טאואר-ג'אז חוזרת לשורשים: תיקרא Tower Semiconductor

חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz) ממגדל העמק חוזרת אל המקורות ומחזירה לשימוש את שמה המקורי, Tower Semiconductor. המיתוג החדש של החברה ייכנס לתוקף בשבוע הבא, בראשון למרץ 2020. החברה הוקמה בשנת 1993 בעקבות מהלך של מנהלי המפעל הישראלי של נשיונל סמיקונדקטור. נשיונל ביקשה לסגור את המפעל במגדל העמק, וקבוצה של מנהלים מקומיים גייסו משקיעים מקומיים, רכשו את המפעל והקימו על בסיסו את חברת טאואר.

בשנת 2008 היא רכשה את חברת Jazz Semiconductor האמריקאית, וכעבור פחות משנה החלה לפעול תחת השם המשותף TowerJazz. המיתוג החדש כולל את כל החברות הבנות של הקבוצה, כולל טאואר הישראלית, ג'אז האמריקאית וחברת TPSCo שבה מחזיקה טאואר-ג'אז ב-51% מהמניות. החברה הוקמה בשנת 2013 לאחר שטאואר קיבלה לידיה שלושה מפעלי ייצור של פנאסוניק באזור הוקוריקו (Hokuriku) ביפן. בחודש דצמבר 2019 מכרה פנאסוניק את חלקה ב-TPSCo לחברת Nuvoton הטאיוואנית, הנמצאת בבעלות Windbond Electronics. העיסקה אמורה להסתיים בחודש יוני 2020.

התמקדות בשוק האנלוגי

החברה הסבירה שהמיתוג החדש מדגיש את התוכנית האסטרטגית שלה לשנים הבאות, להיות ספקית של רכיבים אנלוגיים מורכבים. במקביל להחלפת השם והלוגו, החברה גם תשנה את כתובת אתר האינטרנט שלה ל-www.towersemi.com. "בשנים האחרונות צמחנו והתפתחנו לחברה גלובלית חזקה", הסביר המנכ"ל ראסל אלוונגר. "אנחנו פועלים לחיזוק מעמד מוביל בעולם הצומח של רכיבים אנלוגיים, תוך התמקדות בחדשנות וביצירתיות".

שבעה מפעלי ייצור בישראל, בארה"ב וביפן

כיום כוללת תשתית הייצור של טאואר שבעה מפעלי ייצור שבבים: ארבעה מפעלים נמצאים בבעלותה המלאה: פאב-1 המייצר בפרוסות סילקון של 150 מ"מ ופאב-2 המייצר רכיבים בפרוסות של 200 מ"מ, וממוקמים במגדל העמק. מפעל נוסף פועל בניופורט ביץ', קליפורניה, ועוד מפעל בסן אנטוניו, טקסס. שני האחרונים מייצרים בפרוסות סיליקון של 200 מ"מ. במקביל היא מנהלת שלושה מפעלים ביפן הנמצאים בבעלות TPSCo המשותפת (שטאואר מחזיקה ב-51% ממניותיה).

שניים מהמפעלים היפניים מייצרים בפרוסות סיליקון של 200 מ"מ והמפעל השלישי, בעיר אוזו ביפן, מייצר שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ. הוא מתמחה בעיקר בייצור רכיבים אנלוגיים ורכיבי RF בגיאומטריה של 45 ננומטר ושל 65 ננומטר.

תחזית צמיחה ב-2020

החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-2.2 מיליארד דולר. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-1.23 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-1.30 מיליארד דולר ב-2018. המנכ"ל אלוונגר העריך שבשנת 2020 החברה תחזור לפסי צמיחה במכירות, במיוחד במחצית השנייה של השנה, בעקבות שידרוג שהיא ביצעה בקווי הייצור שלה, הגדלת קיבולת הייצור ב-300 מ"מ, ובאמצעות רכישות שהיא מתכננת לבצע.

טאואר קיבלה שותף חדש; פנאסוניק מכרה לנובוטון את חלקה ב-TPSCo

בתמונה למעלה: מפעל ייצור השבבים של TPSCo בעיר אוזו ביפן

חברת פנאסוניק היפנית (Panasonic) ממשיכה להתנתק מתעשיית השבבים, ומוכרת את כל פעילויות השבבים הלא-ריווחיות שלה לחברת Nuvoton הטאיוואנית, הנמצאת בבעלותה של Windbond Electronics. החברה העריכה שהיא תסתיים ב-1 ביוני 2020. אומנם היא לא מסרה מהו היקף העיסקה, אולם אנליסטית חברת Zacks SCR העוקבת אחר טאואר-ג'אז, דיווחה בסוף השבוע שמדובר בעיסקה בשווי של 250 מיליון דולר במזומן. מבחינת חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz) הישראלית זהו מהלך בעל משמעות גדולה מאוד: במקום שותפות עם פנאסוניק בחברת TPSCo, היא תהיה שותפה של יצרנית השבבים הטאיוואנית, אשר תקבל 49% ממניות החברה המשותפת TPSCo.

תשתית יקרה במחיר מציאה

השותפות בין טאואר-ג'אז ופנאסוניק היא אחד מהמהלכים המוצלחים ביותר באסטרטגיה שטאואר-ג'אז גיבשה בהדרגה, המיועדת להעניק לה קיבולת ייצור איכותית במחירי מציאה. בשנת 2014 העבירה פנאסוניק לחברה המשותפת TPSCo שלושה מפעלי ייצור שלה ביפן בתוספת השקעה של 40 מיליון דולר והסכם רכישת שירותי ייצור לחמש שנים, והכל תמורת מניות טאואר-ג'אז בשווי של 8 מיליון דולר בלבד. המהלך נועד לסייע לה לצאת מתחום חיישני התמונה ולהתמקד בתעשיית הרכב.

טאואר-ג'אז, מצידה, קיבלה גישה אל השוק היפני והאסיאתי, קווי ייצור מוכנים המייצרים שבבים על-גבי פרוסות סיליקון של 8 אינטש ו-12 אינטש בתהליכים של 45/65 ננומטר, טכנולוגיות ייחודיות של חיישני תמונה ורכיבים בהספק גבוה, קיבולת ייצור המגבה את הפעילויות האחרות שלה, והזמנות מובטחות למספר שנים. העיסקה התבררה כמוצלחת מאוד, ושלושת המפעלים היפניים ממלאים תפקיד חשוב בפעילות הנוכחית של טאואר-ג'אז, ואחד מהמנועים שהביאו אותה למכירות של כמיליארד דולר בשנה.

כיום נראה שפנאסוניק מבצעת מהלך דומה, אבל היקף גדול בהרבה: היא מפצלת את פעילות השבבים שלה לשתי חטיבות נפרדות ומעבירה את כל פעילות השבבים המאוגדת תחת החברה הבת PSCS לידי חברת Nuvoton. החברה לא מסרה מה היקף הפעילות שתועבר, אולם מדובר במספר רב של חטיבות (ראו סכימה למטה), כולל המניות של פנאסוניק בחברה המשותפת עם טאואר-ג'אז.

סכימת המהלך המורכב שפנאסוניק תנסה להשלים עד יוני 2020
סכימת המהלך המורכב שפנאסוניק תנסה להשלים עד יוני 2020

 

פנאסוניק הסבירה את המהלך בתחרותיות הגוברת בשוק השבבים: "הסביבה העסקית נעשתה קיצונית ביותר בעקבות רכישות ומיזוגים אגרסיביים, והצורך לבצע השקעות עתק. החברה הגיעה למסקנה שהאופציה  הטובה ביותר היא העברת הפעילות לנובוטון, כדי להבטיח את המשך צמיחתם".

נובוטון מקבלת טכנולוגיות חדשות

נובוטון תקבל לידיה את החברה הבת Panasonic Semiconductor Solutions, המייצרת חיישני תמונה, מיקרו-בקרים, מעבדי DSP, רכיבים לניהול סוללות ורכיבי בקרת הספק בטכנולוגיות כמו MOSFET, RF-GaN  ודיודות לייזר. חברת נובוטון יצאה מתוך Winbond Electronics ביולי 2008 וכיום היא נסחרת בבורסה של טאיוואן לפי שווי שוק של כ-330 מיליון דולר. כיום היא מפעילה פאב לייצור שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 6 אינטש ו-12 אינטש בשותפות עם Winbond, המחזיקה בכ-62% ממניותיה. מכירותיה בשנת 2018 הסתכמו בכ-1.68 מיליארד דולר.

המוצרים העיקריים שהיא מייצרת הם מיקרו-בקרים מבוססי ARM ו-8051, ורכיבי אותות מעורבים דוגמת ממירי ADC/DAC, מערכות עיבוד קול ומגברי הספק למערכות אודיו. העיסקה עם פנאסוניק מכניסה אותה לתחומים חדשים לגמרי בשוק הרכב, בשוק התעשייתי ובשוק חיישני התמונה. חברת Windbond Electronics מתמחה בעיקר בפיתוח וייצור רכיבי זיכרון. היא נסחרת בבורסה של טאיפה לפי שווי שוק של כ-3.3 מיליארד דולר. במחצית הראשונה של 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-750 מיליון דולר.

הצמיחה של טאואר-ג'אז צפויה להתחדש ב-2020

ברבעון השלישי של 2019 הסתכמו המכירות של חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz) ממגדל העמק בכ-312 מיליון דולר, בהשוואה לכ-323 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בעקבות הדו"ח המאכזב, ירדה מניית החברה בנסד"ק בכ-8%, ומייד לאחר מכן התאוששה וסיימה את יום המסחר בעלייה של כ-1.6%, המעניק לה שווי שוק של כ-2.43 מיליארד דולר. חברת טאואר-ג'אז מספקת שירותי ייצור שבבים ללקוחות, ובעלת התמחות מיוחדת בתחום הרכיבים האנלוגיים.

מנכ"ל החברה, ראסל אלוונגר, הסביר שהיא מצפה לחידוש תנופת הצמיחה בשנת 2020 בעקבות מספר התפתחויות: השלמת תוכנית הרחבת הייצור של מפעל החברה באוזו, יפן, העובר לייצור בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ, בניית כושר ייצור של  חיישני תמונה בטכנולוגיית  Back Side Illumination – BSI שתאפשר לה לייצר חיישנים מיוחדים דוגמת חיישנים הרגישים לספקטרום קרינה רחב וחיישנים למצלמות תלת-מימדיות בשיטת Time of Flight.

המרכיב האלחוטי של הדור החמישי

אלא שמעבר להשקעה המוגברת בקיבולת ייצור, שתסתכם בקצת יותר מרבע מיליארד דולר בשנת 2020, החברה מעריכה שהצמיחה צפויה להתחדש במחצית 2020 בזכות שינויים בשוק העולמי. במהלך שיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות, הסביר אלוונגר שמאחורי התחזית עומדים שני גורמים מרכזיים: בניית תשתיות הדור החמישי (5G), והתאוששות בשוק מרכזי הנתונים.

מניית טאואר-ג'אז אתמול בנסד"ק
מניית טאואר-ג'אז אתמול בנסד"ק

לדבריו, החברה צופה עלייה בייצור רכיבים אלחוטיים (RF SOI) בזכות זכיות תכנון הקשורות לתחילת הפריסה של מכשירי הדור החמישי בשנת 2020. "שוק הרכיבים האלחוטיים לדור החמישי צפוי להיפתח בשנת 2020 ולהציג צמיחה לאורך מספר שנים ברציפות". הצמיחה הזאת קשורה לכך שמרכיב ה-RF במערכות הדור החמישי גדול יותר מאשר בדורות הקודמים, וכניסתו לשוק תבוא על חשבון מערכות הדור השני והדור השלישי, אשר נמצאות עדיין בשימוש.

"לכן אנחנו צופים שכבר ב-2020 נראה צמיחה דו-ספרתית בהזמנות של ייצור רכיבים בטכנולוגיית RF SOI". במקביל, החברה מפתחת טכנולוגיות חדשות עבור השוק הזה, דוגמת פיתוח טכנולוגיות RF MEMS בשיתוף פעולה עם Cavendish Kinetics (שנירכשה על-ידי Qorvo). תנופת הדור החמישי תתבטא גם בשידרוג התשתיות, שלהערכתו יגדיל את המכירות של טאואר-ג'אז בייצור שבבי תקשורת אופטית בטכנולוגיית SiGe.

חידת הרכב החשמלי והתאוששות שוק מרכזי הנתונים

החברה גם צופה שהחולשה בשוק מרכזי הנתונים תיפסק במהלך החודשים הקרובים. "אומנם ההזמנות שלנו בתחום מרכזי הנתונים אינן קרובות לאלה שהיו לנו בשנת 2018, אבל בשיחות ישירות עם לקוחות-קצה שלנו מתחום מרכזי הנתונים, הם הסבירו שהשפל הנוכחי הוא תוצאה של עודף מלאים, והעריכו שיידרשו רבעון או שניים כדי לחסל את העודפים האלה". להערכתו, ההזמנות יחודשו ברבעון הראשון של 2020, האספקה תתחיל כבר ברבעון השני, ולאחר מכן הייצור יגבר בהדרגה לאורך השנה כולה.

אחת מהשאלות המעניינות היא כיצד טאואר-ג'אז תדע לנצל את מגמת החישמול של תעשיית הרכב. לחברה יש מומחיות ויידע רב-שנים בייצור רכיבי הספק הפועלים במתח גבוה מאוד ובזרמים גבוהים מאוד. רכיבים אלה אידיאליים לשימוש בכלי רכב חשמליים. אומנם מדובר בשוק עתידי שעדיין אינו בעל היקף גדול, אולם המגמה בשוק היא ברורה: כל יצרניות הרכב הגדולות הכריזו על תוכניות מעבר משימוש במנועי שריפה פנימית לשימוש חלקי או מלא בהנעה חשמלית. זוהי הזדמנות מעניינת עבור טאואר-ג'אז, ובשנים הבאות נדע האם היא השכילה לנצל אותה.

טאואר-ג'אז פיתחה תהליך ייצור של חיישני תמונה תלת-מימדיים

חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz) ממגדל העמק הצליחה לשפר את תהליך ייצור חיישני התמונה התמונה שלה (CMOS I mage Sensors – CIS) ולייצב תהליך מסוג backside illumination – BSI בחיישנים שהיא מייצרת בתהליך של 65 ננומטר בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ במפעל הייצור שלה בעיר אוזו ביפן. מדובר בטכנולוגיה שפותחה במקור על-ידי סוני לפני כעשר שנים.

רוב חיישני התמונה כיום מבוססים על שני מודולים מרכזיים ושלוש שכבות פונקציונליות: שכבת עדשות, שכבת חיווט ומעגלים חשמליים המייצרים את המידע הנאסף בכל פיקסל, ושכבה הכוללת מערך של פוטו דיודות הקולטות את האור המגיע מהעדשות וממירות את הפוטונים לאלקטרונים.

אלא שעקב קשיי ייצור, שכבת החיווט והמעגלים החשמליים נמצאת בחלקה בין העדשה לבין הפוטו דיודה, ובחלקה לצד מערך החישה האופטי. התוצאה, רק חלק קטן ממספר הפוטונים מגיע אל הדיודה עצמה, וחלק גדול משטח החיישן משמש לאיחסון מהעגלים החשמליים. בטכנולוגיית BSI, האור מגיע ישירות מהעדשה את האלמנט הרגיש לאור, כאשר שכבת החיווט נמצאת בתחתית החיישן. הדבר נעשה עד היום בעיקר בחיישנים יקרים מאוד, מכיוון שתהליך הייצור של חיישני BSI נחשב לקשה במיוחד.

מגדל אלקטרו-אופטי דו-קומתי

בשנים האחרונות חל פיתוח נוסף בטכנולוגיה, עם הצגת שיטת הייצור התלת-מימדית Stacked Hybrid Bonding. בטכנולוגיה הזאת, המעגלים האנלוגיים ומעבד ה-DSP של החיישן לא מיוצרים על-גבי אותה פרוסת סיליקון שבה מיוצר מערך החישה, אלא בפרוסת סיליקון נפרדת, המחוברת אל מערך החישה בתחתיתו. התוצאה: חיישן תלת-מימדי בתצורת מגדל (Stack), שבו מערך החישה מצוי בחזית והמעגלים האלקטרוניים מצויים בעורף (בתחתית השבב).

הטכנולוגיה הזאת מגדילה את הנצילות האופטית של החיישן, שכן כ-90% משטח החיישן משמשים לקליטת פוטונים, בניגוד לטכנולוגיה הלא תלת-מימדית, שבה חלק גדול מהשטח מוקדש למעגלים החשמליים. חברת טאואר-ג'אז הודיעה שתהליך הייצור שלה, הכולל את שתי הטכנולוגיות, זמין כעת לייצור מסחרי ומאפשר לייצר חיישנים יעילים יותר, בעלי קצב העברת מידע גבוה וחסכוניים יותר באנרגיה.

בשיטת הייצור של טאואר-ג'אז, כל פוטו דיודה בפרוסת הסיליקון העליונה, מקושרת ישירות אל המעגל החשמלי המייצר את הפיקסל הרלוונטי בפרוסת הסיליקון התחתונה. בין השאר, הטכנולוגיה מאפשרת לטאואר-גאז לייצר חיישנים גדולים, חיישנים הרגישים לספקטרום קרינה רחב וחיישנים המאפשרים ליישם מוצרים המבוססים על מדידת מרחקים בשיטת Time of Flight.

צוואר בקבוק: כושר הייצור של טאואר-ג'אז אינו עומד בעומס

מנייתה של טאואר-ג'אז (Tower-Jazz) צנחה היום בכ-7% במסחר בבורסת תל אביב לאחר הפרסום הבוקר של דו"חותיה לרבעון השני של 2018. קבלנית ייצור השבבים ממגדל העמק עמדה בתחזית ההכנסות שהציבה לעצמה, אך התחזית שפרסמה לרבעון הבא עוררה אכזבה בקרב המשקיעים והובילה לירידה חדה בערך המנייה, שנסחרת במקביל גם בנאסד"ק.

טאואר-ג'אז רשמה ברבעון השני עלייה של 7% במכירות להיקף של 335 מיליון דולר, בהתאם לצפי של החברה ושל האנליסטים. הדו"ח גם הצביע על עליות משמעותיות של 19%, 39% ו-45%, בהתאמה, ברווח הגולמי, התפעולי והנקי לעומת רבעון קודם.

עם זאת, שוק ההון בדרך כלל מגיב בעיקר לצפי ההכנסות העתידיות, וכאן הדו"ח של טאואר-ג'אז היה נמוך מהתחזיות. החברה צופה לרבעון השלישי הכנסות של 335 מיליון דולר, כלומר ללא שינוי בהשוואה לרבעון השני ונמוך משמעותית מציפיות האנליסטים להכנסות של 360 מיליון דולר. עם זאת, לגבי הרבעון הרביעי, החברה הציבה יעד שאפתני יותר להשגת הכנסות שיא לרבעון בטווח של בין 360-380 מיליון דולר.

צוואר בקבוק ודחיית משלוחים ללקוחות

בהתייחסו לתחזית ההכנסות הפושרת יחסית של החברה לרבעון הבא, הסביר מנכ"ל טאואר-ג'אז, ראסל אלוונגר, כי החברה מצויה כעת בתקופת מעבר, שבה היא משקיעה באופטימיזציה של קווי הייצור השונים של החברה כדי לתת מענה לצרכים המשתנים של חברות השבבים, בעיקר על רקע היערכות שוק התקשורת למהפכת הדור החמישי (5G). לאור זאת, החברה חווה כעת צוואר בקבוק שבו הביקושים עולים על כושר הייצור הנוכחי, ובעקבות כך היא אף נאלצת לדחות משלוחים לחלק מהלקוחות.

אלוונגר: "לגבי טכנולוגיית ה-SiGe עבור תשתיות תקשורת, הביקושים מצד לקוחות החברה הינם גבוהים מהציפיות שלנו ומכושר הייצור הנוכחי. בעקבות המספר הרב של תהליכי הייצור השונים אשר צריכים לעבור התאמה והכשרה, מועד ביצוע המשלוחים מכושר הייצור החדש שהוספנו נדחה מעט."

עם זאת, צוואר הבקבוק צפוי להיפתר בהמשך השנה ולהוביל לעלייה מחודשת בהכנסות. "תכננו את הרבעון השלישי כך שיכלול את תמהיל התחלות הייצור הנכון שיאפשר לנו להשיג את היעד שלנו – הגעה למכירות שיא ברבעון הרביעי של השנה, בטווח של 360 עד 360 מיליון דולר. אנו צופים שהמכירות ברבעון הרביעי ישקפו את מלוא מימוש יכולת הייצור המורחבת שלנו."

הביקושים לטווח הבינוני והארוך אף גבוהים מכושר הייצור המורחב

טאואר-ג'אז הפכה בשנים האחרונות לאחת מקבלניות ייצור השבבים הגדולות בעולם ואת 2017 סיימה עם הכנסות שיא של 1.39 מיליארד דולר. הצמיחה העקבית בהכנסות החברה בשנים האחרונות התאפשרה בעיקר הודות להגדלה המתמדת בכושר הייצור של החברה. לטאואר-ג'אז יש 7 מפעלי ייצור ברחבי העולם, שניים בישראל במגדל העמק, שניים בארצות הברית ושלושה ביפן.

כעת, לאור העלייה הצפויה בביקושים, טאואר-ג'אז תצטרך להמשיך את אסטרטגיית התרחבות הייצור וזאת כדי לתת מענה לעלייה בביקושים ולא לאבד לקוחות לחברות מתחרות.

"ביקושי הלקוחות שאנו רואים כעת לטווח הבינוני והארוך עבור מוצרי ה-SiGe, הינם אף מעבר ליכולת הייצור החדשה שתהיה לנו אחרי הרחבת כושר הייצור. לפיכך, אנו משקיעים בציוד נוסף עבור מפעל הייצור שלנו בניופורט ביץ’ (פאב 3), ציוד שצפוי להיכנס לקו הייצור ברבעון הראשון של 2019."

במהלך הרבעון האחרון הודיעה טאואר-ג'אז כי העבירה את מפעל הייצור שלה באוזו, יפן, לייצור המוני של רכיבי RF SOI. המתקן מיועד לבצע את הייצור בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ ובגיאומטריה של 65 ננומטר. הרכיבים שייוצרו בו מיועדים לציוד תקשורת אלחוטית, נתבים, מרכזי מידע ותקשורת ועוד. כדי לספק כושר ייצור מובטח, חתמה טאואר-ג'אז על הסכם ארוך טווח עם חברת Soitec אשר תספק לה פרוסות לאורך מספר שנים במחיר קבוע.

 

מפעל TowerJazz ביפן ייצר בקרי-צגים עבור חברת TLi

סמיקונדקטורס שבבים מייקרון Micron חצאי מוליכים
סמיקונדקטורס שבבים מייקרון Micron חצאי מוליכים
מפעל הייצור של טאואר ביפן

חברת טאואר (TowerJazz) תייצר את הבקרים עבור צגים שטוחים של סמארטפונים וצגים ניידים מתוצרת חברת TLi הקוריאנית. חברת LTi מספקת רכיבים לבקרת התאורה עבור צגים שטוחים ורכיבים לבקרת חיישני קירבה עבור טלפונים חכמים. רוב לקוחותיה מצויים בקוריאה.

טאואר מסרה שהמוצרים החדשים של החברה ייוצרו בתהליך CMOS בגיאומטריה של 0.18 מיקרון במפעל החברה בעיר נישיוואקי ביפן (Fab 4). מדובר ברכיב המצוי בכל הסמארטפונים ובעל שוק המוני גדול מאוד: להערכת החברה בשנת 2012 צויידו 43% מכל הטלפונים הניידים בעולם ברכיבים לבקת תאורה ובקרת קירבה. הייצור ההמוני של הרכיבים צפוי להתחיל ברבעון השלישי 2013.

בתוך כך, מניית TowerJazz בנסד"ק עדיין לא התאוששה מהדו"ח הרבעוני האחרון של החברה, והיא נסחרת במחיר הנמוך ביותר מ-6% בהשוואה למחיר המנייה לפני שבוע. ביום חמישי שעבר דיווחה החברה על תוצאות הרבעון הראשון של 2013, מהן עולה שמכירותיה ירדו בכ-30% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו ב-113 מיליון דולר בלבד.

מנכ"ל החברה, ראסל אלוונגר, הסביר את הירידה בקיטון בהיקף הזמנות הייצור של חברת מיקרון (Micron) מטאואר. תחזית החברה לרבעון השני כוללת עלייה של כ-13% במכירות, להיקף של 122-132 מיליון דולר. על-פי ההסכם שנחתם בין מיקרון לבין TowerJazz עם רכישת מפעל הייצור של מיקרון בנישיוואקי, הוא שמיקרון תבצע הזמנות מהמפעל עד לשנת 2014.

בהסכם יש סעיף שלפיו מיקרון יכולה להפחית את הייצור או לדרוש פיצוי אחר, במידה וטאואר לא תעמוד בכל סעיפי ההסכם. השאלה המעניינת היא האם הפחתת הייצור של מיקרון נובעת מקשיים של טאואר לעמוד בהסכם, או מירידה בביקוש לזיכרונות של מיקרון המיוצרים במפעל בנישיוואקי.