רכבת ההרים של מניית רייל ויז'ן: הוכפלה פי 15 ואיבדה כ-50%

בתמונה למעלה: מערכת ההתרעה לרכבות מערכת Main Line

חברת רייל ויז'ן מרעננה (Rail Vision) פיתחה מחשב מבוסס בינה מלאכותית עבור מערכת ההתרעה שלה המאתרת סכנות ומכשולים על-גבי המסילה בטווח של עד 2 ק"מ. המחשב מותקן במערכות ההתרעה של החברה, Main Line ו-Shaunting Yard אשר מותקנות בחזית הקטר. מערכת Main Line היא המערכת החזקה ביותר של החברה, ומבוססת של שלוש מצלמות אופטיות: מצלמה ממוקדת לטווח רחוק, מצלמה רחבת זווית לאיתור סכנות בצידי המסילה, ומצלמה תרמית לזיהוי מכשולים בלילה ובתנאי סביבה קשים. מחשב המערכת מקבל את כל המידע מהמצלמות, מתיך את המידע מהחיישנים, ומזהה את המכשולים ומייצר התראות ויזואליות וקוליות עבור מפעילי הרכבת.

מערכת Shunting Yard מיועדת לטווח עבודה קצר יותר של עד 200 מטר, ומבוססת על שתי מצלמות יום רחבות זווית מצומדות ומצלמה תרמית. גם המערכת הזו מבוססית על היתוך המידע ועיבוד באמצעות מחשב ה-AI. המערכת הזו משמשת בעיקר באזורי תפעול רכבות – אתרי עבודה שיש בהן קרונות מטען כבדים ובמרכזים לוגיסטיים בהם משנעים את הקרונות והרכבות בין המסילות, מפרידים קרונות מרכבות ומחברים אותם.

ההכרזה הגיעה מספר ימים לאחר שהחברה דיווחה על קבלת הזמנה בהיקף של 5 מיליון דולר לאספקת מערכות Shunting Yard לחברת רכבות בארה"ב, וקבלת אישור פורמלי שמערכת Main Line עומדת בכל התקנים של האיחוד האירופי עבור מערכות רכבת. רייל ויז'ן הוקמה בשנת 2016 על בסיס טכנולוגיה משותפת לקבוצת פורסייט, המחזיקה עדיין בכ-10.2% ממניותיה. החברה גייסה עד היום כ-63 מיליון דולר, מתוכם השקעה בהיקף של 25 מיליון דולר שבוצעה על-ידי Knorr-Bremse הגרמנית, המייצרת בלמים ומערכות בטיחות לרכבות.

מניית רייל ויז'ן בשבוע האחרון בנסד"ק. מקור: yahoo finance
מניית רייל ויז'ן בשבוע האחרון בנסד"ק. מקור: yahoo finance

רייל ויז'ן נסחרת בנסד"ק, בדרך כלל במחזורים נמוכים מאוד – עד לימים האחרונים – שבהם היא חוותה עברה תהפוכות עצומות: לפני כשבועיים היא נסחרה במחיר של כ-1.4 דולר. ב-9 בינואר היא דיווחה על קבלת הלוואה פיננסית של 6 מיליון דולר עם אפשרת להגדילה ל-9 מיליון דולר, ומתן אופציה ללווים להמיר חלק מההלוואה למניות בשווי של 7.5 מיליון דולר. בעקבות ההודעה הזאת החלה המנייה לטפס באיטיות, אולם זו היתה רק ההתחלה: ב-17 לינואר היא דיווחה על הההזמנה של 5 מיליון דולר והמנייה החלה לטפס במהירות. כאשר היא דיווחה על קבלת ההסמכה האירופית, המנייה זינקה לגובה של 22 דולר. אולם מיד לאחר מכן החלה ירידה מהירה וכעת היא נסחרת במחיר של כ-13 דולר, המעניק לחברה שווי שוק של כמעט 39 מיליון דולר.

יצרן רכב אמריקאי מאמץ את חיישן אדאסקיי

חברת אדאסקיי (Adasky), שפיתחה חיישן תרמי מתקדם לתעשיית הרכב ויישומים נוספים, דיווחה אתמול על הסכם ייצור המוני בתעשיית הרכב העולמית. במסגרת ההסכם, יצרן רכב אמריקאי מוביל יטמיע את חיישן ה-Viper של החברה בדגם שאמור לעלות על הכביש בשנת 2023. החיישן, ותוכנת החישה המתרגמת את האותות, ישמש במערכת עזר בטיחותית לנהג (ADAS) שתותקן ברכב. ההטמעה הזו תהווה  השלב הראשון בתוכנית פיתוח רב-שנתית משותפת, אשר עשויה להוביל להטמעת החיישן בדגמים נוספים ועבור יישומים נוספים.

חיישן החברה כולל תוכנה ייעודית לאומדן מרחק, על מנת לתמוך ביישומי בלימת חירום אוטומטית (AEB) והתרעה מפני התנגשות חזיתית (FCW). כדי לתמוך בשיתוף הפעולה המסחרי, אדאסקיי תאיץ את פתיחת קו הייצור העצמי שהיא מקימה בסמוך למטה החברה ביקנעם, וכן בכוונתה לפתוח שלוחה בארצות הברית.

רכב אוטונומי, קורונה ועיר חכמה

אדאסקיי פיתחה חיישן מסוג חדש בשם Viper, המתבסס על מצלמה תרמית הקולטת קרינה בטווח האינפרא-אדום רחוק (20THz-300GHz) ואלגוריתמים של ראיית מכונה המאפשר לתרגם את הקרינה ולזהות את האובייקטים מחוץ לרכב. מאחר שהמצלמה התרמית מסוגלת לקלוט שינויים קלים בטמפרטורה (בשיעור של 50 מילי-קלווין), המערכת יודעת להבדיל בין יצורים חיים ובעלי חיים לבין מכוניות ואובייקטים מלאכותיים. להערכת החברה, יכולת הזיהוי של החיישן Viper, שמגיע לטווח של עד 200 מטר, גבוהה יותר בהשוואה לחיישני מכ"ם או LiDAR בתנאים קיצוניים כמו חשיכה, גשם כבד, ערפל ואור שמש מסנוור.

אדאסקיי ביססה על הטכנולוגיה התרמית שלה שלושה קווי מוצרים: חיישן תרמי למערכות ADAS ונהיגה אוטונומית, מערכת מותאמת שפיתחה החברה לניטור אנשים שלוקים בחום גבוה במרחבים הומי-אדם, כחלק מהמאבק בהתפשטות הקורונה, ומערכת תרמית ליישומי עיר חכמה ותקשורת בין כלי-רכב לתשתיות דרך (V2I).

האזינו לשיחה עם מנכ"ל אדאסקיי, יעקב שהרבני, מתוך תוכנית מס' 27 בפודקאסט שלנו:

נקסט ויז'ן קיבלה הזמנה למצלמות בהיקף של 6.5 מיליון דולר

חברת נקסט ויז'ן מרעננה (NextVision), אשר החלה להיסחר השבוע בבורסה של תל אביב, דיווחה על קבלת הזמנה גדולה מאוד למצלמות מיוצבות בהיקף של כ-6.5 מיליון דולר. מדובר בהזמנה מלקוח מהותי של החברה אשר תתפרס על-פני שנתיים, ותבוצע בשלוש מנות שיש ביניהן פער של מספר חודשים. חברת נקסט ויז'ן היא שחקנית חדשה בשוק המניות הישראלי. היא החלה להיסחר רק השבוע ביום ב' (14 ביוני 2021). כיום מחיר המניה שלה הוא כ-1.1 שקל, המעניק לה שווי שוק של כ-460 מיליון שקל.

חברת נקסט ויז'ן מערכות מיוצבות הוקמה בשנת 2009 על-ידי חן גולן, בוריס קיפניס והמנכ"ל מיכאל גרוסמן ומעסיקה כיום 27 עובדים. היא מפתחת ומייצרת מצלמות יום ולילה (אור נראה וצילום תרמי) מיוצבות באמצעות גימבל, במשקל כולל של 90-500 גרם. המצלמות מיועדות לשימוש בכלי רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל"טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה. רוב לקוחותיה הם יצרני מערכות המוכרים את המוצרים שלהם ללקוחות סופיים.

החברה פיתחה טכנולוגיית ייצוב מוגנת בפטנט המבוססת על ייצוב מכני וייצוב אלקטרוני הפועלים בו-זמנית, המאפשרים ייצוב מצלמה בזמן אמת ותיקון עיוותים הנובעים מצילום התנועה. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-7.86 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-4.94 מיליון דולר בשנת 2019. ישראל היא בינתיים השוק הגדול ביותר של החברה. בשנת 2020 תפסו המכירות בישראל שיעור של 58% מהמכירות (ל-30 לקוחות מקומיים), בהשוואה לכ-20% בארה"ב, כ-15% באירופה והיתר בשאר העולם.

מצלמה של נקסט ויז'ן בחרטום חימוש משוטט של UVision הישראלית
מצלמה של נקסט ויז'ן בחרטום חימוש משוטט של UVision הישראלית

הלקוחה הגדולה ביותר של החברה היא אלביט, אשר הייתה אחראית לכ-23% מההכנסות בשנת 2020. אלביט היא לקוח אסטרטגי. בינואר נחתם הסכם לאספקת מצלמות עבור פרוייקט רחפנים של אלביט, שבמסגרתו היא רוכשת מצלמות של נקסט ויז'ן בהיקף של 8.5 מיליון דולר. הלקוחה השנייה בגודלה היא חברת UVsion מכוכב יאיר, המייצרת מערכות חימוש משוטט באוויר לשימושים צבאיים (מודיעין, מעקב אחר מטרות ותקיפה), אשר היתה אחראית לכ-18% מהמכירות ב-2020.

היעד: 100 מיליון דולר מכירות ב-2024

כיום כולל קו המוצרים של נקסט ויז'ן שמונה דגמי מצלמות בגדלים וביכולות שונים, אשר מורכבים במפעל החברה בישראל. המתחרות המרכזיות שלה הן חברת קונטרופ הישראלית, חברת Trillium האמריקאית וחברת Workswell הצ'כית. נקסט וז'ן גיבשה תוכנית התרחבות אגרסיבית: בארבעת החודשים הראשונים של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-5 מיליון דולר, ולהערכתה היא צפויה להגיע להיקף מכירות של כ-15 מיליון דולר ב-2021. היעד העסקי של החברה הוא צמיחה שנתית בשיעור של יותר מ-70% אשר צפוי להביא אותה לרמת מכירות של 73-120 מיליון דולר בשנת 2024.

העמידה ביעד תלויה במידה רבה ביכולת הכניסה לשוק האמריקאי, ולכן החברה מתכננת בשנה הקרובה להקים קו ייצור של מצלמות גם בארצות הברית. מפת הדרכים האסטרטגית היא גם טכנולוגית. כיום החברה מפתחת טכנולוגיית זום לכל המצלמות שלה, בכל המשקלים, ובונה יכולת של רובוטיקה אוטומטית הכוללת שילוב בינה מלאכותית בתוך המצלמות. במקביל היא מגבירה את המאמץ במימוש אסטרטגיית הפתרון המלא: פיתוח ואספקת אבזרים ומוצרים משלימים שנועדו להקל על שילוב המצלמה במערכת היעד.

אדאסקיי פיתחה מצלמה תרמית למדידת חום בסביבות הומות-אדם

חברת אדאסקיי (Adasky) מיקנעם, שפיתחה מצלמה תרמית לרכב אוטונומי, השתמשה בטכנולוגיה שלה כדי להתגבר על אתגר מורכב בניהול משבר הקורונה. לאחר עבודת פיתוח של מספר שבועות, שהתמקדה בשינוי האלגוריתמיקה המנתחת את קרינת החום מהסביבה, החברה השיקה מערכת ייעודית חדשה, אשר מסוגלת לנטר סביבות הומות-אדם, למדוד במקביל את חום גופם של מספר רב של אנשים ולזהות באופן פרטני את אלה הלוקים בחום גבוה ועשויים להיות חשודים כחולי קורונה. החברה מייעדת את המערכת לצורך ניטור בני-אדם בכניסה למתחמים כמו בתי-חולים ומקומות עבודה, וכבר מבצעת בימים אלה פיילוטים עם בתי-חולים בארץ.

המערכת החדשה מתבססת על חיישן ה-Viper של החברה, הקולט קרינה בטווח האינפרא-אדום רחוק (20THz-300GHz). בתחום הנהיגה האוטונומית, השימוש בחיישן התרמי מאפשר לזהות אובייקטים בכביש גם בתנאי ראות ירודים, כמו חשכה או ערפל, שבהם יכולת הזיהוי של מצלמות באור נראה נפגעת משמעותית. יתרון נוסף המייחד את חיישן ה-Viper הוא יכולתו להבחין, על סמך מאפייני הקרינה, בין יצורים חיים, כמו הולכי רגל ובעלי חיים, לבין עצמים דוממים.

כעת, החברה השתמשה ברגישות התרמית הגבוהה של החיישן כדי להתאימו לצורך החדש. כדי לבצע את הסבת הייעוד של המערכת, החברה היתה צריכה לשנות את האלגוריתמיקה. באדאסקיי הסבירו ל-Techtime כי האלגוריתם החדש מבצע עיבוד תמונה שונה לחלוטין. ביישומי נהיגה, האלגוריתם מתרגם  את ההבדלים הקלים בקרינת החום שמגיעה מהסביבה כדי להבחין בין עצמים ולזהות  את צורתם ומיקומם. במערכת החדשה, האלגוריתם מתמקד באזור הראש של האנשים בתמונה, ואז מודד את  הטמפרטורה המדויקת הנפלטת באותו אזור.

מפא"ת התאימה ציוד צבאי לניטור ובדיקה מרחוק של חולי קורונה

בתמונה למעלה: תוצאות הניסוי הראשוני: הרופא מקבל את מדדי החולה על-גבי המסך

המרכז הטכנולוגי הלאומי למלחמה בקורונה הפועל בהובלת מפא"ת במשרד הביטחון, ביצע בהצלחה ניסוי בזק שבמסגרתו הוסבו שתי מערכות צבאיות למטרה חדשה: בדיקה מרחוק של מדדים פיזיולוגיים. המערכת המשולבת החדשה כוללת מכ"ם של חברת אלתא ומצלמה תרמית (IR) של חברת אלביט מערכות. המערכת מאפשרת לבצע מדידה ממרחק של דופק הנבדק, חום גופו וקצב נשימתו. נתונים אלה יוצגו במוניטור מרוחק לרופא, כדי לסייע לו בקבלת החלטות קליניות. המערכת תאפשר לצוות הרפואי לשהות במתחם סטרילי ללא מגע עם הנבדק כדי לצמצם את החשיפה של הצוות הרפואי אל נגיף הקורונה. בעתיד, היא תאפשר מיון ראשוני ותיעדוף הטיפול בחולים – בהתאם לניתוח המדדים.

הניסוי נערך בשיתוף ד"ר יוני סביר מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, החברות EchoCare Technologies, Vayyar, Neteera, המרכז הרפואי רבין, יחידת המו"פ במפא"ת בראשות תא"ל יניב רותם וצוות מערך החיישנים במפא"ת, וכן קבוצות מחקר נוספות מהאקדמיה ומצה"ל. הייעוץ הרפואי ניתן על-ידי ד"ר יוסי שעיה וד"ר עקיבא אסתרסון ממיון בילינסון (המרכז הרפואי רבין). להערכת מפא"ת, קיימת אפשרות שהמערכת תיכנס לשימוש בחדרי המיון בארץ כבר בימים הקרובים.

יוסי כהן, סמנכ"ל טכנולוגיה בחברת אלביט, אמר שהחברה תמשיך לרתום את היכולות הטכנולוגיות שפותחו בחברה בכדי לסייע למשרד הביטחון, המרכזים הרפואיים והרשויות המקומיות. מנכ"ל אלתא, יואב תורג׳מן, אמר מערכות המכ"מ של אלתא, המשמשות לגילוי ומודיעין, הוסבו לניטור מדדי גוף אצל חולים פוטנציאליים ולשמירה מיטבית על הצוות הרפואי, ללא צורך בהתערבות אנושית. "נמשיך לתמוך במאמץ הלאומי במציאת פתרונות יעילים וחדשניים".

המצלמה התרמית (IR) של אלביט במהלך הניסוי שבוצע על-ידי מפא"ת
המצלמה התרמית (IR) של אלביט במהלך הניסוי שבוצע על-ידי מפא"ת

לדברי ד"ר שעיה, מפא"ת פנתה אל בית החולים עם הרעיון לנטר חולים באמצעות מערכות מכ"מ. "הם שאלו אותנו מה הצרכים הרפואיים שלנו ואיזה מדדים צריך לנטר על-מנת לאבחן חולי קורונה בשלב מוקדם עוד בזמן ההערכה הראשונית, מבלי מעורבות של איש צוות רפואי". ממשרד הביטחון נמסר שהמרכז הטכנולוגי הלאומי למלחמה בקורונה ממשיך באיתור ובפיתוח טכנולוגיות שיסייעו במאבק בהתפשטות נגיף הקורונה. "במסגרת פעילות המרכז עוסקים הצוותים בהסבת טכנולוגיות צבאיות-ביטחוניות ליישומים אזרחיים. העבודה נעשית מסביב השעון ובמשמרות, על-מנת להגיע מוקדם ככל הניתן ליישום בבתי החולים".