רשות החדשנות

MS Tech מפתחת חיישן ביולוגי לניטור זיהומים בקרקע

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת יוחאי שויגר

חברת MS Tech מהרצליה זכתה במענק מחקר ופיתוח בהיקף של כ-1.7 מיליון דולר מרשות החדשנות, לצורך פיתוח דור חדש של ביו-סנסורים (חיישנים ביולוגיים) לניטור ואבחון מזהמי קרקע ומי תהום בזמן אמת. המענק ניתן במסגרת המאגד הלאומי “אדמה ירוקה”, שהוקם ב-2025 ומובל בידי חברת אלביט וכולל 16 חברות תעשייה וגופי אקדמיה, אשר נועד לפתח וליישם טכנולוגיות ביולוגיות מתקדמות לטיפול במזהמי קרקע ומי תהום

מטרת הפיתוח היא לספק פתרון שיאפשר למפות אזורי קרקע מזוהמים בדלקים, כימיקלים תעשייתיים, מזהמי PFAS (כימיקלים עמידים וקשים לפירוק) ושאריות חומרי נפץ. כיום תהליך האבחון מבוסס כמעט כולו על בדיקות מעבדה יקרות ואיטיות, המחייבות איסוף דגימות רבות ושינוען למעבדות ייעודיות. הדבר מוביל לפרויקטים ממושכים, עלויות גבוהות ולעיתים עיכובים של חודשים ואף שנים בפיתוח אזורים אורבניים חדשים.

“היום קיים פער טכנולוגי אמיתי,” אומר דורון שלום, מנכ״ל MS Tech, בשיחה עם Techtime. “אין כמעט מערכות שיודעות לבצע אנליזה של קרקע בשטח עצמו. הכל מבוסס על מעבדות, וזה תהליך מסורבל ויקר. היכולת לבצע בדיקה במקום, בזמן אמת, היא מהפכה שתשנה את הדרך שבה מטפלים בקרקעות מזוהמות.”

החיישנים החדשים שמפתחת החברה במסגרת הפרויקט אמורים לאפשר בדיוק זאת – אבחון מהיר של מזהמים בתוך שניות, ללא צורך במכשור מעבדתי כבד. שוק ניטור וטיהור הקרקעות נחשב לאחד התחומים הצומחים בעולם הסביבה, ומוערך בעשרות מיליארדי דולרים בשנה, עם מוקדי פעילות מרכזיים בארה״ב, אירופה, סין וקנדה. מאות אלפי אתרים תעשייתיים לשעבר ובסיסים צבאיים מפונים מחייבים מיפוי מדויק לפני שניתן להכשירם לבנייה, והצורך בפתרונות מהירים וזולים הולך וגובר. גם בישראל שוק זה מוערך במאות מיליוני דולרים.

רגישות החיישן תלויה בציפוי

כדי להבין את המשמעות של הפרויקט החדש, צריך לרדת אל לב הטכנולוגיה של MS Tech. החברה אינה מפתחת “חיישן כימי” במובן המסורתי – מערכות המבוססות על כימיה אנליטית, תגובות אלקטרו-כימיות או קרינה מייננת, המחייבות לרוב ציוד מעבדתי כבד, ריאגנטים ותהליכי בדיקה ארוכים ויקרים. במקום זאת, MS Tech פיתחה פלטפורמת חישה פיזיקלית מתקדמת המבוססת על גבישי קוורץ. גבישים אלה מצטיינים ביציבות תדר יוצאת דופן וברגישות גבוהה במיוחד לשינויים זעירים במסה, ולאחר עיבוד וכיול הם רוטטים בתדרים מדויקים מאוד. כאשר מולקולות של חומר מסוים נקשרות לפני השטח של הגביש, נוצר שינוי מזערי אך מדיד בתדר הרטט – שינוי שניתן לזהות בזמן אמת ובדיוק גבוה.

על גבי הגבישים מצפה החברה שכבות ייעודיות של פולימרים, אנטיגנים וחומרים מולקולריים אחרים, המשמשות כ“מסננים” כימיים סלקטיביים. כל ציפוי מגיב לסוג אחר של מולקולות, וכך הופך את הגביש לחיישן המתמחה בזיהוי חומר מסוים. שילוב של כמה גבישים מצופים שונים במערכת אחת מאפשר לזהות תמהיל רחב של מזהמים, להבחין ביניהם ולספק תמונת מצב כמעט מיידית – ללא צורך בתהליכים כימיים מורכבים וללא שימוש בציוד מעבדה.

MS Tech הוקמה כבר בשנת 1998 על ידי יוצאי תעשיות הביטחון, והחלה את דרכה בפיתוח חיישנים לגילוי חומרי נפץ עבור מערכת הביטחון הישראלית והפנטגון האמריקאי. באותן שנים רוב מערכות הגילוי התבססו על כימיה אנליטית כבדה ועל קרינה מייננת, ואילו החברה בחרה במסלול שונה – פיתוח ננו-חיישנים זעירים וביוסנסורים המבוססים על חישה פיזיקלית.

“במשך שנים, רוב הטכנולוגיות בתחום היו מבוססות על כימיה אנליטית ושימוש בקרינה מייננת,” אומר שלום. “השיטות האלה לא יכולות להתחרות בעולם של ננו-טכנולוגיה וביו-סנסורים שניתנים למזעור ולעבודה בשטח – ושם נמצא היתרון שלנו. החיישנים שלנו מתבססים על גבישי קוורץ טבעיים שמייצרים רגישות וזמני תגובה גבוהים, ועליהם שמים ציפויים סלקטיביים מסוגים שונים. כל ציפוי הופך את הקריסטל לחיישן ייעודי, כי הוא מגדיר את התדרים ואת הרגישות שלו. עם השנים התרחבנו לתחומים נוספים, והפכנו למוקד ידע בתחום הביו-חיישנים."

בידוק ביטחוני בשדות תעופה בהודו

לצד השוק הביטחוני וביטחון המולדת, MS Tech פועלת בתחומי הדיאגנוסטיקה הרפואית, בטיחות המזון וניטור סביבתי, ומוכרת את מוצריה ביותר מ-72 מדינות. אחד ממנועי הצמיחה הבולטים שלה בשנים האחרונות הוא תחום הבידוק הביטחוני בשדות תעופה, ובמיוחד במזרח הרחוק. רק לאחרונה דיווחה החברה על חוזים גדולים לפריסת מערכות זיהוי מתקדמות במספר נמלי תעופה בהודו, שוק שהפך למוקד פעילות מרכזי עבורה.

“אנחנו מאוד חזקים בתחום הביטחוני, במיוחד בבידוק כבודה בנמלי תעופה,” אומר שלום. “הגל הגדול שלנו כרגע הוא המזרח הרחוק, בעיקר הודו. במקביל אנחנו נכנסים ליישומים חדשים כמו רחפנים, רובוטים ואפילו מכשירים ניידים שיוכלו בעתיד לבצע בדיקות חישה כימיות.”

לדבריו, הכניסה לתחום הקרקעות המזוהמות היא הרחבה טבעית של יכולות הליבה של החברה. “הטכנולוגיה שלנו היא דואלית – מתאימה גם לשימושים ביטחוניים וגם אזרחיים. שוק הקרקעות המזוהמות הוא שוק של מיליארדי דולרים. כשאתה יודע בזמן אמת מה תמהיל הזיהום בקרקע, אתה יכול לקבל החלטות נכונות על שיקום ופיתוח. זה חוסך זמן וכסף."

הפרויקט במסגרת מאגד “אדמה ירוקה” מסמן עבור MS Tech מעבר אסטרטגי מעולמות הביטחון לעולמות הסביבה והאגריטק, תוך הישענות על אותה פלטפורמה טכנולוגית שפיתחה במשך קרוב לשלושה עשורים. אם יצליח, הוא עשוי להפוך את ניטור הקרקע מפעולה מעבדתית ממושכת לכלי שטח מהיר וזמין – ולפתוח בפני החברה שוק גלובלי חדש ומשמעותי.

[תמונה ראשית: באדיבות MS Tech]

 

מחשב-העל הלאומי החל לספק שירותי GPU

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מרכז הענן הישראלי של חברת נביוס שממנו פועל מחשב העל החדש. צילום: Nebius

מחשב העל הלאומי לבינה מלאכותית החל לפעול ולהיפתח לשימוש התעשייה והאקדמיה, לאחר שחברת Nebius אשר זכתה במכרז של רשות החדשנות, השלימה את הקמת התשתית. עם העלייה לאוויר מתחילה כעת גם ההקצאה בפועל של משאבי מחשוב מתקדמים לחברות הייטק ולחוקרים בישראל, בעלות מופחתת ובזמינות גבוהה, במטרה לאפשר אימון מודלים גדולים בישראל ולהפחית את התלות בתשתיות מחשוב זרות.

הקמת מחשב העל היא תוצאה של תהליך שנמשך מספר שנים. בחודש מאי 2025 זכתה חברת Nebius שמרכזה באסטרדם במכרז רשות החדשנות להקמת מחשב על לאומי בהשקעה כוללת של כחצי מיליארד שקל, מתוכם 160 מיליון שקל במענק ממשלתי. נביוס הציעה לספק עוצמת עיבוד גדולה פי ארבעה מדרישת הסף של המכרז. היא התחייבה להקים בישראל תשתית בעוצמת עיבוד של כ-16,000Petaflop, ולהתחיל לספק את השירותים כבר בתחילת 2026. המחשב פועל ממרכז הענן של החברה (Nebius AI Cloud) שהוקם בשנים האחרונות בעיר מודיעין.

מחשב העל שהוקם במודיעין

החברה חשפה את המרכז לראשונה בחודש אוקטובר 2025, ודיווחה שהוא כולל 4,000 מחשבי NVIDIA HGX B200 המבוססים על ארכיטקטורת Blackwell החדשה של אנבידיה, ומארג קישוריות מבוסס NVIDIA Quantum InfiniBand. מרכז הענן הישראלי של נביוס קיבל הסמכת אבטחה ברמת SOC2 Type II, הנחשבת לגבוהה ביותר בשוק מרכזי הנתונים (Data Centers) ותשתיות ענן. בהסמכה הזאת לא נבדקות רק סוג מערכות ההגנה שהותקנו, אלא גם האם הן באמת עובדות ביעילות לאורך זמן. המערכת גם עומדת בדרישות HIPAA, הנחשבות למחמירות ביותר בעולם בנושא ההגנה על מידע מתחום הבריאות והרפואה.

המאיצים משלבים כוח חישוב עם נפחי זיכרון רחבים ורוחב פס המאפשרים עבודה עם מודלי שפה גדולים ומודלים מורכבים אחרים בלא צורך בפיצול או התאמות מגבילות. מתוך כל משאבי מרכז הענן החדש, יוקצו בכל חודש 1,000 מאיצי HGX B200 לטובת פרוייקטים של התעשייה והאקדמיה במימון חלקי של רשות החדשנות. כ-70% מההיצע מיועד לחברות הייטק בשלבי אימון של מודלי בינה מלאכותית, וכ-30% יוקצו לקבוצות מחקר באקדמיה בשלבי מחקר בסיסי.

שוברי הנחה לחברות וגופים ישראלים

חברות וגופים ישראלים יכולים להגיש בקשה לתשתיות עיבוד בהיקף שימוש של לפחות 16 מאיצי B200, או לחלופין 72Petaflop/sec. גופים מהאקדמיה יכולים להגיש בקשה ל־8 מאיצים לכל בקשה. הבקשות שיאושרו יקבלו שוברים לשירותי עיבוד בעלות מופחתת של 30% ממחיר השוק. השירות שיקבלו כולל זמינות GPU ייעודית, הסכמי שירות ותמיכה טכנית. למידע נוסף על הליך קבלת השוברים, הקליקו: מתן שוברים לשימוש במעבדות מו״פ.

מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שהמהלך נועד לאפשר פיתוח ואימון של מודלים גדולים בישראל, להאיץ חדשנות תעשייתית ומחקרית, ולחזק את יכולתה של ישראל להתחרות במירוץ הטכנולוגי העולמי. היוזמה מגיעה על רקע ביקוש גובר למשאבי מחשוב לאימון מודלים גדולים, המתורגם כיום לעלויות גבוהות ולזמני המתנה ארוכים בשירותי ענן מסחריים. שירות מחשב העל מהווה תשתית אסטרטגית שנועדה להסיר חסמים אלה ולאפשר לגופים מקומיים לבצע מו״פ מתקדם בקצב גבוה ובוודאות תפעולית.

יותר מ-10 מיליון שקל להכשרת מילואימניקים כמובילי AI בהייטק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. יח"צ]

רשות החדשנות, האגף לחיילים משוחררים ומילואים במשרד הביטחון ומשרד העבודה הכריזו על הגופים שיפעילו תוכניות ייעודיות להכשרת משרתי מילואים וחיילים משוחררים להובלת אימוץ והטמעה של כלי בינה מלאכותית בהייטק. היקף ההשקעה במהלך עומד על למעלה מ־10 מיליון שקל, וכ־750 משתתפים צפויים לקחת חלק במסלולים השונים, הכוללים הכשרה מקצועית והתנסות מעשית במסגרת תפקידי מחקר, פיתוח והובלת פרויקטים בארגונים טכנולוגיים.

במסלול המרכזי להכשרת מובילי AI בארגונים נבחרו שישה גופים שיפעילו תוכניות עומק למילואימניקים ועובדי מו"פ: עמותת Made in JLM תפעיל מסלול להכשרת “AI Champions” להובלת תהליכי הטמעה בתוך חברות, בשיתוף קהילת Machine & Deep Learning Israel ושרייבר לב־טק; הזירה ההנדסית־טכנולוגית תכשיר משתתפים לניתוח נתונים גיאו־מרחביים מבוססי AI ולפיתוח יכולות יישומיות לשוק האזרחי והביטחוני; חברת Neat Applied תפעיל תוכנית Embedded AI מותאמת לצורכי מחקר ופיתוח בתעשייה; לוגטל תקשורת מחשבים תתמקד בפיתוח ויישום סוכני AI לאוטומציה של תהליכים עסקיים; Jump In Impact תכשיר מובילי שינוי להטמעת AI בסטארט־אפים ובבתי תוכנה; ו־18xImpact תפעיל תוכנית להאצת שימוש בכלי AI בקרב מפתחים, כהמשך לפעילות ההאצה שלה בתחום היזמות.

בנוסף, במסגרת מודל "הזנק להייטק" נבחרו חמש תוכניות נוספות שמטרתן לאפשר כניסה למשרה ראשונה בענף לכ־250 חיילים משוחררים ואנשי מילואים בוגרי אקדמיה והכשרות מקצועיות, שטרם צברו ניסיון מעשי. בין הגופים שנבחרו: Jump In Impact עם תוכנית TechJump לשילוב בוגרים בתפקידי כניסה טכנולוגיים; Place-IL עם מסלול התמחות והכשרה יישומית בנגב המערבי; ITQ עם הכשרות לתפקידי רשת, אינטגרציה ואבטחת מידע; עמותת קמ"ח עם תוכנית ייעודית לבני החברה החרדית הכוללת הכשרה, התמחות והשמה; וחברת קמביום עם מסלולי חניכה למפתחים צעירים המשלבים עבודה עם כלי AI בסביבת פיתוח ארגונית.

המהלך נועד להתמודד עם פערי ידע שנוצרו בעקבות שירות מילואים ממושך, אך גם עם השינוי המהיר באופי עבודת הפיתוח וההנדסה בעידן הבינה המלאכותית. לפי נתוני רשות החדשנות, אימוץ נרחב של כלי AI כבר מוביל לעלייה בפריון ולקיצור זמני פיתוח, והמסלולים החדשים מכוונים להכשיר עובדים שיכולים להוביל את השינוי בתוך הארגונים, ולא רק להשתמש בכלים ברמת הפרט.

אוניברסיטת חיפה זכתה בכ־3 מיליון שקל מרשות החדשנות להכשרות ויזמות בהייטק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: אוניברסיטת חיפה. מקור: ויקי]

אוניברסיטת חיפה רשמה בשבוע האחרון רצף של שלוש זכיות במכרזי רשות החדשנות, במסגרתם תקבל כ־3 מיליון שקל לטובת הקמת והפעלת תוכניות הכשרה והנבטת מיזמים בתחום ההייטק. יחד עם מימון משלים של האוניברסיטה, עומד היקף ההשקעה הכולל על כ־6 מיליון שקל, כאשר חלק משמעותי מהפעילות מיועד לקידום ושילוב החברה הערבית בתעשיית ההייטק.

התוכנית הראשונה מתמקדת בהנבטת מיזמים בתחום הביו־קונברג'נס – שילוב בין ביולוגיה, חקלאות ימית וטכנולוגיה – ותובל בשיתוף בית הספר למדעי הים, מרכז החדשנות HIL והפקולטה למדעי המחשב והמידע. התוכנית, בהיקף תקציבי כולל של כ־700 אלף שקל ולמשך שנה, מיועדת להנבטת שמונה מיזמים חדשים בשיתוף גורמים מהתעשייה.

התוכנית השנייה, BridgeTech, מיועדת להכשרה ושילוב בתעסוקה בהייטק של סטודנטים מהפקולטה למדעי המחשב והמידע, בדגש על סטודנטים מהחברה הערבית. התוכנית תובל על ידי לשכת רקטור האוניברסיטה, תיפרס על פני שלוש שנים, ותקציבה עומד על קרוב ל־3 מיליון שקל.

התוכנית השלישית, "אתגר ליזמות", מתמקדת בהכשרה והנבטת מיזמים בתחום הבריאות, בהובלת מרכז החדשנות HIL ובשיתוף קופת חולים כללית. התוכנית מיועדת לסטודנטים לתארים מתקדמים מכלל החוגים ולעובדי מערכת הבריאות, ותקציבה עומד על כ־1.8 מיליון שקל לשלוש שנים, במטרה לפתח פתרונות חדשניים לאתגרים המרכזיים של מערכת הבריאות בישראל.

פרופ' עופר ארזי, מנהל החדשנות באוניברסיטת חיפה, אמר כי "רצף הזכיות והבעת האמון מצד רשות החדשנות מדגישים את מעמדה של אוניברסיטת חיפה כמוסד אקדמי מוביל בתחום החדשנות, ובפרט בהכשרות ייעודיות לתעשייה עתירת הידע".

בהשקעה של כ-25 מיליון שקל: יוקמו מרכזי חדשנות ייעודיים לחברה הדרוזית, הצ’רקסית והבדואית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. יח"צ]

הממשלה משיקה מהלך רחב לקידום יזמות טכנולוגית בחברה הדרוזית, הצ’רקסית והבדואית, בהשקעה כוללת של כ־25 מיליון שקלים. במסגרת התכנית יוקמו שני מרכזי חדשנות לחברה הדרוזית והצ’רקסית בכרמל, בגליל וברמת הגולן, לצד מרכז חדשנות ייעודי ראשון לחברה הבדואית בנגב. המהלך מוביל על ידי רשות החדשנות בשיתוף משרד ראש הממשלה וגורמי ממשלה נוספים, כחלק ממאמץ לחיזוק הכלכלה האזורית והרחבת ההשתלבות בהייטק.

ברשות החדשנות הדגישו כי המהלך צפוי להוביל להקמת חברות הזנק חדשות, לפיתוח הון אנושי איכותי ולהעמקת הגיוון הדמוגרפי והגיאוגרפי בתעשייה.

שני המרכזים בצפון יופעלו בהשקעה של כ־15 מיליון שקלים לחמש שנים ויתמקדו בליווי יזמים משלבי הרעיונאות ועד סבבי סיד מוקדמים, חיבורים למשקיעים והכשרות מקצועיות. מרכז החדשנות הבדואי בנגב, בהשקעה של כ־10 מיליון שקלים, יספק מעטפת דומה ויפעל כעוגן אזורי לפיתוח יזמות טכנולוגית. המרכזים מצטרפים ל־13 מרכזי חדשנות הפועלים כיום בפריפריה כחלק מתכנית לאומית רחבה לחיזוק היזמות המקומית והצמיחה הכלכלית בישראל.

תוקם מעבדת מו״פ לאומית להנגשת החלל לחברות ישראליות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מבט מהחלל על ישראל. מקור: NASA]

רשות החדשנות וסוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הודיעו היום על הקמת מעבדת מחקר ופיתוח לאומית חדשה להנגשת פעילות חלל לחברות טכנולוגיות ישראליות. המיזם, שיפעל תחת המותג Access to Space, יוקם בהובלת Creation Space ובהשקעה כוללת של 60 מיליון שקל, מהם 40 מיליון שקל כמענק ממשלתי מאוגם.

המעבדה נועדה לספק לראשונה בישראל תשתית מקיפה, מקצה לקצה, לפיתוח, בדיקה, שיגור והפעלה של טכנולוגיות חלל מתקדמות. במסגרת הפעילות ייהנו חברות זכאיות מהנחות של לפחות 35% ממחירי השוק בשירותי שיגור, ניסוי ופיתוח, ויתאפשר שיגור והדגמה של לפחות 15 מטענים ייעודיים ניסיוניים במהלך שלוש השנים הראשונות לפעילות. בנוסף, תלווה המעבדה חברות עד שלב ההפעלה בחלל, תוך הפחתת חסמים טכנולוגיים, רגולטוריים וכלכליים.

יו"ר סוכנות החלל הישראלית, שמרית ממן, הדגישה כי המהלך נבנה מתוך הבנה של צווארי הבקבוק בתעשיית החלל. “אנחנו מסירים מהיזמים את העיסוק בתשתיות, לוגיסטיקה ושיגור, ומאפשרים להם להתמקד במה שחשוב באמת – פיתוח טכנולוגיות והוכחת היתכנות אמיתית בחלל”, אמרה.

הקמת המעבדה יוצאת לדרך בהמשך להחלטת פורום תל״מ מיוני 2025, להקצות תקציב ייעודי להקמת תשתית לאומית לחלל באמצעות איגום משאבים ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, רשות החדשנות, ות״ת, מפא״ת ומשרד האוצר. במסגרת הקול הקורא התחייב הזוכה להעמיד לחברות זכאיות הנחות משמעותיות ולאפשר שיגור והדגמה של מטענים ניסיוניים בקצב קבוע.

Creation Space, שנבחרה להוביל את המיזם, מפעילה כיום אקסלרטור ייעודי לתחום החלל שבו השתתפו עד כה 15 חברות בשני מחזורים, ופועלת בשיתוף קרן השקעות שהשקיעה כ־6 מיליון דולר בחברות חלל ישראליות. על בסיס פעילות זו תוקם חברת Access to Space כזרוע הביצועית להפעלת המעבדה, בשיתוף שותפים תעשייתיים וטכנולוגיים מובילים.

ברשות החדשנות ובסוכנות החלל מעריכים כי המעבדה החדשה תחולל קפיצת מדרגה בתעשיית החלל הישראלית, תחזק את החיבור בין מחקר, תעשייה ויישום מסחרי, ותניע צמיחה כלכלית וטכנולוגית בתחומים אזרחיים וביטחוניים, תוך מיצוב ישראל בחזית החדשנות העולמית בתחום החלל.

רשות החדשנות משקיעה 30 מיליון שקל במאיצים לחיזוק המו"פ בתעשייה היצרנית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. יח"צ]

רשות החדשנות הודיעה על השקעה של כ־30 מיליון שקל בהקמה והפעלה של שישה מאיצי מחקר ופיתוח ייעודיים לתעשייה היצרנית, במסגרת מסלול חדש בשם "מעבר מייצור לפיתוח" בקרן מופ״ת. המהלך נועד לסייע לחברות תעשייה ישראליות, שמרכז פעילותן בייצור ושיעור ההשקעה שלהן במו״פ נמוך מ־7% מהמחזור, לבצע קפיצת מדרגה ולהפוך לחברות מוטות מחקר ופיתוח.

ששת המאיצים שנבחרו – MatX, PolyX, FFoodi, Spark Labs, ISG Intelligence ו־Gilboa Nexus – יפעלו כגופי ליווי מקצועיים לחברות ייצור, וילוו אותן מהשלבים הראשונים של זיהוי הזדמנויות ורעיונאות, דרך בדיקות היתכנות טכנו-כלכלית ופיתוח אבות-טיפוס, ועד לפיתוח מוצר תעשייתי מסחרי והיערכות לחדירה לשווקים בינלאומיים.

לדברי מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, "מטרתם של מאיצי מופ״ת היא להאיץ את המעבר של חברות תעשייה יצרניות לחברות המבצעות מו״פ – כלומר לחברות הייטק – וללוות אותן מהרעיונאות ועד מוצר חדשני ברמה עולמית. לאורך זמן, הדרך של התעשייה הישראלית להתחרות בחברות ענק גלובליות היא באמצעות חדשנות טכנולוגית ופיתוח מוצרים פורצי דרך".

ברשות החדשנות מציינים כי מחקר פנימי שבוצע העלה שחסם מרכזי בהתפתחות מו״פ בתעשייה היצרנית הוא היעדר תהליך מובנה לבניית אסטרטגיית מוצרים, לצד מחסור בתשתיות מחקר ופיתוח ייעודיות. המאיצים החדשים נועדו לתת מענה ישיר לפערים אלה, באמצעות חיבור לחוקרים ומומחים, גישה לתשתיות ניסוי ובדיקה, וליווי עסקי והכשרת הנהלות וצוותים.

המאיצים פועלים בשותפות עם גופי ייעוץ, משקיעים, מעבדות מו״פ ומוסדות אקדמיים, ובהם גופים תעשייתיים, קרנות השקעה, ומרכזי חדשנות בתחומי החומרים, הפולימרים, המזון, ההנדסה והחקלאות. חברות תעשייה יצרניות יוכלו להצטרף למסלול החדש באופן גמיש, באחד משלושה שלבים – רעיונאות, היתכנות טכנו-כלכלית או פיתוח מוצר – בהתאם לצרכיהן, מבלי להתחייב לעבור את כל שלבי התוכנית.

ברשות החדשנות מדגישים כי מדובר במהלך ראשון מסוגו בישראל, שמטרתו לחולל שינוי מבני בתעשייה היצרנית, לחזק את יכולות המו״פ המקומיות ולהעמיק את שילוב החדשנות כבסיס לצמיחה ולתחרותיות בזירה הבינלאומית.

רשות החדשנות תשקיע 40 מיליון שקל בהקמת חמישה אתרי הרצה לפיילוטים בתנאי אמת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. יח"צ]

רשות החדשנות הודיעה על השקעה של כ־40 מיליון שקלים בהקמה והפעלה של חמישה אתרי הרצה (Testbeds) מתקדמים, שיאפשרו לחברות טכנולוגיה לבצע ניסויים, הדגמות ופיילוטים בתנאי אמת, בסביבות פעילות של תעשייה, בריאות, אנרגיה, עיר חכמה וקיימות. האתרים יופעלו על ידי גופים בעלי תשתיות קריטיות, בהם טבע, שיבא, תשתיות אנרגיה, עתידים סיטיזון וגני יהושע.

המהלך מתבצע במסגרת קרן תשתיות המו"פ של רשות החדשנות, ומיועד בעיקר לחברות בשלבי פיתוח מתקדמים, שנדרשות לגישה לתשתיות מורכבות לצורך ולידציה, עמידה בדרישות רגולטוריות והוכחת היתכנות בשטח. ברשות החדשנות מציינים כי אתרי ההרצה נועדו להסיר חסמים מהותיים בדרך למסחור, לצמצם סיכונים ולחזק את סיכויי החדירה לשווקים בינלאומיים.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר כי "אתרי הרצה הם מנגנון קריטי בהפיכת חדשנות מרעיון לטכנולוגיה שעובדת בשטח. החיבור הישיר בין חברות טכנולוגיה לתשתיות אמיתיות מאפשר לקצר תהליכים, לצמצם סיכונים ולצבור יתרון תחרותי לקראת הפריצה לשווקים הגלובליים".

במסגרת התוכנית, טבע תקים מרכזי חדשנות בארבעה אתרים בישראל, שיאפשרו לחברות טכנולוגיה לבצע ולידציה בסביבה תעשייתית מלאה לאורך שרשרת הערך. תשתיות אנרגיה, בשיתוף אוניברסיטת בר־אילן ואנרג’יקום ובמימון משותף עם משרד האנרגיה, יפעילו אתר הרצה לדלקים ירוקים, שמטרתו לסייע לסטארטאפים בתחום האנרגיה הנקייה להתמודד עם חסמים רגולטוריים ותשתיתיים. שיבא אימפקט, זרוע החדשנות של המרכז הרפואי שיבא, תפעיל אתר הרצה לפיילוטים של טכנולוגיות רפואיות מתקדמות, בדגש על פתרונות מבוססי AI.

בנוסף, אתר CityZone בפארק עתידים תל אביב ישודרג ויורחב כמעבדה חיה לאתגרי עיר חכמה, בשיתוף עיריית תל אביב־יפו ואוניברסיטת תל אביב, בעוד גני יהושע יקימו מרחב הרצה לפתרונות בתחומי הקיימות, החקלאות האורבנית והאקלים, כחלק ממודל של "עיר כמעבדה חיה".

ברשות החדשנות מעריכים כי הצלחה בפיילוטים באתרי ההרצה תהווה חותמת איכות משמעותית עבור החברות המשתתפות, תחזק את אמון המשקיעים ותסייע בהגעה ללקוחות ראשונים בישראל ובעולם.

ישראל משיקה 6 מאגרי דאטה לאומיים לבריאות ולחקלאות בהשקעה של 44 מיליון שקל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: יו״ר רשות החדשנות, ד״ר אלון סטופל. קרדיט צילום: חנה טייב]

ישראל יוצאת לדרך עם מהלך שאפתני בתחום הדאטה והבינה המלאכותית: הקמה של שישה מאגרי מידע לאומיים בתחומי הבריאות והחקלאות, בהשקעה כוללת של כ־44 מיליון שקל. את המהלך מובילים רשות החדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החקלאות וביטחון המזון ומנהלת תקומה, כחלק מהפעימה השנייה של התוכנית הלאומית לתשתיות מו"פ בבינה מלאכותית.

מאגרי המידע ירכזו נתונים רפואיים וחקלאיים רחבי היקף וינגישו אותם לגופים ממשלתיים, מוסדות מחקר, בתי חולים, קופות חולים וחברות טכנולוגיה, תחת מנגנוני בקרה. המטרה היא להסיר חסמים שהגבילו עד כה גישה לדאטה איכותי, ולאפשר פיתוח מהיר של פתרונות מבוססי AI – החל מזיהוי מוקדם של מחלות ופיתוח תרופות מותאמות אישית, ועד חקלאות חכמה המתעדכנת בזמן אמת ומתמודדת עם אתגרי האקלים.

למסלול הוגשו 16 הצעות, מתוכן נבחרו חמישה מיזמים שיובילו את הקמת המאגרים, בשיתוף אוניברסיטאות, קופות חולים, בתי חולים וחברות הייטק. בין הזוכים: מאגר דאטה חקלאי בצפון בהובלת מיגל וגלילאו, מיזם נתונים חקלאיים בעוטף עזה של ISG Intelliges, שני מאגרי דאטה אונקולוגיים לאומיים בהובלת הדסה ושיבא, תשתית דאטה קלינית ופרוטאומית של MeMed, ומאגרים קליניים של כללית חדשנות בתחומי השמנה, טיפולי GLP-1 ופרקינסון.

ברשות החדשנות מדגישים כי המאגרים נועדו להפוך ידע שנצבר לאורך שנים – לצד נתונים חדשים – לתשתית לאומית שתאפשר אימון מודלים מתקדמים, שיתופי פעולה רחבים וצמיחה טכנולוגית. המהלך צפוי לחזק את היתרון התחרותי של חברות ישראליות ולמקם את ישראל בחזית העולמית של יישומי בינה מלאכותית בבריאות ובחקלאות.

רשות החדשנות תאשר 2.2 מיליון ש״ח לפיתוח הדור הבא של גלאי גז בטכנולוגיית Open Path

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: חביב פרלמן, מנכ"ל טכנולוגיות גילוי אש וגזים. צילום: FGD]

חברת טכנולוגיות גילוי אש וגזים מדווחת כי רשות החדשנות אישרה מענק של כ־2.2 מיליון שקל להמשך פיתוח משפחת גלאי הגז בטכנולוגיית Open Path. התמיכה מגיעה לאחר השלמתו של אב־טיפוס חצי־מסחרי, ובהמשך לכך תתקדם החברה לתכנון מחדש ולבניית אב־טיפוס מסחרי מלא, הכולל הקמת תהליכי ייצור וציוד בדיקה ייעודי.

התקציב הכולל של תוכנית הפיתוח עומד על כחמישה מיליון שקל, כאשר רשות החדשנות תממן כ־44% ממנו. משך התוכנית יעמוד על 12 חודשים ויחל באוגוסט 2025.

החברה, שהוקמה ב־2017 ונמצאת בשליטת יחיאל ספקטור ומנוהלת בידי חביב פרלמן, מפתחת גלאי אש וגז אופטיים מתקדמים לתעשיות עתירות סיכון ובהן אנרגיה, דלק, תחבורה והתעשייה הפטרוכימית. מוצרי החברה נמכרים בלמעלה מ־50 מדינות ומותקנים אצל לקוחות גלובליים מרכזיים כגון Siemens, Fike ו-Tesla. לאחרונה קיבלה החברה את אישור Shell למערכת גילוי הלהבה שלה, הנחשב לאחד מסמכי האיכות המחמירים בענף, והחלה לספק גלאים גם לחילות אוויר וים בצבאות מערביים.

בנוסף לדור החדש של גלאי הגז, החברה מפתחת מוצרים נוספים ובהם גלאי גז חדשני שצפוי להגיע לשוק ב־2026, וממשיכה להציג צמיחה מואצת בהיקף פעילותה הבינלאומית.

כ-10 מיליון שקל יושקעו ב-8 פיילוטים טכנולוגיים לשיקום פצועי המלחמה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות, משרד הבריאות וקרן תובענות ייצוגיות משיקים שמונה פיילוטים טכנולוגיים חדשים שנבחרו במסגרת הקול הקורא הלאומי לחדשנות בשיקום, על רקע העלייה המשמעותית בפגיעות המורכבות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". הפיילוטים יתמקדו בטכנולוגיות לשיקום מוטורי, תחושתי, שמיעתי ופיזיולוגי, וייושמו בתקופה הקרובה בעשרה מרכזי שיקום מובילים, בהם שיבא, לוינשטיין, רעות, הדסה, סורוקה, אלין, מרכז רפואי צפון וקופת חולים מאוחדת. המטרה היא לקדם מודלי שיקום מתקדמים המשלבים חיישנים, אלגוריתמיקה רפואית, מערכות בקרה תנועתית ופלטפורמות טיפול מרחוק.

טכנולוגיות במרכזי שיקום ברחבי הארץ

במסגרת הפיילוט של Arcana Instruments יוטמעו כלי נגינה חכמים המשלבים בקרה חיישנית ומתודות טיפוליות מבוססות נגינה, לצורך שיקום מוטורי, רגשי ותעסוקתי. הפיילוט יפעל ברעות, שיבא, מרכז רפואי צפון ואלין, ויאפשר גם תרגול מרחוק והסתגלות מבוססת נתונים לצורכי המטופל. Cognishine תטמיע בקופת חולים מאוחדת מערכת דיגיטלית לשיקום שמיעה, דיבור, קול ובליעה. הפלטפורמה פותחה כמענה למחסור באנשי מקצוע, ומאפשרת ביצוע טיפולים מבוקרים, אחידים ותרבותית־מותאמים לאוכלוסיות מגוונות, תוך מדידה רציפה של התקדמות הטיפול.

בחזית השיקום המוטורי משתתפות מספר חברות נוספות. 6degrees תפעיל בבית החולים רעות את מערכת MyMove, המבוססת על חיישנים לבישים ואלגוריתמים לניתוח תנועה. המערכת מאפשרת שיקום קטועי גפיים ונפגעי ראש באמצעות התאמה אישית לליקויי תנועה, ניטור בזמן אמת ושימוש במשחק טיפולי לשיפור תנועתיות הגפיים העליונות. Bo&Bo תיישם באיכילוב פלטפורמה לשיקום פיזי ביתי המשלבת מערכות שיווי משקל, חיישני תנועה, אביזרים אינטראקטיביים ואופני אימון חכמים, במטרה לאפשר רציפות טיפול גם מחוץ למוסדות הרפואיים.

Newton Tech תתמקד בלוינשטיין בהטמעת מערכת Mobi, פלטפורמת שיקום הליכה ויציבה המבוססת על תמיכה דינמית במשקל הגוף, מנגנון אוטומטי למניעת נפילות וניתוח תנועה באמצעות מעבדת תנועה משולבת במכשיר. הפלטפורמה נועדה להאיץ התאוששות ולהגביר בטיחות בשיקום הולכה ומוטוריקה. Wearable Devices תיישם בסורוקה את ממשק Mudra, מערכת לא־פולשנית המודדת אותות עצב־שריר בדיוק גבוה ומספקת מדדים כמותיים לשיקום אחיזה ומוטוריקה עדינה — כחלופה לשיטות הערכה ידניות המקובלות כיום במחלקות השיקום.

בתחום השיקום השמיעתי תפעל Tuned בהדסה, עם אפליקציה לשיקום שמיעה ולטיפול בטינטון המלווה את המטופל לאורך כל תהליך האבחון, ההתאמה והתרגול. בשיבא יופעל פיילוט של Tengable לשחזור תחושה בגפיים באמצעות שתל פנימי ורכיב חיצוני המדמים תחושה טבעית לאחר פגיעה עצבית, במטרה להשיב חישה תפקודית ולהרחיב את היכולת להחזיר למטופלים שליטה ודיוק בביצוע פעולות.

השקת הפיילוטים מתבצעת במקביל ליום המודעות הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות וממחישה את קצב ההטמעה של טכנולוגיות מתקדמות במערכת השיקום בישראל. התוכנית נועדה להציע מודלים חדשים הניתנים להרחבה למערכי שיקום נוספים, בישראל ובעולם, ולשפר את יכולת החזרה לתפקוד של פצועי המלחמה על בסיס פתרונות מבוססי נתונים, התאמה אישית ומתודולוגיות קליניות מתקדמות.

מהפיכת ה-AI בהייטק: אימוץ נלהב, לצד דאגה מעתיד התעסוקה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

דו"ח חדש של רשות החדשנות ומכון ברוקדייל מציג תמונה מורכבת של שוק העבודה הטכנולוגי: מצד אחד אימוץ מסיבי של כלי בינה מלאכותית – 95% מהעובדים משתמשים בהם בעבודתם ו-78% עושים זאת מדי יום. מצד שני, דווקא על רקע החדירה המואצת, גובר החשש התעסוקתי, בעיקר בקרב עובדים מנוסים, עובדים בפריפריה ובעלי השכלה שאינה אקדמית. התוצאה היא דיסוננס מובהק: טכנולוגיה שמגבירה פריון ומעצימה עובדים צעירים, אך במקביל מערערת את תחושת הביטחון של חלקים מהענף.

הנתונים מראים כי העובדים משלבים את הבינה המלאכותית במגוון רחב של משימות. מפתחים נעזרים בכלים לכתיבת קוד, ניתוח לוגים ואיתור תקלות, בעוד אנשי שיווק, מוצר ומשאבי אנוש משתמשים בהם לכתיבת תוכן מקצועי, חיפוש מידע ולמידה עצמית. שמונים ושתיים אחוז מהמשתמשים היומיומיים משלבים את הכלים בשלושה סוגי משימות או יותר, ורבע מהם ביותר משישה סוגי משימות – עדות להתפשטות אורגנית של ה-AI בכל שכבות הארגון.

התרומה לפריון משמעותית: שבעים אחוז מהעובדים מדווחים על שיפור ניכר באיכות התוצרים וחמישים אחוז על קיצור זמן העבודה בעשרות אחוזים. ארבעים אחוז מציינים קיצור של יותר ממחצית מזמן הביצוע. מדד הפרודוקטיביות שפיתחו החוקרים מצביע על כך שכשלושה רבעים מהעובדים חווים עלייה ממשית בפריון, ללא הבדל בין סוגי תפקידים או חברות.

לצד זאת, הפערים בתפיסות בולטים. עובדים מנוסים מדווחים על רמות החשש הגבוהות ביותר – שלושים ושבעה אחוז מסניורים חשים איום ממשי. בקרב עובדים ללא השכלה אקדמית שיעור החשש מגיע לשלושים ותשעה אחוז, לעומת עשרים ושישה וחצי בלבד בקרב בעלי תואר. גם הפער הגיאוגרפי חד: ארבעים אחוז מתושבי הפריפריה חוששים מהשפעת ה-AI על עבודתם, לעומת עשרים וארבעה אחוז בלבד מאלה המתגוררים במרכז.

פערים ניכרים נרשמו גם בדפוסי השימוש: צעירים וג’וניורים מובילים באימוץ הכלים ובשילובם במשימות פיתוח, בעוד עובדים ותיקים משתמשים בהם פחות. ממצא מפתיע נוסף הוא שחברות סטארט-אפ משתמשות בכלי קוד ייעודיים בשיעור נמוך יותר מאשר מרכזי פיתוח בינלאומיים ובתי תוכנה.

למרות החששות, התמונה הרחבה אופטימית: שישים ושמונה אחוז מהעובדים רואים ב-AI הזדמנות להתפתחות תעסוקתית, ורק עשרים ושבעה אחוז רואים בה איום. הדור הצעיר, שמוביל את האימוץ ומפתח שילוב טבעי בין מיומנויות אנושיות לטכנולוגיות, מבטא היטב את רוח התקופה – שילוב של פחד מהתמורות המואצות לצד תקווה אמיתית ליכולות חדשות ולמסלולי קריירה חדשים.

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: יו״ר רשות החדשנות, ד״ר אלון סטופל. קרדיט צילום: חנה טייב]

רשות החדשנות הודיעה על השקתם של שלושה מאגדי מחקר יישומי חדשים בהיקף כולל של כ־180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, שנועדו להציב את ישראל בחזית החדשנות בתחומי איכות הסביבה, המוליכים למחצה ומדע החומרים. מדובר בתכניות Green Soil, DiamondSEMI IL ו־NDT, המאחדות עשרות חברות מובילות בתעשייה וגופי מחקר אקדמיים בארץ ובעולם.

תכנית Green Soil תתמקד בפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום ממזהמים קשים, בשיתוף חברות כמו אלביט, בז"ן ונטפים. DiamondSEMI IL תפתח רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלום, בשיתוף רפאל, אנבידיה, אלישרא ו־Element Six. תכנית NDT תעסוק בפיתוח טכנולוגיות בדיקה לא הורסות לחומרים מתקדמים עבור תעשיות הרכב, הביטחון והתעופה, בהשתתפות התעשייה האווירית, רפאל ואלביט.

לדברי יו״ר רשות החדשנות, ד״ר אלון סטופל, שלושת המאגדים מבטאים את המעבר של ההייטק הישראלי “מהמהירות אל העומק” – מתרבות של סטארט־אפים בודדים לבניית תשתיות מדעיות ותעשייתיות ארוכות טווח שיחזקו את מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית עולמית.

רשות החדשנות מתכננת להקים חממת שבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מרכז תחום השבבים ברשות החדשנות, צביקה גולצמן. צילום: ינאי רובחה

רשות החדשנות (Innovation Authority) החלה במהלך להקמת חממה טכנולוגית ייעודית עבור תעשיית השבבים, אשר תתוקצב בסכום של כ-10 מיליון דולר לחמש שנים, ותעניק לחברות סטארט-אפ גישה לכלי תכנון יקרים, הסכמי ייצור (Shuttles), וליווי טכנולוגי ועסקי. כך סיפר היום (ג') סגן ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ומרכז תחום השבבים ברשות החדשנות, צביקה גולצמן, בכנס Ceva Technology Symposium 2025, שנערך במלון דן אכדיה בהרצליה. לדבריו, למרות שמדובר בתעשייה דינמית ובעלת תרומה מהותית לייצוא הישראלי, "היא פועלת כמעט ללא מעורבות ממשלתית בהשוואה לעולם".

הוא הזהיר שהתעשייה המקומית פועלת בתנאים קשים: התמודדות עם תלות גבוהה בייצור מתקדם בחו"ל, מחסור במשקיעים מתמחים, ועלויות כניסה גבוהות במיוחד. "גם כאשר יש כוח אדם מיומן, הביקוש הגבוה לעובדי מיומנים מייצר תחרות פנימית קשה, ומגביר את הסיכון לדעיכה של ידע ליבה קריטי. "אנחנו לא יכולים להתחרות בהיקפי ההשקעות של מדינות כמו ארצות הברית או קוריאה, אבל כן יכולים להצליח באמצעות מיקוד ויצירת סביבה תומכת שתקדם את היתרונות היחסיים שלנו".

תעשיית השבבים הישראלית מעסיקה כ-40,000 עובדים

מנתוני הרשות עולה שתעשיית השבבים בישראל כוללת כיום כ-200 חברות שכ-25% הן חברות רב–לאומיות. התעשייה כולה מעסיקה כ-40 אלף עובדים, המהווים כ-10% מכלל עובדי ההייטק בישראל. כ-75% מפעילות השבבים בישראל מתמקדת בתכנון שבבים (Chip Design), והיתר בתחומי מדידה, ייצור ותשתיות. רשות החדשנות השקיעה בשנים האחרונות כ-500 מיליון שקל בתעשיית השבבים, מתוכם 205 מיליון שקל בתיקי מו"פ (104 פרויקטים) ו-260 מיליון שקל במאגדים ותשתיות לאומיות, בהם תחומים כגון BioChip, Graphene, Risc-V, Photonics, Meta-Materials ונוירומורפיקה.

"אנחנו לא יכולים להתחרות בהיקפי ההשקעות של מדינות כמו ארצות הברית או קוריאה", אמר גולצמן. "אבל כן יכולים להצליח באמצעות מיקוד – וביצירת סביבה תומכת שתאפשר לצמוח מהיתרונות היחסיים שלנו. תחום השבבים הוא מועמד טבעי לתמיכה מצד המדינה, משום שמדובר בפרויקטים ארוכי טווח הדורשים הון עתק ומשקיעים מעטים," אמר גולצמן. "לכן הוספנו אמת מידה חדשה – עדיפות לתחומים שבהם יש מיעוט משקיעים פרטיים". הקול הקורא להקמת החממה פורסם בחודש יולי 2025 במסגרת תוכנית להקמת 5 חממות טכנולוגיות בהיקף כולל של כ-50 מיליון דולר.

כל חממה שתיבחר תקבל מענק המיועד להקמת מעבדה מרכזית שתתמוך במחקר ובפיתוח של מוצרים פורצי דרך, ולמימון דמי הניהול. לצד ההשקעה בהפעלת החממה עצמה, כל חברת הזנק שתונבט בה תוכל להתמודד גם על מענקים מקרן ההזנק החדשה ולהגיע לסכום מצטבר של עד 21 מיליון שקל לחברה. המועד האחרון להגשת מועמדות הוא 29 למרץ 2026. על המועמדים להוכיח זמינות של מקורות מימון בהיקף של לפחות 120 מיליון שקל שישמשו להשקעות בהפעלת החממה ובחברות שיפעלו במסגרתה לאורך תקופת הזיכיון.

ההצעות ייבחנו על-ידי רשות החדשנות בהתאם לשורה של קריטריונים, דוגמת: הניסיון המצטבר של המציעים ובעלי המניות שלהם, איכות הצוות המוצע, השותפויות העסקיות והאסטרטגיות שגיבשו, איתנות מקורות המימון והתכנית העסקית הכוללת. "המטרה שלנו היא לבנות אקוסיסטם המחבר בין הממשלה, התעשייה והאקדמיה כדי שתעשיית השבבים הישראלית לא רק תשרוד, אלא תמשיך להוביל", אמר גולצמן.

תעשייה עם פיצול אישיות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. "הממשלות בעולם נכנסות לתעשייה. צילום: חנה טייב

דו"ח מצב ההייטק לשנת 2025 של רשות החדשנות, ודו"ח Israeli Deep Tech 2025 של רשות החדשנות וחברת dealroom הבינלאומית שפורסמו היום, מגלים שתעשיית ההייטק הישראלית נמצאת על פרשת דרכים: לצד הישגים אדירים גם בתקופת משבר, היא מתמודדת עם חולשות רבות וסימני האטה מטרידים.

יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל: "ההייטק הישראלי נמצא בנקודת פיתול ומגמות מעורבות. לצד עמידות יוצאת דופן המתבטאת בהתאוששות הגיוסים של סבבים מתקדמים ומיקומה הגבוה של ישראל בין מרכזי החדשנות העולמיים, קיימת מגמת האטה מדאיגה בתעסוקה וביזמות. לאור שינויי התפיסות בעולם בתחום הטכנולוגיה כמרכיב קריטי בביטחון הלאומי, עלינו לשתף פעולה עם בעלות ברית במסגרות שונות ומגוונות, כדי לשמור על יתרון תחרותי גם בעשור הבא".

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שלצד התבססות ישראל כמרכז דיפטק עולמי, "שהוא שני רק לארה"ב בעולם המערבי, הדו"ח מצביע על מגמות מטרידות: תוצר ההייטק נמצא בקיפאון זה שנתיים, מספר עובדי המו"פ מצטמצם, היקף היזמות החדשה נמוך בהשוואה לעשור הקודם וגיוסי קרנות ההון סיכון מתכווצים".

במקביל, מתחולל שינוי בעולם: "ממשלות משקיעות מאות מיליארדים בטכנולוגיה. הן הופכות לשחקניות ישירות ומעצבות שרשראות ערך לאומיות בתחומים כמו שבבים, AI ואנרגיה. ישראל חייבת להגיב לשינויים אלו. רק מהלך רחב המשלב מדיניות ציבורית עם השקעות פרטיות, יבטיח שההישגים של היום ייהפכו לבסיס של צמיחה כלכלית בעתיד". מצ"ב הממצאים המרכזיים:

קיפאון בתוצר ובתעסוקה

בשנת 2024 הסתכם התוצר של ההייטק הישראלי בכ-317 מיליארד שקל (כ-17% מהתוצר המקומי). נתון שכמעט ולא השתנה מאז 2023. בעבר היה ההייטק מנוע צמיחה ברור של המשק, אבל כיום קצב הצמיחה שלו נמוך מזה של המשק כולו. במחצית הראשונה 2025 הועסקו בענף כ-403 אלף עובדים (11.5% מכלל המועסקים במשק) – ב-4,000 משרות יותר מאשר ב-2024 – אולם מספר המועסקים בתפקידי מו"פ ירד ב-6.5% בהשוואה לשנת 2024.

מספר המועסקים במחצית הראשונה 2025 צמח ב-1.2% בהשוואה למחצית הראשונה 2024. זהו קצב צמיחה נמוך מאוד בהשוואה לצמיחה של 6% בכל מחצית שנה ראשונה שאיפיינה את ההייטק עד ה-7.10. בסה"כ, לעומת גידול שנתי של 5% לאורך רוב העשור הקודם, כיום קצב גידול המועסקים בהייטק הוא פחות מ-2%. כלומר ההייטק, שבעבר הוביל את הגידול בתעסוקה, מצוי היום בקיפאון.

פרופיל הייצוא החדש מתבסס על תוכנה

בשנת 2024 צמח היקף ייצוא ההייטק בכ-5.6% והסתכם בכ-78 מיליארד דולר. הוא היה אחראי לכ-56.4% מכלל הייצוא של ישראל (בהשוואה ל-48.6% ב-2022). בשליש הראשון של 2025 הסתכם ייצוא ההייטק בכ-26.5 מיליארד דולר, ומשקלו עלה לכ-57.2% מכלל הייצוא הישראלי. יחד עם זאת, העלייה הגדולה במשקלו מיוחסת להאטה הכלכלית של שאר המשק.

בעשור האחרון התחולל שינוי באופי תעשיית ההייטק, והיא עברה מתעשייה מוטת סחורות (מוצרים ממשיים) לתעשייה מוטת שירותים (תוכנה). ייצוא הסחורות התעשייתיות ירד ב-2024 לכ-28% מייצוא ההייטק, בהשוואה לכ-60% ב-2013. ייצוא התוכנה, לעומת זאת, היווה 72% מהייצוא ב-2024. לדבר הזה יש תוצאה מעניינת: רק 6.6% מהייצוא הוא של מכירת מוצרים לארה"ב – כלומר 93.4% מייצוא ההייטק אינו מושפע ממכסי טראמפ.

יותר השקעות, פחות הון סיכון

היקף גיוסי ההון של חברות ההייטק חזר לרמה של 2019-2020. במהלך 2024 גייסו חברות ישראליות כ-10.6 מיליארד דולר (60% הופנו לסייבר או תוכנה ארגונית), וישראל הפכה "האב" חמישי בעולם אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון. אלא שעיקר הכסף (55% ב-2024) הגיע בסבבי גיוס גדולים בהיקף של יותר מ-50 מיליון דולר. לצד זה, חלה ירידה חדה ביזמות: במהלך 2024 הוקמו 500 חברות סטארטאפ – בהשוואה ליותר מ-1,000 לפני עשור. היקף ההון שגוייס על-ידי קרנות הון סיכון ישראליות ב-2024 ירד בשיעור דרמטי של כ-80% בהשוואה להיקף הגיוסים של 2022: במהלך 2024 גייסו 22 קרנות הון סיכון ישראליות סכום כולל של 1.3 מיליארד דולר בלבד.

ההצלחה של חברות דיפטק

במחקר שביצעה רשות החדשנות ביחד עם חברת dealroom מוגדרת חברת דיפטק (טכנולוגיה עמוקה) כ"חברה המפתחת טכנולוגיה מורכבת, המאופיינת לרוב בזמן הבשלה ארוך כתוצאה ממורכבות המו"פ, ודורשת כוח אדם משכיל ומיומן והון משמעותי להשלמת הפיתוח". בתחום הזה ההצטיינות הישראלית בולטת: בישראל פועלות כ-1,500 חברות דיפטק אשר מאז 2019 גייסו כ–28.6 מיליארד דולר, שהם כ-35% מכלל ההון שגויס לחברות הייטק ישראליות. נתון זה מציב את ישראל במקום הראשון בעולם המערבי מחוץ לארה"ב במונחי גיוס הון לחברות דיפטק.

פילוח ההשקעות בדיפטק מלמד שכ-15.3% מהן הופנו לחברות מכשור רפואי, 11.9% לחברות בינה מלאכותית, 10.5% לחברות פארמה וביוטק וכ-9.8% לחברות שבבים. שווי חברות הדיפטק הפרטיות נאמד בכ-119 מיליארד דולר, פי 15 מאשר לפני עשור. ביחד עם חברות דיפטק שנמכרו או הונפקו, הערך הכולל מגיע לכ-177 מיליארד דולר. רוב הערך הזה נוצר מחברות שנוסדו בעשור האחרון. אולם גם כאן מורגשת האטה: בעשור האחרון נרשמו בממוצע 28 אקזיטים של חברות דיפטק בכל שנה, בשווי ממוצע של כ-220 מיליון דולר לאקזיט. בשנת 2024 נרשמו 17 אקזיטים בלבד בדיפטק.

רשות החדשנות במסלול שיסייע לחברות תעשייה להפוך לחברות הייטק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין. קרדיט: חנה טייב]

רשות החדשנות משיקה מסלול חדש שמיועד לסייע לחברות יצרניות לשלב בפעילותן גם מערך של פיתוח, וכך להפוך לחברות בעלות אוריינטציה יותר טכנולוגית כשל חברת הייטק.

המהלך של רשות החדשנות יכלול הקמה של קרן חדשה, קרן מופ"ת, שתספק מימון ישיר לחברות תעשייה יצרניות, במספר שלבים. לצד זאת, יוקמו "מאיצי מופ"ת" – גופים מקצועיים שיפעלו כאקסלרטורים ייעודיים לתעשיית הייצור, אשר יספקו ליווי טכנולוגי, עסקי ופיננסי בשלבים שונים של פיתוח רעיוני ופיתוח מוצר.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "בישראל קיימת תעשייה יצרנית משמעותית, אך הפוטנציאל שלה לחדשנות עמוקה עדיין רחוק ממימוש. במסלול החדש אנחנו יוצרים לראשונה לחברה יצרנית שעד היום לא עשתה מו"פ להפוך לחברת הייטק עם יכולות מו"פ מתקדמות שיבטיחו את התחרותיות ארוכת הטווח שלה. החברות שנכנסות למסלול הזה מקבלות לא רק מימון – הן מקבלות מסלול המראה. מדובר במהלך בעל משמעות רבה, שיחזק את התחרותיות של התעשיה היצרנית הישראלית בהינתן הזירה העולמית המשתנה".

המסלול כולל מספר שלבים, מפיתוח רעיוני ועד פיתוח המוצר. בכל שלב תוכל החברה לקבל מימון ולהשתלב באקסלרטור הייעודי לכל שלב. החברות יוכלו להיכנס לאחד מהשלבים לפי צרכיהן, והן אינן נדרשות לעבור את כל המסלול, אלא יכולות להיכנס לכל שלב בהתאם למצב העסקי והטכנולוגי שלהן. אלה הם השלבים בתוכנית:

רעיונאות: בשלב זה תוכל החברה לבחון רעיונות לפיתוח טכנולוגי חדשני למוצר קיים או עתידי. מדובר בתהליך ראשוני הכולל בחינה ובחירה של רעיון למוצר חדשני עבור החברה ואפיון טכנולוגי שלו בליווי צמוד של אחד מהמאיצים שיבחרו. המימון בשלב זה מגיע עד 80% מהתקציב המאושר ועד 200,000  ₪ מענק. שלב זה מהווה נקודת כניסה נגישה במיוחד עבור חברות המעוניינות לבחון כיוון חדש לפני השקעות משמעותיות.

היתכנות טכנו-כלכלית: בשלב זה בוחנת החברה את ישימות הפיתוח: האם ניתן לממש את הרעיון מבחינה הנדסית וטכנולוגית? האם יש היתכנות כלכלית, שוק מתאים ואפשרות לחדירה מסחרית? שלב זה כולל לרוב פיתוח אב-טיפוס, ביצוע ניסויים והערכת סיכונים. המימון הוא עד 60% מהתקציב ועד 1.5 מיליון ₪ מענק.

פיתוח מוצר: בשלב זה מבוצע תהליך מו"פ מתקדם לפיתוח מוצר בר-שיווק, כולל אופטימיזציה הנדסית, שיפור ביצועים, בניית קווי ייצור והיערכות לשוק. כאן הופך הרעיון למוצר תעשייתי לכל דבר. המימון של רשות החדשנות הוא עד 50% מהתקציב ועד 5 מיליון ₪ מענק לתקופה של עד שנתיים.

המסלול מבוסס על הקמתם של 5  מאיצי מופ"ת –  גופי ליווי שייבחרו על ידי הרשות על בסיס תחרותי, ויפעלו כתשתית מקצועית לתמיכה בחברות תעשייתיות העושות את דרכן להפוך לחברות המבצעות מו"פ (חברות הייטק). המאיצים יעסקו בליווי פרטני, ניתוח טכנולוגי, ייעוץ אסטרטגי, ניהול תהליכי מו"פ, בניית קשרים בין תעשייה וסטארטאפים, יצירת ממשקים עם משקיעים והובלת שיתופי פעולה עם גורמים ממשלתיים.

המאיצים יהיו גופים בעלי מומחיות כפולה – הן בתחום העסקי והן בתחום הטכנולוגי, והם יוקמו על ידי תאגידים, מאגדים, לרבות שיתופי פעולה עם חברות זרות המעוניינות לפעול בישראל. הרשות תעניק לכל מאיץ מענק של עד 5 מיליון ש"ח להקמה ותפעול בתקופת זיכיון של חמש שנים, ובלעדיות על ליווי שלב הרעיונאות עם חברות תעשיית הייצור.

המסלול מיועד לחברות תעשייה יצרניות, אשר רוב הכנסותיהן מבוססות על ייצור בישראל, שיעור הוצאות המו"פ שלהן אינו עולה על 7% מהמחזור, ומספר עובדי המו"פ לא עולה על 25 ולתאגידים ומאגדים המעוניינים להקים ולהפעיל מאיץ מופ"ת – תוך שילוב בין גופים טכנולוגיים, גופי הנדסה, חברות ייעוץ עסקי ומשקיעי הון סיכון, ישראליים או בין-לאומיים.

 

הוקמו שתי חממות חדשות להצמחת חברות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל

הקבוצות Square One Labs Build ו-Edge Medical Ventures זכו במכרז רשות החדשנות להקמת חממות להצמחת חברות טכנולוגיות, ויקבלו כל אחת תקציב ממשלתי בהיקף של כ-40 מיליון שקל לחמש שנים. במקביל, הן יבצעו השקעות משלימות, ומתחייבות לגייס לפחות 120 מיליון שקל. בחברות אשר יוקמו במסגרת פעילותן. החממות נבחרו לאחר השלמת המכרז שפורסם ב-2024, במקביל להקמת קרן ההזנק, המאפשרת לרשות החדשנות להשתתף בגיוסי הון של חברות בעלות טכנולוגיה עמודה (Deep Tech) בלי לקחת מניות ובלא לדלל את היזמים.

קבוצת Square One Labs Build הוקמה במתכונת של מאגד על-ידי דוראל אנרג'י–טק ונצ'רס, אפקון בקרה ואוטומציה, קבוצת רד, קבוצת בז"ן, Square One Fund, קרן Elements של אנלייט ושותפים מהאקדמיה והעולם העסקי. היא תקים חממה במודל Venture Creation בתחומי האנרגיה, תעשייה מתקדמת ותשתיות למרכזי נתונים (Data Centers). היא תתמקד בהצמחת חברות לפי מודל Entrepreneur in Residence, כלומר, יזמים יפתחו פתרונות לבעיות שהשותפים האסטרטגיים הגדירו או אישרו. במסגרת פעילותה היא תקים תשתית של ארבע מעבדות ייעודיות בתחום מדעי החומרים, אלקטרוניקת הספק, תרמודינמיקה ורובוטיקה. החממה תנוהל על-ידי עמיר פישלוב ויואב גלין, ממייסדי סולראדג'.

המודל מבוסס על ניסיון שניצבר לאורך שנים

קבוצת Edge Medical Ventures הוקמה על-ידי חברת בוסטון סיינטיפיק, הקרנות Edge Medical Partners ו-Issec Capital, המרכזים הרפואיים הדסה, שיבא, וולפסון, והמרכז הרפואי של אוניברסיטת קורנל. החממה שלה תתמקד בתחום המכשור הרפואי עם דגש על פתרונות המשלבים חומרה, תוכנה, ביולוגיה והנדסת חומרים. החברות שיוקמו במסגרתה יקבלו גישה למעבדה לפיתוח אבי–טיפוס, ניסויי vivo-ex, יכולת ייצור מוקדמת וסיוע בהגדרות ובהגשת בקשות לקבלת אישורי FDA. היא מתבססת על הנסיון שניצבר חממת MEDX שהוקמה ב-2017 והקימה 20 חברות שגייוסו עשרות מיליוני דולרים. מנכ"ל החממה הוא שי פוליקר.

יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל, אמר שהמהלך מבוסס על תובנות וניסיון שנצברו לאורך שנים במסלולי החממות בישראל, בשילוב למידה ממודלים מתקדמים בעולם, בעיקר בארה"ב. "תהליך עיצוב המסלול החדש ארך חודשים רבים וכלל התאמה מדויקת למציאות המשתנה של שוק ההייטק הישראלי". מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שהמודל שנבחר, "לא רק מפחית את הסיכון ליזמים, אלא מעניק להם את כל מה שנדרש כדי להצליח באמת: גישה למעבדות מתקדמות, שותפויות אסטרטגיות, מומחיות מגופים מובילים והשקעה ממשלתית משמעותית".

בתוך שנה, כ-2% מעובדי ההייטק עזבו לחו"ל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

דו"ח התעסוקה השנתי של רשות החדשנות, שפורסם היום (ב'), חושף כי ההייטק הישראלי מצוי מזה מספר שנים במגמת קיפאון בהיקף  המועסקים, כאשר ב-2024 אף נרשמה, לראשונה מזה עשור, ירידה בכוח האדם. לפי הדו"ח, בשנת 2024 מספר המועסקים בהייטק היה 391 אלף, ירידה של 1.2% שהם כ-5,000 מועסקים, ביחס לשנה הקודמת. זהו סימן ברור להיחלשות מגמת הצמיחה שהובילה את ההייטק הישראלי בעשור האחרון. בנוסף, חלקו היחסי של ההייטק מכלל המועסקים במשק נע סביב 11.4%, ללא שינוי של ממש בשלוש השנים האחרונות, לאחר שבין 2012 ל-2022 הוא גדל בקצב מהיר. 

נתון מרכזי העולה מניתוח נתוני התעסוקה בחברות ההייטק הישראליות הפרטיות לפי מיקום העובדים ותפקידם, הוא כי חברות ההייטק הישראליות הפרטיות מעסיקות כמחצית מאנשי המו״פ שלהן בחו"ל – על אף שכוח האדם בתחום עיסוק זה מהווה את אחד מיתרונותיה היחסיים המשמעותיים של ישראל. בנוסף, וכ-75% מאנשי הפעילות העסקית בחברות אלו מועסקים בחו"ל. רק בשנה שעברה חברות ההייטק הישראליות הפרטיות גייסו כ-4,500 עובדי מו"פ ו-למעלה מ-2,000 עובדי פעילות עסקית בחו"ל.

צמצום בתפקידי תפעול וניהול בישראל

רשות החדשנות מציינת כי הקיפאון בתעסוקה אינו אחיד בכל תחומי ההייטק. בעוד שמספר המועסקים הכולל מצטמצם, ישנו גידול בתפקידי המו"פ, שחלקם גדל והגיע ב-2024 למעלה ממחצית מהעובדים בענף, לעומת כיווץ מתמשך בתפקידי מטה ומוצר העומד בסתירה לשאיפה להרחיב את החברות לחברות שלמות הפועלות מישראל. המגמה מצביעה על כך שחברות בענף ההייטק הישראלי ממשיכות להעדיף להשקיע בטכנולוגיה ולצמצם השקעה בתחומי ניהול ותפעול בישראל.

הדו"ח מעריך כי מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023 ועד יולי 2024, כ-8,300 עובדי הייטק עזבו את ישראל לטווח של שנה או יותר. ייתכן ויש לשקול צעדי מדיניות להשבתם של עובדים אלו לישראל.

חברות ההייטק הישראליות מעסיקות כ-440,000 עובדים בחו"ל. פעילותן של חברות ההייטק הישראליות בשווקים הגלובליים מחייבת נוכחות מאסיבית בשווקים אלו. מהדו"ח עולה כי יותר ממחצית מכוח האדם של חברות ההייטק הישראליות נמצא כיום מחוץ לישראל. בעוד שמשרות בתחומי ניהול, מו"פ ומוצר עדיין מאוישות בעיקר בארץ, בתחומים כמו מכירות, שיווק ושירות לקוחות, רוב העובדים נמצאים מחוץ לישראל. עם זאת, ראוי לציין כי 59% מגיוסי כח האדם של חברות ההייטק הפרטיות ב-2024 היו בישראל.

פערי השכר והשלכות על שוק העבודה הישראלי

על פי הנתונים, פערי השכר בין עובדי ההייטק לשאר המשק ממשיכים להתרחב. בשנת 2024 השכר הממוצע בהייטק עמד על 32.3 אלף ש"ח, פי 2.8 מהשכר הממוצע במשק וזאת לאור הגידול בתעסוקה בהייטק בתפקידי מו"פ אשר שומרים על רמות שכר גבוהות והירידה בתעסוקה בתחומי מטה.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "דו״ח התעסוקה בהייטק מחדד את הצורך בהמשך השקעה ממוקדת בתעשייה שהיא מנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי. בתקופה של אי-ודאות ביטחונית, פוליטית וכלכלית הנתונים מצביעים על אתגרים שדורשים טיפול מידי: קיפאון בתעסוקה, שינוי בתמהיל התפקידים ועלייה בהיקפי הרילוקיישן. כדי להבטיח את עתידו של ההייטק הישראלי, נדרש מאמץ משולב של הממשלה והתעשייה – השקעה בהון אנושי, בשיפור מיומנויות, בהחזרת עובדים שיצאו מישראל ובהרחבת הפעילות העסקית דווקא כאן, בארץ. רשות החדשנות תמשיך לפעול כדי לחזק את האקוסיסטם המקומי, לעודד צמיחה מגוונת ולשמר את מעמדה של ישראל בחזית החדשנות העולמית."

 

רשות החדשנות משקיעה 100 מיליון שקל בשני מאגדים חדשים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין. קרדיט: חנה טייב]

רשות החדשנות מאשרת השקעה בהיקף של כ-100 מיליון ש"ח בשלוש השנים הקרובות לטובת תמיכה בשני מאגדים חדשים, האחד בתחום דלק תעופתי בר-קיימא (SAF), והשני בתחום טכנולוגיות תקשורת חכמות. המאגדים החדשים יכללו שיתופי פעולה נרחבים בין התעשייה לאקדמיה, עם מעורבות של חברות ישראליות מובילות לצד שחקניות גלובליות.

הדלק הירוק שיכול לשנות את עתיד התעופה

המאבק העולמי בצמצום פליטות גזי חממה הגיע גם לתעשיית התעופה, האחראית לכ-2-4% מסך פליטות ה  CO2  בעולם (שמקורן באנרגיה). איגוד התחבורה האווירית הבינלאומי הציב יעד שאפתני:  הפחתת 50% מפליטות התעופה עד שנת 2050.

כדי להתמודד עם אתגר זה, מוקם בישראל מאגד SAF (Sustainable Air Fuel), אשר יקדם שיתוף פעולה בין חמש חברות תעשייה ושש קבוצות מחקר אקדמיות שיפתחו טכנולוגיות לייצור דלק תעופתי ביולוגי ממקורות מתחדשים, לרבות שמן משומש, פסולת אורגנית מוצקה, גז סינתטי, שאריות מתעשיית העץ והנייר ופלסטיק ממוחזר. המטרה היא לפתח חלופה כלכלית לדלק הסילוני המסורתי – הן עבור השוק הישראלי (חברות התעופה המקומיות וחיל האוויר) והן כבסיס לתעשיית יצוא ישראלית שתספק תוספים ורכיבי דלק לשווקים חדשים בעולם.

בין החברות המשתתפות במאגד נמנות בתי זיקוק לנפט בע”מ, בית זיקוק אשדוד, התעשייה האווירית, גאיה ביוטכנולוגיות בע"מ ואנזימוכר בע"מ. את המאגד מלווים חוקרים מובילים מאוניברסיטת בן-גוריון, הטכניון, בר-אילן והאוניברסיטה העברית.

מהפכה בתקשורת החכמה – שילוב חדשני בין חישה, מיקום ותקשורת

מאגד IISAC  (Intelligent Integrated Sensing and Communication) יפתח קונספט מהפכני שיאפשר חיזוי מצבים, איתור מיקום וזמן (4D) זמני תגובה מהירים במיוחד, וייעול רשתות Beyond 5G/6G. לדברי הרשות, הטכנולוגיות שיפותחו במאגד יאפשרו הוזלה משמעותית של עלויות פיתוח, רכישה, תפעול ותחזוקה של רשתות פרטיות וציבוריות וישמשו בסיס לפיתוח יישומים חדשניים.

החברות השותפות במאגד הן CEVA, ParallelWireless, Cognata, Senstation :וCellcom . את המאגד ילוו חוקרים מובילים מאוניברסיטאות בן-גוריון, תל אביב, בר-אילן ואריאל.

רשות החדשנות שואפת "לייבא" מאות מומחי AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: זיו קציר, מנהל התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. צילום: חנה טייב

רשות החדשנות הודיעה היום (א') על הקצבת 7 מיליון שקל למימון שלוש תכניות שונות המיועדות לשלב מומחי בינה מלאכותית מחו"ל בתעשיית ההייטק הישראלית, בדגש על חברות הזנק. התוכניות מיועדות למשוך ישראלים חוזרים ויהודים זכאי חוק השבות. ברשות הציבה יעד של הבאת 200 מומחי AI בעלי תארים מחקריים וניסיון מעשי, במהלך 3 שנים. הפעילות הזאת תתבצע באמצעות שלוש קבוצות: חברת נישה הייטק גיוס והשמה בשיתוף עם חברת TCS של טאטא העולמית, עמותת "גבהים" בשיתוף עם הסוכנות היהודית, וארגון Science Abroad בשיתוף עם "נפש בנפש", סוכנות הגיוס Vanday וחברת אוקיינוס רילוקיישן.

שלוש הקבוצות יפעילו תכניות לאיתור בעולם של מומחי AI בעלי תארים מתקדמים ובעלי ניסיון תעסוקתי. מפעילי התכניות יהיו גם אחראים על איתור משרות רלוונטיות בחברות ישראליות שהן בלתי מאוישות, השמת המומחים וסיוע להתאקלמותם בארץ. התכנית מיועדת הן לישראלים חוזרים/זכאי חוק השבות והן למומחים זרים, אשר גם יהיו זכאים לקבל עם הגעתם לישראל ויזת "מומחה זר" לתקופה קצובה. תהליך ההכשרה של מומחי בינה מלאכותית אורך כ-10 שנים וכולל השלמת תואר שני לפחות ומספר שנים של ניסיון מעשי בתעשייה. הביקוש הגובר לבינה מלאכותית בתעשיות רבות מייצר מחסור עולמי במומחים. 

צורך מיידי בהגדלת ההון האנושי בתחום ה-AI

מנהל התכנית הלאומית לבינה מלאכותית, זיו קציר, אמר Aמשקלן של טכנולוגיות הבינה המלאכותית ביצירת "שיבוש טכנולוגי" הוא מרחיק לכת. "בתחום הזה יש חשיבות יתרה ללימודים מתקדמים ולניסיון מעשי (Hands On) של מספר שנים. אנחנו סבורים שהתכנית תביא בשנים הקרובות לישראל מאות מומחים בתחום, אשר יהוו את הבסיס להצלחתן של מאות חברות הזנק חדשות".

הרשות מעריכה שישראל נמצאת בחזית העולמית ביישום "בינה מלאכותית ורטיקלית", כלומר פיתוח מוצרים מבוססי AI לענפי תעשייה רבים ושונים. פועלות בה כ-2,200 חברות המבססות את ליבת המוצר שלהן על בינה מלאכותית, ויש בה ריכוז מומחים גבוה. אולם שמירה על היתרון הזה תלוי ביכולתה להמשיך ולמשוך הון אנושי מעולה ולשלבו בחברות הזנק. על-פי הערכות שונות, כ-300-400 בוגרי תארים מתקדמים משלימים את לימודיהם בישראל מידי שנה ומצטרפים לתעשיית ההייטק בתפקידי מחקר בבינה מלאכותית. אולם הביקוש למומחים האלו גבוה בהרבה וצפוי לגדול בשנים הקרובות. 

לצד המאמצים להגדלת מספר בוגרי התארים המחקריים, ובשל הצורך המיידי בהגדלת מספר המומחים כבר בטווח הזמן הקצר, הוחלט ברשות החדשנות ובתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית להפעיל קול קורא ייחודי, שמטרתו להביא לישראל מומחי בינה מלאכותית מחו"ל. זוכי הקול הקורא נדרשו להראות יכולת גיוס כישרונות במדינות המקור, חיבור עמוק והיכרות עם תעשיית ההייטק המקומית בדגש על חברות ההזנק, וביסוס תהליכים התומכים בקליטה וליווי של המומחים בישראל.

חנן ברנד, סמנכ"ל וראש חטיבת הזנק ברשות החדשנות, הסביר שמטרת התוכנית להגדיל את היצע ההון האנושי האיכותי להייטק ישראלי לאור התחרות הגלובלית המתגברת. "להרחבת היצע מומחי ה-AI בישראל חשיבות קריטית לשימור מעמדה המוביל של ישראל בתחום. היקף בוגרי האקדמיה המקומית אינו מספיק לצרכי ההייטק והיקף המחסור מאמיר מידי שנה. הגופים שנבחרו הציגו תכניות מקוריות ומגוונות לפתרון הבעיה ומהוות פיילוט חשוב. הצלחתו עשויה להביא ליוזמות נוספות מסוג זה גם בתחום הבינה המלאכותית וגם בתחומים אחרים".

"היפוך השרוול" מתחיל לקבל ביטוי סטטיסטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: עובדים בחברת הייטק ישראלית בתל אביב. צילום: Techtime

במלאות שנה לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ב-7 באוקטובר 2023, רשות החדשנות מפרסמת דו"ח נרחב המספק תמונת מצב עדכנית של ההייטק הישראלי, ממנו עולה יציבות מרשימה בהשקעות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אולם בעוד שבעולם הטכנולוגי מתחילים לראות ניצני צמיחה והתאוששות מהמשברים הכלכליים הגלובליים, בישראל יש קיפאון בתעסוקה ואין צמיחה משמעותית מזה כשנתיים.

ההייטק הישראלי שמר על יציבות בגיוסי הון: בין אוקטובר 2023 לאוגוסט 2024 גייסו החברות הטכנולוגיות כ-8.8 מיליארד דולר. הנתון מציב את ישראל במקום השלישי בעולם בגיוסי הון, אחרי עמק הסיליקון וניו יורק, ולפני מרכזים טכנולוגיים אחרים כמו לונדון ופריז. אולם מאז 2022 נרשמה עצירה כמעט מוחלטת בצמיחה במספר המועסקים, שנותר קבוע סביב כ-400,000 עובדים, המהווים כ-11% מהמועסקים במשק הישראלי (שגם הוא הפסיק לצמוח).

יותר טכנולוגיה פחות עסקים

הדו"ח מזהיר שללא צמיחה משמעותית בתעסוקה, צפויה פגיעה בהכנסות המדינה ממסים. יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל: "המלחמה הובילה לעצירה הצמיחה בתעסוקה. מדובר בסימן אזהרה ברור. תעשיית ההייטק הופכת להיות ממוקדת יותר בתפקידים טכנולוגיים, מה שמאותת כי הצמיחה העסקית של חברות הייטק מתבצעת מחוץ לישראל". למעשה, מדובר בהכרה רשמית בכך שהתהליך של "היפוך שרוול" שבוצע על-ידי חברות רבות בשנה האחרונה, מתחיל להתבטא בנתוני מאקרו סטטיסטיים.

מדובר בתהליך שבו לפי דרישת המשקיעים, חברות ישראליות נרשמות בחו"ל, כאשר הפעילות הישראלית שלהן מוגדרת כמרכז פיתוח הנמצא בבעלותן. הדבר מתבטא גם בשינוי תמהיל התעסוקה בהייטק: בעוד שתפקידי מו"פ המשיכו לצמוח, התעסוקה בתפקידי מוצר ובתפקידים עסקיים נחלשה. במחצית הראשונה של 2024 שיעור המועסקים בתפקידי מו"פ הגיע לראשונה ליותר ממחצית מהמועסקים בענף ההייטק. המצב הזה יוצר תעשייה הממוקדת בעיקר במחקר ופיתוח, תוך ירידה בתפקידים התומכים בפיתוח המוצר והתפעול העסקי. המצב הזה מגביל יכולת ההייטק לצמוח כענף מעסיק בישראל.

ראוי לציין שבניגוד לשנתיים האחרונות, בעשור 2012-2022 הוכפל מספר העובדים בהייטק. בעוד התעסוקה בהייטק נותרה בקיפאון, השכר בענף ממשיך לעלות: השכר הממוצע בהייטק ברבעון השני של 2024 עמד על כ-31.5 אלף שקלים, פי 2.8 מהשכר הממוצע במשק. כלומר הפער בין השכר בהייטק לשאר המשק ממשיך להתרחב. העלייה בשכר מעידה על ביקוש לכישרונות טכנולוגיים, שרק יגדל בעתיד.

יוקם מרכז מו"פ לאומי בתחום הבינה המלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין. קרדיט: חנה טייב]

מינהלת התכנית הלאומית לבינה מלאכותית הכריזה היום (ג') על "הפעימה השנייה" של התכנית הלאומית לבינה מלאכותית. במסגרת הפעימה, אשר תימשך עד שנת 2027, יושקעו כ-500 מיליון שקל בתשתיות מו"פ בתחום הבינה המלאכותית, ובכלל זה הקמת מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, פיתוח מסלולי הכשרה בצה"ל וקידום הטמעת בינה מלאכותית במגזר הציבורי. 

הפעימה השנייה מהווה המשך ליישום התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, שהוצגה לראשונה ביולי 2022 בתקציב של 2 מיליארד שקל. מינהלת התכנית הלאומית לבינה מלאכותית היא הגוף המיישם את החלטות פורום תל"מ (תשתיות לאומיות למחקר ופיתוח), והוא כולל את רשות החדשנות, מל"ג-ות"ת, מפא"ת, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד האוצר) בשיתוף עם מערך הדיגיטל הלאומי,

במסגרת הפעימה השנייה יקודמו פרויקטים להטמעת בינה מלאכותית במגזר הציבורי וברשויות המקומיות, אשר יתמקדו בשיפור איכות השירות לאזרח, חיזוק יכולות קבלת ההחלטות והפיכת המערכות הציבוריות ליעילות וחסכוניות יותר. בנוסף, יוקם מוקד ידע ומרכז מחקר שיספק ליווי מקצועי למשרדי ממשלה ולרשויות מקומיות בתחום מדיניות הבינה המלאכותית.

עוד במסגרת הפעימה השנייה, יוקם מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, שיהווה פלטפורמה למחקרים מתקדמים בשילוב חוקרים מהאקדמיה הישראלית והבינלאומית וכן מהתעשיה. בנוסף, יושקו פרויקטי אתגר (Moonshot) שיתמקדו בפיתוחים מדעיים פורצי דרך לצד יישום בתעשייה ובמערכת הביטחון. לדברי רשות החדשנות, "פרויקטים אלו יחברו בין מחקרים פורצי דרך לתחומי ההייטק והטכנולוגיה הביטחונית, מה שיאפשר לישראל להוביל בתחומים חשובים על הבמה העולמית". 

"יאפשר לישראל להישאר בשורה הראשונה"

הגדלת ההון האנושי הוא אחד המרכיבים המרכזיים בפעימה השנייה, במטרה לספק מענה לצרכי התעשייה, האקדמיה והצבא בתחום הבינה המלאכותית. במסגרת זו יגובש מסלול הכשרה ייעודי בצה"ל, שיהווה מקור מרכזי למאות מומחים טכנולוגיים שיתמחו בתחום הבינה המלאכותית. כמו כן, יתקיימו מאמצים לגיוס מומחים בינלאומיים על ידי מתן תמריצים לאקדמאים ומומחים מחו"ל להגר לישראל ולתרום להתפתחות התחום.

הפעימה השנייה תעודד את מינוף מאגרי המידע הקיימים בישראל לטובת מחקר ופיתוח (מו"פ) בתחומי הבינה המלאכותית. מאגרי מידע ממשלתיים ונתונים ייחודיים שנאספו לאורך השנים יונגשו לחוקרים ולחברות טכנולוגיות, וישמשו בסיס למחקרים חדשים ולפיתוחים חדשניים. "הצעד הזה צפוי להאיץ את תהליכי המו"פ ולהעניק לישראל יתרון תחרותי בזירה הבינלאומית", מסרו ברשות.

השקעה משמעותית תינתן למיזמים טכנולוגיים פורצי דרך בתעשיית ההייטק, אשר יתמקדו בפיתוחים שיובילו לקפיצות מדרגה טכנולוגיות בתעשייה הישראלית, ויקדמו תחומים חדשים וחדשניים בכלכלה הישראלית. מדובר על תחומים עתירי רגולציה בהם נדרשת התערבות ממשלתית לעידוד נסיינות ולהסרת חסמים.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין הדגיש את החשיבות של בינה מלאכותית בתחרות העולמית על חדשנות טכנולוגית. "הפעימה השנייה של התכנית תאפשר לישראל להישאר בשורה הראשונה בתחום זה. המיזמים והפרויקטים במסגרת התכנית הלאומית מייצרים סינרגיה מצוינת בין תעשיית ההייטק והאקדמיה וכן עם השירות הציבורי כאתר הרצה ויאפשרו להייטק הישראלי לשמור על ההובלה העולמית שלו בתחום זה".

בהקשר הביטחוני והצבאי, אמר ראש מפא"ת במשרד הביטחון תא"ל (מיל') ד"ר דניאל גולד, כי "הבינה המלאכותית משפיעה על שדה הקרב כבר בהווה. המשך ההשקעה בתכנית הלאומית לבינה מלאכותית מהווה הזדמנות אסטרטגית לחיזוק הביטחון הלאומי של ישראל. שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות במערכת הביטחון יביא לשיפור הליך קבלת ההחלטות המבצעיות והגברת היעילות בשדה הקרב המודרני. אנו רואים בשיתוף הפעולה בין מערכת הביטחון, האקדמיה, משרדי הממשלה והתעשייה מנוף חיוני להובלה טכנולוגית ולשמירה על היתרון האיכותי של צה"ל".

רשות החדשנות מרחיבה את קרן יוזמה 2.0

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין. קרדיט: חנה טייב]

רשות החדשנות ומשרד האוצר מדווחים היום (ד') כי קרן יוזמה 2.0, שהושקה בחודש אפריל, עוררה ביקוש יתר בהיקף של כ-474 מיליון דולר ובחרו לגשת אליה כמעט כל הגופים המוסדיים בישראל. הקרן נועדה לתמרץ גופים מוסדיים להשקיע בקרנות הון-סיכון ישראליות המשקיעות בחברות ישראליות, וזאת על רקע הירידה החדה בהיקף ההשקעה של משקיעים מוסדיים בהייטק הישראלי. "הביקוש לתוכנית היה גדול ביותר ומוכיח כי למוסדיים יש אמון בהייטק ובחדשנות הישראלית", נכתב בהודעה.

כדי לתת מענה לביקוש היתר, הרשות ומשרד האוצר מתכננים לבצע פעימה שניה לקרן במסגרת שנת התקציב 2025. הגופים שזכו הם: אלטשולר שחם גמל ופנסיה בע"מ, אגודה שיתופית של עובדי התעשייה האווירית לניהול קופות גמל בע"מ, אנליסט, הפניקס חברה לביטוח, הראל, הנדסאים וטכנאים – חברה לניהול קופות גמל בע"מ, החברה לניהול קרן ההשתלמות להנדסאים וטכנאים בע"מ, יהב אחים ואחיות – חברה לניהול קופות גמל בע"מ, רעות חברה לניהול קופות גמל בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ, מבטחים מוסד לבטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, מור גמל ופנסיה בע"מ, מגדל חברה לביטוח בע"מ, קרנות השתלמות למורים ולגננות – חברה מנהלת בע"מ, קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ, קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ.

שמה של הקרן מתכתב עם "קרן יוזמה" שהושקה בשנות התשעים, תחת שר האוצר דאז בייגה שוחט, והצליחה בזמנו להגביר משמעותית את היקף ההשקעה של המוסדיים בהייטק הישראלי, דבר שתרם תרומה משמעותית להתפתחות האקוסיסטם המקומי.

פחות סיכון, יותר תשואה

לפי דו"ח המשקיעים של IVC-GNY-KPMG ורשות החדשנות, שפורסם באחרונה, היקף ההשקעות של גופים מוסדיים בחברות טכנולוגיה ישראליות צנח ב-2023 בכ-70%, לסכום כולל של כ-143 מיליון דולר, בהשוואה ל-486 מיליון דולר בשנת 2022.

במסגרת מנגנון הקרן, הרשות תוסיף 30 סנט על כל דולר של השקעה מצד גוף מוסדי בקרנות הון-סיכון ישראליות, ותוותר, באופן מלא או חלקי, על חלקה היחסי בתשואה מההשקעה בקרנות. כך למעשה, התשואה הפוטנציאלית של המשקיע המוסדי מהשקעתו בקרן תהיה גבוהה יותר והסיכון נמוך יותר. תקציב התוכנית עומד על כ-160 מיליון דולר כספי מדינה, אשר צפויים להוביל להשקעות בהיקף של כ-700 מיליון דולר לפחות מצד המוסדיים.

מרכז הקוונטום הישראלי נפתח – מה הוא כולל?

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מערכת OPX1000 של Quantum Machines. מקור: Quantum Machimes]

בימים אלה נחנך באוניברסיטת תל אביב המרכז הישראלי למחשוב קוונטי (IQCC), אשר נבנה בעלות כוללת של 100 מיליון שקל במימון רשות החדשנות. המרכז ישרת את קהילת המחשוב הקוונטי וכן מכוני מחקר אקדמיים ומרכזי מו״פ של תעשיות מתקדמות בארץ ובעולם, וכן יציע שירותי מו"פ מסובסדים לחברות סטארט-אפ.

המרכז כולל שלושה מחשבים קוונטיים, המתבססים על קיוביטים מסוגים שונים, ובכלל זה מחשב קוונטי מוליך-על עם מעבד קוונטי של 25 קיוביטים מתוצרת Quantware, ומחשב קוונטי פוטוני עם 8 qumodes של ORCA. מעבדים קוונטיים ומחשבים קוונטיים נוספים יתווספו בחודשים הקרובים. זהו המרכז הראשון בעולם שמכיל מספר פלטפורמות של מחשבים קוונטיים וסוגים שונים של קיוביטים במיקום משותף.

המרכז גם משלב בין משאבי מחשוב קוונטי ומחשבי על (HPC), ויספק נגישות לענן על מנת לאפשר למשתמשים גישה מרחוק לסביבת המחשוב. בנוסף יציע המרכז testbed מתקדם שיסייע לפיתוח טכנולוגיות מחשוב קוונטי חדשות.

מי שזכתה בקול הקורא של רשות החדשנות להקמת תשתית עבור מערכות המחשוב הקוונטי במרכז היא חברת Quantum Machines הישראלית, המספקת מערכות שליטה ובקרה למחשבים קוונטיים. במסגרת השירותים ש-QM מספקת למרכז, כל המחשבים בו עושים שימוש במערכת השליטה והבקרה OPX שפיתחה QM, וכן במרכז נפרסה, בפעם הראשונה, המערכת DGX Quantum, המספקת תשתית מאוחדת למחשוב קוונטי-קלאסי, אשר פותחה במשותף על ידי Quantum Machines ואנבידיה.

המערכת משולבת באופן הדוק עם אשכול מחשוב-על המורכב ממעבדי NVIDIA GPU, ומעבדי ARM ו-AMD, כולם מחוברים לפלטפורמות ענן של AWS המאפשרות גישה מרחוק ומינוף משאבי מחשוב ענן נוספים. המרכז משתמש גם במערכת OPX1000 החדשה של QM, שמסוגלת לתמוך ב-1000 קיוביטים ומעלה.

ד"ר איתמר סיון, מייסד משותף ומנכ"ל QM הדגיש את החשיבות של נגישות למחשוב קוונטי עבור האקוסיסטם המקומי. "במרוץ העולמי לפיתוח מחשוב קוונטי מעשי, גישה לתשתיות מתקדמות היא חיונית. מרבית מתקני מחקר המחשוב הקוונטי המתקדמים בעולם סגורים או מציעים גישה מוגבלת מאוד למי שמחוץ לארגון שלהם. אי אפשר להיכנס לתחום ולהתחרות בהצלחה אם צריך לטוס חצי עולם רק כדי לקבל גישה מוגבלת. כשחשבנו מה יניע את המחשוב הקוונטי קדימה, הבנו שהאמצעי הוא בניית המתקן המתקדם ביותר מבחינת יכולת הפעולה, מודולריות ואינטגרציה עם HPC ועם הענן. גישת הארכיטקטורה הפתוחה שלנו תבטיח שניתן יהיה לשדרג ולהרחיב את המתקן באופן רציף כדי להישאר בחזית הטכנולוגיה, מה שיהפוך אותו למאיץ של כל האקוסיסטם בישראל ובעולם".

צילום: דימה קרמניצקי

ד"ר יונתן כהן, מייסד משותף ו-CTO ב-QM: "עד היום מפתח של שבב מעבד קוונטי היה צריך לבנות מערך בדיקות משלו, בעלות של מיליונים. בנינו את המתקן המתקדם ביותר שאפשר להעלות על הדעת, כדי שימשוך אליו חברות וחוקרים מרחבי העולם. כשניגשנו לפרויקט טכנולוגיות רבות שהיו נחוצות כדי לאפשר אותו עדיין לא היו קיימות, אז השקענו שנתיים בבנייתן בשיתוף עם חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם. כעת חוקרים יכולים לחבר את השבב שלהם ל-testbed שלנו, להפיק תועלת מהמתקן המתקדם ביותר בעולם, להאיץ את תהליך הפיתוח שלהם ולהפחית את העלויות באופן משמעותי."

חברת Quantum Machines הוקמה בתחילת 2018 על ידי ד”ר איתמר סיון, מנכ"ל, ד”ר יונתן כהן, CTO , וד”ר נסים אופק, סמנכ”ל מחקר, שלושתם דוקטורים לפיזיקה עם התמחות במחשוב קוונטי ואלקטרוניקה קוונטית. החברה גייסה 110 מיליון דולר מהקרנות Battery Ventures Partners, Red Dot Capital, Qualcomm, TLV Partners, Maor Investments, Claridge, אביגדור וילנץ ומשקיעים נוספים ומעסיקה 160 עובדים, מחציתם בישראל והשאר בדנמרק, גרמניה, יפן, ארה"ב ומדינות נוספות.

נבחרו 8 קבוצות להקמת מועדוני אנג'לים שישקיעו בטכנולוגיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: יו"ר רשות החדשנות, אלון סטופל. צילום: חנה טייב

רשות החדשנות הכריזה על 8 הקבוצות שזכו במכרז להקמת מועדוני אנג'לים אשר ישקיעו בחברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות עומק (דיפטק). הקבוצות נבחרו מתוך 40 הצעות שהוגשו. במסגרת הפרוייקט, הזכיינים יקבלו מענק של 900 אלף שקל בשנה, בכל אחת משלוש שנות הזיכיון. יו"ר רשות החדשנות, אלון סטופל, אמר שבשנים האחרונות חלה ירידה במספר האנג'לים המשקיעים בישראל בחברות בשלבי Pre seed ו-Seed, שהם בעלי חשיבות רבה בהנבטת חברות סטארט–אפ חדשות".

ראש חטיבת ההזנק ברשות החדשנות, חנן ברנד, הסביר מדוע הרשות יצאה למכרז: "המשקיעים הפרטיים ׁ(אנג'לים) הם משאב קריטי להקמת חברות הזנק בישראל, הן מבחינת מימון והן מבחינת הערך המוסף הרב שהם נותנים ליזמים בתחילת דרכם. עם זאת, בתחום זה ישנו כשל מובנה: ליזמים קשה מאד לאתר משקיעים פרטיים המוכנים להשקיע בחברות צעירות, ולמשקיעים פוטנציאליים קשה לנהל תהליך מובנה ומוסדר של חשיפה וניהול השקעותיהם בחברות הזנק".

הזוכים במסלול מועדון אנג'לים:

  1. טק קלאב וי.סי. בע"מ – מנכ"לית המועדון היא סתיו ארז. טק קלאב וי.סי הינו מועדון משקיעים חדש המיועד למגה–אנג'לים מהארץ ומהעולם, המעוניינים להצטרף להשקעות בטכנולוגיות פורצות דרך בשלבים מוקדמים, דרך פלטפורמת השקעות חכמה וסלקטיבית. כמו כן יעסוק המועדון בהקמת חברות הזנק והשקעות במודל Venture Creation.

  2. פורום המשקיעים בע"מ – מנכל"ית המועדון היא מיכל אתי מטרני רייטן. פורום המשקיעים הינו מועדון חדש שיוקם, בין שותפיו נמצאים איגודים מקצועיים כמו פורום מנהלי הכספים ראשיים ופורום ראשי החברות לעידוד הצמיחה והתעסוקה, אוניברסיטת בן גוריון ובכירים בעולמות ההייטק. הבסיס הרחב של בעלי המניות במועדון מאפשר חשיפה לחברות מתחומים טכנולוגיים רבים, בדגש על DeepTech.

  3. בבא מציעא ג.פ שותפות מוגבלת – מנכ"ל המועדון הוא ליאור אלקן. במועדון שותפים חברות ואנג'לים מישראל ומהעולם המנוסים מאד בהשקעות אנג'לים, בתמיכה בחברות הזנק ובעלי רשת קשרים ענפה מאד לחברות ולמשקיעים. המועדון יפעל  לייצר אימפקט נרחב, בסיס משקיעים איתן, גיוס משקיעים חדשים מהעולם, ותוכנית פעולה רבת שנים במטרה לפתור את בעיית חסם הגיוס הראשוני של חברות בתחילת דרכן.

  4. ווינגס איי.אל בע"מ – מנכ"ל המועדון הוא אלירן עזר. ווינגס איי.אל הינו מועדון משקיעים חדש שהוקם במטרה למצב את ישראל כמובילה בהשקעות ופיתוח טכנולוגיות מתקדמות. המועדון יפעל להוות "צינור החמצן" הראשון לסטארטאפים כחול–לבן עתירי טכנולוגיה, יוביל השקעות ויסייע לחברות לייצר הוכחת היתכנות מספקת לטכנולוגיה מתקדמת, למסחר אותה, ולהתקדם לסבבי גיוס נוספים.

  5. ארץ אנג'לס בע"מ – מנכ"ל המועדון הוא ניר בלזר. בין שותפיו חברות עסקיות וחברות לתועלת הציבור כמו חברת ארץ נושבת, איגוד התעשיה הקיבוצית, קרן קמ"ע התנועה הקיבוצית המאוחדת, קק"ל צמח כנרת השקעות ופיתוח ועוד. המועדון נוסד כחלק מאסטרטגיה של בעלי מניותיו להרחבת ההשפעה של החדשנות הטכנולוגית הישראלית על הכלכלה והחברה. בעלי המועדון, מנהלי המועדון, חברי ועדת ההשקעות והאנג'לים המנוסים התאגדו במטרה לסייע ליזמים וללוות אותם לא רק בסבבי הגיוס הראשוניים אלא גם בהצמחתן לחברות, שיגדלו וישפיעו על ההתיישבות, החקלאות, הכלכלה והחברה בישראל.

  6. איי.אל אנג'ל קלאב בע"מ – מנכ"ל המועדון הוא רם יוניש. במועדון שותפים משקיעים מנוסים ויזמים סדרתיים מוכרים בתעשייה. למועדון אסטרטגיה מקיפה ליצירת מכפילי כח הן למשיכת חברות, להשקעה ולמתן תמיכה מקיפה והן ביצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים לקידום החברות בהן ישקיעו. המועדון יפעל במודל ייחודי ליצירת רשת שגרירים בינלאומית, לגיוס משקיעים נוספים מהעולם ויוביל השקעות ראשוניות בחברות דיפטק.

  7. שמונה מאתיים אנג'לס בע"מ – מנכ"לית המועדון היא הדר אבטליון דגן. המועדון הוקם בשותפות של מובילים באקוסיסטם כמו עמותת בוגרי 8200, קרנות ההון סיכון Grove Ventures ו-IL Ventures, חברת הביטוח הראל ועוד. המועדון יתמקד בהשקעות בתחומי industry 4.0, אגטק, פודטק ועוד, יסייע לקידום החברות בהן ישקיע, ימשוך משקיעים ויכשיר בעלי הון המעוניינים להשקיע בטכנולוגיות חדשניות ובעלות סיכון גבוה.

  8. זיו האפט יעוץ וניהול בע"מ– מנכ"ל המועדון הוא תמיר נחמיאס. מועדון האנג'לים שמקימה BDO בשותפות SeedBiz יאגד ויפעיל רשת קשרים ענפה בישראל, ארה"ב, איחוד האמירויות, בחריין ומדינות המפרץ, סין, הודו, וייטנאם ועוד. למועדון מעגל של מאות שותפים אסטרטגיים ואלפי לקוחות, בהן חברות מובילות בתעשייה, גופים בנקאיים וקרנות. המועדון יפעל לחבר בין יזמים למשקיעים, להגדיל את היקף ההשקעות במיזמים ישראלים ולהשקיע בחברות מתחומים כגון אקלימטק, אגריטק, פודטק, בריאות ומדעי החיים.

הקניין הרוחני של ההייטק הישראלי בורח לחו"ל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

סקר האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), שפורסם היום (ג') במסגרת דו"ח "מצב ההייטק 2024", של רשות החדשנות, חושף מגמת בריחה מדאיגה של הקניין הרוחני מישראל. הסקר שנערך בשבועות האחרונים בקרב 30 קרנות הון סיכון ישראליות מגלה שרובן זיהו תהליך שבו חברות פורטפוליו שלהן מוציאות את הקניין הרוחני לחו"ל. כ-40% מהקרנות דיווחו שלפחות אחת מחברות הפורטפוליו שלהן העבירה פעילות לחו"ל עקב חוסר היציבות החברתית, הפוליטית והביטחונית בישראל.

רבע מהקרנות העריכו שכשליש מחברות הפורטפוליו שלהן כבר העבירו פעילות משמעותית לחו"ל בשנה האחרונה – או שיעשו זאת בשנה הקרובה. מדובר בהעברת פעילות שאינמה נובעת מגידול אורגני של החברות, כלומר הוצאתה מישראל. כ-23% מהקרנות שמדובר ביותר משליש מחברות הפורטפוליו שלהן. הקרנות מסבירות זאת בקושי הגובר לבצע עסקים תחת זהות ישראלית: כ-65% מהקרנות דיווחו שחברות הפורטפוליו שלהן מתקשות לקבל מימון לצורך ביצוע השקעות בישראל.

הקרנות שהשתתפו בסקר מעריכות שהיקף ההשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות צפוי להצטמצם בשנה הקרובה: כ-41% מהן מאמינות שהיקף ההשקעות של קרנות זרות יהיה ב-2024 נמוך מאשר ב-2023, וכ-15% מהן סבורות שגם היקף ההשקעות של קרנות מקומיות יצטמצם ב-2024. בשורה התחתונה, הקרנות מעריכות שאי-היציבות המקומית משפיעה לרעה על האופן שבו נתפסים סטרטאפים ישראלים, שהיא גרמה להוצאת פעילות וקניין רוחני מישראל ושהמגמה הזו צפויה להחמיר בשנה הקרובה.

ראוי להזכיר ששנת 2023 היתה שנה קשה במיוחד בתחום ההשקעות בהייטק. להערכת רשות החדשנות, באותה שנה חלה ירידה של 55% בהיקף ההשקעות בהייטק הישראלי, שהיא גבוהה משמעותית מהירידה הכללית שניצפתה במרכזי הטכנולוגיה באירופה ובארה"ב. גם הקרנות הישראליות מתחילות להתייבש: בשנת 2023 חלה ירידה של 70% בהיקף גיוסי ההון של הקרנות הישראליות ביחס לממוצע של השנים 2018-2022. זאת, בהשוואה לירידה של 30%-40% במרכזי ההייטק המובילים בעולם.

מדובר בתופעה שאם לא תיבלם, תהיה בעלת השלכות חמורות מאוד על הכלכלה. תעשיית ההייטק הישראלית מעסיקה כ-396,000 עובדים בכ-9,200 חברות, בהן 515 חברות רב-לאומיות. התעשייה הזו אחראית לכ-53% מהייצוא הישראלי השנתי, כאשר כ-40% מהצמיחה של המשק הישראלי מיוחסת לתעשיית ההייטק. מכאן ברור שמדובר בתעשיית ליבה בעלת השפעה מכריעה על הכלכלה הלאומית, ולכן שימור הקניין הרוחני של הוא בעל חשיבות לאוית ראשונה במעלה.

רשות החדשנות משיקה את קרן יוזמה 2.0

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין]

רשות החדשנות, בשיתוף משרד האוצר, מודיעה היום (א') על השקת "קרן יוזמה 2.0", שמטרתה לתמרץ גופים מוסדיים להשקיע בקרנות הון-סיכון ישראליות המשקיעות בחברות ישראליות, וזאת על רקע הירידה החדה בהיקף ההשקעה של משקיעים מוסדיים בהייטק הישראלי. הקרן החדשה היא מרכיב נוסף בחבילת התמריצים שגיבשה רשות החדשנות להייטק הישראלי כדי לתת מענה לאתגרי השעה.

שמה של הקרן מתכתב עם "קרן יוזמה" שהושקה בשנות התשעים, תחת שר האוצר דאז בייגה שוחט, והצליחה בזמנו להגביר משמעותית את היקף ההשקעה של המוסדיים בהייטק הישראלי, דבר שתרם תרומה משמעותית להתפתחות האקוסיסטם המקומי.

לפי דו"ח המשקיעים של IVC-GNY-KPMG ורשות החדשנות, שפורסם באחרונה, היקף ההשקעות של גופים מוסדיים בחברות טכנולוגיה ישראליות צנח ב-2023 בכ-70%, לסכום כולל של כ-143 מיליון דולר, בהשוואה ל-486 מיליון דולר בשנת 2022.

פחות סיכון, יותר תשואה

במסגרת מנגנון הקרן, הרשות תוסיף 30 סנט על כל דולר של השקעה מצד גוף מוסדי בקרנות הון-סיכון ישראליות, ותוותר, באופן מלא או חלקי, על חלקה היחסי בתשואה מההשקעה בקרנות. כך למעשה, התשואה הפוטנציאלית של המשקיע המוסדי מהשקעתו בקרן תהיה גבוהה יותר והסיכון נמוך יותר. תקציב התוכנית עומד על כ-160 מיליון דולר כספי מדינה, אשר צפויים להוביל להשקעות בהיקף של כ-700 מיליון דולר לפחות מצד המוסדיים.

המסלול, שיפעל למשך 20 החודשים הקרובים, יהיה מסלול ירוק לחלוטין, דהיינו, ללא התערבות הרשות בשיקולי ההשקעה של המוסדיים או של מנהלי קרנות הון הסיכון, שיוכלו להשקיע את הכסף על-פי מדיניות ההשקעה שלהם.

תמרוץ נוסף יינתן למוסדיים אשר ישקיעו בקרנות המשקיעות בחברות טכנולוגיה עמוקה, באמצעות הטבה מוגדלת לפיה יוכל המוסדי לקנות החוצה את הרשות במועד לבחירתו ללא כל ריבית, כלומר, הגופים המוסדיים, ובאמצעותו הציבור, ייהנו מהגדלה מקסימלית של התשואה על השקעתם.

רשות החדשנות החלה במכרז להקמת 3 חממות דיפ-טק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין]

רשות החדשנות הכריזה על פתיחת הליך תחרותי להקמת שלוש חממות טכנולוגיות חדשות בתחומי הטכנולוגיה העמוקה (Deep Tech), אשר ינביטו ויצמיחו חברות הזנק חדשות בעלות חדשנות טכנולוגית. המהלך הוא חלק מהאסטרטגיה של הרשות לקדם גיוון בתחומי הפעילות הטכנולוגיים של חברות הסטארט-אפ הישראליות, שנוטות במידה רבה לעולמות הסייבר, התוכנה הארגונית והפינטק. במסגרת זו, השיקה באחרונה הרשות קרן הזנק חדשה, שתשקיע כמיליארד שקל בשנה בחברות דיפ-טק.

במסגרת ההליך, ייבחרו שלושה גופי השקעה חדשים, אשר יעניקו גיבוי פיננסי ומסגרת תומכת להקמה ובנייה של חברות הזנק חדשות – ותמיכה בהם כל הדרך משלב הרעיון או מסחור הידע ועד, לכל הפחות, גיוס ההון המשמעותי הראשוני (סבב A).

הגופים שיבחרו בתכנית החממות יזכו להשתתפות משמעותית – ולדברי הרשות, חסרת תקדים בהיקפה – בסך של עד 40 מיליון שקל (מעל 10 מיליון דולר) לתקופה של 5 שנים, בדמי הניהול של החממה והקמת מעבדה מרכזית שתאפשר תמיכה במחקר והפיתוח  של המוצרים שיפותחו על ידי החברות שיונבטו בה. בנוסף, החברות שיונבטו בחממה יוכלו לקבל עוד עשרות מיליוני שקלים של השקעות לא-מדללות מרשות החדשנות בשלל מסלולים.

מהרשות נמסר כי ההליך התחרותי יהיה פתוח לכשישה חודשים. ועל המגישים להוכיח זמינות של מקורות מימון בהיקף של 120 מיליון ₪ לכל הפחות, שיוקצו ויושקעו בחממה ובחברות החממה בתקופת הזיכיון.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "אחד היתרונות המרכזיים של החממות הטכנולוגיות לאורך שנות פעילותן, הוא יכולתם לייצר חברות בעלות חדשנות עמוקה בישראל, לעיתים קרובות ממש משלב הרעיון או המחקר האקדמי, תוך השתתפות המדינה בסיכון. התוספת שאנחנו רוצים לראות מהחממות החדשות שיבחרו בהליך התחרותי, היא היכולת למשוך בעלי מניות ושותפים פיננסיים ישראלים ובינלאומיים חזקים שיאפשרו תמיכה בחברות לאורך זמן רב יותר, משיכת ההון הפרטי הנדרש לצמיחתם ולגדילתם לשווקים הבינלאומיים, והפיכתם לחברות גדולות וברות קיימא בישראל. בצורה זו אנו מאמינים כי החממות יוסיפו לחזק את  התחרותיות של ישראל מול מרכזי חדשנות עולמיים".

סרטון הסבר של רשות החדשנות על קרן ההזנק בתחום הדיפ-טק:

רשות החדשנות השיקה את קרן ההזנק לחברות דיפ-טק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין]

רשות החדשנות הכריזה היום (ב') על השקת קרן הזנק חדשה, בהיקף של מיליארד שקל בשנה, שתתמקד בהשקעה בחברות סטארט-אפ עתירות מו"פ (דיפ-טק). הקרן תבצע את המימון בחברות באופן ישיר, כחלק מסבבי גיוס ההון של החברות. חברות יוכלו להגיש בקשה לקבלת מימון החל מתאריך 4.3.24. במהלך חודש מרץ תקיים הרשות גם שורה של וובינרים על המסלולים השונים של הקרן.

היוזמה להקמת קרן ההזנק אושרה בחודש שעבר במסגרת אישור תקציב המדינה בממשלה, והיא נדבך אחד בחבילת תמריצים שנועדו לתמוך בהייטק הישראלי בתקופה המאתגרת הנוכחית של ירידה בהיקף ההשקעות הזרות. במסגרת הקרן החדשה, הרשות תזרים את ההון ישירות כחלק מסבבי הגיוס הראשונים. הקרן בנויה מ-3 מסלולי השקעה מרכזיים: מסלול פרה-סיד, שבו הרשות תעניק מענקים בגובה 60% מסך סבב גיוס של עד 2.5 מיליון שקל. מסלול סיד, שבו תעניק הרשות מענקים בגובה של 50% מסך סבב גיוס של עד 10 מיליון שקל, ומסלול סבב A, שבו הרשות תעניק מענקים בגובה 30% מסך סבב של עד 50 מיליון ש"ח.

הקרן תתמקד בחברות דיפ-טק, מתוך מטרה לעודד הקמה של חברות בתחומים הללו ולאפשר להן לגייס את ההון הנדרש כדי להוציא לפועל את תוכניות הפיתוח. כ-40% מהסטארט-אפים החדשים שנפתחים בהייטק הישראלי מתמקדים בתחומי התוכנה הארגונית, פינטק וסייבר, והן גם מושכות את מירב ההון. פעמים רבות, חברות דיפ-טק מגייסות הון נמוך מדי שלא מאפשר להן להגשים את הפוטנציאל שלהן. ברשות מאמינים כי השתתפות ישירה בסבבי גיוס תפחית את הסיכון מהמשקיעים הפרטיים ותסייע לחברות להשיג גיוסי הון גדולים יותר.

 

רשות החדשנות תשקיע חצי מיליארד שקל בחברות דיפ-טק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין

ממשלת ישראל אישרה אתמול (ב'), במסגרת התקציב ל-2024, חבילת תמריצים משמעותית מאוד להייטק הישראלי. הממשלה אישרה תוספת תקציבית של כמיליארד שקל למימון שורה של תוכניות של רשות החדשנות. בין התוכניות: המשך סיוע החירום לחברות סטארט-אפ שנקלעו למצוקה פיננסית, הקמת קרן הזנק שתשקיע ישירות בחברות דיפ-טק, תמרוץ משקיעים מוסדיים להשקיע בקרנות הון-סיכון ישראליות, הקמת חממות טכנולוגיות, מועדוני אנג'לים ועוד.

ההייטק הישראלי היה אחראי ב-2022 לכמעט מחמישית מהתוצר של המשק הישראלי. עם זאת, בשנת 2023, על רקע הנסיגה בשווקי ההון העולמיים, אי היציבות הפוליטית בישראל וכעת גם המלחמה, מגזר ההייטק חווה ירידה משמעותית בכל המדדים, ובראשם ירידה של כ-60% בהיקף השקעות ההון ב-2023.

במסגרת התוכניות החדשות, רשות החדשנות תשיק קרן הזנק חדשה שתשקיע, לצד משקיעים מהשוק הפרטי, מעל חצי מיליארד שקל בשנה בחברות מעולמות הדיפ-טק. כיום, רשות החדשנות מעניקה מענקים לחברות לסיוע במימון תוכניות פיתוח ספציפיות. במסגרת הקרן החדשה, הרשות תזרים את ההון ישירות כחלק מסבבי הגיוס הראשונים – פרה-סיד, סיד ו-A.

הקרן בנויה מ-3 מסלולי השקעה מרכזיים: מסלול פרה-סיד, שבו הרשות תעניק מענקים בגובה 60% מסך סבב הגיוס, עם תקרת מענק של 1.5 מיליון ש"ח, ותקרת תקציב של 2.5 מיליון ש"ח. מסלול סיד, שבו תעניק הרשות מענקים בגובה 50% מסך סבב ההשקעה ועד לתקרת מענק של 5 מיליון ש"ח, ותקרת תקציב של 10 מיליון ש"ח, ומסלול סבב A, שבו הרשות תעניק מענקים  בגובה 30% מסך סבב ההשקעה עם תקרת מענק של 15 מיליון ש"ח, ותקרת תקציב של 50 מיליון ש"ח.

הקרן תתמקד בחברות דיפ-טק, מתוך מטרה לעודד הקמה של חברות בתחומים הללו ולאפשר להן לגייס את ההון הנדרש כדי להוציא לפועל את תוכניות הפיתוח. כ-40% מהסטארט-אפים החדשים שנפתחים בהייטק הישראלי מתמקדים בתחומי התוכנה הארגונית, פינטק וסייבר, והן גם מושכות את מירב ההון. פעמים רבות, חברות דיפ-טק מגייסות הון נמוך מדי שלא מאפשר להן להגשים את הפוטנציאל שלהן. ברשות מאמינים כי השתתפות ישירה בסבבי גיוס תפחית את הסיכון מהמשקיעים הפרטיים ותסייע לחברות להשיג גיוסי הון גדולים יותר.

יוזמה משמעותית נוספת שאושרה אתמול היא הקמת קרן "יוזמה 2.0", כהמשך לאותה קרן ממשלתית שהוקמה בשנות התשעים על ידי שר האוצר דאז בייגה שוחט ונחשבת לאחת התוכניות הממשלתיות שסייעו להייטק הישראלי לפרוץ. מטרת הקרן החדשה היא לתמרץ משקיעים מוסדיים, כמו קרנות פנסיה וקופות גמל, להגדיל את השקעותיהם בקרנות הון-סיכון ישראליות שמשקיעות בחברות ישראליות, וכך להפחית את התלות בהון זר (שאחראי לכ-80% מהיקף ההשקעות בחברות הישראליות) ולהגדיל את נזילות ההון המקומי, בייחוד בתקופה שבה המשקיעים הזרים מגלים זהירות.

במסגרת הקרן, רשות החדשנות תבצע השקעה "צד בצד" עם משקיעים מוסדיים ישראלים בקרנות הון סיכון ישראליות. ההשקעה תתבצע ביחס של 1 ל-3, כלומר, על כל דולר שישקיעו המוסדיים בקרנות הישראליות, הרשות תוסיף כ-30 סנט. ברשות מעריכים כי המנגנון הזה יוביל להשקעה של כמיליארד דולר בשנים 2024-2026 בקרנות הון-סיכון ישראליות, שליש מתוך סכום זה (800 אלף שקל) יהיה כאמור כסף ממשלתי. 

עוד אושר אתמול: תוספת של 200 מיליון שקל לקרן החירום שהשיקה הרשות בעקבות המלחמה במטרה לתמוך בחברות סטארט-אפ שנקלעו למצוקה פיננסית בעקבות ביטול או דחייה של סבבי גיוס על רקע המלחמה ובקופת המזומנים נותרה להן יתרה שמספיקה ל-6 חודשים בלבד. הרשות חילקה בנובמבר-דצמבר מענקי סיוע בגובה של 200 מיליון שקל, והתקציב הנוסף ישמש למענקים שיחולקו עד חודש מרץ.