רשות החדשנות תאשר 2.2 מיליון ש״ח לפיתוח הדור הבא של גלאי גז בטכנולוגיית Open Path

פורסם בתאריך דצמבר 4, 2025 ע"י Techtime

[בתמונה: חביב פרלמן, מנכ"ל טכנולוגיות גילוי אש וגזים. צילום: FGD]

חברת טכנולוגיות גילוי אש וגזים מדווחת כי רשות החדשנות אישרה מענק של כ־2.2 מיליון שקל להמשך פיתוח משפחת גלאי הגז בטכנולוגיית Open Path. התמיכה מגיעה לאחר השלמתו של אב־טיפוס חצי־מסחרי, ובהמשך לכך תתקדם החברה לתכנון מחדש ולבניית אב־טיפוס מסחרי מלא, הכולל הקמת תהליכי ייצור וציוד בדיקה ייעודי.

התקציב הכולל של תוכנית הפיתוח עומד על כחמישה מיליון שקל, כאשר רשות החדשנות תממן כ־44% ממנו. משך התוכנית יעמוד על 12 חודשים ויחל באוגוסט 2025.

החברה, שהוקמה ב־2017 ונמצאת בשליטת יחיאל ספקטור ומנוהלת בידי חביב פרלמן, מפתחת גלאי אש וגז אופטיים מתקדמים לתעשיות עתירות סיכון ובהן אנרגיה, דלק, תחבורה והתעשייה הפטרוכימית. מוצרי החברה נמכרים בלמעלה מ־50 מדינות ומותקנים אצל לקוחות גלובליים מרכזיים כגון Siemens, Fike ו-Tesla. לאחרונה קיבלה החברה את אישור Shell למערכת גילוי הלהבה שלה, הנחשב לאחד מסמכי האיכות המחמירים בענף, והחלה לספק גלאים גם לחילות אוויר וים בצבאות מערביים.

בנוסף לדור החדש של גלאי הגז, החברה מפתחת מוצרים נוספים ובהם גלאי גז חדשני שצפוי להגיע לשוק ב־2026, וממשיכה להציג צמיחה מואצת בהיקף פעילותה הבינלאומית.

כ-10 מיליון שקל יושקעו ב-8 פיילוטים טכנולוגיים לשיקום פצועי המלחמה

פורסם בתאריך דצמבר 3, 2025דצמבר 4, 2025 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות, משרד הבריאות וקרן תובענות ייצוגיות משיקים שמונה פיילוטים טכנולוגיים חדשים שנבחרו במסגרת הקול הקורא הלאומי לחדשנות בשיקום, על רקע העלייה המשמעותית בפגיעות המורכבות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". הפיילוטים יתמקדו בטכנולוגיות לשיקום מוטורי, תחושתי, שמיעתי ופיזיולוגי, וייושמו בתקופה הקרובה בעשרה מרכזי שיקום מובילים, בהם שיבא, לוינשטיין, רעות, הדסה, סורוקה, אלין, מרכז רפואי צפון וקופת חולים מאוחדת. המטרה היא לקדם מודלי שיקום מתקדמים המשלבים חיישנים, אלגוריתמיקה רפואית, מערכות בקרה תנועתית ופלטפורמות טיפול מרחוק.

טכנולוגיות במרכזי שיקום ברחבי הארץ

במסגרת הפיילוט של Arcana Instruments יוטמעו כלי נגינה חכמים המשלבים בקרה חיישנית ומתודות טיפוליות מבוססות נגינה, לצורך שיקום מוטורי, רגשי ותעסוקתי. הפיילוט יפעל ברעות, שיבא, מרכז רפואי צפון ואלין, ויאפשר גם תרגול מרחוק והסתגלות מבוססת נתונים לצורכי המטופל. Cognishine תטמיע בקופת חולים מאוחדת מערכת דיגיטלית לשיקום שמיעה, דיבור, קול ובליעה. הפלטפורמה פותחה כמענה למחסור באנשי מקצוע, ומאפשרת ביצוע טיפולים מבוקרים, אחידים ותרבותית־מותאמים לאוכלוסיות מגוונות, תוך מדידה רציפה של התקדמות הטיפול.

בחזית השיקום המוטורי משתתפות מספר חברות נוספות. 6degrees תפעיל בבית החולים רעות את מערכת MyMove, המבוססת על חיישנים לבישים ואלגוריתמים לניתוח תנועה. המערכת מאפשרת שיקום קטועי גפיים ונפגעי ראש באמצעות התאמה אישית לליקויי תנועה, ניטור בזמן אמת ושימוש במשחק טיפולי לשיפור תנועתיות הגפיים העליונות. Bo&Bo תיישם באיכילוב פלטפורמה לשיקום פיזי ביתי המשלבת מערכות שיווי משקל, חיישני תנועה, אביזרים אינטראקטיביים ואופני אימון חכמים, במטרה לאפשר רציפות טיפול גם מחוץ למוסדות הרפואיים.

Newton Tech תתמקד בלוינשטיין בהטמעת מערכת Mobi, פלטפורמת שיקום הליכה ויציבה המבוססת על תמיכה דינמית במשקל הגוף, מנגנון אוטומטי למניעת נפילות וניתוח תנועה באמצעות מעבדת תנועה משולבת במכשיר. הפלטפורמה נועדה להאיץ התאוששות ולהגביר בטיחות בשיקום הולכה ומוטוריקה. Wearable Devices תיישם בסורוקה את ממשק Mudra, מערכת לא־פולשנית המודדת אותות עצב־שריר בדיוק גבוה ומספקת מדדים כמותיים לשיקום אחיזה ומוטוריקה עדינה — כחלופה לשיטות הערכה ידניות המקובלות כיום במחלקות השיקום.

בתחום השיקום השמיעתי תפעל Tuned בהדסה, עם אפליקציה לשיקום שמיעה ולטיפול בטינטון המלווה את המטופל לאורך כל תהליך האבחון, ההתאמה והתרגול. בשיבא יופעל פיילוט של Tengable לשחזור תחושה בגפיים באמצעות שתל פנימי ורכיב חיצוני המדמים תחושה טבעית לאחר פגיעה עצבית, במטרה להשיב חישה תפקודית ולהרחיב את היכולת להחזיר למטופלים שליטה ודיוק בביצוע פעולות.

השקת הפיילוטים מתבצעת במקביל ליום המודעות הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות וממחישה את קצב ההטמעה של טכנולוגיות מתקדמות במערכת השיקום בישראל. התוכנית נועדה להציע מודלים חדשים הניתנים להרחבה למערכי שיקום נוספים, בישראל ובעולם, ולשפר את יכולת החזרה לתפקוד של פצועי המלחמה על בסיס פתרונות מבוססי נתונים, התאמה אישית ומתודולוגיות קליניות מתקדמות.

מהפיכת ה-AI בהייטק: אימוץ נלהב, לצד דאגה מעתיד התעסוקה

פורסם בתאריך נובמבר 25, 2025נובמבר 25, 2025 ע"י Techtime

דו"ח חדש של רשות החדשנות ומכון ברוקדייל מציג תמונה מורכבת של שוק העבודה הטכנולוגי: מצד אחד אימוץ מסיבי של כלי בינה מלאכותית – 95% מהעובדים משתמשים בהם בעבודתם ו-78% עושים זאת מדי יום. מצד שני, דווקא על רקע החדירה המואצת, גובר החשש התעסוקתי, בעיקר בקרב עובדים מנוסים, עובדים בפריפריה ובעלי השכלה שאינה אקדמית. התוצאה היא דיסוננס מובהק: טכנולוגיה שמגבירה פריון ומעצימה עובדים צעירים, אך במקביל מערערת את תחושת הביטחון של חלקים מהענף.

הנתונים מראים כי העובדים משלבים את הבינה המלאכותית במגוון רחב של משימות. מפתחים נעזרים בכלים לכתיבת קוד, ניתוח לוגים ואיתור תקלות, בעוד אנשי שיווק, מוצר ומשאבי אנוש משתמשים בהם לכתיבת תוכן מקצועי, חיפוש מידע ולמידה עצמית. שמונים ושתיים אחוז מהמשתמשים היומיומיים משלבים את הכלים בשלושה סוגי משימות או יותר, ורבע מהם ביותר משישה סוגי משימות – עדות להתפשטות אורגנית של ה-AI בכל שכבות הארגון.

התרומה לפריון משמעותית: שבעים אחוז מהעובדים מדווחים על שיפור ניכר באיכות התוצרים וחמישים אחוז על קיצור זמן העבודה בעשרות אחוזים. ארבעים אחוז מציינים קיצור של יותר ממחצית מזמן הביצוע. מדד הפרודוקטיביות שפיתחו החוקרים מצביע על כך שכשלושה רבעים מהעובדים חווים עלייה ממשית בפריון, ללא הבדל בין סוגי תפקידים או חברות.

לצד זאת, הפערים בתפיסות בולטים. עובדים מנוסים מדווחים על רמות החשש הגבוהות ביותר – שלושים ושבעה אחוז מסניורים חשים איום ממשי. בקרב עובדים ללא השכלה אקדמית שיעור החשש מגיע לשלושים ותשעה אחוז, לעומת עשרים ושישה וחצי בלבד בקרב בעלי תואר. גם הפער הגיאוגרפי חד: ארבעים אחוז מתושבי הפריפריה חוששים מהשפעת ה-AI על עבודתם, לעומת עשרים וארבעה אחוז בלבד מאלה המתגוררים במרכז.

פערים ניכרים נרשמו גם בדפוסי השימוש: צעירים וג’וניורים מובילים באימוץ הכלים ובשילובם במשימות פיתוח, בעוד עובדים ותיקים משתמשים בהם פחות. ממצא מפתיע נוסף הוא שחברות סטארט-אפ משתמשות בכלי קוד ייעודיים בשיעור נמוך יותר מאשר מרכזי פיתוח בינלאומיים ובתי תוכנה.

למרות החששות, התמונה הרחבה אופטימית: שישים ושמונה אחוז מהעובדים רואים ב-AI הזדמנות להתפתחות תעסוקתית, ורק עשרים ושבעה אחוז רואים בה איום. הדור הצעיר, שמוביל את האימוץ ומפתח שילוב טבעי בין מיומנויות אנושיות לטכנולוגיות, מבטא היטב את רוח התקופה – שילוב של פחד מהתמורות המואצות לצד תקווה אמיתית ליכולות חדשות ולמסלולי קריירה חדשים.

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

פורסם בתאריך נובמבר 10, 2025נובמבר 13, 2025 ע"י Techtime

[בתמונה: יו״ר רשות החדשנות, ד״ר אלון סטופל. קרדיט צילום: חנה טייב]

רשות החדשנות הודיעה על השקתם של שלושה מאגדי מחקר יישומי חדשים בהיקף כולל של כ־180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, שנועדו להציב את ישראל בחזית החדשנות בתחומי איכות הסביבה, המוליכים למחצה ומדע החומרים. מדובר בתכניות Green Soil, DiamondSEMI IL ו־NDT, המאחדות עשרות חברות מובילות בתעשייה וגופי מחקר אקדמיים בארץ ובעולם.

תכנית Green Soil תתמקד בפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום ממזהמים קשים, בשיתוף חברות כמו אלביט, בז"ן ונטפים. DiamondSEMI IL תפתח רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלום, בשיתוף רפאל, אנבידיה, אלישרא ו־Element Six. תכנית NDT תעסוק בפיתוח טכנולוגיות בדיקה לא הורסות לחומרים מתקדמים עבור תעשיות הרכב, הביטחון והתעופה, בהשתתפות התעשייה האווירית, רפאל ואלביט.

לדברי יו״ר רשות החדשנות, ד״ר אלון סטופל, שלושת המאגדים מבטאים את המעבר של ההייטק הישראלי “מהמהירות אל העומק” – מתרבות של סטארט־אפים בודדים לבניית תשתיות מדעיות ותעשייתיות ארוכות טווח שיחזקו את מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית עולמית.

רשות החדשנות מתכננת להקים חממת שבבים

פורסם בתאריך אוקטובר 28, 2025אוקטובר 28, 2025 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מרכז תחום השבבים ברשות החדשנות, צביקה גולצמן. צילום: ינאי רובחה

רשות החדשנות (Innovation Authority) החלה במהלך להקמת חממה טכנולוגית ייעודית עבור תעשיית השבבים, אשר תתוקצב בסכום של כ-10 מיליון דולר לחמש שנים, ותעניק לחברות סטארט-אפ גישה לכלי תכנון יקרים, הסכמי ייצור (Shuttles), וליווי טכנולוגי ועסקי. כך סיפר היום (ג') סגן ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ומרכז תחום השבבים ברשות החדשנות, צביקה גולצמן, בכנס Ceva Technology Symposium 2025, שנערך במלון דן אכדיה בהרצליה. לדבריו, למרות שמדובר בתעשייה דינמית ובעלת תרומה מהותית לייצוא הישראלי, "היא פועלת כמעט ללא מעורבות ממשלתית בהשוואה לעולם".

הוא הזהיר שהתעשייה המקומית פועלת בתנאים קשים: התמודדות עם תלות גבוהה בייצור מתקדם בחו"ל, מחסור במשקיעים מתמחים, ועלויות כניסה גבוהות במיוחד. "גם כאשר יש כוח אדם מיומן, הביקוש הגבוה לעובדי מיומנים מייצר תחרות פנימית קשה, ומגביר את הסיכון לדעיכה של ידע ליבה קריטי. "אנחנו לא יכולים להתחרות בהיקפי ההשקעות של מדינות כמו ארצות הברית או קוריאה, אבל כן יכולים להצליח באמצעות מיקוד ויצירת סביבה תומכת שתקדם את היתרונות היחסיים שלנו".

תעשיית השבבים הישראלית מעסיקה כ-40,000 עובדים

מנתוני הרשות עולה שתעשיית השבבים בישראל כוללת כיום כ-200 חברות שכ-25% הן חברות רב–לאומיות. התעשייה כולה מעסיקה כ-40 אלף עובדים, המהווים כ-10% מכלל עובדי ההייטק בישראל. כ-75% מפעילות השבבים בישראל מתמקדת בתכנון שבבים (Chip Design), והיתר בתחומי מדידה, ייצור ותשתיות. רשות החדשנות השקיעה בשנים האחרונות כ-500 מיליון שקל בתעשיית השבבים, מתוכם 205 מיליון שקל בתיקי מו"פ (104 פרויקטים) ו-260 מיליון שקל במאגדים ותשתיות לאומיות, בהם תחומים כגון BioChip, Graphene, Risc-V, Photonics, Meta-Materials ונוירומורפיקה.

"אנחנו לא יכולים להתחרות בהיקפי ההשקעות של מדינות כמו ארצות הברית או קוריאה", אמר גולצמן. "אבל כן יכולים להצליח באמצעות מיקוד – וביצירת סביבה תומכת שתאפשר לצמוח מהיתרונות היחסיים שלנו. תחום השבבים הוא מועמד טבעי לתמיכה מצד המדינה, משום שמדובר בפרויקטים ארוכי טווח הדורשים הון עתק ומשקיעים מעטים," אמר גולצמן. "לכן הוספנו אמת מידה חדשה – עדיפות לתחומים שבהם יש מיעוט משקיעים פרטיים". הקול הקורא להקמת החממה פורסם בחודש יולי 2025 במסגרת תוכנית להקמת 5 חממות טכנולוגיות בהיקף כולל של כ-50 מיליון דולר.

כל חממה שתיבחר תקבל מענק המיועד להקמת מעבדה מרכזית שתתמוך במחקר ובפיתוח של מוצרים פורצי דרך, ולמימון דמי הניהול. לצד ההשקעה בהפעלת החממה עצמה, כל חברת הזנק שתונבט בה תוכל להתמודד גם על מענקים מקרן ההזנק החדשה ולהגיע לסכום מצטבר של עד 21 מיליון שקל לחברה. המועד האחרון להגשת מועמדות הוא 29 למרץ 2026. על המועמדים להוכיח זמינות של מקורות מימון בהיקף של לפחות 120 מיליון שקל שישמשו להשקעות בהפעלת החממה ובחברות שיפעלו במסגרתה לאורך תקופת הזיכיון.

ההצעות ייבחנו על-ידי רשות החדשנות בהתאם לשורה של קריטריונים, דוגמת: הניסיון המצטבר של המציעים ובעלי המניות שלהם, איכות הצוות המוצע, השותפויות העסקיות והאסטרטגיות שגיבשו, איתנות מקורות המימון והתכנית העסקית הכוללת. "המטרה שלנו היא לבנות אקוסיסטם המחבר בין הממשלה, התעשייה והאקדמיה כדי שתעשיית השבבים הישראלית לא רק תשרוד, אלא תמשיך להוביל", אמר גולצמן.

תעשייה עם פיצול אישיות

פורסם בתאריך ספטמבר 17, 2025ספטמבר 17, 2025 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. "הממשלות בעולם נכנסות לתעשייה. צילום: חנה טייב

דו"ח מצב ההייטק לשנת 2025 של רשות החדשנות, ודו"ח Israeli Deep Tech 2025 של רשות החדשנות וחברת dealroom הבינלאומית שפורסמו היום, מגלים שתעשיית ההייטק הישראלית נמצאת על פרשת דרכים: לצד הישגים אדירים גם בתקופת משבר, היא מתמודדת עם חולשות רבות וסימני האטה מטרידים.

יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל: "ההייטק הישראלי נמצא בנקודת פיתול ומגמות מעורבות. לצד עמידות יוצאת דופן המתבטאת בהתאוששות הגיוסים של סבבים מתקדמים ומיקומה הגבוה של ישראל בין מרכזי החדשנות העולמיים, קיימת מגמת האטה מדאיגה בתעסוקה וביזמות. לאור שינויי התפיסות בעולם בתחום הטכנולוגיה כמרכיב קריטי בביטחון הלאומי, עלינו לשתף פעולה עם בעלות ברית במסגרות שונות ומגוונות, כדי לשמור על יתרון תחרותי גם בעשור הבא".

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שלצד התבססות ישראל כמרכז דיפטק עולמי, "שהוא שני רק לארה"ב בעולם המערבי, הדו"ח מצביע על מגמות מטרידות: תוצר ההייטק נמצא בקיפאון זה שנתיים, מספר עובדי המו"פ מצטמצם, היקף היזמות החדשה נמוך בהשוואה לעשור הקודם וגיוסי קרנות ההון סיכון מתכווצים".

במקביל, מתחולל שינוי בעולם: "ממשלות משקיעות מאות מיליארדים בטכנולוגיה. הן הופכות לשחקניות ישירות ומעצבות שרשראות ערך לאומיות בתחומים כמו שבבים, AI ואנרגיה. ישראל חייבת להגיב לשינויים אלו. רק מהלך רחב המשלב מדיניות ציבורית עם השקעות פרטיות, יבטיח שההישגים של היום ייהפכו לבסיס של צמיחה כלכלית בעתיד". מצ"ב הממצאים המרכזיים:

קיפאון בתוצר ובתעסוקה

בשנת 2024 הסתכם התוצר של ההייטק הישראלי בכ-317 מיליארד שקל (כ-17% מהתוצר המקומי). נתון שכמעט ולא השתנה מאז 2023. בעבר היה ההייטק מנוע צמיחה ברור של המשק, אבל כיום קצב הצמיחה שלו נמוך מזה של המשק כולו. במחצית הראשונה 2025 הועסקו בענף כ-403 אלף עובדים (11.5% מכלל המועסקים במשק) – ב-4,000 משרות יותר מאשר ב-2024 – אולם מספר המועסקים בתפקידי מו"פ ירד ב-6.5% בהשוואה לשנת 2024.

מספר המועסקים במחצית הראשונה 2025 צמח ב-1.2% בהשוואה למחצית הראשונה 2024. זהו קצב צמיחה נמוך מאוד בהשוואה לצמיחה של 6% בכל מחצית שנה ראשונה שאיפיינה את ההייטק עד ה-7.10. בסה"כ, לעומת גידול שנתי של 5% לאורך רוב העשור הקודם, כיום קצב גידול המועסקים בהייטק הוא פחות מ-2%. כלומר ההייטק, שבעבר הוביל את הגידול בתעסוקה, מצוי היום בקיפאון.

פרופיל הייצוא החדש מתבסס על תוכנה

בשנת 2024 צמח היקף ייצוא ההייטק בכ-5.6% והסתכם בכ-78 מיליארד דולר. הוא היה אחראי לכ-56.4% מכלל הייצוא של ישראל (בהשוואה ל-48.6% ב-2022). בשליש הראשון של 2025 הסתכם ייצוא ההייטק בכ-26.5 מיליארד דולר, ומשקלו עלה לכ-57.2% מכלל הייצוא הישראלי. יחד עם זאת, העלייה הגדולה במשקלו מיוחסת להאטה הכלכלית של שאר המשק.

בעשור האחרון התחולל שינוי באופי תעשיית ההייטק, והיא עברה מתעשייה מוטת סחורות (מוצרים ממשיים) לתעשייה מוטת שירותים (תוכנה). ייצוא הסחורות התעשייתיות ירד ב-2024 לכ-28% מייצוא ההייטק, בהשוואה לכ-60% ב-2013. ייצוא התוכנה, לעומת זאת, היווה 72% מהייצוא ב-2024. לדבר הזה יש תוצאה מעניינת: רק 6.6% מהייצוא הוא של מכירת מוצרים לארה"ב – כלומר 93.4% מייצוא ההייטק אינו מושפע ממכסי טראמפ.

יותר השקעות, פחות הון סיכון

היקף גיוסי ההון של חברות ההייטק חזר לרמה של 2019-2020. במהלך 2024 גייסו חברות ישראליות כ-10.6 מיליארד דולר (60% הופנו לסייבר או תוכנה ארגונית), וישראל הפכה "האב" חמישי בעולם אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון. אלא שעיקר הכסף (55% ב-2024) הגיע בסבבי גיוס גדולים בהיקף של יותר מ-50 מיליון דולר. לצד זה, חלה ירידה חדה ביזמות: במהלך 2024 הוקמו 500 חברות סטארטאפ – בהשוואה ליותר מ-1,000 לפני עשור. היקף ההון שגוייס על-ידי קרנות הון סיכון ישראליות ב-2024 ירד בשיעור דרמטי של כ-80% בהשוואה להיקף הגיוסים של 2022: במהלך 2024 גייסו 22 קרנות הון סיכון ישראליות סכום כולל של 1.3 מיליארד דולר בלבד.

ההצלחה של חברות דיפטק

במחקר שביצעה רשות החדשנות ביחד עם חברת dealroom מוגדרת חברת דיפטק (טכנולוגיה עמוקה) כ"חברה המפתחת טכנולוגיה מורכבת, המאופיינת לרוב בזמן הבשלה ארוך כתוצאה ממורכבות המו"פ, ודורשת כוח אדם משכיל ומיומן והון משמעותי להשלמת הפיתוח". בתחום הזה ההצטיינות הישראלית בולטת: בישראל פועלות כ-1,500 חברות דיפטק אשר מאז 2019 גייסו כ–28.6 מיליארד דולר, שהם כ-35% מכלל ההון שגויס לחברות הייטק ישראליות. נתון זה מציב את ישראל במקום הראשון בעולם המערבי מחוץ לארה"ב במונחי גיוס הון לחברות דיפטק.

פילוח ההשקעות בדיפטק מלמד שכ-15.3% מהן הופנו לחברות מכשור רפואי, 11.9% לחברות בינה מלאכותית, 10.5% לחברות פארמה וביוטק וכ-9.8% לחברות שבבים. שווי חברות הדיפטק הפרטיות נאמד בכ-119 מיליארד דולר, פי 15 מאשר לפני עשור. ביחד עם חברות דיפטק שנמכרו או הונפקו, הערך הכולל מגיע לכ-177 מיליארד דולר. רוב הערך הזה נוצר מחברות שנוסדו בעשור האחרון. אולם גם כאן מורגשת האטה: בעשור האחרון נרשמו בממוצע 28 אקזיטים של חברות דיפטק בכל שנה, בשווי ממוצע של כ-220 מיליון דולר לאקזיט. בשנת 2024 נרשמו 17 אקזיטים בלבד בדיפטק.

רשות החדשנות במסלול שיסייע לחברות תעשייה להפוך לחברות הייטק

פורסם בתאריך מאי 27, 2025 ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין. קרדיט: חנה טייב]

רשות החדשנות משיקה מסלול חדש שמיועד לסייע לחברות יצרניות לשלב בפעילותן גם מערך של פיתוח, וכך להפוך לחברות בעלות אוריינטציה יותר טכנולוגית כשל חברת הייטק.

המהלך של רשות החדשנות יכלול הקמה של קרן חדשה, קרן מופ"ת, שתספק מימון ישיר לחברות תעשייה יצרניות, במספר שלבים. לצד זאת, יוקמו "מאיצי מופ"ת" – גופים מקצועיים שיפעלו כאקסלרטורים ייעודיים לתעשיית הייצור, אשר יספקו ליווי טכנולוגי, עסקי ופיננסי בשלבים שונים של פיתוח רעיוני ופיתוח מוצר.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "בישראל קיימת תעשייה יצרנית משמעותית, אך הפוטנציאל שלה לחדשנות עמוקה עדיין רחוק ממימוש. במסלול החדש אנחנו יוצרים לראשונה לחברה יצרנית שעד היום לא עשתה מו"פ להפוך לחברת הייטק עם יכולות מו"פ מתקדמות שיבטיחו את התחרותיות ארוכת הטווח שלה. החברות שנכנסות למסלול הזה מקבלות לא רק מימון – הן מקבלות מסלול המראה. מדובר במהלך בעל משמעות רבה, שיחזק את התחרותיות של התעשיה היצרנית הישראלית בהינתן הזירה העולמית המשתנה".

המסלול כולל מספר שלבים, מפיתוח רעיוני ועד פיתוח המוצר. בכל שלב תוכל החברה לקבל מימון ולהשתלב באקסלרטור הייעודי לכל שלב. החברות יוכלו להיכנס לאחד מהשלבים לפי צרכיהן, והן אינן נדרשות לעבור את כל המסלול, אלא יכולות להיכנס לכל שלב בהתאם למצב העסקי והטכנולוגי שלהן. אלה הם השלבים בתוכנית:

רעיונאות: בשלב זה תוכל החברה לבחון רעיונות לפיתוח טכנולוגי חדשני למוצר קיים או עתידי. מדובר בתהליך ראשוני הכולל בחינה ובחירה של רעיון למוצר חדשני עבור החברה ואפיון טכנולוגי שלו בליווי צמוד של אחד מהמאיצים שיבחרו. המימון בשלב זה מגיע עד 80% מהתקציב המאושר ועד 200,000 ₪ מענק. שלב זה מהווה נקודת כניסה נגישה במיוחד עבור חברות המעוניינות לבחון כיוון חדש לפני השקעות משמעותיות.

היתכנות טכנו-כלכלית: בשלב זה בוחנת החברה את ישימות הפיתוח: האם ניתן לממש את הרעיון מבחינה הנדסית וטכנולוגית? האם יש היתכנות כלכלית, שוק מתאים ואפשרות לחדירה מסחרית? שלב זה כולל לרוב פיתוח אב-טיפוס, ביצוע ניסויים והערכת סיכונים. המימון הוא עד 60% מהתקציב ועד 1.5 מיליון ₪ מענק.

פיתוח מוצר: בשלב זה מבוצע תהליך מו"פ מתקדם לפיתוח מוצר בר-שיווק, כולל אופטימיזציה הנדסית, שיפור ביצועים, בניית קווי ייצור והיערכות לשוק. כאן הופך הרעיון למוצר תעשייתי לכל דבר. המימון של רשות החדשנות הוא עד 50% מהתקציב ועד 5 מיליון ₪ מענק לתקופה של עד שנתיים.

המסלול מבוסס על הקמתם של 5 מאיצי מופ"ת – גופי ליווי שייבחרו על ידי הרשות על בסיס תחרותי, ויפעלו כתשתית מקצועית לתמיכה בחברות תעשייתיות העושות את דרכן להפוך לחברות המבצעות מו"פ (חברות הייטק). המאיצים יעסקו בליווי פרטני, ניתוח טכנולוגי, ייעוץ אסטרטגי, ניהול תהליכי מו"פ, בניית קשרים בין תעשייה וסטארטאפים, יצירת ממשקים עם משקיעים והובלת שיתופי פעולה עם גורמים ממשלתיים.

המאיצים יהיו גופים בעלי מומחיות כפולה – הן בתחום העסקי והן בתחום הטכנולוגי, והם יוקמו על ידי תאגידים, מאגדים, לרבות שיתופי פעולה עם חברות זרות המעוניינות לפעול בישראל. הרשות תעניק לכל מאיץ מענק של עד 5 מיליון ש"ח להקמה ותפעול בתקופת זיכיון של חמש שנים, ובלעדיות על ליווי שלב הרעיונאות עם חברות תעשיית הייצור.

המסלול מיועד לחברות תעשייה יצרניות, אשר רוב הכנסותיהן מבוססות על ייצור בישראל, שיעור הוצאות המו"פ שלהן אינו עולה על 7% מהמחזור, ומספר עובדי המו"פ לא עולה על 25 ולתאגידים ומאגדים המעוניינים להקים ולהפעיל מאיץ מופ"ת – תוך שילוב בין גופים טכנולוגיים, גופי הנדסה, חברות ייעוץ עסקי ומשקיעי הון סיכון, ישראליים או בין-לאומיים.

הוקמו שתי חממות חדשות להצמחת חברות

פורסם בתאריך אפריל 9, 2025אפריל 9, 2025 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל

הקבוצות Square One Labs Build ו-Edge Medical Ventures זכו במכרז רשות החדשנות להקמת חממות להצמחת חברות טכנולוגיות, ויקבלו כל אחת תקציב ממשלתי בהיקף של כ-40 מיליון שקל לחמש שנים. במקביל, הן יבצעו השקעות משלימות, ומתחייבות לגייס לפחות 120 מיליון שקל. בחברות אשר יוקמו במסגרת פעילותן. החממות נבחרו לאחר השלמת המכרז שפורסם ב-2024, במקביל להקמת קרן ההזנק, המאפשרת לרשות החדשנות להשתתף בגיוסי הון של חברות בעלות טכנולוגיה עמודה (Deep Tech) בלי לקחת מניות ובלא לדלל את היזמים.

קבוצת Square One Labs Build הוקמה במתכונת של מאגד על-ידי דוראל אנרג'י–טק ונצ'רס, אפקון בקרה ואוטומציה, קבוצת רד, קבוצת בז"ן, Square One Fund, קרן Elements של אנלייט ושותפים מהאקדמיה והעולם העסקי. היא תקים חממה במודל Venture Creation בתחומי האנרגיה, תעשייה מתקדמת ותשתיות למרכזי נתונים (Data Centers). היא תתמקד בהצמחת חברות לפי מודל Entrepreneur in Residence, כלומר, יזמים יפתחו פתרונות לבעיות שהשותפים האסטרטגיים הגדירו או אישרו. במסגרת פעילותה היא תקים תשתית של ארבע מעבדות ייעודיות בתחום מדעי החומרים, אלקטרוניקת הספק, תרמודינמיקה ורובוטיקה. החממה תנוהל על-ידי עמיר פישלוב ויואב גלין, ממייסדי סולראדג'.

המודל מבוסס על ניסיון שניצבר לאורך שנים

קבוצת Edge Medical Ventures הוקמה על-ידי חברת בוסטון סיינטיפיק, הקרנות Edge Medical Partners ו-Issec Capital, המרכזים הרפואיים הדסה, שיבא, וולפסון, והמרכז הרפואי של אוניברסיטת קורנל. החממה שלה תתמקד בתחום המכשור הרפואי עם דגש על פתרונות המשלבים חומרה, תוכנה, ביולוגיה והנדסת חומרים. החברות שיוקמו במסגרתה יקבלו גישה למעבדה לפיתוח אבי–טיפוס, ניסויי vivo-ex, יכולת ייצור מוקדמת וסיוע בהגדרות ובהגשת בקשות לקבלת אישורי FDA. היא מתבססת על הנסיון שניצבר חממת MEDX שהוקמה ב-2017 והקימה 20 חברות שגייוסו עשרות מיליוני דולרים. מנכ"ל החממה הוא שי פוליקר.

יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל, אמר שהמהלך מבוסס על תובנות וניסיון שנצברו לאורך שנים במסלולי החממות בישראל, בשילוב למידה ממודלים מתקדמים בעולם, בעיקר בארה"ב. "תהליך עיצוב המסלול החדש ארך חודשים רבים וכלל התאמה מדויקת למציאות המשתנה של שוק ההייטק הישראלי". מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שהמודל שנבחר, "לא רק מפחית את הסיכון ליזמים, אלא מעניק להם את כל מה שנדרש כדי להצליח באמת: גישה למעבדות מתקדמות, שותפויות אסטרטגיות, מומחיות מגופים מובילים והשקעה ממשלתית משמעותית".

בתוך שנה, כ-2% מעובדי ההייטק עזבו לחו"ל

פורסם בתאריך אפריל 7, 2025אפריל 10, 2025 ע"י Techtime

דו"ח התעסוקה השנתי של רשות החדשנות, שפורסם היום (ב'), חושף כי ההייטק הישראלי מצוי מזה מספר שנים במגמת קיפאון בהיקף המועסקים, כאשר ב-2024 אף נרשמה, לראשונה מזה עשור, ירידה בכוח האדם. לפי הדו"ח, בשנת 2024 מספר המועסקים בהייטק היה 391 אלף, ירידה של 1.2% שהם כ-5,000 מועסקים, ביחס לשנה הקודמת. זהו סימן ברור להיחלשות מגמת הצמיחה שהובילה את ההייטק הישראלי בעשור האחרון. בנוסף, חלקו היחסי של ההייטק מכלל המועסקים במשק נע סביב 11.4%, ללא שינוי של ממש בשלוש השנים האחרונות, לאחר שבין 2012 ל-2022 הוא גדל בקצב מהיר.

נתון מרכזי העולה מניתוח נתוני התעסוקה בחברות ההייטק הישראליות הפרטיות לפי מיקום העובדים ותפקידם, הוא כי חברות ההייטק הישראליות הפרטיות מעסיקות כמחצית מאנשי המו״פ שלהן בחו"ל – על אף שכוח האדם בתחום עיסוק זה מהווה את אחד מיתרונותיה היחסיים המשמעותיים של ישראל. בנוסף, וכ-75% מאנשי הפעילות העסקית בחברות אלו מועסקים בחו"ל. רק בשנה שעברה חברות ההייטק הישראליות הפרטיות גייסו כ-4,500 עובדי מו"פ ו-למעלה מ-2,000 עובדי פעילות עסקית בחו"ל.

צמצום בתפקידי תפעול וניהול בישראל

רשות החדשנות מציינת כי הקיפאון בתעסוקה אינו אחיד בכל תחומי ההייטק. בעוד שמספר המועסקים הכולל מצטמצם, ישנו גידול בתפקידי המו"פ, שחלקם גדל והגיע ב-2024 למעלה ממחצית מהעובדים בענף, לעומת כיווץ מתמשך בתפקידי מטה ומוצר העומד בסתירה לשאיפה להרחיב את החברות לחברות שלמות הפועלות מישראל. המגמה מצביעה על כך שחברות בענף ההייטק הישראלי ממשיכות להעדיף להשקיע בטכנולוגיה ולצמצם השקעה בתחומי ניהול ותפעול בישראל.

הדו"ח מעריך כי מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023 ועד יולי 2024, כ-8,300 עובדי הייטק עזבו את ישראל לטווח של שנה או יותר. ייתכן ויש לשקול צעדי מדיניות להשבתם של עובדים אלו לישראל.

חברות ההייטק הישראליות מעסיקות כ-440,000 עובדים בחו"ל. פעילותן של חברות ההייטק הישראליות בשווקים הגלובליים מחייבת נוכחות מאסיבית בשווקים אלו. מהדו"ח עולה כי יותר ממחצית מכוח האדם של חברות ההייטק הישראליות נמצא כיום מחוץ לישראל. בעוד שמשרות בתחומי ניהול, מו"פ ומוצר עדיין מאוישות בעיקר בארץ, בתחומים כמו מכירות, שיווק ושירות לקוחות, רוב העובדים נמצאים מחוץ לישראל. עם זאת, ראוי לציין כי 59% מגיוסי כח האדם של חברות ההייטק הפרטיות ב-2024 היו בישראל.

פערי השכר והשלכות על שוק העבודה הישראלי

על פי הנתונים, פערי השכר בין עובדי ההייטק לשאר המשק ממשיכים להתרחב. בשנת 2024 השכר הממוצע בהייטק עמד על 32.3 אלף ש"ח, פי 2.8 מהשכר הממוצע במשק וזאת לאור הגידול בתעסוקה בהייטק בתפקידי מו"פ אשר שומרים על רמות שכר גבוהות והירידה בתעסוקה בתחומי מטה.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "דו״ח התעסוקה בהייטק מחדד את הצורך בהמשך השקעה ממוקדת בתעשייה שהיא מנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי. בתקופה של אי-ודאות ביטחונית, פוליטית וכלכלית הנתונים מצביעים על אתגרים שדורשים טיפול מידי: קיפאון בתעסוקה, שינוי בתמהיל התפקידים ועלייה בהיקפי הרילוקיישן. כדי להבטיח את עתידו של ההייטק הישראלי, נדרש מאמץ משולב של הממשלה והתעשייה – השקעה בהון אנושי, בשיפור מיומנויות, בהחזרת עובדים שיצאו מישראל ובהרחבת הפעילות העסקית דווקא כאן, בארץ. רשות החדשנות תמשיך לפעול כדי לחזק את האקוסיסטם המקומי, לעודד צמיחה מגוונת ולשמר את מעמדה של ישראל בחזית החדשנות העולמית."

רשות החדשנות משקיעה 100 מיליון שקל בשני מאגדים חדשים

פורסם בתאריך פברואר 12, 2025 ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין. קרדיט: חנה טייב]

רשות החדשנות מאשרת השקעה בהיקף של כ-100 מיליון ש"ח בשלוש השנים הקרובות לטובת תמיכה בשני מאגדים חדשים, האחד בתחום דלק תעופתי בר-קיימא (SAF), והשני בתחום טכנולוגיות תקשורת חכמות. המאגדים החדשים יכללו שיתופי פעולה נרחבים בין התעשייה לאקדמיה, עם מעורבות של חברות ישראליות מובילות לצד שחקניות גלובליות.

הדלק הירוק שיכול לשנות את עתיד התעופה

המאבק העולמי בצמצום פליטות גזי חממה הגיע גם לתעשיית התעופה, האחראית לכ-2-4% מסך פליטות ה CO2 בעולם (שמקורן באנרגיה). איגוד התחבורה האווירית הבינלאומי הציב יעד שאפתני: הפחתת 50% מפליטות התעופה עד שנת 2050.

כדי להתמודד עם אתגר זה, מוקם בישראל מאגד SAF (Sustainable Air Fuel), אשר יקדם שיתוף פעולה בין חמש חברות תעשייה ושש קבוצות מחקר אקדמיות שיפתחו טכנולוגיות לייצור דלק תעופתי ביולוגי ממקורות מתחדשים, לרבות שמן משומש, פסולת אורגנית מוצקה, גז סינתטי, שאריות מתעשיית העץ והנייר ופלסטיק ממוחזר. המטרה היא לפתח חלופה כלכלית לדלק הסילוני המסורתי – הן עבור השוק הישראלי (חברות התעופה המקומיות וחיל האוויר) והן כבסיס לתעשיית יצוא ישראלית שתספק תוספים ורכיבי דלק לשווקים חדשים בעולם.

בין החברות המשתתפות במאגד נמנות בתי זיקוק לנפט בע”מ, בית זיקוק אשדוד, התעשייה האווירית, גאיה ביוטכנולוגיות בע"מ ואנזימוכר בע"מ. את המאגד מלווים חוקרים מובילים מאוניברסיטת בן-גוריון, הטכניון, בר-אילן והאוניברסיטה העברית.

מהפכה בתקשורת החכמה – שילוב חדשני בין חישה, מיקום ותקשורת

מאגד IISAC (Intelligent Integrated Sensing and Communication) יפתח קונספט מהפכני שיאפשר חיזוי מצבים, איתור מיקום וזמן (4D) זמני תגובה מהירים במיוחד, וייעול רשתות Beyond 5G/6G. לדברי הרשות, הטכנולוגיות שיפותחו במאגד יאפשרו הוזלה משמעותית של עלויות פיתוח, רכישה, תפעול ותחזוקה של רשתות פרטיות וציבוריות וישמשו בסיס לפיתוח יישומים חדשניים.

החברות השותפות במאגד הן CEVA, ParallelWireless, Cognata, Senstation :וCellcom . את המאגד ילוו חוקרים מובילים מאוניברסיטאות בן-גוריון, תל אביב, בר-אילן ואריאל.

רשות החדשנות שואפת "לייבא" מאות מומחי AI

פורסם בתאריך דצמבר 15, 2024דצמבר 15, 2024 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: זיו קציר, מנהל התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. צילום: חנה טייב

רשות החדשנות הודיעה היום (א') על הקצבת 7 מיליון שקל למימון שלוש תכניות שונות המיועדות לשלב מומחי בינה מלאכותית מחו"ל בתעשיית ההייטק הישראלית, בדגש על חברות הזנק. התוכניות מיועדות למשוך ישראלים חוזרים ויהודים זכאי חוק השבות. ברשות הציבה יעד של הבאת 200 מומחי AI בעלי תארים מחקריים וניסיון מעשי, במהלך 3 שנים. הפעילות הזאת תתבצע באמצעות שלוש קבוצות: חברת נישה הייטק גיוס והשמה בשיתוף עם חברת TCS של טאטא העולמית, עמותת "גבהים" בשיתוף עם הסוכנות היהודית, וארגון Science Abroad בשיתוף עם "נפש בנפש", סוכנות הגיוס Vanday וחברת אוקיינוס רילוקיישן.

שלוש הקבוצות יפעילו תכניות לאיתור בעולם של מומחי AI בעלי תארים מתקדמים ובעלי ניסיון תעסוקתי. מפעילי התכניות יהיו גם אחראים על איתור משרות רלוונטיות בחברות ישראליות שהן בלתי מאוישות, השמת המומחים וסיוע להתאקלמותם בארץ. התכנית מיועדת הן לישראלים חוזרים/זכאי חוק השבות והן למומחים זרים, אשר גם יהיו זכאים לקבל עם הגעתם לישראל ויזת "מומחה זר" לתקופה קצובה. תהליך ההכשרה של מומחי בינה מלאכותית אורך כ-10 שנים וכולל השלמת תואר שני לפחות ומספר שנים של ניסיון מעשי בתעשייה. הביקוש הגובר לבינה מלאכותית בתעשיות רבות מייצר מחסור עולמי במומחים.

צורך מיידי בהגדלת ההון האנושי בתחום ה-AI

מנהל התכנית הלאומית לבינה מלאכותית, זיו קציר, אמר Aמשקלן של טכנולוגיות הבינה המלאכותית ביצירת "שיבוש טכנולוגי" הוא מרחיק לכת. "בתחום הזה יש חשיבות יתרה ללימודים מתקדמים ולניסיון מעשי (Hands On) של מספר שנים. אנחנו סבורים שהתכנית תביא בשנים הקרובות לישראל מאות מומחים בתחום, אשר יהוו את הבסיס להצלחתן של מאות חברות הזנק חדשות".

הרשות מעריכה שישראל נמצאת בחזית העולמית ביישום "בינה מלאכותית ורטיקלית", כלומר פיתוח מוצרים מבוססי AI לענפי תעשייה רבים ושונים. פועלות בה כ-2,200 חברות המבססות את ליבת המוצר שלהן על בינה מלאכותית, ויש בה ריכוז מומחים גבוה. אולם שמירה על היתרון הזה תלוי ביכולתה להמשיך ולמשוך הון אנושי מעולה ולשלבו בחברות הזנק. על-פי הערכות שונות, כ-300-400 בוגרי תארים מתקדמים משלימים את לימודיהם בישראל מידי שנה ומצטרפים לתעשיית ההייטק בתפקידי מחקר בבינה מלאכותית. אולם הביקוש למומחים האלו גבוה בהרבה וצפוי לגדול בשנים הקרובות.

לצד המאמצים להגדלת מספר בוגרי התארים המחקריים, ובשל הצורך המיידי בהגדלת מספר המומחים כבר בטווח הזמן הקצר, הוחלט ברשות החדשנות ובתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית להפעיל קול קורא ייחודי, שמטרתו להביא לישראל מומחי בינה מלאכותית מחו"ל. זוכי הקול הקורא נדרשו להראות יכולת גיוס כישרונות במדינות המקור, חיבור עמוק והיכרות עם תעשיית ההייטק המקומית בדגש על חברות ההזנק, וביסוס תהליכים התומכים בקליטה וליווי של המומחים בישראל.

חנן ברנד, סמנכ"ל וראש חטיבת הזנק ברשות החדשנות, הסביר שמטרת התוכנית להגדיל את היצע ההון האנושי האיכותי להייטק ישראלי לאור התחרות הגלובלית המתגברת. "להרחבת היצע מומחי ה-AI בישראל חשיבות קריטית לשימור מעמדה המוביל של ישראל בתחום. היקף בוגרי האקדמיה המקומית אינו מספיק לצרכי ההייטק והיקף המחסור מאמיר מידי שנה. הגופים שנבחרו הציגו תכניות מקוריות ומגוונות לפתרון הבעיה ומהוות פיילוט חשוב. הצלחתו עשויה להביא ליוזמות נוספות מסוג זה גם בתחום הבינה המלאכותית וגם בתחומים אחרים".

"היפוך השרוול" מתחיל לקבל ביטוי סטטיסטי

פורסם בתאריך ספטמבר 23, 2024ספטמבר 23, 2024 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: עובדים בחברת הייטק ישראלית בתל אביב. צילום: Techtime

במלאות שנה לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ב-7 באוקטובר 2023, רשות החדשנות מפרסמת דו"ח נרחב המספק תמונת מצב עדכנית של ההייטק הישראלי, ממנו עולה יציבות מרשימה בהשקעות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אולם בעוד שבעולם הטכנולוגי מתחילים לראות ניצני צמיחה והתאוששות מהמשברים הכלכליים הגלובליים, בישראל יש קיפאון בתעסוקה ואין צמיחה משמעותית מזה כשנתיים.

ההייטק הישראלי שמר על יציבות בגיוסי הון: בין אוקטובר 2023 לאוגוסט 2024 גייסו החברות הטכנולוגיות כ-8.8 מיליארד דולר. הנתון מציב את ישראל במקום השלישי בעולם בגיוסי הון, אחרי עמק הסיליקון וניו יורק, ולפני מרכזים טכנולוגיים אחרים כמו לונדון ופריז. אולם מאז 2022 נרשמה עצירה כמעט מוחלטת בצמיחה במספר המועסקים, שנותר קבוע סביב כ-400,000 עובדים, המהווים כ-11% מהמועסקים במשק הישראלי (שגם הוא הפסיק לצמוח).

יותר טכנולוגיה פחות עסקים

הדו"ח מזהיר שללא צמיחה משמעותית בתעסוקה, צפויה פגיעה בהכנסות המדינה ממסים. יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל: "המלחמה הובילה לעצירה הצמיחה בתעסוקה. מדובר בסימן אזהרה ברור. תעשיית ההייטק הופכת להיות ממוקדת יותר בתפקידים טכנולוגיים, מה שמאותת כי הצמיחה העסקית של חברות הייטק מתבצעת מחוץ לישראל". למעשה, מדובר בהכרה רשמית בכך שהתהליך של "היפוך שרוול" שבוצע על-ידי חברות רבות בשנה האחרונה, מתחיל להתבטא בנתוני מאקרו סטטיסטיים.

מדובר בתהליך שבו לפי דרישת המשקיעים, חברות ישראליות נרשמות בחו"ל, כאשר הפעילות הישראלית שלהן מוגדרת כמרכז פיתוח הנמצא בבעלותן. הדבר מתבטא גם בשינוי תמהיל התעסוקה בהייטק: בעוד שתפקידי מו"פ המשיכו לצמוח, התעסוקה בתפקידי מוצר ובתפקידים עסקיים נחלשה. במחצית הראשונה של 2024 שיעור המועסקים בתפקידי מו"פ הגיע לראשונה ליותר ממחצית מהמועסקים בענף ההייטק. המצב הזה יוצר תעשייה הממוקדת בעיקר במחקר ופיתוח, תוך ירידה בתפקידים התומכים בפיתוח המוצר והתפעול העסקי. המצב הזה מגביל יכולת ההייטק לצמוח כענף מעסיק בישראל.

ראוי לציין שבניגוד לשנתיים האחרונות, בעשור 2012-2022 הוכפל מספר העובדים בהייטק. בעוד התעסוקה בהייטק נותרה בקיפאון, השכר בענף ממשיך לעלות: השכר הממוצע בהייטק ברבעון השני של 2024 עמד על כ-31.5 אלף שקלים, פי 2.8 מהשכר הממוצע במשק. כלומר הפער בין השכר בהייטק לשאר המשק ממשיך להתרחב. העלייה בשכר מעידה על ביקוש לכישרונות טכנולוגיים, שרק יגדל בעתיד.

יוקם מרכז מו"פ לאומי בתחום הבינה המלאכותית

פורסם בתאריך ספטמבר 17, 2024ספטמבר 19, 2024 ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין. קרדיט: חנה טייב]

מינהלת התכנית הלאומית לבינה מלאכותית הכריזה היום (ג') על "הפעימה השנייה" של התכנית הלאומית לבינה מלאכותית. במסגרת הפעימה, אשר תימשך עד שנת 2027, יושקעו כ-500 מיליון שקל בתשתיות מו"פ בתחום הבינה המלאכותית, ובכלל זה הקמת מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, פיתוח מסלולי הכשרה בצה"ל וקידום הטמעת בינה מלאכותית במגזר הציבורי.

הפעימה השנייה מהווה המשך ליישום התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, שהוצגה לראשונה ביולי 2022 בתקציב של 2 מיליארד שקל. מינהלת התכנית הלאומית לבינה מלאכותית היא הגוף המיישם את החלטות פורום תל"מ (תשתיות לאומיות למחקר ופיתוח), והוא כולל את רשות החדשנות, מל"ג-ות"ת, מפא"ת, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד האוצר) בשיתוף עם מערך הדיגיטל הלאומי,

במסגרת הפעימה השנייה יקודמו פרויקטים להטמעת בינה מלאכותית במגזר הציבורי וברשויות המקומיות, אשר יתמקדו בשיפור איכות השירות לאזרח, חיזוק יכולות קבלת ההחלטות והפיכת המערכות הציבוריות ליעילות וחסכוניות יותר. בנוסף, יוקם מוקד ידע ומרכז מחקר שיספק ליווי מקצועי למשרדי ממשלה ולרשויות מקומיות בתחום מדיניות הבינה המלאכותית.

עוד במסגרת הפעימה השנייה, יוקם מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, שיהווה פלטפורמה למחקרים מתקדמים בשילוב חוקרים מהאקדמיה הישראלית והבינלאומית וכן מהתעשיה. בנוסף, יושקו פרויקטי אתגר (Moonshot) שיתמקדו בפיתוחים מדעיים פורצי דרך לצד יישום בתעשייה ובמערכת הביטחון. לדברי רשות החדשנות, "פרויקטים אלו יחברו בין מחקרים פורצי דרך לתחומי ההייטק והטכנולוגיה הביטחונית, מה שיאפשר לישראל להוביל בתחומים חשובים על הבמה העולמית".

"יאפשר לישראל להישאר בשורה הראשונה"

הגדלת ההון האנושי הוא אחד המרכיבים המרכזיים בפעימה השנייה, במטרה לספק מענה לצרכי התעשייה, האקדמיה והצבא בתחום הבינה המלאכותית. במסגרת זו יגובש מסלול הכשרה ייעודי בצה"ל, שיהווה מקור מרכזי למאות מומחים טכנולוגיים שיתמחו בתחום הבינה המלאכותית. כמו כן, יתקיימו מאמצים לגיוס מומחים בינלאומיים על ידי מתן תמריצים לאקדמאים ומומחים מחו"ל להגר לישראל ולתרום להתפתחות התחום.

הפעימה השנייה תעודד את מינוף מאגרי המידע הקיימים בישראל לטובת מחקר ופיתוח (מו"פ) בתחומי הבינה המלאכותית. מאגרי מידע ממשלתיים ונתונים ייחודיים שנאספו לאורך השנים יונגשו לחוקרים ולחברות טכנולוגיות, וישמשו בסיס למחקרים חדשים ולפיתוחים חדשניים. "הצעד הזה צפוי להאיץ את תהליכי המו"פ ולהעניק לישראל יתרון תחרותי בזירה הבינלאומית", מסרו ברשות.

השקעה משמעותית תינתן למיזמים טכנולוגיים פורצי דרך בתעשיית ההייטק, אשר יתמקדו בפיתוחים שיובילו לקפיצות מדרגה טכנולוגיות בתעשייה הישראלית, ויקדמו תחומים חדשים וחדשניים בכלכלה הישראלית. מדובר על תחומים עתירי רגולציה בהם נדרשת התערבות ממשלתית לעידוד נסיינות ולהסרת חסמים.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין הדגיש את החשיבות של בינה מלאכותית בתחרות העולמית על חדשנות טכנולוגית. "הפעימה השנייה של התכנית תאפשר לישראל להישאר בשורה הראשונה בתחום זה. המיזמים והפרויקטים במסגרת התכנית הלאומית מייצרים סינרגיה מצוינת בין תעשיית ההייטק והאקדמיה וכן עם השירות הציבורי כאתר הרצה ויאפשרו להייטק הישראלי לשמור על ההובלה העולמית שלו בתחום זה".

בהקשר הביטחוני והצבאי, אמר ראש מפא"ת במשרד הביטחון תא"ל (מיל') ד"ר דניאל גולד, כי "הבינה המלאכותית משפיעה על שדה הקרב כבר בהווה. המשך ההשקעה בתכנית הלאומית לבינה מלאכותית מהווה הזדמנות אסטרטגית לחיזוק הביטחון הלאומי של ישראל. שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות במערכת הביטחון יביא לשיפור הליך קבלת ההחלטות המבצעיות והגברת היעילות בשדה הקרב המודרני. אנו רואים בשיתוף הפעולה בין מערכת הביטחון, האקדמיה, משרדי הממשלה והתעשייה מנוף חיוני להובלה טכנולוגית ולשמירה על היתרון האיכותי של צה"ל".

רשות החדשנות מרחיבה את קרן יוזמה 2.0

פורסם בתאריך יולי 31, 2024יולי 31, 2024 ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין. קרדיט: חנה טייב]

רשות החדשנות ומשרד האוצר מדווחים היום (ד') כי קרן יוזמה 2.0, שהושקה בחודש אפריל, עוררה ביקוש יתר בהיקף של כ-474 מיליון דולר ובחרו לגשת אליה כמעט כל הגופים המוסדיים בישראל. הקרן נועדה לתמרץ גופים מוסדיים להשקיע בקרנות הון-סיכון ישראליות המשקיעות בחברות ישראליות, וזאת על רקע הירידה החדה בהיקף ההשקעה של משקיעים מוסדיים בהייטק הישראלי. "הביקוש לתוכנית היה גדול ביותר ומוכיח כי למוסדיים יש אמון בהייטק ובחדשנות הישראלית", נכתב בהודעה.

כדי לתת מענה לביקוש היתר, הרשות ומשרד האוצר מתכננים לבצע פעימה שניה לקרן במסגרת שנת התקציב 2025. הגופים שזכו הם: אלטשולר שחם גמל ופנסיה בע"מ, אגודה שיתופית של עובדי התעשייה האווירית לניהול קופות גמל בע"מ, אנליסט, הפניקס חברה לביטוח, הראל, הנדסאים וטכנאים – חברה לניהול קופות גמל בע"מ, החברה לניהול קרן ההשתלמות להנדסאים וטכנאים בע"מ, יהב אחים ואחיות – חברה לניהול קופות גמל בע"מ, רעות חברה לניהול קופות גמל בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ, מבטחים מוסד לבטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, מור גמל ופנסיה בע"מ, מגדל חברה לביטוח בע"מ, קרנות השתלמות למורים ולגננות – חברה מנהלת בע"מ, קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ, קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ.

שמה של הקרן מתכתב עם "קרן יוזמה" שהושקה בשנות התשעים, תחת שר האוצר דאז בייגה שוחט, והצליחה בזמנו להגביר משמעותית את היקף ההשקעה של המוסדיים בהייטק הישראלי, דבר שתרם תרומה משמעותית להתפתחות האקוסיסטם המקומי.

פחות סיכון, יותר תשואה

לפי דו"ח המשקיעים של IVC-GNY-KPMG ורשות החדשנות, שפורסם באחרונה, היקף ההשקעות של גופים מוסדיים בחברות טכנולוגיה ישראליות צנח ב-2023 בכ-70%, לסכום כולל של כ-143 מיליון דולר, בהשוואה ל-486 מיליון דולר בשנת 2022.

במסגרת מנגנון הקרן, הרשות תוסיף 30 סנט על כל דולר של השקעה מצד גוף מוסדי בקרנות הון-סיכון ישראליות, ותוותר, באופן מלא או חלקי, על חלקה היחסי בתשואה מההשקעה בקרנות. כך למעשה, התשואה הפוטנציאלית של המשקיע המוסדי מהשקעתו בקרן תהיה גבוהה יותר והסיכון נמוך יותר. תקציב התוכנית עומד על כ-160 מיליון דולר כספי מדינה, אשר צפויים להוביל להשקעות בהיקף של כ-700 מיליון דולר לפחות מצד המוסדיים.

מרכז הקוונטום הישראלי נפתח – מה הוא כולל?

פורסם בתאריך יולי 9, 2024 ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מערכת OPX1000 של Quantum Machines. מקור: Quantum Machimes]

בימים אלה נחנך באוניברסיטת תל אביב המרכז הישראלי למחשוב קוונטי (IQCC), אשר נבנה בעלות כוללת של 100 מיליון שקל במימון רשות החדשנות. המרכז ישרת את קהילת המחשוב הקוונטי וכן מכוני מחקר אקדמיים ומרכזי מו״פ של תעשיות מתקדמות בארץ ובעולם, וכן יציע שירותי מו"פ מסובסדים לחברות סטארט-אפ.

המרכז כולל שלושה מחשבים קוונטיים, המתבססים על קיוביטים מסוגים שונים, ובכלל זה מחשב קוונטי מוליך-על עם מעבד קוונטי של 25 קיוביטים מתוצרת Quantware, ומחשב קוונטי פוטוני עם 8 qumodes של ORCA. מעבדים קוונטיים ומחשבים קוונטיים נוספים יתווספו בחודשים הקרובים. זהו המרכז הראשון בעולם שמכיל מספר פלטפורמות של מחשבים קוונטיים וסוגים שונים של קיוביטים במיקום משותף.

המרכז גם משלב בין משאבי מחשוב קוונטי ומחשבי על (HPC), ויספק נגישות לענן על מנת לאפשר למשתמשים גישה מרחוק לסביבת המחשוב. בנוסף יציע המרכז testbed מתקדם שיסייע לפיתוח טכנולוגיות מחשוב קוונטי חדשות.

מי שזכתה בקול הקורא של רשות החדשנות להקמת תשתית עבור מערכות המחשוב הקוונטי במרכז היא חברת Quantum Machines הישראלית, המספקת מערכות שליטה ובקרה למחשבים קוונטיים. במסגרת השירותים ש-QM מספקת למרכז, כל המחשבים בו עושים שימוש במערכת השליטה והבקרה OPX שפיתחה QM, וכן במרכז נפרסה, בפעם הראשונה, המערכת DGX Quantum, המספקת תשתית מאוחדת למחשוב קוונטי-קלאסי, אשר פותחה במשותף על ידי Quantum Machines ואנבידיה.

המערכת משולבת באופן הדוק עם אשכול מחשוב-על המורכב ממעבדי NVIDIA GPU, ומעבדי ARM ו-AMD, כולם מחוברים לפלטפורמות ענן של AWS המאפשרות גישה מרחוק ומינוף משאבי מחשוב ענן נוספים. המרכז משתמש גם במערכת OPX1000 החדשה של QM, שמסוגלת לתמוך ב-1000 קיוביטים ומעלה.

ד"ר איתמר סיון, מייסד משותף ומנכ"ל QM הדגיש את החשיבות של נגישות למחשוב קוונטי עבור האקוסיסטם המקומי. "במרוץ העולמי לפיתוח מחשוב קוונטי מעשי, גישה לתשתיות מתקדמות היא חיונית. מרבית מתקני מחקר המחשוב הקוונטי המתקדמים בעולם סגורים או מציעים גישה מוגבלת מאוד למי שמחוץ לארגון שלהם. אי אפשר להיכנס לתחום ולהתחרות בהצלחה אם צריך לטוס חצי עולם רק כדי לקבל גישה מוגבלת. כשחשבנו מה יניע את המחשוב הקוונטי קדימה, הבנו שהאמצעי הוא בניית המתקן המתקדם ביותר מבחינת יכולת הפעולה, מודולריות ואינטגרציה עם HPC ועם הענן. גישת הארכיטקטורה הפתוחה שלנו תבטיח שניתן יהיה לשדרג ולהרחיב את המתקן באופן רציף כדי להישאר בחזית הטכנולוגיה, מה שיהפוך אותו למאיץ של כל האקוסיסטם בישראל ובעולם".

ד"ר יונתן כהן, מייסד משותף ו-CTO ב-QM: "עד היום מפתח של שבב מעבד קוונטי היה צריך לבנות מערך בדיקות משלו, בעלות של מיליונים. בנינו את המתקן המתקדם ביותר שאפשר להעלות על הדעת, כדי שימשוך אליו חברות וחוקרים מרחבי העולם. כשניגשנו לפרויקט טכנולוגיות רבות שהיו נחוצות כדי לאפשר אותו עדיין לא היו קיימות, אז השקענו שנתיים בבנייתן בשיתוף עם חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם. כעת חוקרים יכולים לחבר את השבב שלהם ל-testbed שלנו, להפיק תועלת מהמתקן המתקדם ביותר בעולם, להאיץ את תהליך הפיתוח שלהם ולהפחית את העלויות באופן משמעותי."

חברת Quantum Machines הוקמה בתחילת 2018 על ידי ד”ר איתמר סיון, מנכ"ל, ד”ר יונתן כהן, CTO , וד”ר נסים אופק, סמנכ”ל מחקר, שלושתם דוקטורים לפיזיקה עם התמחות במחשוב קוונטי ואלקטרוניקה קוונטית. החברה גייסה 110 מיליון דולר מהקרנות Battery Ventures Partners, Red Dot Capital, Qualcomm, TLV Partners, Maor Investments, Claridge, אביגדור וילנץ ומשקיעים נוספים ומעסיקה 160 עובדים, מחציתם בישראל והשאר בדנמרק, גרמניה, יפן, ארה"ב ומדינות נוספות.

נבחרו 8 קבוצות להקמת מועדוני אנג'לים שישקיעו בטכנולוגיה

פורסם בתאריך יוני 19, 2024יוני 19, 2024 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: יו"ר רשות החדשנות, אלון סטופל. צילום: חנה טייב

רשות החדשנות הכריזה על 8 הקבוצות שזכו במכרז להקמת מועדוני אנג'לים אשר ישקיעו בחברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות עומק (דיפטק). הקבוצות נבחרו מתוך 40 הצעות שהוגשו. במסגרת הפרוייקט, הזכיינים יקבלו מענק של 900 אלף שקל בשנה, בכל אחת משלוש שנות הזיכיון. יו"ר רשות החדשנות, אלון סטופל, אמר שבשנים האחרונות חלה ירידה במספר האנג'לים המשקיעים בישראל בחברות בשלבי Pre seed ו-Seed, שהם בעלי חשיבות רבה בהנבטת חברות סטארט–אפ חדשות".

ראש חטיבת ההזנק ברשות החדשנות, חנן ברנד, הסביר מדוע הרשות יצאה למכרז: "המשקיעים הפרטיים ׁ(אנג'לים) הם משאב קריטי להקמת חברות הזנק בישראל, הן מבחינת מימון והן מבחינת הערך המוסף הרב שהם נותנים ליזמים בתחילת דרכם. עם זאת, בתחום זה ישנו כשל מובנה: ליזמים קשה מאד לאתר משקיעים פרטיים המוכנים להשקיע בחברות צעירות, ולמשקיעים פוטנציאליים קשה לנהל תהליך מובנה ומוסדר של חשיפה וניהול השקעותיהם בחברות הזנק".

הזוכים במסלול מועדון אנג'לים:

טק קלאב וי.סי. בע"מ – מנכ"לית המועדון היא סתיו ארז. טק קלאב וי.סי הינו מועדון משקיעים חדש המיועד למגה–אנג'לים מהארץ ומהעולם, המעוניינים להצטרף להשקעות בטכנולוגיות פורצות דרך בשלבים מוקדמים, דרך פלטפורמת השקעות חכמה וסלקטיבית. כמו כן יעסוק המועדון בהקמת חברות הזנק והשקעות במודל Venture Creation.
פורום המשקיעים בע"מ – מנכל"ית המועדון היא מיכל אתי מטרני רייטן. פורום המשקיעים הינו מועדון חדש שיוקם, בין שותפיו נמצאים איגודים מקצועיים כמו פורום מנהלי הכספים ראשיים ופורום ראשי החברות לעידוד הצמיחה והתעסוקה, אוניברסיטת בן גוריון ובכירים בעולמות ההייטק. הבסיס הרחב של בעלי המניות במועדון מאפשר חשיפה לחברות מתחומים טכנולוגיים רבים, בדגש על DeepTech.
בבא מציעא ג.פ שותפות מוגבלת – מנכ"ל המועדון הוא ליאור אלקן. במועדון שותפים חברות ואנג'לים מישראל ומהעולם המנוסים מאד בהשקעות אנג'לים, בתמיכה בחברות הזנק ובעלי רשת קשרים ענפה מאד לחברות ולמשקיעים. המועדון יפעל לייצר אימפקט נרחב, בסיס משקיעים איתן, גיוס משקיעים חדשים מהעולם, ותוכנית פעולה רבת שנים במטרה לפתור את בעיית חסם הגיוס הראשוני של חברות בתחילת דרכן.
ווינגס איי.אל בע"מ – מנכ"ל המועדון הוא אלירן עזר. ווינגס איי.אל הינו מועדון משקיעים חדש שהוקם במטרה למצב את ישראל כמובילה בהשקעות ופיתוח טכנולוגיות מתקדמות. המועדון יפעל להוות "צינור החמצן" הראשון לסטארטאפים כחול–לבן עתירי טכנולוגיה, יוביל השקעות ויסייע לחברות לייצר הוכחת היתכנות מספקת לטכנולוגיה מתקדמת, למסחר אותה, ולהתקדם לסבבי גיוס נוספים.
ארץ אנג'לס בע"מ – מנכ"ל המועדון הוא ניר בלזר. בין שותפיו חברות עסקיות וחברות לתועלת הציבור כמו חברת ארץ נושבת, איגוד התעשיה הקיבוצית, קרן קמ"ע התנועה הקיבוצית המאוחדת, קק"ל צמח כנרת השקעות ופיתוח ועוד. המועדון נוסד כחלק מאסטרטגיה של בעלי מניותיו להרחבת ההשפעה של החדשנות הטכנולוגית הישראלית על הכלכלה והחברה. בעלי המועדון, מנהלי המועדון, חברי ועדת ההשקעות והאנג'לים המנוסים התאגדו במטרה לסייע ליזמים וללוות אותם לא רק בסבבי הגיוס הראשוניים אלא גם בהצמחתן לחברות, שיגדלו וישפיעו על ההתיישבות, החקלאות, הכלכלה והחברה בישראל.
איי.אל אנג'ל קלאב בע"מ – מנכ"ל המועדון הוא רם יוניש. במועדון שותפים משקיעים מנוסים ויזמים סדרתיים מוכרים בתעשייה. למועדון אסטרטגיה מקיפה ליצירת מכפילי כח הן למשיכת חברות, להשקעה ולמתן תמיכה מקיפה והן ביצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים לקידום החברות בהן ישקיעו. המועדון יפעל במודל ייחודי ליצירת רשת שגרירים בינלאומית, לגיוס משקיעים נוספים מהעולם ויוביל השקעות ראשוניות בחברות דיפטק.
שמונה מאתיים אנג'לס בע"מ – מנכ"לית המועדון היא הדר אבטליון דגן. המועדון הוקם בשותפות של מובילים באקוסיסטם כמו עמותת בוגרי 8200, קרנות ההון סיכון Grove Ventures ו-IL Ventures, חברת הביטוח הראל ועוד. המועדון יתמקד בהשקעות בתחומי industry 4.0, אגטק, פודטק ועוד, יסייע לקידום החברות בהן ישקיע, ימשוך משקיעים ויכשיר בעלי הון המעוניינים להשקיע בטכנולוגיות חדשניות ובעלות סיכון גבוה.
זיו האפט יעוץ וניהול בע"מ– מנכ"ל המועדון הוא תמיר נחמיאס. מועדון האנג'לים שמקימה BDO בשותפות SeedBiz יאגד ויפעיל רשת קשרים ענפה בישראל, ארה"ב, איחוד האמירויות, בחריין ומדינות המפרץ, סין, הודו, וייטנאם ועוד. למועדון מעגל של מאות שותפים אסטרטגיים ואלפי לקוחות, בהן חברות מובילות בתעשייה, גופים בנקאיים וקרנות. המועדון יפעל לחבר בין יזמים למשקיעים, להגדיל את היקף ההשקעות במיזמים ישראלים ולהשקיע בחברות מתחומים כגון אקלימטק, אגריטק, פודטק, בריאות ומדעי החיים.

הקניין הרוחני של ההייטק הישראלי בורח לחו"ל

פורסם בתאריך יוני 4, 2024יוני 5, 2024 ע"י Techtime

סקר האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), שפורסם היום (ג') במסגרת דו"ח "מצב ההייטק 2024", של רשות החדשנות, חושף מגמת בריחה מדאיגה של הקניין הרוחני מישראל. הסקר שנערך בשבועות האחרונים בקרב 30 קרנות הון סיכון ישראליות מגלה שרובן זיהו תהליך שבו חברות פורטפוליו שלהן מוציאות את הקניין הרוחני לחו"ל. כ-40% מהקרנות דיווחו שלפחות אחת מחברות הפורטפוליו שלהן העבירה פעילות לחו"ל עקב חוסר היציבות החברתית, הפוליטית והביטחונית בישראל.

רבע מהקרנות העריכו שכשליש מחברות הפורטפוליו שלהן כבר העבירו פעילות משמעותית לחו"ל בשנה האחרונה – או שיעשו זאת בשנה הקרובה. מדובר בהעברת פעילות שאינמה נובעת מגידול אורגני של החברות, כלומר הוצאתה מישראל. כ-23% מהקרנות שמדובר ביותר משליש מחברות הפורטפוליו שלהן. הקרנות מסבירות זאת בקושי הגובר לבצע עסקים תחת זהות ישראלית: כ-65% מהקרנות דיווחו שחברות הפורטפוליו שלהן מתקשות לקבל מימון לצורך ביצוע השקעות בישראל.

הקרנות שהשתתפו בסקר מעריכות שהיקף ההשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות צפוי להצטמצם בשנה הקרובה: כ-41% מהן מאמינות שהיקף ההשקעות של קרנות זרות יהיה ב-2024 נמוך מאשר ב-2023, וכ-15% מהן סבורות שגם היקף ההשקעות של קרנות מקומיות יצטמצם ב-2024. בשורה התחתונה, הקרנות מעריכות שאי-היציבות המקומית משפיעה לרעה על האופן שבו נתפסים סטרטאפים ישראלים, שהיא גרמה להוצאת פעילות וקניין רוחני מישראל ושהמגמה הזו צפויה להחמיר בשנה הקרובה.

ראוי להזכיר ששנת 2023 היתה שנה קשה במיוחד בתחום ההשקעות בהייטק. להערכת רשות החדשנות, באותה שנה חלה ירידה של 55% בהיקף ההשקעות בהייטק הישראלי, שהיא גבוהה משמעותית מהירידה הכללית שניצפתה במרכזי הטכנולוגיה באירופה ובארה"ב. גם הקרנות הישראליות מתחילות להתייבש: בשנת 2023 חלה ירידה של 70% בהיקף גיוסי ההון של הקרנות הישראליות ביחס לממוצע של השנים 2018-2022. זאת, בהשוואה לירידה של 30%-40% במרכזי ההייטק המובילים בעולם.

מדובר בתופעה שאם לא תיבלם, תהיה בעלת השלכות חמורות מאוד על הכלכלה. תעשיית ההייטק הישראלית מעסיקה כ-396,000 עובדים בכ-9,200 חברות, בהן 515 חברות רב-לאומיות. התעשייה הזו אחראית לכ-53% מהייצוא הישראלי השנתי, כאשר כ-40% מהצמיחה של המשק הישראלי מיוחסת לתעשיית ההייטק. מכאן ברור שמדובר בתעשיית ליבה בעלת השפעה מכריעה על הכלכלה הלאומית, ולכן שימור הקניין הרוחני של הוא בעל חשיבות לאוית ראשונה במעלה.

רשות החדשנות משיקה את קרן יוזמה 2.0

פורסם בתאריך אפריל 21, 2024 ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין]

רשות החדשנות, בשיתוף משרד האוצר, מודיעה היום (א') על השקת "קרן יוזמה 2.0", שמטרתה לתמרץ גופים מוסדיים להשקיע בקרנות הון-סיכון ישראליות המשקיעות בחברות ישראליות, וזאת על רקע הירידה החדה בהיקף ההשקעה של משקיעים מוסדיים בהייטק הישראלי. הקרן החדשה היא מרכיב נוסף בחבילת התמריצים שגיבשה רשות החדשנות להייטק הישראלי כדי לתת מענה לאתגרי השעה.

פחות סיכון, יותר תשואה

המסלול, שיפעל למשך 20 החודשים הקרובים, יהיה מסלול ירוק לחלוטין, דהיינו, ללא התערבות הרשות בשיקולי ההשקעה של המוסדיים או של מנהלי קרנות הון הסיכון, שיוכלו להשקיע את הכסף על-פי מדיניות ההשקעה שלהם.

תמרוץ נוסף יינתן למוסדיים אשר ישקיעו בקרנות המשקיעות בחברות טכנולוגיה עמוקה, באמצעות הטבה מוגדלת לפיה יוכל המוסדי לקנות החוצה את הרשות במועד לבחירתו ללא כל ריבית, כלומר, הגופים המוסדיים, ובאמצעותו הציבור, ייהנו מהגדלה מקסימלית של התשואה על השקעתם.

רשות החדשנות החלה במכרז להקמת 3 חממות דיפ-טק

פורסם בתאריך אפריל 9, 2024 ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין]

רשות החדשנות הכריזה על פתיחת הליך תחרותי להקמת שלוש חממות טכנולוגיות חדשות בתחומי הטכנולוגיה העמוקה (Deep Tech), אשר ינביטו ויצמיחו חברות הזנק חדשות בעלות חדשנות טכנולוגית. המהלך הוא חלק מהאסטרטגיה של הרשות לקדם גיוון בתחומי הפעילות הטכנולוגיים של חברות הסטארט-אפ הישראליות, שנוטות במידה רבה לעולמות הסייבר, התוכנה הארגונית והפינטק. במסגרת זו, השיקה באחרונה הרשות קרן הזנק חדשה, שתשקיע כמיליארד שקל בשנה בחברות דיפ-טק.

במסגרת ההליך, ייבחרו שלושה גופי השקעה חדשים, אשר יעניקו גיבוי פיננסי ומסגרת תומכת להקמה ובנייה של חברות הזנק חדשות – ותמיכה בהם כל הדרך משלב הרעיון או מסחור הידע ועד, לכל הפחות, גיוס ההון המשמעותי הראשוני (סבב A).

הגופים שיבחרו בתכנית החממות יזכו להשתתפות משמעותית – ולדברי הרשות, חסרת תקדים בהיקפה – בסך של עד 40 מיליון שקל (מעל 10 מיליון דולר) לתקופה של 5 שנים, בדמי הניהול של החממה והקמת מעבדה מרכזית שתאפשר תמיכה במחקר והפיתוח של המוצרים שיפותחו על ידי החברות שיונבטו בה. בנוסף, החברות שיונבטו בחממה יוכלו לקבל עוד עשרות מיליוני שקלים של השקעות לא-מדללות מרשות החדשנות בשלל מסלולים.

מהרשות נמסר כי ההליך התחרותי יהיה פתוח לכשישה חודשים. ועל המגישים להוכיח זמינות של מקורות מימון בהיקף של 120 מיליון ₪ לכל הפחות, שיוקצו ויושקעו בחממה ובחברות החממה בתקופת הזיכיון.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "אחד היתרונות המרכזיים של החממות הטכנולוגיות לאורך שנות פעילותן, הוא יכולתם לייצר חברות בעלות חדשנות עמוקה בישראל, לעיתים קרובות ממש משלב הרעיון או המחקר האקדמי, תוך השתתפות המדינה בסיכון. התוספת שאנחנו רוצים לראות מהחממות החדשות שיבחרו בהליך התחרותי, היא היכולת למשוך בעלי מניות ושותפים פיננסיים ישראלים ובינלאומיים חזקים שיאפשרו תמיכה בחברות לאורך זמן רב יותר, משיכת ההון הפרטי הנדרש לצמיחתם ולגדילתם לשווקים הבינלאומיים, והפיכתם לחברות גדולות וברות קיימא בישראל. בצורה זו אנו מאמינים כי החממות יוסיפו לחזק את התחרותיות של ישראל מול מרכזי חדשנות עולמיים".

סרטון הסבר של רשות החדשנות על קרן ההזנק בתחום הדיפ-טק:

רשות החדשנות השיקה את קרן ההזנק לחברות דיפ-טק

פורסם בתאריך פברואר 19, 2024 ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין]

רשות החדשנות הכריזה היום (ב') על השקת קרן הזנק חדשה, בהיקף של מיליארד שקל בשנה, שתתמקד בהשקעה בחברות סטארט-אפ עתירות מו"פ (דיפ-טק). הקרן תבצע את המימון בחברות באופן ישיר, כחלק מסבבי גיוס ההון של החברות. חברות יוכלו להגיש בקשה לקבלת מימון החל מתאריך 4.3.24. במהלך חודש מרץ תקיים הרשות גם שורה של וובינרים על המסלולים השונים של הקרן.

היוזמה להקמת קרן ההזנק אושרה בחודש שעבר במסגרת אישור תקציב המדינה בממשלה, והיא נדבך אחד בחבילת תמריצים שנועדו לתמוך בהייטק הישראלי בתקופה המאתגרת הנוכחית של ירידה בהיקף ההשקעות הזרות. במסגרת הקרן החדשה, הרשות תזרים את ההון ישירות כחלק מסבבי הגיוס הראשונים. הקרן בנויה מ-3 מסלולי השקעה מרכזיים: מסלול פרה-סיד, שבו הרשות תעניק מענקים בגובה 60% מסך סבב גיוס של עד 2.5 מיליון שקל. מסלול סיד, שבו תעניק הרשות מענקים בגובה של 50% מסך סבב גיוס של עד 10 מיליון שקל, ומסלול סבב A, שבו הרשות תעניק מענקים בגובה 30% מסך סבב של עד 50 מיליון ש"ח.

הקרן תתמקד בחברות דיפ-טק, מתוך מטרה לעודד הקמה של חברות בתחומים הללו ולאפשר להן לגייס את ההון הנדרש כדי להוציא לפועל את תוכניות הפיתוח. כ-40% מהסטארט-אפים החדשים שנפתחים בהייטק הישראלי מתמקדים בתחומי התוכנה הארגונית, פינטק וסייבר, והן גם מושכות את מירב ההון. פעמים רבות, חברות דיפ-טק מגייסות הון נמוך מדי שלא מאפשר להן להגשים את הפוטנציאל שלהן. ברשות מאמינים כי השתתפות ישירה בסבבי גיוס תפחית את הסיכון מהמשקיעים הפרטיים ותסייע לחברות להשיג גיוסי הון גדולים יותר.

רשות החדשנות תשקיע חצי מיליארד שקל בחברות דיפ-טק

פורסם בתאריך ינואר 16, 2024ינואר 16, 2024 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין

ממשלת ישראל אישרה אתמול (ב'), במסגרת התקציב ל-2024, חבילת תמריצים משמעותית מאוד להייטק הישראלי. הממשלה אישרה תוספת תקציבית של כמיליארד שקל למימון שורה של תוכניות של רשות החדשנות. בין התוכניות: המשך סיוע החירום לחברות סטארט-אפ שנקלעו למצוקה פיננסית, הקמת קרן הזנק שתשקיע ישירות בחברות דיפ-טק, תמרוץ משקיעים מוסדיים להשקיע בקרנות הון-סיכון ישראליות, הקמת חממות טכנולוגיות, מועדוני אנג'לים ועוד.

ההייטק הישראלי היה אחראי ב-2022 לכמעט מחמישית מהתוצר של המשק הישראלי. עם זאת, בשנת 2023, על רקע הנסיגה בשווקי ההון העולמיים, אי היציבות הפוליטית בישראל וכעת גם המלחמה, מגזר ההייטק חווה ירידה משמעותית בכל המדדים, ובראשם ירידה של כ-60% בהיקף השקעות ההון ב-2023.

במסגרת התוכניות החדשות, רשות החדשנות תשיק קרן הזנק חדשה שתשקיע, לצד משקיעים מהשוק הפרטי, מעל חצי מיליארד שקל בשנה בחברות מעולמות הדיפ-טק. כיום, רשות החדשנות מעניקה מענקים לחברות לסיוע במימון תוכניות פיתוח ספציפיות. במסגרת הקרן החדשה, הרשות תזרים את ההון ישירות כחלק מסבבי הגיוס הראשונים – פרה-סיד, סיד ו-A.

הקרן בנויה מ-3 מסלולי השקעה מרכזיים: מסלול פרה-סיד, שבו הרשות תעניק מענקים בגובה 60% מסך סבב הגיוס, עם תקרת מענק של 1.5 מיליון ש"ח, ותקרת תקציב של 2.5 מיליון ש"ח. מסלול סיד, שבו תעניק הרשות מענקים בגובה 50% מסך סבב ההשקעה ועד לתקרת מענק של 5 מיליון ש"ח, ותקרת תקציב של 10 מיליון ש"ח, ומסלול סבב A, שבו הרשות תעניק מענקים בגובה 30% מסך סבב ההשקעה עם תקרת מענק של 15 מיליון ש"ח, ותקרת תקציב של 50 מיליון ש"ח.

יוזמה משמעותית נוספת שאושרה אתמול היא הקמת קרן "יוזמה 2.0", כהמשך לאותה קרן ממשלתית שהוקמה בשנות התשעים על ידי שר האוצר דאז בייגה שוחט ונחשבת לאחת התוכניות הממשלתיות שסייעו להייטק הישראלי לפרוץ. מטרת הקרן החדשה היא לתמרץ משקיעים מוסדיים, כמו קרנות פנסיה וקופות גמל, להגדיל את השקעותיהם בקרנות הון-סיכון ישראליות שמשקיעות בחברות ישראליות, וכך להפחית את התלות בהון זר (שאחראי לכ-80% מהיקף ההשקעות בחברות הישראליות) ולהגדיל את נזילות ההון המקומי, בייחוד בתקופה שבה המשקיעים הזרים מגלים זהירות.

במסגרת הקרן, רשות החדשנות תבצע השקעה "צד בצד" עם משקיעים מוסדיים ישראלים בקרנות הון סיכון ישראליות. ההשקעה תתבצע ביחס של 1 ל-3, כלומר, על כל דולר שישקיעו המוסדיים בקרנות הישראליות, הרשות תוסיף כ-30 סנט. ברשות מעריכים כי המנגנון הזה יוביל להשקעה של כמיליארד דולר בשנים 2024-2026 בקרנות הון-סיכון ישראליות, שליש מתוך סכום זה (800 אלף שקל) יהיה כאמור כסף ממשלתי.

עוד אושר אתמול: תוספת של 200 מיליון שקל לקרן החירום שהשיקה הרשות בעקבות המלחמה במטרה לתמוך בחברות סטארט-אפ שנקלעו למצוקה פיננסית בעקבות ביטול או דחייה של סבבי גיוס על רקע המלחמה ובקופת המזומנים נותרה להן יתרה שמספיקה ל-6 חודשים בלבד. הרשות חילקה בנובמבר-דצמבר מענקי סיוע בגובה של 200 מיליון שקל, והתקציב הנוסף ישמש למענקים שיחולקו עד חודש מרץ.

אלון סטופל נכנס לתפקיד יו"ר רשות החדשנות

פורסם בתאריך ינואר 7, 2024ינואר 7, 2024 ע"י Techtime

ד"ר אלון סטופל מחליף את ד"ר עמי אפלבום בתפקיד יו"ר רשות החדשנות. הממשלה אישרה את המלצת שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, אחרי שמועמדותו לתפקיד אושרה על-ידי ועדת האיתור ונציבות שירות המדינה. סטופל מגיע מליבת הפעילות של תעשיית האלקטרוניקה הביטחונית. בשנים האחרונות הוא שימש כסמנכ״ל ומדען ראשי של חברת אלביט מערכות. לפני-כן מילא תפקידים בכירים בצה"ל ובמִנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא״ת) במשרד הביטחון.

עמי אפלבום פרש מהתפקיד באוקטובר 2023, לאחר שש שנים שבהן הוביל את רשות החדשנות שאליה נכנס בשנת 2017. הוא היה ממעצבי הרשות, שהיתה עדיין בצעדיה הראשונים (הוקמה ב-2016). לפני-כן שימש במשך 8 שנים כמנכ"ל חברת KLA Israel ותחת הנהגתו היא הגיעה להיקף מכירות של כחצי מיליארד דולר. בתקופת המעבר משמשת ד"ר עינת מגל, סגנית המדען הראשי לחדשנות וחברת מועצת רשות החדשנות, כממלאת מקום זמנית של יו"ר הרשות.

המדען הראשי של אלביט יהיה המדען הראשי של ישראל

ד"ר סטופל (בתמונה למעלה) הוא בעל תואר דוקטור (Ph.D) בהנדסת אלקטרוניקה, אלקטרוניקה–פיזיקלית ותואר שני במנהל עסקים שניהם מאוניברסיטת ת"א, ובעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מהטכניון. במסגרת תפקידיו במפא"ת הוא ניהל פרוייקטי פיתוח מרכזיים, דוגמת ניהול פרוייקט פיתוח מכ"ם Phased Array, הקמת וניהול תוכנית המיקוראלקטרוניקה לפיתוח רכיבים מיוחדים (MMIC, RF, Mix-Signal ועוד), ראש פרוייקט הפיתוח של מכ"ם SAR, מנהל תוכנית מו"פ מבוססת שיתופי פעולה ומנהל תחום החיישנים במנהלת חומה לתוכנית ההגנה בפני טילים (Israel Missile Defense Organization – IMDO).

סטופל נכנס לתפקיד המדען הראשי של אלביט בשנת 2016, והפעולה הראשונה שלו היתה ביצוע מיפוי מלא של כל הטכנולוגיות המצויות בידי החברה והטכנולוגיות החסרות לה. בהמשך הוא הקים וניהל את פרוייקט רכש הטכנולוגיות של אלביט, שכללה הקמת מרכזי מו"פ בארץ ובעולם וכניסה לפרוייקטי פיתוח משותפים עם ממשלות, אקדמיה וחברות בארץ ובעולם.

אלון סטופל נכנס לתפקיד בתקופה מאתגרת במיוחד: תעשיית ההייטק בישראל מצוייה במשבר עמוק כתוצאה מהקורונה, המהפיכה המשטרית והמלחמה שפרצה בעקבות מתקפת החמאס. מנתוני רשות החדשנות עצמה, עולה תמונה עגומה של ירידה חדה בהשקעות הזרות בתעשייה הישראלית, בריחת חברות סטארט-אפ לחו"ל, התמעטות במספר החברות המבוססות על טכנולוגיות עומק, ותקציב ממשלתי הנמצא תחת לחץ גובר, הן עקב צורכי המלחמה והן עקב סדרי עדיפות אחרים של הממשלה.

מחצית מחברות הסטארט-אפ במצוקת מימון

פורסם בתאריך דצמבר 20, 2023דצמבר 20, 2023 ע"י Techtime

סקר חדש של רשות החדשנות אשר פורסם היום (ד') מגלה שאופק המזומנים של יותר ממחצית מחברות ההייטק המצויות בשלבים מוקדמים הוא של פחות פחות מ-6 חודשים. בנוסף, כ-56% מהן צופות שלא יצליחו לגייס הון בסבב מימוני נוסף. פירוש הדבר שתעשיית חברות הסטארט-אפ הטכנולוגיות בישראל נקלעה למצוקת מימון שהיא כמעט חסר תקדים בתולדות התעשייה הישראלית. הסקר בוצע במחצית חודש נובמבר 2023. השאלון נישלח ל-2,800 חברות שנוסדו או שהגיעו לרמת סבב B בארבע השנים האחרונות. התקבלו קצת יותר מ-500 תשובות, כאשר כ-88% מהמשיבים היו ממייסדי החברה, והשאר ממנהלי הכספים.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין ׁ(בתמונה למעלה), אמר שענף ההייטק הישראלי סובל מזה תקופה ארוכה מירידה חדה בהשקעות ומתנהל בזירה של תחרות בינלאומית גוברת. "אנו מחויבים לעשות הכל כדי לשמר את העוצמה של ההייטק הישראלי ולמזער את הנזקים. לצד הערוץ המהיר שפתחנו בחודש הראשון למלחמה בתקציב של 400 מיליון שקל, אנו נצא במהלך המלחמה ולאחריה עם חבילה של מהלכים ופתרונות נוספים, כדי לייצר תמריצי השקעה במיזמים".

מהנתונים שהתקבלו עולה שאופק המזומנים (אורך ה-runway) של רוב החברות הוא עד כחצי שנה בלבד: 28% מהן העידו על אופק עד שלושה חודשים, 28% נוספים העידו על 3-6 חודשים. רוב החברות (59%) כבר נמצאות בשלבי גיוס, כאשר 71% צופות שיבצעו גיוס בשלושת החודשים הקרובים. יחד עם זאת, אין ביטחון שהגיוס יושלם בהצלחה: 56% מהנשאלים ענו שיש סבירות גבוהה עד גבוהה מאוד שהחברה לא תצליח לבצע סבב גיוס נוסף. שיעור דומה (55%) סבור שיש סבירות גבוהה עד גבוהה מאוד שהם לא יצליחו לבצע סבב גישור.

בגרפים למטה: תמונת מצב עדכנית מתוך סקר חברות רשות החדשנות, דצמבר 2023

היזמים הישראלים לא מאבדים תקווה

למרות המצב הקשה, רוב החברות שומרות על אופטימיות ונערכות לשיפור בפעילותן: יותר משליש מהחברות מעריך שסבב הגיוס הבא יהיה לפי שווי נמוך יותר מסבב הגיוס הקודם שלהן. יחד עם זאת, קרוב לשני שליש מהחברות (64%) השיבו שהתרחיש הסביר ביותר להמשך פעילותן בשנה הבאה הוא דווקא המשך הצמיחה. רק 12% מהחברות השיבו שהתרחיש הסביר עבורן הוא סגירת החברה או מכירתה בהפסד. האופטימיות של החברות באה לידי ביטוי גם בצפי להמשך גיוסי כוח אדם: על-פי תחזיות החברות, מספר המועסקים בישראל בחברות ההייטק בשלבים המוקדמים צפוי לעלות בכ-9% בשנה הקרובה.

רוב הגידול צפוי להתרכז דווקא בחברות קטנות (פחות מ-100 עובדים) בעוד שחברות גדולות צפויות דווקא לצמצם את מצבת כוח האדם בישראל (בשיעור של כ-3%). מספר המועסקים בחו"ל בחברות ישראליות צפוי לגדול גם הוא בכ-13% בממוצע בשנה הקרובה. שיעור הגידול עולה ככל שהחברה גדולה יותר. כך, חברות המעסיקות מעל 100 עובדים צופות שמספר המועסקים שלהן בחו"ל יעלה בכ-28%. תופעה זו גם מבטאת כניסה למכירות או הגדלת מאמצי השיווק, המכירות והתמיכה בלקוחות.

רשות החדשנות: "יש חברות בסכנת סגירה בחודשים הקרובים"

פורסם בתאריך אוקטובר 23, 2023אוקטובר 23, 2023 ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין]

רשות החדשנות ומכון המדיניות והמחקר SNPI פרסמו את ממצאיו של סקר ראשוני הצהרתי הבוחן את האתגרים עימן מתמודדות חברות ההייטק מאז פרוץ המלחמה. מהסקר, שעליו השיבו כ-500 חברות הייטק וסטארט-אפים, בסקטורים ובשלבי גיוס שונים, עולה כי המלחמה כבר נותנת את אותותיה על מגזר ההייטק.

הסקר התמקד בשני היבטים עיקריים: הפגיעה ברציפות התפקודית של החברות בעקבות גיוס עובדים משמעותיים למערך המילואים, והפגיעה בכושר המימון בעקבות ביטול ועיכוב הסכמי השקעות וקושי להגיע אל משקיעים.

הצלבה בין דיווחי החברות על אתגרי הון אנושי ומימון מעלה תמונה של פגיעה רוחבית בהייטק הישראלי – יותר מ-80% מהחברות דיווחו על פגיעה בעקבות המצב. מעל לרבע מהחברות דיווחו על פגיעה כפולה, הן בהשגת מימון והן בהון אנושי.

הפגיעה המשמעותית ביותר היא בעובדים: 70% מהחברות מדווחות על פגיעה ברציפות התפקודית בפעילות החברה בעקבות גיוס עובדים משמעותיים למילואים. ישנה התייחסות חוזרת לירידה בתפקוד גם של עובדים שאינם במילואים, אם בשל היעדר מסגרות לילדים או היעדר פניות רגשית.

ההייטק הישראלי חווה גם פגיעה משמעותית במימון, משאב הכרחי לקיומן של חברות. מעל ל-40% מהחברות המקומיות דיווחו על ביטול או עיכוב הסכם השקעה. השיעור גבוה עוד יותר בקרב חברות הנמצאות בסכנת סגירה מיידית (עד שלושה חודשי Runway), שם מעל ל-60% דיווחו על פגיעה במימון, ורק כ-10% מצליחות לייצר פגישות עם משקיעים.

המלחמה הנחיתה על ההייטק מכה נוספת בשנת משבר

חוסר הוודאות והבחירה של משקיעים רבים "לשבת על הגדר" בעקבות המצב מגיעה לאקוסיסטם שמלכתחילה התקשה לגייס, בין השאר בעקבות אי היציבות הפוליטית ערב פרוץ המלחמה לצד האטה הכלכלית הגלובלית.

בחינה לפי שלב ההשקעה האחרון של החברה אומנם מראה, כצפוי, שיעור גבוה יותר של חברות Early-Stage שחוו ביטול או עיכוב עסקת השקעה בעקבות המלחמה (47%), אך מצביעה על תופעה לא מבוטלת גם בחברות Late-Stage. כ-30% מהחברות עם סבב B ומעלה דיווחו על אתגר דומה, זאת למרות היותן חברות בשלות יותר, עם סיכון מופחת ועבר עשיר יותר של השקעות.

כמו כן, מעל ל-70% מהחברות שהשיבו על הסקר דיווחו על דחייה או ביטול פרויקטים משמעותיים והזמנות. היעדר יכולת לבצע פיילוטים וניסויים קליניים, לקדם פרויקטי מו"פ חשובים, לצד קשיים ביצוא ויבוא מחו"ל, מעידים על פגיעה רוחבית במנעד המגוון של חברות ההייטק הישראלי. כשני שליש מהחברות דיווחו על בעיות טכניות ואופרטיביות הקשורות למצב המלחמה. חברות רבות מעידות כי האתגר אינו רק מול לקוחות ושותפים מחו"ל, אלא בעיקר מול לקוחות ישראלים, המקפיאים את פעילותם בעצמם.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "היה לנו חשוב לבצע "בדיקת דופק" מקרוב של התעשייה והבנו מיידית כי הממצאים שבידינו מחייבים פעולה. הם מצביעים על מספר משמעותי של חברות הייטק, עם אופק שרידות (Runway) קצר אשר מצב המלחמה עיכב או עצר את סבב הגיוס שלהן. המשמעות היא שקיימות חברות העומדות בסכנת סגירה בחודשים הקרובים. אנו נמשיך לנטר את תעשיית ההייטק ונמשיך לספק מענים לצרכים שיתפתחו עם התארכות מצב הלחימה ולאחריו. זהו הזמן לעבודה צמודה בין הרשות לתעשייה ולגמישות מרבית של כלי ההשקעה שלנו כך שיתאימו לצרכים האמיתיים של החברות במצב הנוכחי. נעשה הכל כדי שגם ממשבר זה, כמו ממשברים קודמים, ההייטק הישראלי ייצא מחוזק יותר."

רשות החדשנות מקימה ערוץ מהיר לתמיכה פיננסית בסטארט-אפים בעת המלחמה

פורסם בתאריך אוקטובר 22, 2023אוקטובר 22, 2023 ע"י Techtime

בתמונה: מנהל רשות החדשנות דרור בין

רשות החדשנות הודיעה על השקת ערוץ מענקים מהיר בהיקף ראשוני של 100 מיליון שקל, המיועד לתמיכה בחברות הזנק שהמלחמה פגעה ביכולתן לגייס הון. הערוץ יפעל במסגרת מסלול קרן המו"פ, ומיועד לסייע לחברות ישראליות הזקוקות למזומנים נוספים לצלוח את תקופת הלחימה. מדובר בעיקר בחברות המתמודדות עם בעיית ניצול מלא של יתרת המזומנים (Runway קצר) ומתקשות לגייס מהמשקיעים הון גישור בזמן המלחמה. הערוץ פועל במתכונת של 50% השלמה מהמשקיעים הפרטיים, כלומר שהיקף ההון הזמין בידי החברות צפוי להגיע לכ-200 מיליון שקל. הרשות הודיעה שבדיקת הזכאות ומתן התשובות יבוצעו במהירות. ההגשה תתחיל כבר בחודש נובמבר 2023.

המסלול מיועד לחברות טכנולוגיה הנמצאות בשלב פיתוח מוצר או תחילת מכירות, כולל חברות הנמצאות בסבב גיוס פעיל, אשר להן נכסים טכנולוגיים משמעותיים. מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שענף ההייטק המתמודד במהלך השנה האחרונה עם ירידה בהיקף ההשקעות, וכעת גם מושפע ממצב הלחימה. "אנו מחוייבים לתת לחברות רשת ביטחון מספקת כדי שההייטק הישראלי יצליח להתעצם ביום שאחרי. מטרת המענק ושורת ההקלות היא לספק מימון גישור להתמודדות עם האתגרים שמציב מצב החירום ולתמוך בחברות מצוינות אשר מצויות במצוקה זמנית בשל מצב הלחימה. חלקן חוות קשיים תזרימים, עיכובים וביטולים מול משקיעים פוטנציאליים והשהייה של פרויקטים משמעותיים ופיתוחים טכנולוגיים".

הקלות נוספות של הרשות

בנוסף, לאור האתגרים שמציבה מלחמת "חרבות הברזל" רשות החדשנות אישרה שורה של הקלות וצעדים תומכים לחברות הייטק כדי לסייע להן להתמודד עם הקשיים שעולים מאז פרצה המלחמה. ההקלות אושרו בתוקף מידי ולמשך 90 יום.

ההקלות הן:

בעקבות פניה לאיחוד האירופי ולמנהלי תכנית הורייזן לדחייה של מועדי ההגשה בעקבות המלחמה: עודכנו כי מועד ההגשה במסלול היחידני EIC Accelerator נדחה לבקשתנו בכ- 20 יום (מה 19/10 ל 8/11) , במסלול Pathfinder Challenges נדחה מועד ההגשה מה 18/10 ל 25/10 – מדובר בצעד משמעותי שמעניק לחברות ההייטק הישראליות אורך נשימה של עוד כ 20 יום להגשות. חשוב לציין כי מדובר במסלול מענקים משמעותי מאוד לחברות, כאשר חברות זוכות צפויות לקבל מענק של עד 2.5 מיליון יורו מענק בנוסף יכולות לקבל השקעת equity של עד 15 מיליון יורו. עוד חשוב לציין כי רק במרץ האחרון קיבלו 5 חברות יחד כ 50 מיליון יורו במענקים וב Equity .

הרחבת מועד הגשת תיקונים והבהרות: המועד להגשת הבהרות ותיקונים לבדיקת בקשות חדשות שהוגשו יוארך מעבר לחלון הסטנדרטי של 48 שעות.
דחיית מועד להצגת מימון משלים לתקופה נוספת של עד 3 חודשים: חברות יהיו רשאיות לדחות את המועד להצגת מימון משלים לתקופה נוספת של עד 3 חודשים, מעבר לתקופה הראשונית של 60 הימים שנקבעה בנוהל. עיכוב בחתימה על מסמכי הפעלת תיק: לחברות יהיו 60 ימים נוספים, מעבר לתקופה הראשונית של 60 יום שנקבעה בנוהל, לחתום על מסמכי הפעלת תיק. הקלה באימות חתימות: אימות החתימות על דוחות ומסמכים שיוגשו לרשות יתגמש וניתן יהיה לביצוע בזום. הגשת דוחות ללא עותקים סרוקים: חברות רשאיות להגיש דוחות במערכת החברות ללא צירוף עותקים סרוקים.
הארכת מועד הגשת דוחות תקופתיים: המועד האחרון להגשת דוחות תקופתיים יוארך בשלושה חודשים נוספים מעבר לתקופה הראשונית של 60 הימים שנקבעה בנוהל.
הרחבת המסלול הירוק: חברות יוכלו להגיש דוחות תקופתיים הכוללים חריגה עד לגובה של 20% בתת סעיף תקציבי, ללא צורך בהגשת בקשה לשינויים.
דוחות תקופתיים קצרים יותר: חברות יכולות להגיש דוחות תקופתיים לתקופה קצרה משלושה חודשים מבלי להמתין לתום תקופת הדיווח על מנת לאפשר תזרים מזומנים שוטף.
בקשות נוספות לשינויי תכנית: מותרת בקשה נוספת לשינויים בתכנית מאושרת, בנוסף לשתי הבקשות שניתן כיום להגיש.
בקשה לשינויים מעבר למועד שנקבע: בתאום עם הרשות ניתן להגיש בקשות לשינויים גם לאחר המועד הנקוב בנהלים.
בקשות לשינויים מהותיים: חברות יכולות כעת להגיש בקשות לשינויים מהותיים גם במועד סגירת התיק, גמישות שלא הוענקה קודם לכן בהליך.
הארכה לדוחות סופיים: המועד האחרון להגשת דוח טכני סופי ודוח פיננסי סופי מוארך בשלושה חודשים נוספים מעבר לתקופה של 90 הימים שנקבעה בנוהל.
ביקורת סופית ללא ביקור רו"ח: לחברות יש אפשרות לבקש כי תבוצע ביקורת סופית ללא ביקור של רואה חשבון מוסמך (רו"ח) מטעם הרשות בחברה.
הכרה בהוצאות שנצברו: בדוח הכספי הסופי יוכרו כעת הוצאות שנצברו בתקופת המחקר והפיתוח המאושרת, אשר שולמו בפועל ונפרעו לא יאוחר מ-120 יום מתום תקופת המו"פ המאושרת. בעבר, הוכרו רק הוצאות ששולמו ונפרעו תוך 60 יום מתום תקופת המו"פ.
פריסה או דחיה של תשלומי תמלוגים והתחייבויות: הרשות הציגה נוהל המאפשר פריסה או דחיה של תשלומי תמלוגים והתחייבויות שוטפות אחרות, בכפוף לתשלום הפרשי ריבית והצמדה. אישור פרטני יינתן על ידי ועדת פריסות ייעודית.
אי עיכוב תשלומים בגין חובות שאינם עולים על 10,000 ש"ח: הרשות לא תעכב תשלומים לחברות בשל חובות שוטפים לרשות אם הסכום לא יעלה על 10,000 ש"ח לתקופת הדיווח האחרונה.
אי עיכוב תשלומים עקב היעדר תעודת רו"ח: תשלומים לחברות לא יעוכבו עקב אי הגשת דו"ח רו"ח

Next Silicon תקים מעבדת מו"פ לאומית בתחום מחשבי על

פורסם בתאריך אוגוסט 17, 2023 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין (מימין) ומייסד ומנכ"ל נקסט סיליקון, אלעד רז

חברת Next silicon מתל אביב ויקנעם, זכתה במכרז רשות החדשנות להקמת מעבדת מחקר ופיתוח לאומית בתחום המחשוב-על. המעבדה תכיל מגוון של מערכות מחשוב על, תקשורת ואחסון שיירכשו מהספקים המובילים בעולם. היא תספק לחברות טכנולוגיה וחוקרים שירותי מו"פ שייסייעו להם להאיץ את הפיתוח של טכנולוגיות לחישוב–על (HPC) וחישובים בתחום הבינה המלאכותית (AI). המעבדה תעמיד לרשות החוקרים את התשתית הפיסית הנחוצה להם לביצוע מחקרים וניסויים בתחומי החומרה ובתחומי התוכנה.

המעבדה תפעל במתכונת של מעבדת שירות שבה יש לחוקרים נגישות פיסית לציוד ולמערכות. השירותים שהיא תספק כוללים: אינטגרציה ובדיקות היתכנות של מוצרים דוגמת מאיצים, פתרונות תקשורת, תשתיות אחסון, תשתיות קירור, תוכנות scheduler וכלי ניהול ובקרה. מחקר ופיתוח ייעודי בכל שכבות החומרה והתוכנה של התשתית. סביבה נייטרלית לשיתוף פעולה במו"פ בין תאגידים ישראליים או בין תאגידים ישראליים לבין מוסדות מחקר ישראליים ואינטגרציה בין רכיבים ונתונים. שירותי ייעוץ של צוות מומחים (Professional Services) והכשרת כוח אדם למחקר, פיתוח, תמיכה ותפעול בתחום הפעילות של המעבד.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שהמעבדה נועדה לספק מענה לבעיה של מחסור בתשתיות בישראל. בין: "חברות ישראליות רבות נאלצות לבחור בין הקמת תשתית יקרה ביותר בכוחות עצמן,לבין קבלת השירות מחברות זרות, מהלך המוביל לבריחת ידע כבר בשלבים המוקדמים ולהשתלבות במסלולי פיתוח במדינות אחרות". חברת חברת נקסט סיליקון הוקמה בשנת 2018 על-ידי המנכ"ל אלעד רז ופועלת תחת מעטה של חשאיות. החברה מפתחת ארכיטקטורת חומרה ותוכנה חדשה עבור משימות מחשוב כבדות. עד היום היא גייסה יותר מ-200 מיליון דולר ממשקיעים ומעסיקה יותר מ-200 עובדים. היא פועלת מהמטה בגבעתיים עם שלוחות נוספות בירושלים, באר שבע, חיפה ויוקנעם.

כרם נבו מונתה לסמנכ"לית חטיבת הצמיחה ברשות החדשנות

פורסם בתאריך אוגוסט 15, 2023אוגוסט 15, 2023 ע"י Techtime

כרם נבו מחברת Wix תיכנס באוקטובר 2023 לתפקיד סמנכ"לית ברשות החדשנות, ותהיה אחראית על חטיבת חברות הצמיחה ברשות, אשר מטפלת בקבוצת החברות הצומחות והגדולות בתעשיית ההייטק הישראלית. מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שכרם "מבינה לעומק את הצרכים והאתגרים הניצבים בפני חברות המבקשות להתבסס בישראל ולצמוח כאן. חברות הצמיחה מקיימות פעילות שאינה רק מו"פ, כגון שיווק, מכירות, ייצור ועוד. הן מהוות מרכיב קריטי באקוסיסטם הישראלי. הצרכים של חברות צמיחה שונים משל חברות הזנק ומתפקידנו לעזור להן על-מנת לחזק את היתרון התחרותי שלנו בעולם".

כיום כרם משמשת כראש מטה לנשיא Wix, ועוסקת בתחומים חוצי-ארגון שעליהם הוא מופקד, בהם: אסטרטגיה עסקית, תהליכי שינוי ארגוניים, שיתופי פעולה עסקיים, תפעול ובינוי, קשרי חוץ ומשקיעים, ועוד. במקביל היא אחראית על קשרי ממשל גלובליים של Wix ומטפלת בנושאי חקיקה דוגמת כלכלה דיגיטלית, מיסוי בינלאומי, שימוש בטוח ברשת וכדומה.

כרם היא מייסדת ומנכ"לית פורום חברות הצמיחה המונה כ-30 חברות הייטק ישראליות המעסיקות יותר מ-500 עובדים כל אחת. הפורום היה בפורום שותף בגיבוש מהלכים כגון: חקיקת חוק תעשיות עתירות ידע לשנת 2023, הגדרת מפעל טכנולוגי במסגרת חוק עידוד השקעות הון, העברת חקיקה בתחום הממשל התאגידי להתאמת דינים לדין האמריקאי, העברת חקיקת מס להקלה על ביצוע מיזוגים ורכישות כאשר החברה הישראלית היא הרוכשת, סיוע בעיצוב מסלול למומחים זרים להייטק ועוד.

רשות החדשנות תשקיע 113 מיליון שקל בהקמת מרכז לתשתית שירותי מו"פ לביו-התקנים

פורסם בתאריך יולי 17, 2023יולי 17, 2023 ע"י yochais

[בתמונה: מנהל רשות החדשנות דרור בין]

רשות החדשנות פרסמה "קול קורא" המזמין חברות להגיש בקשות לקבלת מימון לצורך הקמת מרכז שיספק תשתית שירותי מו"פ עבור תחום הביו-התקנים מבוססי-שבבים (Bio-Convergence). ה"קול קורא" מתפרסם במסגרת התכנית הלאומית לביו-התקנים, וזאת לאחר שבשנה שעברה המליצה המועצה למחקר ופיתוח אזרחי להגדיר את התחום כתחום עדיפות לאומית. הרשות הקצתה 113 מיליון שקלים לקידום התחום בישראל.

ברשות מסבירים כי חברות העוסקות בפיתוח ביו-התקנים, כדוגמת חיישנים דיאגנוסטיים לסביבה, שתלים חכמים, מעבדה על שבב, איברים על שבב ועוד, נדרשות לידע במגוון רחב מאוד של תחומים, מה שמייקר ומעכב את תהליך הפיתוח. לכן, מטרות המרכז שיקום הן לספק שירותי מו"פ לתעשייה ולחוקרים המפתחים ביו-התקנים, שירותי ייצור אבות טיפוס וסדרות קטנות, פיתוח ידע ייחודי, וביצוע הכשרה ופיתוח הון אנושי מתאים.

תחום הביו-התקנים משלב טכנולוגיות בתחום הביולוגיה ומדעי החיים, עם טכנולוגיות מעולמות ההנדסה והתוכנה. זהו תחום חדש שגדל בקצב מואץ בתעשייה העולמית ותופס מקום חשוב בעולמות הרפואה, הסביבה, אקלים, אנרגיה, חקלאות, מזון, ביטחון וסקטורים אחרים. הצפי הוא שתחום ה-BC יהיה גורם מוביל בפיתוח וייצור בכל התחומים האלה בשנים הקרובות.

לדברי הרשות, ישראל נמצאת כיום בעמדה ייחודית כדי לנצל את ההזדמנות הזאת ולבנות תעשייה חדשנית, תחרותית עם ערך כלכלי גבוה, הנובע משילוב של תעשיית הביוטק עם תעשיית הייטק חזקה ומבוססת.

"הנכסים שמעמידים את ישראל בעמדת זינוק מצוינת לתחרות על ההובלה בתחום ה-BC הם ענף הייטק בעל עוצמות מוכחות בתחום התוכנה והדאטה, הובלה בתחומים מסוימים של הנדסה ובמדעים מדויקים, מחקר ברמה גבוהה במדעי החיים ומיצוב חזק, שהתחזק משמעותית בתקופת מגיפת הקורונה, ככוח מוביל ברפואה בכלל ובדאטא ואינפורמטיקה במיוחד.במסגרת זו, זיהתה רשות החדשנות מחסור בתשתיות רב ובין-תחומיות, המאפשרות את השילוב של טכנולוגיות מתחומי הביולוגיה עם הנדסה ותוכנה וזהו הרקע להוצאתו של קול קורא זה."

ההייטק הישראלי נבלם, והוא פחות ישראלי מבעבר

פורסם בתאריך יוני 27, 2023יוני 29, 2023 ע"י Techtime

ההייטק הישראלי מתמודד כיום עם מספר אתגרים שהם מהקשים ביותר בשנים האחרונות, מזהיר הדו"ח השנתי של רשות החדשנות. כיום ההייטק אחראי לכמעט חמישית מהתוצר של ישראל (18%) ולכ-48% מהייצוא. זהו הענף הצומח ביותר ובפער גדול לעומת יתר הענפים: ייצוא ההייטק הוכפל בעשור האחרון, כאשר פריונו גבוה בכ-90% מהממוצע במשק. בשנת 2022 הועסקו 401.9 אלף שכירות ושכירים בהייטק. מדובר בהצלחה גדולה מאוד – בעשור האחרון ישראל מדורגת במקום השישי בעולם בהיקף ההשקעות בחברות סטארטאפ והיקף ההייטק צמח בעשור האחרון בקצב של פי 3 מהמשק. אלא שכיום הוא נמצא בנקודת תפנית הדורשת מהמדינה מדיניות ברורה ונחושה.

ההייטק הישראלי יוצא דופן מכיוון שהוא נסמך כמעט כולו על השוק הפרטי ועל משקיעים זרים. לפי נתוני ה-OECD, ישראל היא המדינה היחידה מבין מדינות הארגון שבה גורמים מחוץ למדינה מממנים יותר מ-50% מכלל המו"פ שמבוצע במגזר הפרטי. יתר על-כן, חלקה הקטן של הממשלה בהשקעה במו"פ בולט במיוחד, כאשר רק 9% מההוצאה הלאומית למו"פ ממומנים על-ידי הממשלה. זהו השיעור הנמוך ביותר מבין מדינות ה-OECD. התופעה מתבטאת גם בתמהיל השקעות ההון סיכון: הערכה שביצעה רשות החדשנות על בסיס נתוני IVC מגלה כי משקל המשקיעים הזרים בשנים 2022-2018 הוא לפחות 75%-80%.

גיוסי ההון מתכווצים

אומנם כל המרכזים הבינלאומיים המתחרים בישראל חוו משבר בשנת 2022, אולם הם כבר מתחילים להתאושש. כאן התמונה שונה: רבעון השיא של ההייטק הישראלי נרשם בסוף 2021, שבו גוייסו כ-9.2 מיליארד דולר. במחצית 2022 המגמה התהפכה והביאה את 2022 לירידה ממוצעת של כ-50% בהשקעות הרבעוניות. הדו"ח מציין שהמגמה נמשכת גם ב-2023: על-פי הנתונים נראה שהיקף הגיוסים ברבעון הראשון יהיה כ-1.9 מיליארד דולר בלבד (ירידה של 70% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקדׂ).

הנתון האחרון מלמד שהמצב בישראל שונה מאוד בהשוואה למרכזי טכנולוגיה מתחרים: בנייר עמדה שפרסמה רשות החדשות בחודש אפריל 2023, היא הביעה חשש שהרפורמה המשפטית תרתיע משקיעים זרים ותדחוף חברות ישראליות להירשם בחו"ל. כעת היא הגיעה למסקנה שהנזק אכן נגרם, וממליצה למדינה לנקוט בצעדים למיזעור הנזקים: "חשוב שהממשלה תפעל על-מנת לצמצם את תופעת רישום החברות הישראליות בחו״ל, משום שענף ההיי-טק הישראלי אחראי לכ-30% מהצמיחה בתוצר הלאומי בחמש השנים האחרונות (2018-2022)".

הבעיה הזאת באה לידי ביטוי גם בתחום התעסוקה: במחצית השנייה של 2022 האטו החברות את הגיוסים ומספר המשרות הפנויות הלך וקטן בכל רבעון. בתחילת 2023 המשבר העמיק, כאשר ברבעון הראשון של 2023 ירד מספר המועסקים בענפי ההייטק בכ-2,250, ובחודש אפריל לבדו הוא הצטמצם בעוד כ-3,400 עובדים.

משבר כוח האדם

הדו"ח מציג נתונים חדשים על המשקל התעסוקתי של תעשיית ההייטק. כאשר מתייחסים גם לעובדים טכנולוגים במגזרים שאינם מוגדרים כטכנולוגיים, כמו למשל מתכנת ברשת סופרמרקטים, עולה שמספר המועסקים בענף ב-2022 מסתכם בכ-508.4 אלף שכירים ושכירות. אלא שלא כל החברות תורמות באותו האופן לתעסוקה במשק: מניתוח שביצעה רשות החדשנות עולה כי חברות תוכנה שלמות מעסיקות בממוצע 2.55 עובדים בתפקידים לא-טכנולוגיים על כל עובד/ת בתפקיד טכנולוגי.

יחס זה נקרא "מכפיל תעסוקתי". היחס הזה הוא הגבוה ביותר בחברות התוכנה השלמות. חברות הצמיחה (יותר מ-20% מהעובדים בענף), מעסיקות בממוצע 1.34 עובדים לא-טכנולוגיים על כל מהנדס, ומהוות את קטר התעסוקה העיקרי של ההייטק. בקצה הנגדי נמצאות חברות סטארט-אפ בנות פחות מ-10 שנים המעסיקות עד 80 עובדים, שבהן היחס הוא 0.32 בלבד. בסך הכל, כ-60% מהעובדים בהייטק מועסקים בחברות בעלות מכפיל תעסוקתי בינוני-נמוך.

וכאן נמצאת הדילמה התעסוקתית: רוב הצמיחה במספר העובדים בהייטק בשנים האחרונות התמקדה בתפקידים הטכנולוגיים, ולא בתפקידים הלא-טכנולוגיים. אם בשנת 2014 כמעט על כל שכיר/ה בתפקיד טכנולוגי היה שכיר/ה בתפקיד שאינו טכנולוגי, הרי שבשנת 2022 היה על כל שכיר/ה טכנולוגיים רק חצי שכיר/ה שאינם טכנולוג. זוהי ירידה של כ-50% בתוך פחות מעשור. לשינוי הזה יש משמעות רבה, מכיוון שהשכר בהייטק גבוה: בשנת 2022 השכר החודשי הממוצע בהייטק עמד על 28,385 שקלים – פי 2.7 מהשכר הממוצע בשאר המשק (10,452 שקלים). כלומר, מנקודת המבט של פיזור ההון במשק – יש אינטרס ברור לקדם את חברות הצמיחה וחברות התוכנה העצמאיות.

רק 2% ערבים ו-3% חרדים

הנתונים מגלים את היקפה של תופעה נוספת: מכל העובדים בתעשיית ההייטק, רק שליש הן נשים, רק 2% הם ערבים ורק 3% הם חרדים. הנתונים האלה הם גם איום וגם הבטחה. אם ישראל לא תדע לשלב נשים, ערבים וחרדים בהייטק, הדבר עשוי לשמש בלם צמיחה חזק מאוד. מנגד, אם היא תדע לפתח תרבות קולטת ולשלב את האוכלוסיות האלה בתעשייה, היא תהנה ממשאב אנושי עצום ולא מנוצל. יו"ר מועצת המנהלים של רשות החדשנות ד"ר עמירם אפלבום ומנכ"ל הרשות דרור בין, התייחסו לסוגייה הזו בסיכום המנהלים שלהם: "ההייטק לא יכול להישאר רק בתחומי אזור המרכז ולהתבסס על הון אנושי הומוגני, שאין עוד הרבה לאן להרחיבו. עליו לפרוץ גם לאזורים אחרים ברחבי ישראל, ולשלב את אותן אוכלוסיות שכיום חלקן בהייטק קטן מדי".

רשות החדשנות בשת"פ עם מרכז המו"פ של מדינת ניו-יורק בתחום השבבים

פורסם בתאריך מרץ 28, 2023מרץ 28, 2023 ע"י yochais

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. קרדיט: חנה טייב]

רשות החדשנות הודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם מרכז המו"פ המוביל של מדינת ניו-יורק, NY CREATES (מרכז ניו-יורק למחקר, צמיחה כלכלית, טכנולוגיה, הנדסה ומדע), המתמקד בפיתוח בתחום הסמינקונדקטור. במסגרת שיתוף הפעולה, רשות החדשנות תאתר עבור NY CREATES פיתוחים טכנולוגיים ישראליים שמתאימים לתחומי פעילותו, בעיקר כאלו העוסקים בתחום הסמיקונדקטור – ותעניק מימון לחברות הישראליות שישתתפו בתכנית. NY CREATES, מצדו, יחבר את החברות הישראליות עם גורמים אמריקניים רלוונטיים.

NY CREATES הוא מרכז עולמי מוביל למחקר ופיתוח ומשמש כמנחה מסחור בטכנולוגיות שבבים דיגיטליות, אנלוגיות והספק מתקדמות. המכון מספק ליזמים תמיכה בשלבי פיתוח הרעיונות, האינקובציה ומציאת המשקיעים. עם תקציב תפעולי של כ-300,000,000 דולר בשנה שהולך וגדל,NY CREATES משמשת כמשאב לפיתוח שותפויות ציבוריות, פרטיות ואקדמיות בתוך ניו יורק, ולקידום פרויקטים של חדשנות ומסחור המושכים השקעות, יוצרים גידול במשרות טכנולוגיות מתקדמות ומסייע לקידום שותפויות ומאמצי מחקר בינלאומיים המניעים תעשיות העוסקות בננו-אלקטרוניקה ובטכנולוגיות אנלוגיות ודיגיטליות מתקדמות.

ההסכם בין הרשות לבין NY CREATES נחתם בשיתוף עם לשכת ענייני החוץ של מדינת ניו יורק ובמהלך ביקור משלחת משותפת של הלשכה ושל NY CREATES בישראל. הסכם זה נחתם במסגרת פעילות רשות החדשנות לקידום מו"פ ותוכניות הרצה בשיתוף מכוני מחקר ופיתוח בין-לאומיים.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, הסביר כי רשות החדשנות זיהתה הזדמנות לשיתוף פעולה עם מרכז המו"פ המוביל על רקע משבר שרשרת האספקה העולמית בתחום המוליכים למחצה והרוח הגבית שממשלת ארצות הברית מעניקה להשקעות במגזר זה. "ההסכם יאפשר לחברות ישראליות מתחום המוליכים-למחצה לפעול בכמה מהמתקנים המובילים בעולם ולקבל חשיפה טובה יותר לשוק האמריקני ולגופים בין-לאומיים רלוונטיים".