תעשייה אווירית

התע"א מתחרה על רכישת חלל תקשורת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדמיית הלוויין עמוס 4. מקור: התעשייה האווירית

התעשייה האווירית (IAI) מנסה להתשלט על חברת חלל תקשורת (Spacecom) באמצעות תוכנית החזרת חובות והלוואת בעלים, שעם תאושר תעניק לה שליטה של 80% ממניות החברה לצד חברת 4iG ההונגרית, שתחזיק בכ-20% ממניותיה. השליטה בחלל תקשורת תאפשר לה להבטיח את הסכמי הפיתוח והייצור של לווייני התקשורת הבאים של ישראל, תמנע ממנה את המאבקים שנקלעה אליהם בעבר בתחרות על הזמנות חלל תקשורת, ותאפשר לה לשלב תקשורת לוויינית בתוך המוצרים האחרים שלה.

היא מתחרה בהצעה נגדית שהוגשה על-ידי קבוצת ההשקעות הישראלית קיסטון אינפרא, שאם תזכה, זו תהיה השקעתה הראשונה בתחום החלל והלוויינות. חברת חלל תקשורת עוסקת במתן שירותי תקשורת לוויינית באמצעות לווייני התקשורת עמוס 3, עמוס 4 ועמוס 17 הנמצאים בבעלותה. החברה נמצאת בקשיים בעקבות סדרת ארועים שפגעו ביכולתה לעמוד בתשלום אגרות החוב שמכרה. בשנת 2015 יצאה הלוויין עמוס 5 מפעולה וגרם לה נזקים של כמה עשרות מיליוני דולרים.

מכה קשה יותר היתה אובדן הלוויין עמוס 6: הוא היה אמר לספק לפייסבוק שירותי תקשורת בהיקף של כ-100 מיליון דולר והזמנה סינית פוטנציאלית שהיתה אמור להסתכם בכ-295 מיליון דולר. כדי לפצות על האובדן הזה, היא הפעילה עד פברואר 2025 את הלוויין עמוס 7, שאותו חכרה מחברת Asiasat למשך 8 שנים. בהמשך, החברה נכשלה במימוש פרוייקט הלוויין עמוס 8, כשלון שפגע רבות באמינותה בעיני לקוחות ושותפים.

המשקולת הכבדה של אגרות החוב

בשנת 2024 הסתכמו מכירותיה בכ-100 מיליון דולר. המכירות ברבעון הראשון של 2025 הסתכמו בכ-22.8 מיליון דולר (בהשוואה לכ-25.1 מיליון דולר ברבעון המקביל 2024). בסוף הרבעון הראשון 2025 הסתכם צבר ההזמנות של החברה בכ-109 מיליון דולר, ובקופת המזומנים שלה היו כ-220 מיליון דולר. אלא שהחברה מתמודדת עם חוב ענק בהיקף של כ-382 מיליון דולר, המורכב מהתחייבות להחזיר אגרות חוב שפגו ביוני 2025, בהיקף של 368 מיליון דולר, ומריביות על החוב הזה.

שתי הקבוצות המתחרות מציעות להחזיר את החובות לבעלי אגרות החוב, בשיעורים שונים בהתאם לסדרות השונות, להעמיד לחברה הלוואת בעלים ולהנפיק אגרות חדשות. בשתי ההצעות ייעשה שימוש בהון העצמי לצורך החזר החוב, כאשר בהצעה של קיסטון יוחזר חלק מהחוב והשאר יומר למניות, ובהצעה של התעשייה האווירית יוחזר כל החוב, בסיוע הנפקה חדשה בהיקף של כ-150 מיליון דולר. בשתי ההצעות קיים סעיף של הזרמת הון נוסף, בהיקף של 20 מיליון דולר לצורך תפעול שוטף של החברה. התעשייה האווירית מציעה בנוסף גם את יתרון הסינרגיה עם פעילות החלל שלה עצמה, ועם יכולותיה המוכחות בתחום הזה.

סקאוטקאם נמכרה למנהלים – ונכנסה למסוקי בלק הוק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התעשייה האווירית (IAI) פיתחה מערכת ניטור מבוססת מצלמות של כל המערכות הפנימיות עבור המסוק UH60 (סיקורסקי בלק הוק), שהוא אחד ממסוקי הקרב הנפוצים בעולם. המערכת מבוססת על חומרה ותוכנה של חברת Odysight.ai מעומר שליד באר שבע. היא כוללת מערך של מצלמות וידאו זעירות מתוצרת Odysight.ai אשר עוקבות באופן רציף אחר הפעילות של מכלולים ותת מערכות במסוק, ומעבירות את המידע אל מחשב תעופתי של החברה שבו התמונות מנותחות באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית ולימוד מכונה.

מערכת הניטור מזהה שחיקה בתיפקוד המערכות במסוק, ומסוגלת לחזות התפתחות של תקלות בשלבים הראשונים עוד לפני שהן משפיעות על תפקוד הפלטפורמה. הפרוייקט מתבצע בחטיבת התעופה של התעשייה האווירית, במסגרת פרוייקט לפיתוח מערכת ניטור תעופתית גנרית, אשר תוכל לנטר את כל הפלטפורמות האוויריות של החברה. הפרוייקט גם מחזק את מעמדה של התע"א בשוק השדרוג של מסוקי בלק הוק.

למרות שהם ותיקים מאוד בשוק ונכנסו לשימוש מבצעי בסוף שנות ה-70, מסוקי בלק הוק נחשבים לפלטפורמה צבאית יעילה מאוד ולאחד מהמסוקים הרב-משימתיים המוצלחים בעולם. מערכת הניטור החדשה משפרת את מעמדה של התע"א בשוק שדרוג מסוקי UH60, שבו היא מבצעת כיום פרוייקטים הכוללים שיפוץ כללי, הוספת אוויוניקה מודרנית כולל קסדות טיס חכמות, מערכות לוחמה והגנה אלקטרונית, ערכת ניווט חדשה ומערכות חימוש וניהול משימה מודרניות.

המנהלים השתלטו על סקאוטקאם והפכו אותה ל-Odysight.ai

חברת Odysight.ai מוכרת יותר בשם ScoutCam ונסחרת בבורסת OTCQB בארה"ב לפי שווי שוק של כ-32.8 מיליון דולר. החברה מייצרת מצלמות וידאו זעירות שפותחו במדיגוס עבור יישומים רפואיים ותעשייתיים. בנוסף, היא מספקת את המצלמות ללקוחות דוגמת נאס”א (עבור רובוט לבדיקת לוויינים), ווסטינגהאוס ו-Areva הצרפתית המשלבות אותן במערכות בקרת טמפרטורה של כורים גרעיניים, ורולס-רויס המשלבת אותן במערכות בדיקת מנועי סילון וצוללות גרעיניות. היא התפצלה ממדיגוס אשר החזיקה עד לפני חודשיים בכ-27% ממניותיה.

בתמונה למעלה מימין לשמאל: יהוא עופר ומורי ארקין

בחודש יוני 2022 היא חתמה על הסכם פיתוח משותף (Joint Development Agreement) עם חברת אלביט לפיתוח מערכת מודולרית לניטור מערכות בתוך מל"טים. באוקטובר 2022 היא מינתה את יהוא עופר לתפקיד המנכ"ל. עופר הגיע מחברת אלביט מילא בתשע השנים האחרונות מגוון תפקידי ניהול, בהם: מנהל שיווק ותוכניות באלאופ, מנהל יחידה עסקית ברזיל וסמנכ"ל פיתוח עסקי, שיווק ומכירות של חטיבת כלי הטיס. לפני-כן שירת 28 שנים בחיל האוויר ופיקד על שתי טייסות קרב ועל בסיס 'כנף 15'.

בחודש מרץ 2023 היא השלימה גיוס הון פרטי בהיקף של כ-14 מיליון דולר בהובלת הדירקטור והמשקיע מורי ארקין, ודיווחה על השלמת הפיתוח של מערכת בדיקה הוויזואלית של אלביט. היא מבוססת על שימוש במערך מצלמות מיניאטוריות במקום בבדיקה ויזואלית של טכנאים ומכונאים. המערכת בנויה במתכונת מודולרית המאפשרת להתאים את מספר החיישנים לדרישות של כל מל"ט בנפרד. המצלמות מאפשרות מעקב בזמן אמת אחר פעילות תת מערכות בתוך המל"ט. המידע נשמר במערכת ומאפשר לעקוב אחר שינויים בתיפקוד המערכות ולזהות מראש מגוון גדול של תקלות.

השימוש במצלמות זעירות (חלקן בקוטר של כ-1 מ"מ), מאפשר להתקין אותן בנקודות רבות בתוך הפלטפורמה, ובמקומות שאליהן קשה למשגיח אנושי להגיע. כעבור חודשיים (תחילת יוני 2023) ביצעו ארקין, מנהלי החברה וחלק מהמשקיעים תהליך Buyout, שבמהלכו הם רכשו את כל יתרת המניות של מדיגוס תמורת תמורת כ-6 מיליון דולר, ומיתגו אותה מחדש תחת השם Odysight.ai.

התעשייה האווירית רכשה את IDE היוונית בכ-60 מיליון אירו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו הרכבות ה-SMT של IDE, בעיירה אטיקה שליד אתונה

התעשייה האווירית (IAI) רכשה את חברת האלקטרוניקה הצבאית היוונית, Intracom Defense (IDE). הפועלת מהעיר אטיקה שליד שדה התעופה של אתונה. היא עוסקת בפיתוח וייצור מערכות אלקטרוניקה לטילים, תקשורת טקטית, מעקב, C4I, מערכות אספקת כוח היברידיות וכלים בלתי מאויישים. לחברה יש תשתית ייצור בשטח של יותר מ-7,500 מ"ר הכוללת הרכבות SMT ובדיקות סופיות למוצרים. החברה מעסיקה כ-435 עובדים ובשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-66.5 מיליון אירו. אתר החדשות היווני Ekathimerini דיווח שהתע"א רכשה כ-91% מהחברה תמורת כ-60 מיליון אירו.

חברת IDE ממלאת תפקיד מרכזי בפרוייקטי רכש גומלין של משרד הביטחון היווני, שיש בהם מרכיב של פיתוח וייצור מקומי. במסגרת הזאת היא מייצרת ומרכיבה חלק גדול מהאלקטרוניקה עבור טילי הפטריוט שיוון רכשה מחברת רייתאון, ומספקת שירותי תמיכה בכל סוללות הפטריוט שנירכשו עבור מדינות האיחוד האירופי וברית נאט"ו. היא מייצרת מרכיבים אלקטרוניים במערכות המכ"ם של מטוסי F-16 של חיל האוויר היווני, מייצרת את האלקטרוניקה והתקשורת המותקנים בטנק לאופרד-2 היווני, וכדומה.

למרות שהתעשייה האווירית לא מסרה מידע פיננסי על היקף העיסקה, חשיבותה ברורה: היא מעניקה לה יכולות ייצור ותמיכה מקומית בשוק האירופי הצומח, אשר נכנס לתנופת התרחבות מהירה בעקבות המלחמה באוקראינה. התע"א מסרה שבנוסף לתמיכה בלקוחותיה, חברת IDE תמשיך את הפעילות הקיימת שלה עבור משרד הביטחון היווני ועבור הלקוחות באירופה. מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, אמר שהעיסקה מחזקת את החברה בשוק היווני ובשוק של מדינות ברית נאט"ו. לדבריו, "שתי החברות שיתפו פעולה מספר פעמים בשנים האחרונות".

מקפצה יוונית אל צבאות ברית נאט"ו

מערכת התקשורת הטקטית TACTiCON מתוצרת Intracom Defense
מערכת התקשורת הטקטית TACTiCON מתוצרת Intracom Defense

יוון הפכה בשנים האחרונות לשוק חשוב עבור התעשייה הביטחונית הישראלית. ב-2020 היא חתמה על הסכם שימוש במל"טי Heron של התעשייה האווירית במתכונת של חכירה, ובשנת 2021 היא חתמה על אחד מההסכמים החשובים ביותר של אלביט: הקמת בית ספר לטיסה עבור חה"א היווני, במתכונת של חה"א הישראלי. הפרוייקט בהיקף של כ-1.65 מיליארד דולר ל-20 שנה, כולל מטוסי אימון מסוג M-346, תחזוקת טייסת האימונים הכוללת גם מטוסי T-6, אוויוניקה ייעודית לצורכי אימון, סימולטורים ועוד.

בחודש שעבר נחתמה עסקת ענק נוספת: רפאל (Rafael) זכתה בהזמנה מצבא יוון לאספקת טילי ספייק (Spike) ימיים, יבשתיים ואוויריים בהיקף כולל של כ-370 מיליון אירו (כ-1.44 מיליארד שקל). משפחת טילי ספייק (Spike) היא קבוצה של טילים טקטיים אלקטרו-אופטיים הנמצאים בשימוש מבצעי בצה”ל ובצבאות רבים בעולם, ונחשבת למשפחת הטילים המצליחה ביותר של רפאל.

יוון נמצאת בתהליך התחמשות מואץ לנוכח המתיחות באירופה ומול יריבתה המסורתית טורקיה. בשנות ה-80 תפס תקציב הביטחון היווני כ-5.8% מהתוצר הגולמי, אולם הוא ירד בשנות האלפיים והגיע לשפל של 2.4% מהתל"ג (5.5 מיליארד דולר) בשנת 2014. בשנים האחרונות המגמה השתנתה, ובשנת 2022 צמח התקציב לכ-3.76% מהתמ"ג – מדובר בסכום של כ-8.4 מיליארד דולר – בהשוואה לכ-5 מיליארד דולר בלבד בשנת 2021.

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

 

תע"א חשפה את הצוללת האוטונומית BlueWhale

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התעשייה האווירית (IAI) חשפה בסוף השבוע צוללת בלתי מאוישת המיועדת למבצעי איסוף מודיעין חשאיים, לגילוי צוללות ולאיסוף מודיעין אקוסטי. החברה המסרה שהצוללת החדשה שפותחה באלתא, קיבלה את השם BlueWhale ואת הקוד ELI-3325. הצוללת היא באורך כולל של כ-11 מטר ובקוטר של 1.12 מטר. היא שוקלת 5.5 טון וניתן להעבירה בקלות מאתר לאתר. ההנעה היא חשמלית, כאשר הסוללות המותקנות בה מאפשרות פעולה רציפה של 2-4 שבועות, תלוי בפרופיל המשימה.

בדומה לצוללות מאוישות, פלטפורמת BlueWhale מבצעת איסוף מודיעין חשאי מעל למים, וכן פועלת לגילוי צוללות ולאיסוף מודיעין אקוסטי מתחת למים. כדי לאפשר איסוף מידע מודיעיני מעל למים, היא מצויידת בתורן טלסקופי המגיח מהמים בעת צלילה (בדומה לפריסקופ של צוללת). על-גבי התורן מותקנות מערכות מכ"ם ואלקטרואופטיקה לגילוי מטרות בים ולאורך החופים, וכן מערכות מודיעין אלקטרוני (ELINT). באמצעות אנטנות התקשורת הלוויינית שעל התורן, מועבר המידע שנאסף בזמן אמת אל מוצבי הפיקוד הייעודיים, אשר יכולים להיות ממוקמים בכל מקום בעולם.

גילוי צוללות ואיסוף מידע מודיעיני אקוסטי, מבוצע באמצעות סונאר באורך של כמה עשרות מטרים הנגרר על-ידי BlueWhale, ובאמצעות סונאר נוסף המותקן על גבי שתי דפנות הצוללת. גילוי מוקשים ומיפוי מוקשים ימיים ומוקשים המצויים בקרקעית הים, מבוצעים במקביל באמצעות סונאר ייעודי לגילוי מוקשים, המותקן גם הוא על שתי דפנות הכלי. הצוללת מצוידת בחליפת סנסורים ייעודית שמבטיחה את תנועתה מתחת למים ובקרבת פני המים.

מדובר בפלטפורמה אשר מבצעת חלק מהמשימות המוטלות על צוללת מאויישת. היא מסוגלת לשהות מספר שבועות בלב ים, בלא צורך באיוש על-ידי מפעילים אנושיים בתוך הכלי. מנכ"ל אלתא, יואב תורג'מן, אמר: "אלתא הצליחה, לראשונה בעולם, להביא לבשלות מערכת אוטונומית תת-מימית". לאורך השנים נרשמו מספר פטנטים בינלאומיים הקשורים בפיתוח המערכת. עד היום השלימה צוללת BlueWhale כמה אלפי שעות צלילה במשימות אוטונומית.

התעשייה האווירית תחלק רווחים לעובדים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מטוסי כפיר מתוצרת התעשייה האווירית בשירות חיל האוויר של צבא סרי לנקה

בעקבות תוצאות השיא במחצית הראשונה של 2022, החליטה התעשייה האווירית (IAI) לשתף גם את העובדים ברווח, ולא רק להעביר דיבידנדים לממשלה, כפי שהיא עשתה עד היום בתור חברה ממשלתית. יו"ר התעשייה האווירית, עמיר פרץ, אמר שהדירקטוריון יקבע סכום אשר יחולק לעובדים. רובו יחולק באופן שווה לכל עובדי החברה, והשאר יוענק לעובדים מצטיינים בהתאם לקריטריונים שיוגדרו, כמו מצויינות ותרומה משמעותית לחברה. בימים אלה מקימים המנכ"ל בועז לוי וסמנכ"ל הכספים ערן אנצ'יקובסקי צוות מטה אשר יבנה את תוכנית חלוקת הרווחים.

המהלך נועד למנוע בריחת עובדים מהתעשייה האווירית. מדובר במגמה אשר קיבלה תאוצה בחודשים האחרונים בעקבות הדחיות החוזרות ונשנות של התוכניות להנפקת החברה, והאטה בתהליך קידום העובדים בתעשייה האווירית. מדיווחים שהגיעו בחודשים האחרונים ל-Techtime, מתברר שיש גידול רב במספר קורות החיים ובקשות העבודה אשר מגיעות לתעשייה מצד עובדי החברה, אשר מחפשים משרות בחברות הייטק ואלקטרוניקה. במידה והמהלך יושלם במהירות, יכול להיות שהמגמה הזו תיבלם.

המלחמה באוקראינה דוחפת את השוק

במחצית הראשונה של שנת 2022 צמחו מכירות החברה ב-9% והסתכמו בכ-2.36 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-2.16 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. היקף המכירות של החטיבות הצבאית הסתכם בכ-1.99 מיליארד דולר (צמיחה של כ-5%), ומכירות חטיבת התעופה צמחו מכ-566 מיליון דולר אשתקד, לכ-645 מיליון דולר במחצית 2022. הרווח הנקי צמח ב-29% והסתכם בכ-129 מיליון דולר. הגידול במכירות נובע בעיקר בשל גידול במכירות של חטיבת מערכות טילים וחלל ושל חטיבת התעופה.

המנכ"ל בועז לוי, אמר שמדובר בתוצאות העסקיות הטובות ביותר בתולדות התעשייה האווירית. "התוצאות העסקיות יוצאות-הדופן הן ביטוי לעלייה בביקוש למערכות הגנה אווירית ברחבי העולם, כפועל יוצא מהמלחמה באירופה ומברית ההגנה האווירית במזרח התיכון. ברבעון השני של השנה גם עלתה הריווחיות בחטיבת התעופה, כתוצאה מהגידול בביקוש בענף התעופה העולמי". צבר ההזמנות נכון לסוף יוני 2022 הסתכם בכ-14 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-13.4 מיליארד דולר בסוף שנת 2021. כ-79% מהצבר מיועד למכירה ללקוחות חו"ל בפיזור גיאוגרפי רחב.

תע"א תספק מטוס ביון למדינה אירופית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התעשייה האווירית (IAI) קיבלה הזמנה בהיקף של כ-200 מיליון דולר לאספקת מטוס לניהול משימות עבור מדינה אירופית שהיא חברה בברית נאט"ו. המטוס יפותח על-ידי התעשייה האווירית ועל-ידי החברה הבת אלתא. הוא יכיל מערכות מודיעין אשר התע"א הצליחה למזער באופן המאפשר להתקין אותם במטוס מנהלים סילוני, במקום במטוס מטען גדול כפי שהיה בעבר. מנכ"ל חברת אלתא, יואב תורג'מן, אמר שהמטוס מעניק ללקוחות יתרון אסטרטגי. הוא כולל מערכות מכ"ם סריקה אלקטרונית מסוג AESA ואלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית.

לא נמסרו פרטים נוספים על תכולת הפרוייקט, אולם התעשייה האווירית רמזה שמדובר בפיתוח פתרון מלא אשר יותקן במטוס מנהלים, ולא במטוס רחב גוף. כיום מציעים התעשייה האווירית ואלתא ארבעה קווים של מטוסי ניהול משימה. מטוס ברמת אייווקס (AEW&C) הכולל מערכות מכ"ם, אמצעים לזיהוי אויב או ידיד (Identification, Friend or Foe), מערכות מודיעים אלקטרוני ומערכות תקשורת המאפשרות לייצר תמונת מצב של החזית. המטוס גם מצוייד במערכת ניהול קרב, מערכת התראה, מערכת ציון מטרות ושתי מערכות מכ"ם המעניקות לו יכולת התמצאות סביבתית מלאה. עסקאות מהסוג ובהיקף הזה אינן מאוד נפוצות. בשנת 2020 היא קיבלה הזמנה לאספקת מטוס ביון ובקרה אלקטרוני למדינה אירופית בהיקף של כ-350 מיליון דולר.

מכירות שיא של 4.5 מיליארד דולר

גרסת AGS היא של מטוס מעקב אחר פעילות קרקעית הכולל מערכות מכ"ם, מודיעין אלקטרוני ומטעדים אלקטרו אופטיים אשר מזהירם ועוקבים אחר מספר גדול של מטרות בו-זמנית. בגרסה הימית (Maritime Patrol Aircraft), המטוס מצוייד במערכות דומות, אשר הותאמו לסביבה הימית. הוא כולל גם מערכות עזר ללוחמה בצוללות ומערכות ומערכות למשימות חיפוש והצלה. התעשייה האווירית מסרה שהוא נמצא בשימוש אצל לקוחות רבים ברחבי העולם. הגרסה הרזה ביותר של המערכת היא מטוס למשימות מודיעין אלקטרוני (SIGINT) הנמצא בשימוש נרחב בצה"ל.

המתיחות הגלובלית מתבטאת בעלייה במכירות של התעשייה האווירית. בשנת 2021 הגיעו מכירותיה לשיא של כ-4.5 מיליארד דולר. הצמיחה במכירות נועת בעיקר מצמיחה של כ-10% בתחום הצבאי, עקב ביקוש גובר למוצרי חטיבת מערכות טילים וחלל וחטיבת כלי הטיס הצבאיים. בחודש מרץ 2022 היא דיווחה על עלייה חזקה בצבר ההזמנות, להיקף של כ-13.4 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-12.6 מיליארד דולר בסוף 2020. קופת המזומנים של החברה כוללת כיום כ-905 מיליון דולר.

השנה הריווחית ביותר של התעשייה האווירית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מערכת Scorpius החדשה של התעשייה האווירית, בתצורת הפעלה קרקעית

בתשעה החודשים הראשונים של שנת 2021 צמחו מכירות התעשייה האווירית (IAI) בכ-3.9% והסתכמו בכ-3.2 מיליארד דולר. זהו היקף המכירות הגבוה ביותר בתולדות החברה. העלייה במכירות נובעת בעיקרה מגידול במכירות של חטיבת מערכות טילים וחלל וחטיבת כלי טייס צבאיים,שקוזז בחלקו מירידה במכירות בחטיבת אלתא. מדובר במכירות שיא של החברה. בתקופה הזאת גם השתפרה הריווחיות של החברה ב-17% והסתכמה בכ-131 מיליון דולר.

גם הרווח התפעולי צמח ב-17% והסתכם בכ-190 מיליון דולר. החברה הגדירה זאת כ"תקופה הריווחית ביותר בתולדות החברה". מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, אמר שהחברה השיגה את התוצאות הטובות, "למרות הייסוף בשקל המשפיע רבות על החברה שרוב מכירותיה הינן לייצוא (כ-80%). הביצועים בתשעת החודשים הראשונים הובילו להעלאת דירוג האשראי של החברה ברבעון השלישי, ותורמים בכך לחיזוק פעילותה אל מול שוק ההון ולהיערכותה להנפקה בתקופה הקרובה".

הסבת מטוסי בואינג 777 של חברת Emirates

"בין ההישגים הבולטים בתקופה ניתן לציין את הזכייה המשמעותית בפרויקט רכב "כרמל", את הזכייה במכרז לאספקת טילי תקיפה ימיים לצבא אסטוניה, החוזה לאספקת מערכות מכ"ם לצבא גרמניה וחתימה על הסכם עם SixAI לאזרוח טכנולוגיות צבאיות לממד האזרחי. הסלון האווירי בדובאי בשבוע שעבר היה אירוע היסטורי הממחיש את הפוטנציאל הטמון בשיתוף פעולה עם מדינות המפרץ. במהלך התערוכה חתמנו על שורה של עסקאות עם חברות תעופה וביטחון באזור".

אחד מההסכמים האלה הוא להסבת ארבעה מטוסי נוסעים B777-300ER של חברת Emirates לתצורת מטען. המטוסים יוסבו באתר ההסבות שיוקם בשיתוף פעולה עם חברת אתיחאד באבו-דאבי. המטוס הראשון צפוי להיכנס להסבה באפריל 2023. להערכת החברה, ההסכם פותח הזדמנות לביצוע עתידי של עשרות הסבות נוספות.

בסך הכל, צבר ההזמנות של החברה מסתכם בכ-12.1 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-12.6 מיליארד דולר בסוף 2020. צבר ההזמנות מייצג עלייה במרכיב הייצוא של החברה, מ-73% בשנת 2021 לכ-79% בשנת 2022.

טכנולוגיית לוחמה אלקטרונית חדשה

לפני כשבועיים הכריזה התעשייה האווירית על Scorpius, שהיא משפחה חדשה של מערכות לוחמה אלקטרונית הראשונה מסוגה בעולם אשר יכולה לקלוט, לחסום ולשבש בו-זמנית מספר איומים שונים, בתדרים שונים ובכיוונים שונים. האיומים המטופלים על-ידי המערכת כוללים מטוסים, מל"טים, ספינות, טילים, אמצעי תקשורת ועוד.

החברה מסרה שפריצת הדרך הטכנולוגית היא ברגישות קליטה גבוהה מאוד המאפשרת לאתר הרבה מאוד איומים בעלי מאפיינים שונים, ולטפל בכל אחד מהם באמצעות מענה מותאם. משפחת המוצרים החדשה מגדילה את טווחי הקליטה, החסימה והשיבוש באמצעות שימוש בטכנולוגיית Active Electronically Scanned Array.

המערכת מופיעה במספר גרסאות: להפעלה בתצורה קרקעית, להפעלה מספינות ולהפעלה ממטוסים ומכלי-טיס אחרים. מנהל מפעל מודיעין בתע"א, עדי דולברג, אמר ששדה הקרב המודרני נשען על המרחב האלקטרומגנטי לחישה, תקשורת וניווט. "ההגנה על המרחב האלקטרומגנטי של כוחותינו, ושיבוש המרחב האלקטרומגנטי של האויב, הם קריטיים להצלחה בלחימה".

בועז לוי מונה למנכ"ל התעשייה האווירית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

דירקטוריון התעשייה האווירית (IAI) אישר את המלצת ועדת האיתור למנות את בועז לוי לתפקיד מנכ"ל החברה במקומו של אלוף במיל. נמרוד שפר, שסיים את תפקידו בסוף אוקטובר 2020. המינוי ייכנס לתוקף עם קבלת אישור שר הביטחון בני גנץ, ושר הדיגיטל דודי אמסלם, הממונה על רשות החברות הממשלתיות. עד אז המינוי ייחשב לזמני. עד למינוי אתמול, שימש לוי כמנהל חטיבת מערכות טילים וחלל בשמונה השנים האחרונות.

בועז לוי הצטרף לתעשייה האווירית בשנת 1990 כמהנדס בפרויקט 'חץ' ובשנת 1999 התמנה למהנדס הראשי של הפרויקט. בשנים 2003-2006 הוא שימש כראש פרויקט 'חץ' והוביל שורה ארוכה של ניסויים מוצלחים. בשנים 2006-2010 שימש בועז כראש תכנית מערכת ההגנה האווירית 'ברק 8'. בשנת 2010 התמנה למנהל מפעל מערכות הגנה אוויריות של החברה. לוי אחראי לעסקאות הייצוא הביטחוניות הגדולות ביותר בתולדות מדינת ישראל, בהן: מכירות מערכות ברק בהיקף של יותר מ-6 מיליארד דולר.

תע"א חוצה את מחסום ה-4 מיליארד דולר בשנה

יו"ר התעשייה האווירית, הראל לוקר, אמר שלוי מנהל בהצלחה רבה את חטיבת מערכות טילים וחלל שהיא הרווחית ביותר בתעשייה האווירית. "התעשייה האווירית הגיעה בשנה האחרונה לשיא היסטורי בתוצאותיה הכספיות, ושברה לראשונה את מחסום ההכנסות של ארבעה מיליארד דולר לשנה. זו אחת החברות העסקיות המורכבות ביותר לניהול במדינת ישראל".

ברבעון השלישי של 2020 הסתכמו מכירות התעשייה האווירית בכ-1,006 מיליון דולר בהשוואה לכ-1,030 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון של כ-2.4% נובע בעיקר מקיטון במכירות בחטיבת התעופה ובחטיבת כלי טיס צבאיים. בתשעת החודשים הראשונים של 2020 הסתכמו מכירות התע"א בכ-3,084 מיליון דולר – צמיחה של 2.3% בהשוואה ל-2019 – הנובעת בעיקר מגידול במכירות אלתא וחטיבת מערכות טילים וחלל. בארבעת הרבעונים האחרונים השיגה התע"א שיא מכירות של 4.176 מיליארד דולר.

משמר החופים האירופי בחר במל"ט של התע"א

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הסוכנות להגנה על חופי האיחוד האירופי המוכרת בכינוי Frontex, בחרה בפתרון המשותף של איירבאס (Airbus) והתעשייה האווירית (IAI) להפעלת שירותי מעקב אוויריים אחר תנועת כלי-שיט באזור הים התיכון. בשלב הראשון הפרוייקט יופעל ביוון, ובהמשך הוא עשוי להתרחב גם לאיטליה ולמלטה. הזכייה היא במתכונת של אספקת שירותי תפעול.

ההזמנה נמסרה לחברת Airbus DS Airborne Solutions – ADAS הנמצאת בבעלות מלאה של איירבאס ומספקת את הפתרון ביחד עם התעשייה האווירית. השירות יתבסס על שימוש במל"ט הרון (Heron) של התעשייה האווירית, אשר מסוגל לשהות באוויר 24 שעות ברציפות ולנטר את כל התנועה הימית באזור הכיסוי שלו. שתי החברות יספקו לאיחוד האירופי את הפלטפורמה, המטעדים ואת התפעול של המערכות. הן יבצעו משימות בהתאם לתוכנית שהוגדרה מראש, ובהתאם לדרישות בלתי צפויות.

התע"א ו-ADAS יבצעו התאמות לפלטפורמה ויציידו אותו במטעד אלקטרו-אופטי למשימות יום, מטעד אינפרה אדום למשימות לילה, מכ"ם ימי מתוצרת אלתא ומערכת זיהוי מטרות אוטומטית. בנוסף, הן יספקו לאיחוד האירופי את ציוד התקשורת ואת שירותי בקרת הקרקע וניהול המשימה. מערכת התקשורת של המל"ט פועלת בשני אופנים: שידור ישיר אל תחנת הבקרה הקרקעית כאשר יש קו ראייה בינה לבין המל"ט, ומעבר חלק אל תקשורת באמצעות לוויין, כאשר התחנה הקרקעית נמצאת מעבר לקו הראייה או כאשר יש צורך בביצוע טיסה בגובה נמוך מאוד

עיסקה אזרחית ראשונה

השידורים מועברים מיידית אל מערך הבקרה והשליטה המרכזי של Frontex ואל מרכזי הפיקוד והבקרה של חילות הים הרלוונטיים לכל משימה. המל"ט הימי הרון נמצא כבר מספר שנים בשימוש חיל הים הישראלי. התעשייה האווירית מסרה שהזכייה הנוכחית התקבלה לאחר סדרת ניסויים שנערכו בשנים האחרונות באירופה, אשר הדגימו את היעילות של סיור חופים אווירי לא מאוייש.

מנכ"ל ADAS, מייק הופדמן, אמר שעבור החברה מדובר בזכייה יוצאת דופן, מכיוון שזו העיסקה הראשונה שלה שבה היא מספקת את שירותי התפעול לגוף אזרחי ולא לגוף צבאי. מנהל קבוצת התעופה בתעשייה האווירית, משה לוי, אמר שיש לזכייה הזו היבט מיוחד נוסף מבחינת התעשייה האווירית: "האישור לפעול במרחב האווירי האזרחי של אירופה הוא מהלך חשוב עבורנו מכיוון שהוא פותח בפני התע"א שווקים אזרחיים חדשים".

בוטלה תוכנית ההתייעלות של התעשייה האווירית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בעקבות לחצי העובדים נסוגה הנהלת התעשייה האווירית (IAI) מתוכנית ההתייעלות שהתכוונה לבצע בחטיבת התעופה. היום אישר הדירקטוריון את הסיכום בין ההנהלה ובין ארגון העובדים, שלפיו תוקפא תוכנית ההתייעלות שעליה החליט הדירקטוריון בסוף חודש יוני 2020. מדובר היה בחלטה כללית: הדירקטוריון הינחה את הנהלת החברה להכין תוכנית התייעלות לחטיבת התעופה. מדובר במעין שביתת נשק בין ההנהלה לבין העובדים: העובדים לא ינקטו בצעדים ארגוניים בתקופת ההקפאה, כלומר לא ישביתו את החברה, ובמקביל שני הצדדים יקדמו מתווה של פרישת עובדים מרצון.

לפי הודעת ההסתדרות עם הכרזת סכסוך העבודה לפני כשלושה שבועות, תוכנית הארגון מחדש היתה אמורה לכלול פיטורי מאות עובדים והורדות שכר. המניע המרכזי למהלך היה הערכה בהנהלת התעשייה האווירית, שהפעילות של חטיבת התעופה צפויה להצטמצם בחודשים הקרובים. "הדירקטוריון הנחה את ההנהלה להכין תוכנית התייעלות לחטיבת התעופה, שתתאים את מבנה כח האדם לצמצומים הנחזים בהכנסות החטיבה". בעקבות קבלת ההחלטה, הודיע מנכ"ל התעשייה האווירית, נמרוד שפר, על רצונו לפרוש לאחר שנתיים בלבד בתפקיד. בינתיים הוא עדיין משמש כמנכ"ל החברה.

חטיבת התעופה הוקמה בשנת 2018 ומרכזת את כל פעילויות החברה בתחומי התעופה: פעילויות בדק מטוסים, כלי-הטיס האזרחיים, חטיבת ההנדסה ואלמנטים ממפעל להב המתמחה בהשבחת מטוסי קרב. זו החטיבה הגדולה ביותר בחברה ומעסיקה כ-5,000 עובדים. לפני כחודש העריך הדמרקר שהתוכנית כוללת פיטורי 900 עובדים. במקביל להחלטה על ביצוע הארגון מחדש. החטיבה עוסקת בפיתוח, ייצור והרכבת מכלולים של מטוסי מנהלים אזרחיים, מרכז תמיכה ושירות למטוסים המשרת חברות תעופה ומפעילי מטוסים, הסבות מטוסי נוסעים למטען, השבחה ותחזוקה של מטוסים צבאיים ופיתוח מערכות אוויוניקה.

מכירות החטיבה בשנה שעברה צמחו רק במעט, ובשנת 2019 הן הסתכמו בסביבות כ-1.3 מיליארד דולר. סך כל מכירות התעשייה האווירית ב-2019 הסתכמו בכ-4.1 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-3.7 מיליארד דולר בשנת 2018. בעבר היו ציפיות שהחטיבה הזאת תרוויח ממשבר הקורונה, שכן המגיפה השביתה אלפי מטוסים בעולם וחלק גדול מהם מאוחסן בתנאים לא מושלמים וייאלץ לעבור תהליכי החזרה לכשירות עם שוך המגיפה. אולם בינתיים המגמה הזאת לא מורגשת בתעשייה האווירית.

תע"א תפטר 900 עובדים; המנכ"ל התפטר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התעשייה האווירית נכנסת לתקופת משבר. העיתון דמרקר דיווח היום שהחברה החליטה לפטר כ-900 מעובדי חטיבת התעופה, שהיא החטיבה הגדולה ביותר בחברה ומעסיקה כ-5,000 עובדים. יאיר כץ, מזכיר ועד עובדי התעשייה האווירית, אמר שמדובר בצעד חד צדדי של ההנהלה, שמעוניינת לנצל את הקורונה ואת המשבר בתעופה על מנת לבצע קיצוצים דרמטיים בחברה. "ועד העובדים לא ייתן יד למהלך הזה ויילחם בו בכל הכוח. ההחלטה מנותקת מהמצב במשק הישראלי", מסר לעיתון.

במקביל, התפטר אתמול מנכ"ל התעשייה האווירית, נמרוד שפר (בתמונה למעלה), לאחר שנתיים בלבד בתפקיד. הוא הצטרף לתעשייה האווירית כסמנכ"ל תכנון אסטרטגי לפני כשנתיים וחצי לאחר 36 שנות שירות בצה"ל כטייס קרב בחיל האוויר. בתפקידו האחרון בצה"ל שימש כראש אגף תכנון (אג"ת). חטיבת התעופה הוקמה בשנת 2018 ומרכזת את כל פעילויות החברה בתחומי התעופה: פעילויות בדק מטוסים, כלי-הטיס האזרחיים, חטיבת ההנדסה ואלמנטים ממפעל להב המתמחה בהשבחת מטוסי קרב.

חטיבת התעופה עוסקת בפיתוח, ייצור והרכבת מכלולים של מטוסי מנהלים אזרחיים, מרכז תמיכה ושירות למטוסים המשרת חברות תעופה ומפעילי מטוסים (לשעבר בדק מטוסים), הסבות מטוסי נוסעים למטען, השבחה ותחזוקה של מטוסים צבאיים ופיתוח מערכות אוויוניקה. מכירות החטיבה צמחו רק במעט ובשנת 2019 הן הסתכמו בסביבות כ-1.3 מיליארד דולר. סך כל מכירות התעשייה האווירית ב-2019 הסתכמו בכ-4.1 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-3.7 מיליארד דולר בשנת 2018.

חטיבת התעופה תבצע הסבות למטוסים של DHL. משבר הקורונה עורר תקוות בתחום ההסבות למטוסי מטען
חטיבת התעופה תבצע הסבות למטוסים של DHL. משבר הקורונה עורר תקוות בתחום ההסבות למטוסי מטען

בעבר היו ציפיות שהחטיבה הזאת תרוויח ממשבר הקורונה, שכן המגיפה השביתה אלפי מטוסים בעולם וחלק גדול מהם מאוחסן בתנאים לא מושלמים וייאלץ לעבור תהליכי החזרה לכשירות עם שוך המגיפה. כך למשל, בתחילת החודש הזה היא חתמה על עסקה עם חברת השילוח DHL להסבת מטוסי נוסעים מסוג B767-300 למטוסי מטען, בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים.

העיסקה כוללת הסבה של שלושה מטוסים עם פוטנציאל להסבת מטוס רביעי. מנהל חטיבת תעופה בתעשייה האווירית, יוסי מלמד, אמר שמשבר הקורונה מגדיל את חשיבותם של מטוסי מטען, "שהפכו לעורק החיים המרכזי בעולם״. מכל מקום, ההתפטרות אינה פוטרת את שפר מהתמודדות עם המשבר הנוכחי: שפר יסיים את תפקידו לאחר שיעביר את ניהול החברה בחפיפה מסודרת למחליפו לכשייבחר. לאור הקשיים בעבר באיתור מנכ"ל לחברה, יש להניח שיעברו מספר שבועות עד שיימצא מחליף.

התעשייה האווירית תספק למדינה אירופית מטוס ביון במחיר של 350 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מטוס ביון של התעשייה האווירית על-גבי פלטפורמת מטוס המנהלים גאלפסטרים שהיא מייצרת

התעשייה האווירית (IAI) זכתה בהזמנה ממדינה אירופית לספק מטוס ביון הכולל מערכות מודיעין אלקטרוני של אלתא בהיקף כולל של כ-350 מיליון דולר. מדובר במטוס האוסף מידע מודיעיני אסטרטגי. הפרוייקט יהיה באחריות אלתא, אשר תספק את מערכות המכ"ם, איסוף המידע והלוחמה האלקטרונית. החברה לא מסרה איזה מטוס היא תספק, אולם ציינה שבשנים האחרונות היא השיגה יכולת מיזוער מערכות הביון האלקטרוני המאפשרות שימוש במטוסי סילון קטנים יחסית, במקום במטוסי נוסעים רחבי גחון או במטוסי מטען שהותאמו למשימות לוחמה אלקטרונית.

מנהל חטיבת התעופה באלתא, גדעון לנדא, אמר שהשוק האירופי הוא שוק יעד אסטרטגי של אלתא. ההיצע של אלתא/תע"א בתחום מטוסי הלוחמה האלקטרונית כולל כיום ארבעה קטגוריות מרכזיות: מטוסים גדולים מסוג  AEW&C הפועלים על-גבי פלטפורמות דוגמת בואינג ומשמשים להתרעה מוקדמת ובקרה. בעבר הרחוק ניסתה ישראל למכור מטוס מהסוג הזה לסין אולם העיסקה בוטלה בלחץ ארצות הברית. כיום יש הסכם בין התעשייה האווירית לבין חברת איירבאס האירופית וחברת אמבאר הברזילאית, לפיתוח מטוסי ביון גדולים על-גבי הפלטפורמות האוויריות שלהן.

פלטפורמת AGS – Air to Ground Surveillance המותאמת למטוסי מנהלים סילוניים דוגמת גאלפסטרים, שהתע"א מפתחת ומייצרת עבור חברת Gulfstream האמריקאית. הפלטפורמה כוללת מערכות מודיעין מבוססי אותות תקשורת (SIGINT), מכ"ם לסריקת פני השטח, חיישנים אלקטרו-אופטיים המשמשים לאיסוף מידע קרקעי ומערכת מיחשוב לעיבוד וניתוח המידע. הפלטפורמה הימית MPA – Maritime Patrol Aircraft מספקת יכולת מעקב אחר מטרות ימיות, ניהול לוחמה נגד כלי שיט וצוללות, ביצוע סיורים לטוח ארוך ולנהל משימות חיפוש והצלה. החליפה האלקטרונית הזאת מותקנת במטוסי מנהלים סילוניים בגודל בינוני, דוגמת המטוס Global 5000 של חברת בומברדייה.

לוחמת הרשת הדיגיטלית נשענת על מבצרים אלקטרוניים מעופפים

הגרסה הקטנה ביותר היא של מטוסי לוחמה אלקטרונית, הסורקים את ספקטרום הקרינה האלקטרו-מגנטית ומאתרים את המיקום של הגופים הקורנים באזורים גיאוגרפיים נרחבים. התע"א מסרה שמטוסיה צברו נסיון מבצעי נרחב במהלך השימוש בהם בצה"ל.

עקב החשיבות האסטרטגית של מטוסי הביון, עסקאות מהסוג הזה אינן נפוצות מאוד. יחד עם זאת, חשיבותם במערך הכוחות נמצא בעלייה תלולה עקב מספר שינויים מהירים בשדה הקרב המודרני. הגורם הראשון הוא משקלם הגובר של טילים וטילי שיוט בשלבי הלוחמה. מנגד, המעבר של צבאות למתכונת של לחימת רשת דיגיטלית מחייבת קבלת מידע אלקטרוני מדוייק, מעובד ובזמן אמת. בקביל, המהלך הזה עצמו גם מייצר הרבה מאוד מקורות קרינה שמטוסי הביון יכולים לקלוט, לנתח ולשדר לכוחות.

רפאל, אלביט והתע"א מתחרות על פרוייקט רכב הקרב העתידי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רכב הלחימה של אלביט במבט מבחוץ. צילום: משרד הביטחון

בתום חודש של ניסויים, חשף היום (א') המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון (מפא"ת), יחד עם מםקדת חיל השריון, את טכנולוגיות העתיד לרכב הקרב של צה"ל. רפאל, אלביט והתעשייה האווירית הגיעו לשלב הגמר של הפיתוח, והציגו כל אחת את טכנולוגיית התפעול שלה עבור רכב קרב עתידי, שיופעל על-ידי שני אנשי צוות בלבד ויתבסס על יכולות אוטונומיות ובינה מלאכותית. הפלטפוקמה החדשה קרויה "כרמל" (כלי רק"מ מתקדם ליבשה).

תוכנית כרמל יצאה לדרך לפני כשלוש שנים ונועדה לפתח קונספט לחימה חדש לחלוטין, המבוסס על יכולות תפעול ותמרון אוטונומיות ואוטומטיות, בינה מלאכותית, יכולות חישה, הנעה היברידית ועוד. שלב א' של התוכנית הציב בפני המפתחים דרישה להוכחת היתכנות של תפעול רק"מ על-ידי שני לוחמים במדפים סגורים. רפאל, התעשייה האווירית ואלביט מערכות התבקשו לפתח בנפרד מדגים שיהפוך את תא הלחימה בטנקים ובנגמ"שים לתא לחימה מתקדם (cockpit), שבו מרבית הפעילות מתבצעת באופן אוטונומי (נסיעה, איתור איומים, הרכשת מטרות, הגנה וירי).

הקונספט של אלביט: שריונאי עם קסדת טייס

הלוחם בתא הלחימה רואה את כל תמונת הקרב, המודיעין, האיומים והמטרות, 360 מעלות, במדפים סגורים, ונדרש רק לקבל החלטות, שאותן המערכת לא יודעת (עדיין) לקבל בעצמה. חברת אלביטמערכות פיתחה מדגים טכנולוגי המבוסס על שימוש במערכת הראש Iron Vision, שעליה מתבססת קסדת הטייס של מטוסי -F-35. הרק"מ של אלביט כולל ניהוג אוטונומי ושימוש ביישומי בינה מלאכותית לתהליכי קבלת החלטות והשמדת מטרות.

שני הלוחמים מצוידים בקסדה החכמה המאפשרת לרכוש מטרות, לנהג ולנווט באמצעות כיוון המבט, ולשעבד את מערכות הנשק לקו הראייה של הצוות. הרק"מ מתפקד כתא תקיפה עצמאי בעל עוצמת אש גבוהה, הוא משמש כתחנה ברשת תקשורת המבצעת יישומי חישה מולטי-ספקטרלית והיתוך מידע, וכן כפלטפורמה להפעלת מערכות לא מאוישות חיצוניות כגון: רחפן שמצלם ומזרים אינפורמציה, או חלוץ רובוטי שמבצע משימות בפרופיל סיכון גבוה.

הקונספט של רפאל: קוקפיט "שקוף"

חברת רפאל פיתחה את רעיון "הקוקפיט השקוף", המאפשר לאנשי הצוות ראייה היקפית ושיקוף מלא, 360 מעלות, על המתרחש מחוץ לנגמ"ש בשדה הקרב, ללא קסדות או אמצעי ראייה. הקוקפיט השקוף הוא בעצם שילוב של מסכי מגע מתקדמים, הנמצאים בממשק אחד עם השני, ומקיפים את אנשי הצוות מבפנים, כאשר מגוון סנסורים משקפים לאנשי הצוות תמונת מצב אמיתית ומתעדכנת של המתרחש מחוץ לנגמ"ש.

על-גבי הכלי הממוגן מותקנות מערכות חישה וניטור, מערכות אלקטרו-אופטיות, עמדות נשק, משגרים לטילי גיל (ספייק), הדק חכם, מערכת התקשורת BNET ומערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח". המערכות הללו מסוגלות לאתר ולנטרל, בו-זמנית, מספר רב של מטרות.

משחקי המחשב הקטלניים של התע"א

התעשייה האווירית פיתחה מדגים טכנולוגי המבוסס על משפחת הכלים הרובוטיים והבלתי מאוישים של החברה, הנמצאים כיום בשימוש צבאי בארץ ובעולם. מערכת הכרמל של תע"א משלבת בין תצוגה פנורמית לתפעול באמצעות מסכים אישיים ובקר (ג'ויסטיק) בדומה למשחקי מחשב. המערכות האוטונומיות ברק"מ נשלטות על-ידי מערכת לחימה מרכזית ואוטונומית, המסנכרנת את תתי המערכות ועוזרת למפעיל האנושי לסנן את המידע כדי להתמקד באיומים הקריטיים ובקבלת החלטות בזמן אמת. הפיתוח מבוסס על בינה מלאכותית, ניהול מערך תחמושת יעיל, ניהוג עצמי בשטחים מורכבים ויכולות תקיפה וירי מדויק.

רמז לעתידו של חיל השריון

שלוש ההצעות נבחנו בשבועות האחרונים בשורת תרחישים מבצעיים מורכבים. במקביל למאמץ הזה, מובילה מפא"ת מאמץ משולב פיתוח של טכנולוגיות תומכות נוספות, בהן: הנעה היברידית לרק"מ זחלי, הסוואה אקטיבית, הגנת סייבר לרק"מ, מכ"ם רב-משימתי, מערכת לזיהוי עמית, פתרונות מיגון ועוד. תוכנית כרמל מציבה את מדינת ישראל בחוד החנית של תכניות לרק"מ מתקדם בעולם.

ראש מו"פ במפא"ת, תא"ל יניב רותם, אמר שהניסויים הוכיחו שניתן לתפעל רק"מ עתידי על-ידי שני חיילים בלבד, בתוך תא סגור (מדפים סגורים). "אנחנו נמצאים לקראת שינוי תפיסה מהפכני בתמרון היבשתי, ונרצה לראות איך אנחנו מממשים את זה בתקופה הקרובה בצה"ל". ​קצין שריון ראשי, תא"ל גיא חסון, אמר שתהליך הפיתוח והבחינה יביא לשילוב חלק מהטכנולוגיות החדשות בטנק 4 ברק, "שייצא מפס הייצור בשלוש שנים הקרובות".

חץ 3 הצליח ליירט טיל בליסטי מחוץ לאטמוספירה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שיגור הטיל חץ 3 באתר הניסויים באלסקה. צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון

מנהלת "חומה" במפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) שבמשרד הביטחון השלימה בהצלחה סדרת ניסויים של מערכת הנשק "חץ 3" (Arrow 3) שנערכו באלסקה בשיתוף עם הסוכנות האמריקאית להגנה בפני טילים (MDA). הניסויים בוצעו בהובלת משרד הביטחון ומפעל מל"מ בתעשייה האווירית (מל"מ), בהשתתפות התעשיות הביטחוניות וחיל האוויר הישראלי. מערכת חץ 3 מיועדת ליירוט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. בניסויים שנערכו הודגמה בהצלחה מלאה יכולת יירוט (Hit-to-kill) של מטרות בגובה רב מחוץ לאטמוספירה.

טיל דו-שלבי עם יכולת תימרון בחלל

המיירט במערכת חץ 3 הוא טיל דו-שלבי הכולל שני מנועי דלק מוצק, אשר משמיד את הטיל התוקף באמצעות פגיעה פיסית. עם קבלת התראה ממערכת המכ"ם, מערכת השליטה והבקרה בוחרת בסוללה ובמיירט האופטימליים לביצוע היירוט. היא משגרת את הטיל אל האזור המשוער שבו צפוייה להיות ההתנגשות. בשלב הראשון מופעל מנוע ההאצה המביא אותו אל אזור הפגיעה המשוער. בשלב הזה הטיל נפרד ממנוע ההאצה, וראש ההשמדה הממונע נע לכיוון המטרה בעזרת הנחיות המגיעות מהמכ"ם הקרקעי.

בשלב הזה, הטיל מפעיל מערכת חישה אלקטרו-אופטית אשר מזהה את הטיל התוקף וננעלת עליו. היא מכוונת את הטיל המיירט בתימרונים הסופיים המביאים אותו לפגיעה בטיל התוקף ולהשמדת מטען ההרס שלו. מערכת חץ 3 משולבת במערכות הניהול והבקרה של מערכת חץ 2. הדבר מבטיח שבמקרה של פגיעה לא אופטימלית (או כאשר הטיל התוקף נושא יותר מראש נפץ אחד), ישוגרו מיד טילי חץ 3 או חץ 2 כדי להשלים את ההשמדה.

רגע הפגיעה במטרה: חץ 3 מיירט טיל אנקור מתוצת רפאל במהלך מעופו בחלל החיצון
רגע הפגיעה במטרה: חץ 3 מיירט טיל אנקור מתוצת רפאל במהלך מעופו בחלל החיצון

מערכת הנשק חץ הינה מרכיב מרכזי במערך ההגנה הרב שכבתית שאותו מובילה מינהלת חומה במפא"ת. המערך הרב-שכבתי מבוסס על ארבע שכבות הגנה מבצעיות: מערכת "כיפת ברזל", מערכת "שרביט קסמים", מערכת "חץ 2" ומערכת "חץ 3". התעשייה האווירית משמשת כקבלן הראשי בפיתוח מערכת הנשק ומיירטי ה"חץ". חברת אלישרא שבבעלות אלביט מערכות פיתחה את מערכת ניהול הירי. חברת בואינג, חברת תומר וחברת רפאל הן קבלניות משנה עיקריות בפיתוח וייצור המיירט חץ 3. חברת רפאל גם אחראית על פיתוח טיל המטרה ממשפחת אנקור, ועל חלקים נוספים במערכת הנשק.

במהלך הניסויים נעשה שימוש במכ"מ האמריקאי AN\TPY2 שפותח על-ידי רייתאון, ומשמש גם במערכת ההגנה האמריקאית THAAD. בניסוי הודגמה בהצלחה יכולת קישוריות מבצעית בין שתי המערכות. ממשרד הביטחון נמסר שהניסויים בוצעו באלסקה בזכות יכולות בדיקה של המערכת שאינן ניתנות לביצוע בישראל. ראש מנהלת "חומה" במפא"ת, משה פתאל, אמר שהניסויים מסכמים 10 שנות פיתוח. "מדובר בהישג מבצעי וטכנולוגי בלתי רגיל למדינת ישראל. זוהי פעילות משותפת וייחודית של ממשלות ארה"ב וישראל, המדגישה את שיתוף הפעולה האסטרטגי בין המדינות בתחום ההגנה מטילים".

ראש סוכנות ההגנה האמריקאית בפני טילים, אדמירל ג'ון הייל, אמר שההצלחה הייחודית באלסקה מוכיחה את יכולותיה העתידיות של ישראל להביס את האיומים המתפתחים בזירה.

ישראל בפאריס: ריבוי-חיישנים ובינה מלאכותית קטלנית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המל"ט T-Heron החדש. ארבעה מטעדים שונים הפועלים בו-זמנית

לקראת הסלון האווירי בפאריס שייפתח מחר, חשפו כמה תעשיות ביטחוניות מישראל את המוצרים החדשים ביותר שלהן, והתמונה המרכזית העולה מההכרזות היא ששדה הקרב העתידי ינוהל באמצעות היתוך מידע ממספר גדול מאוד של חיישנים מגוונים, וממערכות לומדות המצויידות בבינה מלאכותית המכוונת את החימוש אל המטרה – כדי להשמיד אותה. חברת רפאל דיווחה שהיא שילבה בינה מלאכותית ויכולות לימוד עומק בתוך ערכת ההנחייה SPICE-250. הערכה כוללת יכולות איתור מטרה והכוונת פצצה אל המטרה, והופכת פצצות אוויר-קרקע סטנדרטיות לפצצות חכמות.  ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה מתפרסם השימוש בבינה מלאכותית לצורך הרג.

רובוט חכם מאתר את המטרה

ערכת ההנחייה SPICE-250 יכולה להנחות פצצה במשקל 75 ק"ג אל המטרה ממרחק של עד 100 ק"מ. הטכנולוגיה החדשה נקראת ATR – Automatic Target Recognition. היא מאפשרת לראש ההנחייה ללמוד מראש מאפיינים מרכזיים של המטרה באמצעות בינה מלאכותית ולימוד עומק. במהלך הטיסה, הטייס מקצה מטרה לכל פצצה. השיגור הראשוני מביא אותה אל קרבת המטרה, כאשר בשלב הזה נכנס לפעולה מנגנון ה-ATR, המאפשר תקיפה אוטומטית או תקיפה במעגל בקרה הכולל מפעיל אנושי, אשר מקבל סיוע ממערכת הבינה המלאכותית.

מטעד לייטנינג של רפאל: שילוב של חיישן אלקטרו-אופטי עם מכ"ם SAR
מטעד לייטנינג של רפאל: שילוב של חיישן אלקטרו-אופטי עם מכ"ם SAR

גם חברת אלביט מביאה בינה מלאכותית אל שדה הקרב. היא הכריזה על גרסא חדשה של מערכת איסוף המידע המוטסת CONDOR MS (המתחרה במטעד לייטנינג של רפאל) הכוללת מצלמה מולטי-ספקטרלית ומערכת אנליטיקה מבוססת בינה מלאכותית. המערכת משלבת שלושה חיישנים אלקטרו-אופטיים במטעד אחד: חיישן לאור נראה וקרינת אינפרא-אדום קרובה (VNIR), חיישן לקרינת ביניים בתחום האינפרא אדום (MWIR) וחיישן לקרינת אינפרא אדום באורך גל קצר מאוד (SWIR). אלביט מסרה שאלגוריתם לימוד העומק מסייע למערכת לזהות את המטרות שהיא מחפשת.

המכ"ם הוא רק חלק מהמכ"ם

מגמה מרכזית אחרת, היא שילוב של מערכות מרובות חיישנים למערכת מאוחדת. התעשייה האווירית מביאה ארכיטקטורה חדשה של מערכת איתור אוניברסלית בשם MS-MMR, המהווה ראשי תיבות של הביטוי "מכ"ם רב-משימתי מרובה חיישנים" (Multi-Sensor Multi-Missions Radar). המערכת מבוססת על המכ"ם הרב-משימתי של אלתא מדגם ELM-2084, המשמש במערכות ההגנה בפני טילים כיפת ברזל, שרביט קסמים ובמערכת טילי האוויר-קרקע ברק, שפותחה במשותף על-ידי ישראל והודו.

מכ"ם רב-משימתי מרובה חיישנים החדש של התעשייה האווירית
מכ"ם רב-משימתי מרובה חיישנים החדש של התעשייה האווירית

לצד המכ"ם, כוללת מערכת MS-MMR חבילה של חיישנים משלימים, בהם: חיישנים אלקטרו-אופטיים ליום וללילה, חיישנים לאיתור שיגורים, חיישני מודיעין אלקטרוני לאיתור אותות תקשורת, ומערך תוכנה המתיך את המידע המגיע מכל החיישנים, ומייצר תמונת מצב מלאה של הרקיע. רפאל נקטה באסטרטגיה דומה, והודיעה שהיא תביא לפאריס פתרון מרובה-חיישנים, אולם באוויר. החברה תחשוף את הגרסה החדש של מטעד המודיעין האופטי RecceLite XR והמטעד האלקטרו-אופטי המוטס שלה, Litening, כשהם מתוגברים באמצעות מכ"ם SAR – Synthetic Aperture Radar מתוצרת אלתא.

הלייטנינג הוא אחד מהמוצרים הפופולריים ביותר של רפאל, ולאורך השנים היא מכרה 1,900 יחידות ממנו ל-27 חילות אוויר שונים. תוספת המכ"ם מאפשרת למטעד להתגבר על בעיות ראות, ולספק מידע גם בתנאי מזג אוויר מעונן. ראש חטיבת אוויר ומודיעין ברפאל, יובל מילר, אמר ששילוב האלקטרו-אופטיקה עם מכ"ם, מספק מענה למגוון תרחישים. "המכ"ם משדרג את יכולות הירי של המטוסים למטרות מרוחקות, ואת יכולות האיתור וזיהוי המטרות. מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית ביכולת של מערכות מוטסות".

מל"ט החדש של התעשייה האווירית

בתוך כך, התעשייה האווירית מציגה חידוש ברמת הפלטפורמה: מל"ט טקטי מסוג חדש בשם Tactical Heron (או בקיצור T-Heron). המל"ט T-Heron מיועד לשימוש על-ידי כוחות לוחמים בקרקע ובים. הוא מסוגל לשאת עד ארבעה מטעדים שונים כדי לבצע מספר משימות בו-זמנית וכן לבצע המראה ונחיתה אוטומטיים ממסלולים קצרים באורך של 300 מטר או ממסלולים מאולתרים.

הוא יכול לפעול גם במתאר פעולה אוטומטי לחלוטין. התעשייה האווירית ציידה אותו במערך תקשורת לוויינית, המאפשר לו לפעול מעבר לאופק (Beyond Line of Sight). המטוס הוא בעל מוטת כנף של 10.6 מטר ואורך של 7.3 מטר. הוא יכול לשאתר מטעדים במשקל כולל של 180 ק"ג ולשהות באוויר 24 שעות במרחק של עד 300 ק"מ מהמפעיל.

המל"ט כולל מערכות זיהוי עמית/אויב ומערכת למניעת התנגשויות אוויריות. המטעדים כוללים חיישנים אלקטרו-אופטיים ליום וללילה, מכ"ם SAR, ציוד ליירוט תשדורות רדיו לצורך השגת מודיעי אלקטרוני, ציוד לשיבוש אלקטרוני, מכ"ם ימי ועוד. המטוס מצוייד במנוע בעל מערכת בקרת הצתה אלקטרונית, המבטיחה פעולה שקטה מאוד.

המטעד המולטי-ספקטרלי של אלביט מעבד את התמונות באמצעות לימוד עומק
המטעד המולטי-ספקטרלי של אלביט מעבד את התמונות באמצעות לימוד עומק

 

התעשייה האווירית מפתחת טכנולוגיה למיצוי מידע מחיישנים מרובים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פיתוח לייזר במפעל תממ, תע"א. צילום: אלון רון

התעשייה האווירית (IAI) מרחיבה את היכולות שלה בתחום החיישנים האלקטרו-אופטיים ונכנסת לתחום המתפתח של מיצוי מידע בספיקות גבוהות, המאפשר לחלץ מידע מקבצים גדולים מאוד המרכזים לעתים מידע המגיע ממגוון גדול של חיישנים שונים. רוב העבודה מתבצעת בתוך מפעל תממ בחטיבת מערכות טילים וחלל של התעשייה האווירית, האחראי על תחום האלקטרו-אופטיקה ומערכות ניווט אינרציאליות בחברה. יכול להיות שכבר בשנה הקרובה היא תכריז על מוצרים חדשים. כך סיפר ל-Techtime ראש מינהל טכנולוגיות וסינרגיית פיתוח במטה התע"א, נוה בהט.

לדבריו, עד היום החברה התמקדה במה שקרוי בתעשייה בשם "מטעדי קשית", הצופים בזווית צרה על מרחב הסריקה. "מטעדים רחבי שדה ראייה הם עולם חדש המאפשר לספוק יותר שטח באמצעות חיישנים מגוונים, ולבצע מיצוי מידע יעיל יותר. במקרה הזה אנחנו מדברים על תמונות בסדרי גודל מאות מגה-פיקסל, אשר הורכבו ממידע שהגיע ממספר חיישנים שונים. זו המהפיכה הבאה בעולם האלקטרו-אופטיקה והיא משתלבת במגמות הנוספות, כמו גיוון אורכי הגל, הרחבת התמונה והפחתת המשקל וההספקים".

המחשבים משנים את פני האופטיקה

לדבריו, התחום הזה מתפתח בזכות טכנולוגיות המחשוב החדשות, המספקות את העוצמה הדרושה כדי להתיך מקורות מידע שונים ולבצע עיבוד מהיר של קבצים גדולים. "הרבה מאוד שנים המחשבים התקשו לספק את המשאבים עבור עוקבים אלקטרו-אופטיים ולכן היינו צריכים להתמקד במטרות יחידות. כיום הם מאפשרים לנו לעקוב אחר מספר מטרות בו-זמנית. לא בגלל שהעוקב השתנה, אלא בזכות עוצמת המחשוב".

בהט (בתמונה למטה) נכנס לתפקיד לפני כארבעה חודשים. לפני-כן הוא שימש במשך ארבע שנים כמנהל המו"פ של מפעל תממ. הוא הגיע לתעשייה האווירית בשנת 2014 לאחר שצבר שנות ניסיון רבות בתחום הפיתוח של מערכות אלקטרו-אופטיקה, בהן 10 שנים בתפקידי פיתוח הנדסי בחברת אלאופ (היום בבעלות אלביט). למרות שהפעילות המרכזית מתבצעת בתממ, היא כוללת חטיבות טכנולוגיות נוספות בחברה וצוות גדול מאוד של אנשי תוכנה ואלגוריתמיקה.

"כיום האלקטרו-אופטיקה מתמקדת יותר במיצוי מידע ופחות בבניית תמונות יפות לעין. למרות שאי-אפשר להסתכל בתמונה המופקת על-ידי מצלמת הרכב, היא יודעת למצות את המידע שיפעיל את הבלמים. כיום אנחנו משלבים בנושא הזה גם את התמונות המגיעות מחיישנים אחרים, כמו למשל מכ"מ. אלגוריתמים מסויימים למיצוי מידע מתאימים כיום גם למערכות מכ"מ וגם למערכות אופטיות. מערכות לומדות (Deep Learning) אדישות יותר לסוג הסיגנל הנכנס למערכת, מכיוון שהן מבצעות התאמה בין הסיגנל הנכנס לבין התובנה שצריך לייצר. כלומר בזכות האלגוריתמים אנחנו פחות תלויים בסוג החיישן המצוי בכניסה".

מעצמה עולמית בתחום האלקטרו-אופטיקה

חלק מהטכנולוגיות החדשות והמערכות הקיימות לתעשייה הישראלית בכנס OASIS השביעי להנדסה ומחקר בתחומי האופטיקה. בהט: "אואזיס הוא אחד מהפלאים שבו הצלחנו לכרוך ביחד אקדמיה ותעשייה. תעשיית האלקטרו-אופטיקה ייחודית מכיוון שישראל היא מעצמת אלקטרו-אופטיקה, המאפשרת פיתוח מערכות גדולות מאוד, כמו למשל מערכות מטרולוגיה לתעשיית השבבים.

"כל התעשיות הבטחוניות הגדולות כוללות גופים אלקטרו-אופטיים המאפשרים להתאים את האופטיקה למערכת כמו כפפה ליד. כיום האלקטרו-אופטיקה משולבת בחפיפה אחת עם מערכות אחיות כמו מכ"מ למשל. ככל שהגוף ההנדסי יודע לשלב טוב יותר את את החיישן האופטי בחיישן המכ"מי, ניתן למצות יותר מידע מהמטעד הכולל את שניהם".

כנס OASIS 2019

הארוע נערך על-ידי אגודת הלייזרים והאלקטרואופטיקה הישראלית (ILEOS) ויתקיים בימים ב' ו-ג', 1-2 באפריל 2019, במלון דוד אינטרקונטיננטל בתל-אביב. הכנס מאורגן על-ידי לשכת המהנדסים ועל-ידי חברת Kaleidoscope. פוטוניקה ואלקטרואופטיקה נחשב לתחום הצטיינות ישראלי מיוחד. להערכת יו"ר הכנס, פרופ' אברהם קציר, פועלים כיום בארץ כ-10,000 מומחי אופטיקה באקדמיה ובכ-400 חברות ישראליות.

לכנס OASIS הקודם הגיעו יותר מ-1,000 משתתפים. הכנס השנה יתמקד במחקרים רב-תחומיים, בשיתופי פעולה בינלאומיים ובתחומים החמים ביותר באופטיקה המודרנית. הכנס מיועד לסטודנטים, למהנדסים, לחוקרים ולאנשי התעשייה. במקביל להרצאות המדעיות והטכנולוגיות, תתקיים גם תערוכה מסחרית של מוצרים וחברות בתחום האופטיקה.

למידע נוסף ורישום: http://oasis7.org.il

הממשלה החליטה שהלוויין עמוס 8 ייוצר בישראל

AMOS 17 SATELLITE
פורסם בתאריך ע"י Techtime

הממשלה החליטה בישיבתה השבועית אתמול (א') לאשר את השתתפות המדינה בהוצאות הפיתוח והבנייה של הלוויין עמוס 8, שייעשו בישראל. במסגרת ההחלטה נקבע גם תקציב למימון הפרוייקט, אולם לא נמסרו פרטי התקציב. שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, שבמשרדו פועלת סוכנות החלל הישראלית, אמר לאחר ההחלטה שהיא בעלת משמעות אסטרטגית ארוכת טווח ועונה על צרכים חיוניים של מדינת ישראל. "פיתוח וייצור הלוויין בישראל יאפשרו שמירה על עצמאות בתחום התקשורת הלוויינית. בניית הלוויין בישראל תשמר ידע ומומחיות בתחום החלל, שנרכשו במשך עשרות שנים".

מהלך של הרגע האחרון

ההחלטה מגיעה כמעט ברגע האחרון: בסוף מרץ השנה החליטה חברת חלל תקשורת (Spacecom) להזמין את הלוויין עמוס 8 מחברת SSL (לשעבר לוראל) האמריקאית, וחתמה על הסכם בהיקף של 112 מיליון דולר לייצור הלוויין ומערכות השליטה. עלותו הכוללת של הפרוייקט תסתכם בכ-220 מיליון דולר. הלוויין עמוס 8 מיועד לספק שירותי תקשורת למזרח התיכון, אירופה ואפריקה ולהיות מוצב בנקודת השמיים 4W לצד הלוויין עמוס 3. המטעד יכלול 48 מקטעי חלל בתחום התדר Ku ושני משיבים (טרנספונדרים) בתחום התדר Ka. הלוויין מתוכנן לשיגור ב-2020 על-גבי משגר של SpaceX.

אלא שההסכם ייכנס לתוקף רק לאחר תשלום מקדמה, שהמועד האחרון שלה הוא בעוד שבועיים, ב-25 בספטמבר 2018. בפרק הזמן הקצר הזה, המדינה צריכה להשיג הסכמות עם כל הגורמים הקשורים לפרוייקט, כולל חברת חלל וכולל התעשייה האווירית שתבנה אותו, בדבר מימון ותצורת הפרוייקט, כדי להבטיח שהלוויין ייוצר בישראל.

פעולת חירום ואיום גלוי

ראוי לציין שמלבד תקציב, יש בידי המדינה גם שוט. נקודת החלל 4W היא בבעלות המדינה ולא בבעלות חברת חלל תקשורת. כבר בחודש אפריל, מיד לאחר ההחלטה להזמין את הלוויין בחו"ל, הודיע מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, פרץ וזאן, שהמשרד פועל לקידום בניית לוויין תקשורת בישראל שיהיה בבעלות מדינת ישראל. המשרד מסר שהוא מוכן להשתתף מתקציבו במימון בניית הלוויין בהתאם לחלקו היחסי בפרוייקט, כלומר הוא ינסה לצרף לפרוייקט גופים ממשלתיים נוספים.

המהלך הזה הוא תוצר של מסקנות הוועדה הלאומית לבדיקת תעשיית החלל הישראלית, שהוקמה במשרד המדע בעקבות התפוצצות הלוויין עמוס 6 בחודש ספטמבר 2016. הלוויין עמוס 6 נבנה על-ידי התעשייה האווירית ונחשב  לאחד מלווייני התקשורת המתקדמים בעולם. הוא התפוצץ רגעים ספורים לפני השיגור לחלל באמצעות משגר פאלקון של חברת SpaceX, עקב תקלה במשגר. בחודש דצמבר 2016 התחוללו שני אירועים חשובים: חלל החליטה להזמין מחברת בואינג את הלוויין עמוס 17 (בתמונה למעלה) תמורת 161 מיליון דולר, והוועדה הלאומית לבדיקת תעשיית החלל הגישה את המלצותיה.

עדיין קיימים סימני שאלה

הוועדה קבעה באופן חד-משמעי שיש סכנה ממשית להמשך קיומו של הידע והיכולות הישראליות, קיימת סכנה לאובדן ההקצאה של ישראל בחלל (נקודות שמים), ושהסתמכות על יצרן זר תביא לפגיעה ממשית בתשתיות התקשורת ובתשתיות החירום של מדינת ישראל. זה היה הגורם המרכזי שדחף את היוזמה הממשלתית הנוכחית.

משרד המדע סרב למסור פרטים על האופן שבו ימומש הפרוייקט: האם יוקם קונסורציום ישראלי שימכור לוויין לחברת חלל, האם התעשייה האווירית תגיש הצעה מתחרה לזו של SSL שתהיה זולה יותר בזכות המימון הממשלתי, או, במידה והמהלכים האלה ייכשלו, תוקם חברה ממשלתית שתשתלט על נקודת החלל ותייצר לוויין תקשורת ממשלתי.