SoM

אסטרטגיית ה-AI של סמסונג פוגעת בוואריסייט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו הייצור של ואריסייט בקרית גת. צילום: Techtime

המאמץ העיקרי של סמסונג אלקטרוניקס ממוקד כיום בתחרות מול SK Hynix הקוריאנית על קבלת הזמנות ייצור של זכרונות עבור המחשבים של חברת אנבידיה. במסגרת המאמץ הזה, היא אפילו מסיטה את התפוקה של קווי ייצור זכרונות ממוצרים תעשייתיים לכיוון ייצור זכרונות למרכזי AI. המהלך הזה מתבצע בשקט ובלא פרסום הודעות לעיתונות או למשקיעים, אבל בתעשייה הוא כבר מורגש היטב. חברת ואריסייט הישראלית (Variscite), הנמצאת בבעלותה המלאה של טלסיס (Telsys), מתמודדת כיום עם בעייה של מחסור בזיכרונות בעקבות המהלך השקט של סמסונג.

מנוע המכירות של טלסיס

חברת ואריסייט ׁׁמלוד עוסקת בפיתוח וייצור מודולים ממוחשבים (System on Modules) המיועדים להטמעה במערכות של הלקוחות, וערכות פיתוח וכרטיסי הרחבה עבור המודולים האלה. מפעל ייצור כרטיסי ה-SoM של החברה נמצא בקרית גת. כיום היא אחראית לעיקר המכירות של קבוצת טלסיס. במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-142 מיליון שקל (בהשוואה לכ-146.7 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2024).

בדו"ח התקופתי של טלסיס שפורסם בשבוע שעבר, החברה הסבירה שחברת סמסנוג מספקת לוואריסייט כ-20% מרכיבי הזיכרון שבהם היא משתמשת. "בעקבות עיכובים באספקת רכיבי הזיכרון, הסביר ספק הזכרונות של סמסונג שהחברה החליטה להסיט את קו ייצור רכיבי הזיכרון שלה לטובת ייצור מוצרים עבור שוק ה-AI". סמסונג לא פירסמה הודעה רשמית על המהלך, אבל המידע התקבל בחודש יולי 2025 בעל-פה מהספק הישראלי של סמסונג. "הדבר מחייב את ואריסייט לרכוש זכרונות אצל יצרנים אחרים, בהם חברת Micron, שגם כיום מספקת חלק גדול מרכיבי הזכרון המשמשים את החברה".

סמסונג מחזרת אחר אנבידיה

חברת סמסונג מרכזת כיום מאמץ מרכזי בייצור רכיבי זיכרון גדולים ומהירים (HBM3E) עבור אנבידיה, ובהשגת יתרון בייצור רכיבי הדור הבא, HBM4, המיועדים לשימוש במרכזי נתונים גדולים, המריצים בעיקר יישומי בינה מלאכותית. בשבועות הקרובים היא אמורה לקבל אישור סופי שזכרונות HBM3E עברו בהצלחה את מבחני הקבלה של אנבידיה. מחלקת המחקר של מורגן סטנלי מעריכה שעם קבלת ההסמכה, היא תתחיל בייצור המוני עבור אנבידיה כבר בנובמבר 2025.

טלסיס הבהירה שעדיין יש לוואריסייט מלאי רכיבי זיכרון שאמור להספיק לביצוע ההזמנות מלקוחות בטווח הקצר. אולם אם ההחלטה של סמסונג לא תשתנה, "חברת הבת ואריסייט עשויה להידרש להאריך את מועדי האספקה לחלק מהאספקות ללקוחותיה, ובמקביל להבטיח רכישה של רכיבי זכרון מיצרנים אחרים". המרכיב השני במכירות של טלסיס הוא חטיבת הפצת הרכיבים, שמכירותיה במחצית הראשונה של 2025 עלו בכ-46% בהשוואה למחצית הראשונה 2024, והסתכמו בכ-85.8 מיליון שקלים. הצמיחה נובעת בעיקר מאספקה ללקוח ישראלי שדחה את ההזמנות מהמחצית השנייה 2024, למחצית הראשונה 2025.

אמיר ציוני נכנס לתפקיד מנכ"ל טלסיס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה מימין לשמאל: שיבי דקל ואמיר ציוני

חילופי גברי בחברת טלסיס (Telsys): אמיר ציוני נכנס השבוע לתפקיד מנכ"ל החברה, במקומו של שיבי דקל אשר ניהל את טלסיס ב-10 השנים האחרונות. ציוני מגיע ממשרד המכירות של חברת טקסס אינסטרומנטס ישראל (Texas Instruments) שבה שימש כמנהל לקוחות בכיר במשך 6 שנים. לפני-כן הוא שימש במשך כ-12 שנים בתפקיד מנהל קו המכירות של טקסס אינסטרומנטס בחברת טלסיס. שיבי דקל פרש להגשמת חלומות אישיים לאחר 24 שנים בחברת טלסיס. הוא הצטרף אליה בשנת 2000 כמהנדס תמיכה למוצרי TI ומילא סדרה של תפקידים בכירים עד למינויו כמנכ"ל החברה בינואר 2014.

חברת טלסיס נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי חברה של כ-1.58 מיליארד שקל. החברה נמצאת בשליטת קבוצת ארלדן המחזיקה בכ-40% ממניותיה. יו"ר החברה הוא צלי רשף, מהבעלים של קבוצת ארלדן. החברה פעילה כיום בשני תחומים מרכזיים: חטיבת ההפצה המבוססת על נציגות ותמיכה בישראל של חברות דוגמת NXP, רנסאס ו-u-Blox, ושיווק של חברות כמו Molex ו-Lattice, וחטיבת כרטיסוני המחשב (SoM), המבוססת על הפעילות של החברה הבת ואריסייט (Variscite).

עודף מלאים בתחילת 2024

טלסיס השתלטה בסבלנות ובהדרגה על ואריסייט באמצעות רכישת מניות הדרגתית שבוצעה לאורך מספר שנים. התהליך הושלם בינואר 2024 כאשר היא רכשה את שארית המניות והפכה אותה לחברה בת הנמצאת בבעלותה המלאה (100%). ברבעון הראשון של 2024 הסתכמו מכירות טלסיס בכ-108 מיליון שקל, בהשוואה למכירות של כ-133 מיליון שקל ברבעון הראשון 2023. החברה הסבירה את הירידה במשבר בשוק ה-SoM, אשר נובע משימוש במלאים שהצטברו אצל הלקוחות לאחר הצטיידות-יתר בשנות משבר הרכיבים 2020-2022. התוצאה: מכירות ה-SoM ברבעון ירדו האחרון בכ-23% והסתכמו בכ-74.3 מיליון שקל.

במגזר ההפצה חלה ירידה של 9% במכירות, להיקף של כ-33.4 מיליון שקל. החברה דיווחה שגם הירידה הזו היא נובעת מהצטברות מלאים אצל הלקוחות. בשנת 2023 כולה הסתכמו מכירות הקבוצה בכ-549 מיליון שקל, מהן כ-156 מיליון שקל היו המכירות של מגזר ההפצה, וכ-393 מיליון שקל היו המכירות של מגזר ה-SoM.

קומפיולאב: המכירות עולות, צבר ההזמנות קטן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

במחצית הראשונה של 2022 צמחו המכירות של חברת קומפיולאב (Compulab) מיוקנעם בכ-13% והסתכמו ב-63.1 מיליון שקל. הרווח נטו זינק מכ-1.2 מיליון שקל אשתקד לכ-5.2 מיליון שקל השנה. אחת מהתופעות המעניינות בדו"ח של החברה קשור לשינויים גלובליים במאפייני שוק הרכיבים. החברה דיווחה שלמרות ההצלחה במכירות, צבר ההזמנות נמצא בתהליך ירידה עקבי: מכ-30.7 מיליון שקל בדצמבר 2022, לכ-20.3 מיליון שקל ביוני 2023 וכעת להיקף של כ-18 מיליון שקל בלבד.

החברה הסבירה שמדובר בתופעה גלובלית: "הירידה בצבר ההזמנות נובעת בעיקרה מקיצור זמני האספקה. מרבית הלקוחות מעדיפים היום להצטייד בהתאם לצרכים המיידים – ולא לבצע הזמנות ארוכות טווח". ראוי לציין שהתופעה הזאת גם מורגשת אצל מפיצות הרכיבים הגדולות בעולם. בשנה שעברה אמר ל-Techtime מנהל המכירות של מאוזר EMEA שכאשר צבר ההזמנות יתחיל לרדת, "נדע שמשבר הרכיבים מתחיל להסתיים".

קו הייצור של חברת קומפיולאב ביוקנעם
קו הייצור של חברת קומפיולאב ביוקנעם

החברה הוקמה ב-1992 על-ידי אריה יהב וגדעון ימפולסקי, אשר רכש ב-2012 את השליטה בחברה ביחד עם קבוצת משקיעים. החברה החל את דרכה בתור לשכת תכנון ופיתוח, ובשנת 1997 החלה לפתח מוצרים עצמיים לשוק המערכות המשובצות. בכיום היא מפעילה שני קווי מוצר מרכזיים: כרטיסי מחשב (Computer on Module) המיועדים למערכות משובצות ומבוססים על ארכיטקטורת ARM, ומחשבים זעירים קומפקטיים ומוקשחים מבוססי x86 של אינטל, אשר כוללים טכנולוגיית קירור עצמית מבוססת "ארובות אוויר" (Buoyancy Effect) ופועלים ללא מאווררים.

בשנים האחרונות החברה מגבירה את פעילותה בתחום המחשבים הזעירים ליישומי IoT. בדומה לחברת ואריסייט המתחרה, גם קומפיולאב מייצרת בעצמה את המוצרים, במפעל הייצור שלה ביוקנעם אשר כולל 3 קווי השמות SMT. בין לקוחותיה: סימנס, גוגל, לוקהיד מרטין, רייתאון, פיליפס, Future Electronics ועוד. החברה נסחרת בתל אביב לפי שווי שוק של כ-129.5 מיליון שקל.

ואריסייט השיגה שווי שוק של כ-1.5 מיליארד שקל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ערכת הפיתוח לכרטיסי VAR-SOM-MX93 החדשים של ואריסייט

חברת ואריסייט (Variscite) מלוד השיגה שווי שוק של כ-1.5 מיליארד שקל, ובכך היא מתחילה להסתמן כאחת מחברות האלקטרוניקה הצומחות ביותר בישראל. שווי השוק התברר במהלך עיסקה שהושלמה אתמול (ב'), שבמסגרתה רכשה חברת טלסיס (Telsys) כ-1.68% ממניות ואריסייט תמורת 25.078 מיליון שקל, וחברת ארלדן טכנולוגיות רכשה 0.5% ממניות ואריסייט בתנאים זהים. ערב העיסקה החזיקה טלסיס בכ-70.3% ממניות ואריסייט, וחברת ארלדן טכנולוגיות החזיקה בכ-20.3% ממניותיה.

חברת טלסיס נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-1.17 מיליארד שקל. קבוצת ארלדן (המחזיקה בבעלות על ארלדן טכנולוגיות) היא בעלת המניות הגדולה ביותר בחברת טלסיס ומחזיקה בכ-27.6% ממניות טלסיס. במאי 2022 מונה מנכ”ל ארלדן, צלי רשף, ליו”ר טלסיס בעקבות פטירתו של המייסד טומס יגודה זכרונו לברכה. טלסיס ביצעה את השקעתה הראשונה בחברה בשנת 2014, כאשר היא רכשה כ-32% מהמניות תמורת 8.3 מיליון שקל. מאז היא מגדילה בצעדים קטנים ובהתמדה את חלקה בחברה. כיום נמצאת ואריסייט בתהליך צמיחה מתמשך: בתשעת החודשים הראשונים של 2022 צמחו מכירותיה בכ-55% בהשוואה לתקופה המקבילה 2021, והסתכמו בכ-215.3 מיליון שקל.

מעבדי בינה מלאכותית ייעודיים

חברת ואריסייט עוסקת בפיתוח וייצור מודולים ממוחשבים (System on Modules) שסביבם מפתח הלקוח את היישום הספציפי שלו, מחשבים על-גבי כרטיס (Single Board Computers), ערכות פיתוח וכרטיסי הרחבה. המודולים כוללים מעבדים, זיכרונות, בקרים, ממשקי תקשורת קוויים ואלחוטיים וממשקי וידאו ואודיו.  בשנה האחרונה היא הגבירה את פעילותה בתחום הכרטיסים הכוללים מעבדי בינה מלאכותית. בסוף 2021 היא הוציאה את הכרטיס הראשון, אשר כלל את מעבד הבינה המלאכותית Hailo-8 של חברת היילו (Hailo) התל אביבית.

החברה פועלת במתכונת של יצרנית אלקטרוניקה קלאסית ומייצרת את הכרטיסים במפעלה בקריית גת. בחודש שעבר היא הכריזה על משפחת כרטיסי VAR-SOM-MX93 עבור יישומי Edge אשר מבוססת על מעבד i.MX93 של חברת NXP וכוללת מעבדי בינה מלאכותית ייעודיים לעיבוד רשתות נוירוניות מסוג Recurrent neural network, המעבדות מספרים בעלי 8 ו-16 ביטים ומטפלות במשקלים פנימיים באורך מילה של 8 סיביות. החברה לא מסרה האם מדובר במעבד של היילו או במעבד מתחרה. 

,

ואריסייט הכריזה על כרטיסי SoM הכוללים מעבד AI של היילו

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת ואריסייט (Variscite) מלוד הנמצאת בבעלות טלסיס (70.6%), הכריזה על כרטיסי SoM – Systems on Module חדשים הכוללים את מעבד הבינה המלאכותית Hailo-8 של חברת היילו (Hailo) התל אביבית. הכרטיסים החדשים מהדגמים DART-MX8M-PLUS ו-VAR-SOM-MX8M-PLUS מבוססים על מעבד היישומים i.MX 8M Plus SoC של חברת NXP, ומתחברים אל המודול Mini PCIe AI של היילו ואל מצלמת Basler תואמת, אשר מספקים יכולת עיבוד של 30 תמונות לשנייה בהרצת יישום זיהוי האובייקטים YOLOv5m ברזולוציה של FHD.

ההכרזה היא תוצאה של שיתוף פעולה בין שתי החברות שנועד להוסיף מאיצי בינה מלאכותית לכרטיסים של ואריסייט. לצד הכרטיסים החדשים, החברה מסרה שהמודולים של היילו להאצת AI ניתנים להתקנה כתוסף על פלטפורמות SoM נוספות של Variscite, לרבות מעבדי i.MX 8 שבהם לא שולב מנוע AI פנימי, כמו ששולב ב-i.MX 8M Plus. השבב Hailo-8 מבוסס על ארכיטקטורה חדשה של מעבד ליישום רשתות נוירוניות ללימוד עומק המיועד לממש את שלב ההרצה, כלומר יישום ההסקות (Inference) באבזרי קצה. הוא מגיע לעוצמת עיבוד של 26 מיליארד פעולות בשנייה (26TOPS) וליעילות של 3TOPS לכל ואט.

בספטמבר 2021 הכריזה היילו על שיתוף פעולה עם המתחרה הגרמנית של ואריסייט, MicroSys Electronics ממינכן, גרמניה, אשר חשפה כרטיס עיבוד ברמת שרתים המיועד לפיתוח יישומי בינה מלאכותית ומבוסס על מעבדי הבינה המלאכותית Hailo-8. חברת Hailo הוקמה בפברואר 2017 על-ידי אור דנון, אבי באום, הדר צייטלין ורמי פייג ז"ל, שהם בוגרי יחידת עילית טכנולוגית של חיל המודיעין. החברה מעסיקה כיום כ-150 עובדים בתל-אביב ובחו"ל. לאחרונה היא הכריזה על הסכם הפצה ושיתוף פעולה עם מקניקה מיפן, עם לאנר ו-VeCow מטאיוואן, ועל הסכם עם פיתוח משותף עם Imaging Leopard, Socionext ו-AWS לפיתוח מצלמה חכמה המבצעת עיבוד תמונה מיידי באמצעות בינה מלאכותית.

חברת ואריסייט מעסיקה כ-90 עובדים ומספקת מודולי מחשוב (SoM) מבוססי ARM העומדים בתקנים צבאיים, תעשייתיים ורפואיים. הכרטיסים של החברה מיוצרים במפעל הרכבות בקרית גת. במחצית הראשונה של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-92 מיליון שקל. לאחרונה החברה דיווחה שבמסגרת ההיערכות שלה להתמודדות עם המחסור ברכיבים, היא הצליחה לאגור מלאי רכיבים בשווי כולל של כ-20.8 מיליון שקל, אשר מבטיחים את הייצור והאספקה שלה במהלך השנה הנוכחית.

ואריסייט ו-Sequitur Labs מפתחות SoMs מאובטחים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כרטיס DART-MX8M-PLUS של ואריסייט המוגן באמצעות חבילת EmSPARK

חברת ואריסייט (Variscite) מלוד הנמצאת בבעלות טלסיס (70.6%), מרחיבה את הסכם שיתוף הפעולה עם Sequitur Labs מסיאטל, ארה"ב, לצורך הוספת מרכיב אבטחה למודולי העיבוד (System on Module) שהיא מפתחת ומייצרת. פתרון האבטחה של Sequitur מבוסס על שני מרכיבים: חבילת EmSPARK שהיא ערכת תוכנה וקושחה המותקנת בכרטיס ומיועדת לספק אבטחה מרמת אבזר הקצה ועד הענן, וחבילת EmPOWER שהיא שירות מבוסס ענן (SaaS) המאפשר לנהל, לאבטח ולספק שירותי עידכון תוכנה לאבזרי הקצה המאובטחים.

חברת Sequitur דורגה לאחרונה על-ידי ABI Research כאחת מ-10 החברות המובילות בעולם באבטחת אבזרי IoT. מערכת EmSPARK הותאמה לשימוש במעבדים של NXP, ST, Microchip, Nvidia ועוד. שיתוף הפעולה בינה לבין ואריסייט ממוקד במודולים המבוססים על מעבדי i.MX8 של NXP, שעימה יש לוואריסייט שיתוף פעולה אסטרטגי.

הפלטפורמה המאובטחת הראשונה כבר יצאה לשוק: שני כרטיסים מבוססי i.MX 8M Plus, הכוללים מעבדי Cortex-A53 מרובי ליבות של ARM הפועלים במהירות שעון של 1.8GHz ומעבדי-עזר ליישומי זמן אמת Cortex-M7 העובדים במהירות שעון של 800MHz. החברה מסרה שהיא משלבת את התמיכה של Sequitur בכרטיסים נוספים המבוססים על מעבדי i.MX 8 ו-i.MX 6.

חברת ואריסייט מעסיקה כ-90 עובדים ועוסקת בפיתוח וייצור מודולי מחשוב (SoM) מבוססי ARM העומדים בתקנים צבאיים, תעשייתיים ורפואיים. הכרטיסים של החברה מיוצרים במפעל ההרכבות שלה הפועל בקרית גת. במחצית הראשונה של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-92 מיליון שקל וברווח נקי של 21.9 מיליון שקל. לאחרונה החברה דיווחה שבמסגרת ההיערכות שלה להתמודדות עם המחסור ברכיבים, היא הצליחה לאגור מלאי רכיבים בשווי כולל של כ-20.8 מיליון שקל, אשר מבטיחים את הייצור והאספקה שלה במהלך השנה הנוכחית.

אבנט פיתחה מודולי UltraZed ליישומים משובצים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: דניאל רוזווד, UltraZed Project Engineer, בחברת Avnet

הכתבה בחסות Avnet Silica Israel

התעשייה מתמודדת כיום עם הצורך בהגדלת צפיפות העיבוד, כלומר יותר ביצועי מעבד ללא הגדלת השטח ומעטפת ההספק. קיימים מספר פתרונות לבעיה הזאת, אולם לכל אחד מהם יש חסרונות משלו. ניתן לפתח רכיב ASIC ייעודי העומד בדרישות, אולם התהליך יקר מאוד וגוזל הרבה מאוד זמן. ניתן להיעזר במעבד מהיר או במעבדי DSP, אולם בשלב מסויים הם לא יעמדו בדרישות המשתנות לצפיפות העיבוד. למעשה, התעשייה זקוקה לפתרון אשר ניתן להרחיבו בהתאם לצרכים המשתנים של השוק.

פתרון אפשרי אחר לדילמה הוא לנצל את יכולות שינויי החומרה שמספקים רכיבים מיתכנתים (FPGA). כדי להתמודד עם הבעיה הזאת פיתחה חברת אבנט (Avnet) את פלטפורמת UltraZed, שהיא מערכת בכרטיס (System On Module – SOM) אשר בנויה מסביב לרכיבי עיבוד מסתגל ממשפחת Xilinx MPSoC. כרטיס הבסיס, UltraZed-EG מבוסס על Zynq ZU3EG UltraScale, והכרטיס העוצמתי יותר, UltraZed-EV, מבוסס על Zynq ZU7EV UltraScale.

מעגל לוגי מיתכנת מספק ביצועים משופרים בהשוואה לקוד תוכנה

שני הכרטיסים גם כוללים מעבד מרובע ליבות Arm-Cortex A53, מעבד כפול ליבות Arm Cortex R5, ממשקי תקשורת ומאיצי עיבוד דוגמת המאיץ הגרפי Mali GPU. התוצאה: חבילה של משאבי עיבוד המאפשרים לייצר מאיץ ספציפי הדרוש באמצעות עידכוני תוכנה של מרכיב ה-FPGA בכרטיס. כך למשל, כאשר רוצים לבצע הכפלה מהירה של מטריצת מספרים במעבד כללי, ניתן לכתוב קוד C המבצע את החישוב במתכונת של לולאה (Loop) בתוך לולאה. אולם דרך יעילה יותר היא לבצע עיבוד מקבילי של כל המכפלה באמצעות לוגיקה מיתכנתת (Programmable Logic – PL).

כלומר מימוש התהליך באמצעות חומרה המיושמת במרכיב ה-FPGA. בדרך הזאת החישוב מתבצע מיידית ומושלם בהדגמה של אבט בתוך שני מחזורי שעון בלבד – ולא מתבצע בתהליך ארוך הכולל הרבה מאוד מחזורי שעון שבכל אחד מהם נעשה חישוב רק על חלק קטן מהמידע המצוי במטריצה. לגישה הזאת יש יתרונות נוספים, כמו למשל היכולת לחזות במדוייק את זמני העיבוד של כל אחת מהמשימות, שזו יכולת חיונית ליישומי זמן אמת.

עוצמת עיבוד גדולה במערכות משובצות

מעבדים כלליים (General Purpose Processors), יכולים לעשות הרבה מאוד דברים, אולם הם לא מצטיינים באף תחום. מעבדי אותות (DSP) טובים בביצוע פעולות מתימטיות, אולם לעתים רבות נזקקים למאיצים ייעודיים והם לא גמישים כמו פתרונות PL, שניתן להתאימם לשינויים עתידיים בצורכי העיבוד (למשל AI/ML). כאן נכנסת לתמונה משפחת Xilinx MPSoC: היא כוללים תמהיל של מעבדי יישומים, מעבדי זמן אמת, מעגלים מיתכנתים ומאיצי חומרה מגוונים, אשר מספקים ביחד משאב עיבוד רב עוצמה.

מודולי UltraZed מבוססים על רכיבי Xilinx MPSoC. בהדגמה של אבנט ביצע מודול UltraZed-EG פעולות עיבוד תמונה המיושמות בכלי-רכב: הוא זיהה את הרכב, אחר כך זיהה מתוך אותה תמונה את לוחית הרישוי שלו, ואז חילץ את המידע המופיע על לוחית הרישוי – בזמן אמת. באמצעות המודול UltraZed-EV הוכפל כושר העיבוד והמודול ביצע שתי פעולות עיבוד כאלה במקביל. אבנט ביצעה כמה תכנונים שבהם המודול עיבד ארבעה זרמי וידאו 1080P בן-זמנית. ראוי לזכור שהמודול הוא מוכוון מולטימדיה, ורכיב ה-ZU7EV העומד בבסיסו כולל גם Video Codec Unit. כלומר, מדובר במערכת משובצת אשר מסוגלת לבצע פעולת 4KUHD Encode/Decode מלאה על-גבי וידאו.

למידע נוסף אודות המודולים: Designed by Avnet SOMs

לפרטים נוספים:

איתמר קהלני, מנהל קו מוצרי Xilinx בחברת אבנט סיליקה, 054-5206287, [email protected]

 

ואריסייט בדרך לייצור מיליון כרטיסי SoM בשנה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ואריסייט (Variscite) מלוד מתקרבת במהירות לרמת ייצור של כמיליון מודולי מחשוב (SoM) מבוססי ARM במפעל הייצור שלה בקרית גת. בשיחת הוועידה של חברת טלסיס (Telsys), בעלת השליטה בוואריסייט (70.5%), סיפר מנכ"ל ואריסייט, אוהד יניב, שבשנת 2020 החברה ייצרה וסיפקה ללקוחות כ-800 אלף כרטיסים. להערכתו, השוק העולמי של מודולי מחשוב צומח בקצב של כ-15% בשנה, ומשמעות הדבר שהיא צפוייה לייצר כמיליון כרטיסים במהלך שנת 2021.

המכירות של החברה נמצאות בעלייה רצופה בשני האחרונות (ראו גרף). בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-172.8 מיליון שקל, ובשנת הקורונה 2020 הן המשיכו לצמוח להיקף של כ-198.7 מיליון שקל. חברת ואריסייט מעסיקה כ-70 עובדים ועוסקת בפיתוח וייצור מודולי מחשוב (SoM) מבוססי ARM העומדים בתקנים צבאיים, תעשייתיים ורפואיים. המודולים שלה מספקים את ליבת המחשוב למוצרים אחרים, דוגמת מערכות רובוטיקה, מיכשור רפואי, מערכות תעשייתיות ועוד.

היתרונות של כלכלת גודל

ואריסייט היא שותפה אסטרטגית של חברת NXP אשר מעניקה לה גישה ראשונית אל מעבדי i.MX עוד לפני שהם יוצאים לשוק. ברוב המקרים, הכרטיסים החדשים של החברה יוצאים לשוק ביחד עם השקת מעבדים חדשי של NXP. בנוסף, היא מייצרת גם כרטיסים המבוססים על מעבדי טקסס אינסטרומנטס (TI) וקואלקום.

במהלך 2020 החברה השלימה את קבלת והפעלת קו הרכבות SMT רביעי במפעלה שבקריית גת, אשר איפשר לה לעבוד במתכונת של קפסולות וריחוק חברתי מבלי לפגוע בהיקף הייצור. יניב: "כיום כ-98% מעובדי החברה מחוסנים, והדבר מאפשר לנו לעבוד במתכונת רגילה ולא במתכונת של קפסולות. בזכות הייצור ההמוני שלנו, אנחנו מצליחים להבטיח אספקת רכיבים לכרטיסים שלנו גם בתקופת המחסור הנוכחית. אין הרבה לקוחות המבצעים הזמנות של מעבדים בהיקפים כאלה. הדבר מעודד את הלקוחות להרחיב את ההישענות על מוצרי ואריסייט בפורטפוליו שלהם. יש בזה יתרון שיווקי".

בדרך-כלל החברה מחזיקה מלאי רכיבים המספיק לכארבעה חודשי ייצור, כאשר הרכבת המודולים עצמם נעשית לאחר קבלת הזמנה מהלקוח. לחברה יש כיום כ-5,000 לקוחות בעולם, אשר רובם מבצעים הזמנות לתקופות ממושכות. יניב: "הכרטיסים של ואריסייט לא מיועדים לציוד צרכני ומותקנים במערכות בעלות אורך חיים ארוך, דוגמת מערכות בקרה תעשייתיות, ציוד רפואי וכדומה. להערכתי, רוב הכרטיסים שיצאו בעשר השנים האחרונות עדיין פעילים, אבל אין לנו מידע מדוייק המגיע מהלקוחות. לקוחות שלנו שהגיעו לפרודקשן נשארים איתנו בדרך-כלל לפחות שלוש שנים".

קארדיאק-סנס קיבלה אישור CE; מפתחת שבב בדיקות רפואי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קארדיאק-סנס מקיסריה (CardiacSense) קיבלה את אישור CE לשיווק ומכירה באירופה של השעון הרפואי שפיתחה לזיהוי הפרעות קצב לב. האישור יאפשר לחברה לממש הסכמי הפצה שעליהם היא חתמה, המגיעים להיקף כולל של כ-100 מיליון דולר. כך דיווחה אתמול חברת מרחביה אחזקות והשקעות, המחזיקה בכ-5.98% ממניות קרדיאק-סנס. לחברה הסכמים עם מפיצים בשווייץ, ספרד פורטוגל ואנדורה ומדינות נוספות, אשר מותנים בקבלת אישור CE. האישור האירופי מאפשר לחברה לשווק ולמכור את השעון במדינות שונות נוספות בעולם (בסך כל 15 מדינות), המאמצות את התקן הרגולטורי האירופי.

החברה מסרה שהיא נמצאת בתהליכים להשגת אישור של ה-FDA בארה"ב. להערכתה, במחצית השנייה של 2021 הוא צפוי לקבל אישור FDA לגילוי תופעת פרפור עליות, שהיא הפרעת הלב הנפוצה ביותר. אישור ה-FDA יפתח בפני החברה את השוק האמריקאי ואת המדינות המאמצות את הרגולציה האמריקאית. חברת קרדיאק-סנס הוקמה לפני כחמש שנים על-ידי המנכ"ל אלדד שמש, שמילא בעבר בתפקיד בכיר בתוכנית הלוויינים של חיל האוויר ומאוחר יותר ניהל את הפיתוח של לווייני עמוס 4-5-6 בחברת חלל.

החברה פיתחה אבזר דמוי שעון לזיהוי מוקדם של דום לב ושבץ מוחי, המבוסס על חיישן אופטי ייחודי ואלגוריתם המאפשר לעקוב אחר פעילות הלב וכלי-הדם באמצעות ניטור שינויים בנפח כלי-הדם (PPG). השעון מהווה חלופה לבדיקת א.ק.ג, המבוצעת בבית חולים או במרפאה, ומאפשר לנטר את פעילות הלב של חולים בסיכון, מרחוק ובאופן רציף, 24 שעות ביממה, ולאורך שגרת חייו של המטופל. חברת א.י אלקטרוניקה ביצעה בה השקעה משמעותית לפני כ-4 שנים ומאז היא מובילה אותה מפיתוח לייצור. לאחרונה היא גייסה כ-2 מיליון דולר (בהשתתפות מרחביה) לפי שווי חברה של כ-70 מיליון דולר לפני הכסף.

הטכנולוגיה ממוזערת אל תוך שבב SoM

בימים אלה החברה נכנסת ליוזמה אסטרטגית חדשה שתאפשר לה למכור לחברות OEM רפואיות את השבב המרכזי המנהל את מערכות המדידה הרפואיות הנישאות על פרק כף-היד. החברה חתמה על הסכם הבנות ראשוני עם יצרן שבבים גדול לפיתוח וייצור מערכת שלמה על -גבי שבב (System on Module) אשר תספק ללקוחות שבב מלא המאפשר ליישם בתוך המוצרים שלהן (תמונה למעלה) את ערכת הבדיקות הרפואיות שהחברה פיתחה.

המטרה היא לספק רכיב המבצע מדידות רפואיות המופיע בגודל פחות מ-10 מ"מ על 10 מ"מ ובעל צריכת הספק נמוכה מ-1mA. הוא יאפשר ללקוחות לשלב את השבב באבזרים לבישים דוגמת שעונים, סרטי זרוע, טבעות, משקפיים, כובעים וכדומה. מדובר בהתפתחות מעניינת, היא עשויה להפוך את קרדיאק-סנס גם לחברת שבבים או לחברה המספקת קניין רוחני של שבבים ליצרניות אחרות, אשר מעוניינות לבצע כניסה מהירה אל השוק הרפואי. להערכת החברה, השבב צפוי להגיע לשוק כבר במהלך הזאת.

פתרונות SoM לפיתוח מהיר של יישומי ראיית מכונה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: איגור גרינבלט *

הכתבה בחסות חברת ארו אלקטרוניקס ישראל (Arrow Electronics)

פיתוח מוצר משובץ (Embedded) חדש הוא תהליך מורכב המחייב קבלת החלטות רבות מאוד בשלבים שונים של הפרויקט. אחת מההחלטות הראשונות והקריטיות ביותר היא בחירת פלטפורמת הפיתוח: האם להתבסס על תכנון מערך דיסקרטי של רכיבים (מעבדים, זיכרונות, ממשקי תקשורת ועוד) או לבצע את הפיתוח באמצעות כרטיס SoM – System-on-Module מוכן.

כרטיסי SoM מאפשרים למפתח להתמקד בטכנולוגיית הליבה המרכזית של הפתרון ולחסוך את הזמן והמאמץ הכרוכים בפיתוח תשתית גנרית המקיפה את הטכנולוגיה שלו: מרכיבי חומרה כגון מעבד, רכיבי זיכרון, תקשורת אלחוטית ומעגלי הספק – וגם מרכיבי תוכנה כמו דרייברים וחבילת תמיכה (BSP – Board Support Package). הדבר פוטר את המפתחים מהצורך לעסוק בפיתוח מעגל שכבר פותח פעמים רבות בעבר – ולהסתמך על מודול בדוק – שעבר הסמכה לתקנים התעשייתיים הנדרשים.

ביישומים משובצים רבים מתחבר כרטיס ה-SoM הגנרי לכרטיס נושא (carrier board) שאותו מפתחת החברה. ההחברות נעשית באמצעות הלחמה או חיבור מכני. לעיתים, כאשר המוצר מיוצר בכמויות גדולות מאוד, החברה שאימצה את ה-SoM מבצעת תהליך של Chip down design, כלומר מפתחת פתרון משלה המשלב את ה-SoM ואת ה-Carrier בכרטיס אחד משותף. בכל מקרה, במקרים רבים ה-SoM הוא פתרון אופטימלי לשלבי התחלת הפרויקט.

חברת ארו ישראל מציעה מגוון פתרונות SoM לכל מטרה. חברות שמציעות פלטפורמות SoMs משתמשות לרוב במעבדי יישומים (Application processors) מרובי ליבות של היצרנים המובילים בתחום, דוגמת Qualcomm ו-NXP. בכתבה הזו נתמקד במספר פתרונות מרכזיים המבוססים על מעבדי ARM ומותאמים ליישומי בינה מלאכותית וראיית מכונה.

פתרונות מבוססי i.MX8M

זו משפחה של מעבדי יישומים הטרוגניים (בעל ליבות המבוססות על יותר מארכיטקטורה אחת) בעלת מספר וריאציות סביב 4 ליבות ARM Cortex A-53 וליבת זמן אמת M4F הפופולרית בעולם המיקרו-בקרים. היא כוללת מספר ערוצי אודיו ותמיכה באחת או שתי מצלמות MIPI CSI, ומכוונת בעיקר לשוק המוצרים הביתיים והתעשייתיים. הכרטיסים תומכים במגוון מערכות הפעלה, דוגמת Win10IoT, Android, Linux ו-FreeRTOS עבור ליבת זמן האמת. נוכחות ממשקי PCIe, USB ו-Ethernet תלויה בדגם הספציפי.

פתרונות מבוססי i.MX8M Plus

משפחת i.MX8M Plus של חברת NXP כוללת מעבדים מרובעי ליבות ARM Cortex-A53 העובדים במהירות שעון של עד 2GHz, ליבה בודדת ARM Cortex-M7 לעיבוד בזמן אמת, מאיץ רשתות נוירוניות Vivante VIP8000, ומעבד DSP לעיבוד אודיו. גולת הכותרת היא שני מעבדים מובנים ייחודיים לעיבוד תמונה (ISP – Image signal processors) התומכים במצלמות לראיית סטריאו או מצלמה בודדת של 12 מגה פיקסל. הכרטיסים תומכים במערכות ההפעלה Android, Linux ו-FreeRTOS.

פתרונות מבוססי Qualcomm Snapdragon 410E – APQ8016E

רכיבי APQ8016E של חברת קואלקום כוללים מעבד A-53 מרובי ליבות הפועל במהירות שעון של עד 1.2GHz ומאיץ גרפי מסוג Adreno 306 עבור יישומי עיבוד תמונה התומך במצלמה בודדת ברזולוציה של עד 12 מגה פיקסל. הם מגיעים עם  מעבד DSP וקישוריות אלחוטית BLE/WiFi ומותאמים בעיקר למוצרי בית חכם כמו למשל רובוטי ניקוי ועזרים חכמים נוספים. הכרטיס תומך במערכות ההפעלה Android ו-Linux.

פתרונות מבוססי Qualcomm Snapdragon 820E – APQ8096SG

זהו הרכיב הבכיר ביותר במשפחה, ומתאים ליישומים הדורשים וידאו מתקדם, קישוריות אלחוטית ובטיחות מידע, כגון רובוטים תעשייתיים, קופות אוטומטיות, ומציאות מדומה. הוא כולל מעבד ISP כפול עבור מצלמות ברזולוציה של עד 28 מגה פיקסל, שמונה ליבות הניתנות להאצה עד למהירות שעון של 2.15GHz, תמיכה בווידאו 4K, יכולות קידוד וידאו H.265/H.264, שבעה ערוצי אודיו סראונד כולל אלגוריתמים לסינון רעשים אשר רצים על-גבי מעבד DSP מובנה. הכרטיס גם מספק אינדיקציית מיקום GPS/GNSS ומאפייני הבטחת מידע. הוא תומך במערכות ההפעלה Linux, Android  וגם Win10.

* איגור גרינבלט הוא מהנדס אפליקציה בחברת ארו (Arrow Electronics) ישראל.

למידע נוסף, פרטי הקשר שלו הם: 050-2003984, [email protected]

 

ואריסייט הוסיפה קו ייצור רביעי למפעל בקרית גת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ואריסייט (Variscite) מלוד השלימה את הקמתו של קו ייצור חדש במפעל הייצור שלה בקרית גת, וכעת היא מפעילה ארבעה קווי ייצור המייצרים מאות אלפי כרטיסי SoM בשנה. כך גילה לאחרונה מנכ"ל ואריסייט, אוהד יניב (בתמונה למעלה), בשיחת ועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח התקופתי של חברת טלסיס, המחזיקה בכ-68% ממניות ואריסייט.

ואריסייט מפתחת ומייצרת מודולי מחשוב (SoM) הנמצאים בליבת מוצרים אחרים, דוגמת מערכות רובוטיקה, מיכשור רפואי, מערכות תעשייתיות ועוד. בשנים האחרונות החברה נמצאת בצמיחה: במחצית הראשונה של 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-98.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-87.7 מיליון שקל אשתקד. ב-2019 הסתכמו המכירות בכ-172.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-131.9 מיליון ב-2018 ולכ-104.4 מיליון ב-2017. טלסיס דיווחה שב-2017 היא צמחה בכ-34%, כלומר המכירות ב-2016 הסתכמו בכ-77.9 מיליון שקל.

יניב סיפר שקו הייצור הוזמן לפני משבר הקורונה, לאור הצמיחה של החברה בשנים האחרונות והתחזית שהיא תצמח גם ב-2020. אולם הוא הגיע לאחר פרוץ המשבר והותקן רק לאחרונה. בעקבות ההתקנה, התרחב מרווח הייצור של החברה לכ-50% מכושר הייצור המקסימלי בהשוואה לכ-70% לפני שנה. יניב: "הקורונה הביאה לגידול בהזמנות במיוחד בעקבות הזמנה גדולה מאוד של לקוח רפואי שלנו. קו הייצור החדש מעניק לנו את היכולת לעבוד במתכונת של ריחוק חברתי, הכוללת עבודה בקפסולות ובמשמרות".

שוק צומח, ומבוזר

חברת ואריסייט מעסיקה כ-90 עובדים ומתמקדת במודולים מבוססי ARM העומדים בתקנים צבאיים, תעשייתיים ורפואיים. היא שותפה אסטרטגית של חברת NXP אשר העניקה לה גישה ראשונית אל מעבדי i.MX עוד לפני שהם יוצאים לשוק. "בזכות שיתוף הפעולה הזה, אנחנו היום יצרן ה-SoM היחיד בעולם אשר משיק מוצרים חדשים ביחד עם השקת המעבדים החדשים על-ידי NXP".

החברה פועלת בשוק צומח. יניב מסר שההערכה בתעשייה היא ששוק ה-SoM העולמי מסתכם כיום בכ-2 מיליארד דולר, וצומח בקצב של כ-15% בשנה. מחצית מהמכירות הן של כרטיסים מבוססי מעבדי אינטל, ומחצית מהשוק הן של כרטיסים המבוססים על מעבדי ARM. כלומר, היא מתחרה בשוק בהיקף של כ-1 מיליארד דולר, שאין בו חברה דומיננטית גדולה והוא מפוזר בין ספקיות קטנות ובינוניות רבות. שוקי היעד המרכזיים שלה הם יצרני ציוד בצפון אמריקה (כ-43% מהמכירות) ובאירופה (כ-40% מהמכירות).

יניב: "יצרני הציוד מגדילים את ההסתמכות על מודולי מיחשוב, מכיוון שהם מאפשרים להם להתמקד בקניין הרוחני שלהם ולא בפיתוח, הפעלת ותמיכה במחשב המערכת. הלקוח חוסך עלויות פיתוח של 2-3 שנות אדם, ואת עלויות התמיכה במחשב לאורך חייו. הוא גם מקבל חבילת תוכנה שעברה את כל הבדיקות שלנו וליווי של הצוות הטכני שלנו. מכיוון שאנחנו מספקים את המחשב שמניע את המערכת של הלקוחות שלנו, אנחנו מתחייבים לייצר אותו לתקופה של 10-15 שנים".

מה הן המגמות המרכזיות בשוק כרטיסי ה-SoM?

"אנחנו רואים דרישה למגוון רחב של תכונות: ממשקי משתמש מתקדמים, צגים גרפיים, יכולת התחברות לרשת ולחיישנים. כבר אין מוצרים טיפשים בשוק. אפילו למכונות קפה יש מסך 7 אינטש שיכול להציג מידע גרפי ומספק תקשורת אלחוטית".

קיימת תחרות מצד יצרניות השבבים עצמם?

"אנחנו לא רואים יצרני מעבדים המנסים להוציא לשוק כרטיסי SoM. המגמה שאנחנו רואים היא דווקא הפוכה. מפתחי כרטיסים כמונו חוסכים ליצרן המעבדים את הצורך בהרבה מאוד עיסוק לוגיסטי ותמיכה בלקוח. יש לנו 5,000 לקוחות שחלקם מזמינים בכמויות של עשרות אלפי יחידות. חברות כמו NXP, לדוגמה, מעוניינות שאנחנו נספק את הלוגיסטיקה והתמיכה הטכנית הכרוכה בטיפול בהם".

כיצד אתם מרגישים את התפתחות הבינה המלאכותית?

"לאחרונה השקנו כרטיס SoM המבוסס על מעבד חדש של NXP הכולל יכולות לימוד מכונה, אבל בינתיים אנחנו לא חווים דרישה גבוהה לניצול היכולות האלה. רוב הלקוחות במגזרי השוק שלנו הם שמרניים. צריך לזכור שנדרשו לתעשייה שנים רבות להאמין בתקשורת אלחוטית ביישומים תעשייתיים, ואנחנו חושבים שגם האימוץ של בינה מלאכותית ייקח זמן. אבל כבר התחלנו בתהליך של צבירת ידע כדי לתמוך בלקוחות שרוצים לנצל את התחום הזה".