החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) בסוף ינואר לדחות את בקשת דרום אפריקה לעצור את הלחימה בעזה נתפשה בישראל כהצלחה, אלא שכעת מתברר שההערות של בית הדין שנילוו להחלטה הזו גורמות נזקים שהיקפם רק מתחיל להתגלות. הראשון שבהם, הוא החלטתה של חברת הסחר היפנית איטוצ'ו (Itochu) להפסיק עד סוף חודש פברואר 2024 את כל הקשרים המסחריים עם חברת אלביט מערכות. סוכנות רויטרס וה-CNN דיווחו שבמהלך שיחת הוועידה השבוע, לאחר פרסום התוצאות השנתיות של החברה, אמר סמנכ"ל הכספים של איטוצ'ו, צויושי האשימורה, שהקשרים בין החברות ינותקו עד סוף החודש.

האשימורה: "בהתחשב בהחלטת בין הדין הבינלאומי מה-26 בינואר, ומהעובדה שממשלת יפן תומכת בתפקידו של בית המשפט, הפסקנו את כל הפעילויות החדשות עם אלביט, ועד סוף החודש נבטל את מזכר ההבנות (MOU) שנחתם איתה ב-2023, לבקשת ממשלת יפן". ראוי להזכיר שלמרות שנמנע מהאשמת ישראל ברצח עם, בבית המשפט הוציא צו בעקבות התבטאויות שרים וחברי כנסת על טרנספר אפשרי וחזרה לגוש קטיף, האוסר על ישראל לבצע הרג המוני, ומחייב אותה לספק סיוע הומניטרי לתושבי עזה ולדווח לבית המשפט על הפעולות שנקטה במסגרת הצווים האלה.

התקוות של שני הצדדים היו עצומות

איטוצ'ו היא מחברות הסחר הגדולות ביפן, ומכירותיה בשנת 2023 הסתכמו בכ-104 מיליארד דולר. החברה גם מפעילה רשת מרכולים גדולה מאוד הפועלת בדרום מזרח אסיה, שלאחרונה התמודד עם קריאות לחרם באינדונזיה המוסלמית. ראוי לציין שמדובר בבלימת מהלך שהיה בעל חשיבות רבה עבור אלביט. בחודש מרץ 2023 היא חתמה על מזכר הבנות עם Nippon Aircraft Supply ועם חברת Itochu Aviation, שבמסגרתו היא תספק ליפנים ידע טכנולוגי ומרכיבי ליבה של מערכות ביטחוניות מתוצרתה, אשר ייוצרו ביפן בהתאם לדרישות צבא יפן. חברת Itochu היתה אמורה לפעול מול משרד ההגנה היפני וצבא יפן ולהעניק סיוע לוגיסטי בדומה לזה שהיא מעניקה למערכות הביטחוניות מתוצרת בואינג, רייתאון ולוקהיד מרטין.

מנהל העסקים הבינלאומיים של אלביט, רן קריל, הסביר שהחברה תבצע העברה של טכנולוגיות ותתמוך בייצור מקומי של המערכות. למרות שדרום-מזרח אסיה אחראית לכמעט רבע ממכירות אלביט, עד היום היא לא דיווחה על עסקאות חשובות ביפן. למעשה, אלביט נכנסת לשוק עם פוטנציאל עצום בזכות צורך דחוף של משרד ההגנה היפני, הנמצא במשבר התחמשות בלתי צפוי דווקא כאשר המתיחות בים סין מגיעה לשיאים שלא נראו בעבר. בתעשייה עוקבים במתח רב אחר התפתחות הסיפור הזה, מוך חשש שמדובר בשלבים הראשונים של תהליך שעשוי לצבור תאוצה כמ כדור שלג מתגלגל, ובסופו של דבר להביא לחרם על התעשייות הביטחוניות בשלב הראשון – ובהמשך על תעשיית ההייטק הישראלית כולה.

חברת אלביט (Elbit) חתמה על מזכר הבנות עם שתי חברות ביטחוניות יפניות, לשיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הייצור והפיתוח של מערכות צבאיות מתקדמות עבור הצבא היפני. ההסכם נחתם עם חברת Nippon Aircraft Supply ועם חברת Itochu Aviation. במסגרת שיתוף הפעולה, אלביט תספק לקבוצה ידע טכנולוגי ומרכיבי ליבה של מערכות ביטחוניות מתוצרתה, כאשר חברת NAS תייצר את המערכות השלמות ביפן ותבצע אינטגרציה בהתאם לדרישות צבא יפן, וחברת Itochu תפעל מול משרד ההגנה היפני וצבא יפן ותעניק סיוע לוגיסטי בדומה לזה שהיא מעניקה למערכות הביטחוניות מתוצרת בואינג, רייתאון ולוקהיד מרטין.

נשיא חברת Nippon Aircraft Supply, אוסמו מצושיטה, אמר שבמסגרת ההסכם, החברה תספק שירותי ייצור, שילוב, בדיקות ותחזוקה "של המערכות הקרביות המתקדמות ביותר של אלביט". מנהל חטיבת התעופה והביטחון בחברת Itochu Aviation, מאסאהירו טאקיטה, שהפעילות תתמקד בעיקר בתחום המערכות הקרביות האוטונומיות והתקשורת. "יש לאלביט את הגמישות הדרושה לבניית תשתיות מקומיות המותאמות לצורכי משרד ההגנה היפני".

מנהל העסקים הבינלאומיים של אלביט, רן קריל, הסביר שהחברה תבצע העברה של טכנולוגיות ותתמוך בייצור מקומי של המערכות. למרות שדרום-מזרח אסיה אחראית לכמעט רבע ממכירות אלביט, עד היום היא לא דיווחה על עסקאות חשובות ביפן. למעשה, אלביט נכנסת לשוק עם פוטנציאל עצום בזכות צורך דחוף של משרד ההגנה היפני, הנמצא במשבר התחמשות בלתי צפוי.

ליפן אין תעשייה ביטחונית המתאימה לצרכיה הדחופים

בעקבות המלחמה באוקראינה, הנסיונות של סין לספח לעצמה את ים סין וסכנת פלישה סינית לטאיוואן, הכריזה יפן על תוכנית חומש בהיקף של 315 מיליארד דולר לייצור מערכות צבאיות מתקדמות לצורכי הצבא היפני. אלא שהיא מתקשה לתרגם את התקציב לפרוייקטי פיתוח וייצור: מאז סיום מלחמת העולם השנייה מתמקדת התעשייה היפנית בייצור אזרחי לא בייצור צבאי. גם חברות המייצרות ציוד צבאי, כמו למשל טושיבה, מיצובישי או Daikin Industries הן לא חברות ביטחוניות קלאסיות שעיקר עיסוקן הוא במערכות נשק. עיקר פעילותן הוא אזרחי ורק חלק קטן ממנו מיועד לצורכי הצבא היפני.

השבוע דיווחה סוכנות רויטרס שבכירים במשרד ההגנה היפני נפגשו עם חברות יפניות וניסו לשכנע אותן להגדיל את היקף הייצור הביטחוני, אולם נתקלו בהסתייגות. תאגידי התעשייה הגדולים חוששים מכניסה להשקעות כבדות בשוק לא-רווחי שיתפוגג עם השלמת הצרכים של צבא יפן. גם רעיון של משרד ההגנה, שלפיו הוא יבטיח שולי רווח של 15% ליצרניות היפניות והשתתפות מדינה בהקמת מתקני הייצור, נתקל בספקנות ולא דוחף את התעשייה היפנית לתחום הביטחוני.

אלביט תסייע לסגור את הפער היפני

להערכת מכון קרנגי למחקרים בינלאומיים, הפערים בין היכולת הצבאית של יפן לבין היכולת הצבאית של היריבות סין וצפון קוריאה, הם עצומים. "בעקבות עשרות שנים של חוסר-השקעה, הציוד בצבא היפני מיושו וחסרים לו מאגרי תחמושת וכוח אדם. כדי להדביק את הפער מול סין וצפון קוריאה, יפן צריכה להצטייד במערכות מודרניות יקרות רבות. כיום חסרה לה יכולת תקיפה ארוכת טווח, מערכות הגנה אווירית אפקטיביות, טילים ומערכות לוחמה ימית, אמצעי לוחמה אמפיבית ויכולת תובלה בים ובאוויר.

"היא תיאלץ לבצע השקעה גדולה מאוד בלוחמת סייבר, הצטיידות בלוויינים, ארגון מחדש של הצבא מסביב למטות רב-זרועיים, ובנייה מחדש של התעשייה הביטחונית היפנית". הסייפא של הניתוח מעניין מאוד, ומסביר את עסקת אלביט: "יידרשו שנים רבות להשלמת המהלך הזה, ותוצאותיו יתחילו להיות מורגשות רק בעוד חמש שנים, לכל המוקדם". זהו הפער שאלביט והשותפות שלה מציעות לסגור עבור משרד ההגנה היפני: הבאה של טכנולוגיות ישראליות מתקדמות ובשלות שכבר הוכחו בקרב, וייצור מיידי במפעלים ביפן, שלא להמתין שהענקיות היפניות, הגדולות והאיטיות, יתחילו להיכנס אל השוק הזה".