מיקרוסופט חשפה את מאיץ הבינה המלאכותית Maia 200

בתמונה למעלה: שבב Maia 200 של מיקרוסופט. קרדיט: מיקרוסופט

חברת מיקרוסופוט (Microsoft) הכריזה על שבב ההאצה Maia 200 עבור תשתיות בינה מלאכותית, אשר תוכנן ייעודית לשמש כמאיץ הסקות (inference) עבור מודלי AI הפועלים בזמן אמת. השבב כולל יותר מ-100 מיליארד טרנזיסטורים ומיוצר בתהליך 3 ננומטר של חברת TSMC. הוא כולל ליבות Tensor ייעודיות לפורמטים המספריים FP8 וFP4 המשמשים ברשתות עומר נוירוניות. הוא כולל זכרון פנימי מסוג HBM3e בנפח של 216GB המעביר מידע בקצב של 7Tbps, וזכרון SRAM בנפח של 272MB.

מיקרוסופט ביצעה את ההכרזה לאחר שהיא כבר החלה לפרוס אותו בשרתי Azure בארצות הברית, ובהמשך הוא יגיע לאתרי הענן של Azure באזורים נוספים בעולם. להערכת החברה, המאיץ החדש מספק ביצועי FP4 גבוהים פי שלושה מאלה Amazon Trainium דור שלישי, וביצועי FP8 טובים יותר בהשוואה למאיץ TPU מהדור ה-7 של גוגל. הוא מספק עוצמת עיבוד של כ-10petaFLOPS ברמת דיוק של 4 ביט (FP4), ויותר מ-5petaFLOPS ברמת דיוק של 8 ביט (FP8), במעטפת הספק של 750W.

פתיחת צווארי בקבוק

במסגרת הפיתוח, שיפרה מיקרוסופט את תהליך הזנת הנתונים, המהווה גם הוא צוואר בקבוק בהפעלת מודלים גדולים. לצורך זה תוכננו מחדש מנוע העברת נתונים בין הזכרון למעבד (Direct Memory Access) ורשת תקשורת פנימית בתוך השבב (NoC), ושולב זכרון ה-SRAM כחלק בלתי נפרד מאריח הסיליקון. פירוש הדבר שהמאיץ יכול לשמור חלק גדול ממשקלי המודל והנתונים קרוב לחישוב עצמו, ובכך להפחית את הצורך להעבירם בין ההתקנים השונים.

במקביל להכרזה, מיקרוסופט השיקה גירסה ראשונה של ערכת הפיתוח Maia SDK, שנועדה לסייע למפתחים לבצע אופטימיזציה של הקוד הקיים והתאמתו לMaia 200. הערכה כוללת תוכנה אינטגרטיבית ומודל תכנות מרחבי, המעניקים למשתמשים יכולת שליטה מדויקת ברמה החומרה של המאיץ.

בתמונה: Maia 200 server blade של מיקרוסופט

פיתוח בגישה מערכתית

חברת מיקרוסופט דיווחה שהיא ביצעה את הפרוייקט במסגרת תהליך שכלל פיתוח פתרון מלא, שמאיץ הסיליקון הוא רק מרכיב אחד ממנו. היא החלה בפיתוח מערכת שלמה וביצעה אימות של האופן שבו החומרה, התוכנה והרשת יעבדו ביחד. החל משלבי הפיתוח הראשונים של Maia 200, נעשה שימוש מאסיבי בסימולציות המדמות את דפוסי החישוב והתקשורת של מודלי שפה גדולים. הדבר סייע לייעל במקביל גם את תכנון השבב וגם את מערך התקשורת ותוכנת המערכת, עוד לפני שהשבב יוצר בפועל

במקביל, מיקרוסופט פיתחה סביבת אמולציה רחבת היקף המאפשרת להריץ מודלי AI אמיתיים, לכייל ביצועים ולבדוק עומסים על תשתית המדמה באופן נאמן את החומרה העתידיתמאיץ Maia 200 תוכנן מראש למרכזי הנתונים של Azure, וכולל תאימות מלאה למערכות הניהול של Azure המבצעות ניטור, אבטחה וניהול רציף ברמת השבב וברמת התשתית כולה.

קודם צוותי מיקרוסופט, אחר-כך הלקוחות

המשתמשים הראשונים בשבב החדש יהיו צוותי Microsoft Intelligence, שיפעילו את המאיץ לצורך יצירת נתונים סינתטיים ולמידה, במסגרת פיתוח הדור הבא של מודלי AI הפנימיים של מיקרוסופט. בהמשך, ישולב Maia 200 ישולב גם בהפעלת עומסי AI של Microsoft Foundry ושל Microsoft 365 Copilot, כחלק מתשתית הAI של מיקרוסופט בענן הגלובלי. מיקרוסופט הודיעה שלאחר מכן צפויה פתיחה הדרגתית של היכולת הזו גם ללקוחות.

מיקרוסופט, אנטרופיק ואנבידיה במהלך אסטרטגי משותף

שלוש מהחברות המרכזיות ביותר באקוסיסטם ה-AI העולמי — מיקרוסופט, אנטרופיק ואנבידיה — הכריזו על מהלך אסטרטגי משולש שעתיד להשפיע על שוק המודלים, תעשיית השבבים ושרשרת האספקה של תשתיות בינה מלאכותית. על פי ההודעה המשותפת של החברות, אנטרופיק תתחייב לרכוש מחשוב בענן בהיקף של 30 מיליארד דולר ממיקרוסופט Azure, ולצדו תקים תשתית ייעודית של עד ג'יגה־וואט אחד המבוססת על ארכיטקטורות הדור הבא של NVIDIA — Grace Blackwell ו-Vera Rubin.

במקביל, מיקרוסופט ו-NVIDIA ישקיעו בחברת אנטרופיק: NVIDIA תזרים עד 10 מיליארד דולר, ומיקרוסופט עד 5 מיליארד דולר. ההסכם כולל גם שיתוף פעולה הנדסי בין אנטרופיק ל-NVIDIA שמטרתו לשפר את ביצועי מודלי Claude על גבי ארכיטקטורות הצ'יפ העתידיות, ולהתאים את מערכות ההאצה לדפוסי האימון והאינפרנס של החברה.

עבור מיקרוסופט, השותפות כוללת שילוב רחב של מודלי Anthropic — בהם Claude Opus 4.1, Sonnet 4.5 ו-Haiku 4.5 — בפלטפורמת Azure AI Foundry ובמשפחת Copilot. בכך Azure הופכת לאחת הפלטפורמות היחידות שמציעות בו-זמנית מודלים של OpenAI וגם מודלים של Anthropic.

מיקרוסופט: שימור כוח העל בענן – ותגובה עקיפה לטלטלות עם OpenAI

עבור מיקרוסופט, השותפות עם אנטרופיק מהווה צעד נוסף בדוקטרינה החדשה: לא עוד הסתמכות מוחלטת על שותף אחד. אחרי שנה רצופת מתחים עם OpenAI — מהמשבר הניהולי ועד שאלות על בלעדיות — ענקית התוכנה מאותתת ללקוחות הענן שלה שהיא מציעה "קואליציית מודלים", ולא אקוסיסטם סגור.

השילוב של Claude ב-Azure מאפשר למיקרוסופט להרחיב את היצע ה-AI שלה בתחום הארגוני והרגולטורי, שבו לא פעם נדרשת ללקוחות גמישות בבחירת מודלים לצרכים שונים: בטיחות, פרטיות, פרשנות, עלויות או ביצועים. מבחינתה של מיקרוסופט, Anthropic מעניקה לגיטימציה נוספת ל-Azure כענן המוביל לעבודה עם מודלים מהשורה הראשונה — במיוחד כשחברות ענק מחפשות להימנע מתלות בלעדית בשחקן אחד.

אנבידיה: מהלך נוסף בשרשרת עסקאות סיבוביות

בצלע השנייה, NVIDIA ממשיכה לבסס את עצמה לא רק כיצרנית השבבים הדומיננטית של עידן ה-AI, אלא גם כגורם פיננסי אסטרטגי שמעצב את האקוסיסטם סביבו. כמו בעסקה המפורסמת עם OpenAI — אם כי בהיקף שונה — גם כאן החברה מזרימה הון לאחת ממעבדות ה-AI המובילות, שמיד משתמשת בו להרחבת תשתיות המחשוב שלה המבוססות על מאיצי NVIDIA.

מדובר במנגנון סיבובי: NVIDIA משקיעה בחברות שמייצרות את הביקוש הגדול ביותר למוצריה, והן בתמורה רוכשות עוד שרתים, עוד מאיצים ועוד אינפרה המבוססת על הארכיטקטורות Blackwell ו-Rubin. זהו חלק ממדיניות רחבה יותר, שבמסגרתה NVIDIA משתמשת בכוח האש הפיננסי העצום שלה כדי לבסס סביבה אקוסיסטם טכנולוגי שבו מודלי הפרונטיר, פלטפורמות הענן והחומרה שלה מחזקים זה את זה.

השותפויות הללו מספקות ל-NVIDIA לא רק ביקוש מובטח לשנים קדימה, אלא גם משוב הנדסי איכותי המגיע מהחברות שנמצאות במרכז מירוץ המודלים — מידע קריטי שמזין את תכנון הדורות הבאים של המאיצים.

עם זאת, יש מי שרואים במבנה העסקאות הזה — שבו השקעה מובילה כמעט אוטומטית לרכישת חומרה מהמשקיע עצמו — סימן אפשרי לבועה, או לפחות למערכת תמריצים שבנקודה מסוימת עלולה להיות בלתי-יציבה.

Anthropic: כניסה עמוקה לאקוסיסטם של Azure והרחבת האחיזה בשוק הארגוני

בצלע השלישית, אנטרופיק מקבלת מהלך משנה־משחק: גישה לחוות מחשוב בקנה מידה חסר תקדים, השקעה של שניים מהשחקנים העשירים בעולם, ופתיחה רחבה לאקוסיסטם של Azure — בדיוק באזור שבו היא כבר נחשבת לבעלת נתח השוק המשמעותי ביותר בקרב ארגונים ומפתחים. שני הסגמנטים הללו הם גם ליבת הכוח של מיקרוסופט, ולכן המהלך יוצר היצמדות אסטרטגית בין שתי שחקניות שמדברות לאותו קהל.

השילוב של מודלי Claude בתוך Azure AI Foundry צפוי להאיץ משמעותית את אימוצם בקרב חברות גדולות, במיוחד כאלה שכבר עובדות בסביבה מבוססת Copilot, Dynamics, Office 365 או תשתיות Azure אחרות. עבור אנטרופיק, מדובר בקפיצה נוספת במיצוב שלה כמתחרה ישירה ל-OpenAI ול-Google DeepMind — עם פריסה רחבה יותר, נגישות גבוהה יותר לקהל הארגוני, יציבות פיננסית מוגברת וגב תשתיתי שמחזק את מעמד החברה במירוץ המודלים.

OpenAI משתחררת מכבלי מיקרוסופט

בתמונה למעלה: מייסד ומנכ"ל OpenAI, סם אלטמן. צילום: OpenAI

חברת OpenAI הפסיקה לפעול כגוף שלא למטרות רווח (מלכ"ר) ועברה למודל פעילות חדש. אתמול (ג') הכריזו מיקרוסופט ו-OpenAI על שינוי במבנה הארגוני של ענקית הבינה המלאכותית, אשר מסדיר מחדש את היחסים בין שתי החברות ומגדיל את החופש של OpenAI בגיוס הון ובעבודה מול שותפים עסקיים אחרים, כולל מתחרים של מיקרוסופט ושל תשתית הענן שלה, Azure. אומנם מדובר בשינוי הנראה כמהלך פיננסי ומשפטי בלבד, אולם בפועל הוא מאפשר ל-OpenAI ולמיקרוסופט לנהל בצורה שונה את היחסים העסקיים שביניהן.

עיקרי המהלך: חברת OpenAI הופכת לגוף מסוג Public Benefit Corporation – PBC (תאגיד לתועלת הציבור) שיפעל תחת השם OpenAI Group PBC, הנמצא בשליטת קרן OpenAI Foundation. זהו מודל עסקי מחייב, הדורש מהחברה להתחשב לא רק ברווח של בעלי המניות, אלא גם במשימה הציבורית של החברה, ובמקרה הזה – הבטחת הפיתוח של טכנולוגיית "בינה מלאכותית כללית" (Artificial General Intelligence – AGI). המהלך מקל על תהליכי גיוס ההון הבאים של OpenAI, לצד אפשרות לבצע השקעות גדולות ללא צורך הוכחת רווח ישיר לבעלי המניות.

בוטלה הבלעדיות של מיקרוסופט

שווי ההשקעה של מיקרוסופט בהתאם למבנה החדש הוא 135 מיליארד דולר, המייצגים כ-27% ממניות OpenAI. כלומר השווי הכולל של OpenAI נאמד בכ-500 מיליארד דולר. לקשרים בין שתי החברות חשיבות רבה בהתפתחות OpenAI. מיקרוסופט היתה המשקיעה הראשונה בחברה ביחד עם אילון מאסק (שיצא ממנה לאחר שטסלה נכנסה לתחום הבינה המלאכותית). עד היום היא השקיעה בה יותר מ-13 מיליארד דולר, מתוך היקף גיוסים כולל של כ-53 מיליארד דולר. בתמורה, קיבלה מיקרוסופט שותפות בקניין הרוחני, ברווחים ובלעדיות על אספקת שירותי הענן ל-OpenAI.

בעקבות הארגון מחדש בוטלה הבלעדיות של מיקרוסופט  על שירותי הענן, אולם קרן OpenAI התחייבה לרכוש שירותי ענן מאז'ור בהיקף של כ-250 מיליארד דולר עד לשנת 2032. מיקרוסופוט ממשיכה להיות זכאית לקבל חלק מההכנסות של OpenAI עד לשנת 2032 או עד להכרזה על השגת יכולת AGI. אבן הדרך הזו תיקבע על-ידי ועדת מומחים עצמאית. המהלך החדש משחרר את OpenAI ממגבלות ההסכמים הקודמים עם מיקרוסופט: מעתה היא יכולה לגייס סכומי כסף גדולים כדי לממש את פרוייקט Stargate להקמת תשתיות בינה מלאכותית בהיקף של כ-500 מיליארד דולר.

ההסכם מאפשר לה לחזק את קשריה עם חברות כמו אנבידיה, אמזון ואורקל, ולפתח שבבים עצמיים מתוצרתה או אפילו אבזרי חומרה מבוססי AI מלאים, כפי שהיא מתכננת לעשות בעקבות עסקת io Products. בנוסף, הוא פותח בפניה את השוק הענק של הממשל האמריקראי ומערכת הביטחון האמריקאית, מכיוון שהיא תוכל לספק לו ממשקי התחברות ללא קשר למפעילת תשתית הענן. מבחינת השוק הארגוני והביטחוני בעולם, יש בהסכם בשורה חשובה: חברת OpenAI מבצעת שינוי משמעותי במודל העסקי מול קהילת המפתחים ומול השוק הביטחוני והארגוני.

המהפיכה הבאה: AI פרטי ומאובטח

ההסכם מאפשר לה לספק ללקוחות מודלים פתוחי-משקל (Open Weight Models). מדובר במרכיב החשוב ביותר של הרשת הנוירונים המאומנת. המשקלות הם המספרים הפנימיים שרשת הנוירונים לומדת. המידע הזה מעניק לארגונים גישה ישירה אל המודל שלא באמצעות ממשק ה-API של OpenAI. כלומר, הם יוכלו להריץ את המודל על-גבי השרתים הפנימיים שלהם בלא להוציא את המידע החוצה, אל הענן.

ראוי לציין ש-OpenAI תשתחרר רק מודלים העומדים בסף יכולת מסוים שנקבע על-ידי החברה ו/או הרגולטור, כאשר מודלי הבינה המלאכותית החזקים והמתקדמים ביותר שלה, כמו למשל הגרסאות המתקדמות של GPT, יישארו מודלים סגורים כדי לשמר את היתרון הטכנולוגי והמסחרי של החברה. לאחר ההודעה על ההסכם, עלתה מניית מיקרוסופט בנסד"ק בכ-2% וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של יותר מ-4 טריליון דולר.

מלחמה חשאית בין אורקל ומיקרוסופט על עתיד OpenAI

בתמונה למעלה: אתר בניית מרכז הנתונים של Stargate Project בטקסס

תחרות הענקים המתפתחת בין אורקל ומיקרוספוט על המשאבים של OpenAI, אינה מקרית ובמובנים רבים הייתה צפויה מראש. אולם ההיקף והתוצאות שיהיו לה, עשויים לעצב את כל עולם הבינה המלאכותית, ואת התשתית הטכנולוגית של חלקים עצומים מהכלכלה העולמית. בשבוע שעבר דיווח העיתון וול סטריט ג'ורנל שחברת OpenAI חתמה על הסכם הזמנת תשתיות ענן מחברת אורקל החל משנת 2027, בהיקף חסר תקדים של כ-300 מיליארד דולר. בעקבות הידיעה הזו זינקה מניית אורקל בבורסת NYSE בכ-40% בתוך יום אחד. בהמשך היא ירדה במקצת (ל-291 דולר), אולם החברה נסחרת בשווי שיא של כ-830 מיליארד דולר.

ההסכם הזה מגיע פחות מחודשיים לאחר חתימת הסכם שיתוף פעולה בבניית והפעלת מרכז נתונים חדש בטקסס. מדובר במרכז נתונים בהספק של 4.5 ג'יגה ואט אשר יכיל יותר מ-2 מיליון מעבדים ויתבסס על מסדי אורקל מבוססי Nvidia GB200. הפרוייקט יתבצע באמצעות החברה הבת החדשה Stargate Project, בהשקעה כוללת של כ-500 מיליארד דולר בארבע השנים הבאות. המשקיעות העיקריות בפרוייקט לצד OpenAI הן סופטבנק, אורקל וקרן ההשקעות האמירתית MGX.

אסור להרגיז את מיקרוסופט

"הפרוייקט יתבסס על השותפות הוותיקה עם אנבידיה, והשותפות החדשה עם אורקל", מסרה OpenAI. וכדי להרגיע את המשקיעה הגדולה ביותר שלה, היא הוסיפה להודעה פיסקת הבהרה: "חברת OpenAI תמשיך להגדיל את היקף השימוש בענן Azure של מיקרוסופט". מדוע ההערה הזו כל-כך חשובה? מכיוון שלמיקרוסופט ול-OpenAI יש מערכת יחסים מיוחדת: החל מיומה הראשון של החברה בשנת 2019, מיקרוסופט היא המשקיעה העיקרית ב-OpenAI, ועל-פי הערכות שונות המקובלות בתעשייה, היא השקיעה בה עד היום יותר מ-13 מיליארד דולר.

מיקרוסופט גם סיפקה משאבים טכנולוגיים רבים ל-OpenAI, כולל גישה למשאבי מחשוב גדולים בענן Azure לצורך אימון ואירוח המודלים של OpenAI דוגמת GPT-3.5 ו-GPT-4. בתמורה היא קיבלה יכולת לשלב את הטכנולוגיה של OpenAI במוצריה: שירות Azure OpenAI מאפשר להשתמש במודלים של OpenAI דרך הפלטפורמה של מיקרוסופט, ופלטפורמת Copilot של מיקרוסופט מבוססת על הטמעת טכנולוגיית OpenAI ביישומי אופיס, מנוע החיפוש בינג ומערכת ההפעלה חלונות.

עדיין לא ברור כיצד שתי השותפות יפתרו את הקונפליקט ביניהן שנוצר לאור הברית החדשה עם אורקל. אולי כדי להרגיע את המשקיעים ואת הלקוחות, הן פירסמו בסוף השבוע הודעה משותפת, קצרה וסתומה: "מיקרוסופט ו-OpenAI חתמו על מזכר הבנות (MOU) לא מחייב, עבור השלב הבא של השותפות בינינו. אנחנו עובדים ביחד על השלמת הסכם מחייב. ביחד, אנחנו ממוקדים במתן פתרונות ה-AI הטובים ביותר לכל". האם זה הסכם שלום או הכרזת מלחמה? לא ברור.

ענקיות התוכנה נפגשות בענן

מכל מקום, הדו"חות הכספיים של מיקרוסופט ושל אורקל מגלים שגם אם הדבר לא נאמר במפורש, שתי החברות כבר עלו מזמן על מסלול התנגשות: מהדו"ח הרבעוני האחרון של אורקל, מתברר שכמחצית מהכנסותיה מגיעות כיום משירותי הענן שלה. ברבעון הראשון של השנה הפיננסית 2026, שהסתיים באוגוסט 2025, הסתכמו המכירות של אורקל בכ-14.9 מיליארד דולר. המרכיב המרכזי (48% מהמכירות), היה של הכנסות מפתרונות ושירותי ענן, שצמחו בכ-28% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-7.2 מיליארד דולר. מרכיב מכירות התוכנה ירד לכ-38% בלבד בהשוואה ל-44% אשתקד, והסתכם בכ-5.7 מיליארד דולר.

גם אצל מיקרוסופט הופך הענן למרכיב המרכזי בהכנסות: ברבעון הפיננסי הרביעי שהסתיים ביוני 2025, הסתכמו מכירותיה בכ-76.4 מיליארד דולר. המכירות של שירותי הענן צמחו בכ-26% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-29.9 מיליארד דולר, שהם כמעט 40% מכלל המכירות. כלומר, שתי ענקיות התוכנה הופכות בהדרגה לחברות מבוססות ענן. ומכיוון שהבינה המלאכותית היא מנוע הצמיחה הגדול ביותר של שירותי הענן, שתיהן נתקלות אחת בשנייה ברגע ספציפי: כאשר החברה המובילה בתחום שירותי ה-AI מגבשת את התוכנית האסטרטגית שלה לשנים הבאות.

ענקיות ה-AI הכריזו על פרויקט Stargate בחצי טריליון דולר

בתמונה למעלה: שבב הבלאקוול של אנבידיה. ענקית השבבים תהיה ספקית חומרה מרכזית לפרויקט

ענקיות ה-AI הכריזו אתמול על פרויקט רחב היקף להשקעה של חצי טריליון דולר בהקמת תשתיות AI ברחבי ארצות הברית. לשם כך תוקם חברה משותפת (Joint Venture) בשם Project Stargate. מי שיובילו את הפרויקט יהיו חברות OpenAI, אורקל וענקית הטכנולוגיה וההשקעות היפנית סופטבנק. מטרת העל של הפרויקט: יצירת בינה מלאכותית אוטונומית (AGI).

סטארגייט תהיה בבעלות משותפת של OpenAI, סופטבנק, אורקל וחברת MGX. השותפות המרכזיות הן סופטבנק, שתהיה אחראית על הצד הפיננסי, ו-OpenAI שתהיה אחראית על הצד התפעולי. ספקי החומרה והתוכנה המרכזיים לתוכנית בתחילת הדרך יהיו אנבידיה, Arm, מיקרוסופט, ו-OpenAI. עבודות להקמת פרויקט ראשון בטקסס כבר החלו, ובמיזם בוחנים אתרים נוספים.

ההשקעה הכוללת של 500 מיליארד דולר צפויה להתפרס על פני תקופה קצרה יחסית של 4 שנים, כאשר 100 מיליארד דולר יוקצו כבר ברמה המיידית לפרויקטים. לדברי היזמים, "התשתית הזו תבטיח את עליונותה של ארצות הברית בתחום הבינה המלאכותית, תייצר מאות אלפי מקומות עבודה בארצות הברית – ותניב ערך כלכלי עצום לעולם כולו". מי שיהיו אחראיות על ניהול תשתית המחשוב העצומה הזו יהיו OpenAI, אנבידיה ואורקל.

לצד השותפות המרכזיות, הפרויקט צפוי להוליד אקוסיסטם שלם שממנו יהנו חברות רבות בתחומים מגוונים. "אנחנו רוצים לייצר קשרים עם חברות הקשורות לתחום התשתית למרכזי נתונים, מאנרגיה וקרקעות ועד בנייה, ציוד ועוד", נכתב בהודעה.

קוגנטה, מיקרוסופט ו-AMD הקימו Marketplace לחיישני רכב

מיקרוסופט, AMD וחברת קוגנטה (Cognata) הישראלית מרחובות, השיקו פלטפורמה וירטואלית בענן שמאפשרת ליצרניות רכב, המפתחות מערכות בטיחות ונהיגה אוטונומית, להתנסות, דרך סימולטור הנהיגה של קוגנטה, בחיישנים מסחריים שונים הזמינים בשוק הרכב – וכך לבדוק אילו חיישנים ואיזה יצרן מתאים לצרכיהן.

הפלטפורמה זמינה כשירות דרך הענן של מיקרוסופט Azure, והיא רצה על מעבדי EPYC ומעבדי Radeon של AMD. קוגנטה כבר הטמיעה תאומים דיגיטליים של מגוון חיישנים, ובכלל זה גם חיישנים של חברות ישראליות, כמו חיישני ה-LiDAR של אינוויז ו-Lidwave, מערכת הראייה הסטריאוסקופית של פורסייט, החיישן התרמי התלת-מימד של אדאסקי (Adasky) והחיישן של Brigt Way Vision.

ברמה העסקית, מיקרוסופט ו-AMD נושאות במימון פיתוח הפלטפורמה, והכנסותיהן ינבעו מדמי השימוש בשירות הענן שייגבו מיצרניות הרכב.

בשיחה עם Techtime הסביר סמנכ"ל השיווק של קוגנטה, שי רוטמן, כי כיום בחירת חיישנים עבור תוכניות פיתוח בתעשיית הרכב היא תהליך ממושך. "התהליך עשוי להימשך אף יותר משנה. הוא כרוך בסקר שוק, איפיון, חתימת חוזים, שליחת דוגמאות וכדומה. הפלטפורמה שלנו היא מעין Marketplace שמקצרn את התהליכים בכך שהיא מאפשרת ליצרנית הרכב לבחון חיישנים, דרך תאום דיגיטלי ברמת מהימנות מאוד גבוהה, בתרחישי נסיעה שונים. הפתרון הזה יכול לחסוך חודשים בתהליכי הפיתוח."

הסימולטור של קוגנטה מייצר סביבה וירטואלית המדמה לפרטי פרטים את המציאות על הכביש, ממפת הרחובות המדויקת והתנהגות כלי הרכב והנהגים, ועד לפרטים קטנים ובלתי צפויים כמו פגמים בכביש, פחי זבל, שלטים, עצים וגם תרחישי סכנה כמו ילד שמתפרץ אל הכביש. הסימולטור של קוגנטה מאפשר לייצר באופן שיטתי מקבצים של תרחישי נהיגה שיבדקו כיצד מתפקדים חיישני הרכב ויחידות המחשוב בכל הסיטואציות שהם עשויים לפגוש בכביש.

סינופסיס ומיקרוסופט מספקות פתרון AI לתכנון שבבים בענן

בתמונה למעלה: שנקר קרישנמורטי, מנהל קבוצת ה-EDA בחברת סינופסיס

חברת סינופסיס (Synopsys) הכריזה על פתרון Synopsys.ai Copilot המיועד להאיץ את תכנון השבבים באמצעות שימשוש בבינה מלאכותית יוצרת (GenAI). היכולת החדשה היא תוצר של שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת מיקרוסופט שמטרתו לשלב את שירות Azure OpenAI של מיקרוסופט אשר כולל תשתית GenAI בענן, ולהתאים אותו לתהליך תכנון של שבבים, הנחשב לאחד מהאתגרים ההנדסיים המורכבים ביותר הקיימים היום.

שירות Azure OpenAI מספק ללקוחות גישה אל  מודלי Large Language Models – LLM, באמצעות הענן Azure. שתי החברות שיתפו פעולה בפיתוח Synopsys.ai Copilot באמצעות שילוב יכולות הבינה המלאכותית היוצרת של Azure OpenAI Service עם כלי תכנון השבבים וה-IP של סינופסיס. ההכרזה הזאת היא המשך לאסטרטגיית התכנון בענן שאותה חשפה סינופסיס בשנת 2022, כאשר הציגה את פתרון SaaS EDA הראשון בשוק המונע על-ידי Microsoft Azure.

"תעשיית הסמיקונדקטור נמצאת במירוץ לפיתוח כוח חישוב מהיר ויעיל", אמר שנקר קרישנמורטי, מנהל קבוצת Electronic Design Automation-EDA בחברת סינופסיס. "במקביל, אנחנו צפויים למחסור של 30%-15% בכוח עבודה של מהנדסי תכנון שבבים עד שנת 2030. "תכנון המונע על-ידי AI יכול לעזור לטפל באתגרים אלה".

בינה מלאכותית גמישה

פתרון Synopsys.ai Copilot עובד לצד מתכננים המשתמשים בכלי סינופסיס מדי יום, ומספק בינה מלאכותית שיחתית בשפה טבעית, לרוחב צוות התכנון. מדובר בפתרון הראשון מבין קו מוצרים בעלי יכולות בינה מלאכותית יוצרת שתספק סינופסיס. הוא מיועד ללמוד כישורים חדשים ולצמוח ביחד עם צורכי הצוות התכנון, ומסייע בכל שלבי התכנון, החל מחקירת ארכיטקטורת המערכת, דרך התכנון ועד לייצור. הפתרון ניתן לפריסה באתר החברה או בסביבת מחשוב ענן והוא משלב את תשתית המחשוב עתירת הביצועים ועם הזמינות של Microsoft Azure. שיתוף הפעולה מבוסס על מיקוד משותף בבניית מערכות AI אחראיות, בטוחות וראויות לאמון. פתרון Synopsys.ai Copilot זמין כעת ללקוחות ראשונים.

למידע נוסף: Synopsys.ai

מיקרוסופט פיתחה CPU עוצמתי ומעבד AI

כמו גוגל בעבר, כעת גם חברת מיקרוסופט נכנסת לתחום החומרה של מרכזי נתונים. במהלך כנס הטכנולוגיות Microsoft Ignite, שנפתח אתמול בסיאטל, ארה"ב, היא חשפה שבבים וכרטיסי חומרה אשר תוכננו במטרה לתמוך בשירות הענן שלה, Azure. החברה חשפה שני מעבדים רבי-עוצמה שהיא פיתחה: מעבד Azure Maia AI Accelerator ליישום מטלות בינה מלאכותית ובינה מלאכותית יוצרת (Generative AI), ומעבד Azure Cobalt CPU, שהוא מעבד מרכזי (CPU) מבוסס Arm, אשר מיועד להריץ משימות עיבוד כלליות בתשתית הענן של חברת מיקרוסופט.

השבבים החדשים יתחילו להיכנס בתחילת 2024 למרכזי הנתונים של מיקרוסופט, בשלב הראשון להרצת שירותי Microsoft Copilot ו-Azure OpenAI. במקביל, החברה הכריזה על כרטיסי ההאצה Azure Boost, אשר מטפלים בעצמם במטלות התקשורת כדי לפנות את משאבי ה-CPU ולהאיץ את התקשורת ואת תהליך העברת המידע מהזכרון ומשאבי האיחסון. ההכרזות האחרונות הן שלב חדש בתהליך שבו החלה מיקרוסופט בשנת 2016. עד לאותה שנה מיקרוסופט עסקה בעיקר בתוכנה, ורכשה מספקים חיצוניים את כל התקני החומרה עבור שירותי הענן שלה.

אולם הגידול בהיקף המידע ובקצב העברת המידע בבסיסי הנתונים, דחפו אותה להתחיל לבנות בעצמה שרתים עבור הענן שלה. בין השאר, היא היתה מהחברות הראשונות בתעשייה שביצעו מחקרים וניסויים בשרתים מעורבים (היברידיים), הכוללים גם רכיבי FPGA וגם מעבדי GPU, כדי להתאים אותם להריץ ביעילות מטלות ייעודיות. כעת שני התהליכים מתלכדים במסגרת אסטרטגיה שתאפשר לחברה תוכל לספק לעצמה מערכות שלמות. כך למשל, היא פיתחה מסד שרתים ייעודי המבוסס על מעבדי Maia 100 AI, אשר מופיע בארון לא שגרתי בגודלו וכולל מערכת קירור נוזלי ורדיאטור המזכירים את מערכת הקירור ברכב.

כרטיס ההאצה Azure Boost של מיקרוסופט
כרטיס ההאצה Azure Boost של מיקרוסופט

מנכ"ל מיקרוסופט, סטיה נדלה, גילה אתמול (ד') בהרצאת הפתיחה בכנס איגנייט, שמעבד ה-AI הראשון של החברה, Maia 100 AI, מיוצר בתהליך של 5 ננומטר וכולל 105 מיליארד טרנזיסטורים. "זהו אחד מהשבבים הגדולים ביותר בעולם שניתן לייצר בטכנולוגיות הקיימות כיום". הוא מיועד לטפל באימון ובהסקות של מודלי בינה מלאכותית כמו OpenAI, GitHub Copilot ו-ChatGPT. לדבריו, זהו השבב הראשון במשפחה שתמשיך להתפתח. מפתיעה לא פחות היא ההכרזה על המעבד המרכזי קובלט, שהוא ה-CPU הראשון בתולדות מיקרוסופט. גם הוא קיבל מספר סידורי (Cobalt 100) כדי להדגיש את העובדה שמדובר בשבב הראשון מתוך משפחה שלמה, כאשר הבאים אחריו כבר נמצאים בפיתוח. מדובר במעבד ענק בעל 128 ליבות ואורך מילה של 64 סיביות, אשר מספק ביצועים גבוהים ב-40% מכל המעבדים האחרים מבוססי Arm, אשר מותקנים ב-Azure.

אינטל לא הוזמנה לחגיגה

מסד הבינה המלאכותית החדש תוכנן סביב מעבדי Maia 100 ו-Cobalt 100, ובנוי כמערכת מלאה אשר ניתן להוסיף אותה במתכונת של מודול סגור למרכזי נתונים קיימים. לדברי סטיה, תכנון החומרה בוצע בשיתוף פעולה עם אנשי התוכנה של החברה, במטרה להגיע לאופטימיזציה מושלמת בין השניים. בין השאר הוא סיפר שלאחר השלמת תהליך התקנת המחשבים מבוססי מאיה במרכזי הנתונים של מיקרוסופט עצמה, היא תתחיל לספק אותם גם לחברות אחרות, עבור מרכזי הנתונים שלהן. כלומר, היא תתחיל למכור מחשבי בינה מלאכותית עבור תשתיות ענן.

מחשב הבינה המלאכותית של מיקרוסופט. יימכר בעתיד לחברות ענן
מחשב הבינה המלאכותית של מיקרוסופט. יימכר בעתיד לחברות ענן

 

במהלך הרצאת הפתיחה שלו, הקדיש סטיה מקום רב לתיאור שיתוף הפעולה העסקי והטכנולוגי בין מיקרוסופט לבין חברת AMD וחברת אנבידיה, המתחרות המוצהרות ביותר של אינטל. הוא אפילו אירח בהרצאתו את מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן יאנג. זוהי אמירה מעניינת וחשובה בנוגע לעתיד שוק מרכזי הנתונים והענן: מי שלא היה שם, הוא מנכ"ל חברת אינטל, פט גלסינגר. המסר הוא שמיקרוסופט מטילה את יהבה על המתחרים של אינטל בתחום שירותי הענן ליישומי בינה מלאכותית.

המהלך הזה מעלה שאלות רבות נוספות: האם אינטל צפויה לצאת בהדרגה ממרכזי הנתונים של מיקרוסופט? מה יהיו ההשלכות של התפתחות כזו על מרכזי הנתונים של חברות אחרות? האם הדבר יסכן את מעמדה של אינטל בתחום המחשבים האישיים? ומה ימנע מחברת מיקרוסופט לפתח בעתיד CPU פשוט יותר עבור מחשבי PC – כדי לנסות לשכפל את המודל של אפל – המבוסס על שליטה מלאה גם בחומרה וגם בתוכנה?

מיקרוסופט, אפל וגוגל מתחייבות לאינטרנט נטול-סיסמאות

החברות אפל, גוגל ומיקרוסופט החליטו ןהרחיב את התמיכה שלהן בתקן החדש של כניסה לאתרים ושירותים מקוונים ללא ססמא, אשר הוגדר על-ידי ארגון FIDO Alliance ו-World Wide Web Consortium. התקן החדש מאפשר לאתרים ולמפעילי יישומים לאפשר גישה לתכנים ולשירותים בלא הקלדת ססמאות, הנחשבות לפתרון לא יעיל: הן לא בטוחות בפני פריצה ואנשים רבים מתקשים לנהל את כל הססמאות שלהם.

התקן החדש מבוסס על מתן היכולת להתחבר אל השירות באמצעים אחרים, דוגמת טביעת אצבעות, זיהוי פנים או קוד הזיהוי של האבזר (PIN) שבאמצעותו הם מתחברים. להערכת חברת אפל, הגישה הזאת בטוחה יותר, יעילה יותר ומונעת מתקפות פישינג בהשוואה לשיטות ההזדהות המקובלות, המבוססות על ססמאות קבועות וזזמאות זמניות הנשלחות במסרון SMS.

התקן החדש מבוסס על פרוטוקול המשלב בין זיהוי לבין הצפנה במתכונת מפתח פרטי ומפתח ציבורי. הזיהוי עצמו מתבצע במכשיר המקומי שבידי המשתמש באמצעות עמידה במטלות כמו למשל הקלקה על מספרים מסויימים, דיבור אל המיקרופון והכנסת מידע נוסף הנדרש לצורך ההזדהות. לאחר השלמת ההזדהות, אבזר הקצה שולח מסר מוצפן במפתח הפרטי המוודא את זיהוי המשמש, וערוץ התקשורת נפתח. בשלב הזה, מיוצר צמד חדש של מפתח ציבורי-מפתח פרטי, המאפשר להתחבר אל השירות. בששיטה הזאת, למשל, המידע הביומטרי המשמש לזיהוי – נשאר באבזר של המשתמש ולא זולג אל הרשת.

שלוש החברות הודיעו שהן מתכננות להטמיע את הפרוטוקול בכל הפלטפורמות שלהן כבר במהלך השנה הקרובה. מנהל מוצר בחברת גוגל, מרק רישר, אמר שהחברה היתה מעורבת בפיתוח התקן ב-10 השנים האחרונות" "במגרת המאמץ לייצר עתיד ללא ססמאות". לדבריו, הפרוטוקול ישולב בדפדפן כרום, במערכות ההפעלה ChromeOS ואנדרואיד ובפלטפורמות אחרות של החברה. "המעבר לעולם נטול ססמאות יתחיל מהצרכנים ויעבור אל הסביבות הארגוניות", העריך סגן נשיא מיקרוסופט לניהול זהויות, אלכס סימונס. "נספק תמיכה מובנית ב-FIDO בכל היישמים והשירותים של מיקרוסופט".

עסקת אקטיביז'ן מבשרת את עידן "העותק הדיגיטלי"

הכרזתה של חברת מיקרוסופט (Microsoft) על רכישת חברת הגיימינג Activision Blizzard היכתה את התעשייה בתדהמה – לא בגלל החשיבות שמיקרוסופט מייחסת לעולם הגיימינג – אלא בגלל היקפה ומשמעותה. מיקרוסופט הודיעה שהיא תשלם 68.7 מיליארד דולר במזומן תמורת חברה המעסיקה 10,000 עובדים ואחראית על מותגי גיימינג כמו Warcraft, Call of Duty ו-Candy Crush. מדובר לא רק בעסקת המיזוג הגדולה ביותר של מיקרוסופט, אלא באחת מעסקאות המיזוג הגדולות ביותר בענף התוכנה.

שוק המשחקים הוא ענק. להערכת מיקרוסופט הוא מגיע כיום להיקף שנתי של כ-200 מיליארד דולר וכולל עד כ-3 מיליארד בני אדם המעורבים במשחקים מקוונים בפלטפורמות שונות: טלפונים, מחשבים וקונסולות. אלא שלמרות גדלו וקצב הצמיחה הגבוה שלו, עבור חברה כמו מיקרוסופט – אשר השווי שלה הוא כמעט 2.3 טריליון דולר – זהו שוק נישה קטן. מאחורי העיסקה עומדת מהפיכת הענן, ובמיוחד הדור החדש של שירותי הענן, אשר קיבל את הכינוי מטאוורס (Metaverse).

מעולם בדיוני לעולם מקבילי

מיקרוסופט מתכננת להשתמש בתשתית של אקטיביז'ן בליזארד כמקפצה אל טכנולוגיות עתידיות: "הגיימינג ימלא תפקיד מפתח בפיתוח פלטפורמות מטאוורס", הסביר מנכ"ל ויו"ר מיקרוסופט, סאטיה נדלה, כאשר דיווח על העיסקה. המושג מטאוורס (צירוף המלים Meta – מעבר, ו-Universe – יקום) הופיע לראשונה בשנת 1992 בספר המדע הבדיוני Snow Crash של ניל סטיבנסון, אשר תאר עולם תלת מימדי מקושר שבתוכו אנשים מתפקדים באמצעות אוואטרים.

המושג נכנס בהדרגה לתרבות באמצעות משחקי מחשב כמו Second Life, ולתעשייה הוא הגיע בשנה האחרונה, לאחר שיצרניות מחשבים ותוכנות הבינו את הפוטנציאל המטאפורי הטמון בו: הוא מתאר עולם שבו אנשים מקושרים אל תשתיות וירטואליות (ענן) באמצעות ממשקים שונים ומייצרים אינטראקציות על בסיס מערכות המדמות עולם פיסי. וזהו בדיוק מה שמתחולל כיום בעולם הדיגיטלי באמצעות השילוב של תשתיות תקשורת זמינות, ענן גדול מאוד, וריבוי מחשבי קצה וחיישני קצה.

מערכת ההפעלה של הדור הבא

אומנם פייסבוק החליטה לשנות את שמה ל-meta כדי להמחיש את כוונתה לייצר רשת חברתית תלת מימדית דוגמת רעיון המטאוורס, אולם עיסקת מיקרוסופט-אקטיביז'ן מייצגת מגמה רחבה בהרבה: מערכות סימולציה מרמת הציוד הצבאי ועד רמת הרכב האוטונומי מספקות היום חוויית מציאות מלאה לאימון והכשרת מומחים, ומערכות תכנון מכניות מאפשרות לתכנן מטוסים שלמים במחשב באמצעות יצירת "עותק דיגיטלי" של המציאות. עיריות מצטיידות במערכות המחליפות מערכות GIS ישנות במערכות המספקות הדמיה תלת-מימדיות מפורטות של העיר. חברות תחזוקה משתמשות בעותקים כאלה כדי להדריך מרחוק טכנאים, ורובוטים מאומנים לבצע ניתוחים מסובכים על סמך הדמיות של מציאות תלת-מימדית.

מכיוון שכל מגזרי התעשייה מאמצים בהדרגה את רעיון העותק הדיגיטלי השמור בענן, חברה כמו מיקרוסופט חייבת לשמור על מקומה: כיום היא גם חברת ענן מרכזית וגם יצרנית התוכנות החשובה בעולם. אחרי העיסקה הזאת (אם היא תאושר על ידי הרשויות ותושלם כמתוכנן במהלך 2023), מיקרוסופט לא תמצא עוד יצרנית משחקים בסדר-גודל כזה, אולם היא לא תהיה זקוקה לה. המטרה שלה תהיה לבנות מערכת מטאוורס גנרית. מערכת המאפשרת לכל סביבה עסקית, תעשייתית או חברתית, לייצר עותק דיגיטלי של עצמה. זו מעין מערכת הפעלה מסוג חדש, אשר תריץ את הדור הבא של האינטרנט התלת מימדי.

אמזון חולשת על שליש משוק תשתיות הענן

מחקר חדש ממחיש עד כמה הואץ בתקופה האחרונה קצב האימוץ של שירותי ענן בקרב חברות וארגונים, בייחוד על רקע משבר הקורונה. לפי דו"ח עדכני של חברת המחקר Canalys, היקף ההוצאה בעולם על תשתיות של שירותי ענן זינק ברבעון השלישי של 2021 בשיעור שנתי של 35% ל-49.4 מיליארד דולר. ישנן בשוק שלוש ספקיות מרכזיות של תשתית ענן ציבורי: Amazon AWS, Microsoft Azure ו-Google Cloud. נתון מעניין נוסף שעולה מהדו"ח נוגע לחלוקת העוגה ביניהן. לפי המחקר, ברבעון השלישי של 2021 החזיקה Amazon AWS בנתח של 32% משוק תשתית הענן, ואילו Microsoft Azure החזיקה בנתח של 21%. במקום השלישי ניצבה Google Cloud, עם 8% בסך הכול.

אלון פליס [בתמונה] הארכיטקט הראשי של חברת CodeValue, המתמחה בפתרונות ענן ודיגיטל, סיפר כי גם בישראל ניכרת תנופה במעבר של ארגונים וחברות לענן. "ספקיות הענן הגדולות מבצעות עלייה לישראל ומקימות אתרי ענן מקומיים. הדבר מאפשר לארגונים ישראליים, לרבות הממשלה והצבא, להגביר את קצב הטרנספורמציה הדיגיטלית ולקצר תהליכים בצורה משמעותית. עבור העולם העסקי מדובר בלהיות או לחדול. היום ענן זה לא סתם שרת מרוחק לאחסון מידע, או אתר. מדובר בפלטפורמה רבת עוצמה שניתן להפיק ממנה תועלות רבות לארגון. מערכת מחשוב מודרנית כוללת עשרות ומאות שירותים הפועלים במקביל תוך ניצול שירותי אחסון, שינוע וניתוח מידע, למידת מכונה ובינה מלאכותית. הענן מספק את התשתיות הנדרשות לפיתוח, תפעול וניטור מערכות מורכבות אלה."

ענן לבתי חולים

כחלק מהתחרות ביניהן והניסיון להגדיל את חלקן בעוגה, שלוש ספקיות תשתית הענן מכריזות כל הזמן על חידושים ופתרונות ענן ייעודיים. כך למשל, אמזון השיקה לפני מספר חודשים פלטפורמת ענן ייעודית לעולם הרפואה, AWS for Health, אשר מיועדת לבתי חולים, קליניקות וגופי מחקר. הפלטפורמה מיועדת לייעל תהליכים ספציפיים בעולם הרפואי כמו ניהול רשומות רפואיות באופן אלקטרוני, ביצוע מחקרים גנומיים וגם דגש מיוחד על אבטחת מידע.

מיקרוסופט השיקה את Azure Purview, פתרון שמאפשר לארגון למפות, לארגן ולנהל את כל המידע שלו משרתיו המקומיים וממקורות ענן מרובים (Multi-Cloud). גוגל חשפה את Google Distributed Cloud, פלטפורמת ענן שנועדה לתמוך ביישומי-קצה המצריכים עיבוד מהיר ובשיהוי נמוך על-גבי שרתים הקרובים יותר ללקוח.

שי עטיה מחברת ה-IT מיטווך ובניו, המתמחה באינטגרציה של פתרונות חומרה ותוכנה בתחום הענן, הסביר: "אימוץ נכון של תשתית ענן מאיץ בארגון חדשנות, מאפשר לייעל תהליכים, לחסוך בעלויות וגם להגביר את אבטחת המידע. אם האימוץ הראשוני היה בקרב חברות ההיי טק וסטרטאפים,השלב הבא הינו בגופים פיננסיים, המגזר הציבורי בעידוד מכרז נימבוס, גופי הבריאות, חברות תעשייתיות, קמעונאות ועוד, ארגונים אלו פונים אל הענן כדי לשפר ולייעל  את הפעילות שלהן, אם במעבר מלא לענן ואם בשילוב פתרונות תשתית היברידית".

מיקרוסופט פותחת 5 מרכזי מו"פ בישראל ומגייסת 2,500 עובדים

בתמונה למעלה: הקמפוס של מיקרוסופט ישראל בהרצליה פיתוח שהושק לפני כשנה. צילום: עמית גרון

חברת מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, הודיעה על כוונתה להכפיל את מספר העובדים בארבע השנים הקרובות, מכ-2,000 עובדים כיום לכ-4,500 עובדים. בששת החודשים האחרונים גדל ב-30% מספר עובדי החברה, המועסקים בהרצליה, חיפה, תל אביב ונצרת. כדי לעמוד ביעד החברה החליטה לפתוח בשנים הקרובות חמישה מרכזי פיתוח חדשים בישראל.

בהם: קמפוס חדש בתל אביב בשטח של 25,000 מ"ר שיאכלס כ-1,000 עובדים, ומרכז חדש בהרצליה בשטח של 17,000 מ"ר עבור 1,000 עובדים, אשר צפוי להיבנות בסמוך לקמפוס הנוכחי בעיר, שנפתח לפני כשנה. בנוסף, ב-2022 ייפתחו שני מרכזי פיתוח חדשים בירושלים ובבאר שבע, במטרה לגייס עובדים מהפריפריה, ועובדים חרדים וערבים. מיקומו של האתר החמישי טרם נקבע.

מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, אמרה שבמיקרוסופט ישראל קיימות כ-30 קבוצות מוצר שונות המובילות חלק ניכר ממוצרי הליבה של מיקרוסופט העולמית. "הן שותפות בפיתוח וייצור טכנולוגיות מתקדמות במגוון תחומים כגון אבטחת מידע, ענן, Big Data, בריאות דיגיטלית, נהיגה אוטונומית, בינה עסקית ומכשירי Surface".

חברת מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח הוקמה בשנת 1991, והייתה למרכז הפיתוח הראשון של החברה מחוץ לארה"ב. המרכז מתמקד בתחומי אבטחת מידע, בינה מלאכותית, סטארט-אפים, הגראז' (מעבדת החדשנות) ועוד.

מיקרוסופט הטמיעה את שירותי האבטחה של ארגוס בפלטפורמת הענן לרכב

חברת מיקרוסופט (Microsoft) הוסיפה את שירותי אבטחת הסייבר והאנליטיקה של חברת ארגוס (Argus Cyber Security) לפלטפורמת הענן הייעודית שלה עבור כלי-רכב מקושרים, Microsoft Azure IOT, שבה משתמשות בין היתר פולקסוואגן, רנו-ניסאן-מיצובישי, טויוטה ועוד .

Microsoft Azure IOT היא פלטפורמת הענן של מיקרוסופט, והיא כוללת יישומים הקשורים לניווט, חוויית הנהג והנוסעים, טלמטריה, מערכות הבידור והמידע (infotainment), וגם אבטחת סייבר. הפלטפורמה כוללת גם שירותים שמספקים שותפים חיצוניים, ובהם ארגוס. למעשה, שירותי אבטחת הסייבר של ארגוס הם היחידים בענן של מיקרוסופט, הכוללים ניטור ואבטחה של הרשתות הפנימיות של הרכב.

מרכיב משמעותי נוסף בשיתוף הפעולה הזה הוא השימוש ביכולות העדכון מרחוק (OTA). יצרניות רכב ומנהלי ציים יוכלו להשתמש במערכת ה-OTA המאובטחת של ארגוס כדי לבצע מרחוק עדכוני תוכנה עבור יישומיהן, כמו למשל משחקים, בידור, תחזוקה מונעת, תחבורה חכמה, מפות ועוד.

הגנה על 65 מיליון כלי-רכב

חברת ארגוס סייבר סקיוריטי הוקמה בשנת 2013 על-ידי שלושה יוצאי יחידה 8200, ופיתחה אסטרטגיית אבטחה רב-שכבתית המבוססת על סדרת כלים המנטרים את כל משאבי המחשוב והתקשורת ברכב. בחודש נובמבר 2017 היא נמכרה לחברת קונטיננטל הגרמנית בעסקה שהיקפה נאמד בכ-450 מיליון דולר .

לפי ארגוס, פתרונות הסייבר שלה מוטמעים בקווי ייצור המשרתים כ-65 מיליון כלי-רכב מקושרים. בשנה שעברה חתמה ארגוס על שיתוף פעולה אסטרטגי עם מכון התקנים ובדיקות הרכב הגרמני DEKRA, שבמסגרתו תהיה ארגוס אחראית על קביעת תו התקן של DEKRA בתחום אבטחת הסייבר לכלי רכב. לארגוס גם שיתוף פעולה עם יצרניות השבבים NXP, קואלקום ואינפיניאון.

ניואנס נמכרת למיקרוסופט ב-19.7 מיליארד דולר

חברת מיקרוסופט (Microsoft) דיווחה היום על חתימת הסכם לרכישת חברת  Nuance Communications ממסצ'וסטס, ארה"ב, תמורת 19.7 מיליארד דולר במזומן. חברת ניואנס נחשבת למובילה בתחום תוכנות זיהוי דיבור והמרת דיבור לטקסט. בין השאר היא סייעה לחברת אפל להטמיע את היכולות הקוליות של אפליקציית הדיבור סירי. מיקרוסופט תשלם 56 דולר לכל מניה של ניואנס, מחיר המעניק פרימיום של 23% מעל מחיר המניה בבורסה.  מנכ"ל ניואנס, מרק בנג'מין, ימשיך לנהל את החברה תחת מיקרוסופט וידווח לסקוט גאטרי, מנהל תחום הענן והבינה המלאכותית במיקרוסופט.

חברת ניואנס נחשבת למובילה בתחום שירותי זיהוי דיבור. היא חזקה מאוד בענף השירותים הרפואיים, ולהערכת מיקרוסופט הפתרונות שלה נמצאים בשימוש של 55% מהרופאים ו-75% מהרדיולוגים, ומותקנים בכ-77% מבתי החולים בארה"ב. המכירות בתחום שירותי הענן הרפואיים שלה צומחות בקצב של כ-37% בשנה. חברת מיקרוסופט הודיעה שהעיסקה תאפשר לה לספק בענן שירותים חדשים המבוססים על זיהוי דיבור, אשר יותאמו לענפי תעשייה שונים.

הכפלת שוק היעד של מיקרוסופט

שיתוף הפעולה בין שתי החברות החל בשנת 2019 כאשר הן חתמו להסכם פיתוח של פתרון חדש, המבוסס על הענן של מיקרוסופט ותוכנת זיהוי הדיבור של ניואנס, שנועד לצמצם את הזמן שהרופאים מקדישים למטלות אדמיניסטרטיביות. מיקרוסופט מסרה שהעיסקה תאפשר לשלב את פתרונות ניואנס בשירות הענן של החברה למגזר הבריאות (Microsoft Cloud for Healthcare). "העיסקה תכפיל את שוק היעד של החברה (total addressable market) בתחום הזה, להיקף של כמעט 500 מיליארד דולר בשנה.

מנכ"ל מיקרוסופט, סטיה נדלה, אמר שניואנס היא חלוצה בתחום יישומי ה-AI הארגוניים. נדלה: "הבינה המלאכותית היא הטכנולוגיה בעלת העדיפות הגדולה ביותר כיום, ופתרונות בריאות הם היישום הדחוף ביותר. ביחד נספק בינה מלאכותית לכל אנשי המקצוע, כדי לשפר את יכולת קבלת ההחלטות שלהם". מעבר לשוק הבריאות, ניואנס מספקת פתרונות לקיום שיחה וירטואלית המבוססים על זיהוי דיבור (Interactive Voice Response), עזרים אישיים ופתרונות ביומטריים.

בכוונת מיקרוסופט לשלב את הטכנולוגיות האלה במוצרי הליבה שלה: הענן Azure, אפליקציית המפגשים הווירטואליים Teams וחבילת ה-CRM (ניהול קשרי לקוחות) Dynamics 365. העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות. היא תלויה בקבלת אישורים רגולטוריים, אולם המטרה היא לסיים אותה עד סוף 2021. ההודעה על העיסקה כמעט ולא השפיעה על מניית מיקרוסופט בנסד"ק. מניית החברה נסחרת במחיר של 257 דולר, המעניק לה שווי שוק של כ-1.94 טריליון דולר.

מיקרוסופט, PTC ומטריקס השיקו תוכנית "תעשייה חכמה"

כחלק מהתמודדות התעשייה עם משבר הקורונה ועל מנת לסייע למפעלים וארגוני תעשייה להתייעל, להיות חדשניים יותר ולהגביר את כושר התחרות שלהם, השיקו חברות הטכנולוגיה מטריקס, מיקרוסופט ו-PTC, יחד עם חברות הייעוץ והניהול Aviv AMCG ופרוגרמה את תוכנית INDUSTRY 5 – תוכנית מעבר לתעשייה חכמה. התוכנית מיועדת למפעלים המעוניינים להטמיע תהליכים מתקדמים ואפשרויות טכנולוגיות חדשניות על מנת לייעל את עבודת היצור שלהם, במטרה לשפר ולהגדיל את החדשנות בתעשייה הישראלית. במסגרת התוכנית, המפעלים המשתתפים יזכו לקבל ליווי אישי ותוכנית עבודה מותאמת להטמעת כלים וטכנולוגיות חדשניות, בהשקעה כספית מינימלית עם הגדרת החזר השקעה ואפשרויות סבסוד מסוימות מטעם המדינה.

השירות המסופק למפעלים כולל ליווי אסטרטגי, לצד ליווי טכנולוגי חדשני על ידי מטריקס, מיקרוסופט והשותפות הטכנולוגיות. התוכנית תספק בין היתר שירותי הכשרה של מובילי הארגונים בשיטות טכנולוגיות חדישות לשיפור ייצור, צמצום פחת ועוד, ותטמיע שיפור של היעילות התפעולית במערכי ייצור לאורך שרשרת האספקה. כמו כן, ישולבו כלים וטכנולוגיות חדישות במפעלים המשתתפים בתוכנית ויוענק סיוע בהגשה לקבלת מימון במסגרת תוכניות חדשנות במפעלים.

על מנת להיכלל בתוכנית יש לעבור תהליך ראשוני של בדיקת התאמה, לאחריו יתבצע מחקר מקיף על צרכי הארגון ומתוך מסקנותיו ייבחרו הטכנולוגיות והכלים המתקדמים והמתאימים ביותר לארגון. הטכנולוגיות בהן ייעשה שימוש במסגרת התוכנית נותנות מענה בעולמות שונים, וביניהן ניתן למצוא מערכים מבוססי IoT לשליטה ובקרה על מכונות, BI ואנליטיקה, מערכות תחזוקה מונעת, טכנולוגיות ליווי והכשרת עובדים במציאות רבודה, ועוד.

יריב ענבר, מנהל חדשנות עסקית במטריקס, אמר כי התכנית מהווה גשר בין הכלים והטכנולוגיות המתקדמות ביותר לבין מפעלי התעשייה השונים. "התכנית מעניקה להם הזדמנות ייחודית לנצל את הידע האסטרטגי של המכון לייצור מתקדם וחברות המתמחות בניהול והובלת פרויקטים טכנולוגיים. מדובר בתהליכים בעלויות גבוהות, שכעת עשויות להיות ממומנות בעשרות אחוזים על ידי המדינה עבור מפעלים שיימצאו מתאימים. אין לי ספק שהמפעלים שייקחו חלק בתוכנית יופתעו לגלות עד כמה השימוש בכלים ובטכנולוגיות מתקדמות מסייע להם לייעל את מערך הייצור ולהגדיל את התפוקה".

להרשמה ופרטים נוספים ניתן להיכנס לאתר הרשמי שהושק עבור התכנית –https://www.industry5.co.il/INDUSTRY5/

[מקור תמונה עליונה: אתר מיקרוסופט]

לנצמן פורשת מניהול מיקרוסופט ישראל; החברה מחפשת מנכ"ל

מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, שלי לנצמן, הודיעה שברצונה לסיים את תפקידה בתחילת חודש יולי 2019 (סוף שנת העסקים של מיקרוסופט) לאחר ארבע שנים שבהן כיהנה כמנכ"לית מיקרוסופט ישראל. בתקופה הזאת עסקה רבות בהובלת החברה בתחום הענן ובפיתוח עסקי של חברות סטארט-אפ. מיקרוסופט החלה בתהליכי איתור מנכ"ל מחליף. לנצמן הצטרפה למיקרוסופט לפני 22 שנים ומילאה תפקידי מפתח שונים, בהם: סמנכ"לית המגזר הציבורי, סמנכ"לית החטיבה הטכנולוגית Services ומנהלת קבוצות הפיננסים, הבריאות והתעשייה בחטיבה העסקית.

במכתב שהיא שלחה לעובדי החברה בארץ היא כתבה: "מיקרוסופט היא מקום מעולה לעבוד בו, לפתח את עצמך, לרכוש חברים ושותפים לחיים. צוות העובדים המדהים בישראל עושה אימפקט טכנולוגי על כל אדם במדינה, על הארגונים שאנחנו עובדים איתם, על האקוסיסטם והסטארטאפים. אני ברת מזל שיכולתי לעבוד במיקרוסופט לאורך השנים עם כל כך הרבה אנשים מהארץ ומחו"ל ולראות את החברה הזו צומחת, משתנה וממשיכה להיות נאמנה לחזון שלה. אני גאה באימפקט של החברה בישראל ובאימפקט שיש לנו מישראל חזרה למיקרוסופט העולמית. אחרי 22 שנים החלטתי ללחוץ "Hit refresh" ולהמשיך לפרק הבא".

מיקרוסופט ישראל פועלת במתכונת של שתי חטיבות מרכזיות. חטיבת השירותים והמכירות שאותה ניהלה לנצמן, וחטיבת הפיתוח, הנחשבת לאחד משלושת מרכזי הפיתוח האסטרטגיים של מיקרוסופט מחוץ לארצות הברית. חטיבת הפיתוח מנוהלת כיום על-ידי אסף רפפורט, שהצטרף לחברה בשנת 2015 לאחר שמיקרוסופט רכשה את חברת אבטחת המידע אדאלום שאותה הוא ניהל.