חברת סיוה (CEVA) מהרצליה תספק את מעבד האותות CEVA-X1 IoT Processor שפותח במיוחד עבור יישומי IoT, לחברת השבבים הסינית Sanechips (לשעבר ZTE מיקרואלקטרוניקה) הנמצאת בבעלות יצרנית הסלולר הסינית ZTE. חברת Sanechips תשלב את המעבד בשבב החדש RoseFinch7100 עבור מכשירי NB-IoT (מכשירים בעלי רוחב פס צר מאוד: Narrowband-Internet of Things) שייצאו לשוק בספטמבר השנה. מעבד התקשורת של סיוה מתאפיין בצריכת הספק נמוכה במיוחד, המאפשרת חיי סוללה של 5-10 שנים במכשירי IoT.
מעבד X1 הוא מעבד IoT רב-משימתי הכולל גם בקר (Controller) וגם מעבד אותות ספרתי (DSP). הוא מיועד לפעול מול מספר רשתות תקשורת, בהן: רשתות סלולריות, רשתות אלחוטיות מסוג LPWA בעלות רוחב צר פס במיוחד (פרוטוקול שתוכנן עבור מכשירי IoT המעבירים מידע בקצב נמוך מ-150kbytes בחודש), תקשורת Bluetooth, Zigbee/Thread Wi-Fi 802.11n ועוד.
הארכיטקטורה שלו תומכת גם בעיבוד המבוסס על VLIW – Very Long Instruction Word וגם בעיבוד מבוסס SIMD – Small Instruction Multiple Data. חברת סיוה דיווחה שבמבחני הביצוע של מכון EEMBC, הוא קיבל ציון של 3.6 CoreMark/MHz. המעבד תוכנן לשמש כמעבד יחיד המנהל את פעילות האבזר בצורה חסכונית ביותר, ולהערכת החברה הוא יכול לפעול במשך 5-10 שנים באמצעות סוללה אחת בלבד.
להערכת מנהל השיווק של Sanechips, ז'ו ג'ין, טכנולוגיית ה-NB-IoT צפויה להוביל את הקישוריות ארוכת הטווח במוצרי IoT. "שיתוף הפעולה הצמוד שלנו עם סיוה מבטיח פיתוח מוצרים שיהיו בחזית הטכנולוגיה. שבב RoseFinch7100 החדש יאפשר אימוץ נרחב של תקן התקשורת NB-IoT". מנהל חטיבת התקשורת הסלולרית של סיוה, מיכאל בוקאיה, אמר שהחברה נשענה על הטכנולוגיות שלה בתחום עיבוד האותות בשוק הסלולר, להתאמת המעבד שלה לביצועים הנדרשים במוצרי NB-IoT. "ההסכם עם Sanechips משקף את יעילות המעבד שפיתחנו".
חברת אירונאוטיקס (Aeronautics) מיבנה החלה להיסחר היום (ב') בבורסה של תל-אביב, ולפי תוצאות היום הראשון נראה שהיא נסחרת במחיר נמוך במקצת ממחיר הפתיחה שלה. החברה החלה את היום עם שער בסיס של 1850 אגורות למנייה, כאשר לאורך כל היום היא שומרת על שער שהוא נמוך במקצת מ-1800 אגורות למנייה. למרות זאת ניתן להעריך שהיא מעניינת מאוד את המשקיעים, מכיוון שהחברה נסחרת במחזור גדול של יותר מ-18 מיליון שקלים, בהשוואה למחזור של כ-16 מיליון שקלים שאיפיין את המסחר במניות אלביט מערכות בבורסה. בשורה התחתונה: היא השיגה שווי שוק משמעותי מאוד של כ-952 מיליון שקל.
אופציה ביטחונית חדשה
מבחינת המשקיעים, מדובר בתוספת מעניינת לקבוצת החברות הביטחוניות הנסחרות בבורסה, שהיא רשימה קצרה במיוחד הכוללת כיום רק את אביליטי, אורביט, אימקו, אירונאוטיקס, אלביט מערכות, אראסאל, ארית תעשיות והתעשייה האווירית – הנמצאת במצב מיוחד, מכיוון שהיא גייסה אגרות חוב בבורסה, אולם היא לא חברה ציבורית נסחרת.
חברת אירונאוטיקס מפתחת ומייצרת מערכות בלתי מאויישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. החברה מעסיקה כ-660 עובדים, מהם כ-200 מהנדסים, ובשנת 2016 הסתכמו מכירותיה בכ-137 מיליון דולר. החברה דיווחה על צבר הזמנות של כ-155 מיליון דולר.
החברה הוקמה בשנת 1997 על-ידי אבי לאומי ומשה כספי, ובשנת 2013 עברה השליטה בה לידי הקרנות ויולה, בראשית ו-KCPS. הפעילות העיקרית של החברה מתמקדת בתחום המל"טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של משפחות מוצרים: החל ממל"טים קטנים ממשפחת אורביטר, וכלה במל"ט גדול Dominator XP (בתמונה למעלה), אשר נבנה על פלטפורמה של המטוס הדו-מנועי Diamond DA42, שהוסבה לפלטפורמה בלתי מאויישת על-ידי החברה. הדומינייטור יכול לשהות יותר מ-20 שעות ברציפות באוויר ולשאת מטעד במשקל של עד 373 ק"ג.
המל"ט הטקטי אירוסטאר של אירונאוטיקס
בנוסף, החברה מייצרת בלוני תצפית ובשנת 2016 נכנסה לתחום הרחפנים באמצעות רכישת חברת PoziDrone, אשר מייצרת רחפני מודיעין ורחפנים לוגיסטיים בעלי כושר נשיאה של כמה עשרות קילוגרמים.
מודל עיסקי הכולל גם מערכות וגם מכלולים
בניגוד לשתי המתחרות הישראליות שלה, אלביט והתעשייה האווירית, אירונאוטיקס מוכרת ללקוחות גם מערכות מל"ט שלמות וגם מכלולים שישתלבו במערכות של הלקוחות. כך למשל, היא מספקת מנועים למל"טים של חברות אחרות, באמצעות חברת Zanzottera Technologies האיטלקית שהיא מחזיקה ב-100% ממניותיה. זנזוטרה מייצרת מנועי בעירה פנימית בגדלים שונים הנמכרים ליצרני מל"טים בכל העולם.
דוגמא נוספת: בשבוע שעבר אירונאוטיקס דיווחה על הסכם עם יצרן מערכות מוטסות אירופי בהיקף כולל של כ-12.15 מיליון דולר. בשלב הראשון היא תפתח ותייצר עבורו מערכת שליטה ובקרה בהיקף של 7.7 מיליון דולר, שתשתלב בפלטפורמה האווירית של הלקוח. בשלב השני של הפרוייקט הוא יוכל להזמין מערכות שו"ב סדרתיות בהיקף של כ-4.5 מיליון דולר.
מקום שלישי אחרי אלביט והתעשייה האווירית
ההיקף והגיוון של אירונאוטיקס הופכים אותה ליצרנית המל"טים המשמעותית השלישית בישראל, לצד אלביט מערכות והתעשייה האווירית. במצגת למשקיעים ערב ההנפקה, החברה הסבירה שהאסטרטגיה שלה תמשיך להתבסס על שוק המל"טים הביטחוניים, שלהערכת חברת המחקר Teal Group Corporation יצמח מכ-10 מיליארד דולר ב-2017 לכ-16 מיליארד דולר בשנת 2021. החברה הגיעה להנפקה עם תוצאות מרשימות: צמיחה עקבית במכירות מ-82 מיליון דולר ב-2013 לכ-137 מיליון דולר ב-2016, ומעבר מהפסד של 8.9 מיליון דולר בשנת 2013, לרווח נקי של 18 מיליון דולר בשנת 2016.
מנכ"ל החברה, עמוס מתן שימש כמנכ"ל סולתם בשנים 2010-2013 (כאשר עברה לבעלות אלביט) ולפני כן היה אחראי על הובלת פרוייקט צבא היבשה הדיגיטלי (צי"ד), הנחשב לבפרוייקט השו"ב הגדול ביותר של צה"ל. המשנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים שאול גלעד שימש כמנהל הכספים של גדות כימיכלים ושל צ'מפיון מוטורס. מנהל השיווק והפיתוח העסקי דני אשחר הגיע מחיל הים ומתע"ש, ובשנים 2006-2012 שימש כסמנכ"ל ההנדסה של אירונאוטיקס.
פיתוח מל"ט תקיפה
מל"ט התקיפה העתידי Orbiter 1K
בימים אלה החברה מפתחת מוצר נוסף המתבסס על משפחת מטוסי האורביטר: מל"ט משוטט לאיסוף מידע ותקיפה מדגם Orbiter 1K. במקביל, היא נמצאת בשלבי פיתוח אחרונים של מל"ט טקטי מדגם Orbiter 4 בעל יכולת ביצוע של מגוון משימות, כושר נשיאה של מספר מטעדים במקביל, בעל מנוע בעירה פנימית ומנוע חשמלי כגיבוי, ויכולת שהייה של עד 24 שעות באוויר. להערכת החברה הפיתוח יסתיים השנה.
חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר מרחיבה את סבב גיוס ההון הרביעי שלה, להיקף של כ-40 מיליון דולר, שהם 10 מיליון דולר מעבר לסכום המקורי של 30 מיליון דולר, עליו הודיעה החברה לפני כשלושה חודשים. לסבב הגיוס הצטרפה קרן ההשקעות Mirai Creation שהיא זרוע ההשקעות של חברת טויוטה המנוהלת על-ידי SPARX Group. משקיע מרכזי נוסף בקרן הוא Sumitomo Mitsui Banking Corporation. בנוסף, המשקיעים הנוכחיים של אוטוטוקס הגדילו את השקעתם בחברה. סך הגיוסים של אוטוטוקס מהקמתה מסתכם בכ-80 מיליון דולר.
המנכ"ל חגי זיס
חברת אוטוטוקס הוקמה בשנת 2008 ומנוהלת על-ידי חגי זיס, לשעבר סמנכ"ל חטיבת מוצרים בסרגון וסמנכ"ל מו"פ באיזיצ'יפ. הטכנולוגי הראשי של החברה און הרן, שנמנה על מייסדיה. הרן כיהן בעבר כסמנכ"ל הטכנולוגיות של פסווה הישראלית שנמכרה בשנת 2006 ל-PMC-Sierra תמורת 300 מיליון דולר. אוטוקוס עובדת במתכונת של יצרנית שבבים ללא מפעל ייצור (Fabless). החברה מעסיקה כ-80 עובדים בישראל, ארה"ב, יפן, קוריאה, גרמניה וצרפת, ומגייסת בימים אלה עובדים נוספים. המטה ומרכז הפיתוח של החברה פועלים מכפר נטר.
החקיקה בארה"ב דוחפת את השוק
אוטוטוקס היא שחקנית מובילה בתחום שבבי התקשורת הממונעת V2X – Vehicle to Everything. אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים בשוק זה הוא ההתקדמות המהירה של חברות OEM ו-Tier1 בתחום הרכב לעבר כניסה של מערכות V2X מבוססות DSRC לשוק הרכב. הצמיחה הזו קיבלה דחיפה מהצעת החקיקה (NPRM – Notice of Proposed Rule Making) שניתנה לאחרונה על-ידי משרד התחבורה של ארצות הברית (USDOT), אשר צפויה להיתרגם לחוק המחייב התקנת מערכות V2V מבוססות DSRC בכל כלי הרכב הקלים בארצות הברית. כתוצאה מכך, מערכות אלו יותקנו ברכבים מייצור סדרתי החל משנת 2019 וחברות הרכב והטכנולוגיה ממקדות מאמצים להקדים את הרגולציה.
אוטוטוקס מתכוננת להתחיל בייצור המוני שיחל ב-2019, לאחר שזכתה בכמה פרויקטים אצל לקוחות משמעותיים. בספטמבר 2016 היא הודיעה שיצרנית מערכות האלקטרוניקה לרכב מיפן, דנסו (DENSO), תשלב בפלטפורמת ה-V2X שלה את מערך השבבים ל-V2X של אוטוטוקס. בתחילת יוני השיקה אוטוטוקס טכנולוגיה למניעת תאונות אופנועים באמצעות תקשורת בין כלי רכב לבין אופנועים (B2V – Bike-to-Vehicle) המיושמת במערך השבבים שלה. במקביל, היא החלה בפרויקט פיתוח משותף עם Bosch הגרמנית, הנחשבת ליצרנית המכלולים לרכב הגדולה בעולם, ועם Ducati ו-Cohda Wireless, המשלב את טכנולוגיית B2V שלה.
השקעת אמון בחברה הישראלית
טכנולוגיית V2X מאפשרת תקשורת אלחוטית בין כלי-רכב לכלי-רכב אחרים (V2V), בין כלי-רכב לבין תשתיות שונות (V2I), בין מכוניות לאופנועים (B2V) ובין כלי-רכב להולכי רגל (V2P). היא מיועדת לסייע במניעת תאונות באמצעות אספקת מידע קריטי בזמן אמת. מערכת התקשורת משלימה מידע שמתקבל מחיישנים אחרים, בפרט במצבים בהם אין קו ראייה ישיר (non-line-of-sight), במזג אוויר קשה או בתנאי תאורה גרועים, ולכן נחשבת לטכנולוגיה מרכזית במניעת תאונות.
"ההשקעה של Mirai Creation Investment Fund משקפת הצבעת אמון של ממש בשוק ה-V2V מבוסס ה-DSRC, וגם באוטוטוקס עצמה", אמר מנכ"ל אוטוטוקס, חגי זיס. "העובדה שקיבלנו השקעה מוגדלת ממשקיעים כה מכובדים, שהם מובילים עולמיים בענף הרכב, מעניקה ערך מוסף נהדר לאוטוטוקס. גיוס ההון יאפשר לנו להיערך לתחילת הייצור ההמוני ולהמשיך לפתח פתרונות תקשורת עבור מכוניות מקושרות ומכוניות אוטונומיות".
ככל שעולם הסייבר נעשה מורכב, מתוחכם ומסובך יותר – ההתמודדות איתו מזכירה יותר ויותר מערכות ריגול ומודיעין אנושיות, ולא רק כלים טכנולוגיים דיגיטליים. מי שהבין את העוצמה של האדם בתחום הזה היא חברת White-Hat מתל-אביב, המספקת שירותי הגנת סייבר על בסיס עקרונות ריגול ומודיעין קלאסיים. לאחרונה היא גם צירפה אל שורותיה יועצים בכירים שהגיעו מהמגזר הבטחוני-צבאי ומהמגזר הפיננסי. רונן זרצקי לשעבר סמנכ"ל הטכנולוגיות שלישראכרט, אייל פישר שכיהן כמפקד מרכז הסייבר ב-8200 ואילן מזרחי ששימש כמשנה לראש המוסד עד לשנת 2003 והיועץ לבטחון לאומי עד שנת 2007.
האקר לבן והאקר שחור
ווייט-האט מספקת שירותי חמ״ל סייבר מתקדם לגופים בתחומי הפיננסים, הבריאות, הממשלה, הבטחון והמגזר העסקי, באמצעות "האקרים לבנים". בשיחה עם Techtime גילה המנכ"ל שרון נימירובסקי (בתמונה למעלה), כיצד החברה עובדת ומה היא מתכננת להציע למדינות זרות. אולם בשלב הראשון הוא מבהיר שההאקרים של החברה לא עוסקים במה שנקרא לעתים "הגנה פעילה", כלומר תקיפה ברשת. זהו מגרש המשחקים של האקרים שחורים. נימירובסקי: "אנחנו עוסקים בהגנה בלבד ולא בתקיפה. תקיפה היא עבירה על החוק, ורק לממשלות יש הכשר חוקי לבצע תקיפות".
מדוע חברות צריכות להפעיל האקרים כדי להתגונן?
"אסטרטגיית ההגנה של רוב החברות מבוססת על רכישת טכנולוגיות הגנה. מנמ"ר ממוצע מתעסק כיום עם 36 טכנולוגיות הגנה שונות – ולמרות זאת הארגונים נפגעים מפעילות עוינת. רשת הקמעונאות Target, למשל, משקיעה 20 מיליון דולר בשנה בטכנולוגיות הגנה – ולמרות זאת היא היתה נתונה תחת התקפה שלא זוהתה במשך 8 חודשים. זהו המקום שאליו אנחנו נכנסים, אנחנו חברה של ציידים. יש כאן דסק שעובד 24X7. אני יודע על כל תקיפה המתרחשת בעולם ועל כל איזכור של הלקוחות שלי ברשת הסמויה וברשת הגלויה. כל באג חדש, כל הדלפת מידע וכל כופרה, סוס טרויאני או וירוס חדשים שיוצאים לרשת.
"בנוסף, אנחנו גם צדים איומים סמויים שכבר נמצאים בחצר של הלקוח. למעשה, הלקוחות שלנו קונים יחידת מודיעין סייבר פרטית, מבלי להתקין שום טכנולוגיה חדשה במערכות של הארגון. אנחנו מקבלים לוגים ממערכות ההגנה של הלקוח, ומצליבים אותם אצלו, עם המידע העדכני שאנחנו אוספים. כך למשל, אם קבוצת תקיפה פיתחה נוזקה שמטרתה לבצע הדבקה ולהוציא מידע מהארגון – אני בוודאות מוחלטת יודע על ההתארגנות, על השיטה ומה לחפש".
אוואטרים המתחזים לבני-אדם
שרון נימירובסקי, 41 הוא בעל נסיון הגנתי רב שנים. בשירותו הצבאי הוא עסק בפיתוח אמצעי לחימה טכנולוגיים ולאחר מכן שימש כטכנולוג הראשי של בית החולים אסף הרופא וכיועץ טכנולוגי של חברת באבטחה אבנת. ווייט האט הוקמה לפני 4 שנים וצמחה בהדרגה, ביחד עם הלקוחות. כיום היא מעסיקה כיום כ-35 עובדים, ש-29 מתוכם הם האקרים.
אוואטארים הם סוכנים דיגיטליים המתחזים להאקרים בשר ודם
כיצד אתם אוספים מידע על פעילות של האקרים ברשת?
"אנחנו מפעילים כלים האוספים מידע אנושי (UMINT) באמצעות אוואטרים. מדובר ביישות דיגיטלית שאין מאחוריה אדם אמיתי אבל היא מתנהגת כמו אדם אמיתי. האוואטרים חודרים לקבוצות של האקרים ולאתרי תקיפה. כל עובד שלנו מתחזק עשרות אוואטרים. אם למשל מתארגנת קבוצת האקרים חדשה באינדונזיה, האוואטר שלנו מצטרף אליה וחבר בקבוצת הפייסבוק שלה.
"הוא מתוחזק לאורך שנים ולכן אמין מאוד. כל מי שיחקור אותו יהיה משוכנע שיש אדם אמיתי מאחוריו, ולא חברת אבטחה. האוואטר חבר בקבוצות פייסבוק סגורות שבהן הוא שומע מאנשים אחרים על התארגנות של קבוצת תקיפה חדשה, ומפעיל אוואטר אחר אשר חודר לקבוצה. בעבודה שלנו אלה משחקי ריגול יומיים. הכמות הגדולה של הסנסורים ברשת מאפשרת לנו להגיע לכל מקור תקיפה כמעט. מדי שבוע הלקוחות שלנו מקבלים המלצות שהן מעין חיסון המבוסס על המידע שהדסק אסף במהלך השבוע.
מה עושים כנגד תקיפות של בודדים?
"אם מופיע מפגע בודד שלא מתקשר עם אף אחד, לא רוכש כלים ברשת האפלה, לא מתייעץ בפורומים ולא רוכש כלים באמצעות ביטקוין, לא נוכל לדעת עליו. אבל זוהי תופעה מאוד נדירה. מצד שני, כאשר הוא יתחיל לתקוף – מיד נדע עליו".
אתם מגינים על חברות אלקטרוניקה?
"אנחנו מספקים הגנה לחברות תעשייתיות ואחרות על בסיס מידע ממוקד שאותו אנחנו מחפשים. כך למשל, בהגנה על מפעל אלקטרוניקה נבקש מהלקוח את רשימת הטכנולוגיות שלו, את שמות המנהלים הבכירים, פרטים מלאים על הבקרים בקו הייצור ועוד. במקרה כזה, למשל, נחפש איומים ייעודיים הממוקדים בבקרים של הלקוח, כדי להגן עליהם לפני שמתבצעת התקפה. במקביל נחקור פעילות מסביב לארגון: כאשר אנחנו מזהים שמישהו מתחיל ללמוד את הארגון: מי הם המנהלים הבכירים, הפרטים המשפחתיים שלהם, נושאי העניין האישיים שלהם ועוד, מיד נשלח אזהרה לארגון.
"כיום זו הדרך שבה מתנהלים תוקפים. הם למשל, יציעו לילד של הבכיר משחק באינטרנט, או שהאשה תקבל קופון לרכישת מוצר מסויים. ברגע שהם יאשרו את קבלת המוצר – Game Over – התוקפים ישתלטו על המחשב בבית וימתינו עד שהבכיר יתקשר באמצעותו אל הארגון, ומשם ימשיכו הלאה לתוכו".
מה חדש בתחום של תקיפת חברות ומפעלים?
"כיום השיטה של ההאקרים היא לתקוף את הספקים של הארגון, ודרכם להיכנס אליו. אם אתה יצרן מערכות אלקטרוניות ואתה קונה רכיבים מספקים שונים, עובד עם משרד ראיית חשבון ועם עורך דין חיצוני, המידע הרגיש ביותר שלך נמצא אצלם, ואותם יותר קל לתקוף מאשר חברת אלקטרוניקה גדולה ומבוססת. הם לא יכולים להשקיע את הסכומים הדרושים בהקמת מערכת הגנה קלאסית. לכן השיטה שלנו מאוד יעילה בתרחישים כאלה. להערכתנו החיסון השבועי שאנחנו מספקים לחברות משפר את רמת ההגנה שלהם מ-50% מהאיומים, כמקובל כיום בתעשייה, לכ-90%".
מהיכן התקיפות מגיעות?
"לרוב, מי שאנחנו מכנים בשם 'הרעים' באים מחו"ל. הקבוצת בארץ הן מוכוונות רווח ולא מוכוונות תקיפה, וברוב המקרים הן גם בנויות מסביב לאנשים איכותיים יוצאי צבא. הקבוצות התוקפניות ביותר כיום מגיעות ממדינות כמו אינדונזיה, יוון, ארצות הברית, סין וטורקיה. אם תצא לפועל תקיפה ממומנת מדינה, ברוב המקרים לא יהיה ניתן לזהות אותה. רמת המשאבים שיושקעו בה היא כזו גדולה, שיהיו משאבים רבים מאוד שיוקדשו להסתרתה".
כיצד התמודדתם עם מתקפת הכופרה הגדולה בחודש מאי?
"התקפת הכופרה WannaCry Ransomware מחודש מאי שפגעה בבתי החולים בבריטניה, התבססה על חולשה שנגנבה מה-NSA בארה"ב. כאשר היא פרצה ביום ששי בצהריים, דסק הסייבר שלנו איתר אותה והעלה את החברה לרמת כוננות גבוהה, הדורשת מכל המנהלים להיות על הקו. ביצענו הערכת מצב בהשתתפות כל המנכ"לים והסמנכ"לים, והחלטנו להקפיץ את האנשים לדסק כדי להפיץ במהירות את החיסון.
"באותו יום בשש וחצי בערב הפצנו מסמך התגוננות ראשוני שבו ביקשנו מהלקוחות לחסום כתובות IP מסויימות, אתרי אינטרנט, קבצים מסויימים ולהוסיף כתובת DNS פיקטיבית לשרתי הארגון. זאת מכיוון שגילינו מהמידע ברשת שפוגען הכופר מנסה לפנות לאתר אינטרנט ספציפי המשמש כמתג כיבוי (Kill Switch), וכאשר נוצר איתו קשר – ההתקפה נעצרת. הלקוחות שלנו מימשו את ההמלצות כבר באותו יום והתוצאה היתה שהם היו מוגנים עוד לפני שהתקיפה הגיעה לישראל".
רשות הסייבר הלאומית בתמונה?
"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם רשות הסייבר והיא מקבלת מאיתנו מידע. בסוף חודש מאי, למשל, תוך כדי ניטור הלקוחות שלנו, איתרנו תקיפה אירנית והתברר לנו שגופים ישראלים, שהם לא לקוחות שלנו, נמצאים תחת התקפה. העברנו את המידע לרשות הסייבר והיא העבירה אותו אל הגופים האלה".
מה הן התוכניות שלכם לעתיד הקרוב?
"כעת אנחנו נמצאים במגעים לגיוס השקעה בהיקף של כמה מיליוני דולרים לצורך יציאה לשוק העולמי. במקביל, אנחנו מתחילים בהקמת חטיבה בטחונית שתמכור עסקאות הגנה לממשלות. הכוונה היא לספק לממשלה לקוחה דסק סייבר משלה, אשר ינטר אותה מסביב לשעון בצורה ממוקדת. לצורך זה אנחנו מגייסים כעת כוח אדם איכותי שיצטרף לקבוצת ההאקרים שלנו".
חברת Tektronix וחברת Eastronix יקיימו את יום העיון Tektronix Innovation 2017, אשר יתמקד בביצוע מדידות מתקדמות של מערכות מהירות מאוד ותקשורת אלחוטית. הארוע יתקיים ביום ד', ה-19 ביולי 2017, במלון דניאל בהרצליה.
במהלכו יוצגו פתרונות מדידה, כלים ושיטות להתמודדות עם אתגרי פיתוח בתחומים שונים, וייחשפו מוצרים חדשים של חברת טקטרוניקס. בהם סדרה 5 של סקופ MSO, שהוא מחולל אותות שרירותי חדש AWG5208 ליישומי מכ"ם, מידע קוונטי, מחקר ועוד המספק עד 8 ערוצים ברזולוציה של 16 ביטים.
משפחת MSO סדרה 5 נחשבת לפרוייקט הפיתוח הגדול ביותר בהיסטוריה של חברת טקטרוניקס. היא מספקת 4/6/8 ערוצים אנלוגיים ועד 64 ערוצים דיגיטליים, נתח פרוטוקולים, מחולל אותות ומסך מגע HD וממשק אינטואיטיבי. ייחשף גם נתח הספקטרום RSA7100 המציע התרחשויות בזמן אמת עם יכולות הקלטה וניתוח מובנים בתדר של 800MHz ליישומים צבאיים ואזרחייים.
חשיפות נוספות: נתח רשת וקטורי TTR500 לבדיקת רכיבי RF, סדרת הסקופים המהירים TABASCOהמספקים קצב דגימה של 200GS/s ורוחב סרט של עד 70GHz. כמו-כן, ייחשף Bert Scope מדגם BSX320, הכולל Link Training מובנה לכיוון אוטומטי ואיתור Equalization Settings בין משדר למקלט בערוץ תקשורת טורי מהיר, בקצב של עד 32Gbs.ההשתתפות ביום העיון היא ללא תשלום, אך מחייבת רישום מראש ומותנית בקבלת אישור. מספר המקומות מוגבל.
בימים אלה נמצאת בישראל משלחת מנהלים בכירים מאוד מחברת קואלקום (Qualcomm), המנצלים את הביקור כדי להיפגש עם חברות סטארט-אפ ישראליות, שענקית המובייל עשויה להתעניין בשיתוף פעולה עימן או ברכישתן. הצוות הזה כולל את סגן נשיא לאסטרטגיה ולרכישות, בריאן מודוף, אשר עמד מאחורי עיסקת הרכישה של חברת NXP תמורת 39 מיליארד דולר. ביחד איתו הגיע גם הטכנולוג הראשי ומנהל המו"פ של NXP בתחום הרכיבים לתעשיית הרכב, לארס רגר, ומנהל קבוצת מרכזי הנתונים של קואלקום, אנאנד שנדרשקאר.
במפגש עם עיתונאים שנערך היום (ה') בבוקר, אמר מודוף שבישראל פועלות חברות סטארט-אפ רבות בתחומים המעניינים את קואלקום. "בימים האחרונים נפגשנו עם הרבה מאוד חברות חדשניות. יש כאן הרבה מאוד משאבים בתחומי הרכב וה-IoT. אנחנו נמשיך להשקיע ולהיות אקטיביים בשוק הישראלי". לדבריו, העולם מתקדם למציאות של היפר-קישוריות, ולכן כל מרקם התקשורת שמסביב לדור החמישי (5G) הוא מרכז הכובד של החברה, ומסביבו היא בונה את השווקים החדשים, דוגמת האינטרנט של הדברים, המכונית המקושרת והאוטונומית, תשתיות מיחשוב למרכזי נתונים, אבטחה ועוד.
מאז הוקמה קואלקום ישראל בשנת 1993, ביצעה קואלקום מספר רכישות בארץ: חברת Wilocity, חברת DesignArt, חברת iSkoot, חברת EPOS ואת חטיבת המצלמות של CSR, שהיא צורן לשעבר. מנכ"ל קואלקום ישראל, אריק מימרן, מסר שמרכזי הפיתוח של ישראל עובדים כיום על שני פרוייקטי דגל של החברה: תקשורת נתונים אלחוטית מקומית בתדר של 60GHz, ופתרונות תקשורת עבור הדור החמישי (5G). מימרן: "הפרוייקטים האלה ממקמים את ישראל כמובילה בחברת קואלקום בתחום הגלים המילימטריים (mmWave)".
שרת קואלקום בענן של מיקרוסופט
שנדרשקאר, שהגיע לקואלקום אחרי 25 שנים באינטל, הסביר שהתעשייה נמצאת בתקופת מעבר ייחודית אשר דוחפת את קואלקום להגדיר מחדש תחומי העניין שלה. "בשלושים השנים האחרונות קואלקום התעסקה בקישוריות בין אנשים, אבל בשלושים השנים הבאות אנחנו נעסוק בקישוריות בין הדברים. התעשייה נמצאת בתקופת שינוי. בעבר הטכנולוגיה הובלה על-ידי המחשב האישי, וזה היה היתרון של חברת אינטל. כיום המובייל הוא זה המוביל את התעשייה, ולכן אנחנו מאמינים שיש לנו היום את ההזדמנויות שבעבר היו לאינטל".
התפיסה הזו מסבירה את הפעילות הגוברת של קואלקום הן בתחום הרכב והן בתחומי הענן ומרכזי הנתונים. לדברי שנדרשקאר, השנה ייצא לשוק מעבד השרתים של קואלקום, Centriq 2400. מדובר במעבד מבוסס ARM בעל 48 ליבות המיוצר בתהליך של 10 ננומטר. בחודש מרץ האחרון נחתם הסכם בין קואלקום לבין מיקרוסופט לשימוש בשרתים המבוססים על Centriq בשירות הענן Azure של מיקרוסופט. שנדרשקאר גילה שהוא מתעניין גם בתעשיית הענן הישראלית.
הענן נחשב לאחד מהמרכיבים החשובים בתחום העתידי של הרכב המקושר והנהיגה האוטונומית. ההערכה של קואלקום היא שבכל יום יועבר כל המידע שנאסף ברכב אל הענן, לצורך שיפור יכולות הניהוג של כל משתמשי הדרך. התוכנית שלה היא לספק את הרכיבים ברכב באמצעות חברת NXP, את תשתיות התקשורת באמצעות מערכות הדור החמישי ואת פלטפורמות השרתים בענן.
למובילאיי יש חזון, אבל צריך יותר מחזון…
לדברי לארס רגר מ-NXP, גם NXP מעוניינת בהשקעות בישראל: "יש כאן חברות מצויינות בתחומי האבטחה של המכונית המקושרת, ובלי אבטחה הולמת התחום הזה לא יתפתח". ראוי לציין שהמיזוג בין קואלקום ו-NXP עדיין לא בוצע, מכיוון שעדיין לא הגיעו כל האישורים הרגולטוריים. למרות זאת, החברות כבר מציגות אסטרטגיה משותפת. רגר: "חברת מובילאיי הישראלית היא חברה טובה מאוד בתחום החזון, אבל חזון לא מספיק כדי להחליף את הנהג במערכת אוטומטית.
"צריך לבצע צעד נוסף מעבר למה שמובילאיי עושה, ולהוסיף מקורות חישה נוספים. זה מה שאנחנו מתכננים לעשות ביחד עם קואלקום". לדבריו, קואלקום מספקת ל-NXP יכולות ייצור בטכנולוגיות חדשות. "כיום אנחנו מייצרים שבבים בתהליכי ייצור של 160 ננומטר עד 16 ננומטר. קואלקום תספק לנו תהליכי ייצור מתקדמים יותר של 7 ננומטר".
בתוך כך, מתברר שככל הנראה קואלקום בעצמה כבר מפתחת מערכת שאמורה להתחרות בחברת מובילאיי. בתשובה לשאלה בנושא, אמר בריאן שקואלקום היא חברה "בעלת עומק טכנולוגי גדול מאוד ויכולת עצמית לפתח את המערכות בעצמה". יכול להיות שאינטל (שחתמה על הסכם לרכישת מובילאיי) צריכה להיות מודאגת גם בחזית הזאת.
שלושת הבכירים הגיעו לישראל כדי להשתתף בכנס "ממחשוב קצה למחשוב ענן" של קואלקום. אירחה אותם מרב וינריב העומדת בראש קואלקום וונצ'רס בישראל.
משרד הביטחון חתם על הסכם אספקת חלפים ושירותי הנדסה היקפיים למסוקי CH53-D של חיל האוויר עם חברת סיקורסקי הנמצאת בבעלות לוקהיד מרטין. תוכנית האספקה שנקבעה לשמונה השנים הקרובות, תאפשר לסיקורסקי לנהל ולספק את שרשרת האספקה לחלקים וחלפים המיושנים, עבור המסוקים מוצרתה בשירות חיל האוויר משנת 1969.
"התוכנית תאפשר לחיל האוויר להבטיח אספקה שוטפת של חלפים עבור צי מסוקי CH53D, הנמצאים במחסור עולמי היוצר קושי באיתור וברכישת החלפים", אמר סגן נשיא לשירותים ומערכות בסיקורסקי, ביל גוסטיק. "בכך תימשך המוכנות למשימה של המסוקים אל תוך העשור הבא, ותתקרב למבצעיות כוללת של כחצי-מאה מאז תחילת פעילותם בחיל".
לדבריו, סיקורסקי תפעל לאורך כל שרשרת האספקה שלה לייצור עשרות חלקים קריטיים שהיא ושותפיה הפסיקו לייצר. במסגרת הזאת היא התחייבה על ייצור מחודש של יותר מ-80 סוגים של חלקים. רבים מהחלקים הכלולים בהסכם הם חלקים מכניים דינמיים, כמו למשל תיבת הממסר של המסוק.
ישראל רכשה את צי המסוקים מדגם ה-CH-53D בשלהי שנות ה-60 ובשנות ה-70 של המאה הקודמת. המסוקים, שקיבלו את השם העברי "יסעור", הינם בעלי שני מנועים והובילו כוחות וציוד לאזורי קרבות רבים, ושימשו במשימות חילוץ והצלה ובמשימות לוחמה אלקטרונית. כיום, חיל האוויר הישראלי הוא המפעיל היחידי של מסוקי CH-53 מדגם D בעולם. הדגם הזה דומה תכנונית למסוקי CH-53 מדגם G המופעלים על-ידי הכוחות המזוינים של גרמניה, שגם היא יזמה לאחרונה תוכנית מיוחדת להשגת חלקי חילוף, אם כי שונה לגמרי מהשיטה הישראלית.
הפתרון הגרמני: שדרוג
צבא גרמניה מפעיל כיום 26 מסוקי CH-53 שאותם הוא לא מצליח לשמר עקב המחסור בחלקי חילוף שלא ניתן למצוא אותם יותר. במקום לייצר את החלקים הישנים, בפברואר השנה נחתם הסכם שדרוג עם חברת Airbus Helicopters, אשר תייצר את החלקים החסרים בטכנולוגיות חדשות, במסגרת פרוייקט כולל של מודרניזציה של המסוקים. המטרה היא להחליף חלקים ישנים בחלקים מודרניים וחדשים יותר. הפרוייקט יתחיל להתבצע השנה ויימשך עד שנת 2022, כדי שצבא גרמניה ימשיך להפעיל את המסוקים לפחות עד לשנת 2030.
חברת סינופסיס (Synopsys) הודיעה היום (ד') שהיא משתפת פעולה עם חברת מלאנוקס (Mellanox) הישראלית בהבטחת תאימות הדדית מערכתית מלאה בין שני פתרונות ה-PCI Express 4.0 ששתיהן פיתחו בנפרד. שתי החברות ביצעו הדגמה של הצלחת התאימות ההדדית. ההדגמה כללה מחשב מארח הכולל את DesignWare Root Complex IP for PCI Express 4.0 וערכת תכנון אבות טיפוס DesignWare IP של סינופסיס, המחוברת להתקן מתאם רשת Mellanox ConnectX-5.
ההדגמה ממחישה אתחול מלא של ממשק ה-PCI Express 4.0, כולל חיבור הקישור, הגדרת תצורה ומניה (enumeration) במהירות של 16GT/s. בנוסף, שתי החברות עשו שימוש בפונקציונליות של התוויית שוליים במסלול בין המחשב המארח להתקן, בכדי להעריך את איכות חיבור התקשורת במטרה להשיג תכנון חזק יותר. ההדגמה בוצעה בביתן סינופסיס במהלך ועידת מפתחי ה-PCI-SIG. לסינופסיס ולמלאנוקס יש היסטוריה ארוכה של שיתוף פעולה בתחום ה-PCI Express 4.0. שתי החברות תרמו את איפיון נתוני ה-PHY בכדי לתקף את הדרישות החשמליות של מפרט PCI Express 4.0 ב-16GT/s, והחלו להדגים את התאימות ההדדית החשמלית כבר בשנת 2015. וכעת הן מדגימות תאימות הדדית מערכתית מלאה.
"הגענו לאבן דרך נוספת בשיתוף הפעולה שלנו עם סינופסיס כששתי החברות מדגימות את הובלתן בטכנולוגיית PCI Express", אמר גלעד שיינר, סגן נשיא לשיווק ב-Mellanox. "ההדגמות ממחישות את העוצמה של הפתרונות של שתי החברות ואת התמיכה המשותפת שלנו במפרט PCI Express 4.0 כדי לעמוד בדרישות הקישוריות של hyperscale, ענן, מחשוב עתיר ביצועים, לימוד מכונה, אחסון, מדיה ויישומים נוספים". "שיתוף הפעולה עם מלאנוקס מדגים את האופן שבו שתי החברות עוזרות למתכננים להאיץ את השילוב של ממשק PCI Express 4.0 בתכנוני מחשוב הענן עתירי הביצועים שלהם", אמר ג'ון קוטר, סגן נשיא לשיווק IP בסינופסיס.
פתרון ה-DesignWare IP for PCI Express המלא של סינופסיס הכולל בקרים, PHYs, ערכות לתכנון אבות טיפוס IP, תת מערכות IP ו-IP לתיקוף, זמינים כעת. בנוסף לכך, דרייברים של תוכנה ל-DesignWare IP for PCI Express Root Complex זמינים ב-Linux kernel.
חברת ווינד ריבר (Wind River) הנמצאת בבעלות חברת אינטל (Intel), מקימה צוות מחקר בשיתוף פעולה עם המרכז לחקר התחבורה (TRC) באוניברסיטת מדינת אוהיו (OSU) ועם העיר דבלין (באוהיו, ארה"ב), במטרה לפתח אסטרטגיות וטכנולוגיות שיאיצו את השימוש בכלי-רכב אוטונומיים ובכלי-רכב מקושרים אחרים. "כדי לממש נהיגה אוטונומית בהיקף נרחב, יש צורך בשיתוף פעולה בין גורמים רבים", אמר מנהל פתרונות הרכב המרושת בווינד ריבר, מרקס מק'אמון.
"תוכנה היא הליבה של המכונית של היום, והמכונית היא חלק מרכזי של הקהילות שלנו, לכן חיוני לשתף את הקהילה בעת ביצוע מחקר של נהיגה אוטונומית. לכן העיר דבלין, שהיא אחת מהערים החכמות המרושתות ביותר בארה"ב, היא שותף טבעי לפרוייקט". הקבוצה מתכננת לבחון את השפעת הקשרים בין טכנולוגיות, כלי- רכב ותשתית, על חיי התושבים. בנוסף לרכב האוטונומי, הקבוצה תבחן טכנולוגיות כגון תקשורת רכב-לרכב (V2V) ורכב-לתשתית (V2X), תוכנות לתא הנהג, חיישנים חכמים ומיפוי, ואיסוף הנתונים.
בשלב הראשון הפרויקט יתמקד בפיתוח ובחינת רכבי ניסוי אוטונומיים או "מעבדות מתגלגלות". "מהגשושית של מאדים עד לרכבות, מכוניות, ומטוסים מסחריים וצבאיים, עסקי הליבה של ווינד ריבר הם פיתוח ואספקת תוכנה למשימות קריטיות. בחשיפת אוניברסיטת אוהיו והסטודנטים שלה לסוג זה של תוכנה והתהליכים שתומכים בפיתוח של יישומים למשימות קריטיות, אנו מקווים שהחדשנות שלהם תמצא את הנתיב המהיר להפעלה בשטח", אמר מק'אמון.
מעבדת TRC משמשת כמרכז הניסויים הרשמי של מינהל הבטיחות הלאומי בארה"ב לתנועה בכבישים מהירים (NHTSA), ועובדת עם כל יצרני ה-OEM בתעשיית הרכב. מנכ"ל TRC, מארק-תמי הוטה, אמר שהרכב האוטונומי הראשון יעלה על הכביש לפני שיירד ממנו הרכב האחרון בנהיגה אנושית. "לכן חלק מהאתגר הוא כיצד לשלב בין השניים".
חברת אולטרא-צ'רג' (UltraCharge) מבית שמש מבצעת פרוייקט פיילוט ביחד עם חברת Leclanché השוויצרית, לפיתוח סוללה יעילה עבור שימוש באוטובוסים עירוניים. לאחרונה הפרוייקט קיבל את אישור משרד הכלכלה לקבלת מענק פיתוח בהיקף של 433 אלף שקל. המענק ישמש לפיתוח דגמים ראשונים של אנודה אשר תשולב בסוללות של חברת לקלאנג'.
קובי בן-שבת
הפרוייקט מבוסס על טכנולוגיה חדשה לייצור אנודות עתירות אנרגיה המבוססות על ננו-צינוריות העשויות מטיטניום דיאוקסיד, שזה כימיכל נפוץ מאוד המשמש כיום בתחומים שונים כמו למשל פיגמנטים בתעשיות הצבע הלבן, קרם הגנה, פיגמנטים בצבעי מאכל ועוד. הטכנולוגיה מבוססת על פטנט של פרופ' שיאדונג צ'ן (Xiaodong Chen), שהחברה רכשה מהאוניברסיטה הטכנולוגית NTU בסינגפור. פרופ' צ'ן משמש כיועץ המדעי של החברה.
אולטרא-צ'רג' מפתחת תהליך ייצור תעשייתי של הטכנולגיה. המודל העסקי של החברה מבוסס על פיתוח תהליכי ייצור תעשייתיים ומכירת קניין לתהליך ייצור ספציפי של כל לקוח. אומנם החברה פועלת מבית שמש ומעסיקה כיום כ-10 עובדים, אולם היא רשומה באוסטרליה, בעקבות תהליך רכישת שלד בורסאי בשם UltraCharge שבוצע בשנה שעברה. בעקבות הרישום לבורסה, החברה גייסה 5 מיליון דולר בחודש בדצמבר 2016.
מייסד ומנכ"ל החברה, קובי בן-שבת אמר שהבחירה נעשתה מכיוון שקל יחסית לגייס בה הון עבור חברות סטארט-אפ. "המשקיעים באוסטרליה התמקדו בעבר בתעשיית המכרות, ובשנה שעברה הם חיפשו הזדמנויות השקעה חדשות, בעיקר בתחום הטכנולוגיה. כיום שוק היעד המרכזי הוא פתרונות איחסון אנרגיה לרכב".
האוטובוסים מובילים את המגמה
מנהל הפיתוח העסקי, דני הכהן, אמר שהחברה נכנסת לשוק המצוי בתהליכי שינוי: "עולם הסוללות שהיה מצוי בקיפאון שנים רבות, מתעורר מכיוון שהעתיד הוא רכב חשמלי. כיום המרכיב הדומיננטי ביותר בשוק הזה הוא של סוללות לאוטובוסים חשמליים, מכיוון שברוב הערים הגדולות, דוגמת פאריס ולונדון, יש כוונה לעבור לתחבורה ציבורית חשמלית. כעת אנחנו רואים התפתחות בשווקים נוספים, דוגמת שוק המעבורות החשמליות, התקני אגירת אנרגיה בבתים, וציוד תעשייתי כמו מלגזות חשמליות".
כיום החברה מתמקדת בשיפור הביצועים ותהליך הייצור התעשייתי. הטכנולוגיה שלה מתחרה בטכנולוגיית אנודות ליתיום (ליתיום טיטניום אוקסיד, LTO) ובטכנולוגיה הוותיקה יותר של אנודות גרפיט.לאנודות גרפיט יכולת אגירת אנרגיה גבוהה של 335mA/H, אולם הן נטענות לאט מאוג ובעלות מחזור חיים קצר במיוחד, של 1,000-2,000 טעינות בלבד.
אנודות LTO מספקות טעינה מהירה ומספר מחזורים גדול, אולם הן בעלות צפיפות אנרגיה נמוכה של כ-170mA/H. הטכנולוגיה של אולטרא-צ'רג' נמצאת באמצע. היא מספקת מחזור חיים ארוך וטעינה מהירה כמו LTO, לצד צפיפות אנרגיה הקרובה לזו של גרפיט: 280mA/H-300mA/H. כעת החברה עוסקת בשיפור הטכנולוגיה כדי להגיע לרמת צפיות האנרגיה של אנודות גרפיט הוותיקות. בהמשך, היא מתכוונת להרחיב את הקניין הרוחני שלה כדי להגיע ליכולת ייצור של תא אנרגיה שלם.
חברת אוריקס ויז'ן (Oryx Vision) מפתח תקווה נמצאת בשלבים המתקדמים של ייצור חיישן מסוג חדש לרכב, המשלב בין היתרונות של חיישן LiDAR מבוסס לייזר ומכ"ם המבוסס על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave – FMCW. החברה מכנה אותו בשם Coherent Optical Radar System. היום הודיעה חברת אינומייז (Inomize) מנתניה, שהיא פיתחה את רכיב ה-ASIC עבור החיישן החדש עבור שימוש במערכות עזר לנהג (Advanced Driving Assistance Applications) ובלי רכב אוטונומיים. מדובר ברכבי אותות מעורבים הכולל מערך מגברים ומעגלי תמיכה באותות המגיעים לחיישן.
לפני כחצי שנה זכתה אינומייז בפרוייקט לפיתוח רשתית מלאכותית של חברת ננו-רטינה (Nano-Retina) הישראלית. מדובר בשתל המכיל אלפי מיקרו-אלקטרודות ותאים פוטו-אלקטריים המתחברים לעצבים המחברים בין העין למוח, תוך שימוש בחיישני תמונה מבוססי CMOS ובקולטני IR. אינומייז עובדת בשיתוף פעולה עם חברת TSMC, ויכול להיות שהדבר מרמז על כך שחיישני הרכב החדשים של אוריקס מתוכננים לייצור ב-TSMC.
מחסום עלות החיישנים
הטכנולוגיה של אוריקס נחשבת לבעלת פוטנציאל גדול מאוד מכיוון שהיא מתמודדת עם בעיה מרכזית בשוק הרכב החכם. אחד מהחיישנים הנפוצים ביותר כיום במחלקות הפיתוח של כלי-רכב אוטונומי הוא חיישן לייזר מסוג LiDAR, אשר משגר אותות לייזר קצרים כאשר הוא מסתובב על צירו וקולט אותם באמצעות חישן פוטו-אלקטרי. באמצעות מדידת זמני האותות החוזרים הוא משחזר מפה תלת מימדית של סביבת הרכב. אלא שלחיישני LiDAR יש מספר חסרונות: הם קשים מאוד לייצור, יקרים מאוד, ובעלי טווח מוגבל מכיוון שהקרינה עשויה לפגוע בראייה של אנשים הנחשפים אליה.
ביצועי החיישן של אוריקס מול חיישני לייזר וחיישני מכ"ם
החיישן של Oryx מתגבר על החסרונות האלה באמצעות שימוש בקרינת אינפרא-אדומה (IR) בעלת אורך גל גדול של 10 מיקרון. המכשיר משדר את האור לכל הכיוונים בהבזק אחד, בלא צורך להסתובב, כאשר האותות מהכיוונים השונים נקלטים על-ידי מערך של אנטנות זעירות בקוטר של 5 מיקרון כל אחת, הפועלות כמו אנטנות רדיו ולא כמו חיישן אופטי. הן מפעילות אלגוריתם המבוסס על העקרון של מכ"ם FMCW. האנטנות האלה מיוצרות על גבי שבב בטכנולוגיית סרט דק, ולכן הייצור שלהן הוא זול מאוד בהשוואה לחיישן LiDAR. המחיר מוזל גם בעקבות העובדה שאין בחיישן חלקים נעים. הוא מתוכנן לפעול לטווח של עד 150 מטר בכל תנאי מזג האוויר: גשם, ערפל ובתנאי קרינת אור שמש חזקה.
המתחרים המרכזיים: מכ"ם, לייזר ו… חברת אינוביז
חברת אוריקס הוקמה בשנת 2009 על-ידי דוד בן בסט, אשר ייסד בעבר את RFWaves ומכר אותה לחברת Vishay. בשנת 2016 הצטרף אליו רני וולינגשטיין, אשר ייסד בעבר את Intucell ומכר אותה בשנת 2013 לסיסקו. וולינגשטיין המשמש כמנכ"ל החברה, מיקד אותה בתחום הרכב האוטונומי. בראיון לאתר ספקטרום של ה-IEEE, הסביר וולינגשטיין, שחיישני מכ"ם מספקים טווח של 150-200 מטר אולם הם בעלי רזולוציה נמוכה. חיישני LiDAR הם בעלי רזולוציה גבוהה אולם יעילים לטווח של עד כ-60 מטר. להערכתו החיישן של החברה יכסה את הטווח החסר, ויזהה מכשולים קטנים בכביש ממרחק של 60 מטר, הולכי רגל ממרחק של 100 מטרים ואופנועים ממרחק של 150 מטרים.
בשלב הראשון החברה מייצרת רכיב הדגמה ברזולוציה של 300 פיקסלים. בהמשך היא תייצר רכיב ברזולוציה של 10,000 פיקסלים הכולל רבע מיליון ננו-אנטנות, ובשלב הסופי היא תייצר רכיב ברזולוציה של 100,000 פיקסלים הכוללים כמה מיליוני ננו-אנטנות אשר יותקן בכלי-רכב. בחודש אוקטובר 2016 החברה גייסה 17 מיליון דולר בגיוס ראשון בהובלת קרן בסמר (Bessemer Venture Partners) ובהשתתפות הקרנות Maniv Mobility ו-Trucks VC.
בעקבות הגיוס הצטרף אדם פישר מקרן בסמר לדירקטוריון של אוריקס. הטכנולוגיה של אוריקס מתמודדת מול הטכנולוגיה של חברת Innoviz מכפר-סבא, המפתחת גם היא חיישן LiDAR ללא חלקים נעים עבור השוק העתידי של כלי-רכב אוטונומיים. החיישן של אינוביז מפותח ומיוצר על-ידי חברת Jabil ישראל.
כמאה תלמידי תיכון יהודים וערבים, השתתפו בהאקתון ראשון בישראל, של חברת NOKIA וארגון Junior Achievement Worldwide שהתקיים במשרדי נוקיה ישראל בכפר סבא. במקום הראשון זכה צוות היזמים הצעירים Hi Clouds מבית הספר למחוננים ע"ש רון ורדי בראשון לציון, שפיתחו את Hand it – ידית חכמה לדלת אשר מחטאת את עצמה לאחר כל שימוש. הצוות הזוכה ייצג את ישראל בתחרות הגמר הבינלאומית של Nokia JA STEM Innovation camp, שתתקיים בשבוע הבא.
המשתתפים הצעירים בתחרות, נבחרו על סמך יכולות וכישורים שהפגינו בתחרויות מחוזיות ובתכנית היזמים הצעירים של JA. הם נדרשו לפתח בעזרת עקרונות IoT (האינטרנט של הדברים) פתרונות לשיפור מכשיר או מתקן נפוץ כלשהו, כאשר לכל אחד מעשרת הצוותים שהשתתפו בהאקתון התלווה עובד נוקיה כמנטור טכנולוגי ועסקי. בין הרעיונות הנוספים שפותחו בהאקתון: ארון בגדים חכם, מוצרים בתחום הבריאות והרפואה הדיגיטלית, קולר חכם לכלב ועוד.
אריק טל, מנכ"ל נוקיה ישראל ואגן הים התיכון, אמר ליזמים הצעירים כי ההאקתון סיפק להם הזדמנות להתנסות בסביבת עבודה אמתית של הייטקיסטים, אשר לומדים תוך עשייה לרכוש כלים בתחום הבינאישי והמקצועי. "תלמדו לעבוד כצוות שפותר בעיות בתנאי לחץ ומפעיל גמישות מחשבתית, תשקיעו ותצליחו במקצועות ה-STEM ונשמח להיפגש אתכם שוב כעובדים אצלנו עוד מספר שנים". עינת בר, Global Business HR בחטיבת CloudBand, נוקיה: "אנו מחוייבים לשימוש בטכנולוגיה למטרות טובות למען הקהילה, כחלק מהמיקוד שלנו באתגרי קיימות וביוזמות שישפיעו בצורה חיובית על קהילות שונות ומגוונות בחברה. ההאקתון STEM Innovation Camp מקדם ערכים של יזמות וחדשנות בקרב נוער יהודי, מוסלמי ונוצרי ועוזר לעודד אותם לעבודה במקצועות מבוקשים בעתיד הלא רחוק".
זו השנה העשירית שחברת נוקיה מקיימת את אירועי STEM Innovation Camp, אשר נוסדו ב-2007 במטרה לעורר השראה בקרב בני נוער ולעודד אותם לבחור בלימודי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. האירועים נערכים בארה"ב, קנדה, פינלנד, ברזיל וספרד, וכעת גם בישראל.
בתמונה למעלה: : תלמידי הצוות הזוכה בתחרות, עם אריק טל, מנכ"ל נוקיה ישראל ואגן הים התיכון ואנשי נוקיה ישראל שליוו את האירוע.
חברת ראדא תעשיות אלקטרוניקה (Rada) הודיעה על הצלחה משמעותית בניסויים להוכחת פעולה מבצעית תוך כדי תנועה (On-The-Move) של מערכות המכ"ם הטקטי שהיא מייצרת. היכולת הזו מאפשרת לשלב אותן במערכות המשמשות כוחות מתמרנים. החברה הדגימה לאחרונה את היכולת הזו ללקוח אסטרטגי במסגרת ניסוי שטח שבו מערכות המכ"ם הציגו זיהוי מוקדם ועקיבה רציפה ומדוייקת אחר מטרות אוויריות רלוונטיות, בהיותם מותקנים על רכב שנע ברציפות ובתנאי שטח משתנים. ראוי לציין שהיכולת הזו חשובה ליישום מערכות הגנה אקטיביות על כלי-רכב, שזהו אחד משוק היעד החשובים של ראדא.
הניסוי בוצע באמצעות מערכות המכ"ם RPS-42 (המבוססות על מכ"ם MHR) המשמשות לגילוי רחפנים. הן יסופקו ללקוח הזה החל מיולי 2017. מכ"ם RPS-42 מבוסס על המכ"ם הרב-משימתי MHR. ראדא מסרה שהיא הטמיעה את יכולת הפעלה בתנועה (OTM) במשפחת מערכות המכ"ם הרב-משימתי (Multi-Mission Hemispheric Radars – MHR) ובמשפחת מערכות Compact Hemispheric Radars – CHR שלה, באמצעות שילוב מערכת ניווט אינרציאלית (INS), יישומים אלגוריתמיים מתוחכמים, טכניקות עיבוד אותות הנדרשים ל-OTM, וניסויי שטח מעמיקים שהיא ביצעה.
מכ"ם MHR ומכ"ם CHR פועלים בתחום S, והינם מבוססי תוכנה, בטכנולוגיית Pulse-Doppler, ובעלי אנטנת סריקה אלקטרונית אקטיבית (AESA). הם בעלי יכולות יצירת אלומה ומופיעים בגורם צורה קומפקטי ונייד ומאפשרים ניהול של מספר משימות במקביל. עד היום ראדא מכרה יותר מ-200 מערכות לצבאות ולאינטגרטורים שונים בעולם. מנכ"ל ראדא, דב סלע, אמר שמאז שהחברה החלה לפעול בתחום המכ"ם היא דאגה לשלב בהם יכולות OTM. "כעת הצלחנו להביא את המוצרים האלה לכלל הבשלה ולתת מענה לצרכי ה-OTM של בסיס לקוחותינו. אנחנו בטוחים שהיכולת הזו תיצור ביקוש וצמיחה במכירות בעתיד הקרוב".
ברבעון הראשון של שנת 2017 צמחו מכירות ראדא ב-91% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-4.7 מיליון דולר. הרווח הנקי צמח מ-600 אלף דולר אשתקד לכ-1.7 מיליון דולר השנה. לאחרונה החברה פירסמה תחזית מכירות לשנת 2017 כולה, בהיקף של כ-20 מיליון דולר – המיצגת צמיחה של 50% בהשוואה לשנת 2016. חברת ראדא נסחרת כיום בבורסת נסד"ק לפי שווי שוק של כ-39.6 מיליון דולר.
חברת PEI-Genesis, המספקת שרותי תכנון והרכבת מחברים ומכלולי כבלים, פותחת משרד מכירות בישראל שיפעל מתל אביב, בניהולו של שמחה פרימר. לפני שהצטרף לפי אי איי – ג'נסיס, פרימר עבד 21 שנים בניסקו, אחת המפיצות הגדולות בישראל של רכיבים אלקטרוניים. בניסקו שימש סמנכ"ל תפעול, ומאז 2006 כמנהל כללי בפועל.
"רבות מהחברות הכי חדשניות בישראל מתמקדות במגזרי התעשייה, הצבא, התעופה, האנרגיה הרכבות והסעת המונים, התאמה מושלמת למגזרים שפי אי איי – ג'נסיס משרתת היטב", אמר פרימר. "החברה ידועה כבעלת תגובה מהירה ויכולת לספק פתרונות חיבור מותאמים אישית בכל כמות. ישראל היא המקום הנכון עבור פי אי איי – ג'נסיס". פרימר הוא בעל תואר שני בהנדסת תעשייה, ואליו יצטרפו עוד ארבעה עובדים במשרד בתל אביב, כולם בעלי ניסיון בתחום הפצת הרכיבים האלקטרוניים.
"ישראל מדורגת במקום השלושה עשר בעולם בפעילות מדעית", אמר סטיבן פישר, מנכ"ל פי אי איי – ג'נסיס. "גם שיעור הפטנטים שמוגשים בה לרישום לנפש הוא מהגבוהים בעולם וזהו מדד ברורה לכך שזו מדינה המאופיינת בחדשנות טכנולוגית. הנסיון שלנו בעבודה שלנו עם חברות משלבי התכנון עד האספקה, עם המלאי העצום שלנו והיכולת להתאים פתרונות במהירות, מתאימים במיוחד לשוק בישראל".
חברת פי אי איי – ג'נסיס מתמחה בהרכבות מהירות של מחברים מדויקים ומכלולי כבלים. היא מפתחת פתרונות למגזרי הצבא, התעשייה, הרפואה, התעופה, התחבורה והאנרגיה ברחבי העולם. המטה של פי אי איי – ג'נסיס נמצא בפילדלפיה, פנסילבניה, ויש לה מפעלי ייצור בסאות בנד, אינדיאנה, צ'נדלר, אריזונה, נוגאלס, מכסיקו, סאותהמפטון, בריטניה וז'והאי, סין וגם משרדי מכירות באמריקות, אירופה ואסיה. למידע נוסף: www.peigenesis.com.
חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) הכריזה על מערכת Cadence® Virtuoso® System Design Platform המספקת זרימת אימות ותכנון משותפים אוטומטית, יעילה ורשמית בין פלטפורמת Cadence Virtuoso לבין טכנולוגיות Allegro ו-Sigrity. רמת האינטגרציה הגבוהה של המוצר החדש מיועדת לאפשר למהנדסים לבצע תכנון בו-זמני בשבב, במארז ובלוח. קיידנס הסבירה שהפלטפורמה החדשה הופכת תהליכים שהיו עד כה ידניים לתהליכים אוטומטיים, ולפיכך מצמצמת שגיאות ומסוגלת להפחית את זמן ה-LVS – layout versus schematic בין ה-IC לבין ה-Package.
עד כה ההתפתחויות בטכנולוגיות הסיליקון היו טובות דיין עבור השיפורים השוטפים במוצרי מיקרו-אלקטרוניקה, אך לנוכח המורכבות ההולכת וגדלה של השבבים, החבילות והלוחות הקיימים היום גובר הצורך במעגלים משולבים המתבססים הן על חומרי סיליקון והן על חומרים שאינם סיליקון לצורך תכנון מטבי של מערכות עתירות ביצועים. כתוצאה מכך, המגמה הזו מניעה את הצורך של מהנדסים לשלב ריבוי של טכנולוגיות הטרוגניות בתוך מוצר אחד יחיד, מה שמשפיע על הביצועים ועל הפונקציונליות של המעגלים המשולבים ויוצר מערך חדש של אתגרים עבור חברות המוליכים למחצה. כדי להתמודד עם האתגרים הללו פיתחה קיידנס פתרון חדשני וחוצה-פלטפורמות שמוסיף יעילות ואוטומציה לתכנון של מארזים או מודולים הכוללים התקני off-chip וריבוי מעגלים משולבים המבוססים על PDKs (ערכות תכנון תהליך) שונות.
ה-Virtuoso System Platform מאפשרת למתכנני המעגלים המשולבים לכלול בקלות איתור רכיבים פרזיטיים של המערך ברמת המערכת בתוך מתודולוגיית אימות ה-IC, מה שמאפשר חיסכון בזמן תודות לשילוב של נתוני חיבוריות מערך מארז/לוח עם המודל החשמלי הפרזיטי במערך ה-IC. לאחר מכן נוצרת באופן אוטומטי סכמה "מודעת למערכת" שיכולה לשמש בקלות ליצירת מערך בדיקות עבור הסימולציה הסופית ברמת המעגל. הפלטפורמה החדשה מביאה אוטומציה אל כל המתודולוגיה, מה שמבטל את הצורך בתהליך הידני והמועד לטעויות של שילוב מודלים של פרזיטים ברמת המערכת בחזרה אל הזרימה של מתכנן המעגל.
מרכז הפיתוח של חברת אינטל (Intel) בישראל מפתח משפחה חדשה של חיישנים המבוססים על טכנולוגיית תקשורת WiGig המשמשת לתקשורת אלחוטית קצרת טווח ומהירה מאוד (תקן IEEE 802.11ad). כך נודע ל-Techtime במהלך ביקור במרכז הפיתוח בחיפה, שבו התקיים כנס ראשון מסוגו עבור כל צוותי פיתוח פתרונות התקשורת של חברת אינטל בישראל.
טכנולוגיית WiGig מבוססת על שימוש בגל נושא בתדר של 60GHz. האותות בתדר הזה קרויים גם בשם "גלים מילימטריים" ומאופיינים בתכונות מיוחדות במינן: הם דועכים מהר מאוד באטמוספירה ובתוך כמה עשרות מטרים נעלמים כמעט לגמרי. לכן הם מיועדים לתקשורת קצרת טווח ומסיבה זו גם קשה ליירט אותם ממרחק.
בתדרים הללו יש לגלים האלחוטיים תכונות רבות של גלי אור, כמו החזרה מקירות וממשטחים מוצקים. כדי לצמצם את אפקט ההחזרה, מגדיר תקן WiGig את השימוש בטכנולוגיית השידור Beamforming (עיצוב אלומה), שבה נעשה שימוש בתופעות של עקיפה והתאבכות גלים כדי לייצר אפקט של שידור כיווני בין המשדר למקלט.
משחק ה-VR חשף טכנולוגיית חישה חדשה
התוצאה: נקודת תקשורת אחת יכולה להתקשר עם מספר מכשירים באמצעות אותות שידור וקליטה כיווניים. מנהל קו מוצרי WiGig באינטל ישראל, ירון כהנא, סיפר אולם כעת שיש לתופעה הזו יתרונות נוספים. עיצוב האלומה נעשה באמצעות אנטנת Phased Array אשר יודעת לאתר את כיוונו האופטימלי של אות חוזר, ולכן לדעת את כיוונו של כל אובייקט משדר (קורן).
אם מוסיפים לכך יכולת מדידת זמני שידור וקליטה, מתקבל חיישן מיקום מדוייק למדי. במהלך הכנס הדגימה קבוצת ה-WiGig פתרון תקשורת עבור ערכת VR למשחקים, של חברת HTC, שתצא בקרוב לשוק. במקור, הפתרון נועד לאפשר לשחקן להתחבר אל המחשב ולהעביר מידע במהירות רבה, כדי להנות מחוויית משחק מלאה. אלא שקבוצת הפיתוח ניצלה את התכונות המיוחדות של הגלים המילמטריים כדי לספק למשחק את המידע הנחוץ על מיקומו של השחקן במרחב הווירטואלי. בכנס גם הודגמה מערכת המאפשרת למשדר/מקלט WiGig לאתר את מיקומו של חפץ בחדר בדיוק של סנטימטרים בודדים. לדברי כהנא, "אנחנו מפתחים את אבני הבניין של WiGig כפתרון חישה אוניברסלי. בתוך שנתיים זה יהיה פתרון 5G קלאסי, ויכול להיות שבעתיד הטכנולוגיה תוכל לשמש גם כפתרון חישה בכלי-רכב".
מנהל מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל, רן סנדרוביץ. "אנחנו בתחילתה של מהפיכה תקשורתית"
סוגיית החישה עבור תעשיית הרכב היא עדיין נושא פתוח באינטל. מנהל כל מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל, רן סנדרוביץ, אמר שמרכז הפיתוח לא עוסק ישירות בתקשורת ממונעת בין מכוניות לבין כל התשתיות האחרות (V2X). "כאשר תיסגר עיסקת אינטל-מובילאיי תובל אסטרטגיית הרכב של אינטל על-ידי מנובילאיי ואז הדברים יהיו ברורים יותר. יכול להיות שהדבר יקבע גם את אופי הפעילות של אינטל בתחום חיישני המיקום בתעשיית הרכב – כולל עתידו של ה-WiGig בתחום.
1,000 מהנדסי תקשורת באינטל ישראל
מכל מקום, הדבר מבליט את היקף הפעילות של אינטל בישראל בתחום התקשורת. לדברי סנדרוביץ, כיום אינטל מעסיקה בארץ כ-1,000 מהנדסי פיתוח בתחום התקשורת, אשר המוצרים שלהם מתורגמים למכירות שבבים בהיקף של יותר ממיליארד דולר בשנה. בסך הכל, היקף הפיתוח בישראל מבחינת כוח אדם מסתכם בכ-7,000 אנשי פיתוח בכל התחומים.
סנדרוביץ: "היום הקמנו קהילה מקומית של מהנדסי תקשורת בתוך אינטל. זהו מבנה ארגוני מודרני החוצה את כל גבולות הארגון, אשר מקשר בין כל מהנדסי התקשורת באינטל ישראל, מרמת ה-RF ועד רמת הפרוטוקולים. למעשה, את כל שבע שכבות התקשורת.אנחנו נמצאים רק בתחילתה של מהפיכת התקשורת, והצוותים הישראלים פעילים בכל התחומים המעניינים את אינטל: תקשורת קווית, תקשורת אלחוטית, תקשורת רחבת פס, הבית החכם ומרכזי הנתונים".
כנס המשתמשים השנתי של סינופסיס (Synopsys) בישראל, SNUG Israel 2017, שנערך ב-7 ביוני במלון דניאל בהרצליה, משך יותר מ-500 מהנדסים ומפתחים. הכנס הציג מגוון רחב של דוברים בכירים שסקרו חידושים, מגמות וכלים מובילים בענף הסמיקונדקטור. בנוסף למליאות הכלליות, הכנס כלל 9 מסלולים: טכנולוגיות רכב, IP, Analog Mixed Signal, אימפלמנטציה, צריכת הספק נמוכה, תכנון אבות טיפוס (prototyping), בדיקות סטאטיות, Verification Continuum וכן מסלול נרחב במיוחד של תוכנה ואבטחת סייבר.
קהילת משתמשים גלובלית
SNUG Israel מהווה חלק מסדרה של 15 כנסי משתמשים אותם מארחת סינופסיס בכל שנה בכל רחבי העולם. מאז שנת 1991, ייצג כנס Synopsys Users Group – SNUG קהילה עולמית של אנשי תכנון הממוקדים בחדשנות. כנס SNUG מכנס ביחד יותר מ-10,000 משתמשים בכלים ובטכנולוגיה של סינופסיס בצפון אמריקה, אירופה, אסיה, יפן וישראל. SNUG כולל הצגה של מאמרים טכניים שנבדקו על ידי עמיתים (peer reviewed) ונאומים של מובילי תעשייה ומספק הזדמנות ייחודית ליצור קשר עם מנהלים מסינופסיס, אנשי פיתוח העובדים בסביבת סינופסיס, שותפי החברה ואנשי קהילת התכנון המקומית.
ההרצאה המרכזית באירוע ניתנה על-ידי אנדריאס קולמן, סגן נשיא בכיר ומנכ"ל קבוצת ה-Software Integrity – SIG של סינופסיס העולמית. קולמן סקר את ההשפעות ההדדיות בין המגמות המובילות בתעשייה, לבין תחומי מפתח דוגמת טכנולוגיות רכב, לימוד מכונה, EDA ואבטחת תוכנה.
במסלול האימפלמנטציה הוצגו המגמות המרכזיות בתחום ה-RTL Synthesis ומיטב הפרקטיקטות בתכנון פיזי בעזרת כלי ה-place-and-route של סינופסיס, IC Compiler II. המסלול כלל גם מצגת על מיטב הפרקטיקות למימוש מעבדי ARM באמצעות כלי סינופסיס, כולל case study שעסק ב-silicon interposer routing, נושא שחשיבותו גוברת ככל שהסיליקון בשבבים צריך לשאת כמות ומורכבות גדולה יותר של פונקציות. מסלול ה-IP כלל הרצאות בתחומי האופטימיזציה של צריכת הספק, ביצועים ושטח סיליקון באמצעות 25G PHY IP DesignWare, וגם מפגשים טכניים בנושאי DDR4, HBM2 ו-PCI Express 4.0 IP.
הרכב החכם גנב את ההצגה
אחד המסלולים שמשכו עניין רב באירוע הוא מסלול טכנולוגיות הרכב (automotive). הרצאה פופולרית במסלול זה עסקה במשפחת המעבדים החדשה של סינופסיס, DesignWare ARC HS4x ו-HS4xD, המשפרים ביצועי RISC ו-DSP עבור יישומים של הקצה העליון ובכללם יישומי בקרה, בידור ומידע לרכב, לצד ממשקי אדם-מכונה מתקדמים. הרצאות נוספות עסקו בעמידה בתקן הבטיחות ISO 26262 עבור מערכות ADAS – advanced driver assistance systems, מערכות על גבי שבב עם IP לרכב ומעבדים המאפשרים יכולות ראייה, בטיחות ואבטחת מידע בכלי רכב אוטונומיים.
אחת ההרצאות המשמעותיות ביותר באירוע, שהיוותה חלק ממסלול ה-low power, הציגה מתודולוגיה להערכת צריכת הספק בשלבים מוקדמים של התכנון. מסלול ה-Analog Mixed Signal התמקד בנושאים הקשורים בכלי ה-Custom Compiler וה-CustomSim של סינופסיס. מסלול ה-Verification Continuum הציג את את הפלטפורמה המובילה של סינופסיס בתחום הווריפיקציה, המספקת מענה לתיקוף של מערכת שלמה, כולל רמות ה-system, האמולציה ותכנון אבות הטיפוס (prototyping). לצד זאת, מסלול ה-prototyping כלל הרצאה בנוגע למתודולוגיית partitioning עבור תכנון SoCs (מערכות על גבי שבב).
שיתוף פעולה קהילתי
במסלול אבטחת התוכנה והסייבר עסקו ההרצאות בנושאים פופולריים דוגמת ניהול סיכוני צד שלישי בקוד תוכנה, ניתוח סטאטי, מדידת רמת האבטחה האמיתית של התוכנה, מתודולוגיות לפיתוח מהיר בתחום הסייבר וניהול של נקודות תורפה (vulnerabilities) בלתי ידועות. מתי ויסמן, המנהל הטכני (Director of Applications Consulting) של סינופסיס ישראל (בתמונה למעלה), אמר מקצועני סינופסיס משתפים פעולה באופן הדוק ביותר עם קהילת המתכננים כדי לרכוש ידע מעמיק על האתגרים של המשתמשים. "גיבשנו עבור SNUG Israel תוכנית שלא רק פורסת את האתגרים הקריטיים הללו בפני הקהל הישראלי, אלא גם מציעה כלים מקיפים, אפקטיביים ומעשיים לנהל אותם באופן הטוב ביותר".
הצוות הישראלי של חברת KLA Tencor הפועלת ממגדל העמק, מתמודד בחודשים האחרונים עם תופעות חדשות המתפתחות בתעשיית הסמיקונדטורס העולמית, אשר הפכו את שנת 2017 לשנה מיוחדת במינה. בראיון ל-Techtime סיפר לאחרונה מנהל התפעול של KLA Tencor Israel, אורי תדמור שהחברה מצאה את עצמה במצב מעניין שבו היא מייצרת בו זמנית את המערכות החדשות ביותר של החברה, במקביל למערכות בדיקה ישנות מאוד שהיא מחזירה לקווי הייצור.
תדמור: "תעשיית מערכות הייצור ובקרת קווי ייצור השבבים נמצאת השנה בצמיחה מאוד גדולה, במיוחד בעיקר בזכות העובדה שיצרניות גדולות כמו TSMC, אינטל וסמסונג, נכנסו לתהליך הצטיידות מאסיבי. התהליך הזה נידחף על-ידי השימוש הגובר במערכות ייצור בגיאומטריה של 10 ננומטר ומערכות לייצור זכרונות פלאש. התוצאה היא שאנחנו רואים קפיצת מדרגה ברמת הביצועים שהתעשייה דורשת מהמכונות".
טכנולוגיה ישראלית לבדיקות Overlay
תדמור נכנס לתפקידו החדש לפני מספר שבועות, לאחר ששימש בשנים האחרונות כמנהל חטיבת מוצרי ה-Overlay של החברה. מערכות Overlay מבצעות בדיקה של הדיוק שבה מונחות שכבות החומר אחת על-גבי השנייה במהלך ייצור השבב. סוגיית האוברליי נעשתה מרכזית בשנים האחרונות עקב הכישלון של התעשייה בפיתוח מקור קרינת חשיפה באורך גל קצר (EUV). התוצאה היא שהמקורות היום בעלי רזולוציה נמוכה בהרבה מהנדרש לייצור טרנזיסטורים בגודל של 10 ננומטר. כדי להתמודד עם הבעיה שוכללו טכניקות ייצור אוברליי, המאפשרות לייצר מבנים קטנים מאוד באמצעות הוספת והחסרת שכבות ביניים רבות.
מטרות Overlay מהדור הקודם (למעלה) בהשוואה למטרות ProAIM החדשות
על הרקע הזה הוציאה לאחרונה חברת KLA Tencor את מערכת Archer 600 שפותחה ומיוצרת בישראל ומצליחה לגלות תזוזה בין השכבות ברזולוציה של מאית הננומטר. תדמור: "המערכת משתמשת בטכנולוגיית הדמייה שאנחנו מפתחים כבר 25 שנה ברציפות, ובמקור תאורה בעל טווח גדול מאוד של תדרים ובעוצמה חזקה פי עשרה בהשוואה לדורות הקודמים של מערכות הבדיקה. אחד מהפיתוחים המרכזיים במערכת החדשה הוא שימוש במטרות חדשות מסוג ProAIM™שפיתחנו, הכוללות מבנים המותאמים ל-Design Rules של תהליך הייצור המעשי".
המטרות הינן מבנים קבועים שתוכננו מראש ומיוצרים במרווחים שבין השבבים, אשר מנוסרים החוצה לאחר השלמת הייצור ופירוק פרוסת הסיליקון (Wafer) לרכיבים נפרדים. מכיוון שהמהנדסים מכירים את מאפייני התגובה לאור של המטרות, הם יכולים להשתמש בניתוח הקרינה המוחזרת מהן ככלי המספק מידע על מצב פרוסת הסיליקון. לדברי תדמור, "ככל שהתפתח תהליך המיזעור נוצרו פערים הולכים וגדלים בין המידע המגיע מהמטרות לבין המצב האמיתי של השבב. עכשיו סגרנו את הפער הזה. אומנם המטרות החדשות תוכננו במקור לתהליכי ייצור של 10 ננומטר, אבל הן מותאמות לשימוש בגם בתהליכי ייצור של 7 ננומטר ושל 5 ננומטר. בעבר היינו מודדים 12 נקודות בפרוסת הסיליקון, כיום אנחנו מבצעים בדיקות של 1,000 נקודות בכל פרוסה בקצב של כמה מאות מילי-שניות לכל מדידה".
מה הן המגמות הנוספות בתעשייה המשפיעות עליכם?
"אנחנו רואים מגמה של בניית תעשיית שבבים בסין. בתעשיית הסמיקונדקטורס הסינית מתבצעות כיום השקעות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. התופעה הזו דומה מאוד למהלך שטאיוואן ביצעה לפני כ-30 שנה. זהו שוק מתעורר מבחינתנו, עם השקעות גדולות מאוד, אשר מנסה להדביק את הטכנולוגיה בעולם. לכן גם פועל כיום צוות מיוחד של KLA-Tencor המאתר הזדמנויות בסין. להערכתי, כיום אנחנו עדיין נמצאים רק בתחילתו של המהלך הזה".
המערכות הישנות חוזרות לקו הייצור
"מגמה מפתיעה קשורה להתפתחות שוק ה-IoT. לשוק הזה יש השפעה מעניינת מאוד על תעשיית הסמיקונדקטור מכיוון שעולם ה-IoT זקוק לשבבים זולים מאוד, ולכן הוא יוצר דרישה מוגברת לרכיבים המיוצרים בטכנולוגיות ישנות. אנחנו מרגישים את התופעה הזו בהתפתחות גדולה של שוק מערכות בדיקה שלנו מיד שנייה ומיד שלישית. אבל השנה נגמרו המכונות המשומשות בשוק. מי שיש לו מערכות ייצור ישנות – לא מוכר אותן – ואנחנו מתחילים לקבל בקשות לספק מוצרים מוצרים שהוצאנו לשוק לפני 15 שנים. למעשה, קיבלנו בקשות לייצר מחדש מערכות שכבר סיימנו את תהליך ה-End of Life שלהן. החברה התחילה לייצר חלק מהמוצרים, ואפילו בישראל התחלנו לייצר את מערכת הבדיקה המטרולוגית SFX200, שיצאה לשוק בשנת 2006".
ההשפעה הכוללת של המגמות האלה מורגשת גם בפעילות היומיומית של KLA-Tencor Israel. לדברי מנהלת משאבי האנוש בחברה, ויקי פלטניק, המרכז הישראלי נמצא בצמיחה. "בשלושת החודשים הראשונים של השנה גייסנו 40 עובדים חדשים וכעת אנחנו מעסיקים 530 עובדים בישראל. לפני שנתיים העסקנו 450 עובדים. מערך הפיתוח נמצא כעת בצמיחה, ולאחרונה פתחנו 20 משרות פיתוח חדשות שמתוכן לפחות 10 משרות הן לבעלי תארים מתקדמים בתחומי ההנדסה והמדעים.
"בשנים האחרונות נקלטו אצלנו לא מעט סטודנטים שהחלו לעבוד בחברה בזמן לימודיהם, במסגרת תוכנית מיוחדת שאנו מפעילים. החברה מציעה חבילת תנאים ייחודית המותאמת לכל סטודנט, בנוסף לתנאים סוציאליים מלאים, בונוסים, ביטוחי בריאות ועוד. רבים מהם נקלטים בחברה עם סיום בלימודים וממשיכים להתפתח במסגרות שאנו מציעים להם״.
צחי וייספלד, ימונה למנכ"ל Microsoft for Startups וינהל את כלל שיתופי הפעולה והפעילות של מיקרוסופט מול סטארט-אפים ברחבי העולם. וייספלד כיהן עד-כה כמנכ"ל פעילות האקסלרטורים העולמית של מיקרוסופט המונה 7 אקסלרטורים ברחבי העולם. הוא ירכז תחתיו את כל תוכניות העזרה ושיתוף הפעולה של מיקרוסופט עם חברות סטארט-אפ בעולם.
וייספלד (45), הוא בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת נורטווסטרן ואוניברסיטת ת"א. הוא יזם את הקמת האקסלרטור הראשון של מיקרוסופט בעולם, שיחגוג בסוף החודש 5 שנים להקמתו. מאז הרעיון שוכפל ומופעל כיום בברלין, לונדון, הודו, סין ובמטה מיקרוסופט העולמית בסיאטל. חברות הסטארט-אפ שיצאו מתוכנית האקסלרטורים, גייסו כשלושה מיליארד דולר (ממוצע של 5.2 מיליון דולר לסטארט-אפ).
במסגרת התפקיד החדש, וייספלד ינהל את כלל האינטרקציה של מיקרוסופט עם קהילת הסטארט-אפים העולמית במגוון תכניות: האקסלרטור של מיקרוסופט לחברות מתקדמות, תכנית BizSpark המסייעת בגישה לשירותי Azure, שיתוף פעולה עם למעלה מ-200 אקסלרטורים ב-47 מדינות דרך תכנית BizSpark+, תוכניות פוסט-אקסלרציה, ותוכנית שיתוף פעולה עם קרנות הון-סיכון בשיתוף עם זרוע ההשקעות Microsoft Ventures.
במהלך 25 השנים האחרונות צחי ניהל יזמויות בישראל ובעולם – בין השאר כמנכ"ל נטקינג, מנכ"ל מוצרי אנטרפרייז בקומטאץ', מנכ"ל פעילות M Systems בארה"ב, מנהל העסקים, מוצר, ושיווק של Modo ולאחרונה שותף-יזם לחברת מינטיגו. וייספלד הצטרף לראשונה למיקרוסופט בשנת 1998 כשותף ומנהל הקמת הפורטל MSN ובהמשך סייע בהקמת מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל בשיתוף עם משה ליכטמן והמנכ"ל הנוכחי של המרכז, יורם יעקובי.
"כיזם בעצמי", הוא אמר, "אני יודע שהדבר החשוב ביותר להצלחתם של סטארטאפים הוא קשרים עסקיים המניבים הכנסות ושתופי פעולה. מיקרוסופט יוצאת דופן ביכולת שלה לגרום לקשרים שכאלו לקרות. סטארט-אפים הלוקחים חלק בתוכניותנו מקבלים יתרון יוצא דופן לעומת כל מתחריהם".
[בתמונה למעלה: פרופ' כץ בודק גלאי מוליכות-על במרכז לאינפורמציה קוונטית]
המרכז למחקר אינפורמציה קוונטית באוניברסיטה העברית בירושלים ( Quantum Information Science Center), זכה במכרז של מערכת הביטחון להובלת פרוייקט פיתוח מדגים לאומי של מערכת תקשורת קוונטית. מטרת הפרוייקט היא לפתח מומחיות ישראלית מקומית וטכנולוגיות חדשות למערכות תקשורת המבוססות על מכניקת הקוונטית אשר יהיו חסינות בפני ציטוט ויאפשרו להגן על המידע הקיים בהן.
מנהל המרכז וחוקר במכון לפיסיקה של האוניברסיטה העברית, פרופ' נדב כץ, אמר שהפרוייקט ימקם את ישראל בחזית העולמית של המחקר והפיתוח בתחום. "זהו הפרוייקט הלאומי הראשון בתחום החדשני והמפציע של טכנולוגיות קוונטיות". במסגרת הזכייה, משרד הביטחון הקציב לפרוייקט סכום של 7.5 מיליון שקל לפיתוח תשתית תקשורת מאובטחת. הפרוייקטנ יתבצע בשיתוף פעולה עם חברת רפאל, עם חברת Opsys technologies ועם חוקר נוסף מאוניברסיטת תל-אביב.
מכניקת הקוונטים מאובטחת
במסגרת הפרוייקט, החוקרים יבנו מערכת תקשורת במעבדות האוניברסיטה המבוססת על פוטונים בודדים המייצגים סיביות קוונטיות (quantum bits) המכונות גם בשם קיוביט (Qubit). סיביות קוונטיות מאפשרות לבצע חישובים בדרכים חדשות שאינן ניתנות ליישום כיום במערכות תקשורת או במחשבים. כיום, מערכות תקשורת ומחשבים חשופים מאוד בפני נסיונות פריצה וציטוט. אולם תקשורת המבוססת על מכניקת הקוונטים מגייסת את חוקי הפיסיקה המונעים אפשרות ציוטו ולכן נחשבת לבלתי ניתנת לחדירה.
המרכז לאינפורמציה קוונטית באוניברסיטה העברית הוקם בשנת 2013 וכולל כיום 20 מדענים מתחומי הפיסיקה, המתימטיקה, מדעי המחשב, כימיה, הנדסה ואפילו פילוסופיה. בהם: חתן פרס פילדס למתמטיקה פרופ' אילון לינדנשטראוס, חתן פרס וולף לפיזיקה פרופ' יעקב בקנשטיין וחתן פרס רוטשילד למתמטיקה פרופ' גיל קלעי.
פרופ' חגי איזנברג והסטודנט דניאל איסטראטי בודקים ניסוי פוטון יחיד במרכז לאינפורמציה קוונטית
חברת אלביט מערכות (Elbit) תחשוף בסלון האווירי בפאריס שיתקיים בשבוע הבא בפאריס מטעד צילום יוצא דופן המספק סקירה אופטית של אזורים רחבים בשטח של 80 קמ"ר. המצלמה החדשה קיבלה את השם העברי עין בשמים, ואת השם האנגלי SkEye. מדובר במטעד אלקטרו אופטי הכולל אשכול של מצלמות המכרסות שטח גדול ביותר כשהן מותקנות על-גבי מל"ט דוגמת הרמס 450 או הרמס 900, או על-גבי מטוס דוגמת Twin Otter או ססנה.
לדברי מנהל תחום אחיזת שטח ואיסוף מודיעין בחברת אלביט, יאיר גנור, מטעד SkEye הוא קטגוריה חדשה בתחום אחיזת השטח המודיעינית. "כדי לכסות שטח רחב הכולל מספר ארועים בו-זמנית, יש צורך כיום בהאלעת מספר חיישנים לאוויר, כאשר כל אחד מהם רואה פיסת שטח קטנה מאוד. המטעד החדש מאפשר לצפות ביחידת שטח גדולה מאוד ולבצע מיקוד לאתרי עניין. במקביל, המערכת מאפשרת למפעילים על הקרקע לנטר 10 אזורי עניין בו-זמנית ביחידת השטח הכללית".
מעבד גרפי מעופף
מעבר למרכיב האלקטרו-אופטי שאלביט פיתחה, המרכיב המוטס כולל כולל מעבד גרפי חזק במיוחד המעבד את המידע באוויר ומערכת איחסון בפלטפורמה עצמה, הפועלת במקביל לשידור המגיע אל תחנות הקרקע. המידע המתקבל מצילומי השטח מאפשר תיחקור לאחור כדי לגלות קשרי גומלין בין ארועים שונים בתוך תא השטח המכוסה.
אלביט מסרה שהמערכת פותחה במיוחד על מנת לעמוד בדרישות שהוצגו על-ידי כוחות ביטחון ואכיפת חוק, המתמודדים בשגרה עם אירועי טרור, אירועים ביטחוניים שונים ואף אסונות טבע. המערכת מוסיפה נדבך לתהליך איסוף המודיעין החזותי (VISINT) אשר התבצע בעבר בפורמט וידיאו ייעודי בלבד. מערכת תקשורת נתונים המשובצת במערך המוטס מעבירה את המידע מכלי הטייס אל מרכז שליטה ובקרה קרקעי (SCMC), אותו ניתן לשלב במסגרת פתרון הפיקוד והשליטה של הלקוח המשתמש.
מסך המפעיל של "עין בשמים". התמקדות באזורים שונים בו-זמנית
חשיפת מערכת SkEye צפויה להיות ההכרזה החשובה ביותר של אלביט בסלון האווירי בפאריס. המערכת הזו מעניקה רובד של שליטה מערכתית למידע מודיעני אופטי. היא יכולה לסייע לנהל ארועים רב-נקודתיים, כמו למשל התמודדות עם ארוע טרור מרובה תקריות כמו שה שהתרחש אשתקד בפאריס, שליטה על ארועים גדולים כמו ארועי ספורט, התמודדות עם אסונות אזוריים ושליטה על חזית לחימה ברמת עיר שלמה, או סדר גודל דומה.
חימוש אלקטרו-אופטי משוטט
השרקרק יוצא למשימת תקיפה
אלביט תחשוף בפאריס גם את החימוש האלקטרו-אופטי המשוטט SkyStriker (שרקרק), המאפשר ליחידות שדה לחפש, לאתר מטרות ולתקוף אותן מרחוק. זוהי משפחה חדשה של כלי-נשק מונחים מתוצרת אלביט. השרקרק הינו מל"ט חמוש המצוייד במנוע חשמלי ומדחף, במטעד אלקטרו-אופטי יום ולילה ובראש קרב רב-משימתי במשקל של עד 10 ק"ג. כאשר הוא משוגר מרכב קרקעי, הוא נע לטווח של עד 40 ק"מ ויכול לשהות שעתיים באוויר עד שהוא מאתר את המטרה. במהלך השהייה הוא משדר מידע מודיעני למערך השליטה האחורי, כאשר המפעיל יכול לבחור את המטרה ולהינעל עליה. במקרה של חשש לטעות בזיהוי ניתן לבטל את המתקפה עד שתי שניות לפני הפגיעה, להגדיר מחדש את המטרה, או להורות למערכת לשוב בבטחה לבסיס.
רחפני קומנדו חשאיים
במהלך סיור עיתונאים שהתקיים באלביט לקראת הסלון האווירי נחשפו פתרונות חדשים של החברה מתחום הרחפנים, אשר לא יוצגו בפאריס. בהם: רחפן Thor למעקב סמוי ביום ובלילה. מערכת מיני רחפן ארבעה להבים לגובה נמוך לביצוע משימות מעקב ותצפית, ביבשה ובים. הרחפן כל כך שקט, שלא ניתן לשמוע אותו ממרחק של 50 מטר. המערכת כולל גם מודלים מבצעיים ספציפיים דוגמת: "מודל שיירה" שמאפשר מבצעיות בתנועה. רחפן Thor פועל במשך 75 דקות בגובה של עד 2,000 רגל וcטווח של 10 קמ"ר כאשר הוא נושא מטעד במשקל של עד 3 ק"ג.
אלביט חשפה את הרחפן הזעיר Nox המיועד למבצעים מיוחדים. זוהי פלטפורמת מיקרו-רחפן תלת להבי בלתי מאויש הנישא ומופעל בידי אדם אחד. הוא פותח במיוחד עבור יחידות רגליות ומבצעים מיוחדים. ה-Nox מאפשר הפעלה אינטואיטיבית, הוא מוכן לטיסה תוך 60 שניות מפריקה ומסוגל לבצע משימות במשך 45-60 דקות מטווח של עד ארבעה ק"מ מנקודת השיגור. הוא מסוגל לשאת מטעד במשקל של עד 700 גרם הכולל מצלמות אלקטרו-אופטיות מיוצבות יום ללילה.
יירוט אותות תקשורת לאיתור רחפנים עויינים
במקביל לרחפנים, אלביט הציגה את מערכת ReDrone לאיתור רחפנים עוינים, ולניטרול חלקי שלהם. בניגוד למערכת גילוי הרחפנים של רפאל, המבוססת על שימוש במכ"ם טקטי (של חברת ראדא), אלביט מסתמכת על יכולות היירוט של תקשורת אלקטרונית שפותחו בחטיבת אלישרא. המערכת מבוססת על שימוש באנטנת קליטה סטטית אנכית ובאנטנת קליטה מסתובבת הפועלות בתיאום אחת עם השנייה. המערכת קולטת את אותות השידור של הרחפן ואת אותות השידור של המפעיל.
שימוש ביותר מאנטנה אחת מאפשר איכון של הרחפן ושל המפעיל בטווח של 1 קילומטר לכל אנטנה (מספר אנטנות מאפשרות הקמת גדר אלקטרוני נגד רחפנים). במקרה הצורך ובהתאם להחלטת המפעיל, ניתן להפעיל אותו שיבוש של מערך בקרת הרחפן ואף אותו שיבוש של מכשיר ה-GPS שלו. מדובר במערכת פתוחה שאבליט יכולה להוסיף אליה חיישנים נוספים. בין השאר, בסיור התברר שכעת היא מפתחת חיישן קולי עבור מערכת ReDrone.
חברת Nidec Copal היפנית, המתמחה ברכיבים אלקטרוניים אלקטרומכניים וחיישנים, הכריזה על מתמר ג'ויסטיק חדש מדגם Joystick encoder CJ25 המיועד לשמש למספר תפקודים בו זמנית: מקודד אופטי, מתמר ג'ויסטיק ומתג לחיצה – במארז יחיד. במוד פעולת ג'ויסטיק המתמר מספק 4 או 8 כיוונים.
בתור מתמר אופטי הוא מספק 20 מצבים שונים (5P/R), וכממשק הוא מתחבר אל המעגל באמצעות מחבר ו/או Open collector. המתמר מיועד לשמש באבזרי מכשור רפואי, ציוד שידור, מצלמות מעקב וכדומה. המתמר בעל אורך חיים של 500,000 מחזורי Joystick ומיליון מחזורי פעולה כמתג/מתקודד. הוא עומד בדרישות RoHS.
מפיצת הרכיבים הגלובלית Digi-Key הודיעה על החלטתה להקים את המתקן החדש שהיא מתכננת ליד המרכז הלוגיסטי הנוכחי של החברה, בעיירה Thief River Falls במינסוטה, ארה"ב. המתקן החדש ייבנה בשטח של כמיליון רגל מרובע ומתוכנן להעסיק כ-1,000 עובדים חדשים. "בהשוואה למקומות אחרים, כדי להקים את המתקן במיקום הזה היינו צריכים להתגבר על מכשולים רבים", אמר נשיא ומנכ"ל Digi-Key דייב דוהרטי. "מדינת מינסוטה והמנהיגים של סיף ריבר פולס ומחוז פנינגטון העניקו לנו תמיכה נחרצת בפרוייקט".
המדינה מתגייסת לפרוייקט
למעשה, הוקמה שותפות ממשלית-פרטית אשר הבטיחה למפיצת הרכיבים תקציב של 300 מיליון דולר להקמת המתקן החדש. כיום פועלת Digi-Key מהעיירה סיף-ריבר פולס שבה מצויים הנהלתה והמחסן המלאי המרכזי שלה. האתר כולל גם מסלול המראה ונחיתה סמוך שממנו אפשר לבצע שילוחים אוויריים של רכיבים. החברה מחזיק יותר מ-1.3 מיליון סוגי רכיבים במחסן המלאי שלה, ומייצגת כ-650 יצרנים שונים.
אות הצטיינות מהמושל
החברה התלבטה בחודשים האחרונים בשאלה היכן להקים את המתקן החדש, והדבר היה תלוי במידה רבה מאוד בתמיכה של הרשויות. בהודעה של החברה היא מסרה ש"הטיפול בפרוייקט הגיע לרמת המדינה, כאשר השר לפיתוח הכלכלה והתעסוקה של מינסוטה בנה מבנה משפטי, לבקשת המושל מרק דייטון, שאיפשר לגבש את עיסקת המימון". ראש העיר של סיף ריבר פולס, בריאו הולמר, אמר שהעירייה עבדה קשה מאוד כדי להבטיח שהפרוייקט יתקיים בעיר. "מכיוון ש-Digi-Key היא חברה גלובלית צומחת, ההתפתחות שלה תייצר משרות חדשות וטובות מאוד". להערכת החברה, ההתרחבות העסקית בעקבות הפרוייקט תגדיל את הכנסות מדינת מינסוטה בכ-184 מיליון דולר בשנה, או ביותר מ-2 מיליארד דולר בעשור.
בחודש מרץ השנה, העניק המושל אות הצטיינות מיוחד לחברת Digi-Key על תרומתה לייצוא של מדינת מינסוטה, ובו הוא ציין שבשנה האחרונה היא מעסיקה 2,550 עובדים ושלחה רכיבים אלקטרוניים לכ-572,000 לקוחות.
חברת Tektronix הכריזה על אוסילוסקופ מסוג חדש לחלוטין עבור הצגת אותות מעורבים (MSO) ממשפחת MSO סדרה 5 החדשה. להערכת החברה, אוסילוסקופ ה-MSO מסדרה 5 מגדיר מחדש את האוסצילוסקופים לתחום הביניים הודות לשורה של חידושים, כולל טכנולוגיית FlexChannelTM הראשונה בתעשייה המאפשרת 4, 6, או 8 ערוצים אנלוגיים ועד 64 ערוצים דיגיטליים, וכן נתח פרוטוקולים ומחולל אותות משולבים, מערכת רכישת אות ברזולוציה של 12 סיביות, מסך מגע קיבולי HD גדול וממשק משתמש אינטואיטיבי ביותר בעל גישה ישירה. חידושים אלה נועדו לספק גמישות גדולה מאוד ויכולת הסתכלות לתוך מערכות משובצות מורכבות.
הפרוייקט הגדול ביותר של טקטרוניקס
המערכות המשובצות – הנמצאות בשימוש בכל תחום, החל משעונים חכמים וכלה בכלי רכב היברידיים – נעשות מתוחכמות ביותר והמפתחים דורשים יותר אפשרויות ממערכות הבדיקה והמדידה שלהם, כלומר מהאוסילוסקופ: הם צריכים לצפות במספר גדול בהרבה ובמגוון רחב בהרבה של אותות מאשר בעבר, אולם לעשות זאת בתוך זמן קצר כדי לעמוד בלוחות הזמנים והתקציב. ה-MSO סדרה 5 הוא מוצר שתוכנן מאפס, כדי לספק את הביצועים החדשים. חברת Tektronix מסרה שהיא תכננה את ה-MSO סדרה 5 כך שיהיה בעל היכולות הרבות ביותר והגמישות הרבה ביותר וכן הקל ביותר לשימוש בשוק. סגן נשיא ומנכ"ל היחידה העסקית לניתוחי אותות ב-Tektronix, כריס וויט, אמר שהצורך לאפשר ללקוחותינו לעמוד בקצב הנדרש מהם, חייב פלטפורמה חדשה לחלוטין של אוסילוסקופ. ה"-MSO סדרה 5 עומד בשיא המאמץ הגדול ביותר שהושקע בפיתוח פלטפורמה יחידה בכל ההיסטוריה של Tektronix, והוא מביא חידושים משמעותיים שהלקוחות שלנו יפיקו מהם תועלת".
סרטון וידאו להצגת האוסילוקופ החדש:
FlexChannels: ערוצים נוספים וערוצים דיגיטליים לפי הצורך
במערכות המורכבות היום תהליך ניפוי השגיאות (דיבוג) נעשה קשה יותר והמהנדסיםזקוקים ליותר מארבעה ערוצים אנלוגיים (מספר המאפיין את מרבית האוסילוסקופים לתחום הביניים). כדי לעקוף את הבעיה, יש מהנדסים הנוהגים להפעיל שני אוסילוסקופים ביחד – דבר הגורם להארכת הזמן, להגדלת ההוצאות ולתסכול רב. גם תכנים של בקרות מנוע וממירים, אלקטרוניקה לכלי רכב, הספקת חשמל ותכן/ניתוח של המרות מחייבים יותר מארבעה ערוצים אנלוגיים. בנוסף, היכולת לקשר בין מספר כניסות אנלוגיות ודיגיטליות חיונית להבטחת יכולת צפייה מקיפה ומתואמת בכל המתרחש במערכות משובצות ובמערכות IoT מורכבות.
עד כה, אוסצילוסקופים הוגדרו לתצורות קבועות, כלומר המשתמש היה צריך להחליט מראש כמה ערוצים אנלוגיים הוא רוצה ואם יעמדו לרשותו אפס ערוצים דיגיטליים או מספר קבוע של ערוצים. חלק מהאוסילוסקופים מציעים אפשרות של הוספת ערוצים דיגיטליים לאחר הרכישה, אבל גם אז מדובר במספר קבוע של ערוצים דיגיטליים שלא ניתן לשנותו בהתאם להתפתחות בצרכים. במכשירים רבים נדגמים ערוצים אנלוגיים ודיגיטליים בקצבים שונים, כשהם מופעלים באמצעות חומרה נפרדת, ומאוחסנים ברשומות בגדלים שונים, דבר ההופך את ביצועה של השוואה מדויקת לבלתי אפשרי.
ה-MSO סדרה 5 מציע דגמים בעלי 4, 6 או 8 כניסות FlexChannel – כניסת באוסצילוסקופ הראשונה בתעשייה שניתן להגדיר לה את התצורה. כברירת מחדל, הכניסה היא מחבר מסוג TekVPI+ המקבלת את כל המדידים האנלוגיים מסוג TekVPI, אך אם מחברים בחון מסוג TLP058 Logic Probe החדש, הכניסה הופכת ל-8 ערוצים דיגיטליים. המשתמש יכול להוסיף כמה בחונים לוגיים שהוא צריך, אשר מאפשרים לו כל מספר שבין 8 ל-64 ערוצים דיגיטליים. אותות דיגיטליים נדגמים, מופעלים ומאוחסנים כמו אותות אנלוגיים, דבר המפשט מאוד ביצוע של השוואות.
מסך מגע קיבולי ענק וממשק גמיש
מהנדסים אוהבים מסכים גדולים באוסצילוסקופים שלהם, וה-MSO סדרה 5 מספק להם את מסך המגע קיבולי הראשון בתעשייה בגודל 15.6 אינץ' וברזולוציית HD (1080×1920 פיקסלים). עם המסך מגיע ממשק משתמש מתקדם המאפשר למשתמשים לגשת ישירות לפקדים באמצעות אובייקטים על התצוגה ללא צורך לנווט דרך תפריטים ולהגיע לתפריטים נוספים. התוצאה היא פעולה מהירה ואינטואיטיבית יותר יחד עם שטח גדול בהרבה לצפייה בצורות גל ומיתאם בין אותות. לגמישות נוספת, המשתמש יכול להפעיל את האוסצילוסקופ באמצעות עכבר ופקדים רגילים הנמצאים בלוח הקדמי.
סרטון וידאו להמחשת הממשק האינטואיטיבי החדש:
בנוסף למסך ולממשק המשתמש, ה-MSO סדרה 5 מציג עיצוב תעשייתי שימושי. המכשיר הקומפקטי הוא בעומק של פחות מ-8 אינץ' (21 ס"מ) וכולל ידית מחוספסת, לוח קדמי אינטואיטיבי עם טבעות אור LED המציינות את בחירת צורת הגל ומקורות ההפעלה, ורגליות מתכווננות המאפשרות זוויות צפייה נוספות.
ממיר אנלוג לדיגיטל ברזולוציה של 12 סיביות
תכנון מערכות משובצות כיום מחייב ציוד בדיקה המייצר פחות רעשים כדי לאפשר צפייה באותות בעלי אמפליטודות ההולכות וקטנות יחד עם יכולת לראות אותות קטנים הרוכבים על אותות גדולים. ה-MSO סדרה 5 משלב קדם-מגבר מסוג חדש, אשר מפחית רעשים בכ-4.5dB בהשוואה לאוסילוסקופים מהדור הקודם. הוא משתמש גם בממיר אנלוגי-דיגיטלי (ADC) ברזולוציה של 12 סיביות ומצב רזולוציה גבוהה חדש המבטיח רזולוציה אנכית ברמה של עד 16 סיביות. השילוב של רעש נמוך ורזולוציית ADC גבוהה, מספק ביצועים משופרים מספר סיביות אפקטיבי (ENOB).
מערכתWindowsאופציונלית
כל אוסילוסקופ הקיים כיום בשוק הוא ייעודי או מבוסס על פלטפורמת מחשב אישי מופעל Windows המאפשר למשתמש להריץ גם תכניות אחרות באוסילוסקופ. לכל גישה יש יתרונות וחסרונות, ובמעבדות רבות קיימים שני הסוגים – דבר הגורם לבעיות כאשר המשתמשים עוברים בין פלטפורמות הבדיקה. ה-MSO סדרה 5 החדשה מסוגל לפעול כאוסילוסקופ ייעודי או בתצורה פתוחה של Windows (ניתן להזמין מראש ובאופן מידי את מערכת ההפעלה Windows האופציונלית להספקה בחודש ספטמבר 2017). המשתמש יכול לעבור בקלות בין שני המצבים על-ידי הוספה או הסרה של רכיב זיכרון פיזי ובו הרישיון למערכת ההפעלה Windows. כאשר רכיב הזיכרון מותקן, המכשיר מאותחל ב-Windows. כאשר הוא מוסר, המכשיר מאותחל כאוסילוסקופ ייעודי. ללא קשר לתצורה, ממשק המשתמש של האוסצילוסקופ פועל בדיוק באותו אופן.
אופציות גמישות ושדרוגים בשטח
הלקוח יכול לרכוש או לשדרג את כל דגמי ה-MSO סדרה 5 בהתאם לשינויים החלים בצרכיו באמצעות מחולל פונקציות שרירותיות (AFG), בחונים דיגיטליים, אורך רשומה מורחב עד 125Mpoints, תמיכה בפרוטוקולים נוספים ורוחב פס עד 1 גה"צ. ניתן לשדרג ל-2 גה"צ דרך מרכזי השירות של Tektronix. כל האוסצילוסקופים מגובים באחריות לשלוש שנים.
למידע נוסף: חברת איסטרוניקס המייצגת את טקטרוניקס בישראל
מאמר של חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת ניו-יורק שהתפרסם ביום חמישי האחרון בכתב העת המדעי Science, הציג דרך המאפשרת חישה אופטית של עצמים הקטנים פי 100 ויותר מאורך גל האור המשמש לבחינת העצמים האלה. הדבר נחשב עד כה לבלתי אפשרי, ולמגבלה קשה בתחום מערכות הבדיקה האופטיות בתעשיית הסמיקונדקטורס. חוקרי הטכניון הם הדוקטורנט חנן הרציג שינפוקס וד"ר יעקב לומר מקבוצת המחקר של פרופ' מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה בטכניון, ד"ר גיא אנקונינה ממכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה ופרופ' גיא ברטל מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, והחוקר האמריקאי פרופ' עזריאל ז' גנאק.
סכימת המחשה של מבנה הניסוי
המחקר המוצג במאמר עוסק ב"מגדל" של שכבות ננומטריות שכל אחת מהן דקה פי 20,000 בערך מדף נייר ממוצע. העובי של כל אחת מהשכבות אקראי במתכוון, ובדרך כלל אין משמעות רבה לאי-הסדר הננומטרי הזה; אולם בניסוי הנוכחי, די היה בעיבוי של שכבה אחת ב-2 ננומטר בלבד (עובי של כ-6 אטומים) כדי לשנות את כמות האור המוחזרת מהמגדל בזווית ספציפית. יתר על כן, ההשפעה המצרפית של הבדלי עובי אקראיים אלה בכלל השכבות יוצרת תופעה פיזיקלית הקרויה מיקומיות אנדרסון (Anderson Localization).
פרדיגמה אופטית חדשה
הגילוי המשמעותי במחקר המתפרסם כעת הוא שמיקומיות זו, בניגוד לסברה המקובלת עד כה, יכולה להיות חשובה ומשפיעה גם במימדים כה זעירים. תופעת מיקומיות אנדרסון התגלתה בשנת 1958 וזיכתה את פיליפ אנדרסון בפרס נובל בפיזיקה לשנת 1977. עיקרה הוא שבתנאים מסוימים, אי-סדר גורם לחלקיקים להתמקם במרחב ולהישאר כלואים בתוך אזור מוגבל. התופעה נחזתה לראשונה במחקר של פיזיקת חומרים, בהקשר של הפיכת חומרים מוליכים למבודדים.
הדגמה ניסויית של מיקומיות אנדרסון ידועה כאתגר קשה במיוחד, וקשה אף יותר כאשר האי-סדר מתבטא רק ברכיבים קטנים בהרבה מאורך הגל. זכוכית למשל, נראית אחידה לגמרי אפילו במיקרוסקופ האופטי הטוב ביותר שבנמצא, וזאת למרות אי-הסדר המאפיין אותה (הסידור האקראי של האטומים בתוכה). בשל כך נהוג להניח שאי-סדר בסקלה של ננומטרים בודדים לא יבוא לידי ביטוי אופטי משמעותי. זו ההנחה שחוקרי הטכניון מפריכים כעת.
בניסוי שנערך בטכניון יצרו החוקרים מצב שבו המערכת נמצאת במצב הדומה לשיווי משקל ולכן מפגינה רגישות מוגברת לשינויים קטנים, בדומה לאדם המהלך על חבל. אותה אי-יציבות פיזיקלית גרמה לכך שהשפעתו של האי-סדר הננומטרי תהיה חזקה יותר, וכך תתאפשר חישה אופטית של מיקומיות אנדרסון למרות שהיא מתרחשת במימדים זעירים בלבד.
בשורה לתעשיית הסמיקונדקטורס
חוקרי הטכניון מציגים את הממצאים כהוכחת היתכנות העשויה לסלול דרך ליישומים משמעותיים חדשים של חישה אופטית. גישה זו עשויה לאפשר שימוש בשיטות אופטיות ליצירת כלי מדידה מהירים לזיהוי פגמים ננומטריים בשבבי מחשב ובהתקנים פוטוניים. חשיבותה רבה במיוחד נוכח העובדה שמדידות אופטיות מאופיינות במהירות גבוהה ובעלות נמוכה מאוד יחסית לאלטרנטיבות כגון מיקרוסקופיית קרני רנטגן או מיקרוסקופיית אלקטרונים. עבור תעשיות המטרולוגיה והאינספקשן, המודדות את איכות הייצור של שבבים, יש בתגלית הבטחה למערכות מסוג חדש לבדיקת רכיבים המיוצרים בגיאומטריות של ננומטרים בודדים.
חברת קרדיאק-סנס (Cardiacsense) הישראלית יצאה היום משלב הפיתוח החשאי עם השלמת גיוס הון בהיקף של כמיליון דולר. מחצית מהסכום גוייס מחברת מרחביה אחזקות הנסחרת בבורסה בתל-אביב, אשר קיבלה 7% ממניות החברה. קרדיאק-סנס פיתחה טכנולוגיה יוצאת דופן המאפשרת לנטר הפרעות בקצב הלב באמצעות מכשיר לביש ונייד, ולזהות מראש התפתחות תופעת דום לב – עוד לפני שהיא מתרחשת. למעשה, זו החברה הראשונה בעולם המציגה טכנולוגיה המזהה דום לב לפני שהוא מתרחש במכשיר נייד ולא פולשני, המספק בדיקה רציפה בלא צורך להגיע למרפאה.
מייסד ומנכ"ל אלדד שמש
החברה פיתחה אלגוריתם מיוחד המאפשר לעקוב אחר פעילות הלב וכלי הדם באמצעות פרמטר PPG, או בשמו המלא Photo Plethysmo Gram. מדידת PPG עוקבת אחר שינויים בנפח כלי הדם באמצעות מדידה אופטית לא פולשנית.
חברת קרדיאק-סנס פיתחה חיישן אופטי יחיד במינו המאפשר לבצע מדידות של לחץ דם, דופק ובקרת פעילות הלב, כדי לספק התראות שעד היום התקבלו רק בבדיקת א.ק.ג (ECG) מסורבלת בבתי חולים ובמרפאות. בימים אלה החברה נמצאת בשלבי פיתוח והבאה לייצור של המכשיר, ובתהליך רישום פטנט על הטכנולוגיה שהמציאה. המטרה היא להתחיל בניסויים קליניים באיכילוב כבר בחודש יולי השנה, כדי להגיש בקשה לאישורי CE ו-FDA.
חברת קרדיאק-סנס פועלת מקיסריה ומעסיקה 15 עובדים. בימים אלה היא מתחילה בסבב גיוס הון נוסף בהיקף של כארבעה מיליון דולר. החברה המפתיעה הוקמה על-ידי המנכ"ל אלדד שמש, אשר שימש בעבר בתפקיד בכיר בתוכנית הלוויינים של חיל האוויר עד לשנת 2008, שבה הצטרף לחברת חלל בתפקיד סמנכ"ל הנדסה ופיתוח. בתפקיד הזה הוא היה אחראי ניהול הפיתוח של לוויייני עמוס 4, עמוס 5 ועמוס 6.
מכשיר מציל חיים ראשון מסוגו
שמש: "התופעות של פרפור עליות ודום לב הורגות אנשים במפתיע. אנחנו הוכחנו שאנחנו הראשונים והיחידים בעולם שיודעים לזהות אותן במכשיר לביש לפני שהן מתרחשות, ובכך להציל חיים. בארצות הברית יש כיום 20 מיליון איש המוגדרים כקבוצת סיכון להתפתחות דום לב ופרפור עליות. אי-אפשר לאשפז 20 מיליון איש או להשתיל בליבם מערכות ניטור. אבל כשיש שעון יד לביש המספק את ההתראה הדרושה – ניתן לטפל בכולם".
השעון של קרדיאק-סנס מבוסס על שימוש בחיישן אופטי מיוחד, מעבד המריץ את האלגוריתם של החברה, ומשדר Bluetooth Low Energy המעביר את המידע אל אפליקציית ענן באמצעות הסמארטפון. בשלב הנוכחי המעבד המרכזי מבוסס על מעבד של חברת ST הכולל ארכיטקטורת Cortex-M4 של חברת ARM. ככל הנראה החברה תפתח בעתיד שבב ASIC עצמי עבור המוצר. החיישן האופטי פותח על-ידי פרופ' לאופטיקה שהצטרף לחברה. הוא משתמש בשלושה מקורות אופטיים: אור אדום, אור ירוק ואור אינפרא-אדום. ביחד הם מספקים מדידות דופק, קצב נשימה, רמת חמצן בדם, קצב שריפת קלוריות, מדידת לחץ דם ועוד.
שוק היעד של קרדיאק-סנס
האלגוריתם של החברה יודע להתגבר על הפרעות סביבתיות, כמו למשל תנועת היד והשפעת הגידים על המדידה האופטית, לחלץ מהמידע את פרמטרי מדידת PPG, וממנה פרמטרים שמתקבלים בא.ק.ג המתארים את השתנות קצב הלב וחיזוי התפתחויות קטלניות. מאחורי הרעיון הרפואי עומדים שני מומחים בתחום: פרופ' חיים לוטן מנהל המחלקה הקרדיולוגית בהדסה ופרופ' סמי ויסקין, מנהל היחידה לאשפוז קרדיולוגי בבית החולים איכילוב, המשמש גם כטכנולוג הרפואי הראשי של החברה. למעשה, כבר לפני הניסויים הקליניים האלגוריתם עבר בהצלחה מבחן יוצא דופן, ופתח בפני החברה מודל עסקי נוסף ומבטיח.
סמסונג מאמצת את האלגוריתם של קרדיאק-סנס
חברת סמסונג מתייחסת אל השוק הלביש ברצינות גמורה ורואה בו פוטנציאל להפעלת פונקציות אישיות קריטיות. במסגרת זאת היא התקינה בשעון חכם חיישן המאפשר בדיקת פרמטר PPG. אלדד שמש: "לפני כשמונה חודשים קיבלנו פנייה מסמסונג שהסבירה לנו שמעניינת אותה שאלת מדידת לחץ הדם באמצעות שעונים, שהוא פתרון שפיתחנו לפני שנה. הם ביקשו התאמה לשעון שלהם הכולל PPG. הם פנו אלינו ואל עוד שלוש חברות מהעולם, לאחר בדיקת מספר גדול של חברות (חלקן מישראל), וביקשו מכולנו לעבוד על פרוייקט זהה של מדידת לחץ דם מדוייקת. לאחר שישה חודשים הצגנו להם את התוצאות, והתברר שקיבלנו את התוצאות הטובות ביותר. בשלושה מתוך ארבעה פרמטרים, הדיוק שלנו עומד בדרישות ה-FDA לדיוק מדידה עבור טיפול רפואי".
הגרף שהרשים את סמסונג ויצר מודל עסקי חדש
בחברה מקווים שבחודש הבא יתחילו הניסויים לקראת יציאת השעון של סמסונג לשוק, לאחר חתימת הסכמי רישוי לשימוש בטכנולוגיה ש קרדיאק-סנס. בשלב הבא ייתכן והחברה תוסיף את האלגוריתם גם לטלפונים של סמסנוג, אשר כבר מסדרת S5 כוללים בגב המכשיר חיישן המבצע מדידות PPG. המטרה של סמסונג היא להפוך אותו לחיישן לחץ דם, כדי שכל מכשיר סמארטפון היה גם מכשיר למדידת לחץ דם.
איך הגעת מתעשיית הלוויינים לתעשיית המכשור הרפואי?
"כאשר הקמתי את החברה בשנת 2009 המטרה היתה לפתח מכשור לצורכי ספורט. עסקתי אז בשחייה ושמתי לב שמשלב מסויים אני מתחיל להתבלבל בספירת מספר הבריכות שאני שוחה. לכן החלטתי לפתח שעון קטן שיכול לספור בריכות. ביחד עם שני חברים ייצרנו שעון הכולל מגנטומטר – שהוא מכשיר למדידת השדה המגנטי של כדור הארץ המצוי בלוויינים. כאשר אתה משלים בריכה אתה משנה כיוון, ולכן משתנה הכיוון היחסי של השחיין ביחס לשדה המגנטי של כדור הארץ.
"בשלב הבא החלטנו להוסיף לשעון גם מדדים נוספים על-מנת למדוד את סגנון השחייה. לא רצינו להשתמש ברצועת חזה המודדת את המתח ליד הלב, משום שהשחיין מצוי בסביבה מימית הפוגעת במדידות, ולכן החלטנו להתמקד במדידות PPG אופטיות. לפני כשלוש שנים הראיתי את הטכנולוגיה לפרופ' ויסקין, והוא ראה מול עיניו משהו אחר לחלוטין. הוא הסביר לי: 'כל-כך הרבה אנשים בעולם סובלים מפרפור עליות ונשארים נכים קשים. אתה יכול לעזור להם עם הטכנולוגיה שלך, וגם להציל ממוות אנשים שמתים מדום לב בגילאי 50-60'. המשפט הזה נצרב בתוכי, ובעקבותיו שיניונ את המסלול של החברה והפכנו לחברת מכשור רפואי".
מחר ומחרתיים יתקיים בטכניון אחד מהכנסים המעניינים ביותר בתעשיית האלקטרוניקה בשנים האחרונות. הכנס מאורגן על-ידי פרופ' אבינעם קולודני וד"ר שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון וייערך תחת הכותרת: Beyond CMOS. למעשה, השם המדוייק יותר יכול להיות "אחרי חוק מור". הכנס מנסה להתמודד עם ההאטה של תהליכי מיזעור השבבים בשנים האחרונות, וכיצד התעשייה צריכה להתמודד עם הצורך הגובר בביצועי עיבוד, אינטגרציה גבוהה וחסכון בהספק.
בכנס ישתתפו דוברים שחלקם סלבריטי עולמיים בתעשייה ובמחקר האלקטרוניקה. בהם פרופ' סטיוארט פארקין (Stuart Parkin) שבעבודתו ביבמ היה ממייסדי הספינטרוניקה והזיכרונות המגנטיים (MRAM), פרופ' אלי יבלונוביץ' (Eli Yablonovitch) שייסד את תחום הגבישים הפוטוניים ופרופ' לאון צ'ואה (Leon Chua) בן ה-81, שהגה את רעיון הממריסטור בתחילת שנות ה-70. צ'ואה טען במאמר תיאורטי כי במערכות האלקטרוניות הקיימות, המבוססות על השילוש נגד-קבל-סליל, חסר רכיב נוסף שהוא העניק לו את השם ממריסטור (memory resistor) – נגד המסוגל לזכור מצבים.
מבוי סתום וארכיטקטורות חדשות
בראיון ל-Techtime הסביר ד"ר קוטינסקי, חבר סגל הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון המתמקד בחקר רכיבי ממריסטור, שהכנס ידון בדרכים שבהם ניתן לפרוץ את המבוי הסתום ביכולות המזעור באלקטרוניקה ובמחשוב. מדובר ברעיונות כמו פיתוח מערכות זיכרון מהירות מאוד, זניחת ההפרדה הקיימת בין מעבד לזיכרון, חישוב מקבילי, מערכות מחשב נוירומופריות המחקות את פעולת המוח, ועוד.
קוטינסקי: "הטכנולוגיות הקיימות כבר לא מצליחות לספק מענה לצרכים. מתחיל להגמר להן האוויר. חוק מור הואט מאוד וזה כבר ברור. זכרונות פלאש עברו לייצור תלת-מימדי כי לא ניתן למזער אותן, והייצור של רכיבי DRAM לא מצליח לרדת מתחת ל-20 ננומטר. ברכיבים החדשים יש בעיות רבות כמו למשל זליגות בתוך הטרנסיסטורים, ואילו מצד האפליקציות יש דרישה גוברת לביצועים טובים יותר: יישומי ביג דטה, לימוד מכונה ו-IoT דורשים מהירות גבוהה והספק נמוך מאוד, שהטכנולוגיות הקיימות היום לא יכולות לספק".
הממריסטור עדיין קיים? נראה היה שכבר עשור לא מתעסקים איתו.
"בדיוק להיפך. הבעיה היתה שכאשר HP ייצרה את הרכיב הראשון היא כינתה אותו בשם Memristor, ולכן חברות אחרות שהן פעילות בנושא בחרו בשמות אחרים. חלק בחרו בשם Resistive RAM, ואינטל מכנה אותה בשם 3D XPoint וביססה עליה את מוצר הזיכרון החדש שלה, Optane. האופטיין מייצר קטגוריה חדשה של זכרון מסוג Storage Class Memory מכיוון שזהו זיכרון בלתי נדיף שהוא מהיר מ-flash וצפוף מ-DRAM. כיום יש במחשב שלוש שכבות זיכרון: מטמון מבוסס פלאש, זכרון ראשי מבוסס DRAM, והדיסק הקשיח. האופטיין נכנס בין ה-DRAM לבין הדיסק הקשיח".
מה מיוחד בטכנולוגיות הזיכרון המבוססות על רעיון הממריסטור?
"טכנולוגיות הזכרון הקיימות היום בשוק מבוססות על אגירת ושמירת מטען חשמלי. הטכנולוגיות החדשות מבוססות של שמירת התנגדות. בסופו של דבר הרכיבים החדשים הם נגדים המשנים את ההתנגדות שלהם, ולכן הם זכרונות בלתי נדיפים המבוססים על עקרון הממריסטור. אולם בכנס נדון בטכנולוגיות ובמגמות נוספות שישפיעו על התעשייה, כמו למשל מתגי Low Power, פוטוניקה ורמות גבוהות יותר של מערכות אלקטרוניות. המחקר שלי, למשל, מתמקד בזכרונות שיודעים גם לחשב. מערכים שבהם כל תא ישמש גם לביצוע חישובים וגם לשמירת מידע".
[בתמונה למעלה: מעבדת הננואלקטרוניקה על-שם זיסאפל בטכניון. צילום: דובר הטכניון]
קבוצת ניסטק (Nistec) ביצעה השקעה נוספת בציוד ייצור טכנולוגי עבור מפעלי ההרכבה שלה בצפון הארץ. במסגרת ההצטיידות רכשה ניסטק שלוש מכונות השמת רכיבים אלקטרוניים (SMT) מתוצרת חברת Samsung בהשקעה כוללת של כארבעה מיליון שקל. המכונות הן מדגם SM482, שבהן יש 6 ראשים בכל מכונה ובעלות קיבולת השמה של עד 28,000 רכיבים אלקטרוניים בשעה. העיסקה כוללת גם רכישת מזינים (פידרים) חכמים המאפשרים טעינה אוטומטית של הרכיבים במכונה וכן עגלות טעינה ייעודיות להכנת Setup לקו הייצור. העגלות מאפשרות לקצר את זמן העלאת הפרוייקט אל קו הייצור.
המכונות החדשות יותקנו בחודש יולי 2017 בשני המפעלים של ניסטק בצפון הארץ, המפעל במעלות והמפעל בקצרין. לדברי מנכ"ל קבוצת ניסטק, יצחק ניסן, "אנו פועלים כל העת כדי לספק ללקוחות שלנו שירות ברמה הגבוהה ביותר. הציוד החדש יאפשר לנו להרחיב את קיבולת הייצור שלנו ובעקבות כך לקצר את זמני האספקה ללקוחות תוך הקפדה על איכות גבוהה במיוחד".
ברבעון הראשון של שנת 2017 צמחו המכירות של חברת מובילאיי (Mobileye) בכ-66% והסתכמו בכ-124.7 מיליון דולר, בהשוואה ל-75.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. מתוכם המכירות ליצרי ציוד (OEM) צמחו ב-54% להיקף של 94.5 מיליון דולר. במהלך הרבעון מכרה מובילאיי 2.03 מיליון מעבדי ראייה EyeQ במחיר ממוצע של כ-45 דולר ליחידה, בהשוואה לכ-1.32 מיליון מעבדים אשתקד. החברה הסביר את הגידול במכירות ה-OEM בכניסתה למספר גדול יותר של דגמי מכוניות. החברה סיימה את הרבעון הראשון ברווח של 33.5 מיליון דולר, בהשוואה לרווח של 21.9 מיליון דולר אשתקד. בסיום הרבעון יש בקופת החברה 677 מיליון דולר.
מייסד משותף, נשיא ומנכ"ל מובילאיי, זיו אבירם, אמר שהחברה צומחת בקצב שנתי של 50% וממשיכה לייצר מזומנים. "אסטרטגית, השגנו נצחונות תכנון של מערכות עזר בטיחותיות לנהג (ADAS), חיזקנו את הבריתות עם שותפים קיימים ושותפים חדשים וביצענו התקדמות גדולה בטכנולוגיית המיפוי ברזולוציה גבוהה (REM) שלנו, בעקבות הסכמי שיתוף פעולה עם מספר יצרניות מרכזיות של מכוניות".
בדו"ח הרבעוני מובילאיי גילתה פרטים נוספים על תוכניות הבינוי שלה בהר חוצבים בירושלים. היא מתכננת לבנות קמפוס בשטח כולל של עד 45,000 מ"ר הכולל מגדל בגובה של 30 קומות. החברה מתכננת להשקיע 195 מיליון דולר בהקמת הקמפוס החדש. לצורך הפרוייקט היא רכשה 74% מהבעלות על חברת אזורי כיסלון, אשר הוקמה כדי לרכוש את השטח שעליו יוקם המתחם. בניגוד למקובל, חברת מובילאיי לא מפרסת תחזית מכירות לרבעון הבא ולא מקיימת שיחת ועידה לאחר פרסום הדו"ח. החברה הסבירה את החלטתה בכך שבאמצע החודש (13 ביוני) תתקיים הסיפה הכללית של החברה, אשר צריכה לאשר את עיסקת מכירתה לאינטל תמורת כ-15.3 מיליארד דולר.
עיסקת אינטל מובילאי היא ארוע ענק שתהי לו השפעה עצומה על תעשיית ההייטק הישראלית. על-פי ההסכם בין שתי החברות, מובילאיי אמורה לרכז את אסטרטגיית הרכב האוטונומי של אינטל. פירוש הדבר גם הרבה מאוד משרות חדשות שייווצרו בישראל. לאחרונה התברר היבט נוסף המבטא את משקל העיסקה יוצאת הדופן: רשות המסים העניקה למובילאיי אישור מיוחד לשלם את המסים עבור העיסקה בדולרים, ולא להמיר את התשלום לשקלים. ההסבר שניתן להחלטה: חשש שהמרת הדולרים לשקלים תזעזע את שער השקל ביחס לדולר!
חברת Irkut הרוסית, הנחשבת ליצרנית התעופה הפרטית הגדולה ברוסיה, עדכנה את חברת אורביט מנתניה (Orbit) כי השלימה בהצלחה את טיסת הניסוי במטוס הנוסעים MC-21, הנחשב למתחרה של בואינג 737 ואיירבוס A320. מבחינת החברה הישראלית מדובר5 בידיעה חשובה, שכן מערכת ניהול התקשורת הפנימית במטוס היא מערכת Orion מתוצרת אורביט ומהווה כעת חלק בלתי נפרד ממערכותיו התקניות. פרויקט הענק הרוסי בהיקף של כ-4.5 מיליארד דולר כבר הניב לאורביט הכנסות בהיקף של מספר מיליוני דולרים עבור פיתוח והתאמת מערכת Orion למטוס. אורביט הודיעה שהיא צפויה ליהנות מהזמנות המשך בשנים הקרובות.
מטוס MC-21 הינו מטוס סילון דו-מנועי, לטיסות קצרות עד בינוניות ובעל קיבולת של 151-212 נוסעים (בהתאם לדגם). המטוס צפוי להחליף את צי המטוסים הוותיק מתוצרת ברית המועצות ויתחרה על נתח שוק עולמי הודות למחיר הנמוך יחסית שלו ומהירותו הגבוהה. חברות התעופה כבר הזמינו 185 מטוסים מהסוג הזה. חברת Irkut מתכננת בשלב הראשון לייצר 20 מטוסים בשנה ולהגיע להיקף ייצור של 70 מטוסים בשנה עד 2023.
מערכת Orion הינה מערכת מבוססת IP לניהול התקשורת במטוס. מדובר בפלטפורמה גמישה המאפשרת לאורביט לבצע התאמות לצרכים השונים של שוק התעופה העולמי. אורך החיים הצפוי של המערכת צפוי להיות כ-30 שנה. אורביט מעריכה שתבצע מכירות המשך של יישומים ואפליקציות נוספות למטוס הרוסי, על בסיס ההתקנה הקיימת.
הדגמה של מערכת אוריון בעלת שני טרמינלים במשרדי אורביט בנתניה
למערכת Orion יכולת ייחודית לספק חוויית שמיעה תלת- מימדית. המשתמש במערכת שומע את בן שיחו (או ההתראה הקולית מציוד המותקן במטוס) באופן שבו כיוון הקול נשמע כאילו הוא מגיע מהמקום שבו נמצא מקור האות. באופן זה מתאפשרת קבלת אינדיקציה בזמן אמת מהיכן מגיע האות הקולי כך שהטייס מקבל ממד כיוון למקום התרחשות ההתראות. המערכת עושה שימוש בטופולוגיה טבעתית כפולה המספקת יכולת להכפלת כמות הנתונים המועברת ברשת ומבטיחה יכולת שרידות גבוהה. אורביט ביצעה התאמות למערכת כך שתתאים לאבזור וליכולות הייחודיות של לוח התפעול ב-MC-21. החברה רשמה פטנט רשום עבור החדשנות שבמערכות Orion.
איתן ליבנה
מנכ"ל אורביט, איתן ליבנה אמר שאורביט נוטלת חלק בפרויקט תעופה מהגדולים בעולם ובהשקת מטוס סילון חדש ברוסיה, לראשונה זה 30 שנה. "העובדה שרוסיה בחרה במערכות של אורביט לצורך שיפור התקשורת והבטיחות בטיסה מעידות יותר מכל על איכות המערכות, על יתרונן הטכנולוגי ועל יכולות ההטמעה והשירות הגבוהות של אורביט". בשיחה עם Techtime הוא סיפר לאחרונה שאורביט מעורבת בפיתוח המטוס מהשלבים המוקדמים. "הוספנו למערכת גם יכולת ניהול וידאו כאשר הרוסים בחרו להשתמש ב-8 מצלמות וידאו העוקבות אחר מערכות קריטיות במטוס.
"בכל מטוס שייוצר יהיו מערכות של אורביט בהיקף של כמה מאות אלפי דולרים". להערכת החברה, פרוייקטים תעופתיים מהסוג הזה הם בעלי זמן הבשלה ארוך, אולם משהסתיימו יש בהם פוטנציאל לביצוע הזמנות גדולות מאוד לאורך זמן. ךדבריו, "המערכות של אורביט משמשות כיום במטוסים של חברות התעופה המובילות בעולם. הסכמים אסטרטגיים אלו יאפשרו לאורביט להאיץ את תוכנית הצמיחה".
ההודעה הגיעה מבחינת אורביט ברגע המתאים: בשבוע שעבר היא דיווחה על ירידה במכירות ברבעון הראשון של 2017. המכירות הסתכמו בכ-7.2 מיליון דולר בהשוואה לכ-10 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. החברה הסבירה את הירידה בקיטון במכירות של מערכות עקיבה, טלמטריה ותקשורת לוויינים.
הדבר הזה היה צפוי מראש. בראיון ל-Techtime בחודש מרץ, הסביר המנכ"ל ליבנה, החברה גיבשה אסטרטגיה חדשה שכבר מתחילה לתת את פירותיה, אשר מבוססת על עסקאות ארוכות טווח בתחומים צומחים. "דוגמא מובהקת לכך היא המעורבות שלנו בפרויייקט מטוס הנוסעים הרוסי MS-21". חברת אורביט נסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של כ-82 מיליון שקל.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
"אנחנו מספקים הגנה לחברות תעשייתיות ואחרות על בסיס מידע ממוקד שאותו אנחנו מחפשים. כך למשל, בהגנה על מפעל אלקטרוניקה נבקש מהלקוח את רשימת הטכנולוגיות שלו, את שמות המנהלים הבכירים, פרטים מלאים על הבקרים בקו הייצור ועוד. במקרה כזה, למשל, נחפש איומים ייעודיים הממוקדים בבקרים של הלקוח, כדי להגן עליהם לפני שמתבצעת התקפה. במקביל נחקור פעילות מסביב לארגון: כאשר אנחנו מזהים שמישהו מתחיל ללמוד את הארגון: מי הם המנהלים הבכירים, הפרטים המשפחתיים שלהם, נושאי העניין האישיים שלהם ועוד, מיד נשלח אזהרה לארגון.
בראיון ל-Techtime הסביר ד"ר קוטינסקי, חבר סגל הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון המתמקד בחקר רכיבי ממריסטור, שהכנס ידון בדרכים שבהם ניתן לפרוץ את המבוי הסתום ביכולות המזעור באלקטרוניקה ובמחשוב. מדובר ברעיונות כמו פיתוח מערכות זיכרון מהירות מאוד, זניחת ההפרדה הקיימת בין מעבד לזיכרון, חישוב מקבילי, מערכות מחשב נוירומופריות המחקות את פעולת המוח, ועוד.
