אינטל

נפטר גורדון מור, ממייסדי חברת אינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל וקרן גורדון ובטי מור הודיעו כי מייסד החברה, גורדון מור, נפטר ביום ו' בגיל 94, כשהוא מוקף בבני משפחתו בביתו בהוואי. מור היה מחלוצי תעשיית הסמיקונדקטורס בעולם, ומייסד משותף של אינטל, שאותה הקים ב-1968 ביחד עם חברו רוברט נויס. הוא ניסח את "חוק מור" אשר קבע שמספר הטנזיסטורים בשבב יצמח בשיעור מעריכי – שהיה תקף במשך יותר מ-50 שנה.

גורדון מור נולד בסן פרנסיסקו ב-3 בינואר 1929. בשנת 1954 הוא קיבל תואר דוקטור לכימיה מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה. הוא החל את קריירת המחקר שלו במעבדה לפיזיקה יישומית באוניברסיטת ג’ונס הופקינס במרילנד, ובשנת 1956 חזר לקליפורניה כדי להצטרף ל-Shockley Semiconductor ולעבוד ביחד עם ויליאם שוקלי, ממציא הטרנזיסטור. זו הייתה חברת המוליכים למחצה הראשונה שהוקמה במה שיתפתח להיות עמק הסיליקון.

בשנת 1957, מור ייסד את Fairchild Semiconductor, שהיתה בתחילה חטיבה של Fairchild Camera and Instrument, יחד עם רוברט נויס ושישה עמיתים נוספים. בפיירצ'יילד הם מילאו תפקידים מרכזיים בייצור המסחרי הראשון של טרנזיסטורי סיליקון מפוזרים (Discrete) ומאוחר יותר בפיתוח המעגלים המשולבים (IC) המסחריים הראשונים בעולם. בחודש יולי 1968 הקימו מור וניס את חברת אינטל, שכרו את מנכ"ל אינטל לעתיד, אנדי גרוב, כעובד השלישי בחברה, ושלושתם בנו את אינטל לאחת מהחברות הגדולות בעולם. יחד הם נודעו כ"שילוש האינטלי".

חברת אינטל החלה את דרכה בפיתוח רכיב זיכרון מסוג SRAM ואפילו החלה למכור אותו. בחודש אפריל 1969 פנתה לאינטל חברת Busicom היפנית, וביקשה ממנה לפתח ערכת שבבים עבור מכונת חישוב שולחנית חדשה. אינטל נכנבה לפרוייקט פיתוח שהסתיים בערכה בת 4 שבבים, שמרכזה הוא מיקרו-מעבד מיתכנת בשם Intel 4004. למעשה, זה היה ה-CPU בשבב הראשון בעולם. הלקוחה היפנית לא היתה מרוצה מהפתרון, ומכרה לאינטל את הבעלות על הקניין הרוחני שאינטל פיתחה עבורה, תמורת 60,000 דולר בלבד. ההמשך ידוע: Busicom פשטה את הרגל ונסגרה, ואינטל הפכה ליצרנית מעבדי ה-CPU הגדולה בעולם.

המעבד בשבב המיתכנת הראשון בעולם, Intel 4004 (משמאל) לצד מכונת החישוב השולחנית שעבורה הוא תוכנן
המעבד בשבב המיתכנת הראשון בעולם, Intel 4004 (משמאל) לצד מכונת החישוב השולחנית שעבורה הוא תוכנן

בשנת 1965 חזה מור שמספר הטרנזיסטורים בשבב יוכפל מדי שנה. התחזית זכתה לכינוי: חוק מור. "ניסיתי להמחיש את הרעיון שעל-ידי הוספת עוד ועוד דברים על שבב אנחנו הולכים להוזיל את כל האלקטרוניקה", אמר מור בראיון ב-2008. בשנת 1975 שינה מור את הערכתו ל-הכפלת הטרנזיסטורים במעגל משולב כל שנתיים במשך 10 השנים הבאות. הרעיון של טכנולוגיית השבבים הגדלה בקצב אקספוננציאלי, והופכת ללא הרף את האלקטרוניקה למהירה יותר, קטנה יותר וזולה יותר, הפכה לכוח המניע מאחורי תעשיית המוליכים למחצה. מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, אמר שגורדון מור הגדיר את תעשיית הטכנולוגיה באמצעות התובנה והחזון שלו. "הוא היה גורם מרכזי בחשיפת כוחם של טרנזיסטורים, והעניק השראה לטכנולוגים וליזמים בכל העולם".

מרגע הקמת אינטל שימש מור כסגן נשיא בכיר, וב-1975 התנמהנה לנשיא החברה. ב-1979 מונה מור ליו"ר הדירקטוריון ולמנכ"ל, תפקידים שמילא עד 1987, שבה ויתר על תפקיד המנכ"ל והמשיך לשמש כיו"ר אינטל. בשנת 1997 הפך מור ליו"ר אמריטוס, ופרש מתפקידו ב-2006. גורדון מור היה פילנטרופ פעיל לתרם לשימור הסביבה, למדע ולשיפורים בטיפול בחולים. בשנת 2000 הוא הקים ביחד עם אשתו את קרן גורדון ובטי מור, שתרמה עד היום יותר מ-5.1 מיליארד דולר למטרות צדקה.

אינטל השיקה משפחת FPGA עתירת תקשורת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנהל קבוצת Analog & Mixed Signals בחברת אינטל, נועם אבני, לצד רכיב Agilex 7

חברת אינטל (Intel) הכריזה על משפחת רכיבי ה-FPGA החדשה Agilex 7, אשר פותחה בחלקה בישראל ומיוצרת מטרניזסטורי SuperFin החדשים של אינטל בתהליך של 10 ננומטר. הרכיבים במשפחה מספקים עד 4 מיליון יחידות לוגיות וכולים מעבדי DSP פנימיים המגיעים לעוצמת עיבוד של עד 38TFLOPS. שוקי היעד המרכזיים של משפחת Agilex 7 הם רשתות אופטיות, מרכזי נתונים, אולפני שידור, מתקנים לבדיקות רפואיות ורשתות 5G.

מרכיב ה-FPGA במשפחת הרכיבים החדשה תוכנן על-ידי הצוות של אלטרה לשעבר, מסנטה קלרה, קליפורניה. הרכיבים כוללים משדרים/מקלטים שפותחו בעיקר בארץ, אשר מספקים קצב העברת נתונים של עד 116Gbps וקישוריות Ethernet מרובת פרוטוקולים בקצב של עד 400Gbps. תשתית התקשורת החזקה של הרכיב כוללת שני מרכיבים מרכזיים: תקשורת איתרנט מהירה מאוד, ותקשורת איתרנט איטית יותר, אולם תואמת לכל הפרוטוקולים הקיימים היום בשוק, כולל בתחנות בסיס 5G.

עשרות ערוצי 400G במקביל

ממשקי התקשורת המהירים מבוססים על טכנולוגיית התקשורת ברק (Barak) אשר פותחה בישראל. מנהל קבוצת Analog & Mixed Signals בחברת אינטל, נועם אבני, סיפר ל-Techtime שהמשדרים והמקלטים (מקמ"שים) משולבים ברכיבים במתכונת של אריחי סיליקון נפרדים (F-Tile) המחוברים בערוץ תקשורת פנימי אל רכיב הליבה של ה-FPGA. אבני: "פיתחנו שני מודולי תקשורת מרכזיים. הראשון הוא Ethernet PHY המאפשר לספק מהירות תקשורת של עד 116Gbps. ברכיב הותקנו 16 ערוצים כאלה, ולכן הוא מסוגל להגיע למהירות תקשורת של עד כ-1.6Tbps.

"בנוסף, שילבנו ברכיב גם מודולי תקשורת איטיים יותר, המגיעים לקצב של עד 58Gbps, אולם הם תואמים כמעט לכל פרוטוקולי התקשורת שיש בעולם. כאשר מספקים רכיב FPGA ללקוח, לא תמיד יודעים מה יהיו צורכי התקשורת שלו, ולכן אנחנו מעניקים לו את כל האפשרויות. ניתן לקשר 8 ערוצים כאלה ולקבל תקשורת איתרנט בקצב של עד 400G. בפועל, יש הרבה מאוד ערוצים כאלה בתוך רכיבי Agilex 7, והלקוח יכול להפעיל עשרות ערוצי 400G במקביל".

קבוצת Analog & Mixed Signals אחראית לפיתוח כל פתרונות התקשורת של אינטל הקבוצה מונה כיום כ-600 עובדים בעולם, מתוכם כ-250 עובדים בישראל. הקושי המרכזי בפיתוח ממשקי התקשורת המהירים היה הצורך לסנן רעשים בתדר גבוה מאוד, מבלי לפגוע בצריכת ההספק של המקלט. החברה התגברה על הקושי באמצעות טכנולוגיית "ברק", אשר נחשפה לראשונה לפני כשנה.

ממיר ADC מסנן רעשים

ליבת הטכנולוגיה היא פיתוח ממיר ADC מהיר המבוסס על עקרון קלאסי: Successive-approximation ADC, המכונה גם SAR. הממיר דוגם את האות האנלוגי בקצב של עד 14G Samples per second וכולל גם אלגוריתמיקה ייחודית ומהירה מאוד, שחלקה מיושם בתוך החומרה וחלקה מיושם באמצעות תוכנה. "במעבדה יש לנו כבר את הדור הבא, שיעבוד במהירויות של 200G".

ממשק "ברק" נחשב לסיליקון הראשון בעולם שהצליח להגיע לתדרים האלה. הוא פותח על-ידי קבוצות אינטל בחיפה ובירושלים בהובלת אלון מייזלר. הממשק המרובה-פרוטוקולים (המכונה UX) פותח במשותף על-ידי הקבוצה בטורונטו שתכננה את המעגלים האנלוגיים, והקבוצה בירושלים שפיתחה את יחידת עיבוד האותות (DSP) המנהלת אותו ואת והאלגוריתמים שלו, בהובלת איתי גור.

אינטל הכריזה על ערכת פיתוח למחשוב קוונטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) השיקה את ערכת הפיתוח הראשונה לבניית יישומים עבור מחשבים קוונטיים. ערכת Intel Quantum SDK 1.0 מאפשרת למתכנתים להתנסות בפיתוח תוכנות עבור מחשבים קוונטיים, עוד לפני שאלה יצאו לשוק. הערכה כוללת התממשקות חלקה עם יישומי ++C ו-Python, וכן ממשקים אל תוכנות המחשוב הקוונטי של אינטל. היא מעניקה למפתחים יכולת לדמות חישובים ברמה של 29 קיוביט במחשב אישי יחיד, או יותר מ-40 קיוביט באמצעות מערך של מספר מחשבים. למעשה, היא תאפשר למפתחים לשלב בין העולם הקוונטי ועולם המחשוב הקלאסי, באמצעות שילוב תוצאות מאלגוריתמים קוונטיים בפרוייקטי ++C ו-Python.

הערכה מספקת הדמייה מלאה של מחשוב קוונטי, כולל ממשק התחברות של שבב הבקרה של אינטל, Horse Ridge II. היא זמינה כעת בענן המפתחים של OneAPI. חברת אינטל הסבירה שערכת הפיתוח נועדה להעניק למפתחים היכרות עם האופן שבו יפעלו בעתיד החומרה והתוכנה של מחשב קוונטי אמיתי. מנהלת יישומי וארכיטקטורות קוונטום במעבדות אינטל, אן מאטסורה, אמרה שבחודש אפריל 2022 הציגה אינטל לייצר קיוביט במפעל שבבים סטנדרטי, במסגרת שיתוף פעולה עם מכון QuTech ההולנדי.

לדבריה, "אינטל מאמינה שמחשב קוונטי מסחרי יהיה בר-קיימא בתוך כ-10 שנים. אולם כבר עכשיו יש צורך בפריצות דרך משמעותיות בחומרה ובתוכנה כדי להגיע ליכולת שימוש מעשי במחשב קוונטי. הערכה תאפשר למפתחים ללמוד כיצד לייצר אלגוריתמים ויישומים קוונטיים, ותסייע בבניית קהילת מפתחים שתהיה מוכנה כאשר החומרה של אינטל תהיה זמינה". היא הסבירה שמעבר ללימוד ולהכשדרת התעשייה, המערכת צפויה להיות חלק בלתי נפרד מתהליך העבודה במערכות מחשוב קוונטיות.

מאטסורה: "בגלל הרגישות של המערכות הקוונטיות ווהמחיר הגבוה שלהן, הפיתוח צריך להיעשות באמצעות פלטמורמת סימולציה. כך למשל, עדיף לבצע את הדיבוג של התוכנה ברמת הסימולציה לפני שמעבירים אותה אל המחשב הקוונטי עצמו". לדבריה, המערכת יכולה לעבוד באופנים שונים, כולל יכולת עבודה היברידית: להריץ חלק מהאלגוריתם במחשב קוונטי, וחלק אחר ממנו במחשב קלאסי".

המשבר באינטל: ירידה של 32% במכירות הרבעוניות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אינטל פט גלסינגר, שם את יהבו על טכנולוגיות חדשות ועל בנייה מחדש של התרבות הארגונית

הדו"ח השנתי של חברת אינטל (Intel) היכה את האנליסטים בתדהמה: מכירותיה ברבעון האחרון של 2022 ירדו בכ-32% להיקף של כ-14 מיליארד דולר בלבד. המכירות בשנת 2022 כולה הסתכמו בכ-63.1 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של 74.7 מיליארד דולר בשנת 2021. גרוע יותר: הרווח הגולמי ירד מ-55.4% בשנת 2021 לכ-42.3% בשנת 2022. מניית החברה בנסד"ק הגיבה מיידית בירידה חדה של כ-6.4%, ובמהלך סוף השבוע היא התאוששה והתייצבה במחיר של קצת יותר מ-28 דולר (בהשוואה לכ-30 דולר ערב פרסום הדו"ח), המעניק לה שווי שוק של כ-116 מיליארד דולר.

הדו"ח מגלה שאינטל מאבדת מכירות בשני השווקים החשובים ביותר שלה: תחום המעבדים למחשבים אישיים שבו המכירות ירדו מ-41 מיליארד דולר ב-2021 לכ-31.7 מיליארד דולר ב-2022, ותחום המעבדים למרכזי נתונים ושרתים שבו ירדו המכירות מ-22.7 מיליארד דולר לכ-19.2 מיליארד דולר. אולם הבשורה הקשה ביותר היא תחזית החברה לרבעון הראשון 2023: אינטל צופה שמכירותיה ברבעון הראשון 2023 יסתכמו בכ-10.5-11.5 מיליארד דולר – בהשוואה ל-18.5 מיליארד דולר ברבעון הראשון 2021.

המשבר ייגרר ל-2023

"אנחנו נכנסים לשנה החדשה בהנחה שחוסר-הוודאות הכלכלי יימשך גם ב-2023, במיוחד במחצית הראשונה של השנה", הסביר המנכ"ל פט גלסינגר בשיחת הוועידה. "ברבעון השלישי הערכנו ששוק המחשבים האישיים ב-2023 יסתכם בכ-270-295 מיליון יחידות. כעת אנחנו מאמינים שהוא יהיה בקצה הנמוך של התחזית. בשוק השרתים אנחנו צופים ירידה במהלך המחצית הראשונה של 2023, ולאחר מכן חזרה לצמיחה במחצית השנייה של השנה. בשווקים האחרים, כמו השוק התעשייתי, שוק הרכב ושוק האבזרים המקושרים, אנחנו צופים את המשך הצמיחה שראינו ב-2022, אם כי גם הם אינם חסינים בפני משברים מאקרו-כלכליים".

יציאה מתחומי פעילות: השלב הבא

מאז שגלסינגר נכנס לתפקד המנכ"ל בינואר 2021 הוא הוציא את אינטל משבעה תחומי פעילות שונים, מהלך שלהערכתו הביא לחיסכון בהוצאות בהיקף של 1.5 מיליארד דולר בשנה. כעת הוא מתכנן קיצוץ נוסף: "נפסיק לבצע השקעות בקו פתרונות מיתוג הרשתות שלנו, אולם נמשיך לתמוך במוצרים הקיימים". המהלך הגדול ביותר היה מכירת חטיבת הזכרונות הבלתי-נדיפים בסוף 2021 לחברת SK hynix הקוריאנית, תמורת 7 מיליארד דולר במזומן.

הדבר בא לידי ביטוי בדו"ח בירידה הגדולה במכירות בתחומים המשלימים (Other), ממכירות של 6.4 מיליארד דולר ב-2021 לכ-2.1 מיליארד דולר ב-2022. מכירות החטיבה הזאת הסתכמו בשנת 2021 בכ-4.3 מיליארד דולר, שכבר לא מופיעים בדו"ח של 2022. הנקודה הזוהרת של הסעיף הזה היא מובילאיי, אשר מכירותיה צמחו מכ-1.4 מיליארד דולר ב-2021 לכ-1.9 מיליארד דולר ב-2022.

תוכנית ההצלה תגיע לשיאה ב-2025

תוכנית ההתאוששות של גלסינגר מבוססת על שני מהלכים מרכזיים: ארגון מחדש של החברה סביב קבוצת הייצור כקבלן פנימי חיצוני, והחזרת אינטל למעמדה ההיסטורי כיצרנית השבבים הטובה בעולם. כאן הוא מבטיח להפוך את הקערה על פיה: "עלינו על המסלול שיביא אותנו להשיג מחדש את ההובלה בביצועי הטרנזיסטורים עד לשנת 2025: נוציא לשוק חמש טכנולוגיות ייצור חדשות במהלך חמש השנים הקרובות, כאשר בשנת 2024 נגיע לשיוויון בבביצועים ובשנה 2025 נחזור להובלה חד-משמעית בטכנולוגיה שלנו עם הצגת תהליך הייצור Intel Lake 1A".

מהפיכה ארגונית בהשראת חטיבת הייצור

חטיבת שירותי הייצור (IFS), הוא סיפר, צוברת תאוצה וכבר יש לה צבר הזמנות מצטבר של כ-4 מיליארד דולר, בהן של ספק מרכזי של שירותי ענן ושל יצרנית השבבים MediaTek. "יש לנו דיונים מתקדמים עם 7 מתוך 10 הלקוחות הגדולים ביותר של ספקיות שירותי ייצור, ואנחנו עובדים קשה בהשלמת תהליך המיזוג עם חברת טאואר סמיקונדקטור (הישראלית), אשר תעצים את התנופה של החטיבה הזו". זהו המוקד המרכזי בשינוי הארגוני שאינטל מבצעת: בשלב הראשון היא בנתה את חטיבת שירותי הייצור, וכעת, בשלב השני (IDM 2.0), היא מארגנת את כל החברה סביב הקונספט של שירותי ייצור.

זוהי מהפיכה בתרבות הארגונית של החברה. גלסינגר: "כל היחידות העסקיות יעבדו מול קבוצת הייצור באותו האופן שבו הלקוחות החיצוניים עובדים מול IFS. הגישה הזאת תעניק גמישות ויעילות עסקית גם לקבוצת הייצור וגם לחטיבות העסקיות". כמה יעילות? בחברה מעריכים שהמהלך הזה הוא הסעיף הגדול ביותר בתהליך שיביא אותה להפחתה של 8-10 מיליארד דולר בשנה בהוצאות – אשר יושלם עד לשנת 2025. אלא שכדי להגיע אל היעד הזה אינטל צריכה לשמור על אמון המשקיעים והלקוחות – ועם כאלה תוצאות וכאלה תחזיות – זוהי משימה לא קלה.

אינטל הכריזה על מעבדי Xeon שתוכננו ליישומי AI תובעניים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אריק נרקיס ראש צוות ה-AMX (מימין) ובועז תמיר ראש צוות ה-TDX

חברת אינטל הכריזה על מעבדי הדור הרביעי של Xeon, אשר תוכננו לספק מענה לצרכים החדשים של יישומי ענן, דטה סנטר ושרתים, במיוחד יישומי בינה מלאכותית תובעניים מאוד המהווים כיום אחת אחד ממקורות העומס הגדולים ביותר של העננים. המעבדים קיבלו את שם הקוד Sapphire Rapids. הם מופיעים ברכיב הבנוי מארבע אריחי סיליקון שונים, המיוצרים בתהליך Intel 7.

למרכזי הפיתוח בישראל היה תפקיד מרכזי בהכרזה החדשה: ליבת המעבדים (Core) פותחה בישראל, והם כוללים טכנולוגיות חדשות נוספות שפותחו בישראל, דוגמת טכנולוגיית הכפלת המטריצות Intel AMX שנועדה לשפר את העיבוד של רשתות נוירוניות, וטכנולוגיית האבטחה בחומרה Trust Domain eXtensions להגנת יישומים בענן. המעבדים החדשים ייוצרו במפעל אינטל בקרית גת.

מדובר במוצר בעל חשיבות אסטרטגית מרכזית, שכן שוק השרתים ומרכזי הנתונים הוא השוק הגדול ביותר של אינטל לאחר שוק המעבדים למחשבים אישיים. בשנת 2021 הסתכמו מכירות המעבדים לשרתים ומרכזי נתונים של אינטל בכ-25 מיליארד דולר. אינטל דיווחה ש-AWS, גוגל, יבמ, אורקל ומיקרוסופט כבר הזמינו את המעבדים החדשים.

אריק נרקיס ובועז תמיר מסבירים מה הם AMX ו-TDX

אריק נרקיס מקבוצת התוכנה עמד בראש צוות הפיתוח של טכנולוגיית Advanced Matrix eXtention – AMX. בשיחה עם Techtime הוא הסביר שמדובר בסט פקודות חדש שנועד להאיץ את המהירות של יישומי AI, ובמיוחד של רשתות נוירוניות. נרקיס: "הבסיס של עיבוד ברשתות נוירונים הוא ביצוע יעיל של הכפלת מטריצות. סט הפקודות החדש מכפיל את המטריצות במהירות גדולה יותר, לעתים עד פי 10. במקרים רבים זהו הגורם שהופך אלגוריתם בלתי-ישים לאלגוריתם ישים.

"הפקודות שהוספנו מיועדות לטפל בטיפוסי המידע המאפיינים בינה מלאכותית, כמו למשל BF16". לדבריו, זו היא גם הפעם הראשונה שבה אינטל מכניסה למעבדי שרתים את טכנולוגיית AMX. "כיום יש בשוק מאיצים ומעבדים גרפיים המבצעים את מטלות הבינה המלאכותית. אולם טכנולוגיית AMX היא הראשונה בעולם הכוללת פקודות CPU ייעודיות עבור מטלות בינה מלאכותית".

מעבד Xeon מהדור הרביעי. ארבעה אריחי סיליקון במארז אחד
מעבד Xeon מהדור הרביעי. ארבעה אריחי סיליקון במארז אחד

בועז תמיר אחראי על תחום הסקיוריטי באינטל, ופיתח יחד עם הקבוצה שלו בישראל את טכנולוגיית Intel Trust Domain eXtensions – TDX המספקת הגנה בפני האקרים ברמת חומרה. תמיר: "יישמנו טכניקות הגנה שונות. למשל, קיימת הקצאה מוצפנת של הזכרונות, ובכל גישה לזכרון נעשית בדיקה האם הזכרון הוא של מי שמנסה לגשת אליו. המערכת כוללת רמות הגנה שונות, כמו למשל גישות ממקומות שונים במערכת. צריך לזכור יש במערכת סוגי מאיצים וסוגי זכרונות שונים".

בניית-אמון בתוך מרכז הנתונים

"ההגנה מתבצעת בזמן הריצה ומונעת מתוכנה לא מורשית לגשת אל הזכרון ולקרוא אותו או לשנות אותו. הוספנו גם יכולת לההוכיח שהיישום רץ בסביבה מאובטחת. הדבר מאפשר לתוכנה הרצה בענן להגן על עצמה מפני תוכנות אחרות אשר רצות על-גבי השרת במקביל, וגם להתגונן בפני המפעיל של שירות הענן. היכולת הזאת מאפשרת להגדיל את שיתופי הפעולה בתחום ה-AI: אם לחברה אחת יש בסיס נתונים ייחודי ולחברה אחרת יש מודל AI ייחודי, ניתן להפעיל את שניהם ביחד מבלי לחשוף את הקניין הרוחני של כל אחד מהשותפים. בחזון שלנו ה-TDX יהיה בכל מקום ובכל הקונפיגורציות של מעבדי אינטל".

מעבדים חדשים למחשבי-על

במקביל להשקת מעבדי הדור הרביעי לענן, אינטל השיקה שני מוצרים עבור שוק המחשוב עתיר הביצועים (HPC): הראשון הוא משפחת מעבדי Xeon CPU Max Series, שהם המעבדים החזקים שאינטל מציעה כיום, ומיועדים למחשבי על. השני הוא משפחת המעבדים הגרפיים החזקים GPU Max Series. מדובר ברכיבים ענקיים: במארז Data Center GPU Max Series יש יותר מ-100 מיליארד טרנזיסטורים המשובצים בחבילה המורכבת מ-47 אריחים (Tiles). אינטל מסרה שכאשר משתמשים בשני המעבדים ביחד כדי להריץ את סימולטור הדינמיקה המולקולרית LAMMPS, מקבלים שיפור של עד פי 12.8 בביצועים בהשוואה לדור הקודם.

טכנולוגיות האודיו של סיווה ייכללו בסביבת פיתוח של אינטל למעבדי RISC-V 

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מוצרים המנוהלים באמצעות שבבים הכוללים קניין רוחני של חברת סיוה]

חברת סיוה (CEVA) הודיעה כי מעבדי האודיו BX1-CEVA ו-BX2-CEVA וחבילת התוכנה לעיבוד אודיו וקול ישולבו בתוכנית Pathfinder של אינטל, סביבת פיתוח שמציעה ענקית השבבים עבור מפתחים המפתחים שבבים הכוללים עיבוד מרכזי בארכיטקטורת קוד פתוח מסוג RISC-V. 

מעבד האודיו BX1 של סיוה ניתן לתכנות ומיועד למכשירי שמיעה, מכשירים לבישים ומוצרי אודיו נוספים המתאפיינים בצריכת הספק נמוכה. הוא מאפשר הפחתת רעשים וביטול הדים, ומתאים ליישומיי היתוך חיישנים. מעבד BX2 מיועד ליישומי אודיו בטלוויזיות חכמות, שיחות ועידה, דיבוריות חכמות, סאונד ברים, ומערכות בידור לרכב.  

סמנכ״ל השיווק של סיוה, משה שייר, הסביר: "עיבוד אותות היא טכנולוגיה חיונית ליישומי אודיו וקול מורכבים, ושילובה בתוכנית של אינטל יאפשר פיתוח וייצור  שבבים מורכבים הכוללים מעבדי RISC-V וכן טכנולוגיות אודיו שלנו״.  

האצת פיתוח העיבוד המרכזי  

מנהל מיזמי RISC-V באינטל, ויג׳אי קרישנאן, הוסיף: ״זמינות מעבדי ותוכנו ת האודיו של סיוה בתוכנית Pathfinder של אינטל היא צעד נוסף במחויבותנו לפישוט והאצת פיתוח שבבים מבוססי עיבוד מרכזי מסוג RISC-V. טכנולוגיות קניין רוחני משלימות ממלאות תפקיד חשוב בפיתוח האקוסיסטם של RISC-V ואנו מרוצים משיתוף הפעולה עם מובילת תעשייה כמו סיוה להרחבת סל הטכנולוגיות עבור המשתמשים שלנו".  

חברת סיוה מספקת ליצרני שבבים קניין רוחני (IP) של מעבדי DSP, טכנולוגיות קישוריות אלחוטית, מעבדי ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית, תוכנות להיתוך חיישנים ווטכנולוגיות לקישוריות Wi-Fi ו-Bluetooth. ברבעון השלישי דיווחה סיוה על צמיחה של 3% במכירות ברבעון השלישי של 2022, להיקף של 33.7 מיליון דולר. לפני כחודש הודיע מנכ"ל החברה ב-17 השנים האחרונות, גדעון ורטהייזר, על פרישתו מניהול החברה בסוף השנה. מחליפו יהיה אמיר פאנוש, אשר מגיע מתפקיד מנכ״ל חטיבת החיישנים InvenSense, מקבוצת TDK.

אינטל מתכננת פיטורים רחבי-היקף

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל העולמית (Intel) מתכננת לבצע הפחתה משמעותית בכוח האדם וככל הנראה צפויה לפטר אלפי עובדים כדי לקצץ בהוצאות. בחלק מהמחלקות, דוגמת מחלקות השיווק והמכירות, הקיצוצים עשויים להגיע לשיעור של עד 20% מהעובדים. כך דיווחה הלילה סוכנות בלומברג (Bloomberg) אשר ציטטה גורמים שמסרו את המידע בעילום שם. הם העריכו שההודעה על הפיטורים תיעשה לקראת סוף החודש הזה (אוקטובר), ביחד עם פרסום דו"ח הרבעון השלישי 2022. כיום מעסיקה אינטל כ-113,700 עובדים ברחבי העולם, מתוכם כ-12,000 עובדים בישראל.

אנליסט Bloomberg Intelligence, מנדיפ סינג, העריך שהפיטורים נועדו לצמצם את העלויות הקבועות של אינטל בכ-10%-15%, כלומר ב-25-30 מיליארד דולר. עדיין קשה להעריך האם וכיצד ישפיעו הפיטורים על אינטל ישראל. הפעילות המרכזית של אינטל בישראל היא פיתוח מוצרים מרכזיים, כמו מעבדים למחשבים אישיים ושרתים, ומפעל בקריית גת המייצר את מעבדי הדור האחרון. אלה פעילויות ליבה שקשה לפגוע בהן. כך למשל, גל הפיטורים הגדול הקודם באינטל התבצע בשנת 2016 ובמהלכו פוטרו כ-12,000 עובדים (11% מכוח האדם הכולל). בישראל הוא הורגש הרבה פחות מאשר בחו"ל.

החשש מפיטורים מסביר מדוע בתקשורת ייחסו את הפיטורים בהבאנה לאבס לידיעה בבלומברג. אלא שהפיטורים של 10% מעובדי הבאנה לאבס (מתוך 900 עובדיה בישראל ובעולם) בוצעו לפני חודשיים, ולא בימים האחרונים.  הרקע למהלך של אינטל הוא ירידה בשוק המחשבים האישיים והתחזקות מתחרות חזקות בתחומי ליבה, דוגמת AMD ואנבידיה. בחודש אוגוסט 2022 אינטל דיווחה על ירידה של 22% במכירות וירידה של 80% ברווח הנקי במהלך הרבעון השני. שתי המכות הקשות ביותר היו ירידה של 25% במכירת מעבדים למחשבים אישיים (ל-7.7 מיליארד דולר), וירידה של 15% במכירת מעבדים למרכזי נתונים (להיקף של 4.6 מיליארד דולר).

אינטל נערכת להפעלת מודל תפעולי חדש

למעשה, אינטל כבר החלה בתהליכי התייעלות: בדצמבר 2021 היא מכרה לחברת SK hynix הקוריאנית את מפעל הייצור של זכרונות NAND בסין תמורת 7 מיליארד דולר, ובסוף יולי 2022 היא סגרה את פרוייקט הזכרונות Optane. במקביל, היא מנסה להנפיק את חברת מובילאיי הישראלית ולהופכה לחברה עצמאית, אלא שהמהלך הזה מתעכב בגלל הירידות בבורסות בעולם. אתמול (ג') הודיע מנכ"ל אינטל העולמית, פט גלסינגר, על אימוץ אסטרטגיה ארגונית חדשה בשם Internal Foundry Model.

במסגרת התוכנית הזאת יגובשו נהלי עבודה לכל חטיבות אינטל אשר יאפשרו להן לפעול במתכונת של מרכזי רווח. גם הפעילויות הפנים-ארגוניות יתוחמרו באופן שיאפשר למנהלים לבצע הערכה מדוייקת של העלויות, ולהתאים את תחומי העדיפות בהתאם לחישוב ההוצאות וההכנסות של כל פרוייקט בנפרד. יכול להיות שעל הרקע הזה נפוצו ידיעות שלפיהן מנהלי מחלקות באינטל ישראל התבקשו להיערך לגל הפיטורים באמצעות הגדרת עדיפויות מרכזיות של המחלקות שלהם.

אינטל תספק ללקוחות את הטכנולוגיה של ואלנס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חטיבת שירותי הייצור של חברת אינטל (Intel Foundry Services) תציע ללקוחותיה את טכנולוגיית MIPI A-PHY של חברת ואלנס (Valens) מהוד השרון, המאפשרת ליישם תקשורת מהירה בין חיישנים בתוך הרכב. התקן פורסם בשנת 2020 על-ידי ארגון התקינה הבינלאומי MIPI, ומתבסס על טכנולוגיית HDBaseT של ואלנס, שגם היתה שותפה לקבוצת העבודה המצומצמת שגיבשה אותו. במקור הטכנולוגיה פותחה עבור השוק הביתי, אולם בשנת 2016 החברה ביצעה תפנית עסקית והחליטה למקד את עיקר מאמציה בתחום התקשורת בתוך הרכב.

בחודש ינואר 2022 מסרה ואלנס את שבבי משפחת VA7000 הראשונים לצורך הערכה ושילוב במערכות של כ-30 יצרניות רכב וכ-10 ספקיות ראשיות (Tier-1) שלהן. השבבים נמצאים בבדיקה לצורך תמיכת תקשורתית במערכות ADAS, ובהיערכות לפיתוח טכנולוגיות חדשות של "רכב מוגדר-תוכנה" (Software-Defined Vehicle). משפחת הרכיבים מספקת רוחב פס של 8Gbps לכל חיישן ברכב עד למרחק של 15 מטרים. בשלב הבא החברה מתכננת לגדיל את רוחב פס ל-16Gbps בכל נקודת קישור. הטכנולוגיה הזו עשויה להוזיל את עלות האלקטרוניקה ברכב, מכיוון שהיא מאפשרת להשתמש בכבלי תקשורת ובמחברים זולים ולא מסוככים.

רכיבי Valens VA7000 הם הראשונים בשוק אשר מיישמים במלואו את תקן MIPI A-PHY. בתחילת ספטמבר 2022 דיווחה ואלנס על השלמה מוצלחת של ניסויי התאימות בין משדר MIPI A-PHY לבין המקלט שלה. השבוע החברה דיווחה על הסכם שיתוף פעולה משמעותי מאוד מבחינתה: היא ואינטל יפתחו ביחד פתרונות MIPI A-PHY שאינטל תוכל להציע ללקוחות במסגרת פעילות חטיבת שירותי הייצור שלה. במסגרת ההסכם הזה, אינטל תספק ללקוחות שבבי ASIV המיישמים את התקן, או רכיבי SoC גדולים שבהם מוטמעת הטכנולוגיה של ואלנס במתכונת של קניין רוחני.

תחזית צמיחה ב-2022

פירוש הדבר שוואלנס תרחיב מאוד את האקוסיסטמס של משתמשי תקן MIPI A-PHY. מנכ"לית קבוצת פתרונות הרכב ב-Intel Foundry Services, ניברוטי ראי, אמרה ש-MIPI A-PHY היא "הטכנולוגיה המתקדמת ביותר לתקשורת וידאו מהירה במכונית ומיועדת להטמעה בקנה מידה גדול. אנחנו משלבים תהליכי ייצור מתקדמים עם פריסה גיאוגרפית נרחבת, ובטוחים שנוכל לספק מענה להתעניינות החזקה בשוק".

בעקבות ההודעה עלתה מניית ואלנס בבורסת ניו יורק בכ-3.5% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-383 מיליון דולר. חברת ואלנס מעסיקה כ-300 עובדים. היא החלה להיסחר בבורסה בחודש ספטמבר 2021 בעקבות עסקת מיזוג מסוג ספאק (SPAC). ברבעון השני של 2022 צמחו מכירותיה בכ-28.5% והסתכמו בכ-22.5 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-44.1 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-30.9 מיליון דולר במחצית 2021.

למרות שרוב מכירות החברה הן עדיין בתחום המסורתי של מערכות אודיו-וידאו, היא צופה צמיחה משמעותית בתחום הרכב. בין השאר, בזכות הסכמי שיתוף פעולה שיש לה עם חברות מובילות כמו דיימלר, קונטיננטל, הרמן, בוש ומובילאיי. במצגת לשוק ההון מחודש אוגוסט 2022, החברה מעריכה את הפוטנציאל של שיתופי הפעולה האלה בכמה מאות מיליוני דולרים. מכל מקום, החברה עידכנה את תחזית המכירות של 2022 להיקף של 89-90 מיליון דולר.

אינטל הכריזה על מעבדי הדור ה-13

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) הכריזה השבוע על משפחת מעבדי Raptor Lake, שהיא הדור ה-13 בסדרת מעבדי Core מתוצרתה. בדומה לדור הקודם (Alder Lake) שיצט לפני פחות משנה, גם המעבדים החדשים פותחו בהובלת מרכז הפיתוח של אינטל בחיפה (IDC 9). גם המשפחה החדשה מבוססת על על תפישה חדשה שפותחה בישראל בשם “עיבוד היברידי”: השבב המרכזי כולל ליבות "ביצועים" למטלות כבדות (Performance) ולצידן ליבות “יעילות” (Efficiency) עבור משימות הדורשות עיבוד מהיר וחסכוני.

לאחרונה דיווח Techtime שהמעבדים החדשים מיוצרים גם במפעל אינטל בקרית גת (Fab 28). האתר בקרית גת נמצא בימים אלה בתהליכי בניין המפעל הבא של אינטל, Fab 38, אשר מתוכנן לייצר שבבים באמצעות שימוש בליתוגרפיית EUV והקמתו צפויה להסתיים בתוך 3-5 שנים (תלוי בשינויים טכנולוגיים). אינטל העריכה שהמשפחה החדשה מספקת שיפור של 15% בביצועים של כל ליבה ועד 40% בביצועים הכוללים של המעבד המלא.

הרכיב העוצמתי ביותר של המשפחה הוא i9-13900K, אשר כולל 24 ליבות, מהן 8 ליבות ביצועים ו-16 ליבות יעילות בעלות עד 32 נימות כל אחת. הוא עובד במהירות שעון של עד 5.8GHz, וכולל זיכרון מטמון שנפח של 2MB לכל ליבת ביצועים וזיכרון מטמון בנפח של 4MB, המשותף לכל ליבות היעילות. המעבדים החדשים יהיו זמינים בשוק החל מאוקטובר 2022. ביחד עם השקתם, אינטל הכריזה על ערכ השבבים  Intel Z790 שעליהם יתבססו המחשבים החדשים, אשר תומכת בזכרונות DDR5 ו-DDR4, בממשקי Intel Thunderbolt ו-PCIe ובמחברי USB 3.2.

לוח-אם חדש עבור מחשב גיימרים המבוסס על מעבדי Raptor Lake. צילום: Techtime
לוח-אם חדש עבור מחשב גיימרים המבוסס על מעבדי Raptor Lake. צילום: Techtime

בצעד יוצא דופן, אינטל ביצעה את ההשקה הזאת בישראל, ובכך היא מבליטה את המשקל של ישראל במערך הטכנולוגי שלה. מנכ"לית מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל, קרין אייבשיץ סגל, אמרה ש"אינטל ישראל נמצאת בחזית החדשנות של החברה העולמית בחמישה תחומים מרכזיים: "אנחנו המובילים בעולם בפיתוח הליבות והמעבדים, אנחנו מפתחים טכנולוגיות תקשורת, טכנולוגיות קישוריות, פתרונות בינה מלאכותית ופתרונות אבטחת סייבר".

 

שלושה ישראלים מונו לתפקידים טכנולוגיים בכירים באינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה מימין לשמאל: ג'קי דואק, מרסלו יופה ופאדי עבוד

כשבועיים מינויה של שלומית וייס למנהלת הראשית של ארגון ההנדסה העולמי של אינטל, הודיעה חברת אינטל העולמית על מינוי שלושה ישראלים נוספים לתפקידים טכנולוגיים בכירים: פאדי עבוד מונה לתפקיד Intel Fellow בקבוצת ההנדסה העולמית של אינטל. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של אינטל ישראל שמהנדס ערבי מתמנה לתפקיד הזה. עבוד הצטרף לאינטל לפני 31 שנה, ומתמחה בפיתוח כלים ומתודולגיות תכנון מעבדים חדשות. השיטות שהוא הוביל נמצאות בשימוש אלפי מהנדסים באינטל. כיום הוא מוביל פיתוח של דור חדש של כלי פיתוח הכוללים שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית.

ג'קי דואק מונה לתפקיד Intel Fellow בקבוצת פיתוח ותכנון מעבדים. דואק אחראי על פיתוח סט פקודות וחלק מטכנולוגיות אבטחת המחשוב במעבדים עתידיים ומוביל את קבוצת הגדרת המעבדים המתוכננים באינטל בחיפה. במהלך 33 שנות עבודתו באינטל, דואק שימש כארכיטקט המוביל של מעבד Merom, שהחליף את מעבדי Pentium 4 בשנת 2006. דואק גם חתום על 33 פטנטים.

מרסלו יופה מונה ל-Intel Fellow בקבוצת פיתוח ותכנון מעבדים. יופה מנהל את קבוצת "המעגלים המיוחדים" בארגון ההנדסה מזה כ-15 שנה. הוא הצטרף לאינטל לפני כ-32 שנה כמפתח מעגלי קלט/פלט המקשרים חשמלית את המעבד אל העולם החיצון. בהמשך, הוא עסק גם בתכנון מארזי הרכיבים, תכנון ספק הכוח של המעבד, תכנון מערכת השעונים הפנימית של הרכיב, ועוד.

מעבדי Raptor Lake של אינטל מיוצרים בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פרוסת סיליקון בקוטר 300 מ"מ שיוצרה בפאב-28 עם מעבדי Raptor Lake החדשים. צילום: Techtime

מפעל הייצור של אינטל בקרית גת (FAB28) הפיק את השבבים הראשונים של מעבדי הדור הבא של אינטל (Intel) ממשפחת Raptor Lake, אשר פותחו בחלקם הגדול במרכז הפיתוח של החברה בחיפה. כך התברר במסגרת ארוע Intel Technology Tour השבוע, שבמהלכו החברה אירחה בארץ כ-90 עיתונאים ואנליסטים מכל העולם. דניאל בן עטר, מנהל ייצור שבבי העתיד בכל מפעלי אינטל בעולם, הציג היום (ד) בפני האורחים את אחת מפרוסות הסיליקון הראשונות של המעבד, אשר יצאו מקו הייצור במפעל.

פרטים נוספים על המעבד החדש יתפרסמו בסוף החודש, במהלך ההכרזה הרשמית. יחד עם זאת, בתדרוך לאורחים נמסר שהוא מיוצר בתהליך Intel 7, כלומר בנוי מטרנזיסטורי FinFET ברוחב צומת של 10 ננומטר. המעבד החדש פותח בזמן קצר מאוד מכיוון שהוא תואם לאחור למעבדי Alder Lake שהושקו באוקטובר 2021. שניהם מבוססים על תפישה חדשה שפותחה בישראל בשם “עיבוד היברידי”: השבב המרכזי כולל ליבות חזקות למטלות כבדות (Performance) ולצידן ליבות “רזות” (Efficiency) עבור משימות הדורשות עיבוד מהיר וחסכוני. בינואר 2022 העריך איציק סאלס, אחראי על פיתוח המעבדים בקבוצת הקליינט (מחשבי PC) בחברת אינטל, שהארכיטקטורה ההיברידית תהיה הארכיטקטורה של אינטל בעשר השנים הבאות – "והיא הגיעה מחיפה”.

אינטל מקימה את פאב-38 בהשקעה של 10 מיליארד דולר

בימים אלה משנה הקמפוס של אינטל בקרית גת את פניו. אינטל החלה בפרוייקט הקמת מפעל הייצור החדש, פאב-38 (FAB38) אשר מתוכנן לייצר שבבים בטכנולוגיות העתידיות של אינטל. המפעל מוקם בהשקעה של כ-10 מיליארד דולר, ויהיה גדול בהרבה ממפעל פאב-28 הנוכחי. על-פי התוכניות, ההקמה תושלם בתוך 3-5 שנים (תלוי בשינויים טכנולוגיים). הייצור במפעל החדש יתבסס על שימוש בליתוגרפיית EUV, ולכן היה צורך לבצע תכנון מחדש של המבנה במטרה לאפשר התקנת חדר נקי בקומת ביניים, כאשר מעליו ומתחתיו מצויות קומות השירותים המספקות לחדר הנקי את תשתיות האיוורור, הסינון והחלפת האוויר, אספקת ופינוי חומרים כמו גזים ונוזלים ומתקן אספקת אנרגיה עבור הציוד בחדר הנקי.

הכניסה המרכזית לקמפוס של אינטל בקרית גת. צילום: Techtime
הכניסה המרכזית לקמפוס של אינטל בקרית גת. צילום: Techtime

המחשה לגודלו של המפעל החדש ניתן ללמוד מהעובדה שהגג שלו יתבסס על 36 יחידות מבנה עיליות (Trusses) במשקל כולל של יותר מ-100 טון. לצורך הקמת המבנה, הזמינה אינטל את המנוף השני בגודלו בעולם, הנמצא בעת בתהליכי הרכבה באתר. אינטל לא יכלה לקבל את המנוף הגדול ביותר בעולם, מכיוון שהוא תפוס למשך השנתיים הקרובות לצורכי פרוייקט בנייה בבריטניה. המפעל החדש מתוכנן לייצר בשלב הראשון שבבים בתהליך Intel 4 (שווה-ערך לרוחב צומת של 7 ננומטר), אולם הוא בנוי בתפישה גמישה, שנועדה לאפשר לו מעבר מהיר לטכנולוגיות ייצור עתידיות אחרות.

בין השאר, הוא יקושר באמצעות גשר סגור אל המפעל הקיים פאב-28, מתוך מטרה ששני המפעלים יספקו תמיכה הדדית זה בזה, וינצלו ביחד משאבים משותפים. חברת אינטל העולמית נמצאת בימים אלה בתנופת הקמה חסרת תקדים של תשתיות ייצור. בשבוע שעבר היא הניחה את אבן הפינה למפעל ייצור באוהיו בהשקעה של 20 מיליארד דולר, היא מקימה מפעל באריזונה בהשקעה של 20 מיליארד דולר, באפריל היא חנכה מפעל באורגון בהשקעה של 4 מיליארד דולר, ולפני כחצי שנה היא הכריזה על הקמת מפעל בגרמניה בהשקעה של כ-17 מיליארד אירו.

דיווח: אינטל דוחה את הנפקת מובילאיי וחותכת את שווייה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: פרופ' אמנון שעשוע, ממייסדיי מובילאיי]

סוכנות הידיעות בלומברג דיווחה אתמול (ב') כי אינטל עשויה לדחות את הפיצול וההנפקה של חברת מובילאיי (Mobileye) שבבעלותה לשנה הבאה, וזאת על רקע צניחת הערך החדה של מניות השבבים בחודשים האחרונים, ובפרט של מנייתה של אינטל, שבשבוע שעבר ירדה למחיר של 30.3 דולר, שפל של יותר מ-5 שנים.

לפי הדיווח בבלומברג, המסתמך על מקורות המעורים במהלך, על רקע הסנטימנט הנוכחי בשווקי ההון, שבא לידי ביטוי גם במיעוט ובדחייה של הנפקות, אינטל גם עשויה לחתוך משמעותית את השווי של מובילאיי בהנפקה ל-30 מיליארד דולר, בעוד שבתחילה תכננו בחברה, לפי הדיווחים, להנפיק את מובילאיי ב-50 מיליארד דולר. אינטל רכשה את מובילאיי ב-2017 תמורת 15.3 מיליארד דולר.

ברבעון השני של 2022, דיווחה מובילאיי על זינוק של 41% במכירות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, להיקף של כ-460 מיליון דולר. מדובר בגידול מרשים במיוחד, מכיוון שקצב ייצור כלי-הרכב בעולם לא צמח במהלך הרבעון בהשוואה לשנת 2021. מובילאיי גם הציגה שיעור ריווחיות גבוה של 41% ורווח תפעולי של 190 מיליון דולר – צמיחה של 43% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. החברה דיווחה שזכיות תכנון חדשות מהמחצית הראשונה של 2022 הגדילו את צבר ההזמנות שלה ב-37 מיליון יחידות.

 

אינטל הכניסה את סיפיה לשוק הרכב ההודי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) שילבה את פיתרון ניטור הנהג של חברת סיפיה (Cipia) הישראלית בחבילת הפתרונות שהיא מספקת לציי רכב בהודו. שירות ה-SaaS, שהושק באחרונה, נקרא Intel Onboard Fleet Services והוא מותאם במיוחד לשוק ציי הרכב בהודו. הוא כולל את המערכת למניעת התנגשות של מובילאיי, Mobileye 8 Connect, את טכנולוגיית התאום הדיגיטלי של חברת Intangles Lab ליישומי תחזוקה מונעת, ואת פיתרון הטלמריה וניטור הנהג (DMS) של סיפיה לציי רכב, Cipia-FS10.

מסיפיה נמסר כי הטמעות ראשונות של המוצר כבר החלו בציי רכב מסחריים מובילים בהודו. הטמעת הפיתרון של סיפיה לשירות של אינטל בהודו הוא תולדה של שיתוף הפעולה בין סיפיה למובילאיי, שבבעלות אינטל. בתחילת השנה חתמו סיפיה ומובילאיי על הסכם רישיון להטמעת תוכנת ניטור הנהג של סיפיה בגרסאות הקיימות והעתידיות של שבב ה-EyeQ של מובילאיי.

סיפיה פיתחה מערכת חישת ושליטת פנים-הרכב המאפשרת בין השאר לבצע מעקב אחר רמת העירנות של הנהג באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת עירנותו יורדת.

האלגוריתם גם מזהה הסחות דעת כמו שימוש בסמארטפון במהלך נהיגה, עישון, חגירת חגורת בטיחות, הסטת מבט ועוד. פיתרון Cipia-FS10 הוא גרסה המותאמת לעולם ציי הרכב, וכולל לצד התראות הבטיחות לנהג, גם יישומים כמו דירוג ואימון נהגים על-סמך ניתוח דפוסי ההתנהגות שלהם, וניתוח תאונות.

שלומית וייס מונתה למנהלת ארגון ההנדסה של חברת אינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) הודיעה על מינוייה של שלומית וייס לסגנית נשיא עולמית ולמנהלת ארגון ההנדסה העולמי (Design Engineering Group) של אינטל. וייס תיכנס לתפקיד מיידית, במקומו של המנהל הנוכחי, סוניל שנוי, שחזר לאינטל לפני כשנה וחצי כדי למלא את התפקיד. היא תדווח ישירות למנכ"ל אינטל, פט גלסינגר. קבוצת ההנדסה אחראית על פיתוח, אימות והעברה לייצור של מעבדים למחשבים אישיים, קניין רוחני למחשבים (IP) ופתרונות SoC למחשבים, טאבלטים, וגם לעולם השרתים.

שלומית וייס הצטרפה לאינטל ב-1989 לאחר שסיימה בהצטיינות תואר שני בהנדסת חשמל בטכניון, ומילאה שורה של תפקידי מפתח: פיתוח מערכות על-שבב ללקוחות ורכיבי שרתים שונים. היא זכתה וייס בתואר היוקרתי ביותר של אינטל, Intel Achievement Award, על חלקה בפיתוח ארכיטקטורת המעבד Sandy Bridge שפותח בישראל ב-2006 והיה המעבד המהיר ביותר של אינטל באותה תקופה. לאחר מכן היתה וייס אחראית על צוות הפיתוח (רובו מחיפה) של מעבדי Sky Lake למחשבים אישיים שיצאו לשוק ב-2015.

בשנת 2017 היא הצטרפה לחברת מלאנוקס (כיום אנבידיה), שבה הייתה אחראית במשך ארבע שנים על פיתוח שבבי הסיליקון של החברה לתחום התקשורת. ביולי 2021 היא חזרה לאינטל לתפקיד הסגנית של סוניל שנוי בקבוצת DEG. עם המינוי הנוכחי, היא מצטרפת להנהלה הבכירה של אינטל העולמית. גלסינגר ברך אותה על המינוי. גלסינגר: "לארגון ההנדסה יש תפקיד מרכזי ביכולת שלנו לספק מוצרים מובילים בכל הקטגוריות שבהן אנחנו מתחרים. התפקיד דורש מנהיג עם מומחיות טכנולוגית עמוקה ותשוקה למצויינות, ואת כל אלה יש לשלומית בשפע".

מרים אנגל מאינטל ישראל זכתה בפרס היוקרתי של איגוד SWE

פורסם בתאריך ע"י Techtime

איגוד המהנדסות הגדול בעולם, Society of Women Engineers – SWE, העניקה את אחד מהפרסים היוקרתיים ביותר שלה, Emerging Leader Award, למרים אנגל מחברת אינטל ישראל. איגוד המהנדסות הוקם בשנת 1950 ופועל לשילוב נשים במקצועות הטכנולוגיים. הגוף הזה מאגד כיום כ-40,000 מהנדסות מכל העולם. אנגל היא בעלת תואר שני במדעי המחשב מטעם האוניברסיטה הפתוחה ועובדת כמעט 14 שנים באינטל ישראל. כיום היא מנהלת צוות של קרוב ל-20 מהנדסים התומכים ביצרני מחשבים דוגמת דל, HP, לנובו ואחרים. הצוות אחראי על טיפול בבאגים שמגיעים מלקוחות, פתירת בעיות טכנולוגיות מורכבות, ופיתוח פתרונות חדשניים לשימוש פנימי וחיצוני.

אנגל הובילה תהליך פיתוח תוכנה שסייעה להתמודד עם תקלות במחשבים, פתרונות אבטחה חדשים ותהליך התייעלות שהביא לשיפורים פנימיים משמעותיים. בנוסף, היא חלק מקבוצה של שבעה מובילים בחטיבת המחשבים האישיים באינטל, האחראים לפיתוח פתרונות המשפרים את חוויית המשתמש במחשבים. בין הפעילויות הנוספות שלה, היא יזמה והובילה לראשונה באינטל תוכנית אימון והכשרה פנים ארגונית למובילי חדשנות בהשתתפות כ-30 בכירים מאינטל העולמית. יובל יונה, דירקטור באינטל ישראל, אמר שמרגש מאוד לראות את מרים מקבלת את הפרס היוקרתי העולמי. "כולי תקווה שנראה יותר נשים ישראליות שמקבלות את ההוקרה הראויה ושוברות תקרות זכוכית. אנחנו גאים בנשים שלנו המהוות דוגמא ומופת בכל העולם".

אינטל מחסלת את פעילות Optane

פורסם בתאריך ע"י Techtime

גרזן ההתייעלות של מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, פגע השבוע בפרוייקט Optane, שנועד להאיץ את מהירות העיבוד של מחשבים המבוססים על מעבדי Intel Core, באמצעות הצבת מודולי זיכרון גדולים ומהירים סמוך למעבד עצמו, ובנפרד ממדיית הזכרון שהיא בדרך-כלל איטית יותר מהמעבד. בעקבות ההחלטה היא ביצעה מחיקה של 559 מיליון דולר מהמאזן, הנובעת ממלאים שנצברו במהלך פעילות החטיבה. המחיקה הביאה לפגיעה נוספת בתוצאות הכספיות של החברה, שהיו גרועות מאוד מבחינתה: המכירות ברבעון הסתכמו בכ-15.3 מיליארד דולר בהשוואה למכירות של כ-19.6 מיליארד דולר אשתקד.

פגיעה יוקרתית קשה

הרווח הנקי התכווץ בכ-80%, לכ-1.18 מיליארד דולר, בהשוואה לרווח של 5.57 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הדו"ח הפיל בסוף השבוע את מניית אינטל בנסד"ק ממחיר של 39.7 דולר למחיר של 36.3 דולר, המעניק לחברה שווי שוק של 149 מיליארד דולר. שתי המכות הקשות ביותר היו ירידה של 25% במכירת מעבדים למחשבים אישיים, להיקף של 7.7 מיליארד דולר, וירידה של 15% במכירת מעבדים למרכזי נתונים (להיקף של 4.6 מיליארד דולר). המכה היוקרתית הקשה ביותר מבחינתו של המנכ"ל, היתה ירידה של 54% במכירות שירותי ייצור השבבים (Intel Foundry Services), להיקף של 122 מיליון דולר בלבד.

מאז כניסתו לתפקיד בפברואר 2021 מנהל פט גלסינגר אסטרטגיית התמקדות שנועדה להחזיר את אינטל לצמיחה באמצעות חיזוק מרכיב הייצור. במסגרת הזאת הוא הקים את חטיבת שירותי הייצור שנועדה להכניס את אינטל לשוק שירותי ייצור השבבים, שבו היא תתחרה מול חברות כמו TSMC, UMC וגלובלפאונדריז. במסגרת האסטרטגיה הזאת נחתם בתחילת 2022 הסכם לרכישת חברת טאואר סמיקונדקטור הישראלית תמורת 5.4 מיליארד דולר במזומן. מרכיבים אחרים באסטרטגיה כוללים הקמת מפעלי ייצור חדשים, הקמת חטיבת תוכנה גדולה, ויציאה מפעילויות שאינן צומחות או שאינן תומכות בליבת הפעילות.

מכירת חטיבת ה-SSD ל-SK hynix החלה את תהליך החיסול

במסגרת הזאת, אינטל נמצאת בתהליכי יציאה ממספר פעילויות, בהן הנפקה צפויה של חברת מוביאיי הישראלית שבעקבותיה היא תפסיק להיות חברה בת של אינטל. בדצמבר 2021 היא מכרה לחברת SK hynix הקוריאנית את מפעל הייצור של זכרונות NAND בסין (פאב 68 הצמוד לעיר דאליאן סמוך לצפון קוריאה) תמורת 7 מיליארד דולר. מדובר במפעל חדש שנחנך בחודש יולי 2016.

על-פי ההסכם בין שתי החברות, היצרנית הקוריאנית תקבל את כל הפעילויות של אינטל בתחום כונני NAND SSD ושבבי זכרון NAND. העיסקה צפויה להסתיים בסוף 2025, כאשר SK hynix תקבל לידיה את שאר הנכסים ואת כל הקניין הרוחני של אינטל בתחום תמורת 2 מיליארד דולר נוספים. למעשה, פרוייקט Optane היה השריד האחרון של חטיבת הזכרונות של אינטל, שהיא תכננה לשמור בידיה.

בדיעבד, חיסול הפעילות הזאת הוא מהלך הגיוני ומתבקש: עיסקת SK hynix מבטאת יציאה של אינטל מעולם הזכרונות. ראוי גם לזכור שביוני 2021 חתמה מייקרון (Micron) על הסכם למכירת מפעל הייצור שלה ביוטה, ארה"ב, לחברת טקסס אינסטרומנטס (TI). המפעל הזה ייצר זכרונות בטכנולוגיית 3D XPoint אשר מהווים את ליבת הסמיקונדקטור של Optane. מייקרון גם הודיעה שהיא תפסיק לייצר זכרונות בטכנולוגיית 3D XPoint, ותחפש טכנולוגיות אחרות עבור מרכזי נתונים. פירוש הדבר שפעילות Optane גוססת כבר זמן רב – עוד לפני שאינטל הכריזה על כך בפומבי.

נקודת האור של אינטל: מובילאיי צמחה ב-41%

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: מכונית חשמלית של Zeekr הסינית, המצוידת במערכת החישה ההיקפית SuperVision של מובילאיי

בשעה שחברת אינטל הציגה תוצאות כספיות מאכזבות לרבעון השני של 2022, דיווחה החברה הבת מובילאיי (Mobileye) דיווחה על זינוק של 41% במכירות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, להיקף של כ-460 מיליון דולר. מדובר בגידול מרשים במיוחד, מכיוון שקצב ייצור כלי-הרכב בעולם לא צמח במהלך הרבעון בהשוואה לשנת 2021. מובילאיי גם הציגה שיעור ריווחיות גבוה של 41% ורווח תפעולי של 190 מיליון דולר – צמיחה של 43% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

החברה דיווחה שזכיות תכנון חדשות מהמחצית הראשונה של 2022 הגדילו את צבר ההזמנות שלה ב-37 מיליון יחידות. יכול להיות שמדובר באחד מהדוחות האחרונים שמפרסמת מובילאיי כיחידה עסקית בתוך אינטל: בדצמבר 2021 הודיעה אינטל על כוונתה להנפיק את מובילאיי בבורסה, בשיעור שבו היא כבר לא תיחשב לחברה בת שלה. ההחלטה נובעת מהאסטרטגיה של אינטל להתמקד בבניית כוחה כיצרנית שבבים מובילה. לפני מספר שבועות התפרסמו דיווחים בתקשורת שלפיהן הוחלט לדחות את מועד ההנפקה של מובילאיי עד להתייצבות שוק ההון.

פיילוט עם יצרנית רכב אירופית ועדכון מרחוק של מכונית סינית

מובילאיי מסרה שלאחרונה היא השלימה ניסוי פיילוט עם יצרנית רכב אירופית מובילה, שבמסגרתו נבחנה מערכת החישה ההיקפית SuperVision לאורך 2,000 ק"מ בכל סוגי הכבישים ביום ובלילה. המערכת מספקת יכולות ADAS, ויכולות נהיגה אוטונומית ללא ידיים על ההגה (Hand Free) בכבישים בין עירוניים, לרבות מעבר נתיבים וביצוע חנייה אוטומטית. מערכת SuperVision מבוססת על 11 מצלמות המותקנות בכלי הרכב מכל צדדיו: שבע מצלמות לצילום רחוק וארבע מצלמות לצילום אובייקטים הסמוכים למכונית.

המידע מכל המצלמות מעובד באמצעות שני שבבי EyeQ5 High של החברה, אשר מקבלים במקביל את נתוני הדרך המגיעים מהמפה האקטיבית (Roadbook) המיוצרת על-ידי מערכת Road Experience Management, שהיא טכנולוגיית מיפוי אקטיבית בנסיעה, המיושמת על-ידי מובילאיי והשותפות העסקיות שלה. בסך הכל, מובילאיי הספיקה למפות באמצעות REM כ-8.6 מיליארד קילומטרים של כבישים ברחבי העולם, באמצעות 1.6 מיליון כלי-רכב המצוידים בתוכנת המיפוי.

היבט מהותי במערכת SuperVision היא היכולת לבצע עדכוני תוכנה משמעותיים מרחוק (OTA). לפני כשבועיים ביצעה מובילאיי עדכון של חבילת ה-ADAS בעשרות אלפי מכוניות חשמליות של Zeekr, מותג פרימיום של יצרנית הרכב הסינית Geely. רכבי Zeekr מצוידים במערכת החישה ההיקפית SuperVision. העדכון, שלטענת מובילאיי הוא אחד המורכבים שבוצעו באמצעות עדכון מרחוק בתעשיית הרכב, שדרג מספר יישומי עזר לנהג הדרושים במהלך נסיעה בינעירונית.

הרכש של אינטל בישראל צמח ל-2.2 מיליארד דולר ב-2021

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חמודי וסמי נג'מי מחברת סמי נג'מי הנדסה ופרויקטים, באתר הקמת מפעל אינטל בקרית גת. צילום: אינטל

בשנת 2021 צמח היקף הרכש של אינטל מספקים ישראלים בכ-25% והסתכם בכ- 2.2 מיליארד דולר. חלק גדול מהעלייה מיוחס לעבודות הבנייה של מפעל השבבים החדש של החברה בקרית גת. כך עולה מדו"ח האחריות התאגידית השנתי של החברה, שפורסם היום (ד'). היקף הייצוא של אינטל מישראל הסתכם בכ-8.1 מיליארד דולר, המהווים להערכתה כ-11% מהייצוא של ההייטק הישראלי. כ-70% מייצוא שהוא של שבבים ממפעל הייצור של החברה, וכ-30% ממרכזי הפיתוח הפועלים בישראל.

לצד השקעותיה במפעל ובמרכזי הפיתוח בארץ, רכשה אינטל חברות ישראליות בהיקף כולל של כ-22 מיליארד דולר. כיום החברה מעסיקה ישירות כ-12 אלף עובדים, ועוד כ-2,000 בחברה הבת מובילאיי, וכמה מאות עובדים נוספים בהבאנה לאבס, סקרינובייט, קונברג' ומוביט. בשנה האחרונה אינטל הודיעה על כוונתה לרכוש את טאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק, המעסיקה כ-1,500 עובדים בארץ ובעולם. בפועל, אינטל היא כיום חברת ההייטק הגדולה בישראל.

 

עמית גולני ינהל את עסקי חטיבת שירותי הייצור של אינטל בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

עמית גולני, 48, מונה לתפקיד מנהל הפיתוח העסקי לאזור EMEA של חטיבת שירותי הייצור החדשה של חברת אינטל (Intel Foundry Services – IFS). במסגרת התפקיד הוא יפתח שיתופי פעולה אסטרטגיים עם מרכזי מו"פ של חברות בינלאומיות הפועלות בישראל, ועם חברות פאבלס ישראליות הזקוקות לקבל שירותי ייצור שבבים. גולני הצטרף לאינטל לפני כ-10 שנים, ומילא בשנים האחרונות תפקידי מכירות ופיתוח עסקי באינטל, בעיקר בתחום מוצרי דטה סנטר.

המינוי מלמד על כך שאינטל הכירה בכך שיש בישראל שוק משמעותי בתחום שירותי ייצור השבבים ולכך שלתעשייה המקומית, בעיקר מרכזי הפיתוח הזרים, יש השפעה על פרוייקטי ייצור גדולים מאוד. למעשה, הוא יקדם בישראל שירותי ייצור דוגמת אלה הניתנים היום על-ידי חברות כמו TSMC, UMC, ST, גלובל פאונדריז, ואפילו חברת טאואר סמיקונדקטור הישראלית, אשר נמצאת לקראת אישור עיסקת מכירתה לאינטל. הרעיון להקמת חטיבת שירותי ייצור נחשף לראשונה בחודש מרץ 2021.

המנכ"ל הנכנס, פיט גלסינגר הכריז על אסטרטגיית IDM 2.0 החדשה, אשר אחד ממרכיביה הוא בניית תשתית למתן שירותי ייצור (foundry), הכוללת מפעלים בארה"ב, באירופה ובישראל. מאז הכריזה על אינטל על השקעה של עשרות מיליארדי דולר להקמת מפעלי ייצור שבבים בעולם, בהם הקמת מפעל בגרמניה, מפעל נוסף באוהיו, ארה"ב וכן הקמת מפעל ייצור חדש נוסף הנבנה בימים אלו בקרית גת. בתחום המעבדים, חטיבת שירותי הייצור אינה מוגבלת לייצור בארכיטקטורת x86 של אינטל, ותספק ללקוחות גם שירותי ייצור של מעבדי Arm ו-RISC-V.

הבאנה לאבס מכריזה מלחמה על ה-GPU

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הבאנה לאבס (Habana Labs) מקיסריה ותל אביב הכריזה על מעבדי הבינה המלאכותית החדשים שלה: מעבד Gaudi 2 לאימון רשתות נוירוניות ומעבד Greco המשמש כמנוע לייצור הסקות (inferencing) ברשתות לימוד עומק (deep learning). בפגישה עם איתן מדינה, מנהל העסקים הראשי של חברת הבאנה לאבס, הוא סיפר שהמעבדים החדשים מיוצרים בחברת TSMC בתהליך של 7 ננומטר וצורכים הספק של עד 600W ללא צורך בקירור נוזלים.

חברת הבאנה לאבס הוקמה בשנת 2016 על-ידי דוד דהן ורן חלוץ, יוצאי חברת פריימסנס שנמכרה לאפל ב-2013 תמורת 345 מיליון דולר. בסוף 2019 היא נמכרה לאינטל תמורת כ-2 מיליארד דולר וכיום מעסיקה כ-900 עובדים. היא הפכה לאחת מאבני הבניין החשובות של אינטל בתחום הבינה המלאכותית. לדברי מדינה, המעבדים מיועדים לשוק הצומח של רשתות עומק (DL) בבמרכזי נתונים. "כיום תופס ה-DL כ-75% מפעילות הבינה המלאכותית בענן. להערכתנו, ככל שגדל המשקל ה-DL בשרתים, כך גובר הצורך בהבאנה: אומנם מעבדי GPU יעילים בעיבוד משימות מעורבות, אולם בתחום רשתות העומק הנוירוניות יש עדיפות להבאנה".

מעבד Gaudi 2 כולל גם מנוע עיבוד מדיה משולב עבור מדיה דחוסה, כדי להוריד עומס מהמערכת המארחת. קיבולת זיכרון שלו הוכפלה פי שלושה ל-96 ג'יגה-בייט עם רוחב פס של 2.45 טרה-בייט/לשנייה. השבב כולל 24 ממשקי גישה לרשת מסוג 100GbE RoCE RDMA, המאפשרים הגדלה והרחבה באמצעות חיבור רשת סטנדרטי, המצמצם את התלות של הלקוח בממשקי תקשורת קנייניים. המעבד מופיע עם תוכנת SynapseAI, אשר תומכת במודלים לאימון על Gaudi 2 והסקת מסקנות בכל פלטפורמה, כולל מעבדי Xeon של אינטל, Greco של הבאנה או Gaudi 2 בעצמו.

איתן מדינה. הבאנה יעילה יותר מ-GPU
איתן מדינה. הבאנה יעילה יותר מ-GPU

ההכרזה כוללת גם שרת בינה מלאכותית 12 Gaudi 2 Training Server אשר פותח על-ידי חברת Supermicro ומתוכנן להגיע השנה לשוק. במקביל, חברת DataDirect Networks תספק מארז שלם הכולל את שרת Supermicro X12 ביחד עם פתרון האחסון שלה, DDN AI400X2, לאחר שעבר התאמה לפעולה הדדית. אחת מההצלחות החשובות של הבאנה היא שחברת AWS התקינה בענן שלה את דרייבר (Instance) הבינה המלאכותית Amazon EC2 DL1, שהוא הראשון שאינו תומך במעבדי GPU. אפילו חברת מובילאיי כבר מבצעת עבודות עיבוד באמצעותו.

מעבד Gaudi החדש מאפשר לאינטל להתחרות בחברת אנבידיה בתחום החזק ביותר שלה – מעבדי GPU ליישומי בינה מלאכותית. אפילו תוכנת SynapseAI של הבאנה מעניקה למפתחים אפשרות לעבוד עם תוכנות שאינן תוכנות של אנבידיה. בתדרוך לכתבים ישראלים, אמרה סנדרה ריברה, סגנית נשיא בכירה באינטל ומנכ"לית קבוצת הדאטה סנטר והבינה המלאכותית, שהשקת מעבדי הבאנה החדשים "היא דוגמה מצוינת לאופן שבו אינטל מיישמת את אסטרטגיית הבינה המלאכותית שלה – מהענן ועד לאבזרי הקצה. "מעבד Gaudi 2 מסייע לאמן עומסי לימוד מעמיק גדולים ומורכבים במהירות וביעילות".

התוכנה של גרנולייט תסייע לשפר מעבדי אינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) תיעזר בלקחים המתקבלים ממערכת מיטוב משאבי הענן של Granulate Cloud Solutions התל אביבית, כדי לבצע שיפורים בתכנוני המעבדים שלה. כך גילתה סנדרה ריברה (בתמונה למעלה), מנהלת קבוצת Datacenter and AI בחברת אינטל, במהלך פגישה עם עיתונאי טכנולוגיה שהתקיימה אתמול (ב') בתל אביב. "הלקחים האלה מאפשרים לנו לבצע אופטימיזציה של שבבים שלנו, כמו מעבדים או מאיצים. אנחנו מנהלים כעת דיונים משותפים בנושא הזה".

גרנולייט פיתחה תוכנה מבוססת בינה מלאכותית אשר מיועדת להפחית את עלויות השימוש בענן באמצעות ייעול האופן שבו הלקוח משתמש במשאבי הענן. המערכת של החברה לומדת את תבניות השימוש של הלקוח במשאבי הענן, ומבצעת שינויים באופן שבו הלקוח משתמש במשאבים האלה, כדי לחסוך בעלויות כמו משאבי מחשוב, כמויות מידע המועברות בענן, זיהוי צווארי בקבוק וכדומה.

בחודש שעבר דיווחה אינטל על הסכם לרכישת גרנולייט הישראלית. עם השלמות יצטרפו כל 120 עובדי גרנולייט בתוך חטיבת מרכזי הנתונים וה-AI של אינטל. אינטל תשלם כ-650 מיליון דולר. העיסקה צפויה להסתיים בתוך מספר שבועות. לדברי ריברה, החשיבות העיקרית של גרנולייט טמונה בכך שהיא תסייע לאינטל לקדם את אסטרטגיית הבינה המלאכותית במרכזי נתונים. ריברה: "היקף יישומי הבינה המלאכותית נמצא בצמיחה מהירה ולהערכתנו עד לשנת 2025 הוא יתפוס כשליש מכל העיבוד המתבצע במרכזי נתונים. הדבר דורש להכפיל את עוצמת העיבוד, והדרך לעשות זאת היא באמצעות בינה מלאכותית".

קבוצת ה-Datacenter and AI הוקמה ביוני 2021, במסגרת ארגון מחדש בחברת אינטל, שבמהלכו גם הוקמה חטיבת תוכנה האחראית על פיתוח תשתית תוכנה מאוחדת לכל מוצרי אינטל, וחטיבת מחשוב עתיר ביצועים (HPC) האחראית על פיתוח מעבדים חזקים ומאיצים גרפיים למערכות ענן גדולות מאוד ובמחשבים חזקים. הקבוצה של ריברה כוללת כ-3,000 מפתחים ומובילה את פיתוח המוצרים לענן, כולל מעבדי Xeon ורכיבים מיתכנתים (FPGA). בנוסף, ריברה אחראית על גיבוש אסטרטגיית הבינה המלאכותית של אינטל. לדבריה, המאמץ המרכזי בתחום הבינה המלאכתוית מתמקד כעת בתוכנה.

ריברה: "המטרה שלנו היא לפשט את הגישה של המפתחים אל תחום הבינה המלאכותית. אנחנו בונים מערך של תוכנות האצה למעבדים שונים ופתרונות בינה מלאכותית אשר יהיו תואמים לכל המוצרים של אינטל. אנחנו מתחילים לבנות מודל מבוסס מנויים לאספקת הכלים האלה עבור הסיליקון שלנו. גרנולייט מתאימה לתפישה הזאת מכיוון שהיא מייצגת תוכנת בינה מלאכותית אשר מייעלת את החומרה. להערכתנו השילוב שלה בתוך אינטל יאיץ את מכירותיה, מכיוון שאנחנו יכולים לספק לה מידע פנימי על המעבדים שלנו, אשר מרציים כיום כ-70% מההסקות בעולם".

בעלי המניות של טאואר אישרו את עסקת אינטל

TOWERJAZZ HQ
פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל טאואר סמיקונדקטור במגדל העמק. צילום: Techtime

אסיפת בעלי המניות של חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) ממגדל העמק אישרה את הצעת הרכש של חברת אינטל (Intel) מתחילת חודש פברואר 2022. אינטל חתמה על הסכם לרכישת טאואר תמורת 5.4 מיליארד דולר במזומן, לפי מחיר מנייה של 53 דולר, המעניק פרמיה של כ-60% לבעלי המניות של טאואר, בהשוואה למחיר של כ-33.1 דולר בסוף ינואר 2022. מאז עלתה מניית טאואר ל-49.2 דולר המעניק לחברה שווי שוק של כ-5.36 מיליארד דולר.

העיסקה נועד לקדם את אסטרטגיית IDM 2.0 של אינטל, שבמסגרתה היא הקימה במרץ 2021 את חטיבת Intel Foundry Services – IFS, אשר מספקת שירותי ייצור שבבים לחברות אחרות, בדומה למודל העסקי של טאואר. שתי החברות העריכו שהן יוכלו להשלים את העיסקה בתוך 12 חודשים, כאשר בנוסף לאישורים רגולטוריים היא נדרשה בשלב הראשון לקבל את אישור אסיפת בעלי המניות של טאואר. עם סגירת העיסקה, אינטל מתכננת לשלב את טאואר בתוך IFS – שני הגופים יתמזגו לארגון אחד.

היתרון הסודי של טאואר סמיקונדקטור

חברת אינטל הסבירה שהמומחיות של טאואר בטכנולוגיות אנלוגיות ייחודיות, כגון רכיבי RF, רכיבי הספק, סיליקון גרמניום (SiGe) וחיישנים תעשייתיים, יחד עם שיתופי פעולה עם ספקיות IP ותכנון אלקטרוני (EDA), וכושר ייצור גלובלי, יספקו ערך רב ללקוחות IFS. אינטל מעריכה את היקף שוק שירותי הייצור העולמי בכ-100 מיליארד דולר בשנה.

ראוי לציין שהעיסקה מביאה לאינטל יתרונות נוספים: מומחיות בשוק שירותי הייצור, שהיא מומחיות עסקית מיוחדת ולא רק יכולת ייצור גולמית. יכול להיות שאינטל מעוניינת גם באמון הרב שיש ללקוחות בחברת טאואר. כדי להיות ספקית שירותי ייצור, הלקוחות צריכים להאמין שהספק אינו מתחרה בהם ושאין לו סדר יום סודי משל עצמו, המיועד לקדם עסקים אחרים שלו. זהו, ככל הנראה, אחד מהנכסים המעניינים ביותר שטאואר תספק לחטיבת שירותי הייצור של אינטל.

"מירוץ חימוש" בתעשיית השבבים

המיזוג מגיע במצב שבו שוק השבבים העולמי מתמודד עם מחסור חמור בשבבים, אשר נוצר בעקבות מגיפת הקורונה, מלחמת הסחר וכעת גם המלחמה באוקריאנה אשר לא ברור כיצד היא תתפתח. בעקבות זאת הכריזו בשנה האחרונה כל קבלניות הייצור על תוכניות מיידיות לבניית מפעלי ייצור חדשים. ארגון יצרני השבבים SEMI, דיווח לאחרונה שבשנת 2022 מתחילות עבודות ההקמה של 124 קווי ייצור חדשים, והתעשייה העולמית תבצע השקעות בציוד ייצור חדש בהיקף של יותר מ-100 מיליארד דולר.

זהו נתון שיא אשר צפוי לחזור על עצמו גם ב-2023. פירוש הדבר שבשעה שאינטל מקימה את חטיבת שירותי הייצור שלה, היא נקלעה "למירוץ חימוש" שבו משתתפות כל היצרניות הגדולות, ולכן עליה לבצע רכישת יכולות ייצור, מעבר ליכולות שיש לה כעת, ובנוסף למפעלים שהיא מקימה בארצות הברית ובאירופה.

מובילאיי הגישה תשקיף סודי לקראת הנפקה בוול סטריט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רכב אוטונומי של מובילאיי המצוייד במערכת החישה החדשה, True Redundancy

תהליך ההפרדה בין חברת מובילאיי (Mobileye) לבין חברת אינטל מתחיל לצבור תאוצה. בסוף השבוע הגישה אינטל לרשות ניירות הערך בארה"ב (SEC), טיוטה חסויה של התשקיף שהיא מתכננת לפרסם (Form S-1), ערב הנפקת מניותיה של מובילאיי למסחר בוול סטריט. אינטל מסרה שעדיין לא נקבע כמה מניות יימכרו ומה יהיה היקף ההון שהחברה מתכננת לגייס. פרסום המסמך וקביעת מועד ההנפקה ייעשו בהתאם לשיקולים עסקיים ורק לאחר שרשות ניירות הערך תסיים לבדוק את ההצעה ותאשר אותה. 

חברת מובילאיי מהר חוצבים, ירושלים, הונפקה לציבור בשנת 2014 ובשנת 2017 היא נרכשה על-ידי אינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר. בדצמבר 2021 הודיעה אינטל שהיא מתכננת להנפיק את מובילאיי באמצע 2022, באמצעות מכירת מניות לציבור (IPO) בהיקף שישאיר אותה כבעלת מניות הרוב בחברה, כאשר שתי החברות ימשיכו לשתף פעולה בתחום טכנולוגיות הרכב. סוכנות רויטרס מסרה בעבר שלהערכת אינטל, השווי של מובילאיי בהנפקה יהיה יותר מ-50 מיליארד דולר.

התשקיף יספק מענה לתעלומת Moovit

חברת מובילאיי מעסיקה כ-2,500 עובדים בישראל ומתכננת לגייס עוד כ-1,000 עובדים. היא פועלת בשוק הנמצא בתהליך צמיחה מואצת, למרות המחסור העולמי בשבבים ומשבר שרשרת האספקה בתעשיית הרכב. יחד עם זאת, מדובר בשוק שנעשה תחרותי מאוד מכיוון שכל יצרניות השבבים נכנסו אליו בשנים האחרונות. יחד עם זאת, מובילאיי נמצאת בצמיחה, ומנתוני הדו"ח השנתי האחרון של חברת אינטל מתברר שמכירותיה בשנת 2021 צמחו בכ-43% והגיעו להיקף של כ-1.4 מיליארד דולר.

פרסום התשקיף ייתן תשובה לאחת מהתעלומות של אסטרטגיית אינטל בשנים האחרונות: מה יהיה גורלה של חברת Moovit הישראלית שאותה רכשה אינטל במאי 2020 תמורת כ-900 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2012 בתל אביב וממשיכה לפעול כחברה עצמאית, אולם הטכנולוגיה שלה משולבת במובילאיי. לקראת האסיפה השנתית של בעלי המניות, אינטל פירסמה לפני פחות משבועיים מכתב למשקיעים, שבו היא הסבירה שחברת Moovit נירכשה כדי לסייע למובילאיי להביא את שירותי המוביליטי שלה אל השוק. האם גם Moovit תונפק במסגרת הנפקת מובילאיי? האם היא תישאר בבעלות אינטל? ואם אינטל נפרדת ממובילאיי – האם היא תעמיד גם את Moovit למכירה או להנפקה?

מובילאיי חשפה ערכת נהיגה אוטונומית חדשה

מנכ"ל מובילאי, פרופ' אמנון שעשוע, עם חיישן ה-LiDAR של אינטל-מובילאיי
מנכ"ל מובילאי, פרופ' אמנון שעשוע, עם חיישן ה-LiDAR של אינטל-מובילאיי

בתוך כך, חברת מובילאיי חשפה היום את מערכת החישה החדשה, True Redundancy, שאותה היא מפתחת בשנה וחצי האחרונות עבור כלי-רכב אוטונומיים. בניגוד לעבר, שבו החברה היתה ממוקדת בנהיגה אוטונומית מבוססת מצלמות בלבד, המערכת החדשה כוללת חיישנים נוספים: מכ"ם ול-LiDAR. החברה מסרה שזו תהיה התצורה המלאה של כלי-הרכב אשר יספקו את שירותי הרובו-טקסי שהיא מתכננת להשיק בישראל ובגרמניה.

החברה מסרה שהמערכת מספקת ייתירות גבוהה מאוד, מכיוון שהיא מבוססת על שתי מערכות ניהוג אוטונומי מלאות ועצמאיות: ערכת מצלמות וידאו וערכה של חיישני מכ"ם ול-LiDAR, אשר יכולות, כל אחת בנפרד, לספק את המודלים המרחביים המלאים וליישם את מדיניות הנהיגה האוטונומית – ללא תלות אחת בשנייה. מערכת True Redundancy המלאה כוללת מצלמות לכיסוי של 360°, מכ"ם לכיסוי של 360° ו-LiDAR קדמי בחזית הרכב.

לפני קצת יותר משנה גילה נשיא ומנכ”ל מובילאיי, פרופ’ אמנון שעשוע, שחברת מובילאיי מפתחת ביחד עם חברת אינטל חיישן LiDAR אשר מיוצר בטכנולוגיית סיליקון פוטוניקס של אינטל, ומכ”ם בעל 2,304 ערוצים וירטואליים המבוסס על מערך של 48X48 מקמ”שים. חיישן ה-LiDAR מבוסס על טכנולוגיית FMCW – Frequency-Modulated Continuous Wave המאפשרת לייצר נקודות מרחב באמצעות מדידת מהירות יחסית (בדומה לאפקט דופלר) ולא באמצעות מדידת זמנים (Time of Flight).

החיישן יבצע מדידות עד לטווח של 300 מטר, וקיבל את השם Visual LiDAR – ViDAR. מובילאיי מעריכה שהחיישנים מתוצרתה יגיעו לשוק בשנת 2025. בינתיים היא משתמשת במערכות מכ"ם זמינות בשוק ובחיישני LiDAR מתוצרת חברת Luminar.

אינטל רוכשת את Granulate התל אביבית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) חתמה על הסכם לרכישת חברת Granulate Cloud Solutions התל אביבית, המפתחת כלי תוכנה למיטוב שירותי הענן של יישומים לצורך הפחתת עלויות השימוש בענן. אינטל לא מסרה על היקף העיסקה, אולם דיווחה שהיא צפויה להסתיים ברבעון השני של 2022 ועם השלמתה ישולבו כ-120 עובדי חברת גרנולייט בתוך חטיבת מרכזי הנתונים וה-AI של אינטל. מאז הקמתה בשנת 2018 גייסה גרנולייט כ-45 מיליון דולר. האתר TechCrunch דיווח שהיקף העיסקה הוא כ-650 מיליון דולר.

גרנולייט פיתחה תוכנה מבוססת בינה מלאכותית אשר מיועדת להפחית את עלויות השימוש בענן באמצעות ייעול האופן שבו הלקוח משתמש במשאבי הענן. המערכת של החברה לומדת את תבניות השימוש של הלקוח במשאבי הענן, ומבצעת שינויים באופן שבו הלקוח משתמש במשאבים האלה, כדי לחסוך בעלויות כמו משאבי מחשוב, כמויות מידע המועברות בענן, זיהוי צווארי בקבוק וכדומה. היא מבצעת שינויים ייעודיים בהתאם למצב היישום והשירות של הלקוח, גם ברמת מערכת ההפעלה שבה הוא משתמש.

פרדוקס טריליון הדולר

תהליך האופטימיזציה והפחתת העלויות מתבצע מבלי שהלקוח ייאלץ לבצע שינויים בתוכנה שלו. הפתרון מיועד להתמודד עם התופעה שקיבלה את הכינוי פרדוקס טריליון הדולר. הכוונה היא לכך שכאשר חברות מתחילות להיכנס לענן, העלויות שלהן נמוכות מאוד יחסית. אולם כאשר הן צומחות, היקף השימוש שלהן גדל מכיוון שהן מספקות תמיכה ללקוחות רבים ומתמודדות עם עומסים גבוהים. בשלב הזה שירותי הענן נעשים יקרים מאוד ובמקרים רבים הופכים לנטל פיננסי מכביד. לאחרונה, למשל, פורסמו ידיעות על כך שחברת DropBox חסכה 75 מיליון דולר בשנה לאחר שיצאה משירות ענן ציבורי.

מייסד משותף ומנכ"ל גרנולייט, אסף עזרא, הסביר בבלוג שהוא כתב באתר החברה, שבמקום לוותר על הענן עם כל היתרונות הרבים שלו, חברות צריכות להשתמש בכלים המאפשרים להוזיל את עלויות הענן באמצעות אופטימיזציה. למשל, למנוע עלויות מיותרות הנובעות מהגדרות עבודה שגויות, או הגדרות שהיו נכונות לשלבים המוקדמים של החברה ולא לשלבי הצמיחה שלה, וכדומה. הוא סיפר שכאשר חברת Perion, המספקת שירותי המלצות לפרסומות מקוונות, צמחה לעומסי עבודה גדולים הכוללים מתן תמיכה ב-1,000 מותגים שונים, היא החלה להשתמש במערכת האופטימיזציה של גרנולייט אשר צימצמה בכ-60% את משאבי ה-CPU בענן שהיא השתמשה בהם, שיפרה את זמני התגובה בכ-10% והקטינה את עלויות הענן בכ-52%.

התוכנה תשולב בכל פתרונות אינטל למרכזי נתונים

חברת גרנולייט הוקמה על-ידי אסף עזרא וה-CTO טל סאיאג. החברה מוכרת היטב לחברת אינטל, במיוחד מאז סוף 2019, כאשר היא הצטרפה למחזור הראשון של חממת הצמיחה  Intel® Ignite, שבמסגרתה עבדו שתי החברות על אופטימיזיצה של מרכזי נתונים המבוססים על מעבדי Xeon של אינטל. באוקטובר 2021 הצטרף אליה מנהל מכירות אינטל בתחום מרכזי הנתונים, רון וייטפילד, לתפקיד של מנהל פיתוח עסקי. בין השאר הוא שימש כמדריך ויועץ באינטל-איגנייט. חברת אינטל הודיעה שהיא מתכננת להרחיב את היקף ההתקנות של גרנולייט, ולשלב אותה בכל הפתרונות של אינטל בתחום מרכזי הנתונים.

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

אינטל נכנסת לשוק הכרטיסים הגרפיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) הכריזה על סדרה של כרטיסי מסף גרפיים עבור מחשבים אישיים ניידים, במהלך אשר נועד להתחרות ישישות ב-AMD ואנבידיה, ומהווה שוק חדש לגמרי עבורה. בינתיים הכרטיסים שולבו במחשבים של סמסונג, לנובו, אייסר ו-HP. הכרטיסים מגיעים לשוק תחת שם מותג חדש: Intel Arc, כאשר המשפחה הראשונה היוצאת אל השוק נקראת  Arc A-Series. החברה הודיעה שמדובר בצעד הראשון במהלך רחב-היקף שנועד להביא אל השוק כרטיסים שונים המיועדים לכל הסגמנטים של שוק הגיימרים, הנאמד כיום בכ-3.24 מיליארד בני אדם – החל ממחשבים ניידים ועד מחשבים שולחניים ותחנות עבודה.

כל המוצרים במשפחת Arc A-Series מבוססים על המיקרו-ארכיטקטורה Xe High Performance Graphics החדשה של אינטל, (או בקיצור Xe HPG), שתוכננה מראש עבור גיימרים ויוצרים. ליבות Xe כוללות מנועי בינה מלאכותית (XMX AI) המייעלות פי 16 את פעולות הסקת המסקנות בהשוואה ליחידות וקטוריות מסורתיות של שבבים גרפיים. הם גם כוללים Xe Media Engine לתמיכה בקידוד ופיענוח וידאו בתקנים רבים, בהם גם תקן AV1 מואץ חומרה, שהוא יעיל יותר ממקודדי H.265 הנפוצים.

מנוע התצוגה של Xe HPG תומך בתקן Display Port 2, המאפשר תצוגת 4K בקצב של 120 הרץ ללא דחיסה. החברה הודיעה שמחשבים ניידים המצוידים ב-Intel Arc יתמכו בטכנולוגיית Deep Link של אינטל, המאפשרת למעבדי הגרפיקה לעבוד בצורה חלקה עם מעבדי אינטל. טכנולוגיית Deep Link כוללת את מאיץ עיבוד המדיה Hyper Encode, מאיץ הסטת העומסים Hyper Compute, ויכולת תיעדוף חכמה של משימות עיבוד באמצעות Dynamic Power Share.

במקביל להשקת הכרטיסים הגרפיים, אינטל נכריזה על חבילת תוכנות וכלי פיתוח (oneAPI) לשימוש מפתחי משחקים ויוצרי תוכן. בהם תוכנת ניתוח ומיטוב צווארי בקבוק גרפיים, האצת עיבוד המדיה והזרמת משחקי ענן, האצת משימות עתירות מחשוב ושילוב בינה מלאכותית ולימוד מכונה במשחקים. הגל הראשון של מחשבים ניידים עם Arc 3 זמין כבר היום להזמנה מוקדמת. בשלב הראשון יכלול שני מוצרים – את A350M הבסיסי למחשבים ניידים דקים במיוחד ואת ה-A370M למחשבים המציעים ביצועים עוד יותר גבוהים ותכן דק וקל. מוצרי Arc 5 ו-Arc 7 יציעו את אותן יכולות יצירה מתוחכמות אבל עם ביצועי גרפיקה ומחשוב גבוהים יותר עם השקתם בקיץ השנה.

 

אינטל מקימה שני פאבים בגרמניה בהשקעה של 17 מיליארד אירו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

באחד מהמהלכים הגדולים ביותר בתעשיית השבבים המבוצע על-ידי חברה פרטית, הודיעה חברת אינטל (Intel) שהיא מתכננת להקים תשתיות ייצור ופיתוח רחבות היקף באירופה בהשקעה כוללת של כ-80 מיליארד אירו אשר יתבצעו במהלך העשור הקרוב. בשלב הראשון, אינטל תבצע השקעה של כ-33 מיליארד אירו הכוללת הקמת מפעלי ייצור ומרכזי מחקר ופיתוח. מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, אמר שתוכנית ההשקעות היא אבן דרך משמעותית גם לאינטל וגם לאירופה. "תקנות EU Chips Act החדשות מעודדות עבודה משותפת של ממשלות ושל חברות פרטיות, במטרה לקדם דרמטית את תעשיית השבבים האירופית. אנחנו נחושים למלא תפקיד מרכזי בעיצוב העתיד הדיגיטלי של אירופה".

המהלך הראשון בהתבססות של אינטל באירופה הוא הקמת קמפוס הכולל שני מפעלי ייצור בעיר מגדבורג בגרמניה. התכנון מתחיל מיידית (בתמונה למעלה) כאשר הבנייה צפויה להתחיל במחצית הראשונה של 2023 והייצור מתוכנן להתחיל בשנת 2027 (תלוי בקבלת אישורים מהאיחוד האירופי). המפעלים מיועדים לייצר שבבים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר של אינטל. בשלבי ההקמה הפרוייקט יעסיק כ-7,000 עובדים. הקמפוס החדש ייקרא Silicon Junction.

במקביל, אינטל תבצע השקעה בהיקף של כ-12 מיליארד אירו בהכפלת קיבולת הייצור במפעל הנוכחי שלה בעיר Leixlip שבאירלנד. החברה מסרה שההשקעות נועדו לתמוך גם בחטיבת שירותי הייצור, אשר חתמה לאחרונה על הסכם לרכישת חברת טאואר סמיקונדקטור הישראלית תמורת כ-5.4 מיליארד דולר במזומן.

כעת מתקיים משא ומתן בין אינטל ובין ממשלת איטליה על הקמת מפעל לביצוע עבודות הסיום של ייצור שבבים (back-end manufacturing). תהליך ייצור השבבים מחולק לשני מרכיבים מרכזיים: ייצור הטרנזיסטורים והמעגלים האלקטרוניים האקטיביים (front-end), ולאחר מכן תהליך נפרד של הוספת שכבות המוליכים החשמליים אל הרכיבים, חיתוך פרוסות הסיליקון ולעתים גם חיבור הרכיבים אל המארז (back-end). זהו התהליך שיתבצע במפעל באיטליה.

הדמיית קמפוס הייצור במגדבורג, גרמניה. מבט עלי. מקור: אינטל
הדמיית קמפוס הייצור במגדבורג, גרמניה. מבט עלי. מקור: אינטל

המפעל באיטליה מתוכנן להעסיק ישירות כ-1,500 עובדי אינטל ועוד כ-3,500 באמצעות קבלני משנה. אינטל מתכננת להשקיע 4.5 מיליארד דולר בהקמתו, מתוך כוונה שהוא יתחיל לעבוד בין השנים 2025 ו-2027. ראוי לציין שעם השלמת עסקת טאואר, אינטל תהיה מעורבת גם במפעל הייצור של STMicroelectronics בעיר אגרטה באיטליה, הנמצא כיום בשותפות של STM ושל טאואר.

בנוסף, אינטל הודיעה שהיא מקימה מרכז מחקר ופיתוח גדול בצפון צרפת (Plateau de Saclay) אשר יעסיק כ-1,000 מהנדסים וישמש כמרכז הפיתוח האירופי של אינטל לתחום העיבוד עתיר הביצועים (HPC) ובינה מלאכותית. במקביל, אינטל תקים מרכז פיתוח שבבים בצרפת, אשר יספק שירותי פיתוח שבבים עובר לקוחות חטיבת שירותי הייצור שלה. בסך הכל, אינטל תבצע השקעות בתשתיות שבבים לכל רוחב שרשרת הערך – מחקר ופיתוח, ייצור, ואריזה – באיטליה, גרמניה, פולין, ספרד ואירלנד. "ההשקעות של אינטל ייצרו אקוסיסטם אירופי בתחום השבבים אשר יתבסס על טכנולוגיות שהיא תביא אל היבשת".

אינטל הקימה קרן השקעות לתמיכה בחטיבת הייצור

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר. "חטיבת ה-IFS תוביל את מגמת התכנון המודולרי"

חברת אינטל (Intel) חשפה היום (ב') סדרה של מהלכים שנועדו לחזק את חטיבת שירותי הייצור החדשה שלה (Intel Foundry Services), אשר נמצאת בשנה האחרונה בתהליכי בנייה רחבי היקף. התוכניות החדשות כוללות תמיכה בכל ארכיטקטורות המחשוב הקיימות בתעשייה, שיתוף פעולה תעשיתיי באספקת קניין רוחני, תמיכה בקהילת הקוד הפתוח וקרן השקעות בחברות סטאטר-אפ המפתחות טכנולוגיות התואמות למפת הדרכים של החטיבה.

חטיבת שירותי הייצור מקבלת שרירים

בחודש מרץ 2021 הגדיר מנכ"ל אינטל הנכנס, פט גלסינגר, מודל עסקי חדש בשם IDM 2.0, המבוסס על שלושה מרכיבים: ייצור עצמי במפעלי אינטל, ייצור מוצרים של אינטל אצל קבלניות ייצור חיצוניות – ומתן שירותי ייצור ללקוחות צד שלישי. המרכיב השלישי נמצא באחריות חטיבת הפאונדרי (IFS) החדשה. היא נועדה לספק ללקוחות שירותי ייצור שבבים הכוללים מעבדים בארכיטקטורות x86, ARM וארכיטקטורת הקוד הפתוח RISC-V.

גלסינגר הבטיח שלקוחות IFS יקבלו גישה לטכנולוגיות הייצור המתקדמות ביותר של אינטל, בדומה ליחידות הפנימיות של החברה. בנוסף, אינטל החלה אינטל בעבודות הקמת מפעל ייצור חדש בארה"ב בהשקעה של כ-20 מיליארד דולר, אשר מיועד להגדיל את קיבולת הייצור של חטיבת IFS. היום חשפה אינטל מהלכים נוספים שנועדו לחזק את פעילות החטיבה, שהעיקריים שבהן הם הקמת קרן השקעות חדשה בבחברות טכנולוגיות וגוף חדש לשיתוף פעולה תעשייתי בשם IFS Accelerator.

ארכיטקטורת RISC-V היא אחד מיעדי ההשקעה המרכזיים

הקרן החדשה בהיקף של 1 מיליארד דולר הוקמה בשיתוף פעולה עם קרן ההשקעות הוותיקה, אינטל קפיטל (אשר ביצעה הרבה מאוד השקעות בישראל). הקרן תבצע השקעות בחברות אשר מפתחות טכנולוגיות חדשות עבור קהילת הלקוחות של IFS, דוגמת טכנולוגיות המקצרות את זמן היציאה לשוק של לקוחות IFS, חברות המפתחות קניין רוחני רלוונטי ללקוחות IFS, כלי תוכנה, או חברות המפתחות ארכיטקטורות שבבים חדשות ומארזים חדשים, עם דגש על מארזים מרובי שבבים.

אחד מיעדי ההשקעה המרכזיים של הקרן יהיה בחברות המפתחות פתרונות המבוססים על ארכיטקטורת העיבוד הפתוחה RISC-V. במסגרת ההשקעה הן יקבלו תמיכה טכנולוגית מקיפה מ-IFS. הקרן תתמוך בחברות המפתחות מוצרים מבוססי RISC-V אשר ייוצרו ב-IFS, חברות המפתחות קניין רוחני עבור ארכיטקטורת RISC-V ובחברות המפתחות מארזים מתקדמים עבור יישומים מבוססי RISC-V. במקביל,  הקרן תתמוך בפרוייקט קוד פתוח עבור סביבת RISC-V. במסגרת הזאת הצטרפה חטיבת IFS לארגון התעשייתי RISC-V International, המתחזק את הקוד הפתוח של RISC-V.

אקו-סיסטם חדש שיתמוך בלקוחות IFS

לצד הקרן, הקימה אינטל גוף חדש לשיתוף פעולה תעשייתי אשר כולל חברות שיספקו תמיכה בלקוחות IFS. הקואליציה החדשה, IFS Accelerator, פועלת באמצעות שלושה גופים מרכזיים: קבוצת EDA Alliance בהשתתפות קיידנס, סינופסיס, Siemens EDA ו-Ansys; קבוצת IP Alliance בהשתתפות חברות דוגמת ARM, SiFive, סינופסיס, קיידנס, Andes ועוד; וקבוצת Design Services Alliance הכוללת בינתיים את Capgemini, Tech Mahindra ו-Wipro.

תקן פתוח של מארזים מרובי-שבבים

מהלך נוסף שנחשף היום ממוקד בתחום המארזים המתקדמים שבו אינטל מעריכה שיש לה יתרון תחרותי מובהק, ומצוי עדיין רק בשלביו הראשונים: חטיבת הפאונדרי הכריזה על יוזמה לפיתוח תקן תעשייתי פתוח בתחום של מארזים מתקדמים ומרובי שבבים (chiplet platform). מטרת התקן היא להסדיר את ממשקי התקשורת בתוך המארז כדי להבטיח תקשורת חלקה ומהירה בין השבבונים השונים הנמצאים בתוך המארז המתקדם.

אינטל: "הנסיון המוצלח של התעשייה בפיתוח תקנים כמו USB ו-PCI Express מלמד שאפשר להקים סביבה תעשייתית חדשה אשר תאפשר לשלב ביחד שבבונים (chiplets) אשר יוצרו בטכנולוגיות שונות ועל-ידי יצרנים שונים, ולגרום להם לעבוד בצורה חלקה ויעילה. הרעיון זוכה לתמיכה רחבה מאוד של הלקוחות".

לדברי מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, "לקוחות שירותי הייצור מאמצים גישות תכנון מודולריות כדי לבדל את המוצרים שלהם ולהאיץ את זמן הציאה לשוק. חטיבת IFS תוביל את המגמה התעשייתיית הזאת. באמצעות קרן ההשקעות החדשה ויוזמת השבבונים (open chiplet platform), נעודד פיתוח טכנולוגיות חדשות בכל ארכיטקטורות המחשוב הקיימות".

סיוה הכריזה על ערוץ תקשורת מאובטח ל-SoC מרובה-שבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סיוה (CEVA), הכריזה על הרחבת פתרונות אבטחת החומרה שלה באמצעות פיתוח ערוץ תקשורת מאובטח המקשר בין השבבים הנפרדים (chiplet) המאכלסים רכיב מרובה-שבבים (Heterogenous System on Chip – HSoC). הפתרון החדש, Fortrix SecureD2D, פותח בחברת Intrinsix האמריקאית שנירכשה על-ידי סיוה בחודש יוני 2021 תמורת כ-33 מיליון דולר.

השימוש ברכיבים המבוססים על מערכי שבבים שונים נמצא בצמיחה. להערכת גרטנר, היקף המכירות בתחום צפוי לצמוח מכ-3.3 מיליארד דולר ב-2020 לכ-50.5 מיליארד דולר ב-2024. הדחיפה העיקרית לשימוש במערכי שבבים (HSoC) היא הצורך לייצר שבבים גדולים מאוד שקשה ליישם באתום בפרוסת סיליקון אחת, והצורך לבנות מערכות על-גבי-שבב (SoC) הכוללות מרכיבים שונים, כמו רכיבים אנלוגיים, דיגיטליים, זכרונות, רכיבי הספק או רכיבי RF, שלכל אחד מהם יש טכנולוגיית ייצור אופטימלית שונה.

הקושי העיקרי נעוץ בכך שבמהלך פיתוח ה-HSoC, חברות משתמשות בשבבים נפרדים המגיעים ממקורות שונים ולכן אין להן שליטה מלאה על רמת האבטחה והביצועים שלהם. לכן תקשורת מאובטחת בין שבבים מהווה צורך חיוני בתעשיות החלל והביטחון, בשוק הרכב וביישומי IoT. פתרון Fortrix SecureD2D מתמודד עם הבעיה באמצעות סדרה של מיקרו-בקרים, בהם מעבד מבוסס RISC-V וערוץ SPI מאובטח, אשר מנהלים מארג תקשורת מאובטח ומוצפן בתוך הרכיב (Die-to-Die).

סיוה מסרה שהטכנולוגיה אומצה על-ידי לוקהיד מרטין ו"חברת שבבים מובילה במסגרת תוכנית פיתוח של משרד ההגנה האמריקאי". מכיוון שהתוכנית האמריקאית היא תוכנית State-of-the-Art Heterogeneous Integrated Packaging – SHIP, הרי מדובר בחברת אינטל אשר קיבלה תקציב של כ-173 מיליון דולר בסוף 2020 לפתח מדגים טכנולוגיים של מערכי HSoC מאובטחים.

״טכנולוגיית ה-Fortrix SecureD2D מאפשרת רמת אבטחה גבוהה בין מערכי שבבים וסוללת את הדרך למשרד ההגנה להאיץ תהליכי תכנון ולהפחית בעלויות הפיתוח של מערכי שבבים״, אמר מנהל הטכנולוגיות הראשי של חטיבת אינטרינסיקס בסיוה, מארק ביל. ״הטכנולוגיה שלנו זמינה במסגרת תוכנית פיתוח של משרד ההגנה האמריקאי, ותסייע באבטחת שבבי הדור הבא״.

אינטל הזמינה מ-ASML את מכונת הייצור המתקדמת בעולם

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) הזמינה מ-ASML ההולנדית את מערכת הראשונה בעולם לייצור שבבים באמצעות ליתוגרפיית EUV מתקדמת, מדגם TWINSCAN EXE:5200. במסגרת תהליך מיזעור השבבים התעשייה נדרשת להתשמש במערכות ליתוגרפיה בעלות אורכי גל קצרים מאוד כדי להארי את מסיכות הייצור שבאמצעותן נבנים השבבים, שכבה אחר שכבה. עם המעבר לתהליכים מתקדמים (10 ננומטר ומטה), עברו יצרניות השבבים משימוש במערכות המבוססות על קרינה בתדרי DUV – Deep Ultra Violet, למערכות המבוססות על קרינת EUV – Extreme Ultra Violet.

אלא שכיום גם מערכות EUV אינן מדוייקות מספיק. הטכנולוגיה החדשה של חברת ASML קיבלה את הכינוי High-NA EUV. היא מאפשרת לייצר שבבים ברוחב צומת של פחות מ-2 ננומטר וצפויות להגיע לשלבי ניסויים ראשוניים במהלך 2023. כבר בחודש יולי 2021 הערך מנכ"ל אינטל, פיט גלסינגר, שהחברה תהיה הלקוחה הראשונה בעולם של מערכות High-NA EUV. לפי ההודעה המשותפת של אינטל ו-ASML, המטרה היא לסיים את הפיתוח והמבחנים כדי להגיע בשנת 2025 לייצור סדרתי באמצעות המכונות החדשות. על-פי ההערכות, מפעל ייצור סדרתי זקוק לכ-7-8 מכונות ליתוגרפיה.

"הביקוש גבוה מכושר הייצור"

חברת ASML ההולנדית היא כמעט מונופול בתחום מערכות הליתוגרפיה לייצור שבבים, ומשמשת כספקית היחידה של מערכות ליתוגרפיה לשבבים מתקדמים, שאותן היא מספקת לחברות כמו אינטל, סמסונג ו-TSMC הטאיוואנית. הדבר מתבטא במכירותיה, אשר הסתכמו בכ-18.6 מיליארד אירו בשנת 2021, בהשוואה לכ-14 מיליארד אירו בשנת 2020. ב-2021 החברה השקיעה כ-2.5 מיליארד אירו במחקר ופיתוח. "הביקוש למערכות ייצור חדשות גדול מכושר הייצור שלנו", אמר אתמול (ד') נשיא ומנכ"ל החברה, פיטר ווניק, בעקבות פרסום הדו"חות בתחילת השבוע.

מערכת EUV של ASML במפעל ייצור של אינטל. צילום: אינטל
מערכת EUV של ASML במפעל ייצור של אינטל. צילום: אינטל

הוא העריך שהמכירות ב-2022 יצמחו בכ-25%. הן כוללות הכנסות בהיקף של 7.8 מיליארד אירו שיגיעו ממסירת מערכות EUV. ראוי לציין שכעת החברה בונה מערכות TWINSCAN EXE:5000 אשר יסופקו ללקוחות החל משנת 2023. אינטל הזמינה מערכות כאלה כבר בשנת 2018. הן משמשות גם לפיתוח מערכת הדור הבא שאותה הזמינה אינטל (EXE:5200) אשר השקתה צפויה להתבצע בשנת 2024. ווניק: "זוהי מכונה אשר תגדיר נורמות חדשות ברמת הדיוק, במימדי השבבים ובתפוקה של קו הייצור. להערכתנו המחיר של כל מכונה כזו צפוי להיות גבוה משמעותית מ-300 מיליון אירו".

CADY פיתחה פתרון לבדיקה אוטומטית של מעגלים חשמליים – בשלב השרטוט

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת CADY, החשאית שפיתחה טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית לבדיקת מעגלים אלקטרוניים, השלימה גיוס בהיקף של כ-3 מיליון דולר, שהובל על-ידי טרה-מיפס טכנולוגיות ואודי פלס (מייסד Friendly Robotics שנמכרה ל-MDT האמריקאית ב-2017 ב-45 מיליון דולר), אשר ישמש כיו"ר CADY. טרה-מיפס טכנולוגיות מנוהלת על-ידי פבל רדזיוילובסקי ועל-ידי ואדים זלוטניק, לשעבר מייסדי Visionmap, שנרכשה על-ידי רפאל ב-2013. השתתפו בסבב TAU Ventures,  Ventures Aristagora VC, Today Ventures, Atooro, Tal, עמית גילון, רפי גדרון ומשקיעים פרטיים נוספים.

חברת CADY הוקמה בשנת 2020 על ידי גלעד שפירא, מנכ"ל החברה, טל בן פורת, מנהל טכנולוגיות ראשי ואור שבתאי, מנהל המחקר, שהכירו במהלך שירותם המשותף בחיל המודיעין. בחברה הושקעו מאז הקמתה 4 מיליון דולר, כולל הסבב הנוכחי. החברה פועלת בשוק הצומח של תכנון מעגלים אלקטרוניים. בניגוד לעולם תכנון השבבים, שבו ישנם כלים רבי-עוצמה לאימות (וריפיקציה) ובדיקה של השבב, בתכנון המעגל החשמלי המהנדס נדרש לבצע את מרבית הבדיקה באופן ידני או להיעזר בקולגה.

בעקבות כך, מרבית השגיאות החשמליות מתגלות רק בשלב האב-טיפוס. כאשר מתגלה תקלה באב-הטיפוס המהנדס חוזר אל השרטוט, מאתר את התקלה ושולח את התכנון המתוקן לייצור מחודש של אב-טיפוס. זהו תהליך מסורבל, ממושך וגם כרוך בעלויות גבוהות, ובדרך כלל בתהליכי פיתוח יש צורך לרוב לייצר מספר אבות-טיפוס (מה שקרוי re-spin) לפני שניתן להתחיל בייצור ההמוני.

התוכנה לומדת אלקטרוניקה

בשיחה עם Techtime הסביר מנכ"ל החברה, גלעד שפירא, כי הפתרון של החברה נועד לתת מענה למחסור בכלי בדיקה בתחום תכנון המעגלים החשמליים. "כיום אין למהנדס שום כלי-עזר אוטומטיים ומקיפים שמסייעים לו לבצע את הבדיקה בשלב התכנון והוא נאלץ לעשות זאת ידנית. זה גוזל זמן רב ולרוב המהנדס לא יאתר את כל השגיאות על-גבי השרטוט. מחקרים העלו שבכל תכנון מתגלות לפחות מספר שגיאות, ועל כן תמיד צריך להחזיר את האב-טיפוס למקצה שיפורים".

הפתרון של CADY מאפשר לבצע את הבדיקה הזו עוד בשלב השרטוט. החברה פיתחה תוכנה לבדיקה אוטומטית של שרטוטים של מעגלים חשמליים, בהתבסס על טכנולוגיית בינה מלאכותית. התוכנה סורקת בעזרת אלגוריתמים של למידת מכונה את המפרטים הטכניים של כל השבבים ויתר הרכיבים ששובצו בשרטוט, מבינה את הדרישות והמאפיינים של כל רכיב ורכיב, כדוגמת דרישות מתח וטמפרטורה וסוגי חיבורים, ובודקת אותם כנגד החיבורים בשרטוט עצמו, וזאת כדי לזהות שגיאות בתכנון בשלב מוקדם, עוד לפני שליחת השרטוט לייצור אב-טיפוס. הפלטפורמה מספקת למהנדס משוב על השרטוט תוך דקות ספורות.

שפירא: "ישנם פתרונות בשוק שמנסים לבצע את הבדיקה על בסיס עקרונות של תורות החשמל, אך אלה פתרונות לא מספקים שאינם מביאים בחשבון את הדרישות השונות של כל יצרן וכל רכיב. היתרון שלנו אינו נובע ממומחיות ייחודית בחשמל, אלא מהיכולת להמיר מפרטים טכניים, שכתובים בשפה טבעית ולרוב מופיעים בפורמט PDF, לשפה פורמאלית שמאפשרת לבצע בדיקה אוטומטית של המעגל כנגד המפרט. המטרה שלנו היא שהפתרון שלנו יפחית את מספר ה-re-spin למינימום, ואפילו לאפס."

פיילוטים עם אינטל וחברות בטחוניות

לדברי החברה, זיהוי השגיאות כבר בשלב הראשוני משפר ומאיץ את תהליך התכנון, חוסך משאבים באופן משמעותי, מקצר את זמני ההגעה לשוק ומעלה את איכות ואמינות המוצר הסופי. שפירא: "יחד עם שוק השבבים, גם שוק המעגלים החשמליים חווה עלייה דרמטית בעשורים האחרונים במורכבות התכנון והבדיקה. כל מעגל שמיועד לרכבים, מחשבים, טלפונים ומכשירים אלקטרוניים אחרים הופך לדחוס ומורכב יותר, משובץ ביותר ויותר רכיבים, ולכן גם קשה יותר לבדיקה. עכשיו, יותר מתמיד, יש צורך בכלי בדיקה אוטומטי מבוסס בינה מלאכותית לבדיקה של שרטוטים של מעגלים חשמליים."

CADY ביצעה שורה של פיילוטים מוצלחים עם יחידות עסקיות בחברות טכנולוגיה בינלאומיות וחברות ביטחוניות ישראליות בהם איתרה בהצלחה שגיאות בשלבים מוקדמים. בנוסף, החברה התקבלה למחזור החמישי של Intel Ignite וכבר ביצעה פיילוטים מוצלחים עם 3 יחידות עסקיות באינטל. כספי ההשקעה ישמשו לגיוס עובדים נוספים ומעבר משלב הפיילוט למכירות.