אינטל

אינטל סוגרת את חטיבת האוטומוטיב: "רוב העובדים יפוטרו"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) מתכננת לסגור את חטיבת השבבים לרכב (Intel Automotive) ולפטר את רוב עובדיה, כך נחשף לראשונה במכתב פנימי ששלחה החברה לעובדים ושפורסם על-ידי האתר The Oregonian. הידיעה אומתה גם על-ידי אתר TechCrunch, שדיווח על תחילת פיטורים בפועל במספר מוקדים.

במכתב נמסר לעובדים שאינטל "מתכננת לסגור את פעילות חטיבת הארכיטקטורה לרכב" וכי "רוב העובדים ביחידה יפוטרו". במקביל, צויין כי אינטל תמשיך לעמוד בהתחייבויות הקיימות שלה ללקוחות, אך תצמצם את פעילותה בתחום באופן משמעותי. הפיטורים האלה הם חלק ממהלך רחב יותר של התייעלות באינטל, הכולל קיצוצים של כ-15%-20% מכוח האדם, הקטנת שכבות ניהול, וחיזוק המיקוד בתחומי ליבה כמו מרכזי נתונים ומחשוב ענן.

חטיבת הרכב פעלה בעיקר ממינכן, גרמניה, בהובלת ג'ק ויסט (Jack Weast), בכיר ותיק באינטל וב-Mobileye. מדיווחים שפורסמו לאחרונה בשורה של אתרים מקצועיים, החלו פיטורים גם בקליפורניה, שם פוטרו כ-100 עובדים כחלק מהמהלך לסגירת החטיבה, בהם מהנדסי שבבים וארכיטקטים. לפי הערכות, החטיבה כללה כמה מאות עובדים בלבד ונחשבת לאחת מהחטיבות הקטנות באינטל גם מבחינת הכנסות. החברה אינה מפרסמת בדוחותיה נתונים פיננסיים ייעודיים לתחום האוטומוטיב.

מנוע צמיחה שלא התניע

אינטל נכנסה לתחום הרכב באמצע העשור הקודם מתוך הנחה שלרכב העתידי יהיה תפקיד מרכזי בשוק המחשוב. היא העניקה לו את הכינוי "דאטה סנטר על גלגלים". היא זיהתה הזדמנות בשוק הרכב החשמלי והאוטונומי, והרחיבה את פעילותה בתחומים אלה מעבר לפעילות של Mobileye שאותה היא רכשה ב-2017. היא החלה לפתח שבבים וחומרה ייעודיים לתעשיית הרכב, בהם: בקרי רכב, שבבי גרפיקה, פתרונות תקשורת פנימית וסביבות פיתוח בענן.

בתערוכת CES 2025 חשפה אינטל את בקר הרכב החכם ACU U310 – יחידת שליטה מודולרית המיועדת לכלי רכב חשמליים ומוגדרת כפתרון X-in-1, המאחד יכולות בקרת מנוע, טעינה וניהול אנרגיה. לצד זאת, הוצגו גם שבבי הגרפיקה Arc B-series לרכב, המתמקדים בחוויית משתמש ובממשקי נהג, וכן סביבת פיתוח וירטואלית בענן (VDE) שפותחה עם AWS, המאפשרת תכנון מערכות רכב ללא חומרה פיזית. בתערוכת Auto Shanghai 2025 הציגה אינטל שבב דור שני ליישומי ADAS ו-AI ברכב, המבוסס על ארכיטקטורת chiplet ומציע קפיצה בביצועי עיבוד, גרפיקה ותמיכה בחיישנים.

אך אינטל התקשתה לחדור לשוק רווי בשחקנים ותיקים כמו NXP ו-Infineon, ונשארה עם מוצרים מבטיחים אך ללא הצלחה מסחרית רחבה. במקביל, Mobileye פעלה בנפרד, עם מיקוד שונה בנהיגה אוטונומית. לבסוף, תחת הנהגתו של פט גלסינגר, בחרה אינטל לבצע ספין-אוף ל-Mobileye ולהופכה לחברה ציבורית נפרדת, ובפועל לוותר על כניסה מלאה לתחום הרכב הכללי. במהלך השנים האחרונות ניסתה אינטל לבנות קו מוצרים שלם לרכב – מבקרים חכמים ועד שבבי HMI מתקדמים – אך ללא הצלחה מסחרית רחבה, מה שהוביל להחלטה על סגירת החטיבה.

מעבדי Xeon 6 במערכות ה-AI של אנבידיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל הכריזה בסוף השבוע על שלושה דגמים חדשים של מעבדי משפחת Xeon 6, המבוססים על ליבות ביצועים (P-Cores). היא מסרה שאחד מהם, המעבד Xeon 6776P נבחר על-ידי חברת אנבידיה לשמש כמעבד הראשי (head node) במערכת הבינה המלאכותית החדשה שלה, DGX B300, המבוססת על ארכיטקטורת Blackwell. המערכת מיועדת להתמודד עם עומסי עבודה כבדים, כמו אימון והסקת מודלים גדולים.

המעבדים החדשים כוללים את טכנולוגיית Priority Core Turbo – PCT המאפשרת להאיץ את מהירות העבודה של 8 ליבות נבחרות, ממהרות שעון של 3.9 גה"ץ, למהירות שעון של 4.6 גה"ץ. ההאצה מתבצעת במועדים נבחרים, כמו למשל ברגעים הקריטיים של העבודה דוגמת תהליך הכנת הנתונים (data preprocessing), טעינת מודלים וניהול תורי משימות. במערכות בינה מלאכותית, כאשר CPU לא מספיק מהיר, הוא פשוט ממתין ולמעשה לא עושה דבר. ההאצה נועדה למנוע את תופעת ההשהיה הזו.

"תפקידו של מעבד ה-Xeon כ-head node הוא קריטי במערכות AI, אמרה קרין אייבשיץ סגל, סגנית נשיא תאגידית ומנהלת זמנית של קבוצת מרכזי הנתונים באינטל.  בנוסף לטכנולוגיית PCT, המעבדים כוללים עד 128 ליבות P-Core, תמיכה בזיכרון מהיר העובד בקצב של עד 5,200MT/s, כולל MRDIMM, RDIMM ו-CXL, הגדלה של 20% במספר נתיבי ה-PCIe ותמיכה בהאצת חומרה לחישובי מטריצות (AMX).

אינטל מפעילה רובוטי-כלב לניטור ותחזוקת קווי הייצור

פורסם בתאריך ע"י Techtime

במהלך כנס Intel Foundry Direct Connect שהתקיים לפני כשבוע בסן חוזה, קליפורניה, חשפה אינטל (Intel) רובוט–כלב בשם Chip אשר מהווה חבר ב"להקה" של רובוטי-כלב המסיירים במפעלי הייצור של החברה ברחבי העולם, ומבצעים משימות ניטור ותחזוקה מונעת. הרובוטים פותחו בשיתוף עם חברת Boston Dynamics אשר מייצרת את הפלטפורמה הבסיסית. במהלך הדגמה חיה בכנס, "הכלב" השתמש במצלמת הדמיה תרמית לזיהוי התחממות-יתר של מנוע המאפיינת תקלה תעשייתית נפוצה.

ג'ו רוביסון, ארכיטקט תוכנת מערכות באינטל, הסביר לקהל שרובוטי צ'יפ מסייעים לבצע איסוף עקבי של נתונים, המוזרמים לפלטפורמת ניתוח מבוססת בינה מלאכותית. "כאשר מזוהה חריגה, המערכת יוצרת באופן אוטומטי קריאה לטיפול תחזוקתי, לפני שהתקלה גורמת להשבתת מערכות". ג'סיקה אנווין, מהנדסת שילוב תוכנה באינטל, הסבירה שהרובוטים מאפשרים ניצול טוב יותר של המשאבים: "אנחנו מפנים את המשאבים החיוניים שלנו למשימות קריטיות, בעוד הרובוטים מטפלים בבדיקות שגרתיות".

עקיפת מכשולים בלתי צפויים

אינטל משתמשת ברובוט ממשפחת Spot אשר יכול לשאת מטעד במשקל של עד 14 ק"ג, ומיועד לפעול במתכונת של רובוט יחיד או במתכונת של קבוצת רובוטים הפועלת בצוותא. הוא מבצע משימות באופן אוטונומי, כולל גישה אוטונומית לעמדת טעינת הסוללה ועקיפת מכשולים בלתי צפויים. עד היום החברה סיפקה כ-1,500 רובוטים ללקוחות. בין השאר, הם הותקנו במפעל האריזות של יצרנית מזון הכלבים Nestlé Purina Petcare, באתר תנורי ההתכה של חברת הפלדה הקוריאנית POSCO, ובמפעל ייצור השבבים של GlobalFoundries בוורמונט, ארה"ב.

המפעל מייצר שבבים בפרוסות סיליקון של 200 מ"מ. השימוש ברובוטי-כלב מאפשר להוזיל את הניטור של אלפי נקודות בדיקה במפעל, מכיוון שהרובוט מגיע עם החיישנים אל הנקודות הדרושות, ופוטר את הצורך להתקי אותן מראש ולקשר אותן למערכת המידע. בין השאר, הוא מסייר בחדר הנקי ובודק באופן רציף את הטמפרטורה ולחץ האוויר כדי לוודא תנאי ייצור אופטימליים ושמירה רציפה על תנאים האמוספריים החיוניים לפעילותו התקינה של החדר הנקי.

סרטון וידאו המציג עבודת הרובוט Spot במפעל ייצור של אינטל:

המפעל בקריית גת עובד בנצילות מלאה

במהלך הארוע גילה מנהל טכנולוגיות הייצור באינטל פאונדרי, Naga Chandrasekaran, שקו הייצור של טכנולוגיית 7 ננומטר ו-10 ננומטר של אינטל בקרית גת, עובד במלוא התפוקה. "אנחנו בניצולת של 100% בשטח המפעל שאינו EUV, והשגנו בשלות תפוקה (mature yield) בטכנולוגיה זו. אני גאה מאוד בצוות בישראל: הם ממשיכים להגדיל את טווחי הביצועים (performance bins) וגם מביאים חשיבה של שיפור מתמיד בתפוקה ובהפחתת העלויות.

"חלק גדול מהתרומה של ישראל הוא היכולת לצפות מראש (predictability). זהו אחד משינויי התרבות המרכזיים שאנו מובילים. למרות כל האתגרים הניצבים בפניהם, הצוות בישראל מעולם לא החמיץ אף אבן דרך (milestone). אנחנו גם ממנפים את הצוות הזה כדי לתרום לכל קווי הייצור האחרים שלנו ברחבי המפעלים. בנוסף, אנחנו מאפשרים לצוות בישראל לתמוך בנו כמרכז מצוינות לבינה מלאכותית (AI center of excellence) כדי להניע אוטומציה תעשייתית בכל מפעלי אינטל".

המנכ"ל החדש מכווץ את אינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן. מוביל תוכנית הבראה רחבת-היקף

ארבעה ימים לאחר שאינטל הודיעה על מכירת השליטה בחברת אלטרה, דיווחה בלומברג שאינטל צפויה להודיע בקרוב על מהלך התייעלות חדש שאותו מוביל המנכ"ל הנכנס ליפ-בו טאן: סוכנות בלומברג דיווחה שאינטל מתכננת לפטר 21,000 עובדים ברחבי העולם, המהווים כ-20% מכוח העבודה שלה. לפי הידיעה, אינטל צפויה לדווח על המהלך בימים הקרובים. מתחילת השנה איבדה מניית אינטל כ-34% ממחירה בבורסת נסד"ק, וכיום היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-89.8 מיליארד דולר.

מספר ימים לאחר מינויו למנכ"ל החברה במרץ 2025, הודיע טאן שהמטרות העיקריות שלו הן לשפר את מאזן ההכנסות וההוצאות של אינטל, ולהחזיר אותה להיות "חברה ממוקדת-הנדסה". מהלך הפיטורים המתוכנן מגיע לאחר גל הפיטורים שהוכרז באוגוסט 2024, שבמסגרתו החברה פיטרה כ-15,000 עובדים. בסוף 2024 היא העסיקה כ-109,000 עובדים. מכיוון שעדיין אין התייחסות של החברה לידיעה, ניתן לשער שחלק מהפיטורים יפגעו בעובדי אינטל בישראל, שבה היא מעסיקה יותר מ-10,000 עובדים.

אלטרה נמכרת בכמחצית ממחיר קנייתה

בתוך כך, אינטל גם נפרדת מעסקת הרכישה הגדולה ביותר בתולדותיה, ומוכרת את השליטה בחברת אלטרה (Altera), שאותה היא רכשה בשנת 2015 תמורת 16.7 מיליארד דולר במזומן. החברה דיווחה על חתימת הסכם למכירת 51% ממניות אלטרה לחברת ההשקעות Silver Lake תמורת כ-4.4 מיליארד דולר. סכום המעניק לחברה שווי שוק של כ-8.75 מיליארד דולר בלבד. שאר 49% מהמניות יישארו בידי אינטל. במקביל, יתבצעו שינויים בהנהלת החברה: בדירקטוריון החברה המשותפת יהיו 6 חברים: שני נציגי אינטל, שלושה נציגי סילבר לייק, ומנכ"ל החברה. ב-5 למאי ייכנס ראג'יב חוסיין לתפקיד מנכ"ל החברה במקומה של סנדרה ריוורה. חוסיין מגיע מחברת מארוול, שבה הוא שימש כנשיא קבוצת המוצרים והטכנולוגיות.

העיסקה צפויה להיסגר במחצית השנייה של 2025. לאחר השלמתה תפסיק אינטל לשלב את התוצאות של אלטרה בדו"חות הכספיים שלה. בשנת 2024 הסתכמו מכירות אלטרה בכ-1.54 מיליארד דולר. המנכ"ל הנכנס של אינטל, ליפ-בו טאן, אמר שהעיסקה מבטאת את מחוייבותה של אינטל למקד את פעילותה בתחומי ליבה מרכזיים ולהפחית עלויות. יו"ר סילבר לייק, קנת האו, אמר שהקרן תכוון את אלטרה לשוקי AI צומחים, דוגמת רובוטיקה ואבזרי הקצה מבוססי AI. סילבר לייק היא חברה שמרכזה בארה"ב, אשר ביצעה השקעות בהיקף של כ-104 מיליארד דולר בחברות טכנולוגיות המעסיקות כ-433,000 עובדים ובעלות מכירות משותפות של כ-252 מיליארד דולר.

אלטרה תמשיך את הייצור באינטל

העיסקה כוללת המשך הסכם הייצור בין אינטל לבין אלטרה, שנחתם בחודש דצמבר 2024, שבמסגרתו התחייבה אינטל לייצר את השבבים המיתכנתים (FPGA) של אלטרה במתקני הייצור של אינטל בארה"ב עד לשנת 2040. ההסכם כולל ייצור בטכנולוגיית 10 ננומטר ושמירת מלאי של כ-65,000 פרוסות סיליקון שעליהם מצויים רכיבי אלטרה. במידה ואינטל תפסיק את הייצור של תהליכי 10 ננומטר או תהליך אחר שהחייבה אליו, היא תפצה את אלטרה בסכום של עד 2.25 מיליארד דולר (תלוי בסוג הנזק שייגרם לאלטרה). מהבחינה הזאת, אינטל מבטיחה לעצמה עבודת ייצור רחבת היקף לפחות עד שנת 2040.

מבוכה לאינטל: למנכ"ל החדש קשרים ענפים עם חברות סיניות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן בארוע Intel Vision 2025. צילום: אינטל]

ליפ-בו טאן, שמונה בחודש שעבר לתפקיד מנכ"ל חברת אינטל (Intel), מושקע במאות חברות טכנולוגיה סיניות, בהן לפחות שמונה חברות בעלות זיקה לצבא סין – כך עולה מבדיקה שערכה סוכנות הידיעות רויטרס במסמכי תאגיד בארצות הברית ובסין. החשיפה הזו נפיצה במיוחד על רקע המתיחות הגיאו-פוליטית הנוכחית בין ארצות הברית לסין והמאמץ של הממשל האמריקאי להצר את התקדמותה הטכנולוגית של סין, בעיקר בתחום השבבים, ומנגד לסייע לאינטל לשוב למעמדה כיצרנית שבבים מובילה.

לכאורה, החשיפה הזו אינה צריכה להוות הפתעה מוחלטת, מאחר שטאן הוא משקיע סדרתי ידוע ודמות בולטת בעולם ההון-סיכון. פעילות ההשקעות שלו נסובה סביב קרן ההשקעות Walden International, שטאן ייסד עוד בשנות השמונים וממשיך לשמש כיושב הראש שלה גם כיום. הקרן מנהלת השקעות בהיקף מוערך של 5 מיליארד דולר, וביצעה גם לא מעט השקעות בהייטק הישראלי. טאן גם מחזיק בבעלות של שתי חברות אחזקות הרשומות בהונג קונג, Sakariya Limited ו-Seine Limited, כך לפי הדיווח.

לפי הבדיקה של רויטרס, טאן הוא בעל שליטה בכ-40 חברות וקרנות סיניות, לכל הפחות, והוא מחזיק במניות מיעוט בכ-600 חברות נוספות, דרך קרנות וחברות השקעה שהוא מנהל או מחזיק בבעלות. בחלק מהמקרים, כך לפי הדיווח, בו-טאן מחזיק במניות מיעוט ביחד עם גופים בבעלות ממשלתית של המשטר בסין.

לפי הדיווח ברויטרס, מארג הקשרים העסקיים של טאן עם חברות סיניות כה רבות מעורר שאלות בקרב משקיעים באשר למידת התאמתו לעמוד בראש אינטל. "העובדה הפשוטה היא שטאן אינו כשיר לעמוד בראש חברה המתחרה בסין, בטח ובטח חברה בעלת חשיבות לאומית כמו אינטל, שיש לה קשרים עם גופי המודיעין והצבא של ארצות הברית," אמר אנדרו קינג, מנהל-שותף בקרן Bastille Venture.

ברויטרס הדגישו כי טאן אינו מושקע בחברה סינית שנמצאת ברשימה של חברות שהחוק בארצות הברית אוסר על השקעה בהן. מאינטל נמסר כי טאן עבר את כל הליכי התשאול והבדיקה הראויים בקבלתו לתפקיד, לרבות גילוי של ניגודי עניינים.

 

אינטל ו-TSMC שוקלות שיתוף פעולה בייצור שבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: בתוך מפעל ייצור של אינטל בארה"ב. צילום: אינטל

חברת TSMC הטאיוואנית וחברת אינטל (Intel) שוקלות להקים ביחד חברה משותפת אשר תספק שירותי ייצור שבבים באמצעות מפעלי הייצור של אינטל בארה"ב. כך דיווח בסוף השבוע המגזין The Information בידיעה בלעדית שצוטטה על-ידי רויטרס וסוכנויות הידיעות המרכזיות. על-פי הידיעה, מדובר בחברה משותפת ש-TSMC תחזיק ב-20% ממניותיה. בידיעה גם נמסר שפקידים בבית הלבן לוחצים על שתי החברות להגיע להסכם. עדיין לא ברור מי יחזיק בשאר המניות, האם זו תהיה רק אינטל או שיצטרפו אל המיזם החדש גם גורמים נוספים. שתי החברות לא הגיבו לידיעה, אבל גם לא הכחישו אותה.

בעקבות פרסום הידיעה זינקה מניית אינטל בנסד"ק בכ-7% אולם בתוך יומיים היא איבדה 11% משווייה בעקבות התמוטטות הכללית של השוק, שהתחוללה בתגובה לתעריפי המסחר שהטיל ממשל טראמפ. ראוי לציין שלפני כחודש דיווחה סוכנות רויטרס ש-TSMC מגבשת קבוצת חברות שירכשו את חטיבת הייצור של אינטל (Intel Foundry) או חלק ממפעליה. המתווה מבוסס על הקמת מיזם משותף (JV) ביחד עם אנבידיה, ברודקום ו-AMD. לפי הדיווח גם קואלקום קיבלה הצעה להצטרף מיזם.

תחרות ושיתוף פעולה

בשנת 2024 דיווחה אינטל על הפסד נקי של כ-18.8 מיליארד דולר. זוהי השנה הראשונה שאינטל מסיימת בהפסד נקי מאז 1986. לפי הדו"ח השנתי של אינטל, שווי המפעלים והציוד של חטיבת הייצור נאמד בכ-108 מיליארד דולר. בתחילת מרץ 2025 הודיעה TSMC על כוונתה לבנות עוד 5 מפעלי ייצור שבבים בארצות הברית בהיקף כולל של כ-100 מיליארד דולר. עדיין לא ברור מה הם התנאים לעסקה עם אינטל, וכיצד היא משתלבת עם ההשקעה של TSMC בהקמת מפעלי ייצור בארה"ב.

בין השאר, נמסר בידיעה המקורית ששיתוף הפעולה צפוי לכלול העברת יידע טכנולוגי ויידע עסקי מ-TSMC לאינטל לצורך שיפור פעילות חטיבת הייצור. שתי החברות מתחרות אחת בשנייה במתן שירותי ייצור בתהליכים מתקדמים (רוחב צומת קטן מ-7 ננומטר). גם לאינטל יש ידע טכנולוגי רב הדרוש ל-TSMC. השנה היא מתחילה לייצר שבבים בתהליך 18A שהוא שווה ערך לרוחב צומת של 2 ננומטר, אשר מציג תחרות עזה מול התהליך של TSMC. לאינטל יש מספר יתרונות בהשוואה ל-TSMC, בזכות טכנולוגיית PowerVia להובלת אותות ומתחים (backside power delivery) בתוך השבב, אשר משולבת בתהליך Intel 18A.

 

ליפ-בו טאן מבטיח להזריק לאינטל תרבות של סטארט-אפ

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן בארוע Intel Vision 2025. צילום: אינטל

המנכ"ל החדש של חברת אינטל (Intel), ליפ-בו טאן, מתכנן להוביל שינוי תרבותי בחברה ולייצר תרבות של חדשנות הנדסית במתכונת של חברות סטארט-אפ קטנות ודינמיות. בנאום פומבי ראשון שנשא מאז נכנס לתפקיד לפני כשבועיים, במסגרת אירוע Intel Vision 2025 שנערך היום (1 אפריל) בלאס וגאס, הוא הודה בבעיות של אינטל: "נשארנו מאחור בנושא החדשנות, וכתוצאה מכך היינו איטיים מדי ביכולת להסתגל לשינויים בשוק ולספק מענה לצורכי הלקוחות".

טאן סיפר שב-14 הימים הראשונים מאז נכנס לתפקיד הוא נפגש בעיקר עם הלקוחות המרכזיים של אינטל. "ברור מאוד מהשיחות האלה שיש לפנינו הרבה עבודה קשה. ישנם תחומים שבהם לא עמדנו בציפיות הלקוחות. אני ארכיב צוותים חזקים כדי לתקן את טעויות העבר". הוא הציג את המוטו האישי שלו, שיהפוך לסימן ההיכר של אינטל: "להבטיח פחות ולספק יותר". הוא הסביר שהמטרה שלו היא להחזיר את אינטל להיות חברת ממוקדת-הנדסה.

טאן: "אינטל איבדה חלק מהכישרונות המובילים שהיו בה. אני רוצה ליצור תרבות של חדשנות והעצמה תוך אימוץ תרבות של היום הראשון בחברות סטארט–אפ. אנחנו נפשט את הדרך שבה אנחנו עובדים. ביורוקרטיה הורגת חדשנות. בקריירה שלי ראיתי איך צוותים קטנים וממוקדים נעים מהר מאוד, מחדשים ומתחרים בשחקנים קיימים. אנחנו נתרגל את זה באינטל".

שינוי גישה אסטרטגי: מתוכנה לחומרה

טאן הציג שינוי תפיסה מהותי בגישה התכנונית של אינטל. "בעבר, הגישה של אינטל הייתה 'מבפנים החוצה'. תכננו חומרה, ואז הלקוחות למדו כיצד לפתח את התוכנה. אבל העולם השתנה. היום צריך להפוך את הכיוון. מעתה נתחיל מעומסי העבודה ומהבעיה שצריך לפתור – ואז נעבוד אחורה. הגישה הזו דורשת אימוץ חשיבה של 'תוכנה תחילה' (Software-first)". לדבריו, אינטל תתמקד בפיתוח פתרונות סיליקון ייעודיים (Purpose-built silicon) שבמסגרתה היא תתכנן שבבים המותאמים לעומסי עבודה ספציפיים בדגש על יישומי בינה מלאכותית, מרכזי נתונים ועיבוד בקצות הרשת (Edge).

במהלך הנאום הזכיר טאן מנטורים שלו מאינטל שהשפיעו עליו לאורך השנים הרבות שלו בתעשיית השבבים. בהם גם דדי פרלמוטר הישראלי (הוזכר פעמיים), ששימש בעבר כמנהל קבוצת הארכיטקטורה של אינטל. בין השאר, פרלמוטר עמד בראש צוות הפיתוח של המעבד Centrino שהעניק לחברה את היכולת לספק מעבדים למחשבים ניידים. המנכ"ל האגדי של אינטל, אנדי גרוב, אמר פעם שהמעבד סנטרינו הציל את אינטל מהתמוטטות.

במהלך הנאום, הוא אמר שאחת מהמטרות של אינטל היא להיות להיות ספקית שירותי ייצור מובילה (פאונדרי). בכך הוא סתם את הגולל על השמועות שחטיבת אינטל פאונדרי עומדת למכירה. יחד עם זאת, הוא לא נתן מענה לשתי בעיות מרכזיות המעיבות על אינטל: כיצד היא מתכננת להיות ספקית שירותי ייצור שאינה מאיימת להיות גם המתחרה של לקוחותיה, ומה בדיוק תהיה אסטרטגיית התוכנה שלה. הנסיון של אנבידיה מלמד שברמת המעבדים המרכזיים, קשה להפריד בין התוכנה והחומרה, וכדי להיות חדשניים בתחום החומרה – יש להיות חדשניים ומובילים גם בתחום התוכנה.

ליפ בו-טאן מונה למנכ"ל אינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) מינתה את ליפ–בו טאן למנכ"ל החברה החדש אשר יחליף את המנכ"לים המשותפים הזמניים דיוויד זינסנר ומישל (MJ) ג'ונסטון הולטהאוס. טאן יצטרף לדירקטוריון החברה, שממנו פרש באוגוסט 2024. הוא ייכנס לתפקיד כמעט מיידית, החל מה-18 במרץ 2025. זינסנר ימשיך בתפקידו כסגן נשיא בכיר ומנהל הכספים הראשי, וג'ונסטון הולטהאוס תישאר מנכ"לית מוצרי אינטל. פרנק ד. יירי, ששימש כיו"ר זמני של מועצת המנהלים במהלך החיפוש אחר מנכ"ל חדש, ישוב לתפקידו כיו"ר עצמאי של המועצה עם כניסתו של טאן לתפקיד המנכ"ל. 

ההודעה הזניקה את מניית אינטל בנסד"ק ביותר מ-15%, למחיר של יותר מ-22.8 דולרים, המעניק לאינטל שווי שוק של כ-89.5 מיליארד דולר. "ליפ–בו הוא מנהיג יוצא דופן. מומחיותו בתעשיית הטכנולוגיה, קשריו העמוקים והרקורד המוכח שלו ביצירת ערך לבעלי המניות הם בדיוק מה שאינטל צריכה", אמר יירי. "אנו שמחים שיש לנו את ליפ–בו כמנכ"ל כשאנו פועלים להאיץ את השינוי בחברה". עם מינויו, אמר טאן: "אני נרגש להצטרף לאינטל כמנכ"ל. יש לי כבוד והערכה עצומים לחברה האייקונית הזו. לאינטל יש פלטפורמת מחשוב חזקה וייחודית, בסיס לקוחות רחב ומתקני ייצור חזקים".

מניית אינטל אתמול בנסד"ק. המשקיעים הגיבו בהתלהבות להודעת המינוי. מקור: yahoo finance
מניית אינטל אתמול בנסד"ק. המשקיעים הגיבו בהתלהבות להודעת המינוי. מקור: yahoo finance

טאן הוא משקיע טכנולוגי ותיק ומנהל מוערך עם יותר מ-20 שנות ניסיון בתעשייה. בין השאר, היה חבר בדירקטוריון אינטל בשנים 2022-2024. הוא שימש כמנכ"ל חברת Cadence בשנים 2009-2021, שבמהלכן הוביל שינוי מחדש של ספקית תוכנות התכנון האלקטרוני והאימות, ודחף טרנספורמציה תרבותית שהתמקדה בחדשנות ממוקדת לקוח. במהלך כהונתו כמנכ"ל, חברת Cadence הכפילה את הכנסותיה, הרחיבה את שולי הרווח התפעולי והשיגה עליית מחיר מניה של יותר מ-3,200%.

דמות מוכרת בתעשיית ההייטק הישראלית

טאן גם כיהן כחבר במועצת המנהלים של Cadence במשך 19 שנים, וגם שימש כיו"ר בפועל בשנים 2021-2023. בנוסף, גם שותף מנהל מייסד של קרן Walden Catalyst Ventures ויו"ר Walden International. כיום הוא מכהן במועצות המנהלים של Credo Technology Group ו-Schneider Electric. טאן מכיר היטב את ישראל ואת תעשיית ההייטק הישראלית. במסגרת עבודתו בקיידנס הוא ביקר פעמים רבות בישראל ונפגש בארץ עם לקוחות ושותפים.

הוא היה בין המשקיעים הראשונים בחברת Habana Labs הישראלית שנירכשה על-ידי אינטל תמורת כ-2 מיליארד דולר, והשקיע בחברות ישראליות כמו Classiq (מחשוב קוונטי) ו-ProteanTecs מחיפה. במהלך כהונתו בקיידנס הרחיב את פעילות החברה בישראל, הגדיל מרכזי המו"פ בארץ, המעסיקים היום כמה מאות עובדים ומהווים מוקד פיתוח אסטרטגי של החברה.

הוא בעל תואר ראשון בפיזיקה מאוניברסיטת נניאנג בסינגפור, תואר שני בהנדסה גרעינית מ-MIT ותואר MBA מאוניברסיטת סן פרנסיסקו. ב-2022 הוא קיבל את פרס רוברט נ. נויס, הנחשב לכבוד הגבוה ביותר של איגוד תעשיית המוליכים למחצה.

בגיבוי טראמפ: TSMC הציעה לרכוש את חטיבת הייצור של אינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: בתוך מפעל ייצור של חברת TSMC הטאיוואנית

קבלנית הייצור הטאיוואנית TSMC, מגבשת קבוצת רכש לתורך רכישת חטיבת הייצור של חברת אינטל (Intel Foundry). כך דיווחה היום (ד') סוכנות רויטרס בידיעה בלעדית. היא מסרה שהמתווה המתגבש מבוסס על הקמת מיזם משותף (JV) ביחד עם אנבידיה, ברודקום ו-AMD, אשר ירכוש את פעילות הייצור של אינטל. לפי הדיווח גם קואלקום קיבלה הצעה להצטרף מיזם. למעשה, החברות הללו הן לקוחות של TSMC ועשויות להיות לקוחות פוטנציאליות של שירותי הייצור של אינטל. בדיווח לא צוין מהו הסכום ש-TSMC מציעה עבור חטיבת הייצור. השיחות עדיין בשלבים ראשוניים ולא ברור אם אינטל מסכימה למכור את החטיבה.

לפי הדיווח, ממשל טראמפ הוא זה שיזם את המהלך במטרה לייצב את פעילותה של אינטל ולבסס את תעשיית ייצור השבבים בארצות הברית. כתנאי למהלך, TSMC אמנם תנהל את המיזם, אך לא תהיה בעלת השליטה, כלומר חלקה במיזם המשותף לא יעלה על 50%, בשל התנגדותו של טראמפ לכך שהמיזם יהיה בבעלות ידיים זרות. בתחילת החודש הצהירה TSMC על כוונתה לבנות עוד 5 מפעלי ייצור שבבים בארצות הברית בהיקף כולל של 100 מיליארד דולר.

אינטל מחולקת ברמה הארגונית לשתי חטיבות מרכזיות: חטיבת המוצר האחראית על פיתוח וייצור מעבדי החברה, וחטיבת הייצור המספקת שירותי ייצור לחטיבת המוצר עצמה ולחברות שבבים חיצוניות. למעשה, היא מנסה להתחרות ב-TSMC בשוק שירותי הייצור. נדבך מרכזי ביכולת להציב תחרות ל-TSMC הוא תהליך הייצור 18A, שאינטל מפתחת בשנים האחרונות ואמור להיות שקול לייצור ב-1.8 ננומטר. תהליך נמצא בתהליכי בדיקה מתקדמים מאוד. בשנת 2024 דיווחה אינטל על הפסד נקי של כ-18.8 מיליארד דולר. זוהי השנה הראשונה שאינטל מסיימת בהפסד נקי מאז 1986. לפי הדו"ח השנתי של אינטל, שווי המפעלים והציוד של חטיבת הייצור נאמד בכ-108 מיליארד דולר. לפני מספר חודשים דווח כי קואלקום בחנה אפשרות לרכוש את אינטל, בחלקה או במלואה, אך ההצעה נדחתה על-ידי אינטל.

אנבידיה וברודקום בוחנות ייצור שבבים באינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אנבידיה (NVIDIA) וחברת ברודקום (Broadcom) בודקות את האפשרות לייצר שבבים באמצעות חטיבת שירותי הייצור של אינטל. כך דיווחה סוכנות רויטרס, אשר מציינת שהמידע הגיע מגורמים המקורבים לנושא. שתי החברות ביצעו בדיקות של תהליך Intel 18A, שעשוי להכריע האם הן יעבירו לאינטל הזמנות ייצור של שבבי 2 ננומטר בהיקף של מאות מיליוני דולרים. הגורמים מסרו שגם חברת AMD מבצעת הערכת ייצור של תהליך 18A, אולם לא ברור האם היא בוצעה באמצעות ייצור נסיוני של שבבים שהיא תכננה, כפי שעושות אנבידיה וברודקום.

שלוש החברות לא מסרו תגובה. רויטרס מסרה שמבחני הייצור לא היו של רכיבי שלמים, אלא של מודולים המאפשרים לללמוד את מאפייני הייצור וההתנהגות של התהליך. כרגע החברות מבצעות תהליכי בדיקה שעשויים להימשך מספר חודשים. בעבר אינטל דיווחה כי חתמה על הסכמים לייצר שבבים של מיקרוסופט ושל אמזון בתהליך 18A, אולם לא נמסרו פרטים על סוג הרכיבים שהיא תייצר. כיום יש רק שלוש חברות המסוגלות לייצר רכיבים ברוחב צומת של 2 ננומטר: אינטל, סמסונג ו-TSMC הטאיוואנית, שהיא קבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם והמתחרה המרכזית של אינטל בתחום התהליכים המתקדמים.

אינטל הדביקה את הפער

לאחרונה נראה שאינטל הצליחה להדביק את הפער הטכנולוגי שנפער בינה לבין TSM. בחודש שעבר פירסמה חברת המחקר הטכנולוגית TechInsights, דו"ח המשווה בין התהליכים של שלוש החברות האלו, שממנו עולה שהפערים הטכנולוגיים בין תהליך ה-2 ננומטר של TSMC לבין תהליך ה-2 ננומטר של אינטל אינם גדולים ואינם חד-משמעיים. מבחינת אינטל מדובר בהצלחה גדולה מאוד, מכיוון שבשנה האחרונה נוצרה תחושה שהיא נמצאת בפיגור טכנולוגי שקשה להתאושש ממנו.

להערכת החברה, במדד הביצועים (Performance) אינטל מובילה, TSMC במקום השני וסמסונג במקום השלישי. לאינטל יש יתרון נוסף: טכנולוגיית PowerVia שלה, להובלת האותות והמתחים (backside power delivery), כבר משולבת בתהליך Intel 18A ונכנסת לייצור המוני ב-2025, כולל ייצור הרכיבים של לקוחות צד שלישי באמצעות חטיבת Intel Foundry. סמסונג צפויה לשלב טכנולוגיה מקבילה בשנת 2026, ו-TSMC החליטה לדלג עליה לחלוטין בתהליך ה-2 ננומטר, וצפויה לשלב אותה ב-A16 העתידי. לאחר פרסום הידיעה עלתה מניית אינטל בנסד"ק בכ-3% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-105 מיליארד דולר.

אינטל השלימה את השקת משפחת מעבדי Xeon 6

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל הכריזה על השלמת ההשקה של משפחת המעבדים החדשה, Xeon 6, אשר כוללת האצת AI מובנית ומיועדת לשרתים חזקים במרכזי נתונים גדולים ובמערכות טלקום. בכך הגשימה אינטל את המהלך שהחל בחודש יוני 2024 עם השקת המעבד החזק ביותר במשפחה, Xeon 6900E הכולל עד 144 ליבות ביצועים, נמשך בספטמבר 2024 עם השקת מעבדי Xeon 6900P הכוללים 128 ליבות ביצועים (P-cores), והושלם כעת עם השקת המשפחה המלאה. ההכרזה החדשה נערכת ערב תערוכת MWC 2025 שתיפתח ב-3 במרץ בברצלונה. החברה מסרה שהמעבדים החדשים כבר מותקנים בכ-500 שרתים, חלקם זמין וחלקם עדיין בפיתוח, של חברות דוגמת אנבידיה, אריקסון, נוקיה, מיקרוסופט, Dell, סיסקו, ATַ&T, סמסונג ועוד. 

המשפחה החדשה כוללת מעבדים אשר הותאמו במיוחד עבור תעשיית התקשורת (טלקום), החל ממעבדים חזקים המותאמים ליישומי רשתות גישה מרכזיות (RAN) ורשתות גישה וירטואליות (vRAN) המנהלים כיום את רוב תעבורת ה-5G, ועד למעבדים המצויים בקצות הרשת ומנהלים יישומי אבטחה ומדיה. בין השאר, הם כוללים את מאיץ המדיה החדש, Intel Media Transcode Accelerator, שלהערכת החברה מזרז פי 14 את מהירות עיבוד אותות הווידאו והתוכן. 

ההכרזה הנוכחית אינה של מעבד חדש, אלא של משפחת מעבדים מלאה. היא כוללת את מעבדי Xeon 6700P/6500P בעלי 86 ליבות למרכזי נתונים, בינה מלאכותית ומחשוב עתיר ביצועים (HPC). הגרסה הזו נועדה להתחרות ישירות במעבדי AMD EPYC. מעבדי Xeon 6 SoC, תוכננו לשימוש ברשתות vRAN ועיבוד בקצות הרשת (Edge) ומבצעים מטלות ניתוח נתונים ולימוד מכונה ישירות מהמעבד בלא צורך במאיץ חיצוני. אחד משוקי היעד שלהם הוא מתן תמיכה לכרטיסי עיבוד של חברת אנבידיה. 

המנכ"לית הזמנית של קבוצת דטה סנטר ובינה מלאכותית, המשמשת גם כמנכ"לית משותפת של אינטל ישראל, קרין אייבשיץ סגל, אמרה שמעבדי Xeon 6 החדשים, "מהווים קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות המחשוב".

אבטחה ותקשורת ישראליות לנתוני ה-AI בענן

במסגרת ההשקה, מציגה אינטל את טכנולוגיית Intel TDX Connect, שלצוותי הפיתוח בישראל יש תפקיד מרכזי בפיתוחה. טכנולוגיית TDX Connect מרחיבה את השימוש בסביבת ביצוע מאובטחת (Trusted Execution Environment) לכל אורך שרשרת העיבוד, מהמעבד הראשי ועד מאיצי בינה מלאכותית, ובכך מאפשרת הגנה מקיפה יותר על נתונים רגישים. הטכנולוגיה מאפשרת תקשורת מאובטחת ומהירה במיוחד בין המעבד למאיצים, ומבטיחה שהמידע הרגיש יישאר מוגן בכל שלבי העיבוד. כך למשל, חברות יכולות להריץ מודלים של AI על נתונים רפואיים או פיננסיים בלי לחשוש מדליפות מידע.

הצוות הישראלי שפיתח את TDX Connect
הצוות הישראלי שפיתח את TDX Connect

מרכז הפיתוח של אינטל בישראל עומד מאחורי שני מוצרי Ethernet חדשים המוצגים בתערוכה: Intel Ethernet E830 ו-Intel Ethernet E610. שניהם נבנו כדי לענות על צורכי עולם הבינה המלאכותית, ולספק תעבורה מהירה ויעילה יותר שיכולה להתמודד עם כמויות הנתונים הגדולות שיישומי AI דורשים במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. ה-E830 מגיע עם אפשרויות שונות – ממתאמים פשוטים שמעבירים 25 גיגה–ביט לשנייה ועד ליכולות חזקות יותר, כמו העברת 200 גיגה–ביט לשנייה בנתיב אחד או 8 נתיבים של 25 גיגה–ביט. ה-E610 מתמקד בחיסכון: הוא מפחית את צריכת החשמל בכ-50%. שני המוצרים מיוצרים בטכנולוגיית N7 של TSMC.

אינטל הדביקה את הפער הטכנולוגי בתהליך 2 ננומטר

Intel Semiconductor Fab
פורסם בתאריך ע"י Techtime

לאחר מספר שנים קשות שבהן הפסידה חברת אינטל גם את ההובלה הטכנולוגית וגם חלקים גדולים מהשוק, נראה שברמת התהליכים המתקדמים ביותר של 2 ננומטר, היא הדביקה את הפער ואפילו מובילה את השוק במספר פרמטרים. כך עולה מניתוח של חברת המחקר הטכנולוגית TechInsights, אשר בדקה את הפרסומים של אינטל, סמסונג ו-TSMC בשנים האחרונות ובכנס IEDM 2024 בחודש דצמבר באחרון. היא הגיעה למסקנה שהפערים הטכנולוגיים בין תהליך ה-2 ננומטר של TSMC לבין תהליך ה-2 ננומטר של אינטל אינם גדולים ואינם חד-משמעיים. מבחינת אינטל מדובר בהצלחה גדולה מאוד, מכיוון שבשנה האחרונה נוצרה תחושה שהיא נמצאת בפיגור טכנולוגי שהיא לא מצליחה להתאושש ממנו.

המאמר בכותרת TSMC 2nm Process Disclosure נכתב על-ידי סקוטן ג'ונס, נשיא חברת הייעוץ והמחקר IC Knowledge, אשר נירכשה על-ידי TechInsights בשנת 2022. הוא מתחיל בביקורת על TSMC אשר המאמרים שלה המוגשים ל-IEDM שינו את אופיים בשנים האחרונות: הם כוללים פחות מידע טכני מהמקובל במאמרים מקבילים בכנס, ומכילים הרבה מאוד תכנים שיווקיים, המקשים על ביצוע השוואות טכנולוגיות. למרות זאת, הוא התעמק בחומר כתוב שהוגש ובדברים שנאמרו במהלך ההרצאות, והגיע למסקנה שהפערים בין שלושת החברות המובילות, אינטל, סמסונג ו-TSMC, אינם גדולים.

המסקנות המרכזיות היו שתהליך ה-2 ננומטר של TSMC ממוקד בחיסכון באנרגיה המושג באמצעות טרנסיטורי nanosheet, ואופטימיזציה של מארזי 3DIC ליישומים אנכיים שונים. להערכת החברה התהליך הזה מספק שיפור של 30% באנרגיה, ושל 15% בביצועים בהשוואה לתהליך ה-3 ננומטר של TSMC. בעוד ש-TSMC מאפיינת את התהליך שלה כ"בעל סיכוי להיות הצפוף ביותר והחסכוני ביותר באנרגיה בהשוואה לתהליכים המתחרים", בדיקה מעמיקה יותר מגלה שהתמונה מורכבת מהצפוי.

השוואה במונחי Power Performance Area

הגורמים המרכזיים שבהם נבדקים תהליכי ייצור שבבים הם Power Performance Area – PPA. מהנתונים שחברת המחקר חילצה, עולה ש-TSMC מובילה ביחס לסמסונג במונחי הספק (Power), אולם אין מידע על התהליך של אינטל, ולכן אי-אפשר לבצע השוואה מלאה. כדי לבדוק את הביצועים (Performance), ג'ונס הישווה מספר מקורות של שלושת החברות, ובנה סולם השוואתי להערכת ביצועי העיבוד של כל חברה. תהליך 18A של אינטל קיבל את הציון 2.53, תהליך N2 של TSMC קיבל את הציון 2.27 ותהליך SF2 של סמסונג קיבל את הציון 2.19. כלומר הביצועים של אינטל הם הטובים ביותר, TSMC במקום השני וסמסונג במקום השלישי. להערכתו, גם לאחר הוספת ההצהרות של TSMC וסמסונג על שיפור עתידי בביצועים – אינטל ממשיכה להוביל.

בהשוואת מדד הצפיפות, או השטח הכולל של הסיליקון (Area), בדקה TechInsights את צפיפות הטרנזיסטורים בתא לוגי ואת גודלו של תא זיכרון מסוג SRAM. במדד הצפיפות של התא הלוגי, TSMC מדורגת במקום הראשון עם 313 מיליון טרנזיסטורים למ"מ מרובע (MTx/mm2). אינטל במקום השני עם רמת צפיפות של 238MTx/mm2, וסמסונג במקום השלישי עם רמה של 231Mtx/mm2. בבדיקת שטח תא ה-SRAM, הנתונים מעורפלים מאוד: TSMC לא מוסרת את המידע הזה, ואינטל מסרה אותו לאנליסטים תחת הסכם NDA. לכן החברה לא יכולה לדווח על ממצאים.

גם ביחס לרמת התפוקה של הייצור (רכיבים תקינים בהשוואה לרכיבים תקולים), המידע אינו מלא. חברת TSMC דיווחה שרמת התפוקה (Yield) בייצור רכיב זכרון 256Mb SRAM היא גבוהה מ-80%. חברת TechInsights מציינת שבעבר התפרסמו ידיעות שרמת התפוקה של אינטל היא 10% בלבד, אולם לדעתה מדובר במספר שגוי או לא מעודכן. מהמידע המצוי בידה התפוקה של אינטל גבוהה בהרבה, אולם היא לא יכולה לפרסם אותו.

רוחב הצומת הינו מדד חלקי

אולם טכנולוגיית ייצור שבבים אינה רק רוחב הצומת של הטרנזיסטור. היא צריכה לספק מענה לצרכים רבים, כמו פיזור חום והולכת אותות חשמליים ומקורות הספק אל הטרנזיסטורים. בתחום הזה יש לאינטל יתרון מובהק בהשוואה לסמסונג ו-TSMC. טכנולוגיית PowerVia של אינטל להובלת האותות והמתחים (backside power delivery) כבר משולבת בתהליך Intel 18A ונכנסת לייצור המוני ב-2025, כולל ייצור הרכיבים של לקוחות צד שלישי באמצעות חטיבת Intel Foundry. סמסונג צפויה לשלב טכנולוגיה מקבילה בשנת 2026, ו-TSMC החליטה לדלג עליה לחלוטין בתהליך ה-2 ננומטר, וצפויה לשלב אותה ב-A16 העתידי.

חברת TechInsights דיווחה על תופעה מעניינת: בעוד שיצרני המערכות עתירות העיבוד (HPC) מעוניינים בטכנולוגיית backside power delivery, יצרני הטלפונים הניידים מעדיפים להסתדר בלעדיה. יכול להיות שזה מרמז על תמהיל הלקוחות העתידי של אינטל ושל TSMC. לצד אלה, קיימים גורמים נוספים: חברת TechInsights מעריכה שהמחיר הממוצע של TSMC לפרוסת סיליקון של 2 ננומטר יהיה בסביבות 30,000 דולר לפרוסה. גם לאחר השיפור ברמת הצפיפות של הטרנזיסטורים, מדובר בעלייה גדולה במחיר הייצור של כל טרנזיסטור בהשוואה לתהליך ה-3 ננומטר (כ-20,000 דולר לפרוסה). "קשה להעריך איזה לקוחות יהיו מוכנים לשלם מחיר כזה. הוא יפעיל לחץ להחליף את TSMC כספק ייצור, ולעבור אל אינטל או סמסונג".

האם אינטל מתחילה לבלום את הירידות?

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) מתחילה להראות סימנים שהיא עלתה על מסלול בלימת המשבר שפגע בה בשנים האחרונות. המכירות ברבעון האחרון של 2024 הסתכמו בכ-14.3 מיליארד דולר בהשוואה למכירות של 15.4 מיליארד דולר ברבעון האחרון 2023. אלא שהתמונה הרחבה יותר מתקבלת מבדיקת התוצאות השנתיות של החברה: מכירותיה ב-2024 הסתכמו בכ-53.1 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של 54.1 מיליארד דולר ב-2023. זוהי ירידה שנתית של 7% בלבד בהשוואה למכות הקשות שחטפה בשנים הקודמות: מכירות של 63 מיליארד דולר ב-2022 ומכירות של 79 מיליארד דולר ב-2021.

בחלוקה למגזרי פעילות, מסתבר שבמגזר החשוב ביותר, של מעבדי מחשבים (Client Computing Group), המכירות ב-2024 צמחו בכ-4% והסתכמו בכ-30.3 מיליארד דולר. בתחום מרכזי נתונים והבינה המלאכותית (Data Center and AI) המכירות צמחו ב-1% לכ-12.8 מיליארד דולר ובתחום מוצרי הקישוריות (Network and Edge) הן צמחו ב-1% והסתכמו בכ-5.8 מיליארד דולר. המכירות של חטיבת שירותי הייצור (Intel Foundry) ירדו ב-2024 בכ-7% והסתכמו בכ-17.5 מיליארד דולר. בגלל המודל העסקי שנכנס לתוקף ב-2022, שלפיו מנוהלת חטיבת שירותי הייצור שיחידה עסקית גם מול המחלקות האחרות באינטל, קשה לדעת אם הירידה הזו קשורה להקטנה בהיקף הייצור של אינטל, או להיקף המכירות של שירותי ייצור ללקוחות חיצוניים.

בסוף 2024 הודיעה אינטל שבכוונתה להפעיל את Intel Foundry במתכונת של חברה בת, וייתכן שבעקבות המהלך הזה יהיה קל יותר להבין את התוצאות העיסקיות שלה. ראוי לציין שגם המכירות של חברת אלטרה לשעבר (Altera) לא נמצאות בתוך מגזרי הפעילות המרכזיים: החל מתחילת 2024 הן נמצאות בקטגוריית All other, שמכירותיה ב-2024 ירדו ב-32% והסתכמו בכ-3.8 מיליארד דולר. התוכנית היא שגם קו המוצרים המיתכנתים (FPGA) של אלטרה יעבור בעתיד למתכונת פעילות של חברה עצמאית, ולאחר שהמהלך הזה יושלם, התמונה תהיה ברורה יותר.

אינטל צופה שבמהלך 2025 היא תספק יותר מ-100 מיליון מעבדים למחשבים מועצמי בינה מלאכותית (AI PC). היא תולה תקוות רבות בתהליך הייצור החדש Intel 18A, ומעריכה שבמחצית השנייה 2025 היא תשיק את מעבדי Panther Lake אשר ייוצרו ב-18A. בתחילת 2026 צפוי לצאת לשוק מעבד Clearwater Forest אשר ייוצר בתהליך החדש ומיועד לשוק השרתים. התהליך מבוסס על שימוש בטרנזיסטורי RibbonFET תלת-מימדיים וטכנולוגיית PowerVia לאספקת חשמל אל מודולי המערכת על-שבב (SoC). אינטל איבדה בשנה האחרונה כמחצית משווייה בבורסת נסד"ק, ונסחרת לפי שווי של כ-83.9 מיליארד דולר.

המעבד החדש של אינטל מיוצר ב-1.8 ננומטר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מעבדי אינטל בפרוסת סיליקון המיוצרת בתהליך 18A. צילום: אינטל

חברת אינטל (Intel) הציגה במסיבת עיתונאים בתערוכת CES 2025 בלאס וגאס, את מעבד הדור הבא למחשבים ניידים בשם Panther Lake. המעבד עדיין לא הגיע אל השוק ומצוי בתהליכי הייצור, אולם זהו המעבד הראשון של אינטל למחשבים ניידים המיוצר בתהליך Intel 18A, הנחשב לשווה ערך ל-1.8 ננומטר. דוגמאות ראשונות שלו נשלחו ליצרניות מחשבים נבחרות. במסגרת התערוכה מוצגים חמישה מחשבים מבוססי פנתר לייק מתוצרת החברות rgon, pegatron ו-pal. פרויקט הפיתוח של המעבד מובל על-ידי צוותי פיתוח ישראלים. לצד פנתר לייק, אינטל נמצאת בתהליך הבאה לשוק של מעבד 1.8 ננומטר נוסף: מעבד השרתים Clearwater Forest המיועד לשימוש בחוות שרתים.

המנכ"לית הזמנית של אינטל, מישל ג'ונסטון הולטהאוס, אמרה שכסמנכ"לית מוצרים באינטל, "אני הלקוחה מספר אפס של פנתר לייק, ואני חייבת לציין שאני אוהבת את מה שאני רואה". לדבריה, טכנולוגיית 18A תהיה זמינה גם עבור לקוחות חיצוניים במסגרת שירות הייצור Intel Foundry Services. אינטל מסרה שהיא החלה לספק את ערכת הפיתוח Intel 18A Process Design Kit המיועדת ללקוחות אינטל פאונדרי לצורך תכנון שבבים שייוצרו בתהליך 18A, כאשר הלקוח החיצוני הראשון צפוי להשלים את פיתוח מוצר ה-18A הראשון שלו במחצית הראשונה של 2025. 

שנת ההכרעה 2025

טכנולוגיית Intel 18A נמצאת  בליבת המאמץ של אינטל לחזור להובלה בתחום ייצור השבבים ומותכננת להיות מסחרית לגמרי בשנת 2025. כעת צריך לראות האם הטכנולוגיה החדשה תעמוד בציפיות, וכיצד השוק יקבל אותה. יכול להיות שזו הסיבה שהולטהאוס אמרה במסיבת העיתונאים שלדעתה שנת 2025, "צפויה להיות שנה מכרעת עבור אינטל".

שתי אבני הבניין המרכזיות של הטכנולוגיה הן טרנזיסטור חדש מסוג RibbonFET וטכנולוגיית PowerVia להובלת אנרגיה אל השבב. בטרנזיסטור RibbonFET הוגדל השטח האפקטיבי של הצומת באמצעות בניית "צומת צפה" שבה השער המבקר את פעולת הטרנזיסטור מקיף את הצומת מכל הכיוונים. המבנה הזה מאפשר להעביר מטענים קטנים מאוד במהירות גדולה בהרבה ועל-ידי כך להשיג שליטה טובה יותר בזרימת האלקטרונים ולקבל ביצועים גבוהים וחסכון בהספק.

טכנולוגיית ההולכה החשמלית PowerVia, נועדה להתגבר על החסרונות של השיטה הנוכחית שבה המוליכים האחראים להבאת אנרגיה לטרנזיסטורים, והמוליכים שבהם מועברים האותות מהטרנזיסטורים, פוגעים בצפיפות הרכיב ומייצרים הפרעות אלקטרומגנטיות. בשיטה החדשה, השבב בנוי בדומה לסנדוויץ': בצידו התחתון מרוכזים מוליכי אספקת הכוח, במרכזו מצוייה שכבת הסיליקון של הטנזיסטורים, ובחלקו העליון נמצאת שכבת מוליכי האותות. כאשר הרעיון נחשף לראשונה בשנת 2023, אינטל העריכה שטכניקת PowerVia מגדילה בכ-90% את צפיפותו הכוללת של השבב ומקטינה את צריכת האנרגיה שלו בכ-30%.

הכרזות חדשות של מעבדי Core Ultra

בתוך כך, אינטל ניצלה את הבימה הבינלאומית כדי להכריז על מעבדים חדשים מהדור הנוכחי: מעבדי Core Ultra 200U עבור מחשבים ניידים דקים וקלים, המשלבים עד 2 ליבות ביצועים ו-8 ליבות יעילות, גרפיקת Intel Xe LPG ויכולות עיבוד AI בעוצמה של עד 24TOPS. מעבדי Core Ultra 200S למחשבים שולחניים (הספק של 35-65 ואט) הכוללים עד 8 ליבות ביצועים ו-16 ליבות יעילות. היא הכריזה על המעבד הייעודי לגיימרים ויצרני תוכן  Core Ultra 200HX, שקיבל את הכינוי "מפלצת ביצועים". הוא כולל עד 24 ליבות, עובד במהירות שעון של עד 5.5GHz וכולל מעבד בינה מלאכותית (NPU) מובנה בתוך השבב, המספק עוצמת עיבוד של עד 13 טריליון פעולות בשנייה.

"הסדרה הישראלית" Core 200H

כדי לחזק את מעמדה בשוק המחשבים הניידים לנוכח התחרות מול ARM ו-AMD, הכריזה אינטל על סדרת Core 200H, המיועדת למחשבים ניידים דקים ברמת מיינסטרים. המעבדים האל מבוססים על ארכיטקטורת Raptor Lake של הדור הקודם, שהוכנסו אליה שיפורים משמעותיים. מתברר שמאחורי ההכרזה עומד שיתוף פעולה יוצא דופן בין מפעל הייצור Fab 28 בקרית גת ומרכז הפיתוח בחיפה. הרעיון לפיתוח המעבדים עלה בצוותי חשיבה משותפים עם מנכ"לי אינטל ישראל דניאל בן עטר, קרין אייבשיץ סגל, ועם המנהלים הבכירים של אינטל ישראל בפיתוח ובייצור: איציק סייליס, אורן כהן, קרן ארליך ומירב בן חמו.

לראשונה באינטל, צוותים משולבים של פיתוח וייצור עבדו ביחד כבר בשלבי התכנון המוקדמים. אינטל דיווחה ששיתוף הפעולה הזה איפשר למצות את מלוא הפוטנציאל של טכנולוגיית הייצור Intel 7 שבה הם מיוצרים. "מפעל Fab 28 בקרית גת לקח חלק פעיל בפיתוח המעבד, תוך התאמת תהליכי הייצור למיצוי ביצועים מיטביים", מסבירים יוני עזרן, מנהל פיתוח התהליך באינטל קרית גת ותומר ששון, סגן נשיא בקבוצת המחשוב האישי של אינטל.

אינטל: גילינו 5 ליקויים במעבדי Ultra 200S

פורסם בתאריך ע"י Techtime

לפני כחודשיים השיקה אינטל את סדרת מעבדי Core Ultra 200S. מדובר בדור הראשון של מעבדים התומכים ביישומי AI במחשבים נייחים (PC AI), שוק יעד אסטרטגי עבור החברה, וההשקה לוותה במסע יחסי ציבור ושיווק נרחבים, שבו הדגישה אינטל את ביצועיו הגבוהים של המעבד בגיימינג ואת צריכת האנרגיה החסכונית שלו – שני היבטים קריטיים בתחרות מול מעבדי AMD מבוססי ארכיטקטורת Arm.

ואולם, עד מהרה התרבו דיווחים מצד משתמשים על ביצועים ירודים בהרצת משחקים ויישומים נוספים. בחודש שעבר הודה באופן פומבי בכיר באינטל,  רובוט הולוק, כי אכן התגלו ליקויים בביצועי המעבד בקונפיגורציות מסוימות, והבעיות נובעות מרמת ה-OS וה-BiOS. אינטל גם הבטיחה לתת מענה לבעיות הללו באמצעות עדכוני תוכנה בחודש דצמבר. אינטל גם התחייבה להדק את בדיקות בקרת האיכות תחת עומס בתהליכי פיתוח והשקת מעבדים.

כעת, בבלוג שפרסם אתמול באתר החברה רוברט הולוק, סמנכ"ל ומנהל כללי של AI לקוחות ושיווק טכני, גילה כי במהלך חקירה מקיפה, זיהתה אינטל חמישה גורמים עיקריים לבעיות הביצועים: 1. חבילת ניהול צריכת חשמל (PPM) חסרה, שהאטה את תגובת המעבד ופגעה ביעילות האנרגטית שלו. 2. בעיה שמנעה מ-Intel Application Performance Optimizer (APO) לפעול כראוי, מה שגרם לביצועים נמוכים מהצפוי במשחקים מסוימים. 3. שגיאות מסך כחול (BSOD) בעת הפעלת משחקים המשתמשים בטכנולוגיית Easy Anti-Cheat. 4. הגדרות BIOS שגויות במחשבים מסוימים, שהובילו לירידה בביצועים. 5. צורך באופטימיזציות נוספות ברמת ה-BIOS לשיפור ביצועים.

לדברי אינטל, ארבע מתוך חמש הבעיות הללו תוקנו באמצעות עדכוני BiOS ו-Windows שזמינים כבר כעת להתקנה, ואילו בחודש ינואר תשחרר אינטל עדכון BIOS נוסף שאמור לספק שיפור נוסף בביצועים.

תוכנית האצת הסטארט-אפים Ignite נפתחת מחדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה, מימין לשמאל: צחי וייספלד, אבי תל-אור, עמית גורין, עמרי נויברגר, אלון ליבוביץ׳ ויוסף שממה. קרדיט: רותי מנדיל חלבי]

שלושה חודשים לאחר שאינטל הודיעה על סגירת תוכנית החממה Intel Ignite, וזאת במסגרת מאמצי התייעלות ארגונית, תוכנית האצת הסטארט-אפים איגנייט חוזרת במודל חדש של פעילות עצמאית, במסגרתו היא תספק שירותי חדשנות לארגונים ותאגידים בינלאומיים. שילוב החדשנות בתאגידים ייעשה על ידי הפעלת תוכנית האצה לסטארטאפים הפועלים בתחומי דיפטק בשלבי פרי-סיד וסיד, וחיבור בין תאגידים ליזמים מובילים וטכנולוגיות פורצות דרך. במודל הפעילות החדש, איגנייט פועלת בתמיכה ראשונית של רשות החדשנות, משרד הכלכלה ואינטל כלקוח ראשון, אליו צפויים להצטרף תאגידים נוספים.

מאחורי התוכנית החדשה עומדים צחי וייספלד שישמש כיו"ר איגנייט, ואלון ליבוביץ' שינהל את התוכנית. וייספלד, מונה בימים אלו לתפקיד חדש כסמנכ"ל סטארט-אפ אקוסיסטמס באינטל העולמית, ופועל מזה 13 שנים בתחום האצת הסטארטאפים. לפני חמש שנים הוא הקים את תוכנית אינטל איגנייט הגלובלית, שהחלה לפעול תחת ניהולו גם בארה"ב, אירופה ואנגליה. לפני כן, ניהל במשך 8 שנים את תוכניות הסטארטאפים של מיקרוסופט בעולם. ליבוביץ', ניהל את תוכנית אינטל איגנייט בתל אביב משנת 2022, ומעבר לתוכניות הדגל הידועות, הוביל במסגרתה גם פעילויות חברתיות שהוכרו בחשיבותן על ידי נשיא המדינה, בהן עבודה עם יזמים מהחברה החרדית כדי לסייע להם להגיע לסטנדרט גלובלי הנדרש בהייטק, שיאפשר להם להתחרות מול יזמים אחרים מהעולם. לאחר ה-7.10 הוא יזם עם קיבוץ חולית תוכנית סיוע לשיקום היישוב והקהילה, על ידי שילוב הייטק בכלכלת הקיבוץ, שכבר יצרה חיבורים בין קהילת הקיבוץ ליזמים בתחומי הפודטק ואגרוטק. בעברו כיזם שימש כמנכ"ל ומייסד משותף של חברת BrandTotal.

תוכנית איגנייט היא שלב משמעותי עבור יזמים בתקופה מוקדמת, בה הם מתאימים את המוצר לשוק ומתחילים להפוך את הרעיון לארגון עם אסטרטגיה עסקית. את היזמים מלווים יועצים חיצוניים בהם גרג לבנדר, ה-CTO של אינטל העולמית, ומנטורים בהם יזמים יוצאי התוכנית. בין החברות הישראליות שהשתתפו במחזורים הקודמים, נמנות: Deci שנמכרה לאינבידיה, פלואו סקיוריטי – שנמכרה לקראודסטרייק, קוואק – לג'ייפרוג, גרנולייט – לאינטל, Speedb – ל-Redis, הליוס – לסניק, ואוקסיי – ל-GitLab. בין החברות שוייספלד ליווה בשלב מוקדם במיקרוסופט נמנות Own שנמכרה לסיילספורס ב-2.1 מיליארד דולר, אפספלייר המיועדת להנפקה, ויוניקורנים בהם Semperis, Coralogix ועוד.

הסוד להצלחות יוצאות אלו הוא שבשונה מתוכניות האצה אחרות, שיש להן אינטרס לשרת גם את מי שעומד מאחורי הפעלת התוכנית, איגנייט מעולם לא משכו את הסטארטאפים לכיוון שונה והסיוע ליזמים היה בדרך שהם בוחרים. בנוסף, הצוות המנהל את איגנייט היו בעבר יזמים בעצמם. לכן הם ניגשים לאתגרי בניית הסטארטאפים מזווית שרק מי שחוו את הדברים בעצמם ידעו איך להתייחס אליהם.

התוכנית מספקת כלים לניהול מכירות, שיווק, ידע בכספים ובהתאמת המוצר לשוק. אך הייחודיות שמציעה התוכנית היא בעולמות הרכים והלא מדוברים, כמו התמודדות עם קושי מנטלי וניהול לחצים, סדנאות לבני זוג של היזמים כדי לייצר חיי משפחה מאוזנים. השפעה תרבותית לפני שיוצאים למכירות בארה"ב, דרך פעילויות ללימוד גינונים אמריקאים.

לדברי צחי וייספלד: "אחרי שנודע על סגירת אינטל איגנייט הוצפנו בפניות מהתעשייה, משותפים בקרנות הון סיכון מובילות, יזמים סדרתיים, מנהלים מתאגידים גלובליים ומבעלי תפקידים ציבוריים. הדבר גרם לנו להבין שסגירת התוכנית תהיה אובדן להייטק הישראלי ברמה לאומית."

לדברי אלון ליבוביץ': "לכל אחד מאיתנו היו הצעות קריירה נוספות, אבל מתוך תחושת שליחות נכנסנו מתחת לאלונקה כדי ששוב נוכל לעזור לדברים חיוביים לקרות בישראל. לקחנו את המודל הקיים והמצאנו אותו במודל הפעלה חדש שאינו בתמיכת תאגיד יחיד, אלא פתוח לתמיכה ממגוון ארגונים. כך אנחנו נכנסים לאסטרטגיית החדשנות של התאגידים שעובדים איתנו, אנחנו עוזרים לפתח חדשנות לארגון בתחומים שמעניינים אותו, מרחיבים אופקים מעבר לגבולות שחשבו עליהם ועוזרים לארגונים להמציא את עצמם מחדש דרך עבודה עם סטארטאפים. אנחנו שמחים לחזור לתעשייה עם המודל החדש שיאפשר לנו להמשיך ללוות יזמים ולבנות איתם את סיפורי ההצלחה הבאים שיצאו מישראל, ולמנף את ההייטק לטובת הכלכלה והחברה הישראלית."

אינטל החלה לבחון מועמדים מחוץ לחברה לתפקיד המנכ"ל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: ליפ בו טאן, מנהל Welden Investments. מקור: אתר Welden]

יומיים לאחר ההודעה על פרישתו של פט גלסינגר מתפקיד מנכ"ל אינטל, החלה בורסת השמות של מחליפים אפשריים לקחת לידיהם את המושכות לניהול החברה. לפי דיווח הבוקר (ד') ברויטרס, אינטל כבר החלה לגשש מול כמה מועמדים לתפקיד, בעיקר מחוץ לחברה.

אחד המועמדים שהוזכרו בדיווח הוא ליפ בו טאן (Lip Bu Tan), בו טאן הוא אחד הדמויות המוכרות בעולם הסמיקונדקטור, ועמק הסיליקון בכלל. תפקידו הבולט ביותר בקריירה ארוכת השנים היה תפקיד מנכ"ל חברת קיידנס (Cadence), בין 2008 ל-2021. לאחר עזיבתו את קיידנס, בו טאן ייסד ומנהל עד היום את קרן ההשקעות Welden Investments. בעברו גם היה חבר בדירקטוריון אינטל. 

מועמד נוסף שעלה בבורסת השמות הוא המנכ"ל הנוכחי של חברת מארוול (Marvell) מאט מארפי. מארפי מנהל בהצלחה גדולה את מארוול מאז 2015 ונחשב לאחד המנהלים המוערכים בעמק הסיליקון. המקורות באינטל שעליהם נסמך הדיווח הדגישו כי מדובר בשלבי גישוש ראשוניים וכי תהליך איתור מנכ"ל חדש לחברה עשוי להיארך חודשים. בינתיים, סמנכ"ל הכספים דיוויד זינגר ומנכ"לית חטיבת המוצר מישל ג'ונסטון ינהלו במשותף את החברה, עד למציאת מועמד של קבע.

לפי דיווח נוסף אתמול ברויטרס, הנהלת אינטל כפתה על גלסינגר לעזוב את תפקידו, וזאת על רקע חוסר שביעות רצון מהאסטרטגיה שהוביל המנכ"ל, שהיתה כרוכה בהוצאות גדולות לבניית מפעלים ולא הניבה תוצאות בקצב הרצוי. לפי הדיווח, לגלסינגר ניתנה אפשרות לפרוש מרצון או שיודח מתפקידו על ידי הדירקטוריון.

מנכ"ל אינטל סיים את תפקידו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) הודיעה לפני זמן קצר על סיום תפקידו לאלתר של מנכ"ל החברה פט גלסינגר, שגם יפרוש ממושבו בדירקטוריון החברה. את גלסינגר יחליפו, באופן זמני, סמנכ"ל הכספים דיוויד זינגר ומישל ג'ונסטון הולטהאוס, המשמשת כמנכ"לית חטיבת המוצר בחברה. שניהם יכהנו כמנכ"לים משותפים זמניים עד למינויו של מנכ"ל קבע. דירקטוריון החברה הקים ועדת איתור למציאת מועמדים לתפקיד מנכ"ל החברה.

גלסינגר מונה לתפקיד מנכ"ל אינטל בדצמבר 2021 במקומו של בוב סוואן. כניסתו של גלסינגר, "בשר מבשרה" של אינטל שעבד בחברה כמעט 40 שנה, סימנה שינוי כיוון לעומת הקדנציה של סוואן, ששאף להוביל את אינטל לתחומי פעילות חדשים, כמו למשל שוק האוטומוטיב והענן. גלסינגר גיבש אסטרטגיה חדשה הממוקדת בשני נושאים מרכזיים: מצד אחד התכנסות אל תחום הליבה של ייצור ופיתוח מעבדים ויציאה מתחומים נלווים כמו ענן ורכב, ומנגד בניית פעילות של מתן שירותי ייצור לחברות אחרות באמצעות החטיבה החדשה Intel Foundry, שנועדה להתחרות בענקית שירותי הייצור TSMC.

הדירקטוריון הופך את אסטרטגיית IDM 2.0

אלא שהאסטרטגיה הזו, שקיבלה את השם IDM 2.0, נחלה כישלון: אינטל השקיעה עשרות מיליארדי דולרים בהקמת תשתיות ייצור וארגון פנימי, אולם לא הצליחה להפוך את שירותי הייצור לעסק צומח. מנגד, המאמצים האלה פגעו ככל הנראה ביכולתה לפתח תהליכי ייצור חדשים ולייצר טכנולוגיות עיבוד חדשות. התוצאה היתה שמבחינת תהליכי ייצור היא עדיין נמצאת בפיגור אחרי TSMC וסמסונג, וגם לא מצליחה להדביק את AMD ואנבידיה בתחום מעבד הבינה המלאכותית. זהו אחד מהנושאים הכואבים ביותר: הצלחת אנבידיה להפוך את ה-AI למנוע צמיחה חזק, ממחישה את עומק הכישלון של אינטל בשוק הבינה המלאכותית.

ביצועיה הכספיים של אינטל המשיכו להתדרדר: מנייתה ירדה מתחת לשווי של 100 מיליארד דולר, וברבעונים האחרונים היא רשמה שורה תחתונה שלילית. בחודש אוגוסט היא אף הודיעה על מהלך נרחב של קיצוצים והכריזה על פיטורי כ-15,000 עובדים. יו"ר אינטל, פרנק ירי (נכנס לתפקיד בינואר 2023), הודה לגלסינגר על שירותו, אולם רמז שהדירקטוריון אינו מרוצה מהכיוון האסטרטגי שהוא הוביל: "אומנם התקדמנו מאוד בשיפור תשתיות הייצור שלנו, אולם קבוצת המוצרים היא זו שצריכה לעמוד במוקד הפעילות של החברה. הלקוחות דורשים את זה מאיתנו.

לדבריו, "מינויה של מישל ג'ונסטון למנכ"לית משותפת מבטיח שקבוצת המוצרים תקבל את כל המשאבים הדרושים לה כדי לספק את המוצרים ללקוחות. הובלה בתחום טכנולוגיות התהליך הכרחית לצורך אספקת מוצרים מובילים, ואנחנו נישאר ממוקדים במטרה הזאת. תחומי העדיפות הנוכחיים שלנו הם חיזוק הפורטפוליו של המוצרים, פיתוח טכנולוגיות ייצור מתקדמות ומיטוב הפעילות לצורך בניית ארגון רזה וגמיש". השוק קיבל בחיוב את ההודעה, ומניית אינטל עלתה לאורך יום המסחר בנסד"ק בכ-5% והגיעה בסיומו לשווי שוק של כ-108 מיליארד דולר.

AMD נוגסת באינטל במקום הכואב ביותר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מעבדי Raptor Lake של אינטל

חברת AMD מגדילה בהדרגה את משקלה בשוק המעבדים למחשבי PC על חשבונה של אינטל, ובייחוד בשוק המעבדים למחשבים נייחים (desktop). כך עולה מהדו"ח החדש חברת המחקר Mercury Research, המנטרת את שוק המעבדים. לפי הדו"ח, חלקה של AMD בשוק המעבדים מבוססי-x86 למחשבים נייחים עמד ברבעון השלישי של 2024 על 28.7%. מטבע הדברים, אינטל היא עדיין השליטה הבלתי מעורערת בשוק עם נתח שוק של 71.3%, אך המגמה שהתגלתה מדאיגה אותה מאוד: ב-2023 נתח השוק של AMD בשוק מעבדי ה-x86 למחשבים נייחים עמד על 19.2%, וברבעון השני של 2024 הוא עלה ל-23%.

ניתן לייחס את הנסיגה של אינטל בשוק מעבדי ה-PC לקלקולים הרבים שסבבו את השקת מעבדי Raptor Lake ו-Raptor Lake Refresh. לאחר השקתם לשוק בסוף 2023, המשתמשים החלו לדווח כי הם חווים קריסות תכופות של המעבד (failure rate). בדיקה של אינטל העלתה כי התופעה נבעה מבאג בפיסת קוד, שגרם לעיתים לחריגות במתח החשמלי. בחודש אוגוסט שחררה אינטל עדכון תוכנה (patch) שנועד למתן את הבעיה, וייתכן כי תשחרר עדכונים נוספים בעתיד. עם זאת, בתעשייה סבורים שגם אם העדכון ימנע את המשך התופעה, ייתכן שלמעבדים שחוו קריסה חוזרת ונשנית נגרם נזק בלתי הפיך.

גם בשני הסגמנטים האחרים בשוק, מעבדי CPU לשרתים ומעבדי CPU למחשבים ניידים, הגדילה AMD את נתח השוק שלה, אם כי בשיעור קטן יותר. בשוק ה-CPU לשרתים גדל חלקה ל-24.2% ברבעון השלישי, לעומת 24.1% ברבעון השני, ובשוק המעבדים למחשבים ניידים עלה חלקה מ-20.3% ברבעון השני, ל-22.3% ברבעון השלישי 2024.

הטעות בתכנון מעבד Lunar Lake עולה לאינטל ביוקר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מעבד ה-Lunar Lake שתוכנן בישראל

מאת יוחאי שויגר

כאשר אינטל ׁׁׂׂ(Intel) השיקה את המעבד Lunar Lake בחודש ספטמבר 2024, היא התגאתה בכך שהוא משלב יכולות עיבוד גבוהות לצד צריכת הספק נמוכה, דבר שהושג בין היתר בזכות תכנון קומפקטי שבו זיכרון ה-RAM של המעבד מוטמע באופן אינטגרלי בתוך המארז של המעבד (Memory-on-Package). כעת מודה מנכ"ל חברת אינטל, פט גלסינגר שזו היתה טעות שהחברה לא תחזור עליה, ובדורות הבאים הזיכרון יחזור להיות חיצוני. כך התברר במהלך שיחת הוועידה עם משקיעים שהתקיימה ביום ה', לאחר פרסום הדו"ח של החברה לרבעון השלישי 2024.

אחד מהנתונים הבולטים ביותר בדו"ח, הוא הקיטון הדרמטי בשולי הרווח: 15% ברבעון השלישי של 2024, לעומת 42.5% ברבעון המקביל אשתקד ו-34.5% ברבעון הקודם. במהלך השיחה, הודו סמנכ"ל הכספים דייוויד זיסנר והמנכ"ל פט גלסינגר בתשובה לשאלות אנליסטים, כי שילוב הזיכרון במעבד פגע מאוד בשולי הרווח של המוצר. זיסנר: "כידוע, הזיכרון בלונאר לייק נכלל בתוך האריזה, וזה משפיע, משמעותית על שולי הרווח. הדבר הזה צפוי להכביד על הריווחיות של חטיבת המוצר שלנו בשנת 2025".

הדורות הבאים יהיו "מסורתיים יותר"

השניים הסבירו שבתחילה תוכנן לונאר לייק להיות מוצר נישה, אך עם התעוררות הביקוש למחשבים אישיים בעלי יכולות בינה מלאכותית (PC AI), אינטל הגבירה את תפוקת הייצור. כלומר, הם רמזו שהארכיטקטורה של לונאר לייק אינה מתאימה למוצר המוני. ראוי לציין שזהו המעבד הראשון שבו אינטל מיישמת ארכיטקטורה מסוג זה, המקובלת יותר בשוק הסמארטפונים. המעבד לונאר לייק תוכנן במלואו במרכז הפיתוח של אינטל בישראל, אשר אחראי גם על פיתוח דור המעבדים הבא: Panther Lake.

לדברי זיסנר, במקור תכננה אינטל לייצר כשליש מכמות מעבדי לונאר לייק שכעת מתוכננים לייצור ב-2025. "הגברנו משמעותית את הייצור – וזה הכביד רבות על שולי הרווח של החברה כולה". המנכ"ל גלסינגר הסביר שמבחינתו זהו עיצוב חד-פעמי: "לא נעשה זאת במעבדי Nova Lake, Panther Lake ובמעבדי הדורות הבאים. נבנה אותם בצורה מסורתית יותר, עם הזיכרון מחוץ לאריזה. מעתה ואילך ייצור המוני של זיכרונות לא יהיה במפת הדרכים שלנו. במוצר עבור שוק המוני כמו שוק ה-PC, לא רצוי לייצר את הזיכרונות באותו ערוץ ייצור. זו לא דרך טובה לנהל את העסק".

חוסר עקביות במסרים של אינטל

דבריו של גלסינגר על כך שהגישה ההנדסית הזו תהיה חד-פעמית, אינם מתיישבים עם חלק מהמסרים של מסע יחסי הציבור האגרסיבי שהתקיים סביב השקת המעבד בחודש ספטמבר. במהלכו הסבירו באינטל שהכללת הזיכרון במארז עצמו, בסמיכות פיזית אל המעבד, מפחיתה את ההספק הנדרש כדי להפעיל את הזיכרון, מאחר שהמוליכים החשמליים (traces) קצרים יותר. התכנון הקומפקטי הזה גם מאפשר להגיע למהירות המקסימלית הפוטנציאלית של הזיכרון – 8533MT/s. בנוסף, הכללת הזיכרון במארז איפשרת להקטין את שטח הסיליקון של המעבד כולו בכ-250 מילימטר-מרובע.

בשיחה בפודקאסט Tech Talk של אינטל, שהתקיימה בעת השקת המעבד, הסבירה מניני שארמה, מנהלת שיווק מוצר באינטל: "בתחילה, כשהספקים שלנו שמעו שכך אנחנו רוצים לייצר את המעבד, הם הגיבו בתמיהה, ושאלו אם זה משהו חד-פעמי. אבל כמו תמיד, אנחנו באינטל עושים דמוקרטיזציה של הטכנולוגיה, כדי שהתעשייה בכללה תרוויח מכך ושזה לא יהיה משהו חד-פעמי עבור אינטל. על-כן, הקפדנו שהמבנה הזה של זיכרון בתוך האריזה יהפוך למפרט סטנדרטי בתעשיית הזיכרונות (JEDEC spec). יצרניות הזיכרונות קיבלו את זה בצורה חיובית ויש לנו איתן יחסים מצוינים".

כאמור, היחס בין יכולות עיבוד לצריכת הספק היה אחד מהיתרונות שאינטל הבליטה במידה הרבה ביותר במסע שיווק המעבד, בין היתר כחלק מהתחרות מול מעבדי ARM, שמתאפיינים בצריכת הספק נמוכה. כעת נשאלת השאלה, אם הכללת הזיכרון במארז היתה אחד ההיבטים ההנדסיים שתרמו לכך, כיצד תפצה על כך אינטל בדורות הבאים?

TSMC נעלבה, וביטלה את ההנחה של אינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר

סוכנות רויטרס פירסמה בסוף השבוע ידיעה החושפת טפח מהנעשה מאחורי הקלעים בתעשיית השבבים העולמית. מדובר בפרשה שהתחוללה באמצע שנת 2021, ושבעקבותיה ביטלה TSMC הנחת-ענק שהיא העניקה לחברת אינטל תמורת ייצור שבבים ששולבו במעבדי הליבה החשובים ביותר של אינטל. הארוע שופך אור על מערכת היחסים המתוחה בין שתי חברות שהן גם מתחרות אחת בשנייה גם משתפות פעולה. בשלוש השנים האחרונות מנהל מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, מסע להפיכת אינטל לספקית שירותי ייצור שבבים המתחרה ישירות ב-TSMC הטאיוואנית, הנחשבת לקבלנית שירותי הייצור הגדולה בעולם.

אלא שבמקביל, אינטל היא גם לקוחה של TSMC, אשר מייצרת עבורה שבבים שאינטל פיתחה בעצמה אולם מסיבות שונות אין לה יכולת לייצר אותם. מדובר בהיקף גדול מאוד. המקורות של רויטרס העריכו שכ-40% מקיבולת הייצור של TSMC בטכנולוגיית 3 ננומטר – מיועדת לאינטל. עד לשנת 2021 היה לשתי החברות הסכם נדיב מאוד, שהעניק לאינטל "הנחה משמעותית מאוד" במחיר שהיא משלמת עבור כל פרוסת סיליקון (Wafer) המיוצרת עבורה ב-TSMC.

כמה ביטויים מיותרים

אלא שאז הכל השתבש. בחודש מאי 2021 צוטט גלסינגר בכלי התקשורת לאחר שהתבטא ביחס לטאיוואן ואמר: "אתה לא רוצה לשמור את כל הביצים בסל אחד, של יצרן שבבים טאיוואני". כעבור שישה חודשים, בדברים שנשא במפגש תעשייתי בקליפורניה (Fortune Brainstorm Tech summit) שנועד לתמוך בקבלת חוק השבבים האמריקאי (Chip Act) הוא אמר: "טאיוואן היא לא מקום יציב. כאשר 27 מטוסי קרב סיניים חודרים למרחב האווירי של טאיוואן, אתם חשים יותר בנוח או פחות בנוח לאור העובדה שטאיוואן היא המקור לטכנולוגיות קריטיות לכלכלה ולביטחון הלאומי שלנו?".

כלפי חוץ, הנציגים של חברת TSMC התייחסו בביטול להערה הזאת, וציינו שהחברה נמצאת התהליכי הקמה של מפעל גדול מאוד לייצור שבבים באריזונה. יו"ר TSMC, מארק יו, אמר למחרת לעיתון טאיפה טיימס: "כנראה שאין הרבה אנשים הסבורים שטאיוואן אינה יציבה בגלל גורמים גיאופוליטיים".  אלא שמאחורי הקלעים הדברים גרמו לסערה גדולה. המקורות מסרו לרויטרס שבעקבות הדברים האלה ביטלה TSMC את העיסקה המקורית עם אינטל שכללה הנחה גדולה מאוד, ובמקומה נחתמה עסקה חדשה ללא הנחה, "שפגעה משמעותית בריווחיות של חברת אינטל".

AMD השיקה מאיץ AI מתחרה לבלקוול של אנבידיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"לית AMD, ליסה סו, בהשקת המוצרים החדשים. מקור: AMD

חברת AMD חשפה בסוף השבוע מאיץ AI חדש למרכזי נתונים, שאמור להתחרות בשבב Blackwell שהשיקה אנבידיה לפני מספר חודשים. על-סמך מבדקים שערכה AMD, השבב החדש שלה מציג ביצועים גבוהים יותר מהבלקוול בכמה פרמטרים.

עם זאת, בעוד אנבידיה התהדרה בעת השקת בלקוול ברשימת לקוחות מרשימה, שכללה חברות כמו מיקרוסופט, מטא ואמזון, שהזמינו מראש את השבב, AMD הציגה רשימה קצת פחות זוהרת של לקוחות ראשונים, שכללה חברות כמו דל, HP, לנובו, Eviden, סופרמיקרו וג'יגהבייט. לפי ההערכות, אנבידיה חולשת על כ-90%-95% משוק ה-GPU למרכזי נתונים. כעת, הבלקוול והמאיץ החדש של AMD יוצאים לשוק במקביל, וב-AMD מקווים לנגוס מעט מנתח השוק של אנבידיה. בשוק גם יעקבו לראות האם התחרות בתחום תביא את אנבידיה, שמוכרת את שבביה בשולי רווח של כ-75%, להוריד מחירים.

המאיץ החדש, Instinct MI325X, מיועד לאימון מודלי יסוד (foundation model) של בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) והרצת המודלים הללו ("הסקה"). הוא כולל זיכרון רחב-פס מהדור השלישי (HBME3) בקיבולת של 256 ג'יגה-בייט ומספק רוחב-פס של 6 טרה-בייט לשנייה. על פניו, מדובר ברוחב-פס ובקיבולת נתונים הגבוהים פי 1.3 ו-1.8, בהתאמה, מהביצועים של הבלקוול של אנבידיה. לפי המבדקים של AMD, השבב שלה מסוגל עוצמת עיבוד מקסימלית גבוהה פי 1.3 מביצועי השיא של בלקוול.

להערכת AMD, קיבולת הזיכרון הגבוהה של השבב החדש מאפשרת לו להריץ בפועל (הסקה) מודלי שפה גדולים כמו Lamma של מטא, במהירות גבוהה פי 1.4 מאשר בלקוול של אנבידיה. אינדיקציה נוספת לנחישות AMD להתחרות באנבידיה בשוק שבו היא שולטת ברמה כמעט מונופוליסטית, היא הצהרתה שבשנתיים הקרובות היא תשיק עוד שני דורות של מאיצי AI: בשנת 2025 תשיק את המאיץ MI350 ובשנת 2026 את המאיץ MI400.

תחרות מול אינטל בעולם ה-CPU

ברבעון השני של 2024 הסתכמו מכירותיה של AMD בתחום מרכזי הנתונים בכ-2.8 מיליארד דולר, כמעט פי שניים מהיקפן ברבעון המקביל אשתקד. מתוך הסכום זה, כמיליארד דולר הגיעו ממכירת מאיצי AI, והיתר ממעבדים מרכזיים (CPU) למרכזי נתונים, שוק שבו AMD מתחרה ישירות מול אינטל ומחזיקה להערכתה, בכ-34% מהשוק. בשבוע שעבר השיקה AMD את הדור החמישי של EPYC, משפחת מעבדי ה-CPU שלה למרכזי נתונים. המעבד מיועד להתחרות במעבד Xeon 8592 של אינטל. הוא מגיע בתצורות שונות בעלות 8-192 ליבות. במקביל היא הכריזה על מעבד נוסף שיתחרה באינטל: Ryzen AI PRO 300 התומך ביישומי AI ויתחרה ב-Core Ultra 9 שאינטל השיקה בשבוע שעבר.

מחשבי ה-AI PC השולחניים של אינטל מגיעים השנה לשוק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

אינטל הכריזה על סדרת מעבדי הדגל החדשה שלה למחשבים שולחניים (PC), הנחשבת למוצר החשוב ביותר שלה (מכירות של 10.1 מיליארד דולר ב-2023). סדרת המעבדים החדשה, Core Ultra 200S תהיה זמינה החל מה-24 באוקטובר 2024, ותחליף את הסדרה הנוכחית, Intel Core דור 14. מחיר המעבדים השונים בסדרה יהיה בטווח של 294-589 דולר. גם הסדרה החדשה תתבסס על שני סוגים של ליבות בתוך כל מעבד: ליבות ביצועים (P-cores) שפותחו בישראל ומטפלות במשימות תובעניות כמו משחקים ועריכת וידאו, וליבות יעילות חסכוניות בהספק (E-cores) המיועדות למשימות קלות יותר כמו גלישה וניהול מערכות.

המעבד החזק ביותר בסדרה, Core Ultra 9 285K, כולל 8 ליבות ביצועים, 16 ליבות יעילות ו-4 ליבות גרפיקה. הסדרה החדשה חסכונית יותר בהספק, והדבר מתבטא בפחות חום שהיא מייצרת בהשוואה למעבדי הדור הקודם, שבמקרים קיצוניים הגיעו לטמפרטורות עבודה של 100°C. החברה מסרה שבשימוש יומיומי צומצמה צריכת האנרגיה לכמחצית והמעבדים עובדים בטמפרטורה של כ-13°C מעל טמפרטורת הסביבה.

ביישומים כבדים, כמו משחקי וידאו, המעבדים צורכים חשמל בהספק של 165 ואט פחות מהדגמים הקודמים. למרות שהמעבדים מגיעים למהירות שעון מקסימלית של עד 5.7GHz, השימוש בו הוא גמיש: מערכת האוברקלוקינג מאפשרת לכוונן את תדר השעון ואת מתחי העבודה של ליבות הביצועים וליבות היעילות בנפרד, כדי לחסוך באנרגיה. 

הם מופיעים עם מעבד רשתות נוירוניות (NPU) בעוצמה של עד 36 טריליון פעולות עיבוד בשנייה (36TOPS). זו הפעם הראשונה שאינטל משלבת מעבד AI ייעודי במעבד סדרתי למחשבים שולחניים. המעבדים גם כוללים 4 ליבות גרפיקה (Xe-cores) בתדר עבודה של עד 2GHz, ותומכים בפיענוח HEVC 4:2:2 10-bit (המוכר בכינוי H.265) המשמש לפיענוח וידאו ברזולוציה גבוהה (4K ו–8K), ובקידוד AV1, שהוא תקן חדש לדחיסת וידאו המאפשר צפייה חלקה בתוכן באיכות גבוהה תוך שמירה על רוחב פס נמוך.

אינטל מרחיבה את אסטרטגיית הענן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל הכריזה על שירות ענן חדש בשם Inflection for Enterprise, שהוא סייען בינה מלאכותית (virtual AI co-worker) המבוסס על מערכת Inflection 3.0 של חברת Inflection AI, אשר מספקת כלים ברמה ארגונית בבניית פתרונות מבוססי AI המותאמים לצורכי הארגון הספציפי. בשלב הראשון אינטל תספק את השירות על-גבי ענן הבינה המלאכותית הקנייני שלה, Tiber AI Cloud המבוסס על מעבדי גאודי (3 Gaudi) של חברת הבאנה לאבס הישראלית.

ברבעון הראשון של 2025 אינטל מתכננת להשיק את הפתרון גם במתכונת של אבזר בינה מלאכותית עצמאי (appliance), שיהיה האבזר הראשון המבוסס על מעבדי גאודי. הוא יריץ את אפליקציית Pi consumer של Inflection AI, אשר נבדקה מול המעבדים הגרפיים (GPU) של אנבידיה, ויהיה מצוייד בזיכרון תקשורת מהירה בנפח של 128GB. הוא יוכל להריץ את העיבוד מול הענן (כולל של אנבידיה) או לבצע את כל החישובים במקום, על-מנת לשמור על אבטחת המידע ולמנוע זליגת סודות ארגוניים אל הרשת.

הצהרת כוונות של אינטל

במקור, אינטל פיתחה את שירות Intel Development Cloud כסוג של שירות שנועד לסייע למפתחי מערכות המבוססות על מעבדי גאודי ו-Xeon. ההכרזה הזו מלמדת שאינטל החליטה להתמודד עם שוק ה-AI במתכונת משולבת של יישומי תוכנה ושל אבזרים מלאים, ולחרוג ממדיניות הממוקדת בשבבים שהלקוחות מטמיעים במוצרים שלהם. בכך היא עוקבת אחר האסטרטגיה של אנבידיה, המבוססת על מתן פתרונות לכל הרבדים בשוק: החל מתוכנות, עבור לשבבים ומערכות שלמות וכלה בשירותי ענן.

כך למשל, ההכרזה מגיעה לאחר שילוב פלטפורמת פיתוח היישומים Tiber בתוך הענן, וביחד עם שינוי שם השירות מ"ענן מפתחים" ל-Tiber Cloud. פלטפורמת Tiber מרחיבה את קהל הלקוחות של הענן האינטלי אל תעשיית ה-IT כולה, ולא רק אל מפתחי חומרה ומוצרים. במקביל לאינטל, גם Inflection AI משיקה שירות חדש: Inflection for Enterprise, אשר יתבסס על תשתיות Intel Gaudi 3 במקום מאיצי אנבידיה. השירות שלה פונה בעיקר למגזר ה-IT ומיועד לסייע לארגונים לפתח יישומי בינה מלאכותית בלא ההשקעה הגדולה בתשתיות חומרה, תוכנה והכשרת עובדים, הכרוכה במעבר הזה.

אינטל סוגרת את Intel Ignite, שנולדה בארץ

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ל-Techtime נודע כי במסגרת תוכנית ההתייעלות, חברת אינטל (Intel) החליטה לסגור את תוכנית ההאצה לסטארט-אפים Intel Ignite. תוכנית אינטל איגנייט נולדה בישראל ביוזמת צחי וייספלד, והיא סיפקה לחברות סטארט-אפ תמיכה וליווי בקידום הטכנולוגי והמסחרי של מוצריהן.

המחזורים הראשונים של התוכנית נפתחו בתל אביב, אך עד מהרה התרחבה התוכנית ללונדון, ברלין וארצות הברית והפכה לתוכנית עולמית, שבראשה עמד וייסמן. מי שניהל את פעילות התוכנית בישראל היה אלון ליבוביץ'. בחודש מאי הכריזה אינטל איגנייט על פתיחת המחזור התשיעי בתל אביב. בסך הכול, השתתפו בתוכנית כ-176 סטארט-אפים בכל העולם, שגייסו יחדיו כ-2.5 מיליארד דולר.

לא מוותרים על מובילאיי

כאמור, עם פרסום הדו"ח לרבעון השני בחודש שעבר, הכריזה אינטל על תוכנית התייעלות שמטרתה לחפחית את העלויות התפעוליות בכ-10 מיליארד דולר. במסגרת זו, החברה תקצץ כ-15 אלף עובדים, יותר מעשירית מכוח העבודה העולמי שלה. מרבית הפיטורים צפויים להתבצע עד סוף השנה, וככל הנראה הדבר יוביל גם לפיטוריהם של מאות עובדים במרכזי הפיתוח והייצור בישראל.

סימן שאלה נוסף נוגע לגבי כוונתה של אינטל להרחיב את מפעל הייצור בקריית גת. רק בשנה שעברה אישרה אינטל כי בכוונתה להשקיע כ-25 מיליארד דולר בהרחבת תשתית הייצור בקריית גת, אך בחודשים האחרונים התפרסמו ידיעות על כך שאינטל מעכבת את עבודות הבנייה. על רקע חרושת השמועות והספקולציות סביב החברה, פרסם לפני כשבוע מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, מכתב פומבי ובו עדכן לגבי תוכניותיה של החברה. לאחר שהשלימה את הקמתו של מפעל חדש באירלנד, גלסינגר הודיע כי החברה מקפיאה לפי שעה את כוונתה לבנות מפעלים חדשים בגרמניה ובפולין ולהרחיב את תשתיות הייצור במלזיה. מנגד, גלסינגר הבהיר כי אין שינוי לגבי תוכניותיה של החברה להרחיב את פעילות הייצור בארצות הברית ולבנות מפעלים באורגון, אוהיו, ניו-מקסיקו ואריזונה. גלסינגר לא הזכיר כלל את המפעל בישראל, אך ציין כי "אנחנו בעמדה טובה להרחיב את הייצור שלנו ברחבי העולם, וזאת בהתאם לביקוש בשוק". 

בהודעה נוספת בסוף השבוע הבהירה אינטל כי חרף השמועות אין בכוונתה למכור את מניותיה בחברת מובילאיי (Mobileye). אינטל היא בעלת השליטה במובילאיי, אך בשבועות האחרונים התפרסמו דיווחים לפיהם אינטל מתכוונת למכור חלק ממניותיה בחברה במטרה לשפר את תזרים המזומנים. הספקולציות הללו הגבירו את המומנטום השלילי של מניית מובילאיי, שכבר איבדה יותר מ-70% מערכה מתחילת השנה על רקע נסיגה במכירות.

כעת, עיני המשקיעים נשואות להתפתחויות בגזרה חדשה. בסוף השבוע דווח בוול-סטריט ג'ורנל כי חברת קואלקום פנתה לאינטל בהצעת רכש ראשונית. מדובר עדיין במגעים ראשוניים ובדיווח לא נמסר האם אינטל גילתה נכונות כלשהי. עם זאת, במידה ואינטל תדחה את ההצעות וקואלקום תבחר לקדם את המהלך במסלול של "השתלטות עויינת", הדבר עשוי רק ללבות ביתר שאת את הקלחת סביב אינטל ולייצר כלפיה לחץ מצד משקיעים שאינם שבעי רצון מהתנהלות החברה.

דיווח: קואלקום רוצה לרכוש את אינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

לפי דיווח בסוף השבוע בוול-סטריט ג'ורנל, חברת קואלקום פנתה בימים האחרונים בהצעה לרכוש את חברת אינטל. בעיתון מדגישים כי מדובר בגישושים ראשוניים, וכי הדרך להשלמת מיזוג בסדר גודל כזה היא ארוכה. כמו כן, בדיווח לא נמסר האם אינטל הביעה נכונות כלשהי להצעת רכש.

מכשול נוסף בדרך להשלמת מיזוג כזה עשוי להגיע מכיוון הרשויות הרגולטוריות האחראיות על שמירה על תחרותיות, שעשויות לראות במיזוג מעין זה הפרה של חוקי התחרותיות. בנוסף, אינטל היא ספקית מרכזית של רכיבים קריטיים למערכת הביטחון האמריקאית. קואלקום היא הספקית המובילה של שבבי תקשורת לסמארטפונים, עם משפחת שבבי Snapdragon, שמצויים במכשירי האייפון לדורותיהם. בשונה מאינטל, קואלקום היא חברת fabless, כלומר מייצרת את שבביה דרך קבלן חיצוני. שבביה המתקדמים מיוצרים ב-TSMC.

סימני שאלה סביב הכוונות של קואלקום

לאינטל יש יכולות ייצור עצמאיות ותחת המנכ"ל הנוכחי, פט גלסינגר, היא שואפת להיות יצרנית השבבים המובילה בעולם, אף שהיא מפגרת אחרי TSMC בתחום תהליכי הייצור המתקדמים. ברמת המוצר, השוק החזק של אינטל הוא שוק המעבדים למחשבים אישיים ושרתים. לאחרונה השיקה מעבד AI חדש למחשבי PC. במידה והמהלך יתקדם, מעניין יהיה לראות האם קואלקום מעוניינת בשתי החטיבות של אינטל: חטיבת המוצר וחטיבת הייצור, או שבכוונתה למכור או לפצל חלק מנכסי אינטל.

הדיווח מגיע בתקופת משבר קשה באינטל. היא סיימה את הרבעון השני עם הכנסות של 12.7 מיליארד דולר והפסד נקי של 1.6 מיליארד, לצד תחזית מאכזבת לרבעונים הבאים. על מנת להפחית הוצאות, הודיעה אינטל על גל פיטורים נרחב של כ-15 אלף עובדים ברחבי העולם, כולל בישראל. מניית אינטל איבדה מתחילת השנה כ-54% משווייה והיא נסחרת בשווי שוק נמוך מ-100 מיליארד דולר (93.1 מיליארד דולר). מניית קואלקום עלתה ב-20% והיא נסחרת בשווי שוק של יותר מ-188 מיליארד דולר.

אינטל פאונדרי תהפוך לחברה בת ב"קבוצת אינטל"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל אינטל באירלנד. צילום: Techtime

חברת אינטל (Intel) מפרידה את פעילות הייצור ושירותי הייצור שלה, Intel Foundry, אשר תהפוך לחברה בת עצמאית בתוך אינטל. כך מתברר ממכתב ששלח אתמול (ב') מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, לעובדי החברה לאחר ישיבת ההערכה האסטרטגית של הדירקטוריון. גלסינגר הסביר שהמהלך הזה משלים את השינוי המבני שהחל מוקדם יותר השנה, כאשר החברה הפרידה בין הדו"חות הכספיים של Intel Foundry ושל Intel Products.

גלסינגר: "המבנה של חברה בת, מספק ללקוחות ולספקי הפאונדרי החיצוניים שלנו הפרדה ברורה משאר הפעילויות של אינטל. חשוב מכך, הוא נותן לנו גמישות בהערכת מקורות מימון עצמאיים בעתיד. אין שינוי בצוות ההנהלה של Intel Foundry, אולם נקים מועצת מנהלים הכוללת דירקטורים עצמאיים לניהול החברה הבת". למעשה המהלך הופך את אינטל לקבוצה הבנויה משתי חברות עצמאיות מרכזיות: Intel Foundry ו–Intel Products. 

אינטל תמכור כשני-שליש מהנדל"ן שבבעלותה

גלסינגר הסביר שלאחר השלמת המעבר ל-EUV, אינטל מאיטה את קצב ההשקעות שלה בתשתיות ייצור: "נעכב בכשנתיים את הפרויקטים שלנו בפולין ובגרמניה, המפעל באירלנד יישאר המרכז האירופי המוביל שלנו בעתיד הנראה לעין, ומלזיה נשארת מרכז תכנון וייצור. אנו מתכננים להשלים את בניית מפעל האריזה החדש במלזיה, אך נתאים את הפעלתו לתנאי השוק". מעבר לזה הוא כתב ש"אין שינויים באתרי הייצור האחרים של החברה". אומנם הוא לא הזכיר את המפעל בקריית גת, אבל מאינטל ישראל נמסר שהמפעל החדש הנבנה כעת בישראל אינו מושפע מהמהלך והוא ממשיך להיבנות בהתאם לתוכניות הקיימות.

בחודש שעבר הכריזה אינטל על תוכנית התייעלות שנועדה להפחית את ההוצאות בכ-10 מיליארד דולר. במסגרת זאת היא גם הודיעה שהיא תצמצם את היקף כוח האדם שלה בכ-15,000 משרות עד סוף השנה. גלסינגר דיווח שכמחצית מהמהלך הזה כבר הושלם. "בנוסף, אנו מיישמים תוכניות לצמצם או לצאת עד סוף השנה מכשני-שליש מהנדל"ן שלנו ברחבי העולם".

מניית אינטל אתמול (יום ב') בנסד"ק. ההכרזות התקבלו בהתלהבות
מניית אינטל אתמול (יום ב') בנסד"ק. ההכרזות התקבלו בהתלהבות

המכתב של גלסינגר פורסם מייד לאחר ההודעה שאינטל זכתה במימון ישיר של עד 3 מיליארד דולר במסגרת חוק Chips and Science עבור תוכנית Secure Enclave של ממשלת ארה"ב. תוכנית זו נועדה להרחיב את הייצור המהימן של שבבים מתקדמים עבור הממשל האמריקאי (למעשה עבור משרד הביטחון). במקביל, אינטל ו-Amazon Web Services (AWS) הכריזו על השקעה משותפת בפיתוח וייצור מעבדים לצורכי AWS במסגרת הסכם רב–שנתי בשווי מיליארדי דולרים.

הפעם המשקיעים מעניקים גיבוי

ההסכם כולל ייצור שבב AI fabric עבור AWS בתהליך Intel 18A, ייצור שבב Xeon 6 מותאם בתהליך Intel 3 והמשך הייצור של מעבדי Xeon Scalable עבור AWS. אינטל ו-AWS מתכננות גם לבחון ייצור של מעבדים ייעודיים נוספים בהתבסס על Intel 18A ותהליכי ייצור עתידיים כולל Intel 18AP ו-Intel 14A, אשר צפויים להיות מיוצרים במתקני אינטל באוהיו. בעקבות כל המהלכים האלה, זינקה מניית אינטל במסחר בנסד"ק בכ-6%, והמשיכה בתנופה הזו גם לאחר שעות המסחר שבמהלכן היא עלתה בעוד 8%. כעת החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-124.9 מיליארד דולר.

אינטל מנסה לנצח את Arm בקרב על אורך חיי הסוללה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הנחה רווחת בתעשייה היא שארכיטקטורת המעבדים של Arm חסכונית יותר ברמה האנרגטית בהשוואה לארכיטקטורת המעבדים של אינטל, x86. המעבד החדש שהשיקה אתמול אינטל, Lunar Lake, שפותח בישראל, נועד להפריך את ההנחה הזו. לדברי אינטל, ה-Lunar Lake צורך 50% פחות אנרגיה מקודמו, Meteor Lake, או אם לנסח את המשוואה אחרת – ה-Lunar Lake מסוגל לבצע פי 2 יותר ביצועים לכל ואט הספק, בהשוואה ל-Meteor. זוהי קפיצת מדרגה משמעותית בין דור לדור.

בהיותו מעבד למחשבים ניידים, השיפור ביעילות מיתרגמת לחיי סוללה ארוכים יותר. אינטל הציגה נתונים השוואתיים, לפיהם המעבד שלה מאפשר חיי סוללה של 20.1 שעות, כמעט שעתיים יותר מה-Snapdragon של קואלקום וכמעט 4 שעות יותר מהמעבד המתחרה של חברת AMD – שניהם מבוססים על ארכיטקטורת Arm.

בשיחה בפודקאסט Tech Talk של אינטל הסבירה מנהלת שיווק מוצר באינטל, מניני שארמה: "היעד הראשון במעלה שלנו בתכנון Lunar Lake היה מקסימום ביצועים לכל ואט. רצינו להפריך את המיתוס על היעילות הנמוכה של מעבדי x86. רצינו לבנות מערכת קרה יותר, שקטה יותר ועם חיי סוללה ארוכים יותר".

מערכת ניהול הספק מרובת-ערוצים

בין היתר, אינטל השיגה זאת באמצעות תכנון מערך מבוזר של אספקת כוח למעבד. ה-Lunar Lake מקבל את האנרגיה שלו דרך 4 שבבים לניהול הספק (PMIC), שיטה  שניתן למצוא בעיקר בסמארטפונים. השימוש בארבעה ערוצי הספק מאפשר לנהל בצורה אופטימלית יותר את אספקת האנרגיה למעבד, ולכבות באופן דינמי את הזרמת הכוח למודולים שאינם נדרשים למשימת העיבוד הספציפית ברגע נתון. השימוש בארבעה שבבי ניהול הספק גם מייצר נתונים מדויקים יותר על צריכת ההספק של המעבד, והדבר מאפשר לבצע אופטימיזציה נוספת של צריכת האנרגיה.

היבט הנדסי נוסף שמוביל לחיסכון באנרגיה קשור להכללת הזיכרון במארז עצמו (Memory-on-Package), בסמיכות פיסית אל המעבד. אינטל מסרה שסמיכות הזיכרון למעבד מפחיתה את ההספק הנדרש כדי להפעיל את הזיכרון, מאחר שהמוליכים החשמליים (traces) קצרים יותר. התכנון הקומפקטי הזה גם מאפשר להגיע למהירות המקסימלית הפוטנציאלית של הזיכרון – 8533MT/s. בנוסף, הכללת הזיכרון במארז איפשר להקטין את שטח המעבד בכ-250 מילימטר-מרובע.

עמידה בדרישות מיקרוסופט ל-AI PC

משפחת מעבדי Lunar Lake היא הדור השני של מעבדי ה-AI למחשבים אישיים של אינטל. המעבדים בנויים משילוב של מעבד ראשי (CPU), מעבד גרפי (GPU) ומעבד נוירונים (NPU). מעבד הנוירונים מציג ביצועים של 48 טריליון פעולות לשנייה (TOPS). שלושת המעבדים יחדיו מספקים ביצועים של 128TOPS. לפי הרף שהציבה מיקרוסופט, מעבד ייחשב כמעבד AI-PC, אם הוא כולל NPU העובד במהירות של 40 טריליון פעולות בשנייה – מכאן שהמעבד של אינטל עומד בהגדרת מעבד AI ל-PC.

פרוייקט ישראלי מלא, החל משלב הרעיון

מעבד ה-Lunar Lake פותח בישראל במשך יותר משנתיים. מי שהוביל את תהליך הפיתוח הוא זוהר צבע, סגן נשיא (VP) בקבוצת המחשוב האישי (Client Computing Group) של אינטל. לדבריו, "לפני כשלוש שנים, זיהינו את הפוטנציאל העצום של AI במחשבים אישיים. החלטנו להשקיע בפיתוח מנוע AI חזק, למרות שבאותה תקופה לא היה ברור כיצד ישתמשו בו. היום אנחנו רואים שזה היה הימור נכון".

״פרוייקט Lunar Lake מובל מישראל מתחילתו ועד סופו״, הסביר צבע. ״הצוות הישראלי אחראי על כל השלבים הקריטיים – הגדרת המוצר, פיתוח הקונספט, תכנון הארכיטקטורה, העיצוב, וההוצאה לפועל. בפרוייקט כולו השתתפו מאות מהנדסים ואנשי מקצוע, שעבדו על פיתוח המעבד הזה. הם הביאו איתם ניסיון עשיר בתכנון מעבדים מתקדמים ויכולת לחשוב 'מחוץ לקופסה', מה שאפשר לנו לפתח מעבד עם יכולות AI מתקדמות עוד לפני שהשוק הבין את הצורך בהם".

אינטל הכריזה על תחנת עבודה בעלת 60 ליבות עיבוד

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל הכריזה היום (ד') על הדור החדש של מעבדים לתחנות עבודה מקצועיות, בשם הקוד Xeon W. המעבדים החדשים מיועדים ךתת מענה לדרישות עיבוד גבוהות במטלות דוגמת עיצוב גרפי מתקדם, תכנון הנדסי והפעלת יישומי בינה מלאכותית. בקצה הגבוה של המשפחה החדשה נמצא מעבד Intel Xeon w9-3595X, הכולל 60 ליבות ביצועים (ליבות למטלות עיבוד כבדות). המעבדים החדשים מספקים תמיכה בזיכרון DDR5 RDIMM עם קיבולת של עד 4TB, ועד 112 ערוצי תקשורת מסוג PCIe Gen 5.0 לתמיכה במערכים הכוללים מעבדים גרפיים (GPU) רבים.

החברה הטמיעה בהם את טכנולוגיית Intel Advanced Matrix Extensions (AMX), המאפשרת עיבוד מהיר ויעיל יותר של משימות בינה מלאכותית (AI) ישירות במעבד. התכונה הזו מאיצה את ביצועי AI ומאפשרת פיתוח ועיבוד מערכות AI במחשב המקומי. חברת אינטל מסרה שהמעבדים יהיו זמינים בשוק החל מחודש ספטמבר 2024, כאשר כבר היום ניתן להזמין אותם. הם מופיעים במספר רב של גרסאות ובמחירים הנעים בטווח שבין 609 דולר ל-5,889 דולר למעבד.

מעבד השרתים Xeon 6 יגיע לשוק ב-2025

בתוך כך, התברר השבוע כי מעבד השרתים החדש של אינטל, Xeon 6, צפוי להגיע אל השוק במחצית הראשונה של 2025. הדבר נחשף במהלך כנס Hot Chips 2024 שבו נמסרו פרטים ראשוניים על המעבד החדש. בין השאר, מסתבר שבמהלך תכנון המעבד השתמשה אינטל בניתוח מידע שהגיע מכ-90,000 פריסות שונות ברחבי העולם, שממנו התברר שהשוק זקוק לפתרון המאזן בין מספר דרישות סותרות: ביצועים גבוהים, יעילות אנרגטית ואמינות בתנאי סביבה קשים. הארכיטקטורה של Xeon 6 מיועדת לתמוך גם ביישומי AI וגם במטלות זמן אמת. 

אינטל מכרה את מניותיה בחברת Arm

פורסם בתאריך ע"י Techtime

באמצע חודש מאי 2024, שבועיים לפני תום הרבעון השני, מכרה חברת אינטל (Intel) את מניותיה בחברת Arm. הדבר התברר בעקבות דיווח סטנדרטי של אינטל לבורסה שבו מפורטות עסקאות מניות שונות שהחברה מבצעת, כאש אחת מהן היא מכירת מניות יצרנית ארכיטקטורת המיחשוב הבריטית, Arm Holdings. מפרטי הדיווח של אינטל, מתברר שהיא מכרה 1.176 מיליון מניות תמורת 147 מיליון דולר. העיסקה לא משפיעה על מניית Arm אשר נסחרת בנסד"ק לפי שווי חברה של כ-132 מיליארד דולר, אולם מעוררת עניין רב בתעשייה בגלל מצבה הקשה של אינטל לאחר הדו"ח הרבעוני האחרון שלה.

בתחילת החודש פירסמה אינטל דו"ח מאכזב לרבעון השני 2024, שבעקבותיו קרסה מנייתה בנסד"ק בכ-26% במסחר: ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ-12.7 מיליארד דולר, בדומה לרבעון הקודם ולרבעון המקביל ב-2023. הדשדוש צפוי להימשך גם ברבעון הבא, שבו צופה אינטל הכנסות של 12.5-13.5 מיליארד דולר. החברה סיימה את הרבעון השני עם הפסד נקי של 1.6 מיליארד דולר, והכריזה על תוכנית התייעלות שבמסגרתה היא תקצץ עד סוף השנה 15,000 משרות, מתוך כ-125 אלף עובדיה (מתוכם היא מעסיקה כ-11 אלף עובדים בישראל). אינטל העריכה שתוכנית ההתייעלות תאפשר חיסכון של 10 מיליארד דולר ב-2025, ולהביא את רמת הוצאות התפעול ל-17.5 מיליארד דולר ב-2025.במקביל, היא צופה שבעקבות השלמת תוכנית הפיתוח של תהליכי ייצור חדשים, הוצאותיה על תשתיות ייצור יירדו בכ-20%, להיקף של כ-20-23 מיליארד דולר. כיום נסחרת מניית אינטל במחיר של כ-20.4 דולר, המעניקה לה שווי שוק של כ-87 מיליארד דולר.