תע"א תפטר 900 עובדים; המנכ"ל התפטר

התעשייה האווירית נכנסת לתקופת משבר. העיתון דמרקר דיווח היום שהחברה החליטה לפטר כ-900 מעובדי חטיבת התעופה, שהיא החטיבה הגדולה ביותר בחברה ומעסיקה כ-5,000 עובדים. יאיר כץ, מזכיר ועד עובדי התעשייה האווירית, אמר שמדובר בצעד חד צדדי של ההנהלה, שמעוניינת לנצל את הקורונה ואת המשבר בתעופה על מנת לבצע קיצוצים דרמטיים בחברה. "ועד העובדים לא ייתן יד למהלך הזה ויילחם בו בכל הכוח. ההחלטה מנותקת מהמצב במשק הישראלי", מסר לעיתון.

במקביל, התפטר אתמול מנכ"ל התעשייה האווירית, נמרוד שפר (בתמונה למעלה), לאחר שנתיים בלבד בתפקיד. הוא הצטרף לתעשייה האווירית כסמנכ"ל תכנון אסטרטגי לפני כשנתיים וחצי לאחר 36 שנות שירות בצה"ל כטייס קרב בחיל האוויר. בתפקידו האחרון בצה"ל שימש כראש אגף תכנון (אג"ת). חטיבת התעופה הוקמה בשנת 2018 ומרכזת את כל פעילויות החברה בתחומי התעופה: פעילויות בדק מטוסים, כלי-הטיס האזרחיים, חטיבת ההנדסה ואלמנטים ממפעל להב המתמחה בהשבחת מטוסי קרב.

חטיבת התעופה עוסקת בפיתוח, ייצור והרכבת מכלולים של מטוסי מנהלים אזרחיים, מרכז תמיכה ושירות למטוסים המשרת חברות תעופה ומפעילי מטוסים (לשעבר בדק מטוסים), הסבות מטוסי נוסעים למטען, השבחה ותחזוקה של מטוסים צבאיים ופיתוח מערכות אוויוניקה. מכירות החטיבה צמחו רק במעט ובשנת 2019 הן הסתכמו בסביבות כ-1.3 מיליארד דולר. סך כל מכירות התעשייה האווירית ב-2019 הסתכמו בכ-4.1 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-3.7 מיליארד דולר בשנת 2018.

חטיבת התעופה תבצע הסבות למטוסים של DHL. משבר הקורונה עורר תקוות בתחום ההסבות למטוסי מטען
חטיבת התעופה תבצע הסבות למטוסים של DHL. משבר הקורונה עורר תקוות בתחום ההסבות למטוסי מטען

בעבר היו ציפיות שהחטיבה הזאת תרוויח ממשבר הקורונה, שכן המגיפה השביתה אלפי מטוסים בעולם וחלק גדול מהם מאוחסן בתנאים לא מושלמים וייאלץ לעבור תהליכי החזרה לכשירות עם שוך המגיפה. כך למשל, בתחילת החודש הזה היא חתמה על עסקה עם חברת השילוח DHL להסבת מטוסי נוסעים מסוג B767-300 למטוסי מטען, בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים.

העיסקה כוללת הסבה של שלושה מטוסים עם פוטנציאל להסבת מטוס רביעי. מנהל חטיבת תעופה בתעשייה האווירית, יוסי מלמד, אמר שמשבר הקורונה מגדיל את חשיבותם של מטוסי מטען, "שהפכו לעורק החיים המרכזי בעולם״. מכל מקום, ההתפטרות אינה פוטרת את שפר מהתמודדות עם המשבר הנוכחי: שפר יסיים את תפקידו לאחר שיעביר את ניהול החברה בחפיפה מסודרת למחליפו לכשייבחר. לאור הקשיים בעבר באיתור מנכ"ל לחברה, יש להניח שיעברו מספר שבועות עד שיימצא מחליף.

התעשייה האווירית תספק למדינה אירופית מטוס ביון במחיר של 350 מיליון דולר

בתמונה למעלה: מטוס ביון של התעשייה האווירית על-גבי פלטפורמת מטוס המנהלים גאלפסטרים שהיא מייצרת

התעשייה האווירית (IAI) זכתה בהזמנה ממדינה אירופית לספק מטוס ביון הכולל מערכות מודיעין אלקטרוני של אלתא בהיקף כולל של כ-350 מיליון דולר. מדובר במטוס האוסף מידע מודיעיני אסטרטגי. הפרוייקט יהיה באחריות אלתא, אשר תספק את מערכות המכ"ם, איסוף המידע והלוחמה האלקטרונית. החברה לא מסרה איזה מטוס היא תספק, אולם ציינה שבשנים האחרונות היא השיגה יכולת מיזוער מערכות הביון האלקטרוני המאפשרות שימוש במטוסי סילון קטנים יחסית, במקום במטוסי נוסעים רחבי גחון או במטוסי מטען שהותאמו למשימות לוחמה אלקטרונית.

מנהל חטיבת התעופה באלתא, גדעון לנדא, אמר שהשוק האירופי הוא שוק יעד אסטרטגי של אלתא. ההיצע של אלתא/תע"א בתחום מטוסי הלוחמה האלקטרונית כולל כיום ארבעה קטגוריות מרכזיות: מטוסים גדולים מסוג  AEW&C הפועלים על-גבי פלטפורמות דוגמת בואינג ומשמשים להתרעה מוקדמת ובקרה. בעבר הרחוק ניסתה ישראל למכור מטוס מהסוג הזה לסין אולם העיסקה בוטלה בלחץ ארצות הברית. כיום יש הסכם בין התעשייה האווירית לבין חברת איירבאס האירופית וחברת אמבאר הברזילאית, לפיתוח מטוסי ביון גדולים על-גבי הפלטפורמות האוויריות שלהן.

פלטפורמת AGS – Air to Ground Surveillance המותאמת למטוסי מנהלים סילוניים דוגמת גאלפסטרים, שהתע"א מפתחת ומייצרת עבור חברת Gulfstream האמריקאית. הפלטפורמה כוללת מערכות מודיעין מבוססי אותות תקשורת (SIGINT), מכ"ם לסריקת פני השטח, חיישנים אלקטרו-אופטיים המשמשים לאיסוף מידע קרקעי ומערכת מיחשוב לעיבוד וניתוח המידע. הפלטפורמה הימית MPA – Maritime Patrol Aircraft מספקת יכולת מעקב אחר מטרות ימיות, ניהול לוחמה נגד כלי שיט וצוללות, ביצוע סיורים לטוח ארוך ולנהל משימות חיפוש והצלה. החליפה האלקטרונית הזאת מותקנת במטוסי מנהלים סילוניים בגודל בינוני, דוגמת המטוס Global 5000 של חברת בומברדייה.

לוחמת הרשת הדיגיטלית נשענת על מבצרים אלקטרוניים מעופפים

הגרסה הקטנה ביותר היא של מטוסי לוחמה אלקטרונית, הסורקים את ספקטרום הקרינה האלקטרו-מגנטית ומאתרים את המיקום של הגופים הקורנים באזורים גיאוגרפיים נרחבים. התע"א מסרה שמטוסיה צברו נסיון מבצעי נרחב במהלך השימוש בהם בצה"ל.

עקב החשיבות האסטרטגית של מטוסי הביון, עסקאות מהסוג הזה אינן נפוצות מאוד. יחד עם זאת, חשיבותם במערך הכוחות נמצא בעלייה תלולה עקב מספר שינויים מהירים בשדה הקרב המודרני. הגורם הראשון הוא משקלם הגובר של טילים וטילי שיוט בשלבי הלוחמה. מנגד, המעבר של צבאות למתכונת של לחימת רשת דיגיטלית מחייבת קבלת מידע אלקטרוני מדוייק, מעובד ובזמן אמת. בקביל, המהלך הזה עצמו גם מייצר הרבה מאוד מקורות קרינה שמטוסי הביון יכולים לקלוט, לנתח ולשדר לכוחות.

רפאל, אלביט והתע"א מתחרות על פרוייקט רכב הקרב העתידי

בתמונה למעלה: רכב הלחימה של אלביט במבט מבחוץ. צילום: משרד הביטחון

בתום חודש של ניסויים, חשף היום (א') המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון (מפא"ת), יחד עם מםקדת חיל השריון, את טכנולוגיות העתיד לרכב הקרב של צה"ל. רפאל, אלביט והתעשייה האווירית הגיעו לשלב הגמר של הפיתוח, והציגו כל אחת את טכנולוגיית התפעול שלה עבור רכב קרב עתידי, שיופעל על-ידי שני אנשי צוות בלבד ויתבסס על יכולות אוטונומיות ובינה מלאכותית. הפלטפוקמה החדשה קרויה "כרמל" (כלי רק"מ מתקדם ליבשה).

תוכנית כרמל יצאה לדרך לפני כשלוש שנים ונועדה לפתח קונספט לחימה חדש לחלוטין, המבוסס על יכולות תפעול ותמרון אוטונומיות ואוטומטיות, בינה מלאכותית, יכולות חישה, הנעה היברידית ועוד. שלב א' של התוכנית הציב בפני המפתחים דרישה להוכחת היתכנות של תפעול רק"מ על-ידי שני לוחמים במדפים סגורים. רפאל, התעשייה האווירית ואלביט מערכות התבקשו לפתח בנפרד מדגים שיהפוך את תא הלחימה בטנקים ובנגמ"שים לתא לחימה מתקדם (cockpit), שבו מרבית הפעילות מתבצעת באופן אוטונומי (נסיעה, איתור איומים, הרכשת מטרות, הגנה וירי).

הקונספט של אלביט: שריונאי עם קסדת טייס

הלוחם בתא הלחימה רואה את כל תמונת הקרב, המודיעין, האיומים והמטרות, 360 מעלות, במדפים סגורים, ונדרש רק לקבל החלטות, שאותן המערכת לא יודעת (עדיין) לקבל בעצמה. חברת אלביטמערכות פיתחה מדגים טכנולוגי המבוסס על שימוש במערכת הראש Iron Vision, שעליה מתבססת קסדת הטייס של מטוסי -F-35. הרק"מ של אלביט כולל ניהוג אוטונומי ושימוש ביישומי בינה מלאכותית לתהליכי קבלת החלטות והשמדת מטרות.

שני הלוחמים מצוידים בקסדה החכמה המאפשרת לרכוש מטרות, לנהג ולנווט באמצעות כיוון המבט, ולשעבד את מערכות הנשק לקו הראייה של הצוות. הרק"מ מתפקד כתא תקיפה עצמאי בעל עוצמת אש גבוהה, הוא משמש כתחנה ברשת תקשורת המבצעת יישומי חישה מולטי-ספקטרלית והיתוך מידע, וכן כפלטפורמה להפעלת מערכות לא מאוישות חיצוניות כגון: רחפן שמצלם ומזרים אינפורמציה, או חלוץ רובוטי שמבצע משימות בפרופיל סיכון גבוה.

הקונספט של רפאל: קוקפיט "שקוף"

חברת רפאל פיתחה את רעיון "הקוקפיט השקוף", המאפשר לאנשי הצוות ראייה היקפית ושיקוף מלא, 360 מעלות, על המתרחש מחוץ לנגמ"ש בשדה הקרב, ללא קסדות או אמצעי ראייה. הקוקפיט השקוף הוא בעצם שילוב של מסכי מגע מתקדמים, הנמצאים בממשק אחד עם השני, ומקיפים את אנשי הצוות מבפנים, כאשר מגוון סנסורים משקפים לאנשי הצוות תמונת מצב אמיתית ומתעדכנת של המתרחש מחוץ לנגמ"ש.

על-גבי הכלי הממוגן מותקנות מערכות חישה וניטור, מערכות אלקטרו-אופטיות, עמדות נשק, משגרים לטילי גיל (ספייק), הדק חכם, מערכת התקשורת BNET ומערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח". המערכות הללו מסוגלות לאתר ולנטרל, בו-זמנית, מספר רב של מטרות.

משחקי המחשב הקטלניים של התע"א

התעשייה האווירית פיתחה מדגים טכנולוגי המבוסס על משפחת הכלים הרובוטיים והבלתי מאוישים של החברה, הנמצאים כיום בשימוש צבאי בארץ ובעולם. מערכת הכרמל של תע"א משלבת בין תצוגה פנורמית לתפעול באמצעות מסכים אישיים ובקר (ג'ויסטיק) בדומה למשחקי מחשב. המערכות האוטונומיות ברק"מ נשלטות על-ידי מערכת לחימה מרכזית ואוטונומית, המסנכרנת את תתי המערכות ועוזרת למפעיל האנושי לסנן את המידע כדי להתמקד באיומים הקריטיים ובקבלת החלטות בזמן אמת. הפיתוח מבוסס על בינה מלאכותית, ניהול מערך תחמושת יעיל, ניהוג עצמי בשטחים מורכבים ויכולות תקיפה וירי מדויק.

רמז לעתידו של חיל השריון

שלוש ההצעות נבחנו בשבועות האחרונים בשורת תרחישים מבצעיים מורכבים. במקביל למאמץ הזה, מובילה מפא"ת מאמץ משולב פיתוח של טכנולוגיות תומכות נוספות, בהן: הנעה היברידית לרק"מ זחלי, הסוואה אקטיבית, הגנת סייבר לרק"מ, מכ"ם רב-משימתי, מערכת לזיהוי עמית, פתרונות מיגון ועוד. תוכנית כרמל מציבה את מדינת ישראל בחוד החנית של תכניות לרק"מ מתקדם בעולם.

ראש מו"פ במפא"ת, תא"ל יניב רותם, אמר שהניסויים הוכיחו שניתן לתפעל רק"מ עתידי על-ידי שני חיילים בלבד, בתוך תא סגור (מדפים סגורים). "אנחנו נמצאים לקראת שינוי תפיסה מהפכני בתמרון היבשתי, ונרצה לראות איך אנחנו מממשים את זה בתקופה הקרובה בצה"ל". ​קצין שריון ראשי, תא"ל גיא חסון, אמר שתהליך הפיתוח והבחינה יביא לשילוב חלק מהטכנולוגיות החדשות בטנק 4 ברק, "שייצא מפס הייצור בשלוש שנים הקרובות".

חץ 3 הצליח ליירט טיל בליסטי מחוץ לאטמוספירה

בתמונה למעלה: שיגור הטיל חץ 3 באתר הניסויים באלסקה. צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון

מנהלת "חומה" במפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) שבמשרד הביטחון השלימה בהצלחה סדרת ניסויים של מערכת הנשק "חץ 3" (Arrow 3) שנערכו באלסקה בשיתוף עם הסוכנות האמריקאית להגנה בפני טילים (MDA). הניסויים בוצעו בהובלת משרד הביטחון ומפעל מל"מ בתעשייה האווירית (מל"מ), בהשתתפות התעשיות הביטחוניות וחיל האוויר הישראלי. מערכת חץ 3 מיועדת ליירוט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. בניסויים שנערכו הודגמה בהצלחה מלאה יכולת יירוט (Hit-to-kill) של מטרות בגובה רב מחוץ לאטמוספירה.

טיל דו-שלבי עם יכולת תימרון בחלל

המיירט במערכת חץ 3 הוא טיל דו-שלבי הכולל שני מנועי דלק מוצק, אשר משמיד את הטיל התוקף באמצעות פגיעה פיסית. עם קבלת התראה ממערכת המכ"ם, מערכת השליטה והבקרה בוחרת בסוללה ובמיירט האופטימליים לביצוע היירוט. היא משגרת את הטיל אל האזור המשוער שבו צפוייה להיות ההתנגשות. בשלב הראשון מופעל מנוע ההאצה המביא אותו אל אזור הפגיעה המשוער. בשלב הזה הטיל נפרד ממנוע ההאצה, וראש ההשמדה הממונע נע לכיוון המטרה בעזרת הנחיות המגיעות מהמכ"ם הקרקעי.

בשלב הזה, הטיל מפעיל מערכת חישה אלקטרו-אופטית אשר מזהה את הטיל התוקף וננעלת עליו. היא מכוונת את הטיל המיירט בתימרונים הסופיים המביאים אותו לפגיעה בטיל התוקף ולהשמדת מטען ההרס שלו. מערכת חץ 3 משולבת במערכות הניהול והבקרה של מערכת חץ 2. הדבר מבטיח שבמקרה של פגיעה לא אופטימלית (או כאשר הטיל התוקף נושא יותר מראש נפץ אחד), ישוגרו מיד טילי חץ 3 או חץ 2 כדי להשלים את ההשמדה.

רגע הפגיעה במטרה: חץ 3 מיירט טיל אנקור מתוצת רפאל במהלך מעופו בחלל החיצון
רגע הפגיעה במטרה: חץ 3 מיירט טיל אנקור מתוצת רפאל במהלך מעופו בחלל החיצון

מערכת הנשק חץ הינה מרכיב מרכזי במערך ההגנה הרב שכבתית שאותו מובילה מינהלת חומה במפא"ת. המערך הרב-שכבתי מבוסס על ארבע שכבות הגנה מבצעיות: מערכת "כיפת ברזל", מערכת "שרביט קסמים", מערכת "חץ 2" ומערכת "חץ 3". התעשייה האווירית משמשת כקבלן הראשי בפיתוח מערכת הנשק ומיירטי ה"חץ". חברת אלישרא שבבעלות אלביט מערכות פיתחה את מערכת ניהול הירי. חברת בואינג, חברת תומר וחברת רפאל הן קבלניות משנה עיקריות בפיתוח וייצור המיירט חץ 3. חברת רפאל גם אחראית על פיתוח טיל המטרה ממשפחת אנקור, ועל חלקים נוספים במערכת הנשק.

במהלך הניסויים נעשה שימוש במכ"מ האמריקאי AN\TPY2 שפותח על-ידי רייתאון, ומשמש גם במערכת ההגנה האמריקאית THAAD. בניסוי הודגמה בהצלחה יכולת קישוריות מבצעית בין שתי המערכות. ממשרד הביטחון נמסר שהניסויים בוצעו באלסקה בזכות יכולות בדיקה של המערכת שאינן ניתנות לביצוע בישראל. ראש מנהלת "חומה" במפא"ת, משה פתאל, אמר שהניסויים מסכמים 10 שנות פיתוח. "מדובר בהישג מבצעי וטכנולוגי בלתי רגיל למדינת ישראל. זוהי פעילות משותפת וייחודית של ממשלות ארה"ב וישראל, המדגישה את שיתוף הפעולה האסטרטגי בין המדינות בתחום ההגנה מטילים".

ראש סוכנות ההגנה האמריקאית בפני טילים, אדמירל ג'ון הייל, אמר שההצלחה הייחודית באלסקה מוכיחה את יכולותיה העתידיות של ישראל להביס את האיומים המתפתחים בזירה.

ישראל בפאריס: ריבוי-חיישנים ובינה מלאכותית קטלנית

בתמונה למעלה: המל"ט T-Heron החדש. ארבעה מטעדים שונים הפועלים בו-זמנית

לקראת הסלון האווירי בפאריס שייפתח מחר, חשפו כמה תעשיות ביטחוניות מישראל את המוצרים החדשים ביותר שלהן, והתמונה המרכזית העולה מההכרזות היא ששדה הקרב העתידי ינוהל באמצעות היתוך מידע ממספר גדול מאוד של חיישנים מגוונים, וממערכות לומדות המצויידות בבינה מלאכותית המכוונת את החימוש אל המטרה – כדי להשמיד אותה. חברת רפאל דיווחה שהיא שילבה בינה מלאכותית ויכולות לימוד עומק בתוך ערכת ההנחייה SPICE-250. הערכה כוללת יכולות איתור מטרה והכוונת פצצה אל המטרה, והופכת פצצות אוויר-קרקע סטנדרטיות לפצצות חכמות.  ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה מתפרסם השימוש בבינה מלאכותית לצורך הרג.

רובוט חכם מאתר את המטרה

ערכת ההנחייה SPICE-250 יכולה להנחות פצצה במשקל 75 ק"ג אל המטרה ממרחק של עד 100 ק"מ. הטכנולוגיה החדשה נקראת ATR – Automatic Target Recognition. היא מאפשרת לראש ההנחייה ללמוד מראש מאפיינים מרכזיים של המטרה באמצעות בינה מלאכותית ולימוד עומק. במהלך הטיסה, הטייס מקצה מטרה לכל פצצה. השיגור הראשוני מביא אותה אל קרבת המטרה, כאשר בשלב הזה נכנס לפעולה מנגנון ה-ATR, המאפשר תקיפה אוטומטית או תקיפה במעגל בקרה הכולל מפעיל אנושי, אשר מקבל סיוע ממערכת הבינה המלאכותית.

מטעד לייטנינג של רפאל: שילוב של חיישן אלקטרו-אופטי עם מכ"ם SAR
מטעד לייטנינג של רפאל: שילוב של חיישן אלקטרו-אופטי עם מכ"ם SAR

גם חברת אלביט מביאה בינה מלאכותית אל שדה הקרב. היא הכריזה על גרסא חדשה של מערכת איסוף המידע המוטסת CONDOR MS (המתחרה במטעד לייטנינג של רפאל) הכוללת מצלמה מולטי-ספקטרלית ומערכת אנליטיקה מבוססת בינה מלאכותית. המערכת משלבת שלושה חיישנים אלקטרו-אופטיים במטעד אחד: חיישן לאור נראה וקרינת אינפרא-אדום קרובה (VNIR), חיישן לקרינת ביניים בתחום האינפרא אדום (MWIR) וחיישן לקרינת אינפרא אדום באורך גל קצר מאוד (SWIR). אלביט מסרה שאלגוריתם לימוד העומק מסייע למערכת לזהות את המטרות שהיא מחפשת.

המכ"ם הוא רק חלק מהמכ"ם

מגמה מרכזית אחרת, היא שילוב של מערכות מרובות חיישנים למערכת מאוחדת. התעשייה האווירית מביאה ארכיטקטורה חדשה של מערכת איתור אוניברסלית בשם MS-MMR, המהווה ראשי תיבות של הביטוי "מכ"ם רב-משימתי מרובה חיישנים" (Multi-Sensor Multi-Missions Radar). המערכת מבוססת על המכ"ם הרב-משימתי של אלתא מדגם ELM-2084, המשמש במערכות ההגנה בפני טילים כיפת ברזל, שרביט קסמים ובמערכת טילי האוויר-קרקע ברק, שפותחה במשותף על-ידי ישראל והודו.

מכ"ם רב-משימתי מרובה חיישנים החדש של התעשייה האווירית
מכ"ם רב-משימתי מרובה חיישנים החדש של התעשייה האווירית

לצד המכ"ם, כוללת מערכת MS-MMR חבילה של חיישנים משלימים, בהם: חיישנים אלקטרו-אופטיים ליום וללילה, חיישנים לאיתור שיגורים, חיישני מודיעין אלקטרוני לאיתור אותות תקשורת, ומערך תוכנה המתיך את המידע המגיע מכל החיישנים, ומייצר תמונת מצב מלאה של הרקיע. רפאל נקטה באסטרטגיה דומה, והודיעה שהיא תביא לפאריס פתרון מרובה-חיישנים, אולם באוויר. החברה תחשוף את הגרסה החדש של מטעד המודיעין האופטי RecceLite XR והמטעד האלקטרו-אופטי המוטס שלה, Litening, כשהם מתוגברים באמצעות מכ"ם SAR – Synthetic Aperture Radar מתוצרת אלתא.

הלייטנינג הוא אחד מהמוצרים הפופולריים ביותר של רפאל, ולאורך השנים היא מכרה 1,900 יחידות ממנו ל-27 חילות אוויר שונים. תוספת המכ"ם מאפשרת למטעד להתגבר על בעיות ראות, ולספק מידע גם בתנאי מזג אוויר מעונן. ראש חטיבת אוויר ומודיעין ברפאל, יובל מילר, אמר ששילוב האלקטרו-אופטיקה עם מכ"ם, מספק מענה למגוון תרחישים. "המכ"ם משדרג את יכולות הירי של המטוסים למטרות מרוחקות, ואת יכולות האיתור וזיהוי המטרות. מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית ביכולת של מערכות מוטסות".

מל"ט החדש של התעשייה האווירית

בתוך כך, התעשייה האווירית מציגה חידוש ברמת הפלטפורמה: מל"ט טקטי מסוג חדש בשם Tactical Heron (או בקיצור T-Heron). המל"ט T-Heron מיועד לשימוש על-ידי כוחות לוחמים בקרקע ובים. הוא מסוגל לשאת עד ארבעה מטעדים שונים כדי לבצע מספר משימות בו-זמנית וכן לבצע המראה ונחיתה אוטומטיים ממסלולים קצרים באורך של 300 מטר או ממסלולים מאולתרים.

הוא יכול לפעול גם במתאר פעולה אוטומטי לחלוטין. התעשייה האווירית ציידה אותו במערך תקשורת לוויינית, המאפשר לו לפעול מעבר לאופק (Beyond Line of Sight). המטוס הוא בעל מוטת כנף של 10.6 מטר ואורך של 7.3 מטר. הוא יכול לשאתר מטעדים במשקל כולל של 180 ק"ג ולשהות באוויר 24 שעות במרחק של עד 300 ק"מ מהמפעיל.

המל"ט כולל מערכות זיהוי עמית/אויב ומערכת למניעת התנגשויות אוויריות. המטעדים כוללים חיישנים אלקטרו-אופטיים ליום וללילה, מכ"ם SAR, ציוד ליירוט תשדורות רדיו לצורך השגת מודיעי אלקטרוני, ציוד לשיבוש אלקטרוני, מכ"ם ימי ועוד. המטוס מצוייד במנוע בעל מערכת בקרת הצתה אלקטרונית, המבטיחה פעולה שקטה מאוד.

המטעד המולטי-ספקטרלי של אלביט מעבד את התמונות באמצעות לימוד עומק
המטעד המולטי-ספקטרלי של אלביט מעבד את התמונות באמצעות לימוד עומק

 

התעשייה האווירית מפתחת טכנולוגיה למיצוי מידע מחיישנים מרובים

בתמונה למעלה: פיתוח לייזר במפעל תממ, תע"א. צילום: אלון רון

התעשייה האווירית (IAI) מרחיבה את היכולות שלה בתחום החיישנים האלקטרו-אופטיים ונכנסת לתחום המתפתח של מיצוי מידע בספיקות גבוהות, המאפשר לחלץ מידע מקבצים גדולים מאוד המרכזים לעתים מידע המגיע ממגוון גדול של חיישנים שונים. רוב העבודה מתבצעת בתוך מפעל תממ בחטיבת מערכות טילים וחלל של התעשייה האווירית, האחראי על תחום האלקטרו-אופטיקה ומערכות ניווט אינרציאליות בחברה. יכול להיות שכבר בשנה הקרובה היא תכריז על מוצרים חדשים. כך סיפר ל-Techtime ראש מינהל טכנולוגיות וסינרגיית פיתוח במטה התע"א, נוה בהט.

לדבריו, עד היום החברה התמקדה במה שקרוי בתעשייה בשם "מטעדי קשית", הצופים בזווית צרה על מרחב הסריקה. "מטעדים רחבי שדה ראייה הם עולם חדש המאפשר לספוק יותר שטח באמצעות חיישנים מגוונים, ולבצע מיצוי מידע יעיל יותר. במקרה הזה אנחנו מדברים על תמונות בסדרי גודל מאות מגה-פיקסל, אשר הורכבו ממידע שהגיע ממספר חיישנים שונים. זו המהפיכה הבאה בעולם האלקטרו-אופטיקה והיא משתלבת במגמות הנוספות, כמו גיוון אורכי הגל, הרחבת התמונה והפחתת המשקל וההספקים".

המחשבים משנים את פני האופטיקה

לדבריו, התחום הזה מתפתח בזכות טכנולוגיות המחשוב החדשות, המספקות את העוצמה הדרושה כדי להתיך מקורות מידע שונים ולבצע עיבוד מהיר של קבצים גדולים. "הרבה מאוד שנים המחשבים התקשו לספק את המשאבים עבור עוקבים אלקטרו-אופטיים ולכן היינו צריכים להתמקד במטרות יחידות. כיום הם מאפשרים לנו לעקוב אחר מספר מטרות בו-זמנית. לא בגלל שהעוקב השתנה, אלא בזכות עוצמת המחשוב".

בהט (בתמונה למטה) נכנס לתפקיד לפני כארבעה חודשים. לפני-כן הוא שימש במשך ארבע שנים כמנהל המו"פ של מפעל תממ. הוא הגיע לתעשייה האווירית בשנת 2014 לאחר שצבר שנות ניסיון רבות בתחום הפיתוח של מערכות אלקטרו-אופטיקה, בהן 10 שנים בתפקידי פיתוח הנדסי בחברת אלאופ (היום בבעלות אלביט). למרות שהפעילות המרכזית מתבצעת בתממ, היא כוללת חטיבות טכנולוגיות נוספות בחברה וצוות גדול מאוד של אנשי תוכנה ואלגוריתמיקה.

"כיום האלקטרו-אופטיקה מתמקדת יותר במיצוי מידע ופחות בבניית תמונות יפות לעין. למרות שאי-אפשר להסתכל בתמונה המופקת על-ידי מצלמת הרכב, היא יודעת למצות את המידע שיפעיל את הבלמים. כיום אנחנו משלבים בנושא הזה גם את התמונות המגיעות מחיישנים אחרים, כמו למשל מכ"מ. אלגוריתמים מסויימים למיצוי מידע מתאימים כיום גם למערכות מכ"מ וגם למערכות אופטיות. מערכות לומדות (Deep Learning) אדישות יותר לסוג הסיגנל הנכנס למערכת, מכיוון שהן מבצעות התאמה בין הסיגנל הנכנס לבין התובנה שצריך לייצר. כלומר בזכות האלגוריתמים אנחנו פחות תלויים בסוג החיישן המצוי בכניסה".

מעצמה עולמית בתחום האלקטרו-אופטיקה

חלק מהטכנולוגיות החדשות והמערכות הקיימות לתעשייה הישראלית בכנס OASIS השביעי להנדסה ומחקר בתחומי האופטיקה. בהט: "אואזיס הוא אחד מהפלאים שבו הצלחנו לכרוך ביחד אקדמיה ותעשייה. תעשיית האלקטרו-אופטיקה ייחודית מכיוון שישראל היא מעצמת אלקטרו-אופטיקה, המאפשרת פיתוח מערכות גדולות מאוד, כמו למשל מערכות מטרולוגיה לתעשיית השבבים.

"כל התעשיות הבטחוניות הגדולות כוללות גופים אלקטרו-אופטיים המאפשרים להתאים את האופטיקה למערכת כמו כפפה ליד. כיום האלקטרו-אופטיקה משולבת בחפיפה אחת עם מערכות אחיות כמו מכ"מ למשל. ככל שהגוף ההנדסי יודע לשלב טוב יותר את את החיישן האופטי בחיישן המכ"מי, ניתן למצות יותר מידע מהמטעד הכולל את שניהם".

כנס OASIS 2019

הארוע נערך על-ידי אגודת הלייזרים והאלקטרואופטיקה הישראלית (ILEOS) ויתקיים בימים ב' ו-ג', 1-2 באפריל 2019, במלון דוד אינטרקונטיננטל בתל-אביב. הכנס מאורגן על-ידי לשכת המהנדסים ועל-ידי חברת Kaleidoscope. פוטוניקה ואלקטרואופטיקה נחשב לתחום הצטיינות ישראלי מיוחד. להערכת יו"ר הכנס, פרופ' אברהם קציר, פועלים כיום בארץ כ-10,000 מומחי אופטיקה באקדמיה ובכ-400 חברות ישראליות.

לכנס OASIS הקודם הגיעו יותר מ-1,000 משתתפים. הכנס השנה יתמקד במחקרים רב-תחומיים, בשיתופי פעולה בינלאומיים ובתחומים החמים ביותר באופטיקה המודרנית. הכנס מיועד לסטודנטים, למהנדסים, לחוקרים ולאנשי התעשייה. במקביל להרצאות המדעיות והטכנולוגיות, תתקיים גם תערוכה מסחרית של מוצרים וחברות בתחום האופטיקה.

למידע נוסף ורישום: http://oasis7.org.il

הממשלה החליטה שהלוויין עמוס 8 ייוצר בישראל

AMOS 17 SATELLITE

הממשלה החליטה בישיבתה השבועית אתמול (א') לאשר את השתתפות המדינה בהוצאות הפיתוח והבנייה של הלוויין עמוס 8, שייעשו בישראל. במסגרת ההחלטה נקבע גם תקציב למימון הפרוייקט, אולם לא נמסרו פרטי התקציב. שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, שבמשרדו פועלת סוכנות החלל הישראלית, אמר לאחר ההחלטה שהיא בעלת משמעות אסטרטגית ארוכת טווח ועונה על צרכים חיוניים של מדינת ישראל. "פיתוח וייצור הלוויין בישראל יאפשרו שמירה על עצמאות בתחום התקשורת הלוויינית. בניית הלוויין בישראל תשמר ידע ומומחיות בתחום החלל, שנרכשו במשך עשרות שנים".

מהלך של הרגע האחרון

ההחלטה מגיעה כמעט ברגע האחרון: בסוף מרץ השנה החליטה חברת חלל תקשורת (Spacecom) להזמין את הלוויין עמוס 8 מחברת SSL (לשעבר לוראל) האמריקאית, וחתמה על הסכם בהיקף של 112 מיליון דולר לייצור הלוויין ומערכות השליטה. עלותו הכוללת של הפרוייקט תסתכם בכ-220 מיליון דולר. הלוויין עמוס 8 מיועד לספק שירותי תקשורת למזרח התיכון, אירופה ואפריקה ולהיות מוצב בנקודת השמיים 4W לצד הלוויין עמוס 3. המטעד יכלול 48 מקטעי חלל בתחום התדר Ku ושני משיבים (טרנספונדרים) בתחום התדר Ka. הלוויין מתוכנן לשיגור ב-2020 על-גבי משגר של SpaceX.

אלא שההסכם ייכנס לתוקף רק לאחר תשלום מקדמה, שהמועד האחרון שלה הוא בעוד שבועיים, ב-25 בספטמבר 2018. בפרק הזמן הקצר הזה, המדינה צריכה להשיג הסכמות עם כל הגורמים הקשורים לפרוייקט, כולל חברת חלל וכולל התעשייה האווירית שתבנה אותו, בדבר מימון ותצורת הפרוייקט, כדי להבטיח שהלוויין ייוצר בישראל.

פעולת חירום ואיום גלוי

ראוי לציין שמלבד תקציב, יש בידי המדינה גם שוט. נקודת החלל 4W היא בבעלות המדינה ולא בבעלות חברת חלל תקשורת. כבר בחודש אפריל, מיד לאחר ההחלטה להזמין את הלוויין בחו"ל, הודיע מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, פרץ וזאן, שהמשרד פועל לקידום בניית לוויין תקשורת בישראל שיהיה בבעלות מדינת ישראל. המשרד מסר שהוא מוכן להשתתף מתקציבו במימון בניית הלוויין בהתאם לחלקו היחסי בפרוייקט, כלומר הוא ינסה לצרף לפרוייקט גופים ממשלתיים נוספים.

המהלך הזה הוא תוצר של מסקנות הוועדה הלאומית לבדיקת תעשיית החלל הישראלית, שהוקמה במשרד המדע בעקבות התפוצצות הלוויין עמוס 6 בחודש ספטמבר 2016. הלוויין עמוס 6 נבנה על-ידי התעשייה האווירית ונחשב  לאחד מלווייני התקשורת המתקדמים בעולם. הוא התפוצץ רגעים ספורים לפני השיגור לחלל באמצעות משגר פאלקון של חברת SpaceX, עקב תקלה במשגר. בחודש דצמבר 2016 התחוללו שני אירועים חשובים: חלל החליטה להזמין מחברת בואינג את הלוויין עמוס 17 (בתמונה למעלה) תמורת 161 מיליון דולר, והוועדה הלאומית לבדיקת תעשיית החלל הגישה את המלצותיה.

עדיין קיימים סימני שאלה

הוועדה קבעה באופן חד-משמעי שיש סכנה ממשית להמשך קיומו של הידע והיכולות הישראליות, קיימת סכנה לאובדן ההקצאה של ישראל בחלל (נקודות שמים), ושהסתמכות על יצרן זר תביא לפגיעה ממשית בתשתיות התקשורת ובתשתיות החירום של מדינת ישראל. זה היה הגורם המרכזי שדחף את היוזמה הממשלתית הנוכחית.

משרד המדע סרב למסור פרטים על האופן שבו ימומש הפרוייקט: האם יוקם קונסורציום ישראלי שימכור לוויין לחברת חלל, האם התעשייה האווירית תגיש הצעה מתחרה לזו של SSL שתהיה זולה יותר בזכות המימון הממשלתי, או, במידה והמהלכים האלה ייכשלו, תוקם חברה ממשלתית שתשתלט על נקודת החלל ותייצר לוויין תקשורת ממשלתי.