בעקבות השינויים בבעלות, מתחלפת הנהלת אירודרום

בתמונה למעלה מימין לשמאל: זיו בן ברוך ורונן אלעד

חברת אירודרום (Aerodrome) מחליפה יו"ר ומנכ"ל ונכנסת לתהליך גיבוש אסטרטגיית הצלה אשר תתמקד בהרחבת תחומי הפעילות, פיתוח פתרונות טכנולוגיים חדשים והעמקת שיתופי פעולה בשוק הביטחוני והאזרחי. החברה הודיעה על מינויו של רונן אלעד ליו"ר החברה במקומו של ציון ספיר, ומינויו של זיו בן ברוך לתפקיד ממלא מקום מנכ"ל. בעקבות ההודעה עלתה מניית אירודרום בבורסת תל אביב בכ-8.6% ולקראת סוף היום התייצבה על עלייה של כ-3.1%. 

אירודרום עוסקת בפיתוח, ייצור ואינטגרציה של מערכות וכטב"מים, וכן במתן שירותי איסוף מודיעין וניתוח ועיבוד מידע לשוק הביטחוני והאזרחי. החברה התמודדה עם משבר קשה במהלך שנת 2025 לאחר שבוטלה זכייתה במכרז לאספקת רחפנים לממשלת ישראל בהיקף כולל של כ-73.6 מיליון שקל. באפריל 2025 התפטר המייסד והמנכ"ל רועי דגני ובמקומו מונה לתפקיד תת אלוף במיל. מישל בן ברוך, ששימש לפני-כן כראש משלחת הרכש של משרד הביטחון בארצות הברית. בראשון ביוני הוא יפרוש מהתפקיד ויעביר את המושכות לזיו בן ברוך.

המינויים החדשים הם תוצאה של תהליך גיוס הון בדרך של הקצאה פרטית חריגה שהסתיים לפני פחות משבועיים. במסגרת התהליך הזה החברה מכרה כ-32% ממניותיה תמורת סכום של כ-41 מיליון שקל. המשקיע הגדול ביותר בקבוצה הזו היה רונן אלעד, שבעקבות ההשקעה מחזיק כיום בכ-28.3% ממניות אירודרום ונחשב לבעל השליטה בחברה. בעל המניות השני בגודלו הוא המייסד רועי דגני, המחזיק בכ-12.8% מהמניות.

השקעה מפתיעה מגיעה מארה"ב

בסוף חודש מרץ נחתמה עסקת השקעה נוספת: חברת AgEagle Aerial Systems האמריקאית השקיעה 9.2 מיליון שקל בחברת אירודרום תמורת 10.77% ממניות החברה (לאחר ההשקעה). מיד לאחר ההשקעה ייכנסו הצדדים למשא ומתן להקמת חברה בת בארה"ב שתוחזק בשיעור של 51% על-ידי המשקיע ו-49% על ידי החברה. היא תשמש כזרוע השיווק וההפצה הבלעדית של מוצרים מסוימים של החברה בארה"ב ובקנדה. ההסכם מותנה בקבלת אישורים רגולטוריים למכירת המוצרים בקנדה ובארה"ב.

מעניין לציין ש-AgEagle ביצעה בחודש שעבר עיסקה מאוד דומה עם חברת עין שלישית (ThirdEye Systems): היא השקיעה 10 מיליון דולר בחברה, ובהמשך תוקם חברה משותפת בארה"ב שתהיה בשליטת AgEagle ב-51% והשאר בידי עין שלישית.

בשנת 2025 הסתכמו מכירות אירודרום ב-9.73 מיליון שקל, בהשוואה למכירות של כ-14.45 מיליון שקל בשנת 2024. החברה דיווחה על הפסד נקי של 21.6 מיליון שקל בשנת 2025. החברה נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-321 מיליון שקל. 

יהלי הררי מונתה למנכ"לית GreenRoad

מימין לשמאל: יוסי כרמיל ( צילום: סלי פרג) ויהלי הררי

חברת GreenRoad, אשר פיתחה פלטפורמות לניטור מצב הנהג וחיזוי סיכונים עבור ציי רכב, הכריזה על מינויים חדשים בהנהלת החברה, כדי להאיץ את ההתרחבות הגלובלית ולקדם את הפלטפורמה החדשה של החברה, אשר תתבסס על  חיזוי מבוסס Agentic AI. במסגרת הסבב, מונתה יהלי הררי למנכ"לית החברה במקומו של זוהר אלחנני, שכיהן כמנכ"ל GreenRoad בארבע השנים האחרונות.אלחנני ימשיך לשמש חבר בדירקטוריון החברה. בשנתיים האחרונות הובילה יהלי את אסטרטגיית הבינה המלאכותית של החברה, שהגיעה לרמת מוצר מסחרי. יהלי מביא עימה נסיון של 25 שנים בתעשייה, בהם הקמת וניהול חברת Innovesta Technologies וייעוץ לחברות במסגרת חברת הייעוץ הניו יורקית Synergy Business Associates.

"אני גאה ונרגשת להיכנס לתפקיד המנכ"לית בשלב משמעותי ומרגש של צמיחה וחדשנות", אמרה הררי. "יכולות ה-Predictive Agentic AI שלנו כבר מסייעות לציי רכב להפחית סיכונים ולשפר את הבטיחות מדי יום. עם מומנטום חיובי מצד לקוחותינו ומפת דרכים מוצרית ברורה, אנחנו במקום טוב שמאפשר לנו להתרחב גלובלית ולהגדיר מחדש את עתיד הבטיחות בתחום האוטובוסים ורכבי ההסעה". במקביל למינוי הזה, הצטרף לחברה יוסי כרמיל בתפקיד יו"ר פעיל. כרמיל כיהן במשך שני עשורים כמנכ"ל חברת Cellebrite והוביל אותה משלב הסטארטאפ למעמד של מובילה גלובלית הנסחרת בנסד"ק בשווי שוק של כ-5.5 מיליארד דולר.

ניסיונו בצמיחה בשוק הגלובלי, בהיערכות לכניסה לשוק ההון ובניהול דירקטוריונים, צפוי לתמוך ב-GreenRoad עם כניסתה לשלב ההתרחבות הבא. יכול להיות שהדבר מרמז גם על כוונת החברה לבצע הנפקה ציבורית. "GreenRoad יצרה בידול אמיתי", אמר יוסי כרמיל. השילוב בין מומחיות עמוקה בתחום בטיחות התחבורה הציבורית, פלטפורמת חיזוי מבוססת Agentic AI שכבר הוכחה מסחרית, בסיס לקוחות חזק וגרעין של משקיעים מחויבים, יוצר תשתית יוצאת דופן לצמיחה".

חיים שני, חבר דירקטוריון ויו"ר לשעבר של GreenRoad, אמר: "כמייסדשותף של קרן IGP, המשקיעה לטווח ארוך והבעלים של החברה, אני יכול לומר בגאווה כי IGP מחויבת באופן מלא לעתידה של GreenRoad ולתמיכה בשלב הצמיחה הבא שלה. אני מצפה להמשיך ולתרום כחבר דירקטוריון. לאחר שעבדתי בעבר, גם עם יהלי וגם עם יוסי בהצמחת חברות טכנולוגיה מצליחות, אני בטוח שמבנה ההנהלה הנוכחי מעניק לחברה את הבסיס הנכון למימוש הפוטנציאל שלה".

הלך לעולמו דן וילנסקי, מחלוצי תעשיית השבבים בישראל

בסוף השבוע הלך לעולמו בגיל 86 דן וילנסקי, שהיה ממובילי תעשיית השבבים הישראלית, מנהיג אהוב ואיש חזון שהשפיע רבות על התעשייה ועל מקבלי ההחלטות הלאומיים. הוא הוביל את הפעילות של החברות קיוליק אנד סופה ו-KLA-טנקור בישראל, שימש כמנכ"ל קרן BIRD (הקרן הדולאומית למחקר ולפיתוח טכנולוגיים ישראלארה"ב), ולאחר מכן שימש כיו"ר חברת אפלייד מטיריאלס ישראל. במסגרת התפקיד הזה הוביל ב-1997 את המיזוג של שתי החברות הישראליות אורבוט ואופאל ושילובן בתוך אפלייד מטיריאלס ישראל.

בעקבות המהלך הזה הפכה ישראל למרכז הפיתוח הגדול ביותר של החברה מחוץ לארצות הברית, המעסיק יותר מ-1,000 עובדים. הוא שימש כיו"ר הסניף הישראלי עד לשנת 2006. וילנסקי היה מהדמויות הבולטות בקידום תחום הננוטכנולוגיה בישראל. הוא היה מהמובילים בהקמת הוועדה הלאומית לננו טכנולוגיה (INNI) ושימש גם כיו"ר הראשון שלה. וילנסקי הוא בוגר הטכניון והשלים תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסת מכונות. הוא שימש כחבר בדירקטוריון הטכניון ובשנת 2005 העניק לו הטכניון תואר של עמית כבוד. בכנס בוגרי הטכניון בשנת 2014 הוא אמר לבוגרים:  "היה לי המזל בחיים, והחברות שהקמתי הגיעו למחזור ייצוא משותף של כ-1.4 מיליארד דולר". 

נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון ספד לו ואמר: "הטכניון נפרד היום מאדם יקר וחבר אישי, שהיה מבכירי התעשייה הישראלית ומחלוציה. הוא הקדים את זמנו בטיפוח הקשר העמוק בין האקדמיה לתעשייה והיה ממובילי התוכנית הלאומית בננוטכנולוגיה ויוזמות לאומיות אחרות. מנהיגותו  ופעילותו הציבורית לקידום המדעטק המוזיאון הלאומי למדע ולפתיחה מחודשת של בסמ״ת, בית הספר בו למד כנער, תרמו רבות לחינוך המדעי והטכנולוגי של נערות ונערים. בחזונו, בנדיבותו ובמחויבותו העמוקה הוא הותיר חותם עמוק על החברה הישראלית ועל כלכלתה".

הלווייתו תתקיים ביום ב' (20 ינואר 2026) בשעה 15:30 בבית העלמין שדה יהשוע בחיפה. יהי זכרו ברוך.

רועי גיאת מונה למנהל חטיבת התקשורת של HPE בישראל

חברת HPE ישראל (Hewlett Packard Enterprise Israel) הודיעה על מינויו של רועי גיאת לתפקיד מנהל חטיבת התקשורת של HPE בישראל (HPE Networking). בעקבות השלמת עיסקת המיזוג בין Juniper Networks לבין חטיבת Aruba מבית HPE, בהיקף של כ-14 מיליארד דולר, הוקמה חטיבת התקשורת HPE Networking הכוללת את כל העובדים והנכסים של חברת Juniper ושל חברת Aruba לשעבר.

במסגרת זאת חטיבה ממוזגת גם בישראלגיאת יוביל את פעילות חטיבת התקשורת החדשה, אשר תספק פתרונות ללקוחות ממשלתיים, ביטחוניים ועיסקייםרועי גיאת (42), הצטרף לHP בשנת 2011, ומילא מגוון תפקידי ניהול בכירים בחברה. בשלוש השנים האחרונות הוא שימש רועי כמנהל קבוצת HPE Aruba בישראללדבריו: “החטיבה החדשה מהווה גוף תקשורת ואבטחת מידע עם פתרונות מקצה לקצה, המותאמים לצורכי השוק המקומי".

אנבידיה מגדילה את מרכז המו"פ בתל אביב

בתמונה למעלה: עמית קריג, סגן נשיא בכיר ב-NVIDIA ומנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל

חברת אנבידיה מרחיבה את משרדיה בתל אביב, ומוסיפה אליהם 10 קומות נוספות במגדל רובינשטיין בתל אביב, בנוסף ל-8 הקומות שהיא תופסת כיום. החברה מסרה שלאחר השלמת ההתרחבות, ישתרעו משרדיה על שטח של כ-22,000 מ"ר. במרכז המורחב יהיו כ-1,200 פינות עבודה לצד מעבדות מחקר בינה מלאכותית וחלל כנסים ואירועים. במקום יוקם מתחם הסעדה שיופעל על-ידי קבוצת מחניודה בהובלת השף אסף גרניט. האתר יחל לפעול במתכונת מלאה עד סוף השנה, ויתמוך בהרחבת פעילות המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל.

חברת אנבידיה היא אחת המעסיקות הפרטיות הגדולות במשק. מאז רכשה את חברת מלאנוקס בשנת 2020, היא הכפילה את מספר עובדיה בישראל וכיום היא מעסיקה כ-4,500 עובדים בתל-אביב, יקנעם, תל-חי, מבוא כרמל, רעננה ובאר שבע. מרכז הפעילות הגדול ביותר הוא מתקן מלאנוקס לשעבר ביוקנעם. המרכז בתל אביב הוא השני בגודלו. החברה מסרה שהיא מגייסת עובדים וכעת יש לה כמה מאות משרות פתוחות במשרדיה ביקנעם, תל אביב, רעננה, באר שבע ותל חי.

"אנחנו ממשיכים להעמיק את ההשקעה שלנו בישראל, מתוך אמונה בהון האנושי וביכולת שלו להוביל חדשנות עולמית", סגן נשיא בכיר להנדסת תוכנה ומנהל מרכז המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל, עמית קריג. "הרחבת המרכז בתל אביב תאפשר לנו לגייס עובדים נוספים ולקדם בישראל חדשנות בתחום הבינה המלאכותית".

בתוך משרדי אנבידיה בתל אביב. צילום: אנבידיה
בתוך משרדי אנבידיה בתל אביב. צילום: אנבידיה

 

לחברת Keysight דרוש/ה מהנדס/ת מכירות

דרוש/ה מהנדס/ת מכירות

לחברת Keysight, חברת טכנולוגיות מדידה מובילה בעולם, דרוש/ה מהנדס/ת מכירות לעבודה מול חברות טכנולוגיות בתעשייה הביטחונית.

התפקיד כולל ניהול לקוחות, אחריות על מכירות, פיתוח שוק וטכנולוגיות חדשות, פגישת לקוחות, הדגמות, סמינרים ותערוכות.

לחברת קיסייט תהליך הכשרה מובנה ויסודי לקליטה לתפקיד.

דרישות התפקיד

  • תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה / הנדסאי/ת מנוסה
  • ניסיון קודם במכירות – יתרון משמעותי
  • בעל/ת תקשורת בינאישית טובה
  • בעל/ת גישה למתן שירות ויכולת עבודה בצוות
  • היכרות עם בדיקות/עבודה עם צב"ד אלקטרוני RF או Digital – יתרון
  • אנגלית – שליטה מלאה

 

לשליחת קורות חיים: [email protected]

אלי ישראלי מונה לסמנכ"ל הטכנולוגיות של Odysight.ai

חברת Odysight.ai מהישוב עומר שליד באר שבע, הודיעה על מינוי של אלי ישראלי לתפקיד סמנכ"ל טכנולוגיות ראשי של החברה. בתפקידו החדש הוא יהיה אחראי על הגדרת האסטרטגיה הטכנולוגית הכוללת של החברה ופיתוח טכנולוגעיות לשוקי היעד המרכזיים: תעופה, תחבורה ואנרגיה. החברה מפתחת ומספקת פתרונות הכוללים חומרה ותוכנה עבור תחזוקה מבוססת חיזוי (Predictive Maintenance – PdM) וניטור מבוסס אירועים (Condition-Based Monitoring – CBM) שהיא בונה מסביב לטכנולוגיות של מצלמות וידאו זעירות.

אלי ישראלי הוא בעל ותק רב בתעשיית התעופה והביטחון. לפני בואו ל-Odysight.ai שימש בתפקיד סמנכ"ל טכנולוגיות ראשי של חברת Gadfin מרחובות, המפתחת כלי-טיס בלתי מאויישים להובלת מטענים אשר משלבים בין יכולת המראה ונחיתה אנכית (VTOL) של רחפן לבין יכולת טיסה מהירה וחסכונית של כלי טיס אווירודינמי. לפני-כן שימש כסגן נשיא להנדסת מערכת בתעשייה האווירית (IAI) וניהל פרוייקטים בתחום הגנת טילים. לפני הצטרפותו לתעשייה האווירית ניהל פרוייקטי פיתוח של מפא"ת בתחומי המערכות האוויריות הלא-מאויישות.

חברת Odysight.ai מוכרת יותר בשמה הקודם, ScoutCam ונסחרת בבורסת OTCQB בארה"ב לפי שווי שוק של כ-28.2 מיליון דולר. החברה מייצרת מצלמות וידאו זעירות שפותחו במדיגוס עבור יישומים רפואיים ותעשייתיים. בנוסף, היא מספקת את המצלמות ללקוחות דוגמת נאס”א (עבור רובוט לבדיקת לוויינים), ווסטינגהאוס, רולס-רויס ו-Areva הצרפתית, המשלבות אותן במערכות בקרת טמפרטורה של כורים גרעיניים, מערכות בדיקת מנועי סילון וצוללות גרעיניות.

בחודש מרץ 2023 היא התפצלה ממדיגוס אשר החזיקה בכ-27% ממניותיה, השלימה גיוס הון פרטי בהיקף של כ-14 מיליון דולר בהובלת הדירקטור והמשקיע מורי ארקין, שינתה את שמה ודיווחה על השלמת הפיתוח של מערכת בדיקה ויזואלית עבור אלביט. בחודש אוגוסט 2023 היא דיווחה שהמצלמות הזעירות מתוצרתה (חלקן בקוטר של כ-1 מ"מ), שולבו במערכת תחזוקה מונעת שפותחה בתעשייה האווירית עבור מסוקי בלק הוק (סיקורסקי UH60), הנחשבים למסוקי הקרב הנפוצים ביותר בעולם.

רונן בונה מונה למנכ"ל אלמו במקום מונהייט

בתמונה למעלה: רונן בונה (מימין) ומייסד חברת אלמו בקרת הינע, חיים מונהייט

רונן בונה נכנס לתפקיד מנכ"ל חברת חברת אלמו (Elmo Motion Control) מפתח תקווה, אשר מתמחה בפיתוח וייצור מערכות בקרת הינע למנועים חשמליים. הוא מחליף בתפקיד את הבעלים הקודמים והמנכ"ל חיים מונהייט, אשר הקים את החברה בשנת 1988. מונהייט נשאר במעמד של חבר דירקטוריון ומשמש בתפקיד יועץ של הנהלת החברה.

חברת אלמו מעסיקה כ-330 עובדים ומחזיקה במפעל ייצור בפתח תקווה ובמפעל בפולין. בקרי התנועה הרב-ציריים של החברה ובקר הסרוו שלה משמשים במערכות תעשייתיות רבות בעולם, בהן: מערכות ייצור מוליכים למחצה, רובוטים בקווי הייצור של תעשיית הרכב, ציוד רפואי, מערכות תת-ימיות אוטונומיות, מכונות SMT ועוד. בחודש נובמבר 2022 הושלמה עסקת מכירתה לחברת חברת Bosch Rexroth הנמצאת בבעלות תאגיד התעשייה הגרמני בוש (Bosch). על פי הערכות שפורסמו בתקשורת הישראלית, בוש שילמה כ-700 מיליון דולר תמורת אלמו.

כיום אלמו פועלת כחברה עצמאית שמרכזה בישראל, אשר כל מניותיה נמצאות בבעלות בוש. בונה (58) הגיע לאלמו בשנת 2008 לאחר שהיא רכשה את חברת Control & Robotics Solutions שהוא היה ממייסדיה ב-1994 והמנכ"ל שלה. לפני מינוי למנכ"ל אלמו, שימש כמנהל מוצרים ופיתוח של החברה. "אלמו תמשיך בתנופת החדשנות שלה תחת ניהולו של בונה", אמר מנכ"ל חטיבת האוטומציה התעשייתית ב-Bosch Rexroth, תומאס פכנר, "אשר התעצמה מאז הפכה לחברה בת שלנו".

בתמונה: בקרי סרוו מתוצרת חברת אלמו

בתמונה: בקרי סרוו מתוצרת חברת אלמו

חברת Bosch Rexroth מייצרת תת-מערכות עבור מכונות תעשייתיות וכלי-רכב כבדים דוגמת מנופים וטקטורים. בין מוצריה: בקרי הינע, מנועים חשמליים לינאריים, מערכות תקשורת לציוד תעשייתי, תת-מערכות עבור רובוטים וכדומה. החברה מעסיקה כ-32,000 עובדים בעולם, ומכירותיה בשנת 2022 הסתכמו בכ-7.0 מיליארד אירו. החברה האם שלה, בוש, מעסיקה כ-421,000 עובדים ומכירותיה בשנת 2022 הסתכמו בכ-88.2 מיליארד אירו.

המרכז האקדמי רופין העניק תואר "עמית כבוד" לד"ר זיאד חנא

בתמונה למעלה: ד"ר חנא (במרכז) עם פרופ' אביעד קליינברג (מימין), נשיא המרכז האקדמי רופין ועם רענן דינור, יו"ר הוועד המנהל של המרכז האקדמי רופין. צילום: גיא אנטו

תואר עמית כבוד הוענק השבוע על-ידי המרכז האקדמי רופין לד"ר זיאד חנא, סגן נשיא בכיר למחקר ופיתוח ומנהל כל אתרי הפיתוח של חברת קיידנס דיזיין סיסטמס ישראל (Cadence). ד"ר חנא קיבל את תואר הכבוד בשל היותו יזם ומוביל שינוי בחברה הערביתבשנות התשעים הצטרף ד"ר חנא לאינטל כמהנדס תוכנה ובמהלך 17 שנות עבודתו שם כיהן בתפקידי ניהול בכירים, בין היתר בתחום פיתוח כלי תוכנה ואימות פורמלי של שבבי חומרה. ב-2007 עזב את אינטל, עבר לגור בעמק הסיליקון בקליפורניה, והצטרף כסגן נשיא בכיר לפיתוח וכמהנדס ראשי בסטארטאפ Jasper Design Automation. ב-2014 נרכשה החברה על-ידי קיידנס ומאז נמצא ד"ר חנא בחברה.

זיאד חנא הוא בעל תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב. את התואר השלישי במדעי מחשב עשה באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה, שבה הוא מכהן כפרופסור אורח במחלקה למדעי המחשב. ד"ר חנא פרסם מאמרים מדעיים ועל שמו רשומים פטנטים רבים. הוא פועל בהתנדבות למען קידום והנגשת צעירים וצעירות מהחברה הערבית לתעשיית ההייטק, ורואה בהייטק גשר המחבר בין בני אדם מלאומים ותרבויות שונים. חנא הוא יו"ר משותף במועצה לקידום ההייטק בחברה הערבית בצפון, בארגון צופן.

שלושה ישראלים מונו לתפקידים טכנולוגיים בכירים באינטל

בתמונה למעלה מימין לשמאל: ג'קי דואק, מרסלו יופה ופאדי עבוד

כשבועיים מינויה של שלומית וייס למנהלת הראשית של ארגון ההנדסה העולמי של אינטל, הודיעה חברת אינטל העולמית על מינוי שלושה ישראלים נוספים לתפקידים טכנולוגיים בכירים: פאדי עבוד מונה לתפקיד Intel Fellow בקבוצת ההנדסה העולמית של אינטל. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של אינטל ישראל שמהנדס ערבי מתמנה לתפקיד הזה. עבוד הצטרף לאינטל לפני 31 שנה, ומתמחה בפיתוח כלים ומתודולגיות תכנון מעבדים חדשות. השיטות שהוא הוביל נמצאות בשימוש אלפי מהנדסים באינטל. כיום הוא מוביל פיתוח של דור חדש של כלי פיתוח הכוללים שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית.

ג'קי דואק מונה לתפקיד Intel Fellow בקבוצת פיתוח ותכנון מעבדים. דואק אחראי על פיתוח סט פקודות וחלק מטכנולוגיות אבטחת המחשוב במעבדים עתידיים ומוביל את קבוצת הגדרת המעבדים המתוכננים באינטל בחיפה. במהלך 33 שנות עבודתו באינטל, דואק שימש כארכיטקט המוביל של מעבד Merom, שהחליף את מעבדי Pentium 4 בשנת 2006. דואק גם חתום על 33 פטנטים.

מרסלו יופה מונה ל-Intel Fellow בקבוצת פיתוח ותכנון מעבדים. יופה מנהל את קבוצת "המעגלים המיוחדים" בארגון ההנדסה מזה כ-15 שנה. הוא הצטרף לאינטל לפני כ-32 שנה כמפתח מעגלי קלט/פלט המקשרים חשמלית את המעבד אל העולם החיצון. בהמשך, הוא עסק גם בתכנון מארזי הרכיבים, תכנון ספק הכוח של המעבד, תכנון מערכת השעונים הפנימית של הרכיב, ועוד.

יוסי שושני מונה למנכ"ל מארוול ישראל

חברת מארוול (Marvell) הודיעה על מינויו של יוסי שושני למנהל פעילות החברה בישראל, במקומו של גיא אזרד שניהל את מארוול ישראל בחמש השנים האחרונות. במסגרת התפקיד, שושני יהיה אחראי על שני מרכזי הפיתוח של החברה בישראל (פתח תקווה ויוקנעם), שבהם מועסקים כ-600 עובדים. בנוסף, הוא ימשיך לכהן כסגן נשיא להנדסה במארוול ולהוביל קבוצת פיתוח מוצר בחטיבת המתגים. שושני (48), הצטרף למארוול לפני כ-5 שנים. לפני תפקידו הנוכחי כסגן נשיא להנדסה, כיהן בתפקיד דירקטור בכיר להנדסה בחטיבת המתגים במארוול, האחראית למוצרי התוכנה והחומרה של החטיבה.

לפני הצטרפותו למארוול עבד באינטל כמנהל פרויקטי הנדסה ובתפקידי פיתוח וניהול VLSI, וכן בחברת נאומג'יק בתפקיד פיתוח VLSI. שושני אמר שמרכז הפיתוח הישראלי מהווה מרכיב מרכזי בהצלחת מארוול, "בעיקר בזכות קבוצות הפיתוח שלנו שנמצאות בחזית הטכנולוגיה בתחום המתגים, מעבדי התקשורת והאחסון לשוקי Data center, Enterprise ו-Carrier". גיא אזרד אמר שלאחר 19 שנים בחברה, החליט שהגיע הזמן לצאת לדרך חדשה. יש לי ביטחון מלא בצוות המצוין של מרכז הפיתוח בישראל. בשנים האחרונות הצלחנו להצמיח את פעילותה של מארוול בצורה יוצאת מן הכלל, אשר באה לידי ביטוי גם בתוצאות העסקיות".

מארוול ישראל היא בין חברות השבבים ללא מפעל (Fabless) מהגדולות בארץ. המרכז הישראלי מוביל את פיתוח השבבים בתחומי ליבה של החברה העולמית, כמו רשתות (Networking), מיתוג (Switching) במרכזי נתונים וענן, ופיתוח מערכות מוכללות (SoC) למגוון יישומים. בסוף 2021 הכריזה מארוול ישראל על השלמת הפיתוח של מעבד ה-DPU החדש של החברה, OCTEON 10, ומתגי PRESTERA עבור תחנות בסיס של רשתות הדור החמישי (G5). הרכיבים החדשים מכניסים את מרכז הפיתוח הישראלי לעולם ה-5 ננומטר (ייצור בחברת TSMC הטאיוואנית).