ה-FAA העניק חותמת בטיחות למערכת ההגנה של D-Fend

חברת D-Fend Solutions מרעננה קיבלה "גושפנקא" משמעותית מרשות התעופה הפדרלית (FAA), שאישרה באופן רשמי כי מערכת ההגנה מפני רחפנים שפיתחה החברה הישראלית בטוחה לשימוש בשדות תעופה אזרחיים.

ה-FAA בוחן בימים אלה שורה של מערכות הגנה מפני רחפנים, כמה מהן פרי פיתוחן של חברות ישראליות, וזאת במסגרת מנדט שקיבלה הרשות מטעם המחוקק האמריקאי לגבש תוכניות ונהלים לבדיקה, אישור והסמכה של מערכות הגנה מפני רחפנים – ולוודא כי המערכות המאושרות בטוחות  לשימוש בשדות תעופה אזרחיים.

אחד ההיבטים שהרשות מוודאת הוא כי המערכת הנבחנת אינה מפריעה למערכות התקשורת והניווט של המטוסים ומגדל הפיקוח. במכתב ששלחה הרשות לחברת D-Fend, לאחר שורה של מבדקים שביצעה הרשות בשדות תעופה באטלנטיק סיטי וסיריקיוז, נכתב כי "ה-FAA בחנה את יכולותיה של מערכת D-Fend לגלות, לעקוב ולזהות איומים פוטנציאליים מצד כלי טיס בלתי מאויישים, ו-וידאה כי המערכת אינה מפריעה לפעילותו הבטוחה של שדה התעופה, שירותי הפיקוח האווירי או ניהול המרחב האווירי הלאומי.

יכולות מעולם הסייבר

מערכת ההגנה EnforceAir2 של D-Fend מאפשרת להשתלט על רחפנים עויינים באמצעות טכניקות שהובוא מעולם הגנת הסייבר. הגישה של חברת D-Fend מבוססת על האזנה פאסיבית לתשדורות באמצעות מקלטי RF, וניתוח האותות בטכניקות עיבוד שהובאו מעולם הגנת הסייבר. מרגע שהמערכת קולטת את האותות, היא מפענחת את פרוטוקול התקשורת ואת נתוני הטלמטריה של הרחפן. מהמידע הזה היא מחלצת פרטים חיוניים כמו זהות הרחפן, הסיווג שלו, ואפילו מקבלת מידע מדוייק על מיקום הרחפן ועל מיקומו של המפעיל. למערכת EnforceAir קיים גם אופן פעולה אקטיבי, המבוסס גם הוא על טכנולוגיות שהובאו מתחום פריצות הסייבר, ומאפשר להשתלט על הרחפן ולנטרל אותו באמצעים מקוונים, בלא שימוש באמצעים פיזיים. באחרונה

החברה הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ"ל זהר הלחמי, הטכנולוג הראשי אסף מונסה ומנהל המוצר יניב בנבנישתי. היא פועלת בקטגוריית Counter small Unmanned Aircraft Systems – C-UAS. הגישה שלה הוכרה על-ידי משרד ההגנה האמריקאי, ובשנת 2022 היא זכתה בהזמנה בהיקף של כ-3 מיליון דולר לספק את מערכות ההגנה מהדור הראשון ליחידות של הצבא האמריקאי. מערכת EnforceAir2 גם משמשת כמטריית הגנה על האפיפיור בכל סיוריו בעולם.

לאחרונה הציגה גרסה משודרגת של המערכת, שכוללת בין היתר יכולת ימית ליירוט רחפנים. לאחרונה החברה הרחיבה את פעילותה בארה"ב (באמצעות המשרד הפועל מווירג'יניה) ומינתה שני בכירים מהתעשייה הביטחונית כדי לפתח את עסקיה במדינה: סמנכ"ל מכירות לארה"ב גורדון קסטינג, ומנהל פיתוח עסקי גלן מק'ארתור. בתפקידו האחרון שימש קסטינג כמנהל מכירות אלביט בתחום הגנת המולדת בארה"ב. מק'ארתור מגיע מהצד של הלקוח – לאחר שירות של 25 שנים במשמר החופים של ארה"ב.

הרחפן האוטונומי של איירובוטיקס קיבל רישיון הטסה מה-FAA

הרחפן האוטונומי Optimus-1EX של חברת איירובוטיקס (Airobotics) הישראלית קיבל תעודת "רישיון סוג" (type certification) מרשות התעופה הפדראלית (FAA). זהו הרחפן השני בלבד בארצות הברית שמקבל רישיון מסוג זה מצד ה-FAA, וזאת לאחר שבחודש מרץ קיבל רחפן שליחויות של חברת Matternet רישיון דומה.

קבלת הרישיון מהווה את סיומו של תהליך רגולטורי ממושך מול ה-FAA, שארך כ-4 שנים וכלל מבדקים רבים שנועדו לוודא את בטיחותו של הכלי. במרץ 2022 קבע ה-FAA את קריטריון "כשירות הטיסה" עבור Optimus-1EX, וקבלת הרישיון כעת מהווה את החותמת כי הרחפן עמד בקריטריון. הרישיון שקיבלה איירובוטיקס מתיר לרחפן לטוס באזורים אורבניים מעל ריכוזי אוכלוסייה, לחצות מעל כבישים בינעירוניים ולטוס מעבר לקו הראייה של מפעיל. היתרים אלה למעשה מאפשרים לממש את יכולותיו הטכנולוגיות הגבוהות של הרחפן.

אופטימוס הוא רחפן אוטונומי המיועד לביצוע משימות עבור גופי ביטחון הציבור ותגובה ראשונה כמו משטרה, כיבוי אש וחירום והצלה. בשל המגבלות הרגולטוריות המחמירות על הפעלת רחפנים אוטונומיים בסביבות אורבניות, שאליהן מיועד הרחפן של איירובוטיקס, פעילותה המסחרית של החברה בארצות הברית היתה מוגבלת מאוד, וזאת מאחר שכדי להפעילו היה צורך לקבל פטור מיוחד מה-FAA עבור כל מקרה ומקרה.

ניתן למהשיל במידה מסוימת את קבלת הרישיון לקבלת אישור FDA לתרופה כלשהי, כאשר כעת לקוחות פוטנציאליים יוכלו להשמיש את הרחפן של איירובוטיקס, במסגרת הגדרות הרישיון, בהליך פשוט ומהיר יותר מול ה-FAA.

הרחפן של איירובוטיקס מיועד לעמוד בתנאי סביבה תובעניים ופועל באופן אוטונומי לחלוטין. הוא מנווט את מיקומו בדיוק של 1 ס”מ ומסוגל לצאת לביצוע משימה באופן אוטונומי ולחזור עצמאית אל נקודת העגינה לצורך הטענת מצברים. בנקודת העגינה הוא גם יכול לבצע באופן אוטונומי תהליך מלא של החלפת מצבר ושל החלפת מטעדים.

בשיחה עם Techtime, הסביר סמנכ"ל השיווק והמוצר של איירובוטיקס, איתן רוטברג כי כיום יש גישה של שימוש ברחפנים כ'מגיבים ראשונים'. "בארצות הברית ראשי עיר נמדדים על פי זמני תגובה לאירועי חירום.הרחפן שלנו מאפשר לבצע את המשימות הללו ללא צורך בשליחת שוטר לזירה עם הרחפן כדי להפעילו. הרחפנים שלנו ממריאים, טסים וחוזרים לבסיסם באופן עצמאי. הלקוחות שלנו באמירויות, למשל, משתמשים בו כמענה לאירועי חירום בסביבות מורכבות והם מאוד שבעי רצון. הרישוי החדש יאפשר לגופים בארצות הברית להשתמש ברחפן מסביב לשעון ולהוציא עשרות גיחו

בשנה שעברה דיווחה איירובוטיקס כי גוף ממשלתי מאיחוד האמירויות הצטייד במספר רחפני Optimus-1EX, וזאת כחלק מתוכנית רב-שלבית של הגוף הממשלתי להצטייד בכ-20 מערכות עד שנת 2025 לצורך הקמת תשתית עירונית של רחפנים אוטומטיים למטרת קיצור זמן התגובה של כוחות הצלה וביטחון וכן למימוש יישומי עיר חכמה. לדברי איירובוטיקס, צי כזה יכול להחליף טייסת מסוקים משטרתית יקרה ומורכבת לתחזוקה ותפעול.

 

ה-FAA ו-DHS בוחנות את פתרון סנטריקס להגנה בפני רחפנים

שתי רשויות בארצות הברית, המשרד לביטחון המולדת (DHS) ורשות התעופה הפדרלית (FAA), בוחנות בימים אלה את מערכת ההגנה מפני רחפנים שפיתחה חברת סנטריקס (Sentrycs) התל-אביבית. ה-DHS בוחן את המערכת כדי להכשירה לשימוש על ידי גופי אכיפת חוק כמו משטרת גבולות ומשמר חופים, ואילו ה-FAA בודקת את המערכת כדי לוודא כי היא בטוחה לשימוש לצורך הגנה על שדות תעופה אזרחיים.

בשבוע שעבר, דיווחה סנטריקס כי ה-DHS ביצע בחודש שעבר באוקלהומה סדרת מבדקים שנועדו לבחון את יכולותיה של המערכת בהתמודדות מול נחילי רחפנים. לדברי סנטריקס, המערכת שלה הצליחה לזהות, לעקוב וליירט מספר רחפנים במקביל, שנעו בגבהים ובמהירויות שונות ברדיוס של 2.5 קילומטר, ולהבחין בין רחפנים מורשים לרחפנים בלתי מורשים. 

זיהוי ויירוט רחפנים באמצעות טכנולוגיית תקשורת

סנטריקס מביאה לתחום ההגנה מפני רחפנים טכנולוגיה מסוג אחר, במטרה להנגיש את המערכות הללו למרחב האזרחי והאורבני ולשימוש על ידי גופים לא צבאיים ובעלי אמצעים כלכליים מוגבלים. מנכ"ל סנטריקס, יואב זלצמן, אמר בשיחה עם Techtime כי המערכות הקיימות בשוק אינן אופטימליות להתמודדות מול רחפנים. "רוב מערכות ההגנה מפני רחפנים הקיימות בשוק מתבססות על מערכות הגנה אוויריות מפני טילים ומטוסים, ועל כן יש להן מגבלות בהתמודדות מול רחפנים.

"רחפן הוא ישות אווירית מאוד ייחודית ואינו דומה לטיל או מטוס. הוא קטן יותר, טס נמוך ולאט בתווך רווי 'רעש' המאפיין מרחב אורבני, ומצד שני יש לו יכולות תמרון גבוהות". בשונה ממערכות קיימות, המערכת של סנטריקס אינה מתבססת על מכ"ם או מערכות אלקטרו-אופטיות כאמצעי גילוי, ולא על שיבוש (jamming) או אמצעי הרסני אחר (hard kill) לצורך יירוט. היא כוללת מערכת בקרה, שאליה מחוברות מספר אנטנות שסורקות וקולטות את תשדורות ה-RF ברדיוס של מספר קילומטרים.

המערכת מתבססת על טכנולוגיית Protocol Analysis הלקוחה מעולמות רשתות התקשורת והסייבר. הטכנולוגיה מאפשרת ליירט ולפענח את תשדורות ה-RF בין המפעיל לרחפן ובבקר הטיסה של הרחפן – וכך ללמוד במדויק, על סמך התקשורת הפנימית של הרחפן, על מיקומו ומהירותו וכן את המספר הסידורי שלו. כך המערכת מזהה ועוקבת אחר הרחפן, ובמידה ומדובר ברחפן שאינו מורשה לטוס במרחב, המערכת מנתקת את התקשורת בין הרחפן למפעיל ו"משכנעת" את בקר הטיסה כי היא המפעיל האמיתי, מה שמאפשר לה לנווט את הרחפן ולהנחיתו בבטחה באזור ייעודי.

זלצמן: "יש מעט מאוד חברות בעולם אשר יודעות לעבוד עם הטכנולוגיה הזו. לא מתבצעת פריצה, זו אינה מערכת סייבר אלא מערכת תקשורת. המערכת היא אוטומטית ואוטונומית לחלוטין, ללא צורך במפעיל אנושי".

מניעת הברחות לבתי כלא ובין גבולות, הגנה על שדות תעופה ואירועים

בשונה ממערכות הגנה הנשענות על טכנולוגיות מהעולם הצבאי, שעלותן נאמדת בימיליוני דולרים ורק ממשלות וצבאות מסוגלים להצטייד בהן, המערכת של סנטריקס זולה באופן דרמטי ונגישה גם למשטרות, בתי כלא, שדות תעופה, הגנת תשתיות, אבטחת אירועים וכדומה.

במקביל ל-DHS, סנטריקס משתתפת בימים אלה גם בתוכנית של ה-FAA, שבה השתתפו גם רפאל ו-D-Fend הישראליות. הרשות בדקה את המערכת בחודשים האחרונים בשדה התעופה באטלנטיק סיטי, וצפויה בהמשך לבצע מבדקים נוספים בשדות תעופה גדולים יותר בארצות הברית. בשנת 2024 צפויה הרשות לפרסם רשימה של מערכות שעומדות בקריטריונים הבטיחותיים לפריסה בשדות תעופה אזרחיים.

זלצמן: "שדות תעופה בארצות הברית לא מוגנים כראוי. כיום, שדות תעופה מורשים להשתמש רק במערכות מאוד מוגבלות ובלתי מדויקות, מתוך חשש שמערכות מסוג זה ישבשו את תנועת המטוסים. הרשויות מנסות לקדם חקיקה כדי לאפשר שימוש במערכות יותר מתוחכמות ויעילות יותר. יש המון רחפנים סביב שדות תעופה, וזה סיכון מאוד גדול למטוסים."

ה-FAA בוחן שתי טכנולוגיות ישראליות להגנה על שדות תעופה מפני רחפנים

רשות התעופה הפדראלית (FAA) מבצעת בימים אלה מבדקים, בשדות תעופה בארצות הברית, של שתי מערכות הגנה מפני רחפנים של חברות ישראליות, האחת Drone Dome של רפאל והשנייה EnforceAir של D-Fend, וזאת כחלק מתוכנית של הרשות לבדיקה ואישור של מערכות הגנה אוויריות בשדות תעופה אזרחיים.

במסגרת התוכנית, בוחנת הרשות כעשר מערכות הגנה. לצד המערכות הישראליות, עוש תי חברות, Flex Force ו-Dedrone, הכריזו באופן פומבי כי הן נכללות בתוכנית.

התוכנית נשענת על סעיף 383 בחוק FAA Reauthorization, שחוקק באוקטובר 2018, ומתוקפו העונקו לרשות התעופה הפדרלית סמכויות ותקציבים כדי לגבש תהליך בדיקה ואישור של מערכות הגנה מפני רחפנים המותקנות בשדות תעופה, וזאת כדי להבטיח כי המערכות הללו לא יסכנו את המרחב האווירי או ישבשו את פעילות השדה. כחלק מהמבדקים הללו נבדקים היבטים כדוגמת הפרעות אלקטרו-מגנטיות (EMI), ביטחון מידע ושיבושים אפשריים לתנועת המטוסים הסדירה במקרה של אירוע חדירה.

הבדיקה בפועל של המערכות החלה במרץ 2022 ואמורה להימשך עד סוף 2023, והיא מתבצעת בשדות התעופה של אטלנטיק סיטי, סירקיוז, סיאטל, קולומבוס והאנטסוויל. מטבע הדברים, גושפנקא מצד ה-FAA יכולה לקדם הצטיידות של שדות תעופה במערכות הללו.

לוחמת סייבר וקרן לייזר

בחודש מרץ השנה דיווחה רפאל כי ה-FAA החל לבדוק את מערכת ההגנה Drone Dome, וזאת לאחר שבנובמבר 2022, משרד ההגנה האמריקני (DoD) המליץ לבחון את השימוש במערכת במתכונת של "הגנה מפני כטב"מים כשירות" (C-sUAS As A Service). המערכת כבר נבדקה בשדה התעופה באטלנטיק סיטי, וצפויה להיבדק בשדות תעופה אחרים הנכללים בתוכנית.

מערכת Drone Dome n מתבססת על מכ"מים וחיישנים אלקטרו-אופטיים המספקים כיסוי היקפי לטווח של 3.5 ק"מ. נטרול האיום מתבצע באמצעות מערכת חסימת GPS ועל-ידי חסימת רדיו ו-וידיאו. במערכת גם משולבת קרן לייזר ממוקדת מאוד הננעלת על המטרה ומיירטת אותה תוך זמן קצר מאוד.

לפני כשבוע הודיעה גם חברת D-fend כי נבחרה על ידי ה-FAA להשתתף בתוכנית. המערכת של D-Fend מבוססת על האזנה פאסיבית לתשדורות באמצעות מקלטי RF, וניתוח האותות בטכניקות עיבוד שהובאו מעולם הגנת הסייבר. למערכת EnforceAir קיים גם אופן פעולה אקטיבי, המבוסס גם הוא על טכנולוגיות שהובאו מתחום פריצות הסייבר, ומאפשר להשתלט על הרחפן ולנטרל אותו באמצעים מקוונים, בלא שימוש באמצעים פיזיים. בשנת 2022 היא זכתה בהזמנה בהיקף של כ-3 מיליון דולר לספק את מערכות ההגנה מהדור הראשון ליחידות של הצבא האמריקאי.

 

פרספטו גייסה 67 מיליון דולר

חברת הרחפנים פרספטו (Percepto), המפתחת רחפנים אוטונומיים למשימות של ניטור תשתיות, גייסה 67 מיליון דולר בסבב C בהובלת Koch Disruptive Technologies) KDT) ובהשתתפות קרן Zimmer Partners המשקיעה בחברה לראשונה, הקרנות Venture Partners, Delek US Holdings, Atento Capital, Spider Capital ו-Arkin Holdings, שהשקיעו כולן בחברה גם בסבבים הקודמים. סבב הגיוס מורכב מגיוס הון וגיוס חוב, ומביא את סך גיוסי החברה מאז הקמתה לכ-120 מיליון דולר.

הרחפנים של פרספטו מותקנים בתוך מארז סגור באתרי היעד (מה שקרוי, drone-in-a-box), ויוצאים מתוכם באופן עצמאי למשימות סיור ואיסוף מידע בהתאם לתוכנית שהוגדרה מראש.

תפעול צי הרחפנים מתבצע באמצעות מערכת ניהול המשימה Autonomous Inspection & Monitoring – AIM, אשר מבוססת על בינה מלאכותית ומאפשרת לנהל ולהפעיל מפלטפורמת שליטה ובקרה מאוחדת את הצי, להקצות לרחפנים משימות לפי הצורך, לאסוף ולשתף את המידע המתקבל מהרחפנים ולהפיק ממנו תובנות על מתקן התשתית. מערכת הבקרה והשליטה למעשה מקנה לרחפן יכולות עצמאיות של ניהול בטוח של תוואי הטיסה, כולל בחירת המסלול, תכנון זמן החזרה לעמדה לצורך הטענה חוזרת, צילום וראיית מכונה וטיסה גם בתנאי מזג אויר וראות קשים.

חלוצה בתחום הרגולציה

פרספטו נחשבת לאחת החברות המובילות שמקדמות את אסדרת תחום הרחפנים מול ה-FAA (רשות התעופה הפדראלית). היעדר רגולציה מוסדרת, שתגדיר את הכללים והנהלים הנוגעים להטסת רחפנים ואת הקריטריונים לקבלת רישיונות, הינו אחד החסמים המשמעותיים ביותר שמגבילים את השימוש כיום ברחפנים לצרכים מסחריים. ואולם, בשנים האחרונות נעשתה כברת דרך משמעותית שמקרבת את השוק לאסדרה – ומי שמובילה את התהליך היא פרספטו הישראלית.

לאחרונה קיבלה פרספטו היתר ראשון מסוגו מה-FAA להטסת רחפנים באתרים תעשייתיים גם ללא צורך במפעיל באתר, מה שמאפשר להפעיל את המערכת גם ממרחק של מאות ואלפי ק"מ. ההיתר חוסך את הצורך בהגשת בקשה נפרדת לכל אתר ובהתקנה של מערכות רדאר יקרות. הוא מאפשר פריסה המונית של רחפנים אוטונומיים באתרים רבים ברחבי המדינה.

הפטור הנוכחי מצטרף לפטור משמעותי נוסף שקיבלה החברה מה-FAA בחודש נובמבר. מדובר בפטור גורף בכל רחבי ארצות הברית, המתיר להפעיל את רחפניה האוטונומיים גם ללא קשר עין עם המפעיל (Beyond Line of Sight). עד כה, נדרשה החברה, בדומה לחברות רחפנים אחרות, לקבל פטור פרטני להטסת רחפנים מעבר לקו הראייה עבור כל אתר וכל לקוח. מעתה יכולים לקוחותיה להשתמש ברחפני פרספטו ללא צורך בקבלת פטור.

ציון דרך רגולטורי נוסף לפרספטו מול ה-FAA

יצרנית הרחפנים האוטונומיים פרספטו (Percepto) הצליחה להתגבר על משוכה רגולטורית משמעותית נוספת מול רשות התעופה הפדראלית (FAA). החברה הכריזה כי ה-FAA התיר לה להפעיל את רחפניה באתרי לקוחותיה על סמך בדיקה בטיחותית מרחוק טרום הטיסה, ללא צורך בנוכחות של מפעיל מוסמך שיבצע את הבדיקה במקום. בחברה הגדירו את הפטור "יום חג לתעשייה כולה", אשר יאפשר להוציא לפועל בצורה מהירה יותר יישומים של רחפנים אוטונומיים.

כיום, לפי סעיפים 107.49 ו-107.15 בתקנות הרגולטוריות 14 CFR של ה-FAA, יש לבצע לפני כל הטסת רחפן בדיקה בטיחותית של הכלי ושל האתר, וזאת על ידי מפעיל מוסמך שנמצא במקום. דרישה זו, מטבע הדברים, מגבילה את היכולת להפעיל רחפנים אוטונומיים, ועל כן חברות כמו פרספטו נוהגות לבקש מה-FAA פטור מביצוע הבדיקה על ידי מפעיל באתר ולהסתפק בבדיקה מרחוק. תהליך קבלת הפטור, הנדרש עבור כל אתר ואתר, עשוי להיארך חודשים רבים.

כעת, במסגרת הפטור הגורף, פרספטו לא תצטרך להגיש עוד בקשות פטור עבור כל אתר ואתר, מה שיאיץ את הפריסה וההפעלה של הרחפנים שלה באתרי הלקוחות. רחפניה של  פרספטו משמשים לביצוע משימות בדיקה ובקרה של תשתיות ומתקנים.

להפעיל רחפנים מעבר לקו הראייה

הפטור הנוכחי מצטרף לפטור משמעותי נוסף שקיבלה החברה מה-FAA בחודש נובמבר. מדובר בפטור גורף בכל רחבי ארצות הברית, המתיר להפעיל את רחפניה האוטונומיים גם ללא קשר עין עם המפעיל (Beyond Line of Sight). עד כה, נדרשה החברה, בדומה לחברות רחפנים אחרות, לקבל פטור פרטני להטסת רחפנים מעבר לקו הראייה עבור כל אתר וכל לקוח. מעתה יכולים לקוחותיה להשתמש ברחפני פרספטו ללא צורך בקבלת פטור. לדברי פרספטו, היא יצרנית הרחפנים הראשונה שזוכה מה-FAA לפטור כלל-ארצי מסוג זה.

פרספטו נחשבת לאחת החברות המובילות שמקדמות את אסדרת תחום הרחפנים מול ה-FAA. היעדר רגולציה מוסדרת, שתגדיר את הכללים והנהלים הנוגעים להטסת רחפנים ואת הקריטריונים לקבלת רישיונות, הינו אחד החסמים המשמעותיים ביותר שמגבילים את השימוש כיום ברחפנים לצרכים מסחריים. ואולם, בשנים האחרונות נעשתה כברת דרך משמעותית שמקרבת את השוק לאסדרה – ומי שמובילה את התהליך היא פרספטו הישראלית.

לראשונה: פרספטו קיבלה מה-FAA פטור כלל-ארצי להטסת רחפנים

בתמונה למעלה: דגם רחפן של חברת פרספטו

התפתחות רגולטורית משמעותית ליצרנית הרחפנים הישראלית פרספטו (Percepto): רשות התעופה הפדרלית (FAA) העניקה לחברה פטור גורף בכל רחבי ארצות הברית, המתיר להפעיל את רחפניה האוטונומיים גם ללא קשר עין עם המפעיל (Beyond Line of Sight). עד כה, נדרשה החברה, בדומה לחברות רחפנים אחרות, לקבל פטור פרטני להטסת רחפנים מעבר לקו הראייה עבור כל אתר וכל לקוח. מעתה יכולים לקוחותיה להשתמש ברחפני פרספטו ללא צורך בקבלת פטור. פרספטו מסרה שהיא יצרנית הרחפנים הראשונה שזוכה מה-FAA לפטור כלל-ארצי מסוג זה.

פרספטו נחשבת לאחת החברות המובילות שמקדמות את אסדרת תחום הרחפנים מול ה-FAA. היעדר רגולציה מוסדרת, שתגדיר את הכללים והנהלים הנוגעים להטסת רחפנים ואת הקריטריונים לקבלת רישיונות, הינו אחד החסמים המשמעותיים ביותר שמגבילים את השימוש כיום ברחפנים לצרכים מסחריים. ואולם, בשנים האחרונות נעשתה כברת דרך משמעותית שמקרבת את השוק לאסדרה.

בחודש מרץ, פירסמה ה-FAA, לראשונה, את קריטריון “הכשירות האווירית” (Airworthiness) הסופי עבור 10 רחפנים של חברות שונות, בהן גם פרספטו ועוד שתי חברות ישראליות – איירובוטיקס ופלייטרקס. בהמשך היא מאורה להעניק לרחפני החברות הללו אישורי טיסה גלובליים, בדומה לאישור הניתן כיום למטוסים מאויישים, שישחררו אותם מהצורך לקבל אישור עבור כל רחפן.

רחפן-מתוך-קופסה

הרחפנים של פרספטו מותקנים בתוך מארז סגור באתרי היעד (מה שקרוי, drone-in-a-box), ויוצאים מתוכם באופן עצמאי למשימות סיור ואיסוף מידע בהתאם לתוכנית שהוגדרה מראש. הרחפנים מצוידים במטע”דים של פרספטו, הכוללים מצלמות 4K, מצלמות תרמיות ומודול תקשורת המאפשרת תקשורת ישירה עם הרובוט והזרמת וידאו בזמן אמת באמצעות רשת LTE סלולרית.

תפעול צי הרחפנים מתבצע באמצעות מערכת ניהול המשימה Autonomous Inspection & Monitoring – AIM, אשר מבוססת על בינה מלאכותית ומאפשרת לנהל ולהפעיל מפלטפורמת שליטה ובקרה מאוחדת את הצי, להקצות לרחפנים משימות לפי הצורך, לאסוף ולשתף את המידע המתקבל מהרחפנים ולהפיק ממנו תובנות על מתקן התשתית. מערכת הבקרה והשליטה למעשה מקנה לרחפן יכולות עצמאיות של ניהול בטוח של תוואי הטיסה, כולל בחירת המסלול, תכנון זמן החזרה לעמדה לצורך הטענה חוזרת, צילום וראיית מכונה וטיסה גם בתנאי מזג אויר וראות קשים.

רחפן עמיד בפני הוריקן

בחודש אפריל דיווחה פרפסטו כי חברת החשמל הגדולה במדינת פלורידה, Florida Power & Light, המשרתת כ-11 מיליון תושבים, תפרוס מאות רחפנים אוטונומיים של  רספטו לצורך ניטור ובקרה של רשת החשמל ותחנות הכוח שלה ברחבי המדינה. להערכת פרספטו, מדובר בפרויקט המסחרי הגדול בעולם לפריסת רחפנים אוטונומיים, והראשון שבו הרחפנים פועלים בסביבה עירונית לצורך ניטור תשתית.

הרחפן עבר בהצלחה מבחני עמידות גם בתנאים של הוריקן בדרגה 5, שבה מהירות הרוח יכולה להגיע עד ל-250 קמ”ש. השכיחות הגבוהה של הוריקנים, ומזג האוויר הטרופי המאפיין את האזור, מובילים לריבוי של שיבושים באספקת החשמל ברחבי פלורידה. הרחפנים יסייעו, בין היתר, לאתר במהירות תקלות ובעיות תחזוקה ועל-ידי כך להפחית את מספר ומשך הפסקות החשמל.

3 יצרניות רחפנים ישראליות קרובות לקבל רישיון קבוע מה-FAA

בתמונה למעלה: הרחפן האוטונומי של איירובוטיקס יוצא מתחנת העגינה

לראשונה בתעשיית הרחפנים, רשות התעופה הפדרלית של ארצות הברית (FAA) מתקרבת למצב שבו היא נותנת אישור טיסה גלובלי לרחפנים, בדומה לאישור הניתן כיום למטוסים מאויישים. מאחר שבתעשיית התעופה אין עדיין סטנדרטים אחידים של בטיחות עבור כלי-טיס בלתי מאוישים, ה-FAA פיתחה תהליך ייעודי לבדיקת המהימנות והבטיחות (Durability and Reliability), אשר היווה את הבסיס לגיבוש קריטריון הטיסה. השבוע פירסמה הרשות את קריטריון "הכשירות האווירית" (Airworthiness) הסופי, לאחר הערות הציבור, אשר כולל 10 רחפנים של חברות שונות, בהן שלוש חברות ישראליות: איירובוטיקס, פלייטרקס ופרספטו.

רחפנים אוטונומיים מעל הגג

חברת פרספטו (Percepto) קיבלה קריטריון סופי עבור רחפן מדגם Percepto 2.4 UA, המשמש למשימות ניטור ותצפית, שיאפשר לו לטוס עם קבלת הרישוי מעל ישובים מאוכלסים בגובה של 120 מטר ובמהירות שיוט של 45 קמ"ש, חברת פלייטרקס (Flytrex) קיבלה קריטריון סופי עבור הדגם FTX-M600P, המשמש למשלוח חבילות. הקריטריון מכסה טיסה בגובה נמוך יחסית של כ-70 מטר ובמהירות של כ-55 קמ"ש. חברת איירובוטיקס (Airobotics) קיבלה אישור עבור הרחפן Optimus EX-1 שעם קבלת הרשיון יאפשר להטיסו מעל ישובים מאוכלסים בגובה של 120 מטר ובמהירות שיוט של 50 קמ"ש.

רחפן המשלוחים של חברת פלייטרקס
רחפן המשלוחים של חברת פלייטרקס

התהליך של איירובוטיקס מול ה-FAA לקבלת האישור החל בחודש ספטמבר 2019. כיום, כדי להטיס רחפן יש צורך לקבל מה-FAA בהיתר פרטני (Waiver) עבור כל משימה ועבור תא השטח שבו הלקוח מעוניין להפעיל את הרחפן. לדוגמה, אם חברת תשתיות מעוניינת להפעיל רחפן אוטונומי מעל מתקן מסויים לצורך משימות ניטור ואבטחה, עליה להוציא היתר מיוחד לכך. קבלת "רישיון סוג" יאפשר להטיס את הרחפן המורשה במסגרת ההתווייה ללא צורך בקבלת היתר מיוחד, כפי שנהוג היום בעולם כלי-הטיס המאוישים.

אישור גלובלי, בדומה למטוסים מאויישים

קבלת הרישוי הסופי ירחיב מאוד את היכולת להשתמש ברחפן ויקצר את התהליכים הבירוקרטיים הדרושים. סמנכ"ל רישוי תעופתי באיירובוטיקס, ניב רוסו, הסביר בשיחה עם Techtime שעד היום אף רשות תעופה לא הוציאה קריטריונים כאלה לכלי-טיס בלתי מאוישים, "בוודאי לא לכלי שמתאפיין במידה גבוהה של אוטונומיות כמו הרחפן שלנו. הדגם של איירובוטיקס קיבל קריטריון מאוד רחב. צברנו הרבה שעות טיסה ומידע שאיפשר ל-FAA להגדיר את רמת הבטיחות של הכלי. סיימנו את כל המבחנים וכל ההוכחות ואנחנו נמצאים בשלבים הביורוקרטיים האחרונים. להערכתי, אנחנו נמצאים בשלב המתקדם ביותר בתהליך הזה".

רחפן סיור אוטונומי של חברת פרספטו
רחפן סיור אוטונומי של חברת פרספטו

לדבריו, "זהו רגע מכונן עבור תעשיית הרחפנים העולמית". הרחפן Optimus EX-1 של איירובוטיקס משמש למשימות סקירת שטח, מיפוי ותצפית. הדגם מיועד לעמוד בתנאי סביבה תובעניים ופועל באופן אוטונומי לחלוטין. הוא מנווט את מיקומו בדיוק של 1 ס”מ ומסוגל לצאת לביצוע משימה באופן אוטונומי ולחזור עצמאית אל נקודת העגינה לצורך הטענת סוללה. בנקודת העגינה הוא גם יכול לבצע באופן אוטונומי תהליך מלא של החלפת סוללה ושל החלפת מטעדים. אחד מאמצעי הבטיחות שבהם מצויד הרחפן הוא מצנח נחיתת אונס של חברת ParaZero הישראלית, המבטיח כי במקרה של תקלה הרחפן ינחת בבטחה על הקרקע.

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

ה-FAA רכשה את סימולטור הרחפנים של סימלט

רשות התעופה הפדרלית (FAA) רכשה מחברת סימלט (Simlat, Inc) הישראלית סימולטור להפעלת רחפנים. הסימולטור הותקן בחודש שעבר במעבדת כלי הטיס הלא מאויישים (UAS) במרכז הטכני של הרשות בניו-ג'רזי, וישמש לצורך ביצוע סימולציות של תרחישים אוויריים כחלק ממאמצי הרשות לגבש מתווה רגולטורי שיאפשר את פתיחת השמיים לכלי-טיס בלתי מאויישים, דוגמת רחפני משלוחים ומוניות מעופפות.

ה-FAA מטילה כיום שורה של מגבלות על הטסת רחפנים מסחריים בשמי ארצות הברית, ובכלל זה איסור על הטסת רחפנים בשעות הלילה, מעל אנשים ומעבר לקו הראייה של המפעיל. האיסורים האלו מונעים את הרחבת השימוש ברחפנים ליישומים מסחריים ואזרחיים. בשיחה עם Techtime הסביר הטכנולוג הראשי של סימלט, רועי פשין, כי השחקניות המרכזיות בתעשייה, כמו אמזון וגוגל, דוחפות להקלת הרגולציות על הפעלת רחפנים.

פשין: "הרשות מעוניינת לפתוח את השמיים לכלי-טיס בלתי מאוישים והקימה מעבדה מיוחדת לבחינת הנושא. הם ישתמשו בסימולטור שלנו כדי לבחון איך משלבים בצורה בטיחותית את התעופה הלא-מאוישת עם התעופה האזרחית, מבלי לפגוע בתעבורה האזרחית וברמת הבטיחות הקיימת בה כיום. סימולציות מאפשרות לבחון תרחישים מורכבים מבלי לסכן איש".

סימולטור לכל משימה

חברת סימלט מפתחת סימולטורים להכשרת מפעילי כלי טיס ומערכות רובוטיות קרקעיות וימיות, ליישומי חילוץ והצלה, סקירות ימיות ומשימות בקרה ופיקוח בענפי החקלאות, הגז והנפט, התשתיות ועוד. "תפעול כלי טיס לא מאויישים נעשה פשוט, הן מבחינת המכשור והן מבחינת המיומנויות המוטוריות הנדרשות. אולם מבחינות אחרות המשימה מורכבת יותר, מכיוון שהיא מייצרת שטף גדול של מידע ומתבצעת בתווך רווי בכלים אחרים, אשר אסור להפריע להם פיזית או אלקטרונית".

חברת סימלט מפתח-תקווה הוקמה בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-15 עובדים היא מחזיקה בחברה הבת Simlat Inc הפועלת מדייטון, אוהיו, אשר מוכרת סימולטורים לתוכניות הכשרת מפעילי כל טיס לא מאויישים, בעיקר בארצות הברית, ליצרניות כלי טיס המעוניינות לספק ללקוחות סימולטור מותאם לדגמיהן, ולגופים המפעילים ציי רחפנים כמו משטרה וחברות תשתית.

לדבריו, החברה מפתחת כיום טכנולוגיות משחימות, דוגמת סימולטורים אשר ייצרו מאגרי נתונים סינתטיים לצורך אימון מערכות אוטונומיות. "העידן האוטונומי הוליד סוג חדש של משתמש: האלגוריתם. אם עד כה המפעיל הוא אנושי, היום יש צורך גם לאמן אלגוריתמים של מערכות בינה מלאכותית. זהו תחום חדש לגמרי: לאמן מכונות".

ניהול רחפנים באזורי אסון

בימים אלה מעורבת החברה בפרויקט מסקרן נוסף ביחד עם סינקלייר קולג' (sinclair college) מאוהיו, הנחשב למוביל בתחום הכשרת מפעילי כלי טיס לא מאויישים ורחפנים. במסגרת הפרויקט, סימלט מפתחת פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית לניהול משימות איתור נפגעים באזורי אסון. מדובר למעשה במחשב ובחיישנים האוספים נתונים בזמן-אמת מרחפנים ומרובוטים, ומריצים אלגוריתם לאיתור מהיר של נפגעים בזירת האסון.

הפרויקט זכה ב-2017 למענק מתוכנית המענקים בתחום ביטחון המולדת (HLS) של קרן BIRD, שגם מלווה את הפרויקט לכל אורכו. בפרויקט מעורבים גם משרדי ביטחון המולדת של ישראל וארצות הברית. רועי: "במצבי אסון, השעות הראשונות הן החשובות ביותר, מאחר שככל שעובר הזמן סיכויי ההישרדות של הפצועים בשטח יורד דרמטית, חשוב לאתר במהירות את הניצולים הזקוקים לחילוץ. אחת מהבעיות המרכזיות היא שבשעות הראשונות של האירוע נוצר צוואר בקבוק מבחינת כוח האדם.

"אם בימות שגרה די בכמה עשרות מפעילים כדי לכסות שטח של עיר ממוצעת בארצות הברית, הרי שבשעת האסון זה לא מספיק, ולכן יש צורך לייעל את הפעילות באמצעות שימוש במערכות אוטונומיות". החברה צפויה לערוך פיילוטים ראשונים במערכת לקראת סוף השנה, בשיתוף גופי כבאות והצלה בישראל ובארצות הברית, ולהיערך למסחור וייצור המערכת כבר ב-2021.

לקוח נוסף של פארא-זירו קיבל מה-FAA היתר להטסת רחפנים

רשות התעופה הפדראלית (FAA) העניקה ל-Hensel Phelps, אחת מחברות הבנייה הגדולות בארצות הברית, היתר מיוחד להטיס רחפנים מעל קהל אנשים, מה שיאפשר לה להרחיב את השימוש שהיא עושה ברחפנים והטיסם מעל אתרי בנייה בשעות העבודה על מנת לפקח על מהלך העבודות. זהו ההיתר הראשון מסוג זה שמעניקה ה-FAA לחברת בנייה.

ההיתר הושג לאחר שחברת הבנייה הטמיעה במערך הרחפנים שלה את מערכת הבטיחות של חברת Para-Zero הישראלית, הכוללת מצנח ומערכת בקרה, על מנת להבטיח את נחיתתו הבטוחה של הרחפן על הקרקע במקרים של אובדן שליטה, תקלה או התנגשות. לדברי פארא-זירו, האישור קובע סטנדרט חדש בתעשייה אשר יאפשר לחברות בנייה נוספות, כמו גם חברות מסחריות אחרות העושות שימוש ברחפנים, לקבל היתר טיסה מעל קהל תוך שימוש במערכת הבטיחות של פארא-זירו.

הנזל פלפס דורגה על ידי חברת ENR כחברת הקבלן ה-21 בגודלה בארצות הברית ב-2018, והיא אחת החברות הראשונות בענף הבנייה שהחלה לעשות שימוש ברחפנים במסגרת פעילותה. החברה מפעילה מערך רחפנים, באמצעות חברת Skyward, עוד מ-2015. ואולם, בשל האיסורים הרגולטוריים הרבים החלים על שימוש ברחפנים, השימוש עד כה היה מוגבל לביצוע צילומים אוויריים של אתרי הבנייה לצרכי שיווק. ההיתר יאפשר לחברת הבנייה להרחיב את השימוש במערך הרחפנים ולהפעילם גם במהלך שעות העבודה באתרי הבנייה.

שוק הרחפנים המסחריים מצוי בתנופה גדולה, ולהערכת ה-FAA עצמה, מספר הרחפנים הרשומים צפוי לגדול עד 2023 פי שלושה ולהגיע לכ-830 אלף כלים רשומים בארצות הברית בלבד. עם זאת, ה-FAA מטילה שורה של מגבלות על הטסת רחפנים מסחריים בתחומי ארצות הברית. כך למשל, חל איסור להטיס רחפנים בזורים אורבניים מעל קהל גדול של אנשים או להטיס רחפנים מעבר לקו הראייה (Line of Sight) של המפעיל. מגבלות אלה, שנובעות משיקולים בטיחותיים, מהוות אחד המחסומים העיקריים הבולמים את התפתחות שוק הרחפנים המסחרי.

גם הרחפנים של אירובוטיקס מצוידים במצנחים של פארא-זירו

כדי לקבל ההיתר המיוחד, הנזל פלפס נדרשה להוכיח ל-FAA שהרחפנים בטוחים ואינם מהווים סכנה לציבור, והתבססה בתהליך על מידע שפארא-זירו סיפקה על המערכת ועל האופן שבו היא נבדקה. ההיתר הנוכחי הוא חלק מהניסיון של ה-FAA לקבוע סטנדרטים בטיחותיים שיאפשרו לחברות מסחריות נוספות לקבל היתרי טיסה מורחבים לרחפנים. המעורבות של פארא-זירו בתקדים שקובע כעת ה-FAA יכול לסייע לחברה לחדור בצורה משמעותית לשוק הרחפנים המסחרי ולעודד חברות נוספות להשתמש במערכת הבטיחות שלה על מנת לקבל היתרים דומים מה-FAA.

זהו היתר הטיסה החריג השני שמעניק ה-FAA לרחפנים המשלבים את מערכת הבטיחות של פארא-זירו. בחודש ינואר העניקה הרשות היתר לחברת אירובוטיקס הישראלית להטיס רחפנים אוטונומיים, הנלטים מרחוק, גם מעבר לקו הראייה של המפעיל, מה שיאפשר לחברה להפעיל את מערך הרחפנים שלה ממרכז בקרה ושליטה מרוחק. כל הרחפנים של אירובוטיקס מצוידים בערכת הבטיחות של פארא-זירו.