חממת i4Valley תתמוך בחברות מהגליל בתחום תעשייה 4.0

חממת i4Valley הגלילית החלה לפעול ולבחון חברות מתחום Industry 4.0, וצפויה להיכנס החודש למתחם ההייטק החדש הנבנה על-ידי עיריית כרמיאל במרכז העיר. החממה הוקמה בחודש יולי 2020 לאחר זכייה במכרז רשות החדשנות לקידום חברות סטארט-אפ בפריפריה. בשיחה עם Techtime סיפר מנהל החממה, סיוון יחיאלי (בתמונה למעלה), שהחממה מתמקדת בסוגיות המרכזיות של פיתוח מקושרת, בהם: ניטור, הגנה והפקת תובנות מנתונים שנאספו מכל שרשרת הערך של הייצור התעשייתי.

יחיאלי: "עד עכשיו בדקנו יותר מ-50 חברות, שמתוכן עברו בינתיים ארבע חברות את שלבי המיון הראשוניים והן נמצאות בתהליכי כניסה לחממה. המטרה שלנו היא להגיע להיקף של 6-8 חברות בשנה". החברות שייקלטו בחממה יקבלו זרקת עידוד בהיקף של מיליון שקל בשנה למשך שנתיים, וגישה אל אל הקשרים העסקיים והטכנולוגיים של החממה.

"בכרמיאל התפתחה תשתית תעשייתית גדולה ומפותחת מאוד, המעניקה לחברות בחממה גישה אל מכונות, מומחים, מידע על השוק ועוד". החממה מנוהלת על-ידי צוות של שלושה בכירים בעלי נסיון רב בתעשיית ההייטק. המנכ"ל סיוון יחיאלי הגיע אל החממה לאחר 20 שנה בפיתוח תוכנה בתעשיית ההייטק שבהן מילא תפקידים כמו סמנכ"ל פיתוח ב-Toptix וסמנכ"ל התוכנה של OTI. במשך כעשור שימש גם כיו"ר פורום יישובי קו העימות בצפון וכראש המועצה של כפר ורדים.

הטכנולוג הראשי צביקה ויינשטוק שימש בעבר כסמנכ"ל שיווק בחברת ECI וסמנכ"ל חדשנות ואסטרטגיה בחברת וואווי. לפני-כן היה שותף בהקמת חברת Seabridge שנמכרה לנוקיה-סימנס. מנהל תחום הפיתוח העסקי, רמי גזית, מתמחה בתחום הפיתוח של חברות סטראט-אפ. הוא הקים וניהל את תוכנית ההאצה של הטכניון, BizTEC, וייעץ לגופים דוגמת אלביט, אמדוקס וחיל האוויר.

מודל ישראלי מאפשר לזהות יזמי-על

בתמונה למעלה: יהודה שנער. צילום המטוס: ויקיפדיה

מודל ייחודי שפותח בשנים האחרונות על-ידי יהודה שנער, הבעלים והמייסד של חברת Winning Center, אשר הוערך על-ידי חיל האוויר והוכר על-ידי המדען הראשי במשרד הכלכלה, מאפשר לזהות יזמי-על טכנולוגיים עוד לפני שהחברה שהקימו הצליחה בשוק. במקרים רבים, המודל גם מאפשר ללמד מנהלים שאינם בהכרח הבולטים ביותר, לסגל לעצמם תכונות של מנהלי-על, ולהיות יזמים מצליחים. בשיחה עם Techtime הסביר שנער שיש מנהלים אשר פועלים דווקא נכון, "אבל הם לא תמיד מודעים לסיבה שבזכותה הם מצליחים. המודל שפיתחנו מאפשר להביא למודע את מרכיבי ההצלחה ולשפר את התפוקה של המנהלים".

החברה הוקמה בשנת 1996 ופעלה מספר שנים במתכונת של חממה בתמיכת המדען הראשי (היום רשות החדשנות). לאורך השנים היא בנתה בסיס נתונים של אלפי מנהלים, ניתוח תכונותיהם, דרך קבלת ההחלטות שלהם והביצועים שלהם, אשר שימשו לבניית מודל המלמד כיצד להצליח גם בתנאים קשים. חיל האוויר השתמש במודל בתהליך ההכשרה של בוגרי קורס טיס במגמת קרב. הוא שימש בהכשרת ושדרוג נבחרת הראגבי של בריטניה, והבאתה ממצב של קבוצה שהפסידה לכל הקולוניות לשעבר של הכתר, לקבלת גביע העולם בשנת 2003.

מה הם עקרונות המודל? כיצד משקיע יכול לדעת שהמנהל העומד מולו הוא מנהל מוצלח?

שנער: "המודל מצביע במפורש על-כך שמקור ההצלחה אינו בכישרון או במנת משכל גבוהה – אלא בתהליכים מובנים של קבלת החלטות רציונליות, תחקור בלתי פוסק, ומאמץ מתמיד להשתפר. הווינרים נותנים עדיפות לניתוח רציונלי בצמתי החלטה חשובים. הם מזיזים את הסיפוק הרגעי לשם השגת הצלחה במשימה. הווינרים הם סוג של לוחמים. הם לא יציגו מצגי שווא ולא ישקרו – כי הרצון שלהם הוא להשתפר ולנצח בזכות עצמם. הסיפוק האולטימטיבי שלהם הוא לנצח כנגד כל הסיכויים".

"משקיע שרוצה לדעת האם היזם הוא ווינר, צריך לבדוק האם קיימים אצלו מודעות עצמית בשילוב עם תהליכי למידה שאנחנו מכנים בשם תיחקור עצמי. הדרך שבה ווינרים מתחקרים היא מאוד פשוטה ומהירה. היא מאפשרת להם ולכל אחד מהצוות, לקבל שיקוף מדוייק האם הפעולה שהם מבצעים ברגע נתון מקרבת אותם או מרחיקה אותם מהמטרה.

"הווינרים עסוקים מאוד בתחקור עצמי מדוייק, שבעקבותיו מתקבלת החלטה מה לעשות בשלב הבא. התחקור כדפוס התנהלותי הוא מדד מפתח בזיהוי ווינרים. הם תמיד שומרים על איזון בין התחקור של מצבים הנראים ככשלון, לצד התחקור של מצבים המסתמנים כהצלחה. אני מאחל לכל יזם להשקיע בחברה שיש בה תרבות ארגונית מתחקרת".

ווינרים רבים התחילו את דרכם כ-Slow Starters. מה זה, כיצד מבחינים בהם בית הספר לטיסה של חה"א?

"במשך 7 שנים לקחתי חלק בתהליך המרגש של הכשרת בוגרי מגמת קרב בקורס טיס. במהלך פגישות העבודה שהיו לי עם הסוציולוג הראשי של חה"א, ניסן הדס זכרונו לברכה, הוא סיפר לי על בוגרי קורס טיס שקיבלו במהלך הקורס את הכינוי Slow Starters. אלה אנשים שהתקשו בשלבים שונים וחלק מהם היה על סף הדחה, אבל בשלב מסויים הם עוברים את אלה הנחשבים כשרוניים וטובים מהם. הייחוד של הקבוצה הזאת היא שחבריה מודעים לכך שהבעיה העיקרית היא בהם. כמו כל הווינרים – הם לא מקבלים את הקשר בין כישרון להצלחה. הם לא נותנים לכשרון להגביל את ההישגים שלהם.

"כשהם חווים קושי ומזהים בעיה, הם מפתחים את המיומנויות הרלוונטיות באמצעות עבודה קשה. כלומר, מקבלים החלטה רציונלית. שלושה ממפקדי חה"א התחילו את דרכם כ-Slow Starters בקורס טיס. בכל ארגון יש אנשים כאלה. הווינר אינו בהכרח האדם הכשרוני, אלא האדם המתמקד בתובנה שמה שעומד בינו לבין ההצלחה זה הוא עצמו. לכן הוא צריך לנהל את עצמו לפני שהוא מנהל את הבעיה. למשל, לקבל החלטות על בסיס שיקול וחישוב רציונלי, ולא על בסיס רגשי".

איך מקבלים החלטות רציונליות?

"ווינרים מגדירים במדוייק ובצורה כמותית את התוצאה שהם רוצים לראות. בשלב הבא הם מגדירים את הפרמטרים שיבטיחו את ההצלחה במשימה שהם לוקחים על עצמם. גם הפרמטרים האלה מנוסחים במונחים ברי-מדידה. מהנסיון שלנו ראינו שברוב המקרים מדובר בלא יותר מ-5-6 תנאי-יסוד מרכזיים. כאשר הווינר מזהה שחסר לו תנאי-יסוד מסויים – הוא מתמקד בו – ובאותה צורה. כאשר הוא מגיע לתנאי-חוסם שאי-אפשר ליישם אותו, הוא משנה את הגדרת המשימה.

"טכניקה חשובה נוספת של הווינר היא סימולציה והקצאת משימות. הסימולציה חשובה, אפילו אם היא נעשית בראש – מכיוון שאם אין אפשרות לסמלץ משימה – אין אפשרות לבצע אותה. הקצאת המשימות נעשית במתכונת של 'דמות ההורה': המנהל הווינר הוא מישהו שיודע לדרוש, אבל נותן את האפשרות ליפול. זהו 'הורה' הדורש משמעת אבל דוחף את 'ילדיו' לעצמאות פעולה ולחופש ביטוי. הוא מציג דרישות גבוהות, אבל נותן תמיכה במקרה של כשלון".

איך היית מגדיר את תרבות הניהול בישראל?

"בישראל, בהכללה מעט גסה, אנחנו רואים רמת ניהול נמוכה יחסית. מכיוון שאין קבלת החלטות רציונלית, אין תחקור עקבי והאצבע תמיד מופנית החוצה, להאשים מישהו אחר. ניהול משימה רציונלי מתנגש עם התרבות הארגונית הישראלית, מכיוון שהוא דורש התנהלות מתודולוגית ומסודרת. בין היתר, שיעור ההצלחות הלא מרשים של חברות סטארט-אפ ישראליות מצביע על הבעיה.

"אחת משתיים – או שהמנהלים והיזמים היו צריכים לזהות מוקדם יותר שאין היתכנות עסקית לחברה – או שהם היו צריכים לזהות מוקדם יותר את הבעיות והכשלים – התהליכיים או בחברה. אומנם לאחרונה יש שיפור בתרבות הארגונית בארץ, אבל לדעתי לא בקצב הנכון. כשאני מעביר תהליך ווינינג בישראל, הלקוחות תמיד מסבירים לי היכן אני טועה. חשוב להם לספר לי מה הם יודעים שאני לא יודע. הייתי אומר שיש שיפור בארץ, אבל הוא לא מספיק".

טאיוואן מקווה למצוא בישראל את הפתרון למשבר הטכנולוגי שלה

טאיוואן, אשר בשנות ה-80 וה-90 הוגדרה כאחד מ"הנמרים האסיאתיים" שפרצו אל תעשיית הטכנולוגיה העולמית, נמצאת כיום במשבר המאיים לפגוע בתעשיית הטכנולוגיה הגדולה שהקימה. ההישג של טאיוואן הוא עצום: היא הקימה ענקיות גלובליות כמו פוקסקון, TSMC, UMC, ASUS, ACER, Advantech ועוד. אולם כניסתה הדרמטית של סין אל כלכלת העולם ואל תעשיית הטכנולוגיה העמידה אותה במצב קשה מאוד: בריחת מוחות, בריחת ייצור, ומחסור בהשקעות.

הטכנולוגיה הטאיוואנית נודדת לסין

דו"ח של צוות החשיבה במכון קרנגי, ארה"ב, מינואר 2020, משרטט את קווי המתאר של המשבר הטכנולוגי בטאיוואן: מאז שנת 2017 עברו 3,000 מהנדסי שבבים מטאיוואן לסין, שזה כמעט 10% מכוח האדם המקצועי שלה בתחום הסמיקונדקטור. משרד המסחר הטאיוואני מעריך שכ-80% ממוצרי הטכנולוגיה הטאיוואנים (ICT) מיוצרים כיום בסין ולא בטאיוואן. חברות הסטארט-אפ הטאיוואניות לא מצליחות לגייס הון בחו"ל, וכ-71% מההשקעות בהן מגיעות מהשוק המקומי בלבד – שהוא אינו גדול מאוד.

המדינה החלה לחפש דרכים חדשות לאושש את תעשיית ההייטק שלה. אחת מהן היא עידוד יזמות טכנולוגית, בין השאר באמצעות פנייה אל קהילת הסטארט-אפים הישראלית, שיש לה מוניטין כאחת מהקהילות הטכנולוגיות הדינמיות בעולם. השבוע נחנכה תוכנית IP² LaunchPad, שנועדה לעודד חברות סטארט-אפ לפעול בטאיוואן. בשלב הראשון התוכנית פועלת בישראל, ומאוחר יותר גם במקומות אחרים בעולם. הפרוייקט מבוצע על-ידי חברת ניהול החממות הטאיוואנית i2i – Innovation to Industry במימון משרד הכלכלה הטאיוואני ובהשתתפות חברות טכנולוגיות מקומיות כמו אייסר, אדוונטק, סיסקום, Be Capital, Might Electronics ועוד.

חבילת הטבות לחברות סטארט-אפ ישראליות

בישראל התוכנית מנוהלת על-ידי רני שפרון, מנכ"ל חברת Healthier Globe, המלווה חברות סטארט-אפ וארגונים בפיתוח שווקים גלובליים. שפרון סיפר ל-Techtime שהמטרה הראשונית היא לעודד חברות ישראליות להביא אל טאיוואן את מרכזי העסקים שלהן באסיה, ולבצע פרוייקטי ייצור בטאיוואן. "החברות הישראליות המשתתפות בתוכנית מקבלות חבילת הטבות מיוחדת, הכוללת משרדים, פטור ממסים, חשיפה אל שרשרת האספקה בטאיוואן, כולל בתחומי הייצור והשיווק, ותקציב של כ-200 אלף דולר לביצוע פרוייקטים ראשוניים בטאיוואן. בהמשך, ועדת הניהול של i2i תבחר חברות שבהן תתבצע השקעה בהיקף של עד 3 מיליון דולר".

הפרוייקט החל פעול באופן שקט בחודש מרץ 2020: צוות משותף של  i2i ו-Healthier Globe סרק עשרות חברות ישראליות מתוכן נבחרו חברות סטארט אפ-מתחומי הרפואה הדיגיטלית, סייבר סקיוריטי ו-IoT, הנמצאות בשלבי מכירות ראשונים או לקראת יציאה לשוק. רובן לאחר סבבי גיוס ראשוניים. עם השקת התכנית השבוע, נחתמו 8 הסכמים לביצוע פיילוטים ובדיקות היתכנות. בין החברות שחתמו על הסכם: CARDIO-CORES המאפשרת לבצע בדיקת א.ק.ג באמצעות אבזר לביש ועיבוד בענן, CYBORD המפתחת טכנולוגיה לזיהוי רכיבי אלקטרוניקה מזוייפים באמצעות AI, וחברת EZMEMS המפתחת סנסורים חכמים.

פגיעת הקורונה: הושעו 40% מגיוסי ההון של חברות הסטארט-אפ

בתמונה למעלה: מנכ"לית ונשיאת IATI, קרין מאיר רובינשטיין ומנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון

חברות הסטארט-אפ הטכנולוגיות נקלעו למצוקה פיננסית בעקבות משבר הקורונה. סקר שנערך במחצית מאי על-ידי רשות החדשנות ואיגוד IATI בקרב 414 חברות הייטק בישראל שרובן מעסיק עד 50 עובדים, מגלה שהן חוו פגיעה מהותית עקב משבר הקורונה. רוב החברות (91%) דיווחו על האטה בתהליכי גיוס הון. המשקיעים הודיעו לכ-40% מהחברות הנמצאות בתהליך גיוס הון, שהם עוצרים את תהליך גיוס הכספים. כ-51% מהחברות מסרו שתהליך הגיוס מתקדם באופן איטי, ורק 9% העידו כי שהגיוס מתקדם כמצופה.

חברות רבות (51%) פנו למשקיעים בבקשה לקבל עזרה כספית נוספת, אולם רק 19% מהפניות נענו בחיוב. 46% מהחברות דיווחו שהמשקיעים עדיין שוקלים את צעדיהם, ו-35% דיווחו כי המשקיעים הודיעו שלא יוכלו לתמוך בהן. בתוך כך, מחצית מהחברות שפנו לקבלת הלוואה מגורם פיננסי או מבנק נדחו – וחלק גדול (30%)  – טרם קיבל תשובה.

"העובדה כי 65% מחברות הזנק עם 1-10 עובדים דיווחו שלא יוכלו להמשיך להתקיים מעבר לחצי שנה, מדגישה את חשיבות התמיכה הממשלתית", אמר מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון. מנכ"לית ונשיאת IATI, קרין מאיר רובינשטיין, הזהירה: "נתוני הסקר מראים כי חברות טכנולוגיה צעירות רבות עומדות בפני קריסה, וכי אין לתעשייה סיוע כלכלי מספק מצד ממשלת ישראל. הסיוע הנוסף שאושר לחברות ההיי-טק, בהיקף של  1.2 מיליארד שקל, אינו מספיק ואינו מובנה במענה רציני ושיטתי".

פיטורי עובדים, שכר וחל"ת

כרבע מהחברות דיווחו שהן פיטרו עובדים: כ-14% מהחברות פיטרו יותר מ-15% מהעובדים. התופעה זו ניכרת בעיקר בחברות בתחום התוכנה והתקשורת ( 19% מהחברות), ופחות בקרב חברות בתחומי הבריאות. אם המצב יימשך, 57% מהחברות צפויות לבצע פיטורים בהיקף נרחב בחצי השנה הקרובה. במקביל, 71% מהחברות הקפיאו את תהליכי הגיוס של עובדים חדשים. יותר משליש מהחברות בסקר הוציאו עובדים לחל"ת. שליש מהחברות ביצע הורדת שכר של יותר מ-15%. רוב החברות (60%) העידו שהן שוקלות לפנות לערוצי התמיכה של רשות החדשנות.

החברות שהשתתפו בסקר מייצגות את המגזרים המרכזיים בתעשיית ההייטק הישראלית: 41% מהחברות פועלות בתחום התוכנה, 41% בתחומי הבריאות ו-18% בתחומי החומרה והתקשורת. רובן חברות קונות: 65% מעסיקות 1-10 עובדים, 20% מעסיקות 11-30 עובדים, 6% מעסיקות 31-50 עובדים ו-9% מהחברות מעסיקות 50 עובדים ומעלה.

אחת מהבעיות הקשות היא התמוטטות המודל העסקי, שהגיעה לשיאה במהלך חודש אפריל. כמחצית מחברות הסטארט-אפ לא הושפעו מכך, מכיוון שעדיין אין להן מכירות. אולם בקרב החברות הנמצאות בשלבי מכירות, דיווחו 83% מהן על ירידה במכירות במהלך חודש אפריל. מתוכן 28% סבלו מירידה של 76%-100% במכירות (ראו גרף למעלה).

אומנם אפריל נחשב לחודש הקשה ביותר עד כה בהתמודדות של מדינת ישראל עם משבר הקורונה, אולם הנתונים הקשים מהווים מדובר בנורית אזהרה מהבהבת, המלמדת על סכנה ממשית לעתודות הצמיחה של התעשייה הישראלית.

משרד הביטחון משיק תוכנית לטיפוח חברות סטארט-אפ

מפא"ת והכלכלן הראשי במשרד הביטחון משיקים את INNOFENSE, תכנית חדשנות למיזמים טכנולוגיים במגזר האזרחי והביטחוני, שמטרתה קידום, פיתוח והטמעה של טכנולוגיות חדשניות בתחום הבטחון, באמצעות חיזוק הקשר בין השוק האזרחי והשוק הביטחוני. מרכז החדשנות החדש יאפשר למפא"ת וזרועות צה"ל לחבר טכנולוגיות מהעולם האזרחי לשימוש ביטחוני.

התכנית מופעלת על-ידי שתי חברות: חברת iHLS, שהיא מאיץ סטרטאפים בתחום הביטחון והגנת המולדת, וחברת SOSA, שהיא רשת חדשנות המפעילה מרכזים בארץ ובחו"ל, והפעילות בה תנוהל על-ידי SOSA HLSTechלצורך התוכנית, גיבש הכלכלן הראשי במשרד הביטחון מודל התקשרות חדש מול חברות הזנק, המאפשר ליזמים לפעול בגמישות ונגישות מירבית למשרד הביטחון וצה"ל.

בסבב הראשון של התוכנית יגויסו מספר מיזמים למשך שישה חודשים, וכל מיזם יזכה למענק של 200 אלף שקל ולליווי ותמיכה עסקית שיקבל מהחברות המפעילות את התוכנית (SOSA ו-iHLS). השירותים כוללים סיוע בשלב גיבוש הרעיון, הוכחת יכולת טכנולוגית, פיתוח עסקי, חדירה לשוק, ייעוץ משפטי וובניית קשרים עסקיים (נטוורקינג). בנוסף, החברות יקבלו חונכים ומלווים, בהם אנשי מו"פ ממפא"ת ונציגים מהזרוע הרלוונטית בצה"ל.

הממסד הביטחוני פותח את הדלת בפני רעיונות חדשים

התוכנית פונה למיזמים בעלי שימוש דואלי, אזרחי וביטחוני, במטרה לאפשר להם להתרחב בעתיד לשווקים נוספים. משרד הביטחון יוכל לעשות שימוש במידע לשם בדיקת הטכנולוגיה, אולם לא ייכנס כבעל מניות או בעל זכויות בקניין הרוחני של החברות. הפעילות מול משרד הביטחון לא תגביל את היזמים בפעילותם העסקית בארץ ובחו"ל.

ראש מפא"ת במשרד הביטחון, תא"ל במיל. ד"ר דני גולד, אמר שמרכז החדשנות החדש יהיה האכסניה המקצועית והטכנולוגית של כל רעיון או יוזמה דואלית בשוק האזרחי התחרותי. מנהל משותף ב-SOSA HLSTech, דודי רוקח, אמר שהטכנולוגיה האזרחית המפותחת מחייבת ארגונים ביטחוניים לנקוט במדיניות של חדשנות פתוחה כדי לא להישאר מאחור.

מיטל קרן בן-דב , מייסדת ושותפה ב-iHLS, אמר שחברת iHLS היא קבוצת מדיה מהמובילות בעולם בתחום ה-HLS ובעלת אתר אינטרנט בעל עשרות אלפי מנויים מהעולם. "אנחנו מקבלים פניות מכל העולם של גופים המביעים עניין בטכנולוגיה הישראלית. בשנים האחרונות מפעילה החברה אקסלרטור ייעודי בתחום טכנולוגיות HLS, אשר זוכה לביקוש רב". 

רשת מתחמי העבודה BE ALL פותחת מתחם נוסף בתל-אביב

בתמונה למעלה: הכניסה למתחם BE ALL במגדל אלון

רשת מתחמי העבודה המשותפים BE ALL נמצאת בתנופת התרחבות מואצת, ומתכננת להרחיב את המתחם הקיים בשד' יגאל אלון בתל אביב למתחם של 7 קומות, ועד סוף החודש לפתוח מתחם נוסף בבניין שקל ברחוב ארלוזורוב בתל-אביב. מדובר ברשת מתחמים חדשה שהוקמה רק לא מזמן ונמצאת בבעלות נס שובל, הבעלים של חברת הנדל"ן שובל ניהול והשקעות בע"מ. המתחם הראשון הוקם לפני כשנה במגדל השחר בגבעתיים. הוא תופס שתי קומות וכולל כ-500 עובדים (המוגדרים ברשת כ"חברים").

בינואר 2018 נפתח מתחם בתל אביב, במגדל אלון. החברה שיריינה 7 קומות ועד היום הוא מילא את ארבע הקומות הראשונות ומכיל כיום כ-1,000 חברים. בשבועות הקרובים החברה מתכננת לפתוח שלוש קומות נוספות, המיועדות בעיקר לחברות גדולות יותר. במקביל, עד סוף החודש החברה מתכננת לפתוח את המתחם השלישי בבניין שקל, אשר יהיה בעל תפוסה של כ-400 חברים. בביקור של Techtime באתר BE ALL במגדל אלון, סיפרה סגנית המנכ"ל, אסתאר בר, שהמודל של החברה מבוסס על בניית סביבה עיתרת טכנולוגיה ואספקת שירותים המבוססים על קהילת החברים המשותפת באתרים.

כך למשל, המתחם כולל מערכות זיהוי פנים המאפשרות פיתחת דלתות אטוטומטיות לחברים בלא צורך במפתחות, שימוש בחומרי בידוד מיוחדים המאפשרים סביבת משרדים שקטה, ותשתית לפעילות מגוונת, דוגמת חדרי ישיבות, אולם אירועים, חדרים זעירים לשיחות טלפון שקטות ופרטיות. "אנחנו בונים מגוון של שירותים לחברות, החל משירותי ניהול וכלה בשירותי ייעוץ משפטיים וטכנולוגיים. למשל אסופת מסמכים לחברות מתחילות המאפשרת להן להתחיל ולפעול תוך חיסכון גדולות מאוד בהוצאות לעורכי דין. בנוסף, יש לנו אתר פנימי הפתוח רק בפני החברים, אשר חושף אותם בפני שותפים ולקוחות פוטניצאליים מתוך המתחמים עצמם".

המתחם החדש ברחוב ארלוזורוב 111 בתל-אביב הוקם בהשקעה של כ-12 מיליון שקל. הוא יתפרש על פני שתי קומות בשטח של כ-2,500 מ"ר, בנוסף למרפסת גג בגודל של כ-700 מ"ר. במתחם יהיו כמה עשרות משרדים בגדלים שונים וכ-450 עמדות עבודה, 10 חדרי ישיבות, חלל שיתופי, מתחם מזון ועוד. המתחם כולל מערכות זיהוי פנים, מערכת לנעילת דלתות, הפרדה אקוסטית כפולה המצמצמת 80% מרעשי הרקע, תאורה חכמה המותאמת אוטומטית לשינויי האור לאורך היום, שולחנות מתכווננים המאפשרים מעבר מישיבה לעמידה בלחיצת כפתור, חיבור לאינטרנט סופר-מהיר על סיבים אופטיים, ועוד.