רפאל פיתחה חיישן עבור המל"ט הטקטי של אירונאוטיקס

פורסם בתאריך מאי 30, 2020מאי 30, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מטעד MicroLite של רפאל מתחת לחרטום המל"ט אורביטר-4 של אירונאוטיקס

חברת רפאל הציגה בסוף השבוע את אחד מהפירות הראשונים של עסקת רכישת חברת אירונאוטיקס מיבנה, שהושלמה בחודש ספטמבר 2019. במהלך וובינר מקוון שהיא קיימה בשבוע שעבר, גילה סמנכ"ל סמנכ"ל הפיתוח העסקי בחברה, גדעון וייס, שהמטעד האלקטרו-אופטי החדש של החברה, MicroLite ISR, מותאם לשימוש במל"ט הטקטי אורביטר-4 של חברת אירונאוטיקס. "זוהי דוגמא מובהקת לסינרגיה שבין שתי החברות", אמר.

במהלך הדיון, נחשפו פרטים מרתקים על החיישן שלא נמסרו קודם לכן, כשהוכרז בפברואר השנה (2020). מדובר במערכת שלמה בגודל של כדורגל בקוטר של 25 ס"מ ובמשקל של 8 ק"ג בלבד. לב המערכת הינו מצלמה דואלית המצלמת בו-זמנית דרך אותה עדשה, שתי תמונות נפרדות של האזור הנבדק על-ידי המל"ט: צילום חום באמצעות חיישן Mid Range IR וצילום אור נראה באמצעות מצלמת וידאו ברזולוציה של מיליוני פיקסלים.

מטרת החיישן היא לספק כיסוי רציף אל אזור מטרה רחב ובמקביל לעקוב אחר מטרות יעד נפרדות בתוך אזור הכיסוי. המערכת כוללת מערך תוכנה מורכב המאפשר לספק זיהוי ברמת נקודת ציון גיאוגרפית של כל מטרה, שילוב התמונות הנפרדות, עיבוד התמונות כדי לאתר תופעות כמו גילוי תנועה, דחיסת אותות הווידאו ושידור שטף וידאו חי אל המשתמשים.

לדברי מנהל פרוייקט הפיתוח ברפאל, צבי יבין, כמות המידע כל-כך גדולה שלא ניתן לשדר אותה מהמל"ט. "כדי לבצע את כל הפעולות האלה פיתחנו יחידת אלקטרוניקה ייעודית המבצעת את כל פעולות החישוב על-גבי הפלטפורמה האווירית עצמה".

נדרשו 20 מחזורי תכנון נפרדים כדי להגיע לתוצאה

הוא סיפר שהדרישות מהתכנון היו כל-כך קיצוניות, שרפאל נאלצה לבצע 20 מחזורי תכנון שונים, עד שהצליחה להגיע לתוצאה הסופית. אחת מהתכונות הייחודיות של המערכת היא יכולת חזרה בזמן. המטעד כולל מערך גדול מאוד של זיכרון אשר זוכר את כל הארועים שנקלטו במצלמות. צבי יבין אמר שהמפעילים יכולים לתחקר השתלשלות אירועים באמצעות חזרה אחורה בזמן, וניתוח בדיעבד של מהלכים שנעשו בזירה המסוקרת (Forensic Analysis). כך למשל הם יכולים לשחזר את המסלול שעשתה מטרה מסויימת ומהיכן היא הגיעה – עוד לפני שהיא זוהתה והוגדרה כמטרה מעניינת.

לצד התקנתה במל"ט של אירונאוטיקס, רפאל מציעה את המערכת לשימוש גם בכלי טיס מאויישים ובבלוני תצפית. מטעד מיקרולייט שייך למשפחת מערכות ISR – Intelligence, Surveillance and Reconnaissance של רפאל. המוצר המוביל במשפחה הזו הוא המטעד RecceLite המיועד לשימוש ממטוסי קרב ואוסף מידע באמצעות מצלמה מולטי-ספקטרלית הפועלת בו-זמנית בתדרי: NIR, SWIR, MWIR ואור נראה (Color VIS).

זוהי מערכת גדולה בהרבה: היא מופיעה במטעד באורך של 220 ס"מ ובקוטר של 40 ס"מ ושוקלת כ-200 ק"ג. עד היום היא סופקה ל-13 חילות אוויר באירופה, באסיה ובאמריקה הדרומית, עבור מטוסי הקו הראשון דוגמת F-16, F-18, טייפון, טורנדו, גריפן ועוד.

המטעד האלקטרו-אופטי RecceLite מתחת לגחון המטוס טייפון של חיל האוויר הבריטי

מכירות אלביט, רפאל והתעשייה האווירית: 11.3 מיליארד דולר

פורסם בתאריך מרץ 26, 2020מרץ 26, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: השמדת טיל תוקף בניסויים שרפאל ביצעה במערכת ההגנה מעיל-רוח

הדו"חות השנתיים של שלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות בישראל: רפאל, אלביט והתעשייה האווירית' מלמדים שהתעשיות הביטחוניות הגדולות הן עוגן של יציבות עבור המשק הישראלי. המכירות של רפאל צמחו ב-2019 בכ-3.9% להיקף שיא של כ-2.7 מיליארד דולר. לחברה צבר הזמנות של כ-7.2 מיליארד שקל, שהם שווי ערך למכירות בשנתיים וחצי. בשנת 2019 השלימה רפאל את רכישת חברת אירונאוטיקס תמורת כ-850 מיליון שקל. החברה דיווחה שמספר עובדיה צמח בכ-800 עובדים, כנראה רובם עובדי אירונאוטיקס' וכיום היא המעסיק הגדול ביותר בצפון הארץ, עם כ-8,000 עובדים.

דיבידנד למדינה: 2 מיליארד שקל

במהלך 2019 החברה זכתה במספר הזמנות משמעותיות מאוד, בהן: מכירת שתי סוללות כיפת-ברזל ואספקת המערכות הראשונות של מערכת ההגנה האקטיבית מעיל-רוח לצבא ארה"ב. בנוסף, היא קיבלה שתי הזמנות ענק מצבא הודו ומצבא גרמניה, להצטיידות בטילים האנטי-טנקיים ממשפחת ספייק (Spike). מנכ"ל רפאל, אלוף (במיל.) יואב הר-אבן, אמר שהחברה מעורבת כיום בפרוייקטים לאיתור טכנולוגיות שיסייעו למאבק במגיפת הקורונה. רפאל נמצאת בבעלות המדינה, ומעבירה לממשלה דיבידנד שנתי ממוצע של כ-2 מיליארד שקל (מחצית מהרווח).

מכירות התעשייה האווירית צמחו מכ-3.7 מיליארד דולר ב-2018 לכ-4.1 מיליארד דולר ב-2019. בעקבות שינוי ארגוני בחברה מחודש ינואר 2019, היא פועלת כיום במתכונת של ארבע חטיבות מרכזיות. הגדולה שבהן היא חטיבת טילים וחלל שמכירותיה ב-2019 הסתכמו בכ-1.28 מיליארד דולר. החטיבה השנייה בגודלה ממוקדת באלקטרוניקה צבאית. למעשה זוהי חברת אלתא, שמכירותיה ב-2019 הסתכמו בכ-1.1 מיליארד דולר בהשוואה ל-836 מיליארד דולר בשנת 2018. מכירות חטיבת כלי הטיס הצבאיים הממוקדת בייצור כטב"מים צמחו רק במעט, מ-410 מיליון דולר ב-2018 לכ-462 מיליון דולר בשנת 2019.

האם השבתת התעופה העולמית תזניק את חטיבת התעופה?

חטיבת התעופה עוסקת בפיתוח, ייצור והרכבת מכלולים של מטוסי מנהלים אזרחיים, מרכז תמיכה ושירות למטוסים המשרת חברות תעופה ומפעילי מטוסים (לשעבר בדק מטוסים), הסבות מטוסי נוסעים למטען והשבחה ותחזוקה של מטוסים צבאיים ופיתוח מערכות אוויוניקה. מכירות החטיבה צמחו רק במעט וגם ב-2019 הן היו בסביבות כ-1.3 מיליארד דולר.

לאור המצב כיום, דווקא החטיבה הזאת היא מעניינת במיוחד. מגיפת הקורונה השביתה אלפי מטוסים בעולם וחלק גדול מהם מאוחסן בתנאים לא מושלמים וייאלץ לעבור תהליכי החזרה לכשירות עם שוך המגיפה. יכול להיות, שהיציאה מהמשבר תהיה הזדמנות עסקית יוצאת דופן דווקא לחטיבה הכי אזרחית של התעשייה האווירית.

אסטרטגיית הרכישות של אלביט צפויה להתבטא גם ב-2020

הצמיחה הגדולה ביותר היתה של חברת אלביט מערכות, שמכירותיה ב-2019 הסתכמו בכ-4.5 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-3.7 מיליארד דולר בשנת 2018. הצמיחה הגדולה במכירות היא תוצאה של כניסה לשווקים חדשים באמצעות שתי עסקאות רכישה גדולות: רכישת חברת תעש מהמדינה בחודש נובמבר 2018 תמורת 495 מיליון דולר, ורכישת חברת Universal Avionics Systems האמריקאית באפריל 2018 תמורת כ-120 מיליון דולר.

יכול להיות שגם ב-2020 היא תראה צמיחה גבוהה יחסית, הודות לעובדה שבאמצע 2019 היא רכשה את חטיבת מערכות ראיית הלילה של חברת האריס האמריקאית (Harris Night Vision) תמורת כ-350 מיליון דולר. החטיבה נחשבת לספק מרכזי של מערכות ראיית לילה עבור הצבא האמריקאי ובעלות הברית של ארצות הברית.

ישראל פיתחה לייזר מהפכני ליירוט טילים ורקטות

פורסם בתאריך ינואר 8, 2020ינואר 9, 2020 ע"י Techtime

מחקר טכנולוגי שבוצע בשנים האחרונות בשיתוף רפאל, אלביט וחוקרים מהאקדמיה בישראל, הביא לפריצת דרך טכנולוגית בתחום הלייזר רב-העוצמה. היום (ד') הודיע ראש מו"פ מפא"ת במשרד הביטחון, תא"ל יניב רותם, שבעקבות פיתוח הטכנולוגיה החדשה נכנסת ישראל לעידן של "לוחמת אנרגיה" באוויר, ביבשה ובים. "ההשקעות המו"פ שביצענו בשנים האחרונות מציבות את ישראל בין המדינות המובילות בתחום הלייזר רב-עוצמה. במהלך שנת 2020 נבצע הדגמת יכולות של הלייזר בשטח".

מפא"ת מסרה שלאורך השנים היא השקיעה מאמצים רבים בקידום הטכנולוגיה של לייזר רב-עוצמה. "פיתוחים רבים מהארץ ומחו"ל נבחנו והוכחו כלא יעילים. לאחרונה הושגו הישגים משמעותיים שהתאפשרו בעקבות פיתוח לייזר חשמלי, בניגוד ללייזר כימי שבו השתמשו עד כה". היתרון המרכזי של פריצת הדרך הטכנולוגית מבוססת הוא ביעילות ובדיוק של קרן הלייזר. "באמצעות הטכנולוגיה החדשה הצליחה מערכת הביטחון למקד ולייצב את האלומה על מטרה בטווחים ארוכים, כולל התגברות על הפרעות באטמוספירה.

באוויר, ביבשה ועל-גבי גלגלים

טכנולוגיה זו מאפשרת לפתח מערכות יירוט אפקטיביות שיעניקו שכבה נוספת במאמץ ההגנה על מדינת ישראל באוויר, ביבשה ובים". בעקבות פריצת הדרך, התניע מפא"ת שלוש תוכניות לפיתוח מדגימי לייזר רב-עוצמה, בשיתוף עם רפאל ואלביט מערכות: פיתוח מדגים למערכת לייזר קרקעית שתשלים את מערכת כיפת ברזל; פיתוח לייזר מתמרן שיותקן על כלי-רכב ויספק הגנה על הכוחות המתמרנים בשטח, ופיתוח מדגים לייזר המבצע יירוט מפלטפורמה אווירית, כדי להגן על מרחבים גדולים יותר.

הלייזר מספק יתרונות עצומים למערכת ההגנה: הפער בעלות של יירוט אנרגטי בהשוואה ליירוט קינטי (באמצעות רקטות) הוא גדול מאוד, ומבטל את היתרון של מתקפות רחבות היקף של רקטות שמערכות יירוט קינטיות לא מסוגלות להתמודד עימן, ולכן זקוקות למדיניות יירוט מאוד חסכונית כדי להימנע ממצב שבו אוזל מלאי המיירטים. זמן התגובה של מיירט לייזר הוא מהיר מאוד, ולכן מיירט יחיד יכול להתמודד עם הרבה מאוד מטרות כמעט בו-זמנית.

מבחינת ישראל מדובר במהפיכה אסטרטגית

הלייזר פועל באמצעות מיקוד קרן אנרגיה על הנשק התוקף, וחימומו לטפרטורות גבוהות הגורמות לו להתפוצץ או להתפרק באוויר. סרטון של משרד הביטחון הממחיש את פעילות המדגימים הטכנולוגיים (למטה) מבהיר עד כמה רחב טווח היישומים של נשק הלייזר החדש. הוא כולל התקנת קרונות נייחים המגינים על מרחב איזורי מפני תקיפת רקטות וטליים בעלי טווח בינוני, התקנת המערכת על-גבי כלי משוריינים באון שבו הם מגינים על הכוחות מפני רקטות, פצצות מרגמה, טילי נ"ט ורחפנים.

למערכת יש גם יכולות של יירוט טילים בליסטיים, דוגמת טילי סקאד או טילים ארוכי טווח המצויים בידי איראן. כאשר היא מותקנת במטוס או על-גבי החרטום של מל"ט, היא מסוגלת ליירט טיל בליסטי באוויר, או להשמיד אותו על הקרקע כאשר הוא נמצא בעמדת השיגור שלו. ההכרזה של מפא"ת היא ללא ספק הישג חסר תקדים ש תעשיית הביטחון הישראלית. ארצות הברית מנסה שנים רבות לפתח נשק לייזר, ואף שיתפה פעולה עם ישראל בפיתוח מערכת נאוטילוס, שנזנחה.

בארצות הברית מתקיימות כיום מספר תוכניות לפיתוח נשק לייזר (הנעזרות במערכות מכ"ם מתוצרת ישראל), אולם הן רחוקות מאוד מהשלב של מדגים טכנולוגי מבצעי. מפא"ת מתכננת כבר השנה (2020) לבצע הדגמות בשטח של הטכנולוגיה החדשה. להערכתה, "הטכנולוגיה החדשה תביא לשינוי אסטרטגי ביכולת ההגנה האווירית של מדינת ישראל".

סרטון ההדגמה של מיירט הלייזר הישראלי (מקור: משהב"ט):

רפאל תספק לצבא הגרמני כמה אלפי טילי ספייק

פורסם בתאריך נובמבר 18, 2019נובמבר 18, 2019 ע"י Techtime

בתמונות למעלה ולמטה: חיילים מהצבא הגרמני מתאמנים בירי טילי ספייק

חברת רפאל (Rafael) תספק לצבא גרמניה כמה אלפי טילי ספייק (Spike) המוכרים בגרמניה בכינוי טילי MELLS, וכמה מאות משגרים עבור הטילים. ההזמנה מבוצעת באמצעות חברת Eurospike, שהיא חברה אירופית הנמצאת בבעלות משותפת של רפאל, Rheinmetall Electronics ו-Diehl Defence, ועוסקת גם בייצור הטילים בגרמניה. משפחת טילי ספייק (Spike) נמצאת כיום בשימוש מבצעי נרחב בצה"ל ובצבאות רבים בעולם. הטיל משמש גם כטיל אנטי-טנקי וניתן לשיגור ממגוון פלטפורמות מוסקות, יבשתיות, אוויריות וימיות, ומגיע לטווח של עד 30 ק"מ.

חברת רפאל מסרה שעד היום היא מכרה כ-30,000 טילים ממשפחת ספייק לכ-26 מדינות. מהם נורו כ-5,000 טילים במסגרת אימונים ובשימוש מבצעי. הסכם האספקה הנוכחי נחתם בתחילת החודש כהסכם מסגרת למספר שנים. המשלוח הראשון במסגרתו יכלול אספקת 1,500 טילי ספייק וכמה מאות משגרים (Integrated Control Launch Unit) של רפאל מהדגם החדש.

בינה מלאכותית לאיתור מטרות מוסוות

הזמנת המשגרים נועדה להגיע ליחס משופר בין המשגרים לטילים. כיום משתמש הצבא הגרמני בעיקר במשגרים הניידים של רפאל ובמשגרים המותאמים לכלי-רכב קלים של צבא היבשה הגרמני, דוגמת הרכב פומה. חברת יורוספייק דיווחה שרוב מדינות ברית נאט"ו משתמשות בטילי ספייק. ראש חטיבת יבשה וים ברפאל, משה אלעזר, אמר ששיתוף הפעולה בין המדינות מאפשר להן לנהל מלאי משותף, תמיכה הדדית, ולתחזק יכולות ייצור באירופה.

טיל הדור החמישי במשפחה מגיע לטווח של עד 5.5 ק"מ בשיגור קרקעי ועד 10 ק"מ בירי ממסוק. ניתן לשלב בו שתי תצורות ראשי-קרב: נ"ט טנדם (כפול) עם יכולת חדירה מוגברת, או ראש קרב רב-משימתי המאפשר שליטה יזומה של הכיוון במרעום כדי לשלוט באפקט הנזק, כולל חדירת בטון מזויין בעובי של כ-20 ס"מ, הפעלה מושהית או פיזור רסס היקפי נגד מטרות רכות. ראש הביות כולל חיישן אינפרא-אדום לא-מקורר וחיישן צבעוני באיכות HD. הוא מאפשר עקיבה חכמה אחר מגוון מטרות באמצעות יכולות בינה מלאכותית, ויכולות למידה ועדכון המאפשרות תקיפה של מטרות מוסוות.

צבא ארה"ב קיבל את המשלוח הראשון של "מעיל רוח"

פורסם בתאריך אוקטובר 15, 2019אוקטובר 15, 2019 ע"י Techtime

חברת רפאל השלימה בשבועות האחרונים את מסירת המשלוח הראשון של מערכת ההגנה האקטיבית "מעיל-רוח" (Trophy) עבור חטיבות טנקי אברמס של צבא היבשה האמריקאי. העיסקה כוללת את רפאל ואת חברת לאונרדו DRS האמריקאית. המערכות מבוססות על מכ"ם טקטי מתוצרת חברת אלתא, הנמצאת בבעלות התעשייה האווירית. מדובר במשלוח ראשון של מערכות מבצעיות, מתוך עיסקה בהיקף כולל של כחצי מיליארד דולר.

ההסכם הראשוני נחתם בשנת 2018, ובתחילת 2019 החליט הצבא האמריקאי להרחיב אותו ולהתקין את מערכת ההגנה הישראלית בשלוש חטיבות שריון מבצעיות. על-פי התוכנית, גם הצבא האמריקאי וגם המארינס יציידו את חטיבות השריון שלהם במערכות מעיל-רוח, כאשר כמחצית ממכלולי המערכות תיוצר בארצות הברית על-ידי DRS. מנכ"ל רפאל, יואב הר-אבן, אמר שרפאל עמדה בלוח זמנים תובעני, שכלל השלמת ניסויים בתרחישים מאתגרים במיוחד. "מערכת מעיל-רוח גרמה למהפיכה בשדה הקרב המודרני, ושינתה את תפיסת משימות התמרון היבשתי".

הביצועים של מערכות מעיל רוח הוכחו בקרב במהלך השימוש בהן של צה"ל שהחל בשנת 2011. כיום הן מותקנות בכמה מאות פלטפורמות לחימה קרקעיות בצה"ל, בהן טנקי מרכבה סימן 3 וסימן 4 ועל-גבי נגמ"שי נמ"ר. במהלך השימוש המבצעי, הן ביצעו מספר רב של יירוטים בלא פגיעה בכוחות הלוחמים. רפאל מסרה שהמערכת נבחנה ביותר מ-4,000 ניסויי שטח וביותר מ-500,000 שעות מבצעיות. להערכתה, זו מערכת ההגנה האקטיבית לרק"ם המבצעית היחידה בעולם.

סרטון וידאו של רפאל המציג את מעיל-רוח בפעולה:

הושלמה עסקת רפאל אירונאוטיקס

פורסם בתאריך ספטמבר 3, 2019ספטמבר 3, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מל"ט טקטי מסוג אורביטר מתוצרת אירונאוטיקס

חברת רפאל מערכות לחימה ואיש העסקים אביחי סטולרו השלימו את תהליך רכישת קבוצת אירונאוטיקס. אתמול מסר רשם החברות לרפאל את תעודת המיזוג, שהכריז על מחיקתה של אירונאוטיקס מהבורסה והעברת כל מניותיה יועברו לאחזקת הרוכשות. רכישת אירונאוטיקס תמורת כ-850 מיליון שקל היא עסקת הרכישה הגדולה ביותר שביצעה רפאל. העיסקה נעשתה במסגרת אסטרטגיה שגובשה בשנת 2017, שנועדה להרחיב את פעילות רפאל, בין השאר על-ידי מיזוגים ורכישות.

בעקבות העיסקה תתחיל רפאל לייצר ולפתח פלטפורמות בלתי מאוישות. החברה מתכננת לשלב פלטפורמות בלתי-מאוישות ומערכות תקשורת, אלקטרו-אופטיקה ויכולות מתקדמות נוספות של רפאל. קבוצת אירונאוטיקס מורכבת מחברות העוסקות בפיתוח ובייצור של פתרונות מודיעיניים מבוססי מערכות בלתי-מאוישות, ופעילות בתחומי טכנולוגיה משיקים. כיום היא משרתת כ-70 לקוחות בכ-50 מדינות. אירונאוטיקס תמשיך להתפתח כחברה עצמאית, אולם תהיה חלק אינטגרלי במגוון פרויקטים משותפים עם רפאל.

6 קטגוריות של מל"טים טקטיים

יו"ר רפאל, ד"ר עוזי לנדאו, אמר שבעקבות הרכישה תיכנס רפאל אל תחומי הפעילות המודיעינית ברום נמוך. "העיסקה תרחיב את יכולות התחרות של החברה בארץ ובעולם". אירונאוטיקס מייצרת מערכות בלתי מאוישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. במחצית הראשונה של 2019 צמחו צמחו מכירותיה בכ-27%, והסתכמו בכ-77.6 מיליון דולר.

הפעילות העיקרית שלה היא בתחום המל"טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של מוצרים. בנוסף, היא מחזיקה לצד רפאל ב-50% ממניות קונטרופ (Controp) מהוד השרון, המייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות ואינפרא אדום ומחזיקה בבעלות מלאה או חלקית במספר חברות קטנות יותר, בהן: Commtact המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, החברות RT LTA ו-Aero-T, המפתחות בלוני תצפית, חברת זנזוטרה (Zanzottera) המפתחת מנועים למל"טים, וחברת CP Technologies.

למידע נוסף על העיסקה: אירונאוטיקס

ההתאוששות המפליאה של אירונאוטיקס

פורסם בתאריך אוגוסט 29, 2019אוגוסט 29, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מל"ט טקטי מסוג Orbiter 2 של חברת אירונאוטיקס

בשעה שהאישור לעיסקת רפאל-אירונאוטיקס קיבל מעמד של החלטת ממשלה והעיסקה צפויה להסתיים בתחילת ספטמבר, מציגה חברת אירונאוטיקס מיבנה (Aeronautics) גידול במכירות ויכולת התאוששות יוצאת דופן. לאחר שנתיים רצופות שבהן היא דיווחה על קיפאון במכירות בכלל, וירידה בהיקף מכירות המערכות הלא מאויישות בפרט, המייצגות את תחום הליבה המרכזית שלה, היא מציגה שינוי מגמה דרמטי.

המכירות ברבעון השני צמחו ב-50% והסתכמו בכ-45.2 מיליון דולר, והמכירות במחצית הראשונה של השנה צמחו ב-27%, והסתכמו בכ-77.6 מיליון דולר. אפילו הריווחיות הגולמית השתפרה ברבעון השני, מ-31% אשתקד ל-41% השנה. התוצאה: החברה עברה מהפסד נקי של 1.94 מיליון דולר אשתקד, לרווח נקי של 3.97 מיליון דולר ברבעון השני 2019.

מכירות המל"טים בהמראה

המכירות במחצית הראשונה של 2019 התאוששו בעיקר בזכות העלייה התלולה במכירות ברבעון השני, בעקבות עלייה של 11.4 מיליון דולר במכירת מערכות לא מאויישות, והעלייה במכירות של החברה הבת האמריקאית CP Technologies, המייצרת מחשבים מוקשחים צבאיים ותעשייתיים. החברה אוחדה לראשונה בדו"חות אירונאוטיקס ביוני 2018, וברבעון השני היא תרמה כ-8.4 מיליון דולר להכנסות. המכירות של קונטרופ, הנמצאת בבעלות משותפת עם רפאל, ירדו בכ-1.9 מיליון דולר.

ההתאוששות של אירונאוטיקס מתבטאת גם בצבר ההזמנות, אולי בעקבות הסרת המגבלות של משרד הביטחון בחודש פברואר השנה: במחצית הראשונה של 2019 היא קיבלה הזמנות בהיקף של 79 מיליון דולר, בהשוואה ל-62 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בסך הכל, צבר ההזמנות כיום מסתכם בכ-207 מיליון דולר, בהשוואה לכ-177 מיליון דולר אשתקד.

הסכמים חדשים בהיקף של 31 מיליון דולר

במחצית הראשונה של 2019 חתמה אירונאוטיקס על שלושה הסכמים מהותיים בתחום המערכות הלא מאויישות: הסכם תחזוקה למל"טים בהיקף של כ-13 מיליון דולר עם לקוח קודם שכבר רכש מל"טים של החברה, הסכם למכירת מל"טים מסוג Orbiter3 ושירותי תחזוקה בהיקף של כ-8 מיליון דולר, והסכם הבנות לאספקת כלי טיס בלתי מאויישים לתאגיד בדרום אמריקה, המספק שירותים לממשלה המקומית, בהיקף של כ-10 מיליון דולר.

בתוך כך, עיסקת הענק שבה חברת רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו רוכשים את חברת אירונאוטיקס תמורת 850 מיליון שקל, מתקרבת אל שלבי הסיום. החברות נערכות להשלמת המיזוג בתחילת ספטמבר. עם השלמת העיסקה, תיהפך אירונאוטיקס לחברה פרטית בבעלות חברת ר.ס. מיזוג אירו בע"מ, הנמצאת בבעלות שווה של רפאל ושל אביחי סטולרו, ותפסיק להיסחר בבורסה בתל אביב. כיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-830 מיליון שקל.

אירונאוטיקס מייצרת מערכות בלתי מאוישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. הפעילות העיקרית שלה היא בתחום המל"טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של מוצרים. בנוסף, היא מחזיקה לצד רפאל ב-50% ממניות קונטרופ (Controp) מהוד השרון, המייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות ואינפרא אדום ומחזיקה בבעלות מלאה או חלקית במספר חברות קטנות יותר, בהן: Commtact המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, החברות RT LTA ו-Aero-T, המפתחות בלוני תצפית, חברת זנזוטרה (Zanzottera) המפתחת מנועים למל"טים, וחברת CP Technologies.

רפאל הקימה מפעל ציוד תקשורת בהודו

פורסם בתאריך אוגוסט 28, 2019אוגוסט 28, 2019 ע"י Techtime

חברת רפאל (Rafael) חנכה ביום ג' מפעל חדש לייצור מערכות תקשורת טקטית ומערכות לוחמה אלקטרונית, בעיר היידראבאד שבהודו. המפעל פועל במסגרת החברה הבת Astra Rafael Communication System – ARC, הנמצאת בבעלות משותפת של רפאל ושל חברת Astra Microwave Products ההודית. מנכ"ל רפאל, אלוף במיל. יואב הר אבן, אמר שהקמת המפעל היא מרכיב באסטרטגיה של רפאל להרחבת פעילותה בעולם. "אנו עושים זאת באמצעות רכישת חברות ישראליות ובינלאומיות ובאמצעות שיתופי פעולה עסקיים הכוללים פתיחת מפעלים משותפים, העברת ידע והשקעות".

המפעל החדש מצוי במבנה בשטח של כ-20,000 מ"ר, וישמש לייצור מערכת התקשורת BNET של רפאל, שהיא מערכת תקשורת מתקדמת לשדה הקרב, הנמצאת כבר בשימוש חיל האוויר הישראלי. הייצור המקומי של BNET ישמש לאספקת המערכות האלה לחיל האוויר ההודי, במסגרת חוזה שבו זכתה רפאל בשנת 2017. בעתיד המפעל צפוי לייצר את המערכות גם עבור לקוחות בינלאומיים נוספים. בחודש שעבר העבירה רפאל ל-ARC הזמנת ייצור של המערכות (בתמונה למטה) בהיקף של כ-30 מיליון דולר.

הקמת המפעל גם קשורה גם למדיניות Make in India של הודו, המתנה הסכמי רכש ביטחוני במרכיב של ייצור מקומי. לפני כשנתיים חנכה רפאל מפעל ייצור ביחד עם קבוצת קליאני ההודית, שקיבל ממנה בחודש שעבר הזמנת ייצור של מערכות בהיקף של כ-100 מיליון דולר. להערכת רפאל, מאז שהחלה לפעול בהודו לפני כשני עשורים, היא השקיעה כ-250 מיליון דולר בשוק ההודי.

עיסקת רפאל אירונאוטיקס צפויה להסתיים החודש

פורסם בתאריך אוגוסט 18, 2019אוגוסט 18, 2019 ע"י Techtime

עיסקת הענק שבה חברת רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו רוכשים את חברת אירונאוטיקס מיבנה (Aeronautics) תמורת 850 מיליון שקל, מתקרבת אל שלבי הסיום שלה. בשבוע שעבר אישר הקבינט הכלכלי חברתי בממשלה את העיסקה, והיום (א') דיווחה אירונאוטיקס שהתקבלו כל האישורים הדרושים למימוש העיסקה. החברות החלו בפעולות להשלמת המיזוג מתוך כוונה לסיים אותו בתוך 10 ימים, עד ל-28 באוגוסט. עם השלמת העיסקה, תיהפך אירונאוטיס לחברה פרטית בבעלות חברת ר.ס. מיזוג אירו בע"מ, הנמצאת בבעלות שווה של רפאל ושל אביחי סטולרו.

המהלך המסוכן והריווחי של אהרון גובר פרנקל

חברת אירונאוטיקס נסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של כ-819 מיליון שקל. כיום החברה נמצאת בבעלות הציבור (כ-22%), משקיעים מוסדיים (כמעט 10%) ובבעלות בעלי עניין המחזיקים בכ-68% ממניותיה. בעל המניות הגדול ביותר בחברה הוא איש העסקים הישראלי אהרון גובר פרנקל, אשר בסדרת עסקאות שקטות במהלך 2018 ובתחילת 2019, רכש מניות של החברה באמצעות חברת ERJ 145 הנמצאת בבעלותו, והגיע לשיעור אחזקות של כ-31.7% ממניות אירונאוטיקס.

פרנקל ביצע את העיסקאות בתקופה שבה החלה תחרות מחירים בין רפאל לבין התעשייה האווירית על רכישת אירונאוטיקס, שהביאה להכפלת מחיר העיסקה: בחודש אוגוסט 2018 רפאל הציעה 430 מיליון שקל תמורת אירונאוטיקס, ובחודש ינואר 2019 כבר העלתה את המחיר ל-850 מיליון שקל. בהתחשב בעובדה שהוא רכש את המניות בשעה ששווי החברה בבורסה היה בסביבות 400-450 מיליון שקל, הוא הכפיל את השקעתו בעקבות המהלך, מכיוון שהוא צפוי לקבל כ-272 מיליון שקל תמורת מניותיו.

רפאל זקוקה לתשתית המל"טים של אירונאוטיקס

אירונאוטיקס מייצרת מערכות בלתי מאוישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. הפעילות העיקרית שלה היא בתחום המל"טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של מוצרים. שוק המל"טים (UAV) הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק הבטחוני העולמי, וזאת בשל השימוש ההולך וגובר בכלים בלתי מאוישים במערכי ההגנה והתצפית ובשדה הקרב. על-פי חברת המחקר Markets&Markets, שוק המל"טים צפוי לצמוח בשנים הקרובות בקצב שנתי של 14%, ולהגיע להיקף של 52.3 מיליארד דולר בשנת 2025. העיסקה תאפשר לרפאל להתחרות בשוק הזה באלביט ובתע"א.

בנוסף, אירונאוטיקס מייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות ואינפרא אדום באמצעות החברה הבת קונטרופ (Controp) מהוד השרון, הנמצאת בבעלות שווה ומשותפת שלה ושל רפאל (50%-50%). היא מחזיקה בבעלות מלאה או חלקית במספר חברות קטנות יותר, בהן: Commtact המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, החברות RT LTA ו-Aero-T, המפתחות בלוני תצפית, חברת זנזוטרה (Zanzottera), המפתחת מנועים למל"טים, וחברת CP, המפתחת תחנות שליטה ובקרה לרחפנים. עבור החברות האלה, עיסקת רפאל יכולה להיות הזדמנות עסקית מצויינת לקבלת לקוח או שותף עסקי בעל מוניטין בשוק העולמי.

רפאל, אלביט והתע"א מתחרות על פרוייקט רכב הקרב העתידי

פורסם בתאריך אוגוסט 4, 2019אוגוסט 5, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רכב הלחימה של אלביט במבט מבחוץ. צילום: משרד הביטחון

בתום חודש של ניסויים, חשף היום (א') המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון (מפא"ת), יחד עם מםקדת חיל השריון, את טכנולוגיות העתיד לרכב הקרב של צה"ל. רפאל, אלביט והתעשייה האווירית הגיעו לשלב הגמר של הפיתוח, והציגו כל אחת את טכנולוגיית התפעול שלה עבור רכב קרב עתידי, שיופעל על-ידי שני אנשי צוות בלבד ויתבסס על יכולות אוטונומיות ובינה מלאכותית. הפלטפוקמה החדשה קרויה "כרמל" (כלי רק"מ מתקדם ליבשה).

תוכנית כרמל יצאה לדרך לפני כשלוש שנים ונועדה לפתח קונספט לחימה חדש לחלוטין, המבוסס על יכולות תפעול ותמרון אוטונומיות ואוטומטיות, בינה מלאכותית, יכולות חישה, הנעה היברידית ועוד. שלב א' של התוכנית הציב בפני המפתחים דרישה להוכחת היתכנות של תפעול רק"מ על-ידי שני לוחמים במדפים סגורים. רפאל, התעשייה האווירית ואלביט מערכות התבקשו לפתח בנפרד מדגים שיהפוך את תא הלחימה בטנקים ובנגמ"שים לתא לחימה מתקדם (cockpit), שבו מרבית הפעילות מתבצעת באופן אוטונומי (נסיעה, איתור איומים, הרכשת מטרות, הגנה וירי).

הקונספט של אלביט: שריונאי עם קסדת טייס

הלוחם בתא הלחימה רואה את כל תמונת הקרב, המודיעין, האיומים והמטרות, 360 מעלות, במדפים סגורים, ונדרש רק לקבל החלטות, שאותן המערכת לא יודעת (עדיין) לקבל בעצמה. חברת אלביטמערכות פיתחה מדגים טכנולוגי המבוסס על שימוש במערכת הראש Iron Vision, שעליה מתבססת קסדת הטייס של מטוסי -F-35. הרק"מ של אלביט כולל ניהוג אוטונומי ושימוש ביישומי בינה מלאכותית לתהליכי קבלת החלטות והשמדת מטרות.

שני הלוחמים מצוידים בקסדה החכמה המאפשרת לרכוש מטרות, לנהג ולנווט באמצעות כיוון המבט, ולשעבד את מערכות הנשק לקו הראייה של הצוות. הרק"מ מתפקד כתא תקיפה עצמאי בעל עוצמת אש גבוהה, הוא משמש כתחנה ברשת תקשורת המבצעת יישומי חישה מולטי-ספקטרלית והיתוך מידע, וכן כפלטפורמה להפעלת מערכות לא מאוישות חיצוניות כגון: רחפן שמצלם ומזרים אינפורמציה, או חלוץ רובוטי שמבצע משימות בפרופיל סיכון גבוה.

הקונספט של רפאל: קוקפיט "שקוף"

חברת רפאל פיתחה את רעיון "הקוקפיט השקוף", המאפשר לאנשי הצוות ראייה היקפית ושיקוף מלא, 360 מעלות, על המתרחש מחוץ לנגמ"ש בשדה הקרב, ללא קסדות או אמצעי ראייה. הקוקפיט השקוף הוא בעצם שילוב של מסכי מגע מתקדמים, הנמצאים בממשק אחד עם השני, ומקיפים את אנשי הצוות מבפנים, כאשר מגוון סנסורים משקפים לאנשי הצוות תמונת מצב אמיתית ומתעדכנת של המתרחש מחוץ לנגמ"ש.

על-גבי הכלי הממוגן מותקנות מערכות חישה וניטור, מערכות אלקטרו-אופטיות, עמדות נשק, משגרים לטילי גיל (ספייק), הדק חכם, מערכת התקשורת BNET ומערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח". המערכות הללו מסוגלות לאתר ולנטרל, בו-זמנית, מספר רב של מטרות.

משחקי המחשב הקטלניים של התע"א

התעשייה האווירית פיתחה מדגים טכנולוגי המבוסס על משפחת הכלים הרובוטיים והבלתי מאוישים של החברה, הנמצאים כיום בשימוש צבאי בארץ ובעולם. מערכת הכרמל של תע"א משלבת בין תצוגה פנורמית לתפעול באמצעות מסכים אישיים ובקר (ג'ויסטיק) בדומה למשחקי מחשב. המערכות האוטונומיות ברק"מ נשלטות על-ידי מערכת לחימה מרכזית ואוטונומית, המסנכרנת את תתי המערכות ועוזרת למפעיל האנושי לסנן את המידע כדי להתמקד באיומים הקריטיים ובקבלת החלטות בזמן אמת. הפיתוח מבוסס על בינה מלאכותית, ניהול מערך תחמושת יעיל, ניהוג עצמי בשטחים מורכבים ויכולות תקיפה וירי מדויק.

רמז לעתידו של חיל השריון

שלוש ההצעות נבחנו בשבועות האחרונים בשורת תרחישים מבצעיים מורכבים. במקביל למאמץ הזה, מובילה מפא"ת מאמץ משולב פיתוח של טכנולוגיות תומכות נוספות, בהן: הנעה היברידית לרק"מ זחלי, הסוואה אקטיבית, הגנת סייבר לרק"מ, מכ"ם רב-משימתי, מערכת לזיהוי עמית, פתרונות מיגון ועוד. תוכנית כרמל מציבה את מדינת ישראל בחוד החנית של תכניות לרק"מ מתקדם בעולם.

ראש מו"פ במפא"ת, תא"ל יניב רותם, אמר שהניסויים הוכיחו שניתן לתפעל רק"מ עתידי על-ידי שני חיילים בלבד, בתוך תא סגור (מדפים סגורים). "אנחנו נמצאים לקראת שינוי תפיסה מהפכני בתמרון היבשתי, ונרצה לראות איך אנחנו מממשים את זה בתקופה הקרובה בצה"ל". קצין שריון ראשי, תא"ל גיא חסון, אמר שתהליך הפיתוח והבחינה יביא לשילוב חלק מהטכנולוגיות החדשות בטנק 4 ברק, "שייצא מפס הייצור בשלוש שנים הקרובות".

חץ 3 הצליח ליירט טיל בליסטי מחוץ לאטמוספירה

פורסם בתאריך יולי 28, 2019יולי 28, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שיגור הטיל חץ 3 באתר הניסויים באלסקה. צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון

מנהלת "חומה" במפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) שבמשרד הביטחון השלימה בהצלחה סדרת ניסויים של מערכת הנשק "חץ 3" (Arrow 3) שנערכו באלסקה בשיתוף עם הסוכנות האמריקאית להגנה בפני טילים (MDA). הניסויים בוצעו בהובלת משרד הביטחון ומפעל מל"מ בתעשייה האווירית (מל"מ), בהשתתפות התעשיות הביטחוניות וחיל האוויר הישראלי. מערכת חץ 3 מיועדת ליירוט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. בניסויים שנערכו הודגמה בהצלחה מלאה יכולת יירוט (Hit-to-kill) של מטרות בגובה רב מחוץ לאטמוספירה.

טיל דו-שלבי עם יכולת תימרון בחלל

המיירט במערכת חץ 3 הוא טיל דו-שלבי הכולל שני מנועי דלק מוצק, אשר משמיד את הטיל התוקף באמצעות פגיעה פיסית. עם קבלת התראה ממערכת המכ"ם, מערכת השליטה והבקרה בוחרת בסוללה ובמיירט האופטימליים לביצוע היירוט. היא משגרת את הטיל אל האזור המשוער שבו צפוייה להיות ההתנגשות. בשלב הראשון מופעל מנוע ההאצה המביא אותו אל אזור הפגיעה המשוער. בשלב הזה הטיל נפרד ממנוע ההאצה, וראש ההשמדה הממונע נע לכיוון המטרה בעזרת הנחיות המגיעות מהמכ"ם הקרקעי.

בשלב הזה, הטיל מפעיל מערכת חישה אלקטרו-אופטית אשר מזהה את הטיל התוקף וננעלת עליו. היא מכוונת את הטיל המיירט בתימרונים הסופיים המביאים אותו לפגיעה בטיל התוקף ולהשמדת מטען ההרס שלו. מערכת חץ 3 משולבת במערכות הניהול והבקרה של מערכת חץ 2. הדבר מבטיח שבמקרה של פגיעה לא אופטימלית (או כאשר הטיל התוקף נושא יותר מראש נפץ אחד), ישוגרו מיד טילי חץ 3 או חץ 2 כדי להשלים את ההשמדה.

רגע הפגיעה במטרה: חץ 3 מיירט טיל אנקור מתוצת רפאל במהלך מעופו בחלל החיצון

מערכת הנשק חץ הינה מרכיב מרכזי במערך ההגנה הרב שכבתית שאותו מובילה מינהלת חומה במפא"ת. המערך הרב-שכבתי מבוסס על ארבע שכבות הגנה מבצעיות: מערכת "כיפת ברזל", מערכת "שרביט קסמים", מערכת "חץ 2" ומערכת "חץ 3". התעשייה האווירית משמשת כקבלן הראשי בפיתוח מערכת הנשק ומיירטי ה"חץ". חברת אלישרא שבבעלות אלביט מערכות פיתחה את מערכת ניהול הירי. חברת בואינג, חברת תומר וחברת רפאל הן קבלניות משנה עיקריות בפיתוח וייצור המיירט חץ 3. חברת רפאל גם אחראית על פיתוח טיל המטרה ממשפחת אנקור, ועל חלקים נוספים במערכת הנשק.

במהלך הניסויים נעשה שימוש במכ"מ האמריקאי AN\TPY2 שפותח על-ידי רייתאון, ומשמש גם במערכת ההגנה האמריקאית THAAD. בניסוי הודגמה בהצלחה יכולת קישוריות מבצעית בין שתי המערכות. ממשרד הביטחון נמסר שהניסויים בוצעו באלסקה בזכות יכולות בדיקה של המערכת שאינן ניתנות לביצוע בישראל. ראש מנהלת "חומה" במפא"ת, משה פתאל, אמר שהניסויים מסכמים 10 שנות פיתוח. "מדובר בהישג מבצעי וטכנולוגי בלתי רגיל למדינת ישראל. זוהי פעילות משותפת וייחודית של ממשלות ארה"ב וישראל, המדגישה את שיתוף הפעולה האסטרטגי בין המדינות בתחום ההגנה מטילים".

ראש סוכנות ההגנה האמריקאית בפני טילים, אדמירל ג'ון הייל, אמר שההצלחה הייחודית באלסקה מוכיחה את יכולותיה העתידיות של ישראל להביס את האיומים המתפתחים בזירה.

ישראל בפאריס: ריבוי-חיישנים ובינה מלאכותית קטלנית

פורסם בתאריך יוני 16, 2019יוני 16, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המל"ט T-Heron החדש. ארבעה מטעדים שונים הפועלים בו-זמנית

לקראת הסלון האווירי בפאריס שייפתח מחר, חשפו כמה תעשיות ביטחוניות מישראל את המוצרים החדשים ביותר שלהן, והתמונה המרכזית העולה מההכרזות היא ששדה הקרב העתידי ינוהל באמצעות היתוך מידע ממספר גדול מאוד של חיישנים מגוונים, וממערכות לומדות המצויידות בבינה מלאכותית המכוונת את החימוש אל המטרה – כדי להשמיד אותה. חברת רפאל דיווחה שהיא שילבה בינה מלאכותית ויכולות לימוד עומק בתוך ערכת ההנחייה SPICE-250. הערכה כוללת יכולות איתור מטרה והכוונת פצצה אל המטרה, והופכת פצצות אוויר-קרקע סטנדרטיות לפצצות חכמות. ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה מתפרסם השימוש בבינה מלאכותית לצורך הרג.

רובוט חכם מאתר את המטרה

ערכת ההנחייה SPICE-250 יכולה להנחות פצצה במשקל 75 ק"ג אל המטרה ממרחק של עד 100 ק"מ. הטכנולוגיה החדשה נקראת ATR – Automatic Target Recognition. היא מאפשרת לראש ההנחייה ללמוד מראש מאפיינים מרכזיים של המטרה באמצעות בינה מלאכותית ולימוד עומק. במהלך הטיסה, הטייס מקצה מטרה לכל פצצה. השיגור הראשוני מביא אותה אל קרבת המטרה, כאשר בשלב הזה נכנס לפעולה מנגנון ה-ATR, המאפשר תקיפה אוטומטית או תקיפה במעגל בקרה הכולל מפעיל אנושי, אשר מקבל סיוע ממערכת הבינה המלאכותית.

מטעד לייטנינג של רפאל: שילוב של חיישן אלקטרו-אופטי עם מכ"ם SAR

גם חברת אלביט מביאה בינה מלאכותית אל שדה הקרב. היא הכריזה על גרסא חדשה של מערכת איסוף המידע המוטסת CONDOR MS (המתחרה במטעד לייטנינג של רפאל) הכוללת מצלמה מולטי-ספקטרלית ומערכת אנליטיקה מבוססת בינה מלאכותית. המערכת משלבת שלושה חיישנים אלקטרו-אופטיים במטעד אחד: חיישן לאור נראה וקרינת אינפרא-אדום קרובה (VNIR), חיישן לקרינת ביניים בתחום האינפרא אדום (MWIR) וחיישן לקרינת אינפרא אדום באורך גל קצר מאוד (SWIR). אלביט מסרה שאלגוריתם לימוד העומק מסייע למערכת לזהות את המטרות שהיא מחפשת.

המכ"ם הוא רק חלק מהמכ"ם

מגמה מרכזית אחרת, היא שילוב של מערכות מרובות חיישנים למערכת מאוחדת. התעשייה האווירית מביאה ארכיטקטורה חדשה של מערכת איתור אוניברסלית בשם MS-MMR, המהווה ראשי תיבות של הביטוי "מכ"ם רב-משימתי מרובה חיישנים" (Multi-Sensor Multi-Missions Radar). המערכת מבוססת על המכ"ם הרב-משימתי של אלתא מדגם ELM-2084, המשמש במערכות ההגנה בפני טילים כיפת ברזל, שרביט קסמים ובמערכת טילי האוויר-קרקע ברק, שפותחה במשותף על-ידי ישראל והודו.

מכ"ם רב-משימתי מרובה חיישנים החדש של התעשייה האווירית

לצד המכ"ם, כוללת מערכת MS-MMR חבילה של חיישנים משלימים, בהם: חיישנים אלקטרו-אופטיים ליום וללילה, חיישנים לאיתור שיגורים, חיישני מודיעין אלקטרוני לאיתור אותות תקשורת, ומערך תוכנה המתיך את המידע המגיע מכל החיישנים, ומייצר תמונת מצב מלאה של הרקיע. רפאל נקטה באסטרטגיה דומה, והודיעה שהיא תביא לפאריס פתרון מרובה-חיישנים, אולם באוויר. החברה תחשוף את הגרסה החדש של מטעד המודיעין האופטי RecceLite XR והמטעד האלקטרו-אופטי המוטס שלה, Litening, כשהם מתוגברים באמצעות מכ"ם SAR – Synthetic Aperture Radar מתוצרת אלתא.

הלייטנינג הוא אחד מהמוצרים הפופולריים ביותר של רפאל, ולאורך השנים היא מכרה 1,900 יחידות ממנו ל-27 חילות אוויר שונים. תוספת המכ"ם מאפשרת למטעד להתגבר על בעיות ראות, ולספק מידע גם בתנאי מזג אוויר מעונן. ראש חטיבת אוויר ומודיעין ברפאל, יובל מילר, אמר ששילוב האלקטרו-אופטיקה עם מכ"ם, מספק מענה למגוון תרחישים. "המכ"ם משדרג את יכולות הירי של המטוסים למטרות מרוחקות, ואת יכולות האיתור וזיהוי המטרות. מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית ביכולת של מערכות מוטסות".

מל"ט החדש של התעשייה האווירית

בתוך כך, התעשייה האווירית מציגה חידוש ברמת הפלטפורמה: מל"ט טקטי מסוג חדש בשם Tactical Heron (או בקיצור T-Heron). המל"ט T-Heron מיועד לשימוש על-ידי כוחות לוחמים בקרקע ובים. הוא מסוגל לשאת עד ארבעה מטעדים שונים כדי לבצע מספר משימות בו-זמנית וכן לבצע המראה ונחיתה אוטומטיים ממסלולים קצרים באורך של 300 מטר או ממסלולים מאולתרים.

הוא יכול לפעול גם במתאר פעולה אוטומטי לחלוטין. התעשייה האווירית ציידה אותו במערך תקשורת לוויינית, המאפשר לו לפעול מעבר לאופק (Beyond Line of Sight). המטוס הוא בעל מוטת כנף של 10.6 מטר ואורך של 7.3 מטר. הוא יכול לשאתר מטעדים במשקל כולל של 180 ק"ג ולשהות באוויר 24 שעות במרחק של עד 300 ק"מ מהמפעיל.

המל"ט כולל מערכות זיהוי עמית/אויב ומערכת למניעת התנגשויות אוויריות. המטעדים כוללים חיישנים אלקטרו-אופטיים ליום וללילה, מכ"ם SAR, ציוד ליירוט תשדורות רדיו לצורך השגת מודיעי אלקטרוני, ציוד לשיבוש אלקטרוני, מכ"ם ימי ועוד. המטוס מצוייד במנוע בעל מערכת בקרת הצתה אלקטרונית, המבטיחה פעולה שקטה מאוד.

המטעד המולטי-ספקטרלי של אלביט מעבד את התמונות באמצעות לימוד עומק

הדו"ח חושף את מצבה הרעוע של אירונאוטיקס

פורסם בתאריך מאי 29, 2019מאי 30, 2019 ע"י yochais

קבוצת אירונאוטיקס (Aeronautics) פרסמה השבוע את מה שעשוי להיות הדו"ח הרבעוני האחרון לפני השלמת עסקת מכירתה והפיכתה לחברה פרטית. התמונה העולה מהדו"ח על מצבה העסקי והניהולי של יצרנית המל"טים מעלה תהיות לגבי המחיר הגבוה שאותו הסכימו לשלם רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו תמורת החברה, כ-850 מיליון שקל. העיסקה נחתמה לאחר מאבק איתנים מול התעשייה האווירית, מאבק שהיה אחראי במידה רבה על המחיר הגבוה של החברה.

הכנסותיה של אירונאוטיקס ברבעון הראשון של 2019 עלו ב-5% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2018, מ-30.9 מיליון דולר ל-32.4 מיליון דולר, אולם, מדובר בנתון מטעה, מכיוון שהכנסות הרבעון הראשון כוללות את הכנסות חברת CP Technologies, המייצרת מערכות תקשוב ובקרה לרחפנים צבאיים ונרכשה על ידי אירונאוטיקס במאי 2018. חברת CP תרמה ברבעון הראשון כ-4 מיליון דולר להכנסות של הקבוצה. כלומר, בלעדיה חלה ירידה של 8% במכירות.

מנוע הצמיחה המעופף לא ממריא

כאשר בוחנים את פעילות הליבה של אירונאוטיקס, ייצור ומכירת מל"טים, המגמה הרב-שנתית אמורה לעורר דאגה אצל הרוכשת רפאל. ברבעון הראשון מכרה אירונאוטיקס מל"טים בסכום של 19.3 מיליון דולר, בהשוואה ל-20.9 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018 ו-23.1 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2017. כלומר, ירידה של 16.4% בשנתיים בתחום שהיה אמור להיות מנוע הצמיחה העיקרי של החברה. החברה הסבירה את הירידה בהכנסות מהתארכות משך הביצוע של פרויקטים של החברה.בנוסף לירידה במכירות, חלה שחיקה בשיעור הריווחיות של העסקאות: מ-30% ל-22%. בתקופה המקבילה ב-2017 עמד שיעור הרווחיות על 34%. החברה דיווחה שהירידה בריווחיות נובעת מההחלטה לממש פרויקטים בתחום המל"טים בשיעורי רווחיות נמוכה מהרגיל, בהם בפרויקטים מול מערכת הביטחון ופרויקט אסטרטגי במדינה אירופית. התוצאה: ההפסד התפעולי הוכפל כמעט פי ארבעה: מ-1.2 מיליון דולר ל-4.6 מיליון דולר, וההפסד הנקי עלה מ-1.9 מיליון דולר ל-5.1 מיליון דולר. למעשה, בכל שנת 2018 הסתכם ההפסד התפעולי במיליון דולר בלבד.

הירידה בביצועים הכספיים הביאה לדלדול בקופת המזמונים של החברה, אשר מסתמכת יותר ויותר על קווי אשראי בנקאיים לצורך מימון פעילותה השוטפת. עלויות המימון ברבעון הראשון האמירו מ-0.3 מיליון דולר ל-1.6 מיליון דולר ותזרים המזמונים השלילי תפח ל-7.4 מיליון דולר. גם קופת המזומנים נקלעה לגירעון שלילי של 1.7 מיליון דולר.

רפאל הזמינה מאורביט מערכות עקיבה ותקשורת ב-5.57 מ' ד'

פורסם בתאריך מאי 14, 2019מאי 14, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מסוף תקשורת לווייני מוטס של אורביט. צילום: Techtime

חברת אורביט טכנולוגיות מנתניה (Orbit) קיבלה הזמנה בהיקף של 5.57 מיליון דולא מחברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות, עבור מערכות תקשורת לווייניות מסוג MPT 87 ומערכות עקיבה קרקעיות מסוג AL-4018. ההזמנות יסופקו לרפאל במהלך השנים 2019-2020. מסוף התקשורת הלוויינים המוטס MPT 87 הוא הדור החדש של מערכות תקשורת צבאיות מוטסות של החברה והוכרז רק בשבוע שעבר. הוא מיועד להתקנה על-גבי כלי-טיס כמו מסוקים, מטוסי סיור ומודיעין ומל"טים, ומאפשר להם להישאר בקשר עם לווייני התקשורת תוך כדי תעופה.

הוא כולל אנטנה מיוצבת בקוטר של 87 ס"מ המתכווננת אל הלוויין, את כל מעגלי ה-RF ואת תוכנת השליטה והבקרה. המסוף החדש מצוייד באנטנה היברידית, הכוללת יכולת כיוונון מכנית ויכולת כיוונון אלקטרונית (Phased Array Antenna) לשידור וקליטה בערוץ Ku-band הלווייני (12-18GHz). החברה מסרה שכעת היא מפתחת תצורה נוספת של המסוף, המיועדת לשידור וקליטה בערוצי Ka-band (שידורים בתדר של 26-40GHz).

מערכות העקיבה הקרקעיות מסוג AL-4018 הינן מערכות המשמשות להחזקת אנטנות בקוטר של 1.8-2.4 מטר ומאפשרות לכוון אותה בדייקנות אל מטרה ולעקוב אחריה. הן כוללות מערכת ייצוב המאפשרת להתקין אותן גם על-גבי כלי-רכב או ספינות. בין השאר, הן משמשות ליישומי מעקב אחר שיגור טילים ואיסוף אותות טלמטריה מהטיל המשוגר. היישומים האזרחיים הנפוצים ביותר שלהן הוא לצורך מעקב אחר לווייני צילום ולווייני ניווט המקיפים את כדור הארץ במסלולים בגובה נמוך ובינוני (LEO/MEO), ולצורך שליטה באנטנות של מערכות מכ"ם מטאורולוגיות.

חברת אורביט נמצאת בשליטת קרן פימי ונסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-177 מיליון שקל. בשנת 2018 צמחו מכירות החברה ב-14% להיקף של כ-44.5 מיליון דולר, כאשר המכירות בתחום מערכות העקיבה צמחו בשנה ביותר מ-30% ותפסו כשני שלישים מההכנסות. בעקבות התוצאות עברה החברה לריווחיות: מהפסד תפעולי של 2.8 מיליון דולר ב-2017 לרווח תפעולי של כמיליון דולר ב-2018, ומהפסד נקי של 4.4 מיליון דולר ב-2017 לרווח נקי של 74 אלף דולר ב-2018.

לתשומת לב רפאל: ירידה חדה במכירות המל"טים של אירונאוטיקס

פורסם בתאריך מרץ 31, 2019מרץ 31, 2019 ע"י yochais

בתמונה למעלה: מל"ט אורביטר 3 של אירונאוטיקס. צילום: אירונאוטיקס

כחודש לאחר שנחתם ההסכם למכירת חברת אירונאוטיקס (Aeronautics) לרפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו תמורת כ-850 מיליון שקל, הדו"ח השנתי של החברה שפורסם היום (א'), מגלה תמונת מצב פחות מעודדת, שלפיה חטיבת המל"טים של אירונאוטיקס, שבגללה נרקמה עסקת רפאל, סובלת מירידה של 17% במכירות בשנת 2018. זהו גם תחום הפעילות העיקרי של אירונאוטיקס. היקף מכירות המל"טים הסתכם בכ-85.9 מיליון דולר בשנת 2018, בהשוואה לכ-103.5 מיליון דולר ב-2017.

אירונאוטיקס המסבירה את הירידה זה בעיכוב במימוש הזמנות קיימות ובקבלת הזמנות חדשות. ייתכן שהחלטת משרד הביטחון באוגוסט 2017 להשעות מאירונאוטיקס את רישיון השיווק של מל"ט מסוג Orbiter 1K לאחד מלקוחותיה המהותיים, בשל חשד להפרת נהלי ייצוא ביטחוני, השפיעה על הביצועים העסקיים. היקף ההכנסות של אירונאוטיקס מהלקוח הזה (המוגדר בדו"ח כ"לקוח מהותי ב'") היו כ-13% מכלל הכנסות החברה ב-2016 והסתכמו כ-20 מיליון דולר. בשנת 2018 לא נרשמו הכנסות מאותו לקוח. אגב, בפברואר 2018 ביטל משרד הביטחון את השעיית הרישיון.

קונטרופ והחברות הבנות נמצאות בצמיחה

בסך הכול, הכנסות החברה המאוחדת (כולל החברות הבנות) הסתכמו ב-141.3 מיליון דולר, שהן ירידה של 5% בהשוואה ל-148.8 מיליון דולר ב-2017. החברה סיימה החברה את 2018 עם הפסד תפעולי של כ-1 מיליון דולר בהשוואה לרווח של 16.2 מיליון דולר ב-2017. הפגיעה בחטיבת המל"טים קוזזה על-ידי צמיחה במכירת המערכות האלקטרואופטיות, המיוצרות בחברה הבת קונטרופ (הנמצאת בבעלות שווה של אירונאוטיקס ורפאל): מ-81.8 מיליון דולר ב-2017 לכ-89.6 מיליון דולר ב-2018.

גם החברות האחרות הנמצאות בבעלות חלקית או מלאה של אירונאוטיקס, הראו ביצועים משופרים. בכלל זה קומטקט, המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, RT LTA ו-Aero-T, המפתחות בלוני תצפית, זנזוטרה (Zanzottera), המפתחת מנועים למל"טים, ו-CP, המפתחת תחנות שליטה ובקרה לרחפנים. הכנסותיהן המשותפות צמחו בכ-3.7 מיליון דולר בהשוואה לשנת 2017 והסתכמו בכ- 20.6 מיליון דולר ב-2018.

נקודת האר בדו"ח היא שיש עלייה בקבלת הזמנות חדשות: בשנת 2018 התקבלו הזמנות חדשות בהיקף של 182 מיליון דולר, בהשוואה ל-159 מיליון דולר ב-2017. בעקבות כך, צבר ההזמנות לנכון לסוף 2018 עומד על 227 מיליון דולר, שמתוכו הזמנות בהיקף של 138 מיליון דולר אמורות להתבצע ב-2019 (מהן 88 מיליון דולר בתחום המל"טים).

שיא במכירות רפאל

בתוך כך, הרוכשת העתידית של אירונאוטיקס, חברת רפאל מערכות לחימה, דיווחה היום על עלייה של 15% בהכנסות להיקף שיא 2.6 מיליארד דולר. הרווח הנקי של החברה עלה מ-124 מיליון דולר ל-133 מיליון דולר ב-2018. עם זאת, היקף ההזמנות שקיבלה רפאל ב-2018 הסתכם ב-2.6 מיליארד דולר, בהשוואה ל-3.08 מיליארד דולר ב-2017. בסך הכול, צבר ההזמנות של רפאל בסוף 2018 הסתכם בכ-6.7 מיליארד דולר.

נחתם ההסכם: אירונאוטיקס נמכרה ב-850 מיליון שקל

פורסם בתאריך פברואר 20, 2019 ע"י yochais

מספר שבועות לאחר שהחלו במשא ומתן גלוי, הודיעה הבוקר יצרנית המל"טים אירונאוטיקס (Aeronautics) כי חתמה על הסכם סופי למכירת החברה לרפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו. ההסכם נחתם על בסיס הצעת המחיר המשופרת שהגישו רפאל וסטולרו בתחילת ינואר, כ-850 מיליון שקל תמורת מלוא מניותיה של אירונאוטיקס, מחיר המשקף פרמיה של כ-70% בהשוואה למחיר המניה טרם הגשת ההצעה ב-13 בינואר.

העסקה תתבצע במתכונת של מיזוג משולש הופכי באמצעות חברה חדשה המוחזקת בחלקים שווים בידי רפאל ובידי אביחי סטולרו, כך שעם השלמת המיזוג מניותיה של אירונאוטיקס יימחקו מהמסחר בבורסה בתל אביב והחברה תהפוך לחברה פרטית.

סימן השאלה היחיד שנותר בדרך להשלמת העסקה נוגע לאיש העסקים אהרון פרנקל, שרכש בחודשים האחרונים כ-30% ממניות החברה ב-160 מיליון שקל והפך לבעל המניות הראשי בחברה. ההסכם עדיין כרוך באישור בעלי המניות, ולאור אחזקותיו הגבוהות לעמדתו עשויה להיות משמעות רבה. פרנקל לא הצהיר בפומבי על הסיבות מאחורי ההשקעה המסיבית והאם מדובר במהלך פיננסי מבריק או ברצון להיות חלק מהחברה. אם מדובר היה בהשקעה פיננסית, פרנקל צפוי לגרוף רווח של עשרות אחוזים על מניותיו. הקרנות בראשית, קייסיפיאס ו-ויולה, שהנפיקו את אירונאוטיקס בבורסה, מחזיקות יחדיו כ-36% וגם הובילו את ההסכם הנוכחי ומטבע הדברים צפויות לתמוך בהסכם.

מלחמת מחירים בין רפאל לתע"א

כזכור, בתחילת אוגוסט הציעו רפאל וסטולרו לרכוש את אירונאוטיקס תמורת 430 מיליון שקל. ואולם ההצעה, שהיתה שקולה באותה עת לשוויה של אירונאוטיקס בבורסה, ללא כל פרמיה, נדחתה על הסף על ידי דירקטוריון אירונאוטיקס בטענה כי המחיר אינו משקף את שוויה האמיתי ופוטנציאל הצמיחה של החברה.

ואולם, מספר התפתחויות חיזקו את עמדת המיקוח של אירונאוטיקס, ובראשם הכניסה של התעשייה האווירית לתחרות על אירונאוטיקס. הקרב בין שתי הענקיות הביטחוניות הישראליות הביא לזינוק במחיר של אירונאוטיקס, וזאת למרות החקירות הפליליות שבהן מסובכת החברה והתוצאות הכספיות הירודות של השנתיים האחרונות.

רפאל נכנסת לאחד השווקים הצומחים בעולם הביטחוני

אירונאוטיקס מייצרת מערכות בלתי מאוישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. הפעילות העיקרית שלה היא בתחום המל"טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של מוצרים. שוק המל"טים (UAV) הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק הבטחוני העולמי, וזאת בשל השימוש ההולך וגובר בכלים בלתי מאוישים במערכי ההגנה והתצפית ובשדה הקרב. על פי חברת המחקר Markets&Markets, שוק המל"טים, שב-2017 נאמד בכ-18 מיליארד דולר, צפוי לגדול עד 2025 בקצב שנתי של 14% להיקף של 52.3 מיליארד דולר. המיזוג יאפשר לרפאל להתחרות באלביט ובתע"א בשוק הזה.

חברת רפאל עוסקת בפיתוח יישומים ומוצרים במגוון תחומים, החל ממערכות תת-ימיות, מערכות ואמצעים ימיים, יבשתיים ואוויריים וכלה במערכות הינע חלליות. החברה מתמקדת בתחומי לוחמה אלקטרונית, פיקוד, בקרה, תקשורת, מחשבים, אמצעים לשימוש מודיעיני, אמצעי הדרכה וסימולאטורים, מיגון, מערכות נשק מונחות מדויקות ועוד.

בשנת 2017 דיווחה החברה על רווח נקי של 446 מיליון שקל (124 מיליון דולר), צמיחה של 11% בצבר ההזמנות להיקף של כ-24 מיליארד שקל (6.94 מיליארד דולר) ושיא במכירות, שהסתכמו בכ-8.1 מיליארד שקלים (2.26 מיליארד דולר), המהוות גידול של 4% בהשוואה לשנת 2016. צה"ל הוא הלקוח המרכזי של החברה, ואחראי על כ-55% מהמכירות.

קרובים להסכם: רפאל תרכוש את אירונאוטיקס ב-850 מיליון שקל

פורסם בתאריך ינואר 13, 2019ינואר 13, 2019 ע"י yochais

לאחר משא ומתן של מספר חודשים, רפאל ואירונאוטיקס קרובות להסכם סופי על רכישת החברה. הבוקר הודיעה יצרנית המל"טים כי כי קיבלה הצעה משופרת משמעותית מרפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו לרכישת מלוא מניותיה של החברה תמורת כ-850 מיליון שקל, הצעה הגבוהה כמעט פי שניים לעומת ההצעה הראשונית, ומחיר המשקף פרמיה של כ-70% בהשוואה למחיר המניה לפני תחילת המסחר הבוקר.

באירונאוטיקס ציינו כי החברה נתנה אור ירוק לנהל משא ומתן על בסיס מחיר זה, מה שלמעשה סולל את הדרך להשלמת עסקת המיזוג. בעקבות ההודעה, מנייתה של אירונאוטיקס מזנקת במסחר בבורסה בכ-35%, כאשר המשקיעים ממהרים לסגור את הפער בין מחיר המניה הנוכחי לבין מחיר היעד של העסקה.

במידה והעיסקה תצא לפועל, היא תתבצע בדרך של מיזוג משולש הופכי באמצעות חברה חדשה המוחזקת בחלקים שווים בידי רפאל ובידי אביחי סטולרו, כך שעם השלמת המיזוג מניותיה של אירונאוטיקס יימחקו מהמסחר בבורסה בתל אביב והחברה תהפוך לחברה פרטית. כעת, לאחר שהסכימו הצדדים למעשה על המחיר ומבנה העסקה, השלמת המיזוג כרוכה בביצוע בדיקת נאותות, שצפויה להימשך כחודש ימים, ואישור ההסכם הסופי על ידי הדירקטוריונים של שתי החברות והרגולטור.

מלחמת מחירים בין רפאל לתע"א

כזכור, בתחילת אוגוסט הציעו רפאל וסטולרו לרכוש את אירונאוטיקס תמורת 430 מיליון שקל. ואולם ההצעה, שהיתה שקולה באותה עת לשוויה של אירונאוטיקס בבורסה, ללא כל פרמיה, נדחתה לאלתר על ידי דירקטוריון אירונאוטיקס בטענה כי המחיר אינו משקף את שוויה האמיתי ופוטנציאל הצמיחה של החברה.

ואולם, מספר התפתחויות בשבועות האחרונים חיזקו את עמדת המיקוח של אירונאוטיקס, ובראשם הכניסה של התעשייה האווירית לתחרות על אירונאוטיקס. הקרב בין שתי הענקיות הביטחוניות הישראליות הביא לזינוק במחיר של אירונאוטיקס, וזאת למרות החקירות הפליליות שבהן מסובכת החברה והתוצאות הכספיות הירודות של השנתיים האחרונות.

עדות להתקרבות בין רפאל ואירונאוטיקס נרשמה בתחילת החודש, כאשר שתי החברות הודיעו על חתימת הסכם שיתוף פעולה ל-5 שנים לשם פיתוח כלי טיס בלתי מאויש שיתבסס על משפחת המל"טים מסוג Orbiter של אירונאוטיקס, במטרה למכור את המערכת לצה"ל וצבאות בעולם.

אחד המרוויחים העיקריים, לפחות ברמה הפיננסית, מעסקת המיזוג המתגבשת הוא איש העסקים אהרון פרנקל, שרכש בשבועות האחרונים במספר עסקאות כ-20% ממניות החברה תמורת סכום כולל של כ-100 מיליון שקל, וצפוי לגזור קופון במידה והעסקה תושלם על פי המחיר המוצע.

שנת 2017 העניקה לרפאל מרחב תמרון

אירונאוטיקס מייצרת מערכות בלתי מאוישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. הפעילות העיקרית שלה היא בתחום המל"טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של מוצרים. שוק המל"טים (UAV) הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק הבטחוני העולמי, וזאת בשל השימוש ההולך וגובר בכלים בלתי מאוישים במערכי ההגנה והתצפית ובשדה הקרב. על פי חברת המחקר Markets&Markets, שוק המל"טים, שב-2017 נאמד בכ-18 מיליארד דולר, צפוי לגדול עד 2025 בקצב שנתי של 14% להיקף של 52.3 מיליארד דולר. המיזוג יאפשר לרפאל להתחרות באלביט ובתע"א בשוק הזה.

שתי ענקיות נאבקות על השליטה באירונאוטיקס

פורסם בתאריך דצמבר 31, 2018ינואר 1, 2019 ע"י yochais

אתמול הופתע שוק המניות הישראלי כאשר התברר שגורם זר רכש כ-9.9% ממניות חברת אירונאוטיקס (Aeronautics), והפך לבעל עניין מרכזית בחברה – ידיעה שהזניקה את מניית החברה בכ-25% – היום הודתה אירונאוטיקס שמאחורי הקלעים מתנהל קרב שליטה אגרסיבי על עתיד החברה, שבו משתתפים מספר גורמים.

בהודעה לבורסה שפרסמה היום (ב') אחר הצהריים, מסרה אירונאוטיקס שהיא מנהלת החברה מגעים עם גורם אסטרטגי להכנסתו כשותף לפעילות החברה, ובמקביל מקיימת מגעים עם גורם נוסף לבחינת מתווים למכירת כלל מניות החברה. אירונאוטיקס לא חשפה את זהותם של הגורמים, אך מתיאור הדברים סביר להניח כי מדובר בחברת רפאל מצד אחד, ובחברה נוספת המתחרות זו בזו על השליטה בחברה. באירונאוטיקס הדגישו טרם נחתם בין החברה לבין אחד מהצדדים וכי אין באפשרותה להעריך האם ומתי יושלם המשא ומתן.

שיתוף פעולה בתחום החיישנים

כזכור, בחודש אוגוסט הגישו רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו הצעה לרכוש את מלוא מניות אירונאוטיקס לפי שווי כולל של 430 מיליון שקל. דירקטוריון אירונאוטיקס מיהר לדחות את הצעת הרכש תוך מספר ימים, בנימוק כי סכום ההצעה אינו משקף את שווייה האמיתי של החברה ואת פוטנציאל הצמיחה שלה. לאחר הזינוק בערך המניה אמש אירונאוטיקס נסחרת לפי שווי שוק של כ-462 מיליון שקל, כלומר הצעתה הראשונית של רפאל נמוכה בכ-6% מהמחיר הנוכחי.

הקשרים בין רפאל ואירונאוטיקס מתחילים הרבה לפני הצעת הרכש. אירונאוטיקס מייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות ואינפרה אדום באמצעות החברה הבת קונטרופ (Controp) מהוד השרון, הנמצאת בבעלות שווה ומשותפת שלה ושל רפאל (50%-50%). מדובר במערכות תצפית מתוחכמות ומיוצבות לצילום יום ולילה בזמן אמת, המותקנות על-גבי מל"טים, מסוקים, מטוסים קלים, ספינות משמר, כלי-רכב ועמודים. במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו מכירותיה של קונטרופ בכ-38.8 מיליון דולר.

מטעד אלקטרו-אופטי של קונטרופ בחרטום מל"ט של אירונאוטיקס

מאז שדחתה את הצעת רפאל, לא דווח אם הצדדים ממשיכים לנהל מגעים ביניהם, אך כיום מתברר שככל הנראה רפאל לא ויתרה על המהלך. חברת אירונאוטיקס מפתחת ומייצרת מערכות בלתי מאויישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. החברה מעסיקה כ-660 עובדים, מהם כ-200 מהנדסים. במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-60.9 מיליון דולר, שהן ירידה של 12% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד

הסתבכות פלילית נוספת

הספקולציות סביב המגעים שמתנהלים מאחורי הקלעים דחקו מעט הודעה נוספת שפרסמה החברה היום, לפיה מוקדם יותר היום פשטו חוקרי רשות ניירות ערך על משרדי החברה במסגרת חקירה שפרטיה נאסרו לפרסום. החקירה החדשה מצטרפת לחקירה פלילית שבה מסובכת אירונאוטיקס, אשר נפתחה כנגד החברה בדצמבר 2017, בחשד להפרת נהלים בעסקה למכירת מל"ט חמוש לצבא אזרבייג'ן.

רפאל השלימה פיתוח גרסה קלה של "מעיל רוח"

פורסם בתאריך אוקטובר 9, 2018אוקטובר 9, 2018 ע"י yochais

רפאל השלימה את הפיתוח של מערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח קל". מדובר בגרסה מופחתת של מערכת "מעיל רוח" לטנקים אשר מותאמת כעת גם לנגמ"שים ולרכבים קרביים משוריינים קלים. עוד דיווחה רפאל כי המערכת תותקן ותודגם, לבקשת צבא ארצות הברית, על נגמ"ש ה'סטרייקר' האמריקני כבר בתחילת 2019.

רפאל מוסרת כי בניסויים שביצעה באחרונה יירטה המערכת החדשה כ-300 טילי נ"ט ורקטות RPG מסוגים שונים ברמת דיוק של למעלה מ-95%. סדרת הניסויים התקיימה בחודשיים האחרונים בשדה ניסויים בדרום הארץ, על גבי נגמ"ש הבראדלי, הנמצא בשימוש צבא היבשה של ארצות הברית. הניסויים התקיימו בנוכחות של כ-120 מקבלי החלטות ומומחים טכניים מארצות הברית ומדינות מפתח בנאט"ו. כעת, לאור ההצלחה, מעוניין הצבא האמריקני להרחיב את התאמת המערכת לכלי נוסף – נגמ"ש ה"סטרייקר".

"מעיל רוח" לחיילי החי"ר

מדובר למעשה במערכת "מעיל רוח" המוכרת לטנקים, בתצורה מופחתת משקל ונפח. על פי רפאל, מערכת "מעיל רוח" עברה בשנים האחרונות הפחתה משמעותית של כ-40% במשקלה ונפחה, וזאת כדי להתאימה גם לרכבים קרביים משוריינים קטנים ובעלי משקל קל יותר מטנקים. מהלך זה בוצע באמצעות הפחתת משקלו של משגר אמצעי הנגד ושל תיבות האלקטרוניקה. גרסאות התוכנה של שתי המערכות זהות, כמו גם רכיבים משותפים רבים המביאים לקומונליות ולחיסכון ניכר בעלויות.

משה אלעזר, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת יבשה וים ברפאל, מציין כי המערכת מעצימה את יכולות השרידות והתמרון לכוחות בשדה הקרב. "כלל הלקוחות שצפו בניסוי התרשמו מאוד מבשלות המערכת, מיכולות היירוט שלה כנגד מגוון רחב של איומים, ומאחוזי ההצלחה הגבוהים שהושגו בתרחישי ניסוי מורכבים ביותר."

המערכת המבצעית היחידה בעולם

מערכת "מעיל רוח" של רפאל היא מערכת הגנה אקטיבית לרק"ם מספקת הגנה כנגד טילי נ"ט ומגוון רחב של איומים נוספים. המערכת מורכבת מחיישנים המגלים ומסווגים את האיום ואת מיקומו, ומשגרת אמצעי-נגד ליירוט האיום. נתוני מיקום היורה מועברים על ידי מערכת השו"ב של "מעיל רוח" לכוחות בשטח, לצורך נטרול יכולות הירי של האויב. מדובר במערכת ההגנה האקטיבית לרק"ם היחידה בעולם שהוכחה מבצעית בשדה הקרב, בין השאר במבצע "צוק איתן", והותאמה לסוגי רק"ם נוספים.

"מעיל –רוח" מותקנת כיום על מאות פלטפורמות לחימה קרקעיות בצה"ל, לרבות טנקי מרכבה סימן 3 ו-4, וכן גם על גבי נגמ"שי נמ"ר. ביוני השנה, הודיעו רפאל וחברת DRS LEONARDO האמריקנית על זכייה בחוזה בהיקף של 193 מיליון דולר בשלב הראשון, במסגרתו יספקו את מערכת "מעיל-רוח" לצבא ארצות הברית. המערכת תותקן על גבי מספר משמעותי של טנקי "אברמס" של צבא ארצות הברית.

הדו"ח המאכזב של אירונאוטיקס עשוי להתניע את המו"מ עם רפאל

פורסם בתאריך אוגוסט 27, 2018אוגוסט 28, 2018 ע"י yochais

יצרנית המל"טים אירונאוטיקס (Aeronautics) מיבנה רשמה ירידה של 18% בהכנסות ברבעון השני של 2018, בעיקר כתוצאה מירידה משמעותית בתחום המערכות הבלתי מאוישות, תחום הליבה של החברה. בחברה תולים את הירידה בעיכובים בקבלת הזמנות מצד לקוחות ומציגים צבר הזמנות גבוה לרבעונים הקרובים, אבל הדוח המאכזב, שממשיך מגמה של ירידה עקבית בהכנסות ברבעונים האחרונים, מגביר את סימני השאלה לגבי מצבה העסקי של החברה. הדוח מתפרסם ברקע הניסיון של חברת רפאל לרכוש את אירונאוטיס, ועשוי להתניע מחדש את המגעים למכירת החברה, וזאת לאחר שאירונאוטיקס דחתה בשבוע שעבר את הצעת הרכישה הראשונית של רפאל.

הכנסותיה של אירונאוטיקס הסתכמו ברבעון השני ב-30 מיליון דולר, ירידה של 18%, ובמחצית הראשונה של השנה ב-60.9 מיליון דולר, ירידה של 12% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הירידה בהכנסות הביאה להרעה בכל יתר הפרמטרים הפיננסיים של החברה. הרווח הגולמי ברבעון השני ירד מ-25.6 מיליון דולר ל-18.4 מיליון דולר והיווה רק כ-30% מההכנסות, לעומת 37% ברבעון המקביל אשתקד. אירונאוטיקס עברה ברבעון האחרון מרווח תפעולי של 3.7 מיליון דולר להפסד תפעולי של 2.7 מיליון דולר ברבעון האחרון, וסיימה עם הפסד נקי של 3.9 מיליון דולר.

צבר הזמנות של 177 מיליון דולר

הנתון הבולט והמדאיג ביותר בדוח של אירונאוטיקס הוא הצניחה התלולה בהיקף המכירות בתחום המל"טים, שמהווה את עיקר פעילותה. הכנסותיה של אירונאוטיקס ירדו בתחום זה במחצית הראשונה של 2018 מ-51.6 מיליון דולר ל-37.4 מיליון דולר בלבד. בחברה מסבירים כי הירידה בהיקף ההכנסות נבעה בעיקרה מעיכובים בהזמנות מצד לקוחות, שהובילו לעיכובים במועדי האספקה ובהכרה בהכנסות, ומציינים כי לאחר מועד הדוח כבר התקבלו הזמנות חדשות בהיקף של 40 מיליון דולר.

בנוסף, הנתון המעודד ביותר בדוח הוא העלייה בצבר ההזמנות של החברה, שאכן עשויה להעיד כי הירידה בהכנסות היא זמנית. נכון למועד הדוח לאירונאוטקיס יש צבר הזמנות בהיקף של 177 מיליון דולר, לעומת 138 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. מתוכן, הזמנות בהיקף של 129.8 מיליון דולר הן בתחום המערכות הבלתי מאויישות.

לפני כשבועיים הגישה חברת רפאל ביחד עם איש העסקים אביחי סטולרו הצעה לרכוש את מלוא מניותיה של אירונאוטיקס לפי שווי כולל של 430 מיליון שקל. דירקטוריון אירונאוטיקס דחה את ההצעה שבוע לאחר מכן ורמזה כי הסיבה לכך היתה המחיר הנמוך של ההצעה שלא משקף את שווי החברה ופוטנציאל השוק שלה. מאז הנפקתה של החברה ביוני 2017 לפי שווי של מיליארד שקל איבדה מניית אירונאוטיקס יותר ממחצית משוויה והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של 470 מיליון שקל, וזאת על רקע ביצועיה כספיים מאכזבים של החברה ועל רקע חקירה שנפתחה נגדה בנובמבר 2017 על ידי יחידת להב 433 ומשרד הביטחון, בחשד להפרת נהלים בעסקה למכירת מל"ט ללקוח מהותי.

רפאל מציעה לרכוש את אירונאוטיקס ב-430 מיליון שקל

פורסם בתאריך אוגוסט 9, 2018אוגוסט 9, 2018 ע"י yochais

בתמונה למעלה: המל"ט אורביטר-3 מתוצרת אירונאוטיקס

יצרנית המל"טים אירונאוטיקס (Aeronautics) מיבנה דיווחה היום לבורסה בתל אביב כי קיבלה אתמול (רביעי) הצעה מחברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות ואיש העסקים אביחי סטולרו לרכוש את מלוא מניות החברה לפי שווי כולל של 430 מיליון שקל, בדומה לשווי השוק הנוכחי של אירונאוטיקס. ההצעה תפקע בתום 18 ימים לאחר מועד קבלתה בידי אירונאוטיקס, שהודיעה כי בכוונתה לדון בהצעה במסגרת הדירקטוריון.

במידה והעיסקה תצא לפועל, היא תתבצע בדרך של מיזוג משולש הופכי באמצעות חברה חדשה המוחזקת בחלקים שווים בידי רפאל ובידי אביחי סטולרו, כך שעם השלמת המיזוג מניותיה של אירונאוטיקס יימחקו מהמסחר בבורסה בתל אביב והחברה תהפוך לחברה פרטית. אירונאוטיקס מייצרת מערכות בלתי מאוישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים.

הפעילות העיקרית שלה היא בתחום המל"טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של מוצרים. שוק המל"טים (UAV) הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק הבטחוני העולמי, וזאת בשל השימוש ההולך וגובר בכלים בלתי מאוישים במערכי ההגנה והתצפית ובשדה הקרב. על פי חברת המחקר Markets&Markets, שוק המל"טים, שב-2017 נאמד בכ-18 מיליארד דולר, צפוי לגדול עד 2025 בקצב שנתי של 14% להיקף של 52.3 מיליארד דולר. המיזוג יאפשר לרפאל להתחרות באלביט ובתע"א בשוק הזה.

חקירה פלילית ומחיקת מחצית משווי השוק

המשקיעים הגיבו בחיוב לדיווח ומנייתה של אירונאוטיקס מזנקת היום במסחר בתל אביב ב-13%. עם זאת, בשנה האחרונה מנייתה של אירונאוטיקס נמצאת במגמת קריסה. מאז הנפקתה של החברה ביוני 2017 לפי שווי של מיליארד שקל קרסה מניית החברה ביותר מ-55%, וזאת על רקע ביצועיה כספיים מאכזבים של החברה ועל רקע חקירה שנפתחה נגדה.

החקירה נפתחה בנובמבר 2017 על-ידי יחידת להב 433 ומשרד הביטחון, בחשד להפרת נהלים בעסקה למכירת מל"ט ללקוח מהותי. בעקבות החקירה אף הגביל משרד הביטחון את רישיון הייצוא של אירונאוטיקס באופן חלקי. הכנסותיה של אירונאוטיקס ב-2017 הסתכמו בכ-142.8 מיליון דולר, עלייה של כ-4% בהשוואה ל-2016.

הירידה החדה בשווי השוק של אירונאוטיקס הפכה ליעד רכישה אטרקטיבי. מחברת רפאל נמסר: "כחלק מהרחבת פעילותה החליטה חברת רפאל, יחד עם איש העסקים אביחי סטולרו, להגיש הצעה לרכישת חברת אירונאוטיקס בשווי של 430 מיליון שקל. היכולות של רפאל בתחומי התקשורת, סגירת מעגלי האש וכדומה, בשילוב עם היכולות של אירונאוטיקס, יאפשרו להציע ללקוחות בארץ ובחו"ל מערכות מתקדמות עם עלות תועלת מוכחת".