חברת סנטריקס (Sentrycs) דיווחה היום (ג') כי חברת רפאל (RAFAELl) תשלב במערכת ההגנה מפני רחפנים מתוצרתה, Drone Dome, את הפתרון של סנטריקס לזיהוי, מעקב ויירוט רחפנים, המתבסס על יירוט תשדורת ה-RF בין הרחפן למפעיל. Drone Dome היא מערכת רב-שכבתית, הן ברמת הגילוי והן ברמת היירוט, והפיתרון של סנטריט ישתלב כשכבה נוספת בכל היבטי המערכת של רפאל, ויעצים הן את יכולות הזיהוי של רחפנים והן את יכולות היירוט.

בין היתר, בסנטריקס מסבירים כי האינטגרציה תוסיף "שכבה קריטית של אינטליגנציה לארכיטקטורת ההגנה של Iron Dome". בפועל, הפיתרון ישפר את יכולתה של המערכת להבדיל בין רחפנים מורשים לבלתי-מורשים, יפחית את התראות השווא, יסייע לאתר את מיקום הרחפן ומפעילו, ולזהות את התדרים של ערוץ התקשורת, שזהו היבט משמעותי כאשר המפעיל עושה שימוש בדילוג תדרים. "Drone Dome מספקת כעת יכולות זיהוי ויירוט מהירות ומדויקות יותר, וזאת מבלי לסכן כלים ידידותיים ולייצר הפרעות למערכות בסביבה".

ניטרול "רך" וניטרול "קשה"

מערכת Drone Dome היא מערכת הגנה מפני רחפנים עוינים (Counter-UAS), המיועדת לאיתור, זיהוי וניטרול רחפנים בודדים או להקות רחפנים באזורים רגישים,אזרחיים וצבאיים. המערכת מבוססת על שילוב של חיישני גילוי שונים, בהם מכ"ם RPS-42 מתוצרת DRS RADA, המספק כיסוי מלא של 360 מעלות בטווחים של עד כ-3.5 קילומטר, מערכות אלקטרו-אופטיות תרמיות מבית Controp, ויכולות עיבוד מתקדמות המבוססות על בינה מלאכותית ללמידת תבניות והתראות שווא.

עם זיהוי האיום, המערכת מפעילה מנגנון ניטרול רך (soft-kill) באמצעות שיבוש תקשורת ה-GPS והשליטה של הרחפן, או לחלופין מנגנון ניטרול קשה (hard-kill) המבוסס על קרן לייזר מדויקת המפילה את הרחפן מבלי לסכן את הסביבה. Drone Dome פועלת ביום ובלילה, ובכל תנאי מזג אוויר, ומתאימה לפריסה מהירה ופעולה עצמאית או כחלק ממערך הגנה רחב. היא הוכחה כמבצעית במספר מדינות, ובהן בריטניה (למשל בעת פסגת G7), ארה"ב ואיחוד האמירויות. יתרונה המרכזי הוא בשכבתיות – היכולת לזהות, לעקוב ולנטרל באמצעות אמצעים לא קטלניים או קטלניים.

יכולות מעולם הסייבר

כאמור, כעת יתווסף לארכיטקטורה הרב-שכבתית הזו הפתרון של סנטריקס. מערכת הדגל של סנטריקס עושה שימוש בטכנולוגיית Protocol Analysis הלקוחה מעולמות רשתות התקשורת והסייבר. טכנולוגיה זו מאפשרת ליירט ולפענח את תשדורות ה-RF בין המפעיל לרחפן ובבקר הטיסה של הרחפן – וכך ללמוד במדויק, על סמך התקשורת הפנימית של הרחפן, על מיקומו ומהירותו וכן את המספר הסידורי שלו.

במידה ומדובר ברחפן שאינו מורשה לטוס במרחב, המערכת מנתקת את התקשורת בין הרחפן למפעיל ו"משכנעת" את בקר הטיסה כי היא המפעיל האמיתי, מה שמאפשר לה לנווט את הרחפן ולהנחיתו בבטחה באזור ייעודי. באחרונה הכריזה על מערכת חדשה, Horizon, לזיהוי ויירוט רחפנים שמסוגלת לזהות ולעקוב בשמיים אחר כל סוג של רחפן, גם רחפנים שנבנו בהרכבה-עצמית (DIY) או רחפנים חדשים שרק יצאו לשוק..

בתמונה למעלה: מערכת כיפת ברזל בפעולה. צילום: משרד הביטחון

משרד הביטחון וחברת רפאל חתמו על עסקת ענק להרחבת הייצור הסדרתי של מיירטי כיפת ברזל. המערכת מפותחת בישראל ומיוצרת בשיתוף עם הממשל האמריקני. היא נועדה להגן מפני איומים של רקטות וטילים לטווח קצר ובינוני, וכן מפני איומי כטב״מים. רפאל היא הקבלן הראשי של מערכת כפית ברזל, אשר פותחה בשיתוף עם אלתא, התעשייה האווירית וחברת mPrest. למערכת הזו תפקיד מרכזי במערכת ההגנה הרב-שלבית של מדינת ישראל, הכוללת גם את מערכת קלע דוד ואת מערכת הלייזר מגן אור שפותחו ברפאל או בהשתתפות רפאל. סוכנות ההגנה בפני טילים האמריקאית (MDA), שותפה בפיתוח וייצור מערכות החץ, כיפת ברזל וקלע דוד.

העיסקה ממומנת בכספי הסיוע הביטחוני של ארה"ב עבור מלחמת חרבות ברזל, שאושר על-ידי הקונגרס באוקטובר 2024. מדובר בחבילה בהיקף כולל של כ-8.7 מיליארד דולר. מתוכם הוקצו כ-3.5 מיליארד דולר למשלחת הרכש של משרד הביטחון בארה"ב למימון רכש מתוצרת ארה"ב החיוני לצה"ל. השאר, כ-5.2 מיליארד דולר מיועדים לחיזוק ההגנה האווירית של ישראל באמצעות תגבור ורכש מערכות כיפת ברזל, קלע דוד ומערכת הלייזר מגן אור הנמצאת עדיין בשלבי פיתוח. במקביל, החל משרד הביטחון ביישום תוכנית עצמאות הייצור 'כחול לבן', שנועדה להבטיח ייצור מקומי אשר יצמצם את התלות של צה"ל בייבוא אמל"ח מחו"ל. במסגרת זו נחתמו בסוף שבוע שעבר שתי עסקאות עם אלביט מערכות, בהיקף כולל של כמיליארד שקל.  

במסגרת העיסקה הראשונה תספק אלביט אלפי פצצות אוויר כבדות. במסגרת העסקה השנייה, יוקם מפעל לאומי לחומרי גלם שונים, שעד למלחמה נרכשו ברובם בחו"ל. המפעל יכלול קווי ייצור של חומרים אנרגטיים המשמשים את התעשיות הביטחוניות בישראל. הוא מיועדלצמצם את התלות בייבוא חומרי גלם. מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף במיל' אייל זמיר, אמר שהעסקאות יעניקו לישראל יכולת ראשונית כבר בטווח הקרוב, "שתלך ותגדל עד שנגיע לעצמאות בשני התחומים. זהו לקח מרכזי מהמלחמה, שיצמצם את התלות בגורמים חיצוניים ויאפשר לצה"ל לפעול בעוצמה בכל הזירות".

לנוכח העלייה בהיקף ההזמנות ופרוייקטי הפיתוח בעקבות מלחמת חרבות ברזל והמתיחות הביטחונית הגלובלית, החליטה חברת רפאל (Rafael) להגדיל את מצבת כוח האדם ולגייס השנה כ-2,200 עובדים חדשים, בנוסף לכ-8,500 עובדיה כיום. הדברים נמסרו במסגרת הדו"ח לרבעון השני של רפאל, שבמהלכו צמחו מכירותיה בכ-25% והסתכמו בכ-1.06 מיליארד דולר. במחצית הראשונה של 2024 צמחו המכירות בכ-28% והסתכמו בכ-2.11 מיליארד דולר.

הרווח הנקי במחצית הראשונה של 2024 הסתכם בכ-98 מיליון דולר. צבר ההזמנות של החברה צמח להיקף של כ-15.72 מיליארד דולר בסוף המחצית הראשונה, בהשוואה לצבר הזמנות של כ-11.4 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. חברת רפאל פועלת במתכונת של חברה ממשלתית בעלת 40 חברות בנות בארץ ובעולם. מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, אמר שעקב התמיכה של רפאל בצה"ל במהלך המלחמה, והגידול בדרישה למוצריה בשוק העולמי, החברה החליטה על קמפיין גיוס העובדים הגדול, במטרה לגייס מדענים ומהנדסים לצורך פיתוח מוצרים חדשים, ולהגדיל את קיבולת הייצור של החברה.

בתמונה למעלה: מל"ט טקטי של חברת אירונאוטיקס. האם רפאל תרכוש את המניות של אביחי סטולרו?

חברת רפאל (Rafael) מתחילה בתהליך רכישות ומיזוגים בקצב מוגבר, כדי לממש אסטרטגיה עסקית הממוקדת בהרחבת תחומי הפעילות ושינוי תמהיל ההכנסות באופן המגדיל את היקף ההזמנות מחו"ל. במסגרת הזאת היא נכנסה למשא ומתן על רכישת חברה גדולה בהיקף של כמיליארד שקל, אשר צפויה להתבצע במהלך שנת 2023. הפרטים האלה מופיעים בדו"ח של חברת מעלות, שבו היא אישררה את דירוג האשראי הנוכחי של החברה (lAAA/ilA-1+).

עסקת הענק הזו היא רק מרכיב אחד בתוכנית ההשקעות של רפאל לשנתיים הבאות: מעלות מעריכה שבמהלך 2023 תבצע רפאל רכישות נוספות בהיקף של כ-500 מיליון שקל, וככל הנראה גם תשלים את רכישת הבעלות המלאה בחברת אירונאוטיקס. במחצית השנייה של 2023 תיכנס לתוקפה אופציית מכר בהיקף של 473.8 מיליון שקל שרפאל עשוייה לממש. מעלות לא חושפת את זהות האופציה, אולם אפשר להעריך שמדובר ככל הנראה ברכישת המניות של אביחי סטולרו בחברת אירונאוטיקס (Aeronautics).

בספטמבר 2021 רכשו רפאל וסטולרו את קבוצת אירונאוטיקס, כאשר חלקה של רפאל בעיסקה הסתכם בכ-421 מיליון שקל, שהעניקו לה 50% מאירונאוטיקס, ושליטה בחברת קונטרופ, שהיתה בבעלות שווה ומשותפת של רפאל ואירונאוטיקס. במרץ 2021 עודכן ההסכם בין השותפות, ורפאל קיבלה שליטה מעשית באירונאוטיקס. בעקבות זאת אוחדו מכירות הקבוצה בתוך התוצאות השנתיות של רפאל. מדו"ח מבקר המדינה עולה שבשנת 2021 הסתכמו המכירות של אירונאוטיקס וקונטרופ בכ-560 מיליון שקל (שהיו כ-5.6% ממכירות רפאל).

פרוייקטי הרכש הגדולים מסכנים את דירוג האשראי של רפאל

חברת רפאל היא חברה ממשלתית המעסיקה כ-8,000 עובדים. בשנים 2020-2021 החברה סבלה מירידה במכירות, אולם המלחמה באוקראינה שינתה את המצב, מכיוון שהיא הביאה לגידול חד בתקציבי הביטחון בעולם. כיום מסתכם צבר ההזמנות של רפאל ביותר מ-35 מיליארד שקל, ומייצג שלוש שנות פעילות. המכירות השנתיות ב-2023 צפויות להיות יותר מ-12 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-11.6 מיליארד שקל ב-2022), וכמעט 13 מיליארד שקל בשנת 2024.

בשנים האחרונות תזרים המזומנים החופשי של החברה היה שלילי, אולם החל מ-2021 היא רושמת תזרים חיובי בהיקף של כמיליארד שקל בשנה. מעלות רומזת שבמידה ורפאל תבצע את עיסקת הענק של מיליארד השקלים – הדבר עשוי להשפיע לרעה על דירוג האשראי שלה. אחת מהבעיות המקשות על רפאל היא העיתוי הבלתי צפוי של תשלומים מלקוחות גדולים, בפרט ממדינת ישראל, אשר אחראית לכ-50% ממכירותיה.

להערכת מעלות, אי-היציבות המשטרית לא צפויה להשפיע על רפאל בטווח הקצר: החברה צפויה להמשיך ולצמוח בזכות העלייה בתקציבי הביטחון בעולם כתוצאה ממלחמת רוסיה-אוקראינה. לדבר יש השפעה על האסטרטגיה הנוכחית של החברה. בתשובה לדו"ח האחרון של מבקר המדינה, החברה הסבירה שהיא ממוקדת בהרחבת תמהיל המוצרים והמדינות, במטרהלהגיע עד שנת 2025 למצב שבו כ-60% מהכנסותיה מגיעות מחו"ל.

בתמונה למעלה: משגרי טילים של מערכת ספיידר. צילום: רפאל

חברת רפאל (Rafael) ביצעה שינויים במערכת הנ"מ Spyder מתוצרתה, והפכה אותה למערכת יירוט טילים בליסטיים טקטיים (Tactical Ballistic Missiles – TBM) מסוג הטילים שבהם נעשה שימוש רב במלחמה באוקראינה. בדרך-כלל מדובר בטילים המצויים על-גבי משגר נייד ומגיעים לטווח של עד כ-300 ק"מ. הטיל טושקה למשל, הנמצא בשימוש רוסיה ובשימוש אוקראינה, שייך לקטגוריה הזו. השינוי במערכת בוצע במהלך השנה האחרונה בעקבות לקחים שהופקו ככל הנראה מהמלחמה באוקראינה.

אומנם החברה לא ציינה במפורש שמדובר באוקראינה, אולם דיווחה ש"הלקחים נלמדו מסכסוך צבאי קיים שבו מתבצע שימוש רב בטילים טקטיים". רפאל מסרה שהיא קיבלה "בקשות דחופות של מספר לקוחות קיימים של החברה המשתמשים בספיידר, ונענתה להם באמצעות השקת תוכנית Counter-TBM שבמסגרתה עודכנו מספר מודולים במערכת המאפשרים לה ליירט טילים בליסטיים". החברה לא מסרה שמות של לקוחות, אבל בהקשר הזה ראוי לציין שבחודש אוקטובר 2021 היא חתמה על הסכם לאספקת ארבע מערכות ספיידר לצ'כיה, תמורת סכום כולל של כ-620 מיליון דולר.

המערכת נמכרה ל-8 לקוחות בעולם

זו היתה הפעם הראשונה שבה מדינה מברית נאט”ו רוכשת מישראל מערכת הגנה אווירית מלאה. צ'כיה מספקת תמיכה נרחבת באוקראינה, וההסכם עם רפאל כולל מרכיב של ייצור מקומי בצ'כיה. מערכת ספיידר הינה סוללה של טילי אוויר-אוויר המותקנת על-גבי משאיות וניתנת להעברה ממקום למקום גם באמצעות מטוסי תובלה דוגמת C-130. כל סוללה כוללת יחידת ניהול ובקרה, מכ”ם אווירי מסוג NMR של אלתא (בבעלות התעשייה האווירית) אשר משמש גם במערכת כיפת ברזל, וכן 3-6 יחידות שיגור הכוללות 4-12 טילים מסוג Python-5 ו\או מסוג DERBY בכל יחידה.

הטילים של רפאל כוללים מספר טכנולוגיות איתור וגילוי: אינפרה-אדום, מצלמת וידאו ומכ”ם. המערכת בנויה במתכונת ארכיטקטורת רשת פתוחה המאפשרת שילוב מהיר של מודולים נוספים, ולהתמודד עם מספר מטרות בו-זמנית. היא מספקת הגנה בטווח של עד 80 ק”מ בפני כל האיומים האוויריים, והמיירטים שלה ניתנים לשימוש גם כטילי אוויר-אוויר. ראוי לציין שבעבר דווח כי גם הפיליפינים רכשו מערכות ספיידר של רפאל, ואיחוד האמירויות מבקש לרכוש מערכת כזו כדי להתגונן בפני איראן. רפאל מדווחת שיש למערכת נסביון מבצעי של 15 שנה, ושהיא נירכשה עד היום על-ידי 8 מדינות בעולם.

בתמונה למעלה: הדמייה של מטוס התקיפה יורופייטר טייפון ביחד עם המטעד המשותף של רפאל והנסולדט

חברת רפאל (Rafael) וחברת הנסולדט הגרמנית (HENSOLDT) חתמו על הסכם לפיתוח משותף ואספקת מטעד לוחמה אלקטרונית עבור מטוס הקרב Eurofighter Typhoon של חיל האוויר הגרמני (לופטוופה), אשר מיוצר על-ידי קונסורציום חברות הכולל את איירבאס, BAE ולאונרדו. במסגרת הפרוייקט, ישולב מטעד הלוחמה האלקטרונית Sky Shield של רפאל ביחד עם מטעד Kalaetron Attack של הנסולדט, על-מנת שביחד הם יספקו מטעד מוכח ומלא ללוחמה אלקטרונית (Escort Jammer), שעבר את כל תהליכי ההבשלה, והוכחת היעילות המבצעית.

המטעד החדש יתבסס על אמצעי ההתחברות של מטעד Litening Pod של רפאל, אשר כבר נמצא בשימוש מבצעי במטוסי טייפון. ההסכם נחתם במטרה להיענות לצורכי חיל האוויר הגרמני, בעקבות החלטתו להתאים את המטוס לשימוש כפלטפורמת תקיפה אלקטרונית. לאחרונה הוכיחה מערכת Kalaetron את יכולתה לשבש את פעילות המכ"ם של מערכות נ"מ. היא מיוצרת בטכנולוגיות הדפסת תלת מימד מתכתית המאפשרת שילוב קומפקטי של כל רכיבי המערכת. המטעד כולל תוכנת בינה מלאכותית המאפשרת לסווג במהירות איומים בלתי מוכרים, על-סמך בסיס נתונים הכולל מידע אודות טכניקות שיבוש וזיהוי אותות מכ"ם שנאספו בחברה במשך שנים רבות.

מערכת Sky Shield נמצאת מספר שנים בשימוש מבצעי, כולל בחיל האוויר הגרמני. היא מבוססת על שימוש בטכנולוגיית אנטנה אלקטרונית ((Active Electronically Scanned Array) ומייצרת בו-זמנית גם אותות שיבוש וגם אותות הטעייה כנגד מספר מטרות במקביל, בטווח התדרים 1GHz-18Ghz. הארכיטקטורה הפתוחה שלה מאפשרת לשתי החברות להציע פתרון משולב שהוכח בקרב. מנכ"ל הנסולדט, תומס מילר, אמר שהמטעד מיועד לשימוש גם במטוס הקרב טורנדו, בגרסת הלוחמה האלקטרונית שלו (ECR Tornado). חברת הנסולדט שמרכזה בגרמניה, פעילה בתחום האלקטרוניקה הצבאית התעופתית ומעסיקה כ-6,400 עובדים. היא נסחרת בבורסת פרנקפורט לפי שווי שוק של כ-2.43 מיליארד אירו. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-1.5 מיליארד אירו.

לראשונה בתולדות התעשייה הביטחונית בארץ, חברות ישראליות ישתתפו בסלון האווירי בדובאי אשר קיבל את הכינוי "הסלון האווירי הערבי". התעשייה האווירית וחברת רפאל (Rafael) הודיעו שהן ישתתפו בארוע שיתקיים בדובאי ב-14-18 נובמבר 2021. למעשה הן היו אמורות להשתתף בסלון בשנת 2020, אולם הוא בוטל עקב הקורונה. רפאל תקי ביתן גדול (בתמונה למעלה) שבו היא תציג את מערכות הדגל שלה, בהן מערכות חדשות מאוד המשלבות יכולות בינה מלאכותית. התעשייה האווירית תציג מערכות תעופה אזרחית, חלל, מטוסי משימה ומודיעין ועוד.

מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, אמר שהתעשייה האווירית רואה במדינות המפרץ שותפות מלאות לתחומי העשייה של החברה, "ולפיתוח טכנולוגיות חדשניות ומתקדמות שיסייעו בשמירה על הביטחון והכלכלה במזרח התיכון כולו. בשנה האחרונה נחתמו שיתופי פעולה בתחומי העשייה של החברה, ובהם הקמת מרכז הסבות למטוסים עם איתיחאד, הסכם תחזוקה עם גאלף אייר ועוד.

מנכ"ל רפאל, אלוף (מיל.) יואב הר-אבן, אמר שרפאל שמחה לבחון הזדמנויות למהלכים עסקיים עם העולם הערבי. "פתיחת צירים עסקיים עם העולם הערבי תביא לפריחה וצמיחה משני הצדדים״. התערוכה מתקיימת אחת לשנתיים מאז שנת 1986. בשנים האחרונות היא הרחיבה את תחומי הכיסוי שלה ונחשבת כיום לתערוכה הביטחונית הגדולה ביותר במזרח התיכון. כיום היא כבר נחשבת לארוע בינלאומי אשר משתתפות בו כ-1,200 חברות תעופה וביטחון מכל העולם.

תרומה לקופת המדינה

רפאל תציג בביתן שלה את מערכות הדגל המוכרות של החברה: מערכות הגנה אווירית,  פצצות אוויר-קרקע מדויקות ממשפחת SPICE, טילי קרקע-אוויר ממשפחת SPYDER, מערכת ההגנה בפני רחפנים Drone Dome. היא גם תביא לתערוכה את מערכת השליטה והבקרה Imilite לאיסוף, עיבוד והפצת מודיעין חזותי, מערכת התקשורת הקרבית BNET, המטעדים האלקטרו-אופטיים המוטסים Litening, המטעדים המוטסים הכוללים גם מכ"ם מדגם Reccelite.

בתחום החלל תוצג מערכת LITESAT, המורכבת ממיקרו-לוויינים אשר פועלים יחדיו בשילוב עם מערכת בקרה קרקעית. רפאל היא מהחברות הביטחוניות הגדולות בארץ. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-2.75 מיליארד דולר, עם רווח נקי של 94 מיליון דולר וצבר הזמנות של 2.29 מיליארד דולר. היא נחשבת למעסיק התעשייתי הגדול ביותר בצפון הארץ, עם כ-8,000 עובדים באופן ישיר ועוד כ-20 אלף בתי-אב באופן עקיף. רפאל נמצאת בבעלות המדינה ומעבירה בכל שנה 50% מרווחיה לקופת האוצר.

מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל, ושר ההגנה הצ'כי לובור קודלקה, חתמו היום (ג') על עסקת ענק שבמסגרתה חברת רפאל תספק לצ'כיה ארבע מערכות הגנה אווירית מסוג Spyder תמורת סכום כולל של כ-620 מיליון דולר. זוהי העסקה הביטחונית הגדולה ביותר שנחתמה בין שתי המדינות. העיסקה כוללת הסכם תחזוקה לכ-20 שנה וייצור מקומי בצ'כיה.

המערכות מבוססות על טילי אוויר-אוויר של רפאל מסוג PYTHON-5 ומסוג DERBY. הן מיועדות לספק הגנה מפני מטוסים, מסוקים ומל"טים וישולבו במערכת ההגנה של ברית נאט"ו. אשל אמר שזו הפעם הראשונה שבה מדינה מברית נאט"ו רוכשת מישראל מערכת הגנה אווירית מלאה. שר ההגנה הצ'כי אמר שזהו צעד חשוב בבניית שותפות אסטרטגית בין שתי המדינות, שככל הנראה תורחב בעתיד. מערכת ספיידר הינה סוללה של טילי אוויר-אוויר המותקנת על-גבי משאיות. ניתן להעבירן גם במטוס תובלה (C-130).

כל סוללה כוללת יחידת ניהול ובקרה, מכ"ם אווירי מסוג NMR של חברת אלתא (בבעלות התעשייה האווירית) אשר משמש גם במערכת כיפת ברזל, וכן 3-6 יחידות שיגור הכוללות 4-12 טילים בכל יחידה. המערכת מסוגלת לשגר טילים שונים מתוצרת רפאל כדי לספק הגנה אווירית במגוון טווחים של 20-80 ק"מ. הטילים שרפאל מספקת כוללים מספר טכנולוגיות איתור וגילוי: חישת אינפרה-אדום, איתור מטרות באמצעות מצלמת וידאו וביות בסיוע מכ"ם. המערכת בנויה במתכונת ארכיטקטורת רשת פתוחה המאפשרת שילוב מודולים נוספים, כמו למשל מערכת מכ"ם נוספת.

בתמונה למעלה: טנק המערכה צ'לנג'ר 2 של צבא בריטניה

חברת רפאל (Rafael) תספק את פתרון ההגנה האקטיבית "גביע" (Trophy) לפרוייקט טנק המערכה הבריטי החדש, Challenger 3, אשר מתוכנן להיכנס לשירות בשנת 2027. כך מתברר מסרטון וידאו שהחברה העלתה בערוץ היוטיוב שלה. הטנק ייוצר על-ידי חברת RBSL הבריטית, שהוקמה בשנת 2019 על-ידי  BAE Systems הבריטית ו-Rheinmetall הגרמנית. בחודש שעבר היא קיבלה את ההזמנה הראשונה בהיקף של 800 מיליון ליש"ט לייצור 148 טנקים מהדגם החדש.

הטנק יתבסס על הפלטפורמה הקיימת של צ'לנג'ר 2, אשר תשודרג מסביב לתפישת תפעול חדשה, וצריח חדש הכולל מערכות שליטה ובקרה דיגיטליות מוכוונות רשת ומערכות התמצאות סביבתית בכל תנאי מזג האוויר. במהלך הלחימה, הטנק ישמש כנקודת רשת אשר תשתף מידע עם נקודות לחימה נוספות, כמו מסוקי תקיפה וגורמים נוספים. משרד ההגנה הבריטי בחר במערכת ההגנה האקטיבית של רפאל, אשר תיוצר בשיתוף פעולה עם חברת Leonardo DRS האמריקאית. רפאל מסרה שהבחירה נעשתה לאחר מחקר שנעשה על-ידי חברת RBSL. בטנק הבריטי תותקן גירסה מותאמת ספציפית של המערכת קלת המשקל, Trophy MV.

בשנת 2020 הסתכמו המכירות של חברת רפאל בכ-9,454 מיליון שקלים (2.75 מיליארד דולר). החברה דיווחה על רווח נקי של 322 מיליון שקלים (94 מיליון דולר). היקף ההזמנות עומד על סך 7,900 מיליון שקלים (2.29 מיליארד דולר). צבר ההזמנות הכולל מסתכם בכ-22,880 מיליון שקלים (7.12 מיליארד דולר), המהווה 2.3 שנות מכירה.

מנכ"ל רפאל, יואב הר-אבן, אמר שהתוצאות הושפעו לרעה עקב היעדר תקציב מדינה שפגע בקבלת הזמנות, שחיקת שער החליפין של השקל מול הדולר, וכמובן ממשבר הקורונה. "יחד עם זאת, ההיערכות הכוללת שביצענו וההירתמות של המנהלים והעובדים, סייעו לנו למזער את הפגיעה ולעמוד בכל מועדי האספקות בארץ ובחו"ל. במקביל, ביצענו רכישות והקמנו מפעל ייצור נוסף בשלומי".

חברת רפאל הנה המעסיק התעשייתי הגדול ביותר בצפון הארץ, עם כ-8,000 עובדים באופן ישיר ועוד כ-20 אלף בתי-אב באופן עקיף ורכש שנתי של למעלה מ-4 מיליארד שקלים מקבלני משנה חיצוניים, בעיקר בצפון הארץ. רפאל מעבירה בכל שנה 50% מרווחיה לקופת המדינה. מאז הפיכתה לחברה עסקית, העבירה רפאל למדינה דיבידנדים בהיקף של כ-2 מיליארד שקלים.

ההישגים הבולטים של 2020 היו מסירת שתי סוללות כיפת-ברזל ראשונות ומערכות מעיל רוח לצבא ארה"ב, הרחבת מעגל הלקוחות של מערכת טילי "ספייק", ניסוי מערכתי של שרביט קסמים ושל כיפת ברזל, הדגמה של יכולת יירוט רחפנים, וכן הדגמה והצגה של תפיסת קרב חדשנית. כמו כן חנכה רפאל מרכז חלל ללוויינות, תוך הרחבת פעילות בשלוחות הפיתוח בירושלים ובתל אביב. היא זכתה בפרוייקט מודיעיני רב-זרועי אסטרטגי עבור מערכת הביטחון, ובשני פרסי ביטחון ישראל.

בתמונה למעלה: המל"ט אורביטר מתוצרת חברת אירונאוטיקס

חברת אירונאוטיקס (Aeronautics) גיבשה אסטרטגיה חדשה אשר מיועדת לפתוח בפניה שווקים אזרחיים, כך נודע ל-Techtime. יצרנית המל"טים מיבנה שנרכשה בשנת 2019 על-ידי חברת רפאל (Rafael) ואביחי סטולרו, גיבשה אסטרטגיה חדשה שאחת ממטרותיה המרכזיות היא לחדור לשוק ביטחון המולדת (HLS), ולא להתמקד רק בשוק הצבאי שבו היא פעילה כיום. להערכת החברה, הדבר יאפשר לה לייצר מנוע צמיחה נוסף.

האסטרטגיה הזאת עומדת מאחורי העיסקה המפתיעה שבה רכשה אירונאוטיקס את חטיבת הפרויקטים של חברת מגל (Magal), הפעילה מאוד בשוק ביטחון המולדת בעולם. במסגרת האסטרטגיה הזאת החברה ביצעה מהלכים נוספים, ובראשם השקעה גוברת בפיתוח ושדרוג משפחת הרחפנים של החברה וקידום יכולות המל"טים הטקטיים שלה. בשונה ממל"טים, רחפנים מתאימים יותר למשימות בטחון המולדת בשל תכונות כמו המראה ונחיתה אנכיות (VTOL) ויכולת שהיייה באוויר בנקודה קבועה.

סמנכ"ל הכספים (CFO) של אירונאוטיקס, שחק משה, הסביר בשיחה עם Techtime שהחברה בשלה לפרוץ אל מעבר לשוק המסורתי שלה. "שוק המל"טים הצבאיים צומח בעקביות, אבל בקצב מתון. לעומתו שוק בטחון המולדת הוא שוק עם הרבה מאוד הזדמנויות ופוטנציאל, ואנחנו מאמינים שיש לנו יכולות וטכנולוגיות מתאימות עבורו".

מדובר בשוק גדול מאוד. להערכת מכון המחקר  ResearchAndMarkets, שוק בטחון המולדת העולמי נמצא בצמיחה עקבית וצפוי להגיע להיקף של כ-658 מיליארד דולר בשנת 2026. בשוק הזה, אירונאוטיקס מתכננת להתמקד בתחום ההגנה ההיקפית מהאוויר ומהיבשה ולספק פתרונות הגנה על מתקנים ותשתיות קריטיות, פתרונות סיור ימי, אבטחת נמלים, הגנה על תשתיות גז ונפט ועוד.

הפתעת מגל

כאמור, בחודש שעבר רכשה אירונאוטיקס את חטיבת הפרויקטים של מגל תמורת 35 מיליון דולר. העיסקה הפתיעה מאוד את השוק, שכן חטיבת הפרויקטים אחראית ליותר ממחצית מהכנסות מגל. החטיבה עוסקת בתכנון והקמת מערכי אבטחה באתרים רגישים כגון נמלים ושדות תעופה, בקרת גבולות ועוד. בין היתר, השתתפה החטיבה בפריסת אמצעי האבטחה לאורך הגבול עם מצרים למניעת הסתננות. גורם מפתיע נוסף היה המיקוד שלה: מדוע יצרנית מל"טים רוכשת חטיבה העוסקת באינטגרציה של פתרונות קרקעיים כגון גדרות חכמות, חיישני מגע, סיבים אופטיים ומצלמות?

שחק הסביר: "יש לנו הרבה יכולות, אבל הבנו שחסרה לנו נוכחות בשוק העולמי. רצינו חברה ישראלית, בעלת פריסה רחבה ומוניטין רב בעולם". בין השאר הוא סיפר שחטיבת הפרויקטים של מגל השלימה פיתוח גרסה לתוכנת שליטה ובקרה, שיכולה לרכז מידע מפלטפורמות שונות. התשתית הטכנולוגית הזאת תאפשר לאירונאוטיקס לשלב ביתר קלות את הפלטפורמות האוויריות שלה בפרוייקטי אבטחה. חטיבת הפרויקטים של מגל מעסיקה כ-220 עובדים. העיסקה צפויה להסתיים בחודשים הקרובים.

מינוף היכולות של קבוצה גדולה

בספטמבר 2019 נרכשה אירונאוטיקס על-ידי רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו תמורת 850 מיליון שקל. בדו"ח האחרון שהגישה לבורסה לפני המחיקה דיווחה אירונאוטיקס על הכנסות של 77.4 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2019. חברת אירונאוטיקס מחזיקה במספר חברות-בנות בבעלות חלקית או מלאה, ובהן קומטקט המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, RT LTA המפתחת בלוני תצפית, קונטרופ המפתחת מטע"דים אלקטרו-אופטיים, חברת זנזוטרה (Zanzottera) המפתחת מנועים למל"טים, וחברת CP Technologies.אשר עוסקת במחשבים מוקשחים.

שחק אמר שהכניסה לתחום ביטחון המולדת תאפשר לאירונאוטיקס למנף את הסינרגיה הטכנולוגית שבין החברות הקבוצה. "יש לנו הרבה יכולות שמתאימות מאוד לשוק ה-HLS, שעד היום פחות טיפחנו". בתוך כך, אירונאוטיקס ורפאל הקימו צוות משותף שתפקידו לבחון סינרגיות אפשריות בין טכנולוגיות של שתי החברות וקביעת תוכניות עבודה ויישום. "רפאל ואביחי מתנהלים כמשקיעים אסטרטגיים. אנחנו מקיימים שיתופי פעולה רבים. כמות הידע והטכנולוגיה של רפאל היא בלתי נלאית".

בתמונה למעלה: טיל נ"ט מסוג ספייק. בתמונה למטה: מערכת ההנחייה Spice 2000 מותקנת על פצצת אוויר-קרקע

חברת רפאל (Rafael) קיבלה הזמנה ממדינה בדרום מזרח אסיה לספק לה טילי נ"ט מסוג ספייק וערכות הנחייה המאפשרות להפוך פצצות מוטלות לפצצות חכמות, בהיקף כולל של כ-200 מיליון דולר. משפחת טילי ספייק (Spike) היא משפחת טילים אלקטרו-אופטיים מדויקים הנמצאת כיום בשימוש מבצעי נרחב בצה"ל ובצבאות רבים בעולם. הטיל משמש גם כטיל אנטי-טנקי וניתן לשיגור ממגוון פלטפורמות מוסקות, יבשתיות, אוויריות וימיות, ומגיע לטווח של עד 30 ק"מ. ככל הנראה זהו המוצר המצליח ביותר של רפאל בשוק העולמי. חברת רפאל מסרה שעד היום היא סיפקה כ-34,000 טילים ממשפחת ספייק לכ-35 מדינות. מהם כ-6,000 טילים נורו במסגרת אימונים או בשימוש מבצעי בקרבות אמת.

ערכת ההנחייה Spice (Smart, Precise Impact and Cost-Effective) מוכרת גם בשם הקוד הישראלי "ברד". היא מאפשרת להטיל את הפצצה במרחק של עד 100 ק"מ מהמטרה ונמצאות כיום בשימוש מבצעי בחיל האוויר הישראלי ובמספר חילות אוויר נוספים בעולם. בגרסה הראשונה שלה המערכת נכנסה לשימוש מבצעי בישראל בשנת 2003 (הותקנה במטוסי F-16), כשהיא מצויידת בראש ביות בעל מערכת ניווט אינרציאלית (INS) וחיישן GPS, וכנפיים מתקפלות וסנפירים המנתבים את מסלול הדאייה של הפצצה. רפאל תספק ללקוח את מערכת Spice 2000 המצויידת במערכת ביות חדשה, אשר נחשפה בחודש יוני 2019.

מערכת הביות החדשה כוללת טכנולוגיית זיהוי מטרה מבוססת בינה מלאכותית (Automatic Target Recognition) המאפשרת איתור עצמוני של המטרה בלא תלות באותות GPS. מערכת ATR כוללת לימוד סביבת המטרה באמצעות אימון ברשת נוירונים, והפעלת ההסקות תוך כדי מעוף מבצעי באמצעות השוואת תמונות. הטייס יכול לשאת מספר מטעדים ולקבוע לכל אחד מהם מטרה נפרדת. בשלב הראשון החימוש מתקרב אל סביבת המטרה באמצעות ניווט אינרציאלי (INS). כאשר הוא נמצא בקרבת המטרה מופעלת מערכת הזיהוי האוטונומית ATR, המאפשרת לכל פצצה בנפרד לאתר את המטרה ולמצוא את דרכה אליה. רפאל מסרה שאלגוריתם ATR מאפשר פעולה עצמונית מלאה של החימוש, או פעולה מבוקרת שבה הטייס נמצא במעגל קבלת ההחלטות.