פסגת G7 אובטחה על ידי מערכת Drone Dome של רפאל

חברת רפאל חשפה היום כי צבא בריטניה עשה שימוש במערכת ההגנה של החברה מפני רחפנים ומל"טים, Drone Dome, כחלק ממערך ההגנה על מנהיגי המעצמות הכלכליות ומשתתפי פסגת ה-G7 שהתקיימה בקורנוול שבאנגליה ביוני האחרון. צבא בריטניה רכש לפני כשלוש שנים מספר מערכות Drone Dome, והמערכת נמצאת כבר בפעילות מבצעית של הצבא הבריטי בזירות מבצעיות שונות. 

מערכת Drone Dome, שפיתוחה הושלם ב-2016, מאפשרת לגלות, לזהות ולנטרל רחפנים עוינים המופעלים באזורים אסורי-טיסה, המופעלים לצורך ביצוע תקיפות אוויריות, איסוף מודיעין ופעילויות נוספות. מערכת Drone Dome כוללת מכ"מים סטטיים מדגם RPS-82 מתוצרת חברת ראדא (RADA), המספקים כיסוי מכל הכיוונים לטווח של 3.5 קילומטר, וחיישנים נוספים ואמצעי שיבוש, חסימה ויירוט. היא  פועלת בכל תנאי מזג-אוויר, 24 שעות ביממה.

תהליך ניטרול האיום מתבצע במספר שלבים. בשלב ראשון, המערכת מגלה ומזהה את הרחפן המאיים, באמצעות המכ"ם והחיישנים האלקטרו-אופטיים/אינפרה-אדומים. בשלב השני, מתבצע חישוב הנתונים ומועברת התראה למפעיל. במידה והרחפן מזוהה כעוין, מתחילה פעולת שיבוש אוטומטית או ידנית על-ידי מפעיל המערכת, בהתאם להגדרת המנוע החישובי.

בשלב הסופי, כאשר הרחפן המאיים מגיע לאזור המוגן, הוא מנוטרל באמצעות מערכת חסימת GPS ועל-ידי חסימת רדיו ו-וידיאו. במערכת גם משולבת קרן לייזר ממוקדת מאד בעלת יכולת לזירה גבוהה, המתמקדת בדיוק רב על המטרה, ננעלת עליה ומיירטת אותה תוך זמן קצר מאוד. במערכת קיים מנגנון הגנה בטיחותי של נעילת האלומה על המטרה המאיימת בלבד, תוך הבטחת בטיחות מקסימלית של הסביבה ומניעה של נזקים משניים.  

מספר מדינות כבר רכשו את המערכת. ברפאל ציינו כי השימוש במערכת זו בפסגת ה-G7 הוא עדות לשביעות הרצון והביטחון של משרד ההגנה הבריטי במערכת.

ד"ר שי רחימי מונה לראש חטיבת מנור ברפאל

חברת רפאל (Rafael) הודיעה על מינויו של ד"ר שי רחימי לתפקיד סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת מנור וטכנולוגיות, אשר מחליף בתפקיד את איילת שפירא, אשר מילאה את התפקיד ב-8 השנים האחרונות. שי רחימי, בן 48, הוא בוגר תארים ראשון, שני ושלישי בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל מהטכניון. הוא הצטרף לרפאל בשנת 2001, ובשנים האחרונות מכהן כמנהל טכנולוגיות בחטיבת מנור. החטיבה מפתחת מנועי טילים, מערכות ונפיצים, מערכות הנעה בחלל, ראשי נפץ ופירוטכניקה, מערכות זעירות, טכנולוגיות וחומרים מתקדמים. מוצרי המפתח של החטיבה כוללים את כל ראשי הקרב וההנעה של מערכות רפאל כולל לתחומי החלל, השלב השני של הטיל חץ ומערכות נוספות.

רפאל ולוקהיד מרטין יפתחו מיירט לייזר

בתמונה למעלה: תמונת קונספט של מפא"ת המציגה את מיירט הלייזר כשהוא מותקן על-גבי הנגמ"ש איתן הישראלי

חברת לוקהיד מרטין וחברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות (Rafael) חתמו על הסכם עקרונות לשיתוף פעולה בפיתוח, ייצור ושיווק מערכת הגנה מבוססת-לייזר אשר תוכל ליירט רקטות ומל"טים. בשלב הראשון הן יפתחו את המערכת עד לשלב השימוש המבצעי שלה בישראל. במקביל, הן יבחנו את האפשרות לשווק אותה גם בארצות הברית. מדובר בשלב נוסף בפרוייקט התחמשות ישראל במערכות נשק לייזר, המבוססות על טכנולוגיית לייזר חשמלי שפותחה בעשור האחרון בפרוייקט משותף של מפא"ת, רפאל, אלביט וחוקרים מהאקדמיה הישראלית.

בינואר 2020 דיווחה מפא"ת שהיתרון המרכזי של הלייזר הישראלי הוא ביעילות ובדיוק של קרן הלייזר. "באמצעות הטכנולוגיה החדשה הצליחה מערכת הביטחון למקד ולייצב את האלומה על מטרה בטווחים ארוכים, כולל התגברות על הפרעות באטמוספירה". בעקבות הצלחת הפיתוח, התניעה מפא"ת שלוש תוכניות לפיתוח מדגימי לייזר שיתבצעו עם רפאל ואלביט מערכות: מדגים למערכת לייזר קרקעית שתשלים את מערכת כיפת ברזל; לייזר מתמרן שיותקן על כלי-רכב ויספק הגנה על הכוחות בשטח, ומיירט לייזר המותקן על-גבי פלטפורמה אווירית, כדי להגן על מרחבים גדולים.

ככל הנראה האחריות על המערכת האווירית נמצאת בידי אלביט. לפני מספר חודשים דיווח מנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, שהמערכת של אלביט תהיה מבצעית בתוך כשלוש שנים. ביוני 2021 ביצעו אלביט, חיל האוויר ומפא"ת סדרת ניסויים שבמהלכם יירטו כטב"מים בטווחים ובגובהי טיסה שונים, באמצעות מערכת לייזר אווירית שהותקנה על-גבי מטוס. במסגרת הניסויים הותקן במטוס מדגים של מערכת לייזר אשר הופעל במספר תרחישים שונים שבהם יורטו כטב"מים בטווחים של עד יותר מקילומטר ובגבהי טיסה שונים. מכאן שהפרוייקט המשותף של רפאל ולוקהיד מרטין יתמקד ככל הנראה בפיתוח הלייזר הקרקעי, נייח או נייד.

פרוייקט הלייזרים של לוקהיד מרטין

הדגמת מערכת HELIOS של לוקהיד מרטין הנבדקת כיום על-ידי הצי האמריקאי
הדגמת מערכת HELIOS של לוקהיד מרטין הנבדקת כיום על-ידי הצי האמריקאי

חברת לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) החלה לפתח טכנולוגיות יירוט מבוססות לייזר בשנת 1993, והתקדמה בהדרגה. בשנת 2013 היא ביצעה מספר ניסויי יירוט בלייזרים בהספק של 10kW שבמהלכם הצליחה ליירט טיל דמוי קסאם ממרחק של 1.5 קילומטרים. בשנת 2015 היא כיוונה קרן בהספק של 30kW אל משאית, והצליחה לנטרל את פעילותה ממרחק של 1.6 קילומטרים. בחודש אפריל 2017 היא הצליחה לייצר תותח לייזר בהספק של 58kW, שהוא קטן מספיק כדי להתקינו על-גבי משאית, ובסוף 2017 זכתה בחוזה של מעבדות חיל האוויר האמריקאי (AFRL) לפיתוח וייצור נשק לייזר שיותקן על-גבי מטוסי קרב.

בחודש מרץ 2020 היא התקינה מערכת נשק ניסיונית בשם HELIOS על משחתת של הצי האמריקאי. המערכת כוללת לייזר בעוצמה של 60kW, אשר מבוסס על טכנולוגיית Spectral Beam Combined Fiber Laser. בטכנולוגיה הזאת משתמשים במספר רב של מקורות לייזר סיב-אופטי, וממקדים אותם ביחד ליצירת קרן אחודה ובעלת הספק גבוה. החברה דיווחה שהמערכת הזאת מסוגלת ליירט מערכות תקיפה בלתי מאויישות ולנטרל סירות תקיפה זעירות. בטווח הרחוק, החברה מתכננת לפתח לייזר אווירי במתכונת של מטעד נישא מתחת לגחון של מטוסי קרב, אשר ישמש ליירוט טילי אוויר-אוויר וטילי קרקע-אוויר שיתקפו את המטוס.

רפאל תספק הגנה אקטיבית לטנק המערכה הבריטי החדש

בתמונה למעלה: טנק המערכה צ'לנג'ר 2 של צבא בריטניה

חברת רפאל (Rafael) תספק את פתרון ההגנה האקטיבית "גביע" (Trophy) לפרוייקט טנק המערכה הבריטי החדש, Challenger 3, אשר מתוכנן להיכנס לשירות בשנת 2027. כך מתברר מסרטון וידאו שהחברה העלתה בערוץ היוטיוב שלה. הטנק ייוצר על-ידי חברת RBSL הבריטית, שהוקמה בשנת 2019 על-ידי  BAE Systems הבריטית ו-Rheinmetall הגרמנית. בחודש שעבר היא קיבלה את ההזמנה הראשונה בהיקף של 800 מיליון ליש"ט לייצור 148 טנקים מהדגם החדש.

הטנק יתבסס על הפלטפורמה הקיימת של צ'לנג'ר 2, אשר תשודרג מסביב לתפישת תפעול חדשה, וצריח חדש הכולל מערכות שליטה ובקרה דיגיטליות מוכוונות רשת ומערכות התמצאות סביבתית בכל תנאי מזג האוויר. במהלך הלחימה, הטנק ישמש כנקודת רשת אשר תשתף מידע עם נקודות לחימה נוספות, כמו מסוקי תקיפה וגורמים נוספים. משרד ההגנה הבריטי בחר במערכת ההגנה האקטיבית של רפאל, אשר תיוצר בשיתוף פעולה עם חברת Leonardo DRS האמריקאית. רפאל מסרה שהבחירה נעשתה לאחר מחקר שנעשה על-ידי חברת RBSL. בטנק הבריטי תותקן גירסה מותאמת ספציפית של המערכת קלת המשקל, Trophy MV.

מערכת ההגנה האקטיבית של רפאל על-גבי טנק אברהמס של צבא ארה"ב
מערכת ההגנה האקטיבית של רפאל על-גבי טנק אברהמס של צבא ארה"ב
מערכת גביע נמצאת בשימוש מבצעי החל משנת 2011, כאשר היא נכנס לשימוש בצה"ל והותקנה בטנקי מרכבה ישראלים. רפאל מסרה שבאותה שנה היא ביצעה יירוט מבצעי ראשון. מאז צברה המערכת יותר ממיליון שעות הפעלה, כולל 5,400 מבחני שטח מוצלחים. חברת רפאל זכתה בחוזי אספקה של צבא ארה"ב, וכעת מסתכם צבר ההזמנות של גביע ביותר מ-1,800 מערכות. המערכת מבוססת על מספר יחידות מכ"ם טקטי המותקנות על-גבי הרכב המוגן. הן מזהות שידור של קליע, רקטה או פגז לעבר הרכב. מחשב המערכת מחשב המסלול ונקודת הפגיעה הצפויה, ומשגר מטען נפץ אשר מנטרל את האיום לפני שהוא פוגע במטרה המוגנת. במקביל להגנה על הרכב, מערכת גביע גם מחשבת את מקור הירי, ומאפשרת תגובת אש מיידית לעבר התוקף.
למטה: סרטון של רפאל המציג את Trophy בפעולה:

רפאל מובילה את מאגד הסייבר להגנת תשתיות קריטיות

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות (RAFAEL) מובילה את המאגד הישראלי החדש להגנת תשתיות קריטיות בפני תקיפות סייבר. המאגד החדש, IOTCC – Israeli Operational Technologies Cyber Consortium, מוקם בליווי מערך הסייבר הלאומי האחראי על הנחיית הגנת הסייבר בתשתיות קריטיות, ובהשתתפות 11 חברות ישראליות: חברת חשמל לישראל, Waterfall, Trapx, MobileGroup, Radiflow, CyberPro, XMCyber, Cervello, Cynerio וחברת תש"ן (תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ).

סמנכ"ל פיתוח עסקי בחטיבת אוויר ומודיעין ברפאל, גידי וייס, אמר שהמאגד יציב את מדינת ישראל כמובילה בתחום הבקרה התעשייתית (Operational Technologies -OT) בעולם. "המאגד ישלב את כל טכנולוגיות אבטחת הסייבר שפותחו על-ידי החברות השותפות בומאגד. הוא יעניק לנו גמישות מסחרית וישפר את היכולת של רפאל לשתף פעולה עם תעשיות ועם ארגוני הגנת סייבר בשווקים שלנו". כיום רפאל מספקת הגנת סייבר לגופי תשתית קריטיים כמו רכבת ישראל ומאגר נתוני האשראי הלאומי. מטרת המאגד היא לפתח פתרונות מקיפים להגנת שירותים ותשתיות קריטיות ברמה הלאומית, כמו תשתיות תחבורה, נפט וגז, ייצור, מים וביוב ותשתיות אנרגיה.

הנושאים האלה קיבלו עדיפות גבוהה בתוכנית העבודה של מערך הסייבר הלאומי. מדו"ח הפעילות השנתית שלו שפורסם באפריל 2021, עולה שבחודש אפריל 2020 זוהה ניסיון למתקפת סייבר על מערכות שליטה ובקרה במגזר המים בישראל, בניסיון .לפגוע במערכות השליטה והבקרה של מכוני טיהור שפכים ותחנות שאיבה וביוב השייכים לספקי מים מקומיים במרחב הכפרי. במקביל, מוקמת בימים אלה מעבדת ICS לאומית שתתמחה בתחום ההגנה על בקרי SCADA בתחום התשתיות הקריטיות. המעבדה תספק סביבה המדמה תשתיות OT תעשייתיות, על-מנת לאפשר לגופים שונים לבחון כלים ומתודולוגיות להגנת הסייבר.

למאבק הזה יש היבטים מפתיעים: כיום בוחן מערך הסייבר הלאומי את הקמתה של רשת סנכרון זמן מדינתית, במטרה לספק לארגונים בישראל שעון זמן מדוייק ומוגן. זאת מכיוון שהשיבוש של מנגנוני סנכרון זמן (באמצעות תקיפת סייבר) עשוי לייצר פגיעה נרחבת בתיפקוד של גופי תשתית, פיננסים ותקשורת. חברת רפאל מעסיקה כ-8,000 עובדים באופן ישיר ועוד כ-20 אלף בתי-אב באופן עקיף. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-9.45 מיליארד שקל. צבר ההזמנות שלה מסתכם בכ-9.9 מיליארד שקל.

רפאל נערכת לעידן שאחרי כיפת ברזל

בתמונה למעלה: כיפת ברזל בפעולה. צילום: דובר צה"ל

בסבב הלחימה הנוכחי בין ישראל והחמאס ממלאות מערכות ההגנה נגד טילים של רפאל, כיפת ברזל (Iron Dome) וקלע דוד (David's Sling), תפקיד מרכזי במערך ההגנה ובתהליך קבלת ההחלטות של מדינת ישראל. אלא שראוי לזכור שכיפת ברזל נכנסה לראשונה לשימוש מבצעי לפני 10 שנים, אחרי שלוש שנות פיתוח אינטנסיבי שהתבסס על ידע וטכנולוגיות שנרכשו לאורך עשרות שנים – הרבה לפני שמישהו התחיל לחשוב על פיתוח מערכת ליירוט טילים ורקטות.

מה צריכות להיות הטכנולוגיות של רפאל אשר יגנו על מדינת ישראל בעוד 10 או 20 שנה? חברת רפאל הינה מחברות ההייטק הגדולות והמתקדמות בישראל. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-2.75 מיליארד דולר, וכיום היא מעסיקה כ-8,000 עובדים, מאות סטודנטים ואלפי קבלני משנה מקומיים ופעילותה משתרעת על-פני תחומים טכנולוגיים רבים מאוד.

איזה טכנולוגיות יש לרפאל? איזה טכנולוגיות חסרות לה ואיזה טכנולוגיות היא צריכה לרכוש או לפתח? עם מי לשתף פעולה? אלה השאלות שעליהן צריכה ד"ר אירית אידן (בתמונה למטה) – סמנכ"לית בכירה למחקר ולפיתוח בחברת רפאל – לספק תשובות. אידן הצטרפה לרפאל לפני כמעט 25 שנה ומילאה שורה של תפקידים בכירים בתחומי הפרויקטים, המחקר והפיתוח, בהם כמנהלת המחקר והפיתוח של חטיבת מערכות חימוש ברפאל.

הקשר בין אסטרו-פיסיקה ומו"פ בטחוני

הקריירה המקצועית שלה היא יוצאת דופן. אירית אידן למדה אלקטרוניקה בבי"ס אורט מוצקין, ובמהלך השירות הצבאי הייתה טכנאית הטילים הראשונה של חיל הים. לאחר מכן השירות היא למדה פיסיקה בטכניון, והשלימה לימודי תואר שני ושלישי באסטרו-פיסיקה, שבמהלכם היא חקרה את מבנה הכוכבים בניסיון להבין מדוע כוכבים מתפוצצים.

בשנת 2016 היא מונתה לתפקיד סמנכ"לית בכירה למו"פ שבמסגרתו היא אחראית על תוכניות המחקר והפיתוח של רפאל ועל הקשר עם האקדמיה ועם משרד הביטחון. בראיון ל-Techtime ולפורום מנהלי המו"פ בלשכת המהנדסים, היא סיפרה על הדילמות הכרוכות בניהול מו"פ ועל אסטרטגיית המו"פ של רפאל.

כיצד עוברים ממדע להנדסה?

"חברת רפאל אינה רק ארגון הנדסי, אלא גם גוף מחקרי המעסיק מדענים בתחומים כמו פיסיקה וכימיה. באסטרו-פיסיקה צריך להבין בו-זמנית גם תהליכים גרעיניים הנמשכים חלקיקי שניות, וגם את מחזור החיים של כוכב הנמשכים מיליארדי שנים. זהו הסוג של ראייה רחבה הנדרשת כדי לגבש את אסטרטגיית המו"פ של ארגון טכנולוגי כמו רפאל".

במה שונה ניהול מו"פ אזרחי מניהול מו"פ בטחוני?

"במו"פ הביטחוני ישנם פרוייקטים בעלי אורך נשימה ארוך מאוד המגיעים לבגרות מבצעית לאט מאוד. לאחרונה השלמתי את תהליך הגדרת אסטרטגיית המו"פ של רפאל ל-20 השנים הבאות. אנחנו רואים ששיעור ההצלחה של תחזיות טכנולוגיות בשוק הביטחוני גבוה בהרבה מאשר תחזיות בשוק האזרחי. ככל הנראה הסיבה לכך נעוצה בעובדה  שפרוייקטים ביטחוניים הם ארוכי טווח ונדרש יותר זמן רב כדי לבסס את הטכנולוגיה ולהשתמש בה".

"השוק האזרחי מוביל את המהפיכה הטכנולוגית"

"עד מלחמת העולם השנייה המו"פ האזרחי שלט בהתפתחות הטכנולוגית. הסקיצות הראשונות של הטנק המודרני בוצעו לפני המלחמה עבור משלחת אל הקוטב. אחרי מלחמת העולם השנייה הוקמו ארגונים ממשלתיים גדולים מאוד, כמו DARPA בארה"ב, לביצוע מחקר ופיתוח בטחוני. אחרי שנת 2000 התחולל שינוי נוסף וכיום השוק האזרחי מוביל את המהפיכה הטכנולוגית הרביעית: דיגיטציה,שבבים, בינה מלאכותית, מערכות אוטונומיות ועוד. בין 20 החברות המשקיעות כיום את תקציבי המו"פ הגדולים בעולם – אין אף חברה ביטחונית".

מהי המשמעות של זה מבחינתך?

"האתגר שלי הוא להסתכל החוצה ולראות מה מתפתח בחוץ, ומה אני יכולה להכניס פנימה ולקדם אותו בתוך רפאל. צריך גם להבין כיצד לשתף פעולה עם האקדמיה ועם חברות סטרט-אפ. מה מביאים לארגון ומה מוציאים ממנו. למשל הדוגמה של קוד פתוח: אתה צריך לדעת להשתמש בקוד הפתוח, אבל אתה צריך גם לשתף ידע בחזרה. רפאל מעורבת עמוקות בקוד פתוח. פיתחנו סביבות עבודה ייחודיות המאפשרות לנו להשתמש במערכות קוד פתוח ולהחזיר קוד לקהילה. בעולם העיבוד הנוירוני והבינה המלאכותית יש הרבה מאוד פעילות בסביבת קוד פתוח והמהנדסים של רפאל הם חלק מאותו עולם".

מהו תפקידו של מנהל המו"פ בארגון הנדסי גדול כמו רפאל?

"התפקיד המרכזי הוא להתוות את הדרך. המטרה שלי היא שבעוד 10-15 שנים רפאל תהיה חזקה טכנולוגית כמו שהיא כיום. מפת הדרכים שלנו כוללת טכנולוגיות מתקדמות כמו מחשוב, תקשורת, מחשוב והצפנה קוונטיים, מערכות אוטונומיות, בינה מלאכותית, ייצור מיידי (Rapid Manufacturing) ועוד. אין הרבה ארגונים החושבים כל-כך רחוק".

רפאל ו-G42 מאיחוד האמירויות מקימות חברה משותפת לטכנולוגיות בינה מלאכותית לשוק האזרחי

בתמונה למעלה: ארוע חתימת ההסכם. מימין לשמאל: שגריר איחוד האמירויות הערביות בישראל מוחמד מחמוד אל-חאג'ה, מנכ"ל G42 פנג שיאו, ומנכ"ל רפאל יואב הר-אבן

חברת רפאל חתמה אתמול (א') על הסכם להקמת חברה משותפת עם חברת G42 מאיחוד האמירויות. החברה האזרחית המשותפת תיקרא Presight.AI, ותעסוק בפיתוח וניהול פרויקטים אזוריים ובינלאומיים בתחומי הבינה המלאכותית וביג דאטה. חברת Presight.AI תקים גם מרכז מו"פ בישראל שיעסוק בפיתוח וקידום יכולות בינה מלאכותית וביג דאטה ליישומים אזרחיים בתחומים דוגמת בנקאות, פיננסים, בריאות ועוד. אירוע החתימה נערך בהשתתפות שגריר איחוד האמירויות הערביות בישראל מוחמד מחמוד אל-חאג'ה, מנכ"ל G42 פנג שיאו, מנכ"ל רפאל יואב הר-אבן, מנכ"ל G42 ישראל מעוז בן-ארי ועוד.

חברת רפאל מתמחה בטכנולוגיות בינה מלאכותית וביג-דאטה, ומובילה פרויקטים רבים בתחום הזה ובתחומים משיקים כמו הגנת סייבר, מערכות איסוף ועיבוד מודיעין, טכנולוגיות עיבוד תמונה ועוד. רפאל הקימה את חמ"ל הסייבר הלאומי בבאר-שבע, ואת מערך הגנת הסייבר של בנק ישראל ושל רכבת ישראל. חברת G42 מפעילה תשתית מחשוב ענן עצמאית מהגדולות והחזקות במזרח התיכון. היא פעילה בתחום הדיגיטציה של ארגונים גדולים ומדינות. בשבוע שעבר היא קיבלה השקעה של כ-800 מיליון דולר מקרן ההשקעות האמריקאית Silver Lake.

שגריר איחוד האמירויות בישראל, מחמוד אל-חאג'ה, אמר שההסכם בין שתי החברות יסייע לקדם פעילות כלכלית שתביא לצמיחה בשתי המדינות. "אנחנו עדיין בתחילתו של מסלול מרגש של שיתוף פעולה". מנכ"ל רפאל, יואב הר-אבן, אמר שהקמת החברה המשותפת עם G42 היא אבן-דרך חשובה. "במשך שנים משקיעה רפאל משאבי מחקר ופיתוח בתחום הבינה המלאכותית וביג דאטה, ליישומים צבאיים וליישומים אזרחיים גם יחד. נרחיב את שיתופי הפעולה שלנו עם תעשיות נוספות ועוד שותפים בעולם".

בעבר נחשה השוק הבטחוני לשוק הטכנולוגי המתקדם ביותר. לאחרונה נודע ל-Techtime שבחברת רפאל מעריכים שכיום השוק האזרחי מתקדם יותר, ומוביל את המהפיכה הדיגיטלית, מהפיכת הבינה המלאכותית, תחום המערכות האוטונומיות ועוד. לכן יש לה עניין להרחיב את שיתופי הפעולה עם חברות מסחריות ואת היקף הפעילות האזרחית הקשורה לתחומים אלה.

מכירות רפאל ב-2020 הסתכמו בכ-2.75 מיליארד דולר

בשנת 2020 הסתכמו המכירות של חברת רפאל בכ-9,454 מיליון שקלים (2.75 מיליארד דולר). החברה דיווחה על רווח נקי של 322 מיליון שקלים (94 מיליון דולר). היקף ההזמנות עומד על סך 7,900 מיליון שקלים (2.29 מיליארד דולר). צבר ההזמנות הכולל מסתכם בכ-22,880 מיליון שקלים (7.12 מיליארד דולר), המהווה 2.3 שנות מכירה.

מנכ"ל רפאל, יואב הר-אבן, אמר שהתוצאות הושפעו לרעה עקב היעדר תקציב מדינה שפגע בקבלת הזמנות, שחיקת שער החליפין של השקל מול הדולר, וכמובן ממשבר הקורונה. "יחד עם זאת, ההיערכות הכוללת שביצענו וההירתמות של המנהלים והעובדים, סייעו לנו למזער את הפגיעה ולעמוד בכל מועדי האספקות בארץ ובחו"ל. במקביל, ביצענו רכישות והקמנו מפעל ייצור נוסף בשלומי".

חברת רפאל הנה המעסיק התעשייתי הגדול ביותר בצפון הארץ, עם כ-8,000 עובדים באופן ישיר ועוד כ-20 אלף בתי-אב באופן עקיף ורכש שנתי של למעלה מ-4 מיליארד שקלים מקבלני משנה חיצוניים, בעיקר בצפון הארץ. רפאל מעבירה בכל שנה 50% מרווחיה לקופת המדינה. מאז הפיכתה לחברה עסקית, העבירה רפאל למדינה דיבידנדים בהיקף של כ-2 מיליארד שקלים.

ההישגים הבולטים של 2020 היו מסירת שתי סוללות כיפת-ברזל ראשונות ומערכות מעיל רוח לצבא ארה"ב, הרחבת מעגל הלקוחות של מערכת טילי "ספייק", ניסוי מערכתי של שרביט קסמים ושל כיפת ברזל, הדגמה של יכולת יירוט רחפנים, וכן הדגמה והצגה של תפיסת קרב חדשנית. כמו כן חנכה רפאל מרכז חלל ללוויינות, תוך הרחבת פעילות בשלוחות הפיתוח בירושלים ובתל אביב. היא זכתה בפרוייקט מודיעיני רב-זרועי אסטרטגי עבור מערכת הביטחון, ובשני פרסי ביטחון ישראל.

חשיפה: אירונאוטיקס נכנסת לשוק בטחון המולדת

בתמונה למעלה: המל"ט אורביטר מתוצרת חברת אירונאוטיקס

חברת אירונאוטיקס (Aeronautics) גיבשה אסטרטגיה חדשה אשר מיועדת לפתוח בפניה שווקים אזרחיים, כך נודע ל-Techtime. יצרנית המל"טים מיבנה שנרכשה בשנת 2019 על-ידי חברת רפאל (Rafael) ואביחי סטולרו, גיבשה אסטרטגיה חדשה שאחת ממטרותיה המרכזיות היא לחדור לשוק ביטחון המולדת (HLS), ולא להתמקד רק בשוק הצבאי שבו היא פעילה כיום. להערכת החברה, הדבר יאפשר לה לייצר מנוע צמיחה נוסף.

האסטרטגיה הזאת עומדת מאחורי העיסקה המפתיעה שבה רכשה אירונאוטיקס את חטיבת הפרויקטים של חברת מגל (Magal), הפעילה מאוד בשוק ביטחון המולדת בעולם. במסגרת האסטרטגיה הזאת החברה ביצעה מהלכים נוספים, ובראשם השקעה גוברת בפיתוח ושדרוג משפחת הרחפנים של החברה וקידום יכולות המל"טים הטקטיים שלה. בשונה ממל"טים, רחפנים מתאימים יותר למשימות בטחון המולדת בשל תכונות כמו המראה ונחיתה אנכיות (VTOL) ויכולת שהיייה באוויר בנקודה קבועה.

סמנכ"ל הכספים (CFO) של אירונאוטיקס, שחק משה, הסביר בשיחה עם Techtime שהחברה בשלה לפרוץ אל מעבר לשוק המסורתי שלה. "שוק המל"טים הצבאיים צומח בעקביות, אבל בקצב מתון. לעומתו שוק בטחון המולדת הוא שוק עם הרבה מאוד הזדמנויות ופוטנציאל, ואנחנו מאמינים שיש לנו יכולות וטכנולוגיות מתאימות עבורו".

מדובר בשוק גדול מאוד. להערכת מכון המחקר  ResearchAndMarkets, שוק בטחון המולדת העולמי נמצא בצמיחה עקבית וצפוי להגיע להיקף של כ-658 מיליארד דולר בשנת 2026. בשוק הזה, אירונאוטיקס מתכננת להתמקד בתחום ההגנה ההיקפית מהאוויר ומהיבשה ולספק פתרונות הגנה על מתקנים ותשתיות קריטיות, פתרונות סיור ימי, אבטחת נמלים, הגנה על תשתיות גז ונפט ועוד.

סמנכ"ל הכספים של אירונאוטיקס, שחק משה
סמנכ"ל הכספים של אירונאוטיקס, שחק משה

הפתעת מגל

כאמור, בחודש שעבר רכשה אירונאוטיקס את חטיבת הפרויקטים של מגל תמורת 35 מיליון דולר. העיסקה הפתיעה מאוד את השוק, שכן חטיבת הפרויקטים אחראית ליותר ממחצית מהכנסות מגל. החטיבה עוסקת בתכנון והקמת מערכי אבטחה באתרים רגישים כגון נמלים ושדות תעופה, בקרת גבולות ועוד. בין היתר, השתתפה החטיבה בפריסת אמצעי האבטחה לאורך הגבול עם מצרים למניעת הסתננות. גורם מפתיע נוסף היה המיקוד שלה: מדוע יצרנית מל"טים רוכשת חטיבה העוסקת באינטגרציה של פתרונות קרקעיים כגון גדרות חכמות, חיישני מגע, סיבים אופטיים ומצלמות?

שחק הסביר: "יש לנו הרבה יכולות, אבל הבנו שחסרה לנו נוכחות בשוק העולמי. רצינו חברה ישראלית, בעלת פריסה רחבה ומוניטין רב בעולם". בין השאר הוא סיפר שחטיבת הפרויקטים של מגל השלימה פיתוח גרסה לתוכנת שליטה ובקרה, שיכולה לרכז מידע מפלטפורמות שונות. התשתית הטכנולוגית הזאת תאפשר לאירונאוטיקס לשלב ביתר קלות את הפלטפורמות האוויריות שלה בפרוייקטי אבטחה. חטיבת הפרויקטים של מגל מעסיקה כ-220 עובדים. העיסקה צפויה להסתיים בחודשים הקרובים.

מינוף היכולות של קבוצה גדולה

בספטמבר 2019 נרכשה אירונאוטיקס על-ידי רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו תמורת 850 מיליון שקל. בדו"ח האחרון שהגישה לבורסה לפני המחיקה דיווחה אירונאוטיקס על הכנסות של 77.4 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2019. חברת אירונאוטיקס מחזיקה במספר חברות-בנות בבעלות חלקית או מלאה, ובהן קומטקט המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, RT LTA המפתחת בלוני תצפית, קונטרופ המפתחת מטע"דים אלקטרו-אופטיים, חברת זנזוטרה (Zanzottera) המפתחת מנועים למל"טים, וחברת CP Technologies.אשר עוסקת במחשבים מוקשחים.

שחק אמר שהכניסה לתחום ביטחון המולדת תאפשר לאירונאוטיקס למנף את הסינרגיה הטכנולוגית שבין החברות הקבוצה. "יש לנו הרבה יכולות שמתאימות מאוד לשוק ה-HLS, שעד היום פחות טיפחנו". בתוך כך, אירונאוטיקס ורפאל הקימו צוות משותף שתפקידו לבחון סינרגיות אפשריות בין טכנולוגיות של שתי החברות וקביעת תוכניות עבודה ויישום. "רפאל ואביחי מתנהלים כמשקיעים אסטרטגיים. אנחנו מקיימים שיתופי פעולה רבים. כמות הידע והטכנולוגיה של רפאל היא בלתי נלאית".

רפאל ואפולו פאוור במו"מ להקמת חברה משותפת

חברת אפולו פאוור (Apollo Power) וחברת רפאל החלו במשא ומתן להקמת חברת משותפת שתתמקד בפיתוח סדרת מוצרים ביטחוניים המשלבים את היריעות הסולאריות הגמישות שפיתחה אפולו פאוור. ההודעה מגיעה לאחר בדיקת היתכנות שביצעה אפולו פאוור לבקשת רפאל ואשר הוכיחה את הפוטנציאל בשימוש בטכנולוגיה שלה לתחום הצבאי. בעקבות ההודעה, מניית אפולו פאוור מזנקת בכ-10% בבורסת תל אביב.

חברת אפולו פאוור, אשר הוקמה בשנת 2014, מפתחת יריעות סולאריות גמישות ליישומים בתחומי הסולאר הצף, הרכב ויישומים מנותקי-רשת (off-grid). הודות לאלסטיות שלהן והמשקל הנמוך, ניתן לפרוס אותן בקלות גם על-גבי משטחים בלתי שטוחים, ועל-ידי לנצל מבנים ושטחים שלא ניתן להציב בהם פאנלים קשיחים וכבדים. החיסרון המרכזי של יריעות סולאריות גמישות נעוץ בעובדה שהנצילות שלהן עדיין נמוכה בהשוואה לפאנלים קשיחים.

ישנם בשוק סוגים שונים של יריעות סולאריות מחומרים שונים. אפולו פאוור רשמה מספר פטנטים על הטכנולוגיה שלה, אך טרם חשפה אותה במלואה, ולא את הרכב החומרים שממנו מורכבות היריעות. לדברי החברה, הנצילות של היריעות שלה הגיעה בשלב זה ל-13.6% – גבוה יחסית בהשוואה לפתרונות מתחרים – והמשקל הוא 1 ק"ג למ"ר. השימוש ביריעות גמישות מתאים במיוחד לתעשיית הרכב החשמלי וההיברידי, מאחר שמשקלן נמוך וניתן לפרוס אותן על כל פני השטח של הרכב, כמו הגג ומכסה המנוע, ולקבל מקור אנרגיה נוסף לרכב המאפשר להגדיל את טווח הנסיעה שלהן, או לחילופין לצמצם את נפח הסוללות. כמו-כן, בזכות האלסטיות הן עמידות בפני רעידות הנסיעה.

רפאל תספק למדינה באסיה טילים ומערכות הנחיית פצצות ב-200 מיליון דולר

בתמונה למעלה: טיל נ"ט מסוג ספייק. בתמונה למטה: מערכת ההנחייה Spice 2000 מותקנת על פצצת אוויר-קרקע

חברת רפאל (Rafael) קיבלה הזמנה ממדינה בדרום מזרח אסיה לספק לה טילי נ"ט מסוג ספייק וערכות הנחייה המאפשרות להפוך פצצות מוטלות לפצצות חכמות, בהיקף כולל של כ-200 מיליון דולר. משפחת טילי ספייק (Spike) היא משפחת טילים אלקטרו-אופטיים מדויקים הנמצאת כיום בשימוש מבצעי נרחב בצה"ל ובצבאות רבים בעולם. הטיל משמש גם כטיל אנטי-טנקי וניתן לשיגור ממגוון פלטפורמות מוסקות, יבשתיות, אוויריות וימיות, ומגיע לטווח של עד 30 ק"מ. ככל הנראה זהו המוצר המצליח ביותר של רפאל בשוק העולמי. חברת רפאל מסרה שעד היום היא סיפקה כ-34,000 טילים ממשפחת ספייק לכ-35 מדינות. מהם כ-6,000 טילים נורו במסגרת אימונים או בשימוש מבצעי בקרבות אמת.

ערכת ההנחייה Spice (Smart, Precise Impact and Cost-Effective) מוכרת גם בשם הקוד הישראלי "ברד". היא מאפשרת להטיל את הפצצה במרחק של עד 100 ק"מ מהמטרה ונמצאות כיום בשימוש מבצעי בחיל האוויר הישראלי ובמספר חילות אוויר נוספים בעולם. בגרסה הראשונה שלה המערכת נכנסה לשימוש מבצעי בישראל בשנת 2003 (הותקנה במטוסי F-16), כשהיא מצויידת בראש ביות בעל מערכת ניווט אינרציאלית (INS) וחיישן GPS, וכנפיים מתקפלות וסנפירים המנתבים את מסלול הדאייה של הפצצה. רפאל תספק ללקוח את מערכת Spice 2000 המצויידת במערכת ביות חדשה, אשר נחשפה בחודש יוני 2019.

מערכת הביות החדשה כוללת טכנולוגיית זיהוי מטרה מבוססת בינה מלאכותית (Automatic Target Recognition) המאפשרת איתור עצמוני של המטרה בלא תלות באותות GPS. מערכת ATR כוללת לימוד סביבת המטרה באמצעות אימון ברשת נוירונים, והפעלת ההסקות תוך כדי מעוף מבצעי באמצעות השוואת תמונות. הטייס יכול לשאת מספר מטעדים ולקבוע לכל אחד מהם מטרה נפרדת. בשלב הראשון החימוש מתקרב אל סביבת המטרה באמצעות ניווט אינרציאלי (INS). כאשר הוא נמצא בקרבת המטרה מופעלת מערכת הזיהוי האוטונומית ATR, המאפשרת לכל פצצה בנפרד לאתר את המטרה ולמצוא את דרכה אליה. רפאל מסרה שאלגוריתם ATR מאפשר פעולה עצמונית מלאה של החימוש, או פעולה מבוקרת שבה הטייס נמצא במעגל קבלת ההחלטות.

רפאל מתכננת הקמת מפעל ייצור בשלומי

בתמונה למעלה: קונספט "שדה הקרב השקוף" המבוסס על מערכות של רפאל. מקור: רפאל

חברת רפאל (Rafael) מתכננת לפתוח בשבועות הקרובים מפעל ייצור אלקטרוניקה בעיירה שלומי שבגליל. ל-Techtime נודע שרפאל נמצאת במשא ומתן עם מספר מפעלים באזור התעשייה שלומי שהפסיקו לפעול, במטרה לרכוש מהם מבנים ולהקים את המפעל החדש. ככל הנראה המהלכים יושלמו בקרוב, כאשר ברפאל מצפים לפתוח את המפעל בתוך מספר שבועות.

בשלב הראשון יתבסס המפעל החדש על כמה עשרות מעובדי רפאל המתגוררים באזור שלומי, אשר יתחילו לעבוד בו במקום באתר המרכזי של רפאל במפרץ. בהמשך, החברה מתכננת להגדיל את הפעילות ולגייס אליו עובדים נוספים מהאזור. המפעל החדש יתמקד בייצור מערכות אלקטרוניות, מערכות מכניות ובמתן תמיכה בלקוחות הקיימים של רפאל.

השלוחה החדשה בשלומי תתווסף לשלוחות נוספות של רפאל בארץ, הכוללות את מכון דוד בקריות, מכון לשם בגוש משגב, מרכז החדשנות בפארק התעשיות תרדיון, שלוחות הפיתוח בתל-אביב, ירושלים ובאר שבע, ושדות הניסויים של רפאל במרכז הארץ ובדרום. חברת רפאל היא ככל הנראה המעסיק התעשייתי הגדול ביותר באזור הצפון. כיום היא מעסיקה כ-8,000 עובדים באופן ישיר ועוד כ-30 אלף באופן עקיף, באמצעות קבלנים וספקי משנה.

רפאל היא חברה פרטית הנמצאת בבעלות המדינה. בשנת 2019 צמחו מכירותיה בכ-3.9% והסתכמו בכ-9.7 מיליארד שקל. צבר ההזמנות של החברה הסתכם בתחילת 2020 בכ-24.8 מיליארד שקל, המהווה 2.5 שנות מכירה. ראוי לציין שב-2019 נכנסה רפאל לתחום חדש של כלי טיס בלתי מאויישים, בעקבות רכישת חברת אירונאוטיקס מיבנה.

רפאל הקימה חברה לזיהוי אוטומטי של מטרות

חברת רפאל (Rafael) וחברת AnyVision השלימו השבוע את הקמתה של חברת SightX החדשה, אשר תתמקד בפיתוח טכנולוגיות זיהוי ועקיבה צבאיות המבוססות על בינה מלאכותית. אחד מהיעדים הראשונים של החברה יהיה לפתח טכנולגיות לזיהוי אוטומטי של מטרות (ATR). הטכנולוגיות שיפותחו בחברה צפויות להשתלב במערכות של רפאל. חברת SightX תתבסס על תשתיות המחלקה הצבאית של Anyvision, שהיא אחת מהחברות המובילות בעולם בתחום הטכנולוגיות לראייה ממוחשבת.

חברת SightX נמצאת בבעלות משותפת של רפאל ושל בעלי המניות של AnyVision. היא תפעל ממרכז הארץ ותעסיק כמה עשרות עובדים. רפאל הודיעה שהחברה החלה בקמפיין גיוס עובדים שיימשך לאורך השנה. זיהוי מטרות אוטומטי היא אחת מהטכנולוגיות המתפתחות בעולם הראייה הממוחשבת, ומאפשרת לאמל"ח חכם לרכוש מטרות על פי מבנים, מיפוי ודפוסים ויזואליים. רפאל מסרה שהיא כבר משתמשת בזיהוי מטרות אוטומטי במערכות שלה, בעיקר בטילים מדויקים, כטב"מים, ואמצעי תצפית.

פוטנציאל לכוונת המזהה פנים

מלבד הצהרה כללית של מנכ"ל רפאל, יואב הר-אבן, שלפיה העסקה בוצעה במטרה להביא את רפאל "למעמד של מובילה טכנולוגית עולמית בכל הקשור לטכנולוגיות ראייה ממוחשבת", רפאל לא מסרה מידע נוסף על המשימות של החברה החדשה. יחד עם זאת, המומחיות של אניוויז'ן בטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית לזיהוי פנים, יכולות להעלות השערה שלפיה אחד מהיישומים שרפאל מחפשת הוא כוונת אוטומטית אשר יודעת לזהות מטרה ספציפית: סיכול ממוקד מבוסס זיהוי פנים.

חברת אניוויז'ן הוקמה בשנת 2015 על-ידי היזם הסדרתי אילון אטשטיין, היו"ר פרופ' שלמה בן-ארצי והטכנולוג הראשי פרופ' ניל רוברטסון. היא פיתחה טכנולוגיות זיהוי פנים שנועדו להפוך כל מצלמה למצלמה חכמה. החברה עברה לאחרונה שנה סוערת: באמצע 2019 פורסמו ידיעות בתקשורת שלפיהן הטכנולוגיה שלה משמשת לניטור וזיהוי פנים של האוכלוסיה הפלשתינית, ובעקבות זאת החליטה קרן ההשקעות של מיקרוסופט, M12, למכור את אחזקותיה בחברה.

בחודש מרץ 2020 היא פיטרה כמה עשרות עובדים מתוך כ-200 עובדיה, והסבירה זאת בהשלכות של מגיפת הקורונה. לפני כשלושה שבועות היא דיווחה על גיוס הון מפתיע בהיקף של 43 מיליון דולר ממשקיעים שזהותם לא פורסמה, כדי להרחיב את קו מוצרי הזיהוי מרחוק (Remote Authentication) ומוצרי בקרת גישה ללא מגע (Touchless Access Control). עדיין לא ברור האם רפאל משתתפת בהשקעה או לא. מכל מקום, משמעות ההודעה היא שאניוויז'ן נפרדת מהפעילות הצבאית שלה ומתמקדת בפעילות אזרחית בלבד – ויכול להיות שזה מה שאיפשר לה להשלים את הגיוס האחרון.

רייתאון ורפאל הקימו חברה בארה"ב לייצור מערכות כיפת ברזל

חברת רייתאון (Raytheon Missiles & Defense) וחברת רפאל (RAFAEL) הקימו חברה בת משותפת בשם Raytheon RAFAEL Area Protection Systems, אשר תייצר את מערכות כיפת ברזל (Iron Dome) בארצות הברית. שתי החברות מעריכות שעד סוף 2020 הן ישלימו את בחירת אתר הייצור. זה יהיה מתקן הייצור היחיד מחוץ לישראל אשר מסוגל לייצר מערכות שלמות.

מנהל חטיבת מערכות ההגנה בפני טילים של רייתאון, סאם דנק, אמר שהמתקן יאפשר הצטיידות של צבא ארצות הברית ואספקת המערכות לבנות הברית של ארצות הברית. באתר החדש ייוצרו גם טילי היירוט מסוג תמיר (Tamir) שבהם משתמשת ישראל, וגם טילי היירוט מסוג SkyHunter, שהם הגרסה האמריקאית של תמיר. שניהם מיועדים ליירט טילי שיוט, מערכות אוויריות בלתי מאויישות, רקטות, פגזי מרגמה, פגזי ארטילריה ואיומים אוויריים קצרי טווח אחרים.

יותר מ-2,500 יירוטים מבצעיים

מערכת כיפת ברזל נחשבת למערכת ההגנה בפני טילים הנפוצה ביותר בעולם. מאז תחילת הפעלתה בשנת 2011 היא הצליחה להגיע לשיעור הצלחה של 90% ולבצע יותר מ-2,500 יירוטים מבצעיים. חברת רייתאון דיווחה שלהערכתה מוגנת ישראל כיום באמצעות 10 סוללות כיפת ברזל, הכוללות מערכת מכ"ם בשדה, מספר עמדות שיגור וכמה עשרות טילי תמיר בכל אחת מהן.

טילי תמיר מסוגלים לפגוע באיום מתקרב ממרחק של 4-70 ק"מ. אלה טילים בעלי ראש ביות אלקטרו-אופטי וסנפירי ניווט אשר מתמרנים את דרכם אל המטרה ומפוצצים מטען הרס באמצעות פקודה ממרעום קירבה. בעקבות העניין של הצבא האמריקאי ושל צבאות אחרים, פיתחו רייתאון ורפאל את הטיל המיירט SkyHunter, כדי להגדיל את קיבולת הייצור ואספקה של טילים.

משגר נייד של רפאל משגר את טיל היירוט תמיר
משגר נייד של רפאל משגר את טיל היירוט תמיר

שיתוף הפעולה בין רפאל ורייתאון בתחום ההגנה בפני טילים החל לפני עשר שנים. הקשרים התהדקו בשנה שעברה, כאשר הצבא האמריקאי הצהיר שהוא מעוניין לרכוש שתי סוללות כיפת ברזל כדי לסגור זמנית פער בהגנה. באוגוסט 2019 הזמינה ארצות הברית מרפאל שתי מערכות כיפת ברזל עבור צבא היבשה הפרוסים במקומות שונים בעולם.

בדיוק היום (ג') הגיעות לישראל בטיסה שתי משאיות האושקוש אשר ישמשו עבור המערכות של הצבא האמריקאי. במודל ההגנה הרב-שכבתי מפני טילים בליסטיים, מערכת כיפת ברזל מספקת את מעטפת ההגנה הנמוכה ביותר. רייתאון מסרה שהיא משתפת פעולה עם רפאל גם בתחום מערכות קלע דוד (David’s Sling System) המיועדות לספק הגנה בפני איומים גבוהים יותר.

אסטרטגיית הייצור בחו"ל

חברת רפאל נמצאת בבעלות המדינה, והעבירה לה בתחילת השנה דיבידנד של חצי מיליארד שקל. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-2.7 מיליארד דולר וצבר ההזמנות הסתכם בכ-7.2 מיליארד דולר. הייצור בחו"ל הוא חלק מאסטרטגיה רחבה של רפאל שנועדה לייצר מערכות במדינות היעד, וגם תוצר של דרישה המגיעה ממדינות שונות המתנות הסכמי רכש בטחוני במרכיב של ייצור מקומי.

כך למשל, בנובמבר 2019 קיבלה רפאל הזמנה מצבא גרמניה לאספקת כמה אלפי טילי ספייק וכמה מאות משגרים עבור הטילים. ההזמנה מבוצעת באמצעות חברת Eurospike, שהיא חברה אירופית הנמצאת בבעלות משותפת של רפאל, Rheinmetall Electronics ו-Diehl Defence, ועוסקת גם בייצור הטילים בגרמניה.

רפאל: הזמנות בהיקף 200 מיליון שקל לטילי "ספייק" ומערכות לייטנינג

בתמונה למעלה: מטעד לייטנינג מתחת לגחון מטוס F-16

חברת רפאל (Rafael) דיווחה על קבלת הזמנות בהיקף של כ-200 מיליון שקל לאספקת מערכות אלקטרו-אופטיקה מסוג לייטנינג (Litening) עבור מטוסי קרב אמריקאים, והזמנות המשך לטילי ספייק עבור מדינה באירופה. לייטנינג היא משפחת מערכות אלקטרו-אופטיות לניווט, זיהוי ותקיפת מטרות מהאוויר. במערכת משולבים חיישנים וציין לייזר לשיגור מדויק. הן ניתנות להרכבה על 20 פלטפורמות אוויריות שונות, ועד היום כבר צברו יותר ממיליון שעות טיסה מבצעיות. בסך הכל, רפאל מכרה כ-1,500 מערכות לייטנינג ל-27 מדינות בעולם.

משפחת טילי ספייק (Spike) היא קבוצה של טילים טקטיים אלקטרו-אופטיים הנמצאים בשימוש מבצעי נרחב בצה"ל ובצבאות רבים בעולם. טילי ספייק ניתנים לשיגור מכ-45 פלטפורמות ביבשה, בים ובאוויר. כ-34 מדינות משתמשות כיום בטילי ה-ספייק, בהן גם 19 מדינות האיחוד האירופי ומדינות ברית נאט”ו . עד כה רפאל סיפקה ללקוחות כ-34,000 טילי ספייק. יותר מ-6,000 טילים נורו, הן כחלק מאימונים והן בשימוש מבצעי בשדה הקרב.

משפחת ספייק היא אחת ממשפחות המוצרחים המצליחות ביותר של רפאל. בשנה שעברה היא הכריזה על הטיל Spike NLOS, שהוא טיל רב-משימתי השייך לקטגוריית טילי הדור ה-5 של רפאל. סוללת משגרי Spike NLOS מסוגלת לכסות באש תוואי שטח נרחב ולבצע תקיפה של מספר מטרות משוריינות בו-זמנית. הטיל כולל כולל ראש-ביות אלקטרו-אופטי המאפשר ניווט לנקודת ציון מוגדרת בלא תלות ב-GPS.

הצוות משגר את החימוש לנקודת ציון שהוזנה מראש, גם ללא קו ראייה. תוך כדי מעוף המפעיל צופה במטרה באמצעות החיישן המצוי בראש הביות האלקטרו-אופטי ומנהג את הטיל אל מטרתו. הדבר מאפשר שימוש בטיל גם בסביבה אורבנית צפופה שבה חיוני לצמצם למינימום את היקף הנזק האגבי.

רפאל חשפה רב-משגר עבור טילי נ"ט

חברת רפאל (Rafael) חשפה משגר רב-טילי חדש המסוגל לשגר עד 8 טילי נ"ט מסוג Spike NLOS ("תמוז 5", בשם העברי). המשגר הייחודי פותח ברפאל ויוצר בפולין בשיתוף תאגיד PGZ הפולני. הפיתוח והייצור של המשגר הם תוצר של התמודדות רפאל במכרז גדול של צבא פולין לרכישת מערכות וטילים ארוכי טווח כנגד טנקים. המשגר החדש ניתן להתאמה לכל סוגי הפלטפורמות היבשתיות, לרבות נגמ"שי BWP-1 ו-KTO Rosomak הנמצאים בשימוש צבא פולין.

הטיל Spike NLOS הוא טיל רב-משימתי בעל טווח הירי הגדול ביותר מבין טילי משפחת ספייק ומגיע לטווח יעייל של יותר מ-30 ק"מ. סוללת משגרי Spike NLOS מסוגלת לכסות באש תוואי שטח נרחב ולבצע תקיפה של מספר מטרות משוריינות בו-זמנית. הטיל שייך לקטגוריית טילי הדור ה-5 של רפאל, וכולל כולל ראש-ביות אלקטרו-אופטי המאפשר ניווט לנקודת ציון מוגדרת בלא תלות ב-GPS. הדבר מאפשר שימוש בטיל גם בסביבה אורבנית צפופה שבה חיוני לצמצם למינימום את היקף הנזק האגבי.

הצוות משגר את החימוש לנקודת ציון שהוזנה מראש, גם ללא קו ראייה. תוך כדי מעוף המפעיל צופה במטרה באמצעות החיישן המצוי בראש הביות האלקטרו-אופטי ומנהג את הטיל אל מטרתו. ספקיי היא משפחת טילים טקטיים אלקטרו-אופטיים הנמצאת בשימוש מבצעי בצה"ל וב-34 צבאות אחרים בעולם. עד היום רפאל סיפקה כ-33,000 טילים שהותקנו על-גבי כ-45 פלטפורמות שונות, בהן: מסוקים, כלי-רכבים וכלי-שיט.

ניסוי של רפאל שבו המפעיל צופה במטרה ממרחק 32 ק"מ דרך חיישני הביות של הטיל
ניסוי של רפאל שבו המפעיל צופה במטרה ממרחק 32 ק"מ דרך חיישני הביות של הטיל

ייצור המשגרים בפולין הוא חלק מאסטרטגיה רחבה של רפאל שנועדה לייצר מערכות במדינות היעד, וגם תוצר של דרישה המגיעה ממדינות שונות אשר מתנות הסכמי רכש בטחוני במרכיב של ייצור מקומי. כך למשל, בנובמבר 2019 קיבלה רפאל הזמנה מצבא גרמניה לאספקת כמה אלפי טילי ספייק וכמה מאות משגרים עבור הטילים. ההזמנה מבוצעת באמצעות חברת Eurospike, שהיא חברה אירופית הנמצאת בבעלות משותפת של רפאל, Rheinmetall Electronics ו-Diehl Defence, ועוסקת גם בייצור הטילים בגרמניה.

חברת רפאל נמצאת בבעלות המדינה, והעבירה לה בתחילת השנה דיבידנד של חצי מיליארד שקל. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-2.7 מיליארד דולר וצבר ההזמנות הסתכם בכ-7.2 מיליארד דולר.

רפאל פיתחה חיישן עבור המל"ט הטקטי של אירונאוטיקס

בתמונה למעלה: מטעד MicroLite של רפאל מתחת לחרטום המל"ט אורביטר-4 של אירונאוטיקס

חברת רפאל הציגה בסוף השבוע את אחד מהפירות הראשונים של עסקת רכישת חברת אירונאוטיקס מיבנה, שהושלמה בחודש ספטמבר 2019. במהלך וובינר מקוון שהיא קיימה בשבוע שעבר, גילה סמנכ"ל סמנכ"ל הפיתוח העסקי בחברה, גדעון וייס, שהמטעד האלקטרו-אופטי החדש של החברה, MicroLite ISR, מותאם לשימוש במל"ט הטקטי אורביטר-4 של חברת אירונאוטיקס. "זוהי דוגמא מובהקת לסינרגיה שבין שתי החברות", אמר.

במהלך הדיון, נחשפו פרטים מרתקים על החיישן שלא נמסרו קודם לכן, כשהוכרז בפברואר השנה (2020). מדובר במערכת שלמה בגודל של כדורגל בקוטר של 25 ס"מ ובמשקל של 8 ק"ג בלבד. לב המערכת הינו מצלמה דואלית המצלמת בו-זמנית דרך אותה עדשה, שתי תמונות נפרדות של האזור הנבדק על-ידי המל"ט: צילום חום באמצעות חיישן Mid Range IR וצילום אור נראה באמצעות מצלמת וידאו ברזולוציה של מיליוני פיקסלים.

מטרת החיישן היא לספק כיסוי רציף אל אזור מטרה רחב ובמקביל לעקוב אחר מטרות יעד נפרדות בתוך אזור הכיסוי. המערכת כוללת מערך תוכנה מורכב המאפשר לספק זיהוי ברמת נקודת ציון גיאוגרפית של כל מטרה, שילוב התמונות הנפרדות, עיבוד התמונות כדי לאתר תופעות כמו גילוי תנועה, דחיסת אותות הווידאו ושידור שטף וידאו חי אל המשתמשים.

לדברי מנהל פרוייקט הפיתוח ברפאל, צבי יבין, כמות המידע כל-כך גדולה שלא ניתן לשדר אותה מהמל"ט. "כדי לבצע את כל הפעולות האלה פיתחנו יחידת אלקטרוניקה ייעודית המבצעת את כל פעולות החישוב על-גבי הפלטפורמה האווירית עצמה".

נדרשו 20 מחזורי תכנון נפרדים כדי להגיע לתוצאה

הוא סיפר שהדרישות מהתכנון היו כל-כך קיצוניות, שרפאל נאלצה לבצע 20 מחזורי תכנון שונים, עד שהצליחה להגיע לתוצאה הסופית. אחת מהתכונות הייחודיות של המערכת היא יכולת חזרה בזמן. המטעד כולל מערך גדול מאוד של זיכרון אשר זוכר את כל הארועים שנקלטו במצלמות. צבי יבין אמר שהמפעילים יכולים לתחקר השתלשלות אירועים באמצעות חזרה אחורה בזמן, וניתוח בדיעבד של מהלכים שנעשו בזירה המסוקרת (Forensic Analysis). כך למשל הם יכולים לשחזר את המסלול שעשתה מטרה מסויימת ומהיכן היא הגיעה – עוד לפני שהיא זוהתה והוגדרה כמטרה מעניינת.

לצד התקנתה במל"ט של אירונאוטיקס, רפאל מציעה את המערכת לשימוש גם בכלי טיס מאויישים ובבלוני תצפית. מטעד מיקרולייט שייך למשפחת מערכות ISR – Intelligence, Surveillance and Reconnaissance של רפאל. המוצר המוביל במשפחה הזו הוא המטעד RecceLite המיועד לשימוש ממטוסי קרב ואוסף מידע באמצעות מצלמה מולטי-ספקטרלית הפועלת בו-זמנית בתדרי: NIR, SWIR, MWIR ואור נראה (Color VIS).

זוהי מערכת גדולה בהרבה: היא מופיעה במטעד באורך של 220 ס"מ ובקוטר של 40 ס"מ ושוקלת כ-200 ק"ג. עד היום היא סופקה ל-13 חילות אוויר באירופה, באסיה ובאמריקה הדרומית, עבור מטוסי הקו הראשון דוגמת F-16, F-18, טייפון, טורנדו, גריפן ועוד.

המטעד האלקטרו-אופטי RecceLite מתחת לגחון המטוס טייפון של חיל האוויר הבריטי
המטעד האלקטרו-אופטי RecceLite מתחת לגחון המטוס טייפון של חיל האוויר הבריטי

מכירות אלביט, רפאל והתעשייה האווירית: 11.3 מיליארד דולר

בתמונה למעלה: השמדת טיל תוקף בניסויים שרפאל ביצעה במערכת ההגנה מעיל-רוח

הדו"חות השנתיים של שלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות בישראל: רפאל, אלביט והתעשייה האווירית' מלמדים שהתעשיות הביטחוניות הגדולות הן עוגן של יציבות עבור המשק הישראלי. המכירות של רפאל צמחו ב-2019 בכ-3.9% להיקף שיא של כ-2.7 מיליארד דולר. לחברה צבר הזמנות של כ-7.2 מיליארד שקל, שהם שווי ערך למכירות בשנתיים וחצי. בשנת 2019 השלימה רפאל את רכישת חברת אירונאוטיקס תמורת כ-850 מיליון שקל. החברה דיווחה שמספר עובדיה צמח בכ-800 עובדים, כנראה רובם עובדי אירונאוטיקס' וכיום היא המעסיק הגדול ביותר בצפון הארץ, עם כ-8,000 עובדים.

דיבידנד למדינה: 2 מיליארד שקל

במהלך 2019 החברה זכתה במספר הזמנות משמעותיות מאוד, בהן: מכירת שתי סוללות כיפת-ברזל ואספקת המערכות הראשונות של מערכת ההגנה האקטיבית מעיל-רוח לצבא ארה"ב. בנוסף, היא קיבלה שתי הזמנות ענק מצבא הודו ומצבא גרמניה, להצטיידות בטילים האנטי-טנקיים ממשפחת ספייק (Spike). מנכ"ל רפאל, אלוף (במיל.) יואב הר-אבן, אמר שהחברה מעורבת כיום בפרוייקטים לאיתור טכנולוגיות שיסייעו למאבק במגיפת הקורונה. רפאל נמצאת בבעלות המדינה, ומעבירה לממשלה דיבידנד שנתי ממוצע של כ-2 מיליארד שקל (מחצית מהרווח).

מכירות התעשייה האווירית צמחו מכ-3.7 מיליארד דולר ב-2018 לכ-4.1 מיליארד דולר ב-2019. בעקבות שינוי ארגוני בחברה מחודש ינואר 2019, היא פועלת כיום במתכונת של ארבע חטיבות מרכזיות. הגדולה שבהן היא חטיבת טילים וחלל שמכירותיה ב-2019 הסתכמו בכ-1.28 מיליארד דולר. החטיבה השנייה בגודלה ממוקדת באלקטרוניקה צבאית. למעשה זוהי חברת אלתא, שמכירותיה ב-2019 הסתכמו בכ-1.1 מיליארד דולר בהשוואה ל-836 מיליארד דולר בשנת 2018. מכירות חטיבת כלי הטיס הצבאיים הממוקדת בייצור כטב"מים צמחו רק במעט, מ-410 מיליון דולר ב-2018 לכ-462 מיליון דולר בשנת 2019.

האם השבתת התעופה העולמית תזניק את חטיבת התעופה?

חטיבת התעופה עוסקת בפיתוח, ייצור והרכבת מכלולים של מטוסי מנהלים אזרחיים, מרכז תמיכה ושירות למטוסים המשרת חברות תעופה ומפעילי מטוסים (לשעבר בדק מטוסים), הסבות מטוסי נוסעים למטען והשבחה ותחזוקה של מטוסים צבאיים ופיתוח מערכות אוויוניקה. מכירות החטיבה צמחו רק במעט וגם ב-2019 הן היו בסביבות כ-1.3 מיליארד דולר.

לאור המצב כיום, דווקא החטיבה הזאת היא מעניינת במיוחד. מגיפת הקורונה השביתה אלפי מטוסים בעולם וחלק גדול מהם מאוחסן בתנאים לא מושלמים וייאלץ לעבור תהליכי החזרה לכשירות עם שוך המגיפה. יכול להיות, שהיציאה מהמשבר תהיה הזדמנות עסקית יוצאת דופן דווקא לחטיבה הכי אזרחית של התעשייה האווירית.

אסטרטגיית הרכישות של אלביט צפויה להתבטא גם ב-2020

הצמיחה הגדולה ביותר היתה של חברת אלביט מערכות, שמכירותיה ב-2019 הסתכמו בכ-4.5 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-3.7 מיליארד דולר בשנת 2018. הצמיחה הגדולה במכירות היא תוצאה של כניסה לשווקים חדשים באמצעות שתי עסקאות רכישה גדולות: רכישת חברת תעש מהמדינה בחודש נובמבר 2018 תמורת 495 מיליון דולר, ורכישת חברת Universal Avionics Systems האמריקאית באפריל 2018 תמורת כ-120 מיליון דולר.

יכול להיות שגם ב-2020 היא תראה צמיחה גבוהה יחסית, הודות לעובדה שבאמצע 2019 היא רכשה את חטיבת מערכות ראיית הלילה של חברת האריס האמריקאית (Harris Night Vision) תמורת כ-350 מיליון דולר. החטיבה נחשבת לספק מרכזי של מערכות ראיית לילה עבור הצבא האמריקאי ובעלות הברית של ארצות הברית.

ישראל פיתחה לייזר מהפכני ליירוט טילים ורקטות

מחקר טכנולוגי שבוצע בשנים האחרונות בשיתוף רפאל, אלביט וחוקרים מהאקדמיה בישראל, הביא לפריצת דרך טכנולוגית בתחום הלייזר רב-העוצמה. היום (ד') הודיע ראש מו"פ מפא"ת במשרד הביטחון, תא"ל יניב רותם, שבעקבות פיתוח הטכנולוגיה החדשה נכנסת ישראל לעידן של "לוחמת אנרגיה" באוויר, ביבשה ובים. "ההשקעות המו"פ שביצענו בשנים האחרונות מציבות את ישראל בין המדינות המובילות בתחום הלייזר רב-עוצמה. במהלך שנת 2020 נבצע הדגמת יכולות של הלייזר בשטח".

מפא"ת מסרה שלאורך השנים היא השקיעה מאמצים רבים בקידום הטכנולוגיה של לייזר רב-עוצמה. "פיתוחים רבים מהארץ ומחו"ל נבחנו והוכחו כלא יעילים. לאחרונה הושגו הישגים משמעותיים שהתאפשרו בעקבות פיתוח לייזר חשמלי, בניגוד ללייזר כימי שבו השתמשו עד כה". היתרון המרכזי של פריצת הדרך הטכנולוגית מבוססת הוא ביעילות ובדיוק של קרן הלייזר. "באמצעות הטכנולוגיה החדשה הצליחה מערכת הביטחון למקד ולייצב את האלומה על מטרה בטווחים ארוכים, כולל התגברות על הפרעות באטמוספירה.

באוויר, ביבשה ועל-גבי גלגלים

טכנולוגיה זו מאפשרת לפתח מערכות יירוט אפקטיביות שיעניקו שכבה נוספת במאמץ ההגנה על מדינת ישראל באוויר, ביבשה ובים". בעקבות פריצת הדרך, התניע מפא"ת שלוש תוכניות לפיתוח מדגימי לייזר רב-עוצמה, בשיתוף עם רפאל ואלביט מערכות: פיתוח מדגים למערכת לייזר קרקעית שתשלים את מערכת כיפת ברזל; פיתוח לייזר מתמרן שיותקן על כלי-רכב ויספק הגנה על הכוחות המתמרנים בשטח, ופיתוח מדגים לייזר המבצע יירוט מפלטפורמה אווירית, כדי להגן על מרחבים גדולים יותר.

הלייזר מספק יתרונות עצומים למערכת ההגנה: הפער בעלות של יירוט אנרגטי בהשוואה ליירוט קינטי (באמצעות רקטות) הוא גדול מאוד, ומבטל את היתרון של מתקפות רחבות היקף של רקטות שמערכות יירוט קינטיות לא מסוגלות להתמודד עימן, ולכן זקוקות למדיניות יירוט מאוד חסכונית כדי להימנע ממצב שבו אוזל מלאי המיירטים. זמן התגובה של מיירט לייזר הוא מהיר מאוד, ולכן מיירט יחיד יכול להתמודד עם הרבה מאוד מטרות כמעט בו-זמנית.

מבחינת ישראל מדובר במהפיכה אסטרטגית

הלייזר פועל באמצעות מיקוד קרן אנרגיה על הנשק התוקף, וחימומו לטפרטורות גבוהות הגורמות לו להתפוצץ או להתפרק באוויר. סרטון של משרד הביטחון הממחיש את פעילות המדגימים הטכנולוגיים (למטה) מבהיר עד כמה רחב טווח היישומים של נשק הלייזר החדש. הוא כולל התקנת קרונות נייחים המגינים על מרחב איזורי מפני תקיפת רקטות וטליים בעלי טווח בינוני, התקנת המערכת על-גבי כלי משוריינים באון שבו הם מגינים על הכוחות מפני רקטות, פצצות מרגמה, טילי נ"ט ורחפנים.

למערכת יש גם יכולות של יירוט טילים בליסטיים, דוגמת טילי סקאד או טילים ארוכי טווח המצויים בידי איראן. כאשר היא מותקנת במטוס או על-גבי החרטום של מל"ט, היא מסוגלת ליירט טיל בליסטי באוויר, או להשמיד אותו על הקרקע כאשר הוא נמצא בעמדת השיגור שלו. ההכרזה של מפא"ת היא ללא ספק הישג חסר תקדים ש תעשיית הביטחון הישראלית. ארצות הברית מנסה שנים רבות לפתח נשק לייזר, ואף שיתפה פעולה עם ישראל בפיתוח מערכת נאוטילוס, שנזנחה.

בארצות הברית מתקיימות כיום מספר תוכניות לפיתוח נשק לייזר (הנעזרות במערכות מכ"ם מתוצרת ישראל), אולם הן רחוקות מאוד מהשלב של מדגים טכנולוגי מבצעי. מפא"ת מתכננת כבר השנה (2020) לבצע הדגמות בשטח של הטכנולוגיה החדשה. להערכתה, "הטכנולוגיה החדשה תביא לשינוי אסטרטגי ביכולת ההגנה האווירית של מדינת ישראל".

סרטון ההדגמה של מיירט הלייזר הישראלי (מקור: משהב"ט):

רפאל תספק לצבא הגרמני כמה אלפי טילי ספייק

בתמונות למעלה ולמטה: חיילים מהצבא הגרמני מתאמנים בירי טילי ספייק

חברת רפאל (Rafael) תספק לצבא גרמניה כמה אלפי טילי ספייק (Spike) המוכרים בגרמניה בכינוי טילי MELLS, וכמה מאות משגרים עבור הטילים. ההזמנה מבוצעת באמצעות חברת Eurospike, שהיא חברה אירופית הנמצאת בבעלות משותפת של רפאל, Rheinmetall Electronics ו-Diehl Defence, ועוסקת גם בייצור הטילים בגרמניה. משפחת טילי ספייק (Spike) נמצאת כיום בשימוש מבצעי נרחב בצה"ל ובצבאות רבים בעולם. הטיל משמש גם כטיל אנטי-טנקי וניתן לשיגור ממגוון פלטפורמות מוסקות, יבשתיות, אוויריות וימיות, ומגיע לטווח של עד 30 ק"מ.

חברת רפאל מסרה שעד היום היא מכרה כ-30,000 טילים ממשפחת ספייק לכ-26 מדינות. מהם נורו כ-5,000 טילים במסגרת אימונים ובשימוש מבצעי. הסכם האספקה הנוכחי נחתם בתחילת החודש כהסכם מסגרת למספר שנים. המשלוח הראשון במסגרתו יכלול אספקת 1,500 טילי ספייק וכמה מאות משגרים (Integrated Control Launch Unit) של רפאל מהדגם החדש.

בינה מלאכותית לאיתור מטרות מוסוות

הזמנת המשגרים נועדה להגיע ליחס משופר בין המשגרים לטילים. כיום משתמש הצבא הגרמני בעיקר במשגרים הניידים של רפאל ובמשגרים המותאמים לכלי-רכב קלים של צבא היבשה הגרמני, דוגמת הרכב פומה. חברת יורוספייק דיווחה שרוב מדינות ברית נאט"ו משתמשות בטילי ספייק. ראש חטיבת יבשה וים ברפאל, משה אלעזר, אמר ששיתוף הפעולה בין המדינות מאפשר להן לנהל מלאי משותף, תמיכה הדדית, ולתחזק יכולות ייצור באירופה.

טיל הדור החמישי במשפחה מגיע לטווח של עד 5.5 ק"מ בשיגור קרקעי ועד 10 ק"מ בירי ממסוק. ניתן לשלב בו שתי תצורות ראשי-קרב: נ"ט טנדם (כפול) עם יכולת חדירה מוגברת, או ראש קרב רב-משימתי המאפשר שליטה יזומה של הכיוון במרעום כדי לשלוט באפקט הנזק, כולל חדירת בטון מזויין בעובי של כ-20 ס"מ, הפעלה מושהית או פיזור רסס היקפי נגד מטרות רכות. ראש הביות כולל חיישן אינפרא-אדום לא-מקורר וחיישן צבעוני באיכות HD. הוא מאפשר עקיבה חכמה אחר מגוון מטרות באמצעות יכולות בינה מלאכותית, ויכולות למידה ועדכון המאפשרות תקיפה של מטרות מוסוות.

צבא ארה"ב קיבל את המשלוח הראשון של "מעיל רוח"

חברת רפאל השלימה בשבועות האחרונים את מסירת המשלוח הראשון של מערכת ההגנה האקטיבית "מעיל-רוח" (Trophy) עבור חטיבות טנקי אברמס של צבא היבשה האמריקאי. העיסקה כוללת את רפאל ואת חברת לאונרדו DRS האמריקאית. המערכות מבוססות על מכ"ם טקטי מתוצרת חברת אלתא, הנמצאת בבעלות התעשייה האווירית. מדובר במשלוח ראשון של מערכות מבצעיות, מתוך עיסקה בהיקף כולל של כחצי מיליארד דולר.

ההסכם הראשוני נחתם בשנת 2018, ובתחילת 2019 החליט הצבא האמריקאי להרחיב אותו ולהתקין את מערכת ההגנה הישראלית בשלוש חטיבות שריון מבצעיות. על-פי התוכנית, גם הצבא האמריקאי וגם המארינס יציידו את חטיבות השריון שלהם במערכות מעיל-רוח, כאשר כמחצית ממכלולי המערכות תיוצר בארצות הברית על-ידי DRS. מנכ"ל רפאל, יואב הר-אבן, אמר שרפאל עמדה בלוח זמנים תובעני, שכלל השלמת ניסויים בתרחישים מאתגרים במיוחד. "מערכת מעיל-רוח גרמה למהפיכה בשדה הקרב המודרני, ושינתה את תפיסת משימות התמרון היבשתי".

הביצועים של מערכות מעיל רוח הוכחו בקרב במהלך השימוש בהן של צה"ל שהחל בשנת 2011. כיום הן מותקנות בכמה מאות פלטפורמות לחימה קרקעיות בצה"ל, בהן טנקי מרכבה סימן 3 וסימן 4 ועל-גבי נגמ"שי נמ"ר. במהלך השימוש המבצעי, הן ביצעו מספר רב של יירוטים בלא פגיעה בכוחות הלוחמים. רפאל מסרה שהמערכת נבחנה ביותר מ-4,000 ניסויי שטח וביותר מ-500,000 שעות מבצעיות. להערכתה, זו מערכת ההגנה האקטיבית לרק"ם המבצעית היחידה בעולם.

סרטון וידאו של רפאל המציג את מעיל-רוח בפעולה:

הושלמה עסקת רפאל אירונאוטיקס

בתמונה למעלה: מל"ט טקטי מסוג אורביטר מתוצרת אירונאוטיקס

חברת רפאל מערכות לחימה ואיש העסקים אביחי סטולרו השלימו את תהליך רכישת קבוצת אירונאוטיקס. אתמול מסר רשם החברות לרפאל את תעודת המיזוג, שהכריז על מחיקתה של אירונאוטיקס מהבורסה והעברת כל מניותיה יועברו לאחזקת הרוכשות. רכישת אירונאוטיקס תמורת כ-850 מיליון שקל היא עסקת הרכישה הגדולה ביותר שביצעה רפאל.  העיסקה נעשתה במסגרת אסטרטגיה שגובשה בשנת 2017, שנועדה להרחיב את פעילות רפאל, בין השאר על-ידי מיזוגים ורכישות.

בעקבות העיסקה תתחיל רפאל לייצר ולפתח פלטפורמות בלתי מאוישות. החברה מתכננת לשלב פלטפורמות בלתי-מאוישות ומערכות תקשורת, אלקטרו-אופטיקה ויכולות מתקדמות נוספות של רפאל. קבוצת אירונאוטיקס מורכבת מחברות העוסקות בפיתוח ובייצור של פתרונות מודיעיניים מבוססי מערכות בלתי-מאוישות, ופעילות בתחומי טכנולוגיה משיקים. כיום היא משרתת כ-70 לקוחות בכ-50 מדינות. אירונאוטיקס תמשיך להתפתח כחברה עצמאית, אולם תהיה חלק אינטגרלי במגוון פרויקטים משותפים עם רפאל.

6 קטגוריות של מל"טים טקטיים

יו"ר רפאל, ד"ר עוזי לנדאו, אמר שבעקבות הרכישה תיכנס רפאל אל תחומי הפעילות המודיעינית ברום נמוך. "העיסקה תרחיב את יכולות התחרות של החברה בארץ ובעולם". אירונאוטיקס מייצרת מערכות בלתי מאוישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. במחצית הראשונה של 2019 צמחו צמחו מכירותיה בכ-27%, והסתכמו בכ-77.6 מיליון דולר.

הפעילות העיקרית שלה היא בתחום המל"טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של מוצרים. בנוסף, היא מחזיקה לצד רפאל ב-50% ממניות קונטרופ (Controp) מהוד השרון, המייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות ואינפרא אדום ומחזיקה בבעלות מלאה או חלקית במספר חברות קטנות יותר, בהן: Commtact המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, החברות RT LTA ו-Aero-T, המפתחות בלוני תצפית, חברת זנזוטרה (Zanzottera) המפתחת מנועים למל"טים, וחברת CP Technologies.

למידע נוסף על העיסקה: אירונאוטיקס

ההתאוששות המפליאה של אירונאוטיקס

בתמונה למעלה: מל"ט טקטי מסוג Orbiter 2 של חברת אירונאוטיקס

בשעה שהאישור לעיסקת רפאל-אירונאוטיקס קיבל מעמד של החלטת ממשלה והעיסקה צפויה להסתיים בתחילת ספטמבר, מציגה חברת אירונאוטיקס מיבנה (Aeronautics) גידול במכירות ויכולת התאוששות יוצאת דופן. לאחר שנתיים רצופות שבהן היא דיווחה על קיפאון במכירות בכלל, וירידה בהיקף מכירות המערכות הלא מאויישות בפרט, המייצגות את תחום הליבה המרכזית שלה, היא מציגה שינוי מגמה דרמטי.

המכירות ברבעון השני צמחו ב-50% והסתכמו בכ-45.2 מיליון דולר, והמכירות במחצית הראשונה של השנה צמחו ב-27%, והסתכמו בכ-77.6 מיליון דולר. אפילו הריווחיות הגולמית השתפרה ברבעון השני, מ-31% אשתקד ל-41% השנה. התוצאה: החברה עברה מהפסד נקי של 1.94 מיליון דולר אשתקד, לרווח נקי של 3.97 מיליון דולר ברבעון השני 2019.

מכירות המל"טים בהמראה

המכירות במחצית הראשונה של 2019 התאוששו בעיקר בזכות העלייה התלולה במכירות ברבעון השני, בעקבות עלייה של 11.4 מיליון דולר במכירת מערכות לא מאויישות, והעלייה במכירות של החברה הבת האמריקאית CP Technologies, המייצרת מחשבים מוקשחים צבאיים ותעשייתיים. החברה אוחדה לראשונה בדו"חות אירונאוטיקס ביוני 2018, וברבעון השני היא תרמה כ-8.4 מיליון דולר להכנסות. המכירות של קונטרופ, הנמצאת בבעלות משותפת עם רפאל, ירדו בכ-1.9 מיליון דולר.

ההתאוששות של אירונאוטיקס מתבטאת גם בצבר ההזמנות, אולי בעקבות הסרת המגבלות של משרד הביטחון בחודש פברואר השנה: במחצית הראשונה של 2019 היא קיבלה הזמנות בהיקף של 79 מיליון דולר, בהשוואה ל-62 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בסך הכל, צבר ההזמנות כיום מסתכם בכ-207 מיליון דולר, בהשוואה לכ-177 מיליון דולר אשתקד.

הסכמים חדשים בהיקף של 31 מיליון דולר

במחצית הראשונה של 2019 חתמה אירונאוטיקס על שלושה הסכמים מהותיים בתחום המערכות הלא מאויישות: הסכם תחזוקה למל"טים בהיקף של כ-13 מיליון דולר עם לקוח קודם שכבר רכש מל"טים של החברה, הסכם למכירת מל"טים מסוג Orbiter3 ושירותי תחזוקה בהיקף של כ-8 מיליון דולר, והסכם הבנות לאספקת כלי טיס בלתי מאויישים לתאגיד בדרום אמריקה, המספק שירותים לממשלה המקומית, בהיקף של כ-10 מיליון דולר.

בתוך כך, עיסקת הענק שבה חברת רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו רוכשים את חברת אירונאוטיקס תמורת 850 מיליון שקל, מתקרבת אל שלבי הסיום. החברות נערכות להשלמת המיזוג בתחילת ספטמבר. עם השלמת העיסקה, תיהפך אירונאוטיקס לחברה פרטית בבעלות חברת ר.ס. מיזוג אירו בע"מ, הנמצאת בבעלות שווה של רפאל ושל אביחי סטולרו, ותפסיק להיסחר בבורסה בתל אביב. כיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-830 מיליון שקל.

אירונאוטיקס מייצרת מערכות בלתי מאוישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. הפעילות העיקרית שלה היא בתחום המל"טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של מוצרים. בנוסף, היא מחזיקה לצד רפאל ב-50% ממניות קונטרופ (Controp) מהוד השרון, המייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות ואינפרא אדום ומחזיקה בבעלות מלאה או חלקית במספר חברות קטנות יותר, בהן: Commtact המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, החברות RT LTA ו-Aero-T, המפתחות בלוני תצפית, חברת זנזוטרה (Zanzottera) המפתחת מנועים למל"טים, וחברת CP Technologies.

רפאל הקימה מפעל ציוד תקשורת בהודו

חברת רפאל (Rafael) חנכה ביום ג' מפעל חדש לייצור מערכות תקשורת טקטית ומערכות לוחמה אלקטרונית, בעיר היידראבאד שבהודו. המפעל פועל במסגרת החברה הבת Astra Rafael Communication System – ARC, הנמצאת בבעלות משותפת של רפאל ושל חברת Astra Microwave Products ההודית. מנכ"ל רפאל, אלוף במיל. יואב הר אבן, אמר שהקמת המפעל היא מרכיב באסטרטגיה של רפאל להרחבת פעילותה בעולם. "אנו עושים זאת באמצעות רכישת חברות ישראליות ובינלאומיות ובאמצעות שיתופי פעולה עסקיים הכוללים פתיחת מפעלים משותפים, העברת ידע והשקעות".

המפעל החדש מצוי במבנה בשטח של כ-20,000 מ"ר, וישמש לייצור מערכת התקשורת BNET של רפאל, שהיא מערכת תקשורת מתקדמת לשדה הקרב, הנמצאת כבר בשימוש חיל האוויר הישראלי. הייצור המקומי של BNET ישמש לאספקת המערכות האלה לחיל האוויר ההודי, במסגרת חוזה שבו זכתה רפאל בשנת 2017. בעתיד המפעל צפוי לייצר את המערכות גם עבור לקוחות בינלאומיים נוספים. בחודש שעבר העבירה רפאל ל-ARC הזמנת ייצור של המערכות (בתמונה למטה) בהיקף של כ-30 מיליון דולר.

הקמת המפעל גם קשורה גם למדיניות Make in India של הודו, המתנה הסכמי רכש ביטחוני במרכיב של ייצור מקומי. לפני כשנתיים חנכה רפאל מפעל ייצור ביחד עם קבוצת קליאני ההודית, שקיבל ממנה בחודש שעבר הזמנת ייצור של מערכות בהיקף של כ-100 מיליון דולר. להערכת רפאל, מאז שהחלה לפעול בהודו לפני כשני עשורים, היא השקיעה כ-250 מיליון דולר בשוק ההודי.

עיסקת רפאל אירונאוטיקס צפויה להסתיים החודש

עיסקת הענק שבה חברת רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו רוכשים את חברת אירונאוטיקס מיבנה (Aeronautics) תמורת 850 מיליון שקל, מתקרבת אל שלבי הסיום שלה. בשבוע שעבר אישר הקבינט הכלכלי חברתי בממשלה את העיסקה, והיום (א') דיווחה אירונאוטיקס שהתקבלו כל האישורים הדרושים למימוש העיסקה. החברות החלו בפעולות להשלמת המיזוג מתוך כוונה לסיים אותו בתוך 10 ימים, עד ל-28 באוגוסט. עם השלמת העיסקה, תיהפך אירונאוטיס לחברה פרטית בבעלות חברת ר.ס. מיזוג אירו בע"מ, הנמצאת בבעלות שווה של רפאל ושל אביחי סטולרו.

המהלך המסוכן והריווחי של אהרון גובר פרנקל

חברת אירונאוטיקס נסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של כ-819 מיליון שקל. כיום החברה נמצאת בבעלות הציבור (כ-22%), משקיעים מוסדיים (כמעט 10%) ובבעלות בעלי עניין המחזיקים בכ-68% ממניותיה. בעל המניות הגדול ביותר בחברה הוא איש העסקים הישראלי אהרון גובר פרנקל, אשר בסדרת עסקאות שקטות במהלך 2018 ובתחילת 2019, רכש מניות של החברה באמצעות חברת ERJ 145 הנמצאת בבעלותו, והגיע לשיעור אחזקות של כ-31.7% ממניות אירונאוטיקס.

פרנקל ביצע את העיסקאות בתקופה שבה החלה תחרות מחירים בין רפאל לבין התעשייה האווירית על רכישת אירונאוטיקס, שהביאה להכפלת מחיר העיסקה: בחודש אוגוסט 2018 רפאל הציעה 430 מיליון שקל תמורת אירונאוטיקס, ובחודש ינואר 2019 כבר העלתה את המחיר ל-850 מיליון שקל. בהתחשב בעובדה שהוא רכש את המניות בשעה ששווי החברה בבורסה היה בסביבות 400-450 מיליון שקל, הוא הכפיל את השקעתו בעקבות המהלך, מכיוון שהוא צפוי לקבל כ-272 מיליון שקל תמורת מניותיו.

רפאל זקוקה לתשתית המל"טים של אירונאוטיקס

אירונאוטיקס מייצרת מערכות בלתי מאוישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. הפעילות העיקרית שלה היא בתחום המל"טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של מוצרים. שוק המל"טים (UAV) הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק הבטחוני העולמי, וזאת בשל השימוש ההולך וגובר בכלים בלתי מאוישים במערכי ההגנה והתצפית ובשדה הקרב. על-פי חברת המחקר Markets&Markets, שוק המל"טים צפוי לצמוח בשנים הקרובות בקצב שנתי של 14%, ולהגיע להיקף של 52.3 מיליארד דולר בשנת 2025. העיסקה תאפשר לרפאל להתחרות בשוק הזה באלביט ובתע"א.

בנוסף, אירונאוטיקס מייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות ואינפרא אדום באמצעות החברה הבת קונטרופ (Controp) מהוד השרון, הנמצאת בבעלות שווה ומשותפת שלה ושל רפאל (50%-50%). היא מחזיקה בבעלות מלאה או חלקית במספר חברות קטנות יותר, בהן: Commtact המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, החברות RT LTA ו-Aero-T, המפתחות בלוני תצפית, חברת זנזוטרה (Zanzottera), המפתחת מנועים למל"טים, וחברת CP, המפתחת תחנות שליטה ובקרה לרחפנים. עבור החברות האלה, עיסקת רפאל יכולה להיות הזדמנות עסקית מצויינת לקבלת לקוח או שותף עסקי בעל מוניטין בשוק העולמי.

רפאל, אלביט והתע"א מתחרות על פרוייקט רכב הקרב העתידי

בתמונה למעלה: רכב הלחימה של אלביט במבט מבחוץ. צילום: משרד הביטחון

בתום חודש של ניסויים, חשף היום (א') המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון (מפא"ת), יחד עם מםקדת חיל השריון, את טכנולוגיות העתיד לרכב הקרב של צה"ל. רפאל, אלביט והתעשייה האווירית הגיעו לשלב הגמר של הפיתוח, והציגו כל אחת את טכנולוגיית התפעול שלה עבור רכב קרב עתידי, שיופעל על-ידי שני אנשי צוות בלבד ויתבסס על יכולות אוטונומיות ובינה מלאכותית. הפלטפוקמה החדשה קרויה "כרמל" (כלי רק"מ מתקדם ליבשה).

תוכנית כרמל יצאה לדרך לפני כשלוש שנים ונועדה לפתח קונספט לחימה חדש לחלוטין, המבוסס על יכולות תפעול ותמרון אוטונומיות ואוטומטיות, בינה מלאכותית, יכולות חישה, הנעה היברידית ועוד. שלב א' של התוכנית הציב בפני המפתחים דרישה להוכחת היתכנות של תפעול רק"מ על-ידי שני לוחמים במדפים סגורים. רפאל, התעשייה האווירית ואלביט מערכות התבקשו לפתח בנפרד מדגים שיהפוך את תא הלחימה בטנקים ובנגמ"שים לתא לחימה מתקדם (cockpit), שבו מרבית הפעילות מתבצעת באופן אוטונומי (נסיעה, איתור איומים, הרכשת מטרות, הגנה וירי).

הקונספט של אלביט: שריונאי עם קסדת טייס

הלוחם בתא הלחימה רואה את כל תמונת הקרב, המודיעין, האיומים והמטרות, 360 מעלות, במדפים סגורים, ונדרש רק לקבל החלטות, שאותן המערכת לא יודעת (עדיין) לקבל בעצמה. חברת אלביטמערכות פיתחה מדגים טכנולוגי המבוסס על שימוש במערכת הראש Iron Vision, שעליה מתבססת קסדת הטייס של מטוסי -F-35. הרק"מ של אלביט כולל ניהוג אוטונומי ושימוש ביישומי בינה מלאכותית לתהליכי קבלת החלטות והשמדת מטרות.

שני הלוחמים מצוידים בקסדה החכמה המאפשרת לרכוש מטרות, לנהג ולנווט באמצעות כיוון המבט, ולשעבד את מערכות הנשק לקו הראייה של הצוות. הרק"מ מתפקד כתא תקיפה עצמאי בעל עוצמת אש גבוהה, הוא משמש כתחנה ברשת תקשורת המבצעת יישומי חישה מולטי-ספקטרלית והיתוך מידע, וכן כפלטפורמה להפעלת מערכות לא מאוישות חיצוניות כגון: רחפן שמצלם ומזרים אינפורמציה, או חלוץ רובוטי שמבצע משימות בפרופיל סיכון גבוה.

הקונספט של רפאל: קוקפיט "שקוף"

חברת רפאל פיתחה את רעיון "הקוקפיט השקוף", המאפשר לאנשי הצוות ראייה היקפית ושיקוף מלא, 360 מעלות, על המתרחש מחוץ לנגמ"ש בשדה הקרב, ללא קסדות או אמצעי ראייה. הקוקפיט השקוף הוא בעצם שילוב של מסכי מגע מתקדמים, הנמצאים בממשק אחד עם השני, ומקיפים את אנשי הצוות מבפנים, כאשר מגוון סנסורים משקפים לאנשי הצוות תמונת מצב אמיתית ומתעדכנת של המתרחש מחוץ לנגמ"ש.

על-גבי הכלי הממוגן מותקנות מערכות חישה וניטור, מערכות אלקטרו-אופטיות, עמדות נשק, משגרים לטילי גיל (ספייק), הדק חכם, מערכת התקשורת BNET ומערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח". המערכות הללו מסוגלות לאתר ולנטרל, בו-זמנית, מספר רב של מטרות.

משחקי המחשב הקטלניים של התע"א

התעשייה האווירית פיתחה מדגים טכנולוגי המבוסס על משפחת הכלים הרובוטיים והבלתי מאוישים של החברה, הנמצאים כיום בשימוש צבאי בארץ ובעולם. מערכת הכרמל של תע"א משלבת בין תצוגה פנורמית לתפעול באמצעות מסכים אישיים ובקר (ג'ויסטיק) בדומה למשחקי מחשב. המערכות האוטונומיות ברק"מ נשלטות על-ידי מערכת לחימה מרכזית ואוטונומית, המסנכרנת את תתי המערכות ועוזרת למפעיל האנושי לסנן את המידע כדי להתמקד באיומים הקריטיים ובקבלת החלטות בזמן אמת. הפיתוח מבוסס על בינה מלאכותית, ניהול מערך תחמושת יעיל, ניהוג עצמי בשטחים מורכבים ויכולות תקיפה וירי מדויק.

רמז לעתידו של חיל השריון

שלוש ההצעות נבחנו בשבועות האחרונים בשורת תרחישים מבצעיים מורכבים. במקביל למאמץ הזה, מובילה מפא"ת מאמץ משולב פיתוח של טכנולוגיות תומכות נוספות, בהן: הנעה היברידית לרק"מ זחלי, הסוואה אקטיבית, הגנת סייבר לרק"מ, מכ"ם רב-משימתי, מערכת לזיהוי עמית, פתרונות מיגון ועוד. תוכנית כרמל מציבה את מדינת ישראל בחוד החנית של תכניות לרק"מ מתקדם בעולם.

ראש מו"פ במפא"ת, תא"ל יניב רותם, אמר שהניסויים הוכיחו שניתן לתפעל רק"מ עתידי על-ידי שני חיילים בלבד, בתוך תא סגור (מדפים סגורים). "אנחנו נמצאים לקראת שינוי תפיסה מהפכני בתמרון היבשתי, ונרצה לראות איך אנחנו מממשים את זה בתקופה הקרובה בצה"ל". ​קצין שריון ראשי, תא"ל גיא חסון, אמר שתהליך הפיתוח והבחינה יביא לשילוב חלק מהטכנולוגיות החדשות בטנק 4 ברק, "שייצא מפס הייצור בשלוש שנים הקרובות".

חץ 3 הצליח ליירט טיל בליסטי מחוץ לאטמוספירה

בתמונה למעלה: שיגור הטיל חץ 3 באתר הניסויים באלסקה. צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון

מנהלת "חומה" במפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) שבמשרד הביטחון השלימה בהצלחה סדרת ניסויים של מערכת הנשק "חץ 3" (Arrow 3) שנערכו באלסקה בשיתוף עם הסוכנות האמריקאית להגנה בפני טילים (MDA). הניסויים בוצעו בהובלת משרד הביטחון ומפעל מל"מ בתעשייה האווירית (מל"מ), בהשתתפות התעשיות הביטחוניות וחיל האוויר הישראלי. מערכת חץ 3 מיועדת ליירוט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. בניסויים שנערכו הודגמה בהצלחה מלאה יכולת יירוט (Hit-to-kill) של מטרות בגובה רב מחוץ לאטמוספירה.

טיל דו-שלבי עם יכולת תימרון בחלל

המיירט במערכת חץ 3 הוא טיל דו-שלבי הכולל שני מנועי דלק מוצק, אשר משמיד את הטיל התוקף באמצעות פגיעה פיסית. עם קבלת התראה ממערכת המכ"ם, מערכת השליטה והבקרה בוחרת בסוללה ובמיירט האופטימליים לביצוע היירוט. היא משגרת את הטיל אל האזור המשוער שבו צפוייה להיות ההתנגשות. בשלב הראשון מופעל מנוע ההאצה המביא אותו אל אזור הפגיעה המשוער. בשלב הזה הטיל נפרד ממנוע ההאצה, וראש ההשמדה הממונע נע לכיוון המטרה בעזרת הנחיות המגיעות מהמכ"ם הקרקעי.

בשלב הזה, הטיל מפעיל מערכת חישה אלקטרו-אופטית אשר מזהה את הטיל התוקף וננעלת עליו. היא מכוונת את הטיל המיירט בתימרונים הסופיים המביאים אותו לפגיעה בטיל התוקף ולהשמדת מטען ההרס שלו. מערכת חץ 3 משולבת במערכות הניהול והבקרה של מערכת חץ 2. הדבר מבטיח שבמקרה של פגיעה לא אופטימלית (או כאשר הטיל התוקף נושא יותר מראש נפץ אחד), ישוגרו מיד טילי חץ 3 או חץ 2 כדי להשלים את ההשמדה.

רגע הפגיעה במטרה: חץ 3 מיירט טיל אנקור מתוצת רפאל במהלך מעופו בחלל החיצון
רגע הפגיעה במטרה: חץ 3 מיירט טיל אנקור מתוצת רפאל במהלך מעופו בחלל החיצון

מערכת הנשק חץ הינה מרכיב מרכזי במערך ההגנה הרב שכבתית שאותו מובילה מינהלת חומה במפא"ת. המערך הרב-שכבתי מבוסס על ארבע שכבות הגנה מבצעיות: מערכת "כיפת ברזל", מערכת "שרביט קסמים", מערכת "חץ 2" ומערכת "חץ 3". התעשייה האווירית משמשת כקבלן הראשי בפיתוח מערכת הנשק ומיירטי ה"חץ". חברת אלישרא שבבעלות אלביט מערכות פיתחה את מערכת ניהול הירי. חברת בואינג, חברת תומר וחברת רפאל הן קבלניות משנה עיקריות בפיתוח וייצור המיירט חץ 3. חברת רפאל גם אחראית על פיתוח טיל המטרה ממשפחת אנקור, ועל חלקים נוספים במערכת הנשק.

במהלך הניסויים נעשה שימוש במכ"מ האמריקאי AN\TPY2 שפותח על-ידי רייתאון, ומשמש גם במערכת ההגנה האמריקאית THAAD. בניסוי הודגמה בהצלחה יכולת קישוריות מבצעית בין שתי המערכות. ממשרד הביטחון נמסר שהניסויים בוצעו באלסקה בזכות יכולות בדיקה של המערכת שאינן ניתנות לביצוע בישראל. ראש מנהלת "חומה" במפא"ת, משה פתאל, אמר שהניסויים מסכמים 10 שנות פיתוח. "מדובר בהישג מבצעי וטכנולוגי בלתי רגיל למדינת ישראל. זוהי פעילות משותפת וייחודית של ממשלות ארה"ב וישראל, המדגישה את שיתוף הפעולה האסטרטגי בין המדינות בתחום ההגנה מטילים".

ראש סוכנות ההגנה האמריקאית בפני טילים, אדמירל ג'ון הייל, אמר שההצלחה הייחודית באלסקה מוכיחה את יכולותיה העתידיות של ישראל להביס את האיומים המתפתחים בזירה.

ישראל בפאריס: ריבוי-חיישנים ובינה מלאכותית קטלנית

בתמונה למעלה: המל"ט T-Heron החדש. ארבעה מטעדים שונים הפועלים בו-זמנית

לקראת הסלון האווירי בפאריס שייפתח מחר, חשפו כמה תעשיות ביטחוניות מישראל את המוצרים החדשים ביותר שלהן, והתמונה המרכזית העולה מההכרזות היא ששדה הקרב העתידי ינוהל באמצעות היתוך מידע ממספר גדול מאוד של חיישנים מגוונים, וממערכות לומדות המצויידות בבינה מלאכותית המכוונת את החימוש אל המטרה – כדי להשמיד אותה. חברת רפאל דיווחה שהיא שילבה בינה מלאכותית ויכולות לימוד עומק בתוך ערכת ההנחייה SPICE-250. הערכה כוללת יכולות איתור מטרה והכוונת פצצה אל המטרה, והופכת פצצות אוויר-קרקע סטנדרטיות לפצצות חכמות.  ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה מתפרסם השימוש בבינה מלאכותית לצורך הרג.

רובוט חכם מאתר את המטרה

ערכת ההנחייה SPICE-250 יכולה להנחות פצצה במשקל 75 ק"ג אל המטרה ממרחק של עד 100 ק"מ. הטכנולוגיה החדשה נקראת ATR – Automatic Target Recognition. היא מאפשרת לראש ההנחייה ללמוד מראש מאפיינים מרכזיים של המטרה באמצעות בינה מלאכותית ולימוד עומק. במהלך הטיסה, הטייס מקצה מטרה לכל פצצה. השיגור הראשוני מביא אותה אל קרבת המטרה, כאשר בשלב הזה נכנס לפעולה מנגנון ה-ATR, המאפשר תקיפה אוטומטית או תקיפה במעגל בקרה הכולל מפעיל אנושי, אשר מקבל סיוע ממערכת הבינה המלאכותית.

מטעד לייטנינג של רפאל: שילוב של חיישן אלקטרו-אופטי עם מכ"ם SAR
מטעד לייטנינג של רפאל: שילוב של חיישן אלקטרו-אופטי עם מכ"ם SAR

גם חברת אלביט מביאה בינה מלאכותית אל שדה הקרב. היא הכריזה על גרסא חדשה של מערכת איסוף המידע המוטסת CONDOR MS (המתחרה במטעד לייטנינג של רפאל) הכוללת מצלמה מולטי-ספקטרלית ומערכת אנליטיקה מבוססת בינה מלאכותית. המערכת משלבת שלושה חיישנים אלקטרו-אופטיים במטעד אחד: חיישן לאור נראה וקרינת אינפרא-אדום קרובה (VNIR), חיישן לקרינת ביניים בתחום האינפרא אדום (MWIR) וחיישן לקרינת אינפרא אדום באורך גל קצר מאוד (SWIR). אלביט מסרה שאלגוריתם לימוד העומק מסייע למערכת לזהות את המטרות שהיא מחפשת.

המכ"ם הוא רק חלק מהמכ"ם

מגמה מרכזית אחרת, היא שילוב של מערכות מרובות חיישנים למערכת מאוחדת. התעשייה האווירית מביאה ארכיטקטורה חדשה של מערכת איתור אוניברסלית בשם MS-MMR, המהווה ראשי תיבות של הביטוי "מכ"ם רב-משימתי מרובה חיישנים" (Multi-Sensor Multi-Missions Radar). המערכת מבוססת על המכ"ם הרב-משימתי של אלתא מדגם ELM-2084, המשמש במערכות ההגנה בפני טילים כיפת ברזל, שרביט קסמים ובמערכת טילי האוויר-קרקע ברק, שפותחה במשותף על-ידי ישראל והודו.

מכ"ם רב-משימתי מרובה חיישנים החדש של התעשייה האווירית
מכ"ם רב-משימתי מרובה חיישנים החדש של התעשייה האווירית

לצד המכ"ם, כוללת מערכת MS-MMR חבילה של חיישנים משלימים, בהם: חיישנים אלקטרו-אופטיים ליום וללילה, חיישנים לאיתור שיגורים, חיישני מודיעין אלקטרוני לאיתור אותות תקשורת, ומערך תוכנה המתיך את המידע המגיע מכל החיישנים, ומייצר תמונת מצב מלאה של הרקיע. רפאל נקטה באסטרטגיה דומה, והודיעה שהיא תביא לפאריס פתרון מרובה-חיישנים, אולם באוויר. החברה תחשוף את הגרסה החדש של מטעד המודיעין האופטי RecceLite XR והמטעד האלקטרו-אופטי המוטס שלה, Litening, כשהם מתוגברים באמצעות מכ"ם SAR – Synthetic Aperture Radar מתוצרת אלתא.

הלייטנינג הוא אחד מהמוצרים הפופולריים ביותר של רפאל, ולאורך השנים היא מכרה 1,900 יחידות ממנו ל-27 חילות אוויר שונים. תוספת המכ"ם מאפשרת למטעד להתגבר על בעיות ראות, ולספק מידע גם בתנאי מזג אוויר מעונן. ראש חטיבת אוויר ומודיעין ברפאל, יובל מילר, אמר ששילוב האלקטרו-אופטיקה עם מכ"ם, מספק מענה למגוון תרחישים. "המכ"ם משדרג את יכולות הירי של המטוסים למטרות מרוחקות, ואת יכולות האיתור וזיהוי המטרות. מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית ביכולת של מערכות מוטסות".

מל"ט החדש של התעשייה האווירית

בתוך כך, התעשייה האווירית מציגה חידוש ברמת הפלטפורמה: מל"ט טקטי מסוג חדש בשם Tactical Heron (או בקיצור T-Heron). המל"ט T-Heron מיועד לשימוש על-ידי כוחות לוחמים בקרקע ובים. הוא מסוגל לשאת עד ארבעה מטעדים שונים כדי לבצע מספר משימות בו-זמנית וכן לבצע המראה ונחיתה אוטומטיים ממסלולים קצרים באורך של 300 מטר או ממסלולים מאולתרים.

הוא יכול לפעול גם במתאר פעולה אוטומטי לחלוטין. התעשייה האווירית ציידה אותו במערך תקשורת לוויינית, המאפשר לו לפעול מעבר לאופק (Beyond Line of Sight). המטוס הוא בעל מוטת כנף של 10.6 מטר ואורך של 7.3 מטר. הוא יכול לשאתר מטעדים במשקל כולל של 180 ק"ג ולשהות באוויר 24 שעות במרחק של עד 300 ק"מ מהמפעיל.

המל"ט כולל מערכות זיהוי עמית/אויב ומערכת למניעת התנגשויות אוויריות. המטעדים כוללים חיישנים אלקטרו-אופטיים ליום וללילה, מכ"ם SAR, ציוד ליירוט תשדורות רדיו לצורך השגת מודיעי אלקטרוני, ציוד לשיבוש אלקטרוני, מכ"ם ימי ועוד. המטוס מצוייד במנוע בעל מערכת בקרת הצתה אלקטרונית, המבטיחה פעולה שקטה מאוד.

המטעד המולטי-ספקטרלי של אלביט מעבד את התמונות באמצעות לימוד עומק
המטעד המולטי-ספקטרלי של אלביט מעבד את התמונות באמצעות לימוד עומק

 

הדו"ח חושף את מצבה הרעוע של אירונאוטיקס

קבוצת אירונאוטיקס (Aeronautics) פרסמה השבוע את מה שעשוי להיות הדו"ח הרבעוני האחרון לפני השלמת עסקת מכירתה והפיכתה לחברה פרטית. התמונה העולה מהדו"ח על מצבה העסקי והניהולי של יצרנית המל"טים מעלה תהיות לגבי המחיר הגבוה שאותו הסכימו לשלם רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו תמורת החברה, כ-850 מיליון שקל. העיסקה נחתמה לאחר מאבק איתנים מול התעשייה האווירית, מאבק שהיה אחראי במידה רבה על המחיר הגבוה של החברה. 

הכנסותיה של אירונאוטיקס ברבעון הראשון של 2019 עלו ב-5% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2018, מ-30.9 מיליון דולר ל-32.4 מיליון דולר, אולם, מדובר בנתון מטעה, מכיוון שהכנסות הרבעון הראשון כוללות את הכנסות חברת CP Technologies, המייצרת מערכות תקשוב ובקרה לרחפנים צבאיים ונרכשה על ידי אירונאוטיקס במאי 2018. חברת CP תרמה ברבעון הראשון כ-4 מיליון דולר להכנסות של הקבוצה. כלומר, בלעדיה חלה ירידה של 8% במכירות.

מנוע הצמיחה המעופף לא ממריא

כאשר בוחנים את פעילות הליבה של אירונאוטיקס, ייצור ומכירת מל"טים, המגמה הרב-שנתית אמורה לעורר דאגה אצל הרוכשת רפאל. ברבעון הראשון מכרה אירונאוטיקס מל"טים בסכום של 19.3 מיליון דולר, בהשוואה ל-20.9 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018 ו-23.1 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2017. כלומר, ירידה של 16.4% בשנתיים בתחום שהיה אמור להיות מנוע הצמיחה העיקרי של החברה. החברה הסבירה את הירידה בהכנסות מהתארכות משך הביצוע של פרויקטים של החברה.בנוסף לירידה במכירות, חלה שחיקה בשיעור הריווחיות של העסקאות: מ-30% ל-22%. בתקופה המקבילה ב-2017 עמד שיעור הרווחיות על 34%. החברה דיווחה שהירידה בריווחיות נובעת מההחלטה לממש פרויקטים בתחום המל"טים בשיעורי רווחיות נמוכה מהרגיל, בהם בפרויקטים מול מערכת הביטחון ופרויקט אסטרטגי במדינה אירופית. התוצאה: ההפסד התפעולי הוכפל כמעט פי ארבעה: מ-1.2 מיליון דולר ל-4.6 מיליון דולר, וההפסד הנקי עלה מ-1.9 מיליון דולר ל-5.1 מיליון דולר. למעשה, בכל שנת 2018 הסתכם ההפסד התפעולי במיליון דולר בלבד.

הירידה בביצועים הכספיים הביאה לדלדול בקופת המזמונים של החברה, אשר מסתמכת יותר ויותר על קווי אשראי בנקאיים לצורך מימון פעילותה השוטפת. עלויות המימון ברבעון הראשון האמירו מ-0.3 מיליון דולר ל-1.6 מיליון דולר ותזרים המזמונים השלילי תפח ל-7.4 מיליון דולר. גם קופת המזומנים נקלעה לגירעון שלילי של 1.7 מיליון דולר.  

רפאל הזמינה מאורביט מערכות עקיבה ותקשורת ב-5.57 מ' ד'

בתמונה למעלה: מסוף תקשורת לווייני מוטס של אורביט. צילום: Techtime

חברת אורביט טכנולוגיות מנתניה (Orbit) קיבלה הזמנה בהיקף של 5.57 מיליון דולא מחברת רפאל  מערכות לחימה מתקדמות, עבור מערכות תקשורת לווייניות מסוג MPT 87 ומערכות עקיבה קרקעיות מסוג AL-4018. ההזמנות יסופקו לרפאל במהלך השנים 2019-2020. מסוף התקשורת הלוויינים המוטס MPT 87 הוא הדור החדש של מערכות תקשורת צבאיות מוטסות של החברה והוכרז רק בשבוע שעבר. הוא מיועד להתקנה על-גבי כלי-טיס כמו מסוקים, מטוסי סיור ומודיעין ומל"טים, ומאפשר להם להישאר בקשר עם לווייני התקשורת תוך כדי תעופה.

הוא כולל אנטנה מיוצבת בקוטר של 87 ס"מ המתכווננת אל הלוויין, את כל מעגלי ה-RF ואת תוכנת השליטה והבקרה. המסוף החדש מצוייד באנטנה היברידית, הכוללת יכולת כיוונון מכנית ויכולת כיוונון אלקטרונית (Phased Array Antenna) לשידור וקליטה בערוץ Ku-band הלווייני (12-18GHz). החברה מסרה שכעת היא מפתחת תצורה נוספת של המסוף, המיועדת לשידור וקליטה בערוצי Ka-band (שידורים בתדר של 26-40GHz).

מערכות העקיבה הקרקעיות מסוג AL-4018 הינן מערכות המשמשות להחזקת אנטנות בקוטר של 1.8-2.4 מטר ומאפשרות לכוון אותה בדייקנות אל מטרה ולעקוב אחריה. הן כוללות מערכת ייצוב המאפשרת להתקין אותן גם על-גבי כלי-רכב או ספינות. בין השאר, הן משמשות ליישומי מעקב אחר שיגור טילים ואיסוף אותות טלמטריה מהטיל המשוגר. היישומים האזרחיים הנפוצים ביותר שלהן הוא לצורך מעקב אחר לווייני צילום ולווייני ניווט המקיפים את כדור הארץ במסלולים בגובה נמוך ובינוני (LEO/MEO), ולצורך שליטה באנטנות של מערכות מכ"ם מטאורולוגיות.

חברת אורביט נמצאת בשליטת קרן פימי ונסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-177 מיליון שקל. בשנת 2018 צמחו מכירות החברה ב-14% להיקף של כ-44.5 מיליון דולר, כאשר המכירות בתחום מערכות העקיבה צמחו בשנה ביותר מ-30% ותפסו כשני שלישים מההכנסות. בעקבות התוצאות עברה החברה לריווחיות: מהפסד תפעולי של 2.8 מיליון דולר ב-2017 לרווח תפעולי של כמיליון דולר ב-2018, ומהפסד נקי של 4.4 מיליון דולר ב-2017 לרווח נקי של 74 אלף דולר ב-2018.