בשנת 2020 הסתכמו המכירות של חברת רפאל בכ-9,454 מיליון שקלים (2.75 מיליארד דולר). החברה דיווחה על רווח נקי של 322 מיליון שקלים (94 מיליון דולר). היקף ההזמנות עומד על סך 7,900 מיליון שקלים (2.29 מיליארד דולר). צבר ההזמנות הכולל מסתכם בכ-22,880 מיליון שקלים (7.12 מיליארד דולר), המהווה 2.3 שנות מכירה.

מנכ"ל רפאל, יואב הר-אבן, אמר שהתוצאות הושפעו לרעה עקב היעדר תקציב מדינה שפגע בקבלת הזמנות, שחיקת שער החליפין של השקל מול הדולר, וכמובן ממשבר הקורונה. "יחד עם זאת, ההיערכות הכוללת שביצענו וההירתמות של המנהלים והעובדים, סייעו לנו למזער את הפגיעה ולעמוד בכל מועדי האספקות בארץ ובחו"ל. במקביל, ביצענו רכישות והקמנו מפעל ייצור נוסף בשלומי".

חברת רפאל הנה המעסיק התעשייתי הגדול ביותר בצפון הארץ, עם כ-8,000 עובדים באופן ישיר ועוד כ-20 אלף בתי-אב באופן עקיף ורכש שנתי של למעלה מ-4 מיליארד שקלים מקבלני משנה חיצוניים, בעיקר בצפון הארץ. רפאל מעבירה בכל שנה 50% מרווחיה לקופת המדינה. מאז הפיכתה לחברה עסקית, העבירה רפאל למדינה דיבידנדים בהיקף של כ-2 מיליארד שקלים.

ההישגים הבולטים של 2020 היו מסירת שתי סוללות כיפת-ברזל ראשונות ומערכות מעיל רוח לצבא ארה"ב, הרחבת מעגל הלקוחות של מערכת טילי "ספייק", ניסוי מערכתי של שרביט קסמים ושל כיפת ברזל, הדגמה של יכולת יירוט רחפנים, וכן הדגמה והצגה של תפיסת קרב חדשנית. כמו כן חנכה רפאל מרכז חלל ללוויינות, תוך הרחבת פעילות בשלוחות הפיתוח בירושלים ובתל אביב. היא זכתה בפרוייקט מודיעיני רב-זרועי אסטרטגי עבור מערכת הביטחון, ובשני פרסי ביטחון ישראל.

בתמונה למעלה: המל"ט אורביטר מתוצרת חברת אירונאוטיקס

חברת אירונאוטיקס (Aeronautics) גיבשה אסטרטגיה חדשה אשר מיועדת לפתוח בפניה שווקים אזרחיים, כך נודע ל-Techtime. יצרנית המל"טים מיבנה שנרכשה בשנת 2019 על-ידי חברת רפאל (Rafael) ואביחי סטולרו, גיבשה אסטרטגיה חדשה שאחת ממטרותיה המרכזיות היא לחדור לשוק ביטחון המולדת (HLS), ולא להתמקד רק בשוק הצבאי שבו היא פעילה כיום. להערכת החברה, הדבר יאפשר לה לייצר מנוע צמיחה נוסף.

האסטרטגיה הזאת עומדת מאחורי העיסקה המפתיעה שבה רכשה אירונאוטיקס את חטיבת הפרויקטים של חברת מגל (Magal), הפעילה מאוד בשוק ביטחון המולדת בעולם. במסגרת האסטרטגיה הזאת החברה ביצעה מהלכים נוספים, ובראשם השקעה גוברת בפיתוח ושדרוג משפחת הרחפנים של החברה וקידום יכולות המל"טים הטקטיים שלה. בשונה ממל"טים, רחפנים מתאימים יותר למשימות בטחון המולדת בשל תכונות כמו המראה ונחיתה אנכיות (VTOL) ויכולת שהיייה באוויר בנקודה קבועה.

סמנכ"ל הכספים (CFO) של אירונאוטיקס, שחק משה, הסביר בשיחה עם Techtime שהחברה בשלה לפרוץ אל מעבר לשוק המסורתי שלה. "שוק המל"טים הצבאיים צומח בעקביות, אבל בקצב מתון. לעומתו שוק בטחון המולדת הוא שוק עם הרבה מאוד הזדמנויות ופוטנציאל, ואנחנו מאמינים שיש לנו יכולות וטכנולוגיות מתאימות עבורו".

מדובר בשוק גדול מאוד. להערכת מכון המחקר  ResearchAndMarkets, שוק בטחון המולדת העולמי נמצא בצמיחה עקבית וצפוי להגיע להיקף של כ-658 מיליארד דולר בשנת 2026. בשוק הזה, אירונאוטיקס מתכננת להתמקד בתחום ההגנה ההיקפית מהאוויר ומהיבשה ולספק פתרונות הגנה על מתקנים ותשתיות קריטיות, פתרונות סיור ימי, אבטחת נמלים, הגנה על תשתיות גז ונפט ועוד.

הפתעת מגל

כאמור, בחודש שעבר רכשה אירונאוטיקס את חטיבת הפרויקטים של מגל תמורת 35 מיליון דולר. העיסקה הפתיעה מאוד את השוק, שכן חטיבת הפרויקטים אחראית ליותר ממחצית מהכנסות מגל. החטיבה עוסקת בתכנון והקמת מערכי אבטחה באתרים רגישים כגון נמלים ושדות תעופה, בקרת גבולות ועוד. בין היתר, השתתפה החטיבה בפריסת אמצעי האבטחה לאורך הגבול עם מצרים למניעת הסתננות. גורם מפתיע נוסף היה המיקוד שלה: מדוע יצרנית מל"טים רוכשת חטיבה העוסקת באינטגרציה של פתרונות קרקעיים כגון גדרות חכמות, חיישני מגע, סיבים אופטיים ומצלמות?

שחק הסביר: "יש לנו הרבה יכולות, אבל הבנו שחסרה לנו נוכחות בשוק העולמי. רצינו חברה ישראלית, בעלת פריסה רחבה ומוניטין רב בעולם". בין השאר הוא סיפר שחטיבת הפרויקטים של מגל השלימה פיתוח גרסה לתוכנת שליטה ובקרה, שיכולה לרכז מידע מפלטפורמות שונות. התשתית הטכנולוגית הזאת תאפשר לאירונאוטיקס לשלב ביתר קלות את הפלטפורמות האוויריות שלה בפרוייקטי אבטחה. חטיבת הפרויקטים של מגל מעסיקה כ-220 עובדים. העיסקה צפויה להסתיים בחודשים הקרובים.

מינוף היכולות של קבוצה גדולה

בספטמבר 2019 נרכשה אירונאוטיקס על-ידי רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו תמורת 850 מיליון שקל. בדו"ח האחרון שהגישה לבורסה לפני המחיקה דיווחה אירונאוטיקס על הכנסות של 77.4 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2019. חברת אירונאוטיקס מחזיקה במספר חברות-בנות בבעלות חלקית או מלאה, ובהן קומטקט המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, RT LTA המפתחת בלוני תצפית, קונטרופ המפתחת מטע"דים אלקטרו-אופטיים, חברת זנזוטרה (Zanzottera) המפתחת מנועים למל"טים, וחברת CP Technologies.אשר עוסקת במחשבים מוקשחים.

שחק אמר שהכניסה לתחום ביטחון המולדת תאפשר לאירונאוטיקס למנף את הסינרגיה הטכנולוגית שבין החברות הקבוצה. "יש לנו הרבה יכולות שמתאימות מאוד לשוק ה-HLS, שעד היום פחות טיפחנו". בתוך כך, אירונאוטיקס ורפאל הקימו צוות משותף שתפקידו לבחון סינרגיות אפשריות בין טכנולוגיות של שתי החברות וקביעת תוכניות עבודה ויישום. "רפאל ואביחי מתנהלים כמשקיעים אסטרטגיים. אנחנו מקיימים שיתופי פעולה רבים. כמות הידע והטכנולוגיה של רפאל היא בלתי נלאית".

בתמונה למעלה: טיל נ"ט מסוג ספייק. בתמונה למטה: מערכת ההנחייה Spice 2000 מותקנת על פצצת אוויר-קרקע

חברת רפאל (Rafael) קיבלה הזמנה ממדינה בדרום מזרח אסיה לספק לה טילי נ"ט מסוג ספייק וערכות הנחייה המאפשרות להפוך פצצות מוטלות לפצצות חכמות, בהיקף כולל של כ-200 מיליון דולר. משפחת טילי ספייק (Spike) היא משפחת טילים אלקטרו-אופטיים מדויקים הנמצאת כיום בשימוש מבצעי נרחב בצה"ל ובצבאות רבים בעולם. הטיל משמש גם כטיל אנטי-טנקי וניתן לשיגור ממגוון פלטפורמות מוסקות, יבשתיות, אוויריות וימיות, ומגיע לטווח של עד 30 ק"מ. ככל הנראה זהו המוצר המצליח ביותר של רפאל בשוק העולמי. חברת רפאל מסרה שעד היום היא סיפקה כ-34,000 טילים ממשפחת ספייק לכ-35 מדינות. מהם כ-6,000 טילים נורו במסגרת אימונים או בשימוש מבצעי בקרבות אמת.

ערכת ההנחייה Spice (Smart, Precise Impact and Cost-Effective) מוכרת גם בשם הקוד הישראלי "ברד". היא מאפשרת להטיל את הפצצה במרחק של עד 100 ק"מ מהמטרה ונמצאות כיום בשימוש מבצעי בחיל האוויר הישראלי ובמספר חילות אוויר נוספים בעולם. בגרסה הראשונה שלה המערכת נכנסה לשימוש מבצעי בישראל בשנת 2003 (הותקנה במטוסי F-16), כשהיא מצויידת בראש ביות בעל מערכת ניווט אינרציאלית (INS) וחיישן GPS, וכנפיים מתקפלות וסנפירים המנתבים את מסלול הדאייה של הפצצה. רפאל תספק ללקוח את מערכת Spice 2000 המצויידת במערכת ביות חדשה, אשר נחשפה בחודש יוני 2019.

מערכת הביות החדשה כוללת טכנולוגיית זיהוי מטרה מבוססת בינה מלאכותית (Automatic Target Recognition) המאפשרת איתור עצמוני של המטרה בלא תלות באותות GPS. מערכת ATR כוללת לימוד סביבת המטרה באמצעות אימון ברשת נוירונים, והפעלת ההסקות תוך כדי מעוף מבצעי באמצעות השוואת תמונות. הטייס יכול לשאת מספר מטעדים ולקבוע לכל אחד מהם מטרה נפרדת. בשלב הראשון החימוש מתקרב אל סביבת המטרה באמצעות ניווט אינרציאלי (INS). כאשר הוא נמצא בקרבת המטרה מופעלת מערכת הזיהוי האוטונומית ATR, המאפשרת לכל פצצה בנפרד לאתר את המטרה ולמצוא את דרכה אליה. רפאל מסרה שאלגוריתם ATR מאפשר פעולה עצמונית מלאה של החימוש, או פעולה מבוקרת שבה הטייס נמצא במעגל קבלת ההחלטות.

חברת רפאל (Rafael) וחברת AnyVision השלימו השבוע את הקמתה של חברת SightX החדשה, אשר תתמקד בפיתוח טכנולוגיות זיהוי ועקיבה צבאיות המבוססות על בינה מלאכותית. אחד מהיעדים הראשונים של החברה יהיה לפתח טכנולגיות לזיהוי אוטומטי של מטרות (ATR). הטכנולוגיות שיפותחו בחברה צפויות להשתלב במערכות של רפאל. חברת SightX תתבסס על תשתיות המחלקה הצבאית של Anyvision, שהיא אחת מהחברות המובילות בעולם בתחום הטכנולוגיות לראייה ממוחשבת.

חברת SightX נמצאת בבעלות משותפת של רפאל ושל בעלי המניות של AnyVision. היא תפעל ממרכז הארץ ותעסיק כמה עשרות עובדים. רפאל הודיעה שהחברה החלה בקמפיין גיוס עובדים שיימשך לאורך השנה. זיהוי מטרות אוטומטי היא אחת מהטכנולוגיות המתפתחות בעולם הראייה הממוחשבת, ומאפשרת לאמל"ח חכם לרכוש מטרות על פי מבנים, מיפוי ודפוסים ויזואליים. רפאל מסרה שהיא כבר משתמשת בזיהוי מטרות אוטומטי במערכות שלה, בעיקר בטילים מדויקים, כטב"מים, ואמצעי תצפית.

פוטנציאל לכוונת המזהה פנים

מלבד הצהרה כללית של מנכ"ל רפאל, יואב הר-אבן, שלפיה העסקה בוצעה במטרה להביא את רפאל "למעמד של מובילה טכנולוגית עולמית בכל הקשור לטכנולוגיות ראייה ממוחשבת", רפאל לא מסרה מידע נוסף על המשימות של החברה החדשה. יחד עם זאת, המומחיות של אניוויז'ן בטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית לזיהוי פנים, יכולות להעלות השערה שלפיה אחד מהיישומים שרפאל מחפשת הוא כוונת אוטומטית אשר יודעת לזהות מטרה ספציפית: סיכול ממוקד מבוסס זיהוי פנים.

חברת אניוויז'ן הוקמה בשנת 2015 על-ידי היזם הסדרתי אילון אטשטיין, היו"ר פרופ' שלמה בן-ארצי והטכנולוג הראשי פרופ' ניל רוברטסון. היא פיתחה טכנולוגיות זיהוי פנים שנועדו להפוך כל מצלמה למצלמה חכמה. החברה עברה לאחרונה שנה סוערת: באמצע 2019 פורסמו ידיעות בתקשורת שלפיהן הטכנולוגיה שלה משמשת לניטור וזיהוי פנים של האוכלוסיה הפלשתינית, ובעקבות זאת החליטה קרן ההשקעות של מיקרוסופט, M12, למכור את אחזקותיה בחברה.

בחודש מרץ 2020 היא פיטרה כמה עשרות עובדים מתוך כ-200 עובדיה, והסבירה זאת בהשלכות של מגיפת הקורונה. לפני כשלושה שבועות היא דיווחה על גיוס הון מפתיע בהיקף של 43 מיליון דולר ממשקיעים שזהותם לא פורסמה, כדי להרחיב את קו מוצרי הזיהוי מרחוק (Remote Authentication) ומוצרי בקרת גישה ללא מגע (Touchless Access Control). עדיין לא ברור האם רפאל משתתפת בהשקעה או לא. מכל מקום, משמעות ההודעה היא שאניוויז'ן נפרדת מהפעילות הצבאית שלה ומתמקדת בפעילות אזרחית בלבד – ויכול להיות שזה מה שאיפשר לה להשלים את הגיוס האחרון.

חברת רייתאון (Raytheon Missiles & Defense) וחברת רפאל (RAFAEL) הקימו חברה בת משותפת בשם Raytheon RAFAEL Area Protection Systems, אשר תייצר את מערכות כיפת ברזל (Iron Dome) בארצות הברית. שתי החברות מעריכות שעד סוף 2020 הן ישלימו את בחירת אתר הייצור. זה יהיה מתקן הייצור היחיד מחוץ לישראל אשר מסוגל לייצר מערכות שלמות.

מנהל חטיבת מערכות ההגנה בפני טילים של רייתאון, סאם דנק, אמר שהמתקן יאפשר הצטיידות של צבא ארצות הברית ואספקת המערכות לבנות הברית של ארצות הברית. באתר החדש ייוצרו גם טילי היירוט מסוג תמיר (Tamir) שבהם משתמשת ישראל, וגם טילי היירוט מסוג SkyHunter, שהם הגרסה האמריקאית של תמיר. שניהם מיועדים ליירט טילי שיוט, מערכות אוויריות בלתי מאויישות, רקטות, פגזי מרגמה, פגזי ארטילריה ואיומים אוויריים קצרי טווח אחרים.

יותר מ-2,500 יירוטים מבצעיים

מערכת כיפת ברזל נחשבת למערכת ההגנה בפני טילים הנפוצה ביותר בעולם. מאז תחילת הפעלתה בשנת 2011 היא הצליחה להגיע לשיעור הצלחה של 90% ולבצע יותר מ-2,500 יירוטים מבצעיים. חברת רייתאון דיווחה שלהערכתה מוגנת ישראל כיום באמצעות 10 סוללות כיפת ברזל, הכוללות מערכת מכ"ם בשדה, מספר עמדות שיגור וכמה עשרות טילי תמיר בכל אחת מהן.

טילי תמיר מסוגלים לפגוע באיום מתקרב ממרחק של 4-70 ק"מ. אלה טילים בעלי ראש ביות אלקטרו-אופטי וסנפירי ניווט אשר מתמרנים את דרכם אל המטרה ומפוצצים מטען הרס באמצעות פקודה ממרעום קירבה. בעקבות העניין של הצבא האמריקאי ושל צבאות אחרים, פיתחו רייתאון ורפאל את הטיל המיירט SkyHunter, כדי להגדיל את קיבולת הייצור ואספקה של טילים.

שיתוף הפעולה בין רפאל ורייתאון בתחום ההגנה בפני טילים החל לפני עשר שנים. הקשרים התהדקו בשנה שעברה, כאשר הצבא האמריקאי הצהיר שהוא מעוניין לרכוש שתי סוללות כיפת ברזל כדי לסגור זמנית פער בהגנה. באוגוסט 2019 הזמינה ארצות הברית מרפאל שתי מערכות כיפת ברזל עבור צבא היבשה הפרוסים במקומות שונים בעולם.

בדיוק היום (ג') הגיעות לישראל בטיסה שתי משאיות האושקוש אשר ישמשו עבור המערכות של הצבא האמריקאי. במודל ההגנה הרב-שכבתי מפני טילים בליסטיים, מערכת כיפת ברזל מספקת את מעטפת ההגנה הנמוכה ביותר. רייתאון מסרה שהיא משתפת פעולה עם רפאל גם בתחום מערכות קלע דוד (David’s Sling System) המיועדות לספק הגנה בפני איומים גבוהים יותר.

אסטרטגיית הייצור בחו"ל

חברת רפאל נמצאת בבעלות המדינה, והעבירה לה בתחילת השנה דיבידנד של חצי מיליארד שקל. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-2.7 מיליארד דולר וצבר ההזמנות הסתכם בכ-7.2 מיליארד דולר. הייצור בחו"ל הוא חלק מאסטרטגיה רחבה של רפאל שנועדה לייצר מערכות במדינות היעד, וגם תוצר של דרישה המגיעה ממדינות שונות המתנות הסכמי רכש בטחוני במרכיב של ייצור מקומי.

כך למשל, בנובמבר 2019 קיבלה רפאל הזמנה מצבא גרמניה לאספקת כמה אלפי טילי ספייק וכמה מאות משגרים עבור הטילים. ההזמנה מבוצעת באמצעות חברת Eurospike, שהיא חברה אירופית הנמצאת בבעלות משותפת של רפאל, Rheinmetall Electronics ו-Diehl Defence, ועוסקת גם בייצור הטילים בגרמניה.

בתמונה למעלה: מטעד לייטנינג מתחת לגחון מטוס F-16

חברת רפאל (Rafael) דיווחה על קבלת הזמנות בהיקף של כ-200 מיליון שקל לאספקת מערכות אלקטרו-אופטיקה מסוג לייטנינג (Litening) עבור מטוסי קרב אמריקאים, והזמנות המשך לטילי ספייק עבור מדינה באירופה. לייטנינג היא משפחת מערכות אלקטרו-אופטיות לניווט, זיהוי ותקיפת מטרות מהאוויר. במערכת משולבים חיישנים וציין לייזר לשיגור מדויק. הן ניתנות להרכבה על 20 פלטפורמות אוויריות שונות, ועד היום כבר צברו יותר ממיליון שעות טיסה מבצעיות. בסך הכל, רפאל מכרה כ-1,500 מערכות לייטנינג ל-27 מדינות בעולם.

משפחת טילי ספייק (Spike) היא קבוצה של טילים טקטיים אלקטרו-אופטיים הנמצאים בשימוש מבצעי נרחב בצה"ל ובצבאות רבים בעולם. טילי ספייק ניתנים לשיגור מכ-45 פלטפורמות ביבשה, בים ובאוויר. כ-34 מדינות משתמשות כיום בטילי ה-ספייק, בהן גם 19 מדינות האיחוד האירופי ומדינות ברית נאט”ו . עד כה רפאל סיפקה ללקוחות כ-34,000 טילי ספייק. יותר מ-6,000 טילים נורו, הן כחלק מאימונים והן בשימוש מבצעי בשדה הקרב.

משפחת ספייק היא אחת ממשפחות המוצרחים המצליחות ביותר של רפאל. בשנה שעברה היא הכריזה על הטיל Spike NLOS, שהוא טיל רב-משימתי השייך לקטגוריית טילי הדור ה-5 של רפאל. סוללת משגרי Spike NLOS מסוגלת לכסות באש תוואי שטח נרחב ולבצע תקיפה של מספר מטרות משוריינות בו-זמנית. הטיל כולל כולל ראש-ביות אלקטרו-אופטי המאפשר ניווט לנקודת ציון מוגדרת בלא תלות ב-GPS.

הצוות משגר את החימוש לנקודת ציון שהוזנה מראש, גם ללא קו ראייה. תוך כדי מעוף המפעיל צופה במטרה באמצעות החיישן המצוי בראש הביות האלקטרו-אופטי ומנהג את הטיל אל מטרתו. הדבר מאפשר שימוש בטיל גם בסביבה אורבנית צפופה שבה חיוני לצמצם למינימום את היקף הנזק האגבי.

חברת רפאל (Rafael) חשפה משגר רב-טילי חדש המסוגל לשגר עד 8 טילי נ"ט מסוג Spike NLOS ("תמוז 5", בשם העברי). המשגר הייחודי פותח ברפאל ויוצר בפולין בשיתוף תאגיד PGZ הפולני. הפיתוח והייצור של המשגר הם תוצר של התמודדות רפאל במכרז גדול של צבא פולין לרכישת מערכות וטילים ארוכי טווח כנגד טנקים. המשגר החדש ניתן להתאמה לכל סוגי הפלטפורמות היבשתיות, לרבות נגמ"שי BWP-1 ו-KTO Rosomak הנמצאים בשימוש צבא פולין.

הטיל Spike NLOS הוא טיל רב-משימתי בעל טווח הירי הגדול ביותר מבין טילי משפחת ספייק ומגיע לטווח יעייל של יותר מ-30 ק"מ. סוללת משגרי Spike NLOS מסוגלת לכסות באש תוואי שטח נרחב ולבצע תקיפה של מספר מטרות משוריינות בו-זמנית. הטיל שייך לקטגוריית טילי הדור ה-5 של רפאל, וכולל כולל ראש-ביות אלקטרו-אופטי המאפשר ניווט לנקודת ציון מוגדרת בלא תלות ב-GPS. הדבר מאפשר שימוש בטיל גם בסביבה אורבנית צפופה שבה חיוני לצמצם למינימום את היקף הנזק האגבי.

הצוות משגר את החימוש לנקודת ציון שהוזנה מראש, גם ללא קו ראייה. תוך כדי מעוף המפעיל צופה במטרה באמצעות החיישן המצוי בראש הביות האלקטרו-אופטי ומנהג את הטיל אל מטרתו. ספקיי היא משפחת טילים טקטיים אלקטרו-אופטיים הנמצאת בשימוש מבצעי בצה"ל וב-34 צבאות אחרים בעולם. עד היום רפאל סיפקה כ-33,000 טילים שהותקנו על-גבי כ-45 פלטפורמות שונות, בהן: מסוקים, כלי-רכבים וכלי-שיט.

ייצור המשגרים בפולין הוא חלק מאסטרטגיה רחבה של רפאל שנועדה לייצר מערכות במדינות היעד, וגם תוצר של דרישה המגיעה ממדינות שונות אשר מתנות הסכמי רכש בטחוני במרכיב של ייצור מקומי. כך למשל, בנובמבר 2019 קיבלה רפאל הזמנה מצבא גרמניה לאספקת כמה אלפי טילי ספייק וכמה מאות משגרים עבור הטילים. ההזמנה מבוצעת באמצעות חברת Eurospike, שהיא חברה אירופית הנמצאת בבעלות משותפת של רפאל, Rheinmetall Electronics ו-Diehl Defence, ועוסקת גם בייצור הטילים בגרמניה.

חברת רפאל נמצאת בבעלות המדינה, והעבירה לה בתחילת השנה דיבידנד של חצי מיליארד שקל. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-2.7 מיליארד דולר וצבר ההזמנות הסתכם בכ-7.2 מיליארד דולר.

בתמונה למעלה: השמדת טיל תוקף בניסויים שרפאל ביצעה במערכת ההגנה מעיל-רוח

הדו"חות השנתיים של שלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות בישראל: רפאל, אלביט והתעשייה האווירית' מלמדים שהתעשיות הביטחוניות הגדולות הן עוגן של יציבות עבור המשק הישראלי. המכירות של רפאל צמחו ב-2019 בכ-3.9% להיקף שיא של כ-2.7 מיליארד דולר. לחברה צבר הזמנות של כ-7.2 מיליארד שקל, שהם שווי ערך למכירות בשנתיים וחצי. בשנת 2019 השלימה רפאל את רכישת חברת אירונאוטיקס תמורת כ-850 מיליון שקל. החברה דיווחה שמספר עובדיה צמח בכ-800 עובדים, כנראה רובם עובדי אירונאוטיקס' וכיום היא המעסיק הגדול ביותר בצפון הארץ, עם כ-8,000 עובדים.

דיבידנד למדינה: 2 מיליארד שקל

במהלך 2019 החברה זכתה במספר הזמנות משמעותיות מאוד, בהן: מכירת שתי סוללות כיפת-ברזל ואספקת המערכות הראשונות של מערכת ההגנה האקטיבית מעיל-רוח לצבא ארה"ב. בנוסף, היא קיבלה שתי הזמנות ענק מצבא הודו ומצבא גרמניה, להצטיידות בטילים האנטי-טנקיים ממשפחת ספייק (Spike). מנכ"ל רפאל, אלוף (במיל.) יואב הר-אבן, אמר שהחברה מעורבת כיום בפרוייקטים לאיתור טכנולוגיות שיסייעו למאבק במגיפת הקורונה. רפאל נמצאת בבעלות המדינה, ומעבירה לממשלה דיבידנד שנתי ממוצע של כ-2 מיליארד שקל (מחצית מהרווח).

מכירות התעשייה האווירית צמחו מכ-3.7 מיליארד דולר ב-2018 לכ-4.1 מיליארד דולר ב-2019. בעקבות שינוי ארגוני בחברה מחודש ינואר 2019, היא פועלת כיום במתכונת של ארבע חטיבות מרכזיות. הגדולה שבהן היא חטיבת טילים וחלל שמכירותיה ב-2019 הסתכמו בכ-1.28 מיליארד דולר. החטיבה השנייה בגודלה ממוקדת באלקטרוניקה צבאית. למעשה זוהי חברת אלתא, שמכירותיה ב-2019 הסתכמו בכ-1.1 מיליארד דולר בהשוואה ל-836 מיליארד דולר בשנת 2018. מכירות חטיבת כלי הטיס הצבאיים הממוקדת בייצור כטב"מים צמחו רק במעט, מ-410 מיליון דולר ב-2018 לכ-462 מיליון דולר בשנת 2019.

האם השבתת התעופה העולמית תזניק את חטיבת התעופה?

חטיבת התעופה עוסקת בפיתוח, ייצור והרכבת מכלולים של מטוסי מנהלים אזרחיים, מרכז תמיכה ושירות למטוסים המשרת חברות תעופה ומפעילי מטוסים (לשעבר בדק מטוסים), הסבות מטוסי נוסעים למטען והשבחה ותחזוקה של מטוסים צבאיים ופיתוח מערכות אוויוניקה. מכירות החטיבה צמחו רק במעט וגם ב-2019 הן היו בסביבות כ-1.3 מיליארד דולר.

לאור המצב כיום, דווקא החטיבה הזאת היא מעניינת במיוחד. מגיפת הקורונה השביתה אלפי מטוסים בעולם וחלק גדול מהם מאוחסן בתנאים לא מושלמים וייאלץ לעבור תהליכי החזרה לכשירות עם שוך המגיפה. יכול להיות, שהיציאה מהמשבר תהיה הזדמנות עסקית יוצאת דופן דווקא לחטיבה הכי אזרחית של התעשייה האווירית.

אסטרטגיית הרכישות של אלביט צפויה להתבטא גם ב-2020

הצמיחה הגדולה ביותר היתה של חברת אלביט מערכות, שמכירותיה ב-2019 הסתכמו בכ-4.5 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-3.7 מיליארד דולר בשנת 2018. הצמיחה הגדולה במכירות היא תוצאה של כניסה לשווקים חדשים באמצעות שתי עסקאות רכישה גדולות: רכישת חברת תעש מהמדינה בחודש נובמבר 2018 תמורת 495 מיליון דולר, ורכישת חברת Universal Avionics Systems האמריקאית באפריל 2018 תמורת כ-120 מיליון דולר.

יכול להיות שגם ב-2020 היא תראה צמיחה גבוהה יחסית, הודות לעובדה שבאמצע 2019 היא רכשה את חטיבת מערכות ראיית הלילה של חברת האריס האמריקאית (Harris Night Vision) תמורת כ-350 מיליון דולר. החטיבה נחשבת לספק מרכזי של מערכות ראיית לילה עבור הצבא האמריקאי ובעלות הברית של ארצות הברית.

עיסקת הענק שבה חברת רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו רוכשים את חברת אירונאוטיקס מיבנה (Aeronautics) תמורת 850 מיליון שקל, מתקרבת אל שלבי הסיום שלה. בשבוע שעבר אישר הקבינט הכלכלי חברתי בממשלה את העיסקה, והיום (א') דיווחה אירונאוטיקס שהתקבלו כל האישורים הדרושים למימוש העיסקה. החברות החלו בפעולות להשלמת המיזוג מתוך כוונה לסיים אותו בתוך 10 ימים, עד ל-28 באוגוסט. עם השלמת העיסקה, תיהפך אירונאוטיס לחברה פרטית בבעלות חברת ר.ס. מיזוג אירו בע"מ, הנמצאת בבעלות שווה של רפאל ושל אביחי סטולרו.

המהלך המסוכן והריווחי של אהרון גובר פרנקל

חברת אירונאוטיקס נסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של כ-819 מיליון שקל. כיום החברה נמצאת בבעלות הציבור (כ-22%), משקיעים מוסדיים (כמעט 10%) ובבעלות בעלי עניין המחזיקים בכ-68% ממניותיה. בעל המניות הגדול ביותר בחברה הוא איש העסקים הישראלי אהרון גובר פרנקל, אשר בסדרת עסקאות שקטות במהלך 2018 ובתחילת 2019, רכש מניות של החברה באמצעות חברת ERJ 145 הנמצאת בבעלותו, והגיע לשיעור אחזקות של כ-31.7% ממניות אירונאוטיקס.

פרנקל ביצע את העיסקאות בתקופה שבה החלה תחרות מחירים בין רפאל לבין התעשייה האווירית על רכישת אירונאוטיקס, שהביאה להכפלת מחיר העיסקה: בחודש אוגוסט 2018 רפאל הציעה 430 מיליון שקל תמורת אירונאוטיקס, ובחודש ינואר 2019 כבר העלתה את המחיר ל-850 מיליון שקל. בהתחשב בעובדה שהוא רכש את המניות בשעה ששווי החברה בבורסה היה בסביבות 400-450 מיליון שקל, הוא הכפיל את השקעתו בעקבות המהלך, מכיוון שהוא צפוי לקבל כ-272 מיליון שקל תמורת מניותיו.

רפאל זקוקה לתשתית המל"טים של אירונאוטיקס

אירונאוטיקס מייצרת מערכות בלתי מאוישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. הפעילות העיקרית שלה היא בתחום המל"טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של מוצרים. שוק המל"טים (UAV) הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק הבטחוני העולמי, וזאת בשל השימוש ההולך וגובר בכלים בלתי מאוישים במערכי ההגנה והתצפית ובשדה הקרב. על-פי חברת המחקר Markets&Markets, שוק המל"טים צפוי לצמוח בשנים הקרובות בקצב שנתי של 14%, ולהגיע להיקף של 52.3 מיליארד דולר בשנת 2025. העיסקה תאפשר לרפאל להתחרות בשוק הזה באלביט ובתע"א.

בנוסף, אירונאוטיקס מייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות ואינפרא אדום באמצעות החברה הבת קונטרופ (Controp) מהוד השרון, הנמצאת בבעלות שווה ומשותפת שלה ושל רפאל (50%-50%). היא מחזיקה בבעלות מלאה או חלקית במספר חברות קטנות יותר, בהן: Commtact המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, החברות RT LTA ו-Aero-T, המפתחות בלוני תצפית, חברת זנזוטרה (Zanzottera), המפתחת מנועים למל"טים, וחברת CP, המפתחת תחנות שליטה ובקרה לרחפנים. עבור החברות האלה, עיסקת רפאל יכולה להיות הזדמנות עסקית מצויינת לקבלת לקוח או שותף עסקי בעל מוניטין בשוק העולמי.

בתמונה למעלה: רכב הלחימה של אלביט במבט מבחוץ. צילום: משרד הביטחון

בתום חודש של ניסויים, חשף היום (א') המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון (מפא"ת), יחד עם מםקדת חיל השריון, את טכנולוגיות העתיד לרכב הקרב של צה"ל. רפאל, אלביט והתעשייה האווירית הגיעו לשלב הגמר של הפיתוח, והציגו כל אחת את טכנולוגיית התפעול שלה עבור רכב קרב עתידי, שיופעל על-ידי שני אנשי צוות בלבד ויתבסס על יכולות אוטונומיות ובינה מלאכותית. הפלטפוקמה החדשה קרויה "כרמל" (כלי רק"מ מתקדם ליבשה).

תוכנית כרמל יצאה לדרך לפני כשלוש שנים ונועדה לפתח קונספט לחימה חדש לחלוטין, המבוסס על יכולות תפעול ותמרון אוטונומיות ואוטומטיות, בינה מלאכותית, יכולות חישה, הנעה היברידית ועוד. שלב א' של התוכנית הציב בפני המפתחים דרישה להוכחת היתכנות של תפעול רק"מ על-ידי שני לוחמים במדפים סגורים. רפאל, התעשייה האווירית ואלביט מערכות התבקשו לפתח בנפרד מדגים שיהפוך את תא הלחימה בטנקים ובנגמ"שים לתא לחימה מתקדם (cockpit), שבו מרבית הפעילות מתבצעת באופן אוטונומי (נסיעה, איתור איומים, הרכשת מטרות, הגנה וירי).

הקונספט של אלביט: שריונאי עם קסדת טייס

הלוחם בתא הלחימה רואה את כל תמונת הקרב, המודיעין, האיומים והמטרות, 360 מעלות, במדפים סגורים, ונדרש רק לקבל החלטות, שאותן המערכת לא יודעת (עדיין) לקבל בעצמה. חברת אלביטמערכות פיתחה מדגים טכנולוגי המבוסס על שימוש במערכת הראש Iron Vision, שעליה מתבססת קסדת הטייס של מטוסי -F-35. הרק"מ של אלביט כולל ניהוג אוטונומי ושימוש ביישומי בינה מלאכותית לתהליכי קבלת החלטות והשמדת מטרות.

שני הלוחמים מצוידים בקסדה החכמה המאפשרת לרכוש מטרות, לנהג ולנווט באמצעות כיוון המבט, ולשעבד את מערכות הנשק לקו הראייה של הצוות. הרק"מ מתפקד כתא תקיפה עצמאי בעל עוצמת אש גבוהה, הוא משמש כתחנה ברשת תקשורת המבצעת יישומי חישה מולטי-ספקטרלית והיתוך מידע, וכן כפלטפורמה להפעלת מערכות לא מאוישות חיצוניות כגון: רחפן שמצלם ומזרים אינפורמציה, או חלוץ רובוטי שמבצע משימות בפרופיל סיכון גבוה.

הקונספט של רפאל: קוקפיט "שקוף"

חברת רפאל פיתחה את רעיון "הקוקפיט השקוף", המאפשר לאנשי הצוות ראייה היקפית ושיקוף מלא, 360 מעלות, על המתרחש מחוץ לנגמ"ש בשדה הקרב, ללא קסדות או אמצעי ראייה. הקוקפיט השקוף הוא בעצם שילוב של מסכי מגע מתקדמים, הנמצאים בממשק אחד עם השני, ומקיפים את אנשי הצוות מבפנים, כאשר מגוון סנסורים משקפים לאנשי הצוות תמונת מצב אמיתית ומתעדכנת של המתרחש מחוץ לנגמ"ש.

על-גבי הכלי הממוגן מותקנות מערכות חישה וניטור, מערכות אלקטרו-אופטיות, עמדות נשק, משגרים לטילי גיל (ספייק), הדק חכם, מערכת התקשורת BNET ומערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח". המערכות הללו מסוגלות לאתר ולנטרל, בו-זמנית, מספר רב של מטרות.

משחקי המחשב הקטלניים של התע"א

התעשייה האווירית פיתחה מדגים טכנולוגי המבוסס על משפחת הכלים הרובוטיים והבלתי מאוישים של החברה, הנמצאים כיום בשימוש צבאי בארץ ובעולם. מערכת הכרמל של תע"א משלבת בין תצוגה פנורמית לתפעול באמצעות מסכים אישיים ובקר (ג'ויסטיק) בדומה למשחקי מחשב. המערכות האוטונומיות ברק"מ נשלטות על-ידי מערכת לחימה מרכזית ואוטונומית, המסנכרנת את תתי המערכות ועוזרת למפעיל האנושי לסנן את המידע כדי להתמקד באיומים הקריטיים ובקבלת החלטות בזמן אמת. הפיתוח מבוסס על בינה מלאכותית, ניהול מערך תחמושת יעיל, ניהוג עצמי בשטחים מורכבים ויכולות תקיפה וירי מדויק.

רמז לעתידו של חיל השריון

שלוש ההצעות נבחנו בשבועות האחרונים בשורת תרחישים מבצעיים מורכבים. במקביל למאמץ הזה, מובילה מפא"ת מאמץ משולב פיתוח של טכנולוגיות תומכות נוספות, בהן: הנעה היברידית לרק"מ זחלי, הסוואה אקטיבית, הגנת סייבר לרק"מ, מכ"ם רב-משימתי, מערכת לזיהוי עמית, פתרונות מיגון ועוד. תוכנית כרמל מציבה את מדינת ישראל בחוד החנית של תכניות לרק"מ מתקדם בעולם.

ראש מו"פ במפא"ת, תא"ל יניב רותם, אמר שהניסויים הוכיחו שניתן לתפעל רק"מ עתידי על-ידי שני חיילים בלבד, בתוך תא סגור (מדפים סגורים). "אנחנו נמצאים לקראת שינוי תפיסה מהפכני בתמרון היבשתי, ונרצה לראות איך אנחנו מממשים את זה בתקופה הקרובה בצה"ל". ​קצין שריון ראשי, תא"ל גיא חסון, אמר שתהליך הפיתוח והבחינה יביא לשילוב חלק מהטכנולוגיות החדשות בטנק 4 ברק, "שייצא מפס הייצור בשלוש שנים הקרובות".

בתמונה למעלה: שיגור הטיל חץ 3 באתר הניסויים באלסקה. צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון

מנהלת "חומה" במפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) שבמשרד הביטחון השלימה בהצלחה סדרת ניסויים של מערכת הנשק "חץ 3" (Arrow 3) שנערכו באלסקה בשיתוף עם הסוכנות האמריקאית להגנה בפני טילים (MDA). הניסויים בוצעו בהובלת משרד הביטחון ומפעל מל"מ בתעשייה האווירית (מל"מ), בהשתתפות התעשיות הביטחוניות וחיל האוויר הישראלי. מערכת חץ 3 מיועדת ליירוט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. בניסויים שנערכו הודגמה בהצלחה מלאה יכולת יירוט (Hit-to-kill) של מטרות בגובה רב מחוץ לאטמוספירה.

טיל דו-שלבי עם יכולת תימרון בחלל

המיירט במערכת חץ 3 הוא טיל דו-שלבי הכולל שני מנועי דלק מוצק, אשר משמיד את הטיל התוקף באמצעות פגיעה פיסית. עם קבלת התראה ממערכת המכ"ם, מערכת השליטה והבקרה בוחרת בסוללה ובמיירט האופטימליים לביצוע היירוט. היא משגרת את הטיל אל האזור המשוער שבו צפוייה להיות ההתנגשות. בשלב הראשון מופעל מנוע ההאצה המביא אותו אל אזור הפגיעה המשוער. בשלב הזה הטיל נפרד ממנוע ההאצה, וראש ההשמדה הממונע נע לכיוון המטרה בעזרת הנחיות המגיעות מהמכ"ם הקרקעי.

בשלב הזה, הטיל מפעיל מערכת חישה אלקטרו-אופטית אשר מזהה את הטיל התוקף וננעלת עליו. היא מכוונת את הטיל המיירט בתימרונים הסופיים המביאים אותו לפגיעה בטיל התוקף ולהשמדת מטען ההרס שלו. מערכת חץ 3 משולבת במערכות הניהול והבקרה של מערכת חץ 2. הדבר מבטיח שבמקרה של פגיעה לא אופטימלית (או כאשר הטיל התוקף נושא יותר מראש נפץ אחד), ישוגרו מיד טילי חץ 3 או חץ 2 כדי להשלים את ההשמדה.

מערכת הנשק חץ הינה מרכיב מרכזי במערך ההגנה הרב שכבתית שאותו מובילה מינהלת חומה במפא"ת. המערך הרב-שכבתי מבוסס על ארבע שכבות הגנה מבצעיות: מערכת "כיפת ברזל", מערכת "שרביט קסמים", מערכת "חץ 2" ומערכת "חץ 3". התעשייה האווירית משמשת כקבלן הראשי בפיתוח מערכת הנשק ומיירטי ה"חץ". חברת אלישרא שבבעלות אלביט מערכות פיתחה את מערכת ניהול הירי. חברת בואינג, חברת תומר וחברת רפאל הן קבלניות משנה עיקריות בפיתוח וייצור המיירט חץ 3. חברת רפאל גם אחראית על פיתוח טיל המטרה ממשפחת אנקור, ועל חלקים נוספים במערכת הנשק.

במהלך הניסויים נעשה שימוש במכ"מ האמריקאי AN\TPY2 שפותח על-ידי רייתאון, ומשמש גם במערכת ההגנה האמריקאית THAAD. בניסוי הודגמה בהצלחה יכולת קישוריות מבצעית בין שתי המערכות. ממשרד הביטחון נמסר שהניסויים בוצעו באלסקה בזכות יכולות בדיקה של המערכת שאינן ניתנות לביצוע בישראל. ראש מנהלת "חומה" במפא"ת, משה פתאל, אמר שהניסויים מסכמים 10 שנות פיתוח. "מדובר בהישג מבצעי וטכנולוגי בלתי רגיל למדינת ישראל. זוהי פעילות משותפת וייחודית של ממשלות ארה"ב וישראל, המדגישה את שיתוף הפעולה האסטרטגי בין המדינות בתחום ההגנה מטילים".

ראש סוכנות ההגנה האמריקאית בפני טילים, אדמירל ג'ון הייל, אמר שההצלחה הייחודית באלסקה מוכיחה את יכולותיה העתידיות של ישראל להביס את האיומים המתפתחים בזירה.

בתמונה למעלה: המל"ט T-Heron החדש. ארבעה מטעדים שונים הפועלים בו-זמנית

לקראת הסלון האווירי בפאריס שייפתח מחר, חשפו כמה תעשיות ביטחוניות מישראל את המוצרים החדשים ביותר שלהן, והתמונה המרכזית העולה מההכרזות היא ששדה הקרב העתידי ינוהל באמצעות היתוך מידע ממספר גדול מאוד של חיישנים מגוונים, וממערכות לומדות המצויידות בבינה מלאכותית המכוונת את החימוש אל המטרה – כדי להשמיד אותה. חברת רפאל דיווחה שהיא שילבה בינה מלאכותית ויכולות לימוד עומק בתוך ערכת ההנחייה SPICE-250. הערכה כוללת יכולות איתור מטרה והכוונת פצצה אל המטרה, והופכת פצצות אוויר-קרקע סטנדרטיות לפצצות חכמות.  ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה מתפרסם השימוש בבינה מלאכותית לצורך הרג.

רובוט חכם מאתר את המטרה

ערכת ההנחייה SPICE-250 יכולה להנחות פצצה במשקל 75 ק"ג אל המטרה ממרחק של עד 100 ק"מ. הטכנולוגיה החדשה נקראת ATR – Automatic Target Recognition. היא מאפשרת לראש ההנחייה ללמוד מראש מאפיינים מרכזיים של המטרה באמצעות בינה מלאכותית ולימוד עומק. במהלך הטיסה, הטייס מקצה מטרה לכל פצצה. השיגור הראשוני מביא אותה אל קרבת המטרה, כאשר בשלב הזה נכנס לפעולה מנגנון ה-ATR, המאפשר תקיפה אוטומטית או תקיפה במעגל בקרה הכולל מפעיל אנושי, אשר מקבל סיוע ממערכת הבינה המלאכותית.

גם חברת אלביט מביאה בינה מלאכותית אל שדה הקרב. היא הכריזה על גרסא חדשה של מערכת איסוף המידע המוטסת CONDOR MS (המתחרה במטעד לייטנינג של רפאל) הכוללת מצלמה מולטי-ספקטרלית ומערכת אנליטיקה מבוססת בינה מלאכותית. המערכת משלבת שלושה חיישנים אלקטרו-אופטיים במטעד אחד: חיישן לאור נראה וקרינת אינפרא-אדום קרובה (VNIR), חיישן לקרינת ביניים בתחום האינפרא אדום (MWIR) וחיישן לקרינת אינפרא אדום באורך גל קצר מאוד (SWIR). אלביט מסרה שאלגוריתם לימוד העומק מסייע למערכת לזהות את המטרות שהיא מחפשת.

המכ"ם הוא רק חלק מהמכ"ם

מגמה מרכזית אחרת, היא שילוב של מערכות מרובות חיישנים למערכת מאוחדת. התעשייה האווירית מביאה ארכיטקטורה חדשה של מערכת איתור אוניברסלית בשם MS-MMR, המהווה ראשי תיבות של הביטוי "מכ"ם רב-משימתי מרובה חיישנים" (Multi-Sensor Multi-Missions Radar). המערכת מבוססת על המכ"ם הרב-משימתי של אלתא מדגם ELM-2084, המשמש במערכות ההגנה בפני טילים כיפת ברזל, שרביט קסמים ובמערכת טילי האוויר-קרקע ברק, שפותחה במשותף על-ידי ישראל והודו.

לצד המכ"ם, כוללת מערכת MS-MMR חבילה של חיישנים משלימים, בהם: חיישנים אלקטרו-אופטיים ליום וללילה, חיישנים לאיתור שיגורים, חיישני מודיעין אלקטרוני לאיתור אותות תקשורת, ומערך תוכנה המתיך את המידע המגיע מכל החיישנים, ומייצר תמונת מצב מלאה של הרקיע. רפאל נקטה באסטרטגיה דומה, והודיעה שהיא תביא לפאריס פתרון מרובה-חיישנים, אולם באוויר. החברה תחשוף את הגרסה החדש של מטעד המודיעין האופטי RecceLite XR והמטעד האלקטרו-אופטי המוטס שלה, Litening, כשהם מתוגברים באמצעות מכ"ם SAR – Synthetic Aperture Radar מתוצרת אלתא.

הלייטנינג הוא אחד מהמוצרים הפופולריים ביותר של רפאל, ולאורך השנים היא מכרה 1,900 יחידות ממנו ל-27 חילות אוויר שונים. תוספת המכ"ם מאפשרת למטעד להתגבר על בעיות ראות, ולספק מידע גם בתנאי מזג אוויר מעונן. ראש חטיבת אוויר ומודיעין ברפאל, יובל מילר, אמר ששילוב האלקטרו-אופטיקה עם מכ"ם, מספק מענה למגוון תרחישים. "המכ"ם משדרג את יכולות הירי של המטוסים למטרות מרוחקות, ואת יכולות האיתור וזיהוי המטרות. מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית ביכולת של מערכות מוטסות".

מל"ט החדש של התעשייה האווירית

בתוך כך, התעשייה האווירית מציגה חידוש ברמת הפלטפורמה: מל"ט טקטי מסוג חדש בשם Tactical Heron (או בקיצור T-Heron). המל"ט T-Heron מיועד לשימוש על-ידי כוחות לוחמים בקרקע ובים. הוא מסוגל לשאת עד ארבעה מטעדים שונים כדי לבצע מספר משימות בו-זמנית וכן לבצע המראה ונחיתה אוטומטיים ממסלולים קצרים באורך של 300 מטר או ממסלולים מאולתרים.

הוא יכול לפעול גם במתאר פעולה אוטומטי לחלוטין. התעשייה האווירית ציידה אותו במערך תקשורת לוויינית, המאפשר לו לפעול מעבר לאופק (Beyond Line of Sight). המטוס הוא בעל מוטת כנף של 10.6 מטר ואורך של 7.3 מטר. הוא יכול לשאתר מטעדים במשקל כולל של 180 ק"ג ולשהות באוויר 24 שעות במרחק של עד 300 ק"מ מהמפעיל.

המל"ט כולל מערכות זיהוי עמית/אויב ומערכת למניעת התנגשויות אוויריות. המטעדים כוללים חיישנים אלקטרו-אופטיים ליום וללילה, מכ"ם SAR, ציוד ליירוט תשדורות רדיו לצורך השגת מודיעי אלקטרוני, ציוד לשיבוש אלקטרוני, מכ"ם ימי ועוד. המטוס מצוייד במנוע בעל מערכת בקרת הצתה אלקטרונית, המבטיחה פעולה שקטה מאוד.

 

אתמול הופתע שוק המניות הישראלי כאשר התברר שגורם זר רכש כ-9.9% ממניות חברת אירונאוטיקס (Aeronautics), והפך לבעל עניין מרכזית בחברה – ידיעה שהזניקה את מניית החברה בכ-25% – היום הודתה אירונאוטיקס שמאחורי הקלעים מתנהל קרב שליטה אגרסיבי על עתיד החברה, שבו משתתפים מספר גורמים.

בהודעה לבורסה שפרסמה היום (ב') אחר הצהריים, מסרה אירונאוטיקס שהיא מנהלת החברה מגעים עם גורם אסטרטגי להכנסתו כשותף לפעילות החברה, ובמקביל מקיימת מגעים עם גורם נוסף לבחינת מתווים למכירת כלל מניות החברה. אירונאוטיקס לא חשפה את זהותם של הגורמים, אך מתיאור הדברים סביר להניח כי מדובר בחברת רפאל מצד אחד, ובחברה נוספת המתחרות זו בזו על השליטה בחברה. באירונאוטיקס הדגישו טרם נחתם בין החברה לבין אחד מהצדדים וכי אין באפשרותה להעריך האם ומתי יושלם המשא ומתן.

שיתוף פעולה בתחום החיישנים

כזכור, בחודש אוגוסט הגישו רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו הצעה לרכוש את מלוא מניות אירונאוטיקס לפי שווי כולל של 430 מיליון שקל. דירקטוריון אירונאוטיקס מיהר לדחות את הצעת הרכש תוך מספר ימים, בנימוק כי סכום ההצעה אינו משקף את שווייה האמיתי של החברה ואת פוטנציאל הצמיחה שלה. לאחר הזינוק בערך המניה אמש אירונאוטיקס נסחרת לפי שווי שוק של כ-462 מיליון שקל, כלומר הצעתה הראשונית של רפאל נמוכה בכ-6% מהמחיר הנוכחי.

הקשרים בין רפאל ואירונאוטיקס מתחילים הרבה לפני הצעת הרכש. אירונאוטיקס מייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות ואינפרה אדום באמצעות החברה הבת קונטרופ (Controp) מהוד השרון, הנמצאת בבעלות שווה ומשותפת שלה ושל רפאל (50%-50%). מדובר במערכות תצפית מתוחכמות ומיוצבות לצילום יום ולילה בזמן אמת, המותקנות על-גבי מל"טים, מסוקים, מטוסים קלים, ספינות משמר, כלי-רכב ועמודים. במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו מכירותיה של קונטרופ בכ-38.8 מיליון דולר.

מאז שדחתה את הצעת רפאל, לא דווח אם הצדדים ממשיכים לנהל מגעים ביניהם, אך כיום מתברר שככל הנראה רפאל לא ויתרה על המהלך. חברת אירונאוטיקס מפתחת ומייצרת מערכות בלתי מאויישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. החברה מעסיקה כ-660 עובדים, מהם כ-200 מהנדסים. במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-60.9 מיליון דולר, שהן ירידה של 12% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד

הסתבכות פלילית נוספת

הספקולציות סביב המגעים שמתנהלים מאחורי הקלעים דחקו מעט הודעה נוספת שפרסמה החברה היום, לפיה מוקדם יותר היום פשטו חוקרי רשות ניירות ערך על משרדי החברה במסגרת חקירה שפרטיה נאסרו לפרסום. החקירה החדשה מצטרפת לחקירה פלילית שבה מסובכת אירונאוטיקס, אשר נפתחה כנגד החברה בדצמבר 2017, בחשד להפרת נהלים בעסקה למכירת מל"ט חמוש לצבא אזרבייג'ן.