ישראל השלימה בהצלחה את הניסוי במיירט-לייזר קרקעי

המינהל למחקר ופיתוח אמל”ח ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון (מפא”ת) וחברת דיווחו היום (ה’) כי השלימו סדרת ניסויים במערכת יירוט קרקעית בלייזר כנגד איומים תלולי מסלול. המדגים פותח בשיתוף פעולה בין מפא”ת לחברת רפאל. הוא ביצע יירוט של פצמ”רים, רקטות, טילי נ”ט וכלי טיס בלתי מאוישים. ראש מו”פ במפא”ת אשר הוביל את הפרוייקט, תא”ל יניב רותם, אמר כי השימוש בלייזר הוא “שובר שיוויון. הטכנולוגיה פשוטה לתפעול ומוכיחה כדאיות כלכלית”.

שר הביטחון, בני גנץ, אמר שישראל תבצע “הזמנת ענק לפיתוח וייצור מערכת הגנה בלייזר”. המטרה היא להציב בתוך 10 שנים סוללות של משדרי לייזר לאורך גבולות המדינה. בחודש יוני 2021 השלימו חברת אלביט מערכות, חיל האוויר ומפא”ת סדרת ניסויים מוצלחים שבמהלכם הם יירטו כטב”מים בטווחים ובגובהי טיסה שונים, באמצעות מערכת הלייזר הישראלית כשהיא מופעלת בתצורה האווירית שלה. אלביט משתתפת גם בפיתוח הלייזר הקרקעי, אם כי במקרה הזה הקבלנית הראשית היא חברת רפאל.

ישראל מפתחת שלוש מערכות הגנה שונות

טכנולוגיית לייזר החשמלי הישראלית פותחה בעשור האחרון במסגרת מחקר טכנולוגי שבוצע בשיתוף רפאל, אלביט וחוקרים מהאקדמיה בארץ. היא נחשבת לפריצת דרך טכנולוגית בתחום הלייזר הרב-עוצמה. בינואר 2020 דיווחה מפא”ת שהטכנולוגיה החדשה מאפשרת למקד ולייצב את האלומה על מטרה בטווחים ארוכים ואפילו להתגבר על הפרעות באטמוספירה. בעקבות פריצת הדרך, היא התניעה שלוש תוכניות לפיתוח מדגימי לייזר בשיתוף רפאל ואלביט: מדגים למערכת לייזר קרקעית שתשלים את מערכת כיפת ברזל; מדגים לייזר מתמרן שיותקן על כלי-רכב ומדגים לייזר אווירי המבצע יירוט מפלטפורמה אווירית, דוגמת מטוס או מל”ט.

מנוע צמיחה חדש של התעשייה הביטחונית

ביולי 2021 חתמו רפאל ולוקהיד מרטין על הסכם עקרונות לשיתוף פעולה בפיתוח, ייצור ושיווק מערכת הגנה מבוססת-לייזר אשר תוכל ליירט רקטות ומל”טים. בשלב הראשון הן יפתחו את המערכת עד לשלב השימוש המבצעי שלה בישראל ובמקביל יבחנו את האפשרות לשווק אותה גם בארצות הברית. בתחילת 2021 העריך מנכ”ל אלביט, בצלאל מכליס, שהמערכת האווירית של אלביט תהיה מבצעית בתוך כשלוש שנים, ובחודש שעבר הוא אמר שהלייזר צפוי להיות מנוע צמיחה של החברה.

מכליס: “הלייזר יביא לשינוי פרדיגמה, מכיוון שהוא מאפשר להתמודד בו-זמנית עם הרבה מאוד איומים שונים, במהירות ובעלויות נמוכות. השנה מטוס הוריד מל”ט – וזו רק ההתחלה. בתחום הזה אנחנו המובילים בעולם, ולדעתי הוא יביא לנו פרוייקטי-על בעתיד הקרוב. כבר היום יש בו עניין משמעותי”.

סרטון ההדגמה של מיירט הלייזר הישראלי (מקור: משהב”ט):

 

ד”ר יהודית הוכרמן-פרומר מונתה לסמנכ”לית המו”פ של רפאל

חברת רפאל הודיעה על מינויה של ד”ר יהודית הוכרמן-פרומר (בתמונה למעלה) לתפקיד סמנכ”לית בכירה למחקר ופיתוח, במקומה של ד”ר אירית אידן (בתמונה למטה), שמילאה את התפקיד בחמש השנים האחרונות. ד”ר הוכרמן-פרומק היא בעלת תואר דוקטור בהנדסת חשמל מהטכניון. היא הצטרפה לרפאל לפני כ-20 שנה ומילאה של תפקידים בכירים בתחומי הנדסה, פרוייקטים ופיתוח.

כיום היא משמשת כסגנית למחקר ופיתוח של ראש חטיבת אוויר ומודיעין ברפאל. ד”ר אידית אידן מסיימת את התפקיד לאחר 27 שנים ברפאל. מנכ”ל רפאל, אלוף יואב הר-אבן הודה לה על תרומתה לחברה. בראיון ל-Techtime שנערך לפני כשנה, הסביר אידן שתפקיד סמנכ”ל המו”פ בחברה הוא לוודא שגם בעוד 10-15 שנים רפאל תהיה חזקה טכנולוגית כמו שהיא כיום. “מפת הדרכים שלנו כוללת טכנולוגיות מתקדמות כמו מחשוב, תקשורת, מחשוב והצפנה קוונטיים, מערכות אוטונומיות, בינה מלאכותית, ייצור מיידי (Rapid Manufacturing) ועוד. אין הרבה ארגונים החושבים כל-כך רחוק”.

מהנדסות רפאל ממליצות לנשים להצטרף לתעשייה

בתמונה מלעלה: מהנדסות רפאל בכנס COMCAS

במסגרת ההשתתפות של חברת רפאל בכנס IEEE COMCAS 2021 שהתקיים השבוע, היא גם לקחה חלק במושב “נשים בהנדסה, מדע וטכנולוגיה” (Women in Engineering Session). סמנכ”לית המו”פ של רפאל, ד”ר אירית אידן, פתחה את המושב בהרצאת אורח שבה סיפרה על דרכה המקצועית ברפאל. לאחר מכן התקיים פאנל נשים העומדות בצמתים מרכזיים באקדמיה ובתעשייה, בהשתתפות שלוש מהנדסות מחברת רפאל – זוהר אבינעם, אמיליה לביא מנהלת המו״פ של מנהלת תקשוב ברפאל, ומעיין הכהן – העוסקות בפיתוח אלגוריתמים ומערכות ביטחוניות מרכזיות של מדינת ישראל.

מעיין בת ה-23 מחיפה עובדת כמהנדסת אלגוריתמים בתחום התקשורת ברפאל :”אני רואה קוראת לכל אישה המתלבטת באילו לימודים לבחור – לא להסס וללכת ללימודי הנדסה. זה אפשרי”. לאחרונה התראיינה ד”ר אירית אידן ל-Techtime וסיפרה על תפקידה כמנהלת המו”פ ברפאל:” התפקיד החשוב ביותר שלי הוא להתוות את הדרך, במטרה שגם בעוד 10-15 שנים רפאל תהיה חזקה טכנולוגית כמו שהיא כיום. מפת הדרכים שלנו כוללת טכנולוגיות מתקדמות כמו מחשוב, תקשורת מחשוב והצפנה קוונטיים, מערכות אוטונומיות, בינה מלאכותית, ייצור מיידי (Rapid Manufacturing) ועוד. אין הרבה ארגונים החושבים כל-כך רחוק”.

הקריירה המקצועית שלה יוצאת דופן. אירית אידן למדה אלקטרוניקה בבי”ס אורט מוצקין, ובמהלך השירות הצבאי הייתה טכנאית הטילים הראשונה של חיל הים. לאחר מכן השירות היא למדה פיסיקה בטכניון, כולל לימודי תואר שני ושלישי באסטרופיסיקה, שבהם חקרה את מבנה הכוכבים עם התמקדות בשאלה מדוע כוכבים מתפוצצים. בשנת 2016 היא מונתה לתפקיד סמנכ”לית בכירה למו”פ שבמסגרתו היא אחראית על תוכניות המחקר והפיתוח של החברה ועל הקשר עם האקדמיה ועם גופי מחקר במשרד הביטחון.

חברת רפאל הינה מחברות ההייטק הגדולות והמתקדמות בישראל. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-2.75 מיליארד דולר, וכיום היא מעסיקה כ-8,000 עובדים, מאות סטודנטים ואלפי קבלני משנה מקומיים.

רפאל והתע”א ישתתפו בסלון האווירי הערבי

לראשונה בתולדות התעשייה הביטחונית בארץ, חברות ישראליות ישתתפו בסלון האווירי בדובאי אשר קיבל את הכינוי “הסלון האווירי הערבי”. התעשייה האווירית וחברת רפאל (Rafael) הודיעו שהן ישתתפו בארוע שיתקיים בדובאי ב-14-18 נובמבר 2021. למעשה הן היו אמורות להשתתף בסלון בשנת 2020, אולם הוא בוטל עקב הקורונה. רפאל תקי ביתן גדול (בתמונה למעלה) שבו היא תציג את מערכות הדגל שלה, בהן מערכות חדשות מאוד המשלבות יכולות בינה מלאכותית. התעשייה האווירית תציג מערכות תעופה אזרחית, חלל, מטוסי משימה ומודיעין ועוד.

מנכ”ל התעשייה האווירית, בועז לוי, אמר שהתעשייה האווירית רואה במדינות המפרץ שותפות מלאות לתחומי העשייה של החברה, “ולפיתוח טכנולוגיות חדשניות ומתקדמות שיסייעו בשמירה על הביטחון והכלכלה במזרח התיכון כולו. בשנה האחרונה נחתמו שיתופי פעולה בתחומי העשייה של החברה, ובהם הקמת מרכז הסבות למטוסים עם איתיחאד, הסכם תחזוקה עם גאלף אייר ועוד.

מנכ”ל רפאל, אלוף (מיל.) יואב הר-אבן, אמר שרפאל שמחה לבחון הזדמנויות למהלכים עסקיים עם העולם הערבי. “פתיחת צירים עסקיים עם העולם הערבי תביא לפריחה וצמיחה משני הצדדים״. התערוכה מתקיימת אחת לשנתיים מאז שנת 1986. בשנים האחרונות היא הרחיבה את תחומי הכיסוי שלה ונחשבת כיום לתערוכה הביטחונית הגדולה ביותר במזרח התיכון. כיום היא כבר נחשבת לארוע בינלאומי אשר משתתפות בו כ-1,200 חברות תעופה וביטחון מכל העולם.

תרומה לקופת המדינה

רפאל תציג בביתן שלה את מערכות הדגל המוכרות של החברה: מערכות הגנה אווירית,  פצצות אוויר-קרקע מדויקות ממשפחת SPICE, טילי קרקע-אוויר ממשפחת SPYDER, מערכת ההגנה בפני רחפנים Drone Dome. היא גם תביא לתערוכה את מערכת השליטה והבקרה Imilite לאיסוף, עיבוד והפצת מודיעין חזותי, מערכת התקשורת הקרבית BNET, המטעדים האלקטרו-אופטיים המוטסים Litening, המטעדים המוטסים הכוללים גם מכ”ם מדגם Reccelite.

בתחום החלל תוצג מערכת LITESAT, המורכבת ממיקרו-לוויינים אשר פועלים יחדיו בשילוב עם מערכת בקרה קרקעית. רפאל היא מהחברות הביטחוניות הגדולות בארץ. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-2.75 מיליארד דולר, עם רווח נקי של 94 מיליון דולר וצבר הזמנות של 2.29 מיליארד דולר. היא נחשבת למעסיק התעשייתי הגדול ביותר בצפון הארץ, עם כ-8,000 עובדים באופן ישיר ועוד כ-20 אלף בתי-אב באופן עקיף. רפאל נמצאת בבעלות המדינה ומעבירה בכל שנה 50% מרווחיה לקופת האוצר.

צ’כיה רוכשת סוללות נ”מ של רפאל ב-620 מיליון דולר

מנכ”ל משרד הביטחון אמיר אשל, ושר ההגנה הצ’כי לובור קודלקה, חתמו היום (ג’) על עסקת ענק שבמסגרתה חברת רפאל תספק לצ’כיה ארבע מערכות הגנה אווירית מסוג Spyder תמורת סכום כולל של כ-620 מיליון דולר. זוהי העסקה הביטחונית הגדולה ביותר שנחתמה בין שתי המדינות. העיסקה כוללת הסכם תחזוקה לכ-20 שנה וייצור מקומי בצ’כיה.

המערכות מבוססות על טילי אוויר-אוויר של רפאל מסוג PYTHON-5 ומסוג DERBY. הן מיועדות לספק הגנה מפני מטוסים, מסוקים ומל”טים וישולבו במערכת ההגנה של ברית נאט”ו. אשל אמר שזו הפעם הראשונה שבה מדינה מברית נאט”ו רוכשת מישראל מערכת הגנה אווירית מלאה. שר ההגנה הצ’כי אמר שזהו צעד חשוב בבניית שותפות אסטרטגית בין שתי המדינות, שככל הנראה תורחב בעתיד. מערכת ספיידר הינה סוללה של טילי אוויר-אוויר המותקנת על-גבי משאיות. ניתן להעבירן גם במטוס תובלה (C-130).

כל סוללה כוללת יחידת ניהול ובקרה, מכ”ם אווירי מסוג NMR של חברת אלתא (בבעלות התעשייה האווירית) אשר משמש גם במערכת כיפת ברזל, וכן 3-6 יחידות שיגור הכוללות 4-12 טילים בכל יחידה. המערכת מסוגלת לשגר טילים שונים מתוצרת רפאל כדי לספק הגנה אווירית במגוון טווחים של 20-80 ק”מ. הטילים שרפאל מספקת כוללים מספר טכנולוגיות איתור וגילוי: חישת אינפרה-אדום, איתור מטרות באמצעות מצלמת וידאו וביות בסיוע מכ”ם. המערכת בנויה במתכונת ארכיטקטורת רשת פתוחה המאפשרת שילוב מודולים נוספים, כמו למשל מערכת מכ”ם נוספת.

 

פסגת G7 אובטחה על ידי מערכת Drone Dome של רפאל

חברת רפאל חשפה היום כי צבא בריטניה עשה שימוש במערכת ההגנה של החברה מפני רחפנים ומל”טים, Drone Dome, כחלק ממערך ההגנה על מנהיגי המעצמות הכלכליות ומשתתפי פסגת ה-G7 שהתקיימה בקורנוול שבאנגליה ביוני האחרון. צבא בריטניה רכש לפני כשלוש שנים מספר מערכות Drone Dome, והמערכת נמצאת כבר בפעילות מבצעית של הצבא הבריטי בזירות מבצעיות שונות. 

מערכת Drone Dome, שפיתוחה הושלם ב-2016, מאפשרת לגלות, לזהות ולנטרל רחפנים עוינים המופעלים באזורים אסורי-טיסה, המופעלים לצורך ביצוע תקיפות אוויריות, איסוף מודיעין ופעילויות נוספות. מערכת Drone Dome כוללת מכ”מים סטטיים מדגם RPS-82 מתוצרת חברת ראדא (RADA), המספקים כיסוי מכל הכיוונים לטווח של 3.5 קילומטר, וחיישנים נוספים ואמצעי שיבוש, חסימה ויירוט. היא  פועלת בכל תנאי מזג-אוויר, 24 שעות ביממה.

תהליך ניטרול האיום מתבצע במספר שלבים. בשלב ראשון, המערכת מגלה ומזהה את הרחפן המאיים, באמצעות המכ”ם והחיישנים האלקטרו-אופטיים/אינפרה-אדומים. בשלב השני, מתבצע חישוב הנתונים ומועברת התראה למפעיל. במידה והרחפן מזוהה כעוין, מתחילה פעולת שיבוש אוטומטית או ידנית על-ידי מפעיל המערכת, בהתאם להגדרת המנוע החישובי.

בשלב הסופי, כאשר הרחפן המאיים מגיע לאזור המוגן, הוא מנוטרל באמצעות מערכת חסימת GPS ועל-ידי חסימת רדיו ו-וידיאו. במערכת גם משולבת קרן לייזר ממוקדת מאד בעלת יכולת לזירה גבוהה, המתמקדת בדיוק רב על המטרה, ננעלת עליה ומיירטת אותה תוך זמן קצר מאוד. במערכת קיים מנגנון הגנה בטיחותי של נעילת האלומה על המטרה המאיימת בלבד, תוך הבטחת בטיחות מקסימלית של הסביבה ומניעה של נזקים משניים.  

מספר מדינות כבר רכשו את המערכת. ברפאל ציינו כי השימוש במערכת זו בפסגת ה-G7 הוא עדות לשביעות הרצון והביטחון של משרד ההגנה הבריטי במערכת.

ד”ר שי רחימי מונה לראש חטיבת מנור ברפאל

חברת רפאל (Rafael) הודיעה על מינויו של ד”ר שי רחימי לתפקיד סמנכ”ל בכיר וראש חטיבת מנור וטכנולוגיות, אשר מחליף בתפקיד את איילת שפירא, אשר מילאה את התפקיד ב-8 השנים האחרונות. שי רחימי, בן 48, הוא בוגר תארים ראשון, שני ושלישי בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל מהטכניון. הוא הצטרף לרפאל בשנת 2001, ובשנים האחרונות מכהן כמנהל טכנולוגיות בחטיבת מנור. החטיבה מפתחת מנועי טילים, מערכות ונפיצים, מערכות הנעה בחלל, ראשי נפץ ופירוטכניקה, מערכות זעירות, טכנולוגיות וחומרים מתקדמים. מוצרי המפתח של החטיבה כוללים את כל ראשי הקרב וההנעה של מערכות רפאל כולל לתחומי החלל, השלב השני של הטיל חץ ומערכות נוספות.

רפאל ולוקהיד מרטין יפתחו מיירט לייזר

בתמונה למעלה: תמונת קונספט של מפא”ת המציגה את מיירט הלייזר כשהוא מותקן על-גבי הנגמ”ש איתן הישראלי

חברת לוקהיד מרטין וחברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות (Rafael) חתמו על הסכם עקרונות לשיתוף פעולה בפיתוח, ייצור ושיווק מערכת הגנה מבוססת-לייזר אשר תוכל ליירט רקטות ומל”טים. בשלב הראשון הן יפתחו את המערכת עד לשלב השימוש המבצעי שלה בישראל. במקביל, הן יבחנו את האפשרות לשווק אותה גם בארצות הברית. מדובר בשלב נוסף בפרוייקט התחמשות ישראל במערכות נשק לייזר, המבוססות על טכנולוגיית לייזר חשמלי שפותחה בעשור האחרון בפרוייקט משותף של מפא”ת, רפאל, אלביט וחוקרים מהאקדמיה הישראלית.

בינואר 2020 דיווחה מפא”ת שהיתרון המרכזי של הלייזר הישראלי הוא ביעילות ובדיוק של קרן הלייזר. “באמצעות הטכנולוגיה החדשה הצליחה מערכת הביטחון למקד ולייצב את האלומה על מטרה בטווחים ארוכים, כולל התגברות על הפרעות באטמוספירה”. בעקבות הצלחת הפיתוח, התניעה מפא”ת שלוש תוכניות לפיתוח מדגימי לייזר שיתבצעו עם רפאל ואלביט מערכות: מדגים למערכת לייזר קרקעית שתשלים את מערכת כיפת ברזל; לייזר מתמרן שיותקן על כלי-רכב ויספק הגנה על הכוחות בשטח, ומיירט לייזר המותקן על-גבי פלטפורמה אווירית, כדי להגן על מרחבים גדולים.

ככל הנראה האחריות על המערכת האווירית נמצאת בידי אלביט. לפני מספר חודשים דיווח מנכ”ל אלביט, בצלאל מכליס, שהמערכת של אלביט תהיה מבצעית בתוך כשלוש שנים. ביוני 2021 ביצעו אלביט, חיל האוויר ומפא”ת סדרת ניסויים שבמהלכם יירטו כטב”מים בטווחים ובגובהי טיסה שונים, באמצעות מערכת לייזר אווירית שהותקנה על-גבי מטוס. במסגרת הניסויים הותקן במטוס מדגים של מערכת לייזר אשר הופעל במספר תרחישים שונים שבהם יורטו כטב”מים בטווחים של עד יותר מקילומטר ובגבהי טיסה שונים. מכאן שהפרוייקט המשותף של רפאל ולוקהיד מרטין יתמקד ככל הנראה בפיתוח הלייזר הקרקעי, נייח או נייד.

פרוייקט הלייזרים של לוקהיד מרטין

הדגמת מערכת HELIOS של לוקהיד מרטין הנבדקת כיום על-ידי הצי האמריקאי
הדגמת מערכת HELIOS של לוקהיד מרטין הנבדקת כיום על-ידי הצי האמריקאי

חברת לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) החלה לפתח טכנולוגיות יירוט מבוססות לייזר בשנת 1993, והתקדמה בהדרגה. בשנת 2013 היא ביצעה מספר ניסויי יירוט בלייזרים בהספק של 10kW שבמהלכם הצליחה ליירט טיל דמוי קסאם ממרחק של 1.5 קילומטרים. בשנת 2015 היא כיוונה קרן בהספק של 30kW אל משאית, והצליחה לנטרל את פעילותה ממרחק של 1.6 קילומטרים. בחודש אפריל 2017 היא הצליחה לייצר תותח לייזר בהספק של 58kW, שהוא קטן מספיק כדי להתקינו על-גבי משאית, ובסוף 2017 זכתה בחוזה של מעבדות חיל האוויר האמריקאי (AFRL) לפיתוח וייצור נשק לייזר שיותקן על-גבי מטוסי קרב.

בחודש מרץ 2020 היא התקינה מערכת נשק ניסיונית בשם HELIOS על משחתת של הצי האמריקאי. המערכת כוללת לייזר בעוצמה של 60kW, אשר מבוסס על טכנולוגיית Spectral Beam Combined Fiber Laser. בטכנולוגיה הזאת משתמשים במספר רב של מקורות לייזר סיב-אופטי, וממקדים אותם ביחד ליצירת קרן אחודה ובעלת הספק גבוה. החברה דיווחה שהמערכת הזאת מסוגלת ליירט מערכות תקיפה בלתי מאויישות ולנטרל סירות תקיפה זעירות. בטווח הרחוק, החברה מתכננת לפתח לייזר אווירי במתכונת של מטעד נישא מתחת לגחון של מטוסי קרב, אשר ישמש ליירוט טילי אוויר-אוויר וטילי קרקע-אוויר שיתקפו את המטוס.

רפאל תספק הגנה אקטיבית לטנק המערכה הבריטי החדש

בתמונה למעלה: טנק המערכה צ’לנג’ר 2 של צבא בריטניה

חברת רפאל (Rafael) תספק את פתרון ההגנה האקטיבית “גביע” (Trophy) לפרוייקט טנק המערכה הבריטי החדש, Challenger 3, אשר מתוכנן להיכנס לשירות בשנת 2027. כך מתברר מסרטון וידאו שהחברה העלתה בערוץ היוטיוב שלה. הטנק ייוצר על-ידי חברת RBSL הבריטית, שהוקמה בשנת 2019 על-ידי  BAE Systems הבריטית ו-Rheinmetall הגרמנית. בחודש שעבר היא קיבלה את ההזמנה הראשונה בהיקף של 800 מיליון ליש”ט לייצור 148 טנקים מהדגם החדש.

הטנק יתבסס על הפלטפורמה הקיימת של צ’לנג’ר 2, אשר תשודרג מסביב לתפישת תפעול חדשה, וצריח חדש הכולל מערכות שליטה ובקרה דיגיטליות מוכוונות רשת ומערכות התמצאות סביבתית בכל תנאי מזג האוויר. במהלך הלחימה, הטנק ישמש כנקודת רשת אשר תשתף מידע עם נקודות לחימה נוספות, כמו מסוקי תקיפה וגורמים נוספים. משרד ההגנה הבריטי בחר במערכת ההגנה האקטיבית של רפאל, אשר תיוצר בשיתוף פעולה עם חברת Leonardo DRS האמריקאית. רפאל מסרה שהבחירה נעשתה לאחר מחקר שנעשה על-ידי חברת RBSL. בטנק הבריטי תותקן גירסה מותאמת ספציפית של המערכת קלת המשקל, Trophy MV.

מערכת ההגנה האקטיבית של רפאל על-גבי טנק אברהמס של צבא ארה"ב
מערכת ההגנה האקטיבית של רפאל על-גבי טנק אברהמס של צבא ארה”ב
מערכת גביע נמצאת בשימוש מבצעי החל משנת 2011, כאשר היא נכנס לשימוש בצה”ל והותקנה בטנקי מרכבה ישראלים. רפאל מסרה שבאותה שנה היא ביצעה יירוט מבצעי ראשון. מאז צברה המערכת יותר ממיליון שעות הפעלה, כולל 5,400 מבחני שטח מוצלחים. חברת רפאל זכתה בחוזי אספקה של צבא ארה”ב, וכעת מסתכם צבר ההזמנות של גביע ביותר מ-1,800 מערכות. המערכת מבוססת על מספר יחידות מכ”ם טקטי המותקנות על-גבי הרכב המוגן. הן מזהות שידור של קליע, רקטה או פגז לעבר הרכב. מחשב המערכת מחשב המסלול ונקודת הפגיעה הצפויה, ומשגר מטען נפץ אשר מנטרל את האיום לפני שהוא פוגע במטרה המוגנת. במקביל להגנה על הרכב, מערכת גביע גם מחשבת את מקור הירי, ומאפשרת תגובת אש מיידית לעבר התוקף.
למטה: סרטון של רפאל המציג את Trophy בפעולה:

רפאל מובילה את מאגד הסייבר להגנת תשתיות קריטיות

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות (RAFAEL) מובילה את המאגד הישראלי החדש להגנת תשתיות קריטיות בפני תקיפות סייבר. המאגד החדש, IOTCC – Israeli Operational Technologies Cyber Consortium, מוקם בליווי מערך הסייבר הלאומי האחראי על הנחיית הגנת הסייבר בתשתיות קריטיות, ובהשתתפות 11 חברות ישראליות: חברת חשמל לישראל, Waterfall, Trapx, MobileGroup, Radiflow, CyberPro, XMCyber, Cervello, Cynerio וחברת תש”ן (תשתיות נפט ואנרגיה בע”מ).

סמנכ”ל פיתוח עסקי בחטיבת אוויר ומודיעין ברפאל, גידי וייס, אמר שהמאגד יציב את מדינת ישראל כמובילה בתחום הבקרה התעשייתית (Operational Technologies -OT) בעולם. “המאגד ישלב את כל טכנולוגיות אבטחת הסייבר שפותחו על-ידי החברות השותפות בומאגד. הוא יעניק לנו גמישות מסחרית וישפר את היכולת של רפאל לשתף פעולה עם תעשיות ועם ארגוני הגנת סייבר בשווקים שלנו”. כיום רפאל מספקת הגנת סייבר לגופי תשתית קריטיים כמו רכבת ישראל ומאגר נתוני האשראי הלאומי. מטרת המאגד היא לפתח פתרונות מקיפים להגנת שירותים ותשתיות קריטיות ברמה הלאומית, כמו תשתיות תחבורה, נפט וגז, ייצור, מים וביוב ותשתיות אנרגיה.

הנושאים האלה קיבלו עדיפות גבוהה בתוכנית העבודה של מערך הסייבר הלאומי. מדו”ח הפעילות השנתית שלו שפורסם באפריל 2021, עולה שבחודש אפריל 2020 זוהה ניסיון למתקפת סייבר על מערכות שליטה ובקרה במגזר המים בישראל, בניסיון .לפגוע במערכות השליטה והבקרה של מכוני טיהור שפכים ותחנות שאיבה וביוב השייכים לספקי מים מקומיים במרחב הכפרי. במקביל, מוקמת בימים אלה מעבדת ICS לאומית שתתמחה בתחום ההגנה על בקרי SCADA בתחום התשתיות הקריטיות. המעבדה תספק סביבה המדמה תשתיות OT תעשייתיות, על-מנת לאפשר לגופים שונים לבחון כלים ומתודולוגיות להגנת הסייבר.

למאבק הזה יש היבטים מפתיעים: כיום בוחן מערך הסייבר הלאומי את הקמתה של רשת סנכרון זמן מדינתית, במטרה לספק לארגונים בישראל שעון זמן מדוייק ומוגן. זאת מכיוון שהשיבוש של מנגנוני סנכרון זמן (באמצעות תקיפת סייבר) עשוי לייצר פגיעה נרחבת בתיפקוד של גופי תשתית, פיננסים ותקשורת. חברת רפאל מעסיקה כ-8,000 עובדים באופן ישיר ועוד כ-20 אלף בתי-אב באופן עקיף. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-9.45 מיליארד שקל. צבר ההזמנות שלה מסתכם בכ-9.9 מיליארד שקל.

רפאל נערכת לעידן שאחרי כיפת ברזל

בתמונה למעלה: כיפת ברזל בפעולה. צילום: נחמיה גרשוני-איילהו CC-BY-SA 3.0

בסבב הלחימה הנוכחי בין ישראל והחמאס ממלאות מערכות ההגנה נגד טילים של רפאל, כיפת ברזל (Iron Dome) וקלע דוד (David’s Sling), תפקיד מרכזי במערך ההגנה ובתהליך קבלת ההחלטות של מדינת ישראל. אלא שראוי לזכור שכיפת ברזל נכנסה לראשונה לשימוש מבצעי לפני 10 שנים, אחרי שלוש שנות פיתוח אינטנסיבי שהתבסס על ידע וטכנולוגיות שנרכשו לאורך עשרות שנים – הרבה לפני שמישהו התחיל לחשוב על פיתוח מערכת ליירוט טילים ורקטות.

מה צריכות להיות הטכנולוגיות של רפאל אשר יגנו על מדינת ישראל בעוד 10 או 20 שנה? חברת רפאל הינה מחברות ההייטק הגדולות והמתקדמות בישראל. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-2.75 מיליארד דולר, וכיום היא מעסיקה כ-8,000 עובדים, מאות סטודנטים ואלפי קבלני משנה מקומיים ופעילותה משתרעת על-פני תחומים טכנולוגיים רבים מאוד.

איזה טכנולוגיות יש לרפאל? איזה טכנולוגיות חסרות לה ואיזה טכנולוגיות היא צריכה לרכוש או לפתח? עם מי לשתף פעולה? אלה השאלות שעליהן צריכה ד”ר אירית אידן (בתמונה למטה) – סמנכ”לית בכירה למחקר ולפיתוח בחברת רפאל – לספק תשובות. אידן הצטרפה לרפאל לפני כמעט 25 שנה ומילאה שורה של תפקידים בכירים בתחומי הפרויקטים, המחקר והפיתוח, בהם כמנהלת המחקר והפיתוח של חטיבת מערכות חימוש ברפאל.

הקשר בין אסטרו-פיסיקה ומו”פ בטחוני

הקריירה המקצועית שלה היא יוצאת דופן. אירית אידן למדה אלקטרוניקה בבי”ס אורט מוצקין, ובמהלך השירות הצבאי הייתה טכנאית הטילים הראשונה של חיל הים. לאחר מכן השירות היא למדה פיסיקה בטכניון, והשלימה לימודי תואר שני ושלישי באסטרו-פיסיקה, שבמהלכם היא חקרה את מבנה הכוכבים בניסיון להבין מדוע כוכבים מתפוצצים.

בשנת 2016 היא מונתה לתפקיד סמנכ”לית בכירה למו”פ שבמסגרתו היא אחראית על תוכניות המחקר והפיתוח של רפאל ועל הקשר עם האקדמיה ועם משרד הביטחון. בראיון ל-Techtime ולפורום מנהלי המו”פ בלשכת המהנדסים, היא סיפרה על הדילמות הכרוכות בניהול מו”פ ועל אסטרטגיית המו”פ של רפאל.

כיצד עוברים ממדע להנדסה?

“חברת רפאל אינה רק ארגון הנדסי, אלא גם גוף מחקרי המעסיק מדענים בתחומים כמו פיסיקה וכימיה. באסטרו-פיסיקה צריך להבין בו-זמנית גם תהליכים גרעיניים הנמשכים חלקיקי שניות, וגם את מחזור החיים של כוכב הנמשכים מיליארדי שנים. זהו הסוג של ראייה רחבה הנדרשת כדי לגבש את אסטרטגיית המו”פ של ארגון טכנולוגי כמו רפאל”.

במה שונה ניהול מו”פ אזרחי מניהול מו”פ בטחוני?

“במו”פ הביטחוני ישנם פרוייקטים בעלי אורך נשימה ארוך מאוד המגיעים לבגרות מבצעית לאט מאוד. לאחרונה השלמתי את תהליך הגדרת אסטרטגיית המו”פ של רפאל ל-20 השנים הבאות. אנחנו רואים ששיעור ההצלחה של תחזיות טכנולוגיות בשוק הביטחוני גבוה בהרבה מאשר תחזיות בשוק האזרחי. ככל הנראה הסיבה לכך נעוצה בעובדה  שפרוייקטים ביטחוניים הם ארוכי טווח ונדרש יותר זמן רב כדי לבסס את הטכנולוגיה ולהשתמש בה”.

“השוק האזרחי מוביל את המהפיכה הטכנולוגית”

“עד מלחמת העולם השנייה המו”פ האזרחי שלט בהתפתחות הטכנולוגית. הסקיצות הראשונות של הטנק המודרני בוצעו לפני המלחמה עבור משלחת אל הקוטב. אחרי מלחמת העולם השנייה הוקמו ארגונים ממשלתיים גדולים מאוד, כמו DARPA בארה”ב, לביצוע מחקר ופיתוח בטחוני. אחרי שנת 2000 התחולל שינוי נוסף וכיום השוק האזרחי מוביל את המהפיכה הטכנולוגית הרביעית: דיגיטציה,שבבים, בינה מלאכותית, מערכות אוטונומיות ועוד. בין 20 החברות המשקיעות כיום את תקציבי המו”פ הגדולים בעולם – אין אף חברה ביטחונית”.

מהי המשמעות של זה מבחינתך?

“האתגר שלי הוא להסתכל החוצה ולראות מה מתפתח בחוץ, ומה אני יכולה להכניס פנימה ולקדם אותו בתוך רפאל. צריך גם להבין כיצד לשתף פעולה עם האקדמיה ועם חברות סטרט-אפ. מה מביאים לארגון ומה מוציאים ממנו. למשל הדוגמה של קוד פתוח: אתה צריך לדעת להשתמש בקוד הפתוח, אבל אתה צריך גם לשתף ידע בחזרה. רפאל מעורבת עמוקות בקוד פתוח. פיתחנו סביבות עבודה ייחודיות המאפשרות לנו להשתמש במערכות קוד פתוח ולהחזיר קוד לקהילה. בעולם העיבוד הנוירוני והבינה המלאכותית יש הרבה מאוד פעילות בסביבת קוד פתוח והמהנדסים של רפאל הם חלק מאותו עולם”.

מהו תפקידו של מנהל המו”פ בארגון הנדסי גדול כמו רפאל?

“התפקיד המרכזי הוא להתוות את הדרך. המטרה שלי היא שבעוד 10-15 שנים רפאל תהיה חזקה טכנולוגית כמו שהיא כיום. מפת הדרכים שלנו כוללת טכנולוגיות מתקדמות כמו מחשוב, תקשורת, מחשוב והצפנה קוונטיים, מערכות אוטונומיות, בינה מלאכותית, ייצור מיידי (Rapid Manufacturing) ועוד. אין הרבה ארגונים החושבים כל-כך רחוק”.

רפאל ו-G42 מאיחוד האמירויות מקימות חברה משותפת לטכנולוגיות בינה מלאכותית לשוק האזרחי

בתמונה למעלה: ארוע חתימת ההסכם. מימין לשמאל: שגריר איחוד האמירויות הערביות בישראל מוחמד מחמוד אל-חאג’ה, מנכ”ל G42 פנג שיאו, ומנכ”ל רפאל יואב הר-אבן

חברת רפאל חתמה אתמול (א’) על הסכם להקמת חברה משותפת עם חברת G42 מאיחוד האמירויות. החברה האזרחית המשותפת תיקרא Presight.AI, ותעסוק בפיתוח וניהול פרויקטים אזוריים ובינלאומיים בתחומי הבינה המלאכותית וביג דאטה. חברת Presight.AI תקים גם מרכז מו”פ בישראל שיעסוק בפיתוח וקידום יכולות בינה מלאכותית וביג דאטה ליישומים אזרחיים בתחומים דוגמת בנקאות, פיננסים, בריאות ועוד. אירוע החתימה נערך בהשתתפות שגריר איחוד האמירויות הערביות בישראל מוחמד מחמוד אל-חאג’ה, מנכ”ל G42 פנג שיאו, מנכ”ל רפאל יואב הר-אבן, מנכ”ל G42 ישראל מעוז בן-ארי ועוד.

חברת רפאל מתמחה בטכנולוגיות בינה מלאכותית וביג-דאטה, ומובילה פרויקטים רבים בתחום הזה ובתחומים משיקים כמו הגנת סייבר, מערכות איסוף ועיבוד מודיעין, טכנולוגיות עיבוד תמונה ועוד. רפאל הקימה את חמ”ל הסייבר הלאומי בבאר-שבע, ואת מערך הגנת הסייבר של בנק ישראל ושל רכבת ישראל. חברת G42 מפעילה תשתית מחשוב ענן עצמאית מהגדולות והחזקות במזרח התיכון. היא פעילה בתחום הדיגיטציה של ארגונים גדולים ומדינות. בשבוע שעבר היא קיבלה השקעה של כ-800 מיליון דולר מקרן ההשקעות האמריקאית Silver Lake.

שגריר איחוד האמירויות בישראל, מחמוד אל-חאג’ה, אמר שההסכם בין שתי החברות יסייע לקדם פעילות כלכלית שתביא לצמיחה בשתי המדינות. “אנחנו עדיין בתחילתו של מסלול מרגש של שיתוף פעולה”. מנכ”ל רפאל, יואב הר-אבן, אמר שהקמת החברה המשותפת עם G42 היא אבן-דרך חשובה. “במשך שנים משקיעה רפאל משאבי מחקר ופיתוח בתחום הבינה המלאכותית וביג דאטה, ליישומים צבאיים וליישומים אזרחיים גם יחד. נרחיב את שיתופי הפעולה שלנו עם תעשיות נוספות ועוד שותפים בעולם”.

בעבר נחשה השוק הבטחוני לשוק הטכנולוגי המתקדם ביותר. לאחרונה נודע ל-Techtime שבחברת רפאל מעריכים שכיום השוק האזרחי מתקדם יותר, ומוביל את המהפיכה הדיגיטלית, מהפיכת הבינה המלאכותית, תחום המערכות האוטונומיות ועוד. לכן יש לה עניין להרחיב את שיתופי הפעולה עם חברות מסחריות ואת היקף הפעילות האזרחית הקשורה לתחומים אלה.

מכירות רפאל ב-2020 הסתכמו בכ-2.75 מיליארד דולר

בשנת 2020 הסתכמו המכירות של חברת רפאל בכ-9,454 מיליון שקלים (2.75 מיליארד דולר). החברה דיווחה על רווח נקי של 322 מיליון שקלים (94 מיליון דולר). היקף ההזמנות עומד על סך 7,900 מיליון שקלים (2.29 מיליארד דולר). צבר ההזמנות הכולל מסתכם בכ-22,880 מיליון שקלים (7.12 מיליארד דולר), המהווה 2.3 שנות מכירה.

מנכ”ל רפאל, יואב הר-אבן, אמר שהתוצאות הושפעו לרעה עקב היעדר תקציב מדינה שפגע בקבלת הזמנות, שחיקת שער החליפין של השקל מול הדולר, וכמובן ממשבר הקורונה. “יחד עם זאת, ההיערכות הכוללת שביצענו וההירתמות של המנהלים והעובדים, סייעו לנו למזער את הפגיעה ולעמוד בכל מועדי האספקות בארץ ובחו”ל. במקביל, ביצענו רכישות והקמנו מפעל ייצור נוסף בשלומי”.

חברת רפאל הנה המעסיק התעשייתי הגדול ביותר בצפון הארץ, עם כ-8,000 עובדים באופן ישיר ועוד כ-20 אלף בתי-אב באופן עקיף ורכש שנתי של למעלה מ-4 מיליארד שקלים מקבלני משנה חיצוניים, בעיקר בצפון הארץ. רפאל מעבירה בכל שנה 50% מרווחיה לקופת המדינה. מאז הפיכתה לחברה עסקית, העבירה רפאל למדינה דיבידנדים בהיקף של כ-2 מיליארד שקלים.

ההישגים הבולטים של 2020 היו מסירת שתי סוללות כיפת-ברזל ראשונות ומערכות מעיל רוח לצבא ארה”ב, הרחבת מעגל הלקוחות של מערכת טילי “ספייק”, ניסוי מערכתי של שרביט קסמים ושל כיפת ברזל, הדגמה של יכולת יירוט רחפנים, וכן הדגמה והצגה של תפיסת קרב חדשנית. כמו כן חנכה רפאל מרכז חלל ללוויינות, תוך הרחבת פעילות בשלוחות הפיתוח בירושלים ובתל אביב. היא זכתה בפרוייקט מודיעיני רב-זרועי אסטרטגי עבור מערכת הביטחון, ובשני פרסי ביטחון ישראל.

חשיפה: אירונאוטיקס נכנסת לשוק בטחון המולדת

בתמונה למעלה: המל”ט אורביטר מתוצרת חברת אירונאוטיקס

חברת אירונאוטיקס (Aeronautics) גיבשה אסטרטגיה חדשה אשר מיועדת לפתוח בפניה שווקים אזרחיים, כך נודע ל-Techtime. יצרנית המל”טים מיבנה שנרכשה בשנת 2019 על-ידי חברת רפאל (Rafael) ואביחי סטולרו, גיבשה אסטרטגיה חדשה שאחת ממטרותיה המרכזיות היא לחדור לשוק ביטחון המולדת (HLS), ולא להתמקד רק בשוק הצבאי שבו היא פעילה כיום. להערכת החברה, הדבר יאפשר לה לייצר מנוע צמיחה נוסף.

האסטרטגיה הזאת עומדת מאחורי העיסקה המפתיעה שבה רכשה אירונאוטיקס את חטיבת הפרויקטים של חברת מגל (Magal), הפעילה מאוד בשוק ביטחון המולדת בעולם. במסגרת האסטרטגיה הזאת החברה ביצעה מהלכים נוספים, ובראשם השקעה גוברת בפיתוח ושדרוג משפחת הרחפנים של החברה וקידום יכולות המל”טים הטקטיים שלה. בשונה ממל”טים, רחפנים מתאימים יותר למשימות בטחון המולדת בשל תכונות כמו המראה ונחיתה אנכיות (VTOL) ויכולת שהיייה באוויר בנקודה קבועה.

סמנכ”ל הכספים (CFO) של אירונאוטיקס, שחק משה, הסביר בשיחה עם Techtime שהחברה בשלה לפרוץ אל מעבר לשוק המסורתי שלה. “שוק המל”טים הצבאיים צומח בעקביות, אבל בקצב מתון. לעומתו שוק בטחון המולדת הוא שוק עם הרבה מאוד הזדמנויות ופוטנציאל, ואנחנו מאמינים שיש לנו יכולות וטכנולוגיות מתאימות עבורו”.

מדובר בשוק גדול מאוד. להערכת מכון המחקר  ResearchAndMarkets, שוק בטחון המולדת העולמי נמצא בצמיחה עקבית וצפוי להגיע להיקף של כ-658 מיליארד דולר בשנת 2026. בשוק הזה, אירונאוטיקס מתכננת להתמקד בתחום ההגנה ההיקפית מהאוויר ומהיבשה ולספק פתרונות הגנה על מתקנים ותשתיות קריטיות, פתרונות סיור ימי, אבטחת נמלים, הגנה על תשתיות גז ונפט ועוד.

סמנכ"ל הכספים של אירונאוטיקס, שחק משה
סמנכ”ל הכספים של אירונאוטיקס, שחק משה

הפתעת מגל

כאמור, בחודש שעבר רכשה אירונאוטיקס את חטיבת הפרויקטים של מגל תמורת 35 מיליון דולר. העיסקה הפתיעה מאוד את השוק, שכן חטיבת הפרויקטים אחראית ליותר ממחצית מהכנסות מגל. החטיבה עוסקת בתכנון והקמת מערכי אבטחה באתרים רגישים כגון נמלים ושדות תעופה, בקרת גבולות ועוד. בין היתר, השתתפה החטיבה בפריסת אמצעי האבטחה לאורך הגבול עם מצרים למניעת הסתננות. גורם מפתיע נוסף היה המיקוד שלה: מדוע יצרנית מל”טים רוכשת חטיבה העוסקת באינטגרציה של פתרונות קרקעיים כגון גדרות חכמות, חיישני מגע, סיבים אופטיים ומצלמות?

שחק הסביר: “יש לנו הרבה יכולות, אבל הבנו שחסרה לנו נוכחות בשוק העולמי. רצינו חברה ישראלית, בעלת פריסה רחבה ומוניטין רב בעולם”. בין השאר הוא סיפר שחטיבת הפרויקטים של מגל השלימה פיתוח גרסה לתוכנת שליטה ובקרה, שיכולה לרכז מידע מפלטפורמות שונות. התשתית הטכנולוגית הזאת תאפשר לאירונאוטיקס לשלב ביתר קלות את הפלטפורמות האוויריות שלה בפרוייקטי אבטחה. חטיבת הפרויקטים של מגל מעסיקה כ-220 עובדים. העיסקה צפויה להסתיים בחודשים הקרובים.

מינוף היכולות של קבוצה גדולה

בספטמבר 2019 נרכשה אירונאוטיקס על-ידי רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו תמורת 850 מיליון שקל. בדו”ח האחרון שהגישה לבורסה לפני המחיקה דיווחה אירונאוטיקס על הכנסות של 77.4 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2019. חברת אירונאוטיקס מחזיקה במספר חברות-בנות בבעלות חלקית או מלאה, ובהן קומטקט המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, RT LTA המפתחת בלוני תצפית, קונטרופ המפתחת מטע”דים אלקטרו-אופטיים, חברת זנזוטרה (Zanzottera) המפתחת מנועים למל”טים, וחברת CP Technologies.אשר עוסקת במחשבים מוקשחים.

שחק אמר שהכניסה לתחום ביטחון המולדת תאפשר לאירונאוטיקס למנף את הסינרגיה הטכנולוגית שבין החברות הקבוצה. “יש לנו הרבה יכולות שמתאימות מאוד לשוק ה-HLS, שעד היום פחות טיפחנו”. בתוך כך, אירונאוטיקס ורפאל הקימו צוות משותף שתפקידו לבחון סינרגיות אפשריות בין טכנולוגיות של שתי החברות וקביעת תוכניות עבודה ויישום. “רפאל ואביחי מתנהלים כמשקיעים אסטרטגיים. אנחנו מקיימים שיתופי פעולה רבים. כמות הידע והטכנולוגיה של רפאל היא בלתי נלאית”.

רפאל ואפולו פאוור במו”מ להקמת חברה משותפת

חברת אפולו פאוור (Apollo Power) וחברת רפאל החלו במשא ומתן להקמת חברת משותפת שתתמקד בפיתוח סדרת מוצרים ביטחוניים המשלבים את היריעות הסולאריות הגמישות שפיתחה אפולו פאוור. ההודעה מגיעה לאחר בדיקת היתכנות שביצעה אפולו פאוור לבקשת רפאל ואשר הוכיחה את הפוטנציאל בשימוש בטכנולוגיה שלה לתחום הצבאי. בעקבות ההודעה, מניית אפולו פאוור מזנקת בכ-10% בבורסת תל אביב.

חברת אפולו פאוור, אשר הוקמה בשנת 2014, מפתחת יריעות סולאריות גמישות ליישומים בתחומי הסולאר הצף, הרכב ויישומים מנותקי-רשת (off-grid). הודות לאלסטיות שלהן והמשקל הנמוך, ניתן לפרוס אותן בקלות גם על-גבי משטחים בלתי שטוחים, ועל-ידי לנצל מבנים ושטחים שלא ניתן להציב בהם פאנלים קשיחים וכבדים. החיסרון המרכזי של יריעות סולאריות גמישות נעוץ בעובדה שהנצילות שלהן עדיין נמוכה בהשוואה לפאנלים קשיחים.

ישנם בשוק סוגים שונים של יריעות סולאריות מחומרים שונים. אפולו פאוור רשמה מספר פטנטים על הטכנולוגיה שלה, אך טרם חשפה אותה במלואה, ולא את הרכב החומרים שממנו מורכבות היריעות. לדברי החברה, הנצילות של היריעות שלה הגיעה בשלב זה ל-13.6% – גבוה יחסית בהשוואה לפתרונות מתחרים – והמשקל הוא 1 ק”ג למ”ר. השימוש ביריעות גמישות מתאים במיוחד לתעשיית הרכב החשמלי וההיברידי, מאחר שמשקלן נמוך וניתן לפרוס אותן על כל פני השטח של הרכב, כמו הגג ומכסה המנוע, ולקבל מקור אנרגיה נוסף לרכב המאפשר להגדיל את טווח הנסיעה שלהן, או לחילופין לצמצם את נפח הסוללות. כמו-כן, בזכות האלסטיות הן עמידות בפני רעידות הנסיעה.

רפאל תספק למדינה באסיה טילים ומערכות הנחיית פצצות ב-200 מיליון דולר

בתמונה למעלה: טיל נ”ט מסוג ספייק. בתמונה למטה: מערכת ההנחייה Spice 2000 מותקנת על פצצת אוויר-קרקע

חברת רפאל (Rafael) קיבלה הזמנה ממדינה בדרום מזרח אסיה לספק לה טילי נ”ט מסוג ספייק וערכות הנחייה המאפשרות להפוך פצצות מוטלות לפצצות חכמות, בהיקף כולל של כ-200 מיליון דולר. משפחת טילי ספייק (Spike) היא משפחת טילים אלקטרו-אופטיים מדויקים הנמצאת כיום בשימוש מבצעי נרחב בצה”ל ובצבאות רבים בעולם. הטיל משמש גם כטיל אנטי-טנקי וניתן לשיגור ממגוון פלטפורמות מוסקות, יבשתיות, אוויריות וימיות, ומגיע לטווח של עד 30 ק”מ. ככל הנראה זהו המוצר המצליח ביותר של רפאל בשוק העולמי. חברת רפאל מסרה שעד היום היא סיפקה כ-34,000 טילים ממשפחת ספייק לכ-35 מדינות. מהם כ-6,000 טילים נורו במסגרת אימונים או בשימוש מבצעי בקרבות אמת.

ערכת ההנחייה Spice (Smart, Precise Impact and Cost-Effective) מוכרת גם בשם הקוד הישראלי “ברד”. היא מאפשרת להטיל את הפצצה במרחק של עד 100 ק”מ מהמטרה ונמצאות כיום בשימוש מבצעי בחיל האוויר הישראלי ובמספר חילות אוויר נוספים בעולם. בגרסה הראשונה שלה המערכת נכנסה לשימוש מבצעי בישראל בשנת 2003 (הותקנה במטוסי F-16), כשהיא מצויידת בראש ביות בעל מערכת ניווט אינרציאלית (INS) וחיישן GPS, וכנפיים מתקפלות וסנפירים המנתבים את מסלול הדאייה של הפצצה. רפאל תספק ללקוח את מערכת Spice 2000 המצויידת במערכת ביות חדשה, אשר נחשפה בחודש יוני 2019.

מערכת הביות החדשה כוללת טכנולוגיית זיהוי מטרה מבוססת בינה מלאכותית (Automatic Target Recognition) המאפשרת איתור עצמוני של המטרה בלא תלות באותות GPS. מערכת ATR כוללת לימוד סביבת המטרה באמצעות אימון ברשת נוירונים, והפעלת ההסקות תוך כדי מעוף מבצעי באמצעות השוואת תמונות. הטייס יכול לשאת מספר מטעדים ולקבוע לכל אחד מהם מטרה נפרדת. בשלב הראשון החימוש מתקרב אל סביבת המטרה באמצעות ניווט אינרציאלי (INS). כאשר הוא נמצא בקרבת המטרה מופעלת מערכת הזיהוי האוטונומית ATR, המאפשרת לכל פצצה בנפרד לאתר את המטרה ולמצוא את דרכה אליה. רפאל מסרה שאלגוריתם ATR מאפשר פעולה עצמונית מלאה של החימוש, או פעולה מבוקרת שבה הטייס נמצא במעגל קבלת ההחלטות.

רפאל מתכננת הקמת מפעל ייצור בשלומי

בתמונה למעלה: קונספט “שדה הקרב השקוף” המבוסס על מערכות של רפאל. מקור: רפאל

חברת רפאל (Rafael) מתכננת לפתוח בשבועות הקרובים מפעל ייצור אלקטרוניקה בעיירה שלומי שבגליל. ל-Techtime נודע שרפאל נמצאת במשא ומתן עם מספר מפעלים באזור התעשייה שלומי שהפסיקו לפעול, במטרה לרכוש מהם מבנים ולהקים את המפעל החדש. ככל הנראה המהלכים יושלמו בקרוב, כאשר ברפאל מצפים לפתוח את המפעל בתוך מספר שבועות.

בשלב הראשון יתבסס המפעל החדש על כמה עשרות מעובדי רפאל המתגוררים באזור שלומי, אשר יתחילו לעבוד בו במקום באתר המרכזי של רפאל במפרץ. בהמשך, החברה מתכננת להגדיל את הפעילות ולגייס אליו עובדים נוספים מהאזור. המפעל החדש יתמקד בייצור מערכות אלקטרוניות, מערכות מכניות ובמתן תמיכה בלקוחות הקיימים של רפאל.

השלוחה החדשה בשלומי תתווסף לשלוחות נוספות של רפאל בארץ, הכוללות את מכון דוד בקריות, מכון לשם בגוש משגב, מרכז החדשנות בפארק התעשיות תרדיון, שלוחות הפיתוח בתל-אביב, ירושלים ובאר שבע, ושדות הניסויים של רפאל במרכז הארץ ובדרום. חברת רפאל היא ככל הנראה המעסיק התעשייתי הגדול ביותר באזור הצפון. כיום היא מעסיקה כ-8,000 עובדים באופן ישיר ועוד כ-30 אלף באופן עקיף, באמצעות קבלנים וספקי משנה.

רפאל היא חברה פרטית הנמצאת בבעלות המדינה. בשנת 2019 צמחו מכירותיה בכ-3.9% והסתכמו בכ-9.7 מיליארד שקל. צבר ההזמנות של החברה הסתכם בתחילת 2020 בכ-24.8 מיליארד שקל, המהווה 2.5 שנות מכירה. ראוי לציין שב-2019 נכנסה רפאל לתחום חדש של כלי טיס בלתי מאויישים, בעקבות רכישת חברת אירונאוטיקס מיבנה.

רפאל הקימה חברה לזיהוי אוטומטי של מטרות

חברת רפאל (Rafael) וחברת AnyVision השלימו השבוע את הקמתה של חברת SightX החדשה, אשר תתמקד בפיתוח טכנולוגיות זיהוי ועקיבה צבאיות המבוססות על בינה מלאכותית. אחד מהיעדים הראשונים של החברה יהיה לפתח טכנולגיות לזיהוי אוטומטי של מטרות (ATR). הטכנולוגיות שיפותחו בחברה צפויות להשתלב במערכות של רפאל. חברת SightX תתבסס על תשתיות המחלקה הצבאית של Anyvision, שהיא אחת מהחברות המובילות בעולם בתחום הטכנולוגיות לראייה ממוחשבת.

חברת SightX נמצאת בבעלות משותפת של רפאל ושל בעלי המניות של AnyVision. היא תפעל ממרכז הארץ ותעסיק כמה עשרות עובדים. רפאל הודיעה שהחברה החלה בקמפיין גיוס עובדים שיימשך לאורך השנה. זיהוי מטרות אוטומטי היא אחת מהטכנולוגיות המתפתחות בעולם הראייה הממוחשבת, ומאפשרת לאמל”ח חכם לרכוש מטרות על פי מבנים, מיפוי ודפוסים ויזואליים. רפאל מסרה שהיא כבר משתמשת בזיהוי מטרות אוטומטי במערכות שלה, בעיקר בטילים מדויקים, כטב”מים, ואמצעי תצפית.

פוטנציאל לכוונת המזהה פנים

מלבד הצהרה כללית של מנכ”ל רפאל, יואב הר-אבן, שלפיה העסקה בוצעה במטרה להביא את רפאל “למעמד של מובילה טכנולוגית עולמית בכל הקשור לטכנולוגיות ראייה ממוחשבת”, רפאל לא מסרה מידע נוסף על המשימות של החברה החדשה. יחד עם זאת, המומחיות של אניוויז’ן בטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית לזיהוי פנים, יכולות להעלות השערה שלפיה אחד מהיישומים שרפאל מחפשת הוא כוונת אוטומטית אשר יודעת לזהות מטרה ספציפית: סיכול ממוקד מבוסס זיהוי פנים.

חברת אניוויז’ן הוקמה בשנת 2015 על-ידי היזם הסדרתי אילון אטשטיין, היו”ר פרופ’ שלמה בן-ארצי והטכנולוג הראשי פרופ’ ניל רוברטסון. היא פיתחה טכנולוגיות זיהוי פנים שנועדו להפוך כל מצלמה למצלמה חכמה. החברה עברה לאחרונה שנה סוערת: באמצע 2019 פורסמו ידיעות בתקשורת שלפיהן הטכנולוגיה שלה משמשת לניטור וזיהוי פנים של האוכלוסיה הפלשתינית, ובעקבות זאת החליטה קרן ההשקעות של מיקרוסופט, M12, למכור את אחזקותיה בחברה.

בחודש מרץ 2020 היא פיטרה כמה עשרות עובדים מתוך כ-200 עובדיה, והסבירה זאת בהשלכות של מגיפת הקורונה. לפני כשלושה שבועות היא דיווחה על גיוס הון מפתיע בהיקף של 43 מיליון דולר ממשקיעים שזהותם לא פורסמה, כדי להרחיב את קו מוצרי הזיהוי מרחוק (Remote Authentication) ומוצרי בקרת גישה ללא מגע (Touchless Access Control). עדיין לא ברור האם רפאל משתתפת בהשקעה או לא. מכל מקום, משמעות ההודעה היא שאניוויז’ן נפרדת מהפעילות הצבאית שלה ומתמקדת בפעילות אזרחית בלבד – ויכול להיות שזה מה שאיפשר לה להשלים את הגיוס האחרון.

רייתאון ורפאל הקימו חברה בארה”ב לייצור מערכות כיפת ברזל

חברת רייתאון (Raytheon Missiles & Defense) וחברת רפאל (RAFAEL) הקימו חברה בת משותפת בשם Raytheon RAFAEL Area Protection Systems, אשר תייצר את מערכות כיפת ברזל (Iron Dome) בארצות הברית. שתי החברות מעריכות שעד סוף 2020 הן ישלימו את בחירת אתר הייצור. זה יהיה מתקן הייצור היחיד מחוץ לישראל אשר מסוגל לייצר מערכות שלמות.

מנהל חטיבת מערכות ההגנה בפני טילים של רייתאון, סאם דנק, אמר שהמתקן יאפשר הצטיידות של צבא ארצות הברית ואספקת המערכות לבנות הברית של ארצות הברית. באתר החדש ייוצרו גם טילי היירוט מסוג תמיר (Tamir) שבהם משתמשת ישראל, וגם טילי היירוט מסוג SkyHunter, שהם הגרסה האמריקאית של תמיר. שניהם מיועדים ליירט טילי שיוט, מערכות אוויריות בלתי מאויישות, רקטות, פגזי מרגמה, פגזי ארטילריה ואיומים אוויריים קצרי טווח אחרים.

יותר מ-2,500 יירוטים מבצעיים

מערכת כיפת ברזל נחשבת למערכת ההגנה בפני טילים הנפוצה ביותר בעולם. מאז תחילת הפעלתה בשנת 2011 היא הצליחה להגיע לשיעור הצלחה של 90% ולבצע יותר מ-2,500 יירוטים מבצעיים. חברת רייתאון דיווחה שלהערכתה מוגנת ישראל כיום באמצעות 10 סוללות כיפת ברזל, הכוללות מערכת מכ”ם בשדה, מספר עמדות שיגור וכמה עשרות טילי תמיר בכל אחת מהן.

טילי תמיר מסוגלים לפגוע באיום מתקרב ממרחק של 4-70 ק”מ. אלה טילים בעלי ראש ביות אלקטרו-אופטי וסנפירי ניווט אשר מתמרנים את דרכם אל המטרה ומפוצצים מטען הרס באמצעות פקודה ממרעום קירבה. בעקבות העניין של הצבא האמריקאי ושל צבאות אחרים, פיתחו רייתאון ורפאל את הטיל המיירט SkyHunter, כדי להגדיל את קיבולת הייצור ואספקה של טילים.

משגר נייד של רפאל משגר את טיל היירוט תמיר
משגר נייד של רפאל משגר את טיל היירוט תמיר

שיתוף הפעולה בין רפאל ורייתאון בתחום ההגנה בפני טילים החל לפני עשר שנים. הקשרים התהדקו בשנה שעברה, כאשר הצבא האמריקאי הצהיר שהוא מעוניין לרכוש שתי סוללות כיפת ברזל כדי לסגור זמנית פער בהגנה. באוגוסט 2019 הזמינה ארצות הברית מרפאל שתי מערכות כיפת ברזל עבור צבא היבשה הפרוסים במקומות שונים בעולם.

בדיוק היום (ג’) הגיעות לישראל בטיסה שתי משאיות האושקוש אשר ישמשו עבור המערכות של הצבא האמריקאי. במודל ההגנה הרב-שכבתי מפני טילים בליסטיים, מערכת כיפת ברזל מספקת את מעטפת ההגנה הנמוכה ביותר. רייתאון מסרה שהיא משתפת פעולה עם רפאל גם בתחום מערכות קלע דוד (David’s Sling System) המיועדות לספק הגנה בפני איומים גבוהים יותר.

אסטרטגיית הייצור בחו”ל

חברת רפאל נמצאת בבעלות המדינה, והעבירה לה בתחילת השנה דיבידנד של חצי מיליארד שקל. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-2.7 מיליארד דולר וצבר ההזמנות הסתכם בכ-7.2 מיליארד דולר. הייצור בחו”ל הוא חלק מאסטרטגיה רחבה של רפאל שנועדה לייצר מערכות במדינות היעד, וגם תוצר של דרישה המגיעה ממדינות שונות המתנות הסכמי רכש בטחוני במרכיב של ייצור מקומי.

כך למשל, בנובמבר 2019 קיבלה רפאל הזמנה מצבא גרמניה לאספקת כמה אלפי טילי ספייק וכמה מאות משגרים עבור הטילים. ההזמנה מבוצעת באמצעות חברת Eurospike, שהיא חברה אירופית הנמצאת בבעלות משותפת של רפאל, Rheinmetall Electronics ו-Diehl Defence, ועוסקת גם בייצור הטילים בגרמניה.

רפאל: הזמנות בהיקף 200 מיליון שקל לטילי “ספייק” ומערכות לייטנינג

בתמונה למעלה: מטעד לייטנינג מתחת לגחון מטוס F-16

חברת רפאל (Rafael) דיווחה על קבלת הזמנות בהיקף של כ-200 מיליון שקל לאספקת מערכות אלקטרו-אופטיקה מסוג לייטנינג (Litening) עבור מטוסי קרב אמריקאים, והזמנות המשך לטילי ספייק עבור מדינה באירופה. לייטנינג היא משפחת מערכות אלקטרו-אופטיות לניווט, זיהוי ותקיפת מטרות מהאוויר. במערכת משולבים חיישנים וציין לייזר לשיגור מדויק. הן ניתנות להרכבה על 20 פלטפורמות אוויריות שונות, ועד היום כבר צברו יותר ממיליון שעות טיסה מבצעיות. בסך הכל, רפאל מכרה כ-1,500 מערכות לייטנינג ל-27 מדינות בעולם.

משפחת טילי ספייק (Spike) היא קבוצה של טילים טקטיים אלקטרו-אופטיים הנמצאים בשימוש מבצעי נרחב בצה”ל ובצבאות רבים בעולם. טילי ספייק ניתנים לשיגור מכ-45 פלטפורמות ביבשה, בים ובאוויר. כ-34 מדינות משתמשות כיום בטילי ה-ספייק, בהן גם 19 מדינות האיחוד האירופי ומדינות ברית נאט”ו . עד כה רפאל סיפקה ללקוחות כ-34,000 טילי ספייק. יותר מ-6,000 טילים נורו, הן כחלק מאימונים והן בשימוש מבצעי בשדה הקרב.

משפחת ספייק היא אחת ממשפחות המוצרחים המצליחות ביותר של רפאל. בשנה שעברה היא הכריזה על הטיל Spike NLOS, שהוא טיל רב-משימתי השייך לקטגוריית טילי הדור ה-5 של רפאל. סוללת משגרי Spike NLOS מסוגלת לכסות באש תוואי שטח נרחב ולבצע תקיפה של מספר מטרות משוריינות בו-זמנית. הטיל כולל כולל ראש-ביות אלקטרו-אופטי המאפשר ניווט לנקודת ציון מוגדרת בלא תלות ב-GPS.

הצוות משגר את החימוש לנקודת ציון שהוזנה מראש, גם ללא קו ראייה. תוך כדי מעוף המפעיל צופה במטרה באמצעות החיישן המצוי בראש הביות האלקטרו-אופטי ומנהג את הטיל אל מטרתו. הדבר מאפשר שימוש בטיל גם בסביבה אורבנית צפופה שבה חיוני לצמצם למינימום את היקף הנזק האגבי.

רפאל חשפה רב-משגר עבור טילי נ”ט

חברת רפאל (Rafael) חשפה משגר רב-טילי חדש המסוגל לשגר עד 8 טילי נ”ט מסוג Spike NLOS (“תמוז 5”, בשם העברי). המשגר הייחודי פותח ברפאל ויוצר בפולין בשיתוף תאגיד PGZ הפולני. הפיתוח והייצור של המשגר הם תוצר של התמודדות רפאל במכרז גדול של צבא פולין לרכישת מערכות וטילים ארוכי טווח כנגד טנקים. המשגר החדש ניתן להתאמה לכל סוגי הפלטפורמות היבשתיות, לרבות נגמ”שי BWP-1 ו-KTO Rosomak הנמצאים בשימוש צבא פולין.

הטיל Spike NLOS הוא טיל רב-משימתי בעל טווח הירי הגדול ביותר מבין טילי משפחת ספייק ומגיע לטווח יעייל של יותר מ-30 ק”מ. סוללת משגרי Spike NLOS מסוגלת לכסות באש תוואי שטח נרחב ולבצע תקיפה של מספר מטרות משוריינות בו-זמנית. הטיל שייך לקטגוריית טילי הדור ה-5 של רפאל, וכולל כולל ראש-ביות אלקטרו-אופטי המאפשר ניווט לנקודת ציון מוגדרת בלא תלות ב-GPS. הדבר מאפשר שימוש בטיל גם בסביבה אורבנית צפופה שבה חיוני לצמצם למינימום את היקף הנזק האגבי.

הצוות משגר את החימוש לנקודת ציון שהוזנה מראש, גם ללא קו ראייה. תוך כדי מעוף המפעיל צופה במטרה באמצעות החיישן המצוי בראש הביות האלקטרו-אופטי ומנהג את הטיל אל מטרתו. ספקיי היא משפחת טילים טקטיים אלקטרו-אופטיים הנמצאת בשימוש מבצעי בצה”ל וב-34 צבאות אחרים בעולם. עד היום רפאל סיפקה כ-33,000 טילים שהותקנו על-גבי כ-45 פלטפורמות שונות, בהן: מסוקים, כלי-רכבים וכלי-שיט.

ניסוי של רפאל שבו המפעיל צופה במטרה ממרחק 32 ק"מ דרך חיישני הביות של הטיל
ניסוי של רפאל שבו המפעיל צופה במטרה ממרחק 32 ק”מ דרך חיישני הביות של הטיל

ייצור המשגרים בפולין הוא חלק מאסטרטגיה רחבה של רפאל שנועדה לייצר מערכות במדינות היעד, וגם תוצר של דרישה המגיעה ממדינות שונות אשר מתנות הסכמי רכש בטחוני במרכיב של ייצור מקומי. כך למשל, בנובמבר 2019 קיבלה רפאל הזמנה מצבא גרמניה לאספקת כמה אלפי טילי ספייק וכמה מאות משגרים עבור הטילים. ההזמנה מבוצעת באמצעות חברת Eurospike, שהיא חברה אירופית הנמצאת בבעלות משותפת של רפאל, Rheinmetall Electronics ו-Diehl Defence, ועוסקת גם בייצור הטילים בגרמניה.

חברת רפאל נמצאת בבעלות המדינה, והעבירה לה בתחילת השנה דיבידנד של חצי מיליארד שקל. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-2.7 מיליארד דולר וצבר ההזמנות הסתכם בכ-7.2 מיליארד דולר.

רפאל פיתחה חיישן עבור המל”ט הטקטי של אירונאוטיקס

בתמונה למעלה: מטעד MicroLite של רפאל מתחת לחרטום המל”ט אורביטר-4 של אירונאוטיקס

חברת רפאל הציגה בסוף השבוע את אחד מהפירות הראשונים של עסקת רכישת חברת אירונאוטיקס מיבנה, שהושלמה בחודש ספטמבר 2019. במהלך וובינר מקוון שהיא קיימה בשבוע שעבר, גילה סמנכ”ל סמנכ”ל הפיתוח העסקי בחברה, גדעון וייס, שהמטעד האלקטרו-אופטי החדש של החברה, MicroLite ISR, מותאם לשימוש במל”ט הטקטי אורביטר-4 של חברת אירונאוטיקס. “זוהי דוגמא מובהקת לסינרגיה שבין שתי החברות”, אמר.

במהלך הדיון, נחשפו פרטים מרתקים על החיישן שלא נמסרו קודם לכן, כשהוכרז בפברואר השנה (2020). מדובר במערכת שלמה בגודל של כדורגל בקוטר של 25 ס”מ ובמשקל של 8 ק”ג בלבד. לב המערכת הינו מצלמה דואלית המצלמת בו-זמנית דרך אותה עדשה, שתי תמונות נפרדות של האזור הנבדק על-ידי המל”ט: צילום חום באמצעות חיישן Mid Range IR וצילום אור נראה באמצעות מצלמת וידאו ברזולוציה של מיליוני פיקסלים.

מטרת החיישן היא לספק כיסוי רציף אל אזור מטרה רחב ובמקביל לעקוב אחר מטרות יעד נפרדות בתוך אזור הכיסוי. המערכת כוללת מערך תוכנה מורכב המאפשר לספק זיהוי ברמת נקודת ציון גיאוגרפית של כל מטרה, שילוב התמונות הנפרדות, עיבוד התמונות כדי לאתר תופעות כמו גילוי תנועה, דחיסת אותות הווידאו ושידור שטף וידאו חי אל המשתמשים.

לדברי מנהל פרוייקט הפיתוח ברפאל, צבי יבין, כמות המידע כל-כך גדולה שלא ניתן לשדר אותה מהמל”ט. “כדי לבצע את כל הפעולות האלה פיתחנו יחידת אלקטרוניקה ייעודית המבצעת את כל פעולות החישוב על-גבי הפלטפורמה האווירית עצמה”.

נדרשו 20 מחזורי תכנון נפרדים כדי להגיע לתוצאה

הוא סיפר שהדרישות מהתכנון היו כל-כך קיצוניות, שרפאל נאלצה לבצע 20 מחזורי תכנון שונים, עד שהצליחה להגיע לתוצאה הסופית. אחת מהתכונות הייחודיות של המערכת היא יכולת חזרה בזמן. המטעד כולל מערך גדול מאוד של זיכרון אשר זוכר את כל הארועים שנקלטו במצלמות. צבי יבין אמר שהמפעילים יכולים לתחקר השתלשלות אירועים באמצעות חזרה אחורה בזמן, וניתוח בדיעבד של מהלכים שנעשו בזירה המסוקרת (Forensic Analysis). כך למשל הם יכולים לשחזר את המסלול שעשתה מטרה מסויימת ומהיכן היא הגיעה – עוד לפני שהיא זוהתה והוגדרה כמטרה מעניינת.

לצד התקנתה במל”ט של אירונאוטיקס, רפאל מציעה את המערכת לשימוש גם בכלי טיס מאויישים ובבלוני תצפית. מטעד מיקרולייט שייך למשפחת מערכות ISR – Intelligence, Surveillance and Reconnaissance של רפאל. המוצר המוביל במשפחה הזו הוא המטעד RecceLite המיועד לשימוש ממטוסי קרב ואוסף מידע באמצעות מצלמה מולטי-ספקטרלית הפועלת בו-זמנית בתדרי: NIR, SWIR, MWIR ואור נראה (Color VIS).

זוהי מערכת גדולה בהרבה: היא מופיעה במטעד באורך של 220 ס”מ ובקוטר של 40 ס”מ ושוקלת כ-200 ק”ג. עד היום היא סופקה ל-13 חילות אוויר באירופה, באסיה ובאמריקה הדרומית, עבור מטוסי הקו הראשון דוגמת F-16, F-18, טייפון, טורנדו, גריפן ועוד.

המטעד האלקטרו-אופטי RecceLite מתחת לגחון המטוס טייפון של חיל האוויר הבריטי
המטעד האלקטרו-אופטי RecceLite מתחת לגחון המטוס טייפון של חיל האוויר הבריטי

מכירות אלביט, רפאל והתעשייה האווירית: 11.3 מיליארד דולר

בתמונה למעלה: השמדת טיל תוקף בניסויים שרפאל ביצעה במערכת ההגנה מעיל-רוח

הדו”חות השנתיים של שלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות בישראל: רפאל, אלביט והתעשייה האווירית’ מלמדים שהתעשיות הביטחוניות הגדולות הן עוגן של יציבות עבור המשק הישראלי. המכירות של רפאל צמחו ב-2019 בכ-3.9% להיקף שיא של כ-2.7 מיליארד דולר. לחברה צבר הזמנות של כ-7.2 מיליארד שקל, שהם שווי ערך למכירות בשנתיים וחצי. בשנת 2019 השלימה רפאל את רכישת חברת אירונאוטיקס תמורת כ-850 מיליון שקל. החברה דיווחה שמספר עובדיה צמח בכ-800 עובדים, כנראה רובם עובדי אירונאוטיקס’ וכיום היא המעסיק הגדול ביותר בצפון הארץ, עם כ-8,000 עובדים.

דיבידנד למדינה: 2 מיליארד שקל

במהלך 2019 החברה זכתה במספר הזמנות משמעותיות מאוד, בהן: מכירת שתי סוללות כיפת-ברזל ואספקת המערכות הראשונות של מערכת ההגנה האקטיבית מעיל-רוח לצבא ארה”ב. בנוסף, היא קיבלה שתי הזמנות ענק מצבא הודו ומצבא גרמניה, להצטיידות בטילים האנטי-טנקיים ממשפחת ספייק (Spike). מנכ”ל רפאל, אלוף (במיל.) יואב הר-אבן, אמר שהחברה מעורבת כיום בפרוייקטים לאיתור טכנולוגיות שיסייעו למאבק במגיפת הקורונה. רפאל נמצאת בבעלות המדינה, ומעבירה לממשלה דיבידנד שנתי ממוצע של כ-2 מיליארד שקל (מחצית מהרווח).

מכירות התעשייה האווירית צמחו מכ-3.7 מיליארד דולר ב-2018 לכ-4.1 מיליארד דולר ב-2019. בעקבות שינוי ארגוני בחברה מחודש ינואר 2019, היא פועלת כיום במתכונת של ארבע חטיבות מרכזיות. הגדולה שבהן היא חטיבת טילים וחלל שמכירותיה ב-2019 הסתכמו בכ-1.28 מיליארד דולר. החטיבה השנייה בגודלה ממוקדת באלקטרוניקה צבאית. למעשה זוהי חברת אלתא, שמכירותיה ב-2019 הסתכמו בכ-1.1 מיליארד דולר בהשוואה ל-836 מיליארד דולר בשנת 2018. מכירות חטיבת כלי הטיס הצבאיים הממוקדת בייצור כטב”מים צמחו רק במעט, מ-410 מיליון דולר ב-2018 לכ-462 מיליון דולר בשנת 2019.

האם השבתת התעופה העולמית תזניק את חטיבת התעופה?

חטיבת התעופה עוסקת בפיתוח, ייצור והרכבת מכלולים של מטוסי מנהלים אזרחיים, מרכז תמיכה ושירות למטוסים המשרת חברות תעופה ומפעילי מטוסים (לשעבר בדק מטוסים), הסבות מטוסי נוסעים למטען והשבחה ותחזוקה של מטוסים צבאיים ופיתוח מערכות אוויוניקה. מכירות החטיבה צמחו רק במעט וגם ב-2019 הן היו בסביבות כ-1.3 מיליארד דולר.

לאור המצב כיום, דווקא החטיבה הזאת היא מעניינת במיוחד. מגיפת הקורונה השביתה אלפי מטוסים בעולם וחלק גדול מהם מאוחסן בתנאים לא מושלמים וייאלץ לעבור תהליכי החזרה לכשירות עם שוך המגיפה. יכול להיות, שהיציאה מהמשבר תהיה הזדמנות עסקית יוצאת דופן דווקא לחטיבה הכי אזרחית של התעשייה האווירית.

אסטרטגיית הרכישות של אלביט צפויה להתבטא גם ב-2020

הצמיחה הגדולה ביותר היתה של חברת אלביט מערכות, שמכירותיה ב-2019 הסתכמו בכ-4.5 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-3.7 מיליארד דולר בשנת 2018. הצמיחה הגדולה במכירות היא תוצאה של כניסה לשווקים חדשים באמצעות שתי עסקאות רכישה גדולות: רכישת חברת תעש מהמדינה בחודש נובמבר 2018 תמורת 495 מיליון דולר, ורכישת חברת Universal Avionics Systems האמריקאית באפריל 2018 תמורת כ-120 מיליון דולר.

יכול להיות שגם ב-2020 היא תראה צמיחה גבוהה יחסית, הודות לעובדה שבאמצע 2019 היא רכשה את חטיבת מערכות ראיית הלילה של חברת האריס האמריקאית (Harris Night Vision) תמורת כ-350 מיליון דולר. החטיבה נחשבת לספק מרכזי של מערכות ראיית לילה עבור הצבא האמריקאי ובעלות הברית של ארצות הברית.

ישראל פיתחה לייזר מהפכני ליירוט טילים ורקטות

מחקר טכנולוגי שבוצע בשנים האחרונות בשיתוף רפאל, אלביט וחוקרים מהאקדמיה בישראל, הביא לפריצת דרך טכנולוגית בתחום הלייזר רב-העוצמה. היום (ד’) הודיע ראש מו”פ מפא”ת במשרד הביטחון, תא”ל יניב רותם, שבעקבות פיתוח הטכנולוגיה החדשה נכנסת ישראל לעידן של “לוחמת אנרגיה” באוויר, ביבשה ובים. “ההשקעות המו”פ שביצענו בשנים האחרונות מציבות את ישראל בין המדינות המובילות בתחום הלייזר רב-עוצמה. במהלך שנת 2020 נבצע הדגמת יכולות של הלייזר בשטח”.

מפא”ת מסרה שלאורך השנים היא השקיעה מאמצים רבים בקידום הטכנולוגיה של לייזר רב-עוצמה. “פיתוחים רבים מהארץ ומחו”ל נבחנו והוכחו כלא יעילים. לאחרונה הושגו הישגים משמעותיים שהתאפשרו בעקבות פיתוח לייזר חשמלי, בניגוד ללייזר כימי שבו השתמשו עד כה”. היתרון המרכזי של פריצת הדרך הטכנולוגית מבוססת הוא ביעילות ובדיוק של קרן הלייזר. “באמצעות הטכנולוגיה החדשה הצליחה מערכת הביטחון למקד ולייצב את האלומה על מטרה בטווחים ארוכים, כולל התגברות על הפרעות באטמוספירה.

באוויר, ביבשה ועל-גבי גלגלים

טכנולוגיה זו מאפשרת לפתח מערכות יירוט אפקטיביות שיעניקו שכבה נוספת במאמץ ההגנה על מדינת ישראל באוויר, ביבשה ובים”. בעקבות פריצת הדרך, התניע מפא”ת שלוש תוכניות לפיתוח מדגימי לייזר רב-עוצמה, בשיתוף עם רפאל ואלביט מערכות: פיתוח מדגים למערכת לייזר קרקעית שתשלים את מערכת כיפת ברזל; פיתוח לייזר מתמרן שיותקן על כלי-רכב ויספק הגנה על הכוחות המתמרנים בשטח, ופיתוח מדגים לייזר המבצע יירוט מפלטפורמה אווירית, כדי להגן על מרחבים גדולים יותר.

הלייזר מספק יתרונות עצומים למערכת ההגנה: הפער בעלות של יירוט אנרגטי בהשוואה ליירוט קינטי (באמצעות רקטות) הוא גדול מאוד, ומבטל את היתרון של מתקפות רחבות היקף של רקטות שמערכות יירוט קינטיות לא מסוגלות להתמודד עימן, ולכן זקוקות למדיניות יירוט מאוד חסכונית כדי להימנע ממצב שבו אוזל מלאי המיירטים. זמן התגובה של מיירט לייזר הוא מהיר מאוד, ולכן מיירט יחיד יכול להתמודד עם הרבה מאוד מטרות כמעט בו-זמנית.

מבחינת ישראל מדובר במהפיכה אסטרטגית

הלייזר פועל באמצעות מיקוד קרן אנרגיה על הנשק התוקף, וחימומו לטפרטורות גבוהות הגורמות לו להתפוצץ או להתפרק באוויר. סרטון של משרד הביטחון הממחיש את פעילות המדגימים הטכנולוגיים (למטה) מבהיר עד כמה רחב טווח היישומים של נשק הלייזר החדש. הוא כולל התקנת קרונות נייחים המגינים על מרחב איזורי מפני תקיפת רקטות וטליים בעלי טווח בינוני, התקנת המערכת על-גבי כלי משוריינים באון שבו הם מגינים על הכוחות מפני רקטות, פצצות מרגמה, טילי נ”ט ורחפנים.

למערכת יש גם יכולות של יירוט טילים בליסטיים, דוגמת טילי סקאד או טילים ארוכי טווח המצויים בידי איראן. כאשר היא מותקנת במטוס או על-גבי החרטום של מל”ט, היא מסוגלת ליירט טיל בליסטי באוויר, או להשמיד אותו על הקרקע כאשר הוא נמצא בעמדת השיגור שלו. ההכרזה של מפא”ת היא ללא ספק הישג חסר תקדים ש תעשיית הביטחון הישראלית. ארצות הברית מנסה שנים רבות לפתח נשק לייזר, ואף שיתפה פעולה עם ישראל בפיתוח מערכת נאוטילוס, שנזנחה.

בארצות הברית מתקיימות כיום מספר תוכניות לפיתוח נשק לייזר (הנעזרות במערכות מכ”ם מתוצרת ישראל), אולם הן רחוקות מאוד מהשלב של מדגים טכנולוגי מבצעי. מפא”ת מתכננת כבר השנה (2020) לבצע הדגמות בשטח של הטכנולוגיה החדשה. להערכתה, “הטכנולוגיה החדשה תביא לשינוי אסטרטגי ביכולת ההגנה האווירית של מדינת ישראל”.

סרטון ההדגמה של מיירט הלייזר הישראלי (מקור: משהב”ט):

רפאל תספק לצבא הגרמני כמה אלפי טילי ספייק

בתמונות למעלה ולמטה: חיילים מהצבא הגרמני מתאמנים בירי טילי ספייק

חברת רפאל (Rafael) תספק לצבא גרמניה כמה אלפי טילי ספייק (Spike) המוכרים בגרמניה בכינוי טילי MELLS, וכמה מאות משגרים עבור הטילים. ההזמנה מבוצעת באמצעות חברת Eurospike, שהיא חברה אירופית הנמצאת בבעלות משותפת של רפאל, Rheinmetall Electronics ו-Diehl Defence, ועוסקת גם בייצור הטילים בגרמניה. משפחת טילי ספייק (Spike) נמצאת כיום בשימוש מבצעי נרחב בצה”ל ובצבאות רבים בעולם. הטיל משמש גם כטיל אנטי-טנקי וניתן לשיגור ממגוון פלטפורמות מוסקות, יבשתיות, אוויריות וימיות, ומגיע לטווח של עד 30 ק”מ.

חברת רפאל מסרה שעד היום היא מכרה כ-30,000 טילים ממשפחת ספייק לכ-26 מדינות. מהם נורו כ-5,000 טילים במסגרת אימונים ובשימוש מבצעי. הסכם האספקה הנוכחי נחתם בתחילת החודש כהסכם מסגרת למספר שנים. המשלוח הראשון במסגרתו יכלול אספקת 1,500 טילי ספייק וכמה מאות משגרים (Integrated Control Launch Unit) של רפאל מהדגם החדש.

בינה מלאכותית לאיתור מטרות מוסוות

הזמנת המשגרים נועדה להגיע ליחס משופר בין המשגרים לטילים. כיום משתמש הצבא הגרמני בעיקר במשגרים הניידים של רפאל ובמשגרים המותאמים לכלי-רכב קלים של צבא היבשה הגרמני, דוגמת הרכב פומה. חברת יורוספייק דיווחה שרוב מדינות ברית נאט”ו משתמשות בטילי ספייק. ראש חטיבת יבשה וים ברפאל, משה אלעזר, אמר ששיתוף הפעולה בין המדינות מאפשר להן לנהל מלאי משותף, תמיכה הדדית, ולתחזק יכולות ייצור באירופה.

טיל הדור החמישי במשפחה מגיע לטווח של עד 5.5 ק”מ בשיגור קרקעי ועד 10 ק”מ בירי ממסוק. ניתן לשלב בו שתי תצורות ראשי-קרב: נ”ט טנדם (כפול) עם יכולת חדירה מוגברת, או ראש קרב רב-משימתי המאפשר שליטה יזומה של הכיוון במרעום כדי לשלוט באפקט הנזק, כולל חדירת בטון מזויין בעובי של כ-20 ס”מ, הפעלה מושהית או פיזור רסס היקפי נגד מטרות רכות. ראש הביות כולל חיישן אינפרא-אדום לא-מקורר וחיישן צבעוני באיכות HD. הוא מאפשר עקיבה חכמה אחר מגוון מטרות באמצעות יכולות בינה מלאכותית, ויכולות למידה ועדכון המאפשרות תקיפה של מטרות מוסוות.

צבא ארה”ב קיבל את המשלוח הראשון של “מעיל רוח”

חברת רפאל השלימה בשבועות האחרונים את מסירת המשלוח הראשון של מערכת ההגנה האקטיבית “מעיל-רוח” (Trophy) עבור חטיבות טנקי אברמס של צבא היבשה האמריקאי. העיסקה כוללת את רפאל ואת חברת לאונרדו DRS האמריקאית. המערכות מבוססות על מכ”ם טקטי מתוצרת חברת אלתא, הנמצאת בבעלות התעשייה האווירית. מדובר במשלוח ראשון של מערכות מבצעיות, מתוך עיסקה בהיקף כולל של כחצי מיליארד דולר.

ההסכם הראשוני נחתם בשנת 2018, ובתחילת 2019 החליט הצבא האמריקאי להרחיב אותו ולהתקין את מערכת ההגנה הישראלית בשלוש חטיבות שריון מבצעיות. על-פי התוכנית, גם הצבא האמריקאי וגם המארינס יציידו את חטיבות השריון שלהם במערכות מעיל-רוח, כאשר כמחצית ממכלולי המערכות תיוצר בארצות הברית על-ידי DRS. מנכ”ל רפאל, יואב הר-אבן, אמר שרפאל עמדה בלוח זמנים תובעני, שכלל השלמת ניסויים בתרחישים מאתגרים במיוחד. “מערכת מעיל-רוח גרמה למהפיכה בשדה הקרב המודרני, ושינתה את תפיסת משימות התמרון היבשתי”.

הביצועים של מערכות מעיל רוח הוכחו בקרב במהלך השימוש בהן של צה”ל שהחל בשנת 2011. כיום הן מותקנות בכמה מאות פלטפורמות לחימה קרקעיות בצה”ל, בהן טנקי מרכבה סימן 3 וסימן 4 ועל-גבי נגמ”שי נמ”ר. במהלך השימוש המבצעי, הן ביצעו מספר רב של יירוטים בלא פגיעה בכוחות הלוחמים. רפאל מסרה שהמערכת נבחנה ביותר מ-4,000 ניסויי שטח וביותר מ-500,000 שעות מבצעיות. להערכתה, זו מערכת ההגנה האקטיבית לרק”ם המבצעית היחידה בעולם.

סרטון וידאו של רפאל המציג את מעיל-רוח בפעולה:

הושלמה עסקת רפאל אירונאוטיקס

בתמונה למעלה: מל”ט טקטי מסוג אורביטר מתוצרת אירונאוטיקס

חברת רפאל מערכות לחימה ואיש העסקים אביחי סטולרו השלימו את תהליך רכישת קבוצת אירונאוטיקס. אתמול מסר רשם החברות לרפאל את תעודת המיזוג, שהכריז על מחיקתה של אירונאוטיקס מהבורסה והעברת כל מניותיה יועברו לאחזקת הרוכשות. רכישת אירונאוטיקס תמורת כ-850 מיליון שקל היא עסקת הרכישה הגדולה ביותר שביצעה רפאל.  העיסקה נעשתה במסגרת אסטרטגיה שגובשה בשנת 2017, שנועדה להרחיב את פעילות רפאל, בין השאר על-ידי מיזוגים ורכישות.

בעקבות העיסקה תתחיל רפאל לייצר ולפתח פלטפורמות בלתי מאוישות. החברה מתכננת לשלב פלטפורמות בלתי-מאוישות ומערכות תקשורת, אלקטרו-אופטיקה ויכולות מתקדמות נוספות של רפאל. קבוצת אירונאוטיקס מורכבת מחברות העוסקות בפיתוח ובייצור של פתרונות מודיעיניים מבוססי מערכות בלתי-מאוישות, ופעילות בתחומי טכנולוגיה משיקים. כיום היא משרתת כ-70 לקוחות בכ-50 מדינות. אירונאוטיקס תמשיך להתפתח כחברה עצמאית, אולם תהיה חלק אינטגרלי במגוון פרויקטים משותפים עם רפאל.

6 קטגוריות של מל”טים טקטיים

יו”ר רפאל, ד”ר עוזי לנדאו, אמר שבעקבות הרכישה תיכנס רפאל אל תחומי הפעילות המודיעינית ברום נמוך. “העיסקה תרחיב את יכולות התחרות של החברה בארץ ובעולם”. אירונאוטיקס מייצרת מערכות בלתי מאוישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. במחצית הראשונה של 2019 צמחו צמחו מכירותיה בכ-27%, והסתכמו בכ-77.6 מיליון דולר.

הפעילות העיקרית שלה היא בתחום המל”טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של מוצרים. בנוסף, היא מחזיקה לצד רפאל ב-50% ממניות קונטרופ (Controp) מהוד השרון, המייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות ואינפרא אדום ומחזיקה בבעלות מלאה או חלקית במספר חברות קטנות יותר, בהן: Commtact המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, החברות RT LTA ו-Aero-T, המפתחות בלוני תצפית, חברת זנזוטרה (Zanzottera) המפתחת מנועים למל”טים, וחברת CP Technologies.

למידע נוסף על העיסקה: אירונאוטיקס

ההתאוששות המפליאה של אירונאוטיקס

בתמונה למעלה: מל”ט טקטי מסוג Orbiter 2 של חברת אירונאוטיקס

בשעה שהאישור לעיסקת רפאל-אירונאוטיקס קיבל מעמד של החלטת ממשלה והעיסקה צפויה להסתיים בתחילת ספטמבר, מציגה חברת אירונאוטיקס מיבנה (Aeronautics) גידול במכירות ויכולת התאוששות יוצאת דופן. לאחר שנתיים רצופות שבהן היא דיווחה על קיפאון במכירות בכלל, וירידה בהיקף מכירות המערכות הלא מאויישות בפרט, המייצגות את תחום הליבה המרכזית שלה, היא מציגה שינוי מגמה דרמטי.

המכירות ברבעון השני צמחו ב-50% והסתכמו בכ-45.2 מיליון דולר, והמכירות במחצית הראשונה של השנה צמחו ב-27%, והסתכמו בכ-77.6 מיליון דולר. אפילו הריווחיות הגולמית השתפרה ברבעון השני, מ-31% אשתקד ל-41% השנה. התוצאה: החברה עברה מהפסד נקי של 1.94 מיליון דולר אשתקד, לרווח נקי של 3.97 מיליון דולר ברבעון השני 2019.

מכירות המל”טים בהמראה

המכירות במחצית הראשונה של 2019 התאוששו בעיקר בזכות העלייה התלולה במכירות ברבעון השני, בעקבות עלייה של 11.4 מיליון דולר במכירת מערכות לא מאויישות, והעלייה במכירות של החברה הבת האמריקאית CP Technologies, המייצרת מחשבים מוקשחים צבאיים ותעשייתיים. החברה אוחדה לראשונה בדו”חות אירונאוטיקס ביוני 2018, וברבעון השני היא תרמה כ-8.4 מיליון דולר להכנסות. המכירות של קונטרופ, הנמצאת בבעלות משותפת עם רפאל, ירדו בכ-1.9 מיליון דולר.

ההתאוששות של אירונאוטיקס מתבטאת גם בצבר ההזמנות, אולי בעקבות הסרת המגבלות של משרד הביטחון בחודש פברואר השנה: במחצית הראשונה של 2019 היא קיבלה הזמנות בהיקף של 79 מיליון דולר, בהשוואה ל-62 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בסך הכל, צבר ההזמנות כיום מסתכם בכ-207 מיליון דולר, בהשוואה לכ-177 מיליון דולר אשתקד.

הסכמים חדשים בהיקף של 31 מיליון דולר

במחצית הראשונה של 2019 חתמה אירונאוטיקס על שלושה הסכמים מהותיים בתחום המערכות הלא מאויישות: הסכם תחזוקה למל”טים בהיקף של כ-13 מיליון דולר עם לקוח קודם שכבר רכש מל”טים של החברה, הסכם למכירת מל”טים מסוג Orbiter3 ושירותי תחזוקה בהיקף של כ-8 מיליון דולר, והסכם הבנות לאספקת כלי טיס בלתי מאויישים לתאגיד בדרום אמריקה, המספק שירותים לממשלה המקומית, בהיקף של כ-10 מיליון דולר.

בתוך כך, עיסקת הענק שבה חברת רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו רוכשים את חברת אירונאוטיקס תמורת 850 מיליון שקל, מתקרבת אל שלבי הסיום. החברות נערכות להשלמת המיזוג בתחילת ספטמבר. עם השלמת העיסקה, תיהפך אירונאוטיקס לחברה פרטית בבעלות חברת ר.ס. מיזוג אירו בע”מ, הנמצאת בבעלות שווה של רפאל ושל אביחי סטולרו, ותפסיק להיסחר בבורסה בתל אביב. כיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-830 מיליון שקל.

אירונאוטיקס מייצרת מערכות בלתי מאוישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. הפעילות העיקרית שלה היא בתחום המל”טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של מוצרים. בנוסף, היא מחזיקה לצד רפאל ב-50% ממניות קונטרופ (Controp) מהוד השרון, המייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות ואינפרא אדום ומחזיקה בבעלות מלאה או חלקית במספר חברות קטנות יותר, בהן: Commtact המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, החברות RT LTA ו-Aero-T, המפתחות בלוני תצפית, חברת זנזוטרה (Zanzottera) המפתחת מנועים למל”טים, וחברת CP Technologies.

רפאל הקימה מפעל ציוד תקשורת בהודו

חברת רפאל (Rafael) חנכה ביום ג’ מפעל חדש לייצור מערכות תקשורת טקטית ומערכות לוחמה אלקטרונית, בעיר היידראבאד שבהודו. המפעל פועל במסגרת החברה הבת Astra Rafael Communication System – ARC, הנמצאת בבעלות משותפת של רפאל ושל חברת Astra Microwave Products ההודית. מנכ”ל רפאל, אלוף במיל. יואב הר אבן, אמר שהקמת המפעל היא מרכיב באסטרטגיה של רפאל להרחבת פעילותה בעולם. “אנו עושים זאת באמצעות רכישת חברות ישראליות ובינלאומיות ובאמצעות שיתופי פעולה עסקיים הכוללים פתיחת מפעלים משותפים, העברת ידע והשקעות”.

המפעל החדש מצוי במבנה בשטח של כ-20,000 מ”ר, וישמש לייצור מערכת התקשורת BNET של רפאל, שהיא מערכת תקשורת מתקדמת לשדה הקרב, הנמצאת כבר בשימוש חיל האוויר הישראלי. הייצור המקומי של BNET ישמש לאספקת המערכות האלה לחיל האוויר ההודי, במסגרת חוזה שבו זכתה רפאל בשנת 2017. בעתיד המפעל צפוי לייצר את המערכות גם עבור לקוחות בינלאומיים נוספים. בחודש שעבר העבירה רפאל ל-ARC הזמנת ייצור של המערכות (בתמונה למטה) בהיקף של כ-30 מיליון דולר.

הקמת המפעל גם קשורה גם למדיניות Make in India של הודו, המתנה הסכמי רכש ביטחוני במרכיב של ייצור מקומי. לפני כשנתיים חנכה רפאל מפעל ייצור ביחד עם קבוצת קליאני ההודית, שקיבל ממנה בחודש שעבר הזמנת ייצור של מערכות בהיקף של כ-100 מיליון דולר. להערכת רפאל, מאז שהחלה לפעול בהודו לפני כשני עשורים, היא השקיעה כ-250 מיליון דולר בשוק ההודי.

עיסקת רפאל אירונאוטיקס צפויה להסתיים החודש

עיסקת הענק שבה חברת רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו רוכשים את חברת אירונאוטיקס מיבנה (Aeronautics) תמורת 850 מיליון שקל, מתקרבת אל שלבי הסיום שלה. בשבוע שעבר אישר הקבינט הכלכלי חברתי בממשלה את העיסקה, והיום (א’) דיווחה אירונאוטיקס שהתקבלו כל האישורים הדרושים למימוש העיסקה. החברות החלו בפעולות להשלמת המיזוג מתוך כוונה לסיים אותו בתוך 10 ימים, עד ל-28 באוגוסט. עם השלמת העיסקה, תיהפך אירונאוטיס לחברה פרטית בבעלות חברת ר.ס. מיזוג אירו בע”מ, הנמצאת בבעלות שווה של רפאל ושל אביחי סטולרו.

המהלך המסוכן והריווחי של אהרון גובר פרנקל

חברת אירונאוטיקס נסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של כ-819 מיליון שקל. כיום החברה נמצאת בבעלות הציבור (כ-22%), משקיעים מוסדיים (כמעט 10%) ובבעלות בעלי עניין המחזיקים בכ-68% ממניותיה. בעל המניות הגדול ביותר בחברה הוא איש העסקים הישראלי אהרון גובר פרנקל, אשר בסדרת עסקאות שקטות במהלך 2018 ובתחילת 2019, רכש מניות של החברה באמצעות חברת ERJ 145 הנמצאת בבעלותו, והגיע לשיעור אחזקות של כ-31.7% ממניות אירונאוטיקס.

פרנקל ביצע את העיסקאות בתקופה שבה החלה תחרות מחירים בין רפאל לבין התעשייה האווירית על רכישת אירונאוטיקס, שהביאה להכפלת מחיר העיסקה: בחודש אוגוסט 2018 רפאל הציעה 430 מיליון שקל תמורת אירונאוטיקס, ובחודש ינואר 2019 כבר העלתה את המחיר ל-850 מיליון שקל. בהתחשב בעובדה שהוא רכש את המניות בשעה ששווי החברה בבורסה היה בסביבות 400-450 מיליון שקל, הוא הכפיל את השקעתו בעקבות המהלך, מכיוון שהוא צפוי לקבל כ-272 מיליון שקל תמורת מניותיו.

רפאל זקוקה לתשתית המל”טים של אירונאוטיקס

אירונאוטיקס מייצרת מערכות בלתי מאוישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. הפעילות העיקרית שלה היא בתחום המל”טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של מוצרים. שוק המל”טים (UAV) הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק הבטחוני העולמי, וזאת בשל השימוש ההולך וגובר בכלים בלתי מאוישים במערכי ההגנה והתצפית ובשדה הקרב. על-פי חברת המחקר Markets&Markets, שוק המל”טים צפוי לצמוח בשנים הקרובות בקצב שנתי של 14%, ולהגיע להיקף של 52.3 מיליארד דולר בשנת 2025. העיסקה תאפשר לרפאל להתחרות בשוק הזה באלביט ובתע”א.

בנוסף, אירונאוטיקס מייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות ואינפרא אדום באמצעות החברה הבת קונטרופ (Controp) מהוד השרון, הנמצאת בבעלות שווה ומשותפת שלה ושל רפאל (50%-50%). היא מחזיקה בבעלות מלאה או חלקית במספר חברות קטנות יותר, בהן: Commtact המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, החברות RT LTA ו-Aero-T, המפתחות בלוני תצפית, חברת זנזוטרה (Zanzottera), המפתחת מנועים למל”טים, וחברת CP, המפתחת תחנות שליטה ובקרה לרחפנים. עבור החברות האלה, עיסקת רפאל יכולה להיות הזדמנות עסקית מצויינת לקבלת לקוח או שותף עסקי בעל מוניטין בשוק העולמי.