בתמונה למעלה: מהנדסי אינטל ישראל עם מעבד פנתר לייק שפותח בארץ. צילום: אמנון סטניסלבסקי
חברת אינטל (Intel) השיקה בתערוכת CES 2026 את מעבדי Intel Core Ultra Series 3 אשר פותחו בהובלת מרכזי הפיתוח של אינטל ישראל. המעבדים כונו בעבר Panther Lake. הם מיועדים להריץ את הדור החדש של מחשבי AI. הם השיגו יכולת עבודה חסכונית באנרגיה ברמה המאפשרת להם להגיע ל-27 שעות של חיי סוללה. במקרים מסויימים, כמו בעת ביצוע משימות משרדיות, ניגון וידאו, גלישה ומצב המתנה (Standby), הם מגיעים לאורך חיי סוללה של מספר ימים. המעבדים כוללים הארכיטקטורה הגרפית החדשה Xe3, ומעבד בינה מלאכותית (NPU) חדש לגמרי שתוכנן מהתחלה.
סגן נשיא בכיר בקבוצת המחשוב של אינטל, איציק סייליס, סיפר: "זהו המעבד הראשון שהובלנו את פיתוחו בטכנולוגיית ייצור של 2 ננומטר, תוך כדי לקיחת סיכונים מחושבים כדי לעמוד בלוחות הזמנים האגרסיבים של המוצר". אינטל העריכה שהמעבדים החדשים מספקים ביצועים עדיפים בהשוואה לשתי המתחרות המרכזיות: ביצועי גיימינג הגבוהים ב-73% בהשוואה למעבד Strix Point של AMD, ופי 2.6 בהשוואה למעבד X Elite של קואלקום.
התכונות החדשות של מעבדי Core Ultra Series 3
אינטל מסרה שהמעבדים יותקנו ביותר מ-200 דגמי מחשבים ניידים. הדגמים הראשונים יגיעו לשוק בסוף החודש הזה והשאר יגיעו בהדרגה במהלך המחצית הראשונה של השנה. בנוסף, הם יותקנו בקונסולות משחקים וברובוטים דמויי אדם (יומנואידים) שיגיעו לשוק במהלך 2026. מעניין לציין שההשקה הזו מקדמת את האימוץ הנרחב של פרוטוקול התקשורת Wi-Fi 7, הנמצאת עדיין רק בשלבי ההתחלה שלו. הטכנולוגיה הזו מעניקה יכולת עבודה של מספר ערוצים במקביל במהירות של עד 320MHz.
הקוד החדש X9
המעבד החזק ביותר במשפחה החדשה הוא Core Ultra X9 388H. שמו כולל את הקוד החדש X9, שיתווסף מעתה לכל המעבדים המיועדים למחשבי הקצה הגבוה של השוק. המעבד הזה מכיל 23 מיליארד טרנזיסטורים ומיוצר בתהליך 18A, כלומר 2 ננומטר. הוא כולל 16 ליבות בתצורה היברידית (4 ליבות ביצועים ו-12 ליבות יעילות) ומגיע לתדר שעון מירבי של 5.1GHz. אינטל הטמיעה בו את מעבד הבינה המלאכותית NPU5, אשר מספק עוצמת עיבוד AI של 50TOPS.
המרכיב החשוב ביותר במעבד הזה הוא שילוב בין גרפיקה ועיבוד: המעבד כולל מאיץ גרפי פנימי (Arc B390) בעל 12 ליבות המספק ביצועים של כרטיס מסך נפרד. ליכולת הזו יש חשיבות רבה בתחום הרובוטיקה. רובוטים מתקדמים נזקקים בדרך-כלל לשני מעבדים נפרדים, אחד לבקרת התנועה והשני לבינה מלאכותית וראייה ממוחשבת. אינטל מעריכה שמעבדי Core Ultra Series 3 מאחדים את שתי היכולות האלה על שבב יחיד.
חברת אינטל (Intel) החלה להפעיל את מכונת הליתוגרפיה המתקדמת ביותר של SML, מדגם TWINSCAN EXE:5200B, לייצור סדרתי של מעבדים בטכנולודיית A18 במפעל החברה באורגון, ארה"ב. מעררכת הליתוגרפיה החדשה מבוססת על שימוש בעדשות ובמראות בעלות מיפתח רחב במיוחד להולכת קרינה אולטרא-סגולה (High Numerical Aperture Extreme Ultraviolet) ומיועדת לייצור רכיבים ברוחב צומת של פחות מ-2 ננומטר. חברת אינטל מסרה שהמערכת תאפשר להאיץ את פיתוח טכנולוגיית הדור הבא, A14, לייצור טרנזיסטורים ברוחב צומת של 1.4 ננומטר.
גם אינטל וגם TSMC דוהרות לטרנזיסטורי 2D Materials
לצד המיזעור, המערכת החדשה מאפשרת לאינטל לקצר את תהליך הייצור: מספרהצעדיםהנדרשיםלייצורשכבהקריטיתבשבב קוצר מ-40 צעדיםלפחותמ-10 צעדים, ברמת דיוק של של 0.7 ננומטר בהנחת השכבות אחת על השנייה (Overlay). כיום המכונהמסוגלתלעבד175 פרוסותסיליקון(Wafers) בשעה. אינטל הודיעה שהיאמתכננתלייעלאתהתהליךלקצבשל יותר מ-200 פרוסות סיליקון בשעה. מפעל הייצור באורגון משמש כמרכז המחקר והפיתוח של אינטל לתהליכי ייצור חדשים. בשנה האחרונה ביצוע אינטל ו-ASML ניסויים רבים בהפעלת הטכנולוגיה החדשה, שכן ההערכה היא שאינטל מתייחסת אל טכנולוגיית הליתורגרפיה החדשה כאל אחת מאבני הייסוד של טכנולוגיות הייצור העתידיות שלה.
אחת מהטכנולוגיות האלה היא ייצור טרנזיסטורים מחומרים דו-מימדיים (2D Materials) שעוביים נמדד במספר אטומים בודדים, דוגמת גרפן (Graphene). לפני כשבוע חשף מכון המחקר IMEC שמרכזו בבלגיה, שהוא מפתח תהליך ייצור של טרנזיסטורי FET מחומרים דו-מימדיים בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ. שיתוף הפעולה עם אינטל מתבצע במקביל לשיתוף פעולה דומה עם חברת TSMC. בשני המקרים פותחו תהליכי ראשוניים לייצור טרנזיסטורי nFET ו-pFET באמצעות חומרים דו-מימדיים. אינטל מסרה שהטכנולוגיה הזו מיועדת לעידן שבו הסיליקון יגיע לקצה גבול יכולת המיזעור שלו, שכן היא עשויה לאפשר ייצור טרנזיסטורים זעירים וחזקים מהטרנזיסטורים המיוצרים כיום.
TSMC פתחה בהליך משפטי בטאיוון נגד בכיר לשעבר ועובד אינטל בהווה, Wei-Jen Lo, בטענה שהעביר או עלול היה להעביר, לכאורה, לאינטל מידע טכנולוגי רגיש הקשור לתהליכי ייצור שבבים מתקדמים. Lo, שעבד ב-TSMC במשך 21 שנים, עזב את החברה ביולי 2025 והצטרף באוקטובר לאינטל כסגן נשיא בכיר המדווח ישירות למנכ"ל החברה. החקירה בעניינו מתנהלת גם במשרד הכלכלה הטייוואני, בשל החשיבות האסטרטגית של טכנולוגיות ייצור ברמות 2 ו-3 ננומטר.
לפי כתב התביעה, גם לאחר שהועבר ב-2024 לתפקיד שאינו קשור ישירות למחקר ופיתוח, Lo המשיך לבקש דוחות, להשתתף בפגישות ולקבל מידע על פרויקטים מהותיים הנוגעים לדורות הייצור הבאים. ב-TSMC טוענים כי העובדה שבעת עזיבתו דיווח כי בכוונתו לעבור לאקדמיה – ולא חשף את כוונתו להצטרף למתחרה המרכזית – מהווה הפרה של הסכמי סודיות ומחזקת את החשד להדלפת סודות מסחריים. החברה מבקשת מבית המשפט לאסור על Lo לעבוד בתחומים רגישים באינטל ולמנוע שימוש בכל מידע שהגיע ממנו.
אינטל דוחה את הטענות ומצהירה כי אין לה כל אינדיקציה לכך שמידע סודי של TSMC הועבר אליה. בחברה מדגישים כי נהלי הציות הפנימיים מונעים בכל אופן שימוש בידע קנייני של צד שלישי, וכי מעבר מהנדסים בכירים בין חברות הוא חלק טבעי מהתחרות בענף.
במהלך יותר משני עשורים ב-TSMC, מילא Wei-Jen Lo שורה של תפקידי ליבה במחקר ופיתוח ובטכנולוגיית ייצור מתקדמת, והיה חשוף לעומק למידע הטכנולוגי הרגיש ביותר של החברה. בתפקידיו בתחום ה-R&D הוא עסק בתכנון, שיפור והובלת דורות הייצור המרכזיים של TSMC — תהליכי 5nm, 3nm ובמיוחד הפיתוח האסטרטגי של 2nm, שנחשב לאבן יסוד בדור הבא של שבבים עבור יישומי AI ומחשוב עתיר ביצועים. גם לאחר שהועבר ב-2024 לתפקיד אסטרטגי שאינו הנדסי, לפי TSMC הוא המשיך לקבל דוחות ולהשתתף בדיונים הנוגעים לפרויקטי פיתוח מתקדמים ולתהליכי ייצור שטרם הגיעו לשוק. תהליכים אלה כוללים ידע קריטי, כדוגמת פרמטרי lithography ברזולוציה קיצונית, מבנה שכבות, חומרי gate חדשים, טכניקות להפחתת נזילות ולשיפור yield, וכן שיטות אופטימיזציה פנימיות שנחשבות לסודות המסחריים החשובים ביותר של החברה. חשיפה כזו — במיוחד לגבי 2 ננומטר — מעניקה הבנה עמוקה של “מתכון הייצור” ש-TSMC רואה כבסיס ליתרונה הטכנולוגי, ולכן החברה טוענת כי מעברו של Lo למתחרה ישירה כמו אינטל יוצר סיכון ממשי לדליפת ידע אסטרטגי בעל ערך עצום.
אם בית המשפט יקבל את טענות TSMC, Lo עשוי לעמוד בפני צווי מניעה, פיצויים משמעותיים ואף הליכים פליליים בטאיוואן. אינטל עשויה להתמודד עם צווי מניעה או מגבלות על עבודתו, אך בשלב זה אין ראיות המעידות כי החברה עצמה קיבלה או השתמשה במידע רגיש. התביעה מדגישה את המתיחות הגוברת בין ענקיות השבבים סביב תהליכי ייצור מתקדמים – נכס חיוני במרוץ לעליונות טכנולוגית בתחום ה-AI והשבבים.
בתמונה למעלה: מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג (מימין) ביחד עם מנכ"ל אינטל ליפ-בו טאן. צילום: אינטל
חברת אינטל (Intel) תייצר מעבד Xeon ייעודי אשר יותאם לארכיטקטורה של חברת אנבידיה (NVIDIA) ויימכר רק לאנבידיה ולא ללקוחות צד שלישי. כך התברר השבוע במהלך כנס הטכנולוגיה של RBC Capital Markets שהתקיים ביום ג' האחרון בניו יורק, שבמהלכו גילה סגן נשיא אינטל לתכנון תאגידי, ג'ון פיצר (John Pitzer), פרטים ראשונים על הדרך שבה החברות ישתפו פעולה. כזכור, בחודש ספטמבר 2025 חשפו אינטל ואנבידיה הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי, שבמסגרתו אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר בחברת אינטל, אשר תייצר שבבי SoC המשלבים מעבדי CPU בארכיטקטורת x86 ביחד עם מעבדי GPU של אנבידיה.
פיצר סיפר שהחידושהמרכזינוגעלמודלהעבודהבשוק המחשביםהניידים החזקים, המהווה שוק יעד חדש עבור אנבידיה. בניגודלרכישהרגילהשלרכיבים, אינטלואנבידיהיפעלובמודלשל"הפקדה" (Bailment): אינטלתבצעאתהאינטגרציהוהאריזהשלהשבבהגרפישלNVIDIA בתוךהמעבדשלה, כאשר מבחינהכספיתהלקוחותישלמו ישירות לאנבידיה עבורהרכיבהגרפי. פיצר הסביר שהמודל הזהמאפשרלאינטללאלהעמיסעלעצמה חלק מעלויות הייצור, אשר פוגעות בריווחיות המהלך.
שוק חדש למאיצי GPU
הוא לא מסר לוחות זמנים, אבל סיפר שמנכ"ל אינטל, ליפ בו-טאן ומכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, נפגשים לפחות פעמיים בחודש כדי לדון בהתקדמות התהליך במטרה להוציא את המעבדים לשוק מהר ככל האפשר. במקביל להסכם עם אנבידיה, אינטל תמשיך לייצר ולשווק מעבדים הכוללים את רכיב ה-GPU שלה עצמה. בשלב הראשון המעבדים עם המאיצים הגרפיים של אנבידיה ייועדו לשוק המחשבים החזקים (פרימיום), והמעבדים עם מאיצי אינטל ייועדו לשוק המחשבים הניידים הפחות יקרים. יחד עם זאת, עדיין לא ברור כיצד המהלך הזה יתפתח, לאור העובדה שיש כוונה להרחיב את שיתוף הפעולה עם אנבידיה גם למחשבים זולים יותר.
בתחום השרתים למרכזי נתונים (Data Center), נחשףכיאינטלתייצרמעבדXeon המותאם ייעודית (Custom) לצרכים של אנבידיה ולערוץ הקישוריות שלה. כלומר, המעבדים בתוך ה-SoC יהיו מקושרים ביניהם באמצעות ערוץ התקשורת המהיר של אנבידיה, NVIDIA NVLink. אינטל לא תמכור את הרכיב בשוק החופשי או ללקוחות צד שלישי, אלא תספק אותו ישירות לאנבידיה, והיא תהיה זושתטפל בשיווק ומכירת מערכות שלמהללקוחותהקצה. למעשה, מדובר בעיסקה של קבלנות ייצור (Foundry) שאינטל מבצעת עבור אנבידיה.
בתחום הזה אינטל עדיין מתלבטת. פיצר סיפר שכעת נבדק רעיון של בו-טאן, שלפיו היא תמקד את טכנולוגיית ה-GPU שלה במרכיב ההסקות (inference), ולא במרכיב האימון של מערכות בינה מלאכותית. "כאשר בודקים מה מתרחש היום בשוק האימון במרכזי הנתונים הגדולים (hyperscale), אנחנו חושבים שהשוק מקבל פתרונות טובים מחברות כמו אנבידיה ומיצרני פתרונות ASIC. יש הזדמנות אמיתית בפתרונות הסקה אופטימליים עבור Agentic AI ו-Physical AI. זה השוק שאליו אנחנו מכוונים".
אינטל נכנסת לשוק ה-ASIC
במהלך השיחה חשף פיצר אסטרטגיה חדשה של אינטל, אשר צפויה לאיים ישירות על חברות כמו מארוול (Marvell) וברודקום (Broadcom): תכנון וייצור רכיבי ASIC לצרכים שונים, כולל למערכות תקשורת וקישוריות. פיצר: "אני רוצה להזכיר לכם שאנחנו למעשה חברת ASIC עם הרבה מאוד נצחונות תכנון בתחום הקישוריות. תחום ה-ASIC אינו חדש עבורנו. יש לנו אבני בניין רבות ואנחנו צריכים להיות משתתף משמעותי יותר בתחום הזה".
לדבריו, הפעילות של אינטל בשוק החדש הזה עבורה תוכל להתבסס על ארכיטקטורת x86 או על ארכיטקטורת ARM, כאשר אינטל שוקלת לייצר אותם גם במפעליה וגם אצל קבלניות משנה. "מעבדי ARM מוצלחים מאוד בעיבוד עומסים בתוך מרכזי הנתונים, ופחות מוצלחים בטיפול בעומסים חיצוניים. אין שום סיבה מדוע שלא יהיו רכיבי ASIC מבוססי x86 בשוק הזה. "בו-טאן נפגש עם הרבה מאוד לקוחות של פתרונות ASIC וגילה שהם לא מרוצים מהספקים שלהם. אנחנו חושבים שיש כאן הזדמנות".
תהליך A18 מתחיל להתבגר
בנוגע לתהליך הייצור המתקדם ביותר של אינטל,A18, פיצר דיווח שהחברה השיגה קצבשיפורבתפוקה(Yields) שלכ-7% מדיחודש. "זהוקצבמקובללהטמעתטכנולוגיהחדשה.הואמסמןחזרהלמסלוליציבלקראתייצורהמונישלמעבדיPanther Lake". הוא הביעאופטימיותלגבי התהליך הבא, A14, בעקבות שינויאסטרטגיבשיטתהפיתוח: בניגודלתהליךA18 שהחל מהתמקדות בצרכיםהפנימייםשלהחברה, הפיתוח של A14 מאופיין במעורבותעמוקהשללקוחותחיצוניים. בזכות זאת, למשל, ערכותהפיתוח(PDK) נמצאותכברכעתברמתבשלותגבוהה יותר בהשוואהלשלבהמקבילבפיתוח A18.
בנוסף, הוא הסביר ש-A14 נהנה מנקודת פתיחה טובה יותר. המעבר לתהליך A18 דרש מאינטל להטמיע שתי טכנולוגיות חדשות במקביל: שימוש בטרנזיסטורי GAA והטמעת תשתית הובלת האנרגיה החדשה, Backside Power. תהליך A14 מתבסס על הדור השני של טכנולוגיות אלו, והבשלות שלהן מקטינה את הסיכונים ההנדסיים. הוא אמר שהשנה הקרובה (6-12 חודשים) הם חלון הזמן הקריטי להשגת לקוח חיצוני ראשון לתהליך זה.
חברת אינטל הודיעה, בתגובה רשמית לתקשורת, כי מנכ"ל החברה, ליפ-בו טאן, יוביל מעתה באופן אישי את תחום הבינה המלאכותית והטכנולוגיות המתקדמות של החברה – זאת לאחר עזיבתו של סצ’ין קטי (Sachin Katti), ששימש כראש תחום ה-AI והטכנולוגיה הראשי. קטי עוזב את אינטל ומצטרף ל־OpenAI, שם יעמוד מאחורי תכנון ובניית תשתיות החישוב שיתמכו במחקרי הבינה הכללית (AGI) של החברה.
ב־OpenAI בירכו על המהלך. נשיא החברה גרג ברוקמן כתב ברשת X: “נרגש לעבוד איתו על תכנון ובניית תשתית המחשוב שתניע את המחקר שלנו בבינה כללית ותאפשר להתרחב.”
באינטל הודו לו על תרומתו וציינו בהצהרה כי “הבינה המלאכותית נותרת אחת העדיפויות האסטרטגיות הגבוהות ביותר שלנו, ואנו ממוקדים בביצוע מפת הדרכים הטכנולוגית והמוצרית שלנו בעומסי AI המתפתחים.”
תקופה סוערת באינטל
עזיבתו של קטי מגיעה בתקופה רגישה במיוחד לאינטל. מאז כניסתו של המנכ"ל ליפ־בו טאן, החברה עוברת טלטלה ניהולית עמוקה וגל עזיבות של בכירים – לא פחות מ־13 תזוזות מרכזיות בהנהלה הבכירה בחצי השנה האחרונה. רק לפני ימים ספורים דווח ב־CNN על עזיבה נוספת: סגן נשיא תחום ה־Data Center AI, סוראבה קולקרני, עוזב אף הוא את אינטל ועובר ל־AMD – יריבתה הישירה בשוק שבבי השרתים. פרשנים בתעשייה רואים ברצף הזה סימן לכך שהשינויים שמוביל טאן, שנועדו לייעל ולשטח את המבנה הארגוני, גם גורמים לחוסר יציבות פנימי. חלקם מדברים בגלוי על "בריחת מוחות" מתחום הבינה המלאכותית, דווקא בזמן שבו אינטל מנסה לבסס את עצמה מחדש כשחקנית רלוונטית בעידן ה־AI. במקביל, החברות המתחרות – ובראשן OpenAI, מטא ואנבידיה – מנהלות מרוץ עולמי על גיוס כישרונות ומציעות חבילות תגמול חסרות תקדים, לעיתים בשווי עשרות מיליוני דולרים. על הרקע הזה, המעבר של קטי ל־OpenAI נתפס כמהלך שמדגיש את המתח שבין השאיפה של אינטל לחדשנות לבין מאבקה לשמור על מומחי ה־AI הטובים ביותר בתוכה.
מי הוא סצ’ין קטי
קטי נחשב לדמות בולטת בגשר שבין האקדמיה לתעשייה. הוא שימש במשך יותר מעשור כפרופסור להנדסה חשמלית ומדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד, שם הוביל מחקרים חדשניים בתחומי תקשורת אלחוטית, רשתות ו־Edge AI. לפני כן השלים דוקטורט ב־MIT ותואר ראשון ב־IIT Bombay.
במקביל פעל בעולם היזמות והיה בין מייסדי חברות כמו Kumu Networks ו־Uhana, שהתמקדו באופטימיזציית רשתות סלולריות ובשימוש בבינה מלאכותית לניהול תעבורת מידע.
מאז הצטרפותו לאינטל מילא תפקידי מפתח – ראש קבוצת Network & Edge וסמנכ״ל טכנולוגיות ו־AI – והוביל את מאמצי החברה הגלובליים בתחום הבינה המלאכותית. בחודשים האחרונים היה מעורב בפיתוחי הדגל של אינטל לשבבי Gaudi ובמהלכים הארגוניים לשילוב AI במוצרי הדאטה־סנטר.
עזיבתו של קטי ל־OpenAI נתפסת לא רק כמהלך אישי, אלא גם כביטוי לתחרות החריפה סביב כישרונות הבינה המלאכותית בעולם. אינטל, שבמשך עשורים הייתה סמל לחדשנות הנדסית, מוצאת את עצמה בתקופת מעבר מאתגרת: בין הרצון להדביק את הקצב מול מתחרותיה ובין הצורך לייצב את הנהגתה הפנימית. העובדה שהמנכ״ל עצמו נוטל לידיו את ניהול תחום ה־AI עשויה להעיד על עומק המשבר – אך גם על הנחישות של אינטל לנסות ולהחזיר לעצמה מעמד של מובילה טכנולוגית.
בתמונה למעלה: Panther Lake שיוצר במפעל אינטל באריזונה. צילום: אינטל
חברת אינטל (Intel) חשפה אתארכיטקטורת המחשוב האישי מהדור הבא, Panther Lake, המיועדת לעידן הבינה המלאכותית. המעבדים יושקו תחת שם המותג Intel Core Ultra. זהו המוצר ההמוני הראשון של אינטל המבוסס על תהליך הייצור Intel 18A, המייצג רוחב צומת של 1.8 ננומטר. טכנולוגיית ייצור הזו כוללת שתי טכנולוגיות יסוד חדשות: טרנזיסטורים חדשים מסוג RibbonFET המספקים שיפור במהירות המיתוג, ומערך הולכה החשמלית PowerVia, אשר מפריד בין קווי אספקת המתח עבור הטרנזיסטורים ובין קווי הולכת המידע. הדבר מאפשר לשפר את ביצועי השבב ולהגדיל את מספר הטרנזיסטורים בשטח נתון.
פרוייקט הפיתוח התנהל במספר מרכזים של אינטל בעולם, אולם הוא הובל על-ידי צוות המפתחים הישראלים של החברה, אשר כלל כמה מאות מהנדסים אשר עבדו בצמוד למפעל פיתוח תהליכי הייצור של אינטל באורגון, ארה"ב. מנהל פרויקט Panther Lake באינטל, זוהר צבע, סיפר ל-Techtime שהמפתחים שילבו שתי ארכיטקטורות מעבדים קודמות בעלות מיקוד שונה: פלטפורמת Lunar Lake (שפותחה גם היא בישראל והושקה בשנה שעברה) שתוכננה עם דגש על יעילות אנרגטית וצריכת חשמל נמוכה, ופלטפורמת Arrow Lake (הושקה ב-2025) שנועדה לספק רמות ביצועים גבוהות לעומסי עבודה כבדים.
הספקנות הוכחה כלא נכונה
המעבד החדש בנוי במתכונת של רכיב מרובה-שבבים המכיל שלושה אריחי סיליקון מרכזיים: אריח המחשוב המרכזי של המעבד (Compute Tile) שפותח כולו בישראל מיוצר בתהליך 18A וכולל כ-3 מיליארד טרנזיסטורים. הוא כולל עד 16 ליבות עיבוד (CPU) ומנוע AI המספר עוצמת עיבוד של עד 180TOPS (טריליון פעולות בשנייה), המאפשרת להריץ מודלי AI מורכבים ישירות על המחשב. אריח העיבוד הגרפי כולל מעבד GPU בארכיטקטורת Xe3 החדשה המיוצרת בחברת TSMC, ואריח הבקרה אחראי על הקישוריות בין המעבד לבין העולם החיצון. הוא כולל ממשקי תקשורת מרובים, דוגמת PCIe, Wi-Fi, Thunderbolt ו-Bluetooth.
מפעל הייצור של תהליך 18A, פאב-52 בצ'נדלר, אריזונה, אשר נחנך החודש
לדברי צבע, בתעשייה הטילו ספק ביכולתה של אינטל להביא לשוק מעבד בשל במיוצר בתהליך של פחות מ-2 ננומטר. "אולם הוכחנו שהדבר אפשרי. עד היום נישלחו כמה מאות אלפי מעבדים ללקוחות, ועד סוף 2025 נעבור לייצור המוני. בתחילת 2025 כבר יגיעו לשוק המחשבים הראשונים המצויידים במעבדי Panther Lake". הייצור ההמוני יתבצע במפעל Fab-52 בצ'נדלר, אריזונה, אשר נחנך החודש במקביל להכרזה על מעבדי Panther Lake.
חברת אינטל לא מסרה שום מידע על המעבדים שבאמצעותם היא תיישם את הסכם שיתוף הפעולה עם אנבידיה. כזכור, לפני כשלושה שבועות נחתם הסכם לשיתוף פעולה טכנולוגיה ועסקי בין אינטל ואנבידיה. אחד מהמרכיבים המעניינים בהסכם הזה נוגע לשוק המחשבים הניידים: החברות סיכמו שאינטל תייצר ותמכור רכיבי SoC המבוססים על ארכיטקטורת x86, אשר כוללים את המעבדים הגרפיים של אנבידיה ממשפחת RTX GPU. המודולריות המובנית של משפחת Panther Lake, והגדרת שוק היעד שלה, מלמדים שככל הנראה זו תהיה הפלטפורמה שתביא את אנבידיה, לראשונה בתולדותיה, אל שוק מחשבים אישיים שהיקפו נאמד בכ-150 מיליון יחידות בשנה.
בתמונה למעלה: מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג (מימין) ביחד עם מנכ"ל אינטל ליפ-בו טאן. צילום: אינטל
חברת אינטל וחברת אנבידיה הופכות לשותפות עסקיות וטכנולוגיות. ביום ה' בערב חשפו שתי החברות הסכם שיתוף פעולה מפתיע שלהערכת מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הוא בעל פוטנציאל למכירות של עד 50 מיליארד דולר בשנה עבור שתי החברות. הברית בין שתי החברות מבוססת על שני מהלכים מרכזיים: השקעה פיננסית של אנבידיה באינטל ושיתוף פעולה טכנולוגי. על-פי ההסכם, אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר בחברת אינטל תמורת מניות לפי מחיר של 23.28 דולר למניה.
מניית אינטל בנסד"ק זינקה בכ-30% והתייצבה בהמשך יום המסחר על עלייה של כ-23% (30.5 דולר), אשר העניק לה שווי שוק של כ-143.5 מיליארד דולר. התגובה של משקיעי אנבידיה היתה מרוסנת יותר: מניית החברה עלתה בכ-3.5% בלבד, והעניקה לחברה שווי שוק של כ-4.3 טריליון דולר, שהוא יותר מפי 30 מהשווי של אינטל.
אינטל מכניסה את אנבידיה לשוק חדש
המרכיב הטכנולוגי של ההסכם ממוקד בפיתוח משותף של שבבי SoC המשלבים מעבדי CPU בארכיטקטורת x86 של אינטל, ביחד עם מעבדי GPU של אנבידיה המקושרים באמצעות ערוץ התקשורת המהיר NVIDIA NVLink. הערוץ הזה מאפשר לקיים תקשורת מהירה בין מעבדי GPU ו-CPU ולהגיע לקצב העברת נתונים של עד 900GB/s. הדבר יתבצע בשתי דרכים שונות עבור שתי קבוצות מוצר מרכזיות: בשוק השרתים ותשתיות ה-AI, אינטל תייצר מעבדי x86 CPU המותאמים ספציפית לצרכים של אנבידיה, שאותם היא תשלב בתוך רכיבי ה-SoC שהיא מייצרת בחברת TSMC.
מניית אינטל בנסד"ק מגיבה להסכם עם אנבידיה
בשוק מחשבי ה-PC הניידים, אינטל תייצר ותמכור רכיבי SoC המבוססים על ארכיטקטורת x86 אולם כוללים את המעבדים הגרפיים של אנבידיה ממשפחת RTX GPU. הרכיבים האלה, אשר יביאו את אנבידיה לראשונה בתולדותיה אל שוק מחשבים אישיים שהיקפו נאמד בכ-150 מיליון יחידות בשנה, יהיו מוכרים בכינוי x86 RTX SoC. שיתוף הפעולה הזה לא יבוא במקום השימוש של אנבידיה בארכיטקטורת ARM, אלא לצידו. בשיחה עם עיתונאים שקיימו מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ"ל אינטל ליפ-בו טאן ביום ה' האחרון, הסביר הואנג שאנבידיה תמשיך לעבוד עם ARM ותמשיך לפתח מעבדי CPU מבוססי ARM.
פוטנציאל מכירות של 50 מיליארד דולר
הואנג: "אבל נהיה לקוח גדול של אינטל". "אנחנו מחוייבים למפת דרכים מבוססת ARM. יש לנו מעבדי ARM חדשים הנמצאים בתהליכי פיתוח. זה לא משפיע על העיסקה הזו. הארכיטקטורה שלנו מתאימה לכל ארכיטקטורות המיחשוב הקיימות". הוא גם הבהיר שהעיסקה לא תפגע ביחסי העבודה של אנבידיה עם TSMC, המייצרת כיום את כל השבבים של אנבידיה".
בתשובה לשאלה מדוע ההסכם כולל השקעה הונית באינטל, הוא אמר שהמהלך יאפשר לאנבידיה לשלב מעבדי CPU של אינטל עם שבבי ה־GPU שלה ולמכור אותם במודל passthrough, שירחיב את היקף השוק של שתי החברות. הוא העריך שהעיסקה מבטאת פוטנציאל מכירות של עד 50 מיליארד דולר בשנה לשתי החברות. "הדבר יתרום להצלחת אינטל, ולכן יש בהשקעה ההונית הזו גם הגיון עסקי".
מדובר היה בארוע מעניין מאוד מבחינת המסרים הסמויים שהיו בו: ג'נסן הואנג אשר רגיל להשתתף בארועים ציבוריים כשהוא לבוש במעיל עור שחור, היה הפעם לבוש בחליפה מחוייטת ומצוחצחת. ליפ-בו טאן, שהופעתו תמיד מדוקדקת ומחוייטת, היה לבוש וסט ספורטיבי, כאילו הוא כרגע ירד מהאופנוע שלו… בפרק השאלות והתשובות, גילה טאן שהשיחות שלו עם הואנג החלו מייד לאחר שנכנס לתפקיד מנכ"ל אינטל לפני כשישה חודשים, ושצוותי הארכיטקטורה של שתי החברות כבר החלו לעבוד על השילוב הטכנולוגי בין שתי הארכיטקטורות.
מניית סינופסיס (Synopsys) קרסה אתמול (ד') בכ-35% לאחר פרסום דוחות הרבעון השלישי, וזאת על רקע חולשה חריגה בחטיבת ה-IP, הנחיה שמרנית לרבעון הבא, ופגיעה בעסקאות בסין בעקבות מגבלות יצוא. לכך התווספה בעיה אצל לקוח פאונדרי מרכזי – שלהערכת פרשנים ייתכן כי מדובר באינטל – שהוביל לירידה בביקושים.
סינופסיס פרסמה דוחות מעורבים: ההכנסות עלו ב-14% ל-1.74 מיליארד דולר, אך הרווח הנקי ירד ב-32% ל-229 מיליון דולר (לפי כללי GAAP). ההנהלה הדגישה כי למרות החולשה הנקודתית, שנת 2025 תסתיים כשנת שיא בהכנסות. החטיבה המובילה, Design Automation, הציגה זינוק של 23% להכנסות של 1.31 מיליארד דולר, עם רווחיות תפעולית גבוהה של כ־44.5%, בין היתר בזכות הכללת מוצרי Ansys שנרכשה לאחרונה.
לעומת זאת, חטיבת Design IP, הציגה ירידה של 8% ל-427.6 מיליון דולר, עם מרווח תפעולי מתואם של 20.1% בלבד. בשיחת הוועידה הסביר המנכ"ל ססין גאזי כי החטיבה הושפעה משלושה גורמים: מגבלות היצוא לסין שהאטו פתיחת פרויקטים, חולשה אצל לקוח פאונדרי גדול, והחלטות מיקוד משאבים שלא הניבו את התוצאות המצופות. "ההשפעה של מגבלות היצוא בסין נמשכה הרבה מעבר לשישה שבועות שבהם הן היו בתוקף", אמר, והוסיף כי ה-IP צפוי להישאר תחום מאופק גם ב-2026.
ברבעון הרביעי מנחה סינופסיס להכנסות של 2.23-2.26 מיליארד דולר, ולשנת הכספים כולה היא עדכנה את התחזית להכנסות בטווח של 7.03-7.06 מיליארד דולר.
הפאונדרי המרכזי – כנראה אינטל
אחת מנקודות התורפה הבולטות בדוח הייתה החולשה אצל לקוח פאונדרי מרכזי. המנכ"ל ססין גאזי ציין בשיחת הוועידה כי “במקביל חווינו חולשה אצל אחד הלקוחות הגדולים שלנו בתחום ה-Foundry, מה שהוביל לסטייה מהתחזיות שלנו לחטיבת ה-IP”. בהמשך, בתשובות לשאלות אנליסטים, הוא הוסיף כי מדובר באתגר נקודתי אצל אותו לקוח, וכי החברה בוחנת כיצד להתאים את ההיצע למצב החדש.
האנליסטים בשוק מעריכים כי הלקוח המדובר הוא אינטל, שנמצאת בעיצומו של תהליך שיקום עסקי חטיבת הייצור. ההערכה היא שהאטה בפרויקטים או שינויי מיקוד באסטרטגיית הפאונדרי ציננו את הביקושים ל-IP של סינופסיס. מדובר בהשפעה ממשית: ההכנסות של חטיבת ה-IP ירדו ב־8% ל־427.6 מיליון דולר, והמרווח התפעולי נשחק ל־20.1% בלבד. במילים אחרות, חולשה זו הייתה אחד הגורמים המרכזיים לפגיעה בביצועים – ותרמה במישרין לאכזבת השוק מהתוצאות ומהתחזית קדימה.
Ansys משנה את המשוואה
לצד הקשיים, הרבעון סימן ציון דרך עם סגירת רכישת Ansys. גאזי הציג את המהלך כטרנספורמטיבי: “אנחנו לא רק מובילי EDA, אלא המובילים הגלובליים בפתרונות הנדסיים מהסיליקון ועד המערכות”. שילוב כלי הסימולציה של Ansys נועד להרחיב את סל הפתרונות, בעיקר בתחומי 3DIC ו-Physical AI (רובוטיקה), ולחזק את הקשר עם ענקיות הענן ועם תעשיית הרכב האוטונומי.
סינופסיס דיווחה על ביקוש שיא למערכות האימולציה ZeBu ו-HAPS, ועל הרחבת פרויקטים עם לקוחות AI גלובליים. במקביל היא מתכננת צעדי התייעלות נרחבים, בהם צמצום של כ-10% בכוח האדם עד סוף 2026, תוך שילוב נרחב של GenAI פנימי לשיפור פרודוקטיביות.
אתמול הודיעה אינטל על שורת מינויים ושינויים בהנהלה הבכירה, שבמסגרתם נפרדה מהבכירה הוותיקה מישל ג’ונסטון הולטהאוס – אחת הדמויות המזוהות ביותר עם החברה בשלושת העשורים האחרונים.
הולטהאוס נחשבת לדמות מיתולוגית לא רק בשל הוותק הנדיר שלה בעולם השבבים, אלא גם משום שהייתה הפנים של אינטל מול הלקוחות הגדולים ביותר בשוק המחשוב האישי – מחברות כמו HP ודל ועד יצרניות ומפיצים קטנים.
כראש קבוצת המוצרים ו-CCG, היא החזיקה בקשר הישיר עם התחום שהחזיק את אינטל בלב התעשייה. במשך הקריירה שלה הפכה הולטהאוס לאחת הנשים הבכירות ביותר בתולדות אינטל, תופעה חריגה בסביבה ניהולית גברית מובהקת. היא הייתה שותפה לצמתים היסטוריים – מהמאבקים מול AMD בשוק ה-PC, דרך המעבר לדורות חדשים של מחשבים ניידים ועד למשבר ההחמצות בתהליכי הייצור המתקדמים.
בתקופה קצרה, לאחר עזיבת המנכ"ל הקודם פט גלסינגר, כיהנה גם כמנכ״לית זמנית, צעד שהפך אותה למועמדת טבעית להנהגת החברה. אף שלא זכתה במינוי הקבוע, עצם הצבתה בחזית בתקופת משבר חיזקה את מעמדה. בתוך אינטל עצמה היא סימלה את ה-"Intel Way" – התרבות הארגונית המוכרת שהטמיעו המייסדים אנדי גרוב ורוברט נויס. עובדים ולקוחות ראו בה סמל לנאמנות, למשמעת ביצועים ולקרבה לשטח, מעין זיכרון חי של "אינטל של פעם".
עזיבתה מסמלת לא רק חילופי דורות, אלא גם התרחקות מסוימת מהשורשים ההיסטוריים של החברה. הסיבות לעזיבתה אינן מוצהרות, אך קל להניח כי מינויו של ליפ-בו טאן למנכ״ל חיצוני אותת על שינוי כיוון – והבהיר שהדור הבא של הנהגת אינטל ייבנה סביב שמות חדשים. גם התמקדות החברה בפעילות פאונדרי ובתחום הענן, לצד ירידה יחסית במרכזיות המחשוב האישי, תרמה לכך שמעמדה נשחק. כך או כך, פרישתה של הולטהאוס חותמת פרק באינטל, ומשאירה חלל שאותו יהיה קשה למלא.
בתמונה למעלה: קוורק קצ'יצ'יאן, יעמוד בראש קבוצת השרתים. מקור: אינטל
אינטל הודיעה על שורה של מינויים ושינויים בצמרת הניהולית, במטרה לחדד את מבנה החברה ולהאיץ את פיתוחיה בשוק השבבים. המהלך כולל עזיבה של אחת הדמויות הוותיקות ביותר בחברה לצד מינויים אסטרטגיים שנועדו לחזק את תחומי המחשוב האישי, מרכזי הנתונים ושירותי הייצור (פאונדרי). מישל ג’ונסטון הולטהאוס, שכיהנה מעל שלושה עשורים בתפקידי מפתח והייתה בשנים האחרונות ראש קבוצת המוצרים ואף מנכ״לית זמנית, תסיים את כהונתה ותשמש כיועצת לתקופת מעבר. בכך נפרדת אינטל מאחת הדמויות המזוהות ביותר עם קו המוצרים והלקוחות שלה.
במקביל, מינה המנכ״ל ליפ-בו טאן שורת בכירים לתפקידי מפתח: קוורק קצ'יצ'יאן, לשעבר בכיר ב-Arm, NXP וקואלקום, מונה לעמוד בראש קבוצת מרכזי הנתונים (Data Center Group). הוא מחליף את קארין אלבשיץ (Karin Eibschitz) ששימשה כמנהלת זמנית, לאחר עזיבתו של ג’סטין הוטארד שעבר לנוקיה. קצ’יצ’יאן יוביל את תחום הענן ומוצרי Xeon, שהוא אחד המנועים העסקיים המרכזיים של אינטל. הקבוצה אחראית לפיתוח וייצור פתרונות למרכזי נתונים: מעבדי Xeon, כרטיסי ומאיצי תקשורת, מאיצי AI, טכנולוגיות זיכרון ואיחסון ותכנוני ייחוס של שרתים מאושרים ומוסמכים מראש (Intel Data Center Systems).
במקומה של הולטהאוס, מונה ג'ים ג'ונסון הוותיק (40 שנות ניסיון באינטל), לראש קבוצת מחשוב הלקוחות (Client Computing Group – CCG). עד כה מילא את התפקיד באופן זמני לאחר שהולטהאוס עצמה החזיקה בו במקביל לניהול קבוצת המוצרים. כעת, תחת ניהולו הקבוע, הקבוצה צפויה להתמקד בחיזוק אחיזת אינטל בשוקי ה-PC וה-Edge. קבוצת CCG אחראית על תחום המחשוב אישי (PC) והתקני קצה (Edge) ונחשבת ליחידה העסקית הגדולה ביותר של אינטל. עקר פעילותה הוא פיתוח פיתוח מעבדים למחשבים אישיים, דוגמת מעבדי Intel Core וסומעבדים נוספים למחשבים שולחניים, ניידים, תחנות עבודה וכדומה.
יחידת פיתוח הנדסי חדשה
במקביל, אינטל הקימה קבוצת פיתוח חדשה בשם Central Engineering Group, שנועדה לרכז מאמצי פיתוח ולהאיץ פרויקטים מבטיחים. מנהל החטיבה החדשה יהיה שריניווסאן איהנגר (Srinivasan Iyengar), המוכר גם בשם סריני (Srini), הגיע לאינטל בחודש יוני השנה מחברת קיידנס (Cadence). המטרות המרכזיות של חטיבת CEG מוגדרות בינתיים במונחים כללייים מאוד: הובלת תהליכים הנדסיים רוחביים המשרתים מספר חטיבות עסקיות במטרה לשפר את היעילות והביצוע של פרויקטים, בניית עסקי שבבים מותאמים אישית (Custom Silicon) לצורכי לקוחות חיצוניים, התאמת טכנולוגיות חדשות ליכולות הייצור של אינטל ולייעל את את תהליכי תכנון השבבים באינטל.
סריני מגיע עם נסיון רב בתחום, לאחר ששימש כמנהל תחום הנדסת סיליקון בקיידנס גם ברמת המשתמש הסופי וגם ברמת מרכזי הנתונים הגדולים (hyperscale). המנכ"ל ליפ-בו טאן אמר שהחטיבה החדשה תוודא שקיימ התאמה בין הרעיונות הטכנולוגיים החדשים לבין יכולת הביצוע של אינטל. "אנחנו ממוקדים מאוד בפיתוח מוצרים חדשים והבאה מהירה לשוק של פתרונות איכותיים". במקביל, הורחבו סמכויותיו של מנהל קבוצת הייצור Intel Foundry, נאגה צ'נדרסקראן (Naga Chandrasekaran), שנכנס לתפקיד בחודש אוגוסט 2024. במתכונת החדשה הוא ינהל את כל מרכיבי הטכנולוגיה, התפעול והשירותים של חטיבת הפאונדרי. המהלך נועד ליצור אינטגרציה מלאה בין פיתוח לייצור, ולשפר את השירות ללקוחות חיצוניים של אינטל.
כל המינויים החדשים ידווחו ישירות למנכ״ל טאן, מהלך שנועד לקצר תהליכים ולחזק את יכולת קבלת ההחלטות. אינטל מסרה שההנהלה החדשה משקפת את מאמצי אינטל לייצר מבנה רזה וממוקד יותר, בתקופה שבה היא מתמודדת עם תחרות קשה מול ענקיות כמו TSMC, סמסונג ואנבידיה. "השינויים האלה יאפשרו לפעול במהירות, להגביר חדשנות ולהציע ללקוחות פתרונות מותאמים לצורכי השוק המשתנים". כעת נותר לראות כיצד תצליח ההנהלה החדשה לתרגם את המבנה המרוענן להישגים עסקיים וטכנולוגיים, בתקופה שבה כל עיכוב עלול להשפיע על מעמדה של אינטל בשוק העולמי.
חברת אינטל הגישה לפני מספר ימים בקשה לקבלת פטנט בארצות הברית, המתארת טכנולוגיה חדשה בשם Software Defined Supercore. לפי המסמך, החברה מציעה דרך לחבר כמה ליבות פיזיות כך שיפעלו יחד כמעין ליבה אחת ענקית ורחבה, המסוגלת לבצע הוראות רבות במקביל. הדבר נועד לאפשר למעבדי CPU להתקרב ליכולות מקביליות המוכרות מעולם ה-GPU, בלא לייצר ליבה פיסית ייעודית, עצומה ויקרה במיוחד. הליבה היא יחידת העיבוד הבסיסית במעבד – המנגנון שמבצע את ההוראות של כל תוכנה. במחשבים מוקדמים היה מדובר בליבה אחת בלבד, אך כיום מרבית המעבדים כוללים כמה ליבות, שמאפשרות להריץ משימות שונות במקביל.
אינטל מציעה כעת להפוך את ריבוי הליבות למשהו גמיש ודינמי יותר: כשהתוכנה דורשת כוח עיבוד מרוכז, כמה ליבות יחוברו יחדיו ויתפקדו כליבה אחת רחבה במיוחד, וכשהעומס יירד – הן יחזרו לפעול כליבות עיבוד נפרדות. משמעות הטכנולוגיה ברורה בעיקר בתחום הבינה המלאכותית, שבה הפכו מעבדי GPU לכלי העיבוד המרכזי בזכות יכולתם להריץ אלפי חישובים מקבילים, מה שמתאים במיוחד לאימון והסקה של מודלים גדולים. אינטל מנסה להעניק ל-CPU יכולת דומה: לאפשר לליבה חכמה וגמישה להתרחב ולהיעזר בכמה ליבות נוספות כדי להתמודד עם משימות מורכבות – החל מ-AI ועד סימולציות וחישובי־על.
אינטל מחפשת חדשנות בתחום התוכנה
במובנים מסוימים, אפשר לראות ברעיון הקבלה למערכת CUDA של אנבידיה, שהיא סביבת התוכנה שאיפשרה לנצל את הארכיטקטורה הגרפית בצורה חכמה יותר ולהפוך את ה־GPU לכלי מרכזי לא רק בגרפיקה אלא גם ב-AI ובתחומים חישוביים נוספים. גם במקרה של אינטל מדובר בניסיון להציע שכבת תוכנה שתדע לנתב את המעבד ולנצל אותו באופן גמיש ומתקדם יותר, אם כי כאן מדובר בחיבור ליבות CPU ולא במאות או אלפי ליבות GPU.
מעבר לכך, המהלך הזה מעניין במיוחד מפני שהוא מסמן כיוון חדש של אינטל בתחום התוכנה. רק בשיחת הוועידה האחרונה, המנכ"ל החדש ליפ-בו טאן הדגיש כי אינטל איבדה את היתרון שלה בחדשנות תוכנתית בשנים האחרונות, והבטיח להחזיר לכך את מרכז הכובד. בקשת הפטנט על הסופר־ליבה עשויה להיות סנונית ראשונה בכיוון הזה, ותזכורת לכך שאינטל אינה מתמקדת רק בחומרה אלא גם בחשיבה מחודשת על השכבה התוכנתית שמנהלת אותה.
עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר בשלב זה רק בבקשת פטנט. אין מדובר במוצר מוגמר, והטכנולוגיה דורשת שינויים משמעותיים הן ברמת החומרה והן ברמת מערכות ההפעלה וכלי הפיתוח. כלומר, מדובר ברעיון מעניין ובעל פוטנציאל, אך כזה שעשוי לקחת שנים רבות עד שיופיע – אם בכלל – במוצרי אינטל. יחד עם זאת יש למהלך משמעות נוספת: הוא ממחיש שאינטל הבינה שהשוק דורש שילוב של חומרה ותוכנה, ושהיא החליטה לבצע השקעות גדולות מבעבר בתחום התוכנה.
לאחר ימים של משא ומתן הודיעה אינטל אמש (ו׳) כי הממשל האמריקאי ירכוש 9.9% ממניותיה בהיקף של 8.9 מיליארד דולר. למרות שהחברה מציגה זאת כהשקעה חדשה מצד המדינה, בפועל אין כאן כסף נוסף: המהלך הוא הסבה של מענקים שכבר הובטחו לה בתקופת ממשל ביידן – 5.7 מיליארד דולר מחוק ה-CHIPS ו-3.2 מיליארד דולר מתוכנית Secure Enclave – לאחזקה ישירה במניות.
למעשה, טראמפ שינה כאן את כללי המשחק בדיעבד: במקום מענקים במזומן כפי שנקבע במקור, אינטל נאלצה להמיר אותם בהחזקת מניות. מדובר בהסכם חסר תקדים, משום שבראשית הדרך לא נדרשה בעלות ממשלתית בתמורה למענקים. המניות נמכרות במחיר של 20.47 דולר למניה, מתחת למחיר השוק [24.8 דולר], ובכך הופכת ממשלת ארה"ב לבעלת המניות הגדולה ביותר באינטל. שני בעלי המניות המשמעותיים הנוספים הם קרנות ההשקעות Vanguard ו-BlackRock.
בהסכם נקבע כי הממשל יחזיק במניות ללא זכויות ניהול ישירות, אך יתחייב להצביע עם המלצות הדירקטוריון – למעט חריגים מסוימים. המשמעות היא שבעל המניות הגדול ביותר אמנם מוגדר "פסיבי", אך בפועל יש לו פתח להשפעה עתידית על קבלת החלטות.
הניצחון של טראמפ
העסקה מצטיירת כניצחון אישי עבור הנשיא דונלד טראמפ, ודוגמה נוספת ליכולותיו במשא ומתן. רק בשבוע שעבר דרש טראמפ מהמנכ"ל ליפ-בו טאן, שנכנס רק לפני מספר חודשים לתפקידו, להתפטר, בטענה לקשרים הדוקים מדי עם גורמים בסין, דבר שלדבריו יצר ניגוד אינטרסים. הדרישה פגעה במעמדו של טאן והציבה אותו בעמדת מיקוח חלשה מאוד מול הממשל. במפגש בין השניים הושגה פשרה: טאן נשאר בתפקידו, אך בתמורה הממשל הפך לבעל המניות הגדול ביותר.
טראמפ מיהר לנכס לעצמו את ההישג התקשורתי והציג את טאן כמי שנכנע ללחץ: ״הוא נכנס לפגישה רק כדי לשמור על העבודה שלו, ובסוף נתן לנו 10 מיליארד דולר עבור ארצות הברית. כך הרווחנו 10 מיליארד דולר", אמר טראמפ ביום שישי, לפי ציטוט ברויטרס. הטון הציני והעוקצני הפך את העסקה לא רק לאירוע כלכלי אלא גם להצהרה פוליטית, שמציבה את טראמפ כמנצח הגדול. מבין השורות, אולי גם ניתן ללמוד מי הוא מעתה "הבוס" החדש של אינטל.
ההפסד של טאן
עבור טאן מדובר במכה קשה. הוא מנסה להוביל רה־ארגון מקיף באינטל ולשקם את פעילות ה-Foundry, אך הדרישה הפומבית להתפטר ערערה את מעמדו הפנימי והציבורי. רק לאחרונה, עם פרסום דו״ח הרבעון השני, הציג טאן תוכנית התייעלות רחבת היקף והדגיש כי בכוונתו לנקוט זהירות בהרחבת קיבולת הייצור כדי לא להכביד על מצבה הפיננסי של החברה.
לצד ביטול פרויקטים באירופה, הוא אף הודיע כי אינטל תשהה את המשך הרחבת מפעלי הייצור באוהיו. החלטה זו ניצבת כעת בסתירה למדיניות הממשל, המבקש להגדיל את הייצור על אדמת ארצות הברית. השאלה היא האם כעת, כשהממשל מחזיק במעמד של בעל מניות ראשי ובוחן מקרוב את צעדיה של אינטל, תיאלץ החברה לחדש את ההשקעה באוהיו כדי לרצות אותו. מהיום ואילך, כל דו״ח רבעוני וכל החלטה אסטרטגית יעמדו למבחן לא רק בעיני המשקיעים והדירקטוריון, אלא גם בפני הממשל, שהפך לשותף דה-פקטו.
האם זה טוב לאינטל?
הגב הממשלתי מעניק לאינטל יתרונות ברורים: סיכוי גבוה יותר לזכות בחוזים ממשלתיים וביטחוניים, העדפה רגולטורית ותמיכה פוליטית, משיכת חברות אמריקאיות גדולות שירצו להתקשר עמה גם משיקולים פוליטיים, ואיתות לשוק ההון שלפיו החברה נהנית מרשת ביטחון ממשלתית שמצמצמת את תפיסת הסיכון. מצד שני, עצם המעורבות הממשלתית יוצרת חששות בקרב שוק ההון: האם הממשלה תשמור על אופי "פסיבי" באמת, או שמדובר רק בתחנה ראשונה בדרך להשפעה ממשית על מהלכי החברה?
מותו של חוק השבבים
העסקה באינטל עשויה להפוך לתקדים משמעותי. אם ממשלת ארצות הברית יכולה להפוך לבעלת מניות מרכזית בחברה שקיבלה מענקי CHIPS, זה עשוי לעורר מהלכים דומים גם בחברות אחרות – מ-Micron ועד GlobalFoundries. המהלך הזה משנה מהותית את האופי של חוק ה-CHIPS: מלהיות תוכנית תמיכה ממשלתית שנועדה לתמרץ השקעות בתעשייה, הוא הופך לכלי לחץ שבאמצעותו השלטון כופה על החברות ויתור על חלק מהבעלות. במקום מענקים ללא הגבלות, החברות נדרשות למסור מניות ולהפוך, הלכה למעשה, לשותפות של המדינה.
כדאי לזכור כי ממשל טראמפ עצמו הביע בעבר התנגדות לחוק ואף הצהיר כי בכוונתו לבטלו, מתוך טענה שמדובר בבזבוז כספי ציבור. כעת, במקום לבטל את החוק, טראמפ משנה את תצורתו – והופך אותו ממנגנון מענקים למנוף של בעלות והשפעה ישירה על החברות. הנהנות המרכזיות מהחוק עד כה הן ענקיות השבבים Intel, TSMC, Samsung ו-Micron, שזכו למענקים ותמריצים להקמת מפעלים ופעילות בארצות הברית. אלא שכעת התמונה משתנה: התמיכה אינה עוד כספים "חופשיים", אלא עסקה שמעניקה לממשל דריסת רגל פוטנציאלית בבעלות התאגידים.
אינטל וסופטבנק (SoftBank) הודיעו על הסכם השקעה בהיקף של שני מיליארד דולר במניות אינטל, אשר ייעשה לפי מחיר מניה של 23 דולרים. סופטבנק תרכוש את המניות במחיר של 23 דולר למניה. השלמת העסקה כפופה לתנאים מקובלים. בעקבות ההודעה אתמול (ג') ירדו מניות סופטבנק בטוקיו בכ-2.2%, ומניות אינטל בנסד"ק ירדו בכ-3.7% ובלילה עלו בכ-5.2% למחיר של כ-24.9 דולר למניה, והעניקו לה שווי שוק של כ-103.5 מיליארד דולר.
יו”ר ומנכ”ל סופטבנק, מסיושי סון, אמר שההשקעה האסטרטגית הזו "משקפת את אמונתנו שיכולות הייצור והאספקה של שבבים מתקדמים בארה”ב ימשיכו להתרחב, ושלאינטל יהיה תפקיד מרכזי בכך". מנכ”ל אינטל, ליפ-בו טאן, אמר שסופטבנק "שותפה למחויבות שלנו לחיזוק ההובלה הטכנולוגית והייצורית של ארה”ב. מסא ואני עובדים בשיתוף פעולה הדוק כבר עשרות שנים, ואני מעריך את האמון שהוא מביע באינטל".
אסטרטגיית AI חדשה
סופטבנק הבהירה שההשקעה קשורה לאסטרטגיה רחבה של ביצוע השקעות משמעותיות בתחום הבינה המלאכותית (AI). פירוש הדבר שהיא רואה באינטל פלטפורמה קריטית לייצור שבבים עבור AI. ייתכן שהמהלך קשור לאסטרטגיית ה-AI החדשה שאותה הציג ליפ-בו לפני כחודשיים: "בעבר פעלנו בתחום הבינה המלאכותית מתוך גישה ממוקדת סיליקון, בלא לבנות מערך כולל ומשולב של חומרה ותוכנה. אנחנו צריכים למקד את האסטרטגיה שלנו סביב ארכיטקטורת x86 בתחום מעבדי ה-CPU וארכיטקטורת xe בתחום מעבדי ה-GPU, אבל לעלות ברמת ההפשטה ולספק מוצרים הכוללים גם חומרה וגם תוכנה.
"אנחנו צריכים להבין את המגמות החשובות ביותר בתחום המחשוב, ולהגיב אליהן באמצעות גישה מערכתית שיש בה גם פיתוח תוכנה וגם פיתוח סיליקון. בחודשים הקרובים נספק יותר מידע על המהלך שאנחנו מבצעים בפיתוח יכולות AI מאוחדות הכוללות חומרה ותוכנה. המהלך הזה אומנם דורש זמן, אולם הוא חיוני כדי שאינטל תהיה רלוונטית גם בגל המחשוב הבא".
חידת ARM
מעניין לראות האם הדבר יביא להגברת שיתוף הפעולה בין אינטל לבין חברת ARM, שעל-פי הערכות שונות נמצאות 90% ממניותיה בידי סופטבנק. השיעור המדוייק ברור, שכן לאחר שרכשה ARM ב-2016 תמורת 32 מיליארד דולר, היא הוציאה אותה מהנפקה, החזירה אותה למסחר בנסד"ק ב-2023 וביצעה מספר עסקעות נוספות של מכירת מניות לציבור. מעניין לציין ש-ARM נסחרת כיום לפי שווי גדול בהרבה מזה של חברת אינטל: 149.3 מיליארד דולר.
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, תקף את מנכ"ל אינטל, ליפ־בו טאן, בדרישה פומבית להתפטרותו לאלתר, בטענה כי הוא נמצא בניגוד עניינים חמור בשל קשרים כלכליים והשקעות משמעותיות בחברות טכנולוגיה סיניות – חלקן מזוהות עם הצבא הסיני. בפוסט שפרסם טראמפ ברשת החברתית שלו, Truth Social, כתב כי מדובר באדם "מאוד בעייתי" שמעמיד את ביטחון המדינה בסיכון, וקבע כי אין פתרון אחר מלבד עזיבתו. נכון לעכשיו אינטל לא הגיבה רשמית לדרישתו של טראמפ.
הדברים מגיעים ברקע לדיווחים עיתונאיים לפיהם טאן, המכהן כמנכ"ל אינטל מאז 2021, השקיע באופן אישי ובעקיפין מאות מיליוני דולרים בעשרות חברות טכנולוגיה סיניות, רבות מהן עוסקות בפיתוח שבבים, תקשורת, מערכות חישה ובינה מלאכותית. חלק מהחברות הללו מקושרות לאקדמיות צבאיות או נתמכות על ידי הממשלה בבייג'ינג. ההשקעות בוצעו בין היתר באמצעות קרנות הון-סיכון כמו Walden International, שטאן עמד בראשה בעבר.
לדרישתו של טראמפ הצטרפו גם פוליטיקאים רפובליקנים נוספים. הסנאטור טום קוטון שלח מכתב רשמי לדירקטוריון אינטל, שבו הביע דאגה מהשלכות הביטחוניות של מעורבותו העסקית של טאן בשוק הסיני. הוא דרש הבהרות לגבי המידע שברשות הדירקטוריון בנוגע להשקעות אלו, והאם ננקטו צעדים מתאימים למניעת חשיפה מסוכנת של טכנולוגיה אמריקנית.
טאן עצמו, יליד סינגפור ובעל קריירה עשירה בעולם הטכנולוגיה, כיהן לפני כן כמנכ"ל קיידנס (Cadence). בתקופת כהונתו, נרשמה פרשה שבמסגרתה החברה נדרשה לשלם קנס של יותר מ־140 מיליון דולר בגין מכירת תוכנות רגישות לגורמים המקושרים לאוניברסיטה צבאית בסין – מקרה שהועלה כעת מחדש בהקשר של דרישת ההתפטרות.
האירוע מציב את אינטל בעין הסערה בזירה הפוליטית, דווקא בתקופה שבה היא מקבלת תמיכה ממשלתית של מיליארדי דולרים כחלק ממאמץ פדרלי להחזיר את ייצור השבבים לארצות הברית. טאן מונה לשמש כמנכ"ל אינטל בחודש אפריל, במקומו של המנכ"ל הקודם פט גלסינגר. טאן הובא על תקן "מושיע", מנהל ותיק ומנוסה בתעשיית השבבים שיידע לחלץ את אינטל מבעיותיה המבניות ולהוביל את החברה חזרה אל קדמת שוק השבבים. רק בחודש שעבר, עם פרסום הדו"ח הרבעוני, טאן הכריז על שורה של רפורמות ארגוניות נרחבות, שכללו פיטורים נרחבים של כ-15%, ביטול פרויקטים ושינויים במיקוד העסקי. הדרישה של טראמפ מוסיפה טלטלה נוספת לספינה שמנסה להתייצב.
שלושה מבכירי קבוצת הפיתוח הטכנולוגי של אינטל – קאייזאד מיסטרי, ראיין ראסל וגארי פאטון – צפויים לפרוש מתפקידם, על רקע הרה-ארגון המקיף שמוביל המנכ"ל החדש של החברה, ליפ־בו טאן. לפי דיווח בלעדי של רויטרס, אינטל הודיעה לעובדים כי השלושה יעזבו את תפקידם כבר בשבועות הקרובים, במסגרת מה שמסתמן כצעדים ניהוליים דרמטיים שנועדו לייעל את פעילות הייצור של אינטל, לאחר שנים של תקלות, עיכובים ואובדן יתרון טכנולוגי.
המהלך מתיישב עם ביקורת חריפה שהשמיע טאן כלפי ההנהלה הקודמת של אינטל. בשיחה עם משקיעים לפני כעשרה ימים טען כי "התנהלות החברה בתחום הייצור לא הייתה נבונה", והבהיר כי בכוונתו "לתקן טעויות" ולבצע מהפכה במבנה ובתרבות של קבוצת הפיתוח הטכנולוגי (TD) – הליבה ההנדסית של אינטל, האחראית על פיתוח תהליכי ייצור שבבים.
שלושה עמודי תווך של קבוצת הפיתוח הטכנולוגי
קאייזאד מיסטרי, מהנדס ותיק באינטל, שימש מאז 2017 כסגן נשיא בכיר וראש תחום פיתוח תהליכי ייצור. מיסטרי היה בין הדמויות המרכזיות מאחורי תכנון המעבר לדורות ייצור חדשים, ובמהלך כהונתו ניהל צוותים רחבים שפיתחו את טכנולוגיות 7 ננומטר ו-5 ננומטר של אינטל. ראיין ראסל, ששימש אף הוא כסגן נשיא בכיר ושותף לניהול תחום ה-Logic Technology Development, היה ממונה על פיתוח הליבה הטכנולוגית שמאפשרת ייצור טרנזיסטורים זעירים ויעילים – רכיב מפתח בשבבים מתקדמים. שמו נקשר למספר פרויקטים ארוכי־טווח שנועדו להדביק את הפער מול TSMC וסמסונג.
גארי פאטון, שהצטרף לאינטל ב-2019 לאחר כהונה כ-CTO ב-GlobalFoundries, הוביל את פלטפורמת פיתוח העיצוב של אינטל. תפקידו היה קריטי בגישור בין עולמות עיצוב השבב לבין היתכנות ייצורית – תחום שבו נרשמו בעבר פערים קריטיים שתרמו לעיכובים בפיתוחים של אינטל. שלושתם נחשבים לדמויות מפתח במערך ההנדסה והטכנולוגיה של אינטל בעשור האחרון, ובפרט בתקופה שבה החברה ניסתה להחזיר לעצמה את ההובלה התעשייתית שאיבדה לטובת המתחרות מהמזרח.
הביקורת החריפה של טאן
העובדה שכל שלושת הבכירים עוזבים כמעט במקביל, על רקע מהלך רה-ארגון, מעידה על שינוי עומק שמוביל טאן. לדברי מקורות בחברה, מדובר בהחלטה הדדית, לאחר שהתגבשה תחושת אי-שביעות רצון מצד ההנהלה החדשה בנוגע לאופן שבו נוהל תחום הפיתוח בעשור האחרון. המהלך מלווה גם בקיצוצים נוספים וצמצום דרמטי במצבת כוח האדם של קבוצת TD, שעשוי להגיע עד 30% עד סוף השנה.
העזיבה של שלושת המנהלים מצביעה על מעבר מניהול מדורג וזהיר לאסטרטגיה חדה וממוקדת יותר, המתנה כל השקעה חדשה ביכולת להביא לקוחות חיצוניים או יתרון תחרותי ברור. פרישת הדמויות הללו עשויה להתפרש כניתוק מסוים מהמומנטום והידע ההיסטורי של קבוצת TD, אך בחברה מדגישים כי המטרה היא דווקא ריענון המודל – צמצום שכבות ניהול, הגדרת אחריות חדה יותר, ויישום תרבות של עמידה ביעדים. בשלב זה לא פורסם מי יחליף את השלושה.
המהלך משתלב עם שורת צעדים נוספים שמוביל טאן, כולל ביטול הקמה של מפעלים חדשים באירופה, החזרת מהנדסים לעבודה פיזית במשרדים, ושינויי סדר עדיפויות בתחום ה-AI. לטענתו, השינויים הללו חיוניים להחזרת אמון המשקיעים ולשיקום מעמד החברה כחלוצה טכנולוגית.
בקרוב צפויה טלטלה גם בחטיבת המוצר
כאמור, בשיחת הוועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני, טאן לא חסך ביקורת מהתנהלות חטיבת הייצור, שהתבטאה בליקויים בתהליך הפיתוח של תהליך הייצור 18A, שהיה אמור להשיב את אינטל לעמדת הובלה בתעשיית הפאונדרי. טאן: "יש לנו הרבה מה לתקן כדי לקדם את החברה. למדנו הרבה מהטעות שעשינו עם תהליך 18A, ועכשיו אנחנו מיישמים את הלקחים בתהליך הבא, 14A". לדבריו, ההשקעות בתהליך 14A יצדיקו את עצמן רק אם יהיה לתהליך הייצור ביקוש ממשי מצד חברות חיצוניות, והוסיף אזהרה: "אשקיע רק כשאהיה משוכנע שהתשואות הללו קיימות".
שלושת הבכירים שצפויים לעזוב אחראים באינטל על פיתוח תהליכי הייצור, ולא על פיתוח המוצרים של חטיבות המעבדים. עם זאת, טאן הפנה ביקורת נוקבת גם על חטיבת המוצר ורמז כי גם בה צפויים בקרוב שינויים ניהוליים. בפרט, ציין כי יכריז ברבעון הקרוב על מינויים חדשים להובלת חטיבת השרתים, שלטענתו תוכננו באופן מסורבל ויקר, וכן הכריז כי מעתה כל תכנון שבב יאושר על ידו באופן אישי.
בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן. מוביל תוכנית הבראה רחבת-היקף
מנכ"ל חברת אינטל, ליפ-בו טאן, הציג אמש (ה') את משנתו הניהולית ואת מפת הדרכים לשנים הקרובות שהוא גיבש עבור החברה – והן שונות באופן חד מהאופן שבו היא נוהלה בשנים האחרונות. טאן מוביל בימים אלה ארגון מחדש דרמטי במערך התפעולי של אינטל ובתרבות הארגונית שלה. המהלך כולל גל פיטורים נרחב, ביטול פרוייקטי ענק באירופה וצמצום תקציבי הפיתוח. דיווחים ראשונים על תוכנית ההתייעלות התפרסמו מיד לאחר כניסתו של טאן לתפקיד המנכל בחודש אפריל 2025. אולם השבוע, עם פרסום הדו"ח הרבעוני של החברה, התבררו מימדי המהלך: לראשונה אינטל הודיעה רשמית שהיא מבצעת בימים אלה את גל הפיטורים הגדול ביותר בתולדות החברה שיביא להפחתה של כ-15% בכוח האדם של החברה.
תוכנית ההתייעלות כוללת פיטורי כ-24 אלף עובדים. עד סוף השנה יישארו באינטל כ-75 אלף עובדים. התוכנית צפויה להפחית את ההוצאות התפעוליות לכ-17 מיליארד דולר ב-2025 ולכ-16 מיליארד דולר ב-2026. למעשה, גל הפיטורים נמצא כבר בעיצומו ובשבועות האחרונים התפרסמו דיווחים רבים על סגירת חטיבות ועזיבת עובדים. ברבעון השני 2025 הסתכמו מכירות אינטל בכ-12.9 מיליארד דולר. החברה דיווחה על הפסד נקי עצום של 2.9 מיליארד דולר (לפי GAAP). בנוסף, היא סיפקה תחזית מאכזבת לרבעון השלישי: הכנסות של 12.6-13.6 מיליארד דולר, עם אפס סנט רווח מתואם למניה.
תהליך 18A נכשל, השרתים יקרים ומסובכים ללא צורך
בשיחה עם משקיעים ואנליסטים שהתפתחה לאחר הצגת הנתונים הפיננסיים, הוא מתח ביקורת נוקבת על ההנהלה הקודמת של החברה. טאן: "יש לנו הרבה מה לתקן כדי לקדם את החברה". הוא דיבר על הכישלון בפיתוח טכנולוגיית הייצור המתקדמת 18A, שנחשבה לדגל ההנדסי של אינטל. "למדנו הרבה מהטעות שעשינו עם תהליך 18A, ועכשיו אנחנו מיישמים את הלקחים בתהליך הבא, 14A". לדבריו, ההשקעות בתהליך 14A יצדיקו את עצמן רק אם יהיה לתהליך הייצור ביקוש ממשי מצד חברות חיצוניות, והוסיף אזהרה: "אשקיע רק כשאהיה משוכנע שהתשואות הללו קיימות".
הוא מתח ביקורת קשה על אסטרטגיית מעבדי השרתים, שהתבססה על ייצור שבבים מרובי ליבות ומרובי נימות (threads), שלעיתים כללו עשרות ליבות ומאות נימות, גם כשלא היה להם ביקוש ממשי בשוק. לדבריו, הגישה הזו גרמה לחברה להשיק מעבדים מסובכים לייצור ויקרים, שרמת הביצועים שלהם לא הצדיקה את המאמץ. הוא מסר שאינטל נוטשת כעת את המודל הזה לטובת קו מוצרים מצומצם, יעיל וממוקד בדרישות האמיתיות של לקוחות. הוא תתחייב "לא לפתח שבבים רק כי אפשר, אלא רק כשהשוק מצדיק זאת. אני מתקן את הטעויות שנעשו בשנים האחרונות".
המנכ"ל יבדוק אישית את תכנוני הסיליקון
טאן אמר שאינטל עדיין שומרת על מעמדה בשוק השרתים המסורתי. "אנחנו רואים דרישה טובה למוצרים שלנו, אבל אנחנו צריכים לשפר את הביצועים של המעבדים שלנו המיועדים להריץ את השרתים הגדולים (הייפר סקייל), שבהם רמת הביצועים לכל ואט בודד הוא מדד מרכזי. נקטתי בצעדים שנועדו לתקן טעויות מהעבר בתחום של מעבדים מרובי-נימות, ואני נמצא כעת בתהליך של הבאת הנהגה חדשה לחטיבת מרכזי הנתונים. אני מצפה להכריז בחודשים הקרובים על המינויים החדשים.
"בטווח הארוך יותר, ההנחייה שלי לתכנוני סיליקון היא שאנחנו צריכים להגדיר מוצרים עם ארכיטקטורה פשוטה ונקייה ומבנה עלויות טוב יותר. הגדרתי מדיניות חדשה שלפיה כל תכנון של שבב מרכזי, צריך לעבור בדיקה ואישור אישיים שלי לפני שהוא עובר לייצור ראשוני (טייפאאוט). התהליך הזה ישפר את מהירות הביצוע שלנו, ימקד את החברה ויחסוך בעלויות פיתוח".
מאמץ מוגבר בתחום התוכנה
אחד מהשינויים החשובים ביותר עליהם הכריז, היה שאינטל משנה לחלוטין את הגישה שלה ביחס לתוכנה, בעיקר בתחום הבינה המלאכותית: "בעבר פעלנו בתחום הבינה המלאכותית מתוך גישה ממוקדת סיליקון ואימון, בלא לבנות מערך כולל ומשולב של חומרה ותוכנה. אנחנו צריכים למקד את האסטרטגיה שלנו סביב ארכיטקטורת x86 בתחום מעבדי ה-CPU וארכיטקטורת xe בתחום מעבדי ה-GPU, אבל לעלות ברמת ההפשטה. כלומר לספק מוצרים הכוללים גם חומרה וגם תוכנה. זהו תחום שבו אינטל היתה חלשה או שנעדרה ממנו לגמרי. בהנהגתי נצמיח את התחום הזה.
"כדי להיות פלטפורמת המחשוב המועדפת, אנחנו צריכים להבין את המגמות החשובות ביותר עבורנו בתחום המחשוב, ולהגיב אליהן באמצעות גישה מערכתית כוללת שיש בה גם פיתוח תוכנה וגם פיתוח סיליקון. בחודשים הקרובים נספק יותר מידע על המהלך שאנחנו מבצעים בפיתוח יכולות AI מאוחדות הכוללות חומרה ותוכנה. המהלך הזה אומנם דורש זמן, אולם הוא חיוני כדי שאינטל תהיה רלוונטית גם בגל המחשוב הבא".
"חזון הנדסי ללא עמוד שדרה מסחרי"
במרכז הביקורת שלו עומדת אסטרטגיית תשתיות הייצור של המנכ"ל הקודם, שהתמקד בבניית מפעלי ענק עבור חטיבת שירותי הייצור (Foundry) באוהיו, בגרמניה, בפולין ובקוסטה ריקה – עוד לפני שהיה ברור אם יש לה לקוחות. "אנחנו צריכים לבנות את קיבולת הייצור בחוכמה ובזהירות, בהתאם ללוחות זמנים התואמים לביקוש של הלקוחות ולצרכים העסקיים של החברה. ההשקעה בשנים האחרונות בבניית קיבולת הייצור חרגה הרבה מעבר לביקוש, ונעשתה באופן לא נבון ומופרז. מערך הייצור הפך מבוזר מדי. מעתה נגדיל את הקיבולת בהתבסס על התחייבויות ללרכישת נפח ייצור, ונקצה משאבים באופן הדרגתי ובהתאם לאבני דרך".
טאן חזר על העקרון הזה לאורך כל השיחה: "אני לא מאמין בגישה של 'אם נבנה, הם יבואו'. תחת הנהגתי נבנה את מה שהלקוחות צריכים, בזמן שהם צריכים את זה, ונזכה מחדש באמונם. גם בפרוייקטי Foundry וגם בדורות הבאים של תהליכי ייצור. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לבנות חזון הנדסי שאין לו עמוד שדרה מסחרי ברור".
בוטלו פרוייקטי ענק, המהנדסים חוזרים למשרדים
הגישה הזו תורגמה מיידית למעשים: אינטל ביטלה את פרוייקט הקמת מפעל ייצור בגרמניה בהשקעה של כ־10 מיליארד אירו ואת הקמת מפעל ההרכבות בפולין. מפעל הייצור בקוסטה ריקה יתעסק רק בפעילות פיתוח, כאשר פעילויות ההרכבה שלו יעברו לווייטנאם ולמלזיה שבהן עלויות התפעול נמוכות משמעותית. אינטל תבצע קיצוץ נרחב בהשקעות בציוד ייצור (CapEx), ותצמצם דרמטית את קצב ההתרחבות הגיאוגרפית.
"הביצועים התפעוליים שלנו כבר מראים את השפעת המהלכים שהתחלנו לבצע". לדבריו, אינטל תמקד את משאביה בשלושה צירים בלבד: שירותי ייצור כשירות (Foundry), שבבים ל-AI, והאצת היכולות של מוצרים קיימים. שכבות הניהול יוקטנו בכ־50%, ועובדי ההנדסה יחזרו לעבוד במשרדים לפחות ארבעה ימים בשבוע. "עלינו להפוך לחברה מהירה, מדויקת ורזה – כמו המתחרות שלנו באסיה". הוא הבהיר שמדובר במהלך אסטרטגי: "אנחנו לא מודדים את עצמנו לפי שורת הרווח הקרובה, אלא לפי היכולת שלנו להיות רלוונטיים בשנתיים הבאות. המעבר לבינה מלאכותית ולשירותי ייצור הוא לא מותרות – אלא הכרח".
בית משפט פדרלי בקליפורניה דחה השבוע תביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברת אינטל, בטענה שהטעתה את המשקיעים בנוגע לביצועי יחידת שירותי הייצור (Foundry) שלה. בפסק הדין שניתן ביום רביעי, קבעה השופטת טרינה תומפסון שאינטל לא הסתירה מידע מהמשקיעים ולא פעלה בניגוד לחוק, למרות הקריסה החדה בשווי השוק של החברה בחודש אוגוסט 2024.
האירוע שהצית את זעמם של המשקיעים התחולל ב־2 באוגוסט 2024, במסגרת "יום אנליסטים" שנערך על-ידי אינטל. במהלכו היא גילתה לראשונה שחטיבת ה־Foundry שלה רשמה הפסד תפעולי של כ־7 מיליארד דולר בשנת 2023. זהו נתון שלא נמסר לציבור קודם לכן, וממשקיעים שלא קיבלו אזהרה מוקדמת על עומק ההפסדים, פירשו זאת כהסתרת מידע מכוונת, והגיבו במכירת מניות שגרמה לצניחה של כ־11% בשווי החברה ביום אחד. מדובר בירידת ערך של כ־32 מיליארד דולר.
"שיקול דעת עסקי סביר"
התובעים טענו שהנהלת אינטל הציגה לאורך זמן תחזיות אופטימיות באשר לעתיד חטיבת ה־Foundry, והמתינה זמן רב מדי לפני שחשפה את הפסדי העבר. לטענתם זוהי הונאה לכל דבר שגרמה הפסדים כבדים בקרב בעלי מניות שלא היו מודעים למצב האמיתי. אולם בית המשפט דחה את הטענות. השופטת קבעה שאינטל פרסמה לאורך זמן אזהרות כלליות בנוגע לחוסר ודאות תפעולית ולפוטנציאל ההפסדים בתחום הזה, ושההחלטה שלא לחשוף את ההפסד הספציפי מוקדם יותר הייתה במסגרת "שיקול דעת עסקי סביר". היא הדגישה גם כי גישת "ניסוי וטעייה" שבה נקטה החברה אינה מהווה עילה לתביעה.
פסק הדין ניתן עם דחייה סופית (with prejudice), כלומר לא ניתן להגיש את התביעה מחדש. חטיבת ה־Foundry של אינטל הוקמה בשנת 2021 כחלק מהמאמץ להפוך לשחקן מרכזי בייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. עם זאת, עד כה היחידה לא הצליחה להתרומם ונחשבת לגורם מרכזי בהחמרת מצבה הפיננסי של החברה. בשנת 2024 כולה רשמה אינטל הפסד נקי של 18.8 מיליארד דולר – ההפסד השנתי הראשון שלה מאז 1986. מתוך סכום זה, כ־13.4 מיליארד דולר יוחסו להפסדים תפעוליים של חטיבת ה־Foundry לבדה, נתון הממחיש את גודל הבעיה והאחריות הישירה של היחידה לקריסת הריווחיות של אינטל.
בתמונה למעלה: מצלמת עומק D405 של רילסנס. דיוק מדידה של פחות מ-1 מ"מ. מקור: RealSense
חברת RealSense השלימה את הפיצול (spin-off) מחברת אינטל, שבה היא פעלה בשנים האחרונות במתכונת של חטיבה בתחום מערכות ראיית-עומק. עם הפיכתה לחברה עצמאית, השלימה רילסנס גיוס הון בהיקף של 50 מיליון דולר במסגרת סבב A, בהובלת קרן הון-סיכון פרטית בתחום השבבים, שזהותה לא נחשפה. בגיוס השתתפו משקיעים אסטרטגיים נוספים, בהם זרועות ההשקעה של אינטל ושל חברת מדיהטק.
נדב אורבך, מנכ"ל RealSense
החברה תפעל מעתה באופן עצמאי ותתמקד בפיתוח מערכות ראייה חכמות מבוססות בינה מלאכותית, בעיקר עבור שוקי הרובוטיקה, ביומטריה ובקרת גישה. במקביל, מונה נדב אורבך לתפקיד מנכ"ל החברה. אורבך מגיע לאחר קריירה של כמעט שני עשורים באינטל. הוא הצטרף לאינטל בשנת 2006 כמהנדס ארכיטקטורה במרכז הפיתוח של אינטל בישראל, ובהמשך עבר להתמחות בתחום הראייה הממוחשבת והחיישנים החכמים.
לאורך השנים מילא תפקידי ניהול בכירים והוביל את הפיתוח של מערכות עומק, זיהוי פנים וטכנולוגיות ביומטריות. בשנים האחרונות עמד בראש חטיבת Incubation & Disruptive Innovation, שהתמקדה בפרויקטים מתקדמים בתחומי AI, רובוטיקה וראייה ממוחשבת. בפיצול רילסנס הוא רואה הזדמנות להאיץ את החדירה לשווקים מתפתחים. "העצמאות שלנו תאפשר לנו לנוע מהר יותר, לחדש בצורה נועזת יותר ולהגיב בגמישות לשוק שמשתנה במהירות", מסר בהודעה לעיתונות.
עיקר המו"פ בישראל
רילסנס החלה את דרכה כקבוצת פיתוח בתוך אינטל ישראל בתחילת העשור הקודם, והושקה רשמית כמותג בשנת 2014. במהלך השנים רכשה אינטל מספר חברות שפיתחו טכנולוגיות לזיהוי פנים ותנועה, בהן חברת Omek Interactive הישראלית ו-InVision Biometrics. מטרתן הייתה לחזק את היכולות של אינטל בתחומים של עומק, תלת-ממד וראייה ממוחשבת. בשלב מסוים, אינטל אף שילבה את הטכנולוגיה של RealSense במצלמות צרכניות ובמחשבים ניידים. עם זאת, בשנים האחרונות החטיבה הצטמצמה, וחלק מהפעילויות הופסקו או עברו מיקוד מחדש.
המטה הראשי של רילסנס שוכן בסנטה קלרה, קליפורניה, בעוד שמרכזי המחקר והפיתוח שלה פועלים בין היתר בישראל, שבה מצוי רובו של הצוות ההנדסי שהוביל את פעילות החברה עוד במסגרת אינטל. הייצור מתבצע בעיקר בתאילנד ובמדינות נוספות באסיה. את פעילות המחקר והפיתוח יוביל גיא הלפרין, שמונה לסמנכ"ל המו"פ של רילסנס לאחר שנים של הובלת צוותים בתחום הראייה הממוחשבת באינטל.
לאחרונה החברה השיקה את מצלמת ה‑D555, המאפשרת שידור עומק ונתונים יחד עם מתח באמצעות כבל יחיד (PoE), ומשלבת שבב Vision SoC עם יכולות AI מובנות. המצלמה מיועדת לרובוטים ומערכות אבטחה. להערכת החברה, מוצרי RealSense מותקנים כיום בכ‑60% מכלי הרובוטיקה האוטונומיים בעולם. בין לקוחות החברה: יצרנית הרובוטים ההומנואידיים Unitree Robotics, חברת ANYbotics השווייצרית וחברת Fit:Match העוסקת בהתאמת בגדים בטכנולוגיית מציאות רבודה.
החברה מסרה שיש לה יותר מ-3,000 לקוחות פעילים עולם, והיא רואה עצמה כספקית מפתח במערכות ראייה רובוטיות ובפתרונות ביומטריים מדויקים. יש לה שיתופי פעולה גלובליים בתחום הייצור והשיווק והיא פועלת לקראת התרחבות נוספת באסיה, באירופה ובארצות הברית. הפיכת רילסנס לחברה עצמאית מגיעה על רקע התחזקות שוק הרובוטיקה והביומטריה העולמי. השוק לרובוטים אוטונומיים והומנואידים צפוי לגדול בקצב שנתי של עשרות אחוזים, והביקוש למערכות זיהוי פנים בטוחות ואמינות נמצא בשיאו בעקבות יישומים חדשים בתחבורה, ברפואה ובביטחון.
בסוף השבוע הזה תשלים חברת אינטל ׁׂ(Intel) מהלך פיננסי המיועד להשיג גיוס מיידי של כמיליארד דולרים, אשר יתבצע באמצעות מכירה של מניות מובילאיי (Mobileye). חברת מובילאיי הודיעה שאינטל העמידה למכירה 50 מיליון מניות במחיר 16.5 דולר למנייה, שהוא נמוך יותר ממחיר המסחר של מניות מובילאיי בבורסת נסד"ק, המסתכם בכ-17.3 דולר למנייה. בנוסף, היא תעניק לרוכשים אופציה לרכישת 7.5 מיליון מניות נוספות. ביחד, מדובר בסכום הנאמד בכ-950 מיליון דולר. חברת מובילאיי עצמה הסכימה לרכוש 6.23 מיליון מניות נוספות בסכום כולל של כ-103 מיליון דולר.
המהלך מקטין את אחזקות אינטל במובילאיי, אולם אינו פוגע במעמדה כבעלת המניות הגדולה בחברה. בעקבות ההודעה אתמול, ירדה מניית מובילאיי בכ-7% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-14 מיליארד דולר. מניית אינטל הגיבה במהלך הפוך: היא זינקה אתמול (ד') ביותר מ-7.2% והביאה את החברה לשווקי שוק של כ-102 מיליארד דולר. בשוק העריכו שהדבר מבטא את אמון המשקיעים בתוכנית ההתייעלות של החברה, בעקבות הודעתה על פיטורי יותר מ-500 עובדים במתקני החברה באורגון, ארה"ב.
בשבועות האחרונים החלה אינטל ליישם את תוכנית ההתייעלות הגדולה שלה, הכוללת הפחתה של 15%-20% ממספר העובדים בעולם. בסוף 2024 החברה העסיקה כ-100,000 עובדים. בתקשורת הישראלית התפרסמו לאחרונה דיווחים שבין המפוטרים יהיו גם כמה מאות עובדים בישראל, גם במרכזי הפיתוח וגם במפעלי הייצור. מכירת מניות מובילאיי נתפשת ככל הנראה כמהלך שנועד לגייס הון לצורך מימון הקיצוץ החיוני הזה בהוצאות התפעוליות של החברה.
מובילאיי חוזרת לצמיחה
ברבעון הראשון של 2025 הסתכמו מכירות מובילאיי בכ-438 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 239 מיליון דולר ברבעון הראשון 2024. רוב הצמיחה נבע מחזרת הלקוחות למאפייני רכש רגילים, לאחר התרוקנות המלאי העודף שאיפיין את תחילת 2024. החברה דיווחה על שיפור ברווח הגולמי בעקבות שינוי בתמהיל ההזמנות בין רכש מעבדי EyeQ SoC לבין רכש פתרונות SuperVision. במקביל, המעבד החדש EyeQ6 Lite זכה במספר נצחונות תכנון חדשים עבור מערכות ADAS. החברה צופה שמכירותיה בשנת 2025 יסתכמו בכ-1.7-1.8 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-1.65 מיליארד דולר בשנת 2024.
חברת אינטל (Intel) מתכננת לסגור את חטיבת השבבים לרכב (Intel Automotive) ולפטר את רוב עובדיה, כך נחשף לראשונה במכתב פנימי ששלחה החברה לעובדים ושפורסם על-ידי האתר The Oregonian. הידיעה אומתה גם על-ידי אתר TechCrunch, שדיווח על תחילת פיטורים בפועל במספר מוקדים.
במכתב נמסר לעובדים שאינטל "מתכננת לסגור את פעילות חטיבת הארכיטקטורה לרכב" וכי "רוב העובדים ביחידה יפוטרו". במקביל, צויין כי אינטל תמשיך לעמוד בהתחייבויות הקיימות שלה ללקוחות, אך תצמצם את פעילותה בתחום באופן משמעותי. הפיטורים האלה הם חלק ממהלך רחב יותר של התייעלות באינטל, הכולל קיצוצים של כ-15%-20% מכוח האדם, הקטנת שכבות ניהול, וחיזוק המיקוד בתחומי ליבה כמו מרכזי נתונים ומחשוב ענן.
חטיבת הרכב פעלה בעיקר ממינכן, גרמניה, בהובלת ג'ק ויסט (Jack Weast), בכיר ותיק באינטל וב-Mobileye. מדיווחים שפורסמו לאחרונה בשורה של אתרים מקצועיים, החלו פיטורים גם בקליפורניה, שם פוטרו כ-100 עובדים כחלק מהמהלך לסגירת החטיבה, בהם מהנדסי שבבים וארכיטקטים. לפי הערכות, החטיבה כללה כמה מאות עובדים בלבד ונחשבת לאחת מהחטיבות הקטנות באינטל גם מבחינת הכנסות. החברה אינה מפרסמת בדוחותיה נתונים פיננסיים ייעודיים לתחום האוטומוטיב.
מנוע צמיחה שלא התניע
אינטל נכנסה לתחום הרכב באמצע העשור הקודם מתוך הנחה שלרכב העתידי יהיה תפקיד מרכזי בשוק המחשוב. היא העניקה לו את הכינוי "דאטה סנטר על גלגלים". היא זיהתה הזדמנות בשוק הרכב החשמלי והאוטונומי, והרחיבה את פעילותה בתחומים אלה מעבר לפעילות של Mobileye שאותה היא רכשה ב-2017. היא החלה לפתח שבבים וחומרה ייעודיים לתעשיית הרכב, בהם: בקרי רכב, שבבי גרפיקה, פתרונות תקשורת פנימית וסביבות פיתוח בענן.
בתערוכת CES 2025 חשפה אינטל את בקר הרכב החכם ACU U310 – יחידת שליטה מודולרית המיועדת לכלי רכב חשמליים ומוגדרת כפתרון X-in-1, המאחד יכולות בקרת מנוע, טעינה וניהול אנרגיה. לצד זאת, הוצגו גם שבבי הגרפיקה Arc B-series לרכב, המתמקדים בחוויית משתמש ובממשקי נהג, וכן סביבת פיתוח וירטואלית בענן (VDE) שפותחה עם AWS, המאפשרת תכנון מערכות רכב ללא חומרה פיזית. בתערוכת Auto Shanghai 2025 הציגה אינטל שבב דור שני ליישומי ADAS ו-AI ברכב, המבוסס על ארכיטקטורת chiplet ומציע קפיצה בביצועי עיבוד, גרפיקה ותמיכה בחיישנים.
אך אינטל התקשתה לחדור לשוק רווי בשחקנים ותיקים כמו NXP ו-Infineon, ונשארה עם מוצרים מבטיחים אך ללא הצלחה מסחרית רחבה. במקביל, Mobileye פעלה בנפרד, עם מיקוד שונה בנהיגה אוטונומית. לבסוף, תחת הנהגתו של פט גלסינגר, בחרה אינטל לבצע ספין-אוף ל-Mobileye ולהופכה לחברה ציבורית נפרדת, ובפועל לוותר על כניסה מלאה לתחום הרכב הכללי. במהלך השנים האחרונות ניסתה אינטל לבנות קו מוצרים שלם לרכב – מבקרים חכמים ועד שבבי HMI מתקדמים – אך ללא הצלחה מסחרית רחבה, מה שהוביל להחלטה על סגירת החטיבה.
חברת אינטל הכריזה בסוף השבוע על שלושה דגמים חדשים של מעבדי משפחת Xeon 6, המבוססים על ליבות ביצועים (P-Cores). היא מסרה שאחד מהם, המעבד Xeon 6776P נבחר על-ידי חברת אנבידיה לשמש כמעבד הראשי (head node) במערכת הבינה המלאכותית החדשה שלה, DGX B300, המבוססת על ארכיטקטורת Blackwell. המערכת מיועדת להתמודד עם עומסי עבודה כבדים, כמו אימון והסקת מודלים גדולים.
המעבדים החדשים כוללים את טכנולוגיית Priority Core Turbo – PCT המאפשרת להאיץ את מהירות העבודה של 8 ליבות נבחרות, ממהרות שעון של 3.9 גה"ץ, למהירות שעון של 4.6 גה"ץ. ההאצה מתבצעת במועדים נבחרים, כמו למשל ברגעים הקריטיים של העבודה דוגמת תהליך הכנת הנתונים (data preprocessing), טעינת מודלים וניהול תורי משימות. במערכות בינה מלאכותית, כאשר CPU לא מספיק מהיר, הוא פשוט ממתין ולמעשה לא עושה דבר. ההאצה נועדה למנוע את תופעת ההשהיה הזו.
"תפקידו של מעבד ה-Xeon כ-head node הוא קריטי במערכות AI, אמרה קרין אייבשיץ סגל, סגנית נשיא תאגידית ומנהלת זמנית של קבוצת מרכזי הנתונים באינטל. בנוסף לטכנולוגיית PCT, המעבדים כוללים עד 128 ליבות P-Core, תמיכה בזיכרון מהיר העובד בקצב של עד 5,200MT/s, כולל MRDIMM, RDIMM ו-CXL, הגדלה של 20% במספר נתיבי ה-PCIe ותמיכה בהאצת חומרה לחישובי מטריצות (AMX).
במהלך כנס Intel Foundry Direct Connect שהתקיים לפני כשבוע בסן חוזה, קליפורניה, חשפה אינטל (Intel) רובוט–כלב בשם Chip אשר מהווה חבר ב"להקה" של רובוטי-כלב המסיירים במפעלי הייצור של החברה ברחבי העולם, ומבצעים משימות ניטור ותחזוקה מונעת. הרובוטים פותחו בשיתוף עם חברת Boston Dynamics אשר מייצרת את הפלטפורמה הבסיסית. במהלך הדגמה חיה בכנס, "הכלב" השתמש במצלמת הדמיה תרמית לזיהוי התחממות-יתר של מנוע המאפיינת תקלה תעשייתית נפוצה.
ג'ו רוביסון, ארכיטקט תוכנת מערכות באינטל, הסביר לקהל שרובוטי צ'יפ מסייעים לבצע איסוף עקבי של נתונים, המוזרמים לפלטפורמת ניתוח מבוססת בינה מלאכותית. "כאשר מזוהה חריגה, המערכת יוצרת באופן אוטומטי קריאה לטיפול תחזוקתי, לפני שהתקלה גורמת להשבתת מערכות". ג'סיקה אנווין, מהנדסת שילוב תוכנה באינטל, הסבירה שהרובוטים מאפשרים ניצול טוב יותר של המשאבים: "אנחנו מפנים את המשאבים החיוניים שלנו למשימות קריטיות, בעוד הרובוטים מטפלים בבדיקות שגרתיות".
עקיפת מכשולים בלתי צפויים
אינטל משתמשת ברובוט ממשפחת Spot אשר יכול לשאת מטעד במשקל של עד 14 ק"ג, ומיועד לפעול במתכונת של רובוט יחיד או במתכונת של קבוצת רובוטים הפועלת בצוותא. הוא מבצע משימות באופן אוטונומי, כולל גישה אוטונומית לעמדת טעינת הסוללה ועקיפת מכשולים בלתי צפויים. עד היום החברה סיפקה כ-1,500 רובוטים ללקוחות. בין השאר, הם הותקנו במפעל האריזות של יצרנית מזון הכלבים Nestlé Purina Petcare, באתר תנורי ההתכה של חברת הפלדה הקוריאנית POSCO, ובמפעל ייצור השבבים של GlobalFoundries בוורמונט, ארה"ב.
המפעל מייצר שבבים בפרוסות סיליקון של 200 מ"מ. השימוש ברובוטי-כלב מאפשר להוזיל את הניטור של אלפי נקודות בדיקה במפעל, מכיוון שהרובוט מגיע עם החיישנים אל הנקודות הדרושות, ופוטר את הצורך להתקי אותן מראש ולקשר אותן למערכת המידע. בין השאר, הוא מסייר בחדר הנקי ובודק באופן רציף את הטמפרטורה ולחץ האוויר כדי לוודא תנאי ייצור אופטימליים ושמירה רציפה על תנאים האמוספריים החיוניים לפעילותו התקינה של החדר הנקי.
סרטון וידאו המציג עבודת הרובוט Spot במפעל ייצור של אינטל:
המפעל בקריית גת עובד בנצילות מלאה
במהלך הארוע גילה מנהל טכנולוגיות הייצור באינטל פאונדרי, Naga Chandrasekaran, שקו הייצור של טכנולוגיית 7 ננומטר ו-10 ננומטר של אינטל בקרית גת, עובד במלוא התפוקה. "אנחנו בניצולת של 100% בשטח המפעל שאינו EUV, והשגנו בשלות תפוקה (mature yield) בטכנולוגיה זו. אני גאה מאוד בצוות בישראל: הם ממשיכים להגדיל את טווחי הביצועים (performance bins) וגם מביאים חשיבה של שיפור מתמיד בתפוקה ובהפחתת העלויות.
"חלק גדול מהתרומה של ישראל הוא היכולת לצפות מראש (predictability). זהו אחד משינויי התרבות המרכזיים שאנו מובילים. למרות כל האתגרים הניצבים בפניהם, הצוות בישראל מעולם לא החמיץ אף אבן דרך (milestone). אנחנו גם ממנפים את הצוות הזה כדי לתרום לכל קווי הייצור האחרים שלנו ברחבי המפעלים. בנוסף, אנחנו מאפשרים לצוות בישראל לתמוך בנו כמרכז מצוינות לבינה מלאכותית (AI center of excellence) כדי להניע אוטומציה תעשייתית בכל מפעלי אינטל".
בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן. מוביל תוכנית הבראה רחבת-היקף
ארבעה ימים לאחר שאינטל הודיעה על מכירת השליטה בחברת אלטרה, דיווחה בלומברג שאינטל צפויה להודיע בקרוב על מהלך התייעלות חדש שאותו מוביל המנכ"ל הנכנס ליפ-בו טאן: סוכנות בלומברג דיווחה שאינטל מתכננת לפטר 21,000 עובדים ברחבי העולם, המהווים כ-20% מכוח העבודה שלה. לפי הידיעה, אינטל צפויה לדווח על המהלך בימים הקרובים. מתחילת השנה איבדה מניית אינטל כ-34% ממחירה בבורסת נסד"ק, וכיום היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-89.8 מיליארד דולר.
מספר ימים לאחר מינויו למנכ"ל החברה במרץ 2025, הודיע טאן שהמטרות העיקריות שלו הן לשפר את מאזן ההכנסות וההוצאות של אינטל, ולהחזיר אותה להיות "חברה ממוקדת-הנדסה". מהלך הפיטורים המתוכנן מגיע לאחר גל הפיטורים שהוכרז באוגוסט 2024, שבמסגרתו החברה פיטרה כ-15,000 עובדים. בסוף 2024 היא העסיקה כ-109,000 עובדים. מכיוון שעדיין אין התייחסות של החברה לידיעה, ניתן לשער שחלק מהפיטורים יפגעו בעובדי אינטל בישראל, שבה היא מעסיקה יותר מ-10,000 עובדים.
אלטרה נמכרת בכמחצית ממחיר קנייתה
בתוך כך, אינטל גם נפרדת מעסקת הרכישה הגדולה ביותר בתולדותיה, ומוכרת את השליטה בחברת אלטרה (Altera), שאותה היא רכשה בשנת 2015 תמורת 16.7 מיליארד דולר במזומן. החברה דיווחה על חתימת הסכם למכירת 51% ממניות אלטרה לחברת ההשקעות Silver Lake תמורת כ-4.4 מיליארד דולר. סכום המעניק לחברה שווי שוק של כ-8.75 מיליארד דולר בלבד. שאר 49% מהמניות יישארו בידי אינטל. במקביל, יתבצעו שינויים בהנהלת החברה: בדירקטוריון החברה המשותפת יהיו 6 חברים: שני נציגי אינטל, שלושה נציגי סילבר לייק, ומנכ"ל החברה. ב-5 למאי ייכנס ראג'יב חוסיין לתפקיד מנכ"ל החברה במקומה של סנדרה ריוורה. חוסיין מגיע מחברת מארוול, שבה הוא שימש כנשיא קבוצת המוצרים והטכנולוגיות.
העיסקה צפויה להיסגר במחצית השנייה של 2025. לאחר השלמתה תפסיק אינטל לשלב את התוצאות של אלטרה בדו"חות הכספיים שלה. בשנת 2024 הסתכמו מכירות אלטרה בכ-1.54 מיליארד דולר. המנכ"ל הנכנס של אינטל, ליפ-בו טאן, אמר שהעיסקה מבטאת את מחוייבותה של אינטל למקד את פעילותה בתחומי ליבה מרכזיים ולהפחית עלויות. יו"ר סילבר לייק, קנת האו, אמר שהקרן תכוון את אלטרה לשוקי AI צומחים, דוגמת רובוטיקה ואבזרי הקצה מבוססי AI. סילבר לייק היא חברה שמרכזה בארה"ב, אשר ביצעה השקעות בהיקף של כ-104 מיליארד דולר בחברות טכנולוגיות המעסיקות כ-433,000 עובדים ובעלות מכירות משותפות של כ-252 מיליארד דולר.
אלטרה תמשיך את הייצור באינטל
העיסקה כוללת המשך הסכם הייצור בין אינטל לבין אלטרה, שנחתם בחודש דצמבר 2024, שבמסגרתו התחייבה אינטל לייצר את השבבים המיתכנתים (FPGA) של אלטרה במתקני הייצור של אינטל בארה"ב עד לשנת 2040. ההסכם כולל ייצור בטכנולוגיית 10 ננומטר ושמירת מלאי של כ-65,000 פרוסות סיליקון שעליהם מצויים רכיבי אלטרה. במידה ואינטל תפסיק את הייצור של תהליכי 10 ננומטר או תהליך אחר שהחייבה אליו, היא תפצה את אלטרה בסכום של עד 2.25 מיליארד דולר (תלוי בסוג הנזק שייגרם לאלטרה). מהבחינה הזאת, אינטל מבטיחה לעצמה עבודת ייצור רחבת היקף לפחות עד שנת 2040.
ליפ-בו טאן, שמונה בחודש שעבר לתפקיד מנכ"ל חברת אינטל (Intel), מושקע במאות חברות טכנולוגיה סיניות, בהן לפחות שמונה חברות בעלות זיקה לצבא סין – כך עולה מבדיקה שערכה סוכנות הידיעות רויטרס במסמכי תאגיד בארצות הברית ובסין. החשיפה הזו נפיצה במיוחד על רקע המתיחות הגיאו-פוליטית הנוכחית בין ארצות הברית לסין והמאמץ של הממשל האמריקאי להצר את התקדמותה הטכנולוגית של סין, בעיקר בתחום השבבים, ומנגד לסייע לאינטל לשוב למעמדה כיצרנית שבבים מובילה.
לכאורה, החשיפה הזו אינה צריכה להוות הפתעה מוחלטת, מאחר שטאן הוא משקיע סדרתי ידוע ודמות בולטת בעולם ההון-סיכון. פעילות ההשקעות שלו נסובה סביב קרן ההשקעות Walden International, שטאן ייסד עוד בשנות השמונים וממשיך לשמש כיושב הראש שלה גם כיום. הקרן מנהלת השקעות בהיקף מוערך של 5 מיליארד דולר, וביצעה גם לא מעט השקעות בהייטק הישראלי. טאן גם מחזיק בבעלות של שתי חברות אחזקות הרשומות בהונג קונג, Sakariya Limited ו-Seine Limited, כך לפי הדיווח.
לפי הבדיקה של רויטרס, טאן הוא בעל שליטה בכ-40 חברות וקרנות סיניות, לכל הפחות, והוא מחזיק במניות מיעוט בכ-600 חברות נוספות, דרך קרנות וחברות השקעה שהוא מנהל או מחזיק בבעלות. בחלק מהמקרים, כך לפי הדיווח, בו-טאן מחזיק במניות מיעוט ביחד עם גופים בבעלות ממשלתית של המשטר בסין.
לפי הדיווח ברויטרס, מארג הקשרים העסקיים של טאן עם חברות סיניות כה רבות מעורר שאלות בקרב משקיעים באשר למידת התאמתו לעמוד בראש אינטל. "העובדה הפשוטה היא שטאן אינו כשיר לעמוד בראש חברה המתחרה בסין, בטח ובטח חברה בעלת חשיבות לאומית כמו אינטל, שיש לה קשרים עם גופי המודיעין והצבא של ארצות הברית," אמר אנדרו קינג, מנהל-שותף בקרן Bastille Venture.
ברויטרס הדגישו כי טאן אינו מושקע בחברה סינית שנמצאת ברשימה של חברות שהחוק בארצות הברית אוסר על השקעה בהן. מאינטל נמסר כי טאן עבר את כל הליכי התשאול והבדיקה הראויים בקבלתו לתפקיד, לרבות גילוי של ניגודי עניינים.
בתמונה למעלה: בתוך מפעל ייצור של אינטל בארה"ב. צילום: אינטל
חברת TSMC הטאיוואנית וחברת אינטל (Intel) שוקלות להקים ביחד חברה משותפת אשר תספק שירותי ייצור שבבים באמצעות מפעלי הייצור של אינטל בארה"ב. כך דיווח בסוף השבוע המגזין The Information בידיעה בלעדית שצוטטה על-ידי רויטרס וסוכנויות הידיעות המרכזיות. על-פי הידיעה, מדובר בחברה משותפת ש-TSMC תחזיק ב-20% ממניותיה. בידיעה גם נמסר שפקידים בבית הלבן לוחצים על שתי החברות להגיע להסכם. עדיין לא ברור מי יחזיק בשאר המניות, האם זו תהיה רק אינטל או שיצטרפו אל המיזם החדש גם גורמים נוספים. שתי החברות לא הגיבו לידיעה, אבל גם לא הכחישו אותה.
בעקבות פרסום הידיעה זינקה מניית אינטל בנסד"ק בכ-7% אולם בתוך יומיים היא איבדה 11% משווייה בעקבות התמוטטות הכללית של השוק, שהתחוללה בתגובה לתעריפי המסחר שהטיל ממשל טראמפ. ראוי לציין שלפני כחודש דיווחה סוכנות רויטרס ש-TSMC מגבשת קבוצת חברות שירכשו את חטיבת הייצור של אינטל (Intel Foundry) או חלק ממפעליה. המתווה מבוסס על הקמת מיזם משותף (JV) ביחד עם אנבידיה, ברודקום ו-AMD. לפי הדיווח גם קואלקום קיבלה הצעה להצטרף מיזם.
תחרות ושיתוף פעולה
בשנת 2024 דיווחה אינטל על הפסד נקי של כ-18.8 מיליארד דולר. זוהי השנה הראשונה שאינטל מסיימת בהפסד נקי מאז 1986. לפי הדו"ח השנתי של אינטל, שווי המפעלים והציוד של חטיבת הייצור נאמד בכ-108 מיליארד דולר. בתחילת מרץ 2025 הודיעה TSMC על כוונתה לבנות עוד 5 מפעלי ייצור שבבים בארצות הברית בהיקף כולל של כ-100 מיליארד דולר. עדיין לא ברור מה הם התנאים לעסקה עם אינטל, וכיצד היא משתלבת עם ההשקעה של TSMC בהקמת מפעלי ייצור בארה"ב.
בין השאר, נמסר בידיעה המקורית ששיתוף הפעולה צפוי לכלול העברת יידע טכנולוגי ויידע עסקי מ-TSMC לאינטל לצורך שיפור פעילות חטיבת הייצור. שתי החברות מתחרות אחת בשנייה במתן שירותי ייצור בתהליכים מתקדמים (רוחב צומת קטן מ-7 ננומטר). גם לאינטל יש ידע טכנולוגי רב הדרוש ל-TSMC. השנה היא מתחילה לייצר שבבים בתהליך 18A שהוא שווה ערך לרוחב צומת של 2 ננומטר, אשר מציג תחרות עזה מול התהליך של TSMC. לאינטל יש מספר יתרונות בהשוואה ל-TSMC, בזכות טכנולוגיית PowerVia להובלת אותות ומתחים (backside power delivery) בתוך השבב, אשר משולבת בתהליך Intel 18A.
המנכ"ל החדש של חברת אינטל (Intel), ליפ-בו טאן, מתכנן להוביל שינוי תרבותי בחברה ולייצר תרבות של חדשנות הנדסית במתכונת של חברות סטארט-אפ קטנות ודינמיות. בנאום פומבי ראשון שנשא מאז נכנס לתפקיד לפני כשבועיים, במסגרת אירוע Intel Vision 2025 שנערך היום (1 אפריל) בלאס וגאס, הוא הודה בבעיות של אינטל: "נשארנו מאחור בנושא החדשנות, וכתוצאה מכךהיינו איטיים מדי ביכולת להסתגל לשינויים בשוק ולספק מענה לצורכי הלקוחות".
טאן סיפר שב-14 הימים הראשונים מאז נכנס לתפקיד הוא נפגש בעיקר עם הלקוחות המרכזיים של אינטל. "ברור מאוד מהשיחות האלה שיש לפנינו הרבה עבודה קשה. ישנם תחומים שבהם לא עמדנו בציפיות הלקוחות. אני ארכיב צוותים חזקים כדי לתקן את טעויות העבר". הוא הציג את המוטו האישי שלו, שיהפוך לסימן ההיכר של אינטל: "להבטיח פחות ולספק יותר". הוא הסביר שהמטרה שלו היא להחזיר את אינטל להיות חברת ממוקדת-הנדסה.
טאן: "אינטל איבדה חלק מהכישרונות המובילים שהיו בה. אני רוצה ליצור תרבות של חדשנות והעצמהתוך אימוץ תרבות של היום הראשון בחברות סטארט–אפ. אנחנו נפשט את הדרך שבה אנחנו עובדים. ביורוקרטיה הורגת חדשנות. בקריירה שלי ראיתי איך צוותים קטנים וממוקדים נעים מהר מאוד, מחדשים ומתחרים בשחקנים קיימים. אנחנו נתרגל את זה באינטל".
שינוי גישה אסטרטגי: מתוכנה לחומרה
טאן הציג שינוי תפיסה מהותי בגישה התכנונית של אינטל. "בעבר, הגישה של אינטל הייתה 'מבפנים החוצה'. תכננו חומרה, ואז הלקוחות למדו כיצד לפתח את התוכנה. אבל העולם השתנה. היום צריך להפוך את הכיוון. מעתה נתחיל מעומסי העבודה ומהבעיה שצריך לפתור – ואז נעבוד אחורה. הגישה הזו דורשת אימוץ חשיבה של 'תוכנה תחילה' (Software-first)". לדבריו, אינטל תתמקד בפיתוח פתרונות סיליקון ייעודיים (Purpose-built silicon) שבמסגרתה היא תתכנן שבבים המותאמים לעומסי עבודה ספציפייםבדגש על יישומי בינה מלאכותית, מרכזי נתונים ועיבוד בקצות הרשת (Edge).
במהלך הנאום הזכיר טאן מנטורים שלו מאינטל שהשפיעו עליו לאורך השנים הרבות שלו בתעשיית השבבים. בהם גם דדי פרלמוטר הישראלי (הוזכר פעמיים), ששימש בעבר כמנהל קבוצת הארכיטקטורה של אינטל. בין השאר, פרלמוטר עמד בראש צוות הפיתוח של המעבד Centrino שהעניק לחברה את היכולת לספק מעבדים למחשבים ניידים. המנכ"ל האגדי של אינטל, אנדי גרוב, אמר פעם שהמעבד סנטרינו הציל את אינטל מהתמוטטות.
במהלך הנאום, הוא אמר שאחת מהמטרות של אינטל היא להיות להיות ספקית שירותי ייצור מובילה (פאונדרי). בכך הוא סתם את הגולל על השמועות שחטיבת אינטל פאונדרי עומדת למכירה. יחד עם זאת, הוא לא נתן מענה לשתי בעיות מרכזיות המעיבות על אינטל: כיצד היא מתכננת להיות ספקית שירותי ייצור שאינה מאיימת להיות גם המתחרה של לקוחותיה, ומה בדיוק תהיה אסטרטגיית התוכנה שלה. הנסיון של אנבידיה מלמד שברמת המעבדים המרכזיים, קשה להפריד בין התוכנה והחומרה, וכדי להיות חדשניים בתחום החומרה – יש להיות חדשניים ומובילים גם בתחום התוכנה.
חברת אינטל (Intel) מינתה את ליפ–בו טאןלמנכ"ל החברה החדש אשר יחליף את המנכ"לים המשותפים הזמניים דיוויד זינסנר ומישל (MJ) ג'ונסטון הולטהאוס. טאן יצטרף לדירקטוריון החברה, שממנו פרש באוגוסט 2024. הוא ייכנס לתפקיד כמעט מיידית, החל מה-18 במרץ 2025. זינסנר ימשיך בתפקידו כסגן נשיא בכיר ומנהל הכספים הראשי, וג'ונסטון הולטהאוס תישאר מנכ"לית מוצרי אינטל. פרנק ד. יירי, ששימש כיו"ר זמני של מועצת המנהלים במהלך החיפוש אחר מנכ"ל חדש, ישוב לתפקידו כיו"ר עצמאי של המועצה עם כניסתו של טאן לתפקיד המנכ"ל.
ההודעה הזניקה את מניית אינטל בנסד"ק ביותר מ-15%, למחיר של יותר מ-22.8 דולרים, המעניק לאינטל שווי שוק של כ-89.5 מיליארד דולר. "ליפ–בו הוא מנהיג יוצא דופן. מומחיותו בתעשיית הטכנולוגיה, קשריו העמוקים והרקורד המוכח שלו ביצירת ערך לבעלי המניות הם בדיוק מה שאינטל צריכה", אמר יירי. "אנו שמחים שיש לנו את ליפ–בו כמנכ"ל כשאנו פועלים להאיץ את השינוי בחברה". עם מינויו, אמר טאן: "אני נרגש להצטרף לאינטל כמנכ"ל. יש לי כבוד והערכה עצומים לחברה האייקונית הזו. לאינטל יש פלטפורמת מחשוב חזקה וייחודית, בסיס לקוחות רחב ומתקני ייצור חזקים".
טאן הוא משקיע טכנולוגי ותיק ומנהל מוערך עם יותר מ-20 שנות ניסיון בתעשייה. בין השאר, היה חבר בדירקטוריון אינטל בשנים 2022-2024. הוא שימש כמנכ"ל חברת Cadence בשנים 2009-2021, שבמהלכן הוביל שינוי מחדש של ספקית תוכנות התכנון האלקטרוני והאימות, ודחף טרנספורמציה תרבותית שהתמקדה בחדשנות ממוקדת לקוח. במהלך כהונתו כמנכ"ל, חברת Cadence הכפילה את הכנסותיה, הרחיבה את שולי הרווח התפעולי והשיגה עליית מחיר מניה של יותר מ-3,200%.
דמות מוכרת בתעשיית ההייטק הישראלית
טאן גם כיהן כחבר במועצת המנהלים של Cadence במשך 19 שנים, וגם שימש כיו"ר בפועל בשנים 2021-2023. בנוסף, גם שותף מנהל מייסד של קרן Walden Catalyst Ventures ויו"ר Walden International. כיום הוא מכהן במועצות המנהלים של Credo Technology Group ו-Schneider Electric. טאן מכיר היטב את ישראל ואת תעשיית ההייטק הישראלית. במסגרת עבודתו בקיידנס הוא ביקר פעמים רבות בישראל ונפגש בארץ עם לקוחות ושותפים.
הוא היה בין המשקיעים הראשונים בחברת Habana Labsהישראלית שנירכשה על-ידי אינטל תמורת כ-2 מיליארד דולר, והשקיע בחברות ישראליות כמו Classiq (מחשוב קוונטי) ו-ProteanTecsמחיפה. במהלך כהונתו בקיידנס הרחיב את פעילות החברה בישראל, הגדיל מרכזי המו"פ בארץ, המעסיקים היום כמה מאות עובדים ומהווים מוקד פיתוח אסטרטגי של החברה.
הוא בעל תואר ראשון בפיזיקה מאוניברסיטת נניאנג בסינגפור, תואר שני בהנדסה גרעינית מ-MIT ותואר MBA מאוניברסיטת סן פרנסיסקו. ב-2022 הוא קיבל את פרס רוברט נ. נויס, הנחשב לכבוד הגבוה ביותר של איגוד תעשיית המוליכים למחצה.
בתמונה למעלה: בתוך מפעל ייצור של חברת TSMC הטאיוואנית
קבלנית הייצור הטאיוואנית TSMC, מגבשת קבוצת רכש לתורך רכישת חטיבת הייצור של חברת אינטל (Intel Foundry). כך דיווחה היום (ד') סוכנות רויטרס בידיעה בלעדית. היא מסרה שהמתווה המתגבש מבוסס על הקמת מיזם משותף (JV) ביחד עם אנבידיה, ברודקום ו-AMD, אשר ירכוש את פעילות הייצור של אינטל. לפי הדיווח גם קואלקום קיבלה הצעה להצטרף מיזם. למעשה, החברות הללו הן לקוחות של TSMC ועשויות להיות לקוחות פוטנציאליות של שירותי הייצור של אינטל. בדיווח לא צוין מהו הסכום ש-TSMC מציעה עבור חטיבת הייצור. השיחות עדיין בשלבים ראשוניים ולא ברור אם אינטל מסכימה למכור את החטיבה.
לפי הדיווח, ממשל טראמפ הוא זה שיזם את המהלך במטרה לייצב את פעילותה של אינטל ולבסס את תעשיית ייצור השבבים בארצות הברית. כתנאי למהלך, TSMC אמנם תנהל את המיזם, אך לא תהיה בעלת השליטה, כלומר חלקה במיזם המשותף לא יעלה על 50%, בשל התנגדותו של טראמפ לכך שהמיזם יהיה בבעלות ידיים זרות. בתחילת החודש הצהירה TSMC על כוונתה לבנות עוד 5 מפעלי ייצור שבבים בארצות הברית בהיקף כולל של 100 מיליארד דולר.
אינטל מחולקת ברמה הארגונית לשתי חטיבות מרכזיות: חטיבת המוצר האחראית על פיתוח וייצור מעבדי החברה, וחטיבת הייצור המספקת שירותי ייצור לחטיבת המוצר עצמה ולחברות שבבים חיצוניות. למעשה, היא מנסה להתחרות ב-TSMC בשוק שירותי הייצור. נדבך מרכזי ביכולת להציב תחרות ל-TSMC הוא תהליך הייצור 18A, שאינטל מפתחת בשנים האחרונות ואמור להיות שקול לייצור ב-1.8 ננומטר. תהליך נמצא בתהליכי בדיקה מתקדמים מאוד. בשנת 2024 דיווחה אינטל על הפסד נקי של כ-18.8 מיליארד דולר. זוהי השנה הראשונה שאינטל מסיימת בהפסד נקי מאז 1986. לפי הדו"ח השנתי של אינטל, שווי המפעלים והציוד של חטיבת הייצור נאמד בכ-108 מיליארד דולר. לפני מספר חודשים דווח כי קואלקום בחנה אפשרות לרכוש את אינטל, בחלקה או במלואה, אך ההצעה נדחתה על-ידי אינטל.
חברת אנבידיה (NVIDIA) וחברת ברודקום (Broadcom) בודקות את האפשרות לייצר שבבים באמצעות חטיבת שירותי הייצור של אינטל. כך דיווחה סוכנות רויטרס, אשר מציינת שהמידע הגיע מגורמים המקורבים לנושא. שתי החברות ביצעו בדיקות של תהליך Intel 18A, שעשוי להכריע האם הן יעבירו לאינטל הזמנות ייצור של שבבי 2 ננומטר בהיקף של מאות מיליוני דולרים. הגורמים מסרו שגם חברת AMD מבצעת הערכת ייצור של תהליך 18A, אולם לא ברור האם היא בוצעה באמצעות ייצור נסיוני של שבבים שהיא תכננה, כפי שעושות אנבידיה וברודקום.
שלוש החברות לא מסרו תגובה. רויטרס מסרה שמבחני הייצור לא היו של רכיבי שלמים, אלא של מודולים המאפשרים לללמוד את מאפייני הייצור וההתנהגות של התהליך. כרגע החברות מבצעות תהליכי בדיקה שעשויים להימשך מספר חודשים. בעבר אינטל דיווחה כי חתמה על הסכמים לייצר שבבים של מיקרוסופט ושל אמזון בתהליך 18A, אולם לא נמסרו פרטים על סוג הרכיבים שהיא תייצר. כיום יש רק שלוש חברות המסוגלות לייצר רכיבים ברוחב צומת של 2 ננומטר: אינטל, סמסונג ו-TSMC הטאיוואנית, שהיא קבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם והמתחרה המרכזית של אינטל בתחום התהליכים המתקדמים.
אינטל הדביקה את הפער
לאחרונה נראה שאינטל הצליחה להדביק את הפער הטכנולוגי שנפער בינה לבין TSM. בחודש שעבר פירסמה חברת המחקר הטכנולוגית TechInsights, דו"ח המשווה בין התהליכים של שלוש החברות האלו, שממנו עולה שהפערים הטכנולוגיים בין תהליך ה-2 ננומטר של TSMC לבין תהליך ה-2 ננומטר של אינטל אינם גדולים ואינם חד-משמעיים. מבחינת אינטל מדובר בהצלחה גדולה מאוד, מכיוון שבשנה האחרונה נוצרה תחושה שהיא נמצאת בפיגור טכנולוגי שקשה להתאושש ממנו.
להערכת החברה, במדד הביצועים (Performance) אינטל מובילה, TSMC במקום השני וסמסונג במקום השלישי. לאינטל יש יתרון נוסף: טכנולוגיית PowerVia שלה, להובלת האותות והמתחים (backside power delivery), כבר משולבת בתהליך Intel 18A ונכנסת לייצור המוני ב-2025, כולל ייצור הרכיבים של לקוחות צד שלישי באמצעות חטיבת Intel Foundry. סמסונג צפויה לשלב טכנולוגיה מקבילה בשנת 2026, ו-TSMC החליטה לדלג עליה לחלוטין בתהליך ה-2 ננומטר, וצפויה לשלב אותה ב-A16 העתידי. לאחר פרסום הידיעה עלתה מניית אינטל בנסד"ק בכ-3% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-105 מיליארד דולר.
חברת אינטל הכריזה על השלמת ההשקה של משפחת המעבדים החדשה, Xeon 6, אשר כוללת האצת AI מובנית ומיועדת לשרתים חזקים במרכזי נתונים גדולים ובמערכות טלקום. בכך הגשימה אינטל את המהלך שהחל בחודש יוני 2024 עם השקת המעבד החזק ביותר במשפחה, Xeon 6900E הכולל עד 144 ליבות ביצועים, נמשך בספטמבר 2024 עם השקת מעבדי Xeon 6900P הכוללים 128 ליבות ביצועים (P-cores), והושלם כעת עם השקת המשפחה המלאה. ההכרזה החדשה נערכת ערב תערוכת MWC 2025 שתיפתח ב-3 במרץ בברצלונה. החברה מסרה שהמעבדים החדשים כבר מותקנים בכ-500 שרתים, חלקם זמין וחלקם עדיין בפיתוח, של חברות דוגמת אנבידיה, אריקסון, נוקיה, מיקרוסופט, Dell, סיסקו, ATַ&T, סמסונג ועוד.
המשפחה החדשה כוללת מעבדים אשר הותאמו במיוחד עבור תעשיית התקשורת (טלקום), החל ממעבדים חזקים המותאמים ליישומי רשתות גישה מרכזיות (RAN) ורשתות גישה וירטואליות (vRAN) המנהלים כיום את רוב תעבורת ה-5G, ועד למעבדים המצויים בקצות הרשת ומנהלים יישומי אבטחה ומדיה. בין השאר, הם כוללים את מאיץ המדיה החדש, Intel Media Transcode Accelerator, שלהערכת החברה מזרז פי 14 את מהירות עיבוד אותות הווידאו והתוכן.
ההכרזה הנוכחית אינה של מעבד חדש, אלא של משפחת מעבדים מלאה. היא כוללת את מעבדי Xeon 6700P/6500P בעלי 86 ליבות למרכזי נתונים, בינה מלאכותית ומחשוב עתיר ביצועים (HPC). הגרסה הזו נועדה להתחרות ישירות במעבדי AMD EPYC. מעבדי Xeon 6 SoC, תוכננו לשימוש ברשתות vRAN ועיבוד בקצות הרשת (Edge) ומבצעים מטלות ניתוח נתונים ולימוד מכונה ישירות מהמעבד בלא צורך במאיץ חיצוני. אחד משוקי היעד שלהם הוא מתן תמיכה לכרטיסי עיבוד של חברת אנבידיה.
המנכ"לית הזמנית של קבוצת דטה סנטר ובינה מלאכותית, המשמשת גם כמנכ"לית משותפת של אינטל ישראל, קרין אייבשיץ סגל, אמרה שמעבדי Xeon 6 החדשים, "מהווים קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות המחשוב".
אבטחה ותקשורת ישראליותלנתוני ה-AIבענן
במסגרת ההשקה, מציגה אינטל את טכנולוגיית Intel TDX Connect, שלצוותי הפיתוח בישראל יש תפקיד מרכזי בפיתוחה. טכנולוגיית TDX Connectמרחיבה את השימוש בסביבת ביצוע מאובטחת (Trusted Execution Environment) לכל אורך שרשרת העיבוד, מהמעבד הראשי ועד מאיצי בינה מלאכותית, ובכך מאפשרת הגנה מקיפה יותר על נתונים רגישים. הטכנולוגיה מאפשרת תקשורת מאובטחת ומהירה במיוחד בין המעבד למאיצים, ומבטיחה שהמידע הרגיש יישאר מוגן בכל שלבי העיבוד. כך למשל, חברות יכולות להריץ מודלים של AI על נתונים רפואיים או פיננסיים בלי לחשוש מדליפות מידע.
הצוות הישראלי שפיתח את TDX Connect
מרכז הפיתוח של אינטל בישראל עומד מאחורי שני מוצרי Ethernet חדשים המוצגים בתערוכה: Intel Ethernet E830 ו-Intel Ethernet E610. שניהם נבנו כדי לענות על צורכי עולם הבינה המלאכותית, ולספק תעבורה מהירה ויעילה יותר שיכולה להתמודד עם כמויות הנתונים הגדולות שיישומי AI דורשים במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. ה-E830 מגיע עם אפשרויות שונות – ממתאמים פשוטים שמעבירים 25 גיגה–ביט לשנייה ועד ליכולות חזקות יותר, כמו העברת 200 גיגה–ביט לשנייה בנתיב אחד או 8 נתיבים של 25 גיגה–ביט. ה-E610מתמקד בחיסכון: הוא מפחית את צריכת החשמל בכ-50%. שני המוצרים מיוצרים בטכנולוגיית N7 של TSMC.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
