חברת טיאסג'י (TSG), המפתחת מערכות שליטה, בקרה ופתרונות תוכנה למגזר הביטחוני והאזרחי, גייסה כ־103.5 מיליון שקל בהנפקה פרטית של מניות ואופציות לגופים מוסדיים, בהובלת מנורה מבטחים ומור בית השקעות. מנורה השקיעה כ־74.5 מיליון שקל ותהפוך לבעלת עניין עם אחזקה של כ־8.5% ממניות החברה. מור השקיעה כ־23.3 מיליון שקל (2.65%), ואילו איילון ביטוח ואילים השתתפו בגיוס בהיקף של כ־2.8 מיליון שקל כל אחת. במסגרת ההנפקה הונפקו 318,308 מניות לפי מחיר של 325 שקל למניה – כ־11.8% מהון החברה. כתבי האופציה עשויים להכניס לקופת החברה כ־64.5 מיליון שקל נוספים.
מנכ"ל TSG, אריק קילמן, מסר כי “ההשתתפות של גופים מוסדיים מובילים מהווה הבעת אמון בפעילות החברה ובאסטרטגיית הצמיחה שלה. "הגיוס יאפשר לנו להמשיך ביישום תוכנית הרכישות וההשקעות". TSG נמצאת בתקופה של צמיחה מואצת, בעיקר בזכות פעילותה הביטחונית. לפי נתוני הרבעון השני שפורסמו באוגוסט, ההכנסות מהשוק הצבאי צמחו בכ־50% והגיעו ל־82.2 מיליון שקל – המהווים כ־78% מכלל ההכנסות, שעמדו על 104.6 מיליון שקל.
החברה ממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח והטמעת מערכות שליטה ובקרה מתקדמות עבור צה"ל, ומשתתפת בפרויקטים באירופה, בהם הסכם שיתוף פעולה עם חברת Retia הצ’כית למכרז של משרד ההגנה המקומי, וכן חוזה של שלושה מיליון אירו עם חברה אירופית בתחום ההגנה הימית. ביולי נכנסה החברה לראשונה גם לשוק האמריקאי, עם הסכם לשילוב פתרונותיה במערכות מתקדמות של צבא ארצות הברית. באחרונה רכשה TSG את חברת א.ש.ד ניהול נכסים בכ־44 מיליון שקל, במהלך שמטרתו לחזק את פעילותה במגזר המוניציפלי ולהרחיב את סל הפתרונות שהיא מציעה לרשויות ולגופים ציבוריים.
בתמונה למעלה: מייסד ומנכ"ל OpenAI, סם אלטמן. צילום: OpenAI
חברת OpenAI הפסיקה לפעול כגוף שלא למטרות רווח (מלכ"ר) ועברה למודל פעילות חדש. אתמול (ג') הכריזו מיקרוסופט ו-OpenAI על שינוי במבנה הארגוני של ענקית הבינה המלאכותית, אשר מסדיר מחדש את היחסים בין שתי החברות ומגדיל את החופש של OpenAI בגיוס הון ובעבודה מול שותפים עסקיים אחרים, כולל מתחרים של מיקרוסופט ושל תשתית הענן שלה, Azure. אומנם מדובר בשינוי הנראה כמהלך פיננסי ומשפטי בלבד, אולם בפועל הוא מאפשר ל-OpenAI ולמיקרוסופט לנהל בצורה שונה את היחסים העסקיים שביניהן.
עיקרי המהלך: חברת OpenAI הופכת לגוף מסוג Public Benefit Corporation – PBC (תאגיד לתועלת הציבור) שיפעל תחת השם OpenAI Group PBC, הנמצא בשליטת קרן OpenAI Foundation. זהו מודל עסקי מחייב, הדורש מהחברה להתחשב לא רק ברווח של בעלי המניות, אלא גם במשימה הציבורית של החברה, ובמקרה הזה – הבטחת הפיתוח של טכנולוגיית "בינה מלאכותית כללית" (Artificial General Intelligence – AGI). המהלך מקל על תהליכי גיוס ההון הבאים של OpenAI, לצד אפשרות לבצע השקעות גדולות ללא צורך הוכחת רווח ישיר לבעלי המניות.
בוטלה הבלעדיות של מיקרוסופט
שווי ההשקעה של מיקרוסופט בהתאם למבנה החדש הוא 135 מיליארד דולר, המייצגים כ-27% ממניות OpenAI. כלומר השווי הכולל של OpenAI נאמד בכ-500 מיליארד דולר. לקשרים בין שתי החברות חשיבות רבה בהתפתחות OpenAI. מיקרוסופט היתה המשקיעה הראשונה בחברה ביחד עם אילון מאסק (שיצא ממנה לאחר שטסלה נכנסה לתחום הבינה המלאכותית). עד היום היא השקיעה בה יותר מ-13 מיליארד דולר, מתוך היקף גיוסים כולל של כ-53 מיליארד דולר. בתמורה, קיבלה מיקרוסופט שותפות בקניין הרוחני, ברווחים ובלעדיות על אספקת שירותי הענן ל-OpenAI.
בעקבות הארגון מחדש בוטלה הבלעדיות של מיקרוסופט על שירותי הענן, אולם קרן OpenAI התחייבה לרכוש שירותי ענן מאז'ור בהיקף של כ-250 מיליארד דולר עד לשנת 2032. מיקרוסופוט ממשיכה להיות זכאית לקבל חלק מההכנסות של OpenAI עד לשנת 2032 או עד להכרזה על השגת יכולת AGI. אבן הדרך הזו תיקבע על-ידי ועדת מומחים עצמאית. המהלך החדש משחרר את OpenAI ממגבלות ההסכמים הקודמים עם מיקרוסופט: מעתה היא יכולה לגייס סכומי כסף גדולים כדי לממש את פרוייקט Stargate להקמת תשתיות בינה מלאכותית בהיקף של כ-500 מיליארד דולר.
ההסכם מאפשר לה לחזק את קשריה עם חברות כמו אנבידיה, אמזון ואורקל, ולפתח שבבים עצמיים מתוצרתה או אפילו אבזרי חומרה מבוססי AI מלאים, כפי שהיא מתכננת לעשות בעקבות עסקת io Products. בנוסף, הוא פותח בפניה את השוק הענק של הממשל האמריקראי ומערכת הביטחון האמריקאית, מכיוון שהיא תוכל לספק לו ממשקי התחברות ללא קשר למפעילת תשתית הענן. מבחינת השוק הארגוני והביטחוני בעולם, יש בהסכם בשורה חשובה: חברת OpenAI מבצעת שינוי משמעותי במודל העסקי מול קהילת המפתחים ומול השוק הביטחוני והארגוני.
המהפיכה הבאה: AI פרטי ומאובטח
ההסכם מאפשר לה לספק ללקוחות מודלים פתוחי-משקל (Open Weight Models). מדובר במרכיב החשוב ביותר של הרשת הנוירונים המאומנת. המשקלות הם המספרים הפנימיים שרשת הנוירונים לומדת. המידע הזה מעניק לארגונים גישה ישירה אל המודל שלא באמצעות ממשק ה-API של OpenAI. כלומר, הם יוכלו להריץ את המודל על-גבי השרתים הפנימיים שלהם בלא להוציא את המידע החוצה, אל הענן.
ראוי לציין ש-OpenAI תשתחרר רק מודלים העומדים בסף יכולת מסוים שנקבע על-ידי החברה ו/או הרגולטור, כאשר מודלי הבינה המלאכותית החזקים והמתקדמים ביותר שלה, כמו למשל הגרסאות המתקדמות של GPT, יישארו מודלים סגורים כדי לשמר את היתרון הטכנולוגי והמסחרי של החברה. לאחר ההודעה על ההסכם, עלתה מניית מיקרוסופט בנסד"ק בכ-2% וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של יותר מ-4 טריליון דולר.
[בתמונה: חביב פרלמן, מנכ"ל טכנולוגיות גילוי אש וגזים. צילום: FGD]
חברת טכנולוגיות גילוי אש וגזים דיווחה היום (ד') לבורסה על תוצאות מרשימות בסדרת ניסויים שנערכו בשבוע שעבר במתקן BakerRisk שבטקסס – אחד ממעבדות הבדיקה המתקדמות בעולם לבטיחות אש. במבדקים, שנערכו בהתאם לסטנדרטים המחמירים של תעשיית הנפט והגז, השתתפו מהנדסים מארגון SFPE (Society of Fire Protection Engineers) ונציגים בכירים מתאגיד Chevron. מניית החברה, הנסחרת בבורסת תל-אביב, עולה (נכון ל-12:00 בצהריים) ביותר מ-6% לשווי שוק של 235 מיליון שקל.
במהלך הניסויים הושוו גלאי הלהבה של החברה הישראלית לארבעה דגמים מובילים של יצרנים בינלאומיים. התוצאות הראו יתרון מובהק לגלאים של טכנולוגיות גילוי אש וגזים: הם השיגו זמני גילוי קצרים משמעותית, תוך שמירה על עמידות גבוהה בפני התראות שווא גם בתנאי סביבה קשים – עכירות, סינוור והחזרי אור. מתוך 30 מבדקים שבוצעו, ב־22 מהם דורגו גלאי החברה ראשונים בביצועים. בעקבות ההצלחה, פתחה החברה דיאלוג ראשוני עם נציגי Chevron לבחינת שיתופי פעולה מסחריים עתידיים.
מנכ"ל החברה, חביב פרלמן, אמר כי "תוצאות הבדיקות בטקסס מהוות חותמת בינלאומית נוספת ליכולות שפיתחנו בישראל. הגלאים שלנו לא רק מהירים יותר – הם גם אמינים יותר ומצמצמים עלויות הנובעות מהפעלת סרק, בתעשיות שבהן כל שנייה קובעת."
Chevron, מהחברות הגדולות בעולם בתחום האנרגיה, פועלת ביותר מ־180 מדינות ומפעילה בתי זיקוק, אסדות נפט ומתקני גז טבעי. החברה חוותה לאורך השנים מספר אירועי שריפה גדולים במתקניה – בהם הפיצוץ בריצ'מונד, קליפורניה, ב־2012 – שהובילו את תעשיית האנרגיה להשקיע משאבים רבים בטכנולוגיות גילוי אש מתקדמות, המאפשרות תגובה מהירה ומדויקת והפחתת התראות שווא.
טכנולוגיות גילוי אש וגזים, שהוקמה בשנת 2017 ונמצאת בשליטת יחיאל ספקטור, מפתחת ומייצרת גלאי אש וגז אופטיים חכמים לתעשיות עתירות סיכון – אנרגיה, דלק, תחבורה ומימן. החברה משלבת יכולות עיבוד נתונים ולמידת מכונה עם חיישנים אופטיים מדויקים, ומוכרת כיום בלמעלה מ־50 מדינות. בין לקוחותיה: Siemens, Fike, Shell ו־Tesla. לאחרונה קיבלה החברה אישור מגלאי הלהבה של Shell, הנחשב לתו איכות בינלאומי חשוב, והחלה לספק ציוד גם לחילות אוויר וים של מדינות מערביות.
על פי הדוח החצי־שנתי האחרון, הכנסות החברה במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו בכ־6.5 מיליון דולר – עלייה של 41% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. החברה מפעילה מרכז ייצור ופיתוח בישראל וחברת בת בארצות הברית, ומרחיבה את קיבולת הייצור לקראת השקת דור חדש של גלאי גז חכמים בשנת 2026. הניסוי בטקסס והעניין שמפגינה Chevron עשויים, לפי הנהלת החברה, לסמן שלב חדש בחדירת הטכנולוגיה הישראלית אל ליבו של שוק האנרגיה הבינלאומי.
חברת אנבידיה הכריזה אתמול (ג') על רכיב חדש במשפחת מאיצי הנתונים (Data Processing Unit – DPU) שמקורה במלאנוקס הישראלית, BlueField-4. ה-DPU הוא מעבד ייעודי המנהל את התקשורת ועיבוד חבילות התקשורת במרכזי נתונים מודרניים: הוא מטפל בתקשורת, באחסון ובאבטחת מידע, ומסיט מה־CPU את עומסי העבודה שאינם חישוביים. למעשה, הוא מאפשר לשרת "לחשוב פחות על ניהול" ויותר על ביצוע, ועל-ידי כך מביא לשיפור דרמטי בביצועים ובהספק של מרכזי הנתונים.
שבב BlueField-4 שנחשף בכנס GTC בוושינגטון, מסמן את השלב הבא בהתפתחות של משפחת מעבדי ה-DPU של אנבידיה. המעבד החדש מציג קצב העברת נתונים של עד 800 ג'יגה־ביט לשנייה, ובנוי לתמוך במרכזי נתונים של דור ה־AI, המכונים גם "מפעלי בינה מלאכותית" (AI Factories). עוצמת העיבוד שלו גדולה פי שישה בהשוואה למעבדי BlueField-3, והוא יכול לתמוך בארכיטקטורות ענק הכוללות אלפי שרתים ומאיצים הפועלים ביחד.
ה-CPU מאציל סמכויות
המעבד החדש משלב שלושה נדבכים מרכזיים: ליבות ARM מתקדמות, מנועי האצה ייעודיים לעיבוד רשת ואחסון, וממשקי תקשורת בקצבים של עד 800Gb/s בפרוטוקולי Ethernet ו־InfiniBand. הוא תואם לסביבת כרטיסי הרשת החדשים מסדרת ConnectX-9 ולסביבת התוכנה DOCA, שהיא מערכת הפעלה למפתחי תשתית המאפשרת כתיבת שירותים מאובטחים לרשת, אחסון ואנליטיקה ישירות על גבי המעבד. כך נוצרת שכבת שליטה אחודה המבצעת עיבוד נתונים, אבטחה וניהול תקשורת בזמן אמת, כמעט ללא מעורבות ה-CPU.
בהשוואה ל־BlueField-3, מדובר לא רק בהכפלה של רוחב הפס, אלא גם בקפיצת מדרגה ארכיטקטונית: בעוד הדור הקודם התמקד בהאצת תעבורת הרשת והאחסון, מעבד BlueField-4 נבנה כדי להיות הלב המבצעי של תשתיות AI עצומות. הוא כולל רכיבי אבטחה ברמת החומרה, מנגנוני הצפנה מואצים, ויכולת “אפס אמון” (Zero-Trust) המאפשרת בידוד מלא בין משתמשים ותהליכים במרכז נתונים רב־שוכנים (multi-tenant). המשמעות היא שכל זרימת מידע – החל מחבילת נתונים וכלה במודל בינה מלאכותית שמוזן לאימון – נבדקת ומנוטרת ללא פגיעה בביצועים.
שינוי ארכיטקטוני: הסייבר עובר לחומרה
נושא האבטחה ניצב בלב ההשקה של BlueField-4, אך הפעם לא מדובר בשיפור ביצועים, אלא בשינוי תפיסתי של ארכיטקטורת מרכז הנתונים. אנבידיה מבקשת להעתיק את מערך ההגנה כולו מהשכבות התוכנתיות שבהן ההגנה מתבצעת "אחרי האירוע", אל שכבת החומרה עצמה – כלומר אל ה־DPU. המשמעות היא שהאבטחה מתרחשת בזמן אמת, בתוך זרימת הנתונים עצמה, ולא מעליה. במקום להפעיל מערכות סייבר כיישומים הפועלים על-גבי השרת או מערכת ההפעלה, מעבד BlueField-4 מריץ אותן ישירות ברמת המעבד. אנבידיה פיתחה לשם כך את סביבת הפיתוח DOCA, המאפשרת לחברות אבטחה לכתוב מיקרו-שירותים הפועלים בתוך ה־DPU עצמו, ממש כפי שמפתחי בינה מלאכותית משתמשים ב־CUDA כדי לגשת ליכולות של ה־GPU.
ספקיות פתרונות סייבר גדולות כבר כבר נרתמו למהלך והחלו לפתח יישומים ייעודיים למעבד החדש. בהן: Check Point Software Technologies, Palo Alto Networks, Fortinet, CrowdStrike, ו-Armis. הפתרונות הללו נועדו לאפשר פעולות כמו זיהוי מתקפות בזמן אמת, הגנת Firewall מבוזר ברמת החומרה, בידוד קונטיינרים בענן, והצפנה או סינון תעבורה כבר בשלב המעבר הפיזי של הנתונים. למעשה מדובר בשכבת “מערכת חיסון” חדשה למרכז הנתונים: ה־DPU מנטר כל תעבורה, מאמת זהויות, מצפין מידע ומונע חדירות עוד לפני שהן מגיעות אל מערכת ההפעלה או היישומים.
באופן זה נוצר מבנה אבטחה מבוזר: לא עוד שרת אבטחה מרכזי אחד, אלא רשת של מאות ואלפי DPUs שכל אחד מהם אוכף מדיניות הגנה עצמאית. הגישה הזו מייצרת שינוי יסודי בהגנת הענן והבינה המלאכותית: במקום להגן על הקצוות, ההגנה משולבת בליבת התהליך. עבור אנבידיה זו גם דרך להפוך את BlueField-4 לאבן יסוד במערכת האקולוגית שלה, כאשר ה-GPU מבצע את החישוב, ה-CPU מנהל את הבקרה, וה-DPU הופך לשומר הסף של הנתונים.
WEKA הישראלית מציגה: האחסון החכם רץ ישירות על ה־DPU
חברה ישראלית נוספת המצטרפת לעידן ה־DPU היא WEKA IO, המפתחת פתרונות אחסון נתונים למרכזי נתונים ולמערכות בינה מלאכותית. החברה הכריזה על גרסה חדשה של מערכת האחסון החכמה שלה, NeuralMesh, שתותאם במיוחד למעבד BlueField-4 של אנבידיה. הפתרון החדש מנצל את רוחב הפס העצום של המעבד כדי להריץ שירותי אחסון וניהול נתונים ישירות על ה־DPU במקום על שרתי CPU ייעודיים. בכך ניתן לצמצם עומסים, לקצר זמני גישה לנתונים ולשפר את היעילות האנרגטית של מרכז הנתונים. במסגרת זו, WEKA מעבירה אל ה־DPU פעולות שנעשו עד כה בתוכנה, ובהן ניהול מסלול הנתונים, הצפנה ובידוד שכבות משתמשים בעננים מרובי לקוחות. הגישה הזו מאפשרת לבטל צווארי בקבוק מסורתיים בין אחסון לחישוב, ולהפוך את מערכות הבינה המלאכותית למהירות, חסכוניות ובטוחות יותר.
רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו
בתמונה למעלה: מרכז תחום השבבים ברשות החדשנות, צביקה גולצמן. צילום: ינאי רובחה
רשות החדשנות (Innovation Authority) החלה במהלך להקמת חממה טכנולוגית ייעודית עבור תעשיית השבבים, אשר תתוקצב בסכום של כ-10 מיליון דולר לחמש שנים, ותעניק לחברות סטארט-אפ גישה לכלי תכנון יקרים, הסכמי ייצור (Shuttles), וליווי טכנולוגי ועסקי. כך סיפר היום (ג') סגן ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ומרכז תחום השבבים ברשות החדשנות, צביקה גולצמן, בכנס Ceva Technology Symposium 2025, שנערך במלון דן אכדיה בהרצליה. לדבריו, למרות שמדובר בתעשייה דינמית ובעלת תרומה מהותית לייצוא הישראלי, "היא פועלת כמעט ללא מעורבות ממשלתית בהשוואה לעולם".
הוא הזהיר שהתעשייה המקומית פועלת בתנאים קשים: התמודדות עם תלות גבוהה בייצור מתקדם בחו"ל, מחסור במשקיעים מתמחים, ועלויות כניסה גבוהות במיוחד. "גם כאשר יש כוח אדם מיומן, הביקוש הגבוה לעובדי מיומנים מייצר תחרות פנימית קשה, ומגביר את הסיכון לדעיכה של ידע ליבה קריטי. "אנחנו לא יכולים להתחרות בהיקפי ההשקעות של מדינות כמו ארצות הברית או קוריאה, אבל כן יכולים להצליח באמצעות מיקוד ויצירת סביבה תומכת שתקדם את היתרונות היחסיים שלנו".
תעשיית השבבים הישראלית מעסיקה כ-40,000 עובדים
מנתוני הרשות עולה שתעשיית השבבים בישראל כוללת כיום כ-200 חברות שכ-25% הן חברות רב–לאומיות. התעשייה כולה מעסיקה כ-40 אלף עובדים, המהווים כ-10% מכלל עובדי ההייטק בישראל. כ-75% מפעילות השבבים בישראל מתמקדת בתכנון שבבים (Chip Design), והיתר בתחומי מדידה, ייצור ותשתיות. רשות החדשנות השקיעה בשנים האחרונות כ-500 מיליון שקל בתעשיית השבבים, מתוכם 205 מיליון שקל בתיקי מו"פ (104 פרויקטים) ו-260 מיליון שקל במאגדים ותשתיות לאומיות, בהם תחומים כגון BioChip, Graphene, Risc-V, Photonics, Meta-Materials ונוירומורפיקה.
"אנחנו לא יכולים להתחרות בהיקפי ההשקעות של מדינות כמו ארצות הברית או קוריאה", אמר גולצמן. "אבל כן יכולים להצליח באמצעות מיקוד – וביצירת סביבה תומכת שתאפשר לצמוח מהיתרונות היחסיים שלנו. תחום השבבים הוא מועמד טבעי לתמיכה מצד המדינה, משום שמדובר בפרויקטים ארוכי טווח הדורשים הון עתק ומשקיעים מעטים," אמר גולצמן. "לכן הוספנו אמת מידה חדשה – עדיפות לתחומים שבהם יש מיעוט משקיעים פרטיים". הקול הקורא להקמת החממה פורסם בחודש יולי 2025 במסגרת תוכנית להקמת 5 חממות טכנולוגיות בהיקף כולל של כ-50 מיליון דולר.
כל חממה שתיבחר תקבל מענק המיועד להקמת מעבדה מרכזית שתתמוך במחקר ובפיתוח של מוצרים פורצי דרך, ולמימון דמי הניהול. לצד ההשקעה בהפעלת החממה עצמה, כל חברת הזנק שתונבט בה תוכל להתמודד גם על מענקים מקרן ההזנק החדשה ולהגיע לסכום מצטבר של עד 21 מיליון שקל לחברה. המועד האחרון להגשת מועמדות הוא 29 למרץ 2026. על המועמדים להוכיח זמינות של מקורות מימון בהיקף של לפחות 120 מיליון שקל שישמשו להשקעות בהפעלת החממה ובחברות שיפעלו במסגרתה לאורך תקופת הזיכיון.
ההצעות ייבחנו על-ידי רשות החדשנות בהתאם לשורה של קריטריונים, דוגמת: הניסיון המצטבר של המציעים ובעלי המניות שלהם, איכות הצוות המוצע, השותפויות העסקיות והאסטרטגיות שגיבשו, איתנות מקורות המימון והתכנית העסקית הכוללת. "המטרה שלנו היא לבנות אקוסיסטם המחבר בין הממשלה, התעשייה והאקדמיה כדי שתעשיית השבבים הישראלית לא רק תשרוד, אלא תמשיך להוביל", אמר גולצמן.
בתמונה למעלה: חתימת הסכם הרכש בין קואלקום ל-Humain הסעודית. מקור: קואלקום
חברת קואלקום (Qualcomm) הכריזה אתמול (ב') על שני שבבי בינה מלאכותית חדשים למרכזי נתונים – AI200 ו-AI250 – שנבנו במיוחד לשלב ההיסק (Inference), כלומר להפעלת מודלים מאומנים בקנה מידה עצום. מדובר בכניסה מחודשת של קואלקום לעולם השרתים, עם הבטחה להציע את אחת הפלטפורמות היעילות ביותר בשוק מבחינת צריכת חשמל, רוחב פס לזיכרון ועלות כוללת להפעלה.
לפי נתוני החברה, שבב ה-AI200 יתמוך בזיכרון של עד 768 ג׳יגה-בייט מסוג LPDDR, בעוד דגם ה-AI250 כולל ארכיטקטורה חדשה המבוססת על Near-Memory Computing – כלומר, חישוב שמבוצע קרוב מאוד לרכיבי הזיכרון עצמם, במקום להעביר את הנתונים הלוך ושוב אל המעבד. השינוי הזה מצמצם באופן דרמטי את צוואר הבקבוק של העברת הנתונים ומגדיל את רוחב הפס האפקטיבי של הזיכרון פי עשרה בהשוואה למאיץ הקודם של החברה, Cloud AI 100 Ultra, כך לפי קואלקום.
מטרת הארכיטקטורה היא להשיג יעילות מקסימלית בשלב ההיסק, שבו נדרש לקרוא במהירות עצומה מיליארדי פרמטרים המאוחסנים בזיכרון המודל. בקואלקום מסבירים כי השילוב בין רוחב פס מוגדל, חישוב סמוך לזיכרון וקירור נוזלי ישיר מאפשר להריץ מודלים גדולים (כמו LLMs ומערכות מולטימודליות) בצריכת אנרגיה נמוכה משמעותית ביחס למערכות GPU מסורתיות.
לקוחה ראשונה מסעודיה
החברה מדגישה כי מדובר בפתרון Rack-Scale — לא רק שבב בודד אלא מערכת שלמה, שבה כמה עשרות מאיצים (accelerators) מחוברים יחד בתוך Rack יחיד עם רשת פנימית מהירה, ספקי כוח משותפים וניהול אחיד של עומסים וקירור. הרעיון הוא להפוך את ה-Rack עצמו ליחידת עיבוד חכמה, המוכנה מראש להרצת שירותי AI בהיקף ענק – החל מצ’אטבוטים ועד מודלים תעשייתיים בזמן אמת.
במקביל להשקה, קואלקום הכריזה אתמול גם על לקוחה משמעותית ראשונה עבור השבבים החדשים: חברת ה-AI הסעודית Humain מתכננת לפרוס החל משנת 2026 ארונות שרתים מבוססי AI200 ו-AI250 בהיקף של כ-200 מגה-ואט במרכזי נתונים בסעודיה, כחלק מהמאמץ הסעודי להתבסס כמוקד גלובלי למשאבי היסק.
ההשקה מסמנת מהלך אסטרטגי רחב יותר מצד קואלקום: החברה, שידועה בעיקר בזכות שבבי הסמארטפון שלה, מבקשת לתרגם את יתרונה ההיסטורי ביעילות חישובית גם לשוק מרכזי הנתונים. בניגוד לענקיות כמו אנבידיה, שמכוונות בעיקר לשוק האימון (Training), קואלקום מתמקדת בשלב ההיסק – שבו מתבצעת בפועל עיקר צריכת המשאבים בתעשיית הבינה המלאכותית.
אם תצליח לעמוד בהבטחותיה – קצב עיבוד גבוה, יעילות חשמלית ועלות תפעול נמוכה – היא עשויה לערער את ההגמוניה של אנבידיה בשוק, ולפתוח עידן חדש שבו מרכזי נתונים לא יתוכננו סביב ה-GPU, אלא סביב יחידות Inference ייעודיות. זהו לא רק שינוי הנדסי, אלא שינוי תפישתי: מעבר מהמירוץ אל “המעבד הכי חזק”, למירוץ החיסכון והיעילות של “ה-AI הכי חסכוני”.
בתמונה למעלה: שבב העיבוד הקולי הנוירומורפי שיוצג בתערוכת CES בינואר 2026
חברת פולין (POLYN Technology) הכריזה על הצלחת הייצור ובדיקות ההסמכה של שבב עיבוד הרשתות הנוירוניות האנלוגי הראשון בתעשייה, המבוסס על טכנולוגיית NASP (Neuromorphic Analog Signal Processing) שהיא פיתחה. הרכיב החדש (בתמונה למעלה) יוצג בביתן של החברה בתערוכת CES 2026 שתתקיים בלאס וגאס בינואר 2026. השבב הראשון ממוקד בזיהוי פעילות קולית (Voice Activity Detection – VAD), אולם החברה מפתחת יישומים נוספים.
הטכנולוגיה של החברה מבוססת על פתרון מתימטי לבעיית הרשתות הנוירוניות, אשר מאפשר לממש את רוב מרכיבי העיבוד באמצעות מגברי שרת (Op Amps). הדבר מאפשר לבצע הסקות של רשתות נוירוניות באמצעות מעגל אנלוגי שאינו זקוק לתשתיות תמיכה דיגיטליות, כמו שעונים וממירי ADC/DAC. הרכיב מיוצר בטכנולוגיית CMOS סטנדרטית 40-90 ננומטר, ומגיע ביחד עם ערכת פיתוח המאפשרת ללקוח לפתח יישום ספציפי. המעבד משלים כל הסקה בתוך כ-50 מיליוניות השנייה ומגיע לצריכת הספק זעומה של כ-34µW בלבד, במהלך פעילות רציפה.
נוירונים מבוססי מגברי-שרת
הוא מיועד בעיקר לאבזרים מבוססי סוללה הנדרשים להיות בפעולה תמידית (Always-on Edge Devices), אם כי החברה מכינה אותו גם לשוק הרכב. בראיון ל-Techtime הסביר מייסד ומנכ"ל POLYN Technology, אלכסנדר טימופייב, שההכרזה האחרונה היא אבן דרך משמעותית בפעילות החברה בהוקמה בשנת 20219. "סגרנו את המעגל המסחרי. אנחנו מכריזים על מוצר מסחרי מלא שיגיע לשוק בתחילת השנה הבאה. כעת אנחנו שולחים את ערכות ההערכה ל-35 לקוחות ומצפים לקבל את ההזמנות הראשונות במהלך הרבעון הראשון של 2026".
מייסד ומנכ"ל POLYN Technology, אלכסנדר טימופייב
המעבד הנוכחי מיוצר בחברת SkyWater האמריקאית בתהליך CMOS של 90 ננומטר, כאשר הייצור ההמוני מתוכנן להתבצע בחברת Globalfoundries בתהליך של 55 נומטר. טימופייב: "פיתחנו קומפיילר המאמן רשת דיגיטלית, ואז מחלק את האימון למרכיב קבוע המיושם באמצעות מעגל אנלוגי, ולמרכיב דיגיטלי קטן המיושם באמצעות מערך NPU סטנדרטי. המרכיב הדיגיטלי קטן מאוד. למשל, המרכיב האנלוגי מזהה קול, ואילו המעגל הדיגיטלי מוסיף מידע נוסף, דוגמת מהי מהירות הדיבור".
כיצד בנוי מערך העיבוד האנלוגי?
"אנחנו משתמשים במגברי שרת ונגדים המייצרים ייצוג אנלוגי של נוירונים, כאשר החישוב הוא במתחים ולא בזרמים, ולכן גם צריכת ההספק נמוכה מאוד. הרכיב הנוכחי כולל כ-500 נוירונים (כלומר 500 מגברי שרת) פיסיים המבצעים עיבוד של כמיליון פרמטרים. מבחינת החומרה, האתגר העיקרי היה בייצור מגברים בעלי אפס היסט של מתח ישר (Zero DC Offset). פתרנו את הבעיה הזאת באמצעות מגבר המבצע כיול אוטומטי. שאר הפרמטרים ניתנים לפיצוי באופן מתימטי".
לדבריו, ליבת החדשנות הטכנולוגית היא ביכולת לייצר באופן אוטומטי את המעגל הנדרש לכל יישום ספציפי. "ביחד עם חברת קיידנס פיתחנו תהליך המבצע את הקישורים הפנימיים באופן אוטומטי. התהליך הזה מאפשר לנו להמיר מודל דיגיטלי למודל אנלוגי, להשלים את תכנון השבב ולבדוק אותו – בתוך שבוע אחד בלבד".
היעד: הגעה לריווחיות ב-2028
חברת פולין רשומה כחברה בריטית אולם בפועל זוהי חברה ישראלית הפועלת מקיסריה שיש לה משרדים בבריסטול, בריטניה, והיא מעסיקה כ-45 עובדים. עד היום היא גייסה כ-25 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, בלא מעורבות קרנות הון סיכון (VC). כעת היא נמצאת בשלבי סגירה של גיוס הון נוסף בהיקף של כ-10 מיליון דולר. המטרה העסקית היא להתחיל במכירות מסחריות במהלך 2026, ולהגיע לריווחיות בשנת 2028".
מה הם שוקי היעד המרכזיים שלכם?
"אנחנו מתמקדים בכל מה שקשור ל-Physical AI. מוצרים שיש בהם מרכיב של עיבוד חכם, כמו למשל עיבוד קול, תעשיית הרכב, גלגלים חכמים ורובוטים, כולל רובוטים דמויי-אדם (Humanoids). אלה מוצרים שצריכים להתמודד עם בעיה של אלפי חיישנים הזקוקים לפעול במהירות ובהספק נמוך מאוד. השימוש המושלם של הטכנולוגיה הוא שילוב של המעבד הנוירומורפי שלנו בתוך החיישנים עצמם. לכן אנחנו עובדים כיום בשיתוף פעולה עם אינפיניאון על שילוב המעגל שלנו בתוך החיישנים שלהם".
כנס תעשיית השבבים השנתי, SemIsrael Expo 2025, יתקיים ביום שלישי, ה-11 בנובמבר 2025 במתחם אבניו שבקריית שדה התעופה. הכנס יעסוק השנה באתגרי תעשיית השבבים העולמית והישראלית, ויארח עשרות מרצים בכירים וחברות מובילות מרחבי העולם. את הכנס יפתח סמנכ"ל לתחום הווריפיקציה וה-AI בחברת קיידנס ד"ר זיאד חנא. בהמשך, יתקיימו במושב הפתיחה הרצאות של נשיא ו-CTO חברת Andes Technology ד"ר צ'ארלי סו, סמנכ"ל הנדסה בחברת סינופסיס ד"ר יאנקין תנורהאן, סמנכ"ל קרן TEL Venture Capital אייל שקל, ודירקטור שיווק Tessent בחברת SIemens EDA, לי הריסון.
ארבעה מסלולים מקצועיים במהלך כנס SemIsrael Expo 2025 יתקיימו ארבעה מסלולים מקצועיים שיתנהלו במקביל: מסלול IP & Cores, מסלול Front-end Design & Verification, מסלול Physical Design, ומסלול Post Silicon. לצד הכנס תתקיים תערוכה מסחרית בהשתתפות כ-30 מציגים מכל העולם.
מנכ”ל חברת SemIsrael המארגנת את הכנס, שוקה צ’רנוביצקי, העריך שהשנה יגיעו לכנס יותר מ-800 משתתפים מתעשיית השבבים הישראלית והעולמית. “הכנס כולל יותר מ-30 הרצאות טכנולוגיות שיינתנו על-ידי מומחים בתחום. אנחנו מזמינים את כל אנשי תעשיית השבבים להירשם, להגיע, ללמוד, ולהתחבר. השנה הכנס יפגין שוב את עוצמת שוק השבבים הישראלי”.
חברת פינרג’י (Phinergy) הודיעה היום (ב') בדיווח לבורסה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם הקונסורציום Net Zero Innovation Hub for Data Centers, אחד הגופים המשפיעים כיום על עיצוב המערכות האנרגטיות של מרכזי הנתונים בעולם. במסגרת ההסכם, תתקין פינרג’י מערכת הדגמה מבוססת טכנולוגיית אלומיניום–אוויר באתר של אחד ממרכזי הנתונים המשתתפים בקונסורציום, לצורך ולידציה תפעולית ולבחינת פריסה מסחרית רחבה. המערכת, בהספק של כ־10 קילוואט ובקיבולת של כ־500 קוט״ש, צפויה לעבור תכנון והנדסה עד הרבעון הרביעי של 2025 ולהיות מותקנת במהלך 2026. עלות הפרויקט מוערכת בכ־2.3 מיליון שקל. מניית החברה טיפסה היום ב-22% במסחר בבורסת תל-אביב.
הפיילוט מהווה שלב חשוב באסטרטגיה החדשה של פינרג’י, שהסיטה בשנה האחרונה את מוקד פעילותה לתחום מרכזי הנתונים, בעיקר בצפון אמריקה. מדובר בשוק הנמצא בתנופה אדירה בעקבות זינוק בביקושים למשאבי מחשוב ולמודלים מבוססי בינה מלאכותית, ובו מתוכננות בארצות הברית לבדה השקעות של עד 2–2.5 טריליון דולר בהקמת תשתיות חדשות עד שנת 2030. בתוך הגידול הזה, מרכיב הגיבוי האנרגטי הופך לאחד האתגרים המשמעותיים ביותר: מרבית מרכזי הנתונים עדיין נשענים על גנרטורים מבוססי דיזל, שמייצרים פליטות כבדות ומתקשים לעמוד ביעדי Net Zero שאליהם מחויבות ענקיות הענן.
טכנולוגיית האלומיניום–אוויר של פינרג’י מבוססת על לוחות אלומיניום המתפקדים כמקור האנרגיה. כאשר הלוחות באים במגע מבוקר עם החמצן שבאוויר, משתחררת אנרגיה חשמלית ללא פליטות וללא בעירה. בניגוד לסוללות נטענות, שבהן יש צורך לטעון מחדש את התא עצמו, במערכת של פינרג’י פשוט מחליפים את לוחות האלומיניום לאחר שנוצלו — בדומה להחלפת מחסנית. הגישה הזו מאפשרת גיבוי חשמל לטווחים ארוכים מאוד, תוך צפיפות אנרגיה גבוהה במיוחד ויכולת אחסון אנרגיה לשנים ארוכות ללא איבוד קיבולת. בעבר יושמה המערכת בגיבוי למגדלי תקשורת ובתחום הרכב החשמלי, וכעת היא מותאמת לצרכים של מרכזי נתונים, לרבות הגדלת הספק לכיווני
חלק מרכזי במימוש האסטרטגיה של פינרג’י הוא שיתוף פעולה עם Rosendin Electric, אחת מקבלניות התשתית הגדולות בארצות הברית, שבין היתר מעורבת בכ־75% מפרויקטי הקמת מרכזי הנתונים במדינה. רוזנדין תציע את פתרון הגיבוי של פינרג’י ללקוחות הקצה ותסייע בהרחבתו לקנה מידה תעשייתי, תוך התאמת המערכות לעבודה מול רשת החשמל המקומית, מערכי UPS וסוללות אגירה מהדור החדש.
הקונסורציום Net Zero מאגד שחקניות מובילות בתעשיית הענן, התשתיות והאנרגיה — ובהן Google, Microsoft, Schneider Electric, Danfoss, Vertiv ו־Data4 — ופועל לקידום טכנולוגיות שמאפשרות למרכזי נתונים לפעול ללא פליטות. לצד פיתוח פתרונות גיבוי נקיים, הקונסורציום מוביל מהלכים בתחום שימוש חוזר בחום, קירור מתקדם, אינטגרציה עם אנרגיה מתחדשת ויצירת סטנדרטים אחידים למדידת רמת קיימות במרכזי נתונים. שיתופי הפעולה שמוביל הקונסורציום מתמקדים לא רק בהדגמה טכנולוגית אלא במעבר ליישום מסחרי רחב, תוך עבודה ישירה מול מפעילי ענן, רגולטורים, ואחראי תכנון תשתיות.
עבור פינרג’י, ההסכם מסמן אבן דרך אסטרטגית: הוא מעניק לה גישה ישירה לשחקניות הליבה של תעשיית הענן העולמית, ולנתיב אפשרי להחלפת אחד המרכיבים המזהמים והיקרים ביותר בתפעול דאטה סנטרים — גנרטורי הדיזל. הצלחה בפיילוט עשויה להציב את החברה בעמדה מובילה בתוך שוק מערכות הגיבוי למרכזי נתונים, המוערך בכ־7 עד 10 מיליארד דולר בשנה וצומח בקצב מהיר עקב הגידול בשירותי בינה מלאכותית, וידאו, מסחר דיגיטלי ותשתיות תעשייתיות מבוססות ענן.
חברת הבינה המלאכותית הסעודית Humain, שבשליטת קרן ההשקעות הציבורית של סעודיה (PIF), הכריזה על מהלך רחב היקף להקמת תשתיות מחשוב נרחבות בהיקף כולל של כ-6 ג'יגה-ואט של מרכזי נתונים. במקביל, החברה הודיעה על השקת מערכת הפעלה חדשה לבינה מלאכותית בשם Humain 1, המיועדת לאפשר אינטראקציה קולית ישירה עם המחשב, ללא שימוש בממשקי אייקונים ותפריטים מסורתיים.
ההכרזה נמסרה על ידי מנכ"ל החברה, טארק אמין, במהלך כנס Fortune בריאד. לדבריו, המערכת החדשה נועדה ליצור שינוי מהותי באופן שבו בני אדם מתקשרים עם מכונות: "במקום לנווט בין אייקונים ולחפש פונקציות, פשוט אומרים למחשב מה רוצים – והוא מבצע. הכוונה מחליפה את לחיצת הכפתור", כך צוטט בדיווח ברויטרס. לצד ההשקה, חשפה Humain את תכנית התשתיות שאמורה לשמש בסיס לעומסי העבודה של מודלי AI בהיקפים עצומים. החברה לא מסרה פרטים לגבי מיקום מרכזי הנתונים, לוחות הזמנים להשלמתם או היקף ההשקעה, אך קיבולת של 6 ג’יגה-ואט מציבה את המיזם בין הגדולים שנעשו עד כה בעולם בתחום ה־AI.
Humain הוקמה רק בשנה שעברה במסגרת מאמץ אסטרטגי של סעודיה להפוך למוקד עולמי בתחום הבינה המלאכותית והתשתיות הדיגיטליות. בשנה האחרונה גיבשה החברה שיתופי פעולה עם יצרניות שבבים וספקיות ענן, במטרה להבטיח אספקת כוח מחשוב בקצב הדרוש להאצת מודלי שפה ויישומי AI מתקדמים. המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של ריאד להשקיע בתעשיות עתיד, במטרה ליצור מקורות צמיחה חדשים לכלכלת הממלכה ולהקטין את התלות בהכנסות מנפט. ההצלחות – או הכישלונות – של Humain בשנים הקרובות יהפכו למדד מרכזי ליכולת של סעודיה לבסס לעצמה תפקיד משמעותי במפת ה־AI העולמית.
פריסת תשתיות מחשוב בקנה מידה כזה עשויה להתאפשר על רקע יחסי הסחר הטכנולוגיים המתהדקים בין סעודיה, ומדינות המפרץ בכלל, לבין ארצות הברית. במהלך ביקורו במפרץ בחודש מאי 2025, Donald Trump חיזק את שיתופי הפעולה הטכנולוגיים בין ארצות הברית לבין מדינות המפרץ – ובמיוחד עם סעודיה – כאשר הוכרזה עסקת-מסגרת נרחבת להזמנת שבבים אמריקאיים מתקדמים. בין השאר נמסר כי חברות כמו אנבידיה יאספקו “מאות אלפי” שבבים לשימוש בתשתיות בינה מלאכותית בסעודיה, כחלק ממיזם להקמת מרכזי AI בקיבולת גבוהה. ההסכם סימן מעבר למדיניות אמריקאית שמאפשרת ייצוא טכנולוגיה מתקדמת ל”שותפות אסטרטגית” במפרץ, תוך שהוא משקף את הרצון של סעודיה להפוך לצומת גלובלי בתחום ה-AI.
צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתח שיטה חדשה להדפסת זכוכית בתלת־ממד, המייתרת לחלוטין את השימוש בחומרים אורגניים המשמשים כדבקים ואת הצורך בחימום קיצוני בתום ההדפסה. המחקר פורסם בכתב העת המדעי Materials Today, והוא מאפשר לייצר ישירות מבני זכוכית סיליקה (החומר הבסיסי שממנו עשויה זכוכית) בצורות מורכבות, במהירות ובדיוק גבוה.
בעוד הדפסת פלסטיק ומתכת הפכה בשנים האחרונות לשיטה נפוצה בתעשייה ובמחקר, הדפסת זכוכית נותרה מאתגרת. השיטות הקיימות מתבססות על תערובות המכילות חלקיקים אורגניים שמייצבים את המבנה בזמן ההדפסה, אך בהמשך יש לשרוף אותם בטמפרטורות גבוהות מאוד. תהליך זה מגדיל את הסיכון לעיוותים, סדקים ופגיעה בתכונות החומר.
השיטה החדשה מבוססת על תמיסה נוזלית של קודמת־זכוכית (אבני הבניין שמהם מתגבשת הזכוכית) שבה מצוי רכיב כימי הרגיש לאור. כאשר קרן האור של המדפסת פוגעת באזור מסוים, מתרחש שינוי מקומי בחומציות, והוא זה שמעורר התגבשות ישירה של סיליקה. כך האור הופך להיות “היד” שמפסלת את הזכוכית, שכבה אחר שכבה, ללא שימוש בדבק וללא צורך בשריפה מסובכת לאחר מכן.
לאחר ההדפסה המבנה נשטף באתנול, מיובש בשיטה סופר־קריטית המונעת קריסת נקבוביות, ולאחר מכן מחומם בעדינות לכ־250 מעלות בלבד — טמפרטורה נמוכה בהרבה מהמקובל בתעשיית הזכוכית. התוצר הוא זכוכית נקבובית ושקופה למחצה, הניתנת לייצור בצורות ובמבנים שלא ניתן היה לייצר בעבר באמצעים מסורתיים.
לשיטה החדשה יש פוטנציאל יישומי רחב. בתחום האופטיקה ניתן יהיה לייצר עדשות מיקרוסקופיות ומוליכי אור בהתאמה מדויקת. בתחום ההנדסה הביו־רפואית ניתן להדפיס מבנים מזכוכית נקבובית שישמשו כפיגומים, שתלים ומערכות מיקרו־זרימה לחקר תאים וחומרים בממדים זעירים. נוסף לכך, מאחר שהתהליך אינו דורש חום גבוה, ניתן לשלב בתוך הזכוכית חומרים רגישים לחום כמו מולקולות אורגניות, צבעים פלואורסצנטיים וחומרים אלקטרוניים פעילים — מה שהיה בלתי אפשרי בשיטות המקובלות.
פרופ’ מגדסי מציין כי “הזכוכית היא אחד החומרים העתיקים ביותר שהאנושות מכירה, אבל השיטה הזו מביאה אותה ליכולות ייצור מותאמות־אישית, מדויקות ונקיות, שמתאימות לעידן שבו חומרים מתוכננים לפי צורך ולא לפי מגבלות הייצור”.
מטריקס DnA, זרוע הדאטה והבינה המלאכותית של מטריקס, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגית עם חברת Dataiku, אחת מפלטפורמות ה-AI ולמידת המכונה המובילות בעולם. המהלך נועד להאיץ את הטמעת מערכות הבינה המלאכותית והסוכנים האוטונומיים בתהליכי עבודה בארגונים בישראל, ולסייע להם לייצר ערך עסקי מהיר ומדיד מהדאטה שלהם.
הפלטפורמה של Dataiku מאפשרת לארגוני אנטרפרייז לנהל את כל שלבי פיתוח ויישום פרויקטי ה-AI – החל מהחיבור למקורות נתונים, דרך בניית מודלים עם או בלי קוד, ועד העלאה לסביבת ייצור וניטור מתמשך. מטריקס DnA, המעסיקה מאות מומחי דאטה ו-AI ופועלת עם החברות הגדולות במשק, תשלב את הפלטפורמה בתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית אצל לקוחותיה.
לדברי אמיר פורת, סמנכ"ל מוצרים ופתרונות דאטה ב-matrixDnA, שיתוף הפעולה כבר נשא פרי: "בחודשים האחרונים זכינו יחד במספר פרויקטים משמעותיים בארגונים מובילים. השילוב בין החזון של Dataiku לבין הצרכים של הלקוחות מאפשר להמיר דאטה ו-AI לערך עסקי ממשי, במהירות ובסקייל."
עדי פשרל, מנהל Dataiku ישראל, הוסיף כי שוק ה-AI נכנס לשלב חדש: "אחרי תקופת הניסוי, הארגונים עוברים ליצירה מבוקרת של תהליכי AI. השותפות עם מטריקס DnA תחבר את הקצוות ותסייע למנכ"לים לקבל תוצאות עסקיות מהירות ובעלות ברורה."
אנבידיה הודיעה כי תרחיב משמעותית את מרכז המחקר והפיתוח שלה בבאר שבע, שיעבור לאתר חדש בפארק ההייטק גב-ים בעיר ויתפרש על שטח של כ-3,000 מ"ר — פי שלושה מגודלו הנוכחי. המרכז המורחב צפוי להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026.
המהלך יכלול גיוס של מאות עובדים נוספים בדרום, בהם מהנדסי חומרה ותוכנה, מפתחי שבבים, ארכיטקטים, סטודנטים ובוגרי תארים מתקדמים. מדובר באתר הדרומי ביותר של אנבידיה בישראל, המצטרף למרכזי הפיתוח בתל אביב, רעננה, יוקנעם, מבוא כרמל ותל חי.
"הרחבת מרכז הפיתוח של אנבידיה בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר — בכל מקום שבו הם נמצאים", אמר עמית קריג, סגן נשיא בכיר ב-NVIDIA ומנהל הפעילות בישראל. לדבריו, האתר החדש יהווה בית מקצועי לצוותים שיפתחו את הדור הבא של טכנולוגיות חומרה ותוכנה לעולמות הבינה המלאכותית.
ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' בירך על ההחלטה, ואמר כי "הרחבת הפעילות פי שלושה בעיר מהווה בשורה גדולה לנגב ומבטאת אמון באקו-סיסטם המקומי. המהלך צפוי לחזק את ההון האנושי ולהוסיף מאות מקומות עבודה איכותיים".
מרכז הפיתוח בבאר שבע לוקח חלק בפיתוח מערכות תקשורת מרכזיות לעולמות ה־AI, בהן מוצרי NVIDIA Spectrum-X, רשתות InfiniBand Quantum-X, מתאמי ConnectX, מעבדי BlueField DPU ומעבדי שרת למרכזי נתונים.
אנבידיה מעסיקה כיום למעלה מ־5,000 עובדים בישראל. מאז רכישת מלאנוקס בשנת 2020, החברה יותר מהכפילה את מספר העובדים המקומיים, וממשיכה להרחיב פעילות עם מאות משרות פתוחות ברחבי הארץ.
חברת מובילאיי (Mobileye) פרסמה את תוצאותיה לרבעון השלישי של 2025, והציגה הכנסות של 504 מיליון דולר, המייצגות צמיחה של כ-4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. ההפסד הנקי לפי כללי GAAP הסתכם בכ-96 מיליון דולר, ואילו לפי כללי Non-GAAP רשמה החברה רווח נקי של 76 מיליון דולר. במקביל, מובילאיי העלתה את תחזיותיה לשנת 2025: החברה צופה כעת הכנסות של 1.85–1.88 מיליארד דולר ורווח תפעולי מתואם של עד 286 מיליון דולר — עלייה של כ-2% ו-11% בהתאמה לעומת התחזית הקודמת.
לדברי החברה, עדכון התחזית נובע מהתרחבות עסקית בשני מוקדים מרכזיים – סין ואירופה. בסין ממשיך לגדול הביקוש למערכות סיוע לנהג (ADAS) המבוססות על שבבי EyeQ6, בעיקר בקרב יצרני רכב מקומיים. באירופה דיווחה מובילאיי על שיתוף פעולה חדש עם בנטלי, לשילוב מערכות נהיגה חכמה בדגמי היוקרה הבאים של היצרנית הבריטית, השייכת לקבוצת פולקסווגן. לפי מובילאיי, מדובר בפרויקט הדגל הראשון מסוגו במותג יוקרה אירופי, שצפוי לשמש דוגמה למותגים נוספים בקבוצה.
התחרות בסין, ההזדמנות בהודו
בשיחת הוועידה עם המשקיעים הדגיש מנכ"ל החברה, פרופ’ אמנון שעשוע, כי השיפור בתחזית נובע גם מביצועים “טובים מהצפוי בסין, הן במשלוחים ליצרניות סיניות והן בביצועי הלקוחות המערביים הפועלים במדינה”. עם זאת, הוא הודה כי התחרות המקומית ממשיכה ללחוץ על המחירים. סמנכ"לית הכספים מורן שמש הוסיפה כי “ירידת המחיר הממוצע לשבבי IQ נבעה בעיקר מנפח גבוה של OEM סיניים, שם המחירים ממשיכים להיות אתגר משמעותי.”
במקביל, ציינה הנהלת החברה את הודו כיעד צמיחה בולט חדש. “פוטנציאל הצמיחה בהודו הופך לברור יותר ויותר, עם מגמות אימוץ מואצות ורגולציה תומכת,” אמר שעשוע. נמרוד נחושתן, סמנכ"ל הפיתוח העסקי, הוסיף כי המדינה תצטרף בקרוב לרשת ה-REM של מובילאיי — מערכת האוספת נתוני כביש בזמן אמת ממיליוני כלי רכב — כחלק מהרחבת הרשת הגלובלית הכוללת כיום למעלה משבעה מיליון רכבים פעילים.
בשיחת הוועידה הדגיש שעשוע כי החברה נמצאת בעיצומו של מעבר מהדור הנוכחי של ADAS לנהיגה עצמאית מלאה, עם פריסת הפתרונות החדשים IQ6 High ו-Surround ADAS, שמהווים שלב ביניים קריטי בדרך לנהיגה אוטונומית. “הביקוש לביצועים גבוהים במחיר נמוך הולך ומתחזק,” אמר. “ה-IQ6 High מציע ביצועים דומים ולעיתים טובים מה-Orin X של אנבידיה, אך בפחות מרבע מהעלות.” מערכת Surround ADAS מבוססת על עיבוד סימולטני של מצלמות ורדארים סביב הרכב, ומאפשרת נהיגה ללא מגע ידיים בכבישים מהירים. לאחרונה דיווחה מובילאיי על זכייה שנייה בלקוח מערבי גדול לפרויקט מסוג זה – סימן להתרחבות השימוש בטכנולוגיה בשוק ההמוני.
מ-Eyes-Off ל-Mind-Off
מעבר למספרים, חלק גדול מהשיחה הוקדש לחזון הטכנולוגי לטווח הארוך. שעשוע הציג את שבבי IQ7 ו-IQ8, שעתידים להרחיב את היכולות האוטונומיות מעבר לנהיגה “ללא עיניים” (Eyes-Off) – שבה הנהג או טליאופרטור עדיין משמשים גיבוי – לעבר נהיגה “חופשית מדאגה” (Mind-Off). “ב-Mind-Off הנהג יכול לישון, והרובוטקסי לא נזקק עוד להתערבות אנושית,” אמר. “ה-IQ7 וה-IQ8 לא מחליפים את ה-IQ6 אלא מוסיפים שכבה מעליו. אנחנו זקוקים ל-AI שיבין את הסצנה כמו בן אדם – שיזהה הקשרים, לא רק אובייקטים.” לדבריו, מחזור הפיתוח של שבבי EyeQ מתקיים אחת לשנתיים, כאשר ה-IQ8, הנמצא בשלבי תכנון, צפוי להיות חזק פי שלושה עד ארבעה מה-IQ7 ולהוות את הבסיס למערכות Mind-Off המתוכננות ל-2029–2030.
בהיבט המסחרי, מובילאיי ממשיכה לקדם את השקת שירותי הרובוטקסי. החברה מתכננת להסיר את נהגי הבטיחות מהרכבים הראשונים בארה"ב במחצית הראשונה של 2026, בשיתוף עם Lyft, פולקסווגן ו-Holland (חטיבת Benteler). באירופה מתקדמת החברה בתהליך הומולוגציה מול הרשויות בגרמניה, שם לדברי נחושתן “יש רוח גבית ממשלתית ברורה להפוך את גרמניה למובילה בתחום האוטונומיה.”
חברת ה-AI הביטחונית אקסון ויז'ן (Axon Vision) הודיעה היום על הזמנה משמעותית בהיקף כ-2 מיליון שקל מיצרן מוביל של חימוש מדויק. במסגרת ההזמנה תספק החברה רישיונות תוכנה למערכת EdgeUAV — פלטפורמת בינה מלאכותית לאיתור מטרות, מעקב והכוונת כלי טיס בלתי מאוישים וחימושים משוטטים — כאשר האספקה מתוכננת להיעשות בשלבים ותושלם עד סוף ינואר 2026. זוהי ההצטיידות הראשונה מסוגה ב-UAVEdge. מניית החברה, שהחלה להיסחר בבורסת תל-אביב לפני מספר שבועות, עולה היום בשיעור של יותר מ-4% על רקע הדיווח.
ה-EdgeUAV של אקסון ויז'ן, שהושקה בשנה שעברה, היא מערכת בינה מלאכותית המוטמעת בפלטפורמות אוויריות בלתי מאוישות ומבצעת עיבוד וידאו בזמן אמת על חומרה מבוססת GPU. המערכת מזהה ועוקבת בו-זמנית אחר מספר מטרות בתנאים משתנים, ומתאימה למשימות איסוף מודיעין, סיור והכוונת חימושים מדויקים בגבהים נמוכים-בינוניים.
לפי החברה, יכולות ה-AI של EdgeUAV מקצרות תהליכי תקיפה, מאפשרות שימוש בחיישנים פשוטים יותר ותומכות בשיטות תקיפה מתואמות כגון נחילי חימושים או פגיעה מסונכרנת של מספר כלים באותה מטרה. השילוב הזה, כך מדגישים באקסון ויז'ן, מעלה את היכולות המבצעיות ומאפשר הפעלה עצמאית ומהירה גם בסביבות לחימה מורכבות ומשימות הגנת גבולות.
ההזמנה הומלצה לאחר תהליך אינטגרציה שהושלם מול מערכות הלקוח, ומבנה הרישיונות מקל על הטמעת המערכת בפלטפורמות שונות — רחפנים, מל"טים וכלים משוטטים — וכן על פריסת הטכנולוגיה בקנה מידה תפעולי רחב. החברה מציינת כי היכולת לזהות ולעקוב אחר מטרות מרובות בזמן אמת מחזקת את מודעות המערכת ואת היעילות המבצעית שלה.
תא״ל (במיל') רועי ריפטין, מנכ״ל אקסון ויז'ן, אמר כי חימושים משוטטים ואמצעי לחימה מתקדמים הופכים לנפוצים ומשמעותיים בשדה הקרב המודרני, וכי שילוב יכולות בינה מלאכותית במערכות אלה מהווה פריצת דרך שממנפת את הפוטנציאל המבצעי במגוון תרחישי לחימה והגנת גבולות. בהודעת החברה נמסר שההזמנה משקפת את הביקוש הגובר לפתרונות מבוססי AI ואת הבשלות הטכנולוגית של מוצרי החברה לשימוש מבצעי.
אקסון ויז'ן מפתחת יכולות AI מבוססות אופטיקה לשוק הבטחוני ופועלת בשיתוף פעולה עם צה"ל ועם מפא"ת, שהוא גוף הפיתוח של משרד הביטחון. פתרונות החברה מוטמעים בפלטפורמות רבות של צה"ל, לרבות רק"מ. בשנת 2022 דווח כי תוכנת ה-AI של החברה שולבה במערכות הווידאו של נגמש"י איתן ונמ"ר של צה"ל. באתר החברה קיימת עדות של מפקד פרוייקט ברק (מרכבה סימן 4) על שימוש במוצרי החברה, הרומזת שמערכת ההתמצאות הסביבתית שלה, SmartScopes, מותקנת ככל הנראה בטנק המתקדם ביותר של צה"ל (ברק).
בתמונה למעלה: המשגר האלקטרו-מכני של חבילות הכיבוי. צילום: FireDome
חברת פיירדום (FireDome) ביצעה הדגמה ראשונית של מערכת כיבוי האש האוטונומית, המספקת הגנה למתחמים מוגנים באמצעות מערכת אוטונומית הסורקת את האזור, מזהה התפתחות שריפה ומכבה אותה מיידית באמצעות השלכת מטעני כיבוי אל מקור השריפה. ההדגמה של מערכת מעשית בוצעה בצפון הארץ, ובמהלכה הודגמה לראשונה היכולת של המערכת לזהות שריפה, לאתר את מיקומה המדוייק ולכבות אותה מיידית. במסגרת ההדגמה, הוכחה יכולת המערכת לזהות בני אדם, בעלי חיים או רחפנים, ולהימנע מפגיעה בהם במהלך פעולת הכיבוי.
פותחה בהשראת כיפת ברזל
ד"ר לורי מור-מרל, יועצת מקצועית של החברה ולשעבר מנהלת מערך כיבוי האש בארה"ב, אמרה שזהו פתרון מהפכני שיכול לשנות את האון שבו מתמודדים עם שריפות. "השילוב בין גילוי אוטומטי וכיבוי מדוייק מעניק הזדמנות לייצר מודים חדשים של הגנה על מתחמים חיוניים". המערכת פותחה בהשראת מערכת "כיפת ברזל": היא מספקת שתי שכבות הגנה על נכסים הנמצאים באזורים בעלי סיכון גבוה להינזק משריפות. שכבת ההגנה הראשונה נועדה ליצור מחסום היקפי עמיד בפני האש באמצעות חומר מעכב בעירה בתוך קפסולות ייעודיות המופעלות באוויר, המשוגר אל גבולות המתחם באמצעות משגר אלקטרו-מכני.
שכבת ההגנה השנייה היא פעולת זיהוי וכיבוי מוקדי שריפה בתוך שניות. המהלך הזה מתבצע באמצעות ראייה ממוחשבת מבוססת חיישנים ואלגוריתם המזהים את מוקדי הבעירה ומכוונים את המשגר לירי קפסולה הכוללת מים או חומר מעכב בעירה אחר לכיוון השריפה, בכדי לכבותה. המערכת גם מספקת הגנה על מתחם המצוי באזור שבו משתוללת שריפה גדולה. כך למשל, היא מזהה מוקדי "שריפות חדשות" (Spot Fires) הנוצרות מגיצים המתעופפים ברוח למרחק של קילומטרים, ומכבה אותם מיידית.
המודל העסקי יתבסס על שירות כיבוי אש, לא מכירת מערכות
המשגר נמצא בכוננות מתמדת ומסתובב בזווית של 360°, ומשליך את הקפסולות עד למרחק של 330 מטר ממנו. מערכת הבינה המלאכותית לומדת את האתר, מגדירה סדרי עדיפויות, ומתאימה את מאפייני השיגור לתנאי מזג האוויר והרוח. מערכת FireDome מגיעה כמערכת משולבת עצמאית ומלאה, כולל מקורות אנרגיה, מים ותקשורת עצמאיים, שאינם תלויים בתשתית המקומית. החברה מסרה שהיא מאפשרת לספק שירות מסוג חדש בשם Wildfire Resilience-as-a-Service (RaaS). פירוש הדבר שהיא מאמינה שהמודל העסקי מבוסס על מתן שירותי אבטחת אש, ולא על מכירת מערכות ללקוחות.
חברת פיירדום נוסדה בשנת 2024 על-ידי המנכ"ל גדי בנימיני ומנהלת הפיתוח ד"ר עדי נאור פומרנץ. בנימיני מילא במשך 14 שנים תפקידי פיקוד בכירים בחטיבת המחקר וביחידה הטכנולוגית 81 באמ"ן. גם נאור פומרנץ שרתה ביחידה 81. לפני פיירדום היא עבדה במשך כ-10 שנים בחברת סולאראדג' ובתפקידה האחרון שימשה כמנהלת מחלקת המו"פ לפיתוח חומרים. בסוף 2024 השלימה החברה גיוס הון בהיקף של כ-4.5 מיליון דולר. הסכום כולל מענק של 1.5 מיליון דולר מרשות החדשנות, ו-3 מיליון דולר ממשקיעים שהגיע באמצעות סבב גיוס Pre Seed בהובלת קרנות האקלים-טק Gravity הישראלית ו-Third Sphere האמריקאית. בנוסף, השתתפו בסבב גם קרן Caesar הגרמנית והקרנות Atooro ו-Vertex.
בתמונה למעלה: משדר לייזר מפל קוונטי (QCL) של חברת סולרום
חברת סולרום (Solrom) תקבל מרשות החדשנות תקציב בגובה של כ-2.5 מיליון שקל לפיתוח לייזר צבאי מסוג חדש, המבוסס על טכנולוגיית מפל קוונטי (Quantum Cascade Laser). האישור העקרוני הראשון התקבל באוגוסט 2025, אולם מכיוון שמדובר בכ-55% מתקציב הפיתוח הכולל, המסתכם בכ-4.5 מיליון שקל, סולרום הייתה צריכה להביא הוכחות שיש לה מימון משלים עבור הפרוייקט. החברה פנתה למשרד הביטחון, ולאחר שהצליחה להשיג את המימון המשלים מגורמי ממשל, רשות החדשנות הודיעה לה השבוע שהתקציב אושר והיא תקבל אותו בקרוב.
סולרום עוסקת בפיתוח, ייצור ומכירת מערכות אלקטרוניקה וחשמל המיועדות בעיקר לשימוש צבאי. בעקבות המיזוג ב-2024 עם 3DM מראש העין, היא קיבלה לידיה את הקניין הרוחני של לייזר QCL שפותח על-ידי 3DM עבור מדפסות תלת מימד, והחלה להתאימו ליישומים ביטחוניים. לייזר מפל קוונטי (QCL) הוא לייזר מסוג חדש שהאופטיקה שלו נשלטת באמצעות גביש פוטוני המובנה בתוך הרכיב והוא מייצר קרינה בתחום התת-אדום. יתרונותיו של הלייזר טמונים ביכולתו לייצר אורכי גל בטווח רחב, הספק גבוה ויעילות גבוהה, והוא משמש ביישומים כמו ספקטרוסקופיה, חישה מרחוק, רפואה ותקשורת.
השוק הביטחוני מגלה את המפל הקוונטי
השימוש בלייזר QCL בשוק הביטחוני צומח, בעיקר ביישומים כמו זיהוי מטרות וחישה מרחוק במערכות כגון שבשים (DIRCM), סנסורים, סמני לייזר ומערכות תצפית במגוון כלים באוויר, ביבשה ובים. מטרת הפרוייקט הנוכחי היא פיתוח לייזר QCL בהספק גבוה שאינו קיים בשוק. הצלחת הפיתוח תאפשר להרחיב את קשת היישומים ולהקטין משמעותית את הגודל, המשקל והמחיר של מערכות מבוססות QCL. הפוטנציאל של הטכנולוגיה הומחש לאחרונה, כאשר ביולי 2025 החברה חתמה על הסכם מסגרת לאספקת רכישת מוצרי לייזר QCL לחברה ביטחונית ישראלית בהיקף של עד 24 מיליון שקל לתקופה של חמש שנים.
סולרום בנויה במבנה של קבוצה הכוללת את חברת סולרום אלקטרוניקה ואת חברת ישראטק שנירכשה ב-2020 ומתמקדת במערכות אלקטרוניקה ופתרונות כבילה צבאיים. הקבוצה מעסיקה כיום כ-150 עובדים ופועלת בארבעה אתרים: מטה בראש העין ושלושה מפעלי ייצור בראש פינה, כפר מסריק ויבנה. במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-52.9 מיליון שקל. בעקבות ההודעה על אישור תקציב הפיתוח מרשות החדשנות, עלתה מניית החברה בבורסה בתל אביב בכ-3.8%, והיא נסחרת כעת לפי שווי חברה של כ-329 מיליון שקל.
בתמונה למעלה: זיכרון HBM3E של חברת מייקרון, אשר פותח עבור יישומי בינה מלאכותית
הביקוש הגואה לשבבי זיכרונות ייעודיים מסוג HBM עבור מאיצי AI המשולבים במעבדי ה-AI של אנבידיה ו-AMD, גורם לתופעת לוואי המשפיעה על כל שוק הזיכרונות העולמי: עלייה חדה במחירי זיכרונות DRAM סטנדרטיים. הסיבה לכך אינה עלייה בצריכה, אלא דווקא ירידה חדה בהיצע: יצרניות כמו Samsung, SK Hynix ו-Micron מפנות קווי ייצור עצומים לטובת HBM, וכך מצטמצמת קיבולת הייצור של הזיכרונות הבסיסיים שעליהם נשענים מחשבים, טלפונים ושרתים רגילים.
לפי נתוני TrendForce, מחירי חוזי ה-DRAM – כלומר ההסכמים הרב-רבעוניים שבין יצרניות הזיכרון כמו Samsung ו-Micron לבין יצרניות המחשבים והשרתים – עלו בכ-180% בין ספטמבר 2024 לספטמבר 2025. המחיר הממוצע למודול DDR5 לשרתים זינק מ-58 דולר לכ-165 דולר, בעקבות ירידה בהיצע ומלאים נמוכים.
גם חברת המחקר Omdia ניטרה מגמה דומה. בדו"ח “DRAM Market Dynamics – September 2025”, שפורסם על ידה ומבוסס על נתוני ייצור ומלאים של עשרות ספקיות שבבים, היא הזהירה כי השקעות היצרניות בטכנולוגיות AI באות על חשבון הייצור של זיכרונות DRAM רגילים. “ההתרכזות ב-HBM יצרה צוואר בקבוק לא צפוי", נכתב בדו"ח. “בעוד ההשקעות במפעלים מתועלות כמעט כולן לטכנולוגיות AI, המלאים של DRAM נמצאים ברמות הנמוכות ביותר זה שנים".
השוק נדחף לעבר מחנק רכיבים
להערכת Omdia, המלאי הממוצע אצל ספקיות גדולות ירד לרמה של כ-8 שבועות בלבד בהשוואה ל-31 שבועות בתחילת 2023.ירידה חדה המעידה על התפתחות מחסור אמיתי. בעוד HBM ממשיך ליהנות מתמחור גבוה ומכירות לחברות ענן ובינה מלאכותית, זיכרונות DRAM “פשוטים” הופכים לפתע למוקד רווח חדש. סמסונג ו-SK Hynix העלו את מחירי החוזים מול יצרניות מחשבים וטלפונים, ומייקרון מדווחת על מרווח תפעולי גבוה מהצפוי ברבעון השלישי של 2025.
חברת TrendForce מעריכה שהמחיר הממוצע של מודול DDR5 לשרתים עלה בכ-190% מאז ספטמבר 2024, וההערכה היא שהמחירים יוסיפו לעלות גם ברבעון הרביעי השנה. בעוד היצרניות נהנות מהשיפור ברווחיות, עבור יצרני מחשבים, סמארטפונים וציוד תקשורת מדובר בחדשות פחות טובות. עלויות החומרה מזנקות, ומעלות חשש כי מחירי המכשירים לצרכן יטפסו בהמשך השנה. חברות כמו Dell ו-HP כבר מזהירות מהשפעת המחסור על זמינות שרתים ומחשבים עסקיים.
הביקוש יורד – המחיר עולה
הפרדוקס הנוכחי בשוק הזיכרונות הוא שהמחירים מזנקים – אף שהביקוש הכולל דווקא נחלש. לפי TrendForce, ההכנסות העולמיות משוק ה-DRAM ברבעון הראשון של 2025 הסתכמו בכ-27 מיליארד דולר, ירידה של 5.5% לעומת הרבעון הקודם. תחום המחשבים האישיים והסמארטפונים ממשיך להראות חולשה, ומרבית הצמיחה מגיעה מענן ושרתים. בדוח Omdia מצוין כי “הביקוש הכולל צפוי להתרחב רק בשיעור חד-ספרתי נמוך ב-2025”, וכי ההתאוששות הצפויה תגיע רק במחצית השנייה של 2026. במילים אחרות: הירידה בהיצע דוחפת את המחיר כלפי מעלה.
אנליסטים מזהירים שגל ההשקעות ב-AI עלול להוביל שוב לתנודתיות חדה בשוק. “אם הביקוש ל-HBM יתייצב מהר מהצפוי, ייתכן שנראה הצפה מחודשת של DRAM ב-2026 – ואז המחירים יקרסו חזרה", נכתב בסקירה של Citi שפורמה לאחרונה. בינתיים, הספקיותמגבירות קצב: סמסונג משקיעה עשרות מיליארדי דולרים בהרחבת קווי HBM וב-DRAM מהדור הבא, ו-Micron מתכננת להגדיל את התפוקה במפעליה ביפן ובארה״ב. Omdia סבור שהפער שנוצר השנה עשוי להיסגר רק באמצע 2026.
בתמונה למעלה: פלטפורמת Sky Warden של החברות Air Tractor ו-L3Harris
התעשיית האווירית תפתח מטוס תקיפה קל המיועד ללוחמה נגד קבוצות גרילה, אשר יתבסס על פלטפורמת Sky Warden של חברת L3Harris Technologies האמריקאית. לפני שבוע נחתם מזכר הבנות בין התעשייה האווירית לבין L3Harris להתמודדות משותפת על מכרז צפוי של חיל האוויר הישראלי לרכישת מטוסי תקיפה קלים אשר ישמשו להגנת גבולות ולתגובה מהירה בזירות מוגבלות. ייתכן שגם במשימות יירוט מל"טים. הגרסה הישראלית של המטוס תיקרא Blue Sky Warden ותצוייד בטכנולוגיות ישראליות, דוגמת מחשב המשימה של התעשייה האווירית אשר יפעיל תוכנות ויכולות ייחודיות של ישראל.
התעשייה האווירית תשלב בו חימוש ישראלי ומערכות משימה ישראליות, ותוביל את כל שלבי טיסות המבחן ותהליכי האישור והקבלה מול משרד הביטחון וחיל האוויר. מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, אמר ששילוב המערכות החכמות של התעשייה האווירית בפלטפורמת Sky Warden של L3Harris, "מאפשרים לנו לספק פתרון שהוא תפור במדוייק לצרכים של מערכת הביטחון ושל חיל האוויר". הצורך במטוס מסוג חדש נולד בעקבות לקחי טבח ה-7 באוקטובר. בחודש דצמבר 2024 דיווח מעריב שתחקיר חיל האוויר על ארועי היום ההוא גילה שהיו חסרים לו אמצעים גמישים תגובה מיידית בזמינות גבוהה.
המהפך הקרבי של מטוס ריסוס חקלאי
אחד מהלקחים היו שיש צורך בטייסות של מטוסי תקיפה קלים, שיהיו בשליטה מפקדי האוגדות שיפעילו אותם באופן מקומי לפי הצורך, כמו שהם יכולים להפעיל ארטילריה או כמו שבעבר הופעלו מסוקים ברצועת הביטחון בצפון במשימות בגבול ביטחון שוטף (בט"ש). למסקנה דומה הגיען צבאות נוספים בעולם. המטוס Sky Warden הוא הכינוי של L3Harris לגרסה המסחרית של המטוס OA-1K Skyraider, אשר פותח עבור צבא ארצות הברית, שהזמין לאחרונה 75 יחידות ממנו.
מדובר בגרסה צבאית מוקשחת של מטוס הריסוס החקלאי Air Tractor AT-802 שפותח ומיוצר על-ידי חברת Air Tractor האמריקאית. בארץ מוכרות גרסאות מוקדמות יותר שלו בזכות שימושיו הרבים כמטוס ריסוס חקלאי. בנוסף, יחידת כיבוי האש האווירית הפועלת במסגרת משטרת ישראל ושהוקמה בעקבות השריפה בכרמל בשנת 2011, כוללת גם 14 מטוסי Air Tractor AT-802 שהותאמו למשימות כיבוי אש.
המתחרה מברזיל
המתחרה החזק ביותר של Sky Warden הוא המטוס Super Tucano של חברת Embraer הברזילאית. הסופר טוקאנו מיועד למשימות דומות ומבוסס גם הוא על פלטפורמה מוקשחת של מטוס איטי קל בעל מנוע טורבו פרופ. לא מן הנמנע שחברת אלביט עשויה להצטרף בקרוב לתחרות, שכן יש לה מעורבות עמוקה בפרוייקטים הקשורים למטוסי סופר טוקאנו: היא מספקת מערכות אוויוניקה מתקדמות דוגמת מחשבי משימה, תצוגות עילית וניהול מטענים למטוסי סופר טוקאנו של חיל האוויר הברזילאי והקולומביאני, ואף הציעה לברזיל חבילת שדרוג לצי מטוסי הטוקאנו שהוא מפעיל.
פלטפורמת ההון-סיכון OurCrowd הודיעה על שינוי בהנהלה הבכירה: מייסד החברה, ג'ון מדבד, עובר מתפקיד המנכ״ל לתפקיד יו״ר החברה, לאחר שאובחן כחולה במחלת ALS.
מדבד, שאושפז בקיץ האחרון למספר שבועות, נמצא בתהליך שיקום וממשיך לעבוד מהבית בתפקידו החדש. עקב מצבו הרפואי, הוא יימנע בשלב זה מנסיעות לחו"ל. את תפקיד המנכ״ל ומנהל התפעול הראשי ייטול כלי טשיל (Cali Chill), שכיהן עד כה כמנהל ההשקעות הראשי ויו״ר ועדת ההשקעות של החברה.
טשיל הצטרף ל-OurCrowd לפני כשבע שנים והוביל השקעות בחברות טכנולוגיה וקרנות מובילות, בהן Anthropic, Databricks, Scale AI, SpaceX ו-Lightspeed. לדברי טשיל, "OurCrowd ממשיכה להוביל את מהפכת הדמוקרטיזציה של עולם ההון-סיכון. אני שואב השראה מהחזון והחדשנות שטבע ג׳ון בחברה, ומתחייב להמשיך להרחיב את הפלטפורמה למשקיעים ברחבי העולם."
מדבד הוסיף כי "שלב הצמיחה הבא של OurCrowd יתמקד בהרחבת ההשקעות ובהובלת מהלכים אסטרטגיים, תוך ניצול טכנולוגיות בינה מלאכותית להנגשת השקעות לקהל רחב יותר."
מאז הקמתה ב-2013 גייסה OurCrowd התחייבויות בהיקף של מעל 2.6 מיליארד דולר, והשקיעה בכ-500 סטארטאפים ו-68 קרנות, עם 73 אקזיטים. החברה, שנוסדה בירושלים, נחשבת למשקיע ההון סיכון הפעיל ביותר בישראל זה עשור.
חברת Nexar הישראלית השיקה מודל בינה מלאכותית חדש בשם BADAS (קיצור של Beyond ADAS) שנועד לשמש תשתית למערכות בטיחות ונהיגה אוטונומית. המודל מתבסס על עשרות מיליארדי קילומטרים של נהיגה אמיתית, שנאספו לאורך שנים ממצלמות הדרך של החברה, במטרה לפתור בעיה מרכזית בתחום: כיצד לגרום למערכות נהיגה חכמות להבין התנהגות אנושית אמיתית בכביש, ולא רק להגיב למצבים שתוכנתו מראש.
בניגוד למודלים מסורתיים הנשענים במידה רבה על סימולציות ונתונים שנאספו מתצפיות מתוכננות מראש, מודל BADAS אומן על-גבי מאגר נרחב של הקלטות וידאו שנאסף מרשת עולמית של מצלמות דרך שהותקנו בכלי-רכב פרטיים, בציים מסחריים ובמערכות ניטור עירוניות. הנתונים אינם מגיעים מסביבות ניסוי מבוקרות, אלא מתיעוד של נהיגה יומיומית בתנאים משתנים, כולל מצבים לא צפויים וטעויות אנוש. כך נוצר מאגר עצום של תרחישי נהיגה אמיתיים, הכוללים אלפי “כמעט-אירועים” – מצבים שבהם נוצר סיכון אך לא התרחשה תאונה בפועל – המעניקים למודל בסיס עשיר ללמידה על דפוסי התנהגות אמיתיים בכביש.
הדמיון והשוני מול טסלה
הגישה של Nexar לא נועדה להחליף סימולציות, אלא להשלים אותן: בעוד שסימולציות מאפשרות לשחזר אירועים נדירים שקשה לתעד במציאות, הנתונים האמיתיים מספקים שכבת למידה נוספת – הבנה הסתברותית של מצבים יומיומיים, שממנה ניתן לגזור חיזוי בזמן אמת. על בסיס זה פותח BADAS כמודל המסוגל לזהות לא רק מה קורה ברגע נתון, אלא גם מה עשוי לקרות שניות לאחר מכן. למשל כאשר ההתנהגות של הרכב מרמזת על סטייה אפשרית מהנתיב או כאשר דפוס התנועה סביב צומת משתנה באופן חריג. מדובר בצעד נוסף באבולוציה של מערכות ADAS, מהתראה תגובתית למערכת חיזוי הסתברותי מבוססת-למידה.
באופן טבעי, המהלך מזכיר את האסטרטגיה של טסלה, שגם היא מתבססת על מידע ויזואלי ממיליוני מצלמות רכב. שתי החברות רואות במידע המצטבר מהשטח את הנכס העיקרי בלימוד נהיגה אוטונומית, אך נקודת המוצא שלהן שונה. טסלה מפתחת מערכת סגורה ברכב, שבה הבינה המלאכותית מוטמעת ישירות במחשב הרכב ונשלטת על ידי טסלה מקצה לקצה. Nexar, לעומתה, אינה מייצרת מכוניות אלא מספקת נתונים ומודלים. היא אוספת מידע ממצלמות, מעבדת אותו למודל חיזוי, ומציעה אותו כמרכיב הניתן להטמעה במערכות של אחרים. Nexar אינה שואפת לבנות רכב אוטונומי משלה, אלא לספק למפתחים וליצרנים “תשתית בינה מלאכותית לכביש” – שכבה חישובית ונתונית שניתן לבנות עליה שירותי בטיחות, חיזוי וניטור.
המודל מזהה תאונה 4.9 שניות לפני התרחשותה
במקביל להשקת המודל, Nexar פרסמה מאמר המפרט את העקרונות המדעיים שמאחורי הפיתוח. המאמר פורסם ב-arXiv תחת הכותרת BADAS: Context-Aware Collision Prediction Using Real-World Dashcam Data. הוא מגדיר מחדש את משימת חיזוי התאונה כך שתתמקד ברכב עצמו (Ego vehicle) ולא באירועים כלליים שנקלטים במצלמה. המאמר מציג שתי גרסאות של המודל: BADAS-Open שאומנה על כ-1,500 סרטוני וידאו ציבוריים, ו-BADAS 1.0, שאומנה על מאגר של כ-40 אלף קטעי וידאו שנאסף על-ידי חברת Nexar עצמה.
החוקרים מצאו שכ-40%-90% מהתאונות במאגרי נתונים קיימים אינן רלוונטיות לרכב המצולם, ולכן נדרשה אנוטציה (הוספת מידע) מחודשת באמצעות המאגר של החברה. התוצאה: המודל הצליח לנבא תאונה ממוצעת כ־4.9 שניות לפני התרחשותה בפועל. מדובר בשיפור משמעותי בהשוואה לדורות קודמים של מערכות חיזוי ויזואליות. החוקרים גם דיווחו ששילוב בין נתוני אמת לבין ארכיטקטורת למידה חדשה (V-JEPA2) שיפר באופן ניכר את הדיוק והיציבות של המודל.
הנתונים מייצרים מנוע צמיחה
עד כה פעלה Nexar בעיקר בשוק הצרכני של מצלמות דרך, אך למעשה בנתה תשתית נתונים בקנה מידה עולמי. עשרות מיליוני שעות וידאו שנאספו ממאות אלפי כלי-רכב הפכו ל"מאגר כבישים דינמי": מיפוי רציף של מצבי תנועה בעולם האמיתי. BADAS הוא השלב שבו החברה הופכת את הנתונים האלה למוצר מסחרי. החברה צופה שהמודל ישתלב במגוון שימושים: יצרני רכב יוכלו לרכוש רישיון ולשלבו במערכות הסיוע לנהג (ADAS) שלהם; חברות ביטוח יוכלו להסתמך עליו להערכת סיכונים מבוססת הקשר אמיתי; ורשויות עירוניות יוכלו להשתמש בו לזיהוי מפגעים, תאונות או עומסי תנועה בזמן אמת.
החברה מתכננת להציע גישה למודל באמצעות ממשקי API ו-SDK, שיאפשרו לגופים לפתח סביבו שירותים משלהם. היתרון המרכזי של המודל נעוץ בקנה המידה הגדול של הנתונים. הדבר גם מאפשר שיפור מתמיד של המודל עם הוספת הקלטות נהיגה חדשות. למודל כזה יש יתרון מצטבר: ככל שיותר כלי-רכב מחוברים לרשת, משתפרת יכולת היכולת החיזוי שלו.
השקת BADAS ממקמת את Nexar בין חברות טכנולוגיה כמו Mobileye, שפועלת בתחום החישה והראייה הממוחשבת לרכב, לבין שחקניות ענן ו־AI המציעות פלטפורמות למודלים חכמים. החברה שואפת לתפוס את המקום שבין השניים: גשר בין נתוני שטח אמיתיים לבין פיתוח מודלים המבינים תנועה אנושית מורכבת. המהלך הזה מבטא מגמה רחבה יותר בתעשיית הרכב: מעבר מתלות בחיישנים מתקדמים ויקרים (כמו LiDAR) לעבר שימוש נרחב במידע ויזואלי המנותח בענן. אם המודל של Nexar יעמוד בהבטחותיו – בעיקר ביכולת לחזות סכנות בזמן אמת וברמת דיוק גבוהה – הוא עשוי להפוך למרכיב תשתיתי במערכות בטיחות רבות, לא רק ברכב אוטונומי אלא גם בציים מסחריים ובפתרונות עיר חכמה.
בתמונה למעלה: מפעל הבדיקות וההרכבות של מייקרון בשיאן, סין. צילום: Micron
יצרנית רכיבי הזיכרון האמריקאית מייקרון (Micron) יוצאת משוק מרכזי הנתונים הסיני ותפסיק למכור רכיבי זיכרון לחברות מקומיות המייצרות שרתים בסין. סוכנות רויטרס, דיווחה שההחלטה התקבלה לאחר שהחברה נכשלה במאמציה לבטל את החלטת רשות הגנת הסייבר הסינית (Cyberspace Administration of China-CAC) מחודש מרץ 2023, האוסרת שימוש ברכיבים של מיקרון בתשתיות מידע חיוניות חיוניים מכיוון שהם מהווים "סיכון ביטחוני". חברת מיקרון לא הודיעה רשמית על ההחלטה, אולם פירסמה בסוף השבוע הודעה קצרה וסתומה, שאינה שוללת את הידיעה.
מייקרון: "החלטת CAC מ-2023 השפיעה על עסקי מייקרון בשוק מרכזי הנתונים בסין. יש לנו פעילות רבה בסין והשוק הסיני חשוב למייקרון. מפעל הבדיקות וההרכבות בשיאן הוא מרכיב חשוב בפעילות הגלובלית של מייקרון. אנחנו גם מפעילים מעבדות תמיכה בלקוחות בבייג'ין, שנחאי ושנזן. נמשיך לתמוך בלקוחות". בשנת הכספים האחרונה (שהסתיימה באוגוסט 2024) הסתכמו מכירות מייקרון בסין בכ-3.4 מיליארד דולר, המהווים כ-12% מכלל המכירות העולמיות שלה. בסך הכל, רויטרס דיווחה שהיא תמשיך למכור רכיבים לשתי יצרניות סיניות שיש להן פעילות משמעותית מחוץ לסין. אחת מהן היא חברת לנובו.
השווקים מחוץ לסין יותר חשובים
למרות המהלך הדרמטי, אשר משאיר את שוק השרתים הסיני בידי מתחרותיה הגדולות סמסונג, הייניקס ויצרניות רכיבים סיניות, מניית החברה בנסד"ק לא נפגעה. בסוף שבוע המסחר האחרון היא עלתה בכ-4.4% ובכך השלימה עלייה של כמעט 100% בחודשיים האחרונים, אשר הביאו אותה לשווי שוק של כ-233 מיליארד דולר. הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה בשני גורמים מרכזיים: עד הטלת האיסור ב-2023 היוו מרכזי הנתונים מרכיב מרכזי במכירות מייקרון בסין. אלא שבעקבות האיסון, החברה התמקדה בעיקר בשוק הרכב ובשוק המכשירים הניידים בסין, שאותם היא תמשיך לשרת.
קיימות גם המגמות הכלליות בשוק הבינה המלאכותית: אנליסט Emarketer, ג'ייקוב בורן, הסביר לרויטרס שהדרישה ל-AI מייצרת צמיחה רוחבית בשוק מרכזי הנתונים בחלקים אחרים של אסיה, באירופה ובאמריקה הלטינית. "מייקרון סומכת על כך שהשווקים האחרים יפצו אותה על אובדן השוק הסיני". הדבר מתבטא בנתוני הרבעון האחרון (שהסתיים באוגוסט 2025): מכירות החברה למרכזי נתונים וענן צמחו מכ-3.5 מיליארד דולר ברבעון האחרון 2024, להיקף של כ-6.1 מיליארד דולר ברבעון האחרון 2025.
חברת Argu הישראלית, שפיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית לניתוח וידאו בזמן אמת באמצעות שפה טבעית, הודיעה על גיוס 2 מיליון דולר בסבב פרה־סיד מקרן ההשקעות האמריקאית Andreessen Horowitz (a16z), לצד השקעות מנמל מיאמי, חברת מקורות, אנג’לים ומשקיעים פרטיים.
Argu, שהוקמה ב־2024 על ידי האחים עידו דויטש ושני דניאל מקריית שמונה וליאור סטרוגץ’ מכרמיאל – יוצאי יחידה טכנולוגית עילית בצה"ל – פיתחה טכנולוגיה שהיא מכנה Vision Agents: סוכני AI המאפשרים לארגונים “לדבר” עם המצלמות שלהם בשפה טבעית, להגדיר משימות ולזהות תרחישים חדשים ללא צורך באימון מודלים.
המערכת של Argu פועלת כבר היום בקרב גופי ביטחון, ממשלות ותשתיות קריטיות בארבע יבשות, ונחשבת למרכיב חדשני בתחום ה־Homeland Security וביישומי ניתוח וידאו לצרכים תפעוליים וצרכניים. יכולת ההפעלה באמצעות שפה טבעית בלבד מקצרת תהליכים של חודשים למספר דקות – ומייתרת איסוף דאטה או קידוד מורכב.
החברה נבחרה גם להשתתף בתוכנית המאיצים Speedrun של a16z – אחת התוכניות היוקרתיות והסלקטיביות בתעשיית ההייטק. לדברי המשקיעים, הקרן כבר שוקלת השתתפות בסבב ההשקעה הבא.
מנכ"ל החברה, עידו דויטש, מסביר כי “בעולם שבו אפליקציות נבנות בלחיצת כפתור, תחום הווידאו בזמן אמת נותר מאחור. Argu סוגרת את הפער הזה ומביאה את הפשטות והעוצמה של סוכני AI ישירות למצלמות ארגוניות”. לדבריו, ההשקעה תסייע להרחבת פעילות החברה בארה"ב, אך “מרכז הפיתוח יישאר בישראל – שם הלב שלנו”.
בתמונה למעלה מימין לשמאל: מערכת המטרולוגיה PROVision 10, מערכת Centura Xtera Epi ומערכת Kinex Bonding
חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) הכריזה על קו מוצרים חדש המיועד לספק מענה לייצור שבבים מהדור החדש, המאופיינים בטרנזיסטורי Gate-All-Around, מארזים מתקדמים מרובי אריחים (Systems-in-a-Package) ורוחב צומת של עד 2 ננומטר. קו הייצור החדש מבוסס על שלוש מערכות מרכזיות: מערכת Centura Xtera Epi לייצור טרנזיסטורי GAA ברוחב צומת של 2 ננומטר, מערכת Kinex לייצור שבבים לוגיים וזכרונות הכוללים מספר אריחי סיליקון (Chiplets) ומבוססים על חיבוריות היברידית, ומערכת הבדיקות והמדידות PROVision 10 שפותחה בישראל.
מערכת Centura Xtera Epiכוללת ארכיטקטורת תא ייחודית בנפח נמוך לביצוע תהליכי ניקוי מקדים וחריטה (Etch) משולבים. היא מאפשרת יצירת מבנים ללא חלליםתוך שימוש מופחת בגז (50% מהשיטה המסורתית). תהליך השיקוע והחריטה מתאים את פתיחת התעלה תוך כדי צמיחת החומרומשפר את אחידות התאים ביותר מ-40%. היא פותחה במטרה להתמודד עם הקושי בייצור מבני ה-Source וה-Drain היוצרים את תעלת הטרנזיסטור בטרנזיסטורי GAA תלת מימדיים (3D). מבנים אלו נוצרים על ידי שיקוע מדויק של חומרים בתעלות עמוקות באמצעות תהליך אפיטקסיה (Epi). מילוי התעלות האלה בשיטות המסורתיות עשוי להוביל ליצירת חללים (Voids) וצמיחה לא אחידה של השכבות, אשר פוגעות בביצועים ובאמינות.
פריצת הדרך הישראלית מאפשרת למדוד שבבים תלת מימדיים
מערכת המטרולוגיה PROVision 10 שפותחה ומיוצרת בישראל (חטיבת PDC, רחובות) מצליחה לבצע בדיקות ומדידות דרך שכבות מרובות של שבבי ה-3D ולספק תמונה אינטגרטיבית מרובת-שכבות. היא מבצעת מדידות חפיפה ישירות על-ההתקן (On-Device Overlay), מדידת מימדים קריטיים (Critical Dimension – CD), ובקרת תהליכים כמו חפיפת שכבות EUV , מדידת ננו-יריעות (Nanosheet) וזיהוי חללי Epi בטרנזיסטורי GAA. היא כוללת מיקרוסקופ אלקטרוני (eBeam) המבוסס על טכנולוגיית Cold Field Emission שנחשפה לראשונה בסוף 2022. פריצת הדרך הזאת מאפשרת להפעיל מיקרוסקופ אלקטרונים בטמפרטורת החדר ולא בטמפרטורה המקובלת של כ-1,500°C, ועל-ידי כך לאתר ולזהות פגמים בגודל של פחות מ-1 ננומטר.
מערכת Kinex Bondingהחדשה מאפשרת ייצור אריזות מתקדמות המשלבות מספר שבבים (chiplets). המערכת פותחה בשיתוף פעולה עם חברת עם BE Semiconductor Industries (Besi) ומבצעת את תהליך החיבור שבב–לפרוסה (die-to-wafer) בטכנולוגיית חיבור היברידי (Hybrid Bonding) המבוססת על קישורי נחושת–לנחושת ישירים המשפרים את הביצועים הכוללים ומפחיתים את צריכת האנרגיה. אחד ממאפייני המערכת הוא ניהול משופר של ייצור אריזות מורכבות מרובות-שבבים, בזכות מעקב הדוק אחר תהליך הייצור, החל מרמת השבב (Die-Level Tracing).
[בתמונה למעלה: מכ"ם רכב המבוסס על ערכת השבבים של ארבה]
חברת ארבה רובוטיקס (ARBE), המפתחת מערכות רדאר מתקדמות לרכב אוטונומי ולמערכות עזר לנהג (ADAS), הודיעה כי רדאר ההדמיה שפיתחה נבחר כזוכה בפרס הבינלאומי "Sensor Technology Solution of the Year" לשנת 2025 במסגרת תוכנית הפרסים AutoTech Breakthrough Awards.
תוכנית AutoTech Breakthrough נחשבת לאחת החשובות בעולם בתחום טכנולוגיות הרכב, ומעניקה הכרה לפתרונות חדשניים בתחומי הבינה המלאכותית, הנהיגה האוטונומית, הרכב החשמלי, הסייבר לרכב וטכנולוגיות חישה מתקדמות. השנה נבחרו הזוכים מתוך אלפי מועמדויות שהוגשו מכ-15 מדינות.
לדברי מנכ"ל התוכנית, בריאן וון, “רדאר ההדמיה של ארבה מחולל מהפכה בתחום חיישני הרכב. ארבה ממקמת את הרדאר כחיישן מרכזי ולא רק תומך, ובכך יוצרת סטנדרט חדש בתעשייה – לנהיגה בטוחה ואמינה יותר. זהו פתרון ראוי בהחלט לתואר ‘טכנולוגיית חיישנים של השנה’”.
רדאר ההדמיה של ארבה הוא מערכת חישה מהדור הבא, המשלבת 48 ערוצי שידור ו-48 ערוצי קליטה – מספר חסר תקדים בשוק. הוא מספק תמונת הדמיה תלת־ממדית ועתירת פרטים בתוספת ממד זמן (“4D”), עם למעלה מ־100 אלף זיהויים בכל פריים, ומאפשר לרכב לזהות בבירור הולכי רגל, רכבים ואובייקטים נוספים גם בתנאי מזג אוויר קשים, חושך, ערפל או סנוור. בכך הוא מהווה חיישן משלים חיוני למצלמות ומאפשר נהיגה אוטונומית אמיתית – ללא תלות בקו ראייה ישיר. קובי מרנקו,
מנכ"ל ומייסד־משותף של ארבה, מסר: “הפתרון שלנו עולה על מערכות רדאר קיימות ומאפשר יכולות בטיחות ואוטונומיה קריטיות גם במהירויות גבוהות באוטוסטרדה. אנו גאים על כך שהתעשייה מזהה בארבה שחקן מפתח לעתיד הבטיחות והנהיגה האוטונומית, ומודים ל־AutoTech Breakthrough על ההכרה החשובה הזו”.
[באיור, הלקוח מתוך המחקר, נראה מבנה תלת-ממדי של שכבות טרנזיסטורים – תחמוצת, אורגנית והיברידית – הערומות זו על גבי זו ויוצרות מעגל משלים אחד. התרשים ממחיש כיצד שילוב חומרים שונים מאפשר לבנות שבב אנכי שבו כל שכבה תורמת תפקיד ייחודי במעגל]
חוקרים מאוניברסיטת KAUST שבערב הסעודית יצרו שבב תלת-ממדי "רב-קומות" הכולל 41 שכבות פעילות – לא באמצעות מזעור נוסף של רכיבים, אלא דרך בנייה לגובה. כל שכבה מכילה טרנזיסטורים, חיווטים ומבודדים, כולם מחוברים ביניהם למעגל אחד מתפקד. מדובר בהדגמה ראשונה מסוגה של מבנה אלקטרוני כה גבוה הפועל כסביבה חישובית אחת.
ההישג הזה מציב חלופה מעשית לחוק מור, אותו כלל אצבע שהנחה את תעשיית השבבים במשך יותר מיובל. לאחר עשורים של דחיסת טרנזיסטורים עד לממדים של ננומטרים בודדים, התעשייה נתקלה במחסומי חום, עלות ודיוק פיזי שאינם ניתנים עוד לעקיפה. המחקר החדש מציע נתיב אחר: לא לצמצם עוד את הטרנזיסטור – אלא להוסיף ממד של גובה.
מהפכה בבנייה – לא באריזה
כדי להבין את גודל ההישג, יש להבחין בין הגישה החדשה לבין טכנולוגיות “3D Packaging” המסחריות שבהן משתמשות חברות כמו אינטל, AMD ו-TSMC. ב-3D Packaging מערימים "שבבים גמורים" זה על זה – לדוגמה, מעבד, זיכרון ושבב ניהול הספק – ומחברים ביניהם באמצעות חורי TSV או Hybrid Bonding. מדובר למעשה באיחוד מכני של רכיבים נפרדים, שכל אחד מהם יוצר בנפרד בתהליך רגיל.
לעומת זאת, ב-KAUST לא נערמה ערימה של שבבים קיימים. החוקרים בנו את השבב כולו מלמטה למעלה, כאשר כל שכבה נוצרת בתהליך ייצור רציף בטמפרטורות נמוכות, המונעות נזק לשכבות שמתחת. בכל “קומה” שולבו חומרים שונים – בהם IGZO (Indium Gallium Zinc Oxide) ו-MoS₂ (Molybdenum Disulfide) – חומרים דקים במיוחד בעלי תכונות אלקטרוניות מצוינות. שילובם מאפשר ליצור גם טרנזיסטורים מסוג n וגם p באותו מבנה, ולתכנן מעגלים משלימים מלאים (CMOS) ללא צורך בסיליקון קלאסי.
צפיפות אדירה, אנרגיה נמוכה
ההדגמה כללה עשרות אלפי טרנזיסטורים בערימה אחת. הבנייה האנכית מקטינה מאוד את מרחקי התקשורת בין רכיבים, מה שמוביל להפחתת הספק ולשיפור במהירות המיתוג. בנוסף, מאחר שכל שכבה מותאמת לתפקידה – אחת לעיבוד, אחרת לזיכרון, שלישית לניהול אותות – ניתן להשיג אופטימיזציה מבנית שבשבבים דו־ממדיים כמעט בלתי אפשרית. בניגוד לחששות הראשוניים, גם ניהול החום נמצא בשליטה: החוקרים השתמשו בחומרי מבודדים בעלי מוליכות תרמית גבוהה ובמבנה שמאפשר פיזור אנרגיה בין השכבות. התוצאה היא אב־טיפוס שמצליח לפעול במתחים נמוכים ויציבים – הישג לא טריוויאלי כשמדובר במבנה בגובה עשרות שכבות ננומטריות.
שבב לגוף ולמוח
פרופ’ שיאוהאנג לי (Xiaohang Li), שהוביל את המחקר, הדגיש כי מטרת הפרויקט אינה רק לשבור שיאי צפיפות, אלא להציע פרדיגמה חדשה של מחשוב תלת-ממדי אמיתי. לדבריו, “הגישה שלנו מתאימה במיוחד לאלקטרוניקה גמישה, למכשירים לבישים, ולמערכות חישה גדולות, שבהן נדרש שטח גדול אך נצילות אנרגטית גבוהה. היא גם יכולה לשמש בסיס למחשוב נוירומורפי המדמה את מבנה המוח – מערכת תלת-ממדית טבעית”.
החוקרים רואים ביכולת לשלב חומרים שונים בכל שכבה יתרון קריטי: ניתן לייעד חלק מהקומות לחישוב, אחרות לזיכרון, ולחבר אותן ישירות מבלי לעבור דרך פסי מתכת ארוכים. התוצאה, לדבריהם, היא "שבב אחד רב-תפקודי", שבו המידע עובר ישירות בין לוגיקה לזיכרון – פתרון אפשרי לבעיית צוואר הבקבוק הידועה כ־von Neumann bottleneck, שבה המעבד והזיכרון מופרדים פיזית ולכן מגבילים את מהירות העברת הנתונים ביניהם.
קפיצה מעבר לחוק מור
הטכנולוגיה עדיין בשלב מעבדתי, אך היא מצביעה על כיוון ברור: את חוק מור לא חייבים “להציל” דרך מזעור נוסף של הטרנזיסטור, אלא על ידי הרחבת הממד השלישי. במובן הזה, KAUST הציבה אבן דרך דומה לזו שהציבה אינטל בשנות ה-2000 עם הופעת ה-FinFET – שינוי גאומטרי שהאריך את חיי הסיליקון. אם תצליח הקבוצה להוכיח ייצור בקנה מידה גדול, תעשיית השבבים עשויה לקבל מתווה חדש לגמרי – כזה שאינו תלוי יותר בחוק מור, אלא בחוק אחר לגמרי: חוק הגובה.
האוניברסיטה הסעודית KAUST, שהוקמה ב-2009 ונחשבת למרכז מחקר עולמי במדע וטכנולוגיה, מובילה פרויקטים בתחום המוליכים למחצה. את המחקר על השבב התלת-ממדי הוביל פרופ’ שיאוהאנג לי, מומחה לחומרים רחבי-פס ולטרנזיסטורים מתקדמים.
[בתמונה: חביב פרלמן, מנכ"ל טכנולוגיות גילוי אש וגזים. צילום: FGD]
חברת טכנולוגיות גילוי אש וגזים הישראלית נבחרה על ידי LEGO העולמית לספק 150 גלאי להבה חכמים למפעל החדש של החברה בצ'סטרפילד, וירג'יניה – אחד ממפעלי הייצור הגדולים של קבוצת LEGO הצפוי להיפתח בשנת 2027. היקף העסקה נאמד בכ-360 אלף דולר.
הגלאים כוללים מצלמת וידאו מובנית המאפשרת תיעוד בזמן אמת של אירועי שריפה, ומשלבים חיישני אינפרה-אדום מדויקים עם מצלמת HD וממשק שליטה מרחוק. מדובר בטכנולוגיה כחול-לבן שפותחה בישראל, המספקת שכבת אבטחה ובקרה מתקדמת למתקנים תעשייתיים עתירי סיכון.
העסקה בוצעה באמצעות חברת Fike האמריקאית, המשווקת את הגלאים תחת מותג פרטי (OEM) כחלק משיתוף פעולה אסטרטגי בין שתי החברות. ב-LEGO שוקלים לשלב את המערכת גם במתקני אחסון נוספים, כחלק ממערך בטיחות הנשען על בינה מלאכותית.
לדברי מנכ״ל טכנולוגיות גילוי אש וגזים, חביב פרלמן, “העובדה שחברה גלובלית כמו LEGO בחרה בפתרונות שלנו היא הבעת אמון משמעותית בחדשנות ובאמינות של החברה.”
בתמונה למעלה: רכב הקונספט MIMIC-V בתערוכת AUSA 2025. צילום: AM General
חברת AM General האמריקאית, המוכרת בזכות פיתוח וייצור רכב הקרב Humvee וגרסתו האזרחית Hummer, חשפה בתערוכת AUSA 2025 שהתקיימה בשבוע שעבר בוושינגטון, את רכב הקרב העתידי למשימות מיוחדות MIMIC-V. מדובר אומנם ברכב קונספט, אולם יש בו מספר חידושים ישראלים מעניינים: הראשון הוא שימוש במערכת ראייה המבוססת על חיישן SWIR (אינפרא-אדום באורך גל קצר) מבוסס CMOS של חברת TriEye התל-אביבית.
במקור, הוא תוכנן עבור תעשיית הרכב בזכות יכולותיו לייצר מיידית תמונה תלת מימדית ולחדור מעבר למכשולים אופטיים דוגמת אבק, עשן וערפל. ההדגמה שבוצעה בתערוכת AUSA מלמדת שהחברה החליטה לשים דגש מיוחד על השוק הצבאי. ;מנכ"ל TriEye, אבי בקל, שהבאת טכנולוגיית ה-SWIR של החברה לתחום הצבאי הטקטי היא מהלך טבעי באסטרטגיה של החברה לספק יכלות ראייה טובות בכל התנאים. "העבודה המשותפת עם AM General מאפשרת לנו להראות את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה שלנו לספק מידע חיוני שאינו קיים באורכי גל אחרים".
הרחפנים הישראלים ייוצרו בארה"ב
לצד מערכת החישה, דגם הקונספט של AM General כולל עוד שתי מערכות ישראליות מעניינות: הרכב הותאם לשימוש כמרכז ניהול ופיקוד רחפנים (Hub), המאפשר לשגר, לנהל ולאסוף רחפנים טקטיים מתוצרת חברת אקסטנד (Xtend) התל אביבית. לחברה הזו יש הרבה שיתופי פעולה עם משרד הביטחון בארה"ב, ולפני כארבעה חודשים היא חנכה מתקן לייצור רחפנים בעיר טמפה שבמדינת פלורידה. המפעל משתרע על-פני שטח של כ-8,000 מ"ר וצפוי להגיע לכושר ייצור של כמה אלפי רחפנים בשנה.
לצורך התצוגה, החברה ציידה את הרכב MIMIC-V במערכת הרחפנים הטקטית Viper 300 UAS של חברת Spear UAV התל אביבית. החברה פיתחה משפחת רחפני תקיפה ותצפית מיקרו-טקטיים "מתקפלים" המשוגרים מתוך קפסולה. מטרת הרחפנים היא לספק מטרייה אווירית לצוותים קטנים ברמה של יחידות מבצעים מיוחדים או מחלקת חי"ר. לחברת SpearUAV קשרים הדוקים עם Uvision שזכתה במכרז של כמיליארד דולר לצבא ארה"ב. מעניין לציין שגם SpearUAV הודעה בתחילת השנה על כוונתה להקיפ מפעל ייצור רחפנים בארה"ב.
בתמונה למעלה: מערכת ההגנה של סקיילוק. צילום באדיבות החברה
חברת אוטונומוס גארד מכפר סבא, שהיא החברה האם החדשה של שתי החברות הביטחוניות סקיילוק (SkyLock) וביסנס (BeeSense), מציבה את עצמה במרכזו של אחד השווקים המתפתחים ביותר בתעשייה הביטחונית: מערכות הגנה רב-שכבתיות מפני איומים אוויריים וקרקעיים. המיזוג שביצעה החברה באמצע 2025 בין שתי החברות – סקיילוק המתמחה במערכות נגד רחפנים וביסנס המתמחה במערכות תצפית וחישה – נועד לייצר ישות אחודה שמספקת פתרון מקצה לקצה, משלב הגילוי ועד לשיבוש ולנטרול.
"החיבור הזה לא מקרי,” אומר מנכ"ל אוטונומוס גארד, ברוך דיליאון, בשיחה עם Techtime. “יש סינרגיה מהותית בין שתי החברות – אחת רואה מלמעלה, השנייה מלמטה. יחד הן נותנות מענה מלא, ביבשה, באוויר ובים. זה שוק מטורף – האיום רק הולך וגדל, ואנחנו ערוכים לתת לו מענה מקיף.”
החזון שמוביל את המיזוג מבוסס על עיקרון פשוט אך עמוק: לייצר מעטפת הגנה אחת, רב־שכבתית, שמסוגלת לאתר, לזהות ולנטרל איומים בזמן אמת. סקיילוק אחראית על השכבה האווירית – איתור ונטרול רחפנים – וביסנס סוגרת את המעגל הקרקעי עם מערכות חישה ותצפית רחבות־טווח. השילוב ביניהן מאפשר ללקוחות ביטחוניים בארץ ובעולם לבנות מערכי הגנה אינטגרטיביים, תחת מערכת שליטה ובקרה אחת.
הנתונים הכספיים בדוח החצי־שנתי האחרון ממחישים את הפוטנציאל של החיבור הזה. סקיילוק, המוגדרת בדוח כחטיבת “מערכות אנטי־רחפנים”, רשמה ב-2024 הכנסות של 12.4 מיליון דולר ורווח נקי של כ-3 מיליון דולר. עם זאת במחצית הראשונה של 2025 נרשמה ירידה חדה במכירות, שמוסברת על ידי החברה בעיקר בעיכובים ובאספקה, ובירידה ברווחיות, שנבעה בין היתר מעלויות המיזוג.
פעילותה של סקיילוק נפרסת כיום ביותר מ-40 מדינות, והיא נחשבת לשחקנית מובילה בזירת ההגנה מפני רחפנים – תחום שהתפוצץ בשנים האחרונות בעקבות המלחמות באוקראינה ובעזה. מערכותיה כוללות שילוב של מכ"מים, סנסורים אופטיים, עיבוד אותות מבוסס בינה מלאכותית, ואמצעי שיבוש מבוקרים. במרכז פורטפוליו סקיילוק עומדות מערכות SkyDome ו-Portable Dome – פתרונות ניידים ונייחים לגילוי ונטרול רחפנים עוינים. לצידן פועלות מערכות SkyBeam ו-Doberman, שמספקות יכולת שיבוש מתוחכמת בטווחים משתנים. החברה עובדת מול צבאות, שדות תעופה, מתקני אנרגיה ותשתיות קריטיות, ומקדמת גם מערכת לייזר (“Hard Kill”) שמאפשרת נטרול פיזי של רחפן במקרה שאין קשר תקשורת. “המערכת יודעת להמליץ, או שהמשתמש בוחר. הכול לפי רצונו,” מסביר דיליאון. “אנחנו מדברים על אוטונומיה מבוקרת – טכנולוגיה שיודעת להתמודד גם כשאין תקשורת.”
כיסוי לטווחים שונים
ביסנס, לעומתה, מביאה ניסיון של כמעט שלושה עשורים בעולמות התצפית והסנסורים. החברה, שהוקמה ב-1996 על ידי יוצאי יחידת 81, חוותה רה־-רגון מקיף בשנים האחרונות לאחר תקופה הפסדית. כיום היא פעילה בעיקר בשוק הישראלי, פרוסה לאורך גבולות המדינה ומספקת מערכות תצפית מתקדמות לצה"ל, למשרד הביטחון ולחברות ביטחוניות נוספות.
“היתרון של ביסנס הוא שהיא חברת מערכת – לא רק מוצרים,” אומר דיליאון. “המומחיות שלה היא באינטגרציה, ביכולת להפוך אוסף רכיבים למערכת הגנתית שלמה. פה בדיוק מתחברת הסינרגיה עם סקיילוק: ביסנס סוגרת את הקרקע, סקיילוק את האוויר.”
הכנסותיה של ביסנס ב-2024 הסתכמו ב-10.4 מיליון דולר, עם רווח נקי של כ-1.3 מיליון דולר. ההכנסות במחצית הראשונה של 2025 עמדו על 6.3 מיליון דולר, קצב הכנסות שמגלם צמיחה גם ב-2025. פעילות ביסנס מאופיינת בפרויקטים רחבי היקף, חלקם מול גופים ממשלתיים, הכוללים הגנה היקפית על גבולות, חופים, נמלים ותשתיות קריטיות.
ברוך דיליאון, מנכ"ל אוטונומוס גארד
החברה מתמחה באינטגרציה של מצלמות יום ולילה, מכ"מים וחיישנים אקוסטיים, תוך עיבוד בזמן אמת של נתונים – לעיתים ישירות על גבי המצלמה עצמה, ללא תלות ברשת תקשורת. בלב המוצרים של ביסנס עומד קו Mantis – מערכת תצפית ארוכת טווח שמסוגלת לזהות תנועה או איום ממרחק של עשרות קילומטרים בתנאי מזג אוויר קשים. המערכת, המשולבת כיום בכוחות הביטחון, נחשבת למנוע צמיחה מרכזי של החברה. לצידה פועלת מערכת Firefly, שמשלבת סנסורים אופטיים ומכ"ם ויוצרת כיסוי שטח מלא – גם בתנאי ראות נמוכה. “יש לנו מספר קווי מוצרים שאין להם מתחרים,” אומר דיליאון. “ה-Mantis, למשל, היא מערכת כמעט יחידה מסוגה בעולם, ואנחנו רואים בה מנוע צמיחה מרכזי.”
המיזוג בין סקיילוק וביסנס יוצר שילוב כמעט טבעי בין עולמות רחוקים – אנטנות, מכ"מים, לייזרים ואופטיקה – ומציב את אוטונומוס גארד כשחקנית שיכולה להציע ללקוח "One Stop Shop" שלם. בעוד סקיילוק מגינה מפני איום שמגיע מהשמיים, ביסנס שומרת על הקרקע – והמערכת המאוחדת יודעת לדבר בשפה אחת, לתאם בין שכבות ההגנה ולהגיב בזמן אמת. בזירה הביטחונית הגלובלית, שבה מלחמות אוקראינה ועזה המחישו עד כמה רחפנים יכולים לשנות את כללי המשחק, הביקוש לפתרונות מסוג זה מזנק. מדינות וארגונים מחפשים מערכות שמספקות הגנה רב-שכבתית, חכמה ומבוססת AI, המסוגלות להסתגל למציאות של שדה קרב משתנה.
“החזון שלנו הוא ליצור מענה כולל – שילוב של חישה, עיבוד והגנה, שמספק שכבות הגנה שלמות סביב כל מתקן, מוצב או גבול. זה העתיד של ההגנה המודרנית, ואנחנו כבר שם”, מסכם דיליאון.
קבוצת אימקו (IMCO) חתמה על הסכם שיתוף פעולה גלובלי עם אחת הספקיות המובילות בעולם של מערכות הנעה לרכבים משוריינים, לפיתוח מערכת חכמה לניהול ובקרת מנועי רכב קרבי משוריין. ההסכם מחזק את מעמדה של אימקו כשותפה טכנולוגית מועדפת בקרב אינטגרטורים בינלאומיים בתחום הרק"מ.
במסגרת ההסכם תפתח אימקו את מערכת Engine Diagnostic and Sensor Suite (EDSS) – מערכת חיישנים ובקרה חכמה שתשולב במנועי הרכבים ותשווק על ידי יצרנית ההינע ללקוחותיה ברחבי העולם. המערכת תאפשר ניהול בזמן אמת של מאפייני פעולת המנוע, תבצע התאמות אוטומטיות ותשפר את הנצילות, הכוח ואורך חיי השירות של המנועים. היא צפויה גם לצמצם תקלות, להפחית את הצורך בתחזוקה שוטפת ולהאריך את המרווחים בין שיפוצים כלליים.
פתרון ה-EDSS מהווה חלק ממערכת Health and Usage Monitoring System (HUMS) של אימקו, המנטרת בזמן אמת את מצב כלי הרכב ומספקת יכולות תחזוקה חזויה לשיפור זמינות ובטיחות התפעול.
מנכ"ל קבוצת אימקו, אריאל קנדל, מסר כי "שיתוף הפעולה החדש הוא הבעת אמון נוספת בטכנולוגיה וביכולות הפיתוח של אימקו. במסגרת חזון הצמיחה הגלובלית שלנו, אנו ממשיכים לחזק את שיתופי הפעולה עם תעשיות מובילות ברחבי העולם, ולהציע פתרונות קריטיים למשימות מתקדמות."
קבוצת אימקו מספקת מערכות ותתי־מערכות מתקדמות לשווקים הביטחוניים והתעשייתיים, ופועלת בישראל, בארה"ב וברומניה באמצעות חברות־בת בתחומי הפיתוח, הייצור והאינטגרציה.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
