מחבר: Techtime

סיוה קיבלה הסמכת Bluetooth 6.0 הכוללת מיקום מדוייק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התכנון של חברת סיוה (CEVA) מהרצליה קיבל מארגון Bluetooth SIG הסמכה ליישום תקן Bluetooth® 6.0 החדש, כולל הפעלה מלאה של יכולות המיקום המדוייק Channel Sounding. החברה מסרה שהקניין הרוחני שלה (IP), הוא הראשון בעולם המקבל את ההסמכה הזו. החברה מסרה ש-10 לקוחות כבר רכשו את הפתרון הזה, הנחשב לחיוני עבור אבזרי קצה חכמים ( Smart Edge). החברה מספקת להם גם את תכנוני המעבדים NeuPro ו-NPU IP, המאפשרים ללקוחות להסתמך על ספק אחד גם לצורך קישוריות מאובטחת וגם לצורך מימוש יישומי AI בסיסייים.

תקן הקישוריות האלחוטית Bluetooth® 6.0 אושר בחודש ספטמבר 2024, וכרגע הוא נכנס למעבדות הפיתוח, כאשר המערכות הראשונות צפויות להגיע לשוק בסוף 2025 תחילת 2026. אומנם הוא חסכוני יותר באנרגיה ומגדיל את מהירות התקשורת ל-4Mbps ואת טווח התקשורת לכ-300 מטר (אומדן תיאורטי), אולם הבשורה המרכזית שלו היא במערך מדידות המרחק. עד היום, התבססו מכשירי בלוטות' על מדידת מרחק המבוססת על עוצמת שידור, אולם זוהי בדיקה לא מהימנה ולא מוצפנת. התקן החדש כולל שיטה חדשה המותאמת לצורכי התמצאות סביבתית ומערכות אוטומציה.

טכנולוגיית מיקום דמויית מכ"ם

השיטה הזו נקראת Channel Sounding, ומבוססת על מספר מנגנונים המבצעים מדידת מרחק מדוייקת מאוד בין כל שני אבזרי מקושרים. טכנולוגיית Channel Sounding מספקת מדידת מרחק ברמת דיוק של סנטימטרים בודדים. המערכת כוללת מדידת פאזה של אותות חוזרים בתדרים שונים (Phase-Based Ranging – PBR) של מספר אותות המשודרים מהמכשיר. כאשר הוא קולט את האותות, הוא מודד את הפרשי הפאזה כדי להעריך מרחק. המידע הזה מוצלב עם מדידת זמן הטיסה של האות (Round-Trip Time -RTT): המערכת מחשבת את הזמן הנדרש לאות לחזור אל המקמ"ש ולפי המידע הזה מחשבת את המרחק.

המערכת תומכת בשימוש בעד ארבעה נתיבי אנטנה כדי להתגבר על הפרעות סביבתיות (Multipath). מערך Channel Sounding חיוני ביישומים שונים, דוגמת הפעלת רובוטים מדוייקים, שיפור מערכות AR/VR, שיפור האבטחה של מנעולים חכמים או כניסה לרכב ללא מפתח, או שיפור הביצועים של מערכות מיקום פנים (Indoor Positioning). התהליכים האלה נעשים בתשדורת מוצפנת ולכן לא ניתנים לשיבוש באמצעות התקפות ממסר (Relay Attacks), שבהן תוקפים מנסים "ליירט" את התשדורת ולחקות קרבה מזוייפת. חברת סיוה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-704 מיליון דולר. במחצי הראשונה של 2025 הסכמו מכירותיה בכ-49.9 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-50.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

סיקורסקי הפכה את "בלקהוק" למסוק אוטונומי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סיקורסקי הנמצאת בבעלות לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) חשפה בתערוכת AUSA בארה"ב מסוק בלתי מאוייש המבוסס על הפלטפורמה האייקונית UH-60L (בלקהוק). במהלך פרוייקט בזק החברה שנמשך פחות משנה, המירה קבוצת הפיתוח המהיר Sikorsky Innovations את מסוק הקרב הוותיק לפלטפורמה בלתי מאויישת בשם S‑70UAS U‑Hawk. המפתחים סילקו את תא הטייס ומערכות הניהוג האנושיות והגדילו את נפח המטען בכ-25%. תא הטייס הוחלף בדלתות צד נפתחות ורמפה המאפשרים העמסה ופריקה בהסעה של רכב קרקעי בלתי מאוייש, דוגמת HDT Hunter Wolf 6×6.

מערכת ההיגוי הידנית הוחלפה במערכת שליטה דיגיטלית המבוסס על מערכת ההטסה האוטונומית MATRIX. המסוק מופעל כולו על ידי טאבלט, המאפשר שליטה מלאה מהדלקה ועד כיבוי. בלחיצת כפתור, הדלתות נפתחות והרמפה יורדת לטעינה נוחה. לאחר מכן, רצף ההכנה לטיסה מתבצע אוטומטית. המפעיל מזין את מטרות המשימה, ומערכת MATRIX יוצרת תוכנית טיסה אוטונומית תוך שימוש במצלמות, חיישנים ואלגוריתמים לניווט בטוח.

הפלטפורמה המוסבת שומרת על יכולת הטעינה דרך הדלת הצדדים ועל וו הרמה חיצוני למשקל של עד 4,080 ק"ג הקיימים ב-UH‑60L בלקהוק הרגיל. בכך נשמרו יכולות ההרמה והטעינה המסורתיות של המסוק. בנוסף, U‑Hawk מסוגל לשגר נחילי רחפנים למשימות סיור או תקיפה מתוך מתקנים ייעודיים המותקנים בתא המטען. אפשרות נוספת למסוק היא להתקין מיכלי דלק פנימיים בתוך תא המטען המעניקים לו טווח פעולה של יותר מ-1600 מייל ימי (2900 ק"מ) או לשהות באוויר עד 14 שעות ברציפות ללא צורך בתדלוק. "U‑Hawk הוא פתרון למאה ה‑21", אמר מנכ"ל סיקורסקי, ריץ' בנטון.

"הוא ממיר את הבלקהוק המאויש לפלטפורמה אוטונומית מלאה, כאשר השינויים שביצענו ניתנים לשכפול בקנה מידה רחב ובעלות נמוכה. ה‑U‑Hawk ממשיך את מורשת הבלקהוק כמסוק השירות המוביל בעולם". טיסת הבכורה צפויה להתקיים בשנת 2026. בתחום ההובלה, המסוק יכול לשאת עד ארבעה מכולות מודולריות מסוג Joint Modular Intermodal Containers – כפול מהיכולת של מסוק בלקהוק רגיל. המסוק מסוגל לשאת פוד HIMARS הכולל שש רקטות, או לחלופין שני טילי Naval Strike ואפילו לשגר אותם למטרה תוך כדי טיסה. 

Uvision תספק לפנטגון חימוש משוטט ב-982 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המל"ט המתאבד HERO 120 של חברת Uvision Air

חברת Uvision Air מעמק חפר זכתה ביחד עם Mistral האמריקאית בהזמנת ענק של צבא ארצות הברית לאספקת מל"טים מתאבדים בהיקף של 982 מיליון דולר. במסגרת ההזמנה שנעשתה במתכונת של הסכם מסגרת (Indefinite Delivery, Indefinite Quantity – IDIQ), שתי החברות ייצרו ויספקו מל"טי Hero 120 שפותחו על-ידי Uvision, בנוסף לשירותי אימון ותחזוקה שלהם. המערכות הראשונות יימסרו לצבא ארה"ב בתחילת 2026. חברת מיסטרל תשמש כקבלן הראשי של הפרוייקט, ותהיה אחראית על השילוב הסופי של המערכת המלאה, החימוש, ניהול הפרוייקט ותמיכה במשתמשים.

חברת UVision Air הוקמה בשנת 2011 על-ידי יוצאי צה"ל והתעשיות הביטחוניות. המנכ"ל, ד"ר רן גוזלי, הגיע לחברה לאחר עסקת רכישת Spear UAV. הוא בעל נסיון ביזמות טכנולוגית ומילא בעבר תפקידי ניהול ופיתוח מרכזיים בחברת רפאל. החברה מתמחה בפיתוח וייצור פלטפורמות חימוש אוטונומי משוטט במגוון גדלים וליישומים שונים. המל"ט Hero 120, הוא שייך לקטגוריית חימוש אווירי משוטט (Loitering Munition) המיועד לפגוע במטרות יבשתיות, ימיות ואוויריות וניתן להתקנה על-גבי כלי רכב, ספינות ואפילו מסוקים, או להפעלה באמצעות צוותים רגליים קטנים.

בתמונה למעלה: שיגור החימוש המשוטט Hero 120 באמצעות לוחם חי"ר

מדובר בחימוש לטווח בינוני לטווח של עד 60 ק"מ. הוא נושא ראש קרבי במשקל של עד 4.5 ק"ג ויכול לשהות באוויר 60 דקות ברציפות. הוא כולל חיישן EO/IR המשמש לאיתור מטרות ויכול לפעול גם במתכונת אוטונומית מלאה עם מפעיל המקבל החלטה אחרונה (Man in the Loop). החברה הגדירה את ארה"ב כשוק יעד מרכזי וכבר בתחילת 2019 היא הקימה מפעל בארה"ב כדי לייצר את מערכות Hero עבור הצבא האמריקאי. כיום היא פועלת בארה"ב באמצעות החברה הבת Uvision Inc הפועלת מסטאפורד, וירג'יניה, אשר מפעילה שני מפעליח ייצור המוקדשים לצורכי הצבא האמריקאי.

לחברה גם קשרים הדוקים עם חברת ריינמטל הגרמנית, אשר משווקת את המערכות ללקוחות באירופה. סגן נשיא מיסטרל, יואב בנאי, אמר שההזמנה היא אבן דרך משמעותית בשיתוף העולה בין שתי החברות, ובמערכת היחסים שבין החברה לבין משרד ההגנה האמריקאי. חברת Uvision דיווחה שהמערכת הוכיחה את יעילותה בשימוש מבצעי במספר זירות. "הארכיטקטורה הפתוחה, התכנון המודולרי והמטעד המתקדם הופכים אותה מתאימה לשימוש בלוחמה סטנדרטית ובלוחמה א-סינמטרית".

פריזמה פוטוניקס גייסה 30 מיליון דולר – נכנסת לשוק הדיפנס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: המערכת של פריזמה פוטוניקס המותקנת בתחנת ממסר חשמלית בארה"ב. קרדיט צילום: נייט קרס]

חברת פריזמה פוטוניקס (Prisma Photonics) הישראלית, המפתחת טכנולוגיה מבוססת סיבים אופטיים לניטור תשתיות, הודיעה על השלמת סבב גיוס של 30 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן הדיפנס-טק Protego Ventures, מה שמלמד על החדירה המעמיקה של החברה לעולמות הביטחון ואבטחת התשתיות הקריטיות.

אל הסבב הצטרפו גם קרן Adara Ventures הספרדית וזרוע ההשקעות של אחת ממפעילות רשתות החשמל הגדולות באמריקה הלטינית. כניסתם של המשקיעים האסטרטגיים צפויה להאיץ את פריסת הפעילות של החברה בארצות הברית, באירופה ובאמריקה הלטינית – אזורים המתמודדים במקביל עם שילוב גובר של אנרגיות מתחדשות ומערכות הולכה מתיישנות. לדברי החברה, הטכנולוגיה שלה פרושה בקרב 15 חברות הולכת חשמל מובילות באירופה ובארצות הברית. המערכת של החברה, המנטרת בזמן אמת את פוטנציאל הקיבולת של קווי המתח, בהתאם לתנאים הסביבתיים, מאפשרת לחברות החשמל, לדברי החברה, להגדיל את קיבולת החשמל בתשתית הקיימת ב-20%-30%.

“תשתיות קריטיות בכל מקום עומדות כיום בלחץ גובר – מאיומי ביטחון, דרך מזג אוויר קיצוני ועד המעבר לאנרגיות מתחדשות,” אמר ד״ר ערן ענבר, מנכ״ל פריזמה פוטוניקס. “יכולות ה-AI שלנו הופכות נתונים פיזיים מהסיבים האופטיים למידע מדויק בזמן אמת. המשמעות היא שהטכנולוגיה שלנו יכולה להגן על בסיס צבאי ביום אחד, ולייעל שילוב אנרגיות מתחדשות ביום שאחריו.”

חיישן אחד באורך מאות קילומטרים

פריזמה פוטוניקס, שהוקמה בשנת 2017, פיתחה את טכנולוגיית Hyper-Scan Fiber Sensing: מערכת ייחודית ההופכת סיבים אופטיים קיימים — המשמשים לרוב לתקשורת — לרשת חישה עצומה. במקום לפרוס אלפי חיישנים, החברה משתמשת במקור לייזר יחיד המשגר פולסים קצרים אל תוך הסיב, ומנתחת את האותות החוזרים הנוצרים כתוצאה מאפקט רמָאן (Raman Effect). באמצעות ניתוח דפוסי ההחזר הללו, המערכת מסוגלת לזהות רעידות, טלטולים, חום או שינויים סביבתיים המתרחשים לאורך הסיב. בכך היא מאפשרת להפוך כל קו סיב קיים לחיישן רציף באורך עשרות ואף מאות קילומטרים — מבלי להתקין רכיבי חומרה חדשים בשטח.

המערכת של פריזמה פוטוניקס פועלת באמצעות יחידת ניתוח (Optical Interrogator Unit) המותקנת אחת ל־100 קילומטרים לאורך סיב, ומעבירה את הנתונים למרכז הבקרה של הלקוח. אלגוריתמים מתמטיים ובינה מלאכותית מעבדים את האותות, מזהים את האירוע וממפים את מיקומו המדויק — בין אם מדובר בדליפת נפט, חפירה בקרבת קו גז, או פגיעת ברק בקו מתח גבוה.

במקרה של רשתות החשמל, המערכת הייעודית PrismaPower מסוגלת לזהות תקלות ופעולות חריגות כמו ניסיונות חבלה בציוד, טיפוס על עמודי חשמל, מעגלים מקצרים או תנאי מזג אוויר קיצוניים. מאחר שהמערכת משתמשת בסיבים שכבר משולבים בקווי המתח, יישומה אינו דורש התקנה פיזית חדשה.

הטכנולוגיה של פריזמה נשענת על עיקרון פיזיקלי עדין: כאשר קרן אור נעה בתוך סיב אופטי, חלק זעיר מהפוטונים מתפזר וחוזר לאחור. אף שעוצמת ההחזר קטנה עד כדי מאית המיליארדית מעוצמת האות המקורית, ניתוח מתקדם של ההחזרים מאפשר להבין מה מתרחש מחוץ לסיב, בדומה לאופן שבו פועל מכ"ם. האלגוריתמים שפיתחה החברה מסננים את הרעש ומחלצים מתוך האות החלש תמונה דינמית של הנעשה סביב התשתית.

לדברי ענבר, ההון שגויס ישמש להאצת הצמיחה של החברה, שנמצאת כיום במוקד עניין עולמי מצד מפעילי רשתות חשמל, חברות אנרגיה ומוסדות ביטחוניים. “מטרתנו היא להפוך את תשתיות העולם לבטוחות, חכמות ועמידות יותר,” סיכם. “ככל שהעולם עובר למקורות אנרגיה מבוזרים ומתחדשים, נדרש גם מערך חישה מבוזר – וזה בדיוק מה שאנחנו מספקים.”

גילת קיבלה ממפעילת לוויינים הזמנות ל-SkyEdge IV ב-42 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מסוף VSAT של גילת ממשפחת Taurus

חברת גילת (Gilat Satellite Networks) מפתח-תקווה קיבלה מספר הזמנות ממפעילת לוויינים גלובלית בהיקף של כ-42 מיליון דולר, אשר יסופקו ללקוח במהלך 12 החודשים הבאים. המרכיב העיקרי של ההזמנות הוא לפלטפורמת SkyEdge IV החדשה יחסית, אשר הפכה למנוע הצמיחה המרכזי של החברה. בעקבות ההודיעה זינקה היום מניית גילת בבורסת תל אביב בכמעט 9% והחברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-2.88 מיליארד שקל. מנהל החטיבה המסחרית של גילת, רון לוין, אמר שההזמנה מבטאת ביטחון גובר בשוק בטכנולוגייה של גילת כפתרון מלא למרכיב התקשורת הקרקעית ברשתות לווייינים מהדור החדש.

פלטפורמת SkyEdge IV מהווה פתרון לתקשורת לוויינית מרובת יישומים (Multi-Service) ונחשבת לאחת מהלטפרומות הראשונות בתעשייה המאפשרת למסופי תקשורת קטנים (VSAT) לעבוד מול לוויינים במבלולים שונים: לווייני תפוקה גבוהה (VHTS) במסלול גיאוסטציוני (GEO) בגובה 36,000 ק"מ, לווייני מסלול ביניים (MEO) המקיפים את כדור הארץ בגובה של 5,000-10,000 ק"מ ולוויינים בגובה נמוך (LEO) מקיפים את כדור הארץ בגובה של 500-1,000 ק"מ.

הארכיטקטורה בנויה ממרכיב תוכנה מבוסס ענן המאפשרת גמישות בתיפעול ומעבר בין רשתות, בין לוויינים ובין יישומים שונים דוגמת אינטרנט רחב פס, תמסורת סלולרית אחורית (Cellular Backhaul) עבור רשתות 4G/5G, שירותי קישוריות בזמן טיסה (IFC), קישוריות ימית, שירותי תקשורת לגופי צבא וממשל ותמיכה בתקנים פתוחים דוגמת פרוטוקול Digital IF Interoperability – DIFI המאפשר אינטגרציה עם ציוד של יצרנים שונים. מרכיב החומרה של SkyEdge IV, כולל מסופי VSAT, מודמים ואנטנות.

מנועי הצמיחה החדשים

בחודש ספטמבר 2025 ביצעה גילת הנפקה פרטית בהיקף של כ-66 מיליון דולר למשקיעים מוסדיים בישראל, אשר קנו כ-7 מיליון מניות המייצגות 11% ממניות החברה. ברבעון השני 2025 הסתכמו מכירות החברה בכ-105 מיליון דולר, המייצגות צמיחה של 37% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. החברה צופה שמכירותיה בשנת 2025 כולה יסתכמו ב-435-455 מיליון דולר, המייצגות צמיחה שנתית של כ-46% (בנקודת האמצע). מנכ"ל החברה, עדי צפדיה, ייחס את הצמיחה לשני שווקים מרכזיים: הגידול בפעילות של חטיבת Gilat Defese החדשה (כולל מכירות למשרד הביטחון הישראלי), והמעבר העולמי לרשתות וירטואליות גמישות ומבוססות ענן, המתבטא באימוץ הגובר של פלטפורמת SkyEdge IV.

UCT מנוף הגליל מגייסת 50 עובדים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת UCT ישראל, המוגדרת גם כחטיבת UCT Fluid Solutions של חברת UCT האמריקאית, החלה בקמפיין לגיוס כ-50 עובדים עבור מטה החברה והמפעל הישראלי בנוף הגליל. בין המשרות המוצעות: מהנדסי פיתוח ובתפעול, אנשי IT, אנשי כספים, מפעילים ומרכיבים בקו הייצור, אנשי בקרת איכות ועוד. מיקומו של המפעל בגליל מאפשר לגייס עובדים גם מהמגזר הערבי, הדרוזי, הצ'רקסי ועולים חדשים תושבי האזור. בין השאר, במפעל יש אולפן ללימוד עברית ותוכניות ליווי והכשרה אישית. בנוסף, מדי שנה מממנת החברה לימודים מקצועיים ואקדמיים לעובדיה.

חברת UCT ישראל מנוהלת על-ידי ד"ר יהודה סלהוב, נוסדה לפני 75 שנה בשם "המ–לט" (Ham-Let). בשנת 2021 היא נירכשה על-די קבוצת UCT העולמית (Ultra Clean Technology) תמורת כ-351 מיליון דולר, ומאז פועלת כיחידה עסקית גלובלית של UCT המתמקדת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות בקרת זרימה דוגמת מחברים, אביזרים ושסתומים לגזים ונוזלים ופתרונות מדויקים להולכת גזים ונוזלים. לקוחותיה מגיעים בעיקר מתעשיית המוליכים למחצה (שבבים), אולם גם מתעשיות הכימיה, האנרגיה והתעשייה הביטחונית.

כיום היא מעסיקה כ-900 עובדים, מהם כ-650 עובדים באזור התעשיה ציפורית בנוף הגליל, והשאר ב-11 סניפיה באירופה, אמריקה ואסיה. היקף המכירות שלה מסתכם בכ-200 מיליון דולר בשנה. בין לקוחותיה: אינטל, Applied Materials, סמסונג, Tesla, SpaceX, NASA, רפאל, מאיץ החלקיקים האירופי CERN ועוד. חברת UCT העולמית (מרכזה בקליפורניה) נסחרת בנסד"ק לפי שווי חברת של כ-1.27 מיליארד דולר. היא מעסיקה כ-7,000 עובדים ומתמקדת בייצור מערכות ואביזרים להולכת זורמים לתעשיית השבבים. במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-912 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-871 מיליון דולר במחצית הראשונה 2024.

ASML צופה צמיחה של 15% ב-2025, לצד אזהרה מירידה בביקוש בסין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מכונת הליתוגרפיה החדשה הראשונה של ASML, אשר הותקנה בפאב של אינטל באורגון. מקור: אינטל]

יצרנית מכונות הליתוגרפיה ההולנדית ASML פרסמה הבוקר (ד') את דוח הרבעון השלישי לשנת 2025. הכנסות החברה הסתכמו בכ-7.5 מיליארד אירו – עלייה של כ-8% לעומת הרבעון הקודם וכ-12% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי עמד על כ-2.1 מיליארד אירו, עלייה של כ-10% משנה לשנה. שיעור המרווח הגולמי נותר גבוה – 51.6%. מניית החברה הגיבה בחיוב ועולה בשיעור מתון במסחר הבוקר בהולנד. 

מנכ"ל החברה, כריסטוף פוקה, ציין כי “התוצאות לרבעון השלישי היו בהתאם לתחזיות שלנו, ואנחנו רואים מומנטום חיובי במעבר לטכנולוגיות החדשות של EUV ו-High-NA EUV.” לדבריו, “הביקוש מצד לקוחותינו נותר יציב, אך אנו רואים שונות גוברת בין אזורים גאוגרפיים – עם ירידה צפויה בביקוש בסין לצד התאוששות הדרגתית באירופה ובארה״ב.”

תחזית הצמיחה של ASML לשנה כולה נותרה חיובית: החברה צופה עלייה של כ-15% בהכנסות בשנת 2025 לעומת 2024, עם מרווח גולמי ממוצע של כ-52%. לרבעון הרביעי היא צופה הכנסות בטווח של 9.2 עד 9.8 מיליארד אירו ומרווח גולמי צפוי של 51%-53%. “אנחנו מצפים לשנה חזקה נוספת,” אמר פוקה, “אך ננקוט זהירות בכל הקשור לשנת 2026 – אנחנו לא צופים ירידה בהכנסות, אבל גם לא צמיחה משמעותית עד שנראה כיצד יתפתח השוק הסיני.”

הנושא הסיני אכן בלט בדוח. פוקה הסביר כי “לקוחות מסין היו מנוע צמיחה חשוב בשנתיים האחרונות, אך הרמות הללו אינן בנות קיימא. ב-2026 אנחנו מעריכים ירידה משמעותית בביקוש משם.” לדבריו, מגבלות היצוא האמריקאיות והאטה בהשקעות מצד יצרני השבבים הסינים יוצרים “עננה של אי-ודאות” על פעילות החברה באזור. עם זאת, הוא הוסיף כי “שאר השווקים מציגים תמונה יציבה ואף אופטימית יותר, במיוחד באירופה, דרום קוריאה וארה"ב.”

במקביל לפרסום התוצאות, הדגישה ASML את חיזוק פעילותה בעולם הבינה המלאכותית באמצעות שיתוף פעולה עם חברת Mistral AI הצרפתית. החברה ההולנדית הובילה את סבב הגיוס האחרון של מיסטרל – בהיקף כולל של 1.3 מיליארד יורו – והשקיעה בעצמה במיזם, שהעניק לה נתח של כ-11% מהמניות. “

השותפות עם מיסטרל חורגת ממערכת יחסים רגילה בין ספק ללקוח,” אמר פוקה לאחר ההכרזה על ההשקעה ושיתוף הפעולה בספטמבר. “אנחנו משלבים בינה מלאכותית בכל שכבות הפיתוח שלנו – מהמכונות עצמן ועד לתמיכה הטכנית ולשרשרת האספקה. זה מהלך שישנה את הדרך שבה נבנות מערכות ליתוגרפיה,”

החברה ציינה כי השילוב עם מיסטרל מיועד להטמעת מודלים של בינה מלאכותית בתהליכי הנדסה, תחזוקה וניתוח נתוני ייצור, במטרה לשפר את יעילות המערכות ולקצר את זמן ההגעה לשוק. “AI הפך להיות חלק אינטגרלי ממה שאנחנו עושים – לא רק באיך שאנחנו מפתחים, אלא גם באיך שאנחנו חושבים,” סיכם פוקה.

בדוח הודגשו גם הישגים טכנולוגיים נוספים: המשך האימוץ של מערכות EUV, התקדמות בפרויקט High-NA EUV, והשקת הסורק החדש TWINSCAN XT:260 לתחום האריזה המתקדמת, שמספק תפוקה גבוהה פי ארבעה מהפתרונות הקיימים. פוקה הגדיר את ההישג כ“אבן דרך משמעותית ביכולת שלנו לתמוך באינטגרציה תלת-ממדית בקנה מידה תעשייתי.”

 

OpenAI תפתח שבב בינה מלאכותית ייעודי בשיתוף Broadcom

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: אתר בניית מרכז הנתונים של Stargate Project בטקסס]

OpenAI ו-Broadcom הודיעו על חתימת הסכם מסגרת לשיתוף פעולה לפיתוח וייצור שבבי בינה מלאכותית בהתאמה אישית — מהלך שמסמן את כניסתה של OpenAI לעולם עיצוב הסיליקון במטרה לצמצם את התלות בספקיות שבבים חיצוניות.

על פי ההודעה הרשמית של Broadcom, ההסכם כולל לא רק את פיתוח השבב עצמו אלא גם הקמת תשתית חומרה שלמה שתתמוך בו, הכוללת רכיבי Ethernet מתקדמים, חיבורים אופטיים וממשקי PCIe מדור חדש. היקף הפרויקט עומד על 10 ג׳יגה-וואט של מאיצי בינה מלאכותית, שיפותחו וייוצרו בהתאמה אישית עבור OpenAI וייפרסו במרכזי הנתונים שלה ובאתרי ענן שותפים. לפי ההערכות, מדובר במהלך בקנה מידה יוצא דופן — כזה שעשוי להגיע לאורך זמן לשווי מצטבר של מאות מיליארדי דולרים, אם מחשבים את כלל ההשקעות הנלוות: תכנון שבבים, תשתיות רשת, מרכזי נתונים וציוד קישוריות.

בשלב הראשון מדובר בהשקעה תשתיתית רחבת היקף, אך בחברה רואים במהלך חלק ממסע ארוך טווח לבניית עצמאות חומרתית מלאה ותשתית סיליקון ייעודית לדורות הבאים של מודלי הבינה המלאכותית. הפרויקט יתמקד בפיתוח שבבי "הסקה" (inference) — רכיבים ייעודיים להפעלת מודלים של AI — כאשר Broadcom תספק את יכולות ההנדסה, הייצור והתקשורת הפנימית בין הרכיבים, ו-OpenAI תוביל את תכנון האלגוריתמים והאופטימיזציה למודלים שלה. השבבים החדשים יפותחו כחלק ממערכת אינטגרטיבית, לא כמאיץ יחיד אלא כחלק ממערך קישוריות חכם המיועד לפעול בקנה מידה עצום.

על פי גרג ברוקמן, נשיא OpenAI, החברה עושה שימוש במודלים שלה כדי לתכנן את שבבי ה-AI הבאים. “אנחנו משלבים בינה מלאכותית בתהליך התכנון עצמו, כדי לאחד בין חומרה ותוכנה וליצור מערכות יעילות בהרבה מבחינת ביצועים, קירור וצריכת אנרגיה,” אמר בפודקאסט שפורסם לרגל ההכרזה. גישה זו נועדה למזג את הבינה המלאכותית עם הסיליקון שעליו היא רצה וליצור מחזור פיתוח שבו כל דור חומרה מזין בחזרה את הדור הבא של המודלים.

Broadcom מצידה מדגישה שההסכם ממצב אותה כשותפה אסטרטגית במרכז מהפכת ה-AI העולמית. החברה תשלב בפרויקט את שבבי התקשורת Tomahawk Ultra ואת טכנולוגיות ה-Ethernet וה-PCIe שלה, שמאפשרות זרימת נתונים מהירה בין מאיצים והפחתה דרמטית בצווארי בקבוק במרכזי נתונים. מומחיותה בתחום ה-switching וה-networking הפכה אותה לשחקנית מרכזית באינטגרציה של מערכות AI בקנה מידה עולמי.

מבחינה אסטרטגית, ההסכם שונה מהעסקאות שקדמו לו. OpenAI כבר חתמה בשבועות האחרונים על שני הסכמים גדולים — עם אנבידיה לפריסת תשתיות בהיקף של כ-10 ג׳יגה-וואט ועם AMD לפרויקט נוסף בהיקף של כ-6 ג׳יגה-וואט — אך שני אלה התמקדו בכוח עיבוד ובמאיצים קיימים. שיתוף הפעולה עם Broadcom, לעומת זאת, עוסק בתכנון ובפיתוח של שבב חדש מהיסוד, כזה שמותאם במיוחד לאופן שבו פועלים המודלים של OpenAI ולמבנה התקשורת ביניהם. אם ההסכם יבשיל לכדי ייצור מסחרי, הוא עשוי לשנות את גבולות התעשייה. OpenAI תהפוך מחברה המתבססת על ספקיות שבבים חיצוניות למתכננת חומרה עצמאית, ו-Broadcom תבסס את מעמדה כגורם שמחזיק את שכבת הקישוריות הקריטית של עידן הבינה המלאכותית. זהו צעד שבו בינה מלאכותית אינה רק רצה על שבבים — היא מתכננת את הסיליקון שעליו היא מתקיימת.

תערוכת Productronica תיפתח ב-18 בנובמבר במינכן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תערוכת Productronica, הנחשבת לארוע הגדול ביותר בתחום הייצור האלקטרוני, תיפתח ביום ג' ה-18 בנובמבר 2025, ותינעל ביום ו' ה-21 בנובמבר 2025. התערוכה נערכת מדי שנתיים במרכז הירידים של מינכן, גרמניה. זהו הארוע היחיד בעולם המוקדש לכל תחומי הייצור בתעשיית האלקטרוניקה, החל ממוליכים למחצה, הרכבות כרטיסים, זיווד, חדרים נקיים ועוד. היא עוסקת גם בסוגיות לוגיסטיקה של הייצור, פתרונות תוכנה לייצור אלקטרוני ושירותים נלוווים ליצרניות מערכות אלקטרוניות.

חשיבות התערוכה באה לידי ביטוי במספרים: בתערוכת Productonica 2023 הציגו 1,400 חברות מ-45 מדינות, והגיעו אליה כ-42,000 מבקרים מקצועיים מ-94 מדינות. התערוכה מתקיימת במספר ביתנים גדולים ומאורגנת במתכןונת של שישה מתחמי תצוגה הממוקדים בנושאים ראשיים. בהם: ייצור אלקטרוני (EMS) ומעגלים מודפסים (PCB), הרכבות בטכנולוגיית SMT, כבילה, סלילים רכיבים היברידיים ( Cables, Coils & Hybrids), ייצור חצאי מוליכים, מיקרואלקטרוניקה ומארזים, כולל Advanced Packaging. בתערוכה יושם דגש על שווקים עתידיים וסוגיות הקשורות לתמיכה כוללת בתהליכי הייצור האלקטרוני, כולל אוטומציה ורובוטיקה בשרשרת הייצור.

דיונים והרצאות לצד התצוגות המסחריוות

התערוכה מלווה בתוכנית מקיפה של פורומים והרצאות מפי מומחים בינלאומיים והדגמות בזמן אמת, העוסקים במגמות המרכזיות המובילות את תעשיית הייצור האלקטרוני. נושאי הדיונים וההרצאות המרכזיים יהיו השנה: פורום הייצור, נתונים ומגמות עולמיות בשוקי ה-EMS וה-PCB; פורום החדשנות הטכנולוגית אשר יכסה תחומים מגוונים, החל ממכונות לייצור שבבים וכלה בטכנולוגיות קוונטיות, פורום IPC, שהוא הגוף הייעודי לתעשיית האלקטרוניקה בפורום הסחר העולמי (Global Trade Association). בפורום IPC יוצגו מגמות ופתרונות מובילים בתחום ייצור המעגלים המודפסים, ההרכבות האלקטרוניות (Assembly), אריזות של מוליכים למחצה, תכנון אלקטרוני, תקנים, תובנות שוק ועוד.

במסגרת התערוכה יוענק פרס Productronica Innovation Award ב-6 קטגוריות שונות למוצר או לטכנולוגיה חדשנית שיוצגו בתערוכה. במקביל, תערוכת Productronica תארח גם את תערוכת SEMICON Europa, שהיא הארוע המרכזי של תעשיית המיקרואלקטרוניקה האירופית. היא כוללת מושבים רבים הממוקדים בתחומים המרכזיים ביותר היום בתחום המיקוראלקטרוניקה, דוגמת מארזים מתקדמים, ניהול מפעלי ייצור ועוד.

נציגות התערוכה בישראל: יוני הפקות פרסומיות בע"מ, טלפון:  03-6492050, מייל: [email protected]

למידע נוסף והרשמה: Productronica 2025

חקירה בסין נגד קואלקום: השלימה ללא אישור את המיזוג עם אוטוטוקס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הרשויות בסין פתחו בחקירה אנטי־מונופוליסטית נגד יצרנית השבבים האמריקאית קואלקום (Qualcomm), בחשד שהפרה את חוקי התחרות המקומיים כשלא דיווחה כנדרש על רכישת חברת אוטוטוקס (Autotalks) הישראלית – – כך מדווחת סוכנות הידיעות רויטרס בימים האחרונים. קואלקום הכריזה רשמית ביוני 2025 על השלמת הרכישה, אשר נועדה לחזק את מעמדה בתחום הרכב החכם.

ב-10 באוקטובר הודיעה רשות ניהול השוק הסינית (SAMR) כי פתחה בחקירה נגד קואלקום בחשד להפרת חוקי התחרות, לאחר שהחברה לא דיווחה על השלמת רכישת אוטוטוקס. לפי הודעת הרשות, קואלקום קיבלה כבר במרץ 2024 דרישה רשמית להגיש בקשה לאישור העסקה, אך בהמשך הודיעה כי היא מוותרת עליה – ולמרות זאת השלימה אותה ביוני 2025, ללא דיווח וללא אישור רגולטורי. החברה טרם הגיבה רשמית לפרסום. היום דווח ברויטרס כי הרשויות בסין טוענות כי קואלקום הודתה בטענה.

העסקה עם אוטוטוקס, שנחתמה במאי 2023 והוערכה בכ־350–400 מיליון דולר, התעכבה למעלה משנה בשל חששות מהליך האישור בסין והמתיחות בין בייג'׳ינג לוושינגטון בתחום השבבים. באותה תקופה העריכו גורמים בתעשייה כי האישור עלול שלא להתקבל, ושהחברה בוחנת אפשרות לסגת מהמהלך. בסופו של דבר, קואלקום החליטה להשלים את המיזוג – מהלך שכעת עומד בלב החקירה הסינית. בהודעתה הרשמית על השלמת המיזוג בחודש יוני לא ציינה קואלקום דבר על ההליך הרגולטורי בסין. עסקת המיזוג עוררה הסתייגויות משמעותיות גם בקרב הרגולטורים באיחוד האירופי ובבריטניה, אך לבסוף אושרה.

תלות גבוהה בשוק הסיני

סין מהווה אחד השווקים המרכזיים של קואלקום, כאשר כמעט מחצית מהכנסותיה בשנה שעברה הגיעו מלקוחות שבסיסם במדינה. על רקע זה, חקירה רגולטורית עשויה לחשוף את החברה לסנקציות או לקנסות כבדים, ואף לפגוע בפעילותה העסקית במזרח אסיה. במקביל, מדובר בעוד ביטוי למתח הגובר בין סין לארצות הברית סביב שליטה בשרשרת האספקה של השבבים. בשנים האחרונות מגבירה בייג'׳ינג את הפיקוח על עסקאות טכנולוגיה זרות – מהלך שנתפס לעיתים כתגובה לסנקציות האמריקאיות נגד חברות סיניות כמו Huawei.

הרכישה של אוטוטוקס קשורה לטכנולוגיית V2X (Vehicle-to-Everything) – מערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לרכב "לדבר" עם סביבתו: תשתיות, הולכי רגל ורכבים אחרים. Qualcomm שילבה את הפתרונות של Autotalks במערך השבבים לרכב מסדרת Snapdragon, במטרה לבסס יתרון תחרותי בשוק הרכב החכם המתפתח. המהלך של הרשות הסינית מתרחש בזמן שבו בייג'׳ינג מעודדת את תעשיית הרכב המקומית להטמיע תקני תקשורת מתקדמים ולצמצם את התלות בחברות אמריקאיות.

החקירה עלולה להימשך חודשים ולכלול בדיקה מעמיקה של אופן ביצוע העסקה והאם הוסתר מידע מהרגולטור. במידה שיוכח כי החברה הפרה את החוק, היא עלולה לעמוד בפני קנסות משמעותיים ואף מגבלות על רכישות עתידיות. המקרה עשוי גם לשמש אזהרה לחברות טכנולוגיה בינלאומיות אחרות הפועלות בסין – ולהבהיר כי הרשויות המקומיות אינן מהססות להחיל את החוקים במלוא החומרה גם על שחקנים גלובליים מובילים.

אינטל חשפה את מעבד ה-1.8 ננומטר, Panther Lake

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: Panther Lake שיוצר במפעל אינטל באריזונה. צילום: אינטל

חברת אינטל (Intel) חשפה את ארכיטקטורת המחשוב האישי מהדור הבא, Panther Lake, המיועדת לעידן הבינה המלאכותית. המעבדים יושקו תחת שם המותג Intel Core Ultra. זהו המוצר ההמוני הראשון של אינטל המבוסס על תהליך הייצור Intel 18A, המייצג רוחב צומת של 1.8 ננומטר. טכנולוגיית ייצור הזו כוללת שתי טכנולוגיות יסוד חדשות: טרנזיסטורים חדשים מסוג RibbonFET המספקים שיפור במהירות המיתוג, ומערך הולכה החשמלית PowerVia, אשר מפריד בין קווי אספקת המתח עבור הטרנזיסטורים ובין קווי הולכת המידע. הדבר מאפשר לשפר את ביצועי השבב ולהגדיל את מספר הטרנזיסטורים בשטח נתון.

פרוייקט הפיתוח התנהל במספר מרכזים של אינטל בעולם, אולם הוא הובל על-ידי צוות המפתחים הישראלים של החברה, אשר כלל כמה מאות מהנדסים אשר עבדו בצמוד למפעל פיתוח תהליכי הייצור של אינטל באורגון, ארה"ב. מנהל פרויקט Panther Lake באינטל, זוהר צבע, סיפר ל-Techtime שהמפתחים שילבו שתי ארכיטקטורות מעבדים קודמות בעלות מיקוד שונה: פלטפורמת Lunar Lake (שפותחה גם היא בישראל והושקה בשנה שעברה) שתוכננה עם דגש על יעילות אנרגטית וצריכת חשמל נמוכה, ופלטפורמת Arrow Lake (הושקה ב-2025) שנועדה לספק רמות ביצועים גבוהות לעומסי עבודה כבדים.

הספקנות הוכחה כלא נכונה

המעבד החדש בנוי במתכונת של רכיב מרובה-שבבים המכיל שלושה אריחי סיליקון מרכזיים: אריח המחשוב המרכזי של המעבד (Compute Tile) שפותח כולו בישראל מיוצר בתהליך 18A וכולל כ-3 מיליארד טרנזיסטורים. הוא כולל עד 16 ליבות עיבוד (CPU) ומנוע AI המספר עוצמת עיבוד של עד 180TOPS (טריליון פעולות בשנייה), המאפשרת להריץ מודלי AI מורכבים ישירות על המחשב. אריח העיבוד הגרפי כולל מעבד GPU בארכיטקטורת Xe3 החדשה המיוצרת בחברת TSMC, ואריח הבקרה אחראי על הקישוריות בין המעבד לבין העולם החיצון. הוא כולל ממשקי תקשורת מרובים, דוגמת PCIe, Wi-Fi, Thunderbolt ו-Bluetooth.

מפעל הייצור של תהליך 18A, פאב-52 בצ'נדלר, אריזונה, אשר נחנך החודש
מפעל הייצור של תהליך 18A, פאב-52 בצ'נדלר, אריזונה, אשר נחנך החודש

לדברי צבע, בתעשייה הטילו ספק ביכולתה של אינטל להביא לשוק מעבד בשל במיוצר בתהליך של פחות מ-2 ננומטר. "אולם הוכחנו שהדבר אפשרי. עד היום נישלחו כמה מאות אלפי מעבדים ללקוחות, ועד סוף 2025 נעבור לייצור המוני. בתחילת 2025 כבר יגיעו לשוק המחשבים הראשונים המצויידים במעבדי Panther Lake". הייצור ההמוני יתבצע במפעל Fab-52 בצ'נדלר, אריזונה, אשר נחנך החודש במקביל להכרזה על מעבדי Panther Lake.

חברת אינטל לא מסרה שום מידע על המעבדים שבאמצעותם היא תיישם את הסכם שיתוף הפעולה עם אנבידיה. כזכור, לפני כשלושה שבועות נחתם הסכם לשיתוף פעולה טכנולוגיה ועסקי בין אינטל ואנבידיה. אחד מהמרכיבים המעניינים בהסכם הזה נוגע לשוק המחשבים הניידים: החברות סיכמו שאינטל תייצר ותמכור רכיבי SoC המבוססים על ארכיטקטורת x86, אשר כוללים את המעבדים הגרפיים של אנבידיה ממשפחת RTX GPU. המודולריות המובנית של משפחת Panther Lake, והגדרת שוק היעד שלה, מלמדים שככל הנראה זו תהיה הפלטפורמה שתביא את אנבידיה, לראשונה בתולדותיה, אל שוק מחשבים אישיים שהיקפו נאמד בכ-150 מיליון יחידות בשנה.

לגרסת הכתבה באנגלית>>>

צוות הפיתוח הישראלי שעמד מאחורי פנתר לייק. צילום: אמנון סטניסלבסקי
צוות הפיתוח הישראלי שעמד מאחורי פנתר לייק. צילום: אמנון סטניסלבסקי

קואלקום רוכשת את ארדואינו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כרטיס UNO Q שיצא השבוע לשוק. שני מוצרים שונים בתוך כרטיס אחד

חברת קואלקום (Qualcomm) חתמה על הסכם לרכישת חברת ארדואינו (Arduino) האיטלקית, אשר מספקת את פלטפורמת החומרה והתוכנה בקוד פתוח הפופולרית ביותר בעולם בקרב חובבים, מייקרים, סטודנטים וקבוצות פיתוח המתמודדות עם פרוייקטים מהירים וקלים ליישום. במקביל להכרזה על העיסקה המפתיעה, השיקה ארדואינו את פלטפורמת Arduino UNO Q החדשה שפותחה בשיתוף פעולה עם קואלקום. היא כוללת גם המעבד Dragonwing QRB2210 של קואלקום המבוסס על מערכת ההפעלה Linux Debian, וגם את המיקרו-בקר STM32U585 של חברת STMicroelectronics הצרפתית, המתאים לסביבת הפיתוח הקיימת (IDE) של ארדואינו. כיום היא נמצאת בשימוש של יותר מ-33 מיליון משתמשים ברחבי העולם.

לא נמסרו פרטים פיננסיים על העיסקה. החברה מסרה שהעיסקה נעשתה במסגרת אסטרטגיה שנועדה להגביר את התמיכה במפתחים. במסגרת המהלך הזה קואלקום רכשה את חברת Foundries.io בחודש אפריל 2024, ואת חברת Edge Impulse בחודש מרץ 2025. ארדואינו תמשיך לשמור על המותג, הכלים והגדרת המשימה, אולם תשלב במוצרים שלה את הטכנולוגיות של קואלקום ותמשיך להשתמשב במיקרו-בקרים של יצרנים שונים. השקת כרטיס UNO Q החדש, מהווה את ההדגמה הראשונה של סוג המוצרים החדשים אשר ייצאו לשוק בעקבות העיסקה.

שתי החברות ישיקו את סביבת הפיתוח החדשה Arduino App Lab, שתאפשר לתכנת ולהריץ על-גבי כרטיסי המחשב של ארדואינו גם יישומים מבוססי לינוקס, פייתון (Python), תוכנות זמן אמת (Real‑time OS) ואפליקציות בינה מלאכותית. סביבת Arduino App Lab היא סביבה פתוחה כמו Arduino IDE האייקונית, אולם השילוב של עם סביבת הפיתוח של Edge Impulse מאפשרת לממש יישומי בינה מלאכותית כמו עיבוד קול, עיבוד תמונה, זיהוי ואיפיון תופעות חריגות, ועוד.

עולם המייקרים צריך לעכל את השינוי

פלטפורמת UNO Q מהווה תפנית חדשה באסטרטגיה של ארדואינו, שהתבססה על מערכות פשוטות וזולות, שהתמקדו ביישומי בקרה פשוטים. הכרטיס החדש מצוייד ביכולות של מחשב שלם בכרטיס: הוא כולל ממשק USB-C, מעבד CPU מהיר העובד במהירות של 2.0GHz (מבוסס Arm Cortex-A53), מעבד גרפי Adreno GPU, קישוריות אלחוטית Wi-Fi 5 במהירויות של 2.4/5GHz המאפשרות אפילו תכנות אלחוטי, קישוריות Bluetooth 5.1, זיכרון RAM בנפח של 4MB וזיכרון eMMC בנפח של 16GB או 32GB. יש אפילו יציאות ייעודיות לאודיו ולווידאו.

למעשה מדובר בשני מוצרים שונים המצויים על-גבי כרטיס אחד, כאשר ספריית Remote Procedure Call (RPC) מאפשרת לקשר בין המיקרו-בקר לבין המעבד המרכזי כדי לפתח יישומים חדשים הנשענים על שני העולמות. השקת המוצר החדש נעשתה בשיטה המאפיינת חברות ענק המספקות פלטפורמות המוניות: במקביל לפתיחת אתר ארדואינו לקבלת הזמנות, ניתן להזמין את כרטיס UNO Q גם אצל המפיצות הגלובליות המובילות את השוק, דוגמת Mouser, Digikey או RS Components.

המהלך הזה מעורר שאלות רבות בקרב לקוחות ארדואינו הוותיקים ובקרב הקהילה הנאמנה של מייקרים, מפתחי הספריות הפתוחות של פלטפורמת ארדואינו, ומאות היצרנים של כרטיסים תואמי ארדואינו. אומנם הוא מבטל את הפער בביצועים הקיים היום בין ארדואינו לבין מחשבי הכרטיס של Raspberi ובינה לבין המוצר הסיני הדינמי ESP32, אולם הוא מרחיק את החברה מהמיצוב המיוחד שבגללה הייתה כל-כך אהובה: ספקית כרטיס פשוט, זמין וזול מאוד – שעמד מאחורי הצלחתה העצומה.

 

AI21 של אמנון שעשוע חשפה מודל חשיבה לאבזרי קצה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מייסדי AI21 (מימין לשמאל): יואב שוהם, אורי גושן ואמנון שעשוע

חברת AI21 Labs של אמנון שעשוע, חשפה היום את מודל החשיבה (Reasoning) החדש, Jamba Reasoning 3B, שלהערכתה הוא מודל החשיבה הזעיר (עד 3 מיליארד פרמטרים) המהיר בעולם. בתחום הבינה המלאכותית מקובל להתייחס לשתי רמות עיבוד מרכזיות שונות: קיימת הפעולה המיידית של הסקה (Inference), המבוסס על ניתוח מיידי של מידע על-גבי רשת נוירונית שאומנה מראש. כך למשל, פעולת זיהוי תמונה היא הסקה, המבוססת על שימוש בתוצרים של מודל שאומן מראש. רמת החשיבה (Reasoning) נעשית ברמת הפשטה גבוהה יותר שבה המערכת מתמודדת עם בעיה כללית וזקוקה להפעיל גם כללי לוגיקה באמצעות מערכות מומחה. במקרה כזה, הסקה היא אחד מהמהלכים המתבצעים במסגרת הפעלת מודל חשיבה.

המודל מצטיין במתמטיקה, כתיבה וניתוח של קוד, ופועל בקצב גבוה פי 2-4 ממודלים מתחרים במכשירי קצה. מדובר החשיבה הראשון מסוגו בעולם המאפשר לבצע עבודה עם קונטקסט של יותר מ-250K טוקנים במכשירי קצה סטנדרטיים, דוגמת מחשבים ניידים וטלפונים. המודל זמין בקוד פתוח תחת רישיון Apache 2.0 דרך Hugging Face ,Kaggle ,llama.cpp ,Ollama ו-LM Studio. המודל מותאם לפיתוח יכולות בינה מלאטכותית במכשירי קצה ומערכות משובצות הזקוקות לעיבוד יעיל על-גבי המכשיר עצמו ללא תלות בענן. הוא מתאים למשימות הדורשות קונטקסט ארוך, כמו קריאה לפונקציות וכלים חיצוניים (Function Calling), פעולה במסגרת חוקים ומגבלות קשיחים (Policy Grounded Generation), מענה לשאלות על בסיס מסמכים מרובים, ניתוב בין מודלים וכלים, או ניתוח קוד. 

החברה מסרה שארכיטקטורת Jamba שהיא פיתחה, משלבת במודל השפה שכבות טרנספורמרים (עליו מבוססים הרוב המוחלט של מודלי השפה בעולם) לצד שכבות Mamba State Space, המפחיתה את צריכת הזיכרון פי 10 בהשוואה לשימוש בטרנספורמרים בלבד. חברת AI21 הוקמה בשנת 2017 על-ידי פרופ’ אמנון שעשוע, פרופ’ יואב שוהם והמנכ"ל אורי גושן (ממייסדי חברת Crowdx). עד היום גייסה יותר מ-336 מיליון דולר ממשקיעים אסטרטגיים דוגמת ‏NVIDIA‏, ‏Google ו-Intel. מוצרי החברה כוללים את משפחת Jamba של מודלי שפה ואת Maestro, שהיא פלטפורמה ליצירת וניהול סוכני AI.

וויביט ננו השלימה טייפ-אאוט במפעל הייצור של onsemi – מתקרבת לשלב ההסמכה התעשייתית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת וויביט ננו (Weebit Nano) הישראלית הודיעה על השלמת תהליך טייפ-אאוט (Tape Out) לשבבי ניסוי (test chips) במפעל הייצור של ענקית השבבים האמריקאית onsemi שבניו יורק. מדובר באבן דרך אסטרטגית בתהליך שילוב טכנולוגיית ה-ReRAM שפיתחה וויביט – זיכרון לא נדיף חדשני – בתוך פלטפורמת הייצור Treo של onsemi, המבוססת על תהליך 65 ננומטר BCD (Bipolar-CMOS-DMOS).

שלב הטייפ-אאוט, שמשמעותו העברת תכנון השבב לשלב הייצור הפיזי, מהווה צעד קריטי בדרך לאימות תעשייתי מלא, הידוע בשם qualification, הנדרש לפני ייצור מסחרי בקנה מידה רחב. השלמת השלב הזה מסמלת מעבר חשוב של וויביט מהמעבדה לשוק. במקום להסתפק בניסויים במתקני פיילוט, החברה הישראלית פועלת בתוך תהליך ייצור תעשייתי אמיתי של אחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם.

אם טכנולוגיית הזיכרון שלה תעבור בהצלחה את שלב ההסמכה, onsemi תוכל לשלב את רכיבי ה־ReRAM במוצרים הסופיים שלה – מה שיפתח בפני וויביט ערוץ מסחרי ישיר לשוקי האוטומוטיב, החישה והבקרה התעשייתית. בעקבות ההודעה עלתה מניית וויביט ננו, הנסחרת בבורסה של אוסטרליה (ASX), ב-25% בשבוע האחרון, והיא נסחרת לפי שווי שוק של 893 מיליון דולר אוסטרלי.

עבור וויביט, מדובר בהזדמנות לשלב את טכנולוגיית הזיכרון שלה ישירות במוצרים שבהם נדרשת אמינות גבוהה, עמידות לחום וצריכת אנרגיה נמוכה – תכונות מובהקות של ReRAM לעומת טכנולוגיות פלאש מסורתיות. פלטפורמת Treo של onsemi נחשבת לאחת המתקדמות בעולם בתחום השבבים האנלוגיים והמעורבים (analog and mixed-signal). היא מבוססת על תהליך BCD בגודל 65 ננומטר, המשלב רכיבים אנלוגיים מדויקים מסוג Bipolar, לוגיקה דיגיטלית מבוססת CMOS ורכיבי DMOS המיועדים לעבודה במתחים גבוהים. השילוב הזה מאפשר ל-onsemi לפתח שבבים מורכבים הכוללים גם עיבוד חכם וגם ממשקי הספק וחישה – תכונה חיונית במיוחד בתחומי הרכב, האנרגיה והתעשייה. הפלטפורמה נועדה לעבוד בטווח רחב של מתחים, עד 90 וולט, ובטמפרטורות גבוהות של עד 175 מעלות, ולכן מתאימה במיוחד לסביבות פעולה קשות שבהן נדרשת אמינות ממושכת לאורך שנים.

בתוך ההקשר הזה, טכנולוגיית הזיכרון של וויביט עשויה להשתלב במוצרים מגוונים של onsemi. רכיבי ReRAM משובצים יכולים לשמש בבקרי סוללות וממירי הספק לרכב חשמלי, שבהם יש צורך לשמור פרמטרים ותצורות גם לאחר כיבוי המערכת. בנוסף, הם עשויים להשתלב במערכות ADAS – מערכות סיוע מתקדם לנהג – הדורשות תגובה מהירה ואמינות גבוהה, או במערכות חישה ובקרה תעשייתיות הפועלות בטמפרטורות גבוהות.

יתרון של ReRAM הוא שהיא מאפשרת אחסון נתונים יציב ומהיר בתוך תהליך הייצור הקיים, ללא צורך במתח גבוה להפעלה או בשכבות חומר מורכבות, ולכן ניתן לשלב אותה ישירות בתהליכים מתקדמים כמו BCD. אם שלב האימות יסתיים בהצלחה, וויביט עשויה להפוך לשחקנית משמעותית בשרשרת האספקה של onsemi, ולראשונה להחדיר את טכנולוגיית הזיכרון שלה לשוק ההמוני.

עבור onsemi, שיתוף הפעולה עשוי לספק יתרון תחרותי בשוק רכיבי ה-SoC האנלוגיים והמעורבים, ולאפשר לה לשלב זיכרון מהיר, חסכוני ועמיד כחלק אינטגרלי ממוצריה. שתי החברות עשויות ליהנות מכך: onsemi תקבל רכיב חדשני המותאם לעולם הרכב והאנרגיה החכמה, וויביט תתקרב למימוש היעד המרכזי שלה – הפיכת טכנולוגיית ה-ReRAM למרכיב חיוני בדור הבא של השבבים המשובצים.

שניים ממייסדי סולאראדג’ משיקים את Square One Labs

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: עמיר פישלוב, יהונתן ביק ומיקי חפץ. קרדיט צילום: יום עומר]

שניים ממייסדי חברת סולאראדג' (SolarEdge), עמיר פישלוב ויואב גלין, יחד עם יהונתן ביק ומיקי חפץ, השיקו את Square One Labs – פלטפורמה חדשה שמשלבת בין קרן השקעות לחממה יזמית, במטרה להקים את דור הסטארטאפים הבא בתחומי האנרגיה, התעשייה והרובוטיקה בישראל.

החברה יוצאת לדרך עם גיוס של כ-30 מיליון דולר, בתמיכת רשות החדשנות וחברות אסטרטגיות מובילות במשק. הפלטפורמה פועלת במודל Venture Creation חדשני ומגובה על ידי חברות כמו דוראל אנרג'י-טק ונצ'רס, קבוצת בזן, אפקון, Elements VC וראד בינת.

לצד הקרן פועלת תוכנית Build, שמעניקה ליזמים מימון וליווי הדוק משלב הרעיון ועד הקמת החברה, תוך חיבור רציף לבעיות שוק אמיתיות וגישה ישירה לאתרי פיילוט ולקוחות עוגן.

עמיר פישלוב, מייסד ומנהל שותף ב־Square One Labs, אמר כי "הבינה המלאכותית הפכה את האנרגיה ממנוע נסתר לתנאי יסוד – ללא חשמל זמין, זול ויעיל, המהפכה פשוט לא מתרחשת. הקמנו את Square One Labs מתוך חזון להיות הפלטפורמה המובילה בישראל להנבטה והשקעה בחברות בתחומי האנרגיה, התעשייה והרובוטיקה. בישראל יש שילוב נדיר של יזמות, מצוינות מדעית וניסיון בבניית חברות גלובליות – ואת זה אנו מביאים לשולחן יחד עם שותפינו". לדבריו, הפלטפורמה כבר ביצעה השקעה ראשונה בחברת אנרגיה הפועלת במצב Stealth, ושני צוותים נוספים הצטרפו למסלול ה-Build והחלו בהקמת חברותיהם.

Venture Creation הוא מודל חדש לייזום חברות, שבו הגוף המשקיע לא רק מממן אלא גם שותף פעיל בהקמה – מגבש את הרעיון, מגייס צוות, מפתח את המוצר ומוביל את החברה עד עצמאותה. במילים אחרות, זו חממה וקרן הון־סיכון משולבות, שמקימות סטארטאפים “מבפנים”.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר כי "Square One Labs היא דוגמה מובהקת לדרך שבה אנחנו רוצים לראות מסגרות Venture Creation פועלות בישראל. מדובר ביזמים ומנהלים שכבר הוכיחו את עצמם בעבר ובונים פלטפורמה חדשנית שמחברת בין הקמה מובנית של חברות חדשות לבין יכולת השקעה אמיתית וחזקה. השילוב הזה מגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה של היזמים ומייצר פלטפורמה עם הבנה עמוקה בשוק ויכולת אמיתית להקים כאן חברות גלובליות פורצות דרך".

נובל לפיזיקה 2025: הניסוי מ-1985 שסלל את הדרך למחשב הקוונטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שבב שנבנה על-ידי NIST המדגים את אפקט ג'וזפסון. מקור: ויקי

האקדמיה המלכותית השוודית למדעים הכריזה אתמול (ג') כי פרס נובל לפיזיקה לשנת 2025 הוענק לשלושה חוקרים – ג׳ון קלארק מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה מאוניברסיטת ייל, וג׳ון מרטיניס מאוניברסיטת קליפורניה – על ניסויים חלוציים שביצעו באמצע שנות השמונים, שהוכיחו כי תופעות קוונטיות יכולות להתקיים גם במערכות גדולות הניתנות למדידה ישירה. הניסויים נערכו בשנים 1984-1985 והראו לראשונה כי מעגלים חשמליים שלמים מסוגלים לנהוג לפי חוקי המכניקה הקוונטית. התגלית הזו פתחה את הדרך למחשבים ולחיישנים קוונטיים ולדור הבא של הטכנולוגיה הפיזיקלית.

בלב המחקר עומדת תופעת "החצייה הקוונטית" (Quantum Tunneling): מצב שבו מערכת מצליחה לעבור דרך מחסום אנרגטי שאמור היה לעצור אותה על פי החוקים הקלאסיים. כדי להמחיש זאת יצרו החוקרים מעגלים חשמליים המכילים רכיב זעיר הקרוי "מעבר ג'וזפסון", שבו שני מוליכי-על מופרדים בשכבה דקה של מבודד. כשהמעגל מקורר לטמפרטורות קרובות לאפס המוחלט, מתנהגים האלקטרונים בתוכו כיישות קוונטית אחת, והמערכת כולה יכולה "לקפוץ" בין שני מצבים אנרגטיים מבלי לעבור את המחסום בדרך הרגילה – תופעה שהייתה עד אז מוכרת רק מעולם החלקיקים התת־אטומיים.

הניסויים הראו כי המעגלים הללו לא רק מציגים יכולת חצייה קוונטית, אלא גם סופגים ופולטים אנרגיה במנות מדויקות. כלומר, הם מצייתים לאותם כללים של תורת הקוונטים השולטים באטומים ובפוטונים. המעבר הזה בין העולם הזעיר לעולם המקרוסקופי היה נקודת מפנה היסטורית בפיזיקה הניסויית, משום שהוא ביטל את הגבול החד שבין שני התחומים האלה, והוכיח שאפשר לבנות רכיבים בגודל הנראה לעין, אולם המתנהגים לפי עקרונות קוונטיים.

מיסוד הדרך למחשוב קוונטי

המעגלים שיצרו השלושה היוו את הבסיס למה שיתפתח בשנות האלפיים ללבו של המחשב הקוונטי: קיוביט מבוסס מוליך-על. הרעיון הפשוט אך המהפכני היה להפוך את המעגל החשמלי הקוונטי ליחידת חישוב, שבה הזרם יכול לזרום בשני כיוונים בו־זמנית, ממש כפי שחלקיק יכול להימצא בשני מצבים בו־זמנית. במקום ביט קלאסי שמייצג אפס או אחד, קיוביט כזה מייצג גם וגם, ומאפשר למחשב לבצע חישובים במקביל בקנה מידה עצום.

ג׳ון מרטיניס, אחד הזוכים, הוביל בהמשך את קבוצת הפיזיקאים של גוגל שבנתה את המעבד הקוונטי Sycamore, שהיה המחשב הראשון שהדגים עליונות קוונטית בכך שביצע חישובים שמחשב קלאסי היה מתקשה להשלים בזמן ריאלי. מישל דבורה פיתח באוניברסיטת ייל את תחום ה-Circuit QED, שבמסגרתו מחוברים הקיוביטים לשדות מיקרוגל המאפשרים שליטה וקריאה מדויקת של מצבם. ג׳ון קלארק היה מהראשונים שהראו כי ניתן למדוד אותות מגנטיים זעירים באמצעות רכיבי SQUID רגישים ברמות קוונטיות – טכנולוגיה המשמשת גם כיום ב-MRI וברפואה גרעינית.

קפיצת מדרגה הנדסית

מעבר לחשיבות המדעית, העבודה של השלושה הייתה גם הישג הנדסי עצום. כדי לצפות בתופעות הללו נדרשו מערכות המורידות את הטמפרטורה לאלפיות המעלה, מיגון אלקטרומגנטי כמעט מוחלט ומכשירי מדידה ברמת רגישות חסרת תקדים. כל אלה הפכו מאז לכלים הסטנדרטיים של תעשיית המחשוב הקוונטי. פרס נובל השנה הוא אפוא הכרה בכך שהקוונטים חדלו להיות תופעה אזוטרית של עולם החלקיקים, והפכו לתשתית טכנולוגית הנדסית. בזכות קלארק, דבורה ומרטיניס, המעבר ממדע תיאורטי למערכות קוונטיות מעשיות הושלם, ומכאן נולדה אחת המהפכות המשמעותיות ביותר של העידן הנוכחי: המחשב הקוונטי.

AMD ו-OpenAI בשותפות ענק בהיקף 6 ג׳יגה-וואט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"לית AMD, ליסה סו, בהשקת המוצרים החדשים. מקור: AMD]

חברת AMD הודיעה אתמול (ב') על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי רחב היקף עם OpenAI, שבמסגרתו תפרוס OpenAI תשתיות מחשוב המבוססות על מעבדי AMD בהיקף של עד 6 ג׳יגהוואט GPU. זהו אחד ההסכמים הגדולים בתולדות תעשיית השבבים לבינה מלאכותית – מהלך שצפוי להניב ל-AMD עשרות מיליארדי דולרים בהכנסות ישירות. לפי דיווח בסוכנות רויטרס, הערכות פנימיות ב-AMD מדברות על פוטנציאל של יותר מ-100 מיליארד דולר בארבע השנים הבאות, כאשר ההסכם עם OpenAI הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים.

אם נשווה את היקף הפרויקט למונחים תפעוליים, שישה ג׳יגהוואט של GPU משמעם עשרות אלפי מאיצים גרפיים – פריסה בקנה מידה חסר תקדים גם בהשוואה למרכזי הנתונים הגדולים בעולם. מדובר בהרחבת תשתית עצומה שתאפשר ל-OpenAI להפעיל דורות עתידיים של מודלי GPT בהיקפים שלא נראו בעבר.

בלב ההסכם עומדים המאיצים החדשים מסדרת AMD Instinct MI450 – הדור הבא של מאיצי הבינה המלאכותית של החברה, שעתיד להחליף את דגם MI300 הקיים. לפי ההודעה, הפריסה הראשונה בהיקף של 1 ג׳יגהוואט תתבצע במחצית השנייה של 2026, ותשתמש ב-MI450, אשר פותח בשיתוף פעולה הנדסי עם OpenAI. OpenAI תהיה הלקוחה הראשונה בעולם שתפרוס את הדור החדש, מה שמעניק לה יתרון גישה מוקדמת לטכנולוגיית המאיצים המתקדמת ביותר של AMD.

AMD מצהירה כי ה-MI450 יספק שיפור דו-ספרתי בביצועי עיבוד וביעילות האנרגטית לעומת הדור הקודם, עם יכולת תמיכה במודלים גדולים יותר ובקצב תקשורת גבוה יותר בין יחידות העיבוד. החברה מבטיחה כבר כעת פריסה רחבה של המאיצים החדשים בתשתיות בינה מלאכותית מתקדמות, כחלק ממהלך רב-שנתי שבו היא שואפת למצב את עצמה כספקית מרכזית של כוח מחשוב עולמי.

ההסכם עם OpenAI משתרע מעבר ל-MI450 וכולל גם את הדורות העתידיים של מאיצי ה-AI של AMD, שיפותחו בין השנים 2026 ל-2028, ויתבססו על ארכיטקטורות חדשות לגמרי שתוכננו במיוחד לעומסי AI בקנה מידה של טריליוני פרמטרים.

OpenAI תהפוך לבעלת מניות מרכזית ב-AMD

בנוסף להיבט העסקי, AMD העניקה ל-OpenAI אופציות לרכוש עד 160 מיליון מניות של AMD במחיר מימוש של סנט אחד בלבד למניה. אם ימומשו במלואן, האופציות יעניקו ל-OpenAI חזקה של כ-10% ממניות AMD – נתון יוצא דופן ביחסי ספק-לקוח בתעשיית השבבים. האופציות יבשילו בהדרגה לפי אבני דרך עסקיות וטכנולוגיות, ובהן השלמת פריסת כל 6 הג׳יגהוואט של המאיצים. המהלך נועד לייצר שילוב אינטרסים הדוק בין שתי החברות: מצד אחד, ל-OpenAI יש אינטרס ברור לראות את מעבדי AMD הופכים לחלק אינטגרלי מתשתיות הבינה המלאכותית העולמיות; ומצד שני, אפשר לראות בכך גם הנחה עקיפה משמעותית על רכישת המעבדים עצמם – שכן OpenAI מקבלת תמורה הונית ניכרת בדמות מניות, ההופכות את העלות הכוללת של הפרויקט לאטרקטיבית יותר מבחינה פיננסית.

“הביקוש לעוצמת מחשוב עבור AI גדל בקצב חסר תקדים,” אמרה ליסה סו, מנכ"לית AMD. “השותפות עם OpenAI ממקמת את טכנולוגיות ה-Instinct שלנו בלב התשתיות של הדור הבא.” מנכ״ל OpenAI, סם אלטמן, הוסיף כי “AMD מציגה חדשנות הנדסית יוצאת דופן. השילוב בין כוח המחשוב שלה לבין המודלים שלנו יאפשר לנו להאיץ משמעותית את הפיתוח של מערכות ה-AI הבאות”.

סוף סוף תחרות לאנבידיה?

ההודעה חוללה תגובה מיידית בשווקים: מניית AMD זינקה ביותר מ-25% ביום המסחר שלאחר ההכרזה, בעוד מניית NVIDIA נחלשה קלות. האנליסטים רואים בכך רגע תפנית היסטורי – לראשונה, AMD מציבה את עצמה כאלטרנטיבה אמיתית וברת-קיימא ל-NVIDIA בעולם הבינה המלאכותית.

מעבר להיבט הטכנולוגי, ההסכם ממקם את AMD כשחקנית מרכזית בשרשרת הערך של AI, ומאותת על עידן חדש שבו שוק המאיצים הגרפיים עובר מהגמוניה של ספק יחיד לתחרות רב-קוטבית. המהלך ממחיש כיצד הגבולות בין שבבים, ענן והון הולכים ומיטשטשים. עבור AMD – זו הזדמנות לשבור את מונופול ה-GPU של NVIDIA; ועבור OpenAI – זהו ביטוח חומרתי ודלק צמיחה לשנים הקרובות. בעולם שבו עוצמת המחשוב הפכה למטבע החדש של הכלכלה הדיגיטלית, הברית הזו מסמנת את תחילתו של עידן מאוזן יותר באקו-סיסטם של ה-AI.

צבי מרום יוצא מ-BATM, ביחד עם החברה הרומנית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל BATM, מוטי נגר. צילום: אביתר נגר

חברת באטמ (BATM) מהוד השרון חתמה על הסכם למכירת החברה הבת הרומנית, AMS 2000 Trading Impex, לצבי מרום תמורת כל מניותיו בקבוצת באטמ. עם השלמת העיסקה, לאחר אישור אסיפת בעלי המניות, יפסיק מרום להחזיק במניות באטמ, ויתפטר מחברותו בדירקטוריון החברה. צבי מרום היה ממייסדי באטמ בשנת 1992 ושימש כמנכ"ל החברה עד ינואר 2023. גם היום הוא אחד מבעלי המניות הגדולים ומחזיק בכ-22.2% ממניות הקבוצה.

חברת AMS עוסקת בייבוא והפצת ציוד מעבדות, חומרים ופתרונות דיאגנוסטיקה לשוק הרומני. היא מעסיקה כ-100 עובדים במספר משרדים, מחסן ומעבדות ברומניה. בשנת 2024 הסתכמו מכירותיה בכ-34.2 מיליון דולר. העיסקה מבוססת על הערכת שווי של כ-23.7 מיליון דולר, שהיא גם השווי של כל מניות מרום ב-BATM. החברה מסרה שההצעה של מרום הייתה טובה יותר מהצעה מתחרה שהוגשה לרכישת AMS. העיסקה איננה כוללת שתי מעבדות הנמצאות כיום בבעלות AMS, המבצעות בדיקות בתחומי הגנטיקה, מיקרוביולוגיה, כימיה ואיכות הסביבה, ואחראיות לכ-11% ממכירותיה.

התמקדות בתחומי ליבה מוגדרים

המעבדות האלה יופרדו מ-AMS לפני השלמת העיסקה, ויימכרו בנפרד. מנכ"ל BATM, מוטי נגר, אמר שהעיסקה עם צבי מרום היא צעד משמעותי נוסף בתהליך הארגון מחדש של BATM, המיועד למקד את החברה בתחומי ליבה של פיתוח וייצור מערכות תקשורת וסייבר, ומכשור רפואי לבדיקות מעבדה. "זו תהיה העיסקה הרביעית ב-2025 במסגרת מכירת פעילויות שאינן בליבת העסקים של החברה. אנחנו ממשיכים להתקדם בתהליך היציאה מתחומים שאינם בליבת הפעילות, ומתקדמים בפיתוח פעילויות הליבה, במיוחד בתחומי הצפנת תקשורת (network encryption) ומחשוב בקצה הרשת (edge computing)".

חברת באטמ נסחרת בבורסה של לונדון ובבורסת תל אביב. בעקבות ההודעה עלתה מנייתה בכ-3.3% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-323 מיליון שקל. במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-60.4 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 58.9 מיליון דולר במחצית 2024. תחום התקשורת והרשתות היה אחראי למכירות של 6.6 מיליון דולר, תחום הסייבר תרם 5.1 מיליון דולר למכירות, ותחום הדיאגנוסטיקה, הכולל את החברה הבת AMS, תרם כ-20.6 מיליון דולר למכירות החברה. בחודש אוגוסט 2025 היו בקופת החברה 27 מיליון דולר. פירוש הדבר שעיסקת צבי מרום צפויה כמעט להכפיל את היקף ההון שבידי החברה.

שיא של 71 מיליארד דולר במיזוגים ורכישות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל SNC, אבי חסון. "השוק נמצא בתהליך שינוי"

תעשיית הטכנולוגיה הישראלית שוברת בשנת 2025 שיאים בתחום במיזוגים והרכישות, במקביל לירידה במספר עסקאות גיוס ההון. כך עולה מהדו"ח האחרון של ארגון Startup Nation Central – SNC. ברבעון השלישי 2025 גייסו חברות הסטארט-אפ 2.4 מיליארד דולר ממשקיעים פרטיים. זו ירידה של 38% בהשוואה לרבעון השני 2025 ועלייה של 9% בהשוואה לרבעון המקביל 2024. יחד עם זאת, מספר עסקאות הגיוס שבוצעו ירד ב-24% בהשוואה לרבעון השני 2025, והסתכם ב-141 עסקאות.

מדובר בירידה של כ-38% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. המגמה הזו נמשכת לאורך כל השנה: בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025, גייסו חברות הטכנולוגיה 11.9 מיליארד דולר. מדובר בעליחיה של 13% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אולם ההשקעות בוצעו 569 חברות בלבד, בהשוואה ל-725 חברות אשתקד. עורכי הסקר מצאו נתון נוסף, שעשוי לעורר דאגה: מספר המשקיעים שהשתתפו בסבבי הגיוס נמצא בירידה: ברבעון השלישי רק 230 משקיעים היו פעילים. זוהי ירידה של 23% בהשוואה לרבעון השני, והמספר הנמוך ביותר של משקיעי פעילות מאז תחילת 2024.

בתחום פעילות המיזוגים והרכישות, התמונה שונה לחלוטין: הרבעון השלישי הסתכם בשיא של 31.8 מיליארד דולר, בזכות עסקת מכירת CyberArk לחברת Palo Alto Network האמריקאית תמורת כ-25 מיליארד דולר. זוהי עסקת הרכישה השנייה בגודלה בהיסטוריה של ההייטק הישראלי. העיסקה הגדולה ביותר של ההייטק נעשתה בחודש מרץ 2025, ובמסגרתה רכשה גוגל את Wiz הישראלית תמורת 32 מיליארד דולר. בזכות שתי עסקאות הענק האלו, היקף המיזוגי והרכישות בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025 הגיע לשיא של 71 מיליארד דולר. 

מנכ"ל SNC, אבי חסון, אמר שהנתונים של הרבעון השלישי מדגישים שהשוק נמצא בתהליך שינוי. "בעוד שעסקאות המימון ומספר המשקיעים נמצאים בירידה, המיזוגים והרכישות הגיעו לשיאים היסטוריים. אנחנו רואים פחות סבבי גיוס הון, אולם הגיוסים הקיימים הם גדולים יותר ומלמדים על הביטחון של המשקיעים בחברות המבוססות הנמצאות על סף צמיחה".

ה-FDA אישר את אייסקיור לטיפול בסרטן השד

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אייסקיור (IceCure Medical) הישראלית, שפיתחה מערכת זעיר-פולשנית להשמדת גידולים סרטניים באמצעות הקפאתם בחנקן נוזלי, הודיעה בסוף השבוע כי ה-FDA אישר את השימוש במערכת ה-ProSense של החברה לטיפול בסרטן שד. ההתווייה מתייחסת לנשים מעל גיל 70 שאובחנו עם סרטן שד בשלבים מוקדמים ובעל סיכון נמוך. לפי הערכת החברה, מדי שנה מאובחנות בארצות הברית כ-36 אלף נשים עם סוג סרטן השד הכלול בהתווייה.

האישור מהווה את אבן הדרך הרגולטורית המשמעותית ביותר בתולדות אייסקיור, שכן זהו הטיפול הראשון והיחיד המבוסס על טכנולוגיית הקפאה ("קריואבלציה") שקיבל אישור FDA לטיפול בסרטן שד. מניית החברה הגיבה להודעה בעלייה של למעלה מ-17% במסחר המאוחר בנאסד"ק.

האישור מתבסס על תוצאות המחקר הקליני ICE3 שערכה החברה. זהו המחקר הנרחב ביותר שנערך עד כה לבחינת טיפול בקריואבלציה בגידולי שד בשלב מוקדם. המחקר, שנמשך חמש שנים והתקיים ב-19 מרכזים רפואיים בארצות הברית, כלל 206 נשים שאובחנו עם סרטן שד בסיכון נמוך. התוצאות הצביעו על שיעור של 96.3% ללא חזרת מחלה, ללא תופעות לוואי חמורות הקשורות למכשיר, ובשביעות רצון גבוהה מצד המטופלות – גם מבחינת התוצאה הקוסמטית. הממצאים פורסמו בכתב העת המדעי Annals of Surgical Oncology, והיוו בסיס מרכזי בהחלטת ה-FDA.

יתרון של 5 שנים על פני המתחרים

האישור התקבל לאחר הצבעה של ועדת מומחים (Advisory Panel) שהקים ה-FDA במיוחד לצורך זה. בהחלטת הוועדה צוין כי כל חברה מתחרה שתבקש לקבל אישור לשיווק מערכת דומה לא תוכל לעשות זאת במסלול המקוצר של 510(k), אלא תידרש לערוך ניסוי קליני עצמאי ולהציג נתונים קליניים מבוססים. בכך זוכה אייסקיור ביתרון תחרותי משמעותי – שנאמד בלפחות חמש שנים – על פני מתחרותיה הפוטנציאליות.

במקביל לאישור, החברה נערכת להקמת צוות מכירות בארצות הברית ולתחילת המסחור המסחרי של המערכת. כחלק מתנאי האישור, היא תבצע מחקר Post Market Study שייערך לאחר תחילת השיווק. באייסקיור רואים בכך יתרון אסטרטגי, מאחר שהמחקר צפוי להתבצע בשיתוף מוסדות רפואיים מובילים בארצות הברית ולתרום להטמעת הטכנולוגיה בשטח.

לחברה כבר קיים כיסוי ביטוחי ראשוני תחת קוד CPT3, המאפשר החזר חלקי על הטיפול, צעד שצפוי להקל על אימוץ השיטה בקרב בתי חולים ורופאים. בנוסף, למערכת של אייסקיור יש כבר אישור CE באירופה ואישור אמ"ר ממשרד הבריאות בישראל. עם זאת, באייסקיור מעריכים כי אישור ה-FDA יגדיל את קצב האימוץ גם בשווקים שבהם כבר קיים אישור רגולטורי, וכן יסייע לקידום קבלת אישור רגולטורי ביפן – אחד משווקי היעד המרכזיים של החברה.

בשיחה עם Techtime אמר מנכ"ל החברה, אייל שמיר: "המיקוד העיקרי שלנו בשנים האחרונות הוא בסרטן השד, מאחר שלמערכת שלנו יש יתרון טכנולוגי וכלכלי מובהק בסוג זה של סרטן. לאישור הזה יש משמעות רחבה לכל תחום הטיפול בסרטן שד. כעת, לאחר קבלת האישור הרגולטורי, אנחנו עוברים לשלב הביצוע ומתכוונים להאיץ את מאמצי המסחור בארצות הברית. הטיפול שלנו מציע חלופה ללא ניתוח לנשים מעל גיל 70 שאובחנו בסרטן שד מוקדם".

הזרמת חנקן נוזלי ישירות לתוך הגידול

אייסקיור, שנוסדה בשנת 2006, פיתחה מערכת המבוססת על טכנולוגיית Cryoablation, שבה משמידים את הגידול באמצעות הקפאה מבוקרת. ההליך מתבצע באופן זעיר-פולשני, באמצעות החדרה של מחט דקיקה – המוגנת ב־11 פטנטים – אותה מנווט הרופא אל הגידול בהנחיית אולטרה-סאונד, או בהדמיית CT במקרה של גידולים בכבד, בריאות או בעצמות. עם הגעת המחט לגידול, מוזרם אליה חנקן נוזלי שמקפיא את הרקמה הסרטנית מבלי לפגוע ברקמות הבריאות שסביבה.

ההליך נמשך כ־20 עד 40 דקות בלבד, מתבצע לרוב בהרדמה חלקית ואינו מחייב חדר ניתוח. בניגוד למרבית הטיפולים המתחרים, המתבססים על גזים נדירים כמו ארגון והליום – יקרים יותר ובעלי טווח הקפאה מוגבל – מערכת ה־ProSense פועלת באמצעות חנקן נוזלי, שמאפשר טיפול יעיל יותר עם פחות מחטים ופחות סיבוכים. חשוב לציין כי טיפול בקריואבלציה יעיל בעיקר בגידולים בשלבים מוקדמים, ולכן אבחון מוקדם הוא תנאי קריטי להצלחת ההליך.

בשנים האחרונות ממקדת אייסקיור את מאמציה העסקיים והקליניים בהתווייה לטיפול בסרטן שד מוקדם, מתוך הערכה כי במקרים אלו למערכת שלה יש את היתרונות היחסיים הבולטים ביותר – הן בזכות שיעורי ההחלמה הגבוהים, והן בזכות העובדה שהטיפול אינו כרוך בכריתה חלקית של השד ואינו פוגע במראהו.

הירשמו לניוזלטר שלנו

הרשמה לניוזלר השבועי

שם(חובה)
אימייל(חובה)
פרטיות(חובה)

חברות השבבים גייסו 5.5 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תעשיית השבבים הישראלית צומחת בההדרגה מאז אמצע שנוות ה-70, והולידה חברות בעלות השפעה עמוקה על השוק הישראלי. אולם השינויים התכופים בשוק והמהפיכות הטכנולוגיות המאפיינים את התעשייה הזו, גורמים לכך שעתיד התעשייה טמון בסביבה רחבה ודינמית של חברות הזנק אשר מביאות לשוק רעיונות חדשים וטכנולוגיות פורצות דרך. בתחום הזה קיימת בישראל סביבה תוססת מאוד של חברות קטנות בעלות טכנולוגיה עמוקה. בעקבות מחקר שוק שבוצע על-ידי Earth & Beyond Ventures ו־Deloitte Catalyst, הן פירסמו את מפת הסטארט-אפים של תעשיית השבבים בישראל.

70% מהמועסקים עובדים במרכזי הפיתוח של חברות זרות

מהמפה עולה שמדובר בסביבה תוססת הכוללת כ-70 חברות הזנק, אשר גייסו עד היום סכום כולל של כ-5.5 מיליארד דולר. חברות הסטארט-אפ הישראליות מתמקדות במספר תחומים מובחנים.

מעבדים ופתרונות עיבוד: 22 חברות שגייסו 1.8 מיליארד דולר. הן מפתחות שבבים להרצת פקודות ולעיבוד נתונים. בקטגוריה זאת נכללים תחומים כמו שבבים למודלי AI ושיטות חדשות של מחשוב דוגמת מחשוב אופטי, קוונטי, נוירומורפי ועוד.

חישה וצילום: 17 חברות שגייסו 2 מיליארד דולר, המפתחות חיישנים הקולטים אותות מהעולם הפיזי וממירים אותם לנתונים דיגיטליים.

תקשורת: 10 חברות שגייסו קרוב למיליארד דולר. הן מפתחות שבבים להעברת וקבלת נתונים בין מכשירים, מערכות או תשתיות.

זיכרון: 5 חברות שגייסו 350 מיליון דולר, אשר מפתחות שבבים האוגרים או שולפים נתונים דיגיטליים במהלך החישוב, לשימוש מיידי או ארוך טווח.

הספק: 4 חברות שגייסו כ-90 מיליון דולר לפיתוח שבבים המווסתים, ממירים או מנהלים אנרגיה חשמלית לצורך ייעול וייצוב פעולת המערכת.

תשתיות שבבים: 12 חברות שגייסו 220 מיליון דולר, אשר מתמקדות בחדשנות לאורך שרשרת האספקה של ייצור שבבים.

החברות האלה הן מרכיב חשוב בתעשייה בוגרת שבתוכה הן פועלות. התעשייה הזו כוללת כיום כ-200 חברות גדולות ומבוססות המעסיקות כ-45,000 עובדים (כמעט רבע מהם עובדי אינטל ישראל). רבע מהחברות הן מרכזי מחקר ופיתוח של חברות בינלאומיות גדולות המעסיקים כ-70% מהעובדים בתעשייה. חלק ממרכזי הפיתוח האלה מבוסס על חברות ישראליות שנמכרו, דוגמת מלאנוקס, הבאנה לאבס, אנאפורנה, סלנו, גלילאו ואחרות.

תעשיית השבבים בארץ כוללת גם שני מפעלי ייצור שבבים (אינטל וטאואר). אחת מההצלחות הגדולות של התעשייה הישראלית היא בתחום המטרולוגיה – מערכות לבדיקות ומדידות איכות במהלך ייצור השבבים. בתחום הזה, להערכת מחברי הדו"ח, חברות ישראליות דוגמת נובה וקמטק, ומרכזי פיתוח זרים דוגמת אפלייד מטיריאלס, KLA וברוקר, אחראים לכ-30% מהשוק העולמי.

 

C2A Security הירושלמית רוכשת את Vigilant Ops

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל C2A Security. קדדיט: יח"צ]

חברת הסייבר הירושלמית C2A Security הודיעה על רכישת Vigilant Ops האמריקאית, במטרה לחזק את יכולותיה בניהול רכיבי תוכנה (SBOM) ולהעמיק את פעילותה בשווקים עתירי רגולציה כמו מכשור רפואי, טלקום וביטחון. הרכישה נועדה לשלב בין טכנולוגיית ניתוח ההקשר (Contextual AI) של C2A, שמאפשרת לזהות סיכוני אבטחה בהתאם להקשר התפעולי של המוצר, לבין מומחיותה של Vigilant Ops בניהול רכיבים וציות רגולטורי. המיזוג בין שתי הפלטפורמות צפוי לספק ללקוחות תשתית אחודה לניהול אבטחה, שקיפות וציות. סכום הרכישה לא נמסר.

Vigilant Ops הוקמה בשנת 2019 בפיטסבורג, פנסילבניה, על ידי קן זלבסקי (Ken Zawalsky), והיא נחשבת למובילה בתחום ניהול ה-SBOM, תחום שהפך קריטי בעידן שבו כל מוצר תוכנה מבוסס על מאות ואף אלפי רכיבי קוד פתוח וצד שלישי. הפלטפורמה שלה מאפשרת לארגונים ליצור ולנהל רשימות רכיבים מדויקות, לזהות פגיעויות, לעקוב אחר "תלותים" (dependencies) ולשתף מידע עם רגולטורים וספקים באופן מאובטח.

מעניין לציין כי בשש שנות פעילותה גייסה החברה פחות מ-5 מיליון דולר, והיא מעסיקה כ-15-20 עובדים. החברה מתמקדת בעיקר בתעשיית הבריאות והמכשור הרפואי, ומספקת פתרונות המסייעים לעמידה בתקנות ה-FDA וה-EU MDR. בין לקוחותיה ניתן למנות את Bayer ו-Ascensia, והיא נחשבת לאחת החלוצות בהפיכת ה-SBOM לכלי ניהולי ורגולטורי תקני.

C2A Security, שהוקמה ב־2016 על ידי היזם מיכאל דיק, מפתחת פלטפורמת אבטחת מוצר מבוססת בינה מלאכותית, המיועדת לחברות הפועלות בסביבות עתירות רגולציה. בליבת הפתרון שלה נמצאת טכנולוגיית Contextual AI, שמטרתה להעריך סיכונים באופן מבוסס הקשר. במקום להציג רשימה סטטית של חולשות, המערכת בוחנת כל רכיב תוכנה על פי מיקומו במבנה המוצר, תפקידו בתהליך התפעולי, תנאי ההפעלה וההשפעה האפשרית על בטיחות או זמינות. הגישה הזו מאפשרת לתעדף טיפול בחולשות לפי משמעותן בפועל, לזהות תלותים בין רכיבים ולספק תמונה עדכנית של הסיכון האמיתי במוצר בזמן נתון. בין לקוחות החברה נמנים BMW Group, Daimler Truck AG, Siemens ו-NVIDIA.

שילוב הנתונים שמספקת Vigilant Ops — בהם SBOM מדויקים, היסטוריית גרסאות, הצהרות חולשות (VEX) ומידע על שרשראות אספקה — יזין את מנוע ה־Contextual AI של C2A, ויאפשר לו להצליב בין פרטי רכיבים לאיומים בזמן אמת. בדרך זו ניתן יהיה להבחין בין חולשות תיאורטיות לכאלו שמייצגות סיכון ממשי במוצר, לייעד עדיפויות תיקון מדויקות ולספק ראיות תאימות אוטומטיות.

במוצרי מכשור רפואי, למשל, המשמעות היא קיצור משמעותי בזמני תגובה רגולטוריים וביכולת לשמור על בטיחות מטופלים תוך שמירה על קצב פיתוח מהיר. מבחינה אסטרטגית, הרכישה מחזקת את C2A כמי שמובילה את המעבר מאבטחת תוכנה מבוססת רשימות לאבטחה מבוססת הקשר — גישה אינטליגנטית יותר שמחברת בין נראות, ציות ותגובה בזמן אמת.

מנכ"ל C2A Security, רועי פרידמן, אמר כי הרכישה מהווה שלב נוסף בהתרחבות הגלובלית של החברה לשווקים עתירי רגולציה כמו מדטק וביטחון, "בעידן שבו איומי הסייבר מתגברים והרגולציה נעשית נוקשה יותר." לדבריו, "שילוב הטכנולוגיה של Vigilant Ops יאפשר לנו לספק למפתחים את הכלים והשותפויות הנחוצים לפיתוח מוצרים מאובטחים בקנה מידה רחב, ולהוכיח את הסקלביליות של פלטפורמת אבטחת המוצר שלנו לתעשיות מגוונות."

 

Commcrete מגייסת 29 מיליון דולר ומציבה סטנדרט חדש לתקשורת לוויינית טקטית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Commcrete הישראלית, שהוקמה ב-2022 על ידי שלושה יוצאי יחידת 81, הודיעה על גיוס של 29 מיליון דולר לפיתוח מערכות תקשורת לוויינית טקטיות. סבב A בהיקף של 21 מיליון דולר הובל על ידי Greenfield Partners בהשתתפות Redseed Ventures ומשקיעים קיימים, והוא מצטרף לסבב סיד קודם של 8 מיליון דולר שבו השתתפו פרופ’ אמנון שעשוע ו-Q Fund. החברה מעסיקה כיום כ-40 עובדים בישראל ובארצות הברית ותשתמש בהשקעה כדי להרחיב את פעילותה הגלובלית באירופה, בצפון אמריקה, במזרח הרחוק ובאוסטרליה, לצד הגדלת מרכז הפיתוח בישראל.

Commcrete פועלת בתחום ה־SATCOM-on-the-Move, תקשורת לוויינית קריטית ניידת לגורמי ביטחון, כוחות מיוחדים וצוותי חירום. כיום תחום זה עדיין נסמך על מערכות כבדות ומסורבלות, עם אנטנות גדולות ותחנות פריסה מורכבות, שמתקשות לספק מענה אמין בדיוק כשהשטח הופך דינמי ובלתי צפוי. את המגבלה הזו חוו המייסדים מקרוב בשירותם ביחידות מבצעיות, כאשר אובדן קשר ברגעים קריטיים הפך לאיום ממשי על חיי אדם. הניסיון הזה הוא שדחף אותם לפתח גישה חדשה לתקשורת לוויינית – כזו שמביאה את הכיסוי הגלובלי אל תוך מערכות קלות, קומפקטיות וניידות, שמאפשרות המשכיות מבצעית גם בתנאים הקשים ביותר.

בלב הטכנולוגיה של Commcrete עומד עיקרון אחד: לקחת את השפה הפשוטה והמיידית של מכשירי קשר ולחבר אותה לכיסוי הגלובלי והאמין של לוויין. כל אחד מהמוצרים של החברה מתרגם את החיבור הזה לצורה אחרת – מהתאמת רדיו קיים, דרך תחנת תקשורת עצמאית ועד מכשיר אישי קומפקטי. הראשון שבהם הוא סדרת Flipper TS, רכיב שמתחבר למכשיר קשר קיים והופך אותו באופן מיידי ליחידת SATCOM. המשתמש לא צריך לשנות את דפוסי השימוש שלו – רדיו PTT סטנדרטי ממשיך לעבוד בדיוק כפי שהכיר, אך כשהטווח הקרקעי מסתיים, ה־Flipper מרים את השיחה לערוץ לווייני באופן שקוף לחלוטין. הסדרה כוללת יחידות ידניות זעירות במשקל כ־150 גרם בלבד לצד גרסאות לרכב, לים ולאוויר, כולן עם טווח טמפרטורות פעולה קיצוני וצריכת הספק נמוכה במיוחד. המשמעות היא שחייל, כבאי או עובד תשתיות יכולים להמשיך לעבוד עם הציוד המוכר להם, אך לפתע לקבל גב לווייני שמרחיב את התקשורת שלהם לאלפי קילומטרים.

המוצר השני, Stardust SD, הוא כבר תחנת תקשורת עצמאית שאינה זקוקה לרדיו חיצוני. בתוך מכשיר אחד קומפקטי נמצאים כל רכיבי ה־SATCOM הנדרשים: אנטנה, GPS, מודול להעברת קול, הודעות טקסט, קבצים ושידור אותות מצוקה. שבב ייחודי שפותח על ידי Commcrete מאפשר לכל היכולות הללו לפעול בו־זמנית על ערוץ לווייני יחיד, כך שמפקד יחידה או רכב פיקוד יכולים לנהל רשת שלמה מתוך מכשיר קטן יחסית, בלי תלות באנטנות כבדות או בפריסה מורכבת. החיבור למערכות C4I כמו ATAK הופך את Stardust לכלי מרכזי בשדה הקרב ובפעולות חילוץ, כזה שמציג על מפה חיה את כל נקודות הכוח ומספק בקרה רציפה גם כשמערכות רגילות קורסות.

השלישי, Bittel, מביא את יכולות התקשורת הלוויינית עד לרמת המשתמש הבודד. זהו מכשיר כיס זעיר במשקל של מאות גרמים בודדים בלבד, שמאפשר לבצע שיחות PTT קצרות, לשלוח הודעות טקסט ולשדר מיקום או אות SOS בלחיצת כפתור. הוא אינו מחובר לרדיו קיים אלא מתפקד כיחידה עצמאית, ולעיתים משולב עם סמארטפון באמצעות Bluetooth כדי להעניק ממשק נוח יותר. כך מטייל בודד במדבר, נהג משאית בשטח ללא כיסוי או חייל בתצפית מבודדת יכולים לשמור על קישוריות בטוחה ופשוטה, גם ללא תשתיות קרקעיות.

Commcrete מציבה חזון ברור: להנגיש תקשורת לוויינית טקטית קלה, מהירה ואמינה לכל משתמש – מצבאות וכוחות מיוחדים ועד צוותי הצלה, חברות תשתית ומטיילים באזורים מבודדים.  מול שוק SATCOM עולמי הצפוי להגיע למאות מיליארדי דולרים בשנים הקרובות, Commcrete ממקמת את עצמה כשחקן ייחודי שמסוגל לספק רציפות קשר בכל תנאי שטח, בכל זמן ובכל משימה.

אינוויז קיבלה הסמכת ISO חדשה למעבדות בדיקה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל אינוויז עומר כילף. קרדיט: יח"צ]

חברת אינוויז (Innoviz) הישראלית הודיעה כי מעבדות הבדיקה הפנימיות שלה קיבלו את הסמכת ISO/IEC 17025:2017, אחת ההסמכות הבינלאומיות המחמירות ביותר למעבדות בדיקה וכיול.

המשמעות הישירה היא שהחברה יכולה לבצע בעצמה את מרבית הבדיקות הקריטיות הנדרשות למערכות ה-LiDAR שלה, תוך עמידה בסטנדרט בינלאומי שמבטיח אמינות, עקיבות ותוצאות מדויקות. עבור אינוויז זהו חיזוק משמעותי במעמדה כספקית Tier 1 לתעשיית הרכב, כלומר ככזו שיכולה לספק ישירות ליצרני רכב עולמיים, ולא רק דרך אינטגרטורים.

בעולם הרכב, תקנים אינם עניין סמלי. כדי שחיישן יגיע בסופו של דבר לדגם סדרתי, עליו לעבור שרשרת ארוכה של בדיקות – החל בביצועים בתנאי קיצון ועד בדיקות כיול ורציפות נתונים. תקן ISO/IEC 17025 עוסק בדיוק בנקודה הזו: לא רק בניהול הארגון או בתהליכי הייצור, אלא באיכות הטכנית של המעבדה עצמה. הוא מחייב נהלי כיול מחמירים, תיעוד מדויק של כל שלב בבדיקה, בקרת איכות לציוד ולמדידות, ויכולת להוכיח לגורמים חיצוניים שכל תוצאה ניתנת לאימות.

המשמעות ללקוחות – יצרני הרכב – היא קיצור זמני הפיתוח, אמינות גבוהה יותר, ופחות תלות בגורמי צד שלישי. במילים אחרות, יצרן רכב יכול לסמוך על אינוויז לא רק כספקית טכנולוגיה אלא גם כגוף שבוחן ומאמת את המוצרים שלה לפי הכללים המחמירים ביותר.

החידוש כאן בולט ביחס להסמכות קודמות שכבר היו לחברה. אינוויז החזיקה עד כה בתקן IATF 16949:2016, המהווה את סטנדרט האיכות המרכזי בתעשיית הרכב, וכן ב־ISO 9001 לניהול איכות, ISO 14001 לניהול סביבתי ו־ISO 45001 לבטיחות. אלו כולם עוסקים במערכות הניהול ובאופן שבו הארגון מתנהל.

התקן החדש, לעומת זאת, מת聚קד ברמת הבדיקה עצמה – באמינות המעבדה ובדיוק התוצאות – ובכך מוסיף נדבך מהותי לשרשרת האמון מול יצרני הרכב. החשיבות גדולה במיוחד לנוכח התחרות בשוק ה־LiDAR, שבו ספקיות נאבקות להיכנס לרשימות האספקה של יצרני הרכב הגדולים. מעמד של Tier 1 דורש לא רק טכנולוגיה מתקדמת אלא גם עמידה בשורה ארוכה של תקנים ויכולת להוכיח כי כל רכיב נבדק ומאומת עד הפרט האחרון. אינוויז מאותתת כעת שהיא לא רק מפתחת חיישנים מתקדמים אלא גם מחזיקה במערך בדיקות ברמה עולמית – יתרון שעשוי להכריע במאבק על חוזים עתידיים.

הירשמו לניוזלטר שלנו

הרשמה לניוזלר השבועי

שם(חובה)
אימייל(חובה)
פרטיות(חובה)

חברת DarioHealth מחפשת קונה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת DarioHealth הישראלית אמריקאית, נערכת ככל הנראה לקראת מכירתה. בסוף השבוע החברה הודיעה שהדיקטוריון החל בבדיקה אסטרטגית מקיפה "במטרה לשפר את הערך לבעלי המניות, בעקבות מספר פניות שהגיעו לחברה". הדירקטוריון הקים ועדה מיוחדת המורכבת מדירקטורים עצמאים וכוללת גם את חברת הייעוץ הפיננסית Perella Weinberg Partners. "הוועדה המיוחדת תשקול את כל ההזדמנויות הפוטנציאליות, כולל מכירה, מיזוג עם חברה אחרת, או המשך פעילותה כחברה עצמאית".

בעקבות ההודעה זינקה מניית החברה בנסד"ק בכ-18.2% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-89.2 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו מכירות החברה בכ-8.5 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-8.8 מיליון דולר במחצית 2024. במחצית 2025 החברה דיווחה על הפסד נטו של 22.2 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של כ-20.8 מיליון דולר אשתקד.

המהלכים האחרונים של החברה עשויים לרמז שהיא מכינה את עצמה לעסקת מכירה. בחודש אוגוסט 2025 היא ביצעה תהליך פיצול מניות הפוך ביחס של 1:20, כלומר כל 20 מניות רגילות הומרו למניה נסחרת אחת. לפני שבוע היא ביצעה הנפקה פרטית של כ-2.7 מיליון מניות לפי מחיר של 6.45 דולר למנייה (כמעט מחצית משוויין בבורסה) שבמהלכה גייסה מהמשקיעים סכום של 17.5 מיליון דולר. לפי הגדרת החברה, ההון שגוייס מיועד "למטרות ארגוניות כלליות". בעיני משקיעים רבים, שני מהלכים האלה נתפשים כהכנה של החברה לקראת מכירה, באמצעות הצגת מנייה חזקה יותר ומאזן פיננסי בריא יותר.

הטכנולוגיה ישראלית, השוק אמריקאי

החברה החלה את דרכה לפני 15 שנה בישראל באמצעות טכנולוגיית בדיקות רפואיות מקושרת. מוצר הדגל הראשון היה DarioMeter: אביזר ניטור אישי לחולי סכרת המודד את רמת הסוכר בדם ומבוסס על שימוש בסמארטפון ובאבזרי iOS או אנדרואיד. כיום היא מגדירה את עצמה כחברת פתרונות בריאות דיגיטליים (Digital Health Solutions) באמצעות פלטפורמה מקוונת וערכות בדיקה מקושרות של פרמטרים שונים, בהם: בדיקת סוכר בדם, בדיקת לחץ דם, ניהול תוכניות תזונה ומעקב אחריהן, ליווי השימוש בתרופות להשמנה, חיישן ביו-פיבק ואפליקציה לניהול ההתמודדות עם כאב כרוני ושיפור יציבה, וכדומה.

רוב המכירות של DarioHealth  ממוקדות בשוק האמריקאי. היא רשומה בדלאוור ומעסיקה כ-200 עובדים, רובם מחוץ לישראל. למרות זאת יש לה קשר הדוק לישראל: המשרדים הראשיים של החברה נמצאים בקיסריה, וכל המנהלים הבכירים הם ישראלים. המנכ"ל ארז רפאל משמש בתפקיד מאז שנת 2013. בנוסף, פעילות המחקר והפיתוח ושימור הקניין הרוחני של DarioHealth מתבצעים בחברה הבת LabStyle Innovation, הפועלת מקיסריה ורשומה כחברה ישראלית.

הירשמו לניוזלטר שלנו

הרשמה לניוזלר השבועי

שם(חובה)
אימייל(חובה)
פרטיות(חובה)

Webiz משיקה מערכת AI שמצמצמת ב־70% את זמן הגיוס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הסטארט־אפ הישראלית Webiz, שהוקמה בידי היזם אייל בר עוז, השיקה מערכת בינה מלאכותית לניהול תהליכי גיוס ומשאבי אנוש. החברה נכנסת לשוק ה־HR Tech, המוערך בכ־42.5 מיליארד דולר וצפוי להכפיל את עצמו עד סוף העשור, עם פתרון שמבקש לאחד את כל תהליכי הגיוס במקום אחד ולייעל אותם באמצעות אלגוריתמים ייעודיים.

לפי נתוני מקינזי, מגייסים משקיעים כיום כ־40% מזמנם במשימות אדמיניסטרטיביות, בעוד מחקרים מצביעים על כך שחברות רבות סובלות ממחסור בכוח אדם מיומן ותהליכי גיוס ארוכים. הפתרון של Webiz מבקש להפוך את המשוואה: המערכת מרכזת במקום אחד כלים לניהול מאגרי טאלנטים, אינטגרציה עם לינקדאין ופלטפורמות נוספות, תיאום ראיונות אוטומטי, אנליטיקה מתקדמת והתראות חכמות.

“המגייסות שאנחנו עובדים איתן מספרות שהן נאלצות לנווט מדי יום בין חמש עד שבע מערכות שונות – דבר שגוזל זמן יקר ומייצר חוסר יעילות,” אומר בר עוז. “המערכת שלנו מאחדת הכל ומבוססת על AI שלמד מתוך עשרות אלפי תהליכי גיוס, כך שהיא מבינה לעומק את ההבדלים בין סטארט־אפ בתחילת הדרך לבין חברה מבוססת.” בניגוד למערכות קיימות הנשענות על מילות מפתח פשוטות, האלגוריתמים של Webiz מציגים התאמות בדיוק של 89% לעומת כ־45% במערכות מתחרות.

מחקר שערכה החברה בקרב מגייסים בישראל חשף כי 84% מהם מבזבזים למעלה משלוש שעות ביום על העתקת נתונים, ו־72% מאבדים מועמדים איכותיים בשל חוסר מעקב. המערכת פותחה גם על רקע השינויים בשוק המקומי בעקבות המלחמה והירידה של 23% בפתיחת משרות טכנולוגיה.

“חברות צריכות כיום לעשות יותר עם פחות,” מסביר בר עוז, “והמערכת שלנו מאפשרת למגייס יחיד לנהל פי שלושה תהליכים באותה איכות.” במקביל להשקת המערכת, Webiz הרחיבה פעילות לפלטפורמת פרילנסרים – מענה לנתון לפיו 57% מחברות הטכנולוגיה בישראל עובדות עם פרילנסרים, נתון שזינק ב־127% מאז תחילת 2023. החברה גם משיקה תוכניות הכשרה ייעודיות לעובדים, במטרה להכשירם לשוק עבודה גמיש ודינמי המושפע מהאצת הטמעת הבינה המלאכותית.

גיא סגל מונה למנכ"ל חברת הסייבר סיגניה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: גיא סגל. קרדיט צילום: גיא להב]

חברת סיגניה (Sygnia), המתמחה בתגובה לאירועי סייבר ובהיערכות לאיומים, הודיעה היום על מינויו של גיא סגל למנכ”ל החברה. במסגרת תפקידו החדש יוביל סגל את מהלכי ההתרחבות הגלובלית של סיגניה ויחזק את פעילותה בתחומי ה-Incident Response, שירותי ה-MDR והיערכות לאיומים, עם דגש על שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית.

לסגל ניסיון של למעלה משני עשורים בתחום הסייבר, והוא פועל בסיגניה זה כשש שנים בתפקידים ניהוליים בכירים, בהם הובלת פעילות אסיה־פסיפיק ויפן (APJ), הקמת תחום ה-MDR והובלת חטיבת Corporate Development.

“אני נרגש להוביל את סיגניה לשלב הבא,” אמר סגל עם כניסתו לתפקיד, “המשימה שלנו היא להמשיך להציב את החברה כמובילה עולמית ב-Incident Response ולבנות ערך ארוך טווח ללקוחות באמצעות חדשנות ושירותים פרואקטיביים.” רשמי צ’טרג’י, יו”ר הדירקטוריון, הוסיפה כי המינוי משקף את האמון של הדירקטוריון ביכולות ההובלה של סגל ובתרבות הארגונית של סיגניה, אשר משרתת מאות ארגונים ברחבי העולם, כולל חברות Fortune 100, ונמצאת בבעלות קרן Temasek ובהשתייכות ל־ISTARI Collective.

CaPow קיבלה אישור CE למערכת אספקת חשמל לרובוטים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מערכת הטעינה אלחוטית Genesis של CaPow. צילום: אדווה שלהבת ברזילי

חברת CaPow מבאר שבע קיבלה אישור CE (הסמכה לעמידה בתקן CE של האיחוד האירופי) למערכת הטעינה האלחוטית לרובוטים, Genesis. בעקבות קבלת האישור החברה רשאית לשווק את הפתרון באזור הכלכלי האירופי (EEA). לפני-כן החברה קיבלה אישור עמידה בתקן הבטיחות האמריקאי UL. חברת CaPow פיתחה פתרון טעינת רובוטים תעשייתיים תוך כדי תנועה (Power-in-Motion), המאפשר להם לעבוד באופן רצוף ובלא הפסקות יזומות לצורך טעינת הסוללות.

המערכת מבוססת על טעינה אלחוטית של הרובוט באמצעות לוחות הטענה הפרוסים על רצפת המתקן התעשייתי או הלוגיסטי במסלול התנועה (או העצירה) של הרובוט. בתוך הרובוט מותקן מודול קליטת אנרגיה הכולל משטח קליטה ויחידת המרה המאפשרת לספק אנרגיה בהספק של 500W לטעינת הסוללה של כל סוגי הרובוטים הניידים הקיימים היום בתעשייה. היא מאפשרת טעינת הרובוט תוך כדי תנועה וגם כאשר הוא עוצר בנקודות מוגדרות לצורך טעינת או פריקת סחורה. למעשה, הרובוט נטען באנרגיה במקביל לביצוע המשימה הרגילה שלו.

החברה החלה את השיווק בארצות הברית, ומדווחת על השקות מסחריות מוצלחות ועל חתימת מספר הסכמי הפצה. לפני שבועיים היא חתמה על הסכם הסכם נציגות והפצה עם חברת All American Supply Chain Company – AASCC מקליפורניה, המתחה בייעוץ והקמת פתרונות לוגיסטיקה רובוטית. שותף בכיר ב-AASCC, דייויד פרייס, אמר שלקוחות החברה מתמודדים עם בעיות השבתה, עלויות גבוהות וקשיים בניהול הסוללות. "חברת CaPow פותרת את הבעיות האלה".

הצלחת הפיילוט בחברת יונדאי

ההסכם נחתם בעקבות הצלחת פרוייקט הפיילוט שהתקיים השנה בחברת הלוגיסטיקה הקוריאנית Hyundai Glovis הנמצאת בבעלות יצרנית הרכב יונדאי, אשר בוצע על-ידי זרוע החדשנות הטכנולוגית של Hyundai Motor Group. הניסוי בוצע במתקן של החברה דרום קוריאה. תוצאות: חברת Hyundai Glovis השיגה 100% זמן הפעלה של רובוטים ניידים אוטונומיים (AMR) ושל רובוטים מונחים (AGV) הנעים במסלול שנקבע מראש, חסכה שטח של 14-24 מ"ר לרובוט שהיו מוקדשים למתקן ההטענה, והפחיתה את מספר הרובוטים ב-15% בהשוואה למספר הרובוטים הסטנדרטיים שנדרשו לביצוע המשימה. בעקבות הצלחת הפיילוט היא הודיעה שתרחיב את השימוש בטכנולוגיית Power-in-Motion של CaPow לאתרים נוספים של החברה בעולם.

חברת CaPow הוקמה בשנת 2018 על-ידי המנכ"ל פרופ' מור מרדכי פרץ, ראש המרכז לאלקטרוניקת הספק (Power Electronics) ואותות מעורבים באוניברסיטת בן גוריון, המדען הראשי ד"ר אלון קרברה (הדוקטורט מטעם אוניברסיטת בן גוריון), אשר מגיע מסולאראדג' שבה ניהל את קבוצת האופטימיזציה, ועל-ידי סמנכ"ל מחקר ופיתוח, ד"ר אלי אברמוב, גם הוא בוגר אוניברסיטת בן גוריון, המתמחה בפיתוח שבבי ASIC למערכות ניהול הספק.

בחודש מרץ 2025 החברה השלימה גיוס הון בהיקף של כ-15 מיליון דולר שהתבצע באמצעות קרן ההשקעות של חברת טויוטה (Toyota Ventures). לאישורי העמידה בתקני בטיחות חשיבות קריטית עבור החברה, שכן לוחות הטעינה הסטטיים נמצאים בקירבה לבני אדם וצריכים להבטיח בטיחות מכסימלית בפני התחשמלות של העובדים.

NetZero Ventures והמכון הלאומי לאגירת אנרגיה השיקו בבר-אילן מעבדות לפיתוח ומסחור של פתרונות אנרגיה ואקלים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[קרדיט צילום – ישראל פנחסוב]

NetZero Tech Ventures והמכון הלאומי לאגירת אנרגיה משיקים באוניברסיטת בר-אילן מעבדות מחקר ופיתוח ברמה עולמית (Energy Prototype Labs) בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, שנועדו לתמוך בסטארט-אפים בפיתוח אבות טיפוס טכנולוגיים בתחומי האנרגיה והאקלים ולקדם את מסחורם. מעבדות אלה יוצרות את האקוסיסטם הראשון מסוגו מקצה לקצה בישראל בתחומי האקלים והאנרגיה שיקדם חדשנות ויאפשר לחוקרי אקדמיה מכל מוסדות הלימוד, יזמים, סטארט-אפים וחברות תעשייתיות למנף פריצות דרך טכנולוגיות, להגיע למימוש ראשוני, עם פוטנציאל לבנות על בסיסן חברות מסחריות בגיבוי NetZero Ventures ומשקיעים אחרים.

המעבדות הוקמו מכיוון שלטכנולוגיות עמוקות בתחום האנרגיה, לסטארט-אפים בשלבים מוקדמים בתחומי האקלים וכן למעבדות מחקר באקדמיה אין לרוב גישה לציוד המתקדם הנדרש בכדי להעביר טכנולוגיות פורצות דרך מהמעבדה לשוק המסחרי. ללא משאבים מסוג זה טכנולוגיות אלה לא יכולות להוכיח היתכנות והן מחמיצות הזדמנויות השקעה של משקיעים, מענקים בינלאומיים ושותפויות אסטרטגיות.

המיזם יצא לפועל באמצעות השקעה כוללת של עשרות מיליוני שקלים בתשתית ובציוד בהובלת המכון הלאומי לאגירת אנרגיה  ו-NetZero Ventures, שאיגדו משאבים ממספר גורמים: התמיכה של משרד האנרגיה במכון לאגירת אנרגיה, Helmsley Trust, אוניברסיטת בר-אילן, הטכניון, שותפים פרטיים של NetZero Ventures ורשות החדשנות. המעבדות יקדמו את אקוסיסטם החדשנות בתחום האנרגיה מהמעבדה לשוק המסחרי.

פרופ' דורון אורבך מאוניברסיטת בר-אילן, מנהל משותף וראש המכון הישראלי לאגירת אנרגיה: "המטרה של תשתית זו היא לשדרג את רמת הבשלות הטכנולוגית (TRL) של פיתוחים חדשניים שנולדים באוניברסיטאות ישראליות ובסטארט-אפים בשלבים מוקדמים. המעבדות החדשות תומכות במעבר משלב המעבדה לפיילוט רחב היקף והן פותחות בכך אפשרויות לשיתופי פעולה עם התעשייה ועם משקיעים בינלאומיים, כולל תוכניות של האיחוד האירופי כמו הורייזון אירופה שלעתים מחייבות רמת בשלות טכנולוגית גבוהה יותר כדי להתקבל".

המעבדות כוללות תשתית מתקדמת לפיתוח פתרונות חדשניים בתחומים: תאי דלק, מימן ואחסון אנרגיה, לכידה, אחסון ושימוש בפחמן, כשגולת הכותרת היא ׳חדר יבש׳ שתוכנן כחלל פתוח הראשון מסוגו באקדמיה הישראלית. מתקן חדשני זה יאפשר הרכבת אבות טיפוס של הדור הבא של סוללות והוא כולל קו ייצור של מוצרים בשלב הפיילוט שמקטין באופן משמעותי את הסיכון במסחור של טכנולוגיות בתחום הסוללות.

מלבד התשתית לפיתוח טכנולוגי, המעבדות יוצרות אקוסיסטם שלם למסחור חדשנות באמצעות מערך ההשקעה והנבטת חברות הזנק שמובילה NetZero Ventures, המשקיעה הפעילה ביותר בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים בתחומי טכנולוגיות האנרגיה והאקלים בישראל. NetZero מפעילה חממה בשיתוף פעולה עם רשות החדשנות, קרנות בינלאומיות וחברות אנרגיה רב-לאומיות כמו: TotalEnergies, IP, DelekUS, BGV ו-Eren Groupe. היא משקיעה בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים ומספקת להם מומחיות טכנית ותמיכה עסקית בבניית החברות ובכניסה לשוק שנדרשת למסחור רחב היקף.

במסגרת השקת המעבדות החדשות, הוכרזו הזוכים בתחרות בינלאומית לחדשנות אקלים בהובלת NetZero Ventures ובשיתוף חברת שברון, וכן הוכרזו הזוכים של קול קורא למחקר אקדמי של המכון הלאומי לאגירת אנרגיה.

שמואל קדמי, מנכ"ל NetZero Ventures: "לא מדובר בתשתיות פיזית בלבד אלא בבניית גשר בין גילוי מדעי לבין שיווק מסחרי. אנו מרכזים תחת קורת גג אחת את המרכיבים הנדרשים לכך – החל מכלי מעבדה פורצי דרך וכלה בקישור ללקוחות בינ״ל ולמשקיעי המשך – שיניעו את הגל הבא של פתרונות ישראליים חדשניים בתחומי האנרגיה והאקלים". קדמי הוסיף: "אנו מיישמים גישה עסקית-כלכלית הכוללת זיהוי טכנולוגיות מבטיחות בתחומי המדע העמוק של מעבדות באקדמיה ובניית חברות הזנק על בסיסן. נוסף על כך אנו משקיעים בחברות צעירות שכבר יש בהן צוותי ליבה".

imec ממנה מנכ"ל חדש כחלק מהמעבר להתמקדות בבינה מלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: שבב LiDAR של imec. מקור: imec]

סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי מכון המחקר הבלגי imec, מהגופים המובילים בעולם בתחום טכנולוגיות המיקרו-אלקטרוניקה, מינה את פטריק ונדנאמיל (Patrick Vandenameele) למנכ"ל חדש. ההחלטה משתלבת במהלך אסטרטגי רחב של imec, שנועד להאיץ את המיקוד העסקי בבינה מלאכותית ולפתח תשתיות שיאפשרו לחברות צעירות להפוך את הטכנולוגיות של המכון למיזמים מסחריים.

במסגרת המהלך, המנכ"ל הוותיק לוק ואן דן הוב (Luc Van den hove), שכיהן בתפקיד יותר מעשור, ימונה ליו"ר. ברויטרס ציינו כי ונדנאמיל בן ה-52 מבקש למקד את פעילותה של imec בתקופה שבה "חברות הענן הגדולות זקוקות לפתרונות מקצה לקצה, תוך שמירה על איזון בצריכת החשמל". לדבריו, המכון מתכוון להרחיב את ההזדמנויות לספין־אופים – חברות סטארט־אפ שיוקמו על בסיס טכנולוגיות שנולדו במעבדות imec – ולספק להן גישה מוקדמת לקווי הייצור המתקדמים.

ונדנאמיל החל את דרכו ב-imec באמצע שנות ה־90, והמשיך ליזמות: הוא היה שותף להקמה של כמה חברות סטארט־אפ שהתבססו על טכנולוגיות המכון, ביניהן מיזמים שנרכשו על ידי תאגידים גדולים כמו Huawei. בהמשך שימש בתפקידי ניהול בכירים בחברות שבבים כמו Qorvo ו-HiSilicon, בטרם שב ל-imec ב-2017 כדי להוביל את תחום היזמות וההשקעות.

מכון imec, שממוקם בעיר לוון שבבלגיה, נחשב לאחת המעבדות המובילות בעולם לפיתוח טכנולוגיות שבבים מתקדמות. המכון פועל בשיתוף עם ענקיות ציוד ותעשייה כמו ASML, TSMC, אפל וגוגל, ומוביל יוזמות שמטרתן לשמר לאירופה דריסת רגל בעידן שבו שליטת השבבים מצויה בעיקר בידי ארצות הברית ואסיה.

ונדנאמיל. מקור: לינקדאין

אחד הפרויקטים המרכזיים שלו כיום הוא הקמת קו ניסיוני לייצור שבבים מתחת ל-2 ננומטר, בהשקעה של 2.5 מיליארד אירו שממומנת בחלקה על ידי האיחוד האירופי. המהלך משתלב באסטרטגיה האירופית לצמצם תלות ביצרנים אסייתיים ואמריקאים, ולבנות יכולות עצמאיות בתחום קריטי לביטחון הלאומי ולחדשנות. המכון רואה עצמו חוליה מרכזית במאמץ הזה, במיוחד לנוכח הדרישה העצומה לשבבים עבור מערכות בינה מלאכותית ולנוכח החשש מהשפעות אנרגטיות ורגולטוריות.

ברויטרס ציינו כי מבחינת ונדנאמיל, אתגר הליבה הוא לא רק ההתקדמות בגודל הטרנזיסטור, אלא גם ניהול האנרגיה של מערכות AI. "חברות הענן מחפשות מערכת שלמה, שתוכל להיות חזקה מאוד – אבל גם חסכונית," אמר, וצוטט בכתבה.