אינוויז זכתה בהסכם גדול עם יצרן משאיות

חברת אינוויז (Innoviz) דיווחה מוקדם יותר השבוע על חוזה נוסף עם יצרן רכב גלובלי (OEM). במסגרת החוזה החדש היא תספק ליצרן של כלי רכב כבדים חיישני LiDAR מדגם InnovizTwo. החיישנים ישולבו בייצור סדרתי במשאיות אוטונומיות בדרגה 4, שישרתו את השוק בצפון אמריקה. מדובר במשאיות בסיווג הכבד ביותר – Class 8. אינוויז לא סיפקה פרטים על היקף החוזה, אך הגדירה אותו כ"גדול" ("Major"). בשלב הראשון תספק אינוויז יחידות ראשוניות שישמשו לאיסוף נתונים בציי ניסוי. במקביל, החברה תפתח התאמות תוכנה ייעודיות שיאפשרו שילוב מלא של הטכנולוגיה במערכות ההפעלה של היצרן.

"הזכייה בפרויקט L4 עם יצרן משאיות גדול ובעל מוניטין היא אבן דרך שממחישה את היכולת שלנו להתרחב לענפים נוספים״, אמר עומר כילף [בתמונה], מנכ"ל ושותף מייסד של אינוiיז. ״משאיות אלה דורשות חיישני LiDAR שמסוגלים לעמוד בתנאים קיצוניים תוך שמירה על ביצועים מהגבוהים ביותר. ה-InnovizTwo הוכיח את עצמו בהיבט הזה – עם רזולוציה מהגבוהות בענף, עמידות בפני חסימות, והאמינות הנדרשת כדי לאפשר אוטונומיה בקנה מידה רחב למשאיות מסוג זה".

 

וובינר סינופסיס ל-PCIe 5.0 יתקיים ב-2 באוקטובר 2025

ביום ה', ה-2 באוקטובר 2025, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בנושא תקן הקישוריות המהיר PCIe 5.0, בהשוואה לתקן הדור הקודם, PCIe 4.0. ההדרכה המקוונת תשודר בשעה 19:00 לפי שעון ישראל ותימשך 60 דקות. היא תתקיים תחת הכותרת: Why Choose PCIe 5.0 for Power, Performance, and Bandwidth at the Edge?

As edge, mobile and automotive applications demand faster data processing, lower latency, and reduced power consumption, PCI Express® 5.0 has emerged as the optimal interconnect standard. Doubling the data rate of PCIe 4.0 while enabling lane reduction, PCIe 5.0 helps SoC designers achieve significant savings in power, area, and beachfront—critical advantages for space- and thermally-constrained environments such as ADAS, AIoT, and 5G edge devices.

In this Synopsys webinar, we will discuss how our high-performance, silicon-proven PCIe 5.0 IP enables scalable systems and energy efficiency across automotive, mobile, and edge use cases.

We will explore:

  • Key benefits of migrating to PCIe 5.0
  • Architectural considerations for integrating PCIe 5.0 in edge SoCs
  • Low-power design techniques, including dynamic power gating
  • Real-world deployment examples and interoperability highlights

Speaker: Gustavo Pimentel, Principal Product Marketing Manager at Synopsys, specializing in PCIe products. With 17 years of experience in embedded software, Gustavo has spent the last 8 years developing Linux device drivers for Synopsys IPs, including PCIe.

 

 

 

למידע נוסף ורישום:

PCIe 5.0 for Power, Performance, and Bandwidth at the Edge

ננו דיימנשן הדיחה את המנכ"ל אופיר בהרב

בתמונה למעלה: אופיר בהרב (מימין) ודייוויד שטהלין

הנהלת ננו דיימנשן (Nano Dimension) הודיעה אתמול (ג'), במפתיע, על הדחתו של המנכ"ל אופיר בהרב, אשר נכנס לתפקיד רק לפני כחצי שנה במקומו של המנכ"ל הקודם יואב שטרן. במקומו של בהרב שניהל בעבר את חברת התלת-מימד Xjet, מונה דייוויד שטהלין, שהצטרף לדירקטוריון החברה בחודש פברואר האחרון. בהודעתה של ננו דיימנשן לא נמסר פירוט בדבר מהלך הקריירה של שטהלין. עיון בפרופיל הלינקדאין שלו מגלה כי הוא מגיע מרקע שונה לחלוטין מזה של קודמיו: עיקר ניסיונו בתעשיית הטלקום, שם כיהן כמנכ"ל של MRV Communications, Overture Networks ו-Ceterus Networks.

מאז שנת 2019 הוא מנהל את איגוד תעשיית הטלקום האמריקאי (TIA), שבסיסו בווירג'יניה, ובמקביל הוא בעליה של חברת הייעוץ הניו-יורקית Prevail Advisors. החברה מסרה שיש לו נסיון רב "בהגדרת אסטרטגיה רב לאומית ובביצוע יוזמות מיזוגים ורכישות". במקביל למינוי, ננו דיימנשן הודיעה כי היא "בוחנת חלופות עסקיות" ושכרה לשם כך את שירותיהן של שתי פירמות ייעוץ מובילות בוול סטריט: Guggenheim Securities ו-Houlihan Lokey.

המהלך הזה מעלה שאלות לא פשוטות: מצד אחד, הוא עשוי להצביע על רצון במיקוד אסטרטגי חדש ובחיזוק היסודות הטכנולוגיים והעסקיים של החברה. מצד שני, עצם מעורבותן של פירמות המתמחות במיזוגים, רכישות ורה-ארגון עשויה לרמוז גם על בחינת אפשרויות דרמטיות יותר – החל ממכירה או מיזוג ועד לשינוי מבני עמוק של החברה.

הבורסה הגיבה בחיוב לשינויים בהנהלה

לאחר הדחת שטרן, ההנהלה סימנה כמטרה עליונה את החזרת אמון המשקיעים בחברה. אלא שהדחת בהרב והמעבר למנכ"ל מתחום זר יחסית לעולם הדפסת התלת-ממד, לצד חוסר הבהירות בנוגע לחלופות שנבחנות, עלולים דווקא להעמיק את תחושת אי-הוודאות בשוק – ולהותיר את בעלי המניות עם יותר סימני שאלה מתשובות. לאחר ההודעה עלתה מניית ננו דיימנשן בבורסת נסד"ק ביותר מ-10%, והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-330 מיליון דולר. ברבעון הראשון של 2025 הסתכמו מכירות ננו דיימנשן בכ-14.4 מיליון דולר. החברה דיווחה על הפסד תפעולי של כ-40 מיליון דולר.

בחודש אפריל 2025 אילץ אותה בית משפט בדלאוור, ארה"ב, לרכוש את חברת דסקטופ מטאל (Desktop Metal) תמורת 179.3 מיליון דולר. החברה ניסתה להתנער מהעיסקה הכושלת של המנכ"ל לשעבר שטרן, אולם לא הצליחה. בחודש יולי 2025 נכנסה דסקטופ מטאל להליך הגנה מפני נושים (Chapter 11). בעקבות המהלך מסר המנכ"ל בהרב שננו דיימנשן "דואגת לשמור על יציבותה הפיננסית, וזה בדיוק מה שהמשקיעים יכולים לצפות מאיתנו". בכך הוא רמז שננו דיימנשן החליטה לתת לדסקטופ מטאל לשקוע, בלא לבצע בה השקעת הצלה.

פרישתה של מישל ג’ונסטון הולטהאוס: סוף עידן באינטל

[בתמונה: מישל ג’ונסטון הולטהאוס. קרדיט: אינטל]

אתמול הודיעה אינטל על שורת מינויים ושינויים בהנהלה הבכירה, שבמסגרתם נפרדה מהבכירה הוותיקה מישל ג’ונסטון הולטהאוס – אחת הדמויות המזוהות ביותר עם החברה בשלושת העשורים האחרונים.

הולטהאוס נחשבת לדמות מיתולוגית לא רק בשל הוותק הנדיר שלה בעולם השבבים, אלא גם משום שהייתה הפנים של אינטל מול הלקוחות הגדולים ביותר בשוק המחשוב האישי – מחברות כמו HP ודל ועד יצרניות ומפיצים קטנים.

כראש קבוצת המוצרים ו-CCG, היא החזיקה בקשר הישיר עם התחום שהחזיק את אינטל בלב התעשייה. במשך הקריירה שלה הפכה הולטהאוס לאחת הנשים הבכירות ביותר בתולדות אינטל, תופעה חריגה בסביבה ניהולית גברית מובהקת. היא הייתה שותפה לצמתים היסטוריים – מהמאבקים מול AMD בשוק ה-PC, דרך המעבר לדורות חדשים של מחשבים ניידים ועד למשבר ההחמצות בתהליכי הייצור המתקדמים.

בתקופה קצרה, לאחר עזיבת המנכ"ל הקודם פט גלסינגר, כיהנה גם כמנכ״לית זמנית, צעד שהפך אותה למועמדת טבעית להנהגת החברה. אף שלא זכתה במינוי הקבוע, עצם הצבתה בחזית בתקופת משבר חיזקה את מעמדה. בתוך אינטל עצמה היא סימלה את ה-"Intel Way" – התרבות הארגונית המוכרת שהטמיעו המייסדים אנדי גרוב ורוברט נויס. עובדים ולקוחות ראו בה סמל לנאמנות, למשמעת ביצועים ולקרבה לשטח, מעין זיכרון חי של "אינטל של פעם".

עזיבתה מסמלת לא רק חילופי דורות, אלא גם התרחקות מסוימת מהשורשים ההיסטוריים של החברה. הסיבות לעזיבתה אינן מוצהרות, אך קל להניח כי מינויו של ליפ-בו טאן למנכ״ל חיצוני אותת על שינוי כיוון – והבהיר שהדור הבא של הנהגת אינטל ייבנה סביב שמות חדשים. גם התמקדות החברה בפעילות פאונדרי ובתחום הענן, לצד ירידה יחסית במרכזיות המחשוב האישי, תרמה לכך שמעמדה נשחק. כך או כך, פרישתה של הולטהאוס חותמת פרק באינטל, ומשאירה חלל שאותו יהיה קשה למלא.

 

 

 

טלטלה בהנהלת אינטל: פרישת בכירה, מינויי מפתח ומבנה חדש

בתמונה למעלה: קוורק קצ'יצ'יאן, יעמוד בראש קבוצת השרתים. מקור: אינטל

אינטל הודיעה על שורה של מינויים ושינויים בצמרת הניהולית, במטרה לחדד את מבנה החברה ולהאיץ את פיתוחיה בשוק השבבים. המהלך כולל עזיבה של אחת הדמויות הוותיקות ביותר בחברה לצד מינויים אסטרטגיים שנועדו לחזק את תחומי המחשוב האישי, מרכזי הנתונים ושירותי הייצור (פאונדרי). מישל ג’ונסטון הולטהאוס, שכיהנה מעל שלושה עשורים בתפקידי מפתח והייתה בשנים האחרונות ראש קבוצת המוצרים ואף מנכ״לית זמנית, תסיים את כהונתה ותשמש כיועצת לתקופת מעבר. בכך נפרדת אינטל מאחת הדמויות המזוהות ביותר עם קו המוצרים והלקוחות שלה.

במקביל, מינה המנכ״ל ליפ-בו טאן שורת בכירים לתפקידי מפתח: קוורק קצ'יצ'יאן, לשעבר בכיר ב-Arm, NXP וקואלקום, מונה לעמוד בראש קבוצת מרכזי הנתונים (Data Center Group). הוא מחליף את קארין אלבשיץ (Karin Eibschitz) ששימשה כמנהלת זמנית, לאחר עזיבתו של ג’סטין הוטארד שעבר לנוקיה. קצ’יצ’יאן יוביל את תחום הענן ומוצרי Xeon, שהוא אחד המנועים העסקיים המרכזיים של אינטל. הקבוצה אחראית לפיתוח וייצור פתרונות למרכזי נתונים: מעבדי Xeon, כרטיסי ומאיצי תקשורת, מאיצי AI, טכנולוגיות זיכרון ואיחסון ותכנוני ייחוס של שרתים מאושרים ומוסמכים מראש (Intel Data Center Systems).

במקומה של הולטהאוס, מונה ג'ים ג'ונסון הוותיק (40 שנות ניסיון באינטל), לראש קבוצת מחשוב הלקוחות (Client Computing Group – CCG). עד כה מילא את התפקיד באופן זמני לאחר שהולטהאוס עצמה החזיקה בו במקביל לניהול קבוצת המוצרים. כעת, תחת ניהולו הקבוע, הקבוצה צפויה להתמקד בחיזוק אחיזת אינטל בשוקי ה-PC וה-Edge. קבוצת CCG אחראית על תחום המחשוב אישי (PC) והתקני קצה (Edge) ונחשבת ליחידה העסקית הגדולה ביותר של אינטל. עקר פעילותה הוא פיתוח פיתוח מעבדים למחשבים אישיים, דוגמת מעבדי Intel Core וסומעבדים נוספים למחשבים שולחניים, ניידים, תחנות עבודה וכדומה.

יחידת פיתוח הנדסי חדשה

במקביל, אינטל הקימה קבוצת פיתוח חדשה בשם Central Engineering Group, שנועדה לרכז מאמצי פיתוח ולהאיץ פרויקטים מבטיחים. מנהל החטיבה החדשה יהיה שריניווסאן איהנגר (Srinivasan Iyengar), המוכר גם בשם סריני (Srini), הגיע לאינטל בחודש יוני השנה מחברת קיידנס (Cadence). המטרות המרכזיות של חטיבת CEG מוגדרות בינתיים במונחים כללייים מאוד: הובלת תהליכים הנדסיים רוחביים המשרתים מספר חטיבות עסקיות במטרה לשפר את היעילות והביצוע של פרויקטים, בניית עסקי שבבים מותאמים אישית (Custom Silicon) לצורכי לקוחות חיצוניים, התאמת טכנולוגיות חדשות ליכולות הייצור של אינטל ולייעל את את תהליכי תכנון השבבים באינטל.

סריני מגיע עם נסיון רב בתחום, לאחר ששימש כמנהל תחום הנדסת סיליקון בקיידנס גם ברמת המשתמש הסופי וגם ברמת מרכזי הנתונים הגדולים (hyperscale). המנכ"ל ליפ-בו טאן אמר שהחטיבה החדשה תוודא שקיימ התאמה בין הרעיונות הטכנולוגיים החדשים לבין יכולת הביצוע של אינטל. "אנחנו ממוקדים מאוד בפיתוח מוצרים חדשים והבאה מהירה לשוק של פתרונות איכותיים". במקביל, הורחבו סמכויותיו של מנהל קבוצת הייצור Intel Foundry, נאגה צ'נדרסקראן (Naga Chandrasekaran), שנכנס לתפקיד בחודש אוגוסט 2024. במתכונת החדשה הוא ינהל את כל מרכיבי הטכנולוגיה, התפעול והשירותים של חטיבת הפאונדרי. המהלך נועד ליצור אינטגרציה מלאה בין פיתוח לייצור, ולשפר את השירות ללקוחות חיצוניים של אינטל.

כל המינויים החדשים ידווחו ישירות למנכ״ל טאן, מהלך שנועד לקצר תהליכים ולחזק את יכולת קבלת ההחלטות. אינטל מסרה שההנהלה החדשה משקפת את מאמצי אינטל לייצר מבנה רזה וממוקד יותר, בתקופה שבה היא מתמודדת עם תחרות קשה מול ענקיות כמו TSMC, סמסונג ואנבידיה. "השינויים האלה יאפשרו לפעול במהירות, להגביר חדשנות ולהציע ללקוחות פתרונות מותאמים לצורכי השוק המשתנים". כעת נותר לראות כיצד תצליח ההנהלה החדשה לתרגם את המבנה המרוענן להישגים עסקיים וטכנולוגיים, בתקופה שבה כל עיכוב עלול להשפיע על מעמדה של אינטל בשוק העולמי.

פוקסקון משקיעה 30 מיליון דולר בחברת Robotemi

חברת רובוטמי (RoboTemi) הישראלית צופה גידול של פי חמישה בהכנסות עד 2028, על רקע השקעה אסטרטגית של 30 מיליון דולר מצד קבלנית הייצור האלקטרוני והטכנולוגיה הטאיוואנית Foxconn. ההון נועד להרחבת הייצור בטאיוואן ולקידום חדירה מסיבית לשוק הטלה-רפואה בארה"ב, ובעיקר לבתי אבות סיעודיים. לדברי ירון יואלס, ממייסדי החברה, “בארה"ב נפתח לנו שוק משמעותי של רפואה מרחוק. יש כ-30 אלף בתי אבות, ולאנשים מבוגרים אין תמיד אפשרות לראות רופא במקום.

"הרובוט שלנו מאפשר ביקור וידאו מרחוק בצורה חלקה ונוחה. חברות הביטוח מממנות את השירות מכיוון שכל שיחת וידאו כזו חוסכת את הצורך לקיים ביקור פיזי. בעת המפגש עם רופא, הרובוט מתנייד באופן אוטונומי אל מיטת המטופל, נושא עמו מכשור רפואי דוגמת סטטוסקופ, מד לחץ דם, אק”ג ומצלמות אבחון, ומציג את הרופא על המסך בזמן אמת. “הדבר הזה מאפשר לתת מענה לכ-80% מהביקורים הרפואיים בבתי אבות, החל מפצעים ופריחות ועד מתן ייעוץ פסיכולוגי”, אמר יואלס.

לצד הפעילות בארה"ב, החברה כבר זכתה בפרויקט ממשלתי באירופה: אספקת 600 רובוטים בספרד לשירותי אשפוז בית. RoboTemi פועלת כיום במסגרת Robocore, שהתאגדה בהונג קונג ומאגדת את פעילותה בסין, סינגפור וישראל, ומתכוונת להמשיך למנף את שיתוף הפעולה עם פוקסקון כדי לבסס את מעמדה כשחקנית מרכזית בשוק הרובוטיקה לשירותי בריאות.

כמה עשרות אלפי יחידות בשנתיים

מאז מגפת הקורונה, תוכניות הביטוח הממלכתיות Medicare ו-Medicaid בארה"ב מעודדות טלה-רפואה ומתגמלות מוסדות בריאות על כל ביקור וידאו המונע צורך בקיום מפגש פיסי. הדבר מייצר תמריץ ישיר עבור בתי אבות להטמיע רובוטים. בחלק מהמקרים השירות ניתן להם בחינם, במסגרת מודל של חלוקת רווחים, שכן על כל ביקור מרחוק המוסד מקבל החזר כספי. “החלטנו שאנחנו רוצים לעבור לשלב הגודל (Scale), ולספק כמה עשרות אלפי יחידות במהלך שנתיים הקרובות. לצורך זה ריכזנו את עיקר הייצור בטאיוואן בשיתוף עם פוקסקון, כדי לעמוד בקצב אספקה של כמה מאות רובוטים מדי חודש".

רובוט Temi הוא פלטפורמה ניידת לשירותי מפגשים ורפואה מרחוק. הוא מצויד במערכת ניווט אוטונומית הכוללת חיישני LiDAR, חיישני עומק מסוד Time-of-Flight ומצלמות. הוא יכול לנוע עצמונית אל מיטת המטופל ולהימנע ממכשולים. מסך מגע בגודל 13.3 אינץ' ברזולוציית FHD ומיקרופונים ורמקולים איכותיים מאפשרים שליטה באמצעות קול, מחוות או מגע. הרובוט נושא מכשור רפואי דוגמת סטטוסקופ, מד לחץ דם ואק"ג, פועל עד 8 שעות ברציפות בטעינת סוללה אחת, ומגיע למהירות של 1 מטר לשנייה ויכולת סיבוב במקום.

AOC משיקה את סדרת מסכי Professional P4

מותג המסכים הבינלאומי AOC הכריז על סדרת Professional P4, קו חדש של מסכים מקצועיים לעבודה משרדית. הסדרה מציעה קצב רענון של 120 הרץ בכל הדגמים, טכנולוגיית Eye Comfort מאושרת TÜV להפחתת אור כחול, ו-USB Hub נשלף המאפשר חיבור מהיר של התקנים וטעינה (כולל יציאת USB-C עם 15W PD).

שני הדגמים הראשונים הם 24P4U – מסך 23.8 אינץ’ ברזולוציית FHD, ו-Q27P4U – מסך 27 אינץ’ ברזולוציית QHD. שניהם כוללים פאנל IPS, בהירות של 300–350 ניט, זמן תגובה של עד 4ms GtG ותמיכה ב־Adaptive-Sync. כל מסכי הסדרה עומדים בתקן TCO דור 10, זוכים לדירוג Energy Star 8, ומגיעים עם אחריות ל-5 שנים – שילוב של ביצועים פרימיום עם מחויבות סביבתית. המסכים הראשונים מסדרת P4 צפויים להגיע לישראל בחודשים הקרובים דרך המשווקים המורשים.

אירופה חנכה את מחשב-העל Jupiter

[בתמונה: ארונות השרתים של מחשב-העל ג'ופיטר. מקור: מכון המחקר Julich]

אירופה סימנה השבוע ציון דרך טכנולוגי כאשר השיקה את JUPITER, מחשב-העל הראשון ביבשת בקטגוריית ה-exascale – יכולת מחשוב של קווינטיליון (10 בחזקת 18) פעולות חישוב בשנייה. זהו מחשב-העל העוצמתי ביותר שהוקם אי־פעם על אדמת אירופה. המערכת, שנבנתה במרכז המחקר יוליך שבגרמניה, מציבה את האיחוד האירופי בשורה אחת עם המעצמות הגלובליות בתחום מחשוב-העל. JUPITER מדורג כיום במקום הרביעי בעולם מבחינת כוח חישוב, אחרי El Capitan האמריקני (כ-1.74 אקסה-פלופס), Frontier האמריקני (כ-1.35 אקסה-פלופס) ו־Aurora האמריקני (כ-1.01 אקסה-פלופס).

למרות טקס ההשקה הרשמי, JUPITER טרם נכנס לפעילות מלאה. המערכת נמצאת כעת בשלבי אינטגרציה אחרונים, והפעלתה המדעית הרחבה צפויה להתחיל לקראת סוף 2025 ולהתרחב במהלך 2026.

העוצמה של JUPITER נשענת על ליבת חומרה חדשנית הכוללת יותר מעשרים אלף שבבי Grace Hopper GH200 של חברת NVIDIA, המשלבים כוח עיבוד גרפי עצום עם יחידות CPU מתקדמות. הארכיטקטורה המודולרית של המחשב מחולקת לשני חלקים: מודול הבוסטר ומודול הקלאסטר. מודול הבוסטר מהווה את מנוע החישוב המרכזי ומבוסס כמעט כולו על יחידות GPU, שנועדו לבצע סימולציות אקלימיות, חישובים מדעיים מורכבים והרצות של מודלים עצומים בבינה מלאכותית.

לעומתו, מודול הקלאסטר נשען יותר על יחידות CPU ומספק יכולות עיבוד כלליות וגמישות, כך שניתן להריץ בו משימות הדורשות שליטה רחבה בקלט־פלט או שילוב בין עבודות HPC קלאסיות לבין עומסי AI כבדים. השילוב בין שני המודולים מעניק למערכת גם כוח עצום וגם גמישות שימושית לחוקרים מתחומים שונים.

אחד המרכיבים החדשניים ב-JUPITER הוא מערך הקירור שלו. במקום מאווררים או מים קרים, נעשה שימוש בקירור ישיר במים חמים. הצנרת מעבירה מים בטמפרטורה של כשלושים עד ארבעים מעלות מעל הרכיבים הלוהטים, מה שמאפשר פיזור חום יעיל במיוחד תוך חיסכון משמעותי בצריכת אנרגיה. יתרה מזאת, החום שנפלט מהמחשב נאסף ומשמש לחימום מבנים בקמפוס יוליך, כך שהמערכת הופכת לכלי לא רק מדעי אלא גם סביבתי.

כדי לאפשר תקשורת מהירה בין עשרות אלפי השבבים והמודולים השונים, JUPITER מצויד ברשת InfiniBand Quantum-2 של אנבידיה, שפותחה במרכז המו"פ של החברה בישראל. טכנולוגיית InfiniBand Quantum-2 מספקת קצב העברה של עד 400 גיגה־ביט לשנייה לכל פורט עם השהיה מזערית. היא משמשת את JUPITER לחיבור אלפי שבבים ומודולים כך שיפעלו יחד כמעט כמחשב יחיד, ומאפשרת להריץ סימולציות ומודלי AI בקנה מידה חסר תקדים.

לצד NVIDIA, תרמו לפרויקט גם חברות אירופיות מובילות. Eviden, חטיבת הסופר־מחשוב של קבוצת Atos הצרפתית, ו-ParTec הגרמנית, לקחו חלק מרכזי בהקמה ובניהול המערכת. הן פיתחו יחד את שכבת הניהול ParaStation Modulo ואת פתרונות ה-xScale, המשולבים עם רכיבי תוכנה ייחודיים של מרכז הסופר־מחשוב ביוליך. שיתוף הפעולה הזה מדגיש את השאיפה האירופית לעצמאות טכנולוגית בתחום רגיש ואסטרטגי, שבו עד כה נשלטה הבמה בעיקר בידי ארצות הברית ואסיה.

הפרויקט כולו נתמך על ידי יוזמת EuroHPC JU, שמאגדת מימון של האיחוד האירופי, מדינות חברות ושותפים תעשייתיים במסגרת תקציב של מיליארדי אירו. היוזמה נועדה להבטיח שיבשת אירופה לא תישאר מאחור במרוץ העולמי אחר עוצמת חישוב. השקת JUPITER אינה רק אירוע סמלי אלא מהלך אסטרטגי שמציב את אירופה בעמדה חדשה במאבק על ההובלה המדעית והטכנולוגית. המערכת צפויה להאיץ את קצב המחקר בתחומים כמו אקלים, בריאות, אנרגיה ובינה מלאכותית.

יובל מילר ימונה למנכ"ל קונטרופ

[בתמונה: יובל מילר. קרדיט: דוברות רפאל]

יובל מילר ימונה לתפקיד מנכ"ל חברת קונטרופ (Controp), וזאת לאחר שהאסיפה הכללית של החברה אישרה את המלצת ועדת האיתור. מילר יחליף בתפקיד את חגי עזאני שסיים כהונה בת שבע שנים. חברת קונטרופ היא חברת-בת של אירונאוטיקס, שהיא עצמה בבעלות חברת רפאל.

מילר עובד ברפאל כ-23 שנים, במהלכן מילא בחברה תפקידי ניהול בכירים. בעשור האחרון הוא מכהן כסמנכ״ל בכיר וראש חטיבת אוויר ומודיעין שאמונה על מגוון מערכות ויכולות ששימשו גם במבצע "עם כלביא". בשנים האחרונות מילר משמש גם כיו"ר דירקטוריון ונשיא קונטרופ.

חברת קונטרופ מתמחה בפיתוח מערכות אלקטרו-אופטיות מתקדמות לניטור, תצפית ומעקב, המשמשות כוחות ביטחון, צבאות וגופי אכיפת חוק ברחבי העולם. מוצרי החברה – בהם מצלמות תרמיות, מערכות תצפית יום ולילה ומערכות בקרת תנועה מיוצבות – מותקנים על גבי רחפנים, בלוני תצפית, כלי שיט וכלי רכב קרביים. הטכנולוגיה מאפשרת זיהוי אוטומטי של מטרות ומעקב רציף בתנאי שטח מורכבים, ובכך מספקת יתרון מבצעי משמעותי בגבולות, במרחב האווירי ובאתרים רגישים.

יו"ר אירונאוטיקס ומנכ"ל רפאל, יואב תורג׳מן, אמר כי "קונטרופ היא חברה מצטיינת טכנולוגית ומצליחה מאוד עסקית עם פורטפוליו מוצרים מתקדמים המעוררים עניין רב בארץ ובעולם. יובל מביא איתו יכולות וניסיון אישי עשיר לאחר יותר מעשור של ניהול חטיבת האוויר והמודיעין ברפאל המפתחת ומייצרת מערכות מולטידיסיפלינריות ללוחמת אויר ומודיעין מורכבות ומהתקדמות בעולם".

אימקו מקימה מפעל ייצור ברומניה

קבוצת אימקו (IMCO) הודיעה בשבוע שעבר על הקמת חברה בת ומפעל ייצור חדש ברומניה. מדובר במהלך אסטרטגי המהווה נדבך מרכזי בתוכנית הרב-שנתית של החברה להתרחבות באירופה ולהגדלת יכולות הייצור, על רקע מגמת העלייה בתקציבי הביטחון במדינות היבשת. המפעל החדש נועד לשרת הן את צבר ההזמנות הקיים והן שווקים מתפתחים, וצפוי לתרום כבר ברבעון הרביעי של 2025 לגידול בתפוקה התפעולית.

הפעילות הביטחונית של אימקו מתמקדת בתחום החשמל, אלקטרומכניקה ומערכות בקרה צבאיות. המערכות שלה מותקנות בנגמ"שי לחימה כמו נמ"ר, איתן, טנק המרכבה, במטוסי F-15  ו-F-16 ועוד. אימקו מדגישה כי נוכחות עסקית באירופה תאפשר לה לפעול כ"ספק מקומי" במכרזים ממשלתיים ולחזק את שיתופי הפעולה עם יצרני פלטפורמות ואינטגרטורים ברחבי היבשת. 

המהלך משתלב באסטרטגיה רחבה של אימקו להרחיב את תשתיות הייצור בישראל ובחו"ל, להשקיע במו"פ ולשלב שרשראות אספקה מקומיות. בכך מקווה החברה לבסס תשתית איתנה לצמיחה בשווקי אירופה וארצות הברית, לצד המשך פיתוח קשרים עם אינטגרטורים מובילים בארץ ובעולם. בשבוע שעבר היא פירסמה את דו"ח המחצית הראשונה של 2025 והציגה צמיחה ניכרת על רקע הביקושים בשוק הביטחוני. ההכנסות צמחו בכ-24% בהשוואה למחצית 2024, והסתכמו בכ-158.5 מיליון שקל.

השוק האזרחי מתכווץ

משרד הביטחון ממשיך להיות הלקוח המרכזי של הקבוצה: במחצית הראשונה 2025 הוא היה אחראי לכ-50% מהכנסות הקבוצה, בהשוואה לכ-43% בתקופה המקבילה 2024 וכ-37% בתקופה המקבילה 2023. מבחינת תמהיל ההכנסות, הפעילות הביטחונית צמחה ב-41% ברמה השנתית ותרמה כ-95 מיליון שקל מכלל ההכנסות. המכירות של הפעילות האזרחית, לעומת זאת, ירדו בכ-27% בהכנסות. מגמה זו נמשכת מספר רבעונים. צבר ההזמנות של הקבוצה מסתכם בכ-690 מיליון שקל.

החטיבה הביטחונית כוללת את פעילותן של אימקו פרוייקטים, חברת ניר-אור וחברת ADT, הפועלת בארצות הברית. החטיבה האזרחית מורכבת מקבלנית הייצור אתנה המתמחה בעיקר במכשור רפואי, וחברת EMT, הפועלת בארצות הברית. החברה הגדולה ביותר בקבוצה היא אימקו פרוייקטים. לחברה מפעלי ייצור בנהריה ובתל-חנן.

קיידנס מעמיקה את כניסתה לעולם הסימולציה: רוכשת את חטיבת ההנדסה של Hexagon

חברת קיידנס (Cadence Design Systems) ממשיכה את מסע ההתרחבות שלה אל מעבר לעולם ה-EDA. בסוף השבוע הודיעה החברה כי חתמה על הסכם לרכישת חטיבת Design & Engineering של Hexagon השוודית, בעסקה בשווי כ-2.7 מיליארד אירו. העסקה תשלב בתוך Cadence את חטיבת הסימולציה ההנדסית של Hexagon – הכוללת את MSC Software – ותעניק לה דריסת רגל עמוקה בתחום ה-CAE (תכנון הנדסי מבוסס מחשב).

Hexagon, שבסיסה בשוודיה, היא תאגיד טכנולוגיה ותיק עם מחזור של מעל חמישה מיליארד דולר בשנה. פעילותה מתפרסת על תחומי מדידה, מיפוי, תוכנות GIS ופתרונות לתעשיות כבדות כמו כרייה, בנייה ותשתיות. במסגרת אסטרטגיה של רכישות, קנתה Hexagon ב-2017 את MSC Software – חברת תוכנה אמריקאית עם היסטוריה עשירה של פיתוח כלים אנליטיים למהנדסים.

סביב MSC נבנתה חטיבת Design & Engineering, שהתרחבה עם רכישות נוספות והציעה חבילת כלים מובילים: MSC Nastran לניתוחים מבניים, Adams לסימולציות דינמיקה מרובת גופים, ו-Marc לאנליזות מתקדמות של חומרים ותהליכים. החטיבה, שהעסיקה מעל 1,100 עובדים והכניסה כ-265 מיליון אירו ב-2024, משרתת ענקיות מתעשיית הרכב, התעופה והרובוטיקה.

המהלך הנוכחי מגיע פחות משנה אחרי שקיידנס רכשה את BETA CAE Systems היוונית, בעסקה של 1.24 מיליארד דולר. BETA פיתחה מערך כלים שהפך לסטנדרט תעשייתי בעולמות ה-CAE, עם תוכנות כמו ANSA ל-pre-processing ו-META לניתוח תוצאות.

רכישת BETA סימנה את כוונת Cadence להתרחב מעבר לגבולות תכנון שבבים אל עולמות האנליזה המבנית. עתה, עם הוספת חטיבת ההנדסה של Hexagon, קיידנס מחברת בין שני עולמות – הסימולציה האלקטרונית שבה היא שלטה שנים ארוכות, והאנליזה המכאנית והפיזיקלית שמובילה BETA לצד MSC. השילוב הזה מציב אותה כספקית מולטיפיזיקה מקצה לקצה: משבב ו-PCB ועד מבנה מכאני ותהליכי דינמיקה.

קיידנס הייתה מזוהה במשך עשרות שנים עם תחום ה-EDA – כלי התכנון לשבבים ומעגלים מודפסים. אך השוק משתנה: יצרניות רכב, תעופה, רובוטיקה ומערכות אוטונומיות דורשות פתרונות כוללים שמשלבים בין חשמל, תוכנה ומכניקה. בעולם כזה, שבו שבב ומערכת מכאנית מתוכננים במקביל, החברה לא יכולה להישאר ממוקדת רק בעולמות האלקטרוניקה.

עם שתי הרכישות – BETA CAE ו-Hexagon D\&E – קיידנס מציבה את עצמה כחברה שיכולה להציע ללקוח תהליך תכנון אינטגרטיבי. זהו מהלך שמקרב אותה ליריבות כמו Ansys ודאסו סיסטמס, וממקם אותה בליבת שוק חדש: אנליזה חוצת תחומים (multiphysics). המשמעות רחבה: לקוחות בתעשיות הביטחוניות, הרכב והחלל יוכלו לתכנן מערכת אחת – עם סימולציה של זרימה תרמית, רעידות, חוזק מבני ואותות חשמליים – הכל בפלטפורמות של Cadence. עבור החברה, זהו מיצוב מחודש כשותפה אסטרטגית לא רק לעולם השבבים אלא גם לעולם ההנדסה הרחב.

Smart Shooter חושפת כוונת חכמה למקלעים כבדים

[בתמונה: מערכת SMASH על מקלע כבד. קרדיט: סמארט שוטר]

חברת SMARTSHOOTER הישראלית תחשוף בתערוכת DSEI 2025, שתחל בשבוע הבא בלונדון, קונפיגורציה חדשה של מערכת בקרת האש שלה – SMASH 3000 – המותאמת לראשונה לשימוש עם מקלע כבד (HMG).

מקלע כבד הוא נשק אוטומטי בקוטר גדול, לרוב מעל 12.7 מ"מ, שנועד לפגוע בכלי רכב, רחפנים ומבנים קלים, ומותקן בדרך כלל על חצובה או על רכב קרבי. עד כה התמקדו מערכות בקרת האש של Smart Shooter בשילוב עם נשק קל בידי לוחמים יחידים ועם עמדות ירי נשלטות מרחוק, כך שההתקנה על מקלע כבד מהווה התרחבות משמעותית ביכולות ובשימושים המבצעיים.

הכוונת החכמה של SMARTSHOOTER מסדרת SMASH היא מערכת בקרת אש מבוססת אלגוריתמים, שמזהה, עוקבת ונועלת על מטרות בזמן אמת. ייחודה בכך שהיא הופכת נשק אישי או עמדת ירי פשוטה לכלי מדויק ביותר, המסוגל ליירט גם רחפנים מהירים ובלתי צפויים. המערכת מתקשרת עם מערכות ניהול קרב ומספקת ללוחם תמונת מצב עדכנית, ובכך מאפשרת ירי מדויק, חסכון בתחמושת והגדלת סיכויי פגיעה כבר בירי הראשון.

הפיתוח נחשף לאחר סדרת ניסויים במסגרת Project VANAHEIM/FLYTRAP, יוזמה משותפת לבריטניה וארצות הברית שנועדה להטמיע טכנולוגיות נגד רחפנים קטנים (C-UAS) ביחידות קרביות כלליות. בתרגילים שנערכו באירופה בחודשים יוני–אוגוסט, בחנו חיילים אמריקאים ובריטים שילוב של מערכות מתקדמות בשדה קרב מציאותי. מערכות SMASH הופעלו בתצורות שונות – ידניות, רכובות ועמדות נשק נשלטות מרחוק – ובפעם הראשונה שולבה גרסת SMASH 3000 על מקלע כבד. בנוסף הותקנה מערכת SMASH HOPPER על רכב סיור.

במבחנים הצליחו הלוחמים ליירט רחפנים עד לטווח של 400 מטר, הישג שנחשב משמעותי במאבק במערכות בלתי מאוישות. יתרון מרכזי של המערכות היה ביכולת הקישוריות: ה-SMASH שולב עם מערכת Android Tactical Assault Kit (ATAK) ומערכות ניהול קרב (BMS), מה שאיפשר העברת נתוני מטרות ישירות לעמדת היורה. השילוב הזה העניק ללוחמים מודעות מצבית מתקדמת ואפשר להם לתאם ירי מדויק מול איומים מהאוויר.

מערכת Hopper על כלי רכב [קרידט: סמארט שוטר] 
לדברי מנכ"לית SMARTSHOOTER, מיכל מור, "פרויקט VANAHEIM העניק לנו הזדמנות לבחון את המערכות בסביבה קרבית מורכבת ולוודא את יעילותן ביחידות קרביות כלליות. הרחבת משפחת SMASH למקלעים כבדים ולעמדות רכובות מדגישה את מחויבותנו לפיתוח פתרונות גמישים ויעילים מול איומים מתפתחים".

הפרויקט המשותף הדגיש גם את האתגר הרחב יותר: אין "קליע כסף" יחיד שיכול לנטרל את כלל האיומים מהרחפנים. המסקנה העיקרית שעלתה מתרגילי Flytrap היא הצורך בשכבות הגנה משולבות – שילוב של אמצעים קינטיים, שיבוש תקשורת, חיישנים אופטיים ואקוסטיים – שמעניקים מענה מקיף ומותאם למציאות המורכבת בשטח.

 

נאייקס הודיעה על שותפות בין RetailPro ל-Onebeat בתחום ניהול המלאי

חברת נאייקס (Nayax), ספקית גלובלית של פתרונות פינטק ותשלומים, הודיעה על שותפות אסטרטגית בין RetailPro, החברה־הבת שלה המתמחה בתוכנות לניהול קמעונאי, לבין חברת Onebeat הישראלית, שפיתחה פלטפורמת בינה מלאכותית לאופטימיזציית מלאי. המהלך נועד להפוך נתוני מלאי סטטיים למנוע צמיחה ורווחיות בזמן אמת, וליצור סטנדרט חדש בתחום ניהול הקמעונאות.

החיבור בין מערכות הניהול של RetailPro לבין מנוע ה-AI של Onebeat מאפשר לקמעונאים להגיב במהירות לשינויים בביקוש, לייעל את הקצאת המלאי ולבצע תמחור חכם בזמן אמת. כך ניתן לצמצם חוסרים ועודפים, להגדיל שיעורי מכירה ולשפר את הרווחיות מכל מוצר. בניגוד לכלים מסורתיים, Onebeat מספקת ניתוח רציף של נתוני חנויות ומוצרים ומתרגמת אותם להחלטות ישימות באופן אוטומטי.

ד"ר ישי אשלג, מנכ"ל ומייסד-שותף של Onebeat, הסביר כי השותפות "מאפשרת לקמעונאים להתגבר על חסמי ניהול מלאי וליצור מקורות רווח חדשים באמצעות תובנות בזמן אמת".

קרן שריר, נשיאת וסמנכ"לית השיווק של נאייקס, הוסיפה כי "המהלך מהווה קפיצת מדרגה ביכולות החברה ומעניק לקמעונאים כלים לקבל החלטות מהירות, מדויקות ורווחיות יותר".

חברת Onebeat פיתחה פלטפורמה המאפשרת התאמה דינמית של מלאי לביקושים בזמן אמת, תוך שימוש באלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית ותאוריית האילוצים. נאייקס, שהוקמה בישראל ב-2005, נסחרת בתל אביב ובנאסד"ק ומעסיקה כ-1,200 עובדים ברחבי העולם. –

הבהלה לאבטחת ה-AI: קאטו רוכשת את Aim במכפיל חריג

[בתמונה: מייסד קאטו נטוורקס שלמה קרמר. קרדיט: ליאוניד יעקובוב]

חברת קאטו נטוורקס (Cato Networks) הודיעה על רכישת סטארט-אפ הסייבר הישראלי Aim Security. סכום העסקה מוערך בתקשורת הכלכלית בכ-350 מיליון דולר. מדובר בסכום חריג לחברה שהוקמה רק ב-2022 וגייסה עד כה 28 מיליון דולר בלבד. הרכישה – הראשונה בתולדות קייטו – משקפת את ההייפ האדיר סביב שוק אבטחת הבינה המלאכותית ואת הצורך האסטרטגי של חברות גדולות להקדים מתחרים.

במקביל לעסקה, קאטו דיווחה כי חצתה את רף ה־300 מיליון דולר בהכנסות שנתיות חוזרות והרחיבה את סבב הגיוס האחרון שלה ל-409 מיליון דולר, עם השקעה נוספת מצד Acrew Capital. מנכ"ל ומייסד-שותף של החברה, שלמה קרמר, אמר כי מהפיכת ה-AI צפויה להאפיל על המהפכה הדיגיטלית, וכי הוספת טכנולוגיות Aim לפלטפורמת Cato SASE Cloud תאפשר ללקוחות החברה לאמץ סוכני AI ויישומי AI ציבוריים ופרטיים בצורה מאובטחת.

Aim Security ביססה עצמה כחלוצה בתחום אבטחת ה-AI לארגוני אנטרפרייז, עם פורטפוליו מקיף הכולל שלושה נדבכים מרכזיים: אבטחת שימושי עובדים ביישומי AI ציבוריים, הגנה בזמן אמת על סוכני AI פנימיים ויישומים באמצעות פיירוול ייעודי, וניהול אבטחת מחזור חיי פיתוח יישומי AI. הפתרון משלב חיישני קצה לניטור שימושים, מנוע ייחודי שמזהה מתקפות בזמן אמת ומערכת AI-SPM שמאתרת כשלים עוד בשלב האימון. בכך מציעה Aim מעטפת מלאה – החל מהעובד הבודד ועד למערכות ארגוניות מורכבות.

היקף העסקה משקף מכפיל גבוה במיוחד של פי 12–13 על סך ההשקעות שביצעו המשקיעים בחברה. בהשוואה לעסקאות דומות בענף הסייבר, מדובר בפרמיה נדירה שמעידה על בהילות השוק סביב אבטחת AI. רכישות כמו Protect AI על ידי Palo Alto Networks בסכום של כ־650–700 מיליון דולר או Prompt Security שנרכשה על ידי SentinelOne בכ-250 מיליון דולר, ממחישות שמדובר במגמה גלובלית של הבטחת עמדות מפתח בתחום. עבור קייטו, הרכישה היא לא רק תוספת טכנולוגית אלא צעד קריטי באסטרטגיה שלה. בעידן שבו ארגונים מאמצים בקצב מואץ טכנולוגיות בינה מלאכותית אך חוששים מנזקים אפשריים, היא מעניקה להם מענה משולב – רשת מאובטחת מבוססת SASE לצד שכבת הגנה ייעודית ל-AI.

שילוב השקיפות והמודולריות של Cato SASE עם הפתרון השלם של Aim אמור להציב את קאטו כגורם מרכזי בשוק המתהווה של אבטחת הבינה המלאכותית כבר בשנים הקרובות.

אינטל מבקשת פטנט על "סופר-ליבה" מבוססת תוכנה

בתמונה למעלה: מעבדי Xeon 6 לשרתים של אינטל

מאת: יוחאי שויגר

חברת אינטל הגישה לפני מספר ימים בקשה לקבלת פטנט בארצות הברית, המתארת טכנולוגיה חדשה בשם Software Defined Supercore. לפי המסמך, החברה מציעה דרך לחבר כמה ליבות פיזיות כך שיפעלו יחד כמעין ליבה אחת ענקית ורחבה, המסוגלת לבצע הוראות רבות במקביל. הדבר נועד לאפשר למעבדי CPU להתקרב ליכולות מקביליות המוכרות מעולם ה-GPU, בלא לייצר ליבה פיסית ייעודית, עצומה ויקרה במיוחד. הליבה היא יחידת העיבוד הבסיסית במעבד – המנגנון שמבצע את ההוראות של כל תוכנה. במחשבים מוקדמים היה מדובר בליבה אחת בלבד, אך כיום מרבית המעבדים כוללים כמה ליבות, שמאפשרות להריץ משימות שונות במקביל.

אינטל מציעה כעת להפוך את ריבוי הליבות למשהו גמיש ודינמי יותר: כשהתוכנה דורשת כוח עיבוד מרוכז, כמה ליבות יחוברו יחדיו ויתפקדו כליבה אחת רחבה במיוחד, וכשהעומס יירד – הן יחזרו לפעול כליבות עיבוד נפרדות. משמעות הטכנולוגיה ברורה בעיקר בתחום הבינה המלאכותית, שבה הפכו מעבדי GPU לכלי העיבוד המרכזי בזכות יכולתם להריץ אלפי חישובים מקבילים, מה שמתאים במיוחד לאימון והסקה של מודלים גדולים. אינטל מנסה להעניק ל-CPU יכולת דומה: לאפשר לליבה חכמה וגמישה להתרחב ולהיעזר בכמה ליבות נוספות כדי להתמודד עם משימות מורכבות – החל מ-AI ועד סימולציות וחישובי־על.

אינטל מחפשת חדשנות בתחום התוכנה

במובנים מסוימים, אפשר לראות ברעיון הקבלה למערכת CUDA של אנבידיה, שהיא סביבת התוכנה שאיפשרה לנצל את הארכיטקטורה הגרפית בצורה חכמה יותר ולהפוך את ה־GPU לכלי מרכזי לא רק בגרפיקה אלא גם ב-AI ובתחומים חישוביים נוספים. גם במקרה של אינטל מדובר בניסיון להציע שכבת תוכנה שתדע לנתב את המעבד ולנצל אותו באופן גמיש ומתקדם יותר, אם כי כאן מדובר בחיבור ליבות CPU ולא במאות או אלפי ליבות GPU.

מעבר לכך, המהלך הזה מעניין במיוחד מפני שהוא מסמן כיוון חדש של אינטל בתחום התוכנה. רק בשיחת הוועידה האחרונה, המנכ"ל החדש ליפ-בו טאן הדגיש כי אינטל איבדה את היתרון שלה בחדשנות תוכנתית בשנים האחרונות, והבטיח להחזיר לכך את מרכז הכובד. בקשת הפטנט על הסופר־ליבה עשויה להיות סנונית ראשונה בכיוון הזה, ותזכורת לכך שאינטל אינה מתמקדת רק בחומרה אלא גם בחשיבה מחודשת על השכבה התוכנתית שמנהלת אותה.

עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר בשלב זה רק בבקשת פטנט. אין מדובר במוצר מוגמר, והטכנולוגיה דורשת שינויים משמעותיים הן ברמת החומרה והן ברמת מערכות ההפעלה וכלי הפיתוח. כלומר, מדובר ברעיון מעניין ובעל פוטנציאל, אך כזה שעשוי לקחת שנים רבות עד שיופיע – אם בכלל – במוצרי אינטל. יחד עם זאת יש למהלך משמעות נוספת: הוא ממחיש שאינטל הבינה שהשוק דורש שילוב של חומרה ותוכנה, ושהיא החליטה לבצע השקעות גדולות מבעבר בתחום התוכנה.

פירמת הייעוץ Tefen מתמזגת עם "תנופה יועצים"

בתמונה למעלה: מלי ביצור פרנס, מנכ"לית ובעלים של Tefen

פירמת הייעוץ Tefen הודיעה על מיזוג עם חברת "תנופה יועצים", מהלך שנועד להציע פתרון כולל לחוסן ארגוני ומוכנות לחירום- תחום שהפך קריטי במיוחד עבור ארגונים במגזר הציבורי, הביטחוני והעסקי בישראל. החברה המאוחדת תספק שירותי One Stop Shop, המשלבים ייעוץ אסטרטגי, טכנולוגי ובינה מלאכותית לצד מומחיות במחקר, הדרכה ובניית תכניות חוסן והיערכות למצבי חירום. במסגרת המיזוג תוקם חטיבת החוסן והמוכנות המערכתית לחירום, בראשה יעמוד ד"ר מאיר מנחם, מנכ"ל תנופה.

החטיבה תעסוק במכלול שלבי ניהול משבר – מהיערכות מקדימה ובניית תפיסת חירום, דרך ניהול הארגון בזמן משבר ועד לשלב החזרה לשגרה ושיקום הארגון כהזדמנות לצמיחה. שוק הייעוץ בישראל ממשיך להתרחב: לפי נתוני Statista, שוק שירותי הייעוץ הטכנולוגי המקומי צפוי להגיע לכ־400 מיליון דולר בשנת 2025, עם קצב צמיחה שנתי של כ־4%.

תחום ניהול הסיכונים, הכולל חוסן ארגוני, אבטחת מידע והיערכות לחירום מוערך בכ 58 מיליארד דולר בעולם וצפוי לצמוח בכ־20% בשנה עד 2032. לדברי מלי ביצור פרנס, מנכ"לית ובעלים של Tefen: "בישראל, שאלת החוסן הפכה לנושא קריטי לא רק ברמה הלאומית אלא גם עבור כל ארגון ציבורי ועסקי. המיזוג עם תנופה יוצר גוף שמסוגל לתת מענה מקיף מהאסטרטגיה ועד הביצוע, ולשלב טכנולוגיות מתקדמות לצד פתרונות הדרכה ויישום בשטח. זוהי בשורה אמיתית לשוק המקומי, שמחפש היום גישה הוליסטית להתמודדות עם אתגרי העתיד."

ד"ר מאיר מנחם, שימונה למנהל החטיבה החדשה, הוסיף: "הייחודיות שלנו היא במתן מעטפת מלאה לכל שלב במשבר, מגיבוש אסטרטגיה ותכניות חירום, דרך ניהול הארגון בשעת חירום ושמירה על רציפות תפקודית, ועד שיקום וחזרה לשגרה מתוך חיזוק החוסן הארגוני. המיזוג עם Tefen מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הללו בהיקף רחב יותר, עם שילוב של ייעוץ אסטרטגי וטכנולוגי מהשורה הראשונה".

צה"ל צפוי להתקין את תוכנת ה-AI של אקסון ויז'ן בעמדות נשק

חברת אקסון ויז'ן (Axon Vision), המתמחה במערכות AI לשוק הביטחוני, דיווחה היום (ד') לבורסה על הזמנה בהיקף של 2 מיליון דולר מלקוח ביטחוני מקומי. אקסון ויז'ן החלה להיסחר השבוע בבורסת תל-אביב. החברה גייסה 96 מיליון שקל בהנפקה הראשונית, לפי שווי של 130 מיליון שקל. במסגרת העסקה תספק החברה ערכת שדרוג הכוללת את קופסת המחשוב AI Core ותוכנת EdgeRCWS, שמאפשרת למערכות נשק קיימות להפוך לעמדות חכמות עם יכולת זיהוי אוטומטי בזמן אמת של איומים אוויריים וקרקעיים, מיירוט רחפנים ועד סיכול מחבלים מתקרבים.

אקסון ויז'ן לא חשפה את זהות הלקוח, אך מאחר שהפרויקט מתמקד בשדרוג עמדות נשק קיימות ולא בהטמעת המערכת בפלטפורמות חדשות, ההערכה היא כי מדובר בצה"ל או במשרד הביטחון. גם לגבי "קופסת המחשוב" AI Core החברה לא סיפקה פרטים, אולם ייתכן שמדובר ביחידת מחשוב ייעודית המאפשרת להריץ אלגוריתמים מתקדמים בעמדות נשק ותיקות, שאינן מצוידות ביכולות עיבוד חזקות ברמת הקצה.

בשיחה עם Tecttime ביולי 2024 הסביר מנכ"ל החברה, תא"ל (במיל.) רועי ריפטין, על הפוטנציאל של הטמעת יכולות AI בעמדות נשק קיימות לצורך עיבוי מערך ההגנה של ישראל למול איום הרחפנים. "הטמעה של יכולות יירוט רחפנים בעמדות נשק, גם אם לא יהיו אלה יכולות מוחלטות, עשויה מאוד לשפר את הכיסוי המרחבי מפני האיום לאור הפריסה הרחבה של עמדות הנשק ביחידות השונות".

באקסון ויז'ן מציינים כי התאמת המערכת למגוון פלטפורמות קרביות פותחת פוטנציאל להזמנות המשך בהיקפים משמעותיים גם בשוק הבינלאומי. ההזמנה מגיעה ימים ספורים לאחר שדיווחה החברה על עסקאות ראשונות באסיה. תוכנת EdgeRCWS מיועדת בעיקרה לכלי רכב קרביים משוריינים. זוהי מערכת מודעות סביבתית מבוססת בינה מלאכותית, המיועדת להשתלב בכלי רכב קרביים מאוישים ובלתי מאוישים. המערכת אוספת מידע בזמן אמת ממספר מצלמות וחיישנים היקפיים, ומעבדת אותו באמצעות יחידת מחשוב ייעודית המבוססת על GPU.

העיבוד מתבצע ישירות בקצה (Edge), כך שהנתונים מנותחים באופן מיידי ללא תלות בקישוריות חיצונית. הפלט מוצג למפעילים באמצעות ממשק גרפי פשוט, הכולל התרעות ויזואליות וקוליות על איומים מתקרבים מכל כיוון. המערכת מותאמת לפעול גם בתנאי שטח מורכבים, ומאפשרת אינטגרציה מלאה עם מערכות נשק או מערכות בקרה קיימות בכלי הרכב.

PTC השיקה מערכת חדשה לניהול סיכוני שרשרת אספקה

חברת התיב"ם האמריקאית PTC (נאסד"ק: PTC) הכריזה על השקת Arena SCI – פתרון ענן חדש המיועד לצמצום סיכונים בשרשרת האספקה. המערכת משתלבת ישירות במערכות ניהול מחזור חיי המוצר (PLM) וניהול האיכות (QMS) של החברה, ומביאה עמה יכולות מבוססות בינה מלאכותית לניטור פרואקטיבי של שינויים בשוק. חברת PTC מעסיקה מאות עובדים במרכזי הפיתוח בהרצליה ובקמפוס הטכניון בחיפה. בישראל פעל צוות שהשתתף בפיתוח הפלטפורמה החדשה.

מערכת Arena SCI מאפשרת לצוותי פיתוח ו-NPI לשלב תובנות בזמן אמת על זמינות רכיבים, הפסקות ייצור, עלויות ושיבושי אספקה, כבר בשלבי התכנון. בכך היא מייתרת את השימוש בכלים מנותקים, ומספקת תהליך רציף שבו מהנדסים ומנהלי רכש יכולים לקבל החלטות מושכלות לגבי בחירת רכיבים חלופיים ותואמים מבחינה טכנית. לדברי דייוויד קצמן, מנהל פעילות Arena ו-Onshape ב-PTC, "באמצעות אספקת מידע משרשרת האספקה ישירות למקום בו מתקבלות החלטות התכנון, הכלי החדש מפשט את שיתוף הפעולה ותומך בקבלת החלטות רכש פרואקטיביות, המסייעות בהפחתת שיבושים בשרשרת האספקה".

חברת PTC שבסיסה בבוסטון ונכללת במדד S&P 500, מספקת פתרונות לניהול מחזור חיי מוצר עבור חברות ייצור וטכנולוגיה. בין לקוחותיה: טויוטה, BMW, אינטל, פיליפס, איירבאס ודיסני. הטכנולוגיה של החברה תומכת בתכנון, סימולציה, ייצור ותפעול מוצרים. השקת Arena SCI משתלבת במגמה עולמית של חיזוק שרשראות אספקה נגד שיבושים, במיוחד עבור חברות הפועלות בשווקים עתירי רכיבים שבהם יש צורך להתמודד עם תהילכי פיתוח מהירים וקצב גבוה של השקת מוצרים חדשים.

מאסיבית וקומפרטס מקימות לשכת שירות לייצור בתלת-ממד של חלקים ביטחוניים

חברת מאסיבית (Massivit), המפתחת מדפסות תלת-מימד להדפסת חלקים גדולים מחומרים מרוכבים, דיווחה היום (ד') לבורסה כי חתמה על מזכר הבנות עם חברת קומפרטס להקמת לשכת שירות משותפת, שתספק ללקוחות בתעשייה הביטחונית תבניות וחלקים מתקדמים שיופקו במדפסת הדגל של החברה – Massivit 10000. בשלב הראשון, שיחל באופן מיידי, תספק מאסיבית את התבניות ללקוחות באמצעות קומפרטס, ואלה יוכלו לייצר מהן חלקים סופיים מחומרים מרוכבים.

המהלך משתלב באסטרטגיה החדשה של מאסיבית להרחיב את דריסת הרגל בשוק הביטחוני ולעבור למודל עסקי של מתן שירותי ייצור ישירים ללקוחות הקצה. על פי התכנון, בראשית 2026 יוקם מרכז השירות עצמו, שיאפשר לשתי החברות להציע מענה רחב יותר ולבסס את הטכנולוגיה כפתרון ייצור מתקדם בענף הביטחוני. קומפרטס, שהוקמה בשנת 2005 כחלק מקבוצת אבנון, נולדה כספקית לתחום התעופה הישראלי, ובייחוד עבור רחפנים (UAV) ותעשיית החלל. כיום היא מספקת פתרונות מלאים: תכנון, ייצור רכיבים, אב טיפוס, יציקת תבניות, הנדסה, והטמעת מערכות משתמשים ברמת תעשייה מתקדמת, ללקוחות בתחומי התעופה, ביטחון, רפואה, תקשורת, חלל ותחבורה.

בדו"ח הפיננסי למחצית הראשונה של 2025 הציגה מאסיבית הכנסות של כ-3.7 מיליון דולר, ירידה לעומת כ-5.5 מיליון בתקופה המקבילה. השורה התחתונה נותרה הפסד נקי של כ-5.4 מיליון דולר, אם כי נמוך מהפסד של כ-8.3 מיליון בשנה שעברה. בין העדכונים המשמעותיים: גיוס הון של כ-8.4 מיליון ש"ח בהנפקת זכויות, מינוי מנכ"ל חדש (יוסף אזרזר) והנהגת תוכנית התייעלות עם קיצוצי שכר בכירים וחיסכון חודשי של כ-300 אלף דולר.

ישראל שיגרה לחלל את הלוויין "אופק 19"

בתמונה למעלה: הדמיית לוויין המכ"ם אופק 19 בשלב הפעילות המבצעית. מקור: מפא"ת

ישראל שיגרה לחלל את לוויין המכ"ם למשימות תצפית אופק 19 (Ofeq) באמצעות משגר לוויינים תלת שלבי מסוג “שביט”. השיגור בוצע ביום ג' בשעה 22:30 משדה ניסויים במרכז הארץ. משרד הביטחון מסר שהלוויין נכנס למסלולו סביב כדור הארץ, החל לשדר נתונים ועבר בהצלחה סדרת בדיקות ראשוניות. בימים הקרובים הוא יעבור סדרת בדיקות נוספות לפני שייכנס לשימוש מבצעי. הלוויין פותח ויוצר בחטיבת מערכות טילים וחלל של התעשייה האווירית, ומחירו נאמד בכ-100 מיליון דולר.

עם כניסת הלוויין לפעילות מלאה, תועבר הפעלתו השוטפת לאחריות יחידת 9900, שהיא יחידת המודיעין הגיאוגרפי חזותי של אגף המודיעין בצה”ל. המשגר שביט פותח על-ידי מפעל מל"מ של התע"א בשיתוף עם החברות "תומר" ו"רפאל" שייצרו את מנועי המשגר. המטעד הוא מערכת מכ"ם מתוצרת חברת אלתא. ראש מפא"ת במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') ד"ר דני גולד, גילה שבמהלך מבצע "עם כלביא" סיפקו לווייני התצפית של ישראל יותר מ-12,000 תמונות לוויין בשטח איראן.

הלוויין אופק 19 בחדר האינטגרציה בתעשייה האווירית

"החלל הוא מימד לחימה שמרכזיותו תתעצם בשנים הבאות. הלוויין הנוכחי מייצר קפיצת מדרגה מבצעית וטכנולוגית". מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, הסביר שמטעד מכ"מי מאפשר לקבל מודיעין ביום, בלילה ובכל תנאי מזג האוויר והראות. מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אמיר ברעם, אמר שבעשור הקרוב "נשקיע מיליארדי שקלים בבניית קונסטלציית לוויינים בחלל, שתאפשר לנו לעקוב בכל רגע נתון אחר כל נקודה במזרח התיכון״.

חברת אלתא מייצרת את מכ"ם החלל ELM-2070, אשר מיועד לשימוש בלווייני תצפית בגובה נמוך (LEO). הוא מבוסס על טכנולוגיית Synthetic Aperture Radar – SAR (מכ"ם מפתח סינתטי) ומספק רזולוציה של כ-50 ס"מ. מדובר במערכת ותיקה מאוד שפותחה בתחילה עבור לוויין טקסאר (TecSAR-1) ששוגר לחלל בשנת 2008. לא נמסר האם המכ"ם החדש מבוסס על המשפחה הזו או שהוא שייך לקטגוריה חדשה של מכ"מי SAR.

נובה מגייסת 500 מיליון דולר בריבית של 0%

חברת נובה (Nova) הודיעה היום (ג') כי בכוונתה לגייס 500 מיליון דולר באמצעות הנפקת אג"ח להמרה (Convertible Senior Notes) המיועדים למוסדיים, עם אפשרות להרחבה נוספת של 75 מיליון דולר. האג"ח ייפרעו בספטמבר 2030, ויאפשרו למשקיעים להמירם למזומן, מניות או שילוב של השניים, בהתאם לתנאים שייקבעו בהמשך.

מעניין לציין כי ההנפקה נעשית בריבית אפס (0.00%),  הדבר מעניק לנובה יתרון משמעותי במימון, משום שהיא אינה נדרשת לשלם ריבית שוטפת ומקטינה את עלות ההון שלה. עבור החברה זהו מהלך שמחזק את המאזן הפיננסי ומספק גמישות אסטרטגית, ובו בזמן הוא משקף אמון פנימי בחוזקה של מניית נובה ובמעמדה בשוק: האפשרות להציע חוב ללא ריבית מבוססת על ההנחה שהמשקיעים יתחרו על ההנפקה, גם ללא תגמול ריביות, מתוך ציפייה לרווח עתידי מהמרת החוב למניות.

ברבעון השני דיווחה נובה על הכנסות שיא של כ-220 מיליון דולר – עלייה של כ-40% בהשוואה לרבעון המקביל, וצמיחה של כ-3% לעומת הרבעון הקודם. הרווח הנקי לפי GAAP עלה ל-68.3 מיליון דולר והרווחיות הגולמית התקרבה ל-60%. נובה רואה בתחום ה-Gate-All-Around (GAA) אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים בשנים הקרובות. מדובר בארכיטקטורת טרנזיסטור חדשה המחליפה בהדרגה את FinFET בתהליכי ייצור שבבים מתקדמים (בדור 2 ננומטר ומטה).

נובה צופה להכניס מסגמנט זה כחצי מיליארד דולר ב-2026. בשבוע שעבר חשפה החברה מערכת מדידה חדשה לתחום האריזות המתקדמות. מניית החברה, הנסחרת באופן דואלי בתל-אביב ובנסד"ק, עלתה ב-5 השנים האחרונות ב-387% והיא נסחרת בשווי נוכחי של 25.2 מיליארד שקל.

אפסילור הכריזה על הסוללה הצבאית החזקה בעולם

חברת אפסילור (Epsilor Electric Fuel) השלימה את הפיתוח של סוללת הליתיום-יון הצבאית COMBATT ELI-52526-GM, שלהערכתה היא הסוללה הקרבית החזקה בעולם. הסוללה מופיעה במארז 6T, שהוא מארז הסוללות הסטנדרטי של צבאות ברית נאט"ו ומשמש בכ-95% מכלי הרכב הקרבים של הברית. הסוללה מספקת מתח של 25.2V, אולם האנרגיה הכוללת האצורה בה היא 4,400Wh/174Ah. הסוללה שוקלת 27 ק"ג. החברה מעריכה שהיא מספקת אנרגיה גדולה פי שישה מכל סוללת חומצת עופרת, וב-50% יותר מכל סוללת ליתיום-יון צבאית אחרת הנמצאת כיום בשוק.

בשנה האחרונה עברה הסוללה סדרת מבחנים במעבדות הצבא האמריקאי במסגרת תהליך קבלת תקן של צבא ארה"ב (MIL-PRF-32565C – TYPE 2). המבחנים כללו עמידות בפני חדירת כדורים, חימום עד לטמפרטורה של 500°C, פעולה בתנאי סביבה חמים מאוד וקרים מאוד, אורך חיים, תקשורת עם הפלטפורמות של הלקוח ועוד. נשיא ומנכ"ל אפסילור, רונן בדיחי, אמר שהחברה הצליחה להתגבר על בעיות הבטיחות של סוללות ליתיום-יון, אשר נחשבות לאתגר משמעותי מאוד בשימוש בסוללות האלה. "באמצעות מערכת ספיגת אנרגיה ייחודית הצלחנו לספק את צפיפות האנרגיה הגבוהה ביותר בפורמט 6T, ולשמור על דרישות הבטיחות של התקן הצבאי".

החברה נמצאת בבעלות AROTECH Corporation האמריקאית, שבמקור הייתה הסניף האמריקאי של אפסילור, ובהמשך הפכה לחברה עצמאית המספקת מערכות אימון ואנרגיה צבאיות. כיום היא מעסיקה כ-700 עובדים בישראל ובארה"ב. בחודש פברואר 2025 נירכשה ארוטק על-ידי חברת ההשקעות האמריקאית AlbionRiver, שבמסגרתה היא ממשיכה לפעול כחברה עצמאית.

פינלנד השתלטה על חברת הרכב Valmet ותסב אותה לשוק הביטחוני

קו הרכבת מכוניות בחברת ואלמט. מקור: Valmet Automotive

ממשלת פינלנד השלימה מהלך דרמטי במסגרתו השתלטה על חברת Valmet Automotive ועל חטיבת הסוללות שלה Ioncor – צעד שמסמן את סיום מעורבותה של CATL, יצרנית הסוללות הסינית הגדולה בעולם, באחת מחברות הרכב המרכזיות בצפון אירופה. המהלך אינו רק כלכלי, אלא בעל ממד אסטרטגי מובהק, והוא משקף את מאבקה של פינלנד לבסס עצמאות תעשייתית ולהגן על עצמה מפני איומים גיאו-פוליטיים.

במסגרת העסקה רכשה הממשלה את מניות CATL, שהחזיקה ב-20.6% מ-Valmet, והזרימה כ-35 מיליון אירו נוספים. כעת מחזיקה הלסינקי ב-79% מהחברה, בעוד ש-Pontos מחזיקה ב-21%. Ioncor – שהופרדה מ-Valmet ב-2024 – נמצאת אף היא בשליטה פינית: Finnish Minerals Group הממשלתית מחזיקה ב-70%, קרן הפנסיה Varma ב-16% ו-Pontos ב-14%.

תחרות מול יצרניות רכב מסין

ההחלטה מגיעה על רקע האטה בענף הרכב החשמלי באירופה. לצד ירידה בהזמנות של Valmet, שוק ה-EV כולו נתון ללחץ כבד בשל התחרות מצד יצרנים סינים. החברות הסיניות, בהובלת BYD ויצרנים נוספים, מציעות רכבים חשמליים זולים בהרבה – לעיתים מסובסדים על ידי בייג’ין – ומקשות על היצרנים האירופים לשמור על רווחיות.

Valmet Automotive היא קבלנית רכב ותיקה הפועלת יותר מ-60 שנה, ומחזיקה גם במרכזי ייצור בגרמניה. החברה מתמחה בהרכבת כלי רכב עבור יצרני פרימיום כמו מרצדס-בנץ ופורשה, וכן בפיתוח מערכות גג ותתי־מערכות לרכב. בשיאה העסיקה החברה מעל 4,000 עובדים, כיום היא מעסיקה כ-3,000 עובדים. הכנסותיה נאמדות בכמה מאות מיליוני אירו בשנה.

כעת, במסגרת מבנה הבעלות הממשלתית, החברה מתכוונת להרחיב את תחומי פעילותה אל מחוץ לעולם הרכב, תוך כניסה גם לשוק הביטחוני. יכולותיה ההנדסיות והלוגיסטיות של Valmet – החל מקווי ייצור גמישים וכלה במומחיות בחומרים מתקדמים ובמערכות מכאניות מורכבות – עשויות להיות מותאמות לייצור כלי רכב משוריינים, מערכות רובוטיות קרקעיות או רכבי אספקה צבאיים. ניסיון מוכח בהרכבות סדרתיות בהיקף גדול מאפשר לה להפוך לשחקן משמעותי גם בתעשייה הביטחונית, במיוחד בתקופה שבה פינלנד מחפשת להרחיב את כושר הייצור הצבאי שלה.

איום גובר בגבול הרוסי

לדברי מנכ״ל החברה, “זהו צעד חדש לחלוטין בתולדות החברה, שיאפשר לנו לייצר בסיס כלכלי יציב ומגוון יותר". Ioncor, מצידה, מתכננת להתרחב לתחומי סוללות לרכב כבד ולמכונות תעשייתיות, ומעסיקה כיום כאלף עובדים בפינלנד ובגרמניה. המהלך הכלכלי משתלב במציאות גאו-פוליטית מורכבת. לפינלנד גבול יבשתי של יותר מ-1,300 ק”מ עם רוסיה, והיא רואה בכך איום ממשי – במיוחד מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה. בשנים האחרונות הצטרפה פינלנד לנאט”ו, הגדילה את תקציב הביטחון שלה, והשקיעה במערכות נשק מתקדמות כמו מטוסי F-35.

לצד ההיערכות הצבאית, הממשלה מקדמת גם שורה של מהלכים לחיזוק התעשייה המקומית – מהרחבת כריית מינרלים קריטיים כמו ניקל וקובלט, דרך השקעות באנרגיה מתחדשת, ועד תמיכה בפיתוח טכנולוגיות סוללה מקומיות. בפינלנד מדגישים כי מהלך ההשתלטות על Valmet ו-Ioncor נועד לא רק להציל חברות במצוקה, אלא להפוך אותן לעוגן תעשייתי ואסטרטגי. לנוכח התחרות הסינית והאיום הרוסי, המהלך נתפס כהשקעה בעתידה הכלכלי והביטחוני של המדינה.

עין שלישית ממתינה לקבלת האישור לביצוע עסקת EDGE

בתמונה למעלה: מטעד הצילום Chimera UL של עין שלישית

חברת עין שלישית (ThirdEye) הפועלת בשיתוף פעולה הדוק עם מפא"ת, דיווחה שהיא עדיין ממתינה לקבלת האישורים הרגלטוריים שיאפשרו לה לממש את עסקת EDGE שנחתמה בחודש ינואר השנה. לפי ההסכם, תאגיד הביטחון EDGE שמרכזו באבו דאבי ירכוש כ-30% ממניות עין שלישית תמורת 10.3 מיליון דולר. בהמשך יוקם מיזם משותף בבעלות EDGE (51%), עין שלישית (43%) וגורם נוסף (6%), שיעסוק בפיתוח, מסחור ושיווק מערכות זיהוי אלקטרו-אופטיות עבור טריטוריות מסוימות בעולם.

חברת עין שלישית מפתחת ומייצרת מערכות אלקטרואופטיות לזיהוי עצמים עבור רחפנים וכלי רכב צבאיים. במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-10.6 מיליון שקל, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-7.8 מיליון שקל במחצית 2024.  החברה צופה שמכירותיה ב-2025 יצמחו בכ-57% ויסתכמו בכ-27.5 מיליון שקל, שהשוואה למכירות של כ-17.5 מיליון שקל בכל 2024. התחזית הזו מבוססת על צבר הזמנות בהיקף של כ-36 מיליון שקל, והזמנות נוספות בהיקף של כ-12 מיליון שקל הנמצאות בשלבי הכנה לחתימה. כלומר, צבר ההזמנות צפוי להסתכם בכ-48 מיליון שקל.

מחיר הכניסה לייצור המוני

יחד עם זאת, החברה דיווחה על ירידה חדה ברווח הגולמי – מ-23.7% במחצית הראשונה 2024 ל-10.1% בלבד השנה. היא הסבירה את הירידה בכך שזכתה בפרוייקט ביטחוני גדול מאוד שדרש ממנה לבצע פיתוח משמעותי והקמת קוו ייצור המוני. ההוצאות האלה גולמו בדו"חות, למרות שהמוצר עדיין לא נמסר ללקוח "עקב קושי ביישום תוך כדי הלחימה". בנוסף, החברה מתחילה לקבל הזמנות גם בשיעור רווח נמוך, "כדי להעמיק את החדירה לשוק ולפיתוח מוצרים חדשים תוך שימוש בידע שלה".

לאחרונה החברה עברה למשרדיה החדשים בנתניה לאחר שהשלימה הקמת קו ייצור חדש עבור המטעדים האופטיים שהיא מייצרת לרחפנים ומערכות ביטחון. במצגת למשקיעי שפירסמה השבוע, החברה דיווחה שנכנסה למתקנים החדשים, בשטח כולל של כ-850 מ"ר, במטרה לעבור לייצור סדרתי של המוצרים. כיום היא מפתחת ביחד עם לקוח מרכזי דור חדש של מטעדי צילום קלי משקל ועם יכולות ייצוב משופרות.

להערכתה, המערכות החדשות יציגו יכולות פורצות דרך בתחום ה-AI ועבודה מול חיישנים אלקטרו-אופטיים. הפעילות הזו צפויה להבשיל ברבעון הראשון 2026. המערכות הראשונות צפויות להימסר ללקוח במהלך הרבעון השלישי של 2026. עין שלישית נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-102.6 מיליון שקל.

 

מיה דיינמיקס החלה בשיווק הכלי העירוני באירופה ובארה"ב

בתמונה למעלה: MIA Four בנסיעת שטח. צילום: מיה דיינמיקס

חברת מיה דיינמיקס (MIA Dynamics) מציינת נקודת מפנה משמעותית בפעילותה: לאחר שנים של פיתוח, הדגם העירוני החדש של החברה, כלי הרכב החשמלי MIA Four, צפוי לצאת לשוק כבר במחצית השנייה של 2025. המנכ"ל איציק שלח מכתב לבעלי המניות ובו מסר שמדובר בנקודת ציון קריטית לחברה, המסמן את המעבר משלב פיתוח ארוך לשלבי מסחור בקנה מידה רחב. לדבריו, כבר התקבלו הזמנות משמעותיות: כ-1,000 כלים מהמפיץ האמריקאי, מאות יחידות שיוצרו למלאי הראשון במחסנים באירופה, והשקת הקורקינט העירוני Spyqe 1, שממנו הוזמנו 500 יחידות סדרתיות ראשונות.

ההנהלה צופה ייצור של אלפי כלים נוספים ב-2026, עם מלאי זמין שיאפשר אספקה מיידית ללקוחות. "מכירות, מכירות, מכירות", הצהיר המנכ"ל. קלדרון הדגיש את חשיבות הזמינות במלאי. "אנחנו מזהים שככל שאנחנו יודעים להתחייב למלאי זמין, כך העסקאות נסגרות מהר יותר, דבר שמאיץ את המכירות ומאפשר לנו לספק ללקוחות מענה מיידי. שיתופי הפעולה ימשיכו לגדול גם בשנה הקרובה". הדגם העירוני מסדרת MIA Four הוא כלי חשמלי קומפקטי בעל ארבעה גלגלים, מצויד במנועים עוצמתיים בהספק של אלפי ואט, טווח נסיעה שמגיע ל-100-120 קילומטר, מהירות של עד 70 קמ״ש, מערכת מתלים ייחודית ליציבות ובטיחות, בלמי דיסק הידראוליים וסוללה נשלפת נטענת.

לצידו מציעה החברה את הקורקינט Spyqe 1, גם הוא עם ארבעה גלגלים אך קטן וקל יותר, בעל מנועים בהספק נמוך יותר, טווח של כ-50-60 קילומטר ומהירות מרבית של כ-45 קמ״ש. שני הכלים תומכים באביזרים מודולריים שונים ומשלימים זה את זה: הדגם העירוני מיועד לשמש ככלי עיקרי לנסיעות ממושכות בעיר, והקורקינט משמש פתרון גמיש ומהיר לנסיעות עירוניות קצרות.

ההתרחבות האזרחית: אירופה, ארה"ב וטאיוון

במקביל להשקת הכלי העירוני, החברה מקימה מערך שיווק והפצה גלובלי. באירופה הוקם מחסן לוגיסטי שכבר סיפק משלוחים ראשונים ללקוחות. בארצות הברית הושלם מרכז שירות בלוס אנג'לס שנועד לתמוך בצרכנים המקומיים, ובמיאמי חתמה מיה על הסכם שיתוף פעולה עם משטרת העיר, שצפויה להשתמש בכלי במסגרת פעילות אכיפה ושיטור קהילתי. בטייוואן מבצעת החברה התאמה של קווי ייצור לדגם העירוני, כדי לשרת את "השוק האמריקאי". למעשה, מיה העבירה את קו ההרכבה מסין, וזאת כדי להימנע מהמכסים הגבוהים שמטיל הממשל האמריקאי על ייבוא מסין.

כניסה לשוק הביטחוני

במקביל לפעילות האזרחית, מיה מקימה זרוע ביטחונית ייעודית בשם "מיה רובוטיקס", אשר תפתח פלטפורמות רובוטיות לשימושים צבאיים ותעשייתיים, וכבר חתמה על שיתוף פעולה ראשוני עם חברת אלתא. ההסכם כולל הזמנה ראשונה לשני רובוטים בהיקף של 300 אלף דולר ובחינת מודל לשותפות אסטרטגית רחבה יותר. המנכ"ל מציין כי מדובר בשוק חדשני, מהיר צמיחה ובעל פוטנציאל כלכלי גבוה, שבו השילוב בין יכולות מיה לידע של אלתא עשוי לייצר ערך אסטרטגי משמעותי.

פיתוח אופנוע חשמלי

כחלק מהאסטרטגיה להרחיב את קו המוצרים, החברה מקדמת גם פרויקט לפיתוח אופנוע חשמלי בשיתוף Tech Ariane ו־Plus Idiada הספרדית. אבטיפוס ראשון צפוי לקראת סוף 2026 או תחילת 2027. קלדרון מתאר את הקטגוריה הזו כ"מרגשת במיוחד", ומציין כי שלב הקונספט צפוי להסתיים כבר עד סוף השנה הנוכחית.

הוסרה אזהרת "עסק חי"

כדי לממן את שלבי המעבר ממו"פ למסחור, גייסה החברה מתחילת השנה כ-40 מיליון שקל באמצעות הנפקת אג"ח להמרה, בנוסף לכ-9.5 מיליון שקל מהקצאות פרטיות. המנכ"ל מציין כי גיוס זה הסיר לראשונה את "הערת העסק חי" מהדוחות, הישג שמאפשר לחברה לפעול בביטחון מול משקיעים, ספקים ולקוחות. מבחינה כספית, החברה מציגה קפיצה חדה במכירות: הכנסות של 2.7 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025, לעומת כ-615 אלף שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי עלה ל-1.05 מיליון שקל, אך ההפסד התפעולי אף התרחב והסתכם בכ־4.7 מיליון שקל, בשל הוצאות פיתוח והשקעות בשווקים חדשים.

ההנהלה מעריכה כי במחצית השנייה של השנה כבר ניתן יהיה לראות חזרה לאיזון ואף מעבר לריווחיות. קלדרון מסכם את מכתבו באמירה כי מיה דינמיקס עוברת לראשונה לתשתית של חברה בינלאומית אמיתית, עם פעילות בו־זמנית באירופה, ארה"ב וטיוואן. לדבריו, שנת 2025 היא שנת פריצה שתבסס את החברה כחברה גלובלית צומחת וחדשנית, ותציף ערך מהותי למשקיעים.

SCD מרחיבה את תשתיות הייצור ופיתוח IR בהשקעה של כ-115 מיליון דולר

בתמונה למעלה: מנכ"ל SCD קובי זאושניצר לצד החדר הנקי של החברה

משרד הביטחון וחברת SCD חתמו על הסכם בהיקף של כ-380 מיליון שקל (כ-115 מיליון דולר), להרחבת תשתיות הייצור של חברת SCD לפיתוח וייצור חיישני אינפרא אדום מתקדמים, כולל אינפרא אדום באורך גל קצר (SWIR), באורך גל בינוני (MWIR) ובאורך גל ארוך (LWIR). המהלך מובל על-ידי יחידת המו"פ במפא״ת, ומיועד לאפשר ייצור מקומי של פתרונות IR ליישומים מתקדמים דוגמת אחיזת מרחב, יישומים אוויריים, מערכות חלל ופלטפורמות ביטחוניות בקנה מידה גדול.

ראש מפא”ת, תא״ל במיל׳ ד״ר דני גולד, אמר שהמהלך יספק "יכולות פורצות דרך בתחום האינפראאדום, שיניבו פרי לשנים רבות"ראש מו"פ במפא"ת, תא"ל יהודה אלמקייס, אמר שגלאי SCD מהווים רכיב קריטי במערכות אלקטרואופטיות רבות של צה"ל. "הפרויקט הנוכחי יאפשר את הרחבת ההצטיידות ואת פיתוח מערכות העתיד״. מנכ"ל חברת SCD, קובי זאושניצר, אמר שהיכולות המשופרות יתמכו בדרישות הביטחון העתידיות ויחזקו את העצמאות התעשייתית והטכנולוגית של ישראל בתחום קריטי זה. "חדשנות בתחום האינפרא אדום חשובה לא רק לביטחון הלאומי, אלא גם לשותפינו הגלובליים״.

חברת SCD (Semi Conductor Devices) פועלת מפארק התעשיות לשם שבגוש משגב בגליל. היא נמצאת בבעלות משותפת של אלביט ורפאל, ומעסיקה כיום כ-600 עובדים. החברה מפתחת חיישנים תרמיים הפועלים בטווחי ה-IR הקצרים, הבינוניים והארוכים. החיישנים שלה מתאפיינים ברזולוציה מאוד גבוהה בתחום התרמי, כאשר החיישן החד ביותר מייצר תמונה ברזולוציה של 5 מגה-פיקסל. החיישנים הללו משולבים במערכות הגנה והתקפה, ממערכות תצפית ארוכות-טווח ואחיזת-שטח, ראשי ביות לטילים, רק"מ ועוד.

חברת SCD היא ממוקדת פיתוח, וכ-40% מעובדיה הם עובדי מו"פ והנדסה. בחודש פברואר 2025 היא חנכה מרכז מו"פ חדש בפארק התעשיות בר-לב בצפון הארץ, שיעסיק כ-100 עובדים, מרביתם אנשי פיתוח והנדסה. לפני שבועיים היא דיווחה על קבלת הזמנות המשך מלקוחות בארה"ב לאספקת חיישני IR בהיקף של 50 מיליון דולר בשנתיים הבאות. החיישנים ישמשו במערכות תצפית צבאיות לטווח רחוק. לאחרונה היא חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת ASSEMBLIFY GmbH מנירנברג, גרמניה, למתן שירותי תחזוקה ותמיכה ללקוחותיה באירופה.

לחברת תל עד דרוש/ה איש/אשת מכירות למכירות חוץ/שטח

לחברת תל עד אלקטרוניקה, הפעילה בתחום פתרונות תקשורת עם התמחות במוצרים ובפתרונות IoT  ובתחום ה-Data Center בשיתוף מותגים בינלאומיים מובילים, דרוש/ה איש/אשת מכירות למכירות חוץ/שטח. מיקום המשרה: כפר סבא.

תיאור התפקיד:

מכירת ושיווק  מוצרי תקשורת בתחום ה-IoT – מודמים סלולרייםניהול תהליך מכירה מלא' כולל מו"מ ועד סגירת עסקהעבודה צמודה עם הצוות הטכני להתאמת פתרונות, ניהול לקוחות במערכת CRM (פריוריטי) ועמידה ביעדי מכירות, פתיחת שווקים חדשים וגיוס לקוחות חדשים.

תחומי אחריות עיקריים:

  • איתור ופיתוח לקוחות חדשים
  • ניהול משא ומתן, הצעות מחיר וסגירת עסקאות
  • פגישות פרונטליות ונסיעות ללקוחות ברחבי הארץ
  • זיהוי צרכים והתאמת פתרונות טכנולוגיים.

דרישות התפקיד:

  • ניסיון במכירות טכניות (3-5 שנים) בתחום ה-IoT ו/או תקשורת סלולרית.
  • ידע במכירת רכיבים לענף האלקטרוניקה בארץ.
  • נסיון במו"מ עם לקוחות.
  • שליטה בתוכנת CRM פריוריטי – יתרון
  • הבנה טכנית ויכולת להציג מוצרים מורכבים – יתרון
  • עברית שפת אם, אנגלית ברמה גבוהה.

תכונות נדרשות: יוזמה, מוטיבציה, התמדה, יכולת עבודה תחת לחץ, אוריינטציה שירותית וטכנולוגית.

מה אנחנו מציעים: סביבת עבודה דינמית ומאתגרת, תנאים טובים.

להגשת מועמדות:
נא לשלוח קורות חיים מפורטים לכתובת הדוא"ל [email protected]

 

אלקטריאון החלה בתוכנית התייעלות; מעדכנת המיקוד העסקי

חברת אלקטריאון (Electreon) חשפה היום (א') עם פרסום דו"חותיה לרבעון השני תוכנית התייעלות ארגונית ומיקוד עסקי בערוצים בעלי פוטנציאל מסחרי מיידי. אלקטריאון רשמה ברבעון האחרון הכנסות של כ-3 מיליון ש"ח, בעיקר מפרויקטים קיימים בחו"ל, והפסד נקי של כ-27 מיליון ש"ח. בקופתה היו בסוף הרבעון כ-45 מיליון ש"ח.

תוכנית ההתייעלות של החברה מבוססת על מיקוד הפיתוח במוצרים קיימים ובמוצרים קרובים לשלב המסחור, התמקדות בפלחי שוק מוגדרים, התאמה של מצבת העובדים וצמצום כללי בהוצאות. להערכת החברה, התוכנית תביא להפחתה של כ-21% בהוצאות במחצית השנייה של 2025, החל משנת 2026 יופחות ההוצאות בכ-33%, בהיקף כולל של כ-31 מיליון שקל. בסך הכל, התוכנית תוריד את קצב שריפת מזומנים ל-8-19 מיליון שקל ברבעון.

הפיתוח יתמקד במוצרים מסחריים

מיקוד מאמצי הפיתוח יתבטא בכך שכ־80% ממשאבי הפיתוח יופנו לתמיכה ופיתוח במוצרים דוגמת מערכות טעינה לכלי-רכב כבדים בקונפיגורציות סטטית, סמי-סטטית ודינאמית, ובמערכת טעינה למכוניות נוסעים (PV) הנמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים. כ-20% ממאמצי הפיתוח יוקדשו לפיתוחים ארוכי טווח, לרבות שיתופי פעולה אסטרטגיים עם טויוטה, דנסו ויצרני רכבים נוספים, פיתוח מערכת טעינה ייעודית לשוק הפרטי והמשך פיתוח מוצר הטעינה האלחוטית הביתית (Home Charger). במקביל, החברה מתכוונת להתמקד בפלחי שוק שלהערכתה הם בשלים לאימוץ טכנולוגיית טעינה אלחוטית: ציי אוטובוסים ומשאיות, פרויקטי BRT, נמלי תעופה וקמפוסים, ומוניות ושירותי תחבורה שיתופית.

בעקבות ההודעה על תוכנית ההתייעלות, עלתה מניית החברה בבורסה בתל אביב בכ-6%, והיא נסחרת היום לפי שווי שוק של כ-606 מיליון שקל. ראוי לציין שבחודש מרץ 2025 איבדה המנייה קרוב ל-75% ממחירה. ככל הנראה עקב עקב שינויים במדיניות המיסוי של רכב חשמלי בישראל ועקב מגמות גלובליות כמו המשבר של חברת טסלה ושינויים רגולטוריים בעולם.

אף שטכנולוגיית הדגל של החברה היא כביש חשמלי המאפשר טעינה אלחוטית תוך כדי נסיעה, מההודעה לבורסה וממצגת המשקיעים, עולה שהחברה ויתרה על הרעיון לבנות כבישי טעינה ציבוריים. המיקוד העסקי שלה יעבור למתן פתרונות טעינה במתחמים סגורים דוגמת קמפוסים, שדות תעופה וציי רכב בעלי מסלולי נסיעה קבועים. פירוש הדבר שמשקל הטעינה הדינמית יקטן בהשוואה למשקל תחנות הטעינה הסטטיות בשוק ציי הרכב (למשל חניוני אוטובוסים) ובשוק הפרטי הביתי.

פחות כבישי טעינה ציבוריים

לעומת זאת, הפיתוח וההשקעות בפריסת תשתיות נרחבת בכבישים ציבוריים יעמדו במוקד משני יותר. אלקטריאון מדגישה כי היא ממשיכה לשמור על פעילות במספר פרויקטים ציבוריים, בעיקר במדינות שבהן זכתה במכרזים או נהנית מתמיכה ממשלתית, בהן שבדיה, צרפת וגרמניה. לעומת זאת, פרויקטים דומים שתוכננו בישראל נדחו עקב המלחמה, ובחברה מציינים כי גיוס נרחב של עובדים לשירות מילואים פגע בקצב הפיתוח.

אלקטריאון מדגישה את המשך העבודה עם יצרניות רכב בינלאומיות דוגמת טויוטה, וולוו, ויצרנים נוספים, במטרה להבטיח תאימות ושילוב של הטכנולוגיה בדגמים חדשים. במסגרת תוכנית ההתייעלות הארגונית, שתהיה כרוכה גם בצמצום כוח האדם, מתכוונת החברה לחסוך כ-31 מיליון שקל בהוצאות תפעוליות בשנה, ולהוריד את קצב שריפת מזומנים ל-8-19 מיליון שקל ברבעון.

כניסה אל שוק הטעינה הביתית

אחד מהמהלכים הבולטים הוא פנייה ישירה לשוק הביתי, עם פיתוח משטח טעינה אלחוטי לרכב חשמלי המיועד לחנייה פרטית. המוצר נועד לאפשר טעינה נוחה ללא צורך בכבלים, ובכך להנגיש את הטכנולוגיה לכל נהג ולא רק לציים או מוסדות. אף שאין עדיין נתונים טכניים מפורטים לגבי ההספק או קצב הטעינה, הצגת הפתרון הביתי מסמנת הרחבה אסטרטגית אל תחום שבו קיים פוטנציאל מסחרי משמעותי.

IBM ו-AMD בונות מחשב-על קלאסי-קוונטי

IBM ו-AMD הודיעו השבוע על שיתוף פעולה אסטרטגי שמטרתו לקדם את תחום המחשוב הקוונטי ולהפוך אותו ליישומי בקנה מידה רחב. במסגרת המהלך מתכננות שתי החברות לפתח יחד ארכיטקטורה חדשה הקרויה *quantum-centric supercomputing* – גישה המשלבת בין מחשוב קוונטי, מחשבי-על קלאסיים ומאיצי בינה מלאכותית.

המהלך נועד להתמודד עם בעיות מורכבות במדע ובתעשייה, באמצעות שילוב של טכנולוגיות עיבוד מתקדמות תחת פלטפורמה אחת. שיתוף הפעולה כולל מחויבות להנגיש את הטכנולוגיה לקהילת החוקרים והמפתחים באמצעות מערכות קוד פתוח. המשמעות היא שכלים כמו Qiskit – ערכת הפיתוח הקוונטית של IBM – יהיו זמינים באופן חופשי, כך שמדענים, מהנדסים וחברות סטארט-אפ יוכלו לבנות על גביהם אלגוריתמים חדשים, להריץ ניסויים ולפתח יישומים חדשים. הרעיון הוא לאפשר אקו-סיסטם רחב שבו החדשנות מגיעה לא רק מהחברות עצמן אלא גם מהקהילה העולמית, וכך לקצר את הדרך מהמעבדה אל פתרונות מעשיים.

AMD תספק את יכולות העיבוד שלה – מעבדים, כרטיסים גרפיים ו-FPGA – שיאפשרו חיבור הדוק יותר בין רכיבי העיבוד הקלאסיים לחישובים הקוונטיים.

דגש מיוחד ניתן לנושא תיקון השגיאות בזמן אמת, שנחשב לאחד האתגרים המרכזיים בדרך למחשוב קוונטי יציב ועמיד. לפי הצהרות החברות, עד סוף העשור יוכלו להציג מערכות קוונטיות-קלאסיות בעלות עמידות גבוהה בפני שגיאות.

איחוד כוחות בין הקלאסי לקוונטי

הסינרגיה בין מחשוב קלאסי לקוונטי היא מאפיין מובהק של התחום כולו. בדרך כלל, המעבדים וה-GPU מטפלים במשימות רחבות היקף ודטרמיניסטיות – עיבוד נתונים, סימולציות או הרצת מודלים של AI – בעוד שהחלק הקוונטי ניגש לבעיות שבהן יש יתרון מהותי למכניקת הקוונטים, כמו חיפוש במרחבי אפשרויות עצומים או הדמיות מולקולריות.

החיבור נעשה בלולאות חוזרות: הקלאסי מכין נתונים ושולח תתי-בעיות למחשב הקוונטי, מעבד את התוצאה ומחזיר משוב. כך נוצרת מערכת שבה שני החלקים משלימים זה את זה. ניתן להעריך שגם בשיתוף הפעולה החדש, הארכיטקטורה שתפותח תאמץ מודל כזה – שילוב שבו רכיבי AMD יטפלו בנפח וביציבות, בעוד שהחלק הקוונטי של IBM יתרכז בנקודות הכשל שבהן יתרונו בולט.

גישה זו אינה ייחודית לשיתוף הפעולה הנוכחי, אלא חלק ממגמה עולמית. דוגמאות לכך ניתן למצוא בשילוב מחשב הקוונטי של IBM עם מחשב-העל Fugaku ביפן במסגרת פרויקט של RIKEN, במרכז מחקר שהקימה ממשלת חבל הבאסקים בספרד, בשימושים רפואיים של Cleveland Clinic בארה״ב ובפרויקטים ביטחוניים של Lockheed Martin. כולם נשענים על אותו רעיון מרכזי – מחשוב היברידי שבו הקלאסי מספק עיבוד רחב ויציב, והקוונטי מוסיף יכולת לפתור בעיות שקשה מאוד להתמודד איתן באמצעים מסורתיים.

חטיבת הקישוריות הישראלית של אנבידיה הכפילה מכירותיה

בתמונה למעלה: פלטפורמת ההאצה Spectrum-X של חברת אנבידיה

מאת יוחאי שויגר

חטיבת הקישוריות (Networking) של אנבידיה, שפעילותה מרוכזת בישראל, ממשיכה להציג קצב צמיחה מהיר אף יותר מזה של החברה כולה. ברבעון השני רשמה החטיבה הכנסות שיא של 7.3 מיליארד דולר – זינוק של 98% בהשוואה לשנה שעברה ו-46% לעומת הרבעון הקודם. הצמיחה נבעה מביקוש חזק למוצרי Spectrum-X Ethernet, InfiniBand ו-NVLink, שהם רכיבי קישוריות קריטיים עבור מרכזי נתונים ומחברים בין המעבדים בשרת ובין השרתים השונים.

כך עולה מהדו"ח הרבעוני של חברת אניבידה העולמית. מהדו"ח מתברר שמוצרי Spectrum-X לבדם כבר מייצרים הכנסות שנתיות בהיקף של יותר מ-10 מיליארד דולר, והם הראו קצב צמיחה דו-ספרתי ברבעון האחרון. גם משפחת המוצרים הנוספת של החטיבה רשמה ביצועים יוצאי דופן: ההכנסות מ-InfiniBand כמעט והוכפלו בתוך רבעון, הודות לאימוץ הדור החדש XDR, המספק רוחב פס כפול מהגרסה הקודמת. היכולת הזו חיונית במיוחד להרצת המודלים הגדולים של יישומי בינה מלאכותית.

במקביל, גם הביקוש לטכנולוגיית NVLink, המספקת קישוריות בין רכיבים בתוך השרת – ממשיך לצמחו במהירות. בין השאר בזכות הגידול במכירות שרתים של אנבידיה, דוגמת GB200 ו-GB300. בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח, נמסר ש“הדרישות ההולכות וגדלות של אשכולות חישוב ל-AI מחייבות רשתות יעילות במיוחד ובעלות השהייה נמוכה”. זהו מסר המחדד את חשיבותה של החטיבה הישראלית לצמיחת החברה כולה. בסך הכל, מכירות החברה ברבעון השני צמחו בכ-56% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בשיא של 46.7 מיליארד דולר.

הצהרות לחוד, וביורוקרטיה לחוד

למרות שאנבידיה קיבלה בחודש יולי רישיונות למכירת שבבי H20 לחלק מלקוחותיה בסין, היא עדכנה אתמול בשיחת הוועידה כי בפועל לא בוצעו כל מכירות ללקוחות הללו. הסיבה לכך נעוצה במצב רגולטורי לא ברור: הממשל האמריקאי הביע ציפייה לקבל 15% מההכנסות ממכירות אלו, אך טרם פרסם תקנה רשמית שמסדירה זאת, מה שהותיר את אנבידיה ללא יכולת ממשית לנצל את הרישיונות שכבר הוענקו.

במקביל, אנבידיה פועלת לפתח גרסת Blackwell ייעודית לשוק הסיני. "המוצרים שלנו מתוכננים ונמכרים לשימוש מסחרי מועיל, וכל מכירה ברישיון תתמוך בכלכלה האמריקאית ובהובלתה הטכנולוגית”, נאמר בשיחת הוועידה. לאור חוסר הוודאות הרגולטורית, באנבידיה לא הכלילו בתחזית לרבעון הבא את ההכנסות הצפויות ממכירות H20 לסין. במידה והעניין יוסדר, בחברה מעריכים כי מכירות H20 יסתכמו ברבעון השלישי ב-2-5 מיליארד דולר.

הדור הבא כבר בייצור

אנבידיה עדכנה שפלטפורמת Rubin, הדור הבא של מערכות ה-AI שלה, כבר נכנסה לייצור במפעלי השבבים. זו הפעם הראשונה שהיא מציעה פלטפורמה מלאה הכוללת גם CPU מתוצרתה (Vera), במקום להסתמך על מעבדים של אינטל ו-AMD כפי שהיה בעבר. לצד Vera יכלול המערך את כרטיסי ה-Rubin GPU, והם יחד יהוו את ליבת החישוב של המערכת.

הפלטפורמה תכלול גם רכיבי קישוריות חדשים שפותחו בישראל: כרטיס הרשת המתקדם CX9 SuperNIC, מתג NVLink חדש בעל קיבולת משופרת, מתגי Spectrum-X מחוזקים, ומעבד סיליקון-פוטוניקס המאפשר תקשורת אופטית מהירה במיוחד בין שרתים ושבבים. פלטפורמת Rubin תיכנס לייצור המוני במהלך 2026. בכך שומרת אנבידיה על קצב פיתוח שנתי של פלטפורמות חדשות, ומשדרת ללקוחות כי היא ממשיכה לחדש לא רק ברמת ה-GPU, אלא גם בתחומי המחשוב, הקישוריות והתוכנה.

ביקוש מדינתי גובר

תחום צומח חדש קיבל את הכינוי "AI ריבוני". מדובר בפרוייקטים לאומיים שבמסגרתם מדינות בונות תשתיות בינה מלאכותית עצמאיות על בסיס כוח מחשוב, נתונים וכוח אדם מקומיים. היא מעריכה שמכירותיה בתחום הזה ידיעו השנה להיקף של יותר מ-20 מיליארד דולר – יותר מאשר הכפלה בהשוואה לשנת 2024.

מדובר ביוזמות רחבות היקף, שבהן אנבידיה ניצבת בחזית: באירופה הודיעה הנציבות על השקעה של 20 מיליארד אירו בהקמת 20 “מפעלי AI” בצרפת, גרמניה, איטליה וספרד – מתוכם חמישה "ג’יגה-מפעלים" שצפויים להגדיל פי עשרה את קיבולת המחשוב ביבשת. בבריטניה נחשף לאחרונה מחשב-העל Isambard-AI, המופעל על ידי טכנולוגיות של אנבידיה, המספק 21 אקזה-פלופס של ביצועים ומיועד להאיץ מחקר בתחומים כמו גילוי תרופות ומודלים אקלימיים.