מחבר: Techtime

אינטל חשפה את מעבד ה-1.8 ננומטר, Panther Lake

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: Panther Lake שיוצר במפעל אינטל באריזונה. צילום: אינטל

חברת אינטל (Intel) חשפה את ארכיטקטורת המחשוב האישי מהדור הבא, Panther Lake, המיועדת לעידן הבינה המלאכותית. המעבדים יושקו תחת שם המותג Intel Core Ultra. זהו המוצר ההמוני הראשון של אינטל המבוסס על תהליך הייצור Intel 18A, המייצג רוחב צומת של 1.8 ננומטר. טכנולוגיית ייצור הזו כוללת שתי טכנולוגיות יסוד חדשות: טרנזיסטורים חדשים מסוג RibbonFET המספקים שיפור במהירות המיתוג, ומערך הולכה החשמלית PowerVia, אשר מפריד בין קווי אספקת המתח עבור הטרנזיסטורים ובין קווי הולכת המידע. הדבר מאפשר לשפר את ביצועי השבב ולהגדיל את מספר הטרנזיסטורים בשטח נתון.

פרוייקט הפיתוח התנהל במספר מרכזים של אינטל בעולם, אולם הוא הובל על-ידי צוות המפתחים הישראלים של החברה, אשר כלל כמה מאות מהנדסים אשר עבדו בצמוד למפעל פיתוח תהליכי הייצור של אינטל באורגון, ארה"ב. מנהל פרויקט Panther Lake באינטל, זוהר צבע, סיפר ל-Techtime שהמפתחים שילבו שתי ארכיטקטורות מעבדים קודמות בעלות מיקוד שונה: פלטפורמת Lunar Lake (שפותחה גם היא בישראל והושקה בשנה שעברה) שתוכננה עם דגש על יעילות אנרגטית וצריכת חשמל נמוכה, ופלטפורמת Arrow Lake (הושקה ב-2025) שנועדה לספק רמות ביצועים גבוהות לעומסי עבודה כבדים.

הספקנות הוכחה כלא נכונה

המעבד החדש בנוי במתכונת של רכיב מרובה-שבבים המכיל שלושה אריחי סיליקון מרכזיים: אריח המחשוב המרכזי של המעבד (Compute Tile) שפותח כולו בישראל מיוצר בתהליך 18A וכולל כ-3 מיליארד טרנזיסטורים. הוא כולל עד 16 ליבות עיבוד (CPU) ומנוע AI המספר עוצמת עיבוד של עד 180TOPS (טריליון פעולות בשנייה), המאפשרת להריץ מודלי AI מורכבים ישירות על המחשב. אריח העיבוד הגרפי כולל מעבד GPU בארכיטקטורת Xe3 החדשה המיוצרת בחברת TSMC, ואריח הבקרה אחראי על הקישוריות בין המעבד לבין העולם החיצון. הוא כולל ממשקי תקשורת מרובים, דוגמת PCIe, Wi-Fi, Thunderbolt ו-Bluetooth.

מפעל הייצור של תהליך 18A, פאב-52 בצ'נדלר, אריזונה, אשר נחנך החודש
מפעל הייצור של תהליך 18A, פאב-52 בצ'נדלר, אריזונה, אשר נחנך החודש

לדברי צבע, בתעשייה הטילו ספק ביכולתה של אינטל להביא לשוק מעבד בשל במיוצר בתהליך של פחות מ-2 ננומטר. "אולם הוכחנו שהדבר אפשרי. עד היום נישלחו כמה מאות אלפי מעבדים ללקוחות, ועד סוף 2025 נעבור לייצור המוני. בתחילת 2025 כבר יגיעו לשוק המחשבים הראשונים המצויידים במעבדי Panther Lake". הייצור ההמוני יתבצע במפעל Fab-52 בצ'נדלר, אריזונה, אשר נחנך החודש במקביל להכרזה על מעבדי Panther Lake.

חברת אינטל לא מסרה שום מידע על המעבדים שבאמצעותם היא תיישם את הסכם שיתוף הפעולה עם אנבידיה. כזכור, לפני כשלושה שבועות נחתם הסכם לשיתוף פעולה טכנולוגיה ועסקי בין אינטל ואנבידיה. אחד מהמרכיבים המעניינים בהסכם הזה נוגע לשוק המחשבים הניידים: החברות סיכמו שאינטל תייצר ותמכור רכיבי SoC המבוססים על ארכיטקטורת x86, אשר כוללים את המעבדים הגרפיים של אנבידיה ממשפחת RTX GPU. המודולריות המובנית של משפחת Panther Lake, והגדרת שוק היעד שלה, מלמדים שככל הנראה זו תהיה הפלטפורמה שתביא את אנבידיה, לראשונה בתולדותיה, אל שוק מחשבים אישיים שהיקפו נאמד בכ-150 מיליון יחידות בשנה.

לגרסת הכתבה באנגלית>>>

צוות הפיתוח הישראלי שעמד מאחורי פנתר לייק. צילום: אמנון סטניסלבסקי
צוות הפיתוח הישראלי שעמד מאחורי פנתר לייק. צילום: אמנון סטניסלבסקי

קואלקום רוכשת את ארדואינו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כרטיס UNO Q שיצא השבוע לשוק. שני מוצרים שונים בתוך כרטיס אחד

חברת קואלקום (Qualcomm) חתמה על הסכם לרכישת חברת ארדואינו (Arduino) האיטלקית, אשר מספקת את פלטפורמת החומרה והתוכנה בקוד פתוח הפופולרית ביותר בעולם בקרב חובבים, מייקרים, סטודנטים וקבוצות פיתוח המתמודדות עם פרוייקטים מהירים וקלים ליישום. במקביל להכרזה על העיסקה המפתיעה, השיקה ארדואינו את פלטפורמת Arduino UNO Q החדשה שפותחה בשיתוף פעולה עם קואלקום. היא כוללת גם המעבד Dragonwing QRB2210 של קואלקום המבוסס על מערכת ההפעלה Linux Debian, וגם את המיקרו-בקר STM32U585 של חברת STMicroelectronics הצרפתית, המתאים לסביבת הפיתוח הקיימת (IDE) של ארדואינו. כיום היא נמצאת בשימוש של יותר מ-33 מיליון משתמשים ברחבי העולם.

לא נמסרו פרטים פיננסיים על העיסקה. החברה מסרה שהעיסקה נעשתה במסגרת אסטרטגיה שנועדה להגביר את התמיכה במפתחים. במסגרת המהלך הזה קואלקום רכשה את חברת Foundries.io בחודש אפריל 2024, ואת חברת Edge Impulse בחודש מרץ 2025. ארדואינו תמשיך לשמור על המותג, הכלים והגדרת המשימה, אולם תשלב במוצרים שלה את הטכנולוגיות של קואלקום ותמשיך להשתמשב במיקרו-בקרים של יצרנים שונים. השקת כרטיס UNO Q החדש, מהווה את ההדגמה הראשונה של סוג המוצרים החדשים אשר ייצאו לשוק בעקבות העיסקה.

שתי החברות ישיקו את סביבת הפיתוח החדשה Arduino App Lab, שתאפשר לתכנת ולהריץ על-גבי כרטיסי המחשב של ארדואינו גם יישומים מבוססי לינוקס, פייתון (Python), תוכנות זמן אמת (Real‑time OS) ואפליקציות בינה מלאכותית. סביבת Arduino App Lab היא סביבה פתוחה כמו Arduino IDE האייקונית, אולם השילוב של עם סביבת הפיתוח של Edge Impulse מאפשרת לממש יישומי בינה מלאכותית כמו עיבוד קול, עיבוד תמונה, זיהוי ואיפיון תופעות חריגות, ועוד.

עולם המייקרים צריך לעכל את השינוי

פלטפורמת UNO Q מהווה תפנית חדשה באסטרטגיה של ארדואינו, שהתבססה על מערכות פשוטות וזולות, שהתמקדו ביישומי בקרה פשוטים. הכרטיס החדש מצוייד ביכולות של מחשב שלם בכרטיס: הוא כולל ממשק USB-C, מעבד CPU מהיר העובד במהירות של 2.0GHz (מבוסס Arm Cortex-A53), מעבד גרפי Adreno GPU, קישוריות אלחוטית Wi-Fi 5 במהירויות של 2.4/5GHz המאפשרות אפילו תכנות אלחוטי, קישוריות Bluetooth 5.1, זיכרון RAM בנפח של 4MB וזיכרון eMMC בנפח של 16GB או 32GB. יש אפילו יציאות ייעודיות לאודיו ולווידאו.

למעשה מדובר בשני מוצרים שונים המצויים על-גבי כרטיס אחד, כאשר ספריית Remote Procedure Call (RPC) מאפשרת לקשר בין המיקרו-בקר לבין המעבד המרכזי כדי לפתח יישומים חדשים הנשענים על שני העולמות. השקת המוצר החדש נעשתה בשיטה המאפיינת חברות ענק המספקות פלטפורמות המוניות: במקביל לפתיחת אתר ארדואינו לקבלת הזמנות, ניתן להזמין את כרטיס UNO Q גם אצל המפיצות הגלובליות המובילות את השוק, דוגמת Mouser, Digikey או RS Components.

המהלך הזה מעורר שאלות רבות בקרב לקוחות ארדואינו הוותיקים ובקרב הקהילה הנאמנה של מייקרים, מפתחי הספריות הפתוחות של פלטפורמת ארדואינו, ומאות היצרנים של כרטיסים תואמי ארדואינו. אומנם הוא מבטל את הפער בביצועים הקיים היום בין ארדואינו לבין מחשבי הכרטיס של Raspberi ובינה לבין המוצר הסיני הדינמי ESP32, אולם הוא מרחיק את החברה מהמיצוב המיוחד שבגללה הייתה כל-כך אהובה: ספקית כרטיס פשוט, זמין וזול מאוד – שעמד מאחורי הצלחתה העצומה.

 

AI21 של אמנון שעשוע חשפה מודל חשיבה לאבזרי קצה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מייסדי AI21 (מימין לשמאל): יואב שוהם, אורי גושן ואמנון שעשוע

חברת AI21 Labs של אמנון שעשוע, חשפה היום את מודל החשיבה (Reasoning) החדש, Jamba Reasoning 3B, שלהערכתה הוא מודל החשיבה הזעיר (עד 3 מיליארד פרמטרים) המהיר בעולם. בתחום הבינה המלאכותית מקובל להתייחס לשתי רמות עיבוד מרכזיות שונות: קיימת הפעולה המיידית של הסקה (Inference), המבוסס על ניתוח מיידי של מידע על-גבי רשת נוירונית שאומנה מראש. כך למשל, פעולת זיהוי תמונה היא הסקה, המבוססת על שימוש בתוצרים של מודל שאומן מראש. רמת החשיבה (Reasoning) נעשית ברמת הפשטה גבוהה יותר שבה המערכת מתמודדת עם בעיה כללית וזקוקה להפעיל גם כללי לוגיקה באמצעות מערכות מומחה. במקרה כזה, הסקה היא אחד מהמהלכים המתבצעים במסגרת הפעלת מודל חשיבה.

המודל מצטיין במתמטיקה, כתיבה וניתוח של קוד, ופועל בקצב גבוה פי 2-4 ממודלים מתחרים במכשירי קצה. מדובר החשיבה הראשון מסוגו בעולם המאפשר לבצע עבודה עם קונטקסט של יותר מ-250K טוקנים במכשירי קצה סטנדרטיים, דוגמת מחשבים ניידים וטלפונים. המודל זמין בקוד פתוח תחת רישיון Apache 2.0 דרך Hugging Face ,Kaggle ,llama.cpp ,Ollama ו-LM Studio. המודל מותאם לפיתוח יכולות בינה מלאטכותית במכשירי קצה ומערכות משובצות הזקוקות לעיבוד יעיל על-גבי המכשיר עצמו ללא תלות בענן. הוא מתאים למשימות הדורשות קונטקסט ארוך, כמו קריאה לפונקציות וכלים חיצוניים (Function Calling), פעולה במסגרת חוקים ומגבלות קשיחים (Policy Grounded Generation), מענה לשאלות על בסיס מסמכים מרובים, ניתוב בין מודלים וכלים, או ניתוח קוד. 

החברה מסרה שארכיטקטורת Jamba שהיא פיתחה, משלבת במודל השפה שכבות טרנספורמרים (עליו מבוססים הרוב המוחלט של מודלי השפה בעולם) לצד שכבות Mamba State Space, המפחיתה את צריכת הזיכרון פי 10 בהשוואה לשימוש בטרנספורמרים בלבד. חברת AI21 הוקמה בשנת 2017 על-ידי פרופ’ אמנון שעשוע, פרופ’ יואב שוהם והמנכ"ל אורי גושן (ממייסדי חברת Crowdx). עד היום גייסה יותר מ-336 מיליון דולר ממשקיעים אסטרטגיים דוגמת ‏NVIDIA‏, ‏Google ו-Intel. מוצרי החברה כוללים את משפחת Jamba של מודלי שפה ואת Maestro, שהיא פלטפורמה ליצירת וניהול סוכני AI.

וויביט ננו השלימה טייפ-אאוט במפעל הייצור של onsemi – מתקרבת לשלב ההסמכה התעשייתית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת וויביט ננו (Weebit Nano) הישראלית הודיעה על השלמת תהליך טייפ-אאוט (Tape Out) לשבבי ניסוי (test chips) במפעל הייצור של ענקית השבבים האמריקאית onsemi שבניו יורק. מדובר באבן דרך אסטרטגית בתהליך שילוב טכנולוגיית ה-ReRAM שפיתחה וויביט – זיכרון לא נדיף חדשני – בתוך פלטפורמת הייצור Treo של onsemi, המבוססת על תהליך 65 ננומטר BCD (Bipolar-CMOS-DMOS).

שלב הטייפ-אאוט, שמשמעותו העברת תכנון השבב לשלב הייצור הפיזי, מהווה צעד קריטי בדרך לאימות תעשייתי מלא, הידוע בשם qualification, הנדרש לפני ייצור מסחרי בקנה מידה רחב. השלמת השלב הזה מסמלת מעבר חשוב של וויביט מהמעבדה לשוק. במקום להסתפק בניסויים במתקני פיילוט, החברה הישראלית פועלת בתוך תהליך ייצור תעשייתי אמיתי של אחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם.

אם טכנולוגיית הזיכרון שלה תעבור בהצלחה את שלב ההסמכה, onsemi תוכל לשלב את רכיבי ה־ReRAM במוצרים הסופיים שלה – מה שיפתח בפני וויביט ערוץ מסחרי ישיר לשוקי האוטומוטיב, החישה והבקרה התעשייתית. בעקבות ההודעה עלתה מניית וויביט ננו, הנסחרת בבורסה של אוסטרליה (ASX), ב-25% בשבוע האחרון, והיא נסחרת לפי שווי שוק של 893 מיליון דולר אוסטרלי.

עבור וויביט, מדובר בהזדמנות לשלב את טכנולוגיית הזיכרון שלה ישירות במוצרים שבהם נדרשת אמינות גבוהה, עמידות לחום וצריכת אנרגיה נמוכה – תכונות מובהקות של ReRAM לעומת טכנולוגיות פלאש מסורתיות. פלטפורמת Treo של onsemi נחשבת לאחת המתקדמות בעולם בתחום השבבים האנלוגיים והמעורבים (analog and mixed-signal). היא מבוססת על תהליך BCD בגודל 65 ננומטר, המשלב רכיבים אנלוגיים מדויקים מסוג Bipolar, לוגיקה דיגיטלית מבוססת CMOS ורכיבי DMOS המיועדים לעבודה במתחים גבוהים. השילוב הזה מאפשר ל-onsemi לפתח שבבים מורכבים הכוללים גם עיבוד חכם וגם ממשקי הספק וחישה – תכונה חיונית במיוחד בתחומי הרכב, האנרגיה והתעשייה. הפלטפורמה נועדה לעבוד בטווח רחב של מתחים, עד 90 וולט, ובטמפרטורות גבוהות של עד 175 מעלות, ולכן מתאימה במיוחד לסביבות פעולה קשות שבהן נדרשת אמינות ממושכת לאורך שנים.

בתוך ההקשר הזה, טכנולוגיית הזיכרון של וויביט עשויה להשתלב במוצרים מגוונים של onsemi. רכיבי ReRAM משובצים יכולים לשמש בבקרי סוללות וממירי הספק לרכב חשמלי, שבהם יש צורך לשמור פרמטרים ותצורות גם לאחר כיבוי המערכת. בנוסף, הם עשויים להשתלב במערכות ADAS – מערכות סיוע מתקדם לנהג – הדורשות תגובה מהירה ואמינות גבוהה, או במערכות חישה ובקרה תעשייתיות הפועלות בטמפרטורות גבוהות.

יתרון של ReRAM הוא שהיא מאפשרת אחסון נתונים יציב ומהיר בתוך תהליך הייצור הקיים, ללא צורך במתח גבוה להפעלה או בשכבות חומר מורכבות, ולכן ניתן לשלב אותה ישירות בתהליכים מתקדמים כמו BCD. אם שלב האימות יסתיים בהצלחה, וויביט עשויה להפוך לשחקנית משמעותית בשרשרת האספקה של onsemi, ולראשונה להחדיר את טכנולוגיית הזיכרון שלה לשוק ההמוני.

עבור onsemi, שיתוף הפעולה עשוי לספק יתרון תחרותי בשוק רכיבי ה-SoC האנלוגיים והמעורבים, ולאפשר לה לשלב זיכרון מהיר, חסכוני ועמיד כחלק אינטגרלי ממוצריה. שתי החברות עשויות ליהנות מכך: onsemi תקבל רכיב חדשני המותאם לעולם הרכב והאנרגיה החכמה, וויביט תתקרב למימוש היעד המרכזי שלה – הפיכת טכנולוגיית ה-ReRAM למרכיב חיוני בדור הבא של השבבים המשובצים.

שניים ממייסדי סולאראדג’ משיקים את Square One Labs

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: עמיר פישלוב, יהונתן ביק ומיקי חפץ. קרדיט צילום: יום עומר]

שניים ממייסדי חברת סולאראדג' (SolarEdge), עמיר פישלוב ויואב גלין, יחד עם יהונתן ביק ומיקי חפץ, השיקו את Square One Labs – פלטפורמה חדשה שמשלבת בין קרן השקעות לחממה יזמית, במטרה להקים את דור הסטארטאפים הבא בתחומי האנרגיה, התעשייה והרובוטיקה בישראל.

החברה יוצאת לדרך עם גיוס של כ-30 מיליון דולר, בתמיכת רשות החדשנות וחברות אסטרטגיות מובילות במשק. הפלטפורמה פועלת במודל Venture Creation חדשני ומגובה על ידי חברות כמו דוראל אנרג'י-טק ונצ'רס, קבוצת בזן, אפקון, Elements VC וראד בינת.

לצד הקרן פועלת תוכנית Build, שמעניקה ליזמים מימון וליווי הדוק משלב הרעיון ועד הקמת החברה, תוך חיבור רציף לבעיות שוק אמיתיות וגישה ישירה לאתרי פיילוט ולקוחות עוגן.

עמיר פישלוב, מייסד ומנהל שותף ב־Square One Labs, אמר כי "הבינה המלאכותית הפכה את האנרגיה ממנוע נסתר לתנאי יסוד – ללא חשמל זמין, זול ויעיל, המהפכה פשוט לא מתרחשת. הקמנו את Square One Labs מתוך חזון להיות הפלטפורמה המובילה בישראל להנבטה והשקעה בחברות בתחומי האנרגיה, התעשייה והרובוטיקה. בישראל יש שילוב נדיר של יזמות, מצוינות מדעית וניסיון בבניית חברות גלובליות – ואת זה אנו מביאים לשולחן יחד עם שותפינו". לדבריו, הפלטפורמה כבר ביצעה השקעה ראשונה בחברת אנרגיה הפועלת במצב Stealth, ושני צוותים נוספים הצטרפו למסלול ה-Build והחלו בהקמת חברותיהם.

Venture Creation הוא מודל חדש לייזום חברות, שבו הגוף המשקיע לא רק מממן אלא גם שותף פעיל בהקמה – מגבש את הרעיון, מגייס צוות, מפתח את המוצר ומוביל את החברה עד עצמאותה. במילים אחרות, זו חממה וקרן הון־סיכון משולבות, שמקימות סטארטאפים “מבפנים”.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר כי "Square One Labs היא דוגמה מובהקת לדרך שבה אנחנו רוצים לראות מסגרות Venture Creation פועלות בישראל. מדובר ביזמים ומנהלים שכבר הוכיחו את עצמם בעבר ובונים פלטפורמה חדשנית שמחברת בין הקמה מובנית של חברות חדשות לבין יכולת השקעה אמיתית וחזקה. השילוב הזה מגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה של היזמים ומייצר פלטפורמה עם הבנה עמוקה בשוק ויכולת אמיתית להקים כאן חברות גלובליות פורצות דרך".

נובל לפיזיקה 2025: הניסוי מ-1985 שסלל את הדרך למחשב הקוונטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שבב שנבנה על-ידי NIST המדגים את אפקט ג'וזפסון. מקור: ויקי

האקדמיה המלכותית השוודית למדעים הכריזה אתמול (ג') כי פרס נובל לפיזיקה לשנת 2025 הוענק לשלושה חוקרים – ג׳ון קלארק מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה מאוניברסיטת ייל, וג׳ון מרטיניס מאוניברסיטת קליפורניה – על ניסויים חלוציים שביצעו באמצע שנות השמונים, שהוכיחו כי תופעות קוונטיות יכולות להתקיים גם במערכות גדולות הניתנות למדידה ישירה. הניסויים נערכו בשנים 1984-1985 והראו לראשונה כי מעגלים חשמליים שלמים מסוגלים לנהוג לפי חוקי המכניקה הקוונטית. התגלית הזו פתחה את הדרך למחשבים ולחיישנים קוונטיים ולדור הבא של הטכנולוגיה הפיזיקלית.

בלב המחקר עומדת תופעת "החצייה הקוונטית" (Quantum Tunneling): מצב שבו מערכת מצליחה לעבור דרך מחסום אנרגטי שאמור היה לעצור אותה על פי החוקים הקלאסיים. כדי להמחיש זאת יצרו החוקרים מעגלים חשמליים המכילים רכיב זעיר הקרוי "מעבר ג'וזפסון", שבו שני מוליכי-על מופרדים בשכבה דקה של מבודד. כשהמעגל מקורר לטמפרטורות קרובות לאפס המוחלט, מתנהגים האלקטרונים בתוכו כיישות קוונטית אחת, והמערכת כולה יכולה "לקפוץ" בין שני מצבים אנרגטיים מבלי לעבור את המחסום בדרך הרגילה – תופעה שהייתה עד אז מוכרת רק מעולם החלקיקים התת־אטומיים.

הניסויים הראו כי המעגלים הללו לא רק מציגים יכולת חצייה קוונטית, אלא גם סופגים ופולטים אנרגיה במנות מדויקות. כלומר, הם מצייתים לאותם כללים של תורת הקוונטים השולטים באטומים ובפוטונים. המעבר הזה בין העולם הזעיר לעולם המקרוסקופי היה נקודת מפנה היסטורית בפיזיקה הניסויית, משום שהוא ביטל את הגבול החד שבין שני התחומים האלה, והוכיח שאפשר לבנות רכיבים בגודל הנראה לעין, אולם המתנהגים לפי עקרונות קוונטיים.

מיסוד הדרך למחשוב קוונטי

המעגלים שיצרו השלושה היוו את הבסיס למה שיתפתח בשנות האלפיים ללבו של המחשב הקוונטי: קיוביט מבוסס מוליך-על. הרעיון הפשוט אך המהפכני היה להפוך את המעגל החשמלי הקוונטי ליחידת חישוב, שבה הזרם יכול לזרום בשני כיוונים בו־זמנית, ממש כפי שחלקיק יכול להימצא בשני מצבים בו־זמנית. במקום ביט קלאסי שמייצג אפס או אחד, קיוביט כזה מייצג גם וגם, ומאפשר למחשב לבצע חישובים במקביל בקנה מידה עצום.

ג׳ון מרטיניס, אחד הזוכים, הוביל בהמשך את קבוצת הפיזיקאים של גוגל שבנתה את המעבד הקוונטי Sycamore, שהיה המחשב הראשון שהדגים עליונות קוונטית בכך שביצע חישובים שמחשב קלאסי היה מתקשה להשלים בזמן ריאלי. מישל דבורה פיתח באוניברסיטת ייל את תחום ה-Circuit QED, שבמסגרתו מחוברים הקיוביטים לשדות מיקרוגל המאפשרים שליטה וקריאה מדויקת של מצבם. ג׳ון קלארק היה מהראשונים שהראו כי ניתן למדוד אותות מגנטיים זעירים באמצעות רכיבי SQUID רגישים ברמות קוונטיות – טכנולוגיה המשמשת גם כיום ב-MRI וברפואה גרעינית.

קפיצת מדרגה הנדסית

מעבר לחשיבות המדעית, העבודה של השלושה הייתה גם הישג הנדסי עצום. כדי לצפות בתופעות הללו נדרשו מערכות המורידות את הטמפרטורה לאלפיות המעלה, מיגון אלקטרומגנטי כמעט מוחלט ומכשירי מדידה ברמת רגישות חסרת תקדים. כל אלה הפכו מאז לכלים הסטנדרטיים של תעשיית המחשוב הקוונטי. פרס נובל השנה הוא אפוא הכרה בכך שהקוונטים חדלו להיות תופעה אזוטרית של עולם החלקיקים, והפכו לתשתית טכנולוגית הנדסית. בזכות קלארק, דבורה ומרטיניס, המעבר ממדע תיאורטי למערכות קוונטיות מעשיות הושלם, ומכאן נולדה אחת המהפכות המשמעותיות ביותר של העידן הנוכחי: המחשב הקוונטי.

AMD ו-OpenAI בשותפות ענק בהיקף 6 ג׳יגה-וואט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"לית AMD, ליסה סו, בהשקת המוצרים החדשים. מקור: AMD]

חברת AMD הודיעה אתמול (ב') על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי רחב היקף עם OpenAI, שבמסגרתו תפרוס OpenAI תשתיות מחשוב המבוססות על מעבדי AMD בהיקף של עד 6 ג׳יגהוואט GPU. זהו אחד ההסכמים הגדולים בתולדות תעשיית השבבים לבינה מלאכותית – מהלך שצפוי להניב ל-AMD עשרות מיליארדי דולרים בהכנסות ישירות. לפי דיווח בסוכנות רויטרס, הערכות פנימיות ב-AMD מדברות על פוטנציאל של יותר מ-100 מיליארד דולר בארבע השנים הבאות, כאשר ההסכם עם OpenAI הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים.

אם נשווה את היקף הפרויקט למונחים תפעוליים, שישה ג׳יגהוואט של GPU משמעם עשרות אלפי מאיצים גרפיים – פריסה בקנה מידה חסר תקדים גם בהשוואה למרכזי הנתונים הגדולים בעולם. מדובר בהרחבת תשתית עצומה שתאפשר ל-OpenAI להפעיל דורות עתידיים של מודלי GPT בהיקפים שלא נראו בעבר.

בלב ההסכם עומדים המאיצים החדשים מסדרת AMD Instinct MI450 – הדור הבא של מאיצי הבינה המלאכותית של החברה, שעתיד להחליף את דגם MI300 הקיים. לפי ההודעה, הפריסה הראשונה בהיקף של 1 ג׳יגהוואט תתבצע במחצית השנייה של 2026, ותשתמש ב-MI450, אשר פותח בשיתוף פעולה הנדסי עם OpenAI. OpenAI תהיה הלקוחה הראשונה בעולם שתפרוס את הדור החדש, מה שמעניק לה יתרון גישה מוקדמת לטכנולוגיית המאיצים המתקדמת ביותר של AMD.

AMD מצהירה כי ה-MI450 יספק שיפור דו-ספרתי בביצועי עיבוד וביעילות האנרגטית לעומת הדור הקודם, עם יכולת תמיכה במודלים גדולים יותר ובקצב תקשורת גבוה יותר בין יחידות העיבוד. החברה מבטיחה כבר כעת פריסה רחבה של המאיצים החדשים בתשתיות בינה מלאכותית מתקדמות, כחלק ממהלך רב-שנתי שבו היא שואפת למצב את עצמה כספקית מרכזית של כוח מחשוב עולמי.

ההסכם עם OpenAI משתרע מעבר ל-MI450 וכולל גם את הדורות העתידיים של מאיצי ה-AI של AMD, שיפותחו בין השנים 2026 ל-2028, ויתבססו על ארכיטקטורות חדשות לגמרי שתוכננו במיוחד לעומסי AI בקנה מידה של טריליוני פרמטרים.

OpenAI תהפוך לבעלת מניות מרכזית ב-AMD

בנוסף להיבט העסקי, AMD העניקה ל-OpenAI אופציות לרכוש עד 160 מיליון מניות של AMD במחיר מימוש של סנט אחד בלבד למניה. אם ימומשו במלואן, האופציות יעניקו ל-OpenAI חזקה של כ-10% ממניות AMD – נתון יוצא דופן ביחסי ספק-לקוח בתעשיית השבבים. האופציות יבשילו בהדרגה לפי אבני דרך עסקיות וטכנולוגיות, ובהן השלמת פריסת כל 6 הג׳יגהוואט של המאיצים. המהלך נועד לייצר שילוב אינטרסים הדוק בין שתי החברות: מצד אחד, ל-OpenAI יש אינטרס ברור לראות את מעבדי AMD הופכים לחלק אינטגרלי מתשתיות הבינה המלאכותית העולמיות; ומצד שני, אפשר לראות בכך גם הנחה עקיפה משמעותית על רכישת המעבדים עצמם – שכן OpenAI מקבלת תמורה הונית ניכרת בדמות מניות, ההופכות את העלות הכוללת של הפרויקט לאטרקטיבית יותר מבחינה פיננסית.

“הביקוש לעוצמת מחשוב עבור AI גדל בקצב חסר תקדים,” אמרה ליסה סו, מנכ"לית AMD. “השותפות עם OpenAI ממקמת את טכנולוגיות ה-Instinct שלנו בלב התשתיות של הדור הבא.” מנכ״ל OpenAI, סם אלטמן, הוסיף כי “AMD מציגה חדשנות הנדסית יוצאת דופן. השילוב בין כוח המחשוב שלה לבין המודלים שלנו יאפשר לנו להאיץ משמעותית את הפיתוח של מערכות ה-AI הבאות”.

סוף סוף תחרות לאנבידיה?

ההודעה חוללה תגובה מיידית בשווקים: מניית AMD זינקה ביותר מ-25% ביום המסחר שלאחר ההכרזה, בעוד מניית NVIDIA נחלשה קלות. האנליסטים רואים בכך רגע תפנית היסטורי – לראשונה, AMD מציבה את עצמה כאלטרנטיבה אמיתית וברת-קיימא ל-NVIDIA בעולם הבינה המלאכותית.

מעבר להיבט הטכנולוגי, ההסכם ממקם את AMD כשחקנית מרכזית בשרשרת הערך של AI, ומאותת על עידן חדש שבו שוק המאיצים הגרפיים עובר מהגמוניה של ספק יחיד לתחרות רב-קוטבית. המהלך ממחיש כיצד הגבולות בין שבבים, ענן והון הולכים ומיטשטשים. עבור AMD – זו הזדמנות לשבור את מונופול ה-GPU של NVIDIA; ועבור OpenAI – זהו ביטוח חומרתי ודלק צמיחה לשנים הקרובות. בעולם שבו עוצמת המחשוב הפכה למטבע החדש של הכלכלה הדיגיטלית, הברית הזו מסמנת את תחילתו של עידן מאוזן יותר באקו-סיסטם של ה-AI.

צבי מרום יוצא מ-BATM, ביחד עם החברה הרומנית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל BATM, מוטי נגר. צילום: אביתר נגר

חברת באטמ (BATM) מהוד השרון חתמה על הסכם למכירת החברה הבת הרומנית, AMS 2000 Trading Impex, לצבי מרום תמורת כל מניותיו בקבוצת באטמ. עם השלמת העיסקה, לאחר אישור אסיפת בעלי המניות, יפסיק מרום להחזיק במניות באטמ, ויתפטר מחברותו בדירקטוריון החברה. צבי מרום היה ממייסדי באטמ בשנת 1992 ושימש כמנכ"ל החברה עד ינואר 2023. גם היום הוא אחד מבעלי המניות הגדולים ומחזיק בכ-22.2% ממניות הקבוצה.

חברת AMS עוסקת בייבוא והפצת ציוד מעבדות, חומרים ופתרונות דיאגנוסטיקה לשוק הרומני. היא מעסיקה כ-100 עובדים במספר משרדים, מחסן ומעבדות ברומניה. בשנת 2024 הסתכמו מכירותיה בכ-34.2 מיליון דולר. העיסקה מבוססת על הערכת שווי של כ-23.7 מיליון דולר, שהיא גם השווי של כל מניות מרום ב-BATM. החברה מסרה שההצעה של מרום הייתה טובה יותר מהצעה מתחרה שהוגשה לרכישת AMS. העיסקה איננה כוללת שתי מעבדות הנמצאות כיום בבעלות AMS, המבצעות בדיקות בתחומי הגנטיקה, מיקרוביולוגיה, כימיה ואיכות הסביבה, ואחראיות לכ-11% ממכירותיה.

התמקדות בתחומי ליבה מוגדרים

המעבדות האלה יופרדו מ-AMS לפני השלמת העיסקה, ויימכרו בנפרד. מנכ"ל BATM, מוטי נגר, אמר שהעיסקה עם צבי מרום היא צעד משמעותי נוסף בתהליך הארגון מחדש של BATM, המיועד למקד את החברה בתחומי ליבה של פיתוח וייצור מערכות תקשורת וסייבר, ומכשור רפואי לבדיקות מעבדה. "זו תהיה העיסקה הרביעית ב-2025 במסגרת מכירת פעילויות שאינן בליבת העסקים של החברה. אנחנו ממשיכים להתקדם בתהליך היציאה מתחומים שאינם בליבת הפעילות, ומתקדמים בפיתוח פעילויות הליבה, במיוחד בתחומי הצפנת תקשורת (network encryption) ומחשוב בקצה הרשת (edge computing)".

חברת באטמ נסחרת בבורסה של לונדון ובבורסת תל אביב. בעקבות ההודעה עלתה מנייתה בכ-3.3% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-323 מיליון שקל. במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-60.4 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 58.9 מיליון דולר במחצית 2024. תחום התקשורת והרשתות היה אחראי למכירות של 6.6 מיליון דולר, תחום הסייבר תרם 5.1 מיליון דולר למכירות, ותחום הדיאגנוסטיקה, הכולל את החברה הבת AMS, תרם כ-20.6 מיליון דולר למכירות החברה. בחודש אוגוסט 2025 היו בקופת החברה 27 מיליון דולר. פירוש הדבר שעיסקת צבי מרום צפויה כמעט להכפיל את היקף ההון שבידי החברה.

שיא של 71 מיליארד דולר במיזוגים ורכישות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל SNC, אבי חסון. "השוק נמצא בתהליך שינוי"

תעשיית הטכנולוגיה הישראלית שוברת בשנת 2025 שיאים בתחום במיזוגים והרכישות, במקביל לירידה במספר עסקאות גיוס ההון. כך עולה מהדו"ח האחרון של ארגון Startup Nation Central – SNC. ברבעון השלישי 2025 גייסו חברות הסטארט-אפ 2.4 מיליארד דולר ממשקיעים פרטיים. זו ירידה של 38% בהשוואה לרבעון השני 2025 ועלייה של 9% בהשוואה לרבעון המקביל 2024. יחד עם זאת, מספר עסקאות הגיוס שבוצעו ירד ב-24% בהשוואה לרבעון השני 2025, והסתכם ב-141 עסקאות.

מדובר בירידה של כ-38% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. המגמה הזו נמשכת לאורך כל השנה: בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025, גייסו חברות הטכנולוגיה 11.9 מיליארד דולר. מדובר בעליחיה של 13% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אולם ההשקעות בוצעו 569 חברות בלבד, בהשוואה ל-725 חברות אשתקד. עורכי הסקר מצאו נתון נוסף, שעשוי לעורר דאגה: מספר המשקיעים שהשתתפו בסבבי הגיוס נמצא בירידה: ברבעון השלישי רק 230 משקיעים היו פעילים. זוהי ירידה של 23% בהשוואה לרבעון השני, והמספר הנמוך ביותר של משקיעי פעילות מאז תחילת 2024.

בתחום פעילות המיזוגים והרכישות, התמונה שונה לחלוטין: הרבעון השלישי הסתכם בשיא של 31.8 מיליארד דולר, בזכות עסקת מכירת CyberArk לחברת Palo Alto Network האמריקאית תמורת כ-25 מיליארד דולר. זוהי עסקת הרכישה השנייה בגודלה בהיסטוריה של ההייטק הישראלי. העיסקה הגדולה ביותר של ההייטק נעשתה בחודש מרץ 2025, ובמסגרתה רכשה גוגל את Wiz הישראלית תמורת 32 מיליארד דולר. בזכות שתי עסקאות הענק האלו, היקף המיזוגי והרכישות בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025 הגיע לשיא של 71 מיליארד דולר. 

מנכ"ל SNC, אבי חסון, אמר שהנתונים של הרבעון השלישי מדגישים שהשוק נמצא בתהליך שינוי. "בעוד שעסקאות המימון ומספר המשקיעים נמצאים בירידה, המיזוגים והרכישות הגיעו לשיאים היסטוריים. אנחנו רואים פחות סבבי גיוס הון, אולם הגיוסים הקיימים הם גדולים יותר ומלמדים על הביטחון של המשקיעים בחברות המבוססות הנמצאות על סף צמיחה".

ה-FDA אישר את אייסקיור לטיפול בסרטן השד

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אייסקיור (IceCure Medical) הישראלית, שפיתחה מערכת זעיר-פולשנית להשמדת גידולים סרטניים באמצעות הקפאתם בחנקן נוזלי, הודיעה בסוף השבוע כי ה-FDA אישר את השימוש במערכת ה-ProSense של החברה לטיפול בסרטן שד. ההתווייה מתייחסת לנשים מעל גיל 70 שאובחנו עם סרטן שד בשלבים מוקדמים ובעל סיכון נמוך. לפי הערכת החברה, מדי שנה מאובחנות בארצות הברית כ-36 אלף נשים עם סוג סרטן השד הכלול בהתווייה.

האישור מהווה את אבן הדרך הרגולטורית המשמעותית ביותר בתולדות אייסקיור, שכן זהו הטיפול הראשון והיחיד המבוסס על טכנולוגיית הקפאה ("קריואבלציה") שקיבל אישור FDA לטיפול בסרטן שד. מניית החברה הגיבה להודעה בעלייה של למעלה מ-17% במסחר המאוחר בנאסד"ק.

האישור מתבסס על תוצאות המחקר הקליני ICE3 שערכה החברה. זהו המחקר הנרחב ביותר שנערך עד כה לבחינת טיפול בקריואבלציה בגידולי שד בשלב מוקדם. המחקר, שנמשך חמש שנים והתקיים ב-19 מרכזים רפואיים בארצות הברית, כלל 206 נשים שאובחנו עם סרטן שד בסיכון נמוך. התוצאות הצביעו על שיעור של 96.3% ללא חזרת מחלה, ללא תופעות לוואי חמורות הקשורות למכשיר, ובשביעות רצון גבוהה מצד המטופלות – גם מבחינת התוצאה הקוסמטית. הממצאים פורסמו בכתב העת המדעי Annals of Surgical Oncology, והיוו בסיס מרכזי בהחלטת ה-FDA.

יתרון של 5 שנים על פני המתחרים

האישור התקבל לאחר הצבעה של ועדת מומחים (Advisory Panel) שהקים ה-FDA במיוחד לצורך זה. בהחלטת הוועדה צוין כי כל חברה מתחרה שתבקש לקבל אישור לשיווק מערכת דומה לא תוכל לעשות זאת במסלול המקוצר של 510(k), אלא תידרש לערוך ניסוי קליני עצמאי ולהציג נתונים קליניים מבוססים. בכך זוכה אייסקיור ביתרון תחרותי משמעותי – שנאמד בלפחות חמש שנים – על פני מתחרותיה הפוטנציאליות.

במקביל לאישור, החברה נערכת להקמת צוות מכירות בארצות הברית ולתחילת המסחור המסחרי של המערכת. כחלק מתנאי האישור, היא תבצע מחקר Post Market Study שייערך לאחר תחילת השיווק. באייסקיור רואים בכך יתרון אסטרטגי, מאחר שהמחקר צפוי להתבצע בשיתוף מוסדות רפואיים מובילים בארצות הברית ולתרום להטמעת הטכנולוגיה בשטח.

לחברה כבר קיים כיסוי ביטוחי ראשוני תחת קוד CPT3, המאפשר החזר חלקי על הטיפול, צעד שצפוי להקל על אימוץ השיטה בקרב בתי חולים ורופאים. בנוסף, למערכת של אייסקיור יש כבר אישור CE באירופה ואישור אמ"ר ממשרד הבריאות בישראל. עם זאת, באייסקיור מעריכים כי אישור ה-FDA יגדיל את קצב האימוץ גם בשווקים שבהם כבר קיים אישור רגולטורי, וכן יסייע לקידום קבלת אישור רגולטורי ביפן – אחד משווקי היעד המרכזיים של החברה.

בשיחה עם Techtime אמר מנכ"ל החברה, אייל שמיר: "המיקוד העיקרי שלנו בשנים האחרונות הוא בסרטן השד, מאחר שלמערכת שלנו יש יתרון טכנולוגי וכלכלי מובהק בסוג זה של סרטן. לאישור הזה יש משמעות רחבה לכל תחום הטיפול בסרטן שד. כעת, לאחר קבלת האישור הרגולטורי, אנחנו עוברים לשלב הביצוע ומתכוונים להאיץ את מאמצי המסחור בארצות הברית. הטיפול שלנו מציע חלופה ללא ניתוח לנשים מעל גיל 70 שאובחנו בסרטן שד מוקדם".

הזרמת חנקן נוזלי ישירות לתוך הגידול

אייסקיור, שנוסדה בשנת 2006, פיתחה מערכת המבוססת על טכנולוגיית Cryoablation, שבה משמידים את הגידול באמצעות הקפאה מבוקרת. ההליך מתבצע באופן זעיר-פולשני, באמצעות החדרה של מחט דקיקה – המוגנת ב־11 פטנטים – אותה מנווט הרופא אל הגידול בהנחיית אולטרה-סאונד, או בהדמיית CT במקרה של גידולים בכבד, בריאות או בעצמות. עם הגעת המחט לגידול, מוזרם אליה חנקן נוזלי שמקפיא את הרקמה הסרטנית מבלי לפגוע ברקמות הבריאות שסביבה.

ההליך נמשך כ־20 עד 40 דקות בלבד, מתבצע לרוב בהרדמה חלקית ואינו מחייב חדר ניתוח. בניגוד למרבית הטיפולים המתחרים, המתבססים על גזים נדירים כמו ארגון והליום – יקרים יותר ובעלי טווח הקפאה מוגבל – מערכת ה־ProSense פועלת באמצעות חנקן נוזלי, שמאפשר טיפול יעיל יותר עם פחות מחטים ופחות סיבוכים. חשוב לציין כי טיפול בקריואבלציה יעיל בעיקר בגידולים בשלבים מוקדמים, ולכן אבחון מוקדם הוא תנאי קריטי להצלחת ההליך.

בשנים האחרונות ממקדת אייסקיור את מאמציה העסקיים והקליניים בהתווייה לטיפול בסרטן שד מוקדם, מתוך הערכה כי במקרים אלו למערכת שלה יש את היתרונות היחסיים הבולטים ביותר – הן בזכות שיעורי ההחלמה הגבוהים, והן בזכות העובדה שהטיפול אינו כרוך בכריתה חלקית של השד ואינו פוגע במראהו.

הירשמו לניוזלטר שלנו

הרשמה לניוזלר השבועי

שם(חובה)
אימייל(חובה)
פרטיות(חובה)

חברות השבבים גייסו 5.5 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תעשיית השבבים הישראלית צומחת בההדרגה מאז אמצע שנוות ה-70, והולידה חברות בעלות השפעה עמוקה על השוק הישראלי. אולם השינויים התכופים בשוק והמהפיכות הטכנולוגיות המאפיינים את התעשייה הזו, גורמים לכך שעתיד התעשייה טמון בסביבה רחבה ודינמית של חברות הזנק אשר מביאות לשוק רעיונות חדשים וטכנולוגיות פורצות דרך. בתחום הזה קיימת בישראל סביבה תוססת מאוד של חברות קטנות בעלות טכנולוגיה עמוקה. בעקבות מחקר שוק שבוצע על-ידי Earth & Beyond Ventures ו־Deloitte Catalyst, הן פירסמו את מפת הסטארט-אפים של תעשיית השבבים בישראל.

70% מהמועסקים עובדים במרכזי הפיתוח של חברות זרות

מהמפה עולה שמדובר בסביבה תוססת הכוללת כ-70 חברות הזנק, אשר גייסו עד היום סכום כולל של כ-5.5 מיליארד דולר. חברות הסטארט-אפ הישראליות מתמקדות במספר תחומים מובחנים.

מעבדים ופתרונות עיבוד: 22 חברות שגייסו 1.8 מיליארד דולר. הן מפתחות שבבים להרצת פקודות ולעיבוד נתונים. בקטגוריה זאת נכללים תחומים כמו שבבים למודלי AI ושיטות חדשות של מחשוב דוגמת מחשוב אופטי, קוונטי, נוירומורפי ועוד.

חישה וצילום: 17 חברות שגייסו 2 מיליארד דולר, המפתחות חיישנים הקולטים אותות מהעולם הפיזי וממירים אותם לנתונים דיגיטליים.

תקשורת: 10 חברות שגייסו קרוב למיליארד דולר. הן מפתחות שבבים להעברת וקבלת נתונים בין מכשירים, מערכות או תשתיות.

זיכרון: 5 חברות שגייסו 350 מיליון דולר, אשר מפתחות שבבים האוגרים או שולפים נתונים דיגיטליים במהלך החישוב, לשימוש מיידי או ארוך טווח.

הספק: 4 חברות שגייסו כ-90 מיליון דולר לפיתוח שבבים המווסתים, ממירים או מנהלים אנרגיה חשמלית לצורך ייעול וייצוב פעולת המערכת.

תשתיות שבבים: 12 חברות שגייסו 220 מיליון דולר, אשר מתמקדות בחדשנות לאורך שרשרת האספקה של ייצור שבבים.

החברות האלה הן מרכיב חשוב בתעשייה בוגרת שבתוכה הן פועלות. התעשייה הזו כוללת כיום כ-200 חברות גדולות ומבוססות המעסיקות כ-45,000 עובדים (כמעט רבע מהם עובדי אינטל ישראל). רבע מהחברות הן מרכזי מחקר ופיתוח של חברות בינלאומיות גדולות המעסיקים כ-70% מהעובדים בתעשייה. חלק ממרכזי הפיתוח האלה מבוסס על חברות ישראליות שנמכרו, דוגמת מלאנוקס, הבאנה לאבס, אנאפורנה, סלנו, גלילאו ואחרות.

תעשיית השבבים בארץ כוללת גם שני מפעלי ייצור שבבים (אינטל וטאואר). אחת מההצלחות הגדולות של התעשייה הישראלית היא בתחום המטרולוגיה – מערכות לבדיקות ומדידות איכות במהלך ייצור השבבים. בתחום הזה, להערכת מחברי הדו"ח, חברות ישראליות דוגמת נובה וקמטק, ומרכזי פיתוח זרים דוגמת אפלייד מטיריאלס, KLA וברוקר, אחראים לכ-30% מהשוק העולמי.

 

C2A Security הירושלמית רוכשת את Vigilant Ops

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל C2A Security. קדדיט: יח"צ]

חברת הסייבר הירושלמית C2A Security הודיעה על רכישת Vigilant Ops האמריקאית, במטרה לחזק את יכולותיה בניהול רכיבי תוכנה (SBOM) ולהעמיק את פעילותה בשווקים עתירי רגולציה כמו מכשור רפואי, טלקום וביטחון. הרכישה נועדה לשלב בין טכנולוגיית ניתוח ההקשר (Contextual AI) של C2A, שמאפשרת לזהות סיכוני אבטחה בהתאם להקשר התפעולי של המוצר, לבין מומחיותה של Vigilant Ops בניהול רכיבים וציות רגולטורי. המיזוג בין שתי הפלטפורמות צפוי לספק ללקוחות תשתית אחודה לניהול אבטחה, שקיפות וציות. סכום הרכישה לא נמסר.

Vigilant Ops הוקמה בשנת 2019 בפיטסבורג, פנסילבניה, על ידי קן זלבסקי (Ken Zawalsky), והיא נחשבת למובילה בתחום ניהול ה-SBOM, תחום שהפך קריטי בעידן שבו כל מוצר תוכנה מבוסס על מאות ואף אלפי רכיבי קוד פתוח וצד שלישי. הפלטפורמה שלה מאפשרת לארגונים ליצור ולנהל רשימות רכיבים מדויקות, לזהות פגיעויות, לעקוב אחר "תלותים" (dependencies) ולשתף מידע עם רגולטורים וספקים באופן מאובטח.

מעניין לציין כי בשש שנות פעילותה גייסה החברה פחות מ-5 מיליון דולר, והיא מעסיקה כ-15-20 עובדים. החברה מתמקדת בעיקר בתעשיית הבריאות והמכשור הרפואי, ומספקת פתרונות המסייעים לעמידה בתקנות ה-FDA וה-EU MDR. בין לקוחותיה ניתן למנות את Bayer ו-Ascensia, והיא נחשבת לאחת החלוצות בהפיכת ה-SBOM לכלי ניהולי ורגולטורי תקני.

C2A Security, שהוקמה ב־2016 על ידי היזם מיכאל דיק, מפתחת פלטפורמת אבטחת מוצר מבוססת בינה מלאכותית, המיועדת לחברות הפועלות בסביבות עתירות רגולציה. בליבת הפתרון שלה נמצאת טכנולוגיית Contextual AI, שמטרתה להעריך סיכונים באופן מבוסס הקשר. במקום להציג רשימה סטטית של חולשות, המערכת בוחנת כל רכיב תוכנה על פי מיקומו במבנה המוצר, תפקידו בתהליך התפעולי, תנאי ההפעלה וההשפעה האפשרית על בטיחות או זמינות. הגישה הזו מאפשרת לתעדף טיפול בחולשות לפי משמעותן בפועל, לזהות תלותים בין רכיבים ולספק תמונה עדכנית של הסיכון האמיתי במוצר בזמן נתון. בין לקוחות החברה נמנים BMW Group, Daimler Truck AG, Siemens ו-NVIDIA.

שילוב הנתונים שמספקת Vigilant Ops — בהם SBOM מדויקים, היסטוריית גרסאות, הצהרות חולשות (VEX) ומידע על שרשראות אספקה — יזין את מנוע ה־Contextual AI של C2A, ויאפשר לו להצליב בין פרטי רכיבים לאיומים בזמן אמת. בדרך זו ניתן יהיה להבחין בין חולשות תיאורטיות לכאלו שמייצגות סיכון ממשי במוצר, לייעד עדיפויות תיקון מדויקות ולספק ראיות תאימות אוטומטיות.

במוצרי מכשור רפואי, למשל, המשמעות היא קיצור משמעותי בזמני תגובה רגולטוריים וביכולת לשמור על בטיחות מטופלים תוך שמירה על קצב פיתוח מהיר. מבחינה אסטרטגית, הרכישה מחזקת את C2A כמי שמובילה את המעבר מאבטחת תוכנה מבוססת רשימות לאבטחה מבוססת הקשר — גישה אינטליגנטית יותר שמחברת בין נראות, ציות ותגובה בזמן אמת.

מנכ"ל C2A Security, רועי פרידמן, אמר כי הרכישה מהווה שלב נוסף בהתרחבות הגלובלית של החברה לשווקים עתירי רגולציה כמו מדטק וביטחון, "בעידן שבו איומי הסייבר מתגברים והרגולציה נעשית נוקשה יותר." לדבריו, "שילוב הטכנולוגיה של Vigilant Ops יאפשר לנו לספק למפתחים את הכלים והשותפויות הנחוצים לפיתוח מוצרים מאובטחים בקנה מידה רחב, ולהוכיח את הסקלביליות של פלטפורמת אבטחת המוצר שלנו לתעשיות מגוונות."

 

Commcrete מגייסת 29 מיליון דולר ומציבה סטנדרט חדש לתקשורת לוויינית טקטית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Commcrete הישראלית, שהוקמה ב-2022 על ידי שלושה יוצאי יחידת 81, הודיעה על גיוס של 29 מיליון דולר לפיתוח מערכות תקשורת לוויינית טקטיות. סבב A בהיקף של 21 מיליון דולר הובל על ידי Greenfield Partners בהשתתפות Redseed Ventures ומשקיעים קיימים, והוא מצטרף לסבב סיד קודם של 8 מיליון דולר שבו השתתפו פרופ’ אמנון שעשוע ו-Q Fund. החברה מעסיקה כיום כ-40 עובדים בישראל ובארצות הברית ותשתמש בהשקעה כדי להרחיב את פעילותה הגלובלית באירופה, בצפון אמריקה, במזרח הרחוק ובאוסטרליה, לצד הגדלת מרכז הפיתוח בישראל.

Commcrete פועלת בתחום ה־SATCOM-on-the-Move, תקשורת לוויינית קריטית ניידת לגורמי ביטחון, כוחות מיוחדים וצוותי חירום. כיום תחום זה עדיין נסמך על מערכות כבדות ומסורבלות, עם אנטנות גדולות ותחנות פריסה מורכבות, שמתקשות לספק מענה אמין בדיוק כשהשטח הופך דינמי ובלתי צפוי. את המגבלה הזו חוו המייסדים מקרוב בשירותם ביחידות מבצעיות, כאשר אובדן קשר ברגעים קריטיים הפך לאיום ממשי על חיי אדם. הניסיון הזה הוא שדחף אותם לפתח גישה חדשה לתקשורת לוויינית – כזו שמביאה את הכיסוי הגלובלי אל תוך מערכות קלות, קומפקטיות וניידות, שמאפשרות המשכיות מבצעית גם בתנאים הקשים ביותר.

בלב הטכנולוגיה של Commcrete עומד עיקרון אחד: לקחת את השפה הפשוטה והמיידית של מכשירי קשר ולחבר אותה לכיסוי הגלובלי והאמין של לוויין. כל אחד מהמוצרים של החברה מתרגם את החיבור הזה לצורה אחרת – מהתאמת רדיו קיים, דרך תחנת תקשורת עצמאית ועד מכשיר אישי קומפקטי. הראשון שבהם הוא סדרת Flipper TS, רכיב שמתחבר למכשיר קשר קיים והופך אותו באופן מיידי ליחידת SATCOM. המשתמש לא צריך לשנות את דפוסי השימוש שלו – רדיו PTT סטנדרטי ממשיך לעבוד בדיוק כפי שהכיר, אך כשהטווח הקרקעי מסתיים, ה־Flipper מרים את השיחה לערוץ לווייני באופן שקוף לחלוטין. הסדרה כוללת יחידות ידניות זעירות במשקל כ־150 גרם בלבד לצד גרסאות לרכב, לים ולאוויר, כולן עם טווח טמפרטורות פעולה קיצוני וצריכת הספק נמוכה במיוחד. המשמעות היא שחייל, כבאי או עובד תשתיות יכולים להמשיך לעבוד עם הציוד המוכר להם, אך לפתע לקבל גב לווייני שמרחיב את התקשורת שלהם לאלפי קילומטרים.

המוצר השני, Stardust SD, הוא כבר תחנת תקשורת עצמאית שאינה זקוקה לרדיו חיצוני. בתוך מכשיר אחד קומפקטי נמצאים כל רכיבי ה־SATCOM הנדרשים: אנטנה, GPS, מודול להעברת קול, הודעות טקסט, קבצים ושידור אותות מצוקה. שבב ייחודי שפותח על ידי Commcrete מאפשר לכל היכולות הללו לפעול בו־זמנית על ערוץ לווייני יחיד, כך שמפקד יחידה או רכב פיקוד יכולים לנהל רשת שלמה מתוך מכשיר קטן יחסית, בלי תלות באנטנות כבדות או בפריסה מורכבת. החיבור למערכות C4I כמו ATAK הופך את Stardust לכלי מרכזי בשדה הקרב ובפעולות חילוץ, כזה שמציג על מפה חיה את כל נקודות הכוח ומספק בקרה רציפה גם כשמערכות רגילות קורסות.

השלישי, Bittel, מביא את יכולות התקשורת הלוויינית עד לרמת המשתמש הבודד. זהו מכשיר כיס זעיר במשקל של מאות גרמים בודדים בלבד, שמאפשר לבצע שיחות PTT קצרות, לשלוח הודעות טקסט ולשדר מיקום או אות SOS בלחיצת כפתור. הוא אינו מחובר לרדיו קיים אלא מתפקד כיחידה עצמאית, ולעיתים משולב עם סמארטפון באמצעות Bluetooth כדי להעניק ממשק נוח יותר. כך מטייל בודד במדבר, נהג משאית בשטח ללא כיסוי או חייל בתצפית מבודדת יכולים לשמור על קישוריות בטוחה ופשוטה, גם ללא תשתיות קרקעיות.

Commcrete מציבה חזון ברור: להנגיש תקשורת לוויינית טקטית קלה, מהירה ואמינה לכל משתמש – מצבאות וכוחות מיוחדים ועד צוותי הצלה, חברות תשתית ומטיילים באזורים מבודדים.  מול שוק SATCOM עולמי הצפוי להגיע למאות מיליארדי דולרים בשנים הקרובות, Commcrete ממקמת את עצמה כשחקן ייחודי שמסוגל לספק רציפות קשר בכל תנאי שטח, בכל זמן ובכל משימה.

אינוויז קיבלה הסמכת ISO חדשה למעבדות בדיקה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל אינוויז עומר כילף. קרדיט: יח"צ]

חברת אינוויז (Innoviz) הישראלית הודיעה כי מעבדות הבדיקה הפנימיות שלה קיבלו את הסמכת ISO/IEC 17025:2017, אחת ההסמכות הבינלאומיות המחמירות ביותר למעבדות בדיקה וכיול.

המשמעות הישירה היא שהחברה יכולה לבצע בעצמה את מרבית הבדיקות הקריטיות הנדרשות למערכות ה-LiDAR שלה, תוך עמידה בסטנדרט בינלאומי שמבטיח אמינות, עקיבות ותוצאות מדויקות. עבור אינוויז זהו חיזוק משמעותי במעמדה כספקית Tier 1 לתעשיית הרכב, כלומר ככזו שיכולה לספק ישירות ליצרני רכב עולמיים, ולא רק דרך אינטגרטורים.

בעולם הרכב, תקנים אינם עניין סמלי. כדי שחיישן יגיע בסופו של דבר לדגם סדרתי, עליו לעבור שרשרת ארוכה של בדיקות – החל בביצועים בתנאי קיצון ועד בדיקות כיול ורציפות נתונים. תקן ISO/IEC 17025 עוסק בדיוק בנקודה הזו: לא רק בניהול הארגון או בתהליכי הייצור, אלא באיכות הטכנית של המעבדה עצמה. הוא מחייב נהלי כיול מחמירים, תיעוד מדויק של כל שלב בבדיקה, בקרת איכות לציוד ולמדידות, ויכולת להוכיח לגורמים חיצוניים שכל תוצאה ניתנת לאימות.

המשמעות ללקוחות – יצרני הרכב – היא קיצור זמני הפיתוח, אמינות גבוהה יותר, ופחות תלות בגורמי צד שלישי. במילים אחרות, יצרן רכב יכול לסמוך על אינוויז לא רק כספקית טכנולוגיה אלא גם כגוף שבוחן ומאמת את המוצרים שלה לפי הכללים המחמירים ביותר.

החידוש כאן בולט ביחס להסמכות קודמות שכבר היו לחברה. אינוויז החזיקה עד כה בתקן IATF 16949:2016, המהווה את סטנדרט האיכות המרכזי בתעשיית הרכב, וכן ב־ISO 9001 לניהול איכות, ISO 14001 לניהול סביבתי ו־ISO 45001 לבטיחות. אלו כולם עוסקים במערכות הניהול ובאופן שבו הארגון מתנהל.

התקן החדש, לעומת זאת, מת聚קד ברמת הבדיקה עצמה – באמינות המעבדה ובדיוק התוצאות – ובכך מוסיף נדבך מהותי לשרשרת האמון מול יצרני הרכב. החשיבות גדולה במיוחד לנוכח התחרות בשוק ה־LiDAR, שבו ספקיות נאבקות להיכנס לרשימות האספקה של יצרני הרכב הגדולים. מעמד של Tier 1 דורש לא רק טכנולוגיה מתקדמת אלא גם עמידה בשורה ארוכה של תקנים ויכולת להוכיח כי כל רכיב נבדק ומאומת עד הפרט האחרון. אינוויז מאותתת כעת שהיא לא רק מפתחת חיישנים מתקדמים אלא גם מחזיקה במערך בדיקות ברמה עולמית – יתרון שעשוי להכריע במאבק על חוזים עתידיים.

הירשמו לניוזלטר שלנו

הרשמה לניוזלר השבועי

שם(חובה)
אימייל(חובה)
פרטיות(חובה)

חברת DarioHealth מחפשת קונה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת DarioHealth הישראלית אמריקאית, נערכת ככל הנראה לקראת מכירתה. בסוף השבוע החברה הודיעה שהדיקטוריון החל בבדיקה אסטרטגית מקיפה "במטרה לשפר את הערך לבעלי המניות, בעקבות מספר פניות שהגיעו לחברה". הדירקטוריון הקים ועדה מיוחדת המורכבת מדירקטורים עצמאים וכוללת גם את חברת הייעוץ הפיננסית Perella Weinberg Partners. "הוועדה המיוחדת תשקול את כל ההזדמנויות הפוטנציאליות, כולל מכירה, מיזוג עם חברה אחרת, או המשך פעילותה כחברה עצמאית".

בעקבות ההודעה זינקה מניית החברה בנסד"ק בכ-18.2% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-89.2 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו מכירות החברה בכ-8.5 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-8.8 מיליון דולר במחצית 2024. במחצית 2025 החברה דיווחה על הפסד נטו של 22.2 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של כ-20.8 מיליון דולר אשתקד.

המהלכים האחרונים של החברה עשויים לרמז שהיא מכינה את עצמה לעסקת מכירה. בחודש אוגוסט 2025 היא ביצעה תהליך פיצול מניות הפוך ביחס של 1:20, כלומר כל 20 מניות רגילות הומרו למניה נסחרת אחת. לפני שבוע היא ביצעה הנפקה פרטית של כ-2.7 מיליון מניות לפי מחיר של 6.45 דולר למנייה (כמעט מחצית משוויין בבורסה) שבמהלכה גייסה מהמשקיעים סכום של 17.5 מיליון דולר. לפי הגדרת החברה, ההון שגוייס מיועד "למטרות ארגוניות כלליות". בעיני משקיעים רבים, שני מהלכים האלה נתפשים כהכנה של החברה לקראת מכירה, באמצעות הצגת מנייה חזקה יותר ומאזן פיננסי בריא יותר.

הטכנולוגיה ישראלית, השוק אמריקאי

החברה החלה את דרכה לפני 15 שנה בישראל באמצעות טכנולוגיית בדיקות רפואיות מקושרת. מוצר הדגל הראשון היה DarioMeter: אביזר ניטור אישי לחולי סכרת המודד את רמת הסוכר בדם ומבוסס על שימוש בסמארטפון ובאבזרי iOS או אנדרואיד. כיום היא מגדירה את עצמה כחברת פתרונות בריאות דיגיטליים (Digital Health Solutions) באמצעות פלטפורמה מקוונת וערכות בדיקה מקושרות של פרמטרים שונים, בהם: בדיקת סוכר בדם, בדיקת לחץ דם, ניהול תוכניות תזונה ומעקב אחריהן, ליווי השימוש בתרופות להשמנה, חיישן ביו-פיבק ואפליקציה לניהול ההתמודדות עם כאב כרוני ושיפור יציבה, וכדומה.

רוב המכירות של DarioHealth  ממוקדות בשוק האמריקאי. היא רשומה בדלאוור ומעסיקה כ-200 עובדים, רובם מחוץ לישראל. למרות זאת יש לה קשר הדוק לישראל: המשרדים הראשיים של החברה נמצאים בקיסריה, וכל המנהלים הבכירים הם ישראלים. המנכ"ל ארז רפאל משמש בתפקיד מאז שנת 2013. בנוסף, פעילות המחקר והפיתוח ושימור הקניין הרוחני של DarioHealth מתבצעים בחברה הבת LabStyle Innovation, הפועלת מקיסריה ורשומה כחברה ישראלית.

הירשמו לניוזלטר שלנו

הרשמה לניוזלר השבועי

שם(חובה)
אימייל(חובה)
פרטיות(חובה)

Webiz משיקה מערכת AI שמצמצמת ב־70% את זמן הגיוס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הסטארט־אפ הישראלית Webiz, שהוקמה בידי היזם אייל בר עוז, השיקה מערכת בינה מלאכותית לניהול תהליכי גיוס ומשאבי אנוש. החברה נכנסת לשוק ה־HR Tech, המוערך בכ־42.5 מיליארד דולר וצפוי להכפיל את עצמו עד סוף העשור, עם פתרון שמבקש לאחד את כל תהליכי הגיוס במקום אחד ולייעל אותם באמצעות אלגוריתמים ייעודיים.

לפי נתוני מקינזי, מגייסים משקיעים כיום כ־40% מזמנם במשימות אדמיניסטרטיביות, בעוד מחקרים מצביעים על כך שחברות רבות סובלות ממחסור בכוח אדם מיומן ותהליכי גיוס ארוכים. הפתרון של Webiz מבקש להפוך את המשוואה: המערכת מרכזת במקום אחד כלים לניהול מאגרי טאלנטים, אינטגרציה עם לינקדאין ופלטפורמות נוספות, תיאום ראיונות אוטומטי, אנליטיקה מתקדמת והתראות חכמות.

“המגייסות שאנחנו עובדים איתן מספרות שהן נאלצות לנווט מדי יום בין חמש עד שבע מערכות שונות – דבר שגוזל זמן יקר ומייצר חוסר יעילות,” אומר בר עוז. “המערכת שלנו מאחדת הכל ומבוססת על AI שלמד מתוך עשרות אלפי תהליכי גיוס, כך שהיא מבינה לעומק את ההבדלים בין סטארט־אפ בתחילת הדרך לבין חברה מבוססת.” בניגוד למערכות קיימות הנשענות על מילות מפתח פשוטות, האלגוריתמים של Webiz מציגים התאמות בדיוק של 89% לעומת כ־45% במערכות מתחרות.

מחקר שערכה החברה בקרב מגייסים בישראל חשף כי 84% מהם מבזבזים למעלה משלוש שעות ביום על העתקת נתונים, ו־72% מאבדים מועמדים איכותיים בשל חוסר מעקב. המערכת פותחה גם על רקע השינויים בשוק המקומי בעקבות המלחמה והירידה של 23% בפתיחת משרות טכנולוגיה.

“חברות צריכות כיום לעשות יותר עם פחות,” מסביר בר עוז, “והמערכת שלנו מאפשרת למגייס יחיד לנהל פי שלושה תהליכים באותה איכות.” במקביל להשקת המערכת, Webiz הרחיבה פעילות לפלטפורמת פרילנסרים – מענה לנתון לפיו 57% מחברות הטכנולוגיה בישראל עובדות עם פרילנסרים, נתון שזינק ב־127% מאז תחילת 2023. החברה גם משיקה תוכניות הכשרה ייעודיות לעובדים, במטרה להכשירם לשוק עבודה גמיש ודינמי המושפע מהאצת הטמעת הבינה המלאכותית.

גיא סגל מונה למנכ"ל חברת הסייבר סיגניה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: גיא סגל. קרדיט צילום: גיא להב]

חברת סיגניה (Sygnia), המתמחה בתגובה לאירועי סייבר ובהיערכות לאיומים, הודיעה היום על מינויו של גיא סגל למנכ”ל החברה. במסגרת תפקידו החדש יוביל סגל את מהלכי ההתרחבות הגלובלית של סיגניה ויחזק את פעילותה בתחומי ה-Incident Response, שירותי ה-MDR והיערכות לאיומים, עם דגש על שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית.

לסגל ניסיון של למעלה משני עשורים בתחום הסייבר, והוא פועל בסיגניה זה כשש שנים בתפקידים ניהוליים בכירים, בהם הובלת פעילות אסיה־פסיפיק ויפן (APJ), הקמת תחום ה-MDR והובלת חטיבת Corporate Development.

“אני נרגש להוביל את סיגניה לשלב הבא,” אמר סגל עם כניסתו לתפקיד, “המשימה שלנו היא להמשיך להציב את החברה כמובילה עולמית ב-Incident Response ולבנות ערך ארוך טווח ללקוחות באמצעות חדשנות ושירותים פרואקטיביים.” רשמי צ’טרג’י, יו”ר הדירקטוריון, הוסיפה כי המינוי משקף את האמון של הדירקטוריון ביכולות ההובלה של סגל ובתרבות הארגונית של סיגניה, אשר משרתת מאות ארגונים ברחבי העולם, כולל חברות Fortune 100, ונמצאת בבעלות קרן Temasek ובהשתייכות ל־ISTARI Collective.

CaPow קיבלה אישור CE למערכת אספקת חשמל לרובוטים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מערכת הטעינה אלחוטית Genesis של CaPow. צילום: אדווה שלהבת ברזילי

חברת CaPow מבאר שבע קיבלה אישור CE (הסמכה לעמידה בתקן CE של האיחוד האירופי) למערכת הטעינה האלחוטית לרובוטים, Genesis. בעקבות קבלת האישור החברה רשאית לשווק את הפתרון באזור הכלכלי האירופי (EEA). לפני-כן החברה קיבלה אישור עמידה בתקן הבטיחות האמריקאי UL. חברת CaPow פיתחה פתרון טעינת רובוטים תעשייתיים תוך כדי תנועה (Power-in-Motion), המאפשר להם לעבוד באופן רצוף ובלא הפסקות יזומות לצורך טעינת הסוללות.

המערכת מבוססת על טעינה אלחוטית של הרובוט באמצעות לוחות הטענה הפרוסים על רצפת המתקן התעשייתי או הלוגיסטי במסלול התנועה (או העצירה) של הרובוט. בתוך הרובוט מותקן מודול קליטת אנרגיה הכולל משטח קליטה ויחידת המרה המאפשרת לספק אנרגיה בהספק של 500W לטעינת הסוללה של כל סוגי הרובוטים הניידים הקיימים היום בתעשייה. היא מאפשרת טעינת הרובוט תוך כדי תנועה וגם כאשר הוא עוצר בנקודות מוגדרות לצורך טעינת או פריקת סחורה. למעשה, הרובוט נטען באנרגיה במקביל לביצוע המשימה הרגילה שלו.

החברה החלה את השיווק בארצות הברית, ומדווחת על השקות מסחריות מוצלחות ועל חתימת מספר הסכמי הפצה. לפני שבועיים היא חתמה על הסכם הסכם נציגות והפצה עם חברת All American Supply Chain Company – AASCC מקליפורניה, המתחה בייעוץ והקמת פתרונות לוגיסטיקה רובוטית. שותף בכיר ב-AASCC, דייויד פרייס, אמר שלקוחות החברה מתמודדים עם בעיות השבתה, עלויות גבוהות וקשיים בניהול הסוללות. "חברת CaPow פותרת את הבעיות האלה".

הצלחת הפיילוט בחברת יונדאי

ההסכם נחתם בעקבות הצלחת פרוייקט הפיילוט שהתקיים השנה בחברת הלוגיסטיקה הקוריאנית Hyundai Glovis הנמצאת בבעלות יצרנית הרכב יונדאי, אשר בוצע על-ידי זרוע החדשנות הטכנולוגית של Hyundai Motor Group. הניסוי בוצע במתקן של החברה דרום קוריאה. תוצאות: חברת Hyundai Glovis השיגה 100% זמן הפעלה של רובוטים ניידים אוטונומיים (AMR) ושל רובוטים מונחים (AGV) הנעים במסלול שנקבע מראש, חסכה שטח של 14-24 מ"ר לרובוט שהיו מוקדשים למתקן ההטענה, והפחיתה את מספר הרובוטים ב-15% בהשוואה למספר הרובוטים הסטנדרטיים שנדרשו לביצוע המשימה. בעקבות הצלחת הפיילוט היא הודיעה שתרחיב את השימוש בטכנולוגיית Power-in-Motion של CaPow לאתרים נוספים של החברה בעולם.

חברת CaPow הוקמה בשנת 2018 על-ידי המנכ"ל פרופ' מור מרדכי פרץ, ראש המרכז לאלקטרוניקת הספק (Power Electronics) ואותות מעורבים באוניברסיטת בן גוריון, המדען הראשי ד"ר אלון קרברה (הדוקטורט מטעם אוניברסיטת בן גוריון), אשר מגיע מסולאראדג' שבה ניהל את קבוצת האופטימיזציה, ועל-ידי סמנכ"ל מחקר ופיתוח, ד"ר אלי אברמוב, גם הוא בוגר אוניברסיטת בן גוריון, המתמחה בפיתוח שבבי ASIC למערכות ניהול הספק.

בחודש מרץ 2025 החברה השלימה גיוס הון בהיקף של כ-15 מיליון דולר שהתבצע באמצעות קרן ההשקעות של חברת טויוטה (Toyota Ventures). לאישורי העמידה בתקני בטיחות חשיבות קריטית עבור החברה, שכן לוחות הטעינה הסטטיים נמצאים בקירבה לבני אדם וצריכים להבטיח בטיחות מכסימלית בפני התחשמלות של העובדים.

NetZero Ventures והמכון הלאומי לאגירת אנרגיה השיקו בבר-אילן מעבדות לפיתוח ומסחור של פתרונות אנרגיה ואקלים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[קרדיט צילום – ישראל פנחסוב]

NetZero Tech Ventures והמכון הלאומי לאגירת אנרגיה משיקים באוניברסיטת בר-אילן מעבדות מחקר ופיתוח ברמה עולמית (Energy Prototype Labs) בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, שנועדו לתמוך בסטארט-אפים בפיתוח אבות טיפוס טכנולוגיים בתחומי האנרגיה והאקלים ולקדם את מסחורם. מעבדות אלה יוצרות את האקוסיסטם הראשון מסוגו מקצה לקצה בישראל בתחומי האקלים והאנרגיה שיקדם חדשנות ויאפשר לחוקרי אקדמיה מכל מוסדות הלימוד, יזמים, סטארט-אפים וחברות תעשייתיות למנף פריצות דרך טכנולוגיות, להגיע למימוש ראשוני, עם פוטנציאל לבנות על בסיסן חברות מסחריות בגיבוי NetZero Ventures ומשקיעים אחרים.

המעבדות הוקמו מכיוון שלטכנולוגיות עמוקות בתחום האנרגיה, לסטארט-אפים בשלבים מוקדמים בתחומי האקלים וכן למעבדות מחקר באקדמיה אין לרוב גישה לציוד המתקדם הנדרש בכדי להעביר טכנולוגיות פורצות דרך מהמעבדה לשוק המסחרי. ללא משאבים מסוג זה טכנולוגיות אלה לא יכולות להוכיח היתכנות והן מחמיצות הזדמנויות השקעה של משקיעים, מענקים בינלאומיים ושותפויות אסטרטגיות.

המיזם יצא לפועל באמצעות השקעה כוללת של עשרות מיליוני שקלים בתשתית ובציוד בהובלת המכון הלאומי לאגירת אנרגיה  ו-NetZero Ventures, שאיגדו משאבים ממספר גורמים: התמיכה של משרד האנרגיה במכון לאגירת אנרגיה, Helmsley Trust, אוניברסיטת בר-אילן, הטכניון, שותפים פרטיים של NetZero Ventures ורשות החדשנות. המעבדות יקדמו את אקוסיסטם החדשנות בתחום האנרגיה מהמעבדה לשוק המסחרי.

פרופ' דורון אורבך מאוניברסיטת בר-אילן, מנהל משותף וראש המכון הישראלי לאגירת אנרגיה: "המטרה של תשתית זו היא לשדרג את רמת הבשלות הטכנולוגית (TRL) של פיתוחים חדשניים שנולדים באוניברסיטאות ישראליות ובסטארט-אפים בשלבים מוקדמים. המעבדות החדשות תומכות במעבר משלב המעבדה לפיילוט רחב היקף והן פותחות בכך אפשרויות לשיתופי פעולה עם התעשייה ועם משקיעים בינלאומיים, כולל תוכניות של האיחוד האירופי כמו הורייזון אירופה שלעתים מחייבות רמת בשלות טכנולוגית גבוהה יותר כדי להתקבל".

המעבדות כוללות תשתית מתקדמת לפיתוח פתרונות חדשניים בתחומים: תאי דלק, מימן ואחסון אנרגיה, לכידה, אחסון ושימוש בפחמן, כשגולת הכותרת היא ׳חדר יבש׳ שתוכנן כחלל פתוח הראשון מסוגו באקדמיה הישראלית. מתקן חדשני זה יאפשר הרכבת אבות טיפוס של הדור הבא של סוללות והוא כולל קו ייצור של מוצרים בשלב הפיילוט שמקטין באופן משמעותי את הסיכון במסחור של טכנולוגיות בתחום הסוללות.

מלבד התשתית לפיתוח טכנולוגי, המעבדות יוצרות אקוסיסטם שלם למסחור חדשנות באמצעות מערך ההשקעה והנבטת חברות הזנק שמובילה NetZero Ventures, המשקיעה הפעילה ביותר בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים בתחומי טכנולוגיות האנרגיה והאקלים בישראל. NetZero מפעילה חממה בשיתוף פעולה עם רשות החדשנות, קרנות בינלאומיות וחברות אנרגיה רב-לאומיות כמו: TotalEnergies, IP, DelekUS, BGV ו-Eren Groupe. היא משקיעה בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים ומספקת להם מומחיות טכנית ותמיכה עסקית בבניית החברות ובכניסה לשוק שנדרשת למסחור רחב היקף.

במסגרת השקת המעבדות החדשות, הוכרזו הזוכים בתחרות בינלאומית לחדשנות אקלים בהובלת NetZero Ventures ובשיתוף חברת שברון, וכן הוכרזו הזוכים של קול קורא למחקר אקדמי של המכון הלאומי לאגירת אנרגיה.

שמואל קדמי, מנכ"ל NetZero Ventures: "לא מדובר בתשתיות פיזית בלבד אלא בבניית גשר בין גילוי מדעי לבין שיווק מסחרי. אנו מרכזים תחת קורת גג אחת את המרכיבים הנדרשים לכך – החל מכלי מעבדה פורצי דרך וכלה בקישור ללקוחות בינ״ל ולמשקיעי המשך – שיניעו את הגל הבא של פתרונות ישראליים חדשניים בתחומי האנרגיה והאקלים". קדמי הוסיף: "אנו מיישמים גישה עסקית-כלכלית הכוללת זיהוי טכנולוגיות מבטיחות בתחומי המדע העמוק של מעבדות באקדמיה ובניית חברות הזנק על בסיסן. נוסף על כך אנו משקיעים בחברות צעירות שכבר יש בהן צוותי ליבה".

imec ממנה מנכ"ל חדש כחלק מהמעבר להתמקדות בבינה מלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: שבב LiDAR של imec. מקור: imec]

סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי מכון המחקר הבלגי imec, מהגופים המובילים בעולם בתחום טכנולוגיות המיקרו-אלקטרוניקה, מינה את פטריק ונדנאמיל (Patrick Vandenameele) למנכ"ל חדש. ההחלטה משתלבת במהלך אסטרטגי רחב של imec, שנועד להאיץ את המיקוד העסקי בבינה מלאכותית ולפתח תשתיות שיאפשרו לחברות צעירות להפוך את הטכנולוגיות של המכון למיזמים מסחריים.

במסגרת המהלך, המנכ"ל הוותיק לוק ואן דן הוב (Luc Van den hove), שכיהן בתפקיד יותר מעשור, ימונה ליו"ר. ברויטרס ציינו כי ונדנאמיל בן ה-52 מבקש למקד את פעילותה של imec בתקופה שבה "חברות הענן הגדולות זקוקות לפתרונות מקצה לקצה, תוך שמירה על איזון בצריכת החשמל". לדבריו, המכון מתכוון להרחיב את ההזדמנויות לספין־אופים – חברות סטארט־אפ שיוקמו על בסיס טכנולוגיות שנולדו במעבדות imec – ולספק להן גישה מוקדמת לקווי הייצור המתקדמים.

ונדנאמיל החל את דרכו ב-imec באמצע שנות ה־90, והמשיך ליזמות: הוא היה שותף להקמה של כמה חברות סטארט־אפ שהתבססו על טכנולוגיות המכון, ביניהן מיזמים שנרכשו על ידי תאגידים גדולים כמו Huawei. בהמשך שימש בתפקידי ניהול בכירים בחברות שבבים כמו Qorvo ו-HiSilicon, בטרם שב ל-imec ב-2017 כדי להוביל את תחום היזמות וההשקעות.

מכון imec, שממוקם בעיר לוון שבבלגיה, נחשב לאחת המעבדות המובילות בעולם לפיתוח טכנולוגיות שבבים מתקדמות. המכון פועל בשיתוף עם ענקיות ציוד ותעשייה כמו ASML, TSMC, אפל וגוגל, ומוביל יוזמות שמטרתן לשמר לאירופה דריסת רגל בעידן שבו שליטת השבבים מצויה בעיקר בידי ארצות הברית ואסיה.

ונדנאמיל. מקור: לינקדאין

אחד הפרויקטים המרכזיים שלו כיום הוא הקמת קו ניסיוני לייצור שבבים מתחת ל-2 ננומטר, בהשקעה של 2.5 מיליארד אירו שממומנת בחלקה על ידי האיחוד האירופי. המהלך משתלב באסטרטגיה האירופית לצמצם תלות ביצרנים אסייתיים ואמריקאים, ולבנות יכולות עצמאיות בתחום קריטי לביטחון הלאומי ולחדשנות. המכון רואה עצמו חוליה מרכזית במאמץ הזה, במיוחד לנוכח הדרישה העצומה לשבבים עבור מערכות בינה מלאכותית ולנוכח החשש מהשפעות אנרגטיות ורגולטוריות.

ברויטרס ציינו כי מבחינת ונדנאמיל, אתגר הליבה הוא לא רק ההתקדמות בגודל הטרנזיסטור, אלא גם ניהול האנרגיה של מערכות AI. "חברות הענן מחפשות מערכת שלמה, שתוכל להיות חזקה מאוד – אבל גם חסכונית," אמר, וצוטט בכתבה.

הזמנות Viasat מאורביט צמחו לכ-7.8 מ' דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מסוף תקשורת הלוויינים המוטס GX46 של חברת אורביט

חברת Viasat האמריקאית הרחיבה את היקף הזמנות מסופי התקשורת הלווייניים מחברת אורביט (Orbit) מנתניה, במסגרת ההיערכות האסטרטגית שלה לאספקת שירותי לוויין מתקדמים בעקבות רכישת חברת Inmarsat הבריטית. מדובר בשיתוף פעולה שהחל לפני שש שנים: בחודש מרץ 2019 נחתם הסכם מסגרת ארוך טווח בין אורביט לבין Inmarsat לפיתוח ואספקת מערכת תקשורת לוויינית מוטסת רב-תכליתית מסוג Multi-Purpose Terminal – MPT, אשר תעבוד בתדרי Ka. המערכת הקומפקטית תסופק כמערכת אינטגרלית הכוללת חומרה, תוכנה, ממשקים ואנטנה בקוטר של 46 ס"מ.

המערכת נועדה לשימוש במטוסים מסחריים/עיסקיים, במטוסים צבאיים, במטוסי משימה ובמל"טים. בחודש מאי 2023 נירכשה Inmarsat הבריטית על-ידי חברת Viasat האמריקאית תמורת מזומנים ומניות בהיקף של כ-6.3 מיליארד דולר. המיזוג בין החברות הושלם בתחילת 2024, ובעקבותיו הועבר המטה העסקי ללונדון, כאשר המרכז הארגוני פועל מקליפורניה. ויאסאט היא ספקית תקשורת לוויינים מרכזית המספקת שירותים לשוק התעופה, הביטחון והשירותים הממשלתיים, השוק הימי והשוק העסקי והצרכני. בשנת הכספים 2025 (שהסתיימה בחודש מרץ) הסתכמו מכירותיה בכ-4.5 מיליארד דולר.

אסטרטגיית ה-Multi-orbit של Viasat

בחודש יוני 2024 עבר הפרוייקט לשלב המסחרי, ואורביט קיבלה הזמנה לאספקת המערכות התעופתיות MPT30 ו-MPT45 (בעלות אנטנה בקוטר 30 ס"מ ו-45 ס"מ, בהתאמה) בהיקף של כ-5.8 מיליון דולר, לאספקה בשנים 2025-2027. בשלב זה, ההזמנה כבר הגיעה באמצעות Viasat אשר מיזגה לתוכה את Inmarsat. השבוע הוגדלה ההזמנה ב-2 מיליון דולר נוספים, והיא מסתכמת בכ-7.8 מיליון דולר לאספקה בשנים 2025-2027. מנכ"ל אורביט, דניאל אשחר, אמר שמדובר בשיתוף פעולה ארוך טווח: "אורביט והחברה הממוזגת בונות במשותף מפת דרכים לפיתוח מוצרי העתיד – מערכות אשר יתמכו בקונסטלציה משותפת ואחודה של שתי החברות ויאפשרו לאורביט להיות ספק אסטרטגי של מובילה עולמית בתחום הלוויינות".

בסוף 2024 הושקה מערכת התקשורת הימית NexusWave, המספקת קישוריות לוויינית לשתי קונסטלציות שונות (Multi-orbit): לוויינים בגובה רב (GEO) ולוויינים בגובה נמוך (LEO). יו"ר Viasat, מרק דנקברג, דיווח למשקיעים בחודש אוגוסט 2025, שהחברה החלה בסדרת מהלכים שנועדו להביא יכולות Multi-orbit לכל קווי המוצר ומגזרי השוק שלה. הדבר קשור לעיסקת אינמרסאט: תשתית הלוויינים של Viasat היא של לווייני GEO. אולם ערב העיסקה, אינמרסאט החלה בתהליך פיתוח רשת LEO, ש-Viasat שוקלת לשלב באסטרטגיה שלה. עדיין לא ברור האם היא תעשה זאת באמצעות רכישת קיבולת מרשתות LEO קיימות, דוגמת OneWeb או Starlink, או שתבנה קונסטלציית LEO גדולה משל עצמה.

וובינר Mouser ו-Molex למחברים עבור תנאי סביבה קשים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ג', ה-14 באוקטובר 2025 יקיימו חברת Mouser וחברת Molex וובינר משותף בנושא: כיצד לבחור את המחבר המתאים לצורך קישוריות במערכות העובדות בתנאי סביבה קשים, כמו אבק, זעזועים, רטיבות וטמפרטורות קיצוניות. הוובינר יתקיים בשעה 17:00 לפי שעון ישראל. הוא יועבר על-ידי מנהל התוכן הטכנולוגי ב-Mouser Electronics in EMEA, מרק פטריק, ועל-ידי מנהל הפיתוח העסקי בחברת Molex, יאן ואנר. הרישום לוובינר הוא ללא תשלום. הוובינר יוקלט ויהיה גם זמין לצפייה מאוחרת יותר. הנרשמים לוובינר, יקבלו את ההקלטה במייל לצורך צפייה במועד הנוח להם ביותר.

By attending this webinar, participants will learn more about:
● How selecting the right connector or interconnect system can help prevent costly failures,
unexpected downtime, and reputational risk when operating in harsh or high-demand environments.
● The critical design parameters and ruggedisation features that ensure long-term connector
performance, where reliability is non-negotiable.
● How proven automotive-grade solutions from Molex are being applied far beyond cars, with real-
world examples in industries such as industrial automation, energy, aerospace, and medical devices.
● Featured Molex products that support harsh environment innovation.

למידע נוסף ורישום:

How to Select the Right Connector or Interconnect for Harsh Environments

אלקטריאון ו-Eurabus יציעו אוטובוסים עם טעינה אלחוטית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אוטובוס חשמלי באורך 8.5 מטר של חברת Eurabus

חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) חתמה על מיזכר הבנות לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Eurabus הגרמנית שמרכזה בברלין, שלפיו תשולב מערכת הטעינה האלחוטית של אלקטריאון בדגמי אוטובוסים חשמליים מתוצרת Eurabus. על-פי הסכם ההבנות לשיתוף פעולה אסטרטגי שנחתם בין שתי החברות, הן ישלבו את מערכת הטעינה האלחוטית לפחות בשני דגמים חדשים של אוטובוסים חשמליים המשמשים לצורכי תחבורה עירונית והסעות בשדות תעופה ואתרים תעשייתיים.

שתי החברות ישתפו פעולה בקבלת הסמכות רלוונטיות בכל שוקי היעד. ההסכם כולל מודל שיווק ומכירות משותף, שבמסגרתו תשלב Eurabus את ההצעה להשתמש במערכת בהצעות המחיר ובמכרזים שבהם היא מתמודדת ברחבי העולם. יד המכירות שנקבע בהסכם הוא של לפחות 50 אוטובוסים חשמליים בשנה שתשולב בהם מערכת הטעינה האלחוטית. בשלב הראשון, שתי החברות יציגו את הפתרון המשולב בתערוכת Busworld שתתקיים באוקטובר 2025 בבריסל, במטרה לייצר צבר הזמנות רחב.

חברת Eurabus נמצאת בבעלות קבוצת Euracom Group הגרמנית, אשר מתמחה בבניית כלי-רכב ממוגנים מסוגים שונים בהתאם למיפרטי הלקוח. חברת Eurabus מתמקדת בפיתוח ובניית אוטובוסים חשמליים בעלי טווח נסיעה ארוך, של עד 650 ק"מ ובעתיד 1,000 ק"מ. בין השאר, היא גם מספקת אוטובוסים חשמליים ממוגני-ירי. האוטובוסים שלה מתוכננים במתכונת מודולרית כדי לאפשר הרכבה קלה בשווקים המקומיים. ביולי 2025 היא ביצעה הדגמה שבה אוטובוס קצר מתוצרתה (באורך 8.5 מטר) ביצע נסיעה רצופה באורך של 1,000 ק"מ בטעינה אחת. צריכת החשמל הממוצעת שלו היתה 0.695kWh לקילומטר.

המתנה לתוצאות המכרז של תוכנית הורייזון האירופית

בתחילת החודש הגישה אלקטריאון הצעה לתוכנית הורייזון האירופית במסגרת קול קורא בנושא "פתרונות טעינה אלחוטית נייחת ודו-כיוונית לכלי רכב חשמליים קטנים". הקול קורא נועד לממן פיילוטים רחב היקף של מערכות טעינה אלחוטית שיאפשרו גם לטעון כלי רכב חשמליים וגם להחזיר אנרגיה מכיל הרכב אל מערכות אנרגיה אחרות.

האיחוד האירופי היקצה לפרוייקט תקציב של כ-15 מיליון אירו. אלקטריאון ניגשה לתחרות ביחד עם קונסורציום שהיא גיבשה הכולל 19 שותפים, אשר ישתתפו בו בהשקעה כוללת של כ-10 מיליון אירו. בין השותפים בקבוצה: טויוטה אירופה, עיריית שטוקהולם, תאגיד ABB השווייצרי-שוודי ועוד. להערכת החברה, תהליך הערכת ההצעות יתקיים ברבעון האחרון של 2025 והתוצאות צפויות להתקבל ברבעון הראשון 2026. לאחר הדיווח על מזכר ההבנות עם Eurabus, עלתה מניית אלקטריאון בבורסה של תל אביב בכ-13% והחברה נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-754 מיליון שקל.

PCI-SIG מכריזה: PCIe 8.0 יכפיל את קצב ההעברה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ארגון PCI-SIG, הגוף הבינלאומי שאחראי על תקני התקשורת הפנימיים במחשבים, הודיע על תחילת פיתוח תקן PCI Express 8.0.התקן החדש יציע קצב העברה של 256 גיגה־טרנספרים לשנייה (GT/s) – כלומר 256 מיליארד "סימני תקשורת" בכל שנייה, מה שמתורגם בפועל לקצב של מאות גיגה־ביט לשנייה בכל נתיב.

זהו פי שניים מהדור הקודם, PCIe 7.0. על פי התכנון, המפרט המלא יושלם עד שנת 2028, כאשר עיקרי הפיתוח מתמקדים לא רק במהירות, אלא גם בצמצום צריכת חשמל, שיפור מנגנוני תיקון השגיאות ושימור התאימות לאחור עם רכיבי PCIe קיימים. המשמעות: מערכות מחשוב יוכלו ליהנות מרוחב פס של עד טרה־בייט לשנייה בתצורת x16 (כ-16 נתיבים במקביל), ללא צורך בהחלפת כל התשתית.

PCI Express (PCIe) הוא תקן התקשורת המרכזי המחבר בין הרכיבים השונים בתוך לוח האם: מעבדים, כרטיסי גרפיקה, כרטיסי רשת, כונני SSD מהירים, מאיצים ייעודיים ועוד. זהו הנתיב שבו זורמים הנתונים במהירות עצומה בין הרכיבים. כל דור חדש של PCIe מכפיל בקירוב את קצב התעבורה של קודמו. אם בעבר PCIe 3.0 היה מספיק בעיקר לכוננים גרפיים ולכונני SSD, הרי שכיום המעבר ל-PCIe 5.0 ו-6.0 הפך להכרחי עבור יישומים עתירי דאטה כמו וידאו 8K, מחשוב ענן ומעל לכול, בינה מלאכותית.

AI כמנוע הצמיחה העיקרי

עבור תעשיית הבינה המלאכותית, PCIe הוא לא רק פרוטוקול חומרה אלא עורק ראשי. בכל אימון של מודל שפה גדול או רשת נוירונים עמוקה יש צורך להעביר כמויות עתק של נתונים בין ה-CPU ל-GPU, או בין עשרות ומאות GPU הפועלים במקביל. רוחב הפס של PCIe קובע עד כמה מהר אפשר להזרים נתונים אל המאיץ הגרפי וכמה יעילה תהיה חלוקת המשימות במערכת מבוזרת.

ככל שמודלים מתרחבים לטריליוני פרמטרים, הצוואר בקבוק הופך להיות לא כוח העיבוד של ה-GPU עצמו, אלא מהירות הקישוריות ביניהם. PCIe 8.0 נועד להקטין את הפער הזה: הוא מספק רמת ביצועים שתאפשר למרכזי נתונים להריץ אימונים מסיביים בקצב גבוה יותר, תוך צריכת חשמל מופחתת ותאימות לאחור עם תשתיות קיימות.

התקן החדש ישמש לא רק בענקיות הטכנולוגיה שמאמנות מודלי שפה ענקיים, אלא גם בתעשיות כמו רכב אוטונומי, הדמיה רפואית, פיננסים וצבא וחלל. בכל מקום שבו נדרשים חישובים בזמן אמת והעברת נתונים עצומה – PCIe הוא הפרוטוקול שמחזיק את הכל ביחד. במילים אחרות, PCI Express 8.0 הוא לא רק שדרוג טכני; הוא תשתית חיונית לעידן ה-AI.

 

Flox מגייסת 25 מיליון דולר: בונה מחדש את תשתיות הפיתוח לעידן הבינה המלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מייסדי החברה. יח"צ]

חברת הסטארט-אפ Flox הודיעה על השלמת סבב גיוס B בהיקף של 25 מיליון דולר בהובלת קרן Addition, ובהשתתפות קרן הגידור הטכנולוגית D. E. Shaw (שממנה התפצלה Flox) וכן Hetz Ventures, NEA ו-Illuminate Financial.

ל-Flox יש פעילות מו"פ בישראל. מנכ"ל Flox הוא הישראלי רון עפרוני, שייסד את החברה ביחד עם מייקל ברנטלי. ההשקעה נועדה להאיץ את פיתוח הפלטפורמה ולתמוך בהתרחבות לשווקים חדשים, על רקע הקושי ההולך וגובר של ארגונים לנהל תשתיות פיתוח ושרשראות אספקת תוכנה מורכבות בעידן הבינה המלאכותית.

ככל שמודלים מייצרים יותר קוד, כך גדלה גם כמות התלויות, הסביבות והסיכונים לאי-תאימות ולחולשות אבטחה, והצורך בתשתית יציבה הופך חיוני. הטכנולוגיה של Flox מבוססת על Nix – מערכת ניהול חבילות ותצורה בקוד פתוח, שפותחה בתחילת שנות האלפיים על ידי החוקר ההולנדי אֶוּן דולְסְטְרָה (Eelco Dolstra). Nix נבנתה מתוך הרצון לפתור את בעיית "תלותי התוכנה" – מצב שבו התקנת חבילה אחת שוברת אחרת, או שסביבה מסוימת לא ניתנת לשחזור באופן מדויק.

השיטה של Nix שונה מניהול חבילות קלאסי: היא מתייחסת לכל חבילה ותצורה כאל אובייקט מבודד עם חתימה קריפטוגרפית ייחודית, כך שניתן להריץ כמה גרסאות שונות של אותה תוכנה במקביל בלי קונפליקטים. מעבר לכך, כל סביבת פיתוח ניתנת לשחזור באופן דטרמיניסטי – מה שמבטיח שכל מפתח יקבל את אותה סביבה בדיוק, בלי קשר למערכת ההפעלה או להיסטוריית ההתקנות שלו.

Nix משמשת כיום מגוון רחב של קהילות וחברות טכנולוגיה – החל ממפתחים עצמאיים שמבקשים להבטיח עקביות בפרויקטים אישיים, דרך חברות סטארט-אפ שמשתמשות בה כדי לקצר את תהליך ה-onboarding של מהנדסים חדשים, ועד ארגוני ענק כמו טויוטה, סמסונג ואדובי שהטמיעו את הטכנולוגיה לניהול סביבות פיתוח מורכבות ולבקרת תצורה בקנה מידה גדול. סביבת ההפצה המבוססת על NixOS – מערכת ההפעלה שמבוססת על עקרונות Nix – הפכה בשנים האחרונות לפופולרית במיוחד בקרב אנשי DevOps ומהנדסי פלטפורמות בזכות רמת השליטה והבידוד שהיא מספקת.

Flox לוקחת את הכוח של Nix, אך מפשטת את הממשק והעבודה מולו. בעוד Nix דורש הבנה מעמיקה של סקריפטים ותצורות מורכבות, Flox עוטפת אותו בשכבה אינטואיטיבית שמאפשרת להפעיל ולנהל סביבות באמצעות פקודות פשוטות כמו flox activate, ולשתף אותן בצוותים גדולים או בין ארגונים. בדרך זו נחסך זמן רב שנדרש בעבר להתקנות ידניות או לתיאום סביבתי, והצוותים יכולים לעבוד על בסיס אחיד ומאובטח. המערכת גם מאפשרת להפריד בין פרויקטים שונים, לשמור שקיפות מלאה לגבי רכיבי הסביבה ולבנות מנגנוני אבטחה וציות בקנה מידה גדול.

בין המשתמשים המוקדמים של Flox ניתן למצוא תאגידי Fortune 5 לצד חברות צומחות דוגמת Neo4j, PostHog ו-Weaviate. לקוחות אלו מדווחים על חיסכון דרמטי בזמן והפחתה כמעט מוחלטת בבעיות תאימות. עדויות מצביעות על מעבר מתהליכי התקנה מסובכים בני עשרות שלבים לפקודה בודדת שמסנכרנת את כלל הצוות. Flox שומרת גם על שיעורי Retention גבוהים, מה שמעיד על הערך שהיא מספקת בטווח הארוך.

Flox הוקמה בשנת 2021 כ-spinout מקבוצת D. E. Shaw, ומאז התבססה כספקית מרכזית של סביבות פיתוח ניתנות לשחזור עבור מחזור חיי התוכנה הארגוני כולו. לאחרונה נבחרה החברה כאחת הספקיות המורשות להפצת קבצי CUDA מוכנים מראש, מה שמאפשר קיצור משמעותי של זמני בנייה בסביבת GPU ותומך ישירות בצמיחה של יישומי AI.

לצד שיתופי פעולה עם חברות כמו HackerRank, Flox מתכננת כעת להרחיב את צוותי הפיתוח והשיווק שלה, כדי לענות על הביקוש הגובר ולהעמיק את אחיזתה בשוק הארגוני. ההשקעה החדשה ממקמת אותה בחזית של תהליך עומק טכנולוגי – בניית תשתיות תוכנה יציבות ונשלטות לעידן שבו בינה מלאכותית ותוכנה משולבת הופכות לנורמה.

נייס ממנה את ג'ף קומסטוק לנשיא מוצרים וחוויית לקוח

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: ג'ף קומסטוק, נשיא מוצרים וטכנולוגיות החדש בתחום חוויית הלקוח בנייס, צילום יחצ]

חברת נייס הודיעה על מינויו של ג'ף קומסטוק לנשיא מוצרים וטכנולוגיות בתחום חוויית הלקוח. קומסטוק, שיצטרף רשמית ב-1 באוקטובר, מגיע לנייס לאחר 25 שנה במיקרוסופט, שם הוביל את תחום יישומי חוויית הלקוח והיה אחראי על שילוב קופיילוטים וסוכני בינה מלאכותית במערכת Dynamics 365. תחת הנהגתו רשמה הפלטפורמה צמיחה דו־ספרתית בהכנסות.

קומסטוק, בעל ניסיון של יותר משני עשורים בבניית והרחבת יישומי SaaS ארגוניים, ידווח ישירות למנכ"ל נייס סקוט ראסל. לדבריו, הוא רואה בנייס מובילה עולמית בטרנספורמציה של חוויית הלקוח באמצעות Agentic AI, ומצפה להמשיך להעניק ערך ללקוחות החברה ברחבי העולם. ראסל בירך על המינוי והדגיש כי הצטרפותו של קומסטוק מחזקת את מחויבותה של נייס לחדשנות ולמצוינות מוצרית בקנה מידה עולמי.

נומה חשפה פרצת אבטחה קריטית בסוכני ה-AI של סיילספורס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מייסדי נומה: ניב בראון ואלון טרון. צילום: עומר הכהן]

חברת הסייבר הישראלית Noma Security חשפה פרצת אבטחה קריטית בפלטפורמת Agentforce, מערכת סוכני ה-AI האוטונומיים של סיילספורס. החולשה, שכונתה ForcedLeak, קיבלה ציון חומרה קריטי של CVSS 9.4 ותוקנה על ידי סיילספורס לאחר הדיווח. עם זאת, המקרה מדגיש סיכון חדש הנובע מאופן פעולתם של סוכנים אוטונומיים, וכיצד מניפולציות חכמות מצד תוקף זדוני עלולות לגרום לסוכן לבצע פעולות המסכנות את סודיות ותקינות המידע, ובכלל זה דליפת נתונים רגישים.

Agentforce של סיילספורס היא מערכת שמטרתה להאיץ ולפשט את ניהול הלקוחות עבור ארגונים: סוכני ה-AI שלה מנתחים לידים שמתקבלים מטפסי "צור קשר", מייצרים הצעות שיווקיות, מגיבים ללקוחות ומתעדים אינטראקציות בתוך מערכת ניהול הלקוחות (CRM). כדי לבצע את עבודתם הם זקוקים לגישה עמוקה למידע עסקי — פרטי לקוחות, נתוני לידים, סטטוס עסקאות ותיעוד פנימי. לכן כל פרצה שמנצל את אופן הפעולה האוטונומי שלהם עלולה להפוך במהירות לאיום על מאגרי המידע של החברות שמשתמשות בשירות.

באופן מעשי החולשה פעלה כך: התוקף מילא טופס לידים רגיל והטמין בו הוראה מוסווית — מה שנקרא Indirect Prompt Injection — שביקשה מהסוכן לבצע פעולה של טעינת “תמונה” מכתובת חיצונית. ההוראה נוסחה כך שהסוכן, כחלק מטיפול בליד, יצר בקשת רשת שבה הוא כלל בפועל שדות ומידע מתוך מערכת ה-CRM (שמות, פרטי קשר, סיכומי ליד וכדומה) — כלומר המידע הוכנס לתוכן הבקשה או ל-URL שנשלח לשרת החיצוני. כדי שהמערכת תאמין לכתובת זו ולא תחסום אותה, התוקף רכש דומיין ישן שהיה פעם מאומת מול Salesforce (עלות סמלית, למשל כ-5 דולר), וכך הבקשה נתפסה בעיני הסוכן כמקצת מהטיפול התקין בליד במקום כפעולה זדונית.

ברגע שסוכן ה-AI התבקש לסקור את הליד, הוא ביצע אוטומטית את הוראות ה"טיפול" וטעינת המשאב החיצוני, והמידע נשלח לשרת שבשליטת התוקף, ללא לחיצה, אישור או התערבות אנושית.

המידע שהיה עלול להיגנב הוא לא של Salesforce עצמה, אלא של החברות שמשתמשות בשירות — מאגרי הלקוחות והלידים שלהן. זה כולל פרטי קשר של לקוחות ופניות, נתוני שיווק ומכירה, ונתונים פנימיים על מצב עסקאות. במילים פשוטות: חברה שמנסה לאתר לידים דרך טופס מקוון ואוספת אותם ב-CRM שלה — כל המידע הזה עלול היה לזלוג החוצה כתוצאה מההתקפה.

החולשה קיבלה ציון CVSS של 9.4, דרגת חומרה קריטית, והודגמה כאיום חדש: כלי אבטחה ותהליכי ניטור קיימים מתקשים להתמודד עם מטענים מוסתרים שמבוצעים באופן אוטונומי בידי סוכן AI. המקרה ממחיש כי האיום המרכזי אינו עוד “לחיצה על קישור” מצד המשתמש, אלא היכולת של תוקף לבצע מניפולציות חכמות על הסוכן עצמו. הגילוי של נומה מדגיש את הצורך בכללי אבטחה ייעודיים לסוכני AI. זהו אתגר המחייב גישות חדשניות לניטור ולמניעה, כדוגמת הגבלת טעינות חיצוניות, אימות מחמיר של דומיינים ובקרת הרשאות.

Noma Security, שהוקמה בשנת 2023 על ידי ניב בראון ואלון טרון ושגייסה מאז 132 מיליון דולר, מספקת כלי גילוי וניהול סיכוני AI שמטרתם לאפשר לארגונים לאמץ טכנולוגיות חכמות בלי לוותר על רמת אבטחה ועמידה בכללי הקומפליינס.

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

חוזה משמעותי לסופרקום בגרמניה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חוזה משמעותי לחברת סופרקום (SuperCom) במערב אירופה. החברה, המספקת פתרונות ניטור אלקטרוני ("צמידי רגל אלקטרוניים"), הודיעה על זכייה בחוזה לאומי בגרמניה בהיקף של כ-7 מיליון דולר לאורך 4 שנים.

במסגרת ההסכם, החברה תספק את פתרונותיה לאחת התוכניות הלאומיות המרכזיות בתחום המעקב האלקטרוני (EM), כדוגמת אכיפת צווי הרחקה ומעצר בית. היבט בולט במיוחד בחוזה החדש הוא העובדה שסופרקום זכתה בחוזה במכרז תחרותי מול ספקיות בינלאומיות אחרות, וכן כי היא תחליף ספק ותיק שעובד כבר שנים רבות עם אותו גוף. למעשה, זהו דפוס חוזר שעליו דיווחה סופרקום גם בחלק מזכיותיה האחרונות במכרזים בארצות הברית.

מנכ"ל החברה, אורדן טרבלסי, אמר: “הזכייה בחוזה זה, לאחר תהליך תחרותי במיוחד, מהווה הוכחה חזקה ליכולות הטכנולוגיות וליכולות הביצוע שלנו ברמה הגלובלית. מדובר ביותר מניצחון במכרז – זהו אבן דרך אסטרטגית שממחישה כיצד חבילת ה־PureSecurity שלנו עומדת בסטנדרטים הגבוהים ביותר של פתרונות בטיחות ציבורית מודרניים”.

סופרקום עוסקת בפיתוח פתרונות מעקב אלקטרוניים בתחום אכיפת החוק, לצורך פיקוח אחר עצורי בית, אסירים משוחררים שמצויים תחת מגבלות תנועה, ואכיפת צווי הרחקה, למשל במקרים של אלימות כנגד נשים. לחברה יש פתרונות מותאמים גם למקרים אחרים שבהם אנשים אמורים להיות תחת השגחה, כמו למשל אנשים הלוקים בדמנציה ועלולים ללכת לאיבוד.

האזיק הינו למעשה צמיד דקיק וקל-משקל המולבש על הקרסול מתחת לגרב ואינו מפריע לשגרת יומו של האדם ואינו גלוי לעיני הסביבה. הצמיד מתקשר עם תחנת בסיס בבית בתקשורת בלוטות’ קצרת-מרחק ועל-כן האדם שתחת פיקוח אינו יכול לצאת מביתו מבלי לגרור התראה. המכשיר גם מצויד בקורא טביעות אצבע לצורך זיהוי. במקרים של צווי הרחקה, ניתן לשייך את הצמיד למכשרי הסמרטפון של האזוק ושל האישה שהוציאה את צו ההרחקה, וכך להבטיח עמידה בתנאי הצו. במקרה של חריגה, תתקבל התראה מיידית על הימצאותו של הגבר האלים בסמיכות לאישה באופן שמפר את תנאי הצו.

proteanTecs הוסמכה לניטור שבבי 2 ננומטר בתהליך N2P של TSMC

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת proteanTecs מחיפה אשר פיתחה טכנולוגכיה לניטור ביצועי השבבים באמצעות גששים (Agents) המותקנים בהם כבר בשלב התכנון, וניתוח המידע המגיע מהם לאחר הייצור, הודיעה שיעילות הטכנולוגיה שלה הוכחה גם עבור התהליך המתקדם ביותר של חברת TSMC, ייצור בתהליך N2P (רוחב צומת של 2 ננומטר). החברה מסרה שמערכת הניטור שלה, proteanTecs Hardware Monitoring System, שולבה בתוך שבב של לקוח המיועד לשוק העיבוד עתיר הביצועים.

שבבי המבחון שיוצרו הועברו לבדיקה מקיפה ולהערכת ביצועים בכלים הסטנדרטיים, והתוצאות הושוו עם המידע שהתקבל ממערכת פרוטאנטקס. המבחן הראה שמערכת הניטור עומדת בציפיות שהוגדרו עבורה, ושהיא בשלה למעבר לייצור המוני ברכיבי 2 ננומטר. מנהלת הטכנולוגיה של proteanTecs, מייסדת-שותפה וה-CTO של החברה, אמרה שההסמכה לתהליך ה-2 ננומטר ממחישה את מעמדה המוביל של החברה בתחום הניטור וניתוח ביצועי שבבים.

"שיתוף הפעולה ההדוק עם TSMC מאפשר לנו לתמוך בלקוחות המשותפים של שתי החברות. השילוב של החומרה עם יישומי התוכנה שלנו, מעניקים ללקוחות מידע חשוב החל משלב התכנון ועד למעקב אחר תיפקוד הרכיבים בשטח. ספקי שירותים מקבלים ניטור רציף של ביצועי המערכות, יכולת ניהול הפסק דינמית ותובנות חשובות להמשך הפיתוח".

טכנולוגיה חדשה למדידת טמפרטורות בתוך השבב

אחת מהצלחות ההסמכה, נעוצה בכך שהחברה התגברה על בעיית מדידת הטמפרטורה בשבבי 2 ננומטר. המדידה המקובלת כיום מתבצעת באמצעות מערך דיודות תרמיות המבוססות על טרנזיסטור ביפולרי (BJT), אולם עקב דרישות המתח שלהן, הן לא מתאימות לשימוש בתהךיכיפם שמעבר ל-3 ננומטר. לכן לא ניתן להשתמש בהן בתהליך N2P. החברה פיתחה את חיישני הטמפרטורה Local Voltage and Thermal Sensor – LVTS אשר ממומשים באמצעות הטרנזיסטורים הקיימים בשבב, ומספקים דיוק מדידה של ±1.0°C. הם מתאימים לרכיבים הבנויים מטרנזיסטורי GAA של הדור הנוכחי ושל הדורות הבאים.

הבדיקה נעשתה במסגרת תוכנית השותפים הטכנולוגיים TSMC IP Alliance Program, אשר נחשבת לאחת מהפעילויות המרכזיות בתוכנית Open Innovation Platform – OIP של TSMC. הפלטפורמה המלאה של proteanTecs, אשר כוללת Agents, Sensors ותשתיות קישוריות, הותאמה לשימוש ברכיבים המיוצרים בטכנולוגיית nanosheet structure. היא קיבלה הסמכה מלאה מ-TSMC וזמינה כעת לשימוש מיידי עבור לקוחות TSMC. היא מתאימה ביותר ללקוחות המייצרים שבבים עתירי עיבוד לשווקים דוגמת AI, ענן, מובייל, רכב ותקשורת.

חברת proteanTecs הוקמה בשנת 2017 על-ידי חלק ממייסדי מלאנוקס ומאז הקמתה היא קיבלה השקעות בהיקף כולל של כ-250 מיליון דולר. בין המשקיעים בחברה: אביגדור וילנץ, אינטל קפיטל, קרן וולדן, ויולה ועוד. לפני שבועיים החברה השלימה גיוס הון רביעי בהיקף של 51 מיליון דולר שהתקיים בהובלת IAG Capital Partners ובהשתתפות Arm וסימנס. בגיוס השתתפו גם משקיעים קיימים כמו אביגדור וילנץ, אינטל, מדיהטק, Koch ופורשה.

סולאראדג' מעבירה את עיקר הייצור לארה"ב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל הייצור של סולאראדג' בטמפה, פלורידה. מקור: סולאראדג'

חברת סולאראדג' (SolarEdge) החלה לבצע את האספקות הראשונות משלושת מפעלי הייצור שהיא הקימה בארצות הברית, במסגרת הארגון מחדש של תשתית הייצור שלה והעברת עיקר הייצור לארצות הברית. המשלוחים הראשונים היו של מערכות סולאריות ביתיות אשר יצאו מהמפעלים לאוסטרליה. ברבעון הבא יתחילו משלוחים לאזורים נוספים בעולם, והחברה תתחיל לבצע משלוחים מארה"ב גם של המוצרים המסחריים והתעשייתיים שלה. הייצור נעשה במפעלים של החברה ביוטה, בטקסס ובפלורידה.

בעקבות ההודעה, עלתה בשבוע האחרון מניית החברה בנסד"ק בכ-4.3% והחברה נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-2.22 מיליארד דולר. האסטרטגיה הזו נחשפה רק בחודש שעבר, במהלך שיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות הכספיים של הרבעון השני 2025. במהלך השיחה גילה המנכ"ל שוקי ניר, שבכוונת החברה לבסס את עיקר הייצור שלה בארצות הברית ולא רק עבור השוק המקומי, אלא גם עבור הלקוחות שלה ברחבי העולם. "אנו מתכוונים לייצר בארה"ב ולהפיץ מוצרים מתוצרת ארה"ב הן בשוק המקומי והן ברחבי העולם, לשנים רבות קדימה", אמר.

האם סולאראדג' יוצאת מישראל?

האסטרטגיה הזו מתבססת על המפעלים הקיימים של החברה בארה"ב: מפעל בטקסס המייצר ממירי אנרגיה (inverters) לשוק הביתי, מפעל בפלורידה המייצר ממירים וממטבי תפוקה (power optimizers) לשוק המסחרי, ומפעל ביוטה המייצר סוללות ביתיות לאגירת אנרגיה סולארית. הייצור בארה"ב מאפשר לחברה להתנתק מהמותג ישראל ששיווקו נעשה קשה מיום ליום, להתיישר לפי דרישות ממשל טראמפ להביא ייצור לארה"ב ולהעניק ללקוחות הטבות מס בהתאם לתקנות חדשות המאפשרות לקבל נקודות זיכוי במס (ואפילו למכור אותן תמורת מזומנים) עבור מערכות אנרגיה אלטרנטיבית המיוצרות בארה"ב.

ההטבה הזו ( American Energy Tax Credit) גם סייעה לחברה עצמה לגייס הון מקומי בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים שהושקעו ברחבת מפעלי הייצור המקומיים שלה. כיום החברה מעסיקה כ-3,400 עובדים. היא לא מסרה כמה מהם מועסקים בישראל וכמה בארה"ב, אולם ביוני 2025 היא דיווחה ששלושת מפעלי הייצור בארה"ב מעסיקים כ-2,000 עובדים. פירוש הדבר שהחברה מעבירה את מוקד הפעילות שלה מישראל לארה"ב. ברבעון השני 2025 הסתכמו מכירות החברה בכ-289 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 265 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. החברה דיווחה על הפסד נקי של כ-125 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של כ-131 מיליון דולר אשתקד. תחזית החברה לרבעון השלישי: הגעה להיקף מכירות של 315-355 מיליון דולר.

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו