מחבר: Techtime

סוף "מודל שני המנועים" של תעשיית השבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: היקף ההשקעות הפרטיות בתעשית השבבים הישראלית. מקור: Startup Nation Central

למרות שנים קשות שהחלו בתקופת הקורונה והמשיכו עם המהפיכה המשטרית ולאחר מכן המלחמה הארוכה בתולדות ישראל, תעשיית הסמיקונדקטורס הישראלית שומרת על מעמדה כמקור ידע וחדשנות בקנה מידה עולמי. ניתוח חדש של ארגון Startup Nation Central, מייחס את ההצלחה הזו למודל פעילות המתבסס על שני מנועי צמיחה משלימים: קהילייה אנרגטית של חברות סטארט-אפ חדשניות, אשר פועלת לצידם של מרכזי פיתוח בינלאומיים של חברות מובילות בתעשיית השבבים העולמית.

התוצאה: בישראל מתוכננים היום חלק מהרכיבים החשובים ביותר בעולם, דוגמת מעבדי Gaudi AI וארכיטקטורת Panther Lake של אינטל, מעבדי Graviton CPU של אמזון, מעבדי BlueField DPU של אנבידיה לקישוריות במרכזי נתונים, בקרי האיתרנט של מארוול, מעבדי EyeQ של מובילאיי ועוד. וזה בלי להזכיר חידושים כמו מעבדי Hailo, ה-LiDAR של אינוויז ומעמדה המיוחד של ישראל בתחום המטרולוגיה, שבו היא מחזיקה בכשליש מהשוק העולמי של מערכות בדיקה בקווי ייצור שבבים.

היסטוריה של אקזיטים מסחררים

ב-30 השנים האחרונות בוצעו אקזיטים ישראלים בהיקף של יותר מ-40 מיליארד דולר. על כל 5 דולרים שהושקעו בעשור האחרון בתעשיית השבבים האמריקאית, הושקע דולר אחד בחברות ישראליות. זהו יחס של 1:5, בהשוואה ליחס של 1:15 בהיקף תעשיייית ההון סיכון של שתי המדינות. בשנים האחרונות התייצבו דפוסי ההשקעה: לאחר שנת השיא 2021 שבמהלכה הושקעו 1.2 מיליארד דולר בחברות שבבים ישראליות, כיום הקצב התייצב סביב 0.4-0.5 מיליארד דולר בשנה. ההיקף החציוני של גיוסי השבבים הוא כ-35 מיליון דולר – כפליים עד פי ארבעה ממגזרי ההייטק האחרים.

כ-9% מכל המועסקים בתעשיית ההייטק הישראלית

הבדיקה של SNC זיהתה 250 חברות שבבים הפעילות כיום בישראל, מתוכן 37 חברות הן מרכזי פיתוח מקומיים של חברות בינלאומיות. הן מעסיקות כ-45,000 עובדים, המהווים כ-9% מהמועסקים בתעשיית ההייטק. המעסיקים הגדולים ביותר בתעשייה הם חברת אינטל (9,300 עובדים) וחברת אנבידיה (5,500 עובדים). אגב, שתי החברות האלה גם ביצעו את הרכישות הגדולות ביותר: אינטל רכשה את מובילאיי בשנת 2017 תמורת כ-15.3 מיליארד דולר, ואנבידיה רכשה את מלאנוקס ב-2020 תמורת כ-6.9 מיליארד דולר. העיסקה השלישית בגודלה הייתה מכירת אורבוטק ל-KLA ב-2019 תמורת כ-3.4 מיליארד דולר.

שלב חדש בהתפתחות התעשייה

בעשור האחרון התרחבה תעשיית השבבים הישראלית בכ-16%, אולם כעת היא נמצאת בשלב חדש ואיטי יותר המאופיין במיזוגים ובצמיחה הדרגתית יציבה. יכול להיות שמדובר בהתפתחות טבעית, או במשבר המתפתח בתעשייה. סגן נשיא מוצר ונתונים בארגון SNC, יריב לוטן, אמר שההסתמכות של התעשייה על אקזיטים והעלייה בהוצאות התפעול, האטו את קצב ההקמה של חברות סטארט-אפ חדשות. "האתגר המרכזי העומד כיום בפנינו הוא להתפתח מתעשייה של 'הקמת חברה עבור אקזיט', למודל של 'בניית חברה לטווח ארוך'". מנכ"ל SNC, אבי חסון, הגדיר את הקושי בפשטות: "השלב הבא צריך להיות הצמחה של החברות והפיכתן לחברות עצמאיות גדולות – ולא מכירתן בשלבים המוקדמים".

Majestic Labs מגייסת 100 מיליון דולר לפיתוח תשתית AI עתירת זיכרון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל החברה, עופר שחם. קרדיט צילום: טל גבעוני]

חברת הסטארט־אפ Majestic Labs, שהוקם על־ידי בכירים לשעבר בגוגל ובמטא, יצא היום ממצב חשאי (stealth mode) עם גיוס של למעלה מ־100 מיליון דולר. החברה, הפועלת מתל אביב ומסן פרנסיסקו, מציגה ארכיטקטורת שרתים חדשה שמטרתה להחליף מערכות שלמות של ארונות שרתים בשרת יחיד – ולפתור את צוואר הבקבוק המרכזי של תחום הבינה המלאכותית: בעיית "קיר הזיכרון" (Memory Wall).

פי אלף יותר זיכרון

Majestic טוענת כי השרת שפיתחה מספק פי 1,000 יותר זיכרון משרת GPU מתקדם, ומשפר את הביצועים הכוללים פי 50. החברה מסבירה כי מטרתה היא לשנות את האיזון שבין עיבוד לזיכרון – ולהפוך את התשתית הפיזית של מערכות AI לפשוטה, חסכונית ויעילה יותר.

“הקפיצה הבאה של הבינה המלאכותית תגיע מתשתית חזקה יותר,” אומר המנכ"ל והמייסד עופר שחם. “תשתית חזקה יותר דורשת חשיבה מחדש על מערכת הזיכרון. השרתים שלנו משלבים את כוח העיבוד של מערכות GPU ו־TPU עם פי אלף יותר זיכרון, ומאפשרים ביצועים ויעילות חסרי תקדים תוך חיסכון משמעותי באנרגיה.”

לפי החברה, הפתרון שלה מחליף תצורה של עשרות ארונות שרתים במערכת אחת, ומפחית משמעותית את צריכת החשמל, את צרכי הקירור ואת עלויות התפעול הכוללות של מרכזי הנתונים.

Majestic מציינת כי המערכת החדשה תומכת בעומסי עבודה מתקדמים במיוחד – החל ממודלי שפה גדולים (LLM), דרך מערכות Mixture of Experts ו־Agentic AI, ועד לרשתות נוירונים גרפיות (GNN) בקנה מידה ענק.
שותף־המייסד והנשיא, שה ראבי, מסביר כי “Majestic מאפשרת גידול ויעילות תפעולית שלא היו קיימות בעבר. היא מקצרת את זמני האימון ומאפשרת להריץ על כל שרת עומסים שבעבר דרשו חוות מחשוב שלמות.”

צוות של יוצאי גוגל ומטא

מאחורי Majestic עומדים עופר שחם, מסומי ריינדרס ושה ראבי – שלושתם בעלי רקע עמוק בתכנון שבבים ובמערכות מחשוב ענן. הצוות הוביל את קבוצת הסיליקון של גוגל ובהמשך את קבוצת החומרה של מטא, ואחראי למאות פטנטים ופיתוחים – בהם המעבד הראשון לבינה מלאכותית במובייל ופלטפורמות מציאות רבודה מוקדמות.

לדברי ריינדרס, “Majestic מספקת מענה מיידי לעומסים של היום תוך שמירה על גמישות תכנותית והתאמה לעתיד שמעבר למודלים מבוססי טרנספורמרים.”

ההשקעה הובלה על־ידי Bow Wave Capital ו־Lux Capital, ובה השתתפו גם SBI, Upfront, Grove Ventures, Hetz Ventures, QP Ventures ו־TAL Ventures. דב מורן, ממציא הדיסק און קי ושותף מייסד ב־Grove Ventures, אמר: “הרבה זמן לא התרגשתי כל כך מפרויקט תשתיות AI. עם השינוי הדרמטי בשוק והטכנולוגיה של מג׳סטיק, יש כאן הזדמנות אמיתית לראות חברת מופת ישראלית שמשנה את העולם.”

עם ההשקעה החדשה, Majestic מתכננת להרחיב את צוותי הפיתוח בתחומי הבינה המלאכותית, הסיליקון והתוכנה, ולהפעיל פיילוטים עם לקוחות ראשונים לקראת השקה מסחרית.

אם תצליח לעמוד ביעדיה, החברה עשויה להשפיע על מבנה חוות השרתים של עידן ה־AI – להפחית עלויות אנרגיה ותפעול, ולספק דרך חדשה לבניית תשתיות חכמות ויעילות לעידן המודלים הענקיים.

איתות נוסף משוק המטרולוגיה: קמטק צופה התמתנות בצמיחה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קמטק (Camtek), המפתחת מערכות בדיקה ומדידה לייצור שבבים, דיווחה היום (ב') על הכנסות שיא ברבעון השלישי של 2025, עם זינוק של 12% לעומת השנה שעברה לרמה של 126 מיליון דולר. אלא שלצד הנתונים המרשימים, החברה מאותתת על רגיעה בצמיחה ברבעונים הבאים: התחזית לרבעון הרביעי נותרת כמעט ללא שינוי בהשוואה לרבעון השלישי, ובמבט קדימה לשנת 2026, קמטק אמנם צופה שנה נוספת של צמיחה, אך מזהירה כי המחצית הראשונה של 2026 צפויה להיות מתונה יותר.

גם חברת נובה (Nova) הציגה תמונה דומה בדו"ח הרבעוני שלה, שפורסם ביום חמישי שעבר: הכנסות שיא אך איתות על האטה בקצב הצמיחה ברבעונים הקרובים. מנכ"ל החברה רפי עמית שידר אופטימיות זהירה והדגיש כי קמטק ממשיכה ליהנות מביקוש גובר על רקע ההשקעות העצומות בתשתיות מחשוב לבינה מלאכותית, אך הודה כי "בשלב זה נראה כי ההכנסות ב־2026 יתכנסו למחצית השנייה של השנה, לאחר התחלה איטית יותר".

הרווח הנקי ברבעון, לפי כללי GAAP, הסתכם ב-53.2 מיליון דולר, אך מדובר בעיקר בהוצאה חד־פעמית של 89 מיליון דולר בעקבות מחזור חוב שביצעה החברה. לאחר נטרול ההוצאה, הרווח המתואם (non-GAAP) הסתכם ב־40.9 מיליון דולר – עלייה של כ-10% לעומת הרבעון המקביל.

בעקבות גיוס הון של 425 מיליון דולר שביצעה באחרונה, יש בקופת המזומנים של קמטק כ-794 מיליון דולר – עלייה חדה לעומת הרבעון הקודם – מה שמעניק לה מרחב תמרון להמשך השקעה ופיתוח. 

גוגל ואונ' רייכמן השיקו תוכנית לימודים לתכנון ואימות שבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: גלי שחר אפרת. צילום: מיטל אזולאי

בעקבות הביקוש הגואה למהנדסי שבבים בישראל, השיק ביה״ס להייטק של אוניברסיטת רייכמן וחברת Google, תוכנית לימודים ראשונה מסוגה בארץ לתכנון ואימות שבבים (Chip Design & Verification). התוכנית נבנתה במענה ישיר לצרכים שעלו מהתעשייה, לאחר תהליך היוועצות רחב שכלל שולחן עגול עם נציגים בכירים מחברות שבבים וטכנולוגיה מובילות. היא תעניק למשתתפים הכשרה מעשית עדכנית, וכוללת תרגול באמצעות כלים מקצועיים הנמצאים בשימוש יצרניות השבבים הגלובליות.

בין התכנים בתוכנית: יסודות העיצוב הדיגיטלי (מספרים בינאריים, אלגברה בוליאנית, מעגלים קומבינטוריים וסיקוונציאליים, מכונות מצבים), שימוש מתקדם בשפת Verilog, ועד שימוש בכלים מתקדמים לבדיקות ואימות מערכות (Verification) באמצעות SystemVerilog ו-UVM (תכנות מונחה עצמים, יצירת סביבות בדיקה, שימוש במודלים של רגיסטרים וכיסוי פונקציונלי ועוד).

התוכנית מנוהלת על-ידי ד"ר דני זיידנר, המשמש כמרצה בכיר באקדמיה ומנהל בכיר בתעשייה. היא משלבת הרצאות תיאורטיות עם סדנאות מעשיות ותרגול, לרבות פיתוח פרויקטים של מערכות שלמות. בדיקות ייעשו ברכיבי FPGA למימוש התוכן הלוגי על-גבי חומרה. במהלך הלימודים צפויים הסטודנטים להשתתף באירועים משותפים עם התעשייה, ובהם ביקורים בחברות מובילות והרצאות אורח של מומחים מהתחום.

"פדגוגיה חדשנית מייצרת שינוי בשוק העבודה"

מארגני התוכנית מסרו שההתעניינות בתוכנית עלתה על כל הציפיות: הוגשו 635 בקשות להתקבל, מתוכם נבחרו 35 משתתפים לאחר תהליך מיון שכלל בחינות מקצועיות וראיונות אישיים. הקורס מיועד לבוגרי תואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, להנדסאים ולסטודנטים לקראת סיום לימודיהם, המעוניינים להשתלב בתחום ה-Chip Design וה-Verification. לאור הביקוש הרב, נפתחה הרשמה למחזור נוסף שייפתח בחודש הבא. מלגות לימודים בגובה של עד 94% יינתנו למתאימים/ות, ע”פ תנאי הזכאות ובכפוף להחלטת וועדת המלגות.

הקורסים מתקיימים ברחבי הארץ, כולל בקמפוס גוגל בתל אביב. מנהלת ביה"ס, גלי שחר אפרת, מסרה: "זמינות מהנדסי Chip Design איכותיים הוא קריטי להמשך הצמיחה של ההייטק הישראלי. הקורס נולד מתוך שיתוף פעולה הדוק עם התעשייה במטרה לייצר מסלול הכשרה מעשי, קפדני ורלוונטי לצרכי המעסיקים בענף. הוא מהווה דוגמה מצוינת לדרך שבה פדגוגיה חדשנית יכולה להוביל שינוי בשוק העבודה ולפתוח דלתות למהנדסים צעירים מכל חלקי החברה הישראלית".

למידע והגשת מועמדות, הקליקו: Chip Design and Verification

Viewbix מתמזגת עם חברת Quantum X Labs התל אביבית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: בניית מחשב קוונטי לשימוש מסחרי בחברת יבמ. צילום: יבמ

חברת Viewbix התל אביבית, העוסקת בתחום הפירסום הדיגיטלי, חתמה על מזכר הבנות למיזוג עם חברת Quantum X Labs התלאביבית, אשר מפתחת אלגוריתמים עבור יישומים עתידיים אשר יופעלו באמצעות מחשבים קוונטיים. העיסקה תתבצע באמצעות רכישת Quantum X Labs תמורת כ-65% מכל המניות וההון של ויו-ביקס. במקביל, תגייס ויו-ביקס 3 מיליון דולר במסגרת הנפקת הון פרטית במתכונת  Private Investment in Public Equity – PIPE. זהו תהליך שנועד לספק את הבטוחות הנדרשות להשלמת עסקה, שבה חברה בורסאית עם הון וללא נכסים מתמזגת עם חברה עם נכסים שאינה נסחרת בבורסה.

החברה העריכה שיוס ה-PIPE ביחד עם עסקת המיזוג, יושלמו עד חודש דצמבר 2025. למעשה, מדובר בסוג של עיסקת SPAC המכניסה את Quantum X Labs למסחר בנסד"ק, בעידן שבו המחשוב הקוונטי צובר עניין בקרב המששקיעים ומתחיל להסתמן  כתחום העניין הלוהט הבא, אחר הבינה המלאכותית.

חברת Quantum X Labs פועלת במחשבה קדימה: באמצעות מספר חברות בנות היא מפתחת קניין רוחני (IP) עבור צרכים עתידיים של תשתיות מחשוב קוונטיות: חברת QuantumX מתמקדת בתחזוקה חזויה (predictive maintenance) עבור תעשיית הרכב, CliniQuantum מתמרדת בעיבוד של מידע רפואי וביולוגי, Quantum Gyro מחפשץ פתרון קוונטי שיחליף את ה-GPS, ו-QuantumQ Security מפתחת פתרונות הגנת סייבר מבוססי מחשוב קוונטי.

חברת Viewbix פועלת באמצעות החברות הבנות Gix Media ו-Cortex Media Group בתחום הפרסום הדיגיטלי. בתחילת יוני 2025 היא חזרה להיסחר ברשימה הראשית של נסד"ק, לאחר תקופה ארוכה שבה נסחרה ב-OTC. ביולי 2025 היא גייסה 4.5 מיליון דולר בהנפק מניות פרטית והודיעה על כוונתה למצוע תחומי פעילות חדשים. בעקבות ההודעה על המיזוג, התמוטטה המנייה של ויו-ביקס בנסד"ק בכ-40% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-22.3 מיליון דולר.

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: יו״ר רשות החדשנות, ד״ר אלון סטופל. קרדיט צילום: חנה טייב]

רשות החדשנות הודיעה על השקתם של שלושה מאגדי מחקר יישומי חדשים בהיקף כולל של כ־180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, שנועדו להציב את ישראל בחזית החדשנות בתחומי איכות הסביבה, המוליכים למחצה ומדע החומרים. מדובר בתכניות Green Soil, DiamondSEMI IL ו־NDT, המאחדות עשרות חברות מובילות בתעשייה וגופי מחקר אקדמיים בארץ ובעולם.

תכנית Green Soil תתמקד בפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום ממזהמים קשים, בשיתוף חברות כמו אלביט, בז"ן ונטפים. DiamondSEMI IL תפתח רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלום, בשיתוף רפאל, אנבידיה, אלישרא ו־Element Six. תכנית NDT תעסוק בפיתוח טכנולוגיות בדיקה לא הורסות לחומרים מתקדמים עבור תעשיות הרכב, הביטחון והתעופה, בהשתתפות התעשייה האווירית, רפאל ואלביט.

לדברי יו״ר רשות החדשנות, ד״ר אלון סטופל, שלושת המאגדים מבטאים את המעבר של ההייטק הישראלי “מהמהירות אל העומק” – מתרבות של סטארט־אפים בודדים לבניית תשתיות מדעיות ותעשייתיות ארוכות טווח שיחזקו את מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית עולמית.

פיטנגו מגייסת 300 מיליון דולר להשקעות סיד בתחומי הבינה המלאכותית והבריאות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קרן ההון־סיכון פיטנגו, מהוותיקות והבולטות בישראל, הודיעה על גיוס של 300 מיליון דולר לשתי קרנות חדשות המתמקדות בהשקעות בשלבים מוקדמים: Pitango First, הפועלת בתחומי הטכנולוגיה העילית, ו־Pitango HealthTech, המתמחה במדעי החיים ובבריאות דיגיטלית.

הגיוס מגיע על רקע הצלחות משמעותיות של חברות פורטפוליו של הקרן, בהן Via, PsiQuantum, AAI ו־Vertos, וממחיש את התנופה המחודשת של פיטנגו בהובלת השקעות בתחומי הבינה המלאכותית והקוואנטום.

לדברי אייל ניב, שותף מנהל ב־Pitango First, “אנחנו רואים תפנית דרמטית בשוק עם טכנולוגיות AI וקוואנטום שמשנות כללי משחק. המטרה שלנו היא לזהות את החברות שיהיו בחזית המהפכה הטכנולוגית הבאה ולבנות איתן עסקים במיליארדי דולרים”. הקרן כבר החלה להשקיע בסטארטאפים כמו Gamma Time, Apprentice.AI ו־AAI.

במקביל, Pitango HealthTech, בראשות איתי הראל, הילה קארח ו־ד״ר יהונתן גלזר, ממשיכה להעמיק את פעילותה בתחומי המדטק, הביופארמה והרפואה הדיגיטלית. “התחום הרפואי מאמץ ומטמיע AI מהר יותר מתעשיות אחרות – דווקא בגלל מורכבותו,” אמר הראל.

פיטנגו, שהוקמה לפני כ־30 שנה בידי רמי קליש וחמי פרס, מנהלת כיום נכסים בהיקף של יותר מ־3 מיליארד דולר, השקיעה בלמעלה מ־300 חברות ורשמה כ־100 אקזיטים, בהן AI21, Optibus, Riskified, Taboola, ו־Quantum Source.

VisionWave ו-PVML יפתחו מערכת AI מבוזרת לשדה הקרב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת VisionWave האמריקאית־ישראלית וסטארט־אפ הדאטה התל־אביבי PVML הודיעו על מעבר לשלב הביצוע בשיתוף פעולה אסטרטגי לפיתוח פלטפורמת Secure AI Mission-Intelligence – מערכת שנועדה לאחד בין חיישנים, נתונים ובינה מלאכותית בזמן אמת, כך שיחידות מבצעיות יוכלו לקבל החלטות מהירות ומדויקות תחת הגנה מלאה על המידע. ההכרזה מגיעה לאחר תקופה של פיתוח משותף בין שתי החברות, ומסמלת את כניסת הפרויקט לשלב היישום המלא, בעקבות מפגש מייסדים שנערך בתל־אביב שבו הושלמו ההיבטים התפעוליים של המיזם.

מנוע ה-AI שפועל בשטח

VisionWave שנוסדה בקליפורניה ומפעילה מרכז פיתוח בישראל, מפתחת חיישנים רב־ספקטרליים, רדארים בתדרי RF, ורכיבי תוכנה־וחומרה המבוססים על מנוע בינה מלאכותית בשם Evolved Intelligence – מנוע קבלת החלטות עצמאי הפועל בקצה ומאפשר למערכות חישה ורובוטיקה לתפקד גם כאשר הקשר עם מערכות השליטה מנותק או מופרע, תרחיש שכיח בלחימה מודרנית

בטכנולוגיות של VisionWave כבר נעשה שימוש בניסויי שדה של מערכות נגד רחפנים C-UAS, ברדארי 4D בעלי רזולוציה גבוהה מאוד, ובפלטפורמות בלתי־מאוישות יבשתיות ואוויריות. בספטמבר 2025 ערכה החברה ניסוי ירי חי בן חמישה ימים באבו דאבי, שבו הדגימה את יכולת הרדאר 4D שלה – בשילוב מנוע ה-AI Evolved Intelligence – לזהות ולעקוב אחר קליעים, רחפנים ורקטות בתנאי שטח מבצעיים. כחודש לאחר מכן הוצגה מערכת ה-C-UAS של החברה בכנס AUSA בוושינגטון, כחלק מתצוגה של קבלן הגנה אמריקאי מדרג ראשון, מה שסימן את המעבר של VisionWave משלב ניסויים לשלב שילוב מבצעי עם תעשיית הביטחון האמריקאית.

PVML שהוקמה ב־2021 על־ידי ד"ר שחר שנף ורינה גלפרין, פיתחה שכבת תווך חדשנית המאפשרת לארגונים להפעיל מודלי AI על נתונים רגישים מבלי להעתיקם או לחשוף מידע אישי. הפלטפורמה מבוססת על עקרונות Differential Privacy ומבצעת בקרת הרשאות דינמית בזמן אמת תוך ניטור מלא של כל פעולה והתאמה מלאה לרגולציות פרטיות.

המערכת פועלת לפי עיקרון פשוט אך חזק – הנתונים נשארים במקומם ורק השאילתות נעות. במקום להעתיק או לשכפל מידע ממערכות שונות, הפלטפורמה שולחת את השאלה אל מקורות הנתונים, מריצה את החישוב במקום ומחזירה תשובה מעובדת שמוגנת ברעש סטטיסטי לפי שיטת Differential Privacy. כך ניתן להריץ מודלים של בינה מלאכותית ולבצע ניתוחים מעמיקים גם על מידע רגיש מבלי לחשוף פרטים מזהים ותוך שליטה מדויקת מי רואה מה ובאיזה הקשר. המערכת מאפשרת למודלי בינה מלאכותית לגשת לנתונים בזמן אמת היכן שהם נמצאים – ללא צורך בשכפול מאגרי מידע או חשיפת זהות המשתמשים.

AI מבצעי מאובטח

שילוב היכולות של שתי החברות נועד להתמודד עם אחת הדילמות המרכזיות של הלוחמה הדיגיטלית – כיצד להפעיל בינה מלאכותית מבוזרת, מהירה ואוטונומית מבלי לוותר על שליטה מוחלטת בנתונים. במערכת המשותפת חיישני VisionWave אוספים נתונים מהשטח – תנועות, אותות RF, חתימות טרמיות ו-ויזואליות – והמידע מוזן ישירות לתשתית של PVML. זו מבצעת הצלבה, סיווג ובקרת הרשאות מידית וקובעת איזה מודול רשאי לגשת לאיזה מידע באיזו רמת פירוט ובאיזה הקשר מבצעי

המשמעות היא שגם יחידות שפועלות בעומק שטח עוין יוכלו להריץ ניתוחים חכמים על נתונים רגישים – מבלי שהמידע יעבור בין מערכות פתוחות: כל שאילתה תתבצע תחת בקרה והרשאות בזמן אמת.

במישור המבצעי, הסינרגיה בין VisionWave ו-PVML תורמת למגמות המרכזיות בלוחמה המודרנית ומעניקה מענה לצורך ההולך וגובר בתיאום בין־ממדי. בעולם שבו מידע זורם בו־זמנית מהים מהאוויר ומהקרקע, המערכת החדשה מאפשרת סנכרון והפעלה מבוזרת של מודלי בינה מלאכותית הפועלים במקביל בשכבות שונות של הקרב.

שילוב טכנולוגיות הראייה הממוחשבת ונתוני ה-RF של VisionWave עם מנגנוני האבטחה וההרשאות של PVML עשוי לשנות את מאזן ההגנה מפני נחילי רחפנים, כאשר זיהוי מוקדם של חתימות קטנות ותיאום יירוטים אוטונומיים יתבצעו בזמן אמת. גם מערכות השליטה והבקרה צפויות ליהנות מהיכולות החדשות, כשהמפקדות יוכלו להפעיל מודלים מבצעיים מתקדמים תחת שליטה מאובטחת לחלוטין, בלי לחשוף מידע רגיש או לסכן את רציפות הפעולה. נוסף לכך, באזורים לוגיסטיים ורפואיים, המערכת תאפשר לנתח בזמן אמת את מצב הלוחמים, המלאים והאספקה מבלי לחשוף זהויות או נתונים אסטרטגיים – ובכך לשלב בין מהירות פעולה, מודעות מצבית וביטחון מידע ברמה שלא הייתה אפשרית עד כה.

לדברי דגלאס דייוויס, יו״ר VisionWave ולשעבר סמנכ״ל באינטל, השילוב בין חיישנים חכמים לבין שכבת בינה מלאכותית מאובטחת מסמן קפיצה תפיסתית בדרך שבה מערכות מבצעיות חושבות ופועלות. לדבריו, “זו הדרך לאפשר למערכות להיות עצמאיות באמת – לקבל החלטות בזמן אמת מבלי לאבד את השליטה במידע.”  ד"ר שחר שנף, מנכ״ל PVML, מוסיף כי “השאלה החשובה היום איננה רק כמה מהר ה-AI חושב, אלא מי שולט במידע שעליו הוא חושב, ואיך מוודאים שהשליטה הזו נשמרת גם בשדה הקרב הדיגיטלי.”

שיתוף הפעולה בין שתי החברות ממחיש את המעבר החד משדה קרב הנשלט ממפקדות מרוחקות לעולם שבו החלטות מבצעיות מתקבלות בקצה – חכמות, מהירות ומבוססות נתונים – אך גם מאובטחות בכל שכבה של המערכת.

נובה מציגה עוד רבעון שיא, אך מאותתת על התמתנות בקצב הצמיחה של תעשיית השבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת נובה (Nova Measuring Instruments) הציגה ברבעון השלישי של 2025 תוצאות שיא, עם צמיחה של 25% בהכנסות לעומת השנה הקודמת, אך לצד הנתונים המרשימים היא שולחת גם מסר זהיר לשוק כולו: קצב הצמיחה בענף השבבים צפוי להאט בשנה הבאה.

הכנסות החברה הסתכמו ב-224.6 מיליון דולר – מעל תחזיות האנליסטים – והרווח הנקי המתואם (Non-GAAP) עמד על 2.16 דולר למניה. נובה סיימה את הרבעון עם מרווח גולמי של 59% ותזרים חופשי של 67 מיליון דולר. זהו רבעון שישי ברציפות של הכנסות שיא, אך הרצף עשוי להיגדע ברבעון הרביעי של 2025, שבו נובה צופה רמה דומה של הכנסות, בטווח של 215-225 מיליון דולר. מניית החברה ירדה אתמול ביותר מ-8% במסחר בנסד"ק על רקע פרסום הדו"ח.

על פי המנכ"ל גבי וייסמן, הצמיחה נבעה מהתאוששות בשוקי הזיכרון והלוגיקה, ובייחוד מהביקוש לשבבי DRAM ו-HBM, לצד חדירה גוברת בתהליכי Gate-All-Around ואריזות מתקדמות.

החברה גם הרחיבה את כושר הייצור שלה עם פתיחת מתקן חדש במנהיים, גרמניה, המשלש את הקיבולת בתחום מערכות המדידה האופטיות. "2025 תהיה שנת שיא לנובה,” אמר וייסמן בשיחת הוועידה, “במבט קדימה, אנו צופים צמיחה נוספת ב-2026 — כאשר לוגיקה מתקדמת, אריזה מתקדמת ו-DRAM ימשיכו להזין את המומנטום.”

אלא שבמקביל, וייסמן גם צינן במעט את האופטימיות הסוחפת סביב תעשיית השבבים העולמית. לדבריו, נובה מעריכה כי ב-2026 שוק ציוד הייצור (WFE) יצמח רק “בטווח חד-ספרתי בינוני”, כלומר בקצב מתון יותר מהשנה החולפת. “אנחנו צופים צמיחת WFE בטווח חד-ספרתי בינוני,” אמר, “עם פוטנציאל לאפסייד ככל שהביקוש המונע בינה מלאכותית יחלחל מטה בשרשרת הערך ויתורגם לעלייה בניצול קווי הייצור.”

ההערכה הזו – שנובעת מחברה הנמצאת בלב תהליכי הייצור המתקדמים ביותר בתעשייה – נתפסת כהבהוב אזהרה קל למגזר כולו. אחרי חודשים של התלהבות סביב ההשקעות הגלובליות ב-AI ובמפעלי שבבים חדשים, נובה מאותתת כי בשטח ניכרת התייצבות, ושייתכן שהאצה החדה של 2025 לא תימשך באותו קצב בשנה הקרובה.

החברה ציינה כי הפעילות בסין “נורמלה” במחצית השנייה של השנה, וכי במונחים נומינליים ההכנסות מהשוק הסיני אף גבוהות מעט משנה שעברה — אך משקל סין בתמהיל הכולל ירד מ-39% לכ-30%, על רקע שוק תנודתי והגבלות ייצוא שמגבילות את הוודאות קדימה.

יחד עם זאת, וייסמן הדגיש כי נובה שומרת על ביטחון ביכולתה לצמוח מהר מהשוק: “אנחנו מאמינים שיש לנו את מנועי הצמיחה הנכונים ואת היכולת לעקוף את קצב הצמיחה של התעשייה.” לדבריו, תחומי הליבה – אריזה מתקדמת, חומרים וזיכרון – ימשיכו לשמש מנועי צמיחה אסטרטגיים גם בשנים הבאות.

בסיכום הדוח, נובה ממשיכה להפגין עוצמה תפעולית וחדשנות טכנולוגית, אך דברי המנכ"ל מזכירים שגם בעידן ה-AI, שוק השבבים נותר מחזורי ורגיש. ייתכן שנובה לא רק מדווחת על תוצאותיה – אלא גם משמשת מד חום מוקדם למצב רוחו של הענף כולו.

סקיילוק קיבלה הזמנה של 12 מיליון שקל מלקוח אירופי עבור מערכות הגנה מפני רחפנים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אוטונומוס גארד (לשעבר טכנופלס ונצ'רס) הודיעה היום (ה') בדיווח לבורסת תל-אביב כי חברת הבת סקיילוק (SkyLock) קיבלה הזמנה מלקוח אירופי קיים בהיקף של כ־12 מיליון שקל (כ־3.68 מיליון דולר) לאספקת מערכות רב־שכבתיות לגילוי וניטרול רחפנים, המבוססות על טכנולוגיית זיוף והתחזות לווינית (Spoofing). האספקה צפויה להתבצע במהלך 2026. מניית אוטונומוס גארד עולה ביותר מ-6% במסחר בתל-אביב בעקבות ההודעה.

לדברי מנכ"ל אוטונומוס גארד, ברוך דיליאון, ההזמנה מהווה “הבעת אמון נוספת בטכנולוגיה של סקיילוק וביכולתה לספק פתרון איכותי ואמין”. דיליאון הוסיף כי החברה פועלת להרחבת פעילותה בארץ ובעולם. ההזמנה הנוכחית מצטרפת לשלוש עסקאות נוספות עליהן דיווחה סקיילוק באוגוסט האחרון, בסכום כולל של כ־10.5 מיליון שקל מלקוחות באסיה ובדרום אמריקה.

העסקה מחזקת את המומנטום העסקי של אוטונומוס גארד, שנולדה ממיזוג בין החברות סקיילוק ו־ביסנס (BeeSense) שבוצע באמצע 2025 במטרה לייצר גוף מאוחד המציע הגנה רב־שכבתית מפני איומים אוויריים וקרקעיים. סקיילוק מתמחה בשכבת ההגנה האווירית באמצעות מערכות נגד רחפנים, ואילו ביסנס משלימה את ההגנה הקרקעית באמצעות מערכות תצפית וחישה רחבות־טווח. השילוב מיועד לייצר מעטפת הגנה אינטגרטיבית המסוגלת לאתר, לזהות ולנטרל איומים בזמן אמת.

המוצרים העיקריים של סקיילוק: SkyDome ו־Portable Dome לגילוי וניטרול רחפנים, ומערכות SkyBeam ו־Doberman לשיבוש אלקטרוני מבוקר. ביסנס מספקת מערכות תצפית ארוכות טווח דוגמת Mantis ו־Firefly, המשולבות כבר כיום בגופי ביטחון ומאפשרות כיסוי היקפי גם בתנאי ראות קשים. בשנת 2024 הסתכמו הכנסות סקיילוק הכנסות בכ־12.4 מיליון דולר ורווח נקי של כ־3 מיליון דולר. עם זאת, במחצית הראשונה של 2025 נרשמה ירידה במכירות עקב עיכובים באספקות ועלויות המיזוג.

HERE החלה בפרויקט מיפוי תלת־ממדי רחב היקף בכבישי ישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת המיפוי הגלובלית HERE Technologies פתחה בפרויקט מיפוי תלת־ממדי בישראל, שיימשך מנובמבר 2025 ועד פברואר 2026. במסגרת היוזמה, שנועדה לתמוך בפיתוח כלי רכב אוטונומיים ושירותי תחבורה חכמים, תסייר ברחבי הארץ מכונית ייעודית המצוידת במערכות צילום מתקדמות. הרכב יתעד נתיבי נסיעה, שילוט, סימוני דרך ונקודות עניין עירוניות ובין־עירוניות — לצורך יצירת שכבת מיפוי D3 מדויקת במיוחד.

הנתונים שייאספו ישמשו ליצירת מפות דיגיטליות עשירות שתסייענה בשיפור הבטיחות בדרכים, בהפחתת עומסי תנועה ובהקלת הניווט במרחב העירוני. ב־HERE מדגישים כי הפרויקט מתבצע תוך שמירה מלאה על פרטיות הציבור: התמונות נשמרות ומוצפנות, מעובדות במתקן מאובטח, ופנים ולוחיות רישוי מטושטשים אוטומטית באמצעות אלגוריתמים מתקדמים.

חברת HERE נחשבת לאחת מפלטפורמות המיקום (Location Intelligence) הגדולות בעולם, עם תשתית נתוני מיקום המכסה מעל 200 מדינות. החברה פועלת עם יצרניות רכב, רשויות תחבורה, חברות לוגיסטיקה וספקיות טכנולוגיה כדי לספק שכבות מידע בזמן אמת לשירותי ניווט, ניהול ציים, תחבורה ציבורית ומערכות חכמות לניהול תנועה.

בין שיתופי הפעולה הבולטים שלה נמנים פרויקטים עם BMW, Mercedes-Benz, Amazon Web Services, Bosch, Intel Mobileye ו־Qualcomm, לשילוב נתוני מיפוי בזמן אמת במערכות נהיגה אוטונומיות ובתשתיות ערים חכמות. בנוסף, HERE מפעילה את פלטפורמת HERE Location Services, שמציעה גישה למפות, ניווט, תנועה, חניה וזיהוי מיקומים בענן, ומשמשת בסיס למפתחים ולחברות ברחבי העולם.

הפרויקט בישראל הוא חלק מהמאמץ הגלובלי של HERE לעדכן את מאגרי המיפוי שלה באמצעות טכנולוגיות צילום תלת־ממד מתקדמות — מהלך שצפוי להעמיק את נוכחות החברה גם בשוק המקומי של תחבורה חכמה וניווט בזמן אמת.

שיתוף פעולה אסטרטגי בין Microchip וסיוה בתחום ה-AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סיוה (CEVA) מהרצליה, המספקת קניין רוחני ליצרני שבבים בתחומי הקישוריות אלחוטיות, חישה חכמה ובינה מלאכותית, חתמה על הסכם לשיתוף פעולה ארוך–טווח עם חברת Microchip Technology הנחשבת לאחת מיצרניות השבבים החשובות בעולם ושחקנית מרכזית בתחום המערכות המשובצות. במסגרת ההסכם, תשלב Microchip את מעבדי ה–AI של סיוה ממשפחת NeuPro NPU במגוון רחב של מוצריה, מיישומים משובצים ועד שימושי GenAI מתקדמים. בעקבות ההודעה, עלתה מניית סיוה בנסד"ק בכ-2.8% והחברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-650 מיליון דולר.

מעבדי NeuPro של Ceva מיועדים להאיץ עיבוד בינה מלאכותית באבזרי קצה (Edge AI). מייקרוצ'יפ גם תשלב את סביבת הפיתוח NeuPro Studio בערכות הפיתוח שלה (SDK), כדי לסייע למפתחים לאמן, לייבא ולייעל מודלי AI וליישם אותם ישירות על חומרת Microchip. מנכ"ל ביוה, אמיר פנוש, אמר שהבינה המלאכותית הופכת למרכיב בסיסי בכל מכשיר ומערכת, מהטלפון ועד למרכז הנתונים". סגן נשיא ל־AI ב־Microchip, מארק רייטן, אמר שהשותפות עם סיוה "מביאה יכולות AI עשירות גם לשווקים שבהם העלות וצריכת ההספק מהוות חסם מרכזי".

Microchip Technology, שמרכזה באריזונה, היא אחת מספקיות השבבים הגדולות בעולם למערכות משובצות, עם נתח שוק משמעותי במיקרו־בקרים, רכיבי תקשורת, ובקרי חשמל לרכב ולתעשייה. שיתוף הפעולה עם Ceva נועד למצב אותה בחזית מהפכת Edge AI ולספק ללקוחותיה פתרונות חומרה־תוכנה אינטגרטיביים.

סולאראדג' חזרה למקום הראשון בשוק המגורים האמריקאי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סולאראדג' (SolarEdge) סיכמה את הרבעון השלישי של 2025 עם הכנסות של 340.2 מיליון דולר, עלייה של כ־18% לעומת הרבעון הקודם. שיעור הרווח הגולמי (Non-GAAP) צמח ל־18.8%, לעומת 13.1% ברבעון השני, וההפסד הנקי הצטמצם ל־18.3 מיליון דולר בלבד – ירידה של יותר מ־60% לעומת הרבעון הקודם. לרבעון הרביעי היא צופה הכנסות בטווח של 310–340 מיליון דולר עם שיעור רווח גולמי של 19%–23% והוצאות תפעול של 85–90 מיליון דולר.

השוק האמריקאי: שינוי מבני וייצור מקומי

בארצות הברית, סולאראדג' מדווחת כי על סמך הדוח העדכני של חברת המחקר ווד מקנזי, החברה חזרה למקום הראשון – מבחינת נתח שוק – בשוק הממירים הביתי, לראשונה מאז 2021. שוק המגורים האמריקאי צפוי לעבור בשנים הקרובות שינוי מבני עמוק – מעבר למודל הבעלות מצד שלישי (Third Party Ownership – TPO), על רקע שינויים רגולטוריים ותמריציים המפחיתים את הכדאיות באחזקה פרטית של מערכות סולאריות. במודל זה חברות ייעודיות מממנות, מתקינות ומתחזקות את המערכות בבתי לקוחות, בעוד בעלי הבתים משלמים לפי שימוש.

המנכ"ל שוקי ניר הסביר כי המגמה הזו פועלת לטובת החברה, הודות לשיתופי פעולה קיימים עם מפעילי TPO גדולים ולמוצרים בעלי תוכן אמריקאי. גם בשוק המסחרי־תעשייתי (C&I) סולאראדג' מדגישה יתרון דומה: היא רואה עצמה כיצרנית היחידה בקנה מידה גדול המספקת פתרון שאינו תלוי בספקים סיניים ועומד בדרישות התוצרת המקומית של החוק האמריקאי.

במקביל, החברה מאיצה את הייצור המקומי על אדמת ארצות הברית. ברבעון השלישי היא ייצאה לראשונה מוצרים שיוצרו במפעליה בארצות הברית לאוסטרליה, וצפויה להתחיל לשווק קווי ייצור אמריקאיים גם לשווקים נוספים. לדברי החברה, המכירות של מוצרים מתוצרת ארה"ב תרמו לשיפור ברווח הגולמי, אף שהמכסים החדשים קיזזו כ־2 נקודות אחוז מהשוליים.

אירופה: התאוששות זהירה

באירופה מתארת סולאראדג' תמונת שוק מורכבת אך משופרת. לאחר תקופה של מלאים עודפים אצל המפיצים, החברה מציינת כי רמות המלאי התאזנו, והכנסותיה ביבשת עלו ל־100 מיליון דולר – עלייה של 45% לעומת הרבעון הקודם ו־21% לעומת השנה שעברה. ההנהלה מעריכה כי המגמה החיובית תימשך עם השקת הדור הבא של פלטפורמת Nexis ומכירות גוברות של מערכות אגירת אנרגיה מסחריות.

בצד האסטרטגי, סולאראדג' הודיעה על שיתוף פעולה חדש עם אינפיניאון הגרמנית לפיתוח ממירי מצב-מוצק (SST) למרכזי נתונים, במטרה לייעל את המרת החשמל מהרשת אל המערכות התפעוליות במרכז הנתונים. ניר תיאר את המהלך כ"צעד אסטרטגי שירחיב את טכנולוגיית הליבה שלנו לשוק מרכזי הנתונים, וימקם אותנו כחברה שתסייע בבניית מערכות אנרגיה חכמות ויעילות יותר לעידן הבינה המלאכותית."

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

סולאראדג' ואינפיניאון מפתחות שנאי אלקטרוני אולטרה-יעיל למרכזי נתונים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סולאראדג' (SolarEdge) וענקית השבבים אינפיניאון (Infineon Technologies) הודיעו על שיתוף פעולה לפיתוח טרנספורמר מוצק (Solid-State Transformer – SST) להספקים של 2–5 מגה־ואט, שנועד להזין מרכזי נתונים עתירי צריכה – ובראשם מתקני עיבוד לבינה מלאכותית. הפתרון החדש נועד לשפר דרמטית את יעילות המרת החשמל במתקנים אלה, ולאפשר חיבור ישיר ממערכת המתח הבינונית של רשת החשמל אל רשת הזרם הישר הפנימית של מרכז הנתונים. עבור סולאראדג', מדובר בצעד ראשון בשוק תשתיות מרכזי הנתונים.

ברמה הטכנולוגית, הפיתוח המשותף משנה מן היסוד את הדרך שבה מוזן כיום מרכז נתונים. במצב הקיים, החשמל מגיע במתח בינוני (13–35 קילו־וולט AC) ועובר שרשרת ארוכה של המרות: תחילה ל-400 וולט AC, אחר כך ל-230 וולט AC ולבסוף למתח ישר נמוך של 12–5 וולט DC עבור השרתים. כל שלב כזה גורם לאובדן של 5–10 אחוזים מהאנרגיה. השנאי המוצק החדש יקצר את השרשרת וימיר ישירות ממתח בינוני (AC) למתח ישר גבוה של 800–1500 וולט DC, ביעילות העולה על 99%. כך ניתן להזין את מערכות ה-DC של מרכז הנתונים באופן ישיר – עם פחות המרות, פחות חום וציוד קטן יותר.

ייחודו של ה-SST נעוץ בעובדה שהוא “מוצק” – כלומר נטול רכיבים מכניים מסורתיים. במקום סלילי נחושת וליבת ברזל, נעשה שימוש במיתוג אלקטרוני מהיר המבוסס על רכיבי מוליכים רחבי פס – בעיקר שבבי Silicon Carbide (SiC) מתוצרת אינפיניאון – ובבקרת כוח דיגיטלית של סולאראדג'. השילוב הזה מאפשר עבודה בתדרים גבוהים במיוחד, בקרה מדויקת בזמן אמת, ואריזה קלה וקומפקטית בהרבה. מעבר לכך, הארכיטקטורה מאפשרת חיבור מקביל למקורות אנרגיה שונים – רשת החשמל, סוללות אחסון או מתקנים סולאריים – והפעלה חכמה שלהם בהתאם לעומס.

עבור מרכזי הנתונים, זו עשויה להיות התקדמות משמעותית בכיוון של DC Microgrid – רשת זרם ישר פנימית שבה תשתית האנרגיה מנוהלת בצורה דינמית וחכמה, בדומה לניהול משאבי עיבוד וזיכרון. במודל כזה, ניהול החשמל הופך לחלק בלתי נפרד מה-IT עצמו: האלגוריתמים מווסתים את הזרם, מאזן העומסים מתעדכן בזמן אמת, והיעילות האנרגטית משפרת את הרווחיות התפעולית של המתקן כולו.

בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני, הרחיב מנכ"ל סולאראדג' שוקי ניר על המהלך. "לשותפות הזו יש פוטנציאל להרחיב באופן אסטרטגי את טכנולוגיית הליבה שלנו אל שוק מרכזי הנתונים, ולמקם אותנו כחברה שתסייע בבניית מערכות אנרגיה חכמות ויעילות יותר לעידן הבינה המלאכותית. אנו נמצאים בשלב מוקדם של התהליך, ונשתף במידע נוסף ככל שנתקדם."

עבור סולאראדג', הכניסה לשוק מרכזי הנתונים מגלמת פוטנציאל עצום, אך גם מבחן משמעותי. בשנים האחרונות ניסתה החברה שוב ושוב להתרחב מעבר לליבת פעילותה בשוק הסולארי – אל תחומים כמו מערכות אחסון מבוססות ליתיום, מטענים לרכב חשמלי ומערכות אל-פסק (UPS). אלא שמרבית ההרפתקאות הללו הסתיימו באכזבה: קווי המוצרים לא השיגו רווחיות, קצב החדירה לשוק היה איטי מהצפוי, ובחלק מהמקרים סולאראדג' אף נאלצה למחוק השקעות ולסגור פעילויות שלמות.
לאור זאת, שיתוף הפעולה הנוכחי עם אינפיניאון הוא גם הזדמנות וגם מבחן בגרות: האם סולאראדג' תצליח הפעם למנף את הידע העמוק שלה באלקטרוניקת הספק כדי לבסס דריסת רגל בתחום חדש, או שהניסיון להתרחב מעבר לשמש יסתיים שוב בכווייה?

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

סייבור רוכשת את פעילות ScanMySMS

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הסטארטאפ Cyvore Security, המתמחה באבטחת סביבת העבודה הדיגיטלית באמצעות בינה מלאכותית ומודיעין איומים, הודיעה על רכישת פעילותה של ScanMySMS, פלטפורמה לבדיקת הודעות טקסט וקישורים חשודים בזמן אמת.

המהלך נועד להרחיב את היכולות של ScanMySMS מעבר לסריקת SMS בלבד, ולהפוך אותה לפתרון אבטחה כולל שיכלול גם ניתוח קבצים, תמונות, וידאו, הודעות קול וארנקי קריפטו.

לדברי מנכ"ל סייבור ואחד ממייסדיה, אורי סגל, “הונאות בהודעות הן עדיין אחד הכלים האפקטיביים ביותר של האקרים. השילוב בין הפלטפורמה הזו לטכנולוגיות שפיתחנו ייצור כלי עוצמתי וזמין אצל כל עובד ולקוח”.

מייסדי ScanMySMS, שרון בריזינוב ועמית ריפשטוס, מסרו כי “מאז הקמת המיזם ב־2023 נסרקו מיליוני הודעות ונמנעו נזקים כלכליים עצומים. אנו נרגשים לראות את הטכנולוגיה שלנו משתלבת בפלטפורמה של סייבור ומשיגה השפעה עולמית.”

המערכת המשולבת תציע שכבת הגנה רציפה בזמן אמת ותפעל כ“שומר סייבר נייד” בכיסו של כל עובד. היא תשלב את מנועי ה־AI של סייבור, בהם OPR (זיהוי חזותי של פישינג), TIAO (מודיעין איומים פרואקטיבי) ו־DAN (ניתוח שפה מבוסס הקשר).

Cyvore Security הוקמה ב־2024 ופועלת בשוק האמריקאי והבינלאומי, בעוד ScanMySMS צברה מאז הקמתה אלפי משתמשים יומיים במערכות סריקת הודעות טקסט.

[בתמונה: מייסדי החברות. קרדיט תמונה: יח"צ]

אורביט נמכרת ל-Kratos תמורת כ-356 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Kratos Defense & Security Solutions האמריקאית רוכשת את חברת אורביט (Orbit) מנתניה תמורת סכום כולל של כ-356.3 מיליון דולר במזומן. העיסקה נחתמה אתמול (ג') בערב, ותתבצע במתכונת של מיזוג משולש הופכי, שבמסגרתה תתמזג אורביט עם חברה בת של קראטוס הרשומה בישראל (קראטוס רכישות בע"מ) ועל-ידי כך תצא מהמסחר בבורסה ותיהפך לחברה פרטית בבעלות קראטוס. חברת קראטוס תשלם כ-13.7 דולר לכל מנייה של אורביט, מחיר המשקף פרמיה של 21% על מחיר המנייה בבורסה השבוע.

העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, וזקוקה כעת לאישורה של אסיפת בעלי המניות של אורביט. קבוצת פימי, המחזיקה בכ-22.4% ממניות אורביט, חתמה על התחייבות לתמוך בעיסקת המיזוג במסגרת ההצבעה של בעלי המניות. אורביט צופה שהמיזוג יושלם בתוך כארבעה חודשים (סוף מרץ 2026). עם השלמת העיסקה, תשולב אורביט בתוך חטיבת המיקרוגלים של קראטוס (Kratos Microwave Electronics Division – KMED), שמרכזה בירושלים.

חברת קראטוס היא תאגיד ביטחוני שמרכזו בסן דייגו, קליפורניה. החברה מפתחת ומייצרת מגוון גדול מאוד של מערכות צבאיות, החל מטילים, כלי-טיס הייפרסוניים, כטב"מים ומל"טי תקיפה אסטרטגיים, מערכות מכ"ם, חדרי מבצעים ניידים, מערכות הגנת לייזר, פתרונות לחלל ולוויינים, מערכות לוחמה אלקטרונית ומערכות תקשורת לווייניות. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-15.2 מיליארד דולר. החברה צופה שמכירותיה בשנת 2025 יסתכמו בכ-1.33 מיליארד דולר.

"התאמה מושלמת בין שתי החברות"

חברת אורביט מספקת מערכות תקשורת למשימות חיוניות  (Mission-Critical) ומסחריות ליישומים בים, ביבשה, באוויר ובחלל. היא נחשבת לאחת מהחברות המתקדמות בעולם בתחום מסופי תקשורת לוויינית ניידות, פתרונות עקיבה וטלמטריה ומערכות לניהול תקשורת פנים במטוסים. במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-38 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-31.6 מיליון דולר במחצית הראשונה 2024. מנכ"ל אורביט, דניאל אשחר, אמר ששתי החברות משלימות אחת את השנייה בצורה מושלמת. "לקוחות רבים של אורביט הם גם הלקוחות של קראטוס. השילוב בין הטכנולוגיות של שתי החברות פותח אפשרויות צמיחה חדשות, שאינן זמינות לחברה יחידנית כמונו".

לדבריו, "העיסקה גובשה באמצעות משא ומתן קפדני במטרה למנוע הפרעות לפעילויות של שתי החברות ולהתחייבויותיהן בתחום הביטחון הלאומי". נשיא KMED, יונה אדלמן, אמר ששתי החברות הן מובילות בתחום תקשורת מיקרו-גלים ללוויינים ובתחומים צבאיים נוספים. "אנחנו ממוקדים בהגדלת הנוכחות שלנו בשוק הצומח של מערכות בלתי מאויישות ותקשורת לוויינית. כבר זיהינו מספר תחומים שבהם השילוב בין נטכנולוגיות של אורביט לבין טכנולוגיות המיקרוגלים של קראטוס, יביא חידושים לשוק".

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

RAAAM מחזירה את חוק מור לזיכרון: מתקדמת לקווליפיקציה בתהליך 2 ננומטר של TSMC

פורסם בתאריך ע"י Techtime

למעלה: הנהלת RAAAM (מימין לשמאל): אדם תימן, אלי ליזרוביץ, רוברט גיטרמן, אלכס פיש וערן רותם. צילום: עומר הכהן

חברת הסמיקונדקטורס הישראלית־שווייצרית RAAAM Memory Technologies נכנסת לשלב קריטי בפיתוח טכנולוגיית הזיכרון שלה, GCRAM, לאחר השלמת סבב גיוס A של 17.5 מיליון דולר בהובלת NXP Semiconductors. לדברי המנכ"ל והמייסד השותף, ד"ר רוברט גיטרמן, ההון שגויס ישמש להשלמת תהליך הקווליפיקציה לתהליך ייצור 2 ננומטר של TSMC – שהוא השלב האחרון לפני מסחור הטכנולוגיה. “הטכנולוגיה שלנו כבר הוכחה על סיליקון,” אמר גיטרמן ל־Techtime.

“כעת אנחנו מייצרים שבב זכרון בנפח של 256 מגה־בייט בתהליך 2 ננומטר אשר צריך לעבור סדרה שח בדיקות מחמירות. אחרי השלמת ההסמכה (קווליפיקציה), כל חברה המפתחת שבבים בתהליך הזה, כולל אפל, אנבידיה ואחרות, תוכל לשלב את הזיכרון שלנו במקום SRAM".

צוואר הבקבוק של הזיכרון

גיטרמן הסביר שכ־50% משטח השבבים הדיגיטליים מוקדשים היום לזיכרון, "במיוחד ל־SRAM שהוא הזיכרון המהיר ביותר על השבב. אלא שה־SRAM הגיע לקצה גבול המזעור שלו בתהליכי CMOS מתקדמים (מתחת ל־5 ננומטר), בעוד שהמעבדים עצמם ממשיכים להתכווץ ולגדול בביצועים. כלומר חוק מור נעצר בזיכרון. ה-SRAM הוא צוואר הבקבוק של עידן ה־AI. כשהוא מוגבל, נאלצים לעבור לזיכרונות חיצוניים כמו HBM, שהם איטיים יותר וצורכים הרבה יותר אנרגיה".

הביקוש הגובר לזיכרון במערכות בינה מלאכותית, רכבים אוטונומיים ויישומי קצה מחייב פתרונות צפופים ויעילים יותר. כאן נכנסת לתמונה טכנולוגיית GCRAM של RAAAM המיועדת להחליף את ה־SRAM בכל יישום: החל ממעבדי GPU ו־CPU ועד לשבבי Low-power באבזרים חכמים. החדשנות בטכנולוגיית הזיכרון של RAAAM אינה נובעת משינוי בחומרים או במבנה הטרנזיסטור, אלא בעיצוב המעגלים עצמם. תא הזיכרון של GCRAM כולל שלושה טרנזיסטורים בלבד, מחצית ממספר הטרנזיסטורים בתא SRAM, ומבוסס על שמירת מטען קיבולית (Charge retention) המחייבת ריענון מחזורי.

גיטרמן: “החידוש האמיתי הוא במנגנון ה־Refresh שפיתחנו, אשר מתבצע ברקע מבלי לפגוע בעבודה השוטפת של המערכת. הדבר מאפשר לנו לשמור על ביצועים גבוהים ולפתור בעיות תפוקה (yield) המכבידות על  זיכרונות ה-SRAM המתקדמים". החברה כבר הדגימה את הטכנולוגיה במספר תהליכי ייצור מ־180 ננומטר ועד 5 ננומטר, כולל ייצור מבוסס טרנזיסטורי FinFET. לטענת גיטרמן, הפתרון מאפשר צפיפות כפולה וצריכת הספק נמוכה פי עשרה מזו של SRAM, תוך שמירה על תאימות מלאה לייצור בתהליכי CMOS סטנדרטיים.

חברת RAAAM הוקמה ב־2021 על-ידי ארבעה חוקרים: ד"ר רוברט גיטרמן, פרופ’ אנדראס בורג, פרופ’ אלכסנדר פיש ופרופ’ אדם תימן, לאחר כמעט עשור של מחקר משותף בבר־אילן ובמכון הטכנלוגי של לוזאן, שווייץ (EPFL). “לאף אחד מאיתנו לא היה ניסיון ביזמות,” מספר גיטרמן. “היינו צריכים ללמוד איך בונים חברה מאפס. אבל התזמון היה מושלם – התעשייה חיפשה פתרונות, והטכנולוגיה שלנו הגיעה בדיוק בזמן".

לדבריו, המעבר מהאקדמיה לתעשייה היה מאתגר לא פחות מהפיתוח עצמו. “באקדמיה יש זמן לניסויים,” הוא אומר. “בתעשייה אתה חייב לרוץ בקצב של דורות שבבים – לפעמים אחת לשנה. אם אתה לא עומד בקצב, אתה מחוץ למשחק.”

תמיכה אסטרטגית מ־NXP

NXP, שהובילה את הגיוס הנוכחי, היא גם שותפת פיתוח ותיקת של החברה. לדברי סגן נשיא החדשנות של NXP, ויקטור וואנג, “הפתרון של RAAAM מתמודד עם אחד האתגרים הקריטיים ביותר בתכנון שבבים מתקדמים. ראינו מקרוב את הפוטנציאל שלו". בנוסף ל־NXP, לחברה יש שותפה נוספת מאחת מחברות ה־networking הגדולות בעולם, וכן שיתופי פעולה עם מפעלי ייצור נוספים, בהם GlobalFoundries. RAAAM מעסיקה כיום 22 עובדים ופועלת מפתח תקווה ומלוזאן. לדברי גיטרמן, הגיוס הנוכחי הוא “שלב ראשון בדרך למסחור מלא.” אם הכול יתקדם לפי התוכנית, ייתכן שבעתיד הלא רחוק – הזיכרון של RAAAM יהפוך לחלק בלתי נפרד מהמעבדים שמפעילים את הבינה המלאכותית של הדור הבא.

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

צה"ל מצטייד במכשירי הרנטגן הניידים של וידיסקו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת וידיסקו (Vidisco) מאור יהודה זכתה במכרז לאספקת עשרות מכשירי רנטגן ניידים לצה"ל בהיקף של כ-5 מיליון שקל. בנוסף להזמנת הציוד, הפרוייקט מכיל מרכיבים נוספים בסכום נוסף, של מתן שירותי תחזוקה ואופציה לרכישת מערכות נוספות. מערכות הרנטגן הניידות של החברה מספקות תמונת רנטגן מדויקת וברזולוציה גבוהה של תחמושות, עצמים צבאיים דוגמת רחפנים וטילי שיוט ועצמים חשודים. הן מאפשרות לנתח גופים בלתי מוכרים ולזהות מטענים ואמצעים חשודים, וניתנות להפעלה גם ממרחק בטוח של כמה מאות מטרים מהאובייקט הנבדק.

כושר החדירה של מקור הרנטגן מספיק חזק כדי לקבל תמונה גם מבעד למעטפת מתכת בעובי של 10 ס"מ. המערכות מותאמות לעבודה בכל תנאי מזג האוויר והתאורה, וכוללות צגים עד גודל של 21.5 אינץ' בעוצמת הארה של 1500NIT וטכנולוגיית Anti-Glare, המאפשרת צפייה גם באור שמש חזק וישיר. חברת וידיסקו היא אחת מהיצרניות הוותיקות של מערכות רנטגן ניידות לכוחות ביטחון ושמירת החוק. החברה הוקמה בשנת 1985 על-ידי שלמה שפירא וכיום נמצאת בבעלות ילדיו.

מנכ"ל וידיסקו, אוהד מילוא
מנכ"ל וידיסקו, אוהד מילוא

חברת וידיסקו מעסיקה כ-40 עובדים, בהם כ-30 מומחים בעלי רקע צבאי ומקצועי, ומערך שירות הפועל ממטה החברה בישראל וממשרדיה בארה"ב, באירופה ובאסיה. מיומה הראשון היא עסקה בפיתוח ואספקת מערכות רנטגן ניידות, ועד היום סיפקה יותר מ-5,000 מערכות לגופים כמו צבא ארה"ב, המארינס, צבאות צרפת, שוודיה, גרמניה ועוד. מנכ"ל החברה, אוהד מילוא, סיפר ל-Techtime שאחד מהיתרונות המובהקים של החברה הוא בתחום התוכנה. מילוא: "פיתחנו תוכנה אשר כוללת יכולות עיבוד תמונה מאוד מיוחדות כמו למשל הפרדה בין חומרים אורגניים ולא אורגניים, ולפענח את התמונה בצורה אוטומטית.

"לאחרונה החליט הצבא הגרמני להחליף את כל המערכות הישנות שלו במערכות הרנטגן הניידות שלנו. כיום אנחנו עובדים ביחד עם צבא ארה"ב על הכנסת יכולות בינה מלאכותית (AI) לתוך המערכת. למשל, כאשר חבלן בודק חפץ שהוא לא מכיר, המערכת תדע לזהות עבורו רכיבים קריטיים בתוך הגוף הניבדק. ליכולת הזו חשיבות גם בתחום האבטחה: כאשר משקפים תיק כדי לוודא שאין בו פריטים אסורים, לעתים קשה להבחין בהם.

"מערכת הבינה המלאכותית תוכל להתריע על בעיה ולצורך בדיקה מעמיקה יותר. מערכת כזו וכל לבצע סריקה מהירה של אישים או חדרים כדי לוודא שאין מוצרים סמויים, אמצעי האזנה מוסלקים ועוד. יש לנו מספר אלגוריתמים שפיתחנו, ושאנחנו מתחילים להטמיע אותם במערכות שלנו בשיתוף פעולה עם הצבא האמריקאי".

נקסט ויז'ן: עסקת ענק בהיקף של 24 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת נקסט ויז'ן (Next Vision) מרעננה, המפתחת מערכות צילום מיוצבות לכלים קרקעיים ואוויריים, דיווחה היום (ג') לבורסה בתל-אביב על הזמנה משמעותית נוספת בהיקף של כ־24 מיליון דולר לאספקת מצלמות ומוצרים נלווים, שתושלם עד יולי 2026. העסקה האחרונה מצטרפת לרצף של עסקאות מהותיות שעליהן דיווחה החברה מתחילת השנה – 21 עסקאות בהיקף כולל של כ־125 מיליון דולר.

יו"ר החברה חן גולן מסר כי ההזמנה משקפת את המשך מגמת הצמיחה המהירה בביקושים לפתרונות החברה ברחבי העולם: “ההשקעות שביצענו בהרחבת הייצור ובשיפור תהליכים תפעוליים מאפשרות לנו לעמוד בקצב הביקושים ההולך וגובר. הצמיחה המתמשכת והאמון מצד לקוחות ומשקיעים ממחישים את מיצובה של נקסט ויז'ן כשחקנית מובילה בזירה הבינלאומית". נקסט ויז'ן, המתמחה במערכות הדמיה מיוצבות (EO/IR) במשקל נמוך לרחפנים ומערכות בלתי מאוישות, נהנית ממגמת ההצטיידות המואצת באירופה מאז פרוץ המלחמה באוקראינה. מעל מחצית מהכנסותיה במחצית הראשונה של 2025 – כ־54% – הגיעו מהיבשת, לעומת 37% בלבד בשנת 2022. החברה מספקת פתרונות לצבאות, גופי רכש ביטחוני ויצרני רחפנים דוגמת Quantum Systems הגרמנית, ונחשבת לספקית מבוססת בפרויקטי נאט"ו.

ברבעון השני של 2025 רשמה נקסט ויז'ן הכנסות של 37 מיליון דולר – צמיחה של 32% לעומת התקופה המקבילה – ורווח נקי של 23.2 מיליון דולר, עלייה של 46%. צבר ההזמנות עומד על יותר מ־110 מיליון דולר, ויעד ההכנסות השנתי נותר שאפתני: 160 מיליון דולר. באוגוסט השלימה החברה הנפקה מוצלחת בהיקף של כ־400 מיליון דולר, באמצעות תהליך Bookbuilding – הנפקה גלובלית שפנתה למשקיעים מוסדיים בישראל ובעולם. מטרת ההנפקה: מימון יוזמות צמיחה, השקעה במו"פ, רכישות אסטרטגיות והרחבת החשיפה הגלובלית. לפי גולן, המהלך מעניק לחברה גמישות פיננסית “להמשיך ולבסס את מעמדה כמובילה עולמית בתחום הצילום המיוצב.”

וובינר סינופסיס ל-PCIe בתשתיות AI יתקיים ב-18 בנובמבר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ג', ה-18 בנובמבר 2025, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר שיוקדש לשימוש בארכיטקטורת PCIe מרובת זרמי נתונים (PCIe Multistream Architecture) כדי לספק קישוריות מהירה בקצבים של 64GT/s ו-128GT/s במערכי מחשבים גדולים (HPC) ובתשתיחות בינה מלאכותית (AI). ההדרכה המקוונת תשודר בשעה 19:00 לפי שעון ישראל ותימשך 60 דקות. היא תתקיים תחת הכותרת: How PCIe Multistream Architecture is enabling AI Connectivity at 64 GT/s and 128 GT/s.

רקע מקצועי:

AI and HPC workloads push fabric speeds to deliver higher parallelism and utilization at extreme data rates. To support these higher rates, the controller architecture needs to be completely redefined resulting in the new PCIe controller Multistream architecture where multiple TLP streams to be serialized over the link. This shift from the single-stream model of prior generations impacts how application interfaces and user logic are designed.

In this webinar, we will examine the architectural differences compared to controller’s architecture limited to 32GT/s or less, focusing on how multiple application interfaces are supported, their effect on link utilization, and the mechanisms for maintaining ordering across streams.

We will also analyze the implications for FLIT versus Non-FLIT mode, along with practical considerations for AXI bridge configuration under the new architecture.

Why You Should Attend:

  • Understand Industry Bottlenecks
  • Explore Practical Integration Solutions
  • Gain Design-Level Insights

Speaker: Diwakar Kumaraswamy, Technical Product Manager at Synopsys with over 15 years of experience in SoC design and high-speed interconnects. He specializes in PCIe architecture for AI and HPC, supporting next-generation connectivity solutions for advanced infrastructure.

למידע נוסף ורישום:

How PCIe Multistream Architecture is enabling AI Connectivity at 64 GT/s and 128 GT/s.

אינקרדיבילד רוכשת את קיפסו להרחבת פעילותה בעולם ה-AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה מימין לשמאל: תומר עזר, שמעון חסון ואדם גולד. צילום: קיפסו

חברת אינקרדיבלד (Incredibuild) הישראלית, מהמובילות בעולם בתחום האצת תהליכי פיתוח תוכנה, הודיעה על רכישת חברת ה-AI הישראלית קיפסו (Kypso). המהלך מסמן שלב חדש באסטרטגיה של אינקרדיבלד: מעבר ממיקוד בהאצת תהליכי קומפילציה ובדיקה לפלטפורמה רחבה לניהול כלל תהליכי הפיתוח בעידן הבינה המלאכותית.

אינקרדיבלד נוסדה בתחילת שנות האלפיים ומפתחת תוכנה המאפשרת פיזור עומסי עיבוד בין מחשבים שונים כדי להאיץ בנייה, בדיקות ותהליכי CI/CD. החברה משרתת כיום מאות ארגונים ברחבי העולם, ובהם חברות גיימינג, רכב ותעשיות ביטחוניות. קיפסו, שהוקמה ב־2023 על ידי יוצאי סניק אדם גולד ותומר עזר, פיתחה מערכת מבוססת סוכני בינה מלאכותית שמשתלבת ישירות בכלים שבהם משתמשים מהנדסי תוכנה – כמו GitHub, Jira ו-Slack – ומבצעת משימות אוטומטיות של ביקורת קוד, ניהול תקלות והעברת מידע בין צוותים.

מאחורי המיזוג עומד היגיון אסטרטגי ברור. אינקרדיבלד מבקשת להפוך מפלטפורמה המאיצה את שלב הבנייה בלבד למנוע כולל המאפשר זרימת עבודה רציפה לכל אורך מחזור הפיתוח. הטכנולוגיה של קיפסו משתלבת בחזון הזה: היא מוסיפה שכבת אינטליגנציה הקשרית שמבינה את הצרכים של צוותי הפיתוח ופועלת בתוך הכלים הקיימים מבלי לשנות את סביבת העבודה. בכך היא מאפשרת לאינקרדיבלד להרחיב את ההיצע שלה מעבר לביצועים טכניים ולהציע פתרון הוליסטי המשלב ניתוח, תיאום והאצה של כל תהליך הפיתוח.

המיזוג מעניק לאינקרדיבילד כלים להתחרות בעידן שבו פיתוח התוכנה תלוי בבינה מלאכותית. ככל שיותר קוד נכתב בסיוע כלים חכמים, כך נדרשת שליטה טובה יותר על איכות, מהירות ותיאום בין הצוותים. קיפסו מביאה יכולת להתמודד עם אתגרים אלה באמצעות סוכנים המזהים צווארי בקבוק, מציעים שיפורים ואף מבצעים תיקונים בזמן אמת. עבור קיפסו, העסקה מבטיחה גישה לשוק בעולמי, משאבים ותשתית הפצה מבוססת. רכישת קיפסו ממחישה את השינוי שעובר על תעשיית הפיתוח העולמית: אינטגרציה עמוקה של בינה מלאכותית בתוך מערכי העבודה עצמם, לא רק ככלי עזר חיצוני.

ברזים מדוייקים מהגליל אחראים לייצור השבבים המתקדמים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל UCT ישראל (המ-לט), ד"ר יהודה סלהוב. צילום: Techtime

חברת UCT ישראל מנוף הגליל נמצאת במהלכה של מהפיכת ייצור ופיתוח שנועדה למקד אותה בשוק בקרת הנוזלים והגזים בתעשיית השבבים המתקדמים. במסגרת המהלך רחב-ההיקף, החברה חנכה בחודש מאי האחרון מעבדת פיתוח ובדיקות בהשקעה של כמה עשרות מיליוני שקלים, החלה בעבודות הרחבת מחסן האספקה הרובוטי שלה והכפלת הקיבולת שלו פי שלושה, משדרגת את קווי הייצור והחלה בקמפיין גיוס 50 עובדים חדשים, בנוסף ל-650 עובדיה בישראל ול-350 העובדים בחו"ל.

החברה פועלת בתחום יוצא דופן: היא מספקת מחברים, ברזים ושסתומים לשליטה בכל תשתיות הנוזלים והגזים של מתקן הייצור, החל מרמת מאגרי הנוזלי והגזים, עבור למערכות הטיפול בחומרים, ההפצה במפעל וכלה בשליטה בנוזלים וגזים בתוך מכונות ייצור השבבים עצמן, ובתאי השיקוע שבהם מיוצרות שכבות הסמיקונדקטור. המערכות מפותחות ומיוצרות בישראל, ונמכרות לחברות החשובות ביותר בתעשייה, כמו אינטל, סמסונג, אפלייד מטיריאלס, LAM ריסרץ', חברת ASML שהתקינה אותם במערכת הליתוגרפיה החדשה לייצור שבבי 2 ננומטר החדשה, חברת ASM ועוד.

פתרונות מדוייקים לסביבה קיצונית

מדובר בטכנולוגיות מיוחדות במינן. סמנכ"ל פיתוח והנדסה, רפי קזמה, מסביר שתהליך ייצור השבבים בפאב דורש העברת גזים ומדיות אגרסיביות בתנאים קיצוניים של לחץ גבוה, טמפרטורות של מאות מעלות צלסיוס וברמת דיוק יוצאת דופן. "זמני הפתיחה והסגירה של הברזים הם פחות מחצי מילי-שנייה. בפאב אין אפשרות להשתמש באטמים, מכיוון שהם מפזרים חלקיקים. אנחנו מפתחים חומרים מיוחדים שאינם מפזרים חלקיקים גם בטמפרטורות גבוהות מאוד. האטימה של הברזים היא של מתכת על מתכת. החלקתם וההתאמה ביניהם כל-כך מדוייקות, שאפילו אטומי הליום אינם יכולים לדלוף בעדם".

מוצרי הולכת ובקרת נוזלים וגזים. סוסי העבודה של תהליך ייצור השבבים
מוצרי הולכת ובקרת נוזלים וגזים. סוסי העבודה של תהליך ייצור השבבים

החברה החלה את דרכה בשנת 1950 בשם "המ-לט" כסדנת ייצור של פתרונות פירזול וצנרת, והתפתחה בהדרגה לספקית פתרונות בקרת זרימה לתעשייה התהליכית ולשווקים נוספים. בשנות ה-80 היא החלה להיכנס לשוק הסמיקונדקטור בסיוע חברת אינטל ישראל, ובהמשך נכנסה לתחום הברזים המדוייקים לתעשיית השבבים (ברזי דיאפגרמה). בחודש אפריל 2021 היא נרכשה על-ידי תאגיד UCT האמריקאי תמורת כ-350 מיליון דולר, וכיום היא פועלת במסגרתו במתכונת של יחידת רווח עצמאית.

המנכ"ל יהודה סלהוב הצטרף לחברה לפני שבע שנים לתפקיד מנהל מחלקה בתחום השיווק, מנהל מוצר ובהמשך כמנהל השיווק. כיום הוא משמש כמנהל הכללי של החברה. לדבריו, המהלכים שהחברה מבצעת מיועדים למקד אותה בעיקר בשוק השבבים ולייצר יכולת עמידה בדרישות החדשות של התעשייה. "המטרה היא להיות חדשניים בשוק הזה. עד לאחרונה, כל תהליך הפיתוח של מוצר חדש, משלב הדרישה ועד להשלמת כל תהליכי הבדיקה, נמשך 12-18 חודשים. כיום התעשייה מצפה שנבצע את כל התהליך ברבע מהזמן. להערכתי, בתוך 2-4 רבעונים נגיע ליכולת פיתוח ואספקת מוצר מוסמך בתוך 3-4 חודשים בלבד".

מה הם המהלכים הנוספים שאתם מבצעים?

"רצפת הייצור שלנו משתרעת כיום על-פני שטח של כ-48,000 מ"ר. אנחנו בונים מחסן אוטומטי אשר יפעיל 3 עגורנים במקביל, שכל אחד מהם יכול לטפל ב-1,500 פלטות מוצר. הוא יתחיל לתפקד בתחילת 2026. הכפלנו את צוות הנדסת הייצור והנדסת המוצר. מרכז הפיתוח והבדיקות שפתחנו השנה מאפשר לנו קיצור תהליכים באמצעות ביצוע כל הבדיקות אצלנו בבית. הוא מספק לנו 95% מהיכולות הנדרשות כדי לספק מוצר מוגמר, ולמעשה מעניק לנו גם יכולת ייצור יתירה. פיתחנו יכולת (New Product Introduction (NPI מלאה. הדבר הזה חיוני על-מנת שנוכל להתמודד עם הזמנות דחופות בלא לפגוע בייצור הסדרתי השוטף".

רצפת הייצור במפעל UCT בנוף הגליל
רצפת הייצור במפעל UCT בנוף הגליל

כיצד תיפקדתם במהלך המלחמה?

"לקוחות רבים חששו שאם ניפגע לא נוכל לייצר ולעמוד במועדי האספקה. הדבר דרש מאיתנו לבצע פעולות הסברה שוטפת גם מול הלקוחות וגם מול ההנהלה בארצות הברית. הצלחנו להתמודד עם הדאגה הזו בזכות העובדה שהמפעל המשיך לעבוד במתכונת הרגילה. לאורך כל השנתיים האחרונות הייתה נוכחות עובדים של 95%. עבדנו במלוא התפוקה. הקושי המרכזי היה במשלוח המוצרים, בגלל הבעיות שהיו בטיסות לישראל. אבל בסופו של דבר הצלחנו לא לאכזב את הלקוחות, וזה המבחן האמיתי".

מה היא המגמה המרכזית אשר צפויה להשפיע עליכם בשנים הבאות?

"אנחנו מסתכלים על שוק המימן ותאי הדלק המימניים, אשר צפוי להחליף את הסוללות החשמליות כמקור של דלק נקי. הממשלות בארה"ב ובאירופה מבצעות השקעות רבות בתחום הזה. בשלוש השנים האחרונות הכפלנו את המכירות לשוק המימן והתידלוק המימני פי חמישה, להיקף של כ-5 מיליון דולר בשנה. על-פי כל התחזיות, בשנים הקרובות הוא יצמח בשיעור של כ-18%-20% בשנה, כאשר הקפיצה המשמעותית של השוק צפויה להתרחש בשנת 2030. עבורנו זהו שוק פוטנציאלי בהיקף של מאות מיליוני דולרים, ואנחנו ממתינים לפריצה שלו כשאנחנו מצויידים בכל המוצרים וההסמכות הדרושים".

יורם זלינגר מונה למנכ"ל חברת ואלנס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ואלנס (Valens)), ספקית שבבים לתקשורת מהירה בתחומי האודיו־וידאו והרכב, הודיעה על מינויו של יורם זלינגר למנכ"ל החברה ולחבר דירקטוריון, החל מ-13 בנובמבר 2025. זלינגר יחליף את גדעון בן-צבי, שכיהן בתפקיד מאז 2020 וימשיך לכהן כחבר דירקטוריון פעיל. בחודש מאי הודיע בן-צבי על כוונתו לעזוב את התפקיד עד סוף השנה.

יו"ר הדירקטוריון פיטר מרטנס ציין כי זלינגר מביא עמו ניסיון עשיר של עשרות שנים בהובלת חברות הייטק גלובליות לצמיחה ורווחיות, והודה לבן־צבי על תרומתו המשמעותית, שכללה בין היתר את הנפקת החברה בבורסת ניו יורק והתרחבותה לשוק הרכב. חברת ואלנס, שמרכזה בהוד השרון, מפתחת ומשווקת שבבים לתקשורת דיגיטלית מהירה, המשולבים בעשרות מיליוני מוצרי אודיו־וידאו ובכלי-רכבי של יצרניות מובילות, בהן מרצדס. לחברה סניפים בארה"ב, באירופה ובאסיה.

זלינגר מגיע לחברת ואלנס לאחר ששימש כמנכ"ל חברת הסייבר Perception Point, שנרכשה על־ידי Fortinet ב-2024. לפני כן הוביל את Red Bend Software, שנמכרה ל-Harman International, וכיהן בתפקידי ניהול בכירים בחברות GreenRoad ו-Algorithmic Research. "נמשכתי לוואלנס בשל הבסיס החזק שלה – טכנולוגיה חדשנית ושותפויות אסטרטגיות," אמר זלינגר. "עם צוות מנוסה וטכנולוגיה מצוינת, נמשיך להאיץ את הצמיחה ולחזק את מעמד החברה כמובילה בתקשורת דיגיטלית מהירה".

 

חוקרים ישראלים: מידע פגום מייצר בינה מלאכותית שגויה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה מימין לשמאל: ד"ר לימור זיו (צילום: נתנאל ישראל) וד"ר מעיין נקש. צילום: אוניברסיטת בר-אילן

בעולם הממהר לדבר על מודלים, חישובים וכוח עיבוד, מחקר חדש של אוניברסיטת בר־אילן מציב זרקור על המרכיב הפחות נוצץ – אך אולי החשוב מכולם – הנתונים. לפי ד"ר לימור זיו מבית הספר לתקשורת וד"ר מעיין נקש מהמחלקה לניהול, רוב הכשלים במערכות בינה מלאכותית אינם טמונים באלגוריתמים עצמם, אלא באיכות הדאטה שמזין אותם.

המחקר, שהתפרסם בכתב העת המדעי Machine Learning & Knowledge Extraction, נחשב לאחד הראשונים שבחנו את הנושא מזווית אמפירית רחבה. השתיים ריאיינו 74 בכירים בתחום ה-AI והדאטה ממדינות שונות – ארצות הברית, אירופה, הודו וישראל – במטרה להבין מה באמת קורה “מאחורי האלגוריתם”: כיצד נאספים הנתונים, כיצד הם מנוהלים, ואילו כשלים מתגלים לאורך הדרך.

איכות הנתונים – צוואר הבקבוק של המהפכה

הממצאים מציירים תמונה חדה: האתגר המרכזי של עולם הבינה המלאכותית אינו טמון ביכולות חישוב אלא ביסודות המידע שעליהם נבנים המודלים. החוקרות זיהו כי בעיות כמו נתונים חסרים, תיוג שגוי, כפילויות או חוסר סטנדרטיזציה גורמות להטיות, לכשלים אתיים ואף לפגיעה באמון הציבור. "רק ארגונים שמשקיעים בבקרת איכות, ניקוי וארגון הדאטה מצליחים להפיק מערכות AI אמינות ובעלות ערך אמיתי", אומרת ד"ר זיו.

המחקר ממחיש כיצד כשלים בנתונים באים לידי ביטוי ישירות במודלים עצמם. כך למשל, במערכות לזיהוי תמונות רפואיות התברר כי תיוג ידני לא עקבי גרם לאלגוריתם לזהות את בית החולים שבו צולמה התמונה – ולא את המחלה. “המודל זיהה את מקור בית החולים, לא את התסמינים. זה היה כמעט מושלם סטטיסטית – ורחוק לחלוטין מהמציאות,” סיפר אחד המרואיינים.

במערכות המלצה פיננסיות, נתונים חסרים הובילו את המודלים להמציא “עובדות” ולמלא את הפערים לפי דפוסים ישנים, מה שחיזק אפליות קיימות. ד"ר נקש מתארת זאת כ"אשליית שלמות": “כשהדאטה לא שלם, המודל ממלא את החסר לפי העבר – וכך הוא מקבע את ההטיות.”

גם כפילויות ושונות בין פורמטים גרמו למודלים “להתבלבל”: “חצי מהמודלים שלנו נכשלו כי הנתונים הגיעו מ־15 מערכות שונות שלא דיברו באותה שפה,” סיפר מנהל דאטה בכיר. ובמקרים אחרים, מערכות גיוס למדו לתת ניקוד נמוך יותר לקורות חיים של נשים – לא בגלל כוונה זדונית, אלא מפני שהדאטה ההיסטורי הכיל בעיקר גברים.

החוקרות מזהירות גם מתופעת ה־Data Drift: מודלים מצליחים בתחילת הדרך מאבדים דיוק כאשר המציאות משתנה. “המודל לא טעה,” אמר אחד המרואיינים, “העולם פשוט השתנה – אבל בלי מנגנון ניטור מתמשך, אתה מגלה את זה רק אחרי הנזק.”

ממודל לאתיקה – כשהנתונים הם התשתית

איכות הנתונים, מציינות זיו ונקש, אינה רק סוגיה טכנית. מדובר במרכיב שמגדיר את האמינות, ההוגנות והאחריות של מערכות AI. כאשר הנתונים מוטים או חסרים, גם האלגוריתם החכם ביותר ישכפל את ההטיות האנושיות. לכך מתווספים סיכוני פרטיות ואבטחת מידע – במיוחד בעידן שבו ארגונים משתפים דאטה עם ספקי בינה מלאכותית חיצוניים או משתמשים במודלים פתוחים. כמה מהמרואיינים הזהירו כי “דליפת מידע מארגוני בריאות או פיננסים עלולה להיות רק עניין של זמן.”

מסגרת חדשה: מחזור החיים של דאטה

על בסיס הממצאים הציעו החוקרות מודל מושגי חדש – Data-Centric AI Lifecycle – שמדגיש כי הנתונים הם לא שלב אחד בתהליך, אלא מערכת חיה ומתמשכת של איסוף, עיבוד, ניטור ושיפור. לפי הגישה הזו, יש לראות בנתונים תשתית ארגונית לכל דבר – נכס הדורש תחזוקה, בקרה וחדשנות מתמדת, בדומה למערכות הפעלה או רשתות תקשורת.

המודל החדש מציע לארגונים לבחון מחדש את כל שרשרת הערך של הפיתוח: החל מהגדרת הצרכים ועד לניהול רציף של איכות הנתונים בזמן אמת. “אם רוצים בינה מלאכותית אמינה, צריך להתחיל בדאטה אמין,” מסכמות החוקרות.

לקראת עידן “Data First”

המחקר מצטרף לגל הולך וגדל של גישות המדברות על מעבר מבינה מלאכותית מוכוונת מודלים לבינה מוכוונת דאטה (Data-Centric AI). משמעות הדבר היא שינוי תרבותי עמוק בארגונים: השקעה פחותה ב"קסם" האלגוריתם ויותר בתחזוקת התשתית האנושית והמידעית שמזינה אותו. במילים אחרות – לפני שמשדרגים את המודל, צריך לנקות את הנתונים.

בעידן שבו בינה מלאכותית חודרת לכל תחום – מרפואה ועד ביטחון – מסקנת החוקרות מבר־אילן היא תזכורת חיונית: אין אינטליגנציה מלאכותית בלי אינטליגנציה של דאטה.

האולטרה-סאונד הביתי של פלסאנמור קיבל אישור De Novo של ה-FDA

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת פלסאנמור (Pulsenmore) הישראלית קיבלה אישור De Novo מה-FDA – אחד האישורים הרגולטוריים היוקרתיים והמורכבים ביותר בעולם הרפואה – לשיווק מערכת האולטרה-סאונד הביתית שלה, Pulsenmore ES, לנשים בהיריון. האישור סולל את דרכה של החברה לשוק האמריקאי העצום, שבו נרשמות מדי שנה כ-3.6 מיליון לידות, ומבסס את מעמדה כחלוצה עולמית בתחום ה־Femtech והטלה־רפואה.

המערכת מאפשרת לנשים לבצע סריקות אולטרה־סאונד בבית באמצעות מתאם חכם המחובר לטלפון הנייד, בהנחיית אפליקציה אינטראקטיבית או בליווי רופא בזמן אמת. התמונות מועברות באופן מאובטח לרופא המטפל, שיכול לפענח אותן ולבצע מעקב מרחוק. האישור התקבל לאחר ניסוי קליני רב־מרכזי בארבעה מוסדות רפואיים מובילים – הר סיני, בריגהאם, אוניברסיטת פלורידה והמרכז לרפואת נשים בלוס אנג'לס – שאישר כי נשים הרות יכולות לבצע סריקות ביתיות מדויקות ובטוחות תחת פיקוח רפואי. לפי החברה, המוצר צפוי להיכלל תחת קודי השיפוי הקיימים בארה״ב (Limited Ultrasound), מה שיאפשר השקה מסחרית מיידית ללא צורך בהליך רגולטורי נוסף.

הטכנולוגיה של פלסאנמור נשענת על פיתוח עצמאי של שבב ASIC שפותח בשיתוף עם Seiko היפנית, המעביר את עיבוד התמונה לטלפון החכם ומוזיל דרמטית את עלות המכשיר. בנוסף פיתחה החברה תהליך רובוטי ייחודי לייצור המתמרים הפיאזו־אלקטריים – הרכיב המרכזי במכשיר – המאפשר ייצור מדויק, מהיר וזול כמעט ללא מגע יד אדם. מערכת ה-ES כוללת 64 אלמנטים לשידור וקליטה ומבוססת על חומרים מותאמים לניטור עוברי ברזולוציה של סנטימטרים בודדים.

ביוני 2023 דיווחנו ב-Techtime כי החברה מתכננת להקים בישראל קו ייצור אוטומטי בהיקף של עד מיליון יחידות בשנה – קו שישלב מערכות רובוטיות לגידול גבישים, חיתוך אלמנטים והרכבה מדויקת של המתמרים. המהלך נועד לתמוך בחדירה לשווקים הבינלאומיים ולהוזיל את עלות המערכת לרמה צרכנית.

ד"ר אלעזר זוננשיין, מייסד ומנכ״ל פלסאנמור ולשעבר מנהל תחום המכשור הרפואי של סוני אירופה, אמר כי האישור מסמן את המעבר של החברה מחדשנות קלינית לפעילות גלובלית בקנה מידה תעשייתי. לדבריו, “ה-FDA מאשר לא רק את הטכנולוגיה שלנו אלא גם את חזון הרפואה הנגישה – ניטור הריון איכותי בכל מקום ובכל זמן”. עם האישור והתשתית הייצורית החדשה, פלסאנמור ממצבת את עצמה ככוח עולמי במהפכת האולטרה־סאונד הדיגיטלי והנייד.

 

 

 

חייל חי"ר הפעיל מסוק בלקהוק אוטונומי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חייל מפעיל מסק אוטונומי באמצעות הטאבלט, במסגרת תרגיל Northern Strike. צילום: לוקהיד מרטין

בפעם הראשונה הפעיל חייל אמריקאי שאינו טייס מסוק בלקהוק אוטונומי OPV (Optionally Piloted) במסגרת התרגיל הצבאי Northern Strike שנערך באוגוסט 2025 בשותפות יצרנית המסוק, לוקהיד מרטין-סיקורסקי, הסוכנות המשותפת לחילוץ כוח אדם (JPRA) והסוכנות למחקרי ביטחון מתקדמים (DARPA) במשרד הביטחון האמריקאי. סמל ראשון מהמשמר הלאומי של צבא ארה"ב שעבר הכשרה של פחות משעה, הפך לחייל הראשון שתכנן, פיקד וביצע באופן עצמאי משימות עם מסוק בלקהוק אוטונומי באמצעות טאבלט נייד המצוייד בתוכנת השליטה והבקרה MATRIX.

במהלך התרגיל הדגים הבלקהוק האוטונומי תהליך חילוץ רפואי ושלושה סוגי אספקה אווירית: נשיאה פנימית, נשיאה חיצונית באמצעות כבל, והטלה מדויקת בצניחה. בתרגיל הראשון בוצעו הטלות צניחה ושחזור לוגיסטי מעל סירת משמר החופים באגם יורון המרוחקת 70 מייל ימיים מהחייל. הוא תכנן את משימת האספקה ולאחר פריקת המטען גם הפעיל את המסוק בתבניות טיסה מעגליות מעל האגם, בשעה שחיילים על סיפון המסוק ביצעו שתי הטלות צניחה מדויקות בגבהים שונים.

התוכנה מעניקה לחיל פשוט כישורים של טייס

זו הייתה הפעם הראשונה שבה המסוק ביצע משימות לוגיסטיות מדויקות והטלות אוויריות בשליטה מלאה של חייל חי"ר. בתרגיל השני, בוצעה נשיאת מיכל מים חיצונית: הבלקהוק האוטונומי ביצע לראשונה חיבור אוטונומי של מטען חיצוני תוך כדי ריחוף. המסוק שמר על מיקומו היציב בזמן שחיילים חיברו אליו מיכל מים במשקל 2,900 פאונד (1.3 טון). התרגיל השלישי כלל נשיאת משגרי HIMARS וחילוץ רפואי: המסוק ביצע שישה חיבורים אוטונומיים של משגרי HIMARS והעבירם לאזור נחיתה חלופי.

לאחר מכן, החייל הפעיל את המסוק לביצוע חילוץ רפואי מדומה, כולל העברת פצוע ממסוק למסוק בתנאי שטח מאולתרים. זו הייתה הפעם הראשונה שבה חייל שאינו טייס פיקד על משימת חילוץ רפואי אוטונומית מתוך המסוק עצמו. טכנולוגיית MATRIX פותחה במסגרת תוכנית ALIAS של DARPA, המעניקה ללוחמים שליטה במערכות תעופה מתקדמות, שבעבר הייתה שמורה לטייסים בלבד. ההצלחה פורצת הדרך בתרגיל Northern Strike מוכיחה כיצד סיקורסקי ממשיכה לחדש ולעצב את הדור הבא של מערכות תעופה גמישות ומותאמות לשדה הקרב.

המסוק האוטונומי S‑70UAS U‑Hawk
המסוק האוטונומי S‑70UAS U‑Hawk

חברת סיקורסקי הנמצאת בבעלות לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) חשפה את המסוק האוטונומי לפני כשבועיים בתערוכת AUSA בארה"ב. המסוק מבוסס על פלטפורמת UH-60L האייקונית. במסגרת פרוייקט בזק שנמשך פחות משנה, המירה קבוצת הפיתוח המהיר Sikorsky Innovations את מסוק הקרב הוותיק לפלטפורמה בלתי מאויישת בשם S‑70UAS U‑Hawk. המפתחים סילקו את תא הטייס ומערכות הניהוג האנושיות והגדילו את נפח המטען בכ-25%. תא הטייס הוחלף בדלתות צד נפתחות וברמפה המאפשרים העמסה ופריקה בהסעה של רכב קרקעי בלתי מאוייש, דוגמת HDT Hunter Wolf 6×6.

 

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

מנוע הצמיחה הבא של סיליקום: הגנה פוסט־קוונטית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סיליקום (Silicom) זיהתה התפתחות חדשה בשוק שבעקבותיה היא הגדירה את תחום ההצפנה הפוסט-קוונטית (Post-Quantum Cryptography – PQC) כאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים בשנים הקרובות. במהלך שיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח הרבעוני, גילה המנכ"ל לירון איזנמן שבמהלך הרבעון החברה זכתה לניצחון התכנון השני שלה בתחום במתפתח של PQC. איזנמן: "ניצחון התכנון היה לאספקת כרטיס תקשורת חכם מבוסס FPGA הכולל האצת SSL והגנה פוסט-קוונטית המבוצעת בכרטיס במקום במעבד ה-CPU של השרת.

ההתקנות ההמוניות של הכרטיסים צפויות להתחיל בשנת 2026, ולהתבטא בהיקף מכירות שנתי של כ-2 מיליון דולר עבור ההזמנה הזו. "אומנם המחשבים הקוונטיים לא יהיה זמינים בהיקף נרחב בשנים הקרובות, אולם יצרני ציוד התקשורת וספקיות שירותי התקשורת נאלצים כבר כעת להתגונן בפני אסטרטגיית התקיפה המתרחבת של 'אסוף עכשיו, פענח אחר-כך' (harvest now, decrypt later). העובדה שיש לנו פתרון PQC בוגר, מהווה מבדלת אותנו מרוב המתחרות בשוק הזה.

"אנחנו רואים שהרגולטורים והארגונים הגדולים כבר מתחילים להיערך לאיום העתידי הזה, מכיוון שלהתקפות קוונטיות יש סיכוי לשבור את כל תקני ההצפנה המשמשים כיום. הם מעוניינים לשלב PQC בארכיטקטורות שלהם, כדי להבטיח רציפות עסקית ברגע שהמחשוב הקוונטי יהיה זמין. כאשר ההתקפות הקוונטיות ייהפכו לסיכון ממשי, הרגולטורים יחייבו מעבר לאלגוריתמים עמידים – ואנחנו ערוכים לספק ללקוחות את הפתרונות הקריטיים האלה”, אמר.

היעד האסטרטגי: מכירות של 150-160 מיליון דולר בשנה

לדבריו, שני נצחונות התכנון בתחום ה-PQC ב-2025, מייצרים בסיס לקראת צמיחה עתידית של החברה מ-2026 ואילך, ולחזרתה אל של שלב הצמיחה הדו-ספרתית. בסך הכל, ברבעון השלישי 2025 הסתכמו מכירות סיליקו בכ-15.6 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 14.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו המכירות בכ-45 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-43.6 מיליון דולר אשתקד.

החברה סיימה את שלושת הרבעונים האחרונים בהפסד מצטבר של כ-8.9 מיליון דולר. תחזית המכירות של החברה לרבעון האחרון של השנה: 15-16 מיליון דולר. איזנמן אמר שהחברה ממשיכה לפעול בהתאם לתוכנית האסטרטגית שלה המיועדת להשגת מכירות שנתיות של 150-160 מיליון דולר. "אנחנו נהנים ממומנטום חזק בזכיות בעסקאות (Design Win) ומתזרים מזומנים חיובי, ומתמקדים כעת בהמרת ההזדמנויות העסקיות לצמיחה ממשית בהכנסות, שתורגש בעיקר החל מ-2026".

סולרום במו"מ לאספקת מסמן מטרות לצה"ל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: משדר לייזר מפל קוונטי (QCL) של חברת סולרום

חברת סולרום (Solrom) דיווחה שהיא נמצאת במשא ומתן עם כוחות הביטחון לאספקת מערכת חדשה לסימון מטרות ארוכות טווח המבוסס על לייזר צבאי מסוג חדש בטכנולוגיית מפל קוונטי (Quantum Cascade Laser) של החברה. להערכת החברה, בעקבות הצלחת הניסוי המשותף שבוצע השבוע, היא צפויה קבל הזמנות משמעותיות מצה"ל. מדובר במוצר שלהערכת החברה לא קיים בשוק. במסגרת הניסוי, הוצג בפני כוחות הביטחון  מוצר חדש נוסף של החברה המבוסס על לייזר QCL ומיועד לסימון עצמי. בעקבות ההודעה זינקה מניית סולרום בבורסה בתל אביב בכ-8% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-483 מיליון שקל.

סולרום עוסקת בפיתוח, ייצור ומכירת מערכות אלקטרוניקה וחשמל המיועדות בעיקר לשימוש צבאי. בעקבות המיזוג ב-2024 עם 3DM מראש העין, היא קיבלה לידיה את הקניין הרוחני של לייזר QCL שפותח על-ידי 3DM עבור מדפסות תלת מימד, והחלה להתאימו ליישומים ביטחוניים. לייזר מפל קוונטי (QCL) הוא לייזר מסוג חדש שהאופטיקה שלו נשלטת באמצעות גביש פוטוני המובנה בתוך הרכיב והוא מייצר קרינה בתחום התת-אדום באורכי גל של 3.8-12 מיקרון.

יתרונותיו של הלייזר טמונים ביכולתו לייצר אורכי גל בטווח רחב, הספק גבוה ויעילות גבוהה, והוא משמש ביישומים כמו ספקטרוסקופיה, חישה מרחוק, רפואה ותקשורת. לפני קצת יותר מחודש החברה קיבלה מהמדינה תקציב בגובה של כ-4.5 מיליון שקל לפיתוח לייזר צבאי חדש המבוסס על טכנולוגיית QCL. התקציב התקבל מרשות החדשנות (2.5 מיליון שקל) וממשרד הביטחון (2 מיליון שקל). להערכת החברה, טכנולוגיית QCL תהיה אחד ממנועי הצמיחה החשובים שלה בשנים הקרובות, בזכות ההספק הגבוה יחסית שלו, יכולת עבודה בתנאי סביבה קשים והיכולת לכוון במדוייק את תדרי העבודה שלו, כולל הפעלתו באורכי גל שהם פחות רגישים להפרעות אטמוספריות.

הלייזרים האלה יכולים לשמש במגוון רחב של יישומים ביטחוניים: גילוי והתראה בנפי חומרים מסוכנים, סימון מטרות והנחיית טילים וחימוש מדוייק, מערכות חישה כולל מערכות ראיחית לילה ויכולת לייצר ערוץ תקשורת אופטית מאובטחת. מעניין לציין שהחברה מעריכה שהוא יכול לשמש ביישומי הגנה אקטיבית. בין השאר כדי לשבש מערכות חישה וגילוי של האוייב, להגן על כלי טיס מפני טילים מונחי חום (DIRCM) ואפילו לשמש כאמצעי לניטרול רחפנים וכלי טיס בלתי מאויישים.

אנבידיה וג'נרל אטומיקס מפתחות תאום דיגיטלי לכור היתוך

פורסם בתאריך ע"י Techtime

שיתוף פעולה חדש בין אנבידיה לחברת General Atomics מביא לראשונה את עולם ההיתוך הגרעיני אל עידן הבינה המלאכותית. במסגרת הפרויקט, שהוכרז במסגרת כנס GTC השבוע בוושינגטון, החברות יפתחו תאום דיגיטלי (Digital Twin) מתקדם למתקן DIII-D שבסן־דייגו – כור ניסויי שנחשב לאחד המרכזיים בעולם במחקר פלזמה. התאום הדיגיטלי ישלב מודלים מבוססי AI, הדמיות פיזיקליות ונתוני חיישנים בזמן אמת, במטרה לחזות את התנהגות הפלזמה ולייעל את תכנון הדור הבא של כורי היתוך.

התאום הדיגיטלי יתפקד כהעתק וירטואלי חי של הכור, המסונכרן עמו ברציפות ומאפשר לחוקרים “להפעיל” את הכור דיגיטלית: לשנות תנאים, לבדוק תגובות ולחזות מצבי קיצון מבלי לסכן ציוד או להשבית ניסויים. המטרה: להמיר שנים של ניסוי וטעייה למודלים ממוחשבים הנלמדים בזמן אמת ומניבים תחזיות מהימנות על יציבות הפלזמה.

האתגרים בדרך להיתוך נותרו עצומים. היתוך גרעיני הוא תהליך שבו שני גרעיני מימן קלים מתמזגים לגרעין הליום ומשחררים כמות אדירה של אנרגיה — בדומה למה שמתרחש בליבת השמש — והוא נחשב לדרך נקייה ובטוחה להפקת חשמל. כדי להפיק אנרגיה עודפת בתנאי מעבדה, יש לשמור פלזמה – גז יונים טעון וחם במיוחד שבו מתרחש ההיתוך – בטמפרטורה של עשרות מיליוני מעלות ובמצב יציב מספיק לאורך זמן. תנודות זעירות בלחץ, בטמפרטורה או בשדה המגנטי עלולות למוטט את התהליך כולו. גם החומרים המרכיבים את דפנות הכור חייבים לעמוד בפני קרינה וחום קיצוניים מבלי להישחק. כאן נכנסים מודלים מבוססי AI – הם מאפשרים למידה ממאות אלפי ניסויים קודמים, חיזוי של אי־יציבויות בזמן אמת, ובקרה חכמה שמגיבה מהר יותר מכל מערכת אנושית.

ג’נרל אטומיקס נחשבת לחלוצה עולמית בתחום ההיתוך המגנטי. מאז שנות ה־50 היא מנהלת את מתקן DIII-D ומספקת רכיבים מרכזיים לפרויקט ITER הבינלאומי, בהם מגנט־העל המרכזי – הגדול והחזק מסוגו בעולם. גישתה מתאפיינת בשילוב הדוק בין מדע לפיתוח הנדסי: מהבנת הפיזיקה של הפלזמה ועד תכנון מערכות בקרה, חיישנים ומודלים חישוביים. שיתוף הפעולה עם אנבידיה מרחיב את הגישה הזו לעידן החדש של אנרגיה מבוססת מידע. אם התאום הדיגיטלי של DIII-D יצליח לספק תחזיות מדויקות ולייעל את שלבי הפיתוח, ייתכן שמדובר בצעד ממשי ראשון בדרך למימוש חזון ההיתוך המסחרי.

כשפלזמה פוגשת בינה מלאכותית: הדור החדש של התאומים הדיגיטליים

בהקשר של היתוך גרעיני, התאום הדיגיטלי שמפתחות אנבידיה וג'נרל אטומיקס מייצג מדרגה חדשה לחלוטין בעולם ההנדסה הממוחשבת. אמנם תאומים דיגיטליים קיימים כבר שנים – במנועי מטוסים, במערכות ייצור ואף במודלים ביולוגיים – אך כאן האובייקט שמדמים איננו מנוע או מבנה קשיח, אלא פלזמה: מצב חומר טעון, לוהט ודינמי שנע במהירות עצומה ומגיב לכל שינוי פיזיקלי כמעט מיד. לכן, התאום הדיגיטלי של כור ההיתוך חייב לא רק להעתיק את המציאות, אלא לחזות בזמן אמת את ההתנהגות הכאוטית של הפלזמה ולזהות רגעים של חוסר יציבות – תהליך שדורש רמת חישוב וזמן תגובה שמעבר למה שמוכר מעולם התאומים הדיגיטליים הקלאסיים.

האתגר טמון בכך שכדי לשלוט בפלזמה, יש למדל במקביל תופעות מגנטיות, תרמודינמיות ואלקטרוניות המתרחשות בקצב של מיליוניות השנייה. המשמעות היא שתאום ההיתוך אינו רק “סימולציה ויזואלית”, אלא מערכת בקרה חיה, שמגיבה בזמן אמת לנתוני ניסוי ולחיישנים פיזיים מהכור. בנוסף, עליו לשלב דיסציפלינות רבות — פיזיקת פלזמה, הנדסת חומרים, בקרה, עיבוד נתונים ובינה מלאכותית — תחת מודל אחד אחוד. גם כאן מדובר בקפיצה קונספטואלית: לא עוד מודל סטטי של מערכת, אלא תאום לומד, שמתעדכן ומשפר את עצמו בכל אינטראקציה עם העולם האמיתי.

כדי להתמודד עם מורכבות כזו, נדרשת עוצמת מחשוב עצומה. לכן גויסו לפרויקט שני מחשבי־על מהחזקים בארצות הברית: Polaris ממעבדת Argonne ו־Perlmutter ממעבדת לורנס ברקלי. מחשבים אלה, בעלי הספק של עשרות פטהפלופס, מריצים במקביל את המודלים הפיזיקליים והאלגוריתמים של הבינה המלאכותית, תוך עיבוד כמויות נתונים עצומות מניסויי פלזמה אמיתיים. Polaris משמש בעיקר לאימון המודלים וללמידת תבניות מהנתונים, בעוד Perlmutter מפעיל את הסימולציות ברזולוציה גבוהה ומאפשר חיזוי בזמן אמת של תופעות בתוך הכור.

בשלב זה נכנסים הכלים של אנבידיה, שמאפשרים להפוך את כל המערך הזה לישים בפועל. אנבידיה תספק את תשתיות המחשוב החזקות שלה – בהם פלטפורמות CUDA-X ו־Omniverse – שיאפשרו הרצה של סימולציות מדויקות ברזולוציה חסרת תקדים. CUDA-X מספקת את הבסיס החישובי: אוסף ספריות וכלים המנצלים את כוח ה־GPU להאצת חישובים מדעיים ובינה מלאכותית, בעוד Omniverse משמשת כמרחב סימולציה תלת־ממדי שבו מתממשק התאום הדיגיטלי כולו – עם ויזואליזציה בזמן אמת, אינטגרציה של נתוני חיישנים ויכולת “להריץ” את הכור באופן וירטואלי. השילוב הזה – בין מחשוב־על, בינה מלאכותית וסביבת תאום דיגיטלי רבת־עוצמה – הופך את פרויקט ההיתוך של General Atomics לאחד הניסיונות הראשונים בעולם לייצר מערכת מדעית שיכולה להבין את עצמה בזמן אמת.

פורטליקס נכנסת לפלטפורמת NVIDIA Drive AV

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל פורטליקס, זיו בנימיני (משמאל), ביחד עם Xinzhou Wu, סגן נשיא NVIDIA  Automotive, שינג'ו וו

חברת אנבידיה תשלב תשלב את מערך הכלים Foretify Physical AI של פורטליקס (Foretellix) הישראלית בתהליך פיתוח פלטפורמת הרכב NVIDIA Drive AV. המפתחים של אנבידיה ייעזרו בתוכנת פורטליקס כדי לבצע אימון, בדיקה, אימות והערכת בטיחות ואיכות של כלי רכב אוטונומיים. השילוב בין היכולות של פורטליקס בתחום הבדיקות והאימות (Coverage-Driven Verification and Validation) וייצור דטה סינתטי (Synthetic Data Generation) לבין תוכנת הנהיגה אוטונומית של אנבידיה, מיועד לתמוך ברמות האוטונומיה L2++, L3‎ ו־L4.

“הבטיחות היא זו שתגדיר את עתיד ה־Physical AI,” אמר זיו בנימיני, מנכ"ל ומייסד שותף של פורטליקס. סגן נשיא וראש תחום הרכב באנבידיה (NVIDIA  Automotive), שינז’ו וו (Xinzhou Wu), אמר שהטכנולוגיה של פורטליקס מחזקת את הבסיס הבטיחותי של תעשיית הרכב האוטונומי. "השילוב בין תוכנת NVIDIA Drive AV לבין כלי ה־Physical AI של פורטליקס לאימות מבוסס תרחישים בקנה מידה גדול, מסייע לנו לקדם סטנדרטים של שקיפות, רובסטיות ובטיחות. מפתחי אנבידיה יוכלו לתכנן ולבדוק כלי רכב עם יותר ביטחון ובקנה מידה גדול".

שיתןף הפעולה החל בהשקעה אסטרטגית

המהלך הנוכחי מרחיב את שיתוף הפעולה בין שתי החברות, אשר החל בהשקעה של אנבידיה בפורטליקס במהלך גיוס ההון בסבב C של החברה, והתפתח לשילוב טכנולוגיות NVIDIA Omniverse ו-NVIDIA Cosmos בפלטפורמת Foretify של פורטליקס. טכנולוגיית Foretify מביאה לתעשיית הרכב את גישת האימות (וריפיקציה) Coverage Driven Verification המשתמשת בתעשיית השבבים, אשר מבוססת על שפת Hardware Verification Language שהומצאה על-ידי אחד ממייסדי פורטליקס, יואב הולנדר, במסגרת חברת וריסיטי שנמכרה לקיידנס.

הטכנולוגיה מאפשרת לעבור מהתמקדות בכמות הקילומטרים שנסע הרכב האוטונומי הנבדק (Quantity of Miles), להתמקדות באיכות הכיסוי (Quality of Coverage), כלומר ביכולת של הרכב להתמודד עם מאות מיליוני תרחישים הנדרשים על-מנת להגיע לרמת הבטיחות הנדרשת, ואספקת מדדים כמותיים המאפשרים להוכיח בצורה ודאית את איכות הכיסוי של המערכות האוטונומיות. כיום היא נחשבת לאחת מספקיות כלי ה-Physical AI המובילות בתעשיית הרכב האוטונומי.