התעשייה האווירית תספק למדינה אירופית מטוס ביון במחיר של 350 מיליון דולר

בתמונה למעלה: מטוס ביון של התעשייה האווירית על-גבי פלטפורמת מטוס המנהלים גאלפסטרים שהיא מייצרת

התעשייה האווירית (IAI) זכתה בהזמנה ממדינה אירופית לספק מטוס ביון הכולל מערכות מודיעין אלקטרוני של אלתא בהיקף כולל של כ-350 מיליון דולר. מדובר במטוס האוסף מידע מודיעיני אסטרטגי. הפרוייקט יהיה באחריות אלתא, אשר תספק את מערכות המכ"ם, איסוף המידע והלוחמה האלקטרונית. החברה לא מסרה איזה מטוס היא תספק, אולם ציינה שבשנים האחרונות היא השיגה יכולת מיזוער מערכות הביון האלקטרוני המאפשרות שימוש במטוסי סילון קטנים יחסית, במקום במטוסי נוסעים רחבי גחון או במטוסי מטען שהותאמו למשימות לוחמה אלקטרונית.

מנהל חטיבת התעופה באלתא, גדעון לנדא, אמר שהשוק האירופי הוא שוק יעד אסטרטגי של אלתא. ההיצע של אלתא/תע"א בתחום מטוסי הלוחמה האלקטרונית כולל כיום ארבעה קטגוריות מרכזיות: מטוסים גדולים מסוג  AEW&C הפועלים על-גבי פלטפורמות דוגמת בואינג ומשמשים להתרעה מוקדמת ובקרה. בעבר הרחוק ניסתה ישראל למכור מטוס מהסוג הזה לסין אולם העיסקה בוטלה בלחץ ארצות הברית. כיום יש הסכם בין התעשייה האווירית לבין חברת איירבאס האירופית וחברת אמבאר הברזילאית, לפיתוח מטוסי ביון גדולים על-גבי הפלטפורמות האוויריות שלהן.

פלטפורמת AGS – Air to Ground Surveillance המותאמת למטוסי מנהלים סילוניים דוגמת גאלפסטרים, שהתע"א מפתחת ומייצרת עבור חברת Gulfstream האמריקאית. הפלטפורמה כוללת מערכות מודיעין מבוססי אותות תקשורת (SIGINT), מכ"ם לסריקת פני השטח, חיישנים אלקטרו-אופטיים המשמשים לאיסוף מידע קרקעי ומערכת מיחשוב לעיבוד וניתוח המידע. הפלטפורמה הימית MPA – Maritime Patrol Aircraft מספקת יכולת מעקב אחר מטרות ימיות, ניהול לוחמה נגד כלי שיט וצוללות, ביצוע סיורים לטוח ארוך ולנהל משימות חיפוש והצלה. החליפה האלקטרונית הזאת מותקנת במטוסי מנהלים סילוניים בגודל בינוני, דוגמת המטוס Global 5000 של חברת בומברדייה.

לוחמת הרשת הדיגיטלית נשענת על מבצרים אלקטרוניים מעופפים

הגרסה הקטנה ביותר היא של מטוסי לוחמה אלקטרונית, הסורקים את ספקטרום הקרינה האלקטרו-מגנטית ומאתרים את המיקום של הגופים הקורנים באזורים גיאוגרפיים נרחבים. התע"א מסרה שמטוסיה צברו נסיון מבצעי נרחב במהלך השימוש בהם בצה"ל.

עקב החשיבות האסטרטגית של מטוסי הביון, עסקאות מהסוג הזה אינן נפוצות מאוד. יחד עם זאת, חשיבותם במערך הכוחות נמצא בעלייה תלולה עקב מספר שינויים מהירים בשדה הקרב המודרני. הגורם הראשון הוא משקלם הגובר של טילים וטילי שיוט בשלבי הלוחמה. מנגד, המעבר של צבאות למתכונת של לחימת רשת דיגיטלית מחייבת קבלת מידע אלקטרוני מדוייק, מעובד ובזמן אמת. בקביל, המהלך הזה עצמו גם מייצר הרבה מאוד מקורות קרינה שמטוסי הביון יכולים לקלוט, לנתח ולשדר לכוחות.

מפא"ת התאימה ציוד צבאי לניטור ובדיקה מרחוק של חולי קורונה

בתמונה למעלה: תוצאות הניסוי הראשוני: הרופא מקבל את מדדי החולה על-גבי המסך

המרכז הטכנולוגי הלאומי למלחמה בקורונה הפועל בהובלת מפא"ת במשרד הביטחון, ביצע בהצלחה ניסוי בזק שבמסגרתו הוסבו שתי מערכות צבאיות למטרה חדשה: בדיקה מרחוק של מדדים פיזיולוגיים. המערכת המשולבת החדשה כוללת מכ"ם של חברת אלתא ומצלמה תרמית (IR) של חברת אלביט מערכות. המערכת מאפשרת לבצע מדידה ממרחק של דופק הנבדק, חום גופו וקצב נשימתו. נתונים אלה יוצגו במוניטור מרוחק לרופא, כדי לסייע לו בקבלת החלטות קליניות. המערכת תאפשר לצוות הרפואי לשהות במתחם סטרילי ללא מגע עם הנבדק כדי לצמצם את החשיפה של הצוות הרפואי אל נגיף הקורונה. בעתיד, היא תאפשר מיון ראשוני ותיעדוף הטיפול בחולים – בהתאם לניתוח המדדים.

הניסוי נערך בשיתוף ד"ר יוני סביר מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, החברות EchoCare Technologies, Vayyar, Neteera, המרכז הרפואי רבין, יחידת המו"פ במפא"ת בראשות תא"ל יניב רותם וצוות מערך החיישנים במפא"ת, וכן קבוצות מחקר נוספות מהאקדמיה ומצה"ל. הייעוץ הרפואי ניתן על-ידי ד"ר יוסי שעיה וד"ר עקיבא אסתרסון ממיון בילינסון (המרכז הרפואי רבין). להערכת מפא"ת, קיימת אפשרות שהמערכת תיכנס לשימוש בחדרי המיון בארץ כבר בימים הקרובים.

יוסי כהן, סמנכ"ל טכנולוגיה בחברת אלביט, אמר שהחברה תמשיך לרתום את היכולות הטכנולוגיות שפותחו בחברה בכדי לסייע למשרד הביטחון, המרכזים הרפואיים והרשויות המקומיות. מנכ"ל אלתא, יואב תורג׳מן, אמר מערכות המכ"מ של אלתא, המשמשות לגילוי ומודיעין, הוסבו לניטור מדדי גוף אצל חולים פוטנציאליים ולשמירה מיטבית על הצוות הרפואי, ללא צורך בהתערבות אנושית. "נמשיך לתמוך במאמץ הלאומי במציאת פתרונות יעילים וחדשניים".

המצלמה התרמית (IR) של אלביט במהלך הניסוי שבוצע על-ידי מפא"ת
המצלמה התרמית (IR) של אלביט במהלך הניסוי שבוצע על-ידי מפא"ת

לדברי ד"ר שעיה, מפא"ת פנתה אל בית החולים עם הרעיון לנטר חולים באמצעות מערכות מכ"מ. "הם שאלו אותנו מה הצרכים הרפואיים שלנו ואיזה מדדים צריך לנטר על-מנת לאבחן חולי קורונה בשלב מוקדם עוד בזמן ההערכה הראשונית, מבלי מעורבות של איש צוות רפואי". ממשרד הביטחון נמסר שהמרכז הטכנולוגי הלאומי למלחמה בקורונה ממשיך באיתור ובפיתוח טכנולוגיות שיסייעו במאבק בהתפשטות נגיף הקורונה. "במסגרת פעילות המרכז עוסקים הצוותים בהסבת טכנולוגיות צבאיות-ביטחוניות ליישומים אזרחיים. העבודה נעשית מסביב השעון ובמשמרות, על-מנת להגיע מוקדם ככל הניתן ליישום בבתי החולים".

אלתא תתמוך בחברות סטארט-אפ המפתחות חיישנים מהפכניים

חברת אלתא (ELTA Systems) הנמצאת בבעלות התעשייה האווירית (IAI) פותחת את שעריה בפני חברות סטארט-אפ ומציעה להן תמיכה ואפילו נגישות אל לקוחותיה. החברה הכריזה על תוכנית עידוד חדשה ויוצאת דופן מבחינתה, המיועדת לחברות סטארט-אפ ישראליות הפועלות במסגרת המשרד הישראלי של חממת MassChallenge הגלובלית. אלתא מחפשת חברות המפתחות טכנולוגיות חישה חדשניות בתחומים כמו חיישנים בתדר גבוה מאוד, מיחשוב קוונטי, פוטוניקה, חיישנים קוליים ואולטרא-סוניים וסוגים דומים של טכנולוגיות חישה פורצות דרך.

במסגרת תוכנית העידוד החדשה, Future Sensing Program, אלתא תספק תמיכה בחברות שיתקבלו לתוכנית, כולל הצגתן בפני לקוחותיה בעולם והזדמנות לשלב את הטכנולוגיות שלהן במערכות איסוף המידע התעופתיות, הימיות והיבשתיות, במערכות הסייבר ובמערכות החלל של אלתא. החברה מסרה שהתוכנית המפתיעה היא תוצאה של אסטרטגיה שגובשה בתעשייה האווירית במטרה לחזק את הקשר בין החברה לבין חברות חדשות המפתחות טכנולוגיות חישה.

מנכ"ל חברת אלתא, יואב תורג'מן, אמר שבאמצעות שיתוף הפעולה עם MassChallenge, אלתא תהיה מעורבת בבחירת החברות שיתקבלו לתוכנית Future Sensing, ותבצע בחינה גם לחברות שכבר התקבלו לחממת MassChallenge. "התוכנית כוללת הדרכה, פיתוח טכנולוגי משותף ושיתוף פעולה עסקי". התוכנית נועדה לסייע לאלתא לזהות טכנולוגיות חדשות כדי לשמור על היתרון הטכנולוגי שלה. מנהלת פעילות MassChallenge בישראל, יונית סרקין, אמרה ששיתוף הפעולה המתחזק עם התעשייה האווירית מעניק לחממה שותף אסטרטגי המאפשר לה "לספק תשתית איכותית העומדת לרשות חברות הסטארט-אפ".

7,000 משרות חדשות בישראל

חממת MassChallenge היא עמותה ללא כוונת רווח שהוקמה כדי לקדם חדשנות ופועלת בישראל, ארצות הברית, מקסיקו ושווייץ. פעילות החממה בישראל החלה בשנת 2015, ובמסגרתה היא מספקת סיוע וליווי לחברות סטארט-אפ, כולל משרדים חינם בשוק מחנה יהודה בירושלים למשך ארבעה חודשים ונגישות אל לקוחות פוטנציאליים.

הרישום למחזור הנוכחי של החממה החל בדצמבר 2019. הגשת ההצעות נסגרה בסוף ינואר 2020 ובסוף החודש הזה (מרץ) יוכרזו החברות שהתקבלו אליה. לצד חברות ישראליות, החממה מעודדת גם חברות פלשתיניות מירושלים ומרמאללה. להערכת החממה, מאז שנת 2016 יצאו ממנה 207 חברות בישראל, אשר גייסו ביחד יותר מ-250 מיליון דולר ויייצרו כ-7,000 משרות באופן ישיר.

תע"א מגבירה את פעילות הלוחמה ברחפנים

בתמונה למעלה: מערכת PopStar לאיתור וזיהוי רחפנים באמצעות מצלמות יום ולילה

התעשייה האווירית (IAI) מרחיבה את פעילותה בתחום ההגנה ההיקפית בפני רחפנים. החברה חשפה בסוף השבוע את מערכת ההגנה הטקטית PopStar המיוצרת במפעל תמ"מ, המאפשרת איתור רחפנים ואיומים אחרים באמצעות מערכת צילום צבעונית הסורקת את השמים ביום ובלילה. בתור מערכת אופטית, היא אינה פולטת קרינה ולכן קשה לשבש אותה, ובתור מערכת ניידת היא ניתנת לשימוש על-ידי יחידות קטנות המחליפות את מיקומן.

למערכת יכולת זיהוי רחפנים ומטרות אחרות אשר הוגדרו עבורה מראש. היא מבצעת סריקה של השמיים באמצעות סיבוב מצלמה בעלת זווית צפייה של 15°, המאפשרת זיהוי רחפנים ממרחק של 3 ק"מ באור יום וממרחק של 2.5 ק"מ בתנאי חשיכה. החברה מסרה שביצועי המערכת הוכחו בשימוש מבצעי. המערכת מצויידת באלגוריתם לזיהוי תנועה, ומספקת למפעילים יכולת זיהוי אוטומטית של המטרות (Automatic target recognition).

הקומנדו הפורטוגלי ניסה להפיל את המערכת של אלתא

במקביל, התעשייה האווירית דיווחה בסוף השבוע על ניסוי של מערכת ההגנה Drone Guard המיוצרת על-ידי אלתא, אשר נבדקה על-ידי הצי הפורטוגלי במסגרת הדגמות מסחריות שבוצעו עבור נאט"ו. במהלך ההדגמה היא נדרשה להגן על נמל ימי בפני תקיפות רחפנים, אשר בוצעו על-ידי יחידות מיוחדות של הצי הפורטוגלי, אשר ניסו להחדיר רחפנים למתחם מהים (באמצעות סירות גומי) ומהיבשה במספר מתארים: חדירות בודדות יום ולילה, חדירות באמצעות נחילי רחפנים וחדירות ממספר כיוונים בו-זמנית.

התע"א מסרה שהמערכת עמדה בהצלחה בכל המבחנים וקיבלה הסמכה להשתתף בתרגיל ימי של נאט"ו אשר יאמן את צבאות הברית בהגנה על נמלי תעופה. מערכת Drone Guard מבוססת על מכ"ם SAR של אלתא מדגם ELI-4030 הפועל בתדר X-band, ועל מערכת אלקטרו-אופטית ומצלמת אינפרא אדום משלימות, אשר אחראיות על זיהוי וסיווג המטרות. עם הגדרת וזיהוי המטרה, המערכת מפעילה מערכת שיבוש אלקטרונית (Jamming) אשר מנטרלת את מנגנוני הניווט (GPS/GNSS) של הרחפן.

צמיחה של 30% בשנה

מנכ"ל אלתא, יואב תורג'מן, אמר שהמערכת הוכיחה את יכולתה פעמים רבות. "לאור האירועים האחרונים במזרח התיכון, ברור שיש צורך במערכת הגנה כוללת כנגד רחפנים, ואלתא היא מהחברות הבודדות שיש בידה את כל היכולות הנדרשות לכך". מדובר בשוק דינמי מאוד. להערכת חברת המחקר Grand View Research, שוק מערכות ההגנה בפני רחפנים יצמח בכ-30% בשנה במשך חמש השנים הבאות, ויגיע להיקף של כ-4.5 מיליארד דולר בשנת 2026.

מערכת Drone Guard של חברת אלתא
מערכת Drone Guard של חברת אלתא