קיידנס וטאואר מפתחות תהליך ייצור שבבים לתעשיית הרכב

קיידנס (Cadence) וטאואר סמיקונדקטור (Tower Semiconductor) הכריזו על פרוייקט משותף לפיתוח תהליכי ייצור חדשים של שבבים עבור תעשיית הרכב, תוך שימוש בפלטפורמת התכנון Cadence Virtuoso ובפלטפורמת הסימולציה Spectre. המטרה היא לפתח תהליך ייצור שבבים אשר יעמדו בדרישות תקן ISO 26262. לשתי החברות נסיון רב בשיתוף פעולה טכנולוגי, ופיתחו ביחד תהליכי ייצור עבור  רכיבי RF ולאחרונה גם עבור רכיבי סיליקון פוטוניקס.

שיתוף הפעולה מיועד להרחיב את הפורטפוליו של טאואר בתחום הרכב, הכולל היום חיישני תמונה ורכיבי RF ו-SiPho עבור מערכות ADAS, פלטפורמות ניהול צריכת חשמל וסוללות, ורכיבים עבור מטענים וממירי חשמל הנדרשים בשוק הרכב החשמלי. בנוסף, הוא כולל בניית תהליכי ייצור לרכיבים גדולים במתכונת SoC, אשר כוללים מודולים המיוצרים כל אחד בטכנולוגיה נפרדת.

ההשקעה במפעל טאואר בהודו: כ-4 מיליארד דולר

בתמונה למעלה: מעמד חתימת ההסכם בין קונסורציום ISMC לבין מדינת קרנטקה  בהודו. קרדיט: Next Orbit Ventures Fund

לאחר עיכובים שנמשכו יותר מ-10 שנים, הפרוייקט של טאואר סמיקונדקטור להקמת מפעל שבבים בהודו מקבל ככל הנראה תאוצה, במיוחד בעקבות המתיחות הגלובלית הדוחפת ממשלות רבות בעולם לחזק את ייצור השבבים המקומי שלהן. בסוף חודש מרץ 2022 הודיע שר האלקטרוניקה וטכנולוגיות המידע של הודו, שרי רג’יב צ’נדרסקר, שהממשלה אישרה את עיקרי התוכנית לבניית תעשיית שבבים בהודו, ומינויה של מחלקת India Semiconductor Mission לתפקיד הפיקוח על הפרוייקט. מדובר בהקמת שלושה מפעלי ייצור שבבים, מפעל לייצור צגים, מפעל מתמחה בתחום הסיליקון פוטוניקס, ותוכנית לעידוד פרויקטי פיתוח שבבים בהודו.

במסגרת הפרוייקט, הממשלה אישרה תקציב כולל של כ-10 מיליארד דולר. לפני כשבועיים הודיע קוסורציום ISMC, הכולל את טאואר כשותף הטכנולוגי ואת קרן ההשקעות Next Orbit Ventures Fund שמרכזה במומבאי כשותף הפיננסי, שהוא ישקיע 3 מיליארד דולר בהקמת מפעל לייצור שבבים אנלוגיים בטכנולוגיה של 65 ננומטר במדינת קרנטקה (Karnataka) בדרום-מערב הודו. הקונסורציום חתם בתחילת החודש על הסכם הבנות עם מדינת קרנטקה לקבלת שטח של 600,000 מ”ר ליד העיר מיסורו (Mysuru), אשר ישמש להקמת מפעל שיעסיק כ-1,500 עובדים ישירות ועוד כ-10,000 עובדים כספקי משנה.

על-פי התוכנית הממשלתית, הודו תממן כ-30% מעלות הקמת מפעל. פירוש הדבר שמדובר בהשקעה כוללת בהיקף של כ-4 מיליארד דולר. כעת הקונסורציום ממתין להחלטה סופית של ממשלת הודו. מדובר במהלך שסבל מעיכובים רבים מאוד לאורך השנים, והחל בשנת 2012 כאשר ממשלת הודו פירסמה מכרז להקמת מפעל שבבים בתמיכה של חברה בינלאומית. טאואר נכנסה למהלך הזה כבר בשלביו הראשונים, ובפברואר 2012 הודיעה שהיא מתמודדת על המכרז.

לאחר 10 שנות עיכובים מגיע שלב ההכרעה

בשנת 2013 בחרה הממשלה בהצעתה של טאואר, אולם מאז הפרוייקט התנהל בעצלתיים ולא התקבלה החלטה סופית על מימון הפרוייקט. אלא שהמתח הגלובלי של השנים האחרונות ומשבר שרשרת האספקה שנוצר בעקבות הקורונה, משנים ככל הנראה את רמת הדחיפות של הפרוייקט, ומקרבים אותו למימוש. ראש מחלקת פיתוח התעשייה במדינת קרנטקה, גונג’אן קרישנה, הסבירה: “המצב הגיאופוליטי הנוכחי מחייב את הודו לפתח יכולת תכנון וייצור עצמאית של שבבים”.

מאז 2012 חל שינוי נוסף: בחודש פברואר 2023 אמורה להסתיים עסקת מכירתה של טאואר לחברת אינטל בעיסקה בהיקף של כ-5.4 מיליארד דולר במזומן. המשמעות מבחינת הודו היא שכעת אינטל היא זו שתעמוד מאחורי הפרוייקט, ביחד עם כל העוצמה הפיננסית והטכנולוגית שלה. השפעת השינוי הזה אינה ברורה: הוא עשוי להמריץ את הממשלה להתניע את הפרוייקט, ואולי להציב דרישות נוספות שיעכבו אותו בשנה נוספת. טאואר סמיקונדקטור מייצרת רכיבים אנלוגיים, רכיבים דיגיטליים, רכיבי הספק וחיישנים. ברבעון הראשון של 2022 צמחו מכירותיה בכ-21% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-421 מיליון דולר.

בעלי המניות של טאואר אישרו את עסקת אינטל

TOWERJAZZ HQ

בתמונה למעלה: מפעל טאואר סמיקונדקטור במגדל העמק. צילום: Techtime

אסיפת בעלי המניות של חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) ממגדל העמק אישרה את הצעת הרכש של חברת אינטל (Intel) מתחילת חודש פברואר 2022. אינטל חתמה על הסכם לרכישת טאואר תמורת 5.4 מיליארד דולר במזומן, לפי מחיר מנייה של 53 דולר, המעניק פרמיה של כ-60% לבעלי המניות של טאואר, בהשוואה למחיר של כ-33.1 דולר בסוף ינואר 2022. מאז עלתה מניית טאואר ל-49.2 דולר המעניק לחברה שווי שוק של כ-5.36 מיליארד דולר.

העיסקה נועד לקדם את אסטרטגיית IDM 2.0 של אינטל, שבמסגרתה היא הקימה במרץ 2021 את חטיבת Intel Foundry Services – IFS, אשר מספקת שירותי ייצור שבבים לחברות אחרות, בדומה למודל העסקי של טאואר. שתי החברות העריכו שהן יוכלו להשלים את העיסקה בתוך 12 חודשים, כאשר בנוסף לאישורים רגולטוריים היא נדרשה בשלב הראשון לקבל את אישור אסיפת בעלי המניות של טאואר. עם סגירת העיסקה, אינטל מתכננת לשלב את טאואר בתוך IFS – שני הגופים יתמזגו לארגון אחד.

היתרון הסודי של טאואר סמיקונדקטור

חברת אינטל הסבירה שהמומחיות של טאואר בטכנולוגיות אנלוגיות ייחודיות, כגון רכיבי RF, רכיבי הספק, סיליקון גרמניום (SiGe) וחיישנים תעשייתיים, יחד עם שיתופי פעולה עם ספקיות IP ותכנון אלקטרוני (EDA), וכושר ייצור גלובלי, יספקו ערך רב ללקוחות IFS. אינטל מעריכה את היקף שוק שירותי הייצור העולמי בכ-100 מיליארד דולר בשנה.

ראוי לציין שהעיסקה מביאה לאינטל יתרונות נוספים: מומחיות בשוק שירותי הייצור, שהיא מומחיות עסקית מיוחדת ולא רק יכולת ייצור גולמית. יכול להיות שאינטל מעוניינת גם באמון הרב שיש ללקוחות בחברת טאואר. כדי להיות ספקית שירותי ייצור, הלקוחות צריכים להאמין שהספק אינו מתחרה בהם ושאין לו סדר יום סודי משל עצמו, המיועד לקדם עסקים אחרים שלו. זהו, ככל הנראה, אחד מהנכסים המעניינים ביותר שטאואר תספק לחטיבת שירותי הייצור של אינטל.

“מירוץ חימוש” בתעשיית השבבים

המיזוג מגיע במצב שבו שוק השבבים העולמי מתמודד עם מחסור חמור בשבבים, אשר נוצר בעקבות מגיפת הקורונה, מלחמת הסחר וכעת גם המלחמה באוקריאנה אשר לא ברור כיצד היא תתפתח. בעקבות זאת הכריזו בשנה האחרונה כל קבלניות הייצור על תוכניות מיידיות לבניית מפעלי ייצור חדשים. ארגון יצרני השבבים SEMI, דיווח לאחרונה שבשנת 2022 מתחילות עבודות ההקמה של 124 קווי ייצור חדשים, והתעשייה העולמית תבצע השקעות בציוד ייצור חדש בהיקף של יותר מ-100 מיליארד דולר.

זהו נתון שיא אשר צפוי לחזור על עצמו גם ב-2023. פירוש הדבר שבשעה שאינטל מקימה את חטיבת שירותי הייצור שלה, היא נקלעה “למירוץ חימוש” שבו משתתפות כל היצרניות הגדולות, ולכן עליה לבצע רכישת יכולות ייצור, מעבר ליכולות שיש לה כעת, ובנוסף למפעלים שהיא מקימה בארצות הברית ובאירופה.

אלביט תייצר את טלסקופ החלל של Ultrasat

חברת אלביט קיבלה הזמנה בהיקף של 16 מיליון דולר לייצור טלסקופ חלל עבור לוויין המחקר הישראלי אולטראסאט (ULTRASAT) אשר מיוצר בתעשייה האווירית ומיועד לשיגור בשנת 2024. הטלסקופ יהיה באורך של 170 ס”מ ובמשקל של 125 ק”ג. הוא יסקור את קרינת השמיים בתדר אולטרה-סגול (220 – 280 ננומטר) ובזווית ראייה של 200 מעלות ריבועיות. הטלסקופ כולל מצלמת חלל המורכבת מארבעה חיישני CMOS המיוצרים בחברת טאואר סמיקונדקטור הישראלית: כל חיישן הוא בעל בעלי נפח של 22.4 מגה-פיקסל וביחד הם מספקים ביחד חיישן צילום בשטח של 90X90 מ”מ.

הפלטפורמה החללית: לוויין תקשורת של התע”א

מטרת הפרוייקט היא לאסוף מידע כדי להבין תופעות פיסיקליות כמו היווצרות אלמנטים כבדים, חורים שחורים וגלי כבידה וחקר תופעות אסטרונומיות דוגמת “מות כוכבים” (סופרנובות). מאחורי הפרוייקט מסתתר רעיון יוצא דופן, שביקש לבדוק האם ניתן ליישם פרוייקט מחקר חלל מרכזי בתקציב הנמוך ועל בסיס פלטפורמות קיימות. לצורך זה הצטרפה התעשייה האווירית לפרוייקט והיא מייצרת את הלוויין שעליו יותקן הטלסקופ. מדובר בגוף המבוסס על משפחת המיקרו-לווייני תקשורת של התעשייה האווירית, אשר שוקל 160 ק”ג בלבד. הלוויין יוצב בחלל בנקודת GEO, כלומר בגובה של 36,000 ק”מ שזהו המיקום של לווייני התקשורת.

השליטה והניהול של הלוויין יבתצעו באמצעות מערך השליטה טהבקרה של התעשייה האווירית, כאשר המשימה המדעית תבוצע על-ידי מכון וייצמן, בניהולו של המדען הראשי של הפרוייקט, פרופ’ אלי וקסמן. בזכות מימדיו הקטנים, הלוויין ישוגר במתכונת של מטען נלווה המשגר גדול, ובכך תתאפשר הוזלה גדולה מאוד בעלויות השיגור. האתגר היה להוכיח שניתן לבצע משימה מדעית מרכזית באמצעות פלטפורמה זולה וקטנה, ובעלות כוללת של עד 100 מיליון דולר.

הפרוייקט ממומן בסיוע סוכנות החלל הישראלית. להערכת מכון וייצמן, שדה הראייה של הטלסקופ יהיה רחב יותר מזה של טלסקופי חלל אחרים ונפח החלל שיהיה נגיש לטלסקופ החלל של אלביט גדול פי 300 מזה שהיה נגיש לטלסקופ האולטרה-סגול רב העצמה ביותר עד כה. הלוויין מתוכנן לשיגור ברבעון האחרון של 2024 ממתקן שיגור של נאס”א בארה”ב.

טאואר תתקין במפעל האיטלקי ציוד ייצור ב-400 מיליון דולר

בתמונה למעלה: הדמיית מפעל R3 עם סיום עבודות ההקמה. מקור: IAA-NGO

חברת טאואר ממגדל העמק (Tower Semiconductor) צפויה לעמוד בתחזית המכירות שלה לשנת 2021, ולהגיע לנקודת שיא של כ-1.5 מיליארד דולר מכירות בשנה. כך עולה מדו”ח הרבעון השלישי של החברה, שבו הסתכמו המכירות בכ-387 מיליון דולר. החברה סיפקה תחזית מכירות של 410 מיליון דולר לרבעון האחרון של השנה, ובמידה והיא תעמוד בו יסתכמו מכירותיה ב-2021 בהיקף של 1506 מיליון דולר. בעקבות הדו”ח עלתה מניית החברה בנסד”ק בכ-5%, והיא נסחרת בשווי של כ-3.82 מיליארד דולר.

במהלך שיחת הוועידה לאחר פרסום הדו”ח, גילה המנכ”ל ראסל אלוונגר, שאחד ממנועי הצמיחה העתידיים המשמעותיים של החברה, ייצור רכיבי סיליקון פוטוניקס, הגיע לראשונה ברבעון האחרון להיקף מכירות משמעותי. החברה צופה המשך הצמיחה בתחום, במיוחד בשנים הבאות, בעקבות המעבר של מרכזי נתונים למערכי קישוריות פנימיים העובדים במהירות של 400 גיגה-ביט לשנייה, אשר מבוססים על תקשורת אופטית בין השרתים.

כמו כל יצרני השבבים, גם טאואר נהנית מעלייה במחירים ומהסכמים ארוכי טווח שהלקוחות חותמים כיום כדי להבטיח ייצור עתידי. כדי לעמוד בהסכמים האלה, החברה מרחיבה את כושר הייצור שלה ומבצעת השקעה גדולה במפעל משותף עם צרנית השבבים הצרפתית-איטלית STMicroelectronics בעיירה אגראטה שבצפון איטליה (למרגלות האלפים). ביוני 2021 הצטרפה טאואר לפרויקט הקמת מפעל R3 לייצור שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ”מ (12 אינץ’). טאואר תקבל שליש משטח החדר הנקי.

הצגים קטנים, אבל השוק גדול

בשיחה אתמול, אמר סמנכ”ל הכספים אורן שיראזי, שטאואר תרכוש ציוד בהיקף של 400 מיליון דולר עבור המפעל האיטלקי. בשלב הראשון יוזמן בשנת 2022 ציוד ייצור בהיקף של 160 מיליון דולר, ובשנת 2023 יוזמן ציוד ייצור נוסף בהיקף של 240 מיליון דולר. זאת בנוסף להזמנות בהיקף של 250 מיליון דולר שבוצעו ב-2021 להגברת כושר הייצור בישראל ובארה”ב. להערכת אלוונגר, אחד משוקי היעד המרכזיים של המפעל באיטליה יהיה ייצור צגים קטנים עבור מכשירי VR, אשר צפוי לצמוח החל משנת 2023.

טאואר מספקת שירותי ייצור שבבים בטכנולוגיות שהיא פיתחה בתחומים כמו חיישני תמונה (CMOS Image Sensor), מעגלי אותות מעורבים, MEMS, רכיבי RF, רכיבי הספק, טכנולוגיות SiGe BiCMOS לרכיבי תקשורת מהירים ועוד. החברה מעסיקה כ-5,500 עובדים ומפעילה שני מתקני ייצור בישראל (150 מ”מ ו-200 מ”מ) ושני מתקני ייצור בארה”ב (200 מ”מ). בנוסף היא מנהלת שלושה מתקני ייצור ביפן (שניים ב-200 מ”מ ואחד ב-300 מ”מ) במסגרת חברה משותפת עם Nuvoton הטאיוואנית.

טאואר מתכננת להיות קבלנית סיליקון פוטוניקס הראשונה בעולם

בתמונה למעלה: אבי שטרום, מנכ”ל חטיבת החיישנים בחברת טאואר סמיקונדקטור

השבוע דיווחה חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) על פיתוח תהליך ייצור נוסף בתחום הסיליקון פוטוניקס, שנעשה בשיתוף עם חברת Anello Photonics הקליפורנית. הפעם מדובר ביכולת לייצר מוליכי גלים באמצעות תהליך Silicon Nitride, אשר מעבירים אור באורך גל של 1550nm (המשמש ברוב מערכות התקשורת האופטית) בנתיבים מפותלים מאוד בתוך השבב (רדיוס כיפוף של פחות מ-1 מ”מ) ובהפסדים נמוכים מאוד (0.005dB/cm). למרות שלא מדובר בתהליך ייצור סיליקון פוטוניקס הראשון המפותח בטאואר, ההכרזה מבטאת התקדמות של החברה במימוש אסטרטגיית ייצור שאפתנית מאוד.

סיליקון פוטוניקס הוא אחד מהתחומים בעלי הצמיחה המהירה ביותר בתחום השבבים. להערכת חברת Emergen Research, הוא יצמח בשנים הקרובות בשיעור של כ-22.7% בשנה, ויגיע בשנת 2027 להיקף מכירות של כ-4.6 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של 980 מיליון דולר בשנת 2019. אלא שכדי שהתחום הזה יעמוד בתחזיות, יש צורך בשני תנאים מוקדמים: אבני בניין טכנולוגיות המאפשרות ליישם פתרונות מורכבים, ותשתית של שירותי ייצור המעניקה גישה לטכנולוגיה גם לחברות קטנות ובינוניות.

“התחום הזה גדל בקצב מטורף”

בשיחה עם Techtime, סיפר מנכ”ל חטיבת החיישנים בחברת טאואר, אבי שטרום, שאלה הנושאים שבהם מתמקדת כיום החברה: “האסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו היא לבנות את טאואר כקבלנית הייצור (Foundry) הראשונה בתעשייה אשר מספקת שירותי ייצור מלאים בתחום הסיליקון פוטוניקס, באמצעות המפעל שלנו בניופורט ביץ’, קליפורניה. במסגרת האסטרטגיה הזאת אנחנו מוסיפים כל הזמן אבני בניין נוספות כדי להגיע למצב שבו יש לנו את כל היכולת הנדרשות לממש את היעד של התעשייה: שבב אופטי מלא המאפשר לקשר בין המרכיב החשמלי והמרכיב האופטי באמצעות שני רכיבים בלבד – אופטי וחשמלי”.

כיום התעשייה מתמודדת עם הקושי לייצר את הפתרונות הדרושים. התקשורת האופטית במרכזי נתונים ותשתיות טלקום מבוססת על שימוש במחברים יקרים מאוד ועדינים, אשר כוללים רכיבים דיסקרטיים נפרדים לאיפנון, לגילוי (פוטו דיודות), ליצירת אותות אופטיים (לייזרים) ועוד. “יש צורך ב-10 רכיבים שונים שהיום מיוצרים כרכיבים דיסקרטיים. המטרה היא להגיע למערכת-על-שבב, הכוללת את כל הרכיבים האלה. אנחנו מאמינים שהתחום הזה גדל בקצב מטורף ושולי הרווח בו גבוהים מאוד, מכיוון שהחסכון בעלויות הוא עצום. השוק מצפה לזה: ככל שיש יותר תקשורת אופטית במרכזי הנתונים, צריך רכיבים קטנים וצפופים יותר”.

המטרה של כל התעשייה: SoC אופטי

עד היום הכריזה טאואר על הרבה אבני בניין בדרך להגשמת היעד: דיודת לייזר מבוססת סיליקון גרמניום העובדת באורך הגל של התקשורת האופטית, פוטו דיודות המשמשות לגילוי האותות והמרתן לאות חשמלי, מודולטורים, מוליכי גלים אופטיים מסוגים שונים, ועוד. שיתוף הפעולה עם Anello Photonics ממחיש את שיטת העבודה שלה. החברה האמריקאית פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לייצר חיישני ג’ירוסקופ בתוך שבב (Silicon Photonic Optical Gyroscope) ולא באמצעות סיבים אופטיים.

אלא שלא היה תהליך שיכול היה לייצר אותם. חברת טאואר הבינה שהיא זקוקה לתהליך כזה כדי להמשיך במימוש אסטרטגיית הייצור שלה. לפני כשנה וחצי החלו שתי החברות בפיתוח משותף של תהליך הייצור, אשר הושלם כעת, ויהיה זמין ללקוחות החל מהרבעון הראשון 2022. “הקניין הרוחני שייך להם אולם יש לנו הסכם המאפשר לנו להשתמש בו גם לצרכים של לקוחות אחרים. פיתחנו עבורם את התהליך, והדבר העניק לנו אבן בניין גנרית נוספת”.

מכירות שיא לטאואר: 362 מיליון דולר ברבעון

ברבעון השני של 2021 צמחו המכירות של חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) ממגדל העמק ב-17% להיקף שיא של 362 מיליון דולר. מתוך זה החברה הציגה צמיחה אורגנית של 26%, המוגדרות כמכירות לכל לקוחות החברה בנטרול המכירות לנובוטון יפן (לשעבר פנסוניק סמיקונדקטור) והמכירות למקסים מהמפעל שבסן אנטוניו, איתם קיימים לחברה הסכמי ייצור ארוכי טווח. תחזית המכירות של החברה היא של 385 מיליון דולר ברבעון השלישי 2021, אשר נדחפת על-ידי צמיחה אורגנית של 38%.

השקעה של 250 מיליון דולר בתשתיות ייצור נוספות

בתוך כך החברה החליטה להרחיב את תוכנית הגדלת כושר הייצור שלה בפרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ”מ בכ-100 מיליון דולר נוספים, ולהגיע למעשה להשקעה כוללת בהיקף של כ-250 מיליון דולר. תוכנית ההשקעות ממוקדת בעיקר בטכנולוגיות כמו סיליקון גרמניום וסיליקון פוטוניקס אשר דוחפות שווקים צומחים ובעלי ריווחיות גבוהה, דוגמת הדור החמישי, ומערכות תשתית ותקשורת למרכזי נתונים. מנכ”ל טאואר, ראסל אלוואנגר, אמר שתחזית הצמיחה מייצגת מכירות בהיקף שנתי של יותר מ-1.5 מיליארד דולר. “תוכניות הרחבת כושר הייצור מתקדמות היטב ומאפשרות להעריך שתהיה צמיחה במכירות גם ברבעון הרביעי של 2021.

“שיתוף הפעולה עליו דיווחנו עם חברת ST Microelectronics במפעל ה-300 מ”מ באגראטה, איטליה, ישפר בצורה ניכרת את היכולות שלנו בתחום ה-300 מ”מ בתחומי ה-RF, בפלטפורמות ה-power, חיישנים ובטכנולוגיות נוספות”. במסגרת ההסכם שהוכרז ביוני 2021, טאואר תקבל לידיה כשליש מהחדר הנקי במפעל החדש ש-ST מקימה בצפון איטליה, אשר יכפיל פי שלושה את כושר הייצור של טאואר בפלטפורמות 300 מ”מ. המפעל צפוי להיכנס לייצור המוני במחצית השנייה 2022.

חברת טאואר סמיקונדקטור מספקת שירותי ייצור שבבים בטכנולוגיות שהיא פיתחה בתחומים כמו חיישני תמונה (CMOS Image Sensor), מעגלים מעורבים (אנלוגיים-דיגיטליים), MEMS, רכיבי RF, רכיבי הספק, טכנולוגיות SiGe BiCMOS לרכיבי תקשורת מהירים ועוד. החברה מעסיקה כ-5,500 עובדים. בבעלותה המלאה שני מתקני ייצור בישראל (150 מ”מ ו-200 מ”מ) ושני מתקני ייצור בארה”ב (200 מ”מ). בנוסף היא מנהלת שלושה מתקני ייצור ביפן (שניים ב-200 מ”מ ואחד ב-300 מ”מ) במסגרת חברה בבעלות משותפת של טאואר (51%) ושל Nuvoton הטאיוואנית.

 

טאואר מצטרפת למפעל החדש של STMicroelectronics

בתמונה למעלה: הדמיית מפעל R3 עם סיום עבודות ההקמה. מקור: IAA-NGO

חברת טאואר ממגדל העמק (Tower Semiconductor) מצטרפת לפרוייקט הקמת המפעל החדש של יצרנית השבבים הצרפתית-איטלית STMicroelectronics בעיירה אגראטה שבצפון איטליה (למרגלות האלפים), כדי להגדיל את כושר הייצור של רכיבים אנלוגיים ורכיבי הספק. שתי החברות הודיעו היום (ה’) על חתימת הסכם שיתוף פעולה שלפיו ST תצרף את טאואר לפרויקט הקמת מפעל R3 לייצור שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ”מ (12 אינץ’). הקמת המפעל החלה בשנת 2018 והיא נמצאת כבר בשלבים מתקדמים. המפעל נבנה במתחם המפעלים הקיימים של ST. המפעל צפוי להתחיל בייצור במחצית השנייה של 2022.

במסגרת ההסכם, טאואר ו-ST יחלקו את שטחי החדרים הנקיים ואת מערך הייצור הכולל, כאשר כל חברה תשקיע בנפרד בציוד שלה, באופן יחסי לחלקה, כאשר טאואר תתקין ציוד ייצור על כשליש משטח החדר הנקי. שתי החברות ישתפו פעולה בתהליך הכשרת המפעל. הניהול השוטף יתבצע על-ידי עובדים של ST, בשיתוף עם צוותים של טאואר בתפקידים רוחביים, אשר יספקו תמיכה בתהליכי הכשרת הציוד והטכנולוגיות של טאואר, ובמעבר לייצור המוני בתהליכים של טאואר.

“טאואר היא שותפה מעולה”

לצורך ביצוע הפרוייקט תקים טאואר חברה בת באיטליה הנמצאת בבעלותה המלאה. בשלבים הראשונים ייצר המפעל בטכנולוגיות של 130, 90 ו-65 ננומטר ויתמוך בפלטפורמות power, mixed-signal ו-RF. מוצרים אשר ייוצרו על פלטפורמות אלו מיועדים לשוקי הרכב, התעשיה ויישומים אלקטרוניים אחרים. “טאואר היא שותפה מעולה”, אמר נשיא ומנכ”ל חברת STMicroelectronics, ז’אן-מרק שרי. “השותפות עם טאואר תאפשר לנו להאיץ את קצב ההסמכה של רכיבים אנלוגיים, רכיבי אותות מעורבים ורכיבי הספק, ולהגיע מהר יותר לייצור המוני ולניצול מלא של קיבולת הייצור. זהו מרכיב מרכזי בכדאיות הכלכלית של מפעלי ייצור שבבים”.

חברת טאואר סמיקונדקטור מספקת שירותי ייצור שבבים בטכנולוגיות מותאמות שהיא פיתחה בתחומים כמו חיישני תמונה (CMOS Image Sensor), מעגלים מעורבים (אנלוגיים-דיגיטליים), MEMS, רכיבי RF, טכנולוגיות SiGe BiCMOS לרכיבי תקשורת מהירים ועוד. כיום החברה מעסיקה כ-5,500 עובדים ומנהלת 7 מתקני ייצור בעולם: שני מתקני ייצור בישראל (150 מ”מ ו200 מ”מ), שני מתקני ייצור בארה”ב (200 מ”מ), ושלושה מתקני ייצור ביפן (שניים ב-200 מ”מ ואחד ב-300 מ”מ) במסגרת חברת TPSCo הנמצאת בבעלות משותפת של טאואר (51%) ושל Nuvoton הטאיוואנית.

מנכ”ל טאואר, ראסל אלוונגר, אמר שההסכם מכפיל פי שלושה את כושר הייצור של טאואר בפלטפורמות 300 מ”מ, ויאפשר לספק מענה לביקוש הגובר בשבבים. בשנת 2020 הסתכמו המכירות של טאואר בכ-1.27 מיליארד דולר. חברת ST מדורגת על-ידי IC Insights כיצרנית השבבים ה-14 בגודלה בעולם במונחי מכירות. החברה מפעילה 10 מתקני ייצור שבבים. ברבעון הראשון של 2021 צמחו מכירותיה בכ-35% והסתכמו בכ-3 מיליארד דולר. ST נסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי של כ-32.5 מיליארד דולר.

צמיחה של 16% במכירות טאואר סמיקונדקטור

חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) ממגדל העמק דיווחה היום שמכירותיה ברבעון הראשון של 2021 צמחו ב-16% בהשוואה לרבעון הראשון 2020 והסתכמו בכ-347 מיליון דולר. מתוך זה החברה מסרה שהייתה צמיחה של 21% במכירות האורגניות, שהן המכירות לכל לקוחות החברה ללא המכירות לחברת נובוטון יפן (לשעבר פנסוניק סמיקונדקטור) ולחברת מקסים במפעל החברה שבסן אנטוניו. בשני המקרים יש לטאואר הסכמי ייצור ארוכי טווח בעקבות רכישת חלק מקווי הייצור שלהן.

תחזית המכירות של טאואר לרבעון השני 2021, היא של 360 מיליון דולר – היקף המכירות הגבוה ביותר אי-פעם בתולדות החברה. הדבר מייצר עומס בקווי הייצור של החברה. בחודש פברואר 2021 היא הודיעה על תוכנית להרחבת כושר הייצור בקווים האלה, וכעת היא מדווחת שהיא השלימה את ההזמנה של מכונות וציוד בהיקף של 150 מיליון דולר עבור מימוש תוכנית ההתרחבות. הגידול בהיקף הייצור יתחיל להיות מורגש החל מהמחצית השנייה של 2021, והמהלך כולו יסתיים עד הרבעון הראשון של שנת 2022.

מנועי הצמיחה המרכזיים של החברה הם המעבר לדור החמישי, שבו מרכיב הסיליקון גדול יותר בכל האבזרים וציוד התקשורת בהשוואה לדור הרביעי. הדור החמישי מורגש במיוחד בטכנולוגיות ייצור שבבי סיליקון גרמניום, המאפשרים מהירות העברת נתונים גדולה מאוד. המנוע הגדול השני הוא תהליך החישמול של כלי-רכב בכל העולם, אשר מייצר דרישה מוגברת לרכיבי ניהול ובקרת הספק ורכיבים המיועדים לעבוד בהספקים גבוהים. בנוסף, אלוונגר סיפר על התאוששות חזקה בתחום חיישני התמונה מבוססי CMOS, בעיקר מהשוק התעשייתי ומהשוק הרפואי.

קודם מקבלים הזמנות – ואז רוכשים ציוד ייצור

לדבריו, החברה מאמינה שכל המכונות שהיא רכשה ייכנסו לעבודה שוטפת, מכיוון שמתודולוגיית העבודה של טאואר היא להשקיע בציוד ייצור חדש רק לאחר שמתקבלות התחייבויות של לקוחות לרכוש שירותי ייצור עבור הציוד החדש. למרות כל אלה, לאחר פרסום הדו”ח הרבעוני ירדה מניית החברה בנסד”ק ירדה בכמעט 8.5% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-2.7 מיליארד דולר.

חברת טאואר מספקת שירותי ייצור שבבים בטכנולוגיות עצמיות. כיום החברה מעסיקה כ-5,500 עובדים ומנהלת 7 מתקני ייצור בעולם: ארבעה מהם בבעלותה המלאה (2 בישראל ו-2 בארה”ב) ועוד שלושה מפעלים ביפן במסגרת חברת TPSCo הנמצאת בבעלות משותפת של טאואר (51%) ושל Nuvoton הטאיוואנית. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-1.27 מיליארד דולר.

טאואר הטמיעה קבלי-בידוד למתח גבוה בתוך השבב

חברת טאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק (Tower) הכריזה על טכנולוגיית בידוד חשמלית בתוך השבב, המבוססת על שימוש בקבלי מתח גבוה שהחברה מטמיעה ברכיבים המיוצרים בפלטפורמת הייצור לרכיבי הספק בתהליך של 0.18um. לעתים רבות יש צורך לבצע הפרדה חשמלית בין שני מעגלים בתוך השבב, אולם לאפשר העברת אותות ממעגל אחד לשני. הדבר נעשה בצורות שונות, דוגמת שימוש בשנאי פנימי, בדיודה פולטת אור או שימוש בקבל-בידוד (galvanic capacitor), בזכות העובדה שקבלים מעבירים אותות AC – אבל חוסמים אותות DC.

הטכנולוגיה שפותחה בטאואר מבוססת על ייצור קבלים בהספק גבוה מאוד, המסוגלים לחסום מתחים בגובה של עד 12kV, והטמעתם בתוך שבבי הספק, שבבי ניהול הספק ורכיבים לאותות מעורבים שהחברה מייצרת עבור לקוחותיה. הטכנולוגיה מגדילה את רמת הבטיחות ויעילות צריכת החשמל הנדרשים בשווקים צומחים דוגמת שוק הרכב החשמלי וההיברידי, אנרגיה ירוקה ותעשיה. החברה מעריכה את היקף השוק הכולל של שבבי מתח אלו בכמיליארד דולר.

מספר לקוחות כבר משתמשים בטכנולוגיה החדשה בתהליכי הייצור של מטעני סוללות, ספקי כוח, כלי-רכב חשמליים והיברידיים, ממירי כוח סולאריים, מערכות בקרת מנועים ועוד. מנהל חטיבת מערכות הספק ומעגלי אותות מעורבים (Mixed Signal) בטאואר, שמעון גרינברג, אמר שקבלי הבידוד החדשים מיועדים לשימוש ברכיבים הפועלים במגוון מתחים, החל מ-5V וכלה ב-200V.

חברת טאואר מספקת שירותי ייצור שבבים בטכנולוגיות עצמיות. כיום החברה מעסיקה כ-5,500 עובדים ומנהלת 7 מתקני ייצור בעולם: ארבעה מהם בבעלותה המלאה (2 בישראל ו-2 בארה”ב) ועוד שלושה מפעלים ביפן במסגרת חברת TPSCo הנמצאת בבעלות משותפת של טאואר (51%) ושל Nuvoton הטאיוואנית. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-1.27 מיליארד דולר. החברה נסחרת בנסד”ק לפי שווי שוק של כ-3 מיליארד דולר.

טאואר מייצרת שבבי סיליקון פוטוניקס עבור Alpine האמריקאית

חברת טאואר ממגדל העמק (Tower Semiconductor) דיווחה שהיא מייצרת שבבי תקשורת אופטיים בטכנולוגיית סיליקון פוטוניקס (SiPho) עבור מרכזי נתונים. השבבים מיועדים לשימוש במשדרים/מקלטים האופטיים של חברת Alpine Optoelectronics מקליפורניה. התהליך שפותח בטאואר משלים את טכנולוגיית SiGe BiCMOS האופטית שלה, ומאפשר לבצע צימוד ישיר בין הסיב האופטי לבין הסיליקון. הדבר מאפשר לייצר מגוון רחב של מוליכי גלים, גלאים ומאפננים.

טאואר מייצרת את שבב nCP4 של אלפיין אשר מיועד להעברת נתונים בקצב של עד 400Gbps. הרכיב פועל במתכונת של PAM-4: מדובר בתקשורת חצי אנלוגית שבה יש ארבע דרגות מתח ולא שתיים כמו בתקשורת דיגיטלית סטנדרטית. הדבר מייצר צורך בהתגברות על רגישות לרעשים, אולם מכפיל את רוחב הפס של ערוץ התקשורת. הרכיב מקבל ארבעה ערוצי מידע אלקטרוניים בקצב של 56Gbaud כל אחד, וממיר אותם לארבעה מוצאים אופטיים המייצרים ביחד יכולת העברת נתונים בקצב של 400Gbps במיפרט DR4 – כלומר תמיכה בכבלי תקשורת באורך של עד 500 מטר.

שיתוף הפעולה בין שתי החברות החל לפני כשנתיים, לאחר שטאואר השלימה את פיתוח טכנולוגיית PH18 לייצור רכיבי סיליקון פוטוניקס. מנכ”ל אלפיין, ד”ר טוקינג וונג, אמר שהעבודה המשותפת איפשרה לחברה לפתח שבב שניתן לבדוק אותו כבר בשלב הווייפר (פרוסת הסיליקון), ושהבחירה של טאואר בטכניקת אילוח מיוחדת, הביאה לכך שאלפיין קיבלה גמישות רבה מאוד בעיצוב נקודת הצימוד בין הסיב האופטי לבין השבב (Edge Coupler).

להערכת חברת המחקר LightSounting, שוק המשדרים/מקלטים האופטיים המבוססים על טכנולוגיית סיליקון פוטוניקס צפוי לצמוח בקצב שנתי של כ-45% ולהגיע להיקף של כ-3.9 מיליארד דולר בשנת 2025. ד”ר מרקו רקאנלי, מנהל חטיבת Analog IC בחברת טאואר סמיקונדקטור, אמר שהוא צופה צמיחה בעסקי טאואר בתחום הזה, “עם הפריסה הנרחבת של פלטפורמות תקשורת חדשות העובדות במהירויות של 400Gbps ו-800Gbps”.

טאואר הצליחה לייצר חיישן תמונה תלת-מימדית

חברת טאואר ממגדל העמק (Tower Semiconductor) הצליחה לייצר חיישן למצלמה תלת מימדית המיועדת לשימוש במכשירי סמארטפון עבור יישומים כמו זיהוי פנים, ויישומים נוספים הנשענים על מדידות מרחק וקבלת תמונה תלת מימדית של הסביבה או של אובייקטים מצולמים. החיישן מאפשר לייצר תמונה תלת מימדית של הפנים ברזולוציה של 640 על 480 פיקסלים. הפרוייקט נערך בשיתוף פעולה עם חברת הפאבלס הסינית Opix ועם יצרן סמארטפונים גדול, אשר ישלב אותו בטלפונים שהוא מייצר.

שתי השיטות המרכזיות לביצוע מדידות תלת מימד הן השיטה הסטריאוסקופית ושיטת החיישן היחיד. השיטה הסטריאוסקופית דומה לעיני האדם: שני חיישנים המצויים אחד לצד השני מצלמים אובייקט מסויים, ולאחר מכן מחשבים את מרחקי הנקודות השונות במרחב ההבדלים בין הפיקסלים התואמים בחיישנים השונים (טריאנגולציה).

הדרך השנייה היא באמצעות חיישן יחיד אקטיבי. מקור אנרגיה שולח פולס אור אשר מוחזר אל החיישן ופער הזמנים משמש לחישוב מרחקה של כל נקודה בתמונה. זוהי שיטת Time of Flight. גם שיטת ToF מתחלקת לשתי גישות מקבילות: מדידה ישירה ומדידה עקיפה (Indirect Time of Flight), או בקיצור iTOF. בשיטה הישירה נמדד הפרש הזמן בין הפולס המשודר והפולס החוזר, ובשיטה העקיפה נמדד הפרש המופע (פאזה) ביניהם. בשני המקרים מקור האור הוא דיודה הפולטת אור אינפרה אדום (IR).

חיישן ה-3D בפעולה: משמאל הדמות המצולמת, במרכז תמונת ה-IR המתקבלת, ומימין נקודות העומק שהופקו מתמונת ה-IR
חיישן ה-3D בפעולה: משמאל הדמות המצולמת, במרכז תמונת ה-IR המתקבלת, ומימין נקודות העומק שהופקו מתמונת ה-IR

טאואר ואופיקס מסרו שמדובר בחיישן מסוג iTOF העובד באמצעות מקור קרינה בתדר אינפרה אדום קרוב (NIR). היתרון של השימוש בתדר הזה נעוץ בכך שהוא גם בלתי נראה וגם בטוח לשימוש ואין בו סכנה לפגיעה בחוש הראייה. החיישן יוצר בתהליך stacked BSI CIS של טאואר המשמש לייצור חיישני תמונה מבוססי CMOS בגיאומטריה של 65 ננומטר.

החיישנים מיוצרים במפעל טאואר בעיר אוזו, יפן. האבטיפוס הראשון כולל פיקסלים בגודל של 5 מיקרון במערך של 640 על 480 פיקסלים וממשק תקשורת מסוג MIPI CSI-2, שהוא ממשק המצלמות הנפוץ ביותר בתחום האבזרים הניידים. טאואר מסרה שתהליך הייצור שלה מאפשר לבצע אפנון מהיר של האותות בתדר של עד 165MHz, המאפשר לספק עד 30 תמונות עומק בשנייה.

מנכ”ל חברת אופיקס, שיניאנג וונג, גילה שהעבודה המשותפת נעשתה לאורך 18 החודשים האחרונים. חברת אופיקס משנזן מתמקדת בפיתוח חיישני CMOS למצלמות תלת מימד. הטכנולוגיה שלה מבוססת רכיבים במתכונת ערימה (Stack) שבמסגרתה מיוצרות בנפרד שלוש שכבות פונקציונליות: פיקסלים, תאורה אחורית ולוגיקה, ומחוברות לאחר מכן אחת על-גבי השנייה (ראו תמונה למטה). השיטה הזאת מאפשרת ביצוע קל של שינויים ועידכונים בכל אחת משכבות החיישן.

 

מתקפת הסייבר תורגש ברבעון הבא של טאואר

TOWERJAZZ

ההשפעות הפיננסיות של מתקפת הסייבר מספטמבר 2020 שהשביתה את מפעלי טאואר סמיקונדקטור (Tower Semiconductor) למספר ימים, יורגשו בתוצאות הרבעון האחרון של 2020. כך גילה מנכ”ל החברה, ראסל אלוונגר, בשיחת הוועידה לאחר פרסום תוצאות הרבעון השלישי. לדבריו, האירוע התרחש בסוף הרבעון והשפיע בעיקר על שלבי ההתחלה של פרוייקטי ייצור חדשים. הוא יורגש לרעה ברבעון האחרון של השנה, מכיוון שהביא לדחייה בזמני האספקה של חלק מהמוצרים לחלק מהלקוחות.

המתקפה צמצמה את היקף הייצור

אלוונגר: “זיהינו את התקיפה בתחילתה ומייד סגרנו את מערכות ה-IT בישראל ובארה”ב, והדבר גרם להשבתת המפעלים בשתי המדינות. בתוך פחות משבוע הם החלו לחזור לעבודה. השפעת האירוע על פעילותם נמשכה 8-12 ימים. כתוצאה מכך היה ירידה בשיעור הניצול של המפעלים במהלך הרבעון. פאב-1 במגדל העמק (150 מ”מ) הגיע לתפוקה של 50% ברבעון ופאב-2 במגדל העמק (200 מ”מ) הגיע לתפוקה של 60%. פאב-3 בניו-פורט ביץ’, קליפורניה (200 מ”מ) השיג תפוקה של 70%, ופאב-9 בסאן אנטוניו, טקסס (200 מ”מ), הגיע לתפוקה של 60% במהלך הרבעון השלישי”.

היקף הנזק עדיין לא ברור: “מוצרים בהיקף של כמה מיליוני דולרים שלא יכולנו לספק ללקוחות בגלל התקיפה, יסופקו בוודאות במהלך הרבעון האחרון. אבל ההפסד של 8-12 ימים של תחילת הייצור של מוצרים חדשים, בוודאות ישפיע לרעה על התוצאות של הרבעון הרביעי”. אלא שלמרות שנת הקורונה, ולמרות התקיפה החמורה על מתקני החברה, התוצאות שלה כמעט ולא נפגעו: ברבעון השלישי של 2020 הסתכמו מכירות טאואר בכ-310 מיליון דולר, בהשוואה לכ-312 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

צמיחה בתחום ה-RF ורכיבי ההספק

בתשעת החודשים הראשונים של 2020 הסתכמו המכירות בכ-920.5 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-928.3 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2019. ברבעון האחרון מצפה טאואר להגדיל את המכירות בכ-10% להיקף של כ-340 מיליון דולר, ולסגור את השנה עם כמיליארד ורבע דולר מכירות. מנועי הצמיחה העיקריים ברבעון האחרון של 2020 ולאחר מכן בשנת 2021, צפויים להיות הסכמי ייצור של רכיבי RF ורכיבי הספק עבור מרכזי נתונים.

פירוש הדבר שטאואר נהנית משתי המגמות המרכזיות היום בתעשיית הטכנולוגיה: צמיחה בתחום המערכות האלחוטיות בעקבות פריסת רשתות הדור החמישי, והגידול המהיר של תשתיות הענן, הנדחפות כיום על-ידי יישומי בינה מלאכותית. חברת טאואר סמיקונדקטור היא אחת מספקיות שירותי ייצור השבבים הצומחות בעולם.

כיום החברה מעסיקה כ-5,500 עובדים ומנהלת 7 מתקני ייצור בעולם: ארבעה מהם בבעלותה המלאה (2 בישראל ו-2 בארה”ב) ועוד שלושה מפעלים ביפן במסגרת חברת TPSCo הנמצאת בבעלות משותפת של טאואר (51%) ושל Nuvoton הטאיוואנית. בעקבות הדו”ח עלתה מניית טאואר בנסד”ק בכמעט 2% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-2.37 מיליארד דולר.

נפטר אלכס קורנהאוזר, ממקימי אינטל ישראל

אלכס קורנהאוזר, ממקימי חברת אינטל ישראל ודירקטור בחברת טאואר סמינקונדקטור, נפטר ממחלה קשה והובא למנוחות ביום ו’ האחרון בבית עלמין נהריה (קיבוץ כברי). בן 74 היה במותו. קורנהאוזר תרם תרומה עצומה להתפתחות תעשיית השבבים בישראל. בשנת 1977 הוא עלה לארץ מרומניה עם אשתו ושני ילדיו לאחר שסיים אל לימודי האלקטרוניקה במכון הפוליטכני של בוקרשט.

בשנת 1978 הוא התקבל לעבודה בחברת אינטל ישראל שהיתה בתחילת דרכה בארץ, ונשאר בה עד לשנת 2008. בין השנים 2000-2007 הוא גם שימש כמנכ”ל אינטל ישראל. בראיון לבלוג של אינטל שהתפרסם לפני שנתיים הוא סיפר על שנותיו הראשונות בחברה: “אינטל הייתה החברה הראשונה והיחידה שאליה ניגשתי לראיון עבודה, והתחלתי לעבוד בה בינואר 1978. באותם ימים ישבנו במחסן במת”מ (בחיפה) ומנינו כ-40 עובדים. אני חושב שאני הייתי המתכנן שבבים מספר 12 בחברה.

“מדובר ב’עידן האבן’ ההרואי של תכנון השבבים. כמעט כל העבודה נעשתה באופן ידני, לרבות תכנון המעגלים הלוגיים והאימות של התכנון. הבדיקות של חוקי התכנון היו מוגבלות למדי ונעשו בטכניון, משום ששם היה מחשב IBM. הפרויקט הראשון שלי כמהנדס תכנון היה ה-8087, שהוא מעבד-העזר המתמטי של המעבד 8086. זה היה מוצר ראשון מסוגו בתעשייה, אשר הניב לאינטל הצלחה טכנית ומסחרית עצומה ושימש גם כאבן הפינה של אינטל ישראל כמרכז לחדשנות, פריצות דרך ומצוינות הנדסית”.

אלכס עבר בפיתוח שבבים עד לשנת 1994, כאשר בארבע השנים האחרונות שימש גם כמנהל מרכז הפיתוח בחיפה. באותה שנה הוא עבר ממו”פ לייצור, לעבודה במפעל פאב-8 שהיה לאינטל בירושלים. בשנת 1996 אישרה ממשלת ישראל את תוכנית ההשקעות של אינטל להקמת מפעל בקריית גת. קונהאזור עבר לקרית גת כדי לנהל את הבנייה, ההקמה והתיפעול של פאב 18 החדש, אשר ייצר שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ”מ. זה היה פרוייקט ענק שממנו צמחה קריית הייצור הנוכחית של חברת אינטל.

בשנת 2000 הוא מונה לתפקיד מנכ”ל אינטל ישראל, ופיקח על עבודות ההקמה של פאב 28 שהחלו בשנת 2005. זה היה אחד מהמתקנים החשובים של אינטל העולמית וייצר את המעבדים החדשים ביותר שלה בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ”מ. אחרי 30 שנה באינטל, הוא המשיך לתרום לתעשיית הסמיקונדקטור הישראלית: הוא שימש במשך שנתיים וחצי כמנהל הפעילות הגלובלית של נומוניקס, יצרנית שבבי זיכרון שהוקמה על-ידי אינטל ו-ST והפעילה מתקן ייצור בקרית גת, ונמכרה ב-2020 לחברת מייקרון.

בתריסר השנים האחרונות הוא שימש כדירקטור בחברת טאואר סמיקונדקטורס ובחברת פריורטק. קורנהאוזר מוכר בתעשייה כמנהיג עסקי וטכנולוגי מעורר השראה, פטריוט ישראלי ואיש נעים הליכות. יהי זכרו ברוך.

טאואר מתאוששת ממתקפת הסייבר. תשפיע על תוצאות הרבעון

חברת טאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק (Tower Semiconductor) מתחילה להתאושש בהדרגה מתקיפת הסייבר שהשביתה לפני כשבוע את מתקני הייצור שלה. היום (ה’) החברה דיווחה שכל אתרי הייצור של החברה שבו לפעילות ברמות שונות. החברה אמרה היא “פועלת במטרה לחזור ליכולת ייצור מלאה בתוך מספר ימים”. החברה פירסמה הודעה שלפיה “בזכות יישום מיידי של נהלים, טאואר אינה צופה נזקים לחומרי העבודה הנמצאים בתהליך הייצור.

“כל נתוני החברה והלקוחות נותרו מוגנים. נוכח העצירה בתהליך הייצור, החברה צופה השפעה מסוימת על תוצאות הרבעון השלישי”. בתחילת השבוע טאואר מסרה שמערכות אבטחת המידע שלה זיהו חדירה למערכות מסוימות, וכצעד מניעתי היא השביתה חלק מהשרתים ועצרה באופן יזום את פעילות הייצור. במקביל, היא יידעה את רשויות החוק ופועלת עם מומחי סייבר לפתרון הבעיה כדי להפעיל מחדש את המערכות המושבתות. בטאואר התקשו להעריך את היקף הנזק שנגרם לחברה בעקבות התקרית.

חברת מפעילה 6 מתקני ייצור שבבים הממוקמים בישראל, בארצות הברית וביפן. שני המפעלים בישראל מתמחים בייצור רכיבים דיסקרטיים ואנלוגיים כמו רכיבי MEMS, הספק, RF, חיישני CMOS ועוד, בגיאומטריות של 0.13µm-1.0µm. אחד המפעלים מייצר בפרוסות של 150 מילימטר, והשני בפרוסות של 200 מילימטר. שני מתקני הייצור בארה”ב מייצרים שבבים בפרוסות סיליקון של 200 מ”מ, וביפן יש לחברה מתקן ייצור אחד של 300 מ”מ ושני מתקני ייצור של 200 מ”מ.

התנודה במניות טאואר בנסד”ק לא מאפשרת לזהות האם המשקיעים הושפעו מהדיווח על תקיפת הסייבר. חברת טאואר נסחרת בנסד”ק לפי שווי שוק של כ-1.96 מיליארד דולר. במחצית הראשונה של 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-610 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-616 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2019. תחזית המכירות לרבעון השלישי היתה כ-320 מיליון דולר.

מתקפת סייבר השביתה חלק מקווי הייצור של טאואר

קבלנית ייצור השבבים טאואר סמיקונדקטור (Tower) דיווחה הבוקר (א’) על “אירוע סייבר”, שחייב את החברה לבצע השבתת ייצור בחלק ממתקניה בעולם. טאואר מסרה כי מערכות אבטחת המידע זיהו עדות לחדירה במערכות מסוימות, וכצעד מניעתי השביתה החברה חלק מהשרתים ועצרה באופן יזום את הפעילות של חלק מקווי הייצור.

במקביל, יידעה החברה את רשויות החוק ופועלת בשיתוף מומחי סייבר לפתרון הבעיה כדי שניתן יהיה להפעיל מחדש את המערכות המושבתות. בטאואר עדיין לא יודעים להעריך מתי יחזרו קווי הייצור לפעילות ומה היקף הנזק שנגרם לחברה בעקבות התקרית. לטאואר יש 6 מפעלי ייצור בישראל, ארצות הברית ויפן. שני המפעלים בישראל מתמחים בייצור רכיבים דיסקרטיים ואנלוגיים כמו רכיבי MEMS, הספק, RF, חיישני CMOS ועוד, בגיאומטריות של 0.13µm-1.0µm. אחד המפעלים מייצר בפרוסות של 150 מילימטר, והשני בפרוסות של 200 מילימטר.

אין זה המקרה הראשון של קבלנית ייצור שנאלצת להשבית את הייצור בעקבות מתקפת סייבר. בחודש יולי דיווחה קבלנית הייצור הבלגית X-Fab להשבית את מערכות המידע ואת קווי הייצור בכל ששת מפעליה בבלגיה, גרמניה, מלזיה וארצות הברית, לאחר שנפלה קורבן למתקפת סייבר. במקרה של X-Fab החברה החלה לחדש את הפעילות במתקני הייצור רק כשבוע לאחר המתקפה. יש לציין כי תהליך חידוש הייצור במפעלים מסוג זה אינו מיידי, והחזרה  לתפוקה רגילה עשוי להימשך מספר ימים לכל הפחות.

גם TSMC הותקפה על-ידי האקרים

התקיפות הללו ממחישות את עוצמת סיכוני הסייבר בתעשייה. הממשק הגובר בין המערכות התפעוליות (OT) לבין מערכות המידע והרשת החיצונית (IT), כחלק מהטרנספורמציה הדיגיטלית של תחום ה-Industry 4.0, מאפשר שימוש במערכות חכמות יותר של אוטומציה, ניהול-מרחוק ואנליטיקה, אך גם חושף את הרשת הפנימית בפני מתקפות מבחוץ.

באוגוסט 2018 הותקפה גם TSMC, קבלנית הייצור הגדולה בעולם, במתקפת כופרה שחדרה לתוך קווי הייצור שלה. בעקבות הפריצה נאלצה TSMC להשבית שלושה מפעלים למשך שלושה ימים. הנזק הכספי היה ניכר ונאמד, לפי החברה, בכ-180 מיליון דולר – כ-2% מהכנסות החברה באותו רבעון.

מבדיקה שערכה החברה עלה כי הפריצה נבעה מאי-עמידה בנהלי בטיחות המידע של הארגון (SOP), כאשר אחד ממנהלי קו הייצור חיבר ציוד חדש לרשת הפנימית מבלי לבצע סריקת וירוסים. מרגע שהמחשב החדש הופעל הווירוס התפשט בכל הרשת התעשייתית ואף הדביק מפעלים מרוחקים שהיו מחוברים לאותה רשת.

החרם על וואווי פגע בתוצאות הרבעוניות של טאואר

המכירות של חברת טאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק (Tower Semiconductor) צמחו ברבעון השני בכ-1% והסתכמו בכ-310 מיליון דולר בהשוואה למכירות של כ-306 מיליון דולר ברבעון השני של 2019. הרווח הנקי של החברה ירד במעט, מכ-21 מיליון דולר אשתקד לכ-19 מיליון דולר השנה. בחישוב חצי שנתי ירדו מכירות החברה מכ-616.2 מיליון דולר ב-2019 לכ-610.2 מיליון דולר במחצית 2020. בעקבות הדו”ח צנחה המנייה בנסד”ק בכ-11.5% והעניקה לחברה שווי שוק של כ-2.2 מיליארד דולר.

במהלך שיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו”חות, סיפר המנכ”ל ראסל אלוונגר שהמכירות של רכיבי סיליקון גרמניום עדיין נמוכות מהתחזית, וייחס את הדבר בחלקו לחרם שמדינות רבות הטילו על חברת התקשורת הסינית וואווי. אלוונגר: “אני מעריך שהמכירות של סיליקון גרמניום ברבעון השלישי יהיו נמוכות מהרבעון השני. שמענו לקוחות המדברים על התאוששות, אבל לא ראינו את זה.

“אני יודע שלחרם על חברת וואווי היתה השפעה. אומנם הצלחנו להקל על חלק מההשפעות עלינו של החרם הזה, אבל הוא פגע בתחזית שלנו לרבעון השני. בגלל החרם על וואווי לקוחות ביטלו או דחו הזמנות, ואני חושב שאנחנו עומדים לראות את זה גם ברבעון השלישי”. להערכתו, בסופו של דבר המכירות של רכיבי סיליקון גרמניום יעלו – השאלה היא רק מתי. “אין בכלל שאלה בנוגע להמשך הגידול בתעבורת המידע ואין בכלל ספק בכך שאנחנו מייצרים רכיבים שהם חיוניים עבור תעבורת המידע. יש לנו נתח שוק גבוה מאוד בתחום הזה ואנחנו לא מאבדים אותו, במקרים מסויימים אנחנו אפילו מגדילים אותו”.

השקעה של 120 מיליון דולר בהרחבת קו הייצור

לפי תחזית החברה, המכירות ברבעון השלישי יסתכמו בכ-320 מיליון דולר. המנכ”ל אלוונגר טען שמדובר בהצלחה גדולה מאוד מכיוון שהחברה הצליחה שלא להיפגע מהירידה במכירות השבבים המאפיינת את שנת הקורונה. סימן מעודד מבחינת טאואר נעוץ בעובדה שהיא מרגישה צמיחה במכירות בתחומי הליבה המתחדשים של התעשייה: רכיבים עבור שוק מערכות הדור החמישי, צמיחה בתחום הפתרונות עבור מרכזי נתונים, במיוחד בתחום התקשורת האופטית (SiPho), וצמיחה בתחום חיישני התמונה שלה.

לאור זאת היא החליטה להאיץ את תוכנית ההשקעות בהרחבת קיבולת הייצור של המפעל באוזו, יפן. טאואר השקיעה בשנה האחרונה כ-120 מיליון דולר בהרחבת קו הייצור ביפן המייצר שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ”מ. בימים אלה נמצאות המכונות החדשות בתהליכי התקנה במפעל, ועד לסוף השנה הקו אמור להתחיל לעבוד באופן סדרתי.

שוק היעד רכב, וחיפוש עסקת רכישה

במקביל, היא מחזקת את פורטפוליו המוצרים לתעשיית הרכב: אלוונגר גילה שבוצעו בהצלחה הניסויים הראשונים בשבב LiDAR שהיא מייצרת עבור חברת Lumotive האמריקאית, שביל גייטס השקיע בה. החברה פיתחה טכנולוגיה לייצור LiDAR שלם בשבב (Liquid Crystal Metasurface), אשר משתמש בין השאר בחיישן אופטי של טאואר סמיקונדקטור. החברה גם חתמה על הרחבת הסכם שיתוף הפעולה עם Vishay-Siliconix בתחום הייצור של רכיבים לתעשיית הרכב.

אלא שכיום היא מחפשת שווקים חדשים. מכיוון שכ-70-85 מיליון דולר מהמכירות הרבעוניות הן מכירות על-פי הסכם קבוע עם פנאסוניק, המכירות “האורגניות” של החברה נאמדות בכ-220-230 מיליון דולר. אלוונגר אמר שהחברה מחפשת רכישה אשר תרחיב את שוק היעד שלה. “אנחנו מחפשים בחוץ הזדמנויות צמיחה. יש לנו נסיון טוב במיזוגים ורכישות, וזה טוב גם למוכר וגם לקונה. אבל צריך לזכור שלא פשוט לסגור עיסקה כאשר קשה לשבת ביחד, פנים מול פנים”.

טאואר רכשה רשיון שימוש בטכנולוגיות 3D של Invesas

חברת טאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק רכשה את רשיון השימוש בטכנולוגיות הייצור התלת-מימדי (3D/2.5D) של חברת Invesas הנמצאת בבעלות קבוצת אקספרי (Xperi), במטרה לייצר חיישנים מתקדמים ורכיבים אנלוגיים מורכבים. החברה דיווחה שהשילוב בין הטכנולוגיות שלה ואלה של אינבסאס, יאפשר לה לייצר חיישנים מתקדמים במארזי 3D Stacking.

מדובר ברשיון שימוש בטכנולוגיות ZiBond, DBI ומארזים צפופים, ישולבו בתהליך הייצור stacked wafer BSI של טאואר סמיקונדקטור. הדבר יאפשרו לה לייצר חיישני זיהוי פנים וחיישני תלת-מימד בטכנולוגיות Time of Flight – ToF. המטרה היא לחבר בתוך מארז יחיד שתי פרוסות סיליקון שונות, על-מנת לייצר חיישנים מורכבים מאוד ברכיב בודד.

החיישנים החדשים ייוצרו באמצעות שתי פרוסות סיליקון נפרדות: אחת כוללת את מערך החישה הספציפי, והשנייה כוללת את המעבד והמעגל האלקטרוני. בסיום תהליך הייצור, מחוברות פרוסות אלו האחת לשנייה ומתפקדות כשבב בודד. טאואר הודיעה שהיא תבחן את האפשרות לנצל את רשיונות השימוש האלה כדי לייצר רכיבי זכרון ורכיבי MEMS תלת-מימדיים.

לדברי מנהל חטיבת החיישנים בטאואר סמיקונדקטור, ד”ר אבי שטרום, “הטכנולוגיות החדשניות האלה מעניקות בסיס לצמיחה משמעותית בתחום חיישני העומק, ובמיוחד ביישומי זיהוי פנים שבהם נעשה שימוש נרחב מאוד בשווקים צומחים כמו אבזרים ניידים, רכב, ציוד תעשייתי וציוד צילום מקצועי”.

טאואר הצליחה לדלג מעל משוכת הקורונה

חברת טאואר (Tower Semiconductor) ממגדל העמק הציגה מחזה מפליא עם פרסום הדו”ח הראשון של שנת 2020. לא רק שהחברה לא נפגעה ממשבר הקורונה, היא אפילו עקפה את תחזית המכירות שפורסמה לפני התפרצות המגיפה, וגם סיפקה תחזית צמיחה גם לרבעונים הבאים של השנה. ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכמו המכירות בכ-300 מיליון דולר. אומנם המכירות נמוכות במקצת מהמכירות ברבעון הראשון 2019 שהסתכמו בכ-310 מיליון דולר, אולם הירידה קשורה להסכמי הייצור עבור פנאסוניק ומאקסים המתנהלים במתווה מוסכם מראש של ירידה, ולא במכירות ללקוחות החברה עצמה.

טאואר דיווחה שבמהלך הרבעון היא נהנתה מצמיחה אורגנית של 10% בהשוואה לראשון של 2019. הכוונה למכירות ללקוחות של החברה ולא ללקוחות של פנאסוניק ומאקסים, שטאואר רכשה מהן את המפעלים ביפן ובסן-אנטוניו, ארה”ב, ושאיתם יש לה הסכמי ייצור מובטח ארוכי טווח, כחלק מעיסקאות הרכישה. בשנה האחרונה היא נקטה בצעדי התייעלות שלהערכתה הצליחו לפצות אותה על כ-55% מהשפעת הירידה במכירות לפנאסוניק.

האם הלקוחות אוגרים מלאים?

מנכ”ל טאואר סמיקונדקטור, ראסל אלוונגר, אמר שלמרות שהחברה התחילה את שנת 2020 עם מגיפה עולמית שהשפיעה על הסביבה הכלכלית והעסקית בכל העולם, “התחזיות המעודכנות מלקוחותינו מראות צמיחה בכל אחד מהרבעונים הבאים בהמשך השנה”. למרות זאת, מדובר בשינוי בתמהיל המכירות: “התחזית של הלקוחות שלנו מראה על ירידה במכירות לתחום המובייל, אבל עלייה בהיקף ההזמנות לרכיבים בתחום התשתיות, ועלייה חזקה מאוד בתחום רכיבי ההספק”.

אלוונגר הודה שלא ברור עדיין האם התחזית הזאת של הלקוחות מייצגת ציפייה לגידול במכירות שלהם, או שהם אוגרים מלאים. מכל מקום, החברה כבר סיפקה תחזית מכירות לרבעון השני של 2020, של 310 מיליון דולר בטווח אי-ודאות של 5% כלפי מעלה או כלפי מטה. מנהל התיפעול, רפי מור, סיפר שלמרות המגיפה, החברה לא נתקלה בקשיי אספקה של חומרי גלם, אולם ליתר ביטחון היא מגדילה את מלאי החומרים שלה, במיוחד סיליקון. “נקטנו בכל אמצעי הריחוק החברתי, כמו דילול מספר העובדים בכל משמרת, מעבר לפגישות וירטואליות, מדידות חום של העובדים וניקוי תכוף”.

הביזור מגן על טאואר מפני מלחמת הסחר

בוטלו גם הפגישות האישיות עם לקוחות והעברו למתכונת של מפגשי וידאו. “התברר לנו שזהו כלי עבודה מאוד יעיל שלא פגע במכירות, ואנחנו מקבלים הזמנות רבות גם אחרי פגישות אונליין”. תשתית הייצור של טאואר מבוססת על שבעה מפעלים בשלוש יבשות: שני מפעלים במגדל העמק בישראל המייצרים רכיבי הספק, רכיבי RF וחיישנים בפרוסות סיליקון של 200 מ”מ ושל 300 מ”מ. שני מפעלים בארצות הברית המייצרים רכיבי הספק, RF, MEMS ו-SiGe בפרוסות סיליקון של 200 מ”מ, ושלושה מפעלים ביפן, שניים של 200 מ”מ ואחד של 300 מ”מ, המייצרים ביחד את כל המוצרים של החברה.

הביזור הזה היה ככל הנראה אחד מסודות ההצלחה של מאבק החברה בהשפעות הקורונה. מור: “הצלחנו ליצור תהליך שבו אנחנו יכולים לנייד עבודות במהירות ממתקן למתקן ובכך הבטחנו את הייצור השוטף”. זהו גם הנשק שבעזרתו היא מתמודדת עם מלחמת הסחר שבין סין וארצות הברית. אלוונגר: יש לנו מפעלים מחוץ לארה”ב ומפעלים בתוך ארצות הברית. לכן אנחנו יכולים לבצע הזמנות של לקוחות שחשוב להם לא לייצר בארה”ב, ולספק הזמנות ללקוחות המעוניינים שהייצור ייעשה רק בארצות הברית”.