טאואר מייצרת שבבי סיליקון פוטוניקס עבור Alpine האמריקאית

חברת טאואר ממגדל העמק (Tower Semiconductor) דיווחה שהיא מייצרת שבבי תקשורת אופטיים בטכנולוגיית סיליקון פוטוניקס (SiPho) עבור מרכזי נתונים. השבבים מיועדים לשימוש במשדרים/מקלטים האופטיים של חברת Alpine Optoelectronics מקליפורניה. התהליך שפותח בטאואר משלים את טכנולוגיית SiGe BiCMOS האופטית שלה, ומאפשר לבצע צימוד ישיר בין הסיב האופטי לבין הסיליקון. הדבר מאפשר לייצר מגוון רחב של מוליכי גלים, גלאים ומאפננים.

טאואר מייצרת את שבב nCP4 של אלפיין אשר מיועד להעברת נתונים בקצב של עד 400Gbps. הרכיב פועל במתכונת של PAM-4: מדובר בתקשורת חצי אנלוגית שבה יש ארבע דרגות מתח ולא שתיים כמו בתקשורת דיגיטלית סטנדרטית. הדבר מייצר צורך בהתגברות על רגישות לרעשים, אולם מכפיל את רוחב הפס של ערוץ התקשורת. הרכיב מקבל ארבעה ערוצי מידע אלקטרוניים בקצב של 56Gbaud כל אחד, וממיר אותם לארבעה מוצאים אופטיים המייצרים ביחד יכולת העברת נתונים בקצב של 400Gbps במיפרט DR4 – כלומר תמיכה בכבלי תקשורת באורך של עד 500 מטר.

שיתוף הפעולה בין שתי החברות החל לפני כשנתיים, לאחר שטאואר השלימה את פיתוח טכנולוגיית PH18 לייצור רכיבי סיליקון פוטוניקס. מנכ"ל אלפיין, ד"ר טוקינג וונג, אמר שהעבודה המשותפת איפשרה לחברה לפתח שבב שניתן לבדוק אותו כבר בשלב הווייפר (פרוסת הסיליקון), ושהבחירה של טאואר בטכניקת אילוח מיוחדת, הביאה לכך שאלפיין קיבלה גמישות רבה מאוד בעיצוב נקודת הצימוד בין הסיב האופטי לבין השבב (Edge Coupler).

להערכת חברת המחקר LightSounting, שוק המשדרים/מקלטים האופטיים המבוססים על טכנולוגיית סיליקון פוטוניקס צפוי לצמוח בקצב שנתי של כ-45% ולהגיע להיקף של כ-3.9 מיליארד דולר בשנת 2025. ד"ר מרקו רקאנלי, מנהל חטיבת Analog IC בחברת טאואר סמיקונדקטור, אמר שהוא צופה צמיחה בעסקי טאואר בתחום הזה, "עם הפריסה הנרחבת של פלטפורמות תקשורת חדשות העובדות במהירויות של 400Gbps ו-800Gbps".

טאואר הצליחה לייצר חיישן תמונה תלת-מימדית

חברת טאואר ממגדל העמק (Tower Semiconductor) הצליחה לייצר חיישן למצלמה תלת מימדית המיועדת לשימוש במכשירי סמארטפון עבור יישומים כמו זיהוי פנים, ויישומים נוספים הנשענים על מדידות מרחק וקבלת תמונה תלת מימדית של הסביבה או של אובייקטים מצולמים. החיישן מאפשר לייצר תמונה תלת מימדית של הפנים ברזולוציה של 640 על 480 פיקסלים. הפרוייקט נערך בשיתוף פעולה עם חברת הפאבלס הסינית Opix ועם יצרן סמארטפונים גדול, אשר ישלב אותו בטלפונים שהוא מייצר.

שתי השיטות המרכזיות לביצוע מדידות תלת מימד הן השיטה הסטריאוסקופית ושיטת החיישן היחיד. השיטה הסטריאוסקופית דומה לעיני האדם: שני חיישנים המצויים אחד לצד השני מצלמים אובייקט מסויים, ולאחר מכן מחשבים את מרחקי הנקודות השונות במרחב ההבדלים בין הפיקסלים התואמים בחיישנים השונים (טריאנגולציה).

הדרך השנייה היא באמצעות חיישן יחיד אקטיבי. מקור אנרגיה שולח פולס אור אשר מוחזר אל החיישן ופער הזמנים משמש לחישוב מרחקה של כל נקודה בתמונה. זוהי שיטת Time of Flight. גם שיטת ToF מתחלקת לשתי גישות מקבילות: מדידה ישירה ומדידה עקיפה (Indirect Time of Flight), או בקיצור iTOF. בשיטה הישירה נמדד הפרש הזמן בין הפולס המשודר והפולס החוזר, ובשיטה העקיפה נמדד הפרש המופע (פאזה) ביניהם. בשני המקרים מקור האור הוא דיודה הפולטת אור אינפרה אדום (IR).

חיישן ה-3D בפעולה: משמאל הדמות המצולמת, במרכז תמונת ה-IR המתקבלת, ומימין נקודות העומק שהופקו מתמונת ה-IR
חיישן ה-3D בפעולה: משמאל הדמות המצולמת, במרכז תמונת ה-IR המתקבלת, ומימין נקודות העומק שהופקו מתמונת ה-IR

טאואר ואופיקס מסרו שמדובר בחיישן מסוג iTOF העובד באמצעות מקור קרינה בתדר אינפרה אדום קרוב (NIR). היתרון של השימוש בתדר הזה נעוץ בכך שהוא גם בלתי נראה וגם בטוח לשימוש ואין בו סכנה לפגיעה בחוש הראייה. החיישן יוצר בתהליך stacked BSI CIS של טאואר המשמש לייצור חיישני תמונה מבוססי CMOS בגיאומטריה של 65 ננומטר.

החיישנים מיוצרים במפעל טאואר בעיר אוזו, יפן. האבטיפוס הראשון כולל פיקסלים בגודל של 5 מיקרון במערך של 640 על 480 פיקסלים וממשק תקשורת מסוג MIPI CSI-2, שהוא ממשק המצלמות הנפוץ ביותר בתחום האבזרים הניידים. טאואר מסרה שתהליך הייצור שלה מאפשר לבצע אפנון מהיר של האותות בתדר של עד 165MHz, המאפשר לספק עד 30 תמונות עומק בשנייה.

מנכ"ל חברת אופיקס, שיניאנג וונג, גילה שהעבודה המשותפת נעשתה לאורך 18 החודשים האחרונים. חברת אופיקס משנזן מתמקדת בפיתוח חיישני CMOS למצלמות תלת מימד. הטכנולוגיה שלה מבוססת רכיבים במתכונת ערימה (Stack) שבמסגרתה מיוצרות בנפרד שלוש שכבות פונקציונליות: פיקסלים, תאורה אחורית ולוגיקה, ומחוברות לאחר מכן אחת על-גבי השנייה (ראו תמונה למטה). השיטה הזאת מאפשרת ביצוע קל של שינויים ועידכונים בכל אחת משכבות החיישן.

 

מתקפת הסייבר תורגש ברבעון הבא של טאואר

TOWERJAZZ

ההשפעות הפיננסיות של מתקפת הסייבר מספטמבר 2020 שהשביתה את מפעלי טאואר סמיקונדקטור (Tower Semiconductor) למספר ימים, יורגשו בתוצאות הרבעון האחרון של 2020. כך גילה מנכ"ל החברה, ראסל אלוונגר, בשיחת הוועידה לאחר פרסום תוצאות הרבעון השלישי. לדבריו, האירוע התרחש בסוף הרבעון והשפיע בעיקר על שלבי ההתחלה של פרוייקטי ייצור חדשים. הוא יורגש לרעה ברבעון האחרון של השנה, מכיוון שהביא לדחייה בזמני האספקה של חלק מהמוצרים לחלק מהלקוחות.

המתקפה צמצמה את היקף הייצור

אלוונגר: "זיהינו את התקיפה בתחילתה ומייד סגרנו את מערכות ה-IT בישראל ובארה"ב, והדבר גרם להשבתת המפעלים בשתי המדינות. בתוך פחות משבוע הם החלו לחזור לעבודה. השפעת האירוע על פעילותם נמשכה 8-12 ימים. כתוצאה מכך היה ירידה בשיעור הניצול של המפעלים במהלך הרבעון. פאב-1 במגדל העמק (150 מ"מ) הגיע לתפוקה של 50% ברבעון ופאב-2 במגדל העמק (200 מ"מ) הגיע לתפוקה של 60%. פאב-3 בניו-פורט ביץ', קליפורניה (200 מ"מ) השיג תפוקה של 70%, ופאב-9 בסאן אנטוניו, טקסס (200 מ"מ), הגיע לתפוקה של 60% במהלך הרבעון השלישי".

היקף הנזק עדיין לא ברור: "מוצרים בהיקף של כמה מיליוני דולרים שלא יכולנו לספק ללקוחות בגלל התקיפה, יסופקו בוודאות במהלך הרבעון האחרון. אבל ההפסד של 8-12 ימים של תחילת הייצור של מוצרים חדשים, בוודאות ישפיע לרעה על התוצאות של הרבעון הרביעי". אלא שלמרות שנת הקורונה, ולמרות התקיפה החמורה על מתקני החברה, התוצאות שלה כמעט ולא נפגעו: ברבעון השלישי של 2020 הסתכמו מכירות טאואר בכ-310 מיליון דולר, בהשוואה לכ-312 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

צמיחה בתחום ה-RF ורכיבי ההספק

בתשעת החודשים הראשונים של 2020 הסתכמו המכירות בכ-920.5 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-928.3 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2019. ברבעון האחרון מצפה טאואר להגדיל את המכירות בכ-10% להיקף של כ-340 מיליון דולר, ולסגור את השנה עם כמיליארד ורבע דולר מכירות. מנועי הצמיחה העיקריים ברבעון האחרון של 2020 ולאחר מכן בשנת 2021, צפויים להיות הסכמי ייצור של רכיבי RF ורכיבי הספק עבור מרכזי נתונים.

פירוש הדבר שטאואר נהנית משתי המגמות המרכזיות היום בתעשיית הטכנולוגיה: צמיחה בתחום המערכות האלחוטיות בעקבות פריסת רשתות הדור החמישי, והגידול המהיר של תשתיות הענן, הנדחפות כיום על-ידי יישומי בינה מלאכותית. חברת טאואר סמיקונדקטור היא אחת מספקיות שירותי ייצור השבבים הצומחות בעולם.

כיום החברה מעסיקה כ-5,500 עובדים ומנהלת 7 מתקני ייצור בעולם: ארבעה מהם בבעלותה המלאה (2 בישראל ו-2 בארה"ב) ועוד שלושה מפעלים ביפן במסגרת חברת TPSCo הנמצאת בבעלות משותפת של טאואר (51%) ושל Nuvoton הטאיוואנית. בעקבות הדו"ח עלתה מניית טאואר בנסד"ק בכמעט 2% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-2.37 מיליארד דולר.

נפטר אלכס קורנהאוזר, ממקימי אינטל ישראל

אלכס קורנהאוזר, ממקימי חברת אינטל ישראל ודירקטור בחברת טאואר סמינקונדקטור, נפטר ממחלה קשה והובא למנוחות ביום ו' האחרון בבית עלמין נהריה (קיבוץ כברי). בן 74 היה במותו. קורנהאוזר תרם תרומה עצומה להתפתחות תעשיית השבבים בישראל. בשנת 1977 הוא עלה לארץ מרומניה עם אשתו ושני ילדיו לאחר שסיים אל לימודי האלקטרוניקה במכון הפוליטכני של בוקרשט.

בשנת 1978 הוא התקבל לעבודה בחברת אינטל ישראל שהיתה בתחילת דרכה בארץ, ונשאר בה עד לשנת 2008. בין השנים 2000-2007 הוא גם שימש כמנכ"ל אינטל ישראל. בראיון לבלוג של אינטל שהתפרסם לפני שנתיים הוא סיפר על שנותיו הראשונות בחברה: "אינטל הייתה החברה הראשונה והיחידה שאליה ניגשתי לראיון עבודה, והתחלתי לעבוד בה בינואר 1978. באותם ימים ישבנו במחסן במת"מ (בחיפה) ומנינו כ-40 עובדים. אני חושב שאני הייתי המתכנן שבבים מספר 12 בחברה.

"מדובר ב'עידן האבן' ההרואי של תכנון השבבים. כמעט כל העבודה נעשתה באופן ידני, לרבות תכנון המעגלים הלוגיים והאימות של התכנון. הבדיקות של חוקי התכנון היו מוגבלות למדי ונעשו בטכניון, משום ששם היה מחשב IBM. הפרויקט הראשון שלי כמהנדס תכנון היה ה-8087, שהוא מעבד-העזר המתמטי של המעבד 8086. זה היה מוצר ראשון מסוגו בתעשייה, אשר הניב לאינטל הצלחה טכנית ומסחרית עצומה ושימש גם כאבן הפינה של אינטל ישראל כמרכז לחדשנות, פריצות דרך ומצוינות הנדסית".

אלכס עבר בפיתוח שבבים עד לשנת 1994, כאשר בארבע השנים האחרונות שימש גם כמנהל מרכז הפיתוח בחיפה. באותה שנה הוא עבר ממו"פ לייצור, לעבודה במפעל פאב-8 שהיה לאינטל בירושלים. בשנת 1996 אישרה ממשלת ישראל את תוכנית ההשקעות של אינטל להקמת מפעל בקריית גת. קונהאזור עבר לקרית גת כדי לנהל את הבנייה, ההקמה והתיפעול של פאב 18 החדש, אשר ייצר שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ"מ. זה היה פרוייקט ענק שממנו צמחה קריית הייצור הנוכחית של חברת אינטל.

בשנת 2000 הוא מונה לתפקיד מנכ"ל אינטל ישראל, ופיקח על עבודות ההקמה של פאב 28 שהחלו בשנת 2005. זה היה אחד מהמתקנים החשובים של אינטל העולמית וייצר את המעבדים החדשים ביותר שלה בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ. אחרי 30 שנה באינטל, הוא המשיך לתרום לתעשיית הסמיקונדקטור הישראלית: הוא שימש במשך שנתיים וחצי כמנהל הפעילות הגלובלית של נומוניקס, יצרנית שבבי זיכרון שהוקמה על-ידי אינטל ו-ST והפעילה מתקן ייצור בקרית גת, ונמכרה ב-2020 לחברת מייקרון.

בתריסר השנים האחרונות הוא שימש כדירקטור בחברת טאואר סמיקונדקטורס ובחברת פריורטק. קורנהאוזר מוכר בתעשייה כמנהיג עסקי וטכנולוגי מעורר השראה, פטריוט ישראלי ואיש נעים הליכות. יהי זכרו ברוך.

טאואר מתאוששת ממתקפת הסייבר. תשפיע על תוצאות הרבעון

חברת טאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק (Tower Semiconductor) מתחילה להתאושש בהדרגה מתקיפת הסייבר שהשביתה לפני כשבוע את מתקני הייצור שלה. היום (ה') החברה דיווחה שכל אתרי הייצור של החברה שבו לפעילות ברמות שונות. החברה אמרה היא "פועלת במטרה לחזור ליכולת ייצור מלאה בתוך מספר ימים". החברה פירסמה הודעה שלפיה "בזכות יישום מיידי של נהלים, טאואר אינה צופה נזקים לחומרי העבודה הנמצאים בתהליך הייצור.

"כל נתוני החברה והלקוחות נותרו מוגנים. נוכח העצירה בתהליך הייצור, החברה צופה השפעה מסוימת על תוצאות הרבעון השלישי". בתחילת השבוע טאואר מסרה שמערכות אבטחת המידע שלה זיהו חדירה למערכות מסוימות, וכצעד מניעתי היא השביתה חלק מהשרתים ועצרה באופן יזום את פעילות הייצור. במקביל, היא יידעה את רשויות החוק ופועלת עם מומחי סייבר לפתרון הבעיה כדי להפעיל מחדש את המערכות המושבתות. בטאואר התקשו להעריך את היקף הנזק שנגרם לחברה בעקבות התקרית.

חברת מפעילה 6 מתקני ייצור שבבים הממוקמים בישראל, בארצות הברית וביפן. שני המפעלים בישראל מתמחים בייצור רכיבים דיסקרטיים ואנלוגיים כמו רכיבי MEMS, הספק, RF, חיישני CMOS ועוד, בגיאומטריות של 0.13µm-1.0µm. אחד המפעלים מייצר בפרוסות של 150 מילימטר, והשני בפרוסות של 200 מילימטר. שני מתקני הייצור בארה"ב מייצרים שבבים בפרוסות סיליקון של 200 מ"מ, וביפן יש לחברה מתקן ייצור אחד של 300 מ"מ ושני מתקני ייצור של 200 מ"מ.

התנודה במניות טאואר בנסד"ק לא מאפשרת לזהות האם המשקיעים הושפעו מהדיווח על תקיפת הסייבר. חברת טאואר נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-1.96 מיליארד דולר. במחצית הראשונה של 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-610 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-616 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2019. תחזית המכירות לרבעון השלישי היתה כ-320 מיליון דולר.

מתקפת סייבר השביתה חלק מקווי הייצור של טאואר

קבלנית ייצור השבבים טאואר סמיקונדקטור (Tower) דיווחה הבוקר (א') על "אירוע סייבר", שחייב את החברה לבצע השבתת ייצור בחלק ממתקניה בעולם. טאואר מסרה כי מערכות אבטחת המידע זיהו עדות לחדירה במערכות מסוימות, וכצעד מניעתי השביתה החברה חלק מהשרתים ועצרה באופן יזום את הפעילות של חלק מקווי הייצור.

במקביל, יידעה החברה את רשויות החוק ופועלת בשיתוף מומחי סייבר לפתרון הבעיה כדי שניתן יהיה להפעיל מחדש את המערכות המושבתות. בטאואר עדיין לא יודעים להעריך מתי יחזרו קווי הייצור לפעילות ומה היקף הנזק שנגרם לחברה בעקבות התקרית. לטאואר יש 6 מפעלי ייצור בישראל, ארצות הברית ויפן. שני המפעלים בישראל מתמחים בייצור רכיבים דיסקרטיים ואנלוגיים כמו רכיבי MEMS, הספק, RF, חיישני CMOS ועוד, בגיאומטריות של 0.13µm-1.0µm. אחד המפעלים מייצר בפרוסות של 150 מילימטר, והשני בפרוסות של 200 מילימטר.

אין זה המקרה הראשון של קבלנית ייצור שנאלצת להשבית את הייצור בעקבות מתקפת סייבר. בחודש יולי דיווחה קבלנית הייצור הבלגית X-Fab להשבית את מערכות המידע ואת קווי הייצור בכל ששת מפעליה בבלגיה, גרמניה, מלזיה וארצות הברית, לאחר שנפלה קורבן למתקפת סייבר. במקרה של X-Fab החברה החלה לחדש את הפעילות במתקני הייצור רק כשבוע לאחר המתקפה. יש לציין כי תהליך חידוש הייצור במפעלים מסוג זה אינו מיידי, והחזרה  לתפוקה רגילה עשוי להימשך מספר ימים לכל הפחות.

גם TSMC הותקפה על-ידי האקרים

התקיפות הללו ממחישות את עוצמת סיכוני הסייבר בתעשייה. הממשק הגובר בין המערכות התפעוליות (OT) לבין מערכות המידע והרשת החיצונית (IT), כחלק מהטרנספורמציה הדיגיטלית של תחום ה-Industry 4.0, מאפשר שימוש במערכות חכמות יותר של אוטומציה, ניהול-מרחוק ואנליטיקה, אך גם חושף את הרשת הפנימית בפני מתקפות מבחוץ.

באוגוסט 2018 הותקפה גם TSMC, קבלנית הייצור הגדולה בעולם, במתקפת כופרה שחדרה לתוך קווי הייצור שלה. בעקבות הפריצה נאלצה TSMC להשבית שלושה מפעלים למשך שלושה ימים. הנזק הכספי היה ניכר ונאמד, לפי החברה, בכ-180 מיליון דולר – כ-2% מהכנסות החברה באותו רבעון.

מבדיקה שערכה החברה עלה כי הפריצה נבעה מאי-עמידה בנהלי בטיחות המידע של הארגון (SOP), כאשר אחד ממנהלי קו הייצור חיבר ציוד חדש לרשת הפנימית מבלי לבצע סריקת וירוסים. מרגע שהמחשב החדש הופעל הווירוס התפשט בכל הרשת התעשייתית ואף הדביק מפעלים מרוחקים שהיו מחוברים לאותה רשת.

החרם על וואווי פגע בתוצאות הרבעוניות של טאואר

המכירות של חברת טאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק (Tower Semiconductor) צמחו ברבעון השני בכ-1% והסתכמו בכ-310 מיליון דולר בהשוואה למכירות של כ-306 מיליון דולר ברבעון השני של 2019. הרווח הנקי של החברה ירד במעט, מכ-21 מיליון דולר אשתקד לכ-19 מיליון דולר השנה. בחישוב חצי שנתי ירדו מכירות החברה מכ-616.2 מיליון דולר ב-2019 לכ-610.2 מיליון דולר במחצית 2020. בעקבות הדו"ח צנחה המנייה בנסד"ק בכ-11.5% והעניקה לחברה שווי שוק של כ-2.2 מיליארד דולר.

במהלך שיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות, סיפר המנכ"ל ראסל אלוונגר שהמכירות של רכיבי סיליקון גרמניום עדיין נמוכות מהתחזית, וייחס את הדבר בחלקו לחרם שמדינות רבות הטילו על חברת התקשורת הסינית וואווי. אלוונגר: "אני מעריך שהמכירות של סיליקון גרמניום ברבעון השלישי יהיו נמוכות מהרבעון השני. שמענו לקוחות המדברים על התאוששות, אבל לא ראינו את זה.

"אני יודע שלחרם על חברת וואווי היתה השפעה. אומנם הצלחנו להקל על חלק מההשפעות עלינו של החרם הזה, אבל הוא פגע בתחזית שלנו לרבעון השני. בגלל החרם על וואווי לקוחות ביטלו או דחו הזמנות, ואני חושב שאנחנו עומדים לראות את זה גם ברבעון השלישי". להערכתו, בסופו של דבר המכירות של רכיבי סיליקון גרמניום יעלו – השאלה היא רק מתי. "אין בכלל שאלה בנוגע להמשך הגידול בתעבורת המידע ואין בכלל ספק בכך שאנחנו מייצרים רכיבים שהם חיוניים עבור תעבורת המידע. יש לנו נתח שוק גבוה מאוד בתחום הזה ואנחנו לא מאבדים אותו, במקרים מסויימים אנחנו אפילו מגדילים אותו".

השקעה של 120 מיליון דולר בהרחבת קו הייצור

לפי תחזית החברה, המכירות ברבעון השלישי יסתכמו בכ-320 מיליון דולר. המנכ"ל אלוונגר טען שמדובר בהצלחה גדולה מאוד מכיוון שהחברה הצליחה שלא להיפגע מהירידה במכירות השבבים המאפיינת את שנת הקורונה. סימן מעודד מבחינת טאואר נעוץ בעובדה שהיא מרגישה צמיחה במכירות בתחומי הליבה המתחדשים של התעשייה: רכיבים עבור שוק מערכות הדור החמישי, צמיחה בתחום הפתרונות עבור מרכזי נתונים, במיוחד בתחום התקשורת האופטית (SiPho), וצמיחה בתחום חיישני התמונה שלה.

לאור זאת היא החליטה להאיץ את תוכנית ההשקעות בהרחבת קיבולת הייצור של המפעל באוזו, יפן. טאואר השקיעה בשנה האחרונה כ-120 מיליון דולר בהרחבת קו הייצור ביפן המייצר שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ. בימים אלה נמצאות המכונות החדשות בתהליכי התקנה במפעל, ועד לסוף השנה הקו אמור להתחיל לעבוד באופן סדרתי.

שוק היעד רכב, וחיפוש עסקת רכישה

במקביל, היא מחזקת את פורטפוליו המוצרים לתעשיית הרכב: אלוונגר גילה שבוצעו בהצלחה הניסויים הראשונים בשבב LiDAR שהיא מייצרת עבור חברת Lumotive האמריקאית, שביל גייטס השקיע בה. החברה פיתחה טכנולוגיה לייצור LiDAR שלם בשבב (Liquid Crystal Metasurface), אשר משתמש בין השאר בחיישן אופטי של טאואר סמיקונדקטור. החברה גם חתמה על הרחבת הסכם שיתוף הפעולה עם Vishay-Siliconix בתחום הייצור של רכיבים לתעשיית הרכב.

אלא שכיום היא מחפשת שווקים חדשים. מכיוון שכ-70-85 מיליון דולר מהמכירות הרבעוניות הן מכירות על-פי הסכם קבוע עם פנאסוניק, המכירות "האורגניות" של החברה נאמדות בכ-220-230 מיליון דולר. אלוונגר אמר שהחברה מחפשת רכישה אשר תרחיב את שוק היעד שלה. "אנחנו מחפשים בחוץ הזדמנויות צמיחה. יש לנו נסיון טוב במיזוגים ורכישות, וזה טוב גם למוכר וגם לקונה. אבל צריך לזכור שלא פשוט לסגור עיסקה כאשר קשה לשבת ביחד, פנים מול פנים".

טאואר רכשה רשיון שימוש בטכנולוגיות 3D של Invesas

חברת טאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק רכשה את רשיון השימוש בטכנולוגיות הייצור התלת-מימדי (3D/2.5D) של חברת Invesas הנמצאת בבעלות קבוצת אקספרי (Xperi), במטרה לייצר חיישנים מתקדמים ורכיבים אנלוגיים מורכבים. החברה דיווחה שהשילוב בין הטכנולוגיות שלה ואלה של אינבסאס, יאפשר לה לייצר חיישנים מתקדמים במארזי 3D Stacking.

מדובר ברשיון שימוש בטכנולוגיות ZiBond, DBI ומארזים צפופים, ישולבו בתהליך הייצור stacked wafer BSI של טאואר סמיקונדקטור. הדבר יאפשרו לה לייצר חיישני זיהוי פנים וחיישני תלת-מימד בטכנולוגיות Time of Flight – ToF. המטרה היא לחבר בתוך מארז יחיד שתי פרוסות סיליקון שונות, על-מנת לייצר חיישנים מורכבים מאוד ברכיב בודד.

החיישנים החדשים ייוצרו באמצעות שתי פרוסות סיליקון נפרדות: אחת כוללת את מערך החישה הספציפי, והשנייה כוללת את המעבד והמעגל האלקטרוני. בסיום תהליך הייצור, מחוברות פרוסות אלו האחת לשנייה ומתפקדות כשבב בודד. טאואר הודיעה שהיא תבחן את האפשרות לנצל את רשיונות השימוש האלה כדי לייצר רכיבי זכרון ורכיבי MEMS תלת-מימדיים.

לדברי מנהל חטיבת החיישנים בטאואר סמיקונדקטור, ד"ר אבי שטרום, "הטכנולוגיות החדשניות האלה מעניקות בסיס לצמיחה משמעותית בתחום חיישני העומק, ובמיוחד ביישומי זיהוי פנים שבהם נעשה שימוש נרחב מאוד בשווקים צומחים כמו אבזרים ניידים, רכב, ציוד תעשייתי וציוד צילום מקצועי".

טאואר הצליחה לדלג מעל משוכת הקורונה

חברת טאואר (Tower Semiconductor) ממגדל העמק הציגה מחזה מפליא עם פרסום הדו"ח הראשון של שנת 2020. לא רק שהחברה לא נפגעה ממשבר הקורונה, היא אפילו עקפה את תחזית המכירות שפורסמה לפני התפרצות המגיפה, וגם סיפקה תחזית צמיחה גם לרבעונים הבאים של השנה. ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכמו המכירות בכ-300 מיליון דולר. אומנם המכירות נמוכות במקצת מהמכירות ברבעון הראשון 2019 שהסתכמו בכ-310 מיליון דולר, אולם הירידה קשורה להסכמי הייצור עבור פנאסוניק ומאקסים המתנהלים במתווה מוסכם מראש של ירידה, ולא במכירות ללקוחות החברה עצמה.

טאואר דיווחה שבמהלך הרבעון היא נהנתה מצמיחה אורגנית של 10% בהשוואה לראשון של 2019. הכוונה למכירות ללקוחות של החברה ולא ללקוחות של פנאסוניק ומאקסים, שטאואר רכשה מהן את המפעלים ביפן ובסן-אנטוניו, ארה"ב, ושאיתם יש לה הסכמי ייצור מובטח ארוכי טווח, כחלק מעיסקאות הרכישה. בשנה האחרונה היא נקטה בצעדי התייעלות שלהערכתה הצליחו לפצות אותה על כ-55% מהשפעת הירידה במכירות לפנאסוניק.

האם הלקוחות אוגרים מלאים?

מנכ"ל טאואר סמיקונדקטור, ראסל אלוונגר, אמר שלמרות שהחברה התחילה את שנת 2020 עם מגיפה עולמית שהשפיעה על הסביבה הכלכלית והעסקית בכל העולם, "התחזיות המעודכנות מלקוחותינו מראות צמיחה בכל אחד מהרבעונים הבאים בהמשך השנה". למרות זאת, מדובר בשינוי בתמהיל המכירות: "התחזית של הלקוחות שלנו מראה על ירידה במכירות לתחום המובייל, אבל עלייה בהיקף ההזמנות לרכיבים בתחום התשתיות, ועלייה חזקה מאוד בתחום רכיבי ההספק".

אלוונגר הודה שלא ברור עדיין האם התחזית הזאת של הלקוחות מייצגת ציפייה לגידול במכירות שלהם, או שהם אוגרים מלאים. מכל מקום, החברה כבר סיפקה תחזית מכירות לרבעון השני של 2020, של 310 מיליון דולר בטווח אי-ודאות של 5% כלפי מעלה או כלפי מטה. מנהל התיפעול, רפי מור, סיפר שלמרות המגיפה, החברה לא נתקלה בקשיי אספקה של חומרי גלם, אולם ליתר ביטחון היא מגדילה את מלאי החומרים שלה, במיוחד סיליקון. "נקטנו בכל אמצעי הריחוק החברתי, כמו דילול מספר העובדים בכל משמרת, מעבר לפגישות וירטואליות, מדידות חום של העובדים וניקוי תכוף".

הביזור מגן על טאואר מפני מלחמת הסחר

בוטלו גם הפגישות האישיות עם לקוחות והעברו למתכונת של מפגשי וידאו. "התברר לנו שזהו כלי עבודה מאוד יעיל שלא פגע במכירות, ואנחנו מקבלים הזמנות רבות גם אחרי פגישות אונליין". תשתית הייצור של טאואר מבוססת על שבעה מפעלים בשלוש יבשות: שני מפעלים במגדל העמק בישראל המייצרים רכיבי הספק, רכיבי RF וחיישנים בפרוסות סיליקון של 200 מ"מ ושל 300 מ"מ. שני מפעלים בארצות הברית המייצרים רכיבי הספק, RF, MEMS ו-SiGe בפרוסות סיליקון של 200 מ"מ, ושלושה מפעלים ביפן, שניים של 200 מ"מ ואחד של 300 מ"מ, המייצרים ביחד את כל המוצרים של החברה.

הביזור הזה היה ככל הנראה אחד מסודות ההצלחה של מאבק החברה בהשפעות הקורונה. מור: "הצלחנו ליצור תהליך שבו אנחנו יכולים לנייד עבודות במהירות ממתקן למתקן ובכך הבטחנו את הייצור השוטף". זהו גם הנשק שבעזרתו היא מתמודדת עם מלחמת הסחר שבין סין וארצות הברית. אלוונגר: יש לנו מפעלים מחוץ לארה"ב ומפעלים בתוך ארצות הברית. לכן אנחנו יכולים לבצע הזמנות של לקוחות שחשוב להם לא לייצר בארה"ב, ולספק הזמנות ללקוחות המעוניינים שהייצור ייעשה רק בארצות הברית".