נתיבי ישראל רכשה מערכות גיבוי מפינרג'י ב-22 מיליון שקל

מנייתה של חברת פינרג'י (Phinergy) רושמת היום זינוק של יותר מ-10% בבורסת תל אביב, לאחר שהחברה דיווחה על חתימת הסכם מחייב למכירת 163 מערכות גיבוי אנרגיה בטכנולוגיית אלומיניום–אוויר לקבלני הציוד של נתיבי ישראל. שווי העסקה מוערך בכ־12 מיליון שקל, והיא מהווה חלק מתוכנית רחבה יותר של נתיבי ישראל להצטייד בכ־300 מערכות גיבוי בהיקף כולל של כ־22 מיליון שקל.

המערכות, המבוססות על טכנולוגיית האלומיניום–אוויר הייחודית של פינרג’י, יספקו גיבוי אנרגטי רציף לצמתים תחבורתיים קריטיים ברחבי ישראל — פתרון המיועד לתרחישי חירום ולהגברת השרידות של תשתיות התחבורה. במסגרת ההסכם תעניק פינרג’י אחריות ושירותי אחזקה לאורך ארבע שנים, כאשר כ־10.5 מיליון שקל צפויים להתקבל כבר בשנתיים הראשונות.

בפינרג’י מציינים כי ההזמנה משקפת הבעת אמון משמעותית מצד נתיבי ישראל, ומחזקת את מיצובה של החברה כספקית פתרונות אנרגיה לשווקי תשתיות קריטיות. החברה מציינת כי בישראל קיימים כ־750 צמתים מרומזרים הדורשים פתרונות גיבוי ממושכים — מה שמצביע על פוטנציאל שוק רחב להמשך הפריסה.

פינרג’י עושה שימוש בטכנולוגיית אלומיניום–אוויר, המשחררת את האנרגיה הכימית הטמונה באלומיניום לייצור חשמל נקי ובטוח – חלופה לגנרטורים מזהמים המבוססים על דיזל. המערכת פועלת באמצעות תגובה אלקטרוכימית בין אלומיניום לחמצן, המייצרת אספקת אנרגיה רציפה ללא פליטת מזהמים. היא מותאמת לתנאי חוץ, מצוידת במנגנוני ניטור ושליטה מרחוק, ומספקת גיבוי ממושך של עשרות שעות למערכות תחבורה, מרכזי נתונים ותשתיות ציבוריות.

פינרג’י תבצע פיילוט גיבוי נקי עם קונסורציום Net Zero במרכז נתונים מוביל

חברת פינרג’י (Phinergy) הודיעה היום (ב') בדיווח לבורסה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם הקונסורציום Net Zero Innovation Hub for Data Centers, אחד הגופים המשפיעים כיום על עיצוב המערכות האנרגטיות של מרכזי הנתונים בעולם. במסגרת ההסכם, תתקין פינרג’י מערכת הדגמה מבוססת טכנולוגיית אלומיניום–אוויר באתר של אחד ממרכזי הנתונים המשתתפים בקונסורציום, לצורך ולידציה תפעולית ולבחינת פריסה מסחרית רחבה. המערכת, בהספק של כ־10 קילוואט ובקיבולת של כ־500 קוט״ש, צפויה לעבור תכנון והנדסה עד הרבעון הרביעי של 2025 ולהיות מותקנת במהלך 2026. עלות הפרויקט מוערכת בכ־2.3 מיליון שקל. מניית החברה טיפסה היום ב-22% במסחר בבורסת תל-אביב.

הפיילוט מהווה שלב חשוב באסטרטגיה החדשה של פינרג’י, שהסיטה בשנה האחרונה את מוקד פעילותה לתחום מרכזי הנתונים, בעיקר בצפון אמריקה. מדובר בשוק הנמצא בתנופה אדירה בעקבות זינוק בביקושים למשאבי מחשוב ולמודלים מבוססי בינה מלאכותית, ובו מתוכננות בארצות הברית לבדה השקעות של עד 2–2.5 טריליון דולר בהקמת תשתיות חדשות עד שנת 2030. בתוך הגידול הזה, מרכיב הגיבוי האנרגטי הופך לאחד האתגרים המשמעותיים ביותר: מרבית מרכזי הנתונים עדיין נשענים על גנרטורים מבוססי דיזל, שמייצרים פליטות כבדות ומתקשים לעמוד ביעדי Net Zero שאליהם מחויבות ענקיות הענן.

טכנולוגיית האלומיניום–אוויר של פינרג’י מבוססת על לוחות אלומיניום המתפקדים כמקור האנרגיה. כאשר הלוחות באים במגע מבוקר עם החמצן שבאוויר, משתחררת אנרגיה חשמלית ללא פליטות וללא בעירה. בניגוד לסוללות נטענות, שבהן יש צורך לטעון מחדש את התא עצמו, במערכת של פינרג’י פשוט מחליפים את לוחות האלומיניום לאחר שנוצלו — בדומה להחלפת מחסנית. הגישה הזו מאפשרת גיבוי חשמל לטווחים ארוכים מאוד, תוך צפיפות אנרגיה גבוהה במיוחד ויכולת אחסון אנרגיה לשנים ארוכות ללא איבוד קיבולת. בעבר יושמה המערכת בגיבוי למגדלי תקשורת ובתחום הרכב החשמלי, וכעת היא מותאמת לצרכים של מרכזי נתונים, לרבות הגדלת הספק לכיווני

חלק מרכזי במימוש האסטרטגיה של פינרג’י הוא שיתוף פעולה עם Rosendin Electric, אחת מקבלניות התשתית הגדולות בארצות הברית, שבין היתר מעורבת בכ־75% מפרויקטי הקמת מרכזי הנתונים במדינה. רוזנדין תציע את פתרון הגיבוי של פינרג’י ללקוחות הקצה ותסייע בהרחבתו לקנה מידה תעשייתי, תוך התאמת המערכות לעבודה מול רשת החשמל המקומית, מערכי UPS וסוללות אגירה מהדור החדש.

הקונסורציום Net Zero מאגד שחקניות מובילות בתעשיית הענן, התשתיות והאנרגיה — ובהן Google, Microsoft, Schneider Electric, Danfoss, Vertiv ו־Data4 — ופועל לקידום טכנולוגיות שמאפשרות למרכזי נתונים לפעול ללא פליטות. לצד פיתוח פתרונות גיבוי נקיים, הקונסורציום מוביל מהלכים בתחום שימוש חוזר בחום, קירור מתקדם, אינטגרציה עם אנרגיה מתחדשת ויצירת סטנדרטים אחידים למדידת רמת קיימות במרכזי נתונים. שיתופי הפעולה שמוביל הקונסורציום מתמקדים לא רק בהדגמה טכנולוגית אלא במעבר ליישום מסחרי רחב, תוך עבודה ישירה מול מפעילי ענן, רגולטורים, ואחראי תכנון תשתיות.

עבור פינרג’י, ההסכם מסמן אבן דרך אסטרטגית: הוא מעניק לה גישה ישירה לשחקניות הליבה של תעשיית הענן העולמית, ולנתיב אפשרי להחלפת אחד המרכיבים המזהמים והיקרים ביותר בתפעול דאטה סנטרים — גנרטורי הדיזל. הצלחה בפיילוט עשויה להציב את החברה בעמדה מובילה בתוך שוק מערכות הגיבוי למרכזי נתונים, המוערך בכ־7 עד 10 מיליארד דולר בשנה וצומח בקצב מהיר עקב הגידול בשירותי בינה מלאכותית, וידאו, מסחר דיגיטלי ותשתיות תעשייתיות מבוססות ענן.

למה זינקה מניית פינרג'י ב-180% תוך חודש

מנייתה של חברת פינרג'י (Phinergy) עלתה ב-180% בחודש האחרון במסחר בבורסת תל אביב, וזאת על רקע אסטרטגיה עסקית חדשה למיקוד פעילות החברה בשוק מרכזי הנתונים (Data Center), בייחוד בארצות הברית, המצוי בתנופה מסחררת עם השקעות של טריליוני דולרים. פינרג'י פיתחה טכנולוגיה להפקת חשמל נקי, ללא פליטות, מריאקציה שבין אלומיניום לאוויר. בשנים האחרונות פעלה בעיקר בשוק הרכב החשמלי ובשוק מערכות גיבוי למגדלי תקשורת. בתחילת יולי, כחלק ממהלך לגיוס הון, הציגה החברה בפני משקיעים אסטרטגיה חדשה, שבמסגרתה היא תספק מערכות גיבוי נקיות למרכזי נתונים, במטרה להבטיח אספקת חשמל רציפה גם בעת הפרעות באספקת החשמל מהרשת, ולהוות חלופה למערכות גיבוי מבוססות דיזל.

לפי המצגת שפרסמה, היא מצויה בימים אלה במגעים עם לקוח משמעותי בתחום הענן, וכעת היא מנסה לקדם שיחות עם שחקניות נוספות בתחום. לפינרג'י יש בשלב זה שתי שותפות עיקריות בקידום האסטרטגיה. האחת היא חברת רוזנדין אלקטריק (Rosendin Electric), קבלנית אמריקאית גדולה בתחום תשתיות החשמל, עם הכנסות שנתיות של כ-3 מיליארד דולר. לרוזנדין יש גם דריסת רגל משמעותית בשוק מרכזי הנתונים, כאשר לפי ההערכות היא מעורבת בכ-75% ממיזמי ההקמה של מרכזי נתונים. במסגרת שיתוף הפעולה, רוזנדין תציע את מערכת הגיבוי הנקייה של פינרג'י ללקוחות בפרויקטים של מרכזי נתונים. כמו כן, רוזנדין תסייע לפינרג'י, ברמה ההנדסית, להרחיב את הקיבולת של מערכת הגיבוי שלה למגה-וואטים ולעמוד בדרישות של השוק התובעני הזה.

ככלל, פינרג'י מסמנת את ארצות הברית כשוק היעד העיקרי ומתכננת להקים שם חברת-בת ולייצר מערכות על אדמת ארצות הברית, כדי להימנע ממכסי מגן ולקדם שיתופי פעולה עם גורמים מקומיים. לפי ההערכות, עד 2030 מתוכננים בארצות הברית פרויקטים להקמת מרכזי נתונים בהיקף אסטרונומי של כ-2-2.5 טריליון דולר. בתוך תנופת הבנייה הזו, בשוק מחפשים פתרונות חדשניים בתחום האנרגיה, ובפרט האנרגיה הנקיה, במטרה לייצר מספיק חשמל כדי להזין את מרכזי הנתונים הללו, שהם בעלי צריכת אנרגיה אדירה.

שוק הגיבוי נאמד במיליארד דולרים בשנה

מערכות גיבוי חשמל הן מרכיב קריטי בכל מרכז נתונים, ונועדו להבטיח אספקת חשמל רציפה גם במקרה של הפסקות, כשלים או עומסים ברשת. כל דאטה סנטר מודרני כולל שכבת גיבוי המבוססת בדרך כלל על שילוב בין סוללות (UPS – Uninterruptible Power Supply) המספקות גיבוי מיידי, לבין גנרטורים דיזל או גז שנכנסים לפעולה לאחר שניות ספורות ומאפשרים המשך פעילות לזמן ממושך. בשנים האחרונות מתרחבת גם השימוש בטכנולוגיות מתקדמות כגון מערכות אגירת אנרגיה (BESS – Battery Energy Storage Systems), מערכות גיבוי מבוססות תאי דלק (Fuel Cells), ואינטגרציה עם מקורות אנרגיה מתחדשים. חשיבותן של מערכות אלו עצומה: כל הפסקת חשמל עלולה לגרום להשבתה של שירותים קריטיים, איבוד מידע או נזק כלכלי ותדמיתי משמעותי. לפי הערכות שונות, שוק מערכות הגיבוי למרכזי נתונים נאמד בכ-7 עד 10 מיליארד דולר בשנה, עם קצב צמיחה מואץ עקב הגידול בדרישות לשרידות וזמינות מקסימלית בענן ובתשתיות AI.

היום הכריזה פינרג'י על שיתוף פעולה נוסף שאמור לקדם את דריסת הרגל שלה למול שחקניות הענן הגדולות. לפי הדיווח היום לבורסה, היא תבצע פיילוט ממומן עם הקונסורציום NetZero, אשר יתקין את המערכת של פינרג'י באחד ממרכזי הנתונים שלו לצורך הוכחת יעילות הפיתרון ועל מנת לקדם אותו כחלופה בשוק מרכזי הנתונים. בעקבות הדיווח היום על שיתוף הפעולה, זינקה מניית החברה ב-36%.

Net Zero Innovation Hub for Data Centers הוא קונסורציום אירופי-גלובלי שמאגד שחקנים מובילים בתעשיית מרכזי הנתונים, במטרה לקדם פתרונות להפחתת פליטות פחמן ולעמוד ביעדי נטו־אפס. בין השותפים נמנים חברות כמו Google, Microsoft, Schneider Electric, Danfoss, Vertiv ו־Data4, הפועלות יחד כדי לפתח טכנולוגיות חדשניות, ליישם פיילוטים בקנה מידה תעשייתי, ולהאיץ אימוץ של פתרונות ברי קיימא בתחום האנרגיה, הקירור והבקרה. הקונסורציום מתמקד בפיתוח מקורות גיבוי חשמליים מבוססי אנרגיה מתחדשת, בכלים למדידת שימוש חוזר בחום, וביצירת סטנדרטים אחידים לשקיפות סביבתית בענף. בנוסף, הוא מקדם שיתופי פעולה עם ארגונים רגולטוריים, תעשייתיים ואקדמיים, במטרה להפוך את הדאטה סנטר של העתיד ליעיל, מקיים ונייטרלי פחמנית.

שתפו בלינקדאין את הגרסה באנגלית של הכתבה.

 

פינרג'י תפטר שליש מעובדיה ותתמקד בשוק מרכזי הנתונים

חברת פינרג'י (Phinergy) הודיעה היום (ג'), בדיווח לבורסה בתל-אביב, כי בכוונתה להוציא לפועל תוכנית התייעלות ולבצע שינוי במיקוד העסקי. דירקטוריון החברה אישר תוכנית התייעלות שצפויה להביא להפחתה של כ-25 מיליון שקל בהוצאות התפעוליות בהשוואה ל-2024.

התוכנית תהיה כרוכה בצמצום כוח העבודה בכ-30% ובקיצוץ בשכר ההנהלה בכ-15% לתקופה של שנה. תוכנית ההתייעלות היא גם חלק מהחלטת החברה להתמקד בעיקר בשוק מערכות הגיבוי למרכזי נתונים. כיום שני השווקים העיקריים של פינרג'י הם מערכות גיבוי למגדלי תקשורת של חברות טלקום וייצור סוללות יעילות לרכבים חשמליים.

במסגרת זו, החברה דיווחה בשנים האחרונות על שורה של שיתופי פעולה בשוק הטלקום המקומי והעולמי, וכן בשוק הרכב ההודי. עם זאת, לפי הודעת החברה,דירקטוריון החברה מזהה כעת את הפוטנציאל הגדול ביותר בשוק מרכזי הנתונים. ואמנם, על רקע מהפכת ה-AI, וההשקעה הרבה של מדינות וחברות טכנולוגיה בהקמת מרכזי נתונים, שוק זה צפוי לצמוח בקצב מואץ בשנים הקרובות ולייצר ביקוש לפתרונות אנרגיה וגיבוי.

אחד משיתופי הפעולה המשמעותיים ביותר של פינרג'י בשנים האחרונות הוא בשוק הרכב ההודי, שבו היא משתפת פעולה עם חברת Indian Oil, שגם מושקעת בחברה, ועם חברת טאטא מוטורס (Tata Motors), וזאת במטרה להטמיע את סוללות החברה בדגמים של טאטא. בהודעה היום לא היתה התייחסות כיצד השינוי האסטרטגי במיקוד החברה ישפיע על הפרויקט הזה.

מערכות הגיבוי של פינרג'י מתבססות על הפקת חשמל מריאקציה בין אלומיניום לאוויר שאינה פולטת מזהמים. על בסיס אותה טכנולוגיה פיתחה החברה גם סוללות יעילות לרכבים חשמליים. במחצית הראשונה של 2024 הסתכמו הכנסותיה של פינרג'י ב-850 אלף שקל בלבד, כאשר ההפסד הנקי עמד על 41 מיליון שקלים.

חברת התקשורת של פרטנר והוט מובייל רכשה מערכות גיבוי מפינרג'י

חברת פינרג'י (Phinergy) דיווחה היום (א') לבורסה כי תספק לחברת PHI Networks, חברת תשתיות התקשורת של פרטנר והוט מובייל, 25 מערכות גיבוי בסכום כולל של כמיליון שקל. מערכות הגיבוי של פינרג'י מתבססות על הפקת חשמל מריאקציה בין אלומיניום לאוויר שאינה פולטת מזהמים. מערכות הגיבוי יספקו חשמל בעת הפרעות אספקה ברשת וימנעו פגיעה בשירותי התקשורת בעקבות שיבושי חשמל.

בעקבות ההודעה מזנקת מניית החברה בכמעט 8% (נכון לשעות הצהריים), וזאת מאחר שהעסקה החדשה ממחישה את הפוטנציאל העסקי של פינרג'י בשוק הטלקום, כספקית של מערכות גיבוי למגדלי תקשורת. זהו לקוח שני בשוק הטלקום המקומי, שמתווסף לסלקום.  בחברה ציינו כי הדבר "מבסס את פינרג'י כשחקן משמעותי בפתרונות גיבוי אנרגיה לרשתות הסלולר בישראל". גם בשוק הטלקום העולמי יש לחברה שיתופי פעולה, למשל אם אריקסון ואינדוס ההודית.

בחודש נובמבר חשפה פינרג'י כי מגדלי תקשורת הפרוסים באזור הגבול עם רצועת עזה, שבהם מותקנות מערכות הגיבוי של החברה, הצליחו לספק שירותי תקשורת רציפים ביום המתקפה של חמאס ובימי הלחימה שלאחריה, וזאת בשעה שמגדלי תקשורת אחרים באותו אזור, ללא מערכות גיבוי, חוו הפרעות בתקשורת בשל פגיעה בקווי מתח ושיבושים באספקת החשמל. חברת פינרג'י פיתחה טכנולוגיה להפקת חשמל "נקי" מריאקציה בין אלומיניום לאוויר, אשר אינה פולטת גזי חממה. לחברה יש שני קווי פעילות: מערכות גיבוי חשמל, בעיקר לשוק הטלקום, וסוללות לרכבים חשמליים.

הסוללות של פינרג'י מיועדות להוות אלטרנטיבה לסוללות הליתיום, כאשר האנרגיה החשמלית המניעה את המנוע היא תוצר של ריאקציה בין אלומיניום, אוויר ומים. סוללות אלה אמורות להיות קלות יותר, מזהמות פחות, נטענות תוך דקות ספורות ומקנות טווח נסיעה מורחב. בחודש פברואר השלימה חברת Indian Oil פעימה שנייה של השקעה בחברה. בסך הכול השקיעה Indian Oil, שהיא שותפה אסטרטגית של פינרג'י בשוק הרכב ההודי, כ-88 מיליון שקל והיא כעת בעלת המניות הגדולה ביותר בחברה עם אחזקות של 17.1% מהון החברה.

מנכ"ל פינרג'י עוזב את תפקידו

חברת פינרג'י (Phinergy) הודיעה היום (א') לבורסה כי מנכ"ל החברה, דויד מאייר, הודיע על רצונו לסיים את תפקידו. מאייר, שמכהן בתפקיד בשש השנים האחרונות, צפוי לעזוב בחודש אוגוסט. לפני שהצטרף לפינרג'י ב-2016, עבד מאייר יותר מעשור ביצרנית המכ"מים ראדא (RADA), שכיום משתייכת לחברת ליאונרדו די.אר.אס.

חברת פינרג'י פיתחה טכנולוגיה להפקת חשמל "נקי" מריאקציה בין אלומיניום לאוויר, אשר אינה פולטת גזי חממה. לחברה יש שתי קווי פעילות: מערכות גיבוי חשמל, בעיקר לשוק הטלקום, וסוללות לרכבים חשמליים.

הסוללות של פינרג'י מיועדות להוות אלטרנטיבה לסוללות הליתיום, כאשר האנרגיה החשמלית המניעה את המנוע היא תוצר של ריאקציה בין אלומיניום, אוויר ומים. סוללות אלה אמורות להיות קלות יותר, מזהמות פחות, נטענות תוך דקות ספורות ומקנות טווח נסיעה מורחב.

בחודש שעבר השלימה חברת Indian Oil פעימה שנייה של השקעה בחברה. בסך הכול השקיעה Indian Oil, שהיא שותפה אסטרטגית של פינרג'י בשוק הרכב ההודי, כ-88 מיליון שקל והיא כעת בעלת המניות הגדולה ביותר בחברה עם אחזקות של 17.1% מהון החברה.

פינרג'י: "מערכות הגיבוי שלנו סיפקו רציפות תקשורתית במתקפת החמאס"

חברת פינרג'י (Phinergy) פרסמה היום (ג') מסמך המלמד על נחיצות מערכות הגיבוי שלה, המספקות למגדלי תקשורת אספקת חשמל חלופית במקרה של שיבושים באספקת החשמל מהרשת. לדברי פינרג'י, מגדלי תקשורת הפרוסים באזור הגבול עם רצועת עזה, שבהם מותקנות מערכות הגיבוי של החברה, הצליחו לספק שירותי תקשורת רציפים ביום המתקפה של חמאס ובימי הלחימה שלאחריה, וזאת בשעה שמגדלי תקשורת אחרים באותו אזור, ללא מערכות גיבוי, חוו הפרעות בתקשורת בשל פגיעה בקווי מתח ושיבושים באספקת החשמל.

מערכות הגיבוי של פינרג'י, המותקנות באתרי תקשורת, נועדו לספק חשמל לאתר בעת הפרעות אספקה ברשת כדי למנוע פגיעה בשירותי התקשורת בעקבות שיבושי חשמל. מערכות הגיבוי מתבססות על הפקת חשמל מריאקציה בין אלומיניום לאוויר שאינה פולטת מזהמים. מייסד החברה, אביב צידון, אמר: "המערכות שלנו הוכיחו את יכולתן לספק עשרות שעות של קישוריות רציפה בעת חירום, ובכך אפשרו למשתמשי רשת הסלולאר לשמור על קשר עם משפחותיהם וגופי החירום וההצלה."

לדברי פינרג'י, מערכות הגיבוי שלה מותקנות במאות אתרי תקשורת של אחת ממפעילות הסלולאר המובילות בישראל. אתרים אלה מייצגים כעשירית מכלל אתריה של מפעילת התקשורת. בעבר דיווחה פינרג'י, הנסחרת בבורסה, על שיתופי פעולה עם סלקום ובזק. בפינרג'י מסבירים כי אחד ההיבטים שתרמו לתפקוד הרציף של מגדלי התקשורת הוא היכולת לנהל את מערכות הגיבוי מרחוק וכך לכלכל את תצרוכת החשמל בצורה אופטימלית שתאפשר למגדלי התקשורת לפעול למשך זמן רב יותר.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג'י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך "טעינה" של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג'י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג'י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג'י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג'י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי.

Indian Oil תשקיע 10-12.5 מיליון ד' בפינרג'י

בתמונה למעלה: דגם של טאטא מוטורס, שבו משולבות הסוללות של פינרג'י

חברת Indian Oil מתכוונת לבצע השקעה שנייה בחברת פינרג'י (Phinergy), כך על פי דיווח היום (א') לבורסה בתל אביב. ההשקעה תתבצע דרך חברת-בת של Indian Oil בשבדיה, IOC Sweden AB. הדירקטוריון של פינרג'י אישר להקצות לחברה השבדית כ-28 מיליון מניות תמורת 10-12.5 מיליון דולר. Indian Oil היא שותפה אסטרטגית של פינרג'י מזה מספר שנים בשוק הרכב ההודי. בעקבות ההודעה עלתה מניית פינרג'י בבורסת תל אביב בכ-9% וכעת היא נסחרת לפי שווי של כ-197 מיליון שקל.

ההשקעה תביא את היקף אחזקותיה של Indian Oil בפינרג'י ליותר מ-25%. מאחר שאין בחברה בעלי שליטה, אחזקה משמעותית כזו תקנה לחברה ההודית כוח רב כשל בעל שליטה (מה שקרוי "דבוקת שליטה"), ועל כן מימוש ההשקעה מחייב גם את אישור אסיפת בעלי המניות. חברת פינרג'י פיתחה טכנולוגיה להפקת חשמל "נקי" מריאקציה בין אלומיניום לאוויר, אשר אינה פולטת גזי חממה. לחברה יש שתי קווי פעילות: מערכות גיבוי חשמל, בעיקר לשוק הטלקום, וסוללות לרכבים חשמליים.

הסוללות של פינרג'י מיועדות להוות אלטרנטיבה לסוללות הליתיום, כאשר האנרגיה החשמלית המניעה את המנוע היא תוצר של ריאקציה בין אלומיניום, אוויר ומים. סוללות אלה אמורות להיות קלות יותר, מזהמות פחות, נטענות תוך דקות ספורות ומקנות טווח נסיעה מורחב. Indian Oil היא חברה בבעלות ממשלת הודו, תחת הפיקוח של משרד האנרגיה. החברה ניצבה במקום ה-94 מבין 500 החברות הגדולות בעולם של מגזין פורצ'ן (Fortune 500) לשנת 2022. היא עוסקת בכל שרשרת הייצור והאספקה של נפט וגז, מזיקוק, הולכה וגילוי ועד שיווק לצרכן. בשנים האחרונות החלה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיות המתחדשות.

Indian Oil היא כאמור שותפה אסטרטגית של פינרג'י בשוק ההודי. כחלק מהתוכנית של שתי החברות, שירותי הטעינה המחודשת של הסוללות, כלומר החלפת האלומיניום, יסופקו ברשת תחנות הדלק הקיימות של Indian Oil, המפעילה כ-30 אלף תחנות דלק ברחבי הודו. שתי החברות גם הקימו ב-2021 חברת-בת משותפת בהודו. הצלע השלישית בשיתוף הפעולה הזה היא יצרנית הרכב ההודית טאטא מוטורס (Tata Motors), שכבר הודיעה על כוונתה לשלב את הסוללות של חברת פינרג'י בשני דגמים של כלי-רכב חשמליים.

Towers Indus רכשה מפינרג'י 300 מערכות גיבוי אלומיניום-אוויר

חברת פינרג'י (Phinergy) דיווחה היום (א') על עסקה משמעותית בשוק הטלקום ההודי. פינרג'י תספק ל-Towers Indus, אחת מחברות מגדלי התקשורת הגדולות בעולם, כ-300 מערכות גיבוי תמורת 4 מיליון דולר. מערכות הגיבוי של פינרג'י מתבססות על הפקת חשמל מריאקציה בין אלומיניום לאוויר שאינה פולטת מזהמים. מערכות הגיבוי יספקו חשמל לאתר בעת הפרעות אספקה ברשת וימנעו פגיעה בשירותי התקשורת בעקבות שיבושי חשמל. בעקבות הדיווח מזנקת מנייתה של פינרג'י במסחר בתל אביב ב-20%, נכון לשעות הצהריים.

נראה כי בשוק ההון מתמחרים את הפוטנציאל העתידי של שיתוף הפעולה. אינדוס המפעילה כ-192 אלף מגדלי תקשורת. כחלק ממאמציה להפחית את פליטת גזי החממה במערך התפעולי שלה, בכוונתה להחליף את מערכות הגיבוי הקיימות כיום במגדלי התקשורת במערכות גיבוי ירוקות דוגמת המערכת של פינרג'י. בחודש פברואר 2023 נחתם מזכר הבנות בין פינרג'י לאינדוס, לפיו החברה ההודית עשויה לרכוש עד 18 אלף מערכות גיבוי.

לצד שוק הרכב, שוק הטלקום הוא אחד משוקי היעד המרכזיים של פינרג'י. בינואר 2020 חתמה על הסכם עם סלקום לאספקת מערכות גיבוי לאתרים סלולאריים, וגם בזק רכשה מערכת גיבוי ב-2021. בחודש אוגוסט השנה חתמה על הסכם עם אריקסון, שתשווק את מערכות הגיבוי של פינרג'י ללקוחותיה. בחודש שעבר דיווחה פינרג'י כי תחל בפיילוט עם חברת מגדלי התקשורת האירופית Vantage Towers.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג'י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך "טעינה" של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג'י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג'י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג'י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג'י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי.

 

אריקסון תשווק את מערכות הגיבוי של פינרג'י ללקוחות בשוק הטלקום

חברת פינרג'י (Phinergy) הודיעה היום (א') כי חתמה על הסכם הפצה עם ענקית הטלקום אריקסון (Ericsson). במסגרת ההסכם, פינרג'י תשמש כספק רשמי של אריקסון, וזו תשווק את מערכות הגיבוי של פינרג'י, המתבססות על הפקת חשמל מריאקציה בין אלומיניום לאוויר שאינה פולטת מזהמים, ללקוחותיה בשוק הטלקום העולמי. מניית פינרג'י עולה במסחר היום בתל-אביב ביותר מ-7% לשווי שוק של 306 מיליון שקל.

כספקית ציוד ותשתית לחברות טלקום, אריקסון מספקת ומתקינה מגדלי תקשורת סלולארית, לרבות באזורים מרוחקים וכפריים. היא גם אחת החברות המובילות בתחום פריסת התשתית לדור החמישי. מערכות הגיבוי של פינרג'י, המותקנות באתרי תקשורת, נועדו לספק חשמל לאתר בעת הפרעות אספקה ברשת כדי למנוע פגיעה בשירותי התקשורת בעקבות שיבושי חשמל.

בין שתי החברות מתקיים שיתוף פעולה מסחרי בשנים האחרונות.  ב-2021 ביצעו שתי החברות פיילוט משותף ראשון, שבו הטמיעה פינרג'י מערכות גיבוי באתרי טלקום שהקימה אריקסון עבור מפעילת תקשורת באיטליה. לאחר השלמת הפיילוט ביצעה אריקסון רכש של 10 מערכות גיבוי. לצד שוק הרכב, שוק הטלקום הוא אחד משוקי היעד המרכזיים של פינרג'י. בינואר 2020 חתמה על הסכם עם סלקום לאספקת מערכות גיבוי לאתרים סלולאריים, וגם בזק רכשה מערכת גיבוי ב-2021.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג'י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך "טעינה" של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג'י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג'י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג'י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג'י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי.

[מקור תמונה למעלה: אתר Ericsson]

טאטא מוטורוס תתקין את סוללות פינרג'י ברכב חשמלי נוסף

שיתוף הפעולה בין יצרנית הרכב ההודית Tata Motors לבין חברת פינרג'י (Phinergy) מתרחב לדגם נוסף מתוצרת טאטא. היום (ד') הודיעה פינרג'י בדיווח לבורסה כי טאטא מתכוונת לשלב את סוללות האלמוניום-אוויר שלה במסחרית חשמלית מדגם Tata Ace, שהושקה בשנה שעברה.

בשלב ראשון יותקנו הסוללות באב-טיפס ויבוצעו ניסוי שטח בישראל ובהודו, ולאחר מכן יושק בשוק הרכב ההודי דגם Tata Ace חלופי, שבו את סוללות הליתיום המקובלות מחליפות הסוללות האלטרנטיביות של פינרג’י, שבהן האנרגיה החשמלית המניעה את המנוע היא תוצר של ריאקציה בין אלומיניום, אוויר ומים. סוללות אלה אמורות להיות קלות יותר, מזהמות פחות, נטענות תוך דקות ספורות ומקנות טווח נסיעה מורחב. כמו כן, בניגוד לליתיום, אלומיניום זמין בהודו בשפע, ועל כן הפיתרון מתאים מאוד לשוק ההודי.

בחודש ינואר הציגו שתי החברות, בתערוכת רכב בהודו, אב-טיפוס ראשון מסוגו בעולם של מכונית חשמלית המונעת על ידי סוללות אלומיניום-אוויר. האב-טיפוס התבסס על מכונית נוסעים פרטית מדגם Tata Tiago.

תשתית של תחנות טעינה ברחבי הודו

טאטא מוטורס היא חברת בת של קבוצת טאטא, מהתאגידים הגדולים ביותר בהודו. היא מייצרת מגוון רחב של מכוניות כולל רכבים פרטיים, משאיות, ואנים, אוטובוסים, ציוד לוגיסטי ורכבים צבאיים. ב-2021 ייצרה טאטא מוטורס כמעט מיליון רכבים והכנסותיה הסתכמו ב-45 מליארד דולר.

פינרג’י וטאטא מוטורס עדיין לא חשפו מה יהיה טווח הנסיעה של המכונית החדשה, ואולם על הפוטנציאל של הסוללות החדשניות ניתן ללמוד משיתוף פעולה נוסף של פינרג’י בשוק הרכב ההודי, עם יצרנית הרכב Mahindra Electric. שתי החברות הטמיעו את הסוללה של פינרג’י בריקשה חשמלית מדגם Mahindra Treo ובזכות ההחלפה עלה טווח הנסיעה של הריקשה מ-130 ק”מ ל-500 ק”מ בהטענה אחת.

לצד שיתופי הפעולה עם יצרניות הרכב המקומיות, פינרג’י מכינה בהודו את תשתית הנדרשת לתמיכה בסוללות האלומיניום-אוויר. החברה הישראלית הקימה ב-2021 בהודו חברת-בת משותפת עם ענקית האנרגיה המקומית Indian Oil , שמפעילה כ-30,000 תחנות דלק בכל רחבי הודו, ואשר בהן לפי התוכנית תתבצע הטענת והחלפת הסוללות.

Towers Indus תרכוש מפינרג'י 300 מערכות גיבוי אלומיניום-אוויר

לאחר פיילוט מוצלח שנערך ב-2021, ומשא ומתן ממושך לאחריו, חברת פינרג'י (Phinergy) חתמה על הסכם רכש ראשון עם חברת Towers Indus ההודית, מחברות מגדלי התקשורת הגדולות בעולם. במסגרת המתווה שאושר על ידי החברה ההודית, אינדוס תרכוש מפינרג'י כ-300 מערכות גיבוי נקיות, המתבססות על ריאקציה בין אלומיניום ואוויר וללא פליטות, בתמורה ל-4 מיליון דולר. המתווה המתגבש בין החברות כולל מסגרת אופציונאלית לרכישה של עד 18 אלף מערכות גיבוי. לטאוארס אינדוס יש בסך הכול כ-180 אלף מגדלי תקשורת.

מערכות הגיבוי יספקו חשמל לאתר בעת הפרעות אספקה ברשת וימנעו פגיעה בשירותי התקשורת בעקבות שיבושי חשמל. שוק הטלקום הוא אחד משוקי היעד המרכזיים של פינרג’י. בעבר דיווחה החברה על פיילוטים עם בזק ואריקסון. בעקבות ההודעה, מזנקת מנייתה של פינרג'י בבורסת תל אביב ב-יותר מ-15% והיא נסחר לפי שווי שוק של 305 מיליון שקל.

במסגרת הפיילוט עם טאוארס אינדוס, שנערך במחצית השנייה של
2021, מערכת הגיבוי של פינרג'י הותקנה בשני אתרי תקשורת פעילים בהודו. לפי דיווח החברה בתום הפיילוט, בכל אתר תקשורת נרשמו מספר שעות של הפסקות חשמל בכל יום, כולל הפסקות חשמל של למעלה מ-10 שעות, כאשר מערכת הגיבוי של פינרג'י סיפקה גיבוי מלא של מאות שעות במצטבר לשני האתרים בכל הפסקות החשמל. במהלך הפיילוט, חברת מגדלי התקשורת יכלה להתחבר למערכת הניטור ושליטה מרחוק ולפקח אחר מצב הגיבוי בכל אתר.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג’י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך “טעינה” של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג’י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג’י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג’י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג’י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי.

טאטא ופינרג'י יציגו רכב חשמלי ראשון בעולם המונע סוללות אלומיניום-אוויר

לאחר תהליך פיתוח של כשנה, חברת פינרג’י (Phinergy) וענקית הרכב ההודית Tata Motors יציגו בתערוכת הרכב Auto Expo Imdia, שתתקיים במהלך חודש ינואר הקרוב, אב-טיפוס של המכונית החשמלית הראשונה בעולם המונעת על ידי סוללות אלומיניום-אוויר. טאטא מוטורס היא חברת בת של קבוצת טאטא, מהתאגידים הגדולים ביותר בהודו. היא מייצרת מגוון רחב של מכוניות כולל רכבים פרטיים, משאיות, ואנים, אוטובוסים, ציוד לוגיסטי ורכבים צבאיים. ב-2021 ייצרה טאטא מוטורס כמעט מיליון רכבים והכנסותיה הסתכמו ב-45 מליארד דולר.

אב-הטיפוס מתבסס על הדגם החשמלי Tata Tiago [בתמונה למעלה], שטאטא השיקה לפני מספר חודשים, שבו את סוללות הליתיום המקובלות מחליפות הסוללות האלטרנטיביות של פינרג'י, שבהן האנרגיה החשמלית המניעה את המנוע היא תוצר של ריאקציה בין אלומיניום, אוויר ומים. סוללות אלה אמורות להיות קלות יותר, מזהמות פחות, נטענות תוך דקות ספורות ומקנות טווח נסיעה מורחב. כמו כן, בניגוד לליתיום, אלומיניום זמין בהודו בשפע, ועל כן הפיתרון מתאים מאוד לשוק ההודי.

פינרג'י וטאטא מוטורס עדיין לא חשפו מה יהיה טווח הנסיעה של המכונית החדשה, ואולם על הפוטנציאל של הסוללות החדשניות ניתן ללמוד משיתוף פעולה נוסף של פינרג'י בשוק הרכב ההודי, עם יצרנית הרכב Mahindra Electric. שתי החברות הטמיעו את הסוללה של פינרג'י בריקשה חשמלית מדגם Mahindra Treo ובזכות ההחלפה עלה טווח הנסיעה של הריקשה מ-130 ק"מ ל-500 ק"מ בהטענה אחת.

לצד שיתופי הפעולה עם יצרניות הרכב המקומיות, פינרג'י מכינה בהודו את תשתית הנדרשת לתמיכה בסוללות האלומיניום-אוויר. החברה הישראלית הקימה בשנה שעברה בהודו חברת-בת משותפת עם ענקית האנרגיה המקומית Indian Oil , שמפעילה כ-30,000 תחנות דלק בכל רחבי הודו, ואשר בהן לפי התוכנית תתבצע הטענת והחלפת הסוללות.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג’י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך “טעינה” של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג’י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג’י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג’י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג’י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי. פינרג'י נסחרת בבורסת תל-אביב לפי שווי של 267 מיליון שקל.

בוש ו-EDAG יסייעו להכשיר את המפעל של פינרג'י בכפר סבא לייצור המוני

חברת פינרג'י (Phinergy) דיווחה היום (ה') לבורסה בתל-אביב כי חתמה על הסכמים עם חברת Bosch וחברת EDAG הגרמניות, המתמחות בפיתוח וייצור עבור המגזר התעשייתי, במטרה להכשיר את מערכות הגיבוי הנקיות שפיתחה החברה, המתבססות על ריאקציה בין אלומיניום לאוויר, עבור ייצור סדרתי. שלב הייצור הסדרתי יחל עם השלמת הקמת מפעל החברה בכפר סבא.

המפעל בכפר סבא, שעל התוכנית להקמתו דיווחה החברה לפני כשנה, צפוי להיות בעל יכולת ייצור שנתית של 20 מגה-וואט, או כ-5,000 מערכות גיבוי של 4 קילו-וואט. להערכת החברה, הקמת המפעל תאפשר להגדיל את היקף המכירות של מערכות הגיבוי לאתרי טלקום בישראל ובעולם ולהרחיב את שיתופי הפעולה עם יצרניות רכב. בשעתו, העריכה החברה כי הייצור במפעל החדש יחל ברבעון השלישי של 2022.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג’י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך “טעינה” של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג’י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג’י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג’י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג’י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי.

סוללות האלומיניום-אוויר של פינרג'י יוטמעו בריקשות חשמליות בהודו

[בתמונה: ריקשה חשמלית של Mahindra. מקור: Mahindra]

חברת פינרג'י (Phinergy) דיווחה הבוקר (ד') לבורסה כי החברת-בת המשותפת שלה בהודו עם ענקית האנרגיה ההודית Indian Oil תקדם פיתוח של סוללות אלומיניום-אוויר לעולם הריקשות החשמליות הצומח בהודו. שתי החברות ישלבו את הסוללות של פינרג'י בדגם של ריקשה חשמלית תלת-גלגלית, ויבצעו ניסויי שדה בישראל ובהודו. במידה והפיילוט יושלם בהצלחה, יפעלו שתי החברות למסחור הסוללות עבור שוק הריקשות החשמליות המקומי.

ריקשות ממונעות הינן כלי תחבורה מאוד פופולארי בהודו, הן בשל מחירן הזול יחסית והן משום יכולתן לתמרן גם בדרכים בלתי סלולות. ואולם, ריקשות בעלות מנועי בנזין ידועות ככלי תחבורה מאוד מזהם, ובשנים האחרונות תחום הריקשות החשמליות צובר תאוצה רבה במדינה. לפי התחזיות בשנים הבאות יאיץ משמעותית הביקוש, עד לכדי כמיליון ריקשות חשמליות בשנת 2025.

להערכת פינרג’י, סוללות האלומיניום-אוויר של החברה יקנו לריקשות החשמליות משך נסיעה ארוך יותר ביחס לסוללות ליתיום בגודל ומשקל דומים. עוד יתרון משמעותי הוא זמן טעינת הסוללות, שאורך מספר דקות בלבד.

כחלק מהתוכנית של שתי החברות, שירותי הטעינה המחודשת של הסוללות, כלומר החלפת האלומיניום, יסופקו ברשת תחנות הדלק הקיימות של של Indian Oil, המפעילה כ-30 אלף תחנות דלק ברחבי הודו. בחודש אוגוסט הודיעו פינרג'י ו-Indian Oil על שיתוף פעולה עם ענקית הרכב ההודית Tata Motors, לבחינת שילוב הסוללות של פינרג'י בכלי-הרכב החשמליים שהיא מייצרת.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג’י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך “טעינה” של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג’י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג’י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג’י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג’י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי.

טאטא בוחנת שימוש בסוללות אלומיניום אוויר של פינרג'י

חברת פינרג'י (Phinergy) הכריזה הבוקר על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקית הרכב ההודית Tata Motors, שב-2021 ייצרה כמעט מיליון מכוניות והכנסותיה הסתכמו ב-45 מיליארד דולר. במסגרת שיתוף הפעולה, יתאימו שתי החברות את סוללות האלומיניום-אוויר של פינרג'י לרכבים החשמליים של טאטה מוטורס. בעקבות ההודעה מזנקת מנייתה של פינרג'י בשיעור דו-ספרתי במסחר בתל אביב.

בשלב הראשון של שיתוף הפעולה, תוטמע המערכת המותאמת של פינרג'י בתוך מכונית נוסעים חשמלית של טאטא מוטורס ויבוצעו ניסויי שטח בהודו. במידה ותוכנית הפיתוח תצליח, יבחנו שתי החברות הסכם מסחרי. להערכת פינרג'י, סוללות האלומיניום-אוויר של החברה יקנו לרכבים החשמליים משך נסיעה ארוך יותר ביחס לסוללות ליתיום בגודל ומשקל דומים. עוד יתרון משמעותי הוא זמן טעינת הסוללות, שאורך מספר דקות בלבד. טאטא מוטורס היא חברת בת של קבוצת טאטא, מהתאגידים הגדולים ביותר בהודו. MOTORS TATA מייצרת מגוון רחב של מכוניות כולל רכבים פרטיים, משאיות, ואנים, אוטובוסים, ציוד בניין מכני ורכבים צבאיים.

המטרה הסופית שאליה מכוונות שתי החברות, לאחר השלמת הפיילוט, היא להשיק בשוק ההודי רכבי נוסעים חשמליים שבהן יותקנו סוללות אלומיניום-אוויר של פינרג'י. אם התוכנית אכן תבשיל, יהיו אלה הרכבים הראשונים בעולם שמונעים על ידי טכנולוגיה כזו. כאן נכנסת לתמונה הצלע השלישית בשיתוף הפעולה. לפי התכנית, טעינת הסוללה והחלפת האלומיניום יתבצע ברשת תחנות של ענקית האנרגיה ההודית Oil Indian, שמפעילה כ-30,000 תחנות דלק בכל רחבי הודו. לצורך כך פינרג'י ואינדיאן אויל הקימו בהודו חברה בבעלות משותפת.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג'י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך "טעינה" של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג'י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג'י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג'י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג'י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי.

בזק רכשה מפינרג'י מערכת גיבוי אלומיניום-אוויר

שיתוף פעולה נוסף לחברת פינרג'י (Phinergy) בתעשיית הטלקום. החברה, המפתחת מערכות גיבוי, אגירה וסוללות המתבססות על ריאקציה בין אלומיניום ואוויר, הודיעה כי חברת התקשורת "בזק" רכשה ממנה מערכת גיבוי לשימוש באחד מאתריה המספקים תקשורת קווית ואינטרנט מהיר. מערכת הגיבוי תספק חשמל לאתר בעת הפרעות אספקה ברשת ותמנע פגיעה בשירותי התקשורת בעקבות שיבושי חשמל. בפינרג'י מעריכים כי במידה ובזק תהיה שבעת רצון מביצועי מערכת הגיבוי היא תרכוש מערכות נוספות. בחודש שעבר הכריזה פינרג'י על תוכנית להקמת מפעל ייצור בכפר סבא.

שוק הטלקום הוא אחד משוקי היעד המרכזיים של פינרג'י. בחודש שעבר דיווחה פינרג'י על ביצוע פיילוט בשיתוף פעולה עם חברת הטלקום אריקסון. במסגרת הפיילוט, תטמיע פינרג'י מערכות גיבוי באתרי טלקום שמקימה אריקסון עבור מפעילת תקשורת באיטליה. בחודש אפריל דיווחה פינרג'י על פיילוט דומה עם חברת הודית המקימה מגדלי תקשורת, ובינואר 2020 חתמה על הסכם עם סלקום לאספקת מערכות גיבוי לאתרים סלולאריים.

בפינרג'י מציינים כי הרכישה הנוכחית מצד בזק פותחת בפניה פלח שוק נוסף ומשמעותי בעולם הטלקום, מאחר שבזק תשתמש במערכת באתר תקשורת קווית. אתרים כאלה מתאפיינים בדרישות מחמירות של גיבוי חשמל לאור החשיבות הקריטית שלהם והיעדר כפילות בין האתרים, כפי שקיים ברשתות סלולאריות. חברת פינרג'י הוקמה ב-2009 על ידי האחים אביב ודקל צידון, שרכש פטנט על טכנולוגיה שפותחה במחלקה לננו-טכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן, בראשות אריה צבן.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג'י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך "טעינה" של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג'י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג'י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג'י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג'י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי. מנכ"ל החברה הוא דויד מאייר. החברה נסחרת בבורסת בתל אביב בשווי שוק של כ-850 מיליון שקל.

פינרג'י מקימה בכפר סבא מפעל לייצור סוללות אלומיניום-אוויר

חברת פינרג'י (Phinergy), המפתחת מערכות גיבוי, אגירה וסוללות המתבססות על ריאקציה בין אלומיניום ואוויר, חתמה על הסכם להקמת מפעל בכפר סבא בעל יכולת ייצור שנתית של 20 מגה-וואט, או כ-5,000 מערכות גיבוי של 4 קילו-וואט. להערכת החברה, הקמת המפעל תושלם במהלך הרבעון השלישי של שנת 2022. בפינרג'י הסבירו כי הקמת המפעל תאפשר להגדיל את היקף המכירות של מערכות הגיבוי לאתרי טלקום בישראל ובעולם ולהרחיב את שיתופי פעולה עם יצרניות רכב.

בשבוע שעבר דיווחה פינרג'י על ביצוע פיילוט בשיתוף פעולה עם חברת הטלקום אריקסון. במסגרת הפיילוט, תטמיע פינרג'י מערכות גיבוי באתרי טלקום שמקימה אריקסון עבור מפעילת תקשורת באיטליה. בחודש אפריל דיווחה פינרג'י על פיילוט דומה עם חברת הודית המקימה מגדלי תקשורת. חברת פינרג'י הוקמה ב-2009 על ידי האחים אביב ודקל צידון, שרכש פטנט על טכנולוגיה שפותחה במחלקה לננו-טכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן, בראשות אריה צבן.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג'י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך "טעינה" של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג'י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג'י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג'י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג'י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי. מנכ"ל החברה הוא דויד מאייר. החברה נסחרת בבורסת בתל אביב בשווי שוק של כ-190 מיליון שקל.