תוצאות שיא לנקסט ויז'ן: 36 מיליון דולר מכירות ברבעון הראשון

חברת נקסט ויז'ן (Next Vision), המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים ולכלים בלתי מאוישים, דיווחה היום (ב') על הכנסות שיא ברבעון הראשון 2025 בהיקף של 36 מיליון דולר. מדובר בגידול של 33% בהשוואה לרבעון הראשון של 2024. החברה מציינת את זירות המלחמה הרבות בעולם, החרמת הרכיבים הסיניים, המעבר לרחפנים קטנים ושילוב AI כגורמים המאיצים את עסקיה בעולם. מניית נקסט ויז'ן בבורסה של תל אביב הגיבה לדו"ח כמעט ללא שינוי. מאז תחילת השנה היא עלתה בכ-50% והביאה את החברה לשווי שוק של כ-7.5 מיליארד שקל.

הרווח הנקי ברבעון הראשון עמד על כ-20.6 מיליון דולר, המהווים כ-57% מסך ההכנסות, צמיחה של כ 41.4% בהשוואה לרווח נקי של כ-14.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. צבר ההזמנות של החברה עומד על כ-123.2 מיליון דולר, ומספר הלקוחות הפעילים ברבעון הראשון של השנה גדל ל-111. יו"ר החברה חן גולן אמר: "אנו ממשיכים לראות ביקושים גבוהים למוצרינו בקרב לקוחותינו מכל רחבי העולם ואנו גאים להוביל את השוק עם חדשנות מתמדת ופתרונות פורצי דרך".

נקסט ויז'ן צפויה לחשוף השבוע בתערוכת הכלים האוויריים Xponential 2025  מצלמה חדשה, CONDOR. מדובר במצלמה במשקל 3 ק"ג, הכוללת מד טווח לייזר, וחיישן IR לא מקורר. החברה תשיק השנה גם את הדגם Raven 2.5, שהיא מצלמת IR מקוררת המיועדת למטוסים בעלי כנף קבועה.

לקראת המיזוג: סקיילוק חושפת נתונים פיננסיים

חברת סקיילוק (Skylock), המפתחת מערכות הגנה מפני רחפנים, פרסמה היום לראשונה את תוצאותיה הכספיות לשנת 2024, וזאת לקראת כינוס אסיפת בעלי המניות שבה יאושר המיזוג ההופכי עם טכנופלס ונצ'רס, הנסחרת בבורסה. התוצאות הכספיות כוללות גם את התוצאות של חברת ביסנס, שבבעלות סקיילוק, אשר פועלת בתחום מערכות תצפית ואבטחה לצורכי הגנה. מניית טכנופלס עולה במסחר הבוקר בבורסת תל אביב בשיעור של 10% (נכון לשעה 11:00).

על פי הדוחות הכספיים, בשנת 2024 רשמו סקיילוק וביסנס הכנסות בהיקף מצרפי של כ-22.3 מיליון דולר (כ-82.5 מיליון שקלים), ורווח תפעולי מצרפי של כ-4.3 מיליון דולר (16 מיליון שקלים). החברות צופות בשנת 2025 הכנסות מצרפיות של כ-131 מיליון שקלים ורווח תפעולי מצרפי של כ-25.7 מיליון שקלים.

העסקה תושלם בכפוף למספר תנאים מתלים, טכניים בעיקרם, ואישור בעלי המניות. היא משקפת לחברה הממוזגת שווי של כ-115 מיליון שקלים על פי המסחר היום, מכפיל של 7.2 בלבד על הרווח התפעולי של שנת 2024 ו-5 על הרווח התפעולי הצפוי של שנת 2025. סקיילוק מנוהלת בידי מנכ"ל החברה אביעד מצא ועופר קצן, לצד יו"ר החברה יוסי וייס, לשעבר מנכ"ל התעשייה האווירית. מנכ"ל ביסנס הינו ברוך דיליאון.

מגדל פיקוח אלקטרוני

חברת סקיילוק מפתחת ומייצרת מערכות הגנה מפני רחפנים למרחב האזרחי והצבאי. המערכות של החברה מאתרות ומזהות את הרחפן החודר למרחב האווירי, ובמידת הצורך – מסוגלות ליירט אותו באמצעות שיבוש האות הלווייני (spoofing). הגילוי מתבצע באופן רב-שכבתי באמצעות גלאי RF, מכ"ם 4D, חיישנים אלקטרו-אופטיים ושימוש באלגוריתם בינה מלאכותית, המאפשר לזהות את סוג הרחפן ואת המפעיל שלו. המערכת משמשת גם כמעין "מגדל פיקוח" המנטר את תשדורות הרחפנים ומבדיל בין רחפן מורשה לבין רחפן בלתי מורשה.

המערכות מיועדות לספק הגנה היקפית על שדות תעופה, מתקני תשתית, בסיסים צבאיים ואירועים המוניים. החברה בונה מערכות הגנה מודולריות, בהתאם לצורכי ולתקציב כל פרוייקט. דינה שרעפי, מנכ"לית טכנופלס: "הנתונים שמתפרסמים כעת במסגרת המתאר מראים היטב את הרווחיות המשמעותית של סקיילוק וביסנס. עם הצמיחה הצפויה של החברות בשנה הקרובה, לצד הרוח הגבית של הסקטור הבטחוני וההנהלה המנוסה של החברות – אנו מאמינים שיש לחברות עתיד מזהיר".

מישל בן ברוך מונה למנכ"ל אירודרום

בתמונה למעלה: מישל בן ברוך. צילום מתוך לינקדאין

מניית חברת אירודרום (Aerodrome) בבורסה בתל אביב עולה בכ-7% בעקבות ההודעה על מינויו של תת אלוף במיל. מישל בן ברוך, למנכ"ל החדש של החברה. בן ברוך מגיע עם נסיון רב בתחום הביטחוני ובשוק האמריקאי. בצה"ל שימש כקצין תותחנים ראשי ופיקד על החיל במהלך מבצע עופרת יצוקה (2008-2009). לאחר מכן שימש כמזכיר הצבאי של שר הביטחון אהוד ברק, ראש מערך ומנהלת הארטילריה בתעשייה הצבאית (תעש), וראש סיב"ט (סיוע ייצוא ביטחוני)  במשך 5 שנים. הוא מגיע לחברת אירודרום לאחר שסיים למלא את תפקיד ראש משלחת הרכש של משרד הביטחון בארצות הברית, בשנים 2019-2024.

המינוי מגיע שבועיים לאחר התפטרות המנכ"ל הקודם ובעל המניות הגדול בחברה, רועי דגני, על רקע משבר פיננסי ושינויים באופן הפעילות של החברה. חברת אירודרום עוסקת במתן שירותי תפעול, תחזוקה והדרכת מפעילי כלי-טיס בלתי מאויישים. בנובמבר 2024 היא זכתה במכרז לאספקת רחפנים לממשלת ישראל בהיקף כולל של כ-73.6 מיליון שקל. המערכות היו מתוכננות להימסר במחצית הראשונה של 2025. אולם בתחילת מרץ 2025 היא דיווחה שקיבלה הודעה על צמצום היקף ההזמנה, מכיוון שלפי טענת הלקוח היא לא עמדה במועדי האספקה.

קשיים במכרז הענק ועסקאות אסטרטגיות

אירודרום רמזה שהיא עשויה לערער על ההחלטה. במקביל היא מתמודדת עם תובענה ייצוגית שהוגשה נגדה על-ידי עו"ד ליאור להב, בטענה שהפרה את חובת הדיווח ולא מסרה למשקיעים מידע מלא על צמצום ההזמנה הממשלתית. ראוי לציין שהחברה נמצאת בעיצומם של מהלכים אטרטגיים נוספים: בפברואר 2025 היא חתמה על מזכר הבנות לרכישת חברה אמריקאית לפי שווי של לפחות 32 מיחליון דולר, המספקת פתרונות ומוצרים בתחום הכטב"מים לגורמי ביטחון וממשל.

במקביל, היא מנהלת מו"מ מתקדם עם חברה ביטחונית ישראלית להקמת מפעל ייצור כטב"מים באמצעות חברה משותפת (JV) שתהיה בשליטת החברה הביטחונית (51%). אירודרום אמורה להעביר לידי החברה המשותפת את כל הידע, הרכוש, העובדים וההסכמים שלה בתחום ייצור הכטב"מים – מלבד אותה הזמנת ענק לממשלת ישראל. היום היא נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי חברה של כ-39 מיליון שקל.

עין שלישית נערכת להקמת קו ייצור סדרתי בנתניה

בתמונה למעלה: מנכ"ל עין שלישית, ליאור סגל. צילום: Techtime

חברת עין שלישית מערכות (Thirdeye Systems) נערכת להקמת קו ייצור סדרתי לצד משרדיה בנתניה, בעקבות קבלת אישור מלקוחות לעבור לייצור סדרתי של חלק מהמוצרים שלה. כך גילה המנכ"ל והמייסד ליאור סגל במכתב ששלח היום (ב') למשקיעים. הוא גם דיווח שצבר ההזמנות של החברה צמח ב-62% בהשוואה ל-2023 ומסתכם בכ-31.7 מיליון שקל. הדבר אינו כולל הזמנה בהיקף של כ-12 מיליון שקל, אשר קבלתה נדחתה זמנית בשל העיכוב באישור תקציב המדינה.

חברת עין שלישית עוסקת בפיתוח וייצור מערכות תצפית המאפשרים עבודה אוטונומית של כלים רובוטיים, המבוססות על חיישנים אלקטרואופטיים ואלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית לגילוי ויזהוי אובייקטים בזמן אמת. שלושת מגזרי הפעילות המרכזיים של החברה: מטעדים אלקטרואופטיים לרחפנים, מערכות אלקטרואופטיות ואנליטיקה לגילוי רחפנים, ומערכות מוכללות לכלי-רכב קרקעיים. החברה מעסיקה כ-50 עובדים ומכירותיה נמצאות בצמיחה מאז פרוץ מלמחמת חרבות ברזל. בשנת 2024 הסתכמו מכירותיה בכ-17.6 מיליון שקל, בהשוואה לכ-14.82 מיליון שקל בשנת 2023 ולכ-10.4 מיליון שקלים ב-2022.

להערכת החברה, שוק החיישנים האלקטרואופטיים משולבי בינה מלאכותית צומח משתי סיבות עיקריות: גידול במכירת מערכות בלתי-מאויישות כמו רחפנים וכלי-רכב אוטונומיים, וצמיחה מקבילה במכירת מערכות הגנה בפני אותן מערכות בלתי-מאויישות. הביקוש בשוק הזה צפוי להמשיך ולהעלות בשנים הקרובות. רוב המתחרות של עין שלישית בארץ ובעולם הן חברות גדולות מאוד. בישראל, למשל, היא מתחרה מול אלביט, רפאל והתעשייה האווירית. גם בחו"ל היא מתחרה בחברות ביטחוניות גדולות. על הרקע הזה היא מתמקדת ביצירת יתרון תחרותי המבוסס על התאמת המוצרים באופן אישי ללקוחות הקצה.

מדוזה הובילה את המכירות ב-2024

המערכת הפופולרית ביותר של החברה היא מערכת מדוזה (Meduza). זוהי מערכת גילוי פאסיבית המבוססת על סריקה מהירה של השטח ומשמשת בעיקר למטרות הגנה ב-360°. היא כוללת אנליטיקה פנימית מבוססת בינה מלאכותית של החברה ומאפשרת גם גילוי וסיווג מטרות מורכבות הטסות בגובה נמוך. בשנת 2024 היא היתה אחראית לכ-74% מהמכירות של החברה: כ-12.95 מיליון שקל. מדובר במוצר חדש יחסית שמכירותיו ב-2023 הסתכמו בכ-3.6 מיליון שקל.

המערכת פותחה בשלוש השנים האחרונות בסיוע משרד הביטחון ורשות החדשנות, ובסוף מרץ 2024 הושלם הפיתוח העדכני ביותר שלה: Meduza X. המערכת שוקלת 12 ק"ג בלבד וניתנת לנשיאה בכלי-רכב או על-ידי חיילים רגליים. אלגוריתם הזיהוי כולל שימוש ברשת נוירונית (DNN) שפותחה בחברה, ומסוגל להבדיל בין כטב"מים, רחפנים, ציפורים וכלים בלתי מזוהים אחרים, ברמת דיוק של יותר מ-97%. המערכת מצויידת בחיישן אינפרה אדום בתדרי MWIR, הסורק את השמיים בקצב של 60 תמונות בשנייה.

נקסט ויז'ן: הזמנת ענק בהיקף של 30 מ' דולר

חברת נקסט ויז'ן (Next Vision) מרעננה, המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים ולכלים בלתי מאוישים, דיווחה על העיסקה הגדולה ביותר בתולדותיה: הזמנת מצלמות ומוצרים נלווים בהיקף כולל של כ-30 מיליון דולר. למעשה, מדובר בהסכם שנחתם באוקטובר 2024, ורק עכשיו החברה חושפת אותו. ההסכם נחתם עם לקוח קיים של החברה, אשר יקבל את המוצרים בתוך בשלוש שנים מיום חתימתו, כלומר בתוך 27 חודשים מקבלת אישור רגולטורי. ההזמנה הזו מתווספת אל צבר ההזמנות של החברה שפורסם בדו"ח השנתי של 2024, בהיקף של כ-100.9 מיליון דולר.

תנאי התשלום כוללים מקדמה בגובה של 7.5% מסכום ההסכם הכולל. החברה הזהירה שתחילת אספקת המוצרים ללקוח תלויה בקבלת אישור רגולטורי ובלקוח הקצה של המזמין. שכן המוצרים הוזמנו על-ידי ספק מערכות אשר מייצר אותן עבור צד שלישי. בעקבות ההודעה, זינקה מניית נקסט ויז'ן בבורסה בתל אביב בכ-7%, וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-7 מיליארד שקל. החברה מפתחת ומייצרת מערכות צילום יום ולילה מיוצבות עבור כלים קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל"טים ורחפנים. הפתרון של החברה מבוסס על מגוון מצלמות ואביזרים נלווים, ועל מנוע ייצוב תמונה (גימבל) יעיל מאוד המבוסס על פטנט רשום, המאפשר ייצור מצלמות מיוצבות המאופיינות ביחס משקל/גודל וביצועים מהטובים בעולם, כדי לקבל תמונה יציבה גם בתנאי טיסה קשים.

בשנת בשנת 2024 צמחו מכירותיה בכ-121% והסתכמו בכ-115 מיליון דולר, בהשוואה  למכירות של 52 מיליון דולר בשנת 2023. למעשה, כבר ברבעון השלישי של 2024 נקסט ויז'ן חצתה את יעד המכירות השנתי שלה, שעליו הצהירה בדו"חות הקודמים. גם הריווחיות זינקב בשיעור גבוה: הרווח הנקי ב-2024 הסתכם בכ-66.3 מיליון דולר ומהווה כ-57.7% מההכנסות – זוהי צמיחה של פי 2.4 בהשוואה לרווח נקי של כ-27.5 מיליון דולר בשנת 2023 (כ-53% מהמכירות).

הזינוק של נקסט ויז'ן: צמיחה של 121% במכירות

חברת נקסט ויז'ן (Next Vision) מרעננה, המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים ולכלים בלתי מאוישים, דיווחה היום (ב') שהכנסותיה בשנת 2024 צמחו בכ-121% והסתכמו בכ-115 מיליון דולר, בהשוואה  למכירות של 52 מיליון דולר בשנת 2023. למעשה, כבר ברבעון השלישי של 2024 נקסט ויז'ן חצתה את יעד המכירות השנתי שלה, שעליו הצהירה בדו"חות הקודמים. גם הריווחיות זינקב בשיעור גבוה: הרווח הנקי ב-2024 הסתכם בכ-66.3 מיליון דולר ומהווה כ-57.7% מההכנסות – זוהי צמיחה של פי 2.4 בהשוואה לרווח נקי של כ-27.5 מיליון דולר בשנת 2023 (כ-53% מהמכירות). 

צבר ההזמנות מסתכם בכ-101 מיליון דולר. יו"ר ומייסד נקסט ויז'ן, חן גולן, סיפר: "לפני כמעט 4 שנים, שחברת נקסט ויז'ן הונפקה בבורסה בתל אביב, נרשם בתשקיף החברה שההנהלה תהיה מאוכזבת אם מכירות החברה בסוף שנת 2024 לא יעברו את ה- 100 מיליון דולר. אני שמח שהצלחנו לעמוד במשימה מאתגרת זו ואף לעבור את היעד באופן משמעותי באמצעות צמיחה אורגנית בלבד. החברה ממשיכה לבחון הזדמנויות עסקיות לביצוע רכישה אסטרטגית להאצת הצמיחה ושמירה על ריווחיות גבוהה".

החברה מפתחת ומייצרת מערכות צילום יום ולילה מיוצבות עבור כלים קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל"טים ורחפנים. הפתרון של החברה מבוסס על מגוון מצלמות ואביזרים נלווים, ועל מנוע ייצוב תמונה (גימבל) יעיל מאוד המבוסס על פטנט רשום, המאפשר ייצור מצלמות מיוצבות המאופיינות ביחס משקל/גודל וביצועים מהטובים בעולם, כדי לקבל תמונה יציבה גם בתנאי טיסה קשים. לאחרונה היא החלה לספק מצלמה תרמית מקוררת שפותחה בשנים האחרונות. היא מגיעה במשקל של 1.5-2 ק"ג ומספקת טווח ראייה מוגדל. מדובר בטכנולוגיה שעד היום התקשו להשתמש בה בפלטפורמות קטנות, עקב משקלן הגבוה של המצלמות.

השוק צומח בקצב של 30% בשנה

מדובר בשוק בעל צמיחה מהירה מאוד: חברת המחקר SNS Insider, מעריכה ששוק המצלמות על-גבי כלים אוויריים צפוי לצמוח בשיעור שנתי של כ-29.8% ולהגיע בשנת 2030 להיקף של כ-60.6 מיליארד דולר. חברת Straits Research מספקת הערכה דומה: היא סבורה ששוק המצלמות על-גבי רחפנים הסתכם בשנת 2024 בכ-10.89 מיליארד דולר. ב-2024 הוא יצמח להיקף של כ-14.1 מיליארד דולר, וימשיך בצמיחה שנתית של כ-29.3% עד שיגיע להיקף כולל של כ-110.3 מיליארד דולר בשנת 2033.

הלקוחות המרכזיים של החברה הם יצרני מערכות בישראל, אירופה וארה"ב. ב-2024 היו ישראל וארה"ב אחראיות של 15.6% מהמכירות כל אחת, והשוק האירופי היה אחראי לכ-57.8% מהמכירות. כיום החברה מעסיקה כ-100 עובדים ומספקת 11 דגמי מצלמות שונים, אשר מורכבות ונבדקות במפעל החברה ברעננה. לאור הצמיחה המהירה במכירות, היא עברה בינואר 2025 למבנה חדש ברעננה בשטח כולל של כ-3,300 מ"ר.

בשנים האחרונות היא פיתחה מודל עסקי של פתרון מלא (One Stop Shop), לאחר שגילתה כי הלקוחות מתקשים לבצע אינטגרציה של המלצמות והגימבלים, וזקוקים לאבזרים נלווים ולתוכנות המסייעים לבצע את התהליך. הפתרון המלא כולל תוכנה המאפשרת קישור גאוגרפי לאזור המצולם, דחיסת תמונה, עקיבה אלקטרו-אופטית ובינה מלאכותית. בנוסף, היא מספקת את מחשב המשימה TRIP, שהיא מפתחת. בשנת 2024 היא פיתחה את המחשב TRIP6-SSD, המאפשר ללקוחות לפתח אפליקציות עצמיות, או לחילופין לאגור נפח גדול יותר של תמונות. כעת היא מפתחת את הדור הבא: מחשב TRIP7 המצוייד בעוצמת עיבוד כפולה ומוסיף למצלמה יכולות תפעוליות דוגמת ניווט ואיתור מיקום עצמי בדיוק רב.

טכנופלס צפויה לקבל הלוואה של 50 מיליון שקל לעסקת סקיילוק

בתמונה למעלה: ערכות Skylock Portable Dome מתוצרת סקיילוק בדרכן אל לקוח לצורך הגנת גבולות

חברת טכנופלס ונצ'רס תממן את המיזוג עם סקיילוק (Skylock) באמצעות הלוואה בהיקף של כ-50 מיליון שקל. היום (ב') החברה דיווחה על חתימת הסכם מימון בלתי מחייב לקבלת ההלוואה, אשר תיפרע במספר תשלומים ותישא ריבית של 9.5%-8.5% בתוספת מע"מ. מדובר בעיסקת מיזוג הופכי שבאמצעותה תיכנס חברת סקיילוק למסחר בבורסה של תל אביב ביחד עם החברה הבת שלה, ביסנס. עם השלמת המיזוג תחזיק סקיילוק בכ-70% מהחברה הממוזגת, ובעלי המניות של טכנופלס יחזיקו 30%. שווי החברה הממוזגת יעמוד על 100 מיליון שקל.

חברת סקיילוק מפתחת ומייצרת מערכות הגנה מפני רחפנים למרחב האזרחי והצבאי. המערכות של החברה מאתרות ומזהות את הרחפן החודר למרחב האווירי, ובמידת הצורך – מסוגלות ליירט אותו באמצעות שיבוש האות הלווייני (spoofing). הגילוי מתבצע באופן רב-שכבתי באמצעות גלאי RF, מכ"ם 4D, חיישנים אלקטרו-אופטיים ושימוש באלגוריתם בינה מלאכותית, המאפשר לזהות את סוג הרחפן ואת המפעיל שלו. המערכת משמשת גם כמעין "מגדל פיקוח" המנטר את תשדורות הרחפנים ומבדיל בין רחפן מורשה לבין רחפן בלתי מורשה. המערכות מיועדות לספק הגנה היקפית על שדות תעופה, מתקני תשתית, בסיסים צבאיים ואירועים המוניים. החברה בונה מערכות הגנה מודולריות, בהתאם לצורכי ולתקציב כל פרוייקט.

ההשקעה המוצלחת של סקיילוק בדנמרק

מנכ"לית טכנופלס, דינה שרעפי, אמרה שהסכם המימון נועד למנוע דילול של בעלי המניות הקיימים, "ויאפשר לנו ליצור חברה מאוחדת וחזקה". יחד עם זאת, היא אינה פוטרת את החברות מביצוע השקעת הון במיזוג:  מימוש ההלוואה מותנה במספר תנאים, בהם גיוס של 10 מיליון שקלים במתכונת של גיוס הון, בנוסף להון עצמי של כ-20 מיליון שיש לטכנופלס והון עצמי של 20 מיליון שקלים נוספים של סקיילוק. ההסכם כולל מנגנון למתן מימון נוסף בהיקף של 10 מיליון שקל, ואופציה שניתנה למלווה לרכוש 15% ממניות החברה הממוזגת.

סקיילוק מנוהלת בידי המנכ"ל אביעד מצא ועופר קצן. יו"ר החברה הוא יוסי וייס, לשעבר מנכ"ל התעשייה האווירית. מנכ"ל החברה הבת ביסנס מערכות סנסורים הוא ברוך דיליאון. בשנת 2024 הסתכמו מכירות הקבוצה בכ-80 מיליון שקל. התחזית לשנת 2025 נאמדת בכ-132 מיליון שקלבחודש מאי 2024 מכרה סקיילוק את מניות השליטה שלה (51%) בחברת מיי דיפנס (Mydefence) מדנמרק לפי שווי חברה של כ-480 מיליון שקל (135 מיליון דולר). מדובר בעיסקה ריווחית ביותר: סקיילוק ביצעה את ההשקעה בשנת 2021 לפי שווי חברה של כ-41 מיליון שקלים (11 מיליון דולר) בלבד.

הלסינג מקימה תשתית רחפני לחימה מבוססי AI

בתמונה למעלה: רחפני לחימה ביציאה מקו הייצור, בדרך לאוקראינה. חברת התוכנה הפכה ליצרנית כטב"מים

חברת הלסינג (Helsing) הגרמנית וחברת מיסטרל (Mistral AI) הצרפתית הכריזו על שיתוף פעולה אסטרטגי בפיתוח הדור הבא של מערכות צבאיות מבוססות בינה מלאכותית (AI). שיתוף הפעולה יתבסס על הטכנולוגיות הצבאיות של הלסינג, בהן אלפי כטב"מים קרביים שהיא מייצרת ומספקת לאוקראינה ומערכות לוחמה אלקטרונית של מטוס הקרב האירופי, Eurofighter. הפיתוח המשותף יתמקד במודלי Vision-Language-Action, המאפשרים לפלטפורמות צבאיות להבין את הסביבה, לתקשר בשפה טבעית עם המפעילים, ומסייעים בקבלת החלטות מהירה בתרחישים מורכבים.

ענני מלחמה בשמי אירופה

חברת הלסינג הוקמה ב-2021, וגייסה עד היום כ-484 מיליון דולר. מנכ"ל ומייסד משותף של החברה, תורסטן ריל, סיפר שהיא הוקמה בעקבות ההכרה שפלישה רוסית לאוקראינה ופלישה סינית לטאיוואן הן בלתי נמנעות, ולכן אירופה צריכה להתכונן למלחמה. לדבריו, החברה החלה את דרכה כחברת תוכנה, וזו עדיין הפעילות המרכזית שלה. "נכנסנו לתחום הייצור של הרחפנים מכיוון שאין היום חברה המסוגלת לייצר רחפנים מדוייקים בכמויות הדרושות. התברר לנו שתהליך המתחיל בתוכנה, בהדמייה ובניסויים וירטואליים, מאפשר לייצר חומרה בצורה מהירה ויעילה יותר מאשר בשיטות הייצור הקיימות היום בתעשיית התעופה".

מייסד משותף של החברה, גונדברט שרף: "אירופה צריכה לממש את כוחה כשחקנית גיאופוליטית, והובלה בתחום ה-AI היא גורם מרכזי בשמירה על הביטחון של אירופה. אנחנו נפתח את הדור הבא של מערכות הגנה וביטחון". מערכת כזו כבר נמצאת בפיתוח: ביוני 2024 הכריזו הלסינג ואיירבאס על פיתוח משותף של הכטב"ם Wingman. מדובר בכלי טיס לא מאוייש בסדר גודל של מטוס קרב, אשר ילווה את מטוסי הקרב ויסייע להם לבצע את המשימה הקרבית.

חברת הלסינג דיווחה בשבוע שעבר שהיא החלה לייצר 6,000 כטב"מי-תקיפה מדגם HX-2 עבור צבא אוקראינה. ההזמנה הזו הגיעה לאחר שהיא סיפקה לצבא אוקראינה 4,000 כטב"מי HX-1 הנמצאים כעת בשירות מבצעי בחזית. ההזמנה החדשה הופכת את מיסטרל לאחת מיצרניות כטב"מי התקיפה הגדולות בעולם.

פלטפורמת HX-2 מונעת באמצעות מנוע חשמלי וכוללת ארבעה מדחפים וכנפי X. הרחפנים מגיעים למהירות של 220 קמ"ש ולטווח של עד 100 ק"מ, ויכולים לשאת חימוש במשקל של עד 5 ק"ג. הכלים מצויידים במערכת בינה מלאכותית המאפשרת להם להתגבר על על מערכות שיבוש אלקטרוני ולפעול באופן עצמאי. גם כאשר אובד הקשר עם המפעיל, המערכת יכולה לקבל החלטות באופן עצמוני. היא מאפשרת למפעיל בודד לשלוט בכלי יחיד בנחיל של כטב"מים המבצעים משימה מתואמת.

רשת "מפעלים עמידים" בכל רחבי אירופה

בתוך קו הייצור של רחפני HX-2, הבנוי במתכונת של "מפעל עמיד"
בתוך קו הייצור של רחפני HX-2, הבנוי במתכונת של "מפעל עמיד"

הפיתוח של HX-2 כולל גם תפישה חדשה של תהליך הייצור, המותאם למצב לחימה. ביחד עם פיתוח הכטב"ם, הלסינג פיתחה גם קו ייצור ייעודי שניתן לשכפל אותו בקלות ולאפשר לכל מדינה באירופה להשיג עצמאות מלאה בייצור ואספקת הכלים לכוחות הלוחמים. הקונספט החדש קיבל את הכינוי "מפעלים עמידים" (Resilience Factory). המתקן הראשון שלו (RF-1), ניפתח באתר בדרום גרמניה והחל בייצור סדרתי של כטב"מים בהספק של יותר מ-1,000 יחידות HX-2 בחודש. כיום החברה מעסיקה כ-350 עובדים, ובכוונתה להקים אתרי ייצור זהים נוספים, בעלי כושר ייצור של כ-10,000 רחפני תקיפה בחודש, כל אחד.

לדברי שרף, נשק מדוייק מפצה מדי יום על הנחיתות המספרית של צבא אוקראינה. "זהו לקח חשוב שנאט"ו צריכה ללמוד, ומהר. תפישת המפעלים העמידים מבוססת על גישה מבוזרת של ייצור המערכות האלה בכל יבשת אירופה. המפעלים המקומיים יעניקו לכל מדינה את היכולת לייצר בעצמה את כלי הנשק החדשים ולהבטיח עצמאות של הייצור ושרשרת האספקה".

חברת Mistral הצרפתית הוקמה בשנת 2023 על-ידי יוצאי Google DeepMind ו-Meta, ומפתחת סדרה של כלים ומודלים מוכווני מטרה, דוגמת מערכת ייצירת תוכן לקמפיינים שיווקיים, פיתוח כלים לזיהוי תקיפות מקוונות, עמידה בתנאים רגולטוריים ופיתוח תוכנה בסיוע AI. מודל Codestral לפיתוח תוכנה הושק בתחילת ינואר 2025 ומספק תמיכה ב-80 שפות תכנות שונות. החברה מסרה שהוא יעיל יותר מ-DeepSeek Chat API הסינית ומ-OpenAI האמריקאית.

מפא"ת ביצעה ניסוי ב-20 טכנולוגיות שונות ליירוט כטב"מים

המינהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון השלים ניסוי השוואתי רחבהיקף שנערך בדרום הארץ, שבמהלכו נבדקו 20 טכנולוגיות שונות ליירוט כטב"מים. במבחנים השתתפו תשע חברות ביטחוניות וחברות סטארטאפ ישראליות שהציגו טכניקות יירוט שונות, החל מפגיעה קינטית (ירי), וכלה ביירוט באמצעות רחפנים מיירטים המשתמשים בשיטות יירוט שונות, החל מהטלת רשתות וכלה בהתנגדות ישירה. משרד הביטחון דיווח הפתרונות שהצליחו בניסוי, יעברו להמשך פיתוח מלא במימון משרד הביטחון. הניסויים החלו בחודש אוקטובר 2024.

אתמול (ג') הושלם יום הניסויים המסכם בשדה ניסויים בדרום הארץ, אשר התקיים במתכונת של הליך תחרותי מואץ. במסגרת התחרות, התעשיות פרסו אבי טיפוס של מערכות יירוט שפותחו בהובלת מפא"ת והציגו את יכולות היירוט של כטב״מים בטווחים, במהירויות ובגבהי טיסה שונים. הטכנולוגיות שייבחרו ייכנסו להליך פיתוח וייצור מואצים במטרה להכניסן לשימוש מבצעי בטווח המיידי. ראש מפא״ת במשרד הביטחון, תא״ל (במיל) ד"ר דני גולד, אמר שמפא”ת וצה"ל הגדירו ארכיטקטורה מבצעית, הכוללת שכבות של גילוי, עקיבה ויירוט. "כעת, בסדרת ניסויי המשך, צפינו בקידום יכולות מתקדמות למגוון יכולות יירוט כטב״מים. השילוב בין חברות סטארטאפ לבין החברות הביטחוניות הגדולות מהווה מכפיל כוח".

מהטלת רשת ועד בינה מלאכותית

החברות שהשתתפו בסדרת הניסוייםאלביט מערכות הציגה ערכת יירוט מבוססת מכ״ם ורחפנים מיירטים, מערכת הגנה קשה המבוססת על רחפן מיירט ומספקת הגנה כנגד טילים ורחפנים, ותותח 30 מ"מ משולב מכ"מ המאפשר זיהוי ויירוט ממרחקים גדוליםהתעשיה האווירית הביאה למבחנים את C-UAS, שהיא מערכת מרחבית אוטונומית מבוססת SOI לטיפול באיום הכטב״מים. הפתרון כולל מערך של חיישנים ומערכות יירוט מבוזרות, בהן: טיל חשמלי בקונספט טכנולוגי מתקדם לטווח ארוך, מיירט רחפני קצר טווח ותותח 30 מ״מ.

רפאל השתתפה במבחנים באמצעות פיתוח מיני טייפון, שהיא מערכת נשק לטווח בינוני הנשלטת מרחוק. בנוסף, היא המציגה מערכות רחפניות חדשניות ליירוט איומים אווירייםחברת אירובוטיקס הביא למבחנים מערכת בעלת מיירט רבפעמי ליירוט כטמ"ם (כלי טיס מאוייש מרחוק). חברת תמר הציגה מערכות ירי קליעי שיצאו משימוש והושמשו לצורך ירי אוטומטי מהיר בעל יכולת יירוט כטב"מים. חברת Xtend השתתפה בתחרות עם מערכת יירוט שפותחה בשיתוף פעולה עם אלביט ועם Axioma.

חברת סמארט-שוטר השתתפה בסדרת המבחנים באמצעות עמדת ירי הכוללת רובה סער המצויד בכוונת חכמה המתבייתת אל המטרה באמצעות אלגוריתם בינה מלאכותית. המערכת גם כוללת מכ"ם אקטיבי וחיישנים אופטיים מאפשרים לזהות את כלי הטיס ממרחק של 1-2 קילומטר. חברת Robotican השתתפה באמצעות שתי מערכות יירוט רחפניות, וחברת אלביט הציגה רחפן מיירט באמצעות רשת, אשר פותח בשיתוף פעולה עם חברה אמריקאית.

אקסטנד תספק לארה"ב רחפני לחימה

בתמונה למעלה: רחפן סקורפיו של חברת אקסטנד

חברת אקסטנד (Xtend) מתל אביב קיבלה ממשרד הביטחון האמריקאי (DoD) הזמנה בהיקף של כ-8.8 מיליון דולר לאספקת רחפני לחימה מדגם Scorpio. הרחפנים מיועדים לשימוש קרבי בתוך מבנים (PSIO sUAS). הרחפנים של החברה הם המוצרים הראשונים מסוג פלטפורמת חימוש משוטט (flying loitering munition) המיועדת למשימות לחימה בשטח בנוי – בתוך מבנים ומחוץ למבנים – אשר קיבלו הסמכה של ה-DoD. ההזמנה התקבלה לאחר סדרה של מבחני אש-חיה ובטיחות שהתקיימו בארה"ב. החברה מסרה שהייצור יתבצע בארה"ב והאספקה של המערכות תתחיל כבר ברבעון הראשון 2025.

רחפני סקורפיו פותחו בשנתיים האחרונות במסגרת פרוייקט משותף עם המינהלת לפיתוח אמצעי לחימה בלתי-שגרתיים (IWTSD) של צבא ארה"ב, ויעילותם המבצעית הוכחה בשנה האחרונה, במסגרת שימוש נרחב שנעשה בהם בצה"ל בשנה האחרונה. הם כוללים חיישן ייעודי ומערכת בינה מלאכותית המאפשרים ניווט מדוייק בלא צורך להישען על מערכות ניווט לווייניות (GNSS), מצלמות יום ולילה ופלטפורמת מטעדים גמישה המאפשרת להתאים את החימוש או העזרים עבור המשימה הספציפית.

הרחפנים נשלטים על-ידי הלוחם בשטח במתכונת של "ראייה בגוף ראשון" (First Person View – FPV). הם שוקלים 2.3 ק"ג ויכולים לשאת מטעד במשקל של עד 1 ק"ג. הם יכולים להגיע למהירות טיסה מירבית של עד 70 קמ"ש, לשהות 20 דקות באוויר ולבצע משימות במרחק של עד 4.8 ק"מ. חברת אקסטנד מספקת קו מגוון של רחפנים ליישומים מבצעיים מיוחדים. בחודש מאי 2024 היא גייסה 40 מיליון דולר בסבב B אשר הובל על-ידי Chartered Group ובהשתתפות המשקיעים הקיימים, בהם כלל-טק.

הסוד טמון במערכת ההפעלה

טכנולוגיית הליבה של החברה היא בכלל תוכנה: מערכת ההפעלה Xtend Operating System – XOS לניהול רחפנים חצי-אוטונומיים, הכוללת טכנולוגיות AR/VR ובינה מלאכותית המאפשרות גם למשתמשים בלתי מנוסים להפעיל את המערכות בצורה קלה ואינטואיטיבית. מדובר במערכת פתוחה המסוגלת להפעיל יישומי צד שלישי. היא מבוססת על הרעיון של "אוטונומיה מפוקחת" (Practical Human Supervised Autonomy): הרחפן או הרובוט יבצעו פעולות מסויימות בצורה אוטונומית, כמו למשל כניסה למבנים, סריקת המרחב או אפילו מרדף אחר חשוב – וישאירו בידי המפעיל יכולת לקבל החלטות מיידיות כמו הערכת הסיטואציה ותגובה למצבים בלתי צפויים. בעבר החברה דיווחה שכמה מאות רחפנים וכלים רובוטיים מופעלים באמצעות מערכת ההפעלה שלה, בעיקר על-ידי צה"ל והכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית.

סינרגיה בין שתי מערכות ישראליות לגילוי רחפנים

[בתמונה למעלה: מערכת מדוזה X החדשה. ככל הנראה נשלחה לשימוש בחזית הצפון]

חברת עין שלישית (Third Eye Systems) דיווחה הבוקר (ד') לבורסה בתל-אביב כי חתמה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת סנטריקס (Centrycs) הישראלית. שתי החברות מפתחות מערכת לגילוי ויירוט רחפנים לא מורשים, ושיתוף הפעולה ביניהן הוא טכנולוגי ועסקי.

ברמה הטכנולוגית, החברות יבצעו אינטגרציה של טכנולוגיות הגילוי המשמשות בליבת מערכותיהן – זו של עין שלישית, המבוססת על ניתוח תמונה ובינה מלאכותית, וזו של סנטריקס המתבססת על ניתוח תשדורות RF. לדברי החברות, הסינרגיה הטכנולוגיות תספק יכולות גילוי גבוהות במיוחד.

באחרונה דיווחה סנטריקס על חוזה לפריסת מערכותיה במספר בסיסים צבאיים באירופה, ואילו עין שלישית דיווחה כי החלה לספק מערכות לצה"ל ולקוחות ממדינות נאט"ו.

המערכת של סנטריקס

עין שלישית פיתחה מערכת גילוי רחפנים וכטב"מים בשם "מדוזה". מדוזה היא מערכת גילוי פאסיבית אשר מבוססת על עיבוד תמונה. המצלמה סורקת את הרקיע ומאתרת רחפנים ממרחק של עד 1.5 ק"מ. התמונות מנותחות באמצעות תוכנת עיבוד התמונה של החברה, אשר מספקת התראה בזמן אמת כנגד כל סוגי הרחפנים והכטב"מים.  אלגוריתם הזיהוי כולל שימוש ברשת נוירונית (Deep Neural Network) שפותחה ומתוחזקת בחברה. התוכנה מסוגלת להבדיל בין כטב"מים, רחפנים, ציפורים וכלים בלתי מזוהים אחרים, ברמת דיוק של יותר מ-97%. מנתוני החברה עולה שהמערכת מבוססת על חיישן אינפרה אדום בתדרי MWIR, אשר סורק את השמיים בקצב של 60 תמונות בשנייה. המערכת פותחה בשלוש השנים האחרונות בסיוע משרד הביטחון ורשות החדשנות.

המערכת של סנטריקס עושה שימוש בטכנולוגיית Protocol Analysis הלקוחה מעולמות רשתות התקשורת והסייבר. טכנולוגיה זו מאפשרת ליירט ולפענח את תשדורות ה-RF בין המפעיל לרחפן ובבקר הטיסה של הרחפן – וכך ללמוד במדויק, על סמך התקשורת הפנימית של הרחפן, על מיקומו ומהירותו וכן את המספר הסידורי שלו.

במידה ומדובר ברחפן שאינו מורשה לטוס במרחב, המערכת מנתקת את התקשורת בין הרחפן למפעיל ו"משכנעת" את בקר הטיסה כי היא המפעיל האמיתי, מה שמאפשר לה לנווט את הרחפן ולהנחיתו בבטחה באזור ייעודי.

 

 

D-Fend הוסיפה יכולת ימית ליירוט רחפנים

חברת D-Fend Solutions מרעננה, הכריזה על שדרוג ערכת ההגנה EnforceAir2, אשר מאפשרת להשתלט על רחפנים עויינים באמצעות טכניקות שהובוא מעולם הגנת הסייבר. בגרסה החדשה, המערכת מותאמת לשימוש גם באמצעות כלי שייט ימיים וכוללת ממשק התחברות אל שאר חיישני ומערכות הספינה. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על ההנחה של השיטות הקיימות היום סובלות מחסרונות גדולים מאוד: מערכות מכ"ם, מערכות גילוי אלקטרואופטיות ומערכות גילוי ויירוט מבוססות RF וניתוח אותות אקוסטיים, רגישות מאוד לתנאי הסביבה ולא מתאימות לגילוי אובייקטים קטנים.

הגישה של חברת D-Fend מבוססת על האזנה פאסיבית לתשדורות באמצעות מקלטי RF, וניתוח האותות בטכניקות עיבוד שהובאו מעולם הגנת הסייבר. מרגע שהמערכת קולטת את האותות, היא מפענחת את פרוטוקול התקשורת ואת נתוני הטלמטריה של הרחפן. מהמידע הזה היא מחלצת פרטים חיוניים כמו זהות הרחפן, הסיווג שלו, ואפילו מקבלת מידע מדוייק על מיקום הרחפן ועל מיקומו של המפעיל. למערכת EnforceAir קיים גם אופן פעולה אקטיבי, המבוסס גם הוא על טכנולוגיות שהובאו מתחום פריצות הסייבר, ומאפשר להשתלט על הרחפן ולנטרל אותו באמצעים מקוונים, בלא שימוש באמצעים פיזיים.

המערכת המשודרגת כוללת פרופילים של רחפנים חדשים, ממשק משתמש מונחה בינה מלאכותית המספק למפעיל המלצות פעולה מיידיות ומספק מידע גרפי של אופי ורמת האיום. ממשק יישומי תוכנה חדש (API) משפר את יכולת התממשקות המערכות עם מערכות שו"ב חיצוניות והתחברות אל כלי שיט לצורך הגנה על ספינות וציים, כולל התחברות של מפת שדה הקרב של כלי השיט. בגרסה החדשה, המערכת מותאמת לפעול בלא תלות באותות ניווט לווייניים (GNSS) ולכן ממשכה לתפקד בלא הפרעה גם בסביבה רווייה בשיבושי GPS.

שוק היעד המרכזי: ארה"ב

החברה הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ"ל זהר הלחמי, הטכנולוג הראשי אסף מונסה ומנהל המוצר יניב בנבנישתי. היא פועלת בקטגוריית Counter small Unmanned Aircraft Systems – C-UAS. הגישה שלה הוכרה על-ידי משרד ההגנה האמריקאי, ובשנת 2022 היא זכתה בהזמנה בהיקף של כ-3 מיליון דולר לספק את מערכות ההגנה מהדור הראשון ליחידות של הצבא האמריקאי. מערכת EnforceAir2 גם משמשת כמטריית הגנה על האפיפור בכל סיוריו בעולם.

בסוף 2023 רכש חיל האוויר הספרדי מערכת אחת, ולאחר מספר חודשי שימוש הוא הזמין לפני חודש מערכת נוספת. החברה משתתפת בתוכנית ההגנה בפני רחפנים של מינהל התעופה האמריקאי (FAA), אשר מיועדת להגדיר מערכ הגנה על כל שדות התעופה בארה"ב בשיתוף פעולה עם כל גופי הממשל והביטחון. ארה"ב היא שוק יעד מרכזי.

לאחרונה החברה הרחיבה את פעילותה בארה"ב (באמצעות המשרד הפועל מווירג'יניה) ומינתה שני בכירים מהתעשייה הביטחונית כדי לפתח את עסקיה במדינה: סמנכ"ל מכירות לארה"ב גורדון קסטינג, ומנהל פיתוח עסקי גלן מק'ארתור. בתפקידו האחרון שימש קסטינג כמנהל מכירות אלביט בתחום הגנת המולדת בארה"ב. מק'ארתור מגיע מהצד של הלקוח – לאחר שירות של 25 שנים במשמר החופים של ארה"ב.

משהב"ט הזמין כטב"מי תובלה של AIR הישראלית

בתמונה למעלה: הרחפן בתצורת מטען, מדגם AIR One Cargo

חברת AIR מפרדס חנה הכריזה השבוע על כטב"ם המטענים החשמלי מדגם AIR One Cargo, אשר פותח על בסיס הפלטפורמה המרכזית של החברה, AIR ONE, המיועדת לשמש ככלי-תעופה אישי עבור 1-2 נוסעים. רחפן AIR Cargo מסוגל לשאת מטען במשקל של 250 ק"ג למרחק של כ-180 ק"מ. בשונה מפלטפורמת AIR ONE, הרחפן AIR Cargo הוא בלתי מאויש ונשלט מרחוק על-ידי מערכת שליטה ובקרה (שו"ב) שפותחה בחברה.

ל-Techtime נודע כי הלקוח המרכזי הראשון של דגם התובלה הוא משרד הביטחון הישראלי, אשר הזמין מהחברה מספר דו-ספרתי של כלים. החברה סיפקה למשרד הביטחון את הכלי הראשון וצפויה לספק את שאר המערכות במהלך 2024 ו-2025. כדי לספק את ההזמנה למשרד הביטחון, הקימה AIR קו הרכבה ייעודי בישראל. החברה גם קיבלה הזמנה בהיקף של חצי מיליון דולר מחיל האוויר האמריקאי, שאיתו יש לחברה שיתוף פעולה מתמשך במסגרת תוכנית החדשנות AFWERX, שנועדה לקדם שיתופי פעולה טכנולוגיים בין החיל לבין חברות אזרחיות. במסגרת זו, צפויה AIR להתחיל בטיסות מבחן בשמי ארה"ב כבר באוגוסט 2024.

החברה מסרה שבשנת 2023 הסתכמו הכנסותיה בכ-1 מיליון דולר, והיא נמצאת בקשר עם לקוחות פוטנצילאיים בטאיוואן ובדרום קוריאה. להערכת החברה, למרות שהפלטפורמה פותחה במקור עבור תחבורה אישית, דווקא המעבר לתחום התובלה מייצר עלייה בהיקף ההזמנות: לאחרונה היא קיבלה הזמנה בהיקף של כ-3.5 מיליון דולר לאספקת שתי פלטפורמות תובלה מחברת לוגיסטיקה גדולה באסיה, אשר עושה שימוש בכטב"מים כבדים. מדובר בהזמנה ראשונית, שהיא חלק מתוכנית הצטיידות גדולה יותר, שעשוייה להוביל להזמנת מאות כלים מתוצרת AIR.

שיטות ייצור מעולם הרכב

הרחפן בתצורת תעופה אישית, מדגם AIR ONE
הרחפן בתצורת תעופה אישית, מדגם AIR ONE

פלטפורמת AIR ONE שפיתחה החברה משתייכת לקטגוריה של כלים תעופתיים חשמליים בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכית (eVTOL). המערכת מבוססת על שימוש בארבעה מדחפים כפולים במתכונת של רחפן, ובכנפי עילוי קצרות לצורך שיוט במצב תעופה אופקית. הכלי מיועד לשימוש אישי ושוקל כ-970 ק"ג. בהתאם, הוא יכול לשאת עד שני נוסעים (או משקל כולל של 250 ק"ג) למרחקים קצרים של עד כ-180 ק"מ ולשייט באוויר במהירות מקסימלית של עד 250 קמ"ש. הוא מיועד לשימוש ככלי תחבורה אישי בדומה לשימוש במכונית, למשל לצורך נסיעה מהבית לעבודה, מעל הפקקים שבכבישים. בהתאם, הוא מופיע בגודל המאפשר לאחסן אותו במוסך הביתי או במגרש חנייה. על-פי הערכות של החברה, הפוטנציאל בשוק האמריקאי צפוי להסתכם בכ-15,000 כלי-רכב בשנה.

אחד מיתרונותיה של AIR היא מודל הייצור שלה, המתבסס על תשתית ותהליכים מעולם הרכב. למעשה, רוב הספקיות של החברה הן חברות Tier-1 מתעשיית הרכב. כך למשל, יצרן השלדות הגדול ביותר בתעשיית הרכב הגרמנית, מייצר עבורה את השילדה של AIR ONE. בשיחה עם Techtime, הסביר מנכ"ל ומייסד-שותף של AIR, רני פלאוט: "המטרה שלנו היא להנגיש פתרונות מעולם התעופה לצרכי תובלה ותחבורה אישית. אנחנו עושים זאת בשתי דרכים: מערכת הבקרה והשליטה שלנו הופכת את הכלי למאוד פשוט לשימוש ותפעול. ההיבט השני הוא העלות הנמוכה יחסית, וזאת השגנו בכך ששיטות וחומרי הייצור שלנו מתבססים על תשתית של תעשיית הרכב ולא עולם התעופה, שבו תהליכי הייצור והחומרים מייקרים את עלויות הכלים. אנחנו מתבססים, למשל, על הד.נ.א והאקוסיסטם של תעשיית הרכב הגרמנית. יש לנו הכי הרבה הזמנות ממשיות בתעשיית ה-eVTOL."

 

מערכת ההגנה מפני כטב"מים של סנטריקס תיפרס בבסיסים צבאיים באירופה

חברת סנטריקס (Sentrycs) דיווחה היום (ד') כי חתמה על מספר עסקאות אסטרטגיות, בהיקף של 10 מיליון דולר, לאספקה של מערכות הגנה מפני כטב"מים ורחפנים. המערכות ייפרסו במספר בסיסים צבאיים באירופה. בחברה מציינים כי אחד הגורמים שהאיצו את פריסת מערכות ההגנה הוא המלחמה באוקראינה, שהמחישה את האיום הנשקף מרחפנים ככלי תצפית ותקיפה.

המערכת של סנטריקס עושה שימוש בטכנולוגיית Protocol Analysis הלקוחה מעולמות רשתות התקשורת והסייבר. טכנולוגיה זו מאפשרת ליירט ולפענח את תשדורות ה-RF בין המפעיל לרחפן ובבקר הטיסה של הרחפן – וכך ללמוד במדויק, על סמך התקשורת הפנימית של הרחפן, על מיקומו ומהירותו וכן את המספר הסידורי שלו.

במידה ומדובר ברחפן שאינו מורשה לטוס במרחב, המערכת מנתקת את התקשורת בין הרחפן למפעיל ו"משכנעת" את בקר הטיסה כי היא המפעיל האמיתי, מה שמאפשר לה לנווט את הרחפן ולהנחיתו בבטחה באזור ייעודי.

המערכת מיועדת גם למרחבים אזרחיים ואורבניים, והיא עברה בהצלחה מבדקים מטעם ה-FAA וה-DHS. אחד מיתרונותיה הוא בעלותה הנמוכה ובפשטות הפעלתה בהשוואה למערכות הגנה מפני רחפנים המתבססות על טכנולוגיות צבאיות. מנכ"ל סנטריקס, יואב זלצמן, אמר כי הזכייה בחוזים הללו מבטאת הכרה משמעותית מצד השוק ביכולות של טכנולוגיית החברה. "אנחנו שמחים לתרום לביטחון של בנות בריתנו".

עין שלישית קיבלה הזמנה ביטחונית בהיקף 15 מיליון שקל

בתמונה למעלה: מערכת איתור הרחפנים מדוזה. מזהה איומים ביום ובלילה

חברת עין שלישית מערכות (Thirdeye Systems) מנתניה זכתה במכרז של לקוח ביטחוני גדול בהיקף של 15 מיליון שקל לפחות. החברה דיווחה היום (ב') שההיקף הסופי של ייקבע בהתאם להזמנות שיבוצעו בפועל על-ידי הלקוח ובדרישות לשינויים בביצועי המערכת, כאשר ההיקף הכולל של ההזמנה עשוי להסתכם בסכום כפול, כלומר עד כ-30 מיליון שקל. ראוי לציין שמדובר בהזמנות ענק מבחינת החברה, אשר מכירותיה בשנת 2023 כולה הסתכמו בכ-14.8 מיליון שקל – בעקבות צמיחה של כ-50% במכירות בהשפעת המלחמה בעזה.

חברת עין שלישית הוקמה לפני 14 שנה על-ידי המנכ"ל ליאור סגל, הטכנולוג הראשי יואל מוטולה ומנהל המוצרים גיל ברק. בשלב הראשון החברה פיתחה מצלמה תרמית לשימוש בלוחמה בתוך מבנים, על סמך צורך שהמייסדים איתרו במהלך שירותם הצבאי כלוחמים. בשנת 2015 היא נכנסה עם הטכנולוגיה שלה לשוק הרחפנים, ובשנים האחרונות היא מתאימה את הטכנולוגיה לאיתור רחפנים לצורך מערכות הגנה בפני רחפנים. מערכת מדוזה (Meduza) החדשה סורקת את הרקיע ומאתרת רחפנים ממרחק של עד 1.5 ק"מ. התמונות מנותחות באמצעות תוכנת aEYE C2 של החברה, ומספקת התראה בזמן אמת.

המערכת היא פאסיבית לחלוטין, ניידת, ומזהה רחפנים גם על-גבי רקע מורכב גם מתחת לקו האופק, ולא רק על רקע השמיים. היא יכולה לשמש כתחליף למכ"ם או לפעול לצד מערכות מכ"ם ומערכות גילוי אחרות. בגרסה המשודרגת, Meduza vEYE,  היא מאפשרת גילוי רחפנים בערוצי יום ולילה בגלאים מקוררים ולא מקוררים. החברה שילבה בה מערכות בינה מלאכותית לגילוי אוטומטי של מטרות שונות. מערכת vEYE צברה ניסיון רב במלחמת חרבות ברזל.

החברה השקיעה משאבים רבים בפיתוח המערכת ומערכות משלימות נוספות. במהלך 2023 היא השקיעה כ-6.7 מיליון שקל במו"פ. המאמץ המרכזי היה בתחום מערכות מדוזה, שבפיתוחן הושקעו כ-2.3 מיליון שקל. בחודש מרץ 2024 דיווח המנכ"ל סגל למשקיעים שהמעבר מפיתוח לייצור במחצית השנייה של 2023 הביא לשיפור של 65% ברווח הגולמי ומעבר של החברה לריווחיות. בין לקוחותיה: אלביט, התעשייה האווירית, אירונאוטיקס, צבא ארה"ב ועוד. ראוי לציין שתחזית המכירות של החברה מחודש מרץ 2024 (בגרף למעלה) לא כוללת את הזכייה האחרונה בהיקף של 15-30 מיליון שקל

 

Xtend גייסה 40 מיליון דולר עבור מערכת הפעלה לרחפנים ולרובוטים

חברת אקסטנד (Xtend) גייסה 40 מיליון דולר בסבב B אשר הובל על-ידי Chartered Group ובהשתתפות המשקיעים הקיימים, בהם כלל-טק. המימון ישמש להמשך פיתוח מערכת ההפעלה לרחפנים של החברה, Xtend Operating System – XOS, פיתוח יישומים עבור מערכת ההפעלה וההשקיה בהרחבת תשתית השיווק והמכירות של רחפנים ורובוטים מתוצרת החברה.

חברת אקסטנד מספקת קו של רחפנים מתוצרתה ליישומים מבצעיים מיוחדים: רחפני Xtender מיועדים לבצע חדירה לתוך מבנים ולספק מידע לכוחות הלוחמים, רחפני Wolverine הם רחפנים טקטיים רב-משימתיים הכוללים זרוע רובוטית ומאפשרים ביצוע משימות מדויקות כמו הבאת ואיסוף ציוד וטיפול במטעני נפץ (IED), ורחפני Griffon מיועדים ליירט רחפנים עויינים מהירים, הם מגיעים למהירות טיסה של כ-130 קמ"ש ופועלים במרחק של עד 5 ק"מ מהמפעיל.

אולם, Xtend היא בעיקרה חברת תוכנה, שרחפניה מנוהלים באמצעות מערכת XOS, הכוללת טכנולוגיות AR/VR ובינה מלאכותית, אשר מאפשרות גם למשתמשים בלתי מנוסים להפעיל את המערכות בצורה קלה ואינטואיטיבית. מייסד משותף ומנכ"ל החברה, אביב שפירא, אמר שמערכת ההפעלה של החברה משתמשת בבינה מלאכותית כדי לאפשר לרובוטים ללמוד תוך כדי עבודה, "ולאמן אותם לזהות אובייקטים, לנווט בסביבה מורכבת ולפעול בצורה בטוחה בצוותא עם בני-אדם".

מדובר במערכת פתוחה המסוגלת להפעיל יישומי צד שלישי. היא מבוססת על תפישה של "אוטונומיה מפוקחת" (Practical Human Supervised Autonomy), שלפיה הרחפן או הרובוט יבצעו פעולות מסויימות בצורה אוטונומית, כמו למשל כניסה למבנים, סריקת המרחב או אפילו מרדף אחר חשוב – אולם משאירה בידי המפעיל יכולת לקבל החלטות מיידיות כמו הערכת הסיטואציה ותגובה למצבים בלתי צפויים. "לכן אנחנו מאמינים ש-XOS תהיה מערכת הפעלה מועדפת בידי כל מי שרוצה למקסם את היכולות של המערכת הרובוטית שלו, ולצמצם את הסיכונים של המפעיל".

החברה דיווחה שכיום מופעלים כמה מאות רחפנים וכלים רובוטיים באמצעות מערכת ההפעלה שלה, בעיקר על ידי צה"ל ועל-ידי הכוחות המיוחדים של צבא רצות הברית.

התע"א ו-Aerotor יפתחו דור חדש של רחפנים

התעשיה האוורית חתמה על הסכם הבנות עם חברת ארוטור (Aerotor Unmanned Systems) ממושב אודים, לפיתוח משותף של כלי טיס בלתי מאויישים המבוססים על הארכיטקטורה של Aerotor. במסגרת שיתוף הפעולה, שתי החברות יפתחו ביחד סדרה של מערכות מוטסות למשימות טקטיות שונות באוויר, בים וביבשה. המערכות יתבססו על טכנולוגיה של מל"ט בעל ארבעה להבים (Quadcopter) בעל מנוע מרכזי, מבוסס דלק או היברידי, אשר משמש כיחידת כוח משותפת לכל הרוטורים.

גישה זו שונה מהמערכות המקובלות כיום ברחפנים וכטב"מים מרובי להבים, שבהם מותקנים מספר מנועים חשמליים, המניעים כל להב בנפרד. הטכנולוגיה של Aerotor, בשם Apus Quadcopter Platform, מאפשרת לפתח כלי טיס קטנים וכלי טיס מבצעיים גדולים אשר יכולים לבצע משימות ללא צוות אוויר. להערכת החברה, הטכנולוגיה שלה מספקת ביצועים טובים יותר מכלי טיס מרובי להבים חשמליים בשלושה תחומים מרכזיים: מהירות, כושר העמסה וזמן שהייה באוויר.

אחת מהמערכות של החברה, Apus 15, מבוססת על שימוש במנוע שריפה פנימית או במערכת הנעה היברידית (שילוב של מנוע שריפה פנימית ומנוע חשמלי). בשנת 2022 החברה דיווחה על פיתוח דגמים ראשונים עבור צה"ל המאפשרים לנוע במהירות בגובה רב ולשאת מטענים במשקל של 10-260 ק"ג ולשהות עד 16 שעות באוויר. החברה מייעדת את פלטפורמה ליישומים צבאיים ומסחריים, ומאמינה שהיא יכולה לשמש כתחליף למשאיות קלות רבות הנמצאות היום בשימוש.

חברת Aerotor הוקמה בשנת 2017 על-ידי היו"ר והמנכ"ל רז גבע, הטכנולוג הראשי אהרון אגרונוב והמנהל שי ריר.

נקסט ויז'ן ב-2023: פי 2 הכנסות, פי 2.5 רווח

לאחר שנה של תנופה עסקית מרשימה, חברת נקסט ויז'ן (Next Vision), המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים וכלים בלתי מאוישים, פרסמה הבוקר (ב') את דו"חותיה השנתיים. החברה רשמה ב-2023 הכנסות של 52 מיליון דולר, פי שתיים לעומת 26 מיליון דולר ב-2022. מאז הנפקתה ב-2021 בבורסת תל אביב, נסקה מניית החברה ב-670% ל-3.7 מיליארד שקל.

בשונה משנים קודמות, שבהן מרבית ההכנסות של החברה הגיעו מלקוחות בישראל, כיום התמהיל הגיאוגרפי של נקסט ויז'ן מאוד מגוון. ב-2023 28.4% מהמכירות הגיעו מישראל, 19% מארצות הברית ו-37.3% מאירופה.

הרווח הנקי צמח ב-2023 פי 2.5 ל-27.5 מיליון דולר – ובעקבות כך הודיעה נקסט ויז'ן גם על חלוקת דיבידנד של 13.7 מיליון דולר. צבר ההזמנות נכון לסוף 2023 עומד על 71.3 מיליון דולר.

חן גולן, מייסד ויו"ר החברה, אמר כי נקסט ויז'ן תמשיך להשקיע בהגדלת כושר הייצור וביעילות התפעולית. "נקסט ויז'ן הינה חברת פיתוח, וככזאת תמשיך להגדיל את ההשקעה במו"פ ולגייס כח אדם איכותי, במטרה לייצר פתרונות חדשים משני מציאות ולבסס את יתרונה אל מול מתחריה בשוק. אנו צופים כי לאור המצב הגיאו-פוליטי, באזורים שונים בעולם, נמשיך לראות גידול בביקושים למוצרי החברה. במקביל, החברה פועלת כל העת בבחינת רכישות פוטנציאליות שיחזקו את הובלתה בשוק והמשך צמיחתה בקצב גבוה לאורך שנים".

נקסט ויז'ן פיתחה טכנולוגיית ייצוב מוגנת בפטנט המבוססת על ייצוב מכני וייצוב אלקטרוני הפועלים בו-זמנית, המאפשרים ייצוב מצלמה בזמן אמת ותיקון עיוותים הנובעים מצילום התנועה. המצלמות מורכבות במפעל של החברה, ומיועדות לשימוש בכלי-רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל”טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה.

נקסט ויז'ן: הזמנת-ענק של 20.4 מיליון דולר

חברת נקסט ויז'ן (NextVision) מרעננה, המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים ולפלטפורמות בלתי מאויישות קיבלה את ההזמנה הגדולה ביותר בתולדותיה: מצלמות ומוצרים נוספים מתוצרתה תמורת 20.4 מיליון דולר לפחות. ההזמנה בוצעה על-ידי לקוח קיים של החברה והיא תספק אותה על פני תקופה של שלוש שנים, החל מחודש פברואר 2024. ההזמנה כוללת תנאים שעשויים להביא להגדלת היקפה. התמורה תשולם בהתאם למשלוח. ההזמנה כוללת מקדמה בהיקף של כ-674 אלף דולר. מתחילת השנה דיווחה נקסט ויז'ן על 17 עסקאות מהותיות למכירת מצלמות ומוצרים נוספים, בהיקף כולל של כ-79 מיליון דולר

יו"ר נקסט ויז'ן, חן גולן, אמר שכחלק מהמאמץ המלחמתי, החברה הגדילה את יכולות הייצור על מנת לתת מענה מיידי לביקושים שאותם היא חווה בתקופה האחרונה, לצד המשך האספקות ללקוחות קיימים. חברת נקסט ויז’ן הוקמה בשנת 2009 על-ידי חן גולן, בוריס קיפניס והמנכ”ל מיכאל גרוסמן, ועוסקת בפיתוח וייצור מצלמות יום ולילה (אור נראה וצילום תרמי) מיוצבות באמצעות גימבל. המצלמות מורכבות במפעל של החברה. הן מיועדות לשימוש בכלי רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל”טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה. החברה פיתחה טכנולוגיית ייצוב מוגנת בפטנט המבוססת על ייצוב מכני וייצוב אלקטרוני הפועלים בו-זמנית, המאפשרים ייצוב מצלמה בזמן אמת ותיקון עיוותים הנובעים מצילום התנועה.

להערכתה, הטכנולוגיה שלה מאפשרת לייצר מצלמות מיוצבות בעלות יחס משקל/גודל וביצועים מהטובים בעולם, ומותאמת לספק תמונה יציבה גם בתנאי טיסה קשיםלחברה יש כ-200 לקוחות בעולם, בהן החברות הישראליות תעשייה האווירית, אלביט, אירונאוטיקס ו-UVision. בין השאר, בסוף 2022 היא סיפקה לחברת אלביט 1,200 מצלמות מיוצבות בהיקף כולל של 8.5 מיליון דולר, עבור מה שנחשב עד אז לפרוייקט הרחפנים הגדול ביותר של החברה.

מייסד משותף ויו"ר נקסט ויז'ן, חן גולן
מייסד משותף ויו"ר נקסט ויז'ן, חן גולן

נקסט ויז'ן פועלת בשוק צומח: להערכת Insight Partners שוק מצלמות הרחפנים העולמי יצמח מהיקף של 5.4 מיליארד דולר ב-2021 להיקף של כ-27.5 מיליארד דולר בשנת 2028. במקביל יש גם צמיחה חזקה בגומחת השוק המרכזית של נקסט ויז'ן: שוק הרחפנים הזעירים. להערכת Precedence Research השוק הזה הסתכם בכ-2.8 מיליארד דולר בשנת 2019, ויצמח להיקף של כ-11.3 מיליארד דולר בשנת 2027. חברת נקסט ויז'ן נסחרת בבורסה של תל אביב. בעקבות ההודעה עלתה מנייתה בבורסה בכ-5.5% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-2.15 מיליארד שקל.

נקסט ויז'ן קיבלה הזמנות בהיקף של 34 מיליון דולר

חברת נקסט ויז’ן (Next Vision) מרעננה, המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים וכטב”מים, ממשיכה לשבור שיאי מכירות בעקבות ההסלמה הגוברת בעולם. מתחילת שנת 2023 דיווחה נקסט ויז'ן על 12 הזמנות מלקוחות בהיקף כולל של כ-34.2 מיליון דולר. לצד עסקאות אלה קיבלה החברה הזמנות שוטפות במהלך השנה מלקוחות קיימים וחדשים בהיקפים גדלים. התוצאה היא שברבעון השני של 2023 היא הציגה צמיחה של 86% במכירות, אשר הסתכמו בכ-12.2 מיליון דולר, ורווח נקי של 6.1 מיליון דולר. החברה פירסמה יעד הכנסות שנתי בהיקף של 44.2 מיליון דולר. בעקבות ההתפתחויות האלה הוכפל שווי החברה בבורסה בתל אביב ביותר מפי שלושה מאז תחילת השנה, וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-1.8 מיליארד שקל.

רמת הדחיפות המאפיינת את השוק הצבאי העולמי באה לידי ביטוי באופי ההזמנות. כך למשל, בסוף השבוע היא דיווחה על הזמנה של מצלמות ומוצרים בהיקף של כמיליון דולר, שבה המזמין כבר שילם מקדמה של 35%, וישלים את שאר התשלומים לפני שיקבל את המוצרים בתוך כשלושה חודשים. זה לא הקצב שאיפיין את השוק הביטחוני בשנים האחרונות. זהו כבר מירוץ חימוש קדחתני. חברת נקסט ויז’ן הוקמה בשנת 2009 על-ידי חן גולן, בוריס קיפניס והמנכ”ל מיכאל גרוסמן, ועוסקת בפיתוח וייצור מצלמות יום ולילה (אור נראה וצילום תרמי) מיוצבות באמצעות גימבל.

החברה פיתחה טכנולוגיית ייצוב מוגנת בפטנט המבוססת על ייצוב מכני וייצוב אלקטרוני הפועלים בו-זמנית, המאפשרים ייצוב מצלמה בזמן אמת ותיקון עיוותים הנובעים מצילום התנועה. המצלמות מורכבות במפעל של החברה, ומיועדות לשימוש בכלי-רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל”טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה. נקסט ויז'ן פועלת בשוק צומח: להערכת Insight Partners שוק מצלמות הרחפנים העולמי יצמח מהיקף של 5.4 מיליארד דולר ב-2021 להיקף של כ-27.5 מיליארד דולר בשנת 2028. במקביל יש גם צמיחה חזקה בגומחת השוק המרכזית של נקסט ויז'ן: שוק הרחפנים הזעירים. להערכת Precedence Research השוק הזה הסתכם בכ-2.8 מיליארד דולר בשנת 2019, ויצמח להיקף של כ-11.3 מיליארד דולר בשנת 2027.

ניסטק תייצר את מודולי התקשורת של Elsight

חברת אלסייט (Elsight) מאור יהודה חתמה על הסכם ייצור עם קבוצת ניסטק(Nistec) לייצור אלפי מודולי תקשורת לרחפנים. היקף העיסקה נאמד בכ-3 מיליון שקל. חברת אלסייט פיתחה את מודול התקשורת Halo, אשר מספק לרחפנים ולכלים בלתי מאויישים באוויר או על-גבי הקרקע, לפעול מעבר לטווח הראייה של המפעיל. (Beyond Visual Line of Sight – BVLOS). המודול מבוסס על פלטפורמת תקשורת מודולרית הכוללת מעבד בינה מלאכותית, אשר מזהה את הרשתות האלחוטיות בסביבת הכלי האוטונומי. 

המודול מזהה את כל הרשתות הסלולריות (כולל 5G), טכנולוגיות RF לא סלולריות ותקשורת לוויינים (SatCom), מתחבר אל הרשת הזמינה ביותר באמצעות מנגנון זיהוי מאובטח, וממשיך להיות בקשר עם המפעיל, למרות שבמהלך ההפעלה הוא עובר מרשת לרשת. החברה מערכיה שכיום היא מגיעה לרמת חיבוריות של 98.99%. רכיב הבינה המלאכותית של החברה מנטר את כל הרשתות הזמינות בקצב של מספר פעמים בשנייה, בודק את עוצמן ובוחר בכל רגע ברשת החזקה והיציבה ביותר.

הזמנה של 2,000 מערכות

המערכת מסוגלת לפצל את התקשורת לאפיקים מקבילים אשר פועלים ברשתות נפרדות, ולחבר אותם בחזרה לקבלת תקשורת מלאה, הן בתחנת המפעיל והן בכלי האוטונומי עצמו. ניסטק מסרה ל-Techtime שעד היום היא ייצרה 250 מודולים ראשונים במפעל ניסטק צפון במעלות. הסכם הייצור כולל הזמנה בהיקף של כ-2,000 מערכות אשר יסופקו בשנתיים הקרובות. הפרוייקט כולל ייצור המעגל האלקטרוני, ביצוע בדיקות חשמליות והרכבת מכלול מלא עבור הלקוח הסופי.

חברת אלסייט הוקמה בשנת 2009 על-ידי ניר גבאי ורועי קאשי, יוצאי יחידה טכנולוגית בחיל המודיעין, ומנוהלת על-ידי יואב אמיתי. החברה החלה את דרכה בפיתוח ערוצי תקשורת לתחום האודיו/וידאו, אולם שינתה כיוון לאור התפתחות שוק הרחפנים, ובשנת 2020 השיקה את מערכת התקשוורת Halo. בשנת 2017 החברה ביצעה הנפקה בורסה האוסטרלית והיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-45.8 מיליון דולרים אוסטרליים.

וונדר רובוטיקס מתרחבת לארצות הברית

חברת Wonder Robotics הישראלית, המספקת פתרונות ניווט אוטונומיים לרחפנים, משיקה מרכז פעילות חדש בעיר סיריקיוז שבמדינת ניו יורק. הסניף החדש יוקם בהשקעה של 500 אלף דולר, סכום שהוענק לחברה בעקבות השתתפותה באקסלרטור הניו-יורקי Genius NY, המתמקד בעולמות הרחפנים והרובוטיקה. מלבד התמיכה הכספית, Genius NY יסייע לחברה בקשרים לחברות וגופים בתחום.

מוונדר רובוטיקס נמסר כי התרחבות זו היא חלק מאסטרטגיית החברה להרחבת פעילות בשוק האמריקאי, שהוא הגדול והמשמעותי בעולם בתחום שרותים חכמים מבוססי רחפנים כדוגמת שליחויות. איזור סיריקיוז מהווה מרכז פיתוח טכנולוגי ,תשתיות ורגולציה לרחפנים. באיזור זה ממוקם מטה ארגון NUAIR, אחד משבע מרכזי המחקר בתמיכת ה FAA (רשות התעופה האווירי האמריקאי). זהו ארגון ללא מטרות רווח, שמטרתו לשלב מערכות כלי טייס לא מאוישים במרחב האווירי הלאומי של ארה"ב על מנת לאפשר להפעיל רחפנים מסחריים באופן נרחב ובטוח. 

המוצר הראשון של וונדר רובוטיקס, WonderLand, הוא מערכת אשר מתחברת לכל רחפן מסוג eVTOL (המראה ונחיתה אנכית) ומאפשרת לו לבצע את משימת הנחיתה באופן אוטונומי לחלוטין, ללא צורך במפעיל אנושי – וגם בתנאי שטח שלא מופו. המערכת מבצעת את פעולתה בשני שלבים. ראשית, המערכת מבצעת, באמצעות אלגוריתמים סמנטיים דו-מימדיים, ניתוח מלמעלה של פני השטח, ומאתרת אזור יעד המתאים לנחיתה. בשלב השני, המערכת עושה שימוש בחיישן תלת-מימדי ואלגוריתמים של ראיית-מכונה, תוך כדי הנחיתה, כדי לוודא כי אין מכשולים כמו כבלים, מהמורות או בני אדם המסכנים את הנחיתה או את הסביבה. מדובר במערכת עצמאית המתבססת על ניתוח ויזואלי בלבד, ללא צורך בערוץ תקשורת חיצוני או GPS. המערכת מאפשרת לבצע נחיתה ברמת דיוק של סנטימטרים ספורים, ועל כן מאפשרת לרחפן לנחות בבטחה גם על תיבות דואר ותחנות עגינה.

"המרכז האמריקאי הממוקם באחד ממרכזי הכטב"מים הגדולים בארה"ב, ובו אוקסיסטם תומך לחברות מהתחום ויאפשר לנו לתמוך טוב יותר בלקוחות האמריקאים שלנו ולהיות שותפים פעילים ביישום והטמעת המוצר בשרות שלהם", אמר עידן שמעון, מנכ"ל ומייסד שותף בחברה. "המרכז, אשר ירכז את מערך שירות לקוחות, הדרכה, ותחזוקה, לצד הדגמות של מערכת WonderLand ושיווקו ללקוחות חדשים, המוצר הראשון של החברה יסייע להפוך את שירותי הרחפנים לאוטונומים יותר, בטוחים יותר ובכך ליעילים הרבה יותר: הפחתת מספר האנשים המעורבים בהפעלת השרות תאפשר הרחבתו למאות אלפי רחפנים במתאר האורבני"

עידן שמעון

מרכז התפעול של וונדר רובוטיקס בארה"ב שייפתח במרץ 2023, מיועד לשרת את הלקוחות האמריקאים האסטרטגיים של החברה כמו Spright. חברת הרחפנים של Air Methods, ספקית שירותי לוגיסטיקה רפואית, הגדולה ביותר בצפון אמריקה. כחברה פורצת דרך בתחום המשלוחים הקצרים והבינוניים עם רחפניים, ספרייט מתכננת להפעיל מאות רחפנים עד 2024. לקוח אסטרטגי נוסף היא חברת רחפנים של רשת מרכולים גדולה בארה"ב שעתידה לצרף את טכנולוגיית האוטנומיה של Wonder Robotics לשירות המשלוחים ברחפנים שהיא מפעילה כבר בכמה עשרות אתרים בארה"ב ועתיד לשרת מיליוני לקוחות בשנתיים הקרובות.  

שמעון הסביר כי "שוק שירותי הרחפנים צפוי לגדול ל-63.6 מיליארד דולר עד 2025 ואני מאמין שהמספר אף יהיה גדול יותר.  ככל שהרחפנים יתפסו מקום מרכזי יותר בחיי היום יום, כך ההשפעה הכלכלית של השוק תהיה משמעותית."

צבא בריטניה מצטייד ברחפני Magni-X של אלביט

בתמונה למעלה: רחפן Magni-X שיסופק לצבא בריטניה עם מטעד צילום של נקסט ויז'ן. מקור: Flying Production

חברת אלביט מערכות (Elbit) תספק לצבא הבריטי את רחפני Magni-X, המיוצרים על-ידי החברה הבת של אלביט, Flying Production. החברה לא מסרה מהו היקף החוזה, אולם הרחפנים יסופקו ליחידות המיוחדות של הצבא הבריטי כבר באמצע 2023. רחפן Magni-X מוגדר כמיקרו-רחפן מרובע להבים (Quadcopter) במשקל של 2 ק"ג בלבד, המיועד למשימות סיור ואיסוף מידע ותמיכה בלוחמים בשדה. זמן השהות שלו באוויר מגיעה עד ל-60 דקות בכל משימה. הוא מסוגל לבצע משימות גם באופן אוטונומי ולהשתלב בפלטפורמת Legion-X של אלביט, המאפשרת הפעלת נחילי רחפנים וכלים רובוטיים שונים.

המטעד שלו כולל מערכות שונות, בהן מצלמת יום ומצלמת אינפרא אדום המותקנות על-גבי גימבל. המצלמות הן מתוצרת חברת נקסט ויז’ן (Next Vision) מרעננה, אשר מפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים וכטב”מים ומהווה שותף אסטרטגי של אלביט בתחום הזה. במהלך שנת 2022 היא השלימה אספקת 1,200 מצלמות מיוצבות בהיקף כולל של 8.5 מיליון דולר, עבור פרוייקט הרחפנים הגדול ביותר של אלביט. חברת Flying Production דיווחה שצה"ל הוא לקוח מרכזי שלה, ושעד היום היא סיפקה 1,500 רחפנים.

חברת נקסט ויז’ן הוקמה בשנת 2009 על-ידי חן גולן, בוריס קיפניס והמנכ”ל מיכאל גרוסמן, ועוסקת בפיתוח וייצור מצלמות יום ולילה (אור נראה וצילום תרמי) מיוצבות באמצעות גימבל. המצלמות מורכבות במפעל של החברה. הן מיועדות לשימוש בכלי רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל”טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה.

חסימת הספקים הסיניים מעניקה הזדמנות נדירה לנקסט ויז'ן

לפני כשבועיים היא דיווחה על הזמנה לאספקת מצלמות בהיקף של כ-1.1 מיליון דולר שיסופקו עד סוף הרבעון השני 2023. מכיוון שהחברה לא מוסרת מידע על לקוחות הקצה, לא בטוח שמדובר בהזמנה הבריטית. נקסט ויז'ן נסחרת בבורסה בתל אביב. בעקבות הודעתה על העיסקה הבריטית, עלתה מניית החברה בכ-6.5% וכעת היא נסחרת בשווי שוק של כ-677 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונים של 2022 צמחו מכירות החברה בכ-67% בהשוואה לתקופה המקבילה 2021, והסתכמו בכ-18 מיליון דולר.

במצגת למשקיעים ואנליסטים שהיא פירסמה בנובמבר 2022, החברה העריכה שתצמח בשיעור דו-ספרתי בשנים הקרובות, בעקבות מגמות פוליטיות וטכנולוגיות: גידול ברכש הביטחוני באירופה הנובע מהמלחמה באוקראינה, המתיחות הגוברת באסיה, צמצום התחרות עקב החסימה של ספקים סיניים בתחום הביטחוני, שימוש נרחב בתוכנות בינה מלאכותית, המעבר של צבאות לשימוש בכלים קטנים והתפתחותו של שוק אזרחי ליישומי צילום באמצעות רחפנים.

עד היום החברה פיתחה 10 דגמים של מצלמות מיוצבות זעירות. בימים אלה היא מפתחת מצלמה מקוררת זעירה. מצלמות מקוררות משיגות ביצועים טובים יותר ממצלמות לא מקוררות, במיוחד בתחום האינפרה אדום, אולם קשה מאוד למזער אותן. החברה דיווחה שהמצלמה המקוררת שלה תהיה במשקל של פחות מ-2 ק"ג, ושהיא מיועדת להתקנה ברחפנים ובכלי-רכב קטנים.

בעלי המניות של איירובוטיקס אישרו את מכירתה לאונדס

אסיפת בעלי המניות של חברת איירובוטיקס (Airobotics) מפתח תקווה אישרו היום (א') את עיסקת מכירתה לקבוצת אונדס האמריקאית (Ondas Holdings) באמצעות עסקת החלפת מניות המעניקה לאיירובוטיקס שווי חברה של כ-15.2 מיליון דולר. עד לרגע האחרון היו ספיקות ביחס לאישור, שכן מדובר באקזיט מאכזב ביחס לחברה שמאז הקמתה גייסה כ-120 מיליון דולר, ועוד כ-21.4 מיליון שקל שגוייסו בספטמבר 2021 בהנפקה ציבורית בבורסה בתל אביב.

יחד עם זאת, יחסית למצבה כיום מדובר בעיסקה עם פרימיום גבוה: איירובוטיקס נסחרת כעת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-13.2 מיליון שקל בלבד. המכירה תתבצע באמצעות מיזוג משולש הופכי, כאשר כל מניות איירובוטיקס יועברו לידי חברת טלוס סאב בע"מ שנרשמה באוגוסט בישראל לצורך ביצוע המיזוג. מדובר בחברת מדף ריקה אשר איירובוטיקס תתמזג לתוכה, ולאחר מכן היא תתמזג בקבוצת אונדס.

החברה הרוכשת, אונדס, הינה חברה ציבורית מנוודה, ארה"ב, שמניותיה נסחרות בנסד"ק החל מחודש דצמבר 2020. אונדס עוסקת בפיתוח ואספקת רשתות אלחוטיות פרטיות וכן במתן פתרונות של נתונים אוטומטיים באמצעות רחפנים. פעילות הרחפנים שלה מתבצעת באמצעות החברה הבת אמריקן רובוטיקס (American Robotics), שנרכשה על-ידה באוגוסט 2021. הפעילות של איירובוטיקס תמוזג בתוך אמריקן רובוטיקס ותאפשר לה להרחיב את טווח מוצריה.

חברת איירובוטיקס הוקמה בשנת 2016 על-ידי רן קראוס והמנכ”ל מאיר קליינר, ופיתחה רחפן בקופסא (Box A In Drone) הפועל באופן אוטונומי וכולל מערכת איסוף וניתוח מידע. פלטפורמת Optimus של איירובוטיקס, היא רחפן אוטונומי תעשייתי מוכח, שקיבל מרשות התעופה האמריקאית (FAA) אישור הטסה מעל ישובים מאוכלסים בגובה של 120 מטר ובמהירות שיוט של 50 קמ”ש. לאחרונה צירפה אותו ה-FAA לקבוצה קטנה ונבחרת של 10 רחפנים אוטונומיים הנמצאים בתהליך קבלת “אישור טיסה גלובלי”, הדומה לאישור הניתן כיום למטוסים מאויישים. אלא שהיא לא הצליחה לתרגם את ההצלחה הטכנולוגית למכירות, ונמכרת במחיר שהוא כמעט עשירית מכל ההון שהיא גייסה לאורך השנים.

"המטעד הוא המערכת. הרחפן הפך לתת-מערכת"

בתמונה למעלה: מנכ"ל Thirdeye, ליאור סגל, במשרדי החברה בנתניה. צילום: Techtime

חברת עין שלישית מערכות (Thirdeye Systems) מנתניה קיבלה מענק של 900 אלף שקל מרשות החדשנות ומשרד הביטחון עבור פיתוח פתרון ניווט שאינו מבוסס GPS, בהיקף כולל של כ-1.8 מיליון שקל (50% השתתפות עצמית). החברה החלה בפיתוח הטכנולוגיה לפני כשנתיים. ניווט שאינו מבוסס על מערכות GPS מבטל את התלות בלוויינים, ואת הפגיעות של מערכות ניווט לווייניות לתנאים בהם יש שיבושים בתדרי הלוויין או הפעלת אמצעי שיבוש מכוונים. מדובר בשוק חדש ומבטיח עבור חברה שעד היום היתה מוכרת בעיקר בזכות אלגוריתמיקה חכמה לאמצעים אלקטרו-אופטיים.

בראיון ל-Techtime הסביר מנכ"ל ומייסד משותף של החברה, ליאור סגל, שבעבר הרחפן היה המערכת המרכזית שהלקוחות רכשו, "אולם כיום המצב משתנה והרחפן הופך להיות תת-מערכת בפתרון שלם שהלקוחות מבקשים. זהו שינוי דרמטי בשוק שמתחולל ממש עכשיו. בזכותו קיבלנו לא מזמן פרוייקט ממשרד הביטחון בהיקף של כ-9 מיליון שקל, שבו אנחנו משמים כקבלן הראשי".

הצורך הקרבי: איתור בני אדם בתוך בניינים

חברת עין שלישית מנתניה הוקמה לפני 12 שנה על-ידי המנכ"ל ליאור סגל, הטכנולוג הראשי יואל מוטולה ומנהל המוצרים גיל ברק. הרעיון להקמת החברה צמח בעקבות חוויית לחימה בשטח בנוי בשנת 2009, שעימה התמודדו ליאור ויואל בתפקידם כקציני חי"ר קרביים. "התחלנו לדבר על בעיה שנתקלנו בה כלוחמים: כיצד לגלות אם יש אדם בחדר, מבלי שיהיה צורך להסתכל במסך. כך נולד הרעיון שיש צורך במעין 'עין שלישית', המבוססת על מצלמה תרמית אשר יודעת לזהות בני-אדם, ומספקת ללוחם התרעה שקטה. האתגר המרכזי היה לשלב את כל היכולת הזו בתוך מארז קומפקטי – משהו שיכול לבוא במקום פנס המצוי על הנשק האישי".

החברה החלה בפיתוח הפתרון, ובתוך שנתיים קיבלה ממפא"ת הזמנה למספר מערכות עבור יחידות מיוחדות שהכניסו אותן מייד לשימוש מבצעי. בשנת 2015 היא קיבלה הזמנה גדולה ראשונה ממשרד הביטחון עבור מערכות "סרברוס" בהיקף של כ-2 מיליון שקל. אלא שבאותה תקופה חל שינוי עמוק בשוק ועולם הרחפנים החל למלא תפקיד מרכזי בשוק האזרחי ובשוק הצבאי. החברה החליטה להתאים את הטכנולוגיה שלה לשימוש באמצעות רחפנים.

מטעד הרחפנים הקומפקטי כימרה. צילום: Techtime
מטעד הרחפנים הקומפקטי כימרה. צילום: Techtime

היא קיבלה תמיכה ממפא"ת, אשר העריכה (כך נודע ל-Techtime) שהאלגוריתם שלה הוא ככל הנראה האלגוריתם האמין ביותר בעולם לזיהוי בני-אדם. המוצר הראשון בשוק החדש היה כימרה (Chimera): מערכת אלקטרו-אופטית הכוללת מצלמה תרמית, מצלמת אור יום ואלגוריתמיקה לזיהוי בני אדם המאפשרת לזהות אותם בשטחים נרחבים. המערכת קיבלה את טבילת האש הראשונה שלה במהלך מבצע שומר חומות לפני כשנה וחצי. סגל: "כיום השוק המרכזי שלנו הוא השוק המקומי. אנחנו עובדים עם חברות כמו אלתא, אלביט, ארונאוטיקס והתעשייה האווירית.

"החברה מעסיקה כ-50 עובדים, כאשר כל עבודות הפיתוח, הייצור וההרכבה נעשות בישראל. אפילו הדטה-בייס של מערכות הבינה המלאכותית נבנה על-ידינו בישראל, ולא באמצעות קבלני משנה. כל המערכות שלנו אגנוסטיות לפלטפורמה, וניתן להתקין אותן בכל הרחפנים, גם אזרחיים וגם צבאיים".

באפריל 2021 הונפקתם בבורסה בתל אביב. מדוע?

סגל: "זו היתה הדרך שלנו להביא לחברה מימון מבלי שנחשב שותף עסקית של אחד הלקוחות, דבר שיכול להרתיע לקוחות אחרים".

מה הם הפרוייקטים המרכזיים שעליהם אתם עובדים כיום?

"כרגע יש מספר מוצרים הנמצאים בשלבי מעבר משלב המו"פ לשלב הייצור הסדרתי. אנחנו מפתחים את מערכת כימרה X שיש לה אחיזת שטח רחבה יותר וצפויה להגיע לבשלות בתחילת שנה הבאה. אנחנו מפתחים את מערכת מדוזה לגילוי רחפנים ומפתחים פתרון לפעילות קרקעית. כלי-רכב בלתי מאויישים יוכלו להיעזר במערכות שלנו למשימות שונות, כמו מעקב אחר אנשים ומניעת פגיעה באנשים, במיוחד בתנאי שטח קשים".

הליבה שלכם היא בשוק הצבאי. מה הן המגמות המרכזיות בשוק הזה?

"להערכתנו, החברה המערבית מסרבת לשלם מחיר כבד בחיי אדם, ולכן תחום הכלים האוטונומיים נמצא בצמיחה גדולה מאוד. מדובר בעיקר בצבאות מערביים אשר זקוקים לכלים רובוטיים רבים כדי לחסוך בחיי אדם. בעקבות המלחמה באוקריאנה השוק הביטחוני גדל בשיעור גדול ממה שציפינו. המלחמה גם ממחישה את המגמות החדשות בתחום הלוחמה, אשר הופכת להיות לוחמה רב מימדית. הלוחם צריך להיות מודע לכל המתרחש מסביבו ומעליו".

נקסט ויז'ן סיפקה לאלביט 1,200 מצלמות רחפנים

חברת נקסט ויז’ן (Next Vision), המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים וכטב”מים, השלימה במהלך הרבעון האחרון את ההזמנה עבור פרוייקט הרחפנים הגדול של חברת אלביט, וסיפקה לה 1,200 מצלמות מיוצבות בהיקף כולל של 8.5 מיליון דולר. ברבעון השני של 2022 צמחו מכירות החברה ב-74% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-6.5 מיליון דולר. החברה פירסמה תחזית מכירות של 25.5-30 מיליון דולר לשנת 2022 – בהשוואה למכירות בהיקף של 15 מיליון דולר בשנת 2021. נקסט ויז'ן מרעננה היא מהחברות שמוצריהן זוכים לביקושים גבוהים בעקבות לקחי המלחמה באוקראינה, שבה לרחפני צילום יש תפקיד מרכזי בשדה הקרב.

"האירועים הביטחוניים במקומות שונים בעולם מייצרים עניין גובר בפתרונות צילום על גבי רחפנים וכלי-טיס לא מאוישים", אמר יו"ר ומייסד החברה, חן גולן. "אנחנו מצפים להגדלת היקפי הרכש וההצטיידות של ממשלות וגופים ביטחוניים". החברה נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של 736 מיליון שקל. החברה סיימה לאחרונה את שלבי הפיתוח וההבאה לייצור של מצלמה חדשה, אשר כוללת גלאי מקורר ושוקלת 1.8 ק"ג, שהיא תתחיל לספק ללקוחות במהלך הרבעון הנוכחי (רבעון שלישי).

חברת נקסט ויז’ן הוקמה בשנת 2009 על-ידי חן גולן, בוריס קיפניס והמנכ”ל מיכאל גרוסמן, ועוסקת בפיתוח וייצור מצלמות יום ולילה (אור נראה וצילום תרמי) מיוצבות באמצעות גימבל. המצלמות מורכבות במפעל של החברה. הן מיועדות לשימוש בכלי רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל”טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה. החברה פיתחה טכנולוגיית ייצוב מוגנת בפטנט המבוססת על ייצוב מכני וייצוב אלקטרוני הפועלים בו-זמנית, המאפשרים ייצוב מצלמה בזמן אמת ותיקון עיוותים הנובעים מצילום התנועה. לחברה כ-200 לקוחותבעולם, בהן החברות הישראליות תעשייה האווירית, אלביט, אירונאוטיקס ו-UVision.

 

AIR השלימה ניסויי טיסה ראשונים של מטוס-רחפן

חברת AIR מפרדס חנה השלימה בהצלחה את ניסויי הריחוף במטוס רחפן הראשון שהיא מפתחת, AIR ONE. הניסויים בוצעו בשבועיים האחרונים במנחת המטוסים מגידו (עמק יזרעאל) שבמהלכן נבדקו אושרו יכולת המטוס לבצע המראה אנכית, ריחוף יציב ונחיתה בטוחים. החברה מתכנתת להרחיב את הניסויים ולבצע ניסויי טיסה מלאים כבר במהלך 2022. פלטפורמת AIR ONE שייכת לקטגוריה של כלים תעופתיים חשמליים בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכית (eVTOL). המערכת מבוססת על שימוש בארבעה מדחפים כפולים במתכונת של רחפן, ובכנפי עילוי קצרות לצורך שיוט במצב תעופה אופקית.

הכלי מיועד לשימוש אישי ושוקל כ-970 ק"ג. בהתאם, הוא יכול לשאת עד שני נוסעים (או משקל כולל של 250 ק"ג) למרחקים קצרים של עד כ-180 ק"מ ולשייט באוויר במהירות מקסימלית של עד 250 קמ"ש. הוא מיועד לשימוש ככלי תחבורה אישי בדומה לשימוש במכונית, למשל לצורך נסיעה מהבית לעבודה בלא הפקקים שבכבישים. בהתאם, הוא מופיע בגודל המאפשר לאחסן אותו במוסך הביתי או במגרש חנייה. על-פי הערכות של החברה, הפוטנציאל בשוק האמריקאי צפוי להסתכם בכ-15,000 כלי-רכב בשנה.

החברה מסרה שהיא עובדת בשיתוף פעולה עם רשות התעופה בארה"ב (FAA) במטרה לקבלת הסמכה עבור AIR ONE והגדרת הדרישות לקבלת רשיון הטסת המטוס-רחפן. ככל הנראה אחד מהאתגרים המרכזיים בקבלת אישור FAA יהיה קבלת ההסמכה לתוכנת הטיסה של AIR ONE, אשר בנויה במתכונת שהחברה מגדירה כ-Fly by Intent. כלומר מחשב המשימה יודע לנהל בעצמו את כל פונקציות השליטה המורכבות ואת הניווט, באופן המאפשר הטסה על-ידי משתמשים שאינם טייסים בעלי הכשרה מוקדמת.

אישור ה-FAA צפוי להתקבל ב-2023

חברת AIR הוקמה בשנת 2017 על-ידי הטכנולוג הראשי חן רוזן, שאליו הצטרפו בהמשך המנכ"ל רני פלאט ומנהל התיפעול נתנאל גולדברג. גולדברג הגיע מחברת אמימון שנמכרה ב-2018 ל-Vitec הבריטית, אשר מתמחה בפיתוח שבבי תקשורת אלחוטית להעברת קול ונתונים, עם התמקדות בשוק הרחפנים. הוא שימש בחברה כגן נשיא לפיתוח ומצר ומנהל תוכנית הרחפנים. חן רוזן שימש בשנים האחרונות כמנהל הטכנולוגי תוכנית הרחפנים של אמימון. לפני כן עבד קצת יותר מ-7 שנים בחברת אלביט, שבה עסק בפיתוח תפישות עתידיות בתחום מערכות הטיסה הבלתי מאויישות.

במהלך השנה האחרונה, לאחר שהחברה יצאה ממעטה החשאיות שלה עם גיוס של של כ-10 מיליון דולר, היא השלימה את בדיקות המבנה, מערכת ההנעה ומערכת הבקרה האלקטרונית. למרות שהמטוס-רחפן עדיין לא יצא לשוק, החברה כבר קיבלה 150 הזמנות ראשוניות במחיר סופי של 150,000 דולר ליחידה. להערכת החברה, היא צפויה לקבל אישורים מה-FAA במהלך 2023 ולספק את המטוסים ללקוחות במהלך שנת 2024.

UVision Air הובילה השקעה של 17 מיליון דולר ב-Spear UAV

בתמונה למעלה: שיגור רחפן Ninox באמצעות מטול רימונים. מקור: Spear

חברת Spear UAV מתל אביב השלימה גיוס הון בהיקף של 17 מיליון דולר, בהובלת חברת UVision Air מצור יגאל, המתמחה במערכות חימוש משוטט אוויריות. חברת Spear מפתחת כלי-טיס בלתי מאוישים אוטונומיים המשוגרים מקפסולה המסוגלים לבצע משימות צבאיות ומשימות הגנת המולדת, גם במתכונת של נחיל. מנכ"ל UVision, אלוף במיל. אבי מזרחי, הסביר שמטרת ההשקעה "היא לייצר סינרגיה חזקה בין שתי החברות. חברת UVision Air מרחיבה את פורטפוליו הפתרונות שלה לצורכי הכוחות הלוחמים, מהרמה המיקרו-טקטית, ועד לרמת החטיבה והאוגדה. שתי החברות כבר משתפות פעולה בפיתוח מערכות חדשות".

חברת Spear הוקמה בשנת 2017 על-ידי טייס חיל האוויר לשעבר, אלוף משנה במיל. גדי קופרמן, ומנהליה מגיעים מהמחלקות הטכנולוגיות של משרד הביטחון ומהתעשיות הביטחוניות. החברה פיתחה קוספט של מערכות בקפסולה, אשא באנ לידי ביטוי בצורה הקיצונית ביותר בפלטפורמת Ninox 40 הזעירה: זוהי מערכת מוקשחת במשקל של 250 גרם בלבד ומשוגרת במתכונת מקופלת באמצעות נשק קל המצוייד במטול רימונים בקוטר 40 מ"מ. המערכת מצויידת במצלמת יום ולילה וביכולת מעקב אחר מטרות. היא נישאת בחגור האישי של החייל וניתנת לשיגור ידני או מתוך משגר המצוי על-גבי כלי רכב, תוך כדי תנועה או מתוך מחסה.

מפעל ייצור בארה"ב

חברת UVision Air הוקמה בשנת 2011 על-ידי יוצאי צה"ל והתעשיות הביטחוניות. יו"ר החברה הוא יאיר רמתי, לשעבר מנהל תוכנית החץ בתעשייה האווירית. החברה מפתחת את משפחת מערכות החימוש המשוטט האווירי Hero, אשר מסוגלת לפגוע במטרות עד לטווח של 75 ק"מ. בתחילת 2019 היא הקימה מפעל בארה"ב אשר מתוכנן להתחיל לייצר השנה את מערכות Hero עבור הצבא האמריקאי. בחודש אוקטובר 2021 היא חתמה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם Rheinmetall הגרמנית.

במסגרת ההסכם, תשלב ריינמטל את מערכות Hero במערכות הרכב המאויישות והאוטונומיות, ובכלי רכב משוריינים שלה, דוגמת נגמ"ש הלחימה Lynx. הפתרונות האלה ישווקו לצבאות האירופיים. לדברי קופרמן, שיתוף הפעולה עם UVision Air, יסייע ל-Spear לספק פתרונות לצורכי שדה הקרב המודרני, "לרבות תפעול נחיל רחפנים, משימות איסוף מודיעיני, יכולות תקיפה מדויקות ועוד".

יצרנית המל"טים Gadfin גייסה 7 מיליון דולר

חברת גדפין (Gadfin) מרחובות דיווחה על סיום סביב גיוס ראשון בהיקף של 7 מיליון דולר בהובלת קרן SIBF ובהשתתפות תאגיד GEHR הברזילאי. גדפין פיתחה כלי-טיס בלתי מאויישים להובלת מטענים אשר משלבים בין יכולות ההמראה והנחיתה האנכיים (VTOL) של רחפנים לבין יכולות הטיסה המהירה והחסכונית של כלי טיס אווירודינמיים. מוצר הדגל של החברה, Spirit-One, מופעל באמצעות אנרגיה חשמלית המופקת מתאי דלק מבוססי מימן ומיועד לשלח מטענים במשקל של עד 5 ק"ג למרחקים של עד 250 ק"מ ובמהירות של עד 100 קמ"ש.

הפלטפורמה כוללת ארבעה מדחפנים אנכיים לצורך המראה ונחיתה אנכיים במתכונת של רחפן, וכן מדחף אחורי וכנפיים מתקפלות אשר נפרשות באוויר ומאפשרות לכלי לבצע טיסה מהירה בגובה השיוט. החברה מחזיקה בפטנטים בתחום הכנפיים המתקפלות ובתחום הפחתת הגרר של המדחפים האנכיים בתנאי טיסת שיוט מהירה. בין יישומי היעד של הפלטפורמה: הובלת תרופות ומטענים רפואיים מקוררים למרחקים גדולים, ניטור תשתיות חשמל ועוד. החברה הוקמה בשנת 2018 על-ידי המנכ"ל איל רגב, אשר הגיע מהתעשייה האווירית. בין השאר, היא פיתחה גם גרסה גדולה יותר של הפלטפורמה המסוגלת לשאת מטען במשקל של עד 15 ק"ג.

החברה מסרה שהמטוסים עומדים בתקני בטיחות מחמירים וכוללים בין השאר מצנח חירום אוטונומי וטכנולוגיית הגנה בפני התנגשויות. ההון שגייס ישמש למימון פעילות השיווק בחו"ל והגשת בקה לקבלת אישוי טיסה מרשות התעופה הפדרלית בארה"ב (FAA). לצד המערכת האווירית, החברה פיתחה עמדת שילוח המאפשרת התחברות אוטומטית וטעינה או החלפה אוטומטיים של הסוללה לצורך המשך ביצוע המשימה. כיום החברה מפתחת את פלטפורמת Gadfin Spirit-X, אשר תוכל לשאת מטענים במשקל של עד 100 ק"ג למרחק של עד 500 ק"מ ובמהירות שיוט של עד 150 ק"מ בשעה.

פרספטו מגייסת 50 עובדים לפיתוח הדור הבא של רחפני ניטור

בתמונה למעלה: רחפן אוטונומי מתוצרת פרספטו. צילום: פרספטו

חברת פרספטו (Percepto) ממודיעין דיווחה על קמפיין לגיוס 50 עובדים לפיתוח הדור הבא של מערכת רחפני הניטור האוטונומיים Percepto AIM. המשרות שניפתחו כוללות תפקידי בק-אנד, פרונט-אנד ופול-סטאק, אלגוריתמיקה ובינה מלאכותית, עיצוב מוצר, אוטומציה ו-QA, מנהלי מכירות ו-SDR לאירופה וארה"ב, אנשי תיפעול, לוגיסטיקה,כספים, פיתוח עסקי ועוד.

פרספטו הוקמה בשנת 2014 על-ידי דור אבוחצירה, שגיא בלונדר, רביב רז ואריאל אביטן. היא נחשבת לאחת מ-10 חברות הרחפנים האוטונומיים הגדולות בעולם בתחום ניטור אתרים. מאז הקמתה החברה גייסה 72.5 מיליון דולר וכיום היא מעסיקה כ-180 עובדים במרכז הפיתוח במודיעין ובמשרדיה בארה"ב, באירופה ובאוסטרליה.

פלטפורמת AIM מאפשרת להפעיל צי של רובוטים, כולל רובוטים המיוצרים על-ידי חברות אחרות, להקצות להם משימות לפי הצורך ולבחור ברובוט המתאים ביותר לכל משימה. פרספטו מתמקדת במערכות רובוטיות לניטור ושמירת מתקנים. המוצר הראשון שפיתחה היה רחפן אוטונומי בשם Sparrow (דרור), אשר מותקן בתוך מארז סגור באתרי היעד (drone-in-a-box), ויוצא ממנו באופן עצמאי למשימות סיור ואיסוף מידע בהתאם לתוכנית שהוגדרה מראש.

החברה פועלת בשיתוף פעולה עם Boston Dynamics, ופיתחה עמדת עגינה אוטונומית עבור רובוט השמירה Spot של בוסטון דיינמיקס, המאפשרת לסגור את מעגל ההפעלה שלו בלא מעורבות ישירה של בני אדם. עמדת העגינה מאפשרת לרובוט להגיע אליה כאשר המצברים שלו מתחילים להיחלש, ולבצע טעינה או להמתין למשימת הסיור הבאה שלו, כשהוא נמצא במתקן מוגן מפגעי מזג אוויר ובני אדם.

בחודש מרץ 2022 החברה קיבלה היתר מרשות התעופה האזרחית של ישראל (רת”א) המאפשר להפעיל את הרחפנים שלה מרחוק, ללא קשר עין עם הרחפן, וללא צורך במטיס רחפנים אלא רק בפיקוח של מפעיל מערכת הבקרה והשליטה. האישור מצטרף להיתר דומה שניתן על-ידי רשות התעופה הפדרלית (FAA) בארה"ב ביונאר 2022, להפעלת רחפנים מעבר לקו הראייה באתרי זיקוק נפט של דלק קידוחים בטקסס ובארקנסו. לקוחות נוספים של פרספטו, כדוגמת חברת החשמל של פלורידה, Florida Power & Light, חברת הרחפנים Skyward של וורייזן ולקוחות של החברה באיטליה, אוסטרליה, ספרד ונורבגיה, קיבלו היתרים דומים.

פרוט המשרות הפתוחות: https://percepto.co/careers