חברת סקיילוק (Skylock), המפתחת מערכות הגנה מפני רחפנים, פרסמה היום לראשונה את תוצאותיה הכספיות לשנת 2024, וזאת לקראת כינוס אסיפת בעלי המניות שבה יאושר המיזוג ההופכי עם טכנופלס ונצ'רס, הנסחרת בבורסה. התוצאות הכספיות כוללות גם את התוצאות של חברת ביסנס, שבבעלות סקיילוק, אשר פועלת בתחום מערכות תצפית ואבטחה לצורכי הגנה. מניית טכנופלס עולה במסחר הבוקר בבורסת תל אביב בשיעור של 10% (נכון לשעה 11:00).

על פי הדוחות הכספיים, בשנת 2024 רשמו סקיילוק וביסנס הכנסות בהיקף מצרפי של כ-22.3 מיליון דולר (כ-82.5 מיליון שקלים), ורווח תפעולי מצרפי של כ-4.3 מיליון דולר (16 מיליון שקלים). החברות צופות בשנת 2025 הכנסות מצרפיות של כ-131 מיליון שקלים ורווח תפעולי מצרפי של כ-25.7 מיליון שקלים.

העסקה תושלם בכפוף למספר תנאים מתלים, טכניים בעיקרם, ואישור בעלי המניות. היא משקפת לחברה הממוזגת שווי של כ-115 מיליון שקלים על פי המסחר היום, מכפיל של 7.2 בלבד על הרווח התפעולי של שנת 2024 ו-5 על הרווח התפעולי הצפוי של שנת 2025. סקיילוק מנוהלת בידי מנכ"ל החברה אביעד מצא ועופר קצן, לצד יו"ר החברה יוסי וייס, לשעבר מנכ"ל התעשייה האווירית. מנכ"ל ביסנס הינו ברוך דיליאון.

מגדל פיקוח אלקטרוני

חברת סקיילוק מפתחת ומייצרת מערכות הגנה מפני רחפנים למרחב האזרחי והצבאי. המערכות של החברה מאתרות ומזהות את הרחפן החודר למרחב האווירי, ובמידת הצורך – מסוגלות ליירט אותו באמצעות שיבוש האות הלווייני (spoofing). הגילוי מתבצע באופן רב-שכבתי באמצעות גלאי RF, מכ"ם 4D, חיישנים אלקטרו-אופטיים ושימוש באלגוריתם בינה מלאכותית, המאפשר לזהות את סוג הרחפן ואת המפעיל שלו. המערכת משמשת גם כמעין "מגדל פיקוח" המנטר את תשדורות הרחפנים ומבדיל בין רחפן מורשה לבין רחפן בלתי מורשה.

המערכות מיועדות לספק הגנה היקפית על שדות תעופה, מתקני תשתית, בסיסים צבאיים ואירועים המוניים. החברה בונה מערכות הגנה מודולריות, בהתאם לצורכי ולתקציב כל פרוייקט. דינה שרעפי, מנכ"לית טכנופלס: "הנתונים שמתפרסמים כעת במסגרת המתאר מראים היטב את הרווחיות המשמעותית של סקיילוק וביסנס. עם הצמיחה הצפויה של החברות בשנה הקרובה, לצד הרוח הגבית של הסקטור הבטחוני וההנהלה המנוסה של החברות – אנו מאמינים שיש לחברות עתיד מזהיר".

בתמונה למעלה: מנכ"ל עין שלישית, ליאור סגל. צילום: Techtime

חברת עין שלישית מערכות (Thirdeye Systems) נערכת להקמת קו ייצור סדרתי לצד משרדיה בנתניה, בעקבות קבלת אישור מלקוחות לעבור לייצור סדרתי של חלק מהמוצרים שלה. כך גילה המנכ"ל והמייסד ליאור סגל במכתב ששלח היום (ב') למשקיעים. הוא גם דיווח שצבר ההזמנות של החברה צמח ב-62% בהשוואה ל-2023 ומסתכם בכ-31.7 מיליון שקל. הדבר אינו כולל הזמנה בהיקף של כ-12 מיליון שקל, אשר קבלתה נדחתה זמנית בשל העיכוב באישור תקציב המדינה.

חברת עין שלישית עוסקת בפיתוח וייצור מערכות תצפית המאפשרים עבודה אוטונומית של כלים רובוטיים, המבוססות על חיישנים אלקטרואופטיים ואלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית לגילוי ויזהוי אובייקטים בזמן אמת. שלושת מגזרי הפעילות המרכזיים של החברה: מטעדים אלקטרואופטיים לרחפנים, מערכות אלקטרואופטיות ואנליטיקה לגילוי רחפנים, ומערכות מוכללות לכלי-רכב קרקעיים. החברה מעסיקה כ-50 עובדים ומכירותיה נמצאות בצמיחה מאז פרוץ מלמחמת חרבות ברזל. בשנת 2024 הסתכמו מכירותיה בכ-17.6 מיליון שקל, בהשוואה לכ-14.82 מיליון שקל בשנת 2023 ולכ-10.4 מיליון שקלים ב-2022.

להערכת החברה, שוק החיישנים האלקטרואופטיים משולבי בינה מלאכותית צומח משתי סיבות עיקריות: גידול במכירת מערכות בלתי-מאויישות כמו רחפנים וכלי-רכב אוטונומיים, וצמיחה מקבילה במכירת מערכות הגנה בפני אותן מערכות בלתי-מאויישות. הביקוש בשוק הזה צפוי להמשיך ולהעלות בשנים הקרובות. רוב המתחרות של עין שלישית בארץ ובעולם הן חברות גדולות מאוד. בישראל, למשל, היא מתחרה מול אלביט, רפאל והתעשייה האווירית. גם בחו"ל היא מתחרה בחברות ביטחוניות גדולות. על הרקע הזה היא מתמקדת ביצירת יתרון תחרותי המבוסס על התאמת המוצרים באופן אישי ללקוחות הקצה.

מדוזה הובילה את המכירות ב-2024

המערכת הפופולרית ביותר של החברה היא מערכת מדוזה (Meduza). זוהי מערכת גילוי פאסיבית המבוססת על סריקה מהירה של השטח ומשמשת בעיקר למטרות הגנה ב-360°. היא כוללת אנליטיקה פנימית מבוססת בינה מלאכותית של החברה ומאפשרת גם גילוי וסיווג מטרות מורכבות הטסות בגובה נמוך. בשנת 2024 היא היתה אחראית לכ-74% מהמכירות של החברה: כ-12.95 מיליון שקל. מדובר במוצר חדש יחסית שמכירותיו ב-2023 הסתכמו בכ-3.6 מיליון שקל.

המערכת פותחה בשלוש השנים האחרונות בסיוע משרד הביטחון ורשות החדשנות, ובסוף מרץ 2024 הושלם הפיתוח העדכני ביותר שלה: Meduza X. המערכת שוקלת 12 ק"ג בלבד וניתנת לנשיאה בכלי-רכב או על-ידי חיילים רגליים. אלגוריתם הזיהוי כולל שימוש ברשת נוירונית (DNN) שפותחה בחברה, ומסוגל להבדיל בין כטב"מים, רחפנים, ציפורים וכלים בלתי מזוהים אחרים, ברמת דיוק של יותר מ-97%. המערכת מצויידת בחיישן אינפרה אדום בתדרי MWIR, הסורק את השמיים בקצב של 60 תמונות בשנייה.

בתמונה למעלה: ערכות Skylock Portable Dome מתוצרת סקיילוק בדרכן אל לקוח לצורך הגנת גבולות

חברת טכנופלס ונצ'רס תממן את המיזוג עם סקיילוק (Skylock) באמצעות הלוואה בהיקף של כ-50 מיליון שקל. היום (ב') החברה דיווחה על חתימת הסכם מימון בלתי מחייב לקבלת ההלוואה, אשר תיפרע במספר תשלומים ותישא ריבית של 9.5%-8.5% בתוספת מע"מ. מדובר בעיסקת מיזוג הופכי שבאמצעותה תיכנס חברת סקיילוק למסחר בבורסה של תל אביב ביחד עם החברה הבת שלה, ביסנס. עם השלמת המיזוג תחזיק סקיילוק בכ-70% מהחברה הממוזגת, ובעלי המניות של טכנופלס יחזיקו 30%. שווי החברה הממוזגת יעמוד על 100 מיליון שקל.

חברת סקיילוק מפתחת ומייצרת מערכות הגנה מפני רחפנים למרחב האזרחי והצבאי. המערכות של החברה מאתרות ומזהות את הרחפן החודר למרחב האווירי, ובמידת הצורך – מסוגלות ליירט אותו באמצעות שיבוש האות הלווייני (spoofing). הגילוי מתבצע באופן רב-שכבתי באמצעות גלאי RF, מכ"ם 4D, חיישנים אלקטרו-אופטיים ושימוש באלגוריתם בינה מלאכותית, המאפשר לזהות את סוג הרחפן ואת המפעיל שלו. המערכת משמשת גם כמעין "מגדל פיקוח" המנטר את תשדורות הרחפנים ומבדיל בין רחפן מורשה לבין רחפן בלתי מורשה. המערכות מיועדות לספק הגנה היקפית על שדות תעופה, מתקני תשתית, בסיסים צבאיים ואירועים המוניים. החברה בונה מערכות הגנה מודולריות, בהתאם לצורכי ולתקציב כל פרוייקט.

ההשקעה המוצלחת של סקיילוק בדנמרק

מנכ"לית טכנופלס, דינה שרעפי, אמרה שהסכם המימון נועד למנוע דילול של בעלי המניות הקיימים, "ויאפשר לנו ליצור חברה מאוחדת וחזקה". יחד עם זאת, היא אינה פוטרת את החברות מביצוע השקעת הון במיזוג:  מימוש ההלוואה מותנה במספר תנאים, בהם גיוס של 10 מיליון שקלים במתכונת של גיוס הון, בנוסף להון עצמי של כ-20 מיליון שיש לטכנופלס והון עצמי של 20 מיליון שקלים נוספים של סקיילוק. ההסכם כולל מנגנון למתן מימון נוסף בהיקף של 10 מיליון שקל, ואופציה שניתנה למלווה לרכוש 15% ממניות החברה הממוזגת.

סקיילוק מנוהלת בידי המנכ"ל אביעד מצא ועופר קצן. יו"ר החברה הוא יוסי וייס, לשעבר מנכ"ל התעשייה האווירית. מנכ"ל החברה הבת ביסנס מערכות סנסורים הוא ברוך דיליאון. בשנת 2024 הסתכמו מכירות הקבוצה בכ-80 מיליון שקל. התחזית לשנת 2025 נאמדת בכ-132 מיליון שקל. בחודש מאי 2024 מכרה סקיילוק את מניות השליטה שלה (51%) בחברת מיי דיפנס (Mydefence) מדנמרק לפי שווי חברה של כ-480 מיליון שקל (135 מיליון דולר). מדובר בעיסקה ריווחית ביותר: סקיילוק ביצעה את ההשקעה בשנת 2021 לפי שווי חברה של כ-41 מיליון שקלים (11 מיליון דולר) בלבד.

בתמונה למעלה: רחפן סקורפיו של חברת אקסטנד

חברת אקסטנד (Xtend) מתל אביב קיבלה ממשרד הביטחון האמריקאי (DoD) הזמנה בהיקף של כ-8.8 מיליון דולר לאספקת רחפני לחימה מדגם Scorpio. הרחפנים מיועדים לשימוש קרבי בתוך מבנים (PSIO sUAS). הרחפנים של החברה הם המוצרים הראשונים מסוג פלטפורמת חימוש משוטט (flying loitering munition) המיועדת למשימות לחימה בשטח בנוי – בתוך מבנים ומחוץ למבנים – אשר קיבלו הסמכה של ה-DoD. ההזמנה התקבלה לאחר סדרה של מבחני אש-חיה ובטיחות שהתקיימו בארה"ב. החברה מסרה שהייצור יתבצע בארה"ב והאספקה של המערכות תתחיל כבר ברבעון הראשון 2025.

רחפני סקורפיו פותחו בשנתיים האחרונות במסגרת פרוייקט משותף עם המינהלת לפיתוח אמצעי לחימה בלתי-שגרתיים (IWTSD) של צבא ארה"ב, ויעילותם המבצעית הוכחה בשנה האחרונה, במסגרת שימוש נרחב שנעשה בהם בצה"ל בשנה האחרונה. הם כוללים חיישן ייעודי ומערכת בינה מלאכותית המאפשרים ניווט מדוייק בלא צורך להישען על מערכות ניווט לווייניות (GNSS), מצלמות יום ולילה ופלטפורמת מטעדים גמישה המאפשרת להתאים את החימוש או העזרים עבור המשימה הספציפית.

הרחפנים נשלטים על-ידי הלוחם בשטח במתכונת של "ראייה בגוף ראשון" (First Person View – FPV). הם שוקלים 2.3 ק"ג ויכולים לשאת מטעד במשקל של עד 1 ק"ג. הם יכולים להגיע למהירות טיסה מירבית של עד 70 קמ"ש, לשהות 20 דקות באוויר ולבצע משימות במרחק של עד 4.8 ק"מ. חברת אקסטנד מספקת קו מגוון של רחפנים ליישומים מבצעיים מיוחדים. בחודש מאי 2024 היא גייסה 40 מיליון דולר בסבב B אשר הובל על-ידי Chartered Group ובהשתתפות המשקיעים הקיימים, בהם כלל-טק.

הסוד טמון במערכת ההפעלה

טכנולוגיית הליבה של החברה היא בכלל תוכנה: מערכת ההפעלה Xtend Operating System – XOS לניהול רחפנים חצי-אוטונומיים, הכוללת טכנולוגיות AR/VR ובינה מלאכותית המאפשרות גם למשתמשים בלתי מנוסים להפעיל את המערכות בצורה קלה ואינטואיטיבית. מדובר במערכת פתוחה המסוגלת להפעיל יישומי צד שלישי. היא מבוססת על הרעיון של "אוטונומיה מפוקחת" (Practical Human Supervised Autonomy): הרחפן או הרובוט יבצעו פעולות מסויימות בצורה אוטונומית, כמו למשל כניסה למבנים, סריקת המרחב או אפילו מרדף אחר חשוב – וישאירו בידי המפעיל יכולת לקבל החלטות מיידיות כמו הערכת הסיטואציה ותגובה למצבים בלתי צפויים. בעבר החברה דיווחה שכמה מאות רחפנים וכלים רובוטיים מופעלים באמצעות מערכת ההפעלה שלה, בעיקר על-ידי צה"ל והכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית.

חברת נקסט ויז’ן (Next Vision) מרעננה, המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים וכטב”מים, ממשיכה לשבור שיאי מכירות בעקבות ההסלמה הגוברת בעולם. מתחילת שנת 2023 דיווחה נקסט ויז'ן על 12 הזמנות מלקוחות בהיקף כולל של כ-34.2 מיליון דולר. לצד עסקאות אלה קיבלה החברה הזמנות שוטפות במהלך השנה מלקוחות קיימים וחדשים בהיקפים גדלים. התוצאה היא שברבעון השני של 2023 היא הציגה צמיחה של 86% במכירות, אשר הסתכמו בכ-12.2 מיליון דולר, ורווח נקי של 6.1 מיליון דולר. החברה פירסמה יעד הכנסות שנתי בהיקף של 44.2 מיליון דולר. בעקבות ההתפתחויות האלה הוכפל שווי החברה בבורסה בתל אביב ביותר מפי שלושה מאז תחילת השנה, וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-1.8 מיליארד שקל.

רמת הדחיפות המאפיינת את השוק הצבאי העולמי באה לידי ביטוי באופי ההזמנות. כך למשל, בסוף השבוע היא דיווחה על הזמנה של מצלמות ומוצרים בהיקף של כמיליון דולר, שבה המזמין כבר שילם מקדמה של 35%, וישלים את שאר התשלומים לפני שיקבל את המוצרים בתוך כשלושה חודשים. זה לא הקצב שאיפיין את השוק הביטחוני בשנים האחרונות. זהו כבר מירוץ חימוש קדחתני. חברת נקסט ויז’ן הוקמה בשנת 2009 על-ידי חן גולן, בוריס קיפניס והמנכ”ל מיכאל גרוסמן, ועוסקת בפיתוח וייצור מצלמות יום ולילה (אור נראה וצילום תרמי) מיוצבות באמצעות גימבל.

החברה פיתחה טכנולוגיית ייצוב מוגנת בפטנט המבוססת על ייצוב מכני וייצוב אלקטרוני הפועלים בו-זמנית, המאפשרים ייצוב מצלמה בזמן אמת ותיקון עיוותים הנובעים מצילום התנועה. המצלמות מורכבות במפעל של החברה, ומיועדות לשימוש בכלי-רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל”טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה. נקסט ויז'ן פועלת בשוק צומח: להערכת Insight Partners שוק מצלמות הרחפנים העולמי יצמח מהיקף של 5.4 מיליארד דולר ב-2021 להיקף של כ-27.5 מיליארד דולר בשנת 2028. במקביל יש גם צמיחה חזקה בגומחת השוק המרכזית של נקסט ויז'ן: שוק הרחפנים הזעירים. להערכת Precedence Research השוק הזה הסתכם בכ-2.8 מיליארד דולר בשנת 2019, ויצמח להיקף של כ-11.3 מיליארד דולר בשנת 2027.

בתמונה למעלה: רחפן Magni-X שיסופק לצבא בריטניה עם מטעד צילום של נקסט ויז'ן. מקור: Flying Production

חברת אלביט מערכות (Elbit) תספק לצבא הבריטי את רחפני Magni-X, המיוצרים על-ידי החברה הבת של אלביט, Flying Production. החברה לא מסרה מהו היקף החוזה, אולם הרחפנים יסופקו ליחידות המיוחדות של הצבא הבריטי כבר באמצע 2023. רחפן Magni-X מוגדר כמיקרו-רחפן מרובע להבים (Quadcopter) במשקל של 2 ק"ג בלבד, המיועד למשימות סיור ואיסוף מידע ותמיכה בלוחמים בשדה. זמן השהות שלו באוויר מגיעה עד ל-60 דקות בכל משימה. הוא מסוגל לבצע משימות גם באופן אוטונומי ולהשתלב בפלטפורמת Legion-X של אלביט, המאפשרת הפעלת נחילי רחפנים וכלים רובוטיים שונים.

המטעד שלו כולל מערכות שונות, בהן מצלמת יום ומצלמת אינפרא אדום המותקנות על-גבי גימבל. המצלמות הן מתוצרת חברת נקסט ויז’ן (Next Vision) מרעננה, אשר מפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים וכטב”מים ומהווה שותף אסטרטגי של אלביט בתחום הזה. במהלך שנת 2022 היא השלימה אספקת 1,200 מצלמות מיוצבות בהיקף כולל של 8.5 מיליון דולר, עבור פרוייקט הרחפנים הגדול ביותר של אלביט. חברת Flying Production דיווחה שצה"ל הוא לקוח מרכזי שלה, ושעד היום היא סיפקה 1,500 רחפנים.

חברת נקסט ויז’ן הוקמה בשנת 2009 על-ידי חן גולן, בוריס קיפניס והמנכ”ל מיכאל גרוסמן, ועוסקת בפיתוח וייצור מצלמות יום ולילה (אור נראה וצילום תרמי) מיוצבות באמצעות גימבל. המצלמות מורכבות במפעל של החברה. הן מיועדות לשימוש בכלי רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל”טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה.

חסימת הספקים הסיניים מעניקה הזדמנות נדירה לנקסט ויז'ן

לפני כשבועיים היא דיווחה על הזמנה לאספקת מצלמות בהיקף של כ-1.1 מיליון דולר שיסופקו עד סוף הרבעון השני 2023. מכיוון שהחברה לא מוסרת מידע על לקוחות הקצה, לא בטוח שמדובר בהזמנה הבריטית. נקסט ויז'ן נסחרת בבורסה בתל אביב. בעקבות הודעתה על העיסקה הבריטית, עלתה מניית החברה בכ-6.5% וכעת היא נסחרת בשווי שוק של כ-677 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונים של 2022 צמחו מכירות החברה בכ-67% בהשוואה לתקופה המקבילה 2021, והסתכמו בכ-18 מיליון דולר.

במצגת למשקיעים ואנליסטים שהיא פירסמה בנובמבר 2022, החברה העריכה שתצמח בשיעור דו-ספרתי בשנים הקרובות, בעקבות מגמות פוליטיות וטכנולוגיות: גידול ברכש הביטחוני באירופה הנובע מהמלחמה באוקראינה, המתיחות הגוברת באסיה, צמצום התחרות עקב החסימה של ספקים סיניים בתחום הביטחוני, שימוש נרחב בתוכנות בינה מלאכותית, המעבר של צבאות לשימוש בכלים קטנים והתפתחותו של שוק אזרחי ליישומי צילום באמצעות רחפנים.

עד היום החברה פיתחה 10 דגמים של מצלמות מיוצבות זעירות. בימים אלה היא מפתחת מצלמה מקוררת זעירה. מצלמות מקוררות משיגות ביצועים טובים יותר ממצלמות לא מקוררות, במיוחד בתחום האינפרה אדום, אולם קשה מאוד למזער אותן. החברה דיווחה שהמצלמה המקוררת שלה תהיה במשקל של פחות מ-2 ק"ג, ושהיא מיועדת להתקנה ברחפנים ובכלי-רכב קטנים.

אסיפת בעלי המניות של חברת איירובוטיקס (Airobotics) מפתח תקווה אישרו היום (א') את עיסקת מכירתה לקבוצת אונדס האמריקאית (Ondas Holdings) באמצעות עסקת החלפת מניות המעניקה לאיירובוטיקס שווי חברה של כ-15.2 מיליון דולר. עד לרגע האחרון היו ספיקות ביחס לאישור, שכן מדובר באקזיט מאכזב ביחס לחברה שמאז הקמתה גייסה כ-120 מיליון דולר, ועוד כ-21.4 מיליון שקל שגוייסו בספטמבר 2021 בהנפקה ציבורית בבורסה בתל אביב.

יחד עם זאת, יחסית למצבה כיום מדובר בעיסקה עם פרימיום גבוה: איירובוטיקס נסחרת כעת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-13.2 מיליון שקל בלבד. המכירה תתבצע באמצעות מיזוג משולש הופכי, כאשר כל מניות איירובוטיקס יועברו לידי חברת טלוס סאב בע"מ שנרשמה באוגוסט בישראל לצורך ביצוע המיזוג. מדובר בחברת מדף ריקה אשר איירובוטיקס תתמזג לתוכה, ולאחר מכן היא תתמזג בקבוצת אונדס.

החברה הרוכשת, אונדס, הינה חברה ציבורית מנוודה, ארה"ב, שמניותיה נסחרות בנסד"ק החל מחודש דצמבר 2020. אונדס עוסקת בפיתוח ואספקת רשתות אלחוטיות פרטיות וכן במתן פתרונות של נתונים אוטומטיים באמצעות רחפנים. פעילות הרחפנים שלה מתבצעת באמצעות החברה הבת אמריקן רובוטיקס (American Robotics), שנרכשה על-ידה באוגוסט 2021. הפעילות של איירובוטיקס תמוזג בתוך אמריקן רובוטיקס ותאפשר לה להרחיב את טווח מוצריה.

חברת איירובוטיקס הוקמה בשנת 2016 על-ידי רן קראוס והמנכ”ל מאיר קליינר, ופיתחה רחפן בקופסא (Box A In Drone) הפועל באופן אוטונומי וכולל מערכת איסוף וניתוח מידע. פלטפורמת Optimus של איירובוטיקס, היא רחפן אוטונומי תעשייתי מוכח, שקיבל מרשות התעופה האמריקאית (FAA) אישור הטסה מעל ישובים מאוכלסים בגובה של 120 מטר ובמהירות שיוט של 50 קמ”ש. לאחרונה צירפה אותו ה-FAA לקבוצה קטנה ונבחרת של 10 רחפנים אוטונומיים הנמצאים בתהליך קבלת “אישור טיסה גלובלי”, הדומה לאישור הניתן כיום למטוסים מאויישים. אלא שהיא לא הצליחה לתרגם את ההצלחה הטכנולוגית למכירות, ונמכרת במחיר שהוא כמעט עשירית מכל ההון שהיא גייסה לאורך השנים.

חברת גדפין (Gadfin) מרחובות דיווחה על סיום סביב גיוס ראשון בהיקף של 7 מיליון דולר בהובלת קרן SIBF ובהשתתפות תאגיד GEHR הברזילאי. גדפין פיתחה כלי-טיס בלתי מאויישים להובלת מטענים אשר משלבים בין יכולות ההמראה והנחיתה האנכיים (VTOL) של רחפנים לבין יכולות הטיסה המהירה והחסכונית של כלי טיס אווירודינמיים. מוצר הדגל של החברה, Spirit-One, מופעל באמצעות אנרגיה חשמלית המופקת מתאי דלק מבוססי מימן ומיועד לשלח מטענים במשקל של עד 5 ק"ג למרחקים של עד 250 ק"מ ובמהירות של עד 100 קמ"ש.

הפלטפורמה כוללת ארבעה מדחפנים אנכיים לצורך המראה ונחיתה אנכיים במתכונת של רחפן, וכן מדחף אחורי וכנפיים מתקפלות אשר נפרשות באוויר ומאפשרות לכלי לבצע טיסה מהירה בגובה השיוט. החברה מחזיקה בפטנטים בתחום הכנפיים המתקפלות ובתחום הפחתת הגרר של המדחפים האנכיים בתנאי טיסת שיוט מהירה. בין יישומי היעד של הפלטפורמה: הובלת תרופות ומטענים רפואיים מקוררים למרחקים גדולים, ניטור תשתיות חשמל ועוד. החברה הוקמה בשנת 2018 על-ידי המנכ"ל איל רגב, אשר הגיע מהתעשייה האווירית. בין השאר, היא פיתחה גם גרסה גדולה יותר של הפלטפורמה המסוגלת לשאת מטען במשקל של עד 15 ק"ג.

החברה מסרה שהמטוסים עומדים בתקני בטיחות מחמירים וכוללים בין השאר מצנח חירום אוטונומי וטכנולוגיית הגנה בפני התנגשויות. ההון שגייס ישמש למימון פעילות השיווק בחו"ל והגשת בקה לקבלת אישוי טיסה מרשות התעופה הפדרלית בארה"ב (FAA). לצד המערכת האווירית, החברה פיתחה עמדת שילוח המאפשרת התחברות אוטומטית וטעינה או החלפה אוטומטיים של הסוללה לצורך המשך ביצוע המשימה. כיום החברה מפתחת את פלטפורמת Gadfin Spirit-X, אשר תוכל לשאת מטענים במשקל של עד 100 ק"ג למרחק של עד 500 ק"מ ובמהירות שיוט של עד 150 ק"מ בשעה.