"חברות טכנולוגיה יכולות להשיג הרבה באמצעות חשיפה תקשורתית"

מאמר אורח

מאת: לבנת לוי, מנכ"לית "עדן תקשורת"

זו ללא ספק השנה של ההייטק הישראלי, ניתן לראות זאת במספר הרב של חברות ההייטק הישראליות שהפכו בתקופה קצרה לציבוריות ובשיא של כל הזמנים בהיקף הגיוסים במחצית הראשונה של 2021 שנאמד ב- 11.9 מיליארד דולר, ונראה שמדובר במגמה שלא הולכת לעצור בקרוב.

אולם הפריחה והשגשוג של ההייטק בישראל גורמים גם לקרבות קשים על גיוס כוח אדם איכותי. המחסור בעובדים בולט היום יותר מאי פעם, וחברות הטכנולוגיה משתמשות בשלל פתרונות יצירתיים כדי למשוך אליהן "טאלנטים". מעבר לשלל הפיתויים שמעסיקים מציעים לעובדים כמו ברזי בירה ומגלשות מים בתוך המשרדים, אחת הדרכים היותר יעילות לעשות זאת היא באמצעות יחסי ציבור שייצרו לחברה מיתוג ומיצוב גבוה, יבליטו את הפעילות והיתרונות היחסיים שלה, ויתמכו גם ביתר מאמצי השיווק של החברה כמו השגת לקוחות, גיוס משקיעים וחדירה לשווקים חדשים.

אם בעבר יחסי ציבור נחשבו לשירותי "אקסטרה" שרק חברות ענק נעזרו בשירותיהן, היום זה כבר ברור שכל חברת טכנולוגיה שרוצה להגיע לקדמת הבמה ולזרז את המטרות העסקיות שלה חייבת PR, בדיוק כשם שהיא חייבת אנשי מכירות או אנשי תכנה ומפתחים, וכשההייטק הישראלי תופס חלק כל כך מרכזי בשיח של כלי התקשורת זוהי בהחלט הזדמנות להיות חלק מהמשחק. יש בהייטק הישראלי את כל מה שתקשורת אוהבת: טכנולוגיות פורצות דרך, כסף, אנשים צעירים ומצליחים, סיפורי סינדרלה, נשים פורצות דרך והרבה פטריוטיות, ולכן אין זה מפתיע שבכל העיתונים יש מדורי טכנולוגיה, יש פינות טכנולוגיה בטלוויזיה, קיימים אינספור אתרי נישה, פורומים, קבוצות פייסבוק ופורטלים בתחום ומדי יום נולדים עוד ועוד פודקאסטים שעוסקים בטכנולוגיה ובסטארט-אפים, וכולם צמאים לאייטמים על סיפורי הצלחה ישראליים.

חברת יחסי הציבור שלי, "עדן תקשורת", מתמחה בעבודה עם חברות טכנולוגיה מתוך ההבנה שחברות טכנולוגיה יכולות להשיג הרבה באמצעות חשיפה תקשורתית, ואני אשמח לחלוק אתכם מספר תובנות שיעזרו לכם להגיע עם הטכנולוגיה המדהימה שלכם לכמה שיותר קוראים.

חשבו כמו עיתונאי

פעמים רבות, כשכותבים הודעה לעיתונות או כשמציעים לכתב רעיון לכתבה, הנטייה הטבעית שלנו היא לחשוב כמו פרסומאי ולהציג את החברה עם המון סופרלטיבים ותיאורים מופרזים. זוהי כנראה טעות, מאחר והקליינט הראשון של ההודעה לעיתונות שלכם הוא העיתונאי, והשיקול המרכזי שלו בהחלטה האם לפרסם את הידיעה או לא היא – האם היא מעניינת. כאשר אנחנו מרחיקים לכת עם השיווק העצמי ושוכחים מהתוכן והמהות, התוצאה היא תוכן שיווקי ולא תוכן חדשותי. על כן, לצד המחמאות והשבחים, הקפידו שההודעה תכלול תוכן ממשי, התחילו מהדבר החדש והמעניין ביותר, ספרו על הטכנולוגיה ועל מה שמייחד אותה, ועל התוכניות העסקיות שניתן לחשוף.

נסו לספק בהודעה גם רקע רחב יותר על התחום ועל הצורך בטכנולוגיה. אם פיתחתם למשל אפליקציה שעוזרת למנוע שכחת פעוטות במכונית, ספקו נתונים על מימדי התופעה וספרו מה קורה במקומות נוספות בעולם. פיתחתם טכנולוגיה שעשויה להגביר את הנגישות של תושבי אפריקה לאינטרנט? מצאו מחקר מראה עד כמה גישה לאינטרנט משפיעה גם על רווחה כלכלית ועל מצב נפשי. ככל שתכללו בהודעה יותר מידע כך יגדל הסיכוי שהעיתונאי יגלה עניין וישתמש בהודעה לצורך הכנת כתבה.

בנוסף לא פחות חשוב מהסיפור של החברה הוא הסיפור של האדם שעומד בראשה. התקשורת חובבת סיפורים אישיים יוצאי דופן וסיפורי חיים מרגשים, ולכן אם יש משהו שנראה לכם מספיק חשוב שהעיתונאי יידע עליכם באופן אישי אל תהססו לשתף.

קשרים עם העיתונאים

קשר אישי עם העיתונאים הוא אחד הדברים החשובים ביותר בעבודת יחסי הציבור. העיתונאים מקבלים מדי יום אלפי הודעות לעיתונות והצעות לאייטמים והם מוצפים בעבודה. הדרך הכי טובה לייצר קשרים עם עיתונאים היא להזין אותם במידע איכותי שנותן להם ולקוראים שלהם ערך מוסף. ברגע שהעיתונאי מבין שאיש היח"צ יכול לתרום לעבודתו אז יהיה לו יותר קשב אליו גם בפעמים הבאות שהוא יפנה אליו, ועם הזמן התקשורת תהפוך להיות דו-כיוונית וגם העיתונאי יתחיל לפנות לאיש יחסי הציבור במטרה לקבל חומרים/תגובות/נתונים/ציטוטים. יחסים אישיים לא נבנים ברגע, אבל מדובר בהשקעה חשובה לטווח הארוך.

יצירתיות היא שם המשחק

השלמתם גיוס הון של עשרות מיליוני דולרים? השקתם את הדור הבא של שבב התקשורת שפיתחתם? זוהי בהחלט סיבה מצוינת להוציא הודעה לעיתונות וליידע את העולם בחדשות המרגשות. אבל מה קורה בתקופה שבין הודעה להודעה? אפשר וחשוב לייצר חשיפה תקשורתית שוטפת לא רק בעת אירועי שיא. זוהי אולי המלאכה המורכבת ביותר של משרד יחסי הציבור- לייצר יש מאין, להמציא בכל יום את הגלגל מחדש ולחשוב איך שמים את החברה בפרונט גם כשאין "ניוז", וכאן בא לידי ביטוי הערך המוסף של חברת יח"צ טובה שחושבת מחוץ לקופסא. אז איך מופיעים בתקשורת גם כשאין משהו חדש? מתחברים לאירועים אקטואליים וכותבים טורי דעה בתחומי המומחיות שלכם, מנסים לחשוב באיזה אופן הטכנולוגיה שלכם או התחום שבו אתם עוסקים יכולים להתקשר לנושאים שכרגע בכותרות, מחפשים סיפורים אישיים בתוך החברה שעשויים לעניין את התקשורת ודרכם לקדם גם את החברה, משתלבים במדורים שונים של מנהלים בכירים בהייטק, מייצרים "אקשן אייטמס" כמו אירוע מעניין או סקר בתחום חשוב. זכרו, הטכנולוגיה שלכם מעניינת ורלוונטית גם אם לא חתמתם כרגע על עסקה משמעותית או השקתם מוצר חדש.

תמונה אחת שווה אלף ביטים

לוויז'ואלים שמלווים את ההודעה לעיתונות יש השפעה גדולה על הסיכוי של התוכן להתפרסם וגם על האפקט שאתם משאירים על הקורא. אנחנו חיים בעולם ויזואלי, עם הרבה מאד פיתויים ומעט מאד קשב. התמונה הנכונה יכולה להיות זו שתכריע אם יתעניינו דווקא בדברים שלכם, בדיוק כפי שתמונה באתר היכרויות תגדיל בסבירות גבוהה את הסיכוי לפנייה ביחס לפרופיל ללא תמונה. יש לכם מוצר שמצטלם טוב או מעבדות ייצור מיוחדות? דאגו שיהיו לכם תמונות שלהם באיכות טובה וגם כמובן תמונות של המייסדים, המנכ"ל, הצוות והמשרדים. בין אם פיתחת צי'פ בינה מלאכותית או רובוט לניקוי פאנל סולארי, צילומים אטרקטיביים יכולים להלהיב את הדמיון של הקוראים או הצופים ולהגדיל את רמת החשיפה והעניין לפיתוח שלכם. זיכרו, אתם לא רק מעבירים אינפורמציה, אלא מנסים לעורר תחושה אצל הקורא, בין אם מדובר בלקוח פוטנציאלי או עובד שמחפש את המקום הבא לעבוד בו.

ישנם כמובן עוד הרבה מאד טיפים למטרות קידום חברות הייטק בתקשורת, לסיום אגיד שיחסי ציבור טובים צריכים להתבסס על תכנית אסטרטגית אשר מותאמת לחברה, יש להגדיר מטרות ויעדים, לפלח את קהלי היעד ולהעביר מסרים מדויקים בתזמונים מדויקים. נראות שוטפת בכלי התקשורת חשובה הן ליצירת קרדביליות והן לצריבה תודעתית.

מוזמנים לפנות אלי בלינקדאין או בדוא"ל [email protected].

מהפיכת ה-SASE התל אביבית: קאטו נטוורקס של שלמה קרמר גייסה 130 מיליון דולר

חברת קאטו (Cato Networks) התל אביבית גייסה 130 מיליון דולר בהובלת קרן Lightspeed Venture Partners ובהשתתפות Coatue והמשקיעים הנוכחיים בחברה: Greylock, Aspect Ventures, Singtel Innov8 והמנכ"ל שלמה קרמר. החברה הוקמה בשנת 2015 על-ידי שלמה קרמר, מייסד משותף של חברת צ'ק פוינט ועל-ידי גור שץ, שהיה ממייסדי Incapsula ומנהל פיתוח ומוצרים בחברת Imperva. מאז הקמתה ועד לגיוס הנוכחי, גייסה קאטו כ-200 מיליון דולר.

בחודש אפריל 2020 היא קיבלה הערכת שווי של כ-1 מיליארד דולר, כאשר כאשר גייסה 77 מיליון דולר. בסך הכל, החברה גייסה עד היום כ-332 מיליון דולר. קאטו נחשבת לאחת מהחלוצות העולמיות בקטגוריית אבטחה ותקשורת חדשה שהוגדרה על-ידי גרטנר ב-2019 וקיבלה את הכינוי SASE – Secure Access Service Edge. מדובר במיזוג בין פונקציות הרשת לבין האבטחה באופן המאפשר מתן שירות מאוחד. כדי שפתרון SASE יוכל למזג את התקשורת עם האבטחה, יש צורך בבניית תשתית מבוססת ענן המבוזרת במספר אתרים בעולם (Points of Presence) שמהם יש לה גישה אל העננים, המשתמשים והאתרים של הלקוח.

רשת גלובלית הממוקמת בין הלקוח לבין הענן שלו

חברת קאטו מאבטחת את כל הרשת של הלקוח באמצעות התחברות אליה דרך יותר מ-60 אתרי נוכחות (PoPs) בעולם, המצויים בתווך שבין מחשבי הארגון לבין הענן שבאמצעותו הוא עובד. מדובר בשילוב של פתרון חומרה עם פתרון תוכנה: אבזר ה-Socket SD-WAN של החברה מספק חיבוריות פיסית בין אתרי הלקוח לבין נקודת ה-PoP הקרובה ביותר באמצעות תשתיות התקשורת הקיימות, כאשר הלקוח יכול לבחור את הרכב התשתית הפיסית המתאימה לו: כבלים, 4G/LTE, xDSL, סיבים או שילוב שלהם.

הרעיון החדש משנה הרבה מושגי יסוד בתעשייה, כך למשל הוא מאפשר לקאטו לספק פיירוול במתכונת של שירות (FWaaS) ולא במתכונת של אבזר או תוכנה המותקנים אצל הלקוח. בשיטה הזאת הארגון כולו מחובר אל פיירוול יחיד המנהל מדיניות אבטחה אחידה לכל תשתיות הארגון. חברת גרטנר הגדירה את הרעיון כתשתית אבטחה צומחת בעלת השפעה גדולה מאוד.

חברת גרטנר מעריכה שהתחום ייהפך לתחרותי מאוד: "רק ב-12 החודשים האחרונים בוצעו הכרזות SASE על-ידי יותר מעשר חברות". לדברי שלמה קרמר, "תחום ה-SASE הוא התחום החם ביותר כיום בעולם ה-IT, וגיוס ההון האחרון שלנו ממצב את קאטו כחברה המובילה של התחום הזה". החברה צומחת במהירות. בחודש יולי האחרון היא דיווחה שיש לה כבר יותר מ-600 לקוחות באלפי אתרים ושמהם כ-200,000 הם משתמשים ניידים.

אינטל מקדמת את סיליקום בשוק תשתיות התקשורת המודולריות

SILICOM CARD

לפני כשבועיים קיבלה חברת סיליקום (Silicom) מכפר-סבא הזמנה הנחשבת לחשובה ביותר עבורה: מפעיל רשת תקשורת סלולרית ניידת ברמת Tier-1 החליט לבצע בחודשים הקרובים ניסויי שדה בפריסת רשתות 4G ו-5G המבוססת על ארכיטקטורת הרשת המודולרית שלה. ההזמנה הזאת מבטאת את שיתוף הפעולה המתהדק בין סיליקום לבין חברת אינטל: חלק ממרכיבי הארכיטקטורה פותחו בשיתוף פעולה בין שתי החברות, וההזמנה בוצעה בעקבות המלצה ספציפית של אינטל.

אינטל וסיליקום משתפות פעולה בתחומים נוספים, כמו פיתוח כרטיסי FPGA ובפיתוח כרטיסי eASIC, שהיא טכנולוגיית ביניים בין ASIC מלא לבין FPGA, המאפשרת לפתח רכיבים חדשים במהירות רבה. המרכיב של סיליקום כולל תכנון כרטיסי פיתוח לתכנון רכיבי תקשורת מבוססי eASIC. אולם שיתוף הפעולה המתהדק בתחום התקשורת הוא החשוב ביותר, מכיוון שהוא מתמקד בליבת המודל העסקי של אינטל ובשינוי הטכנולוגי שסיליקום מבצעת כיום בליבת המוצרים שלה.

רשת הטלקום "מתפרקת" למרכיבים סטנדרטיים

סיליקום מפתחת כרטיסי רשת ותקשורת בעיקר ללקוחות מתחום הטלקום, הענן ומרכזי המידע. בשנים האחרונות החברה ביצעה שינויים בתמהיל המוצרים, במטרה להתאים אותם לתפישה החדשה של רשתות הטלקום, אשר קיבלה את הכינוי Disaggregation Concept. התפישה האת מהווה הרחבה של המושג SD-WAN המבוסס על שימוש בשרתים מבוססי אינטל כדי לממש פונקציות רשת באמצעות תוכנה (NFV) ולא באמצעות קופסאות תקשורת ייעודיות.

בעקבות הצמיחה בהיקף וביכולות של הענן, התפיסה הזאת התפתחה לכדי שאיפה להשיג מודולריות של כל רשת התקשורת: הרשת "מתפרקת" (Disaggregate) ליחידות מודולריות הניתנות להתאמה בהתאם לצורך המקומי, ולתכנות באמצעות מערכות תוכנה שחלקן מבוסס קוד פתוח. סיליקום פיתחה מודולי DU – Distribution Units המאפשרים בנייה מודולרית של תשתיות תקשורת באמצעות פתרונות ה-SD-WAN וכרטיסי ההאצה שלה (Virtual Radio Access Network) שפותחו בסיוע אינטל.

מבחינת אינטל מדובר בהזדמנות להיות ספקית הפתרונות המרכזית לשוק התקשורת, ומבחינת סיליקום, זוהי כניסה לשוק חדש, אשר יגן עליה מפני הדעיכה בשוק מתאמי הרשת המסורתי שלה. הדבר כבר בא לידי ביטוי בתוצאות הכספיות: ברבעון השלישי של 2020 צמחו המכירות של סיליקום ב-18% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-28.4 מיליון דולר. העלייה לא מפצה על הירידה הכללית במכירות, מ-79.7 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2019 לכ-73.5 מיליון דולר ב-2020, אולם היא מבטאת את השינוי בתמהיל המוצרים.

בלי נוקיה ובלי אריקסון

מנכ"ל החברה, שייקה אורבך, הסביר בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח בסוף השבוע, שהתוצאות הטובות של הרבעון הן תוצאה של התחזקות מגמת ה-Disaggregation בתעשיית הטלקום. "בשנים האחרונות התמודדנו עם ירידה בדרישה למתאמי השרתים שלנו, בעקבות המעבר של חברות התקשורת אל שירותי הענן. במקביל ראינו עלייה בדרישה למוצרי SD-WAN בעקבות מגמת הפרדה של הרשת (Disaggregation).

"מסורתית, שוק תשתיות התקשורת הניידת נשלט ברובו על-ידי נוקיה ואריקסון, אולם ספקיות התקשורת החלו לחפש פתרונות אחרים המתבססים על שרתי אינטל, דוגמת יוזמת Open Radio Access Networks (אשר תשמש בניסוי שהוזכר למעלה), כדי להפחית עלויות וכדי לא להיות תלויים בשני ספקים בלבד. התהליך הזה מעניק לנו הזדמנות עסקית וגישה אל שוק חדש. הזכייה שדיווחנו עליה היא הזכייה הראשונה של הארכיטקטורה שלנו בשוק הרשתות הסלולריות".

אי.סי.איי נמכרת ל-Ribbon תמורת 454 מיליון דולר

בתמונה למעלה: משרדי חברת אי.סי.איי בפתח תקווה

חברת ECI מפתח תקווה הנמצאת בשליטת שאול שני, נמכרת לחברת Ribbon Communications האמריקאית בעיסקת מזומן ומניות בהיקף כולל של כ-454 מיליון דולר. במסגרת העיסקה, ריבון תשלם 324 מיליון דולר במזומן, ותעביר לבעלי המניות של ECI כ-32.5 מיליון מניות שלה. עם ההודעה על העיסקה נסחרה מניית החברה במחיר של 4.05 דולר ושווי המניות שהובטח היה כ-130 מיליון דולר. בעקבות העיסקה, יחזיקו בעלי המניות של אי.סי.איי בכ-23% ממניות ריבון. בנוסף, בעלי המניות של אי.סי.איי צפויים לקבל סכום נוסף בהיקף כולל של כ-31 מיליון דולר בעקבות מכירת נכסי הנדל"ן של אי.סי.איי. כך דיווחה היום חברת ריבון.

להערכת ריבון, המיזוג בין שתי החברות ייצור ספקית פתרונות תקשורת חדשה המעסיקה כ-4,000 עובדים ובעלת מחזור מכירות של כ-900 מיליון דולר בשנה (לפי נתוני המכירות של שתי החברות בשנת 2018). העיסקה נועדה להכין את ריבון לשוק הדור החמישי, במיוחד בארצות הברית וביפן. הנהלת החברה הממוזגת תמשיך לפעול מהעיר ווסטפורד, מסצ'וסטס. העיסקה אושרה על-ידי דירקטוריון ריבון, וזקוקה לקבלת אישור מאסיפת בעלי המניות. להערכת החברה, היא תושלם ברבעון הראשון של 2020.

צפויים פיטורים, אך עדיין לא ברור היכן

חברת ריבון עוסקת באספקת פתרונות תוכנה לתקשורת מבוססת ענן, בעיקר בארצות הברית וביפן. חברת אי.סי.איי מתמקדת באספקת פתרונות תמסורת אופטיים ופתרונות מבוססי חבילות (Packet/Optical Transport), יישומי SDN/NFV ואבטחת סייבר לרשתות טלקום. המיזוג בין שתי החברות ייצר חברה בעלת פרופיל מוצרים חדש. החברה הודיעה שהמיזוג ייצור סינרגיה, ופירוש הדבר שצפויים פיטורים. עדיין לא ברור אם הם יהיו בישראל או בארה"ב.

בכך מסתיים פרק ארוך בהיסטוריה של ההייטק הישראלי. חברת אי.סי.איי הוקמה בשנת 1961 ופיתחה טכנולוגיית כפל דיבור שהגדילה את הקיבולת של קווי הטלפון. בשנות התשעים היא נחשבה לחברת ההייטק הגדולה והמצליחה בישראל, וסמל לתעשיית הטלקום ששימשה אז כעמוד השדרה של ההייטק הישראלי. בשנות האלפיים היא נקלעה לקשיים, יצאה מהמסחר בבורסה והקטינה מאוד את מצבת העובדים שלה.

לפני 12 שנה רכש איש העסקים שאול שני את השליטה בחברה. בספטמבר 2018 היא דיווחה לבורסה בלונדון על כוונתה לגייסה הון בהיקף של כ-230 מיליון דולר באמצעות הנפקת מניות, אולם התוכנית בוטלה ללא הסבר. המחיר הנמוך של העיסקה מפתיע, מכיוון שאי.סי.איי היא חברה גדולה מאוד במושגים ישראלים, אשר מעסיקה כ-1,700 עובדים בעולם, מהם כ-900 בישראל. ב-12 החודשים האחרונים (שהסתיימו בספטמבר 2019) הסתכמו מכירותיה בכ-376 מיליון דולר.

זעזועים בהנהלת ריבון האמריקאית

מדובר בעיסקה שבה חברה אמריקאית רוכשת חברה ישראלית בסדר גודל דומה: ריבון נסחרת בבורסת נסד"ק ואתמול היא הגיעה לשווי שוק של 402 מיליון דולר. מכירותיה בתשעת החודשים הראשונים של 2019 הסתכמו בכ-402 מיליון דולר. מעניין לציין שביחד עם ההודעה על עיסקת ECI, היא גם דיווחה על שינויי גברי בהנהלת החברה: נשיא ומנכ"ל החברה פרש היום מהתפקיד, ובמקומו מונו הסגן נשיא למכירות סטיבן ברוניי והטכנולוג הראשי קווין ריילי למנהלים זמניים בפועל, עד לאיתורו של מנכ"ל קבוע לחברה.

בעקבות שתי ההודעות התמוטטה מניית החברה בנסד"ק והפסידה כ-25% משווייה במחצית הראשונה של יום המסחר. התוצאה: שווי השוק שלה הצטמק בינתיים לכ-333 מיליון דולר בלבד. בחודש יולי השנה נכנסה חברת אי.סי.איי רשמית לעולם הדור החמישי כאשר הכריזה על פתרון התמסורת Neptune 1022. המערכת מיועדת לשמש כנתב תקשורת המקשר בין התא הסלולרי לבין ליבת הרשת ברשתות תקשורת עירוניות. הוא מספק יכולת תקשורת בפרוטוקול MPLS, המאפשר להעביר מספר רב של פרוטוקולי תקשורת מכל הדורות הסלולריים.

גילת תספק מגברים לרשת התקשורת הטקטית של צבא ארה"ב

חברת Wavestream הנמצאת בבעלות גילת רשתות לוויין (Gilat) מפתח תקווה, קיבלה הזמנה בהיקף של 7 מיליון דולר לאספקת לאספקת מגברים עבור רשת התקשורת הטקטית של צבא ארצות הברית, WIN-T: Warfighter Information Network-Tactical. מדבר במגברי הספק מצב מוצק (SSPA) בהספק של 500Watts, אשר יותקנו באלפי מסופי תקשורת לוויינית ניידים של צבא ארצות הברית. רשת WIN-T נמצאת בהקמה מאז שנת 2004.

היא החלה כמערך תקשורת נייח המקשר בין בסיסים אמריקאים לבין המפקדות באמצעות תקשורת לוויינית, והתפתחה בהדרגה לרשת אשר מקשרת את כל המשאבים בשדה הקרב אל המפקדות הזירתיות. בשנת 2012 החלה בניית השלב השני של הרשת: התקנה של ציוד תקשורת נייד המותקן על-גבי כלי רכב (בתמונה למעלה) כדי לספק תקשורת ישירה ומאובטחת משדה הקרב עצמו. על-פי התוכנית, השלב השלישי העתידי אמור להתמקד ברמת התוכנה, כדי לספק ממשק המפשט את הפריסה של הרשת ואת השימוש על-ידי הכוחות בשטח.

על-פי הערכות שונות, עד היום הושקעו בבניית הרשת כ-6 מיליארד דולר. כיום הרשת עדיין נמצאת בשלבי הפיתוח ומסוף שנת 2018 זכתה חברת ג'נרל דיינמיקס בסדרת מכרזים בהיקף של כ-155 מיליון דולר להשבחת חלק ממערכות התקשורת ומסופי השדה המקושרים לרשת. ככל הנראה ההזמנה הגיעה מג'נרל דיינמיקס, אולם החברה לא דיווחה על זהות המזמין. ווייבסטרים מסרה שהמגברים שנבחרו עמידים בתנאי סביבה קשים מאוד, ומאפשרים למסופי לוויין ניידים לקיים תקשורת רציפה בכל סוגי המצבים ותנאי האקלים בעולם.

גילת רכשה את חברת ווייבסטרים מקליפורניה בשנת 2010 תמורת 130 מיליון דולר, במסגרת אסטרטגיית כניסה אל השוק הביטחוני האמריקאי. חברת גילת נסחרת בנסד"ק ובתל אביב לפי שווי שוק של כ-464 מיליון דולר.

גילת הצליחה לקשר רשת 5G אל לוויין LEO

בתמונה למעלה: LEO Phase 1 של טלסאט 

חברת גילת רשתות לוויין (Gilat Satellite Networks) מפתח תקווה דיווחה שהמודם הלווייני שלה המיועד לשימוש בתחנות קליטה של לוויינים נמוכי מסלול (LEO) השתתף בניסוי מוצלח של העברת תקשורת מהדור החמישי (5G) באמצעות לוויין LEO. הניסוי בוצע במשותף על-ידי חברת וודאפון (Vodafone) ועל-ידי אוניברסיטת סוריי הבריטית, המשמשת כמרכז מחקר ופיתוח לאומי בתחום הלוויינים. התקשורת נעשתה עם לוויין LEO Phase 1 של של חברת Telesat, המחובר אל מרכז בדיקות ה-5G של אוניברסיטת סוריי.

ההדגמה כללה צ'אט בווידאו, גלישה באינטרנט, וצפייה ישירה בווידאו באיכות של עד 8K. בנוסף, צוות הפרויקט שידר וידאו 4K לקצה רשת ה-5G, יכולת שתהווה בעתיד תפקיד מרכזי ברשת 5G. בחינה בזמן אמת של צפייה בתכנים עשירים אלו הושגה באמצעות שימוש בטכנולוגיית סלולר 5G. מסקנות הבדיקה: ניתן לספק פתרון 5G באמצעות המודם הלווייני של גילת כשהו פועל מול לוויין Phase 1. ראש תחום לקוחות גלובליים בגילת, אמיר יפה, אמר שהניסוי מחזק את שיתוף הפעולה האסטרטגי בין גילת ו-Telesat בתחום המתפתח של לווייני LEO.

מערך לווייני ה-LEO המתוכנן של חברת טלסאט
מערך לווייני ה-LEO המתוכנן של חברת טלסאט

חברת טלסאט הקנדית מתכננת לבנות מערך הכולל כמה מאות לווייני LEO אשר יתחילו לספק שירותי תקשורת החל משנת 2022. מדובר בלוויינים שינועו במסלול נמוך של כ-1,000 ק"מ מעל פני האדמה ויספקו שירותי תקשורת בערץ Ka-band ברוחב פס של עד 4GHz, אשר יתחרו ברשתות סיבים קרקעיות. לוויינים כאלה מתאימים לשירותי 5G מכיוון שמרחקם מכדור הארץ הוא כעשירית מהמרחק של לווייני תקשורת מהדור הנוכחי, הנעים בגובה של 36,000 ק"מ מעל האדמה ונמצאים בנקודה קבועה בשמיים.

הקירבה הזאת מקצרת את זמני ההשהייה של התקשורת לכ-30-50msec. הלוויין הראשון (שמולו בוצע הניסוי של גילת) שוגר לחלל בינואר 2018 ומאז הוא נמצא בניסויים לבדיקת ועיצוב מאפייני הרשת העתידית. לאחרונה סיפר ל-Techtime רון לוין, סמנכ"ל לקוחות אסטרטגיים ותקשורת בתנועה של גילת, שהחברה מפתחת דור חדש של תחנות קליטה לווייניות עבור לווייני LEO. השינויים בתחנת הבסיס כוללים החלפת האנטנות, החלפת מערך המיחשוב בתוך התחנה ובניית תשתית ענן לניהול תחנות הקרקע הלווייניות.

כדי לשמור על תקשורת רציפה יש צורך במערכים הכוללים הרבה מאוד לוויינים ובתחנות קרקעיות המסוגלות לעקוב אחר הלווויין ולבצע מעבר חלק מלוויין ללוויין. הרשתות החדשו יחליפו את לווייני התקשורת הגדולים מהדור הנוכחי (GEO), הנמצאים בנקודה קבועה בשמיים מעל קו המשווה, במרחק של 36,000 ק"מ מכדור הארץ.  התחנות החדשות נועדו להכין את החברה אל השוק המתפתח של לווייני תקשורת מנמיכי טוס (LEO) אשר צפוי לצמוח ב-3-5 השנים הבאות.

למידע נוסף על האסטרטגיה של גילת: תחנות לווייניות מסוג חדש