ד"ר פרד מול הצטרף לדירקטוריון פורסייט רובוטיקס

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): ד"ר פרד מול, יונתן אושיפזין ואילנית אדרי

חברת פורסייט רובוטיקס (ForSight Robotics) מיקנעם דיווחה על שורת מינויים בכירים שנועדו לחזק את ההנהלה. במסגרת זאת הצטרף לדירקטוריון החברה חלוץ הרובוטיקה הרפואית ומייסד חברת Intuitive Surgical, ד"ר פרד מול. ביחד איתו הצטרפו להנהלה גם יונתן אושפיזין בתפקיד סמנכ"ל מחקר ופיתוח ואילנית אדרי בתפקיד סמנכ"לית משאבי אנוש. פורסייט רובוטיקס הוקמה בשנת 2020 על-ידי המנכ"ל ד"ר דניאל גלוזמן, המדען הראשי פרופ׳ משה שוהם (ממייסדי מזור רובוטיקס שנמכרה למדטרוניק בכ-1.64 מיליארד דולר) וסמנכ"ל הפיתוח העסקי ד״ר יוסי נתן. החברה מפתחת רובוט לביצוע ניתוחי עיניים בשם "אור יום" (Oryom), אשר יהיה מדוייק יותר ממנתח בשר ודם. בשלב הראשון החברה מתמקדת בניתוחי קטרקט, הנחשבים להליך כירורגי הנפוץ ביותר בעולם, ובהמשך היא תתאים אותו לטיפול במחלות עיניים נוספות, בהן מחלות רשתית וגלאוקומה.

כיום החברה מעסיקה כ-100 עובדים. בשנת 2021 היא ביצעה גיוס סיד בהיקף של כ-10 מיליון דולר, ובשנת 2022 השלימה גיוס הון ראשון בהיקף של 55 מיליון דולר בהובלת קבוצת Adani ההודית. ד"ר מול נחשב לאחד מהיזמים המובילים בתחום המכשור הרפואי בעולם. בשנות ה-90 הוא ייסד את Intuitive Medical שחוללה מהפיכה בתחום הסיוע הרובוטי בניתוחים. לאחר מכן, ייסד את Auris Health שנרכשה על-ידי ג׳ונסון אנד ג׳ונסון ושימש במשך ארבע שנים כמנהל הפיתוח הראשי של חטיבת המכשור הרפואי של ג׳ונסון אנד ג׳ונסון. ד״ר מול מייעץ לפורסייט רובוטיקס מאז הקמתה ובהמשך גם השקיע בה.

יונתן אושפיזין מגיע מחברת מדטרוניק שבה מילא תפקיד מפתח בקידום החדשנות הרובוטית. הוא הגיע אליה מחברת מזור רובוטיקס בעקבות עסקת רכישתה. במסגרת תפקידו בפורסייט, הוא יוביל את השלב הבא בהתפתחות פלטפורמת Oryomאילנית אדרי שימשה סמנכ"לית משאבי אנוש באלביט מערכות (חטיבת ISTAR) ובאוניברסיטה הפתוחה. היא מילאה תפקידי מפתח במשאבי אנוש של חטיבת המו"פ של טבע תעשיות פרמצבטיות, ועוד. בפורסייט היא תוביל תהליכים אסטרטגיים לצמיחת החברה באמצעות טיפוח תרבות של מצוינות, חדשנות ושיתוף פעולה

הכנסות ורווחי שיא לנובה

חברת נובה (Nova) דיווחה היום (ה') על הכנסות שיא ברבעון הרביעי של 2024, בהיקף של 194.8 מיליון דולר – עלייה של 9% בהשוואה לרבעון הקודם וגידול של 45% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP גם כן הגיע לשיא של 62.3 מיליון דולר, מעל לתחזית החברה, ועלייה שנתית של 43%.

ברמת המוצר, החברה רשמה שיא במכירות של פתרונות מדידת חומרים, כדוגמת מערכות ה-Metrion וה-Varaflex של החברה. שיא גם קו המוצרים השני, של פתרונות מדידת מימדים, רשמה החברה הכנסות שיא, זאת כתוצאה מביקוש ליכולות ייחודיות באריזות מתקדמות ובייצור מעבדים בטכנולוגיית Gate All Around.

בשנת 2024 כולה הכנסותיה של נובה הסתכמו ב-672.4 מיליון דולר, גידול של 30% לעומת השנה הקודמת. ברבעון הראשון של 2025 צופה החברה הכנסות של 205-215 מיליון דולר.

מחצית מהכנסות קמטק – בתחום מחשוב עתיר-ביצועים

חברת קמטק (Camtek) ממשיכה לצמוח, וברבעון הרביעי של 2024 רשמה הכנסות שיא של 117.3 מיליון דולר, צמיחה של 32% בהשוואה לרבעון הרביעי ב-2023. הרווח הנקי, במונחי GAAP, עמד על 33 מיליון דולר, גידול של 59%. ברבעון הראשון של 2025 צופה החברה הכנסות של 118-120 מיליון דולר, גבוה ב-25% לערך בהשוואה לרבעון הראשון של 2024.

בסך הכול בשנת 2024 כולה, הכנסות קמטק הסתכמו ב-429.2 מיליון דולר, גידול של 36% בהשוואה להכנסות של 315.4 מיליון דולר בשנת 2023. הרווח הנקי, על בסיס GAAP, הסתכם בשנת 2024 ב-118.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-78.6 מיליון דולר ב-2023.

לדברי מנכ"ל החברה, רפי עמית, כמחצית מהכנסות החברה ב-2024 הגיעה ממכירות של מערכות לתחום מחשוב עתיר-ביצועים (HPC). עוד 20% מההכנסות הגיעו ממארזים מתקדמים אחרים. "יכולות AI צפויות לחדור בעתיד לאביזרי-קצה, כמו מכוניות, מחשבים אישיים, רובטיקה וסמרטפונים. הדבר יחייב חומרה ייעודית ועוצמתית. כשזה יקרה – זו תהיה הזדמנות אדירה עבורנו".

בשבוע הבא, במסגרת תערוכת SemiCon בדרום-קוריאה, צפויה קמטק לחשוף מערכת חדשה, בשם Hawk, המיועדת לבדיקה של רכיבים מתקדמים ומסוגלת לאתר פגמים בגודל של 100 ננומטר. המערכת, שצפויה להיות יקרה יותר, כבר נבדקה ואושרה בקרב מספר לקוחות.

 

תוכנית ההתמקדות של אקוואריוס: גנרטורים ונסד"ק

בתמונה למעלה: גנרטורים מדגם AQ150 שעליהם תתבסס תוכנית המסחור של החברה

חברת אקוואריוס (Aquarius) ממתחם יורופארק שבקיבוץ יקום הגדירה מחדש את אסטרטגיית המסחור שלה, והחליטה להתמקד בייצור והפצת גנרטורים בהספקת של 150 קילוואט ובהכנת החברה להנפקה ציבורית בנסד"ק. במכתב למשקיעים דיווח המנכ"ל גל פרידמן, שהגנרטורים הראשונים מיועדים להדגמות ולניסויי שדה הצפויים להיערך כבר השנה עם לקוחות מובילים מהעולם. במקביל, היא מתכננת להתחיל בייצור והפצה של גנרטור אקוואריוס כבר השנה. "החברה החלה בתהליך התאמת הדוחות הכספיים, בחרה צוות משפטי ופועלת לרישום מניותיה למסחר בנסד"ק".

חברת אקוואריוס פיתחה גנרטורים יעילים בעיקר לעמדות טעינה של כלי-רכב חשמליים ולמערכות גיבוי, המבוססים על שימוש במנוע בעירה פנימי יעיל שהיא המציאה. המבנה הייחודי של המנוע שלה כולל ציר יחיד אשר נע קדימה ואחורה ביחד עם תאי הבעירה. כלומר, הוא מיישם את כל מחזורי הפעילות של מנוע שריפה פנימית ללא שימוש במערכת המכנית הסטנדרטית של בוכנות, צירים וממסרים. המנוע מיועד לעבוד באמצעות דלקים מתחדשים שונים, דוגמת גז פחמימני מעובה (LPG), גז טבעי דחוס (CNG) ומימן (H2), ולכן הגנרטורים של אקוואריוס מתאימים לשימוש במתארים רבים ושונים.

החברה הוקמה בשנת 2014 על-ידי גל פרידמן, אריאל גורפונג והטכנולוג הראשי שאול יעקובי. בסוף 2020 היא נרשמה למסחר בבורסה בתל אביב, אלא שהיא נקלעה לקשיים פיננסיים ובמחצית הראשונה של 2024 דיווחה על הפסד נקי של כ-6.2 מיליון דולר ומנייתה בבורסה איבדה יותר מ-95% משווייה. בדצמבר 2024 היא נקטה בצעדי הצלה: ביצעה תוכנית התייעלות באתריה בישראל, בפולין, ביפן ובגרמניה, ומינתה את היו"ר גל פרידמן למנכ"ל החברה במקומו של אריאל גורפונד. תפקידו המיידי היה לגייס הון בהיקף של לפחות 6 מיליון דולר.

תוכנית ההצלה יוצאת לדרך

במחצית ינואר הוא הצליח לגייס 10 מיליון דולר משני משקיעים פרטיים תמורת כ-22.5% ממניות החברה, ובמכתב למשקיעים הוא מסר שהחברה נמצאת בהליכים לגיוס הון נוסף שיסייע לה לממש את האסטרטגיה החדשה. פרידמן: "לאקוואריוס גנרטור באורך 1.2 מטר ורוחב 0.8 מטר (Euro Pallet). היחידה הזו ׁׁׂׂ(AQ150) מספקת 150 קילוואט, וקטנה באופן משמעותי ממוצרים דומים של המתחרים. המוצר מודולרי וניתן לשליטה ובקרה מרחוק: ניתן לחבר מספר יחידות ולהגיע להספקים גבוהים יותר. הפיתוח של החברה מתבסס על עשרות אלפי שעות הנדסה, פטנטים רשומים והשקעה של יותר מ-120 מיליון דולר.

"הגנרטורים הראשונים מיועדים להדגמות ולניסויי שדה הצפויים להתבצע כבר השנה עם לקוחות מובילים מהעולם. המערכות הראשונות מיועדות לשוק הרכב החשמלי ויותקנו אצל חברת השכרת רכב, ציי רכב גדולים ובנמל הימי לונג ביץ' בקליפורניה. אקוואריוס אינה זונחת את שוקי היעד הנוספים שלה – מנועים קלים לתעופה ומערכות הטענה לכלים ימיים – אולם בתקופה זו היא מתמקדת בייצור ופריסה של גנרטור אקוואריוס 150 קילוואט". בעקבות המכתב ירדה מניית החברה בתל אביב בכ-14%, לאחר שהיא כמעט והכפילה את מחירה מאז חילופי הגברי בהנהלה. כעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-81.2 מיליון שקל.

סולרום: הזמנה ב-13.1 מיליון שקל מלקוח ביטחוני

מנייתה של חברת סולרום (Solrom) עלתה היום (ד') ב-5.8% במסחר בתל-אביב, זאת לאחר שדיווחה על חוזה נוסף בשוק הביטחוני. החברה, המפתחת ציוד אלקטרו-אופטי ויישומי לייזר QCL לשוק הצבאי, קיבלה הזמנה בהיקף כולל של 13.1 מיליון שקל מחברה ביטחונית ישראלית שנמנית עם לקוחות סולרום. אספקת המערכות תחל באופן מיידי. בחודש אוקטובר דיווחה סולרום על הזמנה ראשונה מלקוח ביטחוני עבור מערכת לייזר. בדיווח הפעם לא צויין אם מדובר באותו לקוח ובאותה טכנולוגיה. 

מתן רבין, מנכ"ל סולרום, מסר: "ההזמנה משקפת את אסטרטגיית החברה, אותה היא מיישמת בהצלחה בשנים האחרונות, למעבר הדרגתי מקבלנות ייצור לפיתוח ותכנון של רכיבים ומערכות מורכבות, המאופיינים ברווחיות גבוהה יותר תוך העמקת המעורבות שלנו בפרוייקטי דגל ופרויקטים ארוכי טווח בתעשייה הביטחונית". 

סולרום עוסקת בפיתוח, ייצור ומכירת מערכות אלקטרוניקה וחשמל המיועדות בעיקר לשימוש צבאי. לפני מספר חודשים נכנסה לבורסה בתל-אביב בעקבות מיזוג הופכי עם חברת 3DM, חברה בתחום ההדפסה בתלת-מימד שנקלעה בשנים האחרונות לקשיים פיננסיים. עם זאת, לאחר שנטשה את פעילותה בתחום ראשי הדפסה, התמקדה 3DM במחקר ופיתוח של לייזרים מפל קוונטי – ואת הקניין הרוחני הזה מתכוונת סולרום לייעד ליישומים ביטחוניים.

לייזר מפל קוונטי (Quantum Cascade Lasers) הוא סוג מיוחד של לייזר המייצר קרינה בתחום התת-אדום. בניגוד ללייזרים מסורתיים, QCL אינו משתמש באיחוד מחדש של אלקטרונים וחורים כדי לייצר פוטונים. במקום זאת, הוא מסתמך על מעברים בין רמות אנרגיה שונות בתוך מבנה מורכב של שכבות חומר למוליכים למחצה. יתרונותיו של הלייזר טמונים ביכולתו לייצר אורכי גל בטווח רחב, הספק גבוה ויעילות גבוהה, והוא משמש ביישומים כמו ספקטרוסקופיה, חישה מרחוק, רפואה ותקשורת.

בשל היתרונות הללו גובר האימוץ של QCL בשוק הביטחוני למגוון יישומים כמו זיהוי מטרות וחישה מרחוק במערכות כגון שבשים (DIRCM), סנסורים, סמני לייזר ומערכות תצפית במגוון כלים באוויר, ביבשה ובים. לדברי סולרום, היתרונות שלה בשוק ה-QCL הם עוצמה גבוהה, תמחור תחרותי ויעילות ייצור גבוהה.

רשות החדשנות משקיעה 100 מיליון שקל בשני מאגדים חדשים

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין. קרדיט: חנה טייב]

רשות החדשנות מאשרת השקעה בהיקף של כ-100 מיליון ש"ח בשלוש השנים הקרובות לטובת תמיכה בשני מאגדים חדשים, האחד בתחום דלק תעופתי בר-קיימא (SAF), והשני בתחום טכנולוגיות תקשורת חכמות. המאגדים החדשים יכללו שיתופי פעולה נרחבים בין התעשייה לאקדמיה, עם מעורבות של חברות ישראליות מובילות לצד שחקניות גלובליות.

הדלק הירוק שיכול לשנות את עתיד התעופה

המאבק העולמי בצמצום פליטות גזי חממה הגיע גם לתעשיית התעופה, האחראית לכ-2-4% מסך פליטות ה  CO2  בעולם (שמקורן באנרגיה). איגוד התחבורה האווירית הבינלאומי הציב יעד שאפתני:  הפחתת 50% מפליטות התעופה עד שנת 2050.

כדי להתמודד עם אתגר זה, מוקם בישראל מאגד SAF (Sustainable Air Fuel), אשר יקדם שיתוף פעולה בין חמש חברות תעשייה ושש קבוצות מחקר אקדמיות שיפתחו טכנולוגיות לייצור דלק תעופתי ביולוגי ממקורות מתחדשים, לרבות שמן משומש, פסולת אורגנית מוצקה, גז סינתטי, שאריות מתעשיית העץ והנייר ופלסטיק ממוחזר. המטרה היא לפתח חלופה כלכלית לדלק הסילוני המסורתי – הן עבור השוק הישראלי (חברות התעופה המקומיות וחיל האוויר) והן כבסיס לתעשיית יצוא ישראלית שתספק תוספים ורכיבי דלק לשווקים חדשים בעולם.

בין החברות המשתתפות במאגד נמנות בתי זיקוק לנפט בע”מ, בית זיקוק אשדוד, התעשייה האווירית, גאיה ביוטכנולוגיות בע"מ ואנזימוכר בע"מ. את המאגד מלווים חוקרים מובילים מאוניברסיטת בן-גוריון, הטכניון, בר-אילן והאוניברסיטה העברית.

מהפכה בתקשורת החכמה – שילוב חדשני בין חישה, מיקום ותקשורת

מאגד IISAC  (Intelligent Integrated Sensing and Communication) יפתח קונספט מהפכני שיאפשר חיזוי מצבים, איתור מיקום וזמן (4D) זמני תגובה מהירים במיוחד, וייעול רשתות Beyond 5G/6G. לדברי הרשות, הטכנולוגיות שיפותחו במאגד יאפשרו הוזלה משמעותית של עלויות פיתוח, רכישה, תפעול ותחזוקה של רשתות פרטיות וציבוריות וישמשו בסיס לפיתוח יישומים חדשניים.

החברות השותפות במאגד הן CEVA, ParallelWireless, Cognata, Senstation :וCellcom . את המאגד ילוו חוקרים מובילים מאוניברסיטאות בן-גוריון, תל אביב, בר-אילן ואריאל.

סרגון: 2024 – השנה הטובה ביותר מזה 13 שנה

חברת סרגון (Ceragon) דיווחה אתמול (ג') על הכנסות של 105.9 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2024, גבוה ב-18% מהרבעון המקביל ב-2023. השורה התחתונה היתה חיובית, עם רווח נקי של 7.7 מיליון דולר במונחי Non-GAAP ורווח נקי של 3.6 מיליון דולר במונחי GAAP.

ברבעון הרביעי רשמה סרגון הכנסות שיא בהודו, אשר היוו 52% מכלל הכנסות החברה. עוד גילתה סרגון כי היא מצויה במגעים לקראת סגירה עם שני לקוחות מרכזיים לגבי פרויקטים ב-2025. גם בצפון אמריקה ובדרום-מזרח אסיה מדווחת החברה על מומנטום חיובי. מנכ"ל החברה, דורון ארזי, התייחס לציוני הדרך של החברה ב-2024, ובכלל זה השלמת הרכישות של החברות סיקלו (Siklu) ו-End-2-End, ואמר: "אנחנו נכנסים ל-2025 עם היתרון התחרותי הגדול ביותר מאז שנכנסתי לתפקידי, עם פתרונות מובילים שפותחים לנו הזדמנויות רבות במספר וורטיקלים".

ב-2025 צופה סרגון הכנסות של 390-430 מיליון דולר. נראה כ התחזית התקבלה בשווקים באכזבה, ומניית החברה צללה אמש ב-21.5% בנסד"ק לשווי שוק של 323 מיליון דולר. בסך הכול הכנסותיה של סרגון ב-2024 הסתכמו ב-394.2 מיליון דולר, עלייה של 13% בהשוואה ל-2023 וההכנסות הגבוהות ביותר מאז 2012. הרווח הנקי הסתכם ב-36.4 מיליון דולר במונחי Non-GAAP ו-24.1 מיליון דולר במונחי GAAP.

 

צמיחה של 10% במכירות טאואר סמיקונדקטור

בתמונה למעלה: מפעל טאואר במגדל העמק. צילום: Techtime

ברבעון האחרון של 2024 צמחו המכירות של חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) ממגדל העמק בכ-10% בהשוואה לרבעון המקביל 2023, והן הסתכמו בכ-387 מיליון דולר. תחזית המכירות של החברה לרבעות הראשון 2025 מסתכמת בכ-358 מיליון דולר, שגם הן מייצגות צמיחה של 10% בהשוואה לרבעון הראשון 2024. היקף המכירות ב-2024 כולה הסתכם בכ-1.44 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-1.42 מיליארד דולר בשנת 2023.

מעניין לציין שהרווח הנקי ב-2023 הסתכם בכ-518 מיליון דולר, יותר מפי שניים מהרווח הנקי של 2024, שהסתכם בכ-208 מיליון דולר ב-2024. החברה מסרה שהפער הזה נובע מהכנסות חריגות במהלך 2023: פיצוי של 314 מיליון דולר עקב ביטול עיסקת המכירה לאינטל, והכנסה של 33 מיליון דולר לאחר ארגון מחדש של פעילויותיה ביפן. הדו"ח נרבעוני בלם מגמת צמיחה של מניית החברה בנסד"ק בשנה האחרונה: בסוף ינואר 2025 היא נסחרה במחיר שיא של יותר מ-54 דולר, וכעת היא נסחרת במחיר של כ-46 דולר, המעניקים לה שווי שוק של כ-5.28 מיליארד דולר.

ארגון מחדש של תשתית הייצור

ברבעון האחרון של 2024 עצרה טאואר את הייצור של רכיבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 150 מ"מ, מכיוון ששולי הרווח של התהליך הזה הם נמוכים. מדובר בעיקר בהפסקת הפעילות של פאב 1, שהוא המפעל ההיסטורי במגדל העמק שממנו החברה צמחה. המפעל השבית לגמרי את פעילות הייצור שלו בחודש ינואר 2025. החברה מסרה שקווי מוצר אסטרטגיים הותאמו לייצור במתקן הייצור השכן, המבוסס על פרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ"מ.

במהלך השנה ביצעה טאואר העברת ייצור נוספת: היא העבירה את הייצור של תהליך BCD ברוחב צומת של 65 ננומטר לרכיבים חסכוניים באנרגיה, מהמפעל היפני בעיר אוזו, למפעל של חברת אינטל באלבוקרקי, ניו מקסיקו (ארה"ב). מדובר באחד מקווי הייצור החשובים ביותר של החברה. מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, הסביר בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח, כי המהלך נובע מהצורך להגדיל את קיבולת הייצור של התהליך הפופולרי הזה, ומהאפשרות שניתנה לטאואר להשתמש במפעל של אינטל, בהתאם להסכם שנחתם בין שתי החברות לאחר ביטול עיסקת המיזוג בין טאואר ואינטל.

היעד האסטרטגי: הגדלת משקל ה-300 מ"מ

בסך הכל, הייצור של רכיבי הספק ורכיבים דיסקרטיים היה אחראי לכ-36% מהמכירות ב-2024. לאור תחזיות השוק, החברה צופה עלייה חזקה במכירות בתחום רכיבי ההספק. מכירות ה-RF למוצרים ניידים היו אחראים לכ-29% מהמכירות. בשנת 2025 החברה צופה שהן יירדו מעט, לאור העובדה שהחברה השיגה צמיחה חזקה בשנתיים האחרונות ולאור תחזיות האנליסטים לשוק מכשירי האנדרואיד. רכיבים עבור שוק תשתיות ה-RF, היו אחראים לכ-17% מהמכירות.

אלוונגר צופה שהתחום הזה יצמח משמעותית ב-2025, לאור העובדה שהוא הוכפל בין השנים 2024 ו-2023. המכירות של חיישני תמונה היו אחראיות לכ-15% מהמכירות. אלוונגר צופה צמיחה בינונית בתחום הזה, לאור תחזיות על מגמות בשוק העולמי. כללית, החברה נמצאת בעיצומו של מהלך להגדלת משקל הייצור בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ, מכיוון ששולי הרווח כאן גבהים יותר. אלוונגר צופה שבתוך זמן קצר, רוב המכירות של רכיבי RF יהיו של רכיבים המיוצרים בפרוסות סיליקון בקוטר 300 מ"מ.

דו"ח: Phytech סייעה לחקלאי העולם לחסוך חצי טריליון ליטר מים בשנת 2024

חקלאים ברחבי העולם חסכו חצי טריליון ליטר (132 מיליארד גלונים) של מים בשנת 2024 באמצעות טכנולוגיה של חברת האג-טק הישראלית פיטק (Phytech), המספקת פתרונות חקלאות דיגיטלית לאופטימיזציה של כלל שרשרת הערך של הייצור החקלאי. היקף החסכון במים שרשמה החברה גדול יותר בשיעור של 20% בהשוואה לסטנדרטים של התעשייה והוא שווה ערך לצריכת המים השנתית של למעלה מ-3.1 מיליון בתי אב בארה"ב. החסכון במים הוא אחד הממצאים המרכזיים הכלולים בדו"ח הקיימות השנתי של פיטק לשנת 2024 שמציג מגמות של חוסן סביבתי, ייעול השימוש במשאבים ואופטימיזציה של יבולים.

פיטק פיתחה פלטפורמה קניינית שמבצעת אופטימיזציה של שרשרת הערך של הייצור החקלאי תוך שימוש בחיישנים מתקדמים המותקנים בגידולים ובחלקות. הפלטפורמה מספקת תובנות והמלצות אגרונומיות מבוססות נתונים המיושמות באופן אוטומטי בשטח.

חידושים אלה סייעו למנוע 7.9 מיליון ימים שבהם הגידולים היו עלולים להיות במצוקה וכתוצאה מכך היקף היבולים גדל ומצוקת המים הצטמצמה בשיעור של 94%. ההשפעה הסביבתית שווה להיקף הספיגה השנתית של פחמן דו חמצני על ידי חורשת עצים בשטח של 1.06 מיליון דונם (261,131 אקרים), היקף שהוא נקודת ציון אקולוגית.

הפלטפורמה של פיטק פרוסה כיום על פני 1.6 מיליון דונם (402,426 אקרים) והיא מנטרת 43 מיליון עצים ב-18,000 חוות חקלאיות ברחבי העולם, נתונים הממחישים את היקף השימוש בה ואת אמינותה. הגישה של פיטק שמה דגש על טכנולוגיה נגישה שמבטיחה שמיתרונותיה יוכלו ליהנות חוות חקלאיות בגדלים שונים והיא תורמת בכך לחקלאות שוויונית יותר ובת קיימא.

דו"ח הקיימות של פיטק לשנת 2024 חושף התפתחויות משמעותיות בתחומים החסכון במים, צמצום פליטות הפחמן ויעילות אנרגטית, תוך הצגת התרומה של החברה לשינוי פני החקלאות ולהתמודדות עם אתגרים סביבתיים עולמיים.

החסכון במים באמצעות פיטק בשנת 2024 גבוה יותר בשיעור של 20% בהשוואה למקובל בתעשייה. פיטק צמצמה 112,221 טונות של פליטת פחמן דו חמצני והקטינה בכך השפעה סביבתית שוות ערך לצריכת 48 מיליון ליטר (12.6 מיליון גלונים) של דלק.

הפלטפורמה העצימה את היכולת של חקלאים ברחבי העולם לבצע אופטימיזציה של משאבים, להקטין בזבוז ולהתמודד בצורה יעילה עם אתגרים הולכים ומתעצמים הנובעים משינויי אקלים. הניצול של תובנות זמן אמת שמפיקה המערכת מאפשר לחקלאים להשיג גידולים בריאים יותר תוך הפחתה משמעותית של ההשפעה הסביבתית.

שריג דואק, יו"ר פיטק: "חקלאים ברחבי העולם מתמודדים עם האתגר של אספקת מזון לאוכלוסייה הגדלה לצד סוגיות כמו מחסור במשאבים, רגולציה והדרישה להקפדה על ייצור השומר על הסביבה. המשימה שלנו היא לספק לחקלאים תובנות שניתן ליישמן בשטח שיבטיחו יבולים גדולים יותר תוך ייעול התהליך ושמירה על הסביבה. דו"ח הקיימות השנתי משקף את האופן שבו הלקוחות שלנו משתמשים בנתונים ומובילים את הטרנספורמציה הדיגיטלית של החקלאות".

ראיין מגויר, מנהל חוות Peacock Nuts Company, אריזונה: "פיטק סייעה לנו לחסוך למעלה מ-1.2 מיליארד ליטר של מים ולהתמודד עם המחסור במים באריזונה. פיטק היא המערכת הטובה ביותר שהשתמשנו בה אי פעם, בפער גדול ממערכות אחרות. היא באמת מצליחה לבטל את הלחץ והניחושים שמאפיינים את תחום החקלאות".

הטכנולוגיה של פיטק מתמודדת גם עם הסוגייה של יעילות אנרגטית באמצעות שיטות השקיה חכמות יותר. 90% מפעולות ההשקיה בשנת 2024 שנסקרו בדו"ח בוצעו בשעות שפל בצריכת החשמל, דבר שהקטין את העומס על הרשתות וצמצם את העלויות לחקלאים.

פיטק, שמעסיקה כ-200 עובדים, מחציתם בכפר סבא, פיתחה פלטפורמה ידידותית למכשירים ניידים המשלבת אלגוריתמים ניבויים וכלים לניתוח דאטה בחלקות גידול. חיישן המוצמד לכל עץ במטע או גבעול של צמח בגידולי שדה מנטר באופן רציף את "הצמא" של הצמח למים ולדשן ומשלב אותו עם מידע סביבתי תומך. באופן זה הפלטפורמה מספקת המלצות השקיה ודישון מדויקות בזמן אמת. מכשירי IoT מספקים נראות מקצה לקצה של מיכלי מים, משאבות, מסננים ושסתומים ועל ידי כך מזהים בעיות בזמן אמת, מאפשרים תחזוקה מונעת מבוססת ניבויים ותגובה מהירה לכל בעיה. ללא "העיניים" הללו בחלקות הגידול, החקלאים נאלצים להתבסס על בדיקות ידניות של פונקציות מרכזיות אלה ובמקרים רבים הם מגלים בעיה אחרי שכבר גרמה לנזק.

[קרדיט תמונה ראשית: פיטק]

אוויאיישן נסגרת: התרסק חלום המטוס החשמלי הישראלי

חברת אוויאיישן (Eviation) הישראלית, שהוקמה לפני כעשור ושאפה לחולל מהפיכה בעולם התעופה עם פיתוח מטוס נוסעים חשמלי לחלוטין – נסגרת. ל-Techtime נודע ממספר מקורות, כי בסוף השבוע האחרון כינסה הנהלת החברה את העובדים והודיעה להם על סיום פעילותה של החברה. אוויאיישן מעסיקה כיום כ-30 איש בלבד, בישראל ובוושינגטון, לאחר שבשנתיים האחרונות היא צמצמה בהדרגה את כוח העבודה. בשיאה, העסיקה אוויאיישן יותר מ-120 עובדים. לפי ההערכה, הושקעו בחברה לאורך השנים כ-200 מיליון דולר, והיא חתמה על הסכמי כוונות לאספקת מאות מטוסים בהיקף של כ-5 מיליארד דולר. 

אביב צידון, שהיה מייסד משותף של החברה ומשמש כחבר דירקטוריון באוויאיישן, אישר את הידיעה. לדבריו, הנהלת החברה ביצעה את המהלך באופן מפתיע וללא הודעה מראש. הוא העריך שההחלטה על סגירת החברה צפויה שלא לעמוד במבחן משפטי, מכיוון שלמרות שפעילותה העיקרית מתבצעת כיום בארה"ב, היא עדיין רשומה בישראל ופועלת בארה"ב באמצעות חברה בת של החברה הישראלית. מתברר שלמרות שבעלת השליטה באוויאיישן היא חברת ההשקעות Clermont Aerospace, חלק מבעלי המניות הישראלים מחזיקים בזכויות מיעוט מיוחדות, וייתכן שהם ינסו לבלום את המהלך.

חלום טכנולוגי קורם עור וגידים

חברת אוויאיישן הוקמה בשנת 2015 על-ידי עומר בר-יוחאי ואביב צידון, ופעלה בתחילת דרכה ממושב קדימה-צורן. החברה פיתחה מטוס נוסעים חשמלי בשם "אליס" (Alice), אשר מונע באמצעות שני מנועים חשמליים ואינו פולט פחמן. המטוס יכול לשאת עד 9 נוסעים ושני טייסים למרחק של עד 1,000 ק”מ במהירות של כ-450 קמ”ש. המטוס היה מיועד לשרת את שוק הטיסות האזוריות והקצרות, וכן לצורכי תובלה. אחד מההיבטים הייחודיים של אוויאיישן היה שמדובר במטוס שפותח מלכתחילה כמטוס חשמלי לחלוטין, ולא במטוס רגיל שהוסב להנעה חשמלית. הדבר הזה העניק לו יתרונות הנדסיים רבים.

באוגוסט 2019 רכשה קרן ההשקעות קלרמונט גרופ (Clermont Group) את השליטה באוויאיישן, לאחר שהמירה הלוואה בהיקף של 76 מיליון דולר לכ-70% מהמניות. הבעלים של קלרמונט הוא המיליארדר ריצ'רד צ'נדלר, המגדיר את עצמו כפילנתרופ המאמין בעידוד עסקי. הקבוצה פועלת במתכונת של חברת אחזקות המשקיעה בשלושה תחומים מרכזיים: בריאות נגישה במדינות מתפתחות, מנגנונים פיננסיים להלוואות קטנות (מיקרו-הלוואות) ופיתוח תעופה חשמלית שנועדה לצמצם את פליטת גזי החממה.

האם החברה תעבור למפרץ הפרסי?

המקורות ציינו שלמרות ההזמנות שקיבלה, יש צורך בהשקעה של כמיליארד דולר כדי להביא את המטוס לשוק. ההסכם עם קלרמונט כלל התחייבות להעמיד קו אשראי בהיקף של 70 מיליון דולר. נודע שבפועל קלרמונט הזרימה הון בתשלומים, בהתאם לשיקול הדעת שלה, והדבר אילץ את אוויאיישן לחסוך בהוצאות ולצמצם בהדרגה את מספר העובדים. לפני שבועיים היא הודיעה שלא תהיה הזרמת הון נוספת. קבוצת קלרמונט לא הגיבה לשאלת Techtime בנוגע לסגירת אוויאיישן.

ראוי לציין שלחברה קניין רוחני רב, שהזכויות עליו עשויות להיבדק בבית המשפט וייתכן שחלקו עדיין קשור לישראל. גורמים שונים הקשורים לחברה אשר דיברו עם Techtime, הביעו חשש שהמהלך הפתאומי של סגירת החברה הוא רק צעד ראשון בתוכנית רחבה יותר, שנועדה להעביר את אוויאיישן אל אחת מנסיכויות המפרץ הפרסי. הגורמים סיפרו שהתנהלו מגעים בין קלרמונט לבין משקעים מהמפרץ, והעלו השערה שמטרת המהלך היא לסגור את החברה הנוכחית, כדי לפתוח אותה מחדש באחת מהנסיכויות.

טיסת מבחן היסטורית

תעשיית התעופה גילתה עניין רב בפיתוח, ולאורך השנים האחרונות קיבלה אוויאיישן הזמנות, במתכונת של מכתבי כוונות (MOI), למאות מטוסי נוסעים ומטען בשווי כולל של כ-5 מיליארד דולר, מחברות תעופה אזוריות כדוגמת Cape Air ו-GlobalX וחברות תעופה בגרמניה, אוסטרליה ומקסיקו, וכן חברות תובלה כמו DHL Express. אוויאיישן אף חתמה על מזכר הבנות עם חברת התעופה הלאומית של ניו-זילנד, Air New Zealand. מזכר הכוונות האחרון שעליו דיווחה אוויאיישן היה בחודש אוקטובר האחרון, לאספקת 25 מטוסים לחברת התעופה האירופית FlyVbird. 

בחודש פברואר 2022 עזב עומר בר-יוחאי את החברה, ובמקומו מונה לתפקיד המנכ"ל גרגורי דייוויס, מטעם קבוצת קלרמונט. כחצי שנה לאחר מכן נרשמה נקודת ציון משמעותית ומבטיחה: אוויאיישן ביצעה את טיסת המבחן הראשונה בשמי ארצות הברית. טיסת הניסוי שהתבצעה ב-27 בספטמבר, המריאה מנמל התעופה הבינלאומי של מחוז גרנט (MWH) בוושינגטון, נמשכה כ-8 דקות והעפילה לגובה של 3,500 רגל. בריאיון דאז עם Techtime הגדיר מנכ"ל החברה את טיסת המבחן כ"ההתפתחות החשובה ביותר בעולם התעופה מאז המצאת מנוע הסילון".

לאחר טיסת המבחן הכריזה החברה כי בכוונתה לבנות עוד שלושה מטוסי "אליס" לצורך טיסות מבחן נוספות, על-מנת לקדם את תהליך קבלת הרישיון. החברה העריכה כי תוכל להתחיל בביצוע טיסות מסחריות ב-2027, והצהירה כי בכוונתה להתחיל בבניית תשתית ייצור. ואולם, נראה שכאן נבלמה התקדמות אוויאיישן אל היעד: חרף הצהרותיה, במהלך השנתיים האחרונות אוויאיישן לא ביצעה עוד טיסות מבחן ולא הכריזה על התקדמות כלשהי בתהליכי הרישוי או הייצור. יתרה מכך, החברה דווקא צמצמה משמעותית את כוח העבודה שלה באופן שאינו תואם את הצרכים של חברה החותרת לקראת מסחור. כמו כן, אוויאיישן לא ביצעה גיוסי הון נוספים, שככל הנראה נדרשו, ולא צירפה שותפים אסטרטגיים ההכרחיים למיזם חדשני מעין זה.

אינוויז שוב גייסה בדיסקאונט – המניה צוללת

יצרנית חיישני ה-LiDAR אינוויז (Innoviz) מראש העין הודיעה היום (ב') כי חתמה על הסכם להקצאת מניות תמורת כ-40 מיליון דולר. הגיוס מתבצע לפי מחיר של 1.39 דולר למניה – נמוך בכ-12% ממחיר הנעילה האחרון של מניית החברה בנסד"ק בשבוע שעבר. בעקבות הגיוס, שהתבצע כאמור בדיסקאונט, צוללת היום מניית החברה בנסד"ק בשיעור של 27% (נכון ל-17:30 שעון ישראל) למחיר של 1.19, נמוך אף יותר ממחיר הגיוס.

אין זו הפעם הראשונה שאינוויז מבצעת גיוס בדיסקאונט משמעותי, ואין זו הפעם הראשונה שהמהלך מוביל לצניחה במניית החברה. באוגוסט 2023 ביצעה החברה גיוס של 65 מיליון דולר לפי מחיר של 2.5 דולר למניה, בשעה שמחיר המניה עמד על 3.15 דולר. בעקבות כך, ירד ערכה של המניה במשך חודשים רבים, עד לשפל של 0.52 דולר למניה בנובמבר 2024 – ולאור זאת קיבלה החברה התראה לפני סילוק מהנסד"ק בגין מחיר מניה שאינו עומד במינימום. למעשה, רק לאחרונה החלה מניית אינוויז להשתקם, וזאת על רקע שורה של ציוני דרך עסקיים ומסחריים. גיוס הון בדיסקאונט מעיד לכאורה כי מחיר המניה הנוכחי גבוה מהערכת השווי של החברה, ועל כן הדבר מוביל לרוב לגל מכירות.

בשבוע שעבר הודיעה אינוויז כי בכוונתה לצמצם את כוח העבודה בכ-9%, במהלך שיוביל לחיסכון של כ-12 מיליון דולר בהוצאות התפעוליות השנתיות.

מי שומר על השומרים?

[קרדיט תמונה: עודד קרני]

מאת עינן ליכטרמן, CTO סייבר, ליאקום מערכות

בדורנו המנוע המרכזי של היכולת לבצע עסקים ולנהל את העולם וניתן אף לומר ה"גביע הקדוש" הינו מידע: מי שמסוגל לאסוף יותר מידע, לעבד ולהצליב אותו מקבל יתרון תחרותי על פני המתחרים ולפעמים יכול אף להשיג ידיעה על המתרחש בעולם ועל כל יחיד בצורה העולה על כל דמיון. את הנקודה זו זיהו כבר לפני מספר שנים גורמי פשיעה ועשו שימוש בתקיפות המכוונת אל המידע הארגוני כמשאב המרכזי – תקיפות כופרה באמצעות מניעת גישה למידע הארגוני, והשתמשו במניעה זו על מנת לסחוט את הארגון. בשנים האחרונות מנגנון הסחיטה המרכזי עבר להיות מנגנון של גניבת המידע ופרסמו או מכירתו לכל המרבה במחיר, מתוך ההבנה כי המידע הארגוני שווה זהב, באופן מטפורי ובאופן מעשי.

בימים האחרונים, עם היכנסו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לתפקידו, ו"ניקוי האורוות" המבוצע על ידו בממשל האמריקאי, עולה דאגה על ידי גורמים שונים להשתלטות וריכוז של מידע ממשלתי פדרלי רב בידי גורמים שונים, דבר הטומן בחובו סכנה לשימוש לרעה או לחשיפה של מידע זה. דאגה זו ניתן לראות לדוגמא בכתבה הבאה באתר הטכנולוגיה TechCrunch. תחת הכותרת The biggest breach of US government data is under way | TechCrunch ("פריצת האבטחה הגדולה ביותר בתולדות הממשל האמריקאי").

בכתבה מביע אחד מעורכי האתר, זאק ויטקר, דאגה מאיומים פוטנציאליים בתחום אבטחת המידע, זאת לאור הגישה שניתנה לוועדת היעילות הממשלתית (DOGE), בראשות אילון מאסק, למידע של סוכניות ממשלתיות רבות. היחידה, שאמורה לקדם בקרה על הוצאות הממשל האמריקני, פועלת לקבל גישה למסדי נתונים שונים בממשל האמריקני ולבצע בקרה וחשיפה של פעולות הממשל על ידי ניתוח והצלבת מידע ממקורות שונים. 

גם אם הטור נובע מעמדה פוליטית של כותבו, הוא עדיין מעלה נקודות שבעלי מקצוע בתחום המידע ובתחום אבטחת המידע ראוי שיתייחסו אליהם, למשל:

  • מעולם לא ניתן כוח גדול כל כך בידם של מעטים כל כך – מידע מהווה בסיס של כוח לא רק ביכולת לצפות את העתיד אלא אף ביכולת לבקר את העבר וביכולת להשפיע על ההווה עד רמת האזרח הבודד. מתן גישה לוגרם אחוד למידע, שבמקור מפוצל לגורמים שונים כאמצעי מידור והגנה, מהווה סיכון. הפרקטיקה של חלוקת הכוח, חלוקת התפקדים ופיצול המידע בין גורמים שונים מהווה פרקטיקה בתכנון על של מערכות ומקורות כוח. עקרון זה הופר כאן ולכן נוצר סיכון פוטנציאלי.
  • היכולת לשכוח – מידע שמור לא ניתן למחיקה אמיתית, ושמירת מידע מהווה סיכון פוטנציאלי. כחלק מבקרות על המידע יש לבחון אי שמירת מידע על מנת למנוע שימוש עתידי פוטנציאלי. כך לדוגמה, בעולם הפרטיות נקוטה הפרקטיקה של החובה למחיקת מידע לאחר פרק זמן מוגדר (retention), ובעולם הפיננסי ישנה חובה לא לשמור נתוני חיוב של גורמים שונים (כגון מספרי כרטיסי אשראי) על מנת למנוע דליפה שלהם.
  • משרתי ציבור – אחד ההבדלים בין השוק הפרטי לבין השוק הציבורי הוא שבעוד שבשוק הפרטי הכול מותר מלבד אם נאסר במפורש (כגון על ידי חוק), בשוק הציבורי הכול אסור מלבד אם הותר במפורש על ידי חקיקה. מתן גישה לגורמים בעלי תרבות של שוק פרטי למידע הקיים בשוק הציבורי יכול להביא לשיכרון כוח, ולביצוע פעולות של גורם פרטי במידע השייך לכולם ואמור להוות כלי לטובת הציבור ולא לשמש ככלי בציד פוליטי.
  • תרבות של אבטחה – במסגרת המגבלות המוטלות על השירות הציבורי ובמסגרת מגבלות המימוש בשוק הציבורי, קיימת מגבלות רבות על הנגישות למידע ולמשאבי מחשוב. מגבלות אלה, שבחלקן מוכוונות מראש ובחלקן נובעות מחוסר בשלות והתקדמות של השוק הציבורי, יוצרות מעגלי אבטחה מובנים המונעים תופעות של השתוללות או שימוש בלתי מבוקר. כמו ילד שנכנס לחנות ממתקים כך כאשר בעלי יוזמה בשוק הפרטי נחשפים לכמויות העצמות של המידע בשוק הציבורי, ללא המגבלות התרבותיות והטכנולוגיות, הדבר יכול לגרום ל"כאב בטן דיגיטלי" אם על ידי שימוש בלתי ראוי של פקידי הממשל החדשים ואם על ידי גורמים זרים הרואים בפתיחת הדלתות ובחוסר בישום תרבות אבטחה הזדמנות לחדור למידע ולקבל אחיזה וגישה למידע בצורה שאינה מוגנת.
  • בשבח הבירוקרטיה – כולנו מלאים תלונות על הבירוקרטיה, על התהליכים הממושכים במשק הציבורי, ועל חוסר יעילות ועוד. יש לזכור כי איטיות בירוקרטית, ריבוי אישורים ותהליכים ארוכים נוצרו על מנת להגן עלינו האזרחים בפני השתוללות של בעלי הכוח. בעלי המידע. על פי הכתבה במקרה זה, הוסרו המגבלות (או חלקן) ובכך אנו נחשפים לאיומים הנובעים מגישה ושימוש במידע שלא על פי הסטנדרטים האמורים לנהוג בממשל הציבורי.

מה ניתן לעשות? האם אנו עומדים בפני שוקת שבורה.

כל עקרון מקצועי בו אנו עושים שימוש, כל תיכנון של מערכת או מוצר אבטחה, מושתת על הנחות יסוד, על תפיסות כיצד העולם מתנהל וכיצד יעשו המשתמשים שימוש במערכת. עקרונות יסוד אלו מהווים את משטח התקיפה הרחב ביותר לתוקף. עיוות הדרך בה נגישים למידע עלול לייצר פעולה שאינה נכונה במוצר או במערכת. אחד השיטות החשובות בתחום תכנון אבטחת המידע הינו החשיפה של הנחות היסוד:

  • הנחות יסוד טכנולוגיות – על איזה טכולוגיה וספקים אנחנו סומכים
  • הנחות יסוד ביחס ללקוח – מי הלקוח ומהן הפעולות שיעשה במערכת
  • הנחות יסוד בנוגע לחקיקה – מה החקיקה הקיימת והאם כולם עומדים בחקיקה זו
  • הנחות יסוד טכנולוגיות – אילו טכנולוגיות יהיו בשימוש, אילו יכולות טכנולוגיות קיימות בעולם

הנחות יסוד אלו מכתיבות את הדרך שבה ניתן המענה, כמאמר הפתגם הידוע לפיו היתרון של התוקף הוא הצורך בנקודת כשל אחת בלבד לשם יצירת הפגיעה, ואילו המגן נדרש להגן על כלל המגרש. ואולם, היתרון האמיתי של המגן הוא ביכולתו לקבוע את מגרש המשחקים. הסרה של יכולת יסוד זו של המגן, אי הבנה של זירת הפעילות או שינוי של חוקי היסוד בפעילות, יכולה לגרום לפער מהותי בתחום אבטחת המידע או בתחום תפעול נכון של מערכות.

 

מודלי CAD מפלטפורמת TraceParts‏ זמינים באתר DigiKey

מפיצת הרכיבים הגלובלית ממינסוטה, DigiKey, חתמה על הסכם שותפות עם יצרנית דגמי ה-CAD (תכנון בעזרת מחשב), TraceParts, המאפשר ללקוחותיה להוריד את הדגמים באמצעות האתר של DigiKey ולשלב אותם בתכנוני מוצר שהם מבצעים. TraceParts היא פלטפורמת תוכן CAD עולמית בתחומי ההנדסה, הציוד התעשייתי ותכנון מכונות. היא כוללת יותר מ-5.6 מיליון חברים ב-1.3 מיליון חברות מ-195 מדינות. הפלטפורמה מספקת חשיפה שיווקית באמצעות יישומי API ו-SaaS מבוססי ענן, כולל ספריות חלקי CAD, קטלוגים של מוצרים וקונפיגורטורים.

היא מציעה פתרונות פרסום דיגיטלי עבור יצרני חלקים, מפיצים וספקי תוכנה ומסייעת להם להגיע ללקוחות פוטנציאליים מתאימים. כיום היא מספקת גישה ל-2,078 קטלוגים של ספקים מורשים, הכוללים מיליארדי שרטוטי 2D‏, דגמי 3D CAD וגיליונות נתונים. חברת DigiKey היא אחת מהחברות הבולטות בתחום ההפצה המסחרית של רכיבים אלקטרוניים ומוצרי אוטומציה, ומספקת יותר מ-15.9 מיליון רכיבים של יותר מ-3,000 יצרנים שנבחרו על-ידה.

שיתוף הפעולה עם TraceParts בוצע במסגרת תשתית התמיכה הטכנית במהנדסים ומתכננים. "שילוב ספריית מודלי ה-3D‏ הנרחבת של TraceParts בקטלוג המוצרים שלנו, מאפשר למתכננים ומהנדסים לעבור בצורה חלקה וקלה מרעיונות, לכלי CAD ולמוצרים מוגמרים", אמר קודי וולסט, Digital Product Owner‏ עבור DigiKey‏. מנהלת המסחר הראשית של TraceParts, ליא סנדרדון טקסיארה, אמרה ששיתוף הפעולה הזה "מסמן את תחילתו של מסע מרגש עם פוטנציאל משמעותי לשיפור חווית התכנון עבור לקוחות DigiKey ברחבי העולם".

למידע נוסף: TraceParts on DigiKey

סנטריקס פיתחה יכולת AI לזיהוי כל רחפן באוויר

חברת סנטריקס (Sentrycs) השיקה מערכת חדשה, Horizon, לזיהוי ויירוט רחפנים שמסוגלת לזהות ולעקוב בשמיים אחר כל סוג של רחפן, גם רחפנים שנבנו בהרכבה-עצמית (DIY) או רחפנים חדשים שרק יצאו לשוק. מדובר בשדרוג משמעותי של טכנולוגיית החברה, וזאת מאחר שעד כה המערכת ידעה להתחקות רק אחר דגמי רחפנים אשר למדה מבעוד מועד ופרוטוקול התקשורת שלו מצוי בספריית הפרוטוקולים שלה. למעשה, כעת מדובר במערכת "אגנוסטית"

באמצעות בינה מלאכותית, המערכת סורקת את המרחב ומסוגלת לזהות כל תשדורת רדיו שמאפיינת תקשורת ואופן פעולה של רחפן. עם זאת, בעוד שהמערכת הקיימת של סנטריקס מאפשרת גם את נטרול הרחפן, המערכת Horizon החדשה מאפשרת בשלב זה רק את זיהוי הרחפן, כאשר לאחר זיהויו ניתן להפעיל אמצעי יירוט כלשהו כדוגמת שבש, לוחמה אלקטרונית או מיירט קינטי. עם זאת, בחברה פועלים לפיתוח יכולות נטרול גם למערכת החדשה, דבר שיהפוך אותה לפתרון מלא, ואוניברסלי, לזיהוי, עקיבה ונטרול רחפנים.

נטרול רחפנים באמצעי סייבר

מערכת הדגל של סנטריקס עושה שימוש בטכנולוגיית Protocol Analysis הלקוחה מעולמות רשתות התקשורת והסייבר. טכנולוגיה זו מאפשרת ליירט ולפענח את תשדורות ה-RF בין המפעיל לרחפן ובבקר הטיסה של הרחפן – וכך ללמוד במדויק, על סמך התקשורת הפנימית של הרחפן, על מיקומו ומהירותו וכן את המספר הסידורי שלו.

במידה ומדובר ברחפן שאינו מורשה לטוס במרחב, המערכת מנתקת את התקשורת בין הרחפן למפעיל ו"משכנעת" את בקר הטיסה כי היא המפעיל האמיתי, מה שמאפשר לה לנווט את הרחפן ולהנחיתו בבטחה באזור ייעודי.

עם זאת, כאמור, עד היום המערכת היתה מסוגלת לזהות וליירט רק רחפנים שהיא כבר הכירה. למעשה, החברה היתה נוהגת לרכוש כל רחפן מסחרי בשוק, ולאחר מכן ניתחה באמצעות למידת-מכונה את פרוטוקול התקשורת והפעולה שלו. הדבר נתן מענה למרבית האיומים בתחום הרחפנים, מאחר שגם ארגוני טרור, ולמעשה אפילו צבאות מסוימים, למשל במלחמת רוסיה-אוקראינה, עשו שימוש בעיקר ברחפנים מסחריים, למשל רחפנים של DJI הסינית. ואולם, כעת נפוץ יותר ויותר השימוש ברחפנים בהרכבה-עצמית (DYI), שבקר הטיסה שלהם לא תמיד מתבססים על רכיבים מוכרים.

בשיחה עם Techtime הסביר סמנכ"ל המחקר של החברה, עמי שלו: "המטרה היא לספק הגנה כוללת מול כל שוק ה-DIY. אנחנו אמנם יודעים לתת מענה מהיר לכל רחפן חדש שיוצא לשוק, אך כבר לא מספיק להסתמך רק על ספריית פרוטוקולים סטטית, כי רחפני DIY חדשים צצים במהירות. המערכת החדשה תומכת כעת בכל הסוגים, ללא קשר לפרוטוקול התקשורת וטווח התדרים".

באחרונה דיווחה סנטריקס כי המערכת שלה תיפרס בבסיסים צבאיים ברחבי אירופה, ויש לה שיתופי פעולה גם עם אינטגרטוריות ביטחוניות מובילות כמו Leonardo DRS ו-Mahindra Defense. "אנחנו חווים עלייה של מאות אחוזים בביקושים, ופועלים כעת כמעט בכל יבשות העולם. המלחמה באוקראינה גרמה ל'קריאת השכמה' בקרב מדינות ואנחנו עדים להצטיידות נרחבת".

 

אורביט תספק למדינה באסיה מערכות תקשורת ימית ב-9.4 מ' ד'

בתמונה למעלה: מערכת OceanTRx4 (מימין) ומערכת OceanTRx7 של אורביט

חברת אורביט (Orbit) מנתניה, קיבלה הזמנה בהיקף של כ-9.4 מיליון דולר לאספקת מערכות תקשורת לוויינית ימיות לחיל ים של מדינה באסיה. אורביט תספק מערכות תקשורת מסוג OceanTRx7 ו-OceanTRx4, אשר יספקו לאוניות הצי קישוריות לוויינית רחבת פס רציפה. ההזמנה הגיעה מצי מוביל באסיה, שעד היום רכש מאורביט יותר מ-300 מערכות תקשורת ימיות. ההזמנות יסופקו במהלך 2025. מנכ"ל אורביט, דניאל אשחר, אמר שהחברה מזהה עלייה בתקציבי הביטחון באירופה, באמריקה הצפונית ובאסיה, "לאור החיכוכים במלחמת רוסיה אוקראינה, והמתיחות בים סין הדרומי".

מערכת OceanTRx4 מצויידת באנטנה בקוטר 1.15 מטר ופועלת בתדרי Ka, Ku ו-X. מערכת OceanTRx7 מצויידת באנטנה בקוטר 2.2 מטר ופועלת בתדרי Ka, Ku, X ו-C. מערכות OceanTRx כוללות הגנת סייבר מובנית ואלגוריתמים בתחום לימוד מכונה ובינה מלאכותית, וטכנולוגיה מוגנת פטנט המאפשרת למערכות לעבור באופן חלק בין מערכים של לווייני LEO ולווייני MEO. חברת אורביט מספקת מערכות תקשורת ושמע אזרחיות וצבאיות. הפתרונות של החברה כוללים מערכות תקשורת לוויינית ימית, צבאים ותעופתית, פתרונות עקיבה אחר לוויינים וטלמטריה ומערכות שמע תלת מימדיות מוטסות. בין לקוחותיה: צבאות באירופה, באסיה ובצפון אמריקה, חברות ביטחוניות דוגמת אירבאס, בואינג, לוקהיד מרטין וכדומה, ספקיות שירותי תקשורת דוגמת איאמג'סאט, גילת, אינמרסאט, יוטלסאט וכדומה, סוכניות חלל וארגונים ביטחוניים וממשלתיים.

בדצמבר 2024 החברה דיווחה על הזמנה גדולה של משרד הביטחון הישראלי למערכות תקשורת שונות בהיקף של כ-9.8 מיליון דולר. המערכות יסופקו ללקוח בשנים  2025 ו-2026. בתשעת החודשים הראשונים של 2024 צמחו מכירותיה בכ-9.8% ביחס לתקופה המקבילה 20-23 והסתכמו בכ-49.9 מיליון דולר. החברה דיווחה על רווח גולמי של כ-18.9 מיליון דולר, בהשוואה לכ-16.8 מיליון דולר ב-2023. צבר ההזמנות של החברה הסתכם בסוף הרבעון השלישי בכ-105 מיליון דולר, לא כולל הסכמי מסגרת בהיקף של יותר מ-48 מיליון דולר. החברה מאמינה שרובם ימומש.

בחודש אפריל 2024 מכרה בעלת השליטה בחברה, קרן פימי, בעיסקה מחוץ לבורסה, כמות מניות שהיא שוות ערך ל-16% ממניות אורביט. בעקבות העיסקה ירד חלקה של פימי בבבעלות על החברה, וכעת היא מחזיקה בכ-28.6% מהמניות. גם כעת היא בעלת המניות הגדולה ביותר ונחשבת לבעלת השליטה בחברה. חברת אורביט נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-810 מיליון שקל.

:

שיתוף פעולה אסטרטגי בין פורטליקס ו-MathWorks

חברת פורטליקס (Foretellix) וחברת MathWorks אשר פיתחה את תוכנת החישובים המתמטיים MATLAB, שילבו את הכלים של שתיהן ויצרו מערכת מאוחדת המסייעת לפתח כלי-רכב אוטונומיים. במסגרת פרוייקט שיתוף הפעולה בין שתי החברות, הן שילבו את פלטפורמת Foretify של פורטליקס עם תוכנות Simulink ו-Automated Driving Toolbox של MathWorks.

הפלטפורמה של פורטליקס מייצרת באופן אוטומטי מספר בלתי מוגבל של תרחישי שימוש ברכב האוטונומי. כעת היא מממשת אותם בסביבת הסימולציה של Automated Driving Toolbox, ועל-ידי כך מספקת כלים למדידה של כיסוי הבדיקות, מדדי ביצוע עיקריים (KPIs) ובדיקות בטיחות. התהליך מקצר משמעותית את לוחות הזמנים של הבדיקות. מנכ"ל ומייסד שותף של פורטליקס, זיו בנימיני, אמר שהאינטגרציה בין התוכנות של פורטליקס ושל מאת'וורקס מאפשרת להאיץ את הפיתוח של כלי-רכב אוטונומיים בטוחים, לשפר את יעילות הבדיקות ולהפחית את עלויות הפיתוח".

היעד של מאזדה: אפס תאונות

חברת מאזדה (Mazda) היא יצרנית הרכב הראשונה אשר אימצה את הפלטפורמה המשולבת, והחליטה לבדוק באמצעותה את תנאי התפעול של המערכות האוטונומיות (ODD) שהיא מפתחת. החברה הודיעה היא החלה לבדוק ולאמת את מערכות ה-AD/ADAS שלה בסביבה וירטואלית, ובכך מאפשרת למהנדסים להמיר נתוני נהיגה מהעולם האמיתי לתרחישי סימולציה שניתן לפעול לפיהם. התרחישים עוברים אנליזה אוטומטית לגילוי פערים בכיסוי, ביצועי בטיחות ועמידות המערכת.

סגן מנהל חטיבת פיתוח מערכות בקרה משולבות במאזדה, יאסוהידה ינו, אמר שהמערכות בדור הבא של AD/ADAS יהיו מורכבות מאוד. "לכן חשוב מאוד לזהות סיכונים פוטנציאליים ולשפר את איכות המערכת כבר משלבי הפיתוח הראשוניים, כדי להגיע ליעד של אפס תאונות. "מערכות Foretify של פורטליקס ו-Simulink ו-Automated Driving Toolbox של מאת'וורקס, מאפשרות לנו לבצע אימות מקיף בסביבה וירטואלית ולהשיג את מטרותינו בפרק זמן קצר".

מפא"ת ביצעה ניסוי ב-20 טכנולוגיות שונות ליירוט כטב"מים

המינהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון השלים ניסוי השוואתי רחבהיקף שנערך בדרום הארץ, שבמהלכו נבדקו 20 טכנולוגיות שונות ליירוט כטב"מים. במבחנים השתתפו תשע חברות ביטחוניות וחברות סטארטאפ ישראליות שהציגו טכניקות יירוט שונות, החל מפגיעה קינטית (ירי), וכלה ביירוט באמצעות רחפנים מיירטים המשתמשים בשיטות יירוט שונות, החל מהטלת רשתות וכלה בהתנגדות ישירה. משרד הביטחון דיווח הפתרונות שהצליחו בניסוי, יעברו להמשך פיתוח מלא במימון משרד הביטחון. הניסויים החלו בחודש אוקטובר 2024.

אתמול (ג') הושלם יום הניסויים המסכם בשדה ניסויים בדרום הארץ, אשר התקיים במתכונת של הליך תחרותי מואץ. במסגרת התחרות, התעשיות פרסו אבי טיפוס של מערכות יירוט שפותחו בהובלת מפא"ת והציגו את יכולות היירוט של כטב״מים בטווחים, במהירויות ובגבהי טיסה שונים. הטכנולוגיות שייבחרו ייכנסו להליך פיתוח וייצור מואצים במטרה להכניסן לשימוש מבצעי בטווח המיידי. ראש מפא״ת במשרד הביטחון, תא״ל (במיל) ד"ר דני גולד, אמר שמפא”ת וצה"ל הגדירו ארכיטקטורה מבצעית, הכוללת שכבות של גילוי, עקיבה ויירוט. "כעת, בסדרת ניסויי המשך, צפינו בקידום יכולות מתקדמות למגוון יכולות יירוט כטב״מים. השילוב בין חברות סטארטאפ לבין החברות הביטחוניות הגדולות מהווה מכפיל כוח".

מהטלת רשת ועד בינה מלאכותית

החברות שהשתתפו בסדרת הניסוייםאלביט מערכות הציגה ערכת יירוט מבוססת מכ״ם ורחפנים מיירטים, מערכת הגנה קשה המבוססת על רחפן מיירט ומספקת הגנה כנגד טילים ורחפנים, ותותח 30 מ"מ משולב מכ"מ המאפשר זיהוי ויירוט ממרחקים גדוליםהתעשיה האווירית הביאה למבחנים את C-UAS, שהיא מערכת מרחבית אוטונומית מבוססת SOI לטיפול באיום הכטב״מים. הפתרון כולל מערך של חיישנים ומערכות יירוט מבוזרות, בהן: טיל חשמלי בקונספט טכנולוגי מתקדם לטווח ארוך, מיירט רחפני קצר טווח ותותח 30 מ״מ.

רפאל השתתפה במבחנים באמצעות פיתוח מיני טייפון, שהיא מערכת נשק לטווח בינוני הנשלטת מרחוק. בנוסף, היא המציגה מערכות רחפניות חדשניות ליירוט איומים אווירייםחברת אירובוטיקס הביא למבחנים מערכת בעלת מיירט רבפעמי ליירוט כטמ"ם (כלי טיס מאוייש מרחוק). חברת תמר הציגה מערכות ירי קליעי שיצאו משימוש והושמשו לצורך ירי אוטומטי מהיר בעל יכולת יירוט כטב"מים. חברת Xtend השתתפה בתחרות עם מערכת יירוט שפותחה בשיתוף פעולה עם אלביט ועם Axioma.

חברת סמארט-שוטר השתתפה בסדרת המבחנים באמצעות עמדת ירי הכוללת רובה סער המצויד בכוונת חכמה המתבייתת אל המטרה באמצעות אלגוריתם בינה מלאכותית. המערכת גם כוללת מכ"ם אקטיבי וחיישנים אופטיים מאפשרים לזהות את כלי הטיס ממרחק של 1-2 קילומטר. חברת Robotican השתתפה באמצעות שתי מערכות יירוט רחפניות, וחברת אלביט הציגה רחפן מיירט באמצעות רשת, אשר פותח בשיתוף פעולה עם חברה אמריקאית.

היזם שמגשר בין ההייטק הישראלי למתכנתים בגיאורגיה [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא אייל בר-עוז, מייסד ומנכ"ל חברת Webiz, שפיתחה פלטפורמה המסייעת לחברות הייטק ישראליות למצוא מתכנתים ואנשי פיתוח במדינות מזרח אירופה, ובראשן גיאורגיה.

למצוא עובד מתאים למשרה טכנולוגית בהייטק זו תמיד משימה מורכבת שגוזלת משאבי זמן וכסף. חברת Webiit פותחת בפני חברות ההייטק הישראליות פתח למאגר עצום של הון אנושי ומיומן ממדינות מזרח אירופה כמו ג'יאורגיה, ארמניה ואזרבייג'ן. החברה גם פיתחה פלטפורמה שמאפשרת לחברת ההייטק למצוא מועמד מתאים לפי דרישותה. יותר ויותר חברות ישראליות פונות לאפיקים של מיקור-חוץ כדי למלא את החסר ולהאיץ פרויקטים.

מאחורי החברה עומד אייל בר-עוז, יזם שידע טלטלות רבות בקריירה שלו, עד שהגיע לביקור בגיאורגיה, ששבתה אותו בקסמה כמעט מיד. בשיחה מספר אייל על הדרך שהובילה אותה למיזם, על המאפיינים של המתכנת המזרח אירופי, ועל היתרונות הרבים של מתכונת ההעסקה הזו.

"תעשיית הסייבר הישראלית הדביקה את הפיגור בתחום ה-AI"

מאמר אורח מאת: אריק קול, דירקטור בכיר וראש תוכנית NVIDIA Inception בישראל

ישראל מוכרת כמעצמת חדשנות גם כשמדובר בתעשיית ה-AI: יש בה את המספר הגבוה ביותר של סטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית לנפש, ומדורגת במקום השלישי בעולם בחברות מובילות בתחום ה-Generative AI (על-פי רשות החדשנות). האקוסיסטם המקומי מתחיל באקדמיה הישראלית החזקה, שהייתה מהראשונות לחקור את יכולות הבינה המלאכותית. בנינו כאן מומחיות בתחומים כמו ראייה ממוחשבת, ניתוח וידאו ועיבוד תמונה, וכמובן עיבוד שפה טבעית (NLP), שהוא הבסיס שעליו פותחו בהמשך מודלי השפה הגדולים (LLMs).

היסודות החזקים במחקר בינה מלאכותית ביחד עם תרבות סטארטאפ, הפכו את ישראל לתחרותית מאוד בהשוואה לאזורים אחרים, למרות היותה מדינה קטנהישראל מתמקדת בפתרונות בינה מלאכותית יישומיים בתחומים כמו סייבר, רפואה ואגריטק, הממצבים אותה כמובילה גם בהטמעת יישומי AIהתעשיות הראשונות שאימצו את הטכנולוגיות החדשות היו מערכות בריאות, ערים חכמות, רובוטיקה ופיננסים. כיום, יותר מ-2,000 סטארטאפים ישראליים מפתחים יישומי בינה מלאכותית. הסייבר הוא מקרה בוחן מעניין: אקוסיסטם הסייבר הישראלי היה איטי יותר באימוץ בינה מלאכותית בהשוואה לחלק מהמתחרים הבינלאומיים, אולם בשנתיים האחרונות חל שינוי דרסטי וכיום גם חברות צעירות וגם חברות סייבר מבוססות משלבות טכנולוגיות בינה מלאכותית במוצריהן. לתעשיית הסייבר המשודרגת יש כיום את הפוטנציאל להמשיך ולהוביל את אקוסיסטם הטכנולוגיה הישראלי.

אנחנו רואים מספר הולך וגדל של סטארטאפים הפועלים בתחומי הבריאות, מדיה ובידור, רובוטיקה, תעשיית הרכב, ביולוגיה, קמעונאות, אקלים, תעשייה 4.0, לוגיסטיקה, חקלאות, ועוד העובדים על פיתוח יישומי בינה מלאכותית. בנוסף, קרוב ל-400 חברות רבלאומיות מפעילות בישראל מרכזי מחקר ופיתוח משמעותיים, תוך עבודה צמודה עם האקדמיה הישראלית. הן מפעילות תוכניות סטארטאפים וקבוצות מחקר, מייצרות פעילות עסקית ושיתופי פעולה רחבים בתעשייה. המעורבות שלהן מאיצה משמעותית את העברת הידע ועוזרת לסטארטאפים ישראליים לצמוח. סטארט-אפים ישראלים רבים צמחו ישירות מהאקדמיה, דוגמת AI21 Labs, Deci, Mentee Robotics ו-Lightricks.

חברות הסטארטאפ צריכות ליזום שיתופי פעולה עם החברות הרב לאומיות ולחתור על מנת לקבל את תמיכתן, שלרוב מוצעת ללא כל עלות. חברת NVIDIA עצמה מעסיקה מעל 4,000 עובדים בישראל, בעשרות קבוצות מוצר, הנדסה ומחקר, כולל צוות מחקר בינה מלאכותית משמעותי העובד בצמוד לאוניברסיטאות בארץ. מסגרת התמיכה באקוסיסטם המקומי, הקימה NVIDIA בישראל את Israel-1, שהוא מחשבהעל החזק ביותר במדינה, ובין החזקים בתחומם בעולם.

כנס NVIDIA GTC 2025 ייפתח ב-17 במרץ 2025

יותר מאלף סטארטאפים ישראלים משתתפים באופן פעיל בתוכנית הסטארטאפים NVIDIA Inception. ישראל היא המדינה החמישית בגודלה בתוכנית העולמית. המשתתפים בתוכנית נהנים מתמיכה טכנולוגית ועסקיתהשנה האחרונה הייתה אחת השנים המאתגרות ביותר עבור כולנו, ולמרות זאת הסטארטאפים הישראליים הפגינו ביצועים ומחויבות מרשימיםאנחנו מצויים בעיצומה של מהפיכת בינה מלאכותית. העולם עובר ממחשוב כללי למחשוב מואץ ובינה מלאכותית. השינוי עתיד להשפיע על תעשיות בהיקף של 100 טריליון דולר. עבור ישראל, זהו הרגע לבסס את מעמדה כמובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית.

הנציגים של כל אותן תעשיות ייפגשו בכנס NVIDIA GTC 2025 שייפתח ב-17 במרץ 2025 ויתקיים בפורמט היברידי: גם וירטואלי וגם מפגש פיסי בסןחוזה, קליפורניה. הכנס צפוי להפגיש עשרות אלפי חוקרים, מפתחים, יזמים, מנהלים, שותפים, משקיעים ומומחים, שיגיע למאות הרצאות, דיונים, סדנאות, קורסים והדגמות של הטמעת AI בעולם המודרני ובאופן בו בינה מלאכותית תוכל לסייע לאנושות במגוון תחומים. ההרשמה ל-NVIDIA GTC 2025 בפורמט הוירטואלי פתוחה כעת ללא עלות ותאפשר גישה למאות הרצאות בלייב או On-Demand.

אודות תוכנית Inception:

תוכנית הסטארט-אפים העולמית NVIDIA Inception מקדמת שיתופי פעולה עם האקו-סיסטם המקומי. בתוכנית משתתפות יותר מ-1,000 חברות סטארט-אפ ישראליות המפתחות טכנולוגיות בינה מלאכותית בתחומים שונים. התוכנית מציעה לחברות תמיכה, מומחיות וגישה לפלטפורמות הטכנולוגיות החדשניות ביותר של החברה, לצד תמיכה שיווקית וחיבור לקרנות הון-סיכון. בין החברות הישראליות בתוכנית: Theator, Lightricks, BRIA, Run:AI,  ועוד. כמו-כן, בתוכנית המפתחים של אנבידיה (NVIDIA Developer Program), חברים עשרות אלפי ישראלים וישראליות, העושים שימוש בטכנולוגיות התוכנה והחומרה של החברה, בהם מאות ערכות פיתוח (SDKs) המונגשות לתעשייה, בחלקן, ללא עלות.

אמה סנסינג פיתחה טכנולוגיית ניטור מבוססת פליטה אקוסטית

בתמונה למעלה: מודול החישה Ariel Logger. האזנה למצבו של החומר

חברת אמה סנסינג (Emma Sensing) מראש פינה חשפה פתרון חדש המאפשר לבצע בדיקות בריאות של חלקים מכניים ושל מבנים שונים, החל מבדיקת בריאות הכנפיים של מטוס ועד למאמצים במעגל המודפס, באמצעות טכנולוגיית קליטה וניתוח של פליטה אקוסטית (Acoustic Emission – AE) ועיבוד מבוסס בינה מלאכותית בענן. הפתרון של אמה סנסינג מבוסס על שני מרכיבים עיקריים: חיישן זעיר מופעל סוללה הכולל עיבוד אות פנימי (Edge Processing), ומערכת אנליטיקה הפועלת בענן המאובטח של AWS ומבצעת את העיבוד של המידע.

פליטה אקוסטית היא תופעה המתרחשת באופן טבעי בכל פעם שיש שינויים בחומר, כמו למשל התפתחות סדקים, שינויים במבנה הגבישי, היבקעות, שחרור מטענים חשמליים בגאז ועוד. לדברי המנכ"ל ישי קוקבקה, "בכל פעם שיש תופעות מעבר בחומר, נוצרים גלי שטח אולטראסוניים בעקבות השתחררות אנרגיה בחומר". חברת אמה סנסינג הוקמה בשנת 2000 על-ידי המנכ"ל ישי קוקבקה, הטכנולוג הראשי (CTO) דוד סולומן והיו"ר נתן זומר.

סנסור חכם

המוצר המרכזי של החברה הוא מערכת Ariel-IOT, הפועלת באמצעות סוללה ומאפשרת עבודה רציפה של מספר ימים. המערכת כוללת חיישנים פיאזו-אלקטריים הקולטים את הזעזועים מהאלמנטים הנבדקים, מבצעים עיבוד ראשוני (Edge Processing) ומשדרים את המידע אל הענן של החברה באמצעות נתב תקשורת אלחוטי המשדר את המידע באמצעות רשת סלולרית, בלוטות', תקשורת לוויינית, וויי-פיי או רשת ה-LAN המקומית. הנתב מתחבר אל עד 30 חיישנים בו-זמנית, בהתאם לצורכי הבדיקה, המנוהלים כל אחד בנפרד באמצעות חיבור ישיר בתקשורת בלוטות' (BLE) או USB.

החיישנים אוספים מידע בתדר של עד 400KHz ומבצעים עד 4 מיליון דגימות בשנייה. מודול החישה אריאל כולל חיישן תאוצה (המאפשר בין היתר מדידות של תדרים עצמאיים וזוויות נטייה) וחיישן טמפרטורה, המאפשרים להצליב מידע גם על המאמצים המתפתחים בחומר וגם על הטמפרטורה שלו, ובכך לזהות התפתחות סדקים ולספק הבנה מלאה של הבריאות המבנית של האלמנט הניבדק. קוקבקה: "לכל תופעת מעבר בחומר יש את מאפייני הפליטה הטיפוסיים שלה, המאפשרים לנטר תופעות, לסווג אותן ולחזות שינויים המתחוללים בחומר".

"החיישן שלנו קולט אנרגיה בסדרי גודל של ננו-וולטים, ומאפשר לבצע בדיקה פאסיבית לחלוטין, שאינה משפיעה על הגוף הנמדד, תוך כדי העבודה השוטפת ובתנאי העומס הטבעיים של האלמנט הנבדק. האתגר המרכזי הוא לקלוט את האותות, לנתח אותם ולזהות את התופעות בזמן אמת, באמצעות פתרון זמין וקל לשימוש. כאן מצוי החידוש העיקרי שלנו: עד היום השתמשו בציוד מעבדה מאוד יקר שדרש אנליזה מורכבת שבוצעה על-ידי מומחים מהאקדמיה בעלי יידע מיוחד. לכן הטכניקה הזו התאימה למקרים שבהם לא היתה משמעות למחיר ולגודל, כמו למשל בכורים גרעיניים, שבהם הקרינה הרדיואקטיבית גורמת להתאדות המים מהבטון, וכתוצאה מכך הוא מתפורר. התהליכים האלה, של מיקרו-סדיקה, ניתנים לזיהוי באמצעות חיישני פליטה אקוסטית".

השווקים החדשים של ניטור תופעות מעבר

טכנולוגיית זיהוי פליטה אקוסטית נמצאת היום בתהליכי כניסה לתחומים חדשים: בתעשייה הביטחונית משתמשים בה לבדיקות שלמות מבנים. כך למשל, יציבות הכנף של מל"טים נבדקת בין הטיסות באמצעות חיישנים של פליטה אקוסטית: מייצרים עומס על הכנף והחיישנים מאזינים לפליטה האקוסטית ומנתחים את בריאות המבנה. היישומים החדשים כוללים ניטור תופעות מעבר בחומרים מרוכבים, ניטור חלקים המיוצרים במדפסות תלת מימד, ניטור סוללות ליתיום יון להבטחת התנהגות תרמית ופעולה בטוחה ואמינה. בתעשיית האלקטרוניקה היא מסייעת לגלות כשלים אפשריים במעגל המודפס (PCB) הנובעים מעיוותים הנוצרים על-ידי עומס תרמי. הבדיקה מאפשרת להפחית משמעותית את כמות התקלות במעגלים מורכבים (PCBA).

למידע נוסף: Emma Sensing

שוב קיצוצים באינוויז

יצרנית חיישני ה-LiDAR מראש העין אינוויז (Innoviz) הודיעה היום (ג') כי תצמצם את כוח האדם שלה בכ-9%. מדובר בפיטורין של מספר עשרות עובדים. להערכת החברה, הקיצוצים יניבו חיסכון תפעולי של כ-12 מיליון דולר ב-2025. לפני כשנה צמצמה אינוויז את כוח האדם ב-13%.

באינוויז מסבירים כי צמצום כוח האדם התבצע בתחומי פעילות שכבר הגיעו לבשלות, וכי "האופטימיזציה התפעולית" הזו תפחית את קצב שריפת המזומנים של החברה ותקדם אותה לעבר רווחיות ותזרים מזומנים חיובי. ברבעון השלישי של 2024 הסתכמו ההוצאות התפעוליות של אינוויז ב-26 מיליון דולר, ואילו בקופת המזומנים שלה היו 87.7 מיליון דולר. הכנסות החברה עמדו על 4.5 מיליון דולר. בשבועות הקרובים תפרסם אינוויז את דו"חותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2024.

בדצמבר דיווחה אינוויז כי חתמה עם לקוחותיה על תוכנית רב-שנתית לקבלת תשלומים על שירותי פיתוח והנדסה במתכונת של הסכמי Non-Recurring Engineering services (NRE). במסגרת ההסכמים הללו, אינוויז תקבל מיצרניות הרכב שעימן היא עובדת סכום של 80 מיליון דולר בין השנים 2025-2027, כאשר כבר בשנת 2025 היא תקבל כ-40 מיליון דולר. עבור אינוויז, תזרים המזומנים הזה גם כן מחזק את מעמדה הפיננסי.

האם אינטל מתחילה לבלום את הירידות?

חברת אינטל (Intel) מתחילה להראות סימנים שהיא עלתה על מסלול בלימת המשבר שפגע בה בשנים האחרונות. המכירות ברבעון האחרון של 2024 הסתכמו בכ-14.3 מיליארד דולר בהשוואה למכירות של 15.4 מיליארד דולר ברבעון האחרון 2023. אלא שהתמונה הרחבה יותר מתקבלת מבדיקת התוצאות השנתיות של החברה: מכירותיה ב-2024 הסתכמו בכ-53.1 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של 54.1 מיליארד דולר ב-2023. זוהי ירידה שנתית של 7% בלבד בהשוואה למכות הקשות שחטפה בשנים הקודמות: מכירות של 63 מיליארד דולר ב-2022 ומכירות של 79 מיליארד דולר ב-2021.

בחלוקה למגזרי פעילות, מסתבר שבמגזר החשוב ביותר, של מעבדי מחשבים (Client Computing Group), המכירות ב-2024 צמחו בכ-4% והסתכמו בכ-30.3 מיליארד דולר. בתחום מרכזי נתונים והבינה המלאכותית (Data Center and AI) המכירות צמחו ב-1% לכ-12.8 מיליארד דולר ובתחום מוצרי הקישוריות (Network and Edge) הן צמחו ב-1% והסתכמו בכ-5.8 מיליארד דולר. המכירות של חטיבת שירותי הייצור (Intel Foundry) ירדו ב-2024 בכ-7% והסתכמו בכ-17.5 מיליארד דולר. בגלל המודל העסקי שנכנס לתוקף ב-2022, שלפיו מנוהלת חטיבת שירותי הייצור שיחידה עסקית גם מול המחלקות האחרות באינטל, קשה לדעת אם הירידה הזו קשורה להקטנה בהיקף הייצור של אינטל, או להיקף המכירות של שירותי ייצור ללקוחות חיצוניים.

בסוף 2024 הודיעה אינטל שבכוונתה להפעיל את Intel Foundry במתכונת של חברה בת, וייתכן שבעקבות המהלך הזה יהיה קל יותר להבין את התוצאות העיסקיות שלה. ראוי לציין שגם המכירות של חברת אלטרה לשעבר (Altera) לא נמצאות בתוך מגזרי הפעילות המרכזיים: החל מתחילת 2024 הן נמצאות בקטגוריית All other, שמכירותיה ב-2024 ירדו ב-32% והסתכמו בכ-3.8 מיליארד דולר. התוכנית היא שגם קו המוצרים המיתכנתים (FPGA) של אלטרה יעבור בעתיד למתכונת פעילות של חברה עצמאית, ולאחר שהמהלך הזה יושלם, התמונה תהיה ברורה יותר.

אינטל צופה שבמהלך 2025 היא תספק יותר מ-100 מיליון מעבדים למחשבים מועצמי בינה מלאכותית (AI PC). היא תולה תקוות רבות בתהליך הייצור החדש Intel 18A, ומעריכה שבמחצית השנייה 2025 היא תשיק את מעבדי Panther Lake אשר ייוצרו ב-18A. בתחילת 2026 צפוי לצאת לשוק מעבד Clearwater Forest אשר ייוצר בתהליך החדש ומיועד לשוק השרתים. התהליך מבוסס על שימוש בטרנזיסטורי RibbonFET תלת-מימדיים וטכנולוגיית PowerVia לאספקת חשמל אל מודולי המערכת על-שבב (SoC). אינטל איבדה בשנה האחרונה כמחצית משווייה בבורסת נסד"ק, ונסחרת לפי שווי של כ-83.9 מיליארד דולר.

מתנדי TCXO ומתנדי OCXO ביישומים תובעניים

חברת Dynamic Engineers, Inc. (DEI) הכריזה על מתנדים מדוייקים עבור מערכות תקשורת ומיקרוגל הדורשות דיוק רב וחיסכון באנרגיה, מסדרה TCXO1196BT-LG-100MHz-A. מדובר במתנד גביש בעל פיצוי תרמי (TCXO), אשר מיועד לשימוש במכשירים קומפקטיים, אמינים וחסכוניים בהספק. המתנד מספק אות סינוס קצוץ בתדר של 100MHz ברמת יציבות גבוהה של ±1ppm בטווח הטמפרטורות מינוס 40°C עד 95°C. הוא מעניק רעש פאזה נמוך של 128Bc/H ל-1KHz ורגישות נמוכה של 0.1ppb/g.

המתנד מאופיין ביציבות רבה, עמידה בתנאי סביבה קשים המאפיינים יישומים צבאיים, תעופה וחלל ומוצרים תעשייתיים, ויציבות גבוהה המבטיח שלמות אות ביישומים דוגמת מערכות מכ"ם. הוא מתאים ליישומים דוגמת מערכות ניווט לוויין (Precision GNSS) Precision GNSS (מערכות ניווט לוויין גלובליות) הדורשות תיזמון מדוייק, מערכות ניווט, תקשורת ובקרה תעופתיות הדורשות יציבות תדר בתנאי רטט גבוהים, ציוד תקשוקת דוגמת תחנות בסיס, משדרים ומקלטים שבהם יציבות התדר דרושה לצורך הפרעה מינימלית לאות ובמערכות ניווט של כלי בטיס בלתי מאויישים, מכוניות וספינות. 

מתנדי OCXO בסביבת הדור החמישי (5G)

החברה מטקסס, מספקת מזה כ-30 שנה פתרונות של רכיבי RF/מיקרוגל ופרוייקטי תדר וזמן המותאמים לצורכי הלקוח, דוגמת פתרונות OCXO ו-TCXO ללקוחות מתחום החלל, המוצרים הצבאיים ותעשיית הרכב. מתנדי גביש מיוצבים (OCXO) מספקים יציבות תדר ודיוק גבוהים במיוחד באמצעות מנגנון חימום פנימי מבוקר, המבטיח את היציבות התרמית של המתנד. בסקירת מגמות בשוק, החברה מסרה שמהפיכת הדור החמישי (5G) יצרה ביקוש מיוחד למתנדי OCXO, מכיוון שהיא מייצרת דרישה לתקשורת מהירה מאוד, קיבולת גבוהה, אמינות, כיסוי מורחב וקישוריות מרובת מכשירים.

התפקיד של מתנדי OCXO ברשתות 5G, כולל סינכרון בכל צומת של מכשירי הקצה, תחנות הבסיס והרשתות הקוויות, כדי להתמודד עם העברת נתונים במהירות גבוהה ודרישות עם אחזור נמוך; השהייה נמוכה במיוחד: רעש הפאזה הנמוך של OCXO מבטיח עיוות מינימלי של האות, ומפחית את זמן ההשהייה, פעולה עקבית וללא שגיאות, גם תחת לחץ סביבתי ושמירה על אותות נקיים ויציבים. היישומים החדשים הנוצרים בסביבת 5G, דוגמת IoT וערים חכמות נשענים על שימוש במתנדי OCXO כדי לתמוך ברשתות חיישנים ולהבטיח פעולה מסונכרנת בסביבה מרובת מכשירים.

חברת Dynamic Engineers, Inc. (DEI) מיוצגת בישראל על-ידי IC-SHINE GLOBAL.

 

למידע ופרטים נוספים, שלומי/אלעד: [email protected]

www.ic-shine.com

 

חברת ASD מתמזגת עם SolidRun

בתמונה למעלה: חיישן טמפרטורה ולחות מקושר של חברת ASD

חברת SolidRun ולשכת הפיתוח ASD (אלכסנדר שוורץ דוולופמנט) הכריזו על הסכם מיזוג שבמסגרתו ישולבו המוצרים והטכנולוגיות של ASD בתוך חטיבת הפתרונות המשובצים של סולידראן. אלכסנדר שוורץ, שהקים את ASD לפני כ-20 שנה, ישמש כמנהל כל המוצרים המשובצים של סולידראן. מנכ"ל סולידראן, ד"ר אטאי זיו, אמר ששילוב מוצרי ה-IoT ומדעי החיים של ASD בתוך הפתרונות המשובצים ופתרונות התקשורת של סולידראן יקדמו את החברה הממוזגת בתחומים האלה, ויאפשרו לפתח מוצרים חדשים ומדוייקים יותר.

חברת סולידראן ממשמר הים (ליד עכו) נחשבת לאחת מהחברות המשפיעות בעול בפיתוח וייצור כרטיסי מחשב ופתרונות IoT. הכרטיסי של החברה מבוססים על מעבדים בארכיטקטורת ARM ומעבדים בארכיטקטורת x86. היא מייצרת כרטיסי SOM (System-on-Module), כרטיסי SBCs (Single Board Computer) ומחשבים תעשייתיים זעירים (industrial mini PCs). לפני כחודש היא הכריזה על פתרון תקשורת סלולרית 4G/5G שפותח בשיתוף חברת Amarisoft הצרפתית. המודול מבוסס על תחנת העבודה HoneyComb ומודול COM Express 7 של סולידראן, הכולל את מעבד Layerscape LX2160A של NXP. הפתרון החדש מאפשר להקים תשתיות רשת סלולרית מקומית בלא צורך להישען על פתרונות מבוססי x86 מסורתיים וזוללי אנרגיה.

חברת ASD הוקמה בשנת 2004 על-ידי אלכסנדר שוורץ, לאחר שצבר ניסיון של עשרים שנה בפיתוח מוצרים משובצים. החברה מספקת שירותי ייעוץ ופיתוח לפי דרישה. לחברה התמחות במערכות משובצות מקושרות וחסכוניות באנרגיה, המשמשות גם בתחום מדעי החיים ומעקב אחר בעלי חיים. בין המוצרים שהיא פיתחה ומייצרת: מצלמת מעקב אחר בעלי חיים המקושרת אל המפעיל באמצעות רשת סלולרית, מודול מקושר למעקב אחר נכסים העובד 10 שנים רצופות בלא צורך בהחלפת סוללה, תגי GPS, חיישני טמפרטורה, לחות, תאורה , תנועה ועוד.

חוקרים "שיכפלו" את מודל החשיבה של דיפסיק ב-30 דולר בלבד

בתמונה למעלה: תהליך החשיבה של המודל. מתוך פוסט של החוקר הראשי ברשת Nitter

מאת יוחאי שויגר

חוקרים מאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה הצליחו "לשכפל" את אופן פעולתו של מודל החשיבה של DeepSeek הסינית, בעלות מזערית של 30 דולר בלבד. למעשה, החוקרים עשו שימוש בשיטת האימון הייחודית שבה פיתחו בדיפסיק את מודל החשיבה R1, והדגימו כיצד, באמצעות אותה שיטת אימון, ניתן לייצר מודלים קטנים שמצליחים לפתח "בעצמם" יכולות חשיבה.

החוקרים אימנו את המודל באמצעות משחק מתמטי הקרוי "הספירה לאחור" (Countdown Game), שבו המשתתפים מקבלים 4 מספרים, ועליהם  להגיע, באמצעות שילוב של פעולות מתמטיות, למספר מטרה כלשהו. החוקרים הציבו את המשימה הזו בפני מודל קטן יחסית של כ-3 מיליארד פרמטרים, ובדקו כיצד הוא מתמודד עם הבעיה. החוקרים השתמשו בשיטת האימון "למידה באמצעות חיזוקים" (Reinforcement Learning), שבה המודל מקבל תגמול שלילי במידה והוא טועה ותגמול חיובי במידה והוא צודק. זוהי השיטה שבה השתמשו בדיפסיק בשלב ה-post-training בפיתוח המודל R1.

היתרון בשיטה זו שניתן לבצע אותה באופן אוטומטי, עם התערבות אנושית מינימלית, ובמשאבי עיבוד מצומצמים יותר. עם זאת, ניתן לעשות זאת רק במשימות שבהן יש תשובות נכונות ולא נכונות, כמו בבעיות מתמטיות, ולא במשימות "יצירתיות" כמו כתיבת טקסט חופשי. בהדגמה שביצעו החוקרים מברקלי, בניסיונות הראשונים המודל הפיק ניחושים אקראיים, אך בהדרגה המודל פיתח, באופן עצמוני לחלוטין, טכניקות ואסטרטגיות של תיקון-עצמי ופתרון בעיות באמצעות ניסוי וטעייה – עד אשר הגיע לתשובה הנכונה. המחקר הראה שבאמצעות "למידה באמצעות חיזוקים" מודלי שפה יכולים לפתח באופן עצמאי יכולות "חשיבה".

קפיצת מדרגה ב-3-7 מיליארד פרמטרים

החוקרים אימנו את המודל באמצעות השכרת שירותי GPU בענן, תוך מספר שעות ובעלות של כ-30 דולר בלבד. בנוסף, החוקרים הציבו בפני המודל בעיות בכפל של מספרים, ועד מהרה המודל יישם בעצמו שיטות של פיצול הבעיה למספר כפולות יותר פשוטות, ממש בדומה לאופן שבו בני אדם מתמודדים עם בעיות כפל מורכבות. לדברי החוקרים, הניסוי המחיש את יכולתו של המודל לפתח טכניקות חשיבה המותאמות לאופי הבעיה. הניסוי בוצע במודלים בגדלים שונים. המודל הקטן, של כחצי מיליארד פרמטרים, לא הצליח לפתח טכניקות מיוחדות מלבד ניחוש. מודל שכלל 1.5 מיליארד פרמטרים התחיל לפתח טכניקות ראשוניות של בדיקה-עצמית, ואילו המודלים בגודל של 3-7 מיליארד פרמטרים הציגו קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות החשיבה. לפי ההערכות, מודל החשיבה o1 של OpenAI כולל מאות מיליארדי פרמטרים.

המחקר ממחיש ביתר שאת את ההשלכות מרחיקות הלכת שעשויות להיות למודל R1 של דיפסיק על עולם הבינה המלאכותית, ובפרט על פיתוח מודלי חשיבה (reasoning). בדומה למודל של דיפסיק, הניסוי שביצעו החוקרים בברקלי ממחיש כי ניתן לייעל באופן משמעותי את פיתוח מודלי החשיבה, בעיקר בשלב ה-post-training, וזאת בעוד שעד עתה ההנחה היתה כי אימון מודלים כאלה מצריך משאבי דאטה ועיבוד עצומים, שעלותה נאמדת במאות מיליוני דולרים. דבר מעניין נוסף שעולה מהמחקר בברקלי הוא האפשרות לפתח מודלי חשיבה קטנים המותאמים לביצוע משימות ספציפיות. המחקר גם ממחיש את האופן שבו מודלים בקוד-פתוח, בדומה לזה של דיפסיק, מסייעים לקדם את החדשנות בתחום ומערערים את המונופול של חברות הענק. 

DigiKey הוסיפה ב-2024 יותר מ-1.1 מיליון מוצרים חדשים

מפיצת הרכיבים הגלובלית DigiKey‏, הודיעה שבשנת 2024 היא הרחיבה את מספר המקורות וההשקות של מוצרים חדשים (NPI‏). במהלך השנה היא הוסיפה לפורטפוליו של 455 יצרנים חדשים, והגדילה את מספר המוצרים שהיא מספקת ביותר מ-1.1 מיליון מוצרים. "2024 הייתה שנה של השקעה עבור DigiKey, וחלק חשוב באסטרטגיה זו היה להכניס לשוק מוצרים חדשים מספקים חדשניים", אמר מייק סלייטר, סגן נשיא לפיתוח עסקי עולמי של DigiKey. "התוספות המשמעותיות שעשינו לפורטפוליו המוצרים והספקים שלנו בשנה שעברה קשורות ישירות למספר הלקוחות הגבוה שלנו".

הספקים החדשים שנוספו ב-2024 כוללים חברות כמו Amphenol Airmar‏, המתכננת ומייצרת חיישנים בעלי ביצועים גבוהים עבור יישומי ספנות ותעשייה; HALO Electronics‏, ספקית מובילה של מוצרי מגנטיות לתקשורת והספקתכוח באיכות גבוהה; Menlo Micro‏, אשר פורטפוליו מתגי ה-RF שלה משלב את היתרונות של מתגים אלקטרומכניים ומתגי מצבמוצק התורמים להפחתת הגודל, משקל, צריכת הספק ועלות; וJameco‏, המוכרת ערכות לימוד ותחביב כדי לחנך ולעורר השראה אצל תלמידים ומתעניינים באלקטרוניקה.

דוגמאות להשקות של מוצרים חדשים ב-2024:

אודות DigiKey

DigiKey, שהמטה שלה הוא בת'יף ריבר פולס, מינסוטה, ארה"ב, מוכרת כמובילה כללעולמית וכחדשנית מתמידה בהפצה מסחרית מתקדמתביותר של רכיבים אלקטרוניים ומוצרי אוטומציה ברחבי העולם. אנו מעורבים מאוד בטכנולוגיה הודות לאספקה של יותר מ-15.9 מיליון רכיבים של יותר מ-3,000 יצרנים איכותיים בעלי מוניטין, עם רוחב ועומק של מוצרים מוביליםבתעשייה הנמצאים במלאי וזמינים למשלוח מיידי. DigiKey תומכת גם במהנדסים, מתכננים, בונים ואנשי מקצוע בתחום הרכש עם שפע של פתרונות דיגיטליים, אינטראקציות ללאחיכוכים וכלים כדי להפוך את עבודתם ליעילה יותר.פרטים נוספים ניתן למצוא בDigiKey.co.il, פייסבוק, X, יוטיוב, אינסטגרם ולינקדאין.

לפרטים נוספים על הספקים והמוצרים בפורטפוליו של DigiKey, בקרו בDigiKey.com‏.

פורטיסימו משקיעה 120 מיליון דולר בסטרטסיס

]בתמונה: מנכ”ל סטרטסיס יואב זייף, ומדפסת H350 תעשייתית של החברה[

קרן הפרייבט אקוויטי הישראלית פורטיסימו קפיטל חתמה על הסכם להשקעה של 120 מיליון דולר תמורת מניות ביצרנית מדפסות התלת-מימד סטרטסיס (Stratasys). פורטיסימו תרכוש באופן ישיר 11,650,485 מניות, במחיר למניה של 10.30 דולר, המשקף פרמיה של 10.6% ביחס למחיר הנעילה של המניה במסחר בנסד"ק ביום שישי. כיום מחזיקה פורטיסימו ב-1.5% ממניות סטרטסיס ועם השלמת העסקה, שצפויה להתבצע ברבעון השני, היא תחזיק נתח של 15.5%. 

מסטרטסיס נמסר כי הזרקת ההון תחזק עוד יותר את המאזן שלה, באופן שיאפשר לה "לממש הזדמנויות משיאות ערך לצמיחה אנאורגנית בשוק הייצור התוספתי" – כלומר, לבצע רכישות. כחלק מתנאי ההשקעה, יובל כהן, מייסד ושותף מנהל בקרן פורטיסימו, יצטרף כחבר דירקטוריון בסטרטסיס עם סגירת העסקה, במקומו של דירקטור מכהן, שזהותו תיקבע בהמשך.

פורטיסימו קפיטל, שהוקמה ב-2004 על ידי יובל כהן, מתמקדת ברכישה ובהשקעה בחברות טכנולוגיה ותעשייה. פורטיסימו גייסה עד כה 2.7 מיליארד דולר באמצעות שש קרנות ממשקיעים מוסדיים ופיננסיים בישראל, ארצות הברית ואירופה. בין ההשקעות הבולטות של פורטיסימו בתחום הדפוס הדיגיטלי: קורנית דיגיטל, דיפ-טק, נור מקרופרינטרס. 

יובל כהן התייחס להשקעה ואמר: "שוק ההדפסה הדיגיטלית הינו אחד ממוקדי ההשקעה המרכזיים של פורטיסימו. חלק חשוב מתעשייה זו הוא תחום הייצור תוספתי. אנו עוקבים מזה שנים אחרי התפתחותה של סטרטסיס ומעריכים כי זה הזמן המתאים להשקיע ולחזק את מובילות החברה בעולם".

בתוך כך, סטרטסיס פרסמה גם תוצאות מקדמיות לקראת פרסום דו"חותיה לשנת 2024 בהמשך החודש. לפי התוצאות המקדמיות, הכנסותיה ברבעון הרביעי עמדו על 150 מיליון דולר.

ההפסד הנקי (GAAP) צפוי לעמוד על 15.3-16.5 מיליון דולר, ואילו במונחי Non-GAAP צפויה החברה לרשום רווח נקי של 8.1-8.6 מיליון דולר.

לנובו רוכשת את אינפינידט מהרצליה

לנובו (Lenovo) רוכשת את חברת אינפינידט (Infinidat) מהרצליה. בשבוע שעבר היא הודיעה כי חתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת אינפינידט במסגרת אסטרטגיה להרחבת מגוון הטכנולוגיות שהיא מביאה לשוק. העיסקה מיועדת לחזק את מאמציה להיות ספקית מרכזית של פתרונות איחסון למרכזי נתונים גדולים. המנהל הטכנולוגי של חטיבת Lenovo Infrastructure Solutions Group, גרג האף, אמר בהודעה לעיתונות שהשילוב בין המוצרים של לנובו לבין הטכנולוגיות המובילות של איניפינידט "יאפשרו לנו להגדיל את ההזדמנויות בשוק מרכזי הנתונים הארגוניים ובסביבת הענן ההיברידי".

לא נמסרו פרטים על היקף העיסקה, אולם השלמתה כרוכה בקבלת אישורים רגולטוריים. חברת אינפינידט הוקמה בשנת 2011 על-ידי חלוץ תעשיית האיחסון משה ינאי וכמעט כל המו"פ שלה מתבצע בישראל (90% מהמהנדסים), גם הרכבת המערכות מתבצעת בעיקר בישראל ובארה"ב. החברה פועלת מהרצליה וממסצ'סטס. עד היום היא גייסה כ-370 מיליון דולר. פתרונות האיחסון של החברה מתבססים על שימוש בכוננים סטנדרטיים, זיכרון מטמון DRAM ותוכנה שהחברה פיתחה לניהול ואופטימיזציה של מערך האיחסון, אשר נעזרת באלגוריתם בינה מלאכותית.

הלקוחות של אינפידט הן חברות ענק

הפתרון שלה נחשב לאחד מהמהירים, הזמינים והמוגנים בתעשייה. בינואר 2025 קבע המגזין  CIO Techworld שהיא אחת מ-10 חברות האיחסון הטובות בעולם. הטכנולוגיה של אינפינידט מבוססת על 140 פטנטים רשומים ופטנטים בתהליכי רישום. החברה לא מדווחת על הכנסות, אולם מסרה בעבר שכ-25% מהחברות המופיעות ברשימת Fortune 50 הן לקוחות שלה. בחודש דצמבר 2023 היא חתמה על הסכם ייצור עם המפיצה הגלובלית שלה,  Arrow Electronics, המאפשר לה להשתמש בתשתיות הייצור והאינטגרציה העולמיות של ארו בתור תשתית הייצור המרכזית שלה.

לנובו כבר פעילה בשוק האיחסון הארגוני ומספקת מערכות חומרה ותוכנה עבור פתרונות איחסון ברמת הביניים. היא מתחרה בעיקר ב-HP ובחברת Dell בשוק האיחסון הארגוני. הטכנולוגיות של איניפנידט יעניקו לה יתרון בתחרות הזו, ויחזקו את יכולותיה לספק לארגונים תשתיות איחסון מאסיבי המיועדות להתמודד עם העומסים של בינה מלאכותית. לנובו מסרה שהשילוב בין תשתיות האיחסון שהיא מספקת לבין הטכנולוגיות וצוות הפיתוח של אינפינידט, יאפשרו לה להיכנס לקצה הגבוה של שוק האיחסון.

ירידה של 23% במכירות מובילאיי ברבעון

ברבעון האחרו של שנת 2024 הסתכמו המכירות של חברת מובילאיי (Mobileye) בכ-490 מיליון דולר, המייצגות ירידה של כ-23% בהשוואה לרבעון המקביל 2023 שבו הסתכמו המכירות בכ-637 מיליון דולר. החברה סיימה את הרבעון בהפסד נטו של 71 מיליון דולר, בהשוואה לרווח נטו של 63 מיליון דולר ברבעון המקביל 2023. החברה הסבירה שהגורם המרכזי לירידה במכירות היתה ירידה של כ-20% בהיקף המכירות של שבבי EyeQ SoC, בעקבות הצטברות מלאים אצל חברות טיר-1 אשר ביצעו הזמנות-יתר במהלך שנת 2023, כולל גם ברבעון האחרון של 2023.

בנוסף, המחיר הממוצע של מערכת שהחברה מכרה ירד מכ-52.7 דולרים ב-2023 לכ-50 דולרים ב-2024, במיוחד בעקבות ירידה במשקל של מכירות מערכת SuperVision. מדובר בפתרון מלא הכולל מערך של 11 מצלמות וידאו המותקנות מסביב לרכב, 5 מערכות מכ"ם, מחשב רכב המבוסס על שבב EyeQ 6 של מובילאיי, וחבילת תוכנה הכוללת את מערכת קבלת ההחלטות של מובילאיי (RSS) ואת שירות המיפוי המתעדכן של החברה (REM).

לכלכלת המאקרו השפעה ישירה על מובילאיי

אנליסטים בשוק העריכו במהלך השבוע שמובילאיי נפגעה קשה מההאטה בשוק הסיני שבו מצויים לקוחותיה הגדולים ביותר, ומהאטה בייצור מכוניות בעולם, עקב עלייה במדד המחירים לצרכן. בסך הכל, המכירות בשנת 2024 הסתכמו בכ-1.65 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-2.1 מיליארד דולר בשנת 2023. החברה דיווחה על הפסד נקי של כ-3.1 מיליארד דולר, לעומת הפסד של 27 מיליון דולר ב-2023. ההסבר לכך נעוץ בעלייה של פי ארבעה בהוצאות התפעוליות: מכ-1.1 מיליארד דולר ב-2023 לכ-3.96 מיליארד דולר ב-2024. ככל הנראה מדובר במחיקת הערך של 2.7 מיליארד דולר שבוצעה בחודש אוקטובר 2024.

המחיקה הזו היא תוצר של ההפרדה מחברת אינטל ב-2022. החברה הסבירה שההפרדה הזו והנפקתה כחברה עצמאית בבורסה, דרשו ממנה להקטין את מרכיב המוניטין במאזן, שהיה חלק משמעותי בעיסקת מכירתה לאינטל בשנת 2017 תמורת 15.3 מיליארד דולר. מובילאיי מעריכה שבשנת 2025 תחול התאוששות קלה במכירות והן יסתכמו בכ-1.69-1.81 מיליארד דולר. היא מצפה להציג הפסד תפעולי של 489-574 מיליון דולר. לאחר פרסום הדו"ח צללה מניית החברה במסחר המקדים בנסד"ק בכ-10%, והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-13 מיליארד דולר.

UVeye גייסה 41 מיליון דולר בהובלת טויוטה

בתמונה למעלה: מערכת בדיקה אוטומטית של UVeye בסוכנות רכב של טויוטה בעיר גרינסבורו, צפון קרוליינה

חברת UVeye התל אביבית השלימה את גיוס ההון החמישי שלה, בהיקף של 41 מיליון דולר. הגיוס התבצע בהובלת קרן Woven Capital, שהיא קרן הצמיחה של חברת טויוטה, ובהשתתפות UMC Capital ו- MyBerg. בגיוס הזה השתתפו גם משקיעים קיימים בחברה: W.R. Berkley, מנורה מבטחים ו-More Investment House. במקביל להשקעה תמורת מניות הזו, הבטיחה החברה קו אשראי בהיקף של עד 150 מיליון דולר אשר מנוהל על-ידי חברת ההשקעות Trinity Capital. הסכום הזה בנוי משני מרכיבים: זמינות של 100 מיליון דולר לפי הצורך, ואופציה לקבלת אשראי של 50 מיליון דולר נוספים, לצורך השקעה בתשתיות ייצור. החברה מסרה שגיוס הזה מביא את סך ההשקעות בחברה להיקף של כ-380.5 מיליון דולר.

חברת UVEye הוקמה ב-2016 על-ידי המנכ"ל אמיר חבר ומנהל התפעול אוהד חבר. היא פיתחה מערכות סריקה מבוססות ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית לזיהוי אוטומטי של כשלים מכניים, פגמים, תקלות ומטענים חשודים בכלי-רכב. הפתרון  מבוסס על מספר מוצרים: מערכת Atlaslite, הכוללת 36 מצלמות הסורקת את הרכב מכל הכיוונים תוך כדי תנועה, מערכת Helios לסריקה מלאה של תחתית הרכב כשהוא עובר מעליה, מערכת Artemis המותקנת בצדדים ובודקת את הצמיגים כדי לזהות חריגות כגון פגיעות, מסמרים שנתקעו בצמיגים, מימדים לא צפויים וכדומה, ומערכת Appolo המבצעת צילום ובדיקת פנים הרכב.

תעשיית הרכב מחפשת יותר אוטומציה

בין לקוחות החברה: טויוטה, ג'נרל מוטורס, חברת וולוו שגם השקיעה בה, מרצדס בנץ, יצרנית המשאיות Acadia, יצרנית מערכות הרכב Hypertec ואפילו חברת אמזון המשתמשת במערכות החברה כדי לנהל את צי הרכב הגדול שלה. המנכ"ל אמיר חבר אמר לאחר השלמת הגיוס, שחברת UVeye מגדירה מחדש את תקני הבדיקה והסקירה של תעשיית הרכב. "ההשקעה של טויוטה מבליטה את המעבר של תעשיית הרכב לעבר פתרונות אוטומציה מבוססי AI.

חבר: "אנחנו מתרחבים בקצב המייצג את הצורך של התעשייה בטכנולוגיות החדשות. במהלך 2025 אנחנו מתכננים לבצע מאות התקנות חדשות של תחנות בדיקה וסקירת רכב ללקוחות דוגמת סוכנויות רכב, ציי רכב גדולים, חברות השכרת רכב ויצרניות של מכוניות". מנהל קרן Woven Capital, וויל פאנג, אמר שהפלטפורמה של UVeye מעמיקה את הקשר בין ספקי השירותים בתעשיית הרכב לבין הלקוחות שלהם. הצמיחה שלה מבטאת צורך של התעשייה בטכנולוגיות סקיר רכב חדשות".