מחבר: Techtime

סמרט-שוטר חשפה עמדת-ירי ליירוט רחפנים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סמרט-שוטר (Smart Shooter) חשפה עמדת ירי חכמה ליירוט רחפנים. המערכת, Smash Dome, כוללת עמדת ירי עם רובה סער המצויד בכוונת החכמה של סמרט-שוטר, ההתבייתת באמצעות AI על המטרה. מכ"ם RF אקטיבי וחיישנים אופטיים מאפשרים לזהות את כלי הטיס ממרחק של 1-2 קילומטר ולבצע עקיבה והתבייתות. המערכת ניתנת להתממשקות עם מערכות הגנה אוויריות והיא ניתנת להתקנה על גבי רכבים מאויישים ובלתי מאויישים.

המערכת אינה אוטונומית לחלוטין, אלא נשלטת מרחוק על ידי מפעיל אנושי. עם זאת, תפקידו של המפעיל הוא רק "לסגור מעגל":  המערכת עוקבת באופן אוטומטי, באמצעות חיישנים אופטיים ומכ"ם, אחר כלי הטיס, מכוונת במדויק את קנה הנשק – ומתריאה בפני המפעיל מתי עליו ללחוץ על הכפתור כדי לבצע ירי. המערכת ניתנת להתקנה על כלי רכב מאויישים ובלתי מאויישים. לדברי סמרט שוטר, ניתן להשתמש במערכת במבצעים גלויים וחשאיים, והיא מהווה מרכיב משלים במעטפת ההגנה מפני איום רחפנים וכטב"מים.

עמדת ירי הינה מעין חצובה דו-רגלית או תלת-רגלית, הנקראת בלשון צבאית גם "יחידת צידוד והגבהה", שעליה מותקן הרובה. למעשה, יירוט רחפנים היה השימוש המרכזי של כל הפיתוחים של סמרט-שוטר מתחילת דרכה. בשל היכולת לבצע ירי מדויק מאוד באמצעות נשק קל, מערכת בקרת האש של סמרט-שוטר איפשרה לחיילים לטווח רחפנים באמצעות נשקם האישי, לעיתים באמצעות בירי בודד, דבר שהינו כמעט בלתי אפשרי ללא הכוונת החכמה.

הכוונת של סמרט-שוטר אומצה ידי צבאות בעולם, כדוגמת הצבאות של הולנד, בריטניה, ארצות הברית וישראל, כאמצעי ליירוט רחפנים על ידי חיילים. המערכת גם נכללה בתוכניות של משרד ההגנה האמריקאי (DoD) להתמודדות מול איום הרחפנים.

פגיעה מהירייה הראשונה

סמרט-שוטר הוקמה על ידי שני יוצאי חטיבת הטילים של רפאל, המנכ"לית מיכל מור והטכנולוג הראשי אבשלום ארליך. החברה פיתחה את מערכת בקרת-אש בשם SMASH, הניתנת להתקנה באמצעות מסילה על-גבי כל רובה סער. החייל מפעיל מערכת המתבייתת על המטרה באמצעות חיישנים אלקטרו-אופטיים ועוקבת אחריה באמצעות עיבוד תמונה מבוסס בינה-מלאכותית. ההתבייתות האוטומטית על המטרה מאפשרת לחייל לכוון הנשק ללא מאמץ, וכאשר הקנה בזווית הנכונה ההדק  משתחרר אוטומטית. החברה מתהדרת בסלוגן "פגיעה מהירייה הראשונה" (One Shot – One Hit), כאשר להערכתה המערכת משפרת באופן דרמטי את שיעור הפגיעה, אפילו של חיילי חי"ר פחות מיומנים, גם בתנאי ראות ירודים ותחת לחץ ועייפות, ומאפשרת להימנע מפגיעה בחפים מפשע.

טראמפ מאיים לפגוע ב-TSMC

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: בתוך מפעל ייצור של חברת TSMC הטאיוואנית

במהלך מפגש עם סנאטורים ופעילים רפובליקנים ביום ב' האחרון במיאמי, אמר הנשיא דונלד טראמפ שהוא מתכנן להטיל מיסי-מגן גבוהים כנגד ייבוא של מעבדי מחשבים, סמיקונדקטורס ותרופות, במטרה להגביר את הייצור המקומי שלהם. בניגוד לתוכניות קודמות של הממשל האמריקאי, התעריפים המתוכננים החדשים אינם מכוונים כנגד סין בלבד – אלא כנגד כל מי שמתחרה בתעשייה האמריקאית.

העיתון USA Today דיווח שבמהלך המפגש, התייחס טראמפ ישירות לטאיוואן ולתעשיית השבבים שלה: "הן עזבו אותנו והלכו לטאיוואן", הוא אמר על חברות הטכנולוגיה האמריקאיות. "אנחנו רוצים שהן יחזרו לכאן. ואנחנו לא ניתן להן מיליארדי דולרים כמו התוכנית המגוחכת של ביידן (הכוונה ל-CHIP Act). הן יבנו את מפעלי הייצור בכסף שלהן, ואנחנו ניתן תמריצי מס". הידיעה הזו עוררה דאגה גדולה במיוחד בטאיוואן, שתעשיית השבבים שלה היא מהחזקות בעולם. בשנת 2024 הסתכם העודף המסחרי של טאיוואן מול ארה"ב בכ-11.4 מיליארד דולר – רובו ממכירת שבבים וכרטיסי מחשב אשר משולבים במוצרים של חברות אמריקאיות.

מסים עשויים לפגוע דווקא בתעשייה האמריקאית

בתגובה לדברים, התראיין ראש ממשלת טאיוואן, צ'ו יונג-טאי, לרשת CNN, ואמר שהממשלה תתחיל לבדוק בקרוב האם היא צריכה לתמוך בתעשיית השבבים שלה וכיצג היא צריכה לעשור לה להתמודד מול איום מסי-המגן של טראמפ. לדבריו, משרד האוצר ומחלקות נוספות בממשל הטאיוואני בוחנות כעת "את ההתפתחויות של הימים האחרונים. בתוך מספר ימים נבצע בדיקה דחופה של צורכי התעשייה ונבחן דרכים להגברת שיתוף הפעולה וכיצד לסייע לתעשייה שלנו. אנחנו לא מתעלמים ממעמדה המיוחד של טאיוואן בשרשרת האספקה העולמית של שבבים, ונדאג לשמור על מעמדנו המוביל".

החברה הטאיוואנית החשובה ביותר בתחום הזה היא TSMC הטאיוואנית, שהיא קבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם, עם מכירות בהיקף של כ-100 מיליארד דולר בשנה. חברת TSMC מייצרת שבבים של החברות האמריקאיות הגדולות ביותר, בהן אפל, אנבידיה ואפילו חלק מהשבבים של חברת אינטל עצמה. בימים אלה היא נמצאת בתהליך בניית מפעל ייצור בארה"ב בהשקעה של כ-12 מיליארד דולר. חברת TSMC לא הגיבה לידיעה, אולם חשוב לזכור שהיא גם החברה המובילה בעולם בטכנולוגיות ייצור מתקדמות.

הדבר מתבטא היטב בתמהיל המכירות שלה:  26% ממכירותיה ברבעון האחרון של 2024 היו של ייצור שבבי 3 ננומטר, רכיבי 5 ננומטר היו אחראים לכ-34% מהמכירות, ורכיבי 7 ננומטר לכ-14% מהמכירות. בסך הכל, התהליכים המתקדמים (7 ננומטר ומטה), היו אחראים לכ-74% ממכירותיה. לכן כלכלנים מעריכים שפגיעה בייצוא של TSMC לארה"ב, תגרום לעלייה מיידית במחיר של המוצרים הטכנולוגיים האמריקאים המתקדמים ביותר.

גם הקשר בין תמריצים ובניית מפעלים אינו פשוט: אפילו אם התעשייה האמריקאית תחליט להתיישר עם מדיניות הנשיא ולהקים קווי ייצור מקומיים, דרושות מספר שנים להקמת פאב ולהגעה לייצור אמין והדיר. אם מיסי-המגן ייכנסו לתוקף מיידית, לפני שהתעשייה בנתה את תשתית הייצור המקומית, הנזק עשוי להיות בלתי נסבל. ראוי לציין שהמתווה של חוק השבבים של ביידן הוא בדיוק הפוך – קודם להביא להקמת מפעלים – ורק אחר כך להגן עליהם.

אמיר פיינטוך מונה לדירקטור בחברת סיוה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סיוה (Ceva) דיווחה על הצטרפותו של אמיר פיינטוך לדירקטוריון החברה, במסגרת הרחבת הדירקטוריון לשמונה חברים, מתוכם שבעה הם דירקטורים בלתי תלויים. פיינטוך משמש בשנתיים האחרונות כמנכ"ל חברת Volumez הפועלת מסן פרנסיסקו ומתל אביב, אשר פיתחה ארכיטקטורת תשתיות כשירות (DIaaS) המייעלת את העבודה מול ספקי ענן גדולים דוגמת AWS ,AZURE, ובקרוב גם Google Cloud. לפני-כן מילא תפקידים בכירים בתעשיית השבבים.

בשנת 2019 הוא מונה לתפקיד מנהל חטיבת המחשוב והתקשורת (CWI) של חברת גלובלפאונדריז (Globalfoundries-GF), אליה הגיע מחברת אינטל שבה שימש במשך חמש השנים כמנהל קבוצת ההנדסה של פלטפורמות. הוא הובא לאינטל מחברת קואלקום, שבה שימש כנשיא חטיבת Qualcomm Atheros אשר אחראית על תחום ה-Wi-Fi בחברת קואלקום. במסגרת התפקיד הוא היה אחראי לעיסקת הרכישה של Wilocity הישראלית בשנת 2014.

יו"ר דירקטוריון סיוה, פיטר מקמאנמון, אמר שפיינטוך יסייע לחברה להיערך לשלב חדש בתולדות החברה, של "צמיחה והתרחבות בעידן ה-Smart Edge AI". חברת סיוה מהרצליה סיוה מספקת קניין רוחני (IP) לתכנון שבבים בתחומי הקישוריות האלחוטיות, החישה ובינה מלאכותית במכשירי קצה. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-766 מיליון דולר. מכירותיה בתשעת החודשים הראשונים של 2024 הסתכמו בכ-77.7 מיליון דולר, בהשוואה ל-73.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה 2023.

נובה מכפילה את ייצור הפתרונות הכימיים עם מתקן חדש בגרמניה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת נובה (Nova) חנכה השבוע מתקן ייצור ובניין משרדים חדשים בגרמניה. מתקן הייצור יאפשר לנובה להכפיל את קיבולת הייצור של פתרונות מדידה כימית, אחד הסגמנטים הצומחים ביותר של החברה על רקע המזעור והמורכבות הגוברת של ייצור שבבים. בנובה רואים במטה החדש "ציון דרך" באסטרטגיית ההתרחבות הגלובלית וכמנוף להעמקת שותפויות בשוק המקומי. מניית החברה עולה הבוקר ביותר מ-4% במסחר בתל אביב, לשווי שוק של 28.2 מיליארד שקל.

פעילותה של נובה בתחום המטרולוגיה הכימית מתבססת על רכישה של חברת Ancosys מהעיר פיזהאוזן שבגרמניה ב-2021, תמורת כ-110 מיליון דולר. למטרולוגיה כימית יש חשיבות הולכת וגוברת בתעשיית השבבים, מאחר שהפתרונות הללו מאפשרים לבצע בקרת איכות של התהליכים הכימיים בייצור שבבים ברזולוציה אטומית ולוודא כי לא נפל פגם, ולו מזערי, בייצור שכבות השבב.

הבניין החדש, שנמצא בבעלות נובה וממוקם בעיירה באד אורך בגרמניה, ירכז את כל עובדי חטיבת המטרולוגיה הכימית של נובה, באופן שלדברי החברה ישפר את התפוקה ושיתוף הפעולה, תוך תמיכה בצמיחה המהירה של החטיבה. הכנסותיה של נובה ברבעון השלישי של 2024 הסתכמו ב-179 מיליון דולר, גידול של 36% בהשוואה שנתית, והיא צפויה לפרסם בקרוב את דו"חותיה לשנת 2024 כולה.

OurCrowd הוכתרה כגוף ההשקעות הפעיל ביותר בהון סיכון בישראל בשנת 2024

פורסם בתאריך ע"י Techtime

פלטפורמת ההשקעות OurCrowd הוכתרה כגוף ההשקעות הפעיל ביותר בהשקעות הון סיכון בישראל בשנת 2024 על פי דו"ח השנתי של Startup Nation Central. על פי הדו"ח, OurCrowd השתתפה ב-77 סבבי השקעה כולל השקעות ראשונות ב-25 חברות סטארט-אפ.

הדו"ח של Startup Nation Central התמקד בישראל כמעצמה טכנולוגית גלובלית על אף המלחמה המתמשכת שבמהלכה גייסו סטארט-אפים ישראלים 12.2 מיליארד דולר בשנת 2024, המשקפים צמיחה של 31% ביחס לשנת 2023. האקו-סיסטם הטכנולוגי רשם הישגים יוצאי דופן בשנת 2024 כמו: השקעות גדולות מעל לצפי, עסקאות גדולות של מיזוגים ורכישות וביצועים יוצאי דופן של חברות ציבוריות.

ג'ון מדבד, מייסד ומנכ"ל OurCrowd, מסר: "אנשים חששו שתעשיית ההיי-טק הישראלי תקרוס אך הדבר לא קרה. היכולת והמוכנות הישראלית לאמץ חדשנות, אפילו בעת שהיא כרוכה בסיכון, היא מאפיין ארוך טווח של התעשייה וגורם מרכזי בפריחתה גם בתקופת מלחמה ומרכיב קריטי בשגשוגה בשנים הבאות. העובדה שתעשיית ההיי-טק הישראלית ממשיכה לצמוח בעת מלחמה היא מרכיב לבה שמשקף את מי שאנחנו והמחויבות שלנו לתמוך באקו-סיסטם לעולם לא תיחלש".

OurCrowd השיקה בשנה האחרונה 11 קרנות, ביניהן Israel Resilience Fund- קרן חוסן לתמיכה במגזר ההיי-טק בישראל שתמכה בלמעלה מ-40 סטארט-אפים שהושפעו מהמלחמה וסייעה להם לגייס הון כולל של למעלה מ-100 מיליון דולר, הן באמצעות הכפלת ההון שגייסו והן ממקורות אחרים. כמו כן OurCrowd השיקה קרן AI בשיתוף עם NVIDIA Inception שכבר השקיעה ב-15 סטארט-אפים.

OurCrowd השיגה סגירה ראשונה והשקעה בהיקף של 60 מיליון דולר לקרן הדו לאומית קוריאה – ישראל שבה שותפים ממשלת קוריאה ובנק מהגדולים במדינה. במהלך 2024 הייתה OurCrowd שותפה ל-3 אקזיטים וביניהם המכירה של חברת מסתמי הלב Innovalve לחברת Edwards בסכום של 300 מיליון דולר. חברות בינלאומיות שבהן השקיעה OurCrowd המשיכו להציג ביצועים עסקיים טובים וביניהן חברות AI מובילות כמו Spot AI ו-Groq.

OurCrowd גייסה מהקמתה התחייבויות השקעה בהיקף של למעלה מ-2.3 מיליארד דולר ורשומים לפלטפורמה שלה 240,000 משקיעים כשירים מ-195 מדינות. היא השקיעה עד היום במעל 480 חברות פורטפוליו ו-58 קרנות השקעה ורשמה 68 אקזיטים, וביניהם: ההנפקות של Beyond Meat,Lemonade , Innoviz, Arbe, Alpha Tau, ו-Freightos, הרכישה של Jump Bike על ידי Uber, הרכישה של Briefcam על ידי Canon, הרכישה של Argus על ידי Continental, הרכישה של Crosswise על ידי אורקל, הרכישה של Replay על ידי אינטל, הרכישה של Corephotonics על ידי סמסונג, הרכישה של CyberX על ידי מיקרוסופט, והרכישה של Kenna Security על ידי סיסקו

קבוצת EDGE מאבו-דאבי רוכשת 30% ממניות החברה הביטחונית עין שלישית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כטב"מים צבאיים מתוצרת קבוצת EDGE ביריד מסחרי באבו דאבי. צילום: EDGE

חברת עין שלישית מערכות (Thirdeye Systems) חתמה על הסכם השקעה אסטרטגי עם אשר יעניק לה 30% ממניות החברה מנתניה, אשר מספקת מצלמות ומערכות ניטור צבאיות המבוססות על עיבוד תמונה ובינה מלאכותית (AI) ונמצאות בשימוש בכלי טיס בלתי מאויישים במערכות רובוטיות ועוד. במסגרת ההסכם, תשקיע EDGE סכום של כ-10.3 מיליון דולר בעין שלישית בתמורה ל-30% ממניות החברה. במקביל, תוקם חברה בת בחדשה בבעלות שני הצדדים, כאשר EDGE תחזיק ב-51% ממניותיה. עין שלישית תחזיק ב-43% מהמניות ושאר ה-6% יהיו בבעלות צד שלישי. החברה המשותפת תקבל רישיון שימוש בקניין הרוחני הרלוונטי של עין שלישית, ותעסוק בפיתוח, מסחור ושיווק מערכות זיהוי אלקטרו–אופטיות בעולם. קבוצת EDGE  התחייבה להשקיע 12 מיליון דולר בחברה החדשה. 

בעקבות העיסקה זינקה מניית עין שלישית בבורסה בתל אביב בכ-26.4% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-103.6 מיליון שקל. השלמת העיסקה תלויה במספר תנאים, ובהם אישור משרד הביטחון לעיסקה ואישור אסיפת בעלי המניות של עין שלישית. נכ"ל עין שלישית, ליאור סגל, אמר שההסכם עם EDGE ימצב את החברה כמובילה בינלאומית בתחום מערכות זיהוי אלקטרו-אופטיות. "ההתקשרות עם ספקית גלובלית בעלת מעמד והכרה כמו EDGE תסייע לנו לחשוף את הטכנולוגיה של עין שלישית ולחדור לשווקים רבים בחו"ל".

לפני כשבועיים דיווחה עין שלישית על יוזמה נוספת להקמת חברה בת חדשה בשותפות עם קופ"ח כללית (15% בעלות) באמצעות חברת המסחור שלה, מור יישום, אשר תעסוק בפיתוח פתרון לזיהוי אובייקטיבי של כאב, המבוסס על מצלמות ותוכנות עיבוד תמונה מבוססות AI, שפותחו במקור עבור מערכות ניטור, זיהוי ומעקב צבאיות. הטכנולוגיה פותחה בשיתוף עם מרכז רפואי רבין וסיימה את שלב הוכחת ההיתכנות. חברת עין שלישית הוקמה בשנת 2010 על-ידי המנכ"ל ליאור סגל, הטכנולוג הראשי יואל מוטולה ומנהל המוצרים גיל ברק. יו"ר החברה הוא מנכ"ל רפאל לשעבר, ידידיה יערי.

ליבת הטכנולוגיה של החברה היא תוכנת עיבוד התמונה aEYE C2, אשר מבוססת על ידע בתחום האלגוריתמיקה והחיישנים האלקטרו-אופטיים. החברה החלה במכירות משמעותיות בשנת 2020. מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, וביתר שאת מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, החברה נכנסה לתהליך ייצור ואספקה מואץ של מערכות עבור צה"ל ועבור לקוחות בחו"ל. בתשעת החודשים הראשונים של 2024 נסתכמו מכירותיה בכ-9.77 מיליון שקל, בהשוואה למכירות של כ-5.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה 2023. להערכת החברה, מכירותיה בארץ ובחו"ל ב-2025 צפויות להסתכם בכ-40 מיליון שקל.

קבוצת EDGE שמרכזה באבו דאבי, בירת איחוד האמירויות הערביות, הוקמה בנובמבר 2019. היא מאגדת 25 חברות המתמחות בטכנולוגיות צבאיות המעסיקות ביחד כ-12,000 עובדים. לקבוצה פעילות ב-140 מדינות וצבר הזמנות של 12.8 מיליארד דולר. הקבוצה מתמקדת בפיתוח מערכות בלתי מאוישות, לוחמה אלקטרונית, סייבר, מערכות אוויריות, יבשתיות וימיות, וכן מערכות נשק מדויקות. 

מנכ"ל ננו דיימשן מודה: "צריך לבצע שינוי בחברה"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מדפסת DragonFly של ננו-דיימנשן]

חודש לאחר פיטוריו של המנכ"ל השנוי במחלוקת יואב שטרן, נראה שחברת ננו-דיימנשן מנסה לפתוח דף חדש עם ציבור המשקיעים. היום, הכריזה ננו-דיימנשן על תוכנית לרכישה עצמית של מניות בהיקף של 150 מיליון דולר, וגם פרסמה תוצאות מקדמיות לפיהן  הכנסותיה ב-2024 הסתכמו ב-57.8 מיליון דולר. עם תחילת המסחר עולה מנייתה של החברה בנסד"ק בשיעור של כמעט 10%.

לצד הצעדים הללו, המנכ"ל הזמני של החברה, ג'וליאן לדרמן, פרסם היום מכתב פומבי למשקיעים ובו ניסה לשפוך אור על הנעשה בחברה בשבועות האחרונים. 

לדרמן כתב למשקיעים: "הקדשתי חלק ניכר מהשבועות האחרונים להאזין למשקיעים שלנו, שרבים מהם משקיעים בחברה במשך שנים. הם לא רק הביעו תסכול ממחיר המניה, אלא גם חששות בנוגע לאמון ואמינות. אני, וכך גם דירקטוריון החברה, מכיר בכך ששינוי בננו דיימנשן הוא הכרחי, והוא כבר קורה".

נסחרת מתחת למזומן

אחד הביטויים של חוסר אמון המשקיעים התבטא בכך שבשלוש השנים האחרונות שווי החברה בנסד"ק נמוך מסך המזומנים שבקופת החברה – תופעה חריגה בשוק המניות. 

לדרמן מפרט על הדגשים שעלו בשיחות הללו. "היחסים בין בעלי המניות להנהלה היו לא בריאים. לא היו קשרים מכבדים כפי שמצופה, ללא קשר לחילוקי דעות. כמו כן, ההחזר לבעלי המניות (ROI) היה שלילי – המניה ירדה ביותר מ-80% מאז הגיוס של 1.5 מיליארד דולר שביצעה החברה בתחילת 2021. שלישית, בתקשורת עם המשקיעים חסרו הסברים ברורים בנוגע לביצועים הפיננסיים של החברה וכיצד החברה יכולה להתמודד עם ההפסדים התפעוליים המתמשכים שלה, תוך שימת דגש על נושאים אחרים".

לדרמן הוסיף עוד שני היבטים. "החזון הטכנולוגי נעדר אסטרטגיה עסקית ומדדים: לחברה היה חזון טכנולוגי, אך הוא לא התבטא באסטרטגיה עסקית שהציגה דרך אמינה לבניית ערך בר קיימא לבעלי המניות. כמו כן, ההוצאות התפעוליות היו גבוהות מדי באופן עקבי ביחס לחברה בסדר הגודל הזה, אפילו ביחס לחברה שמתמקדת במחקר ופיתוח".

לדרמן הדגיש עוד כי "העדכון הנוכחי למשקיעים משקף את הגישה החדשה של החברה תחת ההנהגה החדשה, יהיו הנסיבות אשר יהיו. הפעולות שאנו מבצעים מבוססות על שלושה עקרונות שמניעים אותנו: בראש ובראשונה, טובת בעלי המניות. אנו ממוקדים ביצירת מערכת יחסים קונסטרוקטיבית עם בעלי המניות, ובמקביל פועלים בהתמדה כדי להשיא לבעלי המניות תשואות לטווח ארוך. העקרון השני שעומד בראש מעיינינו הוא הקצאת המשאבים של החברה להחזר על ההשקעה (ROI), דבר שיבוא לידי ביטוי בין היתר בניהול והשקעה זהירים של הון בעלי המניות. העיקרון השלישי שעומד לנגד עיני

לדרמן סיכם את העדכון למשקיעים באמירה כי "הדירקטוריון ואני מכירים בכך שיש צורך בשינוי, והוא כבר קורה. נמשיך לפעול בהתמדה כדי לחדד את החזון והאסטרטגיה המחודשים שלנו לאור הסביבה המשתנה, כשבראש מעניינינו כל העת המחויבות לייצר ערך למשקיעים שלנו"

כנס המיכשור הרפואי MDI Expo 2025, יתקיים ב-18 בפברואר

פורסם בתאריך ע"י Techtime
בתמונה למעלה: נטוורקינג חברתי מקצועי במהלך כנס MDI 2024

כנס תעשיית המיכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית, MDI Expo 2025, יתקיים ביום ג’, ה-18 בפברואר 2025, במתחם אבניו שבקריית שדה התעופה. הכנס יתמקד באתגרי תעשיית המיכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית העולמית והישראלית, ויארח עשרות מרצים בכירים וחברות מובילות בתחום. הכנס ייפתח בהרצאות מליאה של פרופ' זאב רוטשטיין מנכ"ל לשעבר של בתי החולים שיבא והדסה, רותי קיידר מנהלת תחום הבריאות במיקרוסופט EMEA, ואבירם סושרד מנכ"ל פיליפס ישראל.

לאחר–מכן יתנהל במליאה פאנל בהנחיית משה קליימן מנכ"ל מטריקס מדיקה, ובהשתתפות חן לינצ'בסקי, מייסד משותף Iron Nation, וטלאור זק"ש, מנכ"ל eHealth Ventures.

שלושה מסלולים מקצועיים

במהלך כנס MDI Expo 2025 יתקיימו במקביל שלושה מסלולים מקצועיים, שבכל אחד מהם יועברו 10 הרצאות. המסלול הראשון יתמקד בסוגיות רגולציה ואיכות, המסלול השני מוקדש לכל מרכיבי האיפיון והתכנון של מכשיר רפואי חדש, והמסלול השלישי יעסוק בתחום התוכנה וה-Digital Healthcare. לצד הכנס המקצועי תתקיים תערוכה מסחרית בהשתתפות כ-40 מציגים. בנוסף, ישתתפו בכנס גם חברות הזנק שיציגו את הטכנולוגיות שלהן במתחם החדשנות.

הכנס מופק על–ידי חברת SemIsrael. מנכ”ל החברה, שוקה צ’רנוביצקי, מעריך שהשנה יגיעו לכנס יותר מ-800 משתתפים מהתעשייה. “הכנס כולל יותר מ-35 הרצאות מקצועיות שיינתנו על–ידי מומחים בתחום. אנחנו מזמינים את כל אנשי תעשיית המיכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית להירשם, להגיע, ללמוד ולהתחבר. ההשתתפות לעובדי חברות המיכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית בישראל הינה מוזלת ומסובסדת, וכוללת את כל מרכיבי הכנס”, אמר.

למידע נוסף ורישום: MDI EXPO 2025

פינרג'י תפטר שליש מעובדיה ותתמקד בשוק מרכזי הנתונים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת פינרג'י (Phinergy) הודיעה היום (ג'), בדיווח לבורסה בתל-אביב, כי בכוונתה להוציא לפועל תוכנית התייעלות ולבצע שינוי במיקוד העסקי. דירקטוריון החברה אישר תוכנית התייעלות שצפויה להביא להפחתה של כ-25 מיליון שקל בהוצאות התפעוליות בהשוואה ל-2024.

התוכנית תהיה כרוכה בצמצום כוח העבודה בכ-30% ובקיצוץ בשכר ההנהלה בכ-15% לתקופה של שנה. תוכנית ההתייעלות היא גם חלק מהחלטת החברה להתמקד בעיקר בשוק מערכות הגיבוי למרכזי נתונים. כיום שני השווקים העיקריים של פינרג'י הם מערכות גיבוי למגדלי תקשורת של חברות טלקום וייצור סוללות יעילות לרכבים חשמליים.

במסגרת זו, החברה דיווחה בשנים האחרונות על שורה של שיתופי פעולה בשוק הטלקום המקומי והעולמי, וכן בשוק הרכב ההודי. עם זאת, לפי הודעת החברה,דירקטוריון החברה מזהה כעת את הפוטנציאל הגדול ביותר בשוק מרכזי הנתונים. ואמנם, על רקע מהפכת ה-AI, וההשקעה הרבה של מדינות וחברות טכנולוגיה בהקמת מרכזי נתונים, שוק זה צפוי לצמוח בקצב מואץ בשנים הקרובות ולייצר ביקוש לפתרונות אנרגיה וגיבוי.

אחד משיתופי הפעולה המשמעותיים ביותר של פינרג'י בשנים האחרונות הוא בשוק הרכב ההודי, שבו היא משתפת פעולה עם חברת Indian Oil, שגם מושקעת בחברה, ועם חברת טאטא מוטורס (Tata Motors), וזאת במטרה להטמיע את סוללות החברה בדגמים של טאטא. בהודעה היום לא היתה התייחסות כיצד השינוי האסטרטגי במיקוד החברה ישפיע על הפרויקט הזה.

מערכות הגיבוי של פינרג'י מתבססות על הפקת חשמל מריאקציה בין אלומיניום לאוויר שאינה פולטת מזהמים. על בסיס אותה טכנולוגיה פיתחה החברה גם סוללות יעילות לרכבים חשמליים. במחצית הראשונה של 2024 הסתכמו הכנסותיה של פינרג'י ב-850 אלף שקל בלבד, כאשר ההפסד הנקי עמד על 41 מיליון שקלים.

דיפסיק הסינית הפילה את מניות השבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מניות השבבים צוללות היום (ב') היום במסחר בנסד"ק, לאחר שחברה סינית עלומה בשם DeepSeek AI השיקה מודל AI מהדור החדש ("מודל חשיבה"), אשר לטענתה מגיע לביצועים השקולים לביצועי המודלים הגדולים של חברות כמו OpenAI, אך בשבריר מעוצמת העיבוד הנדרשת להרצתם. אם היא אומנם הצליחה לפתח מודל כה עוצמתי באמצעות משאבי הון, עיבוד ודטה כה דלים – ותחת הסנקציות האמריקאיות – הדבר מעמיד בסימן שאלה את עתיד השקעות העתק שביצעו ענקיות ה-AI האמריקאיות.

מניות החומרה רשמו את הירידות החדות ביותר, ובראשן אנבידיה שירדה ב-13%, כאשר ASML ירדה ביותר מ-7%. מניות הענן כמו מיקרוסופט ומטא מציגות ירידות שערים מתונות. ההסבר לפער הזה נעוץ בכך שאם הצהרות דיפסיק על יעילות המודל הן נכונות, ניתן להריץ מודלים גדולים ויעילים באמצעות תשתיות מחשוב צנועות מהצפוי, ומהפיכת ה-AI תזדקק לפחות שבבים. מנגד, חברות הענן שייאמצו טכנולוגיה דומה, יוכלו להוזיל משמעותית את העלויות שלהן באספקת שירותים מבוססי בינה מלאכותית.

מהפיכת "מודלי החשיבה"

דיפסיק היא חברת סטארט-אפ סינית שמאחוריה עומדת קרן הון-סיכון High-Flyer המתמחה בתחום המסחר האלגוריתמי בשוק המניות. הקרן הוקמה על ידי שלושה מהנדסים סינים, שלפני כשנתיים, לאחר ביצועים ירודים במסחר, החליטו להקדיש את משאבי העיבוד לפיתוח מודלי AI. למעשה, כבר בדצמבר 2024 השיקה החברה מודל שפה גדול בשם v3, במתכונת של ChatGPT, ובשבוע שעבר, ממש ביום השבעתו של הנשיא טראמפ, היא השיקה את מודל r1, שהוא מודל חשיבה (reasoning) ופועל בדומה למודלים o1 ו-o3 שהשיקה OpenAI לאחרונה.

דיפסיק דיווחה שהמודל שלה כולל 671 מיליארד פרמטרים. הוא מתבסס על מודל ה-LLM שהשיקה החברה לפני כחודש, v3, שעבר אדפטציה למודל חשיבה. מודלי חשיבה מקדישים זמן בשלב ההסקה (inference) ויוצרים "שרשרת מחשבות" כדי לבחון את המשימה מכל מיני היבטים, ורק לאחר סיום התהליך הם מתחילים בבניית התשובה, כדי לספק תשובה יסודית ומעמיקה יותר. זהו ענף חדש ומבטיח בתחום ה-AI, אשר פותח בעיקר כדי לספק פתרון לבעיות מורכבות בתחומים כמו תכנות, מתמטיקה ומדע.

המחיר זול מאוד – אבל המפלגה שולטת באלגוריתם

בינתיים דיפסיק מציעה את המודל במתכונת של קוד-פתוח. היא גם שחררה ב-GitHub משפחה של מודלים "רזים" בגדלים שונים, בין 1.5 מיליארד פרמטרים ל-70 מיליארד פרמטרים, וניתנים להרצה על מכונות מקומיות. המודל הקטן ביותר יכול לרוץ אפילו על מחשב נייד. עלות השימוש במודל היא על 55 סנט לקלט של מיליון אסימונים (tokens). לשם השוואה, קלט של מיליון אסימונים ב-o1 של OpenAI עולה 15 דולר.

ובשונה מ-o1 של OpenAI, המודל של דיפסיק מציג בפני המשתמש בפירוט רב את "שרשרת המחשבות" שיצר המודל, וזאת כדי שהמשתמש יוכל להתחקות אחר האופן שבו הושגה התשובה וכך גם יוכל לטייבה. לטענת דיפסיק, r1 עולה על o1 במספר מדדים מקובלים בתעשיית ה-AI, כדוגמת AME, שהוא מבחן העושה שימוש במודלים אחרים כדי לבחון את ביצועיו של מודל, MATH-500, שהוא קובץ של בעיות במתמטיקה, ו-SWE, הבוחן יכולות תכנות.

עם זאת בהיותו מודל סיני, הוא כפוף לחוקי הצנזורה של המפלגה הקומוניסטית. כך למשל, המודל יתחמק מלענות על שאלות בנושאים רגישים למשטר כמו האירועים בכיכר טיין-אן-מן או בסוגיית עצמאותה של טאיוואן. כמו כן, ייתכן כי הזיקה האפשרית של המודל למשטר הסיני תגביר את החשש בקרב ארגונים ומשתמשים לעשות בו שימוש, חרף העלות הנמוכה, וזאת מטעמי פרטיות ובטיחות. כמו כן, אף שמרבית התגובות בתעשייה מביעות התפעלות ישנם גם כאלה הטוענים כי ייתכן כי מדובר בסוג של תרמית ושלא ייתכן שדיפסיק פיתחה בסודיות מודל כה עוצמתי אשר זקוק למשאבים כל-כך דלים.

Revealense מצרפת לשורותיה את ד"ר לירן ענתבי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הסטארט-אפ הישראלית Revealense, שפיתחה פתרון טכנולוגי מבוסס AI ולמידה עמוקה לניתוח התנהגות אנושית בסרטוני וידיאו, מצרפת לשורותיה את ד"ר לירן ענתבי, מומחית בתחום הטכנולוגיות הביטחוניות והדיפנס-טק.

ד״ר לירן ענתבי מונתה ליועצת בכירה של רבילנס בתחום הביטחון והגנה והיא עוסקת באסטרטגיה ובמדיניות בינה מלאכותית, זאת לצד העיסוק בתחום הדיפ-פייק. מתקפות דיפ-פייק הפכו לאיום ממשי לביטחון הלאומי וליציבותן של דמוקרטיות, לאור היכולת לייצר בקלות, במהירות ובמחירים נמוכים קמפיינים להשפעה על דעת קהל, בהתבסס על כלים מתחום הGenAI-. לצד זאת הדיפ-פייק מאיים כיום בצורה נרחבת גם על העולם העסקי ובמיוחד על תחום הפיננסים בו מספר ההונאות המבוססות GenAI גדלו במהירות.

ד"ר ענתבי היא בעלת ניסיון של כ-15 שנים במחקר ויעוץ בתחום האסטרטגיה, עם תואר שלישי מאוניברסיטת תל אביב, שם כתבה את עבודת הדוקטורט שלה בנושא כלים בלתי מאוישים ואוטונומיים בשדה הקרב. בעבר ניהלה את תוכנית טכנולוגיות מתקדמות ואת המחקר בחיזוי טכנולוגי ומדיניות במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS וכיום היא מכהנת כחוקרת בכירה אורחת בסדנת יובל נאמן באוניברסיטת תל אביב ומקביל מייעצת לחברות וגופים אזרחיים וביטחוניים בישראל ובעולם בנושאים כגון בינה מלאכותית, כטב"מים, כלים אוטונומיים, רחפנים וגיבוש אסטרטגיה ומדיניות בהקשרים אלו.

ד"ר ענתבי מחזקת את צוות מומחי הביטחון של רבילנס, שהודיעה לאחרונה גם על מינויו של האלוף (במיל') ד"ר יעקב בנג'ו שיוביל את תחום ה-Defense בחברה וינהל את פעילותה מול צבאות, ממשלות, גופי מודיעין ותעשיות ביטחון בארץ ובחו"ל.

דב דונין, מייסד ומנכ"ל Revealense: "הידע והניסיון העשיר והייחודי של ד"ר לירן ענתבי חשובים להמשך הצמיחה שלנו בשוק זיהוי הדיפ-פייק – שוק שצומח במהירות על רקע חששות של ממשלות, גופי מדיה, מותגים, מוסדות פיננסיים ועוד מפני נזקים של סרטוני וידיאו מזויפים מסוג זה. השוק צפוי לצמוח להיקף כספי של 40 מיליארד דולר בארה"ב עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של 33.5%. אנו מקבלים בברכה את ההצטרפות של ד"ר ענתבי לרבילנס ובטוחים שהיא תתרום רבות להאצת הצמיחה של החברה".

רבילנס נוסדה בשנת 2021 על ידי דב דונין, מנכ"ל החברה, שגיבש סביבו צוות של מומחים מתחומי הפסיכולוגיה והנוירופסיכולוגיה, מתמטיקה, AI, ראייה ממוחשבת, פיזיקה ועוד. החברה, שמעסיקה 10 עובדים, מתנהלת כבוטסטראפ ללא השקעות של משקיעים חיצוניים.

מערכת illuminator שהחברה פיתחה מנתחת התנהגות אנשים המצולמים בווידאו (בשידור חי או מוקלט) באמצעות בינה מלאכותית. לראשונה בתחום זה, המערכת יודעת לזהות את ההקשר המדויק של הצילום כמו: שיחה פתוחה, אמינות ואמיתות מידע, תחקור גורם עוין, אבחון מצב נפשי – והיא מפעילה את האלגוריתמים המתאימים לסיטואציה הספציפית.

המערכת מפיקה מעין DNA מנטלי של המצולם שמאפשר למנהלים, חוקרים ופסיכולוגים לקבל החלטות איכותיות, מדויקות והוגנות לגביו. לראשונה בתחום זה, רשת נוירונים נוספת ששולבה במערכת מבצעת תהליך של בדיקה הדדית של הפרמטרים השונים (cross reference) כדי לאמת את הממצאים, לזהות רמת עקביות ולכייל את התוצאה. טכנולוגיה זו נרשמה כפטנט והיא פותרת בעיות של פתרונות אחרים בשוק שעוקבים אחר מדד אחד בלבד או מספר מדדים אך ללא בדיקה הדדית ביניהם

מיה דיינמיקס הקימה חברה לשוק הצבאי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מנייתה של חברת מיה דיינמיקס (MIA Dynamics) נסקה במסחר היום בשיעור של 20% במסחר בתל-אביב, וזאת לאחר שהחברה הודיעה כי הקימה חברה-בת, שתתמקד בפיתוח פלטפורמה רובוטית לעולם הביטחוני, שתהיה ניתנת לשליטה מרחוק ובעתיד תוכל גם לפעול אוטונומית.

החברה, שנקראת מיה רובוטיקס, מוחזקת בשלב זה בבעלות מלאה של מיה דיינמיקס, אך בחברה הצהירו כי הם מצויים במגעים מתקדמים לצירוף שותף אסטרטגי לחברה החדשה. כמו כן, במיה דיינמיקס החלו בפעילות לגיוס כספים וקבלת הזמנות ראשונות, על מנת להעמיד לחברה החדשה תקציב פיתוח עצמאי.

להערכת החברה, עוד במהלך 2025 יושלם פיתוח של אב-טיפוס ובהחברה כבר קיבלו פניות מיחידות עילית צבאיות כדי לבחון את הכלי בתנאי שטח. מיקוד החברה החדשה יהיה בשלב ראשון לשוק הביטחוני, אך בהמשך יפותחו גרסאות ליישומים אזרחיים בתחומי החקלאות, התעשייה והאבטחה.

בחודש שעבר דיווחה מיה דיינמיקס כי יחידת עילית בצה"ל רכשה מהחברה כלי תחבורה מדגם Mia Four לצורך בחינתו בתנאי שטח. היחידה הצה"לית רכשה את הגרסה הייעודית לשוק הביטחוני, הניתנת לשליטה מרחוק ללא צורך ברוכב, בעלת יכולת הנעה לארבעה גלגלים ועם סוללות הנשלפות במהירות. נראה כי על בסיס הפלטפורמה הזו תפתח החברה החדשה, מיה רובוטיקס, את המוצר שלה.

ה-Mia Four הוא כלי תחבורה רובוטי חשמלי בעל סוללות נשלפות המיועד למשימות סיור ואבטחה בגבולות, אבטחת יישובים ואפילו למשימות אבטחת בסיסיים צבאיים. לחברה יש גם גרסה אזרחית המיועדת לנסיעה בעיר ומשימות שינוע.

הכלים הללו מתבססים על פלטפורמה שפיתחה מיה דיינמיקס, הכוללת שילדה ומערכת מתלים מוגנת בפטנט המעניקה יציבות נסיעה בתנאים קשים, כולל עלייה וירידה במדרגות ונסיעה בתנאי שטח. בשנת 2023 החברה מכרה כמה מאות יחידות של כלי התחבורה האישי MIA Four, והכנסותיה הנסתכמו בכ-7.1 מיליון שקל. עם זאת, ב-2024 חלה ירידה דרמטית בהיקף המכירות ובמחצית הראשונה של השנה הסתכמו הכנסותיה ב-615 אלף שקל בלבד. לחברה יש הסכמי הפצה ביוון, בלגיה, ארצות הברית, איחוד האמירויות, אנגליה ועוד.

Shadow AI: האתגר הבוער הבא של אבטחת המידע הארגוני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת אלי כהן, מנכ"ל y-tech

בעידן שבו בינה מלאכותית הופכת לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו, אנו עדים לתופעה מדאיגה שהולכת ומתעצמת בארגונים – Shadow AI. נתון מטריד במיוחד שפורסם לאחרונה על ידי חברת IBM מראה כי למעלה משליש מהעובדים בארגונים (38%) מודים שהם משתפים מידע רגיש עם כלי בינה מלאכותית ללא אישור המעסיק. המשמעות היא שבכל רגע נתון, מידע ארגוני רגיש עלול לזלוג החוצה דרך שימוש בכלים כמו ChatGPT או מערכות AI אחרות שאינן מאושרות על ידי מחלקת ה-IT.

התופעה הזו אינה מפתיעה. עובדים מחפשים דרכים להתייעל ולשפר את הפרודוקטיביות שלהם, והכלים החדשים שמציעה הבינה המלאכותית מספקים פתרונות מפתים. אבל המחיר עלול להיות כבד – החל מהפרת רגולציות הגנת פרטיות, דרך דליפות מידע ועד לנזק תדמיתי משמעותי.

מניסיוני בליווי ארגונים בתהליכי דיגיטציה ואבטחת מידע, הפתרון אינו טמון באיסור גורף על שימוש בכלי AI. להיפך – הדרך הנכונה היא לאמץ גישה מאוזנת המשלבת שלושה מרכיבים מרכזיים:

  1. תשתית מאובטחת: יצירת סביבת עבודה ארגונית שמאפשרת שימוש בכלי AI מאושרים ומאובטחים. 
  2. מדיניות ברורה: גיבוש נהלים והנחיות ברורות לשימוש בכלי AI, תוך הגדרת גבולות ברורים בין מותר לאסור.
  3. הדרכה והעצמה: הכשרת העובדים והעלאת המודעות לסיכונים, תוך מתן כלים וידע להתנהלות נכונה בעידן ה-AI.

חברות אבטחת מידע רואות ב- Shadow AI לא רק אתגר – זו הזדמנות. אנחנו רואים כיצד שימוש נכון בכלי AI במחלקה אחת יכול להוביל להתייעלות מרשימה, ואנחנו יודעים כיצד להפיץ את ההצלחה הזו לכל הארגון. באמצעות שילוב של טכנולוגיה, מדיניות והדרכה, אנחנו מצליחים להפוך את מה שנראה כסיכון ליתרון תחרותי משמעותי.

 היום עם Shadow AI הוא למעשה השלב הטבעי הבא באבולוציה של אימוץ טכנולוגיות חדשות בארגונים. ראינו תהליך דומה עם המעבר לשירותי ענן, כשעובדים החלו להשתמש בשירותי אחסון ושיתוף קבצים לא מאושרים. כיום, עם הנגישות חסרת התקדים של כלי AI, אנחנו נמצאים בפני אותו אתגר, רק בסדר גודל משמעותי יותר.

בישראל, שבה יש ריכוז גבוה של חברות טכנולוגיה וסטארט-אפים, האתגר מורכב במיוחד. העובדים שלנו, שרגילים לחדשנות ולאימוץ מהיר של טכנולוגיות, נוטים לאמץ כלי AI באופן עצמאי. אני מעריך כי ב-2025 נראה זינוק משמעותי בשימוש בכלי AI לא מאושרים, במיוחד בסקטורים כמו פיננסים, הייטק ושירותים מקצועיים.

השנה הנוכחית תהיה שנה קריטית בהתמודדות עם אתגרי Shadow AI ארגונים שישכילו להיערך נכון – באמצעות שילוב של טכנולוגיה מתקדמת, מדיניות נכונה והדרכה מתאימה – הם אלה שיצליחו למנף את יתרונות הבינה המלאכותית תוך שמירה על אבטחת המידע הארגוני. 

 וחשוב לזכור: עובדים שלכם משתמשים ב-AI? במקום להילחץ, בואו ננהל את זה בחוכמה. הכלים קיימים, הידע קיים, והיכולת לשמור על הארגון בטוח תוך שמירה על החדשנות – קיימת גם היא.

[קרדיט תמונה: יח"צ]

 

Elsight חשפה מערכת לתכנון נתיב טיסה בהתאם לזמינות התקשורת הסלולרית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אפליקציית HeatSight חברת אלסייט (Elsight) מאור יהודה הכריזה על מערכת למיפוי עומסים בתקשורת הסלולרית, במטרה לסייע למפעלי רחפנים וכטב"מים לבחור את נתיב הטיסה האופטימלי לצורך שמירה על תקשורת רציפה מעבר לקו הראייה (Beyond Visual Line-of-Sight – BVLOS). מערכת HeatSight היא יישום מפתיע המתבסס על המידע אשר נאסף באמצעות מערכת הליבה של החברה, מודול התקשורת Halo. המודול הזה מכיל מקמ"ש RF לתקשורת ישירה כאשר המפעיל נמצא בקו ראייה עם הכטב"ם, מספר כרטיסי SIM המתחברים אל רשתות סלולריות 5G ו-LTE ותקשורת לוויינים (SatCom). 

מודול Halo מנהל את תעבורת הנתונים דרך כל הרשתות במטרה להבטיח תקשורת רציפה ונטולת הפרעות. המערכת מפצלת את חבילות המידע בתקשורת בין כל הרשתות הזמינות ומווסתת את היקף התעבוקה בין הרשתות השונות על-מנת להגיע לרמת שידור וקליטה אופטימליים. המודול כולל רכיב בינה מלאכותית של החברה המנטר את כל הרשתות הזמינות מספר פעמים בשנייה, בודק את עוצמן ובוחר בכל רגע ברשתות החזקות והיציבות ביותר. המידע הזה על מצב הרשתות, כשהוא ממגיע ממספר רחפנים בו זמנית, יכול לספק תמונה של רמת הזמינות והעומס של רשתות התקשורת השונות בארבעה מימדים: שטח, גובה וזמן.

בתמונה: מודול התקשורת Halo

לצד המודול, החברה מספקת את פלטפורמת ניהול AllSight, שכיום כוללת גם את אפליקציית HeatSight החדשה. באמצעותה, מפעילים יכולים לקבל תמונה של מצב התקשורת במרחב שבו הם פועלים, ולבחור בנתיב הטיסה האופטימלי מבחינת התקשורת בין המפעיל והפלטפורמה האווירית. "הדבר דומה לאופן שבו ווייז בוחרת עבור הנהג את נתיב הנסיעה האופטימלי", אמר מנכ"ל אלסייט, יואב אמיתי. "צריך לזכור שמדובר בתנאים הנמצאים כל הזמן התהליך שינוי. המפעילים יכולים לגלות שבאזורים שונים מתתח עומס על רשתות התקשורת בזמנים שונים, אם בגלל שינויים בהתנהגות המשתמשים או בגלל תופעות מזג אוויר.

"המערכת מאפשרת להם לתכנן את נתיב הטיסה במסלולים שבהם לא יהיו הפרעות בתקשורת". חברת אלסייט הוקמה בשנת 2009 על-ידי ניר גבאי ורועי קאשי, יוצאי יחידה טכנולוגית בחיל המודיעין. בשנת 2017 היא הונפקה בבורסה האוסטרלית וכיום היא נסחרת בה לפי שווי שוק של כ-37.5 מיליון דולר (אמריקאי). בתחילה היא עסקה בפיתוח ערוצי תקשורת לתחום האודיו-וידאו, אולם בשנת 2020 היא שינתה כיוון ונכנסה לשוק הרחפנים. בין לקוחותיה: התעשייה האווירית, אירובוטיקס, הניוול, משטרת ישראל,XTEND ועוד.

איידוק השיקה "מודל ייסוד" לאבחון רפואי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ה-AI הרפואית איידוק (Aidoc) הכריזה באחרונה על השקת גרסה ראשונה של "מודל ייסוד" (foundation model), בשם CARE1, שאמור לספק יכולות כוללות ונרחבות יותר בתחום האבחון הרפואי ותעדוף מקרים. איידוק החלה בפיתוח מודל הייסוד לפני כשנה וחצי, במטרה לרתום את פריצות הדרך האחרונות בתחום המודלים הגדולים לעולם האבחון הרפואי. לדברי החברה, CARE1 מהווה חלק מתוכנית פיתוח ארוכת-טווח, והיא משקיעה בפיתוח המודל משאבים כספיים משמעותיים. איידוק כבר הגישה לאישור ה-FDA נגזרת אחת של המודל, שתיבחן ביכולתה לזהות שברים בצלעות.

פיתוח מודל הייסוד מהווה שינוי קונספטואלי באופן שבו איידוק מפתחת יישומי AI רפואיים. עד כה פיתחה החברה אלגוריתמים ייעודים לתסמונות שונות, כדוגמת אלגוריתם לזיהוי חשד לדימום תוך-גולגולתי או אלגוריתם לזיהוי שבר בעמוד השדרה. בשונה מהגישה הפרטנית של האלגוריתמים הללו, מודל הייסוד אומן על בסיס מאגר של מיליוני סריקות המכסים מצבים רפואיים שונים ואנטומיות שונות, בשונה מאלגוריתמים הקיימים אשר מאומנים רק על בסיס מאפיינים של תסמונת מוגדרת. שיטת האימון הזו אמורה להקנות למודל יכולות כלליות ורחבות יותר של פענוח סריקות, כך שיהיה מסוגל לזהות בסריקות גידולים, שברים וממצאים חריגים אחרים, מבלי שיהיה צורך להכווינו לתסמונת ספציפית. 

לדברי איידוק, מבדקים פנימיים שערכה החברה מגלים כי המנוע החדש עשוי להציג רמת דיוק שאף עולה על זו של האלגוריתמים הפרטניים שפיתחה החברה. איידוק גם הכריזה כי היא עובדת בשיתוף פעולה עם שירות הענן של אמזון, AWS, במטרה לפתח מודלים נוספים ולהנגישם בקנה מידה נרחב יותר.

החברה מגדירה את המודל כבעל יכולות של "reasoning". כך גם מגדירה OpenAI את משפחת מודולי ה-o החדשים שלה. מודלים אלה מייצרים "שרשרת של מחשבות" ובוחנים את השאילתה ממספר זוויות, במטרה להגיע לתשובה מעמיקה יותר. על פניו, מודלים אלה אמורים להיות מדויקים יותר ולהציג ביצועים גבוהים במשימות מורכבות במדע ובתכנות.

קרן בירד משקיעה ב-5 פרויקטים חדשים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מועצת המנהלים של קרן בירד. באדיבות קרן בירד]

מועצת הנגידים של קרן בירד, הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים ישראל-ארה"ב, אישרה השקעות בסך 6 מיליון דולר לחמישה פרויקטים משותפים בין חברות אמריקאיות וישראליות. בנוסף למענקים, הפרויקטים צפויים לזכות לתמיכה נוספת מהמגזר הפרטי שיביאו את ההשקעה הכוללת בכל הפרויקטים ל-15 מיליון דולר.

הפרויקטים שאושרו מצטרפים ליותר מ-1,100 שיתופי פעולה שבהם השקיעה הקרן במהלך 47 שנות קיומה. עד כה, ההשקעה הכוללת של בירד בפרויקטים משותפים לחברות ישראליות ואמריקאיות עומדת על יותר מ-396 מיליון דולר, אשר תרמו למכירות ישירות ועקיפות של יותר מ-10 מיליארד דולר.

הפרויקטים בהם תשקיע הקרן הם:

חברת Medasense הישראלית וחברת Blink Device Company האמריקאית ישתפו פעולה בפיתוח של מערכת ניטור מתקדמת לשימוש בחולים מורדמים אשר עוקבת אחרי כאב, הרפיית שרירים ומצב הכרה. המערכת תסייע לרופאים בניהול הרדמה מיטבית במהלך ניתוחים.

חברת Qedma הישראלית וחברתAmazon Web Services  יפתחו תוכנה מתקדמת להקטנת שגיאות בחישובים קוונטים, שמשלבת את משאבי המחשוב הקוונטיים והקלאסיים של AWS כדי לשפר את הסקלביליות והדיוק של אלגוריתמים קוונטיים, ולקדם מחקר ויישומים מעשיים בתחום המחשוב הקוונטי.

חברות RespirAI Medical הישראלית וחברת Right at Home האמריקאית יפתחו פלטפורמה ביתית, מבוססת AI, לניהול מחלות נשימה כרוניות וניבוי התפרצויות.

חברת SpotItEarly הישראלית ו-Penn Medicine האמריקאית ישתפו פעולה בפיתוח, בדיקה ואימות של טכנולוגיה לגילוי מוקדם של מספר סוגי סרטן, המשלבת בין טכנולוגיית בינה מלאכותית לבין חוש הריח המפותח של כלבים.

חברת TriEye הישראלית וחברת Lumotive האמריקאית ישלבו את טכנולוגיית הטיית-האלומה של Lumotive עם מערכת החישה מבוססות גלי אינפרה-אדום קצרי טווח (SWIR) של טרייאיי, כדי לפתח מערכת מתקדמת בעלת ביצועים גבוהים לכלי רכב אוטונומיים ויישומים נוספים.

מועד הגשת תקצירי מנהלים לסבב האישורים הבא של קרן בירד הוא עד ה-8 במאי 2025. אישור הפרויקטים יתבצע במהלך חודש ספטמבר 2025.

איסטרוניקס קיבלה את נציגות Airtame בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת איסטרוניקס ( Eastronics) קיבלה את הנציגות בישראל של חברת Airtame הדנית, המספקת פתרונות חומרה ותוכנה ליישומי שיתוף מסכים, שיחות ועידה היברידיות, שילוט דיגיטלי ועוד. הפתרונות של Airtame תואמים למוצרי החברות הבולטות בשוק האודיו-וידאו, דוגמת: Logitech, Shure, Poly, Jabr, Aver, Bose, Sennheiser, INOGENI, EPOS ו– soft codecs כגון Zoom, Microsoft Team, Cisco Webex ו– Google Meet. 

דיאנה רמפל, מנהלת פעילות המחשבים, תקשורת ומולטימדיה באיסטרוניקס, אמרה שהשותפות החדשה מרחיבה את ההיצע. "באמצעות Airtame Core עם Airtame Hub ורישיון Core, ניתן להציג תוכן מכל מכשיר באופן אלחוטי וללא מאמץ." פריץ אנדרסן, מנהל מכירות לשותפים של Airtame באזור EMEA, אמר שאיסטרוניקס מספקת סל מוצרים מקיף של פתרונות משלימים למוצרי Airtame. "יש לאיסטרוניקס צוות מקצועי המעניק תמיכה טכנית ואנשי מכירות מנוסים המספקים ערך מוסף". 

איסטרוניקס מייצגת בישראל יצרנים מובילים בתחומים מגוונים כגון: רכיבים אלקטרוניים אקטיביים ופסיביים, כרטיסים ומערכות מחשוב ליישומי Embedded, פתרונות אחסון מבוססי SSD ודיסקים קשיחים,פתרונות IoT, פתרונות בינה מלאכותית מבוססי GPU, מעבדים ייעודיים ומעבדי אינטל, צב"די, ציוד לאבטחת מולדת (HLS) ועוד. השירותים המקצועיים של איסטרוניקס כוללים תמיכה טכנית מהשלבים הראשונים של איפיון הפרויקט ועד לסיום תהליך הפיתוח, אינטגרציה, התקנות ושירות תיקונים.

למידע נוסף: איסטרוניקס

ענקיות ה-AI הכריזו על פרויקט Stargate בחצי טריליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שבב הבלאקוול של אנבידיה. ענקית השבבים תהיה ספקית חומרה מרכזית לפרויקט

ענקיות ה-AI הכריזו אתמול על פרויקט רחב היקף להשקעה של חצי טריליון דולר בהקמת תשתיות AI ברחבי ארצות הברית. לשם כך תוקם חברה משותפת (Joint Venture) בשם Project Stargate. מי שיובילו את הפרויקט יהיו חברות OpenAI, אורקל וענקית הטכנולוגיה וההשקעות היפנית סופטבנק. מטרת העל של הפרויקט: יצירת בינה מלאכותית אוטונומית (AGI).

סטארגייט תהיה בבעלות משותפת של OpenAI, סופטבנק, אורקל וחברת MGX. השותפות המרכזיות הן סופטבנק, שתהיה אחראית על הצד הפיננסי, ו-OpenAI שתהיה אחראית על הצד התפעולי. ספקי החומרה והתוכנה המרכזיים לתוכנית בתחילת הדרך יהיו אנבידיה, Arm, מיקרוסופט, ו-OpenAI. עבודות להקמת פרויקט ראשון בטקסס כבר החלו, ובמיזם בוחנים אתרים נוספים.

ההשקעה הכוללת של 500 מיליארד דולר צפויה להתפרס על פני תקופה קצרה יחסית של 4 שנים, כאשר 100 מיליארד דולר יוקצו כבר ברמה המיידית לפרויקטים. לדברי היזמים, "התשתית הזו תבטיח את עליונותה של ארצות הברית בתחום הבינה המלאכותית, תייצר מאות אלפי מקומות עבודה בארצות הברית – ותניב ערך כלכלי עצום לעולם כולו". מי שיהיו אחראיות על ניהול תשתית המחשוב העצומה הזו יהיו OpenAI, אנבידיה ואורקל.

לצד השותפות המרכזיות, הפרויקט צפוי להוליד אקוסיסטם שלם שממנו יהנו חברות רבות בתחומים מגוונים. "אנחנו רוצים לייצר קשרים עם חברות הקשורות לתחום התשתית למרכזי נתונים, מאנרגיה וקרקעות ועד בנייה, ציוד ועוד", נכתב בהודעה.

צמיחה של 23% במכירות סקודיקס ב-2024

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סקודיקס (Scodix) מראש העין דיווחה שהמכירות ברבעון האחרון של 2024 צמחו בכ-64% והסתכמו בכ-10 מיליון דולר. סך המכירות ב-2024 צמחו בשיעור של 23% בהשוואה לשנת 2023, וצפויות להסתכם בכ-32.1 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-26 מיליון דולר ב-2023. ההכנסות החוזרות מחומרים מתכלים ושירות הסתכמו ב-2024 בכ– 12.05 מיליון דולר, בהשוואה ל-11.6 מיליון דולר ב-2023. מנכ"ל החברה, אלי גרינברג, אמר שהתוצאות מבטאות את מעמדה של השבחת הדפוס כמנוע צמיחה מרכזי בתעשייה. "יש למוצרינו ביקוש גובר מלקוחות קיימים ומסקטורים חדשים המאמצים לראשונה פתרונות השבחה דיגיטליים. השקעותינו בחדשנות ובהרחבת קו המוצרים מבססות פוטנציאל צמיחה בשוקי ה–e-commerce והאריזות".

סקודיקס מפתחת ומייצרת מערכות השבחת דפוס (Digital Print Enhancement) המבוססות על פולימר Scodix PolySense. השבחת דפוס הינו תהליך שבו מוסיפים אפקטים מיוחדים למוצר המודפס, דוגמת צבעים מתכתיים, ציפויי לכה, יצירת תבליטים וכדומה. מערכות החברה מקבלות מצעים (מודפסים או לא מודפסים) וקובץ דיגיטלי של הלקוח, ומוסיפות להם את האפקטים המיוחדים. לאחרונה החברה הוסיפה למוצריה את טכנולוגיית Smart High-Definition – SHD, המאפשרת להדפיס גם פרטים קטנים ומדויקים מאוד, בעיקר עבור תעשיית האריזות.

זריקת עידוד בתערוכת דרופה

לאחר הדיווח עלתה מניית סקודיקס בכ-2.7% בבורסה של תל אביב, וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-112.6 מיליון שקל. החברה נמצאת בשליטת טנא הון צמיחה (34.4%) וג'י.אף.סי גרין פילדס קפיטל (22.5%), הנסחרת בבורסה של תל אביב. המערכות של החברה מבוססות על 41 פטנטים רשומים ועוד 4 בקשות לרישום פטנטים ברחבי העולם. כיום החברה ממוקדת בשלושה שווקים מרכזיים: שוק הדפוס המסחרי, שוק הדפוס המקוון (e-commerce) ויצרני אריזות המייצרים אריזות לצורכי חברות בינוניות וגדולות בתחומים מגוונים כגון מזון, קוסמטיקה, משקאות, מכשירים אלקטרוניים, ביגוד וכדומה.

במחצית שנת 2024 החברה השתתפה בתערוכת דרופה, שהיא תערוכת הדפוס הגדולה בעולם, שהתקיימה ביוני בדיסלדורף, גרמניה. היא הציגה בה את מערכות הדפוס החדשות שלה מסוג אולטרה 6500SHD ו-2500SHD. החברה מסרה שבמהלך התערוכה היא קיבלה 26 הזמנות למערכות החדשות בהיקף כולל של כ-20.1 מיליון דולר. מרבית ההזמנות היו לאספקה עד סוף 2024, והשאר במהלך המחצית הראשונה של 2025.

רייזור לאבס שילשה את הכנסותיה ב-2024

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: סמנכ"ל הטכנולוגיות של רייזור לאבס, מיכאל זולוטוב]

הכנסותיה של חברת רייזור לאבס (Razor Labs) ברבעון הרביעי של 2024 הסתכמו ב-7 מיליון שקל, גבוה משמעותית מהתחזית שפרסמה לפני מספר חודשים – כך עולה מתוצאות מקדמיות שפרסמה החברה אמש (כ') בדיווח לבורסה בתל אביב. מדובר בגידול של 360% בהשוואה להכנסות של 1.5 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בשנת 2024 כולה עמדו הכנסותיה על 17 מיליון שקל, גבוה ב-220% בהשוואה ל-2023. מחיר המנייה עלה ב-12 החודשים האחרונים ב-170% ל-219 מיליון שקל, אך עדיין נמוך ביותר מ-60% משוויה בעת ההנפקה ב-2021.

שינוי במודל העסקי הביא למפנה עסקי

התוצאות הכספיות קשורות לשינוי עסקי וטכנולוגי שהחברה ביצעה. מחברת פרוייקטים בתחום הבינה המלאכותית המפתחת פתרונות AI מותאמים לצרכים הספציפיים של כל לקוח, היא הפכה בשנתיים האחרונות לחברת מוצר בעלת שני מוצרים עיקריים: פלטפורמת Datamine AI המספקת תובנות תחזוקה חזויה (predictive maintnance) לזיהוי מקדים של תקלות במכונות תעשייתיות גדולות, ומערכת Inspection AI לזיהוי תחמושת פגומה בפסי הייצור.

בנובמבר 2023, חכתמה על הסכם אסטרטגי עם אחת מחברות הכרייה הגדולות בעולם, המפעילה יותר מ-80 אתרי כריייה. ערכו הכולל של ההסכם נאמד ב-31.2 מיליון דולר. במסגרתו רייזור אמורה להתקין את פלטפורמת התחזוקה החזויה שלה בכ-14 אתרי כרייה. עד כה הטמיעה רייזור את המערכת בשני אתרי כרייה וצפויה להשלים הטמעה בעוד שני אתרים עד סוף השנה. ברייזור מדווחים כי החברה מצויה במגעים עם חברת הכרייה להרחבת ההטמעה לעוד 9 אתרים.

במאי 2024 התקבלה הזמנה מאותו לקוח בהיקף של 7.4 מיליון דולר, להתאמת פלטפורמת ה-AI של החברה והתובנות שהיא מפיקה, לצורך ניהול צי של 25 משאיות כבדות שמפעילה חברת הכרייה באתריה. ענף המכרות הוא שוק היעד העיקרי של רייזור, ועבורו היא פיתחה את פלטפורמת DataMind AI. זו פלטפורמת בינה מלאכותית מבוססת-ענן המיועדת לשיפור תהליכי ייצור בתעשיית כריית המחצבים. המערכת מתממשקת עם נתוני מערכות הייצור ומסייעת לאתר תקלות ובעיות תחזוקה ולהפחית את זמן השבתת התפעול (downtime). החברה השיקה את המוצר ב-2021. במקביל, היא מתאימהאת המערכת לשווקים נוספים, כמו תשתיות, מים, נפט וגז.

 

חברת הסייבר Mitiga גייסה 30 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הסטארט-אפ מיטיגה (Mitiga) מתל-אביב, שפיתחה פתרון לזיהוי, תחקור ותגובה למתקפות סייבר בענן ובתוכנות SaaS, הודיעה היום על השלמת סבב גיוס הון B בהיקף של 30 מיליון דולר. קרן SYN Ventures, מקרנות הסייבר המובילות בארה"ב, הובילה את הסבב והשתתפו בו קרן ההשקעות בסייבר  ClearSky Securityמניו-יורק, קרן Atlantic Bridge, DNX, גלילות, ו-Flint Ventures. בסה"כ גייסה מיטיגה של 78 מיליון דולר מהקמתה. ההון שגויס בסבב B ישמש להרחבת צוותי המכירות והשיווק, העמקת האחיזה בשוקי צפון אמריקה ובאירופה, המשך הפיתוח של הפלטפורמה מבוססת ה-AI של החברה, הרחבת האינטגרציה עם פתרונות SaaS ותשתיות ענן וחתימה על הסכמים אסטרטגיים עם שותפים נוספים לערוצי הפצה.

הגיוס מתבצע על רקע הצלחת אסטרטגיית הצמיחה של מיטיגה ובעקבות התרחבות מהירה של מצבת הלקוחות בשנים האחרונות, הכוללת ארגונים מובילים כמו: Blackstone, ZoomInfo ו-New American Funding. בכנס RSA האחרון עלתה מיטיגה לגמר תחרות החדשנות Sandbox והיא ממוצבת כיום כפלטפורמה פורצת דרך בתחום אבטחת הענן.

מיטיגה פיתחה את פתרון ה-SaaS המקיף ביותר בעולם המספק יכולות מקצה לקצה לגילוי, תחקור ותגובה לפריצות אבטחה בענן של הלקוח ובאפליקציות ה-SaaS שלו. הפתרון של מיטיגה לסביבות ענן ולסביבות היברידיות משפר באופן דרמטי את יעילותה של המוכנות לאירועים והתגובה להם. הוא מיושם בסביבות מגוונות לרבות: Microsoft 365, Google Workspace, GitHub, Salesforce ועוד. היכולת להכין תגובות לפני שמתקפות מתרחשות מאפשרת ללקוחות מיטיגה לחזור לשגרה תפעולית תוך שעות ספורות במקום תוך ימים או שבועות הנדרשים לפתרונות מסורתיים ומספק להם ערך אמיתי בבניית כושר ההתאוששות שלהם ממתקפות.

מיטיגה נוסדה בשנת 2019 על ידי טל מוזס, המשמש כמנכ"ל החברה, עופר מאור ה-CTO, ואריאל פרנס ה-COO. מוזס ומאור הם יזמים סדרתיים בתחום הסייבר שהיו שותפים להקמת החברות: Seeker Security שנרכשה על ידי ענקית התוכנה סינופסיס, ו- Hacktics שנרכשה על ידי Ernst & Young. לאחר מכירת Hacktics כיהן טל מוזס כשותף ומנהל פעילות הסייבר הבינלאומית של Ernst & Young. עופר מאור הוביל לאחר מכירת Seeker Security את אסטרטגיית הסייבר בסינופסיס ולקח חלק ברכישות של 8 חברות נוספות בתחום. אריאל פרנס הוא אל״מ (במיל'), שירת מעל 20 שנה ב-8200 במגוון תפקידי מודיעין, IT, סייבר התקפי והגנתי ולוחמת רשת. פרנס זכה במסגרת תפקידו בפרס לביטחון ישראל.

מיטיגה מעסיקה 50 עובדים, 34 מהם בישראל, כשליש מהם נשים. החברה מגייסת בימים אלה עובדים נוספים למרכז הפיתוח בתל-אביב על מנת לתמוך באתגרי הצמיחה. עם לקוחות השירות המנוהל של החברה נמנים ארגונים גדולים בארה"ב הנמנים על רשימת הFortune 1000- במגזרי השירותים הפיננסיים, הביטוח, הבריאות, המסחר האלקטרוני ותעשיית ההיי-טק.

טל מוזס, מייסד משותף ומנכ"ל Mitiga: "מיטיגה פיתחה את הפלטפורמה המקיפה בעולם המספקת פתרון מקצה לקצה המיועד לגלות, לתחקר ולהגיב לפגיעות באבטחת המידע בסביבות ענן ו-SaaS. מדובר בפתרון Cloud Detection and Response (CDR) על סטרואידים". מוזס הוסיף: "אנחנו מזהים התנהגות חשודה של גורמים התוקפים Cloud ציבורי, זהויות, ויישומי פרודוקטיביות כמו Microsoft 365 או Google Workspace, וכן יישומי SaaS כמו GitHub ו-Salesforce. הפלטפורמות של מיטיגה מאפשרות לחקור בלחיצת כפתור מספר זהויות או זהות בודדת בכל הפלטפורמות הדיגיטליות ולהתביית על האיום באופן מיידי. כאשר מתרחש אירוע, ניתן לנהל את כל התהליך ישירות על גבי הפלטפורמה."

נוסף על גיוס ההון הודיעה מיטיגה על מינוים של שני מנהלים לתפקידי ניהול בכירים שמחזקים את שדרת הניהול. ג'ון ווטרס, שהתמנה ליו"ר פעיל של החברה, מביא עמו 30 שנות ניסיון בתעשיית אבטחת הסייבר, בבניית חברות ובמיזוגים ורכישות. לפני שהצטרף למיטיגה כיהן ג'ון כנשיא ומנהל תפעול של חברת Mandiant שנרכשה על ידי גוגל בסכום של 5.4 מיליארד דולר. ג'ון מכהן כשותף עצמאי (venture partner) בקרן SYN Ventures שהובילה את סבב הגיוס. לפני כן כיהן ג'ון כיו"ר ומנכ"ל iDEFENSE (שנרכשה על ידי Verisign), כמייסד ומנכ"ל iSIGHT Partners (שנרכשה על ידי FireEye), מנהל ההשקעות וחבר במועצת המנהלים של חברת Archer (שנרכשה על ידי RSA) ויו"ר חברת Netwitness (שנרכשה על ידי RSA). כמו כן מינתה מיטיגה את רוברט רודריגז לדירקטור במועצת המנהלים של החברה. רודריגז הוא יו"ר ומייסד SINET ושותף עצמאי ב-SYN Ventures.

ג'ון ווטרס, יו"ר פעיל, Mitiga:"הפלטפורמה של מיטיגה לזיהוי איומים ותגובה לאירועים בסביבות ענן ו-SaaS מייצגת את עתיד תעשיית הסייבר ואני גאה להתמנות ליו"ר פעיל של החברה. סביבות ענן, SaaS וניהול זהויות הפכו לכר פעולה פורה עבור תוקפים לאור העובדה שנתונים, תשתיות וסיכונים עברו לסביבות החדשות הללו בעשור האחרון. בעקבות המעבר לסביבות המבוזרות הללו, לעתים חסרה לחברות נראות ויכולת בקרה. מיטיגה מספקת את הנראות הנדרשת הזו ומאפשרת ללקוחות לזהות ולתחקר אירועים וליישם אוטומציה של התגובה לאירועים כנגד האיומים בסביבות הלל

אירודרום נפרדת מפעילות הכטב"מים שלה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כטב"ם מדגם Phoenix E של חברת אירודרום

חברת אירודרום (Aerodrome Group) מפתח תקווה דיווחה לבורסה בתל-אביב על חתימת מזכר הבנות עם אחת מהחברות הביטחוניות בישראל להקמת מפעל ייצור כטב"מים. לצורך הקמת המפעל, יקימו אירודרום והחברה הביטחונית, שזהותה לא נחשפה, חברה משותפת (JV). השליטה בחברה המשותפת – כ-51% ממניותיה – תוחזק בידי החברה הביטחונית בתמורה להשקעה של 10 מיליון שקל שהיא תבצע בחברה המשותפת. החברה הביטחונית גם תשקיע סכום נוסף של מיליון שקל בהקמת תשתית למפעל הייצור. בהודעה לא נמסרו פרטים לגבי לוחות זמנים או פרטים טכניים על המפעל המיועד.

למעשה, העסקה מהווה מתווה מצדה של אירודרום למכירת פעילותה בתחום ייצור הכטב"מים, שזהו כיום קו פעילותה הראשי. לפי מזכר ההבנות, אירודרום תעביר לידי החברה המשותפת את כל הידע, הרכוש, העובדים וההסכמים שלה בתחום ייצור הכטב"מים, מלבד הסכם אחד. מדובר בהזמנה מלקוח ממשלתי לאספקת כלי טיס בלתי מאויישים ומוצרים נלווים בהיקף של כ-73.6 מיליון שקל שהחברה אמורה לספק במהלך 2025. ראוי לציין שלאחר שנתיים ממימוש ההסכם, החברה הביטחונית תוכל לרכוש נתח של 24% ממניות החברה המשותפת תמורת 7.5 מיליון שקל, ולאחר מכן היא תקבל אופציה נוספת לרכישת יתרת מניות החברה לפי סכום שיוסכם.

בתיאור הפעילות, אירודרום מגדירה את עצמה כ"חברת מודיעין אווירי המייצרת מהפיכה באופן שבו ארגונים משתמשים במידע המגיע מרחפנים ומכלי טיס בלתי מאויישים". פירוש הדבר שהיא נמצאת בתהליך של מעבר מיצרנית כלי טיס לחברת תוכנה ושירותי עיבוד מידע. חברת אירודרום מפתחת ומייצרת כטב"מים ומערכות לאיסוף וניתוח מידע מהאוויר לשוק האזרחי ולשוק הביטחוני. החברה נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-75.4 מיליון שקל. בדו"ח הפיננסי האחרון שלה לבורסה, אירודרום דיווחה שבמחצית הראשונה של 2024 חלה ירידה של 49% במכירות והן הסתכמו בכ-6.6 מיליון שקל. החברה דיווחה על הפסד נקי של 5.6 מיליון שקל. בחברה תלו את הירידה החדה בביטול של עסקה משמעותית ובדחייה של עסקה נוספת.

כנס OASIS 9 יתקיים בתל אביב ב-10-11 במרץ 2025

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שקף מתוך המצגת של אורבוטק בכנס OASIS8 לפני שנתיים

הכנס והתערוכה OASIS9 המוקדשים לחדשנות וטכנולוגיות אלקטרואופטיקה ולייזרים, יתקיימו בתאריכים 10-11 במרץ 2025 במלון דוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. באירוע יינתנו הרצאות מפי דוברים בינלאומיים מובילים, יועברו סדנאות מקצועיות ויתקיימו יותר מ-100 תצוגות של חברות טכנולוגיה פורצות דרך. להערכת קבוצת קליידוסקופ, המארגנת את הכנס בשיתוף עם אגודת המהנדסים, השנה ישתתפו בו יותר מ-1,500 מומחים, ממציאים ויזמים.

תוכנית הכנס נבנתה על-ידי ועדה מקצועית שבראש עומד פרופ' אברהם קציר מהאוניברסיטה העברית. בין הדוברים הכנס: פרופ' סטניסלב דרביאנקו מאוניברסיטת בן גוריון, פרופ' דן מרום מהאוניברסיטה העברית, פרופ' טל כרמון, פרופ' פאבל גינסבורג, ד"ר טל אפשטיין מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר בוריס דזיאטוב מאוניברסיטת בר אילן, ד"ר עופר נויפלד מהטכניון, ד"ר ריצ'רד פיטוון מחברת Seagate ועוד. בין המציגים בתערוכה: התעשייה האווירית, רפאל, אלביט, בקרמוס (Beckermus), Prolog Optics, LAS Photonics, ROSH Electroptics, New Technology, FAST Laser GROUP, חברת bi-pol ועוד.

למידע נוסף והרשמה: OASIS9

ARM מתכננת העלאת מחירים של עד 300%

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: תצלום אילוסטרציה. מקור: ARM

חברת ARM, שהיא ספקית הקניין הרוחני למעבדים הגדולה בעולם, מתכננת להעלות את המחיר שהיא גובה מיצרני השבבים עד לשיעור של כ-300%. בנוסף, בחברה נערכים כיום דיונים בדבר כניסה לתחום התכנון של שבבים מלאים, כדי להתחרות בלקוחותיה הגדולים. כך דיווחה היום (ג') סוכנות רויטרס. מדובר בתפנית דרמטית: לאורך כל השנים ניהלה ARM מדיניות של הישארות בצל ומאחורי הקלעים. היא גבתה מחירי נמוכים יחסית והגיעה למצב שכמעט כל גורם בתעשייה הזקוק למחשבים שאינם מבוססי ארכיטקטורת x86, משתמש בארכיטקטורה של ARM.

מדובר בחברות כמו קואלקום, אפל, סמסונג,מיקרוסופט, TI ועוד אלפי יצרניות מוצרים ושבבים. המשקל של ARM בתעשייה הוא עצום: החברה דיווחה שעד היום סיפקה רשיונות שימוש ליותר מ-300 מיליארד רכיבים, כ-99% מכל הסמארטפונים בעולם וכ-50% מכל הרכיבים שיש בהם מעבד – כוללים את הקניין הרוחני שלה. אלא שלמרות השימוש הנרחב במוצריה, המכירות שלה בשנת 2024 הסתכמו בכ-3.23 מיליארד דולר בלבד.

המשפט שהתקיים בין ARM וקואלקום בדצמבר 2024 גילה ש-ARM (וככל הנראה גם סופטבנק, שהיא הבעלים של ARM), הגיעו למסקנה שיש צורך לדרוש מחירים גבוהים יותר: טכנית המשפט נסוב בנושא התמלוגים שקואלקום צריכה לשלם ל-ARM לאחר עסקת Nuvia, שהביא לקואלקום טכנולוגיית AI PC. הבעיה: התמלוגים ש-ARM גבתה מ-Nuvia גבוהים בהרבה מהתמלוגים שהיא גובה מקואלקום. לכן, לאחר שקואלקום רכשה את Nuvia היא דרשה לשלם תמלוגים לפי ההסכם איתה, ואילו ARM דרשה לקבל תלמוגים לפי ההסכם המקורי עם Nuvia.

האם ARM תתחרה בלקוחות?

בסופו של דבר, באמצע דצמבר 2024 בית המשפט הכריע לטובת קואלקום, אשר חגגה והצהירה ש"נשמרה זכותה להיות חברה חדשנית". אולם רויטרס גילתה שמסמכים חסויים שהוגשו לבית המשפט מגלים את כוונתה של ARM להעלות מחירים כדי להגדיל משמעותית את היקף ההכנסות. מהמסמכים האלה מתברר שמדובר במהלך שתוכנן לראשונה כבר בשנת 2019 וקיבל את הכינוי "פרוייקט פיקאסו". מטרתו להגדיל את ההכנסות של ARM משוק הסמארטפונים בקצב של 1 מיליארד דולר בשנה – לאורך תקופה של 10 שנים. הכוונה היתה להעלות את המחיר על רשיונות שימוש במעבדי Armv9 בשיעור של עד 300%. בין השאר, מי שהיה אז מנכ"ל ARM, סיימון סיגרס, דיווח ליו"ר החברה על הסכם עם קואלקום, שהוא "כפוף למתווה פרוייקט פיקאסו".

במהלך המשפט, הציגו עורכי הדין של קואלקום שקף מתוך מצגת של מנכ"ל ARM, רנה האאס, מפברואר 2022 כאשר הוא התמודד על תפקיד המנכ"ל. האאס הציע לדירקטוריון לרענן את המודל העסקי של החברה: במקום להסתפק במכירת רשיונות שימוש בקניין הרוחני של אבני בניין בסיסיות של השבב או ה-SoC – לתכנן בעצמה שבבים מלאים או שבבים ייעודיים (Chiplets), לייצר אותם אצל קבלניות ייצור שבבים, ואז למכור אותם בעצמה. למעשה, הוא הציע ש-ARM תתחיל להתחרות בלקוחותיה כדי ליהנות מהמחיר הגבוה של שבבים מוגמרים. במהלך המשפט הוא ביטל את חשיבות השקף הזה, וטען שמדובר במחשבות בלבד. "אני תמיד חושב קדימה, על העתיד", הוא אמר לחבר המושבעים.

TSMC פינתה מפעלים בעקבות רעידת אדמה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

רעידת האדמה בעוצמה של 6.4 שהתרחשה אתמול בליב בדרום טאיוואן גרמה להפרעה בייצור ולפינוי מפעלים מרכזיים של חברת TSMC הטאיוואנית, שהיא קבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם. החברה מסרה שמפעלי הייצור במרכז ובדרום המדינה השלימו תהליך בדיקת תקינות של המבנים, מערכות החשמל, המים והגז וחזרו היום לפעולה. רעידת האדמה התרחשה בעומק של 9.4 ק"מ במחוז Chiayi בדרום המדינה, והורגשה גם בבירה טאיפה. שבצפון האי.  חברת המחקר TrendForce מסרה שהארוע השפיע על פעילות מפעל פאב-18 של TSMC, המהווה את אתר הייצור המרכזי של רכיבי 3 ננומטר. בסך בכל, רעידת האדמה גרמה לפינוי כל העובדים מארבעה מפעלים של TSMC וממפעל הייצור Fab12A של חברת UMC.

הידיעות בדבר השפעתה הן סותרות. חברת TSMC הודיעה שהבדיקות הושלמו וכל המפעלים חזרו לייצור סדרתי, ואילו אתר החדשות בשפה הסינית, Economic Daily News, מסר שהבדיקות עדיין לא הושלמו וש-TSMC הביאה למפעלים את כל ספקי המערכות שלה, כדי שהם יבדקו את מערכות הייצור ויוודאו שהן פועלות בצורה תקינה. להערכת TrendForce, גם אם לא נגרמו נזקים למבנים או לשתיתות, קיים חשש שמכונות הייצור יצאו מכיוונון, מכיוון שמדובר במתקני ייצור של תהליכים מתקדמים.

ברבעון האחרון של 2024 צמחו המכירות של חברת TSMC בכ-37% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-26.88 מיליארד דולר. מהדיווח של החברה עולה שעיקר המכירות הן של רכיבים המיוצרים בתהליכים מתקדמים: 26% מהמכירות ברבעון הן של ייצור שבבי 3 ננומטר. רכיבי 5 ננומטר אחראים לכ-34% מהמכירות, ורכיבי 7 ננומטר אחראים לכ-14% מהמכירות. בסך הכל, התליכים המתקדמים, המוגדרים בחברה כ-7 ננומטר ומטה, היו אחראים לכ-74% מהמכירות ברבעון. תחזית החברה לרבעון הראשון 2025 היא למכירות בהיקף של 25-25.8 מיליארד דולר.

 

אקוואריוס חתמה על הסכמי השקעה בהיקף של 10 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מערכת הטעינה החשמלית של אקוואריוס, הכוללת מנוע וגנרטורים

חברת אקוואריוס (Aquarius) ממתחם יורופארק שבקיבוץ יקום חתמה על סדרת הסכמי השקעה בהיקף של יותר מ-10 מיליון דולר. שני ההסכמים המרכזים הם עם שני המשקיעים הפרטיים אליאל שליידר ואלכסנדר צ'רנילובסקי. שליידר ישקיע בחברה 8 מיליון דולר בשתי פעימות: השקעה בהיקף של 3 מיליון דולר עם קבלת אישור אסיפת בעלי המניות של החברה והבורסה בתל אביב, וכעבור 90 יום השקעה נוספת בהיקף של 5 מיליון דולר, אשר יעניקו לו בסוף התהליך כ-22.5% ממניות החברה.

ההסכם השני כולל השקעה בהיקף של 2 מיליון דולר שתתבצע על-ידי איש העסקים צ'רנילובסקי, אשר נכנס לחברה באמצע 2024 ביחד עם איש הנדל"ן אלי פולטוב. השניים הצהירו כי מטרתם היא לקדם את הנפקת החברה בנסד"ק. לאחר ביצוע ההשקעה, יחזיק צ'רנילובסקי בכ-23.6% ממניות החברה. במקביל, החברה חתמה על 7 הסכמי השקעה נוספים עם בעלי עניין בחברה ומשקיעים פרטיים בהיקף כולל של כ-168,000 דולר.

עמדות טעינה נקיות

אקוואריוס פיתחה מנוע בעירה פנימי יעיל מאוד, המבוסס על מבנה ייחודי שבו ציר יחיד נע קדימה ואחורה ביחד עם תאי הבעירה. המנוע מיישם את כל מחזורי הפעילות של מנוע שריפה פנימית ללא שימוש במערכת המורכבת של בוכנות, צירים וממסרים המצויים במנועים סטנדרטיים. הוא מיועד להניע גנרטורים חסכוניים באנרגיה מתוצרת החברה, בעיקר בעמדות טעינה כלי-רכב חשמליים ובמערכות גיבוי במרכזי הנתונים. המנועים של החברה מיועדים לעבוד באמצעות דלקים מתחדשים כמו גז פחמימני מעובה (LPG), גז טבעי דחוס (CNG) ומימן (H2). לכן הגנרטורים של החברה עומדים בתקנים סביבתיים מחמירים.

בתחילת חודש דצמבר 2024 מונה גל פרידמן לתפקיד מנכ"ל החברה במקומו של אריאל גורפונג, אחד ממייסדיה. גם פרידמן הוא ממייסדי החברה ושימש כיו"ר הדירקטוריון וסמנכ"ל השיווק. הוא מונה במטרה לקדם גיוס הון שיאפשר לחברה להמשיך לפעול. היעד המינימלי שהחברה הציבה היה גיוס של כ-6 מיליון דולר. החברה הוקמה בשנת 2014 על-ידי גל פרידמן, אריאל גורפונג והטכנולוג הראשי שאול יעקובי. מאז הקמתה הושקעו בחברה כ-120 מיליון דולר.

בסוף 2020 היא נרשמה למסחר בבורסה בתל אביב, אלא שהחברה לא עמדה בתחזית ההכנסות המקורית שלה ונקלעה לקשיים פיננסיים. במחצית הראשונה 2024 היא דיווחה על הפסד נקי של כ-6.2 מיליון דולר ומנייתה בבורסה איבדה יותר מ-95% משווייה בהשוואה למחיר ההנפקה הציבורית. בעקבות הסכמי ההשקעה האחרונים, עלתה מנייתה בשבוע האחרון בבורסה בכ-54% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-83.4 מיליון שקל.

הגל הבא של מתקפות סייבר בענן ממש מעבר לפינה – והוא ייכנס בדלת הראשית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאמר אורח. מאת: חן בורשן (בתמונה למעלה), מנכ"ל סקייהוק סקיוריטי

עוד ועוד ארגונים ממשיכים לאמץ את טכנולוגיית הענן, ולעתים קרובות הם מתעלמים מאחד מסיכוני האבטחה הבסיסיים ביותר: גניבת פרטי גישה לענן. אמנם אבטחת הענן עצמו משפיעה על יכולתם של ארגונים לפעול, אבל גם גניבה ושימוש לרעה בפרטי גישה לענן הפכו כה נפוצים עד שהם מאיימים לתדלק את הגל הבא של מתקפות סייבר מבוססות ענן, וזה איום שארגונים בכל הגדלים חייבים לקחת ברצינות.

הבעיה הגוברת של פרטי גישה גנובים

פרטי גישה לענן (Credentials), כגון מפתחות API, טוקנים סודיים ואישורי גישה, הם מרכיבים קריטיים בתהליך האימות המעניקים גישה למשאבים ולשירותים מבוססי ענן. אישורים אלה, אם נחשפים, מספקים לפושעי סייבר נתיב ישיר לתשתית הענן של הארגון, מה שמוביל לרוב לפרצות נתונים משמעותיות, הפסדים כספיים והפרעות נרחבות.

בוא נדגיש את זה שוב. על מנת לגשת לנתונים שהארגון שומר בענן לא צריך "לפרוץ" את תשתית הענן אלא "רק" להשיג את פרטי הגישה, וזה קל בהרבה. עד כמה זה יותר קל? אירועי אבטחה אחרונים מדגישים את הקלות שבה יכולים תוקפים לגנוב אישורי ענן כדי למנף אותם למטרות זדוניות. האקרים גנבו לאחרונה יותר מ-15,000 פרטי גישה ענן על ידי ניצול קבצי תצורה חשופים של  Git . לעתים קרובות קבצים אלה נדחפים ללא כוונה למאגרים ציבוריים, המכילים מידע רגיש כמו מפתחות API, טוקני גישה ואישורים אחרים. טעות פשוטה זו יכולה לספק לתוקפים גישה נוחה לסביבות ענן ללא צורך בשיטות פריצה מתוחכמות.

בנוסף לקבצי Git חשופים, האקרים הפנו יותר ויותר את תשומת לבם לחבילות תוכנה זדוניות בתור וקטור התקפה. תוקפים הפיצו חבילות Python זדוניות שנועדו לגנוב פרטי גישה  ל- AWS  ממערכות פגיעות. חבילות אלו מתחזות לרוב כספריות שימושיות, אך לאחר התקנתן, הן מחלצות בשקט אישורים רגישים ממכונות המפתחים. שיטת התקפה זו מנצלת את האמון שמפתחים נותנים במאגרי קוד פתוח ואת הנוחות של מנהלי חבילות כמו PyPI.

הקלות בהשגת פרטי גישה לענן באמצעות שיטות אלו ואחרות הובילה לעלייה בכנופיות פשעי סייבר המכוונות לסביבות ענן. כנופיות פושעי סייבר  כגון Nemesis או  ShinyHunters סרקו את האינטרנט בחיפוש אחר פרטי גישה למערכות הענן של AWS, מוכרות אותם בפורומים מחתרתיים, או משתמשות בהם עבור התקפות כופר, גניבת נתונים ופעילויות זדוניות אחרות- כך חשפוה לאחרונה חוקרי האבטחה נועם רותם ורן לוקר.

 במקרים רבים, התוקפים הללו מסוגלים לעקוף את אמצעי האבטחה המסורתיים, שכן האישורים הגנובים מעניקים להם גישה לגיטימית לשירותי ענן, מה שמקשה בהרבה על זיהוי הפעילות שלהם.

כיצד מנוצלים אישורי ענן גנובים

ברגע שפושעי סייבר מקבלים פרטי גישה גנובים לענן, פוטנציאל הנזק הוא עצום. תוקפים יכולים להשתמש באישורים האלה כדי:

  1. לגנוב נתונים רגישים: פלטפורמות ענן מאחסנות כמויות אדירות של נתונים רגישים, כולל מידע לקוחות, נתונים עסקיים קנייניים וקניין רוחני. על ידי השגת גישה לסביבות ענן, התוקפים יכולים לסנן נתונים אלה למכירה בשוק השחור או להשתמש בהם לסחיטה.
  2. לשגר מתקפות כופרה: עם גישה לתשתית ענן, התוקפים יכולים לפרוס תוכנות כופר, להצפין קבצים ולדרוש כופר מארגונים בתמורה למפתחות פענוח. הדבר עלול לגרום להשבתה משמעותית, להפרעות תפעוליות ולהפסד כספי.
  3. ליצור חשבונות משתמש חדשים או הרחבת הרשאות: לאחר שחדרו למערכת, תוקפים יכולים ליצור חשבונות משתמש חדשים עם הרשאות גבוהות, לתת להם גישה לטווח ארוך גם אם פרטי גישה הגנובים יתגלו בסופו של דבר ויבוטלו.
  4. כריית מטבעות קריפטוגרפיים: פושעי סייבר יכולים גם להשתמש באישורי ענן כדי להפעיל פעולות כריית מטבעות קריפטוגרפיים לא מורשים. זה מאפשר להם להשתמש במשאבי הענן של הארגון לצורך כרייה, מה שעלול לגרום לעלויות גבוהות עבור הארגון שנפגע.
  5. השקת מתקפות על ארגונים אחרים: עם גישה לשירותי ענן, תוקפים יכולים גם לעבור לתקיפה של ארגונים אחרים. זה עשוי להיות כרוך בגניבה או ניצול לרעה של נתונים המאוחסנים בסביבות ענן לצורך קמפיינים דיוגים, מילוי אישורים או סוגים אחרים של התקפות הנדסה חברתית.

מסקנה: איום הולך וגובר

גניבת פרטי גישה לענן היא איום מתגבר שארגונים חייבים לקחת ברצינות. ככל ששירותים מבוססי ענן ממשיכים לצמוח בפופולריות ובתחכום, פושעי סייבר מתמקדים יותר ויותר בסביבות ענן כדי לנצל אישורים גנובים למגוון רחב של מטרות זדוניות. בין אם באמצעות קבצי Git חשופים, חבילות תוכנה זדוניות או אמצעים אחרים, הסיכונים הנשקפים מגניבת אישורים גדולים מכדי להתעלם מהם.

ארגונים חייבים לפעול כעת כדי להקטין ככל הניתן את זליגת אישורי הענן מחד, ולשפר את הגנות האבטחה בענן שלהם מאידך. שימוש במערכות הגנה מבוססות AI יוכל לאתר שימוש לרעה באישורים גנובים ולהתריע על כך לפני שייגרם נזק נוסף לארגון. 

סקר SNC: ההייטק מגלה חוסן מפתיע

פורסם בתאריך ע"י Techtime

במהלך שנת 2024 חלה צמיחה של 27% בהיקף ההון שגוייס על-ידי חברות הייטק ישראליות, והוא הסתכם בכ-12 מיליארד דולר. כך מתברר מהדו"ח השנתי החדש של עמותת Start-Up Nation Central. "התעשייה הישראלית הפגינה ב-2024 חוסן ויכולת הסתגלות, למרות חוסר הוודאות המקומית והמתיחות הגלובלית", אמר מנכ"ל SNC, אבי חסון. "ההצלחה הזו נובעת מכך שהתעשייה התבגרה והגיעה למעמד של מעצמה טכנולוגית הנעזרת במעורבות עמוקה של חברות רב-לאומיות". מנתוני SNC עולה שתעשיית ההייטק הישראלית מעסיקה כיום כ-394,000 עובדים ב-7,030 חברות, מתוכן 434 הן חברות רב-לאומיות.

הממצאים המרכזיים בדו"ח: עד היום דיווחו חברות טכנולוגיות על גיוסי הון בהיקף של 10.6 מיליארד דולר ב-2024 (גידול של 28% בהשוואה לשנת 2023). להערכת SNC, גיוסים שלא דווחו עדיין, עשויים להביא את הסכום הזה לכ-12.2 מיליארד דולר (צמיחה של 31% בהשוואה ל-2023). הסכום החציוני של כלל הגיוסים הסתכם בכ-8 מיליון דולר, כאשר 15 עסקאות ענק בהיקף כולל של כ-4 מיליארד דולר, מציינות זינוק חד בהשוואה ל-9 עסקאות בהיקף של 2 מיליארד דולר שבוצעו ב-2023. גם בתחום המיזוגים והרכישות חלה צמיחה, המיוחד בעקבות חזרת החברות הרב-לאומיות: היקך הרכישות שלהן צמח בכ-65% בהשוואה ל-2023, והסתכם בכ-10.7 מיליארד דולר – כמעט 70% מכל עסקאות המיזוגים והרכישות שנעשו בתעשייה.

במונחים מאקרו כלכליים, אינדקס של 70 חברות טכנולוגיות ישראליות הנסחרות בנסד"ק עלה ב-15.8% ב-2024, בשעה שהאינדקס העולמי המקביל, NASDAQ 100, עלה ב-9.4% בלבד. הסקר מגלה את חשיבות ההייטק לכלכלה הישראלית דווקא בעיתות משבר: בשעה שהכלכלה הישראלית הצטמקה בכ-1.5% – התוצר הגולמי של ההייטק הישראלי צמח ב-2.2%.

מעניין לציין שנתוני הסקר סותרים במידה רבה את התמונה העולה מהדו"ח השנתי של רשות החדשנות, שפורסם במקביל. אומנם הדו"ח של הרשות אינו מתייחס לסוגיית גיוס ההון והמכירות, אולם הוא מציג תמונה של חברות המתמודדות עם קיצוצים בכוח האדם, קשיים בגיוס הון ובשיווק ומכירות, והאטה ביישום תוכניות עסקיות ופרוייקטי פיתוח טכנולוגיים. ככל הנראה הסיבה לכך נעוצה בכך ש-SNC משווה את הנתונים לשנת 2023 בלבד. זו היתה שנה בעייתית, שבה התעשייה נפגעה הן משפל בהשקעות בעולם והן מהזעזועים החברתיים ופרוץ המלחמה בישראל.

המלחמה חונקת את ההייטק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין

סקר מצב חברות ההייטק שנערך על-ידי רשות החדשנות בנובמבר 2024 ופורסם היום (א'), מגלה שהתעשייה הישראלית מתמודדת עם קשיים שאותם לא הכירה בעבר. "אנחנו רואים חברות שנאבקות לא רק על גיוס הון ועל עמידה ביעדי פיתוח ומכירות, אלא גם על עצם יכולתן לתפקד בסביבה שנפגעה מהמצב הביטחוני, גיוס המילואים המאסיבי והגבלות תעופה המקשות על קשרים גלובליים", כתב מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. מהדו"ח עולה כי 80% מהחברות יידרשו לגייס הון בששת החודשים הקרובים כדי שיוכלו להמשיך לפעול, וכ-50% הצהירו כי הכסף של החברה יאזל בתוך כ-6 חודשים, במידה ולא יבוצע גיוס הון חדש.

הסקר נערך בין ה-6 ל-27 בנובמבר 2024, ופנה ליותר מ-8,800 חברות הייטק בכל השלבים ותחומי ההייטק. התקבלו 664 מענים, כאשר כ-73% מהמשיבים היו מייסדי החברה. מהסקר עולה שמתחוללים שינויים בסביבה ההונית התומכת בחברות שבעקבותיהם הקושי המרכזי של החברות הוא בגיוס הון: 71% מהמשיבים סבורים שקרנות הון סיכון זרות מתנהלות בצורה שמרנית יותר בגלל המלחמה, 63% סבורים שגם הקרנות הישראליות נוהגות כך ו-58% מעריכים שאנג'לים ומשקיעים פרטיים נרתעים מהשקעות. בסך הכל, כ-43% מהחברות דיווחו שגיוס הון היה האתגר המרכזי שעימו התמודדו ב-2024.

לתדמית של ישראל בעולם יש משמעות פיננסית

בסך הכל, 62% מחברות ההייטק מעריכות שהמצב הביטחוני גורם לאי עמידה ביעדי הפיתוח ו/או המכירות שלהן. ההשפעה המרכזית של שירות המילואים הייתה האטה ועיכובים בתהליכים תפעוליים, כולל ההיעדרות של בעלי תפקידים מרכזיים כמו יזמים או בעלי תפקידי מפתח בחברה. הסקר מגלה שחברות הייטק רבות מגלות חוסן עסקי, אולם קרוב למחציתן דיווח על ביצוע קיצוצים, צעדי התייעלות וצמצום עלויות, כולל התאמות בכוח האדם. המלחמה גם גרמה לפגיעה ביכולת לקיים קשרי עבודה עם לקוחות בחו"ל. 74% מהחברות, למשל, מדווחות שביטולי הטיסות מקשים לנהל עסקים בחו"ל.

בשורה התחתונה: אחת מכל חמש חברות מדווחת על הוצאת פעילות מסוימת מישראל. קרוב למחצית ערכו קיצוצים ותוכניות התייעלות שכללו פיטורי עובדים, כשליש מהחברות ערכו שינויים בתוכניות הפיתוח העסקי והקפיאו פרויקטים, וכ-40% דיווחו שהקטינו את קצב שריפת המזומנים שלהן. להערכת רשות החדשנות, הגורמים המשמעותיים ביותר שישפיעו על החברות ב-2025 יהיו צמצום במספר המגויסים למילואים, פתיחת קווי התעופה לישראל ושיפור בתפיסה של ישראל בעולם. שני הגורמים הראשונים ניתנים לתיקון מהיר. אולם הגורם האחרון וארוך הטווח ביותר, תדמיתה של ישראל בעולם, הוא הקשה ביותר לתיקון.

צה"ל מחדש את מלאי הפצצות והטילים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מערכת כיפת ברזל בפעולה. צילום: משרד הביטחון

משרד הביטחון וחברת רפאל חתמו על עסקת ענק להרחבת הייצור הסדרתי של מיירטי כיפת ברזל. המערכת מפותחת בישראל ומיוצרת בשיתוף עם הממשל האמריקני. היא נועדה להגן מפני איומים של רקטות וטילים לטווח קצר ובינוני, וכן מפני איומי כטב״מים. רפאל היא הקבלן הראשי של מערכת כפית ברזל, אשר פותחה בשיתוף עם אלתא, התעשייה האווירית וחברת mPrest. למערכת הזו תפקיד מרכזי במערכת ההגנה הרב-שלבית של מדינת ישראל, הכוללת גם את מערכת קלע דוד ואת מערכת הלייזר מגן אור שפותחו ברפאל או בהשתתפות רפאל. סוכנות ההגנה בפני טילים האמריקאית (MDA), שותפה בפיתוח וייצור מערכות החץ, כיפת ברזל וקלע דוד.

העיסקה ממומנת בכספי הסיוע הביטחוני של ארה"ב עבור מלחמת חרבות ברזל, שאושר על-ידי הקונגרס באוקטובר 2024. מדובר בחבילה בהיקף כולל של כ-8.7 מיליארד דולר. מתוכם הוקצו כ-3.5 מיליארד דולר למשלחת הרכש של משרד הביטחון בארה"ב למימון רכש מתוצרת ארה"ב החיוני לצה"ל. השאר, כ-5.2 מיליארד דולר מיועדים לחיזוק ההגנה האווירית של ישראל באמצעות תגבור ורכש מערכות כיפת ברזל, קלע דוד ומערכת הלייזר מגן אור הנמצאת עדיין בשלבי פיתוח. במקביל, החל משרד הביטחון ביישום תוכנית עצמאות הייצור 'כחול לבן', שנועדה להבטיח ייצור מקומי אשר יצמצם את התלות של צה"ל בייבוא אמל"ח מחו"ל. במסגרת זו נחתמו בסוף שבוע שעבר שתי עסקאות עם אלביט מערכות, בהיקף כולל של כמיליארד שקל.  

במסגרת העיסקה הראשונה תספק אלביט אלפי פצצות אוויר כבדות. במסגרת העסקה השנייה, יוקם מפעל לאומי לחומרי גלם שונים, שעד למלחמה נרכשו ברובם בחו"ל. המפעל יכלול קווי ייצור של חומרים אנרגטיים המשמשים את התעשיות הביטחוניות בישראל. הוא מיועדלצמצם את התלות בייבוא חומרי גלם. מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף במיל' אייל זמיר, אמר שהעסקאות יעניקו לישראל יכולת ראשונית כבר בטווח הקרוב, "שתלך ותגדל עד שנגיע לעצמאות בשני התחומים. זהו לקח מרכזי מהמלחמה, שיצמצם את התלות בגורמים חיצוניים ויאפשר לצה"ל לפעול בעוצמה בכל הזירות".