[בתמונה: נציגי שתי החברות במעמד החתימה. קרדיט: רפאל וריפלקס]
מאת יוחאי שויגר
רפאל וחברת החלל הגרמנית Reflex Aerospace הכריזו בתערוכת ILA Berlin 2026 על שיתוף פעולה לפיתוח דור חדש של קונסטלציות לווייני צילום, תחת השם VHR²C. על פניו מדובר בעוד מערכת תצפית מהחלל, אך מאחורי ההכרזה מסתתר מהלך רחב יותר שמחבר בין יכולות המודיעין והאלקטרו־אופטיקה של ישראל לבין אחת מחברות ה-New Space המסקרנות שצמחו באירופה בשנים האחרונות.
המערכת החדשה מיועדת לספק צילום ברזולוציה של עד 30 ס"מ לצד תדירות איסוף גבוהה במיוחד. בעולם הלוויינות מדובר באתגר משמעותי: בדרך כלל נדרשים מפעילי לוויינים לבחור בין תמונות חדות מאוד לבין יכולת לחזור ולצלם את אותו יעד פעמים רבות ביום. ברפאל מנסים לשלב בין שני העולמות – רזולוציה גבוהה מאוד יחד עם זמינות מודיעינית גבוהה – תפיסה שהחברה מקדמת כבר מספר שנים במסגרת תוכניות החלל שלה.
רזולוציה של 30 ס"מ נחשבת כיום לרמה גבוהה מאוד בשוק הלוויינים המסחריים והביטחוניים. היא מאפשרת לזהות כלי רכב, מטוסים, כלי שיט, תשתיות ושינויים בשטח ברמת פירוט גבוהה, גם אם אינה מאפשרת זיהוי פנים או קריאת לוחיות רישוי. במילים אחרות, לא מדובר בפריצת דרך בתחום איכות התמונה עצמה, אלא בניסיון לשלב איכות תמונה ברמה גבוהה עם יכולת כיסוי תכופה של אזורי עניין.
הסיפור המעניין יותר נמצא דווקא בצד הגרמני של המשוואה. Reflex Aerospace נוסדה בשנת 2021 כחלק מגל חברות החלל החדש באירופה. בניגוד לחברות המתמקדות במצלמות או בשירותי מודיעין, Reflex מתמחה בפיתוח פלטפורמות לוויין – למעשה "השלדה" שעליה מותקנים המטענים הייעודיים. החברה מפתחת לוויינים הניתנים להתאמה מהירה למשימות שונות ומקדמת מודל ייצור שמטרתו לקצר משמעותית את זמני הפיתוח והאספקה.
בשנים האחרונות הפכה שאלת קצב הייצור לאחת הסוגיות המרכזיות בתעשיית החלל. בעוד שבעבר לוויינים נבנו כמעט כפרויקטים חד-פעמיים שנמשכו שנים רבות, חברות New Space מנסות לעבור לייצור סדרתי של עשרות ואף מאות לוויינים. Reflex שייכת בדיוק לגל הזה, והיא השקיעה משאבים רבים בבניית תשתיות שיאפשרו ייצור מהיר של קונסטלציות גדולות.
כאן נכנסת רפאל לתמונה. אף שהתעשייה האווירית מזוהה במשך שנים עם תוכנית הלוויינים הלאומית של ישראל, גם רפאל פעילה בתחום החלל זה עשרות שנים. החברה פיתחה מערכות הנעה ללוויינים, רכיבי חלל שונים ומטעדים אלקטרו־אופטיים, ובשנים האחרונות היא פועלת להרחיב את פעילותה מעבר לאספקת רכיבים בודדים לעבר פתרונות חלל מלאים.
שיתוף הפעולה הנוכחי מחלק את העבודה בצורה כמעט טבעית. רפאל מביאה את המטען האלקטרו־אופטי, יכולות העיבוד, ההנעה החשמלית והידע המודיעיני. Reflex מביאה את פלטפורמת הלוויין, תשתיות הייצור ואת היכולת להקים קונסטלציות גדולות במהירות יחסית. התוצאה היא ניסיון לבנות מוצר שמתאים במיוחד למדינות המבקשות להקים יכולות מודיעין חלל עצמאיות מבלי להסתמך על ספקים זרים.
מעבר להיבט הטכנולוגי, יש כאן גם ממד גיאופוליטי מעניין. אירופה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים בחיזוק עצמאותה בתחומי הביטחון, החלל והמודיעין. במקביל, חברות ביטחוניות ישראליות מחפשות דרכים להעמיק את שילובן בתוכניות אירופיות ארוכות טווח. שיתוף הפעולה בין רפאל לחברה גרמנית צעירה וצומחת משקף היטב את המגמה הזו.
אם הלוויין הראשון אכן ישוגר בסוף 2027 כפי שמתוכנן, ייתכן שהמוצר החשוב ביותר של הפרויקט לא יהיה לוויין בודד, אלא מודל חדש לשילוב בין טכנולוגיות מודיעין ישראליות לבין יכולות הייצור וההתרחבות של תעשיית החלל האירופית. עבור רפאל, זו עשויה להיות גם אחת ההזדמנויות המשמעותיות ביותר להרחיב את מעמדה בשוק החלל העולמי.

