התעשייה האווירית

המחצית הריווחית ביותר של התעשייה האווירית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: יו"ר התעשייה האואוירית עמיר פרץ (מימין), והמנכ"ל בועז לוי. צילום: תע"א

התעשייה האווירית (IAI) דיווחה על המחצית השנתית הריווחית ביותר בתולדותיה: המכירות הסתכמו בכ-2.85 מיליארד דולר, והרווח הנקי צמח בכ-78% להיקף של כ-294 מיליון דולר. צבר ההזמנות של החברה צמח להיקף של 22.2 מיליארד דולר. כ-33% מהמכירות הן למשרד הביטחון בישראל, בהשוואה ל-27% בשנת 2022, לפני פרוץ המלחמה. בסך הכל, היקף המכירות למערכת הביטחון הישראלית הסתכם במחצית 2024 ביותר מ-940 מיליון דולר. ככל הנראה המגמה הזו תימשך: היום (ה') החברה דיווחה על הזמנה חדשה של משרד הביטחון בהיקף של כ-2 מיליארד שקל שתתבצע לאורך שלוש שנים.

לאור ההיקף החריג של ההזמנה, ביצעו ועדת הביקורת והדירקטוריון בדיקה מיוחדת שנועדה לוודא שהעסקה לא פוגעת ביכולת לעמוד של החברה לעמוד בהתחייבויות אחרות שלה. התעשייה האווירית פועלת בעיקר בשוק הצבאי והביטחוני, שהיה אחרי לכ-85% מהמכירות במחצית הראשונה 2024, בהשוואה לכ-78% אשתקד. ברבעון השני של 2024 צמחו המכירות בכ-13% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-1.42 מיליארד דולר.

הרווח הגולמי הסתכם בכ-281 מיליון דולר בהשוואה לכ-215 מיליון דולר אשתקד. הרווח התפעולי כמעט והוכפל: מכ-88 מיליון דולר אשתקד, לכ-163 מיליון דולר השנה. במחצית ראשונה של 2024 צמחו המכירות בכ-12% והסתכמו בכ-2.43 מיליארד דולר. גם הרווח הנקי כמעט והוכפל: מרווח של כ-165 מיליון דולר אשתקד, לרווח של כ-294 מיליון דולר במחצית 2024.

מכירות לפי מגזרי פעילות מרכזיים

מכירות חטיבת מערכות וטילים (מט"ח) הסתכמו ברבעון השני בכ-614 מיליון דולר – בהשוואה לכ-527 מיליון דולר אשתקד. הגידול נובע בעיקר מעלייה במכירות של מערכות נשק לתקיפה ולהגנה. מכירות חטיבת כלי הטיס הצבאיים קטנו ברבעון בכ-1 מיליון דולר, אולם בחישוב חצי שנתי הן צמחו לכ-317 מיליון דולר (בהשוואה לכ-278 מיליון דולר אשתקד). היקף המכירות של אלתא צמח מכ-402 מיליון דולר ברבעון השני אשתקד, לכ-433 מיליון דולר השנה. במחצית הראשונה של 2024 צמחו מכירותיה בכ-10% והסתכמו בכ-877 מיליון דולר. מכירות חטיבת התעופה, העוסקת בעיקר בהסבות והשבחות, צמחו בכ-9% ברבעון השני, והסתכמו בכ-435 מיליון דולר.

התע"א חשפה את טיל השיוט החדש Wind Demon

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התעשייה האווירית (IAI) חשפה את טיל השיוט החדש, Wind Demon, אשר משוגר מפלטפורמה מעופפת ומיועד לבצע פגיעה מדוייקת במטרות קרקעיות המצויות במרחק של יותר מ-200 ק"מ. הטיל הוצג לראשונה בפני קהל במסגרת היריד האווירי בפארנבורו, בריטניה, שהתקיים לפני שבוע. הטיל מצוייד ביכולת ניווט, ראש ביות אלקטרו אופטי ופעילות אוטונומית מפוקחת אדם. הוא נושא מטען נפץ במשקל של כ-20 ק"ג ומתוכנן להשיג פגיעה מדוייקת במטרות מרוחקות. השליטה האנושית מאפשרת לבחור בפרופילי הפעלה שונים, דוגמת שיוט מהיר וגישה איטית למטרה, התקרבות איטית ותקיפה מהירה, וכדומה.

בין השאר, הוא מיועד לבצע שיוט בגובה נמוך מאוד כדי להימנע מגילוי מוקדם. מהנתונים שפורסמו על-ידי התעשייה האווירית ניתן ללמוד שמערכת הביות שלו כוללת מגוון גדול של חיישנים: מצלמות וידאו ועיבוד תמונה לתנאי יום ולתנאי לילה (IIR) ויכולת זיהוי אוטומטית של מטרות. מערכת הניווט כוללת התמצאות באמצעות לוויינים ומערכות הגנה בפני שיבושי GPS.

דרור בן מונה למנכ"ל אלתא

בתמונה: המנכ"ל הנכנס של אלתא, דרור בר. צילום: תע"א

בתוך כך, החליט דירקטוריון אלתא למנות את דרור בר למנכ"ל חברת אלתא (הנמצאת בבעלות התעשייה האווירית). בכך קיבל הדירקטוריון את המלצת ועדת האיתור שבראשה עמד יו"ר התע"א, עמיר פרץ. המינוי כפוף לאישורים רשמיים, דוגמת אישור הוועדה לבדיקת מינויים, אישור שר הביטחון ואישור השר לשת"פ אזורי (הממונה על רשות החברות הממשלתיות). עד אז המינוי ייחשב לזמני. בר מחליף את בתפקיד את ישראל לופה ששימש בתפקיד מנכ"ל זמני מאז תחילת 2024.

מינויו של לופה כממלא מקום מנכ"ל נעשה בעקבות שינוי מפתיע: מנכ"ל אלתא בארבע השנים האחרונות, יואב תורג'מן, מונה לתפקיד מנכ"ל החברה המתחרה, רפאל. דרור בר הינו מהנדס חשמל ובעל תואר שני בניהול עסקים. הוא הצטרף לתעשייה האווירית לפני כ-22 שנים ומנהל כיום את "מפעל הגנה אווירית" בחטיבת מערכות טילים וחלל של החברה. בעברו שימש כמהנדס ראשי לפיתוח מערכת מכ"ם מתקדמת באלתא. בעת שירותו הצבאי שימש כקצין במערך ההגנה האקטיבית של חיל האוויר. הוא היה גם הבחירה של יו"ר אלתא ומנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי.

תע"א: ירידה במכירות האזרחיות – עלייה במכירות הצבאיות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כטב"ם Heron מתוצרת התעשייה האווירית

למרות ירידה של 23% בהיקף המכירות לשוק האזרחי, דיווחה התעשייה האווירית (IAI) על עלייה של 12% במכירות במהלך הרבעון הראשון של 2024, להיקף של כ-1.43 מיליארד דולר. ראוי לזכור שהתעשייה האוירית היא חברה ביטחונית בעיקרה, והמכירות לשוק האזרחי הן מרכיב קטן מאוד במכירותיה. ברבעון הראשון ירדו המכירות האזרחיות להיקף של כ-214 מיליון דולר, בהשוואה לכ-300 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. המכירות לשוק הצבאי צמחו בשיעור של כ-24% להיקף של כ-1.28 מיליארד דולר.

המרכיב הגדול ביותר במכירות היה של חטיבת הטילים, שהסתכמו בכ-605 מיליון דולר. המכירות של חברת אלתא הסתכמו בכ-444 מיליון דולר. כצפוי בגלל המלחמה, מרכיב השוק המקומי צמח מכ-28% אשתקד לכ-34% מהמכירות השנה, ומרכיב הייצוא ירד לכ-66% מהמכירות. צבר ההזמנות הכולל הסתכם בסוף מרץ 2024 בכ-19 מיליארד דולר – בהשוואה לכ-17.7 מיליארד דולר אשתקד. בסך הכל, החברה דיווחה על רווח נקי של 135 מיליון דולר.הדו"ח הרבעוני מגיע לאחר שנת השיא 2023, שבה הסתכמו מכירות החברה בכ-5,33 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-4,97 מיליארד דולר בשנת 2022. שיעור המכירות לייצוא בשנת 2023 הסתכם כ-71%, בהשוואה לשיעור של כ-73% בשנת 2022.

התע"א ו-Aerotor יפתחו דור חדש של רחפנים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התעשיה האוורית חתמה על הסכם הבנות עם חברת ארוטור (Aerotor Unmanned Systems) ממושב אודים, לפיתוח משותף של כלי טיס בלתי מאויישים המבוססים על הארכיטקטורה של Aerotor. במסגרת שיתוף הפעולה, שתי החברות יפתחו ביחד סדרה של מערכות מוטסות למשימות טקטיות שונות באוויר, בים וביבשה. המערכות יתבססו על טכנולוגיה של מל"ט בעל ארבעה להבים (Quadcopter) בעל מנוע מרכזי, מבוסס דלק או היברידי, אשר משמש כיחידת כוח משותפת לכל הרוטורים.

גישה זו שונה מהמערכות המקובלות כיום ברחפנים וכטב"מים מרובי להבים, שבהם מותקנים מספר מנועים חשמליים, המניעים כל להב בנפרד. הטכנולוגיה של Aerotor, בשם Apus Quadcopter Platform, מאפשרת לפתח כלי טיס קטנים וכלי טיס מבצעיים גדולים אשר יכולים לבצע משימות ללא צוות אוויר. להערכת החברה, הטכנולוגיה שלה מספקת ביצועים טובים יותר מכלי טיס מרובי להבים חשמליים בשלושה תחומים מרכזיים: מהירות, כושר העמסה וזמן שהייה באוויר.

אחת מהמערכות של החברה, Apus 15, מבוססת על שימוש במנוע שריפה פנימית או במערכת הנעה היברידית (שילוב של מנוע שריפה פנימית ומנוע חשמלי). בשנת 2022 החברה דיווחה על פיתוח דגמים ראשונים עבור צה"ל המאפשרים לנוע במהירות בגובה רב ולשאת מטענים במשקל של 10-260 ק"ג ולשהות עד 16 שעות באוויר. החברה מייעדת את פלטפורמה ליישומים צבאיים ומסחריים, ומאמינה שהיא יכולה לשמש כתחליף למשאיות קלות רבות הנמצאות היום בשימוש.

חברת Aerotor הוקמה בשנת 2017 על-ידי היו"ר והמנכ"ל רז גבע, הטכנולוג הראשי אהרון אגרונוב והמנהל שי ריר.

אזרבייג'ן רוכשת שני לווייני צילום של התעשייה האווירית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדמיית הלוויין האלקטרו אופטי שישראל תספק לאזרבייג'ן

סוכנות החלל של אזרבייג'ן, Azercosmos, חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם התעשייה האווירית לאספקת שני לווייני צילום ברזולוציה של פחות מחצי מטר. במסגרת ההסכם, התעשייה האווירית תספק לאזרבייג'ן שני לווייני צילום, וידע בתחום הייצור והתפעול השל הלוויינים. סוכנות הידיעות האזרית Trend דיווחה שמדובר בפרוייקט רחב היקף להעברה טכנולוגית: הלוויין הראשון יתוכנן וייבנה על-ידי התעשייה האווירית אשר תכשיר צוותים של סוכנות החלל האזרית שיבנו את הלוויין השני. במקביל, היא תספק ציוד והכשרה שיאפשרו לאזרבייג'ן לנהל את משימות הלווייינים. שיגור הלוויינים מתוכנן להתבצע בשנים 2026 ו-2028.

באתרי מידע שונים נמסר שגורמים רשמיים באזרבייג'ן העריכו את שווי העיסקה בכ-120 מיליון דולר. אזרבייג'ן היא חברה טרייה במועדון החלל. בשנת 2009 היא החליטה על בניית תעשיית חלל מקומית, וב-2010 הקימה את סוכנות החלל הלאומית הפועלת במתכונת של חברה ממשלתית, במטרה לקדם את התחום. כיום צברה נסיון עם שלושה לוויינים: לוויין התקשורת Azerspace-1 שיוצר על-ידי Orbital Sciences ושוגר לחלל ב-2013, לוויין צילום מסדרה SPOT 7 של איירבאס אשר שוגר לחלל ב-2014 והפסיק לפעול באפריל 2023, ולוויין התקשורת Azerspace-2, שהוא לוויין מסוג Intelsat 38 אשר שוגר לחלל בשנת 2018.

הסכם שיתוף פעולה בין סוכנויות החלל של ישראל ואזרבייג'ן

במקביל, השבוע גם נחתם הסכם לשיתוף פעולה בתחום החלל בין סוכנות החלל האזרית וסוכנות החלל הישראלית. ההסכם נחתם במהלךקונגרס האסטרונאוטיקה הבינלאומי (IAC) השנתי, שנערך השנה בבאקו בבירת אזרבייג'ן. ההסכם מיועד להוביל לפרויקטים משותפים בתחום החלל, בהם: פיתוח טכנולוגיות חלל, לוויינים, מערכות לחקר חלל (רובוטיקה, כלי רכב ומערכות אופטיות), שיתופי פעולה ברמת האקדמיה, תצפית וניטור כדור הארץ, פרויקטים בתחום החינוך ועוד.

שיתוף הפעולה בין ישראל ואזרבייג'ן חורג ממתכונת של קשרים מסחריים וקשור למערך בריתות של ישראל באזור הקווקז הגובל עם איראן. בכלי התקשורת בארץ ובעולם התפרסמו ידיעות רבות על אספקת נשק ישראלי לאזרבייג'ן במסגרת שיתוף הפעולה האסטרטגי שבין שתי המדינות. בין השאר, ההסתבכות של אירונאוטיקס לפני מכירתה לרפאל ולאיש העסקים אביחי סטולרו, החלה בעקבות האשמות שהחברה ביצעה מהלכי שיווק לא חוקיים באזרבייג'ן במסגרת הדגמת היכולות של מל"ט חמוש. גם בסבב הקרבות בין ארמניה ואזרבייג'ן בשנת 2020 עלה שמה של ישראל: בתקשורת העולמית דווח שאחת מהסיבות לתבוסת הצבא הארמני היתה שימוש רחב-היקף במל"טים תוקפים מתוצרת ישראל. היכולות האלה שימשו מבוא למה שהתחולל אחר כך באוקראינה, שבה המל"טים שולטים בשדה הקרב.

 

תע"א הכניסה את SatGuard לקו ייצור לוויינים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ננו לוויין בגודל 3U מתוצרת התעשייה האווירית

התעשייה האווירית (IAI) גילתה לאחרונה שהיא פיתחה תוכנת ניטור ומעקב אחר בריאות מערכות הלוויין בשם SatGuard. המערכת מבוססת על בינה מלאכותית ואוספת מידע על הלוויין המגיע מהרבה מאוד מקורות לאורך כל אורך חייו. היא מנתחת את המידע ומחפשת תופעות בלתי שגרתיות ולא צפויות. המידע הזה משמש לצורך ניטור לוויינים חדשים הנכנסים לשימוש, באופן המאפשר לחזות מראש התפתחות תקלות בלוויין, לעתים לפני התרחשותן.

מערכות ניטור וחיזוי (Health and Usage Monitoring – HUMS ) מוכרות שנים רבות. הן מבוססות על כמויות קטנות יחסית של נתונים הנאספים מהחיישני המערכות המכניות. אולם החברה החליטה לשנות גישה ובשנת 2019 כאשר הקימה צוות של מומחי בינה מלאכותית בתוך חטיבת טילים וחלל של החברה, במטרה לפתח כלי המבוסס על ניתוח כל המידע לסוגיו המגיע מהלוויין. הבדיקות הראשונות של המערכת בוצעו במסגרת הפיתוח של מכלולים בודדים על-גבי כמויות קטנות יחסית של נתונים.

שני צוותים התחרו, מי ניצח?

במהלך מבחני ההיתכנות הראשונים האלה, המערכת אספה מידע מכלי פיתוח, מכשירי הייצור, מעבדות הבדיקה ומניסויי התפעול של המערכות שנבדקו. לאחר השלב הזה הוחלט להפעיל את המערכת על-גבי לוויין. שלם. צוות הפיתוח התבקש לסייע למערך בקרת הלוויינים של התעשייה האווירית להעריך את ביצועיו של לוויין שהתגלו תופעות בלתי צפויות במסלול ההקפה שלו.

הבדיקה בוצעה באמצעות שני חוותים במקביל: צוות ראשון ניתח את הנתונים בצורה המקובלת בתחום ניתוח ובקרת המערכות. הצוות השני השתשמ בתוכנת הבינה המלאכותית והתייחס אל המידע כולו כאל "קופסא שחורה", והוסיף אליו נתונים שלא נחשבו קשורים למערכת, כמו למשל התפרצויות שמש, קרינה, מסלולי כוכבים ועוד. שני הצוותים גילו את שורש הבעיה, אולם צוות הבינה המלאכותית סיפק גם המלצות כיצד למנוע תופעה דומה בעתיד.

מקור הכנסות חדש

בעקבות הארוע הזה הוחלט לשלב את המערכת בקווי ייצור הלוויינים, כדי לאסוף כל פיסת מידע אפשרית. כיום אוספת מערכת SatGuard מקווי הייצור של תת המערכות ומקו האינטגרציה של התעשייה האווירית ואוספת את כל המידע המצטבר בבדיקות השונות, כולל בדיקות תא הוואקום (vacuum chamber). המידע הזה ישמש את המערכת לעקוב אחר פעילות הלוויין בחלל. החברה מסרה שבשלב הנוכחי הצוות מפתח את הכלי עבור שימושה הבלעדי של החברה, "אולם הכוונה היא להציע את היכולות האלה במתכונת של שירות ללקוחות החברה".

גרמניה רוכשת מערכת חץ-3 בכ-4.3 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שיגור הטיל חץ-3. צילום: התעשייה האווירית

ועדת התקציבים של הפרלמנט הגרמני (הבונדסטג), אישרה תשלום מקדמה בהיקף של 560 מיליון אירו, לצורך תחילת הפעילות וההתארגנות למימוש עסקת הרכש של מערכת ההגנה הישראלית חץ-3. על-פי ההסכמות שהתקבלו בין שתי המדינות, גרמניה תרכוש את המערכת בסכום כולל של כ-4.3 מיליארד דולר. משרד הביטחון הישראלי הודיע שכעת עובדים הצוותים המקצועיים בראשות מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אייל זמיר ובהובלת מנהלת 'חומה' במפא"ת והתעשייה האווירית ׁׁ(האינטגרטורית הראשית), על הכנת כל פרטי החוזה. במקביל, ישראל הגישה בקשה לקבלת אישור מכירה מהממשל האמריקאי.

האישור האמריקאי חיוני מכיוון שהמערכת פותחה בשיתוף עם ארה"ב ובמימון חלקי של ארה"ב. משרד הביטחון הודיע שההסכם הסופי ייחתם "לאחר אישור הממשל האמריקני למכירה". משרד ההגנה הגרמני מסר שההסכם הסופי עם ישראל ייחתם עד סוף השנה, במטרה להגיע להפעלה מבצעית של המערכת לפני סוף 2025. המשרד גם הסביר בהודעתו, שתשלום המקדמה הגבוהה יאפשר לישראל לחתום על הסכמי ייצור ראשונים אשר עשויים לקצר את זמני האספקה בכ-6 חודשים.

האישור על עסקת חץ 3 התקבל במסגרת דיון על צורכי ההגנה האווירית של גרמניה, שבמהלכו אישרה ועדת התקציבים גם סכום נוסף של כ-950 מיליון אירו לרכישת מערכת ההגנה האווירית IRIS-T, שזו מערכת טילים מונחי חום ותמונה לאיומים בטווח בינוני. המערכת פותחה בגרמניה ומוכיחה את יעילותה בשימוש מבצעי באוקראינה. מערכת חץ-3 היא הנדבך הגבוה ביותר במערכת ההגנה הרב-שכבתית של ישראל. היא כוללת עמדת שליטה ובקרה, מערכות מכ"ם, משגרים וטילים מונחים, אשר מיועדים ליירט טילים בליסטיים באמצעות פגיעה ישירה בהם כשהם מצויים מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ. "מערכת החץ תסגור את הפער הקיים במערכת ההגנה האווירית של גרמניה ותתרום להגנה על כל מדינות ברית נאט"ו".

גרמניה מתחמשת

ההחלטה היא פועל יוצא של שינוי אסטרטגי המתחולל באירופה בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה. ביום שבו אושרה עיסקת חץ 3 עם גרמניה, אישרה ממשלת גרמניה את אסטרטגיית הביטחון הלאומי הראשונה, אשר קובעת שבשנים הבאות יוגדל תקציב הביטחון לכ-2% מהתוצר של גרמניה, וזאת בנוסף לקרן רכישות מיוחדת בהיקף של כ-100 מיליארד אירו, שאושרה עבור הצבא הגרמני (בונדסוור). הנחת העבודה של האסטרטגיה החדשה היא שהפלישה הרוסית לאוקראינה "מוטטה את מערך הביטחון ביבשת אירופה", ומאלצת את גרמניה לחזק את הצבא באופן משמעותי.

האסטרטגיה קובעת שגרמניה היא מדינה מרכזית באירופה, ולכן היא צריכה לקבל על עצמה "תפקיד מרכזי בהגנה על אירופה ועל הדמוקרטיה". מעניין לציין שתפישת ההגנה החדשה כוללת גם מרכיבים גלובליים שלא זוהו עד היום עם מדיניות הביטחון הגרמנית. היא מגדירה את אזור דרום-מזרח אסיה (Indo-Pacific) כבעל חשיבות לאומית: "האזור הזה חשוב לכלכלה הגרמנית. גרמניה צריכה לבנות מערך של הסכמי הגנה ושיתוף פעולה בינלאומיים באזור הזה. האינטרס של גרמניה הוא לשמור על הסדר והיציבות בדרום-מזרח אסיה".

התעשייה האווירית רכשה את IDE היוונית בכ-60 מיליון אירו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו הרכבות ה-SMT של IDE, בעיירה אטיקה שליד אתונה

התעשייה האווירית (IAI) רכשה את חברת האלקטרוניקה הצבאית היוונית, Intracom Defense (IDE). הפועלת מהעיר אטיקה שליד שדה התעופה של אתונה. היא עוסקת בפיתוח וייצור מערכות אלקטרוניקה לטילים, תקשורת טקטית, מעקב, C4I, מערכות אספקת כוח היברידיות וכלים בלתי מאויישים. לחברה יש תשתית ייצור בשטח של יותר מ-7,500 מ"ר הכוללת הרכבות SMT ובדיקות סופיות למוצרים. החברה מעסיקה כ-435 עובדים ובשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-66.5 מיליון אירו. אתר החדשות היווני Ekathimerini דיווח שהתע"א רכשה כ-91% מהחברה תמורת כ-60 מיליון אירו.

חברת IDE ממלאת תפקיד מרכזי בפרוייקטי רכש גומלין של משרד הביטחון היווני, שיש בהם מרכיב של פיתוח וייצור מקומי. במסגרת הזאת היא מייצרת ומרכיבה חלק גדול מהאלקטרוניקה עבור טילי הפטריוט שיוון רכשה מחברת רייתאון, ומספקת שירותי תמיכה בכל סוללות הפטריוט שנירכשו עבור מדינות האיחוד האירופי וברית נאט"ו. היא מייצרת מרכיבים אלקטרוניים במערכות המכ"ם של מטוסי F-16 של חיל האוויר היווני, מייצרת את האלקטרוניקה והתקשורת המותקנים בטנק לאופרד-2 היווני, וכדומה.

למרות שהתעשייה האווירית לא מסרה מידע פיננסי על היקף העיסקה, חשיבותה ברורה: היא מעניקה לה יכולות ייצור ותמיכה מקומית בשוק האירופי הצומח, אשר נכנס לתנופת התרחבות מהירה בעקבות המלחמה באוקראינה. התע"א מסרה שבנוסף לתמיכה בלקוחותיה, חברת IDE תמשיך את הפעילות הקיימת שלה עבור משרד הביטחון היווני ועבור הלקוחות באירופה. מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, אמר שהעיסקה מחזקת את החברה בשוק היווני ובשוק של מדינות ברית נאט"ו. לדבריו, "שתי החברות שיתפו פעולה מספר פעמים בשנים האחרונות".

מקפצה יוונית אל צבאות ברית נאט"ו

מערכת התקשורת הטקטית TACTiCON מתוצרת Intracom Defense
מערכת התקשורת הטקטית TACTiCON מתוצרת Intracom Defense

יוון הפכה בשנים האחרונות לשוק חשוב עבור התעשייה הביטחונית הישראלית. ב-2020 היא חתמה על הסכם שימוש במל"טי Heron של התעשייה האווירית במתכונת של חכירה, ובשנת 2021 היא חתמה על אחד מההסכמים החשובים ביותר של אלביט: הקמת בית ספר לטיסה עבור חה"א היווני, במתכונת של חה"א הישראלי. הפרוייקט בהיקף של כ-1.65 מיליארד דולר ל-20 שנה, כולל מטוסי אימון מסוג M-346, תחזוקת טייסת האימונים הכוללת גם מטוסי T-6, אוויוניקה ייעודית לצורכי אימון, סימולטורים ועוד.

בחודש שעבר נחתמה עסקת ענק נוספת: רפאל (Rafael) זכתה בהזמנה מצבא יוון לאספקת טילי ספייק (Spike) ימיים, יבשתיים ואוויריים בהיקף כולל של כ-370 מיליון אירו (כ-1.44 מיליארד שקל). משפחת טילי ספייק (Spike) היא קבוצה של טילים טקטיים אלקטרו-אופטיים הנמצאים בשימוש מבצעי בצה”ל ובצבאות רבים בעולם, ונחשבת למשפחת הטילים המצליחה ביותר של רפאל.

יוון נמצאת בתהליך התחמשות מואץ לנוכח המתיחות באירופה ומול יריבתה המסורתית טורקיה. בשנות ה-80 תפס תקציב הביטחון היווני כ-5.8% מהתוצר הגולמי, אולם הוא ירד בשנות האלפיים והגיע לשפל של 2.4% מהתל"ג (5.5 מיליארד דולר) בשנת 2014. בשנים האחרונות המגמה השתנתה, ובשנת 2022 צמח התקציב לכ-3.76% מהתמ"ג – מדובר בסכום של כ-8.4 מיליארד דולר – בהשוואה לכ-5 מיליארד דולר בלבד בשנת 2021.

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

 

הלוויין Eros C3 נכנס למסלול והחל לשדר נתונים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הלוויין Eros C3 של חברת אימאג'סאט (Imagesat) נכנס למסלול הקפת כדור הארץ והחל לשדר נתונים. החברה דיווחה שהוא נכנס כעת לתהליך בדיקות בתעשייה האווירית, שיימשך מספר חודשים. רק לאחר סיומן הוא ייכנס לפעילות מסחרית. הלוויין משתייך למשפחת לווייני התצפית מסדרת OPTSAT 3000 המפותחים ומיוצרים בתעשייה האווירית בלוד, וכולל מצלמה אופטית מולטי-ספקטרלית מתוצרת אלביט מערכות. הלוויין שוגר לחלל על-ידי משגר פאלקון 9 של חברת SpaceX.

להערכת החברה, זהו אחד משלושת הלווינים המסחריים בעלי היכולות המתקדמות בעולם. הוא שוקל 400 ק"ג ומטעד הצילום שלו מכסה את טווח אורכי הגל 450-900 ננומטר. מצלמת הבסיס מספקת ללקוחות צילומים ברזולוציה של כ-30 ס"מ בלבד והמצלמה המולטי ספקטרלית מספקת צילומים ברזולוציה של 60 ס"מ. החברה מספקת באמצעותו שירות מיוחד בשם Direct Access.

שירות פרטי ללקוחות צבאיים

השירות הזה מאפשר ללקוח לקבל את התמונות אל טרמינלים קטנים המצויים בשטח. במסגרתו, הלקוח מקבל גישה בלעדית וישירה ללוויין מעל תא שטח מוגדר. היא מאפשרת ביצוע של כל שלבי המשימה באופן עצמאי ודיסקרטי: החל משלב תכנון משימת הצילום, דרך טעינת תכנית המשימה ללוויין מתחנת שליטה של הלקוח, ועד עיבוד וניתוח תוצרי הלוויין בצורה ישירה בתחנת קרקע ייעודית שהחברה מוכרת ללקוח. שירות מסוג זה מסופק בדרך-כלל ללקוחות בתחום הצבאי במסגרת התקשרות רב-שנתית.

חברת אימאג'סאט נסחרת בבורסה בתל אביב לי שווי שוק של כ-962 מיליון שקל. החברה נכנסה לבורסה בחודש פברואר 2022 כדי לגייס כ-100 מיליון דולר עבור שלושה פרוייקטים מרכזיים: 30 מיליון דולר למימון הלוויין Eros C3, עוד 30 מיליון דולר למימון לוויין הצילום הבא, אשר צפוי להיות Eros C4 ועוד 40 מיליון דולר עבור פרוייקט חדש של החברה: מערך לווייני Global Eye, שהם לוויינים קטנים ממשפחה חדשה של מיקרו-לווייני תצפית: Runner, Knight ו-Sprinter, אשר ינוהלו ממרכז בקרה חדש (ClearSky) ויפיקו מידע באמצעות תוכנת האנליטיקס GeoImpact.

הלוויין Eros C3 בחדר האינטגרציה בתעשייה האווירית, לפני העברתו לאתר השיגור
הלוויין Eros C3 בחדר האינטגרציה בתעשייה האווירית, לפני העברתו לאתר השיגור

התעשייה האווירית התקינה מסופים לווייניים במטוסי קרב דור 4.5

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התעשיייה האווירית (IAI) השלימה את ההתקנה של כמה עשרות מסופים לווייניים (SATCOM) במטוסי קרב מערביים מדור 4.5. מדובר במטוסי הדור הרביעי דוגמת F-15, F-16 ו-F-18 אשר עברו שידרוג במערכות האוויוניקה שלהם, דוגמת התקנת מערכות שליטה ובקרה משופרות, מערכות מכ"ם חדשות, מערכות נשק מדוייק, מערכות התראה בפני טילים וכדומה. המערכת מתבססת על אנטנה שטוחה המתכווננת אל לוויין התקשורת באופן אלקטרוני (AESA) ומתוקנת בתוך גוף המטוס מאחורי תא הטייס.

האנטנה שומרת על יציבות מול לוויין תקשרת גיאו-סטאציונרי הנמצא בגובה של 36,000 ק"מ, ומאפשרת למטוס לקלוט ולשדר אותות קוליים ונתונים גם כשהוא מעבר לטווח הראייה (line-of-sight) כמו בטיסה למרחקים גדולים מאוד או בטיסת בגובה נמוך מאוד. המערכת של התעשייה האווירית פועלת במתכונת של רשת שלמה המאפשרת לקשר מאות משתמשים, ולבצע שינויים מיידיים בתדרי התקשורת. המערכת שפותחה על-ידי אלתא פועלת בתדרי Ku ו-Ka, היא כוללת את האנטנה, המודם ומגבר ההספק ומבוססת על רדיו מוגדר תוכנה (SDR). התעשייה האווירית מייצרת מערכות SATCOM ממוזערות כבר מספר שנים, אולם התקנתן במטוס קרב, נחשבת לדברי מנכ"ל חטיבת התקשרת והלוחמה האלקטרונית באלתא, עדי דולברג, לפריצת דרך עולמית.

מכירות התע"א מבטאות עליייה במתיחות הביטחונית בעולם

חברת אלתא אחראית על רוב פעילות האלקטרוניקה הצבאית של התעשייה האווירית. מהדו"ח השנתי של התעשייה אווירית שפורסם לפני שבוע, עולה שמכירות אלתא ב-2021 הסתכמו בכ-1.15 מיליארד דולר וצבר ההזמנות שלה גדול יותר מ-3 מיליארד דולר. ההדו"ח גם נראה שהמתיחות בין המזרח למערב, גם באירופה וגם באסיה, הורגשה כנראה זמן רב לפני פלישת רוסיה לאוקראינה. מכירות התעשייה האווירית ב-2021 צמחו להיקף שיא של כ-4.5 מיליארד דולר (בהשוואה לפחות מ-4.2 מיליארד דולר ב-2020), בעיקר בזכות עלייה של כ-10% במכירות של ציוד אלקטרוניקה צבאי, מערכות טילים וחלל וכלי טיס צבאיים.

המכירות בתחומים האלה הסתכמו בכ-3.87 מיליארד דולר ב-2021, בהשוואה לכ-3.51 מיליארד דולר בשנת 2020. במקביל, צבר ההזמנות של החברה צמח מ-12.6 מיליארד דולר בסוף 2020 לכ-13.4 מיליארד דולר בסוף 2021. החברה הגדילה את תקציב המו"פ בכ-5% להיקף של יותר ממיליארד דולר ב-2021. צבר ההזמנות של חברת אלתא מסתכם כיום המציאות הזאת מתבטאת בדבריו של מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, המצורפים לדו"ח השנתי: "בעת הזו, החשיבות והצורך למערכות הגנה פורצות דרך ומבצעיות עולה ברחבי העולם ואנו עומדים בקשר עם שותפינו לאספקתן המהירה ביותר".

הסכם הבנות לשיתוף פעולה עם מרוקו

מימין לשמאל: מנכ"ל תע"א בועז לוי, שר המסחר המרוקני ריאד מאזור ויו"ר תע"א אמיר פרץ
מימין לשמאל: מנכ"ל תע"א בועז לוי, שר המסחר המרוקני ריאד מאזור ויו"ר תע"א אמיר פרץ

אתמול נחתם הסכם הבנות בין התעשייה האווירית לבין משרד המסחר והתעשייה של מרוקו, לשיתוף פעולה טכנולוגי בין התע"א לבין מגזר הטכנולוגיה במרוקו. במסגרת ההבנות, סוכם שממשלת מרוקו והתעשייה האווירית יבצעו פרוייקטים משותפים בתחום התעופה ויאתרו השקעות משותפות במרוקו בתחומים כמו הדפסות תלת מימד, ייצור חלקי פנים של מטוסים, ייצור חלקי מנועים וייצור חלקי-גוף של מטוסים. בנוסף, שני הצדדים יפעלו להקמת מרכז מו"פ במרוקו בשותפות עם התעשייה האווירית ומתן סיוע בבניית מערך של ספקים מרוקניים עבור התעשייה האווירית. יו"ר התעשייה האווירית, עמיר פרץ, אמר שזהו יום מאושר עבורו, "שבו שתי המדינות שבנו את זהותי, מולדתי ישראל ומדינת הולדתי מרוקו, משתפות פעולה".

התעשייה האווירית פיתחה תחנת בקרת לוויינים מבוססת-ענן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התעשייה האווירית (IAI) הכריזה על השלמת הפיתוח של תחנת שליטה ובקרה לוויינית Blue Sphere, המבוססת על תפישה חדשה של תחנת בקרה וירטואלית מבוססת-ענן. הפעלת התחנה באמצעות הענן מגדילה את הזמינות של הלוויין ומשחררת את המפעילים מהתלות ב"זמני החליפה" של הלוויין מעל אנטנת תחנת הבקרה (satellite passing time). הלוויין יכול לשדר את המידע אל כל תחנת קרקע לוויינית זמינה שמעליה הוא חולף, בכל מקום בעולם, וממנה המידע מגיע ישירות אל הענן.

הלוויין יכול לשדר את המידע הנאסף באמצעותו אל ענן ובכך לאפשר לתחנת הקרקע "להעביר" או "למשוך" את המידע מיידית וללא תלות בתחנות קליטה הממוקמות באזורים שונים על גבי כדור הארץ. מדובר בקונספט ייחודי שגובש בחברה, אשר פותח בהליך מהיר במרכז החדשנות של התעשייה האווירית (IAI Innovation Center), בשיתוף עם מאיץ התעופה והחלל הבינלאומי Starburst.

מנהל מפעל חלל בתע"א, שלומי סודרי, אמר שמערכת Blue Sphere הופכת את הלוויינים לזמינים 24/7. "הקונספט הוכח ובימים אלו אנו מפתחים גרסה מתקדמת של תחנת הקרקע עבור לקוחותינו בעולם".

מיני-לוויין תקשורת מסוג חדש

תחנת הבקרה הווירטואלית תוצג בהמשך החודש בסלון האווירי הערבי שיתקיים בדובאי ב-14-18 בנובמבר 2021. בשבוע שעבר חשפה התעשייה האווירית בקונגרס החלל בדובאי את המיני-לוויין תקשורת החדש,  Mini Communication-Satellite – MCS. לוויין MCS כולל מטעד תקשורת דיגיטלי וארכיטקטורת תוכנה המאפשרים טעינת אפליקציות מהקרקע לחלל, במהלך שהותו בחלל, כדי לשנות את המשימה בהתאם לצורכי התקשורת המשתנים.

המיני-לוויין תקשורת החדש MCS
המיני-לוויין תקשורת החדש MCS

הלוויין מתוכנן לפעול במשך 14 שנים. הוא שוקל 650 ק"ג בעת השיגור וכולל מטעד תקשורת במשקל של כ-200 ק"ג. בשל משקלו הנמוך יחסית, הלוויין מותאם לשיגור בשילוב לוויינים אחרים ובכך מוזלת משמעותית עלות השיגור. לדברי סודרי, הלוויין מספק "טכנולוגיית חלל עילית למדינות ולמפעילי תקשורת שלא זקוקים ללוויין תקשורת גדול. המיני-לוויין MCS מהווה נישה חדשה בעולם לווייני התקשורת".

הלוויין מתבסס על יכולות שפותחו עבור פרוייקט "דרור 1". בתחילת 2020 ביקשה ממשלת ישראל מהתעשייה האווירית לפתח ולבנות את הלוויין דרור 1 כדי שיהיה לוויין התקשורת הבא של מדינת ישראל. חטיבת מערכות טילים וחלל של התעשייה האווירית אחראית על פיתוח מערכות הגנה אווירית, בהן: חץ 2, חץ 3, ברק 8, לווייני תצפית, לווייני תקשורת, ננו-לוויינים ומשגרי לוויינים.

התע"א זכתה בפרוייקט פיתוח טכנולוגיות "כרמל"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: תא הלחימה הדיגיטלי במדגים הטכנולוגי של התע"א

המנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות במשרד הביטחון (מפא"ת) בחר בתעשייה האווירית (IAI) להוביל את הפיתוח של רכב הלחימה העתידי "כרמל". מטרת הפרויקט היא להפוך תא הלחימה בכלי הרק"ם הקיימים והעתידיים של צה"ל לתא לחימה דיגיטלי המבוסס על יכולות תפעול ותמרון אוטונומיות ואוטומטיות, בינה מלאכותית, יכולות חישה ועוד. מרבית הפעילות ברק"ם מבוסס טכנולוגיות כרמל תתבצע באופן אוטונומי: נסיעה, איתור איומים, הרכשת מטרות, הגנה וירי.

הלוחמים ברכב יראו את כל תמונת הקרב, המודיעין, האיומים והמטרות, ויידרשו רק לקבל החלטות שאותן המערכת לא יודעת לקבל בעצמה. אנשי הצוות יוכלו לצפות בשדה הקרב בכמה ממדים וכך להבין טוב יותר את תמונת המצב. הרק"ם שנבחר לשמש כפיילוט לבחינת הטכנולוגיות החדשות הוא הנגמ"ש הגלגלי "איתן". תוכנית כרמל יצאה לדרך לפני כחמש שנים ונועדה לפתח קונספט לחימה חדש לחלוטין, המבוסס על יכולות תפעול ותמרון אוטונומיות ואוטומטיות. בסוף 2019 הגיעו רפאל, אלביט והתעשייה האווירית לשלב הגמר של התחרות על פיתוח, והציגו כל אחת את טכנולוגיית התפעול שלה עבור רכב קרב עתידי.

ההצעה של התעשייה האווירית לחבילת טכנולוגיות "כרמל" על-גבי הנגמ"ש איתן
ההצעה של התעשייה האווירית לחבילת טכנולוגיות "כרמל" על-גבי הנגמ"ש איתן

התעשייה האווירית פיתחה מדגים טכנולוגי המבוסס על משפחת הכלים הרובוטיים והבלתי מאוישים של החברה, הנמצאים כיום בשימוש צבאי בארץ ובעולם. מערכת הכרמל של תע"א משלבת בין תצוגה פנורמית לתפעול באמצעות מסכים אישיים ובקר (ג'ויסטיק) בדומה למשחקי מחשב. המערכות האוטונומיות ברק"מ נשלטות על-ידי מערכת לחימה מרכזית ואוטונומית, המסנכרנת את תתי המערכות ועוזרת למפעיל האנושי לסנן את המידע כדי להתמקד באיומים הקריטיים ובקבלת החלטות בזמן אמת. הפיתוח מבוסס על בינה מלאכותית, ניהול מערך תחמושת יעיל, ניהוג עצמי בשטחים מורכבים ויכולות תקיפה וירי מדויק.

עם ההכרזה על מקצה הגמר של החתחרות, אמר ראש מו"פ במפא"ת שהניסויים הוכיחו שניתן לתפעל רק"מ עתידי מתוך תא סגור על-ידי שני חיילים בלבד. "אנחנו נמצאים לקראת שינוי תפיסה מהפכני בתמרון היבשתי". ​קצין שריון ראשי העריך שתהליך הפיתוח והבחינה יביא לשילוב חלק מהטכנולוגיות בטנק החדש מרכבה סימן 4 ("ברק").

שיתוף פעולה בין התע"א ולוקהיד מרטין בתחום ההגנה בפני טילים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חתימת ההסכם. מימין לשמאל: סגן נשיא לפיתוח עסקי בינלאומי בלוקהיד מרטין, טים קאהיל ומנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי. צילום: אלון רון/התעשייה האווירית

חברת לוקהיד מרטין (Lockheed Martin), הנחשבת לאחת מקבלניות התעופה והביטחון הגדולות בעולם, חתמה על הסכם הבנות (MOU) עם התעשייה האווירית (IAI) לשיתוף פעולה מסחרי וטכנולוגי בתחום מערכות ההגנה בפני טילים ומערכות הגנה אווירית משולבות. במסגרת ההסכם, יבחנו החברות את תחומי הפעילות המשותפים, כדי לזהות הזדמנויות עסקיות במחקר ופיתוח, ייצור, ושיווק המערכות בעולם. החברות יקימו צוות היגוי משותף המורכב מחברי הנהלה בכירים בשתי החברות, וקבוצות עבודה משותפות שיהיו אחראיות על יישום ההסכם.

סגן נשיא לפיתוח עסקי בינלאומי בלוקהיד מרטין, טים קאהיל, אמר שההסכם שיתוף פעולה הוא צעד נוסף באסטרטגיית שיתוף הפעולה עם התעשייה האווירית, "אשר שותפה בכמה מהפרויקטים המרכזיים שלנו". מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, שמדובר בהסכם בעל חשיבות אסטרטגית. "שילוב היכולות, הידע והניסיון של לוקהיד מרטין ושל התעשייה האווירית מייצר הזדמנויות רבות".

חברת לוקהיד מרטין האמריקאית מייצרת מטוסים דוגמת F-35 ו-F22, לוויינים צבאיים, מסוקים, טילים, משגרים, מערכות הגנה בפני טילים, מערכות מכ"ם, מערכות אלקטרוניקה צבאית ועוד. כיום החברה מעסיקה כ-114 אלף עובדים ומכירותיה מסתכמות בכ-60 מיליארד דולר בשנה. התעשייה האווירית פעילה מאוד בתחומי ההגנה בפני טילים ומטוסים ומייצרת את מערכת ההגנה חץ, את מערכת ההגנה האווירית ברק, ומערכות מכ"ם מתקדמות מתוצרת החברה הבת אלתא.

מיירט הטילים THAAD של לוקהיד מרטין
מיירט הטילים THAAD של לוקהיד מרטין

על-פי הערכות בתעשייה, לשיתוף הפעולה בין שתי החברות יש פוטנציאל עסקי שיכול להגיע להיקף של כמה מאות מיליוני דולרים, כאשר בשלב הראשון תיבחן ככל הנראה האפשרות לשלב בין מיירטים של התעשייה האווירית לבין מערכות מכ"ם של לוקהיד מרטין. יהיה מעניין לראות האם שתי החברות יציעו מוצר חדש המשלב בין מערכת THAAD ליירוט טילים בליסטים של לוקהיד מרטין, לבין מערכת החץ של התעשייה האווירית, שבדור האחרון שלה יכולה לפגוע גם בלוויינים נמוכי מסלול ולא רק בטילים.

תחום נוסף שעשוי לשמש בסיס לשיתוף פעולה בין שתי החברות הוא החלל. אומנם ההסכם מתייחס למערכות הגנה בפני טילים ובפני מטוסים, אולם חברת לוקהיד מרטין פיתחה מרכב לווייני צבאי חדש עבור מערכת ההתראה של ארה"ב בפני טילים בליסטיים. הטכנולוגיות המשולבות בלוויין הצבאי החדש הן מרכיב בלתי נפרד ממערך ההגנה האמריקאי בפני טילים, ויהיה מעניין לראות האם הן ישולבו בשיתוף הפעולה בין שתי החברות, במיוחד לאור היכולת של התעשייה האווירית לבנות לוויינים בעלי משקל נמוך יחסית.

התעשייה האווירית מקימה באוסטרליה חברה לכלים לוגיסטיים אוטונומיים למכרות

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: רובוט Sahar של אלתא המיועד לפינוי דרכים]

התעשייה האווירית (IAI) וחברת Bis האוסטרלית, המספקת שירותים לוגיסטיים לענף המכרות, מקימות באוסטרליה חברה משותפת, Auto-Mate, שתפתח כלים לוגיסטיים אוטונומיים המותאמים למשימות בתפעול של מכרה, כדוגמת פינוי פסולת, שינוע סחורות, חציבה ועוד.החברות מסרו כי הכלים הללו יתרמו לשיפור הבטיחות והיעילות של המכרה ויספקו דאטה מפורט שיסייע למקסם את תהליכי התפעול.

אוסטרליה היא מדינה עשירה במחצבים וענף המכרות הוא אחד הסקטורים המשמעותיים ביותר בכלכלה, אשר אחראי לכעשירית מהתוצר הלאומי. מי ששידך בין התעשייה האווירית ל-Bis היא לשכת הסחר האוסטרלית, Austrade, שעובדת עם התעשייה האווירית מאז 2013 במטרה למצוא הזדמנויות עבור התעשייה האווירית בענף המכרות.

המיזם המשותף ישלב בין המומחיות של התעשייה האווירית בתחום הרובוטיקה האוטונומית והניסיון של Bis כספקית שירותים לוגיסטיים למכרות באוסטרליה. תעשייה האווירית פיתחה, תחת חברת אלתא שבבעלותה, מספר כלים אוטונומיים קרקעיים ליישומים צבאיים, כמו למשל סייר הגבולות הרובוטי Guardium, שתפקידו לפטרל לאורך הגבול ולהתריע מפני ניסיונות חדירה, רובוט תומך לחימה בשם REX, שמסייע לכוחות קרקעיים בשטח, והרובוטים Panda ו-Sahar, המיועדים לליווי שיירות, פינוי דרכים ומשימות של הנדסה קרבית. כל הכלים הללו מתבססים על אותה פלטפורמה רובוטית שפיתחה אלתא. ב-Bis ציינו כי העובדה שהכלים הרובוטיים של התעשייה האווירית מיועדים לתפקד בסביבות מרוחקות ותנאי שטח קשים הופכים אותם  למתאימים גם לענף המכרות.

 

התעשייה האווירית חשפה מערכת אחיזת שטח אופטית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התעשייה האווירית (IAI) חשפה את מערכת המעקב האלקטרו-אופטית החדשה שלה, WASP – Wide Area Surveillance Payload, המתצפתת ועוקבת אחר תאי שטח נרחבים. המערכת מיועדת להתקנה על מגוון פלטפורמות אוויריות, בהן: מל"טים, מסוקים, מטוסי משימה ובלוני תצפית. המערכת מבוססת על מצלמות אור נראה ומצלמות אור אינפרה אדום (Mid-wave IR) המאפשרות תצפית ביום ובלילה ומותקנת במארז מיוצב בשלושה צירים. המערכת כוללת מחשב עיבוד תמונה (Digital Processing Unit) המעניק אופציה לבצע את פעולות האיתור, הגילוי וניתוח המידע על גבי הפלטפורמה האווירית עצמה.

כאשר מתקינים את המערכת במל"ט טקטי דוגמת BirdEye 650D, היא מעניקה כיסוי ברזולוציה גבוהה של 15 ס"מ לשטח בגודל של 2 קמ"ר. כאשר מתקינים אותה על-גבי מל"ט אסטרטגי מגביה טוס כמו למשל Heron, המגיע לגובה של 20,000 רגל, היא מעניקה כיסוי לשטח של 20 קמ"ר ברזולוציה של 50 ס"מ, המאפשרת איתור ומעקב אחר אובייקטים בגודל של כלי רכב.

ללא המחשב, המערכת שוקלת 6.5 ק"ג בלבד. הפתרון הזה מיועד להתגבר על בעיית "הראייה מתוך קשית", אשר מייצרת את הבעיה שמצלמות בעלות רזולוציה גבוהה רואות רק חלק זעיר מהזירה ולכן מתקשות לספק תמונה כוללת או לעקוב אחר מספר מטרות בו-זמנית. מערכת WASP מאפשרת לבצע כיסוי בקצב ריענון של פחות משנייה (1.5Hz). המערכת מיועדת לסייע בניהול ארועים רב-נקודתיים, כמו למשל התמודדות עם ארוע טרור מרובה תקריות, אירועי ספורט, התמודדות עם אסונות אזוריים ושליטה על חזית לחימה ברמת עיר או בסדר גודל דומה.

ההכרזה של התעשייה האווירית מגיעה כשנתיים וחצי לאחר שחברת אלביט מערכות חשפה בסלון האווירי בפאריס את מערכת מערכת SkEye, המבוססת על מטעד אלקטרו אופטי הכולל אשכול של מצלמות המכסות שטח גדול ביותר כשהן מותקנות על-גבי מל"ט דוגמת הרמס 450 או הרמס 900, או על-גבי מטוס דוגמת Twin Otter או ססנה. יחד עם זאת, שתי המערכות חופפות חלקית בלבד: המערכת של אלביט גדולה וכבדה יותר, ומיועדת לכסות תאי שטח גדולים בהרבה (80 קמ"ר).

בועז לוי מונה למנכ"ל התעשייה האווירית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

דירקטוריון התעשייה האווירית (IAI) אישר את המלצת ועדת האיתור למנות את בועז לוי לתפקיד מנכ"ל החברה במקומו של אלוף במיל. נמרוד שפר, שסיים את תפקידו בסוף אוקטובר 2020. המינוי ייכנס לתוקף עם קבלת אישור שר הביטחון בני גנץ, ושר הדיגיטל דודי אמסלם, הממונה על רשות החברות הממשלתיות. עד אז המינוי ייחשב לזמני. עד למינוי אתמול, שימש לוי כמנהל חטיבת מערכות טילים וחלל בשמונה השנים האחרונות.

בועז לוי הצטרף לתעשייה האווירית בשנת 1990 כמהנדס בפרויקט 'חץ' ובשנת 1999 התמנה למהנדס הראשי של הפרויקט. בשנים 2003-2006 הוא שימש כראש פרויקט 'חץ' והוביל שורה ארוכה של ניסויים מוצלחים. בשנים 2006-2010 שימש בועז כראש תכנית מערכת ההגנה האווירית 'ברק 8'. בשנת 2010 התמנה למנהל מפעל מערכות הגנה אוויריות של החברה. לוי אחראי לעסקאות הייצוא הביטחוניות הגדולות ביותר בתולדות מדינת ישראל, בהן: מכירות מערכות ברק בהיקף של יותר מ-6 מיליארד דולר.

תע"א חוצה את מחסום ה-4 מיליארד דולר בשנה

יו"ר התעשייה האווירית, הראל לוקר, אמר שלוי מנהל בהצלחה רבה את חטיבת מערכות טילים וחלל שהיא הרווחית ביותר בתעשייה האווירית. "התעשייה האווירית הגיעה בשנה האחרונה לשיא היסטורי בתוצאותיה הכספיות, ושברה לראשונה את מחסום ההכנסות של ארבעה מיליארד דולר לשנה. זו אחת החברות העסקיות המורכבות ביותר לניהול במדינת ישראל".

ברבעון השלישי של 2020 הסתכמו מכירות התעשייה האווירית בכ-1,006 מיליון דולר בהשוואה לכ-1,030 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון של כ-2.4% נובע בעיקר מקיטון במכירות בחטיבת התעופה ובחטיבת כלי טיס צבאיים. בתשעת החודשים הראשונים של 2020 הסתכמו מכירות התע"א בכ-3,084 מיליון דולר – צמיחה של 2.3% בהשוואה ל-2019 – הנובעת בעיקר מגידול במכירות אלתא וחטיבת מערכות טילים וחלל. בארבעת הרבעונים האחרונים השיגה התע"א שיא מכירות של 4.176 מיליארד דולר.

בוטלה תוכנית ההתייעלות של התעשייה האווירית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בעקבות לחצי העובדים נסוגה הנהלת התעשייה האווירית (IAI) מתוכנית ההתייעלות שהתכוונה לבצע בחטיבת התעופה. היום אישר הדירקטוריון את הסיכום בין ההנהלה ובין ארגון העובדים, שלפיו תוקפא תוכנית ההתייעלות שעליה החליט הדירקטוריון בסוף חודש יוני 2020. מדובר היה בחלטה כללית: הדירקטוריון הינחה את הנהלת החברה להכין תוכנית התייעלות לחטיבת התעופה. מדובר במעין שביתת נשק בין ההנהלה לבין העובדים: העובדים לא ינקטו בצעדים ארגוניים בתקופת ההקפאה, כלומר לא ישביתו את החברה, ובמקביל שני הצדדים יקדמו מתווה של פרישת עובדים מרצון.

לפי הודעת ההסתדרות עם הכרזת סכסוך העבודה לפני כשלושה שבועות, תוכנית הארגון מחדש היתה אמורה לכלול פיטורי מאות עובדים והורדות שכר. המניע המרכזי למהלך היה הערכה בהנהלת התעשייה האווירית, שהפעילות של חטיבת התעופה צפויה להצטמצם בחודשים הקרובים. "הדירקטוריון הנחה את ההנהלה להכין תוכנית התייעלות לחטיבת התעופה, שתתאים את מבנה כח האדם לצמצומים הנחזים בהכנסות החטיבה". בעקבות קבלת ההחלטה, הודיע מנכ"ל התעשייה האווירית, נמרוד שפר, על רצונו לפרוש לאחר שנתיים בלבד בתפקיד. בינתיים הוא עדיין משמש כמנכ"ל החברה.

חטיבת התעופה הוקמה בשנת 2018 ומרכזת את כל פעילויות החברה בתחומי התעופה: פעילויות בדק מטוסים, כלי-הטיס האזרחיים, חטיבת ההנדסה ואלמנטים ממפעל להב המתמחה בהשבחת מטוסי קרב. זו החטיבה הגדולה ביותר בחברה ומעסיקה כ-5,000 עובדים. לפני כחודש העריך הדמרקר שהתוכנית כוללת פיטורי 900 עובדים. במקביל להחלטה על ביצוע הארגון מחדש. החטיבה עוסקת בפיתוח, ייצור והרכבת מכלולים של מטוסי מנהלים אזרחיים, מרכז תמיכה ושירות למטוסים המשרת חברות תעופה ומפעילי מטוסים, הסבות מטוסי נוסעים למטען, השבחה ותחזוקה של מטוסים צבאיים ופיתוח מערכות אוויוניקה.

מכירות החטיבה בשנה שעברה צמחו רק במעט, ובשנת 2019 הן הסתכמו בסביבות כ-1.3 מיליארד דולר. סך כל מכירות התעשייה האווירית ב-2019 הסתכמו בכ-4.1 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-3.7 מיליארד דולר בשנת 2018. בעבר היו ציפיות שהחטיבה הזאת תרוויח ממשבר הקורונה, שכן המגיפה השביתה אלפי מטוסים בעולם וחלק גדול מהם מאוחסן בתנאים לא מושלמים וייאלץ לעבור תהליכי החזרה לכשירות עם שוך המגיפה. אולם בינתיים המגמה הזאת לא מורגשת בתעשייה האווירית.

מכירות אלביט, רפאל והתעשייה האווירית: 11.3 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: השמדת טיל תוקף בניסויים שרפאל ביצעה במערכת ההגנה מעיל-רוח

הדו"חות השנתיים של שלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות בישראל: רפאל, אלביט והתעשייה האווירית' מלמדים שהתעשיות הביטחוניות הגדולות הן עוגן של יציבות עבור המשק הישראלי. המכירות של רפאל צמחו ב-2019 בכ-3.9% להיקף שיא של כ-2.7 מיליארד דולר. לחברה צבר הזמנות של כ-7.2 מיליארד שקל, שהם שווי ערך למכירות בשנתיים וחצי. בשנת 2019 השלימה רפאל את רכישת חברת אירונאוטיקס תמורת כ-850 מיליון שקל. החברה דיווחה שמספר עובדיה צמח בכ-800 עובדים, כנראה רובם עובדי אירונאוטיקס' וכיום היא המעסיק הגדול ביותר בצפון הארץ, עם כ-8,000 עובדים.

דיבידנד למדינה: 2 מיליארד שקל

במהלך 2019 החברה זכתה במספר הזמנות משמעותיות מאוד, בהן: מכירת שתי סוללות כיפת-ברזל ואספקת המערכות הראשונות של מערכת ההגנה האקטיבית מעיל-רוח לצבא ארה"ב. בנוסף, היא קיבלה שתי הזמנות ענק מצבא הודו ומצבא גרמניה, להצטיידות בטילים האנטי-טנקיים ממשפחת ספייק (Spike). מנכ"ל רפאל, אלוף (במיל.) יואב הר-אבן, אמר שהחברה מעורבת כיום בפרוייקטים לאיתור טכנולוגיות שיסייעו למאבק במגיפת הקורונה. רפאל נמצאת בבעלות המדינה, ומעבירה לממשלה דיבידנד שנתי ממוצע של כ-2 מיליארד שקל (מחצית מהרווח).

מכירות התעשייה האווירית צמחו מכ-3.7 מיליארד דולר ב-2018 לכ-4.1 מיליארד דולר ב-2019. בעקבות שינוי ארגוני בחברה מחודש ינואר 2019, היא פועלת כיום במתכונת של ארבע חטיבות מרכזיות. הגדולה שבהן היא חטיבת טילים וחלל שמכירותיה ב-2019 הסתכמו בכ-1.28 מיליארד דולר. החטיבה השנייה בגודלה ממוקדת באלקטרוניקה צבאית. למעשה זוהי חברת אלתא, שמכירותיה ב-2019 הסתכמו בכ-1.1 מיליארד דולר בהשוואה ל-836 מיליארד דולר בשנת 2018. מכירות חטיבת כלי הטיס הצבאיים הממוקדת בייצור כטב"מים צמחו רק במעט, מ-410 מיליון דולר ב-2018 לכ-462 מיליון דולר בשנת 2019.

האם השבתת התעופה העולמית תזניק את חטיבת התעופה?

חטיבת התעופה עוסקת בפיתוח, ייצור והרכבת מכלולים של מטוסי מנהלים אזרחיים, מרכז תמיכה ושירות למטוסים המשרת חברות תעופה ומפעילי מטוסים (לשעבר בדק מטוסים), הסבות מטוסי נוסעים למטען והשבחה ותחזוקה של מטוסים צבאיים ופיתוח מערכות אוויוניקה. מכירות החטיבה צמחו רק במעט וגם ב-2019 הן היו בסביבות כ-1.3 מיליארד דולר.

לאור המצב כיום, דווקא החטיבה הזאת היא מעניינת במיוחד. מגיפת הקורונה השביתה אלפי מטוסים בעולם וחלק גדול מהם מאוחסן בתנאים לא מושלמים וייאלץ לעבור תהליכי החזרה לכשירות עם שוך המגיפה. יכול להיות, שהיציאה מהמשבר תהיה הזדמנות עסקית יוצאת דופן דווקא לחטיבה הכי אזרחית של התעשייה האווירית.

אסטרטגיית הרכישות של אלביט צפויה להתבטא גם ב-2020

הצמיחה הגדולה ביותר היתה של חברת אלביט מערכות, שמכירותיה ב-2019 הסתכמו בכ-4.5 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-3.7 מיליארד דולר בשנת 2018. הצמיחה הגדולה במכירות היא תוצאה של כניסה לשווקים חדשים באמצעות שתי עסקאות רכישה גדולות: רכישת חברת תעש מהמדינה בחודש נובמבר 2018 תמורת 495 מיליון דולר, ורכישת חברת Universal Avionics Systems האמריקאית באפריל 2018 תמורת כ-120 מיליון דולר.

יכול להיות שגם ב-2020 היא תראה צמיחה גבוהה יחסית, הודות לעובדה שבאמצע 2019 היא רכשה את חטיבת מערכות ראיית הלילה של חברת האריס האמריקאית (Harris Night Vision) תמורת כ-350 מיליון דולר. החטיבה נחשבת לספק מרכזי של מערכות ראיית לילה עבור הצבא האמריקאי ובעלות הברית של ארצות הברית.

התעשייה האווירית גיבשה תוכנית צמיחה בארה"ב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התעשייה האווירית (Israel Aerospace Industries) גיבשה תוכנית צמיחה אסטרטגית בשוק האמריקאי, הכוללת רכישת חברות, בניית תשתית ייצור והידוק קשרי הממשל. כיום הפעילות של התע"א בארצות הברית מתבצעת באמצעות החברה הבת IAI North America המנוהלת על-ידי סוואמי אייר. בסך הכל, החברה מבצעת מכירות בהיקף של כ-800 מיליון דולר בשנה, ורוכשת מוצרים מספקים אמריקאים בהיקף של כ-600 מיליון דולר בשנה. מנכ"ל התע"א צפון אמריקה, סוואמי, אמר שתוכנית הצמיחה בארצות הברית כוללת הגדלת המכירות, רכישת חברות אמריקאיות והרחבת יכולת הייצור במדינה.

במסגרת מימוש האסטרטגיה החדשה, היא הודיעה היום (ה') על הקמת משרד עסקי חדש בצפון אמריקה ולצורך זה היא שכרה משרדים בשטח של כ-3,000 מ"ר בעיר פיירפאקס בווירג'יניה. המשרד החדש ינהל את פעילותה של התעשייה האווירית בארצות הברית. לדברי סוואמי אייר, המיקום נבחר מכיוון שפיירפאקס נמצאת במרכז מיקבץ גדול של תעשיות תעופה וביטחון בארצות הברית, והיא נהנית מקירבה גיאוגרפית אל לקוחות רבים של התע"א. החברה תגדיל את מצבת העובדים במשרד, ותגייס כ-50 עובדי מכירות ופיתוח עסקים.

כיום התעשייה האווירית מעסיקה כ-15,000 עובדים, מהם כ-200 עובדים בחברה הבת בארצות הברית. במסגרת המהלך החדש, פתחה התעשייה האווירית בחודש יולי האחרון גם משרד לקשרי ממשל בבירה וושינגטון. יו"ר התעשייה האווירית, הראל לוקר, אמר שהמשרד בוושינגטון הוא חיוני לצמיחת החברה בארצות הברית, מכיוון שהוא יחזק את קשריה של החברה עם הקונגרס. לדבריו, "כיום יש לנו קשרים הדוקים עם יצרני מערכות מארה"ב, כמו לוקהיד מרטין, בואינג, Honeywell וגאלפסטרים.

תע"א מגבירה את פעילות הלוחמה ברחפנים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מערכת PopStar לאיתור וזיהוי רחפנים באמצעות מצלמות יום ולילה

התעשייה האווירית (IAI) מרחיבה את פעילותה בתחום ההגנה ההיקפית בפני רחפנים. החברה חשפה בסוף השבוע את מערכת ההגנה הטקטית PopStar המיוצרת במפעל תמ"מ, המאפשרת איתור רחפנים ואיומים אחרים באמצעות מערכת צילום צבעונית הסורקת את השמים ביום ובלילה. בתור מערכת אופטית, היא אינה פולטת קרינה ולכן קשה לשבש אותה, ובתור מערכת ניידת היא ניתנת לשימוש על-ידי יחידות קטנות המחליפות את מיקומן.

למערכת יכולת זיהוי רחפנים ומטרות אחרות אשר הוגדרו עבורה מראש. היא מבצעת סריקה של השמיים באמצעות סיבוב מצלמה בעלת זווית צפייה של 15°, המאפשרת זיהוי רחפנים ממרחק של 3 ק"מ באור יום וממרחק של 2.5 ק"מ בתנאי חשיכה. החברה מסרה שביצועי המערכת הוכחו בשימוש מבצעי. המערכת מצויידת באלגוריתם לזיהוי תנועה, ומספקת למפעילים יכולת זיהוי אוטומטית של המטרות (Automatic target recognition).

הקומנדו הפורטוגלי ניסה להפיל את המערכת של אלתא

במקביל, התעשייה האווירית דיווחה בסוף השבוע על ניסוי של מערכת ההגנה Drone Guard המיוצרת על-ידי אלתא, אשר נבדקה על-ידי הצי הפורטוגלי במסגרת הדגמות מסחריות שבוצעו עבור נאט"ו. במהלך ההדגמה היא נדרשה להגן על נמל ימי בפני תקיפות רחפנים, אשר בוצעו על-ידי יחידות מיוחדות של הצי הפורטוגלי, אשר ניסו להחדיר רחפנים למתחם מהים (באמצעות סירות גומי) ומהיבשה במספר מתארים: חדירות בודדות יום ולילה, חדירות באמצעות נחילי רחפנים וחדירות ממספר כיוונים בו-זמנית.

התע"א מסרה שהמערכת עמדה בהצלחה בכל המבחנים וקיבלה הסמכה להשתתף בתרגיל ימי של נאט"ו אשר יאמן את צבאות הברית בהגנה על נמלי תעופה. מערכת Drone Guard מבוססת על מכ"ם SAR של אלתא מדגם ELI-4030 הפועל בתדר X-band, ועל מערכת אלקטרו-אופטית ומצלמת אינפרא אדום משלימות, אשר אחראיות על זיהוי וסיווג המטרות. עם הגדרת וזיהוי המטרה, המערכת מפעילה מערכת שיבוש אלקטרונית (Jamming) אשר מנטרלת את מנגנוני הניווט (GPS/GNSS) של הרחפן.

צמיחה של 30% בשנה

מנכ"ל אלתא, יואב תורג'מן, אמר שהמערכת הוכיחה את יכולתה פעמים רבות. "לאור האירועים האחרונים במזרח התיכון, ברור שיש צורך במערכת הגנה כוללת כנגד רחפנים, ואלתא היא מהחברות הבודדות שיש בידה את כל היכולות הנדרשות לכך". מדובר בשוק דינמי מאוד. להערכת חברת המחקר Grand View Research, שוק מערכות ההגנה בפני רחפנים יצמח בכ-30% בשנה במשך חמש השנים הבאות, ויגיע להיקף של כ-4.5 מיליארד דולר בשנת 2026.

מערכת Drone Guard של חברת אלתא
מערכת Drone Guard של חברת אלתא

 

תע"א תבצע הסבה ראשונה בעולם של בואינג 777

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חטיבת בדק (BEDEK) בתעשייה האווירית (IAI) וחברת GECAS שבבעלות תאגיד GE, השיקו את התוכנית הראשונה בעולם של הסבת מטוסי נוסעים מסוג בואינג 777-300ER למטוסי מטען. התוכנית קיבלה את שם הקוד The Big Twin, מכיוון שזה יהיה מטוס המטען הדו-מנועי הגדול בעולם. מדובר בפרוייקט בהיקף של 380-400 מיליון דולר עבור התעשייה האווירית.

ההסכם נחתם בחודש יולי השנה, והמטוס הראשון צפוי להיכנס לשירות בשנת 2022. חברת GECAS החלה בתהליכי ההסמכה וקבלת האישורים עבורו. GECAS דיווחה שהיא התחייבה לבצע הזמנה של 15 מטוסים ראשונים ויש בידה אופציה לממש עוד 15 הזמנות. בשלב הראשון ההסבה תתבצע רק בישראל, כאשר בשנת 2023 תוכל החברה האמריקאית לשקול ביצוע הסבות במקומות אחרים. במקביל, התעשייה האווירית תוכל למכור מטוסים ולבצע הסבות גם באופן עצמאי.

תחרות ישירה בחברת בואינג

מרגע שהמטוס יעבור את כל תהליכי ההסמכה וקבלת האישורים, התעשייה האווירית תהיה מסוגלת לבצע הסבות בזמן של 4-5 חודשים לכל פרוייקט. להערכת שתי החברות מדובר בפרוייקט בעל פוטנציאל מסחרי גדול מאוד. בואינג 777 הוא אחד ממטוסי הנוסעים רחבי הגוף הפופולריים בעולם ועד היום נמכרו כ-850 מטוסים. אומנם בואינג מייצרת גרסת מטען שלו, אולם היא בעלת גוף קצר ונושאת פחות מטען ממטוסי The Big Twin העתידיים.

המטוס המוסב יוכל לשאת 25% יותר מטען מאשר מטוסי מטען דו-מנועיים הקיימים היום בשוק, צריכת הדלק שלו תהיה נמוכה ב-21% בהשוואה למטוסי מטען ארבע-מנועיים הנמצאים כיום בשירות. בשוק התעופה קיימים שני סוגים מרכזיים של מטוסי מטען: מטוסי מטען ייעודים חדשים, או מטוסי נוסעים ישנים שהוסבו למטוסי מטען. כללית, עלות הסבת מטוסים מתצורת נוסעים לתצורת מטען נמוכה משמעותית מהצטיידות במטוס מטען ייעודי חדש, אולם עלויות התחזוקה והדלק של מטוסים ישנים בדרך-כלל גבוהות יותר מאלה של מטוסים חדשים. לכן יש למחיר הדלק הסילוני השפעה מיידית על ההצלחה בשוק.

שתי החברות מעריכות שיש למטוס החדש סיכוי גדול מאוד להחליף "סוסי עבודה" מרכזיים בתעשיית התובלה האווירית, כמו בואינג 747-400 ו-MD11. חברת GECAS מספקת מטוסים ללקוחות במתכונת של מכירת מטוסים, החכרת מטוסים ומתן שירותים למטוסים של הלקוחות, ומנהלת עבורם צי של כ-1,800 מטוסים. פרוייקט ההסב גם נהנה מהעובדה שחברת GE היא הספקית הבלעדית של המנועים עבור מטוסי בואינג 777,  באמצעות GE Aviation. לאחרונה היא ביצעה שינויים במנוע GE90 כדי להתאימו למטוס המטען שהתעשייה האווירית תבנה.

עבור התעשייה האווירית מדובר בזריקת עידוד לשוק ההסבות שנקלע למשבר בשנת 2012, שבה צנחו מכירותיה בתחום לכ-300 מיליון דולר בשנה. לאחרונה השוק מתחיל להתאושש בעקבות הגידול בהיקף המסחר האלקטרוני, ובשנת 2018 צמחו מכירותיה בתחום להיקף של כ-619 מיליון דולר. לאחרונה קבע אנליסט חברת מקינזי, לודוויג האוסמן, שהמסחר האלקטרוני הוא "מתנה משמים" עבור התובלה האווירית. להערכתו, היקף התובלה שהמסחר האלקטרוני מיייצר גדל בקצב של 10%-15% בשנה.

המסחר האלקטרוני הגדיל את הכנסות התע"א מהסבות מטוסים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התעשייה האווירית (IAI) חתמה עם חברה זרה על הסכם להסבת מטוסי נוסעים לתצורה של מטוסי מטען בהיקף של 380-400 מיליון דולר. מדובר בהסכם ל-5-6 שנים, המקנה ללקוח אופציה לבצע הסבה של מטוסים נוספים מעבר לכמות המינמילית שהוגדרה בהסכם. הפרוייקט מתבצע במפעל בדק מטוסים שהוא אחת מהזרועות של חטיבת התעופה החדשה, שהוקמה בינואר 2019.

בשנים האחרונות נמצאת פעילות בדק בהתאוששות הדרגתית לאחר הנפילה הגדולה של שנת 2012, שבה צנחו המכירות מ-448 מיליון דולר בשנה לכ-305 מיליון דולר בשנה. התעשייה האווירית מתמחה בפרוייקטי הסבה של מטוסי נוסעים מתוצרת בואינג למטוסי מטען ולמטוסי תדלוק, וקיבלה הסמכות לביצוע הסבות של מטוסים מדגמי 737, 747 ו-767. מעניין לציין שבואינג היא המתחרה העיקרית של התעשייה האווירית בתחום הזה.

בשוק התעופה קיימים שני סוגים מרכזיים של מטוסי מטען: מטוסי מטען ייעודים חדשים, או מטוסי נוסעים ישנים שהוסבו למטוסי מטען. כללית, עלות הסבת מטוסים מתצורת נוסעים לתצורת מטען נמוכה משמעותית מהצטיידות במטוס מטען ייעודי חדש, אולם עלויות התחזוקה והדלק של מטוסים ישנים בדרך-כלל גבוהות יותר מאלה של מטוסים חדשים. לכן יש לשינויים במחירי הדלק הסילוני השפעה מיידית על הביקוש להסבות מטוסים.

ה"מתנה משמיים" של אתרי האינטרנט

להערכת התעשייה האווירית הירידה במחירי הדלק, לצד עלייה תלולה בתחום ההובלה האווירית לצורך משלוח מוצרים שנרכשו באתרי אינטרנט (eCommerce), מובילים את ההתאוששות בתחום הסבות המטוסים. מגמה שהורגשה בצורה חזקה ביותר בשנת 2018. לאחרונה קבע אנליסט חברת מקינזי, לודוויג האוסמן, שהמסחר האלקטרוני הוא "מתנה משמים" עבור התובלה האווירית.

להערכתו, היקף התובלה שהמסחר האלקטרוני מיייצר גדלה בקצב של 10%-15% בשנה, כאשר הצמיחה בתחום התובלה האווירית בין גבולות, צפויה לצמוח בקצב של 25% בשנה במהלך 10 השנים הבאות. במקביל, בדק מבצעת הסבות של מטוסי נוסעים למטוסי תדלוק. כאן הלקוחות העיקריים הם גופים ביטחוניים, כאשר הלקוח המרכזי הוא משרד הבטחון הישראלי, שהזמנותיו ב-2018 הסתכמו בכ-89 מיליון דולר.

התעשייה האווירית מפתחת טכנולוגיה למיצוי מידע מחיישנים מרובים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פיתוח לייזר במפעל תממ, תע"א. צילום: אלון רון

התעשייה האווירית (IAI) מרחיבה את היכולות שלה בתחום החיישנים האלקטרו-אופטיים ונכנסת לתחום המתפתח של מיצוי מידע בספיקות גבוהות, המאפשר לחלץ מידע מקבצים גדולים מאוד המרכזים לעתים מידע המגיע ממגוון גדול של חיישנים שונים. רוב העבודה מתבצעת בתוך מפעל תממ בחטיבת מערכות טילים וחלל של התעשייה האווירית, האחראי על תחום האלקטרו-אופטיקה ומערכות ניווט אינרציאליות בחברה. יכול להיות שכבר בשנה הקרובה היא תכריז על מוצרים חדשים. כך סיפר ל-Techtime ראש מינהל טכנולוגיות וסינרגיית פיתוח במטה התע"א, נוה בהט.

לדבריו, עד היום החברה התמקדה במה שקרוי בתעשייה בשם "מטעדי קשית", הצופים בזווית צרה על מרחב הסריקה. "מטעדים רחבי שדה ראייה הם עולם חדש המאפשר לספוק יותר שטח באמצעות חיישנים מגוונים, ולבצע מיצוי מידע יעיל יותר. במקרה הזה אנחנו מדברים על תמונות בסדרי גודל מאות מגה-פיקסל, אשר הורכבו ממידע שהגיע ממספר חיישנים שונים. זו המהפיכה הבאה בעולם האלקטרו-אופטיקה והיא משתלבת במגמות הנוספות, כמו גיוון אורכי הגל, הרחבת התמונה והפחתת המשקל וההספקים".

המחשבים משנים את פני האופטיקה

לדבריו, התחום הזה מתפתח בזכות טכנולוגיות המחשוב החדשות, המספקות את העוצמה הדרושה כדי להתיך מקורות מידע שונים ולבצע עיבוד מהיר של קבצים גדולים. "הרבה מאוד שנים המחשבים התקשו לספק את המשאבים עבור עוקבים אלקטרו-אופטיים ולכן היינו צריכים להתמקד במטרות יחידות. כיום הם מאפשרים לנו לעקוב אחר מספר מטרות בו-זמנית. לא בגלל שהעוקב השתנה, אלא בזכות עוצמת המחשוב".

בהט (בתמונה למטה) נכנס לתפקיד לפני כארבעה חודשים. לפני-כן הוא שימש במשך ארבע שנים כמנהל המו"פ של מפעל תממ. הוא הגיע לתעשייה האווירית בשנת 2014 לאחר שצבר שנות ניסיון רבות בתחום הפיתוח של מערכות אלקטרו-אופטיקה, בהן 10 שנים בתפקידי פיתוח הנדסי בחברת אלאופ (היום בבעלות אלביט). למרות שהפעילות המרכזית מתבצעת בתממ, היא כוללת חטיבות טכנולוגיות נוספות בחברה וצוות גדול מאוד של אנשי תוכנה ואלגוריתמיקה.

"כיום האלקטרו-אופטיקה מתמקדת יותר במיצוי מידע ופחות בבניית תמונות יפות לעין. למרות שאי-אפשר להסתכל בתמונה המופקת על-ידי מצלמת הרכב, היא יודעת למצות את המידע שיפעיל את הבלמים. כיום אנחנו משלבים בנושא הזה גם את התמונות המגיעות מחיישנים אחרים, כמו למשל מכ"מ. אלגוריתמים מסויימים למיצוי מידע מתאימים כיום גם למערכות מכ"מ וגם למערכות אופטיות. מערכות לומדות (Deep Learning) אדישות יותר לסוג הסיגנל הנכנס למערכת, מכיוון שהן מבצעות התאמה בין הסיגנל הנכנס לבין התובנה שצריך לייצר. כלומר בזכות האלגוריתמים אנחנו פחות תלויים בסוג החיישן המצוי בכניסה".

מעצמה עולמית בתחום האלקטרו-אופטיקה

חלק מהטכנולוגיות החדשות והמערכות הקיימות לתעשייה הישראלית בכנס OASIS השביעי להנדסה ומחקר בתחומי האופטיקה. בהט: "אואזיס הוא אחד מהפלאים שבו הצלחנו לכרוך ביחד אקדמיה ותעשייה. תעשיית האלקטרו-אופטיקה ייחודית מכיוון שישראל היא מעצמת אלקטרו-אופטיקה, המאפשרת פיתוח מערכות גדולות מאוד, כמו למשל מערכות מטרולוגיה לתעשיית השבבים.

"כל התעשיות הבטחוניות הגדולות כוללות גופים אלקטרו-אופטיים המאפשרים להתאים את האופטיקה למערכת כמו כפפה ליד. כיום האלקטרו-אופטיקה משולבת בחפיפה אחת עם מערכות אחיות כמו מכ"מ למשל. ככל שהגוף ההנדסי יודע לשלב טוב יותר את את החיישן האופטי בחיישן המכ"מי, ניתן למצות יותר מידע מהמטעד הכולל את שניהם".

כנס OASIS 2019

הארוע נערך על-ידי אגודת הלייזרים והאלקטרואופטיקה הישראלית (ILEOS) ויתקיים בימים ב' ו-ג', 1-2 באפריל 2019, במלון דוד אינטרקונטיננטל בתל-אביב. הכנס מאורגן על-ידי לשכת המהנדסים ועל-ידי חברת Kaleidoscope. פוטוניקה ואלקטרואופטיקה נחשב לתחום הצטיינות ישראלי מיוחד. להערכת יו"ר הכנס, פרופ' אברהם קציר, פועלים כיום בארץ כ-10,000 מומחי אופטיקה באקדמיה ובכ-400 חברות ישראליות.

לכנס OASIS הקודם הגיעו יותר מ-1,000 משתתפים. הכנס השנה יתמקד במחקרים רב-תחומיים, בשיתופי פעולה בינלאומיים ובתחומים החמים ביותר באופטיקה המודרנית. הכנס מיועד לסטודנטים, למהנדסים, לחוקרים ולאנשי התעשייה. במקביל להרצאות המדעיות והטכנולוגיות, תתקיים גם תערוכה מסחרית של מוצרים וחברות בתחום האופטיקה.

למידע נוסף ורישום: http://oasis7.org.il

פורסייט מכרה מערכת ראייה ממוחשבת לחברה ביטחונית ישראלית

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה למעלה: הרובוט החדש של התעשייה האווירית לגילוי ופינוי מטעני צד]

מניית פורסייט (ForeSight) מזנקת הבוקר במסחר בתל אביב ביותר מ-10% בעקבות דיווח מסקרן על מכירת אב-טיפוס של מערכת הראייה הממוחשבת של החברה, QuadSight, שפותחה לשוק הרכב החצי-אוטונומי והאוטונומי, ללקוח ביטחוני. בפורסייט ציינו כי מדובר באחת החברות הביטחוניות המובילות בישראל, שמתכוונת לשלב את המערכת בכלי הרכב הבלתי מאוישים (כרב"ם) העתידיים שהיא מפתחת, המיועדים לתעשייה הביטחונית. ההכנסות ממכירת מערכת האב-טיפוס צפויות להגיע לעשרות אלפי דולרים.

בפורסייט ציינו כי טרם ביצוע ההזמנה הלקוח בחן את המערכת במשך מספר ימים בסביבות מבוקרות ובלתי מבוקרות, כולל בתנאי נסיעה בשטח. לאור שביעות הרצון מהביצועים הלקוח עשוי לרכוש מערכות נוספות לצורך הערכה ובדיקות נוספות.

מערכת QuadSight היא הדור השני של פלטפורמת הראייה הממוחשבת לרכב של פורסייט. היא מבוססת על שימוש בשתי מצלמות אינפרא-אדום ובשתי מצלמות אור נראה המיועדות לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמות את אופן הראייה של העין האנושית. החברה דיווחה לאחרונה שבמבדקים שנערכו המערכת הציגה יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100%, גם בתנאים ירודים של חשיכה מוחלטת, גשם, ערפל וסינוור. עד כה דיווחה פורסייט על שלוש עסקאות מכירה של אבות-טיפוס למערכת QuadSight לי שלושת הלקוחות היו שני יצרניות רכב אירופיות, שמתכוונות לשלב את המערכת בחטיבת המשאיות, ויצרן כלי-רכב חשמליים ואוטונומיים בסין.

מנכ"ל פורסייט חיים סיבוני ציין כי ההזמנה מחברה ביטחונית מובילה פותחת שוק חדש למערכת של החברה. "מאחר שהתעשייה הביטחונית תשתמש במערכות מבוססות מחשב וגם במערכות מבוססות שבב, אנו מאמינים כי פורסייט תוכל לצמצם את זמן הפיתוח של מוצר מסחרי, דבר שיוביל לחדירה מהירה יותר לשוק ולהסכמים מסחריים".

יותר כרב"מים בשדה הקרב

פורסייט לא חשפה את זהות הלקוח, אך ראוי לציין כי החברות הביטחוניות הישראליות פעילות מאוד בתחום הכרב"מים וההנדסה הקרבית הרובוטית. התעשייה האווירית, מפתחת במסגרת חטיבת המערכות הרובוטית שלה, כלים שונים לשדה הקרב המתבססים על ערכה רובוטית מודולארית  שפיתחה התעשייה האווירית. לפני כחצי שנה סיימה החברה פיתוח של סייר רובוטי אוטונומי לגילוי ופינוי של מטעני צד, וגם הודיעה זכייה בחוזה הצטיידות להסבת דחפורי קאטרפילר לדחפורים אוטונומיים, לצורך ביצוע משימות הנדסה קרבית מורכבות באזורים מאוימים.

גם אלביט, שמתמחה בעיקר בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים, החלה בשנים האחרונות לפתח מערכות רכב שטח לא מאוישות למשימות בט”ש. ב-2016 פיתחה החברה, בשיתוף צה"ל, את "שומר גבולות", שפרוש לאורך הגבול עם רצועת עזה והגבול עם מצרים. הרכב, המבוסס על רכב השטח של חברת טומקאר (Tomcar) הישראלית, מצויד במצלמות יום ולילה היקפיות ומופעל מרחוק באמצעות צוות של שני תצפיתנים.

יחסית לתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים המפותח מאוד, תחום הכרב"מים נמצא עדיין בתחילת דרכו וזאת עקב הקושי לנווט את הכלי בשטח רוויי מהמורות ומכשולים. עם זאת, בשנים האחרונות השימוש בכלי רכב צבאיים בלתי מאוישים נהיה נפוץ יותר ויותר בקרב צבאות העולם, בעיקר למשימות סיור, פינוי מוקשים ופתיחת צירים במצבים בהם נוכחות אדם עלולה להיות מסוכנת. צבא ארצות הברית מפתח משאיות תובלה אוטונומיות המסוגלות לנוע באופן עצמאי בשיירה, ולפני כשנתיים רוסיה הציגה טנק זעיר שנע בשטח באופן אוטונומי וגם מסוגל לירות במכונת ירייה.

 

הודו הזמינה מהתע"א מערכות בקרת אש ב-550 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התעשייה האווירת (IAI) תספק להודו מערכות בקרת אש מסוג Sky Capture בהיקף של כ-550 מיליון דולר במשך ארבע שנים. בכך מתרחבת חבילת העסקאות בין הודו לבין התעשייה האווירית להיקף של כ-1.33 מיליארד דולר. העיסקה הקודמת נחתמה לפני שבוע, ובמסגרתה נחתם הסכם עם ממשלת הודו לייצור משותף ואספקה של מערכת ההגנה האווירית "ברק 8", בהיקף כולל של כ-777 מיליון דולר, אשר ישולמו לאורך 9 שנים. ברק 8 היא מערכת הגנה אקטיבית אווירית של טילי ים-אוויר וקרקע-אוויר המבוססת על הטיל ברק, הנחשב לטיל הנ"מ הראשון בעולם המשוגר אנכית ואז מתכוונן לעבר האיום.

מערכת בקרת האש Sky Capture היא מערכת שליטה ובקרה עבור מערכות נ"מ, אשר מאפשרת להשתמש במערכות הנ"מ הישנות של הלקוח, ולהשתמש בהן כמערכת נ"מ מדוייקת, בהתבסס על החיישנים ויכולות ניתוח המדיע והכוונת הירי של המערכת. המערכת מיועדת לפעול כנגד איומים אוויריים מטווח קצר, ומסוגלת להפוך סוללת תותחי 40 מ"מ מיושנת למערכת יירוט אווירי מדוייקת.

מערכת Sky Capture נעזרת בחיישנים רבים, דוגמת אמצעים אלקטרו-אופטיים מתוצרת התעשייה האווירית ומערכות מכ"ם של חברת אלתא. המערכת שנמכרה להודו מיועדת לנהל את בקרת האש של סוללות תותחי נ"מ ותיקות, אולם ניתנת להתאמה לצורך הפעלת סוללות של טילי נ"מ מודרניים.

הדגמה של התעשייה האווירית ליירוט באמצעות בקרת Sky Capture
הדגמה של התעשייה האווירית ליירוט באמצעות בקרת Sky Capture

התעשייה האווירית תספק להודו מערכות ברק 8 בהיקף של 777 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י yochais

התעשייה האווירית (IAI) הודיעה הבוקר על הסכם רחב היקף עם ממשלת הודו לייצור משותף ואספקה של מערכת ההגנה האווירית "ברק 8". על-פי הדיווח לבורסה, שווי העסקה העיסקה מסתכם בכ-777 מיליון דולר, אשר ישולמו לאורך 9 שנים. ברק 8 היא מערכת הגנה אקטיבית אווירית של טילי ים-אוויר וקרקע-אוויר המספקת הגנה בפני איומים כמו מטוסים, מסוקים, כטב"ם, טילים נגד ספינות, טילי שיוט ועוד. המערכת מבוססת על הטיל ברק, הנחשב לטיל הנ"מ הראשון בעולם המשוגר אנכית ואז מתכוונן לעבר האיום.

המערכת פותחה במקור במסגרת מיזם משותף של ישראל והודו שהוסכם עליו בשנת 2007. המערכת הראשונה פותחה על-מנת להגן על כלי שיט ומתקנים אסטרטגיים ימיים, ופיתוחה הואץ לאחר הפגיעה בספינת חיל הים אח"י חנית במלחמת לבנון השנייה. בהמשך פותחה גם גרסה יבשתית של מערכת ברק 8, בשיתוף פעולה עם חיל הים, מפא"ת, התעשייה האווירית וחברת רפאל. המערכת מספקת הגנה מפני איומים בטווחים של 70/150 ק"מ. ההזנקה האנכית מאפשרת לו להתמודד עם איומים המגיעים מכל הכיוונים, בלא צורך לסובב את מתקן השיגור.

המערכת מנהלת מספר משימות בו-זמנית

ערוץ תקשורת ייעודי (Datalink) בין הטיל ובין המכ"ם ועמדת הבקרה, מעניקים לטיל יכולת התמודדות עם שינויים בלתי צפויים במתאר המטרה ולהיות מתואם עם גורמים אחרים בזירה. ליכולת הזו תפקיד מרכזי בניהול המערכת, מכיוון שמערך השליטה והבקרה (שו"ב) שלה, מאפשר לנהל מספר משגרים ומספר שיגורים בו-זמנית (תמונה למטה). הטיל מצוייד במנוע רקטי מבוסס פעימות (Dual-pulse Motor) המאפשר להצית בנפרד מטעני דלק מוצק שונים, ועל-ידי כך לרדוף אחר מטרות אוויריות בעלות כושר תמרון גבוה.

הודו חתמה בשנים האחרונות על מספר עסקאות לרכישת המערכת מהתעשייה האווירית. באפריל 2017 נחתמה עיסקה בהיקף של 1.6 מיליארד דולר לאספקת מערכות ברק 8 להודו בגרסה היבשתית. במאי 2017 הודיעה הודו כי תרכוש גם מערכות ברק 8 ימיות, בהיקף של 630 מיליון דולר. שר הביטחון אביגדור ליברמן בירך על העסקה ואמר שזו הוכחה שביטחון הוא השקעה ולא הוצאה. "התעשייה האווירית היא נכס לאומי. יש לשמור עליה ולחזקה".

פרויקט פיתוח ברק 8 מסמן את ההתקרבות המשמעותית שחלה בין הודו וישראל החל משנות התשעים ואת התעוררות היחסים הצבאיים והמסחריים ביניהן. בשנים האחרונות גדל באופן משמעותי היקף הסחר האזרחי והצבאי בין שתי המדינות. עם זאת, יש להזכיר כי בינואר השנה ביטלה במפתיע ממשלת הודו עסקה לרכישת טילי נ"ט מחברת רפאל, ימים ספורים לפני ביקורו בהודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.