התעשייה האווירית

אספקת טילים לצה"ל הזניקה מכירות התע"א

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: יו"ר התע"א הנכנס בועז לוי. צילום: IAI

ברבעון הראשון 2026 צמחו מכירות התעשייה האווירית (IAI) בכ-29.6% והסתכמו בכ-2.1 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-1.6 מיליארד דולר אשתקד. עיקר הגידול נובע מגידול במכירות אלתא וחטיבת מערכות הטילים והחלל. המכירות של חטיבת הטילים גדלו ב-298 מיליון דולר בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-1.03 מיליארד דולר. רוב המכירות היו של מערכות נשק לתקיפה והגנה עקב הלחימה המתמשכת.

הרווח הנקי צמח ב-34.1% והסתכם בכ-220 מיליון דולר.החברה סיימה את הרבעון עם רווח גולמי של כ-374 מיליון דולר ובקופת מזומנים ושווי מזומנים של כ-3.9 מיליארד דולר. הגידול במכירות חטיבת הטילים והחלל נמשך לאורך כל השנה, כאשר ישראל אחראית לכמחצית מהמכירות. המכירות בישראל של מערכות טליים צמחו מכ-311 מיליון דולר ברבעון השני 2025, לכ-465 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2025 ו-464 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2026.

החברה נערכת להנפקה

התעשייה האווירית נמצאת בימים אלה בתקופת היערכות לקראת הנפקה ציבורית אפשרית, ולכן לדוחות חיוביים יש חשיבות גדולה במיוחד. בסוף הרבעון הראשון 2026 הסתכם צבר ההזמנות של החברה בכ-32.8 מיליארד דולר, בהשוואה ל-28.7 מיליארד דולר אשתקד. מתוכו יתרה לביצוע של עוד 5.2 מיליארד דולר ב-2026 וכ-7.4 מיליארד דולר ב-2027. היא גם מתחילה לייצב את ההנהלה: לפני שבוע מונה המנכ"ל בועז לוי לתפקיד יו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית. מדובר במהלך תקדימי: לראשונה בתולדות החברות הממשלתיות בישראל, מתמנה מנכ”ל מכהן לתפקיד יושב ראש הדירקטוריון של אותה חברה.

לוי הצטרף לתע"א בשנת 1990 כמהנדס בפרויקט “חץ”, ומילא שורה של תפקידי מפתח בהם ראש פרויקט “חץ”, ראש תכנית “ברק”, מנהל מפעל מערכות הגנה אווירית וסמנכ”ל חטיבת טילים וחלל. בשנת 2020 הוא נכנס לתפקיד מנכ"ל החברה. במקביל, מונה סמנכ"ל ומנהל מנהל חטיבת כלי הטיס הצבאיים, משה לוי, לתפקיד מנכ"ל בפועל של החברה, עד למינויו של מנכ"ל קבע. ראוי להזכיר שבמסגרת ההיערכות להנפקה קרבה, החלה התעשייה האוירית במהלך למיזוג חברת אלתא בתוך התעשייה האווירית, וביטול מעמדה כחברה בת עצמאית.

לקראת מיזוג עם אלתא

בהתאם להחלטת הדירקטוריון מתחילת מאי השנה, בהתאם למתווה המוצע, כלל פעילותה, נכסיה, זכויותיה והתחייבויותיה של אלתא יועברו במלואם לתעשייה האווירית ללא תמורה. עם השלמת המיזוג, ככל שיאושר עלי-ידי המדינה שהיא הבעלים של התע"א, תהפוך התעשייה האווירית לבעלים הבלעדי של מלוא פעילות אלתא. החברה מסרה שלמהלך תהיה השפעה מוגבלת: "באופן מעשי, אלתא מתנהלת כחטיבה בתעשייה האווירית ופועלת בשיתוף פעולה מלא עם החברה, ולא צפויים כל שינויים ארגוניים אשר ישפיעו על עובדות ועובדי אלתא בעקבות המהלך, בעוד שקיום המהלך מבטיח הורדת בירוקרטיה מיותרת".

 

מכירות התע"א צמחו ב-20.8%; הריווחיות זינקה ב-50.8%

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מכירות התעשייה האווירית (IAI) בשנת 2025 צמחו בשנת 2025 בכ-20.8% והסתכמו בכ-7.38 מיליארד דולר. זאת בהשוואה למכירות של כ-6.1 מיליארד דולר בשנת 2024 וכ-5.32 מיליארד דולר בשנת 2023. בתקופה הזו גם חלה עלייה קלה בריווחיות התפעולית של החברה: מ-7% בשנת 2023 היא טיפסה ל-10% בשנת 2025. בסך הכל, היקף הרווח התפעולי זינק ב-50.8% והסתכם בכ-751 מיליון דולר בשנת 2025.

ייתכן שאחת מהסיבות לכך נעוצה בשינוי בתמהיל המכירות: גידול חזק מאוד במכירות חטיבת הטילים והחלל, שהיא גם החטיבה הריווחית ביותר. בשנת 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-3.5 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-2.69 מיליארד דולר ב-2024, וכ-1.7 מיליארד דולר ב-2023. הריווחיות הגולמית שלה בשנת 2025 היתה 12%. בתוך תחום הזה, צמחו מכירות הטילים (להגנה ולתקיפה) להיקף של כ-2.26 מיליארד דולר (בהשוואה לכ-1.38 מיליארד דולר ב-2023), והיו אחראיות לכ-31% מכלל המכירות של החברה.

המגמה הזו צפויה להימשך גם בשנים הבאות, שכן צבר ההזמנות של חטיבת החלל והטילים מסכם כבר היום בכ-19.2 מיליארד דולר. סך כל צבר ההזמנות של החברה בסוף 2025 הסתכם בכ-19.75 מיליארד דולר, כ-75% ממנו הוא של הזמנות שמועד האספקה שלהן הוא עד 2029. ראוי לציין שהתוצאות של התעשייה האווירית הן חלקיות, משום שאינן כוללות פעילויות הנמצאות תחת חיסיון בהוראת משרד הביטחון. יחד עם זאת, החברה מסרה שאף אחד מהפרוייקטים החסויים לא תרם יותר מ-5% מכלל הכנסותיה, ושהיקף כל הפעולות החסויות אינו עולה על 12% מכלל המכירות.

בסך הכל, התעשייה האווירית מעסיקה כיום קצת יותר מ-15,000 עובדים, מהם כ-4,500 מועסקים בחברה הבת אלתא. החברה פועלת בארבעה תחומים מרכזיים: תחום מערכות טילים וחלל הכוללת כלי נשק, לוויינים ומשגרים; תחום כלי טיס צבאיים הכולל פיתוח, ייצור ותמיכה בלקוחות של מטוסים מאוישים ומטוסים לא מאויישים (כטב"ם); תחום האלקטרוניקה הצבאית הכולל פיתוח מערכות אוויריות ויבשתיות ומערכות מכ"ם בחברה הבת אלתא, ותחום התעופה הכולל הסבות מטוסי נוסעים למטען, פיתוח וייצור מטוסי מנהלים אזרחיים, מכלולים תעופתיים והפעלת מרכז תמיכה כולל לכלי-טיס.

השוק הצבאי אחראי לכ-87% מהמכירות בשנת 2025, כאשר 66% מהמכירות היו לייצוא. משרד הביטחון הוא הלקוח הגדול ביותר של החברה והיה אחראי לכ-28% מהכנסותיה בשנת 2025.

התע"א ו-L3Harris יפתחו מטוס תקיפה קל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פלטפורמת Sky Warden של החברות Air Tractor ו-L3Harris

התעשיית האווירית תפתח מטוס תקיפה קל המיועד ללוחמה נגד קבוצות גרילה, אשר יתבסס על פלטפורמת Sky Warden של חברת L3Harris Technologies האמריקאית. לפני שבוע נחתם מזכר הבנות בין התעשייה האווירית לבין L3Harris להתמודדות משותפת על מכרז צפוי של חיל האוויר הישראלי לרכישת מטוסי תקיפה קלים אשר ישמשו להגנת גבולות ולתגובה מהירה בזירות מוגבלות. ייתכן שגם במשימות יירוט מל"טים. הגרסה הישראלית של המטוס תיקרא Blue Sky Warden ותצוייד בטכנולוגיות ישראליות, דוגמת מחשב המשימה של התעשייה האווירית אשר יפעיל תוכנות ויכולות ייחודיות של ישראל.

התעשייה האווירית תשלב בו חימוש ישראלי ומערכות משימה ישראליות, ותוביל את כל שלבי טיסות המבחן ותהליכי האישור והקבלה מול משרד הביטחון וחיל האוויר. מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, אמר ששילוב המערכות החכמות של התעשייה האווירית בפלטפורמת Sky Warden של L3Harris, "מאפשרים לנו לספק פתרון שהוא תפור במדוייק לצרכים של מערכת הביטחון ושל חיל האוויר". הצורך במטוס מסוג חדש נולד בעקבות לקחי טבח ה-7 באוקטובר. בחודש דצמבר 2024 דיווח מעריב שתחקיר חיל האוויר על ארועי היום ההוא גילה שהיו חסרים לו אמצעים גמישים תגובה מיידית בזמינות גבוהה.

המהפך הקרבי של מטוס ריסוס חקלאי

אחד מהלקחים היו שיש צורך בטייסות של מטוסי תקיפה קלים, שיהיו בשליטה מפקדי האוגדות שיפעילו אותם באופן מקומי לפי הצורך, כמו שהם יכולים להפעיל ארטילריה או כמו שבעבר הופעלו מסוקים ברצועת הביטחון בצפון במשימות בגבול ביטחון שוטף (בט"ש). למסקנה דומה הגיען צבאות נוספים בעולם. המטוס Sky Warden הוא הכינוי של L3Harris לגרסה המסחרית של המטוס OA-1K Skyraider, אשר פותח עבור צבא ארצות הברית, שהזמין לאחרונה 75 יחידות ממנו.

מדובר בגרסה צבאית מוקשחת של מטוס הריסוס החקלאי Air Tractor AT-802 שפותח ומיוצר על-ידי חברת Air Tractor האמריקאית. בארץ מוכרות גרסאות מוקדמות יותר שלו בזכות שימושיו הרבים כמטוס ריסוס חקלאי. בנוסף, יחידת כיבוי האש האווירית הפועלת במסגרת משטרת ישראל ושהוקמה בעקבות השריפה בכרמל בשנת 2011, כוללת גם 14 מטוסי Air Tractor AT-802 שהותאמו למשימות כיבוי אש.

המתחרה מברזיל

מספקת מערכות אוויוניקה מתקדמות דוגמת מחשבי משימה, תצוגות עילית וניהול מטענים למטוסי סופר טוקאנו של חיל האוויר הברזילאי והקולומביאני, ואף הציעה לברזיל חבילת שדרוג לצי מטוסי הטוקאנו שהוא מפעיל.

התקלות בלוויין Eros-C3 של תע"א קיצרו את אורך חייו בשליש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: לוויין צילום ממשפחת Eros-C של התעשייה האווירית. מקור: אימאג'סאט

חברת אימאג'סאט מאור יהודה (ImageSat) קיבלה את הפיצוי הראשון עבור התקלות בלוויין הצילום EROS-C3 אשר יוצר על-ידי התעשייה האווירית (IAI). החברה מסרה שהיא קיבלה מחברות הביטוח 9.5 מיליון דולר, המהווים כ-8.8% מכלל הכיסוי הביטוחי של הלוויין (המסתכם בכ-108 מיליון דולר). החברה מסרה שהיא נמצאת כיום במשא ומתן עם שאר מבטחי הלוויין, במטרה לקבל מהם את סכום הכיסוי במלואו.

מדובר בסדרת תקלות בפעילות הלוויין שהתרחשו בסוף 2024, אשר גרמו לחברה לקצר את תחזית תקופת הפעילות שלו מ-12 שנים ל-8 שנים בלבד. הלוויין Eros-C3 הוא לוויין צילום של התעשייה האווירית ממשפחת לווייני OPSAT-3000. הוא נרכש מהתע"א בסוף 2017 ושוגר לחלל בסוף 2022. בחודש יוני 2023 הושלמו הבדיקות והלוויין נכנס לפעילות מסחרית במסגרת קונסטלציית Eros-NG (לצד הלוויין Eros-C2).

המידע מגיע ישירות ללקוח בשטח

הלוויין Eros-C3 סורק את הקרקע ברצועות ברוחב של 12.5 ק"מ. הוא נחשב ללוויין בעל פוטנציאל מסחרי גבוה מכיוון שהוא מאפשר צילום צבעוני חזרתי של אתרי עניין בזמנים ובתנאי תאורה שונים, לצורך הפקת מודיעין איכותי. הלוויין שוקל 400 ק"ג וכולל שתי מצלמות מתוצרת אלביט, המכסות את טווח אורכי הגל 450-900 ננומטר. מצלמת הבסיס מספקת ללקוחות צילומים בשחור לבן ברזולוציה של כ-30 ס"מ בלבד, והמצלמה המולטי-ספקטרלית מספקת צילומים צבעוניים ברזולוציה של 60 ס"מ.

החברה מספקת באמצעותו שירות מיוחד בשם Direct Access, המאפשר ללקוחות לקבל את התמונות הדרושות להם באמצעות טרמינלים קטנים המצויים בשטח. אלא שבחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024 התרחשו תקלות בלוויין, אשר גרמו לאובדן הכנסות עקב השבתה זמנית של השירות, עלייה בצריכת הדלק וחשש שהן יחזרו בעתיד. הלוויין חזר לשירות מסחרי רק בינואר 2025.

מערכת הבקרה מעוררת קשיים

בספטמבר 2024 התרחשה "אנומליה זמנית במערכת הבקרה" שבעקבותיה החל הלווויין התהליכי תיקון אוטומטיים היו מלויים גם בהם בתקלות נדירות. כתוצאה מכך בוצע שימוש חריג בדלק וגובה השיוט של הלוויין הונמך. בנובמבר 2024 התרחשה אנומליה נוספת במערכת הבקרה של הלוויין. במקרה זה, הפעולות המתקנות לייצוב הלוויין במסלולו הושלמו באמצעות שימוש בכמות דלק מופחתת משמעותית. כיום בודקים מהנדסי החברה ומהנדסי התע"א צעדים נוספים שיאפשרו להם לשפר את צריכת הדלק של הלוויין במקרה שיתרחשו תקלות דומות נוספות בעתיד.

בעקבות הארועים האלה, כאמור, עודכן אומדן אורך החיים של הלוויין בספרי החברה מ-12 שנים ל-8 שנים. חברת אימאג'סאט מספקת שירותי צילום לוויין ופיענוח הנתונים לגופי בטחון בארץ ובעולם. כ-30% ממניותיה נמצאות בבעלות התעשייה האווירית. בעקבות ההודעה על קבלת השיפוי הביטוחי, עלתה מנייתה בבורסה של תל אביב בכ-6.3% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-761 מיליון שקל.

אלתא חשפה את מכ"ם C‑Catcher למשימות סיור ומודיעין מהאוויר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלתא (ELTA) מערכות, חטיבת המכ"מים של התעשייה האווירית, הודיעה על יציאה רשמית לשיווק מסחרי של מערכת המכ"ם האווירית החדשה שפיתחה – C‑Catcher (ELM‑2025) – הפועלת בטכנולוגיית סריקה אלקטרונית (AESA). קיומה של המערכת נחשף לראשונה בתחילת השנה עם מסירתה ללקוח אסטרטגי במסגרת פיילוט מבצעי. כעת, עם הבשלת הפיתוח, C‑Catcher הופכת למוצר מדף מבצעי המוצע ללקוחות צבאיים ואזרחיים ברחבי העולם.

המערכת החדשה פותחה כתשובה לצרכים ההולכים וגדלים של ציים אוויריים ומשימות ביטחוניות מורכבות: מעקב אחר כלי-שיט קטנים בתנאי ים קשים, גילוי מטרות ניידות על הקרקע, סיור לאורך גבולות, ומשימות חילוץ והצלה. בגרסתו הקלה ביותר, המכ"ם מותאם לשימוש במל"טים קטנים ובמערכות VTOL, שניהם מייצגים שוק הנמצא בצמיחה מהירה. המערכת פותחה כמענה לצורך גובר של גופי ביטחון, משמר חופים וסוכנויות מודיעין בכלים גמישים, בעלי חתימה לוגיסטית קטנה אשר יכולים לפעול גם ממטוסים מוסבים וגם מכלים טקטיים בלתי מאוישים.

שימוש ברכיבי GaN

מכ"ם C‑Catcher מבוסס על טכנולוגיית AESA מהדור החדש, המבוססת על שימוש ברכיבי GaN המעניקים עוצמה גדולה יותר, משקל מופחת וצריכת חשמל נמוכה – עד חצי קילוואט בגרסת המיני. המערכת מצוידת במצבי פעולה מתקדמים, ובהם SAR, ISAR ומעקב אחר אלפי מטרות בו-זמנית – יכולות שבעבר היו שמורות למערכות גדולות בהרבה. אלתא מציעה שלוש גרסאות: קבועה למטוסים גדולים, סובבת למסוקים, וקומפקטית במיוחד למל"טים וטכנולוגיות VTOL.

תכנון חסכוני במשקל ובאנרגיה מאפשר לשלב אותה במגוון פלטפורמות, החל ממטוסי King Air ו־Dash-8 ועד כטב"מים טקטיים דוגמת Hermes 900 ו-Heron. באלתא רואים ב-C‑Catcher לא רק שיפור טכנולוגי, אלא גם מנוע צמיחה מסחרי: המערכת פותחה באופן המאפשר לה להשתלב במגוון רחב של פלטפורמות קיימות ולענות על צרכים ביטחוניים אזוריים, במיוחד במדינות עם רגישות ימית גבוהה או גבולות נרחבים. ההשקה הרשמית באה לאחר תקופה של ניסויים מבצעיים.

יתרונות טכנולוגיים בשוק רווי

מערכת C‑Catcher מתחרה בשוק עמוס, שבו פועלות מערכות מתקדמות של תאגידי ענק דוגמת Raytheon, Saab ו-Thales. כך למשל, SeaVue האמריקאית נחשבת סטנדרט במערכות אמריקאיות, ו-Searchmaster הצרפתית מביאה עמה רזולוציה גבוהה אך במשקל גבוה יותר. היתרון היחסי של אלתא טמון בשילוב בין טכנולוגיית GaN, חתימת משקל-גודל-כוח (SWaP) אופטימלית, ומודולריות המאפשרת פריסה רחבה בעלות נמוכה יחסית.

בדומה לקודמתה המצליחה ELM‑2022, שנמכרה ביותר מ-1,000 יחידות ללקוחות ב-35 מדינות, אלתא שואפת להפוך את C‑Catcher לתקן החדש של מערכת מכ"ם סיור אווירי מודרני. ככל שמערכי ISR (מודיעין, תצפית וסיור) הופכים מבוזרים, רב-שכבתיים וניידים יותר, המערכת מציבה את אלתא בקדמת השוק העולמי.

התע"א ובקרמוס יקימו את המעבדה הלאומית לביו-חיישנים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל

התעשייה האווירית (IAI) וחברת בקרמוס (Beckermus) מקיסריה, זכו במכרז רשות החדשנות להקמת מעבדה לאומית לפיתוח ביו-שבבים (Bio-Chips) וביו-התקנים (Bio-Devices). המעבדה תוקם בהשקעה כוללת של כ-113 מיליון שקל, שמתוכם יגיעו כ-75 מיליון שקל מתקציבי המו"פ של רשות החדשנות. יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל, אמר שהשילוב בין ביולוגיה, הנדסה ובינה מלאכותית (Bio Convergence), יאפשר לפתח בישראל פתרונות יצירתיים לאתגרים גלובליים.

ביו–שבבים וביו–התקנים מאפשרים להאיץ ולהגביר תהליכים ברמה התאית והמולקולרית. הם מאפשרים לשלוט בתנועתם של תאים בודדים ולעתים גם מולקולות באמצעות תהליכי מיקרו–פלואידיקה, לבצע בהם תהליכים ביולוגיים בנפחים מיקרוסקופיים ולמדוד שינויים ברמה מולקולרית. בגישה הזו "מקפלים" בתוך שבב קטן, תהליכים שבוצעו בעבר באמצעות מעבדות ביולוגיות גדולות ויקרות. דוגמא לסוג פרוייקטי הפיתוח הצפויים בעקבות הקמת המעבדה הלאומית: פיתוח התקנים שבהם חיידקים מטהרים מים ומפיקים חשמל, זיהוי בזמן אמת של זיהומי אויר ברמה מולקלורית, פיתוח התקנים לפירוק פסולת אורגנית ופלסטיק בסביבות ימיות, ייצור חכם של מזון, ערכות לאיבחון מהיר של מחלות מדבקות, וכדומה.

חדר נקי לייצור מערכות מיקרואלקטרוניקה באתר בקרמוס בקיסריה. צילום: Techtime
חדר נקי לייצור מערכות מיקרואלקטרוניקה באתר בקרמוס בקיסריה. צילום: Techtime

בתחילה המעבדה תפעל באמצעות סיוע מימוני של רשות החדשנות ובאמצעות השקעה עצמית של השותפים. המעבדה שתוקם תפעיל מספר מרכזי מו"פ בתחומים משלימים: מעבדות לייצור חומר ביולוגי, מרכז לייצור שבבים, מרכז לייצור פתרונות זיווד ומעבדות לאיפיון ובדיקות של ביו-שבבים וביו-התקנים. בפרוייקטים שהמרכז החדש יבצע עבור הלקוחות בארץ, ישתתפו עמיתים טכנולוגיים דוגמת מכון פרנהאופר בגרמניה, Ginkgo Bioworks, יצרנית השבבים NY CREATES וחברת אנבידיה.

תעשייה אווירית: צבר שיא של 25 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: יו"ר התעשייה האוירית עמיר פרץ (מימין) והמנכ"ל בועז לוי. צילום: תע"א

התעשייה האווירית (IAI) דיווחה על תוצאות שיא ברבעון השלישי ובתשעת החודשים הראשונים של 2024. המכירות ברבעון צמחו בכ-16%, והסתכמו בכ-1.33 מיליארד דולר. בתשעת החודשים הראשונים צמחו המכירות בכ-13% והסתכמו בכ-4.4 מיליארד דולר. במקביל, למרות דיווחים על חרם ונסיונות של צרפת להגביל את התעשייה הביטחונית הישראלית, הגיע צבר ההזמנות של החברה לשיא של כ-25 מיליארד דולר, בהשוואה ל-17.7 מיליארד דולר אשתקד. מדובר בגידול חד מאוד של כ-7.2 מיליארד דולר.

חלק ניכר מהצבר נובע מעסקאות ענק שנחתמו שנחתמו לאחרונה, בהן: עסקת מכירת מערכות חץ-3 לגרמניה בהיקף של כ-3.6 מיליארד דולר, ועוד שתי עסקאות מול לקוחות בחו"ל ובליווי משרד הביטחון בהיקף כולל של כ-2.9 מיליארד דולר. במקביל, גם המלחמה בישראל וגם המתיחות הגלובלית משפיעים עמוקות על פרופיל הפעילות של החברה. לצד גידול של כ-600 מיליון דולר במכירות לשוק הצבאי, מכירות התעשייה האווירית לשוק האזרחי ירדו ברבעון האחרון בכ-19% והסתכמו בכ-659 מיליון דולר. כיום אחראי השוק הצבאי לכ-85% מהמכירות בהשוואה לכ-81% אשתקד.

התעשייה האווירית (תע"א) היא ספקית מרכזית של משרד הביטחון, ולכן המלחמה בישראל שינתה את התמהיל הגיאוגרפי של המכירות: ברבעון השלישי ירד משקלו של הייצוא לכ-62% מהמכירות בלבד, ומשקלו של השוק המקומי עלה לכ-38% מהמכירות. זאת בהשוואה לתמהיל המסורתי של 70/30. גם הוצאות המחקר והפיתוח צמחו מכ-174 מיליון דולר אשתקד לכ-212 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים 2024, כאשר אחד מהנושאים החמים שבהם החברה עוסקת כיום הוא פיתוח טכנולוגיות חדשות פתרונות להגנה בפני כטב"מים ורחפנים.

האם החברה תישאר ללא יו"ר?

מכירות החברה לפי מגזרים בתשעת החודשים הראשונים של 2024: מכירות מערכות טילים וחלל הסתכמו בכ-1.87 מיליארד דולר, בעיקר הודות למכירות מוגברות של טילים לתקיפה ולהגנה. המכירות של כלי טיס צבאיים הסתכמו בכ-478 מיליון דולר, מכירות החברה הבת אלתא הסתכמו בכ-1.37 מיליארד דולר, ומכירות חטיבת התעופה כמעט ולא השתנו, והסתכמו בכמיליארד דולר.

בתוך כך, זה היה ככל הנראה הדו"ח האחרון שעליו חתום היו"ר עמיר פרץ, לאחר שלוש שנים שבהן הוא שימש כיו"ר החברה. עמיר פרץ אמור לפרוש מהתפקיד, ודירקטוריון התעשייה האווירית בחר את גלעד ארדן כיורשו. אלא שרשות החברות הממשלתית עדיין לא אישרה את המינוי, ואם תהיה התנגדות פוליטית למינויו, יהיה צורך למנות יו"ר זמני – או אפילו לאתר מועמד חדש.

המחצית הריווחית ביותר של התעשייה האווירית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: יו"ר התעשייה האואוירית עמיר פרץ (מימין), והמנכ"ל בועז לוי. צילום: תע"א

התעשייה האווירית (IAI) דיווחה על המחצית השנתית הריווחית ביותר בתולדותיה: המכירות הסתכמו בכ-2.85 מיליארד דולר, והרווח הנקי צמח בכ-78% להיקף של כ-294 מיליון דולר. צבר ההזמנות של החברה צמח להיקף של 22.2 מיליארד דולר. כ-33% מהמכירות הן למשרד הביטחון בישראל, בהשוואה ל-27% בשנת 2022, לפני פרוץ המלחמה. בסך הכל, היקף המכירות למערכת הביטחון הישראלית הסתכם במחצית 2024 ביותר מ-940 מיליון דולר. ככל הנראה המגמה הזו תימשך: היום (ה') החברה דיווחה על הזמנה חדשה של משרד הביטחון בהיקף של כ-2 מיליארד שקל שתתבצע לאורך שלוש שנים.

לאור ההיקף החריג של ההזמנה, ביצעו ועדת הביקורת והדירקטוריון בדיקה מיוחדת שנועדה לוודא שהעסקה לא פוגעת ביכולת לעמוד של החברה לעמוד בהתחייבויות אחרות שלה. התעשייה האווירית פועלת בעיקר בשוק הצבאי והביטחוני, שהיה אחרי לכ-85% מהמכירות במחצית הראשונה 2024, בהשוואה לכ-78% אשתקד. ברבעון השני של 2024 צמחו המכירות בכ-13% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-1.42 מיליארד דולר.

הרווח הגולמי הסתכם בכ-281 מיליון דולר בהשוואה לכ-215 מיליון דולר אשתקד. הרווח התפעולי כמעט והוכפל: מכ-88 מיליון דולר אשתקד, לכ-163 מיליון דולר השנה. במחצית ראשונה של 2024 צמחו המכירות בכ-12% והסתכמו בכ-2.43 מיליארד דולר. גם הרווח הנקי כמעט והוכפל: מרווח של כ-165 מיליון דולר אשתקד, לרווח של כ-294 מיליון דולר במחצית 2024.

מכירות לפי מגזרי פעילות מרכזיים

מכירות חטיבת מערכות וטילים (מט"ח) הסתכמו ברבעון השני בכ-614 מיליון דולר – בהשוואה לכ-527 מיליון דולר אשתקד. הגידול נובע בעיקר מעלייה במכירות של מערכות נשק לתקיפה ולהגנה. מכירות חטיבת כלי הטיס הצבאיים קטנו ברבעון בכ-1 מיליון דולר, אולם בחישוב חצי שנתי הן צמחו לכ-317 מיליון דולר (בהשוואה לכ-278 מיליון דולר אשתקד). היקף המכירות של אלתא צמח מכ-402 מיליון דולר ברבעון השני אשתקד, לכ-433 מיליון דולר השנה. במחצית הראשונה של 2024 צמחו מכירותיה בכ-10% והסתכמו בכ-877 מיליון דולר. מכירות חטיבת התעופה, העוסקת בעיקר בהסבות והשבחות, צמחו בכ-9% ברבעון השני, והסתכמו בכ-435 מיליון דולר.

התע"א חשפה את טיל השיוט החדש Wind Demon

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התעשייה האווירית (IAI) חשפה את טיל השיוט החדש, Wind Demon, אשר משוגר מפלטפורמה מעופפת ומיועד לבצע פגיעה מדוייקת במטרות קרקעיות המצויות במרחק של יותר מ-200 ק"מ. הטיל הוצג לראשונה בפני קהל במסגרת היריד האווירי בפארנבורו, בריטניה, שהתקיים לפני שבוע. הטיל מצוייד ביכולת ניווט, ראש ביות אלקטרו אופטי ופעילות אוטונומית מפוקחת אדם. הוא נושא מטען נפץ במשקל של כ-20 ק"ג ומתוכנן להשיג פגיעה מדוייקת במטרות מרוחקות. השליטה האנושית מאפשרת לבחור בפרופילי הפעלה שונים, דוגמת שיוט מהיר וגישה איטית למטרה, התקרבות איטית ותקיפה מהירה, וכדומה.

בין השאר, הוא מיועד לבצע שיוט בגובה נמוך מאוד כדי להימנע מגילוי מוקדם. מהנתונים שפורסמו על-ידי התעשייה האווירית ניתן ללמוד שמערכת הביות שלו כוללת מגוון גדול של חיישנים: מצלמות וידאו ועיבוד תמונה לתנאי יום ולתנאי לילה (IIR) ויכולת זיהוי אוטומטית של מטרות. מערכת הניווט כוללת התמצאות באמצעות לוויינים ומערכות הגנה בפני שיבושי GPS.

דרור בן מונה למנכ"ל אלתא

בתמונה: המנכ"ל הנכנס של אלתא, דרור בר. צילום: תע"א

בתוך כך, החליט דירקטוריון אלתא למנות את דרור בר למנכ"ל חברת אלתא (הנמצאת בבעלות התעשייה האווירית). בכך קיבל הדירקטוריון את המלצת ועדת האיתור שבראשה עמד יו"ר התע"א, עמיר פרץ. המינוי כפוף לאישורים רשמיים, דוגמת אישור הוועדה לבדיקת מינויים, אישור שר הביטחון ואישור השר לשת"פ אזורי (הממונה על רשות החברות הממשלתיות). עד אז המינוי ייחשב לזמני. בר מחליף את בתפקיד את ישראל לופה ששימש בתפקיד מנכ"ל זמני מאז תחילת 2024.

מינויו של לופה כממלא מקום מנכ"ל נעשה בעקבות שינוי מפתיע: מנכ"ל אלתא בארבע השנים האחרונות, יואב תורג'מן, מונה לתפקיד מנכ"ל החברה המתחרה, רפאל. דרור בר הינו מהנדס חשמל ובעל תואר שני בניהול עסקים. הוא הצטרף לתעשייה האווירית לפני כ-22 שנים ומנהל כיום את "מפעל הגנה אווירית" בחטיבת מערכות טילים וחלל של החברה. בעברו שימש כמהנדס ראשי לפיתוח מערכת מכ"ם מתקדמת באלתא. בעת שירותו הצבאי שימש כקצין במערך ההגנה האקטיבית של חיל האוויר. הוא היה גם הבחירה של יו"ר אלתא ומנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי.

תע"א: ירידה במכירות האזרחיות – עלייה במכירות הצבאיות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כטב"ם Heron מתוצרת התעשייה האווירית

למרות ירידה של 23% בהיקף המכירות לשוק האזרחי, דיווחה התעשייה האווירית (IAI) על עלייה של 12% במכירות במהלך הרבעון הראשון של 2024, להיקף של כ-1.43 מיליארד דולר. ראוי לזכור שהתעשייה האוירית היא חברה ביטחונית בעיקרה, והמכירות לשוק האזרחי הן מרכיב קטן מאוד במכירותיה. ברבעון הראשון ירדו המכירות האזרחיות להיקף של כ-214 מיליון דולר, בהשוואה לכ-300 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. המכירות לשוק הצבאי צמחו בשיעור של כ-24% להיקף של כ-1.28 מיליארד דולר.

המרכיב הגדול ביותר במכירות היה של חטיבת הטילים, שהסתכמו בכ-605 מיליון דולר. המכירות של חברת אלתא הסתכמו בכ-444 מיליון דולר. כצפוי בגלל המלחמה, מרכיב השוק המקומי צמח מכ-28% אשתקד לכ-34% מהמכירות השנה, ומרכיב הייצוא ירד לכ-66% מהמכירות. צבר ההזמנות הכולל הסתכם בסוף מרץ 2024 בכ-19 מיליארד דולר – בהשוואה לכ-17.7 מיליארד דולר אשתקד. בסך הכל, החברה דיווחה על רווח נקי של 135 מיליון דולר.הדו"ח הרבעוני מגיע לאחר שנת השיא 2023, שבה הסתכמו מכירות החברה בכ-5,33 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-4,97 מיליארד דולר בשנת 2022. שיעור המכירות לייצוא בשנת 2023 הסתכם כ-71%, בהשוואה לשיעור של כ-73% בשנת 2022.

התע"א ו-Aerotor יפתחו דור חדש של רחפנים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התעשיה האוורית חתמה על הסכם הבנות עם חברת ארוטור (Aerotor Unmanned Systems) ממושב אודים, לפיתוח משותף של כלי טיס בלתי מאויישים המבוססים על הארכיטקטורה של Aerotor. במסגרת שיתוף הפעולה, שתי החברות יפתחו ביחד סדרה של מערכות מוטסות למשימות טקטיות שונות באוויר, בים וביבשה. המערכות יתבססו על טכנולוגיה של מל"ט בעל ארבעה להבים (Quadcopter) בעל מנוע מרכזי, מבוסס דלק או היברידי, אשר משמש כיחידת כוח משותפת לכל הרוטורים.

גישה זו שונה מהמערכות המקובלות כיום ברחפנים וכטב"מים מרובי להבים, שבהם מותקנים מספר מנועים חשמליים, המניעים כל להב בנפרד. הטכנולוגיה של Aerotor, בשם Apus Quadcopter Platform, מאפשרת לפתח כלי טיס קטנים וכלי טיס מבצעיים גדולים אשר יכולים לבצע משימות ללא צוות אוויר. להערכת החברה, הטכנולוגיה שלה מספקת ביצועים טובים יותר מכלי טיס מרובי להבים חשמליים בשלושה תחומים מרכזיים: מהירות, כושר העמסה וזמן שהייה באוויר.

אחת מהמערכות של החברה, Apus 15, מבוססת על שימוש במנוע שריפה פנימית או במערכת הנעה היברידית (שילוב של מנוע שריפה פנימית ומנוע חשמלי). בשנת 2022 החברה דיווחה על פיתוח דגמים ראשונים עבור צה"ל המאפשרים לנוע במהירות בגובה רב ולשאת מטענים במשקל של 10-260 ק"ג ולשהות עד 16 שעות באוויר. החברה מייעדת את פלטפורמה ליישומים צבאיים ומסחריים, ומאמינה שהיא יכולה לשמש כתחליף למשאיות קלות רבות הנמצאות היום בשימוש.

חברת Aerotor הוקמה בשנת 2017 על-ידי היו"ר והמנכ"ל רז גבע, הטכנולוג הראשי אהרון אגרונוב והמנהל שי ריר.

אזרבייג'ן רוכשת שני לווייני צילום של התעשייה האווירית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדמיית הלוויין האלקטרו אופטי שישראל תספק לאזרבייג'ן

סוכנות החלל של אזרבייג'ן, Azercosmos, חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם התעשייה האווירית לאספקת שני לווייני צילום ברזולוציה של פחות מחצי מטר. במסגרת ההסכם, התעשייה האווירית תספק לאזרבייג'ן שני לווייני צילום, וידע בתחום הייצור והתפעול השל הלוויינים. סוכנות הידיעות האזרית Trend דיווחה שמדובר בפרוייקט רחב היקף להעברה טכנולוגית: הלוויין הראשון יתוכנן וייבנה על-ידי התעשייה האווירית אשר תכשיר צוותים של סוכנות החלל האזרית שיבנו את הלוויין השני. במקביל, היא תספק ציוד והכשרה שיאפשרו לאזרבייג'ן לנהל את משימות הלווייינים. שיגור הלוויינים מתוכנן להתבצע בשנים 2026 ו-2028.

באתרי מידע שונים נמסר שגורמים רשמיים באזרבייג'ן העריכו את שווי העיסקה בכ-120 מיליון דולר. אזרבייג'ן היא חברה טרייה במועדון החלל. בשנת 2009 היא החליטה על בניית תעשיית חלל מקומית, וב-2010 הקימה את סוכנות החלל הלאומית הפועלת במתכונת של חברה ממשלתית, במטרה לקדם את התחום. כיום צברה נסיון עם שלושה לוויינים: לוויין התקשורת Azerspace-1 שיוצר על-ידי Orbital Sciences ושוגר לחלל ב-2013, לוויין צילום מסדרה SPOT 7 של איירבאס אשר שוגר לחלל ב-2014 והפסיק לפעול באפריל 2023, ולוויין התקשורת Azerspace-2, שהוא לוויין מסוג Intelsat 38 אשר שוגר לחלל בשנת 2018.

הסכם שיתוף פעולה בין סוכנויות החלל של ישראל ואזרבייג'ן

במקביל, השבוע גם נחתם הסכם לשיתוף פעולה בתחום החלל בין סוכנות החלל האזרית וסוכנות החלל הישראלית. ההסכם נחתם במהלךקונגרס האסטרונאוטיקה הבינלאומי (IAC) השנתי, שנערך השנה בבאקו בבירת אזרבייג'ן. ההסכם מיועד להוביל לפרויקטים משותפים בתחום החלל, בהם: פיתוח טכנולוגיות חלל, לוויינים, מערכות לחקר חלל (רובוטיקה, כלי רכב ומערכות אופטיות), שיתופי פעולה ברמת האקדמיה, תצפית וניטור כדור הארץ, פרויקטים בתחום החינוך ועוד.

שיתוף הפעולה בין ישראל ואזרבייג'ן חורג ממתכונת של קשרים מסחריים וקשור למערך בריתות של ישראל באזור הקווקז הגובל עם איראן. בכלי התקשורת בארץ ובעולם התפרסמו ידיעות רבות על אספקת נשק ישראלי לאזרבייג'ן במסגרת שיתוף הפעולה האסטרטגי שבין שתי המדינות. בין השאר, ההסתבכות של אירונאוטיקס לפני מכירתה לרפאל ולאיש העסקים אביחי סטולרו, החלה בעקבות האשמות שהחברה ביצעה מהלכי שיווק לא חוקיים באזרבייג'ן במסגרת הדגמת היכולות של מל"ט חמוש. גם בסבב הקרבות בין ארמניה ואזרבייג'ן בשנת 2020 עלה שמה של ישראל: בתקשורת העולמית דווח שאחת מהסיבות לתבוסת הצבא הארמני היתה שימוש רחב-היקף במל"טים תוקפים מתוצרת ישראל. היכולות האלה שימשו מבוא למה שהתחולל אחר כך באוקראינה, שבה המל"טים שולטים בשדה הקרב.

 

תע"א הכניסה את SatGuard לקו ייצור לוויינים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ננו לוויין בגודל 3U מתוצרת התעשייה האווירית

התעשייה האווירית (IAI) גילתה לאחרונה שהיא פיתחה תוכנת ניטור ומעקב אחר בריאות מערכות הלוויין בשם SatGuard. המערכת מבוססת על בינה מלאכותית ואוספת מידע על הלוויין המגיע מהרבה מאוד מקורות לאורך כל אורך חייו. היא מנתחת את המידע ומחפשת תופעות בלתי שגרתיות ולא צפויות. המידע הזה משמש לצורך ניטור לוויינים חדשים הנכנסים לשימוש, באופן המאפשר לחזות מראש התפתחות תקלות בלוויין, לעתים לפני התרחשותן.

מערכות ניטור וחיזוי (Health and Usage Monitoring – HUMS ) מוכרות שנים רבות. הן מבוססות על כמויות קטנות יחסית של נתונים הנאספים מהחיישני המערכות המכניות. אולם החברה החליטה לשנות גישה ובשנת 2019 כאשר הקימה צוות של מומחי בינה מלאכותית בתוך חטיבת טילים וחלל של החברה, במטרה לפתח כלי המבוסס על ניתוח כל המידע לסוגיו המגיע מהלוויין. הבדיקות הראשונות של המערכת בוצעו במסגרת הפיתוח של מכלולים בודדים על-גבי כמויות קטנות יחסית של נתונים.

שני צוותים התחרו, מי ניצח?

במהלך מבחני ההיתכנות הראשונים האלה, המערכת אספה מידע מכלי פיתוח, מכשירי הייצור, מעבדות הבדיקה ומניסויי התפעול של המערכות שנבדקו. לאחר השלב הזה הוחלט להפעיל את המערכת על-גבי לוויין. שלם. צוות הפיתוח התבקש לסייע למערך בקרת הלוויינים של התעשייה האווירית להעריך את ביצועיו של לוויין שהתגלו תופעות בלתי צפויות במסלול ההקפה שלו.

הבדיקה בוצעה באמצעות שני חוותים במקביל: צוות ראשון ניתח את הנתונים בצורה המקובלת בתחום ניתוח ובקרת המערכות. הצוות השני השתשמ בתוכנת הבינה המלאכותית והתייחס אל המידע כולו כאל "קופסא שחורה", והוסיף אליו נתונים שלא נחשבו קשורים למערכת, כמו למשל התפרצויות שמש, קרינה, מסלולי כוכבים ועוד. שני הצוותים גילו את שורש הבעיה, אולם צוות הבינה המלאכותית סיפק גם המלצות כיצד למנוע תופעה דומה בעתיד.

מקור הכנסות חדש

בעקבות הארוע הזה הוחלט לשלב את המערכת בקווי ייצור הלוויינים, כדי לאסוף כל פיסת מידע אפשרית. כיום אוספת מערכת SatGuard מקווי הייצור של תת המערכות ומקו האינטגרציה של התעשייה האווירית ואוספת את כל המידע המצטבר בבדיקות השונות, כולל בדיקות תא הוואקום (vacuum chamber). המידע הזה ישמש את המערכת לעקוב אחר פעילות הלוויין בחלל. החברה מסרה שבשלב הנוכחי הצוות מפתח את הכלי עבור שימושה הבלעדי של החברה, "אולם הכוונה היא להציע את היכולות האלה במתכונת של שירות ללקוחות החברה".

גרמניה רוכשת מערכת חץ-3 בכ-4.3 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שיגור הטיל חץ-3. צילום: התעשייה האווירית

ועדת התקציבים של הפרלמנט הגרמני (הבונדסטג), אישרה תשלום מקדמה בהיקף של 560 מיליון אירו, לצורך תחילת הפעילות וההתארגנות למימוש עסקת הרכש של מערכת ההגנה הישראלית חץ-3. על-פי ההסכמות שהתקבלו בין שתי המדינות, גרמניה תרכוש את המערכת בסכום כולל של כ-4.3 מיליארד דולר. משרד הביטחון הישראלי הודיע שכעת עובדים הצוותים המקצועיים בראשות מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אייל זמיר ובהובלת מנהלת 'חומה' במפא"ת והתעשייה האווירית ׁׁ(האינטגרטורית הראשית), על הכנת כל פרטי החוזה. במקביל, ישראל הגישה בקשה לקבלת אישור מכירה מהממשל האמריקאי.

האישור האמריקאי חיוני מכיוון שהמערכת פותחה בשיתוף עם ארה"ב ובמימון חלקי של ארה"ב. משרד הביטחון הודיע שההסכם הסופי ייחתם "לאחר אישור הממשל האמריקני למכירה". משרד ההגנה הגרמני מסר שההסכם הסופי עם ישראל ייחתם עד סוף השנה, במטרה להגיע להפעלה מבצעית של המערכת לפני סוף 2025. המשרד גם הסביר בהודעתו, שתשלום המקדמה הגבוהה יאפשר לישראל לחתום על הסכמי ייצור ראשונים אשר עשויים לקצר את זמני האספקה בכ-6 חודשים.

האישור על עסקת חץ 3 התקבל במסגרת דיון על צורכי ההגנה האווירית של גרמניה, שבמהלכו אישרה ועדת התקציבים גם סכום נוסף של כ-950 מיליון אירו לרכישת מערכת ההגנה האווירית IRIS-T, שזו מערכת טילים מונחי חום ותמונה לאיומים בטווח בינוני. המערכת פותחה בגרמניה ומוכיחה את יעילותה בשימוש מבצעי באוקראינה. מערכת חץ-3 היא הנדבך הגבוה ביותר במערכת ההגנה הרב-שכבתית של ישראל. היא כוללת עמדת שליטה ובקרה, מערכות מכ"ם, משגרים וטילים מונחים, אשר מיועדים ליירט טילים בליסטיים באמצעות פגיעה ישירה בהם כשהם מצויים מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ. "מערכת החץ תסגור את הפער הקיים במערכת ההגנה האווירית של גרמניה ותתרום להגנה על כל מדינות ברית נאט"ו".

גרמניה מתחמשת

ההחלטה היא פועל יוצא של שינוי אסטרטגי המתחולל באירופה בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה. ביום שבו אושרה עיסקת חץ 3 עם גרמניה, אישרה ממשלת גרמניה את אסטרטגיית הביטחון הלאומי הראשונה, אשר קובעת שבשנים הבאות יוגדל תקציב הביטחון לכ-2% מהתוצר של גרמניה, וזאת בנוסף לקרן רכישות מיוחדת בהיקף של כ-100 מיליארד אירו, שאושרה עבור הצבא הגרמני (בונדסוור). הנחת העבודה של האסטרטגיה החדשה היא שהפלישה הרוסית לאוקראינה "מוטטה את מערך הביטחון ביבשת אירופה", ומאלצת את גרמניה לחזק את הצבא באופן משמעותי.

האסטרטגיה קובעת שגרמניה היא מדינה מרכזית באירופה, ולכן היא צריכה לקבל על עצמה "תפקיד מרכזי בהגנה על אירופה ועל הדמוקרטיה". מעניין לציין שתפישת ההגנה החדשה כוללת גם מרכיבים גלובליים שלא זוהו עד היום עם מדיניות הביטחון הגרמנית. היא מגדירה את אזור דרום-מזרח אסיה (Indo-Pacific) כבעל חשיבות לאומית: "האזור הזה חשוב לכלכלה הגרמנית. גרמניה צריכה לבנות מערך של הסכמי הגנה ושיתוף פעולה בינלאומיים באזור הזה. האינטרס של גרמניה הוא לשמור על הסדר והיציבות בדרום-מזרח אסיה".

התעשייה האווירית רכשה את IDE היוונית בכ-60 מיליון אירו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו הרכבות ה-SMT של IDE, בעיירה אטיקה שליד אתונה

התעשייה האווירית (IAI) רכשה את חברת האלקטרוניקה הצבאית היוונית, Intracom Defense (IDE). הפועלת מהעיר אטיקה שליד שדה התעופה של אתונה. היא עוסקת בפיתוח וייצור מערכות אלקטרוניקה לטילים, תקשורת טקטית, מעקב, C4I, מערכות אספקת כוח היברידיות וכלים בלתי מאויישים. לחברה יש תשתית ייצור בשטח של יותר מ-7,500 מ"ר הכוללת הרכבות SMT ובדיקות סופיות למוצרים. החברה מעסיקה כ-435 עובדים ובשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-66.5 מיליון אירו. אתר החדשות היווני Ekathimerini דיווח שהתע"א רכשה כ-91% מהחברה תמורת כ-60 מיליון אירו.

חברת IDE ממלאת תפקיד מרכזי בפרוייקטי רכש גומלין של משרד הביטחון היווני, שיש בהם מרכיב של פיתוח וייצור מקומי. במסגרת הזאת היא מייצרת ומרכיבה חלק גדול מהאלקטרוניקה עבור טילי הפטריוט שיוון רכשה מחברת רייתאון, ומספקת שירותי תמיכה בכל סוללות הפטריוט שנירכשו עבור מדינות האיחוד האירופי וברית נאט"ו. היא מייצרת מרכיבים אלקטרוניים במערכות המכ"ם של מטוסי F-16 של חיל האוויר היווני, מייצרת את האלקטרוניקה והתקשורת המותקנים בטנק לאופרד-2 היווני, וכדומה.

למרות שהתעשייה האווירית לא מסרה מידע פיננסי על היקף העיסקה, חשיבותה ברורה: היא מעניקה לה יכולות ייצור ותמיכה מקומית בשוק האירופי הצומח, אשר נכנס לתנופת התרחבות מהירה בעקבות המלחמה באוקראינה. התע"א מסרה שבנוסף לתמיכה בלקוחותיה, חברת IDE תמשיך את הפעילות הקיימת שלה עבור משרד הביטחון היווני ועבור הלקוחות באירופה. מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, אמר שהעיסקה מחזקת את החברה בשוק היווני ובשוק של מדינות ברית נאט"ו. לדבריו, "שתי החברות שיתפו פעולה מספר פעמים בשנים האחרונות".

מקפצה יוונית אל צבאות ברית נאט"ו

מערכת התקשורת הטקטית TACTiCON מתוצרת Intracom Defense
מערכת התקשורת הטקטית TACTiCON מתוצרת Intracom Defense

יוון הפכה בשנים האחרונות לשוק חשוב עבור התעשייה הביטחונית הישראלית. ב-2020 היא חתמה על הסכם שימוש במל"טי Heron של התעשייה האווירית במתכונת של חכירה, ובשנת 2021 היא חתמה על אחד מההסכמים החשובים ביותר של אלביט: הקמת בית ספר לטיסה עבור חה"א היווני, במתכונת של חה"א הישראלי. הפרוייקט בהיקף של כ-1.65 מיליארד דולר ל-20 שנה, כולל מטוסי אימון מסוג M-346, תחזוקת טייסת האימונים הכוללת גם מטוסי T-6, אוויוניקה ייעודית לצורכי אימון, סימולטורים ועוד.

בחודש שעבר נחתמה עסקת ענק נוספת: רפאל (Rafael) זכתה בהזמנה מצבא יוון לאספקת טילי ספייק (Spike) ימיים, יבשתיים ואוויריים בהיקף כולל של כ-370 מיליון אירו (כ-1.44 מיליארד שקל). משפחת טילי ספייק (Spike) היא קבוצה של טילים טקטיים אלקטרו-אופטיים הנמצאים בשימוש מבצעי בצה”ל ובצבאות רבים בעולם, ונחשבת למשפחת הטילים המצליחה ביותר של רפאל.

יוון נמצאת בתהליך התחמשות מואץ לנוכח המתיחות באירופה ומול יריבתה המסורתית טורקיה. בשנות ה-80 תפס תקציב הביטחון היווני כ-5.8% מהתוצר הגולמי, אולם הוא ירד בשנות האלפיים והגיע לשפל של 2.4% מהתל"ג (5.5 מיליארד דולר) בשנת 2014. בשנים האחרונות המגמה השתנתה, ובשנת 2022 צמח התקציב לכ-3.76% מהתמ"ג – מדובר בסכום של כ-8.4 מיליארד דולר – בהשוואה לכ-5 מיליארד דולר בלבד בשנת 2021.

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

 

הלוויין Eros C3 נכנס למסלול והחל לשדר נתונים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הלוויין Eros C3 של חברת אימאג'סאט (Imagesat) נכנס למסלול הקפת כדור הארץ והחל לשדר נתונים. החברה דיווחה שהוא נכנס כעת לתהליך בדיקות בתעשייה האווירית, שיימשך מספר חודשים. רק לאחר סיומן הוא ייכנס לפעילות מסחרית. הלוויין משתייך למשפחת לווייני התצפית מסדרת OPTSAT 3000 המפותחים ומיוצרים בתעשייה האווירית בלוד, וכולל מצלמה אופטית מולטי-ספקטרלית מתוצרת אלביט מערכות. הלוויין שוגר לחלל על-ידי משגר פאלקון 9 של חברת SpaceX.

להערכת החברה, זהו אחד משלושת הלווינים המסחריים בעלי היכולות המתקדמות בעולם. הוא שוקל 400 ק"ג ומטעד הצילום שלו מכסה את טווח אורכי הגל 450-900 ננומטר. מצלמת הבסיס מספקת ללקוחות צילומים ברזולוציה של כ-30 ס"מ בלבד והמצלמה המולטי ספקטרלית מספקת צילומים ברזולוציה של 60 ס"מ. החברה מספקת באמצעותו שירות מיוחד בשם Direct Access.

שירות פרטי ללקוחות צבאיים

השירות הזה מאפשר ללקוח לקבל את התמונות אל טרמינלים קטנים המצויים בשטח. במסגרתו, הלקוח מקבל גישה בלעדית וישירה ללוויין מעל תא שטח מוגדר. היא מאפשרת ביצוע של כל שלבי המשימה באופן עצמאי ודיסקרטי: החל משלב תכנון משימת הצילום, דרך טעינת תכנית המשימה ללוויין מתחנת שליטה של הלקוח, ועד עיבוד וניתוח תוצרי הלוויין בצורה ישירה בתחנת קרקע ייעודית שהחברה מוכרת ללקוח. שירות מסוג זה מסופק בדרך-כלל ללקוחות בתחום הצבאי במסגרת התקשרות רב-שנתית.

חברת אימאג'סאט נסחרת בבורסה בתל אביב לי שווי שוק של כ-962 מיליון שקל. החברה נכנסה לבורסה בחודש פברואר 2022 כדי לגייס כ-100 מיליון דולר עבור שלושה פרוייקטים מרכזיים: 30 מיליון דולר למימון הלוויין Eros C3, עוד 30 מיליון דולר למימון לוויין הצילום הבא, אשר צפוי להיות Eros C4 ועוד 40 מיליון דולר עבור פרוייקט חדש של החברה: מערך לווייני Global Eye, שהם לוויינים קטנים ממשפחה חדשה של מיקרו-לווייני תצפית: Runner, Knight ו-Sprinter, אשר ינוהלו ממרכז בקרה חדש (ClearSky) ויפיקו מידע באמצעות תוכנת האנליטיקס GeoImpact.

הלוויין Eros C3 בחדר האינטגרציה בתעשייה האווירית, לפני העברתו לאתר השיגור
הלוויין Eros C3 בחדר האינטגרציה בתעשייה האווירית, לפני העברתו לאתר השיגור

התעשייה האווירית התקינה מסופים לווייניים במטוסי קרב דור 4.5

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התעשיייה האווירית (IAI) השלימה את ההתקנה של כמה עשרות מסופים לווייניים (SATCOM) במטוסי קרב מערביים מדור 4.5. מדובר במטוסי הדור הרביעי דוגמת F-15, F-16 ו-F-18 אשר עברו שידרוג במערכות האוויוניקה שלהם, דוגמת התקנת מערכות שליטה ובקרה משופרות, מערכות מכ"ם חדשות, מערכות נשק מדוייק, מערכות התראה בפני טילים וכדומה. המערכת מתבססת על אנטנה שטוחה המתכווננת אל לוויין התקשורת באופן אלקטרוני (AESA) ומתוקנת בתוך גוף המטוס מאחורי תא הטייס.

האנטנה שומרת על יציבות מול לוויין תקשרת גיאו-סטאציונרי הנמצא בגובה של 36,000 ק"מ, ומאפשרת למטוס לקלוט ולשדר אותות קוליים ונתונים גם כשהוא מעבר לטווח הראייה (line-of-sight) כמו בטיסה למרחקים גדולים מאוד או בטיסת בגובה נמוך מאוד. המערכת של התעשייה האווירית פועלת במתכונת של רשת שלמה המאפשרת לקשר מאות משתמשים, ולבצע שינויים מיידיים בתדרי התקשורת. המערכת שפותחה על-ידי אלתא פועלת בתדרי Ku ו-Ka, היא כוללת את האנטנה, המודם ומגבר ההספק ומבוססת על רדיו מוגדר תוכנה (SDR). התעשייה האווירית מייצרת מערכות SATCOM ממוזערות כבר מספר שנים, אולם התקנתן במטוס קרב, נחשבת לדברי מנכ"ל חטיבת התקשרת והלוחמה האלקטרונית באלתא, עדי דולברג, לפריצת דרך עולמית.

מכירות התע"א מבטאות עליייה במתיחות הביטחונית בעולם

חברת אלתא אחראית על רוב פעילות האלקטרוניקה הצבאית של התעשייה האווירית. מהדו"ח השנתי של התעשייה אווירית שפורסם לפני שבוע, עולה שמכירות אלתא ב-2021 הסתכמו בכ-1.15 מיליארד דולר וצבר ההזמנות שלה גדול יותר מ-3 מיליארד דולר. ההדו"ח גם נראה שהמתיחות בין המזרח למערב, גם באירופה וגם באסיה, הורגשה כנראה זמן רב לפני פלישת רוסיה לאוקראינה. מכירות התעשייה האווירית ב-2021 צמחו להיקף שיא של כ-4.5 מיליארד דולר (בהשוואה לפחות מ-4.2 מיליארד דולר ב-2020), בעיקר בזכות עלייה של כ-10% במכירות של ציוד אלקטרוניקה צבאי, מערכות טילים וחלל וכלי טיס צבאיים.

המכירות בתחומים האלה הסתכמו בכ-3.87 מיליארד דולר ב-2021, בהשוואה לכ-3.51 מיליארד דולר בשנת 2020. במקביל, צבר ההזמנות של החברה צמח מ-12.6 מיליארד דולר בסוף 2020 לכ-13.4 מיליארד דולר בסוף 2021. החברה הגדילה את תקציב המו"פ בכ-5% להיקף של יותר ממיליארד דולר ב-2021. צבר ההזמנות של חברת אלתא מסתכם כיום המציאות הזאת מתבטאת בדבריו של מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, המצורפים לדו"ח השנתי: "בעת הזו, החשיבות והצורך למערכות הגנה פורצות דרך ומבצעיות עולה ברחבי העולם ואנו עומדים בקשר עם שותפינו לאספקתן המהירה ביותר".

הסכם הבנות לשיתוף פעולה עם מרוקו

מימין לשמאל: מנכ"ל תע"א בועז לוי, שר המסחר המרוקני ריאד מאזור ויו"ר תע"א אמיר פרץ
מימין לשמאל: מנכ"ל תע"א בועז לוי, שר המסחר המרוקני ריאד מאזור ויו"ר תע"א אמיר פרץ

אתמול נחתם הסכם הבנות בין התעשייה האווירית לבין משרד המסחר והתעשייה של מרוקו, לשיתוף פעולה טכנולוגי בין התע"א לבין מגזר הטכנולוגיה במרוקו. במסגרת ההבנות, סוכם שממשלת מרוקו והתעשייה האווירית יבצעו פרוייקטים משותפים בתחום התעופה ויאתרו השקעות משותפות במרוקו בתחומים כמו הדפסות תלת מימד, ייצור חלקי פנים של מטוסים, ייצור חלקי מנועים וייצור חלקי-גוף של מטוסים. בנוסף, שני הצדדים יפעלו להקמת מרכז מו"פ במרוקו בשותפות עם התעשייה האווירית ומתן סיוע בבניית מערך של ספקים מרוקניים עבור התעשייה האווירית. יו"ר התעשייה האווירית, עמיר פרץ, אמר שזהו יום מאושר עבורו, "שבו שתי המדינות שבנו את זהותי, מולדתי ישראל ומדינת הולדתי מרוקו, משתפות פעולה".

התעשייה האווירית פיתחה תחנת בקרת לוויינים מבוססת-ענן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התעשייה האווירית (IAI) הכריזה על השלמת הפיתוח של תחנת שליטה ובקרה לוויינית Blue Sphere, המבוססת על תפישה חדשה של תחנת בקרה וירטואלית מבוססת-ענן. הפעלת התחנה באמצעות הענן מגדילה את הזמינות של הלוויין ומשחררת את המפעילים מהתלות ב"זמני החליפה" של הלוויין מעל אנטנת תחנת הבקרה (satellite passing time). הלוויין יכול לשדר את המידע אל כל תחנת קרקע לוויינית זמינה שמעליה הוא חולף, בכל מקום בעולם, וממנה המידע מגיע ישירות אל הענן.

הלוויין יכול לשדר את המידע הנאסף באמצעותו אל ענן ובכך לאפשר לתחנת הקרקע "להעביר" או "למשוך" את המידע מיידית וללא תלות בתחנות קליטה הממוקמות באזורים שונים על גבי כדור הארץ. מדובר בקונספט ייחודי שגובש בחברה, אשר פותח בהליך מהיר במרכז החדשנות של התעשייה האווירית (IAI Innovation Center), בשיתוף עם מאיץ התעופה והחלל הבינלאומי Starburst.

מנהל מפעל חלל בתע"א, שלומי סודרי, אמר שמערכת Blue Sphere הופכת את הלוויינים לזמינים 24/7. "הקונספט הוכח ובימים אלו אנו מפתחים גרסה מתקדמת של תחנת הקרקע עבור לקוחותינו בעולם".

מיני-לוויין תקשורת מסוג חדש

תחנת הבקרה הווירטואלית תוצג בהמשך החודש בסלון האווירי הערבי שיתקיים בדובאי ב-14-18 בנובמבר 2021. בשבוע שעבר חשפה התעשייה האווירית בקונגרס החלל בדובאי את המיני-לוויין תקשורת החדש,  Mini Communication-Satellite – MCS. לוויין MCS כולל מטעד תקשורת דיגיטלי וארכיטקטורת תוכנה המאפשרים טעינת אפליקציות מהקרקע לחלל, במהלך שהותו בחלל, כדי לשנות את המשימה בהתאם לצורכי התקשורת המשתנים.

המיני-לוויין תקשורת החדש MCS
המיני-לוויין תקשורת החדש MCS

הלוויין מתוכנן לפעול במשך 14 שנים. הוא שוקל 650 ק"ג בעת השיגור וכולל מטעד תקשורת במשקל של כ-200 ק"ג. בשל משקלו הנמוך יחסית, הלוויין מותאם לשיגור בשילוב לוויינים אחרים ובכך מוזלת משמעותית עלות השיגור. לדברי סודרי, הלוויין מספק "טכנולוגיית חלל עילית למדינות ולמפעילי תקשורת שלא זקוקים ללוויין תקשורת גדול. המיני-לוויין MCS מהווה נישה חדשה בעולם לווייני התקשורת".

הלוויין מתבסס על יכולות שפותחו עבור פרוייקט "דרור 1". בתחילת 2020 ביקשה ממשלת ישראל מהתעשייה האווירית לפתח ולבנות את הלוויין דרור 1 כדי שיהיה לוויין התקשורת הבא של מדינת ישראל. חטיבת מערכות טילים וחלל של התעשייה האווירית אחראית על פיתוח מערכות הגנה אווירית, בהן: חץ 2, חץ 3, ברק 8, לווייני תצפית, לווייני תקשורת, ננו-לוויינים ומשגרי לוויינים.

התע"א זכתה בפרוייקט פיתוח טכנולוגיות "כרמל"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: תא הלחימה הדיגיטלי במדגים הטכנולוגי של התע"א

המנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות במשרד הביטחון (מפא"ת) בחר בתעשייה האווירית (IAI) להוביל את הפיתוח של רכב הלחימה העתידי "כרמל". מטרת הפרויקט היא להפוך תא הלחימה בכלי הרק"ם הקיימים והעתידיים של צה"ל לתא לחימה דיגיטלי המבוסס על יכולות תפעול ותמרון אוטונומיות ואוטומטיות, בינה מלאכותית, יכולות חישה ועוד. מרבית הפעילות ברק"ם מבוסס טכנולוגיות כרמל תתבצע באופן אוטונומי: נסיעה, איתור איומים, הרכשת מטרות, הגנה וירי.

הלוחמים ברכב יראו את כל תמונת הקרב, המודיעין, האיומים והמטרות, ויידרשו רק לקבל החלטות שאותן המערכת לא יודעת לקבל בעצמה. אנשי הצוות יוכלו לצפות בשדה הקרב בכמה ממדים וכך להבין טוב יותר את תמונת המצב. הרק"ם שנבחר לשמש כפיילוט לבחינת הטכנולוגיות החדשות הוא הנגמ"ש הגלגלי "איתן". תוכנית כרמל יצאה לדרך לפני כחמש שנים ונועדה לפתח קונספט לחימה חדש לחלוטין, המבוסס על יכולות תפעול ותמרון אוטונומיות ואוטומטיות. בסוף 2019 הגיעו רפאל, אלביט והתעשייה האווירית לשלב הגמר של התחרות על פיתוח, והציגו כל אחת את טכנולוגיית התפעול שלה עבור רכב קרב עתידי.

ההצעה של התעשייה האווירית לחבילת טכנולוגיות "כרמל" על-גבי הנגמ"ש איתן
ההצעה של התעשייה האווירית לחבילת טכנולוגיות "כרמל" על-גבי הנגמ"ש איתן

התעשייה האווירית פיתחה מדגים טכנולוגי המבוסס על משפחת הכלים הרובוטיים והבלתי מאוישים של החברה, הנמצאים כיום בשימוש צבאי בארץ ובעולם. מערכת הכרמל של תע"א משלבת בין תצוגה פנורמית לתפעול באמצעות מסכים אישיים ובקר (ג'ויסטיק) בדומה למשחקי מחשב. המערכות האוטונומיות ברק"מ נשלטות על-ידי מערכת לחימה מרכזית ואוטונומית, המסנכרנת את תתי המערכות ועוזרת למפעיל האנושי לסנן את המידע כדי להתמקד באיומים הקריטיים ובקבלת החלטות בזמן אמת. הפיתוח מבוסס על בינה מלאכותית, ניהול מערך תחמושת יעיל, ניהוג עצמי בשטחים מורכבים ויכולות תקיפה וירי מדויק.

עם ההכרזה על מקצה הגמר של החתחרות, אמר ראש מו"פ במפא"ת שהניסויים הוכיחו שניתן לתפעל רק"מ עתידי מתוך תא סגור על-ידי שני חיילים בלבד. "אנחנו נמצאים לקראת שינוי תפיסה מהפכני בתמרון היבשתי". ​קצין שריון ראשי העריך שתהליך הפיתוח והבחינה יביא לשילוב חלק מהטכנולוגיות בטנק החדש מרכבה סימן 4 ("ברק").

שיתוף פעולה בין התע"א ולוקהיד מרטין בתחום ההגנה בפני טילים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חתימת ההסכם. מימין לשמאל: סגן נשיא לפיתוח עסקי בינלאומי בלוקהיד מרטין, טים קאהיל ומנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי. צילום: אלון רון/התעשייה האווירית

חברת לוקהיד מרטין (Lockheed Martin), הנחשבת לאחת מקבלניות התעופה והביטחון הגדולות בעולם, חתמה על הסכם הבנות (MOU) עם התעשייה האווירית (IAI) לשיתוף פעולה מסחרי וטכנולוגי בתחום מערכות ההגנה בפני טילים ומערכות הגנה אווירית משולבות. במסגרת ההסכם, יבחנו החברות את תחומי הפעילות המשותפים, כדי לזהות הזדמנויות עסקיות במחקר ופיתוח, ייצור, ושיווק המערכות בעולם. החברות יקימו צוות היגוי משותף המורכב מחברי הנהלה בכירים בשתי החברות, וקבוצות עבודה משותפות שיהיו אחראיות על יישום ההסכם.

סגן נשיא לפיתוח עסקי בינלאומי בלוקהיד מרטין, טים קאהיל, אמר שההסכם שיתוף פעולה הוא צעד נוסף באסטרטגיית שיתוף הפעולה עם התעשייה האווירית, "אשר שותפה בכמה מהפרויקטים המרכזיים שלנו". מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, שמדובר בהסכם בעל חשיבות אסטרטגית. "שילוב היכולות, הידע והניסיון של לוקהיד מרטין ושל התעשייה האווירית מייצר הזדמנויות רבות".

חברת לוקהיד מרטין האמריקאית מייצרת מטוסים דוגמת F-35 ו-F22, לוויינים צבאיים, מסוקים, טילים, משגרים, מערכות הגנה בפני טילים, מערכות מכ"ם, מערכות אלקטרוניקה צבאית ועוד. כיום החברה מעסיקה כ-114 אלף עובדים ומכירותיה מסתכמות בכ-60 מיליארד דולר בשנה. התעשייה האווירית פעילה מאוד בתחומי ההגנה בפני טילים ומטוסים ומייצרת את מערכת ההגנה חץ, את מערכת ההגנה האווירית ברק, ומערכות מכ"ם מתקדמות מתוצרת החברה הבת אלתא.

מיירט הטילים THAAD של לוקהיד מרטין
מיירט הטילים THAAD של לוקהיד מרטין

על-פי הערכות בתעשייה, לשיתוף הפעולה בין שתי החברות יש פוטנציאל עסקי שיכול להגיע להיקף של כמה מאות מיליוני דולרים, כאשר בשלב הראשון תיבחן ככל הנראה האפשרות לשלב בין מיירטים של התעשייה האווירית לבין מערכות מכ"ם של לוקהיד מרטין. יהיה מעניין לראות האם שתי החברות יציעו מוצר חדש המשלב בין מערכת THAAD ליירוט טילים בליסטים של לוקהיד מרטין, לבין מערכת החץ של התעשייה האווירית, שבדור האחרון שלה יכולה לפגוע גם בלוויינים נמוכי מסלול ולא רק בטילים.

תחום נוסף שעשוי לשמש בסיס לשיתוף פעולה בין שתי החברות הוא החלל. אומנם ההסכם מתייחס למערכות הגנה בפני טילים ובפני מטוסים, אולם חברת לוקהיד מרטין פיתחה מרכב לווייני צבאי חדש עבור מערכת ההתראה של ארה"ב בפני טילים בליסטיים. הטכנולוגיות המשולבות בלוויין הצבאי החדש הן מרכיב בלתי נפרד ממערך ההגנה האמריקאי בפני טילים, ויהיה מעניין לראות האם הן ישולבו בשיתוף הפעולה בין שתי החברות, במיוחד לאור היכולת של התעשייה האווירית לבנות לוויינים בעלי משקל נמוך יחסית.

התעשייה האווירית מקימה באוסטרליה חברה לכלים לוגיסטיים אוטונומיים למכרות

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: רובוט Sahar של אלתא המיועד לפינוי דרכים]

התעשייה האווירית (IAI) וחברת Bis האוסטרלית, המספקת שירותים לוגיסטיים לענף המכרות, מקימות באוסטרליה חברה משותפת, Auto-Mate, שתפתח כלים לוגיסטיים אוטונומיים המותאמים למשימות בתפעול של מכרה, כדוגמת פינוי פסולת, שינוע סחורות, חציבה ועוד.החברות מסרו כי הכלים הללו יתרמו לשיפור הבטיחות והיעילות של המכרה ויספקו דאטה מפורט שיסייע למקסם את תהליכי התפעול.

אוסטרליה היא מדינה עשירה במחצבים וענף המכרות הוא אחד הסקטורים המשמעותיים ביותר בכלכלה, אשר אחראי לכעשירית מהתוצר הלאומי. מי ששידך בין התעשייה האווירית ל-Bis היא לשכת הסחר האוסטרלית, Austrade, שעובדת עם התעשייה האווירית מאז 2013 במטרה למצוא הזדמנויות עבור התעשייה האווירית בענף המכרות.

המיזם המשותף ישלב בין המומחיות של התעשייה האווירית בתחום הרובוטיקה האוטונומית והניסיון של Bis כספקית שירותים לוגיסטיים למכרות באוסטרליה. תעשייה האווירית פיתחה, תחת חברת אלתא שבבעלותה, מספר כלים אוטונומיים קרקעיים ליישומים צבאיים, כמו למשל סייר הגבולות הרובוטי Guardium, שתפקידו לפטרל לאורך הגבול ולהתריע מפני ניסיונות חדירה, רובוט תומך לחימה בשם REX, שמסייע לכוחות קרקעיים בשטח, והרובוטים Panda ו-Sahar, המיועדים לליווי שיירות, פינוי דרכים ומשימות של הנדסה קרבית. כל הכלים הללו מתבססים על אותה פלטפורמה רובוטית שפיתחה אלתא. ב-Bis ציינו כי העובדה שהכלים הרובוטיים של התעשייה האווירית מיועדים לתפקד בסביבות מרוחקות ותנאי שטח קשים הופכים אותם  למתאימים גם לענף המכרות.

 

התעשייה האווירית חשפה מערכת אחיזת שטח אופטית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התעשייה האווירית (IAI) חשפה את מערכת המעקב האלקטרו-אופטית החדשה שלה, WASP – Wide Area Surveillance Payload, המתצפתת ועוקבת אחר תאי שטח נרחבים. המערכת מיועדת להתקנה על מגוון פלטפורמות אוויריות, בהן: מל"טים, מסוקים, מטוסי משימה ובלוני תצפית. המערכת מבוססת על מצלמות אור נראה ומצלמות אור אינפרה אדום (Mid-wave IR) המאפשרות תצפית ביום ובלילה ומותקנת במארז מיוצב בשלושה צירים. המערכת כוללת מחשב עיבוד תמונה (Digital Processing Unit) המעניק אופציה לבצע את פעולות האיתור, הגילוי וניתוח המידע על גבי הפלטפורמה האווירית עצמה.

כאשר מתקינים את המערכת במל"ט טקטי דוגמת BirdEye 650D, היא מעניקה כיסוי ברזולוציה גבוהה של 15 ס"מ לשטח בגודל של 2 קמ"ר. כאשר מתקינים אותה על-גבי מל"ט אסטרטגי מגביה טוס כמו למשל Heron, המגיע לגובה של 20,000 רגל, היא מעניקה כיסוי לשטח של 20 קמ"ר ברזולוציה של 50 ס"מ, המאפשרת איתור ומעקב אחר אובייקטים בגודל של כלי רכב.

ללא המחשב, המערכת שוקלת 6.5 ק"ג בלבד. הפתרון הזה מיועד להתגבר על בעיית "הראייה מתוך קשית", אשר מייצרת את הבעיה שמצלמות בעלות רזולוציה גבוהה רואות רק חלק זעיר מהזירה ולכן מתקשות לספק תמונה כוללת או לעקוב אחר מספר מטרות בו-זמנית. מערכת WASP מאפשרת לבצע כיסוי בקצב ריענון של פחות משנייה (1.5Hz). המערכת מיועדת לסייע בניהול ארועים רב-נקודתיים, כמו למשל התמודדות עם ארוע טרור מרובה תקריות, אירועי ספורט, התמודדות עם אסונות אזוריים ושליטה על חזית לחימה ברמת עיר או בסדר גודל דומה.

ההכרזה של התעשייה האווירית מגיעה כשנתיים וחצי לאחר שחברת אלביט מערכות חשפה בסלון האווירי בפאריס את מערכת מערכת SkEye, המבוססת על מטעד אלקטרו אופטי הכולל אשכול של מצלמות המכסות שטח גדול ביותר כשהן מותקנות על-גבי מל"ט דוגמת הרמס 450 או הרמס 900, או על-גבי מטוס דוגמת Twin Otter או ססנה. יחד עם זאת, שתי המערכות חופפות חלקית בלבד: המערכת של אלביט גדולה וכבדה יותר, ומיועדת לכסות תאי שטח גדולים בהרבה (80 קמ"ר).

בועז לוי מונה למנכ"ל התעשייה האווירית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

דירקטוריון התעשייה האווירית (IAI) אישר את המלצת ועדת האיתור למנות את בועז לוי לתפקיד מנכ"ל החברה במקומו של אלוף במיל. נמרוד שפר, שסיים את תפקידו בסוף אוקטובר 2020. המינוי ייכנס לתוקף עם קבלת אישור שר הביטחון בני גנץ, ושר הדיגיטל דודי אמסלם, הממונה על רשות החברות הממשלתיות. עד אז המינוי ייחשב לזמני. עד למינוי אתמול, שימש לוי כמנהל חטיבת מערכות טילים וחלל בשמונה השנים האחרונות.

בועז לוי הצטרף לתעשייה האווירית בשנת 1990 כמהנדס בפרויקט 'חץ' ובשנת 1999 התמנה למהנדס הראשי של הפרויקט. בשנים 2003-2006 הוא שימש כראש פרויקט 'חץ' והוביל שורה ארוכה של ניסויים מוצלחים. בשנים 2006-2010 שימש בועז כראש תכנית מערכת ההגנה האווירית 'ברק 8'. בשנת 2010 התמנה למנהל מפעל מערכות הגנה אוויריות של החברה. לוי אחראי לעסקאות הייצוא הביטחוניות הגדולות ביותר בתולדות מדינת ישראל, בהן: מכירות מערכות ברק בהיקף של יותר מ-6 מיליארד דולר.

תע"א חוצה את מחסום ה-4 מיליארד דולר בשנה

יו"ר התעשייה האווירית, הראל לוקר, אמר שלוי מנהל בהצלחה רבה את חטיבת מערכות טילים וחלל שהיא הרווחית ביותר בתעשייה האווירית. "התעשייה האווירית הגיעה בשנה האחרונה לשיא היסטורי בתוצאותיה הכספיות, ושברה לראשונה את מחסום ההכנסות של ארבעה מיליארד דולר לשנה. זו אחת החברות העסקיות המורכבות ביותר לניהול במדינת ישראל".

ברבעון השלישי של 2020 הסתכמו מכירות התעשייה האווירית בכ-1,006 מיליון דולר בהשוואה לכ-1,030 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון של כ-2.4% נובע בעיקר מקיטון במכירות בחטיבת התעופה ובחטיבת כלי טיס צבאיים. בתשעת החודשים הראשונים של 2020 הסתכמו מכירות התע"א בכ-3,084 מיליון דולר – צמיחה של 2.3% בהשוואה ל-2019 – הנובעת בעיקר מגידול במכירות אלתא וחטיבת מערכות טילים וחלל. בארבעת הרבעונים האחרונים השיגה התע"א שיא מכירות של 4.176 מיליארד דולר.

בוטלה תוכנית ההתייעלות של התעשייה האווירית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בעקבות לחצי העובדים נסוגה הנהלת התעשייה האווירית (IAI) מתוכנית ההתייעלות שהתכוונה לבצע בחטיבת התעופה. היום אישר הדירקטוריון את הסיכום בין ההנהלה ובין ארגון העובדים, שלפיו תוקפא תוכנית ההתייעלות שעליה החליט הדירקטוריון בסוף חודש יוני 2020. מדובר היה בחלטה כללית: הדירקטוריון הינחה את הנהלת החברה להכין תוכנית התייעלות לחטיבת התעופה. מדובר במעין שביתת נשק בין ההנהלה לבין העובדים: העובדים לא ינקטו בצעדים ארגוניים בתקופת ההקפאה, כלומר לא ישביתו את החברה, ובמקביל שני הצדדים יקדמו מתווה של פרישת עובדים מרצון.

לפי הודעת ההסתדרות עם הכרזת סכסוך העבודה לפני כשלושה שבועות, תוכנית הארגון מחדש היתה אמורה לכלול פיטורי מאות עובדים והורדות שכר. המניע המרכזי למהלך היה הערכה בהנהלת התעשייה האווירית, שהפעילות של חטיבת התעופה צפויה להצטמצם בחודשים הקרובים. "הדירקטוריון הנחה את ההנהלה להכין תוכנית התייעלות לחטיבת התעופה, שתתאים את מבנה כח האדם לצמצומים הנחזים בהכנסות החטיבה". בעקבות קבלת ההחלטה, הודיע מנכ"ל התעשייה האווירית, נמרוד שפר, על רצונו לפרוש לאחר שנתיים בלבד בתפקיד. בינתיים הוא עדיין משמש כמנכ"ל החברה.

חטיבת התעופה הוקמה בשנת 2018 ומרכזת את כל פעילויות החברה בתחומי התעופה: פעילויות בדק מטוסים, כלי-הטיס האזרחיים, חטיבת ההנדסה ואלמנטים ממפעל להב המתמחה בהשבחת מטוסי קרב. זו החטיבה הגדולה ביותר בחברה ומעסיקה כ-5,000 עובדים. לפני כחודש העריך הדמרקר שהתוכנית כוללת פיטורי 900 עובדים. במקביל להחלטה על ביצוע הארגון מחדש. החטיבה עוסקת בפיתוח, ייצור והרכבת מכלולים של מטוסי מנהלים אזרחיים, מרכז תמיכה ושירות למטוסים המשרת חברות תעופה ומפעילי מטוסים, הסבות מטוסי נוסעים למטען, השבחה ותחזוקה של מטוסים צבאיים ופיתוח מערכות אוויוניקה.

מכירות החטיבה בשנה שעברה צמחו רק במעט, ובשנת 2019 הן הסתכמו בסביבות כ-1.3 מיליארד דולר. סך כל מכירות התעשייה האווירית ב-2019 הסתכמו בכ-4.1 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-3.7 מיליארד דולר בשנת 2018. בעבר היו ציפיות שהחטיבה הזאת תרוויח ממשבר הקורונה, שכן המגיפה השביתה אלפי מטוסים בעולם וחלק גדול מהם מאוחסן בתנאים לא מושלמים וייאלץ לעבור תהליכי החזרה לכשירות עם שוך המגיפה. אולם בינתיים המגמה הזאת לא מורגשת בתעשייה האווירית.

מכירות אלביט, רפאל והתעשייה האווירית: 11.3 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: השמדת טיל תוקף בניסויים שרפאל ביצעה במערכת ההגנה מעיל-רוח

הדו"חות השנתיים של שלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות בישראל: רפאל, אלביט והתעשייה האווירית' מלמדים שהתעשיות הביטחוניות הגדולות הן עוגן של יציבות עבור המשק הישראלי. המכירות של רפאל צמחו ב-2019 בכ-3.9% להיקף שיא של כ-2.7 מיליארד דולר. לחברה צבר הזמנות של כ-7.2 מיליארד שקל, שהם שווי ערך למכירות בשנתיים וחצי. בשנת 2019 השלימה רפאל את רכישת חברת אירונאוטיקס תמורת כ-850 מיליון שקל. החברה דיווחה שמספר עובדיה צמח בכ-800 עובדים, כנראה רובם עובדי אירונאוטיקס' וכיום היא המעסיק הגדול ביותר בצפון הארץ, עם כ-8,000 עובדים.

דיבידנד למדינה: 2 מיליארד שקל

במהלך 2019 החברה זכתה במספר הזמנות משמעותיות מאוד, בהן: מכירת שתי סוללות כיפת-ברזל ואספקת המערכות הראשונות של מערכת ההגנה האקטיבית מעיל-רוח לצבא ארה"ב. בנוסף, היא קיבלה שתי הזמנות ענק מצבא הודו ומצבא גרמניה, להצטיידות בטילים האנטי-טנקיים ממשפחת ספייק (Spike). מנכ"ל רפאל, אלוף (במיל.) יואב הר-אבן, אמר שהחברה מעורבת כיום בפרוייקטים לאיתור טכנולוגיות שיסייעו למאבק במגיפת הקורונה. רפאל נמצאת בבעלות המדינה, ומעבירה לממשלה דיבידנד שנתי ממוצע של כ-2 מיליארד שקל (מחצית מהרווח).

מכירות התעשייה האווירית צמחו מכ-3.7 מיליארד דולר ב-2018 לכ-4.1 מיליארד דולר ב-2019. בעקבות שינוי ארגוני בחברה מחודש ינואר 2019, היא פועלת כיום במתכונת של ארבע חטיבות מרכזיות. הגדולה שבהן היא חטיבת טילים וחלל שמכירותיה ב-2019 הסתכמו בכ-1.28 מיליארד דולר. החטיבה השנייה בגודלה ממוקדת באלקטרוניקה צבאית. למעשה זוהי חברת אלתא, שמכירותיה ב-2019 הסתכמו בכ-1.1 מיליארד דולר בהשוואה ל-836 מיליארד דולר בשנת 2018. מכירות חטיבת כלי הטיס הצבאיים הממוקדת בייצור כטב"מים צמחו רק במעט, מ-410 מיליון דולר ב-2018 לכ-462 מיליון דולר בשנת 2019.

האם השבתת התעופה העולמית תזניק את חטיבת התעופה?

חטיבת התעופה עוסקת בפיתוח, ייצור והרכבת מכלולים של מטוסי מנהלים אזרחיים, מרכז תמיכה ושירות למטוסים המשרת חברות תעופה ומפעילי מטוסים (לשעבר בדק מטוסים), הסבות מטוסי נוסעים למטען והשבחה ותחזוקה של מטוסים צבאיים ופיתוח מערכות אוויוניקה. מכירות החטיבה צמחו רק במעט וגם ב-2019 הן היו בסביבות כ-1.3 מיליארד דולר.

לאור המצב כיום, דווקא החטיבה הזאת היא מעניינת במיוחד. מגיפת הקורונה השביתה אלפי מטוסים בעולם וחלק גדול מהם מאוחסן בתנאים לא מושלמים וייאלץ לעבור תהליכי החזרה לכשירות עם שוך המגיפה. יכול להיות, שהיציאה מהמשבר תהיה הזדמנות עסקית יוצאת דופן דווקא לחטיבה הכי אזרחית של התעשייה האווירית.

אסטרטגיית הרכישות של אלביט צפויה להתבטא גם ב-2020

הצמיחה הגדולה ביותר היתה של חברת אלביט מערכות, שמכירותיה ב-2019 הסתכמו בכ-4.5 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-3.7 מיליארד דולר בשנת 2018. הצמיחה הגדולה במכירות היא תוצאה של כניסה לשווקים חדשים באמצעות שתי עסקאות רכישה גדולות: רכישת חברת תעש מהמדינה בחודש נובמבר 2018 תמורת 495 מיליון דולר, ורכישת חברת Universal Avionics Systems האמריקאית באפריל 2018 תמורת כ-120 מיליון דולר.

יכול להיות שגם ב-2020 היא תראה צמיחה גבוהה יחסית, הודות לעובדה שבאמצע 2019 היא רכשה את חטיבת מערכות ראיית הלילה של חברת האריס האמריקאית (Harris Night Vision) תמורת כ-350 מיליון דולר. החטיבה נחשבת לספק מרכזי של מערכות ראיית לילה עבור הצבא האמריקאי ובעלות הברית של ארצות הברית.

התעשייה האווירית גיבשה תוכנית צמיחה בארה"ב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התעשייה האווירית (Israel Aerospace Industries) גיבשה תוכנית צמיחה אסטרטגית בשוק האמריקאי, הכוללת רכישת חברות, בניית תשתית ייצור והידוק קשרי הממשל. כיום הפעילות של התע"א בארצות הברית מתבצעת באמצעות החברה הבת IAI North America המנוהלת על-ידי סוואמי אייר. בסך הכל, החברה מבצעת מכירות בהיקף של כ-800 מיליון דולר בשנה, ורוכשת מוצרים מספקים אמריקאים בהיקף של כ-600 מיליון דולר בשנה. מנכ"ל התע"א צפון אמריקה, סוואמי, אמר שתוכנית הצמיחה בארצות הברית כוללת הגדלת המכירות, רכישת חברות אמריקאיות והרחבת יכולת הייצור במדינה.

במסגרת מימוש האסטרטגיה החדשה, היא הודיעה היום (ה') על הקמת משרד עסקי חדש בצפון אמריקה ולצורך זה היא שכרה משרדים בשטח של כ-3,000 מ"ר בעיר פיירפאקס בווירג'יניה. המשרד החדש ינהל את פעילותה של התעשייה האווירית בארצות הברית. לדברי סוואמי אייר, המיקום נבחר מכיוון שפיירפאקס נמצאת במרכז מיקבץ גדול של תעשיות תעופה וביטחון בארצות הברית, והיא נהנית מקירבה גיאוגרפית אל לקוחות רבים של התע"א. החברה תגדיל את מצבת העובדים במשרד, ותגייס כ-50 עובדי מכירות ופיתוח עסקים.

כיום התעשייה האווירית מעסיקה כ-15,000 עובדים, מהם כ-200 עובדים בחברה הבת בארצות הברית. במסגרת המהלך החדש, פתחה התעשייה האווירית בחודש יולי האחרון גם משרד לקשרי ממשל בבירה וושינגטון. יו"ר התעשייה האווירית, הראל לוקר, אמר שהמשרד בוושינגטון הוא חיוני לצמיחת החברה בארצות הברית, מכיוון שהוא יחזק את קשריה של החברה עם הקונגרס. לדבריו, "כיום יש לנו קשרים הדוקים עם יצרני מערכות מארה"ב, כמו לוקהיד מרטין, בואינג, Honeywell וגאלפסטרים.

תע"א מגבירה את פעילות הלוחמה ברחפנים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מערכת PopStar לאיתור וזיהוי רחפנים באמצעות מצלמות יום ולילה

התעשייה האווירית (IAI) מרחיבה את פעילותה בתחום ההגנה ההיקפית בפני רחפנים. החברה חשפה בסוף השבוע את מערכת ההגנה הטקטית PopStar המיוצרת במפעל תמ"מ, המאפשרת איתור רחפנים ואיומים אחרים באמצעות מערכת צילום צבעונית הסורקת את השמים ביום ובלילה. בתור מערכת אופטית, היא אינה פולטת קרינה ולכן קשה לשבש אותה, ובתור מערכת ניידת היא ניתנת לשימוש על-ידי יחידות קטנות המחליפות את מיקומן.

למערכת יכולת זיהוי רחפנים ומטרות אחרות אשר הוגדרו עבורה מראש. היא מבצעת סריקה של השמיים באמצעות סיבוב מצלמה בעלת זווית צפייה של 15°, המאפשרת זיהוי רחפנים ממרחק של 3 ק"מ באור יום וממרחק של 2.5 ק"מ בתנאי חשיכה. החברה מסרה שביצועי המערכת הוכחו בשימוש מבצעי. המערכת מצויידת באלגוריתם לזיהוי תנועה, ומספקת למפעילים יכולת זיהוי אוטומטית של המטרות (Automatic target recognition).

הקומנדו הפורטוגלי ניסה להפיל את המערכת של אלתא

במקביל, התעשייה האווירית דיווחה בסוף השבוע על ניסוי של מערכת ההגנה Drone Guard המיוצרת על-ידי אלתא, אשר נבדקה על-ידי הצי הפורטוגלי במסגרת הדגמות מסחריות שבוצעו עבור נאט"ו. במהלך ההדגמה היא נדרשה להגן על נמל ימי בפני תקיפות רחפנים, אשר בוצעו על-ידי יחידות מיוחדות של הצי הפורטוגלי, אשר ניסו להחדיר רחפנים למתחם מהים (באמצעות סירות גומי) ומהיבשה במספר מתארים: חדירות בודדות יום ולילה, חדירות באמצעות נחילי רחפנים וחדירות ממספר כיוונים בו-זמנית.

התע"א מסרה שהמערכת עמדה בהצלחה בכל המבחנים וקיבלה הסמכה להשתתף בתרגיל ימי של נאט"ו אשר יאמן את צבאות הברית בהגנה על נמלי תעופה. מערכת Drone Guard מבוססת על מכ"ם SAR של אלתא מדגם ELI-4030 הפועל בתדר X-band, ועל מערכת אלקטרו-אופטית ומצלמת אינפרא אדום משלימות, אשר אחראיות על זיהוי וסיווג המטרות. עם הגדרת וזיהוי המטרה, המערכת מפעילה מערכת שיבוש אלקטרונית (Jamming) אשר מנטרלת את מנגנוני הניווט (GPS/GNSS) של הרחפן.

צמיחה של 30% בשנה

מנכ"ל אלתא, יואב תורג'מן, אמר שהמערכת הוכיחה את יכולתה פעמים רבות. "לאור האירועים האחרונים במזרח התיכון, ברור שיש צורך במערכת הגנה כוללת כנגד רחפנים, ואלתא היא מהחברות הבודדות שיש בידה את כל היכולות הנדרשות לכך". מדובר בשוק דינמי מאוד. להערכת חברת המחקר Grand View Research, שוק מערכות ההגנה בפני רחפנים יצמח בכ-30% בשנה במשך חמש השנים הבאות, ויגיע להיקף של כ-4.5 מיליארד דולר בשנת 2026.

מערכת Drone Guard של חברת אלתא
מערכת Drone Guard של חברת אלתא

 

תע"א תבצע הסבה ראשונה בעולם של בואינג 777

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חטיבת בדק (BEDEK) בתעשייה האווירית (IAI) וחברת GECAS שבבעלות תאגיד GE, השיקו את התוכנית הראשונה בעולם של הסבת מטוסי נוסעים מסוג בואינג 777-300ER למטוסי מטען. התוכנית קיבלה את שם הקוד The Big Twin, מכיוון שזה יהיה מטוס המטען הדו-מנועי הגדול בעולם. מדובר בפרוייקט בהיקף של 380-400 מיליון דולר עבור התעשייה האווירית.

ההסכם נחתם בחודש יולי השנה, והמטוס הראשון צפוי להיכנס לשירות בשנת 2022. חברת GECAS החלה בתהליכי ההסמכה וקבלת האישורים עבורו. GECAS דיווחה שהיא התחייבה לבצע הזמנה של 15 מטוסים ראשונים ויש בידה אופציה לממש עוד 15 הזמנות. בשלב הראשון ההסבה תתבצע רק בישראל, כאשר בשנת 2023 תוכל החברה האמריקאית לשקול ביצוע הסבות במקומות אחרים. במקביל, התעשייה האווירית תוכל למכור מטוסים ולבצע הסבות גם באופן עצמאי.

תחרות ישירה בחברת בואינג

מרגע שהמטוס יעבור את כל תהליכי ההסמכה וקבלת האישורים, התעשייה האווירית תהיה מסוגלת לבצע הסבות בזמן של 4-5 חודשים לכל פרוייקט. להערכת שתי החברות מדובר בפרוייקט בעל פוטנציאל מסחרי גדול מאוד. בואינג 777 הוא אחד ממטוסי הנוסעים רחבי הגוף הפופולריים בעולם ועד היום נמכרו כ-850 מטוסים. אומנם בואינג מייצרת גרסת מטען שלו, אולם היא בעלת גוף קצר ונושאת פחות מטען ממטוסי The Big Twin העתידיים.

המטוס המוסב יוכל לשאת 25% יותר מטען מאשר מטוסי מטען דו-מנועיים הקיימים היום בשוק, צריכת הדלק שלו תהיה נמוכה ב-21% בהשוואה למטוסי מטען ארבע-מנועיים הנמצאים כיום בשירות. בשוק התעופה קיימים שני סוגים מרכזיים של מטוסי מטען: מטוסי מטען ייעודים חדשים, או מטוסי נוסעים ישנים שהוסבו למטוסי מטען. כללית, עלות הסבת מטוסים מתצורת נוסעים לתצורת מטען נמוכה משמעותית מהצטיידות במטוס מטען ייעודי חדש, אולם עלויות התחזוקה והדלק של מטוסים ישנים בדרך-כלל גבוהות יותר מאלה של מטוסים חדשים. לכן יש למחיר הדלק הסילוני השפעה מיידית על ההצלחה בשוק.

שתי החברות מעריכות שיש למטוס החדש סיכוי גדול מאוד להחליף "סוסי עבודה" מרכזיים בתעשיית התובלה האווירית, כמו בואינג 747-400 ו-MD11. חברת GECAS מספקת מטוסים ללקוחות במתכונת של מכירת מטוסים, החכרת מטוסים ומתן שירותים למטוסים של הלקוחות, ומנהלת עבורם צי של כ-1,800 מטוסים. פרוייקט ההסב גם נהנה מהעובדה שחברת GE היא הספקית הבלעדית של המנועים עבור מטוסי בואינג 777,  באמצעות GE Aviation. לאחרונה היא ביצעה שינויים במנוע GE90 כדי להתאימו למטוס המטען שהתעשייה האווירית תבנה.

עבור התעשייה האווירית מדובר בזריקת עידוד לשוק ההסבות שנקלע למשבר בשנת 2012, שבה צנחו מכירותיה בתחום לכ-300 מיליון דולר בשנה. לאחרונה השוק מתחיל להתאושש בעקבות הגידול בהיקף המסחר האלקטרוני, ובשנת 2018 צמחו מכירותיה בתחום להיקף של כ-619 מיליון דולר. לאחרונה קבע אנליסט חברת מקינזי, לודוויג האוסמן, שהמסחר האלקטרוני הוא "מתנה משמים" עבור התובלה האווירית. להערכתו, היקף התובלה שהמסחר האלקטרוני מיייצר גדל בקצב של 10%-15% בשנה.

המסחר האלקטרוני הגדיל את הכנסות התע"א מהסבות מטוסים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התעשייה האווירית (IAI) חתמה עם חברה זרה על הסכם להסבת מטוסי נוסעים לתצורה של מטוסי מטען בהיקף של 380-400 מיליון דולר. מדובר בהסכם ל-5-6 שנים, המקנה ללקוח אופציה לבצע הסבה של מטוסים נוספים מעבר לכמות המינמילית שהוגדרה בהסכם. הפרוייקט מתבצע במפעל בדק מטוסים שהוא אחת מהזרועות של חטיבת התעופה החדשה, שהוקמה בינואר 2019.

בשנים האחרונות נמצאת פעילות בדק בהתאוששות הדרגתית לאחר הנפילה הגדולה של שנת 2012, שבה צנחו המכירות מ-448 מיליון דולר בשנה לכ-305 מיליון דולר בשנה. התעשייה האווירית מתמחה בפרוייקטי הסבה של מטוסי נוסעים מתוצרת בואינג למטוסי מטען ולמטוסי תדלוק, וקיבלה הסמכות לביצוע הסבות של מטוסים מדגמי 737, 747 ו-767. מעניין לציין שבואינג היא המתחרה העיקרית של התעשייה האווירית בתחום הזה.

בשוק התעופה קיימים שני סוגים מרכזיים של מטוסי מטען: מטוסי מטען ייעודים חדשים, או מטוסי נוסעים ישנים שהוסבו למטוסי מטען. כללית, עלות הסבת מטוסים מתצורת נוסעים לתצורת מטען נמוכה משמעותית מהצטיידות במטוס מטען ייעודי חדש, אולם עלויות התחזוקה והדלק של מטוסים ישנים בדרך-כלל גבוהות יותר מאלה של מטוסים חדשים. לכן יש לשינויים במחירי הדלק הסילוני השפעה מיידית על הביקוש להסבות מטוסים.

ה"מתנה משמיים" של אתרי האינטרנט

להערכת התעשייה האווירית הירידה במחירי הדלק, לצד עלייה תלולה בתחום ההובלה האווירית לצורך משלוח מוצרים שנרכשו באתרי אינטרנט (eCommerce), מובילים את ההתאוששות בתחום הסבות המטוסים. מגמה שהורגשה בצורה חזקה ביותר בשנת 2018. לאחרונה קבע אנליסט חברת מקינזי, לודוויג האוסמן, שהמסחר האלקטרוני הוא "מתנה משמים" עבור התובלה האווירית.

להערכתו, היקף התובלה שהמסחר האלקטרוני מיייצר גדלה בקצב של 10%-15% בשנה, כאשר הצמיחה בתחום התובלה האווירית בין גבולות, צפויה לצמוח בקצב של 25% בשנה במהלך 10 השנים הבאות. במקביל, בדק מבצעת הסבות של מטוסי נוסעים למטוסי תדלוק. כאן הלקוחות העיקריים הם גופים ביטחוניים, כאשר הלקוח המרכזי הוא משרד הבטחון הישראלי, שהזמנותיו ב-2018 הסתכמו בכ-89 מיליון דולר.

התעשייה האווירית מפתחת טכנולוגיה למיצוי מידע מחיישנים מרובים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פיתוח לייזר במפעל תממ, תע"א. צילום: אלון רון

התעשייה האווירית (IAI) מרחיבה את היכולות שלה בתחום החיישנים האלקטרו-אופטיים ונכנסת לתחום המתפתח של מיצוי מידע בספיקות גבוהות, המאפשר לחלץ מידע מקבצים גדולים מאוד המרכזים לעתים מידע המגיע ממגוון גדול של חיישנים שונים. רוב העבודה מתבצעת בתוך מפעל תממ בחטיבת מערכות טילים וחלל של התעשייה האווירית, האחראי על תחום האלקטרו-אופטיקה ומערכות ניווט אינרציאליות בחברה. יכול להיות שכבר בשנה הקרובה היא תכריז על מוצרים חדשים. כך סיפר ל-Techtime ראש מינהל טכנולוגיות וסינרגיית פיתוח במטה התע"א, נוה בהט.

לדבריו, עד היום החברה התמקדה במה שקרוי בתעשייה בשם "מטעדי קשית", הצופים בזווית צרה על מרחב הסריקה. "מטעדים רחבי שדה ראייה הם עולם חדש המאפשר לספוק יותר שטח באמצעות חיישנים מגוונים, ולבצע מיצוי מידע יעיל יותר. במקרה הזה אנחנו מדברים על תמונות בסדרי גודל מאות מגה-פיקסל, אשר הורכבו ממידע שהגיע ממספר חיישנים שונים. זו המהפיכה הבאה בעולם האלקטרו-אופטיקה והיא משתלבת במגמות הנוספות, כמו גיוון אורכי הגל, הרחבת התמונה והפחתת המשקל וההספקים".

המחשבים משנים את פני האופטיקה

לדבריו, התחום הזה מתפתח בזכות טכנולוגיות המחשוב החדשות, המספקות את העוצמה הדרושה כדי להתיך מקורות מידע שונים ולבצע עיבוד מהיר של קבצים גדולים. "הרבה מאוד שנים המחשבים התקשו לספק את המשאבים עבור עוקבים אלקטרו-אופטיים ולכן היינו צריכים להתמקד במטרות יחידות. כיום הם מאפשרים לנו לעקוב אחר מספר מטרות בו-זמנית. לא בגלל שהעוקב השתנה, אלא בזכות עוצמת המחשוב".

בהט (בתמונה למטה) נכנס לתפקיד לפני כארבעה חודשים. לפני-כן הוא שימש במשך ארבע שנים כמנהל המו"פ של מפעל תממ. הוא הגיע לתעשייה האווירית בשנת 2014 לאחר שצבר שנות ניסיון רבות בתחום הפיתוח של מערכות אלקטרו-אופטיקה, בהן 10 שנים בתפקידי פיתוח הנדסי בחברת אלאופ (היום בבעלות אלביט). למרות שהפעילות המרכזית מתבצעת בתממ, היא כוללת חטיבות טכנולוגיות נוספות בחברה וצוות גדול מאוד של אנשי תוכנה ואלגוריתמיקה.

"כיום האלקטרו-אופטיקה מתמקדת יותר במיצוי מידע ופחות בבניית תמונות יפות לעין. למרות שאי-אפשר להסתכל בתמונה המופקת על-ידי מצלמת הרכב, היא יודעת למצות את המידע שיפעיל את הבלמים. כיום אנחנו משלבים בנושא הזה גם את התמונות המגיעות מחיישנים אחרים, כמו למשל מכ"מ. אלגוריתמים מסויימים למיצוי מידע מתאימים כיום גם למערכות מכ"מ וגם למערכות אופטיות. מערכות לומדות (Deep Learning) אדישות יותר לסוג הסיגנל הנכנס למערכת, מכיוון שהן מבצעות התאמה בין הסיגנל הנכנס לבין התובנה שצריך לייצר. כלומר בזכות האלגוריתמים אנחנו פחות תלויים בסוג החיישן המצוי בכניסה".

מעצמה עולמית בתחום האלקטרו-אופטיקה

חלק מהטכנולוגיות החדשות והמערכות הקיימות לתעשייה הישראלית בכנס OASIS השביעי להנדסה ומחקר בתחומי האופטיקה. בהט: "אואזיס הוא אחד מהפלאים שבו הצלחנו לכרוך ביחד אקדמיה ותעשייה. תעשיית האלקטרו-אופטיקה ייחודית מכיוון שישראל היא מעצמת אלקטרו-אופטיקה, המאפשרת פיתוח מערכות גדולות מאוד, כמו למשל מערכות מטרולוגיה לתעשיית השבבים.

"כל התעשיות הבטחוניות הגדולות כוללות גופים אלקטרו-אופטיים המאפשרים להתאים את האופטיקה למערכת כמו כפפה ליד. כיום האלקטרו-אופטיקה משולבת בחפיפה אחת עם מערכות אחיות כמו מכ"מ למשל. ככל שהגוף ההנדסי יודע לשלב טוב יותר את את החיישן האופטי בחיישן המכ"מי, ניתן למצות יותר מידע מהמטעד הכולל את שניהם".

כנס OASIS 2019

הארוע נערך על-ידי אגודת הלייזרים והאלקטרואופטיקה הישראלית (ILEOS) ויתקיים בימים ב' ו-ג', 1-2 באפריל 2019, במלון דוד אינטרקונטיננטל בתל-אביב. הכנס מאורגן על-ידי לשכת המהנדסים ועל-ידי חברת Kaleidoscope. פוטוניקה ואלקטרואופטיקה נחשב לתחום הצטיינות ישראלי מיוחד. להערכת יו"ר הכנס, פרופ' אברהם קציר, פועלים כיום בארץ כ-10,000 מומחי אופטיקה באקדמיה ובכ-400 חברות ישראליות.

לכנס OASIS הקודם הגיעו יותר מ-1,000 משתתפים. הכנס השנה יתמקד במחקרים רב-תחומיים, בשיתופי פעולה בינלאומיים ובתחומים החמים ביותר באופטיקה המודרנית. הכנס מיועד לסטודנטים, למהנדסים, לחוקרים ולאנשי התעשייה. במקביל להרצאות המדעיות והטכנולוגיות, תתקיים גם תערוכה מסחרית של מוצרים וחברות בתחום האופטיקה.

למידע נוסף ורישום: http://oasis7.org.il