המסחר האלקטרוני הגדיל את הכנסות התע"א מהסבות מטוסים

התעשייה האווירית (IAI) חתמה עם חברה זרה על הסכם להסבת מטוסי נוסעים לתצורה של מטוסי מטען בהיקף של 380-400 מיליון דולר. מדובר בהסכם ל-5-6 שנים, המקנה ללקוח אופציה לבצע הסבה של מטוסים נוספים מעבר לכמות המינמילית שהוגדרה בהסכם. הפרוייקט מתבצע במפעל בדק מטוסים שהוא אחת מהזרועות של חטיבת התעופה החדשה, שהוקמה בינואר 2019.

בשנים האחרונות נמצאת פעילות בדק בהתאוששות הדרגתית לאחר הנפילה הגדולה של שנת 2012, שבה צנחו המכירות מ-448 מיליון דולר בשנה לכ-305 מיליון דולר בשנה. התעשייה האווירית מתמחה בפרוייקטי הסבה של מטוסי נוסעים מתוצרת בואינג למטוסי מטען ולמטוסי תדלוק, וקיבלה הסמכות לביצוע הסבות של מטוסים מדגמי 737, 747 ו-767. מעניין לציין שבואינג היא המתחרה העיקרית של התעשייה האווירית בתחום הזה.

בשוק התעופה קיימים שני סוגים מרכזיים של מטוסי מטען: מטוסי מטען ייעודים חדשים, או מטוסי נוסעים ישנים שהוסבו למטוסי מטען. כללית, עלות הסבת מטוסים מתצורת נוסעים לתצורת מטען נמוכה משמעותית מהצטיידות במטוס מטען ייעודי חדש, אולם עלויות התחזוקה והדלק של מטוסים ישנים בדרך-כלל גבוהות יותר מאלה של מטוסים חדשים. לכן יש לשינויים במחירי הדלק הסילוני השפעה מיידית על הביקוש להסבות מטוסים.

ה"מתנה משמיים" של אתרי האינטרנט

להערכת התעשייה האווירית הירידה במחירי הדלק, לצד עלייה תלולה בתחום ההובלה האווירית לצורך משלוח מוצרים שנרכשו באתרי אינטרנט (eCommerce), מובילים את ההתאוששות בתחום הסבות המטוסים. מגמה שהורגשה בצורה חזקה ביותר בשנת 2018. לאחרונה קבע אנליסט חברת מקינזי, לודוויג האוסמן, שהמסחר האלקטרוני הוא "מתנה משמים" עבור התובלה האווירית.

להערכתו, היקף התובלה שהמסחר האלקטרוני מיייצר גדלה בקצב של 10%-15% בשנה, כאשר הצמיחה בתחום התובלה האווירית בין גבולות, צפויה לצמוח בקצב של 25% בשנה במהלך 10 השנים הבאות. במקביל, בדק מבצעת הסבות של מטוסי נוסעים למטוסי תדלוק. כאן הלקוחות העיקריים הם גופים ביטחוניים, כאשר הלקוח המרכזי הוא משרד הבטחון הישראלי, שהזמנותיו ב-2018 הסתכמו בכ-89 מיליון דולר.

התעשייה האווירית מפתחת טכנולוגיה למיצוי מידע מחיישנים מרובים

בתמונה למעלה: פיתוח לייזר במפעל תממ, תע"א. צילום: אלון רון

התעשייה האווירית (IAI) מרחיבה את היכולות שלה בתחום החיישנים האלקטרו-אופטיים ונכנסת לתחום המתפתח של מיצוי מידע בספיקות גבוהות, המאפשר לחלץ מידע מקבצים גדולים מאוד המרכזים לעתים מידע המגיע ממגוון גדול של חיישנים שונים. רוב העבודה מתבצעת בתוך מפעל תממ בחטיבת מערכות טילים וחלל של התעשייה האווירית, האחראי על תחום האלקטרו-אופטיקה ומערכות ניווט אינרציאליות בחברה. יכול להיות שכבר בשנה הקרובה היא תכריז על מוצרים חדשים. כך סיפר ל-Techtime ראש מינהל טכנולוגיות וסינרגיית פיתוח במטה התע"א, נוה בהט.

לדבריו, עד היום החברה התמקדה במה שקרוי בתעשייה בשם "מטעדי קשית", הצופים בזווית צרה על מרחב הסריקה. "מטעדים רחבי שדה ראייה הם עולם חדש המאפשר לספוק יותר שטח באמצעות חיישנים מגוונים, ולבצע מיצוי מידע יעיל יותר. במקרה הזה אנחנו מדברים על תמונות בסדרי גודל מאות מגה-פיקסל, אשר הורכבו ממידע שהגיע ממספר חיישנים שונים. זו המהפיכה הבאה בעולם האלקטרו-אופטיקה והיא משתלבת במגמות הנוספות, כמו גיוון אורכי הגל, הרחבת התמונה והפחתת המשקל וההספקים".

המחשבים משנים את פני האופטיקה

לדבריו, התחום הזה מתפתח בזכות טכנולוגיות המחשוב החדשות, המספקות את העוצמה הדרושה כדי להתיך מקורות מידע שונים ולבצע עיבוד מהיר של קבצים גדולים. "הרבה מאוד שנים המחשבים התקשו לספק את המשאבים עבור עוקבים אלקטרו-אופטיים ולכן היינו צריכים להתמקד במטרות יחידות. כיום הם מאפשרים לנו לעקוב אחר מספר מטרות בו-זמנית. לא בגלל שהעוקב השתנה, אלא בזכות עוצמת המחשוב".

בהט (בתמונה למטה) נכנס לתפקיד לפני כארבעה חודשים. לפני-כן הוא שימש במשך ארבע שנים כמנהל המו"פ של מפעל תממ. הוא הגיע לתעשייה האווירית בשנת 2014 לאחר שצבר שנות ניסיון רבות בתחום הפיתוח של מערכות אלקטרו-אופטיקה, בהן 10 שנים בתפקידי פיתוח הנדסי בחברת אלאופ (היום בבעלות אלביט). למרות שהפעילות המרכזית מתבצעת בתממ, היא כוללת חטיבות טכנולוגיות נוספות בחברה וצוות גדול מאוד של אנשי תוכנה ואלגוריתמיקה.

"כיום האלקטרו-אופטיקה מתמקדת יותר במיצוי מידע ופחות בבניית תמונות יפות לעין. למרות שאי-אפשר להסתכל בתמונה המופקת על-ידי מצלמת הרכב, היא יודעת למצות את המידע שיפעיל את הבלמים. כיום אנחנו משלבים בנושא הזה גם את התמונות המגיעות מחיישנים אחרים, כמו למשל מכ"מ. אלגוריתמים מסויימים למיצוי מידע מתאימים כיום גם למערכות מכ"מ וגם למערכות אופטיות. מערכות לומדות (Deep Learning) אדישות יותר לסוג הסיגנל הנכנס למערכת, מכיוון שהן מבצעות התאמה בין הסיגנל הנכנס לבין התובנה שצריך לייצר. כלומר בזכות האלגוריתמים אנחנו פחות תלויים בסוג החיישן המצוי בכניסה".

מעצמה עולמית בתחום האלקטרו-אופטיקה

חלק מהטכנולוגיות החדשות והמערכות הקיימות לתעשייה הישראלית בכנס OASIS השביעי להנדסה ומחקר בתחומי האופטיקה. בהט: "אואזיס הוא אחד מהפלאים שבו הצלחנו לכרוך ביחד אקדמיה ותעשייה. תעשיית האלקטרו-אופטיקה ייחודית מכיוון שישראל היא מעצמת אלקטרו-אופטיקה, המאפשרת פיתוח מערכות גדולות מאוד, כמו למשל מערכות מטרולוגיה לתעשיית השבבים.

"כל התעשיות הבטחוניות הגדולות כוללות גופים אלקטרו-אופטיים המאפשרים להתאים את האופטיקה למערכת כמו כפפה ליד. כיום האלקטרו-אופטיקה משולבת בחפיפה אחת עם מערכות אחיות כמו מכ"מ למשל. ככל שהגוף ההנדסי יודע לשלב טוב יותר את את החיישן האופטי בחיישן המכ"מי, ניתן למצות יותר מידע מהמטעד הכולל את שניהם".

כנס OASIS 2019

הארוע נערך על-ידי אגודת הלייזרים והאלקטרואופטיקה הישראלית (ILEOS) ויתקיים בימים ב' ו-ג', 1-2 באפריל 2019, במלון דוד אינטרקונטיננטל בתל-אביב. הכנס מאורגן על-ידי לשכת המהנדסים ועל-ידי חברת Kaleidoscope. פוטוניקה ואלקטרואופטיקה נחשב לתחום הצטיינות ישראלי מיוחד. להערכת יו"ר הכנס, פרופ' אברהם קציר, פועלים כיום בארץ כ-10,000 מומחי אופטיקה באקדמיה ובכ-400 חברות ישראליות.

לכנס OASIS הקודם הגיעו יותר מ-1,000 משתתפים. הכנס השנה יתמקד במחקרים רב-תחומיים, בשיתופי פעולה בינלאומיים ובתחומים החמים ביותר באופטיקה המודרנית. הכנס מיועד לסטודנטים, למהנדסים, לחוקרים ולאנשי התעשייה. במקביל להרצאות המדעיות והטכנולוגיות, תתקיים גם תערוכה מסחרית של מוצרים וחברות בתחום האופטיקה.

למידע נוסף ורישום: http://oasis7.org.il

פורסייט מכרה מערכת ראייה ממוחשבת לחברה ביטחונית ישראלית

[בתמונה למעלה: הרובוט החדש של התעשייה האווירית לגילוי ופינוי מטעני צד]

מניית פורסייט (ForeSight) מזנקת הבוקר במסחר בתל אביב ביותר מ-10% בעקבות דיווח מסקרן על מכירת אב-טיפוס של מערכת הראייה הממוחשבת של החברה, QuadSight, שפותחה לשוק הרכב החצי-אוטונומי והאוטונומי, ללקוח ביטחוני. בפורסייט ציינו כי מדובר באחת החברות הביטחוניות המובילות בישראל, שמתכוונת לשלב את המערכת בכלי הרכב הבלתי מאוישים (כרב"ם) העתידיים שהיא מפתחת, המיועדים לתעשייה הביטחונית. ההכנסות ממכירת מערכת האב-טיפוס צפויות להגיע לעשרות אלפי דולרים.

בפורסייט ציינו כי טרם ביצוע ההזמנה הלקוח בחן את המערכת במשך מספר ימים בסביבות מבוקרות ובלתי מבוקרות, כולל בתנאי נסיעה בשטח. לאור שביעות הרצון מהביצועים הלקוח עשוי לרכוש מערכות נוספות לצורך הערכה ובדיקות נוספות.

מערכת QuadSight היא הדור השני של פלטפורמת הראייה הממוחשבת לרכב של פורסייט. היא מבוססת על שימוש בשתי מצלמות אינפרא-אדום ובשתי מצלמות אור נראה המיועדות לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמות את אופן הראייה של העין האנושית. החברה דיווחה לאחרונה שבמבדקים שנערכו המערכת הציגה יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100%, גם בתנאים ירודים של חשיכה מוחלטת, גשם, ערפל וסינוור. עד כה דיווחה פורסייט על שלוש עסקאות מכירה של אבות-טיפוס למערכת QuadSight לי שלושת הלקוחות היו שני יצרניות רכב אירופיות, שמתכוונות לשלב את המערכת בחטיבת המשאיות, ויצרן כלי-רכב חשמליים ואוטונומיים בסין.

מנכ"ל פורסייט חיים סיבוני ציין כי ההזמנה מחברה ביטחונית מובילה פותחת שוק חדש למערכת של החברה. "מאחר שהתעשייה הביטחונית תשתמש במערכות מבוססות מחשב וגם במערכות מבוססות שבב, אנו מאמינים כי פורסייט תוכל לצמצם את זמן הפיתוח של מוצר מסחרי, דבר שיוביל לחדירה מהירה יותר לשוק ולהסכמים מסחריים".

יותר כרב"מים בשדה הקרב

פורסייט לא חשפה את זהות הלקוח, אך ראוי לציין כי החברות הביטחוניות הישראליות פעילות מאוד בתחום הכרב"מים וההנדסה הקרבית הרובוטית. התעשייה האווירית, מפתחת במסגרת חטיבת המערכות הרובוטית שלה, כלים שונים לשדה הקרב המתבססים על ערכה רובוטית מודולארית  שפיתחה התעשייה האווירית. לפני כחצי שנה סיימה החברה פיתוח של סייר רובוטי אוטונומי לגילוי ופינוי של מטעני צד, וגם הודיעה זכייה בחוזה הצטיידות להסבת דחפורי קאטרפילר לדחפורים אוטונומיים, לצורך ביצוע משימות הנדסה קרבית מורכבות באזורים מאוימים.

גם אלביט, שמתמחה בעיקר בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים, החלה בשנים האחרונות לפתח מערכות רכב שטח לא מאוישות למשימות בט”ש. ב-2016 פיתחה החברה, בשיתוף צה"ל, את "שומר גבולות", שפרוש לאורך הגבול עם רצועת עזה והגבול עם מצרים. הרכב, המבוסס על רכב השטח של חברת טומקאר (Tomcar) הישראלית, מצויד במצלמות יום ולילה היקפיות ומופעל מרחוק באמצעות צוות של שני תצפיתנים.

יחסית לתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים המפותח מאוד, תחום הכרב"מים נמצא עדיין בתחילת דרכו וזאת עקב הקושי לנווט את הכלי בשטח רוויי מהמורות ומכשולים. עם זאת, בשנים האחרונות השימוש בכלי רכב צבאיים בלתי מאוישים נהיה נפוץ יותר ויותר בקרב צבאות העולם, בעיקר למשימות סיור, פינוי מוקשים ופתיחת צירים במצבים בהם נוכחות אדם עלולה להיות מסוכנת. צבא ארצות הברית מפתח משאיות תובלה אוטונומיות המסוגלות לנוע באופן עצמאי בשיירה, ולפני כשנתיים רוסיה הציגה טנק זעיר שנע בשטח באופן אוטונומי וגם מסוגל לירות במכונת ירייה.

 

הודו הזמינה מהתע"א מערכות בקרת אש ב-550 מיליון דולר

התעשייה האווירת (IAI) תספק להודו מערכות בקרת אש מסוג Sky Capture בהיקף של כ-550 מיליון דולר במשך ארבע שנים. בכך מתרחבת חבילת העסקאות בין הודו לבין התעשייה האווירית להיקף של כ-1.33 מיליארד דולר. העיסקה הקודמת נחתמה לפני שבוע, ובמסגרתה נחתם הסכם עם ממשלת הודו לייצור משותף ואספקה של מערכת ההגנה האווירית "ברק 8", בהיקף כולל של כ-777 מיליון דולר, אשר ישולמו לאורך 9 שנים. ברק 8 היא מערכת הגנה אקטיבית אווירית של טילי ים-אוויר וקרקע-אוויר המבוססת על הטיל ברק, הנחשב לטיל הנ"מ הראשון בעולם המשוגר אנכית ואז מתכוונן לעבר האיום.

מערכת בקרת האש Sky Capture היא מערכת שליטה ובקרה עבור מערכות נ"מ, אשר מאפשרת להשתמש במערכות הנ"מ הישנות של הלקוח, ולהשתמש בהן כמערכת נ"מ מדוייקת, בהתבסס על החיישנים ויכולות ניתוח המדיע והכוונת הירי של המערכת. המערכת מיועדת לפעול כנגד איומים אוויריים מטווח קצר, ומסוגלת להפוך סוללת תותחי 40 מ"מ מיושנת למערכת יירוט אווירי מדוייקת.

מערכת Sky Capture נעזרת בחיישנים רבים, דוגמת אמצעים אלקטרו-אופטיים מתוצרת התעשייה האווירית ומערכות מכ"ם של חברת אלתא. המערכת שנמכרה להודו מיועדת לנהל את בקרת האש של סוללות תותחי נ"מ ותיקות, אולם ניתנת להתאמה לצורך הפעלת סוללות של טילי נ"מ מודרניים.

הדגמה של התעשייה האווירית ליירוט באמצעות בקרת Sky Capture
הדגמה של התעשייה האווירית ליירוט באמצעות בקרת Sky Capture

התעשייה האווירית תספק להודו מערכות ברק 8 בהיקף של 777 מיליון דולר

התעשייה האווירית (IAI) הודיעה הבוקר על הסכם רחב היקף עם ממשלת הודו לייצור משותף ואספקה של מערכת ההגנה האווירית "ברק 8". על-פי הדיווח לבורסה, שווי העסקה העיסקה מסתכם בכ-777 מיליון דולר, אשר ישולמו לאורך 9 שנים. ברק 8 היא מערכת הגנה אקטיבית אווירית של טילי ים-אוויר וקרקע-אוויר המספקת הגנה בפני איומים כמו מטוסים, מסוקים, כטב"ם, טילים נגד ספינות, טילי שיוט ועוד. המערכת מבוססת על הטיל ברק, הנחשב לטיל הנ"מ הראשון בעולם המשוגר אנכית ואז מתכוונן לעבר האיום.

המערכת פותחה במקור במסגרת מיזם משותף של ישראל והודו שהוסכם עליו בשנת 2007. המערכת הראשונה פותחה על-מנת להגן על כלי שיט ומתקנים אסטרטגיים ימיים, ופיתוחה הואץ לאחר הפגיעה בספינת חיל הים אח"י חנית במלחמת לבנון השנייה. בהמשך פותחה גם גרסה יבשתית של מערכת ברק 8, בשיתוף פעולה עם חיל הים, מפא"ת, התעשייה האווירית וחברת רפאל. המערכת מספקת הגנה מפני איומים בטווחים של 70/150 ק"מ. ההזנקה האנכית מאפשרת לו להתמודד עם איומים המגיעים מכל הכיוונים, בלא צורך לסובב את מתקן השיגור.

המערכת מנהלת מספר משימות בו-זמנית

ערוץ תקשורת ייעודי (Datalink) בין הטיל ובין המכ"ם ועמדת הבקרה, מעניקים לטיל יכולת התמודדות עם שינויים בלתי צפויים במתאר המטרה ולהיות מתואם עם גורמים אחרים בזירה. ליכולת הזו תפקיד מרכזי בניהול המערכת, מכיוון שמערך השליטה והבקרה (שו"ב) שלה, מאפשר לנהל מספר משגרים ומספר שיגורים בו-זמנית (תמונה למטה). הטיל מצוייד במנוע רקטי מבוסס פעימות (Dual-pulse Motor) המאפשר להצית בנפרד מטעני דלק מוצק שונים, ועל-ידי כך לרדוף אחר מטרות אוויריות בעלות כושר תמרון גבוה.

הודו חתמה בשנים האחרונות על מספר עסקאות לרכישת המערכת מהתעשייה האווירית. באפריל 2017 נחתמה עיסקה בהיקף של 1.6 מיליארד דולר לאספקת מערכות ברק 8 להודו בגרסה היבשתית. במאי 2017 הודיעה הודו כי תרכוש גם מערכות ברק 8 ימיות, בהיקף של 630 מיליון דולר. שר הביטחון אביגדור ליברמן בירך על העסקה ואמר שזו הוכחה שביטחון הוא השקעה ולא הוצאה. "התעשייה האווירית היא נכס לאומי. יש לשמור עליה ולחזקה".

פרויקט פיתוח ברק 8 מסמן את ההתקרבות המשמעותית שחלה בין הודו וישראל החל משנות התשעים ואת התעוררות היחסים הצבאיים והמסחריים ביניהן. בשנים האחרונות גדל באופן משמעותי היקף הסחר האזרחי והצבאי בין שתי המדינות. עם זאת, יש להזכיר כי בינואר השנה ביטלה במפתיע ממשלת הודו עסקה לרכישת טילי נ"ט מחברת רפאל, ימים ספורים לפני ביקורו בהודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.