סין

מייקרון מפסיקה לפעול בשוק מרכזי הנתונים הסיני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל הבדיקות וההרכבות של מייקרון בשיאן, סין. צילום:  Micron

יצרנית רכיבי הזיכרון האמריקאית מייקרון (Micron) יוצאת משוק מרכזי הנתונים הסיני ותפסיק למכור רכיבי זיכרון לחברות מקומיות המייצרות שרתים בסין. סוכנות רויטרס, דיווחה שההחלטה התקבלה לאחר שהחברה נכשלה במאמציה לבטל את החלטת רשות הגנת הסייבר הסינית (Cyberspace Administration of China-CAC) מחודש מרץ 2023, האוסרת שימוש ברכיבים של מיקרון בתשתיות מידע חיוניות חיוניים מכיוון שהם מהווים "סיכון ביטחוני". חברת מיקרון לא הודיעה רשמית על ההחלטה, אולם פירסמה בסוף השבוע הודעה קצרה וסתומה, שאינה שוללת את הידיעה.

מייקרון: "החלטת CAC מ-2023 השפיעה על עסקי מייקרון בשוק מרכזי הנתונים בסין. יש לנו פעילות רבה בסין והשוק הסיני חשוב למייקרון. מפעל הבדיקות וההרכבות בשיאן הוא מרכיב חשוב בפעילות הגלובלית של מייקרון. אנחנו גם מפעילים מעבדות תמיכה בלקוחות בבייג'ין, שנחאי ושנזן. נמשיך לתמוך בלקוחות". בשנת הכספים האחרונה (שהסתיימה באוגוסט 2024) הסתכמו מכירות מייקרון בסין בכ-3.4 מיליארד דולר, המהווים כ-12% מכלל המכירות העולמיות שלה. בסך הכל, רויטרס דיווחה שהיא תמשיך למכור רכיבים לשתי יצרניות סיניות שיש להן פעילות משמעותית מחוץ לסין. אחת מהן היא חברת לנובו.

השווקים מחוץ לסין יותר חשובים

למרות המהלך הדרמטי, אשר משאיר את שוק השרתים הסיני בידי מתחרותיה הגדולות סמסונג, הייניקס ויצרניות רכיבים סיניות, מניית החברה בנסד"ק לא נפגעה. בסוף שבוע המסחר האחרון היא עלתה בכ-4.4% ובכך השלימה עלייה של כמעט 100% בחודשיים האחרונים, אשר הביאו אותה לשווי שוק של כ-233 מיליארד דולר. הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה בשני גורמים מרכזיים: עד הטלת האיסור ב-2023 היוו מרכזי הנתונים מרכיב מרכזי במכירות מייקרון בסין. אלא שבעקבות האיסון, החברה התמקדה בעיקר בשוק הרכב ובשוק המכשירים הניידים בסין, שאותם היא תמשיך לשרת.

קיימות גם המגמות הכלליות בשוק הבינה המלאכותית: אנליסט Emarketer, ג'ייקוב בורן, הסביר לרויטרס שהדרישה ל-AI מייצרת צמיחה רוחבית בשוק מרכזי הנתונים בחלקים אחרים של אסיה, באירופה ובאמריקה הלטינית. "מייקרון סומכת על כך שהשווקים האחרים יפצו אותה על אובדן השוק הסיני". הדבר מתבטא בנתוני הרבעון האחרון (שהסתיים באוגוסט 2025): מכירות החברה למרכזי נתונים וענן צמחו מכ-3.5 מיליארד דולר ברבעון האחרון 2024, להיקף של כ-6.1 מיליארד דולר ברבעון האחרון 2025.

למרות רבעון שיא, מניית אפלייד צונחת בגלל סין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מטה אפלייד מטיריאלס ישראל ברחובות

חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) סיימה את הרבעון השלישי של שנת הכספים 2025 עם תוצאות שיא: ההכנסות עלו ל-7.3 מיליארד דולר, עלייה של כ-8% לעומת השנה הקודמת, והרווח הנקי עלה ל-1.77 מיליארד דולר, גבוה מהתחזיות. החברה נהנתה מביצועים חזקים בכל תחומי הפעילות המרכזיים – מערכות לייצור שבבים, שירותים ומוצרים למסכי תצוגה – שהובילו את התוצאות מעל ציפיות השוק.

עם זאת, תחזית החברה לרבעון הבא היתה מאכזבת, כ-6.7 מיליארד דולר, ובעקבות כך צנחה מניית החברה ביום שישי ב-14%. הסיבה לתחזית הנמוכה קשורה בעיקר להמשך הקשיים בשוק הסיני. ברבעון השלישי תרמה סין כ-32% מהכנסות החברה, התאוששות מסוימת לעומת 25% בלבד ברבעון הקודם, אך עדיין רחוק מהשיאים של למעלה מ-40% בשנה שעברה. המנכ"ל גארי דיקרסון הבהיר בשיחת הוועידה: "אנחנו צופים שחלקה של סין בהכנסות ברבעון הרביעי יירד לכ-29%, וזאת בהנחה שלא יאושרו לנו הרישיונות התלויים ליצוא".

בעוד שעבור יצרניות שבבים כמו אנבידיה ו-AMD קיימים ספי ביצועים מוגדרים המאפשרים גרסאות מותאמות לייצוא, המצב שונה לחלוטין עבור ציוד ייצור שבבים. ציוד זה נחשב טכנולוגיה קריטית ורגישה במיוחד ולכן מדיניות הממשל האמריקאי היא ברירת מחדל של חסימה כמעט גורפת. 

אפלייד ממשיכה למכור לסין בעיקר ציוד שאינו נחשב לרגיש מבחינה אסטרטגית – מערכות לייצור שבבים ב-28 ננומטר ומעלה, ציוד לאפליקציות בתחום הרכב, החיישנים וה-IoT, וכן פתרונות מטרולוגיה ובקרת איכות (inspection). תחומים אלו עדיין מהווים מקור משמעותי להכנסות, גם כשציוד לייצור שבבים מתקדמים נתון למגבלות יצוא אמריקאיות חמורות. 

אך זה לא הגורם היחיד שמכביד על התוצאות בסין. בדומה לרבעון הקודם, החברה ממשיכה לדווח על המשך "עיכול הקיבולת" – שימוש בציוד שכבר נרכש במקום הזמנות חדשות.  

ביקוש "לא ליניארי" מצד היצרניות המובילות

תופעה נוספת שמייצרת תנודתיות בהכנסות החברה היא הפערים בתזמון ההזמנות מצד יצרניות השבבים המובילות. סמנכ"ל הכספים ברייס היל ציין כי "ההזמנות מהלקוחות המתקדמים [leading-edge] הפכו לא ליניאריות, עם תנודות חדות בין רבעונים, מה שמכביד על הנראות קדימה".

המנכ"ל דיקרסון הסביר: “ההשקעות של הלקוחות המתקדמים לא מתנהלות בקו ישר, אלא בגלים. כשחברות כמו TSMC, סמסונג ואינטל עוברות לתהליך ייצור חדש, הן מבצעות רכישות גדולות מאוד בפרקי זמן קצרים, ואז יש תקופות שקטות יותר עד למחזור ההשקעה הבא”. סמנכ"ל הכספים הבהיר: "מה שאנחנו רואים עכשיו הוא עניין של תזמון, לא של בעיה בביקוש. אין ירידה מבנית בצורך בציוד ליצרניות המתקדמות – אלא פשוט מחזורי רכישה לא אחידים, שגורמים לכך שרבעון אחד חזק במיוחד ואחריו רבעון חלש יותר”.

דיווח: ארה"ב מתקינה רכיבי מעקב בשרתים מתקדמים כדי למנוע הברחות לסין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: שרת של חברת Dell. מקור: Dell]

ארצות הברית נוקטת בצעד חסר תקדים במאבקה בהברחות שבבי בינה מלאכותית מתקדמים לשוק הסיני. לפי דיווח בלעדי היום ברויטרס, רשויות האכיפה האמריקאיות מטמיעות רכיבי מעקב פיזיים בשרתים מתוצרת דל (Dell) וסופר-מיקרו (Supermicro) הכוללים שבבים של אנבידיה ו-AMD, כדי לאתר ניסיונות להסיטם מהיעד החוקי ולהבריחם לסין.

ההתקנים מותקנים באופן סמוי בתוך האריזות או המכשירים עצמם, ומאפשרים מעקב בזמן אמת גם לאחר שהציוד יצא מהמפעל. המבצע, שהחל בשימוש נקודתי כבר ב-2024 והפך למערכתי ב-2025, מנוהל בשיתוף המחלקה לביטחון המולדת, ה-FBI ורשות המכס, ומהווה חלק מהידוק הפיקוח על ייצוא טכנולוגיות רגישות.

הצעד נועד להתמודד עם תופעה רחבה של הברחות שבבים מתקדמים, המבוצעות באמצעות רשתות מורכבות של חברות צד שלישי, מתווכים וכנופיות פשע מאורגנות. ההברחות כוללות לעיתים רכישות חוקיות לכאורה בשווקים חופשיים, שממשיכות במסלולים עקיפים דרך מדינות באסיה, אירופה והמזרח התיכון, עד להגעת הציוד לסין. חלק מהגורמים המעורבים משתמשים בזהויות בדויות, בזיוף מסמכי ייבוא ובשינוי ייעוד הסחורה כדי להסוות את יעדה האמיתי.  לפי ההערכות, חלק מהשבבים המוברחים מגיעים לשימושים צבאיים ולפרויקטים ביטחוניים בסין, מה שמחזק את מאמצי האכיפה האמריקאיים.

המהלך מגיע במקביל למתיחות בין ארצות הברית לסין סביב טכנולוגיות בינה מלאכותית. לאחרונה חזרה אנבידיה לשווק גרסה מותאמת של שבב H20 לשוק הסיני לאחר שקיבלה רישיון ייצוא, אך ההסכמה לוותה בהגבלות ובדרישות כספיות מצד וושינגטון, לפיהן אנבידיה ו-AMD יפרישו לרשויות בארצות הברית 15% מהכנסותיהן ממכירות שבבים מתקדמים לסין. מנגד, בייג’ינג הזהירה כי השבב עלול להכיל “דלת אחורית” המאפשרת שליטה מרחוק, ודרשה הוכחות לבטיחותו. אנבידיה דחתה את הטענות והבהירה כי הכנסת מנגנוני מעקב או שליטה חיצוניים תפגע קשות באמון הגלובלי ותסכן תשתיות קריטיות.

טראמפ דורש: מנכ"ל אינטל חייב להתפטר בשל קשריו עם סין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן]

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, תקף את מנכ"ל אינטל, ליפ־בו טאן, בדרישה פומבית להתפטרותו לאלתר, בטענה כי הוא נמצא בניגוד עניינים חמור בשל קשרים כלכליים והשקעות משמעותיות בחברות טכנולוגיה סיניות – חלקן מזוהות עם הצבא הסיני. בפוסט שפרסם טראמפ ברשת החברתית שלו, Truth Social, כתב כי מדובר באדם "מאוד בעייתי" שמעמיד את ביטחון המדינה בסיכון, וקבע כי אין פתרון אחר מלבד עזיבתו. נכון לעכשיו אינטל לא הגיבה רשמית לדרישתו של טראמפ.

הדברים מגיעים ברקע לדיווחים עיתונאיים לפיהם טאן, המכהן כמנכ"ל אינטל מאז 2021, השקיע באופן אישי ובעקיפין מאות מיליוני דולרים בעשרות חברות טכנולוגיה סיניות, רבות מהן עוסקות בפיתוח שבבים, תקשורת, מערכות חישה ובינה מלאכותית. חלק מהחברות הללו מקושרות לאקדמיות צבאיות או נתמכות על ידי הממשלה בבייג'ינג. ההשקעות בוצעו בין היתר באמצעות קרנות הון-סיכון כמו Walden International, שטאן עמד בראשה בעבר.

לדרישתו של טראמפ הצטרפו גם פוליטיקאים רפובליקנים נוספים. הסנאטור טום קוטון שלח מכתב רשמי לדירקטוריון אינטל, שבו הביע דאגה מהשלכות הביטחוניות של מעורבותו העסקית של טאן בשוק הסיני. הוא דרש הבהרות לגבי המידע שברשות הדירקטוריון בנוגע להשקעות אלו, והאם ננקטו צעדים מתאימים למניעת חשיפה מסוכנת של טכנולוגיה אמריקנית.

טאן עצמו, יליד סינגפור ובעל קריירה עשירה בעולם הטכנולוגיה, כיהן לפני כן כמנכ"ל קיידנס (Cadence). בתקופת כהונתו, נרשמה פרשה שבמסגרתה החברה נדרשה לשלם קנס של יותר מ־140 מיליון דולר בגין מכירת תוכנות רגישות לגורמים המקושרים לאוניברסיטה צבאית בסין – מקרה שהועלה כעת מחדש בהקשר של דרישת ההתפטרות.

האירוע מציב את אינטל בעין הסערה בזירה הפוליטית, דווקא בתקופה שבה היא מקבלת תמיכה ממשלתית של מיליארדי דולרים כחלק ממאמץ פדרלי להחזיר את ייצור השבבים לארצות הברית. טאן מונה לשמש כמנכ"ל אינטל בחודש אפריל, במקומו של המנכ"ל הקודם פט גלסינגר. טאן הובא על תקן "מושיע", מנהל ותיק ומנוסה בתעשיית השבבים שיידע לחלץ את אינטל מבעיותיה המבניות ולהוביל את החברה חזרה אל קדמת שוק השבבים. רק בחודש שעבר, עם פרסום הדו"ח הרבעוני, טאן הכריז על שורה של רפורמות ארגוניות נרחבות, שכללו פיטורים נרחבים של כ-15%, ביטול פרויקטים ושינויים במיקוד העסקי. הדרישה של טראמפ מוסיפה טלטלה נוספת לספינה שמנסה להתייצב.

חשד לריגול תעשייתי: עצורים בטאיוואן בגין גניבת סודות מ-TSMC

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הרשויות בטאיוואן עצרו שלושה חשודים בחשד למעורבות בגניבת טכנולוגיה סודית מיצרנית השבבים TSMC – כך דווח הבוקר (ג') על ידי סוכנות הידיעות רויטרס. בין החשודים, עובד לשעבר ב-TSMC אשר לפי החשד תכנן להקים חברה מתחרה בסין תוך שימוש בידע ובקניין הרוחני של החברה הטאיוואנית.

לפי הודעת משרד התביעה המקומי בעיר שינְגְ'וּ (Hsinchu), החשוד המרכזי – מהנדס בכיר לשעבר – הוריד באופן לא מורשה מאות מסמכים הקשורים לטכנולוגיית ייצור שבבים מתקדמת, טרם עזיבתו את החברה ב-2023. לאחר מכן, על פי החשד, הקים חברת שבבים חדשה בגיבוי הון סיני, תוך ניסיון לגייס אליו עובדים נוספים מ-TSMC. המעצר מגיע על רקע מאמץ מתמשך מצד טאיוואן להגן על היתרון הטכנולוגי שלה בתחום השבבים, ובמיוחד מול הניסיונות הסיניים להאיץ את פיתוח תעשיית הסמיקונדקטור המקומית.

משרד המשפטים הטאיוואני הדגיש כי ינקוט יד קשה נגד ניסיונות לגנוב טכנולוגיה בעלת ערך אסטרטגי, וציין כי ימשיך לפעול נגד כל מי שמסייע לגופים זרים בפגיעה בתעשייה המקומית, כך לפי הדיווח.

מהתקשורת המקומית עולה כי המידע שנגנב לכאורה קשור לטכנולוגיית הייצור העדכנית ביותר של TSMC – שבבים בתהליך של 2 ננומטר – שעתידים להיכנס לייצור המוני כבר בסוף 2025. לפי הדיווחים, המעורבים בתקרית צילמו מאות עמודים של חומרי פיתוח ונתונים כימיים מסווגים, תוך ניסיון להעבירם למהנדס בחברת Tokyo Electron, ספקית ציוד יפנית הפועלת גם בטאיוואן. החומרים נחשבים לרגישים במיוחד, שכן הם נוגעים ליכולת התחרותית של TSMC מול שחקנים גלובליים – ובעיקר מול המתחרות הסיניות שמנסות לגשר על הפער הטכנולוגי.

TSMC, אשר שולטת בשוק ייצור השבבים המתקדמים, נחשבת ליעד אסטרטגי גם מצד מדינות מערביות וגם מצד בייג’ינג, המבקשת לצמצם את תלותה בטכנולוגיה זרה. TSMC עצמה לא הגיבה לפרסום, אך בעבר התריעה כי היא נתונה לאיומים גוברים מצד שחקנים סינים שמנסים לגייס את עובדיה ולרכוש ידע ייצור קריטי. לפי דו"ח של חברת הסייבר Proofpoint, שפורסם בחודש שעבר,  קבוצות סייבר המזוהות עם סין הגבירו בחודשים האחרונים באופן שיטתי את התקיפות כלפי חברות הקשורות למגזר השבבים בטאיוואן, בהן TSMC, באמצעות שיטות מתקדמות, לרבות דרך שרשרת האספקה.

סין גילתה פירצה בחומת ההגבלות של ארה"ב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

במהלך כנס RISC-V Summit שהתקיים לפני כשבועיים בסין התבררה עובדה מפתיעה: סין הפכה למעצמת RISC-V גדולה ודינמית, בעלת השפעה עמוקה על ההתפתחות העולמית של ארכיטקטורת המחשוב הפתוחה. לכנס הגיעו 4,000 משתתפים מכל העולם, רובם מסין עצמה. במהלך הצגת הרכב הוועדות המקצועיות של ארגון RISC-V In International, התברר שנציגים סינים ממלאים בהן תפקידים בכירים ביותר, ומשמשים כיו"רים של ועדות מרכזיות כמו AI/ML SIG, Android SIG, Datacenter SIG, Platform Management Interface ועוד, ומשמשים סגני יו"ר בוועדות רבות נוספות.

הגילוי הזה חשף מהלך רחב היקף המתבצע בהובלה של ממשלת סין: הכוונת תעשיית הסמיקונדקטורס המקומית להיות המובילה העולמית בארכיטקטורת RISC-V הפתוחה, ולקדם אותה כתשתית מרכזית שתתחרה בארכיטקטורות הקנייניות מובילות היום בתעשייה, במיוחד x86 של אינטל ו-Arm של חברת ARM. המלחמה המסחרית הקרה המתנהלת בשני העשורים האחרונים בין המערב בראשות ארצות הברית לבין סין על השליטה בשק הסמיקונדקטורס העולמי, פגעה קשה ביעד שסין הציבה לעצמה לפני 15 שנים: להיות מעצמת שבבים עצמאית עד לשנת 2025.

אלא שכעת מתברר שסין מצאה מסלול עוקף סנקציות שיאפשר לה לממש את החזון הלאומי: התמחות בפיתוח וייצור שבבים המבוססים על ארכיטקטורת RISC-V הפתוחה. בחודש מרץ 2025 דיווחה סוכנות רויטרס שממשלת סין מתכננת לפרסם עוד השנה הנחייה גורפת שנועדה לעודד יצרניות שבבים וספקיות שירותי תכנון ותוכנה, לאמץ את ארכיטקטורת RISC-V. ההנחיות ותקציבי העידוד הנלווים, גובשו בקבוצת עבודה שכללה 8 סוכנויות ממשלתיות, בהן: מנהלת הגנת הסייבר, משרד התעשייה, משרד המדע והטכנולוגיה ומנהלת הקניין הרוחני הלאומית של סין.

בשורת מעבדי הקוד הפתוח

ארכיטקטורת RISC-V פותחה לפני כ-15 שנים על-ידי מספר חוקרים מאוניברסיטת ברקלי, ארה"ב, אשר פירסמו גרסת קוד פתוחשל ממשק ISA אשר שיכול להריץ מחשבים חזקים מאוד בעלי אורך מילה של עד 128 סיביות. המטרה הייתה לספק אלטרנטיבה זולה לעלויות הגבוהות של השימוש בארכיטקטורות הקנייניות המסחריות המצויות בשוק. בשנים האחרונות נוצרה תעשייה גדלה ומתפתחת סביב RISC-V, וכעת הנתונים מראים שהיא עושה את דרכה אל ליבת השוק.

The SHD Group: Market Unit Shipments for All RISC-V SoCs by Application 2021–2030

להערכת חברת המחקר The SHD Group, ההכנסות ממכירת שבבי RISC-V בשנת 2023 הסתכמו בכ-123 מיליון דולר, אולם הן יצמחו בקצב שני של 39% עד 2030. באותה שנה יימכרו בשוק 16.5 מיליארד רכיבי SoC מבוססי RISC-V, בהיקף של כ-92 מיליארד דולר.  מהמחקר עולים נתונים מעניינים נוספים: השוק הגדול ביותר של הארכיטקטורה הזו בשנת 2030 יהיה של רכיבים להאצת AI, שוק היעד הגדול ביותר יהיה שוק מוצרי הצריכה, והמגזר המרכזי יהיה תעשיית הרכב, שהוא מגזר צמיחה מרכזי של סין.

The SHD Group: Total RISC-V SoC Regional Revenues 2021-2030

האם סין תטיל מגבלות על ארה"ב?

כללית, עד 2030 סין צפויה להיות הספקית הגדולה בעולם של פתרונות מבוססי RISC-V. אלא שהמחקר הזה פורסם בינואר 2024, והוא לא לוקח בחשבון את השפעת המדיניות החדשה של סין ואת עוצמת התגובה שלה להגבלות המחמירות של ממשל טראמפ. משמעות המדיניות החדשה היא לא שסין תוביל את שוק רכיבי ה-SoC מבוססי RISC-V, אלא שהיא תהפוך את הארכיטקטורה הזו לאבן יסוד של תעשיית שבבים עלית' שתאפשר לה לייצר מעבדי NPU, CPU ו-GPU מבוססי RISC-V וסביבת פיתוח תוכנה ייעודית עבורם (בעבר היא ניסתה לבצע מהלך דומה על בסיס ארכיטקטורת PowerPC  הישנה, אולם נכשלה).

הדבר מייצר מציאות מעניינת: המירוץ המערבי אחר טכנולוגיות מתקדמות התבטא בהשקעות גדולות מאוד בטכנולוגיות ייצור חדשות ברוחב צומת של פחות מ-10 ננומטר, אולם לא ניתן לייצר ציוד אלקטרוני ללא רכיבים נלווים המיוצרים בתהליכים ישנים יותר של 28, 65 ואפילו 130 ננומטר. ברמת הייצור הזו, סין היא אחת מהיצרניות הגדולות בעולם. פירוש הדבר שאם אסטרטגיית ה-RISC-V תביא לה את הטכנולוגיות המתקדמות, היא תהיה זו שתוכל להטיל מגבלות על המערב – באמצעות הגבלות על מכירת רכיבים המיוצרים בתהליכי ייצור ישנים.

TI מזהירה: ייתכן כי הרבעון החזק נובע מהקדמת הזמנות לקראת מכסי המגן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: עובד TI במפעל הייצור SM1 בעיר שרמן, טקסס

עד כמה מורגשים המאבקים הגיאופוליטיים בתעשיית השבבים. השאלה הזו קיבלה משנה תוקף השבוע, כאשר יצרנית השבבים Texas Instruments דיווחה על תוצאות הרבעון השני 2025: אומנם היא דיווחה על צמיחה ניכרת במכירות וברווחים, אך בעת ובעונה אחית היא גם הזהירה כי המספרים עשויים להטעות, מכיוון שהחברה חוותה הקדמה של הזמנות רבות, על רקע חששות ממכסי המגן של ממשל טראמפ. המגמה הזו ניכרת במיוחד בשוק הסיני, אשר ממשיך להיות מנוע צמיחה חשוב של החברה – וגם מקור לאי-ודאות גדולה.

"מכסים וגיאופוליטיקה משבשים ומשנים את מבנה שרשרת האספקה הגלובלית", הזהיר נשיא ומנכ"ל החברה, הישראלי חביב אילן. מכירות החברה ברבעון צמחו ב-16% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-4.45 מיליארד דולר. הרווח הנקי הסתכם ב-1.29 מיליארד דולר, בהשוואה ל-1.13 מיליארד דולר בשנה שעברה. המכירות בתחום הרכיבים האנלוגיים צמחו בכ-18%. זהו תחום הפעילות המרכזי של החברה והיה אחראי ליותר משלשה-רבעים מהמכירות: כ-3.45 מיליארד דולר. המכירות בתחום ה-Embedded צמחו בכ-10% לעומת השנה שעברה. המגזר הזה משרת בין היתר את תעשיות הרכב, הרפואה והבקרה התעשייתית, והניב כמיליארד דולר במהלך הרבעון.

נשיא ומנכ"ל TI, חביב אילן. אי-ודאות גיאופוליטית
נשיא ומנכ"ל TI, חביב אילן. אי-ודאות גיאופוליטית

המכירות בסין צמחו בכ-19% לעומת הרבעון הקודם, ובכ-32% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. השוק הסיני משמעותי מאוד עבור טקסס אינסטרומנטס, והיה אחראי לכחמישית מהכנסותיה ברבעון – כמעט 900 מיליון דולר. מדוע חלה כזו צמיחה דרמטית במכירות לסין? בתשובה לשאלת אנליסט בשיחת המשקיעים שלאחר פרסום הדו"ח, הסביר חביב: "כשאתה רואה התנהגות כל כך חזקה ברבעון השני לעומת הרבעון הראשון, צריך לשקול שחלק מזה נובע מסביבת המכסים. אני לא יכול לשלול את האפשרות הזאת. גם במהלך הרבעון השני ראינו גם קצת יותר משיכה (pull-in) מצד הלקוחות בסין".

משמעות התופעה היא שלקוחות סיניים הקדימו את הרכישות כדי להימנע מעלויות עתידיות, אם וכאשר ייכנסו לתוקף מכסים חדשים. על-רקע הגורמים הללו, החברה צופה הכנסות בהיקף של 4.45-4.80 מיליארד דולר ברבעון השלישי 2025. התחזית השמרנית איכזבה את המשקיעים ומניית ירדה לאחר פרסום הדו"ח במהלך המסחר המאוחר בנסד"ק, בכ-11.7%. הירידה החדה נובעת בעיקר משינוי הטון מצד החברה, שברבעון הקודם וגם לאורך הרבעון האחרון המעיטה בהשפעה הפוטנציאלית של המכסים, ובדו"ח הנוכחי שמה עליהם דגש מיוחד.

האקרים המזוהים עם סין מגבירים את התקיפות נגד תעשיית השבבים של טאיוואן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

גורמי סייבר הפועלים בחסות סין מגבירים את פעילותם נגד תעשיית השבבים של טאיוואן – כך עולה מדו"ח חדש של חברת האבטחה האמריקאית Proofpoint, שממצאיו פורסמו לראשונה (ה') ברויטרס. לפי הדו"ח, לפחות שלוש קבוצות פריצה שונות פעלו בין מרץ ליוני השנה נגד חברות טכנולוגיה, ספקים וגורמים פיננסיים הקשורים ישירות או בעקיפין לתעשיית הסמיקונדקטורס הטאיוואנית. במרכז התקיפות עמדו 15-20 ארגונים, בהם חברות טכנולוגיה קטנות, אנליסטים פיננסיים העובדים עם בנקים רב-לאומיים, וחברות שירותים הנותנות מענה לתעשיית השבבים.

קבוצות התקיפה השתמשו בשיטות פישינג מתוחכמות, תוך התחזות לאוניברסיטאות טאיוואניות או לחברות השקעה זרות, בניסיון לפתות קורבנות לפתוח קבצים זדוניים או למסור פרטים רגישים. החוקרים זיהוי שלוש קבוצות עיקריות: UNK_FistBump, UNK_DropPitch ו-UNK_SparkyCarp, שכל אחת מהן הפעילה שיטות שונות. UNK_FistBump התחזתה למועמדים לעבודה ושלחה קבצי קורות חיים שנראו תמימים אך הכילו קבצי ZIP ממולכדים.

בתוך אותם קבצים הוסתרו תוכנות זדוניות – בהן גרסאות של הכלים המתקדמים Cobalt Strike ו-Voldemort. תקיפות אלו השתמשו בטכניקת DLL sideloading: הפעלה של קובץ חוקי (כמו תוכנת תקשורת לגיטימית), שבאמצעותו הופעל קוד עוין. אחת הטכניקות כללה אף שימוש ב־Google Sheets כערוץ תקשורת סמוי בין התוקף לבין מחשב הנגוע.

חברת השקעות דמיונית

קבוצת UNK_DropPitch פעלה בזירה הפיננסית והתחזתה לחברת השקעות המעוניינת בשיתוף פעולה עם אנליסטים. גם כאן נשלחו מיילים עם קבצים ממולכדים, אך התקשורת עם התוקפים עברה דרך שרתי VPN מוסווים, עם תעודות אבטחה (TLS) החוזרות על עצמן – עדות לכך שמדובר בתשתית קבועה של ריגול סיני. קבומת UNK_SparkyCarp פעלה בצורה מתוחכמת במיוחד באמצעות מתקפות מסוג Adversary-in-the-Middle (AiTM). הקורבן הגיע לאתר כניסה מזויף שנראה כמו עמוד של ספק אמיתי, שם הזין סיסמה וקיבל בקשה לקוד אימות דו-שלבי. בעודו מקליד את הקוד, ההאקר גונב גם את הסיסמה וגם את ה־session – ומקבל גישה מלאה לחשבון בלא צורך לבצע פריצה ממשית.

חברת הסייבר הטאיוואנית TeamT5, שסיפקה מידע נוסף לדו"ח, הדגישה שמדובר בתקיפות ממוקדות, לא בהכרח רחבות היקף, המאופיינות בעקביות ובתחכום. אחת מהקבוצות שזוהו, Amoeba, פעלה לא רק נגד חברות טכנולוגיה אלא גם נגד חברה כימית המעורבת בייצור חומרים עבור תעשיית השבבים. למרות ש-Proofpoint לא ציינה את שמות החברות שנפגעו ישירות, הדו"ח מציין כי חברות כמו TSMC, MediaTek, UMC, Nanya ו-RealTek מהוות מטרות ברורות, גם אם לא ידוע אם נפרצו בפועל.

לחץ פוליטי, כלכלי וטכנולוגי

השיטות שהופעלו מצביעות על ניסיון מתמשך לא רק לפרוץ לחברות הגדולות – אלא גם להסתנן אליהן דרך שרשרת האספקה, ספקים קטנים ועובדים חיצוניים. הדו"ח מתריע מפני חפיפה בין תשתיות הסייבר של קבוצות התקיפה לבין קבוצות סיניות ידועות כמו APT41 ו-TA415. הוא ממליץ לארגונים בתעשיית השבבים להטמיע אמצעי הגנה מתקדמים יותר: אימות דו-שלבי עמיד בפני AiTM (למשל FIDO2), סינון מיילים חכם, ניטור תקשורת זדונית ושיתוף מידע מתואם בין חברות ואגפים ממשלתיים. שגרירות סין בוושינגטון מסרה לרויטרס בתגובה: "הטענות חסרות בסיס, סין מתנגדת נחרצות לכל סוג של תקיפות סייבר". בתעשייה מעריכים שלאור המתיחות הגוברת בין סין לטאיוואן, ומאמצי בייג’ינג להאיץ את פיתוח תעשיית השבבים שלה – ייתכן שפעולות מסוג זה הן חלק מאסטרטגיה רחבה המשלבת לחץ פוליטי, כלכלי וטכנולוגי.

דיפלומטיה ושבבים: מנכ"ל אנבידיה מתווך בין המעצמות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כמו בביקור של אישיות ממלכתית, ביקורו המתוקשר בימים אלה בסין של מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, משלב בין עסקים לפוליטיקה, דיפלומטיה ותרבות. זהו ביקורו השלישי של הואנג בסין בשנתיים האחרונות, והוא מתרחש בדיוק כשהמתח הטכנולוגי בין המעצמות רושם תפנית מפתיעה. במהלך ביקורו השתתף הואנג בכנס אקספו בנושא שרשרת האספקה, ערך פגישות עם בכירים בתעשיית הטכנולוגיה הסינית, ואף נפגש עם נציגים ממשלתיים, בהם סגן שר התעשייה והטכנולוגיה.

ספק אם יש כיום חברה בודדת המשפיעה כל כך על מאזן הכוחות הטכנולוגי בעולם, כמו אנבידיה. החברה מספקת את לב-לבן של תשתיות ה-AI: השבבים שמאפשרים למודלים לרוץ, ללמד את עצמם, לייצר תובנות – ובעתיד, אולי גם לקבל החלטות בשם ממשלות.במסיבת עיתונאים שנערכה בבייג'ינג הוא שיבח בגלוי את ההתקדמות של סין בתחום הבינה המלאכותית: "מודלי ה-AI הסיניים הגיעו לרמה עולמית. זהו הישג יוצא דופן המעיד על עומק ההשקעה, הכישרון והחזון שקיימים כאן," אמר, והוסיף: "AI הוא לא משאב פרטי. זו מהפכה שיכולה לפרוח רק אם תהיה נגישה ומשותפת."

מקונפליקט לממלכתיות: שינוי האווירה בין הביקורים

הביקור הנוכחי של הואנג מהדהד במיוחד על רקע הביקור הקודם שלו בסין, באפריל 2025 – ביקור שנערך כמעט במחשכים. אז, ברקע הסלמה חדה במלחמת הסחר בין סין לארצות הברית, הגיע הואנג לבייג'ינג כדי לנהל שיחות סגורות עם גורמים בכירים, בניסיון לאפשר לאנבידיה להמשיך ולמכור שבבים "מותאמים" לשוק הסיני מבלי לעבור על ההגבלות האמריקאיות.

הביקור ההוא התקיים בזמן שמשרד המסחר האמריקאי החמיר את הרגולציה, והקונגרס פתח בבדיקה נגד החברה בחשד לעקיפת מגבלות היצוא. הסיקור הסיני היה רופף, היחסים היו מתוחים, וההישגים – זמניים. כעת, שלושה חודשים בלבד לאחר מכן, המעמד שונה בתכלית: ביקור ממלכתי, השתתפות בכנס רשמי, מסיבת עיתונאים פתוחה, וחיבוק תקשורתי. Global Times, ביטאון המזוהה עם המשטר, פרסם פרשנות שכותרתה: "ג'נסן הואנג מביא עמו רוח של גישור: לא בין שבבים – אלא בין עולמות".

צעד קדימה בוושינגטון, חצי צעד בבייג'ינג

בשבועות שקדמו לביקור, הממשל האמריקאי אותת על נכונות לחדש חלק מהרישיונות שאיפשרו לאנבידיה למכור שבבי AI מותאמים לסין. מדובר בעיקר בשבב H20 – גרסה מוחלשת של שבבי הדגל – שתוכננה במיוחד לעמוד בתנאי הרגולציה, אך עדיין להציע ביצועים גבוהים לשוק הסיני. מעט לאחר מכן, סין השיבה במחווה מפתיעה: הרגולטור הסיני אישר את המיזוג בין Cadence ל-Ansys – שתי חברות אמריקאיות קריטיות לפיתוח שבבים. מדובר באות נדיר של שיתוף פעולה, דווקא בעידן של חשדנות הדדית.

האינטרס הכלכלי: שוק שהלך והתרחק

מעבר לגשר הדיפלומטי, לביקור של הואנג יש גם תמריץ כלכלי מובהק ואסטרטגי עבור ענקית המעבדים. אנבידיה היא אולי החברה שנפגעה הכי קשה ממדיניות מגבלות הייצוא של הממשל האמריקאי כלפי סין בשנים האחרונות. שורת האיסורים שהחלו ב־2022 מנעו מהחברה למכור את שבביה המתקדמים ביותר – בראשם H100 ו-A100 – לשוק הסיני, שהיה בעבר הלקוח השני בגודלו של החברה אחרי ארה"ב. לפי הערכות אנליסטים, ההגבלות גרעו מיליארדי דולרים מהכנסות החברה.

בתוך החלל שנפער, קמו מתחרות מקומיות, ובראשן Huawei שפיתחה בשנה האחרונה מעבדי AI משלה, כדוגמת Ascend 910B, והחלה לזכות באמון גופי ממשל וחברות ענן סיניות. עבור אנבידיה, מדובר באיום כפול: גם איבוד שוק חיוני, וגם היווצרות תשתית אלטרנטיבית בשוק שבו שלטה כמעט לבדה. המאמצים הנוכחיים למכור לסין גרסאות "מותאמות רגולציה" של שבבים, כמו H20, נועדו לא רק לעקוף מגבלות – אלא לשמור על נוכחות, בטרם תתקבע חלופה אסייתית מלאה.

לא רק יצרנית שבבים, אלא תשתית לאומית

על רקע זה, ביקורו של הואנג בבייג'ינג מתפרש לא רק כמהלך עסקי – אלא כמעט כמהלך מדיני. הוא מגיע אליו לאחר פגישה שקיים מוקדם יותר החודש עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בבית הלבן. בין השניים שוררים יחסים חמים: טראמפ לא הסתיר בעבר את הערכתו לאנבידיה, ואף קידם את החברה כמודל לחדשנות אמריקאית. הקשר הזה בא לידי ביטוי גם בביקורו המתוקשר של טראמפ באבו דאבי ובריאד באביב האחרון – ביקור שבו התלווה אליו גם ג'נסן הואנג, כאורח כבוד. לפי גורמים במשלחת, עצם נוכחותו של מנכ"ל אנבידיה שימשה כאות פומבי לכך שארה"ב פותחת בפני המפרציות את שערי תשתיות ה-AI.

במילים אחרות, שבבי אנבידיה הפכו לאתנן גיאו-טכנולוגי שמעניקה וושינגטון לבעלות בריתה, בתמורה להתחייבות להשקעה, נורמליזציה וגישה למשאבים. לפי דיווחים בתקשורת, במהלך שיחה בין טראמפ להואנג בבית הלבן דנו השניים גם בהשלכות של מגבלות הייצוא מול סין, ואולי אף תיאמו מראש את גבולות המהלך מול בייג'ינג. דבר המחזק את התפיסה שהואנג לא רק עוסק במכירת שבבים, אלא גם בתיווך בין מעצמות.

בין טייוואן לאמריקה – האיש שבא מהאמצע

ג'נסן הואנג הפך לדמות המסמלת את אפשרויות ואת יתרונות הגישור בין המזרח למערב. הוא נולד ב־1963 בטייוואן, ובגיל תשע היגר עם משפחתו לארה"ב. הילד הקטן שהחל את דרכו כשוטף כלים בבית מלון באיידהו, ייסד את אנבידיה והפך למנכ"ל האגדי של החברה שבעשור האחרון היא לא רק חלוצה טכנולוגית, אלא עוגן אסטרטגי של ממש.

בתוך דמותו משתקפים קווי המפגש בין תרבויות, בין שפות ובין תפיסות עולם שונות. הוא מדבר אנגלית שוטפת וסינית מדוברת, מכיר את שוקי המערב ואת רגישויות המזרח, ולפעמים נדמה שהוא עצמו מהווה את המעגל האחד שמכיל שני קטבים. בכנס שנערך בשנגחאי, כשהוא לבוש בחליפת טאנג מסורתית, הוא פנה אל הקהל בשפה המקומית ואמר: "אנחנו לא רק משתפים פעולה – אנחנו לומדים זה מזה. ההצלחה של AI לא תבוא ממונופול, אלא מהפרייה הדדית".

אנבידיה כמעצמה טכנולוגית-פוליטית

בעידן שבו תשתיות בינה מלאכותית הן משאב לאומי, אנבידיה – באמצעות דאטה סנטרים, שיתופי פעולה ותכנון שבבים – הופכת לשחקן גיאופוליטי. אין זה מקרה שהיא שותפה להקמת מרכזי AI בכל העולם: בערב הסעודית, הודו, יפן ואירופה. לכל מדינה חשובה היום הגישה לחומרה שתשפיע על הבינה – ואיתה, על העתיד.

חוקרים פיתחו "זיכרון ארוך טווח" למודל AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

אחד החידושים המשמעותיים שנוספו לגרסאות האחרונות של צ'אטבוטים כמו ChatGPT או Claude, הוא  "זיכרון". כעת, הצ'אטבוט זוכר פרטים ביוגרפיים או העדפות של המשתמש, ואף מציין במפורש כשהוא מוסיף פריט כלשהו לזיכרון. מימד הזיכרון מוסיף לאינטימיות ולפרסונליזציה של התקשורת עם הצ'אטבוט, ואולם בפועל הם אינם "זוכרים" דבר באופן עמוק ומתמשך. הזיכרון שלהם בנוי לרוב ממנגנונים חיצוניים וטקטיים: הקשר רגעי כמו חלון השיחה הפעיל, שליפה ממסמכים תוך כדי שיחה (RAG) ולעיתים מאגר קטן של עובדות כלליות על המשתמש. אך זהו זיכרון שברירי, לא עקבי ובעיקר לא חלק מהמודל עצמו.

אין כיום תשתית פנימית שמאפשרת למודל לשמור מידע לאורך זמן, לעדכן את הבנתו על המשתמש והעולם, ולנהל את הזיכרון כמשאב: ליצור, למחוק, לתעדף. יתרה מזאת, לא קיימת הבחנה אמיתית בין סוגי זיכרון, לדוגמה בין מידע טקסטואלי, זיכרון רצף (KV cache) ועדכונים פרמטריים עמוקים (fine-tuning).

כך נוצרת מגבלה מבנית: המודלים אינם מסוגלים ללמוד לאורך זמן, להתפתח מהאינטראקציה עם המשתמש או לשמור על עקביות מתמשכת. מדובר בבעיה יסודית עבור מודלים שנועדו להיות בני שיח חכמים ומתמשכים.

זיכרון מובנה בתוך המודל

מאמר שפורסם באחרונה על ידי שורת חוקרים סינים מאוניברסיטאות שונות וממכוני מחקר עצמאיים מנסה לתת מענה לבעיית הזיכרון. שמו של המאמר הוא "MemOS: A Memory OS for AI System" והוא הועלה ל-arXiv, מאגר מדעי פתוח לפרסום מוקדם של מחקרים המיועדים לביקורת עמיתים.

בלב המאמר מוצג קונספט חדש של מערכת הפעלה לזיכרון: MemOS, המספקת גישה מערכתית לניהול זיכרון במודלים שפתיים, בדומה לאופן שבו מערכת הפעלה מנהלת זיכרון במחשב. במקום לנסות לטפל בזיכרון באמצעות פתרונות זמניים, MemOS בונה תשתית שלמה שמגדירה זיכרון כמרכיב עקרוני, מנוהל ובר שליטה.

MemOS איננה מודל בפני עצמה, אלא שכבת תשתית שמתלווה למודל שפה קיים כגון LLaMA, GPT או Claude. היא אינה מחליפה את המודל, אלא מוסיפה לו שכבת זיכרון מודולארית עם ממשקי API, תיאום הרשאות, תיעוד וניהול מעגל חיים לזיכרונות. במובן זה היא דומה למערכת הפעלה שמאפשרת ליישומים לרוץ על גבי חומרה – רק שכאן מדובר בזיכרונות שרצים על מודל שפה.

ללמוד מהזיכרון

הרכיב הבסיסי של המערכת הוא ה-MemCube. זוהי יחידת זיכרון הכוללת גם את התוכן (למשל משפט או עובדה), וגם מטא-מידע עשיר: מי אמר, מתי, באיזה הקשר, מה רמת האמינות, האם יש הרשאה לעדכן, ועוד. כל זיכרון עובר תהליך של ניהול, תזמון וחיים – אפשר לזכור, לשכוח, לעדכן או לקדם זיכרון באופן דינמי.

MemOS מחלקת את סוגי הזיכרון לשלושה אזורים ברורים: Plaintext הוא כל טקסט גולמי שמייצג עובדות, אירועים או מידע רך. Activation הוא הזיכרון הזמני המשמש במהלך שיחה, והוא מבוסס על KV-cache כמו במודלים הקיימים. המימד השלישי הוא Parameter, שמטרתו היא להטמיע עדכונים שמייצגים למידה עמוקה ומתמשכת.

שכבת הפרמטר, שהיא כאמור השכבה העמוקה ביותר, מתבססת על המנגנון LoRA (ראשי תיבות של Low-Rank Adaptation). זהו מנגנון ידוע, שמאפשר לעדכן את המודלים הגדולים במידע חדש מבלי שיהיה צורך לאמן אותם מחדש. בגישה החדשה, LoRA ממלאת תפקיד מפתח בשכבת הזיכרון הפרמטרי של MemOS. במקום לעדכן את כל הפרמטרים של המודל, LoRA מאפשרת להוסיף שכבות קלות ויעילות של התאמה, שמכילות את השינויים שהמודל "לומד" לאורך זמן.

כך, כאשר מידע מסוים חוזר שוב ושוב ונראה חשוב להקשר או למשתמש, MemOS יכולה לקדם אותו מזיכרון טקסטואלי לזיכרון פרמטרי – דרך LoRA – ולהטמיע אותו באופן שממש משנה את ההתנהגות של המודל. זה מאפשר למערכת לשלב למידה מתמשכת, מבלי לפגוע ביציבות או לדרוש משאבי אימון מלאים.

המנגנון כולל שכבת ממשק לניהול משתמשים והרשאות, שכבת פעולה לתזמון ובקרה, ושכבת תשתית לשמירת הנתונים עצמה. המערכת מסוגלת להעביר זיכרון בין מכשירים, בין מודלים שונים ואף בין סוגי זיכרון – למשל להפוך טקסט גולמי לעדכון פרמטרי, ולהפך.

סוכנים עם זיכרון

MemOS גם מתאימה מאוד לתרחישי אימון והדרכה. תהליך האימון יכול להיעזר בה לניהול גרסאות, תיעוד תהליך למידה ועדכון פרמטרים באופן מודולרי. היא מאפשרת לא רק לדעת מה נלמד, אלא גם איך, ממתי ומאיזה מקור – מה שהופך אותה לתשתית חיונית עבור fine-tuning מתמשך או מערכות למידה מבוססות הקשר.

באופן טבעי, המערכת מתאימה במיוחד גם לעולם של סוכני AI. סוכנים חכמים צריכים לשמר ידע לאורך זמן, להתאים את עצמם להקשרים משתנים, לנתח פעולות שביצעו וללמוד מהן. MemOS מספקת להם זיכרון מודולרי עם API, שמאפשר להם לנהל, לאחסן ולשחזר מידע – באופן דומה לזיכרון עבודה של אדם. כך, במקום לבנות סוכן שמתאפס בכל הפעלה, ניתן לבנות סוכן שמתפתח לאורך זמן, בדיוק כמו בן שיח אנושי.

באופן זה MemOS מאפשרת למודלים לעבור מזיכרון מדומה לזיכרון חי, נשלט ומתפתח – שבו המודל באמת לומד, משתפר ומתאים את עצמו לכל משתמש לאורך זמן. זהו שינוי מהותי בתשתית של אינטיליגנציה מלאכותית: מכזו שפועלת בהווה בלבד, לכזו שמסוגלת לצבור ניסיון.

סינופסיס משהה לאלתר את פעילותה בסין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Synopsys האמריקאית, מהספקיות המובילות בעולם לתוכנות לתכנון שבבים (EDA), הודיעה על הפסקת כלל פעילותה המסחרית בסין החל מ-29 במאי 2025. ההחלטה התקבלה בעקבות הגבלות חדשות שהטיל באחרונה ממשל טראמפ על ייצוא טכנולוגיות מתקדמות לסין, ובמסגרתן נאסר על מכירת תוכנות תכנון שבבים ללא רישיון מיוחד. נזכיר כי תקנות אלה הובילו גם להפסקת מכירת שבבי H20 של אנבידיה לסין ולהכרה של החברה באובדן מלאים בשווי של 4.5 מיליארד דולר.

על פי מכתב פנימי שנחשף בסוכנות הידיעות רויטרס, סינופסיס הפסיקה לקבל הזמנות חדשות מלקוחות סיניים, חסמה עבורם את הגישה לפורטל התמיכה שלה (SolvNetPlus), והפסיקה לספק שירותים גם לחברות בינלאומיות הפועלות בסין ולמשתמשים ברחבי העולם בעלי זיקה לצבא הסיני.

בשנים האחרונות ניצבה Synopsys תחת ביקורת גוברת מצד מחוקקים אמריקאים, בעקבות דיווחים על שיתוף פעולה עם גופים הקשורים לממשלת סין ולצבא הסיני. בשנת 2021 חשף הוושינגטון פוסט כי טכנולוגיות מתוצרת סינופסיס שימשו במיזמים אזרחיים-צבאיים בסין. בתגובה, היו חברי קונגרס אשר דרשו להגביל את יכולת החברה למכור טכנולוגיה לשוק הסיני. בשנת 2022 אף פורסם כי משרד המסחר האמריקאי פתח בחקירה נגד החברה בחשד להעברת טכנולוגיה לחברות סיניות הנתונות לסנקציות, בהן Huawei ו-SMIC.

בשבוע שעבר פרסמה Synopsys את דוח תוצאות הרבעון הראשון של שנת הכספים 2025. ההכנסות הסתכמו ב-1.46 מיליארד דולר – ירידה של כ-4% לעומת התקופה המקבילה. הרווח הנקי לפי GAAP עמד על 1.89 דולר למניה, והרווח המתואם (Non-GAAP) היה 3.03 דולר למניה. המכירות לסין הסתכמו ב-157.5 מיליון דולר – כ-9.8% מההכנסות הרבעוניות – ירידה משמעותית לעומת 16.1% מההכנסות בשנה הפיסקלית הקודמת, אשר הגיעו מסין. בעקבות המצב החדש והשלכותיו האפשריות, הודיעה החברה על השעיית התחזיות הכספיות שלה לרבעון הבא ולשנה כולה.

חוקרים בסין פיתחו זיכרון בלתי נדיף סופר-מהיר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חוקרים באוניברסיטת פודן (Fudan) שבשנחאי טוענים כי פיתחו רכיב זיכרון בלתי נדיף ("פלאש"), אשר מסוגל לכתוב ולמחוק מידע במהירות חסרת תקדים של 400 פיקו-שניות (טריליונית השנייה) – מהירות הגבוהה פי 100 אלף מרכיב הזיכרון הנדיף המהיר ביותר בתעשייה כיום. החוקרים הציגו את פריצת הדרך באב-טיפוס המשמר קילו-בייטים ספורים של מידע, אך אם יצליחו להכשיר את הרכיב לייצור המוני, רכיב זיכרון בלתי נדיף כה מהיר יוכל לייעל בצורה דרמטית עומסי עבודה בתחום הבינה המלאכותית. הפיתוח מצטרף לשורה של הישגים בפיתוח שבבים היוצאים באחרונה מסין.

החוקרים מכנים את הזיכרון POX, ראשי תיבות של "Phase change Oxide", והוא מתבסס על שכבות דו-מימדיות של החומר גרפן. חומר זה, בין היתר בשל דקיקותו, ידוע כבעל מוליכות חשמלית גבוהה המאפשרת לאלקטרונים לנוע במהירות גבוהה ללא התנגדות. יתרה מכך, באמצעות שינוי מבני בערוץ הזיכרון, החוקרים הצליחו לייצר תופעה הקרויה "super injection", המאפשרת לדחוס יותר אלקטרונים לתוך שטח הרכיב מבלי לפגוע ביציבותו, ו וכך לחצות את סף המהירות המקובלת ברכיבי זיכרון. "השיפור במהירות מהווה פריצת דרך משמעותית, מעבר למגבלות התיאורטיות ברכיבי אחסון קיימים", הסביר אחד החוקרים לכלי תקשורת מקומי.

רכיבי זיכרון הם צוואר הבקבוק במרכזי נתונים

כיום, בתהליכי עיבוד AI במרכזי נתונים נעשה שימוש בעיקר בזיכרון נדיף (RAM), כדוגמת DDR ו-HBM, וזאת מאחר שזיכרון נדיף הינו מהיר יותר באופן משמעותי מזיכרון פלאש. משום איטיותו היחסית, זיכרון פלאש משמש בעיקר לאחסון והוא פחות מתאים למשימות AI, שמצריכות תעבורת נתונים מאוד מהירה בין יחידות העיבוד. עם זאת, זיכרון בלתי נדיף טומן בחובו פוטנציאל גדול, מאחר שהמידע נשמר גם כאשר הזרם החשמלי פוסק ועל כן הוא חסכוני יותר באנרגיה. כיום, חלק נכבד מהאנרגיה במרכזי נתונים מושקעת בתעבורת הנתונים ממקום למקום, ועל כן רכיב זיכרון בלתי נדיף אשר יאפשר להפסיק את הזרם החשמלי כאשר הרכיב אינו בשימוש, מבלי למחוק את המידע, יוכל לסייע משמעותית בהפחתת צריכת החשמל של מרכז הנתונים. מעבר לכך, גם רכיבי הזיכרון הנדיף המהירים ביותר מסוגלים לכתוב ולמחוק מידע במהירות הנמוכה משמעותית מקצב העיבוד של המעבדים הגרפיים החדישים, ועל כן נוצרים "צווארי בקבוק" במרכזי נתונים במעבר המידע ממקום למקום. ואמנם, ישנם ניסיונות מרובים בתעשייה לפתח זיכרון בלתי נדיף שיהיה מהיר מספיק ליישומי AI, כדוגמת רכיב ה-ReRAM של חברת Weebit Nano הישראלית.

לדברי החוקרים,, הם כבר עובדים מול יצרניות בתעשייה המקומית ויצרו גרסת tape out ראשונית. "הצלחנו לייצר שבב מתפקד בייצור מצומצם. השלב הבא הוא לשלב אותו בתוך סמרטפונים ומחשבים. זה יאפשר להריץ מודלים באופן מקומי מבלי שייווצרו צווארי בקבוק הגורמים לשיהוי ולהתחממות".

אנבידיה מחקה 5.5 מיליארד דולר בעקבות מגבלה חדשה של הממשל האמריקאי על ייצוא לסין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אנבידיה (Nvidia) הודיעה אתמול (ג'), בדיווח לרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC), כי תיאלץ למחוק הכנסות בהיקף של 5.5 מיליארד דולר, וזאת על רקע החלטתו של הממשל בארצות הברית להקשיח את ההגבלות על מכירת שבבים מתקדמים לסין. בעקבות הדיווח, מנייתה של אנבידיה נופלת במסחר המקדים היום (ד') בשיעור של יותר מ-5%.

לפי הדיווח ב-SEC, הממשל האמריקאי עדכן את אנבידיה בשבוע שעבר כי יהיה עליה לקבל רישיון מיוחד כדי להמשיך לייצא לסין את שבבי ה-H20, שהם הגרסה המותאמת שאנבידיה פיתחה לשוק הסיני על בסיס שבבי Hopper, הדור שקדם לשבב ה-Blackwell. לפי הדיווח, הממשל האמריקאי תלה את המגבלה החדשה בחשש כי השבבים הללו ישמשו את הסינים כדי לבנות "מחשב-על".

בתחילת השבוע עדכן הממשל את אנבידיה כי הדרישות בקבלת רישיון יהיו בתוקף "עד להודעה חדשה".  בעקבות כך, אנבידיה החליטה למחוק משווי המלאי שלה סחורה בשווי של 5.5 מיליארד דולר, שיועדה לשוק הסיני, לאור העובדה כי כעת החברה לא יודעת להעריך מתי תוכל לספק את ההזמנות הללו, אם בכלל.

ה-HGX H20 הוא גרסה ייעודית שפיתחה אנבידיה עבור השוק הסיני, שהחברה השיקה בחודש נובמבר 2023, כחודש לאחר שהממשל האמריקאי החמיר את מגבלות הייצוא. ה-HGX H20 מתבסס על מעבד ה-AI H100 ("הופר"), אך הוא מציע יכולות עיבוד מופחתות של 296 טרה פעולות לשנייה (TPLOPS).

בשנה שעברה דווח כי אנבידיה מפתחת, בשיתוף המפיצה שלה בסין Inspur, גרסה מותאמת למעבד ה-AI החדש ביותר שלה, Blackwell, וכי בכוונתה להשיקה בסין ברבעון השני של 2025. בדומה לגרסאות מותאמות קודמות של אנבידיה לשוק הסיני, המעבד צפוי להציע יכולות עיבוד נמוכות יותר, שלכאורה לא יאפשרו לסין לרתום אותו לצורך פיתוח יישומים צבאיים שיסכנו את הביטחון הלאומי של ארצות הברית. על רקע מלחמת הסחר המסלימה בין ארצות הברית לסין, ישנו סימן שאלה האם אנבידיה כלל תוכל להמשיך ולמכור את מאיצי ה-AI לשוק הסיני כל עוד המתיחות בין שתי המעצמות בעינה.

מבוכה לאינטל: למנכ"ל החדש קשרים ענפים עם חברות סיניות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן בארוע Intel Vision 2025. צילום: אינטל]

ליפ-בו טאן, שמונה בחודש שעבר לתפקיד מנכ"ל חברת אינטל (Intel), מושקע במאות חברות טכנולוגיה סיניות, בהן לפחות שמונה חברות בעלות זיקה לצבא סין – כך עולה מבדיקה שערכה סוכנות הידיעות רויטרס במסמכי תאגיד בארצות הברית ובסין. החשיפה הזו נפיצה במיוחד על רקע המתיחות הגיאו-פוליטית הנוכחית בין ארצות הברית לסין והמאמץ של הממשל האמריקאי להצר את התקדמותה הטכנולוגית של סין, בעיקר בתחום השבבים, ומנגד לסייע לאינטל לשוב למעמדה כיצרנית שבבים מובילה.

לכאורה, החשיפה הזו אינה צריכה להוות הפתעה מוחלטת, מאחר שטאן הוא משקיע סדרתי ידוע ודמות בולטת בעולם ההון-סיכון. פעילות ההשקעות שלו נסובה סביב קרן ההשקעות Walden International, שטאן ייסד עוד בשנות השמונים וממשיך לשמש כיושב הראש שלה גם כיום. הקרן מנהלת השקעות בהיקף מוערך של 5 מיליארד דולר, וביצעה גם לא מעט השקעות בהייטק הישראלי. טאן גם מחזיק בבעלות של שתי חברות אחזקות הרשומות בהונג קונג, Sakariya Limited ו-Seine Limited, כך לפי הדיווח.

לפי הבדיקה של רויטרס, טאן הוא בעל שליטה בכ-40 חברות וקרנות סיניות, לכל הפחות, והוא מחזיק במניות מיעוט בכ-600 חברות נוספות, דרך קרנות וחברות השקעה שהוא מנהל או מחזיק בבעלות. בחלק מהמקרים, כך לפי הדיווח, בו-טאן מחזיק במניות מיעוט ביחד עם גופים בבעלות ממשלתית של המשטר בסין.

לפי הדיווח ברויטרס, מארג הקשרים העסקיים של טאן עם חברות סיניות כה רבות מעורר שאלות בקרב משקיעים באשר למידת התאמתו לעמוד בראש אינטל. "העובדה הפשוטה היא שטאן אינו כשיר לעמוד בראש חברה המתחרה בסין, בטח ובטח חברה בעלת חשיבות לאומית כמו אינטל, שיש לה קשרים עם גופי המודיעין והצבא של ארצות הברית," אמר אנדרו קינג, מנהל-שותף בקרן Bastille Venture.

ברויטרס הדגישו כי טאן אינו מושקע בחברה סינית שנמצאת ברשימה של חברות שהחוק בארצות הברית אוסר על השקעה בהן. מאינטל נמסר כי טאן עבר את כל הליכי התשאול והבדיקה הראויים בקבלתו לתפקיד, לרבות גילוי של ניגודי עניינים.

 

מלחמת המינרלים של סין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתגובה להחלטתו של נשיא ארצות הברית טראמפ להעלות את המכס על ייבוא מסין בשיעור נוסף של 34%, כחלק מתוכנית מכסי-התמגול שהציג בשבוע שעבר, סין לא הסתפקה בהמטלת מכס נגדי בשיעור של 34% על ייבוא מארצות הברית – אלא גם הודיעה על הטלת מגבלות על ייצוא לארצות הברית של שבעה סוגים של מינרלים נדירים, אשר חיוניים לתעשיית השבבים ולתעשייה הביטחונית.

הרשימה כוללת את המינרלים סקנדיום, דיספרוסיום, גדוליניום, טרביום, לוטציום, איטריום וסמריום. המדיניות החדשה לא אוסרת לחלוטין על מכירת המינרלים הללו, אלא מחייבת את הרוכשים להשיג רישיונות ולחשוף לאיזה מטרות ישמשו המינרלים, דבר שצפוי להכביד על התהליכים הבירוקרטיים ולייקר את העלויות.

מדובר במינרלים חיוניים בטכנולוגיות רבות. כך למשל, סקנדיום משמש ברכיבי RF בציוד תקשורת ובלייזרים מתקדמים, כמו גם  בסגסוגות אלומיניום בחלקי תעופה וחלל וכן ביישומי תאורה וברכיבים של רכבים חשמליים. גדוליניום, בין היתר בשל תכונותיו המגנטיות, משמש במערכות MRI, מערכות של ביקוע גרעיני, מערכות קירור מגנטיות וכונני אחסון.

בצעדים הללו, סין מנצלת את שליטתה בשוק המינרלים העולמי כדי לפגוע בשרשרת האספקה של התעשייה האמריקאית. בתחום כריית המינרלים, סין מחזיקה כ-60% מכלל השוק העולמי. ואולם, העוצמה של סין באה לידי ביטוי בתהליך ההפקה והזיקוק של חומר הגלם למתכות הסופיות. זהו תהליך מורכב וגם מזהם, וסין השקיעה רבות בעשורים האחרונים בתשתית הזו, והיא חולשת למעשה על 90% משוק הפקת המינרלים. בהקשר זה, כוונותיו של הממשל האמריקאי להשתלט על גרינלנד, בשל עושרו של האי במחצבים, וכן לחתום על עסקת מינרלים עם אוקראינה, נותנות מענה רק לחלק משרשרת הערך בתחום המינרלים, מאחר שבגרינלנד ובאוקראינה אין תשתית מכרות מפותחות לכריית מינרלים, ובטח ובטח לא תשתית להפקת המינרלים לשימושי הקצה.

סין פיתחה טרנזיסטור מסוג חדש, יעיל ומהיר מטרנזיסטור סיליקון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: יוחאי שויגר

במאמר שפורסם בירחון Nature, חוקרים בסין טוענים כי הם פיתחו סוג חדש של טרנזיסטור FET הבנוי במבנה של Gate All Around (GAA) שאינו מבוסס על סיליקון, אשר עשוי לאפשר פיתוח של של רכיבים ומעבדים שיהיו מהירים וחסכוניים יותר באנרגיה בהשוואה לרכיבים ומעבדים מבוססי-סיליקון. באתר של אוניברסיטת פקינג הנמצאת בבירה בייג'ינג, שבה נערך המחקר, הרחיקו לכת והצהירו: "זהו הטרנזיסטור המהיר והיעיל ביותר אי-פעם".

לטענת החוקרים, מעבדים המבוססים על הטרנזיסטורים החדשים יהיו מהירים ב-40% יותר ממעבדים המיוצרים על-ידי TSMC ואינטל בגיאומטריה של 3 ננומטר, תוך שהם צורכים כ-10% פחות אנרגיה. לא בכדי הציבו החוקרים כנקודת ייחוס מעבדים המיוצרים בתהליך של 3 ננומטר, מאחר שבשל המגבלות של ארצות הברית, סין מתקשה להשיג ציוד וטכנולוגיות שיאפשרו ייצור שבבים ברוחב צומת של 3 ננומטר.

למעשה, מעניין לראות כיצד האילוצים שנובעים מהסנקציות האמריקאיות המחמירות, שנועדו להצר את התקדמותה הטכנולוגית של סין בייצור שבבים, דווקא דוחפים אותה לחקור ולךפתח שיטות חלופיות שאולי יתבררו בעתיד כיעילות יותר. ואומנם, החוקר הראשי שהוביל את המחקר, פרופ' לכימיה היילינג פנג מאוניברסיטת בייג'ינג, הצהיר בראיון לעיתון בסין כי "אם עד עכשיו חיפשנו קיצורי דרך – כעת מדובר בהחלפת מסלול".

הדגמת יכולת לייצור המוני בפרוסות

הטרנזיסטור החדש מורכב מתרכובת של חמצן, ביסמוט וסלניום. זהו חומר מוליך-למחצה בעל מבנה שכבות דו-מימדי (2D semiconductor), המתאפיין בניידות אלקטרונים גבוהה המאפשרת שימוש במתח נמוך, וכן הוא בעל מרווח אנרגיה ישיר המתאים ליישומים לוגיים כמו מעבדים. החוקרים הדגימו את הטרנזיסטור במבנה תלת-מימדי של שכבות דו-מימדיות שהוערמו זו על גבי זו בטכנולוגיה של גידול אפיטקסילי, ובקונפיגורציה של Gate-All-Arount-Field-Effect-Transistor (או GAA-FET).

זוהי ארכיטקטורה חדשה בתעשיית השבבים שבה השער מקיף את הערוץ (channel) מכל עבריו ועל-ידי כך מוגברת היעילות החשמלית של הצומת. גיאומטריית GAA מצאפיינת את התהליכים המתקדמים ביותר של סמסונג, TSMC ואינטל. חשוב להדגיש כי החוקרים הדגימו את הטרנזיסטור החדש בקנה מידה של פרוסה שלמה (wafer-scale system), ולא בדוגמית מעבדה בלבד.

זהו היבט חשוב, מאחר שישנו פער בין היכולת להדגים שימושיות של חומר מוליך-למחצה בדוגמיות מעבדה קטנות לבין היכולת לייצר טרנזיסטורים ושבבים מרובי-טרנזיסטורים באופן המוני במתכונת של פרוסות. הדבר מרמז שהחוקרים הסיניים קרובים מאוד ליכולת ייצור תעשייתית. כמו כן, ייתכן שהיכולת לייצר את הטרנזיסטורים החדשים בקנה מידה של פרוסות הומוגניות תאפשר לשלב את הטכנולוגיה הזו בתהליכי ייצור קיימים.

הדור הבא בתעשיית השבבים

בתעשיית השבבים כבר נעשה שימוש בחומרים שאינם סיליקון עבור יישומים ספציפיים, כמו למשל שימוש בטרנזיסטורים מבוססי גאליום-ניטריד (GaN) וסיליקון-קרביד (SiC) לייצור רכיבי הספק ו-RF, וזאת מאחר שחומרים אלה מתאפיינים בתכונות מיוחדות, כמו תגוטבה מהירה, יעילות שמלית משופרת ועבודה במתחים גבוהים. עם זאת, השימוש בחומרים אלה עדיין מצומצם בשל הקושי לייצר אותם באופן כדאי בקנה מידה המוני.

חומרים דו-מימדיים הם תחום מחקר חדשני בתעשיית השבבים. הטרנזיסטורים מוגדרים כדו-מימדיים מאחר שהערוץ עשוי משכבות דקיקות של חומר בעובי של אטומים בודדים. המבנה הדו-מימדי השטוח מקנה להם מספר תכונות עדיפות כגון אובדן אנרגיה נמוך, יעילות גבוהה ויכולות מזעור. שימוש בחומרים דו-מימדיים, כמו גרפן או החומר שבו השתמשו החוקרים בסין, עשוי לאפשר את המשך "חוק מור" ולייצר גיאומטריות מתחת ל-1 ננומטר.

תקדים: ה-FBI "חיטא מרחוק" אלפי מחשבים נגועים בנוזקה סינית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התמונה למעלה הופקה באמצעות מערכת DeepAI

מאת: יוחאי שויגר

משרד המשפטים האמריקאי והבולשת הפדרלית (FBI) חשפו השבוע כי בחודשים האחרונים הם ניהלו מבצע סייבר להסרת נוזקת ריגול תוצרת סין מאלפי רשתות ומחשבים אמריקאים. הנוזקה בשם PlugX, פותחה על-ידי קבוצות האקרים המזוהות עם המשטר בסין, והיא מאפשרת להשתלט על מחשבים מרחוק ולגנוב מהם מידע. בשנים האחרונות הנוזקה התפשטה ברחבי העולם ונראתה כבלתי ניתנת לבלימה. השינוי התחולל לאחר שחברת הסייבר הצרפתית Sekoia, אשר עקבה באופן עצמאי אחר התקשורת בין PlugX לבין רשת בוטים סינית, גילתה שיש דרך שבאמצעותה ניתן להסיר את הנוזקה מהמחשבים הנגועים באמצעות פקודה מרחוק – ומבלי שאותם מחשבים מותקפים יושפעו לרעה.

מהמסמכים שנחשפו כעת בבית משפט בפנסילבניה, עולה כי הרשויות בארצות הברית מייחסות את פיתוח והפצת הנוזקה לשתי קבוצות האקרים, Mustang Panda ו-Twill Thyphoon, כאשר מי שהכווין ומימן את פעילותן הוא המשטר בסין (PRC), אשר השתמש בנוזקה כאמצעי ריגול אחר מטרות בארצות הברית ואחר ממשלות וחברות עסקיות באירופה ובאסיה, וכאמצעי מעקב אחר גורמי אופוזיציה ומתנגדי משטר בסין עצמה. 

מבצע ההסרה מרחוק התנהל בין חודש אוגוסט 2024 ועד תחילת ינואר 2025. בסך הכול, במבצע של ה-FBI הוסרה הנוזקה מ-4,258 רשתות ומחשבים. מדובר במבצע רגיש מבחינה משפטית, מאחר שהסרת הנוזקה כרוכה בשליחת פקודה למחשבים פרטיים – מבלי ליידע את בעליהם. לכן קדמה לו היערכות משפטית מדוקדקת כאשר המבצע עצמו התנהל בכפוף לתשעה צווים שונים מצד בית משפט בארצות הברית, שאישר כל פעולה ופעולה.

נוזקת הריגול יצאה משליטה

נוזקת PlugX הינה נוזקה מסוג "סוס טרויאני הפועל בגישה מרחוק" (RAT). היא נצפתה לראשונה ברחבי הרשת בשנת 2008, כחלק מקמפיין סייבר סיני נגד גורמי ממשל ביפן. הפיתוח שלה מיוחס לקבוצת Mustang Panda הפועלת לפי הערכת ה-FBI בגיבוי ובהכוונת המשטר בסין. הנוזקה חודרת אל המחשב באמצעות קובץ DLL נסתר ("דלת אחורית"). לאחר הפעלתה במחשב המארח, היא מאפשרת להאקר התוקף לנטר מרחוק את הפעילות של המשתמש, לרבות תצוגת מסך וההקלדות במקלדת, לגנוב מידע ואפילו לשנות קבצים והגדרות. PlugX נחשבת לנוזקה מתוחכמת בעלת יכולות חמיקה ממערכות הגנה מקובלות.

בחודש מרץ 2023 העלתה חברת הסייבר Sophos פוסט בבלוג שלה, שבו היא דיווחה על זיהוי ואריאנט מסוכן של PlugX, הכולל יכולות חדשות של שכפול-עצמי (worming), שבאמצעותן הנוזקה מתפשטת ממכשיר למכשיר דרך התקני USB. להערכת חוקרי החברה, הוואריאנט זה החל להתפשט בעולם כבר בשנת 2020, ובקצב מסחרר. בעקבות הגילוי הזה החליטה Sekoia הצרפתית להיכנס לתמונה. בספטמבר 2023 רכשה את הבעלות על שרת של כתובת IP אשר שימש ככל הנראה כשרת השליטה והבקרה של מפעילי PlugX. אנשי Sekoia החלו לצותת לתקשורת המוצפנת שבין השרת לבין רשת המחשבים הנגועים. לתדהמתה, גילתה החברה כי השרת מתקשר מדי יום עם יותר מ-100 אלף כתובות IP של מכשירים נגועים הממוקמים בכ-170 מדינות. היא החליטה לתעד את התקשורת הזו כדי למפות את היקף התפשטות הנוזקה.

התפלגות המחשבים הנגועים לפי מדינה. מקור: Sekoia

להערכת Sekoia, מי שהפעיל את הנוזקה נטש את שרת השליטה והבקרה מאחר שאיבד שליטה על הנוזקה, לאחר שנוספו לה יכולות השכפול. עם זאת, עצם קיומה של רשת הבוטים מהווה סכנה, מאחר שכל מי שישתלט על שרת שליטה יוכל לרתום מחדש את רשת הבוטים לצרכים זדוניים. במהלך החקירה שלהם, גילו חוקרי Sekoia כי הנוזקה כוללת פקודת מחיקה-עצמית, וניתן באמצעות שליחת פקודה משרת השליטה לגרום הנוזקה למחוק את עצמה, ואת הקבצים שהיא יצרה, מהמחשב הנגוע, מבלי לסכן את פעולתו של המחשב הנגוע.

אולם מאחר שמדובר בפעולה מרחוק על מחשבים שאינם בבעלותם, מנהלי החברה הבינו שעליהם לפנות אל רשויות החוק. הם גיבשו מודל של "חיטוי ריבוני" (Sovereign Sanitization), שלפיו כל מדינה מקבלת לידיה את רשימת כתובות ה-IP הנגועות בשטחה, ומנהלת את "מבצע החיטוי" בכפוף להליכים החוקיים הקיימים בשטחה. מי שהוביל את שילוב הכוחות הבינלאומי היתה מחלקת הסייבר של משרד התובע בצרפת. ואמנם, לאחר שבדקו כי ההסרה מרחוק אכן אינה פוגעת במחשבים הנגועים, החלו ה-FBI בליווי משרד המשפטים האמריקאי ובפיקוח בית משפט, במבצע ההסרה בארה"ב. לדברי התובעת האמריקאית ז'קלין רומרו, "הפריצה הנרחבת והממושכת הזו של אלפי מחשבים, לרבות מחשבים ביתיים, ממחישה את חוסר האחריות והתוקפנות של האקרים המזוהים עם המשטר בסין".

הפריצה הסינית לרשת התקשורת האמריקאית משנה את חוקי המשחק בתחום הפרטיות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאמר אורח. מאת: חן בורשן (בתמונה למעלה), מנכ"ל סקייהוק סקיוריטי

זה עבר קצת מתחת לרדאר של כולנו, אבל ייתכן מאוד שנחשפנו לאחרונה לקמפיין הסייבר הגדול של כל הזמנים, שבו סין הצליחה לחדור באופן מוחלט את כל ההגנות על תשתית התקשורת של יריבתה הגדולה ארצות הברית, ולהשיג נגישות לכמויות עצומות של מידע שערכו לא יסולא בפז. המתקפה כל-כך חמורה, שהממשל האמריקני מראה סימני פאניקה: ה-FBI וה-NSA תידרכו את כל הסנאטורים, הוקם צוות משימה בינמשרדי הנפגש שלוש פעמים בשבוע, ועדת משנה למסחר בסנאט החלה לקיים שימוע מיוחד בנושא איומי אבטחה על רשתות תקשורת ושיטות עבודה מומלצות לספקים שיפחיתו את סיכונים לצרכנים. ה-FBI ו-CISA נקטו בצעד חריג מאוד, והמליצו לציבור להימנע משיחות טלפון ושליחת הודעות SMS לא מוצפנות. הם המליצו לעבור לשימוש באפליקציות תקשורת הכוללות מנגנוני הצפנה מקצה לקצה (E2EE), כגון למשל Signal ו-WhatsApp.

מה קרה שם?

קמפיין הסייבר של קבוצת ההאקרים Salt Typhoon אשר מזוהה כקבוצה הנתמכת על-ידי משרד הביטחון הסיני, התגלה לראשונה במרץ 2024 על ידי חברת מיקרוסופט. החברה זיהתה פעילות חשודה ברשתות של ספקיות תקשורת מובילות בארצות הברית, דוגמת Verizon, AT&T ו-Lumen Technologies. בהמשך דווח שההאקרים חדרו למערכות ההאזנה ואיסוף המידע (Lawful interception – איסוף מידע חוקי על אזרחי המדינה) של משרד המשפטים האמריקאי. שם הם קיבלו גישה לרשימות טלפונים ולתכנים רגישים. החדירה בוצעה כנראה בתחילת 2024. כלומר היא נמשכה זמן רב לפני שהתגלתה. הדבר מדגיש את התחכום של המתקפה ואת הקושי בזיהוי מוקדם.

שיטת החדירה הראשונית

ההאקרים הסינים השתמשו בטקטיקות מתקדמות כמו ניצול פרצות בתוכנה ובחומרה של נתבים ושרתי רשת. לפי הדיווחים, נעשה שימוש בניצול חולשות של מערכות Cisco לשם השגת גישה ראשונית, ולאחר מכן בוצעו פעולות של גניבת זהויות ושימוש בכלי תוכנה לגיטימיים לשליטה ועדכון מרחוק (Living off the land) להעמקת החדירה. סגנית היועצת לביטחון לאומי לסייבר וטכנולוגיה מתפתחת, אן נויברגר, הדגישה את חומרת הפריצה במהלך תדריכים לעיתונות שנתנה בימים אחרונים. היא אישרה כי המתקפה פגעה בשמונה חברות טלקום אמריקאיות, תוך ניצול ארבע פגיעויות Zero-Day שלא היו ידועות בעבר.

נויברגר הצהירה כי ככל הנראה התוקפים ניצלו נקודות תורפה במערכות של חברות פרטיות במשך שנה עד שנתיים. היא הדגישה כי היקף המתקפה המלא עדיין בחקירה וכי עדיין קיים סיכון לניצול פרצות שלא נתגלו. ייתכן מאוד, שהתוקפים ניצלו פגיעויות מובנות שקיימות ברשתות התקשורת של ארה"ב – כאלו שנועדו לאפשר גישה לצורכי מעקב ממשלתי. חולשות אלו היוו לכאורה נקודת תורפה מרכזית שאותה ניצלו התוקפים. אם זה אכן המצב ייתכן שלא כל המתקפות נחשפו ושיעבור עוד זמן רב עד שיוודעו המימדים האמיתיים של המתקפה. 

קורבנות ונזקים

  1. תעשיית הטלקום: הנזק היה רחב היקף, בעיקר אצל ספקיות תקשורת גדולות כמו Verizon ו-AT&T, המספקות את רוב תשתית התקשורת בארצות הברית. הקבוצה הצליחה לגשת למידע רגיש על מאות מיליוני משתמשים פרטיים ומוסדיים.
  2. מערכות ממשלתיות: הקמפיין פגע ברשומות מעקב של סוכנויות אמריקאיות, והדבר עשוי לפגוע ביכולתן לעקוב אחר חשודים בפעילות פלילית או ריגול.
  3. מטרות פוליטיות: ההתקפה כוונה גם למכשירים של אישים פוליטיים, כולל אנשי צוות ובכירים בקמפיין הבחירות של המועמדים לנשיאות האריס וטראמפ.
  4. מערכות קריטיות נוספות: ההאקרים הצליחו לחדור לארגונים שונים באסיה ובארצות הברית, דבר שהעלה חשש שהחדירה רחבה יותר ויכולה להשפיע על תשתיות קריטיות כמו חשמל ומים.

תגובת הממשל האמריקאי

עם היוודע דבר הפריצה החלה חקירה נרחבת של ה-FBI, סוכנות הסייבר CISA וה-NSA. ממשלת ארה"ב הקימה קבוצת תיאום מאוחדת כדי לטפל בחדירות המסוכנת של תשתית התקשורת במדינה. הקבוצה נפגשת מספר פעמים בשבוע, עובדת עם מנכ"לי חברות הטלקום ומומחי אבטחת סייבר, כדי ליישם אמצעי אבטחה חזקים יותר בכל המגזר. בנוסף, הסוכנויות הפדרליות פרסמו הנחיות אבטחה מעודכנות כדי לעזור לספקי טלקום להקשיח את ההגנה שלהם מפני התקפות דומות בעתיד.

ה-FCC (ועדת התקשורת הפדרלית, שהיא הרגולטור של שוק התקשורת בארה"ב) החל לעבוד על הנחיות להפחתת הנזק ושיפור ההגנה. יו"ר ה-FCC, ג'סיקה רוזנוורצל, הציעה כללים חדשים שיחייבו חברות טלקום לקבל אישור מחודש, מדי שנה, של תוכניות ההתגוננות בפני תקיפות סייבר. הסוכנות שואפת להבטיח שפגיעויות-רשת המנוצלות על ידי האקרים זרים יטופלו, מה שמחייב ספקים לעמוד בתקני אבטחה ספציפיים כדי להגן מפני גישה לא מורשית.

במקביל, ומתוך הבנה כי המערכות עדיין נמצאות בסיכון גבוה לחדירה נוספת (או נמשכת), ה-FBI ו-CISA המליצו לציבור להימנע משיחות טלפון ושליחת הודעות SMS לא מוצפנות. הן ממליצות לעבור לשימוש באפליקציות תקשורת הכוללת הצפנה מקצה לקצה (E2EE) כגון Signal ו-WhatsApp, מכיוון שהן לא חשופות לחולשות האבטחה של ספקי התקשורת הגדולים. 

 בנוסף, CISA וה-FBI קראו למשתמשים ליישם אימות רב-גורמי ולהבטיח שהמכשירים שלהם יקבלו עדכוני מערכת הפעלה בזמן, כדי להתגונן מפני סיכוני אבטחת סייבר נוספים וכאלו שאינם מוכרים עדיין. 

השלכות על הביטחון הלאומי של ארצות הברית 

סנאטורים אמריקאים שתודרכו בנושא הביעו דאגה רבה וקראו לפעולה בעקבות גילוי קמפיין הריגול הסיני. הסנאטור מארק וורנר תיאר זאת כ"פריצת הטלקום הגרועה ביותר בהיסטוריה של האומה שלנו". הסנאטור הדמוקרטי רון ווידן החל לנסח חקיקה לשיפור אבטחת הטלקום, והסנאטור אריק שמיט דחק בפנטגון לאכוף אמצעי אבטחת סייבר חזקים יותר עבור הספקים שלו עצמו. ישנם גם קולות הקוראים לתגובה משמעותית יותר כנגד סין עצמה.

הסוף למעקב?

המלצה של הרשויות לעבור להשתמש באמצעי תקשורת מוצפנים מקצה לקצה (שאינם מתבצעים על גבי תשתית הטלקום המסורתית) שומטת את השטיח מתחת לכוונת המחוקק של CALEA, שנתן לרשויות בארצות הברית יכולת בלתי מוגבלת לצוטט (או ליירט תשדורות מכל סוג, באישור צו בית משפט כמובן) לאזרחיה. חוק CALEA (ראשי תיבות של Communications Assistance for Law Enforcement Act) הוא חוק אמריקאי שנחקק בשנת 1994. מטרתו העיקרית הייתה להבטיח שספקי תקשורת יוכלו לספק גישה למידע לרשויות אכיפת החוק לצורך האזנות חוקיות. החוק נוצר בתקופה שבה טכנולוגיות דיגיטליות הפכו לדומיננטיות, והיה צורך לעדכן את היכולת של רשויות החוק לבצע ציתותים גם במערכות החדשות הללו.

החוק מחייב ספקי תקשורת (כמו טלפון, אינטרנט, ושירותי מסרים) להטמיע במערכות שלהם מנגנונים שיאפשרו לרשויות לבצע ציתותים, בתנאי שיש צו בית משפט המורה על כך. אם אכן האזרחים ינהגו על-פי ההמלצה החדשה, המעקב אחריהם יהפוך קשה יותר. ייתכן שבאופן פרדוקסלי, דווקא אחת מפרצות האבטחה החמורות בהיסטוריה, כזו שהביאה לגניבת מידע במימדים היסטורים ולפגיעה בפרטיות של מיליונים – תביא לשיפור בפרטיות של אזרחי ארה"ב (או לפחות תקשה על השלטונות לאסוף מידע עליהם).

סין החליטה לחקור מחדש את עסקת מלאנוקס-אנבידיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

במה שנראה כצעד נוסף במלחמת השבבים המסלימה שבין סין וארצות הברית, פירסמה רשות התחרותיות הסינית הודעה קצרה ובה היא מודיעה על פתיחת חקירה נגד חברת אנבידיה (NVIDIA), בחשד שהיא הפרה את החוקים של סין בנושא מונופולים. לפי ההודעה, עילת החקירה היא העיסקה שבה רכשה חברת אנבידיה את מלאנוקס הישראלית בשנת 2020 תמורת כ-6.9 מיליארד דולר. סין היתה המדינה האחרונה שאישרה את העיסקה, אבל כעת היא משתמשת בה כדי לנגח את אנבידיה. על-פי ההודעה, הרשות החליטה לחקור מחדש את האישור שניתן לפני ארבע שנים לביצוע העיסקה.

החקירה כמובן לא יכולה לבטל את המיזוג בין מלאנוקס ואנבידיה, אולם עשויה לעלות לאנבידיה ביוקר: על-פי החוק בסין, הקנס על מונופולים יכול להגיע לעד 10% מהמכירות השנתיות של החברה הניקנסת. במקרה של אנבידיה מדובר בקנס של כמיליארד דולר, לאור העובדה שמכירותיה בסין בשנת 2023 הסתכמו בכ-10.3 מיליארד דולר. סין כבר הוכיחה שהיא לא מהססת לנצל את הסעיף הזה: בשנת 2015 היא קנסה את קואלקום בסכום של 975 מיליון דולר, שהיה שווה-ערך לכ-8% ממכירותיה בסין בשנת 2013.

מכת-נגד לאיסור הייצוא האמריקאי

למרות שהרשויות בסין לא מוסרות מידע נוסף על החקירה שהוצאה מהנפטלין, העיתון China Daily רמז על קשר ישיר בינה לבין מלחמת הסחר עם ארה"ב, ועל האיסור שארה"ב הטילה על מכירת שבבים מתקדמים לסין. הוא ראיין את פרופ' דנג פנג מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בייג'ין, אשר הסביר שאנבידיה מסרבת למכור לחברות סיניות סוגים מסויימים של מעבדי GPU ופתרונות תקשורת מהירים שפותחו במלאנוקס, למרות שהתחייבה לא להפלות לרעה את הלקוחות הסיניים.

פנג אמר שהעילה המשפטית מבחינת סין מבוססת על הטענה ש"המהלך שנקרא בארה"ב בשם 'בקרת ייצוא' (export control) אינו סיבה מוצדקת להפרת ההתחייבויות של אנבידיה. ואם היא לא יכולה לעמוד בהתחייבויותיה, עליה לספק לפחות פיצוי כלשהוא או אלטרנטיבה שיאפשרו למזער את ההשפעות השליליות של בקרת הייצוא". לאחר ההודעה הסינית ירדה מניית אנבידיה בכ-3.7% בבורסת נסד"ק, וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-3.4 טריליון דולר.

ראוי לציין שבגלל מעמדה הדומיננטי בשוק (לפי ההערכות בתעשייה, אנבידיה מחזיקה בכ-84% משוק ה-GPU העולמי), היא מתמודדת עם חקירות נוספות של גופי שמירה על התחרותיות. האיחוד האירופי שלח לאחרונה שאלון לחברות בתעשייה כדי לבדוק האם צריך לפתוח נגדה בחקירה על מונופול בתחום מעבדי ה-GPU, ומשרד המסחר בארה"ב החל לבדוק טענות דומות נוספות. אולם החקירות האלה נובעות מסיבות שונות לחלוטין, ואינן קשורות למאבק הבין גושי.

תגובת חברת אנבידיה ל-Techtime: “אנבידיה מובילה בזכות יכולותיה, כפי שמשתקף בביצועים של המוצרים שלנו ובערך שאנו מעניקים ללקוחות. לקוחות יכולים לבחור בכל פתרון שהם מוצאים לנכון. אנו עובדים קשה כדי לספק את המוצרים הטובים ביותר בכל אזור בעולם ומכבדים את ההתחייבויות שלנו בכל מקום שבו אנו פועלים. אנחנו שמחים לענות על כל שאלה שעשויה להיות לרגולטורים לגבי פעילותנו״.

ארה"ב מאיצה את "מבצע הטיהור" של רשתות התקשורת מרכיבים סיניים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הקונגרס האמריקאי צפוי להצביע השבוע, כך לפי דיווח של רויטרס, על הקצאת תוספת תקציב של כ-3 מיליארד דולר לטובת מבצע להסרה מוחלטת של ציוד תקשורת תוצרת סין מרשתות תקשורת אלחוטיות הפרוסות על אדמת ארצות הברית. התקציב המיוחד נכלל בתקציב הביטחון של ארצות הברית לשנת 2025, וזהו צעד נוסף שנוקט הממשל בארצות הברית ונועד לדחוק את יצרניות הטכנולוגיה הסיניות מהשוק האמריקאי ולבודד את מגזר הטכנולוגיה של סין.

מבצע הטיהור, שזכה לכותרת "תלוש והחלף" (rip and replace) מתמקד ברכיבים של חברות ZTE ו-Huawei, והוא נמשך מ-2023. למעשה, מדובר כעת בתוספת תקציב, מאחר שעלות הפרויקט התבררה כגדולה משמעותית מכפי שהעריכו בתחילה ונאמדת ב-4.9 מיליארד דולר, כאשר בתחילה הקצה לכך הקונגרס רק 1.9 מיליארד דולר. האחריות על ביצוע המשימה היא של מפעילות התקשורת עצמן, ובמיוחד המפעילות הקטנות, שלרוב הן אלה שבחרו להשתמש בציוד תוצרת סין מטעמי עלות.

לאחר שהן מבצעות את "הטיהור",  הן זוכות לכיסוי ההוצאות מהתקציב הפדרלי. במקרים רבים הסרת הציוד כרוכה בחפירות ועבודות תשתיות נרחבות ומצריכה כוח אדם מיומן וציוד ייעודי. ועבור מפעילות תקשורת מקומיות, בעיקר באזורים כפריים, המשימה התבררה כמורכבת ויקרה מהצפוי, ולכן ההערכת העלות הראשונית היתה נמוכה מדי. גם במדינות שונות באירופה מתבצעים בשנים האחרונות מבצעי טיהור של ציוד סיני מתשתית התקשורת. 

הסלמה במלחמת הסחר

בהצעת תקציב הביטחון עשוי גם להיכלל איסור לייבא לארצות הברית רחפנים מתוצרת DJI ו-Autel Robotics הסיניות. מלחמת הסחר וניתוק המסחרי הגובר בין שתי המעצמות נמצאים בתהליך הסלמה מכיוונים שונים במקביל: לאחרונה החליט בית המשפט בארצות הברית להורות לחברת ByteDance הסינית, שבבעלותה רשת Tik Tok, למכור את פעילותה של טיק טוק בארצות הברית לחברה אמריקאית. במידה והיא לא תעשה זאת  – פעילותה של הרשת החברתית הפופולרית עשויה להיאסר בארצות הברית.

גם בחזית השבבים חלה הסלמה: בשבוע שעבר הטיל ממשל ביידן שורה של הגבלות מחמירות נוספות על מכירת טכנולוגיה אמריקאית וזרה לחברות סיניות. ההחלטה הזו גררה תגובת-נגד מצד הממשל הסיני, שהודיע על איסור ייצוא לארה"ב של גאליום ושל גרמניום, שהם מינרלים חשובים מאוד בתהליך ייצור שבבים. השבוע נקטה סין בצעד נוסף, והודיעה שרשות התחרות הסינית החלה לחקור את מעמדה המונופוליסטי של אנבידיה בשוק ה-AI הסיני (ראו: סין חוקרת מחדש את עסקת מלאנוקס-אנבידיה).

סין אוסרת על ייצוא לארה"ב של מינרלים לייצור שבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

סין מגיבה במהלומה נגדית לעיצומים החדשים שעליהם הכריז השבוע הממשל האמריקאי. אתמול (ג') הודיע משרד המסחר הסיני כי הוחלט להטיל לאלתר איסור על ייצוא לארצות הברית של שורה של מינרלים החיונים מאוד בייצור שבבים ואלקטרוניקה, ובכלל זה גאליום, גרמניוום, ואנטימון. בדומה לרטוריקה האמריקאית הנלווית למדיניות הגבלת הסחר, בממשל הסיני ציינו כי ההחלטה נבעה "מטעמי ביטחון לאומי". הממשל יגביל גם את ייצוא הגרפיט.

גאליום וגרמניום הם חומרים נפוצים מאוד עבור סוגים שונים של שבבים, ואילו גרמניום משמש גם לצורך ייצור חיישני IR, כבלים אופטיים ותאים סולאריים. אנטימון הוא חומר שמשמש בתעשיית הנשק, למשל לייצור קליעים, ואילו גרפיט משמש בייצור סוללות. לפי חברת המחקר Project Blue, סין אחראית לכ-59% מתפוקת הגרמניום העולמית ו-98% מתפוקת הגאליום.

בתחילת השבוע הכריז הממשל האמריקאי על סבב נוסף של סנקציות על תעשיית הסמיקונדקטור של סין. במסגרת העיצומים החדשים, יוטלו הגבלות על ייצוא לכ-140 חברות סיניות נוספות בתעשיית השבבים, ובכלל זה יותר מ-20 יצרניות שבבים, כ-100 חברות המייצרות ציוד לתעשיית השבבים ועוד שני גופי השקעה.

העיצומים יאסרו על משלוח של זכרונות וציוד מתקדמים לסין, וזאת במטרה להצר את התפתחות תעשיית השבבים המקומית, ובעיקר להגביל את יכולתה לייצר שבבים לתחום ה-AI. כך למשל, ייאסר ייצוא של זכרונות רחבי-פס (HBM), החיוניים לתהליכי אימון מודלי AI, והגבלות על עוד 24 סוגים שונים של ציוד לייצור שבבים ו-3 תוכנות.

 

עיצומים חדשים של ממשל ביידן על סין יפגעו בחברות ישראליות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

סוכנות רויטרס מדווחת הבוקר (ב') כי הממשל האמריקאי צפוי להטיל סבב נוסף של סנקציות על תעשיית הסמיקונדקטור של סין. במסגרת העיצומים החדשים, יוטלו הגבלות על ייצוא לכ-140 חברות סיניות נוספות בתעשיית השבבים, ובכלל זה יותר מ-20 יצרניות שבבים, כ-100 חברות המייצרות ציוד לתעשיית השבבים ועוד שני גופי השקעה.

בין החברות שיעמדו במוקד העיצומים החדשים מוזכרות בדיווח חברת Naura, שהיא היצרנית הגדולה ביותר בסין של ציוד לייצור שבבים, ונמצאת בבעלות ממשלתית חלקית, וכן Piotech ו-SiCarrier, גם כן יצרניות של ציוד לתעשיית השבבים. העיצומים יאסרו על משלוח של זכרונות וציוד מתקדמים לסין, וזאת במטרה להצר את התפתחות תעשיית השבבים המקומית, ובעיקר להגביל את יכולתה לייצר שבבים לתחום ה-AI. כך למשל, ייאסר ייצוא של זכרונות רחבי-פס (HBM), החיוניים לתהליכי אימון מודלי AI, והגבלות על עוד 24 סוגים שונים של ציוד לייצור שבבים ו-3 תוכנות.

בדיווח ברויטרס מצוין כי בין החברות שצפויות להיפגע מהחרפת העיצומים נמנות Lam Research, אפלייד מטיריאלס, KLA ו-ASML ההולנדית. ייתכן כי ניתן להוסיף לרשימה גם חברות ישראליות כמו נובה וקמטק, שגם כן מספקות מערכות בדיקה לשוק הסיני.

לפי הדיווח, גם SMIC, קבלנית ייצור השבבים הגדולה בסין, תעמוד בפני הגבלות נוספות במסגרת חבילת העיצומים החדשה. לראשונה, ארצות הברית תטיל הגבלות גם על שני גופים פיננסיים, המשקיעים בתעשיית השבבים הסינית.

בדיווח ברויטרס מצוין כי החבילה החדשה גם תרחיב את המנדט של החוק המפקח על סחר ישיר בין חברות זרות לבין סין (Foreign Direct Product Rule). זהו חוק שבמסגרתו משרד הסחר האמריקאי מגביל את יכולתן של חברות מחוץ לארצות הברית לייצא חומרים וטכנולוגיות לסין. לפי הדיווח ברויטרס, במסגרת העיצומים יורחב החוק על מנת להגביל ביתר שאת את המוצרים שחברות זרות יכולות למכור לרשימה הכוללת 16 חברות סיניות, הנחשבות לעמוד התווך של התעשייה המקומית. יפן והולנד צפויות לזכות לפטור מהרחבת החוק, אך לא ישראל. במסגרת הקשחת החוק, כל עסקה, ללא תלות בגודלה, מול החברות הסיניות תהיה כפופה לפיקוח אמריקאי.

"הרובו-טקסי של טסלה הפיח חיים בחזון של מובילאיי"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: דגם מבחון של מונית אוטונומית מתוצרת פולקסווגן הכוללת מערכת Chauffeur של מובילאיי

חברת מובילאיי (Mobileye) ממשיכה במגמת ההתאוששות. מהדו"ח של הרבעון השלישי 2024 עולה שהכנסות החברה ברבעון הסתכמו בכ-486 מיליון דולר. אומנם מדובר בירידה של 8% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אולם המכירות מייצגות צמיחה של כ-11% בהשוואה לרבעון השני, 2024, שבו הסתכמו המכירות בכ-439 מיליון דולר. התוצאה הזאת עקפה את הציפיות המוקדמות של האנליסטים, וכתוצאה מכך המניה מתחזקת במסחר המקדים בנסד"ק.

מובילאיי סבלה ברבעונים האחרונים מירידה חדה במכירות שנבעה מעודפי מלאים שהצטברו בקרב לקוחותיה. מאז תחילת השנה צנחה מניית מובילאיי ב-69%, והביאה את החברה לשווי שוק של 10 מיליארד דולר. בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח היום (ה'), ציין מנכ"ל החברה אמנון שעשוע כי נראה שהמלאים בקרב לקוחותיה חזרו לרמה נורמלית, ולכן הוא העריך שהמכירות ברבעון הרביעי ישקפו את הביקושים המתעוררים בשוק.

סין מפתיעה לרעה

יחד עם זאת, אחת מהמגמות המפתיעות שהתבטאו בדו"ח היא המשך, ואפילו החרפת הירידה במכירות לשוק הרכב הסיני, אשר מצוי בנסיגה חדה המשפיעה עמוקות על שוק הרכב העולמי כולו: מכירות מובילאיי בסין התכווצו בכ-50% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. סין נחשבת לאחד משוקי הרכב הגדולים והצומחים בעולם, ועבור מובילאיי היא היוותה יעד חשוב לאימוץ מערכות מתקדמות חדשות. אולם במצבו הנוכחי תופס השוק הסיני נתח קטן של כחמישית מכלל ההכנסות של מובילאיי.

בכל הנוגע ל-10 היצרניות המובילות מקרב לקוחותיה (מחוץ לסין), המכירות ירדו ברבעון האחרון רק ב-4% בהשוואה שנתית. לדברי החברה, מדובר בירידה נמוכה ביחס לירידה של 9% שחווה השוק כולו, ועל-כן החברה מתייחסת אל הנתון הזה כאל סימן מעודד. ברבעון הקודם הנמיכה מובילאיי את תחזית המכירות השנתית ל-1.62-1.66 מיליארד דולר בשנת 2024. גם הרבעון האחרון לא חל שינוי בתחזית.

מנכ"ל מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, התייחס בשיחת הוועידה להכרזה של טסלה, שבמהלכה היא הציגה אב-טיפוס של מונית אוטונומית (רובו-טקסי), ואמר: "האירוע של טסלה הפיח חיים בחזון הרובו-טקסי, וזה מסייע גם למובילאיי להאיר זרקור על חזון הרובו-טקסי שלנו, הגם שאנחנו נתנו לכך פחות פומבי. יש לנו פעילות רבה בתחום הרובו-טקסי, ויש למובילאיי פרוייקטים בתחום הזה, למשל עם פולקסווגן ועם יצרניות אחרות. אנחנו נבצע הדגמות באירוע משקיעים שיתקיים בקרוב. יש תיאבון רב מצד יצרניות להוציא לפועל את החזון של רובו-טקסי, ואנחנו נתפסים כפיתרון הרלוונטי ביותר לכך".

איך התגלגל מעבד מתקדם של TSMC למאיץ AI של וואווי הסינית?

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מעבד הבינה המלאכותית Ascend 910 של וואווי. צילום: וואווי

סוכנות הידיעות רויטרס חשפה בסוף השבוע כי שבב מתקדם מתוצרתה של TSMC התגלה במאיץ הבינה המלאכותית (AI) המתקדם ביותר של חברת וואווי (Huawei) הסינית. לכאורה, מדובר בהפרה של מגבלות הייצוא שמטיל הממשל האמריקאי על מכירה של טכנולוגיות מתקדמות לסין, שהוטלו במטרה לבלום את התקדמותה של סין בתחומים רגישים כמו שבבים ובינה מלאכותית. השבב התגלתה לאחר שחברת Techinsights, המספקת שירותי מודיעין בתחום השבבים, פירקה (teardown) את מאיץ ה-AI מדגם Ascend 910B של וואווי, כדי לבדוק את מרכיביו.

חברת Techinsights דיווחה על הממצאים ל-TSMC, וזו דיווחה על כך למשרד הסחר האמריקאי, האחראי על אכיפת ההגבלות על מסחר טכנולוגי עם סין. TSMC מסרה בתגובה כי היא לא מוכרת שבבים לוואווי מאז ספטמבר 2020 וכי יידעה את הממשל האמריקאי לאלתר, ואילו וואווי הסינית הכחישה כי עשתה שימוש בשבב של TSMC במוצר.

השבב שמתחרה באנבידיה

ב-2019 הטיל הממשל האמריקאי לראשונה סנקציות על וואווי, מתוך חשש שוואווי תעשה שימוש בציוד התקשורת שהיא מייצרת כדי לרגל אחר אזרחים אמריקאים. מאז ההגבלות על החברה רק החריפו. אתמול דווח ברויטרס כי מחקירה מהירה שערכה TSMC, נראה כי השבב הגיע לידי וואווי דרך לקוחה אחרת של TSMC, חברת סטארט-אפ סינית בשם Sophgo, שמפתחת מעבדים בארכיטקטורת RISC-V ו-TPU, בעיקר לתחום הקריפטו, ואשר הזמינה מ-TSMC שבבים זהים לאלה שנמצאו במאיץ של וואווי – כך לפי הדיווח. בעקבות כך, השהתה TSMC את המשך המשלוחים ל-Sophgo, שמצדה פרסמה באתר הבית שלה הכחשה לטענות.

ה-Ascend 910B של וואווי הוא מאיץ AI המיועד לאימון והרצה של מודלי AI במרכזי נתונים, ומהווה חלופה מתוצרת סינית למאיץ ה-AI של אנבידיה, H100. לפני מספר חודשים הצהיר בכיר בוואווי, בכנס שבבים בסין, כי ה-Ascend 910B מציג ביצועים ברמה של 80% בהשוואה ל-H100 של אנבידיה באימון מודלי שפה גדולים (LLM), ועולה על ה-H100 ב-20% בביצוע משימות מסוימות, כך לטענתו. חברות ענן סינית כמו Baidu ו-Tenscnt הצטיידו במאיץ של וואווי.

רשמית, וואווי מייצרת את ה-Ascend 910B אצל קבלנית הייצור הסינית SMIC. עם זאת, בתקשורת בדרום קוריאה דווח לפני מספר חודשים כי SMIC מתקשה לייצר את השבבים הללו, בשל מחסור בציוד מתקדם על רקע המגבלות האמריקאיות, וכי 4 מתוך 5 שבבי Ascned 910B מיוצרים עם פגמים. בשל המגבלות האמריקאיות, אנבידיה משווקת בסין גרסה מותאמת של ה-H100, המצוידת בפחות זיכרון וכוחות עיבוד, כדי לעמוד בתנאי ההגבלות.

אנבידיה מתכוונת לשווק בסין גם גרסה מותאמת של Blackwell, הדור החדש של מאיצי ה-AI שעליו הכריזה לפני מספר חודשים. עם זאת, השבבים של וואווי זוכים בסין לאימוץ נרחב יותר ונתח של השוק של אנבידיה מצטמצם, כך מודים גם באנבידיה.

האקזיט של פריורטק: אקסס תיגש להנפקה בסין ב-2025

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אקסס (Access), יצרנית המצעים הסינית-ישראלית, עתידה להתחיל ב-2025 בתהליך לקראת הנפקה בבורסת שנזן בסין, וזאת לאחר שתפרסם ותאשר את הדו"ח השנתי ל-2024. כך דיווחה אתמול (ד') בדיווח לבורסה בתל-אביב חברת האחזקות פריורטק, המחזיקה בכ-30% באקסס. כבר ב-2022 הצהירה פריורטק על הכוונה להנפיק את אקסס ב-2023, אך הדבר לא יצא לפועל על רקע התנאים הכלכליים בסין.

אקסס עוסקת בפיתוח וייצור מצעים עבור שבבים על בסיס טכנולוגיית מצעים שפותחה בישראל על ידי חברת אמיטק, שהוקמה בשנת 2000 על ידי פריורטק ונמצאת בבעלותה. בשנת 2006 הקימה פריורטק, באמצעות אמיטק ובשותפות קרנות השקעה מסין ומדרום קוריאה, את חברת אקסס בסין, וזאת במטרה לספק ללקוחות בשוק הסיני את שירותי הייצור המבוססים על הטכנולוגיה של אמיטק.

ב-2016 וב-2017 ניסתה פריורטק למכור את חלקה באקסס, וזאת על רקע קשיים פיננסיים של היצרנית הסינית, שאף הובילה למחיקת שווי משמעותית שנאלצה פריורטק לבצע. אם לא די בכך,ב-2018 אף פרצה שריפה במפעל של אקסס שגרמה לנזק כספי רב. ואולם, בעקבות הערכת שווי מחודשת ב-2018, שחזתה לחברה גידול משמעותי בשנים הבאות, פריורטק זנחה את רעיון המכירה.

ואמנם, בשנים האחרונות צמחו משמעותית הכנסותיה של אקסס. אם ב-2016 הסתכמו הכנסותיה ב-68 מיליון דולר, ב-2018 החברה עברה את רף 100 מיליון דולר, וב-2022 רשמה הכנסות של כמעט 250 מיליון דולר. על רקע הצמיחה הרחיבה אקסס את המפעל השני שלה, FAB-B, והחלה בעבודות ההקמה של מפעל שלישי, FAB-C.

מהדו"ח אתמול של פריורטק עולה כי הכנסות אקסס ברבעון השני של 2024 עמדו על 61.3 מיליון דולר, גידול של כ-38% לעומת הרבעון השני ב-2023, ובששת החודשים הראשונים של 2024 הסתכמו הכנסותיה ב-123.1 מיליון דולר, גידול של 50% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון הבא צופה החברה הכנסות של 61-63 מיליון דולר. אקסס מציגה קצב הכנסות שנתי של כ-250 מיליון דולר, בדומה לרמת ההכנסות ב-2022 – וזאת לאחר שב-2023 ניכרה חולשה בפעילות החברה.

הרווח הנקי גדל ברבעון השני של 2024 בכ-49% ל-6.1 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2024 הסתכם הרווח הנקי של אקסס ב-14.1 מיליון דולר, כמעט פי 2 מהשנה שעברה. 

אקסס מעריכה, בהסתמך על היותה חברה רווחית מזה מספר שנים, בעלת תזרים חיובי, מינוף יחסי נמוך והיכולות הנוכחיות שלה לקבל מימון, כי יתאפשר לה להמשיך ולהשקיע בהגדלת כושר הייצור ובהרחבת היכולות הטכנולוגיות עד להנפקה, ללא צורך בהזרמת כסף מבעלי המניות. במקביל, פריורטק גם בוחנת עם שאר בעלי המניות באקסס אפשרויות אחרות להצפת שווי של השקעתה באקסס.

רפי עמית יו"ר פריורטק אמר כי למרות חולשת הכלכלה בסין, אקסס מצליחה להפגין יציבות מרשימה ברמת המכירות והרווחיות וזאת מתוקף היותה חברה גלובלית המוכרת את מוצריה המתקדמים גם לשוק הסיני וגם לשוק העולמי.

"בתחום האנלוגי אקסס מובילה במוצרים מתקדמים שהם פרי פיתוח עצמי וכבר הוכיחו את היתרונות שלהם אצל לקוחות מובילים. בתחום הדיגיטלי אקסס מתחרה בעיקר מול לקוחות מחוץ לסין. היתרון התחרותי של אקסס בא לידי ביטוי בעיקר אצל לקוחות סיניים שרוצים לפתח מקור נוסף של יצרן מצעים מקומי. המומחיות של אקסס בתחום האנלוגי מאפשרת לה למכור מארזים מתקדמים ללקוחות מחוץ לסין בתחום ה- PMIC  עבור HPC שנמצא בגידול מרשים השנה". 

אנבידיה רוצה למכור לסין, ארה"ב מהדקת את החרם

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אנבידיה (Nvidia) מחפשת דרכים יצירתיות להגדיל את מכירותיה בתחום מרכזי הנתונים בסין, וזאת חרף המגבלות המחמירות של הממשל האמריקאי, האוסרות מכירה של טכנולוגיות מתקדמות בתחום הבינה המלאכותית למעצמה היריבה.

לפי דיווח בסוכנות הידיעות רויטרס, אנבידיה מפתחת בימים אלה, בשיתוף המפיצה שלה בסין Inspur, גרסה מותאמת למעבד ה-AI החדש שלה, Blackwell, והיא תושק בסין ברבעון השני של 2025. בדומה לגרסאות מותאמות קודמות של אנבידיה לשוק הסיני, המעבד צפוי להציע יכולות עיבוד נמוכות יותר, שלכאורה לא יאפשרו לסין לרתום אותו לצורך פיתוח יישומים צבאיים שיסכנו את הביטחון הלאומי של ארצות הברית.

הממשל האמריקאי החל עוד ב-2022 להטיל מגבלות על מכירה לסין של שבבים מתקדמים וטכנולוגיות מתקדמות לייצור שבבים. עבור אנבידיה, ברמה העסקית, זוהי מכה משמעותית, וזאת לאור העובדה כי ב-2022 סין היתה אחראית לכרבע ממכירותיה בתחום מרכזי הנתונים. בתגובה, אנבידיה מנסה לשמר את נתח השוק שלה בסין באמצעות פיתוח גרסאות "סיניות" למעבדיה החדישים.

עם זאת, המאמצים הללו של אנבידיה מגיעים בעיתוי לא מיטבי, כאשר נושא מלחמת הסחר מול סין מהווה נושא מרכזי במערכת הבחירות בארצות הברית, כאשר גם הדמוקרטים וגם הרפובליקנים מציגים קו נוקשה. בבלוג הטכנולוגי המוכר Tom's Hardaware, מדווחים כי בית ההשקעות Jefferies העריך במכתב ללקוחות כי ארצות הברית תחמיר בקרוב את מגבלות המכר, כך שאנבידיה לא תוכל למכור יותר לשוק הסיני את המעבד הגרפי HGX H20.

ה-HGX H20 בעצמו הוא גרסה ייעודית שפיתחה אנבידיה עבור השוק הסיני, שהחברה השיקה בחודש נובמבר 2023, כחודש לאחר שהממשל האמריקאי החמיר את מגבלות הייצוא. ה-HGX H20 מתבסס על מעבד ה-AI הנוכחי של אנבידיה, H100, אך הוא מציע יכולות עיבוד מופחתות של 296 טרה פעולות לשנייה (TPLOPS).

לפי הדיווח, הממשל אמור להתכנס בחודש אוקטובר כדי לדון במגבלות הייצוא, וייתכן כי מה שיוביל לאיסור על מכירת ה-HGX H20 הוא מרכיבי הזיכרון העוצמתיים שכולל המעבד: 96 ג'יגה-בייט של זיכרון רחב-פס מתקדם (HBM3). אלמנט זה הופך את המעבד לעוצמתי יותר הלכה למעשה בהשוואה למעבד ה-AI שפיתחה וואווי הסינית, שלכאורה מציע מהירות עיבוד גבוהה יותר במונחי TOPS. לפי ההערכה של בית ההשקעות ג'פריז, איסור כזה עשוי להוביל לאובדן מכירות בהיקף של 12 מיליארד דולר עבור אנבידיה.

[מקור תמונה עליונה: אנבידיה]

החברה שגייסה 158 מיליון שקל, צפויה להימכר לסין בפחות מעשירית המחיר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

על רקע קשיים פיננסיים, חברת המכשור הרפואי יומן אקסטנשנס (Human Xtensions) מכפר נטר, דיווחה היום (ב') לבורסה כי קיבלה הצעה מחברה סינית, הנסחרת בבורסה בשנחאי, לרכישת נכסי החברה, לרבות מלאי, לקוחות, קו ייצור ורכוש קבוע, וכן רישיון למכור, לייצר ולפתח את טכנולוגיית החברה, תמורת סכום של כ-4.2 מיליון דולר, בנוסף לתמלוגים ממכירות בחמש השנים הקרובות. השלמת העסקה מותנית בבדיקת נאותות מצד החברה הסינית וכן קבלת אישורים מגורמים כדוגמת רשות החדשנות.

במקביל, מנהלת יומן אקסטנשנס מגעים גם עם חברה הודית בתחום המכשור הרפואי, אך טרם התקבלה ממנה הצעת רכש מפורטת. יומן אקסטנשנס הונפקה בבורסה הישראלית בנובמבר 2020, וגייסה בהנפקה סכום ברוטו של 158.7 מיליון שקל. עם זאת, בשלוש השנים האחרונות רשמה החברה הפסד נקי מצטבר של 135 מיליון שקל (53.6 מיליון שקל ב-2021, 44.6 מיליון שקל ב-2022 ו-37.7 מיליון שקל ב-2023). לעומת זאת, כלל הכנסותיה בשלוש השנים הללו הסתכמו ב-11 מיליון שקל בלבד.

בעקבות כך, פרסמה החברה אזהרה בדו"ח לשנת 2023 כי המזומנים ברשותה יספיקו להמשך פעילות רק עד חודש דצמבר 2024. בחודש ינואר הכריזה החברה על תוכנית התייעלות ראשונה, שבמסגרתה צמצמה את כוח האדם ב-30%, ובחודש שעבר הודיעה על קיצוץ נוסף של 27% במספר העובדים.

להרחיב את יכולות השליטה של המנתח

יומן אקסטנשנס הוקמה ב-2012 על ידי המנכ"לית ד"ר תמר פרנקל, הטכנולוג הראשי זיו טמיר ומרדכי שולב. החברה פיתחה מערכת אלקטרו-מכנית בשם HandX המיועדת לניתוחים זעיר פולשניים (לפרוסקופיה). המערכת של יומן אקסטנשנס כוללת יחידת הפעלה ושליטה ארגונומית שאותה אוחז המנתח ובאמצעותה שולט בכלי-הקצה שבתוך הגוף, מערכת הנעה רובוטית המתרגמת באופן דיגיטלי את התנועות של המנתח במכשיר האחיזה למכשיר הקצה, וכלי-קצה הכוללים מחזיק מחט ותופסן. לדברי החברה, המערכת מספקת יכולת תמרון גבוהה ב-4 דרגות חופש וסיבוב בציר של 540 מעלות ומאפשרת לבצע ברמת דיוק גבוהה פעולות כמו הזזה, חיתוך ותפירה.המכשיר של החברה מאושר לשיווק על ידי ה-FDA וה-CE.

אינוויז נכנסת לשוק הסיני עם BMW 5

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: אחד מדגמי BMW 5. מקור תמונה: BMW]

יוחאי שויגר

חברת אינוויז (Innoviz) דיווחה אתמול (ד') על הכנסות של 14.9 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2023, יותר מפי 3 בהשוואה לרבעון השלישי ופי 8.5 בהשוואה לרבעון המקביל ב-2022 – גידול המעיד על האצה בפעילות המסחרית של החברה. ברבעון הרביעי רשמה אינוויז את ההפסד הנקי הנמוך ביותר מאז הפכה לחברה ציבורית, כ-14.5 מיליון דולר.

ההכנסות ב-2023 כולה עמדו על 20.9 מיליון דולר, בהשוואה ל-6 מיליון דולר ב-2022. בקופת המזומנים של החברה, נכון לסוף השנה, כ-150 מיליון דולר.

הגידול בהכנסות הינו בעיקר תולדה של שיתופי הפעולה המסחריים של אינוויז עם שתי יצרניות הרכב הגרמניות BMW ופולקסוואגן. ה-LiDAR של אינוויז מדגם InnovizOne מוטמע כבר בדגמים החדשים מסדרת BMW 7, שצפויים להתחיל להימכר בגרמניה תוך מספר שבועות. כעת, מודיעה אינוויז על סבירות ממשית לכניסה לדגם מסחרי נוסף של BMW: סדרת BMW 5 בשוק בסין.

באחרונה, קיבלה BMW היתר מהרשויות בסין להתחיל בנסיעות מבחן של דגמים ברמה 3 של נהיגה אוטונומית, ובימים אלה עובד הצוות של אינוויז על ביצוע התאמות נדרשות של התוכנה לאקוסיסטם הסיני. בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח אתמול, אמר מנכ"ל החברה ומייסד-שותף, עומר כילף: "סין היא גיאוגרפיה חשובה מאוד. אם הכול יתקדם כמתוכנן, ייתכן שנראה את ה-InnovizOne מותקן בדגמי BMW 5 המיוצרים בסין."

ככלל, שוק הרכב הסיני הוא שוק אסטרטגי עבור כל ספקית של מערכות, בזכות קצב הצמיחה שלו, האימוץ המהיר של טכנולוגיות והסביבה הרגולטורית הנוחה. בסוף שנת 2023 קיבלו מספר יצרניות רכב היתרים דומים להתחיל בפריסה של דגמים ברמת אוטונומיות 3, ולדברי כילף זוהי התפתחות משמעותית. "כיום, סין היא שוק רכב ברמת אוטונומיות 2. בימים אלה אנחנו עדים למעבר מואץ לקראת רמה 3. שוק הרכב הסיני זז מאוד מהר, ואם הרשויות יתנו אור ירוק לרמה 3 הדבר עשוי לקרות מהר. זה ישפיע על כל שוק הרכב העולמי, יוביל יצרניות רכב בכל העולם להאיץ את התוכניות של רמה 3 – וייתן את האות ל'מירוץ חימוש' של רמה 3."

לדברי כילף, על רקע ההגבלות שמטיל הממשל האמריקאי על ייצוא טכנולוגי של חברות אמריקאיות לסין, והאפשרות כי סין תנקוט בהגבלות דומות, לאינוויז, בהיותה חברה ישראלית, יש יתרון תחרותי וחופש פעולה בשני השווקים. "אנחנו השוויץ של שוק ה-LiDAR. אנחנו 'ניטרליים' ויכולים לפעול בכל העולם". לדברי כילף, אינוויז מתכננת לפעול בסין גם עם פולקסוואגן וגם עם BMW, והיא מנהלת מגעים עם יצרניות רכב נוספות שבכוונתן להשיק דגמים בסין.

איחוד הכוחות עם מובילאיי

גם במסגרת שיתוף הפעולה שלה עם פולקסוואגן, אינוויז חשפה ביריד CES שהתקיים בתחילת השנה כי החיישן InnovizTwo ישולב בדגם שני של הקבוצה. מדובר בדגם אוטונומי של המיקרו-בוס החשמלי של החברה, ID Buzz. פולקסוואגן צפויה להתחיל ב-2024 בנסיעות מבחן בכבישים ציבוריים בטקסס ובמינכן, כאשר ההשקה המסחרית מתוכננת ל-2026. בדגם זה, החיישן של אינוויז מותקן כחלק ממערכת הנהיגה האוטונומית המתקדמת ביותר של מובילאיי, Chauffeur, הכוללת מערך היקפי של מצלמות, מכ"ם ו-LiDAR, ואינה מחייבת את הנהג לאחוז בהגה ולהביט אל הכביש (eyes-off hands-off).

פולקסוואגן היא קבוצת הרכב השנייה בגודלה בעולם, ובעלת קיבולת ייצור של 10 מיליון רכבים בשנה. כילף: "אנחנו עובדים על עוד 1-2 תוכניות נוספות בתוך קבוצת פולקסוואגן, המקיפות מספר מותגים, מספר פלטפורמות ומספר דגמים. אנחנו מאמינים כי שיתוף הפעולה איתם טומן מרחב גדול לצמיחה."

בשוק הרכב ישנן 3 ספקיות מרכזיות של פלטפורמות מחשוב למערכות ADAS ונהיגה אוטונומית: מובילאיי, קואלקום ואנבידיה. אינוויז כבר משולבת בייצור סדרתי עם מובילאיי וקואלקום, ולדברי כילף מצויה במגעים אשר עשויים להוביל לשילוב גם במערכת הנהיגה של אנבידיה.

אחד המייסדים עוזב

עוד הודיעה אינוויז על רה-ארגון בפעילות המו"פ של החברה. עד כה, פעילות המו"פ נחלקה לשתי קבוצות פיתוח, אחת בתחום התוכנה ואחת בתחום החומרה. כעת תאחד אינוויז את שתי הקבוצות למחלקה אחת, שבראשה יעמוד אבישי מוסקוביצ'י, שהוביל בשנים האחרונות את קבוצת התוכנה. "זהו שינוי מבני חשוב שיאפשר לנו לשרת בשנים הקרובות יותר לקוחות".

בעקבות כך, סמנכ"ל המו"פ של החברה, אורן בוסקילה, שהוא גם אחד ממייסדיה, יעזוב את החברה. במאי 2022 עזב את החברה מייסד נוסף, אורן רוזנצווייג.

סיפיה נכנסת ל-10 דגמים נוספים של Chery הסינית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

סיפיה ויז'ן (Cipia) ויצרנית הרכב הסינית Chery מרחיבות באופן משמעותי את שיתוף הפעולה ביניהן. אתמול (ג') הודיעה סיפיה כי Chery החליטה להטמיע את פתרון ניטור הנהג של סיפיה (DMS) לעשרה דגמים נוספים. זה מצטרף ל-8 דגמים של Chery שכבר אימצו את התוכנה של סיפיה.

מסיפיה נמסר כי הדגמים החדשים צפויים לעלות על הכביש ב-2024 ולהימכר גלובלית. פתרון התוכנה ירוץ על מעבדים של קואלקום. עד כה רשמה סיפיה זכיות תכנון עבור 50 דגמים של 8 יצרניות רכב מאירופה, ארצות הברית ואסיה. שוק המערכות לניטור נהג המבוססות על מצלמות צפוי לצמוח מ-1.8 מיליארד דולר ב-2021 ל-4.6 מיליארד דולר ב-2031.

Chery Automobile, שהוקמה ב-1997, היא יצרנית רכב סינית שנמצאת בבעלות ממשלתית. היא נחשבת ליצרנית הרכב התשיעית בגודלה בסין, עם מכירות של כמיליון כלי-רכב ב-2021. היא מייצרת מכוניות נוסעים, רכבי SUV וטנדרים. היא אף מייצאת חלק מרכביה אל מחוץ לסין ונחשבת ליצואנית הרכב הגדולה ביותר בסין בשני העשורים האחרונים, בעיקר לשווקים מתפתחים.

סיפיה פיתחה מערכת חישה ושליטה המיועדת לפנים הרכב ומשמשת בראש ובראשונה למעקב אחר רמת העירנות של הנהג וזאת באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת ערנותו יורדת. האלגוריתם גם מזהה הסחות דעת כמו שימוש בסמארטפון במהלך נהיגה, עישון, חגירת חגורת בטיחות, הסטת מבט ועוד.

פרויקט ראשון לאלקטריאון בסין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלקטריאון (Electreon) דיווחה הבוקר (א') על שיתוף פעולה אסטרטגי ראשון בסין, מהמדינות המפותחות בעולם בתחום הרכב החשמלי. אלקטריאון התקשרה בהסכם עם זרוע החדשנות SITEC של חברת התשתיות Shandong Hi-Speed Group, תאגיד ממשלתי שנמצא בבעלות מחוז שאנדונג, המחוז השני בגודלו בסין מבחינת היקף האוכלוסייה ומרכז ייצור משמעותי של רכבים חשמליים.

החברה, הנכללת ברשימת פורצ'ן 500 העולמית, מנהלת כבישים מהירים באורך כולל של כ-13,000 קילומטר. החברה מעורבת במיזמי תשתית רחבי היקף במחוזות שונים בסין ומחוצה לה. ההסכם יתמקד בהטמעת הטכנולוגיה של אלקטריאון במחוז שאנדונג, כאשר יריית הפתיחה לשיתוף הפעולה תהיה הקמתו של "כביש חשמלי" בפארק התעשייה של SITEC בעיר ג'ינאן במחוז שאנדונג, אשר ישמש כמסלול הנסיעה של שאטל להסעת עובדים. אלקטריאון תקבל בעבור הפרויקט הראשוני כ-2.15 מיליון שקל. הפרויקט גם ישמש כ"אתר הדגמה" עבור לקוחות מפתח פוטנציאלים, שותפים מהסקטור הפרטי והציבורי ובעלי עניין אחרים.

טקס חתימת ההסכם עם SITEC
טקס חתימת ההסכם עם SITEC

בשבוע שעבר צנחה מנייתה של אלקטריאון ביותר מ-40%, לאחר שרשות התחבורה בשבדיה (TRV) הודיעה על ביטול מכרז רחב-היקף לסלילת כביש חשמלי ראשון בשבדיה, מכרז שבו השתתפה גם אלקטריאון. ברשות התחבורה הסבירו כי העלויות שעלו מההצעות שהוגשו למכרז היו גבוהות מהמצופה, וכי תבוצע כעת בחינה מחודשת לפני גיבוש מתווה חדש למכרז.