אנליסט אופנהיימר: "מלחמת הסחר מיתנה את השפעת משבר הקורונה"

עם סיומה של חופשת ראש השנה הסיני (Lunar Year), פרובינציות רבות בסין הודיעו על הארכת החופשה בשבוע אחד לפחות במטרה להתמודד עם וירוס הקורונה, ובעקבות כך הכלכלה המקומית משותקת כמעט לחלוטין. בתעשיית הטכנולוגיה מנסים להעריך כיצד ישפיע המשבר על שרשרת האספקה ועל הפעילות העסקית של חברות טכנולוגיה ישראליות.

בראיון מיוחד ל-Techtime העריך סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בחברת אופנהיימר ישראל, כי מלחמת הסחר שהתנהלה בין ארצות הברית לסין בשנתיים האחרונות עשויה להתברר במשבר הנוכחי כגורם מרסן. "מעט מאוד שבבים מיוצרים כיום בסין.

"מלחמת הסחר עזרה למתן את השפעת המשבר הנוכחי, מאחר שחברות אמריקאיות רבות, ובראשן אפל, העבירו את הייצור שלהן אל מחוץ לסין. גם חלק מהחברות הישראליות עשה זאת: סולאר-אדג' למשל העבירה בשנה האחרונה את הייצור בשנה מסין לווייטנאם, ולכן היא פחות חשופה למשבר".

ומה לגבי המכירות?

"גם ברמת המכירות, סין מהווה, לכל היותר כ-15% מהמכירות של החברות הגלובליות, ופחות מכך מכך בשורת הרווח. לכן, אם מסתכלים על חברות המופיעות במדד S&P500 (החברות הגדולות בעולם), ספק אם סין אחראית ליותר מ-5% מהרווחים. חברות הטכנולוגיה כמעט ולא מוכרות לסין".

לדבריו, יהיו למשבר השלכות בכמת המאקרו-כלכלה: "ללא ספק צפויה להיות השפעה על הצמיחה הגלובלית, בעיקר ברבעון הראשון. אולם, ניתן להתגבר על כך. ידענו משברים דומים, כמו למשל ההוריקנים בארצות הברית ששיתקו את הכלכלה באזורים נרחבים. גם אם יש ירידה זמנית, הביקושים עשויים להתאושש בהמשך".

מי החברות הישראליות החשופות במיוחד למשבר הווירוס?

"אורבוטק מאוד פעילה בסין. גם נובה וקמטק מושפעות במידה מסוימת, כי הצמיחה שלהן – כשליש מהמכירות לערך – מגיעה מסין. מי שיהיו פגיעות הן חברות המשתייכות לשרשרת המזון של תעשיית הסמיקונדקטור כדוגמת ציוד בדיקה, אריזות, PCB. ואולם, ההפרעה לשרשרת האספקה גם עשויה לחזק חברות קיימות, כי זה מאפשר להן לשלוט על המחירים".

להאזנה לראיון המלא:

הווירוס הסיני מאיים על שרשרת האספקה הישראלית

כאשר חברת אפל וחברת פוקסקון הודיעו בשבוע שעבר שהן נערכות לעמוד בהתחייבויותיהן למרות התפשטות הווירוס הסיני (Corona Virus), היה ברור לכל שהמגיפה החדשה מתחילה לאיים על שרשרת הייצור של תעשיית האלקטרוניקה. התמונה מבחינת התעשייה נעשתה קודרת יותר כאשר 12 פרובינציות בסין הודיעו על הארכת חופשת ראש השנה (lunar year) אל מעבר ל-10 בפברואר, וסוכנות הידיעות בלומברג דיווחה שהפרובינציות האלה היו אחראיות לכ-69% מהתוצר הגולמי של סין בשנת 2019.

בין האזורים המשותקים, בהם נאסר על אנשים אפילו לצאת לקניונים ולמסעדות, מצויים אזורי מפתח של תעשיית האלקטרוניקה כמו העיר וו-אן שבה פרצה המגיפה, מחוז גואנדונג שבו פועלת עיר ההייטק שנזן, שנגחיי שבה נמצא הנמל הימי הגדול בסין, ומחוז הנאן שבה מייצרת פוקסקון את הטלפונים של אפל. חברת המחקר IHS הוציאה בסוף השבוע אזהרה ללקוחות: "חברות סיניות עשויות לשקול הכרזה על התערבות 'כוח עליון' (force majeure) כדי לבטל הסכמים במטרה לצמצם את הנזקים הכלכליים". החברה העריכה שבעקבות מגיפת הסארס ב-2003 איבדה סין 1% מהתוצר. כרגע השפעת מגיפת הקורונה נאמדת בכ-1.1%.

החברות בישראל מקימות "חדרי-מצב"

אף אחד עדיין לא יודע כמה זמן תימשך המגיפה, כמה זמן יעבור עד שסין תחזור לייצור בהיקף מלא, ומה יהיו ההשלכות של הווירוס על הייצור האלקטרוני העולמי. אבל בישראל תעשיית האלקטרוניקה עוקבת אחר המצב בדאגה, וחלק מהחברות כבר מתכונן לגרוע מכל. "עדיין לא ניתן לדעת מה תהיה השפעת הנגיף", אמר מנכ"ל RH אלקטרוניקה, יעקב לוי. חברת RH היא מקבלניות הייצור הישראליות הגדולות, ומעסיקה כ-750 עובדים. לוי: "העובדים בסין יחזרו לעבודה בתאריכים שונים בהתאם לאזורים השונים במדינה, בין ה-9 לפברואר לבין ה-19 לפברואר".

חברת USR מכרמיאל הקימה צוות היערכות מתוך הנחה שהיא צריכה להתכונן לגרוע מכל: וירוס הקורונה ייהפך למגיפה בלתי נשלטת אשר תשפיע על כל שרשרת האספקה האלקטרונית. חברת USR היא מקבלניות הייצור האלקטרוני הגדולות בישראל ומעסיקה כ-500 עובדים. מנכ"ל החברה, אדי גז, סיפר ל-Techtime שהתמונה תתבהר רק אחרי שהסינים יחזרו מחופשת החג בעוד כשבוע. גז: "כ-70% משוק המעגלים המודפסים (PCB) נמצא בסין, ולכן קשה למצוא הרבה אפשרויות ייצור מחוץ לסין".

אם המצב יחמיר, הג'וברים ייכנסו לתמונה

בשלב הנוכחי החברה הקימה צוות בדיקה המנתח את מצבה מול כל לקוח ומול כל פריט, ומבצע הערכת סיכונים ברמה מיידית, ברמת ביניים ובטווח הארוך. "ביחד עם הלקוחות בנינו מלאי ביטחון (Safety Stock) ברמות שונות, המעניק לנו ביטחון מסויים. צוות המשימה עובר על כל הפרוייקטים ובודק איזה מרכיבים מיוצרים בסין, איזה מרכיבים מושפעים בעקיפין מהייצור בסין, מה הן אפשרויות הייצור של מעגלי PCB בארץ, ומהי רמת ה-Safety Stock של כל לקוח".

מפעל ייצור השבבים המושבת של Yangtze Memory Technologie, ליד וו-אן
מפעל ייצור השבבים המושבת של Yangtze Memory Technologie, ליד וו-אן

"אנחנו עובדים במתכונת של חדר מצב קדמי המצוי בקשר עם הלקוחות, וחדר מצב אחורי הבודק כל מוצר בנפרד. יכול להיות שבטווח הקצר השפעת הווירוס תהיה הגדלת הייצור, מכיוון שיש לקוחות שירצו לייצר מוצרים למלאי, לפני שכל שרשרת האספקה תיפגע". להערכתו, אם יתברר שמדובר במגיפה שלא ניתן לבלום אותה, החברה תיאלץ לפנות אל מפיצים לא רשמיים של רכיבים (ג'וברים). "ב-10 לפברואר, כאשר הסינים יחזרו לעבודה, נבדוק את הסטטוס של כל הספקים הסינים שלנו ונבצע הערכת מצב מחודשת".

פלקס: "מקבלים פניות מחברות חדשות"

גם חברת פלקס (flex) ממתינה בתקווה ובדאגה לסיום החופשה הסינית. פלקס ישראל היא קבלנית הייצור הגדולה בישראל ומעסיקה כ-4,000 עובדים במפעלי ייצור במגדל העמק, באופקים ובמודיעין. מנהל הפיתוח העסקי של החברה, רפי חדד, אמר שסין היא מקור חשוב של רכיבים אלקטרוניים ושל מוצרים נלווים, כמו רכיבי פלסטיקה ומתכת. "אם המצב יחמיר הוא עשוי לשתק הרבה מאוד מפעלים כאן. מצד שני, הרבה מאוד לקוחות מחפשים ייצור מחוץ לסין, והדבר מורגש בפניות המגיעות אלינו לפלקס ישראל".

חדד: "כרגע הפגיעה אינה משמעותית והמפעלים שלנו עובדים במלוא הקצב. אבל אם המצב יימשך ותהיה פגיעה בייצור בסין, נהייה בבעיה קשה". בפלקס מגדל העמק פועל חדר מצב בשם Pulse Room אשר עוקב בזמן אמת אחר מצב שרשרת האספקה בכל מדינה בעולם. "אנחנו רואים בזמן אמת כיצד וירוס הקורונה מתפשט וכיצד הוא משפיע על שרשרת האספקה. כעת ההשפעה שלו עדיין לא משמעותית, אבל אם צריך להגדיר את המצב בין אור ירוק לבין אור אדום – הייתי אומר שאנחנו עדיין באמצע".

תשתית ייצור השבבים של סין. מקור: semi.org
תשתית ייצור השבבים של סין. מקור: semi.org

חשש מ"ווירוס האלוקציה"

בתחום הפצת הרכיבים, השפעת הווירוס עדיין לא מורגשת. מנהל מפיצת הרכיבים א.י אלקטרוניקה, אסף מירויס, אמר שאומנם מורגשת התארכות מסויימת בזמני אספקה של חלק מהרכיבים הפאסיביים והזכרונות, אולם הדבר אינו שונה ממה שהיה בשנת 2019, ועדיין לא מבשר על משבר שייווצר בגלל הווירוס. מירויס: "צריך להמתין ולראות מה יהיה בימים הקרובים ואם שיתוף הפעולה הבינלאומי יסייע להתגבר על המגיפה, אולם מאנשים שעובדים איתנו בסין שמענו שבחלק מהאזורים שבהם קיימים מפעלי ייצור – העובדים קיבלו הוראה שלא לחזור למקומות העבודה.

"אם בתוך מספר חודשים לא יתגברו על המגיפה, המלאים בעולם ייאזלו וניכנס לתקופה של ביקוש גדול, קשיי אספקה – ואלוקציה. צריך לזכור שחלק גדול מאוד מהפאבים העולמיים נמצאים בסין. לדעתי הלקוחות שלנו בארץ צריכים לחשוב שוב על אסטרטגיית הייצור שלהם: יש בעיה בכך שהייצור הישראלי מסתמך בעיקר על סין. אנחנו מציעים ללקוחות שלנו לחזור הביתה, לישראל".

ניסטק: "נערכנו באמצעות הגדלת מלאים"

סמנכ"ל השיווק של קבוצת ניסטק, ארבל ניסן, אמר שהקבוצה נערכה לראש השנה הסיני באמצעות הכנת מלאי עודף שיספיק לצורכיה לאורך כל הרבעון הראשון ולתחילת הרבעון השני של 2020. ניסטק היא אחת מקבוצות הייצור בישראל, ומעסיקה כ-900 עובדים בארבעה מפעלי ייצור בישראל. ארבל: "לכן כרגע עדיין לא מורגש מחסור, אך להערכתנו הוא יורגש שהמשך השנה אם לא תהיה רגיעה בהתפשטות המגיפה. כיום אנחנו כבר מפעילים ספקים חלופיים, כדי לוודא המשך אספקה רציפה ללקוחות. מכיוון שסין היא גם ספקית חומרי גלם מהגדולות בעולם, היה והנושא יחמיר, תהיה לכך השפעה גם על המפעלים שנמצאים מחוץ לסין שלא יוכלו לייצר ללא אספקה רציפה של חומרי הגלם".

אוטוטוקס הדגימה את תאימות שבבי ה-V2X לתקן הסיני

יצרנית שבבי ה-V2X אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר השיגה אבן דרך משמעותית בחדירה לשוק הרכב הסיני הצומח, ווזאת לאחר שהדגימה בהצלחה את התאימות של מערך השבבים שלה לדרישות התקן הסיני של C-V2X ולתקן האבטחה הסיני של OSCCA, הרשות הממשלתית האחראית על מתן היתרים למוצרים אלקטרוניים מוצפנים.

ההדגמה התבצעה במסגרת הכנס השנתי של אגודת מהנדסי הרכב (SAE), שהתקיים השנה בשנחאי ונחתם בשבוע שערבר. בהדגמה השתתפו כ-20 חברות רכב, לצד יצרניות שבבים וספקיות תוכנה ואבטחה. באוטוטוקס מסרו כי במהלך ההדגמה, חמש יצרניות רכב עשו שימוש בערכות השבבים שלה: שלוש יצרניות סיניות (Great Wall, FAW ו-Brilliance), רנו-ניסן  ויצרן רכב אירופי נוסף, שהציגו בנסיעות הדגמה את התאמת המערכות לדרישות התקנים בכל הרמות: ערכת השבב, המערכת, התוכנה והאבטחה. עוד סיפרו באוטוטוקס כי ההדגמה כללה טכנולוגיית תקשורת בין כלי רכב (V2V) וטכנולוגיית תקשורת בין כלי רכב לתשתיות (V2I), לראשונה עם יכולות אבטחה תואמת לתקן הסיני של OSCCA. כמו כן הודגמה אבטחה של מערכת V2X בפני מתקפות סייבר באמצעות יחידות קצה RSUs (Road Side Units) שנפרסו לאורך הדרכים.

שוק הרכב הגדול בעולם

שוק הרכב הסיני הוא כבר יותר מעשור שוק הרכב הגדול בעולם מבחינת מספר כלי-הרכב המיוצרים במדינה. יתרה מכך, שוק הרכב הסיני גם נחשב למוביל באימוץ טכנולוגיות מקושרות ומערכות בטיחות. לפי מחקר שפורסם לפני כחודש על ידי חברת המחקר Kenneth Research, שוק כלי-הרכב המקושרים בסין צפוי לצמוח בשיעור דו-ספרתי בחמש השנים הבאות, בין היתר הודות לנכונות הגבוהה בקרב הנהג הסיני לאמץ טכנולוגיות מקושרות ואוטונומיות.

טכנולוגיית V2X מיועדת לאפשר למכוניות להעביר ביניהן, באמצעות תקשורת אלחוטית, נתונים בטיחותיים כגון מהירות, כיוון נסיעה, מיקום ומצב הבלימה, כניסת מכוניות אחרות אל הצומת ועוד, ולספק לנהגים התרעה על סכנת התנגשות. אוטוטוקס פיתחה שבבי V2X הפועלים בשני תקני התקשורת המקובלים בתעשייה: תקשורת ישירה (DSRC) ותקשורת סלולארית (Cellular V2X), שבה כל כלי רכב מתקשר אל הרשת הסלולארית ומקבל ממנה מסרים המגיעים מכלי רכב אחרים. לדברי אוטוטוקס, היא הראשונה בשוק שהשיקה שבבים דואליים.

לפני כשנה פתחה אוטוטוקס שלוחה בסין, במטרה לקדם את הכניסה שלה לשוק המקומי. באוטוטוקס מסרו כי החברה עבדה לאחרונה בשיתוף פעולה הדוק עם שותפי Tier1 וחברות אחרות באקוסיסטם של ענף הרכב כדי להבטיח התאמה ותאימות הדדית מקצה לקצה (Interoperability) בהתאם לדרישות התקנים בסין, שמהווה תנאי מוקדם לפריסה מסחרית רחבת היקף של מערכות C-V2X במדינה. כמו כן, אוטוטוקס חתמה לא מכבר על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Neusoft הסינית שמטרתו לפתח פתרון V2X מאובטח. הפיתוח המשותף הודגם אף הוא בכנס בשנגחאי ביחד עם ארבע יצרניות של כלי רכב.

שיתוף פעולה אסטרטגי בין פורסייט לבין יצרנית החיישנים הסינית הוואן

חברת פורסייט (ForeSight) מנס ציונה דיווחה על חתימת הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Whuan Guide Infrared הסינית, המפתחת מערכות הדמאה תרמיות מבוססות אינפרא-אדום ונסחרת בבורסה של שנזן לפי שווי שוק של 3 מיליארד דולר. החברה מעריכה שההסכם עשוי עשוי להוביל להקמת חברה משותפת והסכם השקעה.

על פי ההסכם עם Whuan, שתי החברות ישתפו פעולה בשיווק והפצה בסין של מערכת הראייה הממוחשבת התלת-מימדית של פורסייט לנהיגה אוטונומית, QuadSight. סין היא אחד משוקי הרכב הצומחים בעולם, הן מבחינת כמות כלי הרכב המיוצרים בה והן מבחינת חשיבותן הגוברת של יצרניות הרכב המקומיות. עבור פורסייט זהו שוק יעד אסטרטגי שליו היא מנסה לחדור. ההסכם מצטרף להסכם מסחרי וטכנולוגי שחתמה פורסייט בסוף יוני עם ספק מערכות (Tier-1) מוביל בסין ולמגעים עם מספר יצרניות רכב.

טכנולוגיה צבאית מגיעה לשוק הרכב

חברת Wuhan נוסדה בשנת 1999, ומייצרת גלאים, מצלמות אינפרא-אדום ומערכות אלקטרו-אופטיות צבאיות עבור מערכות הגנה היקפית, מטוסים וכלי-טיס בלתי מאוישים. בנוסף, היא מייצרת חיישנים ליישומים אזרחיים כמו בית חכם, IoT וכלי אבחון. החברה גם פעילה בתחום מערכות הבטיחות לרכב (ADAS). במסגרת ההסכם, היא תקשר את פורסייט ליצרני רכב וספקי משנה בשוק הרכב הסיני, כולל יצרני כלי-רכב המסחריים וציוד הנדסי כבד.

בנוסף, שתי החברות ישקלו הסכם עתידי נוסף שיכלול הקמת חברה משותפת (Joint Venture) בסין וכן השקעה אסטרטגית של התאגיד הסיני בחברת פורסייט. מערכת QuadSight של פורסייט היא הדור השני של פלטפורמת הראייה הממוחשבת לרכב של פורסייט. היא מבוססת על שימוש בשתי מצלמות אינפרא-אדום ובשתי מצלמות אור נראה המיועדות לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמות את אופן הראייה של העין האנושית.

המערכת משתמשת באלגוריתמים המבצעים היתוך של המידע הנקלט באמצעות ארבע המצלמות, לכדי תמונה תלת-מימדית דינמית של הסביבה החיצונית. החברה דיווחה לאחרונה שמערכת QuadSight מספקת יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100%, תוך מזעור התרעות שווא, בכל תנאי מזג אוויר או תאורה, לרבות תנאים ירודים של חשיכה מוחלטת, גשם, ערפל וסינוור. פורסייט נסחרת בבורסה של תל אביב ובנסד"ק לפי שווי שוק של 43.5 מיליון דולר.

מייסד ומנכ"ל חברת וואווי מכין אותה ל"מלחמה" נגד ארצות הברית

חברת וואווי (Huawei Technologies) נערכת לבצע ארגון מחדש רחב-היקף כדי לפתח עמידות בפני סנקציות אמריקאיות. סוכנות בלומברג פירסמה תזכיר פנימי שכתב מנכ"ל ומייסד חברת וואווי, רן שנגפאי, ובו כתב שהחברה צריכה לבנות "צבא בלתי מנוצח מפלדה", שיאפשר לה "להתגונן בפני תקיפה אמריקאית".

המיזכר מלא בביטויים צבאיים, אולי רמז לעברו של רן כמהנדס בצבא העמממי של סין. הוא כתב שבתחום הטלפונים הסלולריים, שהוא אחד מהתחומים הריווחיים ביותר של החברה, היא צריכה להשיג עצמאות מטכנולוגיות אמריאיות, ולבנות אקו סיסטמס שלם שאינו קשור לחברות מארה"ב. הוא הגדיר את המהלך כ"מסע ארוך וכואב", אולי רמז ל"מסע הארוך" של מאו דזה דונג בשנת 1934. זו היתה נסיגה רגלית של הצבא הקומוניסטי בפיקודו של מאו, שהתבצעה לאורך 10,000 קילומטר, ואיפשרה לו להימלט מכיתור של הצבא הרפובליקני ולחדש את כוחותיו.

אסטרטגיית הדור החמישי

שנגפאי בן ה-74 כתב שיש צורך בארגון מחדש של החברה, "כדי לבנות את היכולות הנדרשות בעיתות מלחמה. נורו שני פגזים אל עסקי האלקטרוניקה הצרכנית שלנו (סמארטפונים ומחשבים), שלרוע המזל פגעו במיכל הדלק. כעת אנחנו צריכים להשלים שיפוץ כללי של החברה בתנאים הקשים ביותר, ולבנות צבא בלתי מנוצח בתוך שלוש עד חמש שנים". עדיין לא ברור האם מדובר בקיצוצים וכיצד הם ישפיעו על 180,000 עובדי החברה.

ככל הנראה הוא החליט למקד את החברה בתחום טכנולוגיות הדור החמישי (5G) שבה יש לוואווי יתרונות טכנולוגיים המטרידים מאוד את ארצות הברית, ונחשבים לאחד מהגורמים המרכזיים להחלטת ממשל טראמפ להטיל עיצומים על וואווי. "ארצות הברית לא משתמשת בטכנולוגיות הדור החמישי המתקדמות ביותר", הוא כתב במיזכר שנשלח לפני שבוע. "והדבר הזה עשוי לגרום לה לפגר מאחור בתחום הבינה המלאכותית".

ארה"ב איחרה את המועד: סין בנתה תעשיית שבבים משגשגת

תעשיית השבבים העולמית תופסת מקום מרכזי במלחמת הסחר המתנהלת בין ארצות הברית וסין בשנה האחרונה, ולא במקרה. שתי המדינות מתייחסות אל תעשיית השבבים שלהן כאל משאב אסטרטגי, כלכלי וביטחוני, מרכזי. סין מנהלת מדיניות עקבית שנועדה להביא אותה לעצמאות טכנולוגית בתחום הפיתוח וייצור השבבים, וארצות הברית מנסה בכל מחיר לשמור על העליונות שלה בהשוואה לסין. אלא שמההיבט הזה יכול להיות שכבר מאוחר מדי.

רמזים ראשונים לכך ניתן היה לראות מהמאמצים שחברות אמריקאיות עושות כדי לעקוף את החרם על וואווי. אלא שכעת מגיע מחקר שוק המגלה את המספרים האמיתיים. מתברר שתעשיית השבבים הסינית כבר כל-כך גדולה ומשמעותית בקנה מידה עולמי, שכבר לא ניתן לבלום אותה. בוודאי לא להשיב את הגלגל לאחור.

המחקר שהופץ לאחרונה על-ידי חברת RM Research, מגלה שתעשיית השבבים הסינית צומחת בקצב כפול מזה של התעשייה העולמית, ושהסינים כבר אחראים לכמעט רבע מתפוקת השבבים העולמית. להערכת החוקרים, בשנת 2018 הסתכמו מכירות תעשיית השבבים בכ-480 מיליארד דולר (מדובר במעגלים משולבים. כלומר כל הרכיבים שיש בהם מספר גדול של טרנזיסטורים, כמו מעבדים, זכרונות וכדומה, ולא רכיבים בדידים כמו דיודות וטרנזיסטורים).

מתוך זה הגיע חלק של סין לכ-98.7 מיליארד דולר. אלא שבעוד שהתעשייה העולמית צמחה בכ-10% בלבד בארבע השנים האחרונות (2014-2018), התעשייה הסינית צמחה בתקופה הזאת בשיעור שנתי מסחרר של כ-25%. בסך הכל, ההכנסות מתכנון ופיתוח שבבים בסין הסתכמו בכ-38.07 מיליארד דולר, שהם כ-38.6% מכלל המכירות. היקף המכירות מייצור שבבים הסתכם ב-27.48 מיליארד דולר (27.8% מכלל ההכנסות), ושאר ה-33.6%, בהיקף של 33.15 מיליארד דולר, הגיעו משירותי אריזת ובדיקת שבבים, חלק גדול מהם עבור יצרנים אמריקאים.

החולשה של סין היא גם הכוח שלה

ראוי לזכור שהסינים עדיין לא סגרו את הפער, וברמת הדורות הטכנולוגיים תעשיית השבבים שלהם נחשבת למפגרת בדור או בשניים אחרי היצרנים המתקדמים ביותר בעולם, ולכן היא עדיין תלויה בייבוא שבבים מתקדמים. בשנת 2018 היא ייבאה 417.6 מיליארד רכיבים וייצאה 217.1 מיליארד רכיבים. הפער הזה הוא חרב פיפיות: אומנם הוא מבטא את חולשת תעשיית השבבים הסינית, אולם הוא ממחיש את כוחו של השוק הסיני. לנסות לבלום אותו יפגע בכל תעשיית השבבים העולמית. "בשנת 2018 תרמה סין יותר ממחצית מהמכירות של חברות שבבים אמריקאיות גדולות, כמו קואלקום, ברודקום, מארוול ומייקרון", כותבים החוקרים.

בגלל חשיבותה כמרכז הייצור העולמי, החוקרים מאמינים שסין תישאר למשך שנים רבות גם הצרכן הגדול ביותר בעולם של שבבים. כך למשל, בשנת 2018 ירד היקף ייצור המכוניות מונעות הדלק בסין בכ-4.2% להיקף של 27.8 מיליון יחידות. אולם במקביל חלה עלייה של 60% בהיקף ייצור המכוניות החשמליות, שהן צרכניות גדולות מאוד של מעגלים משולבים, להיקף של 1.27 מיליון יחידות.

דוגמה נוספת: ב-2018 יוצרו בסין 1.3 מיליארד מחשבים אישיים וכ-300 מיליון מכשירי סמארטפון. בשני התחומים האלה סין היתה היצרנית העולמית הגדולה ביותר. להערכת החוקרים, כדי להדביק את הפער הטכנולוגי מול ארצות הברית והיצרנים המובילים באירופה, טאיוואן וקוריאה, סין צריכה להשקיע סכום של כ-200 מיליארד דולר בייצור תשתיות ויידע, שיאפשרו לה לבצע את הקפיצה הזאת במשך 10-20 שנה. כך או אחרת, טראמפ יוכל לכל היותר להאט במקצת את הקצב, אבל לא להפוך את המגמה.

החרם על וואווי הסינית פגע בחברת MACOM האמריקאית

החרם של הממשל האמריקאי על חברת וואווי הסינית מתחיל להפיל קורבנות בתוך ארצות הברית. לרוב, חברות אינן אוהבות לדווח כיצד החרם משפיע עליהן, אולם לחברת מייקום (MACOM) מסנטה קלרה, קליפורניה, לא היתה ברירה. מייקום מתמקדת בפיתוח וייצור שבבים בעיקר עבור יישומי RF, ‏מיקרוגל וגלים מילימטריים. החברה מוכרת היטב בשוק הישראלי, הנחשב לאחד מהשווקים הגדולים ביותר שלה באירופה, במיוחד אודות לתעשייה הביטחונית. מייקום מיוצגת בישראל על-ידי טלסיס ושירטק.

החברה דיווחה שמכירותיה ברבעון השליש של 2019 יירדו ל-107-109 מיליון דולר, בהשוואה לתחזית מכירות מוקדמת יותר של 120-124 מיליון דולר. הסיבה: "עידכון התחזית שלנו הוא תוצאה של הפסקת המשלוחים לחברת וואווי ולחברות בנות שלה, בעקבות החלטת משרד המסחר האמריקאי להכניס אותה לרשימת החברות המוגבלות". למלחמת הסחר הזאת יש השפעה נוספת על החברה: בגלל הפסקת המשלוחים לוואווי, היא נתקעה עם מלאי של מוצרים שהוזמנו על-ידי וואווי עבור מרכזי נתונים.

מבצע הצלה של הרגע האחרון

מדובר במלאי בהיקף של 14 מיליון דולר, אשר יצמצם את הרווח הגולמי של החברה ל-39%-41%. מדובר בהתפתחות מפתיעה לאור העובדה שהשנה הקודמת היתה מוצלחת מאוד. בשנת 2018 צמחו המכירות של MACOM בכ-15% והסתכמו ב-150.7 מיליון דולר. גם הרווח הגולמי צמח, והסתכם ב-50.8%, בהשוואה לרווח גולמי של 46.6% בשנת 2017.

בעקבות הפגיעה הזאת, נכנסה מייקום לתהליך אגרסיבי של התייעלות שנועד להפחית את הוצאותיה בכ-50 מיליון דולר. המהלך החל עם מינוי מנכ"ל חדש: בסוף חודש מאי 2019 היא מינתה את סטיפן דאלי לתפקיד נשיא ומנכ"ל. דאלי הצטרף לדירקטוריון החברה בשנת 2015 לאחר ששימש במשך מספר שנים כמנכ"ל יצרנית השבבים הצבאיים Hittite Microwave.

מיד עם כניסתו לתפקיד הוא חתך את תקציבי השיווק והפירסום של החברה, והחל לעבוד על תוכנית ההבראה החדשה. התוכנית נכנסה לתוקף לפני פחות משבוע. היא כוללת פיטורי 250 עובדים המהווים כ-20% מכל עובדי החברה. הפיטורים יהיו רוחביים וייעשו במחלקות הפיתוח, הייצור, המכירות וההנהלה. בנוסף, ייסגרו 7 מתקני פיתוח מוצרים: המרכזים מחוץ לארה"ב בצרפת, ביפן ובהולנד, וכן המרכזים האמריקאים בפלורידה, במסצ'וסטס, בניו-ג'זי וברוד-איילנד.

במקביל, החברה מפסיקה לחלוטין את פעילותה בתחום הפיתוח של פתרונות ומודולים אופטיים למרכזי נתונים. במקום זאת היא תתמקד באספקת שבבים בלבד בתחום האלטקרוניקה והפוטוניקה. עלות המהלך צפויה להיות כ-14 מיליון דולר. המהלך הביא לירידה של 2.95% במחיר המנייה בנסד"ק והחברה נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-928 מיליון דולר.

מוביליקום ו-Yuneec יפתחו רחפנים לשוק הממשלתי והמסחרי

חברת מוביליקום (Mobilicom), שנכנסה בשנתיים האחרונות לתחום הרחפנים והקימה את חטיבת Skyhopper, חתמה על הסכם שיתוף אסטרטגי עם Yuneec הסינית, הנחשבת ליצרנית הרחפנים השנייה בגודלה בעולם עם פעילות נרחבת מחוץ לסין בארצות הברית, אירופה ואסיה. במסגרת שיתוף הפעולה שתי החברות יפתחו שני רחפנים המותאמים לצורכי בטיחות ובקרה עבור השוק המסחרי והממשלתי.

שני הדגמים החדשים יתבססו על הרחפן מדגם H520 של Yuneec שיצא לשוק בשנת 2017. רחפן H520 הוא רחפן חשמלי בעל שישה מדחפים (הקסקופטר) שפותח עבור רשויות החוק, משימות חיפוש והצלה, אבטחה, תצפית ומיפוי. במסגרת הפיתוח המשותף ה-H520 יצויד בשתי מערכות שליטה ובקרה של סקיי-הופר, האחת מתבססת על תקשורת רדיו והשנייה על תקשורת LTE, שיעניקו לרחפן יכולות הטסה לטווחים ארוכים ואמצעי הצפנה, אבטחת סייבר ונחיתת חירום, שיאפשרו להטיסו בבטחה מעל אזורים אורבניים. כמו כן, הפלטפורמות יהיו מצוידות בטרמינלים לצוותי הקרקע לשליטה וצפייה מרחוק, מהיבשה או מהים. שני הדגמים ישווקו תחת השמות H520 SkyHopper  ו- .H520 SkyHopper LTE.

מנכ"ל Yuneec-אירופה ג'ו שאמון הסביר כי שיתוף הפעולה עם מוביליקום נבע מתוך הצורך להתאים פיתרון ללקוחות מסחריים וממשלתיים. "המטרה שלנו היא לתת מענה לצרכים המיוחדים של השוק המסחרי והממשלתי, ושיתוף הפעולה עם מוביליקום מאפשר לנו זאת." מנכ"ל מוביליקום, אורן אלקיים, הוסיף כי "סקייהופר מביאה לתוך פלטפורמת הרחפן המצליחה מסחרית של Yuneec פיתרון מובחר ומקצה-לקצה המותאם לשוק המסחרי והממשלתי."

מוביליקום, המפתחת פתרונות תקשורת אלחוטית לפלטפורמות ניידות, סימנה את שוק הרחפנים והרובוטיקה המסחריים כאחד ממנועי הצמיחה האסטרטגיים בשנים הבאות, וב-2017 אף הקימה בתוך החברה חטיבה ייעודית לשוק הרחפנים והרובוטיקה, בשם SkyHopper. היא מפתחת סל פתרונות שכולל מערכות תקשורת לשליטה, בקרה והעברת וידיאו, עיבוד וידיאו ואנליטיקה, יחידות צריכת מידע בזמן אמת ומערכות ניהול ושליטה המתבססים על ארכיטקטורות הייחודיות של החברה. החברה כבר הצליחה לשלב את מוצריה בפלטפורמות של כ-50 יצרניות רחפנים ורובוטיקה ברחבי העולם, ובין היתר בפלטפורמת הרחפנים של חברת Airbus.

תעשיית השבבים המבוהלת מנסה למתן את טראמפ

בתמונה למעלה: טראמפ חותם על מיזכר המגדיר את סין כמדינה תוקפנית מבחינה כלכלית

מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין, והמסים שמטיל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על ייבוא מוצרי אלקטרוניקה מסין, מתחילים להלחיץ את תעשיית השבבים. רק לאחרונה הודה מנכ"ל חברת DSPG, עופר אליקים, שמלחמת המסים בין ארצות הברית וסין מייצרת חוסר ודאות עמוק בשרשרת האספקה של התעשייה. "יצרנים רבים החשופים לסין רוכשים הסכמי ייצור במדינות אחרות. חלק מהם משכו מוצרים מקווי הייצור בסין כדי לשמור אותם במחסנים מחוץ למדינה. יש חוסר ודאות גדולה מאוד בשוקי היעד שלנו, הגורמת לשינויים רבים בזמני ההזמנות".

אליקים אינו היחיד המרגיש את הלחץ. מנכ"ל חברת NXP, ריק קלמר, אמר בשיחת הוועידה לפני שבוע שחלה ירידה בהיקף הזמנת המיקרו-בקרים בסין, שאותה הוא ייחס למתיחות הגוברת בין סין וארה"ב, "הגורמת ללקוחות להיות זהירים מבעבר בהזמנת רכיבים". נשיא ומנכ"ל מיקרון, סנג'אי מרוטרה, היה גלוי מאוד בשיחת הוועידה בחודש ספטמבר: "הרווח הגולמי שלנו יושפע לרעה מהמסים שהוטלו על ייבוא מוצרים מסין, ואנחנו עובדים על דרכים למתן את השפעת המסים האלה במהלך שלושת-ארבעת הרבעונים הבאים".

אנבידיה חוששת, אפל מתחמקת

גם קולט קרס, מנהלת הכספים של חברת אנבידיה, לא סיפקה בחודש ספטמבר הערכות עסקיות על השפעת המסים החדשים, אולם לא הפחיתה את משקלו של המהלך: "כל חברה מושפעת ממה שמתרחש כיום בנושא התעריפים. אנחנו מנסים להבין מה אנחנו צריכים לעשות, אבל נבטיח שנקיים את החוקים של כל המדינות שבהן אנחנו פועלים".

השינויים הגיאוגרפיים בתעשיית השבבים העולמית ב-20 השנים האחרונות. מקור: SEMI
השינויים הגיאוגרפיים בתעשיית השבבים העולמית ב-20 השנים האחרונות. מקור: SEMI

טים קוק, מנכ"ל אפל, נאלץ להתפתל ולהתחמק מהסוגייה הזו, כאשר נשאל בשיחת הוועידה לפני 10 ימים האם אפל תבצע שינויים בשרשרת האספקה שלה בעקבות מלחמת הסחר. הוא הדגיש שהייצור של אפל נעשה במדינות רבות, דוגמת יפן וקוריאה, ולא רק בסין. "אני חושב שזה מודל טוב, להסתכל על כל העולם ולבחור במקומות המתאימים ביותר. אני עדיין נמצא בתחושה שצריך להיות אופטימיסטיים בנושא הדיונים בין ארצות הברית וסין".

על הרקע הזה יצאה יוזמה של ארגון SEMI, המאגד יצרני שבבים וציוד אלקטרוני מכל העולם, אשר פירסם בשבוע שעבר מכתב גלוי אל נשיא ארה"ב ואל נשיא סין, שבו התחנן שהם יהיו מעשיים במפגש שיהיה ביניהם בסוף החודש במהלך ועידת G20 בארגנטינה. נשיא ומנכ"ל האיגוד, אג'יט מנוחה, כתב: "אני מפציר במנהיגי סין וארצות הברית להגיע למשא ומתן כדי להסכים על מסגרת עבודה שתפתור את החיכוך בין המדינות, שמשפיע לרעה על התעשייה שלנו".

בוטלו השקעות רבות

"המתיחות של החודשים האחרונים, והציפייה להגבלות ייצוא עתידיות, פוגעות בשרשרת האספקה של הייצור האלקטרוני ודוחפות חברות רבות באיגוד SEMI לעצור השקעות בחו"ל או לחשב מחדש את אסטרטגיית ההשקעות שלהן". האיגוד מנסה לשכנע את ארה"ב וסין להסכים על עקרונות יסוד עבור תעשיית השבבים, הכוללים אי-הפלייה, אכיפה של שמירה על קניין רוחני, ביטול מכסי מגן משני הצדדים וביטול מכשולים ביורוקרטיים ששתי המדינות מפעילות כדי לפגוע בתעשייה המתחרה.

שני סעיפים נוספים בהצעת האיגוד מיועדים כנראה לסין, ומבטאים חוסר נחת מהאגרסיביות הסינית בבניית תעשיית השבבים שלה: SEMI מציע להטיל איסור על העברה כפויה של מידע טכנולוגי ממדינה אחת למדינה אחרת במסגרת ביצוע השקעה זרה, ועל יצירת תקנות חדשות שיבטיחו תחרות הוגנת בין חברות פרטיות לבין חברות הנמצאות בבעלות המדינה, שזו תופעה המאפיינת את התעשייה הסינית.

איגוד SEMI הוא גוף בעל משקל חשוב בתעשייה. כיום הוא כולל 2,000 יצרניות שבבים וציוד אלקטרוני בהיקף מכירות כולל של כ-2 טריליון דולר. חברי האיגוד מעסיקים כ-1.3 מיליון עובדים בעולם, מהם כ-350,000 עובדים בארצות הברית. באיגוד חוששים שמלחמת הסחר תבלום את הצמיחה חסרת התקדים של תעשיית השבבים: בשנת 2016 הסתכמו המכירות בכ-343 מיליארד דולר, בשנת 2017 הן צמחו ב-35% לכ-420 מיליארד דולר והתחזית לשנת 2018 היא כיום מכירות של 450 מיליארד דולר.

פרשת שבב הריגול הסיני: סופר-מיקרו החלה בבדיקה מקיפה של לוחות-האם

חברת סופר-מיקרו (Super Micro) מסן-חוזה, קליפורניה, מתחילה בבדיקה מקיפה של לוחות האם שהיא מייצרת, על-מנת לספק תשובה להאשמות כי מחשבים שהיא סיפקה למערכת הביטחון האמריקאית ולמספר חברות גדולות, הכילו שבב ריגול סיני שהוכנס בלא ידיעתה אל כרטיסים אלקטרוניים שיוצרו עבורה בסין. נשיא ומנכ"ל החברה, צ'ארלס לינג, שלח מכתב ללקוחות החברה, שבו הוא דיווח על תחילת החקירה.

כזכור, בתחילת החודש פירסמה סוכנות הידיעות בלומברג ממצאי תחקיר שלפיו סין הצליחה לחדור לשרתים ולציוד של משרד ההגנה האמריקאי, באמצעות שבב ריגול שהותקן בחשאי בלוחות-האם של מחשבים שיוצרו על-ידי חברת סופר-מיקרו. המחשבים האלה סופקו ללקוחות ממשלתיים דוגמת נאס"א, הצי האמריקאי (שהציב את השרתים בתוך ספינות קרב) וסוכנות הביון המרכזית (CIA). בלומברג דיווחה שאמזון מסרה על התגלית לרשויות, והן החלו לחקור את השבב. התברר שהוא הותקן בלוחות-האם על-ידי קבלני ייצור בסין, ומיועד לפתוח "דלת אחורית סמויה" שדרכה יכולים האקרים להיכנס אל הרשת שבה השרת מותקן. המקורות הממשלתיים דיווחו לבלומברג שבתהליך ההתקנה היתה מעורבות של צבא סין.

"אנחנו בודקים כל כרטיס וכל שכבה בכל כרטיס"

מנכ"ל סופר-מיקרו עדיין נצמד לגירסה המקורית, שלפיה אין אמת בידיעה: "התחקירנים לא הראו לנו אפילו כרטיס אלקטרוני אחד עם השבב המדובר, ולא קיבלנו אף התראה מסוכנות ממשלתית על קיומו של שבב כזה". בהמשך הוא מסביר שלמרות שהחברה לא מצאה עדויות לקיומו של שבב הריגול, "אנחנו מבצעים בדיקה מעמיקה מאוד כדי לשלול את קיומו. אנחנו חברה מוכוונת לקוח ומוכוונת הנדסה. אנחנו בודקים כל כרטיס, כל שכבה בכל כרטיס, ומבצעים בדיקות ויזואליות, בדיקות אופטיות אוטומטיות ובדיקות פונקציונליות של הכרטיסים, בכל אחד משלבי הייצור. מדי פעם אנחנו גם מבצעים בדיקות רנטגן של הכרטיסים".

לינג טוען שבגלל המורכבות הגדולה של הכרטיסים, לא ניתן לשלב בו שבב זר בלא שיתגלה באחת מהבדיקות שהחברה מבצעת, ושגם אם שולב רכיב כזה, הוא לא יצליח לתפקד כראוי. "זה כמעט בלתי אפשרי להתקין ולהפעיל רכיב אשר יכול לתקשר עם בקר הכרטיסים שלנו (Baseboard Management Controlle), מכיוון שלגורם הזר שיעשה זאת אין ידע מלא של התכנון (pin-to-pin knowledge), המהווה סוד מסחרי של סופר-מיקרו".

לדבריו, "אין צוות, עובד או קבלן של סופר-מיקרו שיש להם גישה בלתי מוגבלת אל התכנון המלא של הכרטיסים". הוא הסביר שלקבלני המשנה של החברה יש גישה רק אל חלק מהתכנון ההנדסי של הכרטיסים, ושתהליך הייצור בנוי בצורה כזאת שכל שינוי בלתי מורשה, יגרום לאי-התאמה עם מרכיבים אחרים של הכרטיס.

המנייה נחתכה במחצית

חברת סופר-מיקרו מספקת שרתים, אמצעי איחסון וקישוריות רשת. היא הוקמה על-ידי צ'ארלס לינג בשנת 1993 וכיום מעסיקה כ-2,700 עובדים, מתוכם כ-1,100 מהנדסי פיתוח. בשנת הכספים 2016 הסתכמו מכירותיה בכ-2.2 מיליארד דולר. הפעילות המרכזית מתבצעת בארצות הברית ובמשרדים נוספים של החברה בהולנד, טאיוואן, סין ויפן. עם התפוצצות הפרשה התמוטטה מניית סופר-מיקרו בבורסת נסד"ק. היא צנחה ביום אחד ממחיר של 21.4 דולר למחיר של 11.6 דולר. מאז היא התאוששה רק מעט, ונסחרת כיום במחיר של 14.6 דולר, המעניק לה שווי שוק של 716 מיליון דולר בלבד.

לסיפור המלא: שבב הריגול הסיני שיזעזע את שרשרת האספקה