מחבר: Techtime

אירודרום מגייסת 50 מיליון שקל באמצעות מכירת מניות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אירודרום, תת אלוף במיל. מישל בן ברוך

חברת אירודרום (Aerodrome) נכנסה לתהליך של גיוס הון בהיקף של כ-41 מיליון שקל באמצעות מכירת מניות בדרך של הקצאה פרטית חריגה. החברה דיווחה על חתימת הסכם השקעה עם מספר משקיעים לצורך ביצוע ההשקעה תמורת כ-33.48% ממניות החברה לאחר ההשקעה. העיסקה תתבצע במחיר של 80 אגורות למניה, המעניק להם פרמיה של 14% על שער הסגירה של מניית החברה. אחד מהמשקיעים צפוי להיות בעל השליטה בחברה, שכן הוא התחייב להשקיע בחברה 37.8 מיליון שקל תמורת כ-32% מהמניות. כעת הסכם ההשקעה הזה ממתין לאישור אסיפת בעלי המניות של החברה.

במקביל להסכם הזה, החברה תחמה על הסכם להשקעה בהיקף של כ-9.2 מיליון שקל (3 מיליון דולר) עם משקיע זר בארצות הברית, תמורת 10.77% ממניות החברה (לאחר ההשקעה). מיד לאחר ההשקעה ייכנסו הצדדים למשא ומתן להקמת חברה בת בארה"ב שתוחזק בשיעור של 51% על-ידי המשקיע ו-49% על ידי החברה. היא תשמש כזרוע השיווק וההפצה הבלעדית של מוצרים מסוימים של החברה בארה"ב ובקנדה. ההסכם הזה יהיה מותנה בקבלת כל האישורים הרגולטוריים הנדרשים למכירת המוצרים בקנדה ובארה"ב. בעקבות שתי ההודעות זינקה מניית החברה בבורסה בתל אביב ב-21% והיא נסחרת כעת לפי שווי של כ-89.5 מיליון שקל.

חברת אירודרום עוסקת בפיתוח,ייצור ואינטגרציה של מערכות וכטב"מים, וכן במתן שירותי איסוף מודיעין וניתוח ועיבוד מידע לשוק הביטחוני והאזרחי. החברה התמודדה עם משבר קשה במהלך שנת 2025, לאחר שבוטלה זכייתה במכרז לאספקת רחפנים לממשלת ישראל בהיקף כולל של כ-73.6 מיליון שקל. בחודש אפריל 2025 התפטר המייסד והמנכ"ל רועי דגני ובמקומו מונה תת אלוף במיל. מישל בן ברוך, למנכ"ל החדש של החברה. הוא הגיע לחברה לאחר שסיים למלא את תפקיד ראש משלחת הרכש של משרד הביטחון בארצות הברית, בשנים 2019-2024.

הזעזועים באו לידי ביטוי גם במכירות החברההנמצאות בירידה מתמדת: בשנת 2024 הסתכמו מכירותיה בכ-14.4 מיליון שקל, בהשוואה למכירות בהיקף של 33.8 מיליון שקל בשנת 2023. במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו המכירות בכ-6 מיליון שקל בלבד, בהשוואה למכירות של כ-6.6 מיליון שקל במחצית הראשונה 2024. החברה הסבירה את הקיטון בצימצום יזום של אספקת שיראותים ובמעבר למכירת מוצרים ומערכות. בסוף ינואר קיבלה הגישה הזו מעמד של החלטת דירקטוריון שעיקרה מיקוד החברה בתכנון, פיתוח, ייצור ואינטגרציה של כלי טיס בלתי מאוישים.

מכירות אלסייט זינקו פי 15; בונה מערך שיווק גלובלי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מודול התקשורת Halo של חברת אלסייט

לאחר הצמיחה הדרמטית במכירותיה בשנת 2025, החליטה חברת Elsight מרמת-גן להקים מערך גלובלי של מכירות ופיתוח עסקי הממוקד בעיקר בשוק הביטחוני של טכנולוגיות רחפנים ומערכות בלתי-מאוישות. במסגרת הזאת היא הכריזה על מינוי חמישה בכירים בעלי ניסיון מבצעי וניהול תוכניות רכש ביטחוני מול משרד המלחמה האמריקאי, מערכת הביטחון הישראלית ומדינות ברית נאט"ו. מנכ״ל החברה, יואב עמית, אמר שהרחבת מערך המכירות משקפת את ההיקף והבשלות של הזדמנויות חדשות שנוצרו עבור החברה בשוק הביטחוני. “המערכות הבלתי-מאוישות הופכות לרכיב מרכזי בפעילות צבאית מודרנית, ולכן קישוריות אמינה היא מרכיב קריטי ביכולת לבצע משימה".

חברת אלסייט פיתחה מערכת תקשורת לרחפנים, אולם זמן רב דישדשו מכירותיה. התפנית הדרמטית התחוללה בשנה האחרונה: מכירותיה בשנת 2025 צמחו ביותר מפי 15 בהשוואה לשנת 2023 וביותר מפי 11 בהשוואה לשנת 2024. בשנת 2025 הסתכמו המכירות בכ-23 מיליון דולר, בהשוואה לכ-2 מיליון דולר ב-2024 וכ-1.5 מיליון דולר ב-2023. לראשונה בתולדותיה החברה עברה לריווחיות. מחיר המנייה שלה בבורסה האוסטרלית זינק בכ-1500% ב-12 החודשים האחרונים וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-1.1 מיליארד דולר אוסטרלי (770 מיליון דולר אמריקאי).

התובנה שייצרה את התפנית

כדי להבין מה קרה באלסייט, צריך חזור לאחור. החברה הוקמה בשנת 2009 על-ידי יוצאי קהילת המודיעין של צה״ל, ניר גבאי ורועי קשי. בתחילת דרכה היא פיתחה מערכות להעברת וידאו ונתונים בזמן אמת עבור גופי ביטחון וביטחון פנים. הטכנולוגיה שלה אפשרה להעביר זרמי וידאו יציבים מהשטח באמצעות שילוב של כמה רשתות תקשורת במקביל, למשל מספר רשתות סלולריות שונות, ועל-ידי כך להתגבר על בעיות קליטה בשטח. בשנת 2017 היא הונפקה בבורסה האוסטרלית (ASX).

בסוף העשור הקודם החברה זיהתה הזדמנות: התברר שקישוריות אמינה למערכות ניידות היא אחת מהבעיות המרכזיות בהפעלת רחפנים. רחפנים מודרניים נדרשים להעביר בזמן אמת אותות וידאו, נתוני טיסה ופקודות שליטה, לעיתים למרחקים גדולים ובאזורים שבהם הכיסוי הסלולרי אינו יציב. כדי להתמודד עם האתגר הזה היא פיתחה את מערכת HALO, מודול תקשורת קטן המותקן על רחפנים ומאפשר לשלב כמה רשתות תקשורת במקביל – סלולר, רדיו ולעיתים גם לוויין – ולספק קישוריות יציבה. המודול מאפשר להעביר נתוני וידאו, נתוני טלמטריה ופקודות שליטה, גם כאשר אחת מהרשתות נחלשת או מתנתקת.

המעבר לשוק הרחפנים הגיע במקביל לזינוק בביקוש למערכות צבאיות בלתי-מאוישות. החברה החלה לראות מעבר מפרוייקטי פיילוט והדגמות טכנולוגיות להזמנות ממשיות מצד יצרני רחפנים. בחודש דצמבר 2025 היא דיווחה על החוזה הגדול בתולדותיה: הזמנה בהיקף של כ-21 מיליון דולר שהגיעה מיצרן אירופי של רחפנים ביטחוניים. במקביל, היא חתמה על סדרת חוזים נוספים עם יצרני מערכות בלתי-מאוישות באירופה ונבחרה להשתתף בתוכנית Project G.I של יחידת החדשנות של הפנטגון, במסגרתה נבחנת הטכנולוגיה שלה עבור מערכות בלתי-מאוישות של צבא ארה״ב.

בניית תשתית גלובלית לשיווק ומכירות

על רקע הזה ניתן להבין את המהלך האחרון: Elsight מבקשת למצב את עצמה כספקית תשתיות קישוריות של תוכניות רחפנים צבאיות ותעשייתיות, והחליטה לבנות נוכחות בשווקים המרכזיים של מדינות נאט״ו ובמדינות יעד נוספות. במסגרת הזו היא מינתה את ראיין גאריי, ששירת כלוחם בכוחות המיוחדים של צבא ארה״ב (Green Berets) והתמחה בתקשורת טקטית ליחידות מיוחדות, כמוביל הפעילות מול הממשל האמריקאי ותוכניות מיוחדות בארה״ב. רועי לופו, ששירת כשני עשורים בכוחות המיוחדים של חיל האוויר הישראלי ובהמשך עסק בפיתוח עסקי בתחום הביטחוני בארה״ב, מונה למנהל פיתוח עסקי בצפון אמריקה.

רון קיסלב, שכיהן בעבר כמנכ״ל UAV Tactical Systems ומילא תפקידי ניהול באלביט מערכות, יוביל את הפעילות מול בריטניה ומדינות ברית נאט״ו. טוביאס וילהון, ששימש כמנהל תחום ISTAR ולוחמה אלקטרונית באלביט מערכות גרמניה, יוביל את פעילות החברה בגרמניה, האיחוד האירופי ובנאט״ו. שי דביר, ששימש בתפקידי פיתוח עסקי בחברות הרובוטיקה והרחפנים הביטחוניות XTEND ו-Roboteam, מונה להוביל את פעילות החברה בישראל ובדרום מזרח אסיה.

אם בשנים הראשונות הייתה Elsight חברה שפיתחה טכנולוגיית תקשורת לנישות ביטחוניות, הרי שכיום היא מנסה להפוך את מערכת HALO שלה לרכיב סטנדרטי בפלטפורמות רחפנים. שורת המינויים האחרונה מעידה כי החברה מעריכה שהביקוש לטכנולוגיה שלה צפוי להתרחב משמעותית בשנים הקרובות, ושהיא החליטה להיות בעמדה שתאפשר לה לנצל את הגל הזה.

שוק ה-CPU דוהר על גב "מחזור ה-AI הענק"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מעבד Xeon 6 של אינטל במפעל האריזה בקוסטה ריקה. צילום: Intel

אינטל מחליפה את יו"ר הדירקטוריון. החברה דיווחה אתמול (ד') שהיו"ר הנוכחי פרנק יארי (Frank Yeary) הממלא את התפקיד מאז 2023, פורש מהדירקטוריון ובמקומו ייכנס לתפקדי ד"ר קרייג באראט (Craig Barratt) שהצטרף לדירקטוריון החברה בנובמבר 2025. יארי הוביל את המהלכים שהביאו להחלפת מנכ"ל ולמינויו של ליפ-בו טאן למנכ"ל החברה בחודש מרץ 2025, לאחר מספר חודשי מעבר שהחברה התמודדה עימם, בעקבות פיטורי המנכ"ל פט גלסינגר בסוף 2024.

ביום שבו הודיעה אינטל על המינוי, עלתה מניית החברה ביותר מ-6% והגיעה לשווי של 229.4 מיליארד דולר. אלא שהעלייה הזו אינה נובעת מהמינוי, מכיוון שגם מניית חברת AMD, המספקת כמו אינטל מעבדי CPU בארכיטקטורת x86, עלתה בכ-5% והעניקה לחברה שווי שוק של כ-328 מיליארד דולר. ככל הנראה התופעה הזו קשורה לניתוח שוק של חברת Creative Strategies שהתפרסם בחודש דצמבר 2025 תחת הכותרת The Semiconductor Gigacycle.

זכרונות מעידן ה-PC

הדו"ח הזה לא עורר הדים רבים, אולם לאחר שצוטט בהרחבה בשיחות הוועידה האחרונות גם של אינטל וגם של AMD, הוא הגיע לעיתונות הכלכלית אשר גילתה בו מסקנות מפתיעות: צמיחת שוק ה-AI לא רק מייצרת מנוע מכירות עוצמתי של מעבדים נוירוניים ומעבדי GPU – אלא מהווה מנוע צמיחה חזק מאין כמוהו של מעבדי ה-CPU המסורתיים אשר נמצאים בליבת כל תשתיות המחשוב, גם אם לא בכותרות העיתונים. הסיבה לכך נעוצה אופי הגל הנוכחי של שינוי בתעשיית השבבים.

תעשיית השבבים חוותה מספר מהפכים גדולים, שלכל אחד מהם היתה השפעה של משפחת רכיבים שונה: עידן המחשב האישי (PC) יצר צורך במעבדי CPU וזיכרונות סטנדרטיים (Commodity Memory). מוקד הצמיחה במהלך מהפיכת הטלפונים הניידים התמקדה במעבדי יישומים (AP) ובזכרונות NAND. גל ההקמה של תשתיות ענן ייצר שוק חזק מאוד של מעבדי שרתים, מעבדי תקשורת ומאיצי קישוריות. הגל הנוכחי של בניית תשתיות AI שונה מהותית מכל קודמיו, מכיוון שהוא ממוקד בכל מרכיבי התשתית: מחשוב, זיכרון, רשת ואחסון.

במהלך יום האנליסטים של AMD בנובמבר 2025, העריכה מנכ"לית החברה, ליסה סו, כי השוק הכולל של בינה מלאכותית: מעבדי CPU, GPU, מעבדי תקשורת ורכיבי ASIC, יגיע להיקף של יותר מטריליון דולר עד 2030. “השוק גדל בקצב שפשוט שלא הבנו עד לאחרונה. מרכזי הנתונים הם הזדמנות הצמיחה הגדולה ביותר הקיימת בתעשייה". במונחים כספיים, שוק מעבדי ה-GPU הוא הגדול ביותר ומשלוחי ה-GPU של אנבידיה צפויים לצמוח בכ-85% בשנת 2025, ובעוד 50%–60% בשנת 2026.

הגל הנוכחי מרים את כולם

אלא שהצמיחה לא נעצרת שם. היא מחזירה את שוק מעבדי ה-CPU אל תהליכי צמיחה מואצים שהחברות העיקריות שייהנו ממנו הן אינטל, AMD ו-ARM. להערכת Creative Strategies, שוק היעד הכולל (TAM) של מעבדי שרתים צפוי לצמוח בקצב שנתי של כ-18% עד לשנת 2030, ולהגיע בה להיקף של כ-60 מיליארד דולר (בהשוואה לכ-26 מיליארד דולר בשנת 2025). "ההתרחבות הזו נדחפת על-ידי ביקוש גובר ל-Agentic AI הפועל על שרתים כלליים, ועל-ידי המבנה המיוחד המאפיין את מסדי ה-AI ייעודיים.

"כך למשל, מסד NVIDIA NVL72 משתמש כיום ב-36 מעבדי CPU מארחים (Rack) בכל מסד, בהשוואה למעבד אחד או שניים בלבד בשרתים סטנדרטיים". החברה מעריכה שהמגמה הזו תתעצם כאשר מספר המאיצים (Accelerators) בכל Rack יגדל ל-144 ומעבר לכך, וכאשר יתווספו יותר יחידות Data Processing Unit ‏(DPU) לכל Rack של מאיצים.

להערכת החברה, הביקוש לכוח מחשוב הוא אמיתי וחסר תקדים. "ההשקעה בציוד של ארבע ספקיות שירותי הענן הגדולות, Amazon, Google, Microsoft ו-Meta, הוכפלה בתוך שנתיים בלבד ותגיע ב-2025 להיקף של כ־600 מיליארד דולר". התוצאה היא גל צמיחה עצום שיקיף את כל מגזרי התעשייה. "בניגוד לעידני ה-PC והטלפון הנייד שמהם נהנו מספר קטן של חברות, מחזור ה-AI הענק (AI Gigacycle) דוחף את כל מרחב השבבים: החל בלוגיקה, דרך זיכרונות, רשתות תקשורת ואריזה מתקדמת, ועד לכל שרשרת האספקה של ציוד ייצור השבבים. כולם נהנים מהתרחבות השוק הגדולה ביותר בתולדות תעשיית השבבים".

הושלמה עסקת אורביט קראטוס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הושלמה עסקת המכירת של חברת אורביט (Orbit) מנתניה לחברת קראטוס (Kratos Defense & Security Solutions) האמריקאית. החל ממחר (ה') החברה יוצאת ממסחר בבורסה בתל אביב והופכת לחברה פרטית הנמצאת בבעלותה המלאה של קראטוס. אורביט היא מחברות הטכנולוגיה הוותיקות בישראל. היא הוקמה בשנת 1950 וכיום עוסקת בפיתוח ואספקת מערכות תקשורת למשימות חיוניות  (Mission-Critical) ומסחריות ליישומים בים, ביבשה, באוויר ובחלל. היא נחשבת לאחת מהחברות המתקדמות בעולם בתחום מסופי התקשורת הלוויינית הניידים, פתרונות עקיבה וטלמטריה ומערכות לניהול תקשורת פנים במטוסים.

חברת קראטוס היא תאגיד ביטחוני שמרכזו בסן דייגו, קליפורניה. החברה מפתחת ומייצרת מגוון גדול מאוד של מערכות צבאיות, החל מטילים, כלי-טיס הייפרסוניים, כטב"מים ומל"טי תקיפה אסטרטגיים, מערכות מכ"ם, חדרי מבצעים ניידים, מערכות הגנת לייזר, פתרונות לחלל ולוויינים, מערכות לוחמה אלקטרונית ומערכות תקשורת לווייניות. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-16.6 מיליארד דולר. קראטוס שילמה קצת יותר מ-356 מיליון דולר במזומן כדי לרכוש את אורביט. המרוויחה הכגדולה ביותר מהעיסקה היא קבוצת פימי, אשר החזיקה בכ-22.5% ממניות אורביט.

לאחר החתימה על עסקת הרכישה, בחודש נובמבר 2025, הסביר מנכ"ל אורביט, דניאל אשחר, ששתי החברות משלימות אחת את השנייה בצורה מושלמת. "לקוחות רבים של אורביט הם גם הלקוחות של קראטוס. השילוב בין הטכנולוגיות של שתי החברות פותח אפשרויות צמיחה שאינן זמינות עבור חברה יחידנית כמונו. לדבריו, "העיסקה גובשה באמצעות משא ומתן קפדני שנועד למנוע הפרעות לפעילויות של שתי החברות ולהתחייבויות שלהן בתחום הביטחון הלאומי".

בשנת 2025 הסתכמו המכירות של אורביט בכ-83 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 70 מיליון דולר ב-2024 ו-63 מיליון דולר ב-2023. כ-95% מהמכירות היו לשוק הממשלתי-הביטחוני, ורק כ-5% היו לשוק האזרחי. אורביט היא ספקית חשובה של מערכת הביטחון הישראלית. למלחמה המתמשכת התנהלת בארץ מאז מתקפת ה-7 באוקטובר יש השפעה עמוקה על פרופיל המכירות של החברה: בשנת 2025 היה השוק המקומי אחראי לכ-47% ממכירותיה, בהשוואה ל-25% בשנת 2022. יחד עם זאת, זהו מידע חלקי בלבד, מכיוון שחלק מהמכירות בשוק הישראלי הן עבור מערכות שהמשתמש הסופי שלהן הוא לקוח בחו"ל. כ-53% ממכירותיה ב-2025 היו לייצוא, כאשר השוק האירופה הוא השוק הזר הגדול ביותר שלה (24% מהמכירות), ולאחריו באות מזרח אסיה (17%) ויבשת אמריקה (12%).

 

חיישני אינוויז ישולבו בפלטפורמות הרכב האוטונומי של Dataspeed

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מערכת הרכב של Dataspeed. מקור: Dataspeed]

חברת אינוויז (Innoviz) הודיעה על הרחבת שיתוף הפעולה עם חברת Dataspeed האמריקאית, במסגרתו ישולב חיישן ה-LiDAR שלה, InnovizSMART, בפלטפורמות ה-Drive-by-Wire של Dataspeed המשמשות לפיתוח ובחינה של כלי רכב אוטונומיים.

לפי ההודעה, החיישן של אינוויז ישולב כחלק אינטגרלי מפלטפורמות הרכב של Dataspeed, המאפשרות שליטה ממוחשבת מלאה במערכות הרכב — כולל ההיגוי, הבלימה והמצערת — ומיועדות לחברות ולארגונים המפתחים מערכות אוטונומיות. במסגרת שיתוף הפעולה, Dataspeed תציע את חיישני InnovizSMART כחלק מהמערכות שהיא מספקת ללקוחותיה, בעיקר בצפון אמריקה.

הפתרון המשותף מיועד למגוון יישומים בתחומי האוטונומיה, בהם כלי רכב לשימוש ביטחוני, חקלאות, כרייה, תעשייה ורובוטיקה קרקעית — תחומים שבהם פועלים כלי רכב אוטונומיים בסביבות קשות יחסית, כמו שטחי חקלאות, מכרות פתוחים או אזורי מדבר.

Dataspeed, שממוקמת במדינת מישיגן בארה״ב, מתמחה בפיתוח פלטפורמות רכב המיועדות לניסויים ופיתוח של מערכות נהיגה אוטונומית. החברה מספקת מערכות Drive-by-Wire המאפשרות למחשבים לשלוט ברכב באמצעות ממשקים אלקטרוניים, ובכך להפוך כלי רכב סדרתיים לפלטפורמות ניסוי עבור חברות רכב, סטארט-אפים, אוניברסיטאות ומעבדות מחקר. הפלטפורמות של החברה משמשות מגוון ארגונים בתעשיית האוטונומיה ומאפשרות להם להטמיע חיישנים, מחשבי AI ואלגוריתמים לצורך פיתוח מערכות נהיגה אוטונומית. לפי החברה, הטכנולוגיה שלה הוטמעה ביותר מ-500 כלי רכב ברחבי העולם. בין הדגמים שהוסבו באמצעות הפלטפורמה ניתן למצוא בין היתר את Ford Fusion, Lincoln MKZ, Chrysler Pacifica, Jeep Grand Cherokee ו-Ford Ranger. לצד יישומים אזרחיים, הפלטפורמות של Dataspeed משמשות גם לפרויקטים בתחומי הביטחון והרובוטיקה הקרקעית, כולל עבודות פיתוח עבור גופים ממשלתיים ופרויקטים הקשורים לצבא ארה״ב בתחום כלי הרכב האוטונומיים.

החיישן InnovizSMART, שישולב בפלטפורמות של Dataspeed, הוא מערכת LiDAR תלת-ממדית המיועדת בעיקר ליישומים תעשייתיים ואוטונומיים מחוץ לשוק הרכב הפרטי. בניגוד לחיישני הדגל של החברה, כמו InnovizOne ו-InnovizTwo, שמיועדים להשתלבות בכלי רכב סדרתיים של יצרניות רכב, InnovizSMART פותח במיוחד עבור שווקים כמו רובוטיקה, חקלאות, כרייה וביטחון — שבהם דרישות העמידות והתפעול שונות ולעיתים פחות תלויות בתקינה האוטומוטיבית המחמירה. החיישן מספק מיפוי תלת-ממדי של הסביבה ברזולוציה גבוהה ובטווחים ארוכים, והוא מותאם במיוחד לתנאי שטח קשים — כולל מצבים שבהם חלון החיישן מכוסה בבוץ, מים או אבק. יכולות אלה הופכות אותו למתאים במיוחד לכלי רכב אוטונומיים הפועלים בסביבות מאתגרות כמו אתרי כרייה, שטחים חקלאיים או אזורים בלתי סלולים, וגם מאפשרות לאינוויז לפנות לשוק רחב יותר של יישומי אוטונומיה ו-Physical AI מעבר לתעשיית הרכב המסורתית.

מבעד לחיישן של אינוויז. מקור: אינוויז

האקרים איראניים זייפו את אתר פיקוד העורף

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יחידת המחקר של חברת פאלו אלטו נטוורקס, Unit 42, זיהתה קמפיין פישינג איראני שעלה עם פרוץ מלחמת "שאגת הארי" אשר פועל באמצעות התחזות לאפליקציית "צבע אדום" של פיקוד העורף. הקמפיין מבוסס על עמוד מזוייף המתחזה לפורטך החירום הלאומי של פיקוד העורף. כאשר נכנסים אליו מקבלים הודעה שיש תקלה באפליקציית צבע אדום, ולכן המשתמשים מתבקשים לבצע עידכון שלה. לאחר שהמשתמש מבצע את העידכון הנדרש, הוא מקבל הודעה שהתקלה נפתרה והוא יכול לחזור ולהשתמש באפליקציה. אלא שבפועל תהליך "העידכון" לא כלל שום עידכון – במהלכו הורד לנייד קובץ אנדרואיד APK הנראה לגיטימי במבט ראשון, אולם לאחר שהוא הותקן בנייד של המשתמש, הוא מפעיל ומפיץ נוזקה מסוג Data-exfiltrating malware, אשר משמשת לגניבת מידע ולמעקב אחר המשתמש.

חוקרי  Unit 42 מזהים עלייה חדה בפעילות של קבוצות האקרים פרו-המשטר האיראני הפועלות מחוץ לאיראן. הם מעריכים שכ-60 קבוצות שונות פעילות כעת בזירה, ובהן גם קבוצות פרו-רוסיות. מספר האקרים וקבוצות האקרים המזוהים עם איראן נטלו אחריות לשורה של פעולות שיבוש נגד ישראל. חלקן שותפות בפרוייקט "חדר המבצעים האלקטרוני" (Electronic Operations Room) שהוקם ב-28 בפברואר 2026 במטרה ליזום ולתאם פעילות נגד ישראל. ניתן לקרוא את הדו"ח בכתובת: Threat Brief: March 2026 Escalation of Cyber Risk Related to Iran.

היעדים המרכזיים של איומים מדינתיים המזוהים עם איראן הם לרוב ריגול ושיבוש. הטכניקות שלהם כוללות שימוש בקמפייני spear-phishing ממוקדים המוגברים באמצעות בינה מלאכותית, ניצול חולשות אבטחה ידועות, ושימוש בתשתיות חשאיות לצורכי ריגול. יחד עם זאת, סגן נשיא פאלו אלטו וחוקר בכיר ב-Unit 42, סם רובין, אמר שמבצעים מדינתיים גדולים נגד ישראל שמקורם באיראן, צפויים להיות מוגבלים בהיקפם בגלל הפגיעה בתעבורת האינטרנט בתוך איראן עצמה.

האקרים פרו-רוסים מצטרפים למערכה

קבוצת ההאקטיביסטים הפרו-רוסית Cardinal טענה כי תקפה מערכות של צה"ל באמצעות ערוץ הטלגרם הציבורי שלה. ההערכה היא שהקבוצה מיושרת עם אינטרסים מדינתיים, אך ככל הנראה פועלת ללא מימון ישיר מהמדינה. הקבוצה טענה כי חדרה לרשתות צה"ל והפנתה למסמך לכאורה מסווג הקשור למבצע "מגן צפוני" משנת 2019, שבמהלכו נחשפו מנהרות טרור חוצות גדר בגבול לבנון. המסמך שפורסם כולל פרטי תנועות מבצעיות, אישורי פיקוד ופרטי קשר.

קבוצת ההאקרים הפרו-רוסית NoName057, טענה כי תקפה מספר יעדים ישראליים, וביצעה פעולות שיבוש נגד מגוון גופים מוניציפליים, פוליטיים, תקשורתיים וביטחוניים בישראל. קולקטיב ההאקטיביסטים הפרו-רוסי Russian Legion טען שהשיג גישה אל מערכת ההגנה האווירית "כיפת ברזל" של ישראל. בפרסום שלהם נטען כי הם שולטים במערכות מכ"ם, במיירטים ומבצעים ניטור בזמן אמת של פעילות המערכת. לטענתם, הם הצליחו להביא לשיתוק המערכת ולאובדן שליטה על יכולות היירוט שלה. הקבוצה אף טענה למבצע סייבר חדש שלדבריה פגע בשרתים סגורים של צה"ל.

doubleAI: שיפרנו פי 3.6 את קוד ה-GPU של אנבידיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: יוחאי שויגר

חברת הסטארט-אפ doubleAI, שהוקמה על-ידי המנכ"ל פרופ' אמנון שעשוע וה-CTO פרופ' שי שלו-שוורץ, הודיעה כי מערכת הבינה המלאכותית שלה, WarpSpeed, הצליחה לשכתב ולאופטם מחדש את קרנלי ה-CUDA של ספריית cuGraph — חלק מחבילת RAPIDS, אקוסיסטם התוכנה של אנבידיה לעיבוד נתונים על גבי GPU, ולהשיג שיפור מהירות ממוצע של פי 3.6 לעומת גרסאות שפותחו ושופרו במשך עשור על ידי מהנדסי CUDA של אנבידיה במסגרת אותו פרויקט. לדברי החברה, כל אחד מהקרנלים שנבדקו הציג שיפור כלשהו, ויותר ממחציתם השתפרו ביותר מפי שניים. הקוד פורסם ב-GitHub, כך שמשתמשים יכולים, לטענתה, להתקין את הגרסה המואצת ללא שינוי בקוד הקיים, וההכרזה לוותה בפוסט פומבי של שעשוע ברשת X ובבלוג טכני מפורט.

cuGraph היא חלק מחבילת RAPIDS של NVIDIA ונחשבת לאחת הספריות המרכזיות בעולם לעיבוד גרפים על גבי GPU, תחום קריטי לניתוח רשתות, מנועי המלצה, סייבר, ביואינפורמטיקה ומערכות פיננסיות. הקרנלים שבה נכתבו לאורך שנים בידי מהנדסים המתמחים באופטימיזציית ביצועים ברמת חומרה, תחום שבו כל החלטה הנוגעת לפריסת זיכרון, תזמון threads, מבנה warps והתנהגות cache משפיעה באופן דרמטי על התוצאה. בניגוד לכתיבת קוד יישומי רגיל, כאן מדובר במרחב החלטות עמוק ותלוי-הקשר שבו אין "פתרון נכון" אחד, אלא איזון עדין בין אילוצים פיזיים וחישוביים.

האם מדליות הזהב של ה-LLM היו מצג שווא?

אלא שמעבר להישג ההנדסי עצמו, שעשוע מציג את המהלך כחלק מדיון רחב יותר על גבולות הבינה המלאכותית המודרנית, ובעיקר על השאלה האם מודלי שפה מבוססי סקיילינג אכן מסוגלים להתמודד עם בעיות עומק מורכבות שבהן הדאטה מצומצם, האימות קשה, ושרשרת קבלת ההחלטות ארוכה ותלוית-הקשר. בהקשר הזה הוא מבקר גם את הדרך שבה נמדדים כיום הישגי AI. בפוסט שפרסם, מחדד שעשוע כי אף ש־AI כבר “זכה במדליות זהב ב-IMO” ו“התעלה על מתכנתים מובילים ב-CodeForces”, מדובר בהצלחות הנשענות על תנאים נוחים במיוחד. הוא כותב כי לניצחונות הללו יש “שלושה קביים סמויים: שפע נתוני אימון, אימות טריוויאלי, ושרשראות נימוק קצרות”. לדבריו, “כאשר שלושתם מתקיימים, ה-AI של היום מצטיין. הסר אפילו אחד מהם, והוא קורס”.

מכאן הוא עובר להסביר מדוע הנדסת ביצועים ל-GPU היא מקרה מבחן שבו אותם תנאים אינם מתקיימים. “הדאטה נדיר. קשה לאמת נכונות. והביצועים נובעים משרשרת ארוכה של החלטות תלויות – פריסת זיכרון, התנהגות warp, קאשינג, תזמון, מבנה הגרף”. במילים אחרות, אין כאן בעיה סינתטית עם תשובה ברורה, אלא מרחב חיפוש עמוק שבו כל בחירה משפיעה על רבות אחרות. בהקשר זה טוען שעשוע כי גם סוכנים מתקדמים בשוק מתקשים בתחום: “אפילו סוכנים מתקדמים כמו Claude Code, Codex ו-Gemini CLI נכשלים כאן באופן דרמטי, ולעיתים קרובות מייצרים מימושים שגויים גם כאשר הם מקבלים את חבילת הבדיקות של cuGraph”. לדבריו, “Scaling לבדו לא יכול לשבור את המחסום הזה”, ונדרשו רעיונות אלגוריתמיים חדשים כדי להתמודד עם מורכבות מסוג זה.

AEI במקום AGI

doubleAI נוסדה בסוף 2023 על ידי שעשוע ושלו-שוורץ וגייסה מאז מאות מיליוני דולרים לפי שווי המוערך בכמיליארד דולר. היא מפתחת מערכות AI ייעודיות לפתרון בעיות הנדסיות ומדעיות מורכבות במיוחד, שבהן לטענתה ניתן להגיע לרמת מומחיות — ואף מעבר לה — באמצעות אלגוריתמיקה וחיפוש עמוק ולא רק סקיילינג של מודלי שפה.doubleAI מציגה את ההישג הנוכחי כחלק מתפיסה רחבה יותר שהיא מכנה Artificial Expert Intelligence, או AEI, כלומר מערכות שמצליחות להתעלות באופן עקבי על מומחים אנושיים בתחומים צרים אך קריטיים, שבהם המומחיות נדירה ויקרה. במקום חתירה ל-AGI כללי, החברה מתמקדת בפתרון בעיות עומק בתחומי אופטימיזציה מורכבים, ומשלבת לדבריה למידה מדאטה מצומצם, מתודולוגיית אימות הסתברותית ומבני חיפוש סוכניים המנווטים במרחבי החלטה עמוקים. הגישה הזו קרובה יותר למערכת חיפוש אלגוריתמית מתקדמת מאשר למודל שפה קלאסי שמייצר תשובה בפעם אחת.

תקיפה איראנית פגעה במרכזי הנתונים של AWS באיחוד האמירויות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מרכז הנתונים של AWS בדובאי. מקור: Datacenters.com

במהלך מתקפת רחפנים איראנית שבוצעה שלשום כנגד איחוד האמירויות (UAE) נפגעו ישירות שני מרכזי נתונים של AWS, כאשר מתקן שלישי הנמצא בבחריין נפגע במהלך תקיפה של אתר אחר הסמוך אליו. חברת AWS מסרה את המידע בעמוד העידכונים השוטפים שלה, והזהירה את הלקוחות מפני פגיעה ברמת השירות. בין השאר היא המליצה להם להעביר את השירות לאיזורים אחרים של הענן שלה. מרכזי הנתונים באיחוד האמירויות אחראים על הפעלת שני אזורי הפעילות (Regions) של החברה במזרח התיכון: מרכז אחד הוקם בבחריין (ME-SOUTH-1) בשנת 2019, והמרכז השני ׁׂ(ME-CENTRAL-1) הוקם באבו-דאבי בשנת 2022. ראוי לציין שגם ישראל מוגדרת כאזור עצמאי, אולם היא משוייכת לאזור אירופה (EMEA) ופועלת תחת השם IL-CENTRAL-1.

החברה השתמשה בניסוח מאוד נייטרלי ודיווחה ש"אובייקטים פגעו במרכז הנתונים ME-CENTRAL-1, וכתוצאה מכך פרצה שריפה באתר". במקביל, התקיפה השביתה את אספקת הכוח לאתר ME-SOUTH-1, ואמול החברה דיווחה שהיא עדיין מנסה להחזיר אתוו לפעולה. בסך הכל, נפגעו יותר מ-100 שירותים שונים שהמרכזים מספקים ללקוחות. מתוכם 25 שירותים נפגעו קשה ואפילו הופסקו, בהם: AWS Backup,  Elastic File System, AWS License Manager, Amazon Elastic Compute Cloud ועוד. החברה דיווחה שבמקביל לטיפול בפגיעה הפיסית בתשתיות, היא מבצעת כעת עבודות העברת שירותים לאזורים אחרים, ביצוע פעולות התאוששות, ובדיקה של כל השירותים שהלקוחות מקבלים.

מעבר לפגיעה הישירה במרכזי ה-AI של AWS, עשויות להיות לארוע הזה משמעויות רחבות היקף. אזור המזרח התיכון הפך בשנים האחרון לאזור מועדף להקמת מרכזי נתונים גדולים מכיוון שהוא נמצא על צומת תקשורת בין אסיה לבין אירופה ואמריקה. גם הזמינות של אנרגיה זולה והשקעות עתק שבוצעו על-ידי ממשלות סעודיה ואיחוד האמירויות, במטרה לבנות תשתית כלכלית מודרנית, הפכו אותו לאטרקטיבי. לכן מוקמים בשנים האחרונות מרכזי נתונים גדולים על-ידי חברות רבות, דוגמת Google Cloud, Microsoft Azure, אורקל ועוד.

מרכזי AI הם אפילו רגישים יותר מהמרכזים המסורתיים, מכיוון שהם זקוקים לאספקת אנרגיה גדולה מאוד ורגישים מאוד לשיבושים בפעילות באספקת האנרגיה ובמערכות הקירור. הם גם יקרים מאוד והופכים למרכיב קריטי בתשתית הכלכלית. יכול להיות שאחת מהתוצאות של המלחמה הזו תהיה שינוי אסטרטגי בהיערכות חברות הענן, ופיזור המרכזים שלהם בין מדינות שונות בעלות רמות סיכון פחותות. ייתכן שגם דרישות המיגון עליהם יעודכנו, ואולי בעתיד הקרוב הם יידרשו להצטייד במערכות הגנה סמי-צבאיות, למשל גילוי ואיתור ויירוט רחפנים.

 

אנבידיה משקיעה 4 מיליארד דולר בלומנטום וקוהרנט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: יוחאי שויגר

חברת אנבידיה (NVIDIA) הכריזה השבוע על חתימת הסכמי שיתוף פעולה אסטרטגיים וביצוע השקעה כוללת בהיקף של כ-4 מיליארד דולר בשתי חברות הפוטוניקה האמריקאיות Coherent ו-Lumentum. במסגרת ההסכם, אנבידיה מבצעת השקעה של כ-2 מיליארד דולר בחברת קוהרנט כדי לסייע לה להגביר את המחקר והפיתוח של טכנולוגיות תקשורת אופטית, ולהגדיל את קיבולת הייצור בארצות הברית. ההסכם כולל גם התחייבות רכש של אנבידיה בהיקף של כמה מיליארדי דולרים, הבטחת קיבולת ייצור עתידית של קוהרנט לצורכי אנבידיה, וקבלת גישה אל טכנולוגיות לייזר וקישוריות אופטית שיפותחו בחברת קוהרנט.

ההסכם עם לומנטום כולל גם הוא השקעה בחברה בהיקף של כ-2 מיליארד דולר, התחייבות לבצע רכש בהיקף של כמה מיליארדי דולר וקבלת זכויות גישה של אנבידיה לטכנולוגיות לייזר עתידיות של לומנטום. אנבידיה הסבירה את העסקאות בכך שקישורים אופטיים ואינטגרציה מתקדמת ברמת המארז (Advanced Packaging) מהווים יסוד לשלב הבא של תשתיות בינה מלאכותית, מכיוון שהם מאפשרים קישוריות ברוחב-פס גבוה מאוד לשיפור היעילות האנרגטית של מרכזי בינה מלאכותית (AI factories).

בעקבות ההודעה זינקה מניית אנבידיה בנסד"ק ביותר מ-5% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-4.43 טריליון דולר. מניית קוהרנט זינקה בבורסה של ניו יורק (NYSE) בכ-20% ומעניקה לחברה שוווי שוק של כ-56 מיליארד דולר, ומניית לומנטום עלתה בכ-12% במסחר בנסד"ק, ומעניקה גם לה שווי חברה של כ-56 מיליארד דולר.

חוליות קריטיות בשרשרת האספקה האופטית

חברת Coherent, שבסיסה בפנסילבניה, היא אחת מהחברות הוותיקות בעולם הלייזרים והחומרים הפוטוניים. החברה מתמחה בפיתוח וייצור מקורות לייזר מבוססי חומרים מסוג III-V, רכיבי סיליקון פוטוניקס, מנועי אופטיקה מתקדמים ואריזות שבב ברמת דיוק גבוהה. החברה מספקת רכיבי לייזר ואופטיקה ליצרני ציוד רשת, חברות שבבים וספקיות ענן גדולות, וכן לחברות תעשייה, ביטחון וחלל הזקוקות למערכות לייזר מתקדמות. קוהרנט מפעילה מתקני ייצור מתקדמים, שהרחבתם במסגרת ההסכם עם אנבידיה משתלבת גם במדיניות האמריקאית לחיזוק ייצור מקומי של תשתיות קריטיות.

תפקיד הלייזר במרכזי הנתונים הגדולים הוא מרכזי, מכיוון שהוא אחראי על שידור מהיר של האותות האופטיים. הוא משולב במודולי תקשורת אופטיים המותקנים בכרטיסי רשת ובמתגי InfiniBand ו-Ethernet, ומייצר את האותות האופטיים המשמשים להעברת מידע בין שרתים, מסדים ואשכולות עיבוד (ו-GPU). כיום מדובר במהירויות של כ-800Gbps, כאשר המערכות המתקדמות ביותר מתחילות לספק מהירויות העברת נתונים של 1.6Tbps ו-3.2Tbps.

חברת לומנטום הוקמה בשנת 2015 בעקבות יציאתה מ־JDSU, שהייתה אחת החברות הגדולות בעולם בתחום רכיבי התקשורת האופטית בשנות ה־90 וה־2000. היא מתמקדת בפיתוח מודולי תקשורת אופטיים ורכיבי לייזר למרכזי נתונים ולרשתות מהירות. החברה מפתחת מקמ"שים (Transceivers) מהירים, לייזרי VCSEL ורכיבי מודולציה המשולבים בתוך כרטיסי רשת ומתגים למרכזי נתונים. שתי החברות בעלות טכנולוגיות משלימות: קוהרנט מספקת את מקורות האור ושכבת היסוד הפוטונית, ואילו לומנטום מספקת את המודולים המשולבים בתשתיות מרכזי הנתונים.

החטיבה הצומחת ביותר באנבידיה

חברת אנבידיה השיקה בשנים האחרונות פתרונות Silicon Photonics במתגי InfiniBand ו־Ethernet, ומובילה פיתוח טכנולוגיות Co-packaged Optics. שתי ההשקעות החדשות מבטיחות לה גישה מועדפת לקיבולת ייצור, לטכנולוגיות חדשות ויכולת השפעה על מפת הדרכים הטכנולוגית. למהלך תהיה השפעה גדולה מאוד על חטיבת הקישוריות של אנבידיה שמרכזה בישראל, אשר הוקמה בעקבות רכישת מלאנוקס בשנת 2019.

החטיבה הזו אחראית על פיתוח וייצור שבבי InfiniBand, Spectrum Ethernet, BlueField DPU ופתרונות קישוריות המאפשרים לעשרות אלפי מעבדי GPU לתפקד במתכונת של אשכול מחשוב אחד. בדו"ח הרבעון האחרון של 2026, דיווחה אנבידיה שמכירות תחום הקישוריות הגיעו לשיא כ-31 מיליארד דולר – בערף פי 10 מהיקף המכירות של מלאנוקס. הדבר הופך את החטיבה לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של אנבידיה.

המהלך האחרון מחזק את זרוע הקישוריות של אנבידיה. הדורות הבאים של מתגי ה־InfiniBand וה־Ethernet, שפותחו ומפותחים כאן, צפויים להישען יותר ויותר על פתרונות פוטוניקה משולבים. הרחבת קיבולת הייצור והעמקת שיתופי הפעולה עם ספקי הלייזר והמודולים האופטיים תומכות ישירות ביכולת של החטיבה להמשיך ולצמוח בקצב הנוכחי, לעמוד בביקושים ולפתח מוצרים מתקדמים יותר. האסטרטגיה של אנבידיה מבוססת על התפישה שמי ששולט ב־GPU, בזיכרון, במתג, ובשכבת האור המחברת את כולם – שולט בארכיטקטורת מרכזי הנתונים של העתיד.

סמארט שוטר הונפקה בתל אביב בשווי של 900 מיליון שקל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סמארט שוטר (Smart Shooter), המפתחת מערכות בקרת אש אלקטרו־אופטיות לנשק קל, הונפקה היום בבורסה בתל אביב לפי שווי של כ־900 מיליון שקל לאחר הכסף. במסגרת ההנפקה גייסה החברה כ־200 מיליון שקל.

סמארט שוטר מפתחת את משפחת מוצרי SMASH – כוונות חכמות המותקנות על רובים ומקנות יכולת פגיעה מדויקת במטרות קרקעיות ואוויריות, כולל רחפנים. המערכת משלבת חיישנים אלקטרו־אופטיים, עיבוד תמונה ובינה מלאכותית לצורך נעילה על מטרה ועקיבה אחריה בזמן אמת, כאשר שחרור הירי מתבצע רק ברגע שבו מזוהה הסתברות פגיעה גבוהה. מוצרי החברה מיועדים לכוחות חי"ר, לפלטפורמות נשלטות מרחוק ולמערכות הגנה היקפיות.

מהתשקיף עולה כי הכנסות החברה הסתכמו בשנת 2023 בכ־20.9 מיליון דולר ועלו בשנת 2024 לכ־24.5 מיליון דולר – צמיחה של כ־17%. ב-2025 חלה ירידה משמעותית בקצב ההכנסות, כאשר החברה מדווחת על הכנסות של כ־12.3 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2025.

בשורת הרווח הנקי רשמה החברה הפסד של כ־332 אלף דולר ב־2023, רווח של כ־580 אלף דולר ב־2024, אך חזרה להפסד של כ־6.3 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2025. תחזית ההשקעה לשנת 2026 עומדת על כ־4 מיליון דולר.

צבר ההזמנות של החברה בפברואר 2026 על כ־39.3 מיליון דולר. כ־87% מהצבר מורכב ממערכות בקרת אש נישאות לחייל בודד. חלק משמעותי מהצבר צפוי להיות מוכר במהלך 2026.

מבחינת ריכוז לקוחות, הלקוח המרכזי הוא משרד הביטחון באמצעות מפא"ת, שהיווה כ־42% מההכנסות ב־2023, כ־47% ב־2024 וכ־35% בתשעת החודשים הראשונים של 2025. לצד זאת פועלת החברה מול לקוחות באירופה ובארה"ב, ובהם Viking Arms בבריטניה, IEA MIL-OPTICS בגרמניה ו־W.S. Darley בארה"ב. הפילוח הגיאוגרפי מצביע על שילוב בין פעילות מקומית משמעותית לבין חדירה לשוקי נאט"ו.

בשנים האחרונות הרחיבה סמארט שוטר את פעילותה מול צבאות מערביים, על רקע העלייה באיומי רחפנים בשדה הקרב המודרני. מוצרי החברה נמצאים בשימוש מבצעי בצה"ל ובכוחות ביטחון נוספים, ובשנים האחרונות דווח על חוזים והרחבות פעילות מול צבא ארה"ב, מדינות אירופה ולקוחות נוספים בנאט"ו.

המלחמה באוקראינה והלקחים ממנה בכל הנוגע ללוחמת רחפנים תרמו להאצת הביקוש למערכות המאפשרות יירוט קינטי מדויק באמצעות נשק קל. בהתאם לכך, החברה פועלת להרחבת פעילותה בארה"ב, לרבות הקמת נוכחות תפעולית מקומית.

הקמת פעילות בארצות הברית

החברה מכוונת לשוק הביטחוני האמריקאי כחלק מאסטרטגיית ההתרחבות הבינלאומית שלה, ובתשקיף ציינה כי היא פועלת להקמת נוכחות תפעולית בארה״ב. לפי המסמכים, סמארט שוטר מצויה בתהליך לשכירת משרדים באזור וירג׳יניה ומתכננת לבסס פעילות מקומית שתכלול תמיכה טכנית, שיווק ותפעול מול לקוחות אמריקאיים. המהלך נועד לחזק את הקשרים עם גופי ביטחון בארה״ב, לשפר זמינות ושירות, ולעמוד בדרישות רגולטוריות ולוגיסטיות הנהוגות בפרויקטים ביטחוניים אמריקאיים.

לחברה יש כבר פעילות ענפה בשוק האמריקאי, בין היתר באמצעות התקשרויות עם גורמים צבאיים ודרך המפיץ האמריקאי W.S. Darley, שהיווה כ־16% מהכנסותיה בתשעת החודשים הראשונים של 2025. לצד זאת, החברה פועלת לביסוס נוכחות תפעולית בארה״ב כחלק מהעמקת הפעילות והרחבת שיתופי הפעולה הביטחוניים במדינה.

ה-AI מגיע לאנטנה ומשנה את פני הרשת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

אחד מהנושאים המרכזיים בכנס MWC 2026 שנפתח היום (ב') בברצלונה, הוא ארכיטקטורת רשת חדשה המבוססת על בינה מלאכותית קרוב לאנטנות, אשר נתפשת כצורך חיוני בדרך לבניית רשתות הדור השישי. ההתפתחות המהירה של תשתיות הבינה המלאכותית מתחילה לשנות את המבנה של הרשתות הסלולריות, והשחקניות המרכזיות בתחום מתחילות לדחוף הההגדרה והאימוץ של ארכיטקטורת AI-RAN, המבוססת על הרעיון של ניהול רשת גמיש באמצעות בינה מלאכותית ולא באמצעות אלגוריתמים וחוקים שנקבעו מראש.

הפעם מדובר בשילוב של הבינה המלאכותית בתוך מרכיב התקשורת האלחוטית עצמה (Artificial Intelligence Radio Access Network), ולא בניהול שירותים מרחוק, המתבצע כבר היום בענן (רשת וירטואלית) או במרכזי המחשוב של הרשת הסלולרית. לפי התפישה החדשה, האופטימיזציה והניהול המקומי של תחנות השיגור והקליטה יבוצעו באמצעות תוכנות בינה מלאכותית מסתגלות אשר יידעו לחזות או להגיב במהירות לשינויים בתנאי השידור והקליטה, העומסים, הפרעות וכדומה, וביצוע אופטימיזציה מיידית של המשדרים והמקלטים לתנאים המשתנים. מבחינת תשתיות הרשת, הדבר כרוך בשילוב מאיצי AI ומעבדי GPU בתחנות הבסיס של הרשת ובהרצת חישובי הסקה בנקודות רבות בקצות הרשת (Edge AI).

השוק הצומח הבא, שאחרי מרכזי נתונים

מבחינת ספקיות חומרת ותוכנת AI, זהו שוק חדש וגדול, מעבר לשוק מרכזי הנתונים העומד במרכז פרוייקט תשתיות ה-AI. מבחינת ספקיות התקשורת, מדובר ברעיון שיוכל להוזיל בהרבה את העלויות מכיוון שהוא יביא לאוטומטיזציה של תחזוקת הרשת גם ברמת התקשורת האלחוטית הבסיסית ביותר. מבחינה טכנולוגית, ארכיטקטורת AI-RAN מאפשרת להתמודד עם המורכבות העצומה של רשתות הדור השישי (6G), אשר דורשות התמודדות שימוש בטכנולוגיות עיצוב אלומה, Massive MIMO, חלוקת דינמית של תדרים, וזמני תגובה סופר-קצרים הנדרשים ליישומי רכב אוטונומי ורובוטיקה צרכנית ותעשייתית. אלה מטלות שקשה לנהל באופן ידני, ולכן הן דורשות להביא את ה-AI קרוב מאוד לאנטנה.

על הרקע הזה הוקם ב-2024 ארגון AI-RAN Alliance על-ידי אנבידיה, מיקרוסופט, נוקיה, אריקסון, סמסונג, סופטבנק, Arm, AWS ו-T-Mobile. המטרה: לשפר את פריסת רשתות הדור החמישי ולהיערך לדור השישי באמצעות בניית רשתות סלולריות מבוססות בינה מלאכותית (AI-native). ערב פתיחת ארועי MWC 2026 מסרה ברית AI-RAN שמאז השקתה הצטרפו אליה 132 חברות, בהן ענקיות כמו קואלקום, וודאפון ו-SK Telecom, אשר יבצעו 33 הדגמות מעשיות המראות כיצד שילוב בינה מלאכותית ברשת הגישה האלחוטית (RAN) משפרת את ביצועי הרשת, מייעלת עומסי עבודה ומייצרת שירותי Edge-AI חדשים.

חברת אינטל דיווחה שהרעיון כבר נמצא בשימוש מעשי, והודיעה לקראת התערוכה שיש לה 6 לקוחות שהן חברות הטלקום הגדולות בעולם, אשר משתמשות במעבדי Intel Xeon 6 כדי לבצע אופטימיזציה מבוססת בינה מלאכותית של הרשתות האלחוטיות, הן בשכבת ה-RAN והן בליבת הרשת. פרוייקט משותף של אינטל ואריקסון השיג שיפור של 20% בתפוקת רשת של AT&T באמצעות AI מובנה. התוצאה: AT&T מתכננת להעביר 70% מתעבורת האלחוט שלה לפלטפורמות פתוחות עד סוף 2026. במקביל, המערכות נמצאות בתהליכי התקנה ברשתות של Vodafone, Rakuten Mobile ,SK Telecom, NTT DOCOMO ו-Bharti Airtel.

תחנת הבסיס האלחוטית של הכלכלה

חברת אנבידיה הודיעה לקראת התערוכה שהיא מתחייבת לבנות את הדור הבא של רשתות האלחוט (6G) בגישת AI-native, ועל-גבי פלטפורמות פתוחות. הפרוייקט מתבצע בשיתוף פעולה עם קבוצה של מפעילי תקשורת וספקי תשתיות הכוללת חברות כמו Booz Allen, ‏BT Group, ‏Cisco, ‏Deutsche Telekom, ‏Ericsson, ‏MITRE, ‏Nokia, ‏ODC, ‏SK Telecom, ‏SoftBank Corp. ו-T-Mobile. "רשתות 6G ייהפכו לתשתית ה-Physical AI, ויאפשרו להפעיל מיליארדי מכונות אוטונומיות, כלי-רכב, חיישנים ורובוטים". מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הגדיר את המהלך כ"צעד הבא" בתהלך בניית התשתיות הגדול ביותר בהיסטוריה.

הואנג: "ביחד עם קואליציה של מובילי התעשייה בעולם, אנחנו בונים AI-RAN כדי להפוך את רשתות הטלקום לתשתית AI בכל מקום". מנכ״ל T-Mobile, סריני גופאלן, הגדיר את הכיוון החדש של תעשיית התקשורת כרגע מכריע: "כאשר 6G יהפוך לעמוד השדרה של עידן ה-AI, הטלקום ישמש כמערכת העצבים של הכלכלה הדיגיטלית".

רם מכנס מונה למנכ"ל הבא של ארבה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המנכ"ל הנכנס, רם מכנס. צילום: ארבה

חברת ארבה (Arbe Robotics) מינתה את סמנכ"ל העסקים רם מכנס לתפקיד מנכ״ל החברה במקומו של קובי מרנקו שישמש כנשיא החברה. המינוי ייכנס לתוקף ב-1 באפריל 2026. מכנס שימש כסמנכ״ל העסקים של החברה במשך שמונה השנים האחרונות. לפני-כן מילא במשך 12 שנים תפקידי ניהול עסקי בכירים ב-Texas Instruments, שבה הוביל קווי מוצר בתחום הקישוריות האלחוטית עבור שוקי הרכב, המובייל וה-IoT. החברה מסרה שהמינוי מיועד לתמוך באסטרטגיה החדשה של החברה, המבוססת על התרחבות מעבר לשוק היעד המקורי של יצרני רכב (OEM), אל שווקים משלימים כמו מוניות אוטונומיות, משאיות וציוד מכני כבד, רכבי-שטח ובעיקר השוק הביטחוני.

חברת ארבה פיתחה ערכת שבבי מכ”ם לרכב המבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בתדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים. בשנים האחרונות החברה ביצעה מאמצים רבים לשלב את המכ"ם שלה בשוק הרכב ביישומים דוגמת מערכות ADAS, אולם לא הגיעה למכירות משמעותיות. בשנת 2025 הסתכמו המכירות של החברה בכ-1.0 מיליון דולר, לעומת 0.8 מיליון דולר בשנת 2024.

הרווח הגולמי לשנת 2025 היה שלילי והסתכם ב-(0.8) מיליון דולר (בדומה לרמתו ב-2024). הוצאות התפעול ב-2025 הסתכמו בכ-47.1 מיליון דולר, בהשוואה לכ-48.9 מיליון דולר בשנת 2024. ההפסד התפעולי בשנת 2025 הסתכם בכ-47.9 מיליון דולר, וההפסד הנקי הסתכם ב-45.2 מיליון דולר, לעומת הפסד נקי של 49.3 מיליון דולר בשנת 2024. החברה פרסמה תחזית מכירות של 4-6 מיליון דולר לשנת 2026. מאז פרסום הדו"ח הכספי בסוף השבוע, ירדה מניית ארבה בנסד"ק בכ-11%, וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-100 מיליון דולר.

הפנטגון מאיים על עתיד כוכבת ה-AI הזוהרת ביותר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: יוחאי שויגר

ביום שישי האחרון, יממה אחת בלבד לפני פתיחת המתקפה הישראלית אמריקאית נגד איראן, הכריז הפנטגון שהמוצרים של חברת אנתרופיק (Anthropic) האמריקאית שפיתחה את סדרת המודלים הלשוניים הגדולים (LLM) ממשפחת Claude, מהווים “סיכון בשרשרת האספקה”. זוהי הכרזה דרמטית בעולם כלכלת הביטחון האמריקאית, אשר מסוגלת למוטט חברות כמעט ברגע, והפעם מדובר באחת מפלטפורמות ה-AI החשובות בעולם. העיתון וול סטריט ג'ורנל דיווח היום (א'), שהפיקודים האזוריים של צבא ארצות הברית, כולל פיקוד מרכז במזרח התיכון (Centcom) האחראי על המבצע באיראן, משתמשים ב-Claude לצורך ביצוע הערכות מודיעיניות, זיהוי מטרות וסימולציה של תרחישי קרב. בין השאר, גורמים המקורבים לנושא מסרו לוול סטריט ג'ורנל שהכלים האלה שימשו בתכנון וביצוע מבצע לכידת נשיא ונצואלה לשעבר, ניקולאס מדורו.

חברת אנתרופיק (Anthropic) האמריקאית, אשר פיתחה סדרת המודלים הלשוניים הגדולים (LLM) ממשפחת Claude (על-שם קלוד שאנון ממציא תורת התקשורת), נקלעה לסכסוך בעצימות יוצאת דופן בעוצמתה עם הפנטגון, שעשוי אפילו לסכן את קיומה. בחודשים האחרונים תפסו המודלים והצ'אטבוט שלה ממונטום חזק מאוד בשוק. מודל פיתוח התוכנה Claude נתפס ככלי המוביל בשוק הארגוני וכבחירה מועדפת בקרב מתכנתים וצוותי פיתוח. בשבועות האחרונים השיקה החברה שורה של יכולות מתקדמות, החל מאוטומציה בכתיבת קוד, ניתוח מסמכים פיננסיים וכלה ביכולת עבודה מול מאגרי מידע ארגוניים וכלי אבטחה – אשר חיזקו את מעמדה כגורם מרכזי במהפיכת ה-AI הארגוני.

גם המספרים שיקפו את ההתלהבות: לפני מספר שבועות החברה השלימה גיוס הון בהיקף של כ-30 מיליארד דולר לפי שווי חברה של כ-380 מיליארד דולר. כמעט פי שניים מהשווי בסבב הקודם שנערך כשישה חודשים קודם לכן. לכל היה נראה שהחברה עלתה על הנתיב הבטוח לבסס את מעמדה כאחת משחקניות ה-AI החשובות בעולם. אלא שאנתקופיק איננה רק חברת בינה מלאכותית, אלא גם חברה עם אידיאולוגיה. המודלים שלה מבוססים על פיקוח הדוק של בני אדם וכוללים מודול שהחברה פיתחה בשם "בינה מלאכותית חוקתית (Constitutional AI): זוהי גישה שפותחה על-ידי Anthropic לצורך אימון Claude ומערכות בינה מלאכותית אחרות, במטרה להבטיח שהן יהיו בלתי מזיקות ומועילות, גם כאשר הן אינן מסתמכות על משוב אנושי נרחב. ה"חוקה" הזו היא אוסף של עקרונות המנוסחים בשפה מילולית המובנת לבני אדם, שלפיהם המודל מנסה להתאים את תשובותיו לפקודות (prompts) כדי לעמוד בהם. החברה אפילו הצהירה שבכוונתה להביא לכך שהחוקה של Claude תשמש מודל לחיקוי עבור חברות אחרות בתעשייה.

בנקודה הזו החל הסכסוך עם מערכת הביטחון האמריקאית: לפני מספר שבועות ביקש הפנטגון לחתום על הסכם שימוש רחב-היקף בטכנולוגיה של אנתרופיק ונכנס איתה למשא ומתן אינטנסיבי. אלא שאנתרופיק דרשה לכלול בהסכם שני סעיפי החרגה מיוחדים: איסור שימוש בכלים שלה לצורך מעקב המוני אחר אזרחים בתוך ארצות הברית, ואיסור שימוש בטכנולוגיה שלה במערכות נשק קטלניות הפועלות באופן אוטונומי לחלוטין ללא פיקוח אנושי. הממשל סירב לוותר על הדרישה, אנתרופיק סירבה לוותר על העקרונות, והפנטגון הוציא את הסכסוך לאור היום כאשר הודיע בפומבי שהציב לחברה אולטימטום: לסגת מהדרישות עם יום שישי האחרון בשעה 17:00, או להסתכן בהגדרתה כ“סיכון בשרשרת האספקה”. אנתרופיק לא נסוגה מעמדותיה, ובשעה הנקובה לחץ הפנטגון על ההדק.

סנקציה השמורה לגורמים עוינים

זהו צעד דרמטי. ההכרזה הזו איננה עוד ביטול נקודתי של חוזה, אלא סימון החברה כגורם שעלול לסכן את שרשרת האספקה הביטחונית של ארצות הברית. מדובר במהלך חסר תקדים כלפי חברה אמריקאית מובילה. כלים מסוג זה הופעלו בעבר בעיקר כלפי חברות זרות שנתפסו כאיום ביטחוני, דוגמת וואווי ו-ZTE הסיניות. הוא גם מטיל צל כבד על יכולתה של אנתרופיק להמשיך ולהתרחב בקרב חברות המספקות שירותי צד שלישי למנגנוני המדינה ולמגזר הארגוני האזרחי בכללו שעשוי לאבד את אמונו בחברה. מה שנראה בתחילה כמערכת יחסים שתביא את החברה אל מסלול צמיחה מהיר, הפך למבחן הישרדות קשה במיוחד.

המושג “שרשרת אספקה” של משרד ההגנה הוא בעל עומק כלכלי עצום. לא מדובר ברשימה מצומצמת של קבלניות ביטחוניות כמו לוקהיד מרטין או בואינג, אלא במערך גדול מאוד של חברות פרטיות וקבלני משנה: אינטגרטורים, ספקיות ענן, חברות סייבר, תוכנה, לוגיסטיקה, ייעוץ וייצור. בחמש השנים האחרונות בלבד, יותר משני טריליון דולר מתקציבו הועברו לחברות פרטיות דרך חוזים שונים. המשמעות היא ששרשרת האספקה חודרת עמוק לתוך המגזר העסקי האמריקאי.

כאן עולה השאלה: עד לאן מגיעה ההכרזה ובאיזה מידה הפנטגון יאכוף אותה. האם מדובר באיסור להשתמש בטכנולוגיה של אנתרופיק בפרויקטים ביטחוניים בלבד, או שכל חברה שיש לה חוזה עם משרד ההגנה, אפילו אם מדובר בשירות תומך או במוצר שולי, תצטרך להימנע מכל התקשרות עמה? בפרשנות מקסימליסטית, חברות רבות במגזר הארגוני האמריקאי עלולות למצוא עצמן נדרשות לבחור בין עבודה עם הפנטגון לבין שימוש בכלים של אנתרופיק.

וזו נקודת הפגיעה הרגישה ביותר עבור החברה. אנתרופיק ביססה לעצמה נתח שוק משמעותי דווקא במגזר הארגוני, עם מומנטום מהיר בהטמעת AI בתהליכי פיתוח, אוטומציה ותפעול. אם ארגונים יחששו שהמשך עבודה עמה יסכן את יחסיהם עם הממשל האמריקאי, ייתכן שנראה הקפאת התקשרויות, מעבר למתחרות או האטה בחתימת חוזים חדשים. מעבר לכך, ארגונים שכבר הטמיעו את Claude במערכות ליבה עלולים להידרש לבחון מחדש תשתיות קיימות – מה שעלול ליצור דיסרפשן תפעולי רחב. אנתרופיק הודיעה שבכוונתה לפנות להליך משפטי ולערער על ההחלטה. אם בית משפט יבחן את שאלת הסמכות ואת היקף ההכרזה, ייתכן שהמהלך יצומצם או אפילו יבוטל. אולם עד שתתקבל הכרעה, עצם התיוג כ”סיכון בשרשרת אספקה” מרחף מעל החברה כמו ענן מאיים וכבד.

מלחמת התרבות

אנתרופיק ידועה כחברה שנושאת את דגל ה“בטיחות” והשימוש האתי ב-AI. הזהות שלה נבנתה סביב מגבלות, אחריות ופיקוח — קו שמלכתחילה לא משתלב באופן טבעי עם תפיסת ההפעלה של משרד ההגנה האמריקאי. ייתכן שבחברה קיוו שהעימות יסתיים בפשטות בכך שלא יעבדו עם הפנטגון. בפועל, המחלוקת גלשה במהירות ממחלוקת חוזית למלחמת תרבות -ולמבחן כוח עבור משרד ההגנה והממשל. שר ההגנה האמריקאי, פיט הגסת', הוביל מאז כניסתו לתפקיד קו מוצהר של מאבק ברעיונות ליברליים המוגדרים כ-Wok ומניעת כניסתם לצבא. הדבר משתקף גם בתפיסתו לגבי השימוש בבינה מלאכותית: "הפנטגון לא מפתח צ’אטבוטים לסטודנטים באוניברסיטאות עילית, אלא מכונות מלחמה”, הוא הצהיר. מבחינתו, AI צבאי מיועד לשרת עליונות מבצעית, ולא לשקף רגישויות חברתיות. בתוך ההקשר הזה, ההתעקשות של אנתרופיק על מגבלות אתיות נתפסה לא כעמדה טכנית – אלא כמאבק אידיאולוגי.

מאז בחירתו של טראמפ, רבות מחברות הטכנולוגיה התיישרו עם הרוח שנושבת בוושינגטון — הקטינו דגש פומבי על גיוון והכלה, ריככו מדיניות פיקוח תוכן ונמנעו מעימותים ערכיים עם הממשל. אנתרופיק מצאה את עצמה כמעט לבד בעימות חזיתי. טראמפ עצמו תקף את החברה וכינה אותה כ"שמאל קיצוני" וכ"חברת ווק". הצהרותיו התקיפות של טראמפ עשויות לאותת כי אין דרך חזרה מהמהלכים הנוכחיים. כך הפך סכסוך על תנאי שימוש בתוכנה למאבק רחב יותר על השאלה מי מגדיר את גבולות ה-AI האמריקאי: חברות המציבות תנאים אתיים, או ממשל המעניק קדימות עליונה ליכולת המבצעית.

המנצחים האמיתיים, או מי נהנה מהסכסוך?

מהעימות בין אנתרופיק לפנטגון יש גם מרוויחות ברורות, ובראשן חברות AI מתחרות הנמצאות בעצמן במגעים עם משרד ההגנה. הפנטגון הוא לקוח יוקרתי, עתיר תקציבים והשפעה, וחוזה עמו אינו רק מקור הכנסה משמעותי אלא גם חותמת איכות אסטרטגית. הוצאת אנתרופיק מהתמונה מותירה יותר מרחב, יותר חוזים ויותר נתח שוק למתחרות. בראש הרשימה ניצבת OpenAI, שהודיעה בסוף השבוע על הסכם עם משרד ההגנה לפריסת מודלים שלה גם בסביבות רגישות. באופן מחושב למדי, OpenAI הצליחה גם להשיג חוזה עם הפנטגון וגם להציג את ההסכם ככזה ששומר על “קווים אדומים”, עם הדגשה של מנגנוני בטיחות, פיקוח אנושי ומגבלות על שימושים שנויים במחלוקת.

בכך היא ממצבת את עצמה כשותפה ביטחונית אחראית, אך לא כמי שמציבה תנאים אידיאולוגיים פומביים שעלולים להיתפס כהתנגשות עם הממשל. מרוויחה פוטנציאלית נוספת היא חברת xAI של אילון מאסק. מאסק לא הסתיר את עמדתו בסכסוך, ואף טען כי באנתרופיק “שונאים את הציוויליזציה המערבית”. גם אם xAI אינה מחזיקה כיום באותו נתח שוק ארגוני כמו אנתרופיק או OpenAI, המצב החדש עשוי לפתוח לה דלתות רחבות בזירה הביטחונית.

מכירות ולנס ב-2025 צמחו ב-22%

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ברבעון האחרון של 2025 הסתכמו המכירות של חברת ולנס סמיקונדקטור (Valens) מהוד השרון בכ-19.4 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 16.7 מיליון דולר ברבעון המקביל 2024. היקף המכירות ב-2025 כולה צמח בכ-22% והסתכם בכ- 70.6 מיליון דולר. החברה פירסמה תחזית להמשך הצמיחה. להערכתה המכירות ב-2026 צפויות לצמוח בכ-8% ולהסתכם בכ-75-77 מיליון דולר. מדובר בתהליך התאוששות הדרגתי לאחר שההתמוטטות בשנת 2023, שבה הסתכמו מכירותיה בכ-57.9 מיליון דולר – בהשוואה למכירות של כ-90.7 מיליון דולר בשנת 2022).

בסך הכל, החברה דיווחה על הפסד תפעולי של 16.9 מיליון דולר, בהשוואה להפסד תפעולי של 21.1 מיליון דולר בשנת 2024. בקופת החברה יש מזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות בשווי של 92.6 מיליון דולר. בתחילת ינואר 2026 החברה הכריזה על תוכנית התייעלות אשר כללה קיצוץ רוחבי של כ-10% מתוך כ-250 עובדי החברה, אשר מיועד להביא לחיסכון של כחמישה מיליון דולר בשנה בהוצאות תפעוליות. ולנס היא ספקית שבבים לתקשורת מהירה בתחומי האודיו־וידאו והרכב, המבוססים על טכנולוגיית HDBaseT, המאפשרת להפיץ שידורי תקשורת ומולטימדיה באיכות גבוהה (HD) באמצעות כבלי תקשורת זולים. על בסיס הטכנולוגיה הזו הוגדר MIPI A-PHY הבינלאומי, המשמש גם בתחום התקשורת המהירה בין חיישנים בתוך הרכב.

תמהיל ההכנסות של החברה מתחלק בין שתי תחומים מרכזיים: החטיבה רב תחומית (שרוב מכירותיה הן לשוק האודיו-וידאו) היתה אחראית לכ-73% מהמכירות, כאשר חטיבת הרכב היתה אחראית לכ-26.9% מתוך כלל הכנסות החברה, בהשוואה לכ-37.3% בשנת 2024. החברה הסבירה את הירידה בשחיקת מחירים הדרגתית ובירידה במספר היחידות שנמכרו לקבוצת מרצדס–בנץ.  המנכ"ל יורם זלינגר (שנכנס לתפקיד בנובמבר 2025), אמר בשיחת הוועידה שאסטרטגיית ההתאוששות והצמיחה של החברה תתבסס על התמקדות בשני שוקי הליבה של החברה: תעשיית האודיו-וידאו ותעשיית הרכב".

לדבריו, החברה זכתה לאחרונה בארבעה נצחונות תכנון חשובים בתחום ה-ADAS, שאחד מהם הוא עם יצרנית סינית. במקביל היא בנתה שתי שותפיות טכנולוגיות חזקות עבור שוק הרכב, עבור סוני ועבור מובילאיי, אשר החליטה לשלב את שבב התקשורת של החברה במערכת ה-ADAS המתקדמת ביותר שלה. יחד עם זאת, חשוב לזכור שהצמיחה בתעשיית הרכב היא הדרגתית מאוד. זלינגר: "אנחנו לא יכולים לחשוף עדיין את זהות החברות שישתמשו בשבבי התקשורת שלנו בתחום ה-ADAS, אולם ההכנסות הראשונות צפויות להיות במחצית השנייה של 2027".

הוא הסביר שהם יצמחו בהתאם לקצב הגידול בייצור דגמי הרכב החדשים, "שזהו תהליך הנמשך מספר שנים בתעשיית הרכב". חברת ואלנס נסחרת בבורסת נסד"ק לפי שווי שוק של כ-158.7 מיליון דולר. בחודש ינואר, כאשר החברה הודיעה על תוכנית ההתייעלות, זינקה המנייה שלה בכ-66%, ולאחר מכן היא חזרה בהדרגה למחיר הנוכחי, שהוא גם מחיר המנייה ערב ההכרזה על תוכנית ההתייעלות.

Brain.Q משיקה בישראל שירות שיקום מוחי ביתי מבוסס AI, לאחר אישור משרד הבריאות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Brain.Q הישראלית הודיעה על השקת שירות חדשני להעצמת השיקום המוחי והעצמאות התפקודית — ישירות בבית המטופל. השירות מבוסס על מערכת טיפולית לא-פולשנית מונחית בינה מלאכותית, שקיבלה לאחרונה אישור אמ"ר ממשרד הבריאות כטיפול להפחתת נכות לאחר שבץ מוחי (בכפוף למרשם רופא), וכן תו CE באירופה.

ליבת הפתרון היא קסדה המייצרת טיפול אלקטרומגנטי בעוצמה נמוכה ובתדרים משתנים, שנועדו לחקות דפוסי פעילות חשמלית של רשתות עצביות שנפגעו. הטיפול מסונכרן עם תוכנית שיקום אינטנסיבית מותאמת אישית לתרגול עצמאי, ומנוהל בזמן אמת מהענן באמצעות מודל AI שאומן על מאגרי נתונים הממפים פעילות מוחית. המערכת כוללת ניטור שוטף וליווי מרחוק של קלינאי, המעדכן את הפרוטוקול בהתאם לקצב ההתקדמות.

ההשקה מגיעה על רקע הצגת נתונים קליניים חדשים בכנס השבץ העולמי של איגוד הלב והשבץ האמריקאי (AHA). לפי החברה, 34% מהמטופלים שהחלו את הטיפול עם נכות בינונית עד קשה הגיעו לעצמאות תפקודית מלאה בתוך חודשים — לעומת 12% בלבד בקבוצת הביקורת, הבדל מובהק סטטיסטית. עוד דווח כי כ-85% מהמטופלים הציגו שיפור משמעותי במדדי עצמאות תפקודית. בחברה מציינים כי עד כה בוצעו למעלה מ-8,000 סשנים טיפוליים, עם פרופיל בטיחות גבוה וללא אירועים חריגים.

התוכנית בישראל מבוססת על מודל שנוסה בניסויים קליניים מבוקרים ב-15 מרכזים רפואיים מובילים בעולם, בהם מוסדות אקדמיים כדוגמת הרווארד, קורנל, קולומביה ו-UCLA. הפתרון הוגדר בעבר כ"פורץ דרך" על ידי ה-FDA בארה"ב וכן על ידי הפורום הכלכלי העולמי והאיחוד האירופי.

קליניקת Brain.Q פועלת כעת במתכונת הרצה ומשתפת פעולה עם קליניקות נוירולוגיות ומטפלים בישראל שעוברים הכשרה ייעודית. המודל המסחרי מבוסס מנוי חודשי (מינימום שישה חודשים): לאחר קבלת מרשם, מתקיים מפגש התאמה עם קלינאי מלווה, המערכת נמסרת למטופל והוא עובר הדרכה לשימוש עצמאי בבית, לצד בקרה קלינית שוטפת מרחוק.

במקביל להשקה הודיעה החברה על מינויו של פרופ’ ג’פרי ל. סייבר (Jeffrey L. Saver, MD) למנהל הרפואי. סייבר, ראש מרכז השבץ של UCLA ואחד החוקרים הבולטים בתחום הנוירולוגיה עם למעלה מ-1,000 פרסומים מדעיים, יוביל את האסטרטגיה הקלינית והפיקוח על פעילות הקליניקות.

לדברי פרופ’ סייבר, "לאחר שנים של התקדמות דרמטית בטיפול האקוטי בשבץ, שלב השיקום ארוך הטווח נותר החוליה החסרה. המודל שמפתחת Brain.Q מבוסס ראיות ומכוון לפלסטיות מוחית, תוך הצבת המטופל במרכז התהליך."

יותם דרקסלר, מייסד משותף ומנכ"ל Brain.Q, הוסיף כי "השקת השירות היא צעד משמעותי בחזון לספק טיפול משנה מציאות, המקדם ומשמר את בריאות המוח לטווח ארוך."

Brain.Q

שבץ מוחי הוא גורם הנכות המרכזי בקרב מבוגרים בישראל וסיבת המוות השלישית בשכיחותה. לפי דוח מבקר המדינה מ-2024, מדי שנה מתרחשים כ-18,400 מקרי שבץ חדשים, וכ-100 אלף ישראלים חיים עם נכות לאחר שבץ — נתון שמחדד את הצורך בפתרונות שיקום ארוכי טווח ונגישים.

Brain.Q פועלת במספר מדינות ונתמכת על ידי קרנות הון סיכון וגופים אסטרטגיים, בהם Hanaco Ventures, Peregrine Ventures, OurCrowd ו-Dexcel Pharma.

אלכס שקבסקי מונה למנכ"ל PTC ישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

אלכס שקבסקי נכנס לתפקיד מנכ"ל חברת PTC ישראל, במקומו של זיו בלפר שניהל אותה ב-20 השנים האחרונות. בלפר פרש מהחברה אולם ימשיך ללות אותה כיועץ עצמאי. שקבסקי עובד כבר 33 שנים בחברה ומשמש כסגן נשיא בכיר למחקר ופיתוח. מעתה הוא את שני מרכזי המחקר והפיתוח של החברה בישראל, הממוקמים בהרצליה ובקמפוס הטכניון בחיפה. לצד הניהול של PTC ישראל, הוא ישמש כמנהל מערך הפיתוח של תוכנת התיב"ם Creo, אשר מפותחת ברובה בישראל ומשמשת כמוצר הדגל של החברה.

חברת PTC האמריקאית פועלת מבוסטון ונסחרת בנסד"ק לפי שווי של של כ-18.4 מיליארד דולר. הטכנולוגיה שלה מסייעת לחברות לנהל את מחזור חיי המוצר שלהן, לרבות תכנון, סימולציה, ייצור, תפעול ותחזוקת המוצרים בסביבה מקושרת. בין לקוחותיה, ענקיות ייצור וטכנולוגיה דוגמת וולוו, פרארי, וולוו, פולקסווגן, נאס"א, אינטל, פיליפס, מיצובישי, טושיבה מוטורולה ועוד.

החברה מעסיקה כמה מאות עובדים בישראל. מרכז הפיתוח הישראלי הוא השני בגודלו בעולם, מחוץ לארה"ב, ואחראי לפיתוח המוצרים המובילים של החברה. תוכנת Creo מאפשרת לתכנן מוצרים באופן דיגיטלי, לצפות בהם בתלת–ממד, לבחון כיצד כל המרכיבים משתלבים ביחד, לאפשר ללקוחות ולספקים לבחון אותו בשלבי התכנון; ולעדכן אותו בטרם הגיע לשלבי הייצור. 

לפני כחצי שנה החברה הכריזה על השקת Creo 12, שהיא הגרסה החדשה של תוכנת התיב"ם (CAD) שלה. בין השדרוגים המרכזיים בגרסה החדשה: תכנון חומרים מרוכבים (Composite Materials), תכנון גנרטיבי מבוסס AI עם פיזיקת חום, כולל הדמיות מעבר חום. היא מספקת תמיכה מלאה בתכנון רתמות חשמליות (Harness Design) גם ברמת המערכות השלמות, קישוריות ל‑PLM Windchill ויכולת מעקב סביבתי המאפשרות לקבל החלטות טובות יותר בבחירת חומרים, כולל ניתוח טביעת פחמן והשפעותיהם הסביבתיות.

HiCenter Ventures השקיעה ב-2025 ב-24 סטארטאפים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: ליאור חנוכה, מנכ'"ל HiCenter Ventures. צילום: מיכה בריקמן]

קרן ההשקעות HiCenter Ventures, הפועלת להאצת האקו־סיסטם היזמי בחיפה, מדווחת על שנת שיא בפעילותה: במהלך 2025 השקיעה הקרן ב־24 חברות סטארט־אפ, מהן 19 חברות חדשות שהצטרפו לפורטפוליו ו־5 השקעות המשך בחברות קיימות. במקביל, חברות הפורטפוליו של הקרן השלימו סבבי גיוס המשך בהיקף מצטבר של כ־90 מיליון דולר.

מאז הקמתה במתכונתה הנוכחית בשנת 2021, תמכה הקרן ב־104 חברות סטארט־אפ, שגייסו יחדיו מעל 300 מיליון דולר. פעילותה נשענת בין היתר על מועדון המשקיעים HiFund, הכולל כיום כ־1,200 משקיעים, וכן על קשרים עם קרנות הון סיכון וגופי השקעה מהארץ ומהעולם.

מיקוד ב־AI, אנרגיה וכלכלה כחולה

השקעות הקרן בשנת 2025 התמקדו בתחומי הכלכלה הכחולה, אנרגיה, בינה מלאכותית, פודטק ובריאות דיגיטלית. בין החברות שגייסו נמנות ClaroAI, Biostream, Borderless OS, Hydrosight, Ceal, Brainvivo, Opsima, Yeap, Ocean Spectra, A.zimut, Deep Signals, Meala Food, CarbonBlue, BarAlgae, Octopus AI, WATCHIT, Evpower, Enqode, THERMAGIX, NewLight, Cydome, DisperseBio, THETIS AI ו־Quonomaly.

בתחום הסייבר והגנת המידע בולטת חברת Cydome, המפתחת פתרונות להגנה על מערכות ממוחשבות של כלי שיט מפני השתלטות עוינת. לצידה פועלת Enqode, שפיתחה פלטפורמת Quantum Security Posture Management (QSPM) להגנת מידע בעידן הקוונטי, בגישה היברידית מבוססת Zero-Trust, תוך שילוב בתהליכי ETL/ELT ו־CI/CD והפחתת עלויות חישוב של עד 70%.

בתחום הכלכלה הכחולה בולטת NewLight Blue, שפיתחה טכנולוגיית "פלאג־אין" להמרת מנועי דיזל באוניות למערכת היברידית מימן־דיזל, עם חיסכון של עד 30% בצריכת הדלק והפחתת פליטות מזהמים בשיעור של עד 60%. בנוסף, THETIS AI מיישמת מערכות בינה מלאכותית לתכנון משלוחים בזמן אמת ואופטימיזציית מסלולי אוניות לצמצום פליטות במרחב הימי.

ליאור חנוכה, מנכ"ל HiCenter Ventures, מסר כי "המודל שלנו, המשלב השקעות Early Stage עם שירותי ערך מוסף ליזמים, ממשיך להוכיח את עצמו. השנה סיפקנו תשתית צמיחה ל־24 סטארט־אפים, ובמקביל חברות בוגרות בפורטפוליו השלימו סבבי השקעה משמעותיים וחתמו על הסכמים גלובליים רחבי היקף". לדבריו, תחומי הבינה המלאכותית והכלכלה הכחולה מהווים מנועי צמיחה מרכזיים, כאשר שוק הכלכלה הכחולה מוערך בכ־2.5 טריליון דולר בשנה. עוד ציין כי משרד האנרגיה בחר במרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל תחת הקרן, להכין סקר אסטרטגי לבחינת טכנולוגיות אנרגיה ואקלים במרחב הימי של ישראל.

אודי גרף, יו"ר HiCenter Ventures, הוסיף כי הקרן נוסדה ביוזמת החברה הכלכלית לחיפה ועיריית חיפה במטרה לחזק את האקו־סיסטם הטכנולוגי בעיר. לדבריו, בשנת 2026 בכוונת הקרן להרחיב את תחומי הפעילות ולעודד יזמים מתחום הדיפנס־טק להצטרף לתוכנית, תוך רתימת שותפים מהתעשיות הביטחוניות בצפון, מהאקדמיה ומההיי־טק.

גמביט גייסה 61 מיליון דולר לפיתוח פלטפורמת חוסן סייבר בזמן אמת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מייסדי גמביט. קרדיט: נתנאל טוביאס]

חברת גמביט (Gambit Security), המפתחת פלטפורמת חוסן עסקי בעולמות הסייבר, הודיעה על גיוס של 61 מיליון דולר. את הסבב הובילו הקרנות Kleiner Perkins, Spark Capital ו-Cyberstarts. מתוך הסכום, 5 מיליון דולר גויסו בסבב Seed מוקדם יותר.

החברה, שהוקמה בשנת 2024, מפתחת פלטפורמת Cyber Resilience מבוססת בינה מלאכותית, המודדת באופן רציף את רמת החוסן של הארגון אל מול איומים משתנים. הפתרון של גמביט מתחבר לסביבות העבודה, לפתרונות האבטחה ולמערכי הגיבוי בארגון, וממפה באופן אוטונומי את התשתית ואת נתוני הגיבוי – במטרה לחשוף פערים שעלולים להכשיל תוכניות התאוששות מסורתיות ולסכן את ההמשכיות העסקית.

לפי נתוני החברה, אף שרוב הארגונים מחזיקים בגיבויים, רק כ-5% מהמערכות ערוכות להתמודד בפועל עם מתקפות כופרה. שיבושים מסוג זה גורמים לנזקים כספיים משמעותיים ופוגעים בפעילות השוטפת. הפלטפורמה של גמביט נועדה לגשר על הפער בין תכנון ההתאוששות למציאות בשטח, באמצעות מדידה רציפה של מוכנות הארגון, זיהוי פערי חוסן ואימות נתיבי שחזור בזמן אמת.

מעבר להתמודדות עם מתקפות סייבר, המערכת מיועדת לתת מענה גם לכשלי מערכת קריטיים ולשיבושים טכניים. בחברה מציינים כי השימוש בפלטפורמה מאפשר לייעל את ניהול הגיבויים, לחסוך בממוצע כ-10% מעלויות אחסון ענן, להפחית פרמיות ביטוח סייבר ולהקטין עלויות רגולציה ובדיקות.

גמביט הוקמה על ידי אלון גרומקוב, מנכ"ל החברה, סער אליאס, סמנכ"ל מוצר, ומאי קוגן, סמנכ"ל טכנולוגיות – שלושתם יוצאי יחידה 8200, ששירתו בקבע וזכו במהלך שירותם בפרסי ביטחון ישראל. לאחר שירותם היו בין העובדים הראשונים בסטארט-אפ Sentra. כיום מעסיקה החברה כ-60 עובדים, מתוכם כ-50 בישראל וכ-10 בארה"ב. הגיוס הנוכחי ישמש להאצת פיתוח המוצר, להרחבת שיתופי פעולה עם ארגונים גלובליים ולגיוס עובדים בתחומי מחקר, פיתוח ומכירות.

הפלטפורמה כבר נמצאת בשימוש של ארגונים מובילים במגוון תעשיות, ובהן הייטק, קמעונאות, פיננסים ובריאות. לדבריה, ניתוחי סיכונים שבוצעו באמצעותה חשפו פערים משמעותיים בתשתיות והובילו למניעת השבתות קריטיות.

אלון גרומקוב, מייסד-שותף ומנכ"ל גמביט, אמר: "מתקפות סייבר וכשלי תשתית הפכו לשגרה שיוצרת שיבושים קשים והפסדים פיננסיים. הזרמת עוד ועוד תקציבים לכלי אבטחה וכלי גיבוי הפכה למרוץ שאי אפשר לנצח בו. יכולות ההתאוששות נותרו עשורים מאחור; מה שהיה ניתן לשחזור אתמול עלול להיכשל היום, וזה משאיר ארגונים חשופים להשבתה הרסנית. גמביט משנה את המשוואה – אנחנו מבטלים את 'תאריך התפוגה' של אסטרטגיות החוסן ומספקים יכולות בזמן אמת שעוזרות לצוותים להבטיח שהסביבות שלהם יישארו עמידות מול שינויים ותוקפים, ולא רק על בסיס תקופתי".

תחזית אינוויז: המכירות בתחומי הביטחון והאבטחה יוכפלו פי 10

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל החברה, עומר כילף. קרדיט: יח"צ]

חברת אינוויז (Innoviz) מעריכה כי פעילותה בשוקי האבטחה והביטחון תזנק השנה יותר מפי עשרה ב-2026, כך עולה משיחת הוועידה אתמול (ד') לאחר פרסום הדוח השנתי. מנכ"ל החברה, עומר כילף, אף אמר כי מדובר ב"הערכה צנועה" ביחס לפוטנציאל בשוק. הכנסותיה של אינוויז בתחומים מחוץ לשוק הרכב עדיין שוליים למדי, והיוו ב-2025 כ-1% מסך הכנסותיה. עם זאת, בחברה מעריכים כי ב-2026 תחומים אלה יהוו נתח של כ-10% מהכנסות החברה ועשויות להסתכם במיליוני דולרים.

כילף קשר את ההערכה לעלייה חדה בהיקף הפניות מהשוק הביטחוני. לדבריו, החברה ערכה לאחרונה אירוע במשרדיה בישראל שאליו הוזמנו כ-80 יועצי אבטחה מתחומי שדות התעופה, הנמלים והרכבות. "יצאנו מהאירוע הזה עם עשרות הזדמנויות". שבוע לאחר מכן השתתפה אינוויז בכנס ביטחוני נוסף, וגם ממנו יצאה, לדבריו, עם "כמה עשרות לידים".

המהלך נשען על השקת מוצר ייעודי לשוק – InnovizSMART – חיישן LiDAR המבוסס על פלטפורמת הרכב של החברה אך מותאם ליישומי אבטחה היקפית, תשתיות קריטיות, ערים חכמות ורובוטיקה. בחברה מציינים כי החיישן מציע טווח ארוך ורזולוציה גבוהה המאפשרים זיהוי וסיווג מדויק של עצמים, גם בתנאי סביבה מורכבים ובאזורים מוסתרים חלקית. לאחרונה דיווחה החברה על פריסות ראשונות של המערכת באתרי תשתית קריטיים בישראל.

הגברת הייצור: פי 3–4 ב-2026

במקביל להתרחבות לשוקי האבטחה, אינוויז נערכת להגדלה משמעותית של הייצור. כילף ציין כי החברה ממשיכה להרחיב קיבולת אצל קבלנית הייצור Fabrinet, וכי ב-2026 צפוי היקף הייצור להיות גבוה פי 3-4 לעומת השנה שעברה.

ההיערכות הזו נועדה לתמוך הן בתוכניות הרכב האוטונומי – בהן שיתופי פעולה עם יצרניות רכב ומשאיות – והן בגידול בפעילות הלא-אוטומוטיבית. שיתוף הפעולה עם Fabrinet נועד לאפשר מעבר מייצור בהיקפים מוגבלים לייצור סדרתי בקנה מידה רחב.

הומנואידים ו"מודלי עולם": למה צריך LiDAR בעידן ה-AI

נושא נוסף שבלט בשיחה הוא המיקוד ב-Physical AI – תחום הכולל רובוטים, הומנואידים ותשתיות חכמות. אינוויז פרסמה לאחרונה חלק ראשון של מסמך עמדה (White Paper) בנושא תפקידה של תפיסה תלת־ממדית ביצירת "מודלי עולם" (World Models), ומתכננת לערוך בקרוב וובינר ייעודי בנושא – מהלכים שיווקיים שמעידים כי החברה מסמנת את תחום ההומנואידים כמנוע צמיחה חשוב.

במהלך השאלות והתשובות נשאל כילף האם בעידן שבו AI מתקדם במהירות, יש בכלל צורך ב-LiDAR. לדבריו, "כאשר AI מאומן על דאטה שנוצר גם הוא על ידי AI, נוצרת הטיה ושגיאה שמתרחבת", ולכן יש צורך בנתוני אמת מהעולם הפיזי. הוא הסביר כי LiDAR ברזולוציה גבוהה מאפשר "לחבר את המודלים האלה לחיים" ולספק שכבת תפיסה מדויקת בזמן אמת.

לדבריו, אין צורך בהשקת מוצר חדש ייעודי לתחום ההומנואידים: החיישנים הנוכחיים של החברה, שפותחו תחת הדרישות המחמירות של תעשיית הרכב, כבר עומדים בדרישות אמינות, בטיחות ותפקוד של שווקים כמו תעשייה וביטחון.

אינוויז סיכמה את 2025 עם הכנסות שיא של 55.1 מיליון דולר – יותר מכפול לעומת השנה הקודמת. שיעור הרווח הגולמי עמד על 23%, לעומת שיעור שלילי בשנה שקדמה לה. ההוצאות התפעוליות ירדו ל-80.6 מיליון דולר, לעומת 100.8 מיליון דולר ב-2024 – ירידה של כ-20%. החברה צופה צמיחה של כ-27% בהכנסות ב-2026 – לטווח שבין 67-73 מיליון דולר.

רועי ריפטין עבר מאקסון ויז'ן לאוטונומוס גארד

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): המנכ"ל הפורש ברוך דיליאן והמנכ"ל הנכנס רועי ריפטין

קבוצת אוטונומוס גארד (Autonomous Guard) מכפר סבא, אשר הוקמה באמצע 2025 באמצעות המיזוג בין סקיילוק (SkyLock) וביסנס (BeeSense) מחליפה מנכ"ל. באמצע חודש מרץ יפרוש המנכ"ל הנוכחי ברוך דיליאון, ובמקומו ייכנס תא"ל (במיל') רועי ריפטין, לשעבר קצין תותחנים ראשי, לתפקיד המנכ"ל. דיליאון ניהל את חברת ביסנס במשך 3 שנים ונכנס לתפקיד מנכ"ל אוטונומוס באוגוסט 2025. לאורך התקופה הזו הוא גם המשיך לנהל את ביסנס. רועי ריפטין ניהל בשלוש השנים האחרונות את חברת אקסון ויז'ן (Axon Vision), הנסחרת בתל אביב החל מאוגוסט 2025. באוטונומוס ביקשו להבהיר כי דיליון עוזב את תפקידו "מסיבות אישיות".

אקסון מפתחת טכנולוגיות AI מבוססות אופטיקה לשוק הבטחוני ופועלת בשיתוף פעולה עם צה"ל ועם מפא"ת, שהוא גוף הפיתוח של משרד הביטחון. לפני כשבוע הוא פרש מניהול אקסון ויז'ן ובמקומו מונה לתפקיד המנהל הכללי צין נרי, שניהל במשך 8 שנים את חברת סייברביט שהוקמה על-ידי אלביט מערכות. חברת אקסון ויז'ן נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-180 מיליון שקל. חברת אוטונומוס נסחרת לפי שווי שוק של כ-78 מיליון שקל.

מיזוג מלווה בקשיים

המיזוג של ביסנס וסקיילוק לקבוצה אחת הנסחרת באמצעות היישות הבורסאית טכנופלסט ונצ'רז לשעבר, היה אמור להגדיל את המכירות הכוללות: סקיילוק מתמחה בפיתוח ואספקת מערכות איתור רחפנים ושיבוש פעולתם וביסנס מתמחה בפיתוח ואספקת מערכות תצפית וחישה. הרעיון היה להציע לשוק מערכת המספקת מעטפת הגנה רב־שכבתית מאוחדת המסוגלת לאתר, לזהות ולנטרל איומים בזמן אמת. בתפישה הזו, המוצרים של סקיילוק מטפלים בשכבה האווירית (איתור ונטרול רחפנים), והמוצרים של ביסנס סוגרים את המעגל הקרקעי עם מערכות חישה ותצפית רחבות־טווח.

סקיילוק רשמה ב-2024 הכנסות של 12.4 מיליון דולר ורווח נקי של כ-3 מיליון דולר. עם זאת במחצית הראשונה של 2025 נרשמה ירידה חדה במכירות, שהוסברה על-ידי החברה בעיקר בעיכובים ובאספקה, ובירידה ברווחיות שנבעה, בין היתר, מעלויות המיזוג. החברה לא דיווחה עאל המכירות של ביסנס, אולם במצגת למשקיעים מספטמבר 2025 היא מסרה שהחברה עבר מהפסד משמעותי ב-2022 לתזרים חיובי וריווחיות ב-2024. במחצית הראשונה של 2025 החברה נקלעה למשבר בעקבות ירידה במכירות (מכ-9.6 מיליון דולר ב-2024 לכ-9.1 מיליון דולר ב-2025).  הקושי הגדול לא היה בירידה של כ-5% במכירות, אלא מהפסד תפעולי של 7.4 מיליון דולר, בהשוואה לרווח תפעולי של כ-1.5 מיליון דולר במחצית הראשונה 2024.

אינטל וסמבה-נובה בונות דטה סנטר ל-Agentic AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שבב SN50 של סמבנובה. מקור: SambaNova

חברת אינטל הצטרפה לגיוס ההון החמישי של חברת סמבה-נובה (SambaNova Systems) מפאלו אלטו, קליפורניה, אשר הושלם בהובלת Vista ו-Cambium והגיע להיקף כולל של כ-350 מיליון דולר. ההשקעה של אינטל בוצעה באמצעות זרוע ההשקעות המרכזית שלה, Intel Capital. ביחד עם השלמת הגיוס, הכריזה סמבה-נובה על שבב ההסקות מהדור החמישי שלה, SN50, ועל שיתוף פעולה אסטרטגי ארוך-טווח עם חברת אינטל בפיתוח ואספקת פתרונות הסקת בינה מלאכותית (AI Inference) עתירי ביצועים. שיתוף הפעולה יתבסס על שילוב מעבדי Xeon של אינטל ביחד עם שבבי Reconfigurable DataFlow Units – RDU, ליצירת פתרון חומרה ותוכנה מלא ליישומי AI מבוססי סוכנים (Agentic AI).

המהלך המשותף מיועד לספק חלופה לפתרונות מבוססי מעבדים גרפיים (GPU-centric) שהמתחרה אנבידיה מובילה. במקביל לפיתוח ופריסת המערכות החדשות, אינטל הודיעה שהיא מתכננת לבצע השקעה אסטרטגית ב-SambaNova כדי להאיץ את הפריסה של ענני AI מבוססי טכנולוגיות אינטל. שתי החברות מסרו ששיתוף הפעולה יתמקד בשלושה תחומים מרכזיים: הרחבת שירות הענן של סמבה-נובה המבוסס על הטכנולוגיה שלה; פיתוח תשתית AI משולבת הכוללת את המערכות, התוכנות והשבבים של SambaNova ביחד עם המעבדים, המאיצים וטכנולוגיות הרשת של אינטל; ושיתוף פעולה בשיווק ומכירות באמצעות ערוצי המכירה הגלובליים של אינטל לארגונים ולשותפים עסקיים.

מאיץ ייעודי לסוכני AI

חברת SambaNova הוקמה בשנת 2017 בקליפורניה על-ידי צוות חוקרים ומהנדסים מאוניברסיטת סטאנפורד, ובהם רודריגו ליאנג, קונלה אולוקוטון וכריסטופר רה. מאז הקמתה היא גייסה יותר ממיליארד דולר ממשקיעים, ובחלק מהסבבים הגיעה להערכת שווי שוק של יותר מ-5 מיליארד דולר. החברה פיתחה את ארכיטקטורת RDU במטרה להתגבר על בעייה ספציפית. להערכת החברה הבעיה המרכזית כיום במעבדי הסקה היא לא עוצמת העיבוד, אלא קצב העברת המידע בתוך המעבד. ביישומים מבוססי סוכנים, הבעיה מחמירה, מכיוון שלא ניתן לדעת מתי ואיזה יישום יזדקקו להאיץ את קצב העברת המידע. הארכיטקטורה החדשה מבוססת על עקרון של העברת נתונים מהירה וגמישה, המאפשרת להאיץ את התפוקה הכוללת של עיבוד מרובה סוכנים. להערכת החברה, הפתרון שלה מהיר פי חמישה מכל פתרון אחר הקיים היום בשוק.

בתחילה החברה גיבשה אסטרטגיית מוצר: היא פיתחה מסדי שרתים המהווים פתרון שלם הכולל חומרה, תוכנה ושבבים פרי פיתוחה, שאותם מכרה ללקוחות. הדבר מעניק להם יכולת עיבוד במתכונת של On-prem. כלומר, השרתים יושבים בתוך החברה והיא לא צריכה להוציא את המידע לענן חיצוני, דוגמת OpenAI, Google או אחרים. לאחרונה החברה הגמישה את המודל העסקי והחלה גם בהקמת הענן SambaNova Cloud, אשר מספק שירותי עיבוד במתכונת של Inference as a Service. כלומר, החברה גובה תשלום על-פי תוכניות מנויים או לפי מספר הטוקנים שהלקוחות משתמשים בהם בענן שלה.

התוכנית לבלימת אנבידיה

שיתוף הפעולה האסטרטגי מהווה גם מענה עקיף לשיתופי הפעולה שמובילה אנבידיה אשר מיועדים לקדם את השימוש בתשתיות מבוססות GPU מקצה לקצה, ואף משתפת פעולה עם חברות דוגמת Groq באקוסיסטם הענן שלה. במודל של אנבידיה המאיץ (GPU או שבב ייעודי) הוא לב המערכת, כאשר ה-CPU משמש בעיקר כרכיב מארח ותומך. הדטה סנטר נבנה סביב המאיץ והתקשורת בין מאיצים, כאשר והתוכנות ממוקדות באופטימיזציה של החומרה הזו.

האסטרטגיה של אינטל הפוכה: שיתוף הפעולה עם סמבה-נובה מאפשר לה לספק תשתית הטרוגנית מהירה שבה מעבדי ה-Xeon שומרים על מעמדם בשכבת השליטה והניהול המרכזית. המאיץ – במקרה הזה SN50 – הוא רכיב ייעודי להרצת המודלים עצמם, כאשר עומק והיקף פעילותם מנוהל על-ידי המעבד בהתאם לסוג העומס. במקביל, אינטל ממשיכה לקדם יוזמות AI פנימיות, כולל פיתוח GPU למרכזי נתונים והשקעה בארכיטקטורות האצה.

האם ההשקעה ב-SambaNova משקפת גידור סיכונים מול התחרות ב-GPU, או הכרה בכך שעומסי הסקה –  ובפרט Agentic AI – דורשים גישה ארכיטקטונית שונה? אינטל הבהירה בהודעתה ששיתוף הפעולה “אינו משנה את מפת הדרכים של החברה בתחום ה-GPU ואינו פוגע במחוייבותה להתחרות בשוק ה-AI”, אלא מהווה הרחבה של היצע הפתרונות של החברה. כך או אחרת, המהלך ממקם את אינטל מחדש כשחקנית מרכזית שתשפיע על עתיד תשתיות הבינה המלאכותית.

Astelia מגייסת 35 מיליון דולר: פלטפורמה שמזהה את החולשות המסוכנות באמת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מייסדי אסטליה, מימין נדב אוסטרובסקי, אלון נוי, ורועי רג'ואן. קרדיט צילום: נתנאל טוביאס]

חברת הסייבר הישראלית Astelia יוצאת השבוע מהצללים עם גיוס כולל של 35 מיליון דולר ופלטפורמת ניהול חשיפות (Exposure Management) מבוססת AI, שמטרתה לשנות את האופן שבו ארגונים מתמודדים עם מתקפות סייבר בעידן הבינה המלאכותית.

החברה הוקמה בסוף 2024 על ידי אלון נוי (נויהאוז), נדב אוסטרובסקי ורועי רג'ואן – בוגרי תלפיות, יוצאי יחידות 8200 ומצו"ב, וזוכי פרס ביטחון ישראל. השלושה הובילו את פעילות הצוות האדום הלאומי וביצעו תקיפות יזומות לבחינת עמידות מערכות צה"ל ותשתיות קריטיות, בשיתוף פיקוד הסייבר האמריקאי.

סבב ה-Seed בהיקף של 10 מיליון דולר הובל על ידי Team8, במסגרת מודל ה-Venture Creation שלה, לצד Holly Ventures. סבב A, בהיקף של 25 מיליון דולר, הובל על ידי Index Ventures בהשתתפות Team8 ו-Holly Ventures. כיום מעסיקה החברה מעל 30 עובדים בישראל ובארה"ב ומשרתת עשרות לקוחות, בהם תאגידי ענק וחברות Fortune 500 בתחומי הפיננסים, הבריאות, הקמעונאות והטלקום בארה"ב ואירופה.

שוק ניהול החשיפות, שבו פועלת Astelia, נאמד בכ-4.1 מיליארד דולר ב-2025 וצפוי לצמוח לכ-27 מיליארד דולר עד 2034, על רקע העלייה בהיקף ובתחכום מתקפות הסייבר. לפי נתוני Fortinet, כ-86% מהארגונים חוו לפחות פרצת סייבר אחת ב-2024, וכמעט שליש דיווחו על חמש פרצות או יותר – נתונים שממחישים את עומס החולשות וההתראות המוטל על צוותי האבטחה.

הפלטפורמה של Astelia נועדה להתמודד עם עומס זה. במקום להציג לארגון מיליוני חולשות ולתעדף אותן על בסיס ציון סטטיסטי כללי, המערכת ממפה לעומק את טופולוגיית הרשת ומנגנוני האבטחה הקיימים, ומפעילה סוכני AI שמנתחים אילו חולשות ניתנות לניצול בפועל בסביבה הספציפית של הארגון. התוצאה, לפי החברה: זיקוק של כ-2% מהחולשות – אלו שמייצגות סיכון ממשי ומיידי.

בארגונים מסוימים הצליחה החברה לצמצם את רשימת החולשות מכ-3 מיליון לכ-30 בלבד שדרשו טיפול מיידי. לאחר הזיהוי, מספקת המערכת תוכניות פעולה ממוקדות המותאמות להקשר הארגוני, במטרה לחסוך זמן ומשאבים ולמקד את צוותי ה-IT והסייבר באיומים בעלי פוטנציאל ניצול אמיתי.

לדברי אלון נוי, מנכ"ל ומייסד-שותף, "רוב החולשות שצוותי האבטחה חוששים מהן אינן רלוונטיות לאופן שבו מתקפות מתבצעות בפועל. צוותי אבטחה צריכים להסתכל על הסביבה שלהם דרך העיניים של התוקף, ולא דרך רשימת סריקה אינסופית".

החברה מתכוונת להשתמש בכספי הגיוס להרחבת היכולות הטכנולוגיות, גיוס עובדים – בעיקר למחקר, פיתוח ומכירות – והאצת החדירה לשוק האמריקאי, שאותו היא מזהה כיעד מרכזי לצמיחה.

UCT ישראל מנוף הגליל מגייסת 200 עובדים חדשים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל UCT ישראל (המ-לט), ד"ר יהודה סלהוב. צילום: Techtime

חברת UCT ישראל (UCT Fluid Solutions) מגייסת כ-200 עובדים למטה החברה ולמפעל הייצור בנוף הגליל, על רקע הצמיחה המהירה של תעשיית השבבים בעולם. החברה הודיעה שבעקבות המגמה הגלובלית, היא נערכת לגידול בהיקף הפיתוח והייצור בשנת 2026 ומגייסת עובדי פיתוח, הנדסה וייצור. בין 200 המשרות המוצעות: מהנדסי פיתוח ותפעול, אנשי IT, מפעילים ומרכיבים, אנשי בקרת איכות, מנהלי יצור, מנהלי מחלקות, אנשי משאבי אנוש, מומחי מצויינות תפעולית, מנהלי פרויקטים ועוד.

חברת UCT ישראל (לשעבר "המ-לט") מנוף הגליל פועלת בתחום יוצא דופן: היא מספקת מחברים, ברזים ושסתומים לשליטה בכל תשתיות ובקרת הנוזלים והגזים של מתקנים לייצור שבבים ובתוך מכונות ייצור השבבים ובתאי השיקוע שבהם מיוצרות שכבות הסמיקונדקטור. המערכות מפותחות ומיוצרות בישראל, ונמכרות לחברות החשובות ביותר בתעשייה, כמו אינטל, סמסונג, אפלייד מטיריאלס, LAM ריסרץ', ASML (שהתקינה אותם במערכת הליתוגרפיה החדשה לייצור שבבי 2 ננומטר), ASM ועוד.

החברה צמחה כספקית פתרונות לכלל תעשיית הנוזלים והגזים, אולם כיום היא נמצאת במהלכה של מהפיכת ייצור ופיתוח שנועדה למקד אותה בשוק בקרת הנוזלים והגזים בתעשיית השבבים המתקדמים. במסגרת המהלך רחב-ההיקף הזה, החברה חנכה בחודש מאי האחרון מעבדת פיתוח ובדיקות בהשקעה של כמה עשרות מיליוני שקלים, הרחיבה את מחסן האספקה הרובוטי שלה ומשדרגת את קווי הייצור. מנכ"ל UCT ישראל , ד"ר יהודה סלהוב, אמר שקמפיין גיוס העובדים הוא מרכיב במהלך משמעותי להרחבת יכולות הייצור, הפיתוח וההנדסה של החברה. "חנכנו לאחרונה מעבדות פיתוח ובדיקות בהשקעה של כמה עשרות מיליוני שקלים, שדרגנו את קווי הייצור ושילשנו את קיבולת מחסן האספקה הרובוטי שלנו".

תוכנית תמיכה והכשרה רחבת היקף

כיום החברה מעסיקה כ-650 עובדים במטה החברה ובמפעל באזור התעשייה ציפורית שבנוף הגליל, ועוד 280 עובדים בסניפיה בעולם. החברה נוסדה לפני 75 שנה בשם "המ-לט", ונרכשה ב-2021 על ידי קבוצת UCT האמריקאית (Ultra Clean Technology). לאחרונה הכריזה החברה האם UCT העולמית, שהיא רואה בחברה בישראל מרכיב מרכזי באסטרטגיית הצמיחה הגלובלית שלה, ותמשיך להשקיע בה. המשרות המוצעות מיועדות למגוון רחב של עובדים, נשים וגברים, ביניהם: אימהות (כולל משרות-אם מותאמות), חיילים משוחררים (עבודה מועדפת), בעלי השכלה גבוהה וגם עובדים ללא הכשרה.

הם יקבלו הכשרה מקצועית מטעם החברה, חלק במסלולים חיצוניים במימון החברה וחלק באמצעות הכשרות תוך כדי עבודה (On the job training). מיקומו של המפעל בגליל, מאפשר לו לגייס עובדים גם מהמגזר הערבי, הדרוזי, הצ'רקסי ועולים חדשים תושבי האזור. דירקטורית משאבי אנוש גלובלית ב-UCT ישראל, איריס רועי, אמרה שהחברה מפעילה מערך הכשרות מקצועיות ותוכניות ליווי נרחבות לעובדיה, כולל אולפן ללימוד עברית. מדי שנה היא מממנת לימודים מקצועיים ואקדמיים לעובדים ומעסיקה עובדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת שיתוף פעולה המשק"ם וקלאב האוס (לשיקום מתמודדי נפש המבקשים להשתלב בשוק העבודה).

רנסאס פיתחה זכרון TCAM אסוציאטיבי מטרנזיסטורי FinFET בגודל 3 ננומטר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: צילום שבב הבדיקה של זיכרון TCAM בגאומטריה של 3 ננומטר. מקור: Renesas

חברת רנסאס היפנית (Renesas) הצליחה לפתח זכרון אסוציאטיבי מסוג  Ternary Content-Addressable Memory – TCAM אשר מיוצר באמצעות טרנזיסטורי FinFET בגיאומטריה של 3 ננומטר. הטכנולוגיה הוצגה בשבוע שעבר בכנס ISSCC 2026 בסאן פרנסיסקו, הממוקד בחידושים טכנולוגיים בתחום הסמיקונדקטורס. זכרון TCAM החדש מספק צפיפות גבוהה, צריכת חשמל נמוכה ואמינות משופרת בהשוואה לזכרונות הקיימים היום בשוק. הפיתוח הזה מאפשר להוציא את הטכנולוגיה מתחום השימוש המצומצם שלה בנתבי תקשורת ומתגים מהירים, אל תחומים חדשים דוגמת תעשיית הרכב.

זכרונות CAM שונים מזכרונות RAM רגילים בשיטת החיפוש שלהם: בזיכרון RAM מזינים לזיכרון כתובת והוא מחזיר את המידע המצוי בה. ב-CAM התהליך יכול להיות גם הפוך: הזיכרון מאתר בתוך מחזור שעון אחד את הכתובת של המידע הנדרש. בגרסה המורכבת יותר שלו, TCAM, קיים גם מצב חיפוש הנקרא "Don't Care" (או מצב Xׂ), אשר מאפשר לבצע חיפושים גמישים. נתב רשתות, למשל, יכול לחפש כתובת IP המתאימה לטווח מסוים (Subnet Mask) בעזרת מצבי ה-X האלו.

השימוש בזיכרון הזה מוגבל לצרכים הדורשים מהירות תגובה גדולה במיוחד, מכיוון שהוא דורש הרבה יותר טרנזיסטורים למימוש כל תא זיכרון, וכל התאים צריכים להיות פעילים. לכן הזיכרון הזה הוא גדול יותר, יקר, צורך הרבה אנרגיה ומייצר חום. כיום הוא נמצא בשימוש בעיקר בנתבים (Routers) ומתגים (Switches) לצורך חיפוש מהיר בטבלאות ניתוב (IP Forwarding), או ביישומים דוגמת חומות אש (Firewalls) לצורך בדיקת חבילות מידע מול רשימות גישה (Access Control Lists). במידה והחבילה צריכה לעבור סינון לפי פרמטרים דוגמת פורט, כתובת ומקור, ה-TCAM עושה זאת מיידית.

שוק היעד החדש: רכב

הפיתוח טכנולוגיית TCAM בתהליך ייצור של 3 ננומטר נחשבת לפריצת דרך טכנולוגית מכיוון שהיא מאפשרת להתגבר על החסמים המרכזיים של השימוש בטכנולוגיית TCAM בתעשיית הרכב: רנסאס הגיעה לצפיפות זיכרון המאפשר ליצרניות רכב להטמיע יכולות ניתוב וסינון נתונים מתקדמות בתוך שבב יחיד (SoC), מבלי שהוא יהיה גדול או יקר מדי לייצור. אחד החידושים המרכזיים בהודעה הוא הפחתה משמעותית בצריכת החשמל, בזכות  ארכיטקטורה המפעילה רק את חלקי הזיכרון הרלוונטיים לחיפוש ולא את כל הטרנזיסטורים בו-זמנית.

הדבר מאפשר להשמש ב-TCAM כ"שוטר תנועה" בתוך הרכב: לנתב חבילות מידע (Packet Routing) במהירות עצומה ובשיהוי (Latency) נמוך מאוד בין החיישנים ויחידות הבקרה (ECU). ראוי לציין שהחברה דיווחה על הצלחה בהתקנת מנגנון תיקון שגיאות (Error Correction Code) מתקדם. עד היום היה קשה מאוד לשלב תיקון שגיאות ב-TCAM גלל המבנה המקבילי שלו. רנסאס הודיעה שהיא הצליחה לשלב הגנה על שלמות הנתונים מבלי לפגוע במהירות העבודה של הזיכרון, וזהו תנאי סף לעמידה בתקני בטיחות מחמירים של תעשיית הרכב, דוגמת ISO 26262.

פאלו אלטו החלה להיסחר בבורסה של תל אביב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל פאלו אלטו, ניקש ארורה. צילום: Techtime

בעקבות השלמת מיזוג הענקים עם חברת סייברארק (CyberArk Software) הישראלית, חברת אלטו נטוורקס (Palo Alto Networks) האמריקראית החלה להיסחר היום בבורסה של תל אביב תחת הסימול CYBR. החברה מסרה הרישום הזה "מכבד את המורשת הישראלית של CyberArk ומשקף את האמון שלנו בתפקידה של ישראל כמעצמת סייבר עולמית. אנו מחויבים להמשיך להשקיע ולהרחיב את נוכחותנו כאן, תוך חיזוק השותפות ארוכת הטווח עם האקוסיסטם הטכנולוגי של ישראל".

פאלו אלטו היא אחת מענקיות אבטחת הסייבר בעולם. החברה נוסדה על-ידי הישראלי ניר צוק. יש לה מרכז מו"פ משמעותי בתל אביב, אך המטה ועיקר הפעילות מצויים בקליפורניה. היא מספקת פלטפורמות מקיפות לאבטחת רשתות, ענן, נקודות קצה ויישומי AI. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-120.1 מיליארד דולר. סייברארק היא מחברות הסייבר הוותיקות והמצליחות שיצאו מישראל. היא נוסדה בשנת 1999 על-ידי היו"ר הפעיל אודי מוקדי, ומאז ביססה את עצמה כשחקן מרכזי בתחום הגנת הזהויות הארגוניות. ערב העיסקה החברה העסיקה כ-4,000 עובדים, חלקם הגדול במרכז הפיתוח בפתח תקווה.

בחודש יולי 2025 היא חתמה על הסכם רכישה סופי של סייברארק תמורת 25 מיליארד דולרים במזומן ובמניות. העיסקה הושלמה לפני פחות משבועיים, ב-11 בפברואר, ובעקבותיה החברה נכנסה גם לבורסה בתל אביב. הדבר עולה בקנה אחד עם הצהרתו של מנכ"ל פאלו אלטו, ניקש ארורה, שביקר בארץ באמצע דצמבר 2025 כדי להיפגש עם עובדי סייברארק ועם הנהלתה. במהלך מפגש עם עיתונאים שהתקיים במשרדי החברה בתל אביב, הוא אמר שלא צפויים פיטורים בסייברארק: "אנחנו צריכים לחזק את החדשנות ולכן נצטרך יותר עובדים טכניים מאשר יש כיום בסייברארק".

הוא הסביר את העיסקה בשינויים המתחוללים היום בשוק בעקבות הופעת הבינה המלאכותית. "השוק משתנה, והמוקד עובר היום לשירותי Extended Detection and Response – XDR". הגנת XDR היא תפיסה שלפיה פלטפורמת הגנה אחודה עוקבת אחר כל נקודות הכניסה לרשת הארגונית, דוגמת אבזרי קצה, ענן, אימיילים, רשתות תקשורת ועוד, כדי לזהות תקיפות המדיעות מכיוונים ובתצורות שונות, ולהגיב אליהם מיידית.

מכיוון שסייברארק נחשבת למובילה בתחום אבטחת הזהויות (Identity Security), היא נמצאת בליבת מגמת ה-XDR. לכן ניקש ארורה אמר שהוא מעריך שבעקבות העיסקה ובעקבות הצלחת מרכז הפיתוח המקומי של פאלו אלטו (המעסיק כ-700 עובדים), "ישראל תהיה אחד מהמרכזים העולמיים החשובים של פאלו אלטו. הדרישה להגנת סייבר נמצאת בעלייה, ולהערכתי נגייס עובדים נוספים לפתרונות של סייברארק ולשילובם בפלטפורמות שלנו".

סקר CISO: הבינה המלאכותית נכנסת לארגונים מהר מהיכולת לאבטח אותה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל פנטרה, אמיתי רצון. קרדיט צילום: ערן בארי]

הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגונים מתקדמת בקצב מהיר יותר מהיכולת של צוותי האבטחה להבין ולנהל את הסיכונים שהיא מייצרת. כך עולה מסקר חדש של חברת הסייבר Pentera שנערך בקרב 300 מנהלי אבטחת מידע (CISO) בארגונים בצפון אמריקה.

לפי הסקר, 67% ממנהלי האבטחה מדווחים כי אין להם ראות מלאה למקומות שבהם נעשה שימוש בבינה מלאכותית בארגון, ו-44% סבורים כי רמת האבטחה של מערכות AI כבר מפגרת אחרי יתר מערך ההגנה הארגוני. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שה-AI אינו נפרס כסביבה נפרדת אלא משתלב בתשתיות IT קיימות — ולעיתים מורכבות ומפורקות — ולכן מגדיל את משטח התקיפה מעבר למה שניתן למפות בפועל.

הפער אינו נובע בעיקר ממחסור בתקציב אלא מחוסר מוכנות מקצועית ותפעולית. מחצית מהמשיבים הצביעו על מחסור במומחיות פנימית בתחום, 48% על חוסר ראות לשימושי AI ו-36% על היעדר כלי אבטחה ייעודיים. בפועל, 75% מהארגונים עדיין מסתמכים על פתרונות אבטחה שנועדו לאיומים אחרים, ורק 11% משתמשים בכלים ייעודיים להגנה על מערכות בינה מלאכותית.

גם ברמה התקציבית ה-AI טרם קיבל מעמד עצמאי. 78% מהארגונים מממנים את אבטחת הבינה המלאכותית מתוך תקציב הסייבר הקיים, ורק 1% מחזיקים תקציב ייעודי לנושא, אם כי 21% מתכננים להקים כזה בעתיד.

לדברי החברה, המשמעות היא שארגונים כבר מפעילים מערכות קריטיות המבוססות על AI אך למעשה מקבלים על עצמם סיכונים שהם עדיין אינם יודעים למפות או למדוד. הסקר מצביע על שינוי עומק: הבינה המלאכותית הפכה בפועל לחלק מתשתית הליבה של הארגון — בעוד מודלי ההגנה עדיין מתייחסים אליה כתוספת טכנולוגית ולא כקטגוריית אבטחה חדשה.

ה-APU של Speedata ייפרס בענן ריבוני אירופי של Nebul

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Speedata הישראלית הודיעה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ספקית הענן האירופית Nebul, שבמסגרתו תוטמע לראשונה יחידת העיבוד האנליטית (APU) שפיתחה בתוך תשתית ענן ריבונית באיחוד האירופי. המהלך יאפשר לארגונים אירופיים להריץ עומסי ביג דאטה ובינה מלאכותית בסביבה עננית — מבלי לוותר על שליטה מלאה בנתונים בתוך גבולות האיחוד.

לפי ההכרזה, Nebul תהיה ספקית הענן הראשונה שמציעה את ה-APU כחלק מפלטפורמת ה-NeoCloud הפרטית שלה. מדובר בענן המיועד לארגונים בעלי דרישות רגולטוריות מחמירות, עם דגש לא רק על עמידה ב-GDPR וב-EU AI Act, אלא גם על מבנה בעלות אירופי, שליטה תפעולית מלאה והגבלת גישה חיצונית לנתונים.

בלב שיתוף הפעולה עומדת הטמעת כרטיס ההאצה של Speedata במרכזי הנתונים של Nebul ברחבי אירופה. המשמעות המעשית היא שלקוחות הענן יוכלו להריץ עומסי עיבוד נתונים כבדים — ובראשם תהליכי Apache Spark.

Spark הוא מנוע קוד פתוח שהפך לסטנדרט בעולמות הביג דאטה הארגוניים. הוא משמש להרצת שאילתות ענק על פני מיליארדי רשומות, חיבורים בין טבלאות, חישובי אגרגציה ועיבוד נתונים מבוזר בקנה מידה גדול. למעשה, זהו אחד המנועים המרכזיים שמזינים מחסני נתונים, פלטפורמות אנליטיקה ופרויקטי AI.

לצד Spark, התשתית תתמוך גם בתהליכי ETL — שליפה, ניקוי וארגון נתונים ממקורות שונים והעברתם למחסן נתונים מרכזי — שלב קריטי לפני כל ניתוח מתקדם או אימון מודל. בנוסף, המערכת מיועדת להאיץ את הכנת הנתונים לאימון מודלי AI, וכן שאילתות RAG בזמן אמת, שבהן מודל שפה ניגש למידע ארגוני עדכני כדי לשלבו בתשובה שהוא מייצר.

בתרחישים כאלה, צוואר הבקבוק אינו בהכרח כוח החישוב הגרפי של ה-GPU, אלא שלב עיבוד והזנת הנתונים. כאן נכנס ה-APU של Speedata, שתוכנן לבצע פעולות אנליטיות מורכבות — כמו חיבורים ואגרגציות — ישירות בחומרה, ובכך לקצר זמני עיבוד ולהפחית את מספר השרתים הנדרש.

שכבת הנתונים של ה-AI

Speedata נוסדה ב-2019 ומפתחת שבב ייעודי בשם APU — Analytics Processing Unit. בניגוד ל-CPU או GPU כלליים, ה-APU תוכנן מראש עבור עומסי עבודה של אנליטיקה וביג דאטה, ובפרט עבור האצת Apache Spark SQL.

במקום לבצע את פעולות השאילתה דרך שכבות תוכנה, זיכרון ותקשורת בין שרתים, ה-APU מבצע חלק ניכר מהחישוב ישירות בסיליקון. לפי החברה, הארכיטקטורה הזו מאפשרת שיפור ביצועים משמעותי וחיסכון דרמטי במספר השרתים ובצריכת החשמל. באחת הפריסות שעליה דיווחה Speedata, מערכת מבוססת APU החליפה עשרות שרתים בודדים, עם ירידה חדה בעלויות התפעול.

החברה ממצבת את עצמה כמי שפותרת את “בעיית הנתונים” של עולמות ה-AI — השלב שקודם לאימון והרצת מודלים, אך לעיתים קרובות קובע את עלות וזמן הפרויקט כולו.

Nebul היא ספקית ענן אירופית המתמקדת בענן פרטי וריבוני עבור עומסי AI ו-HPC. החברה פונה לארגונים גדולים ולגופים ציבוריים המבקשים להימנע מתלות בענני hyperscale אמריקאיים ולשמור על שליטה משפטית ותפעולית מלאה בתשתית ובמידע.

הענן של Nebul מבוסס על מרכזי נתונים אירופיים, עם דגש על רגולציה, אבטחת מידע ותאימות לסטנדרטים מחמירים. היא מציעה תשתיות GPU מתקדמות לאימון והרצת מודלים, וכעת מוסיפה לשירותיה גם שכבת האצה אנליטית ייעודית — מהלך שמרחיב את ההיצע שלה משכבת החישוב לשכבת הנתונים.

ההקשר האירופי: ריבונות כצורך עסקי

המהלך מגיע על רקע עלייה חדה בביקוש למחשוב AI באירופה במהלך השנה האחרונה. ארגונים נדרשים להגדיל קיבולת ולנתח כמויות מידע הולכות וגדלות, אך במקביל מתמודדים עם שאלות של סמכות שיפוט, בעלות על תשתיות וחשיפה לחקיקה מחוץ לאיחוד.

באירופה, “ריבונות נתונים” אינה מסתכמת במיקום פיזי של שרתים. היא כוללת גם מי הבעלים של התשתית, מי מפעיל אותה, ומי יכול לדרוש גישה לנתונים. במובן הזה, השילוב בין שבב אנליטי ייעודי לבין תשתית ענן אירופית ריבונית מציע מענה כפול: גם שיפור ביצועים לעומסי ביג דאטה ו-AI, וגם עיגון רגולטורי ברור.

על פניו, מדובר באחד משיתופי הפעולה הפומביים הראשונים שבהם Speedata משולבת בתשתית ענן ריבונית מסחרית באירופה. אם הפריסה תתרחב, הדבר עשוי לסמן מעבר של החברה משלב הוכחת הטכנולוגיה לשלב חדירה עמוקה יותר לשוק דרך שותפויות אסטרטגיות. עבור Nebul, שילוב ה-APU עשוי לבדל אותה בשוק ענן אירופי תחרותי, שבו שאלת הביצועים חשובה לא פחות משאלת הריבונות.

מיה דיינמיקס נכנסת לייצור המוני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת מיה דיינמיקס (MIA Dynamics) עוברת למתכונת של ייצור המוני. החברה דיווחה שכלי הרכב החשמלי החדש, Mia Four, עבר לשלב הייצור של כ-1,000 יחידות. במקביל, היא ביצעה הזמנה של רכיבי שלדה ומתלים בהיקף שיאפשר לה לייצר 5,500 כלי-רכב במהלך 2026. פיתוח הדגם MIA Four הסתיים בספטמבר 2025. מדובר בכלי רכב חשמלי דמוי קורקינט בעל ארבעה גלגלים ויכולת עבירות בסביבה עירונית ובתנאי שטח קשים. הוא מצויד במנועים עוצמתיים בהספק של כמה אלפי ואט, מגיע לטווח נסיעה של 100-120 קילומטר ולמהירות של עד 70 קמ״ש. הרכב הזה מופיע במספר גרסאות וכולל מערכת מתלים ייחודית ליציבות ובטיחות, בלמי דיסק הידראוליים וסוללה נשלפת נטענת.

לצידו מציעה החברה את דגם Spyqe הקטן יותר. גם הוא מצוייד בארבעה גלגלים אך בעל מנועים בהספק נמוך יותר, טווח של כ-50-60 קילומטר ומהירות מרבית של כ-45 קמ״ש. שני הכלים תומכים באביזרים מודולריים שונים ומשלימים זה את זה: הדגם העירוני מיועד לשמש ככלי עיקרי לנסיעות ממושכות בעיר, והקורקינט משמש בעיקר כפתרון גמיש ומהיר לנסיעות עירוניות קצרות. החברה מסרה שמחזור הייצור הראשון של Spyqe (סדרת ההשקה) כלל ייצור 500 יחידות שכולן נמכרו.

בנוסף, החברה קיבלה הזמנות לאספקת 732 יחידות נוספות: המפיץ האיטלקי שרכש 60 יחידות מסדרת ההשקה, הזמין 300 יחידות נוספות. המפיצה הישראלית, חברת מאיר אלקטריק מקבוצת מאיר יבואנית וולו והונדה, הזמינה עוד 432 כלים עבור השוק המקומי, אשר יעברו התאמות נדרשות כדי לעמוד בדרישות הרגולציה בישראל. החברה מסרה שלאור הדרישה מהמפיצים לדגם Spyqe, היא צפויה להתחיל בסוף החודש הקרוב בייצור 1,500 יחידות של Spyqe.

הגרסה הצבאית: רובוט קרבי ואמבולנס רובוטי לפינוי נפגעים

הגרסה הרובוטית של מיה, שפותחה בשנה האחרונה
הגרסה הרובוטית של מיה, שפותחה בשנה האחרונה. צילום: Mia Dynamics

חברת מיה דיינמיקס נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-208.5 מיליון שקל. בשנה האחרונה היא נכנסה גם לשוק הביטחוני, ובינואר 2025 הקימה את החברה הבת מיה רובוטיקס לפיתוח פלטפורמה רובוטית המסוגלת לשאת מטענים. החברה הוקמה בשותפות עם אלתא, והתחייבה למסור לה שני כלים עד סוף הרבעון הראשון 2026. בדיוק כעבור שנה, בסוף ינואר 2026, היא מסרה אבטיפוס של הפלטפורמה ללקוח אסטרטגי במטרה שיבצע הערכה של יכולותיה ויספק המלצות להתאמתה לדרישותיו. הפלטפורמה כוללת יכולות ניהוג מתקדמות ומערכת בקרת ניהוג מודולרית, שתאפשר התאמת הפלטפורמה למערכות הקיימות של הלקוח, ולמערכות של לקוחות פוטנציאליים אחרים.

בחודש ספטמבר 2025 היא חתמה על הסכם שיווק גם עם חברה בת של רפאל. הכלי הרובוטי מאפשר שילוב טכנולוגיות צבאיות קיימות, דוגמת כלי נשק ומערכות מעקב וניטור. החברה העריכה שהוא יוכל לשמש לצורכי סיור ואבטחה בגבולות, אבטחת ישובים, סיוע לכיתות כוננות ואף למשימות אבטחה של בסיסים צבאיים, הן כרובוט משלים משימה, או כרובוט המופעל מרחוק. הכלי מיועד להשתלב במערך הלוחם במשימות מבצעיות של סיור, תקיפה, מארבים ולתפעל כלי נשק שונים, לשמש כאמצעי לפינוי נפגעים ואף לסייע לאספקת תחמושת לשטח קרב או ציוד אחר ללא סיכון מיותר לחיילים או לכלי-רכבים כבדים.

טאואר תייצר שבבים קוונטיים פוטוניים עבור Xanadu הקנדית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[מקור תמונה: Xanadu Quantum]

טאואר סמיקונדקטור הודיעה כי תייצר שבבים פוטוניים עבור חברת המחשוב הקוונטי הקנדית Xanadu Quantum, במסגרת הרחבת שיתוף הפעולה בין החברות. המהלך נועד להאיץ את המעבר מפיתוח ואבות-טיפוס לייצור תעשייתי סדור של רכיבי חומרה קוונטית.

לפי ההודעה, הצדדים עובדים על תהליך ייצור ייעודי המותאם לארכיטקטורת השבבים של Xanadu, וביצעו כבר מספר סבבי tapeout בפלטפורמת הסיליקון-פוטוניקס של טאואר. שיתוף הפעולה מתמקד בפיתוח תהליך על בסיס סיליקון-ניטריד (SiN) בעל איבוד אופטי נמוך במיוחד, אינטגרציה של רכיבים פוטוניים מורכבים על גבי השבב ושילוב פוטודיודות וגלאים כחלק ממבנה משולב.

היעד הוא לאפשר ייצור מדויק, יציב ובר-סקייל של שבבים פוטוניים שישמשו כלב החומרה של מחשבים קוונטיים עתידיים. המעבר לייצור בפאונדרי תעשייתי נחשב לאתגר משמעותי בעולם הקוונטי, שבו רבות מהמערכות עדיין נמצאות בשלב מעבדתי.

Xanadu, שנוסדה ב-2016 וממוקמת בטורונטו, מפתחת מחשבים קוונטיים המבוססים על פוטונים — חלקיקי אור — במקום על קיוביטים אלקטרוניים במוליכים-על או ביונים לכודים. בגישתה, המידע הקוונטי אינו מקודד בקיוביט דו-מצבי מסורתי (0/1 קוונטי), אלא בתכונות רציפות של גל האור, כמו פאזה ועוצמה. הארכיטקטורה הזו מאפשרת עבודה בטמפרטורת חדר, ללא מערכות קירור קיצוניות, ומיועדת להשתלב בשבבים פוטוניים הניתנים לייצור תעשייתי — יתרון פוטנציאלי בדרך לסקיילביליות.

החברה פועלת לבניית סטאק מלא הכולל חומרה ותוכנה, ובכלל זה פלטפורמת PennyLane המאפשרת פיתוח והרצת אלגוריתמים קוונטיים בשילוב בינה מלאכותית. מאז הקמתה גייסה החברה כ־275 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים וקרנות הון־סיכון בינלאומיות, וב-2025 הודיעה על כוונתה להפוך לציבורית באמצעות מיזוג עם חברת SPAC, בעסקה שהעניקה לה שווי של מיליארדי דולרים. בין אבני הדרך הטכנולוגיות שהציגה נמנים הדגמות של מערכות קוונטיות פוטוניות בקנה מידה הולך וגדל וגישה מסחרית דרך ענן, המאפשרת ללקוחות להריץ אלגוריתמים על המערכות שלה.

מבחינת טאואר, המהלך נשען על מומחיותה בפלטפורמות סיליקון-פוטוניקס ובייצור שבבים אנלוגיים ומעורבים ליישומי תקשורת אופטית וחיישנים. כפאונדרי עצמאית, טאואר מציעה תהליכי ייצור מותאמים ללקוחות, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לשוק המחשוב הקוונטי — תחום שבו היכולת לייצר שבבים פוטוניים באיכות גבוהה ובקנה מידה גדול עשויה להיות מרכיב קריטי בדרך למסחור.

שיבא החלה להפעיל רובוטים של deliverz.ai

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת deliverz.ai והמרכז הרפואי שיבא הציגו בסוף השבוע את רובוטים תפעוליים של החברה שהחלו לפעול בבית החולים. הפלטפורמה של החברה פועלת כיום במרכז הסרטן בשיבא, שם פועלים שלושה רובוטים כחלק ממערך תפעולי מלא. המערכת מקצרת את זמני שינוע התרופות הכימותרפיות מבית המרקחת למחלקה האונקולוגית מכ־40 דקות בממוצע ל־17 דקות בלבד, שיפור של כ-57.5% לעומת שילוח ידני. מאז חודש דצמבר 2025 בוצעו כ-2,000 משלוחים אוטונומיים על פני מאות קילומטרים, תוך תנועה בין מבנים, קומות ואזורים הומי אדם ובאינטגרציה מלאה עם מעליות, דלתות ושערים.

הרובוטים בגובה של 1.3 מטר, נעים במהירות של מטר לשנייה ומסוגלים לפעול 8 שעות ברציפות. הם יודעים לנווט בבית החלוים באופן עצמאי ולזהות ולהימנע ממכשולים. הצגת הרובוטים בוצעה לאחר סיום ניסוי הפיילוט של השימוש ברובוטים הלוגיסטיים לצרכים רפואיים. כעת עוברים שיבא ודלבירז לשלב הבא, שהוא שילוב 30 רובוטים מהסוג הזה במחלקות נוספות בבית החולים. ראש הרשות לחדשנות ובינה מלאכותית בשיבא, פרופ' אייל צימליכמן, אמר שהמערכת מהווה אינה רק פתרון לוגיסטי, "היא גם משפיעה ישירות על רצף הטיפול, מקצרת זמני המתנה, מפחיתה עומס מהצוותים הרפואיים ותורמת לייעול תהליכים ארגוניים. זהו מודל לטרנספורמציה דיגיטלית המוטמעת הלכה למעשה בשטח".

חברת deliverz.ai היא ביסודה חברת תוכנה אשר מספקת את יכולות הבינה והתקשורת של הרובוטים. היא ציידה אותם ביכולת ניהול וביצוע חכם של מערך משלוחים ושינועים היברידי, המשלבת רובוטים ואנשים תחת מערכת בינה מלאכותית מרכזית של אופטימיזציה, תיעדוף והקצאת משימות בזמן אמת. החברה מטמיעה את המערכת בפתרונות רובוטיים של יצרנים שונים, ומבצעת אינטגרציה שלהם למערכת שליטה ובקרה אחודה המנהלת צי רובוטים ומשאבים אנושיים באופן הוליסטי.

כניסה לשוק הביטחוני

חברת דליברז נמצאת בבעלותה המלאה של חברת גיקס אינטרנט הנסחרת בבורסה של תל אביב. בתחילת החודש (3 בפברואר) היא חתמה על מכתב כוונות להקמת חברה בת בשם deliverz-defense.ai, בשותפות עם חברת Revoltz בפועלת מישראל ומסין. חברת Revoltz מפתחת את כלי-הרכב החשמלי התלת-גלגלי Porto המיועד לשימושים לוגיסטיים ועירוניים. דליברז תחזיק ב-80% מהבעלות בחברה המשותפת, אשר תתמקד בפיתוח ושיווק פלטפורמה רובוטית אוטונומית משולבת לשימושים ביטחוניים וביטחון המולדת.

הפתרון יתבסס על אינטגרציה בין רכב חשמלי ייעודי ומהיר בעל יכולת עבירות גבוהה, למערכת אוטונומיה מתקדמת לפעילות גם בסביבות חסומות GPS, ולמערכת שליטה מרכזית של ניהול משימות וציים מבצעיים. הפתרון מיועד למגוון שימושים, ובהם פטרול היקפי 24/7, אבטחת גבולות, אבטחת מתקנים רגישים, סיור ותצפית, שינוע לוגיסטי טקטי והגנה על תשתיות קריטיות.

מנכ״ל deliverz.ai, אמיר נרדימון, אמר שהחברה שואפת להתבסס כחברת תוכנה ואינטגרציה בתחום הניהול של מערכים רובוטים. נרדימון: "אנחנו פועלים בשני ורטיקלים אסטרטגיים, בריאות וביטחון, עם אותה ליבת טכנולוגיה: פלטפורמת בינה מלאכותית לניהול מערכים אוטונומיים והיברידיים בקנה מידה רחב. השותפות עם רוולטז מאפשרת לנו להציע לשוק הביטחוני פתרון אינטגרטיבי מלא, החל מהפלטפורמה הפיזית ועד לשכבת השליטה והבינה המלאכותית".