מבוכה לאינטל: למנכ"ל החדש קשרים ענפים עם חברות סיניות

[בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן בארוע Intel Vision 2025. צילום: אינטל]

ליפ-בו טאן, שמונה בחודש שעבר לתפקיד מנכ"ל חברת אינטל (Intel), מושקע במאות חברות טכנולוגיה סיניות, בהן לפחות שמונה חברות בעלות זיקה לצבא סין – כך עולה מבדיקה שערכה סוכנות הידיעות רויטרס במסמכי תאגיד בארצות הברית ובסין. החשיפה הזו נפיצה במיוחד על רקע המתיחות הגיאו-פוליטית הנוכחית בין ארצות הברית לסין והמאמץ של הממשל האמריקאי להצר את התקדמותה הטכנולוגית של סין, בעיקר בתחום השבבים, ומנגד לסייע לאינטל לשוב למעמדה כיצרנית שבבים מובילה.

לכאורה, החשיפה הזו אינה צריכה להוות הפתעה מוחלטת, מאחר שטאן הוא משקיע סדרתי ידוע ודמות בולטת בעולם ההון-סיכון. פעילות ההשקעות שלו נסובה סביב קרן ההשקעות Walden International, שטאן ייסד עוד בשנות השמונים וממשיך לשמש כיושב הראש שלה גם כיום. הקרן מנהלת השקעות בהיקף מוערך של 5 מיליארד דולר, וביצעה גם לא מעט השקעות בהייטק הישראלי. טאן גם מחזיק בבעלות של שתי חברות אחזקות הרשומות בהונג קונג, Sakariya Limited ו-Seine Limited, כך לפי הדיווח.

לפי הבדיקה של רויטרס, טאן הוא בעל שליטה בכ-40 חברות וקרנות סיניות, לכל הפחות, והוא מחזיק במניות מיעוט בכ-600 חברות נוספות, דרך קרנות וחברות השקעה שהוא מנהל או מחזיק בבעלות. בחלק מהמקרים, כך לפי הדיווח, בו-טאן מחזיק במניות מיעוט ביחד עם גופים בבעלות ממשלתית של המשטר בסין.

לפי הדיווח ברויטרס, מארג הקשרים העסקיים של טאן עם חברות סיניות כה רבות מעורר שאלות בקרב משקיעים באשר למידת התאמתו לעמוד בראש אינטל. "העובדה הפשוטה היא שטאן אינו כשיר לעמוד בראש חברה המתחרה בסין, בטח ובטח חברה בעלת חשיבות לאומית כמו אינטל, שיש לה קשרים עם גופי המודיעין והצבא של ארצות הברית," אמר אנדרו קינג, מנהל-שותף בקרן Bastille Venture.

ברויטרס הדגישו כי טאן אינו מושקע בחברה סינית שנמצאת ברשימה של חברות שהחוק בארצות הברית אוסר על השקעה בהן. מאינטל נמסר כי טאן עבר את כל הליכי התשאול והבדיקה הראויים בקבלתו לתפקיד, לרבות גילוי של ניגודי עניינים.

 

Avnet ASIC תנהל הייצור ב-TSMC של היילו

חברת היילו (Hailo) התל אביבית, אשר מפתחת ומספקת מעבדי בינה מלאכותית ליישומים משובצי מחשב, בחרה בחברת אבנט אייסיק (Avnet ASIC Israel) לניהול הייצור של מעבדי ה-AI העתידיים שלה בחברת TSMC הטאיוואנית. אבנט אייסיק היא חטיבה של Avnet Silica, הנמצאת בבעלות Avnet. לאבנט אייסיק הסמכה רשמית של TSMC המעניק לה מעמד של Value Chain Aggregator – VCA. עד היום היא השלימה שני פרוייקטים עם חברת היילו.

הסמכת VCA מאפשרת לאבנט אייסיק לספק גישה אל תהליכי הייצור של TSMC, ביחד עם תמיכה הנדסית, ניהול הייצור ואינטגרציה תהליכית. בין השאר, היא צברה ניסיון בתהליכי 3 ננומטר ויש לה גישה לטכנולוגיות 2 ננומטר של TSMC הצפויות להגיע בקרוב לשוק. היילו מקבלת תמיכה מלאה בייצור הסדרתי, כולל תהליכי טייפאאוט, ניהול מוצר וניהול שרשרת האספקה. סמנכ"לית איכות ותפעול בחברת היילו, אינה שטרנברג, אמרה ששיתוף הפעולה עם אבנט אייסיק מעניק להיילו גישה אל תהליכי הסיליקון המתקדמים ביותר של TSMC.

מנהלת הפעילות העסקית של אבנט אייסיק ישראל, יוליה מילשטיין, אמרה ש-TSMC הסמיכה מספר מצומצם של חברות כשותפות VCA. אבנט אייסיק היא מרכז תכנון וייצור רכיבי ASIC ו-COT. היא הוקמה לפני כ-35 שנים וביצעה יותר מ-350 פרוייקטים בישראל ובחו"ל. חברת היילו הוקמה ב-2017 על-ידי בוגרי היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, וגייסה מאז הקמתה כ-340 מיליון דולר. כיום יש לה כ-300 לקוחות בעולם. החברה מעסיקה כ-300 עובדים, 250 מהם בישראל והשאר במשרדיה בעולם.

דור חדש של מצלמות בינה מלאכותית

המעבדים של היילו מאפשרים למכשירים חסכוניים באנרגיה לבצע משימות למידה עמוקה דוגמת זיהוי עצמים בזמן אמת. שוקי היעד המרכזיים של החברה: תעשיות הרכב, אבטחה, מחשוב, תעשייה 4.0 וקמעונאות. בשבוע שעבר היא השתתפה בתערוכת ISC West 2025 בלאס וגאס, והציגה בה שורה של מצלמות בעלות יכולות  Generative AI של יצרנים שונים, אשר מבוססות על מעבדי התמונה מסדרה Hailo-15 ׁ(בתמונה למעלה) ומאיצי ה-AI מסדרות Hailo-8 ו-Hailo-10.

מדובר בדור הבא של יישומי AI מבוססי מצלמה המאפשרים לבצע פעולות כמו סיווג תמונה בזמן אמת ללא צורך באימון מקדים (zero-shot classification), הסתרת פנים בווידאו בזמן אמת, ניטור שירותים מסחריים דוגמת מסעדות וחנויות קמעוניאיות ועוד. היישומים החדשים כוללים מודלים משולבים של שפה וראייה (VLM), ויודעים לבצע פעולות מורכבות כמו סיכום ותמצות אוטומטי של סרטוני וידאו במכשירי הקצה עצמם – ללא צורך בחיבור  לאינטרנט.

ITEC החלה לייצג את  Jama Software בישראל

חברת ITEC מרמת החייל חתמה על הסכם נציגות בישראל של חברת Jama Software, המספקת כלים לניהול דרישות עבור מפתחי מערכות Real Time משובצות מחשב. תוכנת Jama Connect היא כלי לניהול דרישות (Requirements Management) המיועד בעיקר לתעשיות המפתחות מוצרים מורכבים, דוגמת מוצרים לתעשיית הרכב הרפואה והאלקטרוניקה. הוא מסייע בתכנון, מעקב ובקרה של דרישות לאורך כל מחזור חיי המוצר.

"חברה מובילה כמו Jama היא נדבך חשוב בחבילת הכלים שאנחנו מספקים לתהליכי הפיתוח ולאורך מחזורי ה-Validation וה-Verification של מערכות משובצות מחשב", אמר מנכ"ל איטק, מאורי גוטליב. מערכת Jama Connect מיועדת בעיקר לארגונים המפתחים מוצרים אשר צריכים לעמוד בדרישות טכנולוגיות ורגולטוריות מחמירות, ומסייעת בתיאום ובקרה על כל שלב בתהליך הפיתוחהיא מבצעת ניהול דרישות, מעקב אחר שינויים, תיאום ושיתוף פעולה, קישוריות עם כלים אחרים, ניהול סיכונים, יצירת דו"חות וסטטיסטיקות, תמיכה בדרישות רגולציה, אבטחת מידע ועוד. 

חברת איטק מייצגת בישראל מותגים מובילים בתחום פיתוחי מערכות משובצות ליישומי קריטיים (Mission Critical). בין החברות שהיא מייצגת: Lauterbach, BlackBerry QNX , Hightec-RT, LDRA dSPACE ועוד.

למידע נוסף: ITEC

וובינר סינופסיס ל-PCIe 7.0 יתקיים ב-30 באפריל

ביום ד', ה-30 באפריל 2025, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בנושא תקן הקישוריות החדש PCIe 7.0 ומדוע החברות צריכות להכיר אותו ולאמץ אותו כבר עכשיו. ההדרכה המקוונת תשודר בשעה 20:00 לפי שעון ישראל ותימשך 60 דקות. היא תתקיים תחת הכותרת: PCIe 7.0? Understanding Why Now is the Time to Transition.

This session will explore the need of transitioning to PCIe 7.0 for chip-to-chip (C2C) connectivity. We will delve into how this transition impacts various use cases, including SSDs, network switches, and SuperNICs, highlighting the doubled data transfer rate of 128 GT/s per lane and its implications.

Gain insights into how PCIe 7.0 can improve SoC architectures by: Addressing challenges such as bifurcation, Providing 16X support in Gen 7 controllers, Discover key enhancements of PCIe 7.0, such as latency, power and error correction optimization, Reduced latency and Improved power efficiency.

Speakers:

Richard Solomon (left), Technical Product Manager, PCI Express Controller IP at Synopsys. Richard has served over 20 years on the PCI-SIG Board of Directors, holds a BSEE from Rice University, and is an active participant in the CXL Consortium with 27 US patents.
Madhumita Sanyal (right), Director Technical Product Management, High Performance Computing IP Solutions at Synopsys. Madhumita holds an M.S. in Electrical Engineering from San Jose State University and has completed the LEAD program at Stanford University.

למידע נוסף ורישום:

PCIe 7.0? Understanding Why Now is the Time to Transition

 

 

הוקמו שתי חממות חדשות להצמחת חברות

בתמונה למעלה: יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל

הקבוצות Square One Labs Build ו-Edge Medical Ventures זכו במכרז רשות החדשנות להקמת חממות להצמחת חברות טכנולוגיות, ויקבלו כל אחת תקציב ממשלתי בהיקף של כ-40 מיליון שקל לחמש שנים. במקביל, הן יבצעו השקעות משלימות, ומתחייבות לגייס לפחות 120 מיליון שקל. בחברות אשר יוקמו במסגרת פעילותן. החממות נבחרו לאחר השלמת המכרז שפורסם ב-2024, במקביל להקמת קרן ההזנק, המאפשרת לרשות החדשנות להשתתף בגיוסי הון של חברות בעלות טכנולוגיה עמודה (Deep Tech) בלי לקחת מניות ובלא לדלל את היזמים.

קבוצת Square One Labs Build הוקמה במתכונת של מאגד על-ידי דוראל אנרג'יטק ונצ'רס, אפקון בקרה ואוטומציה, קבוצת רד, קבוצת בז"ן, Square One Fund, קרן Elements של אנלייט ושותפים מהאקדמיה והעולם העסקי. היא תקים חממה במודל Venture Creation בתחומי האנרגיה, תעשייה מתקדמת ותשתיות למרכזי נתונים (Data Centers). היא תתמקד בהצמחת חברות לפי מודל Entrepreneur in Residence, כלומר, יזמים יפתחו פתרונות לבעיות שהשותפים האסטרטגיים הגדירו או אישרו. במסגרת פעילותה היא תקים תשתית של ארבע מעבדות ייעודיות בתחום מדעי החומרים, אלקטרוניקת הספק, תרמודינמיקה ורובוטיקה. החממה תנוהל על-ידי עמיר פישלוב ויואב גלין, ממייסדי סולראדג'.

המודל מבוסס על ניסיון שניצבר לאורך שנים

קבוצת Edge Medical Ventures הוקמה על-ידי חברת בוסטון סיינטיפיק, הקרנות Edge Medical Partners ו-Issec Capital, המרכזים הרפואיים הדסה, שיבא, וולפסון, והמרכז הרפואי של אוניברסיטת קורנל. החממה שלה תתמקד בתחום המכשור הרפואי עם דגש על פתרונות המשלבים חומרה, תוכנה, ביולוגיה והנדסת חומרים. החברות שיוקמו במסגרתה יקבלו גישה למעבדה לפיתוח אביטיפוס, ניסויי vivo-ex, יכולת ייצור מוקדמת וסיוע בהגדרות ובהגשת בקשות לקבלת אישורי FDA. היא מתבססת על הנסיון שניצבר חממת MEDX שהוקמה ב-2017 והקימה 20 חברות שגייוסו עשרות מיליוני דולרים. מנכ"ל החממה הוא שי פוליקר.

יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל, אמר שהמהלך מבוסס על תובנות וניסיון שנצברו לאורך שנים במסלולי החממות בישראל, בשילוב למידה ממודלים מתקדמים בעולם, בעיקר בארה"ב. "תהליך עיצוב המסלול החדש ארך חודשים רבים וכלל התאמה מדויקת למציאות המשתנה של שוק ההייטק הישראלי". מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שהמודל שנבחר, "לא רק מפחית את הסיכון ליזמים, אלא מעניק להם את כל מה שנדרש כדי להצליח באמת: גישה למעבדות מתקדמות, שותפויות אסטרטגיות, מומחיות מגופים מובילים והשקעה ממשלתית משמעותית".

אקסון ויז'ן ו-CSG משתפות פעולה בשדרוג צי רק"מ בצ'כיה

[בתמונה: רק"מ פנדור של Tatra. מקור: Tatra]

חברת אקסון ויז'ן (Axon Vision) הישראלית, שמפתחת פתרונות מבוססי בינה מלאכותית לשימושים צבאיים, דיווחה היום (ד') על שיתוף פעולה אסטרטגי עם קבוצת Czechoslovak Group (CSG) מצ'כיה – אחת מהחברות הביטחוניות הגדולות באירופה. הפרויקט מתמקד בשדרוג ציי רק"מ במדינות אירופה, והוא מהווה שלב ראשון בשיתוף פעולה נרחב יותר. החוזה נחתם על רקע המאמץ בקרב מדינות אירופה לשפר את יכולות ההגנה הצבאיות, על רקע האיום מצד רוסיה והתערערות ברית נאט"ו מאז כניסתו של טראמפ לתפקיד נשיא ארצות הברית.

בפועל, שיתוף הפעולה יתבצע יחד עם Retia, חברה-בת של CSG המתמחה בפיתוח מכ"מים ומערכות שליטה ובקרה וכן אינטגרציה של מערכות אלקטרוניות בכלים צבאיים. המכ"מים של Retia משמשים במערכות הגנה אוויריות והיא ספקית מובילה לצבא הצ'כי ולמדינות נאט"ו. אחד הפרויקטים המשמעותיים של החברה הוא ביצוע מודרניזציה של תשתית המכ"מים במזרח אירופה. 

Retia בחרה במערכת מודעות מצבית EdgeSA (Situational Awareness) של אקסון ויז'ן להתקנה על רכבים משוריינים מסוג PANDUR 8×8 EVO של חברת Tatra הצ'כית. רכבים אלה כוללים, אגב, צריח ירי בלתי מאויש של חברת אלביט הישראלית. כחלק מחוזה עם צבא צ'כיה, Retia מציידת את ה-Pandur במערכות אלקטרוניות מתקדמות כמו מערכות ניהול כוח, מערכות מידע מאובטחות, מערכות מחשוב ותקשורת, ומערכות חישה ושיבוש.

EdgeSA של אקסון ויז'ן הוא פיתרון תוכנה, אשר עושה שימוש באלגוריתמים של בינה מלאכותית, המנתח את המידע ממערכות החישה של הרכב, ומספק לצוותי הרק"ם לזהות איומים בזמן אמת, לפעול באופן מדויק, מהיר ומבוסס מידע – ולשפר את הביצועים בשדה הקרב גם בעת פעולה במדפים סגורים. באקסון ויז'ן מסבירים כי האוטומציה והתובנות שמספק הפיתרון מאפשרות להפחית את העומס הקוגניטיבי על הלוחמים ולשפר תהליכי קבלת ההחלטות יעילים בשדה הקרב.  

בהמשך צפוי שיתוף הפעולה בין אקסון ויז'ן, CSG ו-Retia להתרחב ולכלול את שילוב מערכות ה-AI של אקסון ויז'ן על פלטפורמות משוריינות נוספות -ביניהן רק"מ הפיקוד TADEAS 6×6 של TDV (גם כן מקבוצת CSG) וכן פרויקטים נוספים באירופה.

תא"ל (במיל') רועי ריפטין, מנכ"ל אקסון ויז'ן, אמר: "הטכנולוגיה שלנו, המבוססת על בינה מלאכותית, מגדירה מחדש את פעולת הרק"ם ומספקת מודיעין מיידי ומדויק שממקסם את השרידות והאפקטיביות בשדה הקרב. בתקופה האחרונה יניכר יותר מתמיד שמדינות אירופה מתחמשות, ויש פתיחות לטכנולוגיה ישראלית מוכחת. הבחירה בנו מדגישה את נוכחותנו ההולכת וגדלה בשוק הביטחוני האירופי, ואת מקומנו כמובילים עולמיים באינטגרציה של פתרונות מבוססי AI לעולם הצבאי". 

אופיר בהרב מונה למנכ"ל ננו-דיימנשן

חברת ננו-דיימנשן (Nano-Dimension) הודיעה היום (ג') על מינויו של אופיר בהרב, כיום יו"ר החברה, לתפקיד המנכ"ל. מהנהלת החברה נמסר כי הבחירה בבהרב התבססה על ההערכה שנוצרה כלפי בהרב במסגרת תפקידו כיו"ר, וכי משימותיו הדחופות יהיו למקסם את הסינרגיות עם החברות הרבות שרכשה ננו-דיימנשן בשנים האחרונות, ולשוב לרווחיות. "יכולתו המוכחת להוביל מפנה אסטרטגי ולקדם יעילות תפעולית היא הדבר הנחוץ ביותר לחברה בצומת זה".

המהלך מתבצע לצד שינויים נוספים בהנהלה. תומר פנחס, ששימש בחודשים האחרונים כסמנכ"ל התפעול וכסמנכ"ל הכספים, וכן נשיא החברה ציבי נדבאי, יעזבו את החברה. רוברט פונז (Pons) מונה ליו"ר החברה במקומו של בהרב, שפרש מדירקטוריון החברה כחלק מהמהלך. בשבוע שעבר השלימה ננו-דיימנשן את רכישת דסקטופ מטאל, בהוראת בית משפט בארה"ב, וצפויה להשלים בקרוב את רכישתה של יצרנית מדפסות נוספת, Merkforged.

בהרב מחליף את המנכ"ל הזמני ג'וליאן לדרמן, שימשיך לשמש כסמנכ"ל הפיתוח העסקי. בהרב מונה לתפקיד היו"ר בתחילת 2020, במקביל למינויו של יואב שטרן, שהודח באחרונה מתפקיד מנכ"ל החברה. בהרב החזיק בתפקיד כשנה בלבד, אך מונה שוב לתפקיד היו"ר בתחילת 2025. הוא שימש במהלך הקריירה שלו כמנכ"ל XJet ו-Maxify, וכן כסמנכ"ל מוצר בסטרטסיס וב-Credence.

 

מלחמת המינרלים של סין

בתגובה להחלטתו של נשיא ארצות הברית טראמפ להעלות את המכס על ייבוא מסין בשיעור נוסף של 34%, כחלק מתוכנית מכסי-התמגול שהציג בשבוע שעבר, סין לא הסתפקה בהמטלת מכס נגדי בשיעור של 34% על ייבוא מארצות הברית – אלא גם הודיעה על הטלת מגבלות על ייצוא לארצות הברית של שבעה סוגים של מינרלים נדירים, אשר חיוניים לתעשיית השבבים ולתעשייה הביטחונית.

הרשימה כוללת את המינרלים סקנדיום, דיספרוסיום, גדוליניום, טרביום, לוטציום, איטריום וסמריום. המדיניות החדשה לא אוסרת לחלוטין על מכירת המינרלים הללו, אלא מחייבת את הרוכשים להשיג רישיונות ולחשוף לאיזה מטרות ישמשו המינרלים, דבר שצפוי להכביד על התהליכים הבירוקרטיים ולייקר את העלויות.

מדובר במינרלים חיוניים בטכנולוגיות רבות. כך למשל, סקנדיום משמש ברכיבי RF בציוד תקשורת ובלייזרים מתקדמים, כמו גם  בסגסוגות אלומיניום בחלקי תעופה וחלל וכן ביישומי תאורה וברכיבים של רכבים חשמליים. גדוליניום, בין היתר בשל תכונותיו המגנטיות, משמש במערכות MRI, מערכות של ביקוע גרעיני, מערכות קירור מגנטיות וכונני אחסון.

בצעדים הללו, סין מנצלת את שליטתה בשוק המינרלים העולמי כדי לפגוע בשרשרת האספקה של התעשייה האמריקאית. בתחום כריית המינרלים, סין מחזיקה כ-60% מכלל השוק העולמי. ואולם, העוצמה של סין באה לידי ביטוי בתהליך ההפקה והזיקוק של חומר הגלם למתכות הסופיות. זהו תהליך מורכב וגם מזהם, וסין השקיעה רבות בעשורים האחרונים בתשתית הזו, והיא חולשת למעשה על 90% משוק הפקת המינרלים. בהקשר זה, כוונותיו של הממשל האמריקאי להשתלט על גרינלנד, בשל עושרו של האי במחצבים, וכן לחתום על עסקת מינרלים עם אוקראינה, נותנות מענה רק לחלק משרשרת הערך בתחום המינרלים, מאחר שבגרינלנד ובאוקראינה אין תשתית מכרות מפותחות לכריית מינרלים, ובטח ובטח לא תשתית להפקת המינרלים לשימושי הקצה.

דארפה תחשוף טכנולוגיית חישה אטמוספרית חדשה

הסוכנות האמריקאית למחקרי ביטחון מתקדמים (DARPA) תקיים בשבוע הבא סדנה מיוחדת שבה תיחשף טכנולוגיית חישה מסוג חדש, אשר פותחה בסוכנות בארבע השנים האחרונות. המחקרים בוצעו במסגרת תוכנית Atmosphere as Global Sensor, או בקיצור AtmoSense, שנועדה לבחון האם האטמוספירה עצמה יכולה לשמש כחיישן המזהה אירועים חשובים המתרחשים על פני הקרקע. הרעיון היה לייצר מודל הולכת אנרגיה באטמוספירה, כדי שניתן יהיה לגלות ולפענח תופעות שונות באמצעות מדידת ההפרעות בקרינה אלקטרומגנטית ובגלים אקוסטיים הנעים באטמוספירה.

מנהל תוכנית AtmoSense בדארפה, מיכאל נאיאק, אמר שהמודל שנבנה במסגרת התוכנית יכול כיום לזהות את פליטת האנרגיה הנוצרת בעקבות "הפרעות" בסדרי גודל של מטרים בודדים, "אשר מייצרות קרינה המתקדמת באטמוספירה לאורך אלפי קילומטרים ולעתים אפילו מקיפה את העולם". חשיפת המודלים וכלי התוכנה בהמשך החודש הזה, נועדה לעורר דיון בקהילה המדעית ובקהילת המו"פ הביטחוני, במטרה לזהות יישומים חדשים המתאימים לטכנולוגיה הזו.

פיצוצים מבוקרים ותגלית מקרית

תוכנית AtmoSense התנהלה בשני שלבים: בתחילה הצוות פיתח מודלים וכלי תוכנה לעיבוד המידע המגיע מחיישנים המצויים על הקרקע, באוויר ובחלל. המטרה היתה לזהות אירועים גדולים, כמו למשל רעידות אדמה והתפרצויות געשיות. בשלב השני בוצעו ניסויי שדה שנועדו להבין את רמת הרזולוציה ומגבלות השימוש באטמוספירה כחיישן. בשנת 2024 בוצעו מספר ניסויים מרכזיים במדבריות ניו מקסיקו בארה"ב, על-ידי חוקרים מאוניברסיטת Embry-Riddle. במהלכם בוצעו 6 פיצוצים מבוקרים בעוצמה של 1 טון ו-10 טון, אשר נסרקו על-ידי חיישנים מקומיים ובמקביל על-ידי מדידות הקרינה באטמוסיפרה.

לאחר שהושוו התוצאות משני המקורות, התברר שהמודל נתן תשובה אמינה ומדוייקת. אלא שהניסויים האלה הביאו לתגלית חדשה: כאשר נבדקו הנתונים לאחר אחד מהפיצוצים, התברר שהם סיפקו מידע לא צפוי על שינוי בצפיפות האלקטרונים באטמוספירה, שעל פי המודל, מגיע מארוע שהתקיים בנקודה ספציפית. כשהם ניתחו את המידע הזה, הם גילו שהמיקום הזה מצוי בנקודה שבה נכנס לאטמוספירה הטיל Falcon 9 של חברת SpaceX, בדיוק במועד הפיצוץ.

בדרך-מקרה, התברר שמערכת AtmoSense יכולה לזהות כניסה של גופים אל האטמוספירה. נאיאק: "הצוות אסף מידע נוסף מחברת SpaceX, על עשרות כניסות אל האטמוספירה, והתברר שאותה תופעה מתקיימת גם במדידות שביצעה AtmoSense באותם זמנים. "גילינו טכניקה חדשה המאפשרת לגלות ולזהות חדירת גופים לאטמוספירה".

מישל בן ברוך מונה למנכ"ל אירודרום

בתמונה למעלה: מישל בן ברוך. צילום מתוך לינקדאין

מניית חברת אירודרום (Aerodrome) בבורסה בתל אביב עולה בכ-7% בעקבות ההודעה על מינויו של תת אלוף במיל. מישל בן ברוך, למנכ"ל החדש של החברה. בן ברוך מגיע עם נסיון רב בתחום הביטחוני ובשוק האמריקאי. בצה" שימש כקצין תותחנים ראשי ופיקד על החיל במהלך מבצע עופרת יצוקה (2008-2009). לאחר מכן שימש כמזכיר הצבאי של שר הביטחון אהוד ברק, ראש מערך ומנהלת הארטילריה בתעשייה הצבאית (תעש), וראש סיב"ט (סיוע ייצוא ביטחוני)  במשך 5 שנים. הוא מגיע לחברת אירודרום לאחר שסיים למלא את תפקיד ראש משלחת הרכש של משרד הביטחון בארצות הברית, בשנים 2019-2024.

המינוי מגיע שבועיים לאחר התפטרות המנכ"ל הקודם ובעל המניות הגדול בחברה, רועי דגני, על רקע משבר פיננסי ושינויים באופן הפעילות של החברה. חברת אירודרום עוסקת במתן שירותי תפעול, תחזוקה והדרכת מפעילי כלי-טיס בלתי מאויישים. בנובמבר 2024 היא זכתה במכרז לאספקת רחפנים לממשלת ישראל בהיקף כולל של כ-73.6 מיליון שקל. המערכות היו מתוכננות להימסר במחצית הראשונה של 2025. אולם בתחילת מרץ 2025 היא דיווחה שקיבלה הודעה על צמצום היקף ההזמנה, מכיוון שלפי טענת הלקוח היא לא עמדה במועדי האספקה.

קשיים במכרז הענק ועסקאות אסטרטגיות

אירודרום רמזה שהיא עשויה לערער על ההחלטה. במקביל היא מתמודדת עם תובענה ייצוגית שהוגשה נגדה על-ידי עו"ד ליאור להב, בטענה שהפרה את חובת הדיווח ולא מסרה למשקיעים מידע מלא על צמצום ההזמנה הממשלתית. ראוי לציין שהחברה נמצאת בעיצומם של מהלכים אטרטגיים נוספים: בפברואר 2025 היא חתמה על מזכר הבנות לרכישת חברה אמריקאית לפי שווי של לפחות 32 מיחליון דולר, המספקת פתרונות ומוצרים בתחום הכטב"מים לגורמי ביטחון וממשל.

במקביל, היא מנהלת מו"מ מתקדם עם חברה ביטחונית ישראלית להקמת מפעל ייצור כטב"מים באמצעות חברה משותפת (JV) שתהיה בשליטת החברה הביטחונית (51%). אירודרום אמורה להעביר לידי החברה המשותפת את כל הידע, הרכוש, העובדים וההסכמים שלה בתחום ייצור הכטב"מים – מלבד אותה הזמנת ענק לממשלת ישראל. היום היא נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי חברה של כ-39 מיליון שקל.

גילת זכתה בחוזה של 23 מיליון דולר עם משרד ההגנה האמריקאי

[בתמונה למעלה: מסוף DKET 3421 של DataPath]

חוזה משמעותי נוסף לחברת גילת (Gilat) מול משרד ההגנה האמריקאי (DoD). חטיבת ההגנה של החברה, Gilat Defense, זכתה בחוזה למתן שירותי תמיכה מתמשכים ליחידות תקשורת לווייניות ניידות (STT), הפרוסות ברחבי העולם עבור לקוחות משרד ההגנה של ארצות הברית. החוזה כולל תוכנית בסיס עם אפשרויות להארכה של עד חמש שנים, בהיקף כולל של עד 23 מיליון דולר.

בחודש פברואר הכריזה רשמית על רה-ארגון, שבמסגרתו הקימה חטיבה ביטחונית אשר תכלול תחתיה את הפעילות של חברת Wavestream, שגילת רכשה ב-2010 וסימנה את הכניסה הראשונה של החברה לשוק הביטחוני הצבאי, שגילת רכשה ב-2023 ומספקת פתרונות תקשורת בעיקר למשרד ההגנה האמריקאי. לאורך 2024 דיווחה גילת על שורה של חוזים, בהיקף מצטבר של עשרות מיליוני דולרים, מול משרד ההגנה האמריקאי, כחלק מפעילות DataPath.

הקמת החטיבה היא חלק ממהלך ארגוני נרחב יותר, שבו גילת תפעל, ותדווח את תוצאותיה, במבנה של שלוש זרועות נפרדות: Gilat Commercial, שתתמקד בתחום תקשורת לוויינית רחבת פס בטיסה, שירותי תמסורת ושירותי תקשורת לארגונים גדולים, ו-Gilat Peru, המתמקדת בתפעול והטמעה של פרויקטים גדולים להקמה ופריסת רשתות תקשורת – וכאמור חטיבת ההגנה הפועלת בשוק הצבאי.

אינפיניאון קונה את חטיבת איתרנט לרכב של מארוול

בתמונה למעלה: תשתית האיתרנט הממונעת ברכב מוגדר תוכנה. מקור: אינפיניאון

חברת אינפיניאון (Infineon Technologies) הגרמנית רוכשת את חטיבת האיתרנט הממונעת (Automotive Ethernet) של מארוול (Marvell) האמריקאית, תמורת כ-2.5 מיליארד דולר במזומן. העיסקה צפויה להסתיים עד סוף 2025. מכירות החטיבה בשנת הכספים 2025 צפויות להסתכם כ-225-250 מיליון דולר. מנכ"ל ויו"ר מארולל, מאט מרפי, הסביר שהעיסקה מאפשרת למארווללהתמקד בשוק הליבה המרכזי שלה – פתרונות קישוריות למרכזי נתונים. "הפכנו לחברה המספקת תשתיות למרכזי נתונים, אשר היו אחראיות לכ-75% מהמכירות שלנו ברבעון האחרו של שנת הכספים 2025. אנחנו משוכנעים שחטיבת ה-Automotive Ethernet תמשיך לצמוח במסגרת הפעילות של אינפיניאון בשוק הרכב", אמר.

חברת אינפיניאון הסבירה בהודעה על העיסקה שהעיסקה משלימה את פעילות חטיבת בקרי הרכב שלה (MCU) ונועדה לחזק את מעמדה בשוק המתפתח של רכב מוגדר תוכנה. בנוסף, היא מתכננת הישען על החטיבה ברחבת הכניסה לשוק הרובוטים דמויי-אדם, ומגדילה את היקף פעילות המו"פ והייצור שלה בארה"ב. "אנחנו נשלב את פעילות האיתרנט בפתרונות שאנחנו מספקים כיום לתעשיית הרכב ולתחום ה-AI הפיסי (physical AI), כמו רובוטים", אמר מנכ"ל אינפיניאון, יוכן הנבק.

החברה מסרה שמשפחת המתגים והמקמ"שים Brightlane של מארוול, מספקת מהירות קישוריות של 100Mbps-10Gbps ולכן מעניקה תמיכה גם בדירשות הבטיחות והאבטחה של מכוניות חדשות. היא תהיה חלק מפתרון מלא הכולל גם את בקרי AURIX של אינפיניאון. כיום המערכות האלה מותקנות במכוניות של כ-50 יצרניות ויש לה נצחונות תכנון בשווי של כ-4 מיליארד דולר עד 2030. שולי הרווח של חטיבת איתרנט הממונעת הם כ-60%. עם השלמת העיסקה תשובל החטיבה, המעסיקה כמה מאות עובדים, בחטיבת הרכב של אינפיניאון.

בתוך שנה, כ-2% מעובדי ההייטק עזבו לחו"ל

דו"ח התעסוקה השנתי של רשות החדשנות, שפורסם היום (ב'), חושף כי ההייטק הישראלי מצוי מזה מספר שנים במגמת קיפאון בהיקף  המועסקים, כאשר ב-2024 אף נרשמה, לראשונה מזה עשור, ירידה בכוח האדם. לפי הדו"ח, בשנת 2024 מספר המועסקים בהייטק היה 391 אלף, ירידה של 1.2% שהם כ-5,000 מועסקים, ביחס לשנה הקודמת. זהו סימן ברור להיחלשות מגמת הצמיחה שהובילה את ההייטק הישראלי בעשור האחרון. בנוסף, חלקו היחסי של ההייטק מכלל המועסקים במשק נע סביב 11.4%, ללא שינוי של ממש בשלוש השנים האחרונות, לאחר שבין 2012 ל-2022 הוא גדל בקצב מהיר. 

נתון מרכזי העולה מניתוח נתוני התעסוקה בחברות ההייטק הישראליות הפרטיות לפי מיקום העובדים ותפקידם, הוא כי חברות ההייטק הישראליות הפרטיות מעסיקות כמחצית מאנשי המו״פ שלהן בחו"ל – על אף שכוח האדם בתחום עיסוק זה מהווה את אחד מיתרונותיה היחסיים המשמעותיים של ישראל. בנוסף, וכ-75% מאנשי הפעילות העסקית בחברות אלו מועסקים בחו"ל. רק בשנה שעברה חברות ההייטק הישראליות הפרטיות גייסו כ-4,500 עובדי מו"פ ו-למעלה מ-2,000 עובדי פעילות עסקית בחו"ל.

צמצום בתפקידי תפעול וניהול בישראל

רשות החדשנות מציינת כי הקיפאון בתעסוקה אינו אחיד בכל תחומי ההייטק. בעוד שמספר המועסקים הכולל מצטמצם, ישנו גידול בתפקידי המו"פ, שחלקם גדל והגיע ב-2024 למעלה ממחצית מהעובדים בענף, לעומת כיווץ מתמשך בתפקידי מטה ומוצר העומד בסתירה לשאיפה להרחיב את החברות לחברות שלמות הפועלות מישראל. המגמה מצביעה על כך שחברות בענף ההייטק הישראלי ממשיכות להעדיף להשקיע בטכנולוגיה ולצמצם השקעה בתחומי ניהול ותפעול בישראל.

הדו"ח מעריך כי מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023 ועד יולי 2024, כ-8,300 עובדי הייטק עזבו את ישראל לטווח של שנה או יותר. ייתכן ויש לשקול צעדי מדיניות להשבתם של עובדים אלו לישראל.

חברות ההייטק הישראליות מעסיקות כ-440,000 עובדים בחו"ל. פעילותן של חברות ההייטק הישראליות בשווקים הגלובליים מחייבת נוכחות מאסיבית בשווקים אלו. מהדו"ח עולה כי יותר ממחצית מכוח האדם של חברות ההייטק הישראליות נמצא כיום מחוץ לישראל. בעוד שמשרות בתחומי ניהול, מו"פ ומוצר עדיין מאוישות בעיקר בארץ, בתחומים כמו מכירות, שיווק ושירות לקוחות, רוב העובדים נמצאים מחוץ לישראל. עם זאת, ראוי לציין כי 59% מגיוסי כח האדם של חברות ההייטק הפרטיות ב-2024 היו בישראל.

פערי השכר והשלכות על שוק העבודה הישראלי

על פי הנתונים, פערי השכר בין עובדי ההייטק לשאר המשק ממשיכים להתרחב. בשנת 2024 השכר הממוצע בהייטק עמד על 32.3 אלף ש"ח, פי 2.8 מהשכר הממוצע במשק וזאת לאור הגידול בתעסוקה בהייטק בתפקידי מו"פ אשר שומרים על רמות שכר גבוהות והירידה בתעסוקה בתחומי מטה.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "דו״ח התעסוקה בהייטק מחדד את הצורך בהמשך השקעה ממוקדת בתעשייה שהיא מנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי. בתקופה של אי-ודאות ביטחונית, פוליטית וכלכלית הנתונים מצביעים על אתגרים שדורשים טיפול מידי: קיפאון בתעסוקה, שינוי בתמהיל התפקידים ועלייה בהיקפי הרילוקיישן. כדי להבטיח את עתידו של ההייטק הישראלי, נדרש מאמץ משולב של הממשלה והתעשייה – השקעה בהון אנושי, בשיפור מיומנויות, בהחזרת עובדים שיצאו מישראל ובהרחבת הפעילות העסקית דווקא כאן, בארץ. רשות החדשנות תמשיך לפעול כדי לחזק את האקוסיסטם המקומי, לעודד צמיחה מגוונת ולשמר את מעמדה של ישראל בחזית החדשנות העולמית."

 

קיידנס מפתחת ערכת סוכני AI ליישומי תכנון אלקטרוני

חברת קיידנס (Cadence) מפתחת בשיתוף עם אנבידיה סוכני בינה מלאכותית (agentic AI) שייבצעו משימות תכנון שבבים ואימות תכנוני שבבים. הסוכנים יתבססו על מודל הקוד הפתוח Llama Nemotron Reasoning של אנבידיה. שיתוף הפעולה הזה יתבצע לרוחב רוב מערכות ההנדסיות והמדעיות של החברה, ויסתמך על ארכיטקטורת Blackwell של אנבידיה.

החברה הודיעה  שכבר יש תוצאות ראשונות לשיתוף הפעולה הזה: זמן ההדמייה של תנועת נוזלים קוצר פי 80 – מימים לדקות, מהירות סימולטור אימות תכנוני השבבים, Spectre X, הוגדלה פי 10 ומהירות העיבוד של אנליזת מאמצים מכניים ותרמיים בתכנוני 3D-IC הואצה פי שבעה. שתי החברות מפתחות ערכה מלאה של סוכני AI עבור תוכנות ה-EDA של החברה.

הפרוייקט כולל שילוב כל תוכנות התכנון והאימות בספריית הבינה המלאכותית היוצרת NeMo generative AI של אנבידיה. הסוכנים יופעלו עבור יישומים רבים, דוגמת מתן סיוע מגובה בינה מלאכותית במתכונת של conversational AI assistants בהפעלת התוכנות לצורך שיפור תפוקת המשתמשים, פיתוח כישורי הסקה עמוקים (Deep Reasoning) עבור אימות המבוסס על חומרי עזר וסוכני אימות (verification agents), הפקה ואופטימיזציה של תכנון  באמצעות כלי תכנון למעגלים דיגיטליים ומותאמי לקוח, בניית מודלים מבוססי-AI לניבוי מבני חלבונים תלתממדיים ועוד.

תאומים דיגיטליים

במקביל, קיידנס אימצה את טכנולוגיית התאום הדיגיטלי (Digital Twin) של אנבידיה, המאפשרת לבצע הדמיות של פעולת השבב, של המארזים שבהם הוא יותקן ושל מערכות שיתבססו עליו, עוד לפני שהוא מיוצר בפועל. נשיא ומנכ"ל קיידנס,  ד"ר אנירוד דבגן, אמר שמדובר בשינוי מהותי בתחום הסימולציות המדויקות. "ניתן כעת לבצע סימולציות בקנה מידה עצום של מערכות מורכבות – בתוך שעות ספורות. כולל חלק מן הסימולציות הגדולות והמדויקות ביותר שנעשו עד כה של כלי טיס שלם".

החברה מסרה שהיא תמשיך להישען על Blackwell כדי לבדוק את גבולות הסימולציה ולסייע לתעשיית התעופה לקצר את זמני הניסויים במנהרת רוח ואת זמני הפיתוח.

המלחמה שינתה את הסטארט-אפ הישראלי

בתמונה למעלה: גרף ההשקעות בחברות סטארט-אפ ביטחוניות. מקור: SNC

המלחמה שינתה את פני תעשיית ההייטק הישראלית, אשר מגבירה את את התמקדותה בתחומי הביטחון והתעופה בהשוואה לשנים הקודמות. דו"ח חדש של עמותת Start-Up Nation Central – SNC, מגלה שכיום פעילות בישראל 312 חברות ביטחוניות, בהשוואה ל-294 חברות בשנת 2022. למרות שהתעשייה הביטחונית בישראל היא ותיקה מאוד, 42% מחברות הסטארט-אפ בתחום הן צעירות מאוד ונמצאות בשלבים הראשונים. כ-39% מהחברות נחשבות לחברות בשלות, ורק 3% נמצאות בשלבי הצמיחה. כ-16% מהחברות הביטחוניות בישראל הגיעו לשלב שבו הן נמכרו (9%) או הונפקו בבורסה (7% מכלל החברות).

הסביבה הפיננסית התומכת בחברות האלה היא מאוד לא יציבה ומשתנה במהירות גדולה מאוד. בשנת 2020, למשל, משקיעים פרטיים הזרימו 87 מיליון דולר לחברות סטארט-אפ ביטחוניות, וכעבור שנה בלבד, ב-2021, זינקו השקעותיהם להיקף של כ-429 מיליון דולר. התנודות נמשכו גם לאחר מכן: בשנת 2022 ירדו ההשקעות להיקף של 185 מיליון דולר, ובשנת 2023 הן הגיעו לשפל של 69 מיליון דולר בלבד. בשנת 2024, ככל הנראה בגלל המלחמות בישראל ובאוקראינה ועלייה תלולה בהיקף ההזמנות של משרד הביטחון בארץ, זינקו ההשקעות להיקף של כ-172 מיליון דולר.

כמחצית מהחברות, 149 חברות סטארט-אפ, פעילות בתחומי ההגנה והתעופה, כאשר 58 חברות מייצרות כלים בלתי מאויישים. אחד מהמגזרים החזקים ביותר הוא של מערכות מעקב ואבטחה הכולל 96 חברות סטארט-אפ. התחום הזה הוא גם הבולט ביותר ביכולתו לספק טכנולוגיות דו-שימושיות (לצרכים אזרחיים ולצרכים צבאיים): 48% מהחברות במגזר הזה מגדירות עצמן כחברות דו-שימושיות. הדו"ח מציין שסביב הסטארט-אפ הביטחונית בישראל מבטאת את השיניו בשדה הקרב המודרני, המאופיין בלוחמת סייבר, ושימוש אינטנסיבי בכלים בלתי מאויישים ובמידע המגיע מהחלל.

אינטל ו-TSMC שוקלות שיתוף פעולה בייצור שבבים

בתמונה למעלה: בתוך מפעל ייצור של אינטל בארה"ב. צילום: אינטל

חברת TSMC הטאיוואנית וחברת אינטל (Intel) שוקלות להקים ביחד חברה משותפת אשר תספק שירותי ייצור שבבים באמצעות מפעלי הייצור של אינטל בארה"ב. כך דיווח בסוף השבוע המגזין The Information בידיעה בלעדית שצוטטה על-ידי רויטרס וסוכנויות הידיעות המרכזיות. על-פי הידיעה, מדובר בחברה משותפת ש-TSMC תחזיק ב-20% ממניותיה. בידיעה גם נמסר שפקידים בבית הלבן לוחצים על שתי החברות להגיע להסכם. עדיין לא ברור מי יחזיק בשאר המניות, האם זו תהיה רק אינטל או שיצטרפו אל המיזם החדש גם גורמים נוספים. שתי החברות לא הגיבו לידיעה, אבל גם לא הכחישו אותה.

בעקבות פרסום הידיעה זינקה מניית אינטל בנסד"ק בכ-7% אולם בתוך יומיים היא איבדה 11% משווייה בעקבות התמוטטות הכללית של השוק, שהתחוללה בתגובה לתעריפי המסחר שהטיל ממשל טראמפ. ראוי לציין שלפני כחודש דיווחה סוכנות רויטרס ש-TSMC מגבשת קבוצת חברות שירכשו את חטיבת הייצור של אינטל (Intel Foundry) או חלק ממפעליה. המתווה מבוסס על הקמת מיזם משותף (JV) ביחד עם אנבידיה, ברודקום ו-AMD. לפי הדיווח גם קואלקום קיבלה הצעה להצטרף מיזם.

תחרות ושיתוף פעולה

בשנת 2024 דיווחה אינטל על הפסד נקי של כ-18.8 מיליארד דולר. זוהי השנה הראשונה שאינטל מסיימת בהפסד נקי מאז 1986. לפי הדו"ח השנתי של אינטל, שווי המפעלים והציוד של חטיבת הייצור נאמד בכ-108 מיליארד דולר. בתחילת מרץ 2025 הודיעה TSMC על כוונתה לבנות עוד 5 מפעלי ייצור שבבים בארצות הברית בהיקף כולל של כ-100 מיליארד דולר. עדיין לא ברור מה הם התנאים לעסקה עם אינטל, וכיצד היא משתלבת עם ההשקעה של TSMC בהקמת מפעלי ייצור בארה"ב.

בין השאר, נמסר בידיעה המקורית ששיתוף הפעולה צפוי לכלול העברת יידע טכנולוגי ויידע עסקי מ-TSMC לאינטל לצורך שיפור פעילות חטיבת הייצור. שתי החברות מתחרות אחת בשנייה במתן שירותי ייצור בתהליכים מתקדמים (רוחב צומת קטן מ-7 ננומטר). גם לאינטל יש ידע טכנולוגי רב הדרוש ל-TSMC. השנה היא מתחילה לייצר שבבים בתהליך 18A שהוא שווה ערך לרוחב צומת של 2 ננומטר, אשר מציג תחרות עזה מול התהליך של TSMC. לאינטל יש מספר יתרונות בהשוואה ל-TSMC, בזכות טכנולוגיית PowerVia להובלת אותות ומתחים (backside power delivery) בתוך השבב, אשר משולבת בתהליך Intel 18A.

 

תערוכת automatica במינכן תיפתח ב-24 ביוני 2025

תערוכת automatica 2025 תיפתח השנה ביום ג’, ה-24 ביוני 2025, ותימשך עד יום ו’, ה-27 ביוני 2025. התערוכה לתחום האוטומציה והרובוטיקה הנערכת מדי שנתיים במרכז הירידים במינכן, גרמניה, נחשבת לפלטפורמה המובילה בעולם להצגת כל שרשראות הייצור, החל מהרכיב הקטן ביותר ועד למערכות שלמות, משלב היישום הבודד ועד למערך השירותים הכולל. בתערוכת automatica  הקודמת שנערכה בשנת 2023, השתתפו כ-650 חברות בינלאומיות וביקרו בה כ-41,000 אנשי מקצוע מכל העולם. התערוכה מספקת פלטפורמה ייחודית למפגשי מנהלים, מקבלי החלטות, יצרנים ומשווקים מכל העולם, להחלפת דעות, ולהקשיב להרצאות על החידושים המרכזיים בתחום.

התחומים הראשיים בתערוכה השנה יהיו:  Digitalization & AI ,Future of Work ,Sustainable production ,Healthtech. יוצגו רכיבים ומערכות בתחומי: Assembly & Handling , Industrial Robotics, Professional Services Robotics , Machine Vision , Drive Technology , Sensor Technology , Control Technology & Industrial Communication , Software & Cloud Computing , Fluid Technology , Electrical Engineering , Safety Components , Clamping & Gripping Technology , Research & Technology , Services & Service Provider ועוד.

אזור מיוחד יוקדש לתחום הטכנולוגיות הרפואיות (אולם A4 ) שבו יוצגו מערכות וטכנולוגיות רובוטיות בתחום הרפואה והטיפול הכולל, ותתקיים ועידת MEDTEC. במקביל, תתקיים תערוכת Laser World of Photonics  לתחום הלייזרים, אופטיקה ופוטוניקהבמסגרת התערוכה ייערכו פורומים, הרצאות והדגמות מפי מומחים בינלאומיים, יזמים ואנשי אקדמיה

לפרטים נוספים: נציגות ירידי מינכן בישראל 03-6492050  arikz@yonipro.com

למידע נוסף ורישום: automatica

AutonomyAI יצאה מהשלב החשאי עם גיוס של 4 מיליון דולר

בתמונה למעלה: צוות המפתחים של AutonomyAI. צילום: אלון וגנפלד

חברת AutonomyAI הישראלית יצאה מהשלב החשאי של הפיתוח והודיעה על גיוס פרה-סיד בהיקף של כ-4 מיליון דולר. בין המשתתפים בגיוס: קרן Inbound Capital, קרן ION Crossover Partners ואחד ממנהלי האבטחה הבכירים של גוגל קלאוד, Vikram Makija. החברה הוקמה על-ידי היו"ר אריק פיינגולד וה-CTO תמוז דובנוב. היא מנוהלת על-ידי אדיר בן-יהודה ופועלת מפתח תקווה ומניו יורק. היא פיתחה סוכן המסייע בפיתוח פרוייקטי תוכנה, אשר מבוסס על מודל בינה מלאכותית.

המנוע המרכזי של התוכנה הוא Agentic Context Engine – ACE אשר פותח בישראל. הוא מתחבר אל ממשק סביבת הפיתוח של המתכנת (IDE) ומסייע לו בכתיבת קוד תוכנה בהתאם לדרישות, לצרכים ולמאפייני הקוד הקיים, או הארגון שעבורו הקוד נכתב. הסיוע מתבסס על היכולת של הסוכן להתחבר אל הקוד הארגוני ואל מקורות מידע נוספים, ולחלץ ממנו תובנות רלוונטיות לפיתוח, דוגמת שגרות העבדה של הארגון, התשתיות הקיימות, הסטנדרטים שהפיתוח צריך לעמוד בהם ועוד.

להערכת פיינגולד, סוכן ACE של החברה, יכול להפחית למינימום את מספר הטעויות האנושיות בפיתוח (ניפוי הטעויות האלה הוא מרכיב גדול מאוד בזמני ועלויות הפיתוח) ולהאיץ את קצב הפיתוח הכולל פי עשרה. המנכ"ל אדיר בן-יהודה: "הפתרון שלנו מבין באמת ובתמים את ה-DNA הפיתוחי הארגוני. הוא לא מסייע רק למתכנתים בודדים. ניתן לבצע הטמעה אמיתית ברמת הארגון, תוך כדי שימוש בתשתיות הארגון, בקוד בקיים ושמירה על סטנדרטים אחידים בצוות הפיתוח". החברה מסרה שכבר יש לה לקוחות והכנסות בהיקף של כ-100 אלף דולר בחודש.

תערוכת LASER World of PHOTONICS תיפתח ב-24 ביוני

תערוכת LASER World of PHOTONICS, אשר נחשבת לתערוכה המובילה בעולם בתחום הרכיבים, מערכות ואפליקציות בתחום הלייזר והפוטוניקה, תתקיים בימים 24-27 ביוני 2025 במרכז הירידים מינכן, גרמניה. היא נחשבת לתערוכה המובילה בעולם בתחום הרכיבים, מערכות ויישומים בתחום הלייזר והפוטוניקה. הארוע מהווה שילוב בין מחקר, טכנולוגיות חדשניות ויישומים תעשייתיים, ומספק פלטפורמה מצויינת ליצירת קשרים עיסקיים עם ספקים ולקוחות.

להערכת האיגוד המקצועי Spectaris ענף הפוטוניקה צפוי לגדול בכ-6% בשנה ותחום רכיבי הפוטוניקה (לדים, לייזרים וחיישנים), צומח בשיעור של כ-10% בשנה. במסגרת התערוכה, מתקיים גם ארוע World of Quantum, המוקדש לטכנולוגיות עיבוד קוונטיות. בתערוכת Laser World of Photonics יוצגו טכנולוגיות פורצות דרך בתחומי הרפואה, מוליכים למחצה ואבטחת איכות. בהן: מקורות קומפקטיים של קרינה משנית, המבוססים על לייזר פועם שפגיעתו בחומרי מטרה גורמת לפליטת אלקטרונים, נויטרונים, פרוטונים או קרני X. התופעה הזו מאפשרת לפתח מקורות קרינה חדשים ובעלי פוטנציאל גדול מאוד.

הסקטורים הראשיים בתערוכה הקרובה יהיו:

Illumination & Energy ♦  Biophotonics  ♦ Manufacturing Technology Optics ♦ Data Transmission ♦ Integrated Photonics ♦ Laser Systems ♦ Optics ♦ Optoelectronics ♦ Quality Control ♦ Sensors ♦ Security Engineering ♦  World of QUANTUM

לצד תערוכת Laser World of Photonics תתקיים גם תערוכת automatica לרובוטיקה ואוטומציה חכמה. הריכוז הרב של חברות טכנולוגיות מענפים שונים מעניק למבקרים המקצועיים תחומים רבים לבחון, ללמוד ולהפיק תועלת מירבית. המבקרים בתערוכה הלייזר יכולים לבקר גם בתערוכת automatica עם אותו כרטיס כניסה.

הכרטיס לתערוכת LASER World of PHOTONICS מעניק כניסה גם לתערוכות automatica ו-World of Quantum

לפרטים נוספים: נציגות ירידי מינכן בישראל 03-6492050  arikz@yonipro.com

למידע נוסף ורישום: LASER World of PHOTONICS

"המכסים ישפיעו באופן ישיר על ההייטק הישראלי"

בתמונה למעלה: עו"ד קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI). צילום: מיכאל פרנקו

אמש (ד') הכריז נשיא ארצות הברית, דונאלד טראמפ, על תוכנית מכסים כלל-עולמית נרחבת שעשויה לעצב מחדש את יחסי הסחר בעולם ולהשפיע על תעשיות רבות. במסגרת מהלך הזה הוא הטיל מכס אוניברסלי של 10% על כל הייבוא לארה"ב מכל המדינות, שעליו נוספו מכסי-תגמול נגד שורה של מדינות, בהן גם ישראל, שמס-התגמול המוטל על מוצריה הוא 17%. מנכ"לית ויו"ר האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), קרין מאיר רובינשטין, אמרה שמדובר במהלך דרמטי בעל פוטנציאל השפעה רחב על הכלכלה העולמית ועל הכלכלה הישראלית.

רובינשטיין: "המהלך זה ישפיע באופן ישיר על תעשיית ההייטק בישראל. בשלב זה יש לנו יותר שאלות מתשובות, ואנחנו ממתינים לפרסום הכללים הסופיים שיגדירו את תחולת המהלך ואת אופן יישומו בפועל". לדבריה, יש במתווה המכסים יתרונות מסוימים לתעשייה הישראלית, אבל גם סיכונים. "שיעור המכס שנקבע לישראל נמוך יחסית בהשוואה למדינות אחרות, דבר שיכול להעניק יתרון תחרותי לחברות ישראליות בתחרות על לקוחות אמריקאים, מול מתחרות זרות שהן לא-אמריקאיות. אולם מאידך, תעשיית ההייטק הישראלית מתחרה בעיקר מול חברות אמריקאיות, ולכן ההשפעה הכוללת עשויה להיות מורכבת ותלויה בפרטי ההחלטה".

שאלת השאלות: חומרה או גם תוכנה?

רובינשטין: "אם המכסים יחולו על מוצרים פיזיים בלבד – כמו רכיבים אלקטרוניים, מכונות או מזון – ההשפעה הישירה על תחום ההייטק תהיה מוגבלת. עם זאת, הפגיעה הפוטנציאלית בענפים אחרים במשק עשויה להשפיע באופן עקיף גם על אקוסיסטם החדשנות. לעומת זאת, אם המכסים יחולו גם על מוצרי תוכנה, ובפרט על שירותי תוכנה במודל Software as a Service (SaaS), שהוא תחום הפעילות העיקרי של חברות הייטק ישראליות רבות, הדבר עלול לשנות מהותית את אופן הגישה של החברות הישראליות לשוק האמריקאי ואף להרתיע משקיעים ולקוחות פוטנציאליים. חשוב לבחון גם האם תחולת המכס תכלול ייצוא שבבים (צ’יפים), ענף אסטרטגי שבו לחברות ישראליות יש פעילות משמעותית וגלובלית".

רובינשטין מסכמת: "כיום, הנושא נמצא בבחינה מקיפה על ידי מומחי מס מישראל ומארצות הברית, אך כבר עכשיו ברור שהממשלה צריכה לפעול יחד עם התעשייה באופן הדוק כדי לוודא שהכללים הסופיים שייקבעו בארצות הברית יבטיחו פגיעה מינימלית בתעשייה הישראלית. האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) ימשיך לפעול בכל הדרגים, בארץ ובחו"ל, מול מקבלי ההחלטות, גורמי ממשל ומשקיעים, על מנת להבטיח ודאות מירבית לחברות ההייטק הישראליות ולשמור על כושר התחרות שלהן בשוק הבינלאומי."

ננו דיימנשן רכשה את דסקטופ מטאל

בתמונה למעלה: עובדי דסקופ מטאל בקו ייצור המדפסות התעשייתיות במסצ'וסטס, ארה"ב

חברת ננו דיימנשן מנס ציונה (Nano Dimension) השלימה את עסקת דסקטופ מטאל (Desktop Metal) כפי שחוייבה בהחלטת בית משפט בדלאוור, ארה"ב לפני כ-10 ימים, ורכשה אותה תמורת 179.3 מיליון דולר. לפי נתוני 2024, מכירות החברה המאוחדת צפויות להסתכם בכ-200 מיליון דולר בשנה. ננו דיימנשן פירסמה הודעה מאוד לקונית בהשוואה לארועים מהסוג הזה, והודיעה שהחברה המורחבת תפתח ותספק מגוון פתרונות ייצור מתקדמים.

מדובר בעיסקה שניכפתה על ננו דיימנשן. היא נחתמה בחודש יולי 2024 כאשר ננו דיימנשן נוהלה על-ידי יואב שטרן, שמנהיגותו עוררה ביקורת רבה גם בחברה וגם בקרב המשקיעים. בחודש דצמבר 2024 בוצעו שינויים מקיפים בהנהלת החברה. רוב חברנ הדירקטוריון הוחלפו, אופיר בהרב מונה ליו"ר הדירקטוריון, וכעבור מספר ימים הודח המנכ"ל יואב שטרן ובמקומו מונה סמנכ"ל הפיתוח התאגידי של החברה, ג'וליאן לדרמן, לתפקיד מנכ"ל זמני. אחד המהלכים הראשונים שלו בתפקיד היה פרסום מכתב פומבי למשקיעים, שבו הוא ביקש לפתוח דף חדש ביחסים בינם לבין החברה.

ההנהלה החדשה ניסתה ככל הנראה להתנער מעיסקת המיזוג עם יצרנית מדפסות התלת מימד התעשייתיות דסקטופ מטאל, ולא פעלה כדי להשיג אישור רגולטורי בארה"ב. ב-16 בדצבמר 2024 תבעה אותה דסקטופ מטאל וביקשה מבית המשפט לחייב אותה ליישם את הסכם המיזוג. בפסק הדין שניתן ב-25 במרץ 2025, חוייבה ננו-דיימנשן להשיג תוך 48 שעות אישור למיזוג מול הוועדה של ארצות הברית להשקעות זרות (CFIUS). בעקבות ההחלטה התמוטטה מניית ננו דיימנשן בנסד"ק בכ-25% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-340 מיליון דולר בלבד.

ההנהלה החדשה צריכה לעכל שתי עסקאות ענק

המבוכה הקשורה לעסקה הזאת באה לידי ביטוי בכך שההודעה על השלמתה לא כוללת תיאור היעדים והאסטרטגיה העומדת מאחוריה. ננו דיימנשן: "המיזוג הושלם תחת ההנהגה של הנהלה ודירקטוריון חדשים, שלא היו אלה שחתמו על עיסקת המיזוג. הקבוצה החדשה הזאת מתמקדת בהתמודדות עם החברה הממוזגת ובגיבוש מודל עסקי". היו"ר אופיר בהרב הוסיף: "אנחנו נבצע הערכה אובייקטיבית של הפעילות הממוזגת שלנו, נזהה מקומות שבהם ניתן לחסוך בעלויות ונארגן את החברה מסביב לקווי המוצר בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר". ננו דיימנשן תספק מידע נוסף על אופן המיזוג עם החברה ממסצ'וסטס, ועל התחזית הפיננסית, לאחר השלמת תהליך ההערכה האסטרטגית שהיא מבצעת כעת.

כעת ההנהלה החדשה צריכה גם להתמודד עם העיסקה הצפויה עם Markforged ממסצ'וסטס, אשר נחתמה בספטמבר 2024. החברה מייצרת מדפסות תלת מימד ליישומים תעשייתיים ומכירותיה ב-2024 הסתכמו בכ-85 מיליון דולר. ננו דיימנשן התחייבה לרכוש אותה תמורת 115 מיליון דולר. העיסקה אמורה להסתיים השנה, וגם בקשר אליה ההנהלה החדשה מאוד זהירה: "בהודעה שתימסר בעיתד תספק ננו דיימנשן מידע נוסף על הזדמנויות לחיסכון בהוצאות (potential synergies) ביחס לעיסקת המיזוג העתידית עם חברת Markforged".

סינופסיס מתכננת להעביר ל-AI משימות תכנון שבבים

בתמונה למעלה: מנכ"ל סינופסיס, סאסין גאזי, בכנס SNUG

במהלך כנס המשתמשים SNUG, שהתקיים לפני כשבוע וחצי בעמק הסיליקון, חשפה חברת סינופסיס (Synopsys) את תוכנית AgentEngineer, אשר מיועדת לפתח סדרה של פתרונות תכנון שבבין מבוססי בינה מלאכותית אשר יוכלו לבצע מטלות תכנון ואימות שבבים שיוטלו עליה על-ידי המהנדסים, כולל תכנון כמעט אוטונומי של ערכות שבבים שלמות. מנכ"ל סינופסיס, סאסין גאזי: "הגענו לשלב שבו אנחנו חייבים לאמץ תהליכי עבודה חדשים לתכנון שבבים, שבהם יש לבינה המלאכותית תפקיד מרכזי.

"התעשייה מתמודדת עם לוחות זמנים קצרים מאוד ונדרשת לפתח פתרונות המבוססים על טכנולוגיות מורכבות ומערכות גדולות מאוד, שניתן להתמודד איתן רק באמצעות גישה כוללת מרמת המערכת השלמה ועד המודול הבודד". לדבריו, מוצר הבינה המלאכותית המשמעותי הראשון של החברה, Synopsys.ai Copilot, נמצא בשימוש הלקוחות הגדולים של סינופסיס, ומאיץ את תהליך הפיתוח שלהם בכ-35%-40%.

הוא החל כעוזר המסייע למתכננים להשתמש במערכות ה-EDA של סינופסיס. כעת, גאזי גילה, החברה מתחילה לספק עוזרים נוספים (generative AI copilots) המבצעים מטלות תכנון מעמיקות יותר, דוגמת תכנון ברמת ה-RTL, תכנון בדיקות ועוד. "אנחנו רואים עתיד שבו סוכני הבינה המלאכותית (agentic AI) יבצעו את המטלות בצורה אוטומטית, כאשר המהנדסים יתמקדו בארכיטקטורה הכוללת ובקבלת החלטות תכנון מרכזיות".

הוא הדגיש את שיתוף פעולה עם אנבידיה ועם מיקרוסופט בתהליך הפיתוח של הדור החדש של תוכנות EDA. במהלך כנס GTC של אנבידיה שהתקיים באמצע מרץ, סיפר גאזי שסינופסיס החליטה להתבסס על חומרת אנבידיה, תשתיות הבינה המלאכותית של אנבידיה ועל תוכנות של אנבידיה לצורך פיתוח סוכני הבינה המלאכותית שלה. בין השאר היא תאמץ את פלטפורמת המיקרו שירותים NVIDIA NIM כדי להכפיל את ביצועי Synopsys.ai Copilot. לדבריו, מדובר במהלך בלתי נמנע, הדומה באופיו למעבר שיצרניות הרכב מבצעות ממערכות ADAS בטיחותיות למערכות נהיגה אוטונומית מלאה.

Hi Auto גייסה 15 מיליון דולר

חברת הסטארט-אפ היי אוטו (Hi Auto), שפיתחה טכנולוגיית קול מבוססת AI לתעשיית המזון המהיר (QSR – Quick Service Restaurant), הודיעה על השלמת סבב גיוס הון A של 15 מיליון דולר. את הסבב הובילו דלק מוטורס, משפחת זיסאפל, קרן ההשקעות בטכנולוגיה Vasuki ומשקיע אסטרטגי מענף המסעדות. בעקבות הסבב הגיע סך ההון שגייסה היי אוטו מהקמתה ל-23 מיליון דולר בהשתתפות משקיעים נוספים: Allied Group, Goldbell Investments, קבוצת מאיר בראל, ועזרא פילד (לשעבר מ-Roark Capital).

פלטפורמת שירות הענן (SaaS) של היי אוטו מיישמת אוטומציה של תהליך ההזמנות במסעדות Drive Through ומספקת רמת דיוק של 96% בהזמנות ושיעור של מעל 90% בהשלמת ההזמנות ללא התערבות עובד במסעדה. בתקופה שבה עלויות ההעסקה של עובדים נוסקות, במיוחד בקליפורניה שקבעה מחיר מינימום של 20 דולר לשעה לעובדים במגזר המזון המהיר, מנהלים של מסעדות Drive Through עושים כל מאמץ לשמור על מהירות, דיוק ורווחיות במסעדות אלה. 70% מההכנסות של מסעדות מזון מהיר בארצות הברית שבהן יש Drive Through מקורן ב-Drive Through. מערכת ה-AI של היי אוטו משחררת את העובדים להתמודד עם משימות בעלות ערך אחרות כמו הכנת המזון ושיפור חוויית הלקוחות. הפתרון משתלב עם מערכות שמע  ונקודות מכירה קיימות של מסעדות Drive Through ויכולת זו האיצה את ההתקנות ברשתות מובילות.

רועי בהרב, מייסד שותף ומנכ"ל Hi Auto: "התייקרות עלויות ההעסקה של עובדים והתחלופה המהירה ממשיכים להקשות על תפעול המסעדות, יוצרים צווארי בקבוק ופוגעים באיכות השירות. מערכת ההזמנות שלנו, המבוססת על AI, פועלת ללא הפסק ברמה של עובד מיומן – כזה שלעולם לא נעדר מהעבודה בגלל מחלה, מספק רמת דיוק קרובה למושלמת ותמיד מציע שדרוגים ותוספות ללקוחות. גיוס ההון יאפשר לנו להרחיב את האחיזה שלנו בשוק ולשפר את המוצר בתקופה שבה אנו חותמים על הסכמים עם מותגים מובילים בשוק המזון המהיר".

רשימת הלקוחות של היי אוטו כוללת מותגים מובילים כמו: Bojangles, Checkers & Rally's, Lee's Famous Recipe Chicken, Popeyes UK ו-Burger King בניו זילנד. בנוסף לכך, היי אוטו מבצעת ניסויים בתשלום במספר רשתות מזון מהיר מובילות כדי לחזק את אחיזתה בשוק.

יכולת דינמית להציע שדרוגים ותוספות שמגדילים הכנסות

אחת התכונות יוצאות הדופן של טכנולוגיית היי אוטו היא יכולת דינמית לשדרג הזמנות (upselling). האלגוריתמים של המערכת ממליצים בזמן אמת ללקוח על תוספות ומוצרי פרמיום תוך התבססות על מרכיבים כמו: המלאי, השעה ביום מהיום ומזג האוויר. על פי החברה, "דרבונים" אלה המודעים להקשר מסייעים להגדיל את ההזמנה הממוצעת במסעדות והפכו את מערכת ה-AI לא רק לאמצעי לחיסכון אלא גם למנוע להגדלת הכנסות.

רועי בהרב: "המערכת קובעת אילו מוצרים לקדם ומתי, בין שמדובר בארוחת צהרים במסעדה עירונית הומה באנשים ובין שמדובר בארוחת לילה בפרבר שקט. אנו רואים גידול בהכנסה מהלקוחות שמשפיע על השורה התחתונה של מסעדות המזון המהיר". בהרב הוסיף: "ניסיונות קודמים לפתח מערכת הזמנות מבוססת AI בפריסה רחבה בעולם המסעדות לא צלחו. ההתמקדות שלנו בתנאים אמיתיים בשטח כמו תפריטים מורכבים, ממשק בין העובד ל-AI וחוויית לקוח אפשרה לנו לפתור בעיות שפתרונות חלופיים לא הצליחו להתמודד אתם. המטרה שלנו היא להפוך לפתרון ברירת המחדל בתחום מערכת ההזמנות השיחתית למסעדות מזון מהיר ברחבי העולם".

חברת Hi Auto נוסדה בשנת 2019 על ידי רועי בהרב, המכהן כמנכ"ל, אייל שפירא, CTO, וזהר זיסאפל ז"ל. בהרב מביא איתו ניסיון נרחב כמנהל המוביל מוצרים ופעילויות עסקיות, כולל תפקידים מרכזיים בגוגל, בה הוביל פתרונות פרסום עבור קמעונאים וניהל את הצמיחה של עסקי הרימרקטינג. שפירא, בוגר תוכנית תלפיות וזוכה פרס ביטחון ישראל בעברו, הוא מומחה טכנולוגי עם למעלה מ-20 שנות ניסיון במחקר ופיתוח תוכנה ורקע כשותף להקמת סטארט-אפים מבוססי בינה מלאכותית. היי אוטו מעסיקה כיום צוות של 100 עובדים בארץ ובעולם שמתמחים בטכנולוגיות למידת מכונה ועיבוד שפה טבעי.

[קרדיט תמונה: Hi Auto]

מובילאיי מכניסה את ואלנס לעולם הנהיגה האוטונומית

חברת ואלנס (Valens) הכריזה היום (ד') על שיתוף הפעולה המשמעותי ביותר שלה בתעשיית הרכב, עם מובילאיי הישראלית. מובילאיי (Mobileye) תשלב את שבב התקשורת של ואלנס, VA7000, במערכות הנהיגה האוטומטית והאוטונומית המתקדמות ביותר שלה, Chaufeur ו-Drive, כדי לאפשר תעבורת נתונים אולטרה-מהירה בין החיישנים למחשב המרכזי. הפיתרון המשולב כבר צפוי להיות מוטמע באחד הפרויקטים של מובילאיי עם לקוח מרכזי, ובמובילאיי יקדמו את הפיתרון המשולב גם בפרויקטים נוספים מול יצרניות רכב גלובליות.

עד כה, שבבי ואלנס הוטמעו בעיקר במערכות ADAS בסיסיות יותר ברכבי נוסעים ובמשאיות. שיתוף הפעולה עם מובילאיי מכניס את ואלנס למערכות נהיגה מתקדמות יותר, ואף לשוק הרובו-טקסי. כמו כן, למובילאיי יש דריסת שוק מאוד גדולה בתעשיית הרכב העולמית, וכפועל יוצא זכיות תכנון עתידיות של מובילאיי בתחומי הנהיגה האוטומטית והאוטונומית ירחיבו גם את דריסת הרגל של ואלנס. מערכת Chauffeur של מובילאיי, המקנה נהיגה אוטונומית רמה 4 (eyes-off hands-off), כוללת מערך היקפי של 13 מצלמות, 7 מכ"מים, 7 חיישני LiDAR ושני מחשבי EyeQ 6.

המערכת תשולב במיני-ואן האוטונומי של פולקסוואגן ID-Buzz, שיחל בנסיעות מסחריות ב-2026. ייתכן בהחלט כי זהו הפרויקט שבו ואלנס ומובילאיי כבר משתפות פעולה, אף כי החברות לא חשפו זאת. מערכת Drive היא מערכת הנהיגה ללא-נהג של מובילאיי. היא מתבססת על תוכנת המיפוי של מובילאיי, REM, ועל מערך חיישנים המשלב מצלמות, מכ"מים ו-LiDAR, וארבע מערכות-על-שבב EyeQ6. שתי המערכות הללו מתבססות על היתוך חיישנים (sensor fusion), כלומר תמונת העולם המרחבית מתבססת על סינרגיה של מידע הנקלט בסוגים שונים של חיישנים.

כאן טמונה החשיבות של השבב של ואלנס, המאפשר לנתב את המידע מהחיישנים השונים, הפזורים במיקומים שונים ברכב, אל המחשב המרכזי במהירות גבוהה וללא דחיסה. השבב VA7000 מאפשר תעבורת נתונים לא דחוסים במהירות של 8 ג'יגה-בייט לשנייה על פני כבלים פשוטים למרחק של 16 מטר. יש לציין כי שתי מערכות הנהיגה הללו של מובילאיי כוללות גם את חיישני ה-LiDAR של אינוויז הישראלית.

ליפ-בו טאן מבטיח להזריק לאינטל תרבות של סטארט-אפ

בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן בארוע Intel Vision 2025. צילום: אינטל

המנכ"ל החדש של חברת אינטל (Intel), ליפ-בו טאן, מתכנן להוביל שינוי תרבותי בחברה ולייצר תרבות של חדשנות הנדסית במתכונת של חברות סטארט-אפ קטנות ודינמיות. בנאום פומבי ראשון שנשא מאז נכנס לתפקיד לפני כשבועיים, במסגרת אירוע Intel Vision 2025 שנערך היום (1 אפריל) בלאס וגאס, הוא הודה בבעיות של אינטל: "נשארנו מאחור בנושא החדשנות, וכתוצאה מכך היינו איטיים מדי ביכולת להסתגל לשינויים בשוק ולספק מענה לצורכי הלקוחות".

טאן סיפר שב-14 הימים הראשונים מאז נכנס לתפקיד הוא נפגש בעיקר עם הלקוחות המרכזיים של אינטל. "ברור מאוד מהשיחות האלה שיש לפנינו הרבה עבודה קשה. ישנם תחומים שבהם לא עמדנו בציפיות הלקוחות. אני ארכיב צוותים חזקים כדי לתקן את טעויות העבר". הוא הציג את המוטו האישי שלו, שיהפוך לסימן ההיכר של אינטל: "להבטיח פחות ולספק יותר". הוא הסביר שהמטרה שלו היא להחזיר את אינטל להיות חברת ממוקדת-הנדסה.

טאן: "אינטל איבדה חלק מהכישרונות המובילים שהיו בה. אני רוצה ליצור תרבות של חדשנות והעצמה תוך אימוץ תרבות של היום הראשון בחברות סטארטאפ. אנחנו נפשט את הדרך שבה אנחנו עובדים. ביורוקרטיה הורגת חדשנות. בקריירה שלי ראיתי איך צוותים קטנים וממוקדים נעים מהר מאוד, מחדשים ומתחרים בשחקנים קיימים. אנחנו נתרגל את זה באינטל".

שינוי גישה אסטרטגי: מתוכנה לחומרה

טאן הציג שינוי תפיסה מהותי בגישה התכנונית של אינטל. "בעבר, הגישה של אינטל הייתה 'מבפנים החוצה'. תכננו חומרה, ואז הלקוחות למדו כיצד לפתח את התוכנה. אבל העולם השתנה. היום צריך להפוך את הכיוון. מעתה נתחיל מעומסי העבודה ומהבעיה שצריך לפתור – ואז נעבוד אחורה. הגישה הזו דורשת אימוץ חשיבה של 'תוכנה תחילה' (Software-first)". לדבריו, אינטל תתמקד בפיתוח פתרונות סיליקון ייעודיים (Purpose-built silicon) שבמסגרתה היא תתכנן שבבים המותאמים לעומסי עבודה ספציפיים בדגש על יישומי בינה מלאכותית, מרכזי נתונים ועיבוד בקצות הרשת (Edge).

במהלך הנאום הזכיר טאן מנטורים שלו מאינטל שהשפיעו עליו לאורך השנים הרבות שלו בתעשיית השבבים. בהם גם דדי פרלמוטר הישראלי (הוזכר פעמיים), ששימש בעבר כמנהל קבוצת הארכיטקטורה של אינטל. בין השאר, פרלמוטר עמד בראש צוות הפיתוח של המעבד Centrino שהעניק לחברה את היכולת לספק מעבדים למחשבים ניידים. המנכ"ל האגדי של אינטל, אנדי גרוב, אמר פעם שהמעבד סנטרינו הציל את אינטל מהתמוטטות.

במהלך הנאום, הוא אמר שאחת מהמטרות של אינטל היא להיות להיות ספקית שירותי ייצור מובילה (פאונדרי). בכך הוא סתם את הגולל על השמועות שחטיבת אינטל פאונדרי עומדת למכירה. יחד עם זאת, הוא לא נתן מענה לשתי בעיות מרכזיות המעיבות על אינטל: כיצד היא מתכננת להיות ספקית שירותי ייצור שאינה מאיימת להיות גם המתחרה של לקוחותיה, ומה בדיוק תהיה אסטרטגיית התוכנה שלה. הנסיון של אנבידיה מלמד שברמת המעבדים המרכזיים, קשה להפריד בין התוכנה והחומרה, וכדי להיות חדשניים בתחום החומרה – יש להיות חדשניים ומובילים גם בתחום התוכנה.

הצהרת כוונות: אנבידיה שחררה את הפיתרון של Run:ai בקוד-פתוח

[בתמונה למעלה: מייסדי חברת Run:ai רונן דר (מימין) ועמרי גלר. קרדיט: Run:ai]

לאחר שהשלימה בתחילת השנה את המיזוג עם Run:ai, אנבידיה מבצעת מהלך משמעותי ראשון עם הטכנולוגיה של החברה הישראלית: היא השיקה היום (ג'), בקוד פתוח, את KAI Scheduler, כלי לניהול עומסי עבודה של בינה מלאכותית בתשתיות מחשוב-על, שזוהי למעשה טכנולוגיית הליבה של Run:ai.

הפיתרון ניתן כעת להורדה בעמוד של אנבידיה ב-Github תחת רישיון Apache 2.0, שהוא רישיון מאוד מתירני אשר יאפשר לארגונים, סטארטאפים, מעבדות מחקר ומפתחים להשתמש בקוד באופן חופשי, לשנותו ואפילו להפיץ את התוצרים באופן מסחרי, תוך מתן קרדיט למקור. 

KAI Scheduler היא פלטפורמת "תזמור" (orchestration), המאפשרת לנצל באופן מיטבי את משאבי העיבוד של תשתית ה-AI לצורך ביצוע משימות AI כמו אימון, ניסוי או הסקה. הפלטפורמה יודעת למפות את משאבי ה-GPU וה-CPU הזמינים ולהקצות את המשאבים הפנויים למשימות שעל הפרק. "תזמור" הוא היבט קריטי בניצול יעיל וחסכוני של תשתיות AI, שמתמודדות עם עומסים גדולים, מורכבים ודינמיים יותר ויותר בעידן ה-GenAI וסוכני AI. הפיתרון של Run:ai מתממשק עם כל סוג של מקבצי (cluster) מעבדים המנוהלים תחת קוברנטיס, בין אם אלה מעבדים של אנבידיה או של יצרניות אחרות.

בפוסט בבלוג מנו באנבידיה את היתרונות של KAI בהשוואה לפתרונות מקבילים בשוק, ובכלל זה יכולת לנהל באופן דינמי את ביקושי ה-GPU המשתנים, צמצום זמני המתנה למחשוב, הקצאת משאבים כדי להבטיח זמינות, והתממשקות חלקה עם כלי AI ומסגרות עבודה שונות. "KAI מחשב באופן רציף את הדרישות, מקצה מכסות ומגבלות בזמן אמת – ומתאים באופן אוטומטי את משאבי העיבוד הדרושים למשימות שעל הפרק. הגישה הדינמית הזו מבטיחה הקצאה יעילה של משאבי GPU, ללא צורך בהתערבות ידנית מצד המנהלים", נכתב בבלוג.

Run:ai נרכשה על ידי אנבידיה ב-700 מיליון דולר. התוכנה של Run:ai מיועדת להוות מרכיב משמעותי באקוסיסטם של אנבידיה ולאפשר ללקוחות החברה למקסם את התועלת שהם מפיקים מתשתיות החומרה שלה. ניהול נכון של משימות ה-AI, באמצעות פיתרון כמו זה של Run:ai, שנחשבת לחלוצה בתחום, יכול למקסם תפוקה ולהפחית עלויות שימוש. שחרוור חלק מהטכנולוגיה של Run:ai בקוד-פתוח, אף שהוא מתממשק גם עם מעבדים של חברות מתחרות, הינו מהלך שנועד לחזק את האקוסיסטם של אנבידיה בקהילת הקוד-פתוח ולאפשר למשתמשים שונים לרתום ולהתאים את הפיתרון למקרי בוחן מגוונים.

 

עין שלישית נערכת להקמת קו ייצור סדרתי בנתניה

בתמונה למעלה: מנכ"ל עין שלישית, ליאור סגל. צילום: Techtime

חברת עין שלישית מערכות (Thirdeye Systems) נערכת להקמת קו ייצור סדרתי לצד משרדיה בנתניה, בעקבות קבלת אישור מלקוחות לעבור לייצור סדרתי של חלק מהמוצרים שלה. כך גילה המנכ"ל והמייסד ליאור סגל במכתב ששלח היום (ב') למשקיעים. הוא גם דיווח שצבר ההזמנות של החברה צמח ב-62% בהשוואה ל-2023 ומסתכם בכ-31.7 מיליון שקל. הדבר אינו כולל הזמנה בהיקף של כ-12 מיליון שקל, אשר קבלתה נדחתה זמנית בשל העיכוב באישור תקציב המדינה.

חברת עין שלישית עוסקת בפיתוח וייצור מערכות תצפית המאפשרים עבודה אוטונומית של כלים רובוטיים, המבוססות על חיישנים אלקטרואופטיים ואלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית לגילוי ויזהוי אובייקטים בזמן אמת. שלושת מגזרי הפעילות המרכזיים של החברה: מטעדים אלקטרואופטיים לרחפנים, מערכות אלקטרואופטיות ואנליטיקה לגילוי רחפנים, ומערכות מוכללות לכלי-רכב קרקעיים. החברה מעסיקה כ-50 עובדים ומכירותיה נמצאות בצמיחה מאז פרוץ מלמחמת חרבות ברזל. בשנת 2024 הסתכמו מכירותיה בכ-17.6 מיליון שקל, בהשוואה לכ-14.82 מיליון שקל בשנת 2023 ולכ-10.4 מיליון שקלים ב-2022.

להערכת החברה, שוק החיישנים האלקטרואופטיים משולבי בינה מלאכותית צומח משתי סיבות עיקריות: גידול במכירת מערכות בלתי-מאויישות כמו רחפנים וכלי-רכב אוטונומיים, וצמיחה מקבילה במכירת מערכות הגנה בפני אותן מערכות בלתי-מאויישות. הביקוש בשוק הזה צפוי להמשיך ולהעלות בשנים הקרובות. רוב המתחרות של עין שלישית בארץ ובעולם הן חברות גדולות מאוד. בישראל, למשל, היא מתחרה מול אלביט, רפאל והתעשייה האווירית. גם בחו"ל היא מתחרה בחברות ביטחוניות גדולות. על הרקע הזה היא מתמקדת ביצירת יתרון תחרותי המבוסס על התאמת המוצרים באופן אישי ללקוחות הקצה.

מדוזה הובילה את המכירות ב-2024

המערכת הפופולרית ביותר של החברה היא מערכת מדוזה (Meduza). זוהי מערכת גילוי פאסיבית המבוססת על סריקה מהירה של השטח ומשמשת בעיקר למטרות הגנה ב-360°. היא כוללת אנליטיקה פנימית מבוססת בינה מלאכותית של החברה ומאפשרת גם גילוי וסיווג מטרות מורכבות הטסות בגובה נמוך. בשנת 2024 היא היתה אחראית לכ-74% מהמכירות של החברה: כ-12.95 מיליון שקל. מדובר במוצר חדש יחסית שמכירותיו ב-2023 הסתכמו בכ-3.6 מיליון שקל.

המערכת פותחה בשלוש השנים האחרונות בסיוע משרד הביטחון ורשות החדשנות, ובסוף מרץ 2024 הושלם הפיתוח העדכני ביותר שלה: Meduza X. המערכת שוקלת 12 ק"ג בלבד וניתנת לנשיאה בכלי-רכב או על-ידי חיילים רגליים. אלגוריתם הזיהוי כולל שימוש ברשת נוירונית (DNN) שפותחה בחברה, ומסוגל להבדיל בין כטב"מים, רחפנים, ציפורים וכלים בלתי מזוהים אחרים, ברמת דיוק של יותר מ-97%. המערכת מצויידת בחיישן אינפרה אדום בתדרי MWIR, הסורק את השמיים בקצב של 60 תמונות בשנייה.

מבחן שטח: המודם של אפל טוב מזה של קואלקום

בתמונה למעלה: אייפון 16e. מקור: Apple

בחודש פברואר השיקה חברת אפל (Apple) דגם חדש, ה-i-Phone 16e. דגם זה הושק מספר חודשים לאחר השקת משפחת ה-i-Phone 16, והוא מיועד להיות הדגם הזול במשפחה. בין ה-16e לבין יתר דגמי ה-16 יש הבדלים מסוימים בעיצוב, אך הם מכילים כולם את המעבד החדשני ביותר של אפל, A18. ההבדל המשמעותי ביותר ברמת החומרה הוא העובדה כי ה-16e הוא הדגם הראשון של אפל המכיל מודם תוצרת בית, C1, בשעה שיתר הדגמים במשפחה מכילים את ה-Snapdragon של קואלקום. המודם C1 פותח בחלקו במרכז המו"פ של אפל בישראל.

לאחר שנים של ניסיונות לפתח מודם משלה, ולא מעט עיכובים בדרך, זוהי טבילת האש הראשונה של אפל בתחום המודמים. הצלחת ה-C1 עשויה לאפשר לחברה להפחית את תלותה במודמים של קואלקום, שנחשבים למובילים בתחום המובייל. בהשקת הדגם הכריזה אפל כי ה-C1 הוא המודם היעיל ביותר מבחינת צריכת אנרגיה, אך מאידך הוא אינו תומך בגלים מילימטריים (MMWave), שזהו הספקטרום המהיר ביותר ברשתות דור חמישי.

מתעלה בעשירון התחתון, מפגר בעשירון העליון

כעת, כאשר ה-i-Phone 16e מצוי בידי משתמשים ניתן להתחיל ולבדוק את ביצועיו של המודם החדש "בעולם האמיתי". חברת ookla, המספקת אנליטיקות לעולם הטלקום, בדקה את ביצועי שני הדגמים בקרב משתמשי-קצה בין 1-12 במרץ. המחקר בחן את מהירויות ההורדה והעלאה של משתמשי שני הדגמים ברשתות התקשורת של שלוש ספקיות הסלולאר המובילות בארצות הברית: AT&T, Verizom ו-T-Mobile.

לפי הנתונים, מהירות ההורדה הממוצעת בקרב משתמשי i-Phone-16e היתה גבוהה יותר בהשוואה למשתמשי i-Phone 16 ברשתות של AT&T ו-Verizon, אך נמוכה משמעותית ב-T-Mobile. בקרב לקוחות AT&T, מהירות ההורדה הממוצעת של משתמשי i-Phon עמדה על 226 מגה-ביט לשנייה, לעומת 146 מגה-ביט לשנייה בקרב משתמשי i-Phone 16. בקרב לקוחות Verizon, הפער עמד על 146 מגה-ביט לשנייה לעומת 126 מגה-ביט לשנייה, לטובת i-Phone 16e. בקרב לקוחות T-Mobile, לעומת זאת, משתמשי i-Phone 16 נהנו ממהירות של 354 מגה-ביט לשנייה לעומת 264 מגה-ביט לשנייה.

עורכי המחקר הסבירו את הפער בביצועים ברשת T-Mobile בעובדה כי T-Mobile היא מפעילת התקשורת היחידה מבין השלוש שיש לה רשת דור-חמישי עצמאית בפריסה רחבה בעל ספקטרום רחב של תדרים ויישומים מתקדמים נוספים לניהול התעבורה. כאמור, ברמת החומרה זהו היתרון הבולט בין שני המודמים: Snapdragon של קואלקום תומך בגלים מילימטריים (MMWave), לעומת C1 של אפל, שאינו תומך בספקטרום הזה. כלומר, ככל שתתרחב הפריסה של רשתות 5G, המודם של קואלקום צפוי, אם להסתמך על המחקר, להציג ביצועים גבוהים יותר, לפחות בהשוואה לדור הראשון של מודם הבית של אפל.

נתון מעניין נוסף הוא כי, כאשר בדקו את מהירות ההורדה הממוצעת בקרב המשתמשים עם איכות התקשורת הירודה ביותר (העשירון התחתון), בשתי הקבוצות, משתמשי i-Phone 16e התעלו על המשתמשים המקבילים בעלי ה-i-Phone 16 בכל שלוש רשתות התקשורת. הדבר התבטא במידה המובהקת ביותר דווקא בקרב לקוחות T-Mobile: מהירות של 57 מגה-ביט לשנייה ב-i-Phone 16e לעומת 27 מגה-ביט לשנייה ב-i-Phone 16. בעשירון העליון של המהירויות התמונה היתה הפוכה, כאשר משתמשי i-Phone 16 נהנו ממהירות עדיפה בכל שלוש הרשתות, הבולטת בהן T-Mobile (כ-889 מגה-ביט לשנייה לעומת 627 מגה-ביט לשנייה).

באשר לביצועי העלאת הנתונים (upload), משתמשי ה-i-Phone 16e נהנו מעדיפות בכל אחת מרשתות התקשורת, כשהפער הגדול ביותר היה ברשת AT&T, עם פער של יותר מ-36%: 14.6 ביט-לשנייה בממוצע לעומת 8.6 ביט-לשנייה לטובת i-Phone 16e. בחברת המחקר ookla הדגישו כי מדובר בממצאים ראשוניים וכי היא תפרסם בהמשך נתונים על פני תקופות ממושכות יותר.

ישראל תחת מתקפות DDoS יומיומיות – ואין פתרון באופק

מאת אורלי מגר, סמנכלית ניהול לקוחות, חברת הסייבר מייזבולט (MazeBolt)

ישראל חוותה לאחרונה סדרת מתקפות Distributed Denial of Service) DDoS), שהתמקדו בעיקר בשירותים פיננסיים כגון בנקים, חברות ביטוח ושירותי תשלומים. מתקפות אלו התגברו במהלך המלחמה ואינן מראות סימני האטה גם בשנת 2025. לצערנו, קונפליקטים גיאופוליטיים והאקטיביזם ההאקרי הם כאן כדי להישאר, ולכן חברות חייבות להבין שהפתרונות הקיימים משאירים אותן חשופות. הגיע הזמן לחשוב מחדש על דרכים חדשניות למנוע השבתות כתוצאה מהתקפות DDoS. ראשית, נבין את האתגרים העומדים בפנינו.

חברות משקיעות סכומי עתק בשירותי הגנה נגד DDoS, מוסיפות שכבות אבטחה ומבצעות בדיקות תקופתיות כדי למנוע השבתה בעקבות מתקפות. עם זאת, ההשקעה הרבה בזמן ובמשאבים לא פתרה את הבעיה, כפי שמעידות המתקפות האחרונות הן בישראל והן ברחבי העולם.  

הבעיה הבסיסית בפתרונות ההגנה נגד DDoS אינה הטכנולוגיה עצמה, אלא תצורות ההגנה השגויות. פתרונות DDoS היברידיים שפועלים תמיד (Always-On) רגישים מאוד להגדרות לא נכונות ודורשים כיוונון מתמשך כדי להתאים לשינויים ברשת ולתוקפנות ההולכת וגוברת של מתקפות DDoS. שגיאות תצורה אלו מובילות לאלפי חולשות שניתן לנצל בקלות.  

ניקח לדוגמה חברה בעלת 100 כתובות IP (שירותים ציבוריים) ונכפיל זאת ב-150 וקטורי תקיפה של DDoS (שכבות 3,4,7). אנו מקבלים שטח תקיפה של 15,000! כלומר 15,000 דרכים בהן האקרים יכולים לנצל חולשות בתצורות ההגנה. שימוש בהגדרות ידניות בשיטה של ניסוי וטעייה או בדיקות DDoS מסורתיות אינו מספק פתרון מקיף. גישה מסורתית זו משאירה את הארגונים במצב של תיקון חולשות בזמן מתקפה, תוך כדי השבתה הרסנית של שירותי האונליין שלהן.  

היעדר נתונים מפורטים אודות פגיעויות מחייב את הארגונים לתקן שגיאות תצורה במהלך מתקפה פעילה, תוך הסתמכות על הסכמי SLA יקרים (כלומר, ההשבתה כבר מתרחשת). ספקי ההגנה נגד DDoS לרוב מסתמכים על תצורות סטנדרטיות, כאשר צוותי SOC וחוזי SLAs נכנסים לפעולה רק לאחר שההתקפה הצליחה.  

אפילו SLAs המובילים בתעשייה, שמבטיחים תגובה תוך 15 דקות, משמעותם היא שטכנאי יתחיל לעסוק בבעיה רק בפרק זמן זה. השינויים הידניים בתצורת ההגנה כדי לעצור את המתקפה מתבצעים לאחר מכן, אך כאשר המתקפה מסתיימת, התצורות עשויות לחזור למצבן המקורי, מה שמשאיר את הארגון חשוף.  

כאשר פתרונות ההגנה נגד DDoS כבר פרוסים, הסיבה היחידה לאובדן שירות עקב מתקפות היא פגיעויות הנובעות משגיאות בתצורות ההגנה. ספקים כמו Akamai, Radware, Cloudflare, Imperva ו-A10 יוכלו לסגור את הפער בהגנת DDoS רק אם הפגיעויות יזוהו ויתוקנו מראש.  

הגיע הזמן לפרוס כלים חדשניים לניהול פגיעויות DDoS באופן רציף וללא הפרעה. כלים שמכסים את כל שטח התקיפה של הארגון ומציעים אוטומציה משמעותית לזיהוי, תיעדוף ותיקון של כל הפגיעויות. כלים שיעבדו על פי מסגרת CTEM המומלצת של גרטנר, בתהליך רציף של בדיקות ותיקונים המנוהל באופן אוטומטי.  

שוק ה-DDoS זקוק לחידוש מהותי. נראות מלאה של כל שטח התקיפה מבחינת פגיעויות DDoS תוביל להגנה אוטומטית ומותאמת אישית.  

[צילום: רונן גולדמן]

סין פיתחה טרנזיסטור מסוג חדש, יעיל ומהיר מטרנזיסטור סיליקון

מאת: יוחאי שויגר

במאמר שפורסם בירחון Nature, חוקרים בסין טוענים כי הם פיתחו סוג חדש של טרנזיסטור FET הבנוי במבנה של Gate All Around (GAA) שאינו מבוסס על סיליקון, אשר עשוי לאפשר פיתוח של של רכיבים ומעבדים שיהיו מהירים וחסכוניים יותר באנרגיה בהשוואה לרכיבים ומעבדים מבוססי-סיליקון. באתר של אוניברסיטת פקינג הנמצאת בבירה בייג'ינג, שבה נערך המחקר, הרחיקו לכת והצהירו: "זהו הטרנזיסטור המהיר והיעיל ביותר אי-פעם".

לטענת החוקרים, מעבדים המבוססים על הטרנזיסטורים החדשים יהיו מהירים ב-40% יותר ממעבדים המיוצרים על-ידי TSMC ואינטל בגיאומטריה של 3 ננומטר, תוך שהם צורכים כ-10% פחות אנרגיה. לא בכדי הציבו החוקרים כנקודת ייחוס מעבדים המיוצרים בתהליך של 3 ננומטר, מאחר שבשל המגבלות של ארצות הברית, סין מתקשה להשיג ציוד וטכנולוגיות שיאפשרו ייצור שבבים ברוחב צומת של 3 ננומטר.

למעשה, מעניין לראות כיצד האילוצים שנובעים מהסנקציות האמריקאיות המחמירות, שנועדו להצר את התקדמותה הטכנולוגית של סין בייצור שבבים, דווקא דוחפים אותה לחקור ולךפתח שיטות חלופיות שאולי יתבררו בעתיד כיעילות יותר. ואומנם, החוקר הראשי שהוביל את המחקר, פרופ' לכימיה היילינג פנג מאוניברסיטת בייג'ינג, הצהיר בראיון לעיתון בסין כי "אם עד עכשיו חיפשנו קיצורי דרך – כעת מדובר בהחלפת מסלול".

הדגמת יכולת לייצור המוני בפרוסות

הטרנזיסטור החדש מורכב מתרכובת של חמצן, ביסמוט וסלניום. זהו חומר מוליך-למחצה בעל מבנה שכבות דו-מימדי (2D semiconductor), המתאפיין בניידות אלקטרונים גבוהה המאפשרת שימוש במתח נמוך, וכן הוא בעל מרווח אנרגיה ישיר המתאים ליישומים לוגיים כמו מעבדים. החוקרים הדגימו את הטרנזיסטור במבנה תלת-מימדי של שכבות דו-מימדיות שהוערמו זו על גבי זו בטכנולוגיה של גידול אפיטקסילי, ובקונפיגורציה של Gate-All-Arount-Field-Effect-Transistor (או GAA-FET).

זוהי ארכיטקטורה חדשה בתעשיית השבבים שבה השער מקיף את הערוץ (channel) מכל עבריו ועל-ידי כך מוגברת היעילות החשמלית של הצומת. גיאומטריית GAA מצאפיינת את התהליכים המתקדמים ביותר של סמסונג, TSMC ואינטל. חשוב להדגיש כי החוקרים הדגימו את הטרנזיסטור החדש בקנה מידה של פרוסה שלמה (wafer-scale system), ולא בדוגמית מעבדה בלבד.

זהו היבט חשוב, מאחר שישנו פער בין היכולת להדגים שימושיות של חומר מוליך-למחצה בדוגמיות מעבדה קטנות לבין היכולת לייצר טרנזיסטורים ושבבים מרובי-טרנזיסטורים באופן המוני במתכונת של פרוסות. הדבר מרמז שהחוקרים הסיניים קרובים מאוד ליכולת ייצור תעשייתית. כמו כן, ייתכן שהיכולת לייצר את הטרנזיסטורים החדשים בקנה מידה של פרוסות הומוגניות תאפשר לשלב את הטכנולוגיה הזו בתהליכי ייצור קיימים.

הדור הבא בתעשיית השבבים

בתעשיית השבבים כבר נעשה שימוש בחומרים שאינם סיליקון עבור יישומים ספציפיים, כמו למשל שימוש בטרנזיסטורים מבוססי גאליום-ניטריד (GaN) וסיליקון-קרביד (SiC) לייצור רכיבי הספק ו-RF, וזאת מאחר שחומרים אלה מתאפיינים בתכונות מיוחדות, כמו תגוטבה מהירה, יעילות שמלית משופרת ועבודה במתחים גבוהים. עם זאת, השימוש בחומרים אלה עדיין מצומצם בשל הקושי לייצר אותם באופן כדאי בקנה מידה המוני.

חומרים דו-מימדיים הם תחום מחקר חדשני בתעשיית השבבים. הטרנזיסטורים מוגדרים כדו-מימדיים מאחר שהערוץ עשוי משכבות דקיקות של חומר בעובי של אטומים בודדים. המבנה הדו-מימדי השטוח מקנה להם מספר תכונות עדיפות כגון אובדן אנרגיה נמוך, יעילות גבוהה ויכולות מזעור. שימוש בחומרים דו-מימדיים, כמו גרפן או החומר שבו השתמשו החוקרים בסין, עשוי לאפשר את המשך "חוק מור" ולייצר גיאומטריות מתחת ל-1 ננומטר.