מחבר: Techtime

עין שלישית נכנסת לשוק האמריקאי דרך שותפות עם EagleNXT

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מטעד הצילום Chimera UL של עין שלישית

חברת עין שלישית מערכות (ThirdEye) חתמה על ההסכם השקעה ושיתוף פעולה עם AgEagle Aerial Systems מקנזס, ארה"ב, הפועלת תחת המותג EagleNXT. במסגרת ההסכם תשקיע AgEagle סכום של 10-15 מיליון דולר תמורת מניות. בשלב הראשון הועבר סכום ראשוני של 10 מיליון דולר במזומן, שהעניק ל-AgEagle שיעור של 11.25% ממניות החברה ונציג אחד בדירקטוריון עין שלישית.

ההסכם מעניק לאיגל–נקסט אופציה להגדלת היקף ההשקעה בעד 5 מיליון דולר נוספים. בנוסף, יוקם מיזם משותף בשם ThirdEye USA שיפעל ממטה איגל-נקסט בטקסס, אשר יהיה בבעלות איגל-נקט (51%) ועין שלישית (49%). איגל-נקסט תשקיע במיזם המשותף סכום של עד 4 מיליון דולר נוספים בתקופה של שנתיים, ותקבל בלעדיות על הפיתוח העסקי של מערכות המיזם המשותף, אשר ישווקו בארה"ב ובקנדה. המיזם המשותף יספק קו של מוצרים ומערכות נגד רחפנים וכטב"מים. החברות צופות ש-ThirdEye USA תתחיל לפעול כבר בחודש מאי 2026.

עין שלישית פועלת בתחום האלקטרו-אופטיקה והבינה המלאכותית ומפתחת מערכות זיהוי ועקיבה בזמן אמת, בעיקר לשוק הביטחוני. מערכות החברה מאפשרות לזהות רחפנים, כלי רכב ואיומים נוספים באמצעות ניתוח וידאו מתקדם, גם בתנאי שטח מורכבים ובחשיפה נמוכה, והן מותקנות על פלטפורמות שונות ובהן רחפנים וכלי רכב. מנגד, EagleNXT היא חברה אמריקאית המספקת רחפנים, חיישנים ותוכנה, ופועלת בשווקים אזרחיים וביטחוניים, עם דגש על פתרונות לאיסוף מידע מהאוויר וניתוחו.

המיזם המשותף צפוי לקבל רישיון בלעדי לשימוש בטכנולוגיה של עין שלישית בארה״ב ובקנדה, ולשלב אותה בתוך פלטפורמות הרחפנים של EagleNXT, כך שייווצר פתרון מלא הכולל רחפן, חיישן ויכולות בינה מלאכותית לזיהוי בזמן אמת. המשמעות העסקית היא מעבר ממכירת רכיבים נקודתיים למכירת מערכות שלמות, בעלות ערך גבוה יותר ללקוחות, בעיקר בשוק הביטחוני והממשלתי בצפון אמריקה.

המהלך נועד לתת מענה לצרכים משלימים של שתי החברות. עבור עין שלישית מדובר בכניסה לשוק האמריקאי, שבו פעילות עצמאית מורכבת בשל רגולציה וחסמי גישה, וכן בהרחבת הפעילות מעבר לשוק המקומי שבו היא פועלת כיום. עבור EagleNXT מדובר בחיזוק שכבת היכולות האנליטיות והבינה המלאכותית, שיכולות לשדרג את מוצרי הרחפנים שלה ולאפשר לה להתחרות בצורה אפקטיבית יותר בשוק הביטחוני.

עבור עין שלישית, השותפות מגיעה על רקע צמיחה מואצת בפעילות. בשנת 2025 רשמה החברה הכנסות של כ-20.9 מיליון שקל, עם צבר הזמנות של כ-44 מיליון שקל, והיא צופה להכפיל את הכנסותיה בשנת 2026 לרמה של מעל 44 מיליון שקל. מוצר הדגל של החברה, מערכת Meduza לזיהוי רחפנים, מהווה חלק מרכזי מהמכירות ונמצא בשימוש מבצעי. עם זאת, החברה עדיין נשענת במידה רבה על לקוחות מקומיים, ובראשם מערכת הביטחון בישראל, ולכן חדירה לשוק האמריקאי נתפסת כשלב קריטי בהתפתחותה.

העסקה והמיזם המשותף מסמנים את הניסיון של עין שלישית להפוך מספקית טכנולוגיה ממוקדת לשחקן גלובלי בשוק הרחפנים והמערכות האוטונומיות, תוך שילוב בין יכולות זיהוי מתקדמות לפלטפורמות אוויריות, בשוק שבו הביקוש לפתרונות כאלה נמצא במגמת עלייה.

וובינר סינופסיס לתכנוני ASIC עבור יישומי Physical AI יתקיים ב-29 לאפריל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ד', ה-29 באפריל 2026, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר שיוקדש לתכנון מעבדי ASIC ייעודיים (ASIP) עבור מערכות בינה מלאכותית פיזית (Physical AI). בניגוד למעבדים נוירוניים (NPU) בפלטפורמות ענן, מעבדי Physical AI יכולים להיות מותאמים ליישום ספציפי באמצעות התאמת ארכיטקטורת סט הפקודות (ISA) וארכיטקטורת הזיכרון למודלי הרשת הנדרשים על-ידי היישום. הדבר מאפשר להפחית באופן דרמטי את צריכת ההספק ואת שטח הסיליקון.

הוובינר ידגים את השימוש ב-Synopsys ASIP Designer לחקירה, תכנון ואופטימיזציה של מעבדים בעלי סט פקודות ייעודי. יוצגו בו התכנון של SmarT, שהוא מעבד ASIP עם ארכיטקטורת RISC-V המורחבת, ומאיץ רב-ליבתי מבוסס RISC-V שתוכנן באוניברסיטה הטכנית של מינכן באמצעות באמצעות ASIP Designer. המאיץ עושה שימוש בגישת מחשוב סמוך-לזיכרון (Near-Memory Computing) כדי למזער את צריכת ההספק ורוחב הפס של הזיכרון. השבב הוא בעל 5 ליבות ונחשב ל-tapeout הראשון בהובלת אוניברסיטה בגרמניה המשתמש בטכנולוגיית 7 ננומטר של TSMC.

ההדרכה המקוונת תשודר בשעה 18:00 לפי שעון ישראל ותימשך 60 דקות. היא תתקיים תחת הכותרת: Application-Specific Processors (ASIPs) for Physical AI

Learn about:

  • Synopsys ASIP Designer, the industry-leading tool to explore, design and optimize application specific processors
  • ASIP Design methodologies to address challenges in jointly optimizing the memory architecture and the computational resources for Physical AI architectures
  • Two ASIP designs examples with customize memory architectures for Physical AI applications.

Spekers:

Dr. Falco Munsche, Technical Product Manager for ASIP design tools at Synopsys. Previously he worked for a total of 20 years as Application Engineer and Software Engineer of ASIP design tools for Synopsys and CoWare, and as a Design Consultant for Synopsys. Prof. Hussam Amrouch, Technical University of Munich, Germany. Hussam Amrouch is heading the Chair of AI Processor Design within the Technical University of Munich (TUM). He is the head of Brain-inspired Computing at the Munich Institute of Robotics. Further, he is the head of the Semiconductor Test and Reliability at the University of Stuttgart.

למידע נוסף ורישום:

Application-Specific Processors (ASIPs) for Physical AI

קורנית דיגיטל רוכשת את PrintFactory ההולנדית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מדפסת צבע דיגיטלית של קורנית

חברת קורנית דיגיטל מראש העין (Kornit Digital) דיווחה שהיא חתמה על הסכם לרכישת חברת PrintFactory ההולנדית, אשר מספקת פתרונות תוכנה מבוססי ענן לניהול והפעלה של תהליכי דפוס דיגיטלי. המערכת של החברה משלבת בפלטפורמה אחת את כל שלבי העבודה, מהקובץ הגרפי ועד המשלוח, כולל ניהול הצבע ואוטומציה של הייצור. החברה לא מסרה מידע פיננסי אולם העריכה שהעיסקה צפויה להיסגר ברבעון השני 2026. החברה מסרה שהעיסקה ממקמת את קורנית במעמד של ספקית תשתית תוכנה עבור מגוון רחב של טכנולוגיות הדפסה, ומאפשרת לה להעניק פתרונות ייעוץ למעבר מייצור ידני לייצור דיגיטלי.

חברת PrintFactory תמשיך לפעול מהמטה שלה בהולנד ותשמור על מחויבותה לפלטפורמה פתוחה (Technology-agnostic), המשרתת אלפי לקוחות גם מחוץ לעולם הטקסטיל. הרכישה אינה צפויה להשפיע באופן מהותי על הכנסותיה או רווחיה של קורנית בטווח הקצר. קורנית דיגיטל מפתחת ומייצרת מערכות דפוס עבור תעשיית האופנה והטקסטיל. היא מספקת פתרון מלא הכולל מערכות הדפסה דיגיטליות, דיו, תוכנה ושירותים לוגיסטיים (פולפילמנט).

תעשיית הטקסטיל נכנסה לשלב המהפך הדיגיטלי

החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-737 מיליון דולר. בשנת 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-208 מיליון דולר, בהשוואה לכ-204 מיליון דולר ב-2024. במהלך כנס Konnections 2026 המתקיים השבוע בפלורידה, החברה הכריזה על מערכת ההדפסה החדשה Atlas MATRIX, שהיא המערכת הדיגיטלית המאוחדת הראשונה המאפשרת ייצור גמיש על כל סוגי הבדים: כותנה, פוליאסטר ותערובות של חומרים. המערכת כוללת את טכנולוגיית Karbon Shield של החברה אשר מונעת נדידת צבע (Dye migration) בפוליאסטר ומבטיחה תוצאות בסטנדרט קמעונאי גבוה (תקן JIS2).

מנכ"ל קורנית דיגיטל, רונן סמואל: "רכישת PrintFactory והשקת Atlas MATRIX מאיצות את המעבר של התעשייה למודל ייצור חדש, גמיש ויעיל יותר. זוהי טרנספורמציה שכבר מתרחשת בפועל ומשנה את פני התעשייה. אנו עדים לדעיכה הדרגתית של מודל הייצור המסורתי ולעלייתו של עידן חדש לחלוטין בייצור לבוש. מדובר בבניית התשתית הדיגיטלית שלה התעשייה זקוקה כדי לעבור מייצור אנלוגי לייצור גמיש על פי דרישה (On-demand)". הדבר בא לידי ביטוי במכירות: החברה דיווחה שכ-40% ממכירותיה בשנת 2025 היו ללקוחות חדשים, אשר רובם היו יצרנים שהחליטו לעבור מתהליכי הדפסה מסורתיים לתהליכים דיגיטליים.

ההשקעה בביו-קונברג'נס מתקרבת למיליארד שקל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין

ישראל מגבירה הילוך בתחום הביו-קונברג'נס – תחום המשלב ביולוגיה, הנדסה, מדעי המחשב ובינה מלאכותית – וממצבת אותו כאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של ההייטק המקומי. דו"ח חדש של רשות החדשנות מצביע על השקעות מצטברות של כ-900 מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות, הן מצד הממשלה והן מהשוק הפרטי, לצד צמיחה מהירה במספר החברות הפועלות בתחום. לפי הדו"ח, נכון ל-2025 פועלות בישראל 186 חברות ביו-קונברג'נס, לעומת כ-90 בלבד ב-2019 – כמעט הכפלה בתוך כחמש שנים. במקביל, השקיעה רשות החדשנות כ-350 מיליון שקל ישירות בסטארטאפים, לצד כ-276 מיליון שקל שהוקצו להקמת תשתיות מחקר ופיתוח בשנים 2023–2025.

התוכנית הלאומית, הפועלת במסגרת פורום תל"ם, מסמנת לראשונה מעורבות ממשלתית מקיפה בהובלת תחום טכנולוגי עתידי – עם תכנון רב-שנתי ושיתוף פעולה הדוק בין גופי מדינה, אקדמיה ותעשייה. בין הגופים המעורבים: משרד האוצר, משרד החדשנות, מפא"ת, ות"ת ורשות החדשנות. חלק מרכזי בהתקדמות מיוחס להקמת תשתיות מו"פ מתקדמות. בין הפרויקטים הבולטים: מרכז לביו-התקנים בשיתוף התעשייה האווירית וחברת בקרמוס בהשקעה של עד 113 מיליון שקל, מרכז מולטי-אומיקס בטכניון המשלב גנומיקה, פרוטאומיקה ומיקרוביום. בנוסף, נרכש ציוד מחקר מתקדם לאקדמיה בכמה עשרות מיליוני שקלים.

כיום פועלים 7 מאגדי מחקר רב-תחומיים שבהם הושקעו כ-179 מיליון שקל העוסקים בתחומים מגוונים דוגמת עריכה גנטית מבוססת AI, פיתוח חיישנים מתקדמים וביופסיה נוזלית. רשות החדשנות מימנה עשרות מחקרים יישומיים, ומפא"ת מפעילה תוכניות ייעודיות לצרכים ביטחוניים. בתחום הרגולציה נרשמה התקדמות ראשונית, עם פיילוטים שאפשרו אישור למוצרי מזון מתורבת של חברות ישראליות, לצד מסלולים ייעודיים לסטארטאפים המתמודדים עם אתגרים רגולטוריים מורכבים. במקביל, הושקעו משאבים בהכשרת כוח אדם – החל מהכשרות מקצועיות ועד תוכניות לדוקטורנטים ומנהלים בתעשייה.

רשות החדשנות מעריכה שהשילוב בין תשתיות מחקר, השקעות הון, רגולציה תומכת והון אנושי איכותי יאפשר לישראל לבסס יתרון תחרותי בתחום, שעשוי להשפיע על תעשיות רבות. המסר המרכזי העולה מהדו"ח: הביו-קונברג'נס אינו עוד נישה טכנולוגית, אלא תחום אסטרטגי שבו ישראל מבקשת להוביל – ולבנות סביבו תעשייה חדשה לשנים הבאות.

Infinity Labs R&D משיקה מסלול הכשרת מהנדסי תוכנות AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Infinity Labs R&D הודיעה על פתיחת מסלול הכשרה חדש לתפקיד AI Software Engineer (מהנדס תוכנות AI), שהוא אחד מהתפקידים המבוקשים ביותר כיום בתעשיית ההייטק. המסלול נבנה כמענה ישיר לצורך הגובר באנשי פיתוח בעלי יכולת לפתח וליישם מודלי AI מתקדמים בתוך מערכות תוכנה מורכבות. על-פי דו"ח התפקידים הצומחים ביותר (Fastest-Growing Roles) שערכה לינקדאין ופורסם בינואר האחרון, זכה התפקיד מהנדס AI במקום הראשון. מסלול ההכשרה החדש של Infinity Labs R&D נועד לגשר על הפער הזה באמצעות הכשרה מעשית וממוקדת בתפקיד ה-AI Software Engineer, כדי להכשיר מפתחים היודעים לתרגם יכולות AI לפתרונות תוכנה יציבים, סקיילביליים ומבוססי פרודקשן.

התוכנית מיועדת לבוגרי אקדמיה מצטיינים בתחומי הנדסה, מדעים מדויקים ועוד. המשתתפים יעברו הכשרה מקיפה בת 8 חודשים ללא עלות, המדמה סביבת עבודה אמיתית, הכוללת פיתוח מערכות מבוססות AI, עבודה עם מודלים מתקדמים, אינטגרציה למערכות קיימות והתמודדות עם אתגרי סקייל, ביצועים ואמינות. במהלך ההכשרה מושם דגש על עבודה מעשית, פיתוח פרויקטים מורכבים וליווי מקצועי צמוד. בוגרי המסלול, שיעמדו בסטנדרטים הנדרשים, ישולבו על-ידי חברת Infinity Labs בתפקידי פיתוח בחברות טכנולוגיה ובארגונים גדולים.

מייסד ומנכ"ל Infinity Labs R&D, חיים גרון: "מהנדס AI הוא המקצוע הצומח ביותר בארה"ב. השוק עובר שינוי מהיר. האתגר של ארגונים היום הוא לא רק להבין או להשתמש ב-AI, אלא לבנות מערכות המבוססות עליו בפועל. הדבר דורש הכשרה מסוג חדש. בזמן שקיימים כמה תפקידים בתחום הפיתוח שסובלים מירידה בביקושים, מהנדסי תוכנות AI זוכים לביקוש הולך ועולה. אנחנו רואים עניין רב מצד חברות שמחפשות AI Software Engineers עם יכולת אמיתית לשלב מודלים בתוך מערכות תוכנה מורכבות. הביקוש גבוה משמעותית מההיצע ולכן יש צורך בהכשרה ממוקדת שמפתחת יכולת מעשית ולא רק ידע תיאורטי".

חברת Infinity Labs R&D מפעילה מאז 2014 מסלולי הכשרה לתפקידים טכנולוגיים ללא עלות. מסלולי ההכשרה מתבססים על שיטת הלימוד Infinity Mentored Social Learning שפותחה על-ידי החברה. השיטה מבוססת על לימוד אינטנסיבי של העקרונות והארכיטקטורה של עולם התוכן וסביבת העבודה בכל מסלול נבחר, ביצוע פרויקטים מעשיים וליווי על-ידי מדריכים מקצועיים, המדמים עבודה אמיתית בהייטק. יותר מ-300 חברות הייטק מעסיקות כיום כ-2,500 מבוגרי התוכנית.

למידע נוסף: AI Software Engineer

Water.io מוכרת את זורונט הביטחונית, ונכנסת לשוק האמריקאי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מני שלום, מנכ"ל Water.io. יח"צ]

חברת ווטר אי.או, הנסחרת בתל אביב ונשלטת על ידי סטאר 26, הודיעה על מכירת מלוא אחזקותיה בחברת זורונט לחברת ביומקס האמריקאית. העסקה, שנחתמה והושלמה במקביל, כוללת תמורה של כ-1.3 מיליון מניות ביומקס לצד שטר חוב בהיקף של 1.25 מיליון דולר, ובכך צפויה להפוך את ווטר לבעלת מניות מהותית בחברה ציבורית הנסחרת בניו יורק. את ווטר מוביל המנכ"ל מני שלום, המשמש גם כיו"ר הדירקטוריון.

זורונט, שנוסדה על ידי עידן ידיד ווסרמן, דקלה ווסרמן, אסף בלטמן וקובי אזולאי, צמחה מתוך האקוסיסטם של מרכז החדשנות כנרת — מאיץ הפועל בצפון הארץ ומתמקד בטכנולוגיות חקלאות, מים וקיימות. החברה הוקמה סביב 2020–2021, ובתחילת דרכה פעלה בתחום האבטחה החקלאית, עם פתרונות לזיהוי גניבות ציוד, חדירות ונזקים לשטחים חקלאיים. בהמשך הרחיבה את פעילותה לכדי פלטפורמה רחבה לניהול אירועים בזמן אמת.

המערכת שפיתחה זורונט מבוססת על חיבור בין מקורות מידע מגוונים — מצלמות, חיישנים, רחפנים ומערכות נוספות — ומאפשרת ניתוח אוטומטי של הנתונים והפעלה של תגובות בשטח. הפלטפורמה מתפקדת כמעין “חדר בקרה אוטונומי”, המסוגל לנהל אלפי אירועים במקביל, לזהות חריגות בדיוק גבוה ולפעול על פי פרוטוקולים מוגדרים מראש, לרבות הפעלת אזעקות, שליחת התרעות והנעת גורמים רלוונטיים.

עם השנים עברה זורונט ממיקוד אזרחי-חקלאי לעבר יישומים ביטחוניים רחבים יותר, וכיום הטכנולוגיה שלה מיועדת להגנה על תשתיות קריטיות, אתרים רגישים וסביבות מורכבות, תוך יצירת מודעות מצב בזמן אמת ותגובה מהירה לאירועים.

מנגד, ביומקס היא חברת ביוטכנולוגיה אמריקאית המתמקדת בפיתוח תרופות מבוססות בקטריופאג’ים, אך נמצאת בשלב מחקרי ללא הכנסות מהותיות, עם הפסדים מצטברים והון עצמי שלילי. לאחרונה החלה החברה לבחון הרחבת פעילותה לתחומים נוספים, בהם טכנולוגיות ביטחוניות, כחלק מניסיון לייצר מקורות ערך חדשים.

העסקה בין הצדדים אינה חיבור טבעי בין עולמות הביוטק והביטחון, אלא מהלך אסטרטגי בעל אופי פיננסי: עבור ווטר מדובר במימוש של פעילות טכנולוגית שנבנתה בתוך החברה, תוך קבלת חשיפה לשוק ההון האמריקאי; עבור זורונט — כניסה עקיפה לבורסה בארה״ב; ועבור ביומקס — ניסיון להתרחב מעבר לליבת פעילותה ולהתחבר לשוק צומח בתחום ה-AI והביטחון.

עם זאת, מבנה העסקה מדגיש גם את רמת הסיכון: חלק מהתמורה מבוסס על שטר חוב עתידי, מניות הרוכשת חסומות למסחר בשלב זה, וביומקס עצמה מתמודדת עם אתגרים פיננסיים ואף קיבלה התראה על אי-עמידה בתנאי הסף להמשך מסחר. במקביל, נקבעו מנגנוני הגנה, בהם אפשרות של ווטר לבטל את העסקה אם תנאים מסוימים לא יתקיימו.

בסיכומו של דבר, מדובר בעסקה לא שגרתית שממחישה את הדינמיות של שוקי ההון והטכנולוגיה: חברה צרכנית יחסית מממשת פעילות ביטחונית מתקדמת, וחברת ביוטק מנסה להמציא את עצמה מחדש דרך כניסה לתחומים חמים — חיבור שמייצר פוטנציאל, אך גם לא מעט סימני שאלה.

בסיכום דבריו ציין מני שלום כי העסקה מהווה מימוש מהיר ומשמעותי של ערך, יוצרת רווח הון משמעותי וממחישה את יכולת החברה לזהות, לפתח ולהצמיח טכנולוגיות בעלות פוטנציאל גלובלי גבוה, על רקע הביקוש הגובר לפתרונות שליטה ובקרה מבוססי בינה מלאכותית.

גוגל זיעזעה את שוק הזכרונות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מחלקת המחקר של חברת גוגל (Google) חשפה לפני שבועיים טכנולוגיית דחיסת נתונים חדשה בשם TurboQuant, אשר מקטינה את נפח הזיכרון הפעיל הדרוש להפעלה של מודלי שפה גדולים (LLM) ובכך מצמצמת את אחד מצווארי הבקבוק הגדולים ביותר של תשתיות הבינה המלאכותית. החברה מסרה ש-TurboQuant היא שיטת דחיסה שמצליחה להשיג הקטנה משמעותית בגודל המודל ללא אובדן דיוק, ולכן היא מיועדת לתמיכה גם בדחיסת מטמון מפתחות-ערך (KV Cache) בזכרון של המודלים המעובדים וגם בחיפוש וקטורי של תוצאות.

התהליך מתבצע בשני שלבים בתחילה התוכנה מבצעת סריקה אקראית של וקטורי הנתונים ומפשטת את הגאומטריה שלהם. בשלב הזה נעשה שימוש ברוב כוח הדחיסה (רוב הביטים) כדי ללכוד את המהות והעוצמה של הווקטור המקורי. בשלב השני, אלגוריתם TurboQuant משתמש בכמות קטנה ושיורית של כוח דחיסה (ביט אחד בלבד) כדי להפעיל את מנגנון תיקון השגיאות QJL אשר מסיר שגיאות שנותרו לאחר ביצוע השלב הראשון.

מבחני מדידה שבוצעו על-גבי מידע שנשמר במחשבי Nvidia H100 GPU, הראו שהאלגוריתם הקטין פי 6 את גודל זכרון המטמון והגדיל פי 8 את הביצועים, בהשוואה לשמירה סטנדרטית במתכונת מפתחות של 32 ביט. הטכנולוגיה החדשה תוצג בפירוט בכנס ICLR 2026 שיתקיים בסוף חודש אפריל בריו דה ז'ניירו, ברזיל. ההכרזה גרמה לזעזוע מיידי במניות של יצרניות רכיבי הזכרון, אשר בשנה האחרונה אירגנו מחדש את מודל הפעילות שלהן כדי להגדיל את כושר הייצור של רכיבי הזכרון עבור מרכזי ה-AI הגדולים.

בהלה בשוק המניות

מניית מייקרון בנסד"ק ירדה מיידית מכ-460 דולר ל-320 דולר, והתאוששה חלקית בימים האחרונים למחיר של כ-402 דולר. מניית סנדיסק ירדה מ-722 דולר, לכ-565 דולר, אולם התאוששה בשבוע שעבר וחזרה למחירה המקורי. המניות של ווסטרן דיג'יטל וסמסונג התמוטטו בשיעורים של כ-30% בתגובה להודעה, אולם בשבוע האחרון חזרו למחירם מלפני שבועיים, ובמקרה שלהם אפילו עברו אותו. אנליסט Lynx Equity Strategies הסביר מה בעצם קרה, ומדוע המניות התאוששו למרות הזעזוע של השוק:

"ספקי ה-LLM צריכים לפתח גישות חדשות כדי להתמודד עם צוואר הבקבוק של זכרונות מטמון, לאור הגידול בגודל האסימונים (Token) במערכות ההסקה. אולם למודל החדש כמעט ולא תהיה השפעה על הדרישה לזכרונות ב-3-5 השנים הבאות, מכיוון שהשוק נמצא כיום במצב חמור מאוד של מחסור בזכרונות. טכניקות דחיסה חדשות יצמצמו במקצת את בעיית צוואר הבקבוק, אולם לא ישפיחעו מהותית על הדרישה לזכרונות RAM/FLASH".

Q-Factor יצאה מהשלב החשאי: גייסה 24 מ' דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): פרופ' עופר פירסטנברג, פרופ' יואב שגיא, ד"ר גיא רז ופרופ' ניר דוידסון

חברת Q-Factor מתל אביב, שהוקמה על־ידי ארבעה פיזיקאים ממכון ויצמן ומהטכניון, השלימה גיוס Seed בהיקף של 24 מיליון דולר שהובל על-ידי NFX ו-TPY Capital, ובוצע בהשתתפות Korea Investment Partners, Deep33, אינטל קפיטל, משפחת מתיאס. החברה קיבלה גם מענק מרשות החדשנות. הטכניון ומכון ויצמן למדע הם בעלי מניות בחברה.

הטכנולוגיה שהחברה מפתחת מיועדת לפתח ארכיטקטורה של קיוביטים במחשבים קוונטיים, המבוססים על שימוש באטומים נייטרליים (Neutral Atom). בטכנולוגיה הנוכחית של מחשבים קוונטיים, יצירת קיוביט ושימורו דורשת קירור קיצוני ומערכות חיווט ובקרה מורכבות מאוד. לכן בשנים האחרונות מתבסס הרעיון של שימוש באטומים נייטרליים, שהם אטומים שכמעט ולא מושפעים משדות חשמליים מכיוון שמספר המטענים החיוביים בהם (פרוטונים) שווה למספר המטענים השליליים (אלקטרונים) – ולכן המטען החשמלי הכולל שלהם הוא אפס.

כיום משתמשים בעיקר באטומים המתאימים לשליטה מדויקת בלייזרים וליצירת אינטראקציות קוונטיות חזקות, דוגמת צזיום ורובידיום. האטומים הנייטרליים מסוגלים לאגור מידע קוונטי לפרקי זמן ממושכים  וניתנים לשליטה מדויקת באמצעות אור בלבד, בלא צורך בקירור קיצוני או בחיווט מורכב. יחד עם זאת, עדיין אין ארכיטקטורה בסיסית המאפשרת לשלוט במערכות הכוללות מאות =-אלפי או מיליוני קיוביטים מבוססים אטומי נייטרליים, כדי להביא את המחשוב הקוונטי אל רמה של כדאיות מסחרית.

חברת Q-Factor מנסה להתמודד עם האתגר הזה. היא הוקמה על-ידי פרופ' ניר דוידסון הנחשב לסמכות עולמית בתחום האטומים האולטרה-קרים עם 280 פרסומים מדעיים ולשעבר דיקן הפקולטה לפיזיקה במכון ויצמן למדע, פרופ' עופר פירסטנברג ממכון ויצמן המתמחה באופטיקה קוונטית ואטומי רידברג, פרופ' יואב שגיא מהטכניון הנחשב לסמכות מובילה במניפולציה של אטומים נייטרליים, וד"ר גיא רז (מנכ"ל), שהוא פיזיקאי עם 20 שנות ניסיון בהובלה טכנולוגית במספר חברות סטארט-אפים בעלות טכנולוגיות עומק (Deep Tech).

"חוק מור" הקוונטי

המייסדים זיהו את צווארי הבקבוק הארכיטקטוניים המונעים מפלטפורמות קיימות להתרחב מעבר לכמה אלפי קיוביטים, ופיתחו גישה שתאפשר להתגבר על המגבלות האלה ולייצר מערכות הכוללות יותר ממיליון קיוביטים. "תחום המחשוב הקוונטי זקוק למהפיכה, לא להתפתחות," אמר פרופ' עופר פירסטנברג, מייסד-שותף והמדען הראשי של Q-Factor. "המערכות הקיימות קטנות מדי מכדי לממש את ההבטחה של מחשוב קוונטי, ושיפורים הדרגתיים בלבד לא יסגרו את הפער הזה. פיתחנו ארכיטקטורה המיועדת להתרחבות רציפה, במסלול הדומה לחוק מור, שיכול להביא את המערכות מבוססות אטומים נייטרליים מרמה של אלפי קיוביטים לסדר גודל של מיליוני קיוביטים ומעבר לכך".

"נדיר למצוא צוות עם שילוב כזה של סמכות מדעית ואינסטינקט מסחרי," אמר גיגי לוי-וייס, שותף ב-NFX. "ארבעה בוגרי תלפיות עם מאות מאמרים בתחומים המהווים את הבסיס הישיר לטכנולוגיה זו, וניסיון ממשי בהבאת מדע עמוק לשוק. הם מתאימים לממש אחד היעדים השאפתניים ביותר במחשוב הקוונטי". בפוסט שהתפרסם באתר Intel Capital, כתבה מנהלת ההשקעות ליסה כהן, שצוות המייסדים של Q-Factor משלב עומק מדעי ברמה עולמית עם הבנת הדרישות לבניית מחשב קוונטי בעל היתכנות מסחרית. "יש להם המומחיות ההדרושה להתמודד עם הבעיה הקשה ביותר במחשוב הקוונטי: סדר-גודל".

אינטל מצטרפת לפרוייקט Terafab של מאסק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אילון מאסק (מימין) וליפ-בו טאן. צילום: אינטל

חברת אינטל (Intel) מצטרפת לפרוייקט הקמת מפעל השבבים הענק Terafab AI של אילון מאסק, אשר יבוצע על-ידי החברות המרכזיות בקבוצת מאסק, SpaceX ו-Tesla. במהלך החג פירסמה אינטל הודעה קצרה ברשת X שבה היא מדווחת שאילון מאסק התארח בחברת אינטל ונפגש עם מנכ"ל החברה ליפ-בו טאן, במקביל להודעה קצרה שהיא מצטרפת לפרוייקט הייצור הגדול. ההודעה הרשמית הייתה קצרה: "היכולת שלנו לתכמן, לייצר ולארוז שבבים בעלי ביצועים אולטרא-גבוהים תסייע ל-Terafab עוצמת עיבוד של 1 טרה-ואט בשנה (TW/year), כדי להפעיל את הרובוטים ומערכות ה-AI העתידיות".

בעקבות ההודעה זינקה מניית אינטל בנסד"ק בכ-10.5% והחברה נסחרת לפי שווי שוק של כמעט 294 מיליארד דולר. הפרוייקט החדש של אילון מאסק נחשף בחודש מרץ 2026. המטרה המרכזית היא הקמת מפעל ייעודי אשר ייצר מעבדים ורכיבי זיכרון וקישוריות עבור מכוניות אוטונומיות, רובוטים ומערכות בינה מלאכותית חלליות. לא נמסרו פרטים על לוחות זמנית, טכנולוגיות והיקף ההשקעות, אם כי בתקשורת העולמית ורסמו הערכות שמדובר בפרוייקט שידרוש השקעות בהיקף של כ-20 מיליארד דולר.

מרכזי AI בחלל החיצון

בשלב הראשון יוקם מתקן ייצור אוניברסלי בטקסס בשם Advanced Technology Fab, אשר יוכל לייצר את כל סוגי הרכיבים הדרושים לטסלה ול-SpaceX, דוגמת רכיבים לוגיים וזכרונות. המפעל יעבוד במתכונת אנכית ויבצע בעצמו את כל שלבי הייצור, משלב בניית המסיכות, הייצור, הבדיקות הסופיות והאריזה. מאסק גילה שהמפעל יתמקד בשתי קטגוריות של רכיבים: קטגוריה אחת תהיה רכיבים המיועדים למטלות הסקה ויישומי קצה (EdgeAIׂ) בעיקר עבור מכוניות טסלה ורובוטים הומנואידיים ממשפחת Optimus, שלהערכת מאסק יצרכו שבבים בכמות גדולה בהרבה מהמכוניות האוטונומיות.

הקטגוריה השנייה תהיה של רכיבי הספק גבוה עבור יישומי חלל. התפישה העומדת מאחורי הרעיון הזה היא שייצור אנרגיה סולארית בחלל הוא זול ויעיל בהרבה בהשוואה לייצור אנרגיה על פני כדור הארץ. לכן, מרגע ש-SpaceX תצליח להוזיל את עלויות העלאת המטענים לחלל, יהיה כדאי להקים את מרכזי ה-AI הגדולים בחלל ולא על-פני כדור הארץ. מההודעה לא ברור מה יהיה תפקידה של אינטל במהלך: האם היא תהיה שותפה עסקית, קבלנית ייצור, או שתפקידה יהיה לתרום טכנולוגיות לטובת Terafab.

אסטרטגיה חדשה של אינטל

נראה שאינטל בראשות ליפ-בו טאן מאמצת מודל עסקי חדש המבוסס על שיתופי פעולה אסטרטגיים ארוכי טווח בשווקים צומחים. מהבחינה הזו ייתכן שההצטרפות לפרוייקט טרה-פאב דומה במהותה להסכם שיתוף הפעולה האסטרטגי עם אנבידיה, שהביא גם להשקעה של 5 מיליארד דולר שאנבידיה ביצעה באינטל, וגם לאבטחת הזמנות ייצור בקנה מידה גדול.

ננו דיינמשן מתנערת מקו מדפסות ה-PCB

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מדפסת DragonFly לייצור מיידי של מעגלים מודפסים (PCB)

מאת יוחאי שויגר

חברת ננו דיימנשן (Nano Dimension) מוכרת את חטיבת AME (Additively Manufactured Electronics) לחברת המכשור הרפואי הישראלית Inspira Technologies. החברה הודיעה שהפעילות נמכרת תמורת 2 מיליון דולר במזומן עם השלמתה, וסכום נוסף של עד 10.5 מיליון דולר שייקבע בהתאם לביצועים עתידיים של הפעילות הזו בשנה הקרובה. במסגרת העסקה, תקבל אינספיירה לא רק את קווי המוצרים, אלא גם את הקניין הרוחני, הידע ההנדסי, תשתיות המעבדה והייצור, וכן חלק מצוות העובדים. חברת Inspira תקבל שליטה תפעולית מיידית בפעילות, למרות שהשלמת העיסקה כפופה לקבלת אישורים רגולטוריים.

מדובר במהלך בעל חשיבות סמלית ועסקית. חטיבת AME מבוססת על טכנולוגיית הייצור המיידי של מעגלים מודפסים שממנה החברה צמחה בנס ציונה, ואשר מוצר הליבה שלה היא מדפסת DragonFly (בתמונה למעלה). בנוסף, היא כוללת את מה שנשאר מקו מוצרי Fabrica, שהן מדפסות להדפסת חלקים זעירים ברמת דיוק של מיקרון, שפותחו על-ידי ננו-פבריקה הישראלית שנמכרה לננו דיימנשן ב-2021 תמורת 55 מיליון דולר. הנהלת ננו דיימנשן מעריכה שהעיסקה תביא להפחתה של כ-10 מיליון דולר בשנה בקצב שריפת המזומנים של החברה.

טכנולוגיה מתוחכמת במחיר מציאה

החברה הרוכשת מכירה היטב את הטכנולוגיה שהגיעה לידיה במחיר מציאה. חברת Inspira היא חברה קטנה יחסית הנסחרת בנסד"ק לפי שווי חברה של 19.8 מיליון דולר. היא פועלת בתחום המכשור הרפואי, בעיקר בפיתוח מערכות הנשמה המבצעות גם ניטור פרטמטרים של הדם. בשנת 2025 היא דיווחה על הכנסות של פחות מ-300 אלף דולר והפסד של יותר מ־13 מיליון דולר. היא נמצאת בשלבי מסחור מוקדמים ובחיפוש אחר כיווני צמיחה. מייסד ומנכ״ל החברה, דגי בן־נון, היה בעבר ממייסדי ננו דיימנשן וממפתחי טכנולוגיית מדפסת ה-PCB שלה. בין השאר שימש כמנהל התפעול (COO) של ננו דיימנשן בשנותיה הראשונות.

מגבר RF ליישומי חלל שנבנה ב-2019 על-ידי Harris באמצעות מדפסת ה-PCB של ננו דיימנשן
מגבר RF ליישומי חלל שנבנה ב-2019 על-ידי Harris באמצעות מדפסת ה-PCB של ננו דיימנשן

לאחר שפרש ממנה הקים ב-2017 את Inspira. בהודעה על העיסקה הוא מסר: “יש לנו ידע עמוק ואינטימי בטכנולוגיית AME, ואנו מאמינים ביכולתו לממש את הפוטנציאל שלה בכיוונים חדשים”. החברה מסרה שהעיסקה תאפשר לה להיכנס לתחום המחשוב הקוונטי באמצעות פיתוח מקררי מהילה (Dilution Cryostats) אשר ייבנו באמצעות טכנולוגיית AME של ננו דיימנשן. הם יעניקו לקיוביטים במחשב הקוונטי את סביבת הקירור הדרושה לפעילותם, טמפרטורה של כ-10-20 מילי-קלווין שהיא קרובה מאוד ל"אפס המוחלט" (מינוס 273.15°C).

הפעילות הרפואית לא תיסגר: היא תועבר לחברה בת בבעלותה המלאה ותמשיך לפעול באופן עצמאי. בכך מאמצת אינספיירה מבנה של שתי פעילויות מקבילות: כאשר המרכיב הקוונטי מסתמן כמרכז האסטרטגי המרכזי שלה. החברה אפילו מתכננת לשנות את שמה ל-QTREX, כחלק מתהליך המעבר לתחום החדש.

כישלון מהדהד ויציאה סופית מישראל

חברת ננו דיימנשן הוקמה בשנת 2012 ופיתחה טכנולוגיית ייצור מיידי של מעגלים מודפסים, המבוססת על טכנולוגיית הזרקת דיו הכוללת חומרים מוליכים חשמלית וחומרים מבודדים המבוססים על תהליך דומה לפעולת דבק אפוקסי כדי לייצר את שכבות הבידוד בין המוליכים. לאורך השנים הטכנולוגיה הגיעה להישגים רבים, כולל ייצור מעגלים תעופתיים הכוללים גם רכיבים פאסיביים כמו קבלים, נגדים וסלילים. החברה קיוותה להכניס מודל פעילות חדש לתהליך הפיתוח בתעשיית האלקטרוניקה: מערכת קומפקטית המאפשרת למתכנני החומרה לייצר מיידית את המעגל המודפס של האבטיפוס.

הרעיון עורר התלהבות רבה בקרב המשקיעים. החברה גייסה מאות מיליוני דולרים בסדרת הנפקות פרטיות וציבוריות, ובשנת 2021 הגיעה לשיא שבו היו בקופתה כ-1.4 מיליארד דולר. אלא שהמדפסת לא הצליחה בשוק, והחברה החלה להסיט את מרכז הכובד שלה, באמצעות סדרת רכישות בראשן חברת Markforged האמריקאית, הפועלת בתחום הדפסת מתכות וחומרים מתקדמים. במקביל היא ביצעה רכישות נוספות שבדיעבד נראות כמעט אקראיות, כולל נסיון עקר להשתלט על סטרטסיס, וסבלה מניהול בעייתי שהסתיים עם פיטורי המנכ"ל יואב שטרן.

בהדרגה הלכו ונעלמו מוצרי ההדפסה האלקטרונית משיחות הוועידה עם משקיעים, והחברה החלה להגדיר את עצמה מחדש כספקית פתרונות ייצור דיגיטליים רחבים. לצד זאת, גם מרכז הכובד הגיאוגרפי השתנה. בתחילה עברו ההנהלה והפעילות המרכזית אל מחוץ לישראל, וכעת מדובר בנטישה מלאה. בשבוע שעבר החברה הודיעה שהיא מבצעת שינוי מיקום (Re-domestication) שיסתיים במחצית הראשונה של 2026 ובסיומו היא תהיה חברה אמריקאית מלאה, הפועלת בארצות הברית ותומכת בייצור בארצות הברית. מכירת פעילויות ה-AME ו-Fabrica הישראליות אינן רק פרידה מישראל – הן מבטאות את עומק הכישלון: טכנולוגיות מבטיחות שגייסו מאות מיליוני דולרים לאורך השנים – נמכרות תמורת כ-12.5 מיליון דולר בלבד.

מכירות עין שלישית יוכפלו ב-2026

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מייסד ומנכ"ל עין שלישית, ליאור סגל. צילום: Techtime

המכירות של חברת עין שלישית (ThirdEye) מנתניה יוכפלו בשנת 2026, וצפויות להסתכם ביותר מ-44 מיליון שקל. כך דיווח מייסד ומנכ"ל החברה, ליאור סגל, במכתב למשקיעים. לאחר פרסום המכתב באתר הבורסה בתל אביב, עלתה מניית החברה בכ-14% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-224.5 מיליון שקל. סגל הסביר שהתחזית מבוססת על צבר הזמנות קיים בהיקף של כ-44 מיליון שקל (גידול של 39% בהשוואה לשנה שעברה), אשר כמעט כולו (41.3 מיליון שקל) מיועד לאספקה כבר השנה.

חברת עין שלישית מפתחת ומייצרת מערכות אלקטרואופטיות לזיהוי עצמים עבור רחפנים וכלי רכב צבאיים. החברה מתמקדת בשלוש משפחות מוצר מרכזיות: מצלמות דו-ערוציות עם יכולת בינה מלאכותית לשילוב ברחפנים ובמערכות רובוטיות, מערכות לגילוי כלי טיס בלתי מאויישים, ופתרונות מערכתיים מבוססי מערכות שליטה ובקרה המתממשקות למצלמות וכלים בלתי מאויישים. בשנת 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-20.9 מיליון שקל, בהשוואה לכ-17.5 מיליון שקל ב-2024 וכ-14.8 מיליון שקל ב-2023.

המוצר המרכזי של החברה הוא מערכת Meduza לגילוי כלי טיס מאויישים ולא מאויישים, באמצעות מנגנון סריקה פאסיבי יום ולילה. המערכת עושה שימוש באנליטיקה מבוססת בינה מלאכותית שפותחה בחברה, ובשנת 2025 היתה אחראית לכ-56% מהמכירות. הלקוח המרכזי של עין שלישית הוא צה"ל, אשר היה אחראי לכ-85% מהמכירות בשנת 2025. להערכת סגל, המלחמה עם איראן תביא להגדלה נוספת במכירות בשנים הקרובות: "מדינות‬ ‫רבות‬ ‫באזור‬ ‫יבקשו‬ ‫להאיץ‬ ‫ולהגדיל‬ ‫את‬ ‫ההצטיידות‬ ‫הביטחונית‬ ‫שלהן‬ ‫בתחום‬ ‫ההגנה‬ ‫מרחפנים‬ ‫וכטב‬‫"‬‫מים ‬‫במערכות‬ ‫שהוכחו‬ ‫בשטח".

מדוזה, מוצר הדגל לגילוי רחפנים וכטב"מים
מדוזה, מוצר הדגל לגילוי רחפנים וכטב"מים

הוא גילה שהחברה זכתה לאחרונה במכרז ביטחוני ישראלי בהיקף של כ-30 מיליון שקל לפיתוח וייצור מערכות ניידות לגילוי רחפנים. "‬‬‫אנחנו‬ ‫צופים‬ ‫המשך‬ ‫הצטיידות‬ ‫מאסיבית‬ ‫של‬ ‫מערכת‬ ‫הביטחון‬ גם בימים  ‫שאחרי‬ ‫המלחמה". במסגרת ההיערכות של החברה לדרישה הצפויה, היא חנכה לאחרונה קו ייצור סדרתי חדש בשטח של כ-1,000 מ"ר, המאפשר לה ייצור המוני עצמאי. להערכתו, תזרים המזומנים של החברה ישתפר בחודשים הקרובים, בעקבות הסכם ההשקעה שנחתם עם עם קבוצת החברות הביטחוניות EDGE שמרכזה באבו דאבי.

סעיף מפתיע בעסקת ההשקעה

בפברואר 2026 ההסכם אושר על-ידי אסיפת בעלי המניות של עין שלישית. על-פי ההסכם, EDGE תשקיע בחברה סכום של 10.03 מיליון דולר תמורת 30% מהמניות. עד היום הועברה לחברה מקדמה של כ-2 מיליון דולר מתוך סכום ההשקעה. השלמת העיסקה והקצאת המניות ייעשו לאחר קבלת כל סכום ההשקעה. במידה והעיסקה לא תתקיים, עין שלישת תחזיר את ההשקעות.

מעניין לציין שאחד מסעיפי ההסכם פותח אפשרות מפתיעה: הוא מעניק ל-EDGE אופציה לבקש הקמת חברה בת משותפת שתהיה בבעלות EDGE (51%), עין שלישית (43%) וצד שלישי (6%). באם תוקם, החברה המשותפת תעסוק בפיתוח, מסחור ושיווק מערכות זיהוי אלקטרו-אופטיות, תוך התמקדות בטריטוריות מסוימות ברחבי העולם.

 

אל תרדפו אחר המודל הבא – הבעיה היא הדאטה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

דמיינו שאתם שוכרים את השף הכי טוב בעולם. יש לו מטבח נוצץ, סכינים יקרות, צוות מיומן, וכל מה שצריך כדי להוציא מנה מושלמת. ואז אתם מגישים לו ירקות עייפים, בשר שפג תוקפו ורוטב שמישהו שכח פתוח יומיים בחוץ.
אתם אולי תקבלו צלחת שנראית נהדר — אבל הביס הראשון יהיה אסון.

זה, פחות או יותר, מה שקורה היום באלפי ארגונים שרודפים בהתלהבות אחרי מודל ה-AI הבא, אבל שוכחים לבדוק מה הם מזינים אליו. מרוץ החימוש בין Anthropic, OpenAI וגוגל מייצר כותרות כמעט כל שבוע, אבל הוא גם מייצר מסך עשן. בזמן שמנהלים רצים לסמן וי על "יש לנו AI", הם לעיתים קרובות מדלגים על השאלה הכי פחות נוצצת — והכי חשובה: האם המידע שהמערכת הזאת נשענת עליו בכלל ראוי לשימוש?

נניח, למשל, שחברת תעופה משיקה עוזר AI לשירות לקוחות. השקיעו בו כסף, חיברו אותו למאגרי מידע, עשו מצגת מרשימה לדירקטוריון. על הנייר — הכול נראה מצוין. בפועל, המערכת נשענת על נתונים שלא טויבו: חלק ממדיניות הכבודה עודכנה רק באתר אחד ולא בשני, שמות יעדים מופיעים בכמה פורמטים שונים, ומידע על זיכויים וביטולים נשמר בשלוש מערכות שלא תמיד מסכימות זו עם זו.

התוצאה? לקוח אחד מקבל תשובה שמותרת לו מזוודה, אחר מקבל תשובה שלא, ושלישי מקבל החזר שלא באמת מגיע לו. זה כבר לא רק באג — זה נזק תפעולי, שירותי ותדמיתי.

ופה בדיוק הבלבול הגדול של התקופה.

הרבה אנשים מדברים על מודלים כאילו הם הקסם עצמו. כאילו אם רק נבחר את המודל הנכון, נקבל מערכת חכמה, מדויקת ושימושית. אבל מודל הוא לא קסם — הוא מנוע. ואם מזינים אותו במידע כפול, חסר, סותר או לא מעודכן, הוא לא יתקן את המציאות. במקרה הטוב הוא ימחזר את הבעיה. במקרה הרע הוא יעשה את זה ברהיטות, במהירות ובביטחון עצמי. הוא יחרטט בביטחון.

פעם קראו לזה Garbage In, Garbage Out. היום זה הרבה יותר מסוכן, כי ה־Garbage Out כבר לא נראה כמו טעות — הוא נראה כמו תשובה מקצועית.

וזה בדיוק מה שהופך את הנושא הזה לכל כך קריטי: ברגע שמערכת AI מתחילה להשפיע על החלטות — שירות, תמחור, שיווק, רפואה, בנקאות או תפעול — איכות הנתונים מפסיקה להיות עניין של אנשי דאטה בלבד. היא הופכת להיות עניין של כל מי שמשלם את המחיר כשהמערכת טועה.

טיוב נתונים הוא הסינדרלה של עולם הטכנולוגיה: עבודה סיזיפית, שקופה, אפורה וחסרת תהילה — שבלעדיה הסיפור המופלא של ה-AI פשוט לא יתקיים.

ומה זה אומר בפועל? לא רק "לנקות דאטה", אלא לוודא שהמידע שלם, עקבי, אמין ומעודכן. זה נשמע בסיסי, אבל בארגונים רבים זו בדיוק הנקודה שבה הכול מתפרק: אותו לקוח מופיע בכמה גרסאות, אותו מוצר מתואר אחרת בכל מערכת, נוהל אחד מעודכן ושני לא, מחיר שונה באתר וב-CRM. מזינים את כל הבלגן הזה למודל — ומצפים לנס.

לא יהיה נס. יהיה לכל היותר דמו יפה שיעבוד בקושי.

כמובן, גם המודל חשוב. יש הבדלים אמיתיים בין מודלים, ובמקרים מסוימים הם משמעותיים מאוד. אבל בהרבה ארגונים, בחירת המודל היא לא הבעיה הראשונה. הבעיה הראשונה היא שמנהלים רוצים את התחושה שהם "בתוך המשחק", בלי לעשות את העבודה האיטית, השחורה והלא-סקסית של תשתיות מידע.

אבל זאת בדיוק העבודה שמבדילה בין ארגון שמתנסה ב-AI לבין ארגון שבאמת מפיק ממנו ערך.

אז לפני ששואלים "איזה מודל נבחר?", כדאי לשאול שלוש שאלות הרבה פחות זוהרות: על איזה מידע אנחנו נשענים, מי אחראי לאיכות שלו, ומה המחיר שאנחנו כבר משלמים היום על זה שהוא לא מספיק טוב.

וזה הסיפור האמיתי: לא רק שהדאטה קובע אם מערכת AI תצליח — הדאטה קובע אם היא תחסוך כסף, תבזבז כסף, תשפר שירות או תייצר נזק במהירות ובסדר גודל שעוד לא הכרנו.

המרוץ למודל הבא ימשיך לייצר כותרות. אבל השאלה החשובה באמת היא לא מי ניצח השבוע בבנצ'מרק — אלא מי מוכן סוף סוף לעשות סדר בחומרי הגלם.

פאראזירו מעמיקה את המעבר לשוק הביטחוני עם שיתוף פעולה עם XTEND

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[מקור תמונה: ParaZero]

מאת יוחאי שויגר

שיתוף פעולה בין שתי חברות רחפנים ישראליות לשוק הביטחוני: חברת ParaZero הודיעה באחרונה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם יצרנית הרחפנים XTEND, במסגרתו תשלב XTEND את רכיב ה-Net Pod של ParaZero ברחפן היירוט שלה, Scorpio 1000. הרכיב כולל משגר רשת ללכידת רחפנים עוינים, והוא משולב כאמצעי היירוט בתוך הרחפן של XTEND.

השילוב בין הרחפן המהיר והאוטונומי של XTEND לבין יכולת הלכידה של ParaZero נועד לייצר פתרון יירוט רחפנים לא הרסני: הרחפן רודף אחרי המטרה, ובמקום להשמיד אותה — לוכד אותה באמצעות רשת. הגישה הזו, המכונה “soft-kill”, מיועדת במיוחד לסביבות אורבניות או מתקנים רגישים שבהם יירוט קינטי עלול לגרום לנזק משני.

הזמנה ראשונה במסגרת שיתוף הפעולה

ה-Net Pod הוא מודול יירוט קומפקטי הכולל רשת פריסה ומנגנון שיגור מהיר, הפועל ללא חומר נפץ אלא באמצעות יצירת לחץ גז הדוחף את הרשת קדימה. בעת השיגור נפתחת הרשת בתוך שבריר שנייה, כאשר משקולות בקצותיה גורמות לה להתפרס ולעטוף את הרחפן המטרה. הרשת מסתבכת במדחפים ומשבשת את פעולתם, כך שהרחפן מאבד עילוי ונופל באופן מבוקר. המבנה הקל והמודולרי של הרכיב מאפשר לשלב אותו על פלטפורמות שונות, כולל רחפנים מיירטים, מבלי לפגוע משמעותית בביצועי הטיסה.

שיתוף הפעולה הוכרז בסוף חודש מרץ. כמה ימים לאחר ההכרזה על שיתוף הפעולה, דיווחה ParaZero על הזמנה בהיקף של יותר מ-650 אלף דולר מחברת “Tier-1 בינלאומית ליירוט רחפנים”, הכוללת התחייבות לרכישת לפחות 2,000 יחידות של רכיב ה-Net Pod. החברה לא חשפה את זהות הלקוח, אך התזמון, סוג המוצר וההתייחסות לאינטגרציה בפלטפורמת יירוט מצביעים בסבירות גבוהה כי מדובר ב-XTEND — ובכך ייתכן שמדובר כבר במימוש מסחרי ראשון של השותפות.

רכיב ה-Net Pod הוא למעשה חלק ממערכת DefendAir — פלטפורמת יירוט רב־שכבתית הכוללת מערכי גילוי קרקעיים (כגון רדאר וחיישנים), מערכות שליטה ובקרה, רחפנים מיירטים ואמצעים ידניים. המערכת נועדה לאפשר זיהוי, מעקב ולכידה של רחפנים עוינים בטווחים שונים, תוך שימוש בגישת יירוט לא הרסנית. במסגרת שיתוף הפעולה עם XTEND, מספקת ParaZero את רכיב ה-Net Pod בלבד, המשולב ברחפן היירוט של XTEND כחלק ממודל OEM, המאפשר להטמיע את היכולת בתוך פלטפורמות של יצרנים אחרים.

מהשוק האזרחי המדשדש לשוק הביטחוני הפורח

המהלך הנוכחי משקף שינוי עמוק שעוברת ParaZero בשנים האחרונות. החברה, שנוסדה ב-2014, החלה את דרכה עם מערכת מצנח לרחפנים (SafeAir), שנועדה למנוע התרסקות באזורים מיושבים, ובהמשך פיתחה גם פתרונות להצנחת מטענים (DropAir). כיום, היא ממקדת את פעילותה בשוק הביטחוני — ובעיקר בתחום ה-counter-drone.

במכתב לבעלי המניות שפרסמה לאחרונה, הגדיר המנכ"ל את 2025 כ־“שנה טרנספורמטיבית”, וציין כי החברה “ממצבת את עצמה כספקית Defense Tier-1 ומתמקדת בביצוע ובמכירות בשוק הביטחוני”. הנתונים הפיננסיים משקפים חברה בשלבי מעבר: ההכנסות ב-2025 עמדו על כ-1.05 מיליון דולר (צמיחה של כ-12%), לצד הפסד נקי של מיליוני דולרים והגדלה משמעותית של הוצאות המו"פ והשיווק. מנגד, בתחילת 2026 כבר דיווחה על הזמנות בהיקף של כ-1.28 מיליון דולר — יותר מכלל הכנסותיה בשנת 2025.

בחודשים האחרונים הכריזה ParaZero על שורה של מהלכים עסקיים, בהם שיתופי פעולה עם חברות בתחום הרחפנים, הזמנות מגופים ביטחוניים בישראל ובחו"ל, הסכמי הפצה באירופה והדגמות מבצעיות מול גורמי נאט"ו — כולם חלק ממאמץ לבסס דריסת רגל בשוק ה-Counter-UAS הצומח.

ParaZero נסחרת בבורסת NASDAQ לפי שווי שוק של כ-20 מיליון דולר בלבד, נתון המשקף את שלב ההתפתחות שבו היא נמצאת. החברה הונפקה בנסד"ק ביולי 2023, לפי שווי של כ-50 מיליון דולר, ומאז איבדה מנייתה כמעט 70% מערכה.

ימים לאחר הרכישה: מפעל הרחפנים של אירו סול נפגע מפגיעת טיל בפתח תקווה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

פגיעת טיל באזור התעשייה סגולה בפתח תקווה גרמה לנזק למפעל של חברת הרחפנים הביטחונית אירו סול – ימים ספורים בלבד לאחר שנרכשה על ידי חברת Veloryx. החברה עדכנה כי נגרם נזק למתקן, המשמש כמפעל המרכזי והיחיד של אירו סול, וכי היקף הפגיעה עדיין נבחן. לא דווח על נפגעים.

האירוע מגיע זמן קצר לאחר שולוריקס הודיעה על רכישת 70% מהחברה בעסקה בהיקף כולל של כ־35 מיליון שקל, הכוללת רכישת מניות והשקעה נוספת בפיתוח ובהרחבת הפעילות. עבור ולוריקס מדובר במהלך מרכזי ביישום האסטרטגיה החדשה שלה, המתמקדת בבניית פעילות בתחומי הביטחון וביטחון הפנים, בדגש על מערכות בלתי מאוישות.

אירו סול פועלת למעלה מעשור בתחום הרחפנים המבצעיים, ומספקת מערכות ללקוחות ביטחוניים וממשלתיים בישראל ובעולם. לצד פיתוח הרחפנים, החברה עוסקת גם בייצור רכיבים מחומרים מרוכבים ומשמשת כספקית משנה בפרויקטים של תעשיות ביטחוניות.

ביוני 2021 סיקרנו ב־Techtime את הקמת המפעל של החברה בפתח תקווה – מהלך אסטרטגי שנועד להרחיב את פעילותה ולהעמיק את יכולות הייצור. המפעל, שהוקם בהשקעה של כ־3 מיליון שקל, משתרע על שטח של כ־2,000 מ"ר ומשלב תחת קורת גג אחת מערכי ייצור, ניסויים והדרכה. לפי החברה, הקמתו אפשרה להכפיל את כושר הייצור ולתמוך במעבר מקבלנות משנה לייצור עצמאי של מערכות רחפנים.

עוד עלה אז כי אירו סול פועלת גם בשווקים בינלאומיים, עם פעילות באירופה, אפריקה ואסיה, ומספקת פתרונות למשימות תצפית, מודיעין וחילוץ. החברה נהנית מניסיון מצטבר בעבודה עם גופים ביטחוניים ומהבנה עמוקה של צרכים מבצעיים בשטח.

כעת, אותו מפעל – שהיה אמור לשמש בסיס להתרחבות תחת הבעלות החדשה – נפגע במסגרת הלחימה. מעבר לנזק הישיר, האירוע ממחיש את החשיפה של פעילות תעשייתית ביטחונית גם בעורף, ואת האתגר שבשימור רציפות תפעולית בתקופה של הסלמה ביטחונית.

וובינר סינופסיס לארכיטקטורת UALink יתקיים ב-21 באפריל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ג', ה-21 באפריל 2026, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר שיוקדש להבנת ארכיטקטורת הקישוריות הפתוחה UALink, המשמשת לקישור אלפי המעבדים, הזכרונות והמאיצים המרכיבים אשכולות אימון (Training Cluster) מודרניים. הארכיטקטורה מבוססת על שימוש בממשקי SerDes בקצב 224G, יחידות FLIT קבועות של 64 בתים, פורמטי טרנזקציות דחוסים, אגרגציה יעילה במיוחד של שכבות TL/DLL, והצפנת AES-GCM משולבת דרך UALinkSec.

במסגרת הוובינר יוצג האופן שבו UALink מאפשרת איגום זיכרון (memory pooling) בקנה מידה גדול, הפחתת תקורת התקשורת ותמיכה בשילוב מעבדי GPU בקנה מידה של Pod ושל Rack. ההדרכה המקוונת תשודר בשעה 18:00 לפי שעון ישראל ותימשך 60 דקות. היא תתקיים תחת הכותרת: Understanding UALink Architecture: A Protocol Deep Dive.

נושאים מרכזיים בהדרכה:

  • How UALink implements low latency, memory semantic GPU to GPU communication
  • Internal structure of 64 byte flits, compressed request/response formats, and TL/DLL packing
  • How multi VC flow control, link level retry, and RS FEC ensure deterministic, lossless throughput
  • The role of UALinkSec in enforcing end to end AES GCM encryption and authentication
  • How UALink enables scalable memory pooling and GPU clustering across pods and racks
  • System level design considerations for integrating UALink controllers, PHYs, and switches.

דובר מרכזי:

Diwakar Kumaraswamy, Sr. Staff Technical Product Manager at Synipsys. With over 15 years of experience in Application Engineering and SoC design, Diwakar is now a Technical Product Manager at Synopsys. He drives high-speed interconnect solutions—such as Ethernet, PCIe, and UALink—for next-generation AI infrastructure.

למידע נוסף ורישום:

אלטק מזהירה: הכנסות הרבעון הראשון ייפגעו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: בדיקת מעגלים גמישים-קשיחים לאחר הייצור. צילום: אלטק]

חברת אלטק (Eltek) מעדכנת כי תוצאות הרבעון הראשון של 2026 צפויות להיות נמוכות מהציפיות, על רקע תמהיל פחות נוח של מימוש צבר ההזמנות ובעיות לוגיסטיות בלתי צפויות. בחברה מדגישים כי מדובר בעיקר בעיכוב בהכרה בהכנסות ולא בהיחלשות בביקוש, וכי הם פועלים לייצוב שרשרת האספקה בתקופה הקרובה.

לצד זאת, אלטק דיווחה על הזמנה חדשה בהיקף של כ־5.3 מיליון דולר מלקוח בינלאומי, כאשר האספקות צפויות להתפרס על פני התקופה שבין הרבעון השני של 2026 לספטמבר 2027. ההזמנה תומכת בצבר ההזמנות של החברה, אשר נמצא ברמות גבוהות, ומחזקת את הנראות קדימה.

את שנת 2025 סיכמה החברה עם הכנסות של כ־51.8 מיליון דולר, כאשר ברבעון הרביעי הסתכמו ההכנסות בכ־13.2 מיליון דולר. עם זאת, הרווחיות נשחקה במהלך השנה, בין היתר על רקע השקעות בהרחבת פעילות, עלויות כוח אדם והשפעות מטבע.

אלטק פועלת בתחום ייצור מעגלים מודפסים (PCB) מתקדמים, בעיקר עבור תעשיות ביטחוניות, תעופה, רפואיות ותעשייתיות, ומתמקדת במוצרים מורכבים ובעלי ערך מוסף גבוה. החברה נהנית מביקוש יציב בשווקי היעד, אך מתמודדת בתקופה האחרונה עם אתגרי תפעול ולוגיסטיקה שמשפיעים על קצב המימוש של ההזמנות.

Capitolis נכללה ברשימת החברות החדשניות ביותר בארה״ב של Fortune לשנת 2026

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל קפיטוליס, גיל מנדלויס. קרדיט: קפיטוליס]

חברת הפינטק Capitolis נכללה בדירוג החברות החדשניות ביותר בארצות הברית לשנת 2026 של Fortune, שנערך בשיתוף עם Statista. הדירוג כולל 300 חברות שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר במדדים שונים של חדשנות.

הבחירה בחברות מתבססת על שלושה פרמטרים מרכזיים: חדשנות במוצר, חדשנות בתהליכים ותרבות ארגונית. במסגרת ההערכה, נאספו נתונים באמצעות סקרים בקרב עובדים, לצד חוות דעת של גורמים חיצוניים כגון יועצי ניהול, מגייסים ועורכי פטנטים. בנוסף, נבחן תיק הקניין הרוחני של החברות באמצעות שיתוף פעולה עם LexisNexis Intellectual Property Solutions, תוך ניתוח היקף ואיכות הפטנטים.

Capitolis פועלת בתחום הפינטק ומספקת פלטפורמה המיועדת לבנקים ולגופים פיננסיים, במטרה לייעל את השימוש בהון ולשפר את תפקוד השווקים הפיננסיים. החברה פועלת עם מוסדות פיננסיים גלובליים ומפתחת פתרונות להתמודדות עם מגבלות הון ואתגרי אופטימיזציה בשוק.

החברה נוסדה בשנת 2017, ומגובה על ידי קרנות הון סיכון ובנקים בינלאומיים. בשנים האחרונות נכללה במספר דירוגים בינלאומיים בתחום הפינטק והחדשנות, בהם רשימות של CNBC, Deloitte ו-Fast Company, וכן זכתה להכרה בפרסי Euromoney בתחום המט"ח.

לפי הודעת החברה, ההכרה הנוכחית מגיעה על רקע המשך הרחבת הפעילות, פיתוח מוצרים חדשים והעמקת שיתופי פעולה עם לקוחות בשוק הפיננסי.

אינטל רוכשת מחדש את מניותיה במפעל פאב-34 באירלנד

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פאב 34 בעיר לייקסליפ באירלנד. צילום: Techtime

חברת אינטל (Intel) רוכשת מחדש את חלקה במפעל Fab 34 באירלנד, לאחר שמכרה אותו לפני כמעט שנתיים לקרן אפולו (Apollo). החברה הודיעה שחתמה על הסכם מחייב לרכישת מניות אפולו במפעל (49%) תמורת 14.2 מיליארד דולר. כזכור, בחודש יוני 2024 ביצעה אינטל מהלך הפחתת סיכונים בהיקף גדול, לאחר שהחוב הכולל של החברה צמח להיקף של כ-52.5 מיליארד דולר: היא חתמה על הסכם עם קרן אפולו (Apollo) על השקעה של 11.2 מיליארד דולר במפעל הייצור פאב 34 באירלנד, אשר פועל ממיתחם אינטל בעיר לייקסליפ שליד דבלין, והוקם בהשקעה כוללת של 18.4 מיליארד דולר.

בעקבות ההסכם, הופרד המפעל מחברת אינטל והפך לחברה עצמאית שאינטל מחזיקה ב-51% ממניותיה (השאר בידי קרן אפולו). החברה הוקמה כדי למכור שירותי ייצור לאינטל עצמה ולספק שירותי ייצור ללקוחות חטיבת Intel Foundry. סמנכ"ל הכספים של אינטל, דייויד זינסנר, הסביר אז שהכנסת שותף פיננסי מאפשרת לבצע את השקעה גדולה בקו הייצור מבלי לפגוע בדירוג האשראי של אינטל. בעקבות הסכם הרכישה המחודש, אמר זינסנר שעסקת אפולו העניקה גמישות פיננסית שאיפשרה לאינטל להקצות מחדש הון להאצת הפריסה של תהליכי ייצור מתקדמים, כולל Intel 18A.

המשקיעים אוהבים את העיסקה

"כיום יש לנו מאזן חזק יותר, משמעת פיננסית משופרת ואסטרטגיה עסקית שהתפתחה. אנו מיישרים מחדש את מבנה ההון עם האסטרטגיה ארוכת הטווח". מנהל שותף באפולו, ג'משיד אהסאני, אמר שהעסקה מיטיבה עם שני הצדדים. "אנו גאים בתמיכה שלנו בסדרי העדיפויות האסטרטגיים והתפעוליים של אינטל ומצפים לבחון הזדמנויות נוספות לשיתוף פעולה". הרכישה מחדש של אחזקותיה במפעל תמומן ממזומנים קיימים ומהנפקת חוב חדש בהיקף של כ-6.5 מיליארד דולר. אינטל מסרה שלהערכתה היא תפרע את חובותיה במועדי הפירעון בשנת 2026 ובשנת 2027.

החברה מסרה שאירלנד ו-Fab 34 ממשיכים להיות מרכזיים בפריסת הייצור הגלובלית שלה: "Fab 34 הוא מתקן ייצור שבבים בנפח גבוה עבור מוצרים המבוססים על טכנולוגיות התהליך Intel 4 ו-Intel 3, כולל מעבדי Intel Core Ultra ו-Intel Xeon 6. אינטל ממשיכה להשקיע בקמפוס שלה באירלנד כדי להרחיב את כושר הייצור ולספק מענה למערכות מבוססות בינה מלאכותית". מייד לאחר ההודעה זינקה מניית אינטל בנסד"ק בכ-3.7% והחברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-250.1 מיליארד דולר

OpenAI גייסה 122 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל OpenAI סם אלטמן

חברה OpenAI השלימה גיוס הון בהיקף יוצא דופן של כ-122 מיליארד דולר, אשר בוצע לפי שווי חברה של 852 מיליארד דולר לאחר הכסף. הגיוס הובל על-ידי SoftBank והמשתתפים המרכזייים בו היו אמזון ואנבידיה. השתתפה בו השותפה הוותיקה ביותר של החברה, מיקרוסופט. הצטרפו גופים נוספים דוגמת a16z, ‏D. E. Shaw Ventures, ‏MGX, ‏TPG, לקוחות מרכזיים של T. Rowe Price Associates וקרנות נוספות. החברה מסרה שהיא מתקרבת ליעד של מיליארד משתמשים פעילים בשבוע בפלטפורמת ChatGPT. גם הצמיחה בהכנסות היא מהירה: בסוף 2024 היא ייצרה כמיליארד דולר ברבעון, ובתחילת 2026 מגיעות ההכנסות לכ-2 מיליארד דולר בחודש.

לראשונה, החברה הרחיב את ההשתתפות גם למשקיעים דרך ערוצי בנקים, וגייסה כ-3 מיליארד דולר ממשקיעים פרטיים. בעקבות הגיוס נכנסה OpenAI למספר קרנות סל (ETF) המנוהלות על-ידי ARK Invest. החברה הגדילה את מסגרת האשראי המתגלגל שלה ממוסדות פיננסיים להיקף של כ-4.7 מיליארד דולר, כדי קבל גמישות בביצוע השקעות. החברה מסרה מספר פרטים פיננסיים על מצבה: ל-ChatGPT יש כיום יותר מ-900 מיליון משתמשים פעילים בשבוע וכ-50 מיליון מנויים. הוא מהווה כיום מעל 40% מההכנסות, וצפוי להגיע לשוויון עם הצרכני עד סוף 2026. ה-API של החברה מעבד כיום כ-15 מיליארד טוקנים בדקה. Codex משרת כ-2 מיליון משתמשים בשבוע וצומח בקצב של 70% בחודש.

החברה מסרה פרטים ראשונים אל אסטרטגיית פיתוח חדשה: "כעת אנחנו בונים סופר-אפליקציה אחודה. ככל שהמודלים משתפרים, המגבלה עוברת מאינטליגנציה לשימושיות. הסופר-אפליקציה תאחד את ChatGPT, ‏Codex, גלישה ויכולות סוכניות נוספות (Agents) לחוויית agent-first. התוצאה היא מערכת אינטגרטיבית: תשתית שמאפשרת אינטליגנציה, אינטליגנציה שמפעילה סוכנים, ומוצרים שהופכים אותם לשימושיים בקנה מידה גלובלי".

לגבי התשתיות, היא מסרה: "NVIDIA נותרת הבסיס של התשתית שלנו. מערך האימון ורוב שכבת ההסקה ממשיכים לפעול על-גבי GPU של NVIDIA. עם זאת, הביקוש למערכות AI גדל ומתגוון. אין ארכיטקטורה אחת שיכולה לשרת ביעילות את כל הצרכים. לכן אנו בונים פורטפוליו תשתיות רחב: מספר ספקי ענן, פלטפורמות שבבים שונות ושיתופי פעולה עמוקים יותר. האסטרטגיה הזו כוללת: ענן דרך Microsoft, ‏Oracle, ‏AWS, ‏CoreWeave ו-Google Cloud; שבבים דרך NVIDIA, ‏AMD, ‏AWS Trainium, ‏Cerebras ושבב עצמאי בשיתוף Broadcom; ומרכזי נתונים דרך Oracle, ‏SBE ו-SoftBank".

מבחינת השוק הכללי, פירוש הדבר שחברות ה-AI ימשיכו לצרוך כמעט את כל רכיבי הזכרונות הזמינים ומחירם ככל הנראה ימשיך להאמיר. הדבר מורגש כבר היו בדר החדש מחשבים אישיים שבמקרים רבים מחירם גבוה כמעט ב-50% בהשוואה למחשבים מקבילים שייצאו לפני שנה או שנתיים.

 

מאסיבית מצרפת את יואב הר אבן לוועדה המייעצת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: יואב הר אבן. קרדיט צילום: ענבר מרמרי]

חברת מאסיבית (Massivit), הפועלת בתחום הייצור התוספי, הודיעה על מינויו של אלוף (מיל') יואב הר אבן, לשעבר מנכ"ל רפאל מערכות לחימה מתקדמות, כחבר בוועדה המייעצת של החברה.

הר אבן נחשב לאחת הדמויות הבולטות בתעשייה הביטחונית בישראל. הוא כיהן במשך למעלה משמונה שנים כמנכ"ל רפאל והוביל את החברה להתרחבות טכנולוגית ועסקית בשווקים בינלאומיים. קודם לכן שירת בצה"ל במשך 34 שנים, ובתפקידו האחרון שימש כראש אגף המבצעים (אמ"ץ), האחראי על תכנון מבצעי רב־זירתי.

הוא מצטרף להרכב הוועדה המייעצת של מאסיבית, הכולל גם את דניאל בירנבאום, לשעבר מנכ"ל סודהסטרים, ותא"ל (מיל') גבריאל שחור, לשעבר מפקד בסיס פלמחים.

המינוי מגיע על רקע שינוי אסטרטגי שמובילה מאסיבית, במסגרתו היא עוברת ממכירת מערכות הדפסה תלת־ממדיות למתן פתרונות ייצור מקצה לקצה עבור תעשיות הביטחון, התעופה והחלל. במסגרת זו מקימה החברה את פעילות RapidWings – רשת של לשכות ייצור הפועלות בשיתוף שותפים תעשייתיים, במטרה לספק רכיבים וכלי ייצור במהירות גבוהה משמעותית מהמקובל בתעשייה.

המהלך כולל גם כוונה להתרחב בהדרגה לייצור רכיבי קצה, מעבר לייצור תבניות וכלי עבודה, ולמצב את החברה כחלק משרשרת האספקה הביטחונית. זאת על רקע ביקוש גובר לפתרונות ייצור מהירים, במיוחד בתחומים כמו מערכות אוויריות בלתי מאוישות, שבהם לוחות הזמנים מהווים גורם קריטי.

בחברה מעריכים כי הניסיון של הר אבן, המחבר בין צורכי השטח המבצעיים לבין פיתוח וייצור מערכות מורכבות, יסייע להאיץ את חדירתה לשוק הביטחוני ולבסס את פעילותה במודל החדש.

סטרטסיס נכנסה לפיילוט הייצור של משרד המלחמה האמריקאי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מטוס איירבאס צבאי הכולל רכיבים המיוצרים במדפסות סטרטסיס

חברת סטרטסיס (Stratasys) צורפה לתוכנית הפיילוט לייצור תוספתי של משרד המלחמה האמריקאי. החברה הודיעה שחטיבת הייצור לפי דרישה שלה, Stratasys Direct, תשולב בתוכנית JAMA IV (Joint Additive Manufacturing Acceptability). התוכנית נועדה להאיץ את תהליכי התקינה, ההסמכה והפריסה המבצעית של חלקים המיוצרים במדפסות תלת מימד אשר מותקנים במערכות לחימה ובפלטפורמות צבאיות. כבר היום מייצרת סטרטסיס חלקים צבאיים ותעופתיים עבור חיל האוויר ועבור הצי האמריקאים, וחטיבת Stratasys Direct מספקת במתכונת של ייצור סדרתי (Production-scale) חלקים מאושרים לשימוש מבצעי המיועדים לפריסה מיידית בשטח.

כך למשל, בכל צי מטוסי ה-C17 של חיל האוויר, מותקנים להבונים זעירים (Microvanes) המשפרים את היעילות האווירודינמית של המטוס ומסייעים לחסוך כ-14 מיליון דולר בעלויות דלק שנתיות, אשר מיוצרים באמצעות ציוד של סטרטסיס. סגן נשיא סטרטסיס לעסקים תעשייתיים, פוסטר פרגוסון, אמר שבשנת 2025 סטרטסיס חוותה צמיחה דו–ספרתית בהכנסות מתחום התעופה והביטחון. "כבר עכשיו סטרטסיס מספקת יותר מ-100,000 חלקים בשנה לתעשיית הביטחון. תוכניות כמו JAMA יאיצו את ההסמכה והתקינה של חלקים כדי שניתן יהיה לפרוס אותם מהר יותר בפלטפורמות מבצעיות. השילוב בין השירות והמומחיות ההנדסית של Stratasys Direct, אנו מחברים בין הטכנולוגיה המתקדמת של סטרטסיס לבין שירותי ייצור תוספתי בקנה מידה רחב ומומחיות הנדסית עמוקה. השילוב הזה מאפשר לגופי ביטחון לתקף ולייצר רכיבים השומרים על המערכות שלהם במצב מבצעי תמידי".

הביקוש לייצור תוספתי ביטחוני נמצא בעלייה. תקציבי משרד המלחמה האמריקאי לייצור תוספתי צמחו מכ-1.8 מיליארד דולר בשנת 2025 לכ-3.3 מיליארד דולר בשנת 2026. סטרטסיס מעריכה שבשנים הקרובות הרבה צבאות ירחיבו את היקף הייצור הדיגיטלי לצורכי תחזוקה, חוסן שרשרת האספקה ומודרניזציה. בשנת 2025 הסתכמו המכירות של חברת סטרטסיס בכ-551 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-572 מיליון דולר בשנת 2024. החברה דיווחה על הפסד נקי של כ-104.3 מיליון דולר. סטרטסיס נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-639.4 מיליון דולר.

סוגי הפרוייקטים בתוכנית JAMA שבהם סטרטסיס תשתתף

הייפר גלובל רוכשת את EPS Tech כדי להיכנס לשוק הביטחוני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מערכת מיתוג ובקרה מוקשחת ממשפחת Yiron של EPS

חברת הייפר גלובל (HIPER Global) מראש העין חתמה על הסכם לרכישת חברת אי.פי.אס טק הישראלית (EPS Tech) תמורת כ-60 מיליון שקל. העיסקה כוללת סכום נוסף בהיקף של עד 42 מיליון שקל אשר ישולם בתוך ארבע שנים במסגרת מנגנון תשלום מותנה (Earn Out) המוכר גם בכינוי "עמידה באבני דרך". לאחר השלמת העיסקה (ם קבלת אישורים רגולטריים) תמשיך אי.פי.אס טק לפעול במתכונת של חברה עצמאית הנמצאת בבעלות הייפר גלובל, בהובלת ההנהלה הנוכחית והעובדים המועסקים בחברה. בעקבות ההודעה עלתה מניית הייפר גלובל בבורסה של תל אביב בכ-7%, וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-1.27 מיליארד שקל.

חברת אי.פי.אס טק, היושבת בפארק התעשייה צור יגאל (כוכב יאיר), הוקמה בשנת 1992 ו‫עוסקת‬ ‫בתיכנון‪,‬‬ ‫פיתוח‬ ‫ואספקה‬ ‫של‬ ‫מערכות‬ ‫משובצות‬ מוקשחות‬ ‫בעיקר‬ ‫ללקוחות‬ ‫במגזר‬ ‫הביטחוני‬‫ בישראל‪,‬‬ ‫לצד פעילותה כנציגה מקומית ספקים זרים. החברה מעסיקה כ- 80 עובדים מתוכם כ-30 מהנדסים בצוותי הפיתוח וההנדסה. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-80 מיליון שקל.

נתוני רווח והפסד של EPS (במיליוני שקלים):

 9 חודשים ראשונים 2025 שנת 2024 שנת 2023 תקופה
80.2 104.9 75.4 הכנסות
17.3 25.6 19.4 רווח גולמי
9.9 17.0 10.5 רווח תפעולי

מנכ"ל הייפר גלובל, שחף שרגר, מסר שהעיסקה תואמת שניים מהיעדים האסטרטגים של הייפר: מיקוד בפתרונות מבוססי IP עצמי והרחבת הפעילות מול השוק הביטחוני. "אי.פי.אס טק היא בעלת מוניטין וניסיון של יותר מ-30 שנה כגוף עצמאי ומנוסה המתמחה בפיתוח וייצור מוצרים ייחודיים ומוקשחים המותאמים בעיקר לתנאי סביבה מאתגרים. המהלך מרחיב את היצע המוצרים של הייפר ויחזק באופן משמעותי את מערך הפיתוח שלנון. הגב הכלכלי של הקבוצה לצד הפריסה הגלובלית שלה יאפשרו לאי.פי. אס טק למנף את יכולותיה ההנדסיות בשווקים חדשים".

חברת הייפר גלובל עוסקת באיפיון, תכנון והרכבת מערכות ממוחשבות מותאמות לצורכי המזמין. בין השאר היא סיפקה את שרתים ואת תשתיות התקשורת בין השרתים עבור מחשב העל Israel-1 שהוקם על-ידי חברת אנבידיה (NVIDIA). כיום החברה מעסיקה כ-350 עובדים בישראל ובמשרדים בגרמניה, בריטניה וארה"ב (אטלנטה ובוסטון). בשנת 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-281 מיליון דולר.

ישראל משיקה אתגר לאומי למינרלים קריטיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

רשות החדשנות ומשרד האנרגיה והתשתיות הכריזו היום על השקת “אתגר תנופה” — יוזמה לאומית לעידוד הקמה של סטארטאפים בתחום המינרלים הקריטיים, הנחשבים לרכיב מפתח בתעשיות האנרגיה, הבינה המלאכותית והביטחון. במסגרת התחרות יוצע פרס ראשון של מיליון שקל, לצד ארבעה פרסים נוספים של 200 אלף שקל כל אחד, במטרה להאיץ פיתוח פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך.

המינרלים הקריטיים — ובהם ליתיום, קובלט, ניקל ויסודות אדמה נדירים — הפכו בעשור האחרון לנכס אסטרטגי, על רקע הביקוש הגובר לאנרגיה ירוקה ולמערכות מתקדמות. במקביל, שרשראות האספקה שלהם ריכוזיות ותלויות בגורמים גיאופוליטיים, מה שמחדד את הצורך בפיתוח חלופות ושיפור היעילות.

התחרות מתמקדת בשלושה תחומים: טכנולוגיות Deep Tech לאיתור והפקה, פתרונות לעיבוד, זיקוק ומחזור, ופיתוח חומרים חלופיים שיפחיתו תלות וישפרו נצילות. בנוסף, היא פתוחה גם לפתרונות שיחזקו את חוסן שרשראות האספקה ויאפשרו ייצור יעיל ואחראי יותר. לדברי מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, היתרון במירוץ הגלובלי אינו תלוי עוד רק בהיקף המשאבים, אלא ביכולת לפתח טכנולוגיות להפקה, עיבוד והחלפה שלהם. בישראל, שאינה מעצמת מחצבים, רואים בכך הזדמנות למנף את יתרונות המחקר והפיתוח ולבנות אקו־סיסטם טכנולוגי סביב התחום.

במשרד האנרגיה מדגישים כי המינרלים הקריטיים הם רכיב מרכזי בביטחון האנרגטי ובמעבר לאנרגיה נקייה, וכי התחרות נועדה לצמצם תלות בייבוא ולבסס יתרון בשרשרת הערך הגלובלית. במבט רחב יותר, השליטה בחומרי גלם הופכת לגורם מכריע בקצב החדשנות — וישראל מבקשת למצב עצמה בחזית, לא דרך משאבים, אלא דרך טכנולוגיה.

הגשת המועמדות פתוחה עד 25 ביוני 2026 ומתבצעת באופן מקוון במסגרת מסלול “תנופה”. מדובר בבקשת מענק הכוללת תיאור טכנולוגי, תוכנית מו״פ והיתכנות עסקית, ומיועדת ליזמים בשלבים מוקדמים. הבקשות ייבחנו לפי חדשנות, ישימות ופוטנציאל שוק.

אתגר טכנולוגי וסביבתי

כדי להבין את עומק האתגר, ניתן לחלק את שרשרת הערך לשלושה שלבים עיקריים. השלב הראשון הוא האיתור וההפקה. מינרלים נדירים מצויים לרוב בריכוזים נמוכים, ולכן נדרשת כרייה בהיקפים גדולים כדי להפיק כמויות קטנות יחסית — תהליך יקר ובעל השלכות סביבתיות משמעותיות. כאן מתפתחות טכנולוגיות מבוססות AI, חישה מרחוק ושיטות כרייה מדויקות יותר. השלב השני הוא העיבוד והזיקוק — צוואר הבקבוק המרכזי. החומר המופק הוא תערובת מורכבת, והפרדת יסודות אדמה נדירים, בעלי תכונות דומות, דורשת תהליכים כימיים מורכבים, עתירי אנרגיה ולעיתים מזהמים — תחום שבו נוצרה תלות במדינות ספציפיות.

השלב השלישי הוא תחליפים וייעול: פיתוח סוללות ללא קובלט, מגנטים ללא יסודות נדירים, ושיפור ניצול החומר. במקביל מתפתח תחום המחזור, המאפשר חילוץ מינרלים מפסולת אלקטרונית וסוללות משומשות. שלושת השלבים הללו הם מוקדי החדשנות שיכולים להפחית עלויות, לצמצם תלות גיאופוליטית ולהגדיל זמינות דרך טכנולוגיה.

המינרלים בתוך מטוס הקרב

האיור ממחיש עד כמה מינרלים קריטיים משולבים במערכות ביטחוניות מתקדמות. לפי הערכות בתעשייה, מטוס קרב כמו F-35 Lightning II עושה שימוש נרחב במינרלים קריטיים לאורך מערכותיו. במכ״ם ובמערכות הלוחמה האלקטרונית נעשה שימוש בגליום (למשל בטכנולוגיות GaN), במנועים ובמערכות ההנעה סגסוגות ניקל וקובלט לעמידות בחום, ובמערכות בקרה ואקטואטורים מגנטים מבוססי נאודימיום ודיספרוזיום. רכיבים אלקטרוניים וחיישנים כוללים יסודות נדירים נוספים.

ההערכות הן שמדובר בעשרות עד מאות קילוגרמים של מינרלים קריטיים במטוס אחד, תלוי בתצורה. התלות הזו אינה רק הנדסית אלא גם אסטרטגית: ריכוז יכולות העיבוד והזיקוק במדינות ספציפיות הופך את שרשרת האספקה לנקודת חיכוך גיאופוליטית — בדיוק מסוג האתגרים שהיוזמה מבקשת להתמודד איתם.

הייטק תחת אש: 71% מהחברות נפגעו בגיוסי הון ו-87% לא עומדות באבני הדרך

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. יח"צ]

ארבעה שבועות לתוך מבצע "שאגת הארי", סקר חדש של רשות החדשנות מציג תמונת מצב כפולה של תעשיית ההייטק: מצד אחד פעילות נמשכת גם תחת לחימה, ומנגד פגיעה עמוקה בכוח האדם, בגיוסי ההון ובקצב הפיתוח — עם סימנים ראשונים לשינוי מבני בענף.

הסקר, שנערך בקרב 637 חברות הייטק, בעיקר סטארטאפים וחברות בצמיחה, מראה כי הענף ממשיך לפעול ואף נמנע מצעדי קיצוץ חדים: כ־89% מהחברות לא הוציאו עובדים לחל"ת כלל. עם זאת, מתחת לפני השטח ניכרת פגיעה רחבה בכוח האדם — כ־48% מהחברות מדווחות על היעדרות של מעל רבע מהעובדים.

הנתונים מחדדים כי הפגיעה אינה נובעת רק משירות מילואים: היעדר מסגרות חינוך ומגבלות ביטחוניות הן גורם מרכזי לא פחות, ולעיתים אף משמעותי יותר. המשמעות היא פגיעה מתמשכת ביכולת העבודה של החברות, גם הרחק מהחזית.

במקביל, הפעילות העסקית הבינלאומית נפגעת באופן נרחב. כ־75% מהחברות מדווחות על השפעה של מגבלות טיסות, הכוללת ביטול פגישות, כנסים והזדמנויות מכירה. הפגיעה הזו מתורגמת גם להאטה במנוע הצמיחה המרכזי של הענף — גיוסי הון: 71% מהחברות מדווחות על פגיעה בתהליכי הגיוס, כולל עיכובים, דחיות ואף ביטולים.

השלכות אלו ניכרות במיוחד בפיתוח מוצרים: 87% מהחברות מדווחות על עיכובים בעמידה ביעדי פיתוח או בהשקות, כאשר 42% מציינות עיכובים משמעותיים. כ־67% כבר דחו בפועל השקות או אבני דרך.

בקרב חברות ייצור, התמונה מורכבת אף יותר: 76% מדווחות על פגיעה ביכולת הייצור, לצד קשיים בייבוא רכיבים וחומרי גלם — עד כדי עצירה חלקית של אספקה.

אחד הממצאים הבולטים נוגע לפערים בתוך הענף: חברות קטנות נפגעות באופן חריף יותר, הן בפיתוח והן בגיוסי הון. בנוסף, חברות בצפון ובדרום מדווחות על שיעורי ביטול גיוסים גבוהים יותר לעומת המרכז.

בהסתכלות קדימה, התמונה נעשית מורכבת עוד יותר: רק 13% מהחברות מעריכות כי לא יחול שינוי בפעילותן אם המצב יימשך. מנגד, 34% צופות האטה, 22% דחיית פרויקטים, ו־18% צמצום פעילות או כוח אדם. כ־12% אף מעריכות כי התמשכות הלחימה עלולה להביא לסגירת החברה.

לצד זאת, עולה מגמה מדאיגה של בחינת חלופות מחוץ לישראל: כ־31% מהחברות שוקלות להעביר פעילות לחו"ל — בעיקר אלו שנפגעו יותר מהמצב או שפועלות מלכתחילה בשווקים בינלאומיים.

ברשות החדשנות מדגישים כי ההייטק הישראלי כבר הוכיח בעבר יכולת התאוששות ממשברים, אך מזהירים כי התמשכות המצב הביטחוני עשויה לדרוש צעדי מדיניות ממוקדים כדי לשמור על יציבות הענף.

ההייטק הישראלי ממשיך לתפקד גם בזמן מלחמה, אך הנתונים מצביעים על לחץ גובר בשכבת החברות הצעירות והקטנות — ועל סיכון ממשי להאטה ואף ליציאת פעילות לחו"ל אם המצב יימשך.

מיקרוסופט ואנבידיה משלבות כוחות: נתונים ארגוניים יהפכו למודלים תלת־ממדיים חיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Microsoft מרחיבה את שיתוף הפעולה עם NVIDIA, במהלך שממחיש את הכיוון שאליו נע שוק הבינה המלאכותית הארגונית: מעבר מכלי ניתוח נתונים למערכות שמחוברות ישירות לעולם הפיזי ופועלות בתוכו. במרכז ההכרזה עומדת אינטגרציה בין פלטפורמת הדאטה Microsoft Fabric לבין סביבת הסימולציה NVIDIA Omniverse.

החיבור בין שתי הפלטפורמות מאפשר להזרים נתונים תפעוליים ממערכות ארגוניות אל תוך מודלים תלת־ממדיים של סביבות אמיתיות — כמו מפעלים, קווי ייצור או תשתיות — ולנתח אותם בהקשר מרחבי ודינמי. במקום להסתמך על דשבורדים וטבלאות, המשתמשים יכולים לראות את הנתונים כחלק ממודל חי שמתעדכן בזמן אמת.

המשמעות המעשית היא הרחבת היכולת לבצע סימולציות, לבחון תרחישים ולקבל החלטות תפעוליות בצורה אינטואיטיבית יותר. מעבר לכך, המערכת מאפשרת להפעיל מודלים של AI שמגיבים בזמן אמת לשינויים בשטח — לא רק מנתחים נתונים בדיעבד.

בפיתוח האינטגרציה השתתפו גם צוותים ממרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל, ובהם קבוצת Fabric Eventhouse, שהתמקדה בניתוח נתונים בזמן אמת ובהיקפים גדולים — רכיב קריטי עבור יישומים תעשייתיים מסוג זה.

לצד ההיבט הטכנולוגי, המהלך משקף שינוי רחב יותר בגישת ארגונים ל-AI: פחות דגש על הפקת תובנות בלבד, ויותר על שילוב של מודלים בתוך תהליכים תפעוליים עצמם. כלומר, מעבר ממערכות שמסבירות מה קרה — למערכות שמסייעות להחליט מה לעשות, ולעיתים גם לבצע זאת בפועל.

Synaptics השיקה מעבדי Edge AI התומכים ב-Wi-Fi 7 ו-Bluetooth 6

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Synaptics הכריזה על סדרת המעבדים החדשה SYN765x עבור יישומי Edge AI, אשר משלבת מעבד בינה מלאכותית (NPU) ותקשורת Wi-Fi 7 יחד עם בתוך מיקרו-בקר יחיד (MCU). הדבר מאפשר לבצע עיבוד נתונים מורכב ישירות באבזר הקצה עצמו בלא צורך לשלוח את המידע לעיבוד בענן, ועל ידי כך להשיג רמת אבטחה וצריכת הספק משופרות של מערכות קצה חכמות ויישומי IoT. המעבד מבוסס על ארכיטקטורת Arm Cortex-M52 ומאיץ בינה מלאכותית בעוצמת עיבוד של עד 50 מיליארד פעולות בשנייה (Giga Operations Per Second-GOPS).

הדבר מאפשר להריץ מודלים מורכבים על-גבי ההתקן, דוגמת זיהוי פנים, זיהוי קול וזיהוי תנועה. מעבדי סדרה SYN765x מספקים תמיכה בקישוריות אלחוטית מהירה, דוגמת Wi-Fi 7, Bluetooth 6.0 ו-Thread. המעבד מיועד למערכות מבוססות סוללה ובעלות צריכת חשמל נמוכה במיוחד, דוגמת חיישנים חכמים, פעמוני דלת חכמים, מנעולים חכמים, מצלמות אבטחה ביתיות, רובוטים ועוד. הפלטפורמה כוללת מנגנוני אבטחת מידע דוגמת הצפנה חומרתית מובנית, מנגנון אתחול מאובטח (Secure Boot) וניהול זהויות מאובטח של ההתקנים.

למידע נוסף והזמנות: יחיאל גיל, 054-4562670, [email protected]

חוקרים בטכניון מדדו את מהירות "נקודות החושך" בגלי אור

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פרופ' עדו קמינר מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

קבוצת מחקר מהטכניון הצליחה להגיע להישג חסר תקדים במיקרוסקופיית אלקטרונים: מדידה ישירה של "נקודות חושך" בתוך גלי אור. המדידה הזו מאשרת ניבוי המוכר משנות ה-70, שלפיו מהירותן של אותן נקודות גבוהה ממהירות האור. מאמר המתאר את המחקר פורץ הדרך פורסם בכתב העת המדעי Nature. המחקר הובל על-ידי חוקרי הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון, פרופ' עדו קמינר, הדוקטורנטים תומר בוכר ואלכסיי גורלך, וד"ר שי צסס שעשה את הדוקטורט שלו במעבדה של פרופ' גיא ברטל מהטכניון וכיום הוא פוסט–דוקטורנט ב-MIT.

"נקודות החושך" הן מעין "חורים" זעירים במבנה הגל, או מערבולות. מערבולות הן תופעה נפוצה בטבע, ואנו פוגשים אותן בגלי הים, בזרמי אוויר בשמיים ואפילו בקפה – כשאנחנו מערבבים אותו וכשאנו שופכים אותו לכיור. כבר בשנות ה-70 הועלתה תחזית תאורטית מפתיעה בנושא זה: מערבולות עשויות לנוע מהר יותר מהגל שבו הן נוצרות. כך למשל, מערבולת בנהר יכולה לנוע מהר יותר מזרם המים שבתוכו היא מתקיימת. המחקר שבוצע בטכניון הוכיח שהתופעה זו אינה רק אפשרית – אלא שהיא מתקיימת בטבע. כיצד זה ייתכן? הרי איינשטיין קבע שמהירות האור בריק היא גבול המהירות המוחלט.

זהו שלא בדיוק; תורת היחסות קבעה כי גבול המהירות הזה תקף רק לחומר בעל מסה ולאותות הנושאים אנרגיה או מידע. המערבולות שנמדדו הן חסרות מסה ואינן נושאות אנרגיה או מידע, ולכן אינן סותרות את ה"איסור" של איינשטיין. מערבולות האור האלה, מסבירים חוקרי הטכניון, הן מעין "נקודות אפס" או "שקעים" הנוצרים בתוך גלי האור – נקודות שבהן משרעת הגל מתאפסת. בשפה ציורית יותר, אלה הן נקודות של חושך מוחלט. התופעה נחזתה לפני כ-50 שנה בעקבות ניתוח תיאורטי של התאבכות גלים אקראיים. מאז נעשו ניסיונות רבים להדגים אותה באופן ניסויי, אולם ללא הצלחה.

התגלית תסייע בפיתוח טכנולוגיות חדשות

חוקרי הטכניון בנו מתקן ייחודי לאינטרפרומטריה של אלקטרונים במרכז למיקרוסקופיית אלקטרונים בטכניון (מיק"א), המשלב מערכת לייזר עם מערכת אופטו–מכנית בתוך מיקרוסקופ אלקטרוני, אשר שברה שיא בשילוב בין רזולוציה זמנית ומרחבית. המערבולות, או "נקודות החושך", נמדדו בחומר מיוחד (hBN) שהוכן על-ידי פרופ' חנן הרציג שיינפוקס מאוניברסיטת בר אילן. בחומר זה, גלי האור הופכים לגלי "אור–קול" מיוחדים (פולריטונים). ניתן לדמות אותם לגלי אור הנעים לאט במיוחד (איטיים פי 100 ממהירות האור בריק), או לגלי קול הנעים במהירות גדולה במיוחד (בהשוואה לגלי קול).

דווקא בתוך הגלים ה"מואטים" האלה עשויות מערבולות האור "לזנק" ולחצות את מהירות האור. לדברי פרופ' קמינר, "התגלית שלנו חושפת חוקי טבע אוניברסליים המשותפים לכל סוגי הגלים – החל בגלי קול וזרמי נוזלים ועד למערכות מורכבות של מוליכי–על. פריצת הדרך הזו מעניקה לנו כלי טכנולוגי רב–עוצמה: יכולת למפות תנועה של תופעות ננומטריות עדינות בחומרים. אנחנו מאמינים ששיטות המיקרוסקופיה החדשניות האלה יאפשרו לחקור תהליכים נסתרים בפיזיקה, בכימיה ובביולוגיה, ולגלות כיצד הטבע מתנהג ברגעים המהירים והחבויים ביותר שלו".

המדידה של מערבולות האור עשויה לייצר נתיבי מחקר ופיתוח חדשים ולתרום לפיתוח טכנולוגיות מיקרוסקופיה, אופטיקה מבוססת מבנים ננומטריים, מוליכי–על, ושיטות לקידוד מידע קוונטי בחומרים. המחקר קיבל תמיכה של האיחוד האירופי (תוכנית Horizon 2020), קרן מור (Moore Foundation) ומרכז הקוונטום ע"ש הלן דילר בטכניון. דר' ארתור נידרמאייר, הראל נהרי, פרופ' קנגפנג וואנג, דר' יובל אדיב, ותום לנקייביץ', בהובלת ד"ר מיכאל ינאי בנו את מערכת הניסויי וביצעו את הניסויים. דר' צ'ינג–הווי יאן ורון רוימי תמכו בניתוח התיאורטי.

למאמר המלא ב-Nature הקליקו כאן

קמטק, נובה ו-U.P.Pro זכו בפרס הספקים של אינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל פרסמה את רשימת הזוכים בפרס הספקים EPIC לשנת 2026 — אות ההוקרה הגבוה ביותר שהיא מעניקה לשותפיה העסקיים. מתוך אלפי ספקים ברחבי העולם, נבחרת מדי שנה קבוצה מצומצמת של חברות שמפגינות ביצועים יוצאי דופן בארבעה מדדים מרכזיים: מצוינות, שותפות, הכלה ושיפור מתמיד. השנה התברגו לרשימה הזו שלוש חברות ישראליות: קמטק, נובה ו-U.P.Pro. לצידן מופיעות שחקניות גלובליות מובילות, דוגמת אפלייד מטיריאלס, KLA, Lam Research, אינפיניאון, ASML ואחרות.

פרס EPIC, שהושק במתכונתו הנוכחית כחלק מתוכנית ההוקרה ההיסטורית של אינטל לספקים, נחשב לאחד הסמנים הברורים למי הם הגורמים הקריטיים מאחורי תהליכי הייצור המתקדמים של החברה. הזוכים מגיעים ממגוון תחומים — החל מיצרניות ציוד ייצור ובדיקה, דרך חברות חומרים וניקוי תעשייתי, ועד פתרונות תפעול ולוגיסטיקה. בין הזוכות ניתן למצוא גם חברות בינלאומיות מתחומי ציוד הבדיקה והייצור, שממחישות את הרוחב התעשייתי של שרשרת האספקה שעליה נשענת אינטל.

בתוך המערך הזה, שלוש החברות הישראליות מייצגות שלושה רבדים שונים אך משלימים. קמטק פועלת בתחום בדיקות ומדידות לשבבים, ומספקת מערכות inspection שמנטרות את הווייפרים במהלך הייצור ומאפשרות לזהות פגמים ולשפר תפוקה. נובה, אחת החברות המובילות בעולם בתחום המטרולוגיה, מספקת פתרונות מדידה מתקדמים שמאפשרים שליטה מדויקת בתהליכי הייצור עצמם — מרמת החומרים ועד מבנה השכבות. הקשר בין נובה לאינטל עמוק במיוחד, ונמשך כבר עשרות שנים, כולל השקעות מוקדמות ושיתוף פעולה טכנולוגי הדוק.

U.P.Pro פועלת בזירה שונה: ניהול ואופטימיזציה של שרשרת אספקה. החברה מספקת כלים לניהול זרימת רכיבים, ספקים ותהליכים תפעוליים מורכבים, ומסייעת לאינטל לשמור על רציפות תפעולית בסביבה שבה כל עיכוב קטן עלול להשפיע על קווי ייצור שלמים. יחד, שלוש החברות ממחישות את עומק המעורבות של התעשייה הישראלית בליבת הפעילות של אינטל — לא רק כספקיות נקודתיות, אלא כשותפות אסטרטגיות בתהליכים הקריטיים ביותר של ייצור שבבים בעידן ה-AI.

[מקור תמונה: אינטל]

גלובלפאונדריז תובעת את טאואר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת גלובלפאונדריז (GlobalFoundries – GF) האמריקאית תובעת את חברת טאואר סמיקונדטור ממגדל העמק (Tower Semiconductor) בטענה שהיא הפרה פטנטים של GF באמצעות "רכיבה חופשית" על עשרות שנות חדשנות של GF. התביעות הוגשו לנציבות הסחר הבינלאומית של ארצות הברית (ITC) ולבית המשפט הפדרלי המחוזי מערב טקסס. החברה מסרה שבתביעות שהוגשו היא טוענת שחברת Tower עושה שימוש בלתי חוקי בטכנולוגיות תהליכי ייצור של GF שהן מוגנות בפטנט, במקום לבצע בעצמה את ההשקעות במחקר יקר וארוך טווח הנדרש לפיתוח היכולות האלו באופן עצמאי. התביעות מייחסות הפרה של 11 פטנטים אמריקאיים של GF המשמשים בתהליכי ייצור של רכיבים המיועדים לשווקים כמו RF, חיישנים ותקשורת.

היא מבקשת פיצוי בגין אובדן רווחים והטלת צווי מניעה שיחסמו יבוא ומכירה בארצות הברית של מוצרי Tower המפירים את הפטנטים של GF. מדובר בפוטנציאל לנזק משמעותי, מכייון שככל הנראה מדובר בטכנולוגיית ליבה של תהליכי ייצור. חברת טאואר לא פירסמה תגובה רשמית, אולם במענה לפניית סוכנות רויטרס היא מסרה "שהחברה דוחה בתוקף את הטענות שהועלו על-ידי גלובלפאונדריז ותגן בנחישות על הקניין הרוחני שלה. החברה מחזיקה ברקורד ארוך שנים של השקעות משמעותיות במחקר ופיתוח, הן בארצות הברית והן ברחבי העולם, הנתמך על-ידי שני מתקני ייצור בארה״ב ומרכזי מו״פ מתקדמים".

מודלים עסקיים שונים

"תעשיית ייצור המוליכים למחצה היא אחת התעשיות המורכבות והעתירות בהון בעולם," אמר סמנכ"ל הטכנולוגיות הראשי ב-GF, גרג בארטלט. "אין קיצור דרך לחדשנות אמיתית. הפעולות שלנו נחוצות כדי להגן על הקניין הרוחני שלנו, לשמור על החדשנות שעומדת בבסיסו, ולהבטיח שהמתחרים פועלים לפי אותם כללים". חברת GF מחזיקה בפורטפוליו חזק של יותר מ-8,000 פטנטים רשומים. להערכתה, טאואר מחזיקה בפחות מ-500 פטנטים. ביוני 2025 התחייבה GF להשקיע עד 16 מיליארד דולר נוספים במפעלי ייצור בארצות הברית, כולל כ-3 מיליארד דולר המוקדשים למחקר ופיתוח בטכנולוגיות מוליכים למחצה מתקדמות.

כמו טאואר הישראלית, גם גלובלפאונדריז היא קבלנית ייצור אשר מייצרת שבבים שתוכננו על-ידי הלקוחות. כיום החברה מפעילה 6 מפעלי ייצור הפרוסים בארה"ב, סינגפור וגרמניה (דרזדן). החברה מעסיקה קרוב ל-14,000 עובדים בעולם, ונחשבת ליצרנית שבבים מרכזית. בשנת 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-6.79 מיליארד דולר, המייצגות צמיחה של 1% בלבד בהשוואה לשנת 2024.  גלובלפאדריז פועלת במתכונת של כלכלת גודל ומייצרת שבבים בטכנולוגיות מגוונות עבור שווקים רבים, כולל השוק הצרכני.

ההבדל העיקרי בין שתי החברות הוא בגודל ובמודל העסקי. המכירות של טאואר הסתכמו ב-2025 בכ-1.57 מיליארד דולר (צמיחה של 9% בהשוואה ל-2024). החברה מעסיקה כ-4,500 עובדים, ונהנית מנגישות ל-7 מתקני ייצור, חלקם בבעלותה וחלקם בבעלות משותפת עם Nuvoton היפנית (חברת TPSCo) ו-ST. טאואר היא חברת גומחה המתמחה במספר טכנולוגיות ספציפיות, דוגמת חיישני תמונה, סיליקון פוטוניקס, רכיבי RF ורכיבי ניהול הספק. המיקוד העסקי של הוא בעיקר לקוחות מהשוק התעשיית, דגוגמת תעשיית הרכב ותעשיות התעופה והביטחון.

טאואר מפצלת את TPSCo

בתוך כך, בשבוע שעבר נחתם הסכם מסגרת בין טאואר ו-Nuvoton (באמצעות החברה הבת NTCJ) לארגון מחדש של TPSCo שמרכזה ביפן. TPSCo מספקת שירותי עיבוד וייפרים והרכבה, ומפעילה כיום מפעל ייצור (fab) בקוטר 12 אינץ' באוזו, ומפעל בקוטר 8 אינץ' בטונאמי, יפן. כיום מחזיקה טאואר ב־51% מהחברה ו-NTCJ ב־49% הנותרים. עם השלמת העיסקה, טאואר תקבל בעלות מלאה ושליטה תפעולית בפאב ה־12 אינץ' ובפעילות הפאונדרי שלו, בעוד שפעילות הפאב והפאונדרי בקוטר 8 אינץ' תישאר במסגרת TPSCo שתהיה חברה-בת בבעלות מלאה של NTCJ. בתמורה להעברת הבעלות, NTCJ תשלם לטאואר סכום של כ-25 מיליון דולר.טאואר מסרה שהארגון מחדש יתאים את הנכסים של כל חברה לאסטרטגיה העסקית ארוכת הטווח שלה וישפר את המיקוד התפעולי. העיסקה צפויה להסתיים ב־1 באפריל 2027, בכפוף לעמידה בתנאי הסגירה וקבלת אישורים רגולטוריים.

אימקו: צמיחה דו-ספרתית וצבר הזמנות של מעל חצי מיליארד שקל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אימקו תעשיות פרסמה היום את הדוח השנתי ל-2025 לצד מצגת למשקיעים, ומהם עולה תמונה של המשך צמיחה מואצת בפעילות, לצד שינוי הדרגתי במיצוב העסקי של החברה. ההכנסות הסתכמו בכ-354.6 מיליון שקל, עלייה של כ-17% לעומת 2024, בעוד הרווח התפעולי טיפס לכ-40.3 מיליון שקל והרווח הגולמי הגיע לכ-86 מיליון שקל – שיפור משמעותי גם בשיעורי הרווחיות.

עיקר הצמיחה ממשיך להגיע מהמגזר הביטחוני, שהיווה כ-86% מהכנסות החברה. פעילות זו כוללת אספקת מערכות חשמל, אלקטרוניקה ואלקטרו-אופטיקה לפלטפורמות לחימה ביבשה, באוויר ובים, והיא נשענת במידה רבה על הזמנות ממשרד הביטחון ומחברות ביטחוניות מובילות. לצד זאת, המגזר האזרחי נותר קטן יחסית ואף הציג רווחיות נמוכה יותר.

אחד הנתונים הבולטים הוא צבר הזמנות של כ-614 מיליון שקל, המעניק לחברה נראות עסקית לשנים הקרובות. מתוך סכום זה, כ-330 מיליון שקל צפויים להתממש כבר ב-2026, והיתרה בשנים שלאחר מכן. במקביל, החברה מדווחת על קצב צמיחה שנתי ממוצע של יותר מ-16% בשנים האחרונות.

לצד הצמיחה, החברה מדגישה אסטרטגיה רחבה יותר: מעבר ממודל של קבלנות ייצור לספקית פתרונות מערכתיים מקצה לקצה. אימקו משקיעה בפיתוח מערכות מתקדמות הכוללות יכולות עיבוד נתונים, וידאו ו-AI, מערכות מודעות מצבית לכלי רכב קרביים ופתרונות לניטור תפקוד מערכות בזמן אמת – תחומים הנתפסים כמנועי צמיחה מרכזיים בשוק הביטחוני.

במקביל, החברה ממשיכה להרחיב את פעילותה הבינלאומית, עם אתרי ייצור בארה"ב וברומניה ונוכחות בשווקים אירופיים. מהלכים אלה נועדו להפחית תלות בשוק המקומי ולשפר את יכולתה להשתלב בפרויקטים גלובליים. באימקו מעריכים כי מגמת הצמיחה בשוק הביטחוני המקומי והעולמי תמשיך לתמוך בהתרחבות הפעילות גם בשנים הקרובות.