VisIC נכנסת לסין באמצעות השקעה אסטרטגית של HongGuang

בתמונה למעלה: מודולי מיתוג GaN בהספק גבוה של חברת VisIC

חברת VisIC Technologies מנס ציונה השלימה גיוס הון בהיקף של 35 מיליון דולר שהובל על-ידי קבוצת HongGuang Lighting Holdings הסינית הנסחרת בבורסה של הונג קונג. ההשקעה בוצעה באמצעות חברה בת: יצרנית השבבים הסינית FastSemi Holding. אל הגיוס הצטרפה גם קרן SuZhou בהשקעה בהיקף של 10 מיליון דולר. קבוצת HongGuang עוסקת בייצור ופיתוח מוליכים מחצה, עם התמקדות חזקה בתחום רכיבי LED. היא דיווחה אתמול שביצעה ב-VisIC השקעה בהיקף של 25 מיליון דולר תמורת כ-22% ממניותיה. פירוש הדבר שהחברה ביצעה את הגיוס לפי שווי שוק של כ-114 מיליון דולר.

חברת VisIC הוקמה בשנת 2010 ופיתחה ממירי כוח המבוססים טכנולוגיית D³GaN של החברה, המאפשרת למתג ביעילות הספקים גבוהים. היא מספקת מודולי מיתוג המיוצרים בחברת TSMC (בתמונה למעלה). לאחרונה החברה החליטה להתמקד בשוק הרכב החשמלי, שבו נעשה שימוש במערכות הספק גבוה במתח של מאות וולטים. השבוע היא גם הכריזה על תכנון ייחוס של מטען לרכב חשמלי המבוסס על מודולי ה-GaN שהיא מספקת, אשר עומדים במתח של עד 650V ובזרם של עד 100A.

תכנון הייחוס (בתמונה למטה) מיועד למכוניות הזקוקות להספק של עד 7.2kW ומצוייד במערכת תיקון גורם הספק (PFC) מסוג Totem Pole, המעניקה לו צפיפות הספק של 130W/inch3 ויעילות גבוהה מ-98%. התכנון מבוסס על תדר מיתוג של 140kHz ועומד בדרישות תקני G2V/V2G, כלומר הוא מאפשר להשתמש בסוללת הרכב כמאגר אנרגיה גנרי ולהזרים חשמל אל הרשת.

GaN (גליום ניטריד) הוא חומר מוליך למחצה המורכב מגליום וחנקן. בשל פס האנרגיה הגבוה שלו, GaN משמש בתעשייה בעיקר ביישומים אלקטרו-אופטיים כגון דיודות פולטות אור (LED). ואולם, בשנים האחרונות מתרחב השימוש בו לתחום הרכיבים להספק גבוה, ורבים בתעשייה מעריכים שבשנים הבאות יחליף ה-GaN את הסיליקון במערכות הספק רבות. להערכת קבוצת HongGuang Lighting שוק מטעני ה-GaN נמצא בצמיחה, וצפוי בשנים הבאות להיכנס לתחומים חדשים, כמו למשל מחשבים ניידים.

היא הסבירה את חשיבות ההשקעה בכך שהיא תקדם את הטכנולוגיה של VisIC בשוק הרכב החשמלי הסיני. בדיווח למשקיעים היא מסרה: "כל רכב חשמלי יזדקק ל-30-60 רכיבי GaN לצורך העברת אנרגיה בין הרכב והסוללה ועבור ממירי ה-DC-DC בתוך הרכב. לאור העובדה ש-VisIC היא בעלת טכנולוגיית GaN להספק גבוה, אשר קיבלה הסמכה מתעשיית הרכב הגרמנית ושהייצור של רכיביה נעשה בסין, הקבוצה יכולה להיכנס במהירות אל השוק הסיני ולהיות ספקית מרכזית של יצרניות הרכב הגדולות במדינה".

אינפינידום ו-Honeywell מפתחות מערכת ניווט מאובטחת לרחפנים

לאחר שהשתתפה כמשקיע אסטרטגי בסבב ההשקעה האחרון של חברת אינפינידום (Infinidome) הישראלית, ענקית הטכנולוגיה האמריקאית Honeywell הכריזה על פרויקט פיתוח משותף ראשון עם חברת הסטארט-אפ מקיסריה. במסגרת פרויקט הפיתוח, שתי החברות יפתחו מערכת ניווט מאובטחת לרחפנים צבאיים ומסחריים, שתכלול את רכיב ההגנה שפיתחה אינפינידום מפני שיבוש וחסימה של מקלטי GPS. בשלב הבא, שתי החברות עשויות להתאים את מערכת הניווט המוגנת גם לפלטפורמות אוויריות נוספות כמו כטב"מים ומוניות מעופפות וגם כלי-רכב קרקעיים. האניוול כבר הציגה אב-טיפוס של המוצר בביתן שלה בכנס בינלאומי שנערך לא מכבר באטלנטה, והמוצר הסופי צפוי לצאת לשוק במחצית הראשונה של 2022.

אינפינידום פיתחה רכיב להגנה על מקלטי GPS בציי רכב, כלי-טיס בלתי מאוישים ותשתיות קריטיות מפני מתקפות שיבוש וחסימה. הרכיב, המתחבר לכל מקלט GPS, מזהה ניסיונות מתקפה ומאפשר להמשיך ולקלוט אותות הלוויינים גם כשה-GPS נמצא תחת מתקפת שיבוש. היתרון התחרותי המשמעותי של החברה הוא בגודל, במשקל ובצריכת ההספק של המוצר ביחס למוצרים מתחרים.

בדרך כלל, אינטגרטורים בתחום הרחפנים בוחרים באופן פרטני את רכיבי מערכת הניווט, כדוגמת מקלט GPS, ניווט אופטי או INS, במטרה לייצר מערכת איתנה ככל הניתן. אינפינידום ו-Honeywell באות לספק עבורם פתרון הוליסטי המורכב משלוש שכבות: ההגנה מפני שיבוש וחסימת GPS שמספק הרכיב של אינפינידום, מערכת ה-INS של האניוול, המתבססת על רכיב MEMS וכוללת גם מקלט GPS מתקדם, ויכולת ניווט אלטרנטיבית מבוססת מכ"ם. השילוב הזה מבטיח כי מערכת הניווט תמשיך לתפקד באופן מדויק בכל תרחיש.

מנהל קשרי הלקוחות של אינפינידום, אמיר חיים רבינוביץ', הסביר ל-Techtime: "לכל פתרון ניווט יש חולשה. הגינו קונספט ייחודי, המבוסס על שלושה 'מעגלי אבטחה' ומספק הגנה מוחלטת. האניוול מתמחה במערכות ניווט לכלי-טיס, והיא בחרה, לאחר בדיקות רבות, להגן על המערכות שלה באמצעות טכנולוגיה של חברת סטארט-אפ ישראלית."

האניוול היא מחברות הטכנולוגיה הגדולות בארצות הברית וחולשת על מספר תחומים כמו תעשייה, תעופה, מערכות לבנייני מגורים ומשרדים, מוצרי צריכה, אנרגיה וגם פעילות בטחונית. ב-2019 הסתכמו הכנסותיה ב-36.7 מיליארד דולר. בתחום התעופה, האניוול מפתחת ומייצרת מגוון רחב של מוצרים, החל מרכיבי כוח והספק, ציוד תקשורת, מנועים, חיישנים, מדי מהירות, מכ"מים, גלגלים, פנסים ועוד. החברה גם פעילה בתחום הכטב"מים והרחפנים המסחריים, ומשתפת פעולה עם חברות מובילות בתחום כדוגמת וורטיקל אירוספייס (Vertical Aerospace), וולוקופטר (Volocopter), פייפיסטרל (Pipistrel),
Jaunt Air Mobility ודנסו (Denso).

המיזוג יוצא לדרך: סין אישרה את עסקת מאקסים אנלוג דיווייסז

חברת אנלוג דיווייסז (Analog Devices) הודיעה שהרגולטור הסיני אישר עיסקת מאקסים (Maxim Integrated Products), ובכך התקבלו כל האישורים הדרושים למימוש עיסקת הרכישה בהיקף של כ-21 מיליארד דולר במניות. בעקבות האישור, שתי החברות צופות שהעיסקה תושלם כבר השבוע, ובסיומה יחזיקו בעלי המניות של מאקסים בכ-31% ממניות החברה המאוחדת, ובעלי המניות של ADI יחזיקו בכ-69% מהמניות.

במונחי מכירות, העיסקה תיצור ענקית שבבים בהיקף מכירות משותף של יותר מ-8 מיליארד דולר (נתוני 2020). היא תהיה יצרנית הרכיבים האנלוגיים השנייה בגודלה בעולם לאחר חברת טקסס אינסטרומנטס, שמכירותיה בשנת 2020 הסתכמו בכ-10.1 מיליארד דולר. ברבעון השלישי של 2021 צמחו מכירות ADI ב-21% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, להיקף של כ-1.76 מיליארד דולר. מכירות מאקסים ברבעון הסתכמו בכ-720 מיליון דולר – צמיחה של 32% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

אנלוג דיוייסז היא אחת מהחברות הגדולות בעולם בתחום השבבים האנלוגיים, רכיבים לאותות מעורבים ורכיבי המרת אותות, מגברים ופתרונות RF. בנוסף, היא מייצרת רכיבי MEMS, חיישנים ומעבדי DSP. חברת מאקסים היא אחת מהמתחרות של אנלוג, ומתמקדת בעיקר ברכיבים אנלוגיים, מעבדי אותות ורכיבים לאותות מעורבים ולניהול הספק. למרות הדמיון בחלק מהמוצרים, אין חפיפה מלאה בין השתיים ושוקי היעד שלהן אינם זהים: מאקסים חזקה בתחומי הרכב ומרכזי הנתונים, וחברת ADI חזקה במיוחד בתחום המוצרים התעשייתיים, התקשורת והבריאות הדיגיטלית.

בתחום רכיבי ההספק יש חפיפה חלקית בין החברות, אולם בהודעה על המיזוג טענה ADI שגם בתחום הזה אין ממש תחרות משום שרכיבי ההספק של שתי החברות מיועדים אל שווקים אנכיים משלימים. בעקבות ההודעה עלתה מניית אנלוג דיווייסז בנסד"ק בכ-2% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-62.5 מיליארד דולר. מניית חברת מאקסים הגיבה בעלייה חדה של כ-5%, וכעת היא נסחרת בבורסת בנסד"ק לפי שווי חברה של כ-28.6 מיליארד דולר.

הייקון מתכננת מהפיכה דיגיטלית בשוק האריזות

הדו"ח החצי-שנתי הראשון של חברת הייקון מערכות ( Highcon Systems) מיבנה מלמד שהרעיון של החברה מתחיל לעורר עניין בשוק המסורתי מאוד של ייצור אריזות ומעמדי קרטון. החברה המוגדרת עדיין כחברת מו"פ, דיווחה על צמיחה של 420% במכירות להיקף של כ-6.45 מיליון דולר בהשוואה למכירות של כ-1.24 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. מתוכן מכירת מערכות בהיקף של כ-4.8 מיליון דולר והשאר מכירות של חומרים מתכלים ושירותים.

חברת הייקון הוקמה בשנת 2009 על-ידי אביב רצמן ומיכאל זימר, וכיום היא מנוהלת על-ידי שלמה נמרודי. החברה פיתחה טכנולוגיה דיגיטלית לייצור אריזות ומעמדי קרטון גלי וקרטון קשיח, אשר נועדה להחליף את שיטת הייצור הקיימת, שבה מיוצרות תבניות קיפול וחיתוך בעבודה ידנית מייגעת על-גבי פלטות עץ וסכיני חיתוך. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על ייצור מיידי של תבניות באמצעות קרן לייזר ופולימר מתמצק, ויצירה מיידית של קווי קיפול וחיתוך הקרטון (גלי וקשיח) ממנו מיוצרות אריזות.

המערכת של החברה מוגנת בכ-60 פטנטים ומגיעה לקצב עבודה של עד 5,000 גליונות בשעה. מאז הקמתה החברה סיפקה ללקוחות כ-65 מערכות, חלק גדול מהן ללקוחות חוזרים המשתמשים ביותר ממערכת אחת בקווי הייצור שלהם. "החזון שלנו הוא לעשות מהפיכה בשוק הזה ולהעביר חלק גדול מייצור אריזות הקרטון מייצור אנלוגי מסורתי לייצור דיגיטלי", אמר המנכ"ל נמרודי בשיחת הוועידה השבוע עם משקיעים.

שוק יעד בהיקף של 7 מיליארד דולר

שוק האריזות העולמי נאמד בכ-500 מיליארד דולר בשנה, מתוכו כ-300 מיליארד דולר שוק אריזות הקרטון הגלי וכ-200 מיליארד אריזות קרטון קשיח. להערכתו, שוק היעד של החברה נאמד בכ-7 מיליארד דולר, וכולל מכירת מכונות בהיקף של כ-1.5-2 מיליארד דולר בשנה, ועוד כ-5 מיליארד דולר – שזה שוק פלטות העץ  – אשר אמורות להיות מוחלפות בחומרים המתכלים של החברה. "השוק הזה נמצא בצמיחה בעקבות מספר תהליכים: גידול בהיקף הרכישות המקוונות, דרישה לחיסכון בזיהום סביבתי וצריכת אנרגיה ודרישה לייעול דיגיטלי וייצור בסדרות קטנות המותאמות לדרישה בכל רגע נתון".

הייקון פועלת עדיין במתכונת של חברת פיתוח בעיקר, וסיימה את התקופה בהפסד תפעולי של כ-10.1 מיליון דולר. מאז הקמתה היא גייסה כ-150 מיליון דולר, בהם 45 מיליון דולר שגוייסו בדצמבר 2020 בבורסה של תל אביב, שבה החברה נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-248 מיליון שקל. עד היום היא השקיעה כ-100 מיליון דולר במחקר ופיתוח. מתחילת 2021 היא גייסה 34 עובדים חדשים וכיום היא מעסיקה 125 עובדים. בקופת החברה יש כיום כ-24.5 מיליון דולר, בהשוואה לכ-47.5 מיליון דולר בסוף 2020, לאחר שהיא ביצעה השקעות בהרחבת הפעילות, בגיוס כוח אדם ובהחזר הלוואה בנקאית לטווח ארוך בהיקף של כ-4 מיליון דולר.

אוטוטוקס פיתחה תמרור חכם למניעת תאונות אופניים וקורקינטים חשמליים בצמתים

[בתמונה: סימולציית התמרור החכם]

חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר פיתחה תמרור חכם, הכולל שבב תקשורת V2X מתוצרתה ומיועד לסייע במניעת תאונות של אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים בצמתים מסוכנים.  החברה אף בדקה בהצלחה את השימוש בתמרור ביחד עם אוניברסיטת בן גוריון ונערכת להשקה בחודשים הקרובים של פלטפורמה מקיפה המיועדת לסייע למנוע תאונות של רכבים חשמליים דו-גלגליים בצמתים. התמרור החכם החדש שפיתחה החברה מיועד להצבה בצמתים, שבהם מתרחשות כ-75% מהתאונות שבהן מעורבים רוכבי אופניים. בשלב מאוחר יותר, תציג אוטוטוקס פתרון שיתמוך גם באופניים רגילים.

במסגרת הפתרון, שבב V2X של אוטוטוקס מותקן בתמרור חכם ומאפשר תקשורת עם שבב דומה שמותקן באופנים או בקורקינט החשמלי. התמרור יתריע בלוח המחוונים של נהג הרכב על נוכחות אופניים או קורקינט חשמליים ובמקרה הצורך אף יסייע לבלימה אוטומטית של הרכב. בנוסף, התמרור החכם יאפשר לשפר את המודעות והתגובה של נהג הרכב לרוכבי האופניים בצמתים.

אוטוטוקס חברה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב לצורך ניסוי שהתמקד בניתוח ומידול פעולות והתנהגות הנהג. במהלך הניסוי נעשה שימוש בסימולטור נהיגה מתקדם שבדק את מידת ההשפעה של התמרור החכם. תנאי הניסוי כללו תמרור אופניים חכם, תמרור רגיל ונסיעה ללא תמרור כלל. הסימולטור הציג מצבי נהיגה מגוונים וניטר את הבלימות של הנהג ואת האזור אליו מופנה מבטו.

על פי תוצאות הניסוי, ביחס לנסיעה ללא תמרור, התמרור החכם הגביר ב-70% את ההסתברות שהנהג יבלום כאשר אופניים חשמליים נמצאים בצומת. ביחס לנסיעה ללא תמרור, התמרור החכם הגביר את תשומת הלב של הנהג לרוכב האופניים החשמליים ב-20%. כל זאת מבלי לפגוע בתשומת הלב הניתנת למשתמשי דרך אחרים.

"פתרון מלא לבעיית הקטל בכבישים חייב למנוע תאונות המערבות אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים. בנוסף לכך, הבנו שפריסה עולמית של V2X צריכה להתחיל ברכבים דו גלגליים", אמר און הרן, מייסד אוטוטוקס וה-CTO של החברה.

"כחוקר של התנהגות נהג, אני מבין שיש חשיבות עליונה לחלוקת הקשב של הנהג בצומת. ביצענו מחקר מעמיק בכדי לוודא שהתמרור החכם אכן מעלה את הערנות לרוכבי האופניים", אמר ד"ר אבינועם בורובסקי, מנחה המחקר ממגמת ההתמחות בהנדסת גורמי אנוש במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון. "אנו רואים את הפוטנציאל של התמרור החכם בצמצום תאונות הדרכים של אופניים חשמליים וממליצים למדוד שיפור ביצועים בצמתים בערים".

טכנולוגיית V2X מאפשרת למכוניות להעביר ביניהן נתונים בטיחותיים כגון מהירות, כיוון נסיעה, מיקום ומצב הבלימה, כניסת מכוניות אחרות אל הצומת ועוד, ולספק לנהגים התרעה על סכנת התנגשות. אוטוטוקס פיתחה שבבי V2X הפועלים בשני תקני התקשורת המקובלים בתעשייה: תקשורת ישירה (DSRC) ותקשורת סלולרית (Cellular V2X), שבה כלי-הרכב מתקשרים אל הרשת הסלולרית ומקבלים ממנה מסרים המגיעים מכלי-רכב אחרים. להערכת אוטוטוקס, היא הראשונה בשוק שהשיקה שבבים דואליים

אפלייד מטיריאלס ישראל מגייסת 250 עובדים

מרכז הפיתוח והייצור של אפלייד מטיריאלס ברחובות

בתמונה למעלה: בניין אפלייד מטיריאלס ישראל בפארק המדע ברחובות

חברת אפלייד מטיריאלס ישראל הנמצאת בבעלות אפלייד מטיריאלס העולמית (Applied Materials), החלה בפרוייקט גיוס 250 עובדים נוספים. בשנתיים האחרונות גייסה החברה מרחובות כ-300 עובדים, וכיום היא מעסיקה כ-1,800 עובדים בישראל. חברת אפלייד מטיריאלס העולמית מספקת טכנולוגיות ומכונות לייצור שבבים וצגים. החברה בישראל אחראית על פיתוח, ייצור ושיווק מערכות בדיקה ובקרת תהליכי ייצור שבבים (Process Diagnostics and Control).

הפעילות של אפלייד בישראל מנוהלת על-ידי עופר גרינברגר ומתבצעת במתכונת של חטיבה עסקית עצמאית, היא כוללת פעילויות ותפקידים מקצועיים וניהוליים שונים התמוכים מכל שרשרת התכנון הפיתוח והמכירות, כולל: מפתחי תוכנה, אלגוריתמים, פיזיקאים, מהנדסי חומרה, מהנדסי בקרה, FPGA, מערכת, אפליקציה, GPS ואינטגרציה, אנשי תפעול וייצור, שיווק, רכש, תכנון ועוד.

ברבעון השליש של 2021 צמחו מכירות אפלייד העולמית בכ-41% והסתכמו בכ-6.2 מיליארד דולר. נשיא ומנכ"ל החברה העולמית, גארי דיקרסון, אמר שהפעילות בישראל היא אחד ממנועי הצמיחה של החברה. "אנחנו רואים ביצועים גבוהים בתחום אבחון תהליכים ובקרה, שבו אנחנו מצפים לצמוח ביותר מ-60% בשנת 2021".

למידע נוסף על אפשרויות תעסוקה בחברה: אפלייד מטיריאלס ישראל

אינטל חשפה את שבב ה-IPU הראשון בעולם

חברת אינטל (Intel) חשפה אתמול את שבב ה-IPU הראשון (תמונה למעלה) שהיא פיתחה בישראל ובארה"ב לאחר שלוש שנות עבודה מאומצות. הרכיב שקיבל את הכינוי Mount Evans, הוא המוצר הראשון של החברה מקטגוריית שבבים חדשה בשם Infrastructure Processing Unit – IPU, אשר מיועדים לייעל את מרכזי הנתונים ולהגביר את רמת האבטחה שלהם. בשלב הנוכחי הם יוצאים במתכונת של כרטיסים נתקעים בתוך השרת, אשר מקבלים על עצמם את כל תפקידי הניהול והתחזוקה של המשימות במרכז הנתונים, ומפנים לגמרי את מעבדי ה-CPU לעבודות החישוב שהלקוח זקוק להם.

ארכיטקט בקבוצת הנטוורקינג של אינטל ישראל, אליאל לוזון, סיפר ל-Techtime שפרוייקט הפיתוח בוצע בעיקר על-ידי מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל ובארה"ב, כאשר בארץ עבדו עליו כמה מאות מפתחים ממרכזי הפיתוח בירושלים, בחיפה ובפתח תקווה. ישראל משמשת כמרכז מצויינות של אינטל בתחומי הנטוורקינג, ומפתחת עבור החברה את כרטיסי התקשורת שלה, NICs ו-SmartNICs, עבור מרכזי נתונים. לכן היה רק טבעי שיהיה לה משקל מיוחד בפיתוח המוצר החדש. לוזון: "כל מרכיבי הנטוורקינג והקושחה פותחו בישראל, כאשר התוכנה ומרכיב המעבדים (16 ליבות ARM) פותחו בארה"ב".

מהו בעצם ההבדל בין NIC לבין IPU?

"כרטיס NIC מקשר בין רשת התקשורת לבין המעבד בשרת, ומבצע עיבוד מסויים על התוכן המועבר למעבד ה-CPU (המעבד המארח), אשר שולט בו. כרטיס SmartNIC מבוסס על שבב המספק יכולת עיבוד, זיכרון ומאיצים אשר יכולים לשחרר את המעבד מחלק מעבודת הבקרה של המעבד המארח ולהסיט ממנו עומסים. אבל גם הוא נישלט על-ידי המעבד המארח ועדיין חלק גדול מעבודות התחזוקה של בסיס הנתונים מתבצע בתוך ה-CPU עצמו".

אליאל לוזון. "ה-IPU הוא הבסיס לעתיד מרכזי הנתונים"
אליאל לוזון. "ה-IPU הוא הבסיס לעתיד מרכזי הנתונים"

הדבק האלקטרוני של מרכז הנתונים

"ה-IPU מספק יכולת חדשה. הוא מטפל בעצמו בכל הסוגיות הקשורות לבקרה של הגישה לרשת, למערכי הזיכרון ולמחשבים אחרים. למעשה, הממשק החיצוני של המחשב נמצא בשליטת ה-IPU אשר מנוהל על-ידי ספקית שירותי הענן, ולעתים המחשב המארח אפילו לא יודע על קיומו". העיוורון הזה אינו מקרי, ומיועד לענות על צורך מיוחד בשוק תשתיות הענן: חברות הענן גובות תשלום לפי מחזורי העבודה של ה-CPU. אולם כיום מבוזבזים מחזורים רבים על תחזוקת הרשת, המרת פרוטוקולים ועל ניהול התנועה אל משאבים חיצוניים כמו מחשבים אחרים, תשתיות אחסון ועוד.

באמצעות ה-IPU כל הפעולות האלה מופרדות מה-CPU, והחברות חוסכות את "המס" הזה. לדברי אליאל, יש לגישה הזאת יתרונות מיוחדים: "לקוחות רבים רוכשים שירות במתכונת של Bare Metal, כלומר הם מקבלים מחשב פיסי במרכז הנתונים, לא מחשב וירטואלי. אולם כיום המחשב הזה אינו מחשב מלא, אלא מחשב שצריך לעסוק גם בניהול התשתיות.

"ה-IPU מאפשר להם גם לקבל את כל התשתיות האלה וגם לזכות ברמת פרטיות גבוהה יותר, מכיוון שלא רצות במחשב הזה תוכנות ניהול שהם לא מודעים לקיומן. הם מקבלים סביבה נקייה. הלקוח מרגיש מוגן מכיוון שהמחשב שלו נקי לחלוטין ואין תוכנה זרה השולטת בו, וחברת הענן מרגישה מוגנת מכיוון שהרשת שלה אינה חשופה אל תוכנות בלתי ידועות שהלקוח מריץ במחשב שלו".

מדוע הכרזתם גם על כרטיסי FPGA המבצעים עבודה דומה?

"אנחנו מציעים שלושה מוצרים: כרטיס מבוסס שבב IPU שלדעתנו הוא הבסיס לעתיד מרכזי הנתונים ומספק כיום מהירות תקשורת של 200Gbps גיגה ביט, ושני כרטיסים מבוססי FPGA המיועדים ללקוחות המעדיפים לעבוד על-גבי ארכיטקטורת אינטל ולא ארכיטקטורת ARM, מכיוון שהם מבוססים על מעבד Xeon. הדבר מאפשר להם העברה קלה של יישומים אל הכרטיס הזה וגם גמישות רבה יותר מזו שניתן לקבל באמצעות שבב ASIC. מצד שני, פתרון מבוסס FPGA הוא יקר יותר בשטח, בצריכת ההספק ובמחיר, ומתאים יותר לפיתוח מאשר לפריסה רחבת היקף".

מה היה האתגר המרכזי של הפרוייקט?

"מבחינתנו פיתוח Mount Evans היה קפיצת מדרגה בדרגת המורכבות. בנוסף למטלות התקשורת הרגילות נאלצנו להוסיף לשבב יכולות עיבוד רבות מאוד, ממשקים רבים כולל ממשקי תקשורת אל הזיכרון, ותשתיות. זהו שבב גדול ומורכב. עצם שהעובדה שהוא יצא מהייצור הראשוני ועבד כבר בפעם הראשונה היא עבורנו הישג גדול מאוד".

לייבא עובדי הייטק זרים? הדעות בתעשייה חלוקות

בתמונה למעלה מימין לשמאל: אורי תדמור, אייל בר-עוז וטלי שם-טוב

בעקבות הצעת שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, לייבא מחו"ל עובדים זרים להייטק הישראלי כדי לתת מענה למחסור בעובדים מיומנים, ערך Techtime סקר זריז בקרב מספר מנהלי חברות הייטק ישראליות, וגילה שהרעיון מעורר חילוקי דעות: חלק מאמץ אותו בהתלהבות, ואחרים סבורים שזו טעות.

אחת מהתופעות שהביאו לצמיחת ההייטק הישראלי (ולמחסור בעובדים), היא הנהירה של תאגידי טכנולוגיה בינלאומיים לישראל. חברת KLA היא דוגמא מובהקת: החברה מייצרת בישראל פתרונות מדידה ובקרה לייצור שבבים, גייסה בשנה האחרונה 300 עובדים נוספים וב-2019 רכשה את אורבוטק הישראלית.

נשיא KLA ישראל, אורי תדמור, סבור שההצעה היא בכיוון הנכון: "להייטק הישראלי יש הרבה מה להציע לעובדים שיגיעו ממקומות כמו הודו או מזרח אירופה. הם ישתדרגו כאן מבחינת כספית ומקצועית. ואם יגיעו גם עובדים יהודים שאולי יעשו עלייה, הברכה היא כפולה". ערן וגנר, שותף מנהל בקרן i3 Equity Partners המתמחה בהשקעה בחברות סטארט-אפ בשלבים מוקדמים, מסכים איתו: "אם אנחנו רוצים להיות ברמה של NBA אנחנו צריכים את העובדים הטובים ביותר מכל העולם – ולא רק מישראל. זהו מהלך מצוין שישמור את הכסף במדינה, ועדיף על העסקת עובדים ותשלום מסים לתעסוקת off-shore במדינות זרות".

האם בעידן הדיגיטלי המיקום בכלל חשוב?

עומר כילף, מייסד משותף ומנכ"ל אינוויז המפתחת חיישני LiDAR לתעשיית הרכב, סבור שזו טעות. "הדגש צריך להיות בפיתוח הדור הבא של המפתחים הישראלים. בעיני מדובר בפלסטר לבעיה שהטיפול בה מתחיל בהשקעה בחינוך. צריך לעודד צעירים וצעירות להצטרף להייטק. כמעט בכל שבוע אנחנו מארחים אצלנו תלמידי כיתות ט' ו-י' כדי לחשוף אותם לתעשייה. יש צמא גדול של בתי ספר להתארח בחברות הייטק – והן יכולות לקחת חלק בזה".

מימין לשמאל: ערן וגנר ועומר כילף
מימין לשמאל: ערן וגנר ועומר כילף

בפועל, חברות רבות מתמודדות עם המחסור באמצעות העסקת עובדים זרים באמצעות מרכזי off-shore מחוץ לישראל, בעיקר במדינות מזרח-אירופה והבלקן. טלי שם-טוב, מנכ"לית CodeValue המספקת שירותי פיתוח תוכנה לחברות ישראליות באמצעות צוות מפתחים בישראל ומרכז off-shore ברומניה, מסבירה שהחברה מפעילה מודל היברידי המאפשר התרחבות בישראל לצד העסקת זרים בחו"ל. "העדיפות צריכה להיות לקידום הפוטנציאל האנושי בישראל בקרב קבוצות אוכלוסייה כמו חרדים, ערבים וביישובי הפריפריה".

גם אייל בר-עוז, מנכ"ל חברת Webiz המסייעת לחברות ישראליות לנהל מרחוק צוותי מפתחים מגיאורגיה, חושש שהפתרון של השרה עלול להביא לתוצאה ההפוכה. "הבאת עובדים זרים לישראל רק תייקר את עלויות השכר. במקום להעסיק את העובד מרחוק ולשלם לו את רמות השכר במדינתו, החברות יצטרכו לשלם לעובדים הללו שכר של עובד הייטק ישראלי, הגבוה פי 3-4, וספק אם המעסיק יראה תפוקה ממשית מהעובד בשנה הראשונה. המחסור בישראל הוא במפתחים בכירים – ואותם קשה מאוד להביא לכאן.

"היום זה לא משנה איפה אתה נמצא, אלא מי אתה, ולכן, אין צורך להביא את העובד הזר לישראל, אלא לנהל אותו מרחוק. בגיאורגיה יש הרבה מאוד אנשים מוכשרים, והתאגידים הגדולים עדיין לא שם, כך שהחברות הישראליות הינן מאוד אטרקטיביות עבור המפתח המקומי. לחדשנות הישראלית יש כאן מוניטין רב, והמנטליות המזרח-אירופית מאוד מתאימה לשוק הישראלי".

[קרדיט צילום תמונתו של ערן וגנר: עמוס בר זיו]

עליה דרסטית בגילוי חולשות אבטחה במערכות בקרה תעשייתיות

חוקרי צוות Team82 של חברת קלארוטי (Claroty) הישראלית, מדווחים שבמחצית הראשונה של 2021 חלה עלייה של 41% בהיקף הגילוי של חולשות אבטחה במערכות בקרה תעשייתיות (Industrial Control Systems – ICS) בהשוואה לששת החודשים הקודמים. מדובר בעלייה משמעותית, לאור העובדה שבכל שנת 2020 הן גדלו ב-25% בלבד. מדובר ב-637 נקודות תורפה שנחשפו במערכות בקרה תעשייתיות, שכ-90% מהן הן בעלות מורכבות נמוכה, כלומר קל מאוד לנצל אותן והצלחת התקיפה מאוד ברורה.

חמור יותר הוא נתון הנזק הפוטנציאלי: 71% מהחולשות שהתגלו מסווגות כבעלות דרגת חומרה גבוהה מאוד, עד-כדי קריטית. חברת קלארוטי מתמקדת בתחום הסייבר התעשייתי. היא הוקמה בשנת 2015 באמצעות קבוצת Team8 שהוקמה על-ידי יוצאי 8200. עד היום היא גייסה כ-235 מיליון דולר ומעסיקה כיום כ-200 עובדים בעולם, יותר ממחציתם במרכז הפיתוח בתל אביב. בין המשקיעים האסטרטגיים בחברה, יצרני מכונות ומערכות בקרה תעשייתיות דוגמת סימנס, שניידר אלקטריק ורוקוול. מנכ"ל החברה הוא יניב ורדי. מתוך החולשות שהתגלו השנה, 70 התגלו על-ידי קלארוטי.

בחודש מאי 2021 היא דיווחה על גילוי חולשת אבטחה חמורה בבקרי SIMATIC S7 1200/1500 של חברת סימנס, הנמצאים בשימוש נרחב בתעשייה. החולשה הזו מאפשרת לתוקפים להחדיר קוד בצורה סמויה, שאיננה ניתנת לזיהוי, לתוך מערכת ההפעלה של הבקר ולהעניק לתוקפים יכולות מתקדמות יותר מאלה של Stuxnet, שהיה אחראי להשחתת חלק גדול מהסרקזות של תוכנית הגרעין האיראנית. כך למשל, היא מאפשרת לתוקפים להשתיל בבקר התעשייתי וירוס או תולעת אשר משבשים את פעולתו, בשעה שהוא מפיק דיווחי סרק המציגים חיווי של "סטטוס תקין" כביכול בכל המערכות.

רשות החדשנות תכין תוכנית הקלות לייבוא עובדי הייטק

Innovation Authority Chairman

בתמונה למעלה: יו"ר רשות החדשנות עמי אפלבום. "צריך להחזיר את הישראלים לישראל באמצעות הטבות מס משמעותיות"

רשות החדשנות ורשות המסים מתחילות בהכנת תוכנית להגדלת מספר עובדי ההייטק בישראל, אשר תוגש בתוך 40 יום לממשלה ולשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן. השבוע יזמה השרה מהלך שנועד לזרז הבאת עובדי הייטק לישראל. במכתב ששלחה ליו"ר רשות החדשנות עמי אפלבום וליו"ר רשות המסים ערן יעקב, היא כתבה: "קיים משבר כוח אדם חסר תקדים בענף ההייטק הישראלי, המתבטא במחסור ממשי של עשרות אלפי עובדים מיומנים ובעלי הכשרה. מדובר בעיקר בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב, המהווים את ליבת כוח האדם הנדרשת לקיום הענף ולפיתוחו".

נושא העובדים מגיע אל שולחן הממשלה

במכתבה היא ביקשה מרשות המסים ומרשות החדשנות תוכנית עבודה להבאת עובדים לישראל, תוך התמקדות בעולים חדשים ובעובדים זרים שאינם אזרחי ישראל ושאינם עולים. יו"ר רשות החדשנות, עמי אפלבום, אמר ל-Techtime שבעיית כוח האדם בהייטק היא חריפה ובעלת השפעה גדולה על צמיחת הכלכלה הישראלית, אולם חשוב למקד את המהלך בקבוצות נבחרות של עובדים, ולא במספר הכולל של העובדים הנדרשים לתעשייה. אפלבום: "השרה מבצעת מהלך חשוב מאוד כאשר היא מעלה את נושא כוח האדם לסדר היום של הממשלה. אולם אנחנו צריכים להתמקד באנשים בעלי רמת פריון גבוהה. אני לא חושב שיהיה נכון להביא תכנתים מהודו בשכר נמוך יחסית – במילא ניתן להעסיק אותם מחוץ לישראל באמצעות אאוטסורסינג או משרדים בחו"ל".

גם אירופה וארה"ב מתחרות על העובדים הזרים

להערכתו, בטווח הארוך המדינה צריכה להתמקד בשלושה מקורות כוח אדם מרכזיים: מאגרי כוח אדם בקרב נשים, החברה הערבית וחרדים, הגדלת מספר הבוגרים של האקדמיה בתחומי המדע והטכנולוגיה והעסקת בוגרים צעירים וחסרי נסיון, שקיבלה את הכינוי "בעיית הג'וניורים". בטווח המיידי הוא מאמין שצריך לפעול באמצעות הטבות מס כדי להחזיר לישראל אנשי הייטק העובדים בחו"ל, להביא לארץ אנשי הייטק יהודים ולמקסם הבאת עובדים זרים שהם מומחים בתחומם.

"אין פתרון קסם יחיד לבעיית כוח האדם וצריך לעבוד בכמה כיוונים בו-זמנית. משנת 2018 אנחנו עובדים בשיתוף עם רשות המסים על תוכנית הטבות מס לעובדים זרים בעלי פריון גבוה (מומחים). יש אפילו מסלול ירוק המאפשר להביא אותם לארץ בתוך 4-6 שבועות. עד היום הגיעו לארץ כמה מאות עובדים.  אולם צריך לבצע שינוי נוסף בחוקי המס, כי יש תחרות מאירופה ומארה"ב על העובדים האלה. חשוב מאוד שנקפיד על הבאת אנשים בעלי פריון גבוה, ולא להציף את ישראל בעובדים זרים בשכר מינימום".

פרוייקט "תגלית" לעובדי הייטק

"אנחנו צריכים להחזיר את הישראלים לישראל באמצעות הטבות מס משמעותיות. יש הרבה מאוד אנשי הייטק ישראלים הנמצאים בחו"ל ורוצים לחזור לארץ, אולם הם נשארים בחו"ל משיקולים כלכליים. מהלכים בתחום המיסוי יוכלו להחזיר אותם. אנחנו צריכים לבצע פרוייקט כמו "תגלית", אשר מתמקד בבוגרי אקדמיה יהודים שיתחילו את העבודה המקצועית שלהם בישראל, ואנחנו יכולים למשוך לארץ את זכאי חוק השבות באמצעות הטבות מס לתקופה מוגבלת, נניח ל-5 שנים.

"המקצוענים בהייטק בוחרים במקום שיכול לקדם את הקריירה המקצועית שלהם ושההכנסה בו גבוהה. לישראל יש הרבה מאוד מה להציע בתחום הקריירה המקצועית, והטבות מס יוכלו לספק תשובה לכוח המשיכה הכלכלי". בעיית הג'וניורים היא נושא כאוב במיוחד שרשות החדשנות כבר החלה לטפל בו, אולם הוא דורש גם תקציבים גדולים וגם שיתוף פעולה בין האקדמיה והתעשייה.

בעיית הג'וניורים מתרחבת

אפלבום: "בוגרי אוניברסיטאות ומכללות רבים אינם מועסקים מכיוון שהמעבידים מעדיפים להעסיק עובדים בעלי ניסיון בתחום הספציפי הדרוש להם. אני מעריך שמדובר לפחות בכ-30% מהבוגרים בשנה. פתחנו מסלול תמיכה בהכשרת ג'וניורים, אולם צריך פעילות רחבה יותר: מסלולים חצי-אקדמיים המעניקים לבוגרים הכשרה ללא תואר בתחומים שונים, וצריך לרתום לכך גם את המעסיקים כדי שגם הם יבצעו הכשרות משל עצמם. זהו מאגר גדול מאוד המאפשר להתגבר על חלק ניכר מהמחסור בעובדים".

הפתרון האמתי: נשים, ערבים וחרדים

בטווח הארוך, הוא מאמין, ישראל חייבת למצוא דרכים להגדיל את מספר הבוגרים ולשלב את הערבים, הנשים והחרדים בתעשיית ההייטק. "זהו מאגר עצום של עובדים". רשות החדשנות היא גוף מקצועי עצמאי (סטטוטורי) אשר מיועד ליישם את מדיניות הממשלה, ואשר נמצאת כעת בתהליך מעבר מכפיפות למשרד הכלכלה, אל כפיפות למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

"באמצעות המכתב, השרה הגדירה מהי מדיניות הממשלה בתחום הזה. אנחנו נפעל בהתאם להמלצות מועצת המנהלים של הרשות (המורכבת מחמישה נציגי ממשלה ומשלושה נציגי ציבור), ובתוך 40 יום נחזור אליה עם תוכנית להגדלת כוח האדם בתעשייה שתגובש ביחד עם רשות המסים".

ה-FDA אישר את השימוש בקסדה של בריינסוויי לטיפול בדיכאון חרדתי

מנייתה של חברת בריינסוויי (Brainsway), שפיתחה מכשיר דמוי קסדה לטיפול בלתי פולשני בהפרעות מוח נפוצות, מזנקת במסחר המקדים בנסד"ק ביותר מ-15%, וזאת לאחר שהחברה הודיעה מוקדם יותר היום כי ה-FDA  אישר את השימוש בקסדה שפיתחה גם כטיפול להפחתת תסמיני חרדה בקרב חולים מבוגרים הסובלים מדיכאון חרדתי.

במסגרת הגשת הבקשה ל-FDA צירפה בריינסוויי נתונים מ-573 חולים, שקיבלו טיפול על ידי קסדת הגרייה החשמלית של החברה, Deep TMS, במסגרת 11 ניסויים קליניים שנערכו. לדברי בריינסוויי, הנתונים הראו השפעה טיפולית קלינית מובהקת, בהפחתת תסמיני חרדה בקרב חולים מבוגרים הסובלים מדיכאון קליני. ניתוח של נתוני בריינסוויי מצא תוצאות חיוביות במערכת Deep TMS, בהשוואה לפלסבו או תרופות כטיפול מקובל.

ד"ר ארון טנדלר, המנהל הרפואי הראשי בבריינסוויי, אמר: "אישור זה מהווה חותם למה שרבים ייחסו לאורך שנים כמקריות – לכך שמערכת Deep TMS היא צורת טיפול ייחודית שיכולה לספק מענה לתסמינים של חרדה תוך כדי שימוש בפרוטוקול זהה לטיפול בדיכאון".

גרייה חשמלית של קליפת המוח

בריינסוויי פיתחה קסדה בשם Deep TMS לגירוי חשמלי לטיפול בלתי פולשני בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות נפוצות דוגמת דיכאון, סכיזופרניה, אפילפסיה, מאניה-דיפרסיה ועוד. בקסדה מותקנים סלילים אלקטרומגנטיים המפעילים זרמים חשמליים המשפיעים על קליפת המוח (Cortex) ומסייעים לטפל בהפרעות. הטיפולים בתסמונות השונות באמצעות הקסדה נבדלים בעומק הגירוי החשמלי ועוצמתו, התדרים, המיקום, משך זמן הטיפול ותדירותו.

בארצות הברית, שוק היעד העיקרי של החברה, שלוש ההתוויות שעבורן מאושר המכשיר שלה לשימוש הן טיפול בדיכאון חריף, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) וגמילה מעישון וממשככי כאבים. בתקופה האחרונה מכוונת החברה לפלח חדש באוכלוסייה שעשוי להיות רלוונטי עבור הטיפול: חולים בפוסט-קורונה.  הכנסותיה של החברה ברבעון השני של 2021 הסתכמו ב-7 מיליון דולר, עלייה של 45% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2020. בסך הכול התקינה החברה כ-682 מערכות בקליניקות שונות.

האזינו לשיחה עם הדר לוי, מנהל הפעילות בארצות הברית של חברת בריינסוויי, מתוך תוכנית מס' 39 בפודקאסט שלנו, שעלתה ביוני 2021:

 

חיל הים בוחן הקמת תחנות כוח להפקת חשמל מגלי הים

בתמונה למעלה: ציוד למדידת עוצמת הגלים שהותקן בתחנת הכוח של EWP בגיברלטר

חברת אקו ווייב פאואר (Eco Wave Power), שפיתחה טכנולוגיה להפקת חשמל מגלי הים המגיעים לחוף (on-shore), חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם מינהל הרכש במשרד הביטחון במטרה לבחון את ההיתכנות של הקמת תחנות-כוח המפיקות חשמל מגלי הים בבסיסי חיל הים. במסגרת ההסכם, אקו ווייב תספק בשלב ראשון לחיל הים מערכות מדידה ייעודיות, אשר יותקנו על ידי צוללנים של חיל הים במים הטריטוריאליים של מספר בסיסים נבחרים, וזאת על מנת למדוד את עוצמת הגלים ולאמוד את פוטנציאל הפקת החשמל על ידי הטכנולוגיה של אקו ווייב. במידה והנתונים יצביעו על פוטנציאל ממשי, הצדדים יפעלו לקידום הקמת תחנות-כוח להפקת חשמל מגלי הים באתרים המתאימים ביותר.

מייסדת ומנכ"לית החברה, אינה ברוורמן, אמרה: "זהו שיתוף פעולה מאוד חשוב מאחר שהוא ילמד על הפוטנציאל של הסכמים דומים בעתיד עם חילות ים בעולם, אשר יכולים למלא תפקיד בהתמודדות העולמית מול משבר האקלים. זה עשוי לפתוח עבורנו פלח שוק חדש."

אקו ווייב, שהוקמה ב-2011, פיתחה מודל טכנולוגי של תחנות זולות ופשוטות לאורך החוף (On-Shore) המשתמשות בתנועת הגלים לצורך הפקת חשמל. המערכות של אקו ווייב מבוססות על מצופים המוצבים בצמוד למזח או אל קו החוף. הגלים מייצרים תנועת עלייה וירידה של המצופים המומרת לתנועה של נוזל הידראולי בבוכנה, המפעילה גנרטור הנמצא על החוף מחוץ למים. המערכת כוללת גם מנגנון להגנה מפני סופות, אשר נועל את המצופים ומצמידם למזח כשהגלים חזקים מדי ועלולים לפגוע בציוד.

ב-2017 הקימה החברה בגיברלטר את תחנת הכוח המסחרית הראשונה המחוברת לרשת החשמל המקומית. אחד הפרויקטים החשובים ביותר של החברה שאמורים להבשיל השנה הוא הקמת תחנת גלי-הים הראשונה בישראל שתחובר לרשת החשמל. תחנת הכוח, המוקמת בנמל יפו, תספק קיבולת של 100 קילו-וואט, והיא צפויה להתחיל לפעול בחודש אפריל 2021 ולהתחבר לרשת החשמל של העיר תל אביב-יפו. באקו ווייב מתכננים להרחיב בסופו של דבר את התחנה לכל אורך שוברי-הגלים של עיריית תל-אביב-יפו ולהגיע לקיבולת של 20 מגה-וואט. קיבולת כזו יכולה לספק כמחצית מתצרוכת החשמל של העירייה. החברה מעורבת בשורה של מיזמים להקמת תחנות כוח על בסיס הטכנולוגיה שלה בפורטוגל, איטליה, מקסיקו, בריטניה, סין ועוד. בחודש יולי הונפקה החברה בנסד"ק. 

האזינו לשיחה עם אינה ברוורמן מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו ששודרה בספטמבר 2019:

USR רכשה מכונת SMT מהירה של ASM

קבלנית שירותי הייצור USR שמרכזה בכרמיאל, השלימה עסקת רכישה של מכונת SMT מדגם SIPLACE SX1 של חברת ASM, אשר תותקן בתוך מספר חודשים במפעל החברה בכרמיאל. הרכישה בהיקף של כמה מיליוני שקלים התבצעה דרך הנציגות המקומית Dectal Advanced Technologies. סמנכלי"ת מכירות וקשרי לקוחות בחברה, רונית שלו, סיפרה ל-Techtime שהמהלך נועד להגדיל את קיבולת הייצור של USR שכיום מפעילה 10 קווי השמות SMT.

שלו: "המכונה מספקת מהירות השמה גבוהה מאוד ותתמוך בייצור רכיבים בגדלים שונים, עד לרכיבים זעירים מסוג 0201/01005. היא מיועדת לתמוך בלקוחות חדשים שגייסנו מתחומי הביטחון והרפואה". מערכת SX1 מאפשרת לבצע השמות בקצב של עד 43,000 רכיבים בשעה (CPH) ברמת דיוק של 22 מיקרון, על-גבי כרטיסים בגדלים שונים, מ-50/50 מ"מ ועד 1,525/560 מ"מ.

המערכת (בתמונה למעלה) מגיעה עם תוכנת ניהול ייצור ועם תשתית מוכנה להטמעה במפעל חכם (Industry 4.0) וחיישנים העוקבים אחר פעילותה לצורך ביצוע פעולות תחזוקה מונעת. היא מצויידת בשתי מצלמות מהירות המספקות צילום תלת-מימדי של ההשמה, ותוכנת בינה מלאכותית העוקבת אחר ההשמה לגילוי מהיר של תקלות. חברת ASM יצאה מחברת סימנס וכיום היא פועלת ממינכן, גרמניה. חברת דקטל מייצגת אותה בישראל מאז שנת 1992, ועד היום התקינה כ-300 מכונות השמה שלה בארץ.

רונית שלו

חברת USR היא אחת מקבלניות שירותי הייצור (EMS) הגדולות בישראל, ומעסיקה כיום כ-600 עובדים בשלושת אתריה: כרמיאל, ירושלים ונתניה. בשנה האחרונה החברה מיישמת תוכנית השקעות רחבת היקף. בין השאר היא נמצאת כעת בשלבים האחרונים של פרוייקט חידוש תשתיות התקשורת בשלושת מתקניה. במסגרת הפרוייקט הוחלפו את כל תשתיות הכבילה ובמקומם הותקנה מערכת של סיבים אופטיים שדרכם תתבצע התקשורת של כל אלפי הצרכנים בחברה. הפרוייקט כולל גם החלפת כל המתגים והתקנת מערכת אבטחת מידע חדשה.

לוקהיד מרטין מקימה מפעל עתידני לייצור מטוסים

חברת לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) חנכה את הקמת המפעל החדש של קבוצת Skunk Works בעיר פאלמדייל, קליפורניה, אשר מעניק הצצה לעתיד התעשייה עתירת הטכנולוגיה. המפעל נבנה על-בסיס הרעיון של "מפעל גמיש מבוסס מידע" (intelligent, flexible factory) אשר יתבסס על שימוש במערכות ייצור מקושרות במתכונת IoT, ייצור באמצעות רובוטים ושימוש בטכנולוגיות ייצור מיידי (3D Printing), ובטכנולוגיות מציאות רבודה כדי לייעל את הפעילות המשותפת של בני אדם ומכונות. נשיא ומנהל חטיבת סקאנק-וורקס בחברת לוקהיד מרטין, ג'ף בבואין, אמר שהמפעל החדש מבטא את תהליך הארגון מחדש שהחברה תממש בשנים הקרובות ושהוא יממש את כל היתרונות של המהפיכה הדיגיטלית.

מגזין התחבורה המקוון The Drive סיפק פרטים נוספים על המפעל, שנמסרו על-ידי בבואין במהלך טקס חנוכת האתר בשבוע שעבר: הוא יתבסס על שימוש ברובוטים ייעודיים לייצור תעופתי מתוצרת Electroimpact, אשר מסוגלים לקדוח ולחתוך את כל סוגי החומרים התעופתיים ולהלחים ולהבריג חלקים. היעילות של הרובוטים האלה נבדקה במהלך עבודות הייצור של אבטיפוס המטוס העל-קולי הניסיוני X-59A. מתוך 7,512 קידוחים שהם ביצעו – רק 23 נזקקו לתיקון או להשלמה.

מעבודה ידנית לעבודת רובוטים

מדובר בשינוי מהותי במתכונת העבודה של חטיבת סקאנק-וורקס, שכל העבודות בה נעשו עד היום באופן ידני. הרובוטים ניידים ויכולים להגיע לכל נקודה במפעל. הם פועלים באופן אוטונומי ומאפשרים שינוי מיידי של תוכנית הייצור לצורך הרכבת חלקי מטוסים שונים. המבנה עצמו כולל מערכת מיזוג אוויר מיוחדת המאפשרת לשמור על טמפרטורה נדרשת ברמת דיוק של 2°C לצורך ייצור חלקים העשויים מחומרים בעלי צורכי טמפרטורה מיוחדים.

במקביל, החטיבה כולה עוברת לשימוש נרחב במערכות מציאות רבודה, גם ברמת הפיתוח וגם ברמת הייצור. פירוש הדבר שגם המהנדסים וגם אנשי הייצור, יכולים לראות ולהשוות מיידית בין המודל הדיגיטלי של החלק לבין המימוש הפיסי שלו תוך כדי הייצור, כדי לוודא תאימות ולזהות חריגות כבר בשלבי הייצור הראשונים. חטיבת סקאנק-וורקס בחברת לוקהיד מרטין אחראית על פיתוח פלטפורמות אוויריות פורצות דרך כמו מטוס הקרב הסילוני הראשון של ארה"ב (P-80), מטוס הקרב החמקן הראשון בעולם (F-117) ומטוס הקרב המתקדם ביותר של ארה"ב, F-22.

EdgeConneX האמריקאית רוכשת את גלובל דטה סנטר

בתמונה למעלה: משה לסמן, במרכז הנתונים של גלובל דטה סנטר בהרצליה פיתוח

מדינת ישראל עלתה על מפת חברות מרכזי הנתונים הגלובליות, והן מגלות שיש כאן שוק צומח הסובל ממחסור בחוות שרתים גדולות ומודרניות. לפני שבוע הודיעה GTR הבריטית שהיא נכנסת לפעילות בישראל באמצעות הקמת חוות שרתים תת-קרקעית בפתח תקווה אשר צפויה להתחיל לפעול במחצית השנייה של שנת 2023, וכעת מודיעה חברת  EdgeConneX האמריקאית על רכישת חברת גלובל דטה סנטר (Global Data Center) מהרצליה.

גלובל דטה סנטר הוקמה בשנת 2013 על-ידי המנכ"ל משה לסמן (בתמונה למעלה) בשיתוף ובגיבוי פיננסי של קבוצת ויולה. החברה הקימה חוות שרתים תת-קרקעית בשטח של כ-6,000 מ"ר הפועל מלב אזור ההיי-טק של הרצליה פיתוח. בין החברות המשתמשות בשירותי המתקן בהרצליה: קבוצת הראל ביטוח ופיננסים, כלל ביטוח, בית ההשקעות IBI, וכן חברות היי טק דוגמת אינפינידאט, ורוניס, זרטו, SolarEdge ו-DSP Group, חברות רב לאומיות וגופים ממשלתיים.

החברה נמצאת בתהליכי הקמה מתקדמים של דטה סנטר תת-קרקעי חדש בקרית אריה בפתח תקווה, שצפוי להיפתח לקראת סוף השנה, בהשקעה של כ-100 מיליון שקלים. בשלב הראשון הוא יתפרס על-פני שטח של כ-7,000 מ"ר ויפעל בעוצמת חשמל של 15 מגה-וואט. ביולי 2021 החברה העריכה שלאור הביקוש לשירותיו, היא מתכננת להגדילו בעתיד לשטח של כ-15,000 מ"ר.

הגדלת הפעילות בישראל

"רכישת GDC מהווה התרחבות של EdgeConneX אל המזרח התיכון", אמר מנכ"ל החברה, רנדי ברוקמן. לדברי משה לסמן, בעקבות העיסקה מביאה EdgeConneX לישראל ידע וניסיון שהיא צברה בהקמת 50 מרכזי נתונים גדולים בכ-40 מדינות. "ביחד נוכל לספק מענה לצורך במרכזי נתונים מתקדמים בישראל ובשוק העולמי. מבחינת הלקוחות המקומיים שלנו לא חל שום שינוי: נמשיך לפעול בישראל עם הצוות הקיים של DGC. אם יהיה שינוי, הוא יהיה רק בכיוון של הגדלת הפעילות בישראל".

חברת EdgeConneX הוקמה בשנת 2009 ופועלת ממשרדים ראשיים בהרנדון, וירג'יניה, ארה"ב ובאמסטרדם. החברה הקימה עשרות מרכזי נתונים בגדלים של 40kW עד 40MW. בשנה האחרונה היא נמצאת בתנופת התרחבות. בחודש מרץ היא הקימה ליד ברצלונה מרכז נתונים בהספק של 8MW, בפברואר היא הקימה חברה משותפת עם תאגיד התשתיות ההודי  Adani Group להקמת 50 מרכזי נתונים בהודו, ובחודש ינואר 2021 היא הקימה בסנטיאגו בירת צ'ילה מרכז נתונים בהספק של 7MW.

האזינו לשיחה עם משה לסמן מתוך תוכנית מס' 28 בפודקאסט שלנו:

כנס IEEE לתאימות אלקטרומגנטית יתקיים ב-2 לספטמבר

כנס IEEE ישראל בנושא תאימות אלקטרומגנטית (EMC) יתקיים באופן וירטואלי (זום) ביום חמישי, 2 בספטמבר 2021. הכנס מאורגן על-ידי EMC Chapter של IEEE ישראל, בשיתוף עם מכללת סמי שמעון ( SCE אשדוד) ולשכת המהנדסים בישראל (AEAI). בכנס יוצגו נושאי היסוד והיישומים של התאימות האלקטרומגנטית, על-ידי מומחים מובילים מהארץ ומחו”ל. הכנס ייערך במתכונת מקוונת. ההשתתפות ללא עלות אך כרוכה ברישום מראש..

בין הדוברים בכנס: פרופ’ יוסף פנחסי שידבר על תופעות רב-נתיב ברשתות סלולריות 5G ו- 6G הפועלות בתחום הגלים המילימטרים; אלי רכט יתאר מאפייני רשת הזנה במעגלים בעלי קצב מהיר; פרופ' יעקב גוון יסקור את הפיתוח של מערכות אנרגיה מכוונות DE אזרחיות וצבאיות, למרות מגבלות הפרעות הדדיות, EMI וסיכונים ביולוגיים. המרצה האורח Dr. Dave Giri, ייתן הרצאה בתחום: High Power Electromagnetic Systems and Applications of Short Pulse Technologies.

למידע נוסף ורישום: הכנס הישראלי המקוון לתאימות אלקטרומגנטית

ראדא מקימה בהודו מפעל לייצור מערכות מכ"ם טקטי

יצרנית מערכות המכ"ם הטקטי ראדא (RADA), נכנסת לשוק הביטחוני ההודי. החברה הודיעה היום (ב') כי חתמה על מזכר הבנות עם חברת ADTL ההודית, המפתחת ומייצרת מערכות אלקטרוניקה לשוק הצבאי, להקמת מיזם משותף לייצור ושיווק המכ"מים הטקטיים של ראדא לשוק ההודי. לראדא יש כיום מפעלי ייצור בישראל ובארצות הברית.

חברת ADTL מעסיקה כ-1,200 עובדים ומתמחה בפיתוח וייצור מערכות מכ"ם בקרת אש, מכ"ם גילוי אווירי, שדרוג מערכות מכ"ם לבקרת טילים, מערכות C3I, תקשורת טקטית הכוללת מערכות SDR, EW, אוויוניקה וחלל. בניית תשתית ייצור מקומית הינה למעשה מפתח לעשיית עסקים עם התעשייה הביטחונית ההודית, וזאת לאור תוכנית התמריצים של ממשלת הודו, Make in India, שנועדה לעודד חברות זרות לייצר את המוצרים המיועדים לשוק ההודי על אדמת הודו, במטרה לייצר מקומות עבודה.

המכ"מים של ראדא מיועדים לשמש בשוק ההודי ליישומים מבצעיים כמו הגנה אווירית לטווחים קצרים, הגנה מפני מל"טים, הגנה נגד פגזי מרגמה, טילים וארטילריה קצרת-טווח (C-RAM), הגנה אקטיבית לרכבים משוריינים, ועוד. אחד מהיישומים המרכזיים שבהם נעשה שימוש במכ"מים של ראדא כיום הוא מערכות לגילוי ויירוט רחפנים. זהו גם איום מרכזי שמולו מתמודדת הודו. בחודש יולי פגע רחפן נפץ בבסיס חיל האוויר ההודי באזור קשמיר, תקרית שבה נפצעו שני חיילים הודים.

בדצמבר 2020 התריע מפקד הצי ההודי מפני שימוש ברחפני תקיפה על ידי סין באזור חבל לדאק, ובעקבות כך ביצע הצי רכש של כוונות חכמות של חברת Smart Shooter הישראלית, שמאפשרות ליירט רחפנים גם באמצעות נשק קל. לפי דיווחים עדכניים בתקשורת ההודית, צבא הודו החל להצטייד במערכות הגנה מפני רחפנים וצפוי להרחיב את תוכנית הרכש.

דב סלע, מנכ"ל ראדא: "האסטרטגיה העסקית שלנו היא לבסס נוכחות מקומית משמעותית בשווקי המפתח שלנו. הודו היא שוק כזה עבורנו, ואנו מצפים להתחיל ולבנות את החברה ההודית שלנו ביחד עם שותפתנו ADTL. התרשמנו מהיכולות המוכחות של ADTL בבניית עסקים מוצלחים שמספקים מערכות מתקדמות לזרועות ההגנה של הודו, ומיכולתה לשתף פעולה עם חברות ביטחוניות מחוץ להודו לצרכי השוק ההודי.

הכנסותיה של ראדא ברבעון השני של 2021 הסתכמו ב-28.3 מיליון דולר, צמיחה של 61% ביחס לרבעון המקביל אשתקד וגידול של 12% ביחס לרבעון הקודם. החברה מצפה להכנסות של יותר מ-120 מיליון דולר ב-2021. להערכת ראדא, השוק הפוטנציאלי לפתרונות מכ"ם טקטי מסתכם בכ-6 מיליארד דולר.

סינופסיס רוכשת את Code Dx עבור קו פתרונות האבטחה

חברת סינופסיס (Synopsys) רכשה את חברת Code Dx מניו יורק אשר יצאה מחברת Applied Visions בשנת 2015. החברה פיתחה את תוכנת Code Dx לפי הזמנה של משרד ביטחון המולדת בארה"ב (DHS), אשר ביקשה כלי תוכנה שיאפשר לנהל סיכוני אבטחה ביישומים ומספק גילוי אוטומטי, תיעדוף ותיקון פגיעויות תוכנה, במטרה להבטיח את שרשרת האספקה במטרה לאבטח את שרשרת האספקה של תוכנות הנמצאות בשימוש הממשל הפדרלי.

לא נמסרו פרטים על היקף העיסקה. סינופסיס מסרה שהעיסקה נועדה לחזק את פתרונות אבטחת האמינות ורמת האבטחה של יישומי תוכנה שהיא מספקת. לפני הרכישה השתתפה Code Dx בתוכנית השותפים הטכנולוגיים (Technology Alliance Partner) של סינופסיס ושתי החברות פיתחו שילוב חלק של פתרונות Code Dx במוצרי סינופסיס. חברת סינופסיס מספקת מוצרי אבטחת היישומים הכוללים בדיקות אבטחת יישומים סטטית, דינמית ,אינטראקטיבית וניתוח מרכיבי תוכנה (SCA, IAST, DAST, SAST).

לאחרונה השיקה סינופסיס את פתרון Intelligent Orchestration אשר יודע להגדיר, באופן אוטומטי, את בדיקות האבטחה המתאימות ביותר עבור מוצרי סינופסיס ובמוצרי צד שלישי, על בסיס מתווה של מדיניות סיכונים שנקבע מראש ועל בסיס שינויים שבוצעו ביישום. הטכנולוגיה של Code Dx מרחיבה את הפתרונות האלה באמצעות צבירה והתאמת תוצאות בדיקות אבטחה ממוצרי סינופסיס, מוצרי צד שלישי, ומוצרי קוד פתוח על-פני שלבים שונים, בכדי לספק דיווח מאוחד על סיכוני האבטחה.

"המורכבות והמהירות של פיתוח תוכנה מודרני דורשים להשתמש בריבוי של טכנולוגיות לבדיקות אבטחה ובמחזורי בדיקות מהירים", אמר ג'ייסון שמיט, מנכ"ל קבוצת ה-Software Integrity של סינופסיס. הקבוצה מסייעת לצוותי פיתוח לבנות תוכנה מאובטחת באיכות גבוהה.

למידע נוסף:  www.synopsys.com/software-integrity.

אלביט מפתחת תותח אוטומטי מתנייע עבור צה"ל

בתמונה למעלה: תותחים מתנייעים של אלביט מהדור הקודם

חברת אלביט מערכות (Elbit) נמצאת בשלבים המתקדמים של פיתוח תותח מתנייע אוטומטי בעל חימוש חכם, בשם Sigma 155. הפרוייקט נחשף לראשונה בחודש מרץ 2019, כאשר אלביט זכתה במכרז משרד הביטחון בהיקף של 125 מיליון דולר לפיתוח ואספקת תותח נייד בעל יכולת טעינה אוטומטית (Self Propelled Howitzer). "זהו אחד מהפתרונות המתקדמים ביותר כיום בשוק, אם לא המתקדם ביותר. כבר התחלנו לקדם את התותח במספר מדינות והוא מעורר עניין רב", סיפר בסוף השבוע מנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני של החברה.

הפיתוח יתבסס על הטכנולוגיה של אלביט בייצור תותחים מתנייעים, המבוססת על הטכנולוגיה של חברת סולתם שאותה היא רכשה בשנת 2010. התותח החדש מוצב על גבי משאית גלגלים ולא מרכב זחלילי כמו תותחי ה-155 הנמצאים כיום בשימוש צה"ל. התותח יבצע טעינה וכיוון אוטומטיים, כולל יכולת עצמונית לבצע בחירה של הפגז המתאים, ולהפעיל את המרעום. עם השלמת הפיתוח, צה"ל יצטייד בתותחים החדשים ויאמן את הצוותים באמצעות סימולטור שאלביט תפתח עבורם. העיתון Janes דיווח בחודש שעבר שצה"ל בחר עבורו במשאית 10 גלגלים של אושקוש, ארה"ב. הוא יוכל לשגר פגזים בקוטר של 155/152 מ"מ.

המשאית מתוצרת אושקוש שעליה יותקן התותח האוטומטי של אלביט
המשאית מתוצרת אושקוש שעליה יותקן התותח האוטומטי של אלביט

ניסויי הירי יתחילו ב-2022

התותח כולל מערכת בקרת ירי, יכולת מוגבלת של איסוף מודיעין, ושימוש בכל סוגי החימוש, כולל חימוש חכם מונחה. לדברי המנכ"ל מכליס, הפרוייקט גם נהנה מהעובדה שבחודש אפריל 2021 רכשה אלביט מתאגיד BAE Systems את חברת Rokar מהר חוצבים בירושלים, תמורת 31 מיליון דולר במזומן. רוקאר מעסיקה כ-120 עובדים ומתמחה בפיתוח, ייצור, אינטגרציה ותמיכה של מקלטי GPS מתקדמים, מערכות הגנת מקלטי GPS ומערכות הנחייה עבור חימוש מדוייק. "אחד מהנכסים של רוקאר הוא מרעום מונחה שניתן להתקינו על פגזים סטנדרטיים, אשר מאפשר לנו לספק ללקוחות מערכת שלמה".

ביום ה' האחרון דיווחה אלביט על תוצאות הרבעון השני 2021, שבו הציגה גידול של 21% במכירות להיקף של כ-1.3 מיליארד דולר ועל צבר הזמנות של כ-13.6 מיליארד דולר. במהלך שיחת הוועידה עם אנליסטים לאחר פרסום הדו"ח, גילה מנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, שהתותח מגיע לטווח של עד 40 ק"מ. "אנחנו נמצאים באמצע תהליך הפיתוח אשר אמור להסתיים לקראת סוף שנת 2022. במהלך השנה הבאה נתחיל לבצע ניסויי ירי".

בעקבות הדו"ח הרבעוני עלתה מניית אלביט בנסד"ק בקרוב ל-10% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-6.34 מיליארד דולר.

הוקמה החממה של מפא"ת ושל קהיליית המודיעין

בתמונה למעלה: ירון אשכנזי. "נתמוך בחברות קיימות – ונקים חברות חדשות לגמרי"

גופי הביטחון והמודיעין בישראל הקימו חממה טכנולוגית לטיפוח חברות המפתחות טכנולוגיות ביטחון פורצות דרך. קרן עוז (AWZ Ventures) שהנהלתה יושבת בקנדה, השלימה גיוס הון בהיקף של 75 מיליון דולר ומקימה את חממת Awz X-Seed בתל אביב, ביחד עם מפא"ת במשרד הביטחון ועם סוכנויות ביטחון ישראליות נוספות. בכוונת הקרן לגייס סכום דומה בכל 18 חודשים, כדי שתוכל להשקיע 3-5 מיליון דולר בכל חברה. החממה תסייע לחברות אשר ייבחרו במקבצים של עד 15 חברות בכל מחזור.

חממת Awz X-Seed תתמוך בחברות מתחילות המפתחות טכנולוגיות אבטחה וביטחון חדשניות שיש להן פוטנציאל גם בשוק המסחרי, ואשר נמצאות בשלבים הראשונים שלהן, עוד לפני שלב השקעת הסיד. הן יתקבלו לחממה לאחר שיעברו בדיקה והערכה של מנהלי הקרן ושל מפא"ת במשרד הביטחון. בחממה הן יקבלו שטח משרדים ללא תשלום, סיוע טכנולוגי ועסקי והדרכה צמודה מאנשי הצוות המקצועי של החממה.

החברות המבטיחות ביותר בכל מחזור, ייכנסו לתהליך בחינת השקעת צמיחה של הקרן וגיוס משקיעים נוספים. החממה הקימה ועדת יועצים כדי לסייע לחברות שיתקבלו, אשר מורכבת מבכירים בקהיליית המודיעין והביטחון הישראלית. בהם: לשעבר ראש תחום המודיעין במוסד חיים תומר, והמפקד לשעבר של יחידה 8200 תא"ל (במיל.) אהוד שניאורסון. הקרן דיווחה שעד היום היא זיהתה 10 חברות מבטיחות בתחומי אבטחת הענן, סייבר, רובוטיקה, תעופה, בינה מלאכותית, קוונטום וטכנולוגיות עומק מיוחדות.

אחד מהצוותים הבכירים ביותר של קהיליית המודיעין העולמית

קרן עוז הוקמה בקנדה בשנת 2016 על-ידי מנהלה ירון אשכנזי, לשעבר קצין בשב"כ, ועל-ידי אדוארד סונשיין, שהוא מייסד ויו"ר קרן השקעות הנדל"ן הגדולה ביותר בקנדה, RioCan REIT. הקרן הוקמה כדי לבצע השקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות, ועד היום היא ביצעה השקעות בהיקף כולל של כ-250 מיליון דולר. אשכנזי גם ינהל את חממת X-Seed ביחד עם דניאל מרק הקנדי, מפכ"ל המשטרה וראש השב"כ לשעבר רוני אלשיך, והמנהל לשעבר של תחום חדשנות טכנולוגית במשרד ראש הממשלה שרון גל.

הקרן פועלת בשיתוף פעולה עם בכירים בקהיליית המודיעין בעולם, ובצוות שלה ניתן למצוא דמויות כמו מנהל ה-CIA לשעבר ג'יימס וולסי, מנהל בכיר לשעבר ב-FBI באק רוול והמנהלת לשעבר של ה-MI5 הבריטי, סטלה רימינגטון. לדברי ירון אשכנזי, "שיתוף הפעולה הייחודי בין קרן עוז לבין מפא"ת וסוכנויות ביטחון ישראליות נוספות, יאפשר לנו להגיע אל החברות הטובות ביותר אשר הטכנולוגיה שלהן צומחת מתוך צרכים אמיתיים. אנחנו נספק מענה לצרכים האלה גם באמצעות השקעה בחברות הקיימות – וגם באמצעות הקמה משותפת של חברות חדשות".

חיישן הדור החדש של אינוויז יהיה מוכן בסוף 2021

בתמונה למעלה: המנכ"ל עומר כילף ניהל את שיחת הוועידה הראשונה של אינוויז מתוך מכונית שהדגימה את ביצועי החיישן

חברת אינוויז מראש העין (Innoviz) גילתה היום שחיישן ה-LiDAR מהדור החדש שלה, InnovizTwo, יהיה מוכן בחודש אוקטובר הקרוב ומיד לאחר מכן היא תמסור ללקוחות דוגמאות ראשונות לצורך ביצוע ניסויים והערכה. החיישן מיועד לשימוש בכלי רכב חכמים וברכב אוטונומי ולפעול ביחד עם תוכנת ראיית המחשב וההתמצאות של החברה, InnovizAPP. בשיחת הוועידה היום (ד'), שהייתה הפעם הראשונה שבה החברה פירסמה את דו"חותיה הכספיים, גילה המנכ"ל עומר כילף שהחיישן החדש יספק פי 30 יותר ביצועים ויהיה זול ב-70% בהשוואה לחיישן הדור הראשון, InnovizOne, הנמצא כעת בתהליכי כניסה לייצור המוני בגרמניה ובארה"ב.

כילף: "חיישן הדור הראשון כולל ארבעה מקורות לייזר וארבעה גלאים. הצלחנו לייצר את החיישן החדש באמצעות שימוש במקור לייזר יחיד ובגלאי יחיד. הדבר מקצר ומפשט מאוד את כל תהליכי הכיוונון האופטי במהלך הייצור, ולכן אנחנו נשמור על הריווחיות שלנו גם כאשר הוא יימכר במחיר זול יותר". לדבריו, המערכת נמצאת כעת בתהליכי ייצור של אב טיפוס אשר יושלמו בחודש אוקטובר 2021, ומיד לאחר מכן יימסרו הדוגמאות הראשונות ללקוחות לצורך בדיקות והערכה.

חברת אינוויז פיתחה LiDAR מצב מוצק (Solid State) עבור תעשיית הרכב. הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך לבצע סריקת לייזר ללא חלקים נעים. שיתוף הפעולה המסחרי המשמעותי ביותר של אינוויז הוא עם חברת ב.מ.וו, אשר החליטה לשלב את החיישן ברכב ה-SUV החשמלי החדש שלה, iNEXT, שאמור לעלות על הכביש בתחילת 2022. המערכת תסופק לב.מ.וו באמצעות קבלנית הייצור Magna.

23 מיליון דולר מכירות ב-2023

באפריל 2021 החלה אינוויז להיסחר בבורסת נסד"ק בעקבות מיזוג עם חברת ה-SPAC האמריקאית Collective Growth. מהדו"ח הרבעוני הראשון של החברה עולה שמכירותיה ברבעון האחרון הסתכמו בכ-1 מיליון דולר בלבד, והוצאותיה הגיעו להיקף של כ-70.7 מיליון דולר, בעיקר עקב עלויות חד-פעמיות הקשורות לעיסקת הספאק והכניסה לבורסה, בהיקף של כ-49.9 מיליון דולר. למרות זאת, בידי החברה קיימת עדיין קופת מזומנים בהיקף של כ-156.4 מיליון דולר. בשנה הבאה, עם הכניסה לייצור המוני, התמונה אמורה להשתנות: החברה מעריכה שמכירותיה בשנת 2022 יסתכמו בכ-23 מיליון דולר, ולאחר מכן הן ימשיכו לצמוח.

חיישן הדור הבא InnovizTwo
חיישן הדור הבא InnovizTwo

במצגת למשקיעים היא העריכה את היקף המכירות הצפויות לב.מ.וו בלבד, בכ-2 מיליארד דולר עד לשנת 2030. כילף סיפר שהחברה ממשיכה לשפר את מערכת ראיית המחשב שלה, ועד היום היא הצליחה לשלב בתוכנת ההתמצאות הסביבתית שלה כמיליון אובייקטים וכלי רכב אשר עברו סיווג ואישור ידניים. כיאה לחברה צעירה ודינמית, שיחת הוועידה עם המשקיעים הייתה בלתי שגרתית: המנכ"ל עומר כילף וסמנכ"ל הכספים אלדר קגלה, ניהלו את המפגש מתוך מכונית נוסעת בכביש 6.

לפני שלב השאלות של האנליסטים, הם הדגימו בשידור וידאו ישיר את ביצועי המערכת כאשר הם נוסעים במהירות של 100 קמ"ש ומציגים את תמונת הווידאו של הכביש במקביל לתמונה המיוצרת על-ידי חיישן ה-LiDAR, בזמן אמת. בשנה האחרונה הרחיבה החברה את היקף כוח האדם וקלטה 23 עובדים. כיום היא מעסיקה 337 עובדים, שכ-70% מהם עוסקים במחקר ופיתוח. בעקבות פרסום הדו"ח זינקה מניית אינוויז בנסד"ק בכ-5% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-1.2 מיליארד דולר.

האזינו לשיחה עם אורן רוזנצווייג, אחד ממייסדי אינוויז, מתוך תוכנית מס' 3 בפודקאסט שלנו, שעלתה בספטמבר 2019:

פליופס השיקה מעבד אחסון למרכזי נתונים

חברת Pliops הכריזה על ההשקה המסחרית של המעבד שלה, XDP, המאיץ את הגישה של מרכזי הנתונים לזיכרון ומסייע למרכזי הנתונים להתמודד עם הגידול המעריכי בעומסי העיבוד והאחסון ולחסוך בצריכת הספק, בשטח ובעלויות תחזוקה. המעבד, המיוצר ב-TSMC במתכונת של כרטיס PCIe, יהיה כעת זמין לרכישה ישירה על ידי לקוחות. ל-Techtime נודע כי לפליופס יש כבר שני לקוחות מרכזיים מעולמות הענן והדאטה-סנטר עם הזמנות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים.

החברה פיתחה מעבד וכרטיסי האצה המאפשרים למרכזי הנתונים הגדולים להאיץ פי 100 את מהירות הגישה לזיכרון, בלא צורך להחליף את תשתית כונני ה-SSD הקיימת. בארכיטקטורה של מרכזי נתונים, המעבד שפיתחה פליופס יושב בין המעבדים הראשיים של מרכז הנתונים, המבצעים את משימות העיבוד, לבין כונני ה-SSD המאחסנים את המידע שעובר לעיבוד.

למעשה, למעבדי ה-GPU יש כיום עוצמות עיבוד גבוהות מאוד, אך צוואר הבקבוק נמצא בחוליה המקשרת שבין כונני האחסון לבין המעבד, כלומר בשליפת המידע והעברתו לעיבוד. המעבד של פליופס, שפותח באופן ייעודי למשימה,  מבטל את הצורך בשכבות תוכנה המתווכות בין הכוננים לבין בסיס הנתונים, ומאחסן את המידע בפורמט ייחודי שהחברה פיתחה. היתרון של המעבד בכך שהוא מארגן את המידע בכונני האחסון באופן יעיל יותר ובכך מגדיל את שטח האחסון האפקטיבי של הכוננים. לדברי החברה, המעבד שלה מוביל לשיפור של פי 10 ברמת הביצועים של האפליקציות, חיסכון של 80% בהוצאות וצמצום של פי 6 בשטח האחסון.

בשיחה עם Techtime הסביר מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, אורי בייטלר: "צוואר הבקבוק נמצא בין המעבד לכונני האחסון. מעבדי ה-GPU יודע לעבד במהירות כמויות גדולות של דאטה, אבל צריך להזין את המעבדים הללו בדאטה בקצב גבוה ועקבי. זה התפקיד של המעבדים שלנו, שנמצאים בין ה-GPU לכונני ה-SSD. כמות המידע שמאוחסנת במרכזי נתונים צפויה לגדול בעשור הקרוב פי עשרות מונים. ברור שלא ניתן יהיה להרחיב באותו סדר גודל את שטחי האחסון. הפתרון שלנו מאפשר לשמור פחות מידע פיזי ויותר מידע לוגי ולעבד אותו יותר מהר."

הדור הנוכחי של מעבדי החברה מיועד למרכזי נתונים, אך לדברי בייטלר הדורות הבאים יתנו מענה לצווארי בקבוק שצפויים להיווצר קרוב יותר לקצה. "הדור הבא יכוון למיקרו מרכזי נתונים. בעתיד ייתכן שנפתח פתרונות גם עבור מכשירי קצה כמו סמרטפונים. כיום, לאור כמויות המידע במכשירים הללו, אין בכך עדיין צורך."

אנבידיה תשתמש בפתרונות ההאצה של פליופס

פליופס הוקמה ב-2017 על-ידי מומחי אחסון שהגיעו מ-M-Systems ,XtremIO וסמסונג. המנכ"ל אורי בייטלר ניהל את מרכז פיתוח בקרי ה-SSD של סמסונג בישראל, הטכנולוג הראשי משה טוויטו שימש כטכנולוג הראשי במרכז הפיתוח של סמסונג והיו"ר אריה מרגי היה ממייסדי M-Systems, XtremIO ו-ActivePath. מאז הקמתה החברה גייסה כ-115 מיליון דולר מגופים דוגמת Xilinx, אינטל קפיטל, אנבידיה, ווסטרן דיגיטל וסופטבנק.

הגיוס האחרון, בהיקף של 65 מיליון דולר, הושלם בסוף פברואר 2021 בהובלת תאגיד Koch הגרמני. במסגרתו הרחיבה אנבידיה את השקעתה בחברה, והפכה למעשה למשקיעה אסטרטגית אשר מתכננת להשתמש במוצרים של החברה.

בייטלר: "אנבידיה היא שותפה ומשקיעה. החזון שלהם הוא לפתח דאטה-סנטר על שבב, שיבצע את העיבוד, הרישות והאחסון על גבי כרטיס אחד. הסינרגיה בינם לבינינו היא טבעית וברורה. הם יודעים לספק את העיבוד והנטוורקינג ואנחנו משלימים את נושא האחסון."

GTR מקימה חוות שרתים תת-קרקעית בפ"ת

בתמונה למעלה: הדמית הכניסה אל חוות השרתים בפתח תקווה

חברת Global Technical Realty – GTR הבריטית נכנסת לפעילות בישראל באמצעות הקמת חוות שרתים תת-קרקעית בפתח תקווה בשטח של כ-4,800 מ"ר אשר צפויה להתחיל לפעול במחצית השנייה של שנת 2023. חברת GTR אחראית על המימון ועל התכנון, כאשר הפרוייקט עצמו יתבצע על-ידי חברת הקבלנות האירופית Mercury Engineering.

חוות השרתים בפתח תקווה תפעל בהספק כולל של 10.5MW. היא תהיה בנויה משתי קומות, כאשר אחת מהן מחזיקה שרתי בהספק של 2.5MW ושנייה מחזיקה שרתים בהספק של 8MW. החברה מסרה שיש לחווה יכולת התרחבות עד להספק של 21MW. החווה החדשה תהיה ברמת אמינות של Tier III, כלומר היא תספק זמינות מובטחת של 99.982% מהזמן ותפעל ברמת יעילות אנרגטית (PUE) של פחות מ-1.17 (ככל שהמדד מתקרב ל-1, היעילות האנרגטית מתקרבת ל-100%.

חברת GTR הוקמה במאי 2020 על-ידי המנכ"ל פרנק סודזאויזני ועל-ידי חברת ההשקעות הגלובלית KKR, אשר סיפקה לה מימון בהיקף של 1 מיליארד דולר והתחייבות לספק עוד 1.5 מיליארד דולר, להקמת חוות שרתים באזור EMEA. מיד לאחר הקמתה היא בחרה במרקורי כקבלן ביצוע, ובחודש יוני 2021 הכריזה על הפרוייקט הראשון שלה: הקמת חוות שרתים בפרברי לונדון בהספק כולל של 40.5MW, אשר צפויה להתחיל לפעול ברבעון האחרון של 2021.

חוות השרתים בפתח תקווה היא למעשה הפרוייקט השני של החברה מאז הקמתה. "חוות השרתים השנייה שלנו תפעל באחד ממרכזי החדשנות הטכנולוגית הצומחים ביותר בעולם", אמר סודזאויזני על החווה בפתח תקווה. מנהל תחום התשתיות ב-KKR, אנדרו פיץ', "ישראל היא מרכז יזמות טכנולוגית ושוק חשוב עבור אסטרטגיית חוות השרתים שלנו ב-EMEA. הפרויקט יסייע בהאצת הטרנספורמציה הדיגיטלית של האזור כולו". חברת KKR פועלת מניו יורק ומנהלת נכסים בשווי של כ-429 מיליארד דולר. היא נסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי של 38 מיליארד דולר ופעילה ב-21 ערים בארבע יבשות שונות.

ננוקס רוכשת את זברה מדיקל ואת USRAD

חברת ננוקס (Nano-X), המפתחת מכשירי CT המתבססים על מקור קרינה דיגיטלי, הכריזה היום על הסכמים לרכישת שתי חברות, האחת ישראלית והשנייה אמריקאית, וזאת כחלק מהחזון של החברה לספק שירותי רדיולוגיה מקצה-לקצה, מביצוע הסריקה במכשיר של החברה ועד פענוחה בענן.

הרכישה הראשונה היא של חברת זברה מדיקל (Zebra Medical) הישראלית, המפתחת אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית המסייעים לרדיולוגים לפענח בצורה מהירה ומדויקת יותר סריקות רפואיות. ננוקס תשלם עבור הרכישה מקדמה של כ-100 מיליון דולר במניות החברה, ועוד סכום נוסף של עד 100 מיליון דולר בהתאם לעמידה באבני דרך מסחריות. זברה תישאר חברה עצמאית אך תפעל תחת שם המותג של ננוקס.

זברה מדיקל, שהוקמה ב-2014, פיתחה פלטפורמה פתוחה המסייעת לרדיולוגים ורופאים לבצע אבחנות רפואיות באופן אוטומטי של צילומי דימות כגון רנטגן, CT ו-MRI. המערכת מתבססת על למידה עמוקה וניתוח של מאגרי נתונים גדולים של צילומי דימות. עד כה פיתחה החברה שורה של אלגוריתמים לאבחון של מצבים רפואיים ומחלות כגון דימומים במוח, סרטן שד, דלדול עצם, שברי חוליות ומחלות ריאה, לב וכבד. החברה כבר קיבלה אישורי FDA עבור 7 אלגוריתמים ואישורי CE עבור 10 אלגוריתמים.

מנכ"ל זברה, זוהר אלחיאני, אמר כי "בעת הזו, אנחנו מבינים שכדי להגשים את חזון החברה אנחנו צריכים לאחד כוחות עם שותף נאמן, שיסייע להעצים את יכולותינו ולקדם את בריאות הציבור לשלב הבא באמצעות בינה מלאכותית." זברה משתפת פעולה בין היתר עם InterMountain Health, ג'ונסון אנד ג'ונסון, כללית שירותי בריאות וה-NHS הבריטי.

ננוקס גם חתמה על מזכר הבנות מחייב לרכישת חברת USRAD האמריקאית, המספקת שירותי פענוח לפי דרישה של סריקות דימות, באמצעות רשת של כ-300 רדיולוגים מומחים. החברה מספקת שירותי פענוח-מרחוק לבתי חולים, מרפאות וקליניקות. ננוקס תשלם עבור USRAD כ-30 מיליון דולר, מתוכם כ-21 מיליון דולר במניות ו-9 מיליון דולר במזומן.

בננוקס מסבירים כי רכישת USRAD תספק לחברה גישה למאגר של רדיולוגים מומחים ותסייע לחברה להיכנס לשוק האמריקאי. כמו כן, בננוקס ינסו לשווק את מכשירי ה-CT של החברה ללקוחות USRAD. מעניין לציין שאחת המשקיעות המרכזיות ב-USRAD היא חברת סימנס, המייצרת מכשירי CT. השוק דווקא מגיב בשלילה להודעה היום, ומניית החברה צונחת ב-15% בנסד"ק.

שינויים בהנהלת החברה

עוד עדכנה החברה כי בסוף השנה יפנה מייסד החברה, רן פוליאקין, את תפקידו כמנכ"ל החברה לטובת ארז מלצר, המכהן כיום בדירקטוריון. פוליאקין ימשיך לכהן כיו"ר הדירקטוריון. רן דניאל יחליף את יצחק מעיין בתפקיד סמנכ"ל הכספים. ננוקס סיימה את הרבעון השני עם הפסד נקי של 13.6 מיליון דולר, יותר מפי שניים בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט, שחימומה מביא לפליטה של אלקטרונים. כלומר, המערכת "הקרה" של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה"חמות". להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה על הסכמי הפצה ב-14 מדינות לפריסת כ-5,150 מכשירי CT, בכפוף לאישורים. היעד של החברה הוא לפרוס כ-15,000 מכשירים עד סוף 2024. בכוונתה של החברה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים. ננוקס עדיין ממתינה לאישור FDA למכשיר ה-CT שלה.

SIGA גייסה 8.1 מיליון דולר להגנה על מפעלי ייצור

חברת אבטחת הסייבר סיגה (SIGA OT Solutions) השלימה סבב גיוס הון B בהיקף 8.1 מיליון דולר בהובלת PureTerra Ventures (קרן הולנדית המתמחה בהשקעות בתחומי המים והתשתיות) ובהשתתפות קרן הון הסיכון הישראלית SIBF, Moore Capital, Phoenix Contact (משקיע אסטרטגי). בסה"כ גייסה סיגה מהקמתה 15 מיליון דולר כולל השקעות קודמות של קרן SIBF, וקרן AWZ Ventures הקנדית, ומענקים מהנציבות האירופית ומרשות החדשנות.

סיגה נוסדה בשנת 2015 על ידי אמיר סמואילוף מנכ"ל החברה, ואילן גנדלמן ה-CTO, והיא מעסיקה כיום 17 עובדים במרכז המו"פ בבאר שבע. ההון שגויס ישמש להאצת המכירות, שיתופי הפעולה האסטרטגיים בעולם ובעיקר בצפון אמריקה, אירופה, המזרח הרחוק והאמירויות.

מוצר החברה, SigaGuard, הוא מוצר מבוסס למידת מכונה לניטור חכם ואמין של תהליכים תפעוליים. המערכת מאתרת אנומליות שמעידות על תקיפות סייבר או תקלות תפעוליות בתשתיות קריטיות ותהליכים תעשייתיים. בניגוד לכל יתר הפתרונות בסקטור זה, אשר לרוב מנטרים את הרשת התפעולית, המוצר של סיגה ייחודי בכך שהוא "מאזין" לסיגנלים חשמליים בשכבת המידע התחתונה ביותר (Level 0, שכבה 0) בתהליכים תפעוליים קריטיים.

שכבה 0 היא שכבת המידע התהליכי העשירה והאמינה ביותר בכל סביבה תפעולית – אותות חשמליים ישירות מתוך הסנסורים המותקנים על הציוד והמכונות של חברות חשמל, מים, גז, מפעלי תעשייה ומתקנים צבאיים. שכבת מידע זו אינה "משקרת" ואינה ניתנת למניפולציות של תקיפות סייבר בדומה לעשרות תקיפות משמעותיות בשנים האחרונות, כולל תקיפת Stuxnet באיראן, תקיפת תשתיות המים בישראל לפני כשנה, תקיפת תשתיות המים בפלורידה, תקיפת קווי הגז בארה"ב ועוד.

הפתרון של סיגה מוצע כשירות ענן (SaaS) בתשלום חודשי. בין לקוחותיה של סיגה: חברת החשמל של ניו יורק, חברת המים של סינגפור, חברות לייצור כימיקלים, חברת החשמל לישראל, תשתיות המים בישראל, משרדי ממשלה, גופים ביטחוניים ועוד. לאחרונה נבחר הפתרון של סיגה בפיילוט ראשון מסוגו של רשות המים שבמסגרתו הופעל מרכז בקרה הגנתי לתשתיות המים הקריטיות של ישראל.

אמיר סמואילוף, מייסד משותף ומנכ"ל סיגה, מסר: "בשנים האחרונות עולה שכיחות ועוצמת התקיפות נגד תשתיות תפעוליות ומדינות מזהות תקיפות אלה כאיום קריטי וקיומי שהולך ומחמיר. הגנת הסייבר בתשתיות הקריטיות ובמערכות הבקרה נתפסה בעבר כתהליך ארוך, מורכב ויקר אולם, בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת הבנה ובגרות בשוק חשוב זה. סיגה מביאה פתרון ייחודי לניטור הנתונים בשכבה החשובה ביותר – שכבת התהליך (סנסורים ואקטואטורים – שכבה 0), שבה יש לנו פלח שוק משמעותי. שכבת התהליך הופכת לציר המרכזי בעמידות ובשלמות של התשתיות הלאומיות הקריטיות ברחבי העולם, וההגנה על שכבה זו תהפוך למרכיב חשוב במערכות הבקרה בשנים הקרובות".

סיוה העלתה את תחזית המכירות ל-120 מיליון דולר ב-2021

המכירות של חברת סיוה (CEVA) מהרצליה צמחו ברבעון השני של 2021 ב-29% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והגיעו לשיא של 30.5 מיליון דולר. התחזיות של החברה היו למכירות בהיקף של 25.4 מיליון דולר. מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר (בתמונה למעלה), אמר שברבעון השני היה גידול בביקוש לטכנולוגיות של החברה בקרב יצרני מערכות המיועדות לשוקי ה-IoT והדור החמישי. "רכישת Intrinsix במהלך הרבעון מרחיבה את שוקי היעד שלנו גם לתחומי החלל והביטחון".

שירותי תכנון שבבים

העיסקה הזאת ייצרה מקור הכנסה מסוג חדש לחברת סיוה: מכירת שירותי תכנון שבבים המתבצעים בחברת Intrinsix. בעקבות התוצאות מהמחצית הראשונה של השנה וההערכות להמשך השנה, העלתה סיוה את תחזית המכירות של 2021 להיקף של 119-121 מיליון דולר, אשר משקפת צמיחה של כ-20% בהשוואה לשנת 2020.

ברבעון השני חתמה סיוה על 17 הסכמים לרישוי טכנולוגיות לתכנון שבבים, מתוכם 6 עם לקוחות חדשים. ההסכמים היו לאספקת טכנולוגיות קישוריות עבור אוזניות סטריאו אלחוטיות (TWS), מוצרים מבוססי Wi-Fi 6 ודור 5, מצלמות ביטחון חכמות, ויישומי IoT לשוק הארגוני והתעשייתי, הצרכני והמכשור הרפואי. בפילוח גיאוגרפי, 9 מתוך 17 ההסכמים נחתמו עם לקוחות בסין, 2 הסכמים במדינות אחרות באסיה, 5 בארה"ב ואחד באירופה.

במהלך שיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח, גילה ורטהייזר שבתחילת הרבעון השלישי חתמה סיוה על הסכם מקיף ומשמעותי לאספקת טכנולוגיות קישוריות לספקית גדולה של שבבי סלולר בסין, אשר דורגה לאחרונה כאחת מחמש ספקיות השבבים הגדולות בשוק הסמארטפונים הסיני. בין השאר, השבבים שלה שולבו בסמארטפונים של יצרניות מקומיות גדולות כמו Honor ו-Realme. הסכם זה צפוי להגדיל את התמלוגים של סיוה מסמארטפונים דור 4 ודור 5.

צמיחה בשוק האוזניות האלחוטיות

שוק אחר בו סיוה צפויה ליהנות מתמלוגים הוא של אוזניות סטריאו אלחוטיות (TWS). להערכת ורטהייזר, השוק הזה צפוי להיות השני בגודלו במונחי כמויות, אחרי סמארטפונים. סיוה מציעה בשוק זה את ה-Bluebud, פלטפורמת חומרה ותוכנה שפיתחה, המשלבת טכנולוגיות אודיו וקישוריות בלוטות' בפתרון משולב.

הפלטפורמה מאפשרת ליצרנים להפוך את האוזניות ממכשיר אודיו למכשיר חכם המשלב שירותים מבוססי בינה מלאכותית, סיוע וירטואלי ויישומי בריאות. למרות הדו"ח החיובי, מניית החברה איבדה אתמול בנסד"ק כ-4% ממחירה, וכעת החברה נסחרת לפי מחיר של 48.55 דולר, המעניק לה שווי שוק של כ-1.1 מיליארד דולר.

ברקליס מעלה את מחיר היעד של מניית סיוה

בעקבות הדו"ח העלתה ברקליס את המחיר המומלץ שלה עבור מניית סיוה מ-56 דולרים ל-60 דולרים. "סיוה ממוצבת במקום מצוין להרוויח מגידול השוק הודות לקו המוצרים והפטנטים שלה", אומר אנליסט ברקליס, טאבי רוזנר. בסקירה כותבת שהנהלת סיוה אופטימית לגבי האפשרויות שרכישת אינטרינסיקס פותחת עבור החברה בתחום תכנון השבבים. תחום תחנות הבסיס ומוצרי ה-IoT הוביל את הגידול בתמלוגים, כשברבעון השני סופק מספר שיא של 313 מיליון מוצרים בקטגוריה הזו, גידול של 137% בהשוואה רבעון 2020. יחד עם זאת היא מביעה חשש רכישת אינטרינסיקס תכביד על החברה בעתיד הנראה לעין מכיוון שהיא עשויה להשקיע בעלויות מכר במקום במחקר ופיתוח.

אלתא פיתחה מערכת לאיתור מוקשים ומטענים

חברת אלתא (Elta) הנמצאת בבעלות התעשייה האווירית (IAI) חשפה מערכות הגנה חדשות, בהן מכ"ם לרחפנים ומערכת לגילוי מטענים ומוקשים. מערכת גילוי המטענים והמוקשים מדגם ELI-3375, היא מערכת מרובת חיישנים המותקנת על-גבי כלי רכב מסייר מאוייש או רובוטי, ומצויידת במספר חיישנים המאפשרים לאתר מטענים מאולתרים (IED), מטעני צד ומוקשים המצויים על פני השטח בצורה גלויה או מוסווית, או שהם מוטמנים מתחת לאדמה.

המערכת מגלה את האיומים המצויים לפני הרכב ומצדדיו בזווית של 270°. היא כוללת מכ"ם סינתטי (Synthetic Aperture Radar) ייחודי בשם Surface IEDs Detection Radar – SIDER אשר פותח במיוחד לאיתור המטענים והמוקשים. מערכת אלקטרו אופטית לסריקת וניתוח האזור הניסרק ומערכת ומערכת IR לאיתור המטענים והמוקשים. חברת אלתא בנתה פתרון מלא הכולל מערכת לתיעוד ומיפוי הנתיב הפנוי ממטענים ומוקשים, וחבילה של אמצעי נגד לניטרול המטענים שהתגלו.

מכ"ם סינתטי בכף היד

במקביל, אלתא חשפה את מערכת המכ"ם הסינתטי (SAR) החדשה, ELM-2054, שהיא מהקטנות מסוגה בעולם, וניתן להתקין אותה אפילו על-גבי רחפנים קטנים. למרות שהמערכת שוקלת פחות מ-10 ק"ג, היא מספקת טווח גילוי של עד 20 ק"מ. המערכת מיועדת לשימוש על-גבי פלטפורמות מוטסות קטנות, כמו רחפנים, מל"טים, בלוני תצפית וכדומה.

המערכת מיועדת ליישומי לוחמה בטרור, הגנת גבולות, הערכת היקף הפגיעות במטרות, איתור ולכידת מטרות והערכת הנזקים באזורי אסון. חברת אלתא דיווחה שהמערכת מסוגלת לספק כיסוי שטחים שלך 750 קמ"ר בשעה. היא פועלת במתח של 28V ובהספק של עד 200Watt בלבד וניתנת לשימוש גם ביישומים ימיים.

מכ"ם לחיל האוויר הגרמני ב-200 מיליון אירו

בתוך כך, מתברר שאלתא תספק לחיל האוויר הגרמני מערכת מכ"ם גדולה אשר תשמש את מערכת ההגנה הגרמנית להגנה בפני טילים בליסטיים (Ballistic Missile Defence – BMD). הפיתוח יתבצע בשיתוף פעולה עם חברת HENSOLDT מהעיר טאופקירכן שליד מינכן, המתמחה בייצור חיישנים ומערכות מכ"ם לשוק הצבאי. התעשייה האווירית דיווחה שהסכם שיתוף הפעולה בין החברות נחתם בעקבות הזמנה של משרד הביטחון הגרמני לקבלת ארבע מערכות מכ"ם לטווח גדול בהיקף כולל של כ-200 מיליון אירו.

מכ"ם ההגנה העתידי של חיל האוויר הגרמני
מכ"ם ההגנה העתידי של חיל האוויר הגרמני

מערכות המכ"ם יפעלו בתחום S-band המוגדר כתדרי 2GHz-4GHz. בנוסף לסיוע בפיתוח, אלתא תספק למערכת גם שירותי תמיכה לאורך מספר שנים. התוכנית נעשית במסגרת פרוייקט שדרוג תשתיות המכ"ם הקרקעיות של חיל האוויר הגרמני, אשר הוקמו לפני 30 שנה ומספקות טווח גילוי של כמה מאות קילומטרים. מהסיבה הזאת מערכות המכ"ם שיפותחו באלתא ישמשו גם לבקרה על המרחב האווירי וגם להגנה בפני טילים בליסטיים. חברת הנסולט מתמקדת בפיתוח ואספקת מערכות חישה ומכ"ם צבאיות. החברה מעסיקה כ-5,600 עובדים ומכירותיה בשנת 2020 הסתכמו בכ-1.2 מיליארד אירו.

אייסקיור ביצעה איחוד מניות לקראת רישום בנסד"ק

חברת אייסקיור (IceCure) ביצעה בתחילת השבוע איחוד מניות (reverse split) ביחס של 8 ל-1, וזאת כצעד שנועד להכשיר את רישום מניות החברה גם בנסד"ק. משמעות המהלך הוא כי כל 8 מניות של החברה מתמזגות לכדי מניה אחת. מטרת המהלך היא להעלות את מחירה של מניה יחידה כדי לעמוד בתנאי הסף של בורסת הנסד"ק לרישום מניה חדשה במחיר התחלתי מינימאלי של 1 דולר למניה. בקשתה של אייסקיור לרשום את מניותיה בנסד"ק טרם התקבלה.

אייסקיור, שהוקמה ב-2006, פיתחה מערכת הפועלת בשיטה הקרויה Cryoablation, שבה משמידים את הגידול באמצעות הקפאה. המערכת של אייסקיור מאפשרת לבצע את ההליך באופן זעיר-פולשני, וזאת באמצעות החדרה של מחט דקיקה (המוגנת ב-11 פטנטים) שאותה מנווט הרופא אל הגידול באמצעות הנחיה של אולטרה-סאונד (או CT אם מדובר בגידולים בכבד, בריאות ובעצמות). לאחר הגעת המחט אל הגידול היא מקפיאה אותו באמצעות הזרמה של חנקן נוזלי אל קצה המחט שבו נמצא הגידול, וזאת מבלי לפגוע ברקמות הבריאות שמסביב.

הטיפול אורך כ–15-25 דקות לערך בהרדמה חלקית וגם אינו חייב להתבצע בחדר ניתוח. מרבית הטיפולים המתחרים מתבססים על גזים אחרים כמו ארגון והליום, שהם יקרים יותר ורדיוס הפעולה שלהם קטן יותר, ועל כן הם מצריכים שימוש במחטים רבות יותר, מה שמסבך את הניווט וגם מייקר את ההליך. יש להדגיש כי השמדת גידולים סרטניים בהקפאה יעילה בעיקר בגידולים בשלבים מוקדמים, ועל כן אבחון מוקדם הוא קריטי להצלחת הטיפול.

לפני מספר חודשים דיווחה אייסקיור על תוצאות ביניים חיוביות מניסוי קליני נרחב שעורכת החברה בשנים האחרונות בארצות הברית בקרב חולות בסרטן שד. החברה ממתינה כעת לאישור מצד ה-FDA לטיפול בסרטן השד. בתחילת חודש אפריל הכיר ה-FDA במכשיר של אייסקיור כ"מכשיר רפואי פורץ דרך".

האזינו לשיחה עם מנכ"ל אייסקיור, אייל שמיר, מתוך תוכנית מס' 9 בפודקאסט שלנו, שעלתה בינואר 2020:

 

עקבו אחר כל התוכניות ב-Spotify

 

ורילי של גוגל פתחה מרכז מו"פ בישראל

חברת מדעי החיים והמכשור הרפואי Verily, חברת-בת של גוגל בתחום הבריאות, הקימה מרכז מו"פ בישראל אשר יתמקד בשימוש בטכנולוגיות של בינה מלאכותית ככלי עזר לשיפור יישומים רפואיים כדוגמת הליכים כירורגיים זעיר-פולשניים, אנדוסקופיה ודימות. הצוות של ורילי יפעל ממרכזי הפיתוח של גוגל בחיפה ובתל אביב. את הפעילות של ורילי בישראל יוביל פרופ' למדעי המחשב אהוד ריבלין מהטכניון, שעבד בעבר מול Google Heatlhcare. המרכז מגייס בימים אלה מדענים, מהנדסים ומנהלי מוצר.

ורילי, שפעלה בעבר כחטיבה בתוך Google X, התפצלה ב-2015 לחברת-בת עצמאית של חברת האם של גוגל, אלפבית. בחודש דצמבר 2020 השלימה החברה גיוס של כ-700 מיליון דולר בהובלת אלפבית, Temasek ו-Silver Lake.

החברה מובילה מיזמי פיתוח מגוונים בתחומי המכשור הרפואי, בריאות דיגיטלית ודיאגנוסטיקה מבוססת בינה מלאכותית. לפני כשנה הקימה מיזם משותף עם Sanofi הצרפתית לפיתוח פלטפורמה לחולי סכרת המשלבת מכשור רפואי, תוכנה ותרופות. ורילי פיתחה גם כפית מיוחדת עבור אנשים הסובלים מרעד ראשוני ופרקינסון, אשר באמצעות חיישנים ואלגוריתמים מנטרת את רעד היעד ומאפשרת לכפית להישאר יציבה. ורילי גם משתפת פעולה עם חברות ביוטק נוספות כדוגמת לפיתוח אביזרים לבישים לאבחון מחלות, ניטור פרמטריים רפואיים וניהול מחלות כרוניות. אחד מתוכניות הדגל של ורילי, שהחל עוד ב-2014, הוא פרויקט שנועד להגדיר את "תו התקן" לחיים בריאים על סמך נתונים גנטיים, היסטוריות רפואיות ודאטה ממכשירים לבישים.

הפרויקט הראשון שתוביל ורילי בישראל יהיה לקדם את המחקר המשותף שעורכות Google Healthcare ובית החולים שערי צדק בירושלים בנושא שימוש בבינה מלאכותית לאיתור פוליפים טרום-סרטניים במעי הגס. המחקר בוחן את השימוש בבינה מלאכותית לניתוח צילומי קולונסקופיה, שהיא בדיקת הסקר המקובלת לאיתור פוליפים במעי הגס. עד כה המחקר עשה שימוש במערכת לניתוח של כ-1,400 שעות של צילומי קולונסקופיה, על מנת לבדוק האם השימוש בטכנולוגיה יכולה לשפר את יכולות איתור הפוליפים של הגסטרולוג.

בסרטון: חולה בפרקינסון משתמשת בכפית של ורילי

 

 

 

 

סלנו עומדת על הפודיום לצד קואלקום וברודקום

בתמונה למעלה: מייסד ומנכ"ל סלנו, גלעד רוזן. "העובדים שלנו סוגרים את המעגל המלא של המוצר – החל מהפיתוח וכלה בלקוח"

חברת סלנו (Celeno) מרעננה שייכת לקבוצה המצומצמת של יצרניות שבבים ישראליות אשר הן גם פורצות דרך טכנולוגיות, גם חברות בעלות אורך נשימה ופעילות ארוכות טווח שאינן נמצאות על המדף לצורכי מכירה או אקזיט מהיר, וגם נחשבות למתחרות בחברות המובילות ביותר בתחומן. במקרה שלה מדובר בקואלקום וברודקום, ששמותיהן מוזכרים ביחד עם סלנו בנשימה אחת, בכל פעם שהלקוחות מחפשים פתרונות Wi-Fi איכותיים. "קואלקום וברודקום הן שתי המתחרות המרכזיות שלנו", סיפר המנכ"ל גלעד רוזן בראיון ראשון מסוגו ל-Techtime.

חברת סלנו הוקמה על-ידי המנכ"ל גלעד רוזן בשנת 2005 וכיום היא מעסיקה כ-160 עובדים, מתוכם 110 בישראל והשאר במשרדיה בהודו, סין, טאיוואן, אירופה וארה"ב. מאז הקמתה היא גייסה כ-130 מיליון דולר, וכיום היא נחשבת לחברת שבבים מבוססת: היא מספקת ללקוחות כ-15 מיליון שבבים בשנה ומגיעה למחזור מכירות של כמה עשרות מיליוני דולרים. סלנו פועלת במתכונת של חברה ללא מפעל ייצור (Fabless) ושבביה מיוצרים במפעלים של TSMC, סמסונג וגלובל פאונדריז. היא נמצאת בתהליך גיוס עובדים ונערכת לקראת הנפקה עתידית בבורסה.

דויטשה טלקום פתחה את הדלת אל השוק

בראיון ראשון מסוגו לתקשורת המקצועית, סיפר גלעד רוזן שהחברה הגיעה לשוק בעקבות צורך של דויטשה טלקום אשר רצתה להשיק שירות טלוויזיה על-גבי אינטרנט (IPTV), אבל נתקלה במחסום טכנולוגי: היא הצליחה להביא את השירות אל הבית, אולם כדי להפיץ את השידורים בתוך הבית היה צורך לבצע עבודות כבילה יקרות ומסורבלות בבית הלקוח. "הפתרון המתבקש הוא תקשורת אלחוטית, אולם טכנולוגיית ה-Wi-Fi לפני 15 שנה לא עמדה בדרישות המחמירות של וידאו באיכות גבוהה".

רוזן: "החלטנו לפתור את הבעיה הזאת והצגנו את הרעיון בפני דויטשה טלקום. הם נכנסו כמשתתפים בהערכה הטכנולוגית החל מהשלב הראשון. בהמשך הם ביססו את הרשת הביתית שלהם על הפתרון שלנו, ולמעשה היו הלקוח המאסיבי הראשון. ההצלחה הזאת פתחה בפנינו את הדרך לביצוע גיוס ההון הראשון של החברה. בשנת 2011 נכנסנו לתחום חדש של הפצה אלחוטית לכל אבזר, לא רק לממירי טלוויזיה, לאחר שחברת ליברטי גלובל ראתה את הטכנולוגיה שלנו וביקשה שנתאים אותה לאבזר ה-Wi-Fi הביתי שלה. סמסונג ייצרה את המערכת, וכך נכנסנו אל השוק של פתרונות Wi-Fi גנריים לכל סוגי התקשורת הביתית, כולל וידאו".

מה הם שוקי היעד המרכזיים שלכם?

"שני השווקים המרכזיים ביותר עבורנו הם תשתיות תקשורת ביתיות וארגוניות, ו-IoT. בתחום התשתיות, אנחנו מתמקדים בעיקר בספקיות שירותי פס רחב אשר זקוקות למוצרים איכותיים מאוד. הן מספקות ללקוחות תמיכה טכנית בטלפון ובמקרים קשים גם באמצעות טכנאי המגיע אל הלקוח. מבחינתן, מדובר במתן שירות שהוא מאוד יקר ולכן הן מעדיפות לשלם יותר תמורת פתרון קישוריות אמין אשר מקטין בצורה משמעותית את היקף הפניות למרכזי התמיכה. השוק הזה נאמד בכ-300 מיליון דולר בשנה, ובו המותג שלנו מאוד חזק".

מוצר הדגל של החברה בשוק הזה הוא השבב Everest אשר יצא בשנת 2018, והיה מהשבבים הראשונים בשוק העומדים בתקן 802.11ax החדש, אשר מוכר גם בכינוי Wi-Fi 6E. הוא מאפשר להכפיל עד פי ארבעה את מהירות התקשורת הביתית ולקשר עד 250 אבזרים בו-זמנית. השבב עובד בתדרי 5GHz, 2.4GHz ו-6GHz, מיוצר מטרנזיסטורי 14nm FinFET וכולל שימוש בטכנולוגיית Elastic MIMO המאפשרת להתקשר עם הנתב באמצעות שמונה אנטנות במקביל, כדי להגדיל את רוחב הפס ולהשיג יתרונות כיווניות באמצעות עיצוב אלומה (Beamforming).

רוזן: "אוורסט פתח בפנינו שוק בהיקף כולל (TAM) של כ-1.5 מיליארד דולר, הכולל גם חברות תשתית כמו וודאפון או צ'יינה טלקום, וגם חברות שירותי ענן מתחום האלקטרוניקה הצרכנית המספקות פתרונות IoT. הצלחנו לפתח פתרון יעיל המיושם בשטח סיליקון שהוא כמחצית משטח הסיליקון של המתחרים. הפתרון שלנו מצליח לתקשר עם הרבה מאוד אבזרים בו-זמנית ולנהל את התקשורת ואת האנטנות מול ריבוי אבזרים". בעקבות הצלחת פלטפורמת אוורסט, החליטה סלנו להרחיב את הפעילות בתחום ה-IoT, אלא שכאן יש בעיה מיוחדת: זהו שוק שהוא היפר-תחרותי המהווה אבן שואבת לכל יצרני השבבים.

מכ"ם דופלר: הישג טכנולוגי והברקה שיווקית

סלנו חיפשה ערך מוסף ייחודי, וכך נולד הרעיון לשלב מכ"ם בתוך ערכת שבבי ה-Wi-Fi. בחודש מאי 2021 החברה הכריזה על ערכת שבבי Denali, אשר משלבים בסיליקון יחיד גם תקשורת Wi-Fi 6, גם תקשורת Bluetooth וגם מכ"ם דופלר המנצל את קרינת ה-Wi-Fi בתדרי 5GHz ו-6GHz כדי לחלץ ממנה מידע על אובייקטים ובני אדם המצויים במרחב הדירה או הסביבה הנבדקת. אפקט דופלר הוא שינוי בתדר או באורך הגל של קרינה המוחזרת מגוף הנמצא בתנועה, ביחס למתבונן נייח. רוזן: "המכ"ם מעניק לנו יתרון ייחודי, מכיוון שבאמצעותו רשת ה-Wi-Fi הופכת למקור חישה ולא רק לפתרון קישוריות".

זיהוי תבניות והפקת מידע מתוך האותות המתקבלים ממכ"ם דופלר של סלנו
זיהוי תבניות והפקת מידע מתוך האותות המתקבלים ממכ"ם דופלר של סלנו

מה היו האתגרים המרכזיים בפיתוח המכ"ם?

"האתגר הראשון היה בקליטת אותות המכ"ם. מערכת Wi-Fi היא מערכת Half Duplex, כלומר היא לא מתוכננת לשדר ולקלוט אותות בו-זמנית, בניגוד למערכת מכ"ם שהיא בעקרון מערכת Full Duplex. הפתרון נמצא באמצעות שימוש בשני מקמ"שים בלתי-תלויים שארזנו בעבר בתוך השבב. הם איפשרו לנו ליישם את התקשורת ביעילות רבה, ומאוחר יותר לממש את האלגוריתם של המכ"ם. באמצעות טכנולוגיית Elastic MIMO שפיתחנו בדורות הקודמים אנחנו יכולים לבצע מספר שידורים במספר תדרים במקביל, בהתאם לצרכים המשתנים של המערכת.

"אתגר נוסף היה בפיתוח דרך לניטרול הרעשים הסביבתיים ויכולת התמקדות בהחזרים של המטרה. עבדנו על הפתרון הזה במשך יותר משנתיים ורשמנו עליו פטנט. המטרה כאן היא לא רק להפריד את האות מהרעש, אלא גם לזהות את המטרה ואז לדעת מה היא עושה. הפתרון כרוך בהתקנת בינה מלאכותית בתוך השבב. לבני אדם קיימת חתימת דופלר מורכבת, הכוללת גם את התנועה הכללית של הגוף וגם את התנועות הנפרדות של איברים שונים (כגון ידיים ורגליים), והאלגוריתם צריך לדעת לזהות את כל הפרמטרים השונים ולספק מידע יעיל אודות המטרה.

"השבב החדש פותח בפנינו שוק ענק שהיקפו נאמד בכ-1-1.5 מיליארד דולר. הוא כולל יישומים חדשים בתחומי הבית הממוחשב ומערכות האבטחה. למשל שימוש ברמקול חכם כמערכת התראה ואזעקה, טלוויזיה חכמה אשר נדלקת כאשר נכנסים אל החדר, ויישומים חדשים נוספים מעולמות ה-IoT". בעקיפין, השילוב של מכ"ם בתוך מערכת Wi-Fi מחזק את סלנו גם בשוק המסורתי של תשתיות תקשורת, שכן הוא מעניק לספקיות שירותי התקשורת יכולת לספק שירותים חדשים המבוססים על הענן ועל התשתית הקיימת שלהן בתחום הפצת התקשורת בתוך הבית.

כיצד אתם מרגישים את משבר אספקת השבבים?

"המחסור בשבבים מדיר שינה מעינינו. הביקוש ממפעלי יצור השבבים בעולם גדול כיום בכ-30% מאשר יכולת הייצור שלהם. הבעיה היא שאנחנו נמצאים בתחום שבו יש דרישה מוגברת לשבבים וצבר ההזמנות שלנו גדול בהרבה מהיכולת של הספקים שלנו לייצר את הרכיבים. לדעתי, אם היינו מקבלים מהיצרנים את התפוקה שאנחנו זקוקים לה, המכירות שלנו השנה היו גבוהות בכ-40% לפחות. האנשים שלנו נמצאים בקשר יומיומי עם הספקים ועם הלקוחות כדי לבצע אופטימיזציה של ההזמנות ושל האספקה".

אתם מתמודדים עם במחסור בכוח אדם?

"ההון האנושי הוא אתגר מרכזי. הביקוש למהנדסים הוא אדיר ויש הרבה מאוד קשיים בגיוס מהנדסים. אנחנו נמצאים כל הזמן בתנופת גיוס עובדים, אבל עקומת ההיצע ועקומת הביקוש לא מצליחות להיפגש מכיוון שיש מחסור במהנדסים. זכינו לאחרונה במספר פרוייקטים אסטרטגיים שעבורם אנחנו זקוקים לאנשי תוכנה, אנשי אלגוריתמים, אנשי בדיקות, ומומחי ארכיטקטורה ו-RF. אנחנו מאוד מאמינים באפקטיביות ובעוצמתיות של צוותים משולבים של נשים וגברים, ושואפים מאוד להגדיל את אחוז הנשים העובדות אצלנו. עובדות אצלנו גם נשים חרדיות. העבודה כאן היא מאוד מיוחדת. האנשים שלנו מפתחים טכנולוגיות מאוד חדשניות ומורכבות, ואז עובדים מול הלקוחות ומסייעים להם לשלב אותן במוצרים שלהם. זהו תמהיל עבודה מאוד ייחודי. בזכות העובדה שאנחנו חברה לא גדולה, העובדים אצלנו סוגרים את המעגל המלא של המוצר – החל מהפיתוח וכלה בלקוח".