מחבר: Techtime

XTEND נכנסת ל-NYSE: מכוונת להכנסות של 86 מיליון דולר השנה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת XTEND AI Robotics צפויה להתחיל ביום שישי הקרוב (4 בספטמבר) להיסחר בבורסת ניו יורק (NYSE) תחת הסימול XTND, לאחר השלמת המיזוג עם חברת JFB Construction Holdings האמריקאית. המיזוג משקף ל-XTEND שווי של כ-1.5 מיליארד דולר, והופך את החברה, שהוקמה ומנוהלת על ידי היזם הישראלי אביב שפירא, לחברה ציבורית בארה"ב.

הכניסה לבורסה מספקת לראשונה הצצה מפורטת יחסית למספרים שמאחורי הפעילות של XTEND. מהמסמכים שהוגשו לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) עולה כי בשנת 2025 רשמה החברה הכנסות של 19.7 מיליון דולר, לעומת 16.3 מיליון דולר ב-2024, צמיחה של כ-21%. במקביל, היא עדיין פועלת בהפסד משמעותי: ההפסד הנקי ב-2025 הסתכם בכ-26.8 מיליון דולר, וההפסד התפעולי בכ-21.3 מיליון דולר.

XTEND מפתחת מערכות רובוטיות למשימות בסביבות מסוכנות, בעיקר עבור שוקי הביטחון וביטחון הפנים. בליבת המערכות נמצאת XOS, מערכת הפעלה המחברת בין המפעיל האנושי, אלגוריתמי בינה מלאכותית ופלטפורמות רובוטיות מסוגים שונים. החברה מבקשת להרחיב בהדרגה את XOS מפלטפורמה המפעילה את המערכות שהיא עצמה מספקת לשכבת תוכנה שתוכל לפעול גם על מערכות של יצרנים אחרים.

בשלב הנוכחי, עם זאת, פעילותה הכלכלית עדיין נשענת במידה רבה על מכירת מערכות משולבות של חומרה ותוכנה. הדבר משתקף גם בשיעור הרווח הגולמי, שעמד ב-2025 על כ-20% בלבד. החברה השקיעה באותה שנה כ-10.1 מיליון דולר במו"פ וכ-9.3 מיליון דולר במכירות ושיווק.

אחד השינויים הבולטים בפעילות הוא התחזקות השוק האמריקאי. הכנסות XTEND בארה"ב גדלו מכ-3.4 מיליון דולר ב-2024 לכ-10.3 מיליון דולר ב-2025, והיוו יותר ממחצית מהכנסותיה. החברה מרחיבה במקביל את תשתיות הייצור שלה בארה"ב ובשווקים נוספים, כחלק מהיערכות למעבר לייצור סדרתי בהיקפים גדולים יותר.

היעד: יותר מפי ארבעה בהכנסות בתוך שנה

מסמכי המיזוג חושפים גם את התחזיות שעל בסיסן נבנתה במידה רבה הערכת השווי. XTEND צופה הכנסות של כ-85.6 מיליון דולר ב-2026, כ-150.5 מיליון דולר ב-2027 וכ-381.8 מיליון דולר ב-2028. אם התחזית ל-2026 תתממש, מדובר בזינוק של יותר מפי ארבעה בהכנסות בתוך שנה אחת. החברה צופה להגיע ל-EBITDA חיובי במהלך התקופה, עם EBITDA של כ-44 מיליון דולר ב-2028.

היעד נשען בין היתר על צבר הזמנות ועל חוזים שבהם זכתה החברה. בסוף 2025 עמד צבר ההזמנות החוזי שלה על כ-12.4 מיליון דולר, ובסוף הרבעון הראשון של 2026 הוא כבר גדל לכ-29 מיליון דולר. לצד זאת הציגה החברה למשקיעים נתון רחב יותר של 73.2 מיליון דולר ב-"backlog and awarded contracts". ההבדל חשוב: חלק מהסכום מתייחס לזכיות והתקשרויות שנמצאו עדיין בתהליכי רכש, ולא לצבר חוזי מחייב שכבר ניתן להכיר ממנו בהכנסות.

החברה גם מדווחת על צבר הזדמנויות מסחריות של יותר מ-500 מיליון דולר, אולם גם כאן מדובר ב-pipeline הכולל עסקאות בשלבים שונים ולא בהזמנות חתומות.

זהו למעשה האתגר המרכזי של XTEND כחברה ציבורית. לאחר שנים של פיתוח טכנולוגיה, חדירה לגופי ביטחון והרחבת הפעילות בארה"ב ובאסיה, היא נדרשת כעת להוכיח שהיא מסוגלת להפוך זכיות, ניסויים והזדמנויות מסחריות לייצור סדרתי ולהכנסות בקנה מידה גדול. במקביל, היא תצטרך להראות שמערכת XOS יכולה להתפתח משכבת התוכנה שמאחורי מוצריה לפלטפורמה רחבה יותר, ולהצדיק שווי של 1.5 מיליארד דולר הנשען במידה רבה על הצמיחה שהחברה צופה בשנים הקרובות.

תערוכת electronica 2026 תתקיים במינכן ב-10-13 בנובמבר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כמעט כל חברה טכנולוגית מתמודדת היום עם אותה מציאות: קצב הפיתוח מואץ, טכנולוגיות חדשות נכנסות לשוק במהירות, והיכולת לקבל החלטות נכונות תלויה יותר ויותר בהיכרות עם מה שקורה מחוץ לארגון. זו בדיוק הסיבה שבגללה מהנדסים, מנהלי פיתוח ומקבלי החלטות מכל העולם נפגשים אחת לשנתיים ב–electronica, התערוכה המובילה בעולם לתעשיית האלקטרוניקה, שתתקיים בין 10–13 בנובמבר 2026 במרכז הירידים Messe München שבמינכן.

במקום לעבור בין עשרות ספקים ופגישות לאורך חודשים, electronica מרכזת תחת קורת גג אחת את כל שרשרת הערך של התעשייה: רכיבים אלקטרוניים, מערכות, פתרונות ייצור, ציוד בדיקה, תוכנות וכלים לפיתוח. זהו המקום להשוות בין טכנולוגיות, להכיר שותפים עסקיים חדשים, לפגוש את החברות המובילות בענף ולהיחשף לפתרונות שעדיין לא הגיעו לשימוש נרחב. לצד התערוכה תתקיים גם תוכנית מקצועית עשירה הכוללת כנסים, הרצאות ופאנלים עם מומחים ומובילי דעה מהתעשייה.

קנה המידה של התערוכה ממחיש את מעמדה בתעשייה: היא משתרעת על פני כ-200,000 מ"ר של שטחי תצוגה. בתערוכת electronica 2024 השתתפו יותר מ-3,400 מציגים מכ-60 מדינות וכ-80,000 מבקרים מקצועיים מכמעט 100 מדינות. התערוכה מקיפה את כל תחומי עולם האלקטרוניקה – החל מרכיבים ומוליכים למחצה, דרך מערכות משובצות (Embedded), אלקטרוניקת הספק, ציוד מדידה ובדיקה, טכנולוגיות ייצור, חיישנים ותקשורת, ועד פתרונות לתעשייה, רכב, רפואה, אנרגיה ויישומים מבוססי IoT.

מאחורי electronica 2026 עומד השנה חזון אחד: "All Electric Society”. לא מדובר רק בסיסמה, אלא בתפיסה שלפיה העתיד יתבסס על מערכות חשמל חכמות, מקושרות ויעילות יותר, שישפיעו על כל תחומי החיים והתעשייה. מתוך חזון זה נגזרים גם שלושת מוקדי התוכן המרכזיים של התערוכה – בינה מלאכותית, חוסן סייבר ויעילות אנרגטית. עבור חברות ישראליות המבקשות להישאר בחזית החדשנות ולהרחיב את פעילותן בשווקים הבינלאומיים, ביקור ב–electronica 2026 הוא הזדמנות לקבל בתוך ארבעה ימים תמונה רחבה של המגמות, הטכנולוגיות והקשרים העסקיים שיעצבו את התעשייה בשנים הקרובות.

לרכישת כרטיסים, בקרו באתר התערוכה: electronica.de 

לנציגות התערוכה בישראל: [email protected]

יואב הר-אבן מונה ליו"ר אינוויז

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינוויז (Innoviz), המפתחת חיישני LiDAR ומערכות תפיסה תלת-ממדיות, הודיעה על מינויו של אלוף (מיל') יואב הר-אבן ליו"ר דירקטוריון החברה. הר-אבן הצטרף לדירקטוריון אינוויז רק בתחילת יולי, וכעת, פחות מחודשיים לאחר מכן, הוא מקודם לתפקיד היו"ר.

הר-אבן מחליף בתפקיד את עמיחי שטיינברג, שכיהן כיו"ר מאז הפיכתה של אינוויז לחברה ציבורית בנאסד"ק באפריל 2021. שטיינברג יישאר חבר בדירקטוריון. מנכ"ל ומייסד אינוויז, עומר כילף, קשר במפורש בין המינוי לבין השינוי במיקוד העסקי של החברה, ואמר כי הוא משקף את המשקל האסטרטגי הגדל של תחומי הביטחון והביטחון הלאומי בפעילותה.

הר-אבן כיהן כמנכ"ל רפאל בשנים 2016-2024, ולפני כן שירת במשך 34 שנים בצה"ל והשתחרר בדרגת אלוף. בין היתר כיהן כראש אגף המבצעים במטכ"ל, ראש מטה זרוע היבשה ומפקד אוגדה.

מאז פרישתו מרפאל הפך הר-אבן לדמות פעילה במספר חברות טכנולוגיה הפונות לשוק הביטחוני. כיום הוא משמש יו"ר חברת Sindiana Technologies, חבר בוועדה המייעצת של Ondas Autonomous Systems, המתמקדת במערכות רחפנים, רובוטיקה ומערכות נגד רחפנים, וחבר בוועדה המייעצת של מאסיבית (Massivit), המרחיבה את פעילותה בתחום הייצור לתעשיות הביטחוניות והתעופתיות.

המינוי באינוויז משתלב במהלך שהחברה מבצעת בחודשים האחרונים להרחבת פעילותה מעבר לשוק הרכב, שהיה עד כה השוק המרכזי שלה. באפריל הכריזה אינוויז על כניסה לשוקי הביטחון והגנת המולדת, תוך שימוש בחיישני ה-LiDAR שפותחו במקור לתעשיית הרכב עבור יישומים כמו גילוי ומעקב אחר רחפנים, הגנה היקפית, כלי רכב קרקעיים בלתי מאוישים ומודעות מצבית.

בהמשך השיקה החברה את המותג Perciz, המרכז את הפעילות הביטחונית, והודיעה על שיתופי פעולה עם חברות ובהן Kela, Regulus, Cogniteam ו-Givon Defense. בסוף יולי דיווחה אינוויז על ההזמנה הביטחונית הגדולה הראשונה שלה: הזמנות בהיקף של כ-3.5 מיליון דולר מלקוח ביטחוני עבור כמה מאות חיישני LiDAR, בין היתר למערכות נגד רחפנים ולהגנה היקפית. הזמנות נוספות עשויות להתקבל לאחר השלמת הפריסה הראשונה. הקידום המהיר של הר-אבן מתפקיד דירקטור ליו"ר מעניק כעת למהלך הביטחוני של אינוויז ביטוי גם ברמת הנהגת החברה.

המהלך מתבצע גם על רקע ירידה חדה בערך החברה. מניית אינוויז איבדה כ-63% מערכה מתחילת השנה, והחברה נסחרת כיום לפי שווי של כ-105 מיליון דולר בלבד. בין הגורמים שהכבידו על המניה היו גם גיוסי ההון שביצעה החברה. בסוף יולי גייסה אינוויז כ-30 מיליון דולר בהנפקה ישירה למשקיעים מוסדיים, במחיר של 45 סנט למניה – דיסקאונט של כ-29% לעומת מחיר הסגירה יום קודם לכן, 63 סנט. במסגרת הגיוס הנפיקה החברה כ-66.7 מיליון מניות חדשות, והודיעה כי חלק מהתמורה ישמש לקידום הפעילות הביטחונית תחת המותג Perciz.

גיקס קיבלה אישור לרישום בנאסד"ק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת גיקס אינטרנט (Gix Internet) קיבלה את אישור בורסת נאסד"ק לרישום כפול של מניותיה, והן צפויות להתחיל להיסחר בימים הקרובים תחת הסימול GIXI ב-Nasdaq Capital Market. החברה תמשיך להיסחר במקביל בבורסה בתל אביב, ותפרסם בהמשך את המועד המדויק לתחילת המסחר בארה"ב, לאחר השלמת ההליכים הטכניים.

עם הפיכתה לחברה דואלית תעבור גיקס למתכונת דיווח המבוססת על דיני ניירות הערך בארה"ב, והדיווחים שתגיש ל-SEC יפורסמו גם באמצעות מערכות הדיווח בישראל. המהלך אינו כולל בשלב זה גיוס הון או הנפקת מניות חדשות.

הרישום בנאסד"ק מגיע בתקופה שבה גיקס משנה בהדרגה את מוקד פעילותה. החברה, שפעלה היסטורית בעיקר בתחום הפרסום והשיווק הדיגיטלי, ממקדת כיום את פעילותה בשני תחומים טכנולוגיים: רובוטיקה אוטונומית ומחשוב קוונטי. היא נסחרת בתל אביב לפי שווי של כ-60 מיליון שקל, ומנייתה עלתה בכ-31% מתחילת השנה.

פעילות הרובוטיקה מתבצעת בעיקר באמצעות Deliverz.ai, שנרכשה על ידי גיקס ופיתחה מערכת מבוססת AI לניהול ותפעול מערכי רובוטים אוטונומיים. בין היתר, החברה פועלת בתחום הלוגיסטיקה הרפואית ומספקת רובוטים לשינוע תרופות במרכז הרפואי שיבא, ובמקביל פועלת להרחבת הטכנולוגיה ליישומים נוספים.

בתחילת אוגוסט חתמה גיקס על מזכר עקרונות בלתי מחייב לרכישת חברה אמריקאית בתחום הרובוטיקה האוטונומית. לפי המתווה, גיקס תשקיע תחילה 500 אלף דולר, ובהמשך תרכוש 18.58% מהחברה תמורת כ-6.9 מיליון דולר ברכישה ובהשקעה. לאחר מכן תהיה לה אפשרות לעלות לשליטה של 51%, בין היתר באמצעות החלפת מניות גיקס, ככל שאלה ייסחרו בנאסד"ק. בכך הרישום האמריקאי עשוי לשמש את החברה לא רק להרחבת בסיס המשקיעים, אלא גם כמכשיר לביצוע עסקאות במסגרת התרחבותה בארה"ב.

הזרוע השנייה של האסטרטגיה היא ההחזקה ב-Quantum X Labs, הנסחרת בעצמה בנאסד"ק תחת הסימול QXL. גיקס מחזיקה כיום בכ-13.07% ממניות QXL, המפתחת טכנולוגיות בתחומי המחשוב הקוונטי, ובהן מערכות מבוססות אטומים ניטרליים וטכנולוגיות לתיקון שגיאות קוונטי.

בשבוע שעבר דיווחה QXL על התקדמות בתוכנית תיקון השגיאות שלה, המבוססת על בינה מלאכותית ומשלבת את פלטפורמת CUDA-Q של אנבידיה. החברה בחנה Decoder מבוסס AI על מערך נתונים ציבורי של גוגל מסוג Surface Code, שנוצר בניסוי שבוצע על חומרה קוונטית אמיתית.

לדברי QXL, המפענח הציג ביצועים משופרים ביחס לשיטות ייחוס ממשפחת Matching, ובהן PyMatching ו-Correlated Matching, עבור אותה תצורה. בחברה מדגישים כי המודל אומן אך ורק על נתונים סינתטיים ולא על נתוני החומרה של גוגל, ולכן התוצאה מהווה מבחינתה אינדיקציה ליכולת לעבור מסימולציה לנתונים שמקורם במערכות קוונטיות אמיתיות.

עם זאת, עדיין לא מדובר בתיקון שגיאות בזמן אמת או בניסוי שבו המערכת של QXL חוברה ישירות למחשב קוונטי פעיל. החברה מתכננת כעת לבחון את הטכנולוגיה בתצורות נוספות ולהתקדם ל-Decoding בהשהיה נמוכה ובהמשך בזמן אמת. במקביל היא מתכננת ניסויים על תשתית קוונטית במסגרת שיתוף הפעולה שעליו הכריזה ביוני עם IQCC של Quantum Machines.

[מקור תמונה: דליברז]

מאסיבית ממנה את תא"ל (מיל') גבי שחור ליו"ר הדירקטוריון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת מאסיבית (Massivit) הודיעה על מינויו של תא"ל (מיל') גבי שחור ליו"ר דירקטוריון החברה, החל מ-1 בספטמבר. שחור יחליף את ירון יחזקאל, שכיהן בתפקיד מאז 2021 וימשיך לכהן כדירקטור בחברה.

שחור מביא לתפקיד רקע ממושך בחיל האוויר ובתעשייה הביטחונית. במהלך שירותו הצבאי שימש בין היתר כמפקד בסיס פלמחים וכמפקד מערך כלי הטיס הבלתי מאוישים בחיל האוויר. לאחר פרישתו מצה"ל מילא תפקידי ניהול בחברות טכנולוגיה וביטחון והיה מעורב בשיתופי פעולה עם חברות ביטחוניות בעולם. הוא גם ייסד את חברת הרחפנים Sky Sapience, שנמכרה בהמשך.

שחור כבר מעורב בפעילות מאסיבית. בתחילת השנה הוא הצטרף לוועדה המייעצת של החברה, לצד דניאל בירנבאום, לשעבר מנכ"ל סודהסטרים. המהלך היה חלק מבניית מעטפת ניהולית ומקצועית שתתמוך במיקוד הגובר של מאסיבית בתעשיות הביטחון והתעופה.

המינוי הנוכחי משתלב במפנה עסקי רחב שעוברת החברה בשנה וחצי האחרונות. מאסיבית, שהוקמה כחברה המפתחת מערכות הדפסה תלת-ממדית בפורמט גדול למגוון תעשיות, מנסה כיום לבסס חלק גדל מפעילותה סביב צורכי הייצור של תעשיות הביטחון והתעופה.

במסגרת המהלך מונה בשנה שעברה יוסי אזרזר למנכ"ל החברה. בפברואר השנה הודיעה מאסיבית גם על שינוי במודל העסקי: לצד מכירת מערכות הייצור שלה, היא מקימה רשת של מרכזי ייצור תחת המותג RapidWings, המספקים ללקוחות שירותי ייצור של תבניות וכלי עבודה לחלקים מחומרים מרוכבים.

הפעילות מבוססת בין היתר על טכנולוגיית Cast-In-Motion של מאסיבית, שנועדה לקצר את תהליך הייצור של תבניות גדולות ומורכבות מחודשים לימים. יכולת זו רלוונטית במיוחד לייצור מכלולים לתעשיות התעופה, הרחפנים והכטב"מים, שבהן זמני הייצור של כלי העבודה עלולים להוות צוואר בקבוק.

בחודש יולי פתחה מאסיבית בברצלונה את מרכז RapidWings הראשון שלה מחוץ לישראל, המיועד ללקוחות ביטחון ותעופה באירופה. מינויו של שחור ליו"ר מחזק כעת גם ברמת הנהגת החברה את הכיוון שאליו היא מבקשת להתפתח: מעבר מחברת הדפסה תלת-ממדית הפונה למגוון שווקים, לפעילות ממוקדת יותר סביב ייצור מתקדם לתעשיות הביטחוניות והתעופתיות.

אירופה הפכה לשוק העיקרי של בגירה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל בגירה ירון מזרחי. צילום: רפי מלניק

חברת בגירה, המפתחת ומפעילה מערכות סימולציה ואימון לצבאות, דיווחה במחצית הראשונה של 2026 על הכנסות של 163 מיליון שקל, עלייה של 51% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. זהו הדוח הכספי הראשון שמפרסמת החברה מאז השלימה בחודש יוני את הנפקתה בבורסה בתל אביב.

הנתון הבולט בדוח הוא השינוי הגיאוגרפי בפעילות. ההכנסות באירופה זינקו מ־23.1 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025 ל־94.2 מיליון שקל במחצית האחרונה. מנגד, ההכנסות בישראל ירדו מ־84.8 מיליון שקל ל־68.9 מיליון שקל. כתוצאה מכך סיפקה אירופה כ־58% מהכנסות החברה, לעומת כ־21% בתקופה המקבילה, והפכה לראשונה לשוק העיקרי שלה.

השינוי מפיג במידה מסוימת את אחד החששות שליוו את הנפקת בגירה. הצמיחה החדה שהציגה ב־2025 נבעה במידה רבה מהזמנות משמעותיות של משרד הביטחון, על רקע המלחמה והרחבת מערכי האימון בצה"ל. בשנת 2025 הגיעו כ־63% מההכנסות מישראל. הדוח החדש מראה שהצמיחה נמשכה גם כאשר המכירות בישראל ירדו, וכי אירופה כבר אינה רק יעד התרחבות עתידי אלא מנוע הפעילות המרכזי.

בחלוקה לקווי מוצרים, עיקר הגידול הגיע ממערכות אימון בשטח, שהכנסותיהן זינקו מ־29.8 מיליון שקל ל־83.9 מיליון שקל. ההכנסות ממאמני משימה, ובהם סימולטורים המותאמים לתפקידים צבאיים מוגדרים, עלו בשיעור מתון מ־37.8 מיליון שקל ל־40 מיליון שקל. ההכנסות ממאמנים טקטיים הסתכמו ב־38.8 מיליון שקל, לעומת 37.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

בגירה מפתחת, מקימה ומפעילה מערכות אימון עבור כוחות יבשה. הפתרונות משלבים תוכנת סימולציה היוצרת זירת לחימה דיגיטלית, העתקים של כלי נשק ואמצעי תצפית, מערכות תצוגה וקשר וכלים למדידת ביצועים ולתחקור האימון. לצד מכירת המערכות, החברה מספקת שירותי הפעלה, תחזוקה ותמיכה בחוזים ארוכי טווח. כיום היא מפעילה סימולטורים ביותר מ־80 אתרים ומאמנת יותר מ־200 אלף חיילים בשנה.

הרווח הגולמי במחצית עלה ב־68% ל־103.8 מיליון שקל ושיעורו טיפס מ־57% לכ־64%, בעיקר בעקבות הכרה בהכנסות מפרויקט בעל רווחיות גבוהה. הרווח התפעולי גדל ב־64% ל־75.1 מיליון שקל והרווח הנקי עלה ב־44% ל־54.1 מיליון שקל. התזרים מפעילות שוטפת הסתכם ב־75.3 מיליון שקל.

צבר ההזמנות, עם זאת, ירד מ־634 מיליון שקל בסוף 2025 ל־519 מיליון שקל בסוף יוני. החברה מייחסת את הירידה למימוש הזמנות, לעיתוי קבלת הזמנות ממשלתיות ולהתחזקות השקל, ומעריכה כי הצבר יגדל עד סוף השנה. בגירה הותירה ללא שינוי את יעד ההכנסות ל־2026, העומד על 340–380 מיליון שקל.

בהנפקה מכרה בגירה מניות בהיקף כולל של כ־855 מיליון שקל לפי שווי של כ־3.2 מיליארד שקל לפני הכסף. כ־200 מיליון שקל נכנסו לקופת החברה, ואילו כ־655 מיליון שקל התקבלו בידי משפחת מזרחי, בעלת השליטה, במסגרת הצעת מכר. זמן קצר לאחר מכן חילקה החברה דיבידנד של כ־100 מיליון שקל.

האסטרטגיה שהזניקה את עין שלישית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדמיית מערכת ההגנה Argus Shield על-גבי טנק המערכה לאופרד 2. מקור: עין שלישית

במחצית הראשונה של שנת 2026 זינקו מכירות חברת עין שלישית מערכות (ThirdEye) מנתניה ב-63% והסתכמו בכ-17.3 מיליון דולר. מייסד ומנכ"ל החברה, ליאור סגל, מסר במכתב למשקיעים שצבר ההזמנות של החברה צמח לכ-39.2 מיליון שקל, מתוכם כ-22.5 מיליון שקל מיועדים למימוש כבר בשנת 2026. החברה עוסקת בייצור ושיווק מערכות אלקטרואופטיות לזיהוי עצמים עבור רחפנים וכלי רכב. היא החלה את דרכה בפיתוח פתרונות עבור צוותי חי"ר אולם בעקבות המגמות בשוק הביטחון בארץ ובעולם, החליטה להתמקד בתחום ההגנה בפני רחפנים.

סגל הסביר שהחברה גיבשה אסטרטגיה המבוססת על חדירה ‬‫לעולם‬ ‫ההגנה‬ ‫מפני‬ ‫רחפנים‬ ‫‬‬‫תוך‬ ‫נכונות‬ ‫לפעול‬ ‫בשוק‬ ‫המקומי‬ ‫גם‬ ‫בשיעורי‬ ‫ריווחיות‬ ‫נמוכים. "המטרה היתה ‫לבסס‬ ‫נוכחות‬, ‬‬‫לתמוך‬ ‫בלקוחותינו‬ ‫ובחיילינו,‬ ‬‫ולצבור‬ ‫ניסיון‬ ‫מבצעי‬ ‫משמעותי"‬. במהלך השנה גייסה החברה כ-20 מיליון דולר ממשקיעים זרים, ולאחרונה היא פרעה התחייבויות בהיקף של כ-12 מיליון שקל. "החברה השיגה איתנות פיננסית יוצאת דופן: היא אינה נושאת חובות כלל ויש בקופת מזומנים שלה הון בהיקף של כ-26 מיליון שקל".

בדו"ח החברה למחצית הראשונה של 2026 החברה דיווחה על הפסד כולל של כ-8.7 מיליון שקל. למרות זאת, מניית החברה בבורסה בתל אביב עלתה היום בכ-3.6% והחברה נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-206 מיליון שקל. סגל מסר שכניסת המשקיעים האסטרטגיים (EDGE International מאבו דאבי ואיגל-נקסט מארה"ב) והקמת חברה משותפת בארצות הברית (JV), "‫מניחים‬ ‫תשתית‬ ‫איתנה‬ ‫להמשך‬ ‫גידול‬ ‫בריא‬ ‫ומשמעותי‬".

מדובר בשיתוף פעולה עם AgEagle Aerial Systems מקנזס, ארה"ב, הפועלת תחת המותג EagleNXT. במסגרת ההסכם משקיעה AgEagle סכום של 10-15 מיליון דולר תמורת מניות. שתי החברות הקימו מיזם משותף בשם ThirdEye USA הפועל מטקסס ונמצא בבעלות איגל-נקסט (51%) ועין שלישית (49%). איגל-נקסט תשקיע במיזם המשותף סכום של עד 4 מיליון דולר נוספים בתקופה של שנתיים, ותקבל בלעדיות על הפיתוח העסקי של מערכות המיזם המשותף (קו של מוצרים ומערכות נגד רחפנים וכטב"מים), אשר ישווקו בארה"ב ובקנדה.

כניסה לשוק הרק"מ האירופי

בחודש אפריל 2026 החברה קיבלה אישור מרשות החדשנות לקבלת מענק בגובה של כ-4 מיליון שקל עבור תוכנית המחקר והפיתוח של החברה בתחום הבינה המלאכותית היוצרת (Gen-AI). בתחילת החודש קיבלה עין שלישית הזמנה בעלת משמעות אסטרטגית ארוכת טווח: היא הודיעה שיצרנית ביטחונית מובילה באירופה (Tier-1) הזמינה ממנה מערכת גילוי, התראה ויירוט רחפנים וכטב"מים, אשר תותקן בכלי-רכב קרביים משוריינים. עין שלישית תספק מערכות אלקטרו-אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ומחשוב קצה, לרבות ממשק למיירט, אשר ישולבו בחליפת ההגנה ההיקפית של הרק"ם.

החברה לא מספקת פרטים על המערכות שהיא תספק, אולם התיאור הזה מתאים למאפייני מערכת Argus Shield מתוצרתה. מעניין לציין שבאתר החברה מופיעה הדמייה של המערכת על-גבי טנק המערכה (תמונה למעלה) מדגם Leopard 2. אומנם הדבר לא מוכיח שהיצרנית הגרמנית של הטנק היא הלקוח האירופי המדובר, אולם ייתכן שיש כאן חשיפה אגבית של פלטפורמת היעד שמאחורי ההזמנה. מכל מקום, החברה הגדירה את ההזמנה כבעלת משמעות אסטרטגית, מכיוון שהיא "מהווה אבן דרך מרכזית בשילוב הטכנולוגיה שלה כרכיב סטנדרטי מובנה בפלטפורמות רק"מ של יצרנים בינלאומיים מובילים".

לקראת הכניסה ל-NYSE: אקסטנד מספקת מאות רחפני מודיעין ללקוח באסיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת XTEND הישראלית השלימה אספקה של מאות מערכות רחפן טקטיות מדגם M6F ללקוח ביטחוני חדש באזור אסיה-פסיפיק. האספקה בוצעה באמצעות החברה הבת Performance Rotors מסינגפור. זהות הלקוח והיקפה הכספי של העסקה לא נמסרו.

ה-M6F היא מערכת ISR – מודיעין, תצפית וסיור – קומפקטית שנועדה לשמש כוחות הנמצאים בקו הקדמי. המערכת המלאה שוקלת פחות משני ק"ג, כך שניתן לשאת אותה כחלק מהציוד של החייל ולהפעיל אותה בשטח ללא מערך לוגיסטי נפרד. היא מיועדת לפעילות הן בשטח פתוח והן בתוך מבנים, ומספקת לכוח תמונת מצב חזותית בזמן אמת בסביבות מורכבות. לדברי XTEND, ממשק ההפעלה תוכנן גם לקצר את זמן ההכשרה הנדרש למפעילים.

המערכת היא חלק ממשפחת הפלטפורמות הרובוטיות של XTEND, המבוססות על מערכת ההפעלה XOS שפיתחה החברה. האסטרטגיה של XTEND היא להשתמש בשכבת תוכנה משותפת להפעלת מגוון רחב של רחפנים ומערכות רובוטיות למשימות שונות. החברה מפעילה כיום מתקני ייצור בארצות הברית, בריטניה, סינגפור, לטביה וישראל, ודיווחה כי מערכותיה פרוסות ביותר מ-30 מדינות.

האספקה הנוכחית מגיעה לאחר שבמאי דיווחה XTEND על הזמנה בהיקף של שבע ספרות מלקוח ביטחוני באסיה-פסיפיק למערכות ISR קומפקטיות, המיועדות בין היתר לפעולה בסביבות שבהן קליטת GPS מוגבלת. החברה לא ציינה אם האספקה שעליה דיווחה כעת היא מימוש של אותה הזמנה. ביוני היא דיווחה גם על חוזה נוסף באזור לאספקת יותר מ-100 מערכות Scorpio.

ההודעה מגיעה ימים ספורים לפני המועד המתוכנן להפיכתה של XTEND לחברה ציבורית בארצות הברית. החברה נמצאת בתהליך מיזוג עם JFB Construction Holdings, הנסחרת כיום בנאסד"ק. לאחר שה-SEC אישרה את מסמך הרישום לעסקה, החברות מעריכות כי המיזוג יושלם עד 8 בספטמבר. החברה הממוזגת תיקרא XTEND AI Robotics וצפויה להיסחר בבורסת ניו יורק (NYSE) תחת הסימול XTND.

לקראת המיזוג הגבירה XTEND את קצב ההכרזות המסחריות. בין היתר, באוגוסט חתמה על הסכם רב-שנתי בהיקף פוטנציאלי של עד 15 מיליון דולר עם משרד הביטחון של מדינה אירופית החברה בנאט"ו, שמתוכו כ-4.5 מיליון דולר כבר הובטחו לשנה הראשונה.

Drillzy זכתה באתגר המינרלים הקריטיים של רשות החדשנות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

רשות החדשנות ומשרד האנרגיה והתשתיות הכריזו על חמשת הזוכים ב"אתגר תנופה למינרלים קריטיים", שהושק בחודש מרץ במטרה לעודד הקמת חברות טכנולוגיה ישראליות בתחום. במקום הראשון זכה המיזם דרילזי (Drillzy), המפתח מערכת לאיסוף ולניתוח מידע גיאולוגי בזמן אמת במהלך קידוחים. המיזם יקבל מענק של מיליון שקל לפיתוח הטכנולוגיה ולהוכחת היתכנות.

ארבעה מיזמים נוספים, SINQ, Sentinel Mineral, Diamonds Magix ו-AI TerraMet, יקבלו מענק של 200 אלף שקל כל אחד. בסך הכול יחלקו רשות החדשנות ומשרד האנרגיה מענקים בהיקף של 1.8 מיליון שקל.

האתגר הושק על רקע התחרות הגוברת על מינרלים קריטיים, ובהם ליתיום, ניקל, קובלט ויסודות אדמה נדירים. חומרים אלה משמשים בייצור שבבים, סוללות, כלי רכב חשמליים, מערכות אנרגיה ומערכות ביטחוניות. מאחר שהכרייה ובעיקר יכולות העיבוד שלהם מרוכזות במספר קטן של מדינות, שרשראות האספקה חשופות למגבלות יצוא, משברים גיאופוליטיים ותנודות מחירים.

התחרות נועדה לקדם פתרונות לאורך שרשרת הערך, החל באיתור מרבצים והפקת חומרי גלם, דרך עיבוד, זיקוק ומחזור, ועד לפיתוח תחליפים וניהול סיכוני אספקה. מסלול תנופה מיועד למיזמים בתחילת דרכם, ומאפשר ליזמים ולחוקרים לבנות הוכחת היתכנות עוד לפני הקמת חברה. לכן, מרבית הזוכים עדיין אינם מציגים מוצר מסחרי, לקוחות או פעילות עסקית פומבית.

מעבדה גיאולוגית על המקדח

לפי הפרופיל של מייסד דרילזי, ד"ר יאיר גורדין, המיזם החל לפעול בפברואר 2026 ופועל כיום במתכונת חשאית. הוא מתמקד בניתוח תת-הקרקע ובפיתוח מודיעין לקידוחים באמצעות שילוב של מספר חיישנים, עיבוד נתונים גיאופיזיים וניטור בזמן אמת.

על פי רשות החדשנות, המערכת שמפתחת דרילזי מבוססת על חיישנים המוצמדים למקדחים במכרות ומפיקים מידע גיאולוגי דיגיטלי במהלך הקידוח. ברשות מתארים אותה כמעין "מעבדת שדה מיניאטורית", שאמורה להפוך את פעולת הקידוח עצמה למקור של מידע על תת-הקרקע.

דרילזי לא חשפה אילו משתנים מודדים החיישנים או כיצד המערכת מזהה את מאפייני הסלע. באופן כללי, מערכות לניטור קידוחים יכולות להתבסס על שילוב בין נתונים מכניים, אקוסטיים וגיאופיזיים, אולם לא ידוע אילו שיטות מיושמות בפיתוח של דרילזי. גם רמת הדיוק שהושגה והשלב שבו נמצא הפיתוח לא פורסמו.

המשמעות האפשרית של המערכת היא אספקת מידע כבר במהלך הקידוח, במקום להסתמך רק על דגימות המנותחות לאחר מכן. מידע כזה עשוי לסייע לחברות כרייה לקבל החלטות מהירות יותר בשטח, לזהות שינויים בשכבות הסלע ולצמצם את אי-הוודאות הכרוכה בחיפוש אחר מרבצים. לדברי רשות החדשנות, המערכת מיועדת לשוק הכרייה והחיפוש הבינלאומי.

הרקע של גורדין תואם לפיתוח. הוא בעל דוקטורט מאוניברסיטת בן גוריון בתחומי הפיזיקה של סלעים, פטרופיזיקה וגיאומכניקה של מאגרים. במחקריו עסק בין היתר בקשר שבין תכונות אקוסטיות לבין המבנה וההרכב של סלעים. במקביל הוא משמש ראש המחקר במטריקס ועוסק ב-AI, אנליטיקה ומערכות מודיעין, וכן מלמד מדעי כדור הארץ באוניברסיטה הפתוחה. בעבר היה ממייסדי חברת Kitchen Robotics, שפיתחה מערכות רובוטיות למטבחים מסחריים.

דרילזי מבקשת לחבר בין הידע הגיאולוגי לבין חישה ועיבוד נתונים כדי להפיק תובנות שימושיות מתוך הקידוח עצמו. עם זאת, בשלב זה לא פורסם מידע על לקוחות, הכנסות או פיילוט מסחרי. המענק נועד לאפשר למיזם לקדם את הפיתוח ולבנות הוכחת היתכנות ראשונית.

מתמלחות ועד פסולת תעשייתית

SINQ מפתח פתרון למדידת רוויה ולחיזוי לצורך מיצוי מינרלים קריטיים מתמלחות. הפתרון משלב קפסולת חישה רב-תאית, מנוע חיזוי ומערכת תומכת החלטות בשם BrineOS. לא פורסם אילו מינרלים המערכת מיועדת למדוד או באילו שיטות חישה היא משתמשת.

Sentinel Mineral מפתח מערכת לניטור, לניתוח ולחיזוי סיכונים בשרשראות האספקה של מינרלים קריטיים. המערכת אמורה ליצור בזמן אמת תמונת מצב אחודה ודינמית של רמת הסיכון ולסייע בקבלת החלטות. המיזם לא חשף אילו מקורות מידע ישמשו אותו או מי קהל היעד הראשוני.

Diamonds Magix מפתח טכנולוגיה לייצור ניקל בעל נקבוביות משתנה, המיועד לשיפור המאפיינים הפונקציונליים של אלקטרודות, מצברים, קבלים ותאי דלק. ככלל, שליטה בנקבוביות מאפשרת להתאים את שטח הפנים ואת מעבר החומרים ליישום, אך המיזם לא פרסם את שיטת הייצור או את מבנה הניקל שפיתח.

AI TerraMet מפתח גישה משולבת למיצוי תערובת של מינרלים נדירים מתוצרי לוואי של תעשיית הדשנים. תוצרים אלה עשויים לשמש מקור משני למינרלים נדירים, אולם הפרדתם והפקתם בכדאיות כלכלית הן אתגר טכנולוגי. המיזם לא חשף את התהליך הכימי או את תפקיד הבינה המלאכותית בפיתוח.

ארו מביאה לישראל את ערכת AMR לפיתוח רובוטים אוטונומיים ניידים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ג', ה-6 באוקטובר 2026 יתקיים הכנס המקצועי הגדול Arrow MultiSolutions Day במתחם Avenue Airport City. הארוע השנה יתמקד בתחומי Physical AI ורובוטיקה, ואחד משיאיו יהיה הצגת ערכת פיתוח הרובוטים האוטונומיים הניידים החדשה (Autonomous Mobile Robot – AMR) שהוכרזה לפני מספר שבועות על-ידי Arrow Electronics באמצעות החברה הבת שלה לשירותי הנדסה eInfochips, חברת STMicroelectronics וחברת אנבידיה.

מדובר בפלטפורמת ייחוס המיועדת לשמש כערכת פיתוח של רובוטים מקצועיים, אשר משנים במהירות את אופן הפעולה של מפעלים, מעבדות, מחסנים ומרכזים לוגיסטיים. הרובוטים האלה נדרשים לנווט בבטחה בסביבות דינמיות, לקבוע את מיקומם במדויק בתוך מבנים, לנהל את צריכת האנרגיה ביעילות ולשלב יכולות מתקדמות של תפיסה (Perception) והבנה בזמן אמת, תוך עמידה בדרישות מחמירות של אמינות וזמן הגעה לשוק.

כדי להתמודד עם האתגר הזה, חברו Arrow ו-eInfochips אל ST ופיתחו ביחד ערכת AMR מתפקדת במלואה, המבוססת על רשימת חומרים (BOM) של ST וושימוש בפלטפורמת המחשוב Jetson Orin Nano של אנבידיה ותשתית התוכנה ROS 2 (Robot Operating System 2). מדובר בחבילת תוכנות קוד פתוח המאפשרות לרכיבים השונים ברובוט, כמו מצלמות, LiDAR, מנועים, חיישנים, אלגוריתמי ניווט ובינה מלאכותית, לתקשר ולעבוד כמערכת אחת.

מעבר מהיר מרעיון לפריסה בקנה-מידה תעשייתי

ערכת הייחוס נחשפה לראשונה בסוף חודש יוני 2026. היא כוללת מערך ניהול הספק וסוללה לעבודה במתח של 24V עם אפשרות מעבר לארכיטקטורות 48V, כרטיס בקר זמן-אמת מבוסס STM32, שני בקרי תנועה למנועי BLDC המבוססים על רכיבי STSPIN32 ו-STDRIVE, ערכת חיישנים הכוללת מצלמות, יחידות מדידה אינרציאליות (IMU) מסוג MEMS, מגנטומטרים וחיישנים סביבתיים של ST, חיישני LiDAR ועוד וכן אינטגרציה של ROS 2 ברמה תעשייתית, המאפשרת מיפוי, לוקליזציה וניווט אוטונומי באמצעות כלים סטנדרטיים דוגמת Cartographer, ‏NAV2 ו-RViz ROS 2.

אלדד יסעור, מנכ"ל Arrow Global Components Israel

מנכ"ל Arrow Global Components Israel, אלדד יסעור, אמר שההערכה הרווחת כיום בתעשייה היא ששוק ה‑AMR העולמי יצמח בקצב שנתי של כ-18% ויגיע להיקף של יותר מ‑13 מיליארד דולר עד שנת 2030. "כדי לעזור ללקוחות להתמודד עם האתגר הזה, החליטה Arrow לפתח פתרונות ייעודיים המקצרים באופן משמעותי את תהליך המעבר משלב אב־הטיפוס אל הייצור הסדרתי. זוהי פלטפורמת ה-AMR השנייה שפיתחנו עבור הלקוחות".

"התעשייה זקוקה לפתרונות חדשים"

"בחודש אוגוסט 2025 הכריזו ST, Arrow וקואלקום על פלטפורמת AMR המבוססת על Aikri System-on-Module של Qualcomm, אשר מצוידת במערכת ראייה היקפית של 360 מעלות, חיישני LiDAR ויכולות עיבוד מבוססות בינה מלאכותית ולמידת מכונה (AI/ML). הפלטפורמה מבוססת לינוקס ותואמת לחלוטין ל-ROS2, ולכן יכולה להריץ יישומי SLAM (מיפוי ומיקום בו–זמניים), תפיסה חזותית מבוססת AI וניהול מתקדם של ציים רובוטיים".

לדבריו, פתרונות ה-AMR האלה ממחישים את התימה המרכזית של הכנס: "השנה אנחנו הולכים להתמקד בתחומי ה-Physical AI והרובוטיקה. יש בתעשייה צורך דחוף בפתרונות חדשים, מכיוון שכאשר יש צורך להפעיל את מערכות הבינה המלאכותית במקום, בלא להסתמך על הענן, נדרש עיבוד מאסיבי מהיר וחסכוני בהספק, ביחד עם קבלת מידע לא מפורמט מראש ממגוון חיישנים. המערכת צריכה להבין את המידע, לנתח את המצב ולקבל החלטות מהירות בזמן אמת. במהלך הכנס נציג מגמות חדשות בתחומי החיישנים, כולל דרישות תקן האבטחה החדש CRA וכיצד להתמודד איתו".

למידע טכני נוסף בנושא NVIDIA & Qualcomm, יש לפנות לאפי גולן, [email protected]

למידע נוסף ורישום לכנס, הקליקו: Arrow MultiSolutions Day

 

מיטווך הטמיעה מערכות שירות בענן ב-HYP וב-IBI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת מיטווך השלימה שני פרויקטים לשדרוג מערכות שירות הלקוחות בחברת תשתיות התשלומים HYP ובבית ההשקעות IBI. הפרויקטים התמקדו באיחוד ערוצי התקשורת עם הלקוחות ובחיבורם למערכות המידע הארגוניות, לצד שילוב יכולות אוטומציה ובינה מלאכותית.

ב-HYP הטמיעה מיטווך את פלטפורמת Genesys Cloud CX וחיברה אותה למערכת Microsoft Dynamics CRM של החברה. המערכת משמשת כ-100 נציגים ומרכזת בסביבה אחת פניות המגיעות בטלפון ובערוצים דיגיטליים, ובהם צ'אט ו-WhatsApp. החיבור ל-CRM מאפשר להציג לנציג מידע על הלקוח והאינטראקציות הקודמות עמו מתוך סביבת העבודה, לצד שימוש בכלים לניתוב ואוטומציה של פניות.

ב-IBI הוחלפה מערכת התקשורת הארגונית והוקמה תשתית המחברת בין מערכות המכירות, השירות, ניהול התיקים והמסחר. גם כאן המטרה היא לאפשר העברת מידע בין מערכות שונות ולרכז עבור הנציג את המידע הנדרש לטיפול בפנייה.

הפרויקטים מתבצעים על רקע מגמה רחבה יותר בענף מוקדי השירות: ניסיון לצמצם את הפיצול שנוצר בעקבות הצטברות של מערכות וערוצי תקשורת שונים. מחקר שפרסמה השנה חברת האנליזה Valoir מצא כי נציג שירות משתמש כיום בממוצע בתשע אפליקציות כדי לטפל בלקוחות, וכי רק 58% מהמידע על הלקוח זמין בממוצע בתצוגה אחת. 87% ממנהלי מוקדי השירות שהשתתפו במחקר העריכו כי יצירת תמונה מלאה ואחודה של הלקוח עדיין אינה ניתנת להשגה במערכות הקיימות.

במקביל לאיחוד המערכות, פלטפורמות מוקדי השירות משלבות בשנים האחרונות יותר יכולות AI. מעבר לצ'אט-בוטים ושירות עצמי, המיקוד עובר גם לכלי Agent Assist, המסייעים לנציג במהלך השיחה, למשל באמצעות איתור מידע רלוונטי, סיכום אוטומטי של השיחה והעברת נתונים ל-CRM. Genesys עצמה הרחיבה השנה את יכולות Agent Copilot, בין היתר באמצעות התאמת המידע המוצג לנציג להקשר של השיחה.

לדברי שי עטיה ממיטווך, השימוש בכלים הללו מיועד בין היתר לצמצם פעולות ידניות כמו אימות נתונים, סיכום שיחות וניתוב פניות. שני הפרויקטים ממחישים את המעבר ממערכות מוקד נפרדות לפלטפורמות המחברות את שכבת התקשורת ישירות למערכות המידע וה-CRM של הארגון.

[בתמונה: שי עטיה, מיטווך. יח"צ]

חבילת TekExpress תומכת בבדיקות אוטומטיות של HDMI 2.2 ו-MIPI A-PHY

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אוסילוסקופ DPO 7 Series של טקטרוניקס. מותאם להרצת מערכת הבדיקות TekExpress

פ 7 Series DPO. חברת Tektronix הכריזה על הרחבת היכולות של תוכנת בדיקות התאימות האוטומטיות TekExpress, והוספת תמיכה בפרוטוקולי HDMI 2.2 וב-MIPI A-PHY. שני תקני הקישוריות האלה צומחים במהירות ומעצבים את הדור החדש של מערכות תצוגה וכלי רכב מוגדרי-תוכנה (Software-Defined Vehicles). ההרחבה מאפשרת ביצוע בדיקות אוטומטיות של משדרי HDMI 2.2 בקצבים של עד 96Gbps, ובדיקות אוטומטיות של משדרי MIPI A-PHY בקצבים של עד 16Gbps. התוכנה מתרגמת את דרישות התקנים לתהליכי עבודה מונחים, המסייעים לזהות בעיות בשלב מוקדם.

מערכת TekExpress היא משפחת תוכנות אוטומציה של טקטרוניקס לבדיקות תאימות (Compliance Testing), המיועדת בעיקר לעבודה עם אוסילוסקופים וצב"ד של החברה. היא כוללת חבילות ייעודיות לתקנים שונים, דוגמת HDMI, PCIe, USB, DisplayPort, Ethernet ו-MIPI. במקום שהמהנדס יבצע ידנית עשרות או מאות מדידות שהתקן דורש, TekExpress מנהלת את תהליך הבדיקה באופן אוטומטי: היא מגדירה את ציוד המדידה, מריצה את רצף הבדיקות הנדרש לפי התקן, מנתחת את האותות, משווה את התוצאות לערכי הסף של התקן ומפיקה דו"ח Pass/Fail מפורט.

בדיקות HDMI 2.2 אוטומטיות בקצב של עד 96Gbps

HDMI 2.2 מכפיל את רוחב הפס המרבי הזמין בהשוואה ל-HDMI 2.1, ומאפשר יישומים הכוללים 4K בקצב רענון של 240Hz, וידאו 8K עם דגימת צבע מלאה (Full Chroma), וכן פורמטי תצוגה עתידיים ברזולוציות של עד 12K ו-16K. התמיכה ב-HDMI 2.2 באמצעות מודול TekExpress HDMI Source Compliance Test Application מאפשרת לבצע באופן אוטומטי בדיקות תאימות של השכבה הפיזית (Physical Layer) בקצבים של עד 24Gbps בכל ערוץ (Lane), ועד 96Gbps בארבעה ערוצים.

היישום מנחה את המהנדסים לאורך תהליך ביצוע הבדיקות האוטומטי, המדידות המדויקות והפקת הדו"חות, ללא צורך בשינוי החיבורים או בהתערבות ידנית בין הבדיקות. ניתן  ללכוד ולנתח אותות HDMI 2.2 מסוג Fixed Rate Link, לבצע מדידות דיפרנציאליות, מדידות Eye Diagram ומדידות Single-Ended, ולחקור כשלים באמצעות יכולות שלמות האות (Signal Integrity) ואיתור התקלות (Debug) של סביבת המדידה של Tektronix.

אוטומציה של אימות MIPI A-PHY 

מודול TekExpress A-PHY TX Automated Compliance Solution מספק פתרון מלא ברמת השכבה הפיזית לביצוע אוטומטי של בדיקות תאימות למשדרים ולאפיון התקני MIPI A-PHY. היישום תואם לאוסילוסקופים מסדרות 6 Series B MSO ו-7 Series DPO, תומך במספר מצבי פעולה של A-PHY ובקצבי נתונים של עד 16Gbps.

MIPI A-PHY הוא תקן תעשייתי לחיבור SerDes ארוך-טווח (Long-Reach) המיועד לתעשיית הרכב, ומאפשר העברת נתונים במהירות גבוהה ובהשהיה נמוכה בין מצלמות הרכב, חיישני LiDAR ומכ"ם, צגים בתוך הרכב ומערכות עיבוד מרכזיות. קישורים אלה מעבירים את נתוני החיישנים והתצוגה המשמשים מערכות למניעת התנגשויות, סיוע בשמירה על נתיב, חניה אוטומטית, תא נהג דיגיטלי ויישומי אוטומציה מתקדמים נוספים. היכולת החדשה מגיעה בשעה שאקוסיסטם A-PHY עובר לשלב הפריסה המסחרית. ארגון MIPI Alliance דיווח כי A-PHY נכנס לייצור המוני אצל יצרנית רכב גלובלית, וכי הארגון מקים תוכנית לבדיקות תאימות במקביל להתקדמות התעשייה לעבר אקוסיסטם מרובה-ספקים התומך ביכולת פעולה הדדית (Interoperability).

TekExpress A-PHY מבצע בדיקות תאימות אוטומטיות המבוססות על הדרישות העדכניות ביותר של מפרט A-PHY Compliance Test Specification. הבדיקות כוללות ליניאריות PAM4, עמידת המשדר בדרישות מסכת הספקטרום (Spectral Mask), נפילת מתח במוצא (Output Droop), ריצוד תזמון (Timing Jitter) ואיכות דיאגרמת העין (Eye Diagram). המערכת מאפשרת גם שימוש במסננים מסוג Embed ו-De-embed לצורך ביצוע מדידות בנקודות ביניים באפיק (Mid-bus Probing), והפקת דו"ח תאימות בלחיצת כפתור אחת.

 

אוטונומוס גארד תתחרה על מכרזי תוכנית SAFE

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מערכות זיהוי וניטרול רחפנים ניידות ונייחות של חברת Skylock

חברת אוטונומוס גארד (Autonomous Guard) מכפר סבא חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת Optoelectronica – 2001 הרומנית, במסגרתו הן יתחרו ביחד על מכרזי תוכנית SAFE-Security Action for Europe, לרכש מערכות נשק מתקדמות. להערכת החברה, מדובר בפוטנציאל מכירות של עד 30 מיליון אירו כבר בשנת 2026. תוכנית SAFE היא מנגנון הלוואות שהאיחוד האירופי מעניק למדינות החברות בו, לצורך האצת ההצטיידות של הצבאות האירופיים וחיזוק התעשייה הביטחונית ביבשת.

המטרה היא לבצע רכש משותף: לעודד מדינות לשתף פעולה ברכישת מערכות נשק בכמויות גדולות, כדי לשפר את התאימות בין הצבאות האירופיים ולהוזיל עלויות. בפרוייקטים הממומנים באמצעות SAFE, לא יותר מ־35% מעלות הרכיבים יכולים להגיע מחוץ לאיחוד האירופי. בקטגוריות מתקדמות כמו למשל הגנה אווירית ולוחמה אלקטרונית, קיימות דרישות מחמירות יותר. מכאן שכדי להשתלב במכרזים האלה, צריכות חברות ישראליות לשתף פעולה עם חברות מקומיות.

חברת אוטונומוס גארד מתמקדת בפיתוח, ייצור ואינטגרציה של מוצרים ופתרונות לגילוי, זיהוי ונטרול איומים אוויריים לא מאוישים והגנת גבולות ומתקנים רגישים. הקבוצה פועלת באמצעות שתי זרועות מרכזיות: חברת Skylock המפתחת פתרונות לגילוי, זיהוי ונטרול רחפנים וכלי טייס בלתי מאוישים בשדה הקרב, וחברת BeeSense, המפתחת מערכות וחיישנים אלקטרו-אופטיים להגנת גבולות וגילוי איומים קרקעיים, אוויריים וימיים.

על-פי ההסכם, יש ל-Optoelectronica אפשרות לייצר ולעשות שימוש בקניין הרוחני של אוטונומוס גארד, תחת התנאים המסחריים שנקבעו בהסכם, וזאת לצורך מכירה משותפת וחיזוק הנוכחות של החברה הישראלית בשוק הרומני ובאיחוד האירופי בכללותו. שיתוף הפעולה יכלול רכש, מו"פ ומכירת פתרונות הגנה צבאיים מתקדמים של שתי החברות, בכפוף לזכייה במכרזי ה-SAFE באיחוד האירופי ולקבלת האישורים הנדרשים (לרבות אישור משרד הביטחון הישראלי).

חברת Optoelectronica – 2001 היא אחת מהחברות הביטחוניות הצומחות ברומניה ובעלת אישור ספק של נאט"ו. היא מספקת בעיקר מערכות אלקטרו-אופטיות וראיית לילה לשוק הביטחוני. מטה החברה ומתקני הייצור שלה ממוקמים במתחם הפיזיקה האטומית במגורלה (Măgurele), שבמחוז אילפוב (Ilfov). מנכ"ל אוטונומוס גארד, רועי ריפטין, אמר שמדובר בהסכם אסטרטגי שיכול לשמש מנוע צמיחה מרכזי לשנים הקרובות. "אנחנו מזהים צורך בקרב צבאות אירופיים לפתרונות מלאים בזמינות גבוהה".

CropX רוכשת את SCIO הישראלית בעסקה הגדולה בתולדותיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת האגריטק CropX רוכשת את חברת SCIO, המפתחת מערכות ספקטרוסקופיה ניידות למדידה מהירה של ההרכב והאיכות של תוצרת חקלאית ומזון. תנאי העסקה לא פורסמו, אך מדובר ברכישה השמינית שמבצעת CropX מאז 2020, והגדולה ביותר שלה עד כה, לדברי מנכ"ל החברה. SCIO גייסה מאז הקמתה כ-64 מיליון דולר ומחזיקה ב-44 פטנטים. לפי דיווחים, סכום הרכישה נמוך מסך ההון שגייסה החברה.

SCIO, שנוסדה בישראל ב-2011 בשם Consumer Physics, פיתחה מערכות המבוססות על ספקטרוסקופיית NIR – הארה של החומר באור בתחום האינפרה-אדום הקרוב וניתוח הספקטרום המוחזר ממנו. באמצעות שילוב המדידה עם מודלים חישוביים ניתן להעריך בתוך שניות מאפיינים כמו לחות, חלבון, שומן ורמת סוכר, ללא צורך לשלוח דגימה למעבדה.

החברה פיתחה כמה תצורות של הטכנולוגיה, ובהן ספקטרומטר ידני, מערכת שאליה מכניסים דגימות ופתרונות המשולבים בציוד חקלאי. המערכות משמשות לבדיקת דגנים, תירס, זרעים, מספוא, מוצרי חלב, פירות ותוצרת נוספת. לדברי CropX, כ-10,000 מכשירי SCIO כבר פרוסים בעולם. במסגרת הרכישה יצטרפו אליה כ-25 עובדי SCIO מתחומי התוכנה, החומרה, מדע הנתונים, הייצור והמכירות.

לסגור את הלולאה

עבור CropX, החשיבות של הרכישה היא בעיקר בסוג החדש של מידע שהיא מוסיפה לפלטפורמה. החברה צמחה מתוך תחום ההשקיה המדויקת וחיישני הקרקע, אך בשנים האחרונות הרחיבה בהתמדה את יכולותיה. כיום הפלטפורמה שלה משלבת נתונים מחיישני קרקע, תחנות מזג אוויר, לוויינים, חיישני צמחייה ומודלים אגרונומיים כדי לספק המלצות בנושאי השקיה, דישון, מחלות וניהול הגידול.

רכישת Tule Technologies ב-2023 הוסיפה מדידת התאדות ודיות מעל הצמחייה, EnGeniousAg הוסיפה יכולות למדידת חנקן, ואילו Green Brain האוסטרלית ו-Dacom ההולנדית הרחיבו הן את סל היכולות והן את הפריסה הגיאוגרפית של החברה.

SCIO מוסיפה כעת את התוצאה הסופית של התהליך: מהי בפועל איכות היבול שנוצר. כך ניתן, למשל, לחבר בין תנאי הקרקע, מזג האוויר והחלטות ההשקיה והדישון במהלך העונה לבין רמות הלחות, החלבון או הסוכר שנמדדו בתוצרת.

המטרה היא ליצור לולאת משוב שבה התוצאה אינה רק נמדדת, אלא מוזנת בחזרה למודלים ומשמשת לשיפור ההמלצות בעונות הבאות. CropX מתארת זאת כבסיס לפלטפורמת "בינה אגרונומית המשתפרת מעצמה". החברה מתכוונת לשלב את הטכנולוגיה של SCIO ישירות באפליקציית CropX ולא להפעילה כפלטפורמה נפרדת.

מחיישני השקיה לפלטפורמת אנטרפרייז

הרכישה משקפת גם שינוי רחב יותר במיקוד המסחרי של CropX. החברה, שהחלה כמערכת המיועדת בעיקר לחקלאים, פונה כיום במידה גוברת לחברות חקלאות ומזון גדולות. המהלך קיבל דחיפה משמעותית בשנה שעברה עם רכישת Acclym, לשעבר Agritask הישראלית, שהביאה עמה לקוחות אנטרפרייז ובהם Nestlé, AB InBev, General Mills ו-McCain Foods. SCIO מביאה גם היא בסיס לקוחות עסקיים בארה"ב, אירופה ואמריקה הלטינית.

מאז 2020 בנתה CropX חלק משמעותי מהצמיחה שלה באמצעות רכישות. לדברי המנכ"ל תומר צח, בריאיון לאתר AgFunderNews לרגל הרכישה, החברה פיתחה תהליך קבוע שבמסגרתו היא משלבת את הטכנולוגיה, הצוותים, מערכות ה-CRM והתפעול של החברות הנרכשות בתוך CropX, במקום להפעיל אותן כאוסף חברות עצמאי.

האסטרטגיה הזו משקפת גם את האתגר של שוק האגריטק: שוק גדול מאוד במונחי פעילות חקלאית, אך מפוצל בין טכנולוגיות, גידולים ואזורים גיאוגרפיים, עם מחזורי מכירה ארוכים וקושי להגיע לצמיחה מהירה באמצעות מוצר יחיד.

CropX פועלת כיום ביותר מ-70 מדינות ומתקרבת, לדברי צח באותו ריאיון, להכנסה שנתית חוזרת של 20 מיליון דולר ממנויים, לא כולל מכירות חומרה חד-פעמיות. החברה מכוונת להגיע לרווחיות ב-2027 ומתכוונת להמשיך לבצע רכישות.

אחרי שמונה עסקאות, האתגר שלה כבר אינו רק להוסיף עוד יכולות לפורטפוליו, אלא להוכיח שהחיבור ביניהן מייצר צמיחה אורגנית ומכירות צולבות. רכישת SCIO היא צעד נוסף בניסיון להפוך אוסף רחב של חיישנים ומערכות אגרונומיות לפלטפורמה אחת, שמלווה את הגידול מהקרקע ועד לאיכות התוצרת לאחר הקציר.

אפל חשפה את מעבד ה-2 ננומטר, M6

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חטיבת הסיליקון של חברת אפל (Apple Silicon) הכריזה על שני המעבדים החדשים, M6 ו-M5 Ultra, המספקים קפיצת מדרגה בביצועי העיבוד וה-AI. המעבד M6 אשר מיוצר בחברת TSMC, הוא השבב הראשון של אפל המיוצר בתהליך של 2 ננומטר. הוא כולל CPU בעל 12 ליבות, GPU בעל 12 ליבות ומנוע נוירוני כפול (Dual Neural Engine) הכולל 16 ליבות בכל אחד. המעבד M5 Ultra הוא השבב הראשון של אפל המבוסס על ארכיטקטורה של ארבעה שבבים (Quad-Die), ולהערכת החברה הוא מווה את המעבד החזק ביותר של החברה אי פעם.

המעבד M6 מותקן במחשב Mac mini החדש, ומעבד M5 Ultra מותקן במחשב Mac Studio החדש. החברה טענה שליבת ה-CPU של M6 היא המהירה בעולם. בין השאר הוא כולל רוחב פס של עד 170GB לשנייה לזיכרון המאוחד. מעבד M5 Ultra מיועד להתמודד עם עומסי עבודה מקצועיים ויישומי AI. השבב כולל CPU עם עד 36 ליבות ו-GPU עם עד 80 ליבות, לצד רוחב פס עצום של 1.2TB לשנייה לזיכרון המאוחד — 50% יותר מאשר ב-M3 Ultra.

ה-AI יישאר במחשב המקומי

"היום אנחנו מציגים את קפיצת המדרגה הגדולה הבאה בביצועים ובעוצמת מחשוב ה-AI של Apple Silicon, באמצעות M6 המתקדם להפליא ו-M5 Ultra, השבב החזק ביותר עד כה בסדרת M", אמר סרי סנתנאם (Sri Santhanam), סגן נשיא קבוצת הנדסת השבבים בחברת אפל. אפל מסרה שהמעבד M6 תוכנן לתהליכי העבודה של משתמשים יומיומיים, דוגמת סטודנטים, מפתחים, חובבי AI וארגונים. מסגרות התוכנה של המערכת יכולות לנצל באופן אוטומטי את שני המנועים בו-זמנית, וכך לאפשר ליישומים להריץ מודלים במהירות גבוהה יותר.

מערך ה-CPUs של M6 מורכב משתי ליבות-על (Super Cores), ארבע ליבות ביצועים (Performance Cores) ושש ליבות יעילות (Efficiency Cores). ליבות-העל מטפלות במהירות גבוהה בעומסי עבודה המבוססים על תהליכון יחיד, בעוד שליבות הביצועים צורכות פחות חשמל ומצטרפות לליבות-העל לצורך ביצוע עומסי עבודה תובעניים מרובי-תהליכונים. ליבות היעילות מטפלות במשימות הרקע היומיומיות. התוצאה: משימות תובעניות, דוגמת עריכת תמונות, הידור קוד, והרצת סוכנים (Agentic AI), מתבצעות במהירות גבוהה מאוד. המעבד M6 תומך בזיכרון מאוחד (Unified Memory) בנפח של עד 32GB, המאפשר הרצה מקומית של מודלי שפה גדולים (LLMs).

M5: סוס העבודה של אפל

המעבד M5 Ultra מיועד למשימות מקצועיות כבדות מאוד, דוגמת רינדור תלת-ממד מורכב, אפקטים חזותיים, ניתוחים מדעיים והרצה מקומית של מודלי AI עתירי עיבוד. הוא משתמש בטכנולוגיית UltraFusion כדי לייצר שבב גדול במיוחד. זוהי טכנולוגיית הקישוריות הפנימית של אפל המאפשרת לקשר בין מספר פיסות סיליקון (dies) שונות באופן כזה שמערכת ההפעלה והתוכנות רואות אותן למעשה כשבב אחד גדול. במקרה הנוכחי, טכנולוגיית UltraFusion מקשרת בין שני שבבי M5 Max, שכל אחד מהם בנוי משתי פיסות סיליקון (Dual-Die). כלומר מתקבלת ארכיטקטורה הכוללת ארבע פיסות סיליקון (Quad-Die).

M5 Ultra כולל גם CPU גדול עם עד 36 ליבות, המורכב מ-12 ליבות-על (Super Cores) ו-24 ליבות ביצועים (Performance Cores). הוא מבצע תהילכי עיבוד חד-תהליכוניים (Single-Threaded) ומרובי-תהליכונים (Multithreaded). הוא כולל גם מעבד גרפי (GPU) הכולל עד 80 ליבות, שבכל אחת מהן משולב מאיץ נוירוני (Neural Accelerator).

החברה מסרה שהמעבד כולל זיכרון מאוחד (Unified Memory) בנפח של עד 512GB המעביר נתונים ברוחב פס של עד 1.2TB לשנייה. "היכולת הזו מאפשרת להחזיק מערכי נתונים (Datasets) עצומים במלואם בזיכרון המקומי, להגדיל את קצב עיבוד הטוקנים לשנייה, ולהריץ באופן מקומי על המחשב מודלי שפה גדולים (LLMs) הכוללים מאות מיליארדי פרמטרים".

סלברייט משיקה מערכת לחילוץ מודיעין דיגיטלי בשדה הקרב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סלברייט (Cellebrite) השיקה את C-TEK, ערכת פורנזיקה דיגיטלית ניידת המיועדת לכוחות צבאיים ופועלת גם בסביבה מנותקת מרשת. המערכת מאפשרת לגשת למכשירים דיגיטליים שנתפסו במהלך פעילות מבצעית, לחלץ מהם מידע ולבצע תיעדוף ראשוני כבר בשטח, במקום להעביר אותם למעבדת פורנזיקה ולהמתין לניתוח.

C-TEK, ראשי תיבות של Cellebrite Tactical Extraction Kit, היא למעשה מעבדת חילוץ דיגיטלית שנארזה בתוך תרמיל בגודל סטנדרטי. היא כוללת מחשב מוקשח, תוכנות של סלברייט, ממשקי חיבור למכשירים ומקור אנרגיה, ונועדה לפעול ללא תלות בתשתיות מחשוב ותקשורת מקומיות. בתמונות שפרסמה החברה נראה מחשב מוקשח של Getac המחובר בשטח לטלפון באמצעות יחידת חומרה נוספת.

המערכת מיועדת לטלפונים, כרטיסי SIM, מחשבים, אמצעי אחסון ניידים ורחפנים שנתפסו במהלך פעילות. ההיגיון המבצעי נובע מהפער בין לוחות הזמנים של פורנזיקה מסורתית לבין צורכי שדה הקרב. טלפון שנתפס עשוי להכיל מיקומים, אנשי קשר, התכתבויות, תמונות ומידע נוסף שערכו המבצעי עשוי להימדד בדקות או בשעות. רחפן שהופל או נתפס עשוי להכיל נתוני טיסה ותמונות שיסייעו להבין היכן פעל ומה תיעד.

בתרחיש המסורתי מועברים המכשירים למומחי פורנזיקה, שמחלצים ומנתחים את תוכנם. C-TEK נועדה להעביר חלק מהיכולת הזו אל הכוח עצמו. מעבר להפקת מידע שעשוי להיות רלוונטי לפעילות המתנהלת, המערכת יכולה לשמש לתיעדוף: כאשר נתפסים מכשירים רבים, ניתן לזהות בשטח אילו מהם מצדיקים טיפול מיידי או העברה לניתוח מעמיק יותר.

עבור סלברייט מדובר בהרחבה מעניינת של תחום הפעילות המסורתי שלה. החברה מזוהה בעיקר עם פורנזיקה דיגיטלית עבור רשויות אכיפת חוק, גופי ביטחון וחקירות: גישה למכשירים, חילוץ המידע מהם וארגונו באופן המאפשר לחוקרים לנתח אותו. C-TEK לוקחת את אותה מומחיות ומעבירה אותה מסביבת החקירה אל הקצה המבצעי, שבו השאלה אינה רק מה ניתן ללמוד מהמכשיר, אלא מה מתוכו עשוי להיות שימושי למשימה המתנהלת כעת.

החברה מבהירה כי C-TEK היא צעד ראשון במהלך רחב יותר לבניית פתרון מודיעין שטח מקצה לקצה עבור לקוחות ביטחוניים ומודיעיניים. במסגרת זו מפתחת סלברייט גם גרסה ניידת של Pathfinder, פלטפורמת ניתוח המידע שלה, יכולות AI מקומיות שאינן תלויות בענן, גרסה משודרגת של CFID לפורנזיקה של רחפנים וערכה שתאפשר לצוותים קטנים להקים במהירות מערך פורנזיקה דיגיטלית זמני.

אם המהלך יבשיל, מדובר בשינוי רחב יותר מאשר הכנסת כלי פורנזיקה לתרמיל: סלברייט מבקשת להרחיב את שרשרת הערך שלה מחילוץ וניתוח ראיות לאחר האירוע, אל הפקת מודיעין דיגיטלי שעשוי להשפיע על קבלת החלטות בזמן שהאירוע עדיין מתנהל.

דאסו סיסטמס רוכשת את ArisGlobal ב-1.8 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המחשה של דאסו סיסטמס לתכנון חלקים מורכבים בעזרת סוכן AI וירטואלי

חברת דאסו סיסטמס הצרפתית (Dassault Systèmes) חתמה על הסכם סופי לרכישת ArisGlobal האמריקאית, המפתחת פלטפורמת תאימות ארגונית מבוססת AI לתעשיית מדעי החיים והמכשור הרפואי. במועד השלמת העיסקה, דאסו תשלם כ-1.8 מיליארד דולר במזומן ותמורה נוספת של עד 200 מיליון דולר, המותנית בעמידה ביעדי הכנסות רב-שנתיים הקשורים ל-AI. העסקה אושרה על-ידי דירקטוריון Dassault Systèmes.

חברת ArisGlobal פועלת בשוק התאימות הרגולטורית, אשר צפוי לצמוח בשיעור דו-ספרתי ולהגיע להיקף של 7.5 מיליארד דולר עד 2030. הפלטפורמה שלה משרתת יותר מ-200 לקוחות, בהם כמחצית מ-50 חברות הביופארמה הגדולות בעולם, וכן חברות ביוטכנולוגיה, מדטק, ארגוני מחקר קליני (CRO) ורשויות בריאות ברחבי העולם. הפלטפורמה מותאמת לסביבות רגולטוריות ומעבדת מדי שנה יותר מ-12 מיליון דיווחים הנוגעים לבטיחות מטופלים. חברת ArisGlobal מעסיקה יותר מ-1,300 עובדים וצפויה לייצר הכנסות בהיקף של כ-175 מיליון דולר בשנת 2026.

פלטפורמת ה-AI של החברה, NavaX, מאפשרת להפעיל AI ברמה קלינית ובהיקפי ייצור בסביבות הנתונות לרגולציה מחמירה. לדברי החברה, היא מספקת שיפור של יותר מ-30% בפריון, באמצעות אוטומציה של תהליכים מורכבים, שיפור איכות הנתונים, וחיזוק העמידה בדרישות רגולטוריות. דאסו מסרה שהעיסקה מקדמת את שאיפתה לחולל שינוי בתעשיית מדעי החיים, פסקל דאלוז, מנכ"ל ויו"ר דאסו סיסטמס, אמר שתחום מדעי החיים נכנסים לעידן חדש של חדשנות, המונע על-ידי בינה מלאכותית ומעבר לרפואה מדויקת. "במקביל היא מתמודדת עם מורכבות תפעולית גוברת ופיקוח רגולטורי הדוק יותר".

הרכישה צפויה לייצר סינרגיות בהכנסות. בהתחשב בפרופיל הפיננסי האטרקטיבי של ArisGlobal ובשולי הרווח החזקים שלה, התואמים לאלה של Dassault Systèmes, העסקה צפויה לתרום לצמיחת ההכנסות ולרווח למניה (EPS) כבר בשנה הראשונה. העסקה תמומן במלואה באמצעות המזומנים שבקופת דאסו סיסטמס. היא צפויה להסתיים לפני סוף 2026, בכפוף לקבלת האישורים הרגולטוריים. דאסו סיסטמס נסחרת בבורסת Euronext Paris לפי שווי חברה של כ-35 מיליארד דולר.

סוכנים וירטואליים חדשים לייעול התכנון ההנדסי

בתוך כך החברה דיווחה על הרחבה נוספת באסטרטגיית ה-AI שלה, עם ההכרזה על הזמינות של העוזרים הווירטואליים, AURA, LEO ו-MARIE בפלטפורמת 3DEXPERIENCE. סוכני AURA, LEO ו-MARIE מצוידים ב-19 יכולות מקצועיות שנועדו לאפשר פיתוח שיתופי ומהיר של מוצרים תעשייתיים מורכבים. כל יכולת מקצועית כזו כוללת מערך מיומנויות המנחה את המשתמשים, חושף תובנות נסתרות, בוחן אפשרויות שטרם מומשו ומבצע משימות רלוונטיות לאורך תהליכי עבודה תעשייתיים בתחומי העסקים, תכנון המוצר, הנדסה, סימולציה, ייצור והתפעול. העוזרים הווירטואליים פועלים על-גבי תשתית OUTSCALE, שהיא חברת הענן של דאסו סיסטמס. היא פרוסה בשלוש יבשות, ומעניקה ללקוחות מכל גודל גישה אל יכולות AI ברמה תעשייתית, תוך כדי הגנה על הנתונים והקניין הרוחני שלהם.

הורחבה האחריות הישראלית בארכיטקטורת Xeon החדשה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מרכז המו"פ של אינטל בחיפה. צילום: אינטל

חברת אינטל חשפה בכנס Hot Chips פרטים חדשים על הארכיטקטורה של משפחת מעבדי Diamond Rapids, שהיא הדור הבא של מעבדי Xeon למרכזי נתונים. המעבדים החדשים צפויים להגיע לשוק במהלך 2027. המעבד החדש יגיע בתצורות שונות הכוללות עד 256 ליבות ביצועים (Performance) ויציג שינוי משמעותי באופן שבו אינטל בונה את מעבדי השרתים שלה: במקום להרחיב מבנה אחיד של ליבות, זיכרון וקישוריות, המעבד החדש יהיה בנוי מיחידות חישוב מודולריות המחוברות למרכזים נפרדים המנהלים את הזיכרון וה-I/O.

למהלך יש גם היבט ישראלי מעניין: צוותי הארכיטקטורה וה-SoC של אינטל בישראל הובילו את פיתוח ה-Compute Building Block, או CBB, שהיא יחידת החישוב הבסיסית של המעבד החדש. מדובר בהרחבת האחריות של ישראל בתחום ה-Xeon: מפיתוח ליבת הביצועים עצמה לתכנון יחידת חישוב שלמה הכוללת עשרות ליבות, זיכרון מטמון והתשתיות המקשרות ביניהם.

הארכיטקטורה החדשה נועדה להתמודד עם בעיה הולכת ומחריפה ככל שגדל מספר הליבות במעבדי שרתים: הוספת הליבות לא משפרת משמעותית את ביצועי העיבוד, בלא תשתית ייעודית המאפשרת להזין אותן במהירות בנתונים, ולהעניק להן גישה מהירה ויעילה אל משאבי הזיכרון והמערכת. הגדרת האתגר באינטל: "היכולת להעביר, לעבד ולהגן על מידע בקנה מידה גדול".

ארבע יחידות חישוב, 256 ליבות

ארכיטקטורת Diamond Rapids כוללת עד ארבע יחידות CBB, שכל אחת מהן יכולה להכיל עד 64 ליבות. גם ה-CBB עצמו אינו שבב יחיד: הוא בנוי ממספר Core Chiplets, שכל אחד מהם כולל עד 16 ליבות. שבבי הליבות ממוקמים מעל Base Tile, המכיל בין היתר את זיכרון המטמון המשותף של יחידת החישוב. החיבור האנכי ביניהם מתבצע באמצעות טכנולוגיית Foveros 3D Direct ו-Hybrid Bonding. בתצורה המלאה כולל המעבד 16 שבבי ליבות, ארבעה Base Tiles ושני Fabric Hub Tiles.

בכך עוברת אינטל מארכיטקטורה שבה חלק גדול ממשאבי המעבד מאורגנים סביב mesh משותף, למבנה שאותו היא מכנה Fan-out Fabric Architecture. לצד יחידות החישוב נמצאים שני Fabric Hubs, המרכזים פונקציות כמו זיכרון, I/O ומאיצים. ההפרדה מאפשרת לאינטל להגדיל את כוח החישוב באמצעות הוספת אבני בניין, מבלי לשכפל בכל אחת מהן את כל תשתיות הזיכרון והקישוריות. מארג זיכרון אחוד מקשר את הרכיבים ומאפשר לליבות השונות גישה עקבית למשאבי הזיכרון.

התוצאה: מעבד הכולל עד 256 ליבות וזכרון מטמון בנפח של עד 1.28GB. הוא כולל 16 ערוצי זיכרון ותומך ב-DDR5 במהירות של עד 8,000MT/s וב-MRDIMM במהירות של עד 12,800MT/s. אינטל מציגה רוחב פס זיכרון של עד 1.6TB לשנייה. בנוסף הוא כולל 128 נתיבים התומכים ב-PCIe Gen 6, CXL 3 ו-UPI 3. ה-Core Chiplets מיוצרים בתהליך Intel 18A-P, בעוד רכיבי ה-Fabric Hub מיוצרים ב-Intel 3. לדברי אינטל, 18A-P מספק שיפור של 9% בביצועים או הפחתה של 18% בצריכת החשמל ביחס ל-18A, בהתאם לנקודת העבודה.

ישראל עברה מרמת הליבה לרמת המעבד השלם

מרכז הפיתוח בחיפה מילא לאורך השנים תפקיד מרכזי בפיתוח ארכיטקטורות ומעבדים למחשבים אישיים. בעולם ה-Xeon, לעומת זאת, פעילות הפיתוח בישראל התמקדה במידה רבה בליבת הביצועים בלבד. במסגרת פרוייקט Diamond Rapids הורחבה האחריות לרמת ה-CBB כולו. לדברי אינטל, הניסיון שנצבר בישראל בפיתוח מערכות מורכבות למעבדי PC, ובין היתר בעבודה על Lunar Lake, שימש בסיס למעבר הזה. במקום לתכנן רק את הליבה שתשולב בתוך Xeon, הצוות נדרש להתמודד עם האינטגרציה של עד 64 ליבות, זיכרון המטמון, הקישוריות ביניהן, אספקת החשמל, פיזור החום והמבנה התלת-ממדי.

"במשך שנים פיתחנו בישראל ארכיטקטורות שלמות למעבדי מחשבים אישיים, בעוד שבעולם השרתים התמקדנו בעיקר בפיתוח ליבת הביצועים של המעבד", הסביר ערן שיפר, הארכיטקט הראשי של יחידת ה-CBB ב-Diamond Rapids. לדבריו, המעבר דרש מהצוות להתמודד עם "קנה מידה חדש, מבנה תלת-ממדי ומורכבות מערכתית רחבה בהרבה".

Diamond Rapids כולל גם את הרחבת סט הפקודות Intel APX, שמגדילה בין היתר את מספר האוגרים הכלליים מ-16 ל-32 ונועדה לצמצם העברות מיותרות של נתונים לזיכרון. בנוסף משולבים במעבד AMX ו-AVX 10.2 להאצת עומסי AI, לצד מאיצי QAT, DSA ו-IAA. המעבד טרם הושק מסחרית וצפוי להגיע לשוק במהלך 2027. החשיפה ב-Hot Chips מספקת הצצה ראשונה מפורטת למבנה שעליו אינטל מתכוונת לבסס את הדור הבא של Xeon, בתקופה שבה הגידול במספר הליבות מחייב את יצרניות המעבדים להשקיע לא פחות באופן שבו הן מחברות ומזינות את הליבות מאשר בליבות עצמן.

ג׳ין קיבלה הזמנה של 14.9 מיליון שקל ממשרד הביטחון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ג׳ין טכנולוגיות בינה מלאכותית דיווחה כי החברה הבת ג׳ין דיפנס קיבלה ממשרד הביטחון הזמנת עבודה נוספת בהיקף של כ-14.9 מיליון שקל, כולל מע״מ. ההזמנה תבוצע באופן מיידי וצפויה להסתיים עד סוף שנת 2026.

מדובר בהזמנה השלישית במסגרת הסכם שעליו חתמו הצדדים במרץ 2026, לתקופה של שנתיים ובהיקף פוטנציאלי כולל של כ-45 מיליון שקל. עד כה קיבלה ג׳ין דיפנס שתי הזמנות קודמות בהיקף מצטבר של 8.6 מיליון שקל. בעקבות ההזמנה החדשה עלה היקף ההזמנות המצטבר ממשרד הביטחון לכ-23.4 מיליון שקל, שהם כ-52% ממסגרת ההתקשרות.

ההזמנה החדשה גדולה בכ-73% משתי ההזמנות הקודמות יחד, ועשויה להעיד על התרחבות השימוש בפלטפורמה לאחר השלבים הראשונים של הפרויקט. יתרת ההסכם, בהיקף של כ-21.6 מיליון שקל, מורכבת מרכיבי עבודה אופציונליים שמשרד הביטחון רשאי להזמין עד מרץ 2028, בהתאם לצרכיו ולשיקול דעתו.

במסגרת ההתקשרות תספק ג׳ין דיפנס שירותים הקשורים לפלטפורמת הבינה המלאכותית שפיתחה החברה, ובהם פיתוח תוכנה, התאמות לצורכי הלקוח, הטמעה בסביבות העבודה שלו וכן שירותי תחזוקה ותמיכה. הפלטפורמה מיועדת להפעלת יישומי בינה מלאכותית בסביבות ארגוניות מאובטחות, לרבות סביבות מקומיות ומנותקות מרשת האינטרנט.

היקף ההזמנה משמעותי ביחס לגודלה של ג׳ין. הכנסות החברה בשנת 2025 הסתכמו בכ-9.7 מיליון שקל, כך ששווי ההזמנה החדשה לפני מע״מ, כ-12.6 מיליון שקל, גבוה מהכנסותיה בכל השנה הקודמת. עם זאת, ההכנסה תוכר בהתאם לקצב ביצוע העבודה ולא בהכרח במלואה בעת קבלת ההזמנה.

ג׳ין הקימה את ג׳ין דיפנס כדי לרכז את פעילותה מול גופי ביטחון וממשל, והיא מסמנת את התחום הביטחוני כמנוע צמיחה מרכזי. ההזמנה הנוכחית מחזקת את מעמדו של משרד הביטחון כלקוח עוגן, אך גם מגדילה את התלות של החברה בלקוח מרכזי. בדוחות הבאים יהיה ניתן לבחון כיצד הפרויקט משפיע על הכנסות החברה, על הרווחיות הגולמית ועל התזרים.

אנבידיה הכריזה על מחשב Jetson לרובוטים זולים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אנבידיה (NVIDIA) הכריזה על המחשב NVIDIA Jetson Orin Nano 2, המיועד להריץ יישומי בינה מלאכותית בקצה (Edge AI) ברמת הכניסה עבור רובוטים, רחפני משלוחים ומכשירים המבוססים על שימוש בבינה מלאכותית פיסית (Physical AI). "המודלים הקטנים והבינוניים הגיעו לרמות הדיוק של המודלים הגדולים ביותר של השנה שעברה", אמר סגן נשיא לרובוטיקה ו-Edge AI ב-NVIDIA, דיפו טאלה. "המחשב Jetson Orin Nano 2 מעניק את היכולת הזו למיליוני מפתחים. הוא מספק את הביצועים והיעילות האנרגטית הדרושים לביצוע הסקה והיגיון בזמן אמת בקצה". החברות הראשונות שהודיעו על אימוץ המחשב היו Cognex, Doosan Bobcat ו-Matic.

המחשב החדש מבוסס מעבד Arm בעל 8 ליבות וכולל זיכרון בנפח 8GB. הוא מספק 78 טריליון פעולות חישוב בשנייה (TOPS). במצב עבודה של 15 ואט, הוא צורך כ-40% פחות חשמל בהשוואה לקודמו, Jetson Orin Nano Super. המחשב מאפשר להריץ מודלי שפה גדולים (LLMs) ומודלי הראייה-שפה (VLMs) פתוחים, דוגמת NVIDIA Cosmos ו-NVIDIA Nemotron, וכן Gemma 4 ו-Qwen 3.  אנבידיה מסרה שחברת Wing הנמצאת בבעלות Alphabet, מתכננת לבחון את Jetson Orin Nano 2. כיום היא משתמשת ב-Jetson Orin Nano Super ובמערך התוכנה של NVIDIA להפעלת צי רחפני המשלוחים שלה.

חברת Matic Robots הודיעה שהיא תאמץ את Jetson Orin Nano 2 כדי לאפשר אינטראקציה אינטואיטיבית עם רובוטי הניקוי הביתיים שלה: להשתמש ב-AI שיחתי, לזהות מחוות, להבין בצורה עמוקה יותר את סביבת הבית באמצעות מיפוי מדויק והבנה סמנטית, כדי לבצע פעולות ניקוי באופן אוטונומי. המחשבים צפויים להיות זמינים בשוק במהלך המחצית הראשונה של 2027.

קרון התקשורת השוודי של אלביט הפך לפלטפורמת ניהול קרב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

החברה הבת השוודית של אלביט, Elbit Systems Sweden AB, חשפה בתערוכת DALO בדנמרק את מערכת Tactical High Mobility Shelter (THMS), המשמשת כפלטפורמת רישות ניידת לשדה הקרב, אשר מספקת תמיכה לכוחות מבוזרים ומקושרים דיגיטלית. מדובר בפרוייקט שעבר שינויים רבים. בינואר 2023 דיווחה אלביט שהחברה הבת "אלביט מערכות שבדיה" זכתה בחוזה בהיקף של כ-48 מיליון דולר לאספקת קרונות תקשורת טקטיים למשרד ההגנה השבדי (FMV). אלא שבשלוש השנים האלה התחילו להגיע הלקחים המרכזיים מהמלחמה באוקריאנה, ובעקבותיהם שינה הפרוייקט את פניו. עד כדי כך, שאלביט פירסמה בלוג ייעודי תחת הכותרת "מבסיסים סטטיים לרשתות ניידות".

במאמר הזה היא מסבירה שבתצורה המעודכנת שלו, הפרוייקט משקף שינויים באופן הפעלת כוחות היבשה: מערכות התקשורת, החיישנים ויכולות הפיקוד חייבות לנוע במהירות ביחד עם הכוחות שאותם הן משרתות. "המלחמה באוקראינה חיזקה את הצורך בפעילות מבוזרת ובעלת ניידות גבוהה", הסביר מנהל הפיתוח העסקי באלביט מערכות שבדיה, כריסטיאן טנגלין. "שדה הקרב המודרני מחייב יחידות ליצור קישוריות, לפעול ולעבור למיקום חדש במהירות רבה מאוד. שהייה ממושכת מדי במיקום אחד עלולה להביא במהירות לאיתור הכוח ולהפיכתו למטרה".

המלחמה באוקראינה שינתה את הגדרת המשימה

אלביט מערכות שבדיה מעסיקה כ-120 עובדים. טנגלין מסר שתוכנית THMS התרחבה במידה רבה: משרד הביטחון השוודי הגדיר מחדש את התפקיד המיועד של המערכת, ומה שהחל כפרויקט שנועד להחליף יכולת קיימת בצבא שבדיה, התפתח לשינוי בתפיסה שבה הצבא השוודי צפעיל כוחות מבוזרים. "במדינות בעלות שטחים גדולים וגבולות ארוכים, האתגר אינו מסתכם בהעברת כוח אדם וכלי רכב ממקום למקום. יחידות הפרוסות על פני שטחים נרחבים חייבות להישאר מקושרות זו לזו ולדרגי הפיקוד הגבוהים יותר, ולהחזיק ביכולת לפרוס במהירות חיישנים, ציוד תקשורת ומערכות משימה נוספות".

ה-THMS בגרסתה החדשה פותחה ומיוצרת בשבדיה על-בסיס שרשרת אספקה אירופית. היא מיועדת לפריסה מבצעית בתנאי סביבה קשים, לרבות מזג אוויר קיצוני ותנאי אקלים ארקטיים. המערכת מאפשרת לכוחות צבא להקים במהירות יכולות תקשורת וחישה מוגבהות, ללא תלות בתשתיות קבועות או במוצבי פיקוד סטטיים. היא מצוידת בתורן טלסקופי המגיע לגובה של עד 25 מטר ומסוגל לשאת מטען ייעודי במשקל של עד 100 ק"ג. למעשה כיום היא משמשת כפלטפורמה רב-משימתית, התומכת בשילוב מגוון רחב של מטענים ויכולות משימה, ובהם תקשורת טקטית, מערכות לוחמה אלקטרונית (EW), מערכות מעקב ותצפית, חיישנים אלקטרו-אופטיים ואינפרא-אדומים (EO/IR), תקשורת לוויינית (SATCOM), טכנולוגיות 5G טקטיות ויכולות לייזר רב-עוצמה (HPL).

התורן מאפשר לשאת מטענים ייעודיים שונים, בהם ציוד תקשורת, חיישני ISTAR ומערכות הגנה בפני כלי טיס בלתי מאוישים (Counter-UAS). המערכת פועלת כיחידה עצמאית לחלוטין הכוללת מערכת מובנית לייצור חשמל, המאפשרת לה לפעול באופן אוטונומי עד 24 שעות וללא תלות ברכב הנושא אותה. מנגנון הפריסה האוטומטי של התורן ומערכת כבלי העיגון האוטומטית הייחודית מאפשרים להקים אותה בתוך פחות מחמש דקות, תוך הפחתת עומס העבודה על המפעילים בשטח. מעניין לציין שהיא יכולה לפעול בתצורות מאוישות ובתצורות לא-מאויישות המופעלות מרחוק.

אלביט מסרה שהפיתוח העתידי צפוי להתקדם לעבר רמות גבוהות יותר של אוטונומיה – כלומר מדובר בפיתוח שיכול להופכה לפלטפורמה כמעט רובוטית. "פעילות היבשה העתידית תהיה תלויה ביכולת לקשר בזמן אמת בין כוחות מבוזרים, חיישנים ואמצעי הפעלה (Effectors)", אמר מנכ"ל אלביט מערכות שבדיה, טוביאס ונברג.

Deloitte ישראל מקימה מרכז לבחינת הכלכלה של ה-AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

Deloitte ישראל הודיעה על הקמת מרכז AI Economics, שיתמקד בהיבטים הכלכליים של הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגונים. את הפעילות יוביל אדם צייטלין, והיא תשלב מומחים מתחומי הבינה המלאכותית, הענן, הפיננסים, האסטרטגיה וניהול הסיכונים.

המהלך מגיע על רקע המעבר של ארגונים משימוש ניסיוני ונקודתי ב-AI להטמעה רחבה יותר בתהליכי עבודה. המעבר הזה מגדיל גם את ההוצאות הקשורות בטכנולוגיה: צריכת טוקנים ושימוש במודלים מסחריים, משאבי מחשוב וענן, הפעלת סוכני AI ורכישת כלי תוכנה הכוללים יכולות בינה מלאכותית.

בניגוד להוצאות IT מסורתיות, חלק מהעלויות הללו תלויות בהיקף השימוש בפועל ועשויות להשתנות במהירות. במקביל, כלי AI נרכשים לעיתים בנפרד על ידי מחלקות ויחידות שונות, ולכן לא תמיד קיימת בארגון תמונה מרוכזת של העלות הכוללת.

המרכז החדש יתמקד במיפוי ההוצאות הללו ובבניית מדדים שיאפשרו לקשור בין השימוש ב-AI לבין העלות והתוצאה העסקית. בין היתר, הפעילות תעסוק בבניית מדדי Unit Economics – למשל, חישוב העלות של ביצוע משימה מסוימת באמצעות מודל או סוכן AI – ובזיהוי שימושים שבהם העלות גבוהה ביחס לתועלת.

הצורך במדדים כאלה נעשה משמעותי יותר עם התרחבות השימוש בסוכני AI. בניגוד לכלי תוכנה שמחירם נקבע בדרך כלל לפי רישיון או מספר משתמשים, סוכנים יכולים לבצע באופן עצמאי רצף של פעולות ולהפעיל מודלים ושירותים חיצוניים מספר רב של פעמים. כתוצאה מכך, העלות של תהליך עסקי מבוסס AI עשויה להיות תלויה גם במספר הפעולות והקריאות שהמערכת מבצעת.

לדברי צייטלין, השינוי מחייב ארגונים להתייחס לבינה מלאכותית גם כאל סעיף כלכלי ולא רק כאל החלטה טכנולוגית. "השאלה כבר אינה רק איזה מודל AI הוא המתאים ביותר, אלא גם כמה עולה להפיק באמצעותו תוצאה עסקית", אמר. לדבריו, ככל שהשימוש ב-AI מתרחב, ארגונים יצטרכו לבחון באופן שוטף את היחס בין צריכת משאבי הבינה המלאכותית לבין הערך העסקי שהם מפיקים מהם.

נערכת להנפקה: Uvision ממנה סמנכ"ל כספים חדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קבוצת Uvision, המפתחת מערכות חימוש משוטט ומערכות לחימה אוטונומיות, הודיעה על מינויו של אייל רובין לסמנכ"ל הכספים של החברה. רובין ייכנס לתפקיד בספטמבר 2026 ויחליף את רוני ברק, ששימש סמנכ"ל הכספים בשנים האחרונות. המינוי מתבצע בתקופה משמעותית עבור החברה, על רקע גידול בפעילותה בשוק האמריקאי ודיווחים שלפיהם היא נערכת להנפקה בנאסד"ק.

רובין מביא עמו קרוב לשלושה עשורים של ניסיון בניהול פיננסי, גיוסי הון ועבודה מול שוק ההון האמריקאי. מאז נובמבר 2025 הוא מכהן כסמנכ"ל הכספים של חברת התרופות Nasus Pharma. קודם לכן שימש במשך כשש שנים כסמנכ"ל הכספים של חברת הביוטכנולוגיה פרוטליקס, ובשנים 2017–2019 כיהן בתפקיד המקביל בחברת בריינסטורם.

לפני הצטרפותו לבריינסטורם מילא רובין כמה תפקידים בטבע, ובהם סגן נשיא וראש הגזברות התאגידית. במסגרת זו היה אחראי על ניהול המזומנים של החברה ועל עסקאות בשוקי החוב וההון. קודם לכן מילא תפקידי כספים גם בסלקום ובחברות טכנולוגיה. הוא בעל תואר ראשון במימון ומערכות מידע מהמכללה למינהל ותואר MBA במימון מאוניברסיטת בר־אילן.

לפי דיווחים בתקשורת הכלכלית, Uvision, הנמצאת בשליטת איש העסקים אהרון פרנקל, מקיימת מהלכים לקראת הנפקה בנאסד"ק לפי שווי מבוקש של כ־3–3.5 מיליארד דולר. על פי הדיווחים, החברה כבר החלה להציג את פעילותה בפני משקיעים, אך נתקלת בפערים בנוגע לשווי המבוקש. ניסיונו של רובין בחברות ציבוריות, בדיווח למשקיעים ובגיוסי הון עשוי להיות רלוונטי במיוחד לתהליך.

Uvision נמצאת בשנים האחרונות בתהליך התרחבות מואץ. באוקטובר 2025 זכתה החברה, ביחד עם מיסטרל האמריקאית, בחוזה מסגרת לחמש שנים בהיקף מרבי של 982 מיליון דולר לאספקת מערכות החימוש המשוטט HERO 120 לצבא ארה"ב. באוגוסט התקבלה במסגרת ההסכם הזמנת המשך בהיקף של יותר מ־50 מיליון דולר, הכוללת מערכות נוספות וציוד נלווה.

לצד משפחת HERO, הרחיבה Uvision את פעילותה באמצעות רכישת SpearUAV ו-Trim Robotics, שפיתחו מערכות אוטונומיות וחימושים משוטטים בעלי כנף סובבת. ביוני השיקה החברה את CORTEX, מערכת תוכנה המחברת חיישנים, מערכות שליטה ובקרה ואמצעי תקיפה בסביבה מבצעית משולבת. החברה מפעילה יכולות פיתוח וייצור בישראל ובארה"ב, ובמרץ הקימה חברה־בת בגרמניה לצורך הרחבת פעילותה בשוק האירופי.

תא"ל במיל. איציק בילט מונה למנכ"ל אירודרום

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אירודרום, איציק בילט. צילום: אולג זלן

חברת אירודרום (Aerodrome) הודיעה על מינויו של תא"ל במיל. איציק בילט לתפקיד מנכ"ל החברה, במקומו של זיו בן ברוך שנכנס לתפקיד ממלא מקום המנכ"ל לאחר השינויים במבנה הבעלות על החברה במאי 2026. בילט מביא כ-25 שנות ניסיון בניהול והובלת חברות וארגונים בסביבות תעשייתיות, טכנולוגיות וביטחוניות. בעבר שימש בתפקיד ניהולי בכיר באירונאוטיקס, שבה היה אחראי בין היתר על תחומי הייצור, התפעול, הלקוחות, הרכש והלוגיסטיקה. בילט הוא תא"ל במילואים ומשמש כיום כמנהל לחימה פיקודי בפיקוד העורף.

לצד מינויו של בילט, מונה שקד לוי לסמנכ"ל הפיתוח העסקי של אירודרום. במסגרת תפקידו הוא יוביל את הרחבת הפעילות העסקית של החברה, פיתוח הזדמנויות ושיתופי פעולה חדשים והעמקת פעילותה בשווקים בישראל ובעולם. אבי אלרז מונה לסמנכ"ל ההנדסה של החברה, ויוביל את הפעילות ההנדסית והטכנולוגית של אירודרום כחלק מהרחבת יכולותיה ופיתוח מוצרים לשוק הביטחוני. המינויים האלה משלימים את בניית שדרת הניהול המקצועית של אירודרום ומהווים שלב נוסף במהלך שמובילה החברה מאז מינויו של רונן אלעד ליו"ר בחודש מאי האחרון.

משבר – והחלפת הבעלות

יו"ר אירודרום, רונן אלעד, מסר: "לאחר שחיזקנו את התשתית הניהולית והמקצועית של החברה, אנחנו עוברים כעת ליישום היעדים שהצבנו ולהרחבת הפעילות. ההנהלה החדשה תוביל פיתוח מנועי צמיחה ויכולות חדשות, יצירת נכסים והעמקת הפעילות בישראל ובעולם". חברת אירודרום עוסקת בפיתוח,ייצור ואינטגרציה של מערכות וכטב"מים, וכן במתן שירותי איסוף מודיעין וניתוח ועיבוד מידע לשוק הביטחוני והאזרחי.

החברה התמודדה עם משבר קשה במהלך שנת 2025, לאחר שבוטלה זכייתה במכרז לאספקת רחפנים לממשלת ישראל בהיקף כולל של כ-73.6 מיליון שקל. בשנת 2025 הסתכמו מכירות אירודרום ב-9.73 מיליון שקל, בהשוואה למכירות של כ-14.45 מיליון שקל בשנת 2024. במחצית הראשונה של 2026 הסתכמו מכירותיה בכ-2.96 מיליון שקל בלבד – פחות מחצית מהמכירות בתקופה המקבילה 2025. בתקופה הזו החברה דיווחה על הפסד תפעולי של כ-7.5 מיליון שקל.

באמצע מאי 2025 מכרה החברה כ-32% ממניותיה למשקיעים תמורת סכום כולל של כ-41 מיליון שקל. המשקיע הגדול ביותר בקבוצה הזו היה רונן אלעד, שבעקבות ההשקעה מחזיק כיום בכ-28.3% ממניות אירודרום ונחשב לבעל השליטה בחברה. בעל המניות השני בגודלו הוא המייסד רועי דגני, המחזיק בכ-12.8% מהמניות.

שיא בצבר ההזמנות של סמארט שוטר: 51.6 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הדיפנס-טק סמארט שוטר (Smart Shooter) סיימה את המחצית הראשונה של 2026 עם הכנסות של 16.3 מיליון דולר, גידול של 27% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ואולם, הנתון הבולט בדוח הוא קצב קבלת ההזמנות: במהלך המחצית חתמה החברה על הזמנות חדשות בהיקף של 43 מיליון דולר, גידול של 133%, והצבר בסוף יוני הגיע ל-51.6 מיליון דולר, לעומת 27.4 מיליון דולר שנה קודם.

ברבעון השני לבדו הסתכמו ההכנסות ב-9.7 מיליון דולר, עלייה של 29%, וההזמנות החדשות ב-25.3 מיליון דולר. הרווח הנקי המתואם ברבעון הסתכם ב-1.9 מיליון דולר, לעומת 700 אלף דולר אשתקד, ותזרים המזומנים מפעילות שוטפת עמד על 1.2 מיליון דולר. אחד השינויים הבולטים הוא התחזקות הפעילות בארצות הברית. צפון אמריקה היתה אחראית ל-55% מההזמנות החדשות במחצית, לעומת 29% מההכנסות. היא גם מהווה כיום 42% מצבר ההזמנות, בהיקף של 21.9 מיליון דולר. אירופה אחראית לצבר של 12.2 מיליון דולר ואסיה-פסיפיק ל-9.7 מיליון דולר.

המגמה מתבטאת בשורה של עסקאות עם הצבא האמריקאי. במאי קיבלה החברה הזמנה של 10.7 מיליון דולר למערכות SMASH 3000SA עבור צבא ארה"ב. ביוני הצטרפו חוזה של 1.8 מיליון דולר עם הצי האמריקאי וחוזה של 5.8 מיליון דולר עם חיל הנחתים. בישראל קיבלה החברה ביוני הזמנה נוספת למערכות SMASH HOPPER בהיקף של 1.9 מיליון דולר, עם אופציה של 600 אלף דולר נוספים. ביולי נחתמה עסקה של 1.7 מיליון דולר באסיה.

נערכים להגדלת הייצור

הגידול בצבר מאלץ את סמארט שוטר להרחיב גם את התשתית התפעולית. החברה מציינת כי היא מגדילה את יכולת הייצור והמלאי ומרחיבה את שטחי הייצור והאחסון, במטרה לשפר זמינות ולקצר את זמני האספקה. במקביל היא מרחיבה את פעילות חברות הבת בארה"ב ובאירופה, המשמשות מוקדי שיווק ותחזוקה ללקוחות מחוץ לישראל.

סמארט שוטר מפתחת את משפחת SMASH, המבוססת על ליבה של בקרת אש אלקטרו-אופטית, עיבוד תמונה ואלגוריתמים המזהים מטרה, עוקבים אחר תנועתה וקובעים את נקודת הזמן המתאימה לביצוע הירי. המוצרים כוללים מערכות נישאות חייל דוגמת SMASH 3000 ו-SMASH X4, לצד עמדות נשק נשלטות מרחוק ממשפחת HOPPER.

אחד השווקים המרכזיים שאליהם מכוונת החברה הוא ההגנה הקינטית מפני רחפנים. סמארט שוטר מנסה למצב את הטכנולוגיה כפתרון עצמאי נגד רחפנים או כרכיב במערכי הגנה רב-שכבתיים, לצד שימושים בהגנת גבולות, מתקנים רגישים ופלטפורמות רובוטיות. החברה סיימה את המחצית עם מזומנים ופיקדונות בהיקף של 82.9 מיליון דולר, לאחר שבמרץ השלימה הנפקה ראשונית בבורסה בתל אביב שבה גייסה כ-200 מיליון שקל.

פורסייט מתפכחת – ומחפשת מודל עסקי חדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

פלטפורמת VARAN של VisionWave האמריקאית. ככל הנראה צפויה להשתמש במערכת הראייה של פורסייט

חברת פורסייט (Foresight Autonomous Holdings) מנס ציונה מחפשת תחומי עיסוק חדשים לאור העובדה שהעיסוק המרכזי שלה, מערכות ראייה ממוחשבות לרכב ולמערכות רובוטיות, לא מצליח להניב הכנסות משמעותיות. בהודעה שהיא פירסמה השבוע היא מסרה: "החברה בוחנת אפשרויות להרחבת פעילותה העסקית לתחומים טכנולוגיים נוספים, ובהם טכנולוגיות ויישומים מבוססי בינה מלאכותית, אבטחת סייבר ומרכזי נתונים (Data Centers), לרבות באמצעות רכישה אפשרית. הבחינה מתבצעת במסגרת מאמץ רחב לאתר הזדמנויות עסקיות חדשות ותחומי צמיחה מעבר לפעילותה הנוכחית.

"תהליך הבחינה נמצא בשלב ראשוני, ועדיין לא התקבלה החלטה בנוגע לכניסה לשוק חדש כלשהו או לביצוע רכישה מסוימת. פורסייט לא קבעה לוח זמנים להשלמת תהליך הבחינה, ובשלב זה לא התקבלה כל החלטה בנוגע לעסקה אפשרית כלשהי. החברה אינה מתכוונת למסור פרטים על בחינת ההזדמנויות האפשריות עד שתגיע למסקנה כי פרסום מידע נוסף הוא ראוי או נדרש. אין כל ודאות בנוגע לתוצאותיו או ללוח הזמנים של תהליך הבחינה, או לכך שעסקה מסוימת אכן תקודם או תושלם".

החברה הוקמה בשנת 2015 על-ידי המנכ"ל והיו"ר חיים סיבוני, ועל-ידי מנהל הטכנולוגיות הראשי, לוי צרויה, לצורך פיתוח מערכות ראייה ממוחשבת תלת-ממדית (סטריאוסקופית) לתעשיית הרכב והאוטונומיה. פורסייט פיתחה מערכת ראייה ממוחשבת, QuadSight, עבור מערכות עזר בטיחותיות (ADAS) ונהיגה אוטונומית. המערכת של החברה מבוססת על  שימוש בשתי מצלמות אינפרא-אדום ובשתי מצלמות אור נראה. המערך הזה מיועד לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמה את אופן הראייה של העין האנושית. בעבר החברה דיווחה כי מבדקים שערכה הראו שהמערכת מספקת יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100% בכל תנאי מזג אוויר או תאורה.

עסקת ההצלה נכשלה

ההודעה האחרונה אינה מהווה הודאה בכישלון טכנולוגי של החברה, שכן הטכנולוגיה שלה מעוררת עניין רב והחברה חתמה על הסכמים רבים לשיתוף פעולה טכנולוגי עם חברות גדולות – אלא שהיא לא הצליחה להופך אותה מנוע מכירות משמעותי. למרות פעילות של יותר מעשור וגיוס הון בהיקף של עשרות מלייוני דולרים, מכירותיה בשנת 2025 ירדו ב-8.7% והסתכמו בכ-398,000 דולר בלבד. המרכיב המרכזי בהכנסות, בהיקף של 162,000 דולר, היה תשלום עבור השלמת פרוייקט הוכחת היתכנות עם אלביט. לאורך השנה כולה החברה הפסידה יותר מ-12 מיליון דולר.

לפני כחודשיים החברה ניסתה לבצע עסקת הצלה עם חברת VisionWave האמריקאית, הפועלת בתחום החיישנים וה-AI לשוק הביטחוני. העיסקה נחתמה ביוני 2026. במסגרתה VisionWave הייתה אמורה לרכוש 52% ממניות פורסייט תמורת מניות VisionWave בשווי כולל של כ-17.5 מיליון דולר. העיסקה העניקה לפורסייט שווי חברה של כ-34 מיליון דולר. ב-23 ביולי 2026, בעלי המניות של פורסייט הצביעו נגד ההסכם והוא לא אושר. כתוצאה מכך, העסקה בוטלה ולא יצאה אל הפועל, ופורסייט ממשיכה לפעול כחברה עצמאית.  

כיום היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-5 מיליון דולר בלבד, כאשר עיסקת VisionWave צומצמה לשיתוף פעולה טכנולוגי: בשבוע שעבר הודיעו שתי החברות על הסכם עקרוני לשילוב מערכת הראייה של פורסייט בפלטפורמת VARAN של VisionWave, שהיא פלטפורמה מודולרית של כלי-רכב יבשתיים בלתי מאויישים (UGV). שתי החברות מצפות כי שיתוף הפעולה האסטרטגי יקיף פיתוח ושילוב טכנולוגי, מערכות אוטונומיות, חישה מתקדמת, רובוטיקה ביטחונית, הדגמות, תוכניות הוכחת היתכנות (POC), הערכות לקוח, פיתוח עסקי, וכן הזדמנויות לייצור סדרתי ופוטנציאל מסחור.

אודיוקודס קיבלה הסמכה ממיקרוסופט לסוכני AI קוליים ב-Teams

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: נשיא ומנכ"ל אודיוקודס שבתאי אדלסברג]

חברת אודיוקודס (AudioCodes) הישראלית הודיעה כי פתרון Voca CIC שלה קיבל הסמכה ממיקרוסופט עבור שילוב סוכני AI קוליים ב-Microsoft Teams. ההסמכה ניתנה במסגרת תוכנית חדשה של מיקרוסופט, Teams Unify for Voice Agents, והיא מצטרפת להסמכה קיימת של המוצר להפעלת מוקדי שירות על גבי Teams.

ההסמכה מאפשרת לארגונים המשתמשים ב-Teams לשלב סוכן קולי מבוסס בינה מלאכותית כמענה ראשוני לשיחות נכנסות. הסוכן יכול לנהל שיחה עם המתקשר, לספק מידע, לבצע אימות זהות, לזהות את מטרת הפנייה ולנתב את השיחה בהתאם לצורך, למשל לתור שיחות, למשתמש מסוים בארגון או לנציג אנושי במוקד השירות.

אחד המרכיבים באינטגרציה הוא העברת הקשר השיחה מהסוכן האוטומטי לנציג האנושי. במקרה שבו נדרשת העברה, המידע שנאסף במהלך השיחה עם סוכן ה-AI מועבר יחד איתה, כך שהנציג יכול להמשיך את הטיפול מהנקודה שבה הסתיימה האינטראקציה האוטומטית.

במסגרת תהליך ההסמכה עבר Voca CIC בדיקות תפקוד שבוצעו על ידי גורם חיצוני וכן בדיקות אבטחה ותאימות של מיקרוסופט. ההסמכה מתייחסת בין היתר לאופן הטיפול בנתונים, לזמני התגובה ולביצועי המערכת.

מהקול המסורתי לסוכני AI

Voca CIC הוא חלק מהמהלך שמבצעת אודיוקודס בשנים האחרונות להרחבת פעילותה מתשתיות תקשורת קולית אל תוכנה ושירותים המבוססים על בינה מלאכותית. החברה, שהוקמה ב-1993 ונסחרת בנאסד"ק ובבורסה בתל אביב, פעלה במשך שנים בעיקר בתחום תשתיות ה-VoIP והקישוריות הקולית לארגונים ולספקיות תקשורת.

בשנים האחרונות הרחיבה החברה את פעילותה בתחומי התקשורת הארגונית, מוקדי השירות ו-Voice AI. Voca CIC מיועד להפעלת מוקדי שירות בענן ומשלב יכולות ניהול שיחות וערוצים דיגיטליים עם כלי AI. המערכת בנויה בין היתר לעבודה בסביבת Microsoft Teams ו-Azure.

ההסמכה החדשה מרחיבה את השילוב עם Teams מעבר למוקד השירות עצמו. בעוד שההסמכה הקודמת מתייחסת בעיקר לסביבת העבודה של הנציגים האנושיים, ההסמכה החדשה מאפשרת להציב לפני המוקד שכבה של סוכנים קוליים אוטונומיים, שיכולים לטפל בחלק מהשיחות בעצמם ולהעביר אחרות לנציג.

עבור מיקרוסופט, מדובר בחלק מהרחבת השימוש בסוכני AI בתוך מערכות התקשורת הארגוניות. שילוב סוכנים קוליים בתשתית הטלפוניה מאפשר להשתמש בהם לא רק בצ'אט או בממשקי תוכנה, אלא גם כגורם שמקבל ומנהל שיחות טלפון.

עבור אודיוקודס, המהלך נשען על הנוכחות הקיימת שלה בסביבת Microsoft Teams Phone ומאפשר לה להרחיב את הפעילות מתשתית להעברת וניהול שיחות גם לשכבת האוטומציה שמעליה. החברה תהיה אחראית על ההטמעה, התפעול והתמיכה בפתרון.

Voca CIC מוצע באמצעות Microsoft Marketplace ו-Teams Store וכן ישירות על ידי אודיוקודס. החברה מציעה גם תקופת ניסיון של 30 יום למערכת.

מנכ"לית משותפת של אינטל ישראל: "גם המעבד הגרפי המתקדם ביותר מאבד מערכו כשהוא ממתין"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קרין אייבשיץ סגל, סגנית נשיא תאגידי ומנכ"לית משותפת אינטל ישראל. מנכ"לית ארגון הנדסת המערכות בחטיבת הדאטה סנטר של אינטל

הדיון על מעבדים לבינה מלאכותית מבוססת סוכנים מתמקד כיום בקבוצה מצומצמת מדי של מדדים. חלק גדול מהשיח בתעשייה עוסק בביצועים של משימה יחידה על ליבה אחת, במספר הליבות שאפשר לשלב במערכת ובכמות העבודה שארון שרתים מסוגל לבצע.

כל אלה מדדים חשובים. אבל הם עדיין לא עונים על השאלה שבסופו של דבר מעניינת את הלקוחות:

כמה עבודה שימושית של סוכני AI יכולה התשתית שלי להשלים באופן אמין, בזמן, בעלות ובצריכת החשמל שהעסק שלי דורש?

מספר הליבות מלמד כמה משאבי מחשוב הוכנסו למערכת. בעידן של בינה מלאכותית מבוססת סוכנים, השאלה החשובה יותר היא עד כמה המערכת כולה מצליחה להפוך את המשאבים האלה לעבודה שמושלמת בפועל.

עבודה במקביל משנה את התמונה

כאשר סוכן יחיד מבצע רצף של פעולות, חישוב הביצועים נראה פשוט: ככל שכל שלב מסתיים מהר יותר, כך תהליך העבודה כולו מתקדם מהר יותר.

אבל מערכות בסביבת ייצור מפעילות סוכנים רבים במקביל, שמתחרים על המעבד, הזיכרון, משאבי הקלט והפלט והמאיצים. ככל שהעומס גדל, גם צוואר הבקבוק משתנה.

ניתוח פומבי שפורסם לאחרונה התבסס על 739 שיחות אנונימיות ב-Claude Code, שכללו תהליכי עבודה של סוכני תכנות ובהם חשיבה רב-שלבית, יצירת קוד ושימוש בכלים. לפי הניתוח, החלק של עיבוד המעבד המארח וזמן ההמתנה מתוך זמן התגובה הכולל עלה מפחות מ-1% בבקשה יחידה לעד 15% כאשר 32 בקשות טופלו במקביל. רוב העלייה נבעה מתזמון ומתורים, ולא מעבודת החישוב עצמה.

ליבה מהירה יותר יכולה להשלים את החישוב מהר יותר. היא לא יכולה להעלים את התור.

לזמן ההמתנה יש השפעה גם על הרכיב היקר ביותר במערכת. לפי אותו מחקר, בתהליכים שבהם סוכנים מריצים קוד, המעבדים הגרפיים מבצעים עבודה שימושית רק במשך כ-50% עד 60% מהזמן. כשסוכן ממתין למסד נתונים, למערכת אחזור מידע או לסביבת הרצה מבודדת, גם המעבד הגרפי ממתין.

העיקרון שעומד בבסיס חוק אמדל עדיין תקף: "המאיץ היקר ביותר הוא זה שממתין לשאר חלקי המערכת."

אינטל מציעה מדד שימושי יותר: מספר הסוכנים שהשלימו את עבודתם בפועל בכל ארון שרתים.

כלומר, כמה תהליכי עבודה של סוכנים יכול ארון שרתים להשלים באופן אמין, תוך עמידה ביעדים שנקבעו לתפוקה, לאיכות ולזמן תגובה, ובמסגרת מוגדרת של עלות וצריכת חשמל.

אחת הדרכים להמחיש את הקיבולת האפקטיבית היא:

מספר הסוכנים בפועל לארון שרתים = מספר הסוכנים התאורטי לארון × יעילות הניתוב × איזון המשאבים × יעילות העברת משימות לרכיבים ייעודיים

הקיבולת התאורטית מייצגת את משאבי המחשוב, הזיכרון ורוחב הפס הזמינים בארון.

יעילות הניתוב משקפת עד כמה המערכת מצליחה להפנות כל משימה למשאב המתאים לה.

איזון המשאבים מביא בחשבון את הקיבולת שאובדת בגלל צווארי בקבוק ותורים.

יעילות העברת המשימות משקפת את הקיבולת שמתפנה כאשר עבודות תשתית עוברות מהליבות הכלליות לרכיבים ייעודיים.

המסמך הטכני הנלווה מפרט את הגורמים האלה ואת אופן המדידה שלהם.

המגבלה האמיתית של המערכת נמצאת בנקודה שבה הוספת סוכנים גורמת לזמן התגובה לחרוג מהיעד שהגדיר הלקוח. היא אינה בהכרח הנקודה הגבוהה ביותר בגרף התפוקה התאורטית.

לדוגמה, אם ארון שרתים מסוגל להפעיל 1,000 תהליכי סוכנים במקביל, אבל מצליח לעמוד ביעד זמן התגובה באחוזון 99 רק עבור 700 מהם, קיבולת הייצור השימושית שלו היא 700 סוכנים, ולא 1,000.

אינטל משלבת בין ליבות מהירות לבין מספר גדול של ליבות, ובונה מערכת שמתרגמת את שני היתרונות האלה לעבודה שמושלמת בפועל.

רוחב הפס מאפשר לסוכן להמשיך להתקדם. קיבולת הזיכרון מאפשרת לו לשמור את המידע הדרוש להמשך העבודה.

מצב Flat Memory Mode במעבדי Intel Xeon 6 משלב זיכרון המחובר באמצעות CXL וזיכרון DDR5 מקומי במרחב כתובות אחד. בבדיקה משותפת של אינטל ו-SAP, המערכת סיפקה 96% מהביצועים של מערכת המבוססת כולה על DDR5, תוך הפחתה של כ-25% בעלות הבעלות הכוללת על הזיכרון.

כך ניתן לשמור יותר תהליכים פעילים וזמינים, בעלות נמוכה יותר.

החזירו קיבולת למערכת

Intel QuickAssist Technology, ‏Data Streaming Accelerator ו-Intel In-Memory Analytics Accelerator, או Intel IAA, מעבירים משימות תשתית שבעבר היו צורכות משאבים מהליבות הכלליות אל רכיבים ייעודיים.

מחקר שפורסם על שימוש ב-Intel IAA לדחיסת תמונות מצב הראה כי פעולות יצירת תמונת המצב הושלמו במהירות גבוהה בערך פי 1.2.

העברת משימות לרכיבים ייעודיים היא יותר מתכונה טכנולוגית נוספת. היא מחזירה קיבולת למערכת וללקוח.

תזמור העבודה, הפעלת כלים, שירותי נתונים והעברת מידע פעיל מציבים דרישות שונות מהמערכת.

משפחת מעבדי Xeon כוללת ליבות P, שמספקות ביצועים גבוהים למשימה יחידה, וליבות E, שמאפשרות לבצע מספר רב של משימות בצפיפות גבוהה. שני סוגי הליבות מבוססים על ארכיטקטורה משותפת, וכך ניתן להתאים לכל שלב בתהליך העבודה את משאב המחשוב המתאים לו.

ארגונים יזדקקו למעבדים גרפיים שמותאמים לבינה מלאכותית מבוססת סוכנים, לצד המעבדים המרכזיים. אינטל מפתחת את המעבד הגרפי Crescent Island בדיוק עבור התפקיד הזה.

אבל גם המעבד הגרפי המתקדם ביותר מאבד מערכו כשהוא ממתין לשאר חלקי המערכת.

זו הסיבה שהמעבד המרכזי ממשיך להיות חלק מהותי מהדיון. Xeon משמש כבקר התנועה של המערכת המבוססת על סוכנים. הוא מסייע לתהליכים להמשיך להתקדם, לכלים לפעול, לנתונים לזרום ולמאיצים להמשיך לקבל עבודה.

כל טענה על ביצועים של בינה מלאכותית מבוססת סוכנים, כולל טענה של אינטל, צריכה לציין כמה פעולות מתבצעות במקביל, מהו יעד זמן התגובה ומהו הפער בין הקיבולת התאורטית לבין הקיבולת שמתקבלת בפועל. בלי הנתונים האלה, התוצאה מתארת את הפוטנציאל של המערכת, ולא את היכולת שלה בסביבת ייצור.

אינטל מתכוונת לדווח על מספר הסוכנים בכל ארון שרתים ביחס ליעד מוגדר של זמן תגובה באחוזון 99, ובהתבסס על תיעוד של תהליכי עבודה אמיתיים של סוכנים.

הדיווח יכלול גם את יעילות הניתוב, את השיפור שמתקבל מהעברת משימות לרכיבים ייעודיים, את יעילות המעבד המארח במערכות המחוברות למעבדים גרפיים ואת מספר הסוכנים לכל ואט, תחת מגבלת צריכת חשמל מוגדרת לארון השרתים.

הביצועים של משימה יחידה חשובים. מספר הליבות שאפשר לשלב במערכת חשוב. אבל המערכת שתוביל תהיה זו שתצליח לדאוג שלכל ליבה תהיה עבודה, שכל תהליך ימשיך להתקדם ושכל מאיץ ימשיך לבצע עבודה שימושית.

התעשייה הקדישה מספיק זמן לספירת הרכיבים שנכנסים לארון השרתים.

הגיע הזמן למדוד את העבודה שיוצאת ממנו.

TSG מכוונת לחו״ל: תשלב את מוצריה בעסקאות הייצוא הביטחוניות הגדולות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת TSG מסמנת את השווקים הבינלאומיים כאחד ממנועי הצמיחה הבאים שלה, ומתכוונת להשתלב בעסקאות הייצוא הגדולות של התעשיות הביטחוניות הישראליות. במצגת שפרסמה החברה עם דוחות הרבעון השני היא מציינת כי היא פועלת לשלב את מוצרי היתוך המידע והתמונה האווירית שלה בעסקאות ייצוא של התעשיות הביטחוניות. המהלך עשוי לאפשר ל-TSG, שכיום עיקר פעילותה מתבצעת בישראל, להרחיב בהדרגה את החשיפה לשווקים בינלאומיים.

המהלך משתלב בשינוי רחב יותר שעוברת TSG, המבקשת להרחיב את פעילותה מחברת תוכנה, אינטגרציה ופרויקטים לקבוצה בעלת פורטפוליו רחב יותר של מוצרים ויכולות לאורך שרשרת הערך הביטחונית. החברה מציגה כיום יותר מעשרה מוצרים, ובהם SkyWeaver לשליטה ובקרה אווירית והתרעה מוקדמת, SeaWeaver לפיקוד, שליטה ומודיעין ימי, EarthSolver למודיעין גיאו־מרחבי ו-DroneWeaver להגנה מפני רחפנים וכטב"מים. לצד המוצרים היא מספקת שירותי פיתוח תוכנה ובינה מלאכותית, אינטגרציה, תחזוקה ותמיכה.

אחד המוצרים שאותם מבקשת TSG לקדם הוא DroneWeaver, שאותו היא מגדירה כפלטפורמה המסוגלת להתחבר לעשרות סוגים של חיישנים ומיירטים. המערכת מנהלת את תהליך ההתמודדות עם האיום משלב הגילוי ועד ליירוט ומיועדת לצמצם את העומס על המפעיל.

במקביל מרחיבה החברה את יכולות ההנדסה והייצור שלה. TSG מציגה כיום זרוע הכוללת שלושה אתרי ייצור, ומצהירה כי בכוונתה להמשיך להרחיב אותה, בין היתר באמצעות רכישות נוספות. השנה רכשה החברה את מבט טכנולוגיות בתלת־ממד, העוסקת במדידה, תיעוד, מידול ומיפוי באמצעות סריקות לייזר תלת־ממדיות, ואת פרודקשן פלור, המספקת שירותי תכנון, ייצור, הרכבה ואינטגרציה של מוצרים ורכיבים, בעיקר ללקוחות ביטחוניים.

הרכישות צפויות להימשך. ביוני השלימה TSG גיוס אג"ח בהיקף של כ-222 מיליון שקל, שלדבריה נועד להרחבת פעילות המיזוגים והרכישות. בסוף יוני החזיקה החברה במזומנים, פיקדונות וניירות ערך בהיקף של כ-503 מיליון שקל, מול חוב פיננסי של כ-290 מיליון שקל — עודף מזומנים של כ-213 מיליון שקל.

הפעילות הביטחונית היא כיום מנוע ההכנסות המרכזי של TSG ומהווה כ-80% מפעילותה. היא כוללת מערכות שליטה ובקרה אסטרטגיות, אופרטיביות וטקטיות, היתוך מידע ובינה מלאכותית, מערכות מודיעין ותחקור, פתרונות להגנת המולדת, ניהול וניטור רשתות תקשורת, ציוד בדיקה ומדמים ושירותי פיתוח והנדסה.

ברבעון השני הסתכמו הכנסות TSG בכ-127.6 מיליון שקל, עלייה של 22% לעומת 104.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי המתואם עלה ב-21% לכ-17.3 מיליון שקל, וה-EBITDA המתואם צמח ב-24% לכ-19.1 מיליון שקל. הרווח הנקי המתואם עלה ב-45% לכ-12.4 מיליון שקל. במחצית הראשונה הסתכמו ההכנסות בכ-248.3 מיליון שקל, לעומת 205.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר הביטחוני עצמו הסתכמו ההכנסות במחצית בכ-192.6 מיליון שקל, צמיחה של כ-19% לעומת התקופה המקבילה. הצמיחה נבעה הן מהתרחבות אורגנית והן מהחברות שנרכשו. בכך ממשיכה TSG לבסס את הביטחון כליבת פעילותה, כאשר האתגר הבא שסימנה לעצמה הוא לתרגם את הניסיון והמוצרים שצברה בשוק הישראלי להשתלבות רחבה יותר בעסקאות ביטחוניות בשוק העולמי.

proteanTecs מרחיבה את פלטפורמת הניטור למארזים מרובי-שבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת proteanTecs הישראלית השיקה חבילת פתרונות המיועדת לניטור ולניתוח של מערכות Multi-Die, שבהן מספר שבבים או Chiplets משולבים יחד במארז מתקדם אחד. הפתרונות החדשים מרחיבים את טכנולוגיית הטלמטריה של החברה מהשבב הבודד אל המארז כולו, ומאפשרים לעקוב אחר מצבו של כל רכיב, אחר החיבורים בין הרכיבים ואחר האופן שבו שילובם משפיע על ביצועי המערכת.

המהלך מגיע על רקע שינוי משמעותי בארכיטקטורת השבבים המתקדמים, ובמיוחד במאיצי AI ומעבדי HPC. במקום לייצר שבב מונוליתי גדול, התעשייה עוברת בהדרגה למערכות המשלבות במארז אחד מספר רכיבי סיליקון, דוגמת שבבי חישוב, רכיבי קלט ופלט וערימות זיכרון HBM. הגישה מאפשרת להגדיל את ביצועי המערכת ואת רוחב הפס, אך גם מייצרת אתגר חדש: ככל שהמארז כולל יותר רכיבים וחיבורים, כך קשה יותר לאתר את מקורן של תקלות, והעלות של גילוי רכיב בעייתי בשלב מאוחר עולה משמעותית.

הפתרון של proteanTecs נועד לספק מידע על הרכיבים לאורך שלבים שונים במחזור החיים. עוד בשלב ה-Wafer Sort ניתן לאפיין כל Die מעבר לחלוקה הבינארית המקובלת של תקין או לא תקין, ולמדוד פרמטרים דוגמת צריכת הספק, זליגת זרם ומהירות. המידע מאפשר לזהות רכיבים הנמצאים קרוב לשולי התקינות ולבצע התאמה מושכלת יותר בין Dies המיועדים להשתלב באותו מארז – תהליך שהחברה מכנה Chiplet Mix & Match.

לאחר האריזה ניתן להשוות את התנהגות הרכיבים למצבם לפניה ולזהות השפעות שנוצרו בעקבות השילוב במארז, ובהן הבדלי טמפרטורה, רעשים באספקת החשמל ובשעון, עומסים מכניים והשפעות התלויות בעומס העבודה. המערכת מנטרת גם את ממשקי התקשורת בין ה-Dies ויכולה לזהות חיבורים גבוליים או תקלות סמויות שלא בהכרח מתגלות בבדיקת Pass/Fail רגילה.

לראות את השבב מבפנים

הפתרון החדש הוא הרחבה של התפיסה הטכנולוגית שעליה הוקמה proteanTecs בשנת 2017. החברה פיתחה טכנולוגיית טלמטריה המבוססת על מעגלים זעירים, המכונים Agents, המשולבים בתוך הסיליקון כבר בשלב תכנון השבב. המעגלים אוספים במהלך הייצור ולאורך חיי המוצר מידע על פרמטרים דוגמת טמפרטורה, מתח, זמני השהייה, צריכת הספק ושולי תזמון.

הנתונים מוזנים למערכת תוכנה המנתחת את התנהגות השבב ומאפשרת לזהות חריגות, לעקוב אחר הידרדרות לאורך זמן ולבצע אופטימיזציה של ביצועים וצריכת הספק. בניגוד לבדיקות חיצוניות המבוצעות בנקודות מסוימות בתהליך הייצור, הרעיון של proteanTecs הוא לקבל טלמטריה מתוך הסיליקון עצמו – החל מהייצור והבדיקות ועד לשלב שבו השבב כבר פועל במערכת אצל הלקוח.

המעבר ל-Chiplets ול-Advanced Packaging מרחיב כעת את אותה תפיסה מרמת השבב לרמת המערכת. החברה מטמיעה Agents לא רק בתוך רכיבי החישוב, אלא גם בממשקי ה-PHY ובבסיס של רכיבי HBM. כך ניתן לנטר את ה-Die-to-Die Interconnects ברמת כל ערוץ תקשורת, ולזהות הידרדרות בחיבור גם בזמן שהמערכת נמצאת בפעולה. הפתרון מיועד בין היתר לממשקי UCIe ולמערכות זיכרון מהירות, לרבות HBM4.

היכולת הזו נעשית משמעותית במיוחד במערכות AI יקרות, שבהן מארז יחיד עשוי לכלול מספר רכיבי חישוב וערימות HBM. אם Die גבולי מתגלה רק לאחר שחובר לרכיבים האחרים, משמעות הכשל עלולה להיות אובדן של מארז שלם ויקר. proteanTecs מנסה להעביר את נקודת הגילוי לשלב מוקדם ככל האפשר, ובמקביל להמשיך לנטר את המערכת לאחר הייצור.

החברה מציינת כי היכולות החדשות כבר משולבות בפרויקטים רב-שנתיים ורב-דוריים אצל לקוחות. בכך מסמנת ההכרזה שלב נוסף באבולוציה של proteanTecs: מטכנולוגיה שנועדה לספק "מבט מבפנים" על שבב בודד, לפלטפורמת ניטור של מערכות סיליקון מורכבות שבהן המארז עצמו הופך למעשה למערכת מחשוב שלמה.