תאת ממשיכה לצמוח, אך בעיות בשרשרת האספקה מכבידות על הקצב

[בתמונה למעלה: מנכ"ל תאת, יגאל זמיר, לצד מודולי כוח שהחברה מספקת למטוסי F-16]

חברת תאת טכנולוגיות ( TAT Technologies) סיימה את 2025 עם תוצאות שיא, ומציגה המשך מגמת צמיחה בהכנסות, ברווחיות ובצבר ההזמנות – אך מתריעה כי בעיות מתמשכות ואף מחמירות בשרשרת האספקה עלולות להעיב על קצב הצמיחה בטווח הקצר.

לפי הדו"ח השנתי שפרסמה ביום חמישי האחרון, הכנסות החברה ברבעון הרביעי הסתכמו בכ־46.5 מיליון דולר – עלייה של 13% בהשוואה לרבעון המקביל. בסיכום שנתי רשמה החברה צמיחה של יותר מ־17% בהכנסות ל-178 מיליון דולר, לצד עלייה חדה ברווחיות: הרווח הנקי גדל בכ־50% והסתכם ב־16.8 מיליון דולר, וה־EBITDA המתואם עלה ל־25.5 מיליון דולר, המהווים כ־14.3% מההכנסות.

גם בצד הביקוש מציגה החברה תמונה חיובית: צבר ההזמנות וההסכמים ארוכי הטווח טיפס לכ־550 מיליון דולר – לעומת 429 מיליון דולר בלבד בסוף 2024. לדברי החברה, הגידול בצבר נובע בעיקר מחוזים חדשים והסכמים ארוכי טווח, ולא רק מדחייה של עבודות קיימות.

במקביל, נמשכת מגמה אסטרטגית של מעבר לפעילות תחזוקה ושירותים (MRO), שהגיעה כבר ליותר מ־71% מההכנסות – מגמה הנתמכת בהמשך השימוש בציי מטוסים קיימים ובהתארכות חיי המטוסים, על רקע עיכובים באספקת מטוסים חדשים.

צוואר הבקבוק: שרשרת האספקה

אלא שמתחת לתמונה החיובית מסתתר אתגר תפעולי משמעותי. בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדוחות הדגישה הנהלת החברה כי שיבושי האספקה – שנראו כמשתפרים במהלך השנה – החמירו שוב ברבעון הרביעי ונמשכים גם לתוך 2026.

לדברי המנכ"ל, יגאל זמיר, הבעיה מורגשת במיוחד בשני תחומים מרכזיים: יחידות כוח עזר (APU) וכני נסע (Landing Gear) – שני תחומים מורכבים הנשענים על זמינות גבוהה של רכיבי משנה וחלפים.

“ברבעון האחרון ראינו היפוך מגמה”, אמר זמיר. “פתאום אנחנו מתמודדים שוב עם עיכובים, במיוחד ב־APU ובכני נסע, עם זמני אספקה שהתארכו משמעותית וללא התרעה מוקדמת”.

לדבריו, הבעיה אינה בהכרח במחסור כולל, אלא באי־זמינות של רכיבים ספציפיים – שלעתים מעכבים מערכות שלמות:
“במנוע יש מאות חלקים שונים. כל מה שצריך זה בורג אחד או אטם אחד שחסר – ואי אפשר לשחרר את המנוע ללקוח”.

השלכות השיבושים אינן רק תפעוליות אלא גם פיננסיות. החברה נאלצת לעיתים לרכוש חלקים בשוק החופשי במחירים גבוהים יותר מהמחירים החוזיים, דבר שפוגע בשולי הרווח. בנוסף, זמני תיקון ארוכים יותר עלולים לדחות את מועד ההכרה בהכנסות.

לצד זאת, ציינה החברה גם גורם נוסף שפוגע בזמינות חלקים: מחסור במטוסים היוצאים משירות (teardowns), שמספקים חלפים משומשים לאחר שיפוץ – רכיב חשוב במודל הכלכלי של תחזוקת APU. כל עוד חברות תעופה ממשיכות להחזיק מטוסים ישנים בשירות, היצע החלפים הזה נותר מוגבל.

מבט קדימה: ביקוש חזק, אך תלות בשרשרת האספקה

תאת פועלת בתחום התחזוקה, התיקון והשיפוץ (MRO) של מערכות תעופה, לצד ייצור רכיבים לתעשיית התעופה. החברה מתמחה בין היתר בתחזוקת יחידות כוח עזר (APU), כני נסע ומחליפי חום, ומספקת שירותים ללקוחות אזרחיים וביטחוניים ברחבי העולם. פעילותה נשענת על שילוב של שירותי תחזוקה, ייצור OEM ופתרונות מסחר והחכרה, והיא נהנית מביקוש גובר על רקע הארכת חיי המטוסים והצמיחה בתעבורה האווירית.

למרות האתגרים, החברה משדרת אופטימיות לגבי 2026. לדברי ההנהלה, הביקוש לשירותי תחזוקה נותר חזק מאוד, ואף נרשמה עלייה חדה בכמות העבודה הנכנסת בתחילת השנה.

התחזית החיובית נשענת על מספר גורמים: צבר הזמנות גבוה, חוזים ארוכי טווח חדשים, ושוק תעופה עולמי שממשיך לצמוח תוך הארכת חיי הצי הקיים. בנוסף, החברה מציינת כי מצבה הפיננסי – עם מזומנים של יותר מ־50 מיליון דולר וחוב נמוך – מאפשר לה להמשיך להשקיע בצמיחה ואף לבחון רכישות.

עם זאת, המסר המרכזי של ההנהלה ברור: הביקוש אינו מהווה מגבלה, אך היכולת לממש אותו תלויה במידה רבה בהתייצבות שרשרת האספקה.

“אנחנו לא רואים עדיין התאוששות רחבה בביצועי שרשרת האספקה”, אמר זמיר. “אבל אנחנו נכנסים ל־2026 מעמדת כוח”.

EMET משנה את שמה ל־peax ומרכזת את פעילותה בקמפוס חדש בפתח תקווה

[בתמונה: מנכ"ל EMET/peax אנדרס ריכטר. קרדיט צילום: עמרי מירון. *תמונה ערוכה]

קבוצת EMET, הנסחרת בבורסה תחת הסימול EMCO, הודיעה על מיתוג מחדש תחת השם peax, במהלך שנועד לשקף את התרחבותה בשנים האחרונות ואת המעבר למבנה קבוצתי מאוחד יותר.

במקביל למיתוג החדש, השלימה הקבוצה מעבר לקמפוס חדש במגדל אמות פלטינום בפתח תקווה. במסגרת המהלך אוחדו משרדי החברות שפעלו עד כה בפתח תקווה, רמת גן, תל אביב וראש העין, למתחם אחד המשתרע על פני כ־5,800 מ"ר ו־4.5 קומות.

לפי החברה, המיתוג מחדש הוא חלק ממהלך אסטרטגי רחב יותר שנמשך בשנתיים האחרונות, ובמסגרתו היא פועלת לחיזוק מנועי הצמיחה, העמקת הסינרגיה בין החברות הבנות והרחבת פעילותה. בקבוצה מציינים כי בשנים האחרונות בוצעו גם רכישות אסטרטגיות שסייעו להרחיב את סל היכולות שלה ולבסס נוכחות בשווקים נוספים.

פעילות peax מתמקדת בארבע חטיבות מרכזיות: תוכנה, תשתיות, דאטה וסייבר. בחברה מתארים את המבנה החדש כבסיס לפעילות אינטגרטיבית רחבה יותר מול ארגונים הזקוקים לפתרונות טכנולוגיים במספר תחומים במקביל.

מנכ"ל הקבוצה, אנדרס ריכטר, מסר כי המהלך נועד לשקף את היקף הפעילות והיכולות של הקבוצה תחת זהות אחת, וכי איחוד הפעילות בקמפוס משותף נועד לתמוך בשיתוף פעולה בין היחידות השונות ובהמשך הצמיחה בשוק המקומי והגלובלי.

הקבוצה נוסדה ב־1986, וכיום היא כוללת קרוב ל־30 חברות, בהן יוניטסק, אמת דורקום, ספיידר, BE2SEE, סיטאדל, סייברקום ואמת ברמור. לפי החברה, היא מעסיקה למעלה מ־1,700 עובדים בישראל ובחו"ל ומשרתת יותר מ־1,500 ארגונים, בהם מוסדות בנקאיים, משרדי ממשלה, גופים ביטחוניים וחברות בתחומי הביטוח, הבריאות וההייטק. עוד נמסר כי הקבוצה פועלת בשיתוף עם כ־50 ספקי טכנולוגיה בינלאומיים.

Shahaf PY נערכת להקמת מערך ייצור בתחום הדפסת הבטון

מאת יוחאי שויגר

חברת Shahaf PY מקיבוץ מורן, הפועלת בתחום הדפסת הבטון בתלת־ממד לענף הבנייה, מכוונת להרחיב את המודל העסקי שלה מעבר לאספקת מערכות הדפסה, ולהקים מערך ייצור מלא – מלשכות שירות להדפסת אבות-טיפוס וסדרות ייצור, ועד פריסה עתידית של רובוטים באתרי בנייה וביישומים ביטחוניים.

לדברי המנכ"ל והמייסד ערן כרמי, בשיחה עם Techtime, המהלך נשען על צורך הולך וגובר בענף הבנייה בפתרונות שיקצרו תהליכים, יפחיתו תלות בכוח אדם ויאפשרו חופש תכנוני גדול יותר. "יש חוסר כוח אדם בבינוי, והצורך בבנייה רק עולה. הדור הצעיר פחות רוצה להיכנס לעבודות בניין, ומנגד הפרויקטים נעשים מורכבים יותר. זה בדיוק המרחב שבו אוטומציה והדפסת בטון יכולות לייצר ערך אמיתי".

"בטון הוא חומר חי"

שורשי החברה נמצאים בעולם הפרויקטים האדריכליים המורכבים. לפני כחמש שנים החליטה החברה להיכנס לתחום האדריכלות המודפסת, לאחר שזיהתה פער בין החזון העיצובי של אדריכלים ומהנדסים לבין יכולות הייצור הקיימות בשוק. "יצאנו לעולם לחפש מדפסות שיכולות להדפיס חזיתות ואלמנטים אדריכליים מורכבים, והבנו שאין מדפסות שבאמת מיועדות לעולם האדריכלות, העיצוב והבינוי", מספר כרמי. "הבעיה היא גם הגודל וגם חומר הגלם, ושם הבנו שהיתרון שלנו יהיה דווקא בתחום הדפסת הבטון".

המערכת של Shahaf מבוססת על מערכות ערבול והזנה, ראשי הדפסה ותוכנה שפיתחה החברה לצורך הדפסת בטון בתלת־ממד בקנה מידה גדול ובגיאומטריות מורכבות. שיטת ההדפסה היא FDM, כלומר הדפסה שכבתית, אך היישום שלה בעולם הבטון מציב אתגרים שונים לחלוטין מאלה המוכרים מעולמות הפלסטיק או המתכת. לצורך הביצוע הפיזי של תנועת ההדפסה, המערכת משולבת בזרועות רובוטיות של KUKA ו־ABB, שעליהן מותקנים רכיבי ההדפסה שפיתחה החברה.

לדברי כרמי, לב הטכנולוגיה אינו רק המכונה עצמה, אלא היכולת לנהל חומר שמשתנה בזמן אמת. "בטון הוא חומר חי. מהרגע שהוא פוגש מים, מתחילים תהליכים כימיים והתכונות שלו משתנות באופן דינמי. לכן צריך קשר חזק מאוד בין החומרה, התוכנה והחומר. צריך לדעת לנהל באופן מדויק את מהירות ההדפסה, את הגיאומטריה ואת התנהגות החומר". סביב האתגר הזה פיתחה החברה גם תוכנה שמנהלת את תהליך ההדפסה, מתכננת מסלולי עבודה, תומכת באינטגרציה עם BIM ומבקשת לתרגם תכנון מורכב לביצוע תעשייתי.

קירות לניהול חום בדאטה-סנטר ועד ביצורים

היתרון המרכזי של הטכנולוגיה, לפי כרמי, הוא היכולת להשתחרר מהמגבלות של טפסנות ותבניות מסורתיות. במקום לייצר כל רכיב לפי תבנית קשיחה, ניתן להדפיס צורות שונות ומורכבות בהתאמה אישית, עם מעבר מהיר יחסית בין גרסה לגרסה ובין מוצר למוצר. "אדריכלים היום לא רוצים להישאר נאמנים לתבנית. גם בגלל כלי AI שמאפשרים לעצב במהירות, נוצר צורך ביכולת ביצוע הרבה יותר גמישה". לדבריו, השילוב בין תכנון דיגיטלי, הדפסה רובוטית ובקרה חומרית מאפשר לפתוח מרחב חדש של חופש צורני לצד ייצור פונקציונלי.

היכולת הזו אינה מיועדת רק לאסתטיקה. Shahaf מכוונת ליישומים שבהם הגיאומטריה עצמה מייצרת ערך הנדסי או כלכלי. כך, למשל, ניתן לייצר קירות עם חללים פנימיים שיכולים לסייע בניהול חום בדאטה סנטרים, קירות אקוסטיים שבאמצעות מבנה פנימי מותאם יכולים להפחית משמעותית את כמות הבטון, תבניות בטון מורכבות, אלמנטים לאדריכלות נוף, רכיבי תשתית, כבישים, מיכלים גדולים לתעשייה, וכן פתרונות לאדריכלות ימית ולמערכות תת־ימיות. לדברי כרמי, "אנחנו לא משועבדים לתבנית", ולכן ניתן לחשוב מחדש לא רק על הצורה של האלמנט, אלא גם על הפונקציה שלו.

הכיוון הזה משתלב בצרכים רחבים יותר של שוק הבנייה העולמי. הענף סובל ממחסור כרוני בכוח אדם, מעלויות עולות, מלוחות זמנים ארוכים ומדרישות הולכות וגוברות לייעול ולהפחתת פסולת ופליטות. תעשיית המלט היא גם אחת התעשיות המזהמות בעולם, ולכן כל פתרון שמאפשר אופטימיזציה מבנית, פחות חומר ופחות תלות בעבודת טפסנות ידנית מושך עניין גובר. מבחינת Shahaf, זו אינה רק הזדמנות טכנולוגית אלא גם הזדמנות עסקית: להציע לענף הבנייה דרך לייצר רכיבים מורכבים מהר יותר, בגמישות רבה יותר ובשימוש מדויק יותר בחומר.

פלטפורמה שלמה, מתכנון מבוסס AI ועד הדפסה באתר היעד

קרדיט: Shahaf PY

על רקע זה, החברה מנסה לבנות מודל עסקי רחב יותר ממכירת מערכות בלבד. אחד הכיוונים המרכזיים הוא הקמה של חוות רובוטים שישמשו כלשכות שירות להדפסת בטון. במודל כזה, לקוחות יוכלו להביא תכנון, להזמין אב־טיפוס, ובהמשך גם לייצר סדרות קטנות או רכיבים מורכבים, מבלי להקים בעצמם מערך ייצור מלא. "הפריצה הגדולה בין ייצור אבות־טיפוס לייצור סדרתי, לדעתי, תקרה דווקא בתחום הבטון", סבור כרמי.

לצד הפעילות האזרחית, Shahaf מזהה גם פוטנציאל בשוק הביטחוני. לדברי כרמי, הפעילות במגזר הזה החלה לאחר 7 באוקטובר, עם הדפסה מהירה של ביצורים ליישובים. מאז החברה בוחנת גם יישומים של מיגון בליסטי והדפסה ישירה בשטח. החזון, לדבריו, הוא מערכת שתוכל לנוע על גבי פלטפורמה זחלית, להתחבר למקור בטון ולהדפיס בשטח לפי הגיאומטריה הנדרשת, ברמת אוטונומיה גבוהה ככל האפשר. "המטרה היא שמשתמש הקצה יוכל לבצע הכול בשטח", אמר.

בהמשך הדרך, כרמי רואה את Shahaf כחברה שמחברת בין עיצוב דיגיטלי, AI וייצור תעשייתי. אחת היכולות שהחברה מפתחת היא תוכנה שתדע להמיר תכנון שנוצר בכלי AI לתכנון שמותאם לביצוע במדפסת. אם הכיוון הזה יבשיל, Shahaf תנסה למצב את עצמה לא רק כספקית של מערכות הדפסה, אלא כפלטפורמת ייצור לבטון מודפס – כזו שמחברת בין אדריכלות, הנדסה, רובוטיקה וחומרים, ומכוונת לתת מענה לשוק הבנייה, התשתיות והביטחון.

[תמונה ראשית: Shahaf PY]

 

Niv-AI מייצרת "חתימה אנרגטית" של עומסי ה-AI

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): אדוארד קיציס ותומר טימור. צילום: ניר סלקמן

חברת Niv-AI מתל אביב יצאה משלב הפיתוח החשאי של מערכת ייחודית להערכת צריכת החשמל האמיתית של מרכזי AI, והשלימה גיוס הון בהיקף של 12 מיליון דולר מקרנות Glilot Capital, Grove Ventures, Arc VC, Encoded VC, Leap Forward ו-Aurora. ההון שגוייס מיועד לממן את השקת פלטפורמת Power-Compute AI Stack של החברה, אשר מעניקה פתרון לבעיה יוצאת דופן הגורמת לצריכת חשמל עודפת של מרכזי הנתונים המריצים עומסי AI כבדים.

הטכנולוגיה של החברה מיועדת להתמודד עם צוואר הבקבוק האנרגטי המעיק על מרכזי הנתונים. ככל שמעבדי ה-GPU נדרשים להתמודד עם עומסים גדולים יותר, הם הופכים לצרכני אנרגיה כבדים יותר. הבעיה נעוצה בכך שאין להם פרופיל הספק קבוע. תהליך העבודה שלהם כולל זינוקים קצרים וגבוהים מאוד בצריכת האנרגיה.לעתים מדובר בתופעת צריכת שיא הנמשכת מילישניות בודדות בלבד. גם האופי, או "הפרופיל" שלהם, משתנה בין מטלות עיבוד שונות. הבעיה נעוצה בכך שמערכות ניטור ההספק לא מצילחות לנטר את השינויים המהירים האלה. הן "עיוורות" ביחס אליהם. לכן מפעילי מרכזי הנתונים לא יודעים לזהות את מאפייני הצריכה של היישומים השונים ונאלצים לרכוש אנרגיה בהספק גבוה בהרבה מהצורך האמתי שלהם.

להערכת החברה, כ-30% מקיבולת החשמל שלהם היא כיום בלתי מנוצלת וגורמת להפסדים של מאות מיליוני דולרים בשנה לכל מתקן. פלטפורמת Power-Compute AI Stack של Niv-AI מבטלת את הבזבוז הזה באמצעות תיאום בזמן אמת בין אספקת האנרגיה לעומסי העבודה. החברה פיתחה חיישני הספק העובדים בתדר גבוה המאפשר לקלוט ולתעד את השינויים הרגעיים בצריכת החשמל. המערכת מייצרת פרופיל צריכה של העומסים השונים, מעין "טביעת אצבע חשמלית". המידע הזה מעובד במודל מבוסס AI המנבא תנודות הספק נכנסות ומבצע הסטה מדורגת (micro-staggering) של עומסי החישוב. המערכת מחליקה את תנודות ההספק עוד לפני שהן מתרחשות, ומאפשרת למרכזי נתונים למקסם את קיבולת החישוב הקיימת.

חברת Niv-AI הוקמה לפני פחות משנה, במאי 2025, על-ידי המנכ"ל תומר טימור וה-CTO אדוארד קיציס. בחברה מועסקים יוצאי יחידת 81 וסיירת מטכ"ל, בעלי נסיון נרחב בפיזיקה יישומית, הנדסת חשמל וארכיטקטורת מערכות מורכבות. החברה משתפת פעולה עם מספר שותפים בפיתוח המוצר על מנת להבטיח אינטגרציה חלקה בסביבות GPU אמיתיות. כספי ההשקעה ישמשו להרחבה מהירה של צוות הפיתוח ולהקמת מעבדת מחקר בתל אביב, אשר נבנית במיוחד כדי לדמות תרחישי עומסי AI בתנאי חשמל מציאותיים. טימור: "תעשיית ה-AI הגיעה לחסם משמעותי והפתרונות הקיימים של סוללות, קבלים או צמצום יזום של פעילות GPU לא מספקים. הגיע הזמן לבנות קשרחדש בין אספקת החשמל לכוח המחשוב. בנינו שכבות המייצרות נראות גבוהה ויכולת תיאום בזמן אמת אשר פותרות את האתגר של התיאום בין רשתות החשמל ומרכזי הנתונים. אנחנו משתמשים בהן כדי להחזיר למפעילי המרכזים את הביצועים שעבורם הם כבר משלמים".

אורביט חושפת מסוף תקשורת לוויינים קרבי

חברת אורביט (Orbit) מנתניה הנמצאת בבעלות קראטוס (Kratos) האמריקאית, תחשוף החודש תצורה חדשה של מסוף תקשורת לווייינים ממוזער, המיועד לשימוש מיידי בכלי-רכב ופלטפורמות קרביות. החשיפה תתבצע בתערוכת Satellite 2026 שתתקיים ב-23-26 במרץ בוושינגטון, ארה"ב. המסוף החדש, מדגם MPT40, מוגדר על-ידי החברה כ"קומפקטי, בעל ביצועים גבוהים ומוכן ללחימה". המסוף מאופיין במשטח התקנה קטן במיוחד של 50 ס"מ על 50 ס"מ. הוא קל משקל וניתן לפירוק מהיר ולהעברה בשטח בין פלטפורמות שונות. הוא תומך בכל סוגי קונסטלציות הלוויינים בכל הגבהים: GEO, MEO, HEO ו-LEO.

החברה מסרה שהמערכת עומדת בתקנים צבאיים מחמירים (810H ו-461G), תומכת בעבודה עם כמעט כל מודם, כוללת מיתוג קיטוב נשלט אלקטרונית. היא בנויה במתכונת של יחידה מודולרית הניתנת להחלפה בשטח (Line Replaceable Unit – LRU) ומיועדת להתקנה על כלי-רכב קרקעיים וכלי שיט קטנים. מנכ"ל אורביט, דניאל אשחר, אמר שהחברה פיתחה את המערכת לאחר שהיא זיהתה צורך מבצעי של הכוחות המתמרנים במערכת SATCOM רב־תכליתית אחת, המסוגלת לתמוך במספר משימות ופלטפורמות. "מערכת MPT40 יכעולה לנוע עם הכוח ולהסתגל לדרישות מבצעיות משתנות".

עדיין לא נמסר מידע מדוייק על המערכת, אולם מכיוון שהיא מוגדרת כמערכת שלמה, ניתן להניח שהיא כוללת אנטנה, מודם, מעגלי RF ובקר בתוך קופסא אחת. מידע שהחברה פירסמה על גרסאות קודמות של המערכת מספק אינדיקציה על הביצועים של המשפחה: קליטת מידע בקצב של עד 126Mbps ושידור מידע מהמסוף בקצב של עד 29Mbps. אנטנות בקוטר של 30 ס"מ עד 90 ס"מ, משקל בין 10 ק"ג ל-90 ק"ג ועבודה בתדרי Ku-band של 11GHz-14GHz ותדרי Ka-band של 19GHz-31GHz.

משפחת המסופים הזו נחשפה לראשונה בחודש מרץ 2024. החברה לא מסרה על מכירות של המוצרים האלה, אולם בתחילת החודש שעבר היא דיווחה על קבלת הזמנת המשך ממשרד הביטחון הישראלי בהיקף של כ-3.2 מיליון דולר לאספקת מערכות תקשורת לווייניות ממשפחת MPT.

השותפות בין רפאל לאלרון משנה כיוון: RDC תבחן רכישת חברות דיפנס-טק

[בתמונה: מימין: ליסיה בכר מנוח, יו"רית אלרון ומנהלת שותפה בקבוצת אריאלי לצידה יניב שניידר, מנכ"ל אלרון ונצ'רס]

במסגרת פרסום הדוח השנתי ל-2025 הכריזה אלרון ונצ'רס על שינוי אסטרטגי בפעילות המשותפת שלה עם RDC, השותפות הוותיקה עם רפאל. החברה הודיעה כי לצד פעילותה כמשקיעה בחברות טכנולוגיה בשלבים מוקדמים, היא מתכוונת להרחיב את הפעילות עם RDC גם לכיוון של עסקאות מיזוגים ורכישות, ובפרט לבחון רכישת שליטה בחברות דיפנס־טק בשלבים מוקדמים. לפי החברה, המהלך אושר בדירקטוריונים של אלרון ושל RDC, והוא כפוף גם לאישור דירקטוריון רפאל ולאישורים רגולטוריים נדרשים. בנוסף מסרה אלרון כי היא צופה לבצע במהלך 12 החודשים הקרובים בין עסקת אקזיט אחת לשלוש מחברות הפורטפוליו, לרבות עסקאות סקנדרי.

RDC היא חברה משותפת של אלרון ושל רפאל, שפועלת כבר יותר משלושה עשורים. לפי החברה, אלרון מחזיקה ב-50.1% מ-RDC ורפאל ב-49.9%. השותפות נועדה לחבר בין עולם ההשקעות והיזמות של אלרון לבין היכולות הטכנולוגיות, ההנדסיות והתעשייתיות של רפאל. לאורך השנים RDC שימשה כפלטפורמה להקמת מיזמים, השקעה בחברות טכנולוגיה ומסחור טכנולוגיות של רפאל בשווקים אזרחיים. בחברה מדגישים כי ל-RDC יש גם זכויות למסחור טכנולוגיות של רפאל בשווקים אזרחיים, וכי השותפות נהנית מגישה למומחים של רפאל לצורך בדיקות נאותות טכנולוגיות, פיתוח משותף עם חברות פורטפוליו ולעתים גם חיבור ללקוח ראשון או לשוק ביטחוני בעל חסמי כניסה גבוהים.

בפועל, כל אחת מהשותפות מביאה נדבך אחר. אלרון מביאה את מנגנון ההשקעה, הליווי, העבודה עם יזמים, הדירקטוריונים והניהול של פורטפוליו טכנולוגי. רפאל מביאה ידע הנדסי, מומחיות בתחומים כמו מערכות ביטחוניות, חישה, אוטונומיה, תוכנה ותשתיות, וכן יכולת לסייע בהערכת טכנולוגיות ובפתיחת דלתות לשווקים ביטחוניים וממשלתיים. לאורך השנים צמחו מתוך RDC או באמצעותה חברות בתחומים מגוונים, והפורטפוליו הנוכחי כולל בין השאר את CyberRidge, Wonder Robotics, Red Access, Tamnoon ו-OpenLegacy.

השינוי האסטרטגי שעליו הכריזה כעת אלרון הוא מעבר מדגש על השקעות מיעוט למודל שעשוי לכלול גם החזקות שליטה. לפי החברה, הרציונל הוא שבתחום הדיפנס־טק, שבו הפיתוח לעתים ארוך, השווקים רגישים, וחסמי הכניסה גבוהים, שליטה בחברה יכולה לאפשר בנייה והשבחה עמוקה יותר מאשר החזקה פיננסית קטנה. המהלך הזה גם משתלב בתנאי הרקע של השוק: גידול בתקציבי הביטחון בעולם, עלייה בהשקעות הון סיכון בטכנולוגיות ביטחוניות ועלייה בפעילות מיזוגים ורכישות בתחום. מבחינת אלרון, השינוי הזה אמור להוסיף לשותפות עם רפאל מנוע צמיחה חדש, ולא להסתפק עוד רק בזיהוי חברות ובהשתתפות בסבבים.

אלרון עצמה מגדירה את פעילותה כיום סביב דיפנס־טק, דיפ־טק, סייבר, תוכנה ובמידה פחותה גם פורטפוליו לגאסי של מכשור רפואי. החברה נוסדה ב-1961, והיא מציגה יותר מ-20 מימושים בשווי מצטבר של מעל 2.8 מיליארד דולר מאז 2010. כיום היא מחזיקה, ישירות ובעקיפין, ב-26 חברות פורטפוליו, כולל באמצעות CyberFuture, מועדון ההשקעות שהקימה בתחום הסייבר עם קבוצה של מנהלי אבטחת מידע גלובליים.

הדוח השנתי מציג עבור 2025 שנה חיובית יחסית. אלרון רשמה רווח נקי של כ-9.3 מיליון דולר, לאחר מימושים שהניבו לה כ-40 מיליון דולר. במהלך השנה ביצעה שתי השקעות חדשות, ב-Addionics וב-CyberRidge, לצד שבע השקעות המשך. בנוסף, היא דיווחה על השקעה חדשה ב-2026 בחברת הסייבר Raven. לפי הנתונים שהציגה החברה, ה-NAV המאוחד עומד על כ-183.9 מיליון דולר, מהם כ-54.9 מיליון דולר באמצעים נזילים נכון לאמצע מרץ 2026. החברה גם חילקה במהלך 2025 כ-15 מיליון דולר באמצעות דיבידנדים ורכישה עצמית של מניות.

במבט קדימה, אלרון מנסה לשמר במקביל כמה מסלולים: להמשיך להשקיע בחברות צמיחה בתחומי הסייבר, הדיפ־טק והדיפנס־טק, לקדם מימושים בחלק מהפורטפוליו, ובמקביל לבנות עם רפאל נדבך חדש של רכישת חברות והחזקתן. זה עדיין מהלך שדורש אישורים והוכחה בשטח, אבל הוא מסמן בבירור את הכיוון החדש של השותפות בין שתי החברות.

גילת ו-AWS ידגימו תקשורת לוויינים באמצעות מודם וירטואלי

בתמונה למעלה: מודם ממשפחת Aquarius של גילת

חטיבת Gilat Defense של חברת גילת רשתות לוויין (Gilat), תקיים הדגמה של מודם לווייני וירטואלי צבאי הפועל על-גבי תשתית ענן, במהלך תערוכת Satellite 2026 שתתקיים ב-23-26 במרץ בוושינגטון, ארה"ב. ההדגמה תתבצע בשיתוף פעולה עם חברת SES Space and Defense (שהיא החברה הבת האמריקאית של SES האירופית), ספקית שירותי הענן AWS וקונסורציום WAVE אשר פועל בהובלת גילת. ההדגמה תכלול פתרון קישוריות לוויינית שבו קצה אחד יפעל כמודם וירטואלי באמצעות שרת הכולל חומרת FPGA אשר נמצא בענן של AWS, והקצה השני (החללי) יעשה שימוש במודם Aquarius Pro DS של גילת.

הקישוריות בין תשתית הענן של AWS לבין המודם של גילת מתאפשרת באמצעות שימוש בתקן התקשורת הפתוח Digital IF Interoperability – DIFI שהוגדר על-ידי קונסורציום WAVE, ביחד עם שילוב יכולות GenAI של AWS. ההדגמה מציגה יכולת פריסה של "מודם כתוכנה" ללא תלות בחומרה ייעודית. הדבר מעניק גמישות רבה לרשתות לוויין עתידיות גם מכיוון שהתקן הפתוח מאפשר התחברות למוצרים של יצרנים שונים, וגם בזכות העבודה שהמשאבים התלויים בענן הם גמישים, וניתנים להתאמה מיידית בהתאם לצורך.

חברת גילת מסרה שבאמצעות וירטואליזציה של פונקציונליות המודם וניצול תשתיות ענן, הארכיטקטורה המודגמת תאפשר לארגוני ביטחון להוסיף יכולות חדשות באמצעות תוכנה, להתאים עצמם לדרישות מבצעיות משתנות ולהריץ צורות גל (waveforms) שונות על אותה תשתית. נשיא חטיבת גילת דיפנס, גלעד לנדסברג, אמר שפעילות ביטחונית מודרנית, "דורשת גמישות וחופש בחירה. אנו מדגימים סטנדרט חדש. שימוש במודמים וירטואליים הפועלים בצורה חלקה בין סביבות פיזיות וסביבות ענן שונות מבלי לפגוע בביצועים, אנו מגדירים מחדש את רמת הגמישות של משרדי ביטחון מול הספקים השונים שלהם".

הטכנולוג הראשי של גילת (CTO) ויו"ר קונסוציום WAVE, דובי לבר, אמר שארכיטקטורה פתוחה עומדת בליבת המשימה של הקונסורציום. "ההדגמה הזו ממחישה כיצד מערכות תואמות WAVE, המבוססות על ממשקים סטנדרטיים כגון DIFI ומשתמשות בטכנולוגיית FPGA שהיא קריטית במיוחד למגזר הביטחוני, מספקות תאימות בין בין ספקים ובין פלטפורמות שונות". סגן נשיא בכיר חדשנות ב-SES Space and Defense, מייקל גייסט, אמר שההדגמה מציגה את היכולות של ארכיטקטורת תקשורת לוויינים וירטואלית ופתוחה. "היא תוביל לעתיד שבו הלקוחות הביטחוניים יקבלו שירותים בזמן אמת ובאופן אוטומטי, שאינם מוגבלים על-ידי לוגיסטיקה או חסמים מלאכותיים אחרים".

רשות החדשנות משקיעה 10 מיליון שקל בהכשרת יזמי דיפ-טק

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. יח"צ]

רשות החדשנות הודיעה על השקת שש תוכניות חדשות להכשרת יזמים ולהקמת חברות הזנק בתחומי השבבים, המחשוב הקוונטי והביו-קונברג'נס, בהשקעה כוללת של כ-10 מיליון שקל. המהלך נועד להרחיב את פוטנציאל הקמת חברות הדיפ-טק בישראל, לעודד גיבוש צוותים יזמיים רב-תחומיים, ולהוביל להקמת מיזמים חדשים בתחומים הנמצאים בלב המרוץ הטכנולוגי העולמי.

לפי רשות החדשנות, התוכניות מיועדות למשתתפים בעלי ניסיון עסקי וטכנולוגי משמעותי ורקע מולטי-דיסציפלינרי, המבקשים להקים סטארטאפים חדשים. המשתתפים יעברו מסלול הכשרה שיכלול התנסות מעשית בתהליך היזמי – משלב גיבוש הרעיון, דרך חשיפה לאתגרים מהתעשייה, תיקוף והבשלה של הרעיון, בניית צוות, ועד הצגה בפני משקיעים במטרה להקים חברה ולגייס לה הון ראשוני.

שלושת התחומים שבהם יתמקדו התוכניות הם ביו-קונברג'נס, שבבים ומחשוב קוונטי. ברשות מגדירים את תחום הביו-קונברג'נס כתחום רב-תחומי המחבר בין ביולוגיה, הנדסה, מדעי המחשב, חומרים וננוטכנולוגיה לצורך פיתוח פתרונות מערכתיים בתחומי הבריאות, האנרגיה, המזון והייצור. בתחום השבבים מציינים ברשות כי ישראל מחזיקה בהון אנושי איכותי, אך מספר חברות ההזנק החדשות שקמות בו עדיין נמוך יחסית, וכך גם היקף גיוסי ההון לחברות צעירות. בתחום המחשוב הקוונטי מזכירים ברשות כי נכון ל-2025 פועלות בישראל כ-14 חברות הזנק, אשר גייסו במצטבר מאות מיליוני דולרים.

ששת הגופים שנבחרו להפעיל את התוכניות הם המוסד להכשרת דיפטק, שיתמקד בהכשרה ליזמות והקמת חברות בשבבים ובקוונטום; אוניברסיטת חיפה, שתפעיל תוכנית בתחום אקווה ביו-קונברג'נס; XMafat, שתעסוק גם היא ביזמות בתחומי השבבים והקוונטום; גראם ביוטק פאונדרי, שתלווה יזמים בביו-קונברג'נס משלב הרעיון ועד הקמת חברה; Ignite Deeptech, שתפעיל תוכנית בשיתוף תאגידים רב-לאומיים מובילים; ו-Road2 Innovation, שתתמקד בהכשרת יזמים בטכנולוגיות עומק עם דגש על ביו-שבבים וחיישנים.

המהלך של רשות החדשנות משקף ניסיון לחזק לא רק את שלב המו"פ, שבו ישראל נחשבת חזקה ממילא, אלא גם את שלב הנבטת החברות עצמן – ובעיקר את היכולת להפוך ידע מדעי והנדסי עמוק לחברות מסחריות חדשות.

IM Cannabis נכנסת לשוק הדיפנס האירופי

חברת IM Cannabis הישראלית, הפועלת בתחום הקנביס, הודיעה כי חתמה על מכתב כוונות לא מחייב לרכישת השליטה (51% מהמניות) בחברת Blackaxe Technologies, חברה פולנית חדשה שמיועדת להתמקד בשיווק והפצה בשוק הפולני והאירופי של שתי טכנולוגיות ישראליות מרכזיות: פתרונות נגד רחפנים מבוססי סייבר ויכולות מודיעין לווייני. המהלך מסמן את כניסתה של IMC לשוק הדיפנס, בניסיון לגוון את מקורות ההכנסה שלה מעבר לשוק הקנביס. בהודעת החברה לא נמסרו פרטים פיננסיים על העסקה.

Blackaxe Technologies התאגדה בסוף חודש פברואר 2026 בוורוצלב. לפי רישומי החברה בפולין, בראשה עומדים שני ישראלים: אלון וייס, המשמש כנשיא ההנהלה, ודניאל ניסים. החברה פועלת כפלטפורמה מסחרית ואינטגרטיבית לפתרונות ביטחוניים מתקדמים. פעילותה מתמקדת בשני צירים מרכזיים: תחום ה־Counter-UAS, המבוסס על טכנולוגיה של D-Fend Solutions הישראלית לנטרול והשתלטות לא־קינטית על רחפנים, ותחום המודיעין הלווייני, המבוסס על שיתוף פעולה עם ImageSat International הישראלית, המספקת דימות לווייני ויכולות עיבוד וניתוח מבוססות AI.

הטכנולוגיות הללו עשויות לעורר עניין מיוחד בפולין. המדינה, שנמצאת בקו החזית המזרחי של נאט״ו, משקיעה בשנים האחרונות בהגנת תשתיות קריטיות, בהיערכות לאיומי רחפנים ובהעמקת יכולות המודיעין והמודעות המצבית שלה. הלקחים מהמלחמה באוקראינה חידדו את הצורך במערכות שיכולות לזהות, לשבש ולהשתלט על רחפנים עוינים, אך גם במערכות דימות ותצפית שמאפשרות מעקב שוטף אחרי גבולות, תשתיות ותנועות צבאיות. בהקשר הזה, Blackaxe פועלת בדיוק בשני תחומים שנהנים כיום מביקוש גובר לא רק בפולין, אלא גם בשווקים אירופיים רחבים יותר.

D-Fend Solutions מפתחת מערכות נגד רחפנים, עם דגש על זיהוי, איתור והשתלטות לא־קינטית על רחפנים עוינים באמצעות טכנולוגיית RF-Cyber, עבור גופי ביטחון, ממשל ותשתיות רגישות; ImageSat International פועלת בתחום המודיעין הגיאו־מרחבי והדימות הלווייני, ומספקת תצלומי לוויין, אנליטיקה ושירותי מודיעין ללקוחות ביטחוניים וממשלתיים, לצד פתרונות מתקדמים לתצפית ארץ ולניתוח מידע מהחלל.

עבור IMC, העוסקת בשיווק קנביס רפואי, מדובר במהלך שמשתלב בשינוי אסטרטגי שעליו החברה הצהירה באחרונה. בספטמבר 2025 היא הודיעה כי במסגרת סקירה אסטרטגית היא בוחנת הזדמנויות עסקיות נוספות, ובהמשך חזרה על הרצון להרחיב את מנועי הצמיחה שלה. בדצמבר 2025 אף הודיעה שהיא בוחנת כניסה לשוק האמריקאי ואפשרות לממש חלק מהפעילויות הקיימות שלה.

הרקע למהלך הזה הוא גם פיננסי. בדוחות הרבעון השלישי של 2025 דיווחה IMC על הכנסות של 13.9 מיליון דולר קנדי, ללא צמיחה לעומת התקופה המקבילה, לצד ירידה בהכנסות בתשעת החודשים הראשונים של השנה ל־39 מיליון דולר קנדי לעומת 40.7 מיליון דולר קנדי שנה קודם לכן. הרווח הגולמי ברבעון ירד ל־2.7 מיליון דולר קנדי, ושיעור הרווחיות הגולמית נשחק ל־20% לעומת 23%. החברה רשמה הפסד נקי של 3.9 מיליון דולר קנדי ו־EBITDA מתואם שלילי של 0.6 מיליון דולר קנדי, ובסוף ספטמבר היו בקופתה 2.3 מיליון דולר קנדי בלבד במזומן ובמזומן מוגבל. הדוח כלל גם הערת עסק חי, ובתחילת 2026 ביצעה החברה גיוס נוסף של כ־2.17 מיליון דולר.

[מקור תמונה ראשית: D-Fend]

אלביט מתמקדת בפיתוח מערכת הלייזר האווירית

חברת אלביט מערכות (Elbit), שהייתה שוןתפה פביתוח מערכת מגן אור ליירוט איומים באמצעות קרן לייזר חזקה, ממקדת את מאמציה בתחום הזה במערכת לייזר אווירית, ולא במערכת לייזר קרקעית הנמצא כיום בתהליכי שימוש ראשוניים בצה"ל. במהלך שיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות הכספיים, חשף המנכ"ל בצלאל מכליס מידע נוסף אל האסטרטגיה של אלביט בתחום מערכות הלייזר. הוא רמז שהחברה משקיעה את עיקר המאמץ שלה בתחום הזה בפיתוח מערכת אווירית. מכליס: "יירוט איומים באמצעות טילים הוא תהליך מאוד יקר מנקודת המבט של המתגונן. מיירט הלייזר מעביר את האסימטריה לצד של המתגונן.

"כיום המערכת צריכה להתגבר על הפעלה בתנאים קשים כמו אבק, עננה והפרעות אחרות. הפעלת המיירט מעל העננים תאפשר להתגבר על הבעיות האלה ולהגדיל טווח היירוט. זוהי משימה לא קלה, אבל כבר הצלחנו להתגבר על מכשולים רבים ולהגיע למצב שבו המערכת נמצאת בשלב מתקדם. כאשר הפתרון יהיה בשל, זו תהיה מהפיכה באופן שבו מדינות מתגוננות. אנחנו רואים דרישה חזקה מאוד בעולם לפתרון כזה". הוא גם נתן רמז נוסף, שבעתיד ניתן יהיה להבינו יותר טוב: "הלייזר שלנו הוא אינו רק נשק הגנתי, יש לו יישומים נוספים".

מכירות שיא בזכות חטיבת היבשה

במהלך שנת 2025 צמחו המכירות של אלביט בכ-16.3% והסתכמו בכ-7.94 מיליארד דולר. צבר ההזמנות הגיע לשיא של כ-28.1 מיליארד דולר, מתוכם כ-72% הן הזמנות מחוץ לישראל, כאשר כ-54% מכלל ההזמנות מיועדים לביצוע בשנים 2026-2027. הרווח התפעולי הסתכם בכ-617 מיליון דולר. החברה השקיעה במהלך השנה יותר מחצי מיליארד דולר במחקר ופיתוח. השוק הגדול ביותר של החברה הוא ישראל, אשר היתה אחראית למכירות בהיקף של יותר מ-2.5 מיליארד דולר (32.2% מהמכירות). השוק השני בחשיבותו הוא אירופה (27%), השלישי הוא צפון אמריקה (20.9%) והרביעי הוא דרום-מזרח אסיה (15.7%).

מניית אלביט היום (ג') בנסד"ק

כיום החברה מעסיקה כ-20,000 עובדים בארץ ובמשרדיה ובחברות הבנות שלה בחו"ל. לאחר פרסום הדו"ח עלתה מניית אלביט בכ-13%, וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-40.6 מיליארד דולר. מנוע המכירות המרכזי שתרם לצמיחה בשנה האחרונה היה חטיבת מערכות היבשה , אשר מכירותיו צמחו מכ-1.6 מיליארד דולר ב-2024, להיקף של כ-2.25 מיליארד דולר בשנת 2025. בתחום הזה החברה מוכרת ערכות לחימה קרקעיות מלאות, החל מחימוש וכלה במערכות שליטה ובקרה. בהן: רקטות, תותחים ופגזי ארטילריה, מערכות הגנה אקטיבית, מערכות תקשורת, מערכות שליטה ובקרה, חיישנים, פרוייקטי שדרוג רק"ם ועוד. למעשה, היא מספקת מגוון גדול של פתרונות אשר יכולים למלא את רוב צרכיו של צבא יבשה מודרני.

הרחבת תשתית הייצור

בעקבות המלחמה המתמשכת בישראל וההצטיידות העולמית החימוש מתקדם, מרחיבה חברת אלביט מערכות (Elbit) את קיבולת הייצור של מערכות נשק וחימוש, ומתכננת להשקיע בשנת 2026 כ-300 מיליון דולר בהגדלת התפוקה של מפעליה בישראל, באירופה ובארצות הברית. כך גילה סמנכ"ל הכספים של החברה, קובי קגן, במהלך שיחת הוועידה היום (ג') מייד לאחר פרסום הדו"ח השנתי של החברה. לדבריו, בתקופה האחרונה הגדילה אלביט פי שלושה את קיבולת ייצור החימוש בישראל.

מנכ"ל החברה, בצלאל מכליס, אמר הסביר שברוב המקרים חלק מהלקוחות משקיעים ביחד עם החברה בהרחבת יכולות הייצור שלה. "על כל דולר שאנחנו משקיעים, יש דולר נוסף המגיע מהלקוחות. השנה נתחיל לספק מערכות המיוצרות במפעל החדש ברמת בקע. המפעלים החדשים שאנחנו בונים כוללים רובוטים ומערכות בינה מלאכותית לשיפור האיכות והתפוקה, ויאפשרו לענות לצרכים הנוכחיים והעתידיים של הלקוחות". לדבריו, אלביט היא חברה אנכית ושואפת לשמור על המודל הזה ולהקטין ככל האפשר את התלות שלה בספקים חיצוניים. מהסיבה הזו, למשל, היא גם מבצעת השקעה בהגדלת יכולות הייצור האלקטרוני.

כללית פרסמה קול קורא לסטארטאפים בתחום ה-AI לפיתוח פתרונות לרפואת הקהילה

שירותי בריאות כללית פרסמו קול קורא לחברות טכנולוגיה וסטארטאפים לפיתוח פתרונות מבוססי בינה מלאכותית, במסגרת יוזמה בשם “Clinics of the Future”. לפי כללית, המטרה היא לקדם מעבר למודל של רפואה פרואקטיבית בקהילה, המתבססת על ניתוח נתונים וזיהוי מוקדם של סיכונים רפואיים.

הקול הקורא מתמקד במספר תחומים מרכזיים, בהם ניטור רפואי רציף, עוזרים דיגיטליים למטופלים, מודלים לחיזוי הידרדרות במצב בריאותי וכלים לתשאול ואבחון ראשוני טרם פנייה לרופא. בכללית מציינים כי פתרונות כאלה עשויים לסייע בהתמודדות עם עומס גובר על מערכת הבריאות ועם העלייה בשכיחות מחלות כרוניות.

החברות שייבחרו צפויות להפעיל פיילוטים בתשלום בתוך מערכת כללית, ולקבל גישה לצוותים קליניים ולגורמי חדשנות בארגון. עבור הסטארטאפים, המשמעות היא אפשרות לבחון טכנולוגיות בסביבה רפואית רחבת היקף, הכוללת מיליוני מטופלים ומאגרי מידע רפואיים מצטברים.

לדברי פרופ’ רן בליצר, ראש מערך החדשנות בכללית, מערכות בריאות נדרשות כיום להתמודד במקביל עם עומס טיפולי ומגבלות משאבים, ולכן נדרש מעבר לכלים המאפשרים זיהוי מוקדם והתערבות בזמן. “באמצעות שילוב של דאטה ובינה מלאכותית ניתן לפתח מודלים חדשים של טיפול בקהילה, שיאפשרו שיפור בתוצאות הבריאותיות”, אמר.

המהלך של כללית מצטרף למגמה רחבה יותר בעולם הבריאות, שבה ארגונים מאמצים כלי AI לצורך שיפור תהליכי אבחון, ניטור וניהול מטופלים. עם זאת, יישום רחב של טכנולוגיות כאלה עדיין כרוך באתגרים, בהם סוגיות של פרטיות מידע, רגולציה ואינטגרציה למערכות קיימות.

הגשת מועמדות לקול הקורא פתוחה עד 12 באפריל 2026.

[בתמונה למעלה: פרופ' בליצר. קרדיט צילום: רמי זרנגר. *תמונה ערוכה]

אנבידיה מחזירה את ה-CPU למרכז, אבל דוחקת את אינטל לשוליים

מאת: יוחאי שויגר

אנבידיה חשפה אתמול (ב') בכנס GTC לראשונה את התצורה המלאה של פלטפורמת Vera Rubin, שהיא הדור הבא של תשתיות בינה מלאכותית שנועד לתמוך בעידן הסוכנים (Agentic AI). בניגוד לדורות קודמים שהתבססו על שרתים בודדים, Rubin מוצגת כמערכת שלמה בתצורת rack-scale, שבה מספר ארונות ייעודיים פועלים יחד כסוג של “מפעל AI” מלא.

הארכיטקטורה כוללת מספר סוגים של מסדים (racks), שכל אחד מהם אחראי על שכבה אחרת במערכת: GPU racks מבוססי Rubin מבצעים את החישובים הכבדים דוגמת אימון מודלים והסקה בזמן אמת, CPU racks מנהלים את סביבת העבודה, הסוכנים השונים והלוגיקה התפעולית, מסדי האיחסון (storage racks) מנהלים את משאבי הזיכרון וההקשר (context) של מודלים גדולים, ומסדי קישוריות (networking racks) מחברים את כל המערכת באמצעות תשתיות תקשורת מהירות. לצד אלה משולבים גם מאיצי הסקות ייעודיים המיועדים להאיץ את תהליך הפקת התשובות.

ה-CPU חוזר למרכז הבמה

אחד מהחידושים הבולטים בארכיטקטורה בא לידי ביטוי במסד Vera CPU rack: ארון ייעודי המכיל מאות מעבדים ונועד להתמודד עם עומסי העבודה החדשים של סוכני AI. בעולם ה-AI המסורתי, עיקר העומס היה על ה-GPU, בעוד שה-CPU שימש כרכיב תומך. אך בעידן הסוכנים, חלק גדול מהפעילות עובר דווקא ל-CPU: הרצת קוד, הפעלת כלים, ניהול תהליכים, בדיקות תוצאה וסימולציות. בכל מסד מותקנים עד 256 מעבדי Vera. הוא יכול להריץ עשרות אלפי סביבות CPU במקביל, כאשר כל סביבה פועלת באופן עצמאי.

המעבד עצמו מבוסס על 88 ליבות נפרדות בעלות רוחב פס גבוה של עד עד 1.2 טרה־ביט לשנייה. אחד ההיבטים הקריטיים כאן הוא החיבור הישיר שבין ה-CPU ל-GPU באמצעות NVLink, שמאפשר שיתוף נתונים במהירות גבוהה. המשמעות היא שה-CPU כבר אינו רק “מנהל” את ה-GPU, אלא חלק אינטגרלי מהחישוב עצמו.

התפקיד החדש של אינטל

במקביל להכרזה של אנבידיה, הודיעה חברת אינטל שמעבדי Xeon 6 שלה נבחרו לשמש כמעבקים המארחים (Host CPU) במערכות DGX Rubin NVL8 של אנבידיה. מדובר בשרתים הכוללים 8 מעבדי GPU ומהווים את יחידת הבסיס של המערכת.במערכות האלו אחרי מעבד Xeon אחראי על ניהול ה-GPU, תזמון משימות והזרמת נתונים. היתרונות המרכזיים של Xeon בהקשר זה הם תמיכה בנפחי זיכרון גדולים במיוחד, רוחב פס גבוה ותאימות רחבה לתשתיות קיימות.

המעבד תומך בנפח זיכרון של עד 8 טרה-בייט המאפשר טיפול במודלי AI גדולים ובמטמוני KV cache גדולים בתהליך ההסקה. אינטל שילבה בו את טכנולוגיית הזיכרון החדשה MRDIMM המספקת רוחב פס מהיר פי 2.3 בהשוואה לדור הקודם, ואת טכנולוגיית Priority Core Turbo להקצאת ליבות ייעודיות למשימות תזמור קריטיות, ואת טכנולוגיית האבטחה Intel TDX. היא מספקת הגנה והצפנה של זיכרון ומצב ה-CPU בסביבות AI, כך שמודלים ומידע רגיש נשמרים מוגנים גם בזמן העיבוד עצמו. קבוצות הפיתוח של אינטל בישראל המתמחות באבטחת חומרה, וירטואליזציה ופתרונות Confidential Computing למרכזי נתונים ול-AI מילאו תפקיד מרכזי בפיתוח טכנולוגיית TDX.

עם זאת, בארכיטקטורה החדשה של Rubin, תפקיד זה הופך לחלק קטן יותר מהתמונה הכוללת. המעבר מ-Blackwell ל-Rubin ממחיש היטב את השינוי: בדור הקודם, מערכות AI התבססו בעיקר על שרתים מסוג DGX או HGX, שבהם כל יחידה כללה GPU של אנבידיה לצד מעבד CPU (לרוב של אינטל). כלומר, ה-Xeon היה רכיב מרכזי כמעט בכל שרת. בפלטפורמת Rubin, לעומת זאת, המערכת כבר אינה מבוססת על אוסף של שרתים זהים, אלא על מערך הטרוגני של מסדים ייעודיים בעלי תפקידים שונים.

ה-Vera CPU rack הופך לשכבה שמריצה את הסוכנים ואת הלוגיקה של המערכת כולה, בעוד שמעבדי Xeon נותרים בעיקר בתפקיד ה-host במערכות NVL8. במילים אחרות, אינטל עדיין נמצאת בתוך המערכת — אך כבר אינה מהווה את הבסיס שלה. התמונה הכוללת מתבהרת: אנבידיה ממשיכה במסע הארוך המיועד להביא אותה למצב שבו היא מחזיקה בשליטה מלאה בכל תשתיות הבינה המלאכותית: מה-GPU דרך ה-CPU ועד לרשת ולאחסון.

ראוי לציין שלמרות שהיא ששיתוף הפעולה עם אינטל הוא ארוך טווח ואסטרטגי, החברה בונה במקביל אלטרנטיבה פנימית שמציבה אותה בעמדה חזקה יותר לאורך זמן. יותר מזה, הפלטפורמה החדשה מעצבת מחדש את מבנה מרכזי הנתונים. המעבר משרתים כלליים לתשתיות ייעודיות ל-AI שבהן גם המעבד המרכזי מותאם לעידן הסוכנים, עשוי להגדיר מחדש את לא רק את מבנה "מפעל ה-AI", אלא גם את חלוקת התפקידים בין ענקיות השבבים.

נאום הפתיחה אמש של מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ב-GTC:

Infinity Labs R&D פותחת מיונים להכשרת כ־350 מפתחי AI לתעשייה הביטחונית

[למעלה: תמונת אילוסטרציה]

חברת Infinity Labs R&D הודיעה על פתיחת מיונים לתוכנית הכשרה חדשה במסגרתה תכשיר כ־350 אנשי פיתוח בתחום הבינה המלאכותית עבור התעשייה הביטחונית בישראל. התוכנית מיועדת לבוגרי אקדמיה מצטיינים ללא ניסיון קודם, בעלי תואר במדעי המחשב, הנדסת תוכנה, מדעי הנתונים ומדעים מדויקים.

לפי החברה, ההכשרה תימשך כחצי שנה ותתקיים ללא עלות למשתתפים. במסגרת המסלול יעברו המועמדים הכשרה מעשית וממוקדת בתחומים כגון פיתוח אלגוריתמים, עיבוד נתונים בזמן אמת, מערכות קבלת החלטות מבוססות AI ויישום מודלים מתקדמים בסביבות מבצעיות. בוגרי התוכנית שיעמדו בדרישות המקצועיות צפויים להשתלב בעבודה באמצעות החברה בארגונים מובילים בתעשייה הביטחונית.

לדברי חיים גרון, מייסד ומנכ"ל Infinity Labs R&D, תעשיית הדיפנס־טק בישראל מתמודדת כיום עם מחסור באנשי פיתוח בתחום הבינה המלאכותית, במיוחד עבור מערכות מודיעין, סייבר, מערכות שליטה ובקרה ויישומים בתעופה הצבאית. לדבריו, מערכות אלה דורשות פיתוח תוכנה מתקדם ויכולת עבודה בסביבות זמן אמת, שבהן ביצועים, יציבות ודיוק הם דרישות מבצעיות.

גרון ציין כי במחזורים האחרונים של החברה הוכשרו עשרות מפתחי AI ג’וניורים, אשר שובצו לעבודה בחברות ביטחוניות, בעיקר באזור חיפה והצפון. לדבריו, הבוגרים משתלבים בפיתוח מערכות מבצעיות ומשתמשים בכלי בינה מלאכותית כחלק אינטגרלי מתהליך הפיתוח.

Infinity Labs R&D פועלת מאז 2014 ומפעילה מסלולי הכשרה לתפקידים טכנולוגיים בהיי־טק ללא עלות למשתתפים. מסלולי ההכשרה של החברה משלבים לימוד תיאורטי לצד פרויקטים מעשיים המדמים סביבת עבודה אמיתית בתעשייה. לפי החברה, יותר מ־2,500 בוגרי התוכניות כבר נקלטו בעבודה בכ־300 חברות היי־טק, סטארט־אפים ומרכזי פיתוח בישראל.

רייזור לאבס הכפילה הכנסות ב-2025 ל-34.6 מיליון שקל

[בתמונה למעלה: משאית קטרפילר שעליה הותקנה מערכת DataMind AI. צילום: רייזור לאבס]

חברת רייזור לאבס (Razor Labs) דיווחה היום (ב') על תוצאותיה הכספיות לשנת 2025, שהצביעו על המשך צמיחה מהירה בפעילות. הכנסות החברה הסתכמו בכ-34.6 מיליון שקל – גידול של כ-100% לעומת הכנסות של כ-17.2 מיליון שקל בשנת 2024. לצד הצמיחה בהכנסות, החברה רשמה הפסד נקי של כ-16.9 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של כ-15.5 מיליון שקל בשנה הקודמת.

הרווח הגולמי הסתכם בכ-15.4 מיליון שקל, המהווים כ-45% מההכנסות, לעומת כ-41% בשנת 2024. ההפסד התפעולי הסתכם בכ-15 מיליון שקל, ירידה לעומת הפסד של כ-17 מיליון שקל בשנה הקודמת. במקביל, צבר ההזמנות של החברה הסתכם בסוף השנה בכ-107 מיליון שקל.

אחד האירועים המרכזיים בשנה החולפת היה חתימת ההסכם הגדול בתולדות החברה: חוזה בהיקף של עד 78.1 מיליון דולר לאספקת רישיונות תוכנה של מערכת DataMind AI עבור תחזוקה חזויה של צי משאיות כבדות של לקוח כרייה בינלאומי. החוזה כולל אופציה למימוש חלקי עבור מספר קטן יותר של משאיות, כאשר הלקוח צפוי לעדכן עד יולי 2026 האם לממש את ההיקף המלא.

במקביל להשקת המוצר החדש למשאיות בנובמבר 2025, דיווחה החברה כי קיבלה חמש הזמנות לפיילוטים מסחריים מלקוחות כרייה נוספים עבור ניטור ציי משאיות וכלי צמ"ה. החברה מעריכה כי אם ההסכם הגדול ימומש במלואו, קצב ההכנסות החוזרות (ARR) עשוי להגיע לכ-36 מיליון שקל במחצית השנייה של 2026; גם בתרחיש מצומצם יותר, היא מעריכה ARR של כ-18 מיליון שקל.

רייזור לאבס מפתחת פתרונות בינה מלאכותית לתעשיית הכרייה, המבוססים על פלטפורמת AI Sensor Fusion המשלבת נתונים מחיישנים, מערכות מכניות ומקורות מידע נוספים כדי לזהות תקלות מוקדם ולבצע תחזוקה חזויה לציוד תעשייתי כבד. המערכת אוספת נתונים ממקורות כגון ויברציה, טמפרטורה, לחץ, זרם ומצלמות, מנתחת אותם בענן ומספקת המלצות פעולה למניעת כשלים.

המודל העסקי של החברה משלב רישוי תוכנה במודל SaaS לצד מכירת חומרה והתקנה באתרי הלקוחות, כאשר עיקר ההכנסות לאורך זמן מגיע מרישיונות התוכנה החוזרים.

ברייזור רואים בשוק הכרייה יעד אסטרטגי מרכזי, על רקע הגידול בביקוש למתכות ולמחצבים המשמשים בין היתר לתעשיית השבבים, מרכזי נתונים ומהפכת הבינה המלאכותית. החברה מעריכה כי מגמות אלו צפויות להמשיך להגדיל את ההשקעות בענף ואת הביקוש לפתרונות AI לניהול ותחזוקה של ציוד כרייה.

בטיחות בעיר וניהול תנועה באמצעות Edge AI

הכתבה היא תוכן ממומן מטעם Advantech.

עם העלייה בעומסי תנועה, התרחבות הערים והדרישה הגוברת לבטיחות, מאיצות ממשלות במזרח התיכון את ההשקעה בתשתיות תחבורה חכמות ובבטיחות עירונית. חברת המחקר IDC מעריכה שההוצאה על בינה מלאכותית במזרח התיכון, טורקיה ואפריקה צפויה לגדול מכ־4.5 מיליארד דולר בשנת 2024 לכ־14.6 מיליארד דולר בשנת 2028. במסגרת שינוי זה, ניטור תנועה, זיהוי אירועים בזמן אמת וניהול ניידות עירונית הופכים ליישומים מרכזיים.

חברת Advantech תומכת במגמה זו באמצעות פורטפוליו מקיף של פלטפורמות מחשוב Edge AI ופתרונות תקשורת תעשייתיים המיועדים במיוחד לסביבות תחבורה. תוך הסתמכות על יותר מ־40 שנות ניסיון באוטומציה תעשייתית ובמחשוב משובץ, החברה מאפשרת לאינטגרטורים ולרשויות עירוניות לפרוס ארכיטקטורות תנועה חכמות בקנה מידה רחב – החל מתשתיות בצדי הדרכים, דרך מרכזי בקרה לתנועה, ועד מערכות רכבת ויישומי כלי רכב מקושרים.


מודיעין תנועה בזמן אמת באמצעות Edge AI

פלטפורמות המחשוב בקצה של Advantech מאפשרות עיבוד בזמן אמת של זרמי וידאו ונתוני חיישנים ישירות בקצה הרשת. יכולת זו מסייעת למפעילי מערכות תחבורה לזהות דפוסי עומס, לאתר אירועי בטיחות ולבצע אופטימיזציה של תיאום רמזורים במהירות ובדיוק גבוהים יותר. מחקר של חברת Grand View Research מצביע על כך ששוק ה־Edge AI העולמי צפוי לצמוח מכ־24.9 מיליארד דולר בשנת 2025 לכ־118.7 מיליארד דולר עד 2033.

הנתון המשקף ביקוש הולך וגובר לניתוח נתונים מקומי בסביבות עתירות מידע כמו מערכות תחבורה חכמות. כדי לענות על דרישות אלו, פתרונות החברה מציעים אפשרויות הרחבה עם GPU בעלי ביצועים גבוהים, תכנון מוקשח המתאים לפריסה בתנאי חוץ, ואמינות ארוכת טווח להפעלה רציפה של מערכות תנועה 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. שילוב בין אנליטיקה מבוזרת לבין ניטור מרכזי מאפשר לערים לבנות תשתיות ניידות עמידות וגמישות יותר.


תחבורה חכמה בעולם האמיתי

Advantech הייתה מעורבת בפרויקטים רבים של מערכות תחבורה אינטליגנטיות ברחבי העולם. באחד המימושים, פלטפורמת ניטור תנועה מבוססת וידאו ובינה מלאכותית שימשה לתמיכה בבקרת רמזורים אדפטיבית, ואפשרה לרשויות לשפר את ניהול העומסים ולבצע אופטימיזציה של זמני הרמזורים בשעות השיא. הוטמעו גם טכנולוגיות זיהוי תמונה מבוססות AI, המסוגלות לזהות הולכי רגל וכלי רכב בזמן אמת, ובכך להפחית זמני המתנה ולשפר את הבטיחות הן עבור נהגים והן עבור הולכי רגל.

בפרויקטים רחבי היקף של ערים חכמות הוטמעו גם שרתי GPU עתירי ביצועים, המאפשרים ניתוח וידאו מתקדם בהיקף גדול, ניטור עירוני רציף ותגובה מהירה יותר לאירועים. בנוסף, מערכות עיבוד וידאו מבוזרות תומכות ביישומי ניטור תנועה באתר עצמו ומשפרות את המודעות המצבית ברשתות תחבורה. יישומים אלה מדגימים כיצד טכנולוגיות Edge AI יכולות לסייע לערים לשפר את יעילות הניידות, לחזק את הבטיחות ולתמוך באסטרטגיות לניהול תנועה מבוסס נתונים.


תשתיות תקשורת משולבות וארכיטקטורה מדרגית לניידות חכמה

מעבר לפלטפורמות Edge AI, Advantech מספקת גם פתרונות תקשורת תעשייתיים המאפשרים קישוריות חלקה בין ארונות תקשורת בצדי הדרך, מוקדי תחבורה ומרכזי בקרה מרכזיים. ארכיטקטורות תקשורת מאובטחות מאפשרות העברת נתונים יציבה בין התקני השטח לבין מערכות הניטור, ומסייעות לערים לתאם תגובות לשיבושי תנועה ולשמור על רציפות תפעולית.

מחקר של חברת Seagate בשיתוף IDC מצביע על כך שהיקף יצירת הנתונים העולמית צפוי להגיע לכ־175 זטה־בייט עד שנת 2025, כאשר חלק משמעותי מהנתונים ייווצר ויעובד בקצה הרשת. מגמות אלו מחזקות את הצורך בפלטפורמות מחשוב עמידות המסוגלות לתמוך בפעולות תחבורה קריטיות כגון ניטור תנועה, תגובה לאירועים ותיאום בטיחות עירונית.


הצטרפו לוובינר: חידושי Edge AI לתנועה חכמה ולבטיחות הציבור

כדי להציג את טכנולוגיות התחבורה החכמה העדכניות ואת אסטרטגיות הפריסה שלהן, תקיים Advantech וובינר שיתמקד ביישומי Edge AI לניהול תנועה חכם ולבטיחות עירונית. במפגש ישתתפו מומחי תעשייה ושותפים אזוריים שיציגו תובנות מפרויקטים בפועל, שיקולי תכנון תשתיות והזדמנויות חדשות בתחום פיתוח הניידות החכמה.

להרשמה לוובינר: https://advantech-connect.ae/

Carefam מגייסת 14.5 מיליון דולר לפלטפורמת AI לגיוס עובדים במערכת הבריאות

[קרדיט צילום: עמר הכהן]

חברת Carefam הודיעה על יציאה ממצב Stealth ועל גיוס כולל של 14.5 מיליון דולר לפיתוח פלטפורמת בינה מלאכותית לניהול תהליכי גיוס עובדים במערכת הבריאות. את סבב ההשקעה הובילה קרן Pitango HealthTech, בהשתתפות הקרן Semper virens וכן משקיעים קיימים בהם Emerge ו-Exor.

החברה פיתחה פלטפורמה מבוססת סוכני AI המיועדת לאוטומציה של תהליכי גיוס ושימור עובדים קליניים בארגוני בריאות. המערכת מנהלת את התקשורת עם מועמדים ומגייסים לכל אורך תהליך הגיוס – החל מפנייה ראשונית, דרך בדיקת רישיונות מקצועיים ותיאום ראיונות, ועד קליטת העובד בארגון. החלטות מורכבות או רגישות מועברות לגורם אנושי בעת הצורך.

לדברי החברה, הפלטפורמה כבר נמצאת בשימוש במאות ארגוני בריאות, בהם בתי חולים, מוסדות לטיפול ארוך טווח ושירותי בריאות ביתיים.

החברה פועלת בשוק המתמודד עם מחסור מתמשך בכוח אדם. לפי נתוני החברה, יותר מ-50% מעובדי מערכת הבריאות מתכננים להחליף מקום עבודה במהלך 2026, מצב המעמיס על מחלקות משאבי האנוש שנאלצות להתמודד עם תחלופה גבוהה ותהליכי גיוס ידניים.

“מחסור בכוח אדם במערכת הבריאות הוא בעיית תשתית שתמשיך להחמיר אם לא ייעשה שינוי”, אמר מתן הופמן, מנכ"ל ומייסד משותף של Carefam. “צוותי HR כורעים תחת עומס אדמיניסטרטיבי ומפספסים מועמדים איכותיים רק כי לא הגיבו בזמן. בנינו את Carefam כשכבת תפעול פעילה תמיד, שמבטיחה שכל מועמד מקבל מענה מיידי בכל שלב בתהליך הגיוס או לאחר העסקתו”.

ב-Carefam מציינים כי בניגוד לכלי AI כלליים, הפלטפורמה פותחה במיוחד עבור תהליכי העבודה המורכבים של ארגוני בריאות, תחת דרישות רגולציה מחמירות. החברה מדווחת כי בשנה האחרונה רשמה צמיחה של כ-900% בעקבות ביקוש גובר לפתרונות אוטומציה בתחום.

הילה קארח, שותפה מנהלת ב-Pitango HealthTech, אמרה כי “אנחנו משקיעים בחברות שמזהות חוסר יעילות בתהליכי עבודה קריטיים בתחום הבריאות ומציעות פתרון חכם ומדויק. Carefam לקחה תהליכי עבודה מיושנים בענף שעובד תחת רגולציה כבדה ומשתמשת ב-agentic AI כדי לייצר אוטומציה בקנה מידה רחב”.

Carefam נוסדה על ידי המנכ"ל מתן הופמן וה-CTO אייל שולמן. החברה פעלה בשנים האחרונות במצב Stealth ונבחרה לאחרונה לאחת החברות המבטיחות בתחום הבריאות על ידי Business Insider.

סולרום קיבלה הזמנה נוספת מכוחות הביטחון לסמני לייזר מבוססי QCL

חברת סולרום (Solrom) דיווחה כי קיבלה הזמנה מחייבת נוספת מכוחות הביטחון בהיקף של כ־210 אלף שקל לאספקת מספר יחידות של סמני לייזר מבוססי טכנולוגיית Quantum Cascade Laser (QCL) שפיתחה. המוצרים מיועדים לשימוש מבצעי, וכוללים סמן לייזר לסימון מטרות ארוכות טווח וסמן לייזר עצמי לזיהוי ומניעת ירי דו־צדדי.

ההזמנה הנוכחית היא חלק מהזמנת מסגרת בהיקף כולל של כ־1.24 מיליון שקל שעליה דיווחה החברה בינואר 2026. לפי הודעת החברה, אספקת היחידות צפויה במהלך הרבעון השני של השנה, ולהערכתה הזמנת המסגרת צפויה להתממש במלואה.

ההזמנה התקבלה לאחר סדרת הדגמות שביצעה החברה בפני יחידות נוספות של כוחות הביטחון, בהמשך לניסוי מבצעי משותף שנערך בסוף 2025. הטכנולוגיה של סולרום מבוססת על לייזרי מפל קוונטי, המאפשרים הספק גבוה, עבודה בתנאי סביבה קשים ושליטה מדויקת באורכי גל – מאפיינים המתאימים ליישומים צבאיים כמו סימון מטרות והכוונת חימוש מדויק.

לדברי החברה, במקביל להזמנת המסגרת מתקיים שיח עם גורמי הביטחון לגבי הזמנות נוספות של סמני הלייזר וכן של מוצרים נוספים המבוססים על טכנולוגיית ה־QCL, הנמצאים בשלבי פיתוח והתאמה ליישומים מבצעיים נוספים.

מתן רבין, מנכ"ל סולרום, מסר כי קבלת ההזמנה המחייבת זמן קצר לאחר חתימת הזמנת המסגרת מהווה אינדיקציה לצורך המבצעי במערכות ולרמת האמון בטכנולוגיה שפיתחה החברה. לדבריו, החברה ממשיכה לבצע הדגמות מול יחידות נוספות ולפעול לפיתוח מוצרים נוספים המבוססים על הטכנולוגיה, בשיתוף פעולה עם גורמי הביטחון.

סולרום פועלת בתחום התעשייה הביטחונית ומפתחת מערכות אלקטרוניות, אלקטרו־מכניות ואלקטרואופטיות לשוק הצבאי. החברה מפעילה ארבעה מפעלי ייצור בישראל ומעסיקה כ־150 עובדים. בעלת השליטה בחברה היא קבוצת אם.אנד.אם קאפיטל.

יהלי הררי מונתה למנכ"לית GreenRoad

מימין לשמאל: יוסי כרמיל ( צילום: סלי פרג) ויהלי הררי

חברת GreenRoad, אשר פיתחה פלטפורמות לניטור מצב הנהג וחיזוי סיכונים עבור ציי רכב, הכריזה על מינויים חדשים בהנהלת החברה, כדי להאיץ את ההתרחבות הגלובלית ולקדם את הפלטפורמה החדשה של החברה, אשר תתבסס על  חיזוי מבוסס Agentic AI. במסגרת הסבב, מונתה יהלי הררי למנכ"לית החברה במקומו של זוהר אלחנני, שכיהן כמנכ"ל GreenRoad בארבע השנים האחרונות.אלחנני ימשיך לשמש חבר בדירקטוריון החברה. בשנתיים האחרונות הובילה יהלי את אסטרטגיית הבינה המלאכותית של החברה, שהגיעה לרמת מוצר מסחרי. יהלי מביא עימה נסיון של 25 שנים בתעשייה, בהם הקמת וניהול חברת Innovesta Technologies וייעוץ לחברות במסגרת חברת הייעוץ הניו יורקית Synergy Business Associates.

"אני גאה ונרגשת להיכנס לתפקיד המנכ"לית בשלב משמעותי ומרגש של צמיחה וחדשנות", אמרה הררי. "יכולות ה-Predictive Agentic AI שלנו כבר מסייעות לציי רכב להפחית סיכונים ולשפר את הבטיחות מדי יום. עם מומנטום חיובי מצד לקוחותינו ומפת דרכים מוצרית ברורה, אנחנו במקום טוב שמאפשר לנו להתרחב גלובלית ולהגדיר מחדש את עתיד הבטיחות בתחום האוטובוסים ורכבי ההסעה". במקביל למינוי הזה, הצטרף לחברה יוסי כרמיל בתפקיד יו"ר פעיל. כרמיל כיהן במשך שני עשורים כמנכ"ל חברת Cellebrite והוביל אותה משלב הסטארטאפ למעמד של מובילה גלובלית הנסחרת בנסד"ק בשווי שוק של כ-5.5 מיליארד דולר.

ניסיונו בצמיחה בשוק הגלובלי, בהיערכות לכניסה לשוק ההון ובניהול דירקטוריונים, צפוי לתמוך ב-GreenRoad עם כניסתה לשלב ההתרחבות הבא. יכול להיות שהדבר מרמז גם על כוונת החברה לבצע הנפקה ציבורית. "GreenRoad יצרה בידול אמיתי", אמר יוסי כרמיל. השילוב בין מומחיות עמוקה בתחום בטיחות התחבורה הציבורית, פלטפורמת חיזוי מבוססת Agentic AI שכבר הוכחה מסחרית, בסיס לקוחות חזק וגרעין של משקיעים מחויבים, יוצר תשתית יוצאת דופן לצמיחה".

חיים שני, חבר דירקטוריון ויו"ר לשעבר של GreenRoad, אמר: "כמייסדשותף של קרן IGP, המשקיעה לטווח ארוך והבעלים של החברה, אני יכול לומר בגאווה כי IGP מחויבת באופן מלא לעתידה של GreenRoad ולתמיכה בשלב הצמיחה הבא שלה. אני מצפה להמשיך ולתרום כחבר דירקטוריון. לאחר שעבדתי בעבר, גם עם יהלי וגם עם יוסי בהצמחת חברות טכנולוגיה מצליחות, אני בטוח שמבנה ההנהלה הנוכחי מעניק לחברה את הבסיס הנכון למימוש הפוטנציאל שלה".

אילון מאסק מתכנן להקים מגה-פאב לייצור שבבים

בתמונה למעלה: ה-Robocab של טסלה. מקור: ויקיפדיה

ענקית הרכב החשמלי טסלה (Tesla) מתקרבת לצעד אסטרטגי חדש בעולם החומרה. מנכ״ל החברה אילון מאסק הודיע כי בתוך כשבוע צפויה החברה להשיק יוזמה חדשה בשם Terafab — פרויקט להקמת מפעל שבבים גדול במיוחד שיתמקד בייצור שבבי בינה מלאכותית עבור מערכות החברה. מאסק הסתפק בציוץ לקוני בסוף השבוע ברשת X, לפיו "פרויקט טרה-פאב יושק בעוד 7 ימים". על כן, ייתכן כי במועד ההשקה ייחשף מידע נוסף על הפרויקט, כולל פרטים על היקפו, מיקומו ולוח הזמנים להקמתו.

בתעשייה מעריכים כי מפעל כזה עשוי להתחיל בקיבולת של עשרות אלפי עד כ-100 אלף פרוסות סיליקון בחודש — סדר גודל של מפעלי שבבים מתקדמים גדולים. המהלך נועד לתת מענה לביקוש ההולך וגובר לשבבי בינה מלאכותית בתוך טסלה עצמה. החברה מפתחת בשנים האחרונות סדרת מעבדים ייעודיים עבור מערכות הנהיגה האוטונומית שלה, המשמשים כמוח החישובי של כלי הרכב. ככל שהמערכות הללו מתקדמות ודורשות כוח חישוב גדול יותר, כך גדל גם הצורך בייצור שבבים בהיקף עצום.

שליטה בשרשרת האספקה

הרעיון של מפעל שבבים עצמאי משתלב בגישה רחבה יותר של טסלה לשלוט ברכיבים הקריטיים של מוצריה. בשיחות עם משקיעים לאחר פרסום אחד מדוחותיה הכספיים האחרונים, ציין מאסק כי טסלה שואפת לייצר בעצמה את המרכיבים החשובים ביותר בשרשרת האספקה שלה, במיוחד בכל הנוגע לשבבי בינה מלאכותית. לדבריו, החברה מבקשת להיות “היצרנית של המרכיבים המרכזיים ביותר בשרשרת האספקה שלנו”, ולא להסתמך לחלוטין על ספקים חיצוניים.

עד היום הסתמכה טסלה על יצרני שבבים חיצוניים, ובראשם TSMC ו־Samsung, לייצור המעבדים שהיא מפתחת. אולם לפי מאסק, גם בתרחיש האופטימי ביותר קיבולת הייצור של הספקים הקיימים עלולה שלא להספיק לצרכים העתידיים של החברה. בשיחת המשקיעים הוא הדגיש כי “גם אם כל הספקים שלנו יגדילו את הייצור בצורה האופטימלית ביותר, עדיין לא יהיה מספיק קיבולת כדי לעמוד בביקוש העתידי” — מצב שהוביל את החברה לבחון הקמה של מפעל שבבים גדול משלה.

מעבר מרכב ל-AI ורובוטיקה

השבבים שטסלה מפתחת אינם מיועדים רק למערכות הנהיגה האוטונומית. הם צפויים לשמש גם במרכזי הנתונים של החברה ובפרויקטים עתידיים כמו הרובוט ההומנואידי Optimus. שליטה בפיתוח ובייצור של שבבי AI עשויה לאפשר לטסלה להבטיח אספקה יציבה של כוח חישוב עבור כלי הרכב, צי הרובוטקסי העתידי והרובוטים שהיא מתכננת לפתח. אם אכן תקים טסלה מפעל שבבים משלה, הדבר עשוי לסמן שינוי משמעותי במעמדה: מחברת רכב וטכנולוגיה — לשחקנית משמעותית גם בתעשיית השבבים הגלובלית.

מכירות התע"א צמחו ב-20.8%; הריווחיות זינקה ב-50.8%

מכירות התעשייה האווירית (IAI) בשנת 2025 צמחו בשנת 2025 בכ-20.8% והסתכמו בכ-7.38 מיליארד דולר. זאת בהשוואה למכירות של כ-6.1 מיליארד דולר בשנת 2024 וכ-5.32 מיליארד דולר בשנת 2023. בתקופה הזו גם חלה עלייה קלה בריווחיות התפעולית של החברה: מ-7% בשנת 2023 היא טיפסה ל-10% בשנת 2025. בסך הכל, היקף הרווח התפעולי זינק ב-50.8% והסתכם בכ-751 מיליון דולר בשנת 2025.

ייתכן שאחת מהסיבות לכך נעוצה בשינוי בתמהיל המכירות: גידול חזק מאוד במכירות חטיבת הטילים והחלל, שהיא גם החטיבה הריווחית ביותר. בשנת 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-3.5 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-2.69 מיליארד דולר ב-2024, וכ-1.7 מיליארד דולר ב-2023. הריווחיות הגולמית שלה בשנת 2025 היתה 12%. בתוך תחום הזה, צמחו מכירות הטילים (להגנה ולתקיפה) להיקף של כ-2.26 מיליארד דולר (בהשוואה לכ-1.38 מיליארד דולר ב-2023), והיו אחראיות לכ-31% מכלל המכירות של החברה.

המגמה הזו צפויה להימשך גם בשנים הבאות, שכן צבר ההזמנות של חטיבת החלל והטילים מסכם כבר היום בכ-19.2 מיליארד דולר. סך כל צבר ההזמנות של החברה בסוף 2025 הסתכם בכ-19.75 מיליארד דולר, כ-75% ממנו הוא של הזמנות שמועד האספקה שלהן הוא עד 2029. ראוי לציין שהתוצאות של התעשייה האווירית הן חלקיות, משום שאינן כוללות פעילויות הנמצאות תחת חיסיון בהוראת משרד הביטחון. יחד עם זאת, החברה מסרה שאף אחד מהפרוייקטים החסויים לא תרם יותר מ-5% מכלל הכנסותיה, ושהיקף כל הפעולות החסויות אינו עולה על 12% מכלל המכירות.

בסך הכל, התעשייה האווירית מעסיקה כיום קצת יותר מ-15,000 עובדים, מהם כ-4,500 מועסקים בחברה הבת אלתא. החברה פועלת בארבעה תחומים מרכזיים: תחום מערכות טילים וחלל הכוללת כלי נשק, לוויינים ומשגרים; תחום כלי טיס צבאיים הכולל פיתוח, ייצור ותמיכה בלקוחות של מטוסים מאוישים ומטוסים לא מאויישים (כטב"ם); תחום האלקטרוניקה הצבאית הכולל פיתוח מערכות אוויריות ויבשתיות ומערכות מכ"ם בחברה הבת אלתא, ותחום התעופה הכולל הסבות מטוסי נוסעים למטען, פיתוח וייצור מטוסי מנהלים אזרחיים, מכלולים תעופתיים והפעלת מרכז תמיכה כולל לכלי-טיס.

השוק הצבאי אחראי לכ-87% מהמכירות בשנת 2025, כאשר 66% מהמכירות היו לייצוא. משרד הביטחון הוא הלקוח הגדול ביותר של החברה והיה אחראי לכ-28% מהכנסותיה בשנת 2025.

הרעלת מודלים והטעיית AI: סיכוני הסייבר החדשים מגיעים לתעשיית הרכב

הבינה המלאכותית הופכת במהירות לטכנולוגיה מרכזית בתעשיית התחבורה. יצרניות רכב וחברות טכנולוגיה משלבות מערכות AI במערכות נהיגה אוטונומיות, במערכות סיוע לנהג, בניהול ציי רכב ובשירותים חכמים בתוך הרכב המחובר לענן. מודלים מתקדמים מאומנים על כמויות עצומות של נתוני נהיגה וחיישנים במטרה לשפר את ביצועי הנהיגה, לייעל תפעול ולפתח שירותי תחבורה חכמים.ואולם לצד היתרונות הטכנולוגיים, הופעת הבינה המלאכותית גם יוצרת שכבת סיכון חדשה.

לפי הדו"ח השנתי של חברת הסייבר לרכב Upstream Security, הממפה את איומי הסייבר בתעשיית הרכב והניידות החכמה, השילוב המואץ של בינה מלאכותית במערכות תחבורה פותח שורה של וקטורי תקיפה חדשים. הדו"ח מתבסס על ניתוח של 494 תקריות סייבר פומביות שתועדו ב-2025, כחלק ממאגר של 2,371 אירועים מאז 2010, לצד מודיעין שנאסף ממקורות ברשת העמוקה והאפלה ומעקב אחר פעילות של כ-1,996 גורמי תקיפה בתחום.

אחד האיומים המרכזיים הוא מתקפות מסוג Prompt Injection, שבהן תוקף מזין למערכת AI קלט שנועד להטעות את המודל. לפי הדוח, הסיכון רלוונטי במיוחד למערכות בינה מלאכותית המשולבות בשירותי ענן, באפליקציות רכב ובמערכות שירות ללקוחות – כלומר מערכות שמקבלות קלט טקסטואלי או קולי מהמשתמשים או ממערכות אחרות. במקרים כאלה תוקפים יכולים להזין קלט זדוני שנועד להטעות את המודל ולגרום לו לבצע פעולה שלא תוכננה, לעקוף מנגנוני הרשאה או לחשוף מידע רגיש.

הדוח מתייחס גם לסיכוני AI נוספים, ובהם הרעלת נתוני אימון, חשיפת מידע רגיש ומניפולציה של מודלים. החוקרים מציינים כי שילוב מודלי שפה ומערכות AI בשירותי תחבורה יוצר נקודות חולשה חדשות, וכותבים כי “מודלי שפה גדולים משולבים כיום בפיתוח, בתפעול ובשירותים הפונים ללקוחות בתחום הניידות – ובכך יוצרים פגיעויות חדשות”. נקודת התורפה אינה נמצאת רק בשלב השימוש במודל, אלא גם לאורך מחזור החיים שלו.

למשל, התוקפים מנסים להרעיל את נתוני האימון של המודלים באמצעות החדרת מידע זדוני למאגרי הנתונים, או באמצעות חדירה למערכות חיצוניות או לספקי צד שלישי המספקים את הנתונים. סיכונים נוספים כוללים חשיפת מידע רגיש דרך מודלים המחוברים למערכות ארגוניות, מניפולציה של מודלים באמצעות קלטים מתוחכמים, ואף מתקפות שמטרתן לשבש את פעילות המודל עצמו. במערכות תחבורה מקושרות שבהן מודלי AI פועלים לצד שירותי ענן, API ומערכות תפעול, חולשה באחד מהרכיבים הללו עלולה להפוך לנקודת חדירה רחבה יותר למערכות הרכב והניידות.

סיכון נוסף קשור לאקוסיסטם הרחב שבו פועלות מערכות הבינה המלאכותית. מערכות רבות מבוססות על שירותי ענן וממשקי תוכנה, ולכן פריצה לשירות אחד עלולה להשפיע על מערכות נוספות. הדו"ח מזהיר כי אימוץ שירותי AI של צד שלישי “מכניס סיכונים חדשים לשרשרת האספקה”, מכיוון שחולשה אצל ספק חיצוני עלולה להשפיע על מערכות הרכב של יצרנים שונים.

פי 2 יותר תקיפות בעולם הרכב

החשש הזה מתחזק לנוכח הנתונים הרחבים יותר על איומי הסייבר בענף. לפי הדו"ח, בשנת 2025 תועדו 494 תקריות סייבר פומביות בתחום הרכב והניידות החכמה – כמעט כפול ממספרם ב-2024 – כחלק ממאגר של יותר מ-2,300 אירועים שתועדו מאז 2010. מתקפות כופר הפכו לאיום מרכזי בענף, כאשר 44% מהאירועים קשורים לנוזקות כופר המופעלות לעיתים על-ידי קבוצות פשע מאורגנות.

עוד עולה מהדו"ח שמרבית המתקפות אינן דורשות גישה פיזית לרכב: 92% מהאירועים מתבצעים מרחוק באמצעות האינטרנט או רשתות תקשורת, ורובם מכוונים לתשתיות הדיגיטליות שמסביב לרכב. למעשה, נקודות התקיפה המרכזיות הן מערכות הענן וה-API המחברות את הרכב לשירותים חיצוניים. החוקרים מדגישים שבמערכות תחבורה מקושרות, “שרתי backend וממשקי ה-API הן נקודת החשיפה המרכזיות”.

גם סוגי הנזק משתנים. דליפות מידע הפכו להשפעה הנפוצה ביותר של מתקפות סייבר בתחום התחבורה, והן מהוות 68% מהאירועים. לצד זאת נרשמות גם מתקפות שמטרתן שיבוש שירותים, שליטה במערכות או הונאה דיגיטלית. המסקנה העולה מהדוח היא כי ככל שהבינה המלאכותית הופכת לחלק מרכזי יותר ממערכות התחבורה, כך גם גבולות הסייבר של הרכב מתרחבים. ההגנה כבר אינה יכולה להתמקד רק במערכות האלקטרוניות שבתוך הרכב עצמו, אלא חייבת לכלול את כל האקוסיסטם – שירותי הענן, ממשקי התוכנה ומערכות הבינה המלאכותית שמפעילות חלק הולך וגדל מתשתיות התחבורה המודרניות.

[מקור תמונה ראשית: אפסטרים]

חיל האוויר מטמיע סימולטור XR של In3D המדמה שריפות בהאנגרים

[מקור תמונה: in3D]

חברת In3D הישראלית הודיעה על שיתוף פעולה חדש עם חיל האוויר, במסגרתו תוטמע מערכת סימולציה מתקדמת המבוססת על מציאות מורחבת (XR) לצורך הכשרת צוותי כיבוי האש בבסיסי החיל. המערכת נועדה לדמות תרחישי דליקה מורכבים בתוך האנגרים – סביבת עבודה רגישה הכוללת כלי טיס, מערכות דלק וציוד טכני רב – ולאפשר לצוותים לתרגל מצבי חירום בסביבה בטוחה אך מציאותית.

הסימולטור שפותח על ידי החברה עושה שימוש במידול תלת־ממדי של סביבת ההאנגר ומייצר חוויית אימון אינטראקטיבית הכוללת הדמיה של להבות, עשן ורעש, לצד תרחישים משתנים המדמים מצבי חירום שונים. המתאמנים נכנסים לסביבה הווירטואלית באמצעות משקפי מציאות מדומה או מציאות משולבת, ומבצעים פעולות כיבוי ותגובה בזמן אמת, בעוד המדריכים יכולים לעקוב אחר הפעולות שלהם על גבי מסך חיצוני ולנתח את שרשרת קבלת ההחלטות.

המערכת נועדה לאפשר לצוותי הכיבוי להתאמן על מגוון תרחישי דליקה מורכבים בתוך האנגרים, מבלי להשבית פעילות מבצעית או לבצע תרגולים הכוללים אש חיה. בעבר, אימונים מסוג זה דרשו לעיתים פינוי של ההאנגר ואף הדלקת אש מבוקרת לצורכי תרגול – תהליך שהיה כרוך בסיכונים ובמורכבות לוגיסטית. הסימולטור החדש מאפשר להריץ מגוון רחב של תרחישים בסביבה וירטואלית המדמה את תנאי הזירה, כולל מצבים קיצוניים שקשה או בלתי אפשרי לשחזר בתרגול פיזי.

נתנאל רייכר, מנכ"ל In3D, אמר כי "השימוש במציאות מדומה מאפשר להכין צוותים למצבי קיצון בצורה ריאליסטית מאוד, תוך יצירת סביבת לחץ מבוקרת. כך ניתן לבצע הכשרה איכותית מבלי להשבית פעילות מבצעית או לחשוף ציוד ואנשים לסיכונים מיותרים".

סטארט-אפ שנולד מעולמות ההדרכה המבצעית

In3D נוסדה בשנת 2017 על ידי נתנאל רייכר ורן חייקין, יוצאי מערכת הביטחון ששירתו בתפקידי פיקוד והדרכה בחיל הים. השניים זיהו במהלך שירותם פער בין מערכות האימון המסורתיות בצבא לבין הטכנולוגיות המתקדמות שהתפתחו בעולם הגיימינג והמציאות המדומה.

מתוך ההבנה הזאת הקימו חברה המתמחה בפיתוח מערכות סימולציה מבוססות מציאות מדומה (VR), מציאות רבודה (AR) ומציאות משולבת (MR), שנועדו לדמות באופן מדויק ככל האפשר את סביבת העבודה שבה פועלים המשתמשים – בין אם מדובר בזירה מבצעית, חדר ניתוח או אתר תעשייתי.

הטכנולוגיה של החברה מבוססת על יצירת מודלים תלת-ממדיים מפורטים של סביבות אמיתיות, לעיתים באמצעות סריקות ומדידות בשטח, והפיכתם לסביבה אינטראקטיבית שבה ניתן להריץ תרחישים שונים. המשתמשים נכנסים לסביבה באמצעות משקפי XR, נעים בתוכה ומבצעים פעולות בזמן אמת, בעוד המערכת מתעדת ומנתחת את התנהלותם לצורך הדרכה ומשוב.

פעילות רחבה במגזר הביטחוני והרפואי

מלבד שיתוף הפעולה עם חיל האוויר, החברה פועלת בשנים האחרונות גם בפרויקטים נוספים עבור מערכת הביטחון וגופי הדרכה. בין היתר פיתחה החברה מערכות סימולציה לתרגול תרחישי חירום וזירות אסון, המאפשרות לאנשי מקצוע להתאמן בתנאים הדומים ככל האפשר למציאות. כך למשל פיתחה החברה עבור חיל הרבנות הצבאית סימולטור מציאות מעורבת (MR) להכשרת רבנים גדודיים, המדמה זירות לחימה ואירועי אסון ומאפשר לתרגל הליכים מורכבים כמו זיהוי ופינוי חללים בתנאי לחץ מבצעי.

הטכנולוגיה של In3D מצאה שימוש גם בתחום הרפואי. החברה פיתחה מערכות המאפשרות להמיר סריקות CT ו-MRI למודלים תלת-ממדיים אינטראקטיביים, כך שמנתחים יכולים להיכנס לסביבה וירטואלית ולבחון מראש את האנטומיה של המטופל ולתכנן את מהלך הניתוח.

בנוסף פועלת החברה בתחומים כגון הדרכה מקצועית, תחזוקה תעשייתית והדמיות הנדסיות, תוך שימוש בעקרונות של "תאום דיגיטלי" (Digital Twin) – יצירת העתק וירטואלי של סביבה פיזית המאפשר לבצע סימולציות ולנתח תרחישים שונים.

אימון קרוב יותר למציאות

המהלך האחרון עם חיל האוויר ממחיש מגמה רחבה יותר בעולם ההדרכה הביטחונית והתעשייתית, שבה מערכות מציאות מורחבת משמשות יותר ויותר לצורך הכשרה במצבי קיצון. השילוב בין סימולציה תלת-ממדית, אינטראקציה בזמן אמת ובקרה של מדריכים מאפשר לארגונים לבצע אימונים מורכבים בתדירות גבוהה יותר ובעלות נמוכה יחסית.

עבור צוותי כיבוי האש של חיל האוויר, המשמעות היא האפשרות להתאמן שוב ושוב על תרחישי שריפה בהאנגרים – אחת הסביבות המסוכנות ביותר בבסיסי טיסה – ולשפר את המוכנות המבצעית לקראת אירוע אמת.

טלטלה נוספת בסולאראדג': סמנכ"ל הכספים עוזב אחרי כשנה בתפקיד

חברת סולאראדג' (SolarEdge) הודיעה כי סמנכ"ל הכספים שלה, אסף אלפרוביץ, יעזוב את תפקידו ב-9 ביוני 2026 כדי להתמנות ל-CFO בחברה ציבורית אחרת. בהמשך התברר כי היעד הבא שלו הוא חברת כימיקלים לישראל (ICL), שבה צפוי להיכנס לתפקיד באמצע יוני ולהחליף את אבירם להב הפורש.

אלפרוביץ נכנס לתפקיד רק במרץ 2025, כך שכהונתו בסולאראדג' תימשך מעט יותר משנה. החברה מסרה כי העזיבה אינה קשורה למחלוקת חשבונאית או פיננסית, וכי החל תהליך לאיתור מחליף.

עזיבה זו מצטרפת לטלטלה במחלקת הכספים של החברה: זהו סמנכ"ל הכספים השני ברצף שעוזב את התפקיד לאחר תקופה קצרה יחסית. קודמו בתפקיד החזיק בו פחות משנה לפני שעזב. זאת לאחר תקופה ארוכה של יציבות, שבמהלכה כיהן רונן פייר כסמנכ"ל הכספים של סולאראדג' במשך יותר מעשור והיה אחד מאנשי המפתח בצמיחת החברה.

סימני התאוששות בדוחות — אך החברה עדיין מפסידה

עזיבת ה-CFO מגיעה בתקופה שבה סולאראדג' מנסה לייצב את פעילותה לאחר המשבר החריף בענף הסולארי בשנים האחרונות. בדוחות האחרונים שפרסמה בפברואר הציגה החברה הכנסות רבעוניות של כ-335 מיליון דולר — עלייה חדה לעומת התקופה המקבילה — והפסד של כ-0.14 דולר למניה, שהיה קטן מהתחזיות המוקדמות של האנליסטים.

בסך הכול רשמה החברה בשנת 2025 הכנסות של כ-1.18 מיליארד דולר, אך עדיין הציגה הפסד נקי מצטבר של יותר מ-400 מיליון דולר.

לרבעון הראשון של 2026 צופה החברה הכנסות בטווח של 290–320 מיליון דולר ושיעור רווח גולמי של כ-20%–24%, כחלק מתהליך התאוששות שמטרתו לשפר את הרווחיות לאחר תקופה ארוכה של שחיקה.

במקביל מנסה החברה להציג מנועי צמיחה חדשים. הנהלת סולאראדג' הדגישה כי בכוונתה להתמקד בפלטפורמת Nexis החדשה ובתחומים סמוכים, בהם פתרונות אנרגיה לתשתיות חשמל ולמרכזי נתונים.

על רקע הסימנים לייצוב הפעילות, מניית החברה זינקה אתמול בכ-10% לאחר שבנק אוף אמריקה העלה את מחיר היעד שלה. העלאת ההמלצה הובילה לגל רכישות במניה ולעלייה חדה במסחר.

העזיבה של אלפרוביץ מוסיפה כעת שכבת אי-ודאות נוספת להנהלה הפיננסית של החברה — דווקא בתקופה שבה סולאראדג' מנסה לשכנע את המשקיעים כי היא יוצאת ממשבר הסולאר של השנים האחרונות ומנסה לחזור למסלול צמיחה.

Maris-Tech ו-Quantum Gyro יפתחו ג'ירוסקופ קוונטי

בתמונה למעלה: פתרונות התמצאות ועיבוד וידאו בקצה של חברת Maris-Tech

חברת Maris-Tech מרחובות וחברת Quantum Gyro הנמצאת בבעלות Quantum X Labs התל אביבית, חתמו על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי לפיתוח משותף של ג'ירוסקופ קוונטי, שיאפשר לבצע ניווט ארוך טווח שאינו תלוי ברשת לווייני GPS. שתי החברות יקימו חברה משותפת ש-51% ממניותיה יהיו בידי Maris-Tech ו-49% בבעלות Quantum Gyro. החברה תפתח טכנולוגיית ניווט קוונטית חדשה בשם ME-Nav, אשר תהיה חסינה בפני השיבושים המאפיינים כיום מערכות ניווט מבוססות GPS.

המערכת תתבסס על מודולי הבינה המלאכותית בקצה שאותן מייצרת Maris-Tech ועל טכנולוגיית הג'ירוסקופ הקוונטי של Quantum Gyro. שתי החברות העריכו שהן ישלימו את הפיתוח בתוך כ-24 חודשים, בתקציב כולל של כ-1 מיליון דולר שיוזרם על-ידי שתיהן לחברה הבת החדשה. חברת Quantum Gyro פיתחה ג'ירוסקופ תהודה מגנטית גרעינית, אשר מבוסס על האופן שבו גרעינים של אטומים מסוימים (כמו למשל איזוטופים של גזים אצילים דוגמת קסנון או קריפטון) מגיבים לשדות מגנטיים ולסיבוב במרחב. גרעיני האטומים מתנהגים כמו מגנטים זעירים עם "ספין" (תנע זוויתי). כאשר מניחים אותם בתוך שדה מגנטי קבוע הם מתחילים "להתנודד" סביבו בתנועה מעגלית, בדומה לסביבון שנוטה על צדו, בקצב הנקרא תדר לארמור (Larmor frequenc).

הספינים של הגרעינים נוטים לשמור על כיוון התנועה שלהם ביחס למרחב האינרציאלי (המרחב המוחלט), ולאו דווקא ביחס למכשיר המדידה עצמו. לכן, כאשר יש שינוי בתנועה הזוויתית של המערכת כולה, הדבר נראה כמו שינוי בתדר התנודה של הגרעינים: כלומר, הסיבוב של המכשיר משנה את תדר לארמור הטבעי, אשר עולה או יורד בהתאם לכיוון הסיבוב של המערכת כולה. בדומה לג'ירוסקופ המכני ששנכנס לשימוש כבר בזמן מלחמת העולם השנייה ועדיין משמש במערכות צבאיות רבות כולל טילים בליסטיים, מדובר במערכת פאסיבית שאיננה מייצרת קרינה ואינה תלויה במידע חיצוני.

ניווט קוונטי מדוייק בכלי-טיס זעירים

הטכנולוגיה של Quantum Gyro מאפשרת למדוד את השינויים האלה באמצעות מגנטומטריה של אטומי מתכת אלקלית (Alkali-atom magnetometry), שהיא טכנולוגיית מדידה מדוייקת של שדת מגנטיים באמצעות קרן לייזר, המבוססת על האינטראקציה בין אור לבין לבין אטומים של מתכות אלקליות (למשל צזיום, רובידיום או אשלגן). החברה מסרה שלפי מפת הדרכים שלה, האופטימיזציה של המערכת תושלם עד סוף 2026. מנכ"ל Maris-Tech, ישראל בר, הסביר שניווט עמיד בפני שיבושי GPS נעשה צורך מרכזי במערכות הנמצאות בתנועה, במיוחד במערכות אוויריות וקרקעיות לא מאויישות.

בר: "כדי להביא את היכולת הזו למערכות קטנות דוגמת רחפנים, יש צורך במערכות קלות משקל, חסכוניות באנרגיה ושאינן תלויות בתקשורת אלחוטית. אנחנו מאמינים שהשילבו בין פלטפורמות המחשוב שלנו לבין טכנולוגיית הג'ירוסקופ הקוונטי של Quantum Gyro, תאפשר להביא לאבזרי הקצה יכולות ניווט, AI ועיבוד אותות וידאו". חברת Maris-Tech מפתחת פתרונות וידאו מוקשחים מבוססי Edge AI (בינה מלאכותית בקצה) למשימות קריטיות (Mission-Critical), אשר מותקנים בכטב"מים, כלי-רכב משוריינים ובמערכות טקטיות ומערכות תצפית. בין לקוחותיה: אלביט, התעשייה האווירית, אירובוטיקס, רפאל ועוד.

כניסה לנגמ"ש לחימה אמריקאי

החברה הוקמה בשנת 2008 והחלה להיסחר בנסד"ק בשנת 2022. בשבוע שעבר היא דיווחה על קבלת "הזמנה משמעותית" לאספקת מערכות עיבוד אותות וידאו מדגם  Jupiter Drone עבור לקוח חדש, שהוא יצרן מוביל של מערכות חימוש משוטט. ההזמנה הגיעה לאחר ביצוע מספר פרוייקטי פיילוט עם הלקוח, ומסמנת את המעבר של המערכו משלב הפיתוח לפריסה מבצעית.

בחודש שעבר היא דיווחה על כניסה לפרוייקט פיילוט עם יצרן נגמ"שי לחימה מארה"ב, המבצע תוכנית שדרוג של הכלים. במסגרת הפיילוט, תותקן מערכת התמצאות סביבתית של החברה המאפשרת למפעיל הרכב לקבל מידע מלא של מצב הסביבה והאיומים שמסביב לכלי. החברה מבצעת דיווחים פיננסיים לעתים רחובות. בדו"ח האחרון שלה היא מסרה שבשנת 2024 הסתכמו מכירותיה בכ-6 מיליון דולר. חברת Maris-Tech נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-14.5 מיליון דולר.

רעיון ישראלי, פיתוח איראני – והעתק אמריקאי

כטב"מי LUCAS של צבא ארה"ב. אימצה את תורת הלחימה האיראנית. מקור: US Army

אחד מכלי הנשק המפתיעים ביותר במלחמה הנוכחית באיראן הוא הכטב"ם המתאבד LUCAS של צבא ארצות הברית, אשר נכנס לשירות רק בחודש ספטמבר 2025, וכבר משפיע על מהלך המלחמה. הכטב"ם הזה הוא יוצא דופן: מדובר בעצם בהעתק האמריקאי של הכטב"ם האיראני שאהיד (Shahed 136), אשר איראן חשפה בשנת 2021 ומיד לאחר מכן סיפקה אותו לרוסים בכמויות גדולות כדי לסייע למאמץ המלחמתי שלהם באוקראינה. כיום הרוסים מייצרים אותו בעצמם תחת השם Geran-2.

בחודש יוני 2025 חשפה ארצות הברית את הכטב"ם החדש  Low-Cost Uncrewed Combat Attack System) LUCAS). ביולי 2025 החליט שר ההגנה על הצטיידות מואצת, וכבר בדצמבר 2025 הודיע פיקוד מרכז של צבא ארצות הברית (CENTCOM) על הקמת כוח משימה ייעודי להפעלתו (Task Force Scorpion Strike – TFSS), ופריסת גדוד מבצעי ראשון במזרח התיכון. לפני 10 ימים, עם תחילת המתקפה הישראלית אמריקאית על איראן, פירסם CENTCOM הודעה מיוחדת: "לראשונה בהיסטוריה הפעיל TFSS כטב"מי תקיפה מתאבדים. כלים זולים אלה פותחו על-פי השאהיד האיראני ומיוצרים בארצות הברית".

מטרת האימונים הפכה לכלי נשק

כיצד קרה שארצות הברית מעתיקה תכנון איראני ומייצרת אותו? והאם התכנון הוא בככלל איראני או ישראלי? נתחיל בארה"ב. מאחורי כטב"מי התקיפה הזולים האלה עומדת חברת Spektreworks מפניקס, אריזונה. הפנטגון ביקש ממנה לפתח פלטפורמת אימונים שתאפשר לצוותי נ"מ להתאמן על הפלת כטב"מי תקיפה. כדי לסייע לה בפיתוח הפלטפורמה, החברה קיבלה לידיה כטב"ם שאהיד איראני שנתפש באחת מזירות הלחימה במזרח התיכון. החברה ביצעה בדיקה מקיפה של התכנון האיראני. כדי לספק חוויית אימון אותנטית, היא ביצעה הנדסה לאחור (Reverse-engineering) וייצרה גרסה אמריקאית של הכטב"ם האיראני. לא במקרה היא העניקה לו את השם FLM-136, כדי לרמוז על מקורו האיראני (Shahed 136).

כטב"ם האימונים FLM-136 (מימין, באדיבות Spektreworks), וכטב"ם המקור שאהיד 136 האיראני (ויקיפדיה)

מדובר בפלטפורמה קטנה במשקל של כ-80 ק"ג המצויידת במנוע בעירה פנימית אחורי קטן וזול המעניק לה טווח טיסה של קצת יותר מ-800 ק"מ במהירות של 130-140 קמ"ש. היא נושאת חימוש במשקל של עד 20 ק"ג ויכולה לגמוע את המרחק המכסימלי שלה בתוך 6 שעות טיסה. הדגם הזה השיג את אחת מהמטרות החשובות ביותר שלו: מחיר זול מאוד. המודל היה כל-כך מוצלח, שצבא ארה"ב החליט להצטייד בו כאמצעי לחימה, ולא רק כפלטפורמת אימונים. למחיר היה משקל מכריע בהחלטה הזו, שכן הוא מאפשר שיגור מאות ואלפי כלי טיס אשר מייצרים אפקט של הטעייה בלבול והלם, ועל-ידי כך לשבור את מחסום הא-סימטריה המאפיין את העימות בין צבאות מתוחכמים כמו צה"ל וצבא ארצות הברית, לבין יריביהם.

המודל של ספינות ליברטי

בראיון לבטאון צבא ארה"ב, הסביר מנהל תחום הניסויים במשרד המלחמה, קולונל ניקולס לאו, שבהשראת מודל הייצור ספינות ליברטי (Liberty Ship) שאיפשר לייצר במהירות אלפי ספינות מטען במהלך מלחמת העולם השנייה, הכוונה היא ש-LUCAS ימלא תפקיד דומה בעידן הלחימה החדש. “יש נקודת מחיר שבה אנחנו רוצים לייצר מספר גדול של מערכות כאלה בקצב מהיר. לא מדובר ביצרן יחיד: המערכת מתוכננת לעבור למספר יצרנים שונים כדי שתיבנה בכמויות גדולות".הגרסה הקרבית שונה במעט מגרסת האימון: היא נושאת ראש נפץ במשקל של 18 ק"ג ומגיעה לטווח של 650-800 ק"מ. הגרסה האמריקאית כוללת יכולת יכולת ניווט וניהול מבוססי AI המאפשרים הפעלה במתכונת של נחיל (Swarm). הפרט החשוב ביותר הוא המחיר: כ-35,000 דולר בלבד (בהשוואה לכ-20,000 דולר שעולה הגרסה האיראנית).

רעיון של התעשייה האווירית

מבקרים חדי עין הבחינו בדמיון הרב שבין השאהיד האיראני לבין מל"ט התקיפה הישראלי הארפי (Harpy) שפותח לפני יותר מ-30 שנה בתעשייה האווירית. כמו מקבילו האיראני, גם הארפי הוא חימוש משוטט בעל כנף דלתא רחבה ומנוע שריפה פנימי אחורי קטן מאוד. שניהם משוגרים באמצעות רקטת האצה הנשמטת ממנו לאחר השיגור ומבצעים טיסה עצמאית לפי נתוני מסלול שהוזנו אליהם מראש, ושניהם ניתנים לשיגור מממשאיות וספינות. אלא שהארפי היה מתוחכם ויקר יותר, מכיוון שמטרתו המרכזית היתה זיהוי קרינה אלקטרומגנטית לצרוך השמדת מערכות מכ"ם.

הצגת הכטב"ם הארפי של התעשייה האווירית בסלון האווירי בפאריס, 2007. מקור: ויקיפדיה

חשוב להדגיש שאין אישור רשמי לההערכות הנפוצות בתעשייה שהשאהיד הוא העתק זול של ההארפי. יחד עם זאת, ההיסטוריה שלו מספקת הרבה מאוד נקודות ממשק שבהן יכלו האיראנים לבצע סוג מסויים של הנדסה לאחור. נתחיל בעיסקה הסינית:  בשנת 1994 ישראל מכרה מל"טי Harpy לסין בעיסקה שיצרה משבר עם ארצות הברית שהביא בהמשך להתפטרות מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון. בלחץ ארצות הברית המל"טים הסיניים לא שודרגו ב-2004 (לפי תנאי החוזה). מאוחר יותר התפרסמו ידיעות שלפיהן סין ביצעה להם "הנדסה לאחור" ופיתחה גרסה משלה בשם ASN-301.

ההארפי נמצא בשימוש בצבאות שונים, בהם צבאות הודו, מרוקו, טורקיה ואזרבייג'ן (הגובלת באיראן), שהשתמשה בו בקרבות בינה לבין ארמניה. במהלך הלחימה התפרסמו דיווחים שונים על מל"טים שסטו מהמסלול או הופלו. הקשרים הצבאיים ההדוקים בין סין לאיראן ואובדן כלים באזרבייג'ן יכולים להסביר כיצד עבר ידע תכנוני מהמל"ט הישראלי שהיה אז ראשון מסוגו בעולם, אל המל"ט האיראני. יחד עם זאת, כדי להעתיק את הקונספט הישראלי, לא צריך לבצע הנדסה מלאה לאחור: המאפיינים המרכזיים שלו, כמו כנף דלתא רחבה, טיסה איטית לטווח גדול, מנוע דוחף אחורי קטן ושיגור ממכולות באמצעות רקטת האצה – ניתנים להעתקה גם ללא הנדסה לאחור.

תורת לחימה ישראלית ותורת לחימה איראנית

קיימים גם הבדלים בולטים בין שתי הפלטפורמות: ההארפי הישראלי משתמש במנוע וונקל מתוצרת אלביט שהוא יעיל מאוד ושקט מאוד, אבל יקר לייצור. השאהיד האיראני מבוסס על מנוע בוכנה קטן, זול ורועש. הוא כל כך זמין שניתן לרכוש אותו בכל העולם בחנויות מקוונות של חלקי טיסנים. כללית, שאהיד האיראני מבוסס על רכיבים אזרחיים זולים וקלים להשגה, בעוד שהכטב"ם הישראלי מבוסס על רכיבים איכותיים העומדים בתקנים צבאיים.

ההבדל הגדול ביותר הוא במערכות האוויוניקה: בעוד שהארפי הישראלי מחפש מקורות קרינה ספציפיים ויודע לנווט אליהם (במידה והוא לא מאתר את המכ"ם הוא מסוגל לבטל את המשימה), השאהיד האיראני מצוייד במערכת "אוויוניקה לעניים": מזינים אליו נקודת ציון, והוא טס אליה באמצעות מערכת GPS. בשורה התחתונה: ההבדלים בין השניים הם יותר בתורת הלחימה מאשר בטכנולוגיה. במובן הזה, LUCAS האמריקאי אימץ כמעט במלואה את תורת הלחימה האיראנית.

צמיחה של 11% במכירות אלטק ב-2025, לכ-51.8 מיליון דולר

בתמונה למעלה: בדיקת מעגלים גמישים-קשיחים לאחר הייצור. צילום: אלטק

בשנת 2025 צמחו ההכנסות של חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה בכ-11% והסתכמו בכ-51.8 מיליון דולר. יחד עם זאת, הרווח הנקי של החברה ירד מכ-4.2 מיליון דולר ב-2024 לכ-800 אלף דולר בלבד ב-2025. ברבהעון האחרון של 2025 הסתכמו המכירות בכ-13.2 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-10.8 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2024. חברת אלטק מתמקדת בייצור מעגלים מודפסים בעלי ביצועים גבוהים בעיקר ליישומים ביטחוניים, תעשייתיים ורפואיים. בתחילת פברואר היא דיווחה על קבלת הזמנה בהיקף של 12.2 מיליון דולר מלקוח ביטחוני בארה"ב, לאספקה בשנים 2026 ו-2027.

החברה דיווחה שבמהלך שנת 2025 היא ביצעה טרנספורמציה בתשתית הייצור שלה, במסגרת היערכות לשילוב קווי הציפוי (plating) החדשים שלה. "השינויים התפעוליים האלה הם בעלי חשיבות אסטרטגית לצמיחה ארוכת הטווח של החברה, אולם הובילו לעיתים לאתגרים תפעוליים שהתבטאו בירידה בריווחיות במהלך השנה. החברה חוותה אתגרים הקשורים לגיוס והכשרת עובדים לצורך הפעלת הציוד החדש, ושימור עובדים מיומנים בעלי מומחיות קריטית. ההיחלשות החדה של הדולר האמריקאי מול השקל, מרמה של 3.65 ל-3.19 שקלים לדולר, השפיעה באופן מהותי על תוצאות הפעילות של החברה. היא הגדילה את הוצאות החברה בשקלים וגרמה לעלייה של כ-2.2 מיליון דולר בהוצאות התפעול".

המנכ"ל אלי יפה מסר שתוכנית ההשקעות משקפת אמונה בצמיחה ארוכת הטווח של שוק המעגלים המודפסים בעלי ביצועים גבוהים, במיוחד במגזרי הביטחון, הרפואה והתעשייה המתקדמת. "הרחבת תשתיות הייצור שלנו ומודרניזציה שלהן נועדו לא רק להגדיל את הקיבולת, אלא גם לתמוך במשפחות מוצרים מורכבות ובעלות ערך גבוה יותר. אף שתקופת המעבר מציבה אתגרים תפעוליים, אנו רואים בהשקעות האלה בסיס לשלב הצמיחה הבא של החברה". אלטק נמצאת בבעלות קבוצת ניסטק ונסחרת בנסד"ק בשווי שוק של כ-61.8 מיליון דולר.

חברת FGD תחל השנה בשיווק גלאי גז חדשני

[בתמונה: מערכת גילוי הלהבה של החברה. קרדיט: FGD]

חברת טכנולוגיות גילוי אש וגזים (FGD) צפויה להתחיל בשיווק מסחרי של גלאי גז חדש במהלך שנת 2026, לאחר השלמת תהליכי תקינה. כך עולה מהדוח השנתי לשנת 2025 שפרסמה החברה היום (ב') לבורסה. לפי הדוח, החברה מתכננת להעביר את המוצר תהליך הסמכה במהלך השנה, כך שלקראת סוף 2026 ניתן יהיה להתחיל בייצור סדרתי ובמכירות.

הגלאי החדש נמצא בפיתוח מאז שנת 2021, ובסוף 2025 השלימה החברה פיתוח של אב-טיפוס חצי-מסחרי. כעת מתכננת החברה לבצע התאמות שיאפשרו להפוך אותו למוצר מסחרי מלא, לצד פיתוח תהליכי ייצור וציוד בדיקה. במסגרת זו גם התקבל אישור מרשות החדשנות להשלמת תוכנית הפיתוח של משפחת גלאי הגז.

המערכת החדשה מבוססת על טכנולוגיית Open Path Gas Detection (OPGD), המשמשת לזיהוי דליפות של גזים נפיצים או רעילים. בניגוד לגלאים נקודתיים, הטכנולוגיה מבוססת על שתי יחידות נפרדות – יחידת שידור ויחידת קליטה – שביניהן נשלחת קרן קרינה אופטית. כאשר ענן גז חולף במסלול הקרן, משתנים המאפיינים הספקטרליים של הקרינה, והמערכת מזהה את הדליפה. אחד האתגרים המרכזיים בפיתוח גלאים מסוג זה הוא פיתוח אלגוריתמים המסוגלים לזהות דליפה תוך סינון השפעות סביבתיות כמו גשם, ערפל, רוח וקרינות רקע, וכן צמצום התרעות שווא.

הכניסה לשוק גלאי הגז מהווה הרחבה טבעית לפעילות החברה, אשר מתמקדת כיום בפיתוח ובשיווק גלאי להבה אופטיים לתעשיות עתירות סיכון, כגון נפט וגז, פטרוכימיה, בתי זיקוק ומתקני אנרגיה. מוצרי החברה הקיימים מבוססים על חיישנים אופטיים ואלגוריתמים לזיהוי להבות, ולעיתים כוללים גם מצלמות HD משולבות לצורך ניתוח חזותי של האירוע. לפי החברה, שוק גלאי הגז גדול משמעותית משוק גלאי הלהבה, והוא נאמד בכ-2.2 מיליארד דולר עבור גלאי גז נייחים. בין השחקניות הבולטות בתחום נמנות חברות בינלאומיות כגון Honeywell, MSA Safety ו-Dräger.

בדוח השנתי דיווחה החברה על המשך צמיחה בפעילותה. בשנת 2025 הסתכמו הכנסותיה בכ-13.25 מיליון דולר, עלייה של כ-28% לעומת הכנסות של כ-10.32 מיליון דולר בשנת 2024. הרווח הגולמי הסתכם בכ-5 מיליון דולר, אך החברה רשמה הפסד תפעולי של כ-2.4 מיליון דולר, בעיקר בעקבות הגדלת ההשקעות במערכי ייצור, מכירות ושיווק. בשורה התחתונה הסתכם ההפסד הנקי בכ-1.27 מיליון דולר – שיפור משמעותי לעומת הפסד של כ-4.5 מיליון דולר בשנת 2024.

החברה ציינה כי בשנת 2025 המשיכה להרחיב את פעילות הפיתוח, הייצור והשיווק שלה, ובמקביל השקיעה בהגדלת כושר הייצור ובהרחבת מערך המכירות הגלובלי. בנוסף, בחודשים הראשונים של 2026 התקבלו הזמנות בהיקף של כ-3.4 מיליון דולר, נתון המשקף עלייה של כ-66% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת.

לדברי החברה, פיתוח גלאי הגז החדש נועד לאפשר לה להרחיב את פעילותה לשוק רחב יותר ולשלב את מוצרי גילוי הגז לצד פתרונות גילוי הלהבה שהיא משווקת כיום לתעשיות האנרגיה והתשתיות ברחבי העולם.

טלטלה בשוק הסייבר: האם כניסתו של Claude Code לעולם הסייבר היא סופו של עידן?

רון פלד, מייסד שותף, Sola Security

באחרונה געשה ורעשה תעשיית הסייבר העולמית — ולשם שינוי לא בגלל האקרים, פריצות או דלף מידע. חברת אנטרופיק (Anthropic) שחררה עדכון דרמטי שגרם לרעידת אדמה של ממש בשוק ההון האמריקאי. החברה הציגה את "Claude Code Security" — כלי מבוסס AI שסורק את קוד המקור שכותבים מהנדסי תוכנה, מאתר פרצות אבטחה ומציע תיקונים ממוקדים באופן אוטומטי.

התגובה של וול סטריט הייתה מיידית ואכזרית: מניות של ענקיות סייבר כמו קראודסטרייק, קלאודפלייר, Zscaler, JFrog ואוקטה צנחו בחדות, וקרנות הסל של תחום הסייבר רשמו שפל שלא נראה מזה זמן רב.

אבל מה שקרה הוא למעשה הרבה יותר מעוד יום אדום בבורסה. זוהי כנראה יריית הפתיחה של רעידת אדמה משמעותית בשוק הסייבר — תהליך דומה למה שכבר ראינו מתרחש בתעשיות אחרות.

דמוקרטיזציה של ידע ויכולות, בקצב מסחרר בחסות ה-AI

בשנים האחרונות ראינו כיצד חברות משנות לחלוטין שווקים שלמים באמצעות "דמוקרטיזציה" של כלים. Canva הפכה כמעט כל אדם למעצב גרפי סביר, Monday הפכה ניהול פרויקטים מורכבים לנגיש וידידותי, ו-Stripe הצליחה לפשט את עולם התשלומים אונליין כך שכמעט כל אדם יכול לסלוק כרטיסי אשראי מבלי להיות מומחה ומבלי להיקלע לפרויקטים סבוכים וארוכים.

כעת, ענקיות ה-AI כמו OpenAI, Google, Microsoft וכמובן Anthropic מובילות מהלך דומה של הנגשת יכולות וידע טכנולוגי מתקדם לכל אדם.

איך זה משפיע על שוק הסייבר?

גודל שוק אבטחת הסייבר העולמי מוערך בכ-250 מיליארד דולר בשנת 2026. עד היום, פתרונות סייבר היו שם נרדף למערכות יקרות מאוד ומסובכות להטמעה, אשר לרוב גם דורשות שילוב של כוח אדם בעל מומחיות גבוהה לצד משאבים אדירים לתחזוקה ולתפעול.

אבל עם "המפץ הגדול" בתחום ה-AI ועליית עולם ה"סוכנים" (Agents), השוק מתחיל להתעצב אחרת. כבר היום רואים יותר צוותי אבטחת מידע מאמצים פתרונות מהדור החדש — כאלה שבהם הכוח יוצא מידי הספקים הגדולים והכבדים ועובר לידי חברות ה-AI והמשתמשים עצמם.

העדכון של Claude וכניסתו לשוק הסייבר מסמנים את תחילת סופו של העידן הקודם.

האם מדובר בתגובה מוגזמת?

קצב ועוצמת השינויים בעולם ה-AI אדירים וקשים לעיכול. בשבועות האחרונים כל פיצ'ר או כלי חדש גורר הספדים וכותרות המבשרות על מותה של חברה מסוימת, מודל ה-SaaS כולו או תעשייה שלמה אחרת.

אפשר בהחלט להבין את מי שמתקשה לעקוב — המוח האנושי לא בנוי לעכל שינויים בסדרי גודל כה משמעותיים ובתדירות כה גבוהה. יחד עם זאת, לצד רעידת האדמה ותחילתו של עידן חדש, שוק ההון הגיב בצורה מוגזמת כאשר הפיל גם מניות של חברות סייבר שאין להן שום קשר להכרזה.

ייתכן שזה גם משקף את התסכול מהפתרונות שהיו נהוגים בשוק עד כה — ואת הרצון לראות פתרונות אחרים.

כן, אנחנו ללא ספק בעיצומו של שינוי דרמטי ביותר. חברות שלא יתאימו את עצמן ייפגעו — בין אם מדובר בחברות שמציעות פתרונות סייבר ובין אם בחברות שמנסות להתגונן מפני איומי סייבר אך אינן מתקדמות מהר מספיק לשילוב AI שימושי בחיי היום-יום של מערך אבטחת המידע הארגוני.

בניגוד לעבר — אנחנו נראה את התוצאות הרבה יותר מהר ממה שהיינו רגילים, גם אם לא ביום אחד.

[קרדיט צילום: עומר הכהן. *תמונה ערוכה] 

לייטריקס חושפת את מודל האודיו-וידיאו LTX-2.3, הפועל מקומית

חברת לייטריקס (Lightricks) משיקה את LTX-2.3, גרסה חדשה למודל הבינה המלאכותית שלה ליצירת וידאו ואודיו. המודל כולל כ-20.9 מיליארד פרמטרים ומסוגל לייצר סרטונים באיכות הפקה של עד 4K — כאשר כל תהליך היצירה מתבצע באופן מקומי על כרטיסי GPU במחשב האישי, ללא צורך בתשתיות ענן.

משקולות המודל משוחררות בקוד פתוח וזמינות לשימוש חופשי, בעוד שחברות עם הכנסות שנתיות של מעל 10 מיליון דולר יידרשו לרישיון מסחרי. במקביל, החברה משיקה גם את LTX Desktop, אפליקציית יצירה ועריכת וידאו מקצועית המבוססת על מנוע ה-AI של LTX וזמינה גם היא בקוד פתוח.

לדברי החברה, המהלך משקף שינוי רחב יותר בתעשיית התוכנה היצירתית: מרכז הערך עובר מכלי התוכנה עצמם אל מנועי ה-AI שמפעילים אותם. במקום שתוכנות העריכה יהיו המוצר המרכזי, הן הופכות למעטפת סביב מודלים המספקים את יכולות היצירה, הסנכרון והשדרוג.

השקת LTX-2.3 מגיעה על רקע ההתפתחות המואצת בתחום יצירת הווידאו מבוסס AI. עד כה, רוב המערכות דרשו שימוש בתשתיות ענן יקרות, תשלום לפי שימוש ולעיתים גם העברת נכסי תוכן וקניין רוחני לשרתים של ספקים חיצוניים. עבור יוצרים עצמאיים מדובר היה לעיתים בחסם כלכלי, ועבור ארגונים – גם בסיכון מבחינת פרטיות ושליטה על נתונים.

היכולת להריץ את המודל באופן מקומי משנה את המצב הזה. LTX-2.3 פועל על חומרה שכבר קיימת אצל יוצרים ואולפנים רבים, ללא קריאות API וללא תשלום לפי שימוש. המשמעות עבור סטודיו שמפתח עשרות רעיונות ויזואליים בסשן עבודה אחד היא מעבר מעלות לכל יצירה לעלות שולית נמוכה מאוד — מה שמאפשר חופש יצירתי רחב יותר וניסוי מהיר של רעיונות.

במישור הארגוני, הפעלה מקומית של המודל מאפשרת להפחית חלק ניכר מעלויות תשתיות הענן ולצמצם תלות בספק יחיד. מאחר שמדובר במודל עם משקולות פתוחות, ניתן גם לבצע התאמה אישית ולכוון אותו לצרכים ארגוניים שונים. לפי החברה, עלות החישוב של LTX-2.3 עומדת על כ-10%–20% בלבד לעומת מודלים מתחרים, מה שהופך אותו מתאים גם לסביבות ייצור בקנה מידה גדול.

המודל כולל מספר שיפורים טכנולוגיים, בהם מנגנון חדש המשפר את הדיוק ביחס לפרומפטים טקסטואליים ו-VAE חדש המסייע לשמור על פרטים ויזואליים עדינים בתהליך היצירה. בנוסף נוספה תמיכה מובנית בפורמט וידאו אנכי ושופרו יכולות image-to-video. גם רכיב האודיו שודרג, והמודל מסוגל להפיק פס קול כחלק אינטגרלי מהווידאו.

הארכיטקטורה של LTX-2.3 היא מולטימודלית: המודל מטפל בטקסט, תמונה, אודיו ווידאו הן כקלט והן כפלט, במקום להסתמך על שילוב של מספר מערכות נפרדות.

משקולות המודל זמינות כבר כעת בפלטפורמת Hugging Face, ובהמשך צפוי לצאת גם כלי CLI שיאפשר למפתחים להריץ את המודל באופן מקומי ולבנות עליו יישומים נוספים. גם אפליקציית LTX Desktop מבוססת על אותו מנוע פתוח ומלווה במפת דרכים ציבורית לפיתוח עתידי בשיתוף הקהילה.

גרסת LTX-2 הקודמת זכתה לאימוץ מהיר בקהילת המפתחים והיוצרים: בתוך חודש מהשקתה היא הורדה יותר מ-3 מיליון פעמים מ-Hugging Face, וכיום מספר ההורדות מתקרב ל-5 מיליון.

לדברי החברה, אימון המודל הקודם דרש השקעה של כ-150 מיליון דולר בלבד וצוות פיתוח של כ-40 מהנדסים — נתונים נמוכים משמעותית מההשקעות שמבצעות חברות מודלים גדולות — אך הצליח להגיע לרמת ביצועים דומה.

Vay תשלב את מודל חיזוי התאונות של נקסאר בצי רכבים הנשלטים מרחוק

[בתמונה: נהיגה מרחוק באמצעות מערכת שליטה בדמות הגה. מקור: Vey]

חברת הראייה הממוחשבת הישראלית Nexar הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת המוביליטי Vay, במסגרתו ישולב מודל הבינה המלאכותית שלה לחיזוי תאונות בצי הרכבים הנשלטים מרחוק של Vay. המודל, BADAS (Beyond ADAS), נועד לזהות סכנות בכביש שניות לפני התרחשותן ולהתריע על מצבים מסוכנים בזמן אמת. לפי החברות, שילוב הטכנולוגיה יאפשר להוסיף שכבת בטיחות חיזויית למערכת הנהיגה מרחוק של Vay – שירות שנחשב לצי המסחרי הראשון בעולם של כלי-רכב הננהגים מרחוק בכבישים ציבוריים.

נקסאר השיקה את המודל לפני מספר חודשים, וזוהי ההטמעה המסחרית הראשונה שעליה מכריזה החברה. במסגרת השותפות, מודל ה-AI של Nexar ינותח את הווידאו והנתונים מהמצלמות המותקנות על כלי הרכב של Vay, במטרה לזהות מצבי סיכון פוטנציאליים ולהתריע בפני הנהגים המרוחקים במרכזי השליטה. המטרה היא להוסיף יכולת חיזוי שמקדימה את תגובת הנהג, ולספק התרעות על תרחישים כמו סטייה אפשרית של רכב סמוך, הולך רגל שעומד להיכנס לכביש או שינוי חריג בתנועת הצומת.

הרכב מגיע עד אליך ללא נהג

Vay היא סטארט-אפ מוביליטי שהוקם ב-2018 בברלין ומפתח מודל חדש לשירותי תחבורה עירוניים: רכב שמגיע אל הלקוח ללא נהג – אך אינו אוטונומי לחלוטין. במקום זאת, הרכב מובא אל הלקוח על-ידי נהג אנושי היושב במרכז שליטה ומפעיל אותו מרחוק באמצעות מערכת טליאופרציה (Tele-driving).

כאשר המשתמש מזמין רכב דרך האפליקציה של החברה, נהג מרחוק מוביל את הרכב לכתובת המבוקשת. לאחר ההגעה, הנהג המרוחק מתנתק מהשליטה והלקוח נוהג בעצמו ליעדו. בסיום הנסיעה הנהג המרוחק מתחבר שוב למערכת, מחנה את הרכב או מעביר אותו ללקוח הבא.

המודל משלב אלמנטים של השכרת רכב ושל שירותי ride-hailing, אך שונה משניהם: אין נהג בתוך הרכב, אך גם אין אוטונומיה מלאה. הרעיון הוא לאפשר שירות תחבורה גמיש וזול יותר ממונית, תוך הימנעות מהמורכבות והעלויות הגבוהות של פיתוח רכב אוטונומי מלא.

המערכת של Vay מבוססת על צי רכבים חשמליים המצוידים במצלמות היקפיות, מערכות תקשורת נתונים בזמן אמת ומנגנוני בטיחות המאפשרים שליטה מרחוק עם זמן תגובה נמוך. הנהג המרוחק יושב בעמדת נהיגה המדמה תא נהג מלא – עם הגה, דוושות ומסכים המציגים את שדה הראייה של הרכב.

החברה החלה להפעיל שירות מסחרי בלאס וגאס, והיא גייסה לאורך השנים מעל 200 מיליון דולר ממשקיעים בהם Kinnevik, Coatue ו-Atomico. המודל העסקי שלה מבוסס על שימוש בצי רכבים משותף, כאשר הנהגים המרוחקים מביאים את הרכב למשתמשים ומנהלים את הלוגיסטיקה של הצי בין נסיעות.

לא מודל נהיגה – מודל חיזוי תאונות

הטכנולוגיה שמשלבת Nexar בשירות מבוססת על מודל הבינה המלאכותית BADAS, שנועד לחזות תאונות וסיכונים בכביש לפני שהם מתרחשים. המודל אומן על מאגר עצום של נתוני נהיגה אמיתיים שנאספו לאורך שנים מרשת גלובלית של מצלמות דרך המותקנות בכלי-רכב פרטיים, בציים מסחריים ובמערכות ניטור עירוניות.

בניגוד למערכות ADAS מסורתיות המגיבות לאירועים כאשר הם כבר מתרחשים, BADAS מנסה לזהות דפוסי התנהגות מוקדמים המצביעים על סכנה אפשרית. מאגר הנתונים של החברה כולל אלפי “כמעט-אירועים” – מצבים שבהם נוצר סיכון אך לא התרחשה תאונה בפועל – המאפשרים למודל ללמוד כיצד נראית התנהגות חריגה בכביש.

לפי החברה, המודל הצליח בניסויים לנבא תאונות בממוצע כ-4.9 שניות לפני התרחשותן. Nexar אינה מפתחת רכבים אוטונומיים משלה, אלא מציעה את המודל כתשתית שניתן לשלב במערכות של יצרני רכב, חברות ביטוח, ציים מסחריים ויישומי עיר חכמה.

החיבור בין שתי החברות משלב שתי שכבות טכנולוגיות משלימות: מערכת נהיגה מרחוק שמאפשרת להפעיל רכבים ללא נהג בתוך הרכב, ומודל AI שמנתח בזמן אמת את הסביבה ומספק התרעות מוקדמות על סיכונים.

במערכת של Vay הנהג המרוחק מסתמך על זרם וידאו מהמצלמות של הרכב כדי להבין את מצב הדרך. מודל החיזוי של Nexar יכול להוסיף שכבת ניתוח נוספת מעל הווידאו – מעין “עוזר נהג” מבוסס AI שמזהה דפוסים מסוכנים ומתריע עליהם לפני שהנהג מבחין בהם בעצמו.

מעבר להיבט הבטיחותי, שילוב כזה עשוי לשפר גם את היעילות התפעולית של השירות. מערכת חיזוי שמנטרת את הסביבה ומספקת התרעות יכולה להפחית עומס קוגניטיבי על הנהגים המרוחקים, ולאפשר לחברה להרחיב את פעילות הצי תוך שמירה על רמת בטיחות גבוהה.

מבחינת Nexar, שיתוף הפעולה מציג את המודל שלה כמרכיב תשתיתי שניתן לשלב במערכות מוביליטי שונות – לא רק ברכב פרטי או במערכות ADAS, אלא גם בציים מחוברים ובשירותי תחבורה חדשים.

המהלך משקף מגמה רחבה יותר בתעשיית התחבורה: מעבר ממערכות תגובתיות המזהות סכנה לאחר הופעתה, למערכות חיזוי המבוססות על נתוני נהיגה אמיתיים. אם מודלים מסוג זה יוכיחו את עצמם בקנה מידה גדול, הם עשויים להפוך לשכבת תוכנה מרכזית במערכות בטיחות של הדור הבא של שירותי התחבורה – בין אם מדובר ברכב אוטונומי, בציים מחוברים או בשירותי נהיגה מרחוק.