אינפיניאון קונה את חטיבת איתרנט לרכב של מארוול

בתמונה למעלה: תשתית האיתרנט הממונעת ברכב מוגדר תוכנה. מקור: אינפיניאון

חברת אינפיניאון (Infineon Technologies) הגרמנית רוכשת את חטיבת האיתרנט הממונעת (Automotive Ethernet) של מארוול (Marvell) האמריקאית, תמורת כ-2.5 מיליארד דולר במזומן. העיסקה צפויה להסתיים עד סוף 2025. מכירות החטיבה בשנת הכספים 2025 צפויות להסתכם כ-225-250 מיליון דולר. מנכ"ל ויו"ר מארולל, מאט מרפי, הסביר שהעיסקה מאפשרת למארווללהתמקד בשוק הליבה המרכזי שלה – פתרונות קישוריות למרכזי נתונים. "הפכנו לחברה המספקת תשתיות למרכזי נתונים, אשר היו אחראיות לכ-75% מהמכירות שלנו ברבעון האחרו של שנת הכספים 2025. אנחנו משוכנעים שחטיבת ה-Automotive Ethernet תמשיך לצמוח במסגרת הפעילות של אינפיניאון בשוק הרכב", אמר.

חברת אינפיניאון הסבירה בהודעה על העיסקה שהעיסקה משלימה את פעילות חטיבת בקרי הרכב שלה (MCU) ונועדה לחזק את מעמדה בשוק המתפתח של רכב מוגדר תוכנה. בנוסף, היא מתכננת הישען על החטיבה ברחבת הכניסה לשוק הרובוטים דמויי-אדם, ומגדילה את היקף פעילות המו"פ והייצור שלה בארה"ב. "אנחנו נשלב את פעילות האיתרנט בפתרונות שאנחנו מספקים כיום לתעשיית הרכב ולתחום ה-AI הפיסי (physical AI), כמו רובוטים", אמר מנכ"ל אינפיניאון, יוכן הנבק.

החברה מסרה שמשפחת המתגים והמקמ"שים Brightlane של מארוול, מספקת מהירות קישוריות של 100Mbps-10Gbps ולכן מעניקה תמיכה גם בדירשות הבטיחות והאבטחה של מכוניות חדשות. היא תהיה חלק מפתרון מלא הכולל גם את בקרי AURIX של אינפיניאון. כיום המערכות האלה מותקנות במכוניות של כ-50 יצרניות ויש לה נצחונות תכנון בשווי של כ-4 מיליארד דולר עד 2030. שולי הרווח של חטיבת איתרנט הממונעת הם כ-60%. עם השלמת העיסקה תשובל החטיבה, המעסיקה כמה מאות עובדים, בחטיבת הרכב של אינפיניאון.

בתוך שנה, כ-2% מעובדי ההייטק עזבו לחו"ל

דו"ח התעסוקה השנתי של רשות החדשנות, שפורסם היום (ב'), חושף כי ההייטק הישראלי מצוי מזה מספר שנים במגמת קיפאון בהיקף  המועסקים, כאשר ב-2024 אף נרשמה, לראשונה מזה עשור, ירידה בכוח האדם. לפי הדו"ח, בשנת 2024 מספר המועסקים בהייטק היה 391 אלף, ירידה של 1.2% שהם כ-5,000 מועסקים, ביחס לשנה הקודמת. זהו סימן ברור להיחלשות מגמת הצמיחה שהובילה את ההייטק הישראלי בעשור האחרון. בנוסף, חלקו היחסי של ההייטק מכלל המועסקים במשק נע סביב 11.4%, ללא שינוי של ממש בשלוש השנים האחרונות, לאחר שבין 2012 ל-2022 הוא גדל בקצב מהיר. 

נתון מרכזי העולה מניתוח נתוני התעסוקה בחברות ההייטק הישראליות הפרטיות לפי מיקום העובדים ותפקידם, הוא כי חברות ההייטק הישראליות הפרטיות מעסיקות כמחצית מאנשי המו״פ שלהן בחו"ל – על אף שכוח האדם בתחום עיסוק זה מהווה את אחד מיתרונותיה היחסיים המשמעותיים של ישראל. בנוסף, וכ-75% מאנשי הפעילות העסקית בחברות אלו מועסקים בחו"ל. רק בשנה שעברה חברות ההייטק הישראליות הפרטיות גייסו כ-4,500 עובדי מו"פ ו-למעלה מ-2,000 עובדי פעילות עסקית בחו"ל.

צמצום בתפקידי תפעול וניהול בישראל

רשות החדשנות מציינת כי הקיפאון בתעסוקה אינו אחיד בכל תחומי ההייטק. בעוד שמספר המועסקים הכולל מצטמצם, ישנו גידול בתפקידי המו"פ, שחלקם גדל והגיע ב-2024 למעלה ממחצית מהעובדים בענף, לעומת כיווץ מתמשך בתפקידי מטה ומוצר העומד בסתירה לשאיפה להרחיב את החברות לחברות שלמות הפועלות מישראל. המגמה מצביעה על כך שחברות בענף ההייטק הישראלי ממשיכות להעדיף להשקיע בטכנולוגיה ולצמצם השקעה בתחומי ניהול ותפעול בישראל.

הדו"ח מעריך כי מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023 ועד יולי 2024, כ-8,300 עובדי הייטק עזבו את ישראל לטווח של שנה או יותר. ייתכן ויש לשקול צעדי מדיניות להשבתם של עובדים אלו לישראל.

חברות ההייטק הישראליות מעסיקות כ-440,000 עובדים בחו"ל. פעילותן של חברות ההייטק הישראליות בשווקים הגלובליים מחייבת נוכחות מאסיבית בשווקים אלו. מהדו"ח עולה כי יותר ממחצית מכוח האדם של חברות ההייטק הישראליות נמצא כיום מחוץ לישראל. בעוד שמשרות בתחומי ניהול, מו"פ ומוצר עדיין מאוישות בעיקר בארץ, בתחומים כמו מכירות, שיווק ושירות לקוחות, רוב העובדים נמצאים מחוץ לישראל. עם זאת, ראוי לציין כי 59% מגיוסי כח האדם של חברות ההייטק הפרטיות ב-2024 היו בישראל.

פערי השכר והשלכות על שוק העבודה הישראלי

על פי הנתונים, פערי השכר בין עובדי ההייטק לשאר המשק ממשיכים להתרחב. בשנת 2024 השכר הממוצע בהייטק עמד על 32.3 אלף ש"ח, פי 2.8 מהשכר הממוצע במשק וזאת לאור הגידול בתעסוקה בהייטק בתפקידי מו"פ אשר שומרים על רמות שכר גבוהות והירידה בתעסוקה בתחומי מטה.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "דו״ח התעסוקה בהייטק מחדד את הצורך בהמשך השקעה ממוקדת בתעשייה שהיא מנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי. בתקופה של אי-ודאות ביטחונית, פוליטית וכלכלית הנתונים מצביעים על אתגרים שדורשים טיפול מידי: קיפאון בתעסוקה, שינוי בתמהיל התפקידים ועלייה בהיקפי הרילוקיישן. כדי להבטיח את עתידו של ההייטק הישראלי, נדרש מאמץ משולב של הממשלה והתעשייה – השקעה בהון אנושי, בשיפור מיומנויות, בהחזרת עובדים שיצאו מישראל ובהרחבת הפעילות העסקית דווקא כאן, בארץ. רשות החדשנות תמשיך לפעול כדי לחזק את האקוסיסטם המקומי, לעודד צמיחה מגוונת ולשמר את מעמדה של ישראל בחזית החדשנות העולמית."

 

קיידנס מפתחת ערכת סוכני AI ליישומי תכנון אלקטרוני

חברת קיידנס (Cadence) מפתחת בשיתוף עם אנבידיה סוכני בינה מלאכותית (agentic AI) שייבצעו משימות תכנון שבבים ואימות תכנוני שבבים. הסוכנים יתבססו על מודל הקוד הפתוח Llama Nemotron Reasoning של אנבידיה. שיתוף הפעולה הזה יתבצע לרוחב רוב מערכות ההנדסיות והמדעיות של החברה, ויסתמך על ארכיטקטורת Blackwell של אנבידיה.

החברה הודיעה  שכבר יש תוצאות ראשונות לשיתוף הפעולה הזה: זמן ההדמייה של תנועת נוזלים קוצר פי 80 – מימים לדקות, מהירות סימולטור אימות תכנוני השבבים, Spectre X, הוגדלה פי 10 ומהירות העיבוד של אנליזת מאמצים מכניים ותרמיים בתכנוני 3D-IC הואצה פי שבעה. שתי החברות מפתחות ערכה מלאה של סוכני AI עבור תוכנות ה-EDA של החברה.

הפרוייקט כולל שילוב כל תוכנות התכנון והאימות בספריית הבינה המלאכותית היוצרת NeMo generative AI של אנבידיה. הסוכנים יופעלו עבור יישומים רבים, דוגמת מתן סיוע מגובה בינה מלאכותית במתכונת של conversational AI assistants בהפעלת התוכנות לצורך שיפור תפוקת המשתמשים, פיתוח כישורי הסקה עמוקים (Deep Reasoning) עבור אימות המבוסס על חומרי עזר וסוכני אימות (verification agents), הפקה ואופטימיזציה של תכנון  באמצעות כלי תכנון למעגלים דיגיטליים ומותאמי לקוח, בניית מודלים מבוססי-AI לניבוי מבני חלבונים תלתממדיים ועוד.

תאומים דיגיטליים

במקביל, קיידנס אימצה את טכנולוגיית התאום הדיגיטלי (Digital Twin) של אנבידיה, המאפשרת לבצע הדמיות של פעולת השבב, של המארזים שבהם הוא יותקן ושל מערכות שיתבססו עליו, עוד לפני שהוא מיוצר בפועל. נשיא ומנכ"ל קיידנס,  ד"ר אנירוד דבגן, אמר שמדובר בשינוי מהותי בתחום הסימולציות המדויקות. "ניתן כעת לבצע סימולציות בקנה מידה עצום של מערכות מורכבות – בתוך שעות ספורות. כולל חלק מן הסימולציות הגדולות והמדויקות ביותר שנעשו עד כה של כלי טיס שלם".

החברה מסרה שהיא תמשיך להישען על Blackwell כדי לבדוק את גבולות הסימולציה ולסייע לתעשיית התעופה לקצר את זמני הניסויים במנהרת רוח ואת זמני הפיתוח.

המלחמה שינתה את הסטארט-אפ הישראלי

בתמונה למעלה: גרף ההשקעות בחברות סטארט-אפ ביטחוניות. מקור: SNC

המלחמה שינתה את פני תעשיית ההייטק הישראלית, אשר מגבירה את את התמקדותה בתחומי הביטחון והתעופה בהשוואה לשנים הקודמות. דו"ח חדש של עמותת Start-Up Nation Central – SNC, מגלה שכיום פעילות בישראל 312 חברות ביטחוניות, בהשוואה ל-294 חברות בשנת 2022. למרות שהתעשייה הביטחונית בישראל היא ותיקה מאוד, 42% מחברות הסטארט-אפ בתחום הן צעירות מאוד ונמצאות בשלבים הראשונים. כ-39% מהחברות נחשבות לחברות בשלות, ורק 3% נמצאות בשלבי הצמיחה. כ-16% מהחברות הביטחוניות בישראל הגיעו לשלב שבו הן נמכרו (9%) או הונפקו בבורסה (7% מכלל החברות).

הסביבה הפיננסית התומכת בחברות האלה היא מאוד לא יציבה ומשתנה במהירות גדולה מאוד. בשנת 2020, למשל, משקיעים פרטיים הזרימו 87 מיליון דולר לחברות סטארט-אפ ביטחוניות, וכעבור שנה בלבד, ב-2021, זינקו השקעותיהם להיקף של כ-429 מיליון דולר. התנודות נמשכו גם לאחר מכן: בשנת 2022 ירדו ההשקעות להיקף של 185 מיליון דולר, ובשנת 2023 הן הגיעו לשפל של 69 מיליון דולר בלבד. בשנת 2024, ככל הנראה בגלל המלחמות בישראל ובאוקראינה ועלייה תלולה בהיקף ההזמנות של משרד הביטחון בארץ, זינקו ההשקעות להיקף של כ-172 מיליון דולר.

כמחצית מהחברות, 149 חברות סטארט-אפ, פעילות בתחומי ההגנה והתעופה, כאשר 58 חברות מייצרות כלים בלתי מאויישים. אחד מהמגזרים החזקים ביותר הוא של מערכות מעקב ואבטחה הכולל 96 חברות סטארט-אפ. התחום הזה הוא גם הבולט ביותר ביכולתו לספק טכנולוגיות דו-שימושיות (לצרכים אזרחיים ולצרכים צבאיים): 48% מהחברות במגזר הזה מגדירות עצמן כחברות דו-שימושיות. הדו"ח מציין שסביב הסטארט-אפ הביטחונית בישראל מבטאת את השיניו בשדה הקרב המודרני, המאופיין בלוחמת סייבר, ושימוש אינטנסיבי בכלים בלתי מאויישים ובמידע המגיע מהחלל.

אינטל ו-TSMC שוקלות שיתוף פעולה בייצור שבבים

בתמונה למעלה: בתוך מפעל ייצור של אינטל בארה"ב. צילום: אינטל

חברת TSMC הטאיוואנית וחברת אינטל (Intel) שוקלות להקים ביחד חברה משותפת אשר תספק שירותי ייצור שבבים באמצעות מפעלי הייצור של אינטל בארה"ב. כך דיווח בסוף השבוע המגזין The Information בידיעה בלעדית שצוטטה על-ידי רויטרס וסוכנויות הידיעות המרכזיות. על-פי הידיעה, מדובר בחברה משותפת ש-TSMC תחזיק ב-20% ממניותיה. בידיעה גם נמסר שפקידים בבית הלבן לוחצים על שתי החברות להגיע להסכם. עדיין לא ברור מי יחזיק בשאר המניות, האם זו תהיה רק אינטל או שיצטרפו אל המיזם החדש גם גורמים נוספים. שתי החברות לא הגיבו לידיעה, אבל גם לא הכחישו אותה.

בעקבות פרסום הידיעה זינקה מניית אינטל בנסד"ק בכ-7% אולם בתוך יומיים היא איבדה 11% משווייה בעקבות התמוטטות הכללית של השוק, שהתחוללה בתגובה לתעריפי המסחר שהטיל ממשל טראמפ. ראוי לציין שלפני כחודש דיווחה סוכנות רויטרס ש-TSMC מגבשת קבוצת חברות שירכשו את חטיבת הייצור של אינטל (Intel Foundry) או חלק ממפעליה. המתווה מבוסס על הקמת מיזם משותף (JV) ביחד עם אנבידיה, ברודקום ו-AMD. לפי הדיווח גם קואלקום קיבלה הצעה להצטרף מיזם.

תחרות ושיתוף פעולה

בשנת 2024 דיווחה אינטל על הפסד נקי של כ-18.8 מיליארד דולר. זוהי השנה הראשונה שאינטל מסיימת בהפסד נקי מאז 1986. לפי הדו"ח השנתי של אינטל, שווי המפעלים והציוד של חטיבת הייצור נאמד בכ-108 מיליארד דולר. בתחילת מרץ 2025 הודיעה TSMC על כוונתה לבנות עוד 5 מפעלי ייצור שבבים בארצות הברית בהיקף כולל של כ-100 מיליארד דולר. עדיין לא ברור מה הם התנאים לעסקה עם אינטל, וכיצד היא משתלבת עם ההשקעה של TSMC בהקמת מפעלי ייצור בארה"ב.

בין השאר, נמסר בידיעה המקורית ששיתוף הפעולה צפוי לכלול העברת יידע טכנולוגי ויידע עסקי מ-TSMC לאינטל לצורך שיפור פעילות חטיבת הייצור. שתי החברות מתחרות אחת בשנייה במתן שירותי ייצור בתהליכים מתקדמים (רוחב צומת קטן מ-7 ננומטר). גם לאינטל יש ידע טכנולוגי רב הדרוש ל-TSMC. השנה היא מתחילה לייצר שבבים בתהליך 18A שהוא שווה ערך לרוחב צומת של 2 ננומטר, אשר מציג תחרות עזה מול התהליך של TSMC. לאינטל יש מספר יתרונות בהשוואה ל-TSMC, בזכות טכנולוגיית PowerVia להובלת אותות ומתחים (backside power delivery) בתוך השבב, אשר משולבת בתהליך Intel 18A.

 

תערוכת automatica במינכן תיפתח ב-24 ביוני 2025

תערוכת automatica 2025 תיפתח השנה ביום ג’, ה-24 ביוני 2025, ותימשך עד יום ו’, ה-27 ביוני 2025. התערוכה לתחום האוטומציה והרובוטיקה הנערכת מדי שנתיים במרכז הירידים במינכן, גרמניה, נחשבת לפלטפורמה המובילה בעולם להצגת כל שרשראות הייצור, החל מהרכיב הקטן ביותר ועד למערכות שלמות, משלב היישום הבודד ועד למערך השירותים הכולל. בתערוכת automatica  הקודמת שנערכה בשנת 2023, השתתפו כ-650 חברות בינלאומיות וביקרו בה כ-41,000 אנשי מקצוע מכל העולם. התערוכה מספקת פלטפורמה ייחודית למפגשי מנהלים, מקבלי החלטות, יצרנים ומשווקים מכל העולם, להחלפת דעות, ולהקשיב להרצאות על החידושים המרכזיים בתחום.

התחומים הראשיים בתערוכה השנה יהיו:  Digitalization & AI ,Future of Work ,Sustainable production ,Healthtech. יוצגו רכיבים ומערכות בתחומי: Assembly & Handling , Industrial Robotics, Professional Services Robotics , Machine Vision , Drive Technology , Sensor Technology , Control Technology & Industrial Communication , Software & Cloud Computing , Fluid Technology , Electrical Engineering , Safety Components , Clamping & Gripping Technology , Research & Technology , Services & Service Provider ועוד.

אזור מיוחד יוקדש לתחום הטכנולוגיות הרפואיות (אולם A4 ) שבו יוצגו מערכות וטכנולוגיות רובוטיות בתחום הרפואה והטיפול הכולל, ותתקיים ועידת MEDTEC. במקביל, תתקיים תערוכת Laser World of Photonics  לתחום הלייזרים, אופטיקה ופוטוניקהבמסגרת התערוכה ייערכו פורומים, הרצאות והדגמות מפי מומחים בינלאומיים, יזמים ואנשי אקדמיה

לפרטים נוספים: נציגות ירידי מינכן בישראל 03-6492050  [email protected]

למידע נוסף ורישום: automatica

AutonomyAI יצאה מהשלב החשאי עם גיוס של 4 מיליון דולר

בתמונה למעלה: צוות המפתחים של AutonomyAI. צילום: אלון וגנפלד

חברת AutonomyAI הישראלית יצאה מהשלב החשאי של הפיתוח והודיעה על גיוס פרה-סיד בהיקף של כ-4 מיליון דולר. בין המשתתפים בגיוס: קרן Inbound Capital, קרן ION Crossover Partners ואחד ממנהלי האבטחה הבכירים של גוגל קלאוד, Vikram Makija. החברה הוקמה על-ידי היו"ר אריק פיינגולד וה-CTO תמוז דובנוב. היא מנוהלת על-ידי אדיר בן-יהודה ופועלת מפתח תקווה ומניו יורק. היא פיתחה סוכן המסייע בפיתוח פרוייקטי תוכנה, אשר מבוסס על מודל בינה מלאכותית.

המנוע המרכזי של התוכנה הוא Agentic Context Engine – ACE אשר פותח בישראל. הוא מתחבר אל ממשק סביבת הפיתוח של המתכנת (IDE) ומסייע לו בכתיבת קוד תוכנה בהתאם לדרישות, לצרכים ולמאפייני הקוד הקיים, או הארגון שעבורו הקוד נכתב. הסיוע מתבסס על היכולת של הסוכן להתחבר אל הקוד הארגוני ואל מקורות מידע נוספים, ולחלץ ממנו תובנות רלוונטיות לפיתוח, דוגמת שגרות העבדה של הארגון, התשתיות הקיימות, הסטנדרטים שהפיתוח צריך לעמוד בהם ועוד.

להערכת פיינגולד, סוכן ACE של החברה, יכול להפחית למינימום את מספר הטעויות האנושיות בפיתוח (ניפוי הטעויות האלה הוא מרכיב גדול מאוד בזמני ועלויות הפיתוח) ולהאיץ את קצב הפיתוח הכולל פי עשרה. המנכ"ל אדיר בן-יהודה: "הפתרון שלנו מבין באמת ובתמים את ה-DNA הפיתוחי הארגוני. הוא לא מסייע רק למתכנתים בודדים. ניתן לבצע הטמעה אמיתית ברמת הארגון, תוך כדי שימוש בתשתיות הארגון, בקוד בקיים ושמירה על סטנדרטים אחידים בצוות הפיתוח". החברה מסרה שכבר יש לה לקוחות והכנסות בהיקף של כ-100 אלף דולר בחודש.

תערוכת LASER World of PHOTONICS תיפתח ב-24 ביוני

תערוכת LASER World of PHOTONICS, אשר נחשבת לתערוכה המובילה בעולם בתחום הרכיבים, מערכות ואפליקציות בתחום הלייזר והפוטוניקה, תתקיים בימים 24-27 ביוני 2025 במרכז הירידים מינכן, גרמניה. היא נחשבת לתערוכה המובילה בעולם בתחום הרכיבים, מערכות ויישומים בתחום הלייזר והפוטוניקה. הארוע מהווה שילוב בין מחקר, טכנולוגיות חדשניות ויישומים תעשייתיים, ומספק פלטפורמה מצויינת ליצירת קשרים עיסקיים עם ספקים ולקוחות.

להערכת האיגוד המקצועי Spectaris ענף הפוטוניקה צפוי לגדול בכ-6% בשנה ותחום רכיבי הפוטוניקה (לדים, לייזרים וחיישנים), צומח בשיעור של כ-10% בשנה. במסגרת התערוכה, מתקיים גם ארוע World of Quantum, המוקדש לטכנולוגיות עיבוד קוונטיות. בתערוכת Laser World of Photonics יוצגו טכנולוגיות פורצות דרך בתחומי הרפואה, מוליכים למחצה ואבטחת איכות. בהן: מקורות קומפקטיים של קרינה משנית, המבוססים על לייזר פועם שפגיעתו בחומרי מטרה גורמת לפליטת אלקטרונים, נויטרונים, פרוטונים או קרני X. התופעה הזו מאפשרת לפתח מקורות קרינה חדשים ובעלי פוטנציאל גדול מאוד.

הסקטורים הראשיים בתערוכה הקרובה יהיו:

Illumination & Energy ♦  Biophotonics  ♦ Manufacturing Technology Optics ♦ Data Transmission ♦ Integrated Photonics ♦ Laser Systems ♦ Optics ♦ Optoelectronics ♦ Quality Control ♦ Sensors ♦ Security Engineering ♦  World of QUANTUM

לצד תערוכת Laser World of Photonics תתקיים גם תערוכת automatica לרובוטיקה ואוטומציה חכמה. הריכוז הרב של חברות טכנולוגיות מענפים שונים מעניק למבקרים המקצועיים תחומים רבים לבחון, ללמוד ולהפיק תועלת מירבית. המבקרים בתערוכה הלייזר יכולים לבקר גם בתערוכת automatica עם אותו כרטיס כניסה.

הכרטיס לתערוכת LASER World of PHOTONICS מעניק כניסה גם לתערוכות automatica ו-World of Quantum

לפרטים נוספים: נציגות ירידי מינכן בישראל 03-6492050  [email protected]

למידע נוסף ורישום: LASER World of PHOTONICS

"המכסים ישפיעו באופן ישיר על ההייטק הישראלי"

בתמונה למעלה: עו"ד קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI). צילום: מיכאל פרנקו

אמש (ד') הכריז נשיא ארצות הברית, דונאלד טראמפ, על תוכנית מכסים כלל-עולמית נרחבת שעשויה לעצב מחדש את יחסי הסחר בעולם ולהשפיע על תעשיות רבות. במסגרת מהלך הזה הוא הטיל מכס אוניברסלי של 10% על כל הייבוא לארה"ב מכל המדינות, שעליו נוספו מכסי-תגמול נגד שורה של מדינות, בהן גם ישראל, שמס-התגמול המוטל על מוצריה הוא 17%. מנכ"לית ויו"ר האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), קרין מאיר רובינשטין, אמרה שמדובר במהלך דרמטי בעל פוטנציאל השפעה רחב על הכלכלה העולמית ועל הכלכלה הישראלית.

רובינשטיין: "המהלך זה ישפיע באופן ישיר על תעשיית ההייטק בישראל. בשלב זה יש לנו יותר שאלות מתשובות, ואנחנו ממתינים לפרסום הכללים הסופיים שיגדירו את תחולת המהלך ואת אופן יישומו בפועל". לדבריה, יש במתווה המכסים יתרונות מסוימים לתעשייה הישראלית, אבל גם סיכונים. "שיעור המכס שנקבע לישראל נמוך יחסית בהשוואה למדינות אחרות, דבר שיכול להעניק יתרון תחרותי לחברות ישראליות בתחרות על לקוחות אמריקאים, מול מתחרות זרות שהן לא-אמריקאיות. אולם מאידך, תעשיית ההייטק הישראלית מתחרה בעיקר מול חברות אמריקאיות, ולכן ההשפעה הכוללת עשויה להיות מורכבת ותלויה בפרטי ההחלטה".

שאלת השאלות: חומרה או גם תוכנה?

רובינשטין: "אם המכסים יחולו על מוצרים פיזיים בלבד – כמו רכיבים אלקטרוניים, מכונות או מזון – ההשפעה הישירה על תחום ההייטק תהיה מוגבלת. עם זאת, הפגיעה הפוטנציאלית בענפים אחרים במשק עשויה להשפיע באופן עקיף גם על אקוסיסטם החדשנות. לעומת זאת, אם המכסים יחולו גם על מוצרי תוכנה, ובפרט על שירותי תוכנה במודל Software as a Service (SaaS), שהוא תחום הפעילות העיקרי של חברות הייטק ישראליות רבות, הדבר עלול לשנות מהותית את אופן הגישה של החברות הישראליות לשוק האמריקאי ואף להרתיע משקיעים ולקוחות פוטנציאליים. חשוב לבחון גם האם תחולת המכס תכלול ייצוא שבבים (צ’יפים), ענף אסטרטגי שבו לחברות ישראליות יש פעילות משמעותית וגלובלית".

רובינשטין מסכמת: "כיום, הנושא נמצא בבחינה מקיפה על ידי מומחי מס מישראל ומארצות הברית, אך כבר עכשיו ברור שהממשלה צריכה לפעול יחד עם התעשייה באופן הדוק כדי לוודא שהכללים הסופיים שייקבעו בארצות הברית יבטיחו פגיעה מינימלית בתעשייה הישראלית. האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) ימשיך לפעול בכל הדרגים, בארץ ובחו"ל, מול מקבלי ההחלטות, גורמי ממשל ומשקיעים, על מנת להבטיח ודאות מירבית לחברות ההייטק הישראליות ולשמור על כושר התחרות שלהן בשוק הבינלאומי."

ננו דיימנשן רכשה את דסקטופ מטאל

בתמונה למעלה: עובדי דסקופ מטאל בקו ייצור המדפסות התעשייתיות במסצ'וסטס, ארה"ב

חברת ננו דיימנשן מנס ציונה (Nano Dimension) השלימה את עסקת דסקטופ מטאל (Desktop Metal) כפי שחוייבה בהחלטת בית משפט בדלאוור, ארה"ב לפני כ-10 ימים, ורכשה אותה תמורת 179.3 מיליון דולר. לפי נתוני 2024, מכירות החברה המאוחדת צפויות להסתכם בכ-200 מיליון דולר בשנה. ננו דיימנשן פירסמה הודעה מאוד לקונית בהשוואה לארועים מהסוג הזה, והודיעה שהחברה המורחבת תפתח ותספק מגוון פתרונות ייצור מתקדמים.

מדובר בעיסקה שניכפתה על ננו דיימנשן. היא נחתמה בחודש יולי 2024 כאשר ננו דיימנשן נוהלה על-ידי יואב שטרן, שמנהיגותו עוררה ביקורת רבה גם בחברה וגם בקרב המשקיעים. בחודש דצמבר 2024 בוצעו שינויים מקיפים בהנהלת החברה. רוב חברנ הדירקטוריון הוחלפו, אופיר בהרב מונה ליו"ר הדירקטוריון, וכעבור מספר ימים הודח המנכ"ל יואב שטרן ובמקומו מונה סמנכ"ל הפיתוח התאגידי של החברה, ג'וליאן לדרמן, לתפקיד מנכ"ל זמני. אחד המהלכים הראשונים שלו בתפקיד היה פרסום מכתב פומבי למשקיעים, שבו הוא ביקש לפתוח דף חדש ביחסים בינם לבין החברה.

ההנהלה החדשה ניסתה ככל הנראה להתנער מעיסקת המיזוג עם יצרנית מדפסות התלת מימד התעשייתיות דסקטופ מטאל, ולא פעלה כדי להשיג אישור רגולטורי בארה"ב. ב-16 בדצבמר 2024 תבעה אותה דסקטופ מטאל וביקשה מבית המשפט לחייב אותה ליישם את הסכם המיזוג. בפסק הדין שניתן ב-25 במרץ 2025, חוייבה ננו-דיימנשן להשיג תוך 48 שעות אישור למיזוג מול הוועדה של ארצות הברית להשקעות זרות (CFIUS). בעקבות ההחלטה התמוטטה מניית ננו דיימנשן בנסד"ק בכ-25% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-340 מיליון דולר בלבד.

ההנהלה החדשה צריכה לעכל שתי עסקאות ענק

המבוכה הקשורה לעסקה הזאת באה לידי ביטוי בכך שההודעה על השלמתה לא כוללת תיאור היעדים והאסטרטגיה העומדת מאחוריה. ננו דיימנשן: "המיזוג הושלם תחת ההנהגה של הנהלה ודירקטוריון חדשים, שלא היו אלה שחתמו על עיסקת המיזוג. הקבוצה החדשה הזאת מתמקדת בהתמודדות עם החברה הממוזגת ובגיבוש מודל עסקי". היו"ר אופיר בהרב הוסיף: "אנחנו נבצע הערכה אובייקטיבית של הפעילות הממוזגת שלנו, נזהה מקומות שבהם ניתן לחסוך בעלויות ונארגן את החברה מסביב לקווי המוצר בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר". ננו דיימנשן תספק מידע נוסף על אופן המיזוג עם החברה ממסצ'וסטס, ועל התחזית הפיננסית, לאחר השלמת תהליך ההערכה האסטרטגית שהיא מבצעת כעת.

כעת ההנהלה החדשה צריכה גם להתמודד עם העיסקה הצפויה עם Markforged ממסצ'וסטס, אשר נחתמה בספטמבר 2024. החברה מייצרת מדפסות תלת מימד ליישומים תעשייתיים ומכירותיה ב-2024 הסתכמו בכ-85 מיליון דולר. ננו דיימנשן התחייבה לרכוש אותה תמורת 115 מיליון דולר. העיסקה אמורה להסתיים השנה, וגם בקשר אליה ההנהלה החדשה מאוד זהירה: "בהודעה שתימסר בעיתד תספק ננו דיימנשן מידע נוסף על הזדמנויות לחיסכון בהוצאות (potential synergies) ביחס לעיסקת המיזוג העתידית עם חברת Markforged".

סינופסיס מתכננת להעביר ל-AI משימות תכנון שבבים

בתמונה למעלה: מנכ"ל סינופסיס, סאסין גאזי, בכנס SNUG

במהלך כנס המשתמשים SNUG, שהתקיים לפני כשבוע וחצי בעמק הסיליקון, חשפה חברת סינופסיס (Synopsys) את תוכנית AgentEngineer, אשר מיועדת לפתח סדרה של פתרונות תכנון שבבין מבוססי בינה מלאכותית אשר יוכלו לבצע מטלות תכנון ואימות שבבים שיוטלו עליה על-ידי המהנדסים, כולל תכנון כמעט אוטונומי של ערכות שבבים שלמות. מנכ"ל סינופסיס, סאסין גאזי: "הגענו לשלב שבו אנחנו חייבים לאמץ תהליכי עבודה חדשים לתכנון שבבים, שבהם יש לבינה המלאכותית תפקיד מרכזי.

"התעשייה מתמודדת עם לוחות זמנים קצרים מאוד ונדרשת לפתח פתרונות המבוססים על טכנולוגיות מורכבות ומערכות גדולות מאוד, שניתן להתמודד איתן רק באמצעות גישה כוללת מרמת המערכת השלמה ועד המודול הבודד". לדבריו, מוצר הבינה המלאכותית המשמעותי הראשון של החברה, Synopsys.ai Copilot, נמצא בשימוש הלקוחות הגדולים של סינופסיס, ומאיץ את תהליך הפיתוח שלהם בכ-35%-40%.

הוא החל כעוזר המסייע למתכננים להשתמש במערכות ה-EDA של סינופסיס. כעת, גאזי גילה, החברה מתחילה לספק עוזרים נוספים (generative AI copilots) המבצעים מטלות תכנון מעמיקות יותר, דוגמת תכנון ברמת ה-RTL, תכנון בדיקות ועוד. "אנחנו רואים עתיד שבו סוכני הבינה המלאכותית (agentic AI) יבצעו את המטלות בצורה אוטומטית, כאשר המהנדסים יתמקדו בארכיטקטורה הכוללת ובקבלת החלטות תכנון מרכזיות".

הוא הדגיש את שיתוף פעולה עם אנבידיה ועם מיקרוסופט בתהליך הפיתוח של הדור החדש של תוכנות EDA. במהלך כנס GTC של אנבידיה שהתקיים באמצע מרץ, סיפר גאזי שסינופסיס החליטה להתבסס על חומרת אנבידיה, תשתיות הבינה המלאכותית של אנבידיה ועל תוכנות של אנבידיה לצורך פיתוח סוכני הבינה המלאכותית שלה. בין השאר היא תאמץ את פלטפורמת המיקרו שירותים NVIDIA NIM כדי להכפיל את ביצועי Synopsys.ai Copilot. לדבריו, מדובר במהלך בלתי נמנע, הדומה באופיו למעבר שיצרניות הרכב מבצעות ממערכות ADAS בטיחותיות למערכות נהיגה אוטונומית מלאה.

Hi Auto גייסה 15 מיליון דולר

חברת הסטארט-אפ היי אוטו (Hi Auto), שפיתחה טכנולוגיית קול מבוססת AI לתעשיית המזון המהיר (QSR – Quick Service Restaurant), הודיעה על השלמת סבב גיוס הון A של 15 מיליון דולר. את הסבב הובילו דלק מוטורס, משפחת זיסאפל, קרן ההשקעות בטכנולוגיה Vasuki ומשקיע אסטרטגי מענף המסעדות. בעקבות הסבב הגיע סך ההון שגייסה היי אוטו מהקמתה ל-23 מיליון דולר בהשתתפות משקיעים נוספים: Allied Group, Goldbell Investments, קבוצת מאיר בראל, ועזרא פילד (לשעבר מ-Roark Capital).

פלטפורמת שירות הענן (SaaS) של היי אוטו מיישמת אוטומציה של תהליך ההזמנות במסעדות Drive Through ומספקת רמת דיוק של 96% בהזמנות ושיעור של מעל 90% בהשלמת ההזמנות ללא התערבות עובד במסעדה. בתקופה שבה עלויות ההעסקה של עובדים נוסקות, במיוחד בקליפורניה שקבעה מחיר מינימום של 20 דולר לשעה לעובדים במגזר המזון המהיר, מנהלים של מסעדות Drive Through עושים כל מאמץ לשמור על מהירות, דיוק ורווחיות במסעדות אלה. 70% מההכנסות של מסעדות מזון מהיר בארצות הברית שבהן יש Drive Through מקורן ב-Drive Through. מערכת ה-AI של היי אוטו משחררת את העובדים להתמודד עם משימות בעלות ערך אחרות כמו הכנת המזון ושיפור חוויית הלקוחות. הפתרון משתלב עם מערכות שמע  ונקודות מכירה קיימות של מסעדות Drive Through ויכולת זו האיצה את ההתקנות ברשתות מובילות.

רועי בהרב, מייסד שותף ומנכ"ל Hi Auto: "התייקרות עלויות ההעסקה של עובדים והתחלופה המהירה ממשיכים להקשות על תפעול המסעדות, יוצרים צווארי בקבוק ופוגעים באיכות השירות. מערכת ההזמנות שלנו, המבוססת על AI, פועלת ללא הפסק ברמה של עובד מיומן – כזה שלעולם לא נעדר מהעבודה בגלל מחלה, מספק רמת דיוק קרובה למושלמת ותמיד מציע שדרוגים ותוספות ללקוחות. גיוס ההון יאפשר לנו להרחיב את האחיזה שלנו בשוק ולשפר את המוצר בתקופה שבה אנו חותמים על הסכמים עם מותגים מובילים בשוק המזון המהיר".

רשימת הלקוחות של היי אוטו כוללת מותגים מובילים כמו: Bojangles, Checkers & Rally's, Lee's Famous Recipe Chicken, Popeyes UK ו-Burger King בניו זילנד. בנוסף לכך, היי אוטו מבצעת ניסויים בתשלום במספר רשתות מזון מהיר מובילות כדי לחזק את אחיזתה בשוק.

יכולת דינמית להציע שדרוגים ותוספות שמגדילים הכנסות

אחת התכונות יוצאות הדופן של טכנולוגיית היי אוטו היא יכולת דינמית לשדרג הזמנות (upselling). האלגוריתמים של המערכת ממליצים בזמן אמת ללקוח על תוספות ומוצרי פרמיום תוך התבססות על מרכיבים כמו: המלאי, השעה ביום מהיום ומזג האוויר. על פי החברה, "דרבונים" אלה המודעים להקשר מסייעים להגדיל את ההזמנה הממוצעת במסעדות והפכו את מערכת ה-AI לא רק לאמצעי לחיסכון אלא גם למנוע להגדלת הכנסות.

רועי בהרב: "המערכת קובעת אילו מוצרים לקדם ומתי, בין שמדובר בארוחת צהרים במסעדה עירונית הומה באנשים ובין שמדובר בארוחת לילה בפרבר שקט. אנו רואים גידול בהכנסה מהלקוחות שמשפיע על השורה התחתונה של מסעדות המזון המהיר". בהרב הוסיף: "ניסיונות קודמים לפתח מערכת הזמנות מבוססת AI בפריסה רחבה בעולם המסעדות לא צלחו. ההתמקדות שלנו בתנאים אמיתיים בשטח כמו תפריטים מורכבים, ממשק בין העובד ל-AI וחוויית לקוח אפשרה לנו לפתור בעיות שפתרונות חלופיים לא הצליחו להתמודד אתם. המטרה שלנו היא להפוך לפתרון ברירת המחדל בתחום מערכת ההזמנות השיחתית למסעדות מזון מהיר ברחבי העולם".

חברת Hi Auto נוסדה בשנת 2019 על ידי רועי בהרב, המכהן כמנכ"ל, אייל שפירא, CTO, וזהר זיסאפל ז"ל. בהרב מביא איתו ניסיון נרחב כמנהל המוביל מוצרים ופעילויות עסקיות, כולל תפקידים מרכזיים בגוגל, בה הוביל פתרונות פרסום עבור קמעונאים וניהל את הצמיחה של עסקי הרימרקטינג. שפירא, בוגר תוכנית תלפיות וזוכה פרס ביטחון ישראל בעברו, הוא מומחה טכנולוגי עם למעלה מ-20 שנות ניסיון במחקר ופיתוח תוכנה ורקע כשותף להקמת סטארט-אפים מבוססי בינה מלאכותית. היי אוטו מעסיקה כיום צוות של 100 עובדים בארץ ובעולם שמתמחים בטכנולוגיות למידת מכונה ועיבוד שפה טבעי.

[קרדיט תמונה: Hi Auto]

מובילאיי מכניסה את ואלנס לעולם הנהיגה האוטונומית

חברת ואלנס (Valens) הכריזה היום (ד') על שיתוף הפעולה המשמעותי ביותר שלה בתעשיית הרכב, עם מובילאיי הישראלית. מובילאיי (Mobileye) תשלב את שבב התקשורת של ואלנס, VA7000, במערכות הנהיגה האוטומטית והאוטונומית המתקדמות ביותר שלה, Chaufeur ו-Drive, כדי לאפשר תעבורת נתונים אולטרה-מהירה בין החיישנים למחשב המרכזי. הפיתרון המשולב כבר צפוי להיות מוטמע באחד הפרויקטים של מובילאיי עם לקוח מרכזי, ובמובילאיי יקדמו את הפיתרון המשולב גם בפרויקטים נוספים מול יצרניות רכב גלובליות.

עד כה, שבבי ואלנס הוטמעו בעיקר במערכות ADAS בסיסיות יותר ברכבי נוסעים ובמשאיות. שיתוף הפעולה עם מובילאיי מכניס את ואלנס למערכות נהיגה מתקדמות יותר, ואף לשוק הרובו-טקסי. כמו כן, למובילאיי יש דריסת שוק מאוד גדולה בתעשיית הרכב העולמית, וכפועל יוצא זכיות תכנון עתידיות של מובילאיי בתחומי הנהיגה האוטומטית והאוטונומית ירחיבו גם את דריסת הרגל של ואלנס. מערכת Chauffeur של מובילאיי, המקנה נהיגה אוטונומית רמה 4 (eyes-off hands-off), כוללת מערך היקפי של 13 מצלמות, 7 מכ"מים, 7 חיישני LiDAR ושני מחשבי EyeQ 6.

המערכת תשולב במיני-ואן האוטונומי של פולקסוואגן ID-Buzz, שיחל בנסיעות מסחריות ב-2026. ייתכן בהחלט כי זהו הפרויקט שבו ואלנס ומובילאיי כבר משתפות פעולה, אף כי החברות לא חשפו זאת. מערכת Drive היא מערכת הנהיגה ללא-נהג של מובילאיי. היא מתבססת על תוכנת המיפוי של מובילאיי, REM, ועל מערך חיישנים המשלב מצלמות, מכ"מים ו-LiDAR, וארבע מערכות-על-שבב EyeQ6. שתי המערכות הללו מתבססות על היתוך חיישנים (sensor fusion), כלומר תמונת העולם המרחבית מתבססת על סינרגיה של מידע הנקלט בסוגים שונים של חיישנים.

כאן טמונה החשיבות של השבב של ואלנס, המאפשר לנתב את המידע מהחיישנים השונים, הפזורים במיקומים שונים ברכב, אל המחשב המרכזי במהירות גבוהה וללא דחיסה. השבב VA7000 מאפשר תעבורת נתונים לא דחוסים במהירות של 8 ג'יגה-בייט לשנייה על פני כבלים פשוטים למרחק של 16 מטר. יש לציין כי שתי מערכות הנהיגה הללו של מובילאיי כוללות גם את חיישני ה-LiDAR של אינוויז הישראלית.

ליפ-בו טאן מבטיח להזריק לאינטל תרבות של סטארט-אפ

בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן בארוע Intel Vision 2025. צילום: אינטל

המנכ"ל החדש של חברת אינטל (Intel), ליפ-בו טאן, מתכנן להוביל שינוי תרבותי בחברה ולייצר תרבות של חדשנות הנדסית במתכונת של חברות סטארט-אפ קטנות ודינמיות. בנאום פומבי ראשון שנשא מאז נכנס לתפקיד לפני כשבועיים, במסגרת אירוע Intel Vision 2025 שנערך היום (1 אפריל) בלאס וגאס, הוא הודה בבעיות של אינטל: "נשארנו מאחור בנושא החדשנות, וכתוצאה מכך היינו איטיים מדי ביכולת להסתגל לשינויים בשוק ולספק מענה לצורכי הלקוחות".

טאן סיפר שב-14 הימים הראשונים מאז נכנס לתפקיד הוא נפגש בעיקר עם הלקוחות המרכזיים של אינטל. "ברור מאוד מהשיחות האלה שיש לפנינו הרבה עבודה קשה. ישנם תחומים שבהם לא עמדנו בציפיות הלקוחות. אני ארכיב צוותים חזקים כדי לתקן את טעויות העבר". הוא הציג את המוטו האישי שלו, שיהפוך לסימן ההיכר של אינטל: "להבטיח פחות ולספק יותר". הוא הסביר שהמטרה שלו היא להחזיר את אינטל להיות חברת ממוקדת-הנדסה.

טאן: "אינטל איבדה חלק מהכישרונות המובילים שהיו בה. אני רוצה ליצור תרבות של חדשנות והעצמה תוך אימוץ תרבות של היום הראשון בחברות סטארטאפ. אנחנו נפשט את הדרך שבה אנחנו עובדים. ביורוקרטיה הורגת חדשנות. בקריירה שלי ראיתי איך צוותים קטנים וממוקדים נעים מהר מאוד, מחדשים ומתחרים בשחקנים קיימים. אנחנו נתרגל את זה באינטל".

שינוי גישה אסטרטגי: מתוכנה לחומרה

טאן הציג שינוי תפיסה מהותי בגישה התכנונית של אינטל. "בעבר, הגישה של אינטל הייתה 'מבפנים החוצה'. תכננו חומרה, ואז הלקוחות למדו כיצד לפתח את התוכנה. אבל העולם השתנה. היום צריך להפוך את הכיוון. מעתה נתחיל מעומסי העבודה ומהבעיה שצריך לפתור – ואז נעבוד אחורה. הגישה הזו דורשת אימוץ חשיבה של 'תוכנה תחילה' (Software-first)". לדבריו, אינטל תתמקד בפיתוח פתרונות סיליקון ייעודיים (Purpose-built silicon) שבמסגרתה היא תתכנן שבבים המותאמים לעומסי עבודה ספציפיים בדגש על יישומי בינה מלאכותית, מרכזי נתונים ועיבוד בקצות הרשת (Edge).

במהלך הנאום הזכיר טאן מנטורים שלו מאינטל שהשפיעו עליו לאורך השנים הרבות שלו בתעשיית השבבים. בהם גם דדי פרלמוטר הישראלי (הוזכר פעמיים), ששימש בעבר כמנהל קבוצת הארכיטקטורה של אינטל. בין השאר, פרלמוטר עמד בראש צוות הפיתוח של המעבד Centrino שהעניק לחברה את היכולת לספק מעבדים למחשבים ניידים. המנכ"ל האגדי של אינטל, אנדי גרוב, אמר פעם שהמעבד סנטרינו הציל את אינטל מהתמוטטות.

במהלך הנאום, הוא אמר שאחת מהמטרות של אינטל היא להיות להיות ספקית שירותי ייצור מובילה (פאונדרי). בכך הוא סתם את הגולל על השמועות שחטיבת אינטל פאונדרי עומדת למכירה. יחד עם זאת, הוא לא נתן מענה לשתי בעיות מרכזיות המעיבות על אינטל: כיצד היא מתכננת להיות ספקית שירותי ייצור שאינה מאיימת להיות גם המתחרה של לקוחותיה, ומה בדיוק תהיה אסטרטגיית התוכנה שלה. הנסיון של אנבידיה מלמד שברמת המעבדים המרכזיים, קשה להפריד בין התוכנה והחומרה, וכדי להיות חדשניים בתחום החומרה – יש להיות חדשניים ומובילים גם בתחום התוכנה.

הצהרת כוונות: אנבידיה שחררה את הפיתרון של Run:ai בקוד-פתוח

[בתמונה למעלה: מייסדי חברת Run:ai רונן דר (מימין) ועמרי גלר. קרדיט: Run:ai]

לאחר שהשלימה בתחילת השנה את המיזוג עם Run:ai, אנבידיה מבצעת מהלך משמעותי ראשון עם הטכנולוגיה של החברה הישראלית: היא השיקה היום (ג'), בקוד פתוח, את KAI Scheduler, כלי לניהול עומסי עבודה של בינה מלאכותית בתשתיות מחשוב-על, שזוהי למעשה טכנולוגיית הליבה של Run:ai.

הפיתרון ניתן כעת להורדה בעמוד של אנבידיה ב-Github תחת רישיון Apache 2.0, שהוא רישיון מאוד מתירני אשר יאפשר לארגונים, סטארטאפים, מעבדות מחקר ומפתחים להשתמש בקוד באופן חופשי, לשנותו ואפילו להפיץ את התוצרים באופן מסחרי, תוך מתן קרדיט למקור. 

KAI Scheduler היא פלטפורמת "תזמור" (orchestration), המאפשרת לנצל באופן מיטבי את משאבי העיבוד של תשתית ה-AI לצורך ביצוע משימות AI כמו אימון, ניסוי או הסקה. הפלטפורמה יודעת למפות את משאבי ה-GPU וה-CPU הזמינים ולהקצות את המשאבים הפנויים למשימות שעל הפרק. "תזמור" הוא היבט קריטי בניצול יעיל וחסכוני של תשתיות AI, שמתמודדות עם עומסים גדולים, מורכבים ודינמיים יותר ויותר בעידן ה-GenAI וסוכני AI. הפיתרון של Run:ai מתממשק עם כל סוג של מקבצי (cluster) מעבדים המנוהלים תחת קוברנטיס, בין אם אלה מעבדים של אנבידיה או של יצרניות אחרות.

בפוסט בבלוג מנו באנבידיה את היתרונות של KAI בהשוואה לפתרונות מקבילים בשוק, ובכלל זה יכולת לנהל באופן דינמי את ביקושי ה-GPU המשתנים, צמצום זמני המתנה למחשוב, הקצאת משאבים כדי להבטיח זמינות, והתממשקות חלקה עם כלי AI ומסגרות עבודה שונות. "KAI מחשב באופן רציף את הדרישות, מקצה מכסות ומגבלות בזמן אמת – ומתאים באופן אוטומטי את משאבי העיבוד הדרושים למשימות שעל הפרק. הגישה הדינמית הזו מבטיחה הקצאה יעילה של משאבי GPU, ללא צורך בהתערבות ידנית מצד המנהלים", נכתב בבלוג.

Run:ai נרכשה על ידי אנבידיה ב-700 מיליון דולר. התוכנה של Run:ai מיועדת להוות מרכיב משמעותי באקוסיסטם של אנבידיה ולאפשר ללקוחות החברה למקסם את התועלת שהם מפיקים מתשתיות החומרה שלה. ניהול נכון של משימות ה-AI, באמצעות פיתרון כמו זה של Run:ai, שנחשבת לחלוצה בתחום, יכול למקסם תפוקה ולהפחית עלויות שימוש. שחרוור חלק מהטכנולוגיה של Run:ai בקוד-פתוח, אף שהוא מתממשק גם עם מעבדים של חברות מתחרות, הינו מהלך שנועד לחזק את האקוסיסטם של אנבידיה בקהילת הקוד-פתוח ולאפשר למשתמשים שונים לרתום ולהתאים את הפיתרון למקרי בוחן מגוונים.

 

עין שלישית נערכת להקמת קו ייצור סדרתי בנתניה

בתמונה למעלה: מנכ"ל עין שלישית, ליאור סגל. צילום: Techtime

חברת עין שלישית מערכות (Thirdeye Systems) נערכת להקמת קו ייצור סדרתי לצד משרדיה בנתניה, בעקבות קבלת אישור מלקוחות לעבור לייצור סדרתי של חלק מהמוצרים שלה. כך גילה המנכ"ל והמייסד ליאור סגל במכתב ששלח היום (ב') למשקיעים. הוא גם דיווח שצבר ההזמנות של החברה צמח ב-62% בהשוואה ל-2023 ומסתכם בכ-31.7 מיליון שקל. הדבר אינו כולל הזמנה בהיקף של כ-12 מיליון שקל, אשר קבלתה נדחתה זמנית בשל העיכוב באישור תקציב המדינה.

חברת עין שלישית עוסקת בפיתוח וייצור מערכות תצפית המאפשרים עבודה אוטונומית של כלים רובוטיים, המבוססות על חיישנים אלקטרואופטיים ואלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית לגילוי ויזהוי אובייקטים בזמן אמת. שלושת מגזרי הפעילות המרכזיים של החברה: מטעדים אלקטרואופטיים לרחפנים, מערכות אלקטרואופטיות ואנליטיקה לגילוי רחפנים, ומערכות מוכללות לכלי-רכב קרקעיים. החברה מעסיקה כ-50 עובדים ומכירותיה נמצאות בצמיחה מאז פרוץ מלמחמת חרבות ברזל. בשנת 2024 הסתכמו מכירותיה בכ-17.6 מיליון שקל, בהשוואה לכ-14.82 מיליון שקל בשנת 2023 ולכ-10.4 מיליון שקלים ב-2022.

להערכת החברה, שוק החיישנים האלקטרואופטיים משולבי בינה מלאכותית צומח משתי סיבות עיקריות: גידול במכירת מערכות בלתי-מאויישות כמו רחפנים וכלי-רכב אוטונומיים, וצמיחה מקבילה במכירת מערכות הגנה בפני אותן מערכות בלתי-מאויישות. הביקוש בשוק הזה צפוי להמשיך ולהעלות בשנים הקרובות. רוב המתחרות של עין שלישית בארץ ובעולם הן חברות גדולות מאוד. בישראל, למשל, היא מתחרה מול אלביט, רפאל והתעשייה האווירית. גם בחו"ל היא מתחרה בחברות ביטחוניות גדולות. על הרקע הזה היא מתמקדת ביצירת יתרון תחרותי המבוסס על התאמת המוצרים באופן אישי ללקוחות הקצה.

מדוזה הובילה את המכירות ב-2024

המערכת הפופולרית ביותר של החברה היא מערכת מדוזה (Meduza). זוהי מערכת גילוי פאסיבית המבוססת על סריקה מהירה של השטח ומשמשת בעיקר למטרות הגנה ב-360°. היא כוללת אנליטיקה פנימית מבוססת בינה מלאכותית של החברה ומאפשרת גם גילוי וסיווג מטרות מורכבות הטסות בגובה נמוך. בשנת 2024 היא היתה אחראית לכ-74% מהמכירות של החברה: כ-12.95 מיליון שקל. מדובר במוצר חדש יחסית שמכירותיו ב-2023 הסתכמו בכ-3.6 מיליון שקל.

המערכת פותחה בשלוש השנים האחרונות בסיוע משרד הביטחון ורשות החדשנות, ובסוף מרץ 2024 הושלם הפיתוח העדכני ביותר שלה: Meduza X. המערכת שוקלת 12 ק"ג בלבד וניתנת לנשיאה בכלי-רכב או על-ידי חיילים רגליים. אלגוריתם הזיהוי כולל שימוש ברשת נוירונית (DNN) שפותחה בחברה, ומסוגל להבדיל בין כטב"מים, רחפנים, ציפורים וכלים בלתי מזוהים אחרים, ברמת דיוק של יותר מ-97%. המערכת מצויידת בחיישן אינפרה אדום בתדרי MWIR, הסורק את השמיים בקצב של 60 תמונות בשנייה.

מבחן שטח: המודם של אפל טוב מזה של קואלקום

בתמונה למעלה: אייפון 16e. מקור: Apple

בחודש פברואר השיקה חברת אפל (Apple) דגם חדש, ה-i-Phone 16e. דגם זה הושק מספר חודשים לאחר השקת משפחת ה-i-Phone 16, והוא מיועד להיות הדגם הזול במשפחה. בין ה-16e לבין יתר דגמי ה-16 יש הבדלים מסוימים בעיצוב, אך הם מכילים כולם את המעבד החדשני ביותר של אפל, A18. ההבדל המשמעותי ביותר ברמת החומרה הוא העובדה כי ה-16e הוא הדגם הראשון של אפל המכיל מודם תוצרת בית, C1, בשעה שיתר הדגמים במשפחה מכילים את ה-Snapdragon של קואלקום. המודם C1 פותח בחלקו במרכז המו"פ של אפל בישראל.

לאחר שנים של ניסיונות לפתח מודם משלה, ולא מעט עיכובים בדרך, זוהי טבילת האש הראשונה של אפל בתחום המודמים. הצלחת ה-C1 עשויה לאפשר לחברה להפחית את תלותה במודמים של קואלקום, שנחשבים למובילים בתחום המובייל. בהשקת הדגם הכריזה אפל כי ה-C1 הוא המודם היעיל ביותר מבחינת צריכת אנרגיה, אך מאידך הוא אינו תומך בגלים מילימטריים (MMWave), שזהו הספקטרום המהיר ביותר ברשתות דור חמישי.

מתעלה בעשירון התחתון, מפגר בעשירון העליון

כעת, כאשר ה-i-Phone 16e מצוי בידי משתמשים ניתן להתחיל ולבדוק את ביצועיו של המודם החדש "בעולם האמיתי". חברת ookla, המספקת אנליטיקות לעולם הטלקום, בדקה את ביצועי שני הדגמים בקרב משתמשי-קצה בין 1-12 במרץ. המחקר בחן את מהירויות ההורדה והעלאה של משתמשי שני הדגמים ברשתות התקשורת של שלוש ספקיות הסלולאר המובילות בארצות הברית: AT&T, Verizom ו-T-Mobile.

לפי הנתונים, מהירות ההורדה הממוצעת בקרב משתמשי i-Phone-16e היתה גבוהה יותר בהשוואה למשתמשי i-Phone 16 ברשתות של AT&T ו-Verizon, אך נמוכה משמעותית ב-T-Mobile. בקרב לקוחות AT&T, מהירות ההורדה הממוצעת של משתמשי i-Phon עמדה על 226 מגה-ביט לשנייה, לעומת 146 מגה-ביט לשנייה בקרב משתמשי i-Phone 16. בקרב לקוחות Verizon, הפער עמד על 146 מגה-ביט לשנייה לעומת 126 מגה-ביט לשנייה, לטובת i-Phone 16e. בקרב לקוחות T-Mobile, לעומת זאת, משתמשי i-Phone 16 נהנו ממהירות של 354 מגה-ביט לשנייה לעומת 264 מגה-ביט לשנייה.

עורכי המחקר הסבירו את הפער בביצועים ברשת T-Mobile בעובדה כי T-Mobile היא מפעילת התקשורת היחידה מבין השלוש שיש לה רשת דור-חמישי עצמאית בפריסה רחבה בעל ספקטרום רחב של תדרים ויישומים מתקדמים נוספים לניהול התעבורה. כאמור, ברמת החומרה זהו היתרון הבולט בין שני המודמים: Snapdragon של קואלקום תומך בגלים מילימטריים (MMWave), לעומת C1 של אפל, שאינו תומך בספקטרום הזה. כלומר, ככל שתתרחב הפריסה של רשתות 5G, המודם של קואלקום צפוי, אם להסתמך על המחקר, להציג ביצועים גבוהים יותר, לפחות בהשוואה לדור הראשון של מודם הבית של אפל.

נתון מעניין נוסף הוא כי, כאשר בדקו את מהירות ההורדה הממוצעת בקרב המשתמשים עם איכות התקשורת הירודה ביותר (העשירון התחתון), בשתי הקבוצות, משתמשי i-Phone 16e התעלו על המשתמשים המקבילים בעלי ה-i-Phone 16 בכל שלוש רשתות התקשורת. הדבר התבטא במידה המובהקת ביותר דווקא בקרב לקוחות T-Mobile: מהירות של 57 מגה-ביט לשנייה ב-i-Phone 16e לעומת 27 מגה-ביט לשנייה ב-i-Phone 16. בעשירון העליון של המהירויות התמונה היתה הפוכה, כאשר משתמשי i-Phone 16 נהנו ממהירות עדיפה בכל שלוש הרשתות, הבולטת בהן T-Mobile (כ-889 מגה-ביט לשנייה לעומת 627 מגה-ביט לשנייה).

באשר לביצועי העלאת הנתונים (upload), משתמשי ה-i-Phone 16e נהנו מעדיפות בכל אחת מרשתות התקשורת, כשהפער הגדול ביותר היה ברשת AT&T, עם פער של יותר מ-36%: 14.6 ביט-לשנייה בממוצע לעומת 8.6 ביט-לשנייה לטובת i-Phone 16e. בחברת המחקר ookla הדגישו כי מדובר בממצאים ראשוניים וכי היא תפרסם בהמשך נתונים על פני תקופות ממושכות יותר.

ישראל תחת מתקפות DDoS יומיומיות – ואין פתרון באופק

מאת אורלי מגר, סמנכלית ניהול לקוחות, חברת הסייבר מייזבולט (MazeBolt)

ישראל חוותה לאחרונה סדרת מתקפות Distributed Denial of Service) DDoS), שהתמקדו בעיקר בשירותים פיננסיים כגון בנקים, חברות ביטוח ושירותי תשלומים. מתקפות אלו התגברו במהלך המלחמה ואינן מראות סימני האטה גם בשנת 2025. לצערנו, קונפליקטים גיאופוליטיים והאקטיביזם ההאקרי הם כאן כדי להישאר, ולכן חברות חייבות להבין שהפתרונות הקיימים משאירים אותן חשופות. הגיע הזמן לחשוב מחדש על דרכים חדשניות למנוע השבתות כתוצאה מהתקפות DDoS. ראשית, נבין את האתגרים העומדים בפנינו.

חברות משקיעות סכומי עתק בשירותי הגנה נגד DDoS, מוסיפות שכבות אבטחה ומבצעות בדיקות תקופתיות כדי למנוע השבתה בעקבות מתקפות. עם זאת, ההשקעה הרבה בזמן ובמשאבים לא פתרה את הבעיה, כפי שמעידות המתקפות האחרונות הן בישראל והן ברחבי העולם.  

הבעיה הבסיסית בפתרונות ההגנה נגד DDoS אינה הטכנולוגיה עצמה, אלא תצורות ההגנה השגויות. פתרונות DDoS היברידיים שפועלים תמיד (Always-On) רגישים מאוד להגדרות לא נכונות ודורשים כיוונון מתמשך כדי להתאים לשינויים ברשת ולתוקפנות ההולכת וגוברת של מתקפות DDoS. שגיאות תצורה אלו מובילות לאלפי חולשות שניתן לנצל בקלות.  

ניקח לדוגמה חברה בעלת 100 כתובות IP (שירותים ציבוריים) ונכפיל זאת ב-150 וקטורי תקיפה של DDoS (שכבות 3,4,7). אנו מקבלים שטח תקיפה של 15,000! כלומר 15,000 דרכים בהן האקרים יכולים לנצל חולשות בתצורות ההגנה. שימוש בהגדרות ידניות בשיטה של ניסוי וטעייה או בדיקות DDoS מסורתיות אינו מספק פתרון מקיף. גישה מסורתית זו משאירה את הארגונים במצב של תיקון חולשות בזמן מתקפה, תוך כדי השבתה הרסנית של שירותי האונליין שלהן.  

היעדר נתונים מפורטים אודות פגיעויות מחייב את הארגונים לתקן שגיאות תצורה במהלך מתקפה פעילה, תוך הסתמכות על הסכמי SLA יקרים (כלומר, ההשבתה כבר מתרחשת). ספקי ההגנה נגד DDoS לרוב מסתמכים על תצורות סטנדרטיות, כאשר צוותי SOC וחוזי SLAs נכנסים לפעולה רק לאחר שההתקפה הצליחה.  

אפילו SLAs המובילים בתעשייה, שמבטיחים תגובה תוך 15 דקות, משמעותם היא שטכנאי יתחיל לעסוק בבעיה רק בפרק זמן זה. השינויים הידניים בתצורת ההגנה כדי לעצור את המתקפה מתבצעים לאחר מכן, אך כאשר המתקפה מסתיימת, התצורות עשויות לחזור למצבן המקורי, מה שמשאיר את הארגון חשוף.  

כאשר פתרונות ההגנה נגד DDoS כבר פרוסים, הסיבה היחידה לאובדן שירות עקב מתקפות היא פגיעויות הנובעות משגיאות בתצורות ההגנה. ספקים כמו Akamai, Radware, Cloudflare, Imperva ו-A10 יוכלו לסגור את הפער בהגנת DDoS רק אם הפגיעויות יזוהו ויתוקנו מראש.  

הגיע הזמן לפרוס כלים חדשניים לניהול פגיעויות DDoS באופן רציף וללא הפרעה. כלים שמכסים את כל שטח התקיפה של הארגון ומציעים אוטומציה משמעותית לזיהוי, תיעדוף ותיקון של כל הפגיעויות. כלים שיעבדו על פי מסגרת CTEM המומלצת של גרטנר, בתהליך רציף של בדיקות ותיקונים המנוהל באופן אוטומטי.  

שוק ה-DDoS זקוק לחידוש מהותי. נראות מלאה של כל שטח התקיפה מבחינת פגיעויות DDoS תוביל להגנה אוטומטית ומותאמת אישית.  

[צילום: רונן גולדמן]

סין פיתחה טרנזיסטור מסוג חדש, יעיל ומהיר מטרנזיסטור סיליקון

מאת: יוחאי שויגר

במאמר שפורסם בירחון Nature, חוקרים בסין טוענים כי הם פיתחו סוג חדש של טרנזיסטור FET הבנוי במבנה של Gate All Around (GAA) שאינו מבוסס על סיליקון, אשר עשוי לאפשר פיתוח של של רכיבים ומעבדים שיהיו מהירים וחסכוניים יותר באנרגיה בהשוואה לרכיבים ומעבדים מבוססי-סיליקון. באתר של אוניברסיטת פקינג הנמצאת בבירה בייג'ינג, שבה נערך המחקר, הרחיקו לכת והצהירו: "זהו הטרנזיסטור המהיר והיעיל ביותר אי-פעם".

לטענת החוקרים, מעבדים המבוססים על הטרנזיסטורים החדשים יהיו מהירים ב-40% יותר ממעבדים המיוצרים על-ידי TSMC ואינטל בגיאומטריה של 3 ננומטר, תוך שהם צורכים כ-10% פחות אנרגיה. לא בכדי הציבו החוקרים כנקודת ייחוס מעבדים המיוצרים בתהליך של 3 ננומטר, מאחר שבשל המגבלות של ארצות הברית, סין מתקשה להשיג ציוד וטכנולוגיות שיאפשרו ייצור שבבים ברוחב צומת של 3 ננומטר.

למעשה, מעניין לראות כיצד האילוצים שנובעים מהסנקציות האמריקאיות המחמירות, שנועדו להצר את התקדמותה הטכנולוגית של סין בייצור שבבים, דווקא דוחפים אותה לחקור ולךפתח שיטות חלופיות שאולי יתבררו בעתיד כיעילות יותר. ואומנם, החוקר הראשי שהוביל את המחקר, פרופ' לכימיה היילינג פנג מאוניברסיטת בייג'ינג, הצהיר בראיון לעיתון בסין כי "אם עד עכשיו חיפשנו קיצורי דרך – כעת מדובר בהחלפת מסלול".

הדגמת יכולת לייצור המוני בפרוסות

הטרנזיסטור החדש מורכב מתרכובת של חמצן, ביסמוט וסלניום. זהו חומר מוליך-למחצה בעל מבנה שכבות דו-מימדי (2D semiconductor), המתאפיין בניידות אלקטרונים גבוהה המאפשרת שימוש במתח נמוך, וכן הוא בעל מרווח אנרגיה ישיר המתאים ליישומים לוגיים כמו מעבדים. החוקרים הדגימו את הטרנזיסטור במבנה תלת-מימדי של שכבות דו-מימדיות שהוערמו זו על גבי זו בטכנולוגיה של גידול אפיטקסילי, ובקונפיגורציה של Gate-All-Arount-Field-Effect-Transistor (או GAA-FET).

זוהי ארכיטקטורה חדשה בתעשיית השבבים שבה השער מקיף את הערוץ (channel) מכל עבריו ועל-ידי כך מוגברת היעילות החשמלית של הצומת. גיאומטריית GAA מצאפיינת את התהליכים המתקדמים ביותר של סמסונג, TSMC ואינטל. חשוב להדגיש כי החוקרים הדגימו את הטרנזיסטור החדש בקנה מידה של פרוסה שלמה (wafer-scale system), ולא בדוגמית מעבדה בלבד.

זהו היבט חשוב, מאחר שישנו פער בין היכולת להדגים שימושיות של חומר מוליך-למחצה בדוגמיות מעבדה קטנות לבין היכולת לייצר טרנזיסטורים ושבבים מרובי-טרנזיסטורים באופן המוני במתכונת של פרוסות. הדבר מרמז שהחוקרים הסיניים קרובים מאוד ליכולת ייצור תעשייתית. כמו כן, ייתכן שהיכולת לייצר את הטרנזיסטורים החדשים בקנה מידה של פרוסות הומוגניות תאפשר לשלב את הטכנולוגיה הזו בתהליכי ייצור קיימים.

הדור הבא בתעשיית השבבים

בתעשיית השבבים כבר נעשה שימוש בחומרים שאינם סיליקון עבור יישומים ספציפיים, כמו למשל שימוש בטרנזיסטורים מבוססי גאליום-ניטריד (GaN) וסיליקון-קרביד (SiC) לייצור רכיבי הספק ו-RF, וזאת מאחר שחומרים אלה מתאפיינים בתכונות מיוחדות, כמו תגוטבה מהירה, יעילות שמלית משופרת ועבודה במתחים גבוהים. עם זאת, השימוש בחומרים אלה עדיין מצומצם בשל הקושי לייצר אותם באופן כדאי בקנה מידה המוני.

חומרים דו-מימדיים הם תחום מחקר חדשני בתעשיית השבבים. הטרנזיסטורים מוגדרים כדו-מימדיים מאחר שהערוץ עשוי משכבות דקיקות של חומר בעובי של אטומים בודדים. המבנה הדו-מימדי השטוח מקנה להם מספר תכונות עדיפות כגון אובדן אנרגיה נמוך, יעילות גבוהה ויכולות מזעור. שימוש בחומרים דו-מימדיים, כמו גרפן או החומר שבו השתמשו החוקרים בסין, עשוי לאפשר את המשך "חוק מור" ולייצר גיאומטריות מתחת ל-1 ננומטר.

פי.סי.בי זכתה בפרוייקט ביטחוני בהיקף 5.4 מיליון דולר

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) ממגדל דיווחה על קבלת הזמנה לאספקת מעגלים מודפסים לפרוייקט ביטחוני אסטרטגי עבור לקוח מוביל בתעשייה הביטחונית בישראל, בהיקף כספי של כ-5.4 מיליון דולר. מנכ"ל פי.סי.בי, עובד שפירא, מסר שהחברה מזהה ביקושים גבוהים בפרויקטים ביטחוניים ואסטרטגיים. "במקרה של הלקוח האסטרטגי הנוכחי, אנו צופים המשך קבלת הזמנות במהלך שנת 2025". המוצרים שבהזמנה הנוכחית יסופקו החל מהרבעון הרביעי 2025 ועד הרבעון השלישי 2026.

החברה מוכרת ללקוח מוצרים נוספים מעבר למוצרים אשר ימכרו במסגרת הזמנה זו. לפני כשבוע החברה קיבלה הזמנה אחרת מלקוח ביטחוני בהיקף של כ-3.9 מיליון דולר. בסך הכל, בארבעת החודשים היא קיבלה הזמנות ביטחוניות בהיקף של יותר מ-25 מיליון דולר. הדבר כולל הזמנת ייצור כרטיסים ומוצרים אלקטרוניים שני פרוייקטים ביטחוניים גדולים עבור חברה ביטחונית ישראלית גדולה, בהיקף של כ-12.5 מיליון דולר, שהתקבלה בדצמבר 2024.

מאחורי הנתונים האלה ניצבת מגמה מרכזית, שבה השוק הביטחוני הופך למנוע צמיחה מרכזי של החברה. מרבית ההסכמים במגזר הביטחוני מתבססים על אספקת מעגלים מודפסים, שהוא תחום פעילות אסטרטגי ובעל ריווחיות גבוהה בהשוואה לתחומי הפעילות האחרים של החברה. מהדו"ח השנתי של 2024 שהחברה פירסמה בתחילת החודש, עולה שהמכירות לשוק הצבאי תפסו יותר כ-62% מהכנסות חטיבת המעגלים המודפסים והמצעים, אשר היתה אחראית לכ-49% ממכירות הקבוצה בשנת 2024 (שהסתכמו בכ-152.9 מיליון דולר).

הייקון מפטרת את רוב העובדים; המנייה מתמוטטת

בתמונה למעלה: מערכת ייצור אריזות הקרטון של חברת הייקון

חברת הייקון מערכות (Highcon Systems) מיבנה, המפתחת ומייצרת מכונות להדפסה דיגיטלית של אריזות קרטון, מפטרת את רוב עובדיה והיועצים, ומשאירה בחברה כ-20 עובדים בלבד כדי שימשיכו להפעיל את החברה ולשמור אותה כעסק חי. החברה קלעה לקשיים תזרימיים קשים, ועל בסיס טיוטת הדו"חות הכספיים של 2024, שהביקורת החשבונאית עליהם עדיין לא הסתיימה, קיים חשש שהיא נמצאת גם בגירעון בהון. מבתגובה צנחה מניית החברה בכ-80% בבורסה בתל אביב, והחברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-11 מיליון שקל בלבד. בדצמבר 2020 היא גייסה 45 מיליון דולר בבורסה בתל אביב לפי שווי חברה של 165 מיליון דולר.

החברה שבשיאה העסיקה קרוב ל-100 עובדים, צפויה להגיש בימים הקרובים בקשה לבית המשפט שבה היא תבקש למנות נאמן כדי להבטיח המשך פעילותה העסקית. הייקון הסבירה את ההתדרדרות בשורה של גורמים: הגורם המיידי הוא דחייה בשנה של הזמנות למכונות דפוס בהיקף של כ-10 מיליון דולר, שהיא תוצאה של גורמים חיצוניים: המלחמה בישראל גרמה ללקוחות לדחות את התחייבויותיהם, ואילו ההאטה הכלכלית בעולם ומלחמת המכסים של טראמפ, גרמו לעצירת השקעות אצל לקוחותיה הגדולים. בנוסף, הערת "עסק חי" שהיא רשמה במחצית 2024, יצרה חוסר ביטחון בקרב לקוחות פוטנציאליים, שגרם לדחיית הזמנות.

משבר המכירות של 2023

המשבר החל לפני כשנה וחצי: במחצית הראשונה של 2023 ירדו ההכנסות בכ-64% והסתכמו בכ-3.3 מיליון דולר בלבד. בהמשך, בדו"ח החצי-שנתי של 2024 החברה פרסמה אזהרת "עסק חי", וכעבור מספר ימים היא קיבלה מכתב התחייבות מבעלי המניות המרכזיים בחברה, לנדא ונצ'רס של בני לנדא, קרן JVP וקבוצת LR, השותפה האסטרטגית חברת האריזות האמריקאית Air Sealed, והספק העיקרי של הייקון, חברת "משבב עיבוד שבבי", שהם יזרימו לחברה כ-2.5 מיליון דולר.

החברה מסרה שמדובר בהשקעה מינימלית ושהחברה מקווה לגייס סכום גדול יותר ממשקיעים אחרים. במקביל, הדירקטוריון אישר תוכנית התייעלות שתוביל להפחתה של 6-7 מיליון דולר בעלויות השכר השנתיות, על-ידי צמצום של כ-40% במצבת העובדים וביצוע הפחתות שכר. בפברואר 2025 החברה קיבלה הלוואה המירה למניות בהיקף של כ-2.5 מיליון שקל מג'יי ג'יי טלר, המחזיק בכ-7.5% ממניותיה, אולם זה היה מעט מדי ומאוחר מדי.

הבטחה טכנולוגית מרתקת

חברת הייקון הוקמה בשנת 2009 על-ידי אביב רצמן ומיכאל זימר וגייסה עד היום יותר מ-100 מיליון דולר. החברה פיתחה טכנולוגיה דיגיטלית לייצור אריזות קרטון ואריזות קרטון גלי, המבוססת על יותר מ-60 פטנטים רשומים. המכונות נועדו לספק מענה לבעיה מהותית בשוק האריזות העולמי: ייצור האריזות קרטון דורש כיום מספר תהליכים שהם עתירי עבודה, ואורכים ימים או שבועות, לפני שניתן להשתמש באריזות ולשלח מוצרים.

המערכת של החברה מאפשרת יייצור מיידי: המכונה מקבלת קובץ דיגיטלי הכולל את תכנון החיתוכים ופסי הקיפול של האריזה, היא מבצעת דחיסה בנקודות הקיפול שהוגדרו ולחתוך כל גיליון בהתאם לתכנון המעצבבקצב של בכ-3,000 גיליונות בשעה. היא גם מאפשרת שינוי מהיר של הקבצים ולייצר אריזות שונות, בכמויות שונות, באותה הרצה. להערכת החברה, המכונות שלה מקצרות את תהליך ייצור האריזות משבועות וחודשים לשעות ספורות בלבד.

אימקו: משרד הביטחון הכפיל את ההזמנות

קבוצת אימקו (IMCO) דיווחה אתמול (ד') על הכנסות שנתיות של 303 מיליון שקל, גידול של 14% לעומת 2023. הרווח הגולמי השתפר גם כן מ-18.9% ל-23.6% ממחזור המכירות, והרווח הנקי הסתכם ב-25 מיליון שקל, יותר מפי 4 מרווח נקי של 6 מיליון שקל ב-2023.  בנוסף, אימקו דיווחה על גידול בצבר ההזמנות שהגיע לכ- 775 מיליון שקל. בעקבות התוצאות החיוביות זינקה מניית אימקו אתמול, וממשיכה לעלות גם היום בשיעור של יותר מ-7% (נכון לשעה 11:00). בסך הכול, השלימה החברה עליית ערך של יותר מ-50% מאז תחילת השנה לשווי שוק של 255 מיליון שקל.

בחברה תולים את השיפור ברווחיות בין היתר בתהליך הרה-ארגון האסטרטגי שבו מצויה היא בשנתיים האחרונות, שעיקרו חלוקת פעילות הקבוצה באופן מוסדר ויעיל יותר בין התחום הביטחוני והתחום האזרחי. החטיבה הביטחונית כוללת את פעילותן של אימקו פרויקטים, חברת ניר-אור וחברת ADT, הפועלת בארצות הברית, ואילו החטיבה האזרחית מורכבת מקבלנית הייצור אתנה, המתמחה בעיקר במכשור רפואי, וחברת EMT, הפועלת בארצות הברית. החברה הגדולה ביותר בקבוצה היא אימקו פרוייקטים. לחברה מפעלי ייצור בנהריה ובתל-חנן. היא מתמקדת בתחום החשמל, אלקטרומכניקה ומערכות בקרה צבאיות. המערכות שלה מותקנות בנגמ"שי לחימה כמו נמ"ר, איתן, טנק המרכבה, במטוסי F-15  ו-F-16 ועוד.

החטיבה האזרחית מכוונת לתחומי הסמיקונדקטור ורובוטיקה

ב-2024, החטיבה הביטחונית הניבה הכנסות של 242 מיליון שקל, מתוכן נרשמו מכירות בהיקף 224 מיליון שקל של מערכות לכלי-רכב קרביים (רק"מ), ומכירות של 17.8 מיליון שקל של מערכות לכלי-טיס. משרד הביטחון היה אחראי ליותר ממחצית מהכנסות הקבוצה, כ-160 מיליון שקל, וזאת לעומת 110 מיליון שקל ב-2023 ו-83 מיליון שקל ב-2022. לעומת זאת, החטיבה האזרחית רשמה ירידה חדה בהכנסות, מ-84 מיליון שקל ב-2023 ל-60 מיליון שקל ב-2023 – ואף רשמה הפסד נקי של יותר מ-2 מיליון שקל.

בחברה מסבירים זאת בירידה בשוק המכשור הרפואי העולמי. לפי החברה, אתנה נערכת להיכנס לשני שווקים חדשים: מוליכים-למחצה ורובוטיקה. אריאל קנדל, מנכ"ל קבוצת אימקו, מסר: “על אף ששנת 2024 הייתה שנה אינטנסיבית ומורכבת, הביצועים שלנו מוכיחים שההשקעה בתשתית ארגונית חזקה ובניהול זהיר ואחראי משתלמת. אנו צומחים, וממשיכים את בניית האמון בקרב לקוחותינו, ומחזקים את מעמדנו בשווקים חדשים. צבר החברה עלה לשיא".

טכנולוגיית מצלמת הגוף של MindFly השיגה מיליארד צפיות

[בתמונה: מייסדי MindFly (מימין לשמאל) ערן טל(מנכ"ל), ויהודה אלמליח (CTO)-קרדיט צלמת: אסנת קרסננסקי]

חברת הסטארט אפ הישראלית מיינדפליי (MindFly) עומדת להשלים בשנת 2025 מהפכה בשידורי הספורט החיים בארה"ב באמצעות הפתרון הטכנולוגי הייחודי שפיתחה: מצלמת גוף זעירה המצוידת בבינה מלאכותית, מוצמדת לשחקנים ו/או לשופטים ומשדרת את המשחק לצופים מנקודת המבט שלהם.

טכנולוגיית מיינדפליי שולבה בחודשים האחרונים בשידורים חיים בטלוויזיה במשחקים רשמיים של אירועי הספורט הגדולים בארה"ב, ביניהם: שילוב בכל משחקי פלייאוף ליגת הבייסבול ה-MLB, שילוב במשחקי ליגת ההוקי ה-NHL, ולראשונה גם באירוע של ליגת הפוטבול ה-NFL. בנוסף, הטכנולוגיה שולבה במשחקי פוטבול המכללות, כולל הגמר, וכן במשחקי כדורסל הגברים והנשים של ליגת המכללותNCAA  כשהשידור עבר לזוויות ייחודיות מנקודת המבט של השופטים והשחקנים, והעניק לצופים חוויית צפייה פורצת דרך.

בפברואר האחרון רשמה מיינדפליי הישג נוסף, כאשר בשידור משחק האול-סטאר של ה-NBA שחקני ה-NBA דונובן מיטשל (קליבלנד קאבלירס) ומיילס טרנר (אינדיאנה פייסרס) וכן השופטים טוני בראדרס וג'ון באטלר לבשו את מצלמות הגוף של החברה. הסרטונים הייחודיים שצולמו מנקודת מבטם זכו למעל 20 מיליון צפיות ברשתות החברתיות. זו הפעם השנייה שNBA  בוחרת להשתמש במיינדפליי לאחר ההצלחה העצומה שזכתה לה שנה שעברה ומתכוונת להרחיב את השימוש בעתיד הקרוב.

מאז כניסתה לשוק חתמה מיינדפליי על הסכמים עם 30 ליגות, קבוצות ספורט וגופי שידור בעולם וביניהן 5 הליגות המרכזיות של עולם הספורט האמריקאי: ליגת ה-NBA בכדורסל, ליגת ה-NHL בהוקי קרח, ליגת הMLB- בבייסבול, ליגת הNFL- בפוטבול וליגת ה- MLSבכדורגל. בין גופי השידור האמריקאיים שעמם נחתמו הסכמים:ESPN, TNT, Apple TV , ערוצי הספורט של FOX, NBC, CBS ועוד.

בשנת 2024 שודרו כבר כ-100 משחקים שבהם מצלמות גוף שהוצמדה לשחקנים ולשופטים סיפקה לצופים חוויית ספורט מלהיבה, ראשונה מסוגה, הן במהלך שידורים ישירים (בערוץ מקביל לערוץ הראשי) והן בצפייה בסרטוני ווידאו ברשתות חברתיות. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת כיום לעבור משידור ישיר רגיל לשידור מנקודת המבט של שחקן או שופט באותו ערוץ.

ערן טל, מייסד משותף ומנכ"ל מיינדפליי: "הטכנולוגיה שלנו השיגה כבר למעלה ממיליארד צפיות הן בשידורים ישירים והן בצפייה בסרטוני וידיאו ברשתות החברתיות והפכה לחוויית ספורט חדשה של מאות מיליוני חובבי ספורט בעולם. הסרטונים הוויראליים הולידו פניות של גופי שידור, ליגות, קבוצות ואף ספורטאים שטרם אימצו את הטכנולוגיה וליגות וגופי שידור שכבר משתמשות בה הרחיבו את השימוש. צפי ההזמנות שלנו כבר מגיע עתה למאות משחקים בשנת 2025 ואני צופה שנצמח לאלפי משחקים בשנת 2026 ואחריה".

טל הוסיף: "הוויראליות של סרטוני הווידיאו שלנו גדולה פי עד 30 בהשוואה לסרטוני וידיאו הרגילים של אותה קבוצת ספורט. לדוגמא, קבוצה שהסרטונים הרגילים שלה משיגים מיליון צפיות לפתע נהנית מ-20 עד 30 מיליון צפיות לכל סרטון. זו הסיבה שגופי שידור וליגות עוברות תוך שבועות ספורים בלבד משידור מסחרי ראשון לשידור סדרה של משחקים. אין לי ספק, שאנו מחוללים מהפיכה בשידורי הספורט בארה"ב ובעתיד צפייה מנקודת המבט של שחקנים ושופטים תהיה חוויה נפוצה ומובנת מאליה".

מיינדפליי פעילה גם בשוק האירופי בעקבות שיתופי פעולה עם הפרמייר ליג באנגליה, היורוליג בכדורסל ועוד. הסכמים נחתמו עם גופי שידור אירופיים וביניהם: DAZN, ,Sky Sport ,Red bull ועוד.

פאדי עבּוד, מנהל בכיר באינטל העולמית, מונה ליושב ראש שותף בארגון צופן-תשבּיק

איש ההייטק הוותיק, פאדי עבּוד, שמונה לאחרונה כ-Intel Fellow ומכהן כמנכ"ל מוביל במעבדות Power, Performance, and Thermal עבור עסקי ה-Client SOC של אינטל, מונה ליושב ראש שותף בדירקטוריון של ארגון צופן-תשבּיק. עבּוד, שמכהן כחבר דירקטוריון בארגון בשנה האחרונה, ימלא את התפקיד לצד אלון בר שני יזם ואיש הייטק ותיק, שמונה לפני מספר חודשים ליו"ר שותף, ויחליף את ד"ר רמזי חלבי, יזם ואיש עסקים ששימש כיו"ר הועד המנהל בארגון צופן-תשבּיק מזה 16 שנה. 

במסגרת תפקידו, פאדי, עם קריירה מרשימה של 34 שנה באינטל, ישלב בין ניסיונו רב השנים בתעשיית ההייטק לבין פעילות צופן- תשבּיק. צופן-תשבּיק, בראשות המנכ"לית מייסם ג'לג'ולי, הוא ארגון חיים משותפים שנוסד על-ידי ערבים ויהודים, המאמין ופועל בהתאם לערכי השותפות, השוויון, השילוב והגיוון בין כל רבדי החברה הישראלית. פאדי עבּוד: "החינוך שקיבלתי בבית, והניסיון של במשך יותר מ- 30 שנה בהייטק למדו אותי שהצלחה ושמחת חיים טמונים בעשייה מתוך אהבה, לאהוב את מה שאתה עושה ובעיקר את מי שאתה חיי ועובד איתם ולמענם. ארגון צופן-תשבּיק מגלם את כל הערכים האלה הלכה למעשה ומחבר בין אנשים שונים להשגת מטרה עילאית. שאיפה למצוינות בחברה הערבית דרך שילוב שוויוני בהייטק והכל מתוך תרומה ואהבה.

ארגון צופן- תשבּיק הוא ארגון חברה משותפת ערבי-יהודי, שפועל בתחום שילוב החברה הערבית בענף ההייטק בישראל ופיתוח הענף בחברה הערבית כמנוף לצמיחה כלכלית וכזרז בבניית חברה משותפת בישראל. הארגון, שנוסד בשנת 2008, הוביל להשמת אלפי עובדים ועובדות מהחברה הערבית עד היום בהייטק, וכן להפניית תקציבי מדינה לפיתוח הייטק בחברה הערבית. לצד השמות מהנדסים ערביים בהייטק, פעילות צופן כוללת טיפוח ההון האנושי הטכנולוגי בחברה הערבית החל מהכשרות וקורסים, דרך ייעוץ והכוונה, סימולציות, ומתן כלים להשתלבות בתעשייה. 

חברה ישראלית חדשה מפתחת כור היתוך גרעיני בגודל של מחשב שולחני

היום (ד') נחשף בישראל סטארט-אפ חדש בתחום היתוך גרעיני. חברת מטטרון (Metatron N.R.G.) יצאה היום לאור עם הצהרה נועזת לפיה השיגה פריצת דרך שעשויה לאפשר פיתוח של כור היתוך גרעיני בגודל של מחשב שולחני ובעלות נמוכה, בעוד שמרבית החברות בתחום מפתחות כורים גדולי-מימדים בהשקעה של מיליארדי דולרים. טכנולוגיית היתוך גרעיני נחשבת ל"גביע הקדוש" בתחום הפקת האנרגיה, מאחר שברמה התיאורטית היתוך גרעיני עשוי לייצר כמות בלתי מוגבלת של אנרגיה נקייה, ללא פליטות פחמן דו-חמצני ובאמצעות שימוש בדלק מימן זול.

החברה עמלה על פיתוח הקונספט מזה כשנתיים, ובהשקעה ראשונית של 2 מיליון דולר, ולטענתה הציגה בהצלחה מאורעות חזרתים לאורך זמן של היתוך גרעיני, המהווים לכאורה הוכחת היתכנות לגישה. כעת החברה מתקדמת לעבר פיתוח אב טיפוס מלא בעל יכולת להפיק אנרגיה חשמלית. לפי חזון החברה, הכורים הקומפקטיים הללו מיועדים לספק אנרגיה לפי דרישה לבתים, מפעלים ומכוניות ויצמצמו את התלות באנרגיית דלקים מזהמת.

מטטרון נוסדה על ידי ד"ר ישעיהו אייזנברג (המנכ"ל) ועל ידי קלרה סלאי (סמנכ"לית המו"פ). ד"ר אייזנברג, שמוביל את הצוות המצומצם של החברה, הוא בעל תואר PhD בפיזיקת חלקיקים של אנרגיה גבוהה ממכון ויצמן והוא השלים פוסט דוקטורט במכון למחקרים מתקדמים בפרינסטון.

היתוך גרעיני הוא התהליך שבו שני אטומי מימן קלים הופכים לאטום הליום אחד כבד יותר, וזאת לעומת ביקוע גרעיני, שבו אטום כבד, לרוב של היסוד אורניום, הופך לשני אטומים קלים יותר. בשני המקרים יש פער בין המסה ההתחלתית של האטומים לבין המסה הסופית שלהם – ופער זה משתחרר בפרץ גדול של אנרגיה. בכורי היתוך גרעיני, המטרה היא לרתום את אנרגיית החום הגדולה כדי להניע גנרטור ולייצר חשמל.

ד"ר ישעיהו אייזנברג, מנכ"ל ומייסד משותף של Metatron, מסר: "פריצת הדרך שהשגנו היא המצאה שמחוללת תמורה במציאות בתחום ההיתוך הגרעיני. המטרה שלנו היא לבצע דמוקרטיזציה של הגישה להיתוך גרעיני. אנו שואפים לספק אנרגיה נקיה ובת קיימא לכל בני האדם בכל מקום ואנחנו נערכים להאיץ את המעבר משלב הוכחת הקונספט ליישום מלא בפועל".

אף שהיתוך גרעיני צפוי לחולל מהפכה בכל משק האנרגיה האנושי, ישנן בעולם פחות מ-50 חברות שמנסות לפתח את הטכנולוגיה, וזאת בשל האתגרים העצומים. מרבית החברות הקיימות פועלות בארצות הברית ובסין, בישראל פועלת חברה נוספת בתחום, nT-Tao, אשר גם כן מפתחת כורי היתוך קומפקטיים, בגודל של מכולה, אשר מיועדים לספק אנרגיה לערים ומתקנים.

מובילאיי ו-Valeo יפתחו את מכלולי הבטיחות של פולקסווגן

בתמונה למעלה: מעבד Mobileye EyeQ 6 Lite שהושק בחודש מרץ 2024

קבוצת פולקסווגן (Volkswagen Group) החלה לעבוד ביחד עם מובילאיי (Mobileye) ועם חברת Valeo הצרפתית, על פרוייקט שידרוג מערכות הבטיחות (ADAS) בכל כלי-הרכב העתידיים של הקבוצה אשר יתבססו על פלטפורמת MQB המודולרית. המערכות החדשות יותאמו לנהיגה אוטונומית בדרגת Level 2+, המוגדרת כנהיגה אוטונומית חלקית. המערכת החדשה תספק יכולת נהיגה אוטונומית (hands-free driving) במתארי נהיגה ספציפיים בכבישים. היא תכיל תכונות מוגברות מעבר למערכות ADAS סטנדרטיות, דוגמת סיוע בפקקי תנועה, סיוע בביצוע חנייה, גילוי והתראה על סכנות בכביש, סיוע בזיהוי איומים מסביב לרכב (360°) ותכלול הכנה לכלי-רכב עתידיים עם יכולות מיוחדות, כמו למשל תצוגה עלית של נתוני מציאות רבודה.

המערכת כוללת טבעת של מצלמות ומערכות מכ"ם שיותקנו ברכב מכל צדדיו. מדובר בפתרון מלא שיתבסס מצד אחד על הבקרים, החיישנים ופתרונות החנייה של Valeo, כאשר מובילאיי תורמת לפתרון המשולב את פלטפורמת  Surround ADAS, כולל מעבד הדור החדש שלה, EyeQ 6, ופתרונות המיפוי שלה. מבחינת פולקסווגן, הפרוייקט יסתיים בקבלת מערכת שלמה ומאוחדת שהיא יכולה להתקין בכלי הרכב השונים, ועל-ידי כך גם לפשט את תהליכי עידכון התוכנה ועמידה בתקנים רגולטוריים.

פרוייקט אסטרטגי מבחינת פולקסווגן

מנהל הרכש של כל קבוצת פולקסווגן, דירק גרוס-לוידה, אמר שבאמצעות פיתוח מערכת משולבת הכוללת חומרה ותוכנה, "אנחנו מפשטים את תהליך הרכש ומשפרים את יעילות שרשרת האספקה.הדבר מאפשר לנו לאמץ טכנולוגיות חדשות לצד שמירה על מחיר תחרותי". מדובר בפרוייקט בעל השלכות עצמות על עתיד כל החברות המעורבות בו. קבוצת פולקסווגן היא אחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם. בשנת 2024 היא סיפקה 9 מיליון כלי רכב ללקוחות. מכירותיה הסתכמו בכ-324.7 מיליארד אירו.

חברת Valeo שמרכזה בצרפת היא ספקית מרכזית של מערכות רכב בתחום נוחיות הנהיגה ו-ADAS, מערכות תמסורת, מערכות בקרת טמפרטורה ותאורה. בשנת 2024 הסתכמו מכירותיה בכ-21.5 מיליארד אירו. בתגובה להודעה המשותפת של שלוש החברות, עלתה מניית מובילאיי בנסד"ק בכ-8.6% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-13.5 מיליארד דולר.

DigiKey הכריזה על ספריית KiCad של יותר מ-1,000 רכיבים

בתמונה למעלה: מתוך סרטון הדרכה של DigiKey למשתמשי KiCad 

חברת DigiKey מארה"ב, המשמשת כמפיצה עולמית של מוצרי ורכיבי אלקטרוניקה קיימים במלאי ומוכנים למשלוח מיידי, הודיעה על המשך החסות שלה לתוכנת KiCad, המשמשת לתכנון אלקטרוני (EDA‏) בקודפתוח. במסגרת הזאת היא הכריזה על ספריית KiCad חדשה הכוללת סימבולים וחתימות-שטח של יותר מ-1,000 רכיבים שימושיים שנוצרו בתוך-הבית על-ידי מומחי DigiKey. הפריטים החדשים נבנו ידנית ונבדקו. הם כוללים כל פרטי הפרמטרים וההזמנה וניתנים לשילוב בתכנונים חדשים באבמצעות רישיון הקוד הפתוח הסטנדרטי של כל ספריות KiCad.

חבילת KiCad היא אפליקציית פיתוח אלקטרוני בקוד-פתוח הפועלת במערכות ההפעלה Windows‏, OSX ו- Linux ומאפשרת לבצע תכנוני PCB. היא פופולרית מאוד ומגובה עלידי קהילה גדולה של מהנדסים וחברות תעשייתיות. התוכנה כוללת מודולים לקליטת סכימות חשמליות, פרישת לוחות מעגלים מודפסים, הצגת קובצי Gerber, מודליים של גופים תלת-מימדיים, ועוד. היא תומכת בשפת Python עבור ספריית אוטומציה ללוחות וחתימות-שטח.

חברת DigiKey תומכת ב-KiCad מזה שבע שנים. התמיכה כוללת סיוע במימון באמצעות קמפיין התאמתתרומות, קידום מכירות ואבטחת הדומיין kicad.org והפקת סדרה של סרטוני הדרכה לשימוש בתוכנהוויין סטמבו, מוביל הפרויקט ב-KiCad, אמר שהתמיכה המתמשכת של DigiKey, "סייעה לפרוייקט לצמוח בצורה משמעותית מאוד. אנו מצפים לעוד שנים רבות של הבאת תכנון אלקטרוני בקודפתוח למהנדסים ברחבי העולם".

בעמוד ה-GitHub שבו העלתה DigiKey את הספרייה, היא מסבירה שהמטרה אינה לייצר מודלים של כל הרכיבים המצויים במלאי של Digi-Key, אלא לספק מודלים לקבוצת רכיבים שימושיים מאוד, אשר תמשיך להתרחב ולהתעדכן לאורך זמן. בשלב הנוכחי הספרייה אינה כוללת קבלים ונגדים. הם יצורפו אליה ככל הנראה בעתיד.

לפרטים נוספים: www.kicad.org או DigiKey.com

קיידנס הכריזה על חבילת Conformal AI Studio

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על חבילת Conformal AI Studio, שהיא חבילה של תוכנות לביצוע בדיקות של תאימות לוגית במהלך התכנון של רכיבי SoC. המערכת כוללת טכנולוגיות בינה מלאכותית ולימוד מכונה (AI/ML). מנוע ה-ML לפתרון כשלים תומך באלגוריתמי אופטימיזציה מתקדמים, המאפשרים להתמודד עם בעיות מורכבות בתחום בדיקת התאימות הלוגית (LEC) , מייעל את התהליכים האוטומטיים לביצוע שינויים (ECO), מסייע לשפר את מדדי השטח וצריכת ההספק (PPA), ולהערכת החברה מאפשר להאיץ עד פי-10 את התפוקה של התכנון.

חבילת Conformal AI Studio כוללת שלושה מוצרים מרכזיים: Conformal AI Equivalence מבצע בדיקת LEC בוליאנית מבוזרת, כולל הפעלת אלגוריתמים מבוססי-AI ומנועי הוכחה חכמים מבוססי לימוד מכונה. Conformal AI ECO מבצע אוטומציה מלאה בהפקת ECO פונקציונליים משלב התכנון ועד שלב הייצור (pre- and post-mask). Conformal AI Low Power מאמת את העקביות של מעגלי הספק נמוך ברכיבי SoC מורכבים בהתאם לתכנון המקורי של צריכת ההספק, באמצעות זרימות עבודה מבוזרות והיררכיות. הוא גם מבצע השוואת הספק מדויקת בין שתי חלופות תכנון.

חברת מדיהטק הודיעה שהיא משתמשת בחבילת Conformal AI Studio החדשה, וחברת רנסאס הודיעה שהיא נמצאת כעת בתהליכי בדיקה של החבילה "והתוצאות בינתיים הן מעודדות מאוד".

 

ביהמ"ש מחייב את ננו-דיימנשן להשלים את עסקת דסקטופ מטאל

בית המשפט בדלוואר, קולרדו, פסק לטובת חברת דסקטופ מטאל (Desktop Metal) בתביעה שהגישה בחודש דצמבר 2024 נגד חברת ננו-דיימנשן (Nano-Dimension) הישראלית. בתביעתה טענה דסקטופ מטאל שננו-דיימנשן גוררת רגליים בהשגת האישורים הרגולטוריים הנחוצים לשם השלמת עסקת המיזוג ביניהן במטרה להתנער מהסכם המיזוג שנחתם ביניהן בחודש יולי 2024. דסקטופ מטאל טענה בפני בית המשפט כי ננו-דיימנשן מפירה את ההסכם ביניהן, וביקשה ממנו לפסוק באופן שיחייב את ננו-דיימנשן לבצע את הנדרש ממנה.

בפסק הדין שניתן אתמול, קבע השופט כי יש ממש בטענתה של דסקטופ מטאל. הוא דחה את טענות הנגד של ננו-דיימנשן וחייב אותה ננו-דיימנשן להשיג תוך 48 שעות אישור למיזוג מול הוועדה של ארצות הברית להשקעות זרות (CFIUS), שהיא הגוף המאשר מיזוגים בין חברות זרות לחברות אמריקאיות. האישור מהוועדה הוא המשוכה האחרונה לאישור הסופי של המיזוג ברמה הרגולטורית. כדי להשיג אישור מהוועדה ננו-דיימנשן צריכה לחתום על הסכם ביטחון לאומי, שהוא הליך פרוצדורלי בעיקרו.

בגרף למעלה: מניית ננו דיימנשן בנסד"ק (NNDM) מגיבה להחלטת בית המשפט

כמו-כן, השופט קבע שאם לא יושג האישור עד ה-31 במרץ, שהוא המועד האחרון להשלמת המיזוג בין שתי החברות לפי ההסכם המקורי, ניתן יהיה להאריך את תוקף ההסכם לפי שיקול דעתה של דסקטופ מטאל. מדסקטופ מטאל נמסר שבכוונתה להשלים בהקדם האפשרי את המיזוג. במקביל, ישנה תביעה נוספת שהגישה בחודש ינואר דסקטופ מטאל, ובה היא ביקשה מאותו בית משפט לעצור את מימוש הסכם המיזוג בין ננו-דיימנשן לבין יצרנית מדפסות התלת-מימד האמריקאית Markforged, אשר נחתם ב-29 לספטמבר 2024, קצת פחות מ-3 חודשים לאחר חתימת הסכם המיזוג עם דסקטופ מטאל.

לטענת דסקטופ מטאל, הסכם המיזוג עם מרקפורג'ד מהווה הפרה לכאורה של הסכם המיזוג עימה מכיוון שאחד מסעיפיו קובע כי עד להשלמת המיזוג עם דסקטופ מטאל, ננו-דיימנשן לא תבצע מיזוגים נוספים, "אשר עשויים לעכב את המיזוג עם דסקטופ מטאל". כעת יש להמתין ולראות כיצד תשליך פסיקת בית המשפט על המיזוג השני. נזכיר שאת שני המיזוגים הללו הוביל יואב שטרן שהודח לאחרונה מתפקיד המנכ"ל. המנכ"ל הזמני, ג'וליאן לדרמן, פרסם באחרונה מכתב פומבי למשקיעים ובו ביקש לפתוח דף חדש, לאחר החיכוכים הרבים בין הנהלת החברה תחת שטרן לבין ציבור המשקיעים.

שוק ההון הופתע מההחלטה

מעניין לראות כיצד תתנהל ההנהלה החדשה עם "הירושה" הזו שהותיר לה שטרן, אשר כלל לא בטוח שהיא מתיישבת עם האסטרטגיה שאותה היא רוצה להוביל. מכל מקום, בתגובה להחלטה צנחה מניית ננו דיימנשן בנסד"ק בכ-18.5% וכעת היא נסחרת בשווי שוק של כ-362 מיליון דולר. מניית דסקטופ מטאל ביצעה את המהלך ההפוך: היא זינקה בכ-95.7% והעניקה לחברה שווי שוק של כ-147.9 מיליון דולר. זוהי תופעה מעניינת: לפי ההסכם, ננו דיימנשן אמורה לשלם סכום של כ-135-183 מיליון דולר (המחיר הסופי כפוף לתנאים שלא פורסמו). העובדה שעד היום היא נסחרה במחיר כל-כך נמוך, מלמדת שהמשקיעים העריכו שהעיסקה לא תצא לפועל – ולמעשה הופתעו מהחלטת בית המשפט..

SpearUAV תקים קווי ייצור חדשים בישראל ובארה"ב

חברת SpearUAV, שפיתחה משפחת רחפני תקיפה ותצפית מיקרו-טקטיים "מתקפלים" המשוגרים מתוך קפסולה, מתכוונת להקים קו ייצור נוסף בישראל והודיעה כי היא גם נערכת להקמה עתידית של קו ייצור בארצות הברית, וזאת כדי לתמוך בצבר ההזמנות הגדל של החברה. 

לשם כך השלימה השבוע SpearUAV סבב גיוס הון בהובלת קרן ההון סיכון Deep Insight. החברה לא חשפה את גובה הגיוס אך מסרה כי מדובר בגיוס משמעותי. ההשקעה החדשה מגיעה לאחר תקופה של צמיחה מואצת, במהלכה זכתה החברה בחוזים ביטחוניים בהיקפים משמעותיים והרחיבה את פעילותה על מנת לעמוד בביקושים הגוברים בעולם. 

יפתח קלינמן, שמונה בחודש שעבר לתפקיד מנכ"ל החברה, אמר: "הגידול בביקוש למערכות ה- VIPER  שלנו – התומכות ברכבי לחימה, כוחות חי"ר, כלי שיט ואף בצוללות,  מצריך הרחבת כושר הייצור בישראל. במקביל, אנו פועלים להנחת התשתית לפעילות עתידית בארצות הברית, כחלק מהתרחבות גלובלית כוללת". 

SpearUAV פיתחה משפחת רחפני תקיפה ותצפית מיקרו-טקטיים "מתקפלים" המשוגרים מתוך קפסולה. מטרת הרחפנים היא לספק מטרייה אווירית לצוותים קטנים כמו צוות או מחלקה. הרחפנים מצויידים ביכולות בינה מלאכותית ומסוגלים לרחף מעל לכוח המתמרן ולתצפת אל מעבר לשדה הראייה של החיילים, גם בסביבות אורבניות צפופות. הם מיועדים לזהות איומים כמו צלפים ומשגרי RPG, ולבצע במידת הצורך ירי מדויק במטרה להשיג מינימום "פגיעה אגבית".

לאחרונה, דיווחה החברה על זכייה בחוזה בהיקף של 20 מיליון דולר לאספקת מערכות למדינה זרה. החברה הוקמה בשנת 2017 על-ידי טייס חיל האוויר לשעבר, אלוף משנה במיל. גדי קופרמן, ומנהליה מגיעים מהמחלקות הטכנולוגיות של משרד הביטחון והחברות הביטחוניות.