[בתמונה: המחשה של UAVEdge. מקור: אקסון ויז'ן]

חברת ה-AI הביטחונית אקסון ויז'ן (Axon Vision) הודיעה היום על הזמנה משמעותית בהיקף כ-2 מיליון שקל מיצרן מוביל של חימוש מדויק. במסגרת ההזמנה תספק החברה רישיונות תוכנה למערכת EdgeUAV — פלטפורמת בינה מלאכותית לאיתור מטרות, מעקב והכוונת כלי טיס בלתי מאוישים וחימושים משוטטים — כאשר האספקה מתוכננת להיעשות בשלבים ותושלם עד סוף ינואר 2026. זוהי ההצטיידות הראשונה מסוגה ב-UAVEdge. מניית החברה, שהחלה להיסחר בבורסת תל-אביב לפני מספר שבועות, עולה היום בשיעור של יותר מ-4% על רקע הדיווח.

ה-EdgeUAV של אקסון ויז'ן, שהושקה בשנה שעברה, היא מערכת בינה מלאכותית המוטמעת בפלטפורמות אוויריות בלתי מאוישות ומבצעת עיבוד וידאו בזמן אמת על חומרה מבוססת GPU. המערכת מזהה ועוקבת בו-זמנית אחר מספר מטרות בתנאים משתנים, ומתאימה למשימות איסוף מודיעין, סיור והכוונת חימושים מדויקים בגבהים נמוכים-בינוניים.

לפי החברה, יכולות ה-AI של EdgeUAV מקצרות תהליכי תקיפה, מאפשרות שימוש בחיישנים פשוטים יותר ותומכות בשיטות תקיפה מתואמות כגון נחילי חימושים או פגיעה מסונכרנת של מספר כלים באותה מטרה. השילוב הזה, כך מדגישים באקסון ויז'ן, מעלה את היכולות המבצעיות ומאפשר הפעלה עצמאית ומהירה גם בסביבות לחימה מורכבות ומשימות הגנת גבולות.

ההזמנה הומלצה לאחר תהליך אינטגרציה שהושלם מול מערכות הלקוח, ומבנה הרישיונות מקל על הטמעת המערכת בפלטפורמות שונות — רחפנים, מל"טים וכלים משוטטים — וכן על פריסת הטכנולוגיה בקנה מידה תפעולי רחב. החברה מציינת כי היכולת לזהות ולעקוב אחר מטרות מרובות בזמן אמת מחזקת את מודעות המערכת ואת היעילות המבצעית שלה.

תא״ל (במיל') רועי ריפטין, מנכ״ל אקסון ויז'ן, אמר כי חימושים משוטטים ואמצעי לחימה מתקדמים הופכים לנפוצים ומשמעותיים בשדה הקרב המודרני, וכי שילוב יכולות בינה מלאכותית במערכות אלה מהווה פריצת דרך שממנפת את הפוטנציאל המבצעי במגוון תרחישי לחימה והגנת גבולות. בהודעת החברה נמסר שההזמנה משקפת את הביקוש הגובר לפתרונות מבוססי AI ואת הבשלות הטכנולוגית של מוצרי החברה לשימוש מבצעי.

אקסון ויז'ן מפתחת יכולות AI מבוססות אופטיקה לשוק הבטחוני ופועלת בשיתוף פעולה עם צה"ל ועם מפא"ת, שהוא גוף הפיתוח של משרד הביטחון. פתרונות החברה מוטמעים בפלטפורמות רבות של צה"ל, לרבות רק"מ. בשנת 2022 דווח כי תוכנת ה-AI של החברה שולבה במערכות הווידאו של נגמש"י איתן ונמ"ר של צה"ל. באתר החברה קיימת עדות של מפקד פרוייקט ברק (מרכבה סימן 4) על שימוש במוצרי החברה, הרומזת שמערכת ההתמצאות הסביבתית שלה, SmartScopes, מותקנת ככל הנראה בטנק המתקדם ביותר של צה"ל (ברק).

בתמונה למעלה: מערכת ההגנה של סקיילוק. צילום באדיבות החברה

חברת אוטונומוס גארד מכפר סבא, שהיא החברה האם החדשה של שתי החברות הביטחוניות סקיילוק (SkyLock) וביסנס (BeeSense), מציבה את עצמה במרכזו של אחד השווקים המתפתחים ביותר בתעשייה הביטחונית: מערכות הגנה רב-שכבתיות מפני איומים אוויריים וקרקעיים. המיזוג שביצעה החברה באמצע 2025 בין שתי החברות – סקיילוק המתמחה במערכות נגד רחפנים וביסנס המתמחה במערכות תצפית וחישה – נועד לייצר ישות אחודה שמספקת פתרון מקצה לקצה, משלב הגילוי ועד לשיבוש ולנטרול.

"החיבור הזה לא מקרי,” אומר מנכ"ל אוטונומוס גארד, ברוך דיליאון, בשיחה עם Techtime. “יש סינרגיה מהותית בין שתי החברות – אחת רואה מלמעלה, השנייה מלמטה. יחד הן נותנות מענה מלא, ביבשה, באוויר ובים. זה שוק מטורף – האיום רק הולך וגדל, ואנחנו ערוכים לתת לו מענה מקיף.”

החזון שמוביל את המיזוג מבוסס על עיקרון פשוט אך עמוק: לייצר מעטפת הגנה אחת, רב־שכבתית, שמסוגלת לאתר, לזהות ולנטרל איומים בזמן אמת. סקיילוק אחראית על השכבה האווירית – איתור ונטרול רחפנים – וביסנס סוגרת את המעגל הקרקעי עם מערכות חישה ותצפית רחבות־טווח. השילוב ביניהן מאפשר ללקוחות ביטחוניים בארץ ובעולם לבנות מערכי הגנה אינטגרטיביים, תחת מערכת שליטה ובקרה אחת.

הנתונים הכספיים בדוח החצי־שנתי האחרון ממחישים את הפוטנציאל של החיבור הזה. סקיילוק, המוגדרת בדוח כחטיבת “מערכות אנטי־רחפנים”, רשמה ב-2024 הכנסות של 12.4 מיליון דולר ורווח נקי של כ-3 מיליון דולר. עם זאת במחצית הראשונה של 2025 נרשמה ירידה חדה במכירות, שמוסברת על ידי החברה בעיקר בעיכובים ובאספקה, ובירידה ברווחיות, שנבעה בין היתר מעלויות המיזוג.

פעילותה של סקיילוק נפרסת כיום ביותר מ-40 מדינות, והיא נחשבת לשחקנית מובילה בזירת ההגנה מפני רחפנים – תחום שהתפוצץ בשנים האחרונות בעקבות המלחמות באוקראינה ובעזה. מערכותיה כוללות שילוב של מכ"מים, סנסורים אופטיים, עיבוד אותות מבוסס בינה מלאכותית, ואמצעי שיבוש מבוקרים. במרכז פורטפוליו סקיילוק עומדות מערכות SkyDome ו-Portable Dome – פתרונות ניידים ונייחים לגילוי ונטרול רחפנים עוינים. לצידן פועלות מערכות SkyBeam ו-Doberman, שמספקות יכולת שיבוש מתוחכמת בטווחים משתנים. החברה עובדת מול צבאות, שדות תעופה, מתקני אנרגיה ותשתיות קריטיות, ומקדמת גם מערכת לייזר (“Hard Kill”) שמאפשרת נטרול פיזי של רחפן במקרה שאין קשר תקשורת. “המערכת יודעת להמליץ, או שהמשתמש בוחר. הכול לפי רצונו,” מסביר דיליאון. “אנחנו מדברים על אוטונומיה מבוקרת – טכנולוגיה שיודעת להתמודד גם כשאין תקשורת.”

כיסוי לטווחים שונים

ביסנס, לעומתה, מביאה ניסיון של כמעט שלושה עשורים בעולמות התצפית והסנסורים. החברה, שהוקמה ב-1996 על ידי יוצאי יחידת 81, חוותה רה־-רגון מקיף בשנים האחרונות לאחר תקופה הפסדית. כיום היא פעילה בעיקר בשוק הישראלי, פרוסה לאורך גבולות המדינה ומספקת מערכות תצפית מתקדמות לצה"ל, למשרד הביטחון ולחברות ביטחוניות נוספות.

“היתרון של ביסנס הוא שהיא חברת מערכת – לא רק מוצרים,” אומר דיליאון. “המומחיות שלה היא באינטגרציה, ביכולת להפוך אוסף רכיבים למערכת הגנתית שלמה. פה בדיוק מתחברת הסינרגיה עם סקיילוק: ביסנס סוגרת את הקרקע, סקיילוק את האוויר.”

הכנסותיה של ביסנס ב-2024 הסתכמו ב-10.4 מיליון דולר, עם רווח נקי של כ-1.3 מיליון דולר. ההכנסות במחצית הראשונה של 2025 עמדו על 6.3 מיליון דולר, קצב הכנסות שמגלם צמיחה גם ב-2025. פעילות ביסנס מאופיינת בפרויקטים רחבי היקף, חלקם מול גופים ממשלתיים, הכוללים הגנה היקפית על גבולות, חופים, נמלים ותשתיות קריטיות.

החברה מתמחה באינטגרציה של מצלמות יום ולילה, מכ"מים וחיישנים אקוסטיים, תוך עיבוד בזמן אמת של נתונים – לעיתים ישירות על גבי המצלמה עצמה, ללא תלות ברשת תקשורת. בלב המוצרים של ביסנס עומד קו Mantis – מערכת תצפית ארוכת טווח שמסוגלת לזהות תנועה או איום ממרחק של עשרות קילומטרים בתנאי מזג אוויר קשים. המערכת, המשולבת כיום בכוחות הביטחון, נחשבת למנוע צמיחה מרכזי של החברה. לצידה פועלת מערכת Firefly, שמשלבת סנסורים אופטיים ומכ"ם ויוצרת כיסוי שטח מלא – גם בתנאי ראות נמוכה. “יש לנו מספר קווי מוצרים שאין להם מתחרים,” אומר דיליאון. “ה-Mantis, למשל, היא מערכת כמעט יחידה מסוגה בעולם, ואנחנו רואים בה מנוע צמיחה מרכזי.”

המיזוג בין סקיילוק וביסנס יוצר שילוב כמעט טבעי בין עולמות רחוקים – אנטנות, מכ"מים, לייזרים ואופטיקה – ומציב את אוטונומוס גארד כשחקנית שיכולה להציע ללקוח "One Stop Shop" שלם. בעוד סקיילוק מגינה מפני איום שמגיע מהשמיים, ביסנס שומרת על הקרקע – והמערכת המאוחדת יודעת לדבר בשפה אחת, לתאם בין שכבות ההגנה ולהגיב בזמן אמת. בזירה הביטחונית הגלובלית, שבה מלחמות אוקראינה ועזה המחישו עד כמה רחפנים יכולים לשנות את כללי המשחק, הביקוש לפתרונות מסוג זה מזנק. מדינות וארגונים מחפשים מערכות שמספקות הגנה רב-שכבתית, חכמה ומבוססת AI, המסוגלות להסתגל למציאות של שדה קרב משתנה.

“החזון שלנו הוא ליצור מענה כולל – שילוב של חישה, עיבוד והגנה, שמספק שכבות הגנה שלמות סביב כל מתקן, מוצב או גבול. זה העתיד של ההגנה המודרנית, ואנחנו כבר שם”, מסכם דיליאון.

קבוצת אימקו (IMCO) חתמה על הסכם שיתוף פעולה גלובלי עם אחת הספקיות המובילות בעולם של מערכות הנעה לרכבים משוריינים, לפיתוח מערכת חכמה לניהול ובקרת מנועי רכב קרבי משוריין. ההסכם מחזק את מעמדה של אימקו כשותפה טכנולוגית מועדפת בקרב אינטגרטורים בינלאומיים בתחום הרק"מ.

במסגרת ההסכם תפתח אימקו את מערכת Engine Diagnostic and Sensor Suite (EDSS) – מערכת חיישנים ובקרה חכמה שתשולב במנועי הרכבים ותשווק על ידי יצרנית ההינע ללקוחותיה ברחבי העולם. המערכת תאפשר ניהול בזמן אמת של מאפייני פעולת המנוע, תבצע התאמות אוטומטיות ותשפר את הנצילות, הכוח ואורך חיי השירות של המנועים. היא צפויה גם לצמצם תקלות, להפחית את הצורך בתחזוקה שוטפת ולהאריך את המרווחים בין שיפוצים כלליים.

פתרון ה-EDSS מהווה חלק ממערכת Health and Usage Monitoring System (HUMS) של אימקו, המנטרת בזמן אמת את מצב כלי הרכב ומספקת יכולות תחזוקה חזויה לשיפור זמינות ובטיחות התפעול.

מנכ"ל קבוצת אימקו, אריאל קנדל, מסר כי "שיתוף הפעולה החדש הוא הבעת אמון נוספת בטכנולוגיה וביכולות הפיתוח של אימקו. במסגרת חזון הצמיחה הגלובלית שלנו, אנו ממשיכים לחזק את שיתופי הפעולה עם תעשיות מובילות ברחבי העולם, ולהציע פתרונות קריטיים למשימות מתקדמות."

קבוצת אימקו מספקת מערכות ותתי־מערכות מתקדמות לשווקים הביטחוניים והתעשייתיים, ופועלת בישראל, בארה"ב וברומניה באמצעות חברות־בת בתחומי הפיתוח, הייצור והאינטגרציה.

[בתמונה: המערכת של פריזמה פוטוניקס המותקנת בתחנת ממסר חשמלית בארה"ב. קרדיט צילום: נייט קרס]

חברת פריזמה פוטוניקס (Prisma Photonics) הישראלית, המפתחת טכנולוגיה מבוססת סיבים אופטיים לניטור תשתיות, הודיעה על השלמת סבב גיוס של 30 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן הדיפנס-טק Protego Ventures, מה שמלמד על החדירה המעמיקה של החברה לעולמות הביטחון ואבטחת התשתיות הקריטיות.

אל הסבב הצטרפו גם קרן Adara Ventures הספרדית וזרוע ההשקעות של אחת ממפעילות רשתות החשמל הגדולות באמריקה הלטינית. כניסתם של המשקיעים האסטרטגיים צפויה להאיץ את פריסת הפעילות של החברה בארצות הברית, באירופה ובאמריקה הלטינית – אזורים המתמודדים במקביל עם שילוב גובר של אנרגיות מתחדשות ומערכות הולכה מתיישנות. לדברי החברה, הטכנולוגיה שלה פרושה בקרב 15 חברות הולכת חשמל מובילות באירופה ובארצות הברית. המערכת של החברה, המנטרת בזמן אמת את פוטנציאל הקיבולת של קווי המתח, בהתאם לתנאים הסביבתיים, מאפשרת לחברות החשמל, לדברי החברה, להגדיל את קיבולת החשמל בתשתית הקיימת ב-20%-30%.

“תשתיות קריטיות בכל מקום עומדות כיום בלחץ גובר – מאיומי ביטחון, דרך מזג אוויר קיצוני ועד המעבר לאנרגיות מתחדשות,” אמר ד״ר ערן ענבר, מנכ״ל פריזמה פוטוניקס. “יכולות ה-AI שלנו הופכות נתונים פיזיים מהסיבים האופטיים למידע מדויק בזמן אמת. המשמעות היא שהטכנולוגיה שלנו יכולה להגן על בסיס צבאי ביום אחד, ולייעל שילוב אנרגיות מתחדשות ביום שאחריו.”

חיישן אחד באורך מאות קילומטרים

פריזמה פוטוניקס, שהוקמה בשנת 2017, פיתחה את טכנולוגיית Hyper-Scan Fiber Sensing: מערכת ייחודית ההופכת סיבים אופטיים קיימים — המשמשים לרוב לתקשורת — לרשת חישה עצומה. במקום לפרוס אלפי חיישנים, החברה משתמשת במקור לייזר יחיד המשגר פולסים קצרים אל תוך הסיב, ומנתחת את האותות החוזרים הנוצרים כתוצאה מאפקט רמָאן (Raman Effect). באמצעות ניתוח דפוסי ההחזר הללו, המערכת מסוגלת לזהות רעידות, טלטולים, חום או שינויים סביבתיים המתרחשים לאורך הסיב. בכך היא מאפשרת להפוך כל קו סיב קיים לחיישן רציף באורך עשרות ואף מאות קילומטרים — מבלי להתקין רכיבי חומרה חדשים בשטח.

המערכת של פריזמה פוטוניקס פועלת באמצעות יחידת ניתוח (Optical Interrogator Unit) המותקנת אחת ל־100 קילומטרים לאורך סיב, ומעבירה את הנתונים למרכז הבקרה של הלקוח. אלגוריתמים מתמטיים ובינה מלאכותית מעבדים את האותות, מזהים את האירוע וממפים את מיקומו המדויק — בין אם מדובר בדליפת נפט, חפירה בקרבת קו גז, או פגיעת ברק בקו מתח גבוה.

במקרה של רשתות החשמל, המערכת הייעודית PrismaPower מסוגלת לזהות תקלות ופעולות חריגות כמו ניסיונות חבלה בציוד, טיפוס על עמודי חשמל, מעגלים מקצרים או תנאי מזג אוויר קיצוניים. מאחר שהמערכת משתמשת בסיבים שכבר משולבים בקווי המתח, יישומה אינו דורש התקנה פיזית חדשה.

הטכנולוגיה של פריזמה נשענת על עיקרון פיזיקלי עדין: כאשר קרן אור נעה בתוך סיב אופטי, חלק זעיר מהפוטונים מתפזר וחוזר לאחור. אף שעוצמת ההחזר קטנה עד כדי מאית המיליארדית מעוצמת האות המקורית, ניתוח מתקדם של ההחזרים מאפשר להבין מה מתרחש מחוץ לסיב, בדומה לאופן שבו פועל מכ"ם. האלגוריתמים שפיתחה החברה מסננים את הרעש ומחלצים מתוך האות החלש תמונה דינמית של הנעשה סביב התשתית.

לדברי ענבר, ההון שגויס ישמש להאצת הצמיחה של החברה, שנמצאת כיום במוקד עניין עולמי מצד מפעילי רשתות חשמל, חברות אנרגיה ומוסדות ביטחוניים. “מטרתנו היא להפוך את תשתיות העולם לבטוחות, חכמות ועמידות יותר,” סיכם. “ככל שהעולם עובר למקורות אנרגיה מבוזרים ומתחדשים, נדרש גם מערך חישה מבוזר – וזה בדיוק מה שאנחנו מספקים.”