ניאולוג'יק גייסה 10 מיליון דולר ותשיק מעבד היסק למרכזי נתונים

חברת הסטארט-אפ ניאולוג'יק (NeoLogic) מנתניה הודיעה על גיוס של 10 מיליון דולר בסבב A, בהובלת קרן ההון סיכון הדנית KOMPAS VC ובהשתתפות Maniv Mobility, M Ventures ו-lool Ventures. ההון יאפשר לה להאיץ את השקת מעבד השרתים הראשון שלה, להרחיב את צוותי הפיתוח, המכירות והשיווק, ולהיערך להתקנות ראשונות כבר בתחילת 2026.

ניאולוג'יק מפתחת מעבד שרתים ייעודי לעיבוד בינה מלאכותית בשלב ההיסק (Inference) – השלב שבו מודלים מאומנים מעבדים שאילתות (prompts). מדובר בשלב שמתרחש מאחורי הקלעים של כל שירות AI, החל מצ'אטבוטים וכלה בזיהוי תמונה, אך הוא מהווה את אחד מצרכני האנרגיה הכבדים ביותר במרכזי נתונים. המעבד של החברה אינו CPU כללי ואינו GPU קלאסי, אלא שבב שתוכנן מהיסוד כדי לספק יחס ביצועים־לוואט גבוה במיוחד, ובכך לאפשר למפעילי תשתיות להריץ יותר משימות AI בפחות אנרגיה – עד 30% חיסכון לפי נתוני החברה.

ליבת הפיתוח היא טכנולוגיית CMOS+ – שילוב של תהליך CMOS סטנדרטי, הנפוץ ביותר בעולם השבבים, עם שורת חידושים שהחברה פיתחה ברמת הארכיטקטורה והמעגלים. ה"פלוס" בשם מתייחס לשכבת אופטימיזציה נוספת: מבנה לוגי שמפחית את מספר הטרנזיסטורים הפעילים בכל פעולה, צפיפות טרנזיסטורים גבוהה יותר המאפשרת מהירות עיבוד גבוהה בשטח קטן, והתאמות ייעודיות לזרימות עבודה של AI, במיוחד בשלב ההיסק. כל זאת תוך שמירה על תאימות מלאה לקווי ייצור CMOS רגילים – מה שמאפשר ייצור המוני יעיל ומהיר ללא השקעה בתשתיות חדשות.

המעבד החדש מצטרף לגל הולך וגדל של חדשנות ישראלית בתחום שבבי ה-Inference. בשנים האחרונות קמו בארץ מספר חברות שמנסות לתת מענה לבעיה הגלובלית של צריכת האנרגיה האדירה ביישומי AI. בין הבולטות ניתן למנות את NeuReality, שפועלת מכפר סבא וחיפה ומפתחת רכיבי AI ייעודיים למרכזי נתונים במבנה CPU-free, תוך שילוב תוכנה ותשתית ניהול להפעלה בקנה מידה גדול. חברה נוספת היא CogniFiber, שמפתחת טכנולוגיית חישוב פוטוני ייחודית המשלבת סיבים אופטיים בשבב כדי להריץ משימות AI במהירות האור ובצריכת אנרגיה נמוכה במיוחד. וניתן למנות גם את Hailo, המפתחת מאיצי בינה מלאכותית המיועדים לשימוש בקצה – כגון מחשבים, רכבים ובקרים – כדי לבצע inference באופן עצמאי וללא תלות בענן.

המשותף לכל השחקנים הללו – כולל ניאולוג'יק – הוא הרצון לתת למרכזי הנתונים כלי חישוב המותאמים לעומסי העבודה החדשים של עידן הבינה המלאכותית, מבלי להכביד על העלויות התפעוליות והסביבתיות. ניאולוג'יק מקווה שטכנולוגיית ה-CMOS+ שלה תהווה קלף מנצח בשוק הצפוי להגיע להיקף של למעלה מ־150 מיליארד דולר עד סוף העשור, ושכבר היום נחשב לאחד התחומים התחרותיים והחדשניים ביותר בתעשיית השבבים העולמית.

אינוויז מכפילה את היקף הייצור פי עשרה

בתמונה למעלה: עומר כילף, מנכ"ל אינוויז

חברת אינוויז (Innoviz Technologies) מראש העין נערכת לקראת תחילת הייצור ההמוני של מכוניות חצי אוטונומיות ומוניות אוטונומיות אשר צפוי להתחיל במהלך 2026, והחליטה להכפיל פי עשרה את היקף הייצור ההמוני של מערכות LiDAR המתבצע במפעלי הייצור של חברת פברינט (Fabrinet). הייצור הסדרתי הראשוני של מערכות InnovizTwo במפעל פברינט החל בחודש שעבר. כך גילה מנכ"ל החברה, עומר כילף, בשיחת הוועידה שהתקיימה היום (ד') לאחר פרסום תוצאות הרבעון השני 2025.

במקביל, הוא סיפר שהחברה מפתחת כיום את החיישן הרביעי שלה, InnovizThree, אשר יוצג ללקוחות לקראת סוף החודש בתערוכת ITS באטלנטה. "המוצר הזה ייצג קפיצת מדרגה בביצועים, בעלויות ובגורם הצורה". הנתונים הפיננסיים של הרבעון השני מלמדים על שלב חדש בהתפתחות החברה: המכירות צמחו בכ-46% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-9.7 מיליון דולר. המכירות במחצית הראשונה של 2025 עברו את היקף המכירות של כל 2024, והסתכמו בכ-27.5 מיליון דולר.

גיוס ההון הפיל את המניה

בעקבות זאת פירסמה החברה תחזית מכירות מעודכנת של 50-60 מיליון דולר לשנת 2025 – כפול מאשר ב-2024. בקופתה מצויים כיום 79.4 מיליון דולר במזומן ובשווי ערך למזומן. למרות זאת, היא הכריזה על תוכנית ATM Program בהיקף של 75 מיליון דולר. מדובר במנגנון המאפשר לה למכור לעת מצוא מניות חדשות או קיימות, במטרה לגייס סכומי כסף שונים בהתאם לצורך זמני. ייתכן שזו הסיבה לירידה היום של כ-12.6% במניית החברה בנסד"ק, שהביאה אותה לשווי שוק של כ-316 מיליון דולר בלבד.

לדברי המנכ"ל כילף, כיום החברה חתומה על הסכם Statement of Development Work – SODW עם אחד מחמשת יצרני המכוניות הפרטיות הגדול בעולם. מדובר בהסכם לביצוע מספר התאמות בחיישן InnovizTwo LiDAR, במטרה להתאימו לדרישות מיוחדות של היצרן. הוא הסביר שהחברה עברה את שלבי ה-RFI וה-RFQ. "זהו שלב שאנחנו מכירים אותו, לאחר שביצענו התאמות מיוחדות של החיישנים האלה עבור תוכנית המונית האוטונומית ID.Buzz של פולקסווגן, אשר תגיע לשוק ב-2026".

היתרונות המפתיעים של רובוטים

ראוי לציין שמערכת הנהיגה האוטונומית של ID.Buzz מבוססת על מובילאיי הישראלית, וכוללת 9 חיישנים של אינוויז בכל מונית. הוא מסר שהחברה נכנסה למשא ומתן עם יצרניות רכב נוספות שהמערכות שלהן מבוססות מובילאיי. בתוך כך הוא גם הסביר את האסטרטגיה של החברה בעולם היישומים התעשייתיים והאבטחתיים המצוי מחוץ לתעשיית הרכב, שאליו מיועד החיישן החדש InnovizSMART. כילף: "מירב המאמץ שלנו, 95%, מוקדש לתחום הרכב, שבו החברה המובילה מחזיקה בחלק גדול מהשוק.

"אבל לאחרונה גילינו שבתחום הרובוטיקה והיישומים התעשייתיים יש צורך בחיישני LiDAR העומדים בדרישות של בטיחות פונקציונלית. מכיוון שאנחנו מגיעים משוק הרכב, אנחנו עומדים בתנאים האלה, בניגוד ליצרניות LiDAR מתחרות, אשר לא הגיעו מתחום הרכב שיש בו דרישות בטיחות מחמירות מאוד". הצרכים של השוק החדש גם עומדים מאחורי שיתוף הפעולה עם אנבידיה: "החיישן החדש שלנו, InnovizSMART, מבוסס על טכנולוגיות רכב ומיועד לשימוש במערכות תעשייתיות ורובוטיקה".

"הבהלה לזהב" חוזרת

"הוא מספק גילוי למרחק של עד 450 מטר גם בתנאי ראות ומזג אוויר קשים. לאחרונה השלמנו את השילוב שלו בתוך סביבת Jetson Orin של אנבידיה. פירוש הדבר שהוא נמצא בתוכניות הייחוס שאנבידיה מספקת ללקוחות אורין. אחת מהסיבות למהלך היא שהאינטגרטורים הגדולים בשווקים האלה מרבים להשתמש בג'טסון". מבחינת אינוויז יש לשוק החדש הזה כמה יתרונות נוספים: "לוחות הזמנים כאן קצרים בהרבה, ושולי הרווח גבוהים מאוד בהשוואה לתעשיית הרכב".

להערכת כילף, מסתמנת מגמה חדשה בשוק המכוניות האוטונומיות: "הוא חוזר לעידן הבהלה לזהב. היצרניות עובדות היום על הדגמים החדשים של מכוניות, ומאמצות מערכות אוטונומיות ברמת L3. אנחנו רואים התאוששות בשוק המערכות בעלות האוטונומיה הגבוהה יותר, L4, אולם כאן הדחיפה העיקרית מגיעה מכיוון השוק המסחרי, לא משוק הרכב הפרטי: מוניות אוטונומיות, משאיות אוטונומיות וכלי תחבורה מסחריים אוטונומיים".

דיווח: ארה"ב מתקינה רכיבי מעקב בשרתים מתקדמים כדי למנוע הברחות לסין

[בתמונה: שרת של חברת Dell. מקור: Dell]

ארצות הברית נוקטת בצעד חסר תקדים במאבקה בהברחות שבבי בינה מלאכותית מתקדמים לשוק הסיני. לפי דיווח בלעדי היום ברויטרס, רשויות האכיפה האמריקאיות מטמיעות רכיבי מעקב פיזיים בשרתים מתוצרת דל (Dell) וסופר-מיקרו (Supermicro) הכוללים שבבים של אנבידיה ו-AMD, כדי לאתר ניסיונות להסיטם מהיעד החוקי ולהבריחם לסין.

ההתקנים מותקנים באופן סמוי בתוך האריזות או המכשירים עצמם, ומאפשרים מעקב בזמן אמת גם לאחר שהציוד יצא מהמפעל. המבצע, שהחל בשימוש נקודתי כבר ב-2024 והפך למערכתי ב-2025, מנוהל בשיתוף המחלקה לביטחון המולדת, ה-FBI ורשות המכס, ומהווה חלק מהידוק הפיקוח על ייצוא טכנולוגיות רגישות.

הצעד נועד להתמודד עם תופעה רחבה של הברחות שבבים מתקדמים, המבוצעות באמצעות רשתות מורכבות של חברות צד שלישי, מתווכים וכנופיות פשע מאורגנות. ההברחות כוללות לעיתים רכישות חוקיות לכאורה בשווקים חופשיים, שממשיכות במסלולים עקיפים דרך מדינות באסיה, אירופה והמזרח התיכון, עד להגעת הציוד לסין. חלק מהגורמים המעורבים משתמשים בזהויות בדויות, בזיוף מסמכי ייבוא ובשינוי ייעוד הסחורה כדי להסוות את יעדה האמיתי.  לפי ההערכות, חלק מהשבבים המוברחים מגיעים לשימושים צבאיים ולפרויקטים ביטחוניים בסין, מה שמחזק את מאמצי האכיפה האמריקאיים.

המהלך מגיע במקביל למתיחות בין ארצות הברית לסין סביב טכנולוגיות בינה מלאכותית. לאחרונה חזרה אנבידיה לשווק גרסה מותאמת של שבב H20 לשוק הסיני לאחר שקיבלה רישיון ייצוא, אך ההסכמה לוותה בהגבלות ובדרישות כספיות מצד וושינגטון, לפיהן אנבידיה ו-AMD יפרישו לרשויות בארצות הברית 15% מהכנסותיהן ממכירות שבבים מתקדמים לסין. מנגד, בייג’ינג הזהירה כי השבב עלול להכיל “דלת אחורית” המאפשרת שליטה מרחוק, ודרשה הוכחות לבטיחותו. אנבידיה דחתה את הטענות והבהירה כי הכנסת מנגנוני מעקב או שליטה חיצוניים תפגע קשות באמון הגלובלי ותסכן תשתיות קריטיות.

ננוקס חתמה על הסכם ייצור עם פברינט

חברת ננוקס (Nanox) דיווחה אתמול (ג'), במסגרת הדו"ח הרבעוני, כי חתמה על הסכם ייצור אסטרטגי רב-שנתי עם קבלנית הייצור הבינלאומית פברינט (Fabrinet), המתמחה בתחום ייצור רכיבים מורכבים לתעשיות האלקטרו‑אופטיקה והמכשור הרפואי. לפברינט יש גם מתקן ייצור מתקדם ביקנעם. במסגרת ההסכם הרב-שנתי, פברינט תייצר את מערכות הדימות הרפואי של ננוקס, Nanox.Arc. 

לדברי מנכ"ל ננוקס, ארז מלצר, "ההסכם עם פברינט מאפשר לנו להגדיל משמעותית את קיבולת הייצור ולהיענות לביקושים גוברים בשווקים קריטיים". באחרונה דיווחה גם יצרנית ה-LiDAR אינוויז על הסכם ייצור עם פברינט.

בדו״ח לרבעון השני של 2025 הציגה ננוקס שיפור בהכנסות ל-3 מיליון דולר לעומת 2.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. עם זאת, ההפסד הנקי עמד על 14.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 13.6 מיליון דולר ברבעון המקביל.

החברה אישררה את היעד השנתי לפריסה של 100 מערכות ARC עד סוף 2025. לפי המנכ״ל מלצר, "רוב ההזדמנויות ופעילות הלקוחות החדשים מגיעים כעת מהשוק בארה"ב", כולל רשת הדמיה רפואית מובילה שמתחילה להכשיר טכנאים ותכננה להתחיל בסריקות כבר ברבעון השלישי. במקביל, באמצעות קבלת אישור CE, החברה כבר השלימה את ההכנות לפריסת מערכות ראשונות ברומניה וביוון. באירופה מרבית המכירות הראשוניות יבוצעו במודל רכישה חד-פעמית (Capex), בשונה מהמודל השירות הקיים של החברה, המתבסס על גביית תשלום לפי היקף סריקות.

עד סוף השנה מתכננת החברה להדגים במרכז בישראל את הדגם המתקדם יותר של המערכת, המתבסס על ריבוי של מקורות קרינה.  (multi-source). השימוש במספר מוקדי קרינה מאפשר סריקות מהירות ומדויקות יותר.

חטיבת ה-AI של ננוקס, המספקת אלגוריתמים לפענוח סריקות רפואיות, רשמה ברבעון השני הכנסות של 96 אלף דולר בלבד – ירידה של 52% מהרבעון הקודם ו-15% מהרבעון המקביל. ההפסד הגולמי עמד על 2 מיליון דולר, לעומת הפסד של 1.9 מיליון דולר ברבעון המקביל. בכך נמשכת מגמת השחיקה בהכנסות של חטיבת ה-AI, שמתבססת על חברת "זברה מדיקל" הישראלית שננוקס רכשה לפני מספר שנים.

 

VisIC מקימה שרשרת ייצור ואספקה חדשה

בתמונה למעלה: מנכ"לית VisIC  ומתג של החברה להספק גבוה

חברת VisIC מנס ציונה, חתמה על הסכם הפצה עם חברת DigiKey, והחלה למכור את טרנזיסטורי ההספק שלה, מסוג D³GaN Power FET, באמצעות אתר האינטרנט הגלובלי של DigiKey. כך היא מסרה השבוע בהודעת אימייל שנישלחה לכל לקוחותיה. בשלב הנוכחי, היא מוכרת באמצעות האתר שני מתגי GaN מהירים, המאפשרים לטפל במתחים של עד 650V וזרמים של עד 460A. הם מיועדים לשימוש במערכות הספק בכלי-רכב, ספקי כוח, ממירים סולאריים, מטעני סוללות, דוחפי לייזר וכדומה.

חברת VisIC הוקמה בשנת 2010 ופיתחה את טכנולוגיית D3GaN-Direct Drive D-Mode, המאפשרת למתג הספקים גבוהים ביעילות טובה יותר מזו של מתגי הספק (Power Switch) מבוססי סיליקון. מתגי ההספק של החברה מבוססים על טרנזיסטורי GaN הנשלטים באמצעות טרנזיסטורי FET סטנדרטיים, העובדים במתח של 15V.

מייסדת משותפת ומנכ"לית החברה, ד"ר תמרה בקשט, מסרה באימייל שהסכם ההפצה עם DigiKey נועד להאיץ את השימוש במתגים של VisIC בעיקר בתעשיית הרכב החשמיל ובמערכות תעשייתיות. מהסיבה הזו המוצרים הראשונים שעלו לאתר הם מתגים וטרנזיסטורים שעברו הסמכה לעמידה בתקני תעשיית הרכב. בחודשים הקרובים החברה תוסיף מוצרים נוספים לערוץ ההפצה החדש.

פרידה מ-TSMC

מאז הקמתה הסתמכה VisIC על שירותי הייצור של חברת TSMC הטאיוואנית. אולם השותפות הזו הסתיימה סופית בחודש שעבר, כאשר TSMC הודיעה שהיא יוצאת לחלוטין מפעילות ייצור של רכיבי GaN, והודיעה ששירותי הייצור האחרונים ייפסקו לחלוטין במהלך 2027. בתחילת יולי 2025 הודיעה VisIC תמר בקשט שההודעה הזו לא הפתיעה את החברה. "במהלך השנתיים האחרונות פיתחנו את יכולות הייצור ביחד עם מספר ספקים אלטרנטיביים המייצרים רכיבים בפרוסות בקוטר 8 אינטש. בנינו אסטרטגיית ריבוי ספקים המבטיחה לנו אספקה שוטפת של רכיבים במחירים מוזלים. שותפי הייצור החדשים שלנו השלימו את ההכנות ומתחילים להגדיל את היקף הייצור. המוצרים הראשונים יהיו זמינים ללקוחות החל מתחילת 2026".

 

אלביט: הזמנת ענק אירופית של 1.635 מיליארד דולר

[בתמונה למעלה: מטוס F-16 עם מטעד לוחמה אלקטרונית (C4ISR) מתוצרת חברת אלביט. צילום: אלביט]

אלביט מערכות הודיעה היום (ד') כי זכתה בחוזה ענק בשווי כ-1.635 מיליארד דולר – מהחוזים הגדולים בתולדות החברה – לאספקת מגוון פתרונות הגנה מתקדמים למדינה באירופה. החוזה, שתקופת הביצוע שלו היא חמש שנים, כולל גם מרכיב של שיתוף פעולה תעשייתי שמטרתו לחזק את התעשיות הביטחוניות המקומיות במדינה הלקוחה. באלביט הדגישו כי מכלול המערכות כולל מרכיב משמעותי של בינה מלאכותית. 

על פי ההסכם, אלביט תספק חבילת מערכות רחבה המשלבת יכולות תקיפה, איסוף מודיעין, הגנה ולחימה מבוססת רשת. בתחום האש המדויקת תספק החברה מערכות ארטילריה־רקטות לטווח ארוך, בעלות יכולות פגיעה מדויקות במיוחד – תחום שבו אלביט מציעה, בין השאר, את מערכת ה-PULS (Precise & Universal Launching System) ומערכות נלוות לניהול אש.

בנוסף, ייכללו מערכות בלתי־מאוישות – רחפנים ומזל"טים למשימות סיור, איסוף מודיעין ותקיפה. במגוון של אלביט ניתן למצוא דגמים כמו Hermes 900 או Hermes 450, לצד מערכות לופרינג ("משוטטות") ממשפחת SkyStriker, המאפשרות שהייה מעל אזור המטרה עד לקבלת פקודת תקיפה.

בתחום המודיעין והלוחמה האלקטרונית, החוזה כולל אספקת מערכות ISTAR מתקדמות – הכוללות מודיעין אותות (SIGINT), מודיעין תקשורת (COMINT) ואמצעי לוחמה אלקטרונית. אלביט מפתחת, בין היתר, מערכות כמו ELL-8385 לאיסוף מודיעין אלקטרוני, פודים אלקטרו־אופטיים ממשפחת DCoMPASS, ומערכות ראיית לילה אישיות מסוג XACT. החוזה יכלול גם פרויקטים לשדרוג רכבי לחימה והטמעת מערכות הגנה אקטיביות, לצד מערכות דיגיטציה של שדה הקרב – פתרונות פיקוד ובקרה (C4I) ומערכות ניהול לחימה רב־זרועית, המאפשרות חיבור בין כל שכבות הכוחות – מהמטה האסטרטגי ועד הכוחות הלוחמים בשטח.

מאחורי העסקה ניתן לראות עדות לתהליך מואץ של מודרניזציה צבאית במדינה הלקוחה. שילוב של מערכות ירי מדויקות, כלי טיס בלתי מאוישים, חיישנים מתקדמים ופלטפורמות שליטה מבוססות רשת מצביע על שאיפה להביא את הצבא המקומי לסטנדרט טכנולוגי עדכני, עם יכולת פעולה רב-זרועית מלאה והסתמכות על מודיעין בזמן אמת. באלביט מציינים כי הזכייה משקפת את הביקוש ההולך וגובר באירופה למערכות הגנה מתקדמות ורב־תחומיות, המשלבות יכולות התקפיות והגנתיות עם שליטה מרחוק, חיישנים מתקדמים ואינטגרציה מבוססת בינה מלאכותית. החברה רואה בחוזה ציון דרך חשוב בהעמקת מעמדה בשוק האירופי ובפיתוח שיתופי פעולה תעשייתיים חדשים באזור. 

אירופה: השוק השני בגודלו עבור אלביט

ברבעון השני של 2025 רשמה אלביט הכנסות של כ-2 מיליארד דולר, עלייה של כ-21% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי עלה ב-59% ל-129.3 מיליון דולר. צבר ההזמנות של החברה המשיך לשבור שיאים והגיע ל-23.8 מיליארד דולר, כאשר 68% ממנו מגיעים משווקים מחוץ לישראל, וכ-46% מההזמנות צפויות להתממש כבר בשנים 2025–2026. מנכ"ל החברה, בצלאל מכליס: "הנוכחות שלנו באירופה, שנבנתה דרך חברות־בנות, תשתיות ייצור ושיתופי פעולה אסטרטגיים, סוללת את הדרך לזכייה בחוזים משמעותיים המעמיקים את הקשר עם הלקוחות".

דבריו משתלבים ישירות עם הזכייה בחוזה הענק שפורסם היום עם מדינה אירופית לא מזוהה, כמו גם עם חוזים נוספים בחודשים האחרונים, בהם עסקה בגרמניה לאספקת מערכות הגנה למטוסי A400M. פילוח ההכנסות הגיאוגרפי של אלביט לשנה החולפת מדגיש את החשיבות הגוברת של אירופה, שתרמה כ-27% מההכנסות הכוללות של החברה. ישראל הייתה האזור המוביל עם כ-29%, ואחריה צפון אמריקה עם כ-22%. יתר ההכנסות הגיעו מאסיה–פסיפיק (17%), אמריקה הלטינית (2%) ושווקים נוספים ברחבי העולם (3%). הנתונים הללו ממחישים את מגמת ההתרחבות בשוק האירופי, שנראה כי צפויה להעמיק בעקבות ההסכם הנוכחי וחוזים נוספים ביבשת.

אקסודיגו: עומר המאירי מונה למנהל מוצר ראשי, ואריאל חרובסקי לסמנכ"ל פיתוח תוכנה

בתמונה למעלה מימין לשמאל: עומר המאירי ואריאל חרובסקי

חברת Exodigo, המספקת טכנולוגיה מבוססת AI למיפוי תת קרקעי ומערכות חישה מתקדמות, הודיעה על מינויו של עומר המאירי לתפקיד מנהל מוצר ראשי (CPO), ושל אריאל חרובסקי לתפקיד סמנכ"ל פיתוח תוכנה (VP Software Engineering). עומר סיים לאחרונה 20 שנות שרות צבאיביחידה 81 של חיל המודיעין וניהל בתפקידו האחרון ענף מו"פ של היחידה אשר עסק ביישום טכנולוגיה חדשנית. עומר בוגר תואר ראשון בהנדסה מכנית מאוניברסיטת בן גוריון.

אריאל בעל ניסיון של כ-20 שנה בהובלת צוותי פיתוח וטכנולוגיה. בשש השנים האחרונות שימש כסמנכ"ל דטה, AI ופיתוח תכנה בחברת Aidoc. לפני-כן שרת במשך עשור ביחידות 81 ו-8200 כמנהל מו"פ והוביל קבוצות מחקר ופיתוח של עשרות מהנדסים. הוא בעל תואר ראשון ושני במדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב.

אקסודיגו פיתחה מערכת חישה מרחוק ומיפוי תת־קרקעי המשלבת היתוך מידע, בינה מלאכותית, מערכי חיישנים והדמיות תלת־ממדיות. היא מאפשרת לזהות תופעות תת-קרקעיות נסתרות, כמו תשתיות תת-קרקעיות קבורות (צינורות וכבלים), הימצאות סלעים, מי תהום, חללים ובולענים, קברים ועוד.

בין לקוחות החברה יותר מ-50 רשויות תחבורה, עיריות וחברות תשתית והנדסה בארה"ב ובאירופה. אקסודיגו עובדת בישראל עם חברת החשמל, נת"ע, רכבת ישראל, חוצה ישראל, WSP, תדהר, וקסמן גוברין, קנדה ישראל ועוד. בשנים האחרונות אקסודיגו נבחרה לרשימות היוקרתיות של החברות החדשניות בעולם שערכו Fast Company, TIME ו-CB Insights.

החברה הוקמה ב-2021, ומובלת על-ידי המנכ"ל ג'רמי סוארד וה-CTO עידו גונן, יוצאי יחידות 81 ו-8200. מאז הקמתה גייסה 214 מיליון דולר מהקרנות Zeev Ventures ,Greenfield Partners, 10D, Square Peg, JIBE, Vintage Investment Partners ו-Leblon Capital. אקסודיגו מעסיקה כ-395 עובדים, רובם הגדול בישראל. היא נמצאת בתהליך התרחבות וגיוס אנשי פיתוח ומוצר.

אנבידיה השיקה מודלי הסקה לסוכני AI, שפותחו בישראל

חברת אנבידיה (Nvidia) הכריזה על שני מודלי הסקה חדשים ייעודיים לסוכני AI. שני המודלים, Nano 2 ו-Llama Nemotron Super 1.5, הם חלק ממשפחת מודלי ההסקה Nemotron של אנבידיה, והם פותחו בין היתר במרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל. זו הפעם הראשונה שאנבידיה חושפת פעילות מו"פ בישראל בתחום מודלי AI.

המודלים נבנו במיוחד להפעלת סוכני AI, מערכות אוטונומיות המבצעות משימות מורכבות ורב־שלביות, והם שונים ממודלי ההסקה המוכרים מעולם הצ’אטבוטים. בעוד שמודלי הסקה לשיחה מתמקדים בניהול דיאלוג טבעי, מודלי ההסקה החדשים מותאמים לביצוע מהיר, חסכוני ומדויק של רצפים ארוכים של פעולות – מתכנון והחלטה, דרך הפעלת כלים חיצוניים ועד בדיקת תוצאות – כפי שנדרש בסוכני AI.

Nemotron Nano 2 מציע גרסה קומפקטית להרצה על התקני קצה כמו רובוטים או מצלמות חכמות, ואילו Llama Nemotron Super 1.5, המבוסס על שדרוג של מודל LLaMA של מטא, מיועד למשימות חישוביות כבדות בסביבות עתירות נתונים.

היעילות של המודלים מאפשרת לארגונים לשלב סוכני AI בקנה מידה רחב מבלי להכביד על עלויות המחשוב. בין המשתמשים בטכנולוגיה כבר כיום ניתן למנות את CrowdStrike, Uber, Zoom, EY ואמדוקס הישראלית, בפרויקטים של אוטומציה, שירות לקוחות, לוגיסטיקה וניטור איומים בזמן אמת.

לצד Nemotron, הציגה אנבידיה את Cosmos Reason – מודל ויזואלי-שפתי (VLM) בעל יכולות הסקה פיזיקליות. המודל נועד לאפשר למכונות להבין את העולם הפיזי באופן הדומה לתפיסה אנושית: לזהות חפצים, להבין את מיקומם היחסי, להעריך מרחקים, לזהות תנועה, ולפרש אינטראקציות בין עצמים. הוא משלב בין ניתוח תמונה ווידאו לבין הבנת שפה, כך שניתן "לשאול" אותו על סצנה ולקבל ניתוח מדויק, או להורות לו לבצע פעולה בהתאם למתרחש בזמן אמת.

השילוב בין Nemotron ל-Cosmos Reason מעניק לסוכן AI יכולת פעולה מלאה בעולם האמיתי: Nemotron מספק את "המוח", כלומר תכנון, חישוב, לוגיקה וקבלת החלטות, בעוד Cosmos Reason מספק את "החושים" – ראייה, הבנה מרחבית והסקה פיזיקלית. יחד הם מאפשרים לסוכן לא רק לחשוב אלא גם לראות, להבין ולפעול, לדוגמה ברובוט תעשייתי שיכול לזהות תקלה, לתכנן את דרך התיקון, ולהוציא אותה לפועל באופן אוטונומי לחלוטין.

סיוה מקווה ש-2025 תהיה שנת ה-AI שלה

בתמונה למעלה: מנכ"ל סיוה, אמיר פנוש. צילום: נתי לוי

ברבעון השני של 2025 ירדו המכירות של חברת סיוה (CEVA) מהרצליה בכ-15% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-24.2 מיליון דולר. מרכיב ההכנסות ההכנסות מהסכמי רישוי הסתכם ב-15 מיליון דולר (בהשוואה ל-17.3 מיליון דולר אשתקד, ומרכיב ההכנסות מתמלוגים הסתכם ב-10.7 מיליון דולר, בהשוואה ל-11.2 מיליון דולר ברבעון השני של 2024. מניית החברה בנסד"ק הגיבה לדו"ח בירידה של כ-1.8% וכיום החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-510 מיליון דולר.

חברת סיוה מספקת טכנולוגיות קישוריות, חישה ובינה מלאכותית במתכונת של קניין רוחני (IP) המשולב כמודולים בתוך השבבים של הלקוחות. נקודת האור החשובה ביותר של הרבעון הייתה החדירה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית של החברה אל השוק, בזכות ארבע עסקאות רישוי שנחתמו עבור מעבדי NeuPro. מנכ"ל סיוה, אמיר פנוש, אמר שתוצאות הרבעון השני הושגו בין השאר על-ידי הרחבת עסקאות רישוי ה-AI. "עסקי ה-Edge AI שלנו ממשיכים לצמוח".

לדבריו, "ארבעה הסכמי NPU חדשים שנחתמו במהלך הרבעון מסמנים רגע מכונן באימוץ הטכנולוגיה שלנו. עסקי החברה ממוצבים היטב להשגת צמיחה במחצית השנייה של השנה, גם בהשוואה למחצית הראשונה וגם בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד". בחודש אפריל 2025 החברה דיווחה על הסכם עם Nextchip הקוריאנית, אשר בחברה במעבדי NeuPro-M המיועדים לעיבוד רשתות נוירוניות באבזרי קצה, ומופיעים במספר גרסאות בעוצמת עיבוד של 2TOPs-256TOPs. המעבדים ישולבו בשבבי עיבוד התמונה של Nextchip המיועדים למערכות עזר לנהג בטיחותיות (ADAS).

שני מעבדים במוצר אחד

ביוני 2025 הודיעו סיוה ואליפטיק לאבס (Elliptic Labs) הנורבגית, על שיתוף פעולה בהטמעת מעבד רשתות נוירונים (NeuPro-Nano) של סיוה בפלטפורמת החיישנים החכמים מבוססי AI של אלפטיק לאבס, המותקנת כבר ביותר מחצי מיליארד מכשירים. מעבד NeuPro-Nano הוא מעבד נוירוני (NPU) קומפקטי ועצמאי, המיועד להרצת מודלים של בינה מלאכותית במכשירי קצה קטנים כמו אוזניות חכמות, שעונים, חיישנים ומכשירי בית חכם. אליפטיק לאבס מספקת פתרון תוכנה מבוסס AI לעיבוד מידע מחיישנים. במסגרת שיתוף הפעולה, התוכנה הזו תוכל לרוץ ביעילות על גבי שבבים של לקוחות של סיוה ששילבו את ה-NPU.

בשבוע שעבר הודיעה ALi Corporation הטאיוואנית שהיא בחרה במעבדי ה-AI של סיוה לפלטפורמות הווידאו מהדור הבא שלה (Video Display Sub-System – VDSS). מבחינת סיוה זו עסקה מעניינת מאוד, מכיוון שמדובר בשני מעבדי AI שונים המשולבים במוצר אחד, במטרה להאיץ ביצועי AI חסכוניים באנרגיה במכשירי קצה חכמים מבוססי וידאו.

תאת נכנסת לשוק התעופה החשמלית והאוטונומית

בתמונה למעלה: מנכ"ל תאת, יגאל זמיר, לצד מודולי כוח שהחברה מספקת למטוסי F-16

אחד ממנועי הצמיחה העתידיים של חברת תאת טכנולוגיות (TAT Technologies) צפוי להיות תחום הפתרונות התרמיים המיועדים לשימוש במטוסים חשמליים ובמטוסים אוטונומיים. כך עולה ממצגת למשקיעים שהחברה פירסמה היום (ג') במקביל לדיווח על התוצאות הרבעוניות. מדובר בשני תחומים שנמצאים כיום בשלב התגבשות עולמי: מטוסים חשמליים (eAircraft או eVTOL) הם כלי טיס המונעים במנועים חשמליים במקום במנועי סילון או בוכנה.

הם מאפשרים להפחית את פליטת המזהמים, להוריד עלויות דלק ותחזוקה, ותפעול שקט יותר – החיוני לשימוש עירוני. מטוסים אוטונומיים הם כלי טיס המסוגלים לפעול ללא טייס אנושי בקוקפיט, תוך שימוש במערכות בקרה חכמות, חיישנים ובינה מלאכותית לניהול הטיסה. בשני המקרים, למערכות תרמיות יש תפקיד מרכזי: הן נדרשות לשמור על טמפרטורות עבודה אופטימליות של סוללות, מערכות אלקטרוניות, מנועים חשמליים ורכיבי שליטה. חריגה מהטווח הנדרש גורמת נזק ואובדן ביצועים.

השוק החדש דורש טכנולוגיות ייצור חדשות

להערכת החברה, הניסיון שהיא צברה במשך עשרות שנים בפיתוח מערכות חילוף חום ומערכות בקרה סביבתית (ECS) מעניק לה יתרון בהתמודדות עם דרישות התרמיות המורכבות של כלי טיס מהדור החדש. היא דיווחה שהחלה לפתח מערכות קירור מותאמות שיתמכו גם במטוסים אזרחיים חשמליים וגם בפלטפורמות בלתי מאוישות גדולות, כולל פלטפורמות צבאיות. בנוסף, היא נעזרת בטכנולוגיות ייצור מתקדמות כמו הדפסת תלת־מימד לייצור רכיבי מתכת מורכבים, ושילוב מערכות קירור ישירות בראשי מנועים (Full Thermal Solutions to Engine Heads) המשפרות את היעילות האנרגטית ומפחיתות במשקל.

במסמכים האחרונים לא נמסרו לוחות זמנים מדויקים למימוש הפיתוחים הללו, אך בהתחשב בכך שענף ה-eVTOL והמטוסים החשמליים נמצא בשלבי אישור רגולטורי וניסויים מתקדמים, ניתן להעריך כי המערכות של TAT מיועדות להשתלב בפלטפורמות מסחריות במהלך המחצית השנייה של העשור. החברה רואה בתחום זה הזדמנות אסטרטגית שיכולה להרחיב את שוק היעד שלה ולהציב אותה בחזית הטכנולוגיה בתעשיית התעופה החדשה.

צבר הזמנות של חצי מיליארד דולר

החברה דיווחה שברבעון השני של 2025 היא השיגה שיפור ניכר בכל המדדים המרכזיים: הכנסות החברה ברבעון עלו ב-18% והסתכמו בכ-43.1 מיליון דולר. המכירות במחצית הראשונה של 2025 צמחובכ-21% להיקף של כ-85.2 מיליון דולר. הרווח הגולמי ברבעון צמח בכ-36% ל-10.8 מיליון דולר, והרווח התפעולי קפץ ב-62% ל-4.4 מיליון דולר. הרווח הנקי הסתכם ב-3.4 מיליון דולר.

החברה דיווחה על עלייה משמעותית בצבר ההזמנות והחוזים ארוכי הטווח, להקף כולל של כ-524 מיליון דולר. הדבר מבטיח לה יציבות ההכנסות בשנים הקרובות. במהלך הרבעון היא השלימה גיוס הון של כ-45 מיליון דולר. החברה פועלת בשווקים בינלאומיים רחבים, עם מעל 300 לקוחות בהם יצרניות מטוסים מדרג ראשון, אינטגרטורים, חברות תעופה ומפעילים ממשלתיים. פריסת כוח האדם כוללת כ-440 עובדים בארצות הברית וכ-194 עובדים בישראל.

אחד המוקדים הבולטים בפעילות השנה הוא גידול חד בהיקף החוזים עם מערכת הביטחון הישראלית. מאז תחילת השנה חתמה תאת על חוזים בהיקף כולל של כ־22 מיליון דולר עם לקוחות ביטחוניים בארץ – פי שלושה מהשנים הקודמות – על רקע עלייה בדרישות חיל האוויר והרחבת הפעילות הביטחונית. הכנסות אלו מהוות כיום 10%-7% מהמחזור השנתי של החברה.

המנועים העסקיים המרכזיים המובילים את הצמיחה הם: תחום מערכות חילוף חום (Thermal Solutions) אשר גדל בקצב דו-ספרתי, פעילות התחזוקה של מנועי-עזר (APU MRO/OEM) המתרחבת בזכות הסכמים בלעדיים עם Honeywell, ותחום ההחכרה והמסחר של רכיבים (Trading & Leasing) שהציג קפיצה חדה של כ-200% בהכנסות. פעילות התחזוקה של מערכות נחיתה (Landing Gear MRO) נותרה יציבה, אך עם פוטנציאל צמיחה בטווח הקרוב על רקע כניסה למחזורי תחזוקה גדולים.

זינוק בהכנסות רייזור לאבס, שמגיעות כמעט במלואן מלקוח אחד

[בתמונה: שלושת מייסדי רייזור לאבס. יח"צ]

חברת רייזור לאבס (Razor Labs) סיכמה את המחצית הראשונה של 2025 עם הכנסות של 15.66 מיליון שקל – זינוק של 212% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עיקר הצמיחה נובע ממימוש חוזה אסטרטגי רחב היקף עם חברת הכרייה הבינלאומית Glencore, המוערך בכ-62.4 מיליון דולר.

במסגרת ההסכם, החברה מטמיעה את פלטפורמת ה-DataMind AI בכ-14 אתרים ברחבי העולם, ומתקדמת בהתקנות בשלבים – ארבעה אתרים כבר פעילים, ובחודשים הקרובים צפויות השלמות נוספות. החוזה מהווה את העסקה הגדולה בתולדות רייזור לאבס, והוא אחראי ליותר מ-80% מהכנסותיה במחצית הראשונה של 2025. מצד אחד מדובר במנוע צמיחה אדיר ופתח לשווקים חדשים, ומצד שני בתלות גבוהה מדי בלקוח יחיד – תלות שעלולה להציב סיכון עסקי במקרה של האטה או שינוי מצד הלקוח.

לפי הדו"ח, הפריסה מתבצעת באתרים בקולומביה, דרום אפריקה, קונגו ואוסטרליה, והחברה כבר נכנסת גם לפרויקטים נלווים – בהם התאמת הפלטפורמה לניהול צי של עשרות משאיות כרייה כבדות. המערכות מיועדות לניטור בזמן אמת של ציוד מכני כבד, איסוף ועיבוד של נתוני חיישנים, וזיהוי אנומליות ותקלות עוד לפני שהן מתרחשות. כך ניתן לבצע "תחזוקה חזויה" (Predictive Maintenance) – לצמצם השבתות יקרות, להאריך את חיי הציוד ולהפחית עלויות תפעול.

ה-DataMind AI מתבססת על אלגוריתמים של למידת מכונה ולמידה עמוקה, המסוגלים לנתח מיליארדי נקודות נתונים שמתקבלות מחיישנים שונים – מצלמות, חיישני רעידות, טמפרטורה ולחץ – ולזהות דפוסים חריגים המעידים על שחיקה או על בעיות תפעוליות. יכולת זו מאפשרת ללקוח לבצע פעולות תחזוקה ממוקדות, במועד האופטימלי, ולהימנע מהתקלות הבלתי צפויות שגורמות להפסדי ייצור כבדים. בנוסף, רייזור לאבס מקדמת את מערכת ה-Inspection AI, המיועדת לבקרת איכות אוטומטית במפעלי עיבוד, ומאפשרת לה להציע חבילת פתרונות שלמה לשוק הכרייה – מהשטח ועד קווי הייצור. החברה רואה בשילוב בין שתי המערכות יתרון תחרותי משמעותי שיכול להקל על כניסה לשווקים תעשייתיים נוספים.

לצד השיפור בשיעור הרווח הגולמי ל-43% והכפלה ביותר מפי שניים של ההכנסות החוזרות, החברה עדיין מציגה הפסד תפעולי של 8.05 מיליון שקל – אך צמצמה אותו לעומת השנה שעברה. עם צבר הזמנות ארוך טווח ותלות גבוהה בלקוח אחד, האתגר המרכזי של רייזור לאבס בשנים הקרובות יהיה פיזור מקורות ההכנסה תוך שמירה על קצב הצמיחה המרשים.

המכסים ישפיעו על כשליש ממכירות סקודיקס

חברת סקודיקס (Scodix) מראש העין דיווחה שהמכירות במחצית הראשונה של 2025 צמחו בכ-23% והסתכמו בכ-16.4 מיליון דולר (בהשוואה ל-13.4 מיליון דולר אשתקד). ההכנסות ממכירת חומרים מתכלים עלו בכ-25% והסתכמו בכ-3.2 מיליון דולרהרווח הגולמי זינקבכ-40% והסתכם בכ-6.7 מיליון דולרהחברה דיווחה לראשונה רווח תפעולי במחצית הראשונה של השנה: הרווח הסתכם בכ-324 אלף דולר, בהשוואה להפסד תפעולי של כ-1.5 מיליון דולר אשתקד.

סקודיקס מפתחת ומייצרת מערכות השבחת דפוס (Digital Print Enhancement) המבוססות על פולימר Scodix PolySense. השבחת דפוס הינו תהליך שבו מוסיפים אפקטים מיוחדים למוצר המודפס, דוגמת צבעים מתכתיים, ציפויי לכה, יצירת תבליטים וכדומה. לכן למכירת חומרים מתכלים יש חשיבות רבה במודל העסקי שלה. היעד הנוכחי של החברה הוא לעבור במחצית השנייה (העונה החזקה) לרווחיות נקיה מתמשכתמנכ״ל סקודיקס, אלי גרינברג, אמר שהעלייה בהכנסות ממכירת חומרים מתכלים מהווה נקודת מפנה. "אנחנו מעמיקים את הקשר עם לקוחות קיימים".

דיגיטליזציה של שוק האריזות

סקודיקס נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-91 מיליון שקל. צבר ההזמנות (של מכונות, לא ציוד וחומרים מתכלים) בסוף המחצית הראשונה מסתכם בכ-600,000 דולר, בהשוואה ל-9.7 מיליון דולר אשתקד. החברה הסבירה את הפער הזה במספר גדול של הזמנות מחייבות שהיא קיבלה בעקבות תערוכת "דרופה" שהסתיימה בחודש יוני 2024. החברה מעריכה שהיא תמשיך לצמוח, לאור החלטתה להתמקד במתן פתרונות לשוק האריזות, אשר נמצא בצמיחה ובתהליך מעבר לעולם הדיגיטל.

יחד עם זאת, מכסי הייבוא החדשים של טראמפ מייצרים אי-ודאות מסוג חדש: בסוף יולי 2025 חתם נשיא ארצות הברית על צו נשיאותי מעודכן לתוכנית המכסים, שלפיו שיעור המכס על יבוא סחורות מסוימות מישראל לארצות הברית יעמוד על 15%. כיום, כשליש מהמכירות של סקודיקס הן ללקוחות בארה"ב, והשאר הן ללקוחות באירופה ובישראל. החבר מסרה שהיא "לומדת את ההשפעות של תוכנית המכסים המעודכנת על פעילותה".

אירופה אחראית לכמחצית ממכירות נקסט ויז'ן

חברת נקסט ויז'ן (Next Vision) סיכמה את הרבעון השני של 2025 עם המשך צמיחה מהירה ותוצאות שיא, כשאירופה ממשיכה להתבלט כיעד המכירות המרכזי. במחצית הראשונה של השנה, 54% מהכנסות החברה הגיעו מהיבשת – המשך מגמת עלייה חדה בשיעור ההכנסות האירופיות: מ-37% בלבד ב-2022, ל-53% ב-2023, וכמעט 58% ב־2024. מדובר בזינוק של כ-20% בתוך שנתיים בלבד, המעיד על התבססות עמוקה בשוק האירופי.

ההכנסות ברבעון השני צמחו בכ-32% והסתכמו ב-37 מיליון דולר, עם רווח נקי של 23.2 מיליון דולר – עלייה של 46% לעומת התקופה המקבילה. במחצית הראשונה של השנה רשמה החברה הכנסות של 73.2 מיליון דולר, רווח גולמי של 53 מיליון דולר (72% מההכנסות) ורווח נקי של 43.8 מיליון דולר. צבר ההזמנות נותר גבוה ועומד על 110.4 מיליון דולר, כאשר יעד ההכנסות השנתי נותר שאפתני – 160 מיליון דולר.

החברה, המפתחת מערכות הדמיה מיוצבות (EO/IR) במשקל נמוך לרחפנים ומערכות בלתי מאוישות, נהנית ממגמת התחמשות מואצת באירופה. מאז תחילת המלחמה באוקראינה, מדינות נאט"ו התחייבו להגדיל את תקציבי ההגנה ל-2%-5% מהתמ"ג, עם דגש על רכישת רחפנים, מערכות צילום מתקדמות ופתרונות AI למעקב וזיהוי. מדינות כמו גרמניה, פולין, בריטניה, צרפת ואיטליה כבר הכריזו על תוכניות רכש רחבות היקף למערכות בלתי מאוישות, לרבות שילוב חיישני EO/IR בפלטפורמות קיימות וחדשות – תחום שבו נקסט ויז'ן ממוצבת חזק.

במצגת למשקיעים שפרסמה החברה, הודגש כי האסטרטגיה להתרחבות באירופה כוללת חיזוק הקשרים עם לקוחות ביטחוניים, התאמת הפתרונות לדרישות הייחודיות של צבאות היבשת והמשך פיתוח טכנולוגיות המאפשרות שילוב מהיר בפלטפורמות חדשות. בשילוב עם מגמות ההצטיידות המואצות, אירופה צפויה להישאר מנוע הצמיחה המרכזי של נקסט ויז'ן בשנים הקרובות.

לקוחות פוטנציאליים כוללים גופי רכש ביטחוני ממשלתיים, קבלני משנה של פרויקטי נאט"ו, ויצרני רחפנים אירופיים דוגמת Quantum Systems הגרמנית, שכבר שיתפה פעולה עם החברה. יו"ר ומייסד נקסט ויז'ן, חן גולן, ציין כי הביקוש הגואה וההשקעה בחדשנות מאפשרים לחברה לשמור על מעמד מוביל בשוק העולמי. לדבריו, גם במהלך מבצע "עם כלביא", שבו נסגר המרחב האווירי של ישראל לשבועיים, הצליחה החברה לשמור על רציפות תפקודית ולספק את רוב ההזמנות עם תום ההגבלות.

עקבו אחרינו גם בערוץ התוכן ב-WhatsApp>>>

סינופסיס וברודקום השיגו תאימות בין PCIe 6 ומתגי PEX90000

חברת סינופסיס (Synopsys) דיווחה שבעקבות שיתוף הפעולה שלה עם חברת ברודקום (Broadcom) הושגה יכולת פעולה הדדית (interoperability) בין פתרון PCIe 6.x IP של סינופסיס לבין סדרת מתגי PEX90000 של ברודקום. מתגי PCIe הם בעלי תפקיד חשוב ביכולת להגדיל את ביצועי מרכזי הנתונים כדי להתמודד עם עומסי עבודה המייצרות אפליקציות AI מודרניות. הדגמה של רציפות הפעולה עם ברודקום כללה את פתרון PCIe 6.x IP של סינופסיס, כולל השכבה הפיזית (PHY) והבקר, המתפקד כצומת התקשורת המרכזי ונקודת הסיום. הוא מספק קצב תעבורת נתונים של 64GT לשנייה במערכת PEX90000.

סינופסיס השיגה ציון דרך של יותר מ-100 יישומים של PCIe 6.x IP במגוון רחב של אפליקציות, ממשיכה להוביל את התעשייה עם למעלה מ-3,800 פיתוחים של לקוחות שעברו מתכנון לייצור (tapeouts) באמצעות 7 דורות של PCI Express. פתרון ה-PCIe המלא של סינופסיס כולל שכבה פיזית, בקרים, אימות IP ואבטחת IP. פתרונות Synopsys PCI Express IP זמינים לכל דורות ה-PCIe ברוב טכנולוגיות התהליך הקיימות בשוק. למידע נוסף: Synopsys PCI Express IP Solutions.

צמיחה של 25% במכירות פי.סי.בי טכנולוגיות

ברבעון השני של 2025 צמחו המכירות של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) ממגדל העמק בכ-25% והסתכמו בכ-44.4 מיליון דולר, בהשוואה ל-35.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי צמח בכ-51% להיקף של כ-9.8 מיליון דולר. התוצאות מלמדות שהחברה נמצאת בתקופה של צמיחה עקבית במכירות. בסך הכל, במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו מכירות החברה בכ-85.3 מיליון דולר בהשוואה למכירות של  69.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה 2024. החברה דיווחה על רווח נקי של כ-6 מיליון דולר – צמיחה של 64.5% בהשוואה לרווח הנקי אשתקד.

חברת פי.סי.בי פועלת בשלושה מגזרי פעילו מרכזיים: ייצור ושיווק מעגלים מודפסים (PCB) ומצעים, הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות, ומזעור מערכות אלקטרוניות (מארזי מיקרואלקטרוניקה). החברה דיווחה על גידול במכירות בכל מגזרי הפעילות. במחצית הראשונה של השנה צמחו מכירות המעגלים המודפסים בכ-15% להיקף של כ-30 מיליון דולר. מכירות שירותי ההרכבה צמחו ב-48% והסתכמו בכ-52 מיליון דולר, ומכירות חטיבת המזעור צמחו בכ-57% והסתכמו בכ-3.2 מיליון דולר.

השוק הביטחוני דוהר

החברה דיווחה על המשך הגידול בצבר ההזמנות, שהגיע בסוף הרבעון השני להיקף של 178 מיליון דולר: ההזמנות במגזר ההרכבות מסתכמות ב-92 מיליון דולר, מגזר המעגלים המודפסים תרם 79 מיליון דולר, ומגזר המזעור – כ-7 מיליון דולר. מאז פרוץ המלחמות באוקראינה ובישראל, העמיקה החברה את הפעילות בשוק הביטחוני, אשר בשנת 2024 היה אחראי כבר לכ-50% מהמכירות. המנכ"ל עובד שפירא מסר: "אנו ממשיכים לזהות גידול משמעותי בביקושים במגזר הביטחוני, בשוק המקומי ובשווקים הבינלאומיים. החברה פועלת כעת באופן אסטרטגי לנצל את הזדמנויות הצמיחה שנוצרו".

לדבריו, "אנו ממשיכים להשקיע בהגדלת כושר הייצור ופועלים לתרגם את המומנטום שנוצר ליצירת ערך עבור בעלי המניות". במסגרת הדו"ח הרבעוני, החברה רמזה שהמכסים של טראמפ מייצרים עליית מחירים: "באפריל 2025 הודיע ממשל טראמפ על הטלת מכסי גומלין על יבוא סחורות לארה"ב, כולל מכסים בשיעור של 15% על סחורות אשר מיובאות מישראל לארה"ב. לחברה מכירות לארה"ב דרך חברה בת בארה"ב. להערכת החברה, לא ניכרת השפעה מהותית (של המכסים) על פעילות הקבוצה, הואיל והחברה מעדכנת את מחירי המכירה ללקוחותיה בארה"ב בהתאם לגובה המכסים אשר הוטלו עליה".

חברת פי.סי. בי טכנולוגיות נמצאת בשליטת קרן פימי ונסחרת בבורסה של תל אביב לפי שוווי שוק של כ-870 מיליון שקל.

נובה: נכניס חצי מיליארד דולר ב-2026 משוק ה-Gate-All-Around

חברת נובה (Nova), המפתחת מערכות מדידה ובקרת תהליכים לתעשיית השבבים, דיווחה על רבעון שני חזק במיוחד לשנת 2025, עם הכנסות שיא של כ-220 מיליון דולר – עלייה של כ-40% בהשוואה לרבעון המקביל, וצמיחה של כ-3% לעומת הרבעון הקודם. הרווח הנקי לפי GAAP עלה ל-68.3 מיליון דולר והרווחיות הגולמית התקרבה ל-60%.

נובה מדווחת על צמיחה במכירות הן של מערכות המדידה הכימית והן של מערכות מדידת המימדים, וכן המשך הגידול, זה הרבעון העשירי ברציפות, בהכנסות מתחום השירותים. לרבעון השלישי צופה נובה הכנסות בטווח של 215–225 מיליון דולר. 

במבט קדימה, הנהלת נובה מציבה את תחום ה-Gate-All-Around (GAA) כעתיד העסקי המרכזי של החברה בשנים הקרובות. מדובר בארכיטקטורת טרנזיסטור חדשה המחליפה בהדרגה את FinFET בתהליכי ייצור שבבים מתקדמים (בדור 2 ננומטר ומטה). ב-GAA, השער (Gate) מקיף את תעלת ההולכה מכל הכיוונים – מה שמקטין נזילות זרם ומשפר ביצועים ויעילות אנרגטית.

נובה מעריכה כי תחום זה יהפוך למנוע הצמיחה המרכזי שלה, עם תרומה משמעותית להכנסות החל מ-2025 ואילך. גבי ויסמן, נשיא ומנכ"ל נובה, אמר בשיחת הוועידה: "אנחנו ממוצבים היטב מול כל ארבעת הלקוחות בתחום ה-Gate-All-Around, ובדרך להגיע להכנסות של 500 מיליון דולר מהתחום עד סוף 2026. אנחנו מאוד נרגשים מההזדמנות הזו." ארבעת הלקוחות הן ככל הנראה TSMC, אינטל, SMIC וסמסונג, שהן קבלניות הייצור הידועות היחידות שכבר מאמצות ייצור ב-GAA.

Gate-All-Around נחשב לאחת הקפיצות המשמעותיות באבולוציה של הטרנזיסטור מאז המצאת ה-FinFET, ומאפשר ייצור שבבים קטנים וחסכוניים יותר באנרגיה – מרכיב קריטי בדור הבא של מעבדים למרכזי נתונים, סמארטפונים, רכבים חכמים ואפליקציות AI עתירות חישוב. אימוץ GAA מייצר הזדמנות אדירה לחברות מדידה ובקרה כמו נובה, שכן כל שינוי בארכיטקטורה דורש שיטות מדידה חדשות ומדויקות יותר, במיוחד בהיבטים של בקרת ממדים, זיהוי פגמים ומדידות תלת-ממדיות. בזכות המעמד המוקדם שלה בתחום, נובה נהנית מיתרון מול מתחרות, כשהיא כבר עובדת עם ארבעת יצרני השבבים המובילים בעולם שמיישמים GAA, ומספקת פתרונות שנפרסים במקביל במספר יבשות.

נובה ציינה בשיחה כי שיעור ההכנסות מסין ירד כחלק מההכנסות הכוללות, למרות עלייה בהיקף המכירות במדינה. הירידה היחסית מוסברת בגידול בהכנסות מאזורים אחרים, בעיקר משדרוגי קווי ייצור מתקדמים בארה"ב, קוריאה וטאיוואן. בנוגע למכסי המגן שהוטלו על ציוד ייצור שבבים שמיובא מסין לארה"ב, החברה הדגישה כי ההשפעה על השוליים הגולמיים היא מינורית – בין 0.2%-0.5% בלבד – וזאת הודות לגיוון גיאוגרפי בשרשרת האספקה וליכולת להעביר חלק מהעלויות ללקוחות.

סולאראדג' מחבקת את מדיניות America First של טראמפ

חברת סולאראדג’ (SolarEdge) החליטה לאמץ ברמה האסטרטגית את המציאות החדשה שנגזרת ממדיניות "אמריקה תחילה" שמוביל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. בשיחת הוועידה אתמול (ה') לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני הדגיש מנכ"ל סולאראדג' שוקי ניר כי בכוונת החברה לבסס את עיקר הייצור שלה בארצות הברית – לא רק עבור השוק המקומי, אלא גם עבור שווקים ברחבי העולם.

לדברי ניר, חוק המס הפדרלי החדש (Big Beautiful Bill) מעניק לחברה יציבות ארוכת טווח באמצעות הטבת מס ייעודית לייצור מתקדם, שתישמר לשבע השנים הקרובות. "החוק מאשר את האסטרטגיה הרב-שנתית שלנו להבאת הייצור לשטח ארה"ב על ידי שמירה על הטבת המס לשבע השנים הבאות," אמר מנכ"ל החברה ניר. "אנו מתכוונים לייצר בארה"ב ולהפיץ מוצרים מתוצרת ארה"ב הן בשוק המקומי והן ברחבי העולם, לשנים רבות שיבואו."

כבר כיום מפעילה החברה מפעלי ייצור במגוון מדינות בארה"ב – ממירי מתח למגזר המגורים בטקסס, אופטימייזרים וממירים מסחריים בפלורידה, וסוללות ביוטה. "אנו מתכננים להגביר את הייצור לקראת סוף השנה כדי לתמוך ביצוא," ציין ניר. עם זאת, ניר לא הרחיב האם בכוונת החברה לצמצם בעתיד את תפוקת הייצור שלה באירופה, אסיה וישראל.

לצד ההתרחבות בשוק האמריקאי, סולאראדג’ מדווחת על מגמת התאוששות באירופה. "קמפייני התמחור וקידום המכירות שלנו הראו סימני הצלחה," אמר ניר. "רוב השותפים שלנו הגיעו לרמות מלאי נורמליות לקראת סוף הרבעון השני, וראינו רווחים ראשוניים באירופה." עם זאת, לדבריו, נתח השוק של החברה ביבשת עדיין נמוך ביחס לעבר ויש עוד פוטנציאל צמיחה.

בנוגע להשפעת המכסים, בחברה מעריכים כי הפגיעה ברווחיות במחצית השנייה של השנה תהיה מתונה מהצפוי – כ־2% בלבד לעומת תחזית קודמת של 4%–6%. "אנחנו סבורים שנוכל לאזן לחלוטין את ההשפעה הזו בשנת 2026, לאחר התאמות בתמחור," אמר ניר.

שתפו בלינקדאין את הגרסה באנגלית של הכתבה>>>
עקבו אחרינו גם בערוץ התוכן ב-WhatsApp>>>

סולאראדג' במגמת שיפור

סולאראדג' דיווחה אתמול על רבעון שני חיובי במיוחד לשנת 2025, עם התאוששות ניכרת כמעט בכל המדדים התפעוליים והפיננסיים. הכנסות החברה הסתכמו ב-289.4 מיליון דולר – עלייה חדה של 32% לעומת הרבעון הקודם. מדובר ברבעון שני ברציפות שבו החברה רושמת צמיחה רבעונית ושנתית בהכנסות, נתון שמעיד על מגמת התייצבות לאחר תקופה ממושכת של ירידות.

גם שולי הרווח מראים סימני התאוששות. הרווח הגולמי הגיעו ל-11.1% במונחי GAAP, לעומת 8% ברבעון הקודם. במונחי Non-GAAP, השוליים טיפסו ל-13.1% לעומת 7.8% ברבעון הקודם. השיפור מיוחס לגידול בהיקף המכירות ולצעדי התייעלות תפעולית, אף כי המכסים החדשים בארה"ב עדיין גוזלים כשיעור של אחוז אחד מהרווחיות. החברה גם הציגה שיפור ניכר במצב המזומנים: המזומנים נטו, לאחר ניכוי חוב, הסתכמו בכ-132 מיליון דולר – גידול של כ-19 מיליון דולר לעומת סוף שנת 2024, זאת כתוצאה מהתנהלות זהירה, ירידה בהיקף המלאים ושיפור בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת.

התחזית לרבעון השלישי מצביעה על המשך מגמת ההתחזקות, עם צפי הכנסות בטווח של 315 עד 355 מיליון דולר. שולי הרווח צפויים להתרחב ל-15%-19% במונחי Non-GAAP, תוך הכללת השפעה שלילית של כשני אחוזים בשל המכסים.

המנכ"ל ניר, מסר כי הוא גאה בהתקדמות היציבה שנרשמה ברבעון. לדבריו, "זהו הרבעון השני ברציפות שבו אנו מציגים צמיחה בהכנסות – הן לעומת הרבעון הקודם והן לעומת התקופה המקבילה אשתקד – לצד שיפור בשולי הרווח. אנו פועלים בעקביות כדי להחזיר את סולאראדג' למסלול, והנתונים מעידים שהמאמצים נושאים פרי".

הדו"ח הנוכחי משקף שלב חדש בתהליך ההתאוששות של החברה. עם עלייה בהכנסות, שיפור ברווחיות, גידול במזומנים ותחזית חיובית לרבעון הבא – סולאראדג' מאותתת כי היא חוזרת לתנופת צמיחה.

שוב הודו מפילה את סרגון

סרגון מדווחת על ירידה חדה בהכנסות ברבעון השני של 2025, על רקע קשיים בשוק הטלקום ההודי, אחד משני שוקי היעד העיקריים של החברה, לצד צפון אמריקה. ההכנסות הסתכמו ב-82.3 מיליון דולר – ירידה של כ-14% לעומת הרבעון המקביל. הירידה במכירות לשוק ההודי מיוחסת לעיכובים בפרויקטים של לקוח מהותי אחד, שזהותו לא נחשפה. בעקבות כך, השעתה סרגון את תחזית ההכנסות השנתית עד להתבהרות התמונה.

ב-2019-2020 חוותה סרגון גם כן ירידה חדה בהכנסותיה בעקבות קיפאון בשוק הטלקום ההודי, ונקלעה למשבר עסקי ופיננסי ממושך. עם זאת, מאז תלותה בשוק ההודי פחתה במידה מסוימת ותמהיל ההכנסות שלה מגוון יותר מבחינה גיאוגרפית.

בשיחת הוועידה עם המשקיעים, התייחס מנכ"ל החברה דורון ארזי ישירות למצב בשוק ההודי: "על פני השטח, ההכנסות ברבעון השני נראו נמוכות מהצפוי, אך הדבר נובע בעיקר מאזור אחד – הודו – והוא נגרם בעיקר בשל לקוח מרכזי אחד, שמתמודד עם אתגרים פיננסיים ידועים. הדבר הוביל להקפאה זמנית של ההזמנות מצד אותו לקוח ולחוסר ודאות בטווח הקצר, שכן טרם התבהר כיצד ימשיך הפרויקט. על פי מה שאנחנו יודעים כיום, מדובר בעיקר בעניין של תזמון, ולא בשינוי יסודי בשוק או בהיקף שלנו בו".

לצד הירידה בהכנסות, החברה סיימה את הרבעון עם הפסד תפעולי של 1.3 מיליון דולר לפי כללי GAAP, אך שמרה על רווחיות קלה של 0.03 דולר למניה במונחי Non-GAAP. ארזי ביקש להדגיש את יציבות הליבה של סרגון גם בתקופה מאתגרת: "הרבעון השני הדגים את העמידות והגמישות שבנינו בעסק שלנו. הפקנו רווח חזק על בסיס Non-GAAP, ייצרנו מזומן, הפחתנו חוב והתקדמנו באסטרטגיה שלנו גם למול הדינמיקות המשתנות במהירות בהודו".

החברה מנסה לאזן את הלחץ מהמזרח עם התרחבות בשווקים אחרים, ובראשם צפון אמריקה. לפי הדיווח, זהו הרבעון השלישי ברציפות שבו נרשמה צמיחה בהזמנות ובהכנסות באזור, שהגיעו לכ-27 מיליון דולר – הנתון הרבעוני הגבוה ביותר מזה למעלה משנה. ארזי אמר: "ישנו מומנטום המתגבש בצפון אמריקה ובשווקים נוספים, שבהם הטכנולוגיה המתקדמת שלנו פותחת דלתות עם מפעילים מסוג Tier‑1 ולקוחות רשת פרטית".

שוק הטלקום העולמי חווה בתקופה האחרונה האטה, בעיקר בפרויקטים במדינות מתפתחות, בשל רגולציה בלתי צפויה, עלויות מימון גבוהות ותחרות מצד שחקנים סינים. סרגון, שמספקת פתרונות תקשורת אלחוטית למפעילים סלולריים ולרשתות פרטיות, מנסה להתייצב על רקע אי-הוודאות הגלובלית ולהרחיב את פריסתה לאזורים עם נראות עסקית גבוהה יותר. למרות הפגיעה הנקודתית ברבעון, הנהלת החברה שומרת על תחזית אופטימית לטווח הבינוני והארוך, וממשיכה לפתח את פעילותה בצפון אמריקה, אירופה ואמריקה הלטינית. לדברי ההנהלה, הצמיחה המהותית צפויה להתחדש במהלך 2026, כאשר שווקים עולמיים יתאוששו והפרויקטים בהודו יחזרו למסלולם.

טראמפ דורש: מנכ"ל אינטל חייב להתפטר בשל קשריו עם סין

[בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן]

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, תקף את מנכ"ל אינטל, ליפ־בו טאן, בדרישה פומבית להתפטרותו לאלתר, בטענה כי הוא נמצא בניגוד עניינים חמור בשל קשרים כלכליים והשקעות משמעותיות בחברות טכנולוגיה סיניות – חלקן מזוהות עם הצבא הסיני. בפוסט שפרסם טראמפ ברשת החברתית שלו, Truth Social, כתב כי מדובר באדם "מאוד בעייתי" שמעמיד את ביטחון המדינה בסיכון, וקבע כי אין פתרון אחר מלבד עזיבתו. נכון לעכשיו אינטל לא הגיבה רשמית לדרישתו של טראמפ.

הדברים מגיעים ברקע לדיווחים עיתונאיים לפיהם טאן, המכהן כמנכ"ל אינטל מאז 2021, השקיע באופן אישי ובעקיפין מאות מיליוני דולרים בעשרות חברות טכנולוגיה סיניות, רבות מהן עוסקות בפיתוח שבבים, תקשורת, מערכות חישה ובינה מלאכותית. חלק מהחברות הללו מקושרות לאקדמיות צבאיות או נתמכות על ידי הממשלה בבייג'ינג. ההשקעות בוצעו בין היתר באמצעות קרנות הון-סיכון כמו Walden International, שטאן עמד בראשה בעבר.

לדרישתו של טראמפ הצטרפו גם פוליטיקאים רפובליקנים נוספים. הסנאטור טום קוטון שלח מכתב רשמי לדירקטוריון אינטל, שבו הביע דאגה מהשלכות הביטחוניות של מעורבותו העסקית של טאן בשוק הסיני. הוא דרש הבהרות לגבי המידע שברשות הדירקטוריון בנוגע להשקעות אלו, והאם ננקטו צעדים מתאימים למניעת חשיפה מסוכנת של טכנולוגיה אמריקנית.

טאן עצמו, יליד סינגפור ובעל קריירה עשירה בעולם הטכנולוגיה, כיהן לפני כן כמנכ"ל קיידנס (Cadence). בתקופת כהונתו, נרשמה פרשה שבמסגרתה החברה נדרשה לשלם קנס של יותר מ־140 מיליון דולר בגין מכירת תוכנות רגישות לגורמים המקושרים לאוניברסיטה צבאית בסין – מקרה שהועלה כעת מחדש בהקשר של דרישת ההתפטרות.

האירוע מציב את אינטל בעין הסערה בזירה הפוליטית, דווקא בתקופה שבה היא מקבלת תמיכה ממשלתית של מיליארדי דולרים כחלק ממאמץ פדרלי להחזיר את ייצור השבבים לארצות הברית. טאן מונה לשמש כמנכ"ל אינטל בחודש אפריל, במקומו של המנכ"ל הקודם פט גלסינגר. טאן הובא על תקן "מושיע", מנהל ותיק ומנוסה בתעשיית השבבים שיידע לחלץ את אינטל מבעיותיה המבניות ולהוביל את החברה חזרה אל קדמת שוק השבבים. רק בחודש שעבר, עם פרסום הדו"ח הרבעוני, טאן הכריז על שורה של רפורמות ארגוניות נרחבות, שכללו פיטורים נרחבים של כ-15%, ביטול פרויקטים ושינויים במיקוד העסקי. הדרישה של טראמפ מוסיפה טלטלה נוספת לספינה שמנסה להתייצב.

מכסי טראמפ החדשים יפגעו בתעשיית השבבים הישראלית

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז על כוונה להטיל מכס של 100% על יבוא שבבים מתוצרת זרה, במסגרת מהלך דרמטי שנועד לעודד חברות בינלאומיות להקים מתקני ייצור בארצות הברית. עם זאת, טראמפ הדגיש כי חברות שכבר בונות מפעלים במדינה או התחייבו לכך, יזכו להחרגה מהמכס החדש. ההחלטה צפויה להשפיע באופן מהותי על שרשראות האספקה העולמיות ועל יחסי הסחר בין ארצות הברית לבין מדינות אסיה.

במרכז ההודעה עמדה חברה דוגמת אפל, שהודיעה על הרחבת ההשקעות שלה בארצות הברית בהיקף של כ-100 מיליארד דולר נוספים, ותזכה לפטור. טראמפ הבהיר כי חברות שלא יעמדו בהתחייבויות הבנייה שלהן, צפויות להיכלל בהמשך ברשימת המכס ולהיקנס רטרואקטיבית. דרום קוריאה מיהרה להבהיר כי חברות כמו סמסונג ו‑SK Hynix לא ייפגעו מהמכסים, בשל הסכמים קודמים והשקעות נוכחיות במדינה.

מנגד, מדינות כמו מלזיה והפיליפינים הביעו חשש עמוק. שרי הכלכלה שם התריעו מפני אובדן יתרון תחרותי ומהשלכות חמורות על תעשיות ההרכבה והבדיקה המקומיות. בטאיוואן, לעומת זאת, המצב חיובי יותר: חל זינוק במניית TSMC אשר בונה מתקני ייצור באריזונה. אנליסטים העריכו שהצעד הזה יחזק את החברות הגדולות אשר יכולות להרשות לעצמן לבצע השקעות תשתית כבדות, ויעניק להן יתרון רגולטורי משמעותי. חברות כמו אפל, אנבידיה ו‑TSMC צפויות לצאת נשכרות מהמהלך, לפחות בטווח הקצר.

טראמפ מעצב מחדש את שרשרת האספקה

למרות ההצהרה התקיפה, לא ברור בשלב זה האם מדובר בצו נשיאותי מחייב או ברעיון מדיני שממתין לעיגון חוקי ופרטים מעשיים. שאלות רבות נותרו פתוחות, ובהן כיצד תוגדר "השקעה מספקת" לעניין ההחרגות, כיצד יתמודדו חברות קטנות עם הדרישות, ואילו סנקציות יוטלו על חברות שיחליטו שלא לשתף פעולה. המהלך צפוי לעצב מחדש את מפת הייצור הגלובלית בתעשיית השבבים, ולשמש כלי לחץ נוסף במאבק הגיאו-כלכלי בין ארצות הברית לאסיה.

לכוונה להטיל מכסים של 100% על יבוא שבבים לארצות הברית צפויה להיות השפעה רחבה על תעשיית השבבים העולמית, ולסבך את מצבן של מדינות המבוססות על ייצור, הרכבה וייצוא שבבים. בשלב זה, נשקלות התגובות של מספר מדינות גדולות שמייצרות שבבים, בהן: טאיוואן, הפיליפינים ויפן, אשר עלולות להיתקל בקשיים עצומים בעקבות הצעד האמריקאי.

השפעת המהלך על התעשייה הישראלית

המהלך החדש ישפיע עמוקות על חברות שבבים הישראליות, שרבות מהן אינן מייצרות בעצמן את הרכיבים אלא מתמקדות בתכנון ופיתוח, תוך הסתמכות על ייצור אצל קבלני משנה באסיה, בעיקר בטאיוואן, בדרום קוריאה ובמלזיה. מדובר בחברות כמו סיליקום, סיוה, מובילאיי, Inuitive, אוטוטוקס, Wiliot ואחרות. חברת ואלנס, למשל, כבר הודיעה אתמול, במסגרת פרסום הדו"ח הרבעוני, על השפעה שלילית של המכסים על הכנסותיה. גם ענקיות זרות המפעילות מרכזי פיתוח בישראל, כמו אינטל, אנבידיה, אפל ואמזון – עשויות להידרש להתאמות אם חלק מהרכיבים אותן הן מפתחות בארץ ייוצרו בעתיד במדינות שאינן מוחרגות מהמכס.

במצב כזה, חברות ישראליות הפועלות מול שוק אמריקאי עלולות להידרש להעתיק חלק מתהליכי הייצור למפעלים בארה"ב או לגורמים שיזכו בפטור מהמכס. המשמעות היא עלייה צפויה בעלויות, עיכובים בפיתוח ואולי גם הסטת שיתופי פעולה – יתרון לשחקנים גדולים שיכולים לספוג את העלות – אך קושי ממשי עבור שחקנים ישראלים קטנים ובינוניים שמתבססים על מיקור חוץ גמיש ועל שרשראות אספקה זולות. במובן זה, ייתכן שהמדיניות החדשה לא רק תגביל גישה לשוק האמריקאי, אלא גם תשפיע על יכולתה של ישראל לשמר את מעמדה כמובילה טכנולוגית בפיתוח שבבים.

השפעה על חברות קטנות ובינוניות

המהלך של טראמפ גם עשוי להוביל להתרכזות חזקה יותר של תעשיית השבבים בארצות הברית, ולהגדיל את הריכוזיות בשוק, להפחית את התחרותיות ולהעלות את המחירים. מנגד, היכולת של ארצות הברית להיות עצמאית יותר בתחום ייצור השבבים עשויה להבטיח את יתרונה הגיאופוליטי והטכנולוגי בשנים הקרובות. אולם ההשלכות האפשריות על חברות קטנות ובינוניות בתעשיית השבבים נראות חמורות במיוחד. על פי הערכות, חברות שאין להן את המשאבים לפתח מתקני ייצור אמריקאיים או להתחייב להשקעות עצומות עלולות למצוא את עצמן פגיעות יותר למכסים החדשים. הדבר עשוי להקשות על חברות שעוסקות בפתרונות תוכנה, שירותים טכנולוגיים או עיבוד נתונים, שלא תמיד יכולות להשקיע בתשתיות ייצור חדשות בארה"ב. מכאן שחברות קטנות שכבר התבססו במדינות כמו הפיליפינים, וייטנאם או סין, עשויות להיתקל בקשיים עצומים עקב עלויות נוספות.

הפיליפינים

הפיליפינים היא אחת ממדינות המפתח בעולם בתחום ההרכבה והבדיקה של רכיבי שבבים, ועלולה להיקלע למצב בעייתי מאוד. תעשיית השבבים המקומית תלויה רבות בהזמנות מארצות הברית, ושחקנים בתעשייה המקומית כבר הביעו חשש שהמהלך הזה יביא לנפילה חדה בהכנסות ולפיטורים נרחבים. מכיוון שמרבית המפעלים הפיליפינים לא עוסקים בייצור השבבים עצמם אלא במיון, בדיקה ואריזות, ייתכן שהחברות המקומיות לא יעמדו בתנאים למתן פטור מהמכסים. בכך, עלולה להתערער אבן היסוד של תעשיית השבבים במדינה, אשר מתבססת על כוח העבודה הזול והמיומן שלה כדי להתמודד עם דרישות שוק גלובלי. כל שינוי במאזן הסחר עשוי להזיק לא רק לחברות גדולות כמו SMIC ו-TSMC, אלא גם לחברות הקטנות המספקות להן שירותים טכנולוגיים, תשתית ותחזוקה.

טאיוואן

המהלך גם ישפיע באופן מיידי על טייוואן, שהיא מדינת הבית של אחד מהשחקנים הגדולים ביותר בתעשיית השבבים, TSMC. החברה, שנמצאת כיום במרכז תעשיית השבבים העולמית, נהנתה במשך שנים רבות מההזדמנות לייצא רכיבים לארצות הברית ללא מכסים. מאז ההכרזה על המהלך, מניות TSMC זינקו, שכן המתקנים החדשים שלה באריזונה עשויים להעניק לה פטור מהמכסים. עם זאת, למרות ששחקנים גדולים כמוה לא צפויים להיפגע ישירות מהמכסים, שאר חברות השבבים במדינה, כולל חברות בינוניות וקטנות המתמקדות בהיבטים נוספים בתעשייה (כגון עיבוד, אריזה או ייצור אביזרים), עשויות להיתקל בקשיים כלכליים עצומים. ייתכן כי השפעת המהלך על טאיוואן תהיה רחבה ביותר.

יפן

היפנים מהווים גם הם שחקנים מרכזיים בתעשיית השבבים העולמית, במיוחד בתחומים של ייצור רכיבים מתקדמים וטכנולוגיות תעשייתיות כגון יצירת מערכות ליתוגרפיה ושבבים עמידים בטמפרטורות קיצוניות. יפן מצויה כיום בעיצומם של מאמצי רה-ארגון של תעשיית השבבים המקומית, אך הצעד של טראמפ עשוי להחמיר את מצבה של התעשייה המקומית, שכן מכסים על רכיבים יפניים ישפיעו ישירות על שוק האלקטרוניקה והביצועים של חברות כגון Renesas ו-Sony. יפן, כמו טאיוואן, עלולה למצוא את עצמה בסיטואציה שבה היא תפסיד את המעמד שלה בשוק השבבים בארה"ב, במיוחד בהתחשב בצורך הגובר בפתרונות ייצור מקומיים.

אלתא חשפה את מכ"ם C‑Catcher למשימות סיור ומודיעין מהאוויר

חברת אלתא (ELTA) מערכות, חטיבת המכ"מים של התעשייה האווירית, הודיעה על יציאה רשמית לשיווק מסחרי של מערכת המכ"ם האווירית החדשה שפיתחה – C‑Catcher (ELM‑2025) – הפועלת בטכנולוגיית סריקה אלקטרונית (AESA). קיומה של המערכת נחשף לראשונה בתחילת השנה עם מסירתה ללקוח אסטרטגי במסגרת פיילוט מבצעי. כעת, עם הבשלת הפיתוח, C‑Catcher הופכת למוצר מדף מבצעי המוצע ללקוחות צבאיים ואזרחיים ברחבי העולם.

המערכת החדשה פותחה כתשובה לצרכים ההולכים וגדלים של ציים אוויריים ומשימות ביטחוניות מורכבות: מעקב אחר כלי-שיט קטנים בתנאי ים קשים, גילוי מטרות ניידות על הקרקע, סיור לאורך גבולות, ומשימות חילוץ והצלה. בגרסתו הקלה ביותר, המכ"ם מותאם לשימוש במל"טים קטנים ובמערכות VTOL, שניהם מייצגים שוק הנמצא בצמיחה מהירה. המערכת פותחה כמענה לצורך גובר של גופי ביטחון, משמר חופים וסוכנויות מודיעין בכלים גמישים, בעלי חתימה לוגיסטית קטנה אשר יכולים לפעול גם ממטוסים מוסבים וגם מכלים טקטיים בלתי מאוישים.

שימוש ברכיבי GaN

מכ"ם C‑Catcher מבוסס על טכנולוגיית AESA מהדור החדש, המבוססת על שימוש ברכיבי GaN המעניקים עוצמה גדולה יותר, משקל מופחת וצריכת חשמל נמוכה – עד חצי קילוואט בגרסת המיני. המערכת מצוידת במצבי פעולה מתקדמים, ובהם SAR, ISAR ומעקב אחר אלפי מטרות בו-זמנית – יכולות שבעבר היו שמורות למערכות גדולות בהרבה. אלתא מציעה שלוש גרסאות: קבועה למטוסים גדולים, סובבת למסוקים, וקומפקטית במיוחד למל"טים וטכנולוגיות VTOL.

תכנון חסכוני במשקל ובאנרגיה מאפשר לשלב אותה במגוון פלטפורמות, החל ממטוסי King Air ו־Dash-8 ועד כטב"מים טקטיים דוגמת Hermes 900 ו-Heron. באלתא רואים ב-C‑Catcher לא רק שיפור טכנולוגי, אלא גם מנוע צמיחה מסחרי: המערכת פותחה באופן המאפשר לה להשתלב במגוון רחב של פלטפורמות קיימות ולענות על צרכים ביטחוניים אזוריים, במיוחד במדינות עם רגישות ימית גבוהה או גבולות נרחבים. ההשקה הרשמית באה לאחר תקופה של ניסויים מבצעיים.

יתרונות טכנולוגיים בשוק רווי

מערכת C‑Catcher מתחרה בשוק עמוס, שבו פועלות מערכות מתקדמות של תאגידי ענק דוגמת Raytheon, Saab ו-Thales. כך למשל, SeaVue האמריקאית נחשבת סטנדרט במערכות אמריקאיות, ו-Searchmaster הצרפתית מביאה עמה רזולוציה גבוהה אך במשקל גבוה יותר. היתרון היחסי של אלתא טמון בשילוב בין טכנולוגיית GaN, חתימת משקל-גודל-כוח (SWaP) אופטימלית, ומודולריות המאפשרת פריסה רחבה בעלות נמוכה יחסית.

בדומה לקודמתה המצליחה ELM‑2022, שנמכרה ביותר מ-1,000 יחידות ללקוחות ב-35 מדינות, אלתא שואפת להפוך את C‑Catcher לתקן החדש של מערכת מכ"ם סיור אווירי מודרני. ככל שמערכי ISR (מודיעין, תצפית וסיור) הופכים מבוזרים, רב-שכבתיים וניידים יותר, המערכת מציבה את אלתא בקדמת השוק העולמי.

מינויים בהיילו: מקס גלובר יהיה סמנכ"ל הכנסות, אורי כץ יהיה סמנכ"ל מוצר

בתמונה למעלה מימין לשמאל: אורי כץ (צילום: דוד גארב) ומקס גלובר (צילום: עוז שכטר)

חברת היילו (Hailo), המפתחת ומספקת מעבדי בינה מלאכותית למכשירי קצה (Edge AI), מודיעה על מינויים חדשים בהנהלתה: מקס גלובר מונה לתפקיד סמנכ"ל הכנסות (CRO), ואורי כץ לתפקיד סמנכ"ל מוצר (VP Product). מהחברה נמסר שהמינויים נעשים על רקע הצמיחה המואצת, ומיועדים לסייע במתן מענה לביקוש הגובר לפתרונות Edge AI ולהיערך לשלב הצמיחה הבא.

למקס גלובר ניסיון של יותר מ-20 שנה בתעשיית השבבים והטכנולוגיה. לפני הצטרפותו להיילו שימש כסגן נשיא בכיר למכירות גלובליות ב-Allegro Microsystems. בתקופת כהונתו הוכפלו הכנסות החברה והיא הגיעה להיקף מכירות של יותר ממיליארד דולר בשנה. הוא גם מילא תפקיד מרכזי בהובלת החברה להנפקה ציבורית בשנת 2020.

לפני-כן מילא תפקידים בכירים בחברת אינטל, בהם: הקמת מערך גלובלי למכירות וחדירה לשוק הרכב, בניית צבר הטמעות בתכניות מוצר (design wins) בשווי מיליארדי דולרים ועוד. במסגרת תפקידו בהיילו גלובר אחראי על  הפעילות המסחרית של החברה: מכירות גלובליות, פיתוח עסקי ושירות לקוחות.

סמנכ"ל המוצר הנכנס, אורי כץ, יהיה אחראי על תחום ניהול המוצר בחברה, כולל גיבוש מפת דרכים, כיווני פיתוח והטמעת פתרונות מותאמים ללקוחות. אורי הצטרף להיילו עם הקמתה ב-2017, ומילא שורה של תפקידים ניהוליים. בתפקידו האחרון שימש כראש תחום מצלמות חכמות מבוססות AI. לפני הצטרפותו להיילו, כיהן במשך כ-9 שנים בתפקידי פיתוח וניהול בחברת Mellanox Technologies, שם עסק בתכנון ואימות רכיבי חומרה בתחום התקשורת

ולנס מנמיכה את התחזית בשל מכסי טראמפ

מנייתה של חברת ולנס (Valens) יורדת בכ-8% עם פתיחת המסחר היום (ד') בניו יורק, וזאת לאחר שהחברה הודיעה על הורדת תחזית הצמיחה לשנת 2025 בעקבות סביבת מכסי המגן הגלובלית. ולנס הציגה גידול משמעותי בהכנסות ועלייה ברווחיות הגולמית, אך נאלצת להתמודד עם לחצים חיצוניים שחותכים את קצב הצמיחה הצפוי.

ברבעון השני רשמה החברה הכנסות של 17.1 מיליון דולר – צמיחה נאה לעומת 13.6 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד – וכן רווח גולמי של 63.5% לפי כללי GAAP – שיפור עקבי לעומת רבעונים קודמים. ההפסד הנקי עמד על 7.2 מיליון דולר, שיפור לעומת הפסד של 8.9 מיליון דולר ברבעון המקביל. החברה סיימה את הרבעון עם יתרת מזומנים של כ-103 מיליון דולר, למרות שביצעה רכישת מניות עצמית בהיקף של 10.2 מיליון דולר.

המכסים מכבידים על שרשרת האספקה

אך כאמור עם פרסום הדוחות, ולנס עדכנה מטה את תחזית ההכנסות לשנת 2025 – כעת היא צופה טווח של 66 עד 71 מיליון דולר, לעומת התחזית הקודמת שעמדה על 71 עד 76 מיליון דולר. העדכון נובע בעיקר מהשפעת המכסים על רכיבים מיובאים, שהכבידו על שרשרת האספקה של החברה והעלו משמעותית את העלויות. כך, שיעור הצמיחה השנתי החזוי ירד מ-25%–33% לעבר טווח מתון יותר של 14%-23%.

המכסים שהובילו לעדכון התחזיות אינם נוגעים לייצוא של ולנס, אלא דווקא לצד היבוא: כחברה הפועלת במודל fabless – כלומר מפתחת שבבים אך לא מייצרת אותם בעצמה – ולנס נעזרת בשרשרת אספקה גלובלית שכוללת ייצור והרכבה במדינות כמו סין, טאיוואן או וייטנאם. בארה"ב חלים מכסים משמעותיים על רכיבים שמיובאים מאזורים אלו, ולעיתים אף על מוצרים שעברו הרכבה במדינות שלישיות.

עבור ולנס מדובר בעליית עלויות ישירה ברכיבים וחומרי גלם – מה שמצמצם את המרווח התפעולי, מחריף את הלחצים הכלכליים, ודורש עדכון של תחזיות הצמיחה השנתיות, גם כאשר הביקושים עצמם נותרו יציבים. המנכ"ל גדעון בן צבי הדגיש כי "למרות השפעת המכסים על התוצאות בטווח הקצר, אנחנו מחויבים להמשיך ולצמוח בשווקים האסטרטגיים שלנו", והצביע על ביקוש מתמשך בטכנולוגיות הקישוריות של החברה לתחום ה-ProAV והתעשייה החכמה.

ניתוח לפי מגזרים מראה כי תחום ה-Cross-Industry Business (ובפרט ProAV – מערכות אודיו-וידיאו מקצועיות) היווה 75% מהכנסות הרבעון, כ-12.8 מיליון דולר, בעוד שתחום הרכב אחראי ל-25% הנותרים – ירידה קלה לעומת רבעונים קודמים. עם זאת, החברה מציינת שיפור מהותי ברווחיות המוצרים לתעשיית הרכב, בעקבות מהלכי אופטימיזציה ושיפור ביעילות הייצור.לתוך הרבעון השלישי נכנסת ולנס עם תחזית זהירה יותר: הכנסות של 15.1–15.6 מיליון דולר, רווח גולמי של 58%–60% ו-EBITDA מתואם שלילי בטווח של 6.8–7.4 מיליון דולר.

לקיסייט דרושים מהנדסי יישומים ותמיכה

לחברת קיסייט טכנולוגיות בישראל (Keysight Technologies) דרושים מהנדסי יישומים בשני התחומים הבאים:

דרוש/ה Digital Application/Solution Engineer

תפקיד מאתגר ומשמעותי הכולל שיתוף פעולה הדוק עם צוותי המכירות, עבודה ישירה מול לקוחות, הדגמות ויישום פתרונות מתקדמים המבוססים על ציוד Keysight – בהתאמה לצרכי הלקוח.

דרישות:

  • תואר ראשון או שני בהנדסת חשמל
  • ניסיון של 8 שנים ומעלה בתחום העיצוב/אינטגרציה/תמיכה טכנית במערכות דיגיטליות מהירות
  • הבנה עמוקה בפרוטוקולים כמו PCIe, USB, DDR, PAM-4 ועוד
  • ניסיון עם ציוד בדיקה: אוסילוסקופים, BERT, AWG וכו'
  • יכולות פרזנטציה, פתרון בעיות ותקשורת מצוינות
  • אנגלית ברמה גבוהה – כתיבה ודיבור

ב־Keysight תיחשפו לטכנולוגיות פורצות דרך, ותהיו חלק מחברה גלובלית, מקצועית ודינמית – ששמה דגש על מצוינות, חדשנות ולמידה מתמדת.

לפרטים נוספים והגשת קורות חיים – [email protected]

דרוש/ה Digital Application Engineer

התפקיד דורש הבנה עמוקה במוצרי Keysight, תמיכה והדרכת לקוחות החברה בתחום הדיגיטלי לאחר מכירת פתרונות ציוד הבדיקה והמדידה המתקדמים של Keysight.

דרישות:

  • תואר ראשון/שני בהנדסת חשמל או תחום מדעי.
  • לפחות 5 שנות ניסיון רלוונטי כמהנדס אפליקציה, מהנדס ולידציה או בדיקות בתחום הדיגיטלי ו/או בתקן אחד או יותר: HDMI, USB, DDR, MIPI, Ethernet
  • ניסיון מעשי בעבודה עם ציוד בדיקה כגון: אוסילוסקופים במהירות גבוה,  BERT, AWG.
  • הבנה טובה של יצירה, דמודולציה וניתוח של אותות תקשורת דיגיטליים, כולל Signal Integrity
  • יכולת תקשורת טובה בכתב ובעל פה – כולל תמיכה טלפונית ודיגיטלית
  • אנגלית ברמה גבוהה – כתיבה ודיבור
  • יכולת לעבודה ישירה מול לקוחות בסביבה טכנולוגית מורכבת
  • יכולת לביצוע מספר משימות במקביל, סיוע ללקוחות מרובים מדי יום, תוך מתן ייעוץ ותמיכה טכניים למוצרים וליישומים.
  • מוטיבציה ללמידה עצמאית של מוצרי Keysight ויישומיהם

יתרון:
ניסיון תכנות בשפות – .NET, C#, C++, VB, Python

לפרטים נוספים והגשת קורות חיים – [email protected]

מניות AMD ו-Super Micro נופלות על רקע הבלימה בשוק ה-AI

[בתמונה למעלה: מנכ"לית AMD, ליסה סו, בהשקת המוצרים החדשים. מקור: AMD]

מניית AMD יורדת בכ-6.5% במסחר המקדים היום בנסד"ק, וזאת לאחר שאתמול דיווחה על צמיחה מתונה בלבד של 14% בהכנסות מתחום מרכזי הנתונים – אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים בעידן הבינה המלאכותית. ההכנסות בתחום זה עמדו על 3.2 מיליארד דולר ברבעון השני, נתון שעמד בציפיות אך לא הצליח להרשים את המשקיעים, במיוחד כשמשווים אותו לזינוק של 73% שרשמה המתחרה העיקרית אנבידיה באותו תחום. כלל ההכנסות עמדו על 6.6 מיליארד דולר – עלייה של 4% לעומת השנה שעברה.

AMD ציינה כי הרווחים נפגעו משמעותית כתוצאה מהגבלות ייצוא חדשות שהטיל ממשל ארה"ב על שבב ה‑MI308 – מוצר הדגל שלה לאימון מודלים של בינה מלאכותית. השבב פותח בין השאר עבור לקוחות סיניים, אך מאז אפריל כל מכירה לסין מחייבת רישיון מיוחד ממשרד המסחר האמריקאי.

בניגוד לאנבידיה, שפיתחה את שבב ה‑H20 במבנה מותאם לרגולציה האמריקאית וקיבלה התחייבות מוקדמת לרישיון, AMD לא קיבלה אישור דומה – והדבר הביא לעצירת אספקות לשוק שהיה אחראי לכ-24% מהכנסותיה. החברה מעריכה כי כתוצאה מכך תפסיד הכנסות בהיקף של עד 1.5 מיליארד דולר השנה.

בהנהלת AMD ניסו להרגיע, וציינו כי החברה צפויה לעבור בהדרגה לשבבי MI350 המתקדמים, וכי ביקוש לשבביהם מצד חברות כמו OpenAI ו-Meta ממשיך לגדול. עם זאת, האנליסטים הביעו חשש משחיקה ברווחיות, בעיקר בשל עיכובים באספקה ואי ודאות רגולטורית. התחזית לרבעון הבא כוללת הכנסות של כ-8.7 מיליארד דולר, אך הרווחיות צפויה להישחק לשיעור של כ-48 סנט למניה בלבד.

במקביל, חברת סופר מיקרו (Super Micro) – ספקית שרתים ופתרונות קירור מותאמים למערכות בינה מלאכותית – דיווחה על תוצאות רבעוניות מאכזבות במיוחד. החברה רשמה הכנסות של 5.76 מיליארד דולר, מתחת לתחזיות שעמדו על כ-6 מיליארד דולר, והורידה את התחזית השנתית שלה ל-33 מיליארד דולר – ירידה חדה מהיעד הקודם שעמד על 40 מיליארד דולר. המניה הגיבה בצניחה חדה ומאבדת יותר מ-17% לפני פתיחת המסחר.

Super Micro הסבירה כי העיכוב בביצועים נובע בעיקר מקשיים באספקת שבבים – בעיקר מצד Nvidia – לצד אתגרים תפעוליים והתחזקות התחרות מצד שחקניות מבוססות כמו Dell ו-HPE. למרות זאת, בחברה מנסים לשדר אופטימיות ומציינים כי הביקוש לשרתים מותאמים ל-AI נותר גבוה, וההשקעות בטכנולוגיות כמו קירור נוזלי וארכיטקטורות מודולריות צפויות להניב פירות בטווח הארוך.

שתי החברות מסמנות את המציאות החדשה של שוק הבינה המלאכותית: אמנם ההייפ נמשך, אך הדרך למימוש מלא של הפוטנציאל רצופה אתגרים תפעוליים, רגולטוריים ותחרותיים. עבור המשקיעים – זהו תמרור אזהרה לגבי קצב הצמיחה בטווח הקצר.

כיצד הפכה קמטק לחברה הצומחת ביותר בתעשיית המטרולוגיה

חברת קמטק (Camtek) ממגדל העמק פרסמה היום (ג') את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2025 והציגה שיאים חדשים בשורת ההכנסות, הרווח והתחזיות להמשך השנה. ההכנסות הסתכמו ב-123.3 מיליון דולר – עלייה של כ-20% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אז עמדו ההכנסות על 102.6 מיליון דולר. מדובר ברבעון החזק ביותר בתולדות החברה.

הרווח הנקי על בסיס GAAP עמד על 33.7 מיליון דולר, עלייה של 21% לעומת הרבעון המקביל. על בסיס non-GAAP, הרווח הסתכם ב-38.8 מיליון דולר. היקף המזומנים בקופתה של קמטק הגיע ל-543.9 מיליון דולר.

בהנהלת החברה הביעו שביעות רצון מהתוצאות וציינו כי הצמיחה נובעת מביקושים מוגברים למערכות בדיקה מתקדמות בתעשיית השבבים, בעיקר עבור אריזות מתקדמות לשבבים המשמשים ביישומי בינה מלאכותית. לדברי מנכ"ל החברה רפי עמית, קמטק נמצאת במסלול לעבור השנה לראשונה את רף חצי מיליארד הדולר בהכנסות שנתיות. לרבעון השלישי צופה החברה הכנסות של כ-125 מיליון דולר, תחזית שמשקפת צמיחה שנתית של 20% לכל הפחות.

מיקוד טכנולוגי וזיהוי נכון של מגמות בשוק

בעשור האחרון עברה קמטק מהפך דרמטי שהפך אותה משחקנית נישתית לחברה מובילה עולמית בתחום המטרולוגיה ובדיקת אריזות מתקדמות לשבבים. בעוד שבשנת 2020 הסתכמו הכנסותיה בכ-130 מיליון דולר בלבד, הרי שב-2024 היא כבר חצתה את רף ה-420 מיליון דולר, והשנה – אם התחזיות יתממשו – היא תעקוף לראשונה את חצי מיליארד הדולר. מדובר בצמיחה של כמעט פי ארבעה בתוך חמש שנים בלבד. באותן חמש שנים, עלתה מנייתה ביותר מ-470% לשווי שוק של 4 מיליארד דולר.

הצמיחה הזו לא התבססה רק על מגמות המאקרו של תעשיית השבבים, אלא גם ובעיקר על מיקוד טכנולוגי ואסטרטגי. קמטק זיהתה מוקדם את המעבר הגלובלי לאריזות מתקדמות, ריבוי שכבות תלת-ממדיות וזיכרונות HBM – הסגמנטים הצומחים ביותר כיום בתעשייה, שמזינים את הביקושים לאינטליגנציה מלאכותית ולחישוב עתיר ביצועים.

המיקוד המדויק הזה הוביל את החברה לפתח מערכות בדיקה ייעודיות – בהן משפחות המכשירים Eagle ו-Hawk – שזכו לאימוץ נרחב בקרב יצרני השבבים המובילים. בזכות הבחירה האסטרטגית בסגמנט הנכון, קמטק נהנית כיום מקצב צמיחה שמאפיל על מרבית מתחרותיה. במקביל, היא שמרה על מדיניות זהירה אך עקבית של השקעה בפיתוח וחיזוק קשרים עם לקוחות מפתח.

השילוב בין טכנולוגיה תחרותית, שוק צומח והובלה מקצועית ממוקדת הפך את החברה הישראלית לגורם משמעותי בשוק עולמי הנשלט עד לא מזמן על ידי ענקיות אסיה וארה"ב – והציב אותה בעמדה שממנה תוכל להמשיך ולהתרחב גם בשנים הבאות.

חשד לריגול תעשייתי: עצורים בטאיוואן בגין גניבת סודות מ-TSMC

הרשויות בטאיוואן עצרו שלושה חשודים בחשד למעורבות בגניבת טכנולוגיה סודית מיצרנית השבבים TSMC – כך דווח הבוקר (ג') על ידי סוכנות הידיעות רויטרס. בין החשודים, עובד לשעבר ב-TSMC אשר לפי החשד תכנן להקים חברה מתחרה בסין תוך שימוש בידע ובקניין הרוחני של החברה הטאיוואנית.

לפי הודעת משרד התביעה המקומי בעיר שינְגְ'וּ (Hsinchu), החשוד המרכזי – מהנדס בכיר לשעבר – הוריד באופן לא מורשה מאות מסמכים הקשורים לטכנולוגיית ייצור שבבים מתקדמת, טרם עזיבתו את החברה ב-2023. לאחר מכן, על פי החשד, הקים חברת שבבים חדשה בגיבוי הון סיני, תוך ניסיון לגייס אליו עובדים נוספים מ-TSMC. המעצר מגיע על רקע מאמץ מתמשך מצד טאיוואן להגן על היתרון הטכנולוגי שלה בתחום השבבים, ובמיוחד מול הניסיונות הסיניים להאיץ את פיתוח תעשיית הסמיקונדקטור המקומית.

משרד המשפטים הטאיוואני הדגיש כי ינקוט יד קשה נגד ניסיונות לגנוב טכנולוגיה בעלת ערך אסטרטגי, וציין כי ימשיך לפעול נגד כל מי שמסייע לגופים זרים בפגיעה בתעשייה המקומית, כך לפי הדיווח.

מהתקשורת המקומית עולה כי המידע שנגנב לכאורה קשור לטכנולוגיית הייצור העדכנית ביותר של TSMC – שבבים בתהליך של 2 ננומטר – שעתידים להיכנס לייצור המוני כבר בסוף 2025. לפי הדיווחים, המעורבים בתקרית צילמו מאות עמודים של חומרי פיתוח ונתונים כימיים מסווגים, תוך ניסיון להעבירם למהנדס בחברת Tokyo Electron, ספקית ציוד יפנית הפועלת גם בטאיוואן. החומרים נחשבים לרגישים במיוחד, שכן הם נוגעים ליכולת התחרותית של TSMC מול שחקנים גלובליים – ובעיקר מול המתחרות הסיניות שמנסות לגשר על הפער הטכנולוגי.

TSMC, אשר שולטת בשוק ייצור השבבים המתקדמים, נחשבת ליעד אסטרטגי גם מצד מדינות מערביות וגם מצד בייג’ינג, המבקשת לצמצם את תלותה בטכנולוגיה זרה. TSMC עצמה לא הגיבה לפרסום, אך בעבר התריעה כי היא נתונה לאיומים גוברים מצד שחקנים סינים שמנסים לגייס את עובדיה ולרכוש ידע ייצור קריטי. לפי דו"ח של חברת הסייבר Proofpoint, שפורסם בחודש שעבר,  קבוצות סייבר המזוהות עם סין הגבירו בחודשים האחרונים באופן שיטתי את התקיפות כלפי חברות הקשורות למגזר השבבים בטאיוואן, בהן TSMC, באמצעות שיטות מתקדמות, לרבות דרך שרשרת האספקה.

סין גילתה פירצה בחומת ההגבלות של ארה"ב

במהלך כנס RISC-V Summit שהתקיים לפני כשבועיים בסין התבררה עובדה מפתיעה: סין הפכה למעצמת RISC-V גדולה ודינמית, בעלת השפעה עמוקה על ההתפתחות העולמית של ארכיטקטורת המחשוב הפתוחה. לכנס הגיעו 4,000 משתתפים מכל העולם, רובם מסין עצמה. במהלך הצגת הרכב הוועדות המקצועיות של ארגון RISC-V In International, התברר שנציגים סינים ממלאים בהן תפקידים בכירים ביותר, ומשמשים כיו"רים של ועדות מרכזיות כמו AI/ML SIG, Android SIG, Datacenter SIG, Platform Management Interface ועוד, ומשמשים סגני יו"ר בוועדות רבות נוספות.

הגילוי הזה חשף מהלך רחב היקף המתבצע בהובלה של ממשלת סין: הכוונת תעשיית הסמיקונדקטורס המקומית להיות המובילה העולמית בארכיטקטורת RISC-V הפתוחה, ולקדם אותה כתשתית מרכזית שתתחרה בארכיטקטורות הקנייניות מובילות היום בתעשייה, במיוחד x86 של אינטל ו-Arm של חברת ARM. המלחמה המסחרית הקרה המתנהלת בשני העשורים האחרונים בין המערב בראשות ארצות הברית לבין סין על השליטה בשק הסמיקונדקטורס העולמי, פגעה קשה ביעד שסין הציבה לעצמה לפני 15 שנים: להיות מעצמת שבבים עצמאית עד לשנת 2025.

אלא שכעת מתברר שסין מצאה מסלול עוקף סנקציות שיאפשר לה לממש את החזון הלאומי: התמחות בפיתוח וייצור שבבים המבוססים על ארכיטקטורת RISC-V הפתוחה. בחודש מרץ 2025 דיווחה סוכנות רויטרס שממשלת סין מתכננת לפרסם עוד השנה הנחייה גורפת שנועדה לעודד יצרניות שבבים וספקיות שירותי תכנון ותוכנה, לאמץ את ארכיטקטורת RISC-V. ההנחיות ותקציבי העידוד הנלווים, גובשו בקבוצת עבודה שכללה 8 סוכנויות ממשלתיות, בהן: מנהלת הגנת הסייבר, משרד התעשייה, משרד המדע והטכנולוגיה ומנהלת הקניין הרוחני הלאומית של סין.

בשורת מעבדי הקוד הפתוח

ארכיטקטורת RISC-V פותחה לפני כ-15 שנים על-ידי מספר חוקרים מאוניברסיטת ברקלי, ארה"ב, אשר פירסמו גרסת קוד פתוחשל ממשק ISA אשר שיכול להריץ מחשבים חזקים מאוד בעלי אורך מילה של עד 128 סיביות. המטרה הייתה לספק אלטרנטיבה זולה לעלויות הגבוהות של השימוש בארכיטקטורות הקנייניות המסחריות המצויות בשוק. בשנים האחרונות נוצרה תעשייה גדלה ומתפתחת סביב RISC-V, וכעת הנתונים מראים שהיא עושה את דרכה אל ליבת השוק.

The SHD Group: Market Unit Shipments for All RISC-V SoCs by Application 2021–2030

להערכת חברת המחקר The SHD Group, ההכנסות ממכירת שבבי RISC-V בשנת 2023 הסתכמו בכ-123 מיליון דולר, אולם הן יצמחו בקצב שני של 39% עד 2030. באותה שנה יימכרו בשוק 16.5 מיליארד רכיבי SoC מבוססי RISC-V, בהיקף של כ-92 מיליארד דולר.  מהמחקר עולים נתונים מעניינים נוספים: השוק הגדול ביותר של הארכיטקטורה הזו בשנת 2030 יהיה של רכיבים להאצת AI, שוק היעד הגדול ביותר יהיה שוק מוצרי הצריכה, והמגזר המרכזי יהיה תעשיית הרכב, שהוא מגזר צמיחה מרכזי של סין.

The SHD Group: Total RISC-V SoC Regional Revenues 2021-2030

האם סין תטיל מגבלות על ארה"ב?

כללית, עד 2030 סין צפויה להיות הספקית הגדולה בעולם של פתרונות מבוססי RISC-V. אלא שהמחקר הזה פורסם בינואר 2024, והוא לא לוקח בחשבון את השפעת המדיניות החדשה של סין ואת עוצמת התגובה שלה להגבלות המחמירות של ממשל טראמפ. משמעות המדיניות החדשה היא לא שסין תוביל את שוק רכיבי ה-SoC מבוססי RISC-V, אלא שהיא תהפוך את הארכיטקטורה הזו לאבן יסוד של תעשיית שבבים עלית' שתאפשר לה לייצר מעבדי NPU, CPU ו-GPU מבוססי RISC-V וסביבת פיתוח תוכנה ייעודית עבורם (בעבר היא ניסתה לבצע מהלך דומה על בסיס ארכיטקטורת PowerPC  הישנה, אולם נכשלה).

הדבר מייצר מציאות מעניינת: המירוץ המערבי אחר טכנולוגיות מתקדמות התבטא בהשקעות גדולות מאוד בטכנולוגיות ייצור חדשות ברוחב צומת של פחות מ-10 ננומטר, אולם לא ניתן לייצר ציוד אלקטרוני ללא רכיבים נלווים המיוצרים בתהליכים ישנים יותר של 28, 65 ואפילו 130 ננומטר. ברמת הייצור הזו, סין היא אחת מהיצרניות הגדולות בעולם. פירוש הדבר שאם אסטרטגיית ה-RISC-V תביא לה את הטכנולוגיות המתקדמות, היא תהיה זו שתוכל להטיל מגבלות על המערב – באמצעות הגבלות על מכירת רכיבים המיוצרים בתהליכי ייצור ישנים.

Jericho-4 של ברודקום מספק לה יתרון מול אנבידיה בתחום הקישוריות

[בתמונה: שבב Tomahawk 6. מקור: ברודקום]

חברת ברודקום (Broadcom) הכריזה אתמול (ב') על השקה מסחרית של Jericho-4 – שבב תקשורת חדש המיועד לתמוך בתעבורת נתונים בקנה מידה עצום. מדובר בשבב הדגל החדש בסדרת Jericho של ברודקום, אשר תוכנן לאפשר קישוריות בין מרכזי נתונים מרוחקים, כחלק ממערכות AI מבוזרות המשלבות עד מיליון יחידות עיבוד (XPU). בעקבות ההכרזה, עלתה אתמול מניית החברה ביותר מ-3% לשווי שוק של 1.4 טריליון דולר.

Jericho-4 מציע קצב העברה של 51.2 טרה-ביט לשנייה (Tbps) ומעבד עד 77 מיליארד חבילות מידע בשנייה – שיפור משמעותי ביחס לדור הקודם, Jericho-3, שתמך בקצב מקסימלי של 28.8 Tbps. מלבד קצב ההעברה, הדור החדש כולל גם שילוב של זיכרון HBM ישירות על השבב, המשמש כ"חיץ" פנימי שמאפשר ספיגת עומסים פתאומיים מבלי לאבד מידע או להוריד ביצועים – תכונה קריטית במערכות AI עתירות תעבורה. כחלק מהתכנון, השבב תומך גם בתעבורה מוצפנת (MACsec) בקצב מלא וללא פגיעה בביצועים, וכן מאפשר שימוש ב-HyperPort – פורמט חדש המאגד ארבעה חיבורי 800GbE לקישור אחד של 3.2 Tbps, לצמצום מורכבות התקשורת והריווח במרכזי נתונים. Jericho-4 בנוי על טכנולוגיית ייצור 3 ננומטר של TSMC – מהלך שמבטיח יעילות אנרגטית ושיפור משמעותי בצפיפות הארכיטקטונית.

אסטרטגיית "שלושת השבבים"

ההכרזה על Jericho-4 משלימה את אסטרטגיית שלושת השבבים של ברודקום, המציעה כיסוי לכל שלוש שכבות הקישוריות במרכזי נתונים מודרניים: Tomahawk Ultra לטווח קצר (בתוך שרתים וארונות), Tomahawk-6 לקישוריות בתוך הדאטה סנטר, ו-Jericho-4 לטווחים גיאוגרפיים בין מרכזי נתונים. כל שלושת השבבים פועלים בפרוטוקול Ethernet פתוח, ומבוססים על עקרונות יוזמת OpenTIME – יוזמה שמקדמת שקיפות וסטנדרטיזציה בתחום הרשתות למערכות AI. האסטרטגיה של ברודקום מספקת מענה מקצה לקצה – בניגוד לאנבידיה, שמציעה פתרונות תקשורת חזקים אך מוגבלים יותר בהיקף הפריסה. בעוד אנבידיה מתמקדת במערכות NVLink ו-NVSwitch, המיועדות בעיקר לחיבור בין GPU-ים בתוך מערכות DGX ובין שרתים סמוכים, ברודקום מציעה חלופה פתוחה וגמישה, הפועלת גם בקנה מידה עולמי, בין אתרים מרוחקים.

השילוב בין רוחב פס גבוה, יכולת הצפנה מתקדמת, קנה מידה אקסה-סקיילי והאחידות של Ethernet – הופך את Jericho-4 לאחד הרכיבים הקריטיים בפאזל התשתיות לעולם ה-AI. הוא צפוי להשתלב במערכות של ענקיות מחשוב ענן, ספקיות GPU, וחברות הבונות דאטה סנטרים חדשים עם קיבולת חישוב של מאות אלפי יחידות עיבוד מואצות. —

חברת QuamCore גייסה 26 מיליון דולר לבניית מחשב קוונטי עם מיליון קיוביטים במקרר אחד

חברת הקוונטים הישראלית QuamCore הודיעה היום (ב') על השלמת סבב גיוס בהיקף של 26 מיליון דולר. הסבב הובל על ידי קרן ההון סיכון האמריקאית Sentinel Global, ואליה הצטרפו משקיעים נוספים ובהם Arkin Holdings ומשקיעים קיימים כמו Viola Ventures ו-Rhodium. מדובר בסבב גיוס משמעותי שמעלה את סך ההשקעות בחברה לכ-35 מיליון דולר, כולל מענק של רשות החדשנות. הכספים שגוייסו ישמשו את החברה להאצת הפיתוח, הקמת מעבדת קוונטים ייעודית, ותחילת ייצור של שבבים ניסיוניים.

QuamCore מפתחת ארכיטקטורה חדשה למחשבים קוונטיים, המבוססת על קיוביטים סופר-מוליכים ולוגיקה דיגיטלית משובצת. הפיתוח המרכזי של החברה מאפשר שילוב של עד מיליון קיוביטים בתוך "cryostat" (מערכת קירור קוונטית) יחיד – פריצת דרך משמעותית לעומת מגבלות הסקיילינג של מערכות קיימות בשוק.

כיום, מחשבים קוונטיים מובילים מסוגלים להכיל לכל היותר אלפי קיוביטים בקריסטט, ומחייבים אלפי חיבורים חשמליים שמקשים על הרחבה. QuamCore מציעה פתרון שמבטל כמעט לחלוטין את הצורך בחיבורים חיצוניים, בזכות שילוב רכיבי שליטה ובקרה בלוגיקה סופר-מוליכה הפועלת בטמפרטורות נמוכות במיוחד, בתוך הקריסטט עצמו. מעבר לצפיפות הקיוביטים ולחיסכון התרמי, הארכיטקטורה של QuamCore נבנתה מראש כדי לתמוך בתיקון שגיאות – מרכיב קריטי בדרכו של המחשב הקוונטי להפוך למוצר מסחרי עמיד, ולא רק לכלי ניסוי. החברה מיישמת גישה כוללת שבה תכנון החומרה והלוגיקה מתבצע במקביל, מתוך מטרה להגיע לסקיילינג אמיתי כבר בשלבים הראשונים של הפיתוח.

בחברה מאמינים כי היתרונות האדריכליים של הפלטפורמה יאפשרו לה להגיע ליתרון קוונטי משמעותי בתחומים כמו סימולציה של מולקולות, פתרון בעיות אופטימיזציה, וחישובי בינה מלאכותית.

החברה הוקמה על ידי שלושה דמויות מובילות מעולמות ההייטק והאקדמיה: אלון כהן, מנכ"ל החברה, הוא מהנדס בכיר לשעבר במובילאיי וביחידת 8200, עם ניסיון בפיתוח מערכות רדאר ושבבים מתקדמים. פרופ' שי הכהן-ג'ורג'י, המשמש כ-CTO, הוא חוקר בטכניון המתמחה בקיוביטים סופר-מוליכים וחתום על מאמרים מובילים בתחום. לצידם מכהן כמדען הראשי פרופ' סרג' רוזנבלום ממכון ויצמן, הנחשב לאחד החוקרים הבולטים בתחום האופטיקה הקוונטית. ליועץ המדעי הבכיר של החברה מונה פרופ' אבי פרידמן מאוניברסיטת רוצ'סטר, מומחה עולמי ללוגיקה סופר-מוליכה.

עם סיום סבב הגיוס ותחילת השלב ההנדסי, QuamCore מצטרפת לשורה מצומצמת של חברות קוונטום בעולם השואפות להגיע למחשוב קוונטי מעשי בקנה מידה גדול. בישראל היא נחשבת כיום למובילת התחום, ולכזו שמביאה גישה הנדסית-מערכתית המהווה אלטרנטיבה אמיתית לענקיות כמו גוגל, IBM ואינפיניטי קיו.

[קרדיט צילום: תומר אפלבאום]