פולקסווגן תשקיע מיליארד אירו ב-AI

בתמונה למעלה: המסחרית האוטונומית ID Buzz של פולקסוואגן. צילום: פולקסווגן

קבוצת פולקסווגן (VW) הכריזה על חזון טכנולוגי וארגוני חדש: "שום תהליך ללא AI". במסגרת זו היא תשקיע עד מיליארד אירו בטכנולוגיות בינה מלאכותית עד שנת 2030, מתוך מטרה להפוך את ה-AI לחלק בלתי נפרד מכל שלב – מהנדסה ותכנון, דרך הייצור ועד ניהול הידע וההדרכה. ההשקעה צפויה לייצר חיסכון של כארבעה מיליארד אירו עד 2035, באמצעות קיצור זמני פיתוח, שיפור היעילות והפחתת עלויות.

הקבוצה משתפת פעולה עם Dassault Systèmes כדי להקים סביבת פיתוח הנדסית מלאה הנשענת על AI. המטרה היא לאפשר סימולציות מתקדמות, בדיקות וירטואליות ותכנון רכבים חדשני, כך שמשך מחזור הפיתוח יתקצר ל-36 חודשים בלבד – קיצור של כ-25% ביחס למצב הקיים.

מודל שפה תעשייתי

אחת היוזמות הבולטות היא פיתוח "מודל שפה תעשייתי רחב" (Large Industry Model), המותאם במיוחד לצרכים של יצרנים תעשייתיים. המודל, המבוסס על טכנולוגיות AI מתקדמות, יוכל לעבד מידע הנדסי מורכב, לזהות תקלות אפשריות ולספק המלצות לשיפור תהליכים. מעבר לכך, פולקסווגן מתכננת לשתף את המודל עם שותפים נוספים בתעשייה, כחלק מפרויקטים אירופיים רחבי היקף כגון Catena-X, שמטרתם ליצור אקו-סיסטם דיגיטלי משותף ליצרנים, ספקים וחברות טכנולוגיה. באמצעות שיתוף ידע בזמן אמת, יוכלו חברות אירופיות להאיץ פיתוחים חדשים, להגיב מהר יותר לשינויים בשוק ולחזק את הריבונות הטכנולוגית של האיחוד האירופי. פולקסווגן מדגישה כי שיתוף פעולה זה חיוני ליכולת של אירופה להתחרות בארצות הברית ובסין בתחום ה-AI התעשייתי.

במפעלים עצמם ישולבו מערכות בינה מלאכותית לניהול קווי הייצור. פלטפורמת הענן התעשייתי של פולקסווגן כבר מחברת יותר מ-40 אתרי ייצור, ועתה תוכל AI לייעל שימוש באנרגיה וחומרים, לצמצם שגיאות ולתרום להפחתה ניכרת בפליטות פחמן. היוזמה הפנימית "WE & AI", שהושקה ב-2024, כבר הכשירה מעל 130 אלף עובדים לשימוש אחראי וחדשני בכלי AI. מדובר במהלך שמבקש להבטיח שכל עובד – מההנדסה ועד מנהלי הייצור – יהיה שותף לשינוי.

פולקסווגן משקיעה גם בהקמת ענן פרטי ובמערכות מחשוב מאובטחות כדי לשמור על שליטה בנתונים רגישים. בכך היא מנסה להגן על עצמה מפני מתקפות סייבר ולשמר עצמאות טכנולוגית – נדבך חיוני בתחרות מול שווקים גלובליים ובמענה לרגולציה האירופית החדשה. האסטרטגיה החדשה של פולקסווגן משקפת את השינוי העמוק שעוברת תעשיית הרכב: מחברה שמייצרת כלי רכב לחברת טכנולוגיה שמובילה אקו-סיסטם שלם. עם השקעות בבינה מלאכותית, פיתוח מודלי שפה תעשייתיים ושיתופי פעולה חוצי יבשות, הקבוצה מציבה את עצמה בחזית המהפכה התעשייתית הדיגיטלית של העשור הקרוב.

רועי גיאת מונה למנהל חטיבת התקשורת של HPE בישראל

חברת HPE ישראל (Hewlett Packard Enterprise Israel) הודיעה על מינויו של רועי גיאת לתפקיד מנהל חטיבת התקשורת של HPE בישראל (HPE Networking). בעקבות השלמת עיסקת המיזוג בין Juniper Networks לבין חטיבת Aruba מבית HPE, בהיקף של כ-14 מיליארד דולר, הוקמה חטיבת התקשורת HPE Networking הכוללת את כל העובדים והנכסים של חברת Juniper ושל חברת Aruba לשעבר.

במסגרת זאת חטיבה ממוזגת גם בישראלגיאת יוביל את פעילות חטיבת התקשורת החדשה, אשר תספק פתרונות ללקוחות ממשלתיים, ביטחוניים ועיסקייםרועי גיאת (42), הצטרף לHP בשנת 2011, ומילא מגוון תפקידי ניהול בכירים בחברה. בשלוש השנים האחרונות הוא שימש רועי כמנהל קבוצת HPE Aruba בישראללדבריו: “החטיבה החדשה מהווה גוף תקשורת ואבטחת מידע עם פתרונות מקצה לקצה, המותאמים לצורכי השוק המקומי".

מלחמה חשאית בין אורקל ומיקרוסופט על עתיד OpenAI

בתמונה למעלה: אתר בניית מרכז הנתונים של Stargate Project בטקסס

תחרות הענקים המתפתחת בין אורקל ומיקרוספוט על המשאבים של OpenAI, אינה מקרית ובמובנים רבים הייתה צפויה מראש. אולם ההיקף והתוצאות שיהיו לה, עשויים לעצב את כל עולם הבינה המלאכותית, ואת התשתית הטכנולוגית של חלקים עצומים מהכלכלה העולמית. בשבוע שעבר דיווח העיתון וול סטריט ג'ורנל שחברת OpenAI חתמה על הסכם הזמנת תשתיות ענן מחברת אורקל החל משנת 2027, בהיקף חסר תקדים של כ-300 מיליארד דולר. בעקבות הידיעה הזו זינקה מניית אורקל בבורסת NYSE בכ-40% בתוך יום אחד. בהמשך היא ירדה במקצת (ל-291 דולר), אולם החברה נסחרת בשווי שיא של כ-830 מיליארד דולר.

ההסכם הזה מגיע פחות מחודשיים לאחר חתימת הסכם שיתוף פעולה בבניית והפעלת מרכז נתונים חדש בטקסס. מדובר במרכז נתונים בהספק של 4.5 ג'יגה ואט אשר יכיל יותר מ-2 מיליון מעבדים ויתבסס על מסדי אורקל מבוססי Nvidia GB200. הפרוייקט יתבצע באמצעות החברה הבת החדשה Stargate Project, בהשקעה כוללת של כ-500 מיליארד דולר בארבע השנים הבאות. המשקיעות העיקריות בפרוייקט לצד OpenAI הן סופטבנק, אורקל וקרן ההשקעות האמירתית MGX.

אסור להרגיז את מיקרוסופט

"הפרוייקט יתבסס על השותפות הוותיקה עם אנבידיה, והשותפות החדשה עם אורקל", מסרה OpenAI. וכדי להרגיע את המשקיעה הגדולה ביותר שלה, היא הוסיפה להודעה פיסקת הבהרה: "חברת OpenAI תמשיך להגדיל את היקף השימוש בענן Azure של מיקרוסופט". מדוע ההערה הזו כל-כך חשובה? מכיוון שלמיקרוסופט ול-OpenAI יש מערכת יחסים מיוחדת: החל מיומה הראשון של החברה בשנת 2019, מיקרוסופט היא המשקיעה העיקרית ב-OpenAI, ועל-פי הערכות שונות המקובלות בתעשייה, היא השקיעה בה עד היום יותר מ-13 מיליארד דולר.

מיקרוסופט גם סיפקה משאבים טכנולוגיים רבים ל-OpenAI, כולל גישה למשאבי מחשוב גדולים בענן Azure לצורך אימון ואירוח המודלים של OpenAI דוגמת GPT-3.5 ו-GPT-4. בתמורה היא קיבלה יכולת לשלב את הטכנולוגיה של OpenAI במוצריה: שירות Azure OpenAI מאפשר להשתמש במודלים של OpenAI דרך הפלטפורמה של מיקרוסופט, ופלטפורמת Copilot של מיקרוסופט מבוססת על הטמעת טכנולוגיית OpenAI ביישומי אופיס, מנוע החיפוש בינג ומערכת ההפעלה חלונות.

עדיין לא ברור כיצד שתי השותפות יפתרו את הקונפליקט ביניהן שנוצר לאור הברית החדשה עם אורקל. אולי כדי להרגיע את המשקיעים ואת הלקוחות, הן פירסמו בסוף השבוע הודעה משותפת, קצרה וסתומה: "מיקרוסופט ו-OpenAI חתמו על מזכר הבנות (MOU) לא מחייב, עבור השלב הבא של השותפות בינינו. אנחנו עובדים ביחד על השלמת הסכם מחייב. ביחד, אנחנו ממוקדים במתן פתרונות ה-AI הטובים ביותר לכל". האם זה הסכם שלום או הכרזת מלחמה? לא ברור.

ענקיות התוכנה נפגשות בענן

מכל מקום, הדו"חות הכספיים של מיקרוסופט ושל אורקל מגלים שגם אם הדבר לא נאמר במפורש, שתי החברות כבר עלו מזמן על מסלול התנגשות: מהדו"ח הרבעוני האחרון של אורקל, מתברר שכמחצית מהכנסותיה מגיעות כיום משירותי הענן שלה. ברבעון הראשון של השנה הפיננסית 2026, שהסתיים באוגוסט 2025, הסתכמו המכירות של אורקל בכ-14.9 מיליארד דולר. המרכיב המרכזי (48% מהמכירות), היה של הכנסות מפתרונות ושירותי ענן, שצמחו בכ-28% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-7.2 מיליארד דולר. מרכיב מכירות התוכנה ירד לכ-38% בלבד בהשוואה ל-44% אשתקד, והסתכם בכ-5.7 מיליארד דולר.

גם אצל מיקרוסופט הופך הענן למרכיב המרכזי בהכנסות: ברבעון הפיננסי הרביעי שהסתיים ביוני 2025, הסתכמו מכירותיה בכ-76.4 מיליארד דולר. המכירות של שירותי הענן צמחו בכ-26% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-29.9 מיליארד דולר, שהם כמעט 40% מכלל המכירות. כלומר, שתי ענקיות התוכנה הופכות בהדרגה לחברות מבוססות ענן. ומכיוון שהבינה המלאכותית היא מנוע הצמיחה הגדול ביותר של שירותי הענן, שתיהן נתקלות אחת בשנייה ברגע ספציפי: כאשר החברה המובילה בתחום שירותי ה-AI מגבשת את התוכנית האסטרטגית שלה לשנים הבאות.

גילת משלבת סוכני AI בניהול רשתות לוויין

חברת גילת רשתות לוויין (Gilat) מפתח תקווה הכריזה על מהלך חדשני בעולם התקשורת הלוויינית: שילוב פרוטוקול MCP – Model Context Protocol – במערכת ניהול הרשתות (NMS) שלה, המאפשר לסוכני בינה מלאכותית להתממשק ישירות למערכות התפעול והבקרה של רשתות תקשורת לווייניות.

MCP הוא סטנדרט חדש בעולם ה-AI, שפותח כדי לאפשר למודלים גדולים ולסוכני AI להתחבר בצורה אחידה, מאובטחת ותקנית למערכות ארגוניות, מקורות נתונים וכלי תוכנה שונים. באמצעותו, ניתן להפוך את המודלים מאינטליגנציה מבודדת לכלי עבודה אינטגרלי בתוך תשתיות חיוניות.

עד כה השימוש ב-MCP התמקד בעיקר בתחומי תוכנה ונתונים, וגילת היא הראשונה בעולם ה־SATCOM שמיישמת את הקונספט החדש ישירות במערכות ניהול רשתות לוויין. האינטגרציה שהציגה החברה יוצרת רכיב חדש בשם NMS-MCP, המשמש כשער בין מערכת הניהול לבין סוכני AI ומבטיח אימות זהות, רישוי, תקשורת מאובטחת ועמידה בתקנים רגולטוריים.

על פי גילת, מודלים מתקדמים כמו GPT-4, GPT-5, GPT-5 mini וכן O3, O4, O4 mini ו-Claude Sonnet 4 זמינים להתממשקות מלאה עם Total-NMS, פלטפורמת ניהול הרשת של החברה.

החברה הציגה שני שימושים מובהקים. הראשון הוא סוכן AI המשולב במרכז תפעול הרשת (NOC), המנטר את תקינות המערכת באופן רציף, מזהה חריגות ואף מפעיל פעולות תיקון יזומות, כגון הפעלה מחדש של שירותים או הקצאת משאבים מחדש. השני הוא סוכן AI לסביבות לוויין מוגדרות תוכנה (SDS), המסוגל להתאים את תצורת הרשת הלוויינית בזמן אמת על פי עומסי תעבורה, סדרי עדיפויות עסקיים והסכמי שירות. בדרך זו ניתן להבטיח ניצול משאבים אופטימלי ושיפור איכות השירות למשתמשי הקצה.

לדברי אהרון מולוקנדוב, סמנכ"ל מו"פ ראשי בגילת, "אנחנו רואים בבינה מלאכותית מכפיל עסקי קריטי עבור הלקוחות שלנו. זה יאפשר חדשנות מהירה וינגיש ללקוחותינו רשתות פשוטות ויעילות יותר לניהול. זהו רק הצעד הראשון במהפכה הבאה שלנו".

המהלך של גילת מציב אותה בחזית שילוב הבינה המלאכותית בתשתיות תקשורת לווייניות, וממחיש כיצד סטנדרטים חדשים מעולם ה-AI יכולים לשנות מן היסוד את הדרך שבה מנוהלות מערכות קריטיות של SATCOM. השימוש ב-MCP הופך את סוכני ה-AI משכבת שירות חיצונית לחלק אורגני במערכת, ובכך מסמן את תחילת עידן הניהול האוטונומי ברשתות לוויין.

קמטק מגייסת 425 מיליון דולר באמצעות אג"ח בריבית אפסית

חברת קמטק (Camtek), המספקת ציוד בדיקה ומטרולוגיה לתעשיית השבבים, הודיעה בסוף השבוע על גיוס הון בהיקף של 425 מיליון דולר באמצעות הנפקה פרטית של אגרות חוב להמרה בריבית אפסית, שייפרעו בספטמבר 2030. במסגרת העסקה הוענקה לחותמים אופציה לרכוש אג"ח נוספות בהיקף של 75 מיליון דולר. שיעור ההמרה נקבע כך שכל אלף דולר של אג"ח יומרו ל-9.1455 מניות, המשקף מחיר של 109.34 דולר למניה – פרמיה של כ-30% על מחיר הסגירה האחרון.

קמטק מתכננת להשתמש בחלק מההכנסות כדי לפרוע התחייבויות קיימות של אג"ח שמועד פירעונן ב-2026 בהיקף של כ־167 מיליון דולר, ואת היתרה להפנות לצרכים כלליים, בהם מחקר ופיתוח והשקעות עתידיות. המהלך של קמטק מגיע זמן קצר לאחר שחברת נובה, הפועלת אף היא באותו תחום, ביצעה גיוס דומה בהיקף של 650 מיליון דולר באגרות חוב להמרה בתנאים כמעט זהים – ריבית אפסית ומועד פירעון זהה לשנת 2030.

ההקבלה בין שתי החברות מדגישה מגמה ברורה בענף: חברות ציוד הבדיקה לשבבים בוחרות במכשיר פיננסי גמיש המאפשר להן לגייס סכומי עתק מבלי לשלם ריבית שוטפת, ובמקביל לדחות את שאלת הדילול לבעלי המניות עד למועד ההמרה בפועל. בדומה לנובה, גם קמטק מאותתת לשוק ההון כי היא נהנית מביקוש חזק ומאמון המשקיעים, שמוכנים להעניק פרמיה ניכרת על מחיר המניה הנוכחי.

EWP הקימה בלוס אנג'לס תחנת כוח מגלי-הים

בתמונה למעלה: הקמת תחנת הכוח הנסיונית בנמל לוס אנג'לס

חברת אקו ווייב פאוור (Eco Wave Power) התל אביבית חנכה את תחנת הכוח הראשונה בארצות הברית המפיקה חשמל מגלי הים. התחנה הוקמה בנמל לוס אנג'לס במסגרת פרוייקט הדגמה שבוצע בשיתוף עם החברות האמריקאיות AltaSea ו-Shell Marine Renewable Energy (MRE). החברה שהוקמה ב-2011, פיתחה טכנולוגיה של הפקת אנרגיה המנצלת את תנועת גלי הים לצורך הפקת חשמל. המערכות של אקו ווייב מבוססות על מצופים המוצבים בצמוד למזח או אל קו החוף. הגלים מייצרים תנועת עלייה וירידה של המצופים, אשר מומרת לתנועת נוזל הידראולי בבוכנה, המפעילה גנרטור הנמצא על החוף מחוץ למים. 

החברה מסרה שמדובר אומנם בפרוייקט מדגים, אולם הוא ממקם אותה כחברה מובילה בתחום הפקת החשמל מגלי הים בקליפורניה, בדיוק בשעה שהמדינה אימצה החלטה המעודדת יצירת אנרגיה מגלי הים כדי לעמוד ביעדי הייצור של אנרגיה נקייה. החלטת Bill 605 של הסנאט של מדינת קליפורניה התקבלה ב-2024 ודורשת מוועדת האנרגיה של קליפורניה, California Energy Commission (CEC), לבדוק את כל השיטות והדרכים להפקת אנרגיה מגלי הים.

המאמץ עובר לרמה הפדרלית

המטרה להגיע למצב שבו המדינה תוכל להפיק חלק גדול מהחשמל באמצעות גלי הים. מנכ"לית אקו ווייב פאוור (EWP), אינה ברוורמן, אמרה: "קליפורניה היא חלוצה באימוץ מדיניות המתחשבת באקלים. אנחנו שמחים להיות מוזכרים ב-Bill 605, הקורא ליצירת אנרגיה מגלי הים בקנה מידה גדול בקליפורניה. במקביל, חברת הקונגרס נאנט דיאז ברגן, פועלת להעברת חוק בקנה מידה פדרלי, שיעניק תקציב של מיליארד דולר להקמת תחנות כוח לאורך חופי ארה"ב. אנחנו נמצאים רק בתחילת הדרך".

חנוכת תחנת הכוח בשבוע שעבר בלוס אנג'לס, התקיימה כשלושה שבועות לאחר זכייה מעניינת נוספת: בסוף אוגוסט 2025 היא דיווחה על זכייה במכרז להקמת תחנת כוח מגלי הים בהספק של 100kW בנמל סואהו (Suao) שבצפון מזרח טאיוואן. הפרוייקט יתבצע בשיתוף עם חברת I-KE International Ocean Energy הטאיוואנית. במהלך הטקס בלוס אנג'לס, גילתה נציגת I-KE, שמטרת פרוייקט הפיילוט היא לבחון את הטכנולוגיה במטרה להגדיל בעתיד הקרוב את הספק תחנת הכוח לכ-400MW.

חברת EWP נסחרת בנסד"ק. בחודש האחרון זינקו מניותיה בכ-26% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-56.5 מיליון דולר.

האם אינטל הפילה את מניית סינופסיס בכ-35%?

מניית סינופסיס (Synopsys) קרסה אתמול (ד') בכ-35% לאחר פרסום דוחות הרבעון השלישי, וזאת על רקע חולשה חריגה בחטיבת ה-IP, הנחיה שמרנית לרבעון הבא, ופגיעה בעסקאות בסין בעקבות מגבלות יצוא. לכך התווספה בעיה אצל לקוח פאונדרי מרכזי – שלהערכת פרשנים ייתכן כי מדובר באינטל – שהוביל לירידה בביקושים.

סינופסיס פרסמה דוחות מעורבים: ההכנסות עלו ב-14% ל-1.74 מיליארד דולר, אך הרווח הנקי ירד ב-32% ל-229 מיליון דולר (לפי כללי GAAP). ההנהלה הדגישה כי למרות החולשה הנקודתית, שנת 2025 תסתיים כשנת שיא בהכנסות. החטיבה המובילה, Design Automation, הציגה זינוק של 23% להכנסות של 1.31 מיליארד דולר, עם רווחיות תפעולית גבוהה של כ־44.5%, בין היתר בזכות הכללת מוצרי Ansys שנרכשה לאחרונה.

לעומת זאת, חטיבת Design IP, הציגה ירידה של 8% ל-427.6 מיליון דולר, עם מרווח תפעולי מתואם של 20.1% בלבד. בשיחת הוועידה הסביר המנכ"ל ססין גאזי כי החטיבה הושפעה משלושה גורמים: מגבלות היצוא לסין שהאטו פתיחת פרויקטים, חולשה אצל לקוח פאונדרי גדול, והחלטות מיקוד משאבים שלא הניבו את התוצאות המצופות. "ההשפעה של מגבלות היצוא בסין נמשכה הרבה מעבר לשישה שבועות שבהם הן היו בתוקף", אמר, והוסיף כי ה-IP צפוי להישאר תחום מאופק גם ב-2026.

ברבעון הרביעי מנחה סינופסיס להכנסות של 2.23-2.26 מיליארד דולר, ולשנת הכספים כולה היא עדכנה את התחזית להכנסות בטווח של 7.03-7.06 מיליארד דולר.

הפאונדרי המרכזי – כנראה אינטל

אחת מנקודות התורפה הבולטות בדוח הייתה החולשה אצל לקוח פאונדרי מרכזי. המנכ"ל ססין גאזי ציין בשיחת הוועידה כי “במקביל חווינו חולשה אצל אחד הלקוחות הגדולים שלנו בתחום ה-Foundry, מה שהוביל לסטייה מהתחזיות שלנו לחטיבת ה-IP”. בהמשך, בתשובות לשאלות אנליסטים, הוא הוסיף כי מדובר באתגר נקודתי אצל אותו לקוח, וכי החברה בוחנת כיצד להתאים את ההיצע למצב החדש.

האנליסטים בשוק מעריכים כי הלקוח המדובר הוא אינטל, שנמצאת בעיצומו של תהליך שיקום עסקי חטיבת הייצור. ההערכה היא שהאטה בפרויקטים או שינויי מיקוד באסטרטגיית הפאונדרי ציננו את הביקושים ל-IP של סינופסיס. מדובר בהשפעה ממשית: ההכנסות של חטיבת ה-IP ירדו ב־8% ל־427.6 מיליון דולר, והמרווח התפעולי נשחק ל־20.1% בלבד. במילים אחרות, חולשה זו הייתה אחד הגורמים המרכזיים לפגיעה בביצועים – ותרמה במישרין לאכזבת השוק מהתוצאות ומהתחזית קדימה.

Ansys משנה את המשוואה

לצד הקשיים, הרבעון סימן ציון דרך עם סגירת רכישת Ansys. גאזי הציג את המהלך כטרנספורמטיבי: “אנחנו לא רק מובילי EDA, אלא המובילים הגלובליים בפתרונות הנדסיים מהסיליקון ועד המערכות”. שילוב כלי הסימולציה של Ansys נועד להרחיב את סל הפתרונות, בעיקר בתחומי 3DIC ו-Physical AI (רובוטיקה), ולחזק את הקשר עם ענקיות הענן ועם תעשיית הרכב האוטונומי.

סינופסיס דיווחה על ביקוש שיא למערכות האימולציה ZeBu ו-HAPS, ועל הרחבת פרויקטים עם לקוחות AI גלובליים. במקביל היא מתכננת צעדי התייעלות נרחבים, בהם צמצום של כ-10% בכוח האדם עד סוף 2026, תוך שילוב נרחב של GenAI פנימי לשיפור פרודוקטיביות.

ה-AI ישפר את ענף הייעוץ: מי שנשען רק על מצגות – ייעלם

מאת: מלי ביצור פרנס, מנכ"לית קבוצת Tefen

בינה מלאכותית לא מחסלת את ענף הייעוץ, היא מנערת אותו עד היסוד. מה שבעבר היה מקצוע עטוף הילה של בלעדיות ומצגות מרהיבות, הופך היום לתחום שבו רק מי שמביא ערך אנושי אמיתי שורד. אם בעבר יועצים התפרנסו מניתוחים כלליים והשוואות בינלאומיות, הרי שהיום אלגוריתמים עושים זאת בלחיצת כפתור, מהיר יותר, זול יותר, ולעיתים קרובות גם מדויק יותר.

הטלטלה: בין מקינזי ל-BCG

הדוגמה הבולטת ביותר היא מקינזי, חברת הייעוץ המזוהה יותר מכל עם יוקרה והשפעה. בשנת 2023 דיווח Financial Times כי החברה פיטרה יותר מ-5,000 עובדים- מעל 10% מכוח האדם והכניסה לשימוש כ-12 אלף "סוכני AI". קרוב ל-40% מהכנסותיה, שהסתכמו בכ-16 מיליארד דולר, מגיעות כיום מפרויקטים טכנולוגיים ולא מייעוץ מסורתי.

בצד השני, בוסטון קונסלטינג גרופ (BCG) בחרה דווקא להדגיש את יתרון ההון האנושי. בראיון ל-Wall Street Journal בינואר 2024, מנהליה הסבירו כי החברה ממשיכה לגייס אלפי יועצים חדשים דווקא בתקופה שבה מכונות מסוגלות לנתח נתונים בהיקפים עצומים. ההיגיון: כש-AI הופך לכלי נגיש לכל אחד, הקשר האישי, ההבנה התרבותית והרגישות הבין-אישית הם אלו שמייצרים בידול אמיתי.

ובתוך כך, ארבע הגדולות – Deloitte, EY, PwC ו-KPMG – בוחנות מהלכים מבניים מרחיקי לכת. על פי דיווח של Bloomberg (יולי 2024), נשקל אפילו פיצול זרועות ייעוץ מסוימות, כדי להתאים את המודל העסקי לעולם שבו לקוחות כבר לא מוכנים לשלם מאות דולרים לשעה על עבודות שהאלגוריתם מסוגל להפיק כמעט בחינם.

השינוי בתפקיד היועץ

כאן עולה השאלה הקריטית: אם מערכות כמו GPT מסוגלות להפיק ניתוחי שוק, לבנות מצגות ולהציע אסטרטגיות תוך דקות, איפה הערך של היועץ האנושי? בעבר, יועצים נדרשו בעיקר לספק ידע על מתחרים, על מגמות, על best practices. היום הידע זמין לכל מנכ"ל בלחיצת כפתור. המשמעות היא שהיועץ כבר לא "מביא מידע", אלא מסייע לארגון להחיל את המידע במציאות מורכבת. כאן טמון ההבדל הגדול: AI מסוגל לומר שמהלך מסוים יצליח "על הנייר", אבל הוא לא יכול להבין שהמחלקה שמובילה את המהלך מורכבת ממנהלים יריבים שלא סומכים זה על זה. הוא לא יכול לזהות שמחלקה מסוימת לא מתפקדת בגלל יחסי אמון שנשברו, ולא בגלל חוסר יעילות.

הלקוחות מחליפים דיסקט

גם מצד הלקוחות נרשמת מהפכה. אם פעם מנכ"לים התרשמו מערימות דוחות וסיכומים עבי כרס, הרי שכיום הם מחפשים משהו אחר לגמרי: מהירות – לפי Harvard Business Review (פברואר 2024), שימוש ב-AI מאפשר לבצע אבחון ראשוני של בעיות ארגוניות תוך ימים ספורים במקום שבועות. המשמעות: אף יועץ לא יכול להרשות לעצמו להגיע לפגישה הראשונה אחרי חודש של איסוף נתונים. תכל'ס – לקוחות רוצים לראות "איך זה קורה מחר בבוקר". לא עוד שקפים נוצצים, אלא צעדים פרקטיים שמותאמים לאילוצים הקיימים.

מדידה על בסיס תוצאות

נתונים שפרסמה McKinsey Quarterly (מרץ 2024) מראים כי יותר מרבע מהפרויקטים בחברה מתומחרים כיום לפי השגת יעדים מוגדרים ולא לפי שעות עבודה. זהו שינוי מהותי ביחידת המידה של הערך.

איפה המכונה נעצרת? מחקרים עדכניים מצביעים גם על מגבלות ברורות. לפי ניתוח שפורסם ב-Harvard Business Review (ספטמבר 2024), AI מעלה את התפוקה של יועצים בינוניים בעשרות אחוזים, אך במשימות מורכבות התוצאה הפוכה- ירידה בביצועים. מערכות יודעות לחקות ניתוח, אך מתקשות להתמודד עם בעיות שדורשות הבנה רגשית, ניהול קונפליקטים או התאמה לנסיבות פוליטיות.

אני יכולה לתת לכך דוגמה מפרויקט ארגון מחדש בחברת טכנולוגיה ש-Tefen עובדת איתה. ה-AI המליץ על קיצוץ שתי מחלקות כדי לחסוך בעלויות, אך היועצים האנושיים שלנו זיהו שהמהלך יוביל לאובדן ידע קריטי ולעזיבת עובדים מפתח. ההמלצה שונתה והחברה הצליחה לשמר את ההון האנושי תוך עמידה ביעדים הפיננסיים.

לא סוף המקצוע – סוף הבינוניות

ה–AI לא גונב את מקצוע הייעוץ, אלא חושף את מי שנשען על ניתוחים שטחיים. אם בעבר יועץ יכול היה "לשרוד" על בסיס מתודולוגיה גנרית ומצגות יפות, היום הלקוח רואה מיד אם יש ערך אמיתי או לא. במובן הזה, הבינה המלאכותית הופכת את השוק לפחות סלחני לבינוניות, ויותר מתגמל למי שמביא שילוב של שני עולמות: יכולת ניתוח נתונים מהירה מצד אחד, ושיקול דעת, אמפתיה ובניית אמון מצד שני.

העתיד של הייעוץ לא שייך למי שמפחד מהמכונה, אלא למי שמבין איך לעבוד איתה. יועצים שיידעו להטמיע AI כחלק אינטגרלי מהעבודה, להשתמש בו כמנוף ולתרגם את תובנותיו להחלטות פרקטיות בשטח, יהיו אלה שיישארו במשחק. המכונה יודעת להפיק נתונים קרים. היועץ האנושי יודע להפוך אותם להחלטות חמות. השילוב הזה ולא הבחירה בצד אחד בלבד, הוא שיקבע מי ישרוד את מהפכת ה-AI.

תאת פותחת בארה"ב מרכז פיתוח לתעופה חשמלית ואוטונומית

בתמונה למעלה: מנכ"ל תאת, יגאל זמיר, לצד מודולי כוח שהחברה מספקת למטוסי F-16

חברת תאת טכנולוגיות (TAT) הכריזה באחרונה על הקמת מרכז חדשנות ופיתוח בשארלוט, קרוליינה הצפונית, שיתמקד בטכנולוגיות הדור הבא של תעופה – מטוסים חשמליים, היברידיים ואוטונומיים. המרכז נושא את השם FutureWorks – TAT’s Center for Aerospace Innovation, ויכלול מעבדה ייחודית לבדיקות מתח גבוה עבור מערכות תרמיות, לצד תשתיות מתקדמות להאצת תהליכי פיתוח ואימות של מוצרים חדשים. במסגרת פעילות המרכז, תאת מתכננת לפתח מערכות קירור וניהול חום חדשניות, הנדרשות במיוחד בסביבות תעופה עתידיות מבוססות חשמל ומימן.

מערכות אלו מהוות מרכיב קריטי בהבטחת ביצועים יציבים, עמידות בתנאי קיצון והפחתת משקל וצריכת אנרגיה – אתגרים מרכזיים בתעשייה אשר נדרשת להציג התקדמות בתחום הקיימות והפחתת פליטת גזים. המהלך משתלב באסטרטגיה ארוכת הטווח שהחברה פרסה לאחרונה בדו"חותיה הרבעוניים, שם הדגישה את כניסתה לעולמות התעופה המתקדמת וההזדמנויות הצומחות סביב מטוסים חשמליים ואוטונומיים.

כבר עתה דיווחה החברה על שותפות ראשונה לפיתוח מערכת תרמית אוניברסלית מהדור הבא, כאשר שיתופי פעולה נוספים עם יצרני מטוסים (OEMs) וחברות פיתוח בתעשייה מצויים בשלבי עבודה. המכון החדש צפוי להיפתח באופן מלא בנובמבר הקרוב, ויהווה זירה לשיתופי פעולה עם חברות תעופה בינלאומיות ועם יצרני מערכות מובילים. תאת, שמתמחה גם בתחזוקת מערכות APUs וגלגלי נחיתה, רואה במהלך צעד משמעותי לחיזוק מעמדה כשחקנית מובילה בשוק התעופה העולמית המתחדשת.

סמסונג תייצר את שבבי הקישוריות של Valens

בתמונה למעלה: מנכ"ל ולנס, גדעון בן צבי

חברת שירותי הייצור של סמסונג (Samsung Foundry) תייצר את שבבי הקישוריות מטכנולוגיית MIPI A-PHY של חברת ולנס (Valens Semiconductor) מהוד השרון, בתהליך ייצור שבבי הרכב המתקדם ביותר שלה, המבוסס על טרנזיסטורי FinFET. כך הודיעו שתי החברות בהודעה משותפת, שבה הן דיווחו על הידוק שיתוף הפעולה ביניהן. במסגרת ההסכם הודיעה סמסונג שהיא תומכת בתקן הקישוריות MIPI A-PHY המבוסס על טכנולוגיה של ולנס, לצורך פיתוח ואספקת פתרונות תקשורת מהירה בין החיישנים בתוך הרכב. במקביל, שתי החברות יפתחו ביחד את הדור הבא של פתרונות MIPI A-PHY, "במענה לדרישה גוברת של היצרניות הגלובליות (OEM) בשוק הרכב".

שתי החברות שיתפו פעולה גם בעבר. סמסונג הייתה מהמשקיעות הראשונות בחברת ולנס, והייתה מהחברות המייסדות של ארגון HDBaseT Alliance שהחברה הקימה ביחד עם סמסונג, LG וסוני, ושהגדיר את תקן MIPI A-PHY המבוסס על טכנולוגיית HDBaseT של ולנס. כיום התקן ניתמך על-ידי יותר מ-200 חברות, בהן יצרניות של מערכות אודיו-וידאו מקצועיות (ProAV)סגן נשיא בכיר לתכנון טכנולוגיית פאונדרי בסמסונג אלקטרוניקס, טייג'ונג סונג, אמר שהתקן מאפשר לספק ליצרניות רכב את תשתית התקשורת הדרושה למערכות ADAS מתקדמות ולנהיגה אוטונומית מתקדמת.

מנכ"ל ולנס, גדעון בן צבי, אמר שהתמיכה של ענקית אלקטרוניקה כמו סמסונג היא הוכחה לכך שזהו העתיד של התקשורת המהירה ברכב. "לאחר שהכרזנו על שלוש זכיות בפרויקטים עם יצרניות רכב אירופאיות מובילות, ולאחר שקיבלנו את הגיבוי והשותפות של חברת מובילאיי (Mobileye), אנחנו ממשיכים לקדם את אימוץ התקן ומצפים בקוצר רוח לפתח את הדור הבא של מוצרי A-PHY ביחד עם סמסונג". במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו מכירות ולנס בכ-33.9 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 25.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. החברה נסחרת בבורסת NYSE לפי שווי שוק של כ-198 מיליון דולר.

אינוויז זכתה בהסכם גדול עם יצרן משאיות

חברת אינוויז (Innoviz) דיווחה מוקדם יותר השבוע על חוזה נוסף עם יצרן רכב גלובלי (OEM). במסגרת החוזה החדש היא תספק ליצרן של כלי רכב כבדים חיישני LiDAR מדגם InnovizTwo. החיישנים ישולבו בייצור סדרתי במשאיות אוטונומיות בדרגה 4, שישרתו את השוק בצפון אמריקה. מדובר במשאיות בסיווג הכבד ביותר – Class 8. אינוויז לא סיפקה פרטים על היקף החוזה, אך הגדירה אותו כ"גדול" ("Major"). בשלב הראשון תספק אינוויז יחידות ראשוניות שישמשו לאיסוף נתונים בציי ניסוי. במקביל, החברה תפתח התאמות תוכנה ייעודיות שיאפשרו שילוב מלא של הטכנולוגיה במערכות ההפעלה של היצרן.

"הזכייה בפרויקט L4 עם יצרן משאיות גדול ובעל מוניטין היא אבן דרך שממחישה את היכולת שלנו להתרחב לענפים נוספים״, אמר עומר כילף [בתמונה], מנכ"ל ושותף מייסד של אינוiיז. ״משאיות אלה דורשות חיישני LiDAR שמסוגלים לעמוד בתנאים קיצוניים תוך שמירה על ביצועים מהגבוהים ביותר. ה-InnovizTwo הוכיח את עצמו בהיבט הזה – עם רזולוציה מהגבוהות בענף, עמידות בפני חסימות, והאמינות הנדרשת כדי לאפשר אוטונומיה בקנה מידה רחב למשאיות מסוג זה".

 

וובינר סינופסיס ל-PCIe 5.0 יתקיים ב-2 באוקטובר 2025

ביום ה', ה-2 באוקטובר 2025, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בנושא תקן הקישוריות המהיר PCIe 5.0, בהשוואה לתקן הדור הקודם, PCIe 4.0. ההדרכה המקוונת תשודר בשעה 19:00 לפי שעון ישראל ותימשך 60 דקות. היא תתקיים תחת הכותרת: Why Choose PCIe 5.0 for Power, Performance, and Bandwidth at the Edge?

As edge, mobile and automotive applications demand faster data processing, lower latency, and reduced power consumption, PCI Express® 5.0 has emerged as the optimal interconnect standard. Doubling the data rate of PCIe 4.0 while enabling lane reduction, PCIe 5.0 helps SoC designers achieve significant savings in power, area, and beachfront—critical advantages for space- and thermally-constrained environments such as ADAS, AIoT, and 5G edge devices.

In this Synopsys webinar, we will discuss how our high-performance, silicon-proven PCIe 5.0 IP enables scalable systems and energy efficiency across automotive, mobile, and edge use cases.

We will explore:

  • Key benefits of migrating to PCIe 5.0
  • Architectural considerations for integrating PCIe 5.0 in edge SoCs
  • Low-power design techniques, including dynamic power gating
  • Real-world deployment examples and interoperability highlights

Speaker: Gustavo Pimentel, Principal Product Marketing Manager at Synopsys, specializing in PCIe products. With 17 years of experience in embedded software, Gustavo has spent the last 8 years developing Linux device drivers for Synopsys IPs, including PCIe.

 

 

 

למידע נוסף ורישום:

PCIe 5.0 for Power, Performance, and Bandwidth at the Edge

ננו דיימנשן הדיחה את המנכ"ל אופיר בהרב

בתמונה למעלה: אופיר בהרב (מימין) ודייוויד שטהלין

הנהלת ננו דיימנשן (Nano Dimension) הודיעה אתמול (ג'), במפתיע, על הדחתו של המנכ"ל אופיר בהרב, אשר נכנס לתפקיד רק לפני כחצי שנה במקומו של המנכ"ל הקודם יואב שטרן. במקומו של בהרב שניהל בעבר את חברת התלת-מימד Xjet, מונה דייוויד שטהלין, שהצטרף לדירקטוריון החברה בחודש פברואר האחרון. בהודעתה של ננו דיימנשן לא נמסר פירוט בדבר מהלך הקריירה של שטהלין. עיון בפרופיל הלינקדאין שלו מגלה כי הוא מגיע מרקע שונה לחלוטין מזה של קודמיו: עיקר ניסיונו בתעשיית הטלקום, שם כיהן כמנכ"ל של MRV Communications, Overture Networks ו-Ceterus Networks.

מאז שנת 2019 הוא מנהל את איגוד תעשיית הטלקום האמריקאי (TIA), שבסיסו בווירג'יניה, ובמקביל הוא בעליה של חברת הייעוץ הניו-יורקית Prevail Advisors. החברה מסרה שיש לו נסיון רב "בהגדרת אסטרטגיה רב לאומית ובביצוע יוזמות מיזוגים ורכישות". במקביל למינוי, ננו דיימנשן הודיעה כי היא "בוחנת חלופות עסקיות" ושכרה לשם כך את שירותיהן של שתי פירמות ייעוץ מובילות בוול סטריט: Guggenheim Securities ו-Houlihan Lokey.

המהלך הזה מעלה שאלות לא פשוטות: מצד אחד, הוא עשוי להצביע על רצון במיקוד אסטרטגי חדש ובחיזוק היסודות הטכנולוגיים והעסקיים של החברה. מצד שני, עצם מעורבותן של פירמות המתמחות במיזוגים, רכישות ורה-ארגון עשויה לרמוז גם על בחינת אפשרויות דרמטיות יותר – החל ממכירה או מיזוג ועד לשינוי מבני עמוק של החברה.

הבורסה הגיבה בחיוב לשינויים בהנהלה

לאחר הדחת שטרן, ההנהלה סימנה כמטרה עליונה את החזרת אמון המשקיעים בחברה. אלא שהדחת בהרב והמעבר למנכ"ל מתחום זר יחסית לעולם הדפסת התלת-ממד, לצד חוסר הבהירות בנוגע לחלופות שנבחנות, עלולים דווקא להעמיק את תחושת אי-הוודאות בשוק – ולהותיר את בעלי המניות עם יותר סימני שאלה מתשובות. לאחר ההודעה עלתה מניית ננו דיימנשן בבורסת נסד"ק ביותר מ-10%, והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-330 מיליון דולר. ברבעון הראשון של 2025 הסתכמו מכירות ננו דיימנשן בכ-14.4 מיליון דולר. החברה דיווחה על הפסד תפעולי של כ-40 מיליון דולר.

בחודש אפריל 2025 אילץ אותה בית משפט בדלאוור, ארה"ב, לרכוש את חברת דסקטופ מטאל (Desktop Metal) תמורת 179.3 מיליון דולר. החברה ניסתה להתנער מהעיסקה הכושלת של המנכ"ל לשעבר שטרן, אולם לא הצליחה. בחודש יולי 2025 נכנסה דסקטופ מטאל להליך הגנה מפני נושים (Chapter 11). בעקבות המהלך מסר המנכ"ל בהרב שננו דיימנשן "דואגת לשמור על יציבותה הפיננסית, וזה בדיוק מה שהמשקיעים יכולים לצפות מאיתנו". בכך הוא רמז שננו דיימנשן החליטה לתת לדסקטופ מטאל לשקוע, בלא לבצע בה השקעת הצלה.

פרישתה של מישל ג’ונסטון הולטהאוס: סוף עידן באינטל

[בתמונה: מישל ג’ונסטון הולטהאוס. קרדיט: אינטל]

אתמול הודיעה אינטל על שורת מינויים ושינויים בהנהלה הבכירה, שבמסגרתם נפרדה מהבכירה הוותיקה מישל ג’ונסטון הולטהאוס – אחת הדמויות המזוהות ביותר עם החברה בשלושת העשורים האחרונים.

הולטהאוס נחשבת לדמות מיתולוגית לא רק בשל הוותק הנדיר שלה בעולם השבבים, אלא גם משום שהייתה הפנים של אינטל מול הלקוחות הגדולים ביותר בשוק המחשוב האישי – מחברות כמו HP ודל ועד יצרניות ומפיצים קטנים.

כראש קבוצת המוצרים ו-CCG, היא החזיקה בקשר הישיר עם התחום שהחזיק את אינטל בלב התעשייה. במשך הקריירה שלה הפכה הולטהאוס לאחת הנשים הבכירות ביותר בתולדות אינטל, תופעה חריגה בסביבה ניהולית גברית מובהקת. היא הייתה שותפה לצמתים היסטוריים – מהמאבקים מול AMD בשוק ה-PC, דרך המעבר לדורות חדשים של מחשבים ניידים ועד למשבר ההחמצות בתהליכי הייצור המתקדמים.

בתקופה קצרה, לאחר עזיבת המנכ"ל הקודם פט גלסינגר, כיהנה גם כמנכ״לית זמנית, צעד שהפך אותה למועמדת טבעית להנהגת החברה. אף שלא זכתה במינוי הקבוע, עצם הצבתה בחזית בתקופת משבר חיזקה את מעמדה. בתוך אינטל עצמה היא סימלה את ה-"Intel Way" – התרבות הארגונית המוכרת שהטמיעו המייסדים אנדי גרוב ורוברט נויס. עובדים ולקוחות ראו בה סמל לנאמנות, למשמעת ביצועים ולקרבה לשטח, מעין זיכרון חי של "אינטל של פעם".

עזיבתה מסמלת לא רק חילופי דורות, אלא גם התרחקות מסוימת מהשורשים ההיסטוריים של החברה. הסיבות לעזיבתה אינן מוצהרות, אך קל להניח כי מינויו של ליפ-בו טאן למנכ״ל חיצוני אותת על שינוי כיוון – והבהיר שהדור הבא של הנהגת אינטל ייבנה סביב שמות חדשים. גם התמקדות החברה בפעילות פאונדרי ובתחום הענן, לצד ירידה יחסית במרכזיות המחשוב האישי, תרמה לכך שמעמדה נשחק. כך או כך, פרישתה של הולטהאוס חותמת פרק באינטל, ומשאירה חלל שאותו יהיה קשה למלא.

 

 

 

טלטלה בהנהלת אינטל: פרישת בכירה, מינויי מפתח ומבנה חדש

בתמונה למעלה: קוורק קצ'יצ'יאן, יעמוד בראש קבוצת השרתים. מקור: אינטל

אינטל הודיעה על שורה של מינויים ושינויים בצמרת הניהולית, במטרה לחדד את מבנה החברה ולהאיץ את פיתוחיה בשוק השבבים. המהלך כולל עזיבה של אחת הדמויות הוותיקות ביותר בחברה לצד מינויים אסטרטגיים שנועדו לחזק את תחומי המחשוב האישי, מרכזי הנתונים ושירותי הייצור (פאונדרי). מישל ג’ונסטון הולטהאוס, שכיהנה מעל שלושה עשורים בתפקידי מפתח והייתה בשנים האחרונות ראש קבוצת המוצרים ואף מנכ״לית זמנית, תסיים את כהונתה ותשמש כיועצת לתקופת מעבר. בכך נפרדת אינטל מאחת הדמויות המזוהות ביותר עם קו המוצרים והלקוחות שלה.

במקביל, מינה המנכ״ל ליפ-בו טאן שורת בכירים לתפקידי מפתח: קוורק קצ'יצ'יאן, לשעבר בכיר ב-Arm, NXP וקואלקום, מונה לעמוד בראש קבוצת מרכזי הנתונים (Data Center Group). הוא מחליף את קארין אלבשיץ (Karin Eibschitz) ששימשה כמנהלת זמנית, לאחר עזיבתו של ג’סטין הוטארד שעבר לנוקיה. קצ’יצ’יאן יוביל את תחום הענן ומוצרי Xeon, שהוא אחד המנועים העסקיים המרכזיים של אינטל. הקבוצה אחראית לפיתוח וייצור פתרונות למרכזי נתונים: מעבדי Xeon, כרטיסי ומאיצי תקשורת, מאיצי AI, טכנולוגיות זיכרון ואיחסון ותכנוני ייחוס של שרתים מאושרים ומוסמכים מראש (Intel Data Center Systems).

במקומה של הולטהאוס, מונה ג'ים ג'ונסון הוותיק (40 שנות ניסיון באינטל), לראש קבוצת מחשוב הלקוחות (Client Computing Group – CCG). עד כה מילא את התפקיד באופן זמני לאחר שהולטהאוס עצמה החזיקה בו במקביל לניהול קבוצת המוצרים. כעת, תחת ניהולו הקבוע, הקבוצה צפויה להתמקד בחיזוק אחיזת אינטל בשוקי ה-PC וה-Edge. קבוצת CCG אחראית על תחום המחשוב אישי (PC) והתקני קצה (Edge) ונחשבת ליחידה העסקית הגדולה ביותר של אינטל. עקר פעילותה הוא פיתוח פיתוח מעבדים למחשבים אישיים, דוגמת מעבדי Intel Core וסומעבדים נוספים למחשבים שולחניים, ניידים, תחנות עבודה וכדומה.

יחידת פיתוח הנדסי חדשה

במקביל, אינטל הקימה קבוצת פיתוח חדשה בשם Central Engineering Group, שנועדה לרכז מאמצי פיתוח ולהאיץ פרויקטים מבטיחים. מנהל החטיבה החדשה יהיה שריניווסאן איהנגר (Srinivasan Iyengar), המוכר גם בשם סריני (Srini), הגיע לאינטל בחודש יוני השנה מחברת קיידנס (Cadence). המטרות המרכזיות של חטיבת CEG מוגדרות בינתיים במונחים כללייים מאוד: הובלת תהליכים הנדסיים רוחביים המשרתים מספר חטיבות עסקיות במטרה לשפר את היעילות והביצוע של פרויקטים, בניית עסקי שבבים מותאמים אישית (Custom Silicon) לצורכי לקוחות חיצוניים, התאמת טכנולוגיות חדשות ליכולות הייצור של אינטל ולייעל את את תהליכי תכנון השבבים באינטל.

סריני מגיע עם נסיון רב בתחום, לאחר ששימש כמנהל תחום הנדסת סיליקון בקיידנס גם ברמת המשתמש הסופי וגם ברמת מרכזי הנתונים הגדולים (hyperscale). המנכ"ל ליפ-בו טאן אמר שהחטיבה החדשה תוודא שקיימ התאמה בין הרעיונות הטכנולוגיים החדשים לבין יכולת הביצוע של אינטל. "אנחנו ממוקדים מאוד בפיתוח מוצרים חדשים והבאה מהירה לשוק של פתרונות איכותיים". במקביל, הורחבו סמכויותיו של מנהל קבוצת הייצור Intel Foundry, נאגה צ'נדרסקראן (Naga Chandrasekaran), שנכנס לתפקיד בחודש אוגוסט 2024. במתכונת החדשה הוא ינהל את כל מרכיבי הטכנולוגיה, התפעול והשירותים של חטיבת הפאונדרי. המהלך נועד ליצור אינטגרציה מלאה בין פיתוח לייצור, ולשפר את השירות ללקוחות חיצוניים של אינטל.

כל המינויים החדשים ידווחו ישירות למנכ״ל טאן, מהלך שנועד לקצר תהליכים ולחזק את יכולת קבלת ההחלטות. אינטל מסרה שההנהלה החדשה משקפת את מאמצי אינטל לייצר מבנה רזה וממוקד יותר, בתקופה שבה היא מתמודדת עם תחרות קשה מול ענקיות כמו TSMC, סמסונג ואנבידיה. "השינויים האלה יאפשרו לפעול במהירות, להגביר חדשנות ולהציע ללקוחות פתרונות מותאמים לצורכי השוק המשתנים". כעת נותר לראות כיצד תצליח ההנהלה החדשה לתרגם את המבנה המרוענן להישגים עסקיים וטכנולוגיים, בתקופה שבה כל עיכוב עלול להשפיע על מעמדה של אינטל בשוק העולמי.

פוקסקון משקיעה 30 מיליון דולר בחברת Robotemi

חברת רובוטמי (RoboTemi) הישראלית צופה גידול של פי חמישה בהכנסות עד 2028, על רקע השקעה אסטרטגית של 30 מיליון דולר מצד קבלנית הייצור האלקטרוני והטכנולוגיה הטאיוואנית Foxconn. ההון נועד להרחבת הייצור בטאיוואן ולקידום חדירה מסיבית לשוק הטלה-רפואה בארה"ב, ובעיקר לבתי אבות סיעודיים. לדברי ירון יואלס, ממייסדי החברה, “בארה"ב נפתח לנו שוק משמעותי של רפואה מרחוק. יש כ-30 אלף בתי אבות, ולאנשים מבוגרים אין תמיד אפשרות לראות רופא במקום.

"הרובוט שלנו מאפשר ביקור וידאו מרחוק בצורה חלקה ונוחה. חברות הביטוח מממנות את השירות מכיוון שכל שיחת וידאו כזו חוסכת את הצורך לקיים ביקור פיזי. בעת המפגש עם רופא, הרובוט מתנייד באופן אוטונומי אל מיטת המטופל, נושא עמו מכשור רפואי דוגמת סטטוסקופ, מד לחץ דם, אק”ג ומצלמות אבחון, ומציג את הרופא על המסך בזמן אמת. “הדבר הזה מאפשר לתת מענה לכ-80% מהביקורים הרפואיים בבתי אבות, החל מפצעים ופריחות ועד מתן ייעוץ פסיכולוגי”, אמר יואלס.

לצד הפעילות בארה"ב, החברה כבר זכתה בפרויקט ממשלתי באירופה: אספקת 600 רובוטים בספרד לשירותי אשפוז בית. RoboTemi פועלת כיום במסגרת Robocore, שהתאגדה בהונג קונג ומאגדת את פעילותה בסין, סינגפור וישראל, ומתכוונת להמשיך למנף את שיתוף הפעולה עם פוקסקון כדי לבסס את מעמדה כשחקנית מרכזית בשוק הרובוטיקה לשירותי בריאות.

כמה עשרות אלפי יחידות בשנתיים

מאז מגפת הקורונה, תוכניות הביטוח הממלכתיות Medicare ו-Medicaid בארה"ב מעודדות טלה-רפואה ומתגמלות מוסדות בריאות על כל ביקור וידאו המונע צורך בקיום מפגש פיסי. הדבר מייצר תמריץ ישיר עבור בתי אבות להטמיע רובוטים. בחלק מהמקרים השירות ניתן להם בחינם, במסגרת מודל של חלוקת רווחים, שכן על כל ביקור מרחוק המוסד מקבל החזר כספי. “החלטנו שאנחנו רוצים לעבור לשלב הגודל (Scale), ולספק כמה עשרות אלפי יחידות במהלך שנתיים הקרובות. לצורך זה ריכזנו את עיקר הייצור בטאיוואן בשיתוף עם פוקסקון, כדי לעמוד בקצב אספקה של כמה מאות רובוטים מדי חודש".

רובוט Temi הוא פלטפורמה ניידת לשירותי מפגשים ורפואה מרחוק. הוא מצויד במערכת ניווט אוטונומית הכוללת חיישני LiDAR, חיישני עומק מסוד Time-of-Flight ומצלמות. הוא יכול לנוע עצמונית אל מיטת המטופל ולהימנע ממכשולים. מסך מגע בגודל 13.3 אינץ' ברזולוציית FHD ומיקרופונים ורמקולים איכותיים מאפשרים שליטה באמצעות קול, מחוות או מגע. הרובוט נושא מכשור רפואי דוגמת סטטוסקופ, מד לחץ דם ואק"ג, פועל עד 8 שעות ברציפות בטעינת סוללה אחת, ומגיע למהירות של 1 מטר לשנייה ויכולת סיבוב במקום.

AOC משיקה את סדרת מסכי Professional P4

מותג המסכים הבינלאומי AOC הכריז על סדרת Professional P4, קו חדש של מסכים מקצועיים לעבודה משרדית. הסדרה מציעה קצב רענון של 120 הרץ בכל הדגמים, טכנולוגיית Eye Comfort מאושרת TÜV להפחתת אור כחול, ו-USB Hub נשלף המאפשר חיבור מהיר של התקנים וטעינה (כולל יציאת USB-C עם 15W PD).

שני הדגמים הראשונים הם 24P4U – מסך 23.8 אינץ’ ברזולוציית FHD, ו-Q27P4U – מסך 27 אינץ’ ברזולוציית QHD. שניהם כוללים פאנל IPS, בהירות של 300–350 ניט, זמן תגובה של עד 4ms GtG ותמיכה ב־Adaptive-Sync. כל מסכי הסדרה עומדים בתקן TCO דור 10, זוכים לדירוג Energy Star 8, ומגיעים עם אחריות ל-5 שנים – שילוב של ביצועים פרימיום עם מחויבות סביבתית. המסכים הראשונים מסדרת P4 צפויים להגיע לישראל בחודשים הקרובים דרך המשווקים המורשים.

אירופה חנכה את מחשב-העל Jupiter

[בתמונה: ארונות השרתים של מחשב-העל ג'ופיטר. מקור: מכון המחקר Julich]

אירופה סימנה השבוע ציון דרך טכנולוגי כאשר השיקה את JUPITER, מחשב-העל הראשון ביבשת בקטגוריית ה-exascale – יכולת מחשוב של קווינטיליון (10 בחזקת 18) פעולות חישוב בשנייה. זהו מחשב-העל העוצמתי ביותר שהוקם אי־פעם על אדמת אירופה. המערכת, שנבנתה במרכז המחקר יוליך שבגרמניה, מציבה את האיחוד האירופי בשורה אחת עם המעצמות הגלובליות בתחום מחשוב-העל. JUPITER מדורג כיום במקום הרביעי בעולם מבחינת כוח חישוב, אחרי El Capitan האמריקני (כ-1.74 אקסה-פלופס), Frontier האמריקני (כ-1.35 אקסה-פלופס) ו־Aurora האמריקני (כ-1.01 אקסה-פלופס).

למרות טקס ההשקה הרשמי, JUPITER טרם נכנס לפעילות מלאה. המערכת נמצאת כעת בשלבי אינטגרציה אחרונים, והפעלתה המדעית הרחבה צפויה להתחיל לקראת סוף 2025 ולהתרחב במהלך 2026.

העוצמה של JUPITER נשענת על ליבת חומרה חדשנית הכוללת יותר מעשרים אלף שבבי Grace Hopper GH200 של חברת NVIDIA, המשלבים כוח עיבוד גרפי עצום עם יחידות CPU מתקדמות. הארכיטקטורה המודולרית של המחשב מחולקת לשני חלקים: מודול הבוסטר ומודול הקלאסטר. מודול הבוסטר מהווה את מנוע החישוב המרכזי ומבוסס כמעט כולו על יחידות GPU, שנועדו לבצע סימולציות אקלימיות, חישובים מדעיים מורכבים והרצות של מודלים עצומים בבינה מלאכותית.

לעומתו, מודול הקלאסטר נשען יותר על יחידות CPU ומספק יכולות עיבוד כלליות וגמישות, כך שניתן להריץ בו משימות הדורשות שליטה רחבה בקלט־פלט או שילוב בין עבודות HPC קלאסיות לבין עומסי AI כבדים. השילוב בין שני המודולים מעניק למערכת גם כוח עצום וגם גמישות שימושית לחוקרים מתחומים שונים.

אחד המרכיבים החדשניים ב-JUPITER הוא מערך הקירור שלו. במקום מאווררים או מים קרים, נעשה שימוש בקירור ישיר במים חמים. הצנרת מעבירה מים בטמפרטורה של כשלושים עד ארבעים מעלות מעל הרכיבים הלוהטים, מה שמאפשר פיזור חום יעיל במיוחד תוך חיסכון משמעותי בצריכת אנרגיה. יתרה מזאת, החום שנפלט מהמחשב נאסף ומשמש לחימום מבנים בקמפוס יוליך, כך שהמערכת הופכת לכלי לא רק מדעי אלא גם סביבתי.

כדי לאפשר תקשורת מהירה בין עשרות אלפי השבבים והמודולים השונים, JUPITER מצויד ברשת InfiniBand Quantum-2 של אנבידיה, שפותחה במרכז המו"פ של החברה בישראל. טכנולוגיית InfiniBand Quantum-2 מספקת קצב העברה של עד 400 גיגה־ביט לשנייה לכל פורט עם השהיה מזערית. היא משמשת את JUPITER לחיבור אלפי שבבים ומודולים כך שיפעלו יחד כמעט כמחשב יחיד, ומאפשרת להריץ סימולציות ומודלי AI בקנה מידה חסר תקדים.

לצד NVIDIA, תרמו לפרויקט גם חברות אירופיות מובילות. Eviden, חטיבת הסופר־מחשוב של קבוצת Atos הצרפתית, ו-ParTec הגרמנית, לקחו חלק מרכזי בהקמה ובניהול המערכת. הן פיתחו יחד את שכבת הניהול ParaStation Modulo ואת פתרונות ה-xScale, המשולבים עם רכיבי תוכנה ייחודיים של מרכז הסופר־מחשוב ביוליך. שיתוף הפעולה הזה מדגיש את השאיפה האירופית לעצמאות טכנולוגית בתחום רגיש ואסטרטגי, שבו עד כה נשלטה הבמה בעיקר בידי ארצות הברית ואסיה.

הפרויקט כולו נתמך על ידי יוזמת EuroHPC JU, שמאגדת מימון של האיחוד האירופי, מדינות חברות ושותפים תעשייתיים במסגרת תקציב של מיליארדי אירו. היוזמה נועדה להבטיח שיבשת אירופה לא תישאר מאחור במרוץ העולמי אחר עוצמת חישוב. השקת JUPITER אינה רק אירוע סמלי אלא מהלך אסטרטגי שמציב את אירופה בעמדה חדשה במאבק על ההובלה המדעית והטכנולוגית. המערכת צפויה להאיץ את קצב המחקר בתחומים כמו אקלים, בריאות, אנרגיה ובינה מלאכותית.

יובל מילר ימונה למנכ"ל קונטרופ

[בתמונה: יובל מילר. קרדיט: דוברות רפאל]

יובל מילר ימונה לתפקיד מנכ"ל חברת קונטרופ (Controp), וזאת לאחר שהאסיפה הכללית של החברה אישרה את המלצת ועדת האיתור. מילר יחליף בתפקיד את חגי עזאני שסיים כהונה בת שבע שנים. חברת קונטרופ היא חברת-בת של אירונאוטיקס, שהיא עצמה בבעלות חברת רפאל.

מילר עובד ברפאל כ-23 שנים, במהלכן מילא בחברה תפקידי ניהול בכירים. בעשור האחרון הוא מכהן כסמנכ״ל בכיר וראש חטיבת אוויר ומודיעין שאמונה על מגוון מערכות ויכולות ששימשו גם במבצע "עם כלביא". בשנים האחרונות מילר משמש גם כיו"ר דירקטוריון ונשיא קונטרופ.

חברת קונטרופ מתמחה בפיתוח מערכות אלקטרו-אופטיות מתקדמות לניטור, תצפית ומעקב, המשמשות כוחות ביטחון, צבאות וגופי אכיפת חוק ברחבי העולם. מוצרי החברה – בהם מצלמות תרמיות, מערכות תצפית יום ולילה ומערכות בקרת תנועה מיוצבות – מותקנים על גבי רחפנים, בלוני תצפית, כלי שיט וכלי רכב קרביים. הטכנולוגיה מאפשרת זיהוי אוטומטי של מטרות ומעקב רציף בתנאי שטח מורכבים, ובכך מספקת יתרון מבצעי משמעותי בגבולות, במרחב האווירי ובאתרים רגישים.

יו"ר אירונאוטיקס ומנכ"ל רפאל, יואב תורג׳מן, אמר כי "קונטרופ היא חברה מצטיינת טכנולוגית ומצליחה מאוד עסקית עם פורטפוליו מוצרים מתקדמים המעוררים עניין רב בארץ ובעולם. יובל מביא איתו יכולות וניסיון אישי עשיר לאחר יותר מעשור של ניהול חטיבת האוויר והמודיעין ברפאל המפתחת ומייצרת מערכות מולטידיסיפלינריות ללוחמת אויר ומודיעין מורכבות ומהתקדמות בעולם".

אימקו מקימה מפעל ייצור ברומניה

קבוצת אימקו (IMCO) הודיעה בשבוע שעבר על הקמת חברה בת ומפעל ייצור חדש ברומניה. מדובר במהלך אסטרטגי המהווה נדבך מרכזי בתוכנית הרב-שנתית של החברה להתרחבות באירופה ולהגדלת יכולות הייצור, על רקע מגמת העלייה בתקציבי הביטחון במדינות היבשת. המפעל החדש נועד לשרת הן את צבר ההזמנות הקיים והן שווקים מתפתחים, וצפוי לתרום כבר ברבעון הרביעי של 2025 לגידול בתפוקה התפעולית.

הפעילות הביטחונית של אימקו מתמקדת בתחום החשמל, אלקטרומכניקה ומערכות בקרה צבאיות. המערכות שלה מותקנות בנגמ"שי לחימה כמו נמ"ר, איתן, טנק המרכבה, במטוסי F-15  ו-F-16 ועוד. אימקו מדגישה כי נוכחות עסקית באירופה תאפשר לה לפעול כ"ספק מקומי" במכרזים ממשלתיים ולחזק את שיתופי הפעולה עם יצרני פלטפורמות ואינטגרטורים ברחבי היבשת. 

המהלך משתלב באסטרטגיה רחבה של אימקו להרחיב את תשתיות הייצור בישראל ובחו"ל, להשקיע במו"פ ולשלב שרשראות אספקה מקומיות. בכך מקווה החברה לבסס תשתית איתנה לצמיחה בשווקי אירופה וארצות הברית, לצד המשך פיתוח קשרים עם אינטגרטורים מובילים בארץ ובעולם. בשבוע שעבר היא פירסמה את דו"ח המחצית הראשונה של 2025 והציגה צמיחה ניכרת על רקע הביקושים בשוק הביטחוני. ההכנסות צמחו בכ-24% בהשוואה למחצית 2024, והסתכמו בכ-158.5 מיליון שקל.

השוק האזרחי מתכווץ

משרד הביטחון ממשיך להיות הלקוח המרכזי של הקבוצה: במחצית הראשונה 2025 הוא היה אחראי לכ-50% מהכנסות הקבוצה, בהשוואה לכ-43% בתקופה המקבילה 2024 וכ-37% בתקופה המקבילה 2023. מבחינת תמהיל ההכנסות, הפעילות הביטחונית צמחה ב-41% ברמה השנתית ותרמה כ-95 מיליון שקל מכלל ההכנסות. המכירות של הפעילות האזרחית, לעומת זאת, ירדו בכ-27% בהכנסות. מגמה זו נמשכת מספר רבעונים. צבר ההזמנות של הקבוצה מסתכם בכ-690 מיליון שקל.

החטיבה הביטחונית כוללת את פעילותן של אימקו פרוייקטים, חברת ניר-אור וחברת ADT, הפועלת בארצות הברית. החטיבה האזרחית מורכבת מקבלנית הייצור אתנה המתמחה בעיקר במכשור רפואי, וחברת EMT, הפועלת בארצות הברית. החברה הגדולה ביותר בקבוצה היא אימקו פרוייקטים. לחברה מפעלי ייצור בנהריה ובתל-חנן.

קיידנס מעמיקה את כניסתה לעולם הסימולציה: רוכשת את חטיבת ההנדסה של Hexagon

חברת קיידנס (Cadence Design Systems) ממשיכה את מסע ההתרחבות שלה אל מעבר לעולם ה-EDA. בסוף השבוע הודיעה החברה כי חתמה על הסכם לרכישת חטיבת Design & Engineering של Hexagon השוודית, בעסקה בשווי כ-2.7 מיליארד אירו. העסקה תשלב בתוך Cadence את חטיבת הסימולציה ההנדסית של Hexagon – הכוללת את MSC Software – ותעניק לה דריסת רגל עמוקה בתחום ה-CAE (תכנון הנדסי מבוסס מחשב).

Hexagon, שבסיסה בשוודיה, היא תאגיד טכנולוגיה ותיק עם מחזור של מעל חמישה מיליארד דולר בשנה. פעילותה מתפרסת על תחומי מדידה, מיפוי, תוכנות GIS ופתרונות לתעשיות כבדות כמו כרייה, בנייה ותשתיות. במסגרת אסטרטגיה של רכישות, קנתה Hexagon ב-2017 את MSC Software – חברת תוכנה אמריקאית עם היסטוריה עשירה של פיתוח כלים אנליטיים למהנדסים.

סביב MSC נבנתה חטיבת Design & Engineering, שהתרחבה עם רכישות נוספות והציעה חבילת כלים מובילים: MSC Nastran לניתוחים מבניים, Adams לסימולציות דינמיקה מרובת גופים, ו-Marc לאנליזות מתקדמות של חומרים ותהליכים. החטיבה, שהעסיקה מעל 1,100 עובדים והכניסה כ-265 מיליון אירו ב-2024, משרתת ענקיות מתעשיית הרכב, התעופה והרובוטיקה.

המהלך הנוכחי מגיע פחות משנה אחרי שקיידנס רכשה את BETA CAE Systems היוונית, בעסקה של 1.24 מיליארד דולר. BETA פיתחה מערך כלים שהפך לסטנדרט תעשייתי בעולמות ה-CAE, עם תוכנות כמו ANSA ל-pre-processing ו-META לניתוח תוצאות.

רכישת BETA סימנה את כוונת Cadence להתרחב מעבר לגבולות תכנון שבבים אל עולמות האנליזה המבנית. עתה, עם הוספת חטיבת ההנדסה של Hexagon, קיידנס מחברת בין שני עולמות – הסימולציה האלקטרונית שבה היא שלטה שנים ארוכות, והאנליזה המכאנית והפיזיקלית שמובילה BETA לצד MSC. השילוב הזה מציב אותה כספקית מולטיפיזיקה מקצה לקצה: משבב ו-PCB ועד מבנה מכאני ותהליכי דינמיקה.

קיידנס הייתה מזוהה במשך עשרות שנים עם תחום ה-EDA – כלי התכנון לשבבים ומעגלים מודפסים. אך השוק משתנה: יצרניות רכב, תעופה, רובוטיקה ומערכות אוטונומיות דורשות פתרונות כוללים שמשלבים בין חשמל, תוכנה ומכניקה. בעולם כזה, שבו שבב ומערכת מכאנית מתוכננים במקביל, החברה לא יכולה להישאר ממוקדת רק בעולמות האלקטרוניקה.

עם שתי הרכישות – BETA CAE ו-Hexagon D\&E – קיידנס מציבה את עצמה כחברה שיכולה להציע ללקוח תהליך תכנון אינטגרטיבי. זהו מהלך שמקרב אותה ליריבות כמו Ansys ודאסו סיסטמס, וממקם אותה בליבת שוק חדש: אנליזה חוצת תחומים (multiphysics). המשמעות רחבה: לקוחות בתעשיות הביטחוניות, הרכב והחלל יוכלו לתכנן מערכת אחת – עם סימולציה של זרימה תרמית, רעידות, חוזק מבני ואותות חשמליים – הכל בפלטפורמות של Cadence. עבור החברה, זהו מיצוב מחודש כשותפה אסטרטגית לא רק לעולם השבבים אלא גם לעולם ההנדסה הרחב.

Smart Shooter חושפת כוונת חכמה למקלעים כבדים

[בתמונה: מערכת SMASH על מקלע כבד. קרדיט: סמארט שוטר]

חברת SMARTSHOOTER הישראלית תחשוף בתערוכת DSEI 2025, שתחל בשבוע הבא בלונדון, קונפיגורציה חדשה של מערכת בקרת האש שלה – SMASH 3000 – המותאמת לראשונה לשימוש עם מקלע כבד (HMG).

מקלע כבד הוא נשק אוטומטי בקוטר גדול, לרוב מעל 12.7 מ"מ, שנועד לפגוע בכלי רכב, רחפנים ומבנים קלים, ומותקן בדרך כלל על חצובה או על רכב קרבי. עד כה התמקדו מערכות בקרת האש של Smart Shooter בשילוב עם נשק קל בידי לוחמים יחידים ועם עמדות ירי נשלטות מרחוק, כך שההתקנה על מקלע כבד מהווה התרחבות משמעותית ביכולות ובשימושים המבצעיים.

הכוונת החכמה של SMARTSHOOTER מסדרת SMASH היא מערכת בקרת אש מבוססת אלגוריתמים, שמזהה, עוקבת ונועלת על מטרות בזמן אמת. ייחודה בכך שהיא הופכת נשק אישי או עמדת ירי פשוטה לכלי מדויק ביותר, המסוגל ליירט גם רחפנים מהירים ובלתי צפויים. המערכת מתקשרת עם מערכות ניהול קרב ומספקת ללוחם תמונת מצב עדכנית, ובכך מאפשרת ירי מדויק, חסכון בתחמושת והגדלת סיכויי פגיעה כבר בירי הראשון.

הפיתוח נחשף לאחר סדרת ניסויים במסגרת Project VANAHEIM/FLYTRAP, יוזמה משותפת לבריטניה וארצות הברית שנועדה להטמיע טכנולוגיות נגד רחפנים קטנים (C-UAS) ביחידות קרביות כלליות. בתרגילים שנערכו באירופה בחודשים יוני–אוגוסט, בחנו חיילים אמריקאים ובריטים שילוב של מערכות מתקדמות בשדה קרב מציאותי. מערכות SMASH הופעלו בתצורות שונות – ידניות, רכובות ועמדות נשק נשלטות מרחוק – ובפעם הראשונה שולבה גרסת SMASH 3000 על מקלע כבד. בנוסף הותקנה מערכת SMASH HOPPER על רכב סיור.

במבחנים הצליחו הלוחמים ליירט רחפנים עד לטווח של 400 מטר, הישג שנחשב משמעותי במאבק במערכות בלתי מאוישות. יתרון מרכזי של המערכות היה ביכולת הקישוריות: ה-SMASH שולב עם מערכת Android Tactical Assault Kit (ATAK) ומערכות ניהול קרב (BMS), מה שאיפשר העברת נתוני מטרות ישירות לעמדת היורה. השילוב הזה העניק ללוחמים מודעות מצבית מתקדמת ואפשר להם לתאם ירי מדויק מול איומים מהאוויר.

מערכת Hopper על כלי רכב [קרידט: סמארט שוטר] 
לדברי מנכ"לית SMARTSHOOTER, מיכל מור, "פרויקט VANAHEIM העניק לנו הזדמנות לבחון את המערכות בסביבה קרבית מורכבת ולוודא את יעילותן ביחידות קרביות כלליות. הרחבת משפחת SMASH למקלעים כבדים ולעמדות רכובות מדגישה את מחויבותנו לפיתוח פתרונות גמישים ויעילים מול איומים מתפתחים".

הפרויקט המשותף הדגיש גם את האתגר הרחב יותר: אין "קליע כסף" יחיד שיכול לנטרל את כלל האיומים מהרחפנים. המסקנה העיקרית שעלתה מתרגילי Flytrap היא הצורך בשכבות הגנה משולבות – שילוב של אמצעים קינטיים, שיבוש תקשורת, חיישנים אופטיים ואקוסטיים – שמעניקים מענה מקיף ומותאם למציאות המורכבת בשטח.

 

נאייקס הודיעה על שותפות בין RetailPro ל-Onebeat בתחום ניהול המלאי

חברת נאייקס (Nayax), ספקית גלובלית של פתרונות פינטק ותשלומים, הודיעה על שותפות אסטרטגית בין RetailPro, החברה־הבת שלה המתמחה בתוכנות לניהול קמעונאי, לבין חברת Onebeat הישראלית, שפיתחה פלטפורמת בינה מלאכותית לאופטימיזציית מלאי. המהלך נועד להפוך נתוני מלאי סטטיים למנוע צמיחה ורווחיות בזמן אמת, וליצור סטנדרט חדש בתחום ניהול הקמעונאות.

החיבור בין מערכות הניהול של RetailPro לבין מנוע ה-AI של Onebeat מאפשר לקמעונאים להגיב במהירות לשינויים בביקוש, לייעל את הקצאת המלאי ולבצע תמחור חכם בזמן אמת. כך ניתן לצמצם חוסרים ועודפים, להגדיל שיעורי מכירה ולשפר את הרווחיות מכל מוצר. בניגוד לכלים מסורתיים, Onebeat מספקת ניתוח רציף של נתוני חנויות ומוצרים ומתרגמת אותם להחלטות ישימות באופן אוטומטי.

ד"ר ישי אשלג, מנכ"ל ומייסד-שותף של Onebeat, הסביר כי השותפות "מאפשרת לקמעונאים להתגבר על חסמי ניהול מלאי וליצור מקורות רווח חדשים באמצעות תובנות בזמן אמת".

קרן שריר, נשיאת וסמנכ"לית השיווק של נאייקס, הוסיפה כי "המהלך מהווה קפיצת מדרגה ביכולות החברה ומעניק לקמעונאים כלים לקבל החלטות מהירות, מדויקות ורווחיות יותר".

חברת Onebeat פיתחה פלטפורמה המאפשרת התאמה דינמית של מלאי לביקושים בזמן אמת, תוך שימוש באלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית ותאוריית האילוצים. נאייקס, שהוקמה בישראל ב-2005, נסחרת בתל אביב ובנאסד"ק ומעסיקה כ-1,200 עובדים ברחבי העולם. –

הבהלה לאבטחת ה-AI: קאטו רוכשת את Aim במכפיל חריג

[בתמונה: מייסד קאטו נטוורקס שלמה קרמר. קרדיט: ליאוניד יעקובוב]

חברת קאטו נטוורקס (Cato Networks) הודיעה על רכישת סטארט-אפ הסייבר הישראלי Aim Security. סכום העסקה מוערך בתקשורת הכלכלית בכ-350 מיליון דולר. מדובר בסכום חריג לחברה שהוקמה רק ב-2022 וגייסה עד כה 28 מיליון דולר בלבד. הרכישה – הראשונה בתולדות קייטו – משקפת את ההייפ האדיר סביב שוק אבטחת הבינה המלאכותית ואת הצורך האסטרטגי של חברות גדולות להקדים מתחרים.

במקביל לעסקה, קאטו דיווחה כי חצתה את רף ה־300 מיליון דולר בהכנסות שנתיות חוזרות והרחיבה את סבב הגיוס האחרון שלה ל-409 מיליון דולר, עם השקעה נוספת מצד Acrew Capital. מנכ"ל ומייסד-שותף של החברה, שלמה קרמר, אמר כי מהפיכת ה-AI צפויה להאפיל על המהפכה הדיגיטלית, וכי הוספת טכנולוגיות Aim לפלטפורמת Cato SASE Cloud תאפשר ללקוחות החברה לאמץ סוכני AI ויישומי AI ציבוריים ופרטיים בצורה מאובטחת.

Aim Security ביססה עצמה כחלוצה בתחום אבטחת ה-AI לארגוני אנטרפרייז, עם פורטפוליו מקיף הכולל שלושה נדבכים מרכזיים: אבטחת שימושי עובדים ביישומי AI ציבוריים, הגנה בזמן אמת על סוכני AI פנימיים ויישומים באמצעות פיירוול ייעודי, וניהול אבטחת מחזור חיי פיתוח יישומי AI. הפתרון משלב חיישני קצה לניטור שימושים, מנוע ייחודי שמזהה מתקפות בזמן אמת ומערכת AI-SPM שמאתרת כשלים עוד בשלב האימון. בכך מציעה Aim מעטפת מלאה – החל מהעובד הבודד ועד למערכות ארגוניות מורכבות.

היקף העסקה משקף מכפיל גבוה במיוחד של פי 12–13 על סך ההשקעות שביצעו המשקיעים בחברה. בהשוואה לעסקאות דומות בענף הסייבר, מדובר בפרמיה נדירה שמעידה על בהילות השוק סביב אבטחת AI. רכישות כמו Protect AI על ידי Palo Alto Networks בסכום של כ־650–700 מיליון דולר או Prompt Security שנרכשה על ידי SentinelOne בכ-250 מיליון דולר, ממחישות שמדובר במגמה גלובלית של הבטחת עמדות מפתח בתחום. עבור קייטו, הרכישה היא לא רק תוספת טכנולוגית אלא צעד קריטי באסטרטגיה שלה. בעידן שבו ארגונים מאמצים בקצב מואץ טכנולוגיות בינה מלאכותית אך חוששים מנזקים אפשריים, היא מעניקה להם מענה משולב – רשת מאובטחת מבוססת SASE לצד שכבת הגנה ייעודית ל-AI.

שילוב השקיפות והמודולריות של Cato SASE עם הפתרון השלם של Aim אמור להציב את קאטו כגורם מרכזי בשוק המתהווה של אבטחת הבינה המלאכותית כבר בשנים הקרובות.

אינטל מבקשת פטנט על "סופר-ליבה" מבוססת תוכנה

בתמונה למעלה: מעבדי Xeon 6 לשרתים של אינטל

מאת: יוחאי שויגר

חברת אינטל הגישה לפני מספר ימים בקשה לקבלת פטנט בארצות הברית, המתארת טכנולוגיה חדשה בשם Software Defined Supercore. לפי המסמך, החברה מציעה דרך לחבר כמה ליבות פיזיות כך שיפעלו יחד כמעין ליבה אחת ענקית ורחבה, המסוגלת לבצע הוראות רבות במקביל. הדבר נועד לאפשר למעבדי CPU להתקרב ליכולות מקביליות המוכרות מעולם ה-GPU, בלא לייצר ליבה פיסית ייעודית, עצומה ויקרה במיוחד. הליבה היא יחידת העיבוד הבסיסית במעבד – המנגנון שמבצע את ההוראות של כל תוכנה. במחשבים מוקדמים היה מדובר בליבה אחת בלבד, אך כיום מרבית המעבדים כוללים כמה ליבות, שמאפשרות להריץ משימות שונות במקביל.

אינטל מציעה כעת להפוך את ריבוי הליבות למשהו גמיש ודינמי יותר: כשהתוכנה דורשת כוח עיבוד מרוכז, כמה ליבות יחוברו יחדיו ויתפקדו כליבה אחת רחבה במיוחד, וכשהעומס יירד – הן יחזרו לפעול כליבות עיבוד נפרדות. משמעות הטכנולוגיה ברורה בעיקר בתחום הבינה המלאכותית, שבה הפכו מעבדי GPU לכלי העיבוד המרכזי בזכות יכולתם להריץ אלפי חישובים מקבילים, מה שמתאים במיוחד לאימון והסקה של מודלים גדולים. אינטל מנסה להעניק ל-CPU יכולת דומה: לאפשר לליבה חכמה וגמישה להתרחב ולהיעזר בכמה ליבות נוספות כדי להתמודד עם משימות מורכבות – החל מ-AI ועד סימולציות וחישובי־על.

אינטל מחפשת חדשנות בתחום התוכנה

במובנים מסוימים, אפשר לראות ברעיון הקבלה למערכת CUDA של אנבידיה, שהיא סביבת התוכנה שאיפשרה לנצל את הארכיטקטורה הגרפית בצורה חכמה יותר ולהפוך את ה־GPU לכלי מרכזי לא רק בגרפיקה אלא גם ב-AI ובתחומים חישוביים נוספים. גם במקרה של אינטל מדובר בניסיון להציע שכבת תוכנה שתדע לנתב את המעבד ולנצל אותו באופן גמיש ומתקדם יותר, אם כי כאן מדובר בחיבור ליבות CPU ולא במאות או אלפי ליבות GPU.

מעבר לכך, המהלך הזה מעניין במיוחד מפני שהוא מסמן כיוון חדש של אינטל בתחום התוכנה. רק בשיחת הוועידה האחרונה, המנכ"ל החדש ליפ-בו טאן הדגיש כי אינטל איבדה את היתרון שלה בחדשנות תוכנתית בשנים האחרונות, והבטיח להחזיר לכך את מרכז הכובד. בקשת הפטנט על הסופר־ליבה עשויה להיות סנונית ראשונה בכיוון הזה, ותזכורת לכך שאינטל אינה מתמקדת רק בחומרה אלא גם בחשיבה מחודשת על השכבה התוכנתית שמנהלת אותה.

עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר בשלב זה רק בבקשת פטנט. אין מדובר במוצר מוגמר, והטכנולוגיה דורשת שינויים משמעותיים הן ברמת החומרה והן ברמת מערכות ההפעלה וכלי הפיתוח. כלומר, מדובר ברעיון מעניין ובעל פוטנציאל, אך כזה שעשוי לקחת שנים רבות עד שיופיע – אם בכלל – במוצרי אינטל. יחד עם זאת יש למהלך משמעות נוספת: הוא ממחיש שאינטל הבינה שהשוק דורש שילוב של חומרה ותוכנה, ושהיא החליטה לבצע השקעות גדולות מבעבר בתחום התוכנה.

פירמת הייעוץ Tefen מתמזגת עם "תנופה יועצים"

בתמונה למעלה: מלי ביצור פרנס, מנכ"לית ובעלים של Tefen

פירמת הייעוץ Tefen הודיעה על מיזוג עם חברת "תנופה יועצים", מהלך שנועד להציע פתרון כולל לחוסן ארגוני ומוכנות לחירום- תחום שהפך קריטי במיוחד עבור ארגונים במגזר הציבורי, הביטחוני והעסקי בישראל. החברה המאוחדת תספק שירותי One Stop Shop, המשלבים ייעוץ אסטרטגי, טכנולוגי ובינה מלאכותית לצד מומחיות במחקר, הדרכה ובניית תכניות חוסן והיערכות למצבי חירום. במסגרת המיזוג תוקם חטיבת החוסן והמוכנות המערכתית לחירום, בראשה יעמוד ד"ר מאיר מנחם, מנכ"ל תנופה.

החטיבה תעסוק במכלול שלבי ניהול משבר – מהיערכות מקדימה ובניית תפיסת חירום, דרך ניהול הארגון בזמן משבר ועד לשלב החזרה לשגרה ושיקום הארגון כהזדמנות לצמיחה. שוק הייעוץ בישראל ממשיך להתרחב: לפי נתוני Statista, שוק שירותי הייעוץ הטכנולוגי המקומי צפוי להגיע לכ־400 מיליון דולר בשנת 2025, עם קצב צמיחה שנתי של כ־4%.

תחום ניהול הסיכונים, הכולל חוסן ארגוני, אבטחת מידע והיערכות לחירום מוערך בכ 58 מיליארד דולר בעולם וצפוי לצמוח בכ־20% בשנה עד 2032. לדברי מלי ביצור פרנס, מנכ"לית ובעלים של Tefen: "בישראל, שאלת החוסן הפכה לנושא קריטי לא רק ברמה הלאומית אלא גם עבור כל ארגון ציבורי ועסקי. המיזוג עם תנופה יוצר גוף שמסוגל לתת מענה מקיף מהאסטרטגיה ועד הביצוע, ולשלב טכנולוגיות מתקדמות לצד פתרונות הדרכה ויישום בשטח. זוהי בשורה אמיתית לשוק המקומי, שמחפש היום גישה הוליסטית להתמודדות עם אתגרי העתיד."

ד"ר מאיר מנחם, שימונה למנהל החטיבה החדשה, הוסיף: "הייחודיות שלנו היא במתן מעטפת מלאה לכל שלב במשבר, מגיבוש אסטרטגיה ותכניות חירום, דרך ניהול הארגון בשעת חירום ושמירה על רציפות תפקודית, ועד שיקום וחזרה לשגרה מתוך חיזוק החוסן הארגוני. המיזוג עם Tefen מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הללו בהיקף רחב יותר, עם שילוב של ייעוץ אסטרטגי וטכנולוגי מהשורה הראשונה".

צה"ל צפוי להתקין את תוכנת ה-AI של אקסון ויז'ן בעמדות נשק

חברת אקסון ויז'ן (Axon Vision), המתמחה במערכות AI לשוק הביטחוני, דיווחה היום (ד') לבורסה על הזמנה בהיקף של 2 מיליון דולר מלקוח ביטחוני מקומי. אקסון ויז'ן החלה להיסחר השבוע בבורסת תל-אביב. החברה גייסה 96 מיליון שקל בהנפקה הראשונית, לפי שווי של 130 מיליון שקל. במסגרת העסקה תספק החברה ערכת שדרוג הכוללת את קופסת המחשוב AI Core ותוכנת EdgeRCWS, שמאפשרת למערכות נשק קיימות להפוך לעמדות חכמות עם יכולת זיהוי אוטומטי בזמן אמת של איומים אוויריים וקרקעיים, מיירוט רחפנים ועד סיכול מחבלים מתקרבים.

אקסון ויז'ן לא חשפה את זהות הלקוח, אך מאחר שהפרויקט מתמקד בשדרוג עמדות נשק קיימות ולא בהטמעת המערכת בפלטפורמות חדשות, ההערכה היא כי מדובר בצה"ל או במשרד הביטחון. גם לגבי "קופסת המחשוב" AI Core החברה לא סיפקה פרטים, אולם ייתכן שמדובר ביחידת מחשוב ייעודית המאפשרת להריץ אלגוריתמים מתקדמים בעמדות נשק ותיקות, שאינן מצוידות ביכולות עיבוד חזקות ברמת הקצה.

בשיחה עם Tecttime ביולי 2024 הסביר מנכ"ל החברה, תא"ל (במיל.) רועי ריפטין, על הפוטנציאל של הטמעת יכולות AI בעמדות נשק קיימות לצורך עיבוי מערך ההגנה של ישראל למול איום הרחפנים. "הטמעה של יכולות יירוט רחפנים בעמדות נשק, גם אם לא יהיו אלה יכולות מוחלטות, עשויה מאוד לשפר את הכיסוי המרחבי מפני האיום לאור הפריסה הרחבה של עמדות הנשק ביחידות השונות".

באקסון ויז'ן מציינים כי התאמת המערכת למגוון פלטפורמות קרביות פותחת פוטנציאל להזמנות המשך בהיקפים משמעותיים גם בשוק הבינלאומי. ההזמנה מגיעה ימים ספורים לאחר שדיווחה החברה על עסקאות ראשונות באסיה. תוכנת EdgeRCWS מיועדת בעיקרה לכלי רכב קרביים משוריינים. זוהי מערכת מודעות סביבתית מבוססת בינה מלאכותית, המיועדת להשתלב בכלי רכב קרביים מאוישים ובלתי מאוישים. המערכת אוספת מידע בזמן אמת ממספר מצלמות וחיישנים היקפיים, ומעבדת אותו באמצעות יחידת מחשוב ייעודית המבוססת על GPU.

העיבוד מתבצע ישירות בקצה (Edge), כך שהנתונים מנותחים באופן מיידי ללא תלות בקישוריות חיצונית. הפלט מוצג למפעילים באמצעות ממשק גרפי פשוט, הכולל התרעות ויזואליות וקוליות על איומים מתקרבים מכל כיוון. המערכת מותאמת לפעול גם בתנאי שטח מורכבים, ומאפשרת אינטגרציה מלאה עם מערכות נשק או מערכות בקרה קיימות בכלי הרכב.

PTC השיקה מערכת חדשה לניהול סיכוני שרשרת אספקה

חברת התיב"ם האמריקאית PTC (נאסד"ק: PTC) הכריזה על השקת Arena SCI – פתרון ענן חדש המיועד לצמצום סיכונים בשרשרת האספקה. המערכת משתלבת ישירות במערכות ניהול מחזור חיי המוצר (PLM) וניהול האיכות (QMS) של החברה, ומביאה עמה יכולות מבוססות בינה מלאכותית לניטור פרואקטיבי של שינויים בשוק. חברת PTC מעסיקה מאות עובדים במרכזי הפיתוח בהרצליה ובקמפוס הטכניון בחיפה. בישראל פעל צוות שהשתתף בפיתוח הפלטפורמה החדשה.

מערכת Arena SCI מאפשרת לצוותי פיתוח ו-NPI לשלב תובנות בזמן אמת על זמינות רכיבים, הפסקות ייצור, עלויות ושיבושי אספקה, כבר בשלבי התכנון. בכך היא מייתרת את השימוש בכלים מנותקים, ומספקת תהליך רציף שבו מהנדסים ומנהלי רכש יכולים לקבל החלטות מושכלות לגבי בחירת רכיבים חלופיים ותואמים מבחינה טכנית. לדברי דייוויד קצמן, מנהל פעילות Arena ו-Onshape ב-PTC, "באמצעות אספקת מידע משרשרת האספקה ישירות למקום בו מתקבלות החלטות התכנון, הכלי החדש מפשט את שיתוף הפעולה ותומך בקבלת החלטות רכש פרואקטיביות, המסייעות בהפחתת שיבושים בשרשרת האספקה".

חברת PTC שבסיסה בבוסטון ונכללת במדד S&P 500, מספקת פתרונות לניהול מחזור חיי מוצר עבור חברות ייצור וטכנולוגיה. בין לקוחותיה: טויוטה, BMW, אינטל, פיליפס, איירבאס ודיסני. הטכנולוגיה של החברה תומכת בתכנון, סימולציה, ייצור ותפעול מוצרים. השקת Arena SCI משתלבת במגמה עולמית של חיזוק שרשראות אספקה נגד שיבושים, במיוחד עבור חברות הפועלות בשווקים עתירי רכיבים שבהם יש צורך להתמודד עם תהילכי פיתוח מהירים וקצב גבוה של השקת מוצרים חדשים.

מאסיבית וקומפרטס מקימות לשכת שירות לייצור בתלת-ממד של חלקים ביטחוניים

חברת מאסיבית (Massivit), המפתחת מדפסות תלת-מימד להדפסת חלקים גדולים מחומרים מרוכבים, דיווחה היום (ד') לבורסה כי חתמה על מזכר הבנות עם חברת קומפרטס להקמת לשכת שירות משותפת, שתספק ללקוחות בתעשייה הביטחונית תבניות וחלקים מתקדמים שיופקו במדפסת הדגל של החברה – Massivit 10000. בשלב הראשון, שיחל באופן מיידי, תספק מאסיבית את התבניות ללקוחות באמצעות קומפרטס, ואלה יוכלו לייצר מהן חלקים סופיים מחומרים מרוכבים.

המהלך משתלב באסטרטגיה החדשה של מאסיבית להרחיב את דריסת הרגל בשוק הביטחוני ולעבור למודל עסקי של מתן שירותי ייצור ישירים ללקוחות הקצה. על פי התכנון, בראשית 2026 יוקם מרכז השירות עצמו, שיאפשר לשתי החברות להציע מענה רחב יותר ולבסס את הטכנולוגיה כפתרון ייצור מתקדם בענף הביטחוני. קומפרטס, שהוקמה בשנת 2005 כחלק מקבוצת אבנון, נולדה כספקית לתחום התעופה הישראלי, ובייחוד עבור רחפנים (UAV) ותעשיית החלל. כיום היא מספקת פתרונות מלאים: תכנון, ייצור רכיבים, אב טיפוס, יציקת תבניות, הנדסה, והטמעת מערכות משתמשים ברמת תעשייה מתקדמת, ללקוחות בתחומי התעופה, ביטחון, רפואה, תקשורת, חלל ותחבורה.

בדו"ח הפיננסי למחצית הראשונה של 2025 הציגה מאסיבית הכנסות של כ-3.7 מיליון דולר, ירידה לעומת כ-5.5 מיליון בתקופה המקבילה. השורה התחתונה נותרה הפסד נקי של כ-5.4 מיליון דולר, אם כי נמוך מהפסד של כ-8.3 מיליון בשנה שעברה. בין העדכונים המשמעותיים: גיוס הון של כ-8.4 מיליון ש"ח בהנפקת זכויות, מינוי מנכ"ל חדש (יוסף אזרזר) והנהגת תוכנית התייעלות עם קיצוצי שכר בכירים וחיסכון חודשי של כ-300 אלף דולר.

ישראל שיגרה לחלל את הלוויין "אופק 19"

בתמונה למעלה: הדמיית לוויין המכ"ם אופק 19 בשלב הפעילות המבצעית. מקור: מפא"ת

ישראל שיגרה לחלל את לוויין המכ"ם למשימות תצפית אופק 19 (Ofeq) באמצעות משגר לוויינים תלת שלבי מסוג “שביט”. השיגור בוצע ביום ג' בשעה 22:30 משדה ניסויים במרכז הארץ. משרד הביטחון מסר שהלוויין נכנס למסלולו סביב כדור הארץ, החל לשדר נתונים ועבר בהצלחה סדרת בדיקות ראשוניות. בימים הקרובים הוא יעבור סדרת בדיקות נוספות לפני שייכנס לשימוש מבצעי. הלוויין פותח ויוצר בחטיבת מערכות טילים וחלל של התעשייה האווירית, ומחירו נאמד בכ-100 מיליון דולר.

עם כניסת הלוויין לפעילות מלאה, תועבר הפעלתו השוטפת לאחריות יחידת 9900, שהיא יחידת המודיעין הגיאוגרפי חזותי של אגף המודיעין בצה”ל. המשגר שביט פותח על-ידי מפעל מל"מ של התע"א בשיתוף עם החברות "תומר" ו"רפאל" שייצרו את מנועי המשגר. המטעד הוא מערכת מכ"ם מתוצרת חברת אלתא. ראש מפא"ת במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') ד"ר דני גולד, גילה שבמהלך מבצע "עם כלביא" סיפקו לווייני התצפית של ישראל יותר מ-12,000 תמונות לוויין בשטח איראן.

הלוויין אופק 19 בחדר האינטגרציה בתעשייה האווירית

"החלל הוא מימד לחימה שמרכזיותו תתעצם בשנים הבאות. הלוויין הנוכחי מייצר קפיצת מדרגה מבצעית וטכנולוגית". מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, הסביר שמטעד מכ"מי מאפשר לקבל מודיעין ביום, בלילה ובכל תנאי מזג האוויר והראות. מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אמיר ברעם, אמר שבעשור הקרוב "נשקיע מיליארדי שקלים בבניית קונסטלציית לוויינים בחלל, שתאפשר לנו לעקוב בכל רגע נתון אחר כל נקודה במזרח התיכון״.

חברת אלתא מייצרת את מכ"ם החלל ELM-2070, אשר מיועד לשימוש בלווייני תצפית בגובה נמוך (LEO). הוא מבוסס על טכנולוגיית Synthetic Aperture Radar – SAR (מכ"ם מפתח סינתטי) ומספק רזולוציה של כ-50 ס"מ. מדובר במערכת ותיקה מאוד שפותחה בתחילה עבור לוויין טקסאר (TecSAR-1) ששוגר לחלל בשנת 2008. לא נמסר האם המכ"ם החדש מבוסס על המשפחה הזו או שהוא שייך לקטגוריה חדשה של מכ"מי SAR.