מחבר: Techtime

ברק 555 השיקה מערכת אבטחה עם LiDAR של אינוויז ו-AI של קוגניטים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת "ברק 555", המשתייכת לקבוצת דרייב, הכריזה היום (ג') על השקת מערכת אבטחה חדשה המיועדת להגן על גבולות, יישובים ותשתיות קריטיות ולספק התראות בזמן אמת על תנועות חשודות וחדירות. המערכת, Barak Light Guard, פותחה בשיתוף פעולה עם עוד שתי חברות טכנולוגיה ישראליות: יצרנית חיישני ה-LiDAR אינוויז (Innoviz), שפועלת בעיקר בשוק הרכב האוטונומי, וחברת הבינה המלאכותית קוגניטים (Cogniteam), המתמחה בפתרונות AI לרובוטיקה. המערכת מספקת טווח סריקה של כ-400 מטר ויכולות גילוי וזיהוי של עצמים ניידים ונייחים בכל מזג אוויר.

קוגניטים הוקמה ב-2010 ומתמחה במערכות בינה מלאכותית ורובוטיקה. היא פיתחה את פלטפורמת Nimbus, המאפשרת לייצר, לנהל ולעדכן מרחוק תוכנות לרובוטים, תוך שימוש בענן. היא עובדת עם חברות בתחום הרובוטיקה הביטחונית, הלוגיסטית והחקלאית, ומספקת להן יכולת לאמן אלגוריתמים, לפרוס אותם לכלים שונים ולבצע עדכוני תוכנה בזמן אמת. בפרויקט של ברק 555, קוגניטים אחראית על מרכיב האנליטיקה מבוססת-AI: התוכנה שלה מנתחת את המידע המגיע מחיישני ה-LiDAR והמצלמות, מסווגת אובייקטים ומפחיתה התרעות שווא.

ה-LiDAR נכנס לעולם האבטחה

חיישני LiDAR המוכרים היטב בתחום הנהיגה האוטונומית והרובוטיקה, נכנסים כיום בקצב גובר לשוקי הביטחון והאבטחה. הם מסוגלים לייצר תמונה ברזולוציה גבוהה של המרחב, גם בתנאי ראות ומזג אוויר קשים שבהם מצלמות האבטחה הסטנדרטיות מתקשות לספק מידע, גם כאשר הן נעזרות במערכות מכ"ם מקומי. בשוק העולמי ניתן לראות ניסיונות לשלב חיישנים כאלה בהגנה על גבולות יבשתיים, סביב שדות תעופה או סביב מתקנים צבאיים ותעשייתיים. חברות כמו Quanergy ו-Velodyne בארה"ב, או Hesai בסין, מנסות להציע פתרונות דומים, אולם מדובר עדיין בשוק צעיר יחסית שמחפש את נקודות החדירה שלו. 

מנכ״ל ברק 555  בני לב, מסר: "מערכת הליידאר מאפשרת לראשונה צילום ממרחקים גדולים וזיהוי אובייקטים תוך כדי תנועה. היא מספקת יתרונות משמעותיים בניטור ואבטחת שטחים פתוחים, כמו אזורי גבול, מתקנים צבאיים ותשתיות קריטיות". חברת ברק 555 פועלת כ-40 שנה ומוציאה לפועל פרויקטים רחבי היקף בתחומי אבטחה, מיגון ותקשורת ברחבי הארץ. היא מהווה חלק מקבוצת התשתיות דרייב, הכוללת בין היתר את החברות דרך ארץ כביש 6, נתיבי הכרמל, דרך הצפון, דרך בטוחה וברק 555.

עומר כילף: ה-LiDAR מתמודד עם חסרונות המכ"ם

מנכ"ל חברת אינוויז, עומר כילף, מסר ל-Techtime שהשימוש בחיישני LiDAR פותר מספר בעיות מהותיות: "הפתרון הנפוץ ביותר ב-10 השנים האחרונות התבסס על שימוש במערכות הכוללות מכ"ם ומצלמה, כדי לספק כיסוי של הגזרה בכל תנאי מזג האוויר והתאורה. למכ"ם יש שדה ראייה רחב והוא פחות רגיש למזג אוויר ותאורה. בדרך–כלל המכ"ם מזהה תנועה, ואז מכוון אל האזור החשוד את המצלמה (אור נראה או IR), כדי שהיא תתמקד במטרה שצריך לפענח.

"הבעיה עם מערכות מכ"ם היא שהן מאופיינות ברזולוציה נמוכה, ולכן הן מתקשות לזהות תנועת בני–אדם מעבר לטווח של כ-200 מטר. וכאשר הוא מכסה מרחב שבו עובר כביש, כל רכב שעובר מייצר התראת שווא (false alarm). בעייה נוספת קשורה לקושי המכ"ם לראות מעבר לגדרות. ה-LiDAR שלנו נותן מענה לכל האתגרים האלה ובמחיר תחרותי. הרזולוציה שלו מאפשרת לזהות תנועת בני–אדם גם במרחק של 350-450 מטר, והאו עובד בקלות בסביבה מורכבת הכוללת תנועה של כלים ואנשים באיזורים שונים בשדה הראייה".

[קרדיט תמונה: קוגניטים]

אינפיניאון השלימה את רכישת חטיבת האיתרנט של מארוול

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רובוט דמוי-אדם של חברת Roboy המבסס על בקרי AURIX של אינפיניאון

חברת אינפיניאון (Infineon) השלימה את רכישת חטיבת האיתרנט הממונע (Automotive Ethernet) של חברת מארוול (Marvell Technology). אינפיניאון שילמה 2.5 מיליארד דולר במזומן תמורת כל עסקי החטיבה, הקניין הרוחני ואת צוות הפיתוח הכולל כ-100 עובדים. מדובר בעיסקת בזק במונחי עסקאות מיזוג בתעשיית השבבים: שתי החברות חתמו על ההסכם בחודש אפריל 2025, ובתוך פחות מארבעה חודשים הוא הושלם במלואו.

מכירות החטיבה בשנת 2025 צפויות להסתכם בכ-220-250 מיליון דולר, ברווח גולמי של כ-60%. אינפיניאון מסרה שהעיסקה תספק לה מנוע צמיחה נוסף, שכן היא נהנית מנצחונות תכנון בהיקף כולל של כ-4 מיליארד דולר עד לשנת 2030, ומוצרים חדשים הנמצאים כעת בפיתוח שיש להם פוטנציאל צמיחה נוסף.

אינפיניאון מסרה שהעיסקה מחזקת את אסטרטגיית ההתמקדות שלה ברכב מוגדר תוכנה (Software Defined Vehicles) ומחזקת את מעמדה כספקית מיקרו-בקרים (Microcontrollers) לתעשיית הרכב. במסגרת הזאת, היא מתכננת לשלב את מתגי ומקמ"שי Brightlane של החטיבה, בקו בקרי AURIX של אינפיניאון. החטיבה מגדילה את היקף הפעילות של אינפיניאון בארה"ב ונועדה לסייע לה להיכנס לשוק הרובוטים דמויי-אדם (Humanoid). "נשלב את פעילות האיתרנט בפתרונות שאנחנו מספקים לתחום ה-AI הפיסי (physical AI), כמו רובוטים", אמר מנכ"ל אינפיניאון, יוכן הנבק.

סופטבנק תשקיע 2 מיליארד דולר בחברת אינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן

אינטל וסופטבנק (SoftBank) הודיעו על הסכם השקעה בהיקף של שני מיליארד דולר במניות אינטל, אשר ייעשה לפי מחיר מניה של 23 דולרים. סופטבנק תרכוש את המניות במחיר של 23 דולר למניה. השלמת העסקה כפופה לתנאים מקובלים. בעקבות ההודעה אתמול (ג') ירדו מניות סופטבנק בטוקיו בכ-2.2%, ומניות אינטל בנסד"ק ירדו בכ-3.7% ובלילה עלו בכ-5.2% למחיר של כ-24.9 דולר למניה, והעניקו לה שווי שוק של כ-103.5 מיליארד דולר.

יו”ר ומנכ”ל סופטבנק, מסיושי סון, אמר שההשקעה האסטרטגית הזו "משקפת את אמונתנו שיכולות הייצור והאספקה של שבבים מתקדמים בארה”ב ימשיכו להתרחב, ושלאינטל יהיה תפקיד מרכזי בכך". מנכ”ל אינטל, ליפ-בו טאן, אמר שסופטבנק "שותפה למחויבות שלנו לחיזוק ההובלה הטכנולוגית והייצורית של ארה”ב. מסא ואני עובדים בשיתוף פעולה הדוק כבר עשרות שנים, ואני מעריך את האמון שהוא מביע באינטל".

אסטרטגיית AI חדשה

סופטבנק הבהירה שההשקעה קשורה לאסטרטגיה רחבה של ביצוע השקעות משמעותיות בתחום הבינה המלאכותית (AI). פירוש הדבר שהיא רואה באינטל פלטפורמה קריטית לייצור שבבים עבור AI. ייתכן שהמהלך קשור לאסטרטגיית ה-AI החדשה שאותה הציג ליפ-בו לפני כחודשיים: "בעבר פעלנו בתחום הבינה המלאכותית מתוך גישה ממוקדת סיליקון, בלא לבנות מערך כולל ומשולב של חומרה ותוכנה. אנחנו צריכים למקד את האסטרטגיה שלנו סביב ארכיטקטורת x86 בתחום מעבדי ה-CPU וארכיטקטורת xe בתחום מעבדי ה-GPU, אבל לעלות ברמת ההפשטה ולספק מוצרים הכוללים גם חומרה וגם תוכנה.

"אנחנו צריכים להבין את המגמות החשובות ביותר בתחום המחשוב, ולהגיב אליהן באמצעות גישה מערכתית שיש בה גם פיתוח תוכנה וגם פיתוח סיליקון. בחודשים הקרובים נספק יותר מידע על המהלך שאנחנו מבצעים בפיתוח יכולות AI מאוחדות הכוללות חומרה ותוכנה. המהלך הזה אומנם דורש זמן, אולם הוא חיוני כדי שאינטל תהיה רלוונטית גם בגל המחשוב הבא".

חידת ARM

מעניין לראות האם הדבר יביא להגברת שיתוף הפעולה בין אינטל לבין חברת ARM, שעל-פי הערכות שונות נמצאות 90% ממניותיה בידי סופטבנק. השיעור המדוייק ברור, שכן לאחר שרכשה ARM ב-2016 תמורת 32 מיליארד דולר, היא הוציאה אותה מהנפקה, החזירה אותה למסחר בנסד"ק ב-2023 וביצעה מספר עסקעות נוספות של מכירת מניות לציבור. מעניין לציין ש-ARM נסחרת כיום לפי שווי גדול בהרבה מזה של חברת אינטל: 149.3 מיליארד דולר.

רפאל ולולב ספייס יפתחו טכנולוגיית יירוט רחפנים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פתרונות קיימים של רפאל לזיהוי ויירוט רחפנים וכטב"מים מנמיכי רום

חברת רפאל (Rafael) וחברת לולב ספייס (Lulav Space) החיפאית חתמו על הסכם שיתוף פעולה לפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב״מים שתהיה זולה, גמישה ובעלת הטמעה מהירה, בהתאם לצרכים המשתנים של שדה הקרב המודרני. הפרוייקט יתבצע באמצעות מנהלת ברוק"ק (ביטחון רום קרוב לקרקע), או  Very Low Altitude threats – VLA באנגלית, שהוקמה לאחרונה ברפאל. המנהלת מיועדת להתמודד ייעודית עם איומים אלה, ופועלת בתוך חטיבת ההגנה האווירית (הגנ"א) של החברה.

ראש מנהלת ברוק"ק, יוסי מרגלית, אמר ששיתוף הפעולה יאפשר לפתח במהירות "פתרונות יירוט זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי". מייסד משותף ומנכ״ל חברת "לולב ספייס", ד״ר נועם לייטר, גילה ששתי החברות כבר עובדות ביחד על פיתוח טכנולוגיית יירוט חדשה, "החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים". שיתוף הפעולה עם לולב ספייס התאפשר באמצעות אימוץ אסטרטגיה חדשה ברפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט–אפ ישראליות. החברה מסרה שהיא מקימה רשת חדשנות דינמית המשלבת בין הידע של רפאל לבין הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק.

עסקת הרכישה בוטלה

חברת לולב ספייס הוקמה בשנת 2021 ומתמקדת בעיקר בתחום הניווט הרובוטי למשימות חלל ויישומים נוספים. ההתמחות העיקרית שלה היא פיתוח מערכות ניווט מבוססות ראייה ממוחשבת, המאפשרות לרכב חללי למדוד את המרחק והמהירות שלו ביחס לאובייקט היעד. אם זה לוויין אחר לצורך מפגש, ואם זה פני השטח של אתר נחיתה בטוח. זאת, באמצעות מצלמות ותוכנה בלבד, ללא שימוש בלייזר או מכ"ם. הטכנולוגיה של החברה שולבה בשתי נחתות הירח הישראליות, בראשית 1 ובראשית 2.

לאחרונה היא החלה לעסוק גם בפיתוח מערכות לזיהוי, עקיבה ונטרול רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים, באמצעות טכנולוגיות הניווט והראייה הממוחשבת שלה. בחודש מרץ השנה נחתם מזכר הבנות לא מחייב בין לולב ספייס לבין חברת ParaZero Technologies מכפר סבא, שלפיו תרכוש פאראזרו את כל מניות לולב במטרה לחזק את יכולותיה בתחום ההגנה מפני רחפנים וניווט אוטונומי. בסופו של דבר שני הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות סופיות, והצעת הרכש בוטלה במאי 2025.

כמה אופציות מקבלים עובדים בכירים בחברות הסטארט-אפ?

פורסם בתאריך ע"י Techtime

סקר אופציות שערכה קרן ההון סיכון TLV Partners בקרב 30 חברות פורטפוליו בשלבי סיד וחברות בשלב הגיוס הראשון (A), מגלה שמנהלים בכירים בחברות בשלבי הסיד מקבלים בדרך-כלל יותר אופציות מאשר ממלאי תפקידים דומים בחברות בוגרות. התגמול באופציות למנהלים ולמהנדסים בכירים בחברות הנמצאות בשלב ההתחלתי, מגיע עד לשיעור של 2.5% מהחברה. לשיעור הזה סיכוי להיות מתורגם למאות אלפי ואף מיליוני דולרים במידה והחברה מצליחה. 

הסקר מגלה ש-5 עובדי המפתח הראשונים, מקבלים בממוצע את התגמול הגבוה ביותר. ראש מחלקת טאלנטים ותפעול (בתמונה למעלה) ב-TLV Partners, טובי שטיין, אמר שמדובר באנשים מאוד מנוסים ואיכותיים שהחברה מעוניינת בהם כדי לעבור את השלב הקריטי של פיתוח המוצר הראשון. היזמים צריכים לשכנע אותם להצטרף לחברת סיד, עם הסיכון הכרוך בכך, ולרוב אין להם בקופה מזומנים לתשלום שכר מאוד גבוה. לכן התגמול באופציות הוא בדרך כלל גבוה בהרבה מאשר התגמול הניתן לעובדים מקבילים המצטרפים לחברות אחרי סבב A.

מהי נקודת הייחוס בקבלת החלטה?

שטיין: "ערכנו את הסקר על מנת להעניק לחברות ולמועמדים נקודות ייחוס כדי להבין אם מנהלים ומפתחים בכירים מבקשים סל אופציות ריאלי או חריג. בשנים האחרונות השוק נמצא ברכבת הרים. מתקופה של בועה בתחילת העשור לשנים של משבר ולאחר מכן התייצבות. בניגוד לתחום השכר שבו יש נתונים וטבלאות, בעולם האופציות אין בנצ'מרק ברור. גילינו שלמרות שליזמים ולעובדים חסרה נקודת ייחוס, תמונת המצב ברוב החברות בשלבי הצמיחה המוקדמת היא די דומה. בחברות הסיד, לעומת זאת, התגלתה שונות גבוהה מאוד, הנקבעת בהתאם לסיכומים הפרטניים עם כל עובד, ולהבדלים בכישורי המו"מ של הצדדים".

במפתיע, אחרי הגיוסים הבכירים הראשונים, לא נמצאו פערים גדולים בתגמול אופציות לעובדים בדרגי כניסה וביניים, בין מפתחים לבין תפקידי מעטפת בחברה, כמו למשל שיווק. בעלי תפקידים בעלי רמת ותק וניסיון מקבילים, קיבלו תגמול דומה באופציות. זאת, בשונה מהפרשי השכר המקובלים בהייטק בין מפתחים לבין בעלי תפקידים אחרים. 

הסקר מגלה שבחברות בשלבי סיד מהנדסים בכירים מקבלים אופציות בשיעור של יותר מ-0.5%, למהנדסים בדרג ביניים ניתנות לרוב אופציות בגובה של 0.15%–0.25%. בדרגים הנמוכים הפערים מצטמצמים, כשמהנדסים ג’וניורים מקבלים 0.08%, ועובדים לא טכניים ג’וניורים מקבלים 0.06%. תפקידי דירקטור טכנולוגיים מתוגמלים לרוב ב-0.45%–0.5%, בדומה ל-VP לא טכנולוגיים, כמו סמנכ"לי שיווק ומכירות. לעומתם, דירקטורים לא טכנולוגיים מקבלים כ-0.2% בלבד.

שטיין הסביר שככל שהחברה צומחת, יש לה יותר משאבים, יותר יציבות והיא פחות תלויה בגיוס עובדי מפתח ספציפיים. הצורך במענקי אופציות חריגים הולך ופוחת. "לכן, למרות שאנו רואים תנודות גדולות ושונות רבה בהיקפי מענקי האופציות בשלבים המוקדמים, השונות הזו פוחתת עם הזמן, והממוצעים של החברה נוטים לחזור ולהשתוות לממוצעים הנהוגים בתעשייה".

מה המצב בארצות הברית?

בארצות הברית נערכו בשנים האחרונות סקרים מקיפים על היקף האופציות שמקבלים עובדים בכירים בסטארטאפים. לפי Kruze Consulting, עובד ראשון בחברה מקבל בדרך כלל בין 0.5% ל-4% מהמניות, כשבמרבית המקרים החלק שניתן בפועל הוא סביב 1.5%. העובד השני מקבל בדרך כלל כ-0.85%, ואילו העובד החמישי כבר יורד לכ-0.34%. נתוני Pave מצביעים על כך שמפתח בכיר ראשון (Founding Engineer) מקבל לרוב בין 0.33% ל-1.32%, בהתאם לשוק ולשלב החברה. בנוסף, לפי Holloway, מנהל הנדסה (Lead Engineer) נהנה לרוב מ-0.5% עד 1%, בעוד מהנדס בכיר מקבל 0.33%–0.66%. במקביל, דוחות של Carta ו-Ravio מלמדים כי ברמת המאקרו, סל האופציות (Option Pool) לעובדים נע לרוב בין 5% ל-20% מכלל ההון של החברה, ומוגדר כבר בשלבי ה-Seed וה-Series A.

חברות ה-AI יוצאות דופן

בתחום הבינה המלאכותית ההיקפים שונים באופן בולט. לפי Business Insider, חברות סטארט-אפ בארה״ב מציעות למנהלי ומהנדסי AI מובילים, חבילות נדיבות במיוחד, הכוללות בין 5%-2% מהמניות – גם בשלבים מוקדמים יחסית (גיוס A). מדובר בהטבה חריגה בהיקפה, שנועדה למשוך טאלנטים נדירים בשוק תחרותי במיוחד. הם גם מקבלים שכר בסיס גבוה של 300–400 אלף דולר בשנה. מגמה זו מדגישה את הפער בין סטארטאפים "רגילים", שבהם האחוזים יורדים במהירות ככל שהחברה מתקדמת, לבין תחום ה-AI, שבו החברות נדרשות לוותר על נתח גדול מהמניות כדי להבטיח יתרון טכנולוגי אנושי.

[קרדיט תמונה ראשית: עומר הכהן]

הפעילות הביטחונית דוחפת את TSG לשיאים חדשים בהכנסות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[תמונת המחשה באדיבות TSG]

חברת טכנולוגיות המידע TSG הציגה ברבעון השני של 2025 זינוק חד בהכנסותיה מהשוק הביטחוני, שמהווה ברבעונים האחרונים מנוע צמיחה בולט במיוחד. בסך הכול, הסתכמו ההכנסות מהשוק הצבאי ברבעון השני ב-82.2 מיליון שקל, עלייה של כ-50% בהשוואה לרבעון המקביל – וכ-78% מכלל ההכנסות. ברבעון השני ב-2024 השוק הצבאי היה אחראי לכ-70% מכלל ההכנסות.

גידול זה בולט על רקע העובדה כי ההכנסות מהשוק האזרחי דווקא ירדו בשיעור קל ברבעון השני. כלל ההכנסות עמדו על 104.6 מיליון שקל – גידול של 35%. מגמה זו משתקפת גם בנתוני המחצית הראשונה של 2025, שבה ההכנסות מהשוק הצבאי הסתכמו ב-161.6 מיליון שקל, גידול של 50% וכ-78% מההכנסות.

התרחבות באירופה, לקוח ראשון בארה"ב

TSG מציגה עצמה כחברה טכנולוגית רב-תחומית, המחלקת את פעילותה בין מגזר אזרחי למגזר צבאי. בעוד שבשוק האזרחי היא מספקת פתרונות בתחבורה, אנרגיה, שירותי חירום ומוקדי שליטה, הרי שהשוק הצבאי הוא שמקנה לה את עיקר המשקל והצמיחה. בתחום זה מתמקדת החברה במערכות שליטה ובקרה, תקשוב מבצעי, אינטגרציה טכנולוגית ויכולות ניתוח מודיעין.

בתחום הביטחוני רשמה החברה מספר פרויקטים בולטים בשנים האחרונות בישראל ובאירופה. בחודש יוני חתמה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Retia הצ’כית במסגרתו השתיים ייגשו יחד למכרז של משרד ההגנה בצ’כיה לפיתוח מערכת ניהול אווירית מתקדמת על פי תקני נאט”ו. במסגרת זו TSG אחראית על פיתוח התוכנה בעוד Retia תספק את רכיבי החומרה ותוביל את ההטמעה בשטח. נוסף על כך דיווחה החברה על חוזה בהיקף של שלושה מיליון אירו עם חברה אירופית בתחום ההגנה הימית, מהלך שמרחיב את דריסת הרגל שלה בשוקי אירופה. המגמות שמובילות את התחזקות החברה בשוק הביטחוני קשורות ישירות לגל ההתחמשות באירופה מאז פרוץ המלחמה באוקראינה ולדרישה הגוברת למערכות שליטה ובקרה מתקדמות.

בישראל TSG ממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח והטמעת מערכות שליטה ובקרה מתקדמות עבור צה"ל, ובהן מערכות לניהול שדה הקרב ולשליטה בכוחות מתמרנים. החברה מעורבת גם בפרויקטים בתחום ההגנה האווירית והגנת המולדת, עם פתרונות תקשוב ומודיעין מבצעי שמוטמעים ביחידות הלחימה ובמרכזי השליטה של מערכת הביטחון. ביולי 2025 חתמה על הסכם עם ספקית טכנולוגיה אמריקאית לצורך שילוב פתרונותיה במערכות מתקדמות של צבא ארצות הברית, לקוח ראשון בשוק האמריקאי.

TSG היא בעיקר אינטגרטורית המשלבת רכיבי תוכנה, חומרה ותקשורת ממקורות שונים לכדי מערכות שליטה ובקרה מקצה לקצה עבור צבאות וארגוני ביטחון. עם זאת, החברה גם מפתחת פתרונות תוכנה ייעודיים בתחומים כמו C4I, ניהול שדה קרב, בקרה אווירית ומודיעין.

אלטק הגישה בקשה להעסיק עובדים זרים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: עובדים בקו הייצור של אלטק בפתח תקווה. מקור: אלטק

חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה הגישה בקשה לייבא ולהעסיק עובדים זרים, במסגרת מאמציה להגדיל את קיבולת הייצור. בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות הכספיים בסוף השבוע, הסביר המנכ"ל אלי יפה שאם הבקשה תאושר, החברה תוכל לעבור למתכונת עבודה של שבעה ימים בשבוע ולהגדיל את היקף הייצור ללקוחות הביטחוניים. לדבר הזה חשיבות רבה, שכן המכירות לשוק הביטחוני הגיעו לשיעור של כ-65% מכלל המכירות של החברה.

סמנכ"ל הכספים, רון פרוינד, אמר בשיחה שיש צמיחה עקבית בהיקף ההזמנות הביטחוניות מלקוחות בישראל, באירופה ובארה"ב, אולם הוא הסביר שהחברה לא מפרסמת מידע על צבר ההזמנות בתחום, בין השאר מפני שהוא מאופיין בהזמנות דחופות, בדרך-כלל רבעון אחד לפני מועדי האספקה. חברת אלטק נמצאת בבעלות קבוצת ניסטק, ונסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-68.3 מיליון דולר. החברה מדווחת על צמיחה גם במכירות וגם בהתקדמות פרוייקט שדרוג תשתיות הייצור שלה.

קו הציפויים החדש יתחיל לעבוד בסוף השנה

ברבעון השני של שנת 2025 צמחו מכירותיה בכ-24% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-12.5 מיליון דולר. שולי הרווח צמחו מ-15.6% אשתקד לכ-24.1% השנה, הרווח התפעולי צמח ב-259% והסתכם בכ-1.5 מיליון דולר (בהשוואה ל-400 אלף דולר אשתקד), והרווח הגולמי הסתכם בכ-3 מיליון דולר, בהשוואה לכ-1.6 מיליון דולר אשתקד. המכירות במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו בכ-24.3 מיליון דולר בהשוואה לכ-22.2 מיליון דולר אשתקד, והרווח הגולמי הסתכם בכ-5.2 מיליון דולר, בהשוואה לכ-4.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

בסוף הרבעון השני 2025 היו בקופת החברה מזומנים בהיקף של 11.2 מיליון דולר. המנכ"ל אלי יפה אמר שהחברה ממשיכה בתהליכי שידרוג פס הייצור. היא מגדילה את קיבולת החשמל ב-40%, וביחד עם השלמת ההתקנה בסוף השנה של קו ציפויי מעגלים חדש באורך של 40 מטר, היא תגיע לקיבולת ייצור שהיא שוות ערך למכירות של 55-60 מיליון דולר בשנה. היא השלימה הגדלה של 20% במערכת מיזוג האוויר, במטרה להגדיל בעתיד את החדר הנקי. בסך הכל, החברה מצפה להשקיע עוד 6 מיליון דולר השנה בעבודות שדרוג התשתית וקווי הייצור.

למרות רבעון שיא, מניית אפלייד צונחת בגלל סין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מטה אפלייד מטיריאלס ישראל ברחובות

חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) סיימה את הרבעון השלישי של שנת הכספים 2025 עם תוצאות שיא: ההכנסות עלו ל-7.3 מיליארד דולר, עלייה של כ-8% לעומת השנה הקודמת, והרווח הנקי עלה ל-1.77 מיליארד דולר, גבוה מהתחזיות. החברה נהנתה מביצועים חזקים בכל תחומי הפעילות המרכזיים – מערכות לייצור שבבים, שירותים ומוצרים למסכי תצוגה – שהובילו את התוצאות מעל ציפיות השוק.

עם זאת, תחזית החברה לרבעון הבא היתה מאכזבת, כ-6.7 מיליארד דולר, ובעקבות כך צנחה מניית החברה ביום שישי ב-14%. הסיבה לתחזית הנמוכה קשורה בעיקר להמשך הקשיים בשוק הסיני. ברבעון השלישי תרמה סין כ-32% מהכנסות החברה, התאוששות מסוימת לעומת 25% בלבד ברבעון הקודם, אך עדיין רחוק מהשיאים של למעלה מ-40% בשנה שעברה. המנכ"ל גארי דיקרסון הבהיר בשיחת הוועידה: "אנחנו צופים שחלקה של סין בהכנסות ברבעון הרביעי יירד לכ-29%, וזאת בהנחה שלא יאושרו לנו הרישיונות התלויים ליצוא".

בעוד שעבור יצרניות שבבים כמו אנבידיה ו-AMD קיימים ספי ביצועים מוגדרים המאפשרים גרסאות מותאמות לייצוא, המצב שונה לחלוטין עבור ציוד ייצור שבבים. ציוד זה נחשב טכנולוגיה קריטית ורגישה במיוחד ולכן מדיניות הממשל האמריקאי היא ברירת מחדל של חסימה כמעט גורפת. 

אפלייד ממשיכה למכור לסין בעיקר ציוד שאינו נחשב לרגיש מבחינה אסטרטגית – מערכות לייצור שבבים ב-28 ננומטר ומעלה, ציוד לאפליקציות בתחום הרכב, החיישנים וה-IoT, וכן פתרונות מטרולוגיה ובקרת איכות (inspection). תחומים אלו עדיין מהווים מקור משמעותי להכנסות, גם כשציוד לייצור שבבים מתקדמים נתון למגבלות יצוא אמריקאיות חמורות. 

אך זה לא הגורם היחיד שמכביד על התוצאות בסין. בדומה לרבעון הקודם, החברה ממשיכה לדווח על המשך "עיכול הקיבולת" – שימוש בציוד שכבר נרכש במקום הזמנות חדשות.  

ביקוש "לא ליניארי" מצד היצרניות המובילות

תופעה נוספת שמייצרת תנודתיות בהכנסות החברה היא הפערים בתזמון ההזמנות מצד יצרניות השבבים המובילות. סמנכ"ל הכספים ברייס היל ציין כי "ההזמנות מהלקוחות המתקדמים [leading-edge] הפכו לא ליניאריות, עם תנודות חדות בין רבעונים, מה שמכביד על הנראות קדימה".

המנכ"ל דיקרסון הסביר: “ההשקעות של הלקוחות המתקדמים לא מתנהלות בקו ישר, אלא בגלים. כשחברות כמו TSMC, סמסונג ואינטל עוברות לתהליך ייצור חדש, הן מבצעות רכישות גדולות מאוד בפרקי זמן קצרים, ואז יש תקופות שקטות יותר עד למחזור ההשקעה הבא”. סמנכ"ל הכספים הבהיר: "מה שאנחנו רואים עכשיו הוא עניין של תזמון, לא של בעיה בביקוש. אין ירידה מבנית בצורך בציוד ליצרניות המתקדמות – אלא פשוט מחזורי רכישה לא אחידים, שגורמים לכך שרבעון אחד חזק במיוחד ואחריו רבעון חלש יותר”.

פי.סי.בי זכתה במכרז ייצור בהיקף 23.7 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: בדיקת מעגל מודפס גדול מאוד שיוצר בחברת פי.סי.בי. מקור: פי.סי.בי

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) ממגדל העמק זכתה במכרז ענק לביצוע פרוייקט ייצור אלקטרוני עבור יצרנית ציוד רפואי גלובלית. להערכת החברה, ההיקף הכולל של המכרז צפוי להסתכם בכ-23.7 מיליון דולר בשנת 2026. מדובר בהערכה בלבד, שכן יש ללקוח אופציה לשנות את כמות המוצרים המוזמנת. מדובר בלקוח קיים אשר היה אחראי למכירות בהיקף של כ-36.6 מיליון דולר בשנת 2024, המייצגות את עיקר המכירות לשוק הרפואי, אשר הסתכמו באותה שנה בכ-41.2 מיליון דולר.

פי.סי.בי מסרה שהיא מוכרת ללקוח מוצרים נוספים מעבר למכרז הזה, כך שעדיין לא ברור אם משמעות העיסקה היא שיש גידול בהיקף המכירות ללקוח המרכזי הזה. לאחר ההודעה זינקה מניית פי.סי.בי בבורסת תל אביב ביותר מ-6%, והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-823 מיליון שקל. פי.סי.בי נמצאת בתנופת צמיחה, בעיקר הודות לזינוק חד בהיקף ההזמנות הביטחוניות. בשנת 2024 הסתכמו המכירות לשוק הביטחוני בכ-76.5 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-48.2 מיליון דולר בשנת 2023.

המכסים של טראמפ גרמו לעליית מחירים

חברת פי.סי.בי נמצאת בשליטת קרן פימי ופועלת בשלושה מגזרי פעילות מרכזיים: ייצור ושיווק מעגלים מודפסים (PCB) ומצעים, הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות, ומזעור מערכות אלקטרוניות (מארזי מיקרואלקטרוניקה). במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו מכירות החברה בכ-85.3 מיליון דולר בהשוואה למכירות של  69.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה 2024. בתחילת החודש מסר המנכ"ל עובד שפירא על גידול משמעותי בביקושים במגזר הביטחוני, גם בשוק המקומי וגם בשווקים הבינלאומיים.

שפירא: "אנו ממשיכים להשקיע בהגדלת כושר הייצור ופועלים לתרגם את המומנטום הזה". צבר ההזמנות של החברה הגיע בסוף הרבעון השני להיקף שיא של 178 מיליון דולר. בדו"ח הרבעוני שפורסם לפני כשבוע, החברה דיווחה שהעלתה מחירים בארה"ב בגלל המכסים החדשים של טראמפ, הכוללים 15% מס על סחורות המיובאות מישראל לארה"ב. "לחברה מכירות בארה"ב באמצעות חברה בת בארה"ב, והיא מעדכנת את מחירי המכירה ללקוחותיה בארה"ב בהתאם לגובה המכסים אשר הוטלו עליה".

סטרטסיס חותכת את התחזית השנתית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ”ל סטרטסיס יואב זייף, ומדפסת H350 תעשייתית של החברה]

חברת הדפסת התלת-ממד סטרטסיס (Stratasys) עדכנה אתמול (ד') כלפי מטה את תחזית ההכנסות השנתית שלה, וצופה כעת מחזור שנתי של 550-560 מיליון דולר, לעומת תחזית קודמת שעמדה על 570-585 מיליון דולר. בעקבות כך נפלה מניית החברה אתמול בנסד"ק ביותר מ-11%.

הורדת התחזית נובעת בעיקרה מעיכובים בהזמנות מצד לקוחות. לדברי ההנהלה, העיכובים בסגירת עסקאות נובעים בעיקר מהאטה בהוצאות הון מצד לקוחות גדולים בתעשיות הרכב, התעופה והרפואה – מגמה שנובעת מאי-ודאות כלכלית עולמית וריביות גבוהות. החברה רואה את ההשפעות כמגבלות זמניות ולא בעיה מבנית, ומאמינה שהאצת ההשקעות מצד לקוחות תחזור ברגע שהסביבה המקרו-כלכלית תשתפר.

במהלך שיחת הוועידה לרבעון השני, המנכ"ל ד"ר יואב זייף הסביר כי "החזרה לרמה הנורמלית של היקף השקעות הון [capex] בקרב בקרב מגזר החברות נדחתה מעבר לצפוי", והוסיף כי עסקאות אסטרטגיות גדולות בפרויקטי ייצור, שציפתה החברה לסגור השנה, עשויות להתגלגל לשנת 2026.

החברה ציינה כי מדיניות המכסים החדשה והמשך חוסר הוודאות המקרו-כלכלית משפיעים על קצב סגירת העסקאות ועל השוליים הגולמיים. "המכסים משפיעים בעיקר על המרווחים, אך אנו מקזזים חלק מההשפעה דרך תמהיל מכירות משופר והת降מות תפעוליות", אמר ה-CFO איתן זמיר. לדבריו, התחזית המעודכנת לשולי הרווח הגולמי – 46.7%-47% (בהשוואה ל-48.8%-49.2% בתחזית הקודמת) – כבר כוללת את מלוא ההשפעה של המכסים הקיימים.

למרות ההאטה הזמנית, ההנהלה מדגישה את חוזק המודל העסקי והביקושים הצפויים בטווח הארוך. "הגישה המבדלת שלנו והמודל העסקי שלנו ממשיכים להפגין יכולת הסתגלות יוצאת דופן בזכות משמעת בעלויות, מנהיגות בחדשנות ותפקיד קריטי שהפתרונות שלנו ממלאים בתפעול הלקוחות", אמר זייף. "הצבר שלנו חזקה מתמיד, ואנו בונים את הבסיס לאימוץ מואץ ברגע שהביטחון בהשקעות יחזור".

הכנסות סטרטסיס ברבעון השני הסתכמו ב-138.1 מיליון דולר – עלייה קלה לעומת הרבעון המקביל אשתקד – בהובלת הכנסות חוזרות, אך עם בלימה מסוימת כתוצאה ממכסים ועיכובים בהשקעות לקוחות. ההפסד הנקי (לפי GAAP) פחת מ-25.7 מיליון דולר ברבעון המקביל ל-16.7 מיליון דולר ברבעון האחרון. החברה צופה כי ההכנסות ברבעון השלישי יהיו גבוהות במעט מההכנסות ברבעון השני.

אירופה מתחמשת: הדו"חות הכספיים חושפים את ההיקף

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מטוס הקרב השוודי Gripen מתוצרת Saab. מקור: סאאב

המאמצים של מדינות אירופה להתעצם צבאית, ומהר, מתחילים להשתקף בדו"חות הרבעוניים של קבלניות הביטחון הגדולות באירופה, שפרסמו לא מכבר את תוצאותיהן לרבעון השני ולמחצית הראשונה של 2025. הן מספקות תמונת מצב על ההיקף העצום של ההזמנות, הרחבת יכולות הייצור ותחזיות עתידיות של פרוייקט התחמשות האירופי.

חברות ההגנה המובילות באירופה, סאאב השוודית, ריינמטאל והנסולדט הגרמניות, תאלס הצרפתית, BAE Systems הבריטית ולאונרדו האיטלקית, מהוות את חוד החנית של היבשת ביצור פלטפורמות צבאיות דוגמת מטוסי קרב, כלי-רכב משוריינים, מערכות טילים וחימוש, חיישנים, מערכות שליטה ובקרה, ציוד ימי וצוללות ועוד. הדו"חות שלהן למחצית הראשונה 2025 מלמדים על התעצמות חסרת תקדים: עליות חדות בהכנסות, הזמנות ענק והשקעות רחבות היקף בתשתיות ייצור חדשות.

גל ההשקעות הנוכחי נפרש על פני כל שרשרת הייצור הביטחונית. ריינמטאל (Rheinmetall) מקימה בסקסוניה התחתונה את מפעל התחמושת הגדול באירופה, במטרה לייצר מאות אלפי פגזים בשנה עד 2027. היא מרחיבה את קווי הייצור של טנקי לאופרד, כלי רכב משוריינים ורכיבי F-35. חברת סאאב (Saab) מגדילה את קיבולת הייצור של מטוסי הקרב ממשפחת Gripen, מערכות טילים וצוללות, במסגרת היערכות לצמיחה שנתית של כ-20% בהיקף ההזמנות.

בנייה מואצת של קווי ייצור חדשים

תאלס (Thales Groupe) הודיעה על הכפלת התפוקה בחלק ממפעלי האלקטרוניקה במטרה להגדיל את קווי הייצור של מערכות נשק, אנטנות ומערכות אוויריות. חברת BAE Systems, הנחשבת לקבלנית הביטחון הגדולה באירופה, מכפילה את תפוקת הייצור של מטוסי Eurofighter Typhoon ומרחיבה את תשתיות ייצור הצוללות ומערכות יבשה. חברת לאונרדו (Leonardo) הנמצאת בבעלות חלקית של ממשלת איטליה, החלה בתהליכי הפחתות חובות ושיפור תהליכי ייצור כדי לבצע השקעות חדשות. הנסולדט (Hensoldt) מקימה מערך לוגיסטי כדי להגיע לקיבולת ייצור של לפחות 30 מערכות מכ"ם נ"מ TRML-4D בשנה, עד 2027.

טנק Leopard 2A4 מתוצרת ריינמטאל אשר הוזמן על-ידי צבא צ'כיה
טנק Leopard 2A4 מתוצרת ריינמטאל אשר הוזמן על-ידי צבא צ'כיה

סאאב השוודית מדווחת על מגמת צמיחה מואצת: במחצית הראשונה של 2025 היא רשמה גידול של כ-22% במכירות בעקבות גידול בהזמנות ממדינות סקנדינביה, מרכז אירופה ואסיה. מוצרי הדגל שלה – מטוסי Gripen, טילים וצוללות – נהנים מביקוש גבוה על רקע הצורך של מדינות נאט"ו לחזק בדחיפות את כוחותיהן האוויריים והימיים. החברה העלתה את תחזית הצמיחה השנתית ל-16%–20% והציגה תוכנית להרחבת הייצור במתקנים קיימים והקמת קווים חדשים. נשיא החברה, מיכאל יוהנסון, הסביר שהאסטרטגיה של החברה ממוקדת בשמירה על מעמדה כיצרנית עצמאית בעלת יכולת פיתוח מקצה לקצה.

מאות אלפי פגזים בשנה עד 2027

ריינמטאל הגרמנית ביססה את עצמה כעמוד תווך בתעשיית הביטחון האירופית. החברה מתמקדת בייצור כלי רכב משוריינים דוגמת הטנק לאופרד רב המוניטין, מערכות הגנה יבשתיות ותחמושת כבדה, תחום שבו היא נחשבת למובילה עולמית. היא דיווחה על גידול של 24% במכירות במחצית השנה הראשונה 2025 וצבר הזמנות חסר תקדים המבוסס על לקוחות באירופה. הפרויקט הבולט ביותר שלה כיום הוא הקמת מפעל התחמושת הענק באונטרליס שבסקסוניה התחתונה.

הוא צפוי להגיע לתפוקה של מאות אלפי פגזים בשנה עד 2027. במקביל, היא מרחיבה את היקף הייצור של רכיבי F-35 וכלים משוריינים מדגמי Lynx ו-Boxer. לקוחותיה המרכזיים הם צבאות גרמניה, מדינות מזרח אירופה, ושותפות בנאט"ו. היא נהנית גם מחוזים לייצוא לדרום קוריאה ואוסטרליה. מנכ"ל החברה, ארמין פפגר, אמר שריינמטאל היא "שחקן קריטי באספקת אמצעי לחימה חיוניים בתגובה לאיומים גוברים על ביטחון אירופה".

הנסולדט סיכמה את מחצית 2025 עם צמיחה של 11% במכירות בהשוואה ל-2024, להיקף של כ־944 מיליון אירו. צבר הזמנות הגיע לשיא של כ-7 מיליארד אירו. הנהלת החברה צופה המשך צמיחה בהיקף ההזמנות, הודות להתחמשות המואצת של מדינות נאט"ו. החלק המרכזי בצבר ההזמנות מהנסולדט הוא של מערכות מכ"ם, ובראשן מכ"ם הנ"מ TRML-4D ומערכות המכ"ם המשולבות ב-Eurofighter. למערכות האלה חשיבות מרכזית בזיהוי מוקדם של איומים אוויריים דוגמת מטוסים, טילי שיוט ורחפנים. הן נחשבות לאבן יסוד ביכולות ההגנה על היבשת בשנים הקרובות.

מכ"ם הנ"מ TRML-4D של חברת הנסולדט
מכ"ם הנ"מ TRML-4D של חברת הנסולדט

התחזית: עידן ממושך של התעצמות ביטחונית

תאלס הצרפתית בולטת בגמישות הייצור ובשליטה בטכנולוגיות חיישנים, מערכות שליטה ובקרה וטילים, עם עלייה של 8.1% בהכנסות במחצית 2025 ועדכון תחזית הצמיחה ל-6%–7%. BAE Systems הבריטית, אחת היצרניות הביטחוניות הגדולות בעולם, נהנית מצבר הזמנות של מעל 75 מיליארד ליש״ט, ומתכננת להכפיל את קצב ייצור מטוסי Eurofighter Typhoon לצד פרויקטים בצוללות גרעיניות וכלי רכב משוריינים. ליאונרדו האיטלקית, שהתמחותה במסוקים, מטוסים ומערכות אלקטרוניקה, רשמה עלייה של כ-12.9% במכירות ושיפור משמעותי במצב החוב, ופועלת לשיפור היעילות בשרשרת האספקה כדי לעמוד בביקושים גוברים. שלוש החברות נהנות מחוזים עם ממשלות אירופה ולקוחות גלובליים, ומשקיעות בהרחבת קיבולת הייצור ובהאצת פרויקטים משותפים, כחלק מההיערכות לעידן של התעצמות ביטחונית ממושכת ביבשת.

צמיחה של 30% בתקציבי הביטחון

חברות רבות אינן מספקות נתונים מלאים: הן מדווחות על עלייה או ירידה בהזמנות, אבל לא על היקפן הממשי. יחד עם זאת, גם המידע החלקי מספק הבנה של המגמות: המכירות של ריינמטאל צמחו מ-3.8 מיליארד אירו במחצית 2024 לכ-4.7 מיליארד דולר ב-2025. מכירות סאאב ברבעון הראשון 2025 הסתכמו בכ-1.6 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-1.4 מיליארד דולר ב-2024. מכירות BAE צמחו מ-13.4 מיליארד ליש"ט ב-2024, ל-14.6 מיליארד במחצית 2025. לאונרדו אינה מספקת נתונים, אולם מכירות החברה הבת האמריקאית שלה, Leonardo DRS (שרכשה את ראדא הישראלית), צמחו ב-20% והסתכמו בכ-1.44 מיליארד דולר.

בסך הכל, האיחוד האירופי כולו הגדיל את הוצאות הביטחון ביותר מ-30% במונחים ריאליים בין השנים 2021 ל-2024. ההוצאה המשותפת של 23 מדינות האיחוד החברות גם בנאט"ו צפויה לעלות מ-1.99% מהתמ"ג המשותף ב-2024 לכ-2.04% ב-2025. בשוק מעריכים כיום שתהיה עלייה נוספת בתקציבים בהיקף של יותר מ-100 מיליארד אירו עד 2027.

ניאולוג'יק גייסה 10 מיליון דולר ותשיק מעבד היסק למרכזי נתונים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הסטארט-אפ ניאולוג'יק (NeoLogic) מנתניה הודיעה על גיוס של 10 מיליון דולר בסבב A, בהובלת קרן ההון סיכון הדנית KOMPAS VC ובהשתתפות Maniv Mobility, M Ventures ו-lool Ventures. ההון יאפשר לה להאיץ את השקת מעבד השרתים הראשון שלה, להרחיב את צוותי הפיתוח, המכירות והשיווק, ולהיערך להתקנות ראשונות כבר בתחילת 2026.

ניאולוג'יק מפתחת מעבד שרתים ייעודי לעיבוד בינה מלאכותית בשלב ההיסק (Inference) – השלב שבו מודלים מאומנים מעבדים שאילתות (prompts). מדובר בשלב שמתרחש מאחורי הקלעים של כל שירות AI, החל מצ'אטבוטים וכלה בזיהוי תמונה, אך הוא מהווה את אחד מצרכני האנרגיה הכבדים ביותר במרכזי נתונים. המעבד של החברה אינו CPU כללי ואינו GPU קלאסי, אלא שבב שתוכנן מהיסוד כדי לספק יחס ביצועים־לוואט גבוה במיוחד, ובכך לאפשר למפעילי תשתיות להריץ יותר משימות AI בפחות אנרגיה – עד 30% חיסכון לפי נתוני החברה.

ליבת הפיתוח היא טכנולוגיית CMOS+ – שילוב של תהליך CMOS סטנדרטי, הנפוץ ביותר בעולם השבבים, עם שורת חידושים שהחברה פיתחה ברמת הארכיטקטורה והמעגלים. ה"פלוס" בשם מתייחס לשכבת אופטימיזציה נוספת: מבנה לוגי שמפחית את מספר הטרנזיסטורים הפעילים בכל פעולה, צפיפות טרנזיסטורים גבוהה יותר המאפשרת מהירות עיבוד גבוהה בשטח קטן, והתאמות ייעודיות לזרימות עבודה של AI, במיוחד בשלב ההיסק. כל זאת תוך שמירה על תאימות מלאה לקווי ייצור CMOS רגילים – מה שמאפשר ייצור המוני יעיל ומהיר ללא השקעה בתשתיות חדשות.

המעבד החדש מצטרף לגל הולך וגדל של חדשנות ישראלית בתחום שבבי ה-Inference. בשנים האחרונות קמו בארץ מספר חברות שמנסות לתת מענה לבעיה הגלובלית של צריכת האנרגיה האדירה ביישומי AI. בין הבולטות ניתן למנות את NeuReality, שפועלת מכפר סבא וחיפה ומפתחת רכיבי AI ייעודיים למרכזי נתונים במבנה CPU-free, תוך שילוב תוכנה ותשתית ניהול להפעלה בקנה מידה גדול. חברה נוספת היא CogniFiber, שמפתחת טכנולוגיית חישוב פוטוני ייחודית המשלבת סיבים אופטיים בשבב כדי להריץ משימות AI במהירות האור ובצריכת אנרגיה נמוכה במיוחד. וניתן למנות גם את Hailo, המפתחת מאיצי בינה מלאכותית המיועדים לשימוש בקצה – כגון מחשבים, רכבים ובקרים – כדי לבצע inference באופן עצמאי וללא תלות בענן.

המשותף לכל השחקנים הללו – כולל ניאולוג'יק – הוא הרצון לתת למרכזי הנתונים כלי חישוב המותאמים לעומסי העבודה החדשים של עידן הבינה המלאכותית, מבלי להכביד על העלויות התפעוליות והסביבתיות. ניאולוג'יק מקווה שטכנולוגיית ה-CMOS+ שלה תהווה קלף מנצח בשוק הצפוי להגיע להיקף של למעלה מ־150 מיליארד דולר עד סוף העשור, ושכבר היום נחשב לאחד התחומים התחרותיים והחדשניים ביותר בתעשיית השבבים העולמית.

אינוויז מכפילה את היקף הייצור פי עשרה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: עומר כילף, מנכ"ל אינוויז

חברת אינוויז (Innoviz Technologies) מראש העין נערכת לקראת תחילת הייצור ההמוני של מכוניות חצי אוטונומיות ומוניות אוטונומיות אשר צפוי להתחיל במהלך 2026, והחליטה להכפיל פי עשרה את היקף הייצור ההמוני של מערכות LiDAR המתבצע במפעלי הייצור של חברת פברינט (Fabrinet). הייצור הסדרתי הראשוני של מערכות InnovizTwo במפעל פברינט החל בחודש שעבר. כך גילה מנכ"ל החברה, עומר כילף, בשיחת הוועידה שהתקיימה היום (ד') לאחר פרסום תוצאות הרבעון השני 2025.

במקביל, הוא סיפר שהחברה מפתחת כיום את החיישן הרביעי שלה, InnovizThree, אשר יוצג ללקוחות לקראת סוף החודש בתערוכת ITS באטלנטה. "המוצר הזה ייצג קפיצת מדרגה בביצועים, בעלויות ובגורם הצורה". הנתונים הפיננסיים של הרבעון השני מלמדים על שלב חדש בהתפתחות החברה: המכירות צמחו בכ-46% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-9.7 מיליון דולר. המכירות במחצית הראשונה של 2025 עברו את היקף המכירות של כל 2024, והסתכמו בכ-27.5 מיליון דולר.

גיוס ההון הפיל את המניה

בעקבות זאת פירסמה החברה תחזית מכירות מעודכנת של 50-60 מיליון דולר לשנת 2025 – כפול מאשר ב-2024. בקופתה מצויים כיום 79.4 מיליון דולר במזומן ובשווי ערך למזומן. למרות זאת, היא הכריזה על תוכנית ATM Program בהיקף של 75 מיליון דולר. מדובר במנגנון המאפשר לה למכור לעת מצוא מניות חדשות או קיימות, במטרה לגייס סכומי כסף שונים בהתאם לצורך זמני. ייתכן שזו הסיבה לירידה היום של כ-12.6% במניית החברה בנסד"ק, שהביאה אותה לשווי שוק של כ-316 מיליון דולר בלבד.

לדברי המנכ"ל כילף, כיום החברה חתומה על הסכם Statement of Development Work – SODW עם אחד מחמשת יצרני המכוניות הפרטיות הגדול בעולם. מדובר בהסכם לביצוע מספר התאמות בחיישן InnovizTwo LiDAR, במטרה להתאימו לדרישות מיוחדות של היצרן. הוא הסביר שהחברה עברה את שלבי ה-RFI וה-RFQ. "זהו שלב שאנחנו מכירים אותו, לאחר שביצענו התאמות מיוחדות של החיישנים האלה עבור תוכנית המונית האוטונומית ID.Buzz של פולקסווגן, אשר תגיע לשוק ב-2026".

היתרונות המפתיעים של רובוטים

ראוי לציין שמערכת הנהיגה האוטונומית של ID.Buzz מבוססת על מובילאיי הישראלית, וכוללת 9 חיישנים של אינוויז בכל מונית. הוא מסר שהחברה נכנסה למשא ומתן עם יצרניות רכב נוספות שהמערכות שלהן מבוססות מובילאיי. בתוך כך הוא גם הסביר את האסטרטגיה של החברה בעולם היישומים התעשייתיים והאבטחתיים המצוי מחוץ לתעשיית הרכב, שאליו מיועד החיישן החדש InnovizSMART. כילף: "מירב המאמץ שלנו, 95%, מוקדש לתחום הרכב, שבו החברה המובילה מחזיקה בחלק גדול מהשוק.

"אבל לאחרונה גילינו שבתחום הרובוטיקה והיישומים התעשייתיים יש צורך בחיישני LiDAR העומדים בדרישות של בטיחות פונקציונלית. מכיוון שאנחנו מגיעים משוק הרכב, אנחנו עומדים בתנאים האלה, בניגוד ליצרניות LiDAR מתחרות, אשר לא הגיעו מתחום הרכב שיש בו דרישות בטיחות מחמירות מאוד". הצרכים של השוק החדש גם עומדים מאחורי שיתוף הפעולה עם אנבידיה: "החיישן החדש שלנו, InnovizSMART, מבוסס על טכנולוגיות רכב ומיועד לשימוש במערכות תעשייתיות ורובוטיקה".

"הבהלה לזהב" חוזרת

"הוא מספק גילוי למרחק של עד 450 מטר גם בתנאי ראות ומזג אוויר קשים. לאחרונה השלמנו את השילוב שלו בתוך סביבת Jetson Orin של אנבידיה. פירוש הדבר שהוא נמצא בתוכניות הייחוס שאנבידיה מספקת ללקוחות אורין. אחת מהסיבות למהלך היא שהאינטגרטורים הגדולים בשווקים האלה מרבים להשתמש בג'טסון". מבחינת אינוויז יש לשוק החדש הזה כמה יתרונות נוספים: "לוחות הזמנים כאן קצרים בהרבה, ושולי הרווח גבוהים מאוד בהשוואה לתעשיית הרכב".

להערכת כילף, מסתמנת מגמה חדשה בשוק המכוניות האוטונומיות: "הוא חוזר לעידן הבהלה לזהב. היצרניות עובדות היום על הדגמים החדשים של מכוניות, ומאמצות מערכות אוטונומיות ברמת L3. אנחנו רואים התאוששות בשוק המערכות בעלות האוטונומיה הגבוהה יותר, L4, אולם כאן הדחיפה העיקרית מגיעה מכיוון השוק המסחרי, לא משוק הרכב הפרטי: מוניות אוטונומיות, משאיות אוטונומיות וכלי תחבורה מסחריים אוטונומיים".

דיווח: ארה"ב מתקינה רכיבי מעקב בשרתים מתקדמים כדי למנוע הברחות לסין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: שרת של חברת Dell. מקור: Dell]

ארצות הברית נוקטת בצעד חסר תקדים במאבקה בהברחות שבבי בינה מלאכותית מתקדמים לשוק הסיני. לפי דיווח בלעדי היום ברויטרס, רשויות האכיפה האמריקאיות מטמיעות רכיבי מעקב פיזיים בשרתים מתוצרת דל (Dell) וסופר-מיקרו (Supermicro) הכוללים שבבים של אנבידיה ו-AMD, כדי לאתר ניסיונות להסיטם מהיעד החוקי ולהבריחם לסין.

ההתקנים מותקנים באופן סמוי בתוך האריזות או המכשירים עצמם, ומאפשרים מעקב בזמן אמת גם לאחר שהציוד יצא מהמפעל. המבצע, שהחל בשימוש נקודתי כבר ב-2024 והפך למערכתי ב-2025, מנוהל בשיתוף המחלקה לביטחון המולדת, ה-FBI ורשות המכס, ומהווה חלק מהידוק הפיקוח על ייצוא טכנולוגיות רגישות.

הצעד נועד להתמודד עם תופעה רחבה של הברחות שבבים מתקדמים, המבוצעות באמצעות רשתות מורכבות של חברות צד שלישי, מתווכים וכנופיות פשע מאורגנות. ההברחות כוללות לעיתים רכישות חוקיות לכאורה בשווקים חופשיים, שממשיכות במסלולים עקיפים דרך מדינות באסיה, אירופה והמזרח התיכון, עד להגעת הציוד לסין. חלק מהגורמים המעורבים משתמשים בזהויות בדויות, בזיוף מסמכי ייבוא ובשינוי ייעוד הסחורה כדי להסוות את יעדה האמיתי.  לפי ההערכות, חלק מהשבבים המוברחים מגיעים לשימושים צבאיים ולפרויקטים ביטחוניים בסין, מה שמחזק את מאמצי האכיפה האמריקאיים.

המהלך מגיע במקביל למתיחות בין ארצות הברית לסין סביב טכנולוגיות בינה מלאכותית. לאחרונה חזרה אנבידיה לשווק גרסה מותאמת של שבב H20 לשוק הסיני לאחר שקיבלה רישיון ייצוא, אך ההסכמה לוותה בהגבלות ובדרישות כספיות מצד וושינגטון, לפיהן אנבידיה ו-AMD יפרישו לרשויות בארצות הברית 15% מהכנסותיהן ממכירות שבבים מתקדמים לסין. מנגד, בייג’ינג הזהירה כי השבב עלול להכיל “דלת אחורית” המאפשרת שליטה מרחוק, ודרשה הוכחות לבטיחותו. אנבידיה דחתה את הטענות והבהירה כי הכנסת מנגנוני מעקב או שליטה חיצוניים תפגע קשות באמון הגלובלי ותסכן תשתיות קריטיות.

ננוקס חתמה על הסכם ייצור עם פברינט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ננוקס (Nanox) דיווחה אתמול (ג'), במסגרת הדו"ח הרבעוני, כי חתמה על הסכם ייצור אסטרטגי רב-שנתי עם קבלנית הייצור הבינלאומית פברינט (Fabrinet), המתמחה בתחום ייצור רכיבים מורכבים לתעשיות האלקטרו‑אופטיקה והמכשור הרפואי. לפברינט יש גם מתקן ייצור מתקדם ביקנעם. במסגרת ההסכם הרב-שנתי, פברינט תייצר את מערכות הדימות הרפואי של ננוקס, Nanox.Arc. 

לדברי מנכ"ל ננוקס, ארז מלצר, "ההסכם עם פברינט מאפשר לנו להגדיל משמעותית את קיבולת הייצור ולהיענות לביקושים גוברים בשווקים קריטיים". באחרונה דיווחה גם יצרנית ה-LiDAR אינוויז על הסכם ייצור עם פברינט.

בדו״ח לרבעון השני של 2025 הציגה ננוקס שיפור בהכנסות ל-3 מיליון דולר לעומת 2.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. עם זאת, ההפסד הנקי עמד על 14.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 13.6 מיליון דולר ברבעון המקביל.

החברה אישררה את היעד השנתי לפריסה של 100 מערכות ARC עד סוף 2025. לפי המנכ״ל מלצר, "רוב ההזדמנויות ופעילות הלקוחות החדשים מגיעים כעת מהשוק בארה"ב", כולל רשת הדמיה רפואית מובילה שמתחילה להכשיר טכנאים ותכננה להתחיל בסריקות כבר ברבעון השלישי. במקביל, באמצעות קבלת אישור CE, החברה כבר השלימה את ההכנות לפריסת מערכות ראשונות ברומניה וביוון. באירופה מרבית המכירות הראשוניות יבוצעו במודל רכישה חד-פעמית (Capex), בשונה מהמודל השירות הקיים של החברה, המתבסס על גביית תשלום לפי היקף סריקות.

עד סוף השנה מתכננת החברה להדגים במרכז בישראל את הדגם המתקדם יותר של המערכת, המתבסס על ריבוי של מקורות קרינה.  (multi-source). השימוש במספר מוקדי קרינה מאפשר סריקות מהירות ומדויקות יותר.

חטיבת ה-AI של ננוקס, המספקת אלגוריתמים לפענוח סריקות רפואיות, רשמה ברבעון השני הכנסות של 96 אלף דולר בלבד – ירידה של 52% מהרבעון הקודם ו-15% מהרבעון המקביל. ההפסד הגולמי עמד על 2 מיליון דולר, לעומת הפסד של 1.9 מיליון דולר ברבעון המקביל. בכך נמשכת מגמת השחיקה בהכנסות של חטיבת ה-AI, שמתבססת על חברת "זברה מדיקל" הישראלית שננוקס רכשה לפני מספר שנים.

 

VisIC מקימה שרשרת ייצור ואספקה חדשה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"לית VisIC  ומתג של החברה להספק גבוה

חברת VisIC מנס ציונה, חתמה על הסכם הפצה עם חברת DigiKey, והחלה למכור את טרנזיסטורי ההספק שלה, מסוג D³GaN Power FET, באמצעות אתר האינטרנט הגלובלי של DigiKey. כך היא מסרה השבוע בהודעת אימייל שנישלחה לכל לקוחותיה. בשלב הנוכחי, היא מוכרת באמצעות האתר שני מתגי GaN מהירים, המאפשרים לטפל במתחים של עד 650V וזרמים של עד 460A. הם מיועדים לשימוש במערכות הספק בכלי-רכב, ספקי כוח, ממירים סולאריים, מטעני סוללות, דוחפי לייזר וכדומה.

חברת VisIC הוקמה בשנת 2010 ופיתחה את טכנולוגיית D3GaN-Direct Drive D-Mode, המאפשרת למתג הספקים גבוהים ביעילות טובה יותר מזו של מתגי הספק (Power Switch) מבוססי סיליקון. מתגי ההספק של החברה מבוססים על טרנזיסטורי GaN הנשלטים באמצעות טרנזיסטורי FET סטנדרטיים, העובדים במתח של 15V.

מייסדת משותפת ומנכ"לית החברה, ד"ר תמרה בקשט, מסרה באימייל שהסכם ההפצה עם DigiKey נועד להאיץ את השימוש במתגים של VisIC בעיקר בתעשיית הרכב החשמיל ובמערכות תעשייתיות. מהסיבה הזו המוצרים הראשונים שעלו לאתר הם מתגים וטרנזיסטורים שעברו הסמכה לעמידה בתקני תעשיית הרכב. בחודשים הקרובים החברה תוסיף מוצרים נוספים לערוץ ההפצה החדש.

פרידה מ-TSMC

מאז הקמתה הסתמכה VisIC על שירותי הייצור של חברת TSMC הטאיוואנית. אולם השותפות הזו הסתיימה סופית בחודש שעבר, כאשר TSMC הודיעה שהיא יוצאת לחלוטין מפעילות ייצור של רכיבי GaN, והודיעה ששירותי הייצור האחרונים ייפסקו לחלוטין במהלך 2027. בתחילת יולי 2025 הודיעה VisIC תמר בקשט שההודעה הזו לא הפתיעה את החברה. "במהלך השנתיים האחרונות פיתחנו את יכולות הייצור ביחד עם מספר ספקים אלטרנטיביים המייצרים רכיבים בפרוסות בקוטר 8 אינטש. בנינו אסטרטגיית ריבוי ספקים המבטיחה לנו אספקה שוטפת של רכיבים במחירים מוזלים. שותפי הייצור החדשים שלנו השלימו את ההכנות ומתחילים להגדיל את היקף הייצור. המוצרים הראשונים יהיו זמינים ללקוחות החל מתחילת 2026".

 

אלביט: הזמנת ענק אירופית של 1.635 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מטוס F-16 עם מטעד לוחמה אלקטרונית (C4ISR) מתוצרת חברת אלביט. צילום: אלביט]

אלביט מערכות הודיעה היום (ד') כי זכתה בחוזה ענק בשווי כ-1.635 מיליארד דולר – מהחוזים הגדולים בתולדות החברה – לאספקת מגוון פתרונות הגנה מתקדמים למדינה באירופה. החוזה, שתקופת הביצוע שלו היא חמש שנים, כולל גם מרכיב של שיתוף פעולה תעשייתי שמטרתו לחזק את התעשיות הביטחוניות המקומיות במדינה הלקוחה. באלביט הדגישו כי מכלול המערכות כולל מרכיב משמעותי של בינה מלאכותית. 

על פי ההסכם, אלביט תספק חבילת מערכות רחבה המשלבת יכולות תקיפה, איסוף מודיעין, הגנה ולחימה מבוססת רשת. בתחום האש המדויקת תספק החברה מערכות ארטילריה־רקטות לטווח ארוך, בעלות יכולות פגיעה מדויקות במיוחד – תחום שבו אלביט מציעה, בין השאר, את מערכת ה-PULS (Precise & Universal Launching System) ומערכות נלוות לניהול אש.

בנוסף, ייכללו מערכות בלתי־מאוישות – רחפנים ומזל"טים למשימות סיור, איסוף מודיעין ותקיפה. במגוון של אלביט ניתן למצוא דגמים כמו Hermes 900 או Hermes 450, לצד מערכות לופרינג ("משוטטות") ממשפחת SkyStriker, המאפשרות שהייה מעל אזור המטרה עד לקבלת פקודת תקיפה.

בתחום המודיעין והלוחמה האלקטרונית, החוזה כולל אספקת מערכות ISTAR מתקדמות – הכוללות מודיעין אותות (SIGINT), מודיעין תקשורת (COMINT) ואמצעי לוחמה אלקטרונית. אלביט מפתחת, בין היתר, מערכות כמו ELL-8385 לאיסוף מודיעין אלקטרוני, פודים אלקטרו־אופטיים ממשפחת DCoMPASS, ומערכות ראיית לילה אישיות מסוג XACT. החוזה יכלול גם פרויקטים לשדרוג רכבי לחימה והטמעת מערכות הגנה אקטיביות, לצד מערכות דיגיטציה של שדה הקרב – פתרונות פיקוד ובקרה (C4I) ומערכות ניהול לחימה רב־זרועית, המאפשרות חיבור בין כל שכבות הכוחות – מהמטה האסטרטגי ועד הכוחות הלוחמים בשטח.

מאחורי העסקה ניתן לראות עדות לתהליך מואץ של מודרניזציה צבאית במדינה הלקוחה. שילוב של מערכות ירי מדויקות, כלי טיס בלתי מאוישים, חיישנים מתקדמים ופלטפורמות שליטה מבוססות רשת מצביע על שאיפה להביא את הצבא המקומי לסטנדרט טכנולוגי עדכני, עם יכולת פעולה רב-זרועית מלאה והסתמכות על מודיעין בזמן אמת. באלביט מציינים כי הזכייה משקפת את הביקוש ההולך וגובר באירופה למערכות הגנה מתקדמות ורב־תחומיות, המשלבות יכולות התקפיות והגנתיות עם שליטה מרחוק, חיישנים מתקדמים ואינטגרציה מבוססת בינה מלאכותית. החברה רואה בחוזה ציון דרך חשוב בהעמקת מעמדה בשוק האירופי ובפיתוח שיתופי פעולה תעשייתיים חדשים באזור. 

אירופה: השוק השני בגודלו עבור אלביט

ברבעון השני של 2025 רשמה אלביט הכנסות של כ-2 מיליארד דולר, עלייה של כ-21% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי עלה ב-59% ל-129.3 מיליון דולר. צבר ההזמנות של החברה המשיך לשבור שיאים והגיע ל-23.8 מיליארד דולר, כאשר 68% ממנו מגיעים משווקים מחוץ לישראל, וכ-46% מההזמנות צפויות להתממש כבר בשנים 2025–2026. מנכ"ל החברה, בצלאל מכליס: "הנוכחות שלנו באירופה, שנבנתה דרך חברות־בנות, תשתיות ייצור ושיתופי פעולה אסטרטגיים, סוללת את הדרך לזכייה בחוזים משמעותיים המעמיקים את הקשר עם הלקוחות".

דבריו משתלבים ישירות עם הזכייה בחוזה הענק שפורסם היום עם מדינה אירופית לא מזוהה, כמו גם עם חוזים נוספים בחודשים האחרונים, בהם עסקה בגרמניה לאספקת מערכות הגנה למטוסי A400M. פילוח ההכנסות הגיאוגרפי של אלביט לשנה החולפת מדגיש את החשיבות הגוברת של אירופה, שתרמה כ-27% מההכנסות הכוללות של החברה. ישראל הייתה האזור המוביל עם כ-29%, ואחריה צפון אמריקה עם כ-22%. יתר ההכנסות הגיעו מאסיה–פסיפיק (17%), אמריקה הלטינית (2%) ושווקים נוספים ברחבי העולם (3%). הנתונים הללו ממחישים את מגמת ההתרחבות בשוק האירופי, שנראה כי צפויה להעמיק בעקבות ההסכם הנוכחי וחוזים נוספים ביבשת.

אקסודיגו: עומר המאירי מונה למנהל מוצר ראשי, ואריאל חרובסקי לסמנכ"ל פיתוח תוכנה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה מימין לשמאל: עומר המאירי ואריאל חרובסקי

חברת Exodigo, המספקת טכנולוגיה מבוססת AI למיפוי תת קרקעי ומערכות חישה מתקדמות, הודיעה על מינויו של עומר המאירי לתפקיד מנהל מוצר ראשי (CPO), ושל אריאל חרובסקי לתפקיד סמנכ"ל פיתוח תוכנה (VP Software Engineering). עומר סיים לאחרונה 20 שנות שרות צבאיביחידה 81 של חיל המודיעין וניהל בתפקידו האחרון ענף מו"פ של היחידה אשר עסק ביישום טכנולוגיה חדשנית. עומר בוגר תואר ראשון בהנדסה מכנית מאוניברסיטת בן גוריון.

אריאל בעל ניסיון של כ-20 שנה בהובלת צוותי פיתוח וטכנולוגיה. בשש השנים האחרונות שימש כסמנכ"ל דטה, AI ופיתוח תכנה בחברת Aidoc. לפני-כן שרת במשך עשור ביחידות 81 ו-8200 כמנהל מו"פ והוביל קבוצות מחקר ופיתוח של עשרות מהנדסים. הוא בעל תואר ראשון ושני במדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב.

אקסודיגו פיתחה מערכת חישה מרחוק ומיפוי תת־קרקעי המשלבת היתוך מידע, בינה מלאכותית, מערכי חיישנים והדמיות תלת־ממדיות. היא מאפשרת לזהות תופעות תת-קרקעיות נסתרות, כמו תשתיות תת-קרקעיות קבורות (צינורות וכבלים), הימצאות סלעים, מי תהום, חללים ובולענים, קברים ועוד.

בין לקוחות החברה יותר מ-50 רשויות תחבורה, עיריות וחברות תשתית והנדסה בארה"ב ובאירופה. אקסודיגו עובדת בישראל עם חברת החשמל, נת"ע, רכבת ישראל, חוצה ישראל, WSP, תדהר, וקסמן גוברין, קנדה ישראל ועוד. בשנים האחרונות אקסודיגו נבחרה לרשימות היוקרתיות של החברות החדשניות בעולם שערכו Fast Company, TIME ו-CB Insights.

החברה הוקמה ב-2021, ומובלת על-ידי המנכ"ל ג'רמי סוארד וה-CTO עידו גונן, יוצאי יחידות 81 ו-8200. מאז הקמתה גייסה 214 מיליון דולר מהקרנות Zeev Ventures ,Greenfield Partners, 10D, Square Peg, JIBE, Vintage Investment Partners ו-Leblon Capital. אקסודיגו מעסיקה כ-395 עובדים, רובם הגדול בישראל. היא נמצאת בתהליך התרחבות וגיוס אנשי פיתוח ומוצר.

אנבידיה השיקה מודלי הסקה לסוכני AI, שפותחו בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אנבידיה (Nvidia) הכריזה על שני מודלי הסקה חדשים ייעודיים לסוכני AI. שני המודלים, Nano 2 ו-Llama Nemotron Super 1.5, הם חלק ממשפחת מודלי ההסקה Nemotron של אנבידיה, והם פותחו בין היתר במרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל. זו הפעם הראשונה שאנבידיה חושפת פעילות מו"פ בישראל בתחום מודלי AI.

המודלים נבנו במיוחד להפעלת סוכני AI, מערכות אוטונומיות המבצעות משימות מורכבות ורב־שלביות, והם שונים ממודלי ההסקה המוכרים מעולם הצ’אטבוטים. בעוד שמודלי הסקה לשיחה מתמקדים בניהול דיאלוג טבעי, מודלי ההסקה החדשים מותאמים לביצוע מהיר, חסכוני ומדויק של רצפים ארוכים של פעולות – מתכנון והחלטה, דרך הפעלת כלים חיצוניים ועד בדיקת תוצאות – כפי שנדרש בסוכני AI.

Nemotron Nano 2 מציע גרסה קומפקטית להרצה על התקני קצה כמו רובוטים או מצלמות חכמות, ואילו Llama Nemotron Super 1.5, המבוסס על שדרוג של מודל LLaMA של מטא, מיועד למשימות חישוביות כבדות בסביבות עתירות נתונים.

היעילות של המודלים מאפשרת לארגונים לשלב סוכני AI בקנה מידה רחב מבלי להכביד על עלויות המחשוב. בין המשתמשים בטכנולוגיה כבר כיום ניתן למנות את CrowdStrike, Uber, Zoom, EY ואמדוקס הישראלית, בפרויקטים של אוטומציה, שירות לקוחות, לוגיסטיקה וניטור איומים בזמן אמת.

לצד Nemotron, הציגה אנבידיה את Cosmos Reason – מודל ויזואלי-שפתי (VLM) בעל יכולות הסקה פיזיקליות. המודל נועד לאפשר למכונות להבין את העולם הפיזי באופן הדומה לתפיסה אנושית: לזהות חפצים, להבין את מיקומם היחסי, להעריך מרחקים, לזהות תנועה, ולפרש אינטראקציות בין עצמים. הוא משלב בין ניתוח תמונה ווידאו לבין הבנת שפה, כך שניתן "לשאול" אותו על סצנה ולקבל ניתוח מדויק, או להורות לו לבצע פעולה בהתאם למתרחש בזמן אמת.

השילוב בין Nemotron ל-Cosmos Reason מעניק לסוכן AI יכולת פעולה מלאה בעולם האמיתי: Nemotron מספק את "המוח", כלומר תכנון, חישוב, לוגיקה וקבלת החלטות, בעוד Cosmos Reason מספק את "החושים" – ראייה, הבנה מרחבית והסקה פיזיקלית. יחד הם מאפשרים לסוכן לא רק לחשוב אלא גם לראות, להבין ולפעול, לדוגמה ברובוט תעשייתי שיכול לזהות תקלה, לתכנן את דרך התיקון, ולהוציא אותה לפועל באופן אוטונומי לחלוטין.

סיוה מקווה ש-2025 תהיה שנת ה-AI שלה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל סיוה, אמיר פנוש. צילום: נתי לוי

ברבעון השני של 2025 ירדו המכירות של חברת סיוה (CEVA) מהרצליה בכ-15% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-24.2 מיליון דולר. מרכיב ההכנסות ההכנסות מהסכמי רישוי הסתכם ב-15 מיליון דולר (בהשוואה ל-17.3 מיליון דולר אשתקד, ומרכיב ההכנסות מתמלוגים הסתכם ב-10.7 מיליון דולר, בהשוואה ל-11.2 מיליון דולר ברבעון השני של 2024. מניית החברה בנסד"ק הגיבה לדו"ח בירידה של כ-1.8% וכיום החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-510 מיליון דולר.

חברת סיוה מספקת טכנולוגיות קישוריות, חישה ובינה מלאכותית במתכונת של קניין רוחני (IP) המשולב כמודולים בתוך השבבים של הלקוחות. נקודת האור החשובה ביותר של הרבעון הייתה החדירה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית של החברה אל השוק, בזכות ארבע עסקאות רישוי שנחתמו עבור מעבדי NeuPro. מנכ"ל סיוה, אמיר פנוש, אמר שתוצאות הרבעון השני הושגו בין השאר על-ידי הרחבת עסקאות רישוי ה-AI. "עסקי ה-Edge AI שלנו ממשיכים לצמוח".

לדבריו, "ארבעה הסכמי NPU חדשים שנחתמו במהלך הרבעון מסמנים רגע מכונן באימוץ הטכנולוגיה שלנו. עסקי החברה ממוצבים היטב להשגת צמיחה במחצית השנייה של השנה, גם בהשוואה למחצית הראשונה וגם בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד". בחודש אפריל 2025 החברה דיווחה על הסכם עם Nextchip הקוריאנית, אשר בחברה במעבדי NeuPro-M המיועדים לעיבוד רשתות נוירוניות באבזרי קצה, ומופיעים במספר גרסאות בעוצמת עיבוד של 2TOPs-256TOPs. המעבדים ישולבו בשבבי עיבוד התמונה של Nextchip המיועדים למערכות עזר לנהג בטיחותיות (ADAS).

שני מעבדים במוצר אחד

ביוני 2025 הודיעו סיוה ואליפטיק לאבס (Elliptic Labs) הנורבגית, על שיתוף פעולה בהטמעת מעבד רשתות נוירונים (NeuPro-Nano) של סיוה בפלטפורמת החיישנים החכמים מבוססי AI של אלפטיק לאבס, המותקנת כבר ביותר מחצי מיליארד מכשירים. מעבד NeuPro-Nano הוא מעבד נוירוני (NPU) קומפקטי ועצמאי, המיועד להרצת מודלים של בינה מלאכותית במכשירי קצה קטנים כמו אוזניות חכמות, שעונים, חיישנים ומכשירי בית חכם. אליפטיק לאבס מספקת פתרון תוכנה מבוסס AI לעיבוד מידע מחיישנים. במסגרת שיתוף הפעולה, התוכנה הזו תוכל לרוץ ביעילות על גבי שבבים של לקוחות של סיוה ששילבו את ה-NPU.

בשבוע שעבר הודיעה ALi Corporation הטאיוואנית שהיא בחרה במעבדי ה-AI של סיוה לפלטפורמות הווידאו מהדור הבא שלה (Video Display Sub-System – VDSS). מבחינת סיוה זו עסקה מעניינת מאוד, מכיוון שמדובר בשני מעבדי AI שונים המשולבים במוצר אחד, במטרה להאיץ ביצועי AI חסכוניים באנרגיה במכשירי קצה חכמים מבוססי וידאו.

תאת נכנסת לשוק התעופה החשמלית והאוטונומית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל תאת, יגאל זמיר, לצד מודולי כוח שהחברה מספקת למטוסי F-16

אחד ממנועי הצמיחה העתידיים של חברת תאת טכנולוגיות (TAT Technologies) צפוי להיות תחום הפתרונות התרמיים המיועדים לשימוש במטוסים חשמליים ובמטוסים אוטונומיים. כך עולה ממצגת למשקיעים שהחברה פירסמה היום (ג') במקביל לדיווח על התוצאות הרבעוניות. מדובר בשני תחומים שנמצאים כיום בשלב התגבשות עולמי: מטוסים חשמליים (eAircraft או eVTOL) הם כלי טיס המונעים במנועים חשמליים במקום במנועי סילון או בוכנה.

הם מאפשרים להפחית את פליטת המזהמים, להוריד עלויות דלק ותחזוקה, ותפעול שקט יותר – החיוני לשימוש עירוני. מטוסים אוטונומיים הם כלי טיס המסוגלים לפעול ללא טייס אנושי בקוקפיט, תוך שימוש במערכות בקרה חכמות, חיישנים ובינה מלאכותית לניהול הטיסה. בשני המקרים, למערכות תרמיות יש תפקיד מרכזי: הן נדרשות לשמור על טמפרטורות עבודה אופטימליות של סוללות, מערכות אלקטרוניות, מנועים חשמליים ורכיבי שליטה. חריגה מהטווח הנדרש גורמת נזק ואובדן ביצועים.

השוק החדש דורש טכנולוגיות ייצור חדשות

להערכת החברה, הניסיון שהיא צברה במשך עשרות שנים בפיתוח מערכות חילוף חום ומערכות בקרה סביבתית (ECS) מעניק לה יתרון בהתמודדות עם דרישות התרמיות המורכבות של כלי טיס מהדור החדש. היא דיווחה שהחלה לפתח מערכות קירור מותאמות שיתמכו גם במטוסים אזרחיים חשמליים וגם בפלטפורמות בלתי מאוישות גדולות, כולל פלטפורמות צבאיות. בנוסף, היא נעזרת בטכנולוגיות ייצור מתקדמות כמו הדפסת תלת־מימד לייצור רכיבי מתכת מורכבים, ושילוב מערכות קירור ישירות בראשי מנועים (Full Thermal Solutions to Engine Heads) המשפרות את היעילות האנרגטית ומפחיתות במשקל.

במסמכים האחרונים לא נמסרו לוחות זמנים מדויקים למימוש הפיתוחים הללו, אך בהתחשב בכך שענף ה-eVTOL והמטוסים החשמליים נמצא בשלבי אישור רגולטורי וניסויים מתקדמים, ניתן להעריך כי המערכות של TAT מיועדות להשתלב בפלטפורמות מסחריות במהלך המחצית השנייה של העשור. החברה רואה בתחום זה הזדמנות אסטרטגית שיכולה להרחיב את שוק היעד שלה ולהציב אותה בחזית הטכנולוגיה בתעשיית התעופה החדשה.

צבר הזמנות של חצי מיליארד דולר

החברה דיווחה שברבעון השני של 2025 היא השיגה שיפור ניכר בכל המדדים המרכזיים: הכנסות החברה ברבעון עלו ב-18% והסתכמו בכ-43.1 מיליון דולר. המכירות במחצית הראשונה של 2025 צמחובכ-21% להיקף של כ-85.2 מיליון דולר. הרווח הגולמי ברבעון צמח בכ-36% ל-10.8 מיליון דולר, והרווח התפעולי קפץ ב-62% ל-4.4 מיליון דולר. הרווח הנקי הסתכם ב-3.4 מיליון דולר.

החברה דיווחה על עלייה משמעותית בצבר ההזמנות והחוזים ארוכי הטווח, להקף כולל של כ-524 מיליון דולר. הדבר מבטיח לה יציבות ההכנסות בשנים הקרובות. במהלך הרבעון היא השלימה גיוס הון של כ-45 מיליון דולר. החברה פועלת בשווקים בינלאומיים רחבים, עם מעל 300 לקוחות בהם יצרניות מטוסים מדרג ראשון, אינטגרטורים, חברות תעופה ומפעילים ממשלתיים. פריסת כוח האדם כוללת כ-440 עובדים בארצות הברית וכ-194 עובדים בישראל.

אחד המוקדים הבולטים בפעילות השנה הוא גידול חד בהיקף החוזים עם מערכת הביטחון הישראלית. מאז תחילת השנה חתמה תאת על חוזים בהיקף כולל של כ־22 מיליון דולר עם לקוחות ביטחוניים בארץ – פי שלושה מהשנים הקודמות – על רקע עלייה בדרישות חיל האוויר והרחבת הפעילות הביטחונית. הכנסות אלו מהוות כיום 10%-7% מהמחזור השנתי של החברה.

המנועים העסקיים המרכזיים המובילים את הצמיחה הם: תחום מערכות חילוף חום (Thermal Solutions) אשר גדל בקצב דו-ספרתי, פעילות התחזוקה של מנועי-עזר (APU MRO/OEM) המתרחבת בזכות הסכמים בלעדיים עם Honeywell, ותחום ההחכרה והמסחר של רכיבים (Trading & Leasing) שהציג קפיצה חדה של כ-200% בהכנסות. פעילות התחזוקה של מערכות נחיתה (Landing Gear MRO) נותרה יציבה, אך עם פוטנציאל צמיחה בטווח הקרוב על רקע כניסה למחזורי תחזוקה גדולים.

זינוק בהכנסות רייזור לאבס, שמגיעות כמעט במלואן מלקוח אחד

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: שלושת מייסדי רייזור לאבס. יח"צ]

חברת רייזור לאבס (Razor Labs) סיכמה את המחצית הראשונה של 2025 עם הכנסות של 15.66 מיליון שקל – זינוק של 212% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עיקר הצמיחה נובע ממימוש חוזה אסטרטגי רחב היקף עם חברת הכרייה הבינלאומית Glencore, המוערך בכ-62.4 מיליון דולר.

במסגרת ההסכם, החברה מטמיעה את פלטפורמת ה-DataMind AI בכ-14 אתרים ברחבי העולם, ומתקדמת בהתקנות בשלבים – ארבעה אתרים כבר פעילים, ובחודשים הקרובים צפויות השלמות נוספות. החוזה מהווה את העסקה הגדולה בתולדות רייזור לאבס, והוא אחראי ליותר מ-80% מהכנסותיה במחצית הראשונה של 2025. מצד אחד מדובר במנוע צמיחה אדיר ופתח לשווקים חדשים, ומצד שני בתלות גבוהה מדי בלקוח יחיד – תלות שעלולה להציב סיכון עסקי במקרה של האטה או שינוי מצד הלקוח.

לפי הדו"ח, הפריסה מתבצעת באתרים בקולומביה, דרום אפריקה, קונגו ואוסטרליה, והחברה כבר נכנסת גם לפרויקטים נלווים – בהם התאמת הפלטפורמה לניהול צי של עשרות משאיות כרייה כבדות. המערכות מיועדות לניטור בזמן אמת של ציוד מכני כבד, איסוף ועיבוד של נתוני חיישנים, וזיהוי אנומליות ותקלות עוד לפני שהן מתרחשות. כך ניתן לבצע "תחזוקה חזויה" (Predictive Maintenance) – לצמצם השבתות יקרות, להאריך את חיי הציוד ולהפחית עלויות תפעול.

ה-DataMind AI מתבססת על אלגוריתמים של למידת מכונה ולמידה עמוקה, המסוגלים לנתח מיליארדי נקודות נתונים שמתקבלות מחיישנים שונים – מצלמות, חיישני רעידות, טמפרטורה ולחץ – ולזהות דפוסים חריגים המעידים על שחיקה או על בעיות תפעוליות. יכולת זו מאפשרת ללקוח לבצע פעולות תחזוקה ממוקדות, במועד האופטימלי, ולהימנע מהתקלות הבלתי צפויות שגורמות להפסדי ייצור כבדים. בנוסף, רייזור לאבס מקדמת את מערכת ה-Inspection AI, המיועדת לבקרת איכות אוטומטית במפעלי עיבוד, ומאפשרת לה להציע חבילת פתרונות שלמה לשוק הכרייה – מהשטח ועד קווי הייצור. החברה רואה בשילוב בין שתי המערכות יתרון תחרותי משמעותי שיכול להקל על כניסה לשווקים תעשייתיים נוספים.

לצד השיפור בשיעור הרווח הגולמי ל-43% והכפלה ביותר מפי שניים של ההכנסות החוזרות, החברה עדיין מציגה הפסד תפעולי של 8.05 מיליון שקל – אך צמצמה אותו לעומת השנה שעברה. עם צבר הזמנות ארוך טווח ותלות גבוהה בלקוח אחד, האתגר המרכזי של רייזור לאבס בשנים הקרובות יהיה פיזור מקורות ההכנסה תוך שמירה על קצב הצמיחה המרשים.

המכסים ישפיעו על כשליש ממכירות סקודיקס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סקודיקס (Scodix) מראש העין דיווחה שהמכירות במחצית הראשונה של 2025 צמחו בכ-23% והסתכמו בכ-16.4 מיליון דולר (בהשוואה ל-13.4 מיליון דולר אשתקד). ההכנסות ממכירת חומרים מתכלים עלו בכ-25% והסתכמו בכ-3.2 מיליון דולר. הרווח הגולמי זינקבכ-40% והסתכם בכ-6.7 מיליון דולר. החברה דיווחה לראשונה רווח תפעולי במחצית הראשונה של השנה: הרווח הסתכם בכ-324 אלף דולר, בהשוואה להפסד תפעולי של כ-1.5 מיליון דולר אשתקד.

סקודיקס מפתחת ומייצרת מערכות השבחת דפוס (Digital Print Enhancement) המבוססות על פולימר Scodix PolySense. השבחת דפוס הינו תהליך שבו מוסיפים אפקטים מיוחדים למוצר המודפס, דוגמת צבעים מתכתיים, ציפויי לכה, יצירת תבליטים וכדומה. לכן למכירת חומרים מתכלים יש חשיבות רבה במודל העסקי שלה. היעד הנוכחי של החברה הוא לעבור במחצית השנייה (העונה החזקה) לרווחיות נקיה מתמשכת. מנכ״ל סקודיקס, אלי גרינברג, אמר שהעלייה בהכנסות ממכירת חומרים מתכלים מהווה נקודת מפנה. "אנחנו מעמיקים את הקשר עם לקוחות קיימים".

דיגיטליזציה של שוק האריזות

סקודיקס נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-91 מיליון שקל. צבר ההזמנות (של מכונות, לא ציוד וחומרים מתכלים) בסוף המחצית הראשונה מסתכם בכ-600,000 דולר, בהשוואה ל-9.7 מיליון דולר אשתקד. החברה הסבירה את הפער הזה במספר גדול של הזמנות מחייבות שהיא קיבלה בעקבות תערוכת "דרופה" שהסתיימה בחודש יוני 2024. החברה מעריכה שהיא תמשיך לצמוח, לאור החלטתה להתמקד במתן פתרונות לשוק האריזות, אשר נמצא בצמיחה ובתהליך מעבר לעולם הדיגיטל.

יחד עם זאת, מכסי הייבוא החדשים של טראמפ מייצרים אי-ודאות מסוג חדש: בסוף יולי 2025 חתם נשיא ארצות הברית על צו נשיאותי מעודכן לתוכנית המכסים, שלפיו שיעור המכס על יבוא סחורות מסוימות מישראל לארצות הברית יעמוד על 15%. כיום, כשליש מהמכירות של סקודיקס הן ללקוחות בארה"ב, והשאר הן ללקוחות באירופה ובישראל. החבר מסרה שהיא "לומדת את ההשפעות של תוכנית המכסים המעודכנת על פעילותה".

אירופה אחראית לכמחצית ממכירות נקסט ויז'ן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת נקסט ויז'ן (Next Vision) סיכמה את הרבעון השני של 2025 עם המשך צמיחה מהירה ותוצאות שיא, כשאירופה ממשיכה להתבלט כיעד המכירות המרכזי. במחצית הראשונה של השנה, 54% מהכנסות החברה הגיעו מהיבשת – המשך מגמת עלייה חדה בשיעור ההכנסות האירופיות: מ-37% בלבד ב-2022, ל-53% ב-2023, וכמעט 58% ב־2024. מדובר בזינוק של כ-20% בתוך שנתיים בלבד, המעיד על התבססות עמוקה בשוק האירופי.

ההכנסות ברבעון השני צמחו בכ-32% והסתכמו ב-37 מיליון דולר, עם רווח נקי של 23.2 מיליון דולר – עלייה של 46% לעומת התקופה המקבילה. במחצית הראשונה של השנה רשמה החברה הכנסות של 73.2 מיליון דולר, רווח גולמי של 53 מיליון דולר (72% מההכנסות) ורווח נקי של 43.8 מיליון דולר. צבר ההזמנות נותר גבוה ועומד על 110.4 מיליון דולר, כאשר יעד ההכנסות השנתי נותר שאפתני – 160 מיליון דולר.

החברה, המפתחת מערכות הדמיה מיוצבות (EO/IR) במשקל נמוך לרחפנים ומערכות בלתי מאוישות, נהנית ממגמת התחמשות מואצת באירופה. מאז תחילת המלחמה באוקראינה, מדינות נאט"ו התחייבו להגדיל את תקציבי ההגנה ל-2%-5% מהתמ"ג, עם דגש על רכישת רחפנים, מערכות צילום מתקדמות ופתרונות AI למעקב וזיהוי. מדינות כמו גרמניה, פולין, בריטניה, צרפת ואיטליה כבר הכריזו על תוכניות רכש רחבות היקף למערכות בלתי מאוישות, לרבות שילוב חיישני EO/IR בפלטפורמות קיימות וחדשות – תחום שבו נקסט ויז'ן ממוצבת חזק.

במצגת למשקיעים שפרסמה החברה, הודגש כי האסטרטגיה להתרחבות באירופה כוללת חיזוק הקשרים עם לקוחות ביטחוניים, התאמת הפתרונות לדרישות הייחודיות של צבאות היבשת והמשך פיתוח טכנולוגיות המאפשרות שילוב מהיר בפלטפורמות חדשות. בשילוב עם מגמות ההצטיידות המואצות, אירופה צפויה להישאר מנוע הצמיחה המרכזי של נקסט ויז'ן בשנים הקרובות.

לקוחות פוטנציאליים כוללים גופי רכש ביטחוני ממשלתיים, קבלני משנה של פרויקטי נאט"ו, ויצרני רחפנים אירופיים דוגמת Quantum Systems הגרמנית, שכבר שיתפה פעולה עם החברה. יו"ר ומייסד נקסט ויז'ן, חן גולן, ציין כי הביקוש הגואה וההשקעה בחדשנות מאפשרים לחברה לשמור על מעמד מוביל בשוק העולמי. לדבריו, גם במהלך מבצע "עם כלביא", שבו נסגר המרחב האווירי של ישראל לשבועיים, הצליחה החברה לשמור על רציפות תפקודית ולספק את רוב ההזמנות עם תום ההגבלות.

עקבו אחרינו גם בערוץ התוכן ב-WhatsApp>>>

סינופסיס וברודקום השיגו תאימות בין PCIe 6 ומתגי PEX90000

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סינופסיס (Synopsys) דיווחה שבעקבות שיתוף הפעולה שלה עם חברת ברודקום (Broadcom) הושגה יכולת פעולה הדדית (interoperability) בין פתרון PCIe 6.x IP של סינופסיס לבין סדרת מתגי PEX90000 של ברודקום. מתגי PCIe הם בעלי תפקיד חשוב ביכולת להגדיל את ביצועי מרכזי הנתונים כדי להתמודד עם עומסי עבודה המייצרות אפליקציות AI מודרניות. הדגמה של רציפות הפעולה עם ברודקום כללה את פתרון PCIe 6.x IP של סינופסיס, כולל השכבה הפיזית (PHY) והבקר, המתפקד כצומת התקשורת המרכזי ונקודת הסיום. הוא מספק קצב תעבורת נתונים של 64GT לשנייה במערכת PEX90000.

סינופסיס השיגה ציון דרך של יותר מ-100 יישומים של PCIe 6.x IP במגוון רחב של אפליקציות, ממשיכה להוביל את התעשייה עם למעלה מ-3,800 פיתוחים של לקוחות שעברו מתכנון לייצור (tapeouts) באמצעות 7 דורות של PCI Express. פתרון ה-PCIe המלא של סינופסיס כולל שכבה פיזית, בקרים, אימות IP ואבטחת IP. פתרונות Synopsys PCI Express IP זמינים לכל דורות ה-PCIe ברוב טכנולוגיות התהליך הקיימות בשוק. למידע נוסף: Synopsys PCI Express IP Solutions.

צמיחה של 25% במכירות פי.סי.בי טכנולוגיות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ברבעון השני של 2025 צמחו המכירות של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) ממגדל העמק בכ-25% והסתכמו בכ-44.4 מיליון דולר, בהשוואה ל-35.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי צמח בכ-51% להיקף של כ-9.8 מיליון דולר. התוצאות מלמדות שהחברה נמצאת בתקופה של צמיחה עקבית במכירות. בסך הכל, במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו מכירות החברה בכ-85.3 מיליון דולר בהשוואה למכירות של  69.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה 2024. החברה דיווחה על רווח נקי של כ-6 מיליון דולר – צמיחה של 64.5% בהשוואה לרווח הנקי אשתקד.

חברת פי.סי.בי פועלת בשלושה מגזרי פעילו מרכזיים: ייצור ושיווק מעגלים מודפסים (PCB) ומצעים, הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות, ומזעור מערכות אלקטרוניות (מארזי מיקרואלקטרוניקה). החברה דיווחה על גידול במכירות בכל מגזרי הפעילות. במחצית הראשונה של השנה צמחו מכירות המעגלים המודפסים בכ-15% להיקף של כ-30 מיליון דולר. מכירות שירותי ההרכבה צמחו ב-48% והסתכמו בכ-52 מיליון דולר, ומכירות חטיבת המזעור צמחו בכ-57% והסתכמו בכ-3.2 מיליון דולר.

השוק הביטחוני דוהר

החברה דיווחה על המשך הגידול בצבר ההזמנות, שהגיע בסוף הרבעון השני להיקף של 178 מיליון דולר: ההזמנות במגזר ההרכבות מסתכמות ב-92 מיליון דולר, מגזר המעגלים המודפסים תרם 79 מיליון דולר, ומגזר המזעור – כ-7 מיליון דולר. מאז פרוץ המלחמות באוקראינה ובישראל, העמיקה החברה את הפעילות בשוק הביטחוני, אשר בשנת 2024 היה אחראי כבר לכ-50% מהמכירות. המנכ"ל עובד שפירא מסר: "אנו ממשיכים לזהות גידול משמעותי בביקושים במגזר הביטחוני, בשוק המקומי ובשווקים הבינלאומיים. החברה פועלת כעת באופן אסטרטגי לנצל את הזדמנויות הצמיחה שנוצרו".

לדבריו, "אנו ממשיכים להשקיע בהגדלת כושר הייצור ופועלים לתרגם את המומנטום שנוצר ליצירת ערך עבור בעלי המניות". במסגרת הדו"ח הרבעוני, החברה רמזה שהמכסים של טראמפ מייצרים עליית מחירים: "באפריל 2025 הודיע ממשל טראמפ על הטלת מכסי גומלין על יבוא סחורות לארה"ב, כולל מכסים בשיעור של 15% על סחורות אשר מיובאות מישראל לארה"ב. לחברה מכירות לארה"ב דרך חברה בת בארה"ב. להערכת החברה, לא ניכרת השפעה מהותית (של המכסים) על פעילות הקבוצה, הואיל והחברה מעדכנת את מחירי המכירה ללקוחותיה בארה"ב בהתאם לגובה המכסים אשר הוטלו עליה".

חברת פי.סי. בי טכנולוגיות נמצאת בשליטת קרן פימי ונסחרת בבורסה של תל אביב לפי שוווי שוק של כ-870 מיליון שקל.

נובה: נכניס חצי מיליארד דולר ב-2026 משוק ה-Gate-All-Around

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת נובה (Nova), המפתחת מערכות מדידה ובקרת תהליכים לתעשיית השבבים, דיווחה על רבעון שני חזק במיוחד לשנת 2025, עם הכנסות שיא של כ-220 מיליון דולר – עלייה של כ-40% בהשוואה לרבעון המקביל, וצמיחה של כ-3% לעומת הרבעון הקודם. הרווח הנקי לפי GAAP עלה ל-68.3 מיליון דולר והרווחיות הגולמית התקרבה ל-60%.

נובה מדווחת על צמיחה במכירות הן של מערכות המדידה הכימית והן של מערכות מדידת המימדים, וכן המשך הגידול, זה הרבעון העשירי ברציפות, בהכנסות מתחום השירותים. לרבעון השלישי צופה נובה הכנסות בטווח של 215–225 מיליון דולר. 

במבט קדימה, הנהלת נובה מציבה את תחום ה-Gate-All-Around (GAA) כעתיד העסקי המרכזי של החברה בשנים הקרובות. מדובר בארכיטקטורת טרנזיסטור חדשה המחליפה בהדרגה את FinFET בתהליכי ייצור שבבים מתקדמים (בדור 2 ננומטר ומטה). ב-GAA, השער (Gate) מקיף את תעלת ההולכה מכל הכיוונים – מה שמקטין נזילות זרם ומשפר ביצועים ויעילות אנרגטית.

נובה מעריכה כי תחום זה יהפוך למנוע הצמיחה המרכזי שלה, עם תרומה משמעותית להכנסות החל מ-2025 ואילך. גבי ויסמן, נשיא ומנכ"ל נובה, אמר בשיחת הוועידה: "אנחנו ממוצבים היטב מול כל ארבעת הלקוחות בתחום ה-Gate-All-Around, ובדרך להגיע להכנסות של 500 מיליון דולר מהתחום עד סוף 2026. אנחנו מאוד נרגשים מההזדמנות הזו." ארבעת הלקוחות הן ככל הנראה TSMC, אינטל, SMIC וסמסונג, שהן קבלניות הייצור הידועות היחידות שכבר מאמצות ייצור ב-GAA.

Gate-All-Around נחשב לאחת הקפיצות המשמעותיות באבולוציה של הטרנזיסטור מאז המצאת ה-FinFET, ומאפשר ייצור שבבים קטנים וחסכוניים יותר באנרגיה – מרכיב קריטי בדור הבא של מעבדים למרכזי נתונים, סמארטפונים, רכבים חכמים ואפליקציות AI עתירות חישוב. אימוץ GAA מייצר הזדמנות אדירה לחברות מדידה ובקרה כמו נובה, שכן כל שינוי בארכיטקטורה דורש שיטות מדידה חדשות ומדויקות יותר, במיוחד בהיבטים של בקרת ממדים, זיהוי פגמים ומדידות תלת-ממדיות. בזכות המעמד המוקדם שלה בתחום, נובה נהנית מיתרון מול מתחרות, כשהיא כבר עובדת עם ארבעת יצרני השבבים המובילים בעולם שמיישמים GAA, ומספקת פתרונות שנפרסים במקביל במספר יבשות.

נובה ציינה בשיחה כי שיעור ההכנסות מסין ירד כחלק מההכנסות הכוללות, למרות עלייה בהיקף המכירות במדינה. הירידה היחסית מוסברת בגידול בהכנסות מאזורים אחרים, בעיקר משדרוגי קווי ייצור מתקדמים בארה"ב, קוריאה וטאיוואן. בנוגע למכסי המגן שהוטלו על ציוד ייצור שבבים שמיובא מסין לארה"ב, החברה הדגישה כי ההשפעה על השוליים הגולמיים היא מינורית – בין 0.2%-0.5% בלבד – וזאת הודות לגיוון גיאוגרפי בשרשרת האספקה וליכולת להעביר חלק מהעלויות ללקוחות.

סולאראדג' מחבקת את מדיניות America First של טראמפ

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סולאראדג’ (SolarEdge) החליטה לאמץ ברמה האסטרטגית את המציאות החדשה שנגזרת ממדיניות "אמריקה תחילה" שמוביל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. בשיחת הוועידה אתמול (ה') לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני הדגיש מנכ"ל סולאראדג' שוקי ניר כי בכוונת החברה לבסס את עיקר הייצור שלה בארצות הברית – לא רק עבור השוק המקומי, אלא גם עבור שווקים ברחבי העולם.

לדברי ניר, חוק המס הפדרלי החדש (Big Beautiful Bill) מעניק לחברה יציבות ארוכת טווח באמצעות הטבת מס ייעודית לייצור מתקדם, שתישמר לשבע השנים הקרובות. "החוק מאשר את האסטרטגיה הרב-שנתית שלנו להבאת הייצור לשטח ארה"ב על ידי שמירה על הטבת המס לשבע השנים הבאות," אמר מנכ"ל החברה ניר. "אנו מתכוונים לייצר בארה"ב ולהפיץ מוצרים מתוצרת ארה"ב הן בשוק המקומי והן ברחבי העולם, לשנים רבות שיבואו."

כבר כיום מפעילה החברה מפעלי ייצור במגוון מדינות בארה"ב – ממירי מתח למגזר המגורים בטקסס, אופטימייזרים וממירים מסחריים בפלורידה, וסוללות ביוטה. "אנו מתכננים להגביר את הייצור לקראת סוף השנה כדי לתמוך ביצוא," ציין ניר. עם זאת, ניר לא הרחיב האם בכוונת החברה לצמצם בעתיד את תפוקת הייצור שלה באירופה, אסיה וישראל.

לצד ההתרחבות בשוק האמריקאי, סולאראדג’ מדווחת על מגמת התאוששות באירופה. "קמפייני התמחור וקידום המכירות שלנו הראו סימני הצלחה," אמר ניר. "רוב השותפים שלנו הגיעו לרמות מלאי נורמליות לקראת סוף הרבעון השני, וראינו רווחים ראשוניים באירופה." עם זאת, לדבריו, נתח השוק של החברה ביבשת עדיין נמוך ביחס לעבר ויש עוד פוטנציאל צמיחה.

בנוגע להשפעת המכסים, בחברה מעריכים כי הפגיעה ברווחיות במחצית השנייה של השנה תהיה מתונה מהצפוי – כ־2% בלבד לעומת תחזית קודמת של 4%–6%. "אנחנו סבורים שנוכל לאזן לחלוטין את ההשפעה הזו בשנת 2026, לאחר התאמות בתמחור," אמר ניר.

שתפו בלינקדאין את הגרסה באנגלית של הכתבה>>>
עקבו אחרינו גם בערוץ התוכן ב-WhatsApp>>>

סולאראדג' במגמת שיפור

סולאראדג' דיווחה אתמול על רבעון שני חיובי במיוחד לשנת 2025, עם התאוששות ניכרת כמעט בכל המדדים התפעוליים והפיננסיים. הכנסות החברה הסתכמו ב-289.4 מיליון דולר – עלייה חדה של 32% לעומת הרבעון הקודם. מדובר ברבעון שני ברציפות שבו החברה רושמת צמיחה רבעונית ושנתית בהכנסות, נתון שמעיד על מגמת התייצבות לאחר תקופה ממושכת של ירידות.

גם שולי הרווח מראים סימני התאוששות. הרווח הגולמי הגיעו ל-11.1% במונחי GAAP, לעומת 8% ברבעון הקודם. במונחי Non-GAAP, השוליים טיפסו ל-13.1% לעומת 7.8% ברבעון הקודם. השיפור מיוחס לגידול בהיקף המכירות ולצעדי התייעלות תפעולית, אף כי המכסים החדשים בארה"ב עדיין גוזלים כשיעור של אחוז אחד מהרווחיות. החברה גם הציגה שיפור ניכר במצב המזומנים: המזומנים נטו, לאחר ניכוי חוב, הסתכמו בכ-132 מיליון דולר – גידול של כ-19 מיליון דולר לעומת סוף שנת 2024, זאת כתוצאה מהתנהלות זהירה, ירידה בהיקף המלאים ושיפור בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת.

התחזית לרבעון השלישי מצביעה על המשך מגמת ההתחזקות, עם צפי הכנסות בטווח של 315 עד 355 מיליון דולר. שולי הרווח צפויים להתרחב ל-15%-19% במונחי Non-GAAP, תוך הכללת השפעה שלילית של כשני אחוזים בשל המכסים.

המנכ"ל ניר, מסר כי הוא גאה בהתקדמות היציבה שנרשמה ברבעון. לדבריו, "זהו הרבעון השני ברציפות שבו אנו מציגים צמיחה בהכנסות – הן לעומת הרבעון הקודם והן לעומת התקופה המקבילה אשתקד – לצד שיפור בשולי הרווח. אנו פועלים בעקביות כדי להחזיר את סולאראדג' למסלול, והנתונים מעידים שהמאמצים נושאים פרי".

הדו"ח הנוכחי משקף שלב חדש בתהליך ההתאוששות של החברה. עם עלייה בהכנסות, שיפור ברווחיות, גידול במזומנים ותחזית חיובית לרבעון הבא – סולאראדג' מאותתת כי היא חוזרת לתנופת צמיחה.

שוב הודו מפילה את סרגון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

סרגון מדווחת על ירידה חדה בהכנסות ברבעון השני של 2025, על רקע קשיים בשוק הטלקום ההודי, אחד משני שוקי היעד העיקריים של החברה, לצד צפון אמריקה. ההכנסות הסתכמו ב-82.3 מיליון דולר – ירידה של כ-14% לעומת הרבעון המקביל. הירידה במכירות לשוק ההודי מיוחסת לעיכובים בפרויקטים של לקוח מהותי אחד, שזהותו לא נחשפה. בעקבות כך, השעתה סרגון את תחזית ההכנסות השנתית עד להתבהרות התמונה.

ב-2019-2020 חוותה סרגון גם כן ירידה חדה בהכנסותיה בעקבות קיפאון בשוק הטלקום ההודי, ונקלעה למשבר עסקי ופיננסי ממושך. עם זאת, מאז תלותה בשוק ההודי פחתה במידה מסוימת ותמהיל ההכנסות שלה מגוון יותר מבחינה גיאוגרפית.

בשיחת הוועידה עם המשקיעים, התייחס מנכ"ל החברה דורון ארזי ישירות למצב בשוק ההודי: "על פני השטח, ההכנסות ברבעון השני נראו נמוכות מהצפוי, אך הדבר נובע בעיקר מאזור אחד – הודו – והוא נגרם בעיקר בשל לקוח מרכזי אחד, שמתמודד עם אתגרים פיננסיים ידועים. הדבר הוביל להקפאה זמנית של ההזמנות מצד אותו לקוח ולחוסר ודאות בטווח הקצר, שכן טרם התבהר כיצד ימשיך הפרויקט. על פי מה שאנחנו יודעים כיום, מדובר בעיקר בעניין של תזמון, ולא בשינוי יסודי בשוק או בהיקף שלנו בו".

לצד הירידה בהכנסות, החברה סיימה את הרבעון עם הפסד תפעולי של 1.3 מיליון דולר לפי כללי GAAP, אך שמרה על רווחיות קלה של 0.03 דולר למניה במונחי Non-GAAP. ארזי ביקש להדגיש את יציבות הליבה של סרגון גם בתקופה מאתגרת: "הרבעון השני הדגים את העמידות והגמישות שבנינו בעסק שלנו. הפקנו רווח חזק על בסיס Non-GAAP, ייצרנו מזומן, הפחתנו חוב והתקדמנו באסטרטגיה שלנו גם למול הדינמיקות המשתנות במהירות בהודו".

החברה מנסה לאזן את הלחץ מהמזרח עם התרחבות בשווקים אחרים, ובראשם צפון אמריקה. לפי הדיווח, זהו הרבעון השלישי ברציפות שבו נרשמה צמיחה בהזמנות ובהכנסות באזור, שהגיעו לכ-27 מיליון דולר – הנתון הרבעוני הגבוה ביותר מזה למעלה משנה. ארזי אמר: "ישנו מומנטום המתגבש בצפון אמריקה ובשווקים נוספים, שבהם הטכנולוגיה המתקדמת שלנו פותחת דלתות עם מפעילים מסוג Tier‑1 ולקוחות רשת פרטית".

שוק הטלקום העולמי חווה בתקופה האחרונה האטה, בעיקר בפרויקטים במדינות מתפתחות, בשל רגולציה בלתי צפויה, עלויות מימון גבוהות ותחרות מצד שחקנים סינים. סרגון, שמספקת פתרונות תקשורת אלחוטית למפעילים סלולריים ולרשתות פרטיות, מנסה להתייצב על רקע אי-הוודאות הגלובלית ולהרחיב את פריסתה לאזורים עם נראות עסקית גבוהה יותר. למרות הפגיעה הנקודתית ברבעון, הנהלת החברה שומרת על תחזית אופטימית לטווח הבינוני והארוך, וממשיכה לפתח את פעילותה בצפון אמריקה, אירופה ואמריקה הלטינית. לדברי ההנהלה, הצמיחה המהותית צפויה להתחדש במהלך 2026, כאשר שווקים עולמיים יתאוששו והפרויקטים בהודו יחזרו למסלולם.

טראמפ דורש: מנכ"ל אינטל חייב להתפטר בשל קשריו עם סין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן]

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, תקף את מנכ"ל אינטל, ליפ־בו טאן, בדרישה פומבית להתפטרותו לאלתר, בטענה כי הוא נמצא בניגוד עניינים חמור בשל קשרים כלכליים והשקעות משמעותיות בחברות טכנולוגיה סיניות – חלקן מזוהות עם הצבא הסיני. בפוסט שפרסם טראמפ ברשת החברתית שלו, Truth Social, כתב כי מדובר באדם "מאוד בעייתי" שמעמיד את ביטחון המדינה בסיכון, וקבע כי אין פתרון אחר מלבד עזיבתו. נכון לעכשיו אינטל לא הגיבה רשמית לדרישתו של טראמפ.

הדברים מגיעים ברקע לדיווחים עיתונאיים לפיהם טאן, המכהן כמנכ"ל אינטל מאז 2021, השקיע באופן אישי ובעקיפין מאות מיליוני דולרים בעשרות חברות טכנולוגיה סיניות, רבות מהן עוסקות בפיתוח שבבים, תקשורת, מערכות חישה ובינה מלאכותית. חלק מהחברות הללו מקושרות לאקדמיות צבאיות או נתמכות על ידי הממשלה בבייג'ינג. ההשקעות בוצעו בין היתר באמצעות קרנות הון-סיכון כמו Walden International, שטאן עמד בראשה בעבר.

לדרישתו של טראמפ הצטרפו גם פוליטיקאים רפובליקנים נוספים. הסנאטור טום קוטון שלח מכתב רשמי לדירקטוריון אינטל, שבו הביע דאגה מהשלכות הביטחוניות של מעורבותו העסקית של טאן בשוק הסיני. הוא דרש הבהרות לגבי המידע שברשות הדירקטוריון בנוגע להשקעות אלו, והאם ננקטו צעדים מתאימים למניעת חשיפה מסוכנת של טכנולוגיה אמריקנית.

טאן עצמו, יליד סינגפור ובעל קריירה עשירה בעולם הטכנולוגיה, כיהן לפני כן כמנכ"ל קיידנס (Cadence). בתקופת כהונתו, נרשמה פרשה שבמסגרתה החברה נדרשה לשלם קנס של יותר מ־140 מיליון דולר בגין מכירת תוכנות רגישות לגורמים המקושרים לאוניברסיטה צבאית בסין – מקרה שהועלה כעת מחדש בהקשר של דרישת ההתפטרות.

האירוע מציב את אינטל בעין הסערה בזירה הפוליטית, דווקא בתקופה שבה היא מקבלת תמיכה ממשלתית של מיליארדי דולרים כחלק ממאמץ פדרלי להחזיר את ייצור השבבים לארצות הברית. טאן מונה לשמש כמנכ"ל אינטל בחודש אפריל, במקומו של המנכ"ל הקודם פט גלסינגר. טאן הובא על תקן "מושיע", מנהל ותיק ומנוסה בתעשיית השבבים שיידע לחלץ את אינטל מבעיותיה המבניות ולהוביל את החברה חזרה אל קדמת שוק השבבים. רק בחודש שעבר, עם פרסום הדו"ח הרבעוני, טאן הכריז על שורה של רפורמות ארגוניות נרחבות, שכללו פיטורים נרחבים של כ-15%, ביטול פרויקטים ושינויים במיקוד העסקי. הדרישה של טראמפ מוסיפה טלטלה נוספת לספינה שמנסה להתייצב.