מחבר: Techtime

אודיוקודס מסייעת לארגונים ביטחוניים להטמיע מודלי AI שאינם מחוברים לענן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מימין מרינה רישר, משמאל ליאת מלכי. באדיבות אודיוקודס]

ארגונים רבים, הפועלים בסקטורים רגישים כמו ביטחון, בריאות או פיננסים, מתקשים להטמיע פתרונות מבוססי AI לצורך ייעול ושיפור של תהליכים פנים-ארגוניים. מדוע? מאחר שרבים מהיישומים הללו זמינים דרך ענן ציבורי, וארגונים מסוג זה נמנעים – או מנועים מבחינה רגולטורית – מהעברת דאטה רגיש מחוץ לשרתים המקומיים של הארגון.

חברת אודיוקודס (AudioCodes) השיקה באחרונה שורה של פתרונות המסייעים, באמצעות מודלים של GenAI, לתמלל, לנתח ולהפיק תובנות באופן אוטומטי מפגישות עבודה המתקיימות בתוך הארגון בפלטפורמות של שיחות וידיאו כמו זום או טימס. הפתרונות הללו, הקרויים Meeting Insights, זמינים כשירותי SaaS בענן. אך כעת, כדי לאפשר גם לארגונים העובדים בסביבות סגורות ללא חיבוריות לאינטרנט ,לרתום את היכולות של ה-AI לטובת ייעול ארגוני, אודיוקודס השיקה גרסה ייעודית, Meeting Insights On Prem, שמבצעת את היישומים הללו בסביבה הסגורה של הארגון, ללא צורך בגישה לאינטרנט או לענן.

כדי לאפשר זאת, החברה פיתחה "מודל שפה קטן" (SLM), שניתן להריצו באופן יעיל באמצעות משאבי העיבוד של הארגון. כמו כן, כדי לדייק את המודל לטרמינולוגיה ולקודים הלשוניים של הארגון הספציפי, ניתן למקצע (fine-tuning) את המודל באמצעות דאטה פנימי של הארגון. רמת הדיוק של המודל גם משתפרת עם הזמן על סמך ה-טיוב של הפגישות על ידי המשתמשים בארגון. לדברי אודיוקודס, הדבר מאפשר להגיע לרמות דיוק של כ-95% בהבנה נכונה של ההקשר והמושגים האופייניים לארגון.

הפיתרון הזה כבר אומץ והוטמע בקרב כמה מהחברות והגופים הביטחוניים המובילים בישראל. בשיחה עם Techtime הסבירה מרינה רישר, מנהלת מוצר בכירה לפתרונות רגולציה מאובטחים: "ישנה מגמה במגזר הארגוני של 'נדידה לענן', אך יש ארגונים שמנועים מלעשות זאת, מטעמי רגולציה או ביטחון מידע. על כן ראינו צורך לפתח פתרון ייעודי לארגונים אלה. במגזר הביטחוני ובמגזר הממשלתי, לעיתים התקשורת הארגונית מתבססת עדיין על מרכזיות תקשורת וטלפוניה מיושנת. אך מאחר שיש לנו ניסיון רב-שנים גם עם דורות קודמים של תקשורת ארגונית, ידענו כיצד לבצע את הממשק בין פתרונות AI לפלטפורמות התקשורת המסורתיות. בתחילה, כיוונו בעיקר למגזר הביטחוני בישראל, מתוך צרכים שעלו על רקע המלחמה, אך גילינו שהדרישה לפתרונות on-prem היא חוצת-מגזרים וכלל-עולמית".

אודיוקודס מתמחה בפתרונות תקשורת קולית (Voice) ונתונים עבור רשתות IP. היא מספקת מגוון רחב של מוצרים ושירותים המיועדים לארגונים, ספקי שירותי תקשורת ועסקים בכל העולם. תחומי ההתמחות המרכזיים של החברה כוללים מערכות VoIP (Voice over IP), שערי תקשורת (Media Gateways), מתאמי טלפוניה (ATAs), פתרונות לתקשורת אחודה (Unified Communications) וכן שירותי ניהול, ניטור ואבטחה לרשתות קוליות.

החברה נוסדה  בשנות ה-90'. ה-Legacy העשיר הזה בעולמות התקשורת הארגונית מהווים עבורה כיום תשתית רבת פוטנציאל, הן ברמה הטכנולוגית והן ברמה העסקית, למנף את היכולות העצומות של תחום הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI), ובפרט ההתקדמות העצומה בתחומים כמו עיבוד שפה טבעית (NLP) ומודלי שפה (LLM).

ליאת מלכי, מנהלת שיווק בכירה בחברה: "ה-GenAI משנה מן היסוד את פתרונות ה voice שלנו. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לפתח פתרונות ישיבות חכמים, המבוססים על בינה מלאכותית ומתאימים לכל סוגי הדיונים הארגוניים – מחדרי ישיבות מסורתיים, דרך ישיבות היברידיות, ועד לשיחות וידיאו. הניסיון העמוק שלנו בתחומים אלה מקנה לנו יתרון תחרותי משמעותי בשוק. כל מילה שנאמרת בישיבות עבודה היא נכס אסטרטגי יקר ערך לארגון, ובאמצעות בינה מלאכותית ניתן להפוך אותה לתובנות עסקיות בעלות השפעה רחבה.".

החזרה מהענן

כאמור, הפתרון המקומי של אודיוקודס מהווה, לכאורה, פתרון משני משלים לפתרון בענן. ואולם, באודיוקודס גילו שהשוק לפתרונות on-prem גדול מהמשוער – ואף הולך וגודל. למעשה, במקביל לנדידה המאסיבית של יותר ויותר ארגונים לענן, ישנה במגזר הארגוני גם מגמה של "חזרה מהענן" (cloud repatriation), כלומר ארגונים שמחזירים חלק מהנתונים והמשימות מהענן הציבורי אל שרתים מקומיים או אל מתכונת של ענן היברידי. הדבר בולט בעיקר במגזרי הממשל, הבריאות, הפיננסיים, וכמובן הביטחון. הסיבה העיקרית לכך היא רגולציה וחששות מרמת האבטחה בענן. כמו כן, עבור חלק מהארגונים עלויות השימוש בענן, לאורך זמן, גבוהות מעלות ההשקעה בהקמת שרתים מקומים. רישר: "העולם הרי נוהר לענן, ובתחילה שאלנו את עצמנו האם השקעה בפתרון on-prem תהיה כדאית. גילינו שישנה תנועה נגדית, משמעותית, של ארגונים שמחזירים דאטה ויישומים מהענן אל השרתים המקומיים. התופעה נובעת בעיקר משיקולים של אבטחת מידע, אך גם שיקולי עלות ורצון לא להיות תלויים בספקים חיצוניים".

 

חברת הסייבר זירו נטוורקס גייסה 55 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: צוות Zero Networks. קרדיט צלמת: רוני הרמן]

חברת אבטחת הסייבר זירו נטוורקס (Zero Networks), המפתחת פתרונות מיקרו-סגמנטציה להגנה על רשתות, הכריזה על גיוס הון סבב C בהיקף של 55 מיליון דולר. Highland Europe הובילה את הסבב שהשתתפו בו המשקיעים הקיימים – F2 Venture Capital, PICO Venture Partners, Venrock ו-US Venture Partners (USVP). סבב זה מביא את סך ההון שהחברה גייסה עד היום ליותר מ-100 מיליון דולר. בעקבות הגיוס הצטרף ג'ייקוב ברנסטיין, מנהל ב- Highland Europeלמועצת המנהלים של החברה.

לדברי זירו נטוורקס, מאז הסבב האחרון החברה שילשה את מספר הלקוחות שלה, הכפילה את כמות העובדים והשיגה גידול של יותר מ-300% בהכנסות. ההשקעה החדשה תומכת בשלב הבא של צמיחת החברה, כולל הרחבה צפויה של הצוותים בתחומי המכירות, השיווק, המו"פ והתמיכה בלקוחות. כמו כן, ההון החדש ישמש להשקעות בחדירה לשווקים בצפון אמריקה, אירופה, המזרח התיכון ואסיה.

לא לבטוח באף אחד

ככלל, העיקרון המנחה בעולם אבטחת הרשתות הינו מדיניות "אפס אמון" (Zero Trust). כלומר, מנקודת מבט של אבטחת רשת מוטב שכל משתמש יידרש לאמת את זהותו ואת הרשאתיו כדי לקבל גישה לאזורים שונים ברשת. הדרך היעילה ביותר לאכוף מדיניות זו היא באמצעות "סגמנטציה", כלומר חלוקת הרשת לאזורים נפרדים, שהמעבר ביניהם כרוך באימות פרטני. באופן זה, גם אם תוקף חדר את מעגל ההגנה החיצוני של הרשת, הוא לא יוכל להסתובב בתוך הרשת הארגונית באופן חופשי, הוא יהיה מוגבל לתוך אזור צר, ואם ירצה לעבור לחלק אחר ברשת, הוא יהיה שוב מחויב באימות – וכך הסיכוי לחסום אותו או לגלות אותו יגדל.

בפועל, ביצוע סגמנטציה יעילה – כלומר, שמצד אחד תשפר את רמת האבטחה אך מנגד לא תסרבל יתר על המידה את תנועת המשתמשים המורשים – הינו אתגר מורכב בתעשיית הסייבר, וזאת מאחר שסגמנטציה מחייבת מיפוי מדויק של הרשת והבנה של ארכיטקטורת ה-IT הארגונית. בשל כך, בארגונים רבים סגמנטציה הופכת להיות "תהליך שלא נגמר", אשר עשוי להימשך חודשים ארוכים וגם שנים.

זירו נטוורקס פיתחה פתרון מבוסס למידת-מכונה, הלומד וממפה באופן אוטומטי את מבנה הרשת ומאפשר לבצע מיקרו-סגמנטציה חלקה תוך זמן קצר מאוד. לדברי החברה, הפתרון שלה מאפשר לאכוף באופן אמיתי מדיניות של "אפס אמון" וכך למנוע תנועה רוחבית של תוקפים בתוך הרשת. בזירו נטוורקס רואים בכך פרדיגמה חדשה בעולם אבטחת הסייבר שבה העול לא מוטל יותר על כתפי המגינים המגיבים לאיומים אלא על התוקפים שצריכים להתמודד עם מנגנוני אימות ובקרות פרואקטיביות של הרשת.

זירו נטוורקס נוסדה בשנת 2019, ומנוהלת על ידי בני לקונישוק (מנכ"ל) ואמיר פרנקל (סמנכ"ל הטכנולוגיות). החברה, שמעסיקה למעלה מ-120 עובדים, כ-70 מהם בתל-אביב, והיתר במשרדים בארצות הברית, באירופה ובאוסטרליה, מגייסת בימים אלה עשרות עובדים נוספים.

כיום זירו נטוורקס תומכת בלקוחות ב-22 מדינות, כולל באזורים חדשים שבהם התחילה פעילות עסקית ב-12 החודשים האחרונים וביניהם: אוסטריה, שווייץ, ניו זילנד, אוסטרליה, פיליפינים, סינגפור, אפריקה, ספרד, פרו וערב הסעודית.

בני לקונישוק, מנכ"ל ומייסד משותף של זירו נטוורקס: "מיקרו סגמנטציה נחשבה תמיד ליהלום בכתר אבטחת הרשת בגלל היעילות שלה, אך היא ננטשה בגלל המורכבות שלה. גיוס ההון מאמת את כל מה שטענו מיומה הראשון של החברה: שאנחנו מסוגלים להפוך את המיקרו סגמנטציה לפשוטה, ניתנת לפריסה רחבה ועוצמתית מספיק כדי לחסום מתקפות כופרה ולמנוע תנועה רוחבית ברשת כבר בשלבה הראשון.  נוסף על כך, הפתרון מציע הזדמנות ענקית לכל אחראי על הגנת הרשת בעולם: להפסיק לרדוף אחר המתקיפים ולהתחיל לתפוס פיקוד".

חוץ ממיקרו סגמנטציה, חבילת הפתרונות של זירו נטוורקס כוללת תחת פלטפורמה אחת גם פתרון גישה לרשת ברמת Zero Trust (ZTNA) ופתרון גישת מינימום הרשאות ברשת. פתרון המיקרו סגמנטציה של זירו נטוורקס המבוסס על אימות רב-גורמי (MFA) מבטיח גישה מינימלית של משתמשים, מכשירים ועומסים שמספקת אבטחה ברמת Zero Trust שמממשת את ההבטחה הגלומה בה.

[קרדיט צילום תמונה ראשית: אבישי פינקלשטיין]

גילת מכרה פלטפורמה לוויינית וירטואלית ב-40 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מסוף DKET 3421 של גילת]

חברת גילת רשתות תקשורת לוויינית (Gilat) דיווחה היום (ג') על חוזה משמעותי, בהיקף של 40 מיליון דולר, לאספקת פלטפורמת ה-SkyEdge IV, עבור לקוח שזהותו לא נחשפה. זוהי פלטפורמה המיועדת לתחום המתפתח של רשתות תקשורת לוויינית וירטואליות ומבוססות-תוכנה –  והיא גם אמורה לשמש תשתית עתידית לקישוריות לוויינית דור חמישי (5G NTN). 

פלטפורמת ה-SkyEdge IV הושקה עוד ב-2022, אך ההסכם הנוכחי הוא משמעותי מאחר שהלקוח בחר בגרסה וירטואלית מלאה המתוכננת על גבי תשתית ענן ואשר משתמשת בתקן הפתוח של הממשק הדיגיטלי DIFI.  בעבר דווח כי מפעילות לוויין מובילות Intelsat, hispasat ו-SES, כמו גם משרד ההגנה האמריקאי (DoD) הצטיידו בפלטפורמה. מניית החברה עולה היום במסחר בתל-אביב ב-7% לשווי שוק של 1.2 מיליארד שקל.

דור חמישי על גבי לוויין

SkyEdge IV היא פלטפורמה וירטואלית מתקדמת לתקשורת לוויינית, המותאמת ליישומים מגוונים כמו תקשורת ניידת, תשתיות סלולריות, ביטחון וקישוריות אווירית. היא בנויה בארכיטקטורת ענן גמישה (Elastix), תומכת בלוויינים מכל סוגי המסלולים (GEO, MEO, LEO), מוכנה לרשתות 5G לא-קרקעיות (NTN), ומציעה קצבים של עד 1.5Gbps למודם. הפלטפורמה מאפשרת פריסה מבוזרת, התאמה לרשתות מוגדרות-תוכנה (SDS), ותפעול יעיל ומבוקר דרך תשתית תוכנה אחודה.

הפלטפורמה של גילת גם תומכת בפרוטוקול DIFI. פרוטוקול DIFI (Digital IF Interoperability) הוא תקן חדש לתקשורת IF דיגיטלית בין רכיבי מערכת לוויינית, והוא מחליף ממשקים אנלוגיים מיושנים. בכך המערכת מאפשרת אינטגרציה חלקה עם ציוד של יצרנים שונים, הפחתת תלות בחומרה ייעודית, ותמיכה באקוסיסטם פתוח וגמיש – מרכיב חשוב במיוחד בעידן של ריבוי ספקים וקונסטלציות לוויין דינמיות.

כאמור, הפלטפורמה גם מיועדת לתמוך בעתיד ברשתות לוויין המספקות תקשורת ברמה של דור חמישי, מה שקרוי 5G NTN. תחום NTN (Non-Terrestrial Networks) הוא הרחבה של תקן 5G לרשתות לא-קרקעיות — בעיקר לוויינים במסלולי LEO, MEO ו-GEO, וגם לכלי טיס, בלונים ורחפנים. המטרה היא לאפשר חוויית תקשורת דומה ל־5G רגיל (מהירות גבוהה, השהיה נמוכה, תמיכה במיליוני מכשירים) גם באזורים ללא תשתית קרקעית — כמו אוקיינוסים, מדבריות, אזורי אסון או כלי רכב ניידים. פרוטוקולי 5G-NTN, שהוגדרו ב־3GPP Release 17 ואילך, מתמודדים עם אתגרים כמו שיהוי גבוה, שינויי מסלול והספק נמוך — ומאפשרים אינטגרציה בין רשתות קרקעיות ללווייניות. זהו מרכיב מפתח בטכנולוגיות כמו אינטרנט בטיסות (IFC), שירותי IoT גלובליים, ורשתות חירום, כשחברות כמו גילת משלבות אותו בפלטפורמות כמו SkyEdge IV כדי לאפשר קישוריות רציפה גם באוויר ובמרחבים מרוחקים.

קרן פימי יוצאת מתאת טכנולוגיות – ובתשואה נאה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: בואינג 757. מקור: ויקי]

חברת תאת טכנולוגיות (TAT) הודיעה כי תמכור כ-1.625 מיליון מניות של החברה תמורת 26 דולר למניה. בסך הכול, המכירה תניב לתאת כ-42.6 מיליון דולר. תמחור המכירה נמוך ב-5% לעומת מחיר נעילת המניה טרם ההודעה הרשמית. החברה תשתמש בהון לצרכים תפעוליים והשקעות הון.

במקביל, מי שהחליטה למכור את יתרת אחזקותיה בחברה היא קרן פימי (FIMI). הקרן מתכוונת למכור, באותו מחיר, כ-2.5 מיליון מניות – עסקה שתניב לה כ-65.7 מיליון דולר במזומן. פימי היתה עד לא מכבר בעלת השליטה בתאת, עם אחזקה של 51.8% ממניות החברה, אך בשנה שעברה מכרה כמעט מחצית מאחזקותיה לפי מחיר של 54.95 שקל למניה (15 דולר לערך) למשקיעים מוסדיים ישראלים, תמורת סכום כולל של 129 מיליון שקל.

בכך משלימה הקרן תשואה נאה על השקעתה לאורך השנים בתאת. ב-2013 רכשה הקרן 857 אלף מניות במחיר של 7 דולר למניה, ולאחר מכן מימשה אופציה לרכישת עוד כחצי מיליון מניות במחיר של 8.5 דולר למניה – ובעקבות כך החזיקה כ-43.7% ממניות החברה. לאורך השנים הגדילה את אחזקותיה עד ל-51.8%, עד למכירה המשמעותית בשנה שעברה. באותה תקופה גדלו הכנסותיה של תאת מ-80 מיליון דולר ב-2013 ל-152.1 מיליון דולר ב-2024.

הארכת חוזה עם חברת תובלה גדולה

בשבוע שעבר דיווחה תאת כי האריכה ב-5 שנים חוזה לאספקת שירותי תחזוקה (MRO) למנועי-עזר (APU) עם אחת מחברות התובלה האווירית הגדולות בעולם, עבור צי מטוסי בואינג 757 ו-767. עד כה שירותי התחזוקה עם אותה חברה נגעו לצי מטוסיה בארצות הברית – וכעת החוזה יורחב לציה ביתר העולם, ויתווספו עוד שני דגמים: בואינג 767 ואירבאס 300. החוזה צפוי להניב לחברה הכנסות בהיקף של 40-55 מיליון דולר.

בחודש הקרוב יחתמו שני הצדדים על הסכם לאספקת שירותים גם עבור בואינג 777. הכנסותיה של תאת ברבעון הראשון של 2025 עמדו על 42.1 מיליון דולר – גידול של 23.6% בהשוואה לרבעון המקביל. הרווח הנקי זינק ביותר מ-80% ל-3.8 מיליון דולר. צבר ההזמנות של תאת, נכון למועד פרסום הדו"ח, עלה ל-432 מיליון דולר.

חברת תאת מספקת שירותי תחזוקה ושיפוץ של מערכות בקרת חום במטוסים אזרחיים וצבאיים, יחידות הנעה תעופתיות, וכן היא גם מייצרת חלקים של מנועי סילון. מנוע הצמיחה המרכזי שלה בשנים האחרונות הוא מתן שירותיתחזוקה למנועי עזר (APU).

מנועי העזר הללו הם מנועי סילון קטנים אשר לא משמשים להנעת המטוס, אלא לאספקת אנרגיה למערכות הפנימיות שלו. לדברי תאת, יש לה הסכמי תחזוקה עם כל חברות השילוח האווירי המובילות בצפון אמריקה, כלומר ארצות הברית וקנדה.

סינופסיס משהה לאלתר את פעילותה בסין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Synopsys האמריקאית, מהספקיות המובילות בעולם לתוכנות לתכנון שבבים (EDA), הודיעה על הפסקת כלל פעילותה המסחרית בסין החל מ-29 במאי 2025. ההחלטה התקבלה בעקבות הגבלות חדשות שהטיל באחרונה ממשל טראמפ על ייצוא טכנולוגיות מתקדמות לסין, ובמסגרתן נאסר על מכירת תוכנות תכנון שבבים ללא רישיון מיוחד. נזכיר כי תקנות אלה הובילו גם להפסקת מכירת שבבי H20 של אנבידיה לסין ולהכרה של החברה באובדן מלאים בשווי של 4.5 מיליארד דולר.

על פי מכתב פנימי שנחשף בסוכנות הידיעות רויטרס, סינופסיס הפסיקה לקבל הזמנות חדשות מלקוחות סיניים, חסמה עבורם את הגישה לפורטל התמיכה שלה (SolvNetPlus), והפסיקה לספק שירותים גם לחברות בינלאומיות הפועלות בסין ולמשתמשים ברחבי העולם בעלי זיקה לצבא הסיני.

בשנים האחרונות ניצבה Synopsys תחת ביקורת גוברת מצד מחוקקים אמריקאים, בעקבות דיווחים על שיתוף פעולה עם גופים הקשורים לממשלת סין ולצבא הסיני. בשנת 2021 חשף הוושינגטון פוסט כי טכנולוגיות מתוצרת סינופסיס שימשו במיזמים אזרחיים-צבאיים בסין. בתגובה, היו חברי קונגרס אשר דרשו להגביל את יכולת החברה למכור טכנולוגיה לשוק הסיני. בשנת 2022 אף פורסם כי משרד המסחר האמריקאי פתח בחקירה נגד החברה בחשד להעברת טכנולוגיה לחברות סיניות הנתונות לסנקציות, בהן Huawei ו-SMIC.

בשבוע שעבר פרסמה Synopsys את דוח תוצאות הרבעון הראשון של שנת הכספים 2025. ההכנסות הסתכמו ב-1.46 מיליארד דולר – ירידה של כ-4% לעומת התקופה המקבילה. הרווח הנקי לפי GAAP עמד על 1.89 דולר למניה, והרווח המתואם (Non-GAAP) היה 3.03 דולר למניה. המכירות לסין הסתכמו ב-157.5 מיליון דולר – כ-9.8% מההכנסות הרבעוניות – ירידה משמעותית לעומת 16.1% מההכנסות בשנה הפיסקלית הקודמת, אשר הגיעו מסין. בעקבות המצב החדש והשלכותיו האפשריות, הודיעה החברה על השעיית התחזיות הכספיות שלה לרבעון הבא ולשנה כולה.

צבא ארה"ב מרחיב את השימוש בכוונת החכמה של סמארט-שוטר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: הגרסה של כוונת Smash לאחר שהותאמה לדרישות הצבא האמריקאי]

חברת סמארטשוטר (Smart Shooter) מדווחת על עסקה נוספת עם צבא ארצות הברית, לאספקת מערכות בקרת אש מדגם Smash מתוצרתה, בהיקף כספי של כ-13 מיליון דולר. הזמנה משמעותית זו מצטרפת להזמנות קודמות שהגיעו מכל זרועות הביטחון האחרות בארצות הברית, דבר המלמד על אימוץ גובר של המערכות הללו כחלק מהמערך הלוחם של הצבא האמריקאי. בחודש פברואר דיווחה החברה על חוזה לאספקת מאות מערכות לצבא גרמניה, במקביל לחוזים שיש לה עם צבאות נוספים בנאט"ו, כמו גם עם צה"ל.

סמארט-שוטר פיתחה גרסה ייעודית, בשיתוף משרד ההגנה האמריקאי (DoD), עבור הדרישות של צבא ארצות הברית. פרויקט הפיתוח החל עוד ב-2020, והתבצע במסגרת התוכנית של משרד ההגנה לפיתוח יכולת אופטית שוברת שוויון לנשק אישי (Individual Weapon Overmatch Optic – IWOO). התוכנית מובלת על-ידי מחלקת IWTSD (Irregular Warfare Technical Support Directorate – לשעבר CTTSO) של משרד ההגנה, והיא ממוקדת בעיקר במתן מענה לאיום הרחפנים.

ב-2023 סיימה סמארט-שוטר את התהליך לאחר שעמדה בהצלחה ב"מבחן המוכנות הטכנולוגית" שערכה מחלקת IWTSD. במסגרת התהליך, נערכו סדרה של מבדקים וניסויי שדה בחימוש חי, לרבות בשעות הלילה. במסגרת הפיתוח מול משרד ההגנה, סמארט-שוטר הוסיפה למערכת מסך גם תצוגה ויכולות הגדלת התמונה (זום), במטרה להגביר את המודעות המצבית של החייל.

מיכל מור, מנכ"לית חברת סמארטשוטר, אמרה: "החוזה הנוכחי מהווה צעד משמעותי לקראת פריסה נרחבת של מערכות פגיון בקרב הצבא האמריקאי, ואנו גאים בכך שלקוחות אשר משתמשים במערכות שלנו בוחרים להרחיב את ההצטיידות בהן". אבי שוהם, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בחברה, הוסיף: " הבאנו את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר לידיים של הלוחם בשטח, מתוך הבנה שגם כעת, בשנת 2025, את המלחמות מנצחים דרך הרגליים". 

סמרט-שוטר הוקמה על ידי שני יוצאי חטיבת הטילים של רפאל, המנכ"לית מיכל מור והטכנולוג הראשי אבשלום ארליך. החברה פיתחה מערכת בקרת-אש בשם SMASH, הניתנת להתקנה באמצעות מסילה על-גבי כל רובה סער. החייל מפעיל מערכת המתבייתת על המטרה באמצעות חיישנים אלקטרו-אופטיים ועוקבת אחריה באמצעות עיבוד תמונה מבוסס בינה-מלאכותית.

ההתבייתות האוטומטית על המטרה מאפשרת לחייל לכוון הנשק ללא מאמץ, וכאשר הקנה בזווית הנכונה להבטחת פגיעה, ניתן לשחרר את ההדק. החברה מתהדרת בסלוגן "פגיעה מהירייה הראשונה" (One Shot – One Hit), כאשר להערכתה המערכת משפרת באופן דרמטי את שיעור הפגיעה, אפילו של חיילי חי"ר פחות מיומנים, גם בתנאי ראות ירודים ותחת לחץ ועייפות, ומאפשרת להימנע מפגיעה בחפים מפשע. משפחת המוצרים כוללת מערכות המותקנות על הרובה האישי, מערכות הנשלטות מרחוק ומערכות הנישאות על-ידי כלי רכב, רובוטים ואף רחפנים.

 

דנסו תבדוק רכבים חדשים עם הטכנולוגיה של אלקטריאון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: המחשה של אלקטריאון לטעינה אלחוטית תוך כדי נסיעה]

ספקית המערכות לרכב היפנית דנסו (Denso) תרכוש מחברת אלקטריאון (Electreon) הישראלית את מערכת הטעינה האלחוטית הדינמית שלה, תמורת כ-5.5 מיליון שקל – כך דיווחה היום (ה') אלקטריאון לבורסה בתל אביב. זהו הפרויקט הראשון של אלקטריאןם ביפן.

דנסו היא אחת מספקיות הרכב הגדולות בעולם. המערכת תותקן במתחם הניסויים החדשני שלה באי הוקאידו ביפן, המשמש את דנסו לבחינת רכבים וטכנולוגיות חדשניות עבור יצרני רכב בינלאומיים מובילים. אתר הניסויים באבשירי נחשב לאסטרטגי עבור דנסו, ומשמש לבחינת רכבים חדשים בתנאי סביבה משתנים וקיצוניים. הטכנולוגיה של אלקטריאון צפויה להפוך לחלק אינטגרלי ממסלול הבדיקה הסטנדרטי של רכבים חשמליים חדשים באתר, מתוך תפיסה עתידית לפיה טעינה אלחוטית תהפוך ליכולת בסיסית ברכבים חשמליים.

המערכת שתותקן היא הדגם המתקדם ביותר של אלקטריאון והיא צפויה לספק הספק של עד כ-70 קילוואט לרכב. ההתקנה צפויה להתבצע במהלך החודשים הקרובים. 

מאלקטריאון נמסר כי החברה מאמינה כי שילוב המערכת במתחם יוכל לתמוך בשיתופי פעולה נוספים בעתיד עם יצרני רכב מובילים ושותפים גלובליים אחרים.

מניית אלקטריאון איבדה כ-67% מערכה מאז תחילת השנה, בעיקר על רקע השקת טכנולוגיית הטעינה המהירה של חברת הרכב הסינית BYD – זאת מתוך הנחה כי טעינה מהירה תייתר את טכנולוגיית החברה. גם היום מניית החברה לא הגיבה בצורה משמעותית לדיווח על העסקה החדשה, ואף יורדת במהלך המסחר.

הכנסות חטיבת הקישוריות של אנבידיה זינקו ל-5 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אנבידיה (Nvidia) דיווחה הלילה על הכנסות שיא בפעם השביעית ברציפות. ככל שפעילותה בתחום מרכזי הנתונים מתרחבת, כך גם גדלות ההכנסות ממוצרי הקישוריות, המפותחים במרכז של אנבידיה בישראל, על בסיס הטכנולוגיה של מלאנוקס (Mellanox). ברבעון הראשון הסתכמו ההכנסות מחטיבת הקישוריות ב-5 מיליארד דולר – גידול של 63% לעומת הרבעון הקודם. יש לציין כי מדובר בגידול גבוה משמעותית מהגידול הרבעוני בכלל הכנסות החברה, שצמחו ב-12% ל-44.1 מיליארד דולר.

אפשר לחלק את חטיבת הקישוריות של אנבידיה לשני חלקים עיקריים: רכיבי הקישוריות ממשפחת NVLink, המחברים בין מעבדי ה-GPU באותו מארז או ארון שרתים, ורכיבי קישוריות מבוססי הפרוטוקולים איתרנט ואינפיניבנד, המחברים בין שרתים בתוך מרכז הנתונים. כיום, שתי הקטגוריות הללו מפותחות בישראל. ההכנסות ברבעון הראשון ממכירות הדור החמישי של ה-NVLink, שפותח כחלק מפלטפורמת Blackwell, הסתכמו במיליארד דולר. הגידול הזה משקף את הביקוש האדיר לשבב הבלאקוול, שמכירותיו היוו לא פחות מ-70% ממכירותיה של אנבידיה בתחום מרכזי הנתונים.

גם מתגי האיתרנט Spectrum-X, שפותחו עוד במסגרת מלאנוקס, זוכים לביקוש מוגבר על רקע הגידול בנפח של מרכזי הנתונים. לדברי אנבידיה, ההכנסות ממכירת המתגים צפויות להגיע השנה ל-8 מיליארד דולר. "האימוץ בקרב חברות הענן והאינטרנט, כדוגמת מיקרוסופט, CoreWeave, אורקל ו-xAI, הינו גדול. ברבעון האחרון הצטרפו גוגל ומטא לרשימת הלקוחות של המתגים הללו", סיפר מייסד ומנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח.

הואנג תיאר מירוץ חימוש של ממש בקרב ענקיות הטכנולוגיה. לדבריו, חברות הענן הגדולות (hyper-scalers) פורסות בממוצע מדי שבוע כ-1,000 ארונות שרתים חדשים מדגם NVL72, שכל אחד מהם כולל 72 מעבדי בלאקוול – כלומר כ-72 אלף מעבדי בלאקוול נוספים, בכל שבוע. מיקרוסופט, למשל, צפויה לפרוס מאות אלפי מעבדי בלאקוול, בעיקר לטובת צרכי העיבוד של OpenAI. החברה כבר החלה לשלוח דוגמיות של הדגם Blackwell Ultra, שצפוי להכיל כ-50% יותר זיכרון (HBM) וכך לשפר את יעילות ההסקה (inference). באחרונה השיקה אנבידיה מתגי איתרנט ואינפיניבנד המבוססים על טכנולוגיית סיליקון פוטוניקס, שגם כן פותחו בישראל וצפויים לתרום לחיסכון באנרגיה בתפעול מרכזי נתונים.

האיחוד האירופי ביוזמה לצמצום הפער מול ארה"ב וסין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

האיחוד האירופי הכריז היום (ד') על יוזמה חדשה בשם "Choose Europe to Start and Scale", שמטרתה לצמצם את הפער הטכנולוגי מול ארצות הברית וסין. במרכז התוכנית עומדת הקמת קרן השקעות חדשה, "Scale-up Europe Fund", שתתמוך בצמיחה (scale-up) של חברות סטארט-אפ אירופיות בשלבים מתקדמים.

קרן ההשקעות, שתעמוד על סכום של יותר מ-10 מיליארד אירו ותושק ב-2026, תתבסס על מודל של שותפות ציבורית-פרטית, כאשר רוב המימון יגיע ממשקיעים פרטיים. היא תתמקד בהשקעות בחברות טכנולוגיה מבטיחות בתחומים כמו בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, ביוטכנולוגיה, טכנולוגיות נקיות וחומרים מתקדמים. המטרה היא לספק לחברות אלו את ההון הדרוש להתרחבות ולהכנה להנפקה ציבורית.

האיחוד האירופי מזהה מספר חסמים המעכבים את צמיחתן של חברות סטארט-אפ באירופה: רגולציה מפוצלת בין המדינות, גישה מוגבלת למימון, מחסור בכישרונות וגישה מוגבלת לשווקים ותשתיות. בנוסף, קיים פער משמעותי בהשקעות הון סיכון בשלבים מתקדמים, כאשר המימון האמריקאי בשלב זה גדול פי שבעה מזה האירופי.

בנוסף לקרן החדשה, האיחוד האירופי מתכנן להשקיע 1.4 מיליארד אירו דרך המועצה האירופית לחדשנות (EIC) בשנת 2025, עם דגש על טכנולוגיות עמוקות וחדשנות אסטרטגית. תוכנית זו כוללת גם את מסלול STEP Scale-Up, המציע השקעות הון עצמי של בין 10 ל-30 מיליון אירו לחברות בתחום הטכנולוגיות הקריטיות.

היוזמה החדשה משקפת את שאיפת האיחוד האירופי לחזק את הריבונות הטכנולוגית שלו ולהפוך לשחקן מרכזי בזירה הגלובלית. על ידי תמיכה בחברות טכנולוגיה בשלבים קריטיים של צמיחה, האיחוד שואף למנוע את ההגירה של חברות מבטיחות לארצות הברית ולבסס תשתית חדשנות יציבה בתוך אירופה. המהלך נתפס כחלק ממאמץ רחב יותר של האיחוד האירופי להבטיח את מעמדו כמרכז חדשנות עולמי ולהתמודד עם האתגרים הכלכליים והטכנולוגיים הנוכחיים.

ביט קלאוד השיקה "ארכיטקט תוכנה וירטואלי" מבוסס AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: הצוות של ביט קלאוד. קרדיט: ביט קלאוד]

חברת הסטארט-אפ הישראלית ביט קלאוד (Bit Cloud) מכריזה על השקת Hope AI, סוכן בינה מלאכותית המאפשר לראשונה פיתוח מהיר ותחזוקה של פלטפורמות – מספר אפליקציות המורכבות לכדי מערכת אחידה – בסטנדרטים המצופים מקבוצת פיתוח מקצועית בתעשייה – באמצעות שפה טבעית (בסגנון ה-Vibe Coding). לדברי החברה, Hope AI סיים בהצלחה תקופת הרצה בסביבת Production של מספר ארגונים ומושק כעת בזמינות מלאה (General Availability) – כולל רובד חינמי למי שרוצה להתנסות בפתרון.

עולם פיתוח התוכנה נמצא במרוץ מתמיד אחר יעילות ומהירות. ארגונים גדולים וסטארט-אפים כאחד משקיעים משאבים אדירים בניסיון לקצר את זמן היציאה לשוק של מוצרים חדשים, אך בניית מערכות תוכנה מורכבות, אמינות ובטוחות – כאלו שיכולות לנהל מערך לקוחות של בנק, פלטפורמת מסחר מקוונת ענקית או מערכת לניהול חדרי ניתוח – היא עדיין תהליך ארוך, יקר ומסורבל, שלעיתים נמשך שנים.

Hope AI הוא מודל פיתוח חדשני מבוסס בינה מלאכותית המתפקד כ״ארכיטקט תוכנה וירטואלי״, אשר באמצעות הנחיות בשפה טבעית מסוגל לתכנן מערכת מלאה, להרכיב אותה מרכיבי תוכנה קיימים וחדשים (קומפוננטות), ולייצר יישומים מורכבים תוך שעות – ובעלות זניחה ביחס לתהליכי פיתוח מסורתיים.

לדברי החברה, הפתרון שלה פורץ דרך בהתמודדות עם אתגרי איכות, הקשר (Context) ואינטגרציה הקיימים בפיתוח מבוסס AI בכלים הקיימים בשוק. מודל הבינה המלאכותית מתווסף לפלטפורמה הבשלה של ביט להרכבת תוכנה – ובכך מאפשר בנייה ותחזוקה של פלטפורמות ואפליקציות עתירות שירותים ותוכנות SaaS מורכבות אחרות.

"בעוד שכלים כמו Cursor יודעים לייצר שורות קוד וכלים כמו Lovable מצויינים ביצירת Prototypes – או אפליקציות פשוטות – Hope AI מחברת בין העולמות: פועלת לאור עקרונות ה-Vibe Coding אך עונה על הצרכים המורכבים של מפתחים מקצועיים". אמר רן מזרחי, מייסד ומנכ"ל ביט קלאוד. "המודל שלנו מתמודד עם סוגיות של עקביות, תיעוד, תחזוקה, אבטחת מידע וקולבורציה. Hope AI יודעת להתממשק ו'לנצח' על כל כלי הפיתוח בהם עושה הארגון שימוש, כולל פתרונות קידוד AI, ובכך הופכת את חוויית הפיתוח לדומה יותר להרכבת לגו מאשר לכתיבה ארוכה וממושכת של שורות קוד".

"ביט קלאוד מגדירה מחדש את פיתוח התוכנה הארגוני בעידן ה-AI", מסר טדי ורדי, שותף מנהל ב-Insight Partners, מקרנות הון הסיכון הגדולות בעולם. "Hope AI מאפשרת יכולות שהן מעבר ליצירת שורות קוד, ובונה ארכיטקטורה חכמה לכל תהליך הפיתוח. אנחנו מאמינים שזוהי קפיצת דרך באופן שבו תוכנה תיבנה על ידי צוותים מודרניים – תוך האצת זמן ההגעה לשוק במקביל לתחזוקה של האפליקציה לאורך זמן".

חברת Bit Cloud נוסדה בשנת 2014 עם פתרון Composable Software Development – תוכנה בת הרכבה. החברה גייסה עד היום מעל ל-30 מיליון דולר מ-Insight Partners, דיסרפטיב ומשקיעים פרטיים. Bit Cloud משרתת מעל ל-500 ארגונים, ביניהן חברות Fortune 100. בין לקוחות החברה AT&T, סוכנות הדירוג Moody's, Experian, RedBull, אולפן Hallmark וחברות רבות אחרות. פתרונות הקוד הפתוח של החברה זכו לאהדה בקרב עשרות אלפי מפתחים. החברה מעסיקה כ-20 מומחים בעולם באופן מבוזר.

רשות החדשנות במסלול שיסייע לחברות תעשייה להפוך לחברות הייטק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין. קרדיט: חנה טייב]

רשות החדשנות משיקה מסלול חדש שמיועד לסייע לחברות יצרניות לשלב בפעילותן גם מערך של פיתוח, וכך להפוך לחברות בעלות אוריינטציה יותר טכנולוגית כשל חברת הייטק.

המהלך של רשות החדשנות יכלול הקמה של קרן חדשה, קרן מופ"ת, שתספק מימון ישיר לחברות תעשייה יצרניות, במספר שלבים. לצד זאת, יוקמו "מאיצי מופ"ת" – גופים מקצועיים שיפעלו כאקסלרטורים ייעודיים לתעשיית הייצור, אשר יספקו ליווי טכנולוגי, עסקי ופיננסי בשלבים שונים של פיתוח רעיוני ופיתוח מוצר.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "בישראל קיימת תעשייה יצרנית משמעותית, אך הפוטנציאל שלה לחדשנות עמוקה עדיין רחוק ממימוש. במסלול החדש אנחנו יוצרים לראשונה לחברה יצרנית שעד היום לא עשתה מו"פ להפוך לחברת הייטק עם יכולות מו"פ מתקדמות שיבטיחו את התחרותיות ארוכת הטווח שלה. החברות שנכנסות למסלול הזה מקבלות לא רק מימון – הן מקבלות מסלול המראה. מדובר במהלך בעל משמעות רבה, שיחזק את התחרותיות של התעשיה היצרנית הישראלית בהינתן הזירה העולמית המשתנה".

המסלול כולל מספר שלבים, מפיתוח רעיוני ועד פיתוח המוצר. בכל שלב תוכל החברה לקבל מימון ולהשתלב באקסלרטור הייעודי לכל שלב. החברות יוכלו להיכנס לאחד מהשלבים לפי צרכיהן, והן אינן נדרשות לעבור את כל המסלול, אלא יכולות להיכנס לכל שלב בהתאם למצב העסקי והטכנולוגי שלהן. אלה הם השלבים בתוכנית:

רעיונאות: בשלב זה תוכל החברה לבחון רעיונות לפיתוח טכנולוגי חדשני למוצר קיים או עתידי. מדובר בתהליך ראשוני הכולל בחינה ובחירה של רעיון למוצר חדשני עבור החברה ואפיון טכנולוגי שלו בליווי צמוד של אחד מהמאיצים שיבחרו. המימון בשלב זה מגיע עד 80% מהתקציב המאושר ועד 200,000  ₪ מענק. שלב זה מהווה נקודת כניסה נגישה במיוחד עבור חברות המעוניינות לבחון כיוון חדש לפני השקעות משמעותיות.

היתכנות טכנו-כלכלית: בשלב זה בוחנת החברה את ישימות הפיתוח: האם ניתן לממש את הרעיון מבחינה הנדסית וטכנולוגית? האם יש היתכנות כלכלית, שוק מתאים ואפשרות לחדירה מסחרית? שלב זה כולל לרוב פיתוח אב-טיפוס, ביצוע ניסויים והערכת סיכונים. המימון הוא עד 60% מהתקציב ועד 1.5 מיליון ₪ מענק.

פיתוח מוצר: בשלב זה מבוצע תהליך מו"פ מתקדם לפיתוח מוצר בר-שיווק, כולל אופטימיזציה הנדסית, שיפור ביצועים, בניית קווי ייצור והיערכות לשוק. כאן הופך הרעיון למוצר תעשייתי לכל דבר. המימון של רשות החדשנות הוא עד 50% מהתקציב ועד 5 מיליון ₪ מענק לתקופה של עד שנתיים.

המסלול מבוסס על הקמתם של 5  מאיצי מופ"ת –  גופי ליווי שייבחרו על ידי הרשות על בסיס תחרותי, ויפעלו כתשתית מקצועית לתמיכה בחברות תעשייתיות העושות את דרכן להפוך לחברות המבצעות מו"פ (חברות הייטק). המאיצים יעסקו בליווי פרטני, ניתוח טכנולוגי, ייעוץ אסטרטגי, ניהול תהליכי מו"פ, בניית קשרים בין תעשייה וסטארטאפים, יצירת ממשקים עם משקיעים והובלת שיתופי פעולה עם גורמים ממשלתיים.

המאיצים יהיו גופים בעלי מומחיות כפולה – הן בתחום העסקי והן בתחום הטכנולוגי, והם יוקמו על ידי תאגידים, מאגדים, לרבות שיתופי פעולה עם חברות זרות המעוניינות לפעול בישראל. הרשות תעניק לכל מאיץ מענק של עד 5 מיליון ש"ח להקמה ותפעול בתקופת זיכיון של חמש שנים, ובלעדיות על ליווי שלב הרעיונאות עם חברות תעשיית הייצור.

המסלול מיועד לחברות תעשייה יצרניות, אשר רוב הכנסותיהן מבוססות על ייצור בישראל, שיעור הוצאות המו"פ שלהן אינו עולה על 7% מהמחזור, ומספר עובדי המו"פ לא עולה על 25 ולתאגידים ומאגדים המעוניינים להקים ולהפעיל מאיץ מופ"ת – תוך שילוב בין גופים טכנולוגיים, גופי הנדסה, חברות ייעוץ עסקי ומשקיעי הון סיכון, ישראליים או בין-לאומיים.

 

AIR נערכת להגברת יכולות הייצור של ה-eVTOL

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: כלי התעופה בדגם להובלת מטען, מדגם AIR One Cargo]

חברת AIR, שפיתחה כלי תעופה חשמלי הממריא ונוחת אנכית (eVTOL) לתחבורה אישית והובלת מטענים, נערכת בימים אלה לגיוס הון משמעותי. אחת המטרות העיקריות של הגיוס היא הרחבת יכולות הייצור, וזאת מתוך צפי להאצה של אספקת המערכות ללקוחות ב-2026. ב-AIR שואפים להגיע ליכולות ייצור של 20-30 כלים עוד השנה, ובשנה הבאה להגיע ליכולות ייצור של כמעט 100 כלים. מחירו של הכלי צפוי לעמוד על 250 אלף דולר.

AIR כבר מכרה 15 כלי תעופה, ומתוכם מסרה כבר שניים, אחד מהם לחיל האוויר האמריקאי. לדברי מנכ"ל ומייסד AIR, רני פלאוט, בשיחה עם Techtime, זה לא עניין של מה בכך בשוק ה-eVTOL. "יש לא מעט רעש בשוק ה-eVTOL, אבל בפועל מעט חברות באמת טסות ומוכרות. למעשה, מכרנו יותר כלים מכל המתחרות שלנו ביחד. אנחנו מתקדמים בקצב מהיר, מבחינת מכירות ושעות טיסה. אנחנו פונים לשוק הביטחוני והלוגיסטי, וגם לשוק התעופה האזרחי".

קטליזטור משמעותי להאצת המסחור של AIR נעוץ ביתרון הרגולטורי שלה על פני מתחרותיה. מרבית מתחרותיה, כדוגמת Joby ו-Archer האמריקאיות, מפתחות כלים גדולים מאוד, המיועדים לשמש "מוניות מעופפות" לכ-4-8 נוסעים. הבעיה היא שכלים אלה מחייבים רישוי מורכב יותר, כשל מטוס מסחרי כמו בואינג 737. הכלי של AIR, בשל גודלו הקומפקטי, מצריך רישוי פשוט יותר, כשל מטוס קל, ובחברה מעריכים כי אישור מרשות התעופה הפדרלית בארצות הברית (FAA) יתקבל כבר ברבעון הראשון של 2026. "לאחר שיתקבל הרישוי, נוכל לספק את ההזמנות ללקוחות בארצות הברית. הרישוי יאפשר להטיס את הכלי בכ-96% משטחה של ארצות הברית".

באחרונה השלימה החברה מבדקים בטיסת לילה בצפון הארץ. המבדקים נערכו בגרסת המטען, AirCargo, הנשלטת מרחוק, וכעת בחברה נערכים לבצע טיסות ליליות גם בפלורידה. לדברי החברה, טיסות הלילה המוצלחות מהוות אישוש נוסף לבטיחותו של הכלי גם בתנאי ראות מורכבים.

טפורמת AIR ONE שפיתחה החברה משתייכת לקטגוריה של כלים תעופתיים חשמליים בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכית (eVTOL). המערכת מבוססת על שימוש בארבעה מדחפים כפולים במתכונת של רחפן, ובכנפי עילוי קצרות לצורך שיוט במצב תעופה אופקית. סוללות הכלי פותחו ומיוצרות על ידי חברת "עמיסל" מאשדוד. הכלי מיועד לשימוש אישי ושוקל כ-970 ק"ג. בהתאם, הוא יכול לשאת עד שני נוסעים (או משקל כולל של 250 ק"ג) למרחקים קצרים של עד כ-180 ק"מ ולשייט באוויר במהירות מקסימלית של עד 250 קמ"ש. הוא מיועד לשימוש ככלי תחבורה אישי בדומה לשימוש במכונית, למשל לצורך נסיעה מהבית לעבודה, מעל הפקקים שבכבישים. בהתאם, הוא מופיע בגודל המאפשר לאחסן אותו במוסך הביתי או במגרש חנייה. על-פי הערכות של החברה, הפוטנציאל בשוק האמריקאי צפוי להסתכם בכ-15,000 כלי-רכב בשנה.

אחד מיתרונותיה של AIR היא מודל הייצור שלה, המתבסס על תשתית ותהליכים מעולם הרכב. למעשה, רוב הספקיות של החברה הן חברות Tier-1 מתעשיית הרכב. כך למשל, יצרן השלדות הגדול ביותר בתעשיית הרכב הגרמנית, מייצר עבורה את השילדה של AIR ONE.

סולרום: זינוק של 70% ברווח

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מתן רבין, מנכ"ל סולרום. קרדיט: סולרום]

חברת סולרום (Solrom) דיווחה הבוקר (ג') על הכנסות של 19.7 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2025 – גידול של 7.3% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2024. ככלל המגזר הביטחוני, בסולרום מייחסים את הצמיחה העסקית לגידול בהזמנות ממערכת הביטחון בישראל על רקע המלחמה. מניית החברה עולה (נכון לשעה 11:00) ביותר מ-6% במסחר בתל אביב, לשווי שוק של כמעט 182 מיליון שקל.

ההכנסות רובן ככולן הגיעו מפעילות הליבה של החברה, שהיא פיתוח וייצור מערכות חשמל, תקשורת וכבילה למגזר הביטחוני בישראל, אך ברבעון נרשמו גם הכנסות ראשונות, בהיקף של כחצי מיליון שקל, מתחום מערכות הלייזר, שמיועד להיות מנוע צמיחה עתידי של החברה.הרווח הנקי של סולרום גדל ב-70% ל-6.5 מיליון שקל.

סולרום נרשמה למסחר בבורסת תל אביב בסוף 2024 לאחר מיזוג הופכי עם חברת 3DM. כאמור, קו הפעילות הראשי שלה, שלפי שעה אחראי למירב הכנסותיה, הוא פיתוח, ייצור ומכירה של מערכות אלקטרוניקה וחשמל המיועדות בעיקר לשימוש צבאי. במסגרת מודל הפעילות שלה, סולרום מצטרפת לפרויקטים עוד בשלב הפיתוח הראשוני. על כן, במידה והפלטפורמה השלמה מגיעה בסופו של דבר לשלב הייצור ההמוני, הרווחיות של סולרום גבוהה יותר בהשוואה לחברות הפועלות כקבלניות יייצור.

שיפור הספק הלייזר ב-30%

מעניין לציין כי המיזוג עם חברת 3DM נרקם בעיקרו מתוך רצונה של סולרום להיכנס לבורסה, אך המיזוג גם הוליד קו פעילות חדש ובעל פוטנציאל. חברת 3DM היתה חברה בתחום ההדפסה בתלת-מימד, ופיתח לייזר ייחודי המשולב בראשי הדיו המבצעים את תהליך ההדפסה. הלייזר שפיתחה 3DM הוא מסוג "לייזר מפל קוונטי" (QCL), והוא בעל יישומים רבים גם במגזר הצבאי, ועל כן בסולרום החליטו לבסס על הטכנולוגיה הזו קו פעילות חדש. 

בשיחה עם Techtime סיפר מנכ"ל החברה מתן רבין: "בתחילה תחום הלייזר כלל לא היה על הפרק, אך מתוך מחקר שביצענו במהלך המיזוג גילינו שהלייזר הספציפי הזה פועל באורכי גל התואמים לאורכי גל במערכות אינפרא-אדום צבאיות. נדרשנו לבצע התאמות מאוד פשוטות כדי להתאימו לדרישות של המגזר הצבאי".

רבין: "הלייזר מתאים למגוון מערכות הגנה קרקעיות ואוויריות, ויישומים נוספים, בשל יכולתו לזהות ולסמן מטרות. פוטנציאל החדירה שלו לשוק הצבאי היא גדולה. עבורנו זה עשוי להיות גם פתח לשוק הגלובלי. השגנו כבר שתי הזמנות ואנחנו עובדים כדי להרחיב את צבר ההזמנות בתחום".

באחרונה אף הכריזה החברה כי הצליחה להגדיל את ההספק של הלייזר ב-30%, שיפור שיכול להוזיל את העלויות של המערכת השלמה שבה משולב הלייזר. בחברה אף מייחסים את ההזמנה השנייה שקיבלו בתחום לשיפור שהושג בביצועים.

 

 

איכילוב משיק עמדות דיגיטליות לשירות עצמי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[צילום: מירי גטניו, דוברות איכילוב]

בית החולים איכילוב השיק עמדת שירות דיגיטלית חדשנית שתשנה את חוויות המטופל ותשדרג את איכות השירות לכי 1.7 מיליון מטופלים בשנה. זוהי עמדת השירות האחודה הראשונה מסוגה בישראל, שתאפשר למטופלים לבצע מגוון פעולות בשירות עצמי – סריקת מסמכים והדפסת סיכום רפואי, קבלת תו חנייה ועוד. פעולות שיקצרו את זמני ההמתנה, ישפרו את חוויית המטופל ויעילו את עבודת הצוותים הרפואיים. המערכת תדע גם לבצע זיהוי פנים, לקבל תשלומים ועוד.

המערכת, שפותחה והוטמעה בשיתוף פעולה עם חברת מיטווך, מהווה צעד משמעותי בטרנספורמציה הדיגיטלית של בית החולים המיועדת ליצור חווית מטופל טובה, העצמת צוותי בית החולים ושיפור תהליכים קליניים וניהוליים.

הפרויקט, שנמשך כשנתיים וחצי, כלל אפיון, התקנה וייעוץ טכנולוגי, ומומן בתרומה של 250 אלף שח על ידי חברת בזק.    

אירוע ההשקה התקיים באודיטוריום בניין עופר בנוכחות מנכ"ל בית החולים פרופ' אלי שפרכר, מנכ"ל בזק, יו"ר בזק, צוות בית החולים והספקים שהיו שותפים בהקמת הפרויקט.

קובי שרם, מנהל תחום רפואה בחברת מיטווך: "הטמעת עמדת השירות האחודה באיכילוב היא פריצת דרך בשירותי הבריאות הדיגיטליים בישראל. חווית השירות למטופל תהייה ברמה הגבוהה ביותר. המערכת מאפשרת לצוותי בית החולים לתת למטופל את השירות הטוב ביותר תוך שימת דגש על מה שחשוב ביותר – יחס אישי לכל מטופל". 

לא מוותרת: אנבידיה צפויה להשיק שבב AI חדש לשוק הסיני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

אנבידיה לא מוותרת על השוק הסיני. לפי דיווח בלעדי היום (ב') בסוכנות הידיעות רויטרס, אנבידיה צפויה להשיק בחודש הבא שבב AI מוזל לשוק הסיני, שיעמוד בהגבלות הייצוא, וזאת לאחר שההגבלות האחרונות שהטיל ממשל טראמפ בחודש אפריל מונעות מאנבידיה להמשיך ולשווק בסין שבב ה-H20, שהיה גרסה מותאמת לשוק הסיני של ה-H100, שכעת חורגת מהמגבלות החדשות. 

השבב החדש, שעשוי להיקרא B40 או 6000D, מבוסס על ארכיטקטורת Blackwell, ומחירו יהיה – לפי הדיווח – כ-6,500–8,000 דולר ליחידה — נמוך משמעותית מהשבב H20 הנמכר במחיר של 10,000–12,000 דולר. המחיר המוזל הוא תולדה של מפרט משונמך, הבא לידי ביטוי ב שימוש בזיכרון GDDR7, שהוא איטי יותר ובעל רוחב פס צר יותר מאשר זיכרון HBM, שהוא כיום הסטנדרט בעיבוד AI במרכזי נתונים. כמו כן, השבב החדש ייוצר בוטכנולוגיית אריזה פשוטה יותר, ולא בטכנולוגיית CoWoS של TSMC. לפי מקורות, ביצועי השבב עומדים בדרישות התקנות האמריקאיות, המגבילות את רוחב הפס לזיכרון של עד 1.8 טרה-בייט לשנייה.

על רקע החמרת המגבלות בשנים האחרונות על ייצוא שבבים מתקדמים לסין, הנתח של אנבידיה בשוק תשתיות ה-AI בסין צנח מ-95% ל-50%, ומי שמילאו את החלל היו מתחרות מקומיות דוגמת Huawei, עם שבבים כמו Ascend 910B. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, אף ציין לאחרונה כי החברה איבדה הכנסות פוטנציאליות של 15 מיליארד דולר כתוצאה מהמגבלות.

בתגובה לדיווח ברויטרס, נמסר מאנבידיה כי היא "עובדת עם ממשלת ארה"ב כדי להבטיח ציות לרגולציה, ומספקת מוצרים המותאמים לעמידה בדרישות הרגולציה הנוכחית". החברה לא אישרה את קיומו של שבב ספציפי חדש, אך הדגישה כי היא "נחושה להמשיך ולשרת את לקוחותיה בסין במסגרת כללי הייצוא". הדיווח מוסיף כי אנבידיה עובדת כעת על שבב נוסף ממשפחת בלאקוול לשוק הסיני, וכי הוא צפוי להיכנס לייצור בספטמבר. 

האקסלרטור של התעשייה האווירית פותח מחזור חדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: הנהלת ASTRA. קרדיט: ASTRA]

תוכנית ההאצה ASTRA, המנוהלת על ידי תע"א (IAI) וחברת האקסלרטורים הגלובלית Starburst, פותחת את המחזור השביעי שלה בישראל ומזמינה יזמים וחברות סטארטאפ בתחילת דרכם להגיש מועמדות. מדובר בתוכנית הייעודית היחידה בישראל המיועדת לסטארטאפים בתחומי התעופה, החלל, הביטחון והטכנולוגיות הדואליות, המשלבות יישומים צבאיים ואזרחיים.

התוכנית, שאורכה שבעה חודשים, כוללת חמשת חודשי "בוטקאמפ" וחודשיים של תמיכה נוספת. בכל מחזור משתתפות ארבע חברות בלבד, כדי להבטיח יחס אישי וממוקד. החברות שייבחרו, חלקן יקבלו חבילת תמיכה כוללת של 200,000 דולר – מחציתה השקעה כספית ומחציתה תמיכה אסטרטגית, מנטורינג, חיבורים עסקיים וליווי צמוד בגיוסי המשך.

ASTRA פונה לסטארטאפים בתחומי מערכות תעופה וחלל, הגנה אווירית, אוטונומיה, תקשורת לוויינית, חיישנים מתקדמים, תשתיות קריטיות, טכנולוגיות עמידות ועוד. החברות שיתקבלו ייהנו מגישה לאנשי הטכנולוגיה המובילים של התעשייה האווירית, לבדיקות היתכנות טכנולוגיות, ולשיתופי פעולה עם שותפים מובילים בארץ ובעולם – בהם Raytheon, Airbus, Northrop Grumman ואחרים.

מעבר לתמיכה הטכנולוגית, התוכנית שמה דגש על מיקוד אסטרטגי – מייעלת את תהליך ההתאמה לשוק (Product-Market Fit), מחדדת את אסטרטגיית החדירה לשוק (GTM), ומקצרת את זמן ההגעה ללקוחות ולמקבלי החלטות. החברות המשתתפות מקבלות גם חשיפה נרחבת למשקיעים ולקרנות הון סיכון בישראל ובעולם, ונחשפות לאירועי תעשייה, תערוכות אוויריות, ומפגשים עסקיים.

המחזור הקרוב צפוי להתחיל בקיץ 2025, והוא ייערך מ-hub החדשנות של ASTRA במגדל מידטאון בתל אביב – חלל עבודה בלב סצנת ההייטק הישראלית.

נעמי אליאל, מנכ"לית Starburst ישראל מסרה: "התוכנית שלנו נועדה לתת מענה אמיתי לאתגרים שסטארטאפים בעולמות האלה מתמודדים איתם – ממחסור במימון ראשוני, דרך מחזורי מכירה ארוכים, ועד קושי לחדור לשווקים שמרניים ומורכבים. ASTRA מחברת בין סטארטאפים לאקו-סיסטם הביטחוני, הממשלתי והמסחרי, ומעניקה להם את התמיכה הקריטית שיכולה לשנות את מסלול הצמיחה שלהם".

ננוקס נכנסת לשוק ביטוחי העובדים בארצות הברית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ננוקס (Nanox), שפיתחה מערכת רנטגן ו-CT בעלת מקור קרינה דיגיטלי, מקדמת בימים אלה את ההזדמנות העסקית הגדולה ביותר שלה עד כה בשוק האמריקאי. בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני בשבוע שעבר, חשף מנכ"ל החברה, ארז מלצר, כי ננוקס משתפת פעולה בימים אלה מול גוף בריאות ממשלתי בארצות הברית, במטרה לספק שירותי דימות לעובדים מבוטחים.

במסגרת הפרויקט תוקם רשת מכוני דימות שיספקו שירותי סריקה רפואיים, באמצעות המערכות של ננוקס, לעובדים שנפגעו בתאונות עבודה. כרגע מתבצע פיילוט להקמת שני מרכזים כאלה, ואם הפיילוט יוכתר בהצלחה ההסכם עם הלקוח יהפוך למחייב, והפרויקט יתרחב. לפי תנאי ההסכם, ננוקס תקבל 120-180 דולר לכל מטופל. "עם יותר מ-100 מיליון עובדים מבוטחים בארצות הברית, זהו סגמנט בעל פוטנציאל עסקי גדול עבורנו," אמר המנכ"ל מלצר.

כיום, ישנם כ-60 מערכות של ננוקס המותקנות ברחבי העולם, ובחברה מצפים כי עד סוף השנה המספר יגדל ל-100. בננוקס, הגובה תשלום לפי סריקה (Pay-per-Scan), מדווחים על עלייה בשימוש במערכות המותקנות, כאשר ברבעון האחרון בוצעו בממוצע כ-7 סריקות ביום בכל מערכת.

הכנסות החברה ברבעון הראשון הסתכמו ב-2.8 מיליון דולר, והפסד נקי של 13.2 מיליון דולר. מירב ההכנסות מגיעות משירותי ה-AI והרדיולוגיה שהחברה מספקת. תחום הסריקות עדיין מניב הכנסות זעומות, אשר הסתכמו ברבעון הראשון ב-33 אלף דולר בלבד.

ננוקס פיתחה מכשיר דימות המבוסס על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט, שחימומה מביא לפליטה של אלקטרונים. המערכת “הקרה” של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה”חמות”. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לייצר מערכות דימות ניידות ונגישות יותר במחיר נמוך יותר בהשוואה למערכות אחרות בשוק ובמודל שירות (SaaS).

גידול של 20% בהכנסות אינסייטק

insightec-exablatae-neuro
פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת המכשור הרפואי אינסייטק (Insightec) רשמה ברבעון הראשון של 2025 הכנסות של 16.8 מיליון דולר, גבוה ב-20% בהשוואה ל-14 מיליון דולר ברבעון המקביל – כך עולה מדיווח היום (א') לבורסה של חברת אלביט הדמיה, המחזיקה במניות מיעוט בחברה. יש לציין כי הרבעון הראשון ב-2024 סימן ירידה של כ-30% בהכנסות.

בעקבות הגידול בהכנסות ושיפור ברווחיות, ההפסד הנקי ברבעון הסתכם ב-16.4 מיליון דולר, לעומת הפסד נקי של 26.2 מיליון דולר לפני כשנה. בקופת המזומנים של החברה כ-148 מיליון דולר, וזאת לאחר שביצעה לפני מספר חודשים גיוס הון משמעותי שסייע לחלץ את החברה מגירעון פיננסי.

החברה פיתחה מערכת המשמשת לטיפול בתסמונת רעד ראשוני ובתסמינים של פרקינסון. המערכת שפיתחה אינסייטק מתבססת על טכנולוגיית אולטרסאונד ממוקד ומונחה MRI, אשר אינו פולט קרינה מייננת. המערכת ממקדת כ-1,024 גלי אולטרה-סאונד לנקודה אחת וכך יוצרת חום גבוה המשמיד את הרקמות המיועדות במוח מבלי לפגוע ברקמות מסביב. מדובר בטיפול זעיר פולשני, ללא צורך בניתוח או בחתכים, והוא מתבצע בחדר MRI, וכל זאת בזמן שהמטופל נמצא בהכרה מלאה ותחת מעקב MRI המספק הדמיה רציפה ושליטה בטיפול.

מעבדי Xeon 6 במערכות ה-AI של אנבידיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל הכריזה בסוף השבוע על שלושה דגמים חדשים של מעבדי משפחת Xeon 6, המבוססים על ליבות ביצועים (P-Cores). היא מסרה שאחד מהם, המעבד Xeon 6776P נבחר על-ידי חברת אנבידיה לשמש כמעבד הראשי (head node) במערכת הבינה המלאכותית החדשה שלה, DGX B300, המבוססת על ארכיטקטורת Blackwell. המערכת מיועדת להתמודד עם עומסי עבודה כבדים, כמו אימון והסקת מודלים גדולים.

המעבדים החדשים כוללים את טכנולוגיית Priority Core Turbo – PCT המאפשרת להאיץ את מהירות העבודה של 8 ליבות נבחרות, ממהרות שעון של 3.9 גה"ץ, למהירות שעון של 4.6 גה"ץ. ההאצה מתבצעת במועדים נבחרים, כמו למשל ברגעים הקריטיים של העבודה דוגמת תהליך הכנת הנתונים (data preprocessing), טעינת מודלים וניהול תורי משימות. במערכות בינה מלאכותית, כאשר CPU לא מספיק מהיר, הוא פשוט ממתין ולמעשה לא עושה דבר. ההאצה נועדה למנוע את תופעת ההשהיה הזו.

"תפקידו של מעבד ה-Xeon כ-head node הוא קריטי במערכות AI, אמרה קרין אייבשיץ סגל, סגנית נשיא תאגידית ומנהלת זמנית של קבוצת מרכזי הנתונים באינטל.  בנוסף לטכנולוגיית PCT, המעבדים כוללים עד 128 ליבות P-Core, תמיכה בזיכרון מהיר העובד בקצב של עד 5,200MT/s, כולל MRDIMM, RDIMM ו-CXL, הגדלה של 20% במספר נתיבי ה-PCIe ותמיכה בהאצת חומרה לחישובי מטריצות (AMX).

מהפיכת ה-800V יוצאת לדרך

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אנבידיה (NVIDIA) הקימה קבוצת שיתוף פעולה תעשייתית אשר תפתח את כל מרכיבי אספקת האנרגיה לחדרי שרתים אשר יעבדו במתח ישר (DC) של 800V. מדובר ברעיון שהחברה מגבשת בשנים האחרונות, אולם עד עכשיו הפעילות הזו התבצעה בחשאי ומאחורי הקלעים. קבוצת הפיתוח המשותפת כוללת כמה מהחברות הגדולות ביותר בתחום: רכיבי הסיליקון יפותחו על-ידי TI, Navitas, ROHM ו-STMicroelectronics. רכיבי רשת ההפצה יפותחו על-ידי LiteOn, Delta, Flex Power, Lead Wealth ו-Megmeet, כאשר מערכות ההספק המרכזיות יסופקו על-ידי Eaton, Schneider Electric ו-Vertiv.

מאחורי שיתוף הפעולה הזה עומדת מגמה שהחלה להסתמן כבר בשנת 2021, אולם כעת היא צוברת תאוצה והופכת לתוכנית עבודה: בעקבות הכניסה של יישומי בינה מלאכותית אל חדרי השרתים, החלה פריסה מאסיבית של מעבדי GPU זוללי אנרגיה. לכן ההספק הממוצע שנדרש לספק לארון שרתים צפוי להגיע בתוך שנים ספורות לכ-1MW, בהשוואה לכ-100kW כיום. חברת אינפיניאון מעריכה שכבר היום משתמשים מרכזי ה-AI הנפוצים ביותר מ-100,000 מעבדי GPU כל אחד, "ולכן המעבר למסדי שרתים בהספק של 1MW כל אחד, צפוי להתחיל כבר לפני סוף העשור הנוכחי".

חברת אנבידיה מסרה שמטרת הפרוייקט היא להגיע למצב המאפשר להתחיל באספקת המערכות החדשות החל משנת 2027. כיום רשתות הפצת האנרגיה בחדרי השרתים עובדות במתח של 48V. הבעיה נעוצה בכך שכדי להפיץ אנרגיה במתח של 48V למסד שרתים יחיד הפועל בהספק של 1MW – יש צורך בזרמים חשמליים חזקים הדורשים שימוש ביותר מ-200 ק"ג של כבלי נחושת ובאמצעי קירור יקרים כדי למנוע התחממות והתכת המוליכים. המעבר למתח גבוה יאפשר להקטין דרמטית את הזרם החשמלי, ולספק רשת הפצת אנרגיה זולה ויעילה יותר.

שינוי מהותי בארכיטקטורה

כיום הארכיטקטורה המרכזית בהפצת האנרגיה היא מבוזרת, וכוללת מספר שלבי המרת AC/DC ו-DC/DC הגורמות להרבה מאוד הפסדים באנרגיה. בקצה השרשרת הזו, כל מעבד GPU מקבל אנרגיה באמצעות יחידת אספקת אנרגיה (PSU) ייעודית נפרדת. הארכיטקטורה החדשה תהיה מרכזית: מתח ה-AC המגיע מהרשת יומר פעם למתח DC של 800V, אשר יופץ בתצורה הזו ויגיע ישירות אל כל אחד מהמסדים בחוות השרתים. בכל מסד יהיה ממיר DC/DC אשר יספק את האנרגיה לכל אחד ממעבדי ה-GPU. בכך גם תושג פשטות גדולה יותר בתכנון המסד ויתפנה בהם יותר מקום למעבדי GPU נוספים.

הארכיטקטורה החדשה יעילה בהרבה: היא מצמצמת ביותר מ-85% את הפסדי האנרגיה הנובעים מהתנגדות חשמלית של הכבלים. בנוסף, יופחת משקל כבלי הנחושת בכ-45% ויתבטלו הפסדי אנרגיה מתופעות זרם חילופין בקווי התמסורת, כמו עכבה ו-Skin Effect. "לנגד עינינו מתחולל שינוי תפישתי", אמר מנהל קבוצת המחקר בתחום ההספק במעבדות קילבי של TI, ג'פרי מורוני. "עד לפני מספר שנים חשבנו שהמעבר ל-48V הוא אתגר גדול, וכעת אנחנו עובדים על פיתוח ארכיטקטורת 800V". החברה תפתח רכיבי ניהול הספק וחישה למערכות הפצת האנרגיה (Power Distribution Systems) החדשות.

מנכ"ל ואלנס יעזוב בסוף השנה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מנכ"ל חברת ואלנס (Valens), גדעון בן צבי, הודיע כי בכוונתו לעזוב את תפקידו עד סוף 2025. בן צבי נכנס לתפקידו בפברואר 2020, וישלים שש שנים בתפקיד עד עזיבתו. ואלנס טרם בחרה מחליף לבן צבי, שימשיך לכהן כדריקטור גם לאחר סיום תפקידו כמנכ"ל.

במסגרת כהונתו של בן צבי, ואלנס רשמה מספר ציוני דרך, ובכלל זה 3 זכיות תכנון בשוק הרכב, חתימה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם מובילאי, וקידום אימוץ תקן MIPI A-Phy, המתבסס על טכנולוגיית החברה, בתעשיית הרכב.

ואלנס מפתחת שבבים לתקשורת מהירה ליישומים בשוק האודיו-וידאו, תעשייה ורכב. ברבעון הראשון דיווחה ואלנס על הכנסות של 16.8 מיליון דולר, מעט מעל תחזית החברה ומעל הכנסות הרבעון הקודם. הכנסות חטיבת הרכב ברבעון הראשון היו אחראיות לכ-30% מתוך כלל הכנסות החברה והסתכמו בכ-5.1 מיליון דולר.

 

עקב תחרות מחירים, סטיקספיי זינקה ב-45%

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סטיקספיי (SatixFy) מרחובות ובריטניה, חתמה על תיקון לעסקת מכירתה לחברת MDA Space הקנדית, המעלה את מחירה בכ-50%, ממחיר מקורי של 193 מיליון דולר למחיר מעודכן של 280 מיליון דולר. בנוסף למחיר הזה המייצג את שווי החברה, תשלם  MDA את כל החובות של סטיקספיי בהיקף של כ-76 מיליון דולר. מכאן שמחירה הסופי של העיסקה צפוי להסתכם בכ-356 מיליון דולר. כזכור, בתחילת חודש אפריל נחתמה העסיקה הראשונית למכירת סטיקספיי ל-MDA, אלא שהסכם המכירה העניק לסטיקספיי תקופה של 45 יום שבהם היא יכולה לקבל הצעה מתחרה (“go-shop” period).

החברה ניצלה את ההזדמנות היטב: בסיוע חברת הייעוץ הפיננסי TD Securities, היא פנתה ל-75 רוכשים פוטנציאליים וביקשה מהם הצעות רכש. היא קיבלה לפחות הצעה אחת לרכישתה לפי מחיר מנייה של 2.53 דולרים (בהשוואה למחיר מנייה של 1.2 דולרים בהצעת MDA). בעקבות זאת נכנסו שתי החברות למשא ומתן מחודש, ותיקנו את הסכם המכירה: MDA תשלם 3 דולר לכל מניית סטיקספיי, מחיר המעניק לה שווי שוק של כ-280 מיליון דולר.

בתמורה להקפצת המחיר, התחייבה סטיקספיי להפסיק את תהליך החיפוש של קונים נוספים. החברה מסרה שהדירקטוריון אישר את ההסכם המתוקן. אסיפת בעלי המניות של החברה אמורה לאשר את ההסכם בהצבעה שתתקיים מחר (יום ו'), אולם כמעט בוודאות ההצעה תאושר, שכן קבוצת בעלי מניות המחזיקים ביחד בכ-57% ממניות החברה, חתמו על הסכם הצבעה משותפת שבו הם תומכים באישור העיסקה. בעקבות ההודעה זינקה מניית סטיקספיי בבורסת NYSE בכ-43% והגיעה למחיר של 2.93 דולרים.

חברת סטיקספיי הוקמה על-ידי יואל גת זכרונו לברכה בשנת 2012, והשקיעה כ-270 מיליון דולר בפיתוח שבבי ASIC לתקשורת לוויינים דיגיטלית (RFIC). מתוכם התקבלו כ-75 מיליון דולר באמצעות מענקים של סוכנות החלל הבריטית. השבבים של החברה תומכים בטכנולוגיות תקשורת מודרניות, כמו אנטנות כיוון אלקטרוני מרובות אלומה (Electronically Steered Multibeam Antennas), טכנולוגיות עיצוב אלומה (beamforming ), דילוג אלומה (beam-hopping) ומודמים דיגיטליים (SDR). בידי החברה 60 פטנטים רשומים ובשלבי רישום, וכיום היא מעסיקה כ-165 עובדים.

בשנת 2022 סטיקספיי נקלעה למשבר קשה ונכנסה לתהליך הבראה. במסגרתו היא ביצעה עסקת מכירה ראשונה עם MDA: בספטמבר 2023 רכשה MDA את חטיבת מטעדי החלל הבריטית (Digital Payload Division) של סטיקספיי, תמורת כ-40 מיליון דולר. מנכ"ל MDA, מייק גרינלי, הסביר שהעיסקה היא צעד מתבקש לחיזוק היכולת הטכניות של החברה, "לאור המעבר של השוק משימוש בלוויינים אנלוגיים אל השימוש בלוויינים דיגיטליים".

אנבידיה מגדילה את מרכז המו"פ בתל אביב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: עמית קריג, סגן נשיא בכיר ב-NVIDIA ומנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל

חברת אנבידיה מרחיבה את משרדיה בתל אביב, ומוסיפה אליהם 10 קומות נוספות במגדל רובינשטיין בתל אביב, בנוסף ל-8 הקומות שהיא תופסת כיום. החברה מסרה שלאחר השלמת ההתרחבות, ישתרעו משרדיה על שטח של כ-22,000 מ"ר. במרכז המורחב יהיו כ-1,200 פינות עבודה לצד מעבדות מחקר בינה מלאכותית וחלל כנסים ואירועים. במקום יוקם מתחם הסעדה שיופעל על-ידי קבוצת מחניודה בהובלת השף אסף גרניט. האתר יחל לפעול במתכונת מלאה עד סוף השנה, ויתמוך בהרחבת פעילות המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל.

חברת אנבידיה היא אחת המעסיקות הפרטיות הגדולות במשק. מאז רכשה את חברת מלאנוקס בשנת 2020, היא הכפילה את מספר עובדיה בישראל וכיום היא מעסיקה כ-4,500 עובדים בתל-אביב, יקנעם, תל-חי, מבוא כרמל, רעננה ובאר שבע. מרכז הפעילות הגדול ביותר הוא מתקן מלאנוקס לשעבר ביוקנעם. המרכז בתל אביב הוא השני בגודלו. החברה מסרה שהיא מגייסת עובדים וכעת יש לה כמה מאות משרות פתוחות במשרדיה ביקנעם, תל אביב, רעננה, באר שבע ותל חי.

"אנחנו ממשיכים להעמיק את ההשקעה שלנו בישראל, מתוך אמונה בהון האנושי וביכולת שלו להוביל חדשנות עולמית", סגן נשיא בכיר להנדסת תוכנה ומנהל מרכז המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל, עמית קריג. "הרחבת המרכז בתל אביב תאפשר לנו לגייס עובדים נוספים ולקדם בישראל חדשנות בתחום הבינה המלאכותית".

בתוך משרדי אנבידיה בתל אביב. צילום: אנבידיה
בתוך משרדי אנבידיה בתל אביב. צילום: אנבידיה

 

פורטליקס הכריזה על פתרון בדיקה לרכב אוטונומי מבוסס AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מייסד שותף בחברת פורטליקס, גיל אמיד

חברת פורטליקס (Foretellix) מרמת-גן הכריזה על יכולות חדשות בתוכנת התרחישים שלה, Foretify, המאפשרות לאמן ולבדוק כלי-רכב אוטונומיים שהתוכנה שלהם מבוססת על בינה מלאכותית ׁׂ(AI). ההרחבה מיושמת באמצעות פלטפורמת הסימולציה הריאליסטית NVIDIA Cosmos אשר פועלת על-גבי הענן Omniverse של אנבידיה. הכלים החדשים מספקים יכולות לאמן את מנועי הבינה המלאכותית של כלי-הרכב באמצעות שימוש בנתוני נסיעה קיימים ובמידע המגיע מחיישני הרכב, ובנתונים משלימים המיוצרים באופן סינתטי באמצעות השילוב בין Foretify ו-Cosmos, אשר מייצר סימולציה ריאליסטית מאוד (Physical AI).

המערכת מספקת מענה לשלושה צרכים מרכזיים בפיתוח רכב אוטונומי מבוסס AI: לוודא שאלגוריתם הבינה המלאכותית מתפקד בצורה בטוחה בכל תרחיש ריאליסטי, לבצע הערכה של רמת המוכנות של המערכות האוטונומיות ולבדוק את רמת עמידתן בדרישות הרגולטור והמפתחים, לפני שהמכוניות עולות לכביש. לדברי מנכ"ל ומייסד שותף של פורטליקס, זיו בנימיני, "אימון, אימות ואספקת ראיות לרמת התיפקוד של הערכות האוטונומיות, הוא המנוע המרכזי שיגרום לתעשיה הזו להתקדם".

שילוב מידע אמיתי ומידע סינתטי במערכת פורטיפיי, לאימון מערכת נהיגה אוטונומית
שילוב מידע אמיתי ומידע סינתטי במערכת פורטיפיי, לאימון מערכת נהיגה אוטונומית

האינטגרציה של פלטפורמת Foretify עם טכנולוגיית סימולציית החיישנים של אנבידיה זכתה בפרס "חדשנות השנה בתחום הסימולציה" בתחרות Automotive Testing Technology International Awards לשנת 2025. מנכ"ל יצרנית המשאיות Torc מקבוצת דיימלר, פיטר ווגן שמידט, אמר שהמערכת תסייע לחברה לפתח משאית אוטונומית עד שנת 2027. גם טילו שוורץ, סמנכ"ל הנדסה בחברת הרכב האוטונומי האמריקאית Nuro, אמר שהחברה החלה להשתמש בה.

מייסד משותף ומנהל נושאי הרגולציה בפורטליקס, גיל אמיד, הסביר בראיון ל-Techtime, שהיכולות החדשות של פלטפורמת Foretify נועדו לספק פתרון לשינוי הדרמטי שהתחולל בשנים האחרונות בעולם הנהיגה האוטונומית, בעקבות המעבר של היצרניות משימוש בתוכנות מבוססות חוקים (Rule based) קלאסיות, לתוכנות בינה מלאכותית המבוססות על רשתות נוירוניות. אמיד: "המעבר התחיל ברמת החיישנים לצורך עיבוד תמונה וזיהוי אובייקטים, ולאחר מכן התפתח לכיוון של מודלי בינה מלאכותית המבצעים עיבוד מצבים וקבלת החלטות.

"היום כבר לא מתחילים את פיתוח תוכנת הנהיגה מתוכנה קלאסית, אלא בונים מודל AI ומתחילים לאמן אותו באמצעות נתונים מוקלטים קיימים. לאחר הגעה לרמה של אימון סביר, אפשר לבצע נהיגות מבוקרות ותרגולים במערכת סימולציה. בשלב הזה המפתחים זקוקים ליכולת להשתמש בהקלטות כדי לייצר סיטואציות נוספות לצורך שיפור האימון, אפילו להוסיף למאמן סיטואציות חסרות. התהליך הזה חוזר על עצמו ומתרחב בהתמדה".

היכן אתם ממוקמים בשרשרת הפיתוח הזו?

"זה המקום שבו השפה שלנו, שבמקור שלא תוכננה לעולם ה-AI, יכולה גם לענות לצורכי ה-AI, מכיוון שהיא מסוגלת לייצר אינסוף וריאציות של תרחישים שזוהו, ובכך לסייע באימון ותרגול המערכת. עולם האימון ועולם הבדיקה נמצאים בחפיפה. הדבר השני שהמערכת שלנו עושה, היא טיפול בעולם שאנחנו קוראים לו כיסוי (Coverage): מה נבדק ומה לא נבדק. אנחנו יכולים לבדוק לא רק את המצבים שעשינו בסימולציה, אלא גם את הלוגים וההקלטות של נהיגות הניסוי. המערכת בודקת איזה מצבים חסרים כדי להשלים את האימון הדרושה, ליצור וריאציות שלהם לצורך אימון, ועל-ידי כך להגיע לרמת הכיסוי המבוקשת.

מהו שיתוף הפעולה עם אנבידיה?

"אנחנו לא עוסקים בתחום של סימולציה ויצירת המאפיינים הפיסיקליים, אלא מתחברים לכל מיני סימולטורים בעולם. כאן ממוקד שיתוף הפעולה עם אנבידיה: יש להם יכולת לייצר ריאליזם בסימולטורים שלהם באמצעות פלטפורמות אומניוורס, וקוסמוס. הוספנו ל-Foretify את היכולת לתמוך ב-Physical AI שאותו אנחנו מקבלים באמצעות אינטגרציה עם אנבידיה. הפתרון המשווק ללקוחות מורכב ממוצר של פורטליקס וממוצר של אנבידיה במסגרת NVIDIA Cosmos המצוי בענן אומניוורס".

חברת פורטליקס הוקמה בשנת 2018 על-ידי יוצאי תעשיית השבבים יואב הולנדר, זיו בנימיני וגיל אמיד. עד היום החברה גייסה כ-135 מיליון דולר. בין המשקיעים בחברה גם יצרניות גדולות המשמשות כלקוחות של החברה, דוגמת וולוו, טויוטה ואפילו אנבידיה. כיום החברה מעסיקה כ-200 עובדים בעולם, בהם 90 בישראל והשאר במשרדיה בארה"ב, אירופה, יפן, סין וברזיל.

סופרקום מתרחבת באופן מואץ בארצות הברית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סופרקום (Supercom) דיווחה השבוע על חוזה נוסף בארצות הברית, עם חברה בווירג'יניה שעובדת מול רשויות אכיפת החוק המקומיים, לאספקה מיידית של מערכות ניטור אלקטרוני מתוצרת החברה. בסופרקום הדגישו כי הלקוחה היא חברה בעלת שם בשוק הניטור האלקטרוני וכי החליפה את הספק הקודם בסופרקום לאחר בחינת יכולות המערכת. כעת סופרקום מהווה את הספק המרכזי עבור אותה חברה. בשנה האחרונה הכפילה מניית החברה את שווייה בנסד"ק ל-34.6 מיליון דולר.

זהו ציון דרך נוספת בהתרחבות המואצת של סופרקום בארצות הברית. בשנה החולפת חדרה החברה לתשע מדינות חדשות בארצות הברית. בסך הכול השיגה סופרקום בשנה החולפת יותר מ-20 חוזים חדשים בצפון אמריקה.

הכנסותיה של סופרקום ברבעון הראשון הסתכמו ב-7 מיליון דולר, בהשוואה ל-6.85 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2024. הנתון הבולט הוא השיפור ברווחיות: החברה סיימה את הרבעון ברווח נקי של 4.2 מיליון דולר, בשיעורי רווחיות של יותר מ-63%, לעומת 0.8 מיליון דולר לפני כשנה. בקופת המזומנים שלה כ-17 מיליון דולר.

לדברי החברה, יש לה שיעורי זכייה במכרזים של 65%, בעיקר באירופה. מנכ"ל החברה, אורדן טרבלסי, אמר: "אנחנו מצליחים להדיח באופן עקבי ספקיות ותיקות, כך קרה בשבדיה, שבה החלפנו ספק של כ-24 שנה, ובישראל, שם החלפנו ספק של כמעט 20 שנה. כך קרה גם בחוזה הנוכחי".

סופרקום עוסקת בפיתוח פתרונות מעקב אלקטרוניים בתחום אכיפת החוק, לצורך פיקוח אחר עצורי בית, אסירים משוחררים שמצויים תחת מגבלות תנועה, ואכיפת צווי הרחקה, למשל במקרים של אלימות כנגד נשים. לחברה יש פתרונות מותאמים גם למקרים אחרים שבהם אנשים אמורים להיות תחת השגחה, כמו למשל אנשים הלוקים בדמנציה ועלולים ללכת לאיבוד.

האזיק הינו למעשה צמיד דקיק וקל-משקל המולבש על הקרסול מתחת לגרב ואינו מפריע לשגרת יומו של האדם ואינו גלוי לעיני הסביבה. הצמיד מתקשר עם תחנת בסיס בבית בתקשורת בלוטות’ קצרת-מרחק ועל-כן האדם שתחת פיקוח אינו יכול לצאת מביתו מבלי לגרור התראה. המכשיר גם מצויד בקורא טביעות אצבע לצורך זיהוי. במקרים של צווי הרחקה, ניתן לשייך את הצמיד למכשרי הסמרטפון של האזוק ושל האישה שהוציאה את צו ההרחקה, וכך להבטיח עמידה בתנאי הצו. במקרה של חריגה, תתקבל התראה מיידית על הימצאותו של הגבר האלים בסמיכות לאישה באופן שמפר את תנאי הצו.

דאסו סיסטמס ואירבאס מרחיבות את שיתוף הפעולה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[מקור תמונה: אירבאס]

חברת Dassault Systèmes ויצרנית המטוסים Airbus הודיעו על חיזוק והרחבת השותפות האסטרטגית ביניהן, במסגרתו תיושם פלטפורמת 3DEXPERIENCE של דאסו סיסטמס בכל מחלקות הפיתוח והמוצר של אירבאס, הן בתחום האזרחי והן בתחום הצבאי, כולל מטוסים ומסוקים.

למעשה, שיתוף הפעולה יספק גישה ליותר מ-20 אלף עובדים וספקים של אירבאס תחת המעטפת הדיגיטלית של הפלטפורמה של דאסו סיסטמס, שבין היתר מתבססת על "תאומים וירטואליים" (Virtual Twins) – מודלים דיגיטליים מתקדמים המאפשרים תכנון, סימולציה וניהול מחזור חיי המוצר.

הרחבת שיתוף הפעולה כוללת הטמעה של שבעה פתרונות ייעודיים מבוססי 3DEXPERIENCE, אשר נועדו לקצר את זמני הפיתוח, לשפר את היעילות בתהליכי הייצור והתחזוקה, ולתמוך במעבר למערכות מבוססות בינה מלאכותית וחומרים מתקדמים.

השותפות בין דאסו סיסטמס לאירבאס החלה כבר לפני למעלה מעשור, כאשר אירבאס אימצה את פתרונות התכנון וההנדסה של דאסו סיסטמס כדי ליצור מערכת שיתופית גלובלית לאורך כל שרשרת הערך, מהנדסה ועד ייצור. בשנת 2019, החברות חתמו על מזכר הבנות לחמש שנים לשיתוף פעולה בתחום התכנון וההנדסה התלת-ממדיים, סימולציות ויישומים חכמים.

אירבאס היא אחת מהחברות המובילות בעולם בתחום המסוקים והמטוסים הצבאיים. בין המסוקים הבולטים שלה ניתן למצוא את H145M, מסוק דו-מנועי רב-משימתי, המתאים להובלת כוחות, סיוע קרבי ואיסוף מודיעין, את ה-NH90, מסוק בינוני דו-מנועי, המשמש למשימות תובלה, חילוץ קרבי וסיוע ימי, את ה-Tigre MKIII, מסוק תקיפה מתקדם, המצויד במערכות ניווט ותקשורת מתקדמות, וכן ביכולות לוחמה אלקטרונית.

בין המטוסים הצבאיים של אירבאס ניתן למנות את ה-A400M, מטוס תובלה טקטי ואסטרטגי, המסוגל לשאת מטענים כבדים לנחיתות בשדות תעופה לא מוכנים, את ה-C295, מטוס תובלה קל, המשמש גם למשימות סיור ימי וחילוץ, את ה-A330 MRTT, מטוס תדלוק אווירי רב-משימתי – ואת ה-Eurofighter Typhoon, מטוס קרב רב-משימתי מתקדם, הנחשב לאחד הפרויקטים הביטחוניים הגדולים באירופה.

 

ארבה צופה פריסה נרחבת של המכ"ם שלה בקרב יצרניות רכב אירופיות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מכ"ם רכב המבוסס על ערכת השבבים של ארבה]

חברת ארבה (Arbe), שהמפתחת שבבי מכ"ם למערכות נהיגה, צופה כי פריסה מסיבית של הפתרון שלה בכלי רכב על הכביש תתרחש ב-2028. הערכה זו נסמכת על מגעים מתקדמים של החברה עם מספר יצרניות רכב אירופיות מובילות, שכבר החלו לעשות ניסויי שטח עם המכ"ם שלה. לדברי החברה מדובר באחד השלבים האחרונים לפני סגירת החוזה, ועל כן מעריכים כי ב-2028 נראה פריסה המונית של מכ"ם החברה במכוניות נוסעים. הגידול בהכנסות יבוא לידי ביטוי כבר ב-2027. בארבה מעריכים כי ישיגו עוד השנה 3 זכיות תכנון

ארבה מדווחת גם על ביקוש מחוץ לתעשיית הרכב. חברת Sensrad, המשווקת את המכ"מים של ארבה עבור יישומים מחוץ לתעשיית הרכב, ביצעה הזמנה של כ-1,000 מכ"מים המיועדים למספר לקוחות.

עם זאת, הכנסותיה של החברה עדיין אפסיות והסתכמו ברבעון הראשון ב-40 אלף דולר בלבד, עם הפסד נקי של 13.8 מיליון דולר. בקופת המזומנים של החברה יש כ-36.7 מיליון דולר. החברה צופה הכנסות של 2-5 מיליון דולר ב-2025, ומכאן שברבעונים הבאים צפויה האצה מסחרית.

חברת ארבה פיתחה ערכת שבבי מכ”ם לרכב המבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בתדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים. השבבים מספקים 48 ערוצי שידור (Tx) ו-48 ערוצי קליטה (Rx).

התמונות מעזה מסכנות את תעשיית ההייטק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פעילות כוחות אוגדה 162 ברצועת זה. צילום: דובר צה"ל

מאת: רוני ליפשיץ

הגינויים המגיעים ממדינות אירופה לנוכח הדיווחים על המצב ההומניטרי בעזה, עשויים להפוך במהירות גדולה מאוד למשבר חסר תקדים בתעשיית ההייטק הישראלית. אירופה אינה רק שוק היעד הגדול ביותר של ישראל, אלא גם שותפה מדעית וטכנולוגית מרכזית. השבוע דיווחה סוכנות רויטרס שבמפגש שרי החוץ של האיחוד האירופי שנערך השבוע בבריסל, תמכו 17 מדינות מתוך 27 המדינות החברות באיחוד האירופי, בהצעה של שר החוץ ההולנדי לבצע בחינה מחודשת של הסכם שיתוף הפעולה עם ישראל (Association Agreement) ולבדוק האם ישראל מקיימת את סעיף זכויות האדם בהסכם עם האיחוד האירופי.

מדובר במהלך שהוא הרבה מעבר לאיום משפטי ערטילאי. שכן, במידה והאיחוד האירופי, או אפילו הפרלמנט האירופי, יקבעו שישראל לא פועלת בהתאם לסעיף הזה, ייפקע תוקפו של הסכם ההצטרפות אל תוכנית המו"פ האירופית, Horizon. מדובר בהסכם שיתוף הפעולה הבינלאומי הגדול והחשוב ביותר של ישראל: התוכנית מאפשרת לחברות וחוקרים ישראלים לקיים שיתופי פעולה אסטרטגיים עם שותפים אירופיים בפרוייקטים מדעיים וטכנולוגיים מרכזיים, ומעניקה לה גישה אל הלקוחות באירופה.

כך למשל, בין השנים 2021-2024 הוענקו כ-1.1 מיליארד אירו לחוקרים וחברות ישראליות: 605 חוקרים מהאקדמיה זכו במענקים בהיקף של כ-592 מיליון אירו, 426 חברות תעשייתיות קיבלו כ-323 מיליון אירו, 626 חוקרים וחברות מישראל השתלבו בתוכניות המאגדים בהיקף מצטבר של כ-234 מיליון אירו, ועוד. מאז הצטרפות ישראל לתוכנית ב-1996 בעקבות הסכמי אוסלו, השתתפו בה אלפי חברות ישראליות, והושקעו בארץ מאות מיליוני אירו באמצעות כלים פיננסיים שהועמדו על-ידי הבנק האירופי להשקעות.

ההסכם כולו עומד על שני סעיפי מבוא

ערכם האמיתי של הסכומים האלה גדול בהרבה מערכם הנומינלי, מכיוון שהם ניתנו במסגרת שיתופי פעולה עם חברות אירופיות מובילות, שברוב המקרים הפכו לספקים או ללקוחות של הצד הישראלי. אבל השער הזה, שנפתח בעקבות הסכמי אוסלו, עשוי להיסגר במהירות, בגלל סעיפי היסוד של ההסכם. כך למשל, סעיף המבוא של הסכם הצטרפות ישראל לתוכנית המחקר האירופית, אשר מעניק גם הצדקה וגם תנאי לקיומו, קובע שהוא נחתם "לאור הערכים המשותפים של ישראל והאיחוד האירופי, ולאור החשיבות שהם מייחסים לזכויות אדם ולדמוקרטיה".

הסעיף השני שלו קצר וחד-משמעי: "התנאי לקיום ההסכם הוא שכיבוד זכויות האדם והעקרונות הדמוקרטיים מדריכים את מדיניות הפנים ואת מדיניות החוץ של שני הצדדים". כלומר, כל היתרונות של תוכנית הורייזון נשענים על שני סעיפי-יסוד שבהם ישראל מתחייבת לשמור על הדמוקרטיה ועל זכויות האדם, בתוך גבולותיה ומחוצה להם. זה עניין של קונסטלציה פוליטית: ברגע שהפרלמנט בבריסל יקבע שישראל לא עומדת בתנאי היסוד – ההסכם כולו מתבטל.

אלא שהפגיעה עשויה להיות מוקדמת בהרבה. מכיוון שההון האירופי הוא ציבורי ברובו – החברות האירופיות הגדולות, קרנות ההשקעה, והגופים הפיננסיים המרכזיים – יברחו כמו מאש מפני מה שעשוי להיתפש בציבור האירופי כתמיכה במדינה האחראית לאסון הומניטרי. בתעשייה כבר מרגישים את הרוח הקרה הזו: קושי גובר לעשות עסקים באירופה וההימנעות המנומסת של מנהלי חברות לבקר אצל הלקוחות והספקים בישראל. במידה ושרי החוץ האירופית יתניעו את מהלך הבדיקה – ישראל עשויה להיזרק מתוכנית הורייזון – ולאבד את השוק האירופי.

 

אתגרים בייצור שוב נגסו ברווחיות אלטק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יצרנית ה-PCB אלטק (Eltek) דיווחה היום (ג') על גידול בהכנסות ל-12.8 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2025, בהשוואה ל-11.8 מיליון דולר לפני כשנה ו-10.8 ברבעון הקודם. עם זאת, בדומה לרבעון הקודם, שיעורי הרווחיות של החברה היו נמוכים מאוד וברבעון הראשון הם עמדו על 17%, בהשוואה ל-28% לפני כשנה.

מנכ"ל החברה, אלי יפה, התייחס לכך והסביר: "שולי הרווח שלנו נפגעו כתוצאה מגידול בעלויות כוח האדם ופגיעה בתשואת הייצור בעקבות עבודות לשדרוג תשתיות היצור".

במסגרת שידוד המערכות, שאמור להימשך עד אמצע 2026, אלטק השקיעה 15 מיליון דולר בציוד וטכנולוגיות לייצור מתקדם וייעול תהליכים. להערכת החברה, השלמת התהליך תקנה לה קיבולת ייצור להכנסות של 55-65 מיליון דולר. עם זאת, החברה מבצעת את השדרוג במתקן הייצור הקיים בפתח תקווה, והדבר מייצר אילוצי מקום ומורכבויות אשר הובילו להשבתות זמניות של פעילות הייצור וחוסר יעילות – דבר שהתבטא ברווחיות נמוכה.

חרף זאת, בחברה דווקא מזהים מומנטום עסקי ועלייה בביקושים בשוקי היעד, ובעקבות כך אלטק תגברה את מערכי המכירות והשיווק.

 

המלחמות הזניקו את מכירות אלביט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מטוס F-16 עם מטעד לוחמה אלקטרונית (C4ISR) מתוצרת חברת אלביט. צילום: אלביט

ברבעון הראשון של 2025 צמחו המכירות של חברת אלביט מערכות בכ-22% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-1.9 מיליארד דולר. החברה דיווחה שצבר ההזמנות שלה צמח להיקף של כ-23.1 מיליארד דולר בהשוואה לכ-22.6 מיליארד דולר בסוף 2024. למעשה היחס בין צבר ההזמנות לבין המכירות בפועל צמח ברבעון האחרון ל-3.2, בהשוואה ליחס של 2.3 בשנת 2020. היחס הזה מלמד על הביקושים בשוק למוצרים של אלביט. הביקושים נמצאים בצמיחה בשנים האחרונות, במיוחד לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה, וביתר שאת לאחר פרוץ המלחמה בישראל והמתיחות הגואה בדרום מזרח אסיה.

נשיא ומנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, אמר שאלביט נמצאת בעמדה מצוינת לממש את ההזדמנויות הנובעות מהגידול בתקציבי הביטחון בעולם ובאירופה בפרט, בזכות החברות הבנות שהיא הקימה ברחבי היבשת. "אנו ממשיכים להשקיע בהגדלת יכולות הייצור שלנו ובאופטימיזציה של שרשרת האספקה  כדי להיענות לביקוש הגבוה למוצרים שלנו". המגמות האלה באות לידי ביטוי גם במניית החברה בנסד"ק אשר עלתה השבוע בכ-3.5% ולמעשה הכפילה את מחירה בשנה האחרונה. כעת אלביט נסחרת במחיר מנייה של כ-400 דולר (בהשוואה לכ-200 דולר לפני שנה), המעניק לה שווי שוק של כ-18.3 מיליארד דולר.

בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח, החברה מסרה שהיא צופה שהמכירות ימשיכו לצמוח גם ברבעונים הבאים, לאור העובדה שממשלות האיחוד האירופי החליטו להגדיל את ההשקעה בביטחון מ-2% מהתמ"ג לכ-3% מהתמ"ג. פירוש הדבר הוא הופעת תקציבים חדשים במדינות ברית נאט"ו האירופיות בהיקף של יותר מ-280 מיליארד דולר בשנה. אלביט ממוקמת היטב ביבשת: היא מעסיקה כ-1,900 עובדים בחברות בנות הפועלות ב-11 ממדינות היבשת. מדובר בכמעט 10% מכלל עובדי אלביט.

מגן אור: שנת הלייזר

אירופה היא שוק יעד מרכזי של החברה: המכירות לאירופה צמחו ב-106% בין השנים 2021 ו-2024, והסתכמו בכ-1.82 מיליארד דולר. בסך הכל, אירופה וישראל הן השווקים הגדולים ביותר של החברה. בשנת 2024 היתה ישראל אחרית לכ-29% מהמכירות ואירופה תרמה כ-27% מהמכירות. במקום השלישי הנמצאת אמריקה הצפונית, שהיתה אחרית לכ-22% מהמכירות. החברה מתכננת לבצע השקעות בהיקף של 250 מיליון דולר במפעלי ייצור.

מהשיחה גם עולה שאחת מהטכנולוגיות המרכזיות שאותה היא מקדמת כיום, היא מערכת יירוט הלייזר "מגן אור" (Iron Beam), אשר פותחה לאורך מספר שנים על-ידי אלביט, רפאל ומפא"ת. על-פי פרסומי משרד הביטחון, היא צפויה להיכנס לשימוש מבצעי כבר השנה. השבוע הודיע משרד הביטחון הודיע על חתימת הסכם ל-5 שנים עם אלביט, לרכישת מערכות הגנה עבור מסוקי אפאצ'י ובלקהוק של צה"ל, בהיקף של כ-200 מיליון שקל. במסגרתה יותקנו במסוקים מערכות הגנה מתוצרת החברה.