מחבר: Techtime

שיקולים מרכזיים בבחירת רכיבים, כבר בשלב הפיתוח

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הכתבה מאת Rochester Electronics

בחירת רכיבים עבור המוצר צריכה להתבצע בשלב הפיתוח לא רק באמצעות בדיקת פרמטרים טכניים יבשים, אלא לקחת בחשבון שיקולים נוספים שיבטיחו זמינות וכדאיות לאורך כל חיי המוצר. הדבר דורש הבנה עמוקה של גורמים כמו לוחות הזמנים הנדרשים לפיתוח מערכות בטווח הארוך, תוכניות ההשקה של יצרני הרכיבים, רמת הבשלות הטכנולוגית ואורך החיים הצפוי של הארכיטקטורות שנבחרו. להלן מספר שיקולים מרכזיים שיש לקחת בחשבון כדי למנוע קשיים עתידיים.

היערכות מול מצב השוק:

לפעמים הבחירה ברכיבים הנגישים או היעילים ביותר תהיה הבחירה השגויה, וזאת בשל חוסר התאמה והיערכות לקויה מול מצב השוק. כך למשל, כרטיסים גרפיים מתאפיינים במשכי חיים קצרים מאד בהשוואה לצגים המיועדים לכלי טיס מסחריים או צבאיים. הבחירה ברכיב המיועד למחשב האישי בשוק שבו המטרה העיקרית היא פיתוח מוצרים חדשים, תוביל להתיישנות עוד לפני שיגיעו המוצרים המוגמרים הראשונים למערכות שאליהן הם מיועדים. אם מעוניינים לבחור מראש את ההתקן הגרפי הייעודי עבור המוצר, חיוני לבחון את העלויות לטווח-הארוך ולהקצות תקציב מראש עבור רכישה-אחרונה מוקדמת.

בדומה, מוצרי זיכרון מיועדים למערכות בעלות משכי-חיים קצרים. ספקי הזיכרונות המובילים כיום בשוק לא מחזיקים יותר במלאי DDR3. במקרה, DDR3 הוא סוג הזיכרון העיקרי בו תומכים מוצרי ה-PowerPC האחרונים. תכנון מערכות לטווח-הארוך בהיעדר תוכנית לטווח-הארוך הנוגעת לזיכרונות היא כשל משמעותי.

מוצרי זיכרון התפתחו והשתנו ללא הרף במשך מספר עשורים רצופים. החידושים בתחום הזיכרון מגיעים בקצב מהיר כדי לספק מענה לדרישות שרתי ומרכזי המידע ולצורכי מוצרים ניידים. בפועל, כל מערכת המיועדת לשימוש ארוך-טווח תכלול חוסר התאמה וקושי בהיערכות מול מצב השוק עבור כל סוגי הזיכרונות, משום שכל סוגי הזיכרונות הם מוצרים קצרי-טווח.

מחזור החיים של הארכיטקטורה:

השימוש בארכיטקטורת עיבוד PowerPC מרובת-ליבות הפך מזמן לסטנדרט עבור כלי טיס מסחריים, בשל יכולת ההפעלה והבקרה מרובת הליבות ויכולת הביצוע הספקולטיבי על פני מספר ליבות עיבוד. מוצרי ה-PowerPC מרובי-הליבות הקיימים בשוק הוסמכו עבור תחום הטיס המסחרי לצד פיתוחי התוכנה. עם זאת, ניתן כבר לזהות את תחילת הסוף של ארכיטקטורה זו. שוק התעופה המסחרי נמצא במעבר ל-ARM או RISCV כארכיטקטורה העיקרית שלו. כל מוצר המתוכנן כיום ומבוסס על PowerPC, צפוי להתמודד בעתיד עם ושיים בזמינות ובתמיכה.

הכנת ה-PCB למצבים עתידיים:

מערכות רבות כוללות זכרונות DRAM במטרה לשפר את המוצר או כדי לאפשר דרגות מורכבות שונות בתוך אותה משפחת מוצרים. המפתחים נוטים "לדחוס" את ה-DRAM בשטח קטן ככל הניתן בתוך המעגל המודפס, אלא שכאשר מדובר במערכות המיועדות לשימוש ארוך-טווח של 15-20 שנים, יש להניח שטכנולוגיות ה-DRAM ישתנו לאורך התקופה הזו ויופיעו בגורמי צורה חדשים. תכנון את הלוח וה-layout צריכים לקחת שינויים כאלה בחשבון כדי למזער ככל האפשר את השינויים העתידיים בתכן.

סטטוס הרכיב מבחינת מחזור-החיים שלו לאורך חיי היישום:

יש לקחת בחשבון לא רק את משך-חיי המוצר המוכן בעת בחירת הרכיבים, אלא גם את משך חיי הרכיבים המשמשים בו, כמו גם את תאריך תחילת השימוש ותאריך סוף השימוש המתוכננים של המוצר. הבחירה ברכיבים הנכונים תבוא לידי ביטוי בהתאמה בין תאריכים אלו של המוצר לבין התאריכים של הרכיבים שמרכיבים אותו.

דוקומנטציה מקיפה של רכיבי מפתח:

עלות השינויים בתוכנה גבוהה בערך פי 10 מהשינויים בחומרה. כל רכיב המבוקר ישירות על-ידי תוכנה יהיה בעל ערך משמעותי להמשכיות המערכת לטווח-הארוך. רכיבים אלו הם בדרך כלל גם היקרים ביותר מבין כל רשימת החומרים (BOM). דרישות הדוקומנטציה וארכיב הנתונים עבורם צריכות לקבל חשיבות עליונה כדי למנוע סיבוכים אפשריים בתחזוקת המערכת.

במקביל, יש ללשמור ולאחסן כראוי את קבצי התכנון המקוריים (VHDL, SPICE, אילוצים, וקטורי בדיקה מקוריים וכדומה), כדי שניתן יהיה לשלוף אותם בקלות לצורך בנייה מחדש של המערכת במקרה הצורך. כדי למזער סיכונים תחזוקתיים, יש לנהל ארכיב המכיל את כל המידע הרלוונטי. כמובן שעליו להיות עצמאי ובלתי תלוי באף כלי תכנון אלקטרוני (EDA) או מערכת הפעלה.

מצב הקניין הרוחני:

צריך לבדוק איזה קניין רוחני (IP) משולב בתכן, שכן היכולת להעביר קניין רוחני (Porting) עשויה להיפגע לאחר התיישנות הרכיבים. ליבות IP, בעיקר כאלו המשולבות ב-FPGAs ו-ASICs, הן נפוצות למדיי. עם זאת, בלוקים אלו עלולים להפוך את יכולת ההעברה והשרידות של המוצר לכמעט בלתי אפשריים אם לא נערכים מראש לתרחישים אלו.

ההיערכות הזאת יכולה להיעשות במתכונת של מימון מלא של הרכישה האחרונה, או רכישת רישיון לשימוש ב-IP מראש באופן שיאפשר העברה מטכנולוגיה אחת לאחרת. שילוב של ליבות IP בלחיצת כפתור, רק משום שקל לעשות כך, אינה מהווה תוכנית טובה למערכת המיועדת לשימוש רב שנים. שכן יתכן שלא יהיה ניתן לקבל פתרון כאשר תצוץ בעיה לאחר מספר שנים.

סיכום:

הניסיון שלנו בחברת Rochester Electronics מראה כי חברות רבות לא מגבשות תוכנית הישרדות לטווח ארוך במהלך שלבי התכנון, אף על-פי שזהו הזמן הנכון ביותר לעשות זאת. החל מתכנון הרכיבים ועד לשימוש בליבות IP, ישנן דרכים רבות בהן חברות המפתחות מערכות המיועדות לטווח-הארוך יכולות למזער סיכונים ולתכנן את מערכותיהן באופן שיבטיח אריכות-חיים. חבירה לשותפה אמינה כמו Rochester Electronics במטרה להבטיח זמינות ארוכת-טווח היא הפתרון הטוב ביותר.

למידע נוסף: Rochester Electronics

הצלחה ראשונה למכ"ם של מובילאיי במערכת נהיגה אוטונומית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

לאחר 7 שנות פיתוח, הצלחה מסחרית ראשונה למכ"ם הממונע של חברת מובילאיי (Mobileye): יצרנית רכב גדולה החליטה להשתמש במכ"ם בתור מרכיב מרכזי במערכת נהיגה אוטונומית, לאחר מבחני הערכה שנמשכו יותר משנה ובמהלכן התחרתה המערכת מול פתרונות מתחרים. הלקוח החדש מתכנן להשתמש במכ"ם הזה במערכת נהיגה אוטונומית דרגה שלוש (SAE Level 3), החל משנת 2028. המערכת תאפשר נהיגה בדרכים מהירות ותהיה בעלת יכולת זיהוי מכוניות, חפצים ומכשולים ובני-אדם.

חברת מובילאיי החלה בפיתוח המערכת בשנת 2018, במטרה לספק יתירות למערכות נהיגה אוטונומיות, ועל-ידי כך לתמוך במערכת הנהיגה המרכזית שלה המבוססת על מצלמות. רוב מערכות המכ"ם הממונעות מספקות מידע על מרחק הרכב מהאובייקטים, המהירות היחסית ביניהם וכיווני התנועה במישור האופקי. המכ"ם של מובילאיי שייך לקטגוריה החדשה של מכ"מים ארבע מימדיים (4D Imaging Radar), המספקים את המידע הזה גם במישור האנכי.

המערכת מבוססת על שבב עיבוד מכ"ם (SoC) שפותח במלואו על-ידי מובילאיי ומגיע לעומת עיבוד של 11TOPS. הוא כולל מערכת שידור וקליטה המבוססת על עיצוב אלומה (Massive MIMO), ומיושמת באמצעות רכיבי RFIC שפותחו במובילאיי. הם משדרים וקולטים את האותות החוזרים, מבצעים המרה לפורמט דיגיטלי ומעבירים אותם למעבד המרכזי של המכ"ם. למערכות יכולת עיבוד של יותר מ-1,500 ערוצים וירטואליים בקצב של 20 מסגרות בשנייה. לאנטנה של המכ"ם כיסוי של 170 מעלות ורזולוציה זוויתית של פחות מ-0.5 מעלות.

ממערכת תומכת למערכת מרכזית

המכ"ם של חברת מובילאיי מיועד למלא שלוש מטרות מרכזיות ברכב: להבטיח איסוף מידע גם בתנאי סביבה קשים הפוגעים בתיפקוד המצלמות, להעשיר את התמונה המתקבלת ממצלמות הרכב, ולשמש כמערכת גיבוי המאפשרת להמשיך את תיפקוד מערכת הנהיגה האוטונומית. כלומר למלא את כל הפונקציות של מצלמת הרכב כדי שהנהיגה לא תופרע גם במקרה של תקלה המשביתה את מערכת המצלמות.

החברה מסרה שהמכ"ם מאפשר גילוי של חפצים קטנים ממרחק בטוח גם כאשר הרכב נע במהירויות של 130 קמ"ש. בתנאים כאלה, הוא מזהה רוכבי אופניים ובני אדם המצויים במרחק של כ-315 מטר מהרכב, ומכשולים מסוכנים קטנים יותר המצויים במרחק כ-250 מטר מהרכב הנוסע. חברת מובילאיי נסחרת בנסד"ק לפי שווי של כ-12 מיליארד דולר.

דאסו סיסטמס חשפה מערכת לבניית תאומים דיגיטליים דינמיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: יוחאי שויגר

חברת דאסו (Dassault Systèmes) הצרפתית חשפה בסלון האווירי בפאריס יכולת פיתוח מטוס שלם – מהעיצוב הראשוני, דרך הייצור ועד התחזוקה – באמצעות פלטפורמת 3D UNIV+RSES החדשה. בהדגמה הווירטואלית, שכללה אינטראקציה חיה עם מומחים מ־Airbus, מוסד המחקר האמריקאי NIAR המתמחה בתעופה, ויצרנית רכיבי התעופה הבלגית SABCA, הודגם תהליך מלא של תכנון ותחזוקת מטוס בסביבה דיגיטלית – מבלי לבנות אף חלק פיזי בשלב הראשוני.

תהליך הפיתוח,מהעיצוב ההנדסי ועד לבדיקות תחזוקה וחיזוי תקלות, התבצע במלואו בסביבה הווירטואלית באמצעות תאום דיגיטלי מדויק של המטוס, המאפשר לבדוק רעיונות או לאתר כשלים, לבצע סימולציות אווירודינמיות, בדיקות מבנה, חיזוי בלאי, תרחישי שימוש ותחזוקה, ואפילו הכשרת ותרגול הטכנאים. הדגם הדיגיטלי כלל גם את תהליך הייצור עצמו – באמצעות סימולציות של קווי ייצור, רצפת הרכבה, זרימת רכיבים ובקרת איכות.

תצורת פס הייצור, חלוקת העבודה בין רובוטים לבני אדם, ניתוח צווארי בקבוק ולוחות זמנים – כל אלה נבחנים מראש בתוך הסביבה הווירטואלית. בכך מתאפשרת אופטימיזציה לא רק של המטוס, אלא גם של הדרך לייצר אותו בפועל – לפני שמוקם מפעל, לפני שנקבע התקציב ולפני שמיוצר רכיב ראשון. זהו מהלך שמפחית משמעותית סיכונים, חוסך עלויות, ומזרז את המעבר משלב הפיתוח לשלב הביצוע. התוצאה: ניתן להגיע לשלב הייצור לאחר שכל המערכות כבר עברו תהליך אופטימיזציה מקיף, מבלי לבזבז משאבים על ניסוי וטעייה פיזיים. זהו שינוי פרדיגמה: מהנדסה הנבחנת בשטח – להנדסה הממומשת רק לאחר שהוכחה.

Dassault Systèmes ייחסה חשיבות רבה לנוכחות שלה השנה בסלון האהמטרה של החברה להשיג מעווירי, מתוך הנחה שהמגזר הביטחוני צפוי להיות מנוע צמיחה מרכזי בשנים הקרובות. "מערכות ההגנה האירופיות עומדות בפני קפיצת מדרגה תעשייתית, ואנחנו רואים בתאום הדיגיטלי מרכיב קריטי ביכולת להאיץ חדשנות ולשמר מוכנות מבצעית", אמר נציג החברה במהלך תדרוך לעיתונאים בתערוכה. החברה שואפת למלא תפקיד מרכיב מרכזי בתהליך ההתחמשות המהיר שמתבצע כיום באירופה. החברה מסרה שהמערכת מאפשרת לייצר תאומים דיגיטליים של כלי טיס, לוויינים, מל"טים ואפילו מערכות לחימה קרקעיות דוגמת כלי-רכב משוריינים, ולחבר בין תכנון, ייצור, הדרכה ותחזוקה.

הדור הבא של פלטפורמות PLM דיגיטליות

פלטפורמת UNIV+RSES הושקה בתחילת 2025 ומהווה שלב חדש בהתפתחות של פלטפורמת 3DEXPERIENCE הוותיקה של החברה. בעוד ש־3DEXPERIENCE שימשה לאורך העשור האחרון כפלטפורמת PLM (ניהול מחזור חיי מוצר) בתחומי התעשייה, ההנדסה והרכב, UNIV+RSES מוסיפה רובד חדש של בינה מלאכותית, ניתוח נתונים בזמן אמת, וחוויית XR חיה. מדובר בשכבת־על אינטגרטיבית המרחיבה את השימוש בתאומים דיגיטליים – לא רק לצרכי תכנון והנדסה, אלא גם לתחזוקה, הדרכה, אימון, ניהול תקלות, אופטימיזציה של שרשרת האספקה ושיתוף פעולה בין צוותים גלובליים.

התאום הדיגיטלי מתפתח עם המוצר

ההבדל המרכזי בין התאום הדיגיטלי של 3DEXPERIENCE UNIV+RSES, נעוץ בעובדה שהתאום החדש הוא חכם, חי ומתעדכן בזמן אמת. ב־3DEXPERIENCE, התאום שיקף מודל סטטי של מוצר – ב־UNIV+RSES, מדובר ביישות דיגיטלית הצומחת ביחד עם המערכת הפיזית, לומדת ממנה ומתעדכנת על בסיס חיישנים, נתוני שימוש ובינה תחזוקתית. התאום אינו רק משקף מה קורה – הוא גם חוזה תקלות, מציע פתרונות, מאפשר סימולציות של תרחישים עתידיים ומנגיש מידע לצוותים.

כך לדוגמה, טכנאי שמתמחה במערכות הידראוליות יכול להרכיב משקפי XR ולצפות בתאום הדיגיטלי של מערכת הנחיתה. במסגרת הדרכה, הוא יראה סימונים חזותיים של אזורים מועדים לשחיקה ויתרגל תרחישים של תקלות חוזרות. אך כאשר המטוס שב מהטיסה ומתקבלות התרעות מחיישנים על רעידות חריגות בגלגל הימני – התאום הדיגיטלי מתעדכן בזמן אמת, מדגיש את האזור החשוד ומאפשר לטכנאי לגשת ישירות לנקודת הבעיה – עוד לפני שנגע פיזית במטוס.

שיתוף פעולה עם Apple

במהלך ביקור של Techtime במשרדים הראשיים של דאסו סיסטמס בפאריס, הוצגה מערכת חדשה שהיא תוצר של שיתוף פעולה עם Apple Vision Pro: בקיץ 2025 תושק אפליקציית 3DLive, שתאפשר להקרין את התאום הדיגיטלי מתוך UNIV+RSES לתוך החלל הממשי של המשתמש – ברמת רזולוציה גבוהה, עם אינטראקציה מרובת משתתפים. היתרון של Vision Pro לעומת משקפי XR אחרים טמון בעקיבת עיניים מדויקת, תפעול ללא שלט, וטבעיות חווייתית שמאפשרת למהנדסים, טכנאים ומעצבים “להיכנס” למוצר ולפעול סביבו – כאילו היה אמיתי.

פלטפורמת UNIV+RSES משלבת מערך של Generative AI, שתפקידו לא רק לנתח מודלים קיימים, אלא גם לייצר תוכן חדש – עיצובים, תרחישים, פתרונות תחזוקה והמלצות תפעול – באופן אקטיבי ודינמי. אחד הכלים המרכזיים במערכת הוא VecAssess, המאפשר לנתח את התאום הדיגיטלי מתוך מרחב וקטורי ולזהות אזורים בעייתיים, נקודות שיפור או תקלות מתהוות, עוד לפני שהן מורגשות בשטח.

ניתוח מידע במרחב וקטורי

בבסיס הכלי VecAssess עומד עיקרון של ניתוח במרחב וקטורי – דרך מתמטית לייצג תכונות של רכיבים ותהליכים באמצעות אוספים מספריים. כל רכיב הנדסי, כמו שסתום או בוכנה, מיוצג כוקטור: רצף נתונים הכולל פרמטרים פיזיים כמו משקל, חומר, טמפרטורת פעולה, תדירות תחזוקה, זמן שימוש ועוד. כך נוצרת "טביעת אצבע דיגיטלית" לכל רכיב, וה־AI יכול להשוות בין מאות אלפי וקטורים – לזהות חריגות, לחפש תבניות חוזרות או לחזות כשלים. עקרון זה מזכיר את השימוש במרחב וקטורי במודלים לשוניים גדולים (LLMs), שבהם גם רעיונות ומילים מיוצגים כווקטורים לצורך זיהוי הקשרים סמנטיים. המרחב הווקטורי משמ כאן לא רק ככלי לייצוג, אלא גם כבסיס להסקה, תחזית וקבלת החלטות אוטונומית בתוך המערכת.

תקן NFC 15 מגדיל את טווח התקשורת ל-2 ס"מ

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדגמה של NXP ליישומי תחזוקה מבוססי NFC

ארגון התקינה התעשייתי NFC Forum פירסם בשבוע החולף את התקן החדש של מערכות תקשורת לטווח קצר מאוד, Near Field Communication (NFC), אשר מכפיל פי ארבעה את טווח הקריאה של מכשירי NFC, מ-0.5 ס"מ ל-2 ס"מ. טכנולוגיית ה־NFC הפכה בשנים האחרונות לכלי יומיומי נפוץ מאוד: מתשלומים בחנויות ועד פתיחת דלתות ומעבר בתחבורה ציבורית. על-פניו, השינוי שמוצע בתקן NFC Release 15 נראה זניח, אולם מבחינת מגוון השירותים שיוכלו להישען על NFC, זהו שינוי דרמטי: התיקון הזה מאפשר להשתמש במכשירים חדשים דוגמת שעונים, טבעות חכמות ותגים פאסיביים, ולהפעיל יישומים בלא צורך בהצמדה בזווית מדוייקת מול מכשיר הקריאה.

התקן הוגדר על-ידי נציגי החברות המייסדות של הפורום: Google, Huawei, Identiv, Infineon, NXP, Sony, ST Microelectronics וחברת Apple. הטכנולוגיה מבוססת על תקשורת בתדר של 13.56MHz באמצעות שדה מגנטי מקומי שבין המשדר למקלט. היא נכנסה לשימוש ראשוני בשנת 2006 במכשירים של נוקיה, ושימשה אז להעברת קבצים, פתיחת דלתות וזיהוי תגי RFID. כיום היא נמצאת בשימוש נרחב מאוד במערכות תשלומים סלולריים, תחבורה ציבורית ואמצעי זיהוי חכמים.

המרוויחים העיקריים מהמהלך הם מכשירים קטנים, כמו שעונים חכמים, טבעות חכמות וכרטיסים פסיביים, שבשל מגבלות גודל ואנטנה מתקשים לייצר תקשורת יציבה בטווח קצר מאוד. לדוגמה, שעוני יד המשמשים לתשלום סובלים לעיתים קרובות מהצורך בדיוק גבוה במיוחד מול המסוף – עניין שפוגע בחוויית השימוש. הטווח החדש יאפשר להם לתפקד באופן אמין גם כאשר היד אינה מכוונת לחלוטין. גם תגי עובד, תגי כניסה וכרטיסי NFC פאסיביים צפויים לפעול בצורה אמינה יותר, במיוחד במצבים שבהם המשתמש אינו במגע ישיר עם הקורא – למשל עם הטלפון בכיס, או כאשר הידיים תפוסות.

חומרה חדשה – לא רק תוכנה

עבור סמארטפונים, ההשפעה של התקן החדש פחות דרמטית. זאת משום שטלפונים כוללים אנטנות NFC גדולות ויעילות יותר, והמשתמש לרוב מחזיק את המכשיר בצורה שמאפשרת מגע מדויק. עם זאת, גם בטלפונים מדובר בשיפור חווייתי – במיוחד במצבים שבהם המכשיר מוגן באמצעות כיסוי מגן עבה, או כאשר הוא מתקרב למסוף בזווית לא אידיאלית.

הטווח המוגדל מאפשר אינטראקציות חלקות יותר במצבים שבהם לא מתבצע מגע ישיר: פתיחת דלתות חכמות בתנועה טבעית של היד, הפעלת עמדות שירות אוטומטיות (כמו מכונות שתייה, מכונות כרטיסים, תורים דיגיטליים) ללא צורך בהצמדה מדויקת, זיהוי מטופל במרפאות או חיבור מהיר למכשירי IoT. השדה המורחב מאפשר גם להנגיש את הטכנולוגיה לאנשים עם מוגבלות תנועה, ולהפוך את פעולת ה־Tap ליותר "רכה", פחות טכנית ויותר אינטואיטיבית.

התקן החדש כבר נכנס לתוקף באופן רשמי, ומפתחי שבבים, יצרני טלפונים חכמים, שעונים ומסופים צפויים לאמץ אותו בהדרגה בחודשים הקרובים. סמסונג, אפל, סוני, אינפיניאון, NXP ו-STMicroelectronics כבר החלו בתהליכי הטמעה של תקן NFC 15. עם זאת, השדרוג לא יתאפשר ברוב המכשירים הקיימים באמצעות עדכון תוכנה בלבד, מאחר שהוא דורש רכיבי חומרה תואמים. לכן, רק דגמים חדשים – או כאלה שכבר כוללים רכיבי NFC מתקדמים – צפויים לתמוך בפועל בטווח המורחב.

TI מרחיבה תשתית הייצור בארה"ב בהשקעה של 60 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: עובד TI במפעל הייצור SM1 בשרמן, טקסס

חברת Texas Instruments (TI) הודיעה על תוכנית השקעה בהיקף של יותר מ־60 מיליארד דולר בהרחבת תשתית ייצור השבבים (fabs) שלה בתחומי ארצות הברית. המהלך נחשב להשקעת ייצור השבבים האנלוגיים וה־embedded הגדולה בתולדות ארה״ב, ומיועד להבטיח זמינות של שבבים קריטיים בתחומים כמו רכב, תקשורת, בריאות וחלל. החברה הודיעה שאתר הייצור המרכזי במסגרת התוכנית, יוקם בעיר שרמן בטקסס, שם ייבנו ארבעה מפעלי צור שבבים (SM1–SM4). שניים מהם כבר נמצאים בבנייה, כאשר SM1 צפוי להתחיל בייצור מסחרי עוד במהלך 2025, שלוש שנים בלבד לאחר תחילת העבודות.

ההשקעה הכוללת באתר שרמן צפויה להסתכם בכ־40 מיליארד דולר. מפעלי צור שבבים נוספים יוקמו גם בריצ’רדסון, טקסס (RFAB2) ובליהי, יוטה (LFAB2), כחלק מהרחבות תשתית הייצור של החברה בארה"ב. החברה מסרה שהתשתית החדשה תתמקד בייצור שבבים אנלוגיים ומעבדים משובצים (Embedded Processing), הנחשבים לבסיסיים אך קריטיים עבור מגוון עצום של מערכות – החל במערכות רכב, דרך מכשור רפואי ועד לאלקטרוניקה תעשייתית וצרכנית. לדברי מנכ"ל החברה, הישראלי חביב אילן, "TI בונה תשתית אמינה, חסכונית וגדולה לייצור שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר 300 מ"מ".

המהלך זה יוביל ליצירת יותר מ־60,000 מקומות עבודה חדשים. ההשקעה מקשורה גם להידוק שיתוף הפעולה של TI עם עם לקוחות מרכזיים דוגמת Apple, Ford, Medtronic, SpaceX ו־NVIDIA , אשר המעוניינים בהבטחת שרשרת אספקה יציבה ואמינה לטווח הרוך. לדברי אילן, "תשתית הייצור המקומית תאפשר עמידה בביקושים הצומחים למרכיבים קריטיים, תוך שיפור השליטה, הזמינות והגמישות האסטרטגית".

מטא מנסה לחטוף את מומחי OpenAI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מרכז נתונים של חברת מטא. צילום: META

במירוץ הגלובלי אחר מוחות מובילים בתחום הבינה המלאכותית, מטא של מארק צוקרברג מציעה בונוסים חסרי תקדים בהיקף של עד 100 מיליון דולר לעובדים בכירים מ־OpenAI – כך חשף השבוע מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, כשהתארח בפודקאסט של אחיו, ג'ק אלטמן. לדבריו, מדובר בניסיונות אגרסיביים של מטא "לשאוב" טאלנטים מצוות המחקר של החברה, אך איש מבכירי OpenAI – לפחות לפי שעה – לא הסכים להצעה.

"הם התחילו להציע בונוסים ענקיים לעובדים אצלנו", סיפר אלטמן. "אתה יודע, כמו מענקי חתימה של מאה מיליון דולר… אני מאוד שמח שלפחות עד כה, אף אחד מהאנשים הכי טובים שלנו לא לקח את ההצעה הזו". הוא הוסיף כי גישה שמבוססת על תגמול כספי בלבד איננה הדרך לבנות תרבות חדשנית ועמוקה באמת: "לתת הרים של כסף מובטח מראש – בלי קשר למשימה או לעבודה עצמה – לא יבונה תרבות טובה".

במרכז המאמץ של מטא נמצא צוות חדש שמכונה "צוות הסופר־אינטליגנציה", אשר אמור להוביל את החברה לעבר פיתוח של בינה כללית מלאכותית (AGI). צוקרברג עצמו מעורב בגיוס העובדים, כולל פגישות פרטיות באחוזותיו בקליפורניה. לאחרונה, הוא צירף לשורות מטא את אלכסנדר וונג, מייסד Scale AI – סטארט־אפ המתמחה בתשתיות נתונים ובתיוג מאסיבי של דאטה לאימון מערכות בינה מלאכותית. בתחילת מאי הודיעה מטא על השקעה של כ־15 מיליארד דולר ב־Scale, ובמסגרתה צורף וונג לעמוד בראש מאמצי הפיתוח של הסופר־אינטליגנציה.

השקעות עתק ומשבר מנהיגות

במקביל לניסיונות לגייס טאלנטים בכירים, מטא משקיעה סכומי עתק גם בהרחבת תשתיות המחשוב שלה. לפי הערכות שפרסמה החברה, היא צפויה להשקיע למעלה מ־65 מיליארד דולר בשנת 2025 בלבד בפיתוח תשתיות AI – כולל רכישת שבבים, הקמת מרכזי נתונים חדשים וחיבור לרשתות חשמל בהספק גבוה במיוחד. ואולם דווקא בעיצומו של גל ההתרחבות הזה, מטא מתמודדת עם עזיבתה של אחת הדמויות המרכזיות ביותר במערך המחקר שלה – ד"ר ג'ואל פינו, שכיהנה כסגנית נשיא למחקר AI ועמדה בראש קבוצת FAIR (Fundamental AI Research) מאז 2023.

בתחילת אפריל הודיעה פינו על עזיבתה, שנכנסה לתוקף בסוף מאי. במהלך 8 שנותיה בחברה היא הובילה שורת פרויקטים מפתח, בהם פיתוח מודל השפה LLaMA, מנוע החיפוש FAISS ומסגרת הקוד הפתוח PyTorch. עזיבתה, בעיצומו של המרוץ לבניית AGI, נחשבת למכה קשה עבור מטא ומעוררת שאלות לגבי היציבות והחזון המדעי של החברה.

הביקורת על מטא אינה נוגעת רק לעזיבת בכירים. המודל האחרון שלה, LLaMA 4, עורר אכזבה בקהילת החוקרים – בין היתר בשל פערים בין הביצועים שהוצגו לנתונים בפועל, ובשל תחושת "הייפ" שלא מומש. חלק מהמבקרים טענו כי מדובר בשדרוג מינורי מהגרסה הקודמת, וכי מטא הציגה תוצאות מחקריות מגרסה ניסיונית שאינה זמינה לציבור. התוצאה הייתה גל פוסטים ביקורתיים ותחושת פער בין ההצהרות לביצוע – מה שתרם לערעור האמון ביכולתה של החברה להוביל את התחום.

המכונה עדיין תלויה במוח האנושי

OpenAI, מנגד, נחשבת כיום לאחת המובילות בתחום. אלטמן עצמו הצהיר לאחרונה כי החברה רואה ב־AGI יעד ממשי ולא רעיון תיאורטי בלבד. לדבריו, OpenAI כבר מפתחת מערכות שמפגינות "יכולת הכללה גבוהה במיוחד" ומקרבות את גבול ההבנה העצמאית של מכונה – לא רק כתשובה, אלא כתהליך למידה אמיתי.

שוק הבינה המלאכותית נמצא בעיצומו של מאבק אדיר על כוח אדם – תחום שבו הכישרון הוא משאב נדיר ויקר במיוחד. על פי ההערכות, יש בעולם פחות מ-1,000 מדענים בכירים שיש להם יכולת להוביל פיתוח של מודלים רבי־עוצמה. עבור חברות כמו מטא, OpenAI ואחרות, כל מדען כזה הוא כמו "לברון ג'יימס" של התחום – וכך גם נראים סכומי ההצעות.

ואולי טמונה כאן גם מידה של אירוניה: בעוד שתחזיות רבות מזהירות מפני עולם שבו בינה מלאכותית מחליפה עובדים וגורמת לאובדן משרות רחב־היקף, קבוצה קטנה של מומחי AI הפכה למשאב האנושי הכי נחשק בשוק. הם לא רק שאינם מוחלפים על ידי מכונה – אלא שהמרוץ לפיתוח מכונת־על מרפד את כיסם בסכומים חסרי תקדים.

טלקום קוריאה מאמצת ההצפנה הקוונטית של HEQA ממודיעין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תמונה למעלה: מנכ"ל HEQA, ניר בר-לב. מעט מאוד מתחרים בעולם

חברת HEQA Security ממודיעין תספק לחברת התקשורת Korea Telecom, מערכות הצפנה עמידות בפני בפני פריצה קוונטית. שתי החברות הכריזו על שיתוף פעולה בהטמעת טכנולוגיות Quantum Key Distribution – QKD במערך התקשורת של קוריאה טלקום. שתי החברות יפתחו טכנולוגיות הגנה חדשות, המבוססות על מערכות Sceptre Link ו-Sceptre Duo של HEQA, אשר פותחו עבור תשתיות טלקום.

מנכ"ל חברת HEQA, ניר בר-לב, אמר שההתקדמות בפיתוח מחשבים קוונטיים משנה את אופי האיומים על תשתיות תקשורת". לדבריו, שיתוף הפעלה עם טלקום קוריאה ממחיש את הבשלות של QKD, לפריסה מסחרית של פתרונות הגנה. בראיון ל-Techtime שבוצע עם יציאת החברה מהשלב החשאי, הוא סיפר שכבר היום הבעיה קשה מאוד, מכיוון שיש בעולם מספר מדינות המחזיקות ביכולת להגיע לכל פריט מידע המועבר ברשתות התקשורת. בר-לב: "האתגר הגדול של עידן מחשבי העל והמחשוב הקוונטי הוא בהצפנה, מכיוון שמחשב קוונטי עם 2,000 קיוביט יפרוץ בתוך מספר שניות כל מערכת הגנה המבוססת על השיטות הקיימות. להערכת יבמ, מחשב כזה יהיה בשוק בעתיד הקרוב מאוד".

חברת HEQA הוקמה באוניברסיטה העברית לפני כ-6 שנים על-ידי פרופ' לפיסיקה ניסויית חגי איזנברג ועל-ידי ה-COO יניר פרבר, והטכנולוג הראשי ד"ר לפיסיקה ניצן ליבנה. החברה פיתחה פתרון להגנת ערוץ התקשורת, אשר מבוסס על טכנולוגיה קוונטית אשר מצליחה למנוע באופן מוחלט האזנה ופריצה למידע, גם כאשר הם מתבצעים באמצעות מחשבים קוונטיים.

החברה מתמקדת בהגנה על תקשורת אופטית, מכיוון שכ-95% מתקשורת המידע עוברת כיום בסיבים אופטיים. "אנחנו שייכים לקבוצה קטנה מאוד של חברות המביאות פתרונות המבוססים על תופעות קוונטיות של האור. אנחנו מספקים הגנה פיסיקלית למערכות הצפנה מסוג Quantum Key Distribution. המערכת כוללת משדר לייזר אשר מזריק פוטונים בעלי סדרה מוגבלת וידועה של מצבים קוונטיים לתוך סיב לייזר.

"כאשר גורם שלישי מנסה להקשיב לשידור, הפוטונים קורסים למצב קוונטי שונה מזה שבו הם שודרו, ורק כ-25% מהם יחזרו למצבם המקורי. המערך הזה מבוקר על-ידי אלגוריתם שלנו, אשר בודק את הפוטונים בקו התקשורת, ומזהה האם השינויים שמתחוללים בהם, נגרמו כתוצאה מרעשים והפרעות טבעיות בקו, או בעקבות האזנה של גורם בלתי מורשה".

תחזית: זיכרון HBM יוביל את מהפיכת הבינה המלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חתך רוחב של זכרון HBM מבוסס Interposer. מקור: KAIST

המכון הקוריאני למדע ולטכנולוגיה (KAIST) פירסם מסמך בן מאות עמודים שבו נפרשת מפת דרכים עתידית לטכנולוגיית הזיכרון High Bandwidth Memory – HBM, אשר חוזה שינוי עמוק במעמדו של הזיכרון במערכות מחשוב – ממעמד של משאב תומך למעמד של מרכיב קריטי חכם הנמצא בליבת מערכות העיבוד. המכון חוזה עלייה מסחררת בביצועים עד לשנת 2038, המזכירה את תחזית ביצועי המעבדים שקיבלה את הכינוי "חוק מור".

HBM היא טכנולוגיית זיכרון שתוכננה מראשית דרכה לשבור את מגבלות הפס וההשהייה המגבילה את ביצועי הזיכרונות המהירים היום, כמו DDR ו-GDDR. במקום שורות של שבבים הממוקמים על לוח אם וניגשים למעבד דרך ערוצי תקשורת, זיכרון HBM בנוי כמתכונת של ערימות זיכרון אנכיות (Stack) שבהן שבבי DRAM מוערמים זה על גבי זה ומקושרים באמצעות ערוצים אנכיים (TSV). הערימה כולה יושבת על-גבי המעבד או על-גבי Interposer – גשר סיליקוני המחבר את הזיכרון ישירות לשבב המעבד. בכך מושגת העברה מהירה של נתונים תוך צריכת חשמל נמוכה במיוחד.

בעשור האחרון הפכה HBM לטכנולוגיה מועדפת במאיצי בינה מלאכותית, מחשבי־על וכרטיסים גרפיים עתירי ביצועים. הדור הנוכחי, HBM3e, כבר מגיע למהירויות של 1.2–1.5 טרה־בייט לשנייה ולקיבולות של 24–36 גיגה־בייט למודול יחיד.

מ-2 ל-64 טרה־בייט לשנייה: מפת הדרכים להאצת הזיכרון

הדו"ח של KAIST מתאר חמישה דורות עתידיים של זכרונות HBM, החל מ-HBM4 אשר צפוי להגיע לשוק בשנת 2026, ועד HBM8 אשר צפוי להגיע לשוק ב־2038. זכרון HBM4 יגיע לקיבולת של 48 גיגה־בייט ורוחב פס של 2 טרה־בייט לשנייה. זכרון HBM5 צפוי להגיע לשוק ב-2029 ולספק נפח של 80 גיגה־בייט וקצב העברת נתונים של עד 4TB/s. הוא יכיל בקרים פנימיים, זיכרון מטמון L3, וחיבורי CXL/LPDDR בתוך האריזה.

בשנת 2032 צפויה לצאת טכנולוגיית HBM6, שעל פי התחזית תספק נפח זכרון של 120 ג'יגה־בייט ורוחב פס של 8TB/s. היא כבר תתבסס על מארזים המכילים מספר "מגדלי זיכרון" אשר יספקו פיזור חום יעיל יותר. הקפיצה הגדולה ביותר צפויה על-פי KAIST להתרחש בשנת 2038, עם הופעת טכנולוגיית HBM8. לפי התחזית, כל מארז כזה יגיע לנפח זכרון של 240 ג'יגה־בייט ולקצב העברת נתונים של עד 64 טרה־ביט לשנייה. אך עם עוצמה כזו באה גם דרישה חסרת תקדים לחשמל – עד 180 ואט למודול זיכרון בודד. בשילוב עם מעבד גרפי עתידי, מערך אחד של עיבוד־AI יכול לצרוך עד 15 קילוואט. זוהי רמת הספק שממקמת את שבבי העתיד באותה ליגה של מזגנים תעשייתיים או ציוד רפואי כבד.

הקירור יהיה בתוך המארז

מפלצות הביצועים האלה כבר לא יכולות להסתמך על טכניקות הקירור ההמקובלות היום, כמו צלעות קירור, מאווררים, וקירור נוזלים על גב השבב. התחזית של KAIST מעריכה שכבר ב-HBM5 יהיה צורך להתבסס על קירור באמצעות טבילת המארז כולו בנוזל מוליך חום (Immersion). בדור HBM6 יוטמעו תעלות קירור מיקרוסקופיות בתוך המארז עצמו, ובדורות HBM7 ו־HBM8, החוקרים צופים שימוש באריזות תלת־מימדיות, שבהן הזיכרון יושב ישירות מעל המעבד, עם קישוריות חשמלית ותרמית צפופה, שמחייבת טכנולוגיות קירור מהדור הבא, כמו מוליכים נוזליים פנימיים, הדבקות תרמיות דו-צדדיות, וחיישני טמפרטורה מובנים.

כשהזיכרון הוא גם אחסון

אחת ההצעות החדשניות ביותר בדו"ח היא לשלב שבבי NAND בתוך מארז ה-HBM – לא כתחליף, אלא כהשלמה. כך ייווצר מודול היברידי המכונה HBF: זיכרון פלאש מהיר במיוחד, עד טרה־בייט לנפח, שיושב בצמוד לערימת ה-DRAM. הקשר בין השניים יהיה כה מהיר, עד שניתן יהיה לשמור במודול נתונים "קרים" ב־NAND ולהעביר אותם מיידית ל־HBM בעת הצורך – קונספט שמיועד במיוחד למודלים גדולים של בינה מלאכותית, הדורשים זיכרון אדיר.

כך, כל מאיץ AI יוכל להחזיק לא רק מאות גיגה־בייט של זיכרון עבודה מהיר, אלא גם טרה־בייטים של אחסון ביניים, מבלי לצאת מהאריזה. המעבר בין DRAM ל-NAND יתבצע דרך ממשק ישיר במהירות של כ־128 גיגה־בייט לשנייה – מה שמקרב את הפלאש לביצועי זיכרון רגיל.

האם המהפכה תיעצר בחשמל?

מחברי הדו"ח מזהירים שהאיום הגדול ביותר על החזון הזה הוא לא היכולת הטכנית – אלא מגבלות התשתית. מרכזי נתונים כיום אינם ערוכים להתמודד עם הספקים של עשרות אלפי ואטים לשרת יחיד. מגבלות חשמל, קירור ופיזור חום עלולות להפוך לצוואר הבקבוק החדש. לפי KAIST, עתיד הבינה המלאכותית תלוי ביכולת לבנות לא רק שבבים מהירים – אלא גם סביבות הפעלה יעילות, חסכוניות, ומבוקרות תרמית.

ממרכיב תומך ללב המערכת

מפת הדרכים של KAIST היא קריאת כיוון לעשור הקרוב: הזיכרון לא יהיה עוד רכיב פסיבי בצד המעבד, אלא חלק אינטגרלי, חכם ודינמי בלב הארכיטקטורה של שרתי הבינה המלאכותית. כל מי שמתכנן את הדור הבא של מאיצי AI – צריך לחשוב על הזיכרון כעל מרכיב מרכזי בעיצוב השרת, ולא כמנגנון תמיכה. הוא אולי אפילו הכוכב הראשי המגדיר את ביצועיו.

פי.סי.בי: הזמנות ביטחוניות חדשות בהיקף של כ-20 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) ממגדל העמק קיבלה הזמנות ייצור ביטחוניות בהיקף מצטבר של כ-20 מיליון דולר מלקוחות בישראל. השבוע התקבלו הזמנות המשך בהיקף כספי צפוי של כ- 11.6 מיליון דולר, לאספקת מוצרים לזיווד אלקטרוניקה לשני פרויקטים בטחוניים עבור לקוח מוביל בתעשייה הביטחונית בישראל. ההזמנות יסופקו בין הרבעון הראשון לרבעון השלישי של שנת 2026. ההיקף הכספי הסופי של ההזמנה ייקבע בהתאם לשינויים שיהיו במחירי חומרי הגלם והרכיבים.

בתחילת השבוע החברה דיווחה על הזמנה ביטחונית נוספת בהיקף של כ-8.4 מיליון דולר. מדובר בהזמנות לאספקת מעגלים מודפסים, אשר יורכבו לאחר מכן, עבור  פרויקט ביטחוני אסטרטגי של לקוח גדול מהתעשייה הביטחונית בישראל. המוצרים יסופקו החל מרבעון האחרון 2026 ועד הרבעון השלישי 2028. פי.סי.בי טכנולוגיות ממגדל העמק נמצאת בשליטת קרן פימי (כ-48%). בעקבות ההודעות עלתה מניית החברה בבורסה בתל אביב בכ-4% והיא נסחרת כיום לפי שווי חברה של כ-813 מיליון שקל.

בחודש שעבר החברה דיווחה על תוצאות שיא ברבעון הראשון 2025: המכירות צמחו בכ-21% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-40.9 מיליון דולר. הרווח הגולמי זינק ב-66% והסתכם בכ-8.8 מיליון דולר. הרווח הנקי צמח בכ-185% והסתכם בכ-4.6 מיליון דולר. מאחורי הנתונים האלה ניצבת מגמה מרכזית, שבה השוק הביטחוני הופך למנוע צמיחה מרכזי. מרבית ההסכמים במגזר הביטחוני מתבססים על אספקת מעגלים מודפסים, שהוא תחום פעילות אסטרטגי ובעל ריווחיות גבוהה בהשוואה לתחומי הפעילות האחרים של החברה.

מהדו"ח השנתי של 2024, עולה שהמכירות לשוק הצבאי תפסו יותר כ-62% מהכנסות חטיבת המעגלים המודפסים והמצעים, אשר היתה אחראית לכ-49% ממכירות הקבוצה בשנת 2024 (שהסתכמו בכ-152.9 מיליון דולר). צבר ההזמנות של הקבוצה הסתכם במאי השנה בכ-174 מיליון דולר. מגזר ההרכבות האלקטרוניות מהווה את המרכיב המרכזי בצבר, בהיקף של כ-105 מיליון דולר. מגזר המעגלים המודפסים תורם 75 מיליון דולר, ומגזר המזעור כ-8 מיליון דולר. החברה מסרה שהיא נערכת לעמידה בביקושים באמצעות הרחבת תשתיות הייצור והצטיידות בחומרי גלם.

 

Rohde & Schwarz הכריזה על משפחת נתחי האותות והספקטרום החדשה FSWX

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הכתבה באדיבות חברת רודה ושוורץ ישראל

חברת Rohde & Schwarz הכריזה על מוצר דגל חדש בתחום נתחי האותות והספקטרום (Signal and Spectrum Analyzers): נתח FSWX אשר תוכנן במיוחד כדי להתגבר על מגבלות מערכות הצב"ד המסורתיות, באמצעות שימוש בארכיטקטורה חדשה לגמרי. המכשיר נחשף השבוע לראשונה במסגרת תערוכת IMS 2025 המתקיימת סן פרנסיסקו. החברה מאמינה שהוא מהווה אבן דרך משמעותית בהתפתחות תחום בדיקות ה-RF.

ה-FSWX הוא נתח האותות והספקטרום הרב–ערוצי הראשון מסוגו, הכולל מספר כניסות קלט למדידה בו–זמנית של מקורות אות שונים. מדובר במכשיר הראשון בתחום שנבנה בארכיטקטורה פנימית מרובת–נתיבים (multi-path), המאפשרת מימוש תכונת קרוס–קורלציה (cross-correlation) מהפכנית. הוא כולל מסננים מתקדמים (filter banks), וממירי אותות דיגיטליים רחבי סרט (broadband ADCs). המכשיר מאופיין ברעש מופע (Phase Noise) נמוך במיוחד ובאיכות אות גבוהה, בשילוב טווח דינמי נקי מהפרעות (Spurious-Free Dynamic Range) וערכי EVM שיורי המבטיחים ביצועי RF הנדרשים.

החברה מסרה שה־FSWX מותאם ליישומים החדשים ביותר בתחומי התקשורת הסלולרית ותקשורת אלחוטית ולוויינית. הוא מספק מענה לדרישה הגוברת לרוחבי פס רחבים, סכמות מודולציה (modulation) מתקדמות ולסדרי מודולציה גבוהים. עם רוחב פס פנימי של 8GHz וכלי ניתוח מותאמים אישית, ה־FSWX מאפשר ניתוח מעמיק של תצורות גל מורכבות וסכמות מודולציה מתקדמות: החל מבדיקות רכיבי RF אקטיביים, מערכות מכ"ם לרכב מהדור הבא, מערכות מכ"ם מוטסות, בדיקות לוויין בתחומים ביטחוניים ואוויריים, בדיקות מורכבות של מערכות WLAN, תקשורת סלולרית 5G ועוד.

מיכאל פישליין, סגן נשיא תחום מנתחי ספקטרום ורשתות, EMC ובדיקות אנטנה ב־Rohde & Schwarz, מסר: "ה־FSWX משנה את כללי המשחק בעולם ניתוח הספקטרום והאותות. פיתחנו ארכיטקטורה חדשנית ועיצוב פורץ דרך שמאפשרים ללקוחותינו למדוד תרחישים מורכבים בתחומי התקשורת האלחוטית וטכנולוגיות המכ"ם, שבעבר נחשבו לבלתי–ניתנים למדידה".

למידע נוסף: FSWX Signal and Spectrum Analyzer

אודות החברה:

חברת רודה ושוורץ היא מהספקיות המובילות של ציוד בדיקה ומדידה עבור תעשיית האלקטרוניקה. בשנת הכספים האחרונה שהסתיימה ביוני 2024, צמחו מכירותיה בכ-5.3% והסתכמו בכ-2.93 מיליארד אירו. כיום היא מפתחת שורה של טכנולוגיות חדשות בתחומים כמו בינה מלאכותית (AI), תקשורת דור 6 (6G), טכנולוגיות ענן ומחשוב קוונטי. מנכ"ל רודה ושוורץ ישראל, יריב ניב, אמר שלחברה "יש היסטוריה עשירה של חדשנות ופורטפוליו רחב של פתרונות מובילים בתחומים מגוונים, מה שהופך אותה לאטרקטיבית במיוחד עבור השוק הישראלי".

אינוויז נכנסת לדגם אוטונומי של יצרנית רכב מהגדולות בעולם

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חיישן InnovizTwo של חברת אינוויז

חברת אינוויז (Innoviz) מראש העין המפתחת חיישני LiDAR ותוכנות התמצאות סביבתית עבור מערכות ADAS וכלי-רכב אוטונומיים, הודיעה על זכייה בתוכנית פיתוח אסטרטגית עם אחת מ־5 יצרניות הרכבים הפרטיים (Passenger Car OEMs) הגדולות בעולם. בעקבות ההודעה, זינקה מניית החברה בנסד"ק בכמעט 18% והחברה הגיעה לשווי שוק של כ-219 מיליון דולר.

אינוויז לא מסרה פרטים על זהות הלקוח, אך ציינה שמדובר באחת מחמש החברות המובילות בתחום. בין חמשת יצרניות הרכבים הפרטיים הגדולות בעולם ניתן למנות את טויוטה, יונדאי-קיה, ג'נרל מוטורס, סטלנטיס ופולקסווגן – כאשר האחרונה כבר נמנית על לקוחות אינוויז, ולכן ייתכן שהלקוחה החדשה היא אחת מארבע האחרות.

על-פי ההסכם, החל מהרבעון הנוכחי, אינוויז מתחילה בפרוייקט פיתוח שבמסגרתו היא תבצע התאמות חומרה ותוכנה בחיישן InnovizTwo, כדי לאפשר הטמעה חלקה בדגמים מסחריים של כלי רכב אוטונומיים ברמה L3: כלומר, כלי רכב אשר מורשים לבצע נהיגה אוטונומית מלאה בתנאים מסוימים, אולם הנהג חייב להיות זמין לצורך התערבות מיידית במידת הצורך. ההתאמות גם מכינות את החיישנים לפרוייקט איסוף מידע רחב-היקף של היצרן.

בחודשים הקרובים אינוויז תספק ליצרן הרכב וליצרן הפלטפורמה האוטונומית כמה מאות חיישנים, כדי לסייע להן להיערך להשקה המסחרית של המכוניות אשר מתוכננת לשנת 2027. מנכ"ל אינוויז, עומר כילף, אמר שההחלטה של יצרן מרכזי לעבור לשיווק מאסיבי של מכוניות בעלות רמת אוטונומיה גבוהה היא אבן דרך משמעותית בתעשיית הרכב. "שיתוף פעולה עם אחד מיצרניות הרכב המוערכות בתעשייה מבליטה את החשיבות של פתרונות LiDAR בהתמודדות עם הדרישות המחמירות של תעשיית הרכב".

אפסון הכריזה על קובוט לחדרים נקיים ותעשיות מדויקות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אפסון היפנית הכריזה על הקובוט (רובוט שיתופי) הראשון מתוצרתה, AX6-A901S, המספק מענה לצרכים של תעשיות מדוייקו שבהן יש דרישה לשילוב אוטומציה, דיוק גבוה ועמידה בתקני ניקיון מחמירים. הקובוט שוקל כ־17 ק"ג, וכולל זרוע באורך 900 מ"מ וכושר נשיאה של עד 6 ק"ג. הוא מצויד בבקר קומפקטי RC-A101 ומיועד לשימוש בקווי ייצור צפופים, מערכות אוטומטיות ניידות (כגון AGV/AMR), וסביבות מחקר מדויקות. עיצובו מתאים לעבודה בחדרים נקיים עד רמת ISO Class 5. המבנה חלק ונטול פתחים חיצוניים להפחתת הצטברות אבק והקלת הניקוי.

לדברי ירון פרץ, מנהל Epson ישראל, כניסתה של החברה לתחום הקובוטים נובעת מהצורך ההולך וגדל באוטומציה בסביבות שבהן נדרש שילוב של רמת דיוק גבוהה, הפחתת מגע אדם והקפדה על תנאים סטריליים. לדבריו, בזכות הניסיון הרב של Epson ברובוטיקה תעשייתית, אנחנו מביאים לתחום הקובוטים פתרון מדויק, גמיש ונקי – שמוכן לשילוב במגוון תעשיות מתקדמות.

הקובוט מתוכנת בשפת Python, המקילה על שילובו בפרויקטים תעשייתיים ומו"פ מבלי להידרש ללמידה של שפות תכנות ייעודיות. הוא פועל בטווחי מתח רחבים (כולל 100–230 VAC ו־48 VDC), וכן אפשרות לשילוב במערכות קיימות בצורה מודולרית. ההשקה הרשמית צפויה להיערך בתערוכת Automatica 2025 שתתקיים החודש במינכן. תחילת מכירות מתוכננת לקראת סתיו 2025.

Epson הוא תאגיד יפני הפועל בתחומי ההדפסה, ההקרנה והרובוטיקה התעשייתית. החברה פועלת גם בתחום הרובוטיקה מאז שנות ה־80 ומספקת רובוטים זרועיים למפעלי ייצור בתחומי האלקטרוניקה, הרכב, הביוטכנולוגיה ותעשיות נוספות. הכניסה לתחום הרובוטים השיתופיים מהווה עבור החברה הרחבה של פעילותה לעולמות ייצור בהם נדרשת אינטראקציה בין אדם למכונה.

 

לוקהיד מרטין שוקלת שימוש בגלאים של FGD מברור חיל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: גלאי להבה של טכנולוגיות גילוי אש על אסדת נפט בים סין

חברת לוקהיד מרטין שוקלת שימוש במוצרים של חברת טכנולוגיות גילוי אש (F&G Detection) הפועלת מקיבוץ ברור חיל שבצפון הנגב. החברה מסרה שהחודש התקיימה פגישה עם נציגי לוקהיד מרטין, שבטכנולוגיות של החברה, על רקע צורך גובר בשדרוג מערכות הבטיחות במתקנים תעופתיים מורכבים. במהלך הפגישה הוצגו מערכות הדגל של החברה, בהן גלאי FLS-IR3 CO2L הכולל יכולת ייחודית למנוע הפעלת סרק של מנועי סילון.

לוקהיד מרטין מעוניינת בשילוב המערכות בסביבות מורכבות כגון האנגרים גדולים, מתקני אחסון דלקים, ובמבנים בעלי רמות איוורור משתנות. נציגיה התעניינו ביכולות האנליטיות של המערכות, בדיוק הזיהוי, מהירות תגובה, עמידות בסביבות קשות, והתאמה לתקנים בינלאומיים מחמירים. מנכ"ל טכנולוגיות לגילוי אש וגזים, חביב פרלמן, הביע תקווה שזו תהיה "תחילתה של היכרות מקצועית מעמיקה יותר".

חברת טכנולוגיות גילוי אש וגזים (FGD) הוקמה בשנת 2017 על-ידי היו"ר יחיאל ספקטור (מייסד ספקטרוניקס) והמנכ"ל חביב פרלמן. היא מפתחת ומייצרת גלאי להבה וגז המבוססים על חיישנים אופטיים, אשר מותקנים בחברות מובילות כמו טסלה, ספייס-אקס, האניוול, סימנס, שדה התעופה של לוס אנג'לס ועוד. גלאי הלהבה שלה מבוססים על טכנולוגיית IR וכוללים צילום וידאו המאפשר הקלטת אירועים וצפייה בזמן אמת.

למרות ה-7 באוקטובר – צמיחה במכירות

לאחרונה החברה קיבלה הסמכה מחברת Shell עבור גלאי הלהבה שלה. כיום היא מפתחת גלאי גז חדשני אשר צפוי להגיע לשוק במהלך 2026. בחודש פברואר 2025 היא קיבלה הזמנה ראשונה בהיקף של כמה עשרות גלאים עבור חברת Siemens Energy, אשר פותחו במיוחד לצרכיה ומיועדים לספק הגנה על מתקני אספקת מתח חשמלי ישר בהספק גדול מאוד (HVDC), המופעלים על-ידי חברת סימנס אנרג'י.

החברה נסחרת בבורסת תל אביב בשווי של כ-260 מיליון שקל. מכירותיה ב-2024 הסתכמו בכ-10.3 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 9 מיליון דולר ב-2023 ומכירות של כ-5.6 מיליון דולר בשנת 2022. בשלושת החודשים הראשונים של 2025 צמחו המכירות בכ-63% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-3.1 מיליון דולר. למרות שנאלצה לפנות זמנית את משרדיה הראשיים לאחר מתקפת ה-7 באקטובר, היא הכפילה לאחרונה פי שלושה את קיבולת הייצור של מפעליה בשדרות ובקליפורניה.

כנס RDTech Industry Summit יתקיים ב-25 ביוני 2025

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אמיר קוזלובסקי, מנכ"ל חברת רדט. צילום: שלי פדן לורבר

חברת רדט מבית מטריקס תחשוף פתרונות בקרה ואוטומציה, תקשורת, בדיקה ומדידה, שירות וכיול שהיא מציעה, בכנס RDTech Industry Summit שיתקיים ביום רביעי ה-25 ביוני 2025 באולם הכנסים טרמינל בפתח תקווה. הכנס ייערך תחת הכותרת "העוצמה השקטה שמאחורי החדשנות התעשייתית", ויתמקד בנושאים כגון: ביצועים ללא פשרות בארגוני תעשייה יצרניים, בקרה, אוטומציה ומניעת תקלות בקו היצור.

 הכנס מיועד למהנדסי מכשור, בקרה, תהליך ואיכות, ורלוונטי לכל מפעל יצרני ולכל יצרן מוצרים עם חומרה. בין הנושאים בכנס: אימות לעומת כיול, טכנולוגיות מדידה חדשניות ואוטומציה חכמה. בכנס יוצגו פתרונות בדיקה, מדידה וכיול של Fluke, בקרי PLC ואוטומציה תעשייתית של Unitronics ופתרונות מדידה, ואוטומציה של Endress+Hauser.

"השבתת קו ייצור היא האסון הכי גדול לארגונים תעשייתיים. כל דקה כזאת היא אסון לעסק", אמר אמיר קוזלובסקי, מנכ"ל חברת רדט. "איגדנו את כל הפתרונות שאנו מציעים לגופים תעשייתיים, המוודאים שהכל במפעל ובקו הייצור עובד כשורה מקצה לקצה". לצד ההרצאות ניתן יהיה לצפות ביחידות הדגמה ובמכשור, ולגלות כיצד הן משפרות את תהליכי האוטומציה והעבודה היומיומית במפעל.

להרשמה ופרטים נוספים: הירשמו כאן.

אודות רדט:

חברת רדט (RDT) מבית מטריקס, היא ספקית של פתרונות ומערכות למגוון רחב של טכנולוגיות. החברה הוקמה בשנת 1963 על-ידי ישראל אדיר ז"ל. רדט מורכבת מחמש חטיבות: בקרה ואוטומציה, ציוד בדיקה ומדידה (צב"ד), תקשורת, חטיבת EMC & RF וחטיבת שירות וכיול. רדט מייצגת  ומשווקת יצרנים מובילים דוגמת  Fluke, Unitronics, TDK Lambda ועוד. בין לקוחותיה הבולטים: משרדי ממשלה, תעשיות ביטחוניות, חברות היי-טק, חברות ציוד רפואי, חברות טלקום, חברות סמיקונדקטור, חברות אנרגיה, יצרנים מכלל התעשיות השונות ועוד. ברדט מועסקים כ-100 עובדים במשרדים בפתח תקווה ובקרית אתא.

גילת מכרה אנטנות אלקטרוניות למטוסים ב-27 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מסוף תקשורת של Stellar Blu על-גבי מטוס ניסוי של אינטלסאט]

חברת גילת רשתות לוויין (Gilat) דיווחה היום (ג') כי קיבלה הזמנות בהיקף של 27 מיליון דולר לאספקת מסופי תקשורת לוויינית המבוססים על אנטנות אלקטרוניות מתכווננות (ESA). מדובר בטכנולוגיה של חברת Stellar Blu, שאותה רכשה גילת בתחילת 2024 תמורת 245 מיליון דולר. בעת הרכישה, צפתה גילת שהרכישה תניב לה הכנסות של 120-150 מיליון דולר ב-2025.

המערכת תוכננה עבור מטוסים מסחריים, עסקיים וביטחוניים, והיא מאפשרת חיבור רציף, מהיר ויציב לאינטרנט באמצעות לוויינים במסלולים שונים (GEO, MEO ו־LEO), עם תמיכה מלאה בקישוריות דו-כיוונית רחבת-פס (IFC – In‑Flight Connectivity). הליבה של הפלטפורמה היא טרמינל מסוג Sidewinder, אנטנה שטוחה, קומפקטית וקלת משקל, המתאימה להתקנה חיצונית על גוף המטוס מבלי להכביד על עילוי או להפר את האווירודינמיקה. Sidewinder מבוססת על מערך אנטנות פאזי עם שליטה דיגיטלית, ללא חלקים נעים, מה שמקנה לה אמינות גבוהה ויכולת לעבור במהירות בין לוויינים תוך שמירה על קישוריות רציפה.

לאחר הרכישה, גילת מיצבה את Stellar Blu כפתרון הדגל שלה לתקשורת לוויינית באוויר, סגמנט שהחברה צופה כי יהווה מנוע צמיחה משמעותי בשנים הבאות. "הזמנות ואספקות אלו הן צעד חשוב קדימה בהתרחבות המתמשכת של פלטפורמת ה-Sidewinder שלנו", אמר טרייסי טרנט, נשיא גילת Stellar Blu. "עם החדשנות והמומנטום של גילת Stellar Blu, אנחנו מאפשרים יותר ויותר פתרונות גמישים, מותאמים וחיוניים למשימה של תקשורת אווירית עבור המגזרים המסחריים, העסקיים והביטחוניים". 

שת"פ בין סיוה לאליפטיק הנורבגית, המותקנת בחצי מיליארד מכשירים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סיוה (Ceva) הישראלית, המספקת טכנולוגיות קישוריות, חישה ובינה מלאכותית למכשירים חכמים הכריזה על שיתוף פעולה עם חברת אליפטיק לאבס (Elliptic Labs) הנורבגית, המתמחה בפיתוח יישומים למכשירים חכמים המתבססים על ניתוח AI של גלי אולטרה-סאונד. במסגרת שיתוף הפעולה, מעבד רשתות נוירונים (NPU) של סיוה יריץ את פלטפורמת החיישנים החכמים מבוססי AI של אלפטיק לאבס, המותקנת כבר ביותר מחצי מיליארד מכשירים. 

Elliptic Labs, אשר נוסדה ב‑2006 באוסלו, נחשבת למובילה בתחום החיישנים הווירטואליים מבוססי AI ואולטרה‑סאונד. למעשה, החברה עושה שימוש במידע שניתן לחלץ מהגלים העל-קוליים שמפיק הרמקול במכשיר כדי לפתח מגוון של יישומי חישה ותגובה חכמה ללא מגע, אשר יצרניות מכשירים יכולות לשלב כחלק מחוויית השימוש במכשיר. פלטפורמת הדגל שלה, AI Virtual Smart Sensors, מותקנת ביותר ממיליארד מכשירים כדוגמת טלפונים, מחשבים, IoT ורכב.  הכנסותיה בשנת 2024 הסתכמו ב-12 מיליון דולר, והיא השיקה את הפלטפורמה ב‑66 דגמי סמארטפון ו‑15 דגמי מחשב נייד חדשים.

ה-NeuPro-Nano של סיוה הוא מעבד נוירוני (NPU) קומפקטי ועצמאי, המיועד להרצת מודלים של בינה מלאכותית במכשירי קצה קטנים כמו אוזניות חכמות, שעונים, חיישנים ומכשירי בית חכם, בדיוק סוג המכשירים שעליהם רצה הפלטפורמה של אליפטיק לאבס. הוא מספק ביצועים של 10–200 GOPS לכל ליבה, תוך שמירה על צריכת חשמל וזיכרון נמוכים במיוחד. המעבד, התומך במודלים מתקדמים, מיועד לשוק ה-AIoT ומאפשר הרצת AI בזמן אמת במכשירים זעירים ללא צורך במעבד חיצוני.

למעשה, הפלטפורמה של אליפטיק לאבס היא פתרון תוכנה מבוסס AI לעיבוד מידע מחיישנים. במסגרת שיתוף הפעולה, התוכנה הזו תוכל לרוץ ביעילות על גבי שבבים של לקוחות של סיוה ששילבו את ה-NPU. מהלך זה יאפשר ליצרני מכשירים לפתח יכולות זיהוי נוכחות ומחוות חכמות ולשפר את ממשק האדם-מכונה בדור הבא של מוצרים חכמים. 

לדברי מנכ"לית אליפטיק לאבס, לאילה דניאלסן: "שיתוף הפעולה עם סיוה יסייע להרחיב את ההשפעה של פלטפורמת החיישנים החכמים שח היברה. "השילוב בין יכולות ה-AI המלאות שלנו לבין ה-NPU היעיל במיוחד של סיוה יוצר סינרגיה עוצמתית, שתאפשר ליצרני מכשירים להביא לשוק דור חדש של מכשירים חכמים, שמבינים את הסביבה ומתאימים את עצמם אליה. יחד אנחנו מממשים את ההבטחה של Edge AI בקנה מידה רחב".

RAD השיקה חבילת IoT לעסקים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: משה שמעון. קרדיט: דוד גארב. תמונה ערוכה]

חברת רד (RAD) השיקה חבילת חיישני IoT לעסקים,  רד משווקת את הפיתרון לספקיות של שירותי תקשורת, כדי שיוכלו להציע ללקוחותיהם העסקיים שירות מנוהל ונוח לפריסה, לניהול נכסים עסקיים ואוטומציה של תהליכים. לדברי רד, הפתרון כבר אומץ על ידי ספק תקשורת אמריקאי מוביל. 

החבילה, Smart Business IoT, משלבת חיישנים חכמים לניטור טמפרטורה, לחות, תנועה ומצבים נוספים, IoT gateways לצרכי קישוריות והעברת נתונים, ופלטפורמת IoT לאיסוף, ניתוח והצגת נתונים. חבילת החיישנים יכולה לשמש, למשל, רשתות קמעונאיות, מסעדות ומפעלים כדי לנטר פרמטריים סביבתיים כמו טמפרטורה, תאורה ואיכות האוויר, לעקוב אחר צריכת האנרגיה, לנתח דפוסי תנועה של לקוחות ואף להתריע בעת מקרי חירום כמו שריפה.

הפתרון מוצע כשירות SaaS הבנוי על ארכיטקטורת ענן. האלמנטים השונים מוכנים לשימוש, כך שאין צורך במאמצים הנדסיים או לוגיסטיים מצד ספק השירות, או בידע טכני מיוחד מצד הלקוחות – כך לדברי רד. הפלטפורמה כוללת גם יכולות של בינה מלאכותית, המספקות תובנות יישומיות כגון תחזוקה חזויה, הצעות לשיפור תפעול ועוד, במטרה להגדיל את הפרודוקטיביות, להפחית עלויות ולמקסם את שביעות רצון הלקוחות.

לדברי משה שמעון, סמנכ"ל מוצר ושיווק ב-RAD, הדיגיטליזציה העסקית היא חיונית בנוף התחרותי של היום. ״חבילת מאפשרת לספקים להציע ללקוחותיהם העסקיים שירות IoT מתקדם להתקנה עצמית, ובכך להגדיל את ההכנסות שלהם ולהתקדם בשרשרת הערך – מעבר לאספקת קישוריות רשת בלבד, אל מתן תובנות עסקיות. זהו פתרון אמיתי ומאובטח לטרנספורמציה דיגיטלית בעסקים".

המיזוג הגדול ביותר בעולם הקוונטי: IonQ רוכשת את אוקספורד איוניקס ביותר ממיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת IonQ האמריקאית חתמה על הסכם לרכישת חברת Oxford Ionics בעסקה הגדולה ביותר בתעשייה המחשוב הקוונטי עד היום. IonQ תשלם עבור הרכישה 1.07 מיליארד דולר במניות, דבר שיעניק לבעלי המניות של אוקספורד איוניקס כ-7%-12% מהחברה הממוזגת. זוהי הערכת שווי מאוד משמעותית לאור העובדה שאוקספורד איוניקס הוקמה רק ב-2019 והכנסותיה השנתיות נאמדות בכמה מיליוני דולרים בלבד. עם זאת, הטכנולוגיית הבקרה שלה, המתבססת על שבבי סיליקון ולא על מערך לייזרים, נחשבת לבעלת פוטנציאל מבטיח לצורך בניית מחשבים קוונטיים גדולים ויציבים. החברה מעסיקה כ-80 עובדים וגייסה עד כה כ-40 מיליון דולר.

חברת IonQ נסחרת בנסד"ק לפי שווי של 9.6 מיליארד דולר. שתי החברות מפתחות מחשבים קוונטיים המתבססים על יונים כלואים (Trapped Ions). בגישה זו, הקיוביטים הם אטומים טעונים חשמלית הלכודים בוואקום ומרחפים באמצעות שדות חשמליים. בתנאים האלו היונים מאוד יציבים, גם ברמה הקוונטית, ועל כן ניתן לשלוט בהם ולנטר את מצבם בצורה טובה לצורך ביצוע תהליך חישוב קוונטי. השליטה והבקרה על פעולת היונים בטכנולוגיית יונים כלואים מתבצעת באמצעות מערך של לייזרים. כל לייזר מופנה לכל יון ומשנה באמצעות פולסים את ה"ספין" (כלומר, המצב הקוונטי) של כל יון. שבכך הוא מתרגם את השערים הקוונטיים לשינויים במצב הקוונטי של היונים.

המחשבים הקוונטיים של IonQ מתבססים על מערכות בקרה מבוססות לייזרים. הטכנולוגיה הזו נחשבת מדויקת אך יקרה, מכיוון שיש צורך בלייזר ייעודי לכל יון ועבור כל סוג של שער קוונטי. השיטה הזו מצריכה שימוש במערכות אופטיות מאוד מורכבות, ולכן דרגת הקושי עולה ורמת הדיוק יורדת כאשר נעשה שימוש במספר גדול של שערים קוונטיים. חברת אוקסופרד איוניקס, שהוקמה על-ידי שלושה בוגרי אוקספורד, פיתחה מערכת בקרה אלקטרונית (Electronic Qubit Control) המחליפה את השימוש בלייזרים. במקום להפנות קרן לייזר, המערכת שולחת אות מיקרוגל ישירות דרך אלקטרודות הממוקמות בסמוך ליונים. האותות הללו משנים את השדה המגנטי שבתוכו כלוא היון, ובכך הם משנים את הספין שלו.

השיטה הזו מאפשרת להגיע לרמת שליטה מאוד גבוהה בקיוביטים. להערכת אוקספורד איוניקס, רמת הדיוק (fidelity) של המערכת שלה מגיעה ל-99.9999% גם בשערים חד-קיוביטים וגם בשערים הכוללים זוגות קיוביטים. רמת דיוק פירושה שמערכת הבקרה הצליחה לבצע בדיוק רב את המניפולציה הדרושה על הקיוביט (למשל, לשנות את הספין מ-0 ל-1). החברה מתכננת לייצר בעתיד הקרוב מעבדים קוונטיים בעלי 256 קיוביטים, עם רמת אמינות של 99.9%, וב-2030 לאפשר תכנון מודולרי של מחשבים קוונטיים בעלי יותר מ-10,000 קיוביטים. 

חברת SPAC ביטחונית ישראלית חדשה בנסד"ק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל כוכב דיפנס מני שלום]

חברת "כוכב דיפנס" (Kochav Defense) השלימה בשבוע שעבר הנפקה ראשונית לציבור בבורסת נסד"ק, תחת הסימול KCHVU. החברה הונפקה כחברת SPAC בתחומי החלל, הביטחון (Defense) והתעופה.

החברה גייסה בהנפקה כ-253 מיליון דולר, תוך ביקושי יתר של כ-3 מיליון דולר. בסך הכול הנפיקה כ-25.3 מיליון מניות במחיר של 10 דולר ליחידה.

בהיותה חברת SPAC, חברת כוכב דיפנס הינה חברה ללא פעילות עסקית קיימת, שנוסדה במטרה לבצע רכישה אסטרטגית של חברה מהתחומי הביטחון, תוך התמקדות בזיהוי שחקנים חדשניים בעלי ערך מוסף מהותי בשוק הגלובלי. לפי תנאי ה-SPAC, החברה חייבת לבצע מיזוג או רכישה בתוך תקופה של 18–24 חודשים, אחרת תיאלץ להחזיר את הכספים למשקיעים. 

לדברי מני שלום, יו״ר הדירקטוריון ומנכ״ל החברה: "השלמת ההנפקה מקנה לנו תשתית פיננסית איתנה ומעמד תחרותי לביצוע עסקה איכותית ומשמעותית בשוק הביטחוני העולמי. הנהלת החברה היא בעלת ניסיון ניהולי, עסקי ומקצועי עשיר בתעשייה הביטחונית שביחד עם ההון שגויס יאפשרו לנו להוביל רכישת אסטרטגית ויצירת ערך ארוך טווח למשקיעים".

צוות ההנהלה של כוכב דיפנס כולל את מני שלום (מנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון), אסף ירקוני (סמנכ"ל כספים), וכן את הדירקטורים דורון דוברת, יאיר רמתי וגיל צפריר.

סלברייט רוכשת את קורליום ומצרפת לשורותיה את ה"גאון" שניצח את אפל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: כריס ווייד, מקור: פרופיל אישי ב-X]

חברת סלברייט (Celebrite) דיווחה היום (ה') על חתימת הסכם לרכישת חברת Corellium האמריקאית, המספקת תוכנות המבצעות וירטואליזציה של מכשירים חכמים מבוססי Arm כגון סמרטפונים, מערכות רכב חכם ואביזרי IoT. סלברייט תשלם 170 מיליון דולר – מתוכם 150 מיליון דולר במזומן, וכ-20 מיליון דולר במניות. בעלי המניות של קורליום עשויים להכניס עוד כ-30 מיליון דולר במזומן בכפוף ליעדים עסקיים.

זוהי רכישה מעניינת, מאחר שהטכנולוגיה של קורליום תסייע לחזק את מוצרי הליבה של סלברייט, שהרי סלברייט מספקת פתרונות לחילוץ, ניתוח וניהול ראיות דיגיטליות ממכשירים חכמים כמו סמרטפונים, והם משמשים רשויות חוק בתהליכי חקירה והעמדה לדין. ואולם, הרכישה גם עשויה לפתוח עבור סלברייט תחומי פעילות חדשים בתחום אבטחת מכשירים חכמים.

הורשע בהונאת סייבר, זכה לחנינה וניצח את אפל

מימד משמעותי במיזוג הוא הצטרפותו של המייסד קורליום, וה-CTO של החברה, כריס ווייד, לסלברייט. לאחר השלמת המיזוג, ווייד צפוי להתמנות ל-CTO של סלברייט ולהוות גורם משמעותי בניווט הטכנולוגי והעסקי של החברה בשנים הבאות. ווייד הוא דמות ידועה בעולם אבטחת המידע. אחד מהישגיה הטכנולוגיים של קורליום היה פיתוח פתרון שמאפשר לבצע וירטואליזציה של מכשירי מובייל מבוססי iOS. הכלי הזה איפשר לראשונה לחוקרי אבטחה להריץ סימולציה וירטואלית של מכשיר אייפון במחשב רגיל מבוסס "חלונות", ולחקור את מערכת ההפעלה. הדבר לא מצא חן בעיני אפל, מאחר שלפתע חוקרי אבטחה החלו לפרסם, מתוקף חובתם, חולשות אבטחה ובאגים שמצאו ב-iOS. ב-2019 תבעה אפל את קורליום בגין הפרת זכויות יוצרים, אך ב-2020 בית המשפט הכריע לטובת קורליום וקבע כי החברה עשתה "שימוש הוגן" בטכנולוגיה. היה זה ניצחון סנסציוני עבור ווייד וקורליום, וחיזק את מעמדם בקהילת אבטחת המידע. 

לצד זאת, ווייד גם נושא עימו כתם בעברו. ב-2006, בהיותו בן 20, הורשע בגין הונאת סייבר שהיה שותף לה. ווייד בנה רשת בוטים (botnet) של עשרות אלפי מיילים בשירות האינטרנט של AOL, ובאמצעות הרשת הזו הפיץ הודעות ספאם שנועדו להריץ מניות. למעשה, דבר הרשעתו לא היה ידוע במשך 15 שנה, מאחר התיק הפלילי היה חסוי על כל פרטיו. רק בסוף 2020 התגלה הדבר לציבור לאחר שהנשיא טראמפ, ימים ספורים לפני סיום כהונתו הראשונה, הודיע על מתן חנינה לווייד. החיסיון הוסר מהתיק רק בסוף 2024, בעקבות עתירה של הניו-יורק טיימס. ווייד קיבל עונש קל, ולפי מרבית ההערכות מאז הרשעתו הוא החל לשתף פעולה עם רשויות החוק, ובכלל זה ה-FBI, וסייע בפתרון תיקי סייבר מורכבים. ווייד לא הסתבך מאז בפלילים והוא בעל מוניטין גבוה בקהילה הטכנולוגית ובקהילת החוק.

לצד ווייד, שותפים להקמת קורליום הם אמנדה גורטון, שמשמשת כמנכ"לית, וסטן סקוברונק. בהודעת המיזוג לא נמסר מה צפוי להיות עתידם לאחר השלמת העסקה. תומאס א. הוגאן, המנכ"ל הזמני של סלברייט התייחס להון האנושי של קורליום: "קורליום פיתחה פלטפורמת וירטואליזציה ייחודית בתעשייה שתסייע ללקוחות סלברייט להגן טוב יותר על הקהילות והארגונים שלהם. כוחו של שילוב זה הוא מעבר לטכנולוגיה של החברות, וכולל את הצטרפותם של כמה מהמוחות המבריקים ביותר בתחומי חקר חולשות האבטחה, ניתוח איומים ובדיקת איומי סייבר. אנו נרגשים מאוד לצרף את הצוות של Corellium למשפחת סלברייט. שילוב הקניין הרוחני (IP) והכישרונות של שתי החברות משנה את חוקי המשחק בתחומי יעילות האבטחה והמחקר של מכשירים מבוססי Arm אשר נפוצים במגוון רחב של יישומים, מהענן ועד לקצה הרשת". 

ווייד התייחס למיזוג: "המחויבות של סלברייט לחדשנות והמיקוד שלה בביטחון הציבור, הופכים אותה לבית אידיאלי עבור האנשים והטכנולוגיה שלנו. עם הפתרונות של סלברייט, יש בידי המשתמשים 'שרטוטים' – תיעוד טכני של מה שקיים על המכשיר. יחד עם הטכנולוגיה של קורליום, המשתמשים יוכלו 'לסייר' וירטואלית במכשיר, לפתוח כל דלת ולבחון כל פרט באופן בטוח, ללא השפעה על הראיות ותוך שמירה על שרשרת הראיות".

שווקים חדשים בתחום אבטחת המכשירים

קורליום הוקמה בשנת 2017 והיא מתמחה בווירטואליזציה של מכשירים ניידים מבוססי ARM. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת יצירת "תאומים דיגיטליים" של מכשירי iOS ואנדרואיד, מה שמאפשר למפתחים וחוקרי אבטחה לבצע בדיקות, ניתוחים ומחקרים על מכשירים וירטואליים במקום על חומרה פיזית. החברה משרתת מעל 500 לקוחות ברחבי העולם, כולל חברות Fortune 1000, סוכנויות ממשלתיות, קבלני ביטחון, חברות טלקום, ספקי שירותי אבטחה וסטודנטים. הפתרונות של קורליום משמשים לבדיקות חדירות, מחקר פגיעויות, ניתוח תוכנות זדוניות, פיתוח תוכנה למערכות רכב ו-IoT, והדרכות בתחום האבטחה.

מה עומד מאחורי הרכישה? סלברייט, המתמחה בפתרונות חקירה דיגיטלית, שואפת להרחיב את יכולותיה מעבר להוצאת מידע ממכשירים פיזיים, אל תחום הסימולציה הווירטואלית והמחקר של פגיעויות במכשירים מבוססי ARM, כמו סמארטפונים, מערכות רכב ו-IoT. רכישת קורליום מאפשרת לסלברייט להציע ללקוחותיה יכולות מתקדמות לזיהוי וניטור פגיעויות בסביבות וירטואליות, תוך שמירה על שלמות המידע המקורי.

הטכנולוגיה של קורליום תאפשר לסלברייט להציע פתרונות גם למגזר הביטחוני והמודיעיני, וכן לחברות פרטיות בתחום הפיתוח והאבטחה של אפליקציות ומכשירים חכמים.

EDAG הגרמנית החלה לייצר באופן סדרתי "שלדות של ה-eVTOL של Air

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: כלי התעופה בדגם להובלת מטען, מדגם AIR One Cargo]

חברת AIR הכריזה על שיתוף פעולה עם חברת שירותי הייצור הגרמנית EDAG. במסגרת שיתוף הפעולה, EDAG תסייע ל-Air לפתח תשתית לייצור סדרתי של רכיבי המבנה העיקריים ("שלדה") של דגם ה-AirCargo, המיועד להובלת מטענים במשקל של עד חצי טון. EDAG היא אחת מחברות ההנדסה המובילות בתעשיית הרכב. היא מתמחה בפיתוח הנדסי של כלי-רכב ובפיתוח תשתיות ייצור לתעשיית הרכב, ועובדת בשיתוף פעולה עם BMW, פולקסוואגן ומרצדס. היא מעסיקה כ-8,000 עובדים, פעילה בכל העולם וב-2024 הכנסותיה נאמדו ב-840 מיליון אירו.

EDAG כבר סיפקה ל-Air את הסדרה הראשונה של שלדות, ובימים אלה החלה Air ייצור והרכבת כלי תעופה המיועדים למסירה ללקוחות עוד בשנת 2025. מ-AIR נמסר כי "שיתוף הפעולה מהווה אבן דרך משמעותית, בכך שהוא מגביר את יכולת הייצור הסדרתי של החברה לרמות גבוהות של איכות, אמינות וחדשנות, וזאת באמצעות שותפות עם אחד הספקים הידועים והמנוסים בתעשיית הרכב".

הדגם הלוגיסטי מספק נפח נטען של כ-2 מטר קוב, ובכך מאפשר לכלי לשאת מגוון רחב של מטען, מאלונקות חירום ועד ארגזים סטנדרטים, דבר שהופך את הכלי לרב-שימושי ומודולרי. השלדה בנויה בעיקר מאלומיניום, ולדברי החברה הדבר מעניק את האיזון האופטימלי הנדרש בין כוח ומשקל בכדי לענות על הדרישות המגוונות שעולות משימושים מסחריים ופרטיים כאחד. 

עוד נמסר מ-AIR כי השלדה החדשה מגיעה עם מאפיינים משופרים, לרבות מנגנוני קיפול לכנף ולזרועות המנוע, וחלל מורחב לתא המטען. עדכונים אלה תוכננו לענות על צרכיהם של בעלים פרטיים של המטוס בגרסה המאויישת, וגופים מסחריים המשתמשים בגרסת המטען הלא מאויישת, בעיקר עבור שימושים לוגיסטים. בעוד שמשתמשים פרטיים נהנים מנוחות ופונקציונליות מוגברת, משתמשים עסקיים יכולים להסתמך על מודל לא מאוייש שמעניק יעילות וגמישות הפעלה, הודות למנגנונים מהירים וקלים לטעינה וקיבוע מטען. בנוסף,

אחד מיתרונותיה של AIR היא מודל הייצור שלה, המתבסס על תשתית ותהליכים מעולם הרכב. למעשה, רוב הספקיות של החברה הן חברות Tier-1 מתעשיית הרכב.

מנכ"ל EDAG הרולד קלר אמר: "שיתוף פעולה עם AIR על הAIR ONE מהווה צעד משמעותי קדימה בעבודתנו במרחב הeVTOL. מטרתנו תמיד הייתה ליצור תכן יעיל עם ביצועים גבוהים, ופרויקט זה אינו יוצא דופן. שלדת ה-AIR ONE, עם המאפיינים החדשניים שלה כגון הכנף המתקפלת והקבינה המרווחת, משקפת את מסירותינו לספק פתרונות סקיילבילים העונים על צרכים מגוונים. שותפות זו תומכת בחזון של AIR לספק תחבורה אווירית מתקדמת עם האמינות והדיוק הנדרשים בתעשייה, ושEDAG ידועה בהם". 

פלטפורמת AIR ONE משתייכת לקטגוריה של כלים תעופתיים חשמליים בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכית (eVTOL). המערכת מבוססת על שימוש בארבעה מדחפים כפולים במתכונת של רחפן, ובכנפי עילוי קצרות לצורך שיוט במצב תעופה אופקית. סוללות הכלי פותחו ומיוצרות על ידי חברת "עמיסל" מאשדוד. הכלי מיועד לשימוש אישי ושוקל כ-970 ק"ג. בהתאם, הוא יכול לשאת עד שני נוסעים (או משקל כולל של 250 ק"ג) למרחקים קצרים של עד כ-180 ק"מ ולשייט באוויר במהירות מקסימלית של עד 250 קמ"ש. הוא מיועד לשימוש ככלי תחבורה אישי בדומה לשימוש במכונית, למשל לצורך נסיעה מהבית לעבודה, מעל הפקקים שבכבישים. בהתאם, הוא מופיע בגודל המאפשר לאחסן אותו במוסך הביתי או במגרש חנייה. על-פי הערכות של החברה, הפוטנציאל בשוק האמריקאי צפוי להסתכם בכ-15,000 כלי-רכב בשנה. כאמור, החברה גם פיתחה גרסה בלתי מאוישת, AirCargo, שמיועדת להובלת מטענים.

 

גלובלפאונדריז תשקיע 15 מיליארד דולר בתשתית ייצור בארה"ב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קבלנית ייצור השבבים האמריקאית GlobalFoundries (GF) הודיעה על השקעה של 16 מיליארד דולר בהרחבת יכולות הייצור והאריזה המתקדמות שלה בארצות הברית, וזאת על רקע המאמץ של ממשל טראמפ להמשיך ולבסס את שרשרת האספקה המקומית של ייצור שבבים. עבור חברה בסדר גודל כמו GF, מדובר בהיקף השקעה משמעותי ביותר.

מתוך הסכום הכולל, יותר מ-13 מיליארד דולר יוקצו להרחבת ושדרוג המפעלים הקיימים בניו יורק ובוורמונט, כולל המרכז החדשני שהחברה מקימה בימים אלה בניו יורק (כחלק מפאב 8) ומתמקד באריזה וייצור בתחום הסיליקון פוטוניקס. היתר, כ-3 מיליארד דולר, יופנו למחקר ופיתוח בתחומים מתקדמים כגון אריזת שבבים חדשנית, סיליקון פוטוניקס וטכנולוגיות GaN (גליום ניטריד) המשמשות בהתקני כוח ורכבים חשמליים.

בהודעת החברה צוין כי המהלך מתבצע בשיתוף פעולה של חברות כמו אפל, AMD, SpaceX, קואלקום, NXP ו-General Motors. ייתכן כי מכאן ניתן להסיק שחברות אלה הביעו נכונות לייצר בהיקפים גדולים יותר בקווי הייצור של GF בארצות הברית. עם זאת, יש לציין כי אפל, AMD וקואלקום אינן מייצרות בהיקפים משמעותיים אצל GF, מאחר ש-GF אינה מייצרת מעבדים בתהליכי ייצור מתקדמים, ומרבית הייצור של חברות אלה ב-GF נוגע לרכיבים משניים כדוגמת רכיבי RF וניהול הספק. דווקא SpaceX ו-GM מייצרות ב-GF בהיקפים משמעותיים יותר בשל אופי מוצריהן. 

ההכנסות של GF ברבעון הראשון של 2025 הסתכמו ב-1.5 מיליארד דולר – ירידה של 13% בהשוואה לרבעון קודם וגידול של 2% בלבד לעומת התקופה המקבילה. ב-2024 הסתכמו הכנסותיה ב-6.7 מיליארד דולר, ירידה של כמעט 9% בהשוואה ל-2023. הדשדוש בהכנסות ממחיש את העובדה כי לפחות כיום GF אינה נהנית מהצמיחה העצומה בתחומי המעבדים ומרכזי הנתונים, כפי שלמשל TSMC נהנית ממנו.

בניגוד ל-TSMC, היא אינה מייצרת בטכנולוגיות קצה של 3 או 5 ננומטר, לאחר שב-2018 ויתרה על המירוץ למיזעור לטובת התמקדות בטכנולוגיות בוגרות. בנוסף, הרווחיות שלה נותרה נמוכה יחסית, והיא תלויה במספר לקוחות גדולים. בעוד חברות כמו TSMC ו-Samsung נהנות מיתרון גודל, גישה לשוק הסיני ויכולות ייצור נרחבות ל-AI ולמובייל, GF שומרת על מיקוד בפלטפורמות ייחודיות כמו FDX ופוטוניקה – אך נשארת מחוץ למרכזי הצמיחה הרווחיים ביותר של תעשיית השבבים.

עם זאת, מנכ"ל החברה טים ברין בחר להדגיש כי "מהפכת ה-AI יוצרת ביקוש חזק ועמיד לטכנולוגיות של GF, המאפשרות את מרכזי הנתונים של המחר". GlobalFoundries מתמקדת בייצור שבבים חיוניים עבור מגוון תחומים: מכשירים ניידים חכמים, רכבים, אינטרנט של הדברים (IoT), תשתיות תקשורת ומרכזי נתונים. החברה מציעה פתרונות יעילים אנרגטית ובעלי ביצועים גבוהים, עם טכנולוגיות מתקדמות כמו פוטוניקה מבוססת סיליקון, GaN ו-FDX (Fully Depleted SOI).

אודיוקודס מסייעת לארגונים ביטחוניים להטמיע מודלי AI שאינם מחוברים לענן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מימין מרינה רישר, משמאל ליאת מלכי. באדיבות אודיוקודס]

ארגונים רבים, הפועלים בסקטורים רגישים כמו ביטחון, בריאות או פיננסים, מתקשים להטמיע פתרונות מבוססי AI לצורך ייעול ושיפור של תהליכים פנים-ארגוניים. מדוע? מאחר שרבים מהיישומים הללו זמינים דרך ענן ציבורי, וארגונים מסוג זה נמנעים – או מנועים מבחינה רגולטורית – מהעברת דאטה רגיש מחוץ לשרתים המקומיים של הארגון.

חברת אודיוקודס (AudioCodes) השיקה באחרונה שורה של פתרונות המסייעים, באמצעות מודלים של GenAI, לתמלל, לנתח ולהפיק תובנות באופן אוטומטי מפגישות עבודה המתקיימות בתוך הארגון בפלטפורמות של שיחות וידיאו כמו זום או טימס. הפתרונות הללו, הקרויים Meeting Insights, זמינים כשירותי SaaS בענן. אך כעת, כדי לאפשר גם לארגונים העובדים בסביבות סגורות ללא חיבוריות לאינטרנט ,לרתום את היכולות של ה-AI לטובת ייעול ארגוני, אודיוקודס השיקה גרסה ייעודית, Meeting Insights On Prem, שמבצעת את היישומים הללו בסביבה הסגורה של הארגון, ללא צורך בגישה לאינטרנט או לענן.

כדי לאפשר זאת, החברה פיתחה "מודל שפה קטן" (SLM), שניתן להריצו באופן יעיל באמצעות משאבי העיבוד של הארגון. כמו כן, כדי לדייק את המודל לטרמינולוגיה ולקודים הלשוניים של הארגון הספציפי, ניתן למקצע (fine-tuning) את המודל באמצעות דאטה פנימי של הארגון. רמת הדיוק של המודל גם משתפרת עם הזמן על סמך ה-טיוב של הפגישות על ידי המשתמשים בארגון. לדברי אודיוקודס, הדבר מאפשר להגיע לרמות דיוק של כ-95% בהבנה נכונה של ההקשר והמושגים האופייניים לארגון.

הפיתרון הזה כבר אומץ והוטמע בקרב כמה מהחברות והגופים הביטחוניים המובילים בישראל. בשיחה עם Techtime הסבירה מרינה רישר, מנהלת מוצר בכירה לפתרונות רגולציה מאובטחים: "ישנה מגמה במגזר הארגוני של 'נדידה לענן', אך יש ארגונים שמנועים מלעשות זאת, מטעמי רגולציה או ביטחון מידע. על כן ראינו צורך לפתח פתרון ייעודי לארגונים אלה. במגזר הביטחוני ובמגזר הממשלתי, לעיתים התקשורת הארגונית מתבססת עדיין על מרכזיות תקשורת וטלפוניה מיושנת. אך מאחר שיש לנו ניסיון רב-שנים גם עם דורות קודמים של תקשורת ארגונית, ידענו כיצד לבצע את הממשק בין פתרונות AI לפלטפורמות התקשורת המסורתיות. בתחילה, כיוונו בעיקר למגזר הביטחוני בישראל, מתוך צרכים שעלו על רקע המלחמה, אך גילינו שהדרישה לפתרונות on-prem היא חוצת-מגזרים וכלל-עולמית".

אודיוקודס מתמחה בפתרונות תקשורת קולית (Voice) ונתונים עבור רשתות IP. היא מספקת מגוון רחב של מוצרים ושירותים המיועדים לארגונים, ספקי שירותי תקשורת ועסקים בכל העולם. תחומי ההתמחות המרכזיים של החברה כוללים מערכות VoIP (Voice over IP), שערי תקשורת (Media Gateways), מתאמי טלפוניה (ATAs), פתרונות לתקשורת אחודה (Unified Communications) וכן שירותי ניהול, ניטור ואבטחה לרשתות קוליות.

החברה נוסדה  בשנות ה-90'. ה-Legacy העשיר הזה בעולמות התקשורת הארגונית מהווים עבורה כיום תשתית רבת פוטנציאל, הן ברמה הטכנולוגית והן ברמה העסקית, למנף את היכולות העצומות של תחום הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI), ובפרט ההתקדמות העצומה בתחומים כמו עיבוד שפה טבעית (NLP) ומודלי שפה (LLM).

ליאת מלכי, מנהלת שיווק בכירה בחברה: "ה-GenAI משנה מן היסוד את פתרונות ה voice שלנו. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לפתח פתרונות ישיבות חכמים, המבוססים על בינה מלאכותית ומתאימים לכל סוגי הדיונים הארגוניים – מחדרי ישיבות מסורתיים, דרך ישיבות היברידיות, ועד לשיחות וידיאו. הניסיון העמוק שלנו בתחומים אלה מקנה לנו יתרון תחרותי משמעותי בשוק. כל מילה שנאמרת בישיבות עבודה היא נכס אסטרטגי יקר ערך לארגון, ובאמצעות בינה מלאכותית ניתן להפוך אותה לתובנות עסקיות בעלות השפעה רחבה.".

החזרה מהענן

כאמור, הפתרון המקומי של אודיוקודס מהווה, לכאורה, פתרון משני משלים לפתרון בענן. ואולם, באודיוקודס גילו שהשוק לפתרונות on-prem גדול מהמשוער – ואף הולך וגודל. למעשה, במקביל לנדידה המאסיבית של יותר ויותר ארגונים לענן, ישנה במגזר הארגוני גם מגמה של "חזרה מהענן" (cloud repatriation), כלומר ארגונים שמחזירים חלק מהנתונים והמשימות מהענן הציבורי אל שרתים מקומיים או אל מתכונת של ענן היברידי. הדבר בולט בעיקר במגזרי הממשל, הבריאות, הפיננסיים, וכמובן הביטחון. הסיבה העיקרית לכך היא רגולציה וחששות מרמת האבטחה בענן. כמו כן, עבור חלק מהארגונים עלויות השימוש בענן, לאורך זמן, גבוהות מעלות ההשקעה בהקמת שרתים מקומים. רישר: "העולם הרי נוהר לענן, ובתחילה שאלנו את עצמנו האם השקעה בפתרון on-prem תהיה כדאית. גילינו שישנה תנועה נגדית, משמעותית, של ארגונים שמחזירים דאטה ויישומים מהענן אל השרתים המקומיים. התופעה נובעת בעיקר משיקולים של אבטחת מידע, אך גם שיקולי עלות ורצון לא להיות תלויים בספקים חיצוניים".

 

חברת הסייבר זירו נטוורקס גייסה 55 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: צוות Zero Networks. קרדיט צלמת: רוני הרמן]

חברת אבטחת הסייבר זירו נטוורקס (Zero Networks), המפתחת פתרונות מיקרו-סגמנטציה להגנה על רשתות, הכריזה על גיוס הון סבב C בהיקף של 55 מיליון דולר. Highland Europe הובילה את הסבב שהשתתפו בו המשקיעים הקיימים – F2 Venture Capital, PICO Venture Partners, Venrock ו-US Venture Partners (USVP). סבב זה מביא את סך ההון שהחברה גייסה עד היום ליותר מ-100 מיליון דולר. בעקבות הגיוס הצטרף ג'ייקוב ברנסטיין, מנהל ב- Highland Europeלמועצת המנהלים של החברה.

לדברי זירו נטוורקס, מאז הסבב האחרון החברה שילשה את מספר הלקוחות שלה, הכפילה את כמות העובדים והשיגה גידול של יותר מ-300% בהכנסות. ההשקעה החדשה תומכת בשלב הבא של צמיחת החברה, כולל הרחבה צפויה של הצוותים בתחומי המכירות, השיווק, המו"פ והתמיכה בלקוחות. כמו כן, ההון החדש ישמש להשקעות בחדירה לשווקים בצפון אמריקה, אירופה, המזרח התיכון ואסיה.

לא לבטוח באף אחד

ככלל, העיקרון המנחה בעולם אבטחת הרשתות הינו מדיניות "אפס אמון" (Zero Trust). כלומר, מנקודת מבט של אבטחת רשת מוטב שכל משתמש יידרש לאמת את זהותו ואת הרשאתיו כדי לקבל גישה לאזורים שונים ברשת. הדרך היעילה ביותר לאכוף מדיניות זו היא באמצעות "סגמנטציה", כלומר חלוקת הרשת לאזורים נפרדים, שהמעבר ביניהם כרוך באימות פרטני. באופן זה, גם אם תוקף חדר את מעגל ההגנה החיצוני של הרשת, הוא לא יוכל להסתובב בתוך הרשת הארגונית באופן חופשי, הוא יהיה מוגבל לתוך אזור צר, ואם ירצה לעבור לחלק אחר ברשת, הוא יהיה שוב מחויב באימות – וכך הסיכוי לחסום אותו או לגלות אותו יגדל.

בפועל, ביצוע סגמנטציה יעילה – כלומר, שמצד אחד תשפר את רמת האבטחה אך מנגד לא תסרבל יתר על המידה את תנועת המשתמשים המורשים – הינו אתגר מורכב בתעשיית הסייבר, וזאת מאחר שסגמנטציה מחייבת מיפוי מדויק של הרשת והבנה של ארכיטקטורת ה-IT הארגונית. בשל כך, בארגונים רבים סגמנטציה הופכת להיות "תהליך שלא נגמר", אשר עשוי להימשך חודשים ארוכים וגם שנים.

זירו נטוורקס פיתחה פתרון מבוסס למידת-מכונה, הלומד וממפה באופן אוטומטי את מבנה הרשת ומאפשר לבצע מיקרו-סגמנטציה חלקה תוך זמן קצר מאוד. לדברי החברה, הפתרון שלה מאפשר לאכוף באופן אמיתי מדיניות של "אפס אמון" וכך למנוע תנועה רוחבית של תוקפים בתוך הרשת. בזירו נטוורקס רואים בכך פרדיגמה חדשה בעולם אבטחת הסייבר שבה העול לא מוטל יותר על כתפי המגינים המגיבים לאיומים אלא על התוקפים שצריכים להתמודד עם מנגנוני אימות ובקרות פרואקטיביות של הרשת.

זירו נטוורקס נוסדה בשנת 2019, ומנוהלת על ידי בני לקונישוק (מנכ"ל) ואמיר פרנקל (סמנכ"ל הטכנולוגיות). החברה, שמעסיקה למעלה מ-120 עובדים, כ-70 מהם בתל-אביב, והיתר במשרדים בארצות הברית, באירופה ובאוסטרליה, מגייסת בימים אלה עשרות עובדים נוספים.

כיום זירו נטוורקס תומכת בלקוחות ב-22 מדינות, כולל באזורים חדשים שבהם התחילה פעילות עסקית ב-12 החודשים האחרונים וביניהם: אוסטריה, שווייץ, ניו זילנד, אוסטרליה, פיליפינים, סינגפור, אפריקה, ספרד, פרו וערב הסעודית.

בני לקונישוק, מנכ"ל ומייסד משותף של זירו נטוורקס: "מיקרו סגמנטציה נחשבה תמיד ליהלום בכתר אבטחת הרשת בגלל היעילות שלה, אך היא ננטשה בגלל המורכבות שלה. גיוס ההון מאמת את כל מה שטענו מיומה הראשון של החברה: שאנחנו מסוגלים להפוך את המיקרו סגמנטציה לפשוטה, ניתנת לפריסה רחבה ועוצמתית מספיק כדי לחסום מתקפות כופרה ולמנוע תנועה רוחבית ברשת כבר בשלבה הראשון.  נוסף על כך, הפתרון מציע הזדמנות ענקית לכל אחראי על הגנת הרשת בעולם: להפסיק לרדוף אחר המתקיפים ולהתחיל לתפוס פיקוד".

חוץ ממיקרו סגמנטציה, חבילת הפתרונות של זירו נטוורקס כוללת תחת פלטפורמה אחת גם פתרון גישה לרשת ברמת Zero Trust (ZTNA) ופתרון גישת מינימום הרשאות ברשת. פתרון המיקרו סגמנטציה של זירו נטוורקס המבוסס על אימות רב-גורמי (MFA) מבטיח גישה מינימלית של משתמשים, מכשירים ועומסים שמספקת אבטחה ברמת Zero Trust שמממשת את ההבטחה הגלומה בה.

[קרדיט צילום תמונה ראשית: אבישי פינקלשטיין]

גילת מכרה פלטפורמה לוויינית וירטואלית ב-40 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מסוף DKET 3421 של גילת]

חברת גילת רשתות תקשורת לוויינית (Gilat) דיווחה היום (ג') על חוזה משמעותי, בהיקף של 40 מיליון דולר, לאספקת פלטפורמת ה-SkyEdge IV, עבור לקוח שזהותו לא נחשפה. זוהי פלטפורמה המיועדת לתחום המתפתח של רשתות תקשורת לוויינית וירטואליות ומבוססות-תוכנה –  והיא גם אמורה לשמש תשתית עתידית לקישוריות לוויינית דור חמישי (5G NTN). 

פלטפורמת ה-SkyEdge IV הושקה עוד ב-2022, אך ההסכם הנוכחי הוא משמעותי מאחר שהלקוח בחר בגרסה וירטואלית מלאה המתוכננת על גבי תשתית ענן ואשר משתמשת בתקן הפתוח של הממשק הדיגיטלי DIFI.  בעבר דווח כי מפעילות לוויין מובילות Intelsat, hispasat ו-SES, כמו גם משרד ההגנה האמריקאי (DoD) הצטיידו בפלטפורמה. מניית החברה עולה היום במסחר בתל-אביב ב-7% לשווי שוק של 1.2 מיליארד שקל.

דור חמישי על גבי לוויין

SkyEdge IV היא פלטפורמה וירטואלית מתקדמת לתקשורת לוויינית, המותאמת ליישומים מגוונים כמו תקשורת ניידת, תשתיות סלולריות, ביטחון וקישוריות אווירית. היא בנויה בארכיטקטורת ענן גמישה (Elastix), תומכת בלוויינים מכל סוגי המסלולים (GEO, MEO, LEO), מוכנה לרשתות 5G לא-קרקעיות (NTN), ומציעה קצבים של עד 1.5Gbps למודם. הפלטפורמה מאפשרת פריסה מבוזרת, התאמה לרשתות מוגדרות-תוכנה (SDS), ותפעול יעיל ומבוקר דרך תשתית תוכנה אחודה.

הפלטפורמה של גילת גם תומכת בפרוטוקול DIFI. פרוטוקול DIFI (Digital IF Interoperability) הוא תקן חדש לתקשורת IF דיגיטלית בין רכיבי מערכת לוויינית, והוא מחליף ממשקים אנלוגיים מיושנים. בכך המערכת מאפשרת אינטגרציה חלקה עם ציוד של יצרנים שונים, הפחתת תלות בחומרה ייעודית, ותמיכה באקוסיסטם פתוח וגמיש – מרכיב חשוב במיוחד בעידן של ריבוי ספקים וקונסטלציות לוויין דינמיות.

כאמור, הפלטפורמה גם מיועדת לתמוך בעתיד ברשתות לוויין המספקות תקשורת ברמה של דור חמישי, מה שקרוי 5G NTN. תחום NTN (Non-Terrestrial Networks) הוא הרחבה של תקן 5G לרשתות לא-קרקעיות — בעיקר לוויינים במסלולי LEO, MEO ו-GEO, וגם לכלי טיס, בלונים ורחפנים. המטרה היא לאפשר חוויית תקשורת דומה ל־5G רגיל (מהירות גבוהה, השהיה נמוכה, תמיכה במיליוני מכשירים) גם באזורים ללא תשתית קרקעית — כמו אוקיינוסים, מדבריות, אזורי אסון או כלי רכב ניידים. פרוטוקולי 5G-NTN, שהוגדרו ב־3GPP Release 17 ואילך, מתמודדים עם אתגרים כמו שיהוי גבוה, שינויי מסלול והספק נמוך — ומאפשרים אינטגרציה בין רשתות קרקעיות ללווייניות. זהו מרכיב מפתח בטכנולוגיות כמו אינטרנט בטיסות (IFC), שירותי IoT גלובליים, ורשתות חירום, כשחברות כמו גילת משלבות אותו בפלטפורמות כמו SkyEdge IV כדי לאפשר קישוריות רציפה גם באוויר ובמרחבים מרוחקים.

קרן פימי יוצאת מתאת טכנולוגיות – ובתשואה נאה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: בואינג 757. מקור: ויקי]

חברת תאת טכנולוגיות (TAT) הודיעה כי תמכור כ-1.625 מיליון מניות של החברה תמורת 26 דולר למניה. בסך הכול, המכירה תניב לתאת כ-42.6 מיליון דולר. תמחור המכירה נמוך ב-5% לעומת מחיר נעילת המניה טרם ההודעה הרשמית. החברה תשתמש בהון לצרכים תפעוליים והשקעות הון.

במקביל, מי שהחליטה למכור את יתרת אחזקותיה בחברה היא קרן פימי (FIMI). הקרן מתכוונת למכור, באותו מחיר, כ-2.5 מיליון מניות – עסקה שתניב לה כ-65.7 מיליון דולר במזומן. פימי היתה עד לא מכבר בעלת השליטה בתאת, עם אחזקה של 51.8% ממניות החברה, אך בשנה שעברה מכרה כמעט מחצית מאחזקותיה לפי מחיר של 54.95 שקל למניה (15 דולר לערך) למשקיעים מוסדיים ישראלים, תמורת סכום כולל של 129 מיליון שקל.

בכך משלימה הקרן תשואה נאה על השקעתה לאורך השנים בתאת. ב-2013 רכשה הקרן 857 אלף מניות במחיר של 7 דולר למניה, ולאחר מכן מימשה אופציה לרכישת עוד כחצי מיליון מניות במחיר של 8.5 דולר למניה – ובעקבות כך החזיקה כ-43.7% ממניות החברה. לאורך השנים הגדילה את אחזקותיה עד ל-51.8%, עד למכירה המשמעותית בשנה שעברה. באותה תקופה גדלו הכנסותיה של תאת מ-80 מיליון דולר ב-2013 ל-152.1 מיליון דולר ב-2024.

הארכת חוזה עם חברת תובלה גדולה

בשבוע שעבר דיווחה תאת כי האריכה ב-5 שנים חוזה לאספקת שירותי תחזוקה (MRO) למנועי-עזר (APU) עם אחת מחברות התובלה האווירית הגדולות בעולם, עבור צי מטוסי בואינג 757 ו-767. עד כה שירותי התחזוקה עם אותה חברה נגעו לצי מטוסיה בארצות הברית – וכעת החוזה יורחב לציה ביתר העולם, ויתווספו עוד שני דגמים: בואינג 767 ואירבאס 300. החוזה צפוי להניב לחברה הכנסות בהיקף של 40-55 מיליון דולר.

בחודש הקרוב יחתמו שני הצדדים על הסכם לאספקת שירותים גם עבור בואינג 777. הכנסותיה של תאת ברבעון הראשון של 2025 עמדו על 42.1 מיליון דולר – גידול של 23.6% בהשוואה לרבעון המקביל. הרווח הנקי זינק ביותר מ-80% ל-3.8 מיליון דולר. צבר ההזמנות של תאת, נכון למועד פרסום הדו"ח, עלה ל-432 מיליון דולר.

חברת תאת מספקת שירותי תחזוקה ושיפוץ של מערכות בקרת חום במטוסים אזרחיים וצבאיים, יחידות הנעה תעופתיות, וכן היא גם מייצרת חלקים של מנועי סילון. מנוע הצמיחה המרכזי שלה בשנים האחרונות הוא מתן שירותיתחזוקה למנועי עזר (APU).

מנועי העזר הללו הם מנועי סילון קטנים אשר לא משמשים להנעת המטוס, אלא לאספקת אנרגיה למערכות הפנימיות שלו. לדברי תאת, יש לה הסכמי תחזוקה עם כל חברות השילוח האווירי המובילות בצפון אמריקה, כלומר ארצות הברית וקנדה.

סינופסיס משהה לאלתר את פעילותה בסין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Synopsys האמריקאית, מהספקיות המובילות בעולם לתוכנות לתכנון שבבים (EDA), הודיעה על הפסקת כלל פעילותה המסחרית בסין החל מ-29 במאי 2025. ההחלטה התקבלה בעקבות הגבלות חדשות שהטיל באחרונה ממשל טראמפ על ייצוא טכנולוגיות מתקדמות לסין, ובמסגרתן נאסר על מכירת תוכנות תכנון שבבים ללא רישיון מיוחד. נזכיר כי תקנות אלה הובילו גם להפסקת מכירת שבבי H20 של אנבידיה לסין ולהכרה של החברה באובדן מלאים בשווי של 4.5 מיליארד דולר.

על פי מכתב פנימי שנחשף בסוכנות הידיעות רויטרס, סינופסיס הפסיקה לקבל הזמנות חדשות מלקוחות סיניים, חסמה עבורם את הגישה לפורטל התמיכה שלה (SolvNetPlus), והפסיקה לספק שירותים גם לחברות בינלאומיות הפועלות בסין ולמשתמשים ברחבי העולם בעלי זיקה לצבא הסיני.

בשנים האחרונות ניצבה Synopsys תחת ביקורת גוברת מצד מחוקקים אמריקאים, בעקבות דיווחים על שיתוף פעולה עם גופים הקשורים לממשלת סין ולצבא הסיני. בשנת 2021 חשף הוושינגטון פוסט כי טכנולוגיות מתוצרת סינופסיס שימשו במיזמים אזרחיים-צבאיים בסין. בתגובה, היו חברי קונגרס אשר דרשו להגביל את יכולת החברה למכור טכנולוגיה לשוק הסיני. בשנת 2022 אף פורסם כי משרד המסחר האמריקאי פתח בחקירה נגד החברה בחשד להעברת טכנולוגיה לחברות סיניות הנתונות לסנקציות, בהן Huawei ו-SMIC.

בשבוע שעבר פרסמה Synopsys את דוח תוצאות הרבעון הראשון של שנת הכספים 2025. ההכנסות הסתכמו ב-1.46 מיליארד דולר – ירידה של כ-4% לעומת התקופה המקבילה. הרווח הנקי לפי GAAP עמד על 1.89 דולר למניה, והרווח המתואם (Non-GAAP) היה 3.03 דולר למניה. המכירות לסין הסתכמו ב-157.5 מיליון דולר – כ-9.8% מההכנסות הרבעוניות – ירידה משמעותית לעומת 16.1% מההכנסות בשנה הפיסקלית הקודמת, אשר הגיעו מסין. בעקבות המצב החדש והשלכותיו האפשריות, הודיעה החברה על השעיית התחזיות הכספיות שלה לרבעון הבא ולשנה כולה.

צבא ארה"ב מרחיב את השימוש בכוונת החכמה של סמארט-שוטר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: הגרסה של כוונת Smash לאחר שהותאמה לדרישות הצבא האמריקאי]

חברת סמארטשוטר (Smart Shooter) מדווחת על עסקה נוספת עם צבא ארצות הברית, לאספקת מערכות בקרת אש מדגם Smash מתוצרתה, בהיקף כספי של כ-13 מיליון דולר. הזמנה משמעותית זו מצטרפת להזמנות קודמות שהגיעו מכל זרועות הביטחון האחרות בארצות הברית, דבר המלמד על אימוץ גובר של המערכות הללו כחלק מהמערך הלוחם של הצבא האמריקאי. בחודש פברואר דיווחה החברה על חוזה לאספקת מאות מערכות לצבא גרמניה, במקביל לחוזים שיש לה עם צבאות נוספים בנאט"ו, כמו גם עם צה"ל.

סמארט-שוטר פיתחה גרסה ייעודית, בשיתוף משרד ההגנה האמריקאי (DoD), עבור הדרישות של צבא ארצות הברית. פרויקט הפיתוח החל עוד ב-2020, והתבצע במסגרת התוכנית של משרד ההגנה לפיתוח יכולת אופטית שוברת שוויון לנשק אישי (Individual Weapon Overmatch Optic – IWOO). התוכנית מובלת על-ידי מחלקת IWTSD (Irregular Warfare Technical Support Directorate – לשעבר CTTSO) של משרד ההגנה, והיא ממוקדת בעיקר במתן מענה לאיום הרחפנים.

ב-2023 סיימה סמארט-שוטר את התהליך לאחר שעמדה בהצלחה ב"מבחן המוכנות הטכנולוגית" שערכה מחלקת IWTSD. במסגרת התהליך, נערכו סדרה של מבדקים וניסויי שדה בחימוש חי, לרבות בשעות הלילה. במסגרת הפיתוח מול משרד ההגנה, סמארט-שוטר הוסיפה למערכת מסך גם תצוגה ויכולות הגדלת התמונה (זום), במטרה להגביר את המודעות המצבית של החייל.

מיכל מור, מנכ"לית חברת סמארטשוטר, אמרה: "החוזה הנוכחי מהווה צעד משמעותי לקראת פריסה נרחבת של מערכות פגיון בקרב הצבא האמריקאי, ואנו גאים בכך שלקוחות אשר משתמשים במערכות שלנו בוחרים להרחיב את ההצטיידות בהן". אבי שוהם, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בחברה, הוסיף: " הבאנו את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר לידיים של הלוחם בשטח, מתוך הבנה שגם כעת, בשנת 2025, את המלחמות מנצחים דרך הרגליים". 

סמרט-שוטר הוקמה על ידי שני יוצאי חטיבת הטילים של רפאל, המנכ"לית מיכל מור והטכנולוג הראשי אבשלום ארליך. החברה פיתחה מערכת בקרת-אש בשם SMASH, הניתנת להתקנה באמצעות מסילה על-גבי כל רובה סער. החייל מפעיל מערכת המתבייתת על המטרה באמצעות חיישנים אלקטרו-אופטיים ועוקבת אחריה באמצעות עיבוד תמונה מבוסס בינה-מלאכותית.

ההתבייתות האוטומטית על המטרה מאפשרת לחייל לכוון הנשק ללא מאמץ, וכאשר הקנה בזווית הנכונה להבטחת פגיעה, ניתן לשחרר את ההדק. החברה מתהדרת בסלוגן "פגיעה מהירייה הראשונה" (One Shot – One Hit), כאשר להערכתה המערכת משפרת באופן דרמטי את שיעור הפגיעה, אפילו של חיילי חי"ר פחות מיומנים, גם בתנאי ראות ירודים ותחת לחץ ועייפות, ומאפשרת להימנע מפגיעה בחפים מפשע. משפחת המוצרים כוללת מערכות המותקנות על הרובה האישי, מערכות הנשלטות מרחוק ומערכות הנישאות על-ידי כלי רכב, רובוטים ואף רחפנים.

 

דנסו תבדוק רכבים חדשים עם הטכנולוגיה של אלקטריאון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: המחשה של אלקטריאון לטעינה אלחוטית תוך כדי נסיעה]

ספקית המערכות לרכב היפנית דנסו (Denso) תרכוש מחברת אלקטריאון (Electreon) הישראלית את מערכת הטעינה האלחוטית הדינמית שלה, תמורת כ-5.5 מיליון שקל – כך דיווחה היום (ה') אלקטריאון לבורסה בתל אביב. זהו הפרויקט הראשון של אלקטריאןם ביפן.

דנסו היא אחת מספקיות הרכב הגדולות בעולם. המערכת תותקן במתחם הניסויים החדשני שלה באי הוקאידו ביפן, המשמש את דנסו לבחינת רכבים וטכנולוגיות חדשניות עבור יצרני רכב בינלאומיים מובילים. אתר הניסויים באבשירי נחשב לאסטרטגי עבור דנסו, ומשמש לבחינת רכבים חדשים בתנאי סביבה משתנים וקיצוניים. הטכנולוגיה של אלקטריאון צפויה להפוך לחלק אינטגרלי ממסלול הבדיקה הסטנדרטי של רכבים חשמליים חדשים באתר, מתוך תפיסה עתידית לפיה טעינה אלחוטית תהפוך ליכולת בסיסית ברכבים חשמליים.

המערכת שתותקן היא הדגם המתקדם ביותר של אלקטריאון והיא צפויה לספק הספק של עד כ-70 קילוואט לרכב. ההתקנה צפויה להתבצע במהלך החודשים הקרובים. 

מאלקטריאון נמסר כי החברה מאמינה כי שילוב המערכת במתחם יוכל לתמוך בשיתופי פעולה נוספים בעתיד עם יצרני רכב מובילים ושותפים גלובליים אחרים.

מניית אלקטריאון איבדה כ-67% מערכה מאז תחילת השנה, בעיקר על רקע השקת טכנולוגיית הטעינה המהירה של חברת הרכב הסינית BYD – זאת מתוך הנחה כי טעינה מהירה תייתר את טכנולוגיית החברה. גם היום מניית החברה לא הגיבה בצורה משמעותית לדיווח על העסקה החדשה, ואף יורדת במהלך המסחר.

הכנסות חטיבת הקישוריות של אנבידיה זינקו ל-5 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אנבידיה (Nvidia) דיווחה הלילה על הכנסות שיא בפעם השביעית ברציפות. ככל שפעילותה בתחום מרכזי הנתונים מתרחבת, כך גם גדלות ההכנסות ממוצרי הקישוריות, המפותחים במרכז של אנבידיה בישראל, על בסיס הטכנולוגיה של מלאנוקס (Mellanox). ברבעון הראשון הסתכמו ההכנסות מחטיבת הקישוריות ב-5 מיליארד דולר – גידול של 63% לעומת הרבעון הקודם. יש לציין כי מדובר בגידול גבוה משמעותית מהגידול הרבעוני בכלל הכנסות החברה, שצמחו ב-12% ל-44.1 מיליארד דולר.

אפשר לחלק את חטיבת הקישוריות של אנבידיה לשני חלקים עיקריים: רכיבי הקישוריות ממשפחת NVLink, המחברים בין מעבדי ה-GPU באותו מארז או ארון שרתים, ורכיבי קישוריות מבוססי הפרוטוקולים איתרנט ואינפיניבנד, המחברים בין שרתים בתוך מרכז הנתונים. כיום, שתי הקטגוריות הללו מפותחות בישראל. ההכנסות ברבעון הראשון ממכירות הדור החמישי של ה-NVLink, שפותח כחלק מפלטפורמת Blackwell, הסתכמו במיליארד דולר. הגידול הזה משקף את הביקוש האדיר לשבב הבלאקוול, שמכירותיו היוו לא פחות מ-70% ממכירותיה של אנבידיה בתחום מרכזי הנתונים.

גם מתגי האיתרנט Spectrum-X, שפותחו עוד במסגרת מלאנוקס, זוכים לביקוש מוגבר על רקע הגידול בנפח של מרכזי הנתונים. לדברי אנבידיה, ההכנסות ממכירת המתגים צפויות להגיע השנה ל-8 מיליארד דולר. "האימוץ בקרב חברות הענן והאינטרנט, כדוגמת מיקרוסופט, CoreWeave, אורקל ו-xAI, הינו גדול. ברבעון האחרון הצטרפו גוגל ומטא לרשימת הלקוחות של המתגים הללו", סיפר מייסד ומנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח.

הואנג תיאר מירוץ חימוש של ממש בקרב ענקיות הטכנולוגיה. לדבריו, חברות הענן הגדולות (hyper-scalers) פורסות בממוצע מדי שבוע כ-1,000 ארונות שרתים חדשים מדגם NVL72, שכל אחד מהם כולל 72 מעבדי בלאקוול – כלומר כ-72 אלף מעבדי בלאקוול נוספים, בכל שבוע. מיקרוסופט, למשל, צפויה לפרוס מאות אלפי מעבדי בלאקוול, בעיקר לטובת צרכי העיבוד של OpenAI. החברה כבר החלה לשלוח דוגמיות של הדגם Blackwell Ultra, שצפוי להכיל כ-50% יותר זיכרון (HBM) וכך לשפר את יעילות ההסקה (inference). באחרונה השיקה אנבידיה מתגי איתרנט ואינפיניבנד המבוססים על טכנולוגיית סיליקון פוטוניקס, שגם כן פותחו בישראל וצפויים לתרום לחיסכון באנרגיה בתפעול מרכזי נתונים.