מחבר: Techtime

טאן מבצע פניית פרסה; תוקף את ההנהלה הקודמת של אינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן. מוביל תוכנית הבראה רחבת-היקף

מנכ"ל חברת אינטל, ליפ-בו טאן, הציג אמש (ה') את משנתו הניהולית ואת מפת הדרכים לשנים הקרובות שהוא גיבש עבור החברה – והן שונות באופן חד מהאופן שבו היא נוהלה בשנים האחרונות. טאן מוביל בימים אלה ארגון מחדש דרמטי במערך התפעולי של אינטל ובתרבות הארגונית שלה. המהלך כולל גל פיטורים נרחב, ביטול פרוייקטי ענק באירופה וצמצום תקציבי הפיתוח. דיווחים ראשונים על תוכנית ההתייעלות התפרסמו מיד לאחר כניסתו של טאן לתפקיד המנכל בחודש אפריל 2025. אולם השבוע, עם פרסום הדו"ח הרבעוני של החברה, התבררו מימדי המהלך: לראשונה אינטל הודיעה רשמית שהיא מבצעת בימים אלה את גל הפיטורים הגדול ביותר בתולדות החברה שיביא להפחתה של כ-15% בכוח האדם של החברה.

תוכנית ההתייעלות כוללת פיטורי כ-24 אלף עובדים. עד סוף השנה יישארו באינטל כ-75 אלף עובדים. התוכנית צפויה להפחית את ההוצאות התפעוליות לכ-17 מיליארד דולר ב-2025 ולכ-16 מיליארד דולר ב-2026. למעשה, גל הפיטורים נמצא כבר בעיצומו ובשבועות האחרונים התפרסמו דיווחים רבים על סגירת חטיבות ועזיבת עובדים. ברבעון השני 2025 הסתכמו מכירות אינטל בכ-12.9 מיליארד דולר. החברה דיווחה על הפסד נקי עצום של 2.9 מיליארד דולר (לפי GAAP). בנוסף, היא סיפקה תחזית מאכזבת לרבעון השלישי: הכנסות של 12.6-13.6 מיליארד דולר, עם אפס סנט רווח מתואם למניה.

תהליך 18A נכשל, השרתים יקרים ומסובכים ללא צורך

בשיחה עם משקיעים ואנליסטים שהתפתחה לאחר הצגת הנתונים הפיננסיים, הוא מתח ביקורת נוקבת על ההנהלה הקודמת של החברה. טאן: "יש לנו הרבה מה לתקן כדי לקדם את החברה". הוא דיבר על הכישלון בפיתוח טכנולוגיית הייצור המתקדמת 18A, שנחשבה לדגל ההנדסי של אינטל. "למדנו הרבה מהטעות שעשינו עם תהליך 18A, ועכשיו אנחנו מיישמים את הלקחים בתהליך הבא, 14A". לדבריו, ההשקעות בתהליך 14A יצדיקו את עצמן רק אם יהיה לתהליך הייצור ביקוש ממשי מצד חברות חיצוניות, והוסיף אזהרה: "אשקיע רק כשאהיה משוכנע שהתשואות הללו קיימות".

הוא מתח ביקורת קשה על אסטרטגיית מעבדי השרתים, שהתבססה על ייצור שבבים מרובי ליבות ומרובי נימות (threads), שלעיתים כללו עשרות ליבות ומאות נימות, גם כשלא היה להם ביקוש ממשי בשוק. לדבריו, הגישה הזו גרמה לחברה להשיק מעבדים מסובכים לייצור ויקרים, שרמת הביצועים שלהם לא הצדיקה את המאמץ. הוא מסר שאינטל נוטשת כעת את המודל הזה לטובת קו מוצרים מצומצם, יעיל וממוקד בדרישות האמיתיות של לקוחות. הוא תתחייב "לא לפתח שבבים רק כי אפשר, אלא רק כשהשוק מצדיק זאת. אני מתקן את הטעויות שנעשו בשנים האחרונות".

המנכ"ל יבדוק אישית את תכנוני הסיליקון

טאן אמר שאינטל עדיין שומרת על מעמדה בשוק השרתים המסורתי. "אנחנו רואים דרישה טובה למוצרים שלנו, אבל אנחנו צריכים לשפר את הביצועים של המעבדים שלנו המיועדים להריץ את השרתים הגדולים (הייפר סקייל), שבהם רמת הביצועים לכל ואט בודד הוא מדד מרכזי. נקטתי בצעדים שנועדו לתקן טעויות מהעבר בתחום של מעבדים מרובי-נימות, ואני נמצא כעת בתהליך של הבאת הנהגה חדשה לחטיבת מרכזי הנתונים. אני מצפה להכריז בחודשים הקרובים על המינויים החדשים.

"בטווח הארוך יותר, ההנחייה שלי לתכנוני סיליקון היא שאנחנו צריכים להגדיר מוצרים עם ארכיטקטורה פשוטה ונקייה ומבנה עלויות טוב יותר. הגדרתי מדיניות חדשה שלפיה כל תכנון של שבב מרכזי, צריך לעבור בדיקה ואישור אישיים שלי לפני שהוא עובר לייצור ראשוני (טייפאאוט). התהליך הזה ישפר את מהירות הביצוע שלנו, ימקד את החברה ויחסוך בעלויות פיתוח".

מאמץ מוגבר בתחום התוכנה

אחד מהשינויים החשובים ביותר עליהם הכריז, היה שאינטל משנה לחלוטין את הגישה שלה ביחס לתוכנה, בעיקר בתחום הבינה המלאכותית: "בעבר פעלנו בתחום הבינה המלאכותית מתוך גישה ממוקדת סיליקון ואימון, בלא לבנות מערך כולל ומשולב של חומרה ותוכנה. אנחנו צריכים למקד את האסטרטגיה שלנו סביב ארכיטקטורת x86 בתחום מעבדי ה-CPU וארכיטקטורת xe בתחום מעבדי ה-GPU, אבל לעלות ברמת ההפשטה. כלומר לספק מוצרים הכוללים גם חומרה וגם תוכנה. זהו תחום שבו אינטל היתה חלשה או שנעדרה ממנו לגמרי. בהנהגתי נצמיח את התחום הזה.

"כדי להיות פלטפורמת המחשוב המועדפת, אנחנו צריכים להבין את המגמות החשובות ביותר עבורנו בתחום המחשוב, ולהגיב אליהן באמצעות גישה מערכתית כוללת שיש בה גם פיתוח תוכנה וגם פיתוח סיליקון. בחודשים הקרובים נספק יותר מידע על המהלך שאנחנו מבצעים בפיתוח יכולות AI מאוחדות הכוללות חומרה ותוכנה. המהלך הזה אומנם דורש זמן, אולם הוא חיוני כדי שאינטל תהיה רלוונטית גם בגל המחשוב הבא".

"חזון הנדסי ללא עמוד שדרה מסחרי"

במרכז הביקורת שלו עומדת אסטרטגיית תשתיות הייצור של המנכ"ל הקודם, שהתמקד בבניית מפעלי ענק עבור חטיבת שירותי הייצור (Foundry) באוהיו, בגרמניה, בפולין ובקוסטה ריקה – עוד לפני שהיה ברור אם יש לה לקוחות. "אנחנו צריכים לבנות את קיבולת הייצור בחוכמה ובזהירות, בהתאם ללוחות זמנים התואמים לביקוש של הלקוחות ולצרכים העסקיים של החברה. ההשקעה בשנים האחרונות בבניית קיבולת הייצור חרגה הרבה מעבר לביקוש, ונעשתה באופן לא נבון ומופרז. מערך הייצור הפך מבוזר מדי. מעתה נגדיל את הקיבולת בהתבסס על התחייבויות ללרכישת נפח ייצור, ונקצה משאבים באופן הדרגתי ובהתאם לאבני דרך".

טאן חזר על העקרון הזה לאורך כל השיחה: "אני לא מאמין בגישה של 'אם נבנה, הם יבואו'. תחת הנהגתי נבנה את מה שהלקוחות צריכים, בזמן שהם צריכים את זה, ונזכה מחדש באמונם. גם בפרוייקטי Foundry וגם בדורות הבאים של תהליכי ייצור. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לבנות חזון הנדסי שאין לו עמוד שדרה מסחרי ברור". 

בוטלו פרוייקטי ענק, המהנדסים חוזרים למשרדים

הגישה הזו תורגמה מיידית למעשים: אינטל ביטלה את פרוייקט הקמת מפעל ייצור בגרמניה בהשקעה של כ־10 מיליארד אירו ואת הקמת מפעל ההרכבות בפולין. מפעל הייצור בקוסטה ריקה יתעסק רק בפעילות פיתוח, כאשר פעילויות ההרכבה שלו יעברו לווייטנאם ולמלזיה שבהן עלויות התפעול נמוכות משמעותית. אינטל תבצע קיצוץ נרחב בהשקעות בציוד ייצור (CapEx), ותצמצם דרמטית את קצב ההתרחבות הגיאוגרפית.

"הביצועים התפעוליים שלנו כבר מראים את השפעת המהלכים שהתחלנו לבצע". לדבריו, אינטל תמקד את משאביה בשלושה צירים בלבד: שירותי ייצור כשירות (Foundry), שבבים ל-AI, והאצת היכולות של מוצרים קיימים. שכבות הניהול יוקטנו בכ־50%, ועובדי ההנדסה יחזרו לעבוד במשרדים לפחות ארבעה ימים בשבוע. "עלינו להפוך לחברה מהירה, מדויקת ורזה – כמו המתחרות שלנו באסיה". הוא הבהיר שמדובר במהלך אסטרטגי: "אנחנו לא מודדים את עצמנו לפי שורת הרווח הקרובה, אלא לפי היכולת שלנו להיות רלוונטיים בשנתיים הבאות. המעבר לבינה מלאכותית ולשירותי ייצור הוא לא מותרות – אלא הכרח".

האזינו לשיחת הוועידה עם המשקיעים:

נדחתה תביעת בעלי מניות נגד אינטל, בטענה שהסתירה מידע על חטיבת הייצור

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל אינטל באירלנד. צילום: Techtime

בית משפט פדרלי בקליפורניה דחה השבוע תביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברת אינטל, בטענה שהטעתה את המשקיעים בנוגע לביצועי יחידת שירותי הייצור (Foundry) שלה. בפסק הדין שניתן ביום רביעי, קבעה השופטת טרינה תומפסון שאינטל לא הסתירה מידע מהמשקיעים ולא פעלה בניגוד לחוק, למרות הקריסה החדה בשווי השוק של החברה בחודש אוגוסט 2024.

האירוע שהצית את זעמם של המשקיעים התחולל ב־2 באוגוסט 2024, במסגרת "יום אנליסטים" שנערך על-ידי אינטל. במהלכו היא גילתה לראשונה שחטיבת ה־Foundry שלה רשמה הפסד תפעולי של כ־7 מיליארד דולר בשנת 2023. זהו נתון שלא נמסר לציבור קודם לכן, וממשקיעים שלא קיבלו אזהרה מוקדמת על עומק ההפסדים, פירשו זאת כהסתרת מידע מכוונת, והגיבו במכירת מניות שגרמה לצניחה של כ־11% בשווי החברה ביום אחד. מדובר בירידת ערך של כ־32 מיליארד דולר.

"שיקול דעת עסקי סביר"

התובעים טענו שהנהלת אינטל הציגה לאורך זמן תחזיות אופטימיות באשר לעתיד חטיבת ה־Foundry, והמתינה זמן רב מדי לפני שחשפה את הפסדי העבר. לטענתם זוהי הונאה לכל דבר שגרמה הפסדים כבדים בקרב בעלי מניות שלא היו מודעים למצב האמיתי. אולם בית המשפט דחה את הטענות. השופטת קבעה שאינטל פרסמה לאורך זמן אזהרות כלליות בנוגע לחוסר ודאות תפעולית ולפוטנציאל ההפסדים בתחום הזה, ושההחלטה שלא לחשוף את ההפסד הספציפי מוקדם יותר הייתה במסגרת "שיקול דעת עסקי סביר". היא הדגישה גם כי גישת "ניסוי וטעייה" שבה נקטה החברה אינה מהווה עילה לתביעה.

פסק הדין ניתן עם דחייה סופית (with prejudice), כלומר לא ניתן להגיש את התביעה מחדש. חטיבת ה־Foundry של אינטל הוקמה בשנת 2021 כחלק מהמאמץ להפוך לשחקן מרכזי בייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. עם זאת, עד כה היחידה לא הצליחה להתרומם ונחשבת לגורם מרכזי בהחמרת מצבה הפיננסי של החברה. בשנת 2024 כולה רשמה אינטל הפסד נקי של 18.8 מיליארד דולר – ההפסד השנתי הראשון שלה מאז 1986. מתוך סכום זה, כ־13.4 מיליארד דולר יוחסו להפסדים תפעוליים של חטיבת ה־Foundry לבדה, נתון הממחיש את גודל הבעיה והאחריות הישירה של היחידה לקריסת הריווחיות של אינטל.

מובילאיי מעלה את תחזית ההכנסות של 2025

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מניית מובילאיי (Mobileye) זינקה עם פתיחת המסחר ביום ה' בנסד"ק, וזאת לאחר שתוצאותיה הכספיות לרבעון השני 2025 היו טובות מהתחזיות. בחברה משדרים אופטימיות לגבי הביקושים בשוק ומומנטום הצמיחה של החברה, והדובדבן שבקצפת: החברה מעלה את תחזית ההכנסות של שנת 2025. ההכנסות ברבעון השני צמחו בכ-16% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו ב-506 מיליון דולר. הרווח הנקי המתואם (Non-GAAP) זינק ב-33% לכ-102 מיליון דולר (13 סנט למניה).

"אנחנו רואים שיפור ברור במאזן הביקושים וההיצע, ואנחנו מאמינים שהתנאים מבשילים לעבר קפיצת מדרגה נוספת בצמיחה", אמר מנכ"ל החברה פרופ' אמנון שעשוע. "המומנטום סביב הפלטפורמות שלנו, ובפרט SuperVision ו-EyeQ, הולך ומתחזק. אנו מעריכים ש-2027 תהיה שנה של האצה בצמיחה, עם חדירה של מוצרים מתקדמים יותר לשוק".

בעקבות הביצועים החזקים והאיתותים משוק הרכב, החברה עדכנה כלפי מעלה את תחזית המכירות השנתית של 2025 ל-1.765-1.885 מיליארד דולר בהשוואה לתחזית הקודמת של 1.69-1.81 מיליארד דולר. תחזית הרווח התפעולי המתואם עומדת כעת על 210–286 מיליון דולר. חברות מחקר כמו Barclays ו-JP Morgan ציינו כי "העלאת התחזית משקפת לא רק התאוששות של השוק אלא גם תחרותיות הולכת וגדלה של מובילאיי בפרויקטים של נהיגה אוטונומית חלקית ומלאה".

האנליסטים הדגישו במיוחד את המשך ההשקה של שיתופי הפעולה עם קבוצת פולקסווגן, כולל הניסויים במסחרית האוטונומית ID.Buzz בארצות הברית, וההתקדמות עם שותפויות בתחום הרובו-טקסי בלוס אנג’לס, אירופה ויפן. שעשוע סיכם את המגמה: "אנחנו מצויים בעמדה מצוינת לקראת 2026–2027, כשהשוק ידרוש פתרונות מתקדמים יותר. התקופה האחרונה הייתה של איסוף כוחות – עכשיו מתחילה ריצת הצמיחה הבאה".

מגעים למכירת סוני סמיקונדקטור ישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שבב תקשורת אוניברסלי ליישומי ואבזרי IoT של סוני סמיקונדרטור ישראל

חברת סוני (Sony) בוחנת בימים אלה את האפשרות למכור את חטיבת שבבי הסלולר שלה, Sony Semiconductor Israel, אשר הוקמה בעקבות רכישת חברת Altair Semiconductor בשנת 2016, בסכום של 212 מיליון דולר. סוכנות רויטרס מסרה בדיווח בלעדי שהחברה החלה במגעים עם בנקאי השקעות כדי להיערך למהלך של מכירה. מדובר ביחידה המייצרת שבבים לרשתות סלולריות מסוג LTE, בעיקר עבור יישומי אינטרנט של הדברים (IoT), ומעסיקה עשרות עובדים בישראל. ההכנסות השנתיות שלה נאמדות בכ-80 מיליון דולר. מקורות פנימיים ששוחחו עם רויטרס מסרו ששווי המכירה האפשרי מוערך בכ-300 מיליון דולר.

לא הפכה למנוע צמיחה למרות טכנולוגיה מובילה

עסקת הרכישה של Altair נעשתה במסגרת אסטרטגיה של סוני שנועדה להרחיב את נוכחותה בשוק השבבים ולשלב קישוריות סלולרית חכמה במוצרי הקצה שלה. אלטייר פיתחה שבבים יעילים במיוחד, שנועדו להתחבר לרשתות LTE עבור אבזרי מדידה חכמים, מצלמות מאובזרות ומכשירי M2M. היא הייתה אחת מהחברות הראשונות בעולם שהצליחו לספק פתרונות כאלה ברמה מסחרית מלאה. אך בפועל, היא לא הצליחה להתפתח למנוע צמיחה משמעותי. 

למרות שהציגה טכנולוגיה מתקדמת בתחום שבבי ה‑LTE לשוק ה‑IoT, לא חל שינוי מהותי בהיקף ההכנסות שלה, שנשארו יציבות סביב ה-80 מיליון דולר לשנה. מאז רכישתה, החברה לא הצליחה לפרוץ לשווקים רחבים יותר או להגדיל משמעותית את נתח השוק שלה, ובפועל נותרה יחידה טכנולוגית נישתית בתוך תאגיד ענק. למעשה, תג המחיר שמציבה סוני עבור החטיבה אינו משקף תשואה חיובית מהותית ביחס לסכום הרכישה, אלא דווקא תשואה שלילית אם משקללים את האינפלציה.

מי שעומדת כיום בראש קבוצת סוני היא המנכ"לית קניצ’ירו יושידה (Kenichiro Yoshida), שהובילה בשנים האחרונות מהלך של מיקוד עסקי אסטרטגי, המתבטא בצמצום תחומים בעלי רווחיות נמוכה ומיקוד בתחומים שבהם יש לסוני יתרון מובהק, כמו בידור דיגיטלי, גיימינג, מוזיקה וחיישני צילום. חשוב לציין שסוני מפעילה תאגיד שבבים גדול מאוד, בנוסף לפעילות הישראלית שלה. הגוף המרכזי הוא Sony Semiconductor Solutions Corporation, המתמחה בעיקר בחיישני תמונה (CMOS), שבבים למצלמות סמארטפון, רכיבים לרכב אוטונומי ועוד.

זוהי אחת מהחטיבות הריווחיות ביותר של סוני, ופועלת מול שוקי הליבה של הקבוצה. חטיבת השבבים הגדולה פועלת בנפרד מ‑Sony Semiconductor Israel: היא נמצאת בצמיחה ונחשבת לאחת מיצרניות חיישני התמונה הטובות בעולם. החטיבה הישראלית לא צומחת ולא נמצאת בשוק ליבה, ולכן למרות הצלחתה הטכנולוגית – היא הפכה למועמדת טבעית למכירה.

שתפו בלינקדאין את הגרסה באנגלית של הכתבה.

טאיוואן הכריזה על תוכנית AI לאומית בהיקף חצי טריליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: בניין משרד הפטנטים בטאיוואן]

טאיוואן הכריזה על תוכנית שאפתנית לפיתוח "עשר תשתיות לאומיות בתחום הבינה המלאכותית", שמטרתה להזריק מעל 510 מיליארד דולר לכלכלה המקומית עד שנת 2040.

ראש הממשלה, צ'ו ג'ונג־טאי, הציג את היוזמה כחלק ממאמץ כולל להפוך את טאיוואן ל"אי טכנולוגי חכם", תוך הישענות על היתרונות התעשייתיים של המדינה בתחומי ה-ICT והשבבים.

התוכנית מתמקדת בשלושה צירים טכנולוגיים מרכזיים: טכנולוגיית פוטוניקה משולבת סיליקון, טכנולוגיה קוונטית ורובוטיקה מבוססת בינה מלאכותית. כל אחד מהתחומים הללו מקבל תמיכה ישירה מהממשלה, בשיתוף פעולה עם גופים מובילים בתעשייה כמו TSMC ו-Foxconn.

הממשלה שואפת להקים שרשראות אספקה מקומיות, לפתח כישרונות בתחומים אלה, ולמנף את ההתקדמות כדי לבסס מעמד עולמי בתחום ה-AI. בנוסף לטכנולוגיות הליבה, יושקעו מאמצים רבים בפיתוח תשתיות מחשוב לאומיות ויצירת מערכות בינה מלאכותית עצמאיות, שיתבססו על נתונים מקומיים וישרתו צרכים ביטחוניים, כלכליים ואזרחיים. המדינה מציבה דגש על פיזור הפרויקטים בכל רחבי האי כדי להבטיח חלוקה שוויונית של תועלות הכלכלה הדיגיטלית.

טאיוואן תקצה מעל שלושה מיליארד דולר לקרנות הון סיכון שיתמכו בסטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית. הממשלה מצפה שהתוכנית תיצור כחצי מיליון מקומות עבודה חדשים ותוביל להקמת שלושה מרכזי מחקר בעלי הכרה עולמית.

שר המדע והטכנולוגיה הדגיש כי יכולות המחשוב של המדינה יועצמו ויכללו תשתיות בהיקף של מאות פטא-פלופים, במטרה לעמוד בביקושים הגוברים של תעשיית ה-AI. שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות כמו פוקסקון ונבידיה כבר נמצאים בעיצומם. באי הוקם מרכז סופרמחשוב ראשון מסוגו, המבוסס על מעבדי Blackwell של נבידיה ומרושת בתקשורת מהירה מסוג NVLink. המרכז החדש נועד לשמש בסיס לתעשייה שלמה של יישומי AI, כולל רפואה חכמה, רובוטיקה תעשייתית ותשתיות עיר חכמה.

מאחורי היוזמה עומד גם חישוב גיאופוליטי. בעידן שבו סין מנסה להרחיב את שליטתה, טאיוואן מעוניינת לחזק את עצמאותה הכלכלית והטכנולוגית, ולשפר את יכולתה להוות שותפה מרכזית לרשתות החדשנות של מדינות כמו ארצות הברית, יפן וגרמניה. השקעה רחבת היקף בתשתיות בינה מלאכותית נחשבת בעיני הממשל למנוף הגנה אסטרטגי לא פחות מאשר מנוע כלכלי.

אלקטריאון תשלב טעינה אלחוטית ברכב אוטונומי תעשייתי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המחשה של ATLOS לתחבורה אוטונומית בתוך מתחמים לוגיסטיים תעשייתיים

חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) חתמה על הסכם פיתוח בהיקף של כ-540 אלף שקל עם חברת ATLOS הפורטוגלית, לשילוב מערכת טעינה אלחוטית במערכות תחבורה תעשייתית חכמה במתחמי ייצור ובמרכזים לוגיסטיים. זו תהיה הפעם הראשונה שבו טכנולוגיית הטעינה האלחוטית של אלקטריאון משולבת ברכב אוטונומי הפועל בסביבה תעשייתית מלאה. במסגרת ההסכם, אלקטריאון תספק ללקוח פתרון מלא הכולל מערכות רכב, משטחי טעינה אלחוטית, תוכנה, שירותי תכנון, התקנה, תמיכה טכנית וליווי תפעולי. המערכת תשולב ב-6 מכוניות מסחריות בגודל מלא (ואן), אשר יפעלו ללא נהג וינועו במסלול מחזורי קבוע באתר תעשייתי פעיל, לצורך הובלת מטענים ממחסן האספקה לקו ייצור, ובחזרה.

מערכת הטעינה האלחוטית תותקן בעמדות הפריקה והטעינה של סחורה. הטעינה מתבצעת בזמן שהרכב עוצר לצורך פריקת וטעינת סחורה, בלא צורך להשבית את פעילות הרכב, להתחבר ידנית לחשמל או לעצור במיוחד לצורכי תדלוק/טעינה. הגישה הזו של "טעינה כחלק בלתי נפרד מהפעולה השוטפת" נחשבת תנאי הכרחי ביישום אמיתי של אוטונומיה תפעולית, מכיוון שהדבר מבטיח את היכולת להפעלה אוטונומית של הצי ללא מגע יד אדם. ההתקנה צפויה להסתיים ברבעון האחרון 2025, ומייד לאחר מכן המערכת תיכנס לפעילות שוטפת.

הרבעון הראשון איכזב

חברת ATLOS מפתחת כלי-רכב אוטונומיים חשמליים למרכזים לוגיסטיים ומתחמי ייצור, ונמצאת בבעלות קבוצת CME, המתמקדת בפרוייקטי תשתית ותחבורה חכמה. להערכת אלקטריאון, הצלחת הפרוייקט תכניס אותה לשוק המתפתח של תחבורה תעשייתית חכמה, לוגיסטיקה, מזון והמשקאות, תעשיית התרופות ונמלי תעופה. ברבעון הראשון של 2025 הסתכמו מכירות אלקטריאון בכ-2.3 מיליון שקל בלבד, בהשוואה למכירות של 9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה הסבירה את הירידה החדה בעיקר בעיכובים במימוש הסכם ה"מטרונית" עקב דחיות באישור תקציב המדינה.

רשת התחבורה הציבורית "מטרונית" פועלת באזור הקריות ונמצאת באחריות "חוצה ישראל". במאי 2024 זכתה אלקטריאון במכרז חברת "חוצה ישראל" לביצוע פרויקט טעינה אלחוטית, שבמסגרתו תותקן תשתית הטעינה האלחוטית של אלקטריאון במקטעים שונים של נתיבי האוטובוסים, לצורך טעינה אלחוטית דינמית תוך כדי נסיעה, ולצורך טעינה נייחת באמצעות נקדות עגינה בטרמינלים.

TI מזהירה: ייתכן כי הרבעון החזק נובע מהקדמת הזמנות לקראת מכסי המגן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: עובד TI במפעל הייצור SM1 בעיר שרמן, טקסס

עד כמה מורגשים המאבקים הגיאופוליטיים בתעשיית השבבים. השאלה הזו קיבלה משנה תוקף השבוע, כאשר יצרנית השבבים Texas Instruments דיווחה על תוצאות הרבעון השני 2025: אומנם היא דיווחה על צמיחה ניכרת במכירות וברווחים, אך בעת ובעונה אחית היא גם הזהירה כי המספרים עשויים להטעות, מכיוון שהחברה חוותה הקדמה של הזמנות רבות, על רקע חששות ממכסי המגן של ממשל טראמפ. המגמה הזו ניכרת במיוחד בשוק הסיני, אשר ממשיך להיות מנוע צמיחה חשוב של החברה – וגם מקור לאי-ודאות גדולה.

"מכסים וגיאופוליטיקה משבשים ומשנים את מבנה שרשרת האספקה הגלובלית", הזהיר נשיא ומנכ"ל החברה, הישראלי חביב אילן. מכירות החברה ברבעון צמחו ב-16% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-4.45 מיליארד דולר. הרווח הנקי הסתכם ב-1.29 מיליארד דולר, בהשוואה ל-1.13 מיליארד דולר בשנה שעברה. המכירות בתחום הרכיבים האנלוגיים צמחו בכ-18%. זהו תחום הפעילות המרכזי של החברה והיה אחראי ליותר משלשה-רבעים מהמכירות: כ-3.45 מיליארד דולר. המכירות בתחום ה-Embedded צמחו בכ-10% לעומת השנה שעברה. המגזר הזה משרת בין היתר את תעשיות הרכב, הרפואה והבקרה התעשייתית, והניב כמיליארד דולר במהלך הרבעון.

נשיא ומנכ"ל TI, חביב אילן. אי-ודאות גיאופוליטית
נשיא ומנכ"ל TI, חביב אילן. אי-ודאות גיאופוליטית

המכירות בסין צמחו בכ-19% לעומת הרבעון הקודם, ובכ-32% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. השוק הסיני משמעותי מאוד עבור טקסס אינסטרומנטס, והיה אחראי לכחמישית מהכנסותיה ברבעון – כמעט 900 מיליון דולר. מדוע חלה כזו צמיחה דרמטית במכירות לסין? בתשובה לשאלת אנליסט בשיחת המשקיעים שלאחר פרסום הדו"ח, הסביר חביב: "כשאתה רואה התנהגות כל כך חזקה ברבעון השני לעומת הרבעון הראשון, צריך לשקול שחלק מזה נובע מסביבת המכסים. אני לא יכול לשלול את האפשרות הזאת. גם במהלך הרבעון השני ראינו גם קצת יותר משיכה (pull-in) מצד הלקוחות בסין".

משמעות התופעה היא שלקוחות סיניים הקדימו את הרכישות כדי להימנע מעלויות עתידיות, אם וכאשר ייכנסו לתוקף מכסים חדשים. על-רקע הגורמים הללו, החברה צופה הכנסות בהיקף של 4.45-4.80 מיליארד דולר ברבעון השלישי 2025. התחזית השמרנית איכזבה את המשקיעים ומניית ירדה לאחר פרסום הדו"ח במהלך המסחר המאוחר בנסד"ק, בכ-11.7%. הירידה החדה נובעת בעיקר משינוי הטון מצד החברה, שברבעון הקודם וגם לאורך הרבעון האחרון המעיטה בהשפעה הפוטנציאלית של המכסים, ובדו"ח הנוכחי שמה עליהם דגש מיוחד.

גוגל ו-OpenAI הצטיינו באולימפיאדת המתמטיקה לנוער

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[למעלה: הלוגו של התחרות]

מי שמשכו את מירב תשומת הלב באולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית לנוער (IMO), שננעלה אתמול באוסטרליה, היו לא המתחרים הצעירים, אלא דווקא שני מודלי AI. לראשונה בתולדות התחרות, שני מודלי AI – אחד מבית Google DeepMind והשני מבית OpenAI – זכו להזדמנות להפגין את יכולותיהם בפתרון בעיות מתמטיות ולוגיות מורכבות, אף שלא התחרו בתחרות באופן רשמי. שני המודלים הציגו ביצועים גבוהים מאוד, אשר היו מזכים אותם במדליית זהב. מדובר בשני מודלי "חשיבה" ניסיונים, ושתי החברות לא צפויות לשחרר אותם לציבור. 

האולימפיאדה, שמתקיימת מאז 1959, היא תחרות עולמית שנתית למתמטיקה לתלמידי תיכון, שבה משתתפות יותר מ-100 מדינות. כל מדינה שולחת שישה מתחרים, הנבחרים מתוך אלפי מועמדים מקומיים. כל משתתף נדרש להתמודד עם שש בעיות מתמטיות קשות במיוחד, תוך יומיים, שלוש בעיות בכל יום, במשך ארבע שעות וחצי.

הבעיות אינן דורשות ידע אקדמי, אך כן דורשות חשיבה עמוקה, יצירתיות ולוגיקה ברמה גבוהה מאוד. הן עוסקות בנושאים כמו גאומטריה קלאסית, תורת המספרים, קומבינטוריקה, אלגברה מתקדמת, הוכחות בעזרת אינדוקציה או בנייה קונסטרוקטיבית. רוב הפותרים מצליחים לפתור רק חלק מהשאלות. מדליית זהב מוענקת לא רק לזוכה במקום הראשון, אלא למעשה לכ-10% העליונים מבין כ-630 המשתתפים. 

במקום הראשון השנה בדירוג הקבוצתי דורגה נבחרת סין, עם ניקוד כולל של 231 מתוך 252, כולל שלושה משתתפים שפתרו את כל 6 השאלות בהצלחה. אחריה דורגה הנבחרת של ארצות הברית. הנבחרת הישראלית הגיעה למקום השישי והמכובד מאוד. 

המודל Gemini DeepThink של Google DeepMind השתתף רשמית בתחרות – לא כמתחרה אנושי אלא לצורכי הדגמה – ופתר חמש מתוך שש הבעיות. מדובר בציון שמכניס את המודל ל־10% העליונים של המתחרים – כלומר, רף הזהב. גם המודל של OpenAI עמד באותו רף בדיוק, ופתר חמש מתוך שש שאלות בתנאים דומים.

יש מי שעשויים להמעיט בהישג ולטעון כי מדובר ב"תחרות לנוער". ואכן, הבעיות ב-IMO אינן דורשות כלים אקדמיים, אך כן מסתמכות על חשיבה לוגית נקייה ויצירתיות ברמות הכי גבוהות. גם עבור בני אדם, פתרון מלא של שאלה אחת מתוך שש הוא הישג, ו-5 מתוך 6 זה כבר ביצוע נדיר ברמה עולמית. יתרה מכך, המודלים לא פתרו רק בעיות – הם ניסחו הוכחות בשפה טבעית, ניתחו רעיונות מתמטיים, ויצרו רצף חשיבה דמוי אנושי – מה שנחשב כיום לפסגת היכולות בתחום ה-reasoning. גם צריך לזכור, אמנם המודלים נבנו על בסיס טריליוני מילים ונתונים, אבל הם לא "למדו את התשובות בעל פה". מדובר בבעיות חדשות, שלא פורסמו מראש, והתשובות אליהן אינן מבוססות על זיכרון אלא על חשיבה ויצירתיות.

היילו הכריזה על מאיץ הבינה המלאכותית Hailo-10H

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כרטיסי הרחבה בפורמט M.2 הכוללים את מעבד Hailo-10H

חברת היילו (Hailo) התל אביבית הכריזה על השקת מעבד הבינה המלאכותית החדש, Hailo-10H. זהו הדור השני של מאיצי AI למכשירי קצה (Edge AI). החברה שהו המאיץ הראשון מסוגו בעולם המאפשר הרצת מודלי Gen AI באופן מקומי על-גבי המכשיר, בלא צורך בחיבור לענן. החל מהיום (ג') ניתן לרכוש את המעבדים ולהוריד את חבילת התוכנה מאתר החברה. השבב החדש כולל את יכולות ה-Vision AI של שבב הדור הראשון, Hailo-8, בנוסף ליכולות חדשות של בינה מלאכותית גנרטיבית.

הוא מאפשר להריץ באבזר הקצה מודלי שפה גדולים (LLMs), מודלים חזותיים–שפתיים (VLMs) ומודלים גנרטיביים נוספים. מנכ״ל-שותף ומייסד היילו, אור דנון: "הזמינות המסחרית של מעבד ה-Hailo-10H היא צעד משמעותי במימוש החזון שלנו – להפוך את הבינה המלאכותית לנגישה לכל". מעבד Hailo-10H משתלב באופן מלא בסביבת הפיתוח הקיימת של היילו. הוא נתמך על-ידי קהילת מפתחים פעילה המונה כ-10,000 משתמשים חודשיים. העיבוד במכשיר מקצר זמני השהייה, מסייע בשמירה על פרטיות ומפחית את עלויות התקשורת ושירותי בינה מלאכותית חיצוניים. 

עיבוד מודלים גדולים ב-2.5W בלבד

מעבד ה-Hailo-10H מיועד ליישומים בתחומי הצרכנות, המגזר העסקי ותעשיית הרכב. החברה מסרה שהוא השיג ציונים גבוהים במבחני Gen AI: זמן תגובה ראשוני של פחות משנייה, וקצב של מעל 10 טוקנים לשנייה בעת הרצת מודלים שפתיים וחזותיים בהיקף של 2 מיליארד פרמטרים. בתחום ניתוח הווידאו, הוא מאפשר זיהוי אובייקטים מתקדם (למשל YOLOv11m) על-גבי וידאו בזמן אמת ברזולוציית 4K. כל זה בצריכת חשמל טיפוסית של 2.5W בלבד.

במקביל להשקת השבב, היילו גם מכריזה על כרטיס ההאצה Hailo-10H M.2, שהוא מודול שלם המופיע בפורמט M.2 form factor. הפורמט הזה פותח לצורך כרטיסי הרחבה במחשב כתחליף לפורמטים הישנים יותר של Mini SATA ו-Mini PCIe, והוא נפוץ מאוד בכרטיסי זיכרון SSD. הכרטיס מתחבר ישירות למחשבים אישיים ולאבזרי קצה.

הוא מספק עוצמת עיבוד של עד 40TOPS לפעולות הסקה ברמת INT4 ובצריכת הספק של 2.5W. הכרטיס כולל זכרונות LPDDR4 בנפח 4GB-8GB וארבעה ערוצי PCIe Gen-3.0 שדרכם הוא מתחבר אל המחשב המארח. הוא תומך בארכיטקטורות העיבוד x86 ו-ARM ובמערכות ההפעלה חלונות, לינוקס ואנדרואיד, וכולל ממשק DDR ישיר המאפשר הרצת LLMs, VLMs, Stable Diffusion ועוד.

סקנרי פיתחה מערכת בידוק ביטחוני המוני מבוססת מכ"ם

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הסטארט-אפ הישראלי סקנרי (Scanary), שפעל עד עתה מתחת לרדאר, חושף היום (ג') מערכת סריקה מבוססת מכ"ם ו-AI, המאפשרת לבצע בידוק ביטחוני מרחוק של המוני אנשים במרחבים פתוחים. המערכת, המוגנת בפטנט, מסוגלת לסרוק עד 25 אלף איש בשעה, תוך כדי תנועה, ממרחק של עד 10 מטר, מבלי שיידרשו לעצור כפי שנעשה בעמדות הבידוק הקיימות כיום. החברה גייסה עד היום כ-3 מיליון דולר.

המערכת מבצעת את הסריקה תוך פחות מ-2 שניות, ואם תתברר כיעילה עשויה לשנות את סדרי האבטחה באירועים המוניים, מאחר שאינה מחייבת מהאדם לעצור לצורך בידוק, מישוש גופני או ריקון כיסים. המערכת קיבלה אישורים רגולטוריים באירופה ובכללם אישורי CE ו-GDPR – מאחר שאינה עושה שימוש בזיהוי פנים ואינה פוגעת בפרטיות – והחברה נמצאת בתהליך מול הרגולטור האמריקאי. במהלך החודשים הקרובים יתחילו מספר פיילוטים בישראל ולאחר מכן בארצות הברית.

להתריע על סכין מתחת לחולצה

מערכת הסריקה ההמונית של סקנרי  מבוססת על מכ"מים רחבי-טווח המפוזרים בפריסה מרחבית ויוצרים תמונת תלת-ממד מדויקת של האנשים והחפצים בסביבה. שימוש בגלים אלקטרומגנטיים בתדר רחב (wide-band) מאפשר גם לזהות את צורת האובייקט – לפי פיזור הגל החוזר – וגם להבחין בין החומר ממנו עשוי האובייקט, כגון מתכת, פלסטיק או נוזלים, וזאת לפי תדרי הגל המוחזר. המערכת מסוגלת להבחין גם בחפצים המוסתרים מתחת לבגדים או בתוך תיקים, וכל זאת ללא צורך בעצירה או מגע פיזי עם הנבדק. לדברי החברה, הרזולוציה של המערכת מאפשרת לזהות אפילו חפצים קטנים כמו מחזיק מפתחות. 

השכבה השנייה היא בינה מלאכותית, המבצעת סיווג בין חפצים יומיומיים (טלפון סלולארי, לפטופ או מחזיק מפתחות) לחפצים מאיימים (כלי נשק ואביזרים מסוכנים אחרים), למנוע ה-AI של המערכת יש גם יכולת של למידה לאורך זמן, מתוך דאטה מצטבר, וכך לשפר את הביצועים ואת רמת הדיוק, ולהתאים עצמה לסביבות חדשות, לפעול בזמנים שונים של היום ובתנאי מזג אוויר משתנים.

ממשק המשתמש של סקנרי משלב, בזמן אמת, שכבות של "מציאות רבודה" (AR) על גבי תצוגת וידאו קיים ממצלמות ה-CCTV או ממסכי בקרה. ברגע שמתקבלת התראה, היא נשלחת לניידים של אנשי הצוות, ומופיעה על גבי משקפי AR או לחדר בקרה מרכזי. כך ניתן להגיב במהירות וביעילות, גם כאשר מדובר בסורקים בפריסה פתוחה כמו כניסה לאירוע המוני או מסוף נמל תעופה.

לדברי החברה, בזכות הארכיטקטורה המודולרית של המערכת, ניתן לשלב אותה בתוך תשתיות קיימות ללא שינויים מרחיקי לכת. המערכת תומכת בפריסה חיצונית ופנימית, ומתאימה למעברים קטנים כמו כניסות משרדים וכן לאזורים ענקיים כמו טרמינלים ושערי כניסה לאצטדיונים ופסטיבלים.

סקנרי נוסדה בשנת 2024 על ידי מספר דמויות בכירות בתעשיית ההיי-טק והדיפנס-טק: מנכ"ל החברה רונן ישביץ, יוצא 8200, כיהן כמנכ"ל חברת גיטה שנמכרה לורינט. ד"ר גדעון לויטה, ה-CTO, שימש כמהנדס מכ"ם בכיר בתעשייה הביטחונית שהוביל במשך 40 שנה פיתוחי מכ"ם של מערכות רבות ובראשן מעיל רוח וכיפת ברזל. מייסדים אחרים כוללים מומחי אלגוריתמיקה ו-AI מתעשיית המכשור הרפואי. סקנרי מעסיקה כיום 10 עובדים, והיא גייסה עד כה 3.5 מיליון דולר בסבב Pre Seed ממספר אנג'לים ומשקיעים בולטים.

רונן ישביץ, מנכ"ל סקנרי, אמר כי חזון החברה הוא לשנות מהיסוד את הדרך שבה שומרים על ביטחון הציבור במרחבים פתוחים. "בזכות שילוב של בינה מלאכותית, הדמיה מתקדמת וראיה ממוחשבת, אנחנו מאפשרים גילוי איומים ממרחק – בלי לעצור אנשים, בלי ליצור תורים, ובלי לפגוע בפרטיות. זו קפיצת מדרגה אמיתית בביטחון – שמכבדת את האנשים במקום לחשוד בהם. הפתרון שלנו לא רק משפר את רמת הביטחון, אלא גם מביא ערך ממשי ללקוח וחוסך לו בעלויות תפעול ומשאבים. הפשיעה, אירועי הירי ההמוני והטרור המתגברים ברחבי העולם מחייבים פתרונות טכנולוגיים חכמים ויעילים יותר ואנו ערוכים כיום לספק את המענה הקריטי הדרוש".

צוות החברה

שתפו בלינקדאין את הגרסה באנגלית של הכתבה.

התע"א מתחרה על רכישת חלל תקשורת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדמיית הלוויין עמוס 4. מקור: התעשייה האווירית

התעשייה האווירית (IAI) מנסה להתשלט על חברת חלל תקשורת (Spacecom) באמצעות תוכנית החזרת חובות והלוואת בעלים, שעם תאושר תעניק לה שליטה של 80% ממניות החברה לצד חברת 4iG ההונגרית, שתחזיק בכ-20% ממניותיה. השליטה בחלל תקשורת תאפשר לה להבטיח את הסכמי הפיתוח והייצור של לווייני התקשורת הבאים של ישראל, תמנע ממנה את המאבקים שנקלעה אליהם בעבר בתחרות על הזמנות חלל תקשורת, ותאפשר לה לשלב תקשורת לוויינית בתוך המוצרים האחרים שלה.

היא מתחרה בהצעה נגדית שהוגשה על-ידי קבוצת ההשקעות הישראלית קיסטון אינפרא, שאם תזכה, זו תהיה השקעתה הראשונה בתחום החלל והלוויינות. חברת חלל תקשורת עוסקת במתן שירותי תקשורת לוויינית באמצעות לווייני התקשורת עמוס 3, עמוס 4 ועמוס 17 הנמצאים בבעלותה. החברה נמצאת בקשיים בעקבות סדרת ארועים שפגעו ביכולתה לעמוד בתשלום אגרות החוב שמכרה. בשנת 2015 יצאה הלוויין עמוס 5 מפעולה וגרם לה נזקים של כמה עשרות מיליוני דולרים.

מכה קשה יותר היתה אובדן הלוויין עמוס 6: הוא היה אמר לספק לפייסבוק שירותי תקשורת בהיקף של כ-100 מיליון דולר והזמנה סינית פוטנציאלית שהיתה אמור להסתכם בכ-295 מיליון דולר. כדי לפצות על האובדן הזה, היא הפעילה עד פברואר 2025 את הלוויין עמוס 7, שאותו חכרה מחברת Asiasat למשך 8 שנים. בהמשך, החברה נכשלה במימוש פרוייקט הלוויין עמוס 8, כשלון שפגע רבות באמינותה בעיני לקוחות ושותפים.

המשקולת הכבדה של אגרות החוב

בשנת 2024 הסתכמו מכירותיה בכ-100 מיליון דולר. המכירות ברבעון הראשון של 2025 הסתכמו בכ-22.8 מיליון דולר (בהשוואה לכ-25.1 מיליון דולר ברבעון המקביל 2024). בסוף הרבעון הראשון 2025 הסתכם צבר ההזמנות של החברה בכ-109 מיליון דולר, ובקופת המזומנים שלה היו כ-220 מיליון דולר. אלא שהחברה מתמודדת עם חוב ענק בהיקף של כ-382 מיליון דולר, המורכב מהתחייבות להחזיר אגרות חוב שפגו ביוני 2025, בהיקף של 368 מיליון דולר, ומריביות על החוב הזה.

שתי הקבוצות המתחרות מציעות להחזיר את החובות לבעלי אגרות החוב, בשיעורים שונים בהתאם לסדרות השונות, להעמיד לחברה הלוואת בעלים ולהנפיק אגרות חדשות. בשתי ההצעות ייעשה שימוש בהון העצמי לצורך החזר החוב, כאשר בהצעה של קיסטון יוחזר חלק מהחוב והשאר יומר למניות, ובהצעה של התעשייה האווירית יוחזר כל החוב, בסיוע הנפקה חדשה בהיקף של כ-150 מיליון דולר. בשתי ההצעות קיים סעיף של הזרמת הון נוסף, בהיקף של 20 מיליון דולר לצורך תפעול שוטף של החברה. התעשייה האווירית מציעה בנוסף גם את יתרון הסינרגיה עם פעילות החלל שלה עצמה, ועם יכולותיה המוכחות בתחום הזה.

עמית זילברברג מונה לסמנכ"ל מו"פ בחברת Orca AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: עמית זילברברג. צילום: Orca AI

חברת Orca AI דיווחה על מינויו של עמית זילברברג לתפקיד סמנכ"ל המו"פ (VP R&D) בחברה. במסגרת התפקיד הוא יסייע בעיצוב חזון המו"פ של החברה, האצת החדשנות המוצרית ובשיפור הבטיחות והיעילות התפעולית של מוצריה. עמית הוא בעל תואר ראשון במדעי המחשב, ומגיע לתפקיד לאחר 10 שנים שבהן מילא תפקידים בכירים בפיתוח מוצרי תוכנה מבוססי AI: הוא שימש VP R&D בחברות Simplex AI ו-Aquant, ומנהל פיתוח בחברת ClickSoftware.

בתפקידים אלה הוא הוביל פיתוח טכנולוגיות משלב הרעיון ועד לפתרונות רחבי היקף ובעלי השפעה. המנכ"ל ירדן גרוס: "עמית מביא עמו ניסיון רב בבניית והובלת צוותי מו"פ, ממוקדי AI. הוא ימלא תפקיד מרכזי בעיצוב האסטרטגיה הטכנולוגית של Orca AI, בהרחבת מערך המו"פ ובהאצת הפיתוח". חברת Orca AI הוקמה בשנת 2018 על-ידי שני יוצאי חיל הים, המנכ"ל ירדן גרוס והטכנולוג הראשי דור רביב, ומאז הקמתה גייסה 111 מיליון דולר, מתוכם 72 מיליון בתחילת 2025.

החברה מעסיקה כ-100 עובדים, רובם הגדול במרכז הפיתוח בישראל, ונמצאת בשלבי התרחבות וקליטת עובדים. החברה מתמחה בפתרונות ניווט חכמים לתעשיית הספנות, המבוססים על מערכת מידע בענן ומטעד חיישנים המצוי על-גבי הספינה. היא מספקת יכולות ניווט אוטונומי ומניעת התנגשות באזורים מורכבים לניווט ובתנאי מזג אוויר קיצוניים. המערכת כוללת שילוב חיישני תצפית, אינטגרציה עם מערכות הניווט של הספינה ואלגוריתמי AI המנתחים את הסביבה בזמן אמת ומספקים התראות וחיזוי סכנות.

בנוסף, היא אוספת נתונים ומעניקה תובנות סיכון עבור חברות הספנות וחברות ביטוח. המערכות של החברה מותקנות כיום באוניות של חברות גדולות דוגמת MSC, Seaspan ו-NYK. הטכנולוגיה מבוססת על הרעיון של תצפיתן אוטונומי (Watchkeeper) המזהה עצמים במרחב הימי (כלי שיט אחרים, מצופים, חיות ים) ושולח התראות בשלב מוקדם לצוות המנווט, ומאפשר לו להגיב מוקדם ולשנות נתיב. הפתרון מקושר אל מרכז נתונים גלובלי באמצעות שירותי תקשורת לוויינית דוגמת Starlink, המעניק להן גם יכולת "ראייה" של כל התנועה המתנהלת מסביבן.

היום שאחרי ה-GPS: טיסת ניסוי מוצלחת במערכת ניווט קוונטית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מערכת הניווט MagNav שהותקנה במטוס C-17A של חה"א האמריקאי, במסגרת ההדגמה למשרד ההגנה שהתקיימה במאי 2023. צילום: SandboxAQ

יצרנית המטוסים Airbus וחברת SandboxAQ האמריקאית, השלימו באחרונה ניסוי מוטס מוצלח במערכת ניווט של SandboxAQ אשר מבוססת על חישה קוונטית ואינה תלויה בלווייני GPS. במהלך יותר מ-150 שעות טיסה ברחבי ארצות הברית, הוכיחה מערכת MagNav יכולת לקבוע את מיקום המטוס בדיוק של פחות מ-2 מייל ימיים, וביותר ממחצית מהקריאות אף דיוק של פחות מ-550 מטרים – כך דיווחו שתי החברות. התוצאה הזו אינה רק טכנית, היא עומדת בקריטריונים שמציבה רשות התעופה הפדרלית של ארה"ב (FAA) לדיוק ניווט עבור טיסות אזרחיות בשלב הקריטי של en-route navigation, כלומר, ניווט בין־עירוני בגובה שיוט. זוהי רמת הדיוק הנדרשת ממערכות GPS לצורך ניהול מסלולים בטוחים במרחב האווירי.

הניסוי הוכיח ש-MagNav בשלה לשימוש בשוק האזרחי והצבאי. הוא מגיע על רקע בעיה גוברת: התלות המוחלטת של עולם התעופה ב-GPS הפכה לנקודת תורפה אסטרטגית. בעשור האחרון דווח על מקרים רבים של שיבוש מכוון (Jamming) וזיוף אותות (Spoofing), במיוחד באזורים מתוחים כמו אוקראינה, ישראל ואפילו בחלקים מאירופה. שיבוש כזה עלול להוציא מטוס ממסלולו ואף לסכן חיים. לצד הפיתוח של מערכות הגנת GPS, ישנו מאמץ בתעשייה לפתח מערכות ניווט שונות, שאינן תלויות ב-GPS.

לא רואה – אלא מרגישה

מערכת MagNav מציעה גישה שונה בתכלית. במקום לקלוט אותות מלוויינים, היא מסתמכת על מדידת השדה המגנטי של כדור הארץ. כל אלמנט גיאוגרפי, אם זה הר, עמק, יער או עיר, מייצר שדות מגנטיים מקומיים ייחודיים, הנובעים מההרכב הפנימי של הקרקע: כמות המתכות בקרום האדמה, פיזור סלעים מגנטיים, שינויים גיאולוגיים ועוד. השדות המגנטיים המקומיים מתועדים במפות מגנטיות המכסות כיום כמעט את כל כדור הארץ. המפות האלה יוצרו בעיקר במהלך סקרים גיאופיזיים שנעשו לצורך חיפושי גז, מינרלים וניטור קרינה קוסמית. בצפון אמריקה, מערב אירופה ואוסטרליה, קיימות כבר מפות מגנטיות ברזולוציה גבוהה. באזורים אחרים ניתן להשלים את הנתונים תוך כדי תנועה – ממש כמו שרכב אוטונומי לומד את הסביבה תוך כדי נסיעה.

מערכת MagNav אינה מבוססת על מגנטומטרים סטנדרטיים, אלא על חיישנים קוונטיים המבוססים על תופעות קוונטיות יציבות במיוחד, כמו תגובת אלקטרונים באטום לשדה מגנטי חיצוני (אפקט זאמן): אטומים כמו רובידיום או נתרן כלואים בתוך תא אטום מוקרן בלייזר. כאשר האלקטרונים בתוכם משנים את מצבם בעקבות שינוי זעיר בשדה המגנטי, הם פולטים אור ייחודי, שהמערכת מנתחת את האור הזה בדיוק של חלקי ננוטסלה. בניגוד לחיישנים מגנטיים רגילים, החיישן הקוונטי מסוגל למדוד שדה מוחלט (ולא רק שינויים יחסיים), לזהות הבדלים זעירים בין אזורים קרובים, לפעול ביציבות בתוך מטוס מתכתי רועש בלא צורך בכיול מתמיד, ולהתמודד היטב עם רעשי רקע בזכות בידוד אקטיבי ופאסיבי. זוהי מערכת המבוססת על מדידת תכונות פיזיקליות "טהורות".

מערכות ניווט רב-שכבתיות

לאחר שהחיישן מודד את השדה המגנטי המקומי, המערכת משווה את החתימה המגנטית שהתקבלה למפת שדות ידועה, במטרה להעריך היכן המטוס נמצא. מדובר בתהליך הנעזר בבינה מלאכותית ומתבצע בזמן אמת. מערכת MagNav אינה משדרת אתות ואינה קולטת אותות. לכן היא נחשבת למערכת ניווט עצמאית לגמרי בעלת עמידות בפני שיבושים או זיוף. חברת SandboxAQ שפיתחה את המערכת יצאה מתוך חברת גוגל. מלבדה, גם בואינג מפתחת כיום פתרונות דומים המבוססים על אינרציה קוונטית.

בבריטניה מתבצעים כיום ניסויים ניסויים במנהרות הרכבת התחתית בלונדון, בהם נבדקים חיישנים קוונטיים מסוג שונה. העתיד שמסתמן בתחום הניווט הוא של מערכות רב־שכבתיות: שילוב של GPS, חישה מגנטית קוונטית, חיישני אינרציה, ניווט כוכבים, ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית. בדיוק כפי שרכב אוטונומי לא נשען רק על מצלמה אחת, כך גם המטוס לא יסתפק באות לווייני בודד. התוצאה תהיה ניווט בטוח, עמיד וגמיש – גם במרחבים עוינים, מתחת לפני הקרקע, או במצבי קיצון של לוחמה אלקטרונית.

מלחמת התקנים הסתיימה בניצחון מוחץ של C-V2X

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מכירתה של חברת אוטוטוקס (Autotalks) הישראלית בחודש שעבר לקואלקום (Qualcomm), אינה רק מכירת הצלה של אחת מחברות השבבים המעניינות בעולם, אלא גם אבן דרך עולמית המבטאת את סיומה של תחרות בין שתי טכנולוגיות התקשורת המתחרות, DSRC ו-C-V2X. חברת אוטוטוקס הוקמה בשנת 2009 על-ידי אור הרן ונוהלה על-ידי חגי זיס, שבעבר שרת ביחד עם הרן ביחידה טכנולוגית בצה”ל, ומאז הקמתה גייסה כ-150 מיליון דולר. היא היתה אחת מהחברות הראשונות בעולם אשר פיתחו שבבים לתקשורת ישירה בין כלי רכב לבין כלי רכב אחרים ותשתיות הכביש (V2X).

החברה התמקדה בטכנולוגיית התקשורת Dedicated Short-Range Communications -DSRC, שהיא נגזרת של Wi-Fi בתדר 5.9GHz, אשר הותאמה במיוחד ליישומי V2X. באותה תקופה זו נתפסה כטכנולוגיית העתיד: האיחוד האירופי אישר אותה, ה-FCC בארה"ב אישר אותה ורוב יצרניות הרכב הגדולות החלו לבדוק אותה. לפני כ-10 שנים החליטה קואלקום שתחום הרכב יהיה אחד ממנועי הצמיחה העתידיים שלה. בעקבות זאת היא הציגה בשנת 2017 את טכנולוגיית C-V2X שפיתחה, אשר כוללת מרכיבים שהובאו מתחום התקשורת הסלולרית ובתחילה נקראה גם LTE-V2X. אולם כל עוד התשתיות הסלולריות התבססו על רשתות הדור הרביעי, היו ל-DSRC יתרונות רבים והמאבק בין שתי הטכנולוגיות היה צמוד.

קואלקום לא מוותרת

אוטוטוקס הגיבה לתחרות הזאת באמצעות פיתוח שבבים דואליים, הפועלים גם בתקן DSRC וגם בתקן C-V2X. באירופה הייתה העדפה גמורה לתקן DSRC, ולכן האיחוד האירופי התנגד לעיסקת המיזוג הראשונה בין קואלקום ואוטוטוקס שנחתמה בחודש מאי 2023, והיא בוטלה בחודש מרץ 2024. במקביל למהלכים האלה, קידמה קואלקום את הדור הבא של הטכנולוגיה, ובחודש מרץ 2020 כבר הוגדר תקן NR-V2X אשר מספק יישומי V2X באמצעות טכנולוגיות הדור החמישי (5G). במהלך 2024 התחוללו שינויים נוספים בתחום: רשתות 5G הפכו לתשתית התקשורת נפוצה ומרכזית ברוב מדינות העולם. מהירותן ורוחב הפס הגבוה שלהן צימצם משמעותית את היתרון המרכזי של DSRC, שהוא תקשורת בזמן אמת.

בנוסף, הן כוללות את ערוץ Sidelink המאפשר לאבזרים סמוכים לתקשר ישירות אחד עם השני – אפילו בלא נוכחותה של הרשת. לערוץ הזה יש חשיבות מיוחדת עבור הדור הבא של יישומי V2X (תקשורת בין כלי רכב ובין תשתיות הדרך) אשר קיבל את הכינוי Day 2. כיום מערכות ה-V2X משדרות מידע בסיסי על מיקומו וכיוון תנועתו של הרכב ועל-ידי כך יכולות להתריע על סיכון לתאונה. במערכות  Day 2 המכוניות יוכלו לשתף מידע המגיע מהחיישנים שלהן, כמו למשל תמונות ממצלמות הרכב, מהמכ"ם או מחיישני LiDAR. הדבר הזה יתבצע באמצעות ערוץ ה-Sidelink ולא באמצעות הרשת הסלולרית או תשתיות התקשורת המקומיות.

ארה"ב הולכת בעקבות סין

השוק והרגולטורים החלו לגלות העדפה לטכנולוגיה הזו: סין היתה הראשונה שהובילה את המעבר ל־C-V2X, ועודדה הטמעה מאסיבית שלה בתשתיות הדרכים והערים החכמות. באירופה שהייתה מעוז ה-DSRC, בחרו יצרניות הרכב הגדולות, דוגמת פולקסווגן וקבוצת ב.מ.וו, להתחייב ל-C-V2X, ובחודש נובמבר 2024 הצטרפה גם ארה"ב אל המגמה הזו, כאשר ה-FCC היקצה את רוב התדרים של DSRC לשימוש באמצעות מערכות C-V2X. אומנם ה-DSRC עדיין לא מת, אולם מבחינת משקלו בשוק, הוא כבר אינו מצדיק התערבות נוספת של הרגולטור האירופי בעיסקת המיזוג בין קואלקום ואוטוטוקס.

שתפו בלינדקאין את הגרסה באנגלית של הכתבה.

וובינר סינופסיס ל-448G SerDes יתקיים ב-5 באוגוסט 2025

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ג', ה-5 באוגוסט 2025, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בנושא תקן ה-SerDes המתגבש, 448G, אשר מיועד לספק מענה לצורכי המהירות של תשתיות בינה מלאכותית, ולספק מהירות העברת נתונים של עד 448Gbps. ההדרכה המקוונת תשודר בשעה 20:00 לפי שעון ישראל ותימשך 60 דקות. היא תתקיים תחת הכותרת: 448G: Ready or Not, Here it Comes.

Why You Should Attend:

  • Understand Industry Readiness: Explore the challenges and opportunities in the race to 448G SerDes and assess if the industry is prepared for this leap in high-speed serial interfaces.
  • Learn About Emerging Standards: Gain insights into the latest advancements in standards shaping the future of 448G SerDes technology.
  • Discover Next-Gen Channel Designs: Dive into cutting-edge electro/optical channel designs that will enable high-speed data transmission.
  • Explore Advanced Modulation Schemes: Understand the innovative modulation techniques driving the performance of 448G links.

Speakers:

Priyank Shukla (left), Director of Product Management at Synopsys, leads High-Speed IP deployment in compute SoCs. He is an IEEE802.3 voter, IIT Madras graduate, patent holder, and two-time DesignCon best paper award winner. Kent Lusted is a Distinguished Architect at Synopsys with over 14 years of leadership in Ethernet standards development and 30+ years at Intel, where he earned an Intel Achievement Award for pioneering Gigabit Ethernet controllers.

למידע נוסף ורישום: 448G: Ready or Not, Here it Comes

לקראת מחשב קוונטי אוניברסלי: חוקרים יצרו "קיוביט קסום"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חוקרים ממעבדות QuEra, MIT ו-Harvard הצליחו, לראשונה, לבצע משהו שנחשב עד כה לאתגר עצום בעולם המחשוב הקוונטי: הם הצליחו ליצור בתוך מערכת קוונטית יציבה, שמסוגלת לתקן שגיאות, קיוביט מיוחד שנקרא "קיוביט קסום", שהוא מרכיב חיוני כדי לבצע חישובים קוונטיים אוניברסליים באמת. ההישג הזה, שפורסם בכתב העת Nature, מקרב אותנו לשלב שבו מחשבים קוונטיים לא רק יפעלו בצורה מדויקת ויציבה לאורך זמן, אלא גם יוכלו לבצע את כל סוגי החישובים הקוונטיים המתקדמים ביותר, מבלי לקרוס משגיאות.

כדי להבין את ההישג, חשוב להבין את המגבלה הגדולה של מחשבים קוונטיים כיום. כל מערכות תיקון השגיאות הקוונטיות – כולל הקודים הנפוצים ביותר כמו surface code ו-color code – מתוכננות כך שיוכלו לתמוך רק בקבוצה מסוימת של שערים קוונטיים, שנקראת שערי קליפורד (Clifford gates). מדובר בקבוצה חשובה של שערים שנחשבת ל"בטוחה" במובן של תיקון שגיאות: הם מתאימים לקודים הלוגיים וניתן להריץ אותם בצורה מהירה, חסינה ובעלת נטיה נמוכה לשגיאות.

שערי קליפורד כוללים שערים בסיסיים כמו Hadamard (H), Pauli-X/Y/Z, CNOT ו־S. אלו אבני הבניין שעליהן בנויים כל הקודים הקיימים לתיקון שגיאות קוונטיות. אבל יש להם מגבלה מהותית: הם לא מספיקים כדי לבצע את כל החישובים הקוונטיים האפשריים. אפשר לדמות מערכת שמוגבלת לשערי קליפורד גם במחשב קלאסי – אין לה את "היתרון הקוונטי" שכולם מחפשים.

השער שחסר כדי לבצע כל משימת חישוב קוונטית

כאשר מדברים על מחשוב קוונטי "אוניברסלי", הכוונה היא למחשב שיכול להריץ כל שער קוונטי לוגי אפשרי, וכל אלגוריתם קוונטי באשר הוא – לא רק להדגים יתרון נקודתי על מחשבים קלאסיים. אוניברסליות קוונטית היא השלב הבא אחרי מה שמכונה "עליונות קוונטית" – שלב שבו מחשבים קוונטיים כבר לא רק מבצעים ניסויים מהירים שלא ניתנים לסימולציה קלאסית, אלא הופכים לכלי עבודה של ממש אשר מסוגל לבצע משימות מדעיות, מתמטיות, כימיות וקריפטוגרפיות מורכבות.

כדי להגיע לאוניברסליות צריך לצאת מגבולות שערי קליפורד הנוחים לתיקון שגיאות אך מוגבלים בכוח החישוב, ולממש שערים נוספים, ובראשם שער T. שער T מבצע סיבוב פאזה של π/4 (45 מעלות) על מצב הקיוביט. הוא אינו שייך למשפחת שערי קליפורד, ולכן הכרחי לצורך בניית מחשב קוונטי לאוניברסלי. אלא שקשה מאוד לשלב אותו ישירות במערכות עם תיקון שגיאות: למרות חשיבותו, שער T אינו תואם באופן טבעי לפרוטוקולי תיקון השגיאות המקובלים כמו surface code או color code, ואי-אפשר להריץ אותו בצורה ישירה מבלי לפגוע ביציבות הקיוביטים הלוגיים. 

הקיוביט הקסום שנוצר ונעלם

כאן בדיוק נכנס לתמונה הקונספט של קיוביט קסום (magic state), שמאפשר, ברמה התיאורטית, להכניס את שער T לתוך מערכת קוונטית מוגנת, מבלי להרוס את תיקון השגיאות. "קיוביט קסום" הוא קיוביט שנמצא במצב קוונטי מדויק מאוד, שמאפשר להפעיל את שער T בצורה עקיפה, באמצעות פרוטוקול שנקרא gate teleportation. כאמור, שער T אינו תואם למבנה של קודי תיקון השגיאות ולכן אם מתרחשת שגיאה במהלך ביצוע ישיר של שער T, לא ניתן לתקן אותה מבלי לפגוע בתקינות הקיוביט הלוגי. הפתרון הוא לעקוף את הבעיה: במקום להריץ את שער T ישירות, משתמשים בקיוביט קסום שמעביר את ההשפעה של השער בצורה עקיפה ובטוחה, תוך שימוש רק בשערי קליפורד ומדידות – פעולות התואמות לתיקון שגיאות.

העקיפה הזו מתבצעת באמצעות פעולת ה-gate teleportation: תהליך המזכיר טלפורטציה קוונטית רגילה, אלא שכאן לא מועבר קיוביט, אלא רק השפעת הפעולה על הקיוביט, באמצעות שילוב חכם של מדידות ושערים פשוטים. בתהליך הזה, הקיוביט הקסום משמש כמו משאב חד-פעמי: הוא משתלב במעגל עם הקיוביט שעליו רוצים להחיל את שער T, ובסיום הפעולה הוא נמדד או נהרס. כלומר, הקיוביט הקסום מבצע את תפקידו, ואז נעלם. לכן כדי להריץ הרבה שערי T, יש צורך בהרבה מאוד קיוביטים קסומים – שכל אחד מהם חייב להיות מדויק, אמין, ומוכן מראש.

קיוביט קסום הוא לא חלקיק או רכיב חומרה, אלא מצב קוונטי מסוים של קיוביט (למשל: superposition עם פאזה מותאמת בדיוק רב), שאי אפשר להגיע אליו בעזרת שערי קליפורד בלבד. הוא חייב להיווצר בנפרד, באמצעים מיוחדים, ואז לעבור תהליך של זיקוק (distillation) כדי לשפר את האיכות שלו ולהפחית רעש. החוקרים במאמר לא הריצו את שער T עצמו, וגם לא אלגוריתם המבוסס עליו, כמו אלגוריתם שור. במקום זאת, הם הראו שניתן להפיק קיוביט קסום לוגי בתוך מערכת עם תיקון שגיאות – הישג שלא הושג עד כה. הם עשו זאת בעזרת פרוטוקול זיקוק בשם 5to1 magic state distillation, שבו חמישה קיוביטים קסומים רועשים עוברים תהליך לוגי (עם שערי קליפורד ומדידות), שבסופו מתקבל קיוביט אחד באיכות גבוהה יותר.

מפעל לקיוביטים קסומים

הניסוי כולו בוצע על-גבי המחשב הקוונטי Gemini של חברת QuEra, המבוסס על אטומים ניטרליים הנלכדים ומסודרים באמצעות לייזרים. במסגרת הניסוי, החוקרים השתמשו בקוד תיקון שגיאות מסוג Color Code. השימוש בקוד צבע איפשר להם ליישם מדידות, לבצע טעינות מחודשות, ולעבוד עם אטומים ניטרליים במבנה גמיש ודינמי.

היכולת להפיק קיוביט קסום לוגי בצורה זו נחשבת לאבן דרך בדרך למימוש מחשב קוונטי אוניברסלי. זוהי למעשה בניית התשתית ל"מפעל קיוביטים קסומים" – רכיב מרכזי שבלעדיו לא ניתן להריץ אלגוריתמים קוונטיים מתקדמים. ההישג מוכיח שלא מדובר עוד ברעיון תיאורטי – אלא במשהו שמערכת ניסויית יכולה לעשות, עם רמות שליטה שמתקרבות לדרישות של מחשוב קוונטי אמיתי.

עם זאת, למרות ההישג המרשים, הדרך למימוש מחשוב קוונטי אוניברסלי וחסין־שגיאות עדיין ארוכה. הדגמת זיקוק קיוביטים קסומים ברמה לוגית היא צעד קריטי, אך היא בוצעה עדיין בהיקף קטן יחסית ובתנאים נשלטים. כדי שהשיטה תהיה ישימה בפרקטיקה, יהיה צורך לייצר כמויות גדולות מאוד של קיוביטים קסומים – באופן אמין, עקבי ומהיר. פרוטוקולי הזיקוק עצמם דורשים משאבים רבים: בכל סבב נדרשים כמה קיוביטים בסיסיים כדי לזקק קיוביט אחד איכותי, ולעיתים יש צורך לבצע את התהליך במספר שכבות עוקבות כדי להגיע לרמת נאמנות מספקת.

נוסף על כך, יש אתגר הנדסי משמעותי בשילוב המודול הזה בתוך ארכיטקטורת מחשוב קוונטי שלמה, כזו שכוללת גם חישוב, גם תקשורת פנימית בין קיוביטים, וגם תיאום מתמיד עם מערכת תיקון השגיאות. כל רכיב כזה דורש תיאום עדין מבחינת תזמון, טמפרטורה, יציבות, ובידוד מרעש סביבתי. כלומר, מדובר באבני בניין חיוניות – אך עדיין חלק מפאזל מורכב בהרבה שטרם הושלם.

אמיר שרמן מונה למנהל פיתוח עסקי ומכירות אירופה של DeepX הקוריאנית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת DEEPX מינתה את אמיר שרמן הישראלי למנהל המכירות והפיתוח העיסקי באירופה, בעקבות המעבר לייצור המוני של רכיבי עיבוד ליישומי בינה מלאכותית, והכניסה שהיא מבצעת לשווקים האסטרטגיים באירופה ובארה"ב. החברה הוקמה בשנת 2018 על-ידי המנכ"ל לוקוון קים, במטרה להפוך את הבינה המלאכותית לנפוצה ונגישה, באמצעות שבבים ופתרונות מחשוב חסכוניים באנרגיה למגוון רחב של מכשירים ויישומים. היא מתמקדת בשוק העיבוד בקצות הרשת (Edge AI) שבו חישובי ה-AI מתבצעים ישירות על-גבי המכשיר, כדי להשיג תגובה מהירה, פרטיות, חיסכון באנרגיה והקטנת התלות בענן.

שרמן אמר שמדובר בחברה מבטיחה מאוד שהוא מלווה תקופה ארוכה. "כבר היום יש לנו מספר פרויקטים משמעותיים באירופה. DeepX סוללת את הדרך לעתיד חכם ויעיל. הפתרונות שלה צפויים לחולל מהפיכה במגזרים רבים דוגמת תחבורה חכמה, מערכות ניטור אורבניות, מפעלים חכמים המבצעים עיבוד בזמן אמת ואוטומציה אדפטיבית, רובוטיקה (ניווט עצמאי וזיהוי עצמים) ומצלמות חכמות". שרמן מגיע לחברה לאחר שמילא תפקיד מנהל מכירות ופיתוח עיסקי בחברת Edge Impulse, שנרכשה על-ידי Qualcomm בחודש מרץ 2025. לפני-כן מילא במשך 20 שנה תפקידי פיתוח עיסקי וניהול מכירות בחברת Arrow Electronics, כאשר בתפקידו האחרון היה מנהל תחום ה-AI וה-IoT באירופה, ודירקטור Embedded אירופה של החברה.

מודול AI הכולל שבב DX-M1, זכרונות 4GB LPDDR5 ו-QSPI 1Gbit NAND Flash, וממשק PCle Gen.3/4
מודול AI הכולל שבב DX-M1, זכרונות 4GB LPDDR5 ו-QSPI 1Gbit NAND Flash, וממשק PCle Gen.3/4

קו המוצרים של DEEPX כולל סדרת מעבדי ומאיצי AI, דוגמת השבב DX-M1 החסכוני באנרגיה, המסוגל לעבד מספר ערוצי וידאו במקביל ברמת דיוק של GPU. הוא תומך בעבודה מול מחשבים בארכיטקטורות x86, ARM ו-RISC-V, ומגיע לעוצמת עיבוד של עד 25TOPS בצריכת הספק של עד 5W בלבד. כיום החברה מפתחת השבב DX-M2, שהוא שבב ייעודי ל-AI גנרטיבי ולמודלים שפתיים גדולים (LLMs) המיועד לרוץ על-גבי מכשירים ניידים מופעלי סוללה. לחברה יש כ-300 פטנטים רשומים ופטנטים בתהליכי רישוי, ושיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות מובילות דוגמת  Hyundai-Kia Motors, POSCO DX ו-LG U+.

עד היום היא אימתה את טכנולוגיית ה-NPU (יחידת עיבוד עצבית) שלה עם כ-300 חברות בעולם, באמצעות תוכנית Early Engagement Customer Program. בחודש שעבר היא הכריזה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Wind River לפיתוח משותף של פתרונות Edge AI עבור יישומים קריטיים בשוקי הביטחון, התעופה, התעשייה והרובוטיקה. הפתרונות יתבססו על השבבים של DEEPX ועל מערכת ההפעלה זמן אמת VxWorks של ווינד ריבר, ומערכת Helix Virtualization Platform שלה, המאפשרת לשלב מספר תת מערכות ליצירת מערכת משובצת מאוחדת.

פרטי קשר: אמיר שרמן, [email protected]

האקרים המזוהים עם סין מגבירים את התקיפות נגד תעשיית השבבים של טאיוואן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

גורמי סייבר הפועלים בחסות סין מגבירים את פעילותם נגד תעשיית השבבים של טאיוואן – כך עולה מדו"ח חדש של חברת האבטחה האמריקאית Proofpoint, שממצאיו פורסמו לראשונה (ה') ברויטרס. לפי הדו"ח, לפחות שלוש קבוצות פריצה שונות פעלו בין מרץ ליוני השנה נגד חברות טכנולוגיה, ספקים וגורמים פיננסיים הקשורים ישירות או בעקיפין לתעשיית הסמיקונדקטורס הטאיוואנית. במרכז התקיפות עמדו 15-20 ארגונים, בהם חברות טכנולוגיה קטנות, אנליסטים פיננסיים העובדים עם בנקים רב-לאומיים, וחברות שירותים הנותנות מענה לתעשיית השבבים.

קבוצות התקיפה השתמשו בשיטות פישינג מתוחכמות, תוך התחזות לאוניברסיטאות טאיוואניות או לחברות השקעה זרות, בניסיון לפתות קורבנות לפתוח קבצים זדוניים או למסור פרטים רגישים. החוקרים זיהוי שלוש קבוצות עיקריות: UNK_FistBump, UNK_DropPitch ו-UNK_SparkyCarp, שכל אחת מהן הפעילה שיטות שונות. UNK_FistBump התחזתה למועמדים לעבודה ושלחה קבצי קורות חיים שנראו תמימים אך הכילו קבצי ZIP ממולכדים.

בתוך אותם קבצים הוסתרו תוכנות זדוניות – בהן גרסאות של הכלים המתקדמים Cobalt Strike ו-Voldemort. תקיפות אלו השתמשו בטכניקת DLL sideloading: הפעלה של קובץ חוקי (כמו תוכנת תקשורת לגיטימית), שבאמצעותו הופעל קוד עוין. אחת הטכניקות כללה אף שימוש ב־Google Sheets כערוץ תקשורת סמוי בין התוקף לבין מחשב הנגוע.

חברת השקעות דמיונית

קבוצת UNK_DropPitch פעלה בזירה הפיננסית והתחזתה לחברת השקעות המעוניינת בשיתוף פעולה עם אנליסטים. גם כאן נשלחו מיילים עם קבצים ממולכדים, אך התקשורת עם התוקפים עברה דרך שרתי VPN מוסווים, עם תעודות אבטחה (TLS) החוזרות על עצמן – עדות לכך שמדובר בתשתית קבועה של ריגול סיני. קבומת UNK_SparkyCarp פעלה בצורה מתוחכמת במיוחד באמצעות מתקפות מסוג Adversary-in-the-Middle (AiTM). הקורבן הגיע לאתר כניסה מזויף שנראה כמו עמוד של ספק אמיתי, שם הזין סיסמה וקיבל בקשה לקוד אימות דו-שלבי. בעודו מקליד את הקוד, ההאקר גונב גם את הסיסמה וגם את ה־session – ומקבל גישה מלאה לחשבון בלא צורך לבצע פריצה ממשית.

חברת הסייבר הטאיוואנית TeamT5, שסיפקה מידע נוסף לדו"ח, הדגישה שמדובר בתקיפות ממוקדות, לא בהכרח רחבות היקף, המאופיינות בעקביות ובתחכום. אחת מהקבוצות שזוהו, Amoeba, פעלה לא רק נגד חברות טכנולוגיה אלא גם נגד חברה כימית המעורבת בייצור חומרים עבור תעשיית השבבים. למרות ש-Proofpoint לא ציינה את שמות החברות שנפגעו ישירות, הדו"ח מציין כי חברות כמו TSMC, MediaTek, UMC, Nanya ו-RealTek מהוות מטרות ברורות, גם אם לא ידוע אם נפרצו בפועל.

לחץ פוליטי, כלכלי וטכנולוגי

השיטות שהופעלו מצביעות על ניסיון מתמשך לא רק לפרוץ לחברות הגדולות – אלא גם להסתנן אליהן דרך שרשרת האספקה, ספקים קטנים ועובדים חיצוניים. הדו"ח מתריע מפני חפיפה בין תשתיות הסייבר של קבוצות התקיפה לבין קבוצות סיניות ידועות כמו APT41 ו-TA415. הוא ממליץ לארגונים בתעשיית השבבים להטמיע אמצעי הגנה מתקדמים יותר: אימות דו-שלבי עמיד בפני AiTM (למשל FIDO2), סינון מיילים חכם, ניטור תקשורת זדונית ושיתוף מידע מתואם בין חברות ואגפים ממשלתיים. שגרירות סין בוושינגטון מסרה לרויטרס בתגובה: "הטענות חסרות בסיס, סין מתנגדת נחרצות לכל סוג של תקיפות סייבר". בתעשייה מעריכים שלאור המתיחות הגוברת בין סין לטאיוואן, ומאמצי בייג’ינג להאיץ את פיתוח תעשיית השבבים שלה – ייתכן שפעולות מסוג זה הן חלק מאסטרטגיה רחבה המשלבת לחץ פוליטי, כלכלי וטכנולוגי.

Isra-Tech.net משיק את פרוייקט Defense Technologies

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התמונה למעלה מתוך אתר משרד הביטחון

בעקבות האירועים הביטחוניים שעוברים על מדינת ישראל, והעניין הבינלאומי הגובר בטכנולוגיות ביטחוניות ישראליות, משיק אתר Isra-Tech.net בשיתוף עם מכון היצוא, את פרויקטDefense Technologies  ,המיועד להציג את הטכנולוגיות והיכולות הישראליות בפני לקוחות פוטנציאליים בעולם. הפרוייקט כולל הקמת מיני-אתר, שבו יתפרסם תוכן מערכתי אובייקטיבי ותוכן שיווקי של החברות. התכנים המערכתיים כוללים ראיונות עם בכירים בתחום החדשנות הביטחונית, המצאות ופיתוחים ביטחוניים חדשים, סוגיות Dual Use ,Offset, שיתופי פעולה בינלאומיים ועוד.

התוכן השיווקי כולל ראיונות, כתבות, פרופילי חברה ועוד, של חברות ישראליות מתחומי הביטחון וה-HLS. מטרת הפרוייקט לשפר את הנראות הבינלאומית של החברות הישראליות ולהציגן בפני מקבלי החלטות, אנשי רכש, מפיצים ושותפים פוטנציאליים מהעולם. מוזמנים לראות באתר פרויקטים דומים בנושאים אחרים, בהם: Semiconductors, אגרו-טק, פודטק וטכנולוגיות מים, טכנולוגיות אקלים, ישראל-הודו.

המידע יעלה לאתר, יופץ כניוזלטר לגופים רלוונטיים, יופץ ברשתות החברתיות ויהווה מתחם תוכן ייעודי לחשיפת החדשנות הביטחונית הישראלית. חברות המעוניינות לחזק את השיווק שלהן בזירה הבינלאומית – מוזמנות לפנות לקבלת פרטים נוספים למפיקת הפרויקט, ענבל פלג מחברת פפריקה הפקות.

פרטי קשר: ענבל פלג, [email protected], 052-3232130

אינטל ומכון ויצמן שיחררו את פקק "הפיענוח הספקולטיבי"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: נדב תימור (מימין) ופרופ' דוד הראל. צילום: מכון ויצמן למדע

צוות משותף של חוקרים ממעבדות אינטל (Intel Labs) וממכון ויצמן למדע חשפו השבוע את התוצאות של מחקר פורץ דרך בתחום האצת מהירות העיבוד של יישומי בינה מלאכותית המבוססים על מודל שפה גדולים (LLM). המחקר הוצג בכנס למידת המכונה ICML 2025 שהתקיים השבוע בוונקובר קנדה, אשר נחשב לאחד מאירועי המחקר החשובים בעולם הבינה המלאכותית. העבודה הזאת נבחרה להצגה בעל פה בפני המשתתפים בכנס. מעמד המהווה אות הצטיינות מכובד מאוד, שכן רק 1% מתוך כ-15,000 עבודות שהוגשו לכנס מקבלות את המעמד הזה.

המחקר בוצע על-ידי פרופ' דוד הראל ונדב תימור ממכון וייצמן, ועל-ידי משה וסרבלט, אורן פרג, דניאל קורת ומשה ברצ'אנסקי מאינטל ובהשתתפות גאורב ג'יין מחברת d-Matrix. מודלי שפה גדולים כמו ChatGPT או Gemini הם כלי אדיר, אולם הם איטיים וזוללי משאבים. בשנת 2022 הבינו בתעשייה שניתן לייעל את העיבוד באמצעות חלוקת עבודה בין אלגוריתמים שונים. הדבר הביא לפיתוח גישה חדשה בשם "פיענוח ספקולטיבי" (Speculative Decoding). בשיטה הזו, מודל-עזר קטן וזריז מנחש את התשובה הנכונה, כאשר המודל הגדול והחזק צריך רק לאמת את הניחוש במקום לבצע חישוב מלא מאפס.

מודל-עזר קטן וזריז

כיצד הדבר עובד? במצב הקיים היום המודלים נדרשים לבצע סדרה גדולה של חישובים גדולים מאוד כדי להשלים כל מטלה. נניח שאנחנו מבקשים מהמודל להשלים את המשפט "בירתה של צרפת היא…". ללא פיענוח ספקולטיבי, המודל חושב, ומייצר את המילה "פריז". לאחר מכן הוא קורא את "בירתה של צרפת היא פריז", וחושב שוב כדי לייצר את המילה הבאה: "עיר". בשלב האחרון הוא קורא את כל המשפט החדש, וחושב שוב, כדי לייצר את המילה "האורות". כלומר כדי לייצר 3 מילים, המודל הגדול נדרש לבצע שלושה "סבבי חשיבה" נפרדים ויקרים.

הפיענוח הספקולטיבי מכניס לתמונה מודל-עזר זריז. בשלב הראשון מודל-העזר קורא את המשפט ומיד מנחש טיוטה של שלוש מילים: "פריז", "עיר", "האורות" (שלב הניחוש המהיר). לאחר מכן מתבצע שלב האימות: המודל הגדול והחזק מקבל את הטיוטה הזו, ובודק את כולה בבת אחת. הוא שואל את עצמו: "האם הניחוש הזה נכון?". במקרה הזה, התשובה היא "כן". כלומר המודל הגדול נדרש לבצע רק "סבב חשיבה" אחד כדי לאשר את הטיוטה כולה. 

מימין לשמאל: משה וסרבלט, אורן פרג, דניאל קורת ומשה ברצ'אנסקי. צילום: אינטל
מימין לשמאל: משה וסרבלט, אורן פרג, דניאל קורת ומשה ברצ'אנסקי. צילום: אינטל

"הפקק" שבלם את התעשייה

למרות שהטכניקה הזו מוכרת לפחות 3 שנים, הטמעתה בתעשייה מלווה בקשיים רבים: מודלי AI אינם באמת מבינים מילים. הם בונים מפה של קשרים סטטיסטיים בין מלים שונות, ו"התשובה" של המודל מבוססת על שכיחות הופעתן המשותפת. בפועל, כל מודל לומד ובונה לעצמו "שפה דיגיטלית" ייחודית, שהיא מילון של צורונים וסימנים (Tokens) שרק הוא מבין. המילה "תפוח" יכולה להיות מיוצגת במודל אחד על-ידי הסימן #123, ובמודל אחר על-ידי הסימן #987. עד היום עבדה שיטת ההאצה הספקולטיבית רק במידה ושני המודלים דיברו בדיוק באותה שפה דיגיטלית. כלומר, פותחו על-ידי אותה חברה והשתמשו באותו מילון. אי-אפשר היה לקחת מאיץ שנבנה למודל של גוגל, ולצרף אותו למודל מבוסס OpenAI.

הדבר יצר "נעילה" שהגבילה את התעשייה. המפתחים לא יכלו לבחור במודל הקטן והמהיר ביותר בשוק, אלא רק בזה שתאם לשפת מודל ה-LLM שבו השתמשו. הפיתוח הישראלי הצליח להתגבר על הבעיה הזו באמצעות פיתוח אלגוריתמים מסוג חדש המעניקים לכל מודל-עזר יכולת לעבוד מול כל ארכיטקטורות ה-LLM הקיימות. מעתה, מפתחים יכולים להתאים כל מודל קטן לכל מודל גדול, גם אם הם פותחו בחברות שונות, מתבססים על ארכיטקטורות שונות ומשתמשים באוצר מילים שונה לחלוטין.

פתרון מפתיע לבעיית התאימות

כדי להתגבר על המחסום הזה פיתחו החוקרים שני פתרונות. הראשון הוא אלגוריתם המאפשר למודל שפה גדול שסיים תהליך "חשיבה", לתרגם את התוצאות שהגיע אליהן בשפתו הייחודית לשפה המובנת לכל שאר המודלים. השני, הוא אלגוריתם הגורם למודלים אלה (הקטן והגדול) להשתמש בעבודתם המשותפת בעיקר בסימנים (tokens) שהם cognates – סימנים שמשמעותם זהה בשפות שונות. "תחילה חששנו שיותר מדי מידע 'יאבד בתרגום' והמודלים השונים יתקשו לעבוד יחד", אמר נדב תימור, דוקטורנט בקבוצת המחקר של פרופ' דוד הראל במכון ויצמן למדע והמחבר הראשון של המאמר. "אך החששות התבדו".

תימור: "האלגוריתמים השיגו האצה מקסימלית של פי 2.8 בביצועים של מודלי שפה גדולים, המובילה לחיסכון אדיר בהוצאות על כוח עיבוד. הם מעניקים לכל המפתחים יכולת להשתמש בשיטות האצה שעד כה היו זמינות רק לארגונים שאימנו לעצמם את מודלי ה-AI הקטנים. חברת סטארט-אפ שרצתה ליהנות מהאצת הביצועים של פיענוח ספקולטיבי, היתה צריך לאמן בעצמה מודל קטן, וזו משימה מורכבת הדורשת התמחות והשקעה גדולים מאוד".

האלגוריתמים החדשים כבר שולבו בפלטפורמת הקוד הפתוח Hugging Face, שבאמצעותה הם זמינים למפתחים בכל העולם.

שתפו בלינקדאין את הגרסה באנגלית של הכתבה.

לקריאת המאמר המקורי: https://arxiv.org/pdf/2502.05202

דיפלומטיה ושבבים: מנכ"ל אנבידיה מתווך בין המעצמות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כמו בביקור של אישיות ממלכתית, ביקורו המתוקשר בימים אלה בסין של מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, משלב בין עסקים לפוליטיקה, דיפלומטיה ותרבות. זהו ביקורו השלישי של הואנג בסין בשנתיים האחרונות, והוא מתרחש בדיוק כשהמתח הטכנולוגי בין המעצמות רושם תפנית מפתיעה. במהלך ביקורו השתתף הואנג בכנס אקספו בנושא שרשרת האספקה, ערך פגישות עם בכירים בתעשיית הטכנולוגיה הסינית, ואף נפגש עם נציגים ממשלתיים, בהם סגן שר התעשייה והטכנולוגיה.

ספק אם יש כיום חברה בודדת המשפיעה כל כך על מאזן הכוחות הטכנולוגי בעולם, כמו אנבידיה. החברה מספקת את לב-לבן של תשתיות ה-AI: השבבים שמאפשרים למודלים לרוץ, ללמד את עצמם, לייצר תובנות – ובעתיד, אולי גם לקבל החלטות בשם ממשלות.במסיבת עיתונאים שנערכה בבייג'ינג הוא שיבח בגלוי את ההתקדמות של סין בתחום הבינה המלאכותית: "מודלי ה-AI הסיניים הגיעו לרמה עולמית. זהו הישג יוצא דופן המעיד על עומק ההשקעה, הכישרון והחזון שקיימים כאן," אמר, והוסיף: "AI הוא לא משאב פרטי. זו מהפכה שיכולה לפרוח רק אם תהיה נגישה ומשותפת."

מקונפליקט לממלכתיות: שינוי האווירה בין הביקורים

הביקור הנוכחי של הואנג מהדהד במיוחד על רקע הביקור הקודם שלו בסין, באפריל 2025 – ביקור שנערך כמעט במחשכים. אז, ברקע הסלמה חדה במלחמת הסחר בין סין לארצות הברית, הגיע הואנג לבייג'ינג כדי לנהל שיחות סגורות עם גורמים בכירים, בניסיון לאפשר לאנבידיה להמשיך ולמכור שבבים "מותאמים" לשוק הסיני מבלי לעבור על ההגבלות האמריקאיות.

הביקור ההוא התקיים בזמן שמשרד המסחר האמריקאי החמיר את הרגולציה, והקונגרס פתח בבדיקה נגד החברה בחשד לעקיפת מגבלות היצוא. הסיקור הסיני היה רופף, היחסים היו מתוחים, וההישגים – זמניים. כעת, שלושה חודשים בלבד לאחר מכן, המעמד שונה בתכלית: ביקור ממלכתי, השתתפות בכנס רשמי, מסיבת עיתונאים פתוחה, וחיבוק תקשורתי. Global Times, ביטאון המזוהה עם המשטר, פרסם פרשנות שכותרתה: "ג'נסן הואנג מביא עמו רוח של גישור: לא בין שבבים – אלא בין עולמות".

צעד קדימה בוושינגטון, חצי צעד בבייג'ינג

בשבועות שקדמו לביקור, הממשל האמריקאי אותת על נכונות לחדש חלק מהרישיונות שאיפשרו לאנבידיה למכור שבבי AI מותאמים לסין. מדובר בעיקר בשבב H20 – גרסה מוחלשת של שבבי הדגל – שתוכננה במיוחד לעמוד בתנאי הרגולציה, אך עדיין להציע ביצועים גבוהים לשוק הסיני. מעט לאחר מכן, סין השיבה במחווה מפתיעה: הרגולטור הסיני אישר את המיזוג בין Cadence ל-Ansys – שתי חברות אמריקאיות קריטיות לפיתוח שבבים. מדובר באות נדיר של שיתוף פעולה, דווקא בעידן של חשדנות הדדית.

האינטרס הכלכלי: שוק שהלך והתרחק

מעבר לגשר הדיפלומטי, לביקור של הואנג יש גם תמריץ כלכלי מובהק ואסטרטגי עבור ענקית המעבדים. אנבידיה היא אולי החברה שנפגעה הכי קשה ממדיניות מגבלות הייצוא של הממשל האמריקאי כלפי סין בשנים האחרונות. שורת האיסורים שהחלו ב־2022 מנעו מהחברה למכור את שבביה המתקדמים ביותר – בראשם H100 ו-A100 – לשוק הסיני, שהיה בעבר הלקוח השני בגודלו של החברה אחרי ארה"ב. לפי הערכות אנליסטים, ההגבלות גרעו מיליארדי דולרים מהכנסות החברה.

בתוך החלל שנפער, קמו מתחרות מקומיות, ובראשן Huawei שפיתחה בשנה האחרונה מעבדי AI משלה, כדוגמת Ascend 910B, והחלה לזכות באמון גופי ממשל וחברות ענן סיניות. עבור אנבידיה, מדובר באיום כפול: גם איבוד שוק חיוני, וגם היווצרות תשתית אלטרנטיבית בשוק שבו שלטה כמעט לבדה. המאמצים הנוכחיים למכור לסין גרסאות "מותאמות רגולציה" של שבבים, כמו H20, נועדו לא רק לעקוף מגבלות – אלא לשמור על נוכחות, בטרם תתקבע חלופה אסייתית מלאה.

לא רק יצרנית שבבים, אלא תשתית לאומית

על רקע זה, ביקורו של הואנג בבייג'ינג מתפרש לא רק כמהלך עסקי – אלא כמעט כמהלך מדיני. הוא מגיע אליו לאחר פגישה שקיים מוקדם יותר החודש עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בבית הלבן. בין השניים שוררים יחסים חמים: טראמפ לא הסתיר בעבר את הערכתו לאנבידיה, ואף קידם את החברה כמודל לחדשנות אמריקאית. הקשר הזה בא לידי ביטוי גם בביקורו המתוקשר של טראמפ באבו דאבי ובריאד באביב האחרון – ביקור שבו התלווה אליו גם ג'נסן הואנג, כאורח כבוד. לפי גורמים במשלחת, עצם נוכחותו של מנכ"ל אנבידיה שימשה כאות פומבי לכך שארה"ב פותחת בפני המפרציות את שערי תשתיות ה-AI.

במילים אחרות, שבבי אנבידיה הפכו לאתנן גיאו-טכנולוגי שמעניקה וושינגטון לבעלות בריתה, בתמורה להתחייבות להשקעה, נורמליזציה וגישה למשאבים. לפי דיווחים בתקשורת, במהלך שיחה בין טראמפ להואנג בבית הלבן דנו השניים גם בהשלכות של מגבלות הייצוא מול סין, ואולי אף תיאמו מראש את גבולות המהלך מול בייג'ינג. דבר המחזק את התפיסה שהואנג לא רק עוסק במכירת שבבים, אלא גם בתיווך בין מעצמות.

בין טייוואן לאמריקה – האיש שבא מהאמצע

ג'נסן הואנג הפך לדמות המסמלת את אפשרויות ואת יתרונות הגישור בין המזרח למערב. הוא נולד ב־1963 בטייוואן, ובגיל תשע היגר עם משפחתו לארה"ב. הילד הקטן שהחל את דרכו כשוטף כלים בבית מלון באיידהו, ייסד את אנבידיה והפך למנכ"ל האגדי של החברה שבעשור האחרון היא לא רק חלוצה טכנולוגית, אלא עוגן אסטרטגי של ממש.

בתוך דמותו משתקפים קווי המפגש בין תרבויות, בין שפות ובין תפיסות עולם שונות. הוא מדבר אנגלית שוטפת וסינית מדוברת, מכיר את שוקי המערב ואת רגישויות המזרח, ולפעמים נדמה שהוא עצמו מהווה את המעגל האחד שמכיל שני קטבים. בכנס שנערך בשנגחאי, כשהוא לבוש בחליפת טאנג מסורתית, הוא פנה אל הקהל בשפה המקומית ואמר: "אנחנו לא רק משתפים פעולה – אנחנו לומדים זה מזה. ההצלחה של AI לא תבוא ממונופול, אלא מהפרייה הדדית".

אנבידיה כמעצמה טכנולוגית-פוליטית

בעידן שבו תשתיות בינה מלאכותית הן משאב לאומי, אנבידיה – באמצעות דאטה סנטרים, שיתופי פעולה ותכנון שבבים – הופכת לשחקן גיאופוליטי. אין זה מקרה שהיא שותפה להקמת מרכזי AI בכל העולם: בערב הסעודית, הודו, יפן ואירופה. לכל מדינה חשובה היום הגישה לחומרה שתשפיע על הבינה – ואיתה, על העתיד.

אקסודיגו גייסה 96 מיליון דולר למיפוי תת-קרקעי ללא חפירות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אקסודיגו (Exodigo), המספקת טכנולוגיה מבוססת AI למיפוי תת קרקעי ומערכות חישה מתקדמות, השלימה סבב גיוס בהיקף של 96 מיליון דולר, בהובלת הקרנות Zeev Ventures ו-Greenfield Partners. הסבב מביא את סך ההשקעה בחברה מאז הקמתה ל-214 מיליון דולר.

אקסודיגו פיתחה טכנולוגיה לייצור מפה תלת מימדית של תת הקרקע, המופקת באמצעות הדמיה מרובת חיישנים מסוגים שונים, היתוך מידע ובינה מלאכותית. ניתן לזהות במפה תשתיות ומאפייני תת קרקע שונים, ללא צורך בחפירות שנמשכות זמן רב וכרוכות בעלויות כבדות וסיכון רב. הפתרון מאפשר למתכננים, מהנדסים ומקבלי החלטות, לקבל תמונה מלאה, מהימנה ומדויקת, של כל מה שנמצא מתחת לאדמה. כולל מיפוי של תשתיות נטושות, שאינן מופיעות בשום מפה קיימת. זאת בנוסף לדיגום של מאפייני תת הקרקע, שכולל חללים כדוגמת קברים ובולענים, ובעתיד אף הרכב של שכבות קרקע, מפלסי מי תהום ועוד. מידע קריטי זה מאפשר לבצע תכנון מושכל ולמנוע הפתעות שליליות, שיש להן השלכות משמעותיות על תכנון והקמת כל הפרויקט.

חוסף בעלויות, מאיץ לוחות זמנים

עלות של חפירות מיותרות לפני ביצוע פרויקט תשתיות, הנעשה במטרה לחקור ולמפות את התשתיות ותת הקרקע, נאמדת בהיקף שנתי של כ-100 מיליארד דולר בארה"ב בלבד. בנוסף, נגרמים לחברות נזקים בהיקף שנתי מוערך של 30 מיליארד דולר, בשל צורך בהשבתה ועיכוב בלוחות הזמנים של עבודות, עקב גילוי של תשתיות ישנות שלא היו ידועות ולא הופיעו בשום תוכנית, שגורמות להתייקרות של הוצאות בלתי צפויות לחברות המבצעות ולמזמיני העבודות. לצד ההפסד הכספי, חפירות ועבודות קבלניות מיותרות מגדילות את ההפרעה לציבור, מסכנות חיי אדם בשל תאונות עבודה מארועים בלתי צפויים במהלך העבודות, ומסבות נזק סביבתי רב.

הפתרונות הקיימים בשוק, פועלים בשיטה המנסה לעקוב אחר קווי תשתיות שמופיעים במפות קיימות, בעזרת אמצעים ופענוח ידני. לעומת זאת אקסודיגו סורקת את כל השטח, כך נמנע פספוס של תשתיות נטושות שאינן מופיעות במיפוי קודם ושל מפגעים נוספים הקיימים בתת קרקע. אקסודיגו מרחיבה את תמונת המידע שמקבלים המנהלים, המתכננים והמהנדסים של הפרויקט ב-30-50 אחוז בממוצע, לעומת הידע הבסיסי שברשותם ומפחיתה את הצורך בחפירות.

תהליך המיפוי מתבצע בסריקה סימולטנית של כל ס"מ בתא השטח, על ידי חיישנים מסוגים שונים המחוברים לרחפן, עגלה, תיק-גב או פלטפורמה נגררת. כל המידע שנאסף בסריקה משולב עם מידע קיים, כדוגמת תצלומי לווין, מפות קיימות או תכניות זמינות, והמידעים מנותחים יחד באמצעות הטכנולוגיה שפותחה בחברה. הפלטפורמה של אקסודיגו אוספת מעל 500 ג'יגה של נתונים לכל דונם סרוק ומפתחת בהתמדה את האלגוריתם, כדי לזהות ולסווג באופן מדויק יותר תשתיות לא ידועות, מפגעים ואנומליות בתת הקרקע. כך, בהסתמך על מידע שלם מתאפשר לקבל את התשובה הנכונה ביותר על תת הקרקע.

פרויקטים ב-75 מיליארד דולר

הטכנולוגיה של אקסודיגו שימשה לאורך השנה האחרונה בפרויקטים שתקציבם הכולל נאמד ביותר מ-75 מיליארד דולר, ב-18 מדינות ומגוון רחב של סוגי הקרקע. החברה משרתת יותר מ-50 רשויות תחבורה, עיריות וחברות תשתית והנדסה ברחבי העולם. כולל חברת הרכבות האמריקאית Amtrak, רשות הרכבת המהירה של קליפורניה, Pacific Gas & Electric וכן ענקית האנרגיה National Grid, שאף השקיעה בחברה. אקסודיגו פועלת בערים מרכזיות בארה"ב בהן שיקגו, דאלאס, דנבר, קנזס סיטי, לוס אנג’לס, מיאמי, ניו יורק וסיאטל שמתאפיינות בצפיפות גבוהה במיוחד של תשתיות תת-קרקעיות, עם סיכון גבוה. קסודיגו עובדת באירופה מול חברות הגז הלאומיות של איטליה וצרפת, פרויקט הרכבת הגדול בבריטניה HS2 ובנוסף החברה משתפת פעולה עם חברות תכנון והנדסה מובילות, בהן: HNTB, Aecom, HDR, Vinci, Colas Rail ועוד.

רשימת הלקוחות ושיתופי הפעולה של אקסודיגו בישראל כוללת את חברות התשתית והנדל"ן המובילות בארץ, בהן: חברת החשמל, נת"ע, רכבת ישראל, חוצה ישראל, WSP, תדהר, וקסמן גוברין, קנדה ישראל וכו'.

אקסודיגו הוקמה בשנת 2021, ומובלת על ידי המנכ"ל ג'רמי סוארד וה-CTO עידו גונן. יוצאי יחידות 81 ו-8200 שזכו בפרסים יוקרתיים על תרומתם למערכת הבטחון. החברה מעסיקה כיום 395 עובדים, מהם 345 מועסקים בישראל והשאר בארה"ב ואירופה.

[קרדיט תמונה: אקסודיגו]

ASML מזהירה: "ייתכן שלא נצמח ב-2026"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מכונת הליתוגרפיה החדשה הראשונה של ASML, אשר הותקנה בפאב של אינטל באורגון. מקור: אינטל]

חברת ASML ההולנדית, יצרנית ציוד הליתוגרפיה הגדולה בעולם, פרסמה היום (ד') את דוחות הרבעון השני של 2025. התוצאות עקפו את תחזיות האנליסטים, עם הכנסות של 7.7 מיליארד אירו ורווח נקי של 2.29 מיליארד אירו.

אחד הנתונים המרשימים בדוח הוא סכום ההזמנות לרבעון – 5.54 מיליארד אירו, כאשר כמעט מחצית מהן נוגעות למערכות EUV (ליתוגרפיה באור אולטרה-סגול קיצוני), הטכנולוגיה המובילה של החברה.

למרות התוצאות החיוביות, החברה הציגה תחזית זהירה להמשך השנה ולשנה הבאה. בהצהרתו, ציין מנכ"ל החברה פיטר ונינק כי "ייתכן שלא נצליח לצמוח ב-2026", בשל אי-ודאות גיאופוליטית וכלכלית, ובעיקר עקב צעדי רגולציה אמריקאיים חדשים – כולל מכסים של עד 30% על ציוד ייצור שבבים. לדבריו, הדבר עלול להשפיע על לקוחות גדולים של החברה באסיה.

התחזית לרבעון השלישי של השנה מדברת על הכנסות של בין 7.4 ל-7.9 מיליארד אירו, עם רווח גולמי של 50%–52%. הוצאות המו"פ צפויות להסתכם בכ-1.2 מיליארד אירו. באשר לשנה כולה, החברה שומרת על תחזית של צמיחה בשיעור של כ-15% לעומת 2024. למרות הדוח החיובי, מניית ASML רשמה ירידות של כ-7% במסחר באמסטרדם, בעיקר בעקבות ההצהרה הזהירה לגבי 2026.

בנוסף לתוצאות הכספיות, ASML עדכנה לגבי הדור הבא של מכונות הדפסת השבבים – מערכת High-NA EUV (ר"ת High Numerical Aperture Extreme Ultraviolet), שהיא קפיצה טכנולוגית מהמערכות הקיימות.

מדובר במכונה מתקדמת שמבוססת על טכנולוגיית EUV אך בעלת מפתח מספרי גבוה יותר (Numerical Aperture) – 0.55 לעומת 0.33 בדור הנוכחי – מה שמאפשר רזולוציה גבוהה משמעותית והדפסה של טרנזיסטורים קטנים וצפופים יותר על הסיליקון – חיוני לדורות הבאים של שבבים בטכנולוגיות מתחת ל-2 ננומטר. המכונה החדשה, המכונה Twinscan EXE:5200, יקרה בהרבה (הערכת מחיר סביב 380 מיליון דולר ליחידה) ומיועדת ללקוחות המובילים בלבד, כמו אינטל, TSMC וסמסונג. המערכת הראשונה הותקנה לאחרונה באתר של אינטל בארה"ב, ומסמנת את תחילתו של עידן ייצור חדש בתחום הליתוגרפיה.

 

אינוויז נכנסת לשוק האבטחה באמצעות InnovizSMART

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חיישן InnovizSMART החדש

חברת אינוויז (Innoviz Technologies) מראש העין נכנסת לשוק אבטחת המתקנים והמתחמים באמצעות שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Sparsh ההודית וחברת Cron AI הבריטית. שלושת החברות חתמו על הסכם לפיתוח משותף של פתרון אבטחה עבור השוק ההודי, אשר יתבסס על מצלמות, חיישני LiDAR ותוכנת עיבוד תמונות מבוססת AI, המיועד להתקנה בתשתיות תחבורה, מתקנים, תחנות רכבת ותשתיות קריטיות אחרות.

להערכת חברת המחקר ההודית Grand View Research, שוק האבטחה ההיקפית (perimeter security) במדינה נאמד בהיקף של כ-3.23 מיליארד דולר בשנת 2022, והוא צפוי לצמוח בקצב של 14% בשנה עד לשנת 2030. להערכת מחלקת המחקר של Cron AI, הגנת מתחמים והגנת תשתיות תחבורה חכמה המוקמות כיום בהודו, מייצגים פוטנציאל שוק של מיליארד דולר לפתרונות אבטחה המשלבים מצלמות ו-LiDAR.

השיווק והמכירה של הפתרונות יתבצע על-ידי חברת Sparsh CCTV מניו דלהי, שהיא אחת מהיצרניות הגדולות בהודו של מצמלות מעקב ואבטחה. לחברה שני מפעלים המייצרים כחצי מיליון מצלמות בשנה. היא פעילה ב-120 ערים בהודו ומייצאת את המצלמות ל-10 מדינות. חברת Cron AI מלונדון מתמחה בפיתוח פתרונות הבנת מציאות מתוך מידע המגיע מחיישנים. מוצר הדגל של החברה, senseEDGE, הוא מחשב קופסא קטן ומבוסס אנדרואיד, אשר מפעיל תוכנת עיבוד מבוססת רשתות לימוד עומק המיועדת לקבל מידע מחיישנים תלת מימדיים כמו LiDAR , מכ"ם ומערכי מצלמות.

אבזר קטן ומוקשח

המחשב של Cron AI פועל בהספק של 8 ואט בלבד. הוא מפענח את המידע משלב (Fusion) מידע המגיע מהחיישנים שונים ליצירת מודל מציאות מאוחד, ומשדר את התוצאות למרכז הרשת או הענן. חיישן InnovizSMART תוכנן במיוחד עבור יישומי אבטחה ותעשייה, אשר לא נמצאים כיום בשוק היעד המרכזי של החברה, שהוא שוק הרכב. זהו מכשיר קטן יותר מהחיישנים הרגילים של החברה. הוא מופיע במארז מוקשח, פועל במתח של 12V, מספק יכולת גילוי תלת מימדית בטווח של 2-400 מטר, ומקושר באמצעות ממשק PoE, המאפשר קבלת מתח ותקשורת איתרנט בכבל יחיד.

החיישן החדש הושק רשמית בחודש שעבר, במקביל להכרזה על שיתוף פעולה בין אינוויז לבין חברת Cogniteam מפתח תקווה, לפיתוח משותף של פתרון התמצאות לצורכי אבטחה ולמערכות רובוטיות, שיתבסס על תוכנה של Cogniteam ועל חיישן InnovizSMART של אינוויז. מנכ"ל החברה, עומר כילף, אמר שהמהלך מייצג "הבאת טכנולוגיה משוק הרכב אל שוק התחבורה והגנת התשתיות בהודו, הנמצא בצמיחה מהירה". אינוויז נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-320 מיליון דולר.

 

סימני הפשרה: סין מאשרת את מיזוג סינופסיס-אנסיס, אנבידיה חוזרת למכור בסין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

רשות השוק הממשלתית של סין (SAMR) הודיעה אתמול (ב') על מתן אישור מותנה לחברת סינופסיס (Synopsys) האמריקאית לרכישת חברת Ansys, במסגרת עסקה בשווי של כ‑35 מיליארד דולר שנחתמה לפני יותר משנה. האישור מצד הרגולטור הסיני מסיר את המכשול האחרון להשלמת העסקה, וזאת לאחר שהרשויות בארצות הברית, בריטניה והאיחוד האירופי כבר נתנו אור ירוק.

את האישור מצד הרגולטור הסיני לא ניתן לנתק מההקשר הגיאו-פוליטי בין שתי המעצמות. האישור המותנה ניתן לאחר שארצות הברית הקלה בתחילת החודש את הגבלות היצוא על תוכנות לתכנון שבבים, הגבלות שהעמידו בספק את המשך פעילותן של ספקיות כמו סינופסיס וקיידנס בסין.

כאמור, האישור שניתן מותנה במספר דרישות מצד הרשות הסינית לסינופסיס, ובכלל זה שמירה על חוזים קיימים מול לקוחות סיניים, כולל תנאי מחיר ושירות, המשך אספקת מוצרי EDA (תכנון אוטומציה אלקטרונית) לשוק הסיני באופן הוגן וללא הפליה, וכן קיום הסכמי תאימות בין המערכות ושימורם על פי בקשה מצד לקוחות. הרשות הסינית דרשה גם ביצוע מינימלי של פירוקים (divestitures), איסור על חבילה מאולצת של מוצרים, ודגש על תאימות לתוכנות מתחרות כמו קיידנס.

הסיניות מסתערות על ה-H20

הלילה (בין שני לשלישי), עדכנה אנבידיה כי היא הגישה בקשה לקבלת רישיון עבור מכירת מעבדי NVIDIA H20 בסין, וכי בממשל האמריקאי עדכנו כי הרישיון יינתן.

מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מבקר בימים אלה בסין, וצפוי לנכוח ביריד טכנולוגי חשוב ולקיים מסיבת עיתונאים. זהו הביקור השני השנה של הואנג בסין, ונראה כי הוא ממצב את עצמו כמתווך חשוב בין המדינות וכצינור להעברת מסרים בין המנהיגים.

הואנג גם עדכן את לקוחות החברה כי אנבידיה הגישה בקשות לרישוי על מנת לחזור ולמכור את המעבד הגרפי NVIDIA H20. הממשל האמריקאי עדכן את אנבידיה כי הרישיונות יינתנו, והחברה מקווה להתחיל במשלוחים בקרוב. ברויטרס דווח היום כי ישנו ביקוש עצום בקרב ספקיות הענן וחברות ה-AI הסיניות למעבדי H20 של אנבידיה.

לבסוף, חשף הואנג מעבד גרפי חדש מסדרת NVIDIA RTX PRO העומד באופן מלא בדרישות הרגולציה ו"מתאים במיוחד לבינה מלאכותית של תאומים דיגיטליים עבור מפעלים חכמים ולוגיסטיקה".

רועי בן ימי ועמיחז לוסטיג רוכשים את הייקון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הייקון מערכות (Highcon Systems) מיבנה, שפיתחה ומייצרת מכונות להדפסה דיגיטלית של אריזות קרטון, נמכרת לקבוצה מארצות הברית במחיר של 2.5 מיליון שקל בלבד. עם השלמת העיסקה, יועברו כל הנכסים לידי חברה חדשה שתוקם בארצות הברית, אשר תהיה בבעלות אנשי העסקים הישראלים ׁ(וטייסי קרב בעבר) רועי בן ימי ועמיחז לוסטיג, ושותף נוסף שהוא אזרח ארה"ב, והיא תפסיק להיות חברה ישראלית. אתמול (ב') אישר בית המשפט המחוזי בלוד את הסכם המכירה של החברה, שבשיאה העסיקה יותר מ-100 עובדים ונסחרה בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-165 מיליון דולר.

החברה רשמה 16 משפחות פטנטים ונמצאת בתהליך רישום של 9 פטנטים נוספים. כל הקניין הרוחני הזה מתומחר בעיסקה בשווי של כ-500 אלף שקל בלבד. לחברה יש כיום כ-60 לקוחות בעולם, ולהערכתה היא צפויה לבצע 90 התקנות נוספות. בחודשיים האחרונים מנוהלת הייקון על-ידי נאמן מטעם בית המשפט לאחר שפיטרה את רוב עובדיה, והשאירה מעטים כדי לתפעל את החברה ולשמור אותה כעסק חי. הנאמן פירסם הצעת מכר לחברה אולם קיבל פנייה אחת בלבד. הקושי העיקרי ביישום העיסקה טמון בחוב של החברה לרשות החדשנות, בהיקף של כ-20 מיליון שקל, שהוא גדול פי 8 משווי העיסקה כולה.

מו"מ עם רשות החדשנות

במקור הייתה כוונה להפעיל את החברה באופן חלקי מישראל, אולם הדרישה של רשות החדשנות הייתה שבמקרה הזה החברה תחזיר את כל חובותיה לרשות. מפסק הדין שניתן השבוע על-ידי השופטת מרב בן ארי, התברר שרשות החדשנות מסכימה לוותר על קבלת החובות רק בתנאי שכל הפעילות עוברת לחו"ל, שכן במקרה כזה אין לה יכולת אכיפה. מכל מקום, גם לצורך מהלך כזה יש צורך בהסכמת רשות החדשנות. לפני כ-10 ימים התגמשה רשות החדשנות, והסכימה שהעיסקה תתבצע בתנאי שהרוכשים ישלמו לרשות 190 אלף שקל במזומן, ויבצעו את כל תהליך העברת הנכסים לחו"ל במועד קשיח של עד 6 חודשים.

הרוכשים טענו שאינם יכולים להתחייב לעמידה בתנאי הזה, מכיוון שחלק מהידע מצוי בידי עובדים לשעבר שכעת הם כבר לא עובדי החברה. השופטת האריכה את כהונת הנאמנים בשבועיים והציעה להתחיל בתהליך ולהתחיל בפעילות החברה האמריקאית בתוך 3 חודשים. במקביל, הרוכשת מגיש לבית המשפט דו"ח בתוך 6 חודשים ממועד קבלת האישור מרשות החדשנות. הרשות תוכל לעיין בדו"ח  ולהגיב אליו, כאשר במקרה של חילוקי דעות – בית המשפט יכריע. כעת הצדדי ממתינים להחלטת רשות החדשנות, האם היא מאשרת את הצעת בית המשפט ועסקת המכר. החלטתה צפויה להתקבל כבר השבוע.

טכנולוגיה פורצת דרך

חברת הייקון הוקמה בשנת 2009 על-ידי אביב רצמן ומיכאל זימר וגייסה עד היום יותר מ-100 מיליון דולר. החברה פיתחה טכנולוגיה דיגיטלית לייצור אריזות קרטון ואריזות קרטון גלי, המבוססת על יותר מ-60 פטנטים רשומים. המכונות נועדו לספק מענה לבעיה מהותית: ייצור האריזות קרטון דורש כיום מספר תהליכים שהם עתירי עבודה, ואורכים ימים או שבועות, לפני שניתן להשתמש באריזות ולשלח מוצרים. המערכת של החברה מאפשרת יייצור מיידי בקצב של כ-3,000 גיליונות בשעה.

המשבר בחברה החל במחצית 2023, כאשר ירדו ההכנסות בכ-64% והסתכמו בכ-3.3 מיליון דולר בלבד. הייקון הסבירה את התדרדרותה בשורה של גורמים, שהעיקרית היתה דחייה של הזמנות למכונות דפוס בהיקף של כ-10 מיליון דולר, כתוצאה מגורמים חיצוניים: המלחמה בישראל גרמה ללקוחות לדחות את התחייבויותיהם, ההאטה הכלכלית בעולם ומלחמת המכסים של טראמפ גרמו לעצירת השקעות אצל לקוחותיה הגדולים. בנוסף, הערת "עסק חי" שהיא רשמה במחצית 2024, יצרה חוסר ביטחון בקרב לקוחות פוטנציאליים, שגרם לדחיית הזמנות.

נפתחה ההרשמה לתכנית RegenUp המחברת סטארטאפים ישראליים לחקלאים מהצפון 

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה, באדיבות המכון הישראלי לחדשנות, מתוך הפיילוט הראשון של התכנית]

תכנית RegenUp של קהילת החדשנות GrowingIL פותחת מחזור שני ומזמינה סטארטאפים ישראליים שפיתחו טכנולוגיות לחקלאות סביבתית, וכן חקלאים מהגליל המזרחי והמערבי, להירשם לתכנית – שמטרתה לחבר ביניהם. במחזור הנוכחי ייבחרו 15 חקלאים אשר יזכו לפיילוט ממומן ולסיוע בהטמעת הטכנולוגיות שעשויות לפתור אתגרים במשק שלהם. הרישום לתוכנית, הן לחקלאים שמחפשים פתרונות סביבתיים חדשניים והן לסטארטאפים שמעוניינים לקחת חלק, נפתח בימים אלה ויסתיים ב-1.8.25.

התכנית נולדה לפני כשנה מתוך מטרה לסייע לחקלאי הצפון לשקם ולהצמיח את פעילותם ויכולותיהם שנפגעו קשות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" לצד התמודדות עם הבצורת הקשה. במסגרת המחזור הראשון נבחרו 7 מיזמים טכנולוגיים, מתוך 40 סטארטאפים שהגישו מועמדות, ו-30 חקלאים מהגליל והגולן שהגישו מועמדות.

בין הפיילוטים שהחלו לפעול ב- 2024 נמנים רובוט AI לעישוב ידני מדויק וסלקטיבי לצמצום עלויות טיפול בפריון הקרקע, פתרונות מבוססי פחמן לבריאות האדמה – שימוש במוצרי Bio-Char לשיפור הקרקע ואיוורור שורשים בנטיעת מטעי תפוחי עץ ופתרון ביולוגי לשיפור תפקוד הקרקע. כמו כן, בתקופה בה מאגרי מי התהום ברמת הגולן ריקים ויש צורך להשתמש במי הכנרת המליחים העשויים לפגוע בצמח – נבחרו מיזמים להגדלת היבול ואיכות הפרי באמצעות הגברת עמידות ובריאות הקרקע, שיפור בריאות הקרקע והצמח דרך אגרונומיה מחדשת, יישום תוספים ביולוגיים וניטור בזמן אמת של בריאות הצמח, השקיה מדויקת באמצעות ניתור רציף של מליחות בתמיסת הקרקע וניטור תכונות הקרקע בחישה מרחוק, תוך שימוש במידע לווייני ובינה מלאכותית. 

המחזור השני של תכנית RegenUp יתמקד בשיקום מערכות חקלאיות, ניהול משאבי מים באופן בר-קיימא, טיפול בשחיקת קרקע והגדלת פריון, קיבוע פחמן בקרקע, הסתגלות לאקלים משתנה, וניהול מזיקים, מחלות והארכת חיי המדף של אבוקדו .

כל מיזם שייבחר יזכה למימון של עד 50 אלף שקלים, גישה לפתרונות אגריטק המותאמים לצרכי המשק, תמיכה ביישום הטכנולוגיות המפותחות, כולל התקנה, ושילוב במערכות הקיימות, הדרכה וליווי מקצועי, סדנאות ונטוורקינג עם מומחי אגריטק וחקלאים נוספים. 

דנה קדר, מנהלת קהילת החדשנות GrowingIL: " גם בשנים רגילות חקלאי ישראל מתמודדים עם אתגרים לא פשוטים ושולי רווח קטנים – על אחת כמה וכמה בתקופה של מלחמה ובצורת. דווקא עכשיו, חדשנות טכנולוגית בחקלאות יכולה לספק להם את הכלים להמשיך לייצר מזון, לשמור על ביטחון תזונתי למדינה, ולעשות זאת בצורה יעילה, מקיימת ורגישה לסביבה".

להרשמה למחזור השני: https://www.growingil.org/regenuphebrew

קהילת החדשנות GrowingIL היא מיזם משותף של המכון הישראלי לחדשנות, משרד הכלכלה, משרד החקלאות ורשות החדשנות. התכנית היא בשיתוף מכון המחקר מיגל, מו"פ צפון, אשכול גליל מזרחי, ג'וינט תבת, מילואות ומועצה אזורית מבואות החרמון. 

 

דארפה החלה בפיתוח מחשב קוונטי תעשייתי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הסוכנות למחקרי ביטחון מתקדמים (DARPA) במשרד ההגנה האמריקאי, החלה ביישום השלב הראשון של תוכנית Quantum Benchmarking Initiative (QBI), במטרתה לבחון דרכים חדשות שיאפשרו לבנות מחשב קוונטי תעשייתי שימושי, בטווח הקרוב ביותר האפשרי. הכוונה היא לבדוק את כל הגישות הקיימות למימוש מחשוב קוונטי, שיאפשרו לייצר עד 2032 מחשב שהתועלת שהוא מעניק למשתמשים תהיה גדולה מעלות הייצור והשימוש בו.

הפרוייקט יתבצע בשלושה מהלכים: בתחילה יפותח הקונספט של מחשב שימושי (utility-scale quantum computer concept), לאחר מכן תגובש תוכנית מו"פ לצורך ייצור המחשב, ובשלב האחרון תתבצע עבודת בדיקה ואימות בהשתתפות החברות המשתתפות והממשלה, לצורך הסמכת המחשב.

בחודש אפריל 2025 נבחרו 20 החברות הראשיות אשר ייכנסו לפרוייקט מו"פ מואץ שיימשך 6 חודשים, שבמהלכו הן יציגו את הקונספט שלהן למחשב שימושי, אשר ייחבן על-ידי דארפה. הזוכים ייכנסו לשלב השני של התוכנית. בין החברות שניבחרו: Hewlett Packard Labs, יבמ, Photonic Inc, Atom Computing, Atlantic Quantum ועוד. כל אחת מהן מתמחה בבניית קיוביטים בטכניקות שונות: תופעות אופטיות, מוליכות-על, לכידת יונים, יצירת קיוביט בסיליקון ועוד.

למעשה, מדובר במקרים רבים בקבוצות המובלות על-ידי החברות שנבחרו, ולא רק בחברות עצמן. כך למשל, חברת HP הקימה קונסורציום של חברות אשר ניגש לפרוייקט הזה. הקונסורציום כולל את חברת Quantum Machines הישראלית, לצד ענקיות מוכרות כמו סינופסיס (Synopsys), אפלייד מטיריאלס, Qolab ו-1Qbit. חברת קוונטום מאשינס התל-אביבית תורמת למחקר את פלטפורמת הבקרה שלה, OPX1000, המסוגלת לתמוך במעבדים קוונטיים עם אלף קיוביטים ויותר.

טכנולוגיות קוונטיות חדשות

מחשב קוונטי נתמך כיום על-ידי שרתים, מערכות קירור, סינון רעשי רקע, תוכנות התומכות במידע המגיע מיחידות הליבה (קיוביט) וכדומה. קוונטום מאשינס מספקת למערך הזה את מערכות העזר התומכות במחשוב הקוונטי. הפלטפורמה הזו כוללת גם את מערכת החומרה והתוכנה Quantum Orchestration Platform, אשר מקבלת אלגוריתם קוונטי בשפת התכנות QUA שהחברה פיתחה, ומתרגמת אותו לאותות הנשלחים אל המעבד הקוונטי. למעשה, מדובר בשכבת התיווך שבין המעבד הקוונטי לבין המחשב הקלאסי.

לאחרונה גילתה סינופסיס שבמסגרת השתתפותה בפרוייקט, ייעשה שימוש בתוכנת המידול QuantumATK של סינופסיס לצורך תכנון הייצור של קיוביטים המרכיבים את המעבד הקוונטי, ויתבצע מחקר של שימוש בכלי תכנון אלקטרוני (EDA) לצורך פיתוח אלגוריתמים של עיבוד קוונטי, בנוסף, היא תסייע בפיתוח טכנולוגיית בניית מעבדים קוונטיים המבוססים על טכנולוגיות CMOS הפועלות בטמפרטורות נמוכות מאוד (Cryogenic CMOS) של פחות ממינוס 153°C.

הלוויין הישראלי "דרור 1" שוגר לחלל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הלוויין דרור 1 בחדר הבדיקות. צילום: תעשייה אוירית

לוויין התקשורת הישראלי דרור 1( Dror) שוגר אתמול (א') בהצלחה לחלל מקייפ קנוורל שבארה"ב, על-גבי הטיל Falcon 9 של חברת SpaceX. הלוויין ינוע במסלול גיאוסינכרוני מעל קו המשווה בגובה של 36,000 ק"מ מעל כדור הארץ. הלוויין פותח בחטיבת מערכות טילים וחלל של התעשייה האווירית, אשר פיתחה לאורך השנים את לווייני התקשורת ממשפחת עמוס, את מערכות ההגנה האווירית ברק 8, חץ 2 וחץ 3, לווייני תצפית וריגול ועוד. הוא היה אמור להיקרא במקור בשם "עמוס 8", אולם בעקבות ביטול הסכם ההפעלה עם חברת חלל, שונה גם שמו.

דרור 1 הוא הלוויין הראשון מתוך כ-10 לווייני דרור שמתוכננים לשיגור בעתיד, במסגרת האסטרטגיה הלאומית לתקשורת לוויינית עצמאית. משקלו של הלוויין 4.5 טון, והוא בעל מוטת כנפיים (תאים סולאריים) של 17.8 מטרים. קוטר זוג האנטנות שהוא נושא הוא 2.8 מטר. מדובר באנטנה הגדולה ביותר שנבנתה עד כה לשימוש של לווייני תקשורת ישראליים. הלוויין מתוכן לפעול במשך 15 שנים ולספק כיסוי תקשורת רציף למזרח התיכון, אירופה ואפריקה. הוא ימוקם בנקודת השמיים 4W לצד הלוויין עמוס 3. מדובר בלוויין דיגיטלי במלואו בעל מטעד הכולל 48 מקטעי חלל בתחום התדר Ku ושני משיבים (טרנספונדרים) בתחום התדר Ka. במסגרת הפרויקט סוכנות החלל הוציאה לפועל את פיתוח המחשב ללווייני תקשורת בהשקעה של 29.5 מיליון שקלים.

השיגור הנוכחי מגיע בעקבות משבר שפקד את תעשיית החלל הישראלית: בספטמבר 2016, נהרס כליל לוויין התקשורת עמוס 6 בפיצוץ שאירע במשגר בקייפ קנוורל, שהיה אמור להביא אותו למסלול בחלל. לאחר הפיצוץ, הוקמה ביוזמת משרד המדע ועדה לבחינת תוכנית החלל האזרחית של ישראל, שאחת מההמלצות המרכזיות שלה היתה שיש צורך חיוני בלווין תקשורת חדש שיפותח וייבנה בישראל, כדי להבטיח מענה לצורכי התקשורת שלה גם בזמני חירום. בשנת 2018 ההמלצה אושרה בממשלה, ובשנת 2020 נחתם הסכם פיתוח הלוויין עם התעשייה האווירית.

 

 

סורק המכוניות של UVeye מקשר אותן מיידית לאתר השיווק של סוכנויות הרכב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מכונית מבצעת בדיקת תקינות מלאה תוך כדי נסיעה במערכת הסריקה של UVeye

חברת UVeye התל אביבית חשפה יכולת חדשה של מערכת סריקת הרכב האוטומטית שלה, המאפשרת להעביר את פרטי הרכב ותמונות איכותיות שלו ישירות אל אתרי השיווק או המכירה של סוכנויות רכב, ובכך לחסוך מהן את תהליך הקליטה הנמשך בין שבוע לשבועיים וכרוך בעבודה רבה ובעלות של כמה מאות דולרים לכל פריט. היכולת החדשה, בשם UV360, מיושמת בתהליך הבדיקה הסטנדרטי של כל מכונית המגיעה לסוכנות, ומאפשרת להעביר את נתוניה לאתרי השיווק בתוך מספר דקות. עלות העיכוב בתהליך הקליטה כיום נאמד בכ-50 דולר ליום.

הסורק התלת מימדי של החברה מתעד את מצב הרכב ומפיק דו"ח מלא על כל פגם, תוך כדי נסיעת הרכב בתוך מתקן הסריקה. המערכת בודקת את הרכב באמצעות ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית, ומזהה באופן אוטומטי כשלים מכניים, פגמים, תקלות ואפילו מטענים חשודים בכלי-רכב. הפתרון מבוסס על מספר מוצרים: מערכת Atlaslite הכוללת 36 מצלמות הסורקת את הרכב מכל הכיוונים תוך כדי תנועה, מערכת Helios לסריקה מלאה של תחתית הרכב כשהוא עובר מעליה, מערכת Artemis המותקנת בצדדים סורקת את הצמיגים כדי לזהות חריגות כגון פגיעות, מסמרים שנתקעו בצמיגים, מימדים לא צפויים וכדומה, ומערכת Appolo המבצעת צילום ובדיקה של פנים הרכב.

היכולת החדשה מחזקת את מעמדה של החברה, שכעבר היום סורקת יותר ממיליון מכוניות בחודש, בעיקר בארה"ב. החברה נמצאת כעת בתהליך התרחבות וכניסה אל השוק האירופי. לפני שבועיים היא חנכה את פעילות השיווק באירופה ובריטניה, והכריזה על מינויו של איתי הראל כמנהל הפעילות האירופית? הראל מגיע עם נסיון של 15 שנה בתחום היזמות הטכנולוגית, כאשר בתפקידו האחרון היה מנהל מרכז החדשנות הטכנולוגית לשוק הרכב, Drive TLV.

בחודש ינואר 2025 החברה הבטיחה מימון בהיקף של 191 מיליון דולר שנועדו לממן את התרחבותה. הסכום הזה כולל קו אשראי בהיקף של עד 150 מיליון דולר אשר מנוהל על-ידי חברת ההשקעות Trinity Capital, וגיוס הון חמישי בהיקף של 41 מיליון דולר, שהתבצע בהובלת קרן Woven Capital, שהיא קרן הצמיחה של חברת טויוטה, ובהשתתפות UMC Capital ו- MyBerg. בין לקוחות החברה: טויוטה, ג'נרל מוטורס, חברת וולוו שגם השקיעה בה, מרצדס בנץ, יצרנית המשאיות Acadia, יצרנית מערכות הרכב Hypertec, ואפילו חברת אמזון המשתמשת במערכות UVeye כדי לנהל את צי הרכב הגדול שלה.