מחבר: Techtime

בואינג מוכרת את פעילות הרחפנים והאוטונומיה לארצ'ר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: Scan Eagle בשמיים. מקור: ויקי]

בואינג (Boeing) מבצעת מהלך משמעותי של ארגון מחדש בפעילות התעופה האוטונומית שלה, ומעבירה שלוש מחברות הבת שלה לידי חברת Archer Aviation, המוכרת בעיקר בזכות פיתוח מוניות אוויר חשמליות. במסגרת העסקה תרכוש ארצ'ר את יצרנית הרחפנים הצבאיים Insitu, מפתחת כלי הטיס האוטונומיים Wisk Aero וחברת ניהול המרחב האווירי SkyGrid. העסקה צפויה להיסגר עד סוף 2026, בכפוף לקבלת האישורים הרגולטוריים.

העסקה אינה מתבצעת כרכישה רגילה במזומן. בתמורה לשלוש החברות תקבל בואינג מניות המייצגות 19.75% ממניות Class A של ארצ'ר לפני השלמת העסקה, וכן זכות למנות דירקטור. במקביל, שתי החברות יקיימו שיתוף פעולה טכנולוגי, שבמסגרתו תשמור בואינג על גישה לטכנולוגיית הטיסה האוטונומית שפיתחה Wisk, לצורך שילובה בתוכניות המטוסים המסחריים והצבאיים שלה. במילים אחרות, בואינג אמנם מוציאה את הפעילויות הללו מהמאזן שלה, אך שומרת חשיפה כלכלית וטכנולוגית אליהן באמצעות ההחזקה בארצ'ר.

פעילות ביטחונית ב-35 מדינות

הנכס הבשל ביותר בחבילה הוא Insitu, שנרכשה על ידי בואינג כבר ב-2008 ומתמחה בכלי טיס בלתי מאוישים למשימות מודיעין, תצפית וסיור (ISR). מוצריה המרכזיים כוללים את ScanEagle ו-Integrator, והיא מספקת מערכות ושירותים לצבאות ברחבי העולם, לרבות הכוחות המזוינים האמריקאיים. לדברי בואינג, החברה ייצרה והפעילה לאורך השנים יותר מ-3,500 כלי טיס, ומערכותיה משמשות כוחות ביטחון ב-35 מדינות.

מבחינת ארצ'ר זהו גם הנכס שמעניק לעסקה משמעות פיננסית מיידית. Insitu היא חברה רווחית המייצרת כיום הכנסות שנתיות של יותר מ-200 מיליון דולר. לשם השוואה, ארצ'ר עצמה עדיין נמצאת בתחילת המסחור של פעילותה ורשמה ברבעון השני של 2026 הכנסות של 5 מיליון דולר בלבד, לצד הפסד נקי של 263 מיליון דולר. מנכ"ל ארצ'ר אדם גולדשטיין אמר לרויטרס כי הביקוש לרחפני ISR נמצא כיום ברמה גבוהה במיוחד, וכי הרכישה מאפשרת לחברה להיכנס מיידית לשוק צומח עם פעילות שכבר מייצרת הכנסות ותזרים.

שתי החברות האחרות מוסיפות בעיקר יכולות טכנולוגיות. Wisk, שהפכה לחברה בת מלאה של בואינג ב-2023, מפתחת כבר 16 שנה טכנולוגיות לטיסה אוטונומית ומוניות אוויר חשמליות. היא בנתה והטיסה שישה דורות של כלי eVTOL וביצעה יותר מ-1,700 טיסות ניסוי. SkyGrid מפתחת תוכנה לניהול אוטומטי של המרחב האווירי, שנועדה בין היתר לאפשר שילוב בטוח של מספר גדול של רחפנים וכלי טיס אוטונומיים לצד תעופה מאוישת.

למה בואינג מוכרת דווקא עכשיו?

לכאורה, ההחלטה למכור פעילות רחפנים ואוטונומיה מגיעה דווקא כאשר הביקוש הביטחוני למערכות בלתי מאוישות נמצא בעלייה. אולם המהלך משתלב באסטרטגיה רחבה יותר של בואינג לצמצם את הפורטפוליו ולהפנות הון ומשאבים לעסקי הליבה – מטוסים מסחריים ומערכות ביטחוניות גדולות. במקביל, שוק מוניות האוויר החשמליות, שאליו הזרימה בואינג השקעות במשך שנים באמצעות Wisk, מתקדם לאט מהציפיות ועדיין לא הוכיח יכולת להגיע להסמכה ולפעילות מסחרית רחבת היקף.

בואינג עצמה מדגישה כי העסקה מאפשרת לה "למקד השקעות נוכחיות ועתידיות בעסקי הליבה", מבלי לוותר לחלוטין על הטכנולוגיות שפיתחה. היא אינה יוצאת משוק הכלים הבלתי מאוישים הצבאיים בכללותו, אלא מעבירה את שלוש הפעילויות הספציפיות הללו לחברה שבה תהפוך לבעלת מניות מרכזית.

עבור ארצ'ר, לעומת זאת, מדובר בשינוי פרופיל משמעותי. החברה הוקמה ב-2018 והתמקדה עד לאחרונה בעיקר ב-Midnight, מונית אוויר חשמלית המיועדת לטיסות עירוניות קצרות. בשנים האחרונות היא החלה להרחיב את פעילותה לשוק הביטחוני, ובין היתר משתפת פעולה עם Anduril בפיתוח פלטפורמת VTOL היברידית ואוטונומית. רכישת שלוש החברות מבואינג מעניקה לה בבת אחת פעילות רחפנים צבאית קיימת, טכנולוגיית אוטונומיה וניהול מרחב אווירי – ובעיקר מקור הכנסות משמעותי בזמן שעסקי מוניות האוויר עדיין ממתינים להבשלה מסחרית.

הביקוש מדאטה סנטרים הופך למנוע צמיחה עבור חברת טכנולוגיות גילוי אש וגזים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: חביב פרלמן, מנכ"ל טכנולוגיות גילוי אש וגזים. צילום: FGD]

חברת טכנולוגיות גילוי אש וגזים (F&G Detection) סיימה את המחצית הראשונה של 2026 עם הכנסות של כ־9.6 מיליון דולר, צמיחה של 48% לעומת התקופה המקבילה. שיעור הרווח הגולמי השתפר מ־39% ל־42%, וההפסד התפעולי הצטמצם מכ־1.1 מיליון דולר לכ־0.1 מיליון דולר בלבד. במקביל, החברה עברה מתזרים תפעולי שלילי של 1.8 מיליון דולר לתזרים חיובי של 1.35 מיליון דולר.

אחת המגמות הבולטות בדוח ובמצגת המשקיעים היא התפתחותו של שוק הדאטה סנטרים למנוע צמיחה חדש. במחצית הראשונה רשמה החברה מכירה של כ־400 אלף דולר דרך ערוץ OEM עבור פרויקט דאטה סנטר יחיד, ובמקביל סיפקה ישירות פתרונות לפרויקט נוסף בהיקף של כ־220 אלף דולר. הגלאים משמשים להגנה על חדרי גנרטורים ומאגרי דלק, מערכות אגירת אנרגיה מבוססות סוללות ליתיום־יון (BESS), תחנות משנה וחדרי מיתוג.

הכניסה לתחום משתלבת בשינוי רחב יותר באופי הפעילות של החברה בארצות הברית. לצד אתר הייצור באנהיים שבקליפורניה, החברה מתכננת לפתוח במחצית השנייה של השנה מרכז מכירות ותמיכה ביוסטון, טקסס, במטרה להתקרב ללקוחות מתעשיית האנרגיה. כושר הייצור הקיים בישראל ובארה"ב כבר מסוגל, לדברי החברה, לתמוך בהיקף מכירות של עד פי שלושה מהרמה הנוכחית.

במקביל ניכר גיוון גיאוגרפי משמעותי במכירות. לפי הדוח, ההכנסות באירופה זינקו במחצית בכ־139% לכ־2.8 מיליון דולר, ובאוסטרליה ואסיה הן יותר מהוכפלו לכ־1.1 מיליון דולר. ארה"ב נותרה השוק הגדול ביותר, אך צמחה בשיעור מתון בהרבה של כ־16%. המשמעות היא שחלק משמעותי מהצמיחה החדשה מגיע כיום דווקא מחוץ לשוק האמריקאי.

גורם מרכזי נוסף בצמיחה הוא Fike האמריקאית, המשווקת את גלאי החברה תחת מותג פרטי. המכירות באמצעות Fike הגיעו במחצית לכ־3.7 מיליון דולר, לעומת 1.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה – עלייה של 118%, ופי שבעה לעומת 2020. גם הקשר עם Siemens מעמיק: מכירות לסימנס היוו כ־7% מההכנסות לעומת כ־1% אשתקד, ולאחר תום המחצית התקבלה הזמנה נוספת של כ־400 אלף דולר.

מנוע צמיחה נוסף נמצא עדיין בפיתוח. החברה מפתחת משפחת גלאי גז בטכנולוגיית Open Path, שתאפשר לה להציע ללקוחות מעטפת משולבת של גילוי להבה וגז. החברה נערכת לתחילת מסחור במהלך 2027. מדובר בהרחבת שוק משמעותית: לפי הנתונים שמציגה החברה, שוק גלאי הלהבה העולמי מוערך בכ־350 מיליון דולר בלבד, לעומת כ־2.2 מיליארד דולר בשוק גלאי הגז.

לצד אלה מנסה החברה לפתח מנועים נוספים. היא כבר סיפקה גלאים לחילות אוויר באירופה ובמזרח הרחוק והציגה ניסויים ל־NAVFAC של הצי האמריקאי, ומפתחת דור חדש של גלאי להבה המשלב AI ועיבוד תמונה לצמצום התרעות שווא במתקני אנרגיה. המערכת החדשה נמצאת בניסויים עם חברת דלק גדולה בברזיל.

התמונה המצטיירת היא של חברה שעדיין נשענת בעיקר על מוצרי גילוי הלהבה, אך מתחילה לפזר את הצמיחה בין שווקים, אזורים גיאוגרפיים וערוצי מכירה חדשים – תוך התקרבות ראשונה לאיזון תפעולי.

Discovered Materials פיתחה סוכני AI לגילוי חומרים לשבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: שני המייסדים. יח"צ]

חברת Discovered Materials האמריקאית, שהוקמה השנה בסן פרנסיסקו, גייסה 9 מיליון דולר בסבב Seed בהובלת Lightspeed ובהשתתפות Y Combinator ו-Peak XV. החברה מפתחת מערכת של סוכני AI שמטרתה להשתתף בתהליך המחקר עצמו: לחפש חומרים חדשים לתעשיית השבבים, לבדוק אותם באמצעות כלי סימולציה, לתכנן ניסויים ובהמשך גם לסייע בסינתזה ובבדיקות במעבדה.

הרעיון של שימוש ב-AI לגילוי חומרים אינו חדש. בשנים האחרונות פורסמו מערכות המסוגלות לסרוק מרחבים עצומים של תרכובות ומבנים גבישיים ולהציע מועמדים חדשים. החידוש ש-Discovered Materials מנסה להביא הוא מעבר ממודל שמנבא חומר לסוכן שמנהל תהליך מחקר.

במקום לבצע חישוב אחד, הסוכן מקבל מטרה וארגז כלים מדעי. הוא יכול לחפש בספרות ובמאגרי מידע, לכתוב ולהריץ קוד, ליצור מבנים מועמדים ולהפעיל עליהם מודלים פיזיקליים. בהתאם לתוצאות הוא מחליט איזה מועמד לפסול, איזה לבדוק לעומק ולאן להמשיך בחיפוש. החברה מתארת חזון שבו סוכנים פועלים לאורך כל השרשרת – מהעלאת מועמדים ועד סינתזה ובדיקות במעבדה.

למצוא חומר זה רק השלב הראשון

"מציאת חומר" אינה גילוי של יסוד חדש. האתגר הוא למצוא הרכב ומבנה אטומי שמספקים בעת ובעונה אחת מספר תכונות, לעיתים מנוגדות.

אחת הבעיות שעליהן עובדת החברה היא חומרים דיאלקטריים עבור שבבים תלת-ממדיים. ככל שמערימים שכבות זיכרון ולוגיקה, החיבורים מתקצרים – אבל פינוי החום נעשה קשה יותר. חומר מתאים צריך לכן להיות מבודד חשמלי טוב, אך גם להוליך חום ביעילות, להיות חזק מכנית ויציב מבחינה מבנית. בנוסף, חומר שנראה נפלא בסימולציה אינו מועיל אם אי אפשר לייצר אותו בתהליך התואם למגבלות הטמפרטורה והכימיה של מפעל שבבים.

בדיוק בנקודה הזו נחשפת המגבלה של AI לגילוי חומרים: מרחב המועמדים עצום; מרחב החומרים שאפשר באמת לייצר ולשלב בשבב קטן בהרבה.

500 מועמדים – ומתכון אחד

כדי למדוד את הפער הזה פיתחה החברה את Material Discovery Bench, בנצ'מרק שאינו מסתפק בשאלות ידע במדעי החומרים. המודלים מקבלים משימת מחקר ממושכת וכלים אמיתיים – בהם Python, מאגר Materials Project ותוכנות לחישוב יציבות, תכונות מכניות, דיאלקטריות ותרמיות – ונדרשים למצוא חומר שעומד במקביל בשורה של אילוצים.

זהו למעשה מבחן ליכולת של מודל להתנהג כמדען לאורך מאות פעולות: להעלות השערה, לבדוק אותה, לפרש תוצאות ולבחור בעצמו את הניסוי החישובי הבא.

והתוצאות ממחישות היטב את מצב הטכנולוגיה. בניסויים הצליחו הסוכנים לייצר יותר מ-500 מועמדים חדשים שעברו מסננים חישוביים שונים. אבל כאשר נדרשו להציע כיצד לסנתז את החומרים בפועל, כמעט כל המתכונים נמצאו בעייתיים. רק במקרה אחד התקבלה הצעת סינתזה שהבודקים סברו ששווה לנסות במעבדה.

זו אולי התוצאה החשובה ביותר של הניסוי: AI כבר נעשה טוב מאוד ביצירת השערות; האימות הפיזי הופך לצוואר הבקבוק. הניסויים חשפו גם התנהגות מוכרת מעולם הסוכנים. בריצות ארוכות מודלים עלולים להיכנס ללולאות, לאבד את הקשר המחקרי ואף למצוא קיצורי דרך במדדי ההצלחה. באחד המקרים סוכן הגיש שוב ושוב וריאציות של אותו חומר באופן שגרם למערכת בדיקת החדשנות להתייחס אליהן כמועמדים שונים. במקרים אחרים הבעיה הייתה פרוזאית יותר: הסוכן פשוט הציע תהליך ייצור שאינו הגיוני מבחינה פיזיקלית.

חוקר חומרים פוגש בונה סוכנים

גם הרקע של המייסדים משקף את החיבור שהחברה מנסה ליצור. אקש רמדס (Akash Ramdas) השלים תואר שני, דוקטורט ופוסט-דוקטורט ב-Stanford במדעי והנדסת חומרים ועבד על חומרים עבור interconnects ננומטריים; לפי Y Combinator, חומרים שגילה נכנסו למפות הדרכים של Intel ו-TSMC. המייסד השני, אדווייט שידהר (Advaith Sridhar) הוא בוגר תואר שני ב-AI מ-Carnegie Mellon ועבד ב-Luma Labs וב-Persona AI על מודלי frontier ומערכות סוכנים ארוכות-טווח. השניים מכירים כבר 11 שנה ואף כתבו יחד ספר.

Discovered Materials מציבה יעד שאפתני: לקצר תהליך גילוי חומרים שיכול להימשך יותר מעשור לחודשים. בשלב הנוכחי, הבנצ'מרק שלה דווקא ממחיש כמה הדרך עוד ארוכה. אבל הוא גם מסמן שינוי מעניין ב-AI for Science: השאלה כבר אינה רק האם מודל יכול להציע חומר שלא הכרנו, אלא האם סוכן AI מסוגל לנהל מספיק מהתהליך המדעי כדי להביא אותו בסופו של דבר מהחישוב – אל תוך המעבדה.

ה-AI עדיין לא מפטר את עובדי ההייטק – אבל הוא כבר עוצר את הגיוסים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. יח"צ]

למרות גל הודעות הפיטורים בהייטק בחודשים האחרונים, מספר המועסקים בענף עדיין אינו מצביע על התכווצות משמעותית. אלא שמתחת ליציבות היחסית מתרחש שינוי עמוק יותר: חברות מצמצמות את תוכניות הגיוס שלהן, ובינה מלאכותית הופכת בהדרגה לאחד השיקולים בהחלטות כוח האדם שלהן.

כך עולה מסקר כוח האדם בהייטק של רשות החדשנות וחברת צבירן, שנערך ביוני בקרב 289 מעסיקים, מהם 210 חברות הייטק המעסיקות יחד כ-130 אלף עובדים. לפי עורכי הסקר, המדגם משקף מעסיקים של כ-80% מעובדי ההייטק, אם כי ייתכן שהמגמות בקרב סטארטאפים קטנים שונות.

במחצית הראשונה של 2026 גייסו החברות עובדים בהיקף ממוצע של 8% ממצבת כוח האדם שלהן, לעומת פיטורים בשיעור של 2.8%. עוד 4.3% מהעובדים עזבו מרצונם, כך שבשורה התחתונה מצבת העובדים נותרה יציבה בקירוב.

אלא שהממוצע מסתיר פער גדול בין חלקי התעשייה. בחברות התוכנה הגיע שיעור הפיטורים ל-6.6%, לעומת 1.1% בלבד בחברות חומרה ו-2.7% בחברות פארמה ומדיקל. ברשות החדשנות קושרים את הפער, בין היתר, להשפעות השונות של מהפכת ה-AI: בעוד חברות תוכנה מתמודדות עם לחץ תחרותי, חברות חומרה נהנות הן מכלי ההתייעלות והן מהגידול בביקוש לשבבים ולתשתיות מחשוב ואנרגיה.

פחות מגייסים לפני שמפטרים

בשלב זה, AI עדיין אינו הגורם המרכזי לפיטורים שכבר התרחשו. רק 6.9% מהחברות ציינו הטמעת כלי AI כסיבה לצמצום או לסגירת צוותים, לעומת 4.7% בסוף 2025. לשם השוואה, 28% ציינו התייעלות כללית כסיבה לפיטורים רוחביים.

בגיוסים, לעומת זאת, השינוי כבר משמעותי. בסוף 2025 רק כ-3% מהחברות דיווחו שצמצמו גיוסים בעקבות הטמעת AI; ביוני 2026 השיעור זינק ל-9.8% – יותר מפי שלושה בתוך חצי שנה. למעשה, השפעת ה-AI התבררה כחזקה מכפי שהחברות עצמן צפו: בסוף 2025 כ-5.1% מהחברות תכננו לצמצם גיוסים בגלל AI, לעומת 9.8% שדיווחו ביוני כי עשו זאת בפועל. ברשות מסייגים כי בשל הבדלים בניסוח השאלות מדובר באינדיקציה למגמה ולא בהשוואה ישירה.

במקביל, הטכנולוגיה עצמה חודרת במהירות לפעילות החברות. שיעור חברות ההייטק המדווחות על הטמעה רחבה של AI במוצריהן עלה מ-21% בדצמבר ל-30% ביוני – עלייה יחסית של 43% בתוך חצי שנה.

החברות הבינוניות נפגעות יותר

פילוח נוסף מגלה כי עיקר הלחץ אינו דווקא בענקיות. בחברות המעסיקות 50–200 עובדים הגיע שיעור הפיטורים ל-8.7%, לעומת 4% בחברות של 200–800 עובדים, 3.3% בחברות של 800–2,000 עובדים ו-1.6% בלבד בחברות המעסיקות יותר מ-2,000 עובדים. לפי הדוח, חברות בינוניות עשויות להיות חשופות יותר ללחצים תזרימיים, לשער החליפין ולהתייקרות עלויות ההעסקה בישראל.

גם שער החליפין מתברר כגורם משמעותי: 17% מהחברות שביצעו פיטורים רוחביים ו-28% מאלה שצמצמו גיוסים ציינו את המצב העסקי שנוצר בעקבות שער החליפין כאחת הסיבות.

המבט למחצית השנייה של השנה כבר פסימי יותר. כ-37% מחברות ההייטק צופות שיגייסו פחות עובדים מאשר במחצית הראשונה, לעומת 23% בלבד בסקר הקודם. היקף הגיוסים המתוכנן ירד מ-7.2% ל-5.9% ממצבת העובדים.

גם בתוכניות הפיטורים מתחיל ה-AI לקבל משקל גדול יותר. בקרב החברות המתכננות פיטורים, 50% דיווחו כי ל-AI השפעה כלשהי על התוכניות, לעומת 29% בדצמבר; 17% כבר מגדירות את השפעתו כ"רבה", לעומת אפס בסקר הקודם.

התמונה העולה מהסקר היא אפוא של תהליך הדרגתי: AI עדיין אינו מחליף עובדים בהיקפים גדולים, אך הוא כבר משנה את השאלה כמה עובדים חדשים צריך לגייס. ככל שההטמעה מתרחבת, השלב הבא עשוי להיות השפעה משמעותית יותר גם על מצבת העובדים הקיימת.

הדוח של נקסט ויז'ן חושף את אתגרי הסקייל של חברה בצמיחה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה מייסדי נקסט ויז'ן (מימין לשמאל): מיכאל גרוסמן, חן גולן ובוריס קיפניס. צילום: נקסט ויז'ן]

חברת נקסט ויז'ן (Next Vision) ממשיכה לצמוח בקצב חריג. יצרנית המצלמות המיוצבות לרחפנים ולכלים בלתי מאוישים סיימה את המחצית הראשונה של 2026 עם הכנסות של 155.5 מיליון דולר, זינוק של 112% לעומת התקופה המקבילה, ורווח נקי של 91.9 מיליון דולר, לעומת 43.8 מיליון דולר אשתקד – כך לפי הדו"ח הרבעוני שפרסמה היום (ב'). צבר ההזמנות הגיע ל־265.2 מיליון דולר, והחברה העלתה בפעם השנייה השנה את יעד ההכנסות ל־2026, הפעם מ־315 מיליון ל־355 מיליון דולר – יותר מפי שניים מהכנסותיה ב־2025.

אלא שמעבר למספרי הצמיחה, הדוח ומצגת המשקיעים שפרסמה החברה לצדו חושפים את האתגר הבא של נקסט ויז'ן: סקייל. החברה נדרשת להפוך בתוך זמן קצר מיצרנית טכנולוגית קטנה יחסית למערך ייצור גלובלי המסוגל לתמוך במאות מיליוני דולרים של מכירות – ובהמשך אולי הרבה מעבר לכך.

הביטוי המוחשי ביותר לכך נמצא ברצפת הייצור. בתחילת השנה עמדה יכולת הייצור של נקסט ויז'ן על יותר מ־1,500 יחידות בחודש; עד סוף 2026 מתכננת החברה להגדיל אותה ליותר מ־5,000 יחידות. במקביל היא מרחיבה את שטחיה מכ־3,300 מ"ר לכ־5,000 מ"ר, ומלאי החברה תפח מכ־54 מיליון דולר בסוף 2025 לכ־72 מיליון דולר בסוף יוני. החברה גם מגדילה כוח אדם, מבצעת הזמנות ארוכות טווח ומקדמות לספקים ומרחיבה את מספר הספקים כדי להקטין תלות במקור יחיד.

לסקייל הזה יש גם מחיר. שיעור הרווח הגולמי ירד במחצית הראשונה מכ־72.4% לכ־66.1%. החברה מייחסת זאת, בין היתר, למודל תמחור שבו הזמנות גדולות יותר זוכות למחירים נמוכים יותר, לעלייה במחירי חומרי הגלם ולהגדלת כוח האדם בקווי הייצור. כלומר, חלק מהשחיקה ברווחיות הוא תוצר ישיר של המעבר להיקפי פעילות גדולים יותר. למרות זאת, שיעור הרווח התפעולי נותר חריג בגובהו, סביב 58%.

אתגר נוסף הוא בסיס הלקוחות. למרות שההכנסות יותר מהוכפלו, מספר הלקוחות הפעילים דווקא ירד מעט, מ־154 ל־150. במקביל, שלושת הלקוחות הגדולים כבר אחראים יחד לכ־66% מההכנסות במחצית, לעומת כ־37% בתקופה המקבילה. הצמיחה, במילים אחרות, מגיעה כיום בעיקר מהזמנות גדולות בהרבה של לקוחות קיימים.

התגובה של נקסט ויז'ן היא גם גיאוגרפית. אירופה כבר אחראית ל־58.1% מהמכירות וצפון אמריקה ל־27.3%, והחברה מגדירה את ארה"ב במפורש כ"שוק מטרה" שבו היא מבקשת להעמיק את החדירה לשוק הביטחוני. במקביל היא מקימה פעילות באירופה, שנועדה לקרב אותה ללקוחות ולחזק את שרשרת האספקה.

השלב הבא עשוי להגיע גם באמצעות רכישות. לאחר גיוס ההון הגדול שביצעה ב־2025, לנקסט ויז'ן כמעט 600 מיליון דולר במזומן ובפיקדונות, ובמצגת היא כבר מגדירה "ביצוע רכישה אסטרטגית" כאחד ממנועי הצמיחה לטווח הארוך. החברה מחפשת באמצעות רכישות להרחיב יכולות בתחומי צמיחה, ובמקביל מסמנת הגדלת השקעות במו"פ ובינה מלאכותית, הרחבת בסיס הלקוחות והמשך גיוס כוח אדם איכותי.

כך שהאתגר של נקסט ויז'ן כבר אינו רק לייצר עוד ביקוש. עם צבר שגדל ב־140% בתוך שנה ויעד מכירות של 355 מיליון דולר, האתגר הוא לבנות במהירות את התשתית שתאפשר לביקוש הזה להפוך להכנסות – מבלי שהמורכבות החדשה תשחק את היתרונות שהביאו אותה עד לכאן.

בתנופה מואצת: קמטק צופה זינוק של כ-20% במכירות ברבעון הבא

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קמטק (Camtek) ממגדל העמק צופה האצה משמעותית בפעילותה במחצית השנייה של 2026, על רקע המשך ההשקעות בתשתיות AI והגדלת כושר הייצור של רכיבי מחשוב מתקדמים. החברה מעריכה כי הכנסותיה ברבעון השלישי יסתכמו ב-158-160 מיליון דולר – זינוק של כ-19%-20% בהשוואה לרבעון השני.

קמטק גם העלתה את התחזית למחצית השנייה כולה, וכעת היא צופה שהכנסותיה בתקופה זו יהיו גבוהות ביותר מ-30% מהכנסות המחצית הראשונה. בתחזית הקודמת דיברה החברה על צמיחה של יותר מ-25%. החברה צופה כי מגמת הצמיחה תימשך גם ב-2027.

האופטימיות נשענת גם על צבר הזמנות הולך וגדל. מתחילת 2026 קיבלה קמטק הזמנות בהיקף מצטבר של כ-600 מיליון דולר, המיועדות לאספקה במהלך 2026 ו-2027. לדברי המנכ"ל רפי עמית, החברה נכנסת למחצית השנייה עם צבר הזמנות ברמת שיא.

ברבעון השני הסתכמו הכנסות קמטק ב-133.2 מיליון דולר, שיא רבעוני ועלייה של 8% לעומת 123.3 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח הנקי על בסיס GAAP הסתכם ב-23.3 מיליון דולר, לעומת 33.8 מיליון דולר אשתקד. בנטרול סעיפים חשבונאיים הסתכם הרווח הנקי ב-39.4 מיליון דולר, לעומת 38.6 מיליון דולר ברבעון המקביל.

אריזות מתקדמות כמנוע צמיחה

קמטק מפתחת מערכות בדיקה ומטרולוגיה אופטיות המשמשות בתהליכי הייצור של שבבים. בשנים האחרונות נהנית החברה מהמעבר לאריזות שבבים מתקדמות (Advanced Packaging), המאפשרות לחבר מספר שבבים ורכיבי זיכרון במארז אחד. המגמה מקבלת תנופה בעקבות התרחבות שוק ה-AI, ובפרט הביקוש למעבדים מתקדמים ולזיכרונות HBM עבור מאיצי AI ומרכזי נתונים.

החברה מעריכה כי ההכנסות שלה מתחום האריזות המתקדמות יצמחו בכ-45% במחצית השנייה בהשוואה למחצית הראשונה. בשנים האחרונות השיקה קמטק מערכות חדשות, ובהן Eagle G5 ו-Hawk, המיועדות לבדיקת מבנים מורכבים וצפופים יותר של שבבים ומארזים מתקדמים.

לדברי עמית, הביקוש החזק לתשתיות מחשוב עבור AI ממשיך להניע השקעות בהגדלת כושר הייצור לאורך שרשרת האספקה של תעשיית השבבים, ומרחיב את ההזדמנויות עבור קמטק.

במהלך הרבעון השלימה קמטק גם את רכישת חברת Visual Layer הישראלית, שפיתחה טכנולוגיה לניתוח מאגרי תמונות גדולים באמצעות AI. קמטק מתכננת לשלב את הטכנולוגיה בפלטפורמות שלה ולפתח באמצעותה שכבת תוכנה ואנליטיקה שתשלים את מערכות הבדיקה והמטרולוגיה שלה.

פי.סי.בי מגדילה מכירות, אבל השקל שוחק את הריווחיות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) סיימה את הרבעון השני של 2026 עם הכנסות של 46.8 מיליון דולר, עלייה של כ-5% לעומת הרבעון המקביל, אך לצד צמיחה זו נרשמה שחיקה משמעותית ברווחיות. הרווח הגולמי ירד ל-8.4 מיליון דולר, הרווח התפעולי ירד ל-2.5 מיליון דולר והרווח הנקי הסתכם בכ-1.1 מיליון דולר. במחצית הראשונה כולה צמחו ההכנסות בכ-9% ל-92.9 מיליון דולר. התמונה שעולה מהדו"ח היא של חברה הנמצאת בתהליך שינוי תמהיל: פעילות המיקרואלקטרוניקה צומחת במהירות, החשיפה לשוק הביטחוני מתרחבת והחברה מגבירה את מאמציה בשווקים הבינלאומיים, אך בטווח הקצר השקל החזק מכביד על המרווחים.

אחד הגורמים המרכזיים לשחיקה ברווחיות הוא התחזקות השקל מול הדולר. מרבית הכנסות פיסיבי נקובות במטבע חוץ, בעוד שחלק ניכר מהוצאותיה, ובראשן שכר ותקורות, נקוב בשקלים. החברה מציינת כי מגמה זו המשיכה גם ברבעון השני וגרמה לשחיקה נוספת ברווחיות. במקביל היא מבצעת פעולות גידור ופועלת מול לקוחות לעדכון מחירים, שלהערכתה יחלו להשפיע כבר במחצית השנייה של 2026.

מנוע הצמיחה הבולט ביותר הוא תחום מזעור המערכות האלקטרוניות והמיקרו-אלקטרוניקה. הכנסות המגזר יותר מהוכפלו במחצית הראשונה ל-7.3 מיליון דולר, וברבעון השני לבדו הגיעו ל-3.9 מיליון דולר. המגזר גם מציג רווחיות גולמית גבוהה משמעותית משאר פעילויות החברה. בתקופה האחרונה קיבלה פי.סי.בי מספר הזמנות בתחום, ובהן הסכמים לפרויקטים ביטחוניים בהיקפים של 4.8 מיליון דולר, 7 מיליון דולר והזמנת פיתוח נוספת של כ-4.3 מיליון דולר.

גם השוק הביטחוני ממשיך לתפוס משקל הולך וגדל בפעילות החברה. במחצית הראשונה הסתכמו המכירות לשוק הצבאי בכ-57 מיליון דולר, לעומת 49.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה, והן היוו יותר מ-60% מהכנסות הקבוצה. במצגת שצורפה לדוח מציגה החברה את השינוי כתהליך רב-שנתי: חלקם של תחומי הביטחון והחלל עלה מ-36% מההכנסות ב-2023 ל-59% ב-2025 ולכ-60% ברבעון השני של השנה.

במקביל, פיסיבי מנסה להעמיק את פעילותה מחוץ לישראל. המכירות לחו"ל במחצית הראשונה עלו בכ-25% ל-17 מיליון דולר. החברה גם דיווחה על הזמנות בהיקף של 8.6 מיליון אירו מלקוח אירופי מוביל בתעשיית ציוד הסמיקונדקטור. במצגת מגדירה החברה את ארה"ב ואירופה כמנוע צמיחה מרכזי לשנים הקרובות, ומתכננת להקים בהן פעילות מקומית וצוותים מסחריים.

השינוי אינו רק גיאוגרפי אלא גם באופן שבו פיסיבי מגדירה את עצמה. החברה מבקשת להתרחק מהדימוי של יצרנית מעגלים מודפסים ולהציג מודל של "All-in-One" – משלב ה-PCB והמצעים, דרך אריזה מתקדמת של שבבים ועד הרכבת המוצר הסופי. בחמש השנים האחרונות השקיעה החברה כ-43 מיליון דולר ב-CAPEX ועוד כ-7.5 מיליון דולר במחקר ופיתוח, והיא מתכננת להמשיך באוטומציה, בהרחבת יכולות Ultra HDI, SIP ו-MCM ובחיזוק פעילות ה-ODM.

צבר ההזמנות וההסכמים ארוכי הטווח עומד כיום על כ-177 מיליון דולר, קרוב להיקף המכירות השנתי של החברה. עבור פיסיבי, האתגר בחודשים הקרובים יהיה להמשיך את הצמיחה בתחומי הביטחון והמיקרו-אלקטרוניקה, ובמקביל להחזיר חלק מהרווחיות שנשחקה בשל השקל החזק.

CofaceBDi: התעשייה הביטחונית מעניקה תחושת ביטחון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: סמנכ"לית דאטה ומוצר ב- CofaceBDi, דניאלה רז-ויינרב

לאחר שהשלימה את הסקר התקופתי שלה הנערך בקרב כ-300,0000 עובדים במשק הישראלי, חילצה ממנו חברת CofaceBDi מספר נתונים המשווים בין התעסוקה בתעשיות הביטחוניות לתעסוקה בתעשיות ההייטק האזרחיות, שמהם עולה תמונה מעניינת, שלפיה התפתחו בישראל שני סוגים נפרדים של תעשיות הייטק: ביטחונית ואזרחית. בעוד שעובדי ההייטק האזרחי חיים בשנים האחרונות בתחושת חרדה מגל הפיטורים הבא ומכניסת ה-AI אל מקום העבודה, עובדי התעשיות הביטחוניות עדיין נדרשים להגיע באופן פיזי למשרדים, אך הם נהנים מיציבות תעסוקתית, גאוות יחידה ותחושת משמעות.

פער הבולט ביותר נרשם במודל העבודה: בשעה ש-56.7% מעובדי ההייטק האזרחי עובדים במודל היברידי (38.0% בכלל המשק), בתעשיות הביטחוניות רק 4.7% מהעובדים נהנים משיגרה היברידית. לדבר הזה השפעה ישירה על תפיסת האיזון בין הבית לעבודה: רק 41.2% מעובדי הביטחוניות מרגישים שהאיזון הזה מנוהל היטב, בהשוואה ל-67.7% בענף ההייטק האזרחי ו-62.3% בכלל המשק. למרות הקושי הזה, 37.5% מעובדי התעשיות הביטחוניות מעידים שתחושת משמעות ושייכות היא הסיבה המרכזית להישארותם במקום העבודה, בהשוואה ל-21.4% בלבד בקרב עובדי ההייטק האזרחי (ו-19.9% בכלל המשק).

פחות הכשרות AI בתעשייה הביטחונית

בתחום הבינה המלאכותית, התמונה מורכבת: עובדי התעשיות הביטחוניות עושים שימוש נרחב יותר ב-AI בהשוואה לכלל המשק (47.6% לעומת 42.7%), אך עדיין מפגרים משמעותית מול ההייטק, שם 74.1% משתמשים בכלי AI. גם בגזרת ההכשרות נרשם פער: רק 26.5% מעובדי הביטחוניות קיבלו הכשרה מסודרת לשימוש ב-AI לעומת 45.6% בהייטק (ו-31.0% בכלל המשק). ככל הנראה, הפער הזה נובע ברובו ממגבלות סיווג ואבטחת מידע, המחייבות הטמעה מבוקרת ומותאמת של טכנולוגיות חדשות.

סמנכ"לית דאטה ומוצר ב- CofaceBDi, דניאלה רז-ויינרב, אמרה שהתעשייה הביטחונית אולי פחות גמישה במיקום העבודה, "אך היא מצליחה לייצר תחושת שליחות וביטחון תעסוקתי, ערכים קריטיים במיוחד כיום. תחושת השליחות של העובדים היא נכס משמעותי, אך היא אינה עומדת בפני עצמה. התעשייה הביטחונית נדרשת לאזן בין סודיות, עומס וחדשנות".

תערוכת electronica 2026 תתקיים במינכן ב-10-13 בנובמבר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כמעט כל חברה טכנולוגית מתמודדת היום עם אותה מציאות: קצב הפיתוח מואץ, טכנולוגיות חדשות נכנסות לשוק במהירות, והיכולת לקבל החלטות נכונות תלויה יותר ויותר בהיכרות עם מה שקורה מחוץ לארגון. זו בדיוק הסיבה שבגללה מהנדסים, מנהלי פיתוח ומקבלי החלטות מכל העולם נפגשים אחת לשנתיים ב–electronica, התערוכה המובילה בעולם לתעשיית האלקטרוניקה, שתתקיים בין 10–13 בנובמבר 2026 במרכז הירידים Messe München שבמינכן.

במקום לעבור בין עשרות ספקים ופגישות לאורך חודשים, electronica מרכזת תחת קורת גג אחת את כל שרשרת הערך של התעשייה: רכיבים אלקטרוניים, מערכות, פתרונות ייצור, ציוד בדיקה, תוכנות וכלים לפיתוח. זהו המקום להשוות בין טכנולוגיות, להכיר שותפים עסקיים חדשים, לפגוש את החברות המובילות בענף ולהיחשף לפתרונות שעדיין לא הגיעו לשימוש נרחב. לצד התערוכה תתקיים גם תוכנית מקצועית עשירה הכוללת כנסים, הרצאות ופאנלים עם מומחים ומובילי דעה מהתעשייה.

קנה המידה של התערוכה ממחיש את מעמדה בתעשייה: היא משתרעת על פני כ-200,000 מ"ר של שטחי תצוגה. בתערוכת electronica 2024 השתתפו יותר מ-3,400 מציגים מכ-60 מדינות וכ-80,000 מבקרים מקצועיים מכמעט 100 מדינות. התערוכה מקיפה את כל תחומי עולם האלקטרוניקה – החל מרכיבים ומוליכים למחצה, דרך מערכות משובצות (Embedded), אלקטרוניקת הספק, ציוד מדידה ובדיקה, טכנולוגיות ייצור, חיישנים ותקשורת, ועד פתרונות לתעשייה, רכב, רפואה, אנרגיה ויישומים מבוססי IoT.

מאחורי electronica 2026 עומד השנה חזון אחד: "All Electric Society”. לא מדובר רק בסיסמה, אלא בתפיסה שלפיה העתיד יתבסס על מערכות חשמל חכמות, מקושרות ויעילות יותר, שישפיעו על כל תחומי החיים והתעשייה. מתוך חזון זה נגזרים גם שלושת מוקדי התוכן המרכזיים של התערוכה – בינה מלאכותית, חוסן סייבר ויעילות אנרגטית. עבור חברות ישראליות המבקשות להישאר בחזית החדשנות ולהרחיב את פעילותן בשווקים הבינלאומיים, ביקור ב–electronica 2026 הוא הזדמנות לקבל בתוך ארבעה ימים תמונה רחבה של המגמות, הטכנולוגיות והקשרים העסקיים שיעצבו את התעשייה בשנים הקרובות.

לרכישת כרטיסים, בקרו באתר התערוכה: electronica.de 

 

לנציגות התערוכה בישראל: [email protected]

Peax מקימה יחידת Observability חדשה בניהולו של פרץ שמיר

פורסם בתאריך ע"י Techtime
[בתמונה: אנדרס ריכטר, מנכ"ל קבוצת Peax, יעל רובינשטיין מנכ"לית Peax Data, פרץ שמיר מנהל Peax Observability. צילום: Peax]

קבוצת Peax, לשעבר א.מ.ת מחשוב, מרחיבה את פעילותה בתחום ניטור מערכות המחשוב הארגוניות ומקימה יחידה עסקית חדשה בשם Peax Observability. היחידה תפעל במסגרת חטיבת הדאטה של הקבוצה ותעסוק בתכנון, הטמעה ואופטימיזציה של מערכות ניטור ו-Observability בארגונים גדולים ובמוסדות פיננסיים.

לניהול היחידה מונה פרץ שמיר, מייסד חברת ניטור טק הישראלית וחברת The Monitoring Shop הבריטית. שמיר פעל במשך שנים בלונדון בתחום ניטור מערכות המחשוב והוביל פרויקטים עבור גופים פיננסיים ובהם גולדמן זאקס, דויטשה בנק ו-HSBC.

תחום ה-Observability התפתח בשנים האחרונות מעבר לניטור המסורתי של זמינות שרתים, רשתות ואפליקציות. המטרה היא לאסוף ולנתח מידע ממספר שכבות של סביבת המחשוב – ובהן תשתיות, אפליקציות, לוגים, ביצועים וחוויית המשתמש – ולנסות לזהות את הקשר בין אירועים טכנולוגיים לבין השירות שמקבל המשתמש והתהליך העסקי שהוא מבצע.

הצורך הזה נעשה מורכב יותר בעקבות המעבר של ארגונים לארכיטקטורות ענן וסביבות היברידיות, שבהן מערכות חדשות פועלות לצד מערכות Legacy. כתוצאה מכך, תקלה או האטה בשירות מסוים עשויה להיות קשורה למספר רב של רכיבים, גם כאשר מערכות הניטור של כל אחד מהם בנפרד אינן מצביעות על בעיה.

Peax מתכוונת להתמקד בדיוק בפער הזה. במקום להסתפק במדדים טכנולוגיים דוגמת זמינות, עומסים וזמני תגובה, היחידה תנסה לקשר אותם למדדים כמו השלמת עסקאות, שימוש בשירותים דיגיטליים או נטישה של תהליכים מקוונים. המטרה היא לאפשר לצוותי ה-IT לזהות לא רק היכן התרחשה תקלה, אלא גם אילו שירותים ותהליכים עסקיים הושפעו ממנה.

"ארגונים משקיעים כיום מיליוני דולרים בפלטפורמות לניהול נתונים, ניטור ותפעול, אך פעמים רבות מתקשים לתרגם את המידע שהן מייצרות לערך עסקי מדיד", מסרה יעל רובינשטיין, מנכ"לית Peax Data. לדבריה, הפעילות החדשה נועדה לחבר בין יכולות האנליטיקה והתשתיות של הקבוצה לבין ניטור ביצועי אפליקציות וחוויית משתמש.

לדברי שמיר, אחד האתגרים המרכזיים הוא ריבוי מערכות המידע והניטור בתוך הארגון. "יש להם יותר נתונים מאי פעם, אך קשה להם יותר ויותר 'לספר את הסיפור העסקי' באמצעות המערכות שלהם", אמר. לדבריו, היחידה תנסה לאפשר לאנשי הטכנולוגיה לקשר את המדדים שהם אוספים להשפעה על מכירות, שירות וחוויית לקוח.

Peax, הנסחרת בבורסה בתל אביב, פעלה עד לאחרונה תחת השם א.מ.ת מחשוב. הקבוצה עוסקת בתשתיות מחשוב, תוכנה, דאטה, סייבר ו-AI, ומאגדת יותר מ-20 חברות בנות. לפי החברה, היא מעסיקה כ-1,700 עובדים ומספקת שירותים לכ-1,500 ארגונים בישראל, ובהם בנקים, חברות ביטוח, משרדי ממשלה, חברות ביטחוניות וחברות הייטק.

נובה הכפילה את כושר הייצור בארה"ב ומשיקה דור חדש של מערכות מדידה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת נובה (Nova) מרחיבה את תשתיות הייצור ואת פורטפוליו המוצרים שלה על רקע הגידול בביקוש לפתרונות מטרולוגיה בתהליכי ייצור שבבים מתקדמים. בשיחת הוועידה שקיימה החברה בעקבות פרסום תוצאות הרבעון השני, חשף המנכ"ל גבי וייסמן כי נובה השלימה לאחרונה הרחבה של החדר הנקי שלה בקליפורניה, אשר מכפילה את כושר הייצור של החברה בארצות הברית.

ההרחבה נועדה בין היתר לתמוך בביקוש הגובר למערכת VeraFlex XPS של החברה, המשמשת למדידת חומרים בתהליכי ייצור מתקדמים. לדברי וייסמן, המערכת מרחיבה את חדירתה בקרב יצרנים העוברים לארכיטקטורת Gate-All-Around, כאשר נובה מצליחה להגדיל גם את מספר המערכות המותקנות בכל מפעל ייצור.

במקביל חשפה נובה מספר השקות שנועדו להרחיב את השוק שאליו היא פונה. אלה כוללות דור חדש של מערכת Nova PRISM, המיועד למבני זיכרון מתקדמים; דור חדש של Nova VeraFlex למדידת חומרים; וקונפיגורציה חדשה של Nova WMC, המרחיבה את יכולות המדידה של המערכת לתחום ה-Panel-Level Packaging.

החברה גם השיקה את NovaHub, פלטפורמת תוכנה חדשה לניהול ציי מערכות מטרולוגיה ולביצוע אנליטיקה מבוססת AI. הפלטפורמה מיועדת לסייע ללקוחות לנהל מספר גדול של מערכות מדידה וליישם יישומים מתקדמים המבוססים על ניתוח הנתונים המופקים מהן.

האריזה המתקדמת הופכת למנוע צמיחה

אחד התחומים הצומחים ביותר עבור נובה הוא Advanced Packaging. ברבעון השני כבר היווה התחום קרוב לרבע מהכנסות החברה ממוצרים, לאחר שלפני מספר שנים כמעט שלא הניב עבורה הכנסות. נובה מעריכה כעת כי גם בסיכום 2026 עשוי התחום להתקרב ל-25% מהכנסות המוצרים, לעומת תחזית קודמת של 20%-25%.

בתחום זה דיווחה החברה גם על זכייה חדשה: מערכת Nova WMC נבחרה כ-"Tool of Record" אצל לקוח Foundry מוביל, לצורך ביצוע מדידות במספר שכבות בתהליכי Advanced Packaging. שם הלקוח לא נחשף. לדברי החברה, היא רואה אימוץ גובר של המערכת הן בקרב יצרניות זיכרונות והן בקרב חברות Foundry.

נובה מעריכה כי טכנולוגיות כמו Chiplets, Hybrid Bonding, אינטגרציית 2.5D ו-Panel-Level Packaging מגדילות את מספר המדידות הנדרש בתהליך הייצור ואת חשיבותן. החברה רואה ב-Hybrid Bonding שכבת ביקוש נוספת שעשויה להאיץ את הצמיחה בתחום.

גם שתי מערכות חדשות יחסית של החברה, Metrion ו-ELIPSON, מתקדמות כעת לשלב הבא במסחור. וייסמן אמר כי שתיהן עברו לשלב של התרחבות בייצור בנפח גבוה (High-Volume Manufacturing), וכי נובה פועלת כעת להרחיב את מספר הלקוחות והיישומים שלהן ולהגיע למצב שבו מותקנות מספר מערכות בכל מפעל.

הזמנות כבר ל-2027

הרחבת כושר הייצור מגיעה בתקופה שבה נובה מדווחת על ראות עסקית חריגה באורכה. לדברי וייסמן, בחלק מהמקרים החברה כבר מקבלת הזמנות ומתכננת אספקות לשנת 2027. הוא הגדיר את המחזור הנוכחי כחריג ביחס למחזורים קודמים, בין היתר משום שהביקוש מגיע במקביל מיצרני שבבי לוגיקה וזיכרון.

שרשרת האספקה של החברה כבר נמצאת תחת עומס, וזמני האספקה נעים כיום בין ארבעה ל-12 חודשים, בהתאם לקו המוצרים. נובה פועלת להגדלת הקיבולת ולשמירת זמני האספקה לקראת המשך הגידול הצפוי בביקוש.

ברבעון השני רשמה נובה הכנסות שיא של 255 מיליון דולר, גידול של 16% לעומת התקופה המקבילה ושל 8% לעומת הרבעון הקודם. ברבעון השלישי צופה החברה הכנסות של 277-287 מיליון דולר. נובה מעריכה כי 2026 כולה תסתיים בצמיחה דו-ספרתית, וכי גם 2027 תהיה שנת צמיחה.

על רקע הביקוש, החברה מעריכה כעת כי תגיע ליעדי הצמיחה האורגנית ארוכי הטווח שלה מוקדם מכפי שתכננה. נובה כבר עובדת על השלב הבא בתוכנית האסטרטגית ארוכת הטווח שלה, שאותו היא מתכוונת להציג ביום המשקיעים ברבעון הראשון של 2027.

אינטל גייסה את מנהל המכירות של מארוול

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: דין ג'רנאק. צילום: אינטל

מנהל המכירות הראשי של חברת מארוול (Marvell), דין ג'רנאק, חוצה את הקווים ויתמנה למנהל המכירות הראשי של חברת אינטל (Intel). אינטל הודיעה שהוא יעמוד בראש מערך המכירות הגלובלי שלה ויפעל לחיזוק קשרי החברה עם הלקוחות, ושיפור היציאה לשוק (Go-to-Market) בכל המוצרים, כולל מחשוב לקוח, מרכזי נתונים, בינה מלאכותית, תקשורת ו-ASIC. ג'רנאק מחליף בתפקיד את גרג ארנסט, אשר פורש מאינטל לאחר 27 שנים בחברה.

"דין הוא מנהל מוכח, בעל קשרים עמוקים בתעשייה ורקורד מרשים בבניית ארגוני מכירות בעלי ביצועים גבוהים", אמר מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן. ג'רנאק מצטרף לאינטל לאחר 9.5 שנים בחברת מארוול, שבהן מיליא תפקידי מכירות שונים, החל ממנהל המכירות באזור אמריקה, סגן נשיא קבוצת המכירות העולמית, ובחמש השנים האחרונות כמנהל ונשיא קבוצת המכירות והתמיכה ההנדסית (Field Application Engineering) העולמית של מארוול. לפני עבודתו ב-Marvell, מילא ג'רנאק תפקידי ניהול בכירים בתחום המכירות ב-Broadcom וב-AMD.

ג'רנאק ידווח ישירות למנכ"ל ליפ-בו טאן. הוא צפוי להצטרף לאינטל בחודש ספטמבר 2026, לאחר שיסיים את ההתקשרות עם מארוול. ראוי לציין שהגדרות התארים של ג'רנאק ושל ארנסט אינן זהות לגמרי. ביוני 2025 נכנס גרג ארנסט לתפקיד Chief Revenue Officer. מאחורי ההגדרה מסתתרת אחריות על המכירות הגלובליות, השיווק, התמיכה בלקוחות ו־Customer Success. הגדרת התפקיד של דין ג'רנאק היא Chief Sales Officer. עדיין לא ברור האם השוני בהגדרות מרמז על ארגון מחדש של חטיבת השיווק והמכירות בחברת אינטל.

עיסקת קומטק תוסיף לגילת 200 מיליון דולר מכירות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מסופי תקשורת ניידים של צבא ארה"ב בהם מותקנים מגברי גילת

ברבעון השני של 2026 צמחו המכירות של חברת גילת (Gilat Satellite Networks) להיקף של 122.7 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 105 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. החברה סיפקה תחזית מכירות של 520–500 מיליון דולר לשנת 2026 כולה, המשקפת צמיחה של כ-13% (בנקודת האמצע של התחזית). מנכ"ל גילת, עדי צפדיה, אמר שהחברה הפגינה ברבעון שיפור משמעותי גם במכירות וגם בשיעור הריווחיות. "הפעילות בתחום הביטחוני מתרחבת הן בארצות הברית והן באירופה על רקע ביקוש גובר לפתרונות תקשורת מתקדמים התומכים בניידות, בפריסה מהירה וברציפות תפעולית".

במהלך הרבעון החברה השיקה את מסוף Viper Ka ESA, המיועד לתמוך במשימות בלתי מאוישות ואוטונומיות. במקביל, היא חשפה טכנולוגיה מהפכנית לנטרול הפרעות בקווי תקשורת, המבוססת על שימש בבינה מלאכותית. הטכנולוגיה נמצרת כעת בשלבי הגשת פטנט. הפתרון מבוסס על ביצוע תהליך עיבוד אותות התקשורת באמצעות בינה מלאכותית. האלגוריתם רץ על גבי יחידות עיבוד עצביות (NPU) סטנדרטיות המיועדות ל-AI בקצה הרשת (Edge AI). החברה מסרה שתוצאות ההדגמה ראשוניות הראו שיפור של עד פי 10 בביצוע תהליכי זיהוי וביטול הפרעות, בהשוואה לטכניקות הרגילות הקיימות היום בשוק.

גילת:  "המערכת ביצעה זיהוי וביטול הפרעות בתנאים מאתגרים במיוחד, תוך שמירה על תאימות למערכות תקשורת לוויינית מודרניות. נמצא כי האות הרצוי נותר כמעט ללא שינוי לאחר ביטול ההפרעה, עם פגיעה זניחה בלבד באיכות האות". סמנכ"ל המחקר ופיתוח של גילת, אהרון מולוקנדוב, אמר שהטכנולוגיה הזו פותחת הזדמנויות שלא היו אפשריות בעבר. "הספקטרום הופך למשאב קריטי עבור יישומים ביטחוניים ומסחריים כאחד. אנחנו מתכננים להדגים את הטכנולוגיה על-גבי מאיץ ייעודי לבינה מלאכותית, ובכך לסלול את הדרך לפתרון Edge בעל צריכת הספק נמוכה, המתאים לשילוב במסופי תקשורת לוויינית מבצעיים".

הרכישה מעניקה גישה אל תקציבי הביטחון של ארה"ב

בתוך כך, המנכ"ל צפדיה מסר שעיסקת קומטק מתקדמת וצפויה להסתיים במודע המתוכנן. כזכור, בחודש יוני הודיעה גילת על חתימת הסכם מחייב לרכישת חטיבת תקשורת הלוויינים והחלל של חברת קומטק (Comtech) האמריקאית תמורת 157.5 מיליון דולר במזומן. החטיבה מספקת פתרונות תשתית קרקע ללוויינים עבור קונסטלציות GEO, MEO ו־LEO, מערכות תקשורת מעבר לקו הראייה (Troposcatter BLOS), שירותי הנדסה ללוויינים, למשגרי חלל וליישומי חלל מאוישים נוספים. היא משרתת בסיס לקוחות מגוון, כולל משרד המלחמה של ארה"ב, סוכנויות ביטחון מדינות בעלות ברית, מפעילי לוויינים וחברות אנרגיה.

צפדיה: "רכישת Comtech מהווה את הצעד המשמעותי הבא בהפיכת גילת לחברת טכנולוגיה רחבת היקף בתחומי הביטחון, החלל ותקשורת למשימות קריטיות. עם השלמת העסקה צפויה לקום חברה בעלת הכנסות שנתיות של יותר מ-700 מיליון דולר. היא תכפיל את ההכנסות מהתחום הביטחוני, תרחיב את יכולות ההנדסה והייצור שלנו בארצות הברית, ותשפר את הגישה שלנו לתוכניות ביטחון וחלל גדולות בארה"ב ובבעלות ברית של ארה"ב".

אינוויז צופה זינוק במכירות ב-2027; יותר מחמישית עשויה להגיע מהמגזר הביטחוני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל אינוויז, עומר כילף. קרדיט: יח"צ]

חברת אינוויז (Innoviz) רשמה ברבעון השני של 2026 הכנסות שיא של 18.1 מיליון דולר, זינוק של כ-86% לעומת 9.7 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2025. ההכנסות הגיעו משילוב של תשלומי פיתוח (NRE) ומכירת חיישני LiDAR. הרווח הגולמי הסתכם בכ-700 אלף דולר, לעומת 1.6 מיליון דולר ברבעון המקביל, וההפסד הנקי הסתכם ב-18.5 מיליון דולר, כמעט ללא שינוי לעומת אשתקד.

הוצאות התפעול הסתכמו ב-19.1 מיליון דולר, עלייה של 3% בלבד לעומת השנה שעברה. החברה שרפה ברבעון כ-15.2 מיליון דולר מפעילות שוטפת והשקעות הוניות, וסיימה את יוני עם נזילות של 48.5 מיליון דולר. סכום זה אינו כולל גיוס של 30 מיליון דולר שהושלם בסוף יולי, ואשר לדברי החברה מעניק לה אופק תפעולי אל תוך 2028.

אינוויז הותירה את התחזית ל-2026 ללא שינוי וצופה הכנסות של 67-73 מיליון דולר. מרבית ההכנסות במחצית השנייה צפויות להגיע ברבעון הרביעי. החברה גם צופה 2-3 זכיות חדשות בתוכניות ותוכניות NRE חדשות בהיקף של 20-30 מיליון דולר. (Innoviz Technologies Ltd.)

לקוח חדש מעשיריית יצרניות הרכב הגדולות

בשוק הרכב דיווחה אינוויז כי התוכניות הקיימות עם פולקסווגן, מובילאיי ודיימלר טראק מתקדמות בהתאם ללוחות הזמנים לקראת תחילת ייצור סדרתי. ה-ID. Buzz האוטונומי, המבוסס על פלטפורמת Mobileye Drive וכולל תשעה חיישני LiDAR של אינוויז בכל רכב, כבר נבחן בשש ערים בארה"ב ובאירופה. פעילות הרובוטקסי החדשה של מובילאיי עשויה, לפי אינוויז, לייצר הזדמנות נוספת של כ-150 אלף חיישנים מעבר לתוכניות הקיימות. (Innoviz Technologies Ltd.)

במקביל חשפה החברה פרויקט פיתוח עם יצרנית רכב חדשה, הנמנית עם עשר הגדולות בעולם. אינוויז תפתח עבורה מערך תפיסה לנהיגה אוטונומית ברמה 3, המשלב LiDAR ותוכנת perception שלה על גבי חומרה של אנבידיה. המטרה היא להתקדם בהמשך לתוכנית ייצור סדרתי.

לדברי המנכ"ל והמייסד עומר כילף, כמה יצרניות רכב בוחנות כיום גם את InnovizThree, הדור החדש והקומפקטי של החיישן, המיועד בין היתר להתקנה מאחורי השמשה. "אני מאמין שאחת מהן כנראה תהפוך לפרויקט פיתוח בקרוב", אמר.

כילף גם הצביע על המתיחות הגיאו-פוליטית כהזדמנות עסקית. לדבריו, יצרניות שהשתמשו בחיישני LiDAR סיניים בארה"ב "מודעות לסיכון שהן לוקחות ומחפשות חלופות", ואינוויז מקווה לנצל מגמה זו להרחבת נתח השוק שלה.

הביטחון בדרך להפוך למנוע צמיחה מרכזי

המגמה החדשה והמשמעותית יותר בדוח מגיעה מחוץ לרכב. אינוויז הקימה את Perciz, מותג ייעודי לשוק הביטחוני וביטחון המולדת, וכבר קיבלה הזמנה ראשונה בהיקף של 3.5 מיליון דולר עבור כמה מאות חיישנים. החברה דיווחה על שישה שיתופי פעולה בתחום בשלושת החודשים האחרונים ועל מערכות המבוססות על חיישניה שכבר פועלות במספר אתרים. (Innoviz Technologies Ltd.)

ב-2025 היוו יישומים שאינם לרכב כ-1% מהכנסות אינוויז. השנה מציבה החברה יעד של עד 10%, ולדברי כילף, ההזמנות שכבר התקבלו מביאות אותה לכמחצית מהיעד השנתי. ב-2027 היא כבר צופה שהתחום יתרום 20%-30% מהכנסותיה.

המשמעות עשויה להיות גדולה גם מבחינת הרווחיות. "מחירי המכירה גבוהים בסדר גודל שלם מאשר בשוק הרכב", אמר כילף בשיחת הוועידה. בנוסף, מחזורי המכירה בתחום קצרים יותר מאלה של תעשיית הרכב.

אינוויז פועלת בתחום בעיקר כספקית Tier 2 באמצעות אינטגרטורים ביטחוניים, כדי לקצר את זמן החדירה לשוק. ביישומי גילוי רחפנים היא כבר מציעה לא רק את החיישן, אלא גם יכולות מחשוב ותוכנת מעקב. "אנחנו נמצאים בתקופה מעניינת מאוד עבור החברה", סיכם כילף. "יש פעילויות רבות הקשורות לשוק הביטחוני, ואני מקווה שנוכל להראות יותר ויותר כיצד השוק הזה מתממש עבורנו".

D-Fend הגנה על שמי המונדיאל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת D-Fend Solutions מרעננה חשפה כי מערכת ההגנה מפני רחפנים EnforceAir מתוצרתה נפרסה בהיקף נרחב במהלך מונדיאל 2026, שנערך בארה"ב, קנדה ומקסיקו. לדברי החברה, יותר מ-20 גופי אכיפת חוק וביטחון ציבורי ברמה הארצית, הפדרלית, המדינתית והמקומית השתמשו במערכת להגנת המשחקים, האתרים הסמוכים ותשתיות קריטיות מפני פעילות בלתי מורשית של רחפנים.

החברה ולקוחותיה נמנעו מלחשוף את הפריסה לפני הטורניר ובמהלכו מטעמי ביטחון מבצעי, ורק לאחר סיומו פרסמה D-Fend פרטים על היקפה. המערכות פעלו במספר ערים מארחות ובמסגרת מערך אבטחה רב-שכבתי, שבו שיתפו פעולה גופים מרמות ממשל שונות ובשלוש המדינות המארחות. לדברי החברה, המערכת שימשה להגנה על המרחב האווירי מעל האצטדיונים והאזורים הסמוכים להם, ובחלק מהאתרים גם על אזורים יבשתיים וימיים.

מערכת EnforceAir נבדלת מפתרונות מסורתיים להתמודדות עם רחפנים, המבוססים בין היתר על שיבוש תקשורת או אמצעי יירוט פיזיים. המערכת מאזינה באופן פסיבי לתשדורות RF של הרחפן, מנתחת את פרוטוקולי התקשורת ונתוני הטלמטריה שלו, ומאפשרת לזהות ולסווג אותו וכן לאתר את מיקומו ואת מיקום המפעיל. בעת הצורך יכולה המערכת לעבור לפעולה אקטיבית ולהשתלט על הרחפן באמצעים המבוססים על טכנולוגיות מעולם הסייבר.

היכולת לפעול ללא שיבוש רחב של תדרי רדיו היא בעלת חשיבות מיוחדת בסביבות צפופות ורגישות כמו אצטדיונים, שדות תעופה ואירועים המוניים, שבהן פועלות במקביל מערכות תקשורת וניווט רבות. ב-2024 העניקה רשות התעופה הפדרלית האמריקאית (FAA) למערכת חותמת בטיחות לאחר סדרת בדיקות בשדות תעופה, שבהן נמצא כי פעילותה אינה מפריעה לתעופה, לפיקוח האווירי ולניהול המרחב האווירי.

D-Fend הוקמה ב-2017 על ידי זהר הלחמי, אסף מונסה ויניב בנבנישתי, ופועלת בשוק מערכות ה-C-UAS להגנה מפני כלי טיס בלתי מאוישים קטנים. בסוף 2024 דיווחה החברה כי מערכותיה כבר מותקנות ב-30 מדינות וכי הכנסותיה צומחות בקצב שנתי של כ-60%. באותה שנה היא גם השלימה גיוס של 34 מיליון דולר בהובלת IGP ובהשתתפות Vertex Ventures.

הפריסה במונדיאל מגיעה בתקופה משמעותית במיוחד עבור החברה. ביוני האחרון חתמה Motorola Solutions על הסכם לרכישת D-Fend תמורת כ-1.5 מיליארד דולר, כחלק ממהלך להרחבת סל הפתרונות שלה לשוק הרחפנים הצבאי, הציבורי והארגוני. הפריסה הנרחבת בקרב גופי ביטחון ציבורי במונדיאל ממחישה את אחד השווקים המרכזיים שאליהם מכוונת הטכנולוגיה של החברה.

קרן Steel מאשימה את מנכ"ל InMode בניצול מידע פנים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מייסד משותף ומנכ"ל חברת InMode, משה מזרחי

למרות שהיא נחשבת לאחת מחברות המכשור הרפואי המצליחות ביותר בישראל, נקלעה חברת InMode מיוקנעם למאבק שליטה מר בין המייסד והמנכ"ל משה מזרחי לבין הקרן האקטיביסטית האמריקאית Steel Partners Holdings, המחזיקה בכ-1.3% בלבד ממניות החברה. בסוף ינואר 2026 הודיעה הקרן לבעלי המניות שהיא הגישה בקשה לרכישת 51% ממניות החברה במחיר של 18 דולר למניה, "המשקף פרמיה של 29% ביחס למחיר הסגירה של המנייה ב-23 בינואר 2026".

"אנו סבורים כי אינמוד לא מימשה את מלוא הפוטנציאל שלה, והציגה תשואה כוללת עגומה לבעלי המניות". הקרן התלוננה: "במהלך החודשים האחרונים עשינו מספר ניסיונות להיפגש עם הנהלת החברה כדי לדון ברעיונות ליצירת ערך עבור בעלי המניות. לאחרונה ניסינו גם לקיים דיאלוג פרטי עם הנהלת אינמוד בנוגע להצעתנו האטרקטיבית, אולם עד כה נדחינו. לכן היא פירסמה פנייה ישירה לבעלי המניות, וביקשה מהם לקבל את ההחלטה למכירת החברה. זהו מהלך קלאסי של השתלטות עויינת, והדירקטוריון הגיב אליה בדרך המקובלת: שכר יועצים משפטיים ופיננסיים עצמאיים כדי לבחון לבחון כל הצעה שתובא לפניו, והקים ועדה מיוחדת של דירקטורים בלתי תלויים המפקחת על תהליך הבדיקה.

חברת מכשור רפואי משגשגת

חברת InMode הוקמה בשנת 2008 על-ידי המנכ"ל משה מזרחי ומנהל הטכנולוגיות הראשי של החברה, ד"ר מייקל קריינדל. לפני-כן הם ייסדו בשנת 2000 את חברת Syneron Medical, שהייתה מחלוצות תחום המכשור האסתטי מבוסס-אנרגיה. לאחר הנפקת החברה, הם הקימו את אינמוד במטרה להתמקד בטכנולוגיות גלי רדיו (RF) ולהימנע מהמורכבות של השימוש במערכות לייזר. יחד עם זאת, עם השנים היא פיתחה גם מערכות לטיפולים אסטתיים מבוססי לייזר, וכיום היא מספקת חבילה רחבה מאוד של טמכשירים לביצוע טיפולים אסתטיים מבוססי-אנרגיה.

לחברה יש 22 פטנטים רשומים, פעילות פיתוח וייצור בישראל, ונציגי מכירות ברחבי העולם. עד היום היא סיפקה 32,500 מערכות טיפול. בשנת 2025 היא דיווחה על ירידה של כ-6% במכירות, להיקף שנתי של כ-370.5 מיליון דולר. המשבר נמשך גם ב-2026: במחצית הראשונה הסתכמו מכירותיה בכ-178 מיליון דולר ובקופת החברה היו מזומנים בהיקף של כ-501 מיליון דולר. תחזית המכירות לשנת 2026 כולה: 365-375 מיליון דולר.

מערכות לטיפולים אסתטיים מבוססי אנרגיה מתוצרת חברת InMode
מערכות לטיפולים אסתטיים מבוססי אנרגיה מתוצרת חברת InMode

ההצעה הנגדית של מנכ"ל החברה

בסוף חודש פברואר הודיע הדירקטוריון שצוות היועצים סיים את בדיקת ההצעות שהחברה קיבלה, והגיע למסקנה שאינן טובות לחברה או לבעליה המניות שלה. ב-20 במאי החברה מינתה את עוה"ד ד"ר שלמה נס ממשרד פירון ליו"ר הדירקטוריון במקומו של ד"ר מיאל אנגל שיצא לגמלאות. ב-24 ביוני נפתחה זירה חדשה במאבק השליטה על החברה: החברה קיבלה הצעת רכש נגדית מטעם חברת MN Business Strategy. מדובר בקבוצת משקיעים בראשות ובשליטת המייסד והמנכ"ל משה מזרחי, אשר מחזיקה כיום בכ-7.9% ממניות אינמוד. היא הציעה לרכוש את כל שאר מניות החברה במחיר של 16.2 דולר למניה.

בתוך פחות שלחה Steel מכתב לדירקטוריון והציעה לרכוש את החברה במחיר של 16.75 דולר למניייה. מדובר בסכום של כמיליארד דולר, אולם בפועל מדובר בהרבה פחות, מכיוון שבקופת החברה יש כאמור כ-500 מיליון דולר. ההצעה הזו הוגשה במסגרת מכתב ארוך מאוד שהוגש לדירקטוריון המבטא הכרזת מלחמה כוללת כנגד הנהלת החברה והמנכ"ל. קרן Steel דורשת להדיח את משה מזרחי מתפקיד המנכ"ל,  לבטל את כל החלטות ועדת הביקורת ולהיכנס למשא ומתן עם Steel או לכנס את אסיפת בעלי המניות כדי שהיא תקבל החלטה בדבר הצעת הרכש.

קרן Steel מורידה את הכפפות

היא מאשימה את המנכ"ל מזרחי בשימוש במידע פנים לצורך השגת רווח אישי במסחר במניות החברה:  "המנהל הבכיר ביותר של החברה צבר מניות בעודו מחזיק במידע מהותי שאינו ציבורי, מידע שלא היה זמין לשוק. עסקאות הרכישה שבוצעו בשוק הפתוח מעלות שאלות חמורות בנוגע למסחר על בסיס מידע מהותי שאינו ציבורי". לטענתה, "הוא מכר את מניותיו לבעלי המניות הציבוריים של InMode כאשר מחיר המניה היה גבוה, ובכך מימש להערכתנו רווחים של כ-500–700 מיליון דולר. כעת לאחר שמחיר המניה קרס, הוא שב וצבר מניות במחירים נמוכים. מחיר מניה נמוך זה הוא גם המחיר שבו הוא וקבוצתו מבקשים כעת מבעלי המניות להסכים למחיקת החברה מהמסחר ולהפיכתה לחברה פרטית".

היא טוענת שקבוצת הרכישה שהוא מוביל נגועה בניגודי אינטרסים, וכוללת את ג'פרי רוייאר, הבעלים העיקרי של חברת Medimor מצפון הארץ, המשמשת כאתר הייצור המרכזי של InMode, ואת המפיץ של InMode בבריטניה. "קשה להעלות על הדעת ניגוד עניינים חמור יותר מאשר מנכ"ל החברה, היצרן הראשי שלה והמפיץ הראשי שלה, המתאגדים יחד כדי לרכוש את החברה כולה". היא סיימה את המכתב באיום גלוי: "אנו מצפים מהדירקטוריון להתנער באופן מיידי מכל התנהלות הנגועה בניגודי עניינים ולאמץ ממשל תאגידי אובייקטיבי ועצמאי. אם לא יעשה כן, Steel תנקוט בכל האמצעים המשפטיים והאחרים העומדים לרשותה כדי להגן על בעלי המניות מפני השתלטות על החברה בידי גורמים פנימיים – במחיר שאינו משקף את ערכה הראוי".

TAT מאותתת: עסקת הרכישה הראשונה מתקרבת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל תאת, יגאל זמיר, לצד מודולי כוח שהחברה מספקת למטוסי F-16]

חברת התחזוקה האווירית TAT Technologies (נאסד"ק: TATT) מאותתת כי היא מתקרבת לשלב הבא באסטרטגיית הצמיחה שלה. לאחר שבחודשים האחרונים הציגה תוכנית להתרחבות באמצעות רכישות, חשפה הנהלת החברה בשיחת הוועידה אתמול (ד') עם פרסום הדוח לרבעון השני  כי גיבשה "צבר בריא מאוד" של יעדי רכישה, השלימה בדיקות נאותות ראשוניות במספר חברות ונמצאת בתהליך בחינה פעיל של עסקאות. לדברי מנכ"ל החברה, יגאל זמיר, תחום המיזוגים והרכישות "הופך למוקד מרכזי" בפעילות החברה. הרכישות נועדו להרחיב את פעילות ה-MRO, לחזק את עסקי המערכות התרמיות, להוסיף פלטפורמות חדשות ולהגדיל את הנוכחות הגיאוגרפית סמוך ללקוחות – אסטרטגיה שעליה הצביעה החברה גם בהתבטאויות קודמות. סמנכ"ל הכספים, אהוד בן־יאיר, הוסיף כי החברה מתכוונת לממן עסקאות במבנה של כ-50% חוב וכ-50% הון, תוך הקפדה על רכישת חברות במכפילים נמוכים מהמכפיל שבו נסחרת TAT כיום.

במקביל דיווחה החברה על רבעון שיא. ההכנסות צמחו ב-22.7% והסתכמו ב-52.9 מיליון דולר, הרווח הגולמי גדל ב-23% ל-13.3 מיליון דולר, והרווח הנקי המתואם, בנטרול רווח חד-פעמי ממימוש החזקה, עלה ב-35% והסתכם ב-4.6 מיליון דולר. צבר ההזמנות וההסכמים ארוכי הטווח צמח לשיא של כ-615 מיליון דולר, לעומת כ-580 מיליון דולר בסוף הרבעון הראשון, והחברה סיימה את התקופה עם יתרת מזומנים נטו של 43 מיליון דולר.

עם זאת, הנהלת החברה הדגישה כי אין לראות בתוצאות הרבעון השני את קצב הפעילות החדש של החברה. בן־יאיר הסביר כי חלק מהצמיחה נבע מהשלמת עבודות שנדחו מהרבעון הראשון בעקבות מחסור ברכיבים, ולכן המליץ למשקיעים להסתכל על ממוצע תוצאות המחצית הראשונה, ולא על הרבעון השני לבדו, כבסיס להערכת קצב הפעילות בהמשך השנה.

לדברי זמיר, השיפור ברבעון נבע בין היתר מהתאוששות באספקת רכיבים שאפשרה להשלים ולמסור מנועי APU שהיו מוכנים למשלוח אך המתינו לחלק האחרון בשרשרת האספקה. "המשבר הספציפי שחווינו ברבעון הראשון נמצא מאחורינו", אמר. עם זאת, הוא הבהיר כי ענף התעופה עדיין רחוק מחזרה לשגרה בכל הקשור לשרשרת האספקה. לדבריו, ספקים רבים האריכו את זמני האספקה, יצרני ה-OEM מצמצמים מלאים, ומטוסים ותיקים נשארים בשירות זמן רב יותר, מה שמקטין את היצע חלקי החילוף המשומשים (USM) ומעלה את מחירם. "אנחנו מגדילים באופן משמעותי את המלאי כדי להתמודד עם המציאות החדשה", אמר.

אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברה הוא הרחבת שיתוף הפעולה עם Honeywell. במסגרת ההסכם החדש הפכה TAT למפיצה הגלובלית הבלעדית של חלקי חילוף לפלטפורמת APU מסדרת 331-200/250, האריכה את רישיון התחזוקה שלה עד 2036 ורכשה שלושה מנועי APU לצורך פעילות המסחר וההחכרה. בשיחת הוועידה חשף זמיר כי מבחינת החברה מדובר ביותר מהרחבת הסכם מסחרי. "זו הפעם הראשונה שנצבור מומחיות משמעותית בשירותי הפצה", אמר, והוסיף כי החברה מקווה להרחיב בעתיד את פעילות ההפצה גם להסכמים נוספים עם יצרנים. בכך מרחיבה TAT את שרשרת הערך שלה, מעבר לשירותי תחזוקה, תיקון והחכרה שבהם התמקדה עד כה.

בחלוקה למגזרי הפעילות, תחום מחליפי החום המשיך להציג צמיחה חד-ספרתית יציבה, בהתאם לציפיות החברה. פעילות מנועי ה-APU צמחה ב-22.2% במחצית הראשונה של השנה, הודות להתאוששות שרשרת האספקה ולזכייה בחוזים חדשים, ואילו פעילות המסחר וההחכרה גדלה ב-17% וצפויה ליהנות גם משלושת המנועים החדשים שנרכשו מ-Honeywell. מנגד, תחום גלגלי הנחיתה, המהווה כ-5% מהכנסות החברה, ממשיך לסבול ממחסור חריף בחלקים. לדבריו של זמיר, בחלק מהמקרים זמני האספקה חצו כבר את רף 12 החודשים, ולחברה "אין כיום נראות" באשר למועד שבו יחול שיפור במצב.

החברה צופה כי הביקוש ימשיך להיות חזק גם במחצית השנייה של השנה, על רקע שיעורי ניצולת גבוהים של צי המטוסים בעולם והמשך הצורך בתחזוקה. במקביל היא מעריכה כי תמשיך להשקיע בהגדלת מלאים כדי להבטיח זמינות חלקים ללקוחות ולתמוך בפעילות ההפצה החדשה, גם אם הדבר ימשיך להכביד בטווח הקצר על ההון החוזר ועל תזרים המזומנים. "אנחנו נכנסים למחצית השנייה של 2026 עם יותר מומנטום, יותר נראות ומעמד תחרותי חזק יותר מאי פעם", סיכם זמיר.

האם משבר המלאים של סולאראדג' חוזר?

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל סולאראדג', שוקי ניר

חברת סולאראדג' (SolarEdge) הציגה ברבעון השני של 2026 את אחד מהדו"חות החזקים שלה בשנים האחרונות. ההכנסות צמחו ב-19.6% והסתכמו ב-346.2 מיליון דולר, שיעור הרווח הגולמי (Non-GAAP) עלה ל-28.6%, החברה הציגה רווח תפעולי מתואם ראשון מאז 2023, המשיכה לצמצם את ההוצאות התפעוליות והציגה גם רווח נקי מתואם ותזרים מזומנים חיובי.

אלא שהמשקיעים בחרו להתמקד דווקא בתחזית לרבעון השלישי. החברה צופה הכנסות של 310-340 מיליון דולר בלבד, לצד ירידה בשיעור הרווח הגולמי. בתגובה צנחה המניה ביותר מ-20%. השאלה שריחפה מעל שיחת המשקיעים הייתה אחת: האם מדובר בתחילתו של משבר מלאים חדש – אותו תהליך שהוביל לקריסת החברה לפני כשלוש שנים?

זו אינה שאלה תאורטית. גם הפעם מופיעים חלק מהסימנים המוכרים: השוק הסולארי הביתי בארצות הברית ממשיך להיחלש, המפיצים מזמינים פחות ציוד, המתקינים מתקשים להשיג מימון לפרויקטים חדשים ואי-הוודאות הרגולטורית גורמת לכל שרשרת הערך לנהוג בזהירות. בדיוק השילוב שהפך את 2023 לשנת משבר מלאים חסר תקדים. אלא שבנקודה הזו מסתיים הדמיון, ולפחות לפי הנהלת החברה מתחיל סיפור אחר.

לא מחסנים מלאים – אלא הזמנות זהירות

במהלך השיחה ניסו האנליסטים להבין האם המפיצים שוב יושבים על מלאים גדולים, והאם צפוי גל נוסף של הורדת מלאים. סמנכ"ל הכספים החדש, מאוז סיגרון, בחר להשיב דווקא על השאלה הזו. לדבריו, "למיטב ידיעתנו, המלאי בערוץ ההפצה מנורמל". הוא הוסיף כי המלאי אמנם נע בין מפיצים ובין משפחות מוצרים שונות, אך החברה אינה מזהה כיום הצטברות חריגה. עם זאת, הוא גם הודה שהמפיצים הפכו זהירים הרבה יותר.

מנכ"ל החברה, שוקי ניר, הסביר כי השוק הביתי בארצות הברית עדיין סובל מהאטה במימון פרויקטים ומאי-ודאות סביב כללי ה-FEOC, והדבר מקשה על מתקינים להתחיל פרויקטים חדשים ופוגע בתזרים המזומנים שלהם. כתוצאה מכך, גם המפיצים "מצמצמים את כמות המלאי שהם מחזיקים". זו אולי האבחנה החשובה ביותר בשיחה: אם ב-2023 הבעיה הייתה מחסנים מלאים מדי, כיום החשש הוא כמעט הפוך: המפיצים אינם ממהרים למלא אותם מחדש. השאלה הגדולה היא האם הזהירות הזו תהפוך עם הזמן לגל נוסף של דחיית הזמנות – או שמדובר בשלב המתנה עד להתבהרות הסביבה הרגולטורית.

ארצות הברית נחלשת, אירופה מחזיקה את החברה

פילוח ההכנסות ממחיש היטב את השינוי שעברה חברת סולאראדג' מאז המשבר. הכנסות החברה מארצות הברית הסתכמו ב-154.9 מיליון דולר, ירידה של 2% לעומת הרבעון הקודם, והיוו 44.7% מהמחזור. במקביל, אירופה צמחה ב-36% והגיעה ל-154.4 מיליון דולר – היקף כמעט זהה לשוק האמריקאי. ניר אמר שאירופה מתמודדת עם עלייה במחירי החשמל ומעבר הדרגתי לביטול מנגנוני Net Metering בכמה מדינות, והדבר מעודד התקנת מערכות אגירת אנרגיה.

למרות זאת, גם כאן החברה מצננת את ההתלהבות ומזהירה שברבעון השלישי צפויה ירידה עונתית של כ-15 מיליון דולר בהכנסות מהיבשת. בארצות הברית התמונה הפוכה: השוק הביתי נותר חלש, אך הפעילות המסחרית והתעשייתית (C&I) ממשיכה לצמוח. לדברי החברה, היא מחזיקה ביותר מ-50% משוק מערכות הגגות המסחריים בארצות הברית, ומערכותיה מותקנות ביותר מ-60% מחברות Fortune 100.

Nexis והאגירה אמורות לשנות את התמהיל

לצד ההתאוששות התפעולית, החברה ממשיכה לבנות את הדור הבא של עסקיה סביב פלטפורמת Nexis. לדברי ניר, משלוחי הגרסה התלת-פאזית באירופה כבר חצו את רף 60 מיליון הדולר ברבעון, וההשקה בארצות הברית מתחילה כעת. במקביל, החברה רואה גידול עקבי בביקוש למערכות אגירה. "אנחנו מצפים שאגירת אנרגיה תהפוך לחלק גדול יותר מהעסק שלנו", אמר ניר. המגמות שהוזכרו באירופה מגבירות את הכדאיות הכלכלית של הוספת סוללות למערכות קיימות. החברה אף חשפה כי פעילות השדרוג (Retrofit) של מערכות קיימות הניבה יותר מ-20 מיליון דולר ברבעון.

ההימור הבא נמצא בכלל במרכזי הנתונים

במקביל, סולאראדג' מנסה לבנות שוק חדש לחלוטין: תשתיות חשמל למרכזי AI. החברה מפתחת שנאי אלקטרוני (SST), שנועד להמיר מתח בינוני ישירות לזרם ישר עבור שרתי AI. לדברי ניר, "היעילות מתורגמת ישירות ליותר כוח מחשוב, יותר הכנסות ועלות נמוכה יותר לכל טוקן". החברה כבר מציגה אב-טיפוס עובד ללקוחות פוטנציאליים, אך גם מודה שמדובר במהלך ארוך טווח. היעד הוא להתחיל בפיילוטים בשנת 2027 כאשר הכנסות משמעותיות צפויות להתחיל רק ב-2028.

עופר אליקים מונה למנכ"ל RSL אלקטרוניקה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המנכ"ל הנכנס עופר אליקים

עופר אליקים נכנס לתפקיד מנכ"ל חברת RSL Electronics ממגדל העמק, במקומו של המייסד והבעלים הקודם של החברה, זאב דגני. שינויי הגברי מגיעים פחות משלושה שבועות לאחר השלמת עסקת המכירה של החברה לקרן ההשקעות IPE מקבוצת ION Asset Management, אשר מתמחה ברכישת שליטה בחברות מובילות עם זיקה לשוק הישראלי. במסגרת העיסקה מכרו בני הזוג זאב ומאשה דגני את מניות השליטה שלהם בחברה (כ-50.3% מהמניות) תמורת סכום כולל של עד כ-54 מיליון שקל.

עם השלמת העיסקה נמסר שזאב דגני ימשיך למלא את תפקידו כמנכ"ל החברה ומאשה דגני תמשיך לשמש כסמנכ"ל תפעול, מינהל, משאבי אנוש ורכש, עד לסיום הסכמי הניהול בינם לבין החברה, או עד למינוי מנכ"ל חדש. לפי הודעת החברה היום (ד'), "אישר דירקטוריון החברה את סיום כהונתם של ה"ה זאב ומאשה דגני כמנכ"ל החברה וסמנכ"לית משאבי אנוש בחברה, בהתאמה". לאחר ההודעה עלתה מניית החברה בבורסה בתל אביב בכ-3.7% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-135.5 מיליון שקל.

עופר אליקים משמש כשותף בקרן ION Private Equity – IPE, בעלת השליטה ב-RSL. הוא מגיע עם נסיון של 30 שנה בתעשיית ההייטק. בין השאר שימש כמנכ"ל חברת DSPG במשך כמעט 13 שנה, עד למכירתה לחברת Synaptics האמריקאית ב-2021 תמורת כ-550 מיליון דולר. יו"ר RSL, יאיר רמתי, מסר: "אראסאל נמצאת בתקופה משמעותית של צמיחה, ואנו מאמינים כי ניסיונו ויכולותיו הניהוליות של עופר יסייעו להאיץ את התפתחות החברה, להרחיב את פעילותה וליצור ערך לבעלי המניות". למרות שהקרן מינתה דירקטורים מטעמה בחברה, היו"ר יאיר רמתי נשאר בתפקיד שאליו נכנס בשנת 2018. רמתי הגיע אליו לאחר קריירה ארוכה במערכת הביטחון. בין השאר שימש כראש מנהלת "חומה" במשרד הביטחון (אחראית על פיתוח מערכות ההגנה מפני טילים, ובהן "חץ" ו"קלע דוד") וכסמנכ"ל שיווק בתעשייה האווירית.

חברת RSL הוקמה בשנת 1986 ומספקת מערכות דיאגנוסטיקה ׁׂ(HUMS) למסוקים וכלי-טיס, רק"ם, רכבות וספינות, מדי מהירות לוע של תותחים, ומערכות בקרה וניטור למנועי סילון ולמערכות שרת במטוסים (בהם אף-16 של לוקהיד מרטין). מדי מהירות הלוע ׁׂ(Muzzle Velocity Radar) מבוססים על מכ"ם המודד את מהירות הפגז במאות המטרים הראשונים למעופו. בשנת 2025 הסתכמו מכירות החברה בכ-41.3 מיליון שקל, בהשוואה למכירות של כ-54 מיליון שקל בשנת 2024. עיקר המכירות היום בתחום מערכות הניטור והבקרה (26.8 מיליון שקל). השוק השני בחשיבותו היה של מדי מהירות לוע, שהסתכם בכ-12.4 מיליון שקל.

SpaceX מעניקה בלעדיות לאנבידיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פלטפורמת רובין המלאה. מקור: אנבידיה

חברת SpaceX הודיעה כי כל תשתיות הבינה המלאכותית העתידיות שלה יתבססו באופן בלעדי על ארכיטקטורת המחשוב של Nvidia, במהלך שממצב את יצרנית השבבים כשותפת הטכנולוגיה המרכזית של פעילות ה-AI של החברה. במקביל חשף המנכ"ל אילון מאסק כי שתי החברות מפתחות יחד מערכת מחשוב חדשה המבוססת על ארכיטקטורת Vera Rubin, אשר תוכננה במקור עבור מרכזי נתונים בחלל, אך תשמש גם את מתקני החברה על פני כדור הארץ. ההכרזה מסמנת גם ניצחון משמעותי עבור Nvidia ומכה ל-AMD, שהייתה עד כה אחת מספקיות שבבי ה-AI של החברה.

"החלטנו שמכאן והלאה נבנה באופן בלעדי על Nvidia", אמר מאסק בשיחת המשקיעים לאחר פרסום הדוחות. לדבריו, ארכיטקטורת Vera Rubin היא "מערכת מדהימה", והאקוסיסטם שמספקת Nvidia – מהחומרה ועד סביבת התוכנה – מעניק לחברה יתרון משמעותי. מאסק הוסיף כי SpaceX כבר עובדת עם Nvidia על מחשב-על ייעודי לחלל, והסביר כי אם ממילא מפותחת פלטפורמת מחשוב המסוגלת לפעול בתנאי חלל, "אין סיבה שלא להשתמש בה גם במרכזי הנתונים על הקרקע".

ההכרזה מגיעה במקביל לשינוי עמוק בפעילות הבינה המלאכותית של SpaceX, שנחשף לראשונה בדוח הרבעוני ובשיחת הוועידה. במשך כשנתיים נתפסה xAI כחברה שמטרתה להתחרות ב-OpenAI וב-Anthropic באמצעות מודל השפה Grok. אולם מהדוחות עולה כי מרכז הכובד העסקי של הפעילות עובר בהדרגה מתחום המודלים אל תחום תשתיות המחשוב.

הסימן הבולט ביותר לשינוי הוא השימוש במרכז הנתונים Colossus. המתקן, שנבנה במקור כדי לאמן את Grok, מייצר כיום הכנסות מהשכרת קיבולת מחשוב לחברות אחרות, ובהן גם Anthropic ו-Google – שתיים מהמתחרות הישירות של xAI בתחום מודלי השפה. ברבעון השני הניבה פעילות האירוח כ-1.6 מיליארד דולר, ובתחילת הרבעון השלישי כבר נחתמו חוזי מחשוב נוספים בהיקף של 6.7 מיליארד דולר.

גם מאסק עצמו רמז על השינוי. לדבריו, בעתיד רק כ-10% מקיבולת המחשוב של החברה תשמש לאימון Grok, בעוד שכ-90% יוקדשו להרצת מודלים עבור לקוחות ולהשכרת תשתיות מחשוב. המשמעות היא ש-SpaceX אינה מציגה עוד את עצמה רק כמפתחת מודלי AI, אלא כספקית תשתיות – מודל המכונה בתעשייה NeoCloud.

למהלך יש גם היגיון כלכלי. פעילות הבינה המלאכותית של SpaceX דורשת השקעות הון עצומות: ברבעון האחרון הסתכם ה-CapEx בכ-18.4 מיליארד דולר, מתוכם כ-15.8 מיליארד דולר יועדו לתשתיות AI. אלא שבניגוד לפיתוח מודלי שפה – שעדיין מתקשים להציג מודל עסקי יציב – השכרת תשתיות מחשוב מייצרת הכנסות חוזרות ומאפשרת החזר השקעה מהיר יותר. הנהלת החברה אף ציינה כי מרכזי הנתונים החדשים צפויים להחזיר את ההשקעה בתוך פחות משנה.

מאסק סבור כי היתרון של SpaceX אינו טמון דווקא בפיתוח מודלים, אלא ביכולת ההנדסית להקים במהירות תשתיות מחשוב בקנה מידה חסר תקדים. כשנשאל כיצד הצליחה החברה להקים את Colossus בזמן כה קצר, השווה זאת למשחק בין קבוצת הבייסבול ניו יורק יאנקיז לבין קבוצת ילדים. אם החברה יודעת לפתח רקטות רב-פעמיות ולבנות מערכות חלל מורכבות, רמז, הקמת מרכזי נתונים היא אתגר הנדסי פשוט בהרבה.

היקף ההשקעות של SpaceX ממחיש עד כמה החברה מהמרת על עתידה בתחום תשתיות הבינה המלאכותית. במחצית הראשונה של השנה השקיעה החברה 28.5 מיליארד דולר ברכוש, ציוד ומתקנים, ובמאזן כבר רשומים נכסי ייצור בשווי 65.7 מיליארד דולר. יותר ממחצית מהסכום הזה מיוחס לשרתי AI ולציוד תקשורת, ששווים הגיע ל־34.8 מיליארד דולר – הרבה מעל שווי הקרקעות, המבנים ואתרי השיגור גם יחד. לצד זאת, הכנסות חטיבת AI Solutions & Infrastructure זינקו ל־2.67 מיליארד דולר במחצית הראשונה של השנה. אף שהחברה אינה חושפת את ה־ARR או תחזית רשמית לקצב ההכנסות, היא מציינת כי הרחבת תשתיות המחשוב, היקף השקעות ההון והיכולת להשיג GPUs ואספקת חשמל הם מהגורמים המרכזיים שיקבעו את קצב הצמיחה בשנים הקרובות.

מכירות טאואר ברבעון צמחו ב-24%

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המשרדים הראשיים של טאואר במגדל העמק. צילום: Techtime

ברבעון השני של 2026 צמחו המכירות של חברת טאואר (Tower Semiconductor) ממגדל העמק בכ-24% בהשוואה לרבעון השני 2025, והסתכמו בשיא של כ-460 מיליון דולר. הרווח הגולמי ברבעון זינק ב-72% לשיא של 138 מיליון דולר. החברה צופה שהמכירות ברבעון השלישי 2026 יצמחו בכ-31% בהשוואה לרבעון המקביל, להיקף של כ-520 מיליון דולר (עם טווח סטייה של 5% למעלה או למטה). מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, אמר שהחברה מגדילה את יעד המכירות של 2028 להיקף של כ-3.6 מיליארד דולר ולרווח נקי של 1.2 מיליארד דולר. "הפעילות הזו כבר מגובה בהתחייבויות מצד לקוחותינו".

לדבריו, פעילות הסיליקון פוטוניקס (SiPho) נמצאת בצמיחה מואצת, ועד סוף 2026 תעבור את רף המכירות השנתי של מילארד דולר. סמנכ"ל הכספים, אורן שירזי, גילה בשיחת הוועידה שכדי לתת מענה לביקוש הגובר לטכנולוגיות SiPho ו-SiGe, החברה החלה ליישם תוכנית השקעות בהיקף של 920 מיליון דולר, אשר מתבצעת במפעלי ה-8 אינץ' של טאואר בישראל, בניופורט ביץ' ובטקסס, ובמפעל ה-12 אינץ' באוזו (Uozu), יפן. התוכנית נועדה להרחיב את כושר הייצור בתהליכי SiGe ו-SiPho.

תוכנית השקעות רב-שנתית בהיקף של מיליארדי דולרים

שירזי: "התוכנית כוללת רכש, התקנה והסמכת תהליכי הייצור. עד לסוף הרבעון השני שולמו כ-50% מההשקעה הזו. היתרה תשולם במחצית השנייה של 2026 ולאורך שנת 2027 כולה". כיום נמצאת טאואר בתחילתו של מהלך גדול בהרבה שנועד להגדיל משמעותית את קיבולת הייצור שלה. המהלך הזה מתבסס על פירוק חברת TPSCo הנמצאת בבעלות משותפת של טאואר (51%) ושל Nuvoton, וחלוקת הנכסים (הממוקמים ביפן) בין שתי השותפות.

במקביל, החברה נמצאת במו"מ מתקדם ליישום תוכנית השקעות בהיקף כולל של כ-3 מיליארד דולר שתתבצע בסיוע משרד המסחר והתעשייה היפני (METI). ממשלת יפן תעניק לחברה מענקים בהיקף של מיליארד דולר, כאשר ההשקעה של טאואר עצמה תסתכם בכ-2 מיליארד דולר. במסגרת התוכנית הזו, יוקמו קווי ייצור חדשים לרכיבי Silicon Germanium (SiGe), רכיבי Silicon Photonics (SiPho) ומארזים מתקדמים. המסלול הראשון מתמקד בהסבת מפעל הייצור Arai (לשעבר פאב 6), למתקן ייצור ייעודי של רכיבי סיליקון פוטוניקס ומארזים מתקדמים בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ. כיום הדבר מתבצע רק במפעל Fab 7 בעיר אוזו ביפן. המתקן המחודש צפוי להיכנס לייצור סדרתי בסוף 2027.

במסלול השני יוקם מתקן ייצור נוסף לפרוסות 300 מ"מ, אשר יהיה צמוד למפעל פאב-7 הקיים (המייצר גם הוא בפרוסות של 300 מ"מ). המתקן צפוי להגדיל משמעותית את כושר הייצור של החברה בתחומי Silicon Photonics ו-Silicon Germanium. המהלך הזה יוכל להתבצע רק לאחר השלמת מספר הסכמים, שהעיקרי שבהם הוא כאמור השלמת הפירוק של TPSCo.

אינטל מגבשת תשתית פעילות ייעודית בתחום הרובוטיקה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רובוט יומנואיד המבוסס על Core Ultra Series 3. צילום: אינטל

חברת אינטל מתחילה לבנות מערך פתרונות בתחום הפיתוח והייצור של רובוטים, אשר עשוי לשמש כבסיס להקמת חטיבה או יחידה עסקית חדשה, הממוקדת בשוק הרובוטיקה. היקף הפעילות נחשף לראשונה במהלך כנס קומפיוטקס 2026 שהתקיים בחודש מאי בטאיוואן. במסגרת התערוכה הציגה אינטל שותפים עסקיים אשר נשענים על תשתיות חומרה ותוכנה שלה לבניית רובוטים תעשיתיים, רובוטים יומנואידים ורובוטים שירותיים.

אומנם הפעילות הזו מתקיימת היום בתוך חטיבת המחשבים הוותיקה בכינוייה החדש, Client Computing and Physical AI, אולם מייד לאחר הכנס, לפני כחודש וחצי, היא פירסמה הודעה המפרטת את היקף הפעילות, ובמהלכה חשפה מותג חדש: Intel Robotics. המותג הזה מרכז מספר פעילויות נבדלות בתחומי החומרה והתוכנה, שהמרכזית שבהן היא בתחום התוכנה.

פורטפוליו Intel Robotics כולל כיום את משפחת מעבדי Core Ultra Series 3 וגרסה ייעודית שלהם שפותחה עבור יישומי רובוטיקה ו-Edge AI אשר כוללת מאיצי GPU ו-NPU,  כרטיסי פיתוח לרובוטיקה שבאמצעותם יכולים הלקוחות לפתח רובוטים חדשים, וחבילת כלי תוכנה המאוגדים תחת המסגרת המשותפת Intel Robotics AI Suite.

כל רובוט הוא אקוסיסטם של תוכנות

החברה הכריזה על מודולים חדשים שהיא שילבה בחבילה הזו: OpenVINO Physical AI, שהיא ספריית הקוד הפתוח הראשונה לרובוטיקה הכוללת סביבת הרצת הסקה (Inference Runtime) שעברה אופטימיזציה ברמת הסיליקון. היא מספקת למפתחים דרך אחידה להעביר מדיניות פעולה (Robot Policies) ומודלים מולטימודליים מסביבת הפיתוח אל רובוטים אמיתיים, תוך מיצוי ביצועי ההסקה. החברה הכריזה גם על חבילת Physical AI Studio המטפלת במטלות איסוף נתונים, התאמת מודלים (Fine Tuning), אופטימיזציה וייצוא של מודלי Vision-Language-Action (VLA) שאומתו מראש ומוכנים לפריסה.

מודלי VLA הם אחד מהמרכיבים הבסיסייים של פעילות כל רובוט בעולם האמיתי, מכיוון שהם כוללים הבנת הסביבה וביצוע פעולות על סמך ההבנה הזו. מדובר במחזור אשר עשוי להתבצע עשרות פעמים בשנייה.לדברי סגן נשיא קבוצת Edge Computing באינטל, דן רודריגז, "פריסת מודלי Physical AI התעכבה בשל שכבות תוכנה (software stacks) מפוצלות ואינטגרציות ייעודיות שנדרשו עבור כל רובוט בנפרד. באמצעות Core Ultra Series 3 ו-OpenVINO אנו מספקים מסלול אחיד המאפשר מעבר מהיר מניסויי AI לרובוטים ברמת ייצור ובעלי ביצועי הסקה (Inference) מואצים".

חבילת Physical AI Studio כבר זמינה לשימוש, כאשר חבילת OpenVINO Physical AI זמינה בינתיים רק בגרסת Preview ב-GitHub.  הגרסה הרשמית שלה (General Availability) צפויה לצאת לשוק במחצית השנייה של 2026. החברה מסרה שהגישה הנוכחית "מאלצת את הלקוחות להשתמש במערכות כפולות ובעלות עודף משאבי מחשוב, שהן יקרות לפריסה ולתחזוקה. השילוב של Core Ultra Series 3 עם OpenVINO Physical AI מאפשר להפחית את עלות הבעלות הכוללת (TCO), לעשות שימוש חוזר בקוד עבור סוגי רובוטים שונים, וליעל את פריסת הרובוטים במפעלים, במחסנים ובסביבות קמעונאיות".

אירודרום מתכננת השקעה של כ-3 מיליון דולר ב-XCurrent

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רחפן מבצעי נוחת על עמדת טעינה ניידת של Xcurrent

חברת אירודרום (Aerodrome) הכריזה על השקעה ראשונה מאז חילופי הבעלות בחוד מאי וכניסתו של רונן אלעד כבעל השליטה בחברה. אירודרום הודיעה שהיא מבצעת השקעה בחברת אקס קרנט (XCurrent Energy Solutions) התל אביבית, אשר מפתחת תשתיות אנרגיה למערכות אוטונומיות. בשלב הראשון תשקיע אירודרום חצי מיליון דולר באמצעות מנגנון Simple Agreement for Future Equity – SAFE, המעניק למשקיע זכות לקבל מניות בעתיד, כאשר יתרחש אירוע מוגדר.

‫במקביל, ‫וכתנאי‬ ‫להשקעת‬ ‫ה‪SAFE-‬‪,‬‬ ‫נחתם מזכר הבנות בין שתי החברות, לביצוע בדיקת נאותות לצורך ביצוע השקע‬ה ‫עתידית‬ נוספת ‫של‬ אירודרום ‫בהיקף‬ ‫שלא‬ ‫יפחת‬ ‫מ‪2.5-‬‬ ‫מיליון‬ ‫דולר‬. כלומר, מדובר בהשקעה כוללת של לפחות 3 מיליון דולר. ההשקעה הזו היא צעד ראשון ביישום אסטרטגיה עסקית חדשה, שנועדה להרחיב את פעילות החברה באמצעות השקעה בטכנולוגיות משלימות בעלות פוטנציאל צמיחה ואשר מרחיבות את סל הפתרונות שהיא מציעה בשוק הביטחוני ובשוק האזרחי.

חברת XCurrent מפתחת תשתית אספקת אנרגיה למערכות אוטונומיות ובלתי מאוישות, אוויריות וקרקעיות, ללא תלות ביצרן, בדגם או בסוג הסוללה. הטכנולוגיה של XCurrent מאפשרת לכלים בלתי מאוישים להתחבר לתשתית, לקבל אספקת אנרגיה ולהמשיך במשימה, או לחלופין להישאר במצב המתנה מבצעי, ללא התערבות אדם. המערכת מנהלת באופן אוטומטי את אספקת האנרגיה בהתאם לצורכי הפלטפורמה.

בעלות חדשה, ואסטרטגיה חדשה

חברת אירודרום עוסקת בפיתוח,ייצור ואינטגרציה של מערכות וכטב"מים, וכן במתן שירותי איסוף מודיעין וניתוח ועיבוד מידע לשוק הביטחוני והאזרחי. החברה התמודדה עם משבר קשה במהלך שנת 2025, לאחר שבוטלה זכייתה במכרז לאספקת רחפנים לממשלת ישראל בהיקף כולל של כ-73.6 מיליון שקל. באמצע מאי 2025 מכרה כ-32% ממניותיה למשקיעים תמורת סכום כולל של כ-41 מיליון שקל. המשקיע הגדול ביותר בקבוצה הזו היה רונן אלעד, שבעקבות ההשקעה מחזיק כיום בכ-28.3% ממניות אירודרום ונחשב לבעל השליטה בחברה. בעל המניות השני בגודלו הוא המייסד רועי דגני, המחזיק בכ-12.8% מהמניות.

היו"ר החדש של אירודרום, רונן אלעד, אמר ש-XCurrent פיתחה פתרון הנותן מענה לאחד הצרכים המרכזיים בעולם המערכות הבלתי מאוישות. "המטרה שלנו היא לחזק את החברה באמצעות טכנולוגיות המייצרות ערך אמיתי, מרחיבות את סל הפתרונות ופותחות הזדמנויות עסקיות חדשות". מהחברה נמסר שהיא תמשיך לבחון השקעות נוספות בחברות טכנולוגיה ישראליות. קבוצת אירודרום נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-203 מיליון שקל.

גיקס בדרך לעסקת רובוטיקה בארה"ב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

גיקס אינטרנט הודיעה היום (ג') כי חתמה על מזכר עקרונות בלתי מחייב לרכישת חברה אמריקאית המפתחת פתרונות רובוטיקה אוטונומית מבוססי בינה מלאכותית. העסקה, אם תושלם, תבוצע במספר שלבים ותוכל להוביל בסופו של דבר לרכישת מלוא מניות החברה. בגיקס לא חושפים את זהות החברה הנרכשת, אולם מציינים כי היא נמנית עם החברות המובילות בעולם בתחום הרובוטיקה האוטונומית, עם פעילות מסחרית בארצות הברית, אירופה, אוסטרליה ודרום אמריקה, ועם לקוחות ובהם Lufthansa, Fraport, Sodexo, Wellstar Health ו-Hancock Health.

על פי המתווה שגובש, גיקס תשקיע תחילה 500 אלף דולר באמצעות מכשיר SAFE, ולאחר מכן תרכוש כ-18.58% ממניות החברה באמצעות תשלום של כ-3.9 מיליון דולר לבעלי המניות והשקעה נוספת של 3 מיליון דולר בחברה עצמה. בהמשך תהיה לגיקס אופציה, למשך 12 חודשים, להגדיל את החזקתה ל-51% תמורת עד 16.2 מיליון דולר, באמצעות החלפת מניות גיקס, ככל שמניותיה ייסחרו בנאסד"ק. אם תמומש השליטה, יוכלו מייסדי החברה לחייב את גיקס לרכוש גם את יתרת המניות בהתאם למנגנון שנקבע במזכר העקרונות.

מעבר לניוז עצמו, העסקה מספקת הצצה לאסטרטגיה שגיבשה גיקס סביב חברת Deliverz, שבה היא מחזיקה. Deliverz פיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית לניהול מערכי משלוחים אוטונומיים, המשלבת רובוטים ניידים ושליחים אנושיים ומבצעת תכנון, הקצאת משימות ותיאום בזמן אמת. עד היום התמקדה החברה בעיקר בשכבת התוכנה והניהול, תוך הסתמכות על פלטפורמות רובוטיות של יצרנים חיצוניים.

גם גיקס עצמה קושרת בין העסקה לבין Deliverz. בדיווח לבורסה היא מציינת כי הרכישה משתלבת באסטרטגיית הצמיחה שלה בתחום הרובוטיקה האוטונומית והלוגיסטיקה החכמה, וצפויה ליצור סינרגיה עם פעילות Deliverz באמצעות שילוב טכנולוגיות, הרחבת סל הפתרונות והאצת הפעילות המסחרית של הקבוצה בעולם, ובפרט בארצות הברית.

במובן זה, העסקה עשויה לסמן שינוי מהותי במיצוב של Deliverz. במקום להסתפק בפלטפורמת תוכנה המתחברת לרובוטים של יצרנים אחרים, היא עשויה להפוך לחברה המספקת פתרון מלא – החל מהרובוטים עצמם, דרך שכבת ה-Physical AI ועד מערכת הניהול והתפעול. שילוב כזה עשוי לאפשר לה להציע ללקוחות ארגוניים פתרון מקצה לקצה, לשפר את השליטה במפת הדרכים הטכנולוגית ולחזק את מעמדה בשוק הלוגיסטיקה האוטונומית.

מבנה העסקה מלמד גם על גישת ניהול סיכונים. גיקס אינה מבצעת רכישה מלאה באופן מיידי, אלא בונה מסלול מדורג הכולל השקעה ראשונית, רכישת אחזקת מיעוט, אופציה לשליטה ורק לאחר מכן אפשרות לרכישת יתרת החברה. מנגנון כזה מאפשר לה לבחון את ביצועי החברה, את ההתאמה הטכנולוגית ואת פוטנציאל הסינרגיה לפני התחייבות מלאה.

נכון לעכשיו מדובר במזכר עקרונות בלבד, והשלמת העסקה כפופה לבדיקת נאותות, לחתימה על הסכמים מחייבים, לקבלת האישורים הנדרשים ולתנאים נוספים המקובלים בעסקאות מסוג זה.

ראש המוסד לשעבר, דוד ברנע, מצטרף ל-Ondas

פורסם בתאריך ע"י Techtime

 קבוצת אונדס (Ondas) הרשומה בארה"ב הודיעה שראש המוסד לשעבר, דוד ברנע, הצטרף אליה וישמש כנשיא ויו"ר חטיבת Ondas Defense. הוא מצטרף להנהלה הבכירה של Ondas ויתמוך בהתרחבות הגלובלית של החברה, בפיתוח טכנולוגיות אסטרטגיות, בחיזוק הקשרים עם ממשלות וגורמי ביטחון. ברנע יעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם יו"ר ומנכ"ל הקבוצה, אריק ברוק (Eric Brock), ועם מנכ"ל משותף של Ondas Autonomous Systems, אושרי לוגסי.

המינוי נעשה במסגרת אסטרטגיה להקמת חברת טכנולוגיה ביטחונית גלובלית משולבת, המאורגנת סביב ארבעה תחומי פעילות משלימים: אבטחה אווירית (Aerial Security), מודיעין, מעקב ואיסוף מודיעין מתמשך (ISR & Persistent Intelligence), תקיפה מדויקת (Precision Strike) ומערכות קרקע אוטונומיות (Autonomous Ground Systems). כל התחומים הללו מחוברים באמצעות שכבת תוכנה ופיקוד אחודה שנועדה לשלב מודיעין, תקשורת, תכנון משימות, קבלת החלטות וביצוע מבצעי מתואם.

המשימה המרכזית: בניית פלטפורמה אחודה

בתפקידו כנשיא Ondas Defense, יתמוך ברנע באסטרטגיה הבינלאומית של החברה. בשלב הראשון תתמקד פעילותו במזרח התיכון, באירופה ובאסיה, אזורים שבהם יש גידול רב בשהשקעות במערכות הגנה אוטונומיות, מערכות נגד רחפנים (Counter-UAS), מודיעין, מעקב וסיור (ISR), מערכות תקיפה מדויקת ומערכות רובוטיות קרקעיות. הוא ימלא תפקיד מרכזי באסטרטגיית הרכישות של החברה: יסייע להעריך צרכים מבצעיים חדשים, לזהות פערי יכולות, לבחון השקעות ורכישות טכנולוגיות אפשריות, ולקבוע סדרי עדיפויות לפיתוח ולאינטגרציה של הטכנולוגיות בפלטפורמת Ondas.

ברנע מביא 30 שנות ניסיון בתחומי הביטחון הלאומי. בין השנים 2021–2026 כיהן כראש המוסד, והוביל את הארגון באחת מהתקופות האינטנסיביות ביותר בתולדותיו מבחינה מבצעית: הלחימה העזה מול החמאס, החיזבאללה ואיראן וחיזבאללה, ניהול משאים ומתנים מורכבים לשחרור בני ערובה וניהול מבצעי מודיעין וביטחון רגישים במספר זירות. ברנע השלים את כהונתו בת חמש השנים כראש המוסד בחודש יוני 2026. לפני שהצטרף למוסד שירת ברנע בסיירת מטכ"ל ובהמשך השלים תואר ראשון ושני במינהל עסקים. את דרכו במגזר העסקי החל בתחום המיזוגים והרכישות בבנק השקעות ישראלי מוביל. בשנת 1995 עזב את המגזר הפרטי ועבר לשירות הציבורי בקהילת המודיעין, ומילא שורה של תפקידים מבצעיים, פיקודיים וניהוליים.

יו"ר ומנכ"ל Ondas, אריק ברוק, אמר שברנע "הנהיג את אחד מארגוני המודיעין המתוחכמים בעולם בתקופה של עימותים פעילים, איומים מתפתחים במהירות ומבצעים מורכבים במיוחד, שבהם מילאו בינה מלאכותית, תקשורת מתקדמת, יכולות סייבר וטכנולוגיות ייעודיות, תפקיד הולך וגובר". ברנע אמר: "אופייה של הלחימה משתנה במהירות. כיום תלוי היתרון המבצעי ביכולת לשלב מודיעין, בינה מלאכותית, תקשורת עמידה, פלטפורמות אוטונומיות ויכולות תקיפה מדויקות לסביבה מתואמת אחת.

"קבוצת Ondas בנתה קבוצה ייחודית של טכנולוגיות, חברות וצוותים מנוסים בכמה מהתחומים החשובים ביותר בעולם הביטחון המודרני. כעת צריך לאחד את היכולות הללו, לגבש אסטרטגיה מבצעית וטכנולוגית ממוקדת ולהקים פלטפורמה משולבת שתוכל להגיב במהירות לדרישות המשתנות של ממשלות וארגוני ביטחון לאומי".

צמיחה באמצעות רכישות ומיזוגים

קבוצת אונדס מספקת מערכות אוטונומיות, רובוטיקה וטכנולוגיות קריטיות למשימה עבור שווקי הביטחון, ביטחון המולדת, ביטחון הציבור, תשתיות קריטיות והתעשייה. בשלוש השנים האחרונות החברה הקימה את זרוע הפעילות הביטחונית שלה בעיקר על בסיס רכישות של חברות ישראליות, בהן: Iron Drone, Airobotics, Sentrycs, Apeiro Motion, Roboteam ו-4M Defense. היא רכשה בארץ גם את החברות הלא-ביטחוניות INDO Earth Moving ו-Omnisys.

מדיניות הרכש האגרסיבית של החברה אחראית לצמיחה מהירה במכירות. ברבעון הראשון של 2026 הסתכמו מכירות הקבוצה בכ-50 מיליון דולר – פי עשרה מאשר ברבעון המקביל אשתקד. החברה צופה שמכירותיה ב-2026 כולה יסתכמו בכ-390 מיליון דולר. בינואר 2026 היא ביצעה הנפקת מניות וגייסה מיליארד דולר לצורך מימון המשך הצמיחה. התוצאה: בסוף הרבעון הראשון היא בקופתה כ-1.48 מיליארד דולר במזומנים ושווי מזומנים. לאחר ההודעה על הצטרפות דוד ברנע לחברה זינקו מניותיה בנסד"ק בכ-9.7%, והחברה נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-4.69 מיליארד דולר.

 

גרטנר מיקמה את Cycode הישראלית בין המובילות באבטחת שרשרת אספקת התוכנה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הסייבר הישראלית Cycode הודיעה כי דורגה בקטגוריית המובילות (Leaders) בדוח Magic Quadrant 2026 של חברת המחקר Gartner בתחום אבטחת שרשרת אספקת התוכנה (Software Supply Chain Security – SSCS). מדובר בדוח הראשון שמפרסמת Gartner עבור קטגוריה זו.

לדברי החברה, הפלטפורמה שלה מאחדת יכולות לאבטחת שרשרת אספקת התוכנה, ניהול אבטחת אפליקציות (ASPM), בדיקות אבטחה (AST) ואבטחת תהליכי פיתוח מבוססי בינה מלאכותית וסוכני AI.

Cycode מסרה כי הפלטפורמה מאבטחת את תהליך הפיתוח לכל אורכו – החל משלב כתיבת הקוד והפרומפטים, דרך תלויות קוד פתוח, ניהול סודות וסביבות CI/CD ועד לשלב הרצת האפליקציה.

החברה הוקמה בשנת 2019 על ידי ליאור לוי, רונן סלבין ודור אטיאס. עד היום גייסה יותר מ-80 מיליון דולר ממשקיעים ובהם Insight Partners ו-YL Ventures, והיא מעסיקה כ-130 עובדים, כ-60 מהם במרכז המחקר והפיתוח בישראל.

[קרדיט צילום: ניקי סרוק]

ההימור הענק של ברנמילר: מאגירת אנרגיה לאספקת אנרגיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בסוף השבוע נכנסה חברת ברנמילר אנרג'י (Brenmiller Energy) לשלב חדש בתולדותיה, שממנו היא מתחילה לפעול כחברה המספקת אנרגיה לפי-דרישה, ולא כספקית של טכנולוגיות לאגירת אנרגיה כפי שהיתה מאז הקמתה בשנת 2012. אסיפת בעלי המניות אישרה את מפת הדרכים של אסטרטגיה חדשה, ובהתאם לה גם את שינוי החברה ל-BrenX. השם החדש ייכנס לתוקף רק לאחר קבלת אישור רשם החברות. במקביל, אישרה האסיפה את מינויו של ניר ברנמילר לתפקיד מנכ"ל החברה במקומו של המייסד אבי ברנמילר, אשר ימשיך לכהן כיו"ר הדירקטוריון.

אבי ברנמילר הסביר שניר הוא דמות מרכזית בחברה והוביל אותה יותר מעשור בתפקידיו כסגן המנכ"ל ומנהל התפעול הראשי. ניר ברנמילר אמר ש-BrenX מעבירה את החברה ממודל של מכירות ציוד חד-פעמיות, למודל של בעלות על נכסי אנרגיה שנועדו לייצר תזרים מזומנים חוזר. "אנו מאמינים שהטכנולוגיה שלנו מגיעה לבשלות מסחרית בדיוק בזמן הנכון. התעשייה האירופית מחפשת חלופות אמינות ונקיות לגז טבעי, בעוד שהאי-ודאות הגיאופוליטית ממשיכה לגרום לתנודתיות חריפה במחירי האנרגיה. אנו סבורים כי BrenX ממוצבת היטב לנצל את ההזדמנות הזו באמצעות אספקת תשתיות אנרגיה חסינות וחסכוניות".

חברת ברנמילר אנרג׳י הוקמה ב-2012 על-ידי אבי ברנמילר, מנכ"ל סולל לשעבר, וקבוצת מהנדסים שפרשו מסולל לאחר מכירתה לסימנס הגרמנית בשנת 2009. טכנולוגיית האגירה שפיתחה החברה, bGen, מוגנת באמצעות פטנט ומאפשרת לאגור חום ממגוון מקורות אנרגיה ולהמירו לחשמל נקי בכל שעות היממה. למעשה, במקום לאגור חשמל באמצעות סוללות, החברה אוגרת חום. החום הזה מומר לקיטור שניתן לנצלו ישירות במפעלי תעשייה, בתי חולים וכדומה, או להשתמש בו להפקת חשמל. שיטת הפעולה פשוטה: המערכת משתמשת בחשמל זול או עודף חשמל ממקורות מתחדשים (שמש, רוח) להפעלת גופי חימום חשמליים המחממים סלעים כתושים לטמפרטורה של כ-650°C-760°C.

תיאור סכמטי של מערכת האגירה: חחשמל מומר לחום, אשר מומר לקיטור, אשר מומר לחשמל
תיאור סכמטי של מערכת האגירה: חחשמל מומר לחום, אשר מומר לקיטור, אשר מומר לחשמל

הסלעים שומרים את האנרגיה התרמית בתוך מיכל מבודד היטב. הם אינם משתנים כימית ולכן אינם מתבלים כמו סוללות ליתיום. כאשר הלקוח זקוק לאנרגיה, מוזרמים מים בתוך צינורות העוברים בתוך מסת הסלעים החמים, והופכים לקיטור. הצרכנים יכולים לנצל את הקיטור הזה ישירות, או להפיק ממנו חשמל באמצעות טורבינות. בשנים הראשונות לפעילותה התמקדה החברה בפיתוח הטכנולוגיה ורק בשנת 2023 החלה למסחר אותה, ורק בשנת 2024 היא החלה בהפעלת מתקן הייצור בדימונה.

אולם מכירת המערכות התקבלה בקשיים רבים, והחברה לא הצליחה לשכנע את הלקוחות לבצע את ההשקעה ההונית הדרושה להפעלת מתקן אנרגיה מסוג חדש. בשנה האחרונה היא גיבשה אסטרטגיה חדשה: הקמת מתקני ייצור ואגירת אנרגיה, ומכירת האנרגיה לפי דרישה. בתחילת יולי 2026 היא רכשה מתקן פוטו-וולטאי פעיל בהונגריה תמורת 1.1 מיליון דולר. המתקן מייצר חשמל בהספק של 1.2 מגה-ואט (MWp) וצפוי לספק הכנסה מתמשכת של כ-173,000 דולר בשנה.

אלא שזהו רק הצעד הראשון: כעבור שבועיים היא חתמה על הסכם לרכישת שטח של 11,00 מ"ר הצמוד למתקן (תמורת כ-180,000 דולר), כאשר המטרה היא להרחיב את האתר ולהפוך אותו למרכז BNRG360: כלומר אתר המשלב ייצור אנרגיה מתחדשת, אגירת אנרגיה ואספקת אנרגיה לתעשייה. הפלטפורמה המורחבת צפויה לכלול מתקנים סולאריים בהספק של עד 20 מגה-ואט, מערכת אגירת אנרגיה בסוללות בקיבולת של 6 מגה-ואט-שעה, מערכת אגירת אנרגיה תרמית בקיבולת של 12.5 מגה-ואט-שעה, וכן אספקה ישירה של חשמל וחום ללקוחות תעשייתיים סמוכים.

פלטפורמת BNRG360 שהיא ליבת הפעילות של BrenX, משלבת ייצור אנרגיה מתחדשת, אגירת אנרגיה תרמית (TES), אגירת אנרגיה בסוללות, אופטימיזציה דיגיטלית ושירותי אנרגיה ארוכי טווח. "רכישת המתקן הפוטו-וולטאי משקפת את האסטרטגיה שלנו לבנות תשתיות אנרגיה משולבות, היוצרות ערך הרבה מעבר לייצור חשמל ממקורות מתחדשים," אמר דורון ברנמילר, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של Brenmiller Energy. "אנחנו רואים בו את אבן הפינה ליישום רחב של תפיסת BNRG360".

ולנס ממנה את דין מרטין לראש חטיבת הרכב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ולנס סמיקונדקטור (Valens Semiconductor) שמרכזה בהוד השרון, הודיעה על מינויו של דין מרטין (Dean Martin) לתפקיד סגן נשיא בכיר וראש חטיבת הרכב (Automotive Business Unit), החל מ-1 בספטמבר. מרטין יחליף את אדר סגל, שהודיע לאחרונה על פרישתו מהתפקיד לאחר כשנה וחצי. מרטין מגיע לוולנס עם יותר מ-25 שנות ניסיון בתפקידי מכירות, פיתוח עסקי ומסחור בשוק הרכב. הוא מילא תפקידים בכירים ב-Harman Automotive, Red Bend Software, Agilent Technologies ו-Hewlett-Packard, והתמחה בעבודה מול יצרניות רכב (OEMs).

לדברי מנכ"ל החברה, יורם סלינגר, המינוי נועד לתמוך בשלב הבא של פעילות הרכב של ולנס, לאחר שהחברה צברה בשנים האחרונות זכיות תכנון (Design Wins) אצל יצרניות רכב. "דין מביא עמו ניסיון מוכח בהפיכת טכנולוגיות חדשניות להצלחות מסחריות ובבניית קשרים עם יצרני רכב מובילים", אמר סלינגר, והוסיף כי הוא צפוי להוביל את מימוש הזכיות הקיימות ולהרחיב את אימוץ שבבי החברה בשוק הרכב העולמי.

חטיבת הרכב אחרית לכשליש מהמכירות

ולנס, שמרכזה בהוד השרון ונסחרת בבורסת ניו יורק (NYSE: VLN), מפתחת שבבי קישוריות להעברת נתונים במהירות גבוהה. בתחום הרכב מתמקדת החברה בשבבים המבוססים על תקן MIPI A-PHY, המשמשים לחיבור מצלמות, מכ"מים, LiDAR, חיישנים ותצוגות בתוך הרכב. החברה נחשבת לאחת החלוצות בפיתוח התקן, שהוגדר בהתאם לטכנולוגיית HDBaseT שלה. החברה נסחרת בבורסת NYSE לפי שווי שוק של כ־170 מיליון דולר. הכנסות החברה בשנת 2025 הסתכמו ב־70.6 מיליון דולר, לעומת הכנסות של 57.9 מיליון דולר בשנת 2024. ואלנס צופה כי הכנסותיה בשנת 2026 יסתכמו ב־75–77 מיליון דולר, המשקפות צמיחה של כ־8% (לפי נקודת האמצע של התחזית) בהשוואה להכנסות בשנת 2025.

חטיבת הרכב הייתה אחראית לכ־26.9% מהכנסות החברה בשנת 2025, לעומת 37.3% בשנת 2024. הירידה נבעה משחיקה הדרגתית במחירים ומהפחתה במספר היחידות שנמכרו לקבוצת מרצדס־בנץ. ברבעון הראשון של 2026 הסתכמו הכנסות חטיבת הרכב ב־5.9 מיליון דולר, שהיוו כ־35% מסך הכנסות החברה. מרטין אמר כי הוא מצטרף לחברה "בשלב חשוב בהתפתחותה", וציין כי לאחר ההישגים הטכנולוגיים והעסקיים שהשיגה ולנס בתחום הרכב, האתגר הבא הוא להרחיב את האימוץ המסחרי של פתרונותיה ולהטמיע את שבביה בכלי רכב ברחבי העולם.

 

ירושלים משיקה אקסלרטור חדש לסטארט־אפי דיפנס־טק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: צחי נמיר, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים. קרדיט: יח"צ]

הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) פרסמה קול קורא להקמת אקסלרטור חדש בתחום ה-Defense Tech, בשיתוף משרד ירושלים ומסורת ישראל, עיריית ירושלים, מפא"ת והתעשיות הביטחוניות. התוכנית נועדה לטפח סטארטאפים וחברות הפועלים בירושלים ולסייע להם לפתח טכנולוגיות שייתנו מענה לאתגרי מערכת הביטחון.

במסגרת הקול הקורא מוזמנים גופים בעלי ניסיון בתחומי ההון סיכון, ההייטק והתעשיות הביטחוניות להגיש הצעות להפעלת תוכנית ההאצה. אחד ממרכיבי התוכנית הוא מנגנון Matching, שבמסגרתו תעמיד הרל"י השקעה זהה לזו שתבוצע על ידי השותפים שייבחרו, עד לתקרה של שני מיליון שקל לכל מיזם. המועד האחרון להגשת ההצעות הוא 17 באוגוסט 2026.

האקסלרטור יעניק לחברות המשתתפות גישה למחקר ולמעבדות לצורך פיתוח הוכחות היתכנות (POC), ליווי עסקי, וחיבורים אסטרטגיים עם התעשיות הביטחוניות ועם שווקים בארץ ובעולם. החברות יפעלו סביב אתגרים שיוגדרו על ידי השותפות התעשייתיות בתוכנית.

המהלך הוא חלק מהסכם שיתוף הפעולה האסטרטגי שנחתם בין עיריית ירושלים למשרד הביטחון בדצמבר האחרון, שמטרתו לחזק את מעמדה של ירושלים כמרכז לחדשנות בתחומי הביטחון, ההייטק, הרפואה והמחקר. לפי התוכנית, לפחות מחצית מהסטארטאפים שישתתפו באקסלרטור יהיו חברות ירושלמיות.

ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "ירושלים ממשיכה לבסס את מעמדה כבירת החדשנות של ישראל, וכעת גם כאחד ממוקדי הצמיחה המשמעותיים בתחום הדיפנס טק. העובדה שלפחות מחצית מהסטארטאפים שישתתפו בתוכנית יהיו ירושלמיים היא השקעה ישירה בעתיד הכלכלי והטכנולוגי של העיר שלנו. השותפות בין הממשלה, מערכת הביטחון, האקדמיה והמגזר העסקי תעניק ליזמים מעטפת אמיתית של הוכחת יכולת, פיתוח עסקי, חיבורים אסטרטגיים ופתיחת דלתות לשווקים בינלאומיים. אני משוכנע שעם סיום האקסלרטור, החברות שיצמחו בירושלים יהיו מבוקשות על ידי התעשיות הביטחוניות והשווקים בארץ ובעולם, ויבחרו להמשיך לצמוח מהעיר. זו בשורה גדולה לתעשייה הישראלית לבטחון הלאומי, ולעיר השואפת להיות לא רק הבירה הכלכלית של ישראל, אלא של המזרח התיכון כולו".

לדברי מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, צחי נמיר, האקסלרטור מצטרף למרכזי הפיתוח הביטחוניים שכבר פועלים בעיר וצפוי לחזק את מעמדה של ירושלים כמרכז לאומי לחדשנות ביטחונית. ראש מפא"ת, תא"ל (מיל') ד"ר דני גולד, אמר כי התוכנית תחבר בין צורכי מערכת הביטחון לבין טכנולוגיות דואליות ותסייע בהקמת אקו־סיסטם טכנולוגי־ביטחוני בעיר.

וובינר סינופסיס בנושא Layout Parasitics יתקיים ב-20 באוגוסט 2026

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ה' ה-20 באוגוסט 2026 בשעה 11:00 בבוקר לפי שעון ישראל, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) את הוובינר Mastering Layout Parasitics: Faster Analysis, Optimization and Debug with ParagonX. ההדרכה המקוונת תימשך שעתיים. היא תוקדש להכרת מערכת Synopsys ParagonX המסייעת לניתוח, איתור תקלות, סימולציה והמחשה חזותית של אותות פרזיטיים המופיעים בפריסת מעגלים משולבים (IC Layout).

בוובינר זה של Synopsys תוכלו ללמוד כיצד ParagonX מאפשר לבצע במהירות רבה יותר ניתוח של גורמי השורש לבעיות (Root-Cause Analysis) ואופטימיזציה של תכנונים אנלוגיים, תכנונים דיגיטליים מותאמים אישית (Custom Digital) ותכנונים של אותות מעורבים (Mixed-Signal).

Why You Should Attend:

  • Assess and quantify the effects of layout parasitics early in the design process.
  • Elevate productivity with rapid iterations that guide layout optimizations.
  • Seamlessly integrate ParagonX into your analog and custom design workflow.

Speakers:

Kopal Kulshreshtha (right), Principal Product Manager, Synopsys. Kopal drives product development, innovation, and customer engagement. With close to 20 years of experience in electronic design automation (EDA) and IC design, she has contributed across the entire design and verification spectrum—from IC design and verification to software architecture and development to product strategy and delivery. Rob Dohanyos, Principal Product Specialist, Synopsys. Rob Dohanyos leads the charge on product development and customer innovation for the Diakopto product line and its flagship tool, ParagonX. With nearly 20 years of hands-on experience in the semiconductor industry—working across a vast spectrum of technology nodes, from 0.8um to 2nm—Rob offers a unique, real-user point of view.
למידע נוסף ורישום:

Mastering Layout Parasitics: Faster Analysis, Optimization and Debug with ParagonX