השפעת המחשב Israel-1 על מהפיכת הבינה המלאכותית

מאת: גלעד שיינר, סגןנשיא בכיר למחשוב-על ותקשורת ב-NVIDIA

לפני פחות משנה הכרזנו על בניית מחשב-על ראשון מסוגו בישראל, Israel-1, שפותח עבור משימות מורכבות בתחום הבינה מלאכותית ומבוסס על טכנולוגיית התקשורת Spectrum-X, שפותחה גם היא במרכז המו"פ של אנבידיה בישראל. המחשב Israel-1 צפוי להיות אחד ממחשבי העל לבינה מלאכותית החזקים בעולם, ולהביא את מהפיכת הבינה המלאכותית היוצרת גם לאקוסיסטם הטכנולוגי בישראל. השלב הראשון בהקמת המחשב כבר מאחורינו ובמהלך השנה הקרובה תושלם בנייתו. כיצד יוכל Israel-1 לסייע להייטק הישראלי לעמוד בחזית הבינה המלאכותית?

שילוב ייחודי: ענן בינה מלאכותית (AI Cloud)

Israel-1 משלב מחשב בינה מלאכותית עוצמתי לעם נגישות דרך הענן (AI Cloud). כיום, ישנם כבר מחשביעל ייעודיים לבינה מלאכותית, וישנם מרכזי נתונים המשמשים את ספקי שירותי הענן. מחשב Israel-1 משלב בין שני העולמות: מחשבעל שפותח במיוחד למשימות בינה מלאכותית אשר תוכנן להיות נגיש ישירות מהענן. המחשב יורכב מ-2,048 מעבדים גרפיים מדגם NVIDIA H100, לצד אלפי שבבי NVIDIA BlueField-3 ועשרות מתגי Spectrum-X. עוצמת החישוב תגיע ל-8 קווינטיליון (10 בחזקת 18) פעולות בשנייה. הוא גם יהיה המודל לתצורה הטובה ביותר להקמת מחשביעל מבוססי Spectrum-X לעידן ה-Generative AI (בינה מלאכותית יוצרת) ו-AI Cloud, שיוקמו בשנים הקרובות מסביב לעולם.

מתן שירותי עיבוד לאקוסיסטם המקומי

הגישה לפלטפורמה תאפשר לכ-3,500 אנשי המחקר והפיתוח שלנו בישראל להמשיך ולפתח את את מוצרי החומרה והתוכנה העתידיים של אנבידיה. הוא גם ישמש את שותפינו בישראל לפיתוח, מחקר ובחינה משותפים של יישומי בינה מלאכותיתבהמשך, כשהוא יפעל במתכונתו המלאה, יוכלו גם חברות, מוסדות אקדמיים וארגונים באקוסיסטם הישראלי לקבל גישה למשאבי Israel-1 דרך שירות מחשוב העל בענן NVIDIA DGX Cloud. מדובר בעוצמות חישוב, פיתוח וסימולציה שאינן זמינות כיום בישראל. חברות סטארטאפ וארגונים יאיצו באמצעותו את המחקר והפיתוח ויוכלו לקדם חדשנות פורצת דרך.

פריצות דרך במחקר ופיתוח

מחשבעל כדוגמת Israel-1, מאפשר לאמן מודלי שפה גדולים ומודלי בסיס (Foundation Models), שהם אבני היסוד של הבינה המלאכותית היוצרת. בתחום השפה למשל, הם יוכלו לסייע במשימות יצירת טקסט, שירות לקוחות, פיננסים וכדומה. מודלים שאומנו בתחום הכימיה ומדעי החיים יוכלו לסייע לפתח תרופות או למצוא שימוש חדש לתרופות שכבר פותחו. ניתן יהיה להשוות בין מיליוני חלבונים וריצופים גנטיים, "לקפל" חלבונים באופן מיטבי, לקרוא ולהבין דנ"א באופן יסודי ומהיר בעלות נמוכה מאוד. מחשבעל שכזה, בין היתר, יסייע בפיתוח תרופות מותאמות אישית.

מחשבי-על ו-AI Clouds יעמדו במרכז הפיתוחים הטכנולוגיים החשובים של העשורים הקרובים. המחשב Israel-1 יאפשר לישראל לעמוד בחזית מהפיכת הבינה המלאכותית. היכולות שלו יאפשרו לסייע בפיתוח חומרים חדשניים לשימוש בסוללות יעילות יותר, יאיצו את תחום הסימולציות התלתממדיות המאפשרות בניית "תאום דיגיטלי" של מתקן פיזי – ולבחון היטב באופן דיגיטלי כל שינוי שנדרש, לפני ש"שוברים קירות" במפעל האמיתי. בחודש מרץ 2024 יתקיים כנס הטכנולוגיה והמפתחים השנתי של אנבידיה, GTC 2024, שבו ייחשפו פרטים נוספים על הטכנולוגיות המניעות את מחשבי העל מסוגו של Israel-1.

טאואר סוגרת את מפעל פאב-1 במגדל העמק

בתמונה למעלה: מפעל פאב-1 של טאואר במגדל העמק

חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) סוגרת את מפעל פאב-1 הפועל ממגדל העמק, וממזגת חלק מקווי הייצור שלו עם פאב-2 הצמוד אליו. מפעל פאב-1 מייצר שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 6 אינטש (150 מ"מ) ומפעל פאב-2 מייצר שבבים בפרוסות של 8 אינטש (200 מ"מ). במסגרת המהלך, יבוטלו חלק מקווי הייצור הנחשבים לבעלי שיעור ריווחיות נמוך. כך מסרה החברה עם פרסום הדו"חות הכספיים של הרבעון האחרון לשנת 2023.

בשיחת הוועידה עם משקיעים אמר מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, שפאב-1 עובד היום בתפוקה של 60% בלבד ופאב-2 עובד בתפוקה של כ-75%. "במסגרת תהליך האופטימיזציה הזה נעביר ממפעל פאב-1 חלק מהציוד המצוי בו, אשר תומך בייצור שבבים מתקדמים בפרוסות סיליקון של 200 מ"מ, ונתקין אותו בפאב-2 . הדבר יבטיח גם המשכיות ייצור וגם יעילות טובה יותר".

ברבעון האחרון של 2023 הסתכמו מכירות טאואר בכ-352 מיליון דולר בהשוואה למכירות של 403 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ירד מ-125 מיליון דולר לכ-84 מיליון דולר. במהלך הרבעון החברה ביצעה השקעות של 136 מליון דולר בציוד. היקף המכירות בשנת 2023 כולה ירד לכ-1.42 מיליארד דולר בהשוואה למכירות בהיקף של 1.68 מיליארד דולר בשנת 2022. למרות שהחברה פירסמה תחזית לרבעון ראשון חלש ב-2024 (מכירות של כ-325 מיליון דולר), אלוונגר צופה שהמכירות יתאוששו במהלך השנה, בזכות סימנים ראשונים לתפנית בשוק השבבים העולמי.

שנת 2024 צפויה להיות שנת תפנית בתעשיית השבבים

הוא הדגים את מגמת השינוי בכך שסימני ההתאוששות בשוק המובייל מתבטאת בעלייה בניצולת הייצור של טאואר בקווי 200 מ"מ ו-300 מ"מ המייצרים רכיבי RF SOI. להערכתו יש לחברה יכולת להתמודד עם הדרישה הזאת בזכות השותפות עם יצרנית השבבים הצרפתית-איטלית STMicroelectronics במפעל R3 הנמצא בעיירה אגראטה שבצפון איטליה (למרגלות האלפים). "ב-2023 הסמכנו את המפעל והתחלנו לספק את אצוות הייצור הראשונות (Tapeout). ב-2024 הוא יתחיל לעבור למתכונת של ייצור המוני, מהלך שיסתיים בתחילת 2025".

הוא גם אמר שהחברה בנויה לספק מענה לדרישה הגוברת הנובעת מצמיחת שוק הבינה המלאכותית (AI), ומרחיבה את אחיזתה בשוק הסיליקון פוטוניקס עם הסכמי ייצור של מערכות LiDAR, ושיתופי פעולה אסטרטגיים עם ענקיות בתחום כמו ברודקום, סאמטק ו-MACOM. בתחום רכיבי ההספק היא מתמודדת עם בעיית תיקון עודפי המלאי בתעשייה, במיוחד בקווי 200 מ"מ עבור תעשיית הרכב. למרות זאת יש סימנים לביקוש גובר לרכיבי הספק המיוצרים ב-300 מ"מ עבור מוצרים צרכניים.

בתחילת השבוע חשפה טאואר הסכם שיתוף פעולה מעניין עם חברת Renesas היפנית, אשר במסגרתו היא תייצר עבור רנסאס רכיבי SiGe BiCMOS לעיצוב אלומה (Beamforming) המיועדים למסופים לווייניים ותעופתיים. בעקבות פרסום הדו"ח, זינקה מניית טאואר בנסד"ק ממחיר של כ-28.5 דולר למחיר של כ-33 דולרים, והיא נסחרת בשווי שוק של כ-3.67 מיליארד דולר.

אימאג'סאט תייצר ותשגר את לוויין Knight עם ST Engineering

חברת הלוויינים אימאג'סאט (ImageSat) חתמה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקית שירותי ההנדסה הסינגפורית ST Engineering – ועוד שתי חברות הקשורות אליה: ST Engineering Geo-Insights, המספקת שירותים אנליטיים המבוססים על תצלומי לוויין, ויצרנית הלוויינים Satellite Systems Pte – לטובת פיתוח וייצור לוויין החישה האלקטרו-אופטי של אימאג'סאט מדגם Knight. הלוויין, שמתבסס על תכן משותף של החברות, יהיה בבעלות משותפת של הצדדים, כאשר הכוונה היא לשגרו לחלל תוך שלוש שנים. לוויין Knight נחשב לאחד מהלוויינים הצבאיים הזעירים הראשונים בתעשייה.

הוא שוקל 180 ק"ג בלבד ומצלם רצועות סריקה ברוחב של 4 קילומטר וברזולציה של 50 ס"מ באור יום (אורך גל 400-670 ננומטר) ובלילה בתדרי SWIR (אורך גל 900-1700 ננומטר) ברזולוציה של 150 ס"מ. חברת אימג'סאט מוכרת בעיקר כספקית פתרונות מודיעין מהחלל, המבוססים על לווייני התצפית ממשפחת Eros מתוצרת התעשייה האווירית. בחמש השנים האחרונות החברה נכנסה לתחום הפיתוח והייצור של לוויינים מתוצרתה. הכנסותיה בתשעת החודשים הראשונים של 2023 הסתכמו ב-29.7 מיליון דולר, לעומת 27.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2022. אימאג'סאט פיתחה גם את הלוויין Runner, אשר נבנה על-ידי חברת Tyvak האמריקאית, ושוגר לחלל ביוני 2023. הוא מספק תמונות ברזולוציה של 70 ס"מ באורכי גל של 400-670 ננומטר. רצועת הסריקה שלו היא ברוחב של 5.6 ק"מ, והוא שוקל 86 ק"ג בלבד.

מערכת ניהול התחבורה של NoTraffic הוכרה כפטנט בארה"ב

חברת NoTraffic הישראליתדיווחה כי משרד הפטנטים של ארצות הברית (USPTO) אישר לרשום את מערכת ניהול התחבורה שפיתחה כפטנט מסחרי. הפטנט ניתן לנו-טראפיק בגין העובדה כי המערכת שלה משלבת באופן ייחודי בין תקשורת בין כלי-רכב (V2X) לבין מידע הנקלט בחיישנים. השילוב הזה מסייע להשיג, בצמתים שבהם מותקנת המערכת, כיסוי מלא על כלל משתמשי הדרך, הן כלי-רכב מקושרים, והן "משתמשי דרך פגיעים" כדוגמת הולכי רגל ורוכבי אופניים, הנקלטים באמצעות חיישנים כמו מצלמות, מכ"ם וכן תשדורות סלולאריות.

אישור הפטנט הוא בעל חשיבות מסחרית אסטרטגית, מאחר שהוא יקשה על חברות מתחרות לשווק מערכות טכנולוגיות בעלות קונספט דומה. אישור הפטנט גם מגיע בנקודת זמן משמעותית בשוק האמריקאי, וזאת לאחר שמשרד התחבורה האמריקאי הכריז לא מכבר שבכוונתו לפרוס טכנולוגיית V2X בכ-25% מהצמתים המרומזרים בערים המרכזיים בארצות הברית תוך שנתיים, ובכמחצית הצמתים תוך 4 שנים.

נו-טראפיק פעילה מאוד בארצות הברית, והיא משתפת פעולה עם כ-100 מחלקות תחבורה בערים ומחוזות שונים בשש מדינות, ובהן קליפורניה, אריזונה, פנסילבניה, טקסס ועוד.

מערכת הפעלה דיגיטלית לתחבורה העירונית

נו-טראפיק הוקמה ב-2017 על-ידי המנכ"ל טל קרייזלר, ועל-ידי אוריאל כץ ואור סלע, ופיתחה פלטפורמה הכוללת חיישני מצלמה ומכ"ם ורכיבי תקשורת V2X, האוספים בזמן אמת נתונים חיים על תנועת כלי הרכב והולכי הרגל בכל צומת כדי לסייע לגופים מוניציפאליים לנהל בצורה חכמה ויעילה יותר את תזמון הרמזורים במטרה להפחית עומסי תנועה ופקקים.

באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית, חיישני המערכת יודעים לסווג את משתמשי הדרך לקטגוריות השונות כגון מכוניות, אוטובוסים, רוכבי אופניים, אופנועים והולכי רגל, לעקוב אחר תנועתם ולחשב את זמני ההגעה המשוערים של כל אחד ואחד מהם אל הצומת. על סמך שקלול הנתונים, המערכת יודעת לתזמן באופן האופטימאלי את תחלופת הרמזור בצומת, וגם לסנכרן בין כל הצמתים המקושרים במטרה להבטיח זרימת תנועה מיטבית. המערכת מאפשרת להגדיר נהלים כדוגמת פינוי דרך לרכבי חירום ותעדוף לתחבורה ציבורית.

לצד ניהול חכם של תחבורה, הפלטפורמה של נו-טראפיק גם משמשת כדי לשדר באופן אלחוטי מידע בטיחותי בין כלי רכב ובין כלי רכב לתשתיות באמצעות תקשורת V2X. נו-טראפיק מגדירה את המערכת שלה "מערכת הפעלה לתחבורה חכמה", מאחר שהיא מאפשרת לפתח, על בסיס הדאטה שהיא מייצרת, אפליקציות של תחבורה חכמה, במתכונת של חנות אפליקציות.

לנו-טראפיק שותפויות אסטרטגיות עם חברות טכנולוגיה ותשתית ובהן AT&T, Qualcomm, Rogers communications  ו-NVIDIA. בנוסף, החברה נבחרה על ידי מגזין TIME לאחת מ-100 החברות המשפיעות בעולם לשנת 2022. בחודש יוני 2023 השלימה גיוס של 50 מיליון דולר, ובסך הכול גייסה 75.5 מיליון דולר מאז הקמתה.

 

סגני נשיא בכירים מ-Avnet הגיעו לביקור תמיכה בישראל

בתמונה למעלה מימין לשמאל: מריו אורלנדי, רון קרמר, טל סגמן וסלובודן פוליארוביץ'. צילום: Techtime

שני סגני נשיא בכירים מחברת הפצת הרכיבים אבנט (Avnet) העולמית, קפצו השבוע לביקור בזק בן יומיים בישראל, כדי להיפגש עם לקוחות ישראלים ועם צוות החברה בארץ, ולהביע תמיכה בישראל בזמן המלחמה. הבכירים הם מאריו אורלנדי, נשיא משותף Avnet EMEA וחבר הנהלה של אבנט העולמית וסלובודן פוליארוביץ' (פולי), גם הוא נשיא משותף Avnet EMEA וחבר הנהלה של אבנט העולמית. פולי סיפר בשיחה עם Techtime שזהו ביקור סולידריות. "אנחנו תומכים בלקוחות שלנו בישראל ומחזקים את התמיכה בתעשיות הביטחוניות בישראל, ומקווים שהמלחמה תסתיים מהר ונחזור כולנו לעבודה שגרתית".

מאריו אורלנדי סיפר שהם באו כדי להראות שהם תומכים בישראל ומאמינים בעתיד התעשייה הישראלית. "בימים הראשונים חששנו שהמלחמה תגרום להפרעה גדולה כמו שמלחמת אוקראינה גרמה להפסקת העסקים שלנו ברוסיה, אולם לאחר מספר שבועות של חוסר-ודאות העסקים בישראל החלו לחזור למתכונת הרגילה שלהם, וזה מבטא את החוסן של התעשייה והחברה בישראל ושל הצוות שלנו כאן". לדבריו, "אחד מהצוותים הטובים ביותר שלנו נמצא בישראל, ואנחנו רוצים לפגוש את אותם".

שינוי מהותי בשרשרת האספקה האלקטרונית בעולם

סלובודן סיפר שהשוק הביטחוני צומח בכל העולם ולא רק בישראל של ימי המלחמה. להערכתו החשיבות הגוברת של השוק הביטחוני בעולם תורגש לפחות עוד מספר שנים. הביקור הנוכחי התאפשר בזכות חידוש הטיסות לארץ, לאחר השיבושים שנגרמו על-ידי המלחמה ולפני כן על-ידי הקורונה, אשר הביאה לשינויי עומק באופי שרשרת האספקה של תעשיית האלקטרוניקה: בעבר, אבנט שמרה על קשר בעיקר עם הלקוחות הישירים ולא עם הלקוחות שלהם, אולם בעקבות השיבושים של תקופת הקורונה, גם הלקוחות הסופיים רוצים שליטה על שרשרת האספקה של הספקים שלהם.

מריו אורלנדי וסלובודן פוליארוביץ' ביחד עם צוות אבנט ישראל במשרדי החברה בבני דרור
מריו אורלנדי וסלובודן פוליארוביץ' ביחד עם צוות אבנט ישראל במשרדי החברה בבני דרור

אורלנדי: "יצרניות ה-OEM בתעשיית הרכב ובשוק התעשייתי, רוצות לוודא שהן לא ייתקעו בגלל מחסור ברכיבים ולכן הן פונות אלינו ישירות. כך למשל, ככל שיש יותר אלקטרוניקה ברכב, יצרניות המכוניות רוצות יותר שליטה על שרשרת האספקה של רכיבים אלקטרוניים. ההתפתחות הזאת מעניקה לנו הזדמנויות חדשות ומייצרת שיטות חדשות לעשיית עסקים. אנחנו קרובים יותר ללקוחות של הלקוחות שלנו. אם בעבר הלקוחות הישירים הסתפקו בהבטחת זמני אספקה של 2-3 חודשים, היום הלקוחות שלהם רוצים להבטיח אספקת רכיבים אלקטרוניים למספר שנים קדימה.

"במתכונת החדשה המתפתחת כיום, צריך לבצע תכנון ארוך טווח ולהיות ערוכים מראש להפרעות בלתי צפויות בשרשרת האספקה". להערכת פוליארוביץ', השוק מוצף במלאים בעקבות משבר שרשרת האספקה במגיפת הקורונה, ויעברו לפחות 2-3 רבעונים עד לגמר המלאי וחזרה לעבודה במתכונת שגרתית. "אנחנו צופים שהשוק יתאושש ברבעון האחרון של שנת 2024".

אנבידיה רכשה מניות בננוקס הישראלית

מנייתה של חברת ננוקס (Nanox) מזנקת היום בכ-50% במסחר המקדים בנסד"ק, וזאת לאחר שאמש דיווחה במפתיע חברת אנבידיה (Nvidia) כי היא מחזיקה במניות בחברה הישראלית. עם זאת, מדובר באחזקה נמוכה למדי: במסמך שהגישה אמש אנבידיה לרשות לניירות ערך של ארצות הברית (SEC) צוין כי אנבידיה מחזיקה בכ-56 אלף מניות של ננוקס, אחזקה ששווייה – לפני הזינוק במסחר היום – פחות מ-400 אלף דולר.

ננוקס פיתחה מכשיר CT המתבסס על מקור קרינת X דיגיטלי. קרני ה-X נפלטים באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות דימות ניידות ונגישות יותר במחיר נמוך יותר בהשוואה למערכות אחרות בשוק ובמודל שירות (SaaS) של תשלום-לפי-סריקה.

מכשיר החברה מאושר על ידי ה-FDA ולאחרונה גם זכה לאישור משרד הבריאות בישראל. בחודש שעבר הלך לעולמו מייסד החברה רן פוליאקין. מנכ"ל החברה הוא ארז מלצר. הכנסות החברה ברבעון השלישי של 2023 הסתכמו ב-2.4 מיליון דולר. קשה להעריך מדוע אנבידיה מחזיקה בנתח בננוקס, וייתכן כי מדובר באחזקה פיננסית בלבד.

האחזקות בננוקס נחשפו במסגרת הגשת דו"ח Form 13F. זהו דו"ח שמנהלי כספים המנהלים תיק השקעות של יותר מ-100 מיליון דולר נדרשים להגיש ל-SEC אחת לרבעון ובו מפורטים כלל אחזקותיהם. הדו"ח שהגישה אנבידיה חשף אחזקות גם בחברות SoundHound, המפתחת פלטפורמת זיהוי דיבור מבוססת AI, חברת הפארמה Recursion Pharmaceuticals, חברת נהיגה אוטונומית בשם Tusimple, וגם בענקית הקניין הרוחני Arm. אחזקותיה ב-Arm הן המשמעותיות ביותר, שווה כ-147 מיליון דולר, נכון לסוף 2023.

"אפקט אנבידיה" התרחש השבוע גם במסחר במניית Beamr הישראלית, שזינקה השבוע ב-680% לאחר שדיווחה על שיתוף פעולה עם אנבידיה בתחום המרת קבצי וידיאו.

 

 

חברת Lava מגייסת 15 מיליון דולר לבניית תשתית מודולרית להרחבת הגישה לנתוני בלוקצ'יין

חברת Lava Network) Lava), אשר פיתחה פרוטוקול מרקטפלייס ראשון מסוגו למידע מהבלקוצ'יין, מכריזה היום על השלמת סבב גיוס סיד על סך 15 מיליון דולר. 

הגיוס נעשה בהובלת קרנות ההון סיכון Jump Capital, Hashkey Capital and Tribe  Capital. בנוסף לקרנות אלה, השקיעו בחברה הקרנותAlliance,  Node, North Island, Quiet, Finality, Dispersion Capital, אנג'לים מהראשונים בתחום ורשתות בלוקצ'יין נוספות כגון Starkware, Celestia, Filecoin ועוד.

חברת Lava מפתחת רשת בלוקציין חדשה שמחברת בין צרכני דאטה לבין ספקי דאטה מכל רשתות הבלוקצ'יין הקיימות. השימוש בדאטה על גבי הבלוקצ'יין גדל באופן אקספוננציאלי בשנים האחרונות, אבל הגישה אליו נעשית יותר ויותר מסובכת ודורשת הרצת שרתים, התמחויות בשפות וסביבות תכנות רבות וספקים ריכוזיים (centralized providers) שיוצרים צוואר בקבוק ותלות בהם.

Lava יוצרת רשת שמהווה מרקטפלייס של דאטה בבלוקצ'יין: צרכני דאטה(ארנקים, סוחרים, בורסאות קריפטו וכו') קונים subscriptions, ספקי דאטה יכולים להירשם ולקבל תשלום על התשתית שכבר יש להם, והקהילה של Lava מוסיפה מודולים וגישות לרשתות חדשות על פי ביקוש. 

בשלב הראשון של Lava קיימת תמיכה ב-35 רשתות בלוקצ'יין לממשקי RPC ו-API,  תאפשר למפתחים לבנות יישומים ושירותים חדשים מעל בלוקצ'יין בצורה קלה ומהירה יותר ולאחר מכן זה תרחיב לרשתות ושירותי דאטה נוספים כאשר החזון זה להפוך לאמאזון של כל שירותי הדאטה בWeb3.

החברה מודיעה כי היא חתמה על שותפויות עם רשתות בתחום, ביניהן:NEAR, Evmos, Axelar, Koii,  Agoric ועוד. חברת Lava נוסדה בשנת 2022, על ידי המייסדים יאיר קלפר, מנכ"ל וגיל בינדר סמנכ"ל טכנולוגיות. לחברה משרדים בארה״ב (ניו יורק) ובישראל (תל אביב) ובה 26 עובדים, ביניהם 13 בישראל. 

"החזון שלנו ב-Lava הוא לאפשר למשתמשים לפרוץ את החסמים כיום בעולם ה-web3 על ידי מתן גמישות מוחלטת למפתחים והנגשה של הדאטה תוך שמירה על הערכים היסודיים של הבלוקצ'יין. כך, אפליקציות של הבלוקצ'יין יוכלו להמשיך להגיע לכל תחומי חיינו. המוצר שהשקנו רק לפני כמה חודשים כבר צובר תאוצה ומסביבו נבנית קהילה של אלפי מפתחים עם תגובות אוהדות ושימוש מסיבי. מסר יאיר קלפר, מייסד ומנכ"ל חברת Lava .

"במשך זמן רב, ספקי התשתיות הם אלה שהחליטו באילו רשתות בלוקצ'יין לתמוך – הם שלטו במפתחות לכל הדלתות. עם Lava, הכוח חוזר למשתמשים, כך שלמעשה המפתחים המשתמשים ב-Lava יוכלו לבנות כל אפליקציה, בכל מקום שיבחרו (With Lava you can build Whatever, Wherever).  בנוסף Lava משיקה תוכנית נקודות בשם Magma, שאליה יכול להירשם כל משתמש בעל ארנק בקריפטו. בעזרת Lava, מי שמשתמש בארנק יקבל נקודות על כל שימוש.״

סיוה זכתה בהסכמי ADAS ו-MCU אסטרטגיים

לאחר שחזרה בשנה האחרונה למודל העסקי המסורתי שלה של ספקית קניין רוחני (IP) מלא המבוסס על הסכמי רישוי ותמלוגים, מתכננת חברת סיוה מהרצליה (CEVA) לבצע רכישה נוספת אשר תאפשר לה להגדיל את המכירות. כך התברר במהלך שיחת הוועידה לאחר פרסום דו"ח הרבעון האחרון לשנת 2024 של החברה.

למרות ירידה של 20% במכירות, מייד לאחר פרסום הדו"ח של חברת סיוה (CEVA) על תוצאות הרבעון האחרון של 2023, זינקה היום (ד') מניית החברה בנסד"ק בכ-17% ועלתה למחיר של כמעט 17 דולרים, שהעניק לה שווי שוק של כ-554 מיליון דולר. ניתן להסביר את התגובה בתחזית הפיננסית של החברה: סיוה צופה צמיחה של 4%-8% בהכנסות ב-2024, ורווח מתואם של כ-30 סנט למניה, בהשוואה לרווח של 18 סנט בשנת 2023. אולם ככל הנראה עומדת מאחוריה התפתחות אסטרטגית ארוכת טווח.

בסך הכל, הכנסות החברה ברבעון הרביעי הסתכמו ב-24.2 מיליון דולר, המשקפות ירידה של 20% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בחלוקה למקורות הכנסה, ההכנסות מהסכמי רישוי ירדו ב-39% בהשוואה לרבעון המקביל 2023 והסתכמו בכ-11.8 מיליון דולר (כ-49% מההכנסות). ההכנסות מתמלוגים צמחו בכ-13% והסתכמו בכ-12.3 מיליון דולר (כ-51% מההכנסות)

המכירות בשנת 2023 כולה ירדו בכ-19% בהשוואה ל-2022 והסתכמו בכ-97.4 מיליון דולר. לדברי סמנכ"ל הכספים של סיוה, יניב אריאלי, "שנת 2023 היתה שנת מעבר: התמקדנו בעיקר בשווקים הצומחים של רכב, מוצרי צריכה, תעשייה ותשתיות תקשורת. אנו נכנסים ל-2024 ממוקדים בצמיחה ריווחית. בעקבות מכירת פעילות שירותי התכנון של אינטרינסיקס שלא היתה בפעילות הליבה שלנו, המאזן התחזק משמעותית ומאפשר להמשיך בהשקעות לאאורגניות להאצת הצמיחה בשנים הבאות״.

עסקת ה-ADAS תורגש במחצית השנייה 2024

הבשורה המעניינת ביותר קשורה לשתי עסקאות שבבים גדולות. האחת היא הסכם עם יצרנית שבבים אמריקאית לאספקת קניין רוחני שישולב במיקרו-בקר (MCU) שהיא מייצרת. זוהי כניסה משמעותית למגזר חדש בתעשיית השבבים, הממוקד בתחום העיבוד באבזרי קצה (Edge). העיסקה הזאת נחתמה ברבעון האחרון, וגרמה לכך שלראשונה בתולדות החברה השוק האמריקאי של החברה צפוי להיות גדול יותר מהשוק הסיני. בנוסף, סיוה דיווחה על הסכם עם יצרן שבבים מוביל בשוק הרכב המספק שבבים למערכות ADAS. סיוה מצפה שהיא תניב תמלוגים במשך מספר שנים, שיורגשו כבר במחצית השנייה של 2024.

בסך הכל, במהלך 2023 חתמה סיוה על 53 הסכמי רישוי חדשים, וסופקו סופקו כ-1.6 מיליארד מוצרים המבוססים על טכנולוגיות של סיוה, בהם כ-950 מיליון מכשירי בלוטות׳, יותר מ-100 מיליון מכשירי "קומבו" הכוללים Wi-Fi ובלוטות׳ וכ-130 מיליון מוצרי IoT הכוללים קישוריות סלולריתמנכ"ל החברה, אמיר פטוש, סיפר בשיחת הוועידה שהיעד האסטרטגי של החברה הוא להגיע לצמיחה של 8%-12% בשנה בארבע השנים הבאות. הוא גם אמר שסיוה למדה לשלב בתוכה פעילויות חדשות ולהופכן למנוע צמיחה. הדוגמה שלו התבססה על עסקת VisiSonics שהפכה למקור הכנסות צומח.

כזכור, בספטמבר 2023 רכשה סיוה את פעילות האודיו המרחבי RealSpace3D של חברת VisiSonics האמריקאית תמורת כ-4 מיליון דולר. התוכנה מאפשרת לזהות את הכיוון והגובה של מקורות הקול, ועל-ידי כך לספק התמצאות סביבתית משופרת. הפעילות מוזגה בקבוצת היתוך החיישנים של סיוה המבוססת על חברת Hillcrest Labs לשעבר, שסיוה רכשה בשנת 2019. שתי הפעילויות יושבות אחת ליד השניה במרילנד, ארה״ב.

האם סיוה רומזת שהיא מחפשת עיסקת רכישה נוספת? לא ברור. מכל מקום, בעקבות מכירת החברה הבת האמריקאית אינטרינסיקס (Intrinsix) לקיידנס בספטמבר 2023 תמורת 35 מיליון דולר במזומן, וצבירת מזומנים ב-2023 בהיקף של 5 מיליון דולר, כוללת קופת החברה סכום של כ-166.5 מיליון דולר, אשר ישמש ככל הנראה כמקור למימון עסקת הרכישה העתידית.

בקרמוס מינתה את אביב רונן לתפקיד ה-CTO

בתמונה למעלה: אביב רונן (משמאל) עם מנהל התפעול והפיתוח העסקי של בקרמוס, לוי מרקי. צילום: Techtime

חברת בקרמוס טכנולוגיות (Beckermus) מקיסריה, המתמחה בפיתוח ומתן פתרונות זיווד לעולם השבבים, גייסה לאחרונה את אביב רונן לתפקיד ה-CTO של החברה. אביב, בעל ניסיון של 23 שנים בתחום השבבים מגיע מהתעשייה הביטחונית ומשמש גם כיו"ר הסניף הישראלי של ארגון IEEE EPS – Electronic Packaging Society ויו"ר ענף זיווד אלקטרוני ומיקרואלקטרוניקה בלשכת המהנדסים. הוא שימש עד לאחרונה ראש קבוצת פיתוח שבבי MEMS ומיקרואלקטרוניקה באחת מהתעשיות הביטחוניות בארץ. הוא יוביל את החזון הטכנולוגי של בקרמוס ואת התמיכה בגיבוש פתרונות זיווד חדשניים ללקוחות החברה בארץ ובעולם.

אביב הסביר: "המשימה שלי היא לבחון את המגמות בעולם הסיליקון פוטוניקס, IoT וקוונטיקה ולחבר אליהן טכנולוגיות זיווד מתקדמות (Advanced Packaging) בכדי לספק ללקוחותינו מוצרים אמינים. רמת המורכבות והמולטידיסציפלינאריות של המערכות כיום מצריכות אותנו לבחון באופן הוליסטי את כל ההיבטים הנוגעים לזיווד אלקטרוני ומיקרואלקטרוני – מכאני, דינאמי, חשמלי, אלקטרו מגנטי, אקוסטי, תרמי ועוד. יש צורך בהבנה מעמיקה של כל שלב ושלב בחיי המוצר (Product Life Cycle) משלב הרעיון הקונספטואלי של הלקוח דרך המימוש שלו ועד לגריטתו. ישנם היבטים הנדסיים ותפעוליים רבים אשר חייבים להילקח בחשבון כמו למשל שרשרת האספקה (Supply Chain), בדיקות (Testing) ועמידות בתנאי סביבה (Environment Conditions). זאת היא למעשה התפיסה ההוליסטית שלנו".

בשיחה של Techtime איתו ועם סמנכ"ל התפעול ופיתוח עסקי של בקרמוס, מרקי לוי, התברר שמדובר בתפקיד חדש שנתפר למידותיו של אביב, במטרה לקדם את תוכנית ההתרחבות של החברה בישראל ובשווקים הבין לאומיים. מרקי: " אנחנו ערים לטרנד העולמי וההתעניינות ההולכת וגוברת בעולמות הסיליקון פוטוניקס, הקוונטיקה וה- IoT וסימנו אותם כמנועי הצמיחה העתידיים של החברה, בקרמוס למעשה הפכה בשנים האחרונות לחברת הנדסה הנותנת פתרונות מלאים החל משלב פיתוח המוצר ועד היצור הסדרתי, ההצטרפות של אביב היא ללא ספק עדות ותוספת כוח משמעותית לתהליך הזה".

וובינר סינופסיס לניתוח ממירי DC/DC יתקיים ב-29 בפברואר

ביום ה', ה-29 בפברואר 2024, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בנושא ניתוח משוב מעגלי AC בממירי מתח ממותגים (Fast & Accurate AC Analysis for DC-DC Power Converters). הוובינר יתקיים בשעה 19:00 לפי שעון ישראל ויימשך 60 דקות. ניתוח AC משמש להערכת יציבות משובי הייצוב בספקי כוח ממותגים וברשתות של ספקים ממותגים. מקובל לנתח מרכיבי ייצוב כמו הגבר, מופע (פזה) ועכבת Middlebrook באמצעות תרשימי בודה (Bode) המיוצרות במהלך האנליזה. אולם קשה מאוד לחלץ את המידע הזה בלא להסתמך על קירוב של מודלים ממוצעים (average model approximation).

במהלך הוובינר תוצג דרך משופרת המאפשרת לנתח את הממירים באמצעות תחום התדר (frequency domain AC analysis) ולחלץ מהם במהירות וביעילות רבה את המידע הנחוץ על ההגבר והמופע, במינימום התאמות של הסימולציה ובלא צורך להשתמש במודלים מקורבים ממוצעים. ההדרכה תועבר על-ידי דטסן דייוויד טאראקאן, המשמש מהנדס יישומים של סינופסיס ויועץ טכנולוגי בכיר, בעל נסיון רב בתכנון ופיתוח ממירי DC/DC ממותגים.

למידע נוסף ורישום: AC Analysis for DC-DC Power Converters

בימר זינקה ב-370% בזכות שת"פ עם אנבידיה

מנייתה של חברת Beamr הישראלית, הנסחרת בנסד"ק, זינקה אתמול (ג') ב-371% לשווי שוק של 128 מיליון דולר, וזאת לאחר שהחברה הכריזה כי תחשוף מחקר משותף עם אנבידיה (Nvidia) שמוכיח את יעילות הפתרון שפיתחה להמרה אוטומטית של קבצי וידיאו לפורמט AVI. הפתרון, המתבסס על פתרונות הקידוד של החברה ומעבדי אנבידיה, עשוי לאפשר לחברות מדיה וענן לחסוך באופן משמעותי בשטחי אחסון של קבצי וידאו. בימר תציג את המחקר בוועידת ACM הנערכת בימים אלה בדנבר, קולורדו.

חברת Beamr מבהרצליה, נוסדה ב-2010 על-ידי המנכ"ל שרון כרמל, שהיה ממייסדי חברת אמבלייז בשנות התשעים. החברה מפתחת פתרונות קידוד והמרת פורמטים לקבצי וידאו, המסייעים להפחית את מספר הביטים לשנייה (bit rate). ככל שמספר הביטים לשנייה גדול יותר, איכות הווידיאו אמורה להשתפר, אולם הקובץ יהיה גדול יותר. החברה פיתחה את טכנולוגיית Content Adaptive Bitrate המוגנת ב-53 פטנטים רשומים, אשר מפחיתה את מספר הביטים לשנייה בכל פריים בנפרד מבלי לפגוע באיכות הקובץ. לדברי החברה, הטכנולוגיה מאפשרת להקטין קבצי וידאו בשיעור אופייני של כ-30%, וכאשר מדובר בסרטונים המופקים בסמארטפון, נתין לכווצם בכ-60%-80%.

לחברה כ-50 לקוחות, ובהם אולפני קולנוע, חברות מדיה ושירותי סטרימינג כדוגמת נטפליקס, דלוקס ו-viacomCBS. היא אף זכתה בפרס "אמי" בקטגוריית טכנולוגיה והנדסה. שוק אחסון הווידאו בענן נאמד ב-2021 ב-7.3 מיליארד דולר, וצפוי להגיע ב-2025 ל-13.5 מיליארד דולר. הפתרון שעומד בבסיס המחקר עם אנבידיה מתמקד בהמרת קבצי וידאו מפורמטים מיושנים וכבדים יותר, כדוגמת HVEC ו-HVC, לפורמט AOMedia Video 1 (AVI). מדובר בפורמט חופשי לשימוש המיועד בעיקר לשידור וידאו באינטרנט, מאחר שהוא מאפשר להפחית בעשרות אחוזים את מספר הביטים מבלי לפגוע באיכות הווידאו.

לכן מנסות ספקיות הענן הציבורי אמזון, מיקרוסופט וגוגל, הנדרשות לאחסן מאגרי וידאו עצומים, לקדם מעבר לפורמט AVI ולחסוך במשאבי אחסון. עם זאת, תהליך ההמרה לפורמט הינו מסובך יחסית ויקר, ולאור זאת האימוץ שלו עדיין איטי. בימר ואנבידיה מציעות כעת פתרון אוטומטי להמרת ספריות וידאו וארכיונים לפורמט AVI, שעשוי להיות בעל ערך רב לחברות הסטרימינג וספקיות הענן. הפתרון מתבסס על האלגוריתמים של בימר ועל המעבדים הגרפיים של אנבידיה, וצפוי להיות בקרוב זמין כשירות בענן (SaaS). בימר הונפקה בנסד"ק בפברואר 2023 וגייסה בהנפקה כ-7.9 מיליון דולר. ברבעון השלישי של 2023 הסתכמו הכמסןץחה ב-1.4 מיליון דולר. החברה צופה האצה בהכנסות על רקע השקת פלטפורמת הענן.

אלטק מגייסת 10 מיליון דולר בבורסה

חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה יצאה למהלך גיוס הון בהיקף של כ-10 מיליון דולר באמצעות מכירת 625,000 מניות בבורסת נסד"ק לפי מחיר מניה של 16 דולרים. כעת החברה נסחרת במחיר של 22.4 דולרים, המעניק לה שווי שוק של כ-132.5 מיליון דולר. בשבוע שעבר נסחרה מניית החברה במחיר של כ-17.3 דולרים. אולם הידיעות על הנפקה צפוייה הזניקו ככל הנראה את המנייה במסחר לשווייה הנוכחי. מכירת המניות מתוכננת להסתיים לפני סוף השבוע. ההון ישמש בעיקר לביצוע השקעות אסטרטגיות בהרחבת קו הייצור של החברה.

אלטק מתמחה בייצור מעגלים מודפסים לפי דרישות מיוחדות. לפני קצת יותר משנה החברה הציגה תוכנית אסטרטגית להגדלת כושר הייצור בהשקעה כוללת של כ-15 מיליון דולר. להערכתה, תשתית הייצור הקיימת מאפשרת להגיע להיקף מכירות של עד 11-13 מיליון דולר ברבעון, ולכן כדי להגדיל את המכירות היא צריכה להשקיע בהרחבת תשתיות הייצור. המהלך הגדול הראשון בתוכנית ההתרחבות בוצע בתחילת 2023, כאשר אלטק הזמינה שלושה קווי ציפוי (plating) חדשים בהשקעה של כ-5.5 מיליון אירו. בחודש דצמבר 2023 היא הזמינה ציוד ייצור מעגלים מודפסים, תוכנות ושירותים בהיקף כולל של 4.5 מיליון דולר.

רוב מרכיבי ההזמנה מתוכננים להגיע למפעל ברבעון הראשון של 2024. הציוד החדש כולל תוכנות הנדסיות חדשות ושלוש מערכות לייזר המאפשרות לייצר מסיכות עבור מעגלים צפופים גמישים וקשיחים ברוחב מוליך של 18 מיקרון. מנכ"ל אלטק, אלי יפה, סיפר ל-Techtime שהציוד החדש יאפשר לייצר מעגלים צפופים יותר הנדרשים על-ידי לקוחות בשוקי הצבא והביטחון, התעופה והחלל. חברת אלטק נמצאת בבעלות קבוצת ניסטק (Nistec). במחצית הראשונה של 2023 הסתכמו מכירותיה בכ-22.5 מיליון דולר – בהשוואה לכ-18.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

את אלטק ייצגו בגיוס עורכי הדין יואב עציון ונמרוד קרין ממשרד עמית פולק מטלון.

וובינר מאוזר ו-Analog Devices ל-Precision Electronics יתקיים ב-27 בפברואר 2024

ביום ג', ה-27 בפברואר 2024 יקיימו חברת מאוזר (Mouser) וחברת אנלוג דיווייסז (Analog Devices) וובינר משותף בנושא Powering Scientific Discovery with Precision Electronics. הוובינר יתקיים בשעה 17:00 לפי שעון ישראל. הדובר המרכזי בארוע יהיה מנהל שיווק לתחום המיכשור המדעי בחברת ADI, דניאל בראונוורת'. מנהח הארוע יהיה מנהל קבוצת התוכן הטכני באזור EMEA בחברת מאוזר, מרק פטריק.

הוובינר יקדש לנושא המעגלים האלקטרוניים המדוייקים לצורך פיתוח וייצור מערכות מדידה מדוייקות לצרכים מדעיים. בין הנושאים: הקשר בין מעגלים אלקטרוניים מדוייקים לבין הביצועים של ציוד המדידה, בעיות נפוצות בשרשרת האות (signal chain) וטכניקות התמודדות עם שעיות בשלמות האות, וכלים ומשאבים לתכנון מערכות אלקטרוניקה מדוייקות.

בנוסף, יוצגו בוובינר מוצרים חדשים של ADI המיועדים לשימוש בפתרונות מדוייקים דוגמת ממירי ה-SAR ADC הדו-ערוציים ממשפחות AD4630-24/AD4632-24 הפועלים ברזולוציה של 24 סיביות ובתפוקה של 2MSPS/500kSPS, מיקרו-בקרים מדוייקים וחסכוניים בהספק ממשפחת ADUCM356 המיועדים לשימוש בחיישנים אלקטרו-מכניים וביולוגיים, ופלטפורמת מדידת הנוזלים המדוייקת, EVAL-CN0503-ARDZ.

למידע נוסף ורישום לוובינר:

Powering Scientific Discovery with Precision Electronics

 

גם Arm מצטרפת לחגיגת ה-AI

מנייתה של Arm השלימה בשבוע שעבר זינוק חד של כ-60%, וזאת על רקע פרסום הדו"ח הרבעוני. הכנסות החברה לרבעון הרביעי של 2023 הסתכמו ב-824 מיליון דולר, מעל לטווח העליון של תחזית החברה וגידול של 14% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה.

ברבעון הבא צופה Arm הכנסות של כ-850-900 מיליון דולר. תחזית זו גבוהה ביותר מ-95 מיליון דולר לעומת התחזית הקודמת, ובעקבות כך העלתה החברה גם את תחזית ההכנסות לשנת 2024 הפיסקאלית (שמסתיימת בסוף חודש מרץ) ל-3.205 מיליארד דולר, גבוה בכ-160 מיליון דולר לעומת התחזית הקודמת.

עם זאת, הזינוק החריג בערך המניה נובע בעיקר מהגורם שעומד מאחורי המומנטום העסקי: AI. חרף העובדה כי Arm מספקת קניין רוחני בעיקר למעבדי CPU (ופחות למעבדי GPU), בחברה מדגישים כי תנופת ה-AI מגבירה את הביקוש גם לטכנולוגיה שלה, שמהווה בסיס למערכות תומכות AI כמו שבבים מאיצי AI, מעבדי מידע (NPU) שמייעלים את עיבוד המידע במחשוב ענן, ואביזרי-קצה כמו סמרטפונים, שכוללים כיום יכולות עיבוד AI. "הביקוש לטכנולוגיה שלנו נותר גבוה בעקבות הצורך של לקוחותינו בגישה למעבדי CPU שתומכים ומאיצים AI," אמר מנכ"ל Arm רנה האס.

הכנסותיה של Arm מתבססות על מכירת רישיונות לשימוש בארכיטקטורות העיבוד שלה, וכן מתמלוגים עבור כל שבב שכולל את ה-IP שלה. האסטרטגיה של החברה היא לקדם את מודל הרישיונות, שמייצר לה הכנסות גבוהות יותר. ברבעון האחרון, הכנסותיה מתמלוגים  עלו ב-11% ל-470 מיליון דולר, בעיקר הודות לשיפור בשוק הסמרטפונים, ואילו הכנסותיה ממכירת רישיונות עמדו על 354 מיליון דולר. ב-Arm מדווחים על אימוץ גובר של ארכיטקטורת v9, שהחברה השיקה ב-2021.

מפת הסטארט-אפים הישראלים בתחום החלל ב-2024

כיום פועלים בישראל 105 סטרטאפים בתחום יישומי החלל, שגייסו בשנה החולפת 314 מיליון דולר, כך עולה ממיפוי סטרטאפים שהכינו קרן Earth & Beyond Ventures ו-Deloitte ישראל. למרות העליה בכמות הסטארטאפים, ישראל עדיין נמצאת בשלב ראשוני בתעשיית החלל. בשונה מטריטוריות אחרות, לא פועלים בישראל מרכזי פיתוח זרים של ענקיות חלל כמו SpaceX, Blue Origin, TE Connectivity, Axiom Space ו-Sierra Space. השלב בו נמצאת התעשייה הישראלית מזכיר את ענף האוטו-טק לפני נקודת התפנית של עסקת מובילאיי ב-2017, שהובילה לפתיחת מרכזי פיתוח בישראל של מותגי הרכב הגדולים בעולם, בנוסף למשלחות מקצועיות שמגיעות לישראל לאיתור חדשנות וטכנולוגיות.

עורכי הדו"ח מסבירים כי כיום, "מרבית החברות בתחום החלל מישראל ממוקמת קרוב ללקוח בשרשרת הערך של הענף. הן רוכבות על תשתיות של החברות הגדולות המייצרות טילים, משגרים ולוויינים, כדי להציע ללקוח שירות המבוסס ותלוי בתשתיות אלו. לכן, בעתיד הנראה לעין צפוי כי סוג החברות שיצמחו בתעשיית החלל של ישראל הן כאלו אשר מפתחות טכנולוגיות ורכיבים המתבססים על תשתיות חלל מסורתיות, ולא כאלו אשר מפתחות את התשתיות בעצמן."

המיפוי בדוח כולל חלוקה של הסטארט-אפים לפי יישומי החלל אליהם משתייכים לפי שמונה קטגוריות, בהן "תצפית כדור הארץ" המהווה 26% מכלל הסטארטאפים. מיזמים הפועלים בקטגוריה משתמשים בצילומי לווין וחיישנים כדי לאסוף ולנתח את הנתונים של כדור הארץ למטרות מדעיות, סביבתיות ומסחריות. "תקשורת וניווט" (25%): טכנולוגיות ומערכות המשמשות לוויינים וחלליות להעברת נתונים, מידע ואותות, בנוסף לקביעת מיקום והנחיית תנועה.

מפת הסטארט-אפים בתחום החלל

"תשתיות חלל" (20%): המערכות והטכנולוגיות הפיזיות, המתקנים, והרכיבים הדרושים לחקר החלל ולפעילות מסחרית בחלל. "פעילות בחלל" (10%): פעילויות הנערכות בסביבת חלל, לרבות שירותים, הרכבה ותחזוקה של לוויינים, בנוסף לניסויים ומחקרים מדעיים. "מחשוב ותוכנה" (6%): המערכות, החומרה והתוכנה המשמשים לעיבוד, ניהול ואחסון נתונים של משימות ומחקר בחלל. "שירותי חלל" (5%): שירותים מסחריים וממשלתיים הניתנים בחלל ולמען תמיכה בפעילויות חקר, ומסחר. "ייצור בחלל" (4%): ייצור ופיתוח של סחורות, חומרים, וציוד שונים הנעשה בחלל. "חקר החלל ומשאבים" (4%) טכנולוגיות חלל למציאת משאבים וניצול משאבים בכוכבי לכת, ירחים ואסטרואידים, בנוסף לטכנולוגיות לחקר וללמידה של החלל.

מאחר ולחברות הפועלות בתחום החלל יש שימוש כפול, שהטכנולוגיה של אותם הסטרטאפים המשמשת גם תעשיות בכדור הארץ, ביצעו בדוח גם חלוקה של החברות לפי סוג התעשייה המסורתית בה הסטארט-אפים פועלים בכדור הארץ. בחלוקה לקטגוריות של "תחבורה חכמה" המהווה 17% מכלל הסטארטאפים, תעופה וחלל (16%), אנרגיה ואקלים (12%), חקלאות (11%), תקשורת (10%), בריאות (10%), תעשייה 4.0 (7%), מחשוב ותשתיות(5%), ביטוח (4%), צבא ובטחון (4%), מזון (2%), סייבר (2%).

השילוב בין יישומי החלל לתעשיות בכדור הארץ מציג וורסטיליות, כיצד טכנולוגיה של אותו סטרטאפ מאפשרת למשל לנתח תצלומי לוויינים כדי לשרת תעשיות כמו חקלאות, אקלים וביטוח. עריכת ניסויים רפואיים בחלל מאיצה מחקרים בתחום הבריאות, תקשורת לוויינים מסייעת לפיתוח תשתיות של תחבורה חכמה, ואילו ייצור תחליפי מזון למשימות חלל יכול לשמש את תעשיית המזון בכדור הארץ.

הסכום הממוצע שסטארטאפים ישראליים בתחומי החלל מגייסים בשלבי גיוס שונים הם 3.8 מיליון שול בשלב סיד, 10.7 מיליון בשלב A, 21 מיליון בשלב B, ו-76 מיליון דולר בשלבי C ומעלה. צפויה האצה כללית בגיוסים לתחום טכנולוגיות החלל הצומח במהירות, שתשפיע גם על ישראל כתוצאה מעליה של כל הענף.

ההערכה היא כי ענף החלל המסורתי צפוי להגיע עד סוף העשור לשווי של טריליון דולר בעקבות מספר גורמים, בהם ירידה משמעותית של עלות השיגורים שמנגישה את הענף ליותר חברות, בנוסף לסוגי לוויינים קטנים יותר שטסים במסלול נמוך יותר ומשפרים את העלות-תועלת. הענף מושפע גם מכניסתן של שחקניות עולמיות כמו SpaceX, Blue Origin וחברות מסורתיות שמעתיקות את פעילותן לתחום החלל, למשל אמזון המציעה את שירותי הענן AWS לחברות בתחום החלל. כך גם חברות ענק נוספות כמו הונדה מוטור או טי-מובייל עושות את צעדיהן לתחום, הדבר מייצר לסטרטאפים הזדמנויות עסקיות חדשות לשיתופי פעולה והסכמים מסחריים.

נגה יערי, סמנכ"לית פיתוח אקוסיסטם בקרן Earth & Beyond Ventures: "הנוכחות של סטרטאפים הפונים לשוק החלל נמוכה כיום ביחס לחלקנו בהייטק העולמי. המפתח לשינוי הוא ההבנה שחלל הוא לא רק 'חלליות', אלא שוק פוטנציאלי למגוון טכנולוגיות המפותחות עבור תעשיות מסורתיות בכדור הארץ. יש פה פוטנציאל עסקי ענק והזדמנות לישראל להוביל בחדשנות בתחום, עם מאות סטארטאפי דיפטק הרלוונטיים לתעשייה ועדיין לא פועלים בה."

עידן אדלר, מנהל מרכז הפיתוח והחדשנות של Deloitte ישראל: "כניסה של חברות פרטיות לתעשיית החלל, בשילוב השקעות מתמשכות של הסקטור הציבורי, פותחת את הדלת לאפשרויות חסרות תקדים עבור מיזמים שעד כה לא היו רלוונטיות. לתפיסתנו, לחלל יש פוטנציאל להפוך למימד עסקי חדש עבור מיזמים קיימים מסקטורים שונים, והוא עשוי להעניק לחברות הישראליות יתרון תחרותי משמעותי."

[קרדיט צילומים: אלמוג סוגבקר, שירז גרינבאום.]

פיסקר הטמיעה את ארגוס ב-Fisker Ocean

[בתמונה: דגם ה-Ocean. מקור: Fisker]

חברת הסייבר לרכב הישראלית ארגוס (Argus) חשפה שיתוף פעולה עם חברת פיסקר (Fisker) האמריקאית, אחת מהיצרניות המבטיחות בתחום הרכב החשמלי. ארגוס דיווחה כי פיסקר הטמיעה בדגם ה-SUV שלה, Fisker Ocean, שהוא הדגם הראשון שהחברה מוציאה לשוק, את מערכת CAN IDPS של ארגוס, המספקת הגנה על רשת התקשורת הפנימית של הרכב (CAN bus), המקשרת בין כל מערכות הרכב. 

בארגוס מציינים כי הטמעת הפתרון איפשרה לפיסקר לעמוד ברגולציות כדוגמת ISO/SAE 21434 ו-UNR 155, כמו גם הרגולציה בסין, המחייבות ניטור של רשת ה-CAN. בעקבות כך, השיגה פיסקר רישיון סוג לדגם ה-Ocean. הפתרון של ארגוס מנטר באופן רציף את תעבורת הנתונים ברשת, מזהה אנומליות שעשויות להעיד על ניסיון תקיפה ומספק הגנה מפני מתקפות מניעת שירות (DDoS) וחדירה לרשת באמצעים פיזיים. בארגוס מגלים כי החברה גם סייעה לפיסקר להטמיע ברכב באופן מאובטח את העוזרת הקולית אלקסה של אמזון.

פיסקר, שנוסדה ב-2016, הצהירה כי בכוונתה לפתח שלושה דגמים חשמליים. הדגם הראשון שהחברה הוציאה לשוק הוא ה-Ocean, רכב SUV חשמלי בעל טווח של יותר מ-500 קילומטר. פיסקר משווקת את ה-Ocean כרכב עם דגש סביבתי, שרבים מחלקיו מיוצרים מחומרים ממוחזרים וסביבתיים. על גג הרכב מותקן פאנל סולארי, שאמור לספק תוספת טווח של כ-2,000 קילומטר בשנה.

ה-Ocean של פיסקר קיבל בשנה האחרונה את האישורים הדרושים בארצות הברית, אירופה וסין. לפי הדיווח של פיסקר, היא ייצרה ב-2023 כ-10,000 רכבים ומסרה כ-4,700. החברה הונפקה בסוף 2020 בנסד"ק לפי שווי התחלתי של 2.9 מיליארד דולר, אך איבדה מאז יותר מ-90% מערכה בעקבות אי-הצלחתה לעמוד ביעדי הייצור שהציבה.

נרכשה על ידי קונטיננטל

חברת ארגוס מפתחת מוצרי אבטחת סייבר כדי למנוע התקפות והשתלטויות מרחוק על כל סוגי המכוניות המחוברות, כולל רכבים אוטונומיים וחשמליים. הפתרונות כוללים טכנולוגיות המותקנות בתוך הרכב ומערכות לניטור הרכבים וזיהוי חולשות אבטחה. ארגוס הוקמה בשנת 2014 על-ידי יוצאי יחידת 8200 ונרכשה לפני מספר שנים על ידי קונטיננטל הגרמנית, שהיא אחת מספקיות הטיר-1 הגדולות בעולם עבור תעשיית הרכב.

הטכנולוגיה של ארגוס מבוססת על יותר מ-70 פטנטים, ולפי החברה הטכנולוגיה שלה נותנת מענה מקיף למכלול איומי הסייבר על כלי רכב – ברכב עצמו, במרכזי השליטה והבקרה, ובענן. לחברה יש חוזים עם מעל  20 יצרניות רכב ברחבי העולם בהיקפים של עשרות מיליוני אירו, שבמסגרתם תותקן המערכת בכ-65 מיליון רכבים בשנים הקרובות. החברה מעסיקה כ-200 עובדים במרכז הפיתוח והמחקר במגדלי אלון בתל אביב ובאתרים נוספים בחיפה, ארה"ב, גרמניה, צרפת, יפן וקוריאה.

ניסטק החלה בייצור גלאי-הסרטן לחיות מחמד של HT-VET

חברת HT-VET מהוד השרון החלה בייצור המוני של מערכות HTVista, המאפשרות לבצע זיהוי מוקדם של סרטן אצל חיות מחמד, דוגמת כלבים וחתולים, באמצעות סריקה לא פולשנית. בשלב הראשון החברה החלה לשווק את המערכות בארצות הברית, וביצעה את ייצור המחזור ראשון של 700 מערכות, אשר התבצע במפעל קבוצת ניסטק (Nistec) בפתח תקווה. מניסטק נמסר שהקשר בין שתי החברות החל לפני כ-3 שנים, בתחילת תהליך הפיתוח, כאשר במסגרתו ייצרה ניסטק אבות טיפוס ודגמים ראשוניים. ל-Techtime נודע ש-HT-VET מתכננת להזמין ייצור של 1,000 מערכות נוספות במהלך 2024, כדי לספק אותן לווטרינרים בארה"ב ובאירופה.

סרטן הוא הגורם המוביל למוות של כלבים (47%) וחתולים (32%), אולם השיטות הקיימות כיום לאבחון אונקולוגי בשוק חיות המחמד הן יקרות, פולשניות, מצריכות שימוש בהרדמה או טשטוש הגורמים לטראומה אצל בעל החיים המטופל ובעליו וקבלת התשובה נמשכת זמן רב. החברה פיתחה טכנולוגיה לא פולשנית מוגנת בפטנט המאפשרת שלילה מיידית של קיום רקמה נגועה (ברמת דיוק של 98%), ומצביעה על הרקמות החשודות כסרטניות לצורך בדיקה פולשנית.

טכנולוגיית Imaging Diffusion Heat – IDH של החברה פותחה במקור על-ידי חברת HT BioImaging, שהוקמה בשנת 2015 על-ידי המנכ"לית שני טולדנו ויו"ר החברה גדעון ברק, ממייסדי DSPC שנימכרה לאינטל ומייסד Butterfly שנמכרה לטקסס אינסטרומנטס ׁ(TI). היא מבוססת על העובדה שרקמות סרטניות שונות במאפיינים רבים מרקמות בריאות, ולכן תגובתן לחום שונה מזו של רקמה בריאה. המערכת כוללת לדים המבצעים חימום מקומי של הרקמה החשודה במשך מספר שניות, ולאחר מכן מצלמות תרמיות מתעדות את מאפייני דעיכת החום ברקמות, תוך השוואתן אל רקמות בריאות.

הקורונה הסיטה את המאמץ אל שוק מפתיע

המידע מנותח באמצעות אלגוריתם בינה מלאכותית (AI) בענן, והתשובה מתקבלת מיידית במערכת הבדיקה. מהסיבה הזו המודל העסקי אינו מבוסס על מכירת המערכת למרפאות וטרינריות, אלא על תשלום חודשי קבוע. באופן זה החברה אוספת מידע באופן שוטף מכל הבדיקות המבוצעות במערכות שלה, ומשפרת באופן מתמיד את את מודל הבינה המלאכותית. במקור, החברה פיתחה את הטכנולוגיה עבור טיפול בבני אדם, אולם כאשר היא הגיעה לשלב הניסויים הקליניים פרצה מגיפת הקורונה ורוב הניסויים בעולם בוטלו. על הרקע הזה הוחלט לפתח גרסה ייעודית של המוצר לצורך טיפול בחיות מחמד.

הפעילות הזאת מתבצעת באמצעות החברה הבת HT-VET, שהיא חלק מקבוצת HT BioImaging. במקביל, החברה חידשה את המאמץ לקבלת אישורים לשיווק המוצר עבור טיפול בבני אדם. היא הגישה ל-FDA בקשה ראשונית לצורך לקבלת אישור שיווק למערכת HTOScan המזהה את סרטן הפה והגרון. המערכת נבדקה בניסויים קליניים על 150 מטופלים בישראל ובארה"ב ברמת דיוק של 90%. כיום החברה מפתחת יישומים נוספים, לזיהוי סרטן בעור, בחוליות הצוואר, בערמונית ובמעי הגס.

אלעד ניסן, מנהל מפעל ניסטק מרכז בפתח תקווה, אמר שלאור הגידול הגובר בהזמנות המוצר, ניסטק הרחיבה את השירותים, "כדי לתת מענה מיטבי ל-HT VET לטובת אספקת המערכת ללקוחותיה בעולם באיכות גבוהה ובזמן הקצר ביותר".

מהפיכת התכנון האלקטרוני של 2024

מאת: ניל פאשה, מנהל חטיבת Design and Simulation בחברת Keysight Technologies

בשנת 2024 אנחנו צופים את התחזקותה של מהפיכה טכנולוגית ומתודולוגית אשר תייצר דור חדש של תוכנות וכלי תכנון אלקטרוני (EDA) המשמשים בתעשיית האלקטרוניקה. לצד מאמץ גובר להשתמש בטכניקות אוטומציה ואימוץ כלי תוכנה כמו Python API למשל, התעשייה תאמץ גישות של שילוב מערכות, התבססות על טכניקות שהוכחו כטובות ביותר (best-in-class) וכלי פיתוח ובדיקה פתוחים. מצ"ב המגמות המרכזיות שיעצבו את פני תעשיית ה-EDA בשנה הקרובה.

האתגר הקשה של חיזוי ביצועים:

תתגבר מגמת המעבר של התכנון מהמרחב הפיסי אל המרחב הווירטואלי, מכיוון שהתהליך הזה משפר את היכולת להעריך את ביצועי המערכות. בשנים הקרובות נראה מאמץ לקשר בין מערכות התכנון לתהליכי הבדיקות, כדי שניתן יהיה להתמודד עם מערכות מורכבות וקיצור זמני היציאה לשוק.

תקנים חדשים עבור רכיבים מרובי-אריחים:

כיום נוצרים תקנים חדשים עבור הפיתוח של אריחים ייעודיים (chiplets) ופיצול התכנון של SoCs ליחידות קטנות יותר של קניין רוחני. התקנים האלה, דוגמת UCIe, יקלו על השילוב של האריחים במארזים מתקדמים מסוג 2.5D ו-3D. כעת נוצר צורך בתקנים נוספים שיאפשרו לבצע סימולציה מדוייקת של תעבורה מהירה מאוד בין פרוסות הסיליקון הנפרדות שבתוך הרכיב ההטרוגני ומרובה המודולים (3DIC and Heterogeneous Chiplets).

ה-EDA עובר ל-AI:

היישום של טכניקות בינה מלאכותות (AI) ולימוד מכונה (ML) בתוכנות לתכנון אלקטרוני (EDA) נמצא עדיין בשלב הכניסה הראשוני לשוק, כאשר המהנדסים מתחילים להתנסות בפתרונות האלה כדי לפשט בעיות מורכבות. אנחנו צופים שבשנת 2024 יתחילו ארגונים גדולים להשתמש בטכניקות אלה כדי למדל רכיבי סיליקון מדור חדש, הבנויים מחומרים המצויים בקבוצות III ו-V של הטבלה המחזורית, כמו GaN, GaAs, GaAsP וכדומה, וכדי לבצע מידול מערכת של תקנים מפציעים, כמו 6G למשל.

ניהול תהליכים וקניין רוחני (IP):

המעבר לתהליכים דיגיטליים מאלץ את הארגונים לבנות מערכים לניהול סביבת הפיתוח, אשר מטפלים בכל התהליך. החל מכלי הפיתוח, ניהול הנתונים וניהול הקניין הרוחני (IP) המשולב בתכנון. שלושת המרכיבים האלה ימלאו תפקיד קריטי בהצלחת פרוייקט הפיתוח של SoC הכולל הרבה אריחים ומתבצע על-ידי מספר צוותים במקביל. הידוק הקשר בין דרישות תכנון, הגדרות מוצר ועמידה בדרישות ותקנים, ביחד עם מערכות PLM ארגוניות, חיוני לצורך ביצוע הטרנסופרמציה הדיגיטלית של הפיתוח.

השלב הבא – תכנון קוונטי:

המחשוב הקוונטי מתקדם בצעדי ענק ונמצא בתהליך מעבר משלב כלי הפיתוח החינמיים לשלב כלי הפיתוח המסחריים. כדי לשלב את המחשבים הקוונטיים בתהליך התכנון האלקטרוני, יש צורך בפיתוח מתודולוגיות חדשות המאפשרות למהנדסים לבצע סימולציות על-גבי מחשבים קוונטיים וכלים המאפשרים להם לטייב את התכנון על סמך סימולציות אלה.

השפעת הדור הבא של סיליקון פוטוניקס:

הכניסה המואצת של סיליקון פוטוניקס אל מרכזי הנתונים בעקבות עומסי ה-AI/ML הצומחים, דורשת פיתוח רכיבים מהירים מאוד המקושרים אל הסביבה באמצעות מחשבי וממשקי סיליקון פוטוניקס. כדי לעמוד במשימה הזאת, הם יידרשו להשתמש בערכות פיתוח (PDK) מדוייקות מאוד ובמודלי סימולציה מדוייקים מאוד, אשר מסוגלים לתמוך בפיתוח של מוצרים כל-כך תובעניים.

שימקוטק ודן תחבורה מקימות חברה לניטור טעינת רכב

בתמונה למעלה: מטענים לאוטובוסים חשמליים בחניון של דן תחבורה. צילום: רועי קסטרן

חברת דן תחבורה וחברת שימקוטק מאור יהודה (Symcotech) מקימות חברה חדשה, OPCAR-EV, אשר תספק מערכת לשליטה, בקרה וניהול אנרגיה באתרי טעינה של ציי רכב חשמלי, ציבוריים ופרטיים. החברה תתבסס על טכנולוגיה שפותחה במשותף על-ידי דן ושימקוטק במסגרת שיתוף הפעולה הממושך שיש ביניהן. שימקוטק נמצאת בבעלות קבוצת לודן (81%) ובבעלות דן תחבורה. היא מפתחת, מייצרת ומתקינה מערכות כירטוס ממוחשבות ומערכות בקרת כניסה וניהול ציי רכב למספר לקוחות בישראל מתחום התחבורה הציבורית, ובאיפיון, פיתוח וייצור מערכות בדיקה אוטומטיות (צב"ד) עבור התעשיות הביטחוניות.

המערכת של OPCAR-EV מאפשרת ניהול טעינת ציי האוטובוסים תוך ניטור מצב הסוללות ושליטה בתיעדוף הטעינה על-בסיס הצריכה, הצורך התפעולי ועלויות האנרגיה. המודל העסקי של החברה יתבסס על חיוב חודשי קבוע לפי אוטובוס. המערכת תואמת לתקנים בינלאומיים דוגמת OCPP, ותוכל להיות משווקת בחו"ל בלא חסמים רגולטוריים. מנכ"ל שימקוטק, אבי ליבר, אמר שזו המטרה העיקרית של החברה החדשה: "למנף את הידע שנצבר בישראל לטובת הרחבת הפעילות בשווקים מרכזיים בחו"ל".

דן בדרך לחישמול מלא של צי האוטובוסים

חברת דן נמצאת במהלך שנועד להעביר אותה לשימוש באוטובוסים חשמליים בלבד. כיום היא כבר מפעילה כמה מאות אוטובוסים חשמליים, ומשתפת פעולה גם עם חברת אלקטריאון בהתקנת מערכות טעינה אלחוטיות באוטובוסים שלה ובחלק מהחניונים. במסגרת המהלך הזה היא השקיעה לפני שנתיים כ-25 מיליון שקל בחברת שימקוטק, תמורת כ-19.2% ממניותיה. קבוצת לודן עוסקת בהקמת פרוייקטים הנדסיים בארץ ובחו"ל. היא מעסיקה כ-1,200 עובדים ובתשעת החודשים הראשונים של 2023 הסתכמו מכירותיה בכ-474 מיליון שקל.

שימקוטק שייכת למגזר התוכנה והבקרה של הקבוצה, הממוקד בטעינת כלי-רכב חשמליים, במכונות תשלום באתרים נייחים ובתחבורה הציבורית ובהקמת מערכי בקרת אבטחה, תיקשוב וסייבר. מכירות המגזר בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 הסתכמו בכ-134 מיליון שקל. הקבוצה הגדירה יעד צמיחה של מגזר התוכנה והבקרה, שיתבסס על בקרת הטעינה של עד 5,000 אוטובוסים ועד 5,000 עמדות טעינה בחניונים פרטיים בישראל, ועד כ-25,000 אוטובוסים בחו"ל. החבירה לקבוצת דן תאפשר לחברת OPCAR-EV להתמודד על מכרזים בתחום ניהול האנרגיה והטעינה החשמלית בתחבורה הציבורית במדינות יעד נבחרות.

הדו"ח הרבעוני של המתחרה מקפיץ את מניית סולאראדג'

מנייתה של סולאראדג' (SolarEdge) מטפסת היום במסחר המקדים בנסד"ק, וזאת על רקע פרסום הדו"ח הרבעוני של מתחרתה הראשית, חברת אנפייז (Enphase), שהקרין באופן חיובי על כל התעשייה הסולארית. נכון לשעות הצהריים, מנייתה של סולאראדג' עולה במסחר המקדים ביותר מ-9% ואילו מנייתה של אנפייז עולה ב-13%. סולאראדג' צפויה לפרסם את דו"חותיה לשנת 2023 בשבוע הבא.

אנפייז, שבסיסה בקליפורניה, מייצרת מיקרו-ממירים ופתרונות אחסון לפאנלים סולאריים. אנפייז וסולאראדג' הן שתי השחקניות הבולטות ביותר בשוק הממירים וחולשות על מרבית השוק. שוק היעד הראשי של אנפייז הוא ארצות הברית (כ-75% מהכנסותיה), בעוד שבשנים האחרונות תמהיל ההכנסות של סולאראדג' נוטה יותר ויותר למדינות אירופה.

בדומה לסולאראדג', גם אנפייז חוותה במחצית השנייה של 2023 ירידה חדה בהכנסות על רקע היחלשות הביקושים בשוק הסולארי – ובעיקר, בשל המלאים הגבוהים שהצטברו בערוצי ההפצה, דבר שהוביל לירידה חדה בהזמנות החדשות. הכנסותיה של אנפייז ברבעון הרביעי הסתכמו ב-302 מיליון דולר, בהשוואה ל-550 מיליון דולר ברבעון השלישי ו-711 מיליון דולר ברבעון השני. המכירות לשוק האמריקאי ירדו ב-35% ואילו המכירות לשוק האירופי ירדו ב-70%.

עם זאת, ברבעון הרביעי הצליחה אנפייז להפחית את המלאים בערוצי ההפצה ב-150 מיליון דולר, והיא מעריכה כי תצליח להפחית מלאים בהיקף דומה גם ברבעון הראשון. ברבעון הראשון צופה החברה הכנסות של כ-260-300 מיליון דולר.

נראה כי הזינוק היחסי של המניה נובע בעיקר מהערות אופטימיות של מנכ"ל החברה, בדרי קות'נדרמן, בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח. "אנחנו סבורים כי הרבעון הראשון עשוי לסמן את התחתית. אירופה כבר מגלה סימני התאוששות, ואנחנו צופים כי גם המדינות בארצות הברית (לבד מקליפורניה) יתאוששו במהירות. אנחנו צופים כי ערוצי ההפצה יחזרו לרמה נורמלית לקראת סוף הרבעון השני."

אנפייז מדווחת על אינדיקציות חיוביות בגרמניה, צרפת והולנד, מהשווקים הסולאריים הגדולים באירופה. בחודשים האחרונים הרחיבה אנפייז את דריסת הרגל שלה במדינות נוספות באירופה (כאמור, שוק היעד העיקרי של סולאראדג'), כגון דנמרק, שבדיה, שווייץ, איטליה, בריטניה ויוון.

אם להוציא מן המשוואה את גורם המלאים העודפים, אנפייז מזהה ירידה של 10% בביקושי הקצה בשוק הסולארי, אך צופה כי כבר ברבעון השני יחזרו הביקושים למגמת צמיחה. בדומה לסולאראדג', גם אנפייז הודיעה על סגירת מתקני ייצור בוויסקונסין וברומניה.

בגלל פסיקת האג, איטוצ'ו היפנית מנתקת מגע עם אלביט

החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) בסוף ינואר לדחות את בקשת דרום אפריקה לעצור את הלחימה בעזה נתפשה בישראל כהצלחה, אלא שכעת מתברר שההערות של בית הדין שנילוו להחלטה הזו גורמות נזקים שהיקפם רק מתחיל להתגלות. הראשון שבהם, הוא החלטתה של חברת הסחר היפנית איטוצ'ו (Itochu) להפסיק עד סוף חודש פברואר 2024 את כל הקשרים המסחריים עם חברת אלביט מערכות. סוכנות רויטרס וה-CNN דיווחו שבמהלך שיחת הוועידה השבוע, לאחר פרסום התוצאות השנתיות של החברה, אמר סמנכ"ל הכספים של איטוצ'ו, צויושי האשימורה, שהקשרים בין החברות ינותקו עד סוף החודש.

האשימורה: "בהתחשב בהחלטת בין הדין הבינלאומי מה-26 בינואר, ומהעובדה שממשלת יפן תומכת בתפקידו של בית המשפט, הפסקנו את כל הפעילויות החדשות עם אלביט, ועד סוף החודש נבטל את מזכר ההבנות (MOU) שנחתם איתה ב-2023, לבקשת ממשלת יפן". ראוי להזכיר שלמרות שנמנע מהאשמת ישראל ברצח עם, בבית המשפט הוציא צו בעקבות התבטאויות שרים וחברי כנסת על טרנספר אפשרי וחזרה לגוש קטיף, האוסר על ישראל לבצע הרג המוני, ומחייב אותה לספק סיוע הומניטרי לתושבי עזה ולדווח לבית המשפט על הפעולות שנקטה במסגרת הצווים האלה.

התקוות של שני הצדדים היו עצומות

איטוצ'ו היא מחברות הסחר הגדולות ביפן, ומכירותיה בשנת 2023 הסתכמו בכ-104 מיליארד דולר. החברה גם מפעילה רשת מרכולים גדולה מאוד הפועלת בדרום מזרח אסיה, שלאחרונה התמודד עם קריאות לחרם באינדונזיה המוסלמית. ראוי לציין שמדובר בבלימת מהלך שהיה בעל חשיבות רבה עבור אלביט. בחודש מרץ 2023 היא חתמה על מזכר הבנות עם Nippon Aircraft Supply ועם חברת Itochu Aviation, שבמסגרתו היא תספק ליפנים ידע טכנולוגי ומרכיבי ליבה של מערכות ביטחוניות מתוצרתה, אשר ייוצרו ביפן בהתאם לדרישות צבא יפן. חברת Itochu היתה אמורה לפעול מול משרד ההגנה היפני וצבא יפן ולהעניק סיוע לוגיסטי בדומה לזה שהיא מעניקה למערכות הביטחוניות מתוצרת בואינג, רייתאון ולוקהיד מרטין.

מנהל העסקים הבינלאומיים של אלביט, רן קריל, הסביר שהחברה תבצע העברה של טכנולוגיות ותתמוך בייצור מקומי של המערכות. למרות שדרום-מזרח אסיה אחראית לכמעט רבע ממכירות אלביט, עד היום היא לא דיווחה על עסקאות חשובות ביפן. למעשה, אלביט נכנסת לשוק עם פוטנציאל עצום בזכות צורך דחוף של משרד ההגנה היפני, הנמצא במשבר התחמשות בלתי צפוי דווקא כאשר המתיחות בים סין מגיעה לשיאים שלא נראו בעבר. בתעשייה עוקבים במתח רב אחר התפתחות הסיפור הזה, מוך חשש שמדובר בשלבים הראשונים של תהליך שעשוי לצבור תאוצה כמ כדור שלג מתגלגל, ובסופו של דבר להביא לחרם על התעשייות הביטחוניות בשלב הראשון – ובהמשך על תעשיית ההייטק הישראלית כולה.

iNPACK ו-ATS מקימות גוף OSAT ישראלי

בתמונה למעלה: בתוך קו הייצור של iNPACK במגדל העמק. צילום: אסף הבר

חברת iNPACK מקבוצת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) ממגדל העמק, המתמקדת במצעים ומארזים חכמים, וחברת ATS Engineering מיקנעם, הכריזו על שיתוף פעולה אסטרטגי להקמתו של גוף ה-OSAT הראשון במזרח התיכון (Outsourced Semiconductor Assembly and Testing – OSAT). המיזם נועד לתת מענה לדרישות המתפתחות בתחום ה-Post Silicon, החל מתכנון וייצור מצעים, מארזים חכמים ועד מיון פרוסות סיליקון (Wafers), בדיקתן והסמכתן תחת קורת גג אחת.

החולייה החסרה בשרשרת האספקה

המהלך האסטרטגי הזה מספק מענה לצרכים הביטחוניים המתפתחים. הוא יאפשר לחברות ישראליות לבצע בארץ את כל תהליכי ה-Post Silicon בלי להסתמך על ספקים זרים. הגוף החדש יעניק יכולת להגן על תהליכים קריטיים, דוגמת ביצוע מקומי של כל תהליך הייצור והבדיקות של רכיבים ביטחוניים ותעופתיים. ראוי לציין שלקוחות המשתמשים בשירותי ייצור של חברות כמו טאואר סמיקונדקטור, יוכלו להשלים את כל שרשרת האספקה – מפיתוח ועד אספקה ללקוח הסופי – בלי לצאת מגבולות ישראל.

מנהל iNPACK, יניב מיידר אמר: "אנחנו נרגשים לצאת למסע פורץ דרך עם ATS. שיתוף הפעולה הזה מבטא החלטה אסטרטגית לספק מעטפת ייצור מלאה לתעשייה הישראלית. לדבריו, שיתוף פעולה עמוק בין מומחית לבדיקות רכיבים כמו ATS, לבין מומחית בתחום המצעים והמארזים כמו iNPACK, מאפשר לספק פתרונות ייחודיים בתעשיית ה-OSAT העולמית: החל מייצור המצע (כולל SIP) ועד אריזתו ובדיקתו. מנכ"ל ATS, אבי טיב, אמר שהגוף החדש יקצר בסדרי גודל את תהליכי הפיתוח והייצור של חברות שבבים ישראליות. "אנחנו שואפים להקים גוף OSAT העומד בסטנדרטים העולמיים המחמירים ביותר".

החדרים הנקיים כבר קיימים

חברת ATS מספקת שירותי בדיקה והסמכה ליצרניות שבבים (כולל בדיקות ESD) המבוצעים בחדר הנקי של החברה ביקנעם, אשר כולל ציוד בדיקה ברמת VLSI. החברה גם מפתחת פתרונות בדיקה ייעודיים לבדיקת ואיפיון רכיבים בהתאם לצורכי הלקוחות. בין לקוחותיה ושותפיה העסקיים: Keysight, Advantest, ChipTest ועוד.

חברת iNPACK ממוקדת בתכנון וייצור מצעים לתעשיית המוליכים למחצה ותכנון וייצור אריזות (System In Package) בתהליכי מיקרואלקטרוניקה, ומערכות ממוזערות בטכנולוגיית ייצור ייחודית של Panel Level Packaging. היא מייצרת מעגלים מודפסים ממוזערים מאוד עד למירווח בין מוליכים של 25 מיקרון בלבד (1 מיל), ומחזיקה בטכנולוגיות המאפשרות לקבור רכיבים פאסיביים בתוך מעגלים מודפסים מרובי שכבות וצפופים מאוד. הפעילות כוללת חדר נקי ותשתיות ייצור מיקרואלקטרוניקה ברמת SiP.

משקפי ה-VR של Varjo כוללים את מעבד התמונה של איניואיטיב הישראלית

[בתמונה: משקפי ה-XR-4 של Varjo]

חברת Varjo הפינית השיקה באחרונה משקפי "מציאות מעורבת" חדשים ליישומים תעשייתיים, XR-4, והם כוללים את מעבד התמונה והראייה NU4100 של חברת איניואיטיב (Inuitive) הישראלית.

ה-XR-4 הם משקפי AR/VR לעולם התעשייתי, המשמשות ליישומים כמו אימון והדרכה, ייעול תהליכי עבודה, תכנון הנדסי ובדיקת אבות-טיפוס בסביבה וירטואלית וסימולציות. המשקפיים, שעלותם כ-4,000 אירו, שמים דגש על האיכות הוויזואלית ומיזוג טבעי בין הסביבה החיצונית למציאות הווירטואלית. הם מורכבים משני מסכי תצוגה מיני-LED ברזולוציית 4k, רמת בהירות של 200 ניטים (nits), ספקטרום צבעים DCI-P3 (איכות קולנועית), ושדה ראייה של 120 על 108 מעלות המקנה תחושת עומק. המשקפיים כוללות שתי מצלמות קדמיות של 20 מגה-פיקסל, שתפקידן לשחזר את הסביבה החיצונית ולמזגה עם הסביבה הוירטואלית. המכשיר מבצע גם היתוך חיישנים של חיישן LiDAR בעל טווח מורחב, חיישן IR למעקב אחר תנועת העיניים ומצלמות רקע.

ה-XR-4 מתבסס על מעבדי אנבידיה וגם על שבב NU4100, הדור השלישי של מעבדי איניואיטיב. איניואיטיב, היושבת ברעננה ומעסיקה כ-80 עובדים, נוסדה ב-2012 על ידי המנכ"ל שלמה גדות וה-CTO דור זפניוק, והיא מפתחת מעבדי תמונה ו-AI לעולמות הרובוטיקה והרחפנים, משקפי מציאות מעורבת ו-AI בקצה. ה-NU4100 כולל 3 ליבות ומספק יכולות עיבוד של 8 TOPS (טרה פעולות לשנייה).

המעבד מיועד לתמוך ביישומי ראיית מכונה המצריכים עיבוד ויזואלי בזמן אמת מריבוי של חיישנים, כדוגמת משקפי מציאות מעורבת. השבב מסוגל לתמוך במערך סימולטני של 6 מצלמות ו-2 מסכי תצוגה במקביל, ויישומים כמו חישת עומק, אלגוריתמים של מיקום במרחב (SLAM) וזיהוי עצמים מבוסס AI. השבב גם כולל מעבד רשתות נוירונים (CNN) ייעודי. השבב מיוצר בגיאומטריה של 12 ננומטר.

 

 

 

לוטם פיתחה יכולות AI חדשות תוך כדי הלחימה

בתמונה למעלה: תא"ל יעל גרוסמן מציגה שכבה אחת מתוך המפה המבצעית המתעדכנת

חטיבת לוטם באגף התקשוב של צה"ל פיתחה כלי בינה מלאכותית חדשים תוך כדי לחימה והרחיבה את תשתית הענן הפרטי של צה"ל, כך גילתה היום מפקדת היחידה, תא"ל יעל גרוסמן במהלך כנס הבינה המלאכותית, AI Day שהתקיים היום (ב') באוניברסיטת תל אביב. הכנס אורגן על-ידי המרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק והמרכז לבינה מלאכותית ומדעי הנתונים באוניברסיטה. לדבריה, "ה-AI משנה את האופן שבו הצבא נלחם היום". היא אמרה שמאז שהחלה הלחימה, היחידה אוספת את כל הנתונים המצטברים ברשתות המבצעיות, כולל שיחות ועידה, צילומים, סרטוני וידאו ועוד. "זהו מפעל לייצור מידע מבצעי".

גרוסמן סיפרה שהלחימה כיום מתנהלת על-גבי התשתית הדיגיטלית של היחידה, כולל רשת סיבים אופטיים פרטית, רשת מובייל פרטית, ויישומים מבצעיים כמו שיחות ועידה מוצפנות וערוץ יוטיוב פרטי של הצבא. "פיתחנו מיקבץ של יישומים שונים לשימוש מבצעי, כמו יכולות שיחת ועידה, ערוץ Z-Tube הפרטי שהוא אחד מהכלים שנעשה בהם שימוש רב במלחמה, מפות מבצעיות בעלות שכבות מידע רבות המתעדכנות באופן שוטף ומספקות מיפוי בזמן אמת של שדה הקרב. זוהי לוחמה דיגיטלית".

הפופולריות הגוברת של תוכנות בינה מלאכותית היא תופעה שאי אפשר להתווכח עליה, למרות שכפי שאומר פרופ' מאיר פדר מאונ' תל אביב, "אנחנו עדיין לא מבינים מדוע זה עובד". לדבריו, "יש לנו אלגוריתמים המבוססים על ניסוי ותעייה, אבל לא הסבר מלא לאופן הפעולה שלהם. מהבחינה הזאת אנחנו נמצאים במצב שבו היה חקר החשמל לפני שג'יימס קלארק מקסוול ניסח את משוואות השדה". לדברי ראש תחום אסטרטגיית סייבר במינהלת הסייבר הלאומית (INCD), יוסי אבירם, תקיפות הסייבר נגד מטרות ישראליות הוכפלו פי חמישה מאז פרוץ המלחמה. "ברור לנו שהמלחמה הבאה תכיל מרכיבי AI רבים בשני הצדדים".

בטווח הקצר ה-AI עוזר לתוקפים, בטווח הארוך למתגוננים

לדבריו, השפעת ה-AI  לטווח קצר תהיה שונה מהשפעות לטווח הארוך. "בשלב הראשון, תוכנות בינה מלאכותית מעצימות את התקיפות, מסייעות לגלות חולשות אבטחה, לבצע גניבת זהויות מורכבת וליזום במהירות מבצעי השפעה רחבי היקף. בתחילה הן יעניקו יתרון לעבריינים. אולם הטווח הארוך, יכולות ה-AI יאפשרו לזהות חולשות במערכות ההגנה, לאתר וקטורי תקיפה שאפילו התוקפים עדיין לא איתרו ולזהות את ערוצי המימון של העבריינים וגופי התקיפה והטרור. הגדרנו מפת דרכים להטמעת AI לצורך הגנת ישראל בפני תקיפות. הבינה המלאכותית תעניק למדינות כלים חזקים לצורך מאבק בעבריינים".

מינהלת הסייבר החלה לפעול בכיוון הזה: שיפור התגוננות מבוססת AI, ושיפור ההגנה על תוכנות הכוללות מרכיבי AI. אורן בוטשמיץ מהמינהלת, גילה שהיא מקימה כעת מרכז בדיקות בשם מעבדאטה אשר כולל כלים ייעודיים מבוססי בינה מלאכותית (AutoDefenceML), אשר בתוך כחודשיים-שלושה יועמדו לרשות התעשייה והמדינה. בוטשמיץ: "כדי להבטיח פתרונות AI חסינים ובטוחים, יש צורך במקום בטוח שבו ניתן לבדוק את מערכות ה-AI.

"אנחנו בונים כעת מערכת במתכונת של קוד פתוח אשר תבדוק את מערכות ה-AI, תבצע מבחנים שונים לתוכנה ולבסיסי הנתונים ותספק המלצות למפתחים. הרעיון הוא לבצע סדרות של מבחנים: המערכת נכנסת לבדיקה, מקבלת המלצות ונבחנת שוב: בדיקות, תיקונים, בדיקות. הפלטפורמה כוללת תוספים שונים (Plug in), באופן שבו כל משתמש יוכל לבחור את התוספים הרלוונטיים עבורו, או לפתח בעצמו תוספי בדיקה ייעודיים".

הייפר גלובל קיבלה מעמד של AMD ELITE Partner

בתמונה למעלה: סמנכ"ל טכנולוגיות קבוצת הייפר גלובל, סער בליץ. צילום: Techtime

חברת הייפר גלובל (HIPER Global) מראש העין קיבלה את התואר AMD ELITE Partner, אשר מעניק לה קדימות בגישה למידע ולטכנולוגיות עתידיות של AMD. החברה מסרה שהמעמד החדש, שלהערכתה היא האינטגרטור היחיד בישראל שקיבל אותו, היא תוכל לתכנן מוצרים לטווח של 6-10 שנים קדימההייפר גלובל עוסקת באיפיון, תכנון והרכבת מחשבים ייעודיים המותאמים לצורכי לקוחות OEM. לקוחותיה כוללים חברות ביטחוניות, יצרני שבבים, יצרני ציוד רפואי, יצרני ציוד תקשורת וכדומה.

הייפר גלובל מפתחת ומרכיבה מחשבים הכוללים את הדור הרביעי של מעבדי EPYC מתוצרת AMD. המעבדים החדשים מציעים עד 96 ליבות עם אבטחה בכמה רמות, חלקן פיזיות וחלקן וירטואליות, ומספר כפול של מפתחות הצפנה בהשוואה לדור הקודם, וכן תאימות AVX512. הדור החדש, המכונה Genoa, מיוצר בליתוגרפיה של 5 ננומטר ומבוסס על ארכיטקטורת הליבה Zen 4 החדשה. המעבדים מבוססים על ארכיטקטורת x86 ומציעים תמיכה בזיכרונות DDR5 במהירות 4,800 מגההרץ וכן בממשק PCIe 5.0. מעבדי השרתים הללו, מבוססים על ליבות x86.

סמנכ"ל טכנולוגיות קבוצת הייפר גלובל, סער בליץ, אמר: "התואר מכניס אותנו לרשימת מקבלי הדוגמאות (Samples) של רכיבים חדשים לפני שהם יוצאים לשוק, ומעניק לנו את מפת הדרכים של היצרנים 5 שנים קדימה. הדבר מסייע לנו לייעץ ללקוחות שלנו כיצד ומתי להיכנס למוצר הבא שלהם". החברה מחזיקה גם בתואר השותפות Titanium של חברת אינטל ותואר ELITE של חברת אנבידיה. הייפר גלובל נכנסה למסחר בבורסה בתל אביב בחודש מרץ 2022, והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-700 מיליון שקל.

בתשעת החודשים הראשונים של 2023 הסתכמו מכירותיה בכ-214 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-221 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2022. החברה הסבירה את הירידה (כ-3%) בעודפי מלאי שהצטברו אצל הלקוחות. כשליש מהמכירות הן לחו"ל והשאר לשוק הישראלי. העיסקה הגדולה ביותר שלה ב-2023 היתה אספקת מחשבים ליישומי AI בהיקף של כ-35 מיליון דולר, אשר הוזמנו במסגרת פרוייקט בניית המחשב העל הישראלי של חברת אנבידיה,  "ישראל-1".

קיידנס הכריזה על מחשב הסימולציה Millennium M1

חברת קיידנס (Cadence Design Systems) הכריזה על פלטפורמת החומרה והתוכנה Millennium M1 להאצת הסימולציה של נוזלים וגזים בתהליך התכנון (Computational Fluid Dynamics – CFD). הפתרון מבוסס על מערך של מעבדי GPU המחוברים אחד עם השני במארג קישוריות מהיר, בתוכנת CFD של קיידנס שהותאמה לעבודה על-גבי מעבדי GPU, ובסיוע אלגוריתם בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI). קיידנס מספקת את המערכת גם באמצעות המחשב הייעודי כשהוא מותקן בענן וגם באמצעות המחשב כשהוא מצוי במתקני הלקוח.

תצורת המינימום בענן היא של 8 מעבדי GPU, תצורת המינימום במתקני הלקוח היא של 32 מעבדי GPU. בסך הכל, מערכת מילניום מגיעה עד לעוצמה של 1,000 מעבדי GPU. מערכת הסימולציה מבוססת על התוכנה של חברת Numeca הבלגית, שאותה רכשה קיידנס בשנת 2021. החברה פיתחה תוכנת סימולציה של התנהגות מערכות מכניות המבוססות על הפיסיקה של התנהגות נוזלים וגאזים (Computational Fluid Dynamics – CFD).

העיסקה נועדה לחזק את אסטרטגיית Intelligent System Design – ISD של קיידנס, המרחיבה את המיקוד המסורתי שלה בתוכנות לתכנון שבבים, אל רמת התכנון המערכתי של מערכות שלמות. בתמונה למעלה, נתין לראות הדמייה של ההתנהגות האווירודינמית והתרמית של מכונית, אשר הופקה באמצעות תוכנת Fidelity LES solver שהורצה על-גבי מחשב מילניום.

UVeye תספק ל-GM אלפי עמדות בדיקת רכב

חברת UVeye התל אביבית מספקת 4,000 תחנות בשיקה אוטומטיות של כלי רכב עבור סוכנויות המכירות וההשכרה של GM בארצות הברית. מתוך ההזמנה הגדולה, כמה מאות עמדות כבר החלו לפעול בהצלחה. החברה חתמה על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם Connexion Mobility, אשר מספקת ל-GM את פלטפורמת התוכנה OnTRAC לניהול השכרה וליסינג. חברת UVeye פיתחה מספר פתרונות לבדיקה וניטור מיידי של הרכב, המאפשרים לאתר תקלות כמו דליפות שמן או פDיעות בתחתית הרכב, פגיעות בפח ואפילו שריטות.

חברת UVEye מפתחת מערכות סריקה מבוססות ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית לזיהוי אוטומטי של כשלים מכניים, תקלות ומטענים חשודים בכלי-רכב. החברה הוקמה בשנת 2016 המערך מבוסס על שלושה מוצרים: מערכת Atlaslite, הכוללת 36 מצלמות הסורקות את הרכב תוך כדי תנועה מכל הכיוונים, מערכת Helios נמצאת על הקרקע ומבצעת סריקה מלאה של תחתית הרכב כשהוא עובר מעליה, מערכת Artemis המותקנת בצדדים ובודקת את הצמיגים כדי לזהות חריגות כגון פגיעות, מסמרים שנתקעו בצמיגים, מימדים לא צפויים וכדומה, ומערכת Appolo המבצעת צילום ובדיקת פנים הרכב.

כל המערכות ביחד מספקות פתרון מלא לבדיקת הרכב לפני מסירתו ללקוח, ועם קבלתו מהלקוח. התמונות המופקות מכל המערכות האלה נבדקות באמצעות אלגוריתמם בינה מלאכותית (AI) אל מול בסיס נתונים מצטבר ושרטוטי יצרן, ומזהות כל חריגה. שיתוף הפעולה עם Connexion Mobility מאפשר לספק חוויית שימוש משופרת לסוכנויות רכב והשכרה העובדות עם GM, וללקוחותיהם. כאשר הלקוח מקבל את הרכב, הוא מקבל גם דו"ח אלקטרוני מלא של מצב הרכב, כולל תמונות וציון כל חריגה.

הרכב גם עובר בדיקה מקבילה כאשר הלקוח מחזיר אותו לסוכנות, כאשר דו"ח הבדיקה נמסר גם לסוכנות וגם ללקוח. חברת UVeye הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל אמיר חבר ומנהל התיפעול אוהד חבר. מאז הקמתה החברה גייסה כ-200 מיליון דולר, כאשר הגיוס האחרון בהיקף של 100 מיליון דולר, הושלם במאי 2023. בין המשקיעים בחברה: GM, יונדאי, וולוו וטויוטה, לצד חברות ביטוח וסוכנויות השכרה מארה"ב.

סיליקום מפטרת חמישית מעובדיה

לאחר שסיימה את 2023 בהפסד ורשמה ירידה חדה בהכנסות ברבעון הרביעי, חברת סיליקום (Silicom) מודיעה על תוכנית חומש אסטרטגית, שכוללת פיטורי עובדים, סגירת חטיבות לצורך התמקדות עסקית ותוכנית לרכישה עצמית של מניות החברה. מטרת התוכנית היא להגיע לרמת רווחיות של 3 דולר למניה עד שנת 2028.

במסגרת ההתייעלות הארגונית, סיליקום דיווחה כי פיטרה עד כה כ-70 עובדים מתוך 310, משמע יותר מחמישית מכוח העבודה שלה. ברמה המסחרית, סיליקום תתמקד מעתה בשני סגמנטים עיקריים, מתאמי רשת ורכיבי קצה. לשם כך, החברה כבר סגרה שתי חטיבות פעילות בלתי רווחיות. עם זאת, מצבה הפיננסי של סיליקום איתן. יש לה מאזן חיובי של כ-140 מיליון דולר, מתוכם כ-70 מיליון דולר במזומן, נכון לסוף 2023. בכוונת החברה להשתמש בחלק מהמזומנים כדי לבצע רכישה עצמית של כ-1.6 מניות החברה על פני השנתיים הקרובות.

אימוץ נמוך של טכנולוגיית O-RAN

ברבעון הרביעי חוותה סיליקום ירידה חדה בהכנסות, שהסתכמו ב-18.8 מיליון דולר בלבד, קיטון של 58% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2022. בעקבות כך סיליקום, שנהגה להתגאות ברצף רב-שנים של רבעונים רווחיים, סיימה את הרבעון הרביעי בהפסד נקי של 11.5 מיליון דולר (GAAP) והפסד נקי של 0.5 מיליון דולר (Non-GAAP). היקפו של ההפסד במונחי GAAP נובע ממחיקה חד-פעמית שביצעה החברה בשווי נכסיה.

גם ברמה השנתית, הכנסותיה של סיליקום הסתכמו ב-124.1 מיליון דולר, בהשוואה ל-150.6 מיליון דולר ב-2022. בשורה התחתונה, סיליקום סיימה את השנה בהפסד נקי (GAAP) של 3 מיליון דולר, בהשוואה לרווח נקי של 18.3 מיליון דולר ב-2022, ורווח נקי (Non-GAAP) של 10.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-21.1 מיליון דולר ב-2022.

בדומה לחברות שבבים רבות, ובהן גם סולאר-אדג' ומובילאיי הישראליות, גם סיליקום חוותה ירידה חדה ומפתיעה בהכנסות במחצית השנייה של 2023 על רקע המלאים הגבוהים שצברו לקוחותיה בתקופת הקורונה מחשש למחסור ברכיבים. הגורם השני למפנה העסקי השלילי קשור להרעה בתנאים המקרו-כלכליים, שמביאה לצמצום בהיקף ההשקעות בתשתיות IT.

סיליקום מדווחת על מספר לקוחות גדולים שהיקף ההזמנות מהם נמוך משמעותית מכפי שצפו בתחילה בחברה, בין אם בשל ביקוש נמוך למוצרי הקצה שלהם (שבהם מוטמעים הרכיבים של סיליקום) ובין אם בשל שינוי במיקוד העסקי. בעקבות כך, סיליקום תתמקד מעתה בזכיות תכנון קטנות יותר, וזאת כדי להגדיל את הגיוון ולהימנע מתלות בלקוחות ספורים.

ככלל, בסיליקום מציינים כי תחום רשתות ה-O-RAN – שבחברה ראו כמנוע צמיחה למוצריה – מתפתח בקצב מאכזב. מנכ"ל סיליקום, לירון אייזנמן, התייחס לכך בשיחת הוועידה ואמר: "בשל חוסר ההצלחה והאימוץ של טכנולוגיית O-RAN, איננו צופים הזמנות בתחום זה בטווח הקרוב. איננו רואים עוד בתחום ה-O-RAN תחום ליבה עבורנו, וזאת מאחר שהוא לא התפתח בהתאם לציפיות התעשייה."

על רקע הנסיבות הללו, סיליקום צופה כי הכנסותיה ב-2024 יסתכמו ב-70 מיליון דולר בלבד, פחות ממחצית מהכנסותיה ב-2022. ההכנסות ברבעון הראשון צפויות להיות 14-17 מיליון דולר. שולי הרווח ינועו בין 27%-32%. החברה צופה כי מ-2025 הכנסותיה יתחילו להתאושש והיא תציג צמיחה שנתית של 20%, כאמור עד ליעד של רווח-למניה של 3 דולר ב-2028.

אינספירה: הסכם הפצה עם מדינות במפרץ לרכש של יותר מ-500 מערכות

חברת אינספירה (Inspira), המפתחת מערכות רפואיות המיועדות להוות חלופה למכונות הנשמה, דיווחה על הסכם הפצה משמעותי במדינות המפרץ. החברה הישראלית חתמה על הסכם עם חברת Glo-Med Networks, מפיצה אמריקאית של מכשור רפואי, המתמקדת בתחום מערכות ההנשמה. Glo-Med פועלת גם במזרח התיכון, ויש לה שלוחה בעיר ג'דה שבערב הסעודית.

השוק הסעודי הוא אחד השווקים המרכזיים שאליהם מכוונת אינספירה במסגרת ההסכם, וזאת לאור תקציב העתק שמשקיע הממשל במודרניזציה של שירותי הרפואה במדינה. במסגרת ההסכם, Glo-Med תשמש כמפיצה הבלעדית של אינספירה בערב הסעודית, איחוד האמירויות ובחריין. כדי לשמר את מעמדה כמפיצה בלעדית, Glo-Med תידרש, בכפוף לקבלת האישורים הרגולטוריים המקומיים, לרכוש כ-531 מערכות מסוג Inspira ART, ועוד כ-8,794 אביזרים נלווים חד-פעמיים, על פני תקופה של 5 שנים, בהיקף כולל של 32.6 מיליון דולר.

אינספירה מפתחת שתי מערכות על בסיס טכנולוגיות של חמצון הדם: Inspira ART100, שהיא מערכת מעקף לב-ריאה שהוגשה לאישור ה-FDA, ומכשיר הדגל Inspira ART500, שהיא מערכת בשלבי פיתוח המיועדת לשמש חלופה למכונות ההנשמה.  

מערכת ה-ART500 מתוכננת לשאוב את דם המטופל באמצעות קנולה דו-צינורית מהווריד הצווארי, לבצע חמצון ופינוי של פחמן דו- חמצני ולהשיב את הדם המחומצן אל גוף המטופל. המערכת מיועדת לאפשר את העלאת רמת הסטורציה בדם אל הרמה התקינה בתוך מספר דקות בעוד המטופל בהכרה מלאה תוך שאיבת נפחי דם נמוכים ובכך להביא להפח תת את הסיכונים לקרישת דם  והמוליזה. חיבור למכונת הנשמה דורש הרדמה ואינטובציה הכרוכים בסיכונים רבים כגון זיהומים, פגיעה בריאות, יצירת תלות נשימתית ותופעות לוואי כתוצאה משימוש בתרופות במהלך ההנשמה ואת זה החברה באה לשנות.  

נכון לסוף הרבעון השלישי 2023, היו בקופת המזומנים של החברה כ-6.39 מיליון דולר. בחודש דצמבר השלימה החברה גיוס של 3.9 מיליון דולר בהקצאת מניות. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי של 13.9 מיליון דולר.

אינוויז מפטרת עשרות עובדים

בתמונה למעלה: מכוניות ניסוי במעבדות אינוויז. צילום: Techtime

חברת אינוויז (Innoviz Technologies) מראש העין מפטרת עשרות עובדים בישראל, במטרה להפחית את ההוצאות ולהאריך את תקופת שריפת המזומנים לפני כניסתה לשלב הייצור ההמוני. החברה דיווחה שבמסגרת הארגון מחדש היא מפחיתה את מצבת העובדים בכ-13% וסוגרת חלק ממחלקת הפיתוח. בסוף 2022 החברה דיווחה שהיא מעסיקה כ-470 עובדים, רובם בישראל. פירוש הדבר שהיא מפטרת בסביבות 60 עובדים. בעקבות ההודעה אתמול זינקה מניית אינוויז בנסד"ק בכ-5%, ולאחר מכן ירדה שוב, וסיימה את יום המסחר בעלייה של כ-3.6% (1.7 דולר למנייה), המעניק לחברה שווי שוק של כ-282 מיליון דולר.

הארגון מחדש יביא להקטנת ההוצאות בהיקף של 22-24 מיליון דולר בשנה. מדובר ככל הנראה בכחמישית מקצב שריפת המזומנים השנתי. מייסד משותף ומנכ"ל אינוויז, עומר כילף, אמר שיש כיום חלון הזדמנויות אשר יכול לקבוע מה יהיה משקלה של החברה בתעשייה בעשור הקרוב. "המהלך שביצענו מקטין את קצב שריפת המזומנים ומרחיב את חלון ההזדמנויות שלנו. אנחנו משוכנעים ביכולת שלנו להיות חברה מובילה בשוק ה-LiDAR בתעשיית הרכב".

חברת אינוויז מפתחת ומייצרת חיישני LiDAR ותוכנת התמצאות סביבתית עבור תעשיית הרכב ולשימוש במערכות רובוטיקה תעשייתיות. בשיאה במהלך שנת 2022, נסחרה אינוויז במחיר של יותר מ-14 דולר ובשווי שוק של כ-1.4 מיליארד דולר. אולם התמשכות תהליכי הכניסה של מערכות LiDAR לתעשיית הרכב עיכבו את המעבר לייצור המוני ושחקו את מחיר המנייה. בחודש אוגוסט 2023 החברה גייסה 65 מיליון דולר לפי שווי נמוך משמעותי מהשווי שלה בבורסה, וכתוצאה מכך התמוטטה המנייה למחיר ממוצע של כ-2 דולרים, ומאז לא התאוששה.

החברה פיתחה שני דורות של חיישני LiDAR: הפיתוח של חיישן הדור הראשון, InnovizOne, הסתיים והוא הועבר לייצור המוני. חלק מהחיסכון בהוצאות יגיע מסגירת פעילות המו"פ של החיישן הזה. כיום החברה ממוקדת בהשלמת הפיתוח של חיישן  InnovizTwo ותוכנות ההתמצאות הסביבתית התומכות בו, ומעתה היא תציע את InnovizTwo בכל המכרזים שעליהם היא תתחרה. בתערוכת CES 2024 שהתקיימה בחודש הקודם בלאס וגאס, הציגה חברת ב.מ.וו את המכונית מדגם BMW i7, אשר יש לה יכולות נהיגה אוטונומית ברמה 3, והיא מצויידת בחיישן InnovizOne. המכונית נמצאת בייצור סדרתי, והשיווק שלה מתוכנן להתחיל במרץ 2024. חברת פולקסווגן הציגה בתערוכה דגם של הרכב המסחרי הקל VW ID. Buzz, אשר נמצא בשלבי פיתוח מתקדמים. הוא יספק נהיגה אוטונומית ברמה 4 וכולל חיישן InnovizTwo.