סקילריל וסימנס השיקו מערכת בדיקת איכות לקו הייצור בדיוק תת-מילימטרי

[בתמונה: מנכ"ל סקילריל שי נוימן]

חברת SkillReal פיתחה, בשיתוף פעולה עם חברת Siemens, פלטפורמה לעולם הייצור המאפשרת לבצע בקו הייצור בדיקות איכות ומדידות – ולזהות, ברמת דיוק תת-מילימטרית, חריגות ופגמים באלפי מאפייני ייצור. הפתרון מתבסס על עיקרון Digital Twin Alignment, כלומר השוואה בזמן אמת בין המוצר המיוצר לבין התאום הדיגיטלי שלו, המייצג את המוצר ברמת איכות וגימור אופטימלית.  פרויקט הפיתוח המשותף של סקילריל וסימנס החל ב-2021 וזכה למענק תמיכה בגובה של מיליון דולר מקרן BIRD. המוצר הושק בסוף 2023 ומותקן כבר בקרב יצרנים מובילים בעולם, כך לדברי החברה.

זיהוי החריגות והפגמים מתבסס על שימוש במצלמות סטנדרטיות. כדי לאפשר רמת דיוק כה גבוהה תוך שימוש במצלמות פשוטות, סקילריל פיתחה שורה של אלגוריתמים של ראיית-מכונה לשיפור תפיסת העומק ותיקון עיוותי מצלמה וכן שימוש במיפוי "ענן נקודות" כחלק מתהליך ההשוואה בין המידע החזותי לבין התאום הדיגיטלי.

הפתרון מתממשק גם עם משקפי מציאות רבודה (AR). באמצעות תצוגה של מציאות רבודה ניתן להשוות ולמדוד את הפער בין המצב הרצוי של החלק לבין מצבו האמיתי לאורך כל תחנות הייצור השונות. במידה שהפלטפורמה מזהה חריגה ביחס לתכנון המקורי, היא מתריעה על כך. תהליך הבדיקה הוא מידי ואוטומטי, ואינו מצריך עצירה של קו הייצור. 

הטכנולוגיה של SkillReal שולבה בתוכנתProduct Lifecycle Management  של סימנס, נמכרה והותקנה בכמה מפעלי ייצור של חברות הרכב המובילות בתעשייה.

מחקרים מראים כי שימוש בתאום דיגיטלי מייעל את התפוקה ב-50% ומשפר את איכות המוצר ב-30%. כמו כן, השוק של מציאות רבודה ומציאות מדומה צפוי לגדול ב-364 מיליארד דולר, משנת 2022 עד שנת 2027, כך לפי דו״ח של Technavio.

חברת SkillReal נוסדה ב-2020. החברה פועלת מרמת גן, והיא כוללת כ-15 עובדים ועובדות בארץ וכ-ארבעה עובדים בארה"ב. ב-2021 חתמה החברה על הסכם שיתוף פעולה טכנולוגי עם חברת Siemens.

שי נוימן, מנכ"ל חברת SkillReal, אמר: "אנחנו הראשונים שמביאים את הטכנולוגיה המשלבת תאום דיגיטלי, AI ללא צורך באימון יעודי, ודיוק תת-מילמטרי לפס הייצור, במטרה לבצע בדיקות איכות בזמן אמת ולהגביר דרמטית את הפרודוקטיביות. הפתרון של SkillReal, שהוא קל ופשוט להטמעה, יכול לחסוך מיליארדי דולרים לתעשיות רבות, בהן תעשיית הרכב, אווירונאוטיקה, ביטחון וייצור מכונות."

זוז נערכת לעסקת ה-SPAC שתציל אותה מסגירה

בתמונה למעלה: עמדת טעינה קינטית של זוז פאואר במתחם חנויות נוחות ותידלוק בדרום קרוליינה, ארה"ב

חברת זוז (Zooz Power) מלוד הגישה לרשות ניירות הערך בארה"ב (SEC) את מסמכי הרישום הדרושים לצורך ביצוע עיסקת מיזוג עם השלד הבורסאי (SPAC), אשר תציל אותה מפני סגירה. במסגרת העיסקה, היא תבצע מיזוג משולש הופכי (מיזוג באמצעות חברה בת שהוקמה למענו) עם חברת Keyarch Global Sponsor הרשומה באיי קיימן ונסחרת בבורסת נסד"ק. העיסקה מתוכננת להזרים לפחות כ-13 מיליון דולר לקופת זוז: כ-10 מיליון דולר שהם תנאי המינימום לקיום העיסקה, וסכום נוסף שגוייס ממשקיעים במתכונת Private Investment in Public Equity – PIPE. זהו מרכיב מקובל בעסקאות SPAC אשר מספק את הבטוחות להשלמת עסקה שבה חברה בורסאית עם הון וללא נכסים, מתמזגת עם חברה עם נכסים שאינה נסחרת בבורסה.

עשר שנות פיתוח

חברת זוז נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-75 מיליון שקל. לאחר העיסקה היא תהיה חברה דואלית הנסחרת גם בתל אביב וגם בנסד"ק. העיסקה דורשת אישור של אסיפת בעלי המניות של זוז, אשר תתכנס ב-14 במרץ 2024. ראוי לציין שהסכום הסופי יכול להיות גבוה יותר: העיסקה מתבצע לפי שווי חברה של כ-60 מיליון דולר. כיום יש בקופת חברת ה-SPAC סכום של כ-22 מיליון דולר, אולם לבעלי המניות יש זכות למשוך את כספם לפני המיזוג. כאמור, אם ייוותרו בקופה פחות מ-10 מיליון דולר – המיזוג יבוטל. ואם ייוותרו בה יותר מ-10 מיליון דולר – זוז תקבל יותר הון מהעיסקה.

מכל מקום, בסיומה יחזיקו בעלי המניות הנוכחיים של זוז בכ–50%-40% ממניות החברה הממוזגת. עסקת הספאק תציל את חברת זוז אשר ההון שברשותה מעניק לה מירווח נשימה של מספר חודשים בלבד להמשך פעילותה. חברת זוז הוקמה בשנת 2013 על-ידי הטכנולוג הראשי אילן בן דוד, המהנדס הראשי דוד פינקו ומנהל הלקוחות ניר זוהר. החברה פיתחה מערכת יוצאת דופן לביצוע טעינה מהירה של כלי רכב חשמליים, גם באזורים מרוחקים שבהם רשת החשמל אינה יכולה לספק את העומס הפתאומי הדרוש.

השוק מתחיל לגלות עניין בפתרון הקינטי

מערכת ZOOTER-100 של החברה בנויה במתכונת של מודול הכולל גלגלי תנופה כבדים אשר מיוצבים במקומם בטכניקה דלת חיכוך, כולל שימוש במיסבים מגנטיים. המערך הזה מחובר אל רשת חשמל, גם בעלת הספק נמוך, אשר מתחילה לסובב את גלגלי התנופה עד למהירות של 17,000 סיבובים לדקה. כאשר רכיב חשמלי מתחבר אל המערכת, גלגלי התנופה המקושרים אל גנרטור, מספקים אנרגיה חשמלית רבה בזמן קצר, ומבצעים הטענה מהירה של סוללת הרכב.

בינואר 2023 היא התקינה מערכת טעינה קינטית ביחד עם אפקון תחבורה חשמלית בתחנת דלק של חברת דור אלון סמוך למתחם "מול-זכרון" בכביש 4. במאי 2023 היא חתמה על הסכם לאספקת 5 עמדות טעינה קינטית מהירה בעיר הרנברג בגרמניה. שתיים מהן החלו לפעול ושלוש עמדות נוספות נמצאות בתהליך התקנה. ביולי 2023 היא החלה בפיילוט עם חברת השכרת רכב גלובלית בנמל התעופה לה-גוורדיה בניו-יורק ובספטמבר 2023 התקינה תחנת טעינה במתחם חנויות נוחות ותדלוק בדרום קרוליינה. במקביל, היא נמצאת בתהליכים מתקדמים לביצוע פיילוט עם חברת החשמל הגדולה בארה"ב.

רגע קריטי בחיי החברה

התפתחויות אלה הופכות את עסקת הספאק לקריטית: החברה נמצאת במצב מיוחד שבו המערכות מתחילות להגיע לידיעת השוק ומתבצעים ניסויי השדה הראשונים של לקוחות פוטנציאליים. אבל זה בדיוק המועד שבו החברה עשויה להישאר ללא מזומנים שיאפשרו לה לקצור את הפירות של עשר שנות פיתוח. השוק מעריך ככל הנראה שהמיזוג ייצא אל הפועל: בשבועיים האחרונים הכפילו מניית החברה את שווייה בבורסה בתל אביב, ומחיר המנייה עלה מ-66 אגורות לכ-121 אגורות.

CI Systems: הזמנה ביטחונית בהיקף של 5.2 מיליון דולר

בתמונה למעלה: מדמה חתימה תרמית של טילים (מימין) וערכת בדיקה לציוד אלקטרו-אופטי מרובה חיישנים

חברת סי.אי (CI Systems) ממגדל העמק קיבלה הזמנה של מערכות בדיקה אופטיות צבאיות מלקוח ישראלי, בהיקף של כ-5.2 מיליון דולר. ההזמנה התקבלה לאחר משא ומתן שהחל בשנת 2023. באוגוסט 2023 החברה דיווחה על מיזכר הבנות להזמנת מסגרת בהיקף של כ-5 מיליון דולר ללא מועד אספקה קבוע. אלא שצורכי המלחמה שינו את סדרי העדיפויות: השבוע התקבלה ההזמנה עם מועד אספקה מזורז שיושלם במהלך 2025. חברת סי.אי. מפתחת ומייצרת מערכות בדיקה ומדידה אופטיות לשוק הצבאי, לשוק הסמיקונדקטורס והחל מ-2022 גם לשוק האזרחי.

טכנולוגיות הליבה שלה כוללות: Pyrometry למדידה לא פולשנית מרחוק של טמפרטורות האובייקט הנמדד, ספקטרוסקופיה בקרינת Near Infrared, ומדידת תוכנות נוזלים באמצעות קרינת Non Dispersive Infra Red. על בסיס זה החברה פיתחה מוצרים ייעודיים לשוקי היעד, כמו למשל מדידת הטמפרטורות של פרוסות סיליקון ומעקב אחר הריכוז של חומרים בתמיסות רטובות עבור תעשיית השבבים, מערכות למדידת הביצועים של פנלים סולאריים וכדומה.

עבור השוק הביטחוני מייצרת מערכות בדיקה לציוד אלקטרו-אופטי עבור כל אורך חיי המוצר, משלבי הפיתוח ובקרת הייצור, ועד התחזוקה של המשתמש הסופי. למשל מערכת להדמיית החתימה התרמית של טיל (Missile Signal Simulator) המשמשת לבדיקת המוכנות של מערכות גילוי ויירוט, מערכות למדידת החתימה התרמית של גופים, מערכות לבדיקת הביצועים של אמצעי ראיית לילה וחיישנים תרמיים העובדיחם בתחום ה-SWIR ועוד.

השוק הביטחוני מאפיל על השוק האזרחי

גם לפני מלחמת חרבות ברזל זה היה תחום הפעילות הגדול ביותר של החברה: בתשעת החודשים הראשונים של 2023 הסתכמו מכירות החברה בכ-27.1 מיליון דולר, מתוכן המכירות לשוק הביטחוני הסתכמו בכ-19.8 מיליון דולר. מדובר בצמיחה של כ-38% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2022, כאשר המכירות היו בעיקר לישראל, אירופה וארה"ב אשר נכנסו לתהליך הצטיידות ביטחוני על רקע מלחמת אוקראינה והמתיחות באסיה. החברה מעסיקה כ-150 עובדים, רובם במגדל העמק.

מעבר לפעילות בישראל, יש לה חברה בת בצרפת וחברה בת בארה"ב המייצרת מערכות עבור השוק האמריקאי ומערכות המוזמנות עבור צה"ל באמצעות כספי הסיוע הביטחוני האמריקאי. החברה נמצאת בשליטת המנכ"ל ד"ר רוברט בוקוולד והטכנולוגי הראשי ד"ר דאריו חביב. היא נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-189 מיליון שקל.

Nidec תפתח את המנוע של AIR ONE

יצרנית המנועים היפנית Nidec Motors תפתח עבור חברת AIR הישראלית את המנוע החשמלי למודל המסחרי של כלי התעופה האישי שלה, Air ONE. המנוע מיועד לספק ל-AIR ONE, הכולל שני מושבים והוא בעל יכולת המראה ונחיתה אנכית (eVTOL), טווח טיסה של 100 מייל בטעינה מלאה אחת של הסוללה. פרויקט הפיתוח המשותף ממומן על ידי קרן BIRD.

Nidec, שהוקמה ב-1973, היא אחת מיצרניות המנועים הוותיקות והמוכרות. היא מתמחה בפיתוח וייצור של מנועים מדויקים, מנועים למכשירים וכן מנועים לעולמות התעשייה והרכב. החברה מעסיקה כ-100 אלף עובדים והכנסותיה ב-2023 הסתכמו ב-16.9 מיליארד דולר.

לטוס בבוקר למשרד

פלטפורמת AIR ONE שפיתחה החברה משתייכת לקטגוריה של כלים תעופתיים חשמליים בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכית (eVTOL). המערכת מבוססת על שימוש בארבעה מדחפים כפולים במתכונת של רחפן, ובכנפי עילוי קצרות לצורך שיוט במצב תעופה אופקית. הכלי מיועד לשימוש אישי ושוקל כ-970 ק"ג. בהתאם, הוא יכול לשאת עד שני נוסעים (או משקל כולל של 250 ק"ג) למרחקים קצרים של עד כ-180 ק"מ ולשייט באוויר במהירות מקסימלית של עד 250 קמ"ש. הוא מיועד לשימוש ככלי תחבורה אישי בדומה לשימוש במכונית, למשל לצורך נסיעה מהבית לעבודה, מעל הפקקים שבכבישים. בהתאם, הוא מופיע בגודל המאפשר לאחסן אותו במוסך הביתי או במגרש חנייה. על-פי הערכות של החברה, הפוטנציאל בשוק האמריקאי צפוי להסתכם בכ-15,000 כלים בשנה.

בחודש דצמבר הודיעה AIR כי החלה לשתף פעולה עם חיל האוויר האמריקאי, וזאת במסגרת תוכנית החדשנות AFWERX של חיל האוויר, שמטרתה לקדם שיתופי פעולה טכנולוגיים עם חברות אזרחיות. AIR צלחה את שלבי הבדיקה הראשונים של מסלול בשם Agility Prime, שמתמקד בתחום התחבורה האווירית, וכעת נחתם הסכם רשמי בין החברה לבין AFWERX כדי לקדם את שיתוף הפעולה באופן מעשי. בעקבות כך, AIR בוחנת מספר אתרים בארצות הברית שיהוו את בסיס פעילותה במדינה. כמו כן, טיסות המבחן שתבצע AIR יספקו לחיל האוויר נתונים כדי לבחון את השימוש בכלי התעופה לצרכים לוגיסטיים של החיל.

 

אינטל תייצר מעבדים שפותחו על-ידי מיקרוסופט

מנכ"ל חברת מיקרוסופט, סאטיה נדלה, גילה במהלך בנס Intel Foundry Direct Connect הראשון, שהתקיים השבוע בסן פרנסיסקו, שאינטל תשמש כספקית שירותי הייצור למעבדים שפותחו בחברת מיקרוסופוט, ותייצר אותם בטכנולוגיית 18A, שהיא טכנולוגיית הייצור המתקדמת ביותר של אינטל כיום. מדובר בניצחון גדול מאוד של אינטל, גם מסחרי וגם תדמיתי. אינטל מנסה בשנים האחרונות לבנות את עסקי הייצור בקבלנות משנה, ובינתיים המהלך מתקדם באיטיות רבה. ברבעון האחרון של 2023 הסתכמו מכירות אינטל בכ-15.4 מיליארד דולר, מתוכם מכירות שירותי הייצור הסתכמו בכ-291 מיליון דולר בלבד.

נדלה לא מסר איזה שבבים מיקרוסופט תייצר, אולם סוכנות רויטרס דיווחה שמיקרוסופוט מפתחת כיום שני מעבדים בעלי חשיבות רבה עבורה: מעבד מחשבים מרכזי (CPU), ומעבד מאיץ ליישומי בינה מלאכותית. "אנחנו זקוקים לאספקה אמינה של מעבדים איכותיים ועתירי ביצועים", אמר נדלה בארוע. "בגלל זה אנחנו כל-כך נרגשים מהעבודה עם אינטל". שתי המתחרות המרכזיות של ארינטל בתחום ייצור השבבים הן סמסונג ו-TSMC, אשר נחשבות למתקדמות יותר מאינטל בתחום הייצור. אלא שהמעבר של תהליך 18A לייצור סדרתי עשוי לשנות את התמונה, ולהשאיר את TSMC כמתחרה העיקרית של אינטל.

חברת TSMC הטאיוואנית נחשבת לקבלנית שירותי ייצור השבבים הגדולה בעולם, ובשנת 2023 הסתכמו מכירותי בכ-70 מיליארד דולר. להערכת חברות המחקר, היא מחזיקה בכ-60% מהשוק העולמי כאשר סמסונג מחזיקה בכ-15% מהשוק. מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, אמר בארוע בסן פרנסיסקו שאינטל מתכננת להיות קבלנית הייצור השנייה בגודלה בעולם עד לשנת 2025.מעניין לציין שחברת TSMC מייצרת היום אריחי סיליקון בטכנולוגיות מתקדמות, אשר משולבים בתוך מעבדים של אינטל עצמה. ככל הנראה גם מצב ביניים זה ישתנה בקרוב אם אינטל תעמוד בתחזית שפירסמה השבוע, שלפיה היא תביא אל השוק ארבעיה תהליכי ייצור חדשים בתוך חמש שנים.

DustPhotonics גייסה 24 מיליון דולר

חברת Dust Photonics השלימה גיוס B בהיקף של 24 מיליון דולר, שלדברי החברה היה גבוה מהמתוכנן. הסבב הובל על ידי משקיעים קיימים וחדשים, בהם קרנות ההון-סיכון Sienna Venture Capital, Greenfield Partners, Atreides Management ו-Exor Venture. עניין המשקיעים בחברה נובע בין היתר מהצורך הגובר בפתרונות של תקשורת מהירה במרכזי נתונים לצורך יישומי AI.

מהחברה נמסר כי ההון ישמש להרחבת הייצור הסדרתי של שני שבבי הסיליקון-פוטוניקס של החברה, Carmel-4 ו-Carmel-8, המיועדים ליישומי תעבורת נתונים בקצבים של 400 ו-800 ג'יגה-ביט לשנייה – וכן לפיתוח הדור הבא המיועד לקצב כפול של 1.6 טרה-ביט לשנייה.

חברת DustPhotonics הוקמה בשנת 2017 בהשקעה ראשונית של היו”ר אביגדור וילנץ, המשמש כיו"ר, ומעסיקה כיום כ-50 עובדים במשרדיה במודיעין. מייסדיה הם קבוצת מומחים בתחום התקשורת האופטית: בן רובוביץ’ ממלאנוקס ואמפנול,  ד”ר קובי השרוני ואמיר גרון שהגיעו מחברת Compass Networks ויואל שטרית שהגיע מחברת אינטל.

החברה מפתחת שבבי תקשורת למרכזי נתונים המתבססים על טכנולוגיה ייחודית של החברה בתחום הסיליקון-פוטוניקס, המאפשרת לייצר שבבי תקשורת אופטיים חסכוניים בצריכת ההספק מאחר שהם מאפשרים שימוש במקור לייזר יחיד כדי להפעיל ארבעה ערוצי תקשורת ולהשיג קצב תעבורת נתונים ברוחב-פס מאוד גבוה.

מנכ"ל החברה, רונן לווינגר, ציין כי החברה חווה גידול בהיקף זכיות התכנון. "אנחנו נרגשים מההזדמנויות בשווקי ה-AI ומחשוב הענן."

אינטל מרכזת את כל פעילויות הייצור בגוף חדש: Intel Foundry

חברת אינטל (Intel) הכריזה היום על הקמת הגוף החדש Intel Foundry, אשר כולל את כל מפעלי ותשתיות הייצור של החברה בכל העולם. הגוף החדש יספק שירותי ייצור מתומחרים לחטיבות השונות של אינטל וללקוחות חיצוניים. בנוסף, היא תארגן אותו תחת תפישת ייצור חדשה המותאמת לעידן ה-AI והרכיבים הגדולים ומרובי האריחים. בכך אינטל מממשת את החלטתה לארגן את החברה במודל פעילות חדש שקיבל את הכינוי IDM 2.0, המבוסס על מתכונת של ספקית שירותי ייצור (Foundry) עצמאית.

בשיטה הזאת, כל חטיבות המוצר של אינטל יפעלו כמו חברות ללא מפעל ייצור (Fabless) ויתחרו על קבלת שירותי יצור מחטיבת הפאונדרי אשר תפעל במתכונת של מוקד רווח עצמאי. ביוני 2023 העריך סמנכ"ל הכספים של החברה, דייויד זינסנר, שהמעבר למתכונת החדשה יתקיים ברבעון הראשון 2024. ההכרזה נעשתה בכנס Intel Foundry Direct Connect הראשון, המתקיים היום (ד') בסן פרנסיסקו. קבוצת הפאונדרי מקיפה את כל פעילויות הייצור ופיתוח הייצור של אינטל, ותכלול חטיבה ייעודית המספקת שירותי ייצור בחוזה עבור לקוחות חיצוניים (עד היום זו היתה חטיבת Intel Foudry Services – IFSׂׂ).

אינטל קריית גת צפויה להשתלב במהלך

הקבוצה כוללת את כל מפעלי הייצור של אינטל בעולם, כולל המפעל בקריית גת. בישראל פועל כיום מפעל פאב-28, ונמצא בהקמה מפעל פאב-38. מדובר מדובר באחד ממפעלי הייצור הגדולים והמתקדמים של אינטל, ולכן יש לצפות שהוא ייצר גם רכיבים של אינטל וגם רכיבים עבור הלקוחות החיצוניים. אינטל תדווח בסעיף נפרד על התוצאות הכספיות של פעילות הייצור, כדי להבטיח שקיפות המאפשרת לשוק להעריך את ביצועי החברה בצורה מדויקת יותר. במקביל להקמת הקבוצה החדשה, הודיעה אינטל על גיבוש תפישת ייצור המותאמת לעידן הבינה המלאכותית (AI). התפישה החדשה תמומש בתחילה במפעל הייצור באורגון, ארה"ב, ולאחר מכן תונחל לאתרי הייצור האחרים.

תפישת הייצור החדשה קיבלה את הכינוי Systems Foundry Offering. היא מבוססת על ההנחה שרכיבים גדולים מאוד המאפיינים את עידן הבינה המלאכותית ורכיבים מרובי אריחים (Chiplet) זקוקים לפתרון טכנולוגי כולל ולא רק למומחיות בייצור סיליקון: הם מבוססים על אופטימיזציה ושילוב של טכנולוגיות רבות, החל מתכנון שבבים, טכנולוגיות אריזה מתקדמות, מרכיבי תוכנה ורכיבים נוספים ברמת המערכת.

תפישת ייצור המותאמת לעידן ה-AI

להערכתה, מערכות ה-AI הקיימות היום ממצות רק כ-30% מהפוטנציאל הטכנולוגי הקיים בגלל חוסר יעילות ועיכובים. לכן, על-מנת לספק את הרעב לAI לטווח ארוך נדרשת אופטימיזציה של כל המערכת: תהליך הייצור ברמת הטרנזיסטור, המארז והחיבוריות בין השבבים, רשתות תקשורת פנימיות בתוך ובין השבבים, מערכות קירור ואספקת כח, וכן התוכנה והאלגוריתמים. המטרה של מודל SFO היא אופטימיזציה כוללת שילוב ומיפוי אופטימלי של כל שכבות המערכת המייצרות פתרון AI מיטבי.

מבחינת אינטל פאונדרי, פירוש הדבר שהיא צריכה לנהל את כל מרכיבי הפתרון – החל ממכונות הייצור וכלה במוצר הסופי. לכן היא שוקדת בשנה האחרונה על יצרת בריתות ושיתופי פעולה אסטרטגיים עם אקוסיסטם רחב מאוד שיסייע לה לבצע אופטימיזציית תהליך מלאה. היא הכריזה על הסכמי שיתוף פעולה עם חברות כמו סימנס, קיידנס, סינופסיס, Arm, מיקרוסופט, Open AI ועוד. אפילו שיתופי הפעולה שלה עם חברות כמו טאואר סמיקונדרטור וגלובלפאונדריז, מעניקים לה יכולת לשלב את הידע הייחודי שלהן במערך האופטימיזציה שלה. 

USR חידשה את הקווים לצורך ייצור ביטחוני

בתמונה למעלה: אדי גז, מנכ"ל חברת USR

חברת USR שמרכזה בכרמיאל, השלימה בשנה האחרונה תוכנית ארגון מחדש של תשתית הייצור והתפעול, כדי להיערך לגידול בייצוא והעמקת כושר הייצור של מערכות ביטחוניות מתקדמות. מנכ"ל USR, אדי גז, סיפר ל-Techtime שבמסגרת התהליך הזה החברה רכשה והתקינה 6 קווי SMT מלאים של Siemens ו-Yamaha, וכעת היא מפעילה 11 קווי השמות. במקביל, הוחלפו מערכות-עזר בקווים, כמו מערכות ה-AOI וה-SPI בנוסף למכונות מריחה, והותקנה בחברה מערכת ERP וקשרי לקוחות (CRM) חדשה של חברה אמריקאית. בסך הכל, החברה השקיעה בתהליך הזה כמה עשרות מיליוני שקלים.

גז: "להערכתי, זו אחת מעסקאות ההצטיידות הגדולות ביותר בשנים האחרונות בתעשיית האלקטרוניקה הישראלית. ביצענו את הרכש מתוך הסתכלות קדימה על הצרכים העתידיים של התעשייה, ולכן רכשנו את המכונות ה-ASM המתקדמות ביותר של Siemens ו-Yamaha. הן מאפשרות לנו לייצר כרטיסים ברמות דיוק גבוהות מאוד עם מירווחים של מיקרונים בודדים בין המוליכים". לדבריו, בעקבות ההצטיידות החברה הגדילה משמעותית גם את קיבולת הייצור הכוללת שלה וגם את דיוק הייצור. "המערכות החדשות ייאפשרו לנו לספק מענה לצמיחה הגדולה בשוק הביטחוני בארץ ובעולם".

השלב הבא: סקנדינביה וארה"ב

לדבריו, כבר היום החברה פעילה בשוק הביטחוני האירופי, ומספקת שירותי ייצור לחברות ביטחוניות באירופה באמצעות הסכמים ישירים. "כיום אנחנו חושבים על כניסה לשווקים גלובליים נוספים, דוגמת סקנדינביה וארצות הברית". המערכות החדשות מותקנות באתרי הייצור של החברה בירושלים ובכרמיאל. ראוי לציין שתוכנית ההצטיידות הגדולה הזו הושלמה בשנת 2023. נודע שהחברה מתכננת לבצע הצטיידות נוספת גם בשנת 2024.

רצפת ייצור בחברת USR
רצפת ייצור בחברת USR

חברת USR מספקת שירותי ייצור אלקטרוני (EMS) בעיקר לתעשייה הביטחונית, תעשיית התקשורת ולתעשייה הרפואית. היא פועלת משלושה אתרים בכרמיאל, בירושלים ובנתניה ומעסיקה כ-600 עובדים. כיום היא  נמצאת בתהליכי גיוס עובדים נוספים. סמנכ"ל שיווק וקשרי לקוחות בחברת USR, רונית שלו, אמרה שההשקעה בתשתיות הטכנולוגיות היא חלק מהטמעת תוכנית שמטרתה שיפור ה-Agility, Discovery, Adaptability, Speed.

מנהל מערכות המידע של USR, יעקב רוביו, אמר שמערכת ה-ERP נבחרה לאחר מחקר מעמיק ובחינת Best Practices עבור תעשיית ה-EMS. לדבריו, החברה נכנסת כעת לתהליך הטמעה הכולל ארבעה שלבים: מיפוי מידע, בדיקת תהליך העבודה, הכשרת עובדים, וניסוי פיילוט שרק לאחר השלמתו המערכת תעלה באופן מלא לאוויר.

סרגון צופה גידול דו-ספרתי ב-2024

חברת סרגון (Ceragon), המפתחת פתרונות תמסורת אלחוטית לרשתות תקשורת, סיימה את 2023 במומנטום חיובי, כאשר רשמה ברבעון הרביעי הכנסות של 90.4 מיליון דולר, גידול של 20% לעומת הרבעון המקביל. בשנת 2023 כולה רשמה החברה הכנסות של 347.2 מיליון דולר, גבוה ב-18% בהשוואה ל-2022, ורווח נקי של 6.2 מיליון דולר (GAAP) ו-16.7 מיליון דולר (Non-GAAP). זוהי השנה הראשונה מאז 2018 שסרגון מסיימת עם רווח נקי במונחי GAAP.

בחברה מדווחים על גידול בצבר ההזמנות מתחום הרשתות הפרטיות, אחד ממנועי הצמיחה העיקריים שסימנה. ב-2023, כ-30% מההזמנות של לקוחות חדשים היו בתחום הרשתות הפרטיות, כדוגמת עיריות ואוניברסיטאות. "אחד היעדים שלנו הוא להכפיל ב-2024 את צבר ההזמנות שלנו מתחום הרשתות הפרטיות," המר מנכ"ל החברה, דורון ארזי, בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח.

מגמה חיובית נוספת ב-2023 היתה גידול של 43% בהכנסות מצפון אמריקה, שוק היעד השני בגודלו עבור סרגון, אחרי הודו. בשנת 2024 צופה החברה הכנסות בטווח של 385-405 מיליון דולר, המשקף גידול שנתי של 11%-17%.

בחודש דצמבר השלימה סרגון את רכישת חברת סיקלו (Siklu) הישראלית, ועל כן תרומת הכנסותיה לסרגון ברבעון הרביעי שולית. עם זאת, לדברי מנכ"ל החברה, אחד מלקוחותיה הגדולים של סיקלו ביצע באחרונה הזמנת רכש משמעותית. בסך הכול, סרגון צופה כי סיקלו תתרום כ-25-29 מיליון דולר להכנסות השנתיות של סרגון.

 

TSMC בחרה ב-Avnet ASIC ישראל כספקית טכנולוגיות ASIC

בתמונה למעלה: הצוות המוביל באבנט אייסיק ישראל. קרדיט: אייל טואג

חברת Avnet ASIC Israel מבני דרור חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת TSMC הטאיוואנית, שבמסגרתו היא מונתה ל-Value Chain Aggregator – VCA של TSMC. אבנט אייסיק מספקת שירותי תכנון וייצור רכיבי ASIC (שבבים ייעודיים המתוכננים ומיוצרים ללקוח ספציפי וליישום ספציפי) עד לרמת המערכות על-גבי שבב. המינוי יאפשר לה לספק לחברות ישראליות, סטארט אפים וחברות מבוססות בארץ ובעולם, קשת רחבה של שירותים, החל ממפרט לתכנון שבבים (Spec), דרך תכנון לוגי ועד לייצור המוני בתהליכי הייצור המתקדמים ביותר של TSMC הטאיוואנית.

אבנט אייסיק תשלב יכולות תכנון בפלטפורמת החדשנות הפתוחה של TSMC (Open Innovation Platform – OIP) ותציע שירותים בכל שלב בשרשרת הערך של השבבים, כולל בשלבי פיתוח הקניין הרוחני (IP), התכנון, ייצור פרוסות הסיליקון, הרכבה ובדיקה. המנהלת העסקית של אבנט אייסיק ישראל (AAI), יוליה מילשטיין, אמרה שלחברה יש מורשת משותפת של 20 שנות שיתוף פעולה עם TSMC. "הרחבת השותפות לשירותי VCA מחזקת את מעמדנו בתעשייה ומאפשרת לנו לקצר את זמן ההגעה לשוק של לקוחותינו ולספק להם דרך בטוחה להגיע לייצור המוני".

פול דה בוט, מנכ"ל TSMC באזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה, אמר: "אנחנו שמחים לקדם בברכה את אבנט אייסיק ישראל כשותפת VCA של TSMC. הרקורד יוצא הדופן של החברה בטכנולוגיות TSMC וההתמחות שלה בתכנון וייצור במגוון יישומים דוגמת Automotive ו-AI מאפשרים לנו לספק ערך יוצא דופן ללקוחותינו ולהרחיב את השוק שלנו". פאבל וילק, ,GM Head of Engineering באבנט אייסיק ישראל: "ביצענו פרויקטי תכנון שהצליחו כבר בפעם הראשונה בכל טכנולוגיות הייצור, עד לרמות של 4 ננומטר. המהלך מחזק את ההיצע שלנו בתחומים כמו AI, רכב, מחשוב עתיר ביצועים, דאטה סנטרים ועוד".

חברת אבנט אייסיק ישראל היא חטיבה של Avnet Silica הנמצאת בבעלות חברת Avnet, שהיא ספקית פתרונות טכנולוגיים עבור תכנון, ייצור ושרשרת אספקה, כולל הפצת רכיבים אלקטרוניים. ברבעון השני של שנת הכספים שהסתיים בדצמבר 2023, הסתכמו המכירות של אבנט העולמית בכ-6.2 מיליארד דולר. המגזר המרכזי בפעילותה הוא של הפצת הרכיבים, שהיה אחראי למכירות של כ-5.8 מיליארד דולר.

מניית סולאראדג' שוב צוללת לאחר תחזית מאכזבת

הכנסותיה של סולאראדג' (SolarEdge) ברבעון הרביעי של 2023 הסתכמו ב-316 מיליון דולר, ירידה של 56% בהשוואה לרבעון השלישי וירידה של 65% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2022 – כך לפי הדו"ח הכספי שפרסמה הלילה. בשורה התחתונה, החברה סיימה את הרבעון האחרון של השנה עם הפסד נקי של 162.4 מיליון דולר (GAAP) ושל 52.5 מיליון דולר (Non-GAAP). סולאראדג' פרסמה תחזית הכנסות נמוכה לרבעון הראשון, בטווח של 175-215 מיליון דולר, וכתוצאה מכך יורדת מנייתה – שדווקא היתה במסלול התאוששות בשבועיים האחרונים – בשיעור דו-ספרתי במסחר המקדים בוול-סטריט.

לדברי סולאראדג', היא שלחה ברבעון האחרון מוצרים בהיקף הנמוך ב-200 מיליון דולר מרמת ביקושי הקצה, וצפויה גם ברבעון הראשון לשלוח מוצרים בהיקף הנמוך ב-250-300 מיליון דולר מביקושי הקצה, וזאת כחלק מתהליך נרמול המלאים. עם זאת, עם הצפי להתנרמלות המלאים לאורך השנה, החברה צופה כי במחצית השנייה של השנה יחזרו הכנסותיה לרמה רבעונית של 600-650 מיליון דולר. גם נתון זה נמוך מקצב ההכנסות הרבעוני של החברה בשנים האחרונות.

בשנת 2023 כולה עמדו הכנסותיה של סולאראדג' על 3 מיליארד דולר, המבטאות ירידה של כ-4% בהשוואה לשנת 2022. במונחי GAAP, שנת 2023 הסתיימה בהפסד נקי של 34.3 מיליון דולר, אך במונחי Non-GAAP רשמה החברה רווח נקי של 248.4 מיליון דולר. עוד הודיעה סולאראדג' כי תחל עד סוף הרבעון בתוכנית לרכישת מניות, שהיקפה הכולל יעמוד על 300 מיליון דולר, וזאת בניסיון לאושש את המניה.

מניית סולאראדג' בנסד"ק במחצית השנה האחרונה. מקור: yahoo finance
מניית סולאראדג' בנסד"ק במחצית השנה האחרונה. מקור: yahoo finance

השוק שבו חוותה סולאראדג' את הירידה החדה ביותר הוא אירופה, שוק היעד העיקרי של החברה שחלקו בתמהיל ההכנסותיה הלך וגדל בשנים האחרונות והיה אחראי בשלב מסוים ליותר ממחצית מהכנסותיה. מלבד המלאים העודפים בערוצי ההפצה, הפעילות העסקית בשוק האירופי הוכבדה על רקע הריבית הגבוהה, מזג האוויר החורפי שהקדים השנה, וכן אי-ודאות באשר למדיניות ממשלתית בנוגע לתמריצים לשוק הסולארי במדינות כמו אוסטריה והולנד.

 

קמטק צופה גידול של 30% בהכנסות הרבעון ה-1

חברת קמטק (Camtek), המפתחת מערכות בדיקה לתעשיית השבבים, סיימה את 2023 עם הכנסות של כ-88.7 מיליון דולר ברבעון הרביעי, עלייה של 8% לעומת הרבעון המקביל ב-2022. הרווח הנקי (על בסיס GAAP) הסתכם ב-20.8 מיליון דולר. בקמטק מציינים כי הביקוש הגבוה למחשוב עתיר ביצועים (HPC) היה הגורם העיקרי להכנסות הגבוהות ברבעון הרביעי.  ברבעון הראשון ל-2024 צופה החברה הכנסות של 93-95 מיליון דולר, גידול של כ-30% בהשוואה לרבעון הראשון של 2023. ההכנסות בשנת 2023 הסתכמו בכ-315.4 מיליון דולר; קיטון של 1.7% ביחס ל-2022. הרווח הנקי (על בסיס GAAP) הסתכם ב-78.6 מיליון דולר.

קמטק צופה כי שנת 2024 תהיה שנת שיא בהכנסות בתולדות החברה. רפי עמית, מנכ"ל קמטק, אמר: "קיבלנו הזמנות לכמעט 300 מערכות במחצית השנייה של 2023, הממצבות אותנו בעמדה מצוינת לשנת 2024. כל אלו הושגו בעיקר בזכות המעמד המוביל שלנו בקרב לקוחות tier-1 המייצרים HBM (רכיבי זיכרון רחבי פס) ומארזי שבבים (chiplet devices) ליישומי AI. בנוסף, ראינו ביקוש מתמשך מלקוחות ה-OSAT שלנו אשר נתמך ביישומי מארזים מתקדמים אחרים".

במהלך הרבעון הרביעי השלימה קמטק את עסקת רכישת חברת FRT Metrology הגרמנית תמורת כ-100 מיליון דולר במזומןחברת FRT נחשבת לספקית מובילה של פתרונות מדידה מדוייקים עבור שוק המארזים המתקדמים. קמטק נסחרת בנסד"ק בשווי של 3.8 מיליארד דולר.

נעם פרץ מונה לתפקיד CTO בחברת Incredibuild

חברת התוכנה Incredibuild, המפתחת פלטפורמה להאצת תהליכי פיתוח, הודיעה על מינויו של נעם פרץ לתפקיד CTO בחברה. פרץ מגיע לאינקרדיבילד מחברת Toga Networks, שנרכשה ב-2016 על ידי Huawei הסינית, ולפני כן עבד כארכיטקט תוכנה בכיר בסיסקו וב-VMware.

בתפקידו האחרון ב-Toga Networks שימש כ-CTO וניהל את ה-Cloud Research Lab שמעסיקה כ 70 מומחים המפתחים טכנולוגיות ייעודיות עבור תחומי אבטחת ענן, PaaS ותשתיות ענן. 

מאינקרדיבילד נמסר, כי מינויו של פרץ מגיע כחלק מהאסטרטגיה להגברת הפעילות הגלובלית של החברה וכניסה לשווקים חדשים, לאור העלייה בביקוש לפתרונות התייעלות בתעשיות שונות ומגוונות.

אינקרדיבילד פיתחה פלטפורמה המתחברת אל כל המחשבים בארגון, מאתרת את המעבדים הפנויים או מעבדי CPU שיש בהם משאבי עיבוד בלתי מנוצלים, ורותמת אותם לטובת תהליך עיבוד ופיתוח שדורשים משאבי עיבוד גדולים. באופן זה ניתן לגייס לטובת הפרויקט משאבי מחשוב עצומים. הפלטפורמה של החברה מאפשרת לבצע שיתוף כוחות דומה גם של מכונות וירטואליות בפלטפורמות ענן כמו Azure ו-AWS.

בפועל, הפלטפורמה הופכת את הארגון למחשב-על גדול, באמצעות התקנת רכיב תוכנה (Agent) בכל מחשב ברשת. מחשב-העל הווירטואלי מפעיל לצרכיו את העיבוד הבלתי מנוצל (Idle CPU) בכל רגע נתון, של יתר המחשבים ברשת. הקמת רשת העיבוד המאוחדת נעשית באמצעות תשתית התקשורת הקיימת ולא כרוכה בהתקנת חומרה מיוחדת.

החברה פעילה במיוחד בקרב חברות תוכנה, מחקר ופיתוח וגם גיימינג, ואולם בקרב לקוחותיה ניתן למצוא גם חברות המפתחות תוכנה לנהיגה אוטונומית, חברות ענן וחברות IoT. לחברה כ-2,000 לקוחות ממגוון תעשיות בכל העולם, כגון Epic , EA  Microsoft , Nintendo, Amazon, Citibank, Adobe, Disney, Intel Samsung ועוד.

אפלייד מצפה להכפיל פי 4 את מכירות CFE הישראליות

בתמונה למעלה: קמפוס אפלייד מטיריאלס ברחובות

מנכ"ל חברת אפלייד מטיריאלס העולמית (Applied Materials), גארי דיקרסון, העריך שהמכירות של מערכות Cold Field Emission – CFE שפותחו בישראל יוכפלו פי ארבעה במהלך שנת 2024. "התקדמויות משמעותיות ופריצות דרך ב-Foundry Logic ו-DRAM מניעות צורך במטרולוגיה ותהליכי בקרה איכותיים יותר בתהליך הייצור. טכנולוגיית CFE למערכות e-beam שפיתחנו, מייצרת תמונה דו-מימדית ותלת-מימדית במהירות גבוהה עד פי 10 ממערכות אחרות. אנחנו מצפים שההכנסות ממערכות ה-CFE שלנו יגדלו פי ארבעה במהלך 2024, ויהוו כ-50% מסך המכירות של מערכות e-beam".

הדברים נאמרו במהלך שיחת ועידה השבוע לאחר שהחברה פירסמה את התוצאות העסקיות לרבעון הראשון שלה, שהסתיים ב-31 בינואר 2024. היקף המכירות ברבעון הסתכם בכ-6.71 מיליארד דולר, כמו ברבעון המקביל אשתקד. תחזית המכירות של הרבעון השני היא כ-6.50 מיליארד דולר. בעקבות פרסום התוצאות עלתה מניית אפלייד בנסד"ק בכ-11% והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-166 מיליארד דולר.

אפלייד מטיריאלס פועלת בישראל תחת חטיבה עסקית עצמאית המתמחה באבחון ובקרת תהליכים בשם PDC – Process and Diagnostic Control. היא מנוהלת על ידי רפי בן עמי, עוסקת בפיתוח וייצור מערכות לתחום בקרת ייצור שבבים. זהו מרכז המו"פ הגדול ביותר של החברה מחוץ לארה"ב וכולל מעבדות פיתוח, אולמות ייצור וחדרים נקיים הנמצאים היום בתהליכי הרחבה. כיום אפלייד מעסיקה כ– 2,350 עובדים בישראל ומציעה כ-35 משרות פתוחות במגוון תפקידים טכנולוגיים.

טכנולוגיית Cold Field Emission נחשפה לראשונה בסוף 2022. היא מאפשרת להפעיל מיקרוסקופ אלקטרונים בטמפרטורת החדר ולא בטמפרטורה המקובלת של כ-1,500°C, ועל-ידי כך ניתן לאתר ולזהות פגמים בשבב בגודל של פחות מ-1 ננומטר. הטכנולוגיה שולבה במערכת PrimeVision 10 לאיתור פגמים ובמערכת SEMVision G10 לאיפיון הפגמים, המיוצרות בישראל.

מערכת SEMVision G10 לאיפיון פגמים (מימין) ובמערכת PrimeVision 10 לאיתור פגמים (משמאל)
מערכת SEMVision G10 לאיפיון פגמים (מימין) ובמערכת PrimeVision 10 לאיתור פגמים (משמאל)

טכנולוגיית eBeam (מיקרוסקופ אלקטרוני) משמשת לזיהוי ואיפיון פגמים שמפאת גודלם אינם ניתנים לזיהוי על-ידי מערכות אופטיות. עד היום התעשייה התבססה על מערכות המבוססות עקרון Thermal Field Emission -TFE אשר פועלות בטמפרטורה גבוהה של כ-1,500°C, אשר מגבילה את הרזולוציה של התמונה המתקבלת. הפיתוח התאפשר בזכות שתי פריצות-דרך שבוצעו בישראל: הראשונה היא שימוש בחומרים ייחודיים אשר מפחיתים את כמות המזהמים ועבודה בתנאי ואקום עמוק (1×10-11 מיליבר), שהוא גדול בשניים-שלושה סדרי גודל מהוואקום הקיים במערכות TFE וקרוב לרמת הוואקום הקיים בחלל החיצון.

פריצת הדרך השנייה הינה תהליך אוטומטי לניקוי עצמי:  גם בתנאי ואקום קיצוניים במיוחד עשויות להיווצר כמויות זעירות של שאריות גז שיפגעו בתפקוד המערכת. אפילו אם אטום בודד נצמד למקור ממנו נפלטים האלקטרונים, הוא עשוי לחסום חלקית את פליטתם, ולפגוע ביציבות פעולת המערכת. המהנדסים מרחובות פיתחו תהליך ניקוי עצמי מחזורי המסיר מזהמים, ומאפשר ביצועים יציבים לאורך זמן.

קיידנס הכריזה על מערכת Celsius Studio לאנליזה תרמית

חברת קיידנס (Cadence Design Systems) הודיעה על השקת מערכת Cadence Celsius Studio, אשר מתבססת על בינה מלאכותית לביצוע תכנון תרמי ואנליזה תרמית של מערכות אלקטרוניות מרמת השבב ועד למעגלים מודפסים ומכלולי אלקטרוניקה שלמים. מדובר בפלטפורמה אינטגרטיבית ולא במקבץ של כלים נפרדים, המאפשרת למהנדסים לבצע במקביל את התכנון, העיצוב, הניתוח והאופטימיזציה של ביצועי המוצר. 

Celsius Studio מביאה לשוק פתרון לביצוע אנליזות תרמיות ברמת מערכת, כשהוא מופיע במוצר משולב אחד הכולל סימולציה והדמיה אלקטרותרמית, קירור מערכות אלקטרוניות ועומס תרמי. הוא כולל טכנולוגיית קירור אלקטרונית שהתאפשרה הודות לרכישה של Future Facilities בידי Cadence בשנת 2022, נגישה כעת למהנדסי חשמל ולמהנדסי מכונות. להערכת החברה, היכולת לבצע אנליזות in-design של חום, עומס וקירור מערכות אלקטרוניות, מעודדת את המיזוג בין ECA ו-MCAD ומאפשרת הדמיה מולטי-פיזיקלית של מערכות אלקטרומכניות.

הארכיטקטורה של Celsius Studio מיועדת לאנליזה עם מיקבול מאסיבי. המערכת משולבת בצורה חלקה בפלטפורמות תכנון מעגלים משולבים, מעגלי RF, תכנון אריזה, ומעגלים מודפסים של Cadence, והיא מאפשרת אנליזה תרמית in-design וביצוע אישור סופי (Signoff). קיידנס עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם Arm, אינטל ואנבידיה. בשבוע שעבר היא חשפה שיתוף פעולה עם Dassault Systèmes הצרפתית, שבמסגרתו מצורפות תוכנות התכנון למעגלים מודפסים OrCAD ו-Allegro של קיידנס, לפלטפורמת ענן התכנון והסימולציה 3DEXPERIENCE של דאסו סיסטמס. הפתרון יהיה זמין החל מהרבעון השני של 2024.

חברת קיידנס מסן פרנסיסקו מספקת תוכנות לתכנון שבבים ותכנון אלקטרוני. החברה מעסיקה כ-10,000 עובדים בעולם, בהם כ-300 עובדים באתרי פיתוח ומכירות של החברה בחיפה, בתפן ובפתח תקווה. בשנת 2023 הסתכמו מכירותיה בכ-4.1 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-3.6 מיליארד דולר בשנת 2022. החברה צופה שמכירותיה ב-2024 ימשיכו לצמוח להיקף של כ-4.6 מיליארד דולר. להערכתה, במהלך 2023 היא הכפילה פי 10 את מספר הלקוחות המשתמשים במוצרים מבוססי בינה מלאכותית, במסגרת חבילת פתרונות Cadence.AI.

רשות החדשנות השיקה את קרן ההזנק לחברות דיפ-טק

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין]

רשות החדשנות הכריזה היום (ב') על השקת קרן הזנק חדשה, בהיקף של מיליארד שקל בשנה, שתתמקד בהשקעה בחברות סטארט-אפ עתירות מו"פ (דיפ-טק). הקרן תבצע את המימון בחברות באופן ישיר, כחלק מסבבי גיוס ההון של החברות. חברות יוכלו להגיש בקשה לקבלת מימון החל מתאריך 4.3.24. במהלך חודש מרץ תקיים הרשות גם שורה של וובינרים על המסלולים השונים של הקרן.

היוזמה להקמת קרן ההזנק אושרה בחודש שעבר במסגרת אישור תקציב המדינה בממשלה, והיא נדבך אחד בחבילת תמריצים שנועדו לתמוך בהייטק הישראלי בתקופה המאתגרת הנוכחית של ירידה בהיקף ההשקעות הזרות. במסגרת הקרן החדשה, הרשות תזרים את ההון ישירות כחלק מסבבי הגיוס הראשונים. הקרן בנויה מ-3 מסלולי השקעה מרכזיים: מסלול פרה-סיד, שבו הרשות תעניק מענקים בגובה 60% מסך סבב גיוס של עד 2.5 מיליון שקל. מסלול סיד, שבו תעניק הרשות מענקים בגובה של 50% מסך סבב גיוס של עד 10 מיליון שקל, ומסלול סבב A, שבו הרשות תעניק מענקים בגובה 30% מסך סבב של עד 50 מיליון ש"ח.

הקרן תתמקד בחברות דיפ-טק, מתוך מטרה לעודד הקמה של חברות בתחומים הללו ולאפשר להן לגייס את ההון הנדרש כדי להוציא לפועל את תוכניות הפיתוח. כ-40% מהסטארט-אפים החדשים שנפתחים בהייטק הישראלי מתמקדים בתחומי התוכנה הארגונית, פינטק וסייבר, והן גם מושכות את מירב ההון. פעמים רבות, חברות דיפ-טק מגייסות הון נמוך מדי שלא מאפשר להן להגשים את הפוטנציאל שלהן. ברשות מאמינים כי השתתפות ישירה בסבבי גיוס תפחית את הסיכון מהמשקיעים הפרטיים ותסייע לחברות להשיג גיוסי הון גדולים יותר.

 

אמיר ציוני יחליף את שיבי דקל בתפקיד מנכ"ל טלסיס

בתמונה למעלה מימין לשמאל: שיבי דקל ואמיר ציוני

חברת טלסיס (Telsys) הודיעה שאמיר ציוני, המשמש כעת כמנהל לקוחות בכיר במשרד המכירות של חברת טקסס אינסטרומנטס ישראל (Texas Instruments), ייכנס ב-1 למאי 2024 לתפקיד מנכ"ל החברה, במקומו של שיבי דקל אשר ניהל את טלסיס ב-10 השנים האחרונות. אמיר מכיר היטב את טלסיס: לפני שהצטרף ל-TI בשנת 2018, הוא עבר כ-12 שנים בחברת טלסיס והיה אחראי לקו מוצרי TI. בחברת TI ישראל הוא ניהל את קבוצת פתרונות הרכב ועבד מול חברות מקומיות וחברות גלובליות.

במקביל, מונה יובל גרמה לתפקיד מנהל שיווק וטכנולוגיות של החברה. לפני-כן שימש כמנהל מחלקת מערכות משובצות (Embedded). שיבי דקל פורש להגשמת חלומות אישיים לאחר 24 שנים בחברת טלסיס. הוא הצטרף אליה בשנת 2000 כמהנדס תמיכה למוצרי TI ומילא סדרה של תפקידים בכירים עד למינויו כמנכ"ל החברה בינואר 2014. בשנים האחרונות התמודדה טלסיס עם מספר משברים, שהגדול שבהם היתה החלטתה של חברת TI לשנות את מודל המכירות שלה בשנת 2020, ולהפסיק לעבוד עם רוב המפיצים בעולם (מלבד ארו בחלק מהמוצרים).

ההיערכות החדשה של טלסיס

חברת טקסס אינסטרומנטס היתה אחראית לרוב מכירות חטיבת השיווק והפצת הרכיבים של טלסיס, שהסתכמו בשנת 2019 בכ-159 מיליון שקל. כדי להתמודד עם החלטת TI, בנתה חטיבת ההפצה מנועי צמיחה חדשים המבוססים על נציגות ותמיכה בישראל של חברות חדשות, בהן: NXP, רנסאס ו-u-Blox, ושיווק חברות כמן Molex ו-Lattice. במקביל, החברה שינתה את תמהיל הפעילות שלה באמצעות רכישה הדרגתית של הבעלות על חברת ואריסייט (Variscite) והפיכתה לחברה בבעלות מלאה (100%) של טלסיס. התהליך הזה נמצא כעת בשלביו האחרונים: טלסיס מחזיקה כיום בכ-72% ממניות ואריסייט, וממתינה לאישור אסיפת בעלי המניות לרכוש את שאר המניות.

בתשעת החודשים הראשונים של 2023 צמחו מכירות טלסיס בכ-40% והסתכמו בכ-415 מיליון שקל. מכירות מגזר ההפצה הסתכמו בכ-114 מיליון שקל ומכירות מגזר ה-SoM ׁ(ואריסייט) הסתכמו בכ-301 מיליון שקל. החברה הסבירה שבתקופה הזאת גם חלה עלייה בביקוש וגם השתחרר המחסור שנוצר בתקופת הקורונה, והרכיבים התחילו להגיע לשוק. טלסיס נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-1.7 מיליארד שקל.

הטכניון פותח מסלול לימודים חדש לטכנולוגיות קוונטיות

בתמונה למעלה: פרופ' אהרון בלנק, ראש תוכנית הטכנולוגיות הקוונטיות. צילום: הטכניון

הטכניון בחיפה הכריז על תוכנית לימודים חדשה, TechQ, המוקדשת להכשרה עיונית ומעשית בתחום הטכנולוגיות הקוונטיות. מדובר בתוכנית לימודי המשך המיועדת לבעלי תואר ראשון ומעלה בהנדסה או במדעים. ההרצאות יתקיימו בקמפוס הטכניון בשרונה, תלאביב, והתרגילים המעשיים והמעבדות יתקיימו במתקנים ייעודיים בקמפוס הטכניון בחיפה. התוכנית נועדה להכשיר כוח אדם מקצועי במחשוב ובטכנולוגיה קוונטית ותעניק לבוגרים הבנה מעמיקה בתחום המתפתח, אשר מבוסס על ניצול התכונות המיוחדות של צורונים קוונטיים דוגמת גרעין של אטום, אלקטרון, מעגל על-מוליך ועוד.

תכונות אלה יכולות לבוא לידי ביטוי במערכות מחשוב קוונטיות שיאפשרו חישובים מהירים מאוד, מערכות תקשורת חסינות להאזנה, העברת מידע רב בזמן קצר ובהספקים נמוכים, חיישנים רגישים לגילוי אובייקטים ומיפוי תת קרקעי ומערכות לביצוע מדידות זמן מדויקות לצורכי ניווט, הכוונה וסינכרון. התוכנית החדשה כוללת לימוד מרוכז של עולם המושגים בתחום, בסיס תיאורטי מקיף, מעבדות מתקדמות עם התנסות מעשית וקשר בלתי אמצעי עם חוקרים מובילים מהטכניון.

המנהל האקדמי של התוכנית החדשה הוא פרופ' אהרן בלנק, חבר סגל בטכניון ובעל דוקטורט בכימיה פיסיקלית. לפרופ' בלנק רקע עשיר כקצין מקצועי בחיל האוויר, ובפרוייקטי פיתוח ברפא"ל ובתעשייה האווירית. הוא מוביל מספר מחקרים פורצי דרך העוסקים בטכנולוגיות קוונטיות, חלקם בשיתוף פעולה עם התעשייה ועם קבוצות מחקר באירופה. המרצים הנוספים בקורס: פרופ' יואב שגיא מהפקולטה לפיסיקה בטכניון, העוסק בחקר התכונות הקוונטיות של ענן אטומים קרים, ופרופ' גלעד גור מהפקולטה למתמטיקה בטכניון, שהוא מומחה בתקשורת קוונטית.

Renesas רוכשת את Altium

יצרנית השבבים היפנית רנסאס (Renesas) רוכשת את חברת אלטיום (Altium), המספקת תוכנות לתכנון מעגלי PCB, תמורת 5.95 מיליארד דולר (אמריקאי) במזומן. העיסקה אושרה על-ידי מועצות המנהלים של שתי החברות, וצפויה להסתיים במחצית השנייה של 2024, לאחר אישור אסיפת בעלי המניות של אלטיום. המחיר מייצג פרימיום של כ-39% על מחיר מניית אלטיום ב-14 בפברואר בבורסה האוסטרלית. בשנת הכספים שהסתיימה ביוני 2023, הסתכמו מכירות אלטיום בכ-263 מיליון דולר.

לאחר השלמת העיסקה, אלטיום תמשיך לפעול כחברה עצמאית הנמצאת בבעלותה המלאה של רנסאס. חברת אלטיום הוקמה בשנת 1985 והיתה מחלוצות תחום התוכנות לתכנון מעגלים מודפסים. בשנים האחרונות היא הרחיבה את הגדרת התחום, ובאמצעות פלטפורמת Altium 365, היא מספקת תשתית לתכנון בענן, תשתית לתכנון שיתופי, ותכנון מערכתי הכולל סימולציה תלת מימדית, שילוב כלי תכנון מכניים, תכנון ברמת המערכת ותכנון שרשרת האספקה עבור המוצר.

להערכת החברה, היא מחזיקה בכ-25% משוק ה-PCB CAD העולמי. המכירות של חברת רנסאס הסתכמו בשנת 2023 בכ-9.8 מיליארד דולר. העיסקה התגבשה במסגרת אסטרטגיית To Make Our Lives Easier של חברת רנסאס, אשר נועדה להרחיב את התמיכה במפתחים מרמת השבב הבודד אל רמת המערכת. החברה נמצאת כיום בתהליך הרחבת הפורטפוליו ומספקת מיקרו בקרים (MCU), רכיבי תקשורת, רכיבים אנלוגיים ורכיבי הספק.

כעת היא בונה תשתית לממשק משתמש המאפשרת להשלים את התכנון מרמת הרכיב הבודד עד לרמת המערכת. מטרת העיסקה היא לספק פלטפורמה משולבת ופתוחה המאפשרת לנהל את כל מחזור חיי המוצר, ולשתף תכנונים בין חברי הקהילה. רנסאס מסרה שרכישת אלטיום היא "הצעד המשמעותי הראשון" בבניית תשתית דיגיטלית לתכנון אלקטרוני ברמת המערכת.

תנופת ה-AI דוחפת גם את נובה

חברת נובה (Nova) דיווחה בסוף השבוע על הכנסות של 134.2 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2023, גבוה ב-4% לעומת הרבעון השלישי ומעל לתחזית של החברה עצמה. נובה גם רשמה את הרווח הנקי (במונחי GAAP) הרבעוני הגבוה בתולדותיה, 38.1 מיליון דולר, עלייה של 11% לעומת רבעון 3 וגם כן מעל לתחזיות החברה.

בשנת 2023 כולה רשמה נובה הכנסות של 517.9 מיליון דולר – ירידה של 9% בהשוואה ל-2022 – ורווח נקי של 136.3 מיליון דולר. ברבעון הראשון של 2024 צופה החברה הכנסות של 134-140 מיליון דולר.

נובה מדווחת על מומנטום חיובי בשני קווי הפעילות שלה: מערכות למדידת מימדים, שבהן נעשה שימוש באמצעים אופטיים, ומערכות למדידת חומרים, שבהן נעשה שימוש בספקטרוסקופיה כדי לבדוק את תכונות החומרים והתרכובות המשמשים בתהליך ייצור ובניית המעגל המשולב.

בנובה מדווחים על חדירה גוברת של מערכות למדידת חומרים, הן בשווקי ה-back-end וה-front-end, וכן אימוץ גובר של מערכות מדידה אופטיות בקרב מספר יצרניות של זיכרונות DRAM. הכנסותיה של נובה בתחום מדידת החומרים גדלו ב-2023 ב-30%.

לדברי המנכ"ל גבי ווייסמן, גם התנופה בתחום הבינה המלאכותית תורמת לצמיחה של החברה. "הביקוש הגובר סביב AI גם מגביר את הצורך במחשוב חסכוני באנרגיה. הלקוחות שלנו עומדים בחזית המעבר לארכיטקטורות תלת-מימדיות שמאפשרות זיכרונות רחבי-פס ושבבים לוגיים מתקדמים ביותר, כמו גם פתרונות של מארזים מתקדמים."

לדברי ווייסמן, הצרכים הללו של תעשיית השבבים מחייבים תהליכי ייצור מורכבים יותר, המתבססים על שימוש ביותר פרוסות סיליקון, יותר שכבות, ויותר שלבים בתהליך הייצור. כל אלה מחייבים דיוק רב יותר. "יצרניות שבבים צריכות כיום פתרונות מטרולוגיה מתקדמים יותר לכל אורך פרוסת הסיליקון, מהמרכז ועד הקצה. הן צריכות לשלוט בתכנונים תלת-מימדיים מאוד מורכבים ולנטר שכבות דקיקות של חומרים חדשים."

 

השפעת המחשב Israel-1 על מהפיכת הבינה המלאכותית

מאת: גלעד שיינר, סגןנשיא בכיר למחשוב-על ותקשורת ב-NVIDIA

לפני פחות משנה הכרזנו על בניית מחשב-על ראשון מסוגו בישראל, Israel-1, שפותח עבור משימות מורכבות בתחום הבינה מלאכותית ומבוסס על טכנולוגיית התקשורת Spectrum-X, שפותחה גם היא במרכז המו"פ של אנבידיה בישראל. המחשב Israel-1 צפוי להיות אחד ממחשבי העל לבינה מלאכותית החזקים בעולם, ולהביא את מהפיכת הבינה המלאכותית היוצרת גם לאקוסיסטם הטכנולוגי בישראל. השלב הראשון בהקמת המחשב כבר מאחורינו ובמהלך השנה הקרובה תושלם בנייתו. כיצד יוכל Israel-1 לסייע להייטק הישראלי לעמוד בחזית הבינה המלאכותית?

שילוב ייחודי: ענן בינה מלאכותית (AI Cloud)

Israel-1 משלב מחשב בינה מלאכותית עוצמתי לעם נגישות דרך הענן (AI Cloud). כיום, ישנם כבר מחשביעל ייעודיים לבינה מלאכותית, וישנם מרכזי נתונים המשמשים את ספקי שירותי הענן. מחשב Israel-1 משלב בין שני העולמות: מחשבעל שפותח במיוחד למשימות בינה מלאכותית אשר תוכנן להיות נגיש ישירות מהענן. המחשב יורכב מ-2,048 מעבדים גרפיים מדגם NVIDIA H100, לצד אלפי שבבי NVIDIA BlueField-3 ועשרות מתגי Spectrum-X. עוצמת החישוב תגיע ל-8 קווינטיליון (10 בחזקת 18) פעולות בשנייה. הוא גם יהיה המודל לתצורה הטובה ביותר להקמת מחשביעל מבוססי Spectrum-X לעידן ה-Generative AI (בינה מלאכותית יוצרת) ו-AI Cloud, שיוקמו בשנים הקרובות מסביב לעולם.

מתן שירותי עיבוד לאקוסיסטם המקומי

הגישה לפלטפורמה תאפשר לכ-3,500 אנשי המחקר והפיתוח שלנו בישראל להמשיך ולפתח את את מוצרי החומרה והתוכנה העתידיים של אנבידיה. הוא גם ישמש את שותפינו בישראל לפיתוח, מחקר ובחינה משותפים של יישומי בינה מלאכותיתבהמשך, כשהוא יפעל במתכונתו המלאה, יוכלו גם חברות, מוסדות אקדמיים וארגונים באקוסיסטם הישראלי לקבל גישה למשאבי Israel-1 דרך שירות מחשוב העל בענן NVIDIA DGX Cloud. מדובר בעוצמות חישוב, פיתוח וסימולציה שאינן זמינות כיום בישראל. חברות סטארטאפ וארגונים יאיצו באמצעותו את המחקר והפיתוח ויוכלו לקדם חדשנות פורצת דרך.

פריצות דרך במחקר ופיתוח

מחשבעל כדוגמת Israel-1, מאפשר לאמן מודלי שפה גדולים ומודלי בסיס (Foundation Models), שהם אבני היסוד של הבינה המלאכותית היוצרת. בתחום השפה למשל, הם יוכלו לסייע במשימות יצירת טקסט, שירות לקוחות, פיננסים וכדומה. מודלים שאומנו בתחום הכימיה ומדעי החיים יוכלו לסייע לפתח תרופות או למצוא שימוש חדש לתרופות שכבר פותחו. ניתן יהיה להשוות בין מיליוני חלבונים וריצופים גנטיים, "לקפל" חלבונים באופן מיטבי, לקרוא ולהבין דנ"א באופן יסודי ומהיר בעלות נמוכה מאוד. מחשבעל שכזה, בין היתר, יסייע בפיתוח תרופות מותאמות אישית.

מחשבי-על ו-AI Clouds יעמדו במרכז הפיתוחים הטכנולוגיים החשובים של העשורים הקרובים. המחשב Israel-1 יאפשר לישראל לעמוד בחזית מהפיכת הבינה המלאכותית. היכולות שלו יאפשרו לסייע בפיתוח חומרים חדשניים לשימוש בסוללות יעילות יותר, יאיצו את תחום הסימולציות התלתממדיות המאפשרות בניית "תאום דיגיטלי" של מתקן פיזי – ולבחון היטב באופן דיגיטלי כל שינוי שנדרש, לפני ש"שוברים קירות" במפעל האמיתי. בחודש מרץ 2024 יתקיים כנס הטכנולוגיה והמפתחים השנתי של אנבידיה, GTC 2024, שבו ייחשפו פרטים נוספים על הטכנולוגיות המניעות את מחשבי העל מסוגו של Israel-1.

טאואר סוגרת את מפעל פאב-1 במגדל העמק

בתמונה למעלה: מפעל פאב-1 של טאואר במגדל העמק

חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) סוגרת את מפעל פאב-1 הפועל ממגדל העמק, וממזגת חלק מקווי הייצור שלו עם פאב-2 הצמוד אליו. מפעל פאב-1 מייצר שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 6 אינטש (150 מ"מ) ומפעל פאב-2 מייצר שבבים בפרוסות של 8 אינטש (200 מ"מ). במסגרת המהלך, יבוטלו חלק מקווי הייצור הנחשבים לבעלי שיעור ריווחיות נמוך. כך מסרה החברה עם פרסום הדו"חות הכספיים של הרבעון האחרון לשנת 2023.

בשיחת הוועידה עם משקיעים אמר מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, שפאב-1 עובד היום בתפוקה של 60% בלבד ופאב-2 עובד בתפוקה של כ-75%. "במסגרת תהליך האופטימיזציה הזה נעביר ממפעל פאב-1 חלק מהציוד המצוי בו, אשר תומך בייצור שבבים מתקדמים בפרוסות סיליקון של 200 מ"מ, ונתקין אותו בפאב-2 . הדבר יבטיח גם המשכיות ייצור וגם יעילות טובה יותר".

ברבעון האחרון של 2023 הסתכמו מכירות טאואר בכ-352 מיליון דולר בהשוואה למכירות של 403 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ירד מ-125 מיליון דולר לכ-84 מיליון דולר. במהלך הרבעון החברה ביצעה השקעות של 136 מליון דולר בציוד. היקף המכירות בשנת 2023 כולה ירד לכ-1.42 מיליארד דולר בהשוואה למכירות בהיקף של 1.68 מיליארד דולר בשנת 2022. למרות שהחברה פירסמה תחזית לרבעון ראשון חלש ב-2024 (מכירות של כ-325 מיליון דולר), אלוונגר צופה שהמכירות יתאוששו במהלך השנה, בזכות סימנים ראשונים לתפנית בשוק השבבים העולמי.

שנת 2024 צפויה להיות שנת תפנית בתעשיית השבבים

הוא הדגים את מגמת השינוי בכך שסימני ההתאוששות בשוק המובייל מתבטאת בעלייה בניצולת הייצור של טאואר בקווי 200 מ"מ ו-300 מ"מ המייצרים רכיבי RF SOI. להערכתו יש לחברה יכולת להתמודד עם הדרישה הזאת בזכות השותפות עם יצרנית השבבים הצרפתית-איטלית STMicroelectronics במפעל R3 הנמצא בעיירה אגראטה שבצפון איטליה (למרגלות האלפים). "ב-2023 הסמכנו את המפעל והתחלנו לספק את אצוות הייצור הראשונות (Tapeout). ב-2024 הוא יתחיל לעבור למתכונת של ייצור המוני, מהלך שיסתיים בתחילת 2025".

הוא גם אמר שהחברה בנויה לספק מענה לדרישה הגוברת הנובעת מצמיחת שוק הבינה המלאכותית (AI), ומרחיבה את אחיזתה בשוק הסיליקון פוטוניקס עם הסכמי ייצור של מערכות LiDAR, ושיתופי פעולה אסטרטגיים עם ענקיות בתחום כמו ברודקום, סאמטק ו-MACOM. בתחום רכיבי ההספק היא מתמודדת עם בעיית תיקון עודפי המלאי בתעשייה, במיוחד בקווי 200 מ"מ עבור תעשיית הרכב. למרות זאת יש סימנים לביקוש גובר לרכיבי הספק המיוצרים ב-300 מ"מ עבור מוצרים צרכניים.

בתחילת השבוע חשפה טאואר הסכם שיתוף פעולה מעניין עם חברת Renesas היפנית, אשר במסגרתו היא תייצר עבור רנסאס רכיבי SiGe BiCMOS לעיצוב אלומה (Beamforming) המיועדים למסופים לווייניים ותעופתיים. בעקבות פרסום הדו"ח, זינקה מניית טאואר בנסד"ק ממחיר של כ-28.5 דולר למחיר של כ-33 דולרים, והיא נסחרת בשווי שוק של כ-3.67 מיליארד דולר.

אימאג'סאט תייצר ותשגר את לוויין Knight עם ST Engineering

חברת הלוויינים אימאג'סאט (ImageSat) חתמה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקית שירותי ההנדסה הסינגפורית ST Engineering – ועוד שתי חברות הקשורות אליה: ST Engineering Geo-Insights, המספקת שירותים אנליטיים המבוססים על תצלומי לוויין, ויצרנית הלוויינים Satellite Systems Pte – לטובת פיתוח וייצור לוויין החישה האלקטרו-אופטי של אימאג'סאט מדגם Knight. הלוויין, שמתבסס על תכן משותף של החברות, יהיה בבעלות משותפת של הצדדים, כאשר הכוונה היא לשגרו לחלל תוך שלוש שנים. לוויין Knight נחשב לאחד מהלוויינים הצבאיים הזעירים הראשונים בתעשייה.

הוא שוקל 180 ק"ג בלבד ומצלם רצועות סריקה ברוחב של 4 קילומטר וברזולציה של 50 ס"מ באור יום (אורך גל 400-670 ננומטר) ובלילה בתדרי SWIR (אורך גל 900-1700 ננומטר) ברזולוציה של 150 ס"מ. חברת אימג'סאט מוכרת בעיקר כספקית פתרונות מודיעין מהחלל, המבוססים על לווייני התצפית ממשפחת Eros מתוצרת התעשייה האווירית. בחמש השנים האחרונות החברה נכנסה לתחום הפיתוח והייצור של לוויינים מתוצרתה. הכנסותיה בתשעת החודשים הראשונים של 2023 הסתכמו ב-29.7 מיליון דולר, לעומת 27.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2022. אימאג'סאט פיתחה גם את הלוויין Runner, אשר נבנה על-ידי חברת Tyvak האמריקאית, ושוגר לחלל ביוני 2023. הוא מספק תמונות ברזולוציה של 70 ס"מ באורכי גל של 400-670 ננומטר. רצועת הסריקה שלו היא ברוחב של 5.6 ק"מ, והוא שוקל 86 ק"ג בלבד.

מערכת ניהול התחבורה של NoTraffic הוכרה כפטנט בארה"ב

חברת NoTraffic הישראליתדיווחה כי משרד הפטנטים של ארצות הברית (USPTO) אישר לרשום את מערכת ניהול התחבורה שפיתחה כפטנט מסחרי. הפטנט ניתן לנו-טראפיק בגין העובדה כי המערכת שלה משלבת באופן ייחודי בין תקשורת בין כלי-רכב (V2X) לבין מידע הנקלט בחיישנים. השילוב הזה מסייע להשיג, בצמתים שבהם מותקנת המערכת, כיסוי מלא על כלל משתמשי הדרך, הן כלי-רכב מקושרים, והן "משתמשי דרך פגיעים" כדוגמת הולכי רגל ורוכבי אופניים, הנקלטים באמצעות חיישנים כמו מצלמות, מכ"ם וכן תשדורות סלולאריות.

אישור הפטנט הוא בעל חשיבות מסחרית אסטרטגית, מאחר שהוא יקשה על חברות מתחרות לשווק מערכות טכנולוגיות בעלות קונספט דומה. אישור הפטנט גם מגיע בנקודת זמן משמעותית בשוק האמריקאי, וזאת לאחר שמשרד התחבורה האמריקאי הכריז לא מכבר שבכוונתו לפרוס טכנולוגיית V2X בכ-25% מהצמתים המרומזרים בערים המרכזיים בארצות הברית תוך שנתיים, ובכמחצית הצמתים תוך 4 שנים.

נו-טראפיק פעילה מאוד בארצות הברית, והיא משתפת פעולה עם כ-100 מחלקות תחבורה בערים ומחוזות שונים בשש מדינות, ובהן קליפורניה, אריזונה, פנסילבניה, טקסס ועוד.

מערכת הפעלה דיגיטלית לתחבורה העירונית

נו-טראפיק הוקמה ב-2017 על-ידי המנכ"ל טל קרייזלר, ועל-ידי אוריאל כץ ואור סלע, ופיתחה פלטפורמה הכוללת חיישני מצלמה ומכ"ם ורכיבי תקשורת V2X, האוספים בזמן אמת נתונים חיים על תנועת כלי הרכב והולכי הרגל בכל צומת כדי לסייע לגופים מוניציפאליים לנהל בצורה חכמה ויעילה יותר את תזמון הרמזורים במטרה להפחית עומסי תנועה ופקקים.

באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית, חיישני המערכת יודעים לסווג את משתמשי הדרך לקטגוריות השונות כגון מכוניות, אוטובוסים, רוכבי אופניים, אופנועים והולכי רגל, לעקוב אחר תנועתם ולחשב את זמני ההגעה המשוערים של כל אחד ואחד מהם אל הצומת. על סמך שקלול הנתונים, המערכת יודעת לתזמן באופן האופטימאלי את תחלופת הרמזור בצומת, וגם לסנכרן בין כל הצמתים המקושרים במטרה להבטיח זרימת תנועה מיטבית. המערכת מאפשרת להגדיר נהלים כדוגמת פינוי דרך לרכבי חירום ותעדוף לתחבורה ציבורית.

לצד ניהול חכם של תחבורה, הפלטפורמה של נו-טראפיק גם משמשת כדי לשדר באופן אלחוטי מידע בטיחותי בין כלי רכב ובין כלי רכב לתשתיות באמצעות תקשורת V2X. נו-טראפיק מגדירה את המערכת שלה "מערכת הפעלה לתחבורה חכמה", מאחר שהיא מאפשרת לפתח, על בסיס הדאטה שהיא מייצרת, אפליקציות של תחבורה חכמה, במתכונת של חנות אפליקציות.

לנו-טראפיק שותפויות אסטרטגיות עם חברות טכנולוגיה ותשתית ובהן AT&T, Qualcomm, Rogers communications  ו-NVIDIA. בנוסף, החברה נבחרה על ידי מגזין TIME לאחת מ-100 החברות המשפיעות בעולם לשנת 2022. בחודש יוני 2023 השלימה גיוס של 50 מיליון דולר, ובסך הכול גייסה 75.5 מיליון דולר מאז הקמתה.

 

סגני נשיא בכירים מ-Avnet הגיעו לביקור תמיכה בישראל

בתמונה למעלה מימין לשמאל: מריו אורלנדי, רון קרמר, טל סגמן וסלובודן פוליארוביץ'. צילום: Techtime

שני סגני נשיא בכירים מחברת הפצת הרכיבים אבנט (Avnet) העולמית, קפצו השבוע לביקור בזק בן יומיים בישראל, כדי להיפגש עם לקוחות ישראלים ועם צוות החברה בארץ, ולהביע תמיכה בישראל בזמן המלחמה. הבכירים הם מאריו אורלנדי, נשיא משותף Avnet EMEA וחבר הנהלה של אבנט העולמית וסלובודן פוליארוביץ' (פולי), גם הוא נשיא משותף Avnet EMEA וחבר הנהלה של אבנט העולמית. פולי סיפר בשיחה עם Techtime שזהו ביקור סולידריות. "אנחנו תומכים בלקוחות שלנו בישראל ומחזקים את התמיכה בתעשיות הביטחוניות בישראל, ומקווים שהמלחמה תסתיים מהר ונחזור כולנו לעבודה שגרתית".

מאריו אורלנדי סיפר שהם באו כדי להראות שהם תומכים בישראל ומאמינים בעתיד התעשייה הישראלית. "בימים הראשונים חששנו שהמלחמה תגרום להפרעה גדולה כמו שמלחמת אוקראינה גרמה להפסקת העסקים שלנו ברוסיה, אולם לאחר מספר שבועות של חוסר-ודאות העסקים בישראל החלו לחזור למתכונת הרגילה שלהם, וזה מבטא את החוסן של התעשייה והחברה בישראל ושל הצוות שלנו כאן". לדבריו, "אחד מהצוותים הטובים ביותר שלנו נמצא בישראל, ואנחנו רוצים לפגוש את אותם".

שינוי מהותי בשרשרת האספקה האלקטרונית בעולם

סלובודן סיפר שהשוק הביטחוני צומח בכל העולם ולא רק בישראל של ימי המלחמה. להערכתו החשיבות הגוברת של השוק הביטחוני בעולם תורגש לפחות עוד מספר שנים. הביקור הנוכחי התאפשר בזכות חידוש הטיסות לארץ, לאחר השיבושים שנגרמו על-ידי המלחמה ולפני כן על-ידי הקורונה, אשר הביאה לשינויי עומק באופי שרשרת האספקה של תעשיית האלקטרוניקה: בעבר, אבנט שמרה על קשר בעיקר עם הלקוחות הישירים ולא עם הלקוחות שלהם, אולם בעקבות השיבושים של תקופת הקורונה, גם הלקוחות הסופיים רוצים שליטה על שרשרת האספקה של הספקים שלהם.

מריו אורלנדי וסלובודן פוליארוביץ' ביחד עם צוות אבנט ישראל במשרדי החברה בבני דרור
מריו אורלנדי וסלובודן פוליארוביץ' ביחד עם צוות אבנט ישראל במשרדי החברה בבני דרור

אורלנדי: "יצרניות ה-OEM בתעשיית הרכב ובשוק התעשייתי, רוצות לוודא שהן לא ייתקעו בגלל מחסור ברכיבים ולכן הן פונות אלינו ישירות. כך למשל, ככל שיש יותר אלקטרוניקה ברכב, יצרניות המכוניות רוצות יותר שליטה על שרשרת האספקה של רכיבים אלקטרוניים. ההתפתחות הזאת מעניקה לנו הזדמנויות חדשות ומייצרת שיטות חדשות לעשיית עסקים. אנחנו קרובים יותר ללקוחות של הלקוחות שלנו. אם בעבר הלקוחות הישירים הסתפקו בהבטחת זמני אספקה של 2-3 חודשים, היום הלקוחות שלהם רוצים להבטיח אספקת רכיבים אלקטרוניים למספר שנים קדימה.

"במתכונת החדשה המתפתחת כיום, צריך לבצע תכנון ארוך טווח ולהיות ערוכים מראש להפרעות בלתי צפויות בשרשרת האספקה". להערכת פוליארוביץ', השוק מוצף במלאים בעקבות משבר שרשרת האספקה במגיפת הקורונה, ויעברו לפחות 2-3 רבעונים עד לגמר המלאי וחזרה לעבודה במתכונת שגרתית. "אנחנו צופים שהשוק יתאושש ברבעון האחרון של שנת 2024".

אנבידיה רכשה מניות בננוקס הישראלית

מנייתה של חברת ננוקס (Nanox) מזנקת היום בכ-50% במסחר המקדים בנסד"ק, וזאת לאחר שאמש דיווחה במפתיע חברת אנבידיה (Nvidia) כי היא מחזיקה במניות בחברה הישראלית. עם זאת, מדובר באחזקה נמוכה למדי: במסמך שהגישה אמש אנבידיה לרשות לניירות ערך של ארצות הברית (SEC) צוין כי אנבידיה מחזיקה בכ-56 אלף מניות של ננוקס, אחזקה ששווייה – לפני הזינוק במסחר היום – פחות מ-400 אלף דולר.

ננוקס פיתחה מכשיר CT המתבסס על מקור קרינת X דיגיטלי. קרני ה-X נפלטים באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות דימות ניידות ונגישות יותר במחיר נמוך יותר בהשוואה למערכות אחרות בשוק ובמודל שירות (SaaS) של תשלום-לפי-סריקה.

מכשיר החברה מאושר על ידי ה-FDA ולאחרונה גם זכה לאישור משרד הבריאות בישראל. בחודש שעבר הלך לעולמו מייסד החברה רן פוליאקין. מנכ"ל החברה הוא ארז מלצר. הכנסות החברה ברבעון השלישי של 2023 הסתכמו ב-2.4 מיליון דולר. קשה להעריך מדוע אנבידיה מחזיקה בנתח בננוקס, וייתכן כי מדובר באחזקה פיננסית בלבד.

האחזקות בננוקס נחשפו במסגרת הגשת דו"ח Form 13F. זהו דו"ח שמנהלי כספים המנהלים תיק השקעות של יותר מ-100 מיליון דולר נדרשים להגיש ל-SEC אחת לרבעון ובו מפורטים כלל אחזקותיהם. הדו"ח שהגישה אנבידיה חשף אחזקות גם בחברות SoundHound, המפתחת פלטפורמת זיהוי דיבור מבוססת AI, חברת הפארמה Recursion Pharmaceuticals, חברת נהיגה אוטונומית בשם Tusimple, וגם בענקית הקניין הרוחני Arm. אחזקותיה ב-Arm הן המשמעותיות ביותר, שווה כ-147 מיליון דולר, נכון לסוף 2023.

"אפקט אנבידיה" התרחש השבוע גם במסחר במניית Beamr הישראלית, שזינקה השבוע ב-680% לאחר שדיווחה על שיתוף פעולה עם אנבידיה בתחום המרת קבצי וידיאו.

 

 

חברת Lava מגייסת 15 מיליון דולר לבניית תשתית מודולרית להרחבת הגישה לנתוני בלוקצ'יין

חברת Lava Network) Lava), אשר פיתחה פרוטוקול מרקטפלייס ראשון מסוגו למידע מהבלקוצ'יין, מכריזה היום על השלמת סבב גיוס סיד על סך 15 מיליון דולר. 

הגיוס נעשה בהובלת קרנות ההון סיכון Jump Capital, Hashkey Capital and Tribe  Capital. בנוסף לקרנות אלה, השקיעו בחברה הקרנותAlliance,  Node, North Island, Quiet, Finality, Dispersion Capital, אנג'לים מהראשונים בתחום ורשתות בלוקצ'יין נוספות כגון Starkware, Celestia, Filecoin ועוד.

חברת Lava מפתחת רשת בלוקציין חדשה שמחברת בין צרכני דאטה לבין ספקי דאטה מכל רשתות הבלוקצ'יין הקיימות. השימוש בדאטה על גבי הבלוקצ'יין גדל באופן אקספוננציאלי בשנים האחרונות, אבל הגישה אליו נעשית יותר ויותר מסובכת ודורשת הרצת שרתים, התמחויות בשפות וסביבות תכנות רבות וספקים ריכוזיים (centralized providers) שיוצרים צוואר בקבוק ותלות בהם.

Lava יוצרת רשת שמהווה מרקטפלייס של דאטה בבלוקצ'יין: צרכני דאטה(ארנקים, סוחרים, בורסאות קריפטו וכו') קונים subscriptions, ספקי דאטה יכולים להירשם ולקבל תשלום על התשתית שכבר יש להם, והקהילה של Lava מוסיפה מודולים וגישות לרשתות חדשות על פי ביקוש. 

בשלב הראשון של Lava קיימת תמיכה ב-35 רשתות בלוקצ'יין לממשקי RPC ו-API,  תאפשר למפתחים לבנות יישומים ושירותים חדשים מעל בלוקצ'יין בצורה קלה ומהירה יותר ולאחר מכן זה תרחיב לרשתות ושירותי דאטה נוספים כאשר החזון זה להפוך לאמאזון של כל שירותי הדאטה בWeb3.

החברה מודיעה כי היא חתמה על שותפויות עם רשתות בתחום, ביניהן:NEAR, Evmos, Axelar, Koii,  Agoric ועוד. חברת Lava נוסדה בשנת 2022, על ידי המייסדים יאיר קלפר, מנכ"ל וגיל בינדר סמנכ"ל טכנולוגיות. לחברה משרדים בארה״ב (ניו יורק) ובישראל (תל אביב) ובה 26 עובדים, ביניהם 13 בישראל. 

"החזון שלנו ב-Lava הוא לאפשר למשתמשים לפרוץ את החסמים כיום בעולם ה-web3 על ידי מתן גמישות מוחלטת למפתחים והנגשה של הדאטה תוך שמירה על הערכים היסודיים של הבלוקצ'יין. כך, אפליקציות של הבלוקצ'יין יוכלו להמשיך להגיע לכל תחומי חיינו. המוצר שהשקנו רק לפני כמה חודשים כבר צובר תאוצה ומסביבו נבנית קהילה של אלפי מפתחים עם תגובות אוהדות ושימוש מסיבי. מסר יאיר קלפר, מייסד ומנכ"ל חברת Lava .

"במשך זמן רב, ספקי התשתיות הם אלה שהחליטו באילו רשתות בלוקצ'יין לתמוך – הם שלטו במפתחות לכל הדלתות. עם Lava, הכוח חוזר למשתמשים, כך שלמעשה המפתחים המשתמשים ב-Lava יוכלו לבנות כל אפליקציה, בכל מקום שיבחרו (With Lava you can build Whatever, Wherever).  בנוסף Lava משיקה תוכנית נקודות בשם Magma, שאליה יכול להירשם כל משתמש בעל ארנק בקריפטו. בעזרת Lava, מי שמשתמש בארנק יקבל נקודות על כל שימוש.״

סיוה זכתה בהסכמי ADAS ו-MCU אסטרטגיים

לאחר שחזרה בשנה האחרונה למודל העסקי המסורתי שלה של ספקית קניין רוחני (IP) מלא המבוסס על הסכמי רישוי ותמלוגים, מתכננת חברת סיוה מהרצליה (CEVA) לבצע רכישה נוספת אשר תאפשר לה להגדיל את המכירות. כך התברר במהלך שיחת הוועידה לאחר פרסום דו"ח הרבעון האחרון לשנת 2024 של החברה.

למרות ירידה של 20% במכירות, מייד לאחר פרסום הדו"ח של חברת סיוה (CEVA) על תוצאות הרבעון האחרון של 2023, זינקה היום (ד') מניית החברה בנסד"ק בכ-17% ועלתה למחיר של כמעט 17 דולרים, שהעניק לה שווי שוק של כ-554 מיליון דולר. ניתן להסביר את התגובה בתחזית הפיננסית של החברה: סיוה צופה צמיחה של 4%-8% בהכנסות ב-2024, ורווח מתואם של כ-30 סנט למניה, בהשוואה לרווח של 18 סנט בשנת 2023. אולם ככל הנראה עומדת מאחוריה התפתחות אסטרטגית ארוכת טווח.

בסך הכל, הכנסות החברה ברבעון הרביעי הסתכמו ב-24.2 מיליון דולר, המשקפות ירידה של 20% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בחלוקה למקורות הכנסה, ההכנסות מהסכמי רישוי ירדו ב-39% בהשוואה לרבעון המקביל 2023 והסתכמו בכ-11.8 מיליון דולר (כ-49% מההכנסות). ההכנסות מתמלוגים צמחו בכ-13% והסתכמו בכ-12.3 מיליון דולר (כ-51% מההכנסות)

המכירות בשנת 2023 כולה ירדו בכ-19% בהשוואה ל-2022 והסתכמו בכ-97.4 מיליון דולר. לדברי סמנכ"ל הכספים של סיוה, יניב אריאלי, "שנת 2023 היתה שנת מעבר: התמקדנו בעיקר בשווקים הצומחים של רכב, מוצרי צריכה, תעשייה ותשתיות תקשורת. אנו נכנסים ל-2024 ממוקדים בצמיחה ריווחית. בעקבות מכירת פעילות שירותי התכנון של אינטרינסיקס שלא היתה בפעילות הליבה שלנו, המאזן התחזק משמעותית ומאפשר להמשיך בהשקעות לאאורגניות להאצת הצמיחה בשנים הבאות״.

עסקת ה-ADAS תורגש במחצית השנייה 2024

הבשורה המעניינת ביותר קשורה לשתי עסקאות שבבים גדולות. האחת היא הסכם עם יצרנית שבבים אמריקאית לאספקת קניין רוחני שישולב במיקרו-בקר (MCU) שהיא מייצרת. זוהי כניסה משמעותית למגזר חדש בתעשיית השבבים, הממוקד בתחום העיבוד באבזרי קצה (Edge). העיסקה הזאת נחתמה ברבעון האחרון, וגרמה לכך שלראשונה בתולדות החברה השוק האמריקאי של החברה צפוי להיות גדול יותר מהשוק הסיני. בנוסף, סיוה דיווחה על הסכם עם יצרן שבבים מוביל בשוק הרכב המספק שבבים למערכות ADAS. סיוה מצפה שהיא תניב תמלוגים במשך מספר שנים, שיורגשו כבר במחצית השנייה של 2024.

בסך הכל, במהלך 2023 חתמה סיוה על 53 הסכמי רישוי חדשים, וסופקו סופקו כ-1.6 מיליארד מוצרים המבוססים על טכנולוגיות של סיוה, בהם כ-950 מיליון מכשירי בלוטות׳, יותר מ-100 מיליון מכשירי "קומבו" הכוללים Wi-Fi ובלוטות׳ וכ-130 מיליון מוצרי IoT הכוללים קישוריות סלולריתמנכ"ל החברה, אמיר פטוש, סיפר בשיחת הוועידה שהיעד האסטרטגי של החברה הוא להגיע לצמיחה של 8%-12% בשנה בארבע השנים הבאות. הוא גם אמר שסיוה למדה לשלב בתוכה פעילויות חדשות ולהופכן למנוע צמיחה. הדוגמה שלו התבססה על עסקת VisiSonics שהפכה למקור הכנסות צומח.

כזכור, בספטמבר 2023 רכשה סיוה את פעילות האודיו המרחבי RealSpace3D של חברת VisiSonics האמריקאית תמורת כ-4 מיליון דולר. התוכנה מאפשרת לזהות את הכיוון והגובה של מקורות הקול, ועל-ידי כך לספק התמצאות סביבתית משופרת. הפעילות מוזגה בקבוצת היתוך החיישנים של סיוה המבוססת על חברת Hillcrest Labs לשעבר, שסיוה רכשה בשנת 2019. שתי הפעילויות יושבות אחת ליד השניה במרילנד, ארה״ב.

האם סיוה רומזת שהיא מחפשת עיסקת רכישה נוספת? לא ברור. מכל מקום, בעקבות מכירת החברה הבת האמריקאית אינטרינסיקס (Intrinsix) לקיידנס בספטמבר 2023 תמורת 35 מיליון דולר במזומן, וצבירת מזומנים ב-2023 בהיקף של 5 מיליון דולר, כוללת קופת החברה סכום של כ-166.5 מיליון דולר, אשר ישמש ככל הנראה כמקור למימון עסקת הרכישה העתידית.

בקרמוס מינתה את אביב רונן לתפקיד ה-CTO

בתמונה למעלה: אביב רונן (משמאל) עם מנהל התפעול והפיתוח העסקי של בקרמוס, לוי מרקי. צילום: Techtime

חברת בקרמוס טכנולוגיות (Beckermus) מקיסריה, המתמחה בפיתוח ומתן פתרונות זיווד לעולם השבבים, גייסה לאחרונה את אביב רונן לתפקיד ה-CTO של החברה. אביב, בעל ניסיון של 23 שנים בתחום השבבים מגיע מהתעשייה הביטחונית ומשמש גם כיו"ר הסניף הישראלי של ארגון IEEE EPS – Electronic Packaging Society ויו"ר ענף זיווד אלקטרוני ומיקרואלקטרוניקה בלשכת המהנדסים. הוא שימש עד לאחרונה ראש קבוצת פיתוח שבבי MEMS ומיקרואלקטרוניקה באחת מהתעשיות הביטחוניות בארץ. הוא יוביל את החזון הטכנולוגי של בקרמוס ואת התמיכה בגיבוש פתרונות זיווד חדשניים ללקוחות החברה בארץ ובעולם.

אביב הסביר: "המשימה שלי היא לבחון את המגמות בעולם הסיליקון פוטוניקס, IoT וקוונטיקה ולחבר אליהן טכנולוגיות זיווד מתקדמות (Advanced Packaging) בכדי לספק ללקוחותינו מוצרים אמינים. רמת המורכבות והמולטידיסציפלינאריות של המערכות כיום מצריכות אותנו לבחון באופן הוליסטי את כל ההיבטים הנוגעים לזיווד אלקטרוני ומיקרואלקטרוני – מכאני, דינאמי, חשמלי, אלקטרו מגנטי, אקוסטי, תרמי ועוד. יש צורך בהבנה מעמיקה של כל שלב ושלב בחיי המוצר (Product Life Cycle) משלב הרעיון הקונספטואלי של הלקוח דרך המימוש שלו ועד לגריטתו. ישנם היבטים הנדסיים ותפעוליים רבים אשר חייבים להילקח בחשבון כמו למשל שרשרת האספקה (Supply Chain), בדיקות (Testing) ועמידות בתנאי סביבה (Environment Conditions). זאת היא למעשה התפיסה ההוליסטית שלנו".

בשיחה של Techtime איתו ועם סמנכ"ל התפעול ופיתוח עסקי של בקרמוס, מרקי לוי, התברר שמדובר בתפקיד חדש שנתפר למידותיו של אביב, במטרה לקדם את תוכנית ההתרחבות של החברה בישראל ובשווקים הבין לאומיים. מרקי: " אנחנו ערים לטרנד העולמי וההתעניינות ההולכת וגוברת בעולמות הסיליקון פוטוניקס, הקוונטיקה וה- IoT וסימנו אותם כמנועי הצמיחה העתידיים של החברה, בקרמוס למעשה הפכה בשנים האחרונות לחברת הנדסה הנותנת פתרונות מלאים החל משלב פיתוח המוצר ועד היצור הסדרתי, ההצטרפות של אביב היא ללא ספק עדות ותוספת כוח משמעותית לתהליך הזה".

וובינר סינופסיס לניתוח ממירי DC/DC יתקיים ב-29 בפברואר

ביום ה', ה-29 בפברואר 2024, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בנושא ניתוח משוב מעגלי AC בממירי מתח ממותגים (Fast & Accurate AC Analysis for DC-DC Power Converters). הוובינר יתקיים בשעה 19:00 לפי שעון ישראל ויימשך 60 דקות. ניתוח AC משמש להערכת יציבות משובי הייצוב בספקי כוח ממותגים וברשתות של ספקים ממותגים. מקובל לנתח מרכיבי ייצוב כמו הגבר, מופע (פזה) ועכבת Middlebrook באמצעות תרשימי בודה (Bode) המיוצרות במהלך האנליזה. אולם קשה מאוד לחלץ את המידע הזה בלא להסתמך על קירוב של מודלים ממוצעים (average model approximation).

במהלך הוובינר תוצג דרך משופרת המאפשרת לנתח את הממירים באמצעות תחום התדר (frequency domain AC analysis) ולחלץ מהם במהירות וביעילות רבה את המידע הנחוץ על ההגבר והמופע, במינימום התאמות של הסימולציה ובלא צורך להשתמש במודלים מקורבים ממוצעים. ההדרכה תועבר על-ידי דטסן דייוויד טאראקאן, המשמש מהנדס יישומים של סינופסיס ויועץ טכנולוגי בכיר, בעל נסיון רב בתכנון ופיתוח ממירי DC/DC ממותגים.

למידע נוסף ורישום: AC Analysis for DC-DC Power Converters