מחבר: Techtime

ארבה: שיתוף פעולה חדש ישלב מכ"ם הדמיה במנהרות אוטונומיות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Arbe Robotics הודיעה כי שותפתה האסטרטגית Sensrad משתפת פעולה עם חברת VirtuRail לשילוב מכ"ם הדמיה (4D Imaging Radar) בכלי רכב אוטונומיים המשמשים לעבודות מנהור ותשתיות תת-קרקעיות. במסגרת שיתוף הפעולה תשלב VirtuRail את מכ"ם Hugin D1 ותוכנת התפיסה Oden Drive של Sensrad, המבוססים על ערכת השבבים של ארבה, במערכות הסיוע לנהג (ADAS) של כלי הרכב שלה.

VirtuRail מפתחת כלי רכב אוטונומיים ללא מסילות (Automated Service Vehicles – ASV), המיועדים לשינוע ציוד וחומרים באתרי כריית מנהרות. כיום נשענות מערכות הנהיגה שלה בעיקר על מצלמות וחיישני LiDAR, אולם בתנאי סביבה כמו עשן, אבק, חושך או שריפות במנהרות, ביצועיהם של חיישנים אופטיים עלולים להיפגע. מכ"ם ההדמיה של Sensrad נועד להוסיף שכבת יתירות (Redundancy) ולספק מודעות סביבתית גם בתנאי ראות נמוכה, שבהם מכ"ם ממשיך לפעול באופן אמין.

עבור ארבה, מדובר בהמשך הרחבת פעילותה מעבר לשוק הרכב הפרטי. החברה הישראלית מפתחת את ערכת השבבים וטכנולוגיית הליבה של מכ"ם ההדמיה, בעוד ש-Sensrad, המשמשת כיצרנית Tier-1, מפתחת את החיישן המסחרי ואת תוכנת התפיסה ומוכרת אותם ללקוחות הקצה. בכך, הפרויקט החדש מצטרף לשורה של יישומים בתחומי התשתיות, הרכב האוטונומי, הביטחון והציוד ההנדסי.

שיתוף הפעולה מגיע ימים ספורים לאחר שסנסראד הודיעה על תחילת אספקת סדרת המכ"מים המסחרית הראשונה המבוססת על שבבי ארבה. במקביל דיווחו החברות כי Sensrad ביצעה הזמנה משמעותית של ערכות שבבים מארבה עבור מספר תוכניות מסחריות, ובהן פרויקט תחבורה חכמה בסין, תוכנית בתחום הביטחון עבור לקוח אסטרטגי אמריקאי ופרויקטים נוספים הנמצאים בשלבי הערכה. בנוסף חתמו השתיים על הסכם תמיכה ותחזוקה, שבמסגרתו תספק ארבה שירותי הנדסה, כיול, עדכוני תוכנה וחומרה, אופטימיזציה וסיוע בתקינה תמורת תשלום קבוע, מהלך שצפוי להוסיף לחברה גם הכנסות חוזרות מעבר למכירת השבבים.

זו אינה הפעם הראשונה שבה Sensrad רושמת הישג מסחרי המבוסס על טכנולוגיית ארבה. בעבר חתמה החברה על הסכם מסגרת בהיקף מוערך של כ-7 מיליון אירו לאספקת מכ"מי הדמיה לחברת Tianyi Transportation הסינית, וכן הרחיבה את פעילותה ליישומי רובוטיקה, תחבורה חכמה וניווט אוטונומי. ההכרזה הנוכחית מחזקת את מגמת החדירה של טכנולוגיית המכ"ם של ארבה לשווקים תעשייתיים, שבהם תנאי הסביבה הקשים מעניקים יתרון משמעותי לחיישני מכ"ם על פני חיישנים אופטיים בלבד.

רחפן התעשייה האווירית יזהה את מוקדי השריפה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בשבוע שעבר התקיימה טיסת הניסוי הראשונה של המערכת הלאומיות לזיהוי ואיתור שריפות באמצעות רחפן. התעשייה האווירית (IAI) מסרה שעכשיו מתחילה סדרת ניסויים נוספת שמטרתה לבחון את יכולות המערכת בתרחישים מבצעיים שונים ובתנאי שטח משתנים. מדובר בפרוייקט משותף של המשרד לביטחון לאומי, רשות החדשנות, התעשייה האווירית IAI, הטכניון וכבאות והצלה לישראל. במסגרתו פותחה מערכת ייעודית המותקנת על-גבי הרחפן הטקטי APUS 25 של IAI. הרחפן בעל יכולת המראה ונחיתה אנכית (VTOL) ומאפשר טיסה בגובה רב וזמן שהייה ארוך באוויר.

המערכת שפותחה כוללת מצלמות הפועלות יום ולילה, חיישן אינפרה-אדום המסוגל לחדור עשן סמיך, באלגוריתמים ספקטרליים לניתוח התמונה, יכולות בינה מלאכותית לניתוח המידע בזמן אמת לצורך זיהוי חריגות, איתור מוקדי שריפה והפקת מיקום האש (בדיוק של מטרים) גם מגובה רב, ומערכת תקשורת להעברת התרעה מיידית למרכז השליטה של כבאות והצלה. המערכת יכולה לכסות שטח של כמה מאות קילומטרים רבועים באמצעות רחפן אחד ולספק זמן גילוי של דקות בודדות מרגע התלקחות הדליקה, טרם הפיכתה לשריפת ענק.

טכנולוגיית הנעה יוצאת דופן

המערכת מותקנת בפלטפורמת הרחפן הטקטי APUS 25 TactiQuad של התעשייה האווירית, שפותח עבור משימות שהייה ממושכות ומסוגל לשהות באוויר שעות ארוכות ברציפות, גם בתנאי שטח ומזג אוויר קשים. הייחוד הטכנולוגי של APUS 25 הוא במערכת ההנעה שלו. בניגוד לרחפנים מרובי-להבים חשמליים (Quadcopter) קונבנציונליים, הנשענים על מספר מנועים חשמליים, ה-APUS 25 מצויד במנוע בעירה פנימית יחיד מקורר נוזלית, הממוקם במרכז הפלטפורמה. המנוע פועל בסל"ד קבוע ומניע ארבעה רוטורים באמצעות מנגנון פטנט של שינוי זווית הפסיעה (Variable Pitch).

התוצאה היא שיפור דרמטי במשך השהייה באוויר – עד 8 שעות טיסה, לעומת עשרות דקות בלבד ברחפנים חשמליים. המנוע פועל על דלקים כבדים ומעניק יתרונות נוספים: ה-APUS 25 מסוגל לפעול באמצעות מגוון סוגי דלק, בהם Jet-A1, ‏JP5 ו-JP8 ובנזין הזמינים באופן שגרתי בשרשראות האספקה הצבאיות. בכך הוא מבטל את האתגרים הלוגיסטיים הכרוכים ברחפנים חשמליים, כגון זמני טעינה ממושכים והצורך במתקני אחסון ייעודיים לסוללות.

מבחינת כושר נשיאת מטען, ה-APUS 25 מציג ביצועים יוצאי דופן ביחס למשקלו. עם משקל המראה מרבי של מעט פחות מ-25 ק"ג, הוא מסוגל לשאת מטען במשקל של עד 10 ק"ג למשימות ממושכות. הוא מתאים לשימוש גם בתנאי סביבה מאתגרים: רוחות במהירות של עד 23 קשר ולהגיע לגובה של עד 11,000 רגל. בנוסף הוא מספק חשמל בהספק של 300 ואט להפעלת מטעני המשימה.

מיתאר משימה

הרחפן יופעל על ידי כבאי, אשר יגדיר את אזור הסריקה באמצעות סימון פוליגון על גבי המפה. לאחר ההמראה, הרחפן יפעל באופן אוטונומי, יתמקם בנקודת הסריקה האופטימלית ויבצע סריקה רציפה של השטח למשך ארבע עד חמש שעות, תוך יצירת תמונת מצב בזמן אמת עבור כוחות החירום בשטח. פרופ' אסף שוסטר מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון, אמר מערכת Fire Detection היא דוגמה לאופן שבו עומק מדעי מתורגם למערכת ממשית המסייעת בהצלת חיים ובצמצום נזקים אחרים. "השילוב בין הרחפן ושאר רכיבי החומרה לבין היכולות שלנו בתחומי האלגוריתמיקה וה-AI יאפשר לרשויות הכיבוי וההצלה לקבל החלטות על סמך מידע שיגיע מהרחפן בזמן אמת ולהגיב לשריפות באופן מהיר ויעיל – כבר בשלב מוקדם".

Xsight Labs גייסה 300 מיליון דולר לפי שווי של 2.8 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת השבבים הישראלית Xsight Labs הודיעה על השלמת גיוס של יותר מ־300 מיליון דולר לפי שווי של 2.8 מיליארד דולר אחרי הכסף. את הסבב הובילה Fidelity Management & Research, והשתתפו בו משקיעים חדשים וקיימים, ובהם Intel Capital, Battery Ventures, T. Rowe Price, Valor Equity Partners ו־Atreides Management.

החברה מסרה כי ההון ישמש להאצת הפיתוח של הדורות הבאים של שבבי התקשורת שלה, להרחבת כוח האדם וכן להגדלת יכולות הייצור, שרשרת האספקה והאספקה ללקוחות, לקראת מה שהיא מגדירה כהזמנות בהיקפים גדולים מלקוחות Tier-1.

Xsight מדווחת כי שני מוצרי הדגל שלה, מתג ה־X2 ומעבד ה־E1 DPU, כבר נבחרו על ידי מספר מפעילי רשת גלובליים ונמצאים בתהליכי בחינה אצל hyperscalers מהשורה הראשונה. אחד הלקוחות הבולטים שכבר נחשף הוא Starlink של SpaceX, שבחרה בשבב X2 עבור הדור הבא של לווייני Starlink V3. בחברה מסרו בעבר כי השבב ישמש כחלק מרכזי בתשתית הניתוב של הלוויינים, שתידרש להתמודד עם קצבי תעבורה של טרה־ביטים לשנייה.

Xsight Labs הוקמה ב־2017 על ידי יוצאי תעשיית שבבי התקשורת הישראלית, בהם גל מלאך, גיא קורן וארז שייזף. המשקיע המייסד ויו"ר החברה הוא אביגדור וילנץ, ממייסדי Galileo ומי שהיה מעורב לאורך השנים גם בחברות כמו Annapurna Labs, Habana Labs ו־Leaba. החברה מעסיקה כיום יותר מ־250 עובדים, ומאז הקמתה גייסה יותר מ־750 מיליון דולר.

הגיוס הנוכחי מגיע בנקודת זמן שבה שכבת התקשורת הופכת לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של תעשיית ה־AI. ככל שמרכזי נתונים מחברים יותר GPUs ומאיצים, לא די בכוח החישוב עצמו: יש צורך להעביר כמויות עצומות של נתונים במהירות גבוהה ובשהיה נמוכה בין שרתים, מאיצים, מערכי אחסון ומתגי רשת. במקביל, צריכת החשמל של תשתיות אלה הופכת לשיקול מרכזי.

מוצר הדגל של החברה בתחום המיתוג הוא X2, שבב Ethernet המיוצר בתהליך 5 ננומטר של TSMC ומספק קצב מיתוג כולל של 12.8 טרה־ביט לשנייה, תוך תמיכה בקישורים של עד 800 גיגה־ביט לשנייה. לפי החברה, צריכת החשמל שלו נמוכה מ־200 ואט, והשהיית העיבוד נמוכה מ־700 ננו־שניות.

הבידול הטכנולוגי של Xsight אינו נשען רק על ביצועים, אלא גם על תכנותיות. החברה פיתחה ארכיטקטורת פקודות בשם XISA, המאפשרת ללקוחות לשלוט באופן עמוק יותר באופן שבו השבב מעבד חבילות מידע, להוסיף פרוטוקולים ופונקציות ואף להתאים את ה־data plane לאחר שהחומרה כבר הוטמעה. בכך היא מבקשת להציע חלופה לארכיטקטורות קנייניות וסגורות יותר המקובלות בשוק.

המוצר השני, E1, הוא DPU – מעבד ייעודי שנועד להוריד מה־CPU וה־GPU משימות תשתית כגון עיבוד תעבורה, אחסון, וירטואליזציה והצפנה. ה־E1 מספק קצב של עד 800 גיגה־ביט לשנייה ומבוסס על 64 ליבות Arm Neoverse N2. בניגוד לארכיטקטורות שבהן חלק מהתעבורה מועבר למסלול עיבוד איטי יותר, Xsight טוענת כי כל הליבות נמצאות ישירות ב־data path ויכולות לעבד כל packet שעובר בשבב.

הביקוש למוצרים מסוג זה גובר ככל שענקיות הענן ויצרניות מערכות AI מחפשות חלופות לארכיטקטורות רשת סגורות, לצד שיפור בניצולת, בצריכת החשמל ובגמישות התוכנה. Xsight פועלת בשוק שבו מתחרות ענקיות כמו Broadcom, Nvidia/Mellanox ו־Marvell, אך מנסה לבדל את עצמה באמצעות שילוב של ביצועים, יעילות אנרגטית ותכנותיות פתוחה יותר.

במובן הזה, הגיוס הנוכחי אינו רק סבב הון נוסף, אלא ניסיון לממן מעבר משלב של פיתוח והוכחת טכנולוגיה לשלב של ייצור ואספקה בהיקפים גדולים. אם החברה אכן תצליח להמיר את תהליכי ההערכה אצל hyperscalers להזמנות מסחריות, היא עשויה להפוך לשחקנית משמעותית יותר באחת השכבות האסטרטגיות ביותר בתשתיות ה־AI.

הקאמבק של סיליקום: מעלה דרמטית את תחזית ההכנסות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: נשיא ומנכ״ל סיליקום, לירון אייזנמן]

לאחר מספר שנים מאתגרות, שבהן התמודדה עם האטה בפעילות, שחיקה בתוצאות ואף קטיעת רצף הרבעונים הרווחיים, נראה שסיליקום מגיעה לנקודת מפנה. יצרנית פתרונות התקשורת והתשתיות למרכזי נתונים ולשרתי ענן פרסמה דוחות חזקים לרבעון השני של 2026, העלתה באופן משמעותי את תחזית ההכנסות לשנה כולה, וצופה חזרה לרווחיות (Non-GAAP) כבר במחצית השנייה של השנה – מוקדם מהתחזיות שסיפקה בעבר.

הכנסות החברה ברבעון השני הסתכמו ב-23.8 מיליון דולר, עלייה של 59% לעומת 15 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, והרבה מעל תחזית החברה שעמדה על 20–21 מיליון דולר. ההפסד התפעולי הצטמצם ל-1.1 מיליון דולר, לעומת 2.4 מיליון דולר ברבעון המקביל, ואילו ההפסד הנקי הסתכם ב-0.9 מיליון דולר – שיפור של 54% לעומת הפסד של 2 מיליון דולר לפני שנה.

בעקבות התוצאות העלתה סיליקום את תחזית ההכנסות השנתית ל-93–95 מיליון דולר, לעומת 82–83 מיליון דולר בתחזית הקודמת, והיא מעריכה כי תשוב לרווחיות כבר במחצית השנייה של השנה.

בשיחת הוועידה הדגיש אייזנמן כי ההתאוששות הנוכחית אינה נשענת בעיקר על פעילות הבינה המלאכותית, אלא על עסקי הליבה של החברה. "עסקי הליבה שלנו פורחים", אמר, והסביר כי הצמיחה מגיעה כמעט מכל קווי המוצרים – מכרטיסי FPGA ומתאמי תקשורת ועד מערכות Edge ופתרונות האצה.

לדבריו, מנוע הצמיחה המרכזי הוא ההבשלה של פרויקטים שבהם זכתה החברה בשנה וחצי האחרונות. "כל ה-Design Wins שצברנו ב-18 החודשים האחרונים מתחילים להבשיל", אמר, והדגיש כי אין לקוח אחד או מגזר מסוים שמסבירים את הזינוק, אלא שילוב של מספר רב של פרויקטים שמגיעים כעת לייצור ולהיקפי אספקה משמעותיים.

לצד השיפור בפעילות המסורתית, סיליקום ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום תשתיות הבינה המלאכותית, ובעיקר בפתרונות AI-Inference. אייזנמן ציין כי החברה מזהה שינוי משמעותי בשוק: "אנחנו רואים מעבר ברור של ההשקעות מ-AI Training ל-AI Inference", והוסיף כי מבחינת החברה מדובר בפוטנציאל שיכול להפוך ל"נקודת מפנה" בפעילותה.

עם זאת, אייזנמן הבהיר כי פעילות ה-AI עדיין נמצאת בשלבים מוקדמים. לדבריו, ההכנסות מתחום זה צפויות להסתכם השנה בכ-3–4 מיליון דולר בלבד, בעוד שעיקר התרומה צפויה להגיע ב-2027, אז חלק מהפרויקטים צפויים לעבור לייצור בהיקפים משמעותיים יותר.

אחד המסרים הבולטים שעלו מהשיחה הוא שהאסטרטגיה שעליה דיברה החברה בשנים האחרונות מתחילה להתממש בפועל. במשך תקופה ארוכה הציגה סיליקום זכיות בפרויקטים (Design Wins), אך המשקיעים המתינו לראות אותן מתורגמות להכנסות. כעת נראה שהתהליך הזה מתחיל לבוא לידי ביטוי גם בשורת ההכנסות. החברה הציבה לעצמה יעד של 7–9 זכיות חדשות במהלך 2026, וכבר במחצית הראשונה של השנה השלימה שבע זכיות.

אייזנמן הוסיף כי "כל זכייה פותחת את הדלת לזכייה הבאה", כאשר לקוחות קיימים מרחיבים את היקף העבודה עם החברה ומזמינים מוצרים נוספים.

גם בצד התפעולי הציגה החברה סימנים לשיפור. שיעור הרווח הגולמי נותר ברמה של 30.4%, בעוד שהוצאות התפעול עלו ב-16% בלבד – שיעור נמוך משמעותית מקצב צמיחת ההכנסות. במקביל, החברה הגדילה באופן יזום את רמות המלאי כדי להתמודד עם זמני אספקה ארוכים של רכיבי זיכרון ולתמוך בהמשך הצמיחה.

במבט קדימה צופה סיליקום הכנסות של 25–26 מיליון דולר ברבעון השלישי, המשקפות צמיחה של עד 66% לעומת הרבעון המקביל. אייזנמן הביע ביטחון בהמשך הדרך ואמר כי "לעיתים נדירות הייתי נרגש יותר מהמומנטום של סיליקום ומהמסלול שאליו החברה נכנסת".

לאחר תקופה ארוכה שבה ניסתה לשכנע את המשקיעים כי צבר ההזמנות יהפוך בסופו של דבר לצמיחה, נדמה כי ברבעון הנוכחי סיליקום מציגה לראשונה עדויות לכך שהאסטרטגיה מתחילה להתממש. מנועי הליבה חוזרים לצמוח בקצב מהיר, הרווחיות מתקרבת, ופעילות ה-AI – שעדיין מהווה חלק קטן מההכנסות – עשויה להפוך בשנים הקרובות לשכבת הצמיחה הבאה של החברה.

הקוד עבד מצוין – אבל ה־AI שכח לבדוק מי בכלל רשאי להיכנס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: איליה רבינוביץ', סמנכ"ל ייעוץ אבטחת סייבר בסיגניה. צילום: גל להב]

הבינה המלאכותית מסוגלת לכתוב קוד במהירות חסרת תקדים, אך האם היא גם יודעת לכתוב קוד מאובטח? בחברת הסייבר הישראלית סיגניה (Sygnia) סבורים שהתשובה מורכבת יותר. החברה חשפה השבוע מקרה שבו אפליקציה פיננסית שפותחה ברובה באמצעות מודל השפה Claude הכילה חולשת אבטחה לוגית חמורה, שאפשרה למשתמשים בעלי הרשאות בסיסיות לגשת למידע אישי ופיננסי רגיש של משתמשים אחרים.

הפרצה נחשפה במהלך בדיקת חדירות שביצעה סיגניה עבור מוסד פיננסי המנהל נכסים בשווי מיליארדי דולרים. האפליקציה נועדה לפתור בעיה עסקית נפוצה: לאפשר ללקוחות שנטשו את תהליך ההרשמה לחזור לנקודה שבה הפסיקו, עוד לפני שיצרו שם משתמש וסיסמה.

אלא שבניסיון לספק חוויית משתמש חלקה, נוצר מנגנון בעייתי. לפי סיגניה, האפליקציה הנפיקה אסימוני גישה (Access Tokens) על סמך מזהה משתמש ייחודי (GUID) בלבד, מבלי לוודא שמבקש הגישה הוא אכן בעל החשבון. המשמעות הייתה שכל מי שהצליח להשיג GUID תקף יכול היה לקבל גישה למידע רגיש, ובהם מספרי זיהוי (SSN), סטטוס בקשות אשראי, פרטי קשר ומידע על שותפים פיננסיים.

בסיגניה מדגישים כי לא מדובר בבאג תכנותי קלאסי, אלא בכשל לוגי עמוק יותר. הקוד עבר קומפילציה, פעל כמתוכנן ואף כלל מנגנוני אבטחה שנראים מרשימים על הנייר – בהם תוקף מוגבל לטוקנים, Rate Limiting, רישום אירועים (Logging) ו-Audit Trail. אולם כל אותם מנגנונים לא פתרו את הבעיה המרכזית: המערכת כלל לא אימתה האם המשתמש זכאי לקבל את הטוקן מלכתחילה.

"ההבדל בין קוד עובד לקוד מאובטח גדול מכפי שנדמה", מסבירים בסיגניה. לטענת החברה, מודלי שפה מצטיינים בכתיבת קוד תקין מבחינה פונקציונלית, אך מתקשים להבין מודלי הרשאות, גבולות אמון (Trust Boundaries) ולוגיקת אבטחה מורכבת. לכן, גם קוד שנראה איכותי ועובר את כל הבדיקות הבסיסיות עלול להכיל חולשות מהותיות.

באופן אירוני, גם איתור הפרצה נעשה באמצעות בינה מלאכותית. חוקרי סיגניה הזינו חלקים מהקוד למודל שפה אחר וביקשו ממנו לבחון האם ניתן להנפיק אסימון גישה מבלי להוכיח בעלות על החשבון. לדברי החברה, המודל זיהה במהירות את מסלול התקיפה האפשרי והמחיש כיצד גם תוקפים שאינם מומחי אבטחה יכולים כיום להיעזר ב-LLMs כדי לחשוף חולשות לוגיות מורכבות.

בסיגניה מכנים את התופעה "דמוקרטיזציה של חולשות". אם בעבר איתור כשלים מסוג זה דרש מומחיות עמוקה באבטחת אפליקציות, כיום די בגישה לקוד ובמודל שפה מתקדם כדי לשאול את השאלות הנכונות ולקבל הכוונה למסלולי תקיפה אפשריים.

לדברי החברה, מדובר גם באתגר עבור כלי אבטחה מסורתיים. בעוד שכלי Static Application Security Testing ‏(SAST) יעילים בזיהוי חולשות מוכרות כמו SQL Injection או Cross-Site Scripting, הם מתקשים לזהות כשלים הנובעים מהיגיון עסקי שגוי או מהחלטות ארכיטקטוניות – בדיוק מסוג הפגיעויות שעלולות להיווצר כאשר פיתוח מתבצע במידה רבה באמצעות AI.

בסיגניה מדגישים כי הבעיה אינה עצם השימוש במודלי שפה, אלא ההסתמכות עליהם ללא בקרה אנושית מספקת. לדבריהם, ככל שיותר ארגונים יאמצו פיתוח מבוסס AI, כך יידרשו גם תהליכי אבטחה חדשים שיבחנו לא רק אם הקוד עובד – אלא גם אם הוא בטוח.

אינוויז שוב מגייסת בדיסקאונט – ושוב מפילה את המניה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אינוויז, עומר כילף. קרדיט: יח"צ

חברת הליידאר הישראלית אינוויז (Innoviz) הודיעה על גיוס הון של 30 מיליון דולר באמצעות הנפקה ישירה למשקיעים מוסדיים (Registered Direct Offering). במסגרת העסקה תנפיק החברה כ-66.7 מיליון מניות במחיר של 0.45 דולר למניה – דיסקאונט של כ-29% לעומת מחיר הסגירה של המניה ערב ההודעה.

השוק לא נותר אדיש. במהלך המסחר אתמול צנחה מניית החברה בחדות והתכנסה למעשה למחיר ההנפקה, תופעה אופיינית לעסקאות מסוג זה, שבהן המשקיעים החדשים מקבלים את המניות במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק. שווי השוק של מניית אינוויז עומד כיום על קצת פחות מ-100 מיליון דולר.

אינוויז מסרה כי התמורה מהגיוס תשמש לצרכים עסקיים כלליים, ובעיקר להמשך המסחור של פעילותה בתחום הביטחון וביטחון הפנים, המאוגדת כעת תחת המותג החדש Perciz. מדובר במותג שהושק לאחרונה כדי לרכז את פעילות החברה בשוק הביטחוני, המבוססת על טכנולוגיית ה-LiDAR שפיתחה במקור עבור תעשיית הרכב. הפעילות כוללת יישומים כמו גילוי רחפנים, אבטחת גבולות ותשתיות קריטיות ומערכות הגנה היקפיות – תחומים שבהם החברה מקווה להרחיב את מקורות ההכנסה שלה מעבר לשוק הרכב, שבו קצב האימוץ של מערכות ליידאר היה איטי מהציפיות.

אולם עבור המשקיעים, הסיפור המרכזי אינו עצם הגיוס אלא העובדה שמדובר בדפוס שחוזר על עצמו. באוגוסט 2023 גייסה אינוויז כ-65 מיליון דולר באמצעות הנפקת מניות במחיר שנקבע מתחת למחיר השוק, מהלך שלווה בירידה חדה במניה. בפברואר 2025 ביצעה החברה גיוס נוסף של 40 מיליון דולר במסגרת הנפקה ישירה למשקיעים מוסדיים, גם אז בדיסקאונט, כאשר העסקה כללה בנוסף גם כתבי אופציה – מה שהגדיל עוד יותר את פוטנציאל הדילול לבעלי המניות הקיימים.

רצף הגיוסים, שבוצעו שוב ושוב במחירים הנמוכים ממחיר השוק, יצר אצל חלק מהמשקיעים תחושה כי כל התאוששות במניה עלולה להסתיים בגיוס נוסף ובדילול נוסף. גם אם כל גיוס מחזק את קופת המזומנים ומאריך את אופק הפעילות של החברה, הוא נעשה במחיר של פגיעה בבעלי המניות הקיימים ובאמון השוק.

מן העבר השני, החברה מנסה לשכנע כי ההתרחבות לשוק הביטחוני עשויה לשנות את התמונה. בניגוד לתעשיית הרכב, המאופיינת במחזורי פיתוח ארוכים והכנסות שמבשילות לאורך שנים, תחום הביטחון עשוי לאפשר מחזורי מכירה קצרים יותר, ביקוש גבוה על רקע העלייה באיומי הרחפנים ברחבי העולם ותזרים מזומנים מהיר יותר. אם אינוויז תצליח לתרגם את יתרונה הטכנולוגי להזמנות משמעותיות בשוק זה, ייתכן שהפעילות הביטחונית תהפוך למנוע צמיחה שיסייע להפחית את התלות בגיוסי הון חוזרים בעתיד.

בינתיים, לפחות מבחינת שוק ההון, המסר ברור: המשקיעים מוכנים לממן את המשך פעילותה של אינוויז – אך דורשים בתמורה הנחה משמעותית, שממשיכה לבוא על חשבון בעלי המניות הקיימים.

רשות החדשנות משיקה תוכנית שתסייע לסטארטאפים ישראליים לבצע פיילוטים בחו"ל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. יח"צ]

רשות החדשנות השיקה תוכנית חדשה שנועדה לסייע לסטארטאפים ישראליים לבצע פיילוטים ראשונים בשווקים בינלאומיים ולהאיץ את חדירתם לשוק הגלובלי. במסגרת המהלך, יוקמו מאיצי פיילוטים טכנולוגיים במדינות יעד שונות, שיחברו חברות ישראליות לתאגידים בינלאומיים, שותפי מחקר ופיתוח, משקיעים, מומחים וגורמי רגולציה. שווי ההטבה לכל חברה המשתתפת בתוכנית מוערך בכ־300 אלף שקל.

התוכנית נועדה לתת מענה לאחד האתגרים המרכזיים של חברות הזנק ישראליות: המעבר מפיתוח הטכנולוגיה בישראל לביצוע פיילוט ראשון אצל לקוח בינלאומי. ברשות החדשנות מעריכים כי חשיפה מוקדמת לשוקי היעד, לצד גישה למומחיות ולתשתיות מקומיות, תסייע לחברות לקצר את זמן ההגעה לשוק, להפחית סיכונים טכנולוגיים ולהגדיל את סיכויי ההצלחה המסחרית.

בשלב הראשון יושקו שלוש תוכניות פיילוט. הראשונה, BreakthroughBio, תתמקד בתחומי הפארמה והמכשור הרפואי בארצות הברית ותופעל בשיתוף מאיץ החדשנות MassChallenge Boston, הנחשב לאחד המאיצים הבולטים בעולם בתחומי הבריאות ומדעי החיים. בהמשך צפויות להיפתח תוכניות נוספות באירופה בתחום טכנולוגיות האקלים ובהודו. בכל תוכנית ישתתפו כעשר חברות, ובמחזור הראשון כולו צפויות להשתלב כ־30 חברות ישראליות.

במסגרת התוכנית יעברו החברות תוכניות ליווי ייעודיות שיחברו אותן לאתרי פיילוט, חברות בינלאומיות, מרכזי מחקר ופיתוח, מומחים, משקיעים וגורמים רגולטוריים. המטרה היא לאפשר להן לבצע ולידציה לטכנולוגיה בתנאי שוק אמיתיים, לשפר את התאמת המוצר לצורכי הלקוחות ולהאיץ את תהליך המסחור.

לדברי מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, "אחד האתגרים הגדולים של סטארטאפים ישראליים הוא המעבר מפיתוח הטכנולוגיה בישראל לפיילוט טכנולוגי ראשון אצל לקוח גלובלי מוביל. התוכנית החדשה נותנת לחברות גישה למשאבים בעלי ערך – קשרים, ידע, שותפים ותשתיות במרכזי החדשנות המובילים בעולם. באמצעות התאמה של כל חברה לאקוסיסטם המתאים לה, נסייע לה לקצר תהליכים, לבחון את הטכנולוגיה בתנאי שוק אמיתיים ולהגדיל את סיכויי ההצלחה שלה."

ברשות החדשנות מציינים כי אף שישראל נחשבת למעצמת חדשנות עולמית, המעבר ממחקר ופיתוח מקומי לחדירה לשווקים בינלאומיים נותר אחד השלבים המורכבים ביותר עבור חברות צעירות. התוכנית החדשה נועדה לגשר על הפער הזה באמצעות חיבור ישיר לאקוסיסטמי החדשנות המובילים בעולם, עוד בשלבי הפיתוח הראשוניים, ובכך להגדיל את סיכויי הצמיחה של חברות הטכנולוגיה הישראליות בשווקים הגלובליים.

אינטל חוברת לחברה סינית כדי לפתח את הדור הבא של מצעי הזכוכית לשבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מפעל אינטל באירלנד. צילום: Techtime]

אינטל הכריזה על שיתוף פעולה חדש עם חברת Lens Technology הסינית, במטרה לקדם את אחד התחומים המסקרנים ביותר בעולם השבבים: מצעי זכוכית (Glass Substrates) עבור אריזות שבבים מתקדמות. במסגרת מזכר ההבנות (MoU), שתי החברות ישתפו פעולה בפיתוח תהליכי ייצור לטכנולוגיה, הנחשבת למועמדת מובילה להחלפת המצעים האורגניים המשמשים כיום במעבדי AI עתירי ביצועים.

בניגוד לשבב עצמו, המיוצר מסיליקון, המצע (Substrate) הוא השכבה שעליה מורכבים השבבים והזיכרונות, וממנה מועברים החשמל והאותות אל לוח המעגל. ככל שמעבדי AI הופכים גדולים ומורכבים יותר – ומשלבים עשרות שבבים (Chiplets) לצד זיכרונות HBM מהירים – כך הופך המצע לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים מבחינת ביצועים, צריכת חשמל ויכולת הייצור.

כיום משתמשת התעשייה בעיקר במצעים אורגניים, אולם ככל שמארזי השבבים גדלים הם נוטים להתעוות תחת עומסי חום, ומגבילים את צפיפות החיבורים שניתן לשלב בהם. מצעי זכוכית מציעים חלופה בעלת יציבות מכנית ותרמית גבוהה יותר, המאפשרת לייצר מארזים גדולים יותר, לשלב מספר רב יותר של שבבים וזיכרונות, ולהגדיל משמעותית את צפיפות החיבורים החשמליים ביניהם. אינטל אף העריכה בעבר כי הטכנולוגיה עשויה לאפשר בעתיד צפיפות חיבורים גבוהה פי עשרה בהשוואה למצעים הקיימים.

שיתוף הפעולה יתמקד בפיתוח תהליכי ייצור קריטיים, ובהם יצירת Through Glass Vias (TGV) – חורים מיקרוסקופיים העוברים דרך ליבת הזכוכית וממולאים במתכת כדי להעביר אותות וחשמל – לצד טכנולוגיות חריטת לייזר, עיבוד זכוכית מדויק ותהליכי מטליזציה.

הבחירה ב-Lens Technology עשויה להפתיע במבט ראשון. החברה אינה יצרנית שבבים אלא אחת מיצרניות הזכוכית המדויקת הגדולות בעולם, המספקת במשך שנים רכיבי זכוכית לחברות כמו אפל, סמסונג, שיאומי ו-Huawei. עם זאת, היא צברה מומחיות ייחודית בחריטת לייזר, קידוח מיקרוסקופי, ליטוש ועיבוד המוני של זכוכית בדיוק גבוה במיוחד – יכולות הנחשבות חיוניות גם לייצור מצעי זכוכית לתעשיית השבבים.

מעבר להיבט הטכנולוגי, ההכרזה משתלבת היטב באסטרטגיה הרחבה של אינטל להפוך את חטיבת הייצור שלה, Intel Foundry, לספקית של כלל טכנולוגיות הייצור המתקדמות. בשנים האחרונות השקיעה החברה בפיתוח טכנולוגיות אריזה מתקדמות כגון EMIB ו-Foveros, וכעת היא מבקשת להוסיף גם את מצעי הזכוכית כחוליה נוספת בשרשרת הייצור. המטרה היא להציע ללקוחות – בהם חברות המפתחות מאיצי AI – פתרון מלא, החל מייצור הסיליקון ועד לאריזת השבב הסופית.

המהלך מגיע גם על רקע התחרות הגוברת בתחום האריזה המתקדמת. בעוד TSMC מובילה כיום את השוק באמצעות טכנולוגיית CoWoS, גם היא בוחנת שילוב מצעי זכוכית בדורות עתידיים של פתרונות האריזה שלה. עם זאת, בתעשייה מעריכים כי המעבר לייצור המוני עדיין יימשך מספר שנים, ולכן שיתוף הפעולה של אינטל נתפס בעיקר כהשקעה ארוכת טווח בבניית שרשרת אספקה ובצבירת ניסיון תעשייתי – ולא כהכרזה על מוצר מסחרי מיידי.

עבור אינטל, מדובר בצעד נוסף בניסיון לבדל את פעילות הייצור שלה לא רק באמצעות תהליכי ליתוגרפיה, אלא גם באמצעות טכנולוגיות האריזה המתקדמות, שהופכות בעידן הבינה המלאכותית לגורם חשוב כמעט כמו השבב עצמו.

קיידנס השיקה "סוכן-על" לתכנון מארזים מתקדמים ו-PCB

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על "סוכן-על" (AI Super Agent) בשם AuraStack אשר מתאם בין סוכני AI ייעודיים לתחומים שונים לאורך שלבי התכנון, המימוש וניתוח רב-פיזיקלי (Multiphysics). החברה שילבה את AuraStack בפלטפורמת Allegro AI Studio, שהיא פלטפורמת בינה מלאכותית סוכנית (Agentic AI) לתכנון מעגלים מודפסים (PCB) ומארזים מתקדמים (Advanced Packaging). הפלטפורמה החדשה מצטרפת למשפחת סוכני ה-AI של החברה: ChipStack, InnoStack ו-ViraStack.

הסוכן AuraStack מאחד יכולות אוטומציה ואופטימיזציה עבור תכנון המערכת (System Planning), ניהול אילוצים (Constraints Management), הגדרת המבנה הפיזי, יצירה ושימוש חוזר ב-IP, השמה וניתוב (Place & Route), תכנון לייצוריות (Design for Manufacturability) וניתוח פיזיקלי (Multiphysics Analysis). המערכת מסוגלת לדמות ולמטב בו-זמנית את ההתנהגות החשמלית, התרמית והמכאנית של המערכת. היא כוללת ניתוחי שלמות אות והספק (SI/PI), ניתוח תרמי, מאמצים מכניים, עמידות בנפילות, רעידות ועייפות חומרים.

קיידנס מסרה שהיא משתפת פעולה עם מספר חברות כדי ליישם את AuraStack AI Super Agent בפרוייקטי תכנון מאתגרים אמיתיים. בהם עם TSMC בתכנון מארזים מתקדמים באמצעות אוטומציה מבוססת AI, עם חברת Socionext בתחום האופטימיזציה של תכנון מארזי שבבים ומעגלים מודפסים, עם חברת FORVIA HELLA בתחום תכנון הייצור של כרטיסים אלקטרוניים לתעשיית הרכב, ועם חברת Schneider Electric בנושאי הבאת ידע אנושי מצטבר אל מערכות ה-AI. שיתוף הפעולה עם אנבידיה מאפשר להפעיל את סוכן העל באמצעות מחשבי NVIDIA Blackwell ומערכת ההפעלה הייעודית CUDA-X. בין השאר, אנבידיה היא אחת מהלקוחות הראשונות של הסוכן.

 

הביקוש למתכנתים עדיין קיים, הם רק צריכים לבוא עם סל כישורים עדכני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

עידו יעקב, מנכ"ל בית התוכנה והפיתוח OMNIS

מזה כשנתיים אנחנו שומעים שהבינה המלאכותית עומדת להחליף מתכנתים. לכן, דו"ח חדש שמצביע דווקא על עלייה בביקוש למפתחי תוכנה, ובעיקר למפתחים בכירים, נראה לרבים כמו סתירה. בעיניי, זו דווקא הוכחה לכך שהדיון כולו התנהל סביב השאלה הלא נכונה.

בעיניי, ה-AI לא צמצם את הצורך במפתחים – הוא שינה לחלוטין את מה שמצופה מהם. אם בעבר מפתח תוכנה נמדד בעיקר ביכולתו לכתוב קוד איכותי, היום הקוד הוא רק חלק מהעבודה. כתיבת הקוד עצמה הופכת בהדרגה למשימה שאפשר להאיץ באמצעות כלים כמו Claude Code וכלי Agentic AI אחרים. אבל דווקא בגלל זה, הערך של המפתח עובר למקום אחר לגמרי.

היום נדרש מפתח שמסוגל להסתכל על כל תהליך הפיתוח מלמעלה: להבין אילו משימות נכון להעביר ל-AI, באיזה שלב כדאי לערב אותו, איך לפרק בעיה מורכבת למשימות שכלי הבינה יודעים לבצע, ובעיקר – איך לבדוק שהתוצאה באמת נכונה.

זו הנקודה שרבים, בעיניי, מפספסים. AI יודע לייצר קוד במהירות מרשימה, אבל הוא לא באמת מבין את המוצר, את הלקוח או את ההקשר העסקי. הוא עלול לכתוב קוד שנראה מצוין, עובר קומפילציה ואפילו מצליח בבדיקות בסיסיות – ועדיין יפתור את הבעיה הלא נכונה, יפספס דרישות עסקיות או, חלילה, ייצור סיכון אבטחתי שלא היה אמור להיכנס למערכת. לא בכדי אני רואה יותר ויותר חברות שמעמידות מתכנת האחראי על מספר סוכנים חכמים, כאשר כל אחד מהם מופקד על שלב אחר בתהליך: אחד על אוטומציה, השני על בקרת איכות והשלישי על העלאה לענן.

לכן, לא מדויק לומר שעבודתו של המפתח הפכה לקלה יותר. במובנים רבים היא אפילו הפכה למורכבת יותר. במקום להשקיע שעות בכתיבת פונקציות, המפתח משקיע יותר זמן בקבלת החלטות: איך לחלק נכון את העבודה בין אדם למכונה, איך לוודא שכלי ה-AI לא "הוזים", איך לבצע בקרת איכות, איך לחבר בין מספר כלים שונים ואיך לשמור שכל החלקים יתחברו בסופו של דבר למוצר אחד שעובד בצורה יציבה. במילים אחרות, צוואר הבקבוק עבר מקום. הוא כבר לא נמצא בכתיבת הקוד, אלא בניהול תהליך הפיתוח.

זו גם הסיבה שלא מפתיע לראות שעיקר העלייה בביקוש היא דווקא למפתחים בכירים. חברות כבר לא מסתפקות באנשים שיודעים רק לכתוב קוד, אלא מחפשות אנשי מקצוע שיֵדעו לנהל סביבת פיתוח שבה עובדים יחד בני אדם וכלי AI. זו מיומנות אחרת לחלוטין, שנשענת על ניסיון, שיקול דעת והבנה רחבה של ארכיטקטורת המערכת ושל צורכי העסק.

מי שמסתכל על AI כעל כלי שמחליף עובדים, מפספס את התמונה. ארגונים שיפיקו ממנו ערך אמיתי יהיו דווקא אלה שיבנו תהליכי עבודה חדשים סביבו. כאשר יודעים לשלב את הכלים הנכונים בשלבים הנכונים, להציב בקרה אנושית במקום הנכון ולהשתמש ב-AI כמכפיל כוח ולא כתחליף לחשיבה, אפשר יהיה באמת לקצר את זמני הפיתוח ולצמצם את העלויות.

הבינה המלאכותית לא הורידה את הרף למפתחי תוכנה. היא העלתה אותו. ומי שיידע לנהל את התהליך, ולא רק לכתוב את הקוד, יהיה זה שיוביל את דור הפיתוח הבא.

[צילום: מור שקיפי לאסי. *תמונה ערוכה]

אקסון ויז'ן ופאראזירו מרחיבות את ההגנה מפני רחפנים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

אקסון ויז'ן ופאראזירו הודיעו היום (ג') על שיתוף פעולה אסטרטגי שבמסגרתו ישולב פתרון היירוט DefendAir של פאראזירו במערכת ההגנה מפני רחפנים ForceField של אקסון ויז'ן. התצורה החדשה מרחיבה את משפחת מוצרי ForceField ומיועדת להגנה על תשתיות קריטיות, שדות תעופה, מתקני אנרגיה, מתקני ביטחון פנים ואתרים רגישים נוספים, שבהם נדרש יירוט פיזי של רחפנים ללא שימוש בחומרי נפץ.

מערכת ForceField, שנחשפה מוקדם יותר החודש, מבוססת על בינה מלאכותית בקצה הרשת (Edge AI) ומבצעת את כל שרשרת ההגנה – גילוי, זיהוי, הבנת האיום וניהול התגובה המבצעית. בעוד שהתצורה המקורית של המערכת יועדה להגנה על כוחות מתמרנים באמצעות אמצעי יירוט קינטיים, הפתרון החדש משלב את מערכת DefendAir של פאראזירו, המבצעת יירוט באמצעות שיגור רשת הלוכדת את הרחפן ומפילה אותו לקרקע ללא שימוש בחומרי נפץ. שתי המערכות פועלות תחת אותה ליבת AI, כאשר המפעיל האנושי נשאר חלק ממעגל קבלת ההחלטות (Man-on-the-Loop).

לדברי החברות, התצורה המשולבת הודגמה לאחרונה במסגרת סדרת ניסויים בישראל, שבה נבחנה הפעולה המשולבת של מערכות הגילוי, ניהול האיום והיירוט בתרחישים המדמים תנאי אמת.

המשמעות של שיתוף הפעולה היא הרחבת שוק היעד של ForceField. בעוד שהמערכת הושקה במקור להגנה על כוחות בשדה הקרב, שילוב יכולת היירוט הלא־קינטית של פאראזירו מאפשר להציע אותה גם להגנת מתקנים קבועים, שבהם שימוש בתחמושת או בחומרי נפץ אינו רצוי או אינו אפשרי. במקביל, עבור פאראזירו מדובר בהרחבת שילוב מערכת DefendAir בפלטפורמות של שותפים, כחלק מהאסטרטגיה להפוך את טכנולוגיית היירוט שלה לרכיב מודולרי המשתלב במערכות הגנה שונות.

המהלך משתלב בהתפתחות של שתי החברות בשנה האחרונה. אקסון ויז'ן, שבעבר התמקדה במערכות בינה מלאכותית לרק"ם ולמודעות מצבית, הרחיבה באחרונה את פעילותה לשוק ההגנה מפני רחפנים. תחילה הציגה את מערכת ClearSky לגילוי רחפני FPV, ובהמשך השיקה את ForceField כפתרון הגנה מלא המבוסס על ארכיטקטורה פתוחה, המאפשרת לשלב חיישנים ואמצעי יירוט שונים תחת ליבת AI אחת.

גם פאראזירו נמצאת בעיצומו של שינוי אסטרטגי. לאחר שנים שבהן הייתה מזוהה בעיקר עם מערכות מצנח לרחפנים, החברה ממקדת את פעילותה בפתרונות Counter-UAS. בחודשים האחרונים הודיעה על שיתופי פעולה והזמנות בתחום יירוט הרחפנים, ובהם שילוב מערכת DefendAir בפלטפורמות נוספות. שיתוף הפעולה עם אקסון ויז'ן מהווה צעד נוסף בכיוון זה, ומאפשר לשתי החברות להציע פתרון מודולרי המותאם למגוון רחב יותר של תרחישי הגנה מפני רחפנים.

אלקטריאון מכוונת לשוק נמלי התעופה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדגמה של אלקטריאון ליישום טעינה סטטית של רכב מסחרי במהלך העמסת הסחורה

אלקטריאון הודיעה היום (ג') כי חתמה על מזכר הבנות (MoU) עם מפעילת נמל התעופה מילאנו ברגמו באיטליה, יצרנית אוטובוסי שדות התעופה COBUS ושותפים נוספים, לביצוע פרויקט טעינה אלחוטית לאוטובוס נוסעים הפועל בשדה התעופה. הפרויקט נועד לבחון את שילוב טכנולוגיית הטעינה האלחוטית של החברה באוטובוס המסיע נוסעים בין המטוסים לטרמינל, באמצעות עמדת טעינה שתותקן באזור הורדת הנוסעים. לפי התכנון, האוטובוס ייטען במהלך העצירות השוטפות, ללא צורך בהשבתתו לטעינה ייעודית.

בניגוד לפרויקטים המזוהים עם אלקטריאון של טעינה דינמית באמצעות כבישים חשמליים, במקרה זה מדובר במערכת טעינה אלחוטית סטטית המותקנת בנקודת עצירה קבועה. החברה מעריכה כי הפתרון מתאים במיוחד לכלי רכב תפעוליים הפועלים במסלולים קבועים ורציפים, כדוגמת אוטובוסי שדה תעופה, שיכולים לצבור אנרגיה במהלך העלאת והורדת נוסעים.

מבחינת אלקטריאון, עיקר החשיבות של ההודעה אינו בפרויקט הבודד אלא בשיתוף הפעולה עם COBUS, הנחשבת לאחת היצרניות המובילות בעולם של אוטובוסי שדות תעופה. לפי החברה, אוטובוסי COBUS פועלים ביותר מ־350 נמלי תעופה ברחבי העולם, בהיקף של למעלה מ־5,000 כלי רכב. אם הפרויקט יבשיל לשיתוף פעולה מסחרי רחב יותר, הוא עשוי לפתוח בפני אלקטריאון שוק חדש בתחום צי הרכב התפעולי של נמלי תעופה.

עם זאת, בשלב זה מדובר במזכר הבנות בלבד, שאינו מהווה הסכם מחייב. הצדדים צפויים לגבש בהמשך את ההסכמים המסחריים והמשפטיים הדרושים לביצוע הפרויקט, לרבות רכישת מערכות הטעינה.

ההודעה משתלבת בכיוון שאליו פונה אלקטריאון בשנה האחרונה. לאחר תוכנית ההתייעלות שביצעה, החברה ממקדת את פעילותה בפתרונות הקרובים יותר למסחור ומרחיבה את סל המוצרים שלה מעבר לכבישים נטענים. לאחרונה השלימה את פיתוח מערכת Charging while Parking, המיועדת לטעינה אלחוטית סטטית של כלי רכב, ובמקביל חיזקה את שיתופי הפעולה עם יצרני רכב וספקיות מערכות. הפרויקט באיטליה מהווה ביטוי נוסף לאסטרטגיה זו, וממחיש את ניסיון החברה להרחיב את יישומי הטכנולוגיה שלה לשווקים ייעודיים שבהם טעינה אלחוטית במהלך עצירות קצרות עשויה להציע יתרון תפעולי וכלכלי.

רייזור לאבס נכנסת לאסיה עם פיילוט חדש למשאיות כרייה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: משאית קטרפילר שעליה הותקנה מערכת DataMind AI. צילום: רייזור לאבס]

רייזור לאבס דיווחה היום (ג') כי קיבלה הזמנה לפיילוט מסחרי ראשון במדינה באסיה עבור מוצר ה-AI שלה, DataMind, המיועד לניטור ולתחזוקה חזויה של ציי משאיות כבדות. מדובר בלקוח חדש הפועל בתחום הכרייה, ולדברי החברה זו גם ההתקשרות הראשונה שלה במדינה זו והרחבת הפעילות הראשונה שלה ליבשת אסיה.

הפיילוט כולל רישיון שימוש במערכת לתקופה של שישה חודשים עבור 18 משאיות כבדות משני דגמים, בהיקף כספי של כ-90 אלף דולר. לדברי החברה, ללקוח צי של יותר מ-100 משאיות, ואם הפיילוט יצליח עשויה ההתקשרות להתרחב ולהניב הכנסות שנתיות חוזרות (ARR) של מאות אלפי דולרים. ה

מערכת DataMind מבוססת על בינה מלאכותית ומנתחת בזמן אמת נתונים המתקבלים ממערכות המשאית, בהם נתוני מנוע, טמפרטורות, לחצים, צריכת דלק ומדדים תפעוליים נוספים. באמצעות ניתוח הדפוסים היא נועדה לזהות סימנים מוקדמים לתקלות, לאפשר תחזוקה חזויה ולהפחית השבתות בלתי מתוכננות של כלי הרכב – גורם בעל משמעות כלכלית גבוהה במיוחד בענף הכרייה, שבו כל השבתה של משאית עלולה לגרור הפסדים כבדים.

תחום המשאיות הכבדות הפך בשנים האחרונות לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של רייזור לאבס. הפתרון פותח במקור במסגרת שיתוף פעולה עם ענקית הכרייה גלנקור, שביקשה להתאים את פלטפורמת DataMind גם לניהול ציי משאיות. מאז הרחיבה החברה את הפעילות באמצעות פיילוטים עם חברות כרייה נוספות באוסטרליה ובספרד, ובסוף השנה שעברה אף דיווחה על הזמנת מסגרת בהיקף של עד 78 מיליון דולר לפריסת המערכת באלפי משאיות וכלי ציוד מכני הנדסי.

לדברי החברה, ההתקשרות החדשה משתלבת באסטרטגיית הצמיחה שלה לשנת 2026, שבמרכזה הרחבת פעילות מוצר DataMind בקרב לקוחות חדשים והעמקת החדירה לשוק המשאיות הכבדות והציוד המכני ההנדסי.

Capitolis ממנה סמנכ"ל כספים חדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הפינטק Capitolis הודיעה על מינויו של אשוות בהאט (Ashwath Bhat) לתפקיד סמנכ"ל הכספים (CFO) של החברה. בהאט ידווח למנכ"ל והמייסד גיל מנדלזיס, ויוביל את הפעילות הפיננסית הגלובלית של החברה במטרה לתמוך בהמשך הצמיחה וההתרחבות שלה.

בהאט מביא עמו יותר מ־20 שנות ניסיון בתחומי הפיננסים, התכנון האסטרטגי ושוקי ההון בחברות טכנולוגיה ובארגונים גלובליים. בתפקידו האחרון שימש כ־CFO של חברת הבינה המלאכותית והאנליטיקה Fracta, שם הוביל את הנפקת החברה בפברואר 2026. קודם לכן מילא שורת תפקידי ניהול פיננסיים בכירים ב־Nielsen, IBM ו־GE Healthcare.

"גייסנו CFO בעל ניסיון מוכח בהובלת ארגונים בתקופות של צמיחה מואצת, שיוכל לסייע לנו להמשיך ולהתרחב בקנה מידה גלובלי", אמר גיל מנדלזיס, מנכ"ל ומייסד Capitolis. בהאט מסר כי הוא מצטרף לחברה בתקופה משמעותית עבורה, והוסיף כי בכוונתו לחזק את התשתית הפיננסית של החברה ולתמוך במימוש יעדיה האסטרטגיים.

במקביל הודיעה Capitolis כי נבחרה זו השנה הרביעית ברציפות לרשימת World’s Top Fintech Companies של CNBC, הנערכת בשיתוף חברת המחקר Statista. הרשימה מדרגת את חברות הפינטק המובילות בעולם על בסיס ניתוח של יותר מ־2,000 חברות ומגוון פרמטרים עסקיים וטכנולוגיים.

לדברי החברה, ההכרה מגיעה לאחר שנה שכללה השקות של מוצרים חדשים, הרחבת בסיס הלקוחות, תוצאות עסקיות חזקות ומינויים בכירים בהנהלה. מנדלזיס אמר כי הבחירה החוזרת משקפת את תנופת הצמיחה של החברה ואת מחויבותה לפיתוח פתרונות המשפרים את היציבות, היעילות והנגישות של השווקים הפיננסיים.

Capitolis נוסדה בשנת 2017 ומפתחת פתרונות טכנולוגיים המאפשרים לבנקים ולמשקיעים מוסדיים לייעל את השימוש בהון ולהרחיב את הגישה להזדמנויות השקעה. בשנים האחרונות נכללה החברה גם בדירוגים בינלאומיים נוספים, בהם Fortune America's Most Innovative Companies, Deloitte Technology Fast 500 ו־Fast Company World's Most Innovative Companies.

Capitolis נוסדה בשנת 2017 על ידי גיל מנדלזיס ומפתחת פלטפורמה המאפשרת לבנקים, מנהלי נכסים וגופים פיננסיים לייעל את השימוש בהון ולהגדיל את הנזילות באמצעות אופטימיזציה של עסקאות פיננסיות. החברה גייסה עד היום מאות מיליוני דולרים ממשקיעים, בהם קרנות הון סיכון ומוסדות פיננסיים מובילים, והפכה לאחת מחברות הפינטק הבולטות שצמחו מישראל בשנים האחרונות.

"המלחמה הכפילה פי 5 את שוק הייצור המיידי"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת "מפעיל" (Mafil) מונתה לנציגה המסחרית בישראל של חברת Colibrium Additive (הנמצאת בבעלות GE Aerospace). במסגרת ההסכם, היא מביאה לישראל מדפסות תעשייתיות לייצור חלקי מתכת בשתי טכנולוגיות מרכזיות: מדפסות טכנולוגיית Electron Beam Powder Bed Fusion  – EB-PBF המשמשות לייצור מיידי בקנה מידה תעשייתי של חלקי מתכת בתעשיות התעופה והרפואה, ומדפסות   Laser Powder Bed Fusion – L-PBF המשמשות לייצור מדויק של חלקי מתכת מורכבים הכוללים דרישה לפני שטח באיכות גבוהה. מנכ"ל חברת מפעיל, רז דרבי, מסר ל-Techtime שהמדפסות של Colibrium משמשות כיום לייצור רכיבים קריטיים במנועי סילון ושתלים רפואיים מתקדמים.

חברת מפעיל הוקמה בשנת 1939 ומספקת פתרונות טכנולוגיים בתחומי ההדפסה הארגונית והתעשייתית, מחשוב וייצור תוספתי (Additive Manufacturing). לדבריו, בשלוש השנים האחרונות צמחה פעילות הייצור המיידי בישראל פי חמישה. "בשנה האחרונה אנחנו מזהים אפילו האצה בקצב השינוי הזה". המלחמה דחפה את השימוש בייצור מיידי, מכיוון שנוצר צורך דחוף להעביר מוצרים מתכנון לביצוע, ולהטמיע מייד לקחים מהשימוש במוצרים. חלק מהמדפסות נכנסו לתעשיות הביטחוניות הגדולות וחלק אל הספקים של התעשיות הבטחוניות.

קו מדפסות המתכת התעשייתיות של חברת קוליבריום אדיטיב
קו מדפסות המתכת התעשייתיות של חברת קוליבריום אדיטיב

כיום התחום הבוער ביותר בתעשייה הביטחונית הוא תחום הרחפנים, ושם יש שימוש רב ביצור מיידי". לדבריו, התעשייה הישראלית חווה סוג של אמברגו ולכן התגובה היא באמצעות פיתוח פתרונות יצור מקומיים, אשר תומכת בהגדלת היקף השימוש בפתרונות ייצור מיידי. "מדפסות ה-EB-PBF של קוליבריום מבוססות על התכת אבקת המתכת באמצעות קרן אלקטרוניים בטמפרטורה של עד 1,000 מעלות צלסיוס. הדבר מאפשר לייצר חלקים מחומרים אקזוטיים כמו תרכובות אלומיניום, ניקל ונחושת.

"הם מעניקים יחס משקל/חוזק גדול מאוד המתאים לשימוש במוצרים העומדים בטמפרטורות גבוהות, כמו למשל במערכות הנעה רקטית. למדפסות האלו יתרון נוסף: לאחר הייצור אין צורך בביצוע תהליכי הרפייה למתכת (שחרור מאמצים והקשחה). בתחום הרפואי והתעשייתי, אנחנו מביאים לארץ את מדפסות L-BF של קוליבריום, אשר מאפשרות לייצר חלקים מסגסוגת טיטניום ואלומיניום, המאופיינות במשקל נמוך מאוד ובחוזק שחיקה ועמידות בחום".

מתחרה חדשה לסטרטסיס

במקביל להסכם הנציגות עם קוליבריום, מתחילה מפעיל להביא לארץ את מדפסת IF 600 HT של חברת HP. מדובר במוצר חדש מאוד: המדפסת הושקה בנובמבר 2025 בתערוכת Formnext בפרנקפורט, והגיעה לשוק רק בשבועות האחרונים. היא מייצגת את הכניסה של HP לתחום הייצור התעשייתי של חלקים מבוססי פילמנט (FFF/FDM), אשר צריכים לעמוד בדרישות מחמירות של חום, חוזק ועמידות כימית. למעשה, באמצעות הטכנולוגיה נכנסת HP לשוק חדש מבחינתה, שנחשב כשוק שבו שולטת סטרטסיס.

דרבי: "חברת HP הפכה לשחקן משמעותי בעולם הדפסות הפולימרים. ההדפסה של רחפנים רבים מבוססת על טכנולוגיות של HP. כעת היא נכנסת לתחום ההדפסה של חומרים אולטרא-פולוימריים, המאושרים לחלקים תעופתיים. התחושה היום בשוק היא שתחום הייצור בתלת מימד נמצא על סף קפיצת האימוץ הבאה שלו: המכונות נעשות זמינות יותר, המהנדסים למדו להכיר את הטכנולוגיות, ותכנון האובייקט הוא אוניברסלי. כל היצרנים יודעים לקבל הקבצים המגיעים מתוכנות ה-CAD הנפוצות".

וובינר סינופסיס ל-Design Optimization יתקיים ב-6 באוגוסט 2026

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ה' ה-6 באוגוסט 2026 בשעה 20:00 לפי שעון ישראל, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) את הוובינר From Power Integrity Signoff to Design Optimization: The Growing Role of Sigma Technologies. ההדרכה תתמקד בתהליכי בדיקת שלמות אספקת המתח ואופטימיזציה של התכנון באמצעות שימוש בטכנולוגיות Sigma. תכנוני שבבים בטכנולוגיות ייצור מתקדמות (Advanced Nodes) ובארכיטקטורות מרובות-שבבים (Multi-Die) דוחפים את רשתות אספקת המתח (Power Delivery Networks) אל גבולות היכולת שלהן. לכן הבנה מדויקת של התנהגות המתח הופכת לחיונית הן לצורך אישור סופי של התכנון (Signoff) והן לצורך אופטימיזציה של התכנון.

הוובינר יציג כיצד טכנולוגיות Sigma של סינופסיס משנות את תחום ניתוח שלמות אספקת המתח (Power Integrity) באמצעות הפיכת מדידת נפילות המתח ממדד המשמש רק לאישור סופי של התכנון, לכלי הנדסי המספק תובנות מעשיות. במהלך הוובינר יוצגו טכניקות לפירוק רכיבי המתח (Voltage Decomposition) המאפשרות להבחין בין השפעות מתח מקומיות לבין השפעות רקע, לזהות את גורמי השורש לבעיות ולמקד את מאמצי האופטימיזציה בנקודות החשובות ביותר.

Why You Should Attend:

  • Advanced voltage drop analysis to improve confidence in power integrity signoff for advanced-node and multi-die designs
  • Voltage decomposition techniques to separate local and background voltage effects
  • Actionable voltage intelligence to enable more targeted design optimization and faster problem resolution
  • Sigma technologies for emerging workflows across timing signoff, implementation, engineering change orders (ECOs), and multiphysics analysis.

Featured Speaker:

Jerome Toublanc, Product Management, Principal Synopsys. Jérôme brings over 25 years of experience in the semiconductor industry, spanning technical, product, and business roles across leading EDA companies. Joining Synopsys from the Ansys acquisition, he focuses on advancing multiphysics power integrity signoff and optimization, leveraging AI-driven approaches to deliver actionable insight from system to silicon, from early design stages through final signoff.

למידע נוסף ורישום:

From Power Integrity Signoff to Design Optimization: The Growing Role of Sigma Technologies

האם בועת ה-AI האוטונומי בסייבר מתפוצצת?

פורסם בתאריך ע"י Techtime
[בתמונה אמיר מיטווך, ניב ביאזי ואיתי יפה. צילום CWG]

האם המרוץ להחלפת מומחי הסייבר בבינה מלאכותית כבר מתחיל להתהפך? לאחר כשנתיים שבהן חברות סטארט־אפ גייסו מאות מיליוני דולרים סביב ההבטחה ל־Autonomous Penetration Testing – מערכות המסוגלות לבצע בדיקות חדירה באופן עצמאי – מתחילים להופיע סימנים לכך שהתעשייה משנה כיוון. במקום להחליף את בודקי החדירות האנושיים, יותר ויותר ארגונים מעדיפים לשלב בין מומחי סייבר לבין כלי AI.

כך עולה ממחקר חדש של חברת הסייבר האמריקאית Cobalt, המתמחה בשירותי Penetration Testing as a Service (PTaaS). המחקר משלב נתונים שנאספו מאלפי מבדקי חדירה שביצעה החברה בחמש השנים האחרונות, לצד סקר בקרב 455 מנהלי אבטחת מידע ואנשי סייבר.

אחד הנתונים הבולטים בדוח הוא הצניחה באמון באוטומציה מלאה. שיעור אנשי הסייבר שסבורים כי ניתן להסתמך על בדיקות חדירה אוטונומיות בלבד ירד בתוך שנה מ־29% ל־9% בלבד. במקביל, 47% מהמשיבים העידו כי הם מעדיפים כיום מודל היברידי, שבו בינה מלאכותית מסייעת למומחים אנושיים אך אינה מחליפה אותם. הסיבה המרכזית לשינוי: 78% מהארגונים דיווחו כי כלי סריקה אוטומטיים פספסו לפחות חולשה קריטית אחת והחזירו תוצאות שגויות (False Negatives).

לדברי עורכי הדוח, הבעיה אינה בכך שכלי AI אינם מסוגלים למצוא חולשות, אלא בכך שהם מתקשים לזהות כשלים מורכבים התלויים בהקשר העסקי של הארגון, בהרשאות משתמשים, בשרשראות תקיפה רב־שלביות או בלוגיקה עסקית – בדיוק המקומות שבהם תוקפים אנושיים נוטים לחשוב באופן יצירתי.

לא רק בדיקות חדירה – גם יישומי AI עצמם פגיעים יותר

המחקר מצביע גם על מגמה רחבה יותר: דווקא ארגונים המאמצים במהירות יישומי AI מתקשים לעמוד בקצב מבחינת אבטחתם. לפי הדוח, שיעור הממצאים בדרגת סיכון גבוהה ביישומי AI ו־LLM גבוה פי 2.7 לעומת תוכנות מסורתיות, ורק 38% מהחולשות החמורות שהתגלו תוקנו בפועל – שיעור התיקון הנמוך ביותר מכל סוגי היישומים שנבחנו. אחד מכל חמישה ארגונים אף דיווח כי חווה בשנה האחרונה אירוע אבטחה הקשור ליישומי AI. (Cobalt)

ממצא נוסף חושף פער משמעותי בין הנהלות החברות לבין אנשי האבטחה בשטח. בעוד 57% ממנהלי החברות סבורים שהארגון עומד ביעדי תיקון החולשות שהוגדרו, רק 15% מאנשי הסייבר המבצעים את העבודה בפועל מסכימים עם הערכה זו.

העתיד: פחות "AI במקום אדם", יותר "AI לצד אדם"

המגמה הזו מתחילה לבוא לידי ביטוי גם אצל ספקיות הטכנולוגיה. יותר חברות עוברות ממסרים של אוטומציה מלאה למערכות המסייעות למומחים אנושיים לבצע את עבודתם במהירות וביעילות רבה יותר.

אחת הדוגמאות למגמה הזו היא חברת הסייבר הישראלית CWG, שהחלה את דרכה כחברת שירותי Offensive Security וביצעה לאורך השנים אלפי מבדקי חדירה עבור ארגונים במגזר הפיננסי, חברות ביטוח, תעשייה וארגוני אנטרפרייז. על בסיס הניסיון שנצבר בפעילות הזו השיקה לאחרונה החברה את ZEUS, פלטפורמת Agentic Penetration Testing. בניגוד לחזון של "פנטסטר אוטונומי", ב־CWG מגדירים את המערכת ככלי שנועד לבצע את המשימות החוזרות והטכניות – כגון סריקות, איסוף מידע ומיפוי נכסים – ולאפשר למומחה האנושי להתמקד בשלבים המורכבים יותר של החשיבה ההתקפית.

"העשור האחרון בסייבר ההתקפי התאפיין בריצה מטורפת לעבר אוטומציה מלאה, מתוך אשליה שה־AI יוכל להחליף לחלוטין את שיקול הדעת האנושי", מסרו בחברה. "המציאות מוכיחה שחולשות לוגיות מורכבות והבנת ההקשר העסקי עדיין דורשות חשיבה יצירתית של בני אדם."

אניגמה מחפשת את ממשק השליטה המושלם ברובוטים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מייסדי חברת אניגמה, המנכ"ל יונתן יעקובי (מימין) וגל ניב. צילום: Enigma

חברת Enigma, העוסקת בבינה מלאכותית לעולם הפיזי (Physical AI), יצאה היום מהשלב החשאי (Stealth) עם ההודעה על השלמת גיוס Seed בהיקף של 71 מיליון דולר. הגיוס הושלם בהובלת Index Ventures ו-Ribbit Capital ובהשתתפות Conviction Partners וכן בכירים מהחברות OpenAI, Anthropic, DeepMind, xAI, Cognition, Wiz וחברות נוספות.

החברה הוקמה לפני פחות משנה על-ידי יונתן יעקובי וגל ניב לצורך פיתוח מודלי בינה מלאכותית שנועדו להפוך רובוטים לחכמים וקלים לתפעול. Enigma מאמנת מודלי AI המוסיפים שכבת אינטליגנציה לכל רובוט, ללא תלות בחומרה שעליה הוא מבוסס. במקביל, החברה מפתחת ממשקי משתמש חדשים שנוסדו לאפשר הפעלה פשוטה ואינטואיטיבית של הרובוטים. במקביל להשלמת הגיוס, היא השיקה את מעבדת חוויית הרובוטיקה האינטראקטיבית הראשונה בעולם המבוססת על בינה מלאכותית, באתר www.robots.online. באמצעות האתר יוכל כל גולש לשלוט בזמן אמת ברובוטים אמיתיים המופעלים באמצעות AI.

היעד תקשורת "אנושית" עם רובוטים

החברה הוקמה על בסיס ההערכה שלמרות ההתקדמות הגדולה בתחום הבינה המלאכותית, הפעלתה באופן אמין בעולם הפיזי נותרה אחת הבעיות הגדולות שטרם נפתרו בתעשייה. מטרת החברה היא לפתח רובוטים שאינם רק חזקים ומתקדמים, אלא גם טבעיים ונוחים לעבודה עבור מהנדסים, ארגונים ומשתמשי קצה. "לא משנה עד כמה הרובוטים מרובי-כולות – אם הם לא יהיו אינטואיטיביים לשימוש – רוב האנשים פשוט לא ישתמשו בהם", אמר מנכ"ל ומייסד משותף, יונתן יעקובי.

החברה פיתחה שיטות חדשות לאימון מודלי היסוד (Foundation Models) רובוטיים המפחיתות את הצורך באיסוף ידני מאסיבי של נתונים, ובונה פתרון תוכנה אחוד, המשלב את מודלי ה-AI שלה עם יכולת להתאים אותם לסוגים שונים של רובוטים ולסביבות עבודה מגוונות, במטרה לצמצם את המורכבות ההנדסית הכרוכה בפריסת רובוטים חכמים.

האנגר עם 100 רובוטים המופעלים מרחוק

כדי להבין כיצד יש לבנות ממשקי משתמש אינטואיטיביים לרובוטים, חושפת Enigma פלטפורמה ראשונה מסוגה: 100 רובוטים אמיתיים המופעלים באמצעות AI, שכל אדם יוכל להפעיל דרך האינטרנט בזמן אמת. באמצעות המודלים והממשקים שפיתחה החברה, המשתמשים יוכלו להטיל על הרובוטים משימות ולטפל בעצמים פיזיים. באופן כזה ניתן יהיה ללמוד כיצד אנשים ניגשים באופן טבעי לעבודה עם רובוטים ולהשתמש במידע הזה כדי לשפר גם את מודלי ה-AI וגם את ממשקי המשתמש. בחברה מבקשים לבחון האם משתמשים יעדיפו לתקשר באמצעות טקסט, קול, וידאו או ממשקים גרפיים שונים, מתוך הנחה שהנתונים הללו יסייעו גם באימון הדור הבא של מודלי היסוד לרובוטיקה.

הרובוטים ממוקמים בהאנגרים בישראל ובקליפורניה ומבצעים משימות מגוונות, החל מציור במכחול, דרך "דו־קרבות" בחרבות ועד ביצוע ניסויים כימיים פשוטים באמצעות זרועות רובוטיות. לדברי החברה, הן החומרה והן מודלי הבינה המלאכותית פותחו באופן עצמאי בתוך Enigma. יעקובי: "פעם בדור מתרחשת קפיצת מדרגה טכנולוגית המשנה את המבנה של תעשיות שלמות. "אנחנו מאמינים שהשלב הבא של הבינה המלאכותית הוא מעבר מצ'אטבוטים וממסכים למערכות המסוגלות להבין, להסתגל ולפעול בעולם הפיזי. המטרה שלנו היא להפוך את העבודה עם רובוטים חכמים לטבעית כמו העבודה עם מחשבים וטלפונים חכמים".

כיצד פותרים בעיות מורכבות בעולם האמיתי

יונתן יעקובי וגל ניב הכירו במהלך שירותם ביחידה 8200, שם אף חלקו מיטת קומותיים. יעקובי החל ללמוד מדעי המחשב כבר בגיל 13, השלים את התואר עוד במהלך לימודיו בתיכון, והפך בגיל 17 לעובד הצעיר ביותר בתולדות Microsoft ובתולדות Check Point. ניב החל לעסוק בפריצות חומרה כבר בגיל 10, הצטרף לחברת סייבר בגיל 17, השלים תואר אקדמי בן ארבע שנים בתוך שנה אחת בלבד, ובהמשך הפך למנהל הצעיר ביותר של תחום מבצעי הסייבר ביחידה 8200.

בתוך 11 חודשים בלבד מרגע הקמתה, גיבשה Enigma צוות מגוון הכולל חוקרים ומהנדסים בעלי ניסיון רב בבינה מלאכותית, מתמטיקה, פיזיקה, סייבר ורובוטיקה – החל מזוכי מדליות באולימפיאדות מתמטיקה ועד חוקרים ומהנדסי מערכות ברמת Low-Level. המכנה המשותף של כולם הוא ניסיון בפתרון בעיות מורכבות מהעולם האמיתי. כמה מהם אף עזבו מסלולי דוקטורט ומחקר כדי להתמקד באחת הבעיות הגדולות שטרם נפתרו: הכנסת אינטליגנציה לעולם הפיזי.

החברה תשתמש בכספי הגיוס כדי להרחיב את צוותי הפיתוח, להגדיל את משאבי המחשוב ולהרחיב את היקף הפרויקטים בעולם האמיתי. לחברה כבר יש שיתופי פעולה עם גופים בתחומי הבידור, הקמעונאות והבריאות, ומתכננת להשיק חוויות ציבוריות נוספות שיאפשרו לאנשים להתנסות ברובוטים המופעלים באמצעות AI. המייסדים מאמינים שהשליטה ברובוטים צריכה להיות פעולה טבעית ופשוטה "כמו כיוון עוצמת הקול במכשיר רדיו" – ולא תהליך מסורבל הדורש תכנות והגדרות מורכבות, כפי שהדבר כיום.

התע"א תספק מטוסי מטען אוטונומייים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התעשייה האווירית (IAI) וחברת Merlin מבוסטון, מסצ'וסטס, חתמו על מזכר הבנות (MoU) לפיתוח פיתוח, שילוב והסמכה של מערכות הטסה אוטונומיות מבוססות בינה מלאכותית עבור מטוסי מטען מסחריים. שיתוף הפעולה כולל בחינת שיוק משותפת ואיתור הזדמנויות, שיתוף פעולה הנדסי, היערכות מול רשויות הרגולציה ובחירת פלטפורמת מטוס ראשונית שלאחריה ייחתם הסכם הסכם מסחרי מחייב בין שתי החברות, שבמסגרתו הן יפתחו מטוס מטען מסחרי ויגישו אותו לקבלת הסמכה אזרחית.

חברת מרלין הוקמה בשנת 2018 ומתמקדת בפיתוח טייס אוטומטי המאפשר לבצע באופן אוטונומי את כל תהליכי ההטסה, והמראה, שיוט ואף נחיתה אוטונומית. החברה מנהלת מספר תוכניות במקביל, בהן פתרון הטסה למטוסים קטנים דוגמת ססנה Caravan 208B, אולם שוק היעד המרכזי שלה הוא פלטפורמות גדולות המוגדרות בקטגוריית Part 25 של של רשות התעופה הפדרלית האמריקאית (FAA). מדובר במטוסי מטען רחבי גוף דוגמת בואינג 737, בואינג 777 ואיירבאס A330.

הצבא האמריקאי מעוניין בטכנולוגיה

שיתוף הפעולה עם התעשייה האווירית הוא חלק מתוכנית Condor של החברה. מדובר במשפחת מוצרים חדשה של Merlin המיועדת למטוסים גדולים המופעלים כיום על ידי מספר אנשי צוות. מערכות קונדור מיועדות לשמש כטייס אוטומטי חכם של מטוסים דוגמת מטוסי התידלוק של חה"א האמריקאי מדגם KC-135, ומטוסי מטען רחבי הגוף המשמשים כיום כעמוד השדרה של שוק המטען האווירי המסחרי.

בשנת 2024 החברה זכתה בחוזה פיתוח והדגמת מערכת הטייס האוטונומי Merlin Pilot  שלה במטוסי C-130J Super Hercules של פיקוד המבצעים המיוחדים של צבא ארה"ב (USSOCOM). השנה הזיג הפרוייקט שתי אבני דרך משמעותיות: אישור שהתכנון הראשוני עומד בדרישות (Preliminary Design Review), ואישור תכנון סופי (Critical Design Review) שהתקבל החודש שעבר, הקובע שניתן לעבור לשלב שילוב המערכת במטוסי C-130J אמיתיים ולהתחיל בביצוע לניסויי אינטגרציה.

בתמונה: מטוס C-130J Super Hercules של פיקוד המבצעים המיוחדים של צבא ארה"ב

התעשייה האווירית מביאה לשותפות את המומחיות שלה בתכנון ובהסמכת מטוסים, כולל אוויוניקה מתקדמת ושירותי תחזוקה, תיקון ושיפוץ (MRO). היא נחשבת למובילה עולמית בהסבת מטוסי נוסעים למטוסי מטען, ומקיימת קשרים ארוכי שנים עם מפעילי מטוסי מטען וחברות ליסינג, ובעיקר בעלת ידע עמוק בכל תהליכי ההסמכה וקבלת אישורים רגולטוריים להפעלת המטוסים המוסבים. סגן נשיא בכיר ומנהל חטיבת התעופה של התעשייה האווירית, יעקב ברקוביץ', אמר שלטכנולוגיות אוטונומיות יש פוטנציאל להפוך לחלק משמעותי ממערכת התעופה של העתיד. "אימוצן דורש הרבה מעבר לחדשנות בתחום התוכנה בלבד. ההצלחה תהיה תלויה ביכולת לשלב אותן בפלטפורמות מטוסים מוסמכות, תוך עמידה בדרישות המחמירות של בטיחות ורגולציה".

הלקוחה הראשונה צפויה להיות World Star Aviation

להסכם ההבנות הזה כבר יש אופק מסחרי: כאשר מרלין חשפה את משפחת מוצרי Condor במאי 2026, היא דיווחה על חתימת הסכם שיתוף פעולה מסחרי ואסטרטגי עם חברת World Star Aviation, הנחשבת לאחת מחברות הליסינג המובילות למטוסי מטען, אשר מנהלת צי של יותר מ-55 מטוסי מטען. הקירבה בין שני ההסכמים, עם WSA ועם התע"א, מרמזת ששניהם מהווים חלק ממהלך מאוחד שנועד להביא יכולות הטסה אוטונומיות לשוק התעופה המסרית.

התעשייה האווירית היא אחת מהחברות המתקדמות בעולם בתחום הסבת מטוסי נוסעים רחבי גוף למטוסי מטען. היא הייתה החברה הראשונה בעולם שקיבלה הסמכת הסבה למטוסי Boeing 777-300ERSF. המטוס המוסב הראשון נכנס לשירות מסחרי בספטמבר 2025, ומאז סיימה החברה הסבה של עוד 10 מטוסים, המגיעים לרמת ניצול של 350 שעות טיסה בחודש. בימים אלה היא מקדמת תוכנית הסבה של מטוסי Airbus A330-300, כדי לתת מענה לצרכים של שוק המטען האווירי העולמי.

החברה לא מפרסמת נתונים פיננסיים על היקף פעילות הסבות המטוסים. יחד עם זאת, לאור העובדה שצבר ההזמנות בתחום ההסבות בתחילת 2026 היה 44% מצבר ההזמנות של חטיבת התעופה, ניתן להעריך שהמכירות של הפעילות הזו מהוות 40%-50% ממכירות חטיבת התעופה. בשנת 2025 הסתכמו מכירות החטיבת התעופה בכ-1.44 מיליארד דולר. מכאן שמכירות פעילות ההסבות היא בסביבות 580-720 מיליון דולר ב-2025.

זינוק של 530%: כוכבת חדשה בשוק השבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: בקו הייצור של CXMT. צילום: CXMT

יצרנית הזיכרונות הסינית CXMT (ChangXin Memory Technologies) הפכה הלילה (בין ראשון לשני) לסנסציה הגדולה של שוק ההון הסיני. מניית החברה זינקה בכ-530% ביום המסחר הראשון בבורסת שנגחאי, לאחר שגייסה 8.6 מיליארד דולר בהנפקה – הגדולה ביותר באסיה השנה. הזינוק הקפיץ את שווי השוק של החברה לכ-540 מיליארד דולר לזמן קצר, יותר מכל חברה ציבורית אחרת בסין, כולל הבנק הגדול במדינה ICBC.

מאחורי ההתלהבות של המשקיעים מסתתר סיפור גדול בהרבה מהנפקה מוצלחת. CXMT, שהוקמה רק ב-2016 בעיר חפיי כחלק מתוכנית ממשלתית לצמצום התלות של סין במערב, הפכה בתוך עשור בלבד ליצרנית ה-DRAM הרביעית בגודלה בעולם, אחרי סמסונג, SK hynix ומיקרון. בעידן שבו זיכרונות הם אחד הרכיבים הקריטיים ביותר למרכזי נתונים ולמערכות בינה מלאכותית, הצלחתה מסמלת את ההתקדמות המרשימה של תעשיית השבבים הסינית – למרות מגבלות הייצוא שהטילה ארצות הברית.

DRAM הוא זיכרון העבודה של מחשבים, שרתים וסמארטפונים, ואחד הרכיבים שנהנו במיוחד מהבום ב-AI. כל שרת בינה מלאכותית כולל נפחי DRAM עצומים, ובנוסף משתמש בזיכרונות HBM מהירים במיוחד הצמודים למאיצי AI. לכן, שוק הזיכרונות הפך לאחד ממוקדי התחרות החשובים ביותר בתעשיית השבבים.

CXMT כבר אינה מייצרת רק זיכרונות בסיסיים. החברה מייצרת כיום שבבי DDR5 ו-LPDDR5X לדור החדש של מחשבים, שרתים וסמארטפונים, ומספקת אותם ללקוחות סיניים מובילים ובהם Alibaba Cloud, Tencent, ByteDance, Lenovo, Xiaomi, Oppo ו-Honor. בכך היא הפכה לאבן יסוד באקוסיסטם השבבים הסיני ומספקת את אחת החוליות האסטרטגיות ביותר בשרשרת הערך המקומית.

התשקיף שפרסמה החברה חשף גם את קצב הצמיחה החריג שלה. בשנת 2025 צמחו הכנסותיה בכ-156%, וברבעון הראשון של 2026 זינקו ההכנסות ביותר מ-700% לעומת התקופה המקבילה, בעוד שהחברה עברה מהפסדים לרווחיות גבוהה. כספי ההנפקה מיועדים להרחבת כושר הייצור, לשדרוג קווי הייצור ולפיתוח הדורות הבאים של זיכרונות DRAM ו-HBM.

למרות ההישגים, האנליסטים במערב אינם רואים ב-CXMT איום מיידי על שלוש ענקיות הזיכרונות. הקונצנזוס הוא שהחברה כבר סגרה חלק גדול מהפער במוצרי DRAM הסטנדרטיים, אך עדיין מפגרת בתחום האסטרטגי ביותר כיום – זיכרונות HBM, המשמשים את מאיצי ה-AI של אנבידיה, AMD וחברות נוספות. פיתוח HBM דורש לא רק שבבי DRAM מתקדמים, אלא גם טכנולוגיות אריזה תלת-ממדית מורכבות וציוד ייצור מהמתקדמים בעולם – תחומים שבהם מגבלות הייצוא האמריקאיות עדיין מקשות על התעשייה הסינית.

גם שאלת החדירה לשווקים מחוץ לסין נותרת פתוחה. בעוד שהחברה נהנית משוק מקומי עצום ומתמיכה ממשלתית, היא עדיין אינה ספקית מרכזית של יצרני שרתים או מחשבים מערביים. מעבר לפערים הטכנולוגיים, לקוחות אמריקאיים ואירופיים מביאים בחשבון גם את אי-הוודאות הרגולטורית סביב היחסים עם יצרניות שבבים סיניות ואת האפשרות להחמרה נוספת במגבלות הסחר.

ובכל זאת, במערב כבר לא מתייחסים ל-CXMT כאל "פרויקט ממשלתי". רוב האנליסטים רואים בה כיום שחקנית לגיטימית בשוק ה-DRAM, שמסוגלת להמשיך ולהגדיל את נתח השוק שלה ככל שהביקוש לזיכרונות ימשיך לצמוח. השאלה המרכזית כבר אינה האם סין מסוגלת לייצר זיכרונות תחרותיים – אלא האם תצליח לסגור גם את הפער בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, ובראשן HBM. אם התשובה תהיה חיובית, שוק הזיכרונות העולמי, שנשלט במשך עשרות שנים בידי שלוש חברות בלבד, עשוי להפוך בשנים הקרובות לתחרותי הרבה יותר.

האתגר האמיתי של עידן ה־AI הוא לא טכנולוגי – הוא פסיכולוגי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

שירה לי דה־בר, פיתוח עסקי אישי – ליווי מנהלים

בשנה האחרונה לא עובר שבוע מבלי שמנכ"ל כלשהו יצהיר בפורום כזה או אחר שהחברה שלו "עוברת מהפכת AI". המינוי של מנהל AI פנים־ארגוני הפך לטקס חניכה, ותקציבי הטכנולוגיה גדלים בהתאם. אבל בין ישיבה לישיבה, במסדרונות ובשיחות אישיות, שמים לב לדבר אחר לגמרי: מנכ"לים שרצים על מדרגות נעות שעומדות במקום.

השינוי הוא לא פרויקט. הוא חוויה אנושית. וכמו כל חוויה אנושית, אנשים מגיבים אליו בדרכים שונות. יש את המתלהבים, אלה שכבר ניסו שלוש פלטפורמות AI השבוע; ויש את אלה שכתגובה ראשונית נמנעים, דוחים או מתנגדים. לא מתוך עצלות, אלא מתוך מנגנון הגנה עמוק ואנושי לחלוטין.

ארגון הוא מכלול של פרטים, וכושר האימוץ שלו נקבע לא לפי הנלהב ביותר אלא לפי האיטי ביותר. מינוי פונקציה ייעודית להטמעת AI הוא צעד נכון, אבל אל תתבלבלו: מתחת לפני השטח יש רחשים שלא מגיעים לישיבות הנהלה. חששות שנאמרים בלחש, התנגדויות שמתחפשות להצעות שיפור, ושיתוף פעולה פורמלי שמסתיר חוסר אמון אמיתי. אלה לא נפתרים בסדנאות הטמעה; הם דורשים תשומת לב ייחודית.

מנכ"ל שמבין את מערכת היחסים שלו עצמו עם שינוי, ואת זו של אנשיו, מוביל את הדרך מהמקום הנכון.

אחרי אובססיית הדאטה – אובססיית ה־AI

מנקודת התצפית שלי על הנוף העסקי, אני לא יכולה להתעלם מההשוואה המתבקשת: לפני עשור כולם דיברו על Big Data. חברות השקיעו בתשתיות, במדדים ובדשבורדים. ואז גילו שהנתונים לא מחליפים שיקול דעת – הם מציפים אותו. עכשיו אנחנו שם שוב, רק עם AI. הכמות הולכת וגדלה, המהירות מסחררת, ובמקום בהירות – אינפלציה. אינפלציה של כלים, של המלצות ושל "תובנות" שמגיעות מכל כיוון. הכול זז מהר מדי, וקשה לדעת על מה לסמוך. היפר־ונטילציה רב־מערכתית, ארגונית ומנטלית.

אתה המנהל? תנהל!

לפעמים הדבר האנושי והניהולי החשוב ביותר הוא לעצור לרגע, להקשיב לעצמך, להסתכל על היכולות שלך כמנהל ולהבין: הגעתי לאן שהגעתי כי יש בי משהו, איזה רכיב סודי, שאפשר לי להגיע לשיאים האלה. לאורך הקריירה היו לי לא מעט משברים, הזדמנויות ודילמות. בכולם הקשבתי לעצמי וניסיתי להבין מה באמת נכון בראייה הכוללת.

עולם ה־AI הוא המתעתע ביותר הקיים היום. מצד אחד, שפע של כלים ואפשרויות, ומצד שני – תופעה של חנפנות דיגיטלית בלתי נלאית; לונה פארק טכנולוגי מסעיר לצד חוסר ודאות מהול בחוסר אמון. מנהל טוב יודע שכדי להצליח, הוא לא צריך לידו את מי "שירים לו", אלא את מי שיסייע לו לראות את התמונה המלאה, לקבל את ההחלטה הטובה ביותר ולראות את המכלול כולו. אז כן, דווקא עכשיו, בשיא הרעש, הכי דחוף להשקיע בקשב לעצמכם.

AI מצטיין בזיהוי דפוסים. אבל המנכ"ל שיצלח את העשור הזה לא יהיה זה שייתן לדפוסים לחשוב בשבילו, אלא זה שיפתח אינטואיציה חדה וכושר מנטלי שמסוגל לשאת חוסר ודאות ותזוזה על קרוסלה ב־200 סל"ד. קצב החידושים מטלטל את מה שמנהל את המנהלים: שליטה וניהול סיכונים. כשאלו מתערערים חדשות לבקרים, אין תחליף לכיול קבוע של המצפן הפנימי.

וכן, האתגר האמיתי של עידן ה־AI הוא לא טכנולוגי. הוא אתגר ניהולי, פסיכולוגי וסוציולוגי. מי שיפנים זאת – ינצח.

Quantinuum משלבת את טכנולוגיית תיקון השגיאות של קדמה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מייסדי קדמה. קרדיט צילום: אייל טאוג]

חברת המחשוב הקוונטי Quantinuum הודיעה על שילוב תוכנת הפחתת השגיאות QESEM של חברת הסטארט-אפ הישראלית Qedma במערכות המחשוב הקוונטי שלה. האינטגרציה תאפשר ללקוחות החברה – בהם חוקרים, מוסדות אקדמיים וחברות בתחומי הפיננסים, מדעי החומרים, הכימיה והאופטימיזציה – להריץ חישובים קוונטיים מורכבים יותר וברמת דיוק גבוהה יותר על גבי מחשבי החברה.

ההכרזה נוגעת לאחת הבעיות המרכזיות שמעכבות כיום את התפתחות המחשוב הקוונטי. קיוביטים, יחידות המידע במחשב קוונטי, רגישים מאוד לרעשים ולהפרעות סביבתיות, ולכן גם אלגוריתם שתוכנן כהלכה עלול להפיק תוצאות שגויות. בעוד שהפתרון ארוך הטווח הוא מחשבים קוונטיים עמידים לחלוטין לשגיאות (Fault-Tolerant Quantum Computing), מרבית התעשייה מתמקדת כיום בפתרונות תוכנה המפחיתים את השפעת השגיאות ומאפשרים להפיק ביצועים טובים יותר מהחומרה הקיימת.

כאן נכנסת לתמונה Qedma. החברה, שהוקמה בשנת 2020 על-ידי ד"ר אסיף סיני, פרופ' דורית אהרונוב מהאוניברסיטה העברית ופרופ' נתנאל לינדנר מהטכניון, מפתחת תוכנה המפחיתה את השפעת הרעשים הקוונטיים באמצעות אלגוריתמים מתקדמים, ללא צורך בהוספת קיוביטים או בשינויים בחומרה. עד כה גייסה החברה 31 מיליון דולר ממשקיעים ובהם Glilot+, IBM, Korean Investment Partners ו-TPY Capital.

לדברי החברה, תוכנת QESEM הוכיחה על מערכות Quantinuum יכולת לשפר את איכות התוצאות גם בחישובים הנמצאים בקצה גבול היכולת של מחשבי-העל הקלאסיים. "כדי להריץ חישובים שנמצאים מעבר ליכולת של סימולציות קלאסיות, מחשבים קוונטיים זקוקים גם למספר גדול של קיוביטים וגם לשיעור שגיאות נמוך במיוחד", אמר מנכ"ל ומייסד-שותף Qedma, ד"ר אסיף סיני. "זו בדיוק הסיבה שהחלטנו לשתף פעולה עם Quantinuum. בהרצת חישובים על המערכות שלה, התוכנה שלנו הציגה ביצועים עדיפים בחישובים מורכבים ומאתגרים במיוחד."

Quantinuum נחשבת לאחת מחברות המחשוב הקוונטי המובילות בעולם. החברה הוקמה ב-2021 ממיזוג בין Honeywell Quantum Solutions ל-Cambridge Quantum, ומפתחת מחשבים קוונטיים המבוססים על טכנולוגיית יונים לכודים (Trapped Ions), הנחשבת לאחת מארכיטקטורות החומרה המדויקות והאמינות ביותר הקיימות כיום. החברה מספקת גם תוכנות ויישומים קוונטיים ללקוחות מסחריים וממשלתיים, והשלימה השנה הנפקה בארצות הברית לאחר שבשנים האחרונות הוערכה בשווי של יותר מ-10 מיליארד דולר.

מבחינת Quantinuum, שילוב הטכנולוגיה של Qedma מאפשר להרחיב את היקף וסוג החישובים שניתן לבצע על החומרה הקיימת, מבלי להמתין לדורות הבאים של המעבדים הקוונטיים. "האינטגרציה עם Qedma מעניקה למשתמשים שלנו דרך נוספת לקדם מחקר קוונטי שאפתני באמצעות הפלטפורמה של Quantinuum", אמרה ג'ניפר סטרייבלי, סגנית נשיא ומנהלת כללית בחברה. "היא משקפת את המחויבות שלנו להעמיד לרשות הלקוחות כלים שיסייעו להם להתמודד עם בעיות מורכבות ולפתח את הדור הבא של הטכנולוגיה הקוונטית."

עבור Qedma, מדובר גם באבן דרך מסחרית. במקום להסתפק בהדגמות טכנולוגיות, התוכנה שלה הופכת לחלק מפלטפורמה המשמשת אלפי חוקרים וארגונים ברחבי העולם. שיתוף הפעולה משקף גם מגמה רחבה יותר בתעשייה: המרוץ במחשוב הקוונטי כבר אינו מתנהל רק סביב הגדלת מספר הקיוביטים, אלא גם סביב היכולת לצמצם שגיאות ולהפיק יותר ביצועים מהמחשבים הקיימים באמצעות שכבות תוכנה מתקדמות.

היילו נמכרת ל-Microchip האמריקאית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מודול ה-AI של היילו על-גבי כרטיס Raspberry Pi

ענקית השבבים האמריקאית מייקרוצ'יפ  (Microchip Technology), הודיעה כי חתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת Hailo התל אביבית, אשר מפתחת מעבדי AI לאבזרי קצה (Edge AI), ופתרונות ראייה ממוחשבת, מעבדים לרובוטיקה וסביבת תוכנה ליישומי בינה מלאכותית. העיסקה צפויה להסתיים בסוף הרבעון הנוכחי (30 בספטמבר), בכפוף לקבלת אישורים רגולטוריים. תנאי העסקה לא נחשפו. החברה מעריכה שלא תהיה לה השפעה מהותית על התוצאותיה הכספיות של Microchip.

חברת היילו הוקמה בשנת 2017 על-ידי בוגרי יחידת העלית הטכנולוגית של חיל המודיעין, על בסיס חשיבה מחדש על ארכיטקטורת המחשוב ופיתוח ארכיטקטורה חדשה המאפשרת לבצע משימות למידה עמוקה דוגמת זיהוי עצמים בזמן אמת, תוך מזעור של צריכת ההספק, גודל ועלות השבב. מאז הקמתה גייסה החברה כ-340 מיליון דולר. בסבב הגיוס האחרון שנערך באפריל 2024 היא גייסה 120 מיליון דולר. לפי דיווח של סוכנות רויטרס שצוטט באתרים פיננסיים רבים, סבב הגיוס הזה בוצע לפי שווי חברה של כ־1.2 מיליארד דולר, סכום שהעניק לה את הכינוי "יוניקורן".

בשיאה העסיקה החברה כ-250 עובדים. אולם בשנתיים האחרונות נכנסו רוב יצרניות השבבים הגדולות לפרוייקטי פיתוח גדולים של מאיצי AI חסכוניים בהספק, והתחרות נעשתה קשה מבעבר. בתחילת חודש יוני השנה הודיעה היילו (Hailo) על פיטורי כ-110 עובדים, כמעט מחצית מכוח האדם שלה, במסגרת מהלך התייעלות רחב שנועד, לדבריה, "להתאים את מבנה החברה לשלב הבא בפעילותה". זה היה גל הפיטורים השני בחברה: בתחילת 2027 היא ביצעה סבב פיטורים מצומצם להפחתת מספר העובדים.

בהודעה שהפיצה לפני כחודשיים, נמסר שהחברה "ממשיכה בצעדי ההתייעלות ובוחנת חלופות אסטרטגיות לגיוס הון". בהמשך נכתב במפורש כי החלופות הנבחנות כוללות "רכישה או השקעה". יכול להיות שהפיטורים נעשו במסגרת המו"מ עם מייקרוצ'יפ, שכן בעוד שבדרך-כלל חברות מציגות פיטורים כמהלך התייעלות בלבד, היילו קשרה בין הקיצוץ בכוח האדם לבין האפשרות של הכנסת משקיע אסטרטגי או מכירת החברה. מייקרוצ'יפ לא מסרה פרטים פיננסים על ההיקף ותנאי העיסקה. יחד עם זאת, בתעשייה מעריכים שכל העובדים בחברה יצטרפו למייקרוצ'יפ, אשר תבצע השקעה גדולה בטכנולוגיה ובמוצרים של היילו.

טכנולוגיה המותאמת לעידן הרובוטיקה

המעבדים של החברה משולבים בסוגים רבים של מכונות חכמות ומכשירי קצה חכמים דוגמת כרטיסי מחשוב (SoM), מכוניות, רובוטים, ביישומי אבטחה, רפואה, ציוד תעשייתי, קמעונאות ועוד. הפורטפוליו של Hailo כולל מאיצי Edge AI ושבבי Vision SoC התומכים במגוון עומסי עבודה ויכולות, ובהם רשתות CNN, מודלי Transformer, מודלי שפה גדולים (LLM), מודלי Vision-Language ‏(VLM), עיבוד אותות תמונה (ISP), DSP, קידוד H.264/H.265 ועיבוד זרמי וידאו מבוססי AI. החברה פיתחה את משפחות המעבדים Hailo-8, Hailo-10 ו-Hailo-15 אשר אומצו על-ידי  יותר מ-100 לקוחות פעילים וקהילת מפתחים המונה יותר מ-10,000 משתמשים.

מייקרוצ'יפ הסבירה שהעיסקה תספק לה מנוע צמיחה משמעותי בתחום טכנולוגיות Edge AI. "האקוסיסטם של Hailo סביב Raspberry Pi, אזור המפתחים הסגור (Developer Zone), הפעילות ב-GitHub ופורום הקהילה יוצרים מסלול הממיר את פעילות המפתחים להזדמנויות עסקיות וללקוחות חדשים. מנהל תחום הקניין הרוחני, הזכרון וה-Edge AI (שבו צפויה היילו להשתלב), מארק רייטן, אמר שרכישת Hailo תאיץ את התרחבות Microchip בתחום העיבוד Edge AI עתיר-ביצועים. "יכולות ההאצה האקוסיסטם התוכנתי של היילו משלימים באופן ישיר את סל הפתרונות שלנו בתחומי המעבדים המשובצים, FPGA, קישוריות, אבטחה, ניהול הספק ורכיבים אנלוגיים".

רשות החדשנות: מסלול סיוע של מיליארד שקל לסטארט-אפים שנפגעו מהתחזקות השקל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

רשות החדשנות ומשרד האוצר משיקים מסלול סיוע חדש בהיקף של מיליארד שקל, שנועד לסייע לחברות סטארט־אפ וחברות צמיחה מוקדמת שנפגעו מהייסוף החד של השקל מול הדולר. המסלול נועד להאריך את אופק הפעילות (Runway) של חברות צעירות, שנאלצות להתמודד עם שחיקה משמעותית בערך ההון שגייסו או בהכנסותיהן במטבע זר, ולאפשר להן להמשיך בפעילות המחקר והפיתוח עד לסבב הגיוס הבא.

המסלול מיועד לחברות בעלות Runway של פחות מ־12 חודשים, ומטרתו להאריך את אופק הפעילות בכשישה חודשים נוספים. החברות יקבלו מענק בשיעור של 33% או 50% מהיקף תוכנית העבודה המאושרת, לצד דרישה למימון משלים (Matching) באמצעות גיוס הון, הסכם SAFE, הלוואה או הכנסות חדשות. גובה המענק המרבי יעמוד על 15 מיליון שקל, ורשות החדשנות מתחייבת להשיב לבקשות בתוך ארבעה שבועות ממועד ההגשה.

הזכאות מיועדת לחברות שגילן אינו עולה על 15 שנה, שלהן הוצאות שנתיות של 1.5–100 מיליון שקל, כאשר לפחות מחצית מהוצאותיהן הן הוצאות מחקר ופיתוח ולפחות מחציתן מבוצעות בישראל ובשקלים. בנוסף, נדרש כי הוצאות החברה יעלו על הכנסותיה במהלך השנה האחרונה. גם חברות הצומחות באמצעות הכנסות ולא באמצעות גיוסי הון יוכלו להגיש בקשה, אם לפחות מחצית מהכנסותיהן הן במטבע זר.

לדברי רשות החדשנות, בחינת הבקשות תתמקד באיכות החברה ובפוטנציאל הטכנולוגי והעסקי שלה. בין היתר ייבחנו רמת החדשנות, איכות המוצרים והקניין הרוחני, היתרון התחרותי, גודל שוק היעד, יכולת ההנהלה והצוות, איכות המשקיעים ותרומת החברה לכלכלה הישראלית.

התיסוף קיצר את אופק הפעילות

ברשות החדשנות מסבירים כי המהלך נולד בעקבות ההתחזקות המהירה של השקל בחודשים האחרונים. רוב חברות ההייטק הישראליות מגייסות הון בדולרים, ולעיתים גם מוכרות את מוצריהן במטבע זר, אך עיקר הוצאותיהן – ובראשן שכר – משולמות בשקלים. כתוצאה מכך, כל התחזקות של השקל שוחקת את כוח הקנייה של כספי הגיוס ומקצרת את משך הזמן שבו החברה יכולה לפעול לפני שתידרש לגייס הון נוסף.

לפי רשות החדשנות, חברות שגייסו הון שנועד לממן כשנתיים של פעילות איבדו בפועל כ־20% מתקופת ה־Runway שתכננו, מבלי שחל כל שינוי בפעילות העסקית שלהן. המשמעות היא שחברות רבות נאלצות להקדים את סבב הגיוס הבא, לעיתים עוד לפני שהשלימו את אבני הדרך הטכנולוגיות והמסחריות שתכננו, ובכך הן עלולות להיפגש עם משקיעים בעמדת נחיתות. (ממשלת ישראל)

מדובר במנגנון המזכיר את מסלול החירום שהשיקה רשות החדשנות לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אז נועד הסיוע להתמודד עם הקיפאון בשוק ההשקעות והקושי של חברות צעירות לגייס הון. הפעם, הסיבה שונה: לא מחסור במשקיעים אלא פגיעה בכוח הקנייה של ההון הקיים בעקבות תנודת המטבע. גם במקרה הנוכחי בחרה המדינה להתמקד בהארכת ה־Runway, מתוך תפיסה שחברות בעלות טכנולוגיה איכותית אינן צריכות להיפגע מגורם מאקרו־כלכלי שאינו בשליטתן.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל אמרה כי מטרת המהלך היא "לייצר ודאות, לעודד חדשנות ולהעניק לחברות בעלות פוטנציאל את התנאים להמשיך לפרוץ דרך". מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, הוסיף כי "הייסוף המהיר של השקל יצר שחיקה משמעותית בכספי הגיוסים וההכנסות של חברות צעירות… המסלול החדש נועד לתת להן את הזמן והוודאות הדרושים כדי להגיע חזקות יותר לסבב הגיוס הבא".

אומניקס מדיקל תוביל קונסורציום אירופי לאחר זכייה במענק של כ-8 מיליון אירו לפיתוח טיפול נגד חיידקים עמידים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[צילום: אייל יצהר]

חברת הביוטכנולוגיה הישראלית Omnix Medical הודיעה כי זכתה במענק של כ-8 מיליון אירו מתוכנית Horizon Europe של האיחוד האירופי, שבמסגרתו תוביל קונסורציום מחקר אירופי לפיתוח מתקדם של OMN6 – טיפול חדשני המיועד להתמודד עם זיהומים הנגרמים על-ידי חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

במסגרת הפרויקט, הנקרא PEPTAMR, תשתף החברה פעולה עם אוניברסיטאות, מרכזים רפואיים וארגוני מחקר קליני מאוסטריה, יוון, הולנד וצרפת. מטרת הקונסורציום היא לקדם את התרופה לקראת שלבי הפיתוח הקליניים המאוחרים, ובהמשך להרחיב את היישומים הטיפוליים שלה ולהיערך לייצור מסחרי.

הטיפול OMN6 מיועד בראש ובראשונה לטיפול בזיהומים הנגרמים על-ידי Acinetobacter baumannii, ובפרט בזנים העמידים לקרבפנמים (CRAB). ארגון הבריאות העולמי הגדיר את החיידק כאחד הפתוגנים בעלי העדיפות הגבוהה ביותר לפיתוח טיפולים חדשים, בשל עמידותו לאנטיביוטיקות ושיעורי התמותה הגבוהים הנלווים לזיהומים שהוא גורם, בעיקר בבתי חולים וביחידות טיפול נמרץ.

עמידות לאנטיביוטיקה נחשבת כיום לאחד האיומים המרכזיים על בריאות הציבור בעולם. לפי הערכות שונות, זיהומים מחיידקים עמידים גורמים למיליוני מקרי מוות מדי שנה, בעוד שפיתוחן של אנטיביוטיקות חדשות מתקשה להדביק את קצב התפתחות העמידות.

בשונה מאנטיביוטיקות מסורתיות, OMN6 מבוססת על פפטידים אנטי-מיקרוביאליים שפותחו בהשראת מנגנוני ההגנה הטבעיים של חרקים. לפי החברה, התרופה פועלת באמצעות פגיעה ישירה במעטפת החיידק והרס מהיר של התא החיידקי, מנגנון שנועד להפחית את הסיכון להתפתחות עמידות ולהציע חלופה במקרים שבהם הטיפולים הקיימים אינם יעילים.

התרופה נמצאת כיום בניסוי קליני Phase II בחולים הסובלים מזיהומים חמורים שנגרמו על-ידי A. baumannii. במסגרת הפרויקט החדש יורחב גיוס החולים באירופה, יבוצעו מחקרים לבחינת התוויות נוספות ובהן אלח דם (Sepsis), וכן יפותחו יכולות ייצור לקראת שלבי המסחור.

לדברי ד"ר מושיק כהן-קוטנר, מייסד-שותף ומנכ"ל החברה, הזכייה במענק מהווה הבעת אמון בטכנולוגיה של החברה ובפוטנציאל של OMN6 להפוך לטיפול חדשני בזיהומים מסכני חיים. לדבריו, זוהי הפעם השנייה שתוכנית הפיתוח של התרופה זוכה לתמיכת Horizon.

אומניקס מדיקל נוסדה בירושלים בשנת 2015 ומעסיקה כ-18 עובדים. החברה מתמקדת בפיתוח טיפולים המבוססים על פפטידים אנטי-מיקרוביאליים לטיפול בזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה. לאורך השנים גייסה החברה מימון ותמיכות בהיקף מצטבר של כ-53 מיליון דולר, הכוללים מענקים מתוכניות Horizon של האיחוד האירופי, מימון מהמכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב (NIH) ותמיכה מרשות החדשנות בישראל.

אינטל מגדילה השקעות: "הביקוש עולה על יכולת הייצור"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מפעל אינטל באירלנד. צילום: Techtime]

אינטל פרסמה הלילה תוצאות חזקות לרבעון השני של 2026, שעקפו את תחזיות האנליסטים כמעט בכל הפרמטרים, והציגה תמונה של חברה הנהנית במלואה מגל ההשקעות העולמי בתשתיות בינה מלאכותית. הכנסות החברה הסתכמו ב-16.1 מיליארד דולר – כ-1.8 מיליארד דולר מעל מרכז טווח התחזית שסיפקה – והרווחיות הגולמית (Non-GAAP) עלתה ל-41.8%, לעומת תחזית של כ-39%. בעקבות הביקוש החזק העלתה החברה את תחזית ההשקעות ההוניות (CapEx) ליותר מ-20 מיליארד דולר השנה, והודיעה כי גם ב-2027 צפויות ההשקעות להמשיך ולגדול.

מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, תיאר את הרבעון כהמשך ישיר למגמת ההתאוששות של החברה. "הרבעון השני היה רבעון נוסף של ביצוע חזק", אמר. "ההכנסות, שיעור הרווחיות הגולמית והרווח היו כולם מעל התחזיות שלנו". לדבריו, אינטל מציגה כיום את קצב הצמיחה הגבוה ביותר שלה זה יותר מ-15 שנה, בעוד "הביקוש למוצרים שלנו ממשיך לעלות על יכולת הייצור ההולכת וגדלה שלנו".

התוצאות ממחישות גם את השינוי שעוברת החברה. במקום להתמקד במאבק הישיר מול NVIDIA בשוק המאיצים הגרפיים, אינטל מציגה את עצמה כספקית רחבה של תשתיות מחשוב לעידן ה-AI. לפי החברה, כלל הפעילויות המונעות על-ידי בינה מלאכותית צמחו ביותר מ-70% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, וכבר מהוות כ-70% מהכנסותיה. במקביל, הכנסות חטיבת מחשבי הלקוח הסתכמו ב-8.9 מיליארד דולר, בעוד שחטיבת מרכזי הנתונים וה-AI רשמה הכנסות של 6.3 מיליארד דולר, עלייה של 59% לעומת השנה שעברה. החברה מציינת כי הביקוש למעבדי Xeon החדשים ממשיך להתחזק, על רקע המעבר הגובר של ארגונים ממודלי אימון למערכות הסקה (Inference), סוכני AI ומערכות מרובות סוכנים.

טאן אף טען כי התפתחות שוק הבינה המלאכותית דווקא מחזקת את חשיבות המעבדים המרכזיים. "ככל שה-AI מתרחב מאימון להסקה ולמערכות סוכנים, הצורך במעבדי שרתים כלליים ממשיך לגדול", אמר. בכך מציגה אינטל תפיסה שלפיה המעבדים המרכזיים (CPU) ימשיכו להיות רכיב קריטי לצד המאיצים הגרפיים במרכזי הנתונים של העתיד.

חזית נוספת שבה רשמה החברה התקדמות היא Intel Foundry. הכנסות פעילות הייצור הסתכמו ב-5.8 מיליארד דולר, בעוד ההפסד התפעולי של החטיבה הצטמצם ל-2.1 מיליארד דולר, שיפור של 348 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. לדברי החברה, השיפור נבע מהגדלת התפוקה, שיפור בתשואות הייצור וירידה בעלויות. טאן הדגיש כי קווי הייצור בטכנולוגיות Intel 7, Intel 3 ו-18A עברו את יעדי התפוקה הפנימיים, וכי "התשואות של 18A ממשיכות להיות טובות מהצפוי". לדבריו, ההצלחה בייצור המוצרים הפנימיים מעניקה ביטחון גובר גם מול לקוחות חיצוניים.

אינטל גם עדכנה כי החלה בייצור ניסיוני של תהליך 18A-P, המציע שיפור בביצועים ובצריכת החשמל תוך שמירה על תאימות תכנונית, וכן דיווחה כי פיתוח תהליך הייצור הבא, 14A, מתקדם מהר מהמתוכנן. "אני בטוח יותר מאי פעם ש-14A יהיה תהליך ייצור תחרותי", אמר טאן. החברה אף הודיעה כי החליטה להתחייב לייצור המוני של 14A במהלך 2028 – החלטה המעידה על ביטחונה בבשלות הטכנולוגיה ובביקוש העתידי.

במקביל מתרחבת גם פעילות האריזה המתקדמת ופתרונות השבבים הייעודיים (ASIC). טאן ציין כי ההתעניינות בטכנולוגיית האריזה EMIB-T ממשיכה לגדול וכי לחברה כבר הצטבר צבר הזמנות משמעותי. בנוסף הדגיש כי שוק השבבים הייעודיים מייצג "הזדמנות של יותר מ-100 מיליארד דולר", כאשר אינטל ממנפת את יכולות התכנון, הייצור והאריזה שלה לפיתוח שבבים מותאמים עבור לקוחות. בין הדוגמאות שהוזכרו נמצאת עסקת פיתוח וייצור מעבד האבטחה החדש של פורטינט.

לצד האופטימיות, החברה מבהירה כי צווארי הבקבוק בשרשרת האספקה טרם נפתרו. לדבריה, המחסור בפרוסות סיליקון, זיכרונות, מצעים (Substrates) ואריזה מתקדמת צפוי להימשך גם בתקופה הקרובה ולהמשיך להגביל את יכולתה לענות על מלוא הביקוש. עם זאת, באינטל מעריכים כי שוק מעבדי השרתים ימשיך לצמוח בקצב דו-ספרתי גם השנה וגם בשנה הבאה, בעוד החברה עצמה נהנית מהתרחבות במגוון תחומים – ממעבדי Xeon ומרכזי נתונים, דרך שירותי ייצור ללקוחות חיצוניים, ועד אריזה מתקדמת ושבבים ייעודיים. במילים אחרות, אם בשנים האחרונות נמדדה אינטל בעיקר מול מתחרותיה בשוק המעבדים, כעת היא מבקשת לשכנע את המשקיעים שהיא הופכת לספקית תשתיות מרכזית של עידן הבינה המלאכותית.

מוביט עוברת רה-ארגון בעקבות תפנית הרובוטקסי של מובילאיי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: המחשה של המונית האוטונומית של מובילאיי. קרדיט: מובילאיי]

יוחאי שויגר

מנכ"ל מובילאיי (Mobileye), אמנון שעשוע, החל לשרטט היום (ה') בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדוחות הכספיים את השינויים הארגוניים שיבצעו בחברה במסגרת היערכותה לאסטרטגיית הרובוטקסי החדשה שעליה הכריזה בחודש שעבר. בשלב הראשון התמקד שעשוע במוביט, שתעבור רה־ארגון, תקצץ את פעילות ה־B2B שלה, תקים צוותים משותפים עם מובילאיי ואף תחל למתג מחדש את האפליקציה שלה. המהלכים משקפים את השינוי במעמדה של מוביט בתוך הקבוצה: מחברה שפעלה במשך שנים בשולי פעילות הליבה של מובילאיי, לנכס אסטרטגי שאמור לשמש כשכבת השירות והקשר עם הלקוחות בשירות הרובוטקסי העתידי.

לפני כחודש הכריזה מובילאיי על תפנית אסטרטגית משמעותית, כאשר הודיעה כי לצד פעילותה כספקית מערכות נהיגה אוטונומית ליצרני רכב, היא תקים גם שירות רובוטקסי משלה ותשלוט בכל שרשרת הערך – החל מהכשרת כלי הרכב והתקנת מערכת הנהיגה, דרך ניהול צי הרכב ועד לאפליקציה שבאמצעותה יזמינו הנוסעים את הנסיעות. החברה מתכננת להשיק את השירות ב-2027 בלפחות עיר אחת בארצות הברית, ובהמשך להרחיבו לערים נוספות.

כעת, לראשונה מאז ההכרזה, חשף שעשוע כיצד השינוי האסטרטגי מתורגם לשינויים בתוך הארגון. לדבריו, החברה כבר הקימה צוות ייעודי לפעילות הרובוטקסי, ופועלת מול שותפים בתחום הרכב, התקנת המערכות, הלוגיסטיקה והתפעול. בתוך המערך הזה, למוביט יהיה תפקיד מרכזי.

"הקמנו צוותים משותפים של מובילאיי ומוביט כדי למנף את הניסיון שצברה מוביט בעבודה עם שותפי תחבורה ולהאיץ את הפיתוח", אמר שעשוע. לדבריו, מוביט תשמש לניהול היצע וביקוש של צי הרובוטקסי, לתכנון נסיעות ולניהול חוויית המשתמש.

במקביל הודיע שעשוע כי מוביט תעבור רה־ארגון. "מוביט תארגן מחדש את המשאבים שלה, תוך צמצום פעילות וכוח אדם בצד ה־B2B, כדי להתמקד באסטרטגיה החדשה", אמר. בנוסף, מובילאיי תחל במהלך מיתוג שבמסגרתו יתווסף הלוגו של Mobileye לאפליקציית מוביט בארצות הברית. "נוסיף את הלוגו של Mobileye לאפליקציה בארה"ב כדי לחזק את ההיכרות של הצרכנים עם המותג", אמר.

מוביט, שנוסדה בישראל ב-2012, מפעילה את אחת מאפליקציות התחבורה הציבורית הגדולות בעולם, המשמשת מיליוני משתמשים במאות ואלפי ערים. לצד פעילותה הצרכנית, החברה מפעילה גם חטיבת B2B המספקת פתרונות תוכנה, ממשקי API וכלים לניהול תחבורה עבור רשויות, מפעילי תחבורה ציבורית וחברות מוביליטי. לפי דברי שעשוע, חלק מפעילות זו יצומצם, ומשאביה יופנו לפיתוח פעילות הרובוטקסי.

השינוי הזה מעניק למוביט משמעות חדשה בתוך קבוצת מובילאיי. כאשר אינטל רכשה את החברה בשנת 2020 תמורת כ-900 מיליון דולר, הוצגה העסקה כמהלך שיחזק את חזון שירותי התחבורה החכמה של מובילאיי. בפועל, בשנים שלאחר מכן נותרה הסינרגיה בין פעילות מוביט לבין עסקי הליבה של מובילאיי מוגבלת יחסית, כאשר מובילאיי התמקדה במכירת מערכות נהיגה אוטונומית ליצרני רכב, ואילו מוביט המשיכה לפעול בעיקר כחברת תוכנה לתחבורה.

אולם המעבר של מובילאיי להפעלת שירותי רובוטקסי משנה את המשוואה. בעולם שבו החברה מבקשת להפעיל שירות תחבורה ישירות מול הצרכן, האפליקציה כבר אינה רק אמצעי עזר, אלא נכס אסטרטגי. היא מהווה את נקודת המפגש עם המשתמש, את שער הכניסה להזמנת הנסיעה, ואת המערכת שמנהלת את התאמת כלי הרכב לביקוש, תכנון המסלולים וחוויית הלקוח. במילים אחרות, אם בעבר מובילאיי מכרה ליצרני הרכב את "המוח" של המכונית, הרי שבעידן הרובוטקסי היא מבקשת גם להחזיק בקשר הישיר עם הנוסע — ומוביט צפויה להיות הפלטפורמה שעליה ייבנה הקשר הזה.

שעשוע פורש: "המנכ"ל הבא צריך להוביל את החברה לשלב הבא"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פרופ' אמנון שעשוע. צילום: מובילאיי

מייסד ומנכ"ל חברת מובילאיי (Mobileye), פרופ' אמנון שעשוע, הודיע לדירקטוריון החברה על כוונתו לפרוש מתפקיד המנכ"ל עם מינוי מחליף. הדירקטוריון ישכור חברת השמה בינלאומית לאיתור מנכ"ל חדש, בעוד שעשוע ימשיך לכהן כדירקטור. מהחברה נמסר כי לאחר כניסת המנכ"ל החדש לתפקיד הוצע לו להתמנות ליו"ר החברה. יו"ר הדירקטוריון, יבוֹאה-אמנקווה, אמר כי שעשוע "עיצב את מובילאיי ומילא תפקיד מכריע בהתפתחות תעשיית מערכות הסיוע לנהג והנהיגה האוטונומית", וכינה אותו "מנהיג טכנולוגי וחדשן מהשורה הראשונה".

בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדוחות הכספיים הרחיב היום (ה') שעשוע לראשונה על הרקע להחלטתו. לדבריו, מובילאיי נמצאת בנקודת מפנה: "עם SuperVision, Chauffeur ו-Drive המתקרבות למסחור, מובילאיי נכנסת לשלב חדש. עסקי יצרני הרכב ימשיכו להיות מרכזיים עבורנו, אבל הרובוטקסי והרובוטיקה ההומנואידית הם הזדמנויות ארוכות טווח שדורשות מודלים תפעוליים ואסטרטגיות חדשות ליציאה לשוק". לדבריו, "המנכ"ל הבא צריך להביא פרופיל תפעולי שיידע להרחיב את הפעילויות האלה ולהוביל את החברה לשלב הבא".

שעשוע הבהיר כי בכוונתו להישאר מעורב בליבת החדשנות של החברה. "לאחר מינוי מחליף, המטרה שלי תהיה להתמקד באסטרטגיה הטכנולוגית, בחדשנות ובהזדמנויות ארוכות הטווח שיעצבו את עתיד מובילאיי", אמר. לדבריו, מבחינה טכנולוגית תחום הנהיגה האוטונומית נמצא כבר בשלב מתקדם: "אני מאמין שהבעיות המדעיות הגדולות בתחום הרכב האוטונומי כבר נפתרו. עכשיו האתגר הוא תפעול והתרחבות עסקית". מנגד, בתחום הרובוטיקה ההומנואידית הוא עדיין רואה "הרבה מאוד מקום לחדשנות", וציין כי זהו התחום שבו ירצה למקד את זמנו בשנים הקרובות.

חברת מובילאיי הוקמה בשנת 1999, וחוללה מהפכה בתחום הבטיחות ברכב באמצעות יישום טכנולוגיות ראייה ממוחשבת לסיוע בנהיגה. הטכנולוגיות של החברה סללו את הדרך לעידן הנהיגה האוטונומית, ועד היום שולבו פתרונותיה ביותר מ־250 מיליון כלי רכב ברחבי העולם. בשנים האחרונות הרחיבה החברה את פעילותה גם לתחום הרובוטיקה ההומנואידית, כחלק מהחזון שלה בתחום ה-Physical AI.

החברה הונפקה לראשונה בנאסד"ק בשנת 2014, וב-2017 נרכשה על-ידי אינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר – אחת מעסקאות ההייטק הגדולות בתולדות ישראל. בשנת 2022 חזרה להיסחר בנאסד"ק כחברה ציבורית, וכיום היא נסחרת לפי שווי של כ-7.4 מיליארד דולר, כאשר אינטל מחזיקה בכ-77% ממניותיה.

פרופ' שעשוע נחשב לאחד המדענים והיזמים הבולטים בעולם בתחומי הראייה הממוחשבת והלמידה החישובית. במקביל לפעילותו העסקית הוא מכהן מאז 2007 כפרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. בין הישגיו נמנים בחירה לאקדמיה הלאומית להנדסה של ארצות הברית (2026), הכללה ברשימת TIME100 AI (2025), זכייה בפרס ישראל על מפעל חיים (2023), פרס Mobility Innovator Award של היכל התהילה של תעשיית הרכב (2022) ופרס דן דוד בתחום הבינה המלאכותית (2020).

במקביל להודעה על פרישתו דיווחה מובילאיי על תוצאות הרבעון השני של 2026. הכנסות החברה הסתכמו ב-508 מיליון דולר, כמעט ללא שינוי לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והיא העלתה את תחזית ההכנסות השנתית ל-1.97–2.02 מיליארד דולר. בקופת החברה כ-1.4 מיליארד דולר במזומנים, שווי מזומנים, ניירות ערך סחירים ופיקדונות. החברה דיווחה גם על המשך התחזקות הביקוש למערכות ADAS מתקדמות, ובהן פרויקט חדש עם קבוצת סטלנטיס למערכת Cloud-Enhanced ADAS.

מובילאיי השיגה גישה אל המכוניות של סטלאנטיס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

טכנולוגיית הסיוע לנהג (Cloud-Enhanced ADAS) של חברת מובילאיי (Mobileye), תשולב במספר דגמי מכוניות של חברת Stellantis אשר מתוכננים להגיע לשוק בשנת 2027. מדובר באחת מההכרזות החשובות של מובילאיי בתקופה האחרונה, שכן חברת סטלאניס היא אחת מארבע קבוצות הרכב הגדולות בעולם ומחזיקה ב-14 מותגים חזקים, דוגמת פיג'ו, סיטרואן, ג'יפ, דודג', פיאט, אלפא רומאו ועוד. החברה הודיעה שהטכנולוגיה שלה תספק למכוניות הקבוצה יכולות בטיחות ונוחות המבוססות על מודיעין קולקטיבי (Crowdsourced Intelligence).

למעשה מדובר בעיסקה מקיפה הכוללת גם את מצלמות מובילאיי ומחשבי EyeQ של החברה, וגם את מערכת איסוף הנתונים Road Experience Management – REM המשמשת לאיסוף מידע אנונימי לצורך יצירת מפות דרכים מפורטות. מובילאיי מסרה שחמש מתוך 10 יצרניות הרכב הגדולות בעולם תורמות היום נתונים למערכת REM, אשר בשנה החולפת אספה מידע שהגיע מיותר מ-8 מיליון כלי רכב שנסעו במצטבר כ-34 מיליארד מייל. "מפת REM מכסה יותר מ-95% מהכבישים הציבוריים בארצות הברית ובאירופה".

הטכנולוגיה של מובילאיי תספק יכולות בטיחות ונוחות בדגמים עתידיים מסוימים של Stellantis: משמירה חכמה על נתיב גם בכבישים ללא סימוני נתיבים ועד נהיגה ללא שימוש בידיים, כאשר הנהג ממשיך לעקוב אחר הדרך (Hands-Free, Eyes-On). היישומים הראשונים מתוכננים להופיע במספר דגמים בארצות הברית כבר בשנה הבאה, ובהמשך יורחב השילוב בהתאם לפלטפורמת הרכב ולתצורתו.

טכנולוגיית REM משתמשת במצלמה הקדמית המותקנת בכלי-רכב המצוידים במעבדי EyeQ, ואוספת מידע מהכביש ומהסביבה, דוגמת מיקומי מדרכות ומעברי חצייה ומסלולי הנסיעה האופייניים של כלי רכב. הנתונים האנונימיים מועברים לענן ושם הם מעובדים באופן אוטומטי לשכבת מודיעין עשירה שנועדה לספק תמיכה במערכות ADAS ובמערכות נהיגה אוטונומית. השכבה הזו מספקת לרכב מידע מתעדכן על תמרורים, נתיבים, מהירויות נסיעה ממוצעות ומאפיינים סמנטיים נוספים.

מהפרסומים של מובילאיי, עולה שכיום היא עובדת עם כמה מהיצרניות הגדולות בשוק דוגמת פולקסווגן, טויוטה, פורד, GM, ב.מ.וו, ניסאן, הונדה ו-Geely הסינית. יחד עם זאת כמה מהיצרניות הגדולות אינן שלקוחות שלה, דוגמת טסלה, יונדאי וקבוצת מרצדס בנץ. למרות זאת, היקף ההתקנות שלה הופך אותה לאחת מספקיות ה-ADAS הגדולות והחשובות בעולם. חברת מובילאיי נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-7.4 מילארד דולר. 

TI: תעשיית השבבים כבר לא נשענת רק על AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת יוחאי שויגר

אם בשנתיים האחרונות היה נדמה שתעשיית השבבים נשענת כמעט לחלוטין על הביקוש למאיצי AI, הדוח הרבעוני של Texas Instruments (TI) מספק אינדיקציה לכך שההתאוששות בענף מתחילה להתרחב גם אל השווקים המסורתיים. בניגוד לחברות כמו אנבידיה, TI אינה מייצרת מעבדי AI אלא שבבים אנלוגיים, רכיבי ניהול הספק, מיקרו־בקרים ורכיבים משובצים המשולבים כמעט בכל מערכת אלקטרונית – ממכוניות ומפעלים ועד ציוד רפואי, מערכות תקשורת ודאטה סנטרים. כ-70% מהכנסותיה מגיעות ממגזרי התעשייה והרכב, ולכן היא נחשבת במשך שנים לברומטר של מצבה של תעשיית השבבים כולה.

החברה דיווחה על הכנסות של 5.46 מיליארד דולר, עלייה של 23% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ועל רווח נקי של 1.98 מיליארד דולר, גידול של כ-44% לעומת הרבעון המקביל. החברה גם העלתה את תחזיתה לרבעון השלישי וצופה הכנסות של 5.65-6.15 מיליארד דולר, מעל תחזיות האנליסטים. למרות הדוח החזק, המניה ירדה במסחר המאוחר לאחר שמתחילת השנה כבר השלימה עלייה חדה.

אולם הנתונים הכספיים היו רק חלק מהסיפור. בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדוחות סיפק מנכ"ל החברה, חביב אילן, שורה של אמירות המלמדות כי TI מזהה את תחילתו של מחזור צמיחה רחב יותר בענף.

"אני חושב שאנחנו בתחילתו של מחזור רחב מאוד," אמר למשקיעים. "ברבעונים האחרונים ראינו בעיקר צמיחה בתעשייה ובמרכזי הנתונים. כעת אנחנו רואים שהביקוש מתרחב גם לשוק הרכב."

הנתונים שפרסמה החברה מחזקים את התחושה הזו. ההכנסות מהמגזר התעשייתי צמחו בכ-30% לעומת השנה שעברה ובכ-10% לעומת הרבעון הקודם. מגזר הרכב צמח בכ-15% לעומת השנה שעברה, ואילו המכירות למרכזי נתונים הוכפלו בתוך שנה. גם ציוד התקשורת הציג צמיחה, בעוד תחום האלקטרוניקה הצרכנית נותר יציב.

ההתאוששות בענף הרכב בלטה במיוחד, משום שהיא מגיעה בתקופה שבה יצרניות רכב רבות בעולם עדיין מתמודדות עם האטה, מלחמות מחירים ולחצי רווחיות. אילן הסביר כי גם החברה עצמה לא ציפתה לעוצמת השינוי בתחילת הרבעון. "כשהיינו בשיחת הוועידה באפריל עוד לא הייתה לנו אותה רמת נראות. הביקוש הלך ונבנה לאורך הרבעון."

לדבריו, עיקר ההתאוששות מגיע מסין, בעיקר משוק הרכב החשמלי וההיברידי, אולם הסיבה המשמעותית יותר היא דווקא חידוש המלאים אצל יצרני הרכב. "לקוחות הרכב שלנו הורידו את המלאים לרמות נמוכות מאוד. עכשיו, כשהביקוש מתחזק מעט, הם נמצאים במצב שאינו בר-קיימא וחייבים להתחיל לחדש מלאים." המשמעות היא שגם אם שוק הרכב העולמי עדיין אינו נמצא בפריחה, יצרני הרכב חוזרים להזמין שבבים לאחר תקופה ממושכת של צמצום מלאים.

לצד זאת, AI ממשיך להוות מנוע צמיחה משמעותי עבור החברה. TI מסרה כי מכירותיה לשוק מרכזי הנתונים הוכפלו בתוך שנה, אולם אילן הדגיש כי ההשפעה של מהפכת ה-AI רחבה בהרבה ממכירת שרתים. לדבריו, ההשקעות במרכזי נתונים יוצרות ביקוש גם לתשתיות אנרגיה, ציוד בדיקה ומערכות תעשייתיות – תחומים שבהם TI פעילה מאוד. הוא אף ציין כי המעבר העתידי לארכיטקטורות אספקת מתח של 800 וולט במרכזי נתונים יגדיל את מספר שלבי המרת המתח בכל שרת, ובהתאם גם את כמות השבבים האנלוגיים הנדרשים.

נקודה נוספת שעלתה בשיחה היא שהצמיחה הנוכחית מונעת בעיקר מביקוש אמיתי ולא מעליות מחירים. "רוב מוחלט של הצמיחה מגיע מגידול בכמויות, ורק תרומה זניחה מעליות מחירים," אמר אילן. עם זאת, החברה מסרה כי החלה לראשונה מזה תקופה להעלות מחירים מול לקוחות, לאחר שבמחצית הראשונה של השנה הצליחה לשמור על מחירים יציבים – הישג חריג בענף שבו המחירים נוטים לרדת מדי שנה.

חלק משמעותי מהדיון עסק גם ביתרון התחרותי ש-TI צברה לאחר שנים של השקעות במפעלי ייצור בארצות הברית. "אנחנו ערוכים בצורה ייחודית ביחס למתחרים. עשינו את העבודה הקשה מראש, ויש לנו קיבולת לגדול לתוכה," אמר אילן. לדבריו, בעוד שחלק מהמתחרים עדיין מציעים זמני אספקה של עשרות שבועות, TI מצליחה להגיב במהירות לביקוש, ואף מתחילה ליהנות מכך באמצעות זכייה בלקוחות חדשים. "התוכנית שלנו היא לא להיות הבעיה – אלא להיות הפתרון."

בסיכומו של דבר, המסר המרכזי של TI אינו שה-AI מאבד מחשיבותו, אלא שההשפעה שלו מתחילה לחלחל אל יתר ענפי הכלכלה. לאחר תקופה שבה כמעט כל הצמיחה בתעשיית השבבים הגיעה ממאיצי AI, נראה שכעת גם הרכב, התעשייה, תשתיות האנרגיה וציוד התקשורת חוזרים לצמוח במקביל – אינדיקציה לכך שמחזור ההתאוששות של תעשיית השבבים הופך רחב ומאוזן יותר.