מחבר: Techtime

וובינר סינופסיס לאימות תכנוני SoC יתקיים ב-15 בספטמבר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ג', ה-15 בספטמבר 2026 תקיים חברת סינופסיס את הוובינר Shift Left to Ship Faster: Verifying IP and SoCs at Real Workload Speeds המוקדש לאימות IP ותכנוני שבבים. הוובינר יתקיים בשעה 19:00 לפי שעון ישראל, ויימשך 60 דקות. הבעיה שאיתה יש להתמודד: שיטות האימות המסורתיות מתקשות לעמוד בדרישות הבדיקה והאימות של מערכות על שבב (SoC) גדולות ומורכבות. התוצאה היא שתקלות ברמת המערכת מתגלות בשלבים מאוחרים של הפיתוח, כאשר קשה במיוחד לתקן אותן.

שילוב של אימות בסיוע חומרה (Hardware-Assisted Verification – HAV) עם קניין רוחני לממשקים (Interface IP) כגון PCIe, Ethernet ו-DDR, מאפשר לצוותי הפיתוח לבצע אימות בשלבים המוקדמים יותר, ולאתר בעיות זמן רב לפני שלב ה-tape-out. הצטרפו למומחי Synopsys כדי לראות כיצד Interface IP, VIP ו-HAV פועלים יחד כדי להאיץ את תהליך האימות ולקצר את הזמן הנדרש להעלאת השבב לפעולה (silicon bring-up).

דוברים:

Madhumita Sanyal
Sr. Director of Technical Product Management, Synopsys
Madhumita Sanyal (left) is a senior Director of Technical Product Management specializing in advanced interface technologies, C2C interconnects, and system architecture for next-generation computing platforms. She has 23+ years of experience in the design, and product management of high-speed I/O, system-level design, SoCs with a focus on enabling scalable solutions for AI, data center, and high-performance computing.
arun Agrawal
Director of Product Management, Synopsys
Varun Agrawal is a product manager for verification IP, virtual system adaptors, and protocol solutions for hardware-assisted platforms at Synopsys. He has over 14 years of experience in functional verification with expertise in simulation, emulation, and virtualization domains.

למידע נוסף ורישום:

Shift Left: Verifying IP and SoCs at Real Workload Speeds

מייסד BrainVivo מונה לסמנכ"ל ה-AI של רשות החדשנות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

רשות החדשנות הודיעה על מינויו של ד"ר אסף הורוביץ לתפקיד סמנכ"ל בינה מלאכותית וחבר הנהלת הרשות. הורוביץ, חוקר מוח ויזם טכנולוגי, כיהן בשמונה השנים האחרונות כמייסד ומנכ"ל חברת ה-Deep-Tech הישראלית BrainVivo, המפתחת טכנולוגיות בינה מלאכותית המבוססות על מודלים של פעילות המוח האנושי.

במסגרת תפקידו החדש יוביל הורוביץ את פעילות רשות החדשנות בתחום ה-AI ואת חלקה ביישום האסטרטגיה הלאומית לבינה מלאכותית מול תעשיית ההייטק. תחומי אחריותו יכללו קידום מחקר וחדשנות, פיתוח תשתיות ויוזמות בתחום והעמקת שיתופי הפעולה בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה.

הורוביץ נכנס לתפקיד כשמונה חודשים לאחר עזיבתו של ד"ר זיו קציר, שהוביל בשנים האחרונות את תחום הבינה המלאכותית ברשות ושימש כראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. קציר היה אחראי בין היתר על תכלול וניהול התשתיות הלאומיות ל-AI במסגרת פורום תל"ם. המינוי הנוכחי משקף גם את הרחבת מעמדו של התחום ברשות, כאשר הורביץ מצטרף להנהלה בתואר סמנכ"ל בינה מלאכותית.

הורוביץ מביא לתפקיד שילוב של ניסיון מחקרי, יזמי ומסחרי. הוא בעל דוקטורט במדעי המוח החישוביים, תואר שני במדעי המוח ותואר ראשון בביוטכנולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, ובוגר תוכנית מנהלים של Harvard Business School. קודם להקמת BrainVivo היה ממייסדי ומנהל ההקמה של מרכז שטראוס לנוירו-דימות חישובי באוניברסיטת תל אביב.

ב-BrainVivo הוביל הורוביץ צוות שכלל חוקרי מוח, מהנדסי למידת מכונה ומפתחי מוצר, גייס הון מקרנות בינלאומיות וקידם שיתופי פעולה בארצות הברית, אירופה וישראל. החברה פועלת בתחום ה-NeuroAI ומפתחת מודלים המשלבים נתוני פעילות מוחית עם בינה מלאכותית במטרה לדמות היבטים של תפיסה וקבלת החלטות אנושית.

"ההייטק הישראלי נמצא בתקופה מכרעת במרוץ העולמי על ההובלה בתחום הבינה המלאכותית", מסר מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין. לדבריו, הורוביץ מביא עמו ניסיון במחקר מתקדם, חדשנות והקמת מיזמים טכנולוגיים, שיסייע לרשות לחבר בין מחקר פורץ דרך ליישומים מסחריים רחבי היקף.

[צילום: נופר חסון הנדלמן. *תמונה ערוכה]

Omnis ו-Parlant משתפות פעולה בהטמעת סוכני AI בארגונים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: עידו יעקב, מנכ"ל אומניס. יח"צ]

חברת Omnis הישראלית, המתמחה באפיון, עיצוב ופיתוח מערכות דיגיטליות לארגונים, חתמה על שיתוף פעולה עם חברת Parlant הישראלית, שפיתחה פלטפורמת קוד פתוח לניהול ושליטה בהתנהגותם של סוכני בינה מלאכותית. במסגרת שיתוף הפעולה יבקשו החברות לסייע לארגונים להטמיע סוכני AI תוך שמירה על מדיניות ארגונית אחידה גם לאחר שהמערכות עולות לסביבת הייצור.

שיתוף הפעולה נועד להתמודד עם אחת הבעיות המתפתחות סביב אימוץ סוכני AI בארגונים. בעוד שהקמת סוכן המבוסס על מודל שפה הפכה לפשוטה יחסית, הפעלתו לאורך זמן מול משתמשים ולקוחות מייצרת אתגרים הנוגעים לאמינות, עקביות ושליטה בהתנהגות. סוכן עשוי, למשל, להתמודד עם שאלות שלא נכללו בתרחישי הבדיקה, לפרש באופן שונה הוראות ארגוניות או לספק תשובות שאינן תואמות את מדיניות החברה.

Parlant פיתחה פלטפורמה המנסה להעביר חלק מהשליטה בהתנהגות הסוכן משכבת ה-Prompt למנגנון מובנה יותר. המערכת מאפשרת לארגון להגדיר ולעדכן הוראות והנחיות, לנהל מילוני מונחים ולשלוט באופן שבו הסוכן מפעיל ממשקי API ארגוניים. לדברי החברה, השינויים ניתנים לניהול באמצעות קוד ומערכות לניהול גרסאות, באופן שמאפשר לעקוב אחר עדכונים ולצמצם את התלות בשכתוב חוזר של פרומפטים ארוכים.

הפלטפורמה כוללת גם יכולות שנועדו להסביר כיצד ומדוע התקבלה החלטה מסוימת על ידי הסוכן. יכולת זו מיועדת בעיקר לסביבות ארגוניות שבהן נדרש להבין את התנהגות המערכת ולתחזק אותה לאורך זמן. לדברי Parlant, הפלטפורמה כבר נמצאת בשימוש גם במערכת הבנקאית.

"מבלי שיימצא פתרון מתאים, ברגע שמשתמשים אמיתיים שואלים שאלות שלא נצפו מראש, הסוכן עלול להתעלם מחלק מההוראות או 'להמציא' תשובות, וקשה להבין מדוע", אמר ים מרקוביץ', מנכ"ל Parlant. לדבריו, ככל שמצטברות הוראות בפרומפט, גדל הקושי להבטיח שהמודל ימלא את כולן באופן עקבי, כאשר תיקון שנועד לפתור בעיה אחת עלול להשפיע על התנהגויות אחרות.

במסגרת שיתוף הפעולה, Omnis תשלב את הטכנולוגיה של Parlant בפרויקטים של פיתוח והטמעת סוכני AI בארגונים. עידו יעקב, מנכ"ל Omnis, אמר כי החברה מזהה "תסכול הולך וגובר סביב סוכני הבינה המלאכותית הקיימים". לדבריו, ארגונים מצליחים להקים סוכנים במהירות, אך מתקשים לשלוט בהתנהגותם מול לקוחות ולבצע בהם שינויים מבלי לפגוע בפעולות אחרות.

המהלך מגיע בשעה שארגונים רבים עוברים משלב הניסויים בסוכני AI לשימוש במערכות מול לקוחות ובתהליכים עסקיים. המעבר הזה מגדיל את החשיבות של שכבות בקרה, ניטור וניהול התנהגות, לצד יכולות הבינה המלאכותית עצמן.

סקר: רובוטים יתפסו 14% מהתפקידים האנושיים בתוך 5 שנים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מחקר שוק חדש שבוצע עבור חברת אינטל (Intel) על-ידי Coleman Parkes Research, מגלה שרוב המנהלים בארגונים המובילים בעולם מאמינים שבתוך 5 שנים תוכפל התפוקה של רובוטים במקומות העבודה, והם יתפשו כ-14% מהתפקידים המבוצעים כיום על-ידי עובדים אנושיים. קבוצת המשיבים כללה כ-800 מנהלים בארגונים גדולים מארצות הברית, בריטניה, גרמניה, יפן, סין ודרום קוריאה. המדגם כלל 280 מקבלי החלטות בתחום טכנולוגיית המידע, 40 מנכ"לים, 430 מומחי רובוטיקה ו-50 בכירים בממשל ובמערכת הבריאות. קרוב ל-200 מהמשיבים היו מתחום המסחר הקמעונאי, כ-200 מתחום הייצור התעשייתי, 50 מתחום הייצור הביטחוני וכ-200 מתחומי העיר החכמה והממשל.

בסך הכל, 60% מהשיבים מצפים שהארגון שלהם יפעיל צי רובוטים בתוך חמש שנים. רוב המנהלים מעריכים כי פריסה רחבה של רובוטים צפויה להכפיל את התפוקה התפעולית, ושבתוך כ-3 שנים הפעלת רובוט עשויה להיות כדאית יותר מבחינה כלכלית מהעסקת אדם. לפי המשיבים, השימוש ברובוטיקה כבר שחרר או אפשר להסיט בממוצע 14% מיכולת העבודה האנושית הקיימת בארגוניהם למשימות אחרות. עד שנת 2030 הם צופים שהשיעור יעלה ל-24%.

בני-אדם או רובוטים?

האם אנחנו נמצאים בפיתחו של משבר תעסוקה חסר תקדים? רוב המנהלים מאמינים שהרובוטים ישנו אומנם את שוק העבודה, אולם לא ייתרו את בני-האדם: 67% מהמנהלים מאמינים שרובוטיקה תהפוך את העובדים האנושיים למיומנים יותר. 75% העריכו שהארגונים שלהם יזדקקו לתפקידים אנושיים חדשים כדי לנהל רובוטים, לתחזק אותם, לפקח על פעילותם ולעבוד לצדם. כמעט מחצית מהמשיבים (45%) דיווחו שהכנסת רובוטיקה גרמה לעובדים להרגיש מוערכים יותר בתפקידם. 

יחד עם זאת, העבודה המשותפת של בני אדם עם רובוטים מצריכה היערכות ייעודית. כ-40% מהמשיבים סבורים שמחסור במיומנויות ובכישרונות מעכב את הרחבת השימוש ברובוטיקה, ו-41% סבורים שמנהלי משאבי האנוש אינם ערוכים עדיין לתכנן כוח עבודה הכולל גם רובוטים. כלומר לא מספיק לרכוש מכונה ולהציב אותה במקום העבודה צריך להגדיר להגדיר מראש מי אחראי עליה, מי מתחזק אותה, כיצד העובדים משתלבים בתהליך ואילו הכשרות נדרשות להם.

. בתוך כך המחקר מגלה כי 67% צופים שעד 2030 הארגון שלהם יהיה מוכן לנהל כוח עבודה משולב של בני אדם ורובוטים, אך רק 40% אומרים שכבר קיימת בארגונם אסטרטגיה רשמית לכך. נתון זה מגלה פער בו בעוד רוב המנהלים מאמינים שארגוניהם יהיו מוכנים לעידן הרובוטים, פחות ממחציתם גיבשו אסטרטגיה רשמית לכך. על פי המשיבים פער זה עתיד להצטמצם כך ש-74% מעריכים כי עד 2030 תכנון כוח האדם ואסטרטגיית הרובוטיקה יהיו בלתי נפרדים.

אתגר טכנולוגי

הכניסה הגוברת של רובוטים אל סביבת העבודה האנושית דורשת הגדרה מחודשת של הפלטפורמות הרובוטיות עצמן. כ-75% מהמשיבים העריכו שעבודה שיתופית של רובוטים ובני-אדם דורשת זמן תגובה של פחות מ-10 מילי-שניות. כלומר, הרובוט צריך לעבד מידע קריטי באופן מקומי ולא לשלוח אותו לענן ולהמתין לתגובה מכיוון שתגובה מאוחרת מדי עלולה לגרום לפגיעה באנשים, לנזקים בציוד ואף להשבתת הייצור.

כאן נכנס לתמונה Physical AI, בינה מלאכותית שפועלת בעולם הפיזי. בניגוד למודל שמייצר טקסט או תמונה, מערכת Physical AI מקבלת מידע ממצלמות ומחיישנים, מבינה מה מתרחש סביבה, מקבלת החלטה ומפעילה מכונה. לכן היא צריכה לשלב בין יכולות AI, עיבוד תמונה, בקרה בזמן אמת, צריכת חשמל סבירה וכללי בטיחות ברורים. אלא שדווקא במחשוב בקצה ובינה מלאכותית מקומית קיים מחסור הגדול ביותר במיומנויות: רק 33% מהמנהלים אומרים שלארגון שלהם יש יכולת בתחום הזה.

מנהל חטיבת התעשייה והרובוטיקה באינטל, ג'ון הילי, אמר שהמחקר מצביע על פער גדול בין השאיפות של ארגונים בתחום הרובוטיקה לבין המוכנות התפעולית שלהם. "ארגונים שיחברו בין אסטרטגיה, פיתוח כוח האדם, בטיחות ותשתיות יהיו בעמדה הטובה ביותר לממש את היתרונות של רובוטיקה חכמה ושל בינה מלאכותית הפועלת בעולם הפיזי".

ה-AI הצבאי דוחף את הצמיחה של קבוצת מר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קבוצת מר תעשיות סיימה את הרבעון השני של 2026 עם הכנסות של כ-169.3 מיליון שקל, עלייה של 13% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי עלה ב-15% לכ-15.7 מיליון שקל, והרווח הנקי גדל ב-33% לכ-10.2 מיליון שקל. במחצית הראשונה כולה הסתכמו ההכנסות בכ-327.5 מיליון שקל והרווח הנקי בכ-20.2 מיליון שקל, זינוק של 47% לעומת התקופה המקבילה.

אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברה הוא הפעילות הביטחונית, ובפרט תחום הטכנולוגיות הצבאיות בישראל. קבוצת מר מספקת פתרונות צבאיים טקטיים מבוססי AI, מערכות קשר, אלקטרואופטיקה, איסוף ושליטה ובקרה וזיווד של מערכות ופלטפורמות ניידות עבור מערכת הביטחון והתעשיות הביטחוניות, לרבות עבור פרויקטים המיועדים ליצוא.

במהלך 2026 דיווחה החברה על שורה של חוזים חדשים בתחום. במרץ התקבלו ממשרד הביטחון הזמנות והודעות זכייה בהיקף של כ-53 מיליון שקל, הכוללות מערכות מבוססות אופטיקה ועיבוד וידאו המשולבות בבינה מלאכותית ליישומים צבאיים, לצד מערכות קשר. בחודשים אפריל ומאי נוספו הסכמים ביטחוניים בהיקף של כ-30 מיליון שקל עבור תשתיות תקשורת, מערכות קשר, וידאו ומערכות אופטיות משובצות AI, וכן קרונות קשר ופלטפורמות ניידות. ביוני נוספו הסכמים נוספים בהיקף של כ-32 מיליון שקל למערכות וידאו אופטיות משובצות AI ותשתיות תקשורת צבאיות.

גם לאחר תום הרבעון נמשכה המגמה: ביולי התקבלו, בעיקר ממשרד הביטחון, הזמנות וזכיות נוספות בכ-30 מיליון שקל עבור מערכות קשר-פנים ותשתיות תקשורת לשימושים צבאיים. הזמנות אלה עדיין אינן נכללות בצבר ההזמנות לסוף יוני.

לצד הפעילות בישראל מחזיקה קבוצת מר גם פעילות ביטחונית משמעותית בחו"ל, בעיקר באפריקה. במאי חתמה חברה בת על פרויקט בהיקף של כ-32 מיליון אירו עבור גורמים ממשלתיים במערב אפריקה, הכולל פתרונות בתחומי המודיעין, האוויר, האבטחה והסייבר. לחברה גם פרויקטים קודמים בהיקפים של עשרות מיליוני אירו באזור, ובהם חוזה שהורחב לכ-93 מיליון אירו עבור פתרונות מודיעין וסייבר, הגנת מתקנים קריטיים וטכנולוגיות גילוי והתרעה.

צבר ההזמנות של קבוצת מר הסתכם בסוף יוני בכ-725 מיליון שקל, עלייה של 12% בשנה, ובכ-972 מיליון שקל כולל הסכמי מסגרת.

הדו"ח של ADI מגלה: השפעת ה-AI הגיעה לשוק האנלוגי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אנלוג דיווייסז, וינסנט רושה

הדו"ח הרבעוני של חברת אנלוג דיווייסז (ADI) שהתפרסם השבוע הוא אחד מהדו"חות המפתיעים בתולדות החברה. אנלוג דיווייסז דיווחה על מכירות בהיקף שיא של 4.02 מיליארד דולר – צמיחה של כ-40% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, וכ-11% בהשוואה לרבעון השני 2026. החברה צופה שהצמיחה תימשך, ושהמכירות ברבעון האחרון של 2026 יסתכמו בכ-4.3 מיליארד דולר. לצד העלייה במכירות יש גם גידול מרשים בריווחיות, כאשר הרווח התפעולי הגיע לשיעור של כ-50%. יכול להיות שמדובר בשיפור הנובע ממעבר לייצור בהיקפים גדולים.

החברה מסרה שהצמיחה הזו הובלה על-ידי תחומי מרכזי הנתונים (Data Center) והתעשייה (Industrial). המכירות בשוק התעשייתי הנחשב לשוק הליבה המרכזי של החברה, צמחו ברבעון האחרון בכ-53% והסתכמו בכ-1.97 מיליארד דולר – המהווים כ-49% מכלל המכירות. השינוי המעניין ביותר נמצא בשוק מרכזי הנתונים. החברה לא מפלחת את השוק הזה, אולם הוא כלול בדו"ח תוך קטגוריית Communications. מכירות רכיבי התקשורת צמחו ברבעון בכ-84% והסתכמו בכ-655 מיליון דולר.

במהלך שיחת הוועידה גילה סמנכ"ל הכספים ריצ'רד פוצ'יו שכ-80% מהמכירות בקטגוריה הזו הן מכירות למרכזי נתונים (שאר ה-20% הן בעיקר לשוק התקשורת האלחוטית), ושהמכירות למרכזי נתונים (גם בתחום בתחום האופטיקה וגם בתחום ההספק) הוכפלו בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. פירוש הדבר שהמכירות לשוק מרכזי הנתונים צמחו להיקף של כ-515 מיליון דולר, המהווה כ-12.8% מכלל המכירות של החברה.

במלים אחרות: שוק מרכזי הנתונים וה-AI מייצר ל-ADI כחצי מיליארד דולר מכירות ברבעון, וצומח בקצב של יותר מ-100% בשנה. משמעות הדבר היא שה-AI הפך למנוע צמיחה מהותי של אחת מיצרניות הרכיבים האנלוגיים הגדולות בעולם. מנכ"ל ADI, וינסנט רושה, הסביר בשיחה שהצמיחה הזו מונעת על-ידי השינוי הארכיטקטורני במבנה של מרכזי הנתונים בעידן הבינה המלאכותית. רושה: "כאשר אנחנו בוחנים את המסלול שעובר המידע דרך התשתית, קיימים שני נתיבים קריטיים: נתיב הנתונים של המערכות האלקטרו-אופטיות, ונתיב הבקרה. המיקוד שלנו הוא בנתיב הבקרה".

הארכיטקטורות החדשות דוחפות את שוק הרכיבים האנלוגיים

"לשם המחשה: הבדל של 1% בנצילות אינו נשמע משמעותי במיוחד. אולם מערכת המרה בעלת נצילות של 97% מאבדת באמצעות חום בערך כ-50% יותר אנרגיה מאשר פתרון בעל נצילות של 98%. לכן אנחנו מאמינים שההזדמנות שלנו תמשיך לצמוח בצורה משמעותית ככל שדרישות צפיפות ההספק של אשכולות AI ימשיכו לגדול. גם המעבר לעבר חלוקת מתח ישר של 800 וולט (800V DC) מתאים לפורטפוליו של ADI בתחום ניהול ההספק".

רושה: "אנחנו כבר רואים עלייה משמעותית בהיקף ה-Design-ins של טכנולוגיות המרת מתח מ-800 וולט למתחי ביניים. בתחום הזה יש לנו טכנולוגיות המרת הספק, בקרה חכמה וטלמטריה בזמן אמת המאפשרות למעבדי הדור הבא לפעול בזרמים של עד 6,000 אמפר ובמתח שהוא נמוך מ-1 וולט. השינויים הארכיטקטוניים בתחום הבינה המלאכותית מעניקים לנו הזדמנות יוצאת דופן. שוק היעד של ADI בתחומי מרכזי הנתונים והאנרגיה בשנת 2030 גדול ביותר מפי שניים מכפי שהערכנו לפני שנה".

ED&U: פעילות הרחפנים שולשה בתוך שנתיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[הדמיה של מערכת ראיה מבצעית]

הצמיחה המהירה של שוק הרחפנים הביטחוניים בישראל אינה מתבטאת רק במספר היצרניות והפלטפורמות החדשות, אלא גם בתעשייה שנבנית סביבן. בחברת ED&U, המתמחה בהנדסת אנוש וחוויית משתמש למערכות מורכבות, מספר הפרויקטים בתחום הרחפנים שילש את עצמו בשנתיים האחרונות. הפעילות כוללת כיום מערכות לשליטה ברחפנים, מערכות פריסה וגילוי, וכן עבודה על הרחפנים עצמם ועל האינטגרציה שלהם בתוך מערכות צבאיות רחבות יותר.

"בשנתיים האחרונות, בפירוש, תחום הרחפנים שילש את עצמו בכמות הפרויקטים שאנחנו מבצעים", אומר בשיחה עם Techtime יקיר יניב, מנכ"ל ED&U מקבוצת Aman ויו"ר האגודה הישראלית לארגונומיה ולגורמי אנוש. "זה מתבטא בהיבטים השונים – גם שליטה ברחפנים, גם הרחפנים עצמם, גם מערכות הפריסה שלהם וגם מערכות הגילוי שלהם". לדבריו, החברה עובדת הן עם יצרניות רחפנים ייעודיות והן בפרויקטים שבהם משולבות מערכות כאלה בפלטפורמות של חברות ביטחוניות גדולות.

ED&U הוקמה לפני כ-11 שנה ומתמחה בחיבור שבין האדם לבין מערכות טכנולוגיות מורכבות. היא פועלת בשלושה שווקים עיקריים – ביטחון, מכשור רפואי ותעשייה – ומעסיקה אנשי UX/UI, מהנדסי גורמי אנוש, מומחי ארגונומיה ופסיכולוגים קוגניטיביים. בשנה שעברה התמזגה החברה לתוך אמן דיגיטל, אחת החברות בקבוצת Aman, ויניב, שייסד אותה, ממשיך לעמוד בראשה.

בניגוד ל-UX של אפליקציה צרכנית, כאן חוויית המשתמש היא לעיתים חלק מביצועי המערכת עצמה. השאלות יכולות להיות איזה מידע להציג למפעיל הגנה אווירית, כיצד לחלק משימות בין שני אנשי צוות, היכן למקם פקד בתא נהג של רכב קרבי או כיצד למנוע ממפעיל שיושב שעות מול מסך להחמיץ אירוע קריטי. החברה נכנסת לפרויקטים כבר בשלבי הגדרת התרחישים והדרישות, ממשיכה לאפיון הממשקים הפיזיים והדיגיטליים ומבצעת בדיקות שמישות עם משתמשי הקצה. באתר החברה היא מגדירה הפחתת עומס קוגניטיבי, שיפור המודעות המצבית ומניעת טעויות אנוש כמטרות מרכזיות בתכנון מערכות מורכבות.

כשהמפעיל הופך לחלק ממערכת הנשק

בתחום הביטחוני עובדת ED&U, לדברי יניב, עם התעשיות המובילות, לצד סטארטאפים וחברות קטנות יותר. הפעילות נוגעת ברחפנים ורובוטיקה, מערכות שליטה ובקרה לכוחות קרקע ואוויר ומערכות הגנה אווירית.

החברה עובדת על מערכות בחזית הטכנולוגיה הבטחונית אשר משולבות בפעילות מבצעית גם בתקופת הלחימה שמדינת ישראל נמצאת בה בשנים האחרונות. ב ED&U  מעורבים באיפיון, תכנון, עיצוב ופיתוח של אמצעים שונים המבוססים על מסכי מגע, אמצעי ראיה מתקדמים המשלבים מציאות רבודה ומאפשרים לחיילים ולמפקדים בשדה הקרב לקבל שכבות מידע משמעותיות נוספות. תהליכי הפיתוח כוללים בניה של דגמים וסביבות סימולציה שבאמצעותם נערכות בדיקות עם המשתמשים המבצעיים כדי לבחון את המערכת עוד לפני השלמתה.

החשיבות של התחום גדלה ככל ששדה הקרב נעשה טכנולוגי יותר, אך גם ככל שמתקצר הזמן שבו הצבא והתעשיות נדרשים להביא טכנולוגיה חדשה לשטח. "יש פה שני וקטורים משמעותיים שמתפתחים ביחד", אומר יניב. "אחד הוא ההתפתחות הטכנולוגית, והשני הוא הצורך להביא פתרונות מהירים לשדה הקרב". לדבריו, בעוד שבמערכות זולות ופשוטות יחסית ניתן לעיתים להתנסות במהירות בשטח, במערכות כמו הגנה אווירית מחיר הטעות גבוה בהרבה.

מכאן נגזרת גם החשיבות של הנדסת האנוש. "בסופו של דבר אתה רוצה להכשיר חיילים בזמן יחסית קצר, מהרגע שהם סיימו תיכון, להיות כמה שיותר מיומנים בהפעלה יעילה של מערכת נשק ולשלוח אותם לשדה הקרב", הוא אומר. "כשאתה משקיע בממשקים של המערכת, אתה יכול לקצר את זמני ההכשרה, לצמצם את כמות הטעויות ולהוריד את רמת הסטרס".

החברה אף שואבת רעיונות מעולם הגיימינג ומהמוצרים הצרכניים. לדברי יניב, החיילים שמגיעים היום לצבא גדלו עם ממשקים מתקדמים ומצפים למצוא סטנדרטים דומים גם במערכות המקצועיות. הדבר מקבל משמעות נוספת כאשר התעשיות הביטחוניות הישראליות מתחרות על חוזים בחו"ל. "כדי להגיע ולבלוט במקומות האלה, אתה צריך קודם כל להיראות חדשני ונכון ולהוכיח יעילות מעבר לרמה של מערכת הנשק, מעבר לזה שהטיל פוגע במטרה. אתה צריך להבין איך הולכים להפעיל את זה".

בצד השני: המשבר במכשור הרפואי

אותן מתודולוגיות משמשות את ED&U גם בשוק המכשור הרפואי, שבו טעות בממשק עלולה להפוך לסיכון בטיחותי. החברה עובדת בין היתר על רובוטיקה רפואית, מערכות דימות, קטטרים ומערכות לחדרי ניתוח, ומלווה יצרניות בתהליכי Human Factors הנדרשים במסגרת אישורי FDA.

"אנחנו יודעים לנתח את מנגנוני הטעות שאנשים עושים", אומר יניב. "גם בתקנים כבר מודגש שלא קוראים לזה 'טעויות משתמשים', אלא 'טעויות שימוש'. זאת אומרת, האשמה היא בדרך כלל על המערכת ולא על המשתמש". העבודה כוללת ניתוח סיכונים, צפייה ברופאים ובצוותים בסביבת העבודה, בדיקות עם משתמשים ופיתוח שינויים שאמורים לצמצם את הסיכוי להפעלה שגויה.

אלא שבניגוד לפריחה בדיפנס–טק, יניב מתאר את המכשור הרפואי הישראלי כשוק שנמצא בתקופה קשה. "לצערנו זה תחום שבשלוש–ארבע השנים האחרונות סובל ממחסור חמור בהשקעות וספג מכה מאוד קשה. אני ממש מקווה שהוא יצליח להתאושש".

הנתונים תומכים בתחושה הזו. לפי דוח משותף של IATI, רשות החדשנות ו-PwC, ההשקעות הפרטיות בהלת'טק הישראלי ירדו ב-2025 בכ-40% ל-1.6 מיליארד דולר – הרמה הנמוכה ביותר בחמש שנים. במכשור הרפואי לבדו הייתה הירידה חדה אף יותר, של יותר מ-60%. זאת דווקא בשנה שבה כלל ההשקעות בהייטק הישראלי התאוששו, והון רב זרם ל-AI, סייבר ודיפנס–טק.

עבור ED&U, שני הקצוות האלה של השוק מדגימים למעשה את אותה מגמה. בין אם מדובר במפקד טנק, מפעיל רחפן או מנתח בחדר ניתוח, ככל שהמערכות נעשות חכמות ומורכבות יותר, האתגר כבר אינו רק לגרום לטכנולוגיה לעבוד. צריך לוודא שגם האדם שמפעיל אותה מסוגל להבין אותה, לקבל באמצעותה החלטה נכונה – ולעשות זאת בזמן. 

אלמדה רשמה רווח של 6.9 מיליון דולר בעקבות מכירת ביופרוטקט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל אלמדה, מנור זמר. יח"צ]

שותפות ההשקעות אלמדה ונצ'רס סיימה את המחצית הראשונה של 2026 ברווח כולל של כ-6.9 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-1.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. השיפור נבע בעיקר ממכירת חברת הפורטפוליו ביופרוטקט (BioProtect) לאולימפוס היפנית, בעסקה שהושלמה בחודש יוני.

אולימפוס רכשה את ביופרוטקט תמורת 270 מיליון דולר. חלקה של אלמדה בתמורה צפוי להסתכם בכ-12.6 מיליון דולר, לעומת השקעה מצטברת של כ-4.4 מיליון דולר בחברה. עד סוף יוני קיבלה השותפות כ-11.3 מיליון דולר במזומן, והיתרה, כ-1.3 מיליון דולר, מוחזקת בנאמנות. אלמדה רשמה בעקבות העסקה רווח של כ-6 מיליון דולר במחצית.

בעקבות המימוש מקדמת אלמדה חלוקה כוללת של 10 מיליון דולר לבעלי יחידות ההשתתפות. כ-2 מיליון דולר ניתנים לחלוקה על בסיס מבחן הרווח, ואילו לחלוקת היתרה נדרש אישור בית המשפט. במקביל מבקשת השותפות לעדכן את הסכם השותפות כך שלאחר מימושים עתידיים יחולקו לבעלי היחידות מלוא התמורות נטו, בהתאם למנגנון שנקבע.

נכון לסוף יוני החזיקה אלמדה כ-11.4 מיליון דולר במזומן וכ-2 מיליון דולר בהשקעות לזמן קצר. סך נכסיה הסתכם בכ-30.9 מיליון דולר, מול התחייבויות של כ-93 אלף דולר בלבד. השותפות מציינת כי בשלב זה היא מתכוונת להתמקד בתמיכה בחברות הפורטפוליו הקיימות ולא לבצע השקעות בחברות חדשות, אלא אם תגייס מקורות מימון נוספים.

לאחר מימוש ביופרוטקט, נוראמי (Nurami) הפכה לאחזקה הגדולה ביותר בפורטפוליו לפי שווי הוגן. שווי אחזקת אלמדה בחברה נאמד בכ-5.7 מיליון דולר, לאחר שנוראמי השלימה בהצלחה ניסוי First-in-Human במוצר ARTIFIX. אחזקות מרכזיות נוספות הן טיילורמד, המוערכת בכ-4 מיליון דולר, וקלאנז, בכ-3.5 מיליון דולר.

מנגד, חלק מחברות הפורטפוליו ממשיכות להתמודד עם אתגרים מימוניים. אלמדה מציינת כי למספר חברות אין מקורות מזומנים המספיקים ל-12 חודשי פעילות, ובהן ויריליטי, אוגמדיקס, Lumen ונובה פולס. בילונג, שבה השקיעה אלמדה כ-2 מיליון דולר, נמכרה לאחר תקופת הדוח, והתמורה הצפויה לשותפות מסתכמת בכ-35 אלף דולר בלבד.

810 מיליון דולר ביום: שני גיוסי עתק מצביעים על הכיוון של תעשיית השבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מייסדי Valura. יח"צ]

שני גיוסי ענק שהוכרזו השבוע ממחישים לאן זורם הכסף בתעשיית שבבי ה-AI. חברת Etched גייסה 700 מיליון דולר לפי שווי של 21 מיליארד דולר, ואילו חברת Velaura AI גייסה 110 מיליון דולר לפי שווי של יותר ממיליארד דולר. למרות הבדלים משמעותיים בטכנולוגיה, שתי החברות מנסות לפתור את אותה בעיה: ככל שהשימוש ב-AI גדל, צוואר הבקבוק עובר מעצם הזמינות של כוח מחשוב לעלות, לחשמל וליעילות שבה ניתן לבצע inference. שני הגיוסים, בהיקף מצטבר של 810 מיליון דולר ביום אחד, ממחישים את המרוץ להפיק יותר טוקנים מכל דולר ומכל ואט.

Etched: לבנות את כל המערכת סביב inference

Etched, שהוקמה בידי גאווין אוברטי ורוברט ווצ'ן התחילה מהימור פשוט אך נועז: במקום להשתמש ב-GPU כללי, אפשר לתכנן חומרה המותאמת במיוחד לעומסי העבודה של מודלי AI. כיום החברה כבר מגדירה את המוצר שלה בצורה רחבה יותר כ-"frontier inference clusters" – מערכות שבהן השבב, הזיכרון, הכרטיסים, הקירור, התקשורת והתוכנה מתוכננים יחד כדי למקסם throughput ולהקטין latency, צריכת חשמל ועלות.

השבב הראשון של החברה, A0, כבר חזר מ-TSMC ומיוצר בתהליך N4P. אחת הטכנולוגיות שפיתחה נקראת Low Voltage Inference: יחידות החישוב פועלות, לטענתה, בפחות ממחצית המתח המקובל במאיצי AI, ובכך ניתן להגדיל את צפיפות החישוב מבלי לגרום להתחממות שמאלצת את השבב להאט את ביצועיו. טכנולוגיה נוספת, Cluster Scale Memory, יוצרת מאגר זיכרון משותף ומהיר בין השבבים כדי להתמודד עם צוואר הבקבוק בשלב ה-decode. לשם כך משלבת החברה זיכרונות HBM ו-SRAM עם מערך קישוריות קנייני ומהיר להעברת נתונים ביניהם.

Etched מעסיקה כבר יותר מ-400 עובדים, ובהם יוצאי אנבידיה, גוגל TPU, ברודקום, TSMC ו-SK hynix. בין הבכירים נמצא בריין לויילר, שבנה ב-Nvidia את מערכות HGX ו-DGX, ו-David Munday, שהיה ממקימי צוות תוכנת ה-TPU בגוגל. החברה אף הקימה בטייוואן מפעל ומחזיקה בסן חוזה דאטה-סנטר, מעבדת prototyping ומתקני בדיקה.

הגיוס החדש הובל בידי Jane Street, שהיא גם הלקוחה הראשונה של החברה. Etched כבר החלה בייצור מערכות ראשונות ומדווחת על יותר ממיליארד דולר בחוזי לקוחות. הגיוס בולט גם בגלל קצב עליית השווי: רק ביולי גייסה החברה 300 מיליון דולר לפי שווי של 10.3 מיליארד דולר – פחות מחודש לפני שהשווי יותר מהוכפל.

Velaura: להוציא יותר חישוב מכל ואט

Velaura מגיעה לאותה בעיה מכיוון אחר. החברה היא גלגול חדש של Auradine, חברת שבבים שהתמחתה בין היתר ב-ASICs חסכוניים באנרגיה. השנה היא שינתה את שמה ומיקדה את פעילותה בתשתיות AI וב-Physical AI – רובוטים, רחפנים ומערכות אוטונומיות שבהם צריכת החשמל והחום מגבילים במיוחד את כוח המחשוב הזמין.

המנכ"ל והמייסד-שותף הוא רג'יב חימני, ולצוות המייסדים הצטרף מאנו גולאטי, מוותיקי תעשיית השבבים שעבד ב-Apple וב-Google והיה ממייסדי Nuvia, שנרכשה בידי קואלקום. הצוות הרחב כולל יוצאי Nvidia, Qualcomm ומארוול. (Business Wire)

הטכנולוגיה המרכזית של החברה נקראת Titan Core. בניגוד ל-Etched, Velaura אינה דורשת בהכרח מהלקוח לעבור לארכיטקטורת מאיץ חדשה. מדובר בפלטפורמת IP ותכנון שבבים שמטרתה לבצע אופטימיזציה של יחידות החישוב עצמן לעבודה במתח נמוך מאוד.

Velaura טוענת לשיפור של פי 2–4 בביצועים-לוואט בפעולות מתמטיות של מאיצי AI, ללא פגיעה בביצועים. הטכנולוגיה שעליה מבוססת הפלטפורמה אינה חדשה לחלוטין: לדברי החברה, היא כבר שולבה ביותר מ-30 מיליון ASICs שיוצרו בתהליכים מתקדמים, וכעת היא מותאמת לעומסי AI.

סבב ה-Series A של 110 מיליון דולר הובל בידי Seligman Ventures, ובהשתתפות Capricorn, Prosperity7, Mayfield, Samsung Catalyst Fund ומשקיעים נוספים. Velaura אינה חושפת עדיין לקוחות, אך מדווחת על התקשרויות עם מספר ענקיות ענן. הכסף ישמש למסחור Titan Core ולהרחבת הפעילות בדאטה-סנטרים וב-Physical AI.

שתי החברות אינן בהכרח מתחרות ישירות ב-Nvidia – ואפילו לא זו בזו. Etched מנסה לבנות מערכת inference יעילה יותר באמצעות התמחות עמוקה; Velaura מנסה להפוך את הסיליקון עצמו לחסכוני יותר. אבל ההימור הכלכלי זהה: בעולם שבו מיליארדי משתמשים וסוכני AI מייצרים כמויות הולכות וגדלות של טוקנים, היתרון הבא כבר לא יימדד רק בכמה FLOPS מספק השבב – אלא בכמה חישוב אפשר לקבל מכל מגה-ואט ומכל דולר.

האם ישראל מפספסת את גל תשתיות ה-AI?

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חן צבי, משקיעה בקרן Hetz Ventures

ישראל רגילה להוביל. במשך שני עשורים היא בנתה לעצמה מעמד עולמי כ"אומת הסייבר", מעצמת SaaS ודאטה וכבית גידול לסטארטאפים. אבל גל ה-AI הנוכחי דורש הרבה יותר מתוכנה וממודלים. מאחוריו נבנית שכבת תשתית עצומה של שבבים, מרכזי מחשוב, אנרגיה, קירור ואחסון.

והשאלה היא לא האם ישראל נמצאת במהפכת ה-AI. היא בהחלט נמצאת. השאלה היא האם היא תצליח לתפוס מקום משמעותי גם בתשתית שמאפשרת אותה.

מה שהביא את ישראל לכאן

היתרון הישראלי נבנה במשך עשרות שנים. יחידות טכנולוגיות בצה"ל יצרו מאגר יוצא דופן של מהנדסים ומומחי סייבר, שהקימו חברות, גייסו הון והכשירו את הדור הבא.

התוצאה היא תעשיית הייטק המהווה כ-17% מהתמ"ג ויותר ממחצית מהיצוא. ב-2025 גייסו חברות ישראליות 15.6 מיליארד דולר בהון סיכון, והאקזיטים הגיעו להיקף של כ-80 מיליארד דולר.

בנוסף, ישראל מדורגת כ"האב" הטכנולוגי הרביעי בגודלו בעולם מבחינת גיוסי הון סיכון, והראשון מחוץ לארה"ב. זה לא מקרי. זה תוצר ישיר של אקוסיסטם שנבנה סביב תוכנה, דאטה ואבטחה.

אבל בעידן ה-AI, היתרון הזה לבדו כבר לא מספיק. ככל שהמודלים גדלים והביקוש לכוח מחשוב עולה, התשתית הופכת לחלק מרכזי מהתחרות. מי שיחזיק בתשתית הנכונה יוכל לא רק לפתח טכנולוגיות AI, אלא גם לאפשר להן לצמוח בקנה מידה גדול.

ישראל כבר עמוק בתוך ה-AI

מספר חברות ה-AI בישראל כמעט הוכפל מאז 2021, מכ-1,250 ל-2,350, והחברות בתחום גייסו יותר מ-30 מיליארד דולר. כ-60% מסבבי הגיוס הגדולים בישראל, בהיקף של יותר מ-50 מיליון דולר, הופנו לחברות AI.

גם הטאלנט הוא יתרון משמעותי. לפי Stanford AI Index, ישראל מובילה בעולם בשיעור משתמשי LinkedIn בעלי מומחיות ב-AI, עם כ-2.1%.

הקצב רק מתחזק, וניכר בגיוסי הענק האחרונים. דקארט (Decart), שהוקמה ב-2023 בלבד, נמצאת כעת במגעים למכירתה לאנתרופיק תמורת 6 מיליארד דולר, במה שעשוי להיות הרכישה הגדולה בתולדות אנתרופיק. אניגמה (Enigma), שמפתחת מודלי AI לרובוטים חכמים, גייסה 71 מיליון דולר בסבב הסיד הראשון שלה ממשקיעים ובכירים מ-OpenAI, אנתרופיק ו-xAI. וקורמה (Corma), שמפתחת מודל בסיס ייעודי להגנת סייבר, גייסה עשרות מיליוני דולרים מקרנות ענק.

מיפוי נוסף של רשות החדשנות זיהה 123 חברות ישראליות בתחום ה-Physical AI, עם השקעות מצטברות של יותר מ-12 מיליארד דולר. ואנחנו כבר מחכים לעוד חברות עם גיוסים יוצאי דופן.

כל אלה מוכיחים שישראל נמצאת עמוק בתוך מהפכת ה-AI. האתגר הוא לוודא שהחוזקה הזו לא תישאר רק בשכבת התוכנה והמודלים, אלא תתרחב גם לתשתיות שמאפשרות אותם.

התשתית הפיזית: צוואר הבקבוק האמיתי

חמש חברות הטכנולוגיה הגדולות בארה"ב צפויות להשקיע כ-650 מיליארד דולר בתשתיות AI ב-2026 בלבד, כמעט פי שניים מב-2025. NVIDIA, שמייצרת את השבבים שעליהם רצה חלק גדול מהתעשייה, הפכה ב-2025 לחברה הראשונה בהיסטוריה שחצתה שווי שוק של 4 טריליון דולר.

ישראל כבר לא צופה מהצד: NVIDIA מפעילה כאן את מרכז הפיתוח הגדול שלה מחוץ לארה"ב, עם תוכנית להכפיל את כוח האדם המקומי ל-10,000 עובדים באמצעות קמפוס חדש בקריית טבעון. לצד זה, חברת נביוס הקימה כאן דאטה סנטר ייעודי לאימון מודלים, ומג'סטיק לאבס (Majestic Labs), המפתחת שרת AI עם מרחב זיכרון משותף של עד 128 טרה-בייט כדי להתמודד עם אחד מצווארי הבקבוק המרכזיים במודלים גדולים, כבר גייסה 100 מיליון דולר ונבחרה לסטארטאפ המבטיח של גלובס ל-2026.

יותר מ-70 סטארטאפים ישראליים נוספים פעילים כיום בתשתיות דאטה סנטר, אנרגיה, קירור ואחסון, וגייסו יחד יותר מ-4 מיליארד דולר. עדיין, מדובר בשבריר ביחס להיקפי ההשקעה הגלובליים, ופה בדיוק נמצא הפער בין החוזק היזמי של ישראל לחוזק התשתיתי שלה.

המשמעות היא שההזדמנות קיימת, אבל היא דורשת הסתכלות רחבה יותר. לא רק על החברות שמפתחות את המודלים, אלא גם על החברות שבונות את התשתית שתאפשר למודלים האלה לפעול.

מ-Talent ל-Infrastructure

ישראל לא מפספסת את גל ה-AI; היא פשוט לא ממצה עדיין את מלוא הפוטנציאל שלה בשכבת התשתית. יש כאן הון אנושי שמדורג ראשון בעולם בריכוז כישרונות AI לנפש, ניסיון עשיר בסייבר ובענן, ועכשיו גם מיצוב גיאופוליטי. בדצמבר 2025 ישראל הפכה לאחת המייסדות של ברית Silica Pax, המבטיחה גישה מתואמת לשבבים ולתשתיות מחשוב מתקדמות.

אם המגמות הללו יתממשו, ישראל תוכל להפוך לאחד המרכזים החשובים בעולם לפיתוח הטכנולוגיות שמאפשרות לדור הבא של מודלי AI לעבוד.

אבל כדי שזה יקרה, ישראל תצטרך להסתכל מעבר לטאלנט ולסטארטאפים ולשאול איפה היא רוצה להיות בשרשרת הערך של ה-AI. אם בעשורים הקודמים בנינו יתרון סביב האנשים והטכנולוגיה, עכשיו ההזדמנות היא לבנות יתרון גם סביב התשתית.

מאגד חדש לאבטחת תקשורת ומידע בעידן המחשוב הקוונטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלוט (Allot) מהוד השרון, המספקת פתרונות לאבטחה כשירות (SECaaS) ומודיעין רשת, הודיעה שהיא חברה מייסדת והיו"ר של מאגד חדש לתקשורת פוסט-קוונטית (Post-Quantum Communications – PQC), שנועד לפתח טכנולוגיות שיאבטחו רשתות תקשורת ולהגן על מידע ומשתמשים מפני איומים עתידיים של מחשוב קוונטי. חברי המאגד כוללים את Allot, Ceragon, Classiq, Gilat , Heqa, Elta, NVIDIA, RAD ו-Ribbon. השותפים האקדמיים כוללים את אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, האוניברסיטה העברית בירושלים, האוניברסיטה הפתוחה, הטכניון ואוניברסיטת חיפה.

היוזמה נתמכת על-ידי חטיבת התשתיות הטכנולוגיות של רשות החדשנות. הרשות עדיין לא דיווחה על הקמת המאגד החדש, אולם בתחילת השנה היא פירסמה הודעה על התארגנות מאגד PQC החדש. המאגד יתמקד במחקר ופיתוח טכנולוגיות גנריות (תוכנה וחומרה) להתמודדות עם המחשב הקוונטי, בהם: הצפנה חזקה, זיהוי וודאי של ישויות (חתימות ספרתיות מוגנות פוסט-קוונטית), התמודדות עם השהייה, קצב התעבורה, תקורה, והספק, סקיילינג כלכלי של רשתות מוגנות פוסט-קוונטית, ניטור רשתות תקשורת מוגנות בעידן הפוסט-קוונטי ומעבר ודו-קיום בין הרשתות הקיימות היום לרשתות העתיד.

יישומים אפשריים לטכנולוגיה שתפותח: תוכנות תשתיות לתקשורת אינטרנטית מאובטחת, מערכות אבטחה למרכזי נתונים (data centers), חומרות ייעודיות להגנה על תעבורת תקשורת חיונית, תכנון רשתות מוגנות גדולות ופיתוח מערכות לניטור תעבורה. טכנולוגיית PQC מאפשרת תקשורת מאובטחת המסוגלת לעמוד בפני מתקפות של מחשבים קוונטיים עתידיים. עם התקדמות הפיתוח של מחשבים קוונטיים, הפך תחום העמידות בפני תקיפה קוונטית לאחד מסדרי העדיפויות המרכזיים בתחום הסייבר.

המאגד יפתח ויבחן טכנולוגיות המבוססות על הצפנה פוסט-קוונטית (PQC), על הפצת מפתחות קוונטית (Quantum Key Distribution – QKD) ועל גישות היברידיות המשלבות בין השתיים. פעילות המחקר תעסוק בשכבות ובסביבות רשת שונות, ובהן תקשורת אופטית, Ethernet, IP, תקשורת סלולרית, תקשורת לוויינית, מרכזי נתונים ותקשורת מבוססת אינטרנט. "המעבר לתקשורת עמידה בפני איומים קוונטיים הוא אחד מאתגרי הסייבר החשובים ביותר כיום", אמר ד"ר יעקב שטיין, המשמש כסמנכ"ל ו-CTO של Allot וכיו"ר המאגד וראש הוועדה המדעית.

אונדס רוכשת את פעילות הפיתוח והייצור של חברת ARAN

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כשבועיים לאחר שקבוצת אונדס (Ondas) הרשומה בארה"ב הודיעה על מינויו של ראש המוסד לשעבר, דוד ברנע, לתפקיד נשיא ויו"ר חטיבת Ondas Defense, היא מבצעת עסקת רכישה נוספת בישראל, הפעם של חטיבת הפיתוח והייצור של חברת ארן מחקר ופיתוח (Aran) מקיסריה. מדובר במכירת רוב הפעילויות של החברה הבת "ארן מחקר פיתוח ודגמים" אשר עוסקת במתן שירותי תכנון פיתוח וייצור מוצרים. הפעילויות האחרות של הקבוצה הן בתחומי ייבוא ומכירת ציוד וחומרי גלם לתעשיית הפלסטיק ותכנון והקמת קווי ייצור ומפעלים, ופעילות השקעה בחברות סטארט-אפ.

העיסקה תתבצע בשני מהלכים. בשלב הראשון תועבר הפעילות והנכסים הנמכרים לחברה בת חדשה בשם "ארן דיפנס". בהמשך יימכרו לאונדס כל המניות של ארן דיפנס בתמורה למניות אונדס בשווי כולל של כ-100 מיליון שקל. ארן מסרה ש‫הכנסות‬ ‫הפעילות‬ ‫הנמכרת בשנת 2025 הסתכמו בכ-54 מיליון שקל. ‫הרווח‬ ‫לפני‬ ‫מס‬ ‫הצפוי מהעיסקה ‫עם‬ ‫השלמתה‬ ‫נאמד‬ ‫בכ-75 מיליון שקל. מבחינת אונדס מדובר ברכישת פעילות בעלת קשרים הדוקים עם משרד הביטחון ועם לקוחות ביטחוניים בישראל.

כך למשל, בחודש מאי האחרון החברה זכתה במכרז של גוף ביטחוני להקמת קו ייצור ואספקת מוצרים לתקופה של חמש שנים. החברה קיבלה הזמנה ראשונה בהיקף של 16 מיליון שקל להעמדת קו ייצור לייצור מוצרים ביטחוניים ושמירה על מוכנות תפעולית לטובת הגוף הביטחוני. להערכת החברה, פוטנציאל ההזמנות הנוספות לתקופת ההתקשרות נאמד בהיקף של כ-34 מיליון שקל, כך שמדובר בזכייה בעלת היקף משוער של כ-50 מיליון שקל.

השלמת העיסקה תלויה בעמידה בתנאים תנאים מתלים דוגמת קבלת אישורים מרשויות ממשלתיות, שהחברה לא יכולה להעריך את זמן השלמתם, ולכן היא לא מפרסמת תאריך יעד להשלמת העיסקה.  בעקבות ההודעה עלתה מניית ארן בבורסה של תל אביב בכ-7.5%, והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-215 מיליון שקל.

קבוצה ביטחונית שאפתנית המתבססת על טכנולוגיות ישראליות

קבוצת Ondas Holdings חברת אחזקות הפועלת בעיקר באמצעות חטיבת Ondas Autonomous Systems, שמרכזה בישראל ומנוהלת בידי בכירים מהתעשייה הביטחונית והרחפנים המקומית. החטיבה מובילה אסטרטגיה של בניית מערכת־על אוטונומית המשלבת רחפנים, רובוטים קרקעיים, חיישנים, אופטיקה ויכולות תקשורת בפלטפורמה אחודה המיועדת לשימושים צבאיים וביטחוניים. בשלוש השנים האחרונות החברה הקימה את זרוע הפעילות הביטחונית שלה בעיקר על בסיס רכישות של חברות ישראליות, בהן: Iron Drone, Airobotics, Sentrycs, Apeiro Motion, Roboteam ו-4M Defense.

היא רכשה בארץ גם את החברות הלא-ביטחוניות INDO Earth Moving ואחרות. בחודש מרץ 2026 היא רכשה את חברת Bird Aerosystems הישראלית לפי שווי של כ־110 מיליון דולר. בירד מתמחה במערכות הגנה מפני טילים למטוסים ובמערכות ISR אוויריות. בחודש מאי השנה היא הודיעה על הסכם לרכישת חברת Omnisys הישראלית בעסקת מניות בהיקף של 200 מיליון דולר. חברת Omnisys מעסיקה כ-185 עובדים בישראל, ומפתחת מערכות תוכנה מבוססות AI לתכנון, אופטימיזציה וקבלת החלטות מבצעיות בזמן אמת עבור צבאות וגופי ביטחון.

הכפלה של פי 10 במכירות

מאחורי מסע הרכישות עומד גם גיוס הון חריג שביצעה Ondas בתחילת השנה, בהיקף של כמיליארד דולר ממשקיע מוסדי, שנועד לממן רכישות והתרחבות בתחום הביטחוני. מדיניות הרכש האגרסיבית של החברה אחראית לצמיחה מהירה במכירות. ברבעון הראשון של 2026 הסתכמו מכירות הקבוצה בכ-50 מיליון דולר – פי עשרה מאשר ברבעון המקביל אשתקד. החברה צופה שמכירותיה ב-2026 כולה יסתכמו בכ-390 מיליון דולר. התוצאה: בסוף הרבעון הראשון היא בקופתה כ-1.48 מיליארד דולר במזומנים ושווי מזומנים. לאחר ההודעה על הצטרפות דוד ברנע לחברה זינקו מניותיה בנסד"ק בכ-9.7%, והחברה נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-5.13 מיליארד דולר.

רייזור לאבס מתקדמת למימוש מלא של עסקת ה־78 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: משאית קטרפילר שעליה הותקנה מערכת DataMind AI. צילום: רייזור לאבס]

חברת רייזור לאבס (Razor Labs) מדווחת על התקדמות משמעותית במימוש עסקת הענק בהיקף של כ־78 מיליון דולר שעליה חתמה בדצמבר 2025 עם תאגיד כרייה גלובלי. לפי דוח המחצית הראשונה של 2026, חלפה התקופה שבה יכול היה הלקוח להודיע על צמצום ההתקשרות להיקף בסיסי יותר, מבלי שהאפשרות מומשה. בכך נותרה ההזמנה במתכונתה המלאה, בכפוף להמשך עמידה בתנאי ההסכם.

העסקה, אחת הגדולות שנחתמו עד כה על ידי חברת AI ישראלית בתחום התעשייתי, מיועדת לפריסה רחבה של פלטפורמת DataMind AI לניטור ותחזוקה חזויה של ציוד כרייה. במהלך הרבעון הראשון קיבלה רייזור מקדמה של כ־9.8 מיליון דולר, וכיום כבר מנוטרות במסגרת הפרויקט כ־100 משאיות של הלקוח.

במקביל, הדוח חושף שינוי משמעותי בתמהיל ההכנסות של רייזור. הכנסות החברה במחצית הראשונה הסתכמו בכ־16.2 מיליון שקל, עלייה מתונה של 4% לעומת 15.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ואולם, הכנסות הרישוי זינקו ב־266%, מכ־2.2 מיליון שקל לכ־8 מיליון שקל, וכבר מהוות כמחצית מהמחזור. השינוי בתמהיל תרם לעלייה בשיעור הרווח הגולמי מ־43% ל־48%.

גם ההכנסה השנתית החוזרת (ARR), מדד מרכזי במעבר של רייזור למודל המבוסס יותר על רישיונות תוכנה, צמחה בחדות: מ־4.1 מיליון שקל לפני שנה לכ־15.5 מיליון שקל בסוף המחצית – זינוק של 278%.

רייזור גם ממשיכה להרחיב את בסיס המערכות הפעילות. נכון לסוף המחצית, DataMind מנטרת 214 מכונות נייחות, לעומת 103 בתקופה המקבילה, וכן 117 משאיות וכלי צמ"ה. בסך הכול מדובר בכ־331 נכסים תעשייתיים כבדים. החברה השלימה גם התאמה של הפלטפורמה לשלושה סוגי כלי רכב נוספים בדרום אפריקה.

מנוע צמיחה נוסף צפוי להיכנס לפעולה כבר ברבעון השלישי. במסגרת הזמנה קודמת מ־2023, הכוללת 14 אתרי כרייה, המערכת כבר פעילה בשישה אתרים. בחמישה אתרים נוספים הושלמה ההצטיידות והחלה התקנה והטמעה, והחברה מעריכה כי אלה יתחילו לתרום להכנסות במהלך הרבעון השלישי. עם שלושת האתרים הנותרים מתקיימים מגעים לקראת המשך הפריסה.

לאחר תקופת הדוח דיווחה רייזור גם על פיילוט מסחרי חדש באסיה, במסגרתו תותקן DataMind על 18 משאיות לתקופה של חצי שנה, תמורת כ־90 אלף דולר.

בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד תפעולי של כ־9.1 מיליון שקל, לעומת כ־8.1 מיליון שקל אשתקד, והפסד כולל של כ־10.7 מיליון שקל. מנגד, בקופתה היו בסוף יוני כ־39.4 מיליון שקל. החברה צופה כי הכנסות המחצית השנייה יצמחו בשיעור מהותי לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בין היתר בעקבות הרחבת הפריסות והגידול בהכנסות מרישיונות.

נתי אמסטרדם עובר מאנבידיה לתפקיד מנכ״ל מיקרוסופט ישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מיקרוסופט הודיעה על מינויו של נתי אמסטרדם למנכ"ל מיקרוסופט ישראל. אמסטרדם, שמגיע לחברה לאחר יותר מתשע שנים באנבידיה, ייכנס לתפקיד בחודש אוקטובר ויוביל את הפעילות העסקית של מיקרוסופט בשוק הישראלי.

אמסטרדם יחליף בתפקיד את אבי יושעי, ששימש בחודשים האחרונים כממלא מקום המנכ"ל. יושעי ימשיך לכהן כסמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO) של מיקרוסופט ישראל, ובמסגרת זו יוביל את האסטרטגיה הטכנולוגית ואת מהלכי החדשנות של החברה מול לקוחותיה בישראל.

בתפקידו האחרון שימש אמסטרדם כ-Senior Country Director של אנבידיה בישראל. הוא הצטרף לחברה במאי 2017 כדי להקים את הפעילות העסקית שלה בישראל והוביל את הצוות שהקים את הפעילות המקומית. במסגרת תפקידו היה אחראי על הפעילות העסקית והאסטרטגית של אנבידיה בשוק הישראלי ועל הקשרים עם סטארטאפים, גופי מחקר ואקדמיה, התעשייה הביטחונית, מערכת הבריאות, בנקים וגופים ממשלתיים, בין היתר סביב אימוץ טכנולוגיות בינה מלאכותית.

לפני הצטרפותו לאנבידיה מילא אמסטרדם שורה של תפקידי מכירות וניהול בחברות טכנולוגיה. בשנים 2015–2017 כיהן כמנכ"ל VMware ישראל, ולפי מיקרוסופט, במהלך השנתיים האחרונות שלו בתפקיד הכפיל את הפעילות העסקית של החברה. קודם לכן מילא תפקיד ניהולי אזורי ב-VMware, וכן תפקידי מכירות וניהול ב-Bynet Communications וב-Integrity Systems.

בסך הכול מביא עמו אמסטרדם קרוב לשלושה עשורים של ניסיון בתעשיית הטכנולוגיה, בדגש על מכירות ארגוניות, פיתוח עסקי וניהול פעילותן המקומית של חברות טכנולוגיה גלובליות. הוא בעל תואר ראשון במנהל עסקים מהמרכז האקדמי רופין ותואר MBA מאוניברסיטת בן-גוריון. את דרכו המקצועית החל לאחר שירות בחיל האוויר בתחום התקשורת וההצפנה.

כמנכ"ל מיקרוסופט ישראל יהיה אמסטרדם אחראי על הפעילות העסקית של החברה בארץ, ובכלל זה פעילותה מול ארגונים ולקוחות בתחומי הענן, הבינה המלאכותית והסייבר. התפקיד נפרד מניהול מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל, המפתח טכנולוגיות ומוצרים עבור פעילותה הגלובלית של החברה.

[צילום: ניב קנטור. *תמונה ערוכה]

סולרום מגדילה את הצבר ונערכת לייצור סדרתי של מערכות הלייזר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

סולרום החזקות מסכמת את הרבעון השני של 2026 עם עלייה בפעילות העסקית, גידול חד בצבר ההזמנות והתחלה של שינוי מבני בעקבות רכישת החברות א.ח.מ ונירון. במקביל, החברה מסמנת את פעילות הלייזר המבוססת על טכנולוגיית QCL כמנוע הצמיחה הטכנולוגי המרכזי שלה, ונערכת לעבור מפיתוח והזמנות ראשונות לייצור סדרתי.

הכנסות סולרום ממכירות ושירותים צמחו ברבעון השני בכ-25% ל-25.7 מיליון שקל, והרווח הגולמי הסתכם בכ-9.3 מיליון שקל, עם שיעור רווחיות של 36.2%. הרווח התפעולי מפעילות זו עמד על 3.3 מיליון שקל. בסך הכול רשמה החברה ברבעון הכנסות של 26.9 מיליון שקל ורווח נקי של כ-2.2 מיליון שקל. התוצאות כוללות לראשונה, החל מ-18 במאי, את פעילות א.ח.מ ונירון, שתרומתן צפויה לבוא לידי ביטוי מלא החל מהרבעון השלישי.

אחד הנתונים הבולטים בדוח הוא צבר ההזמנות. בסוף יוני הוא עמד על כ-100.3 מיליון שקל, לעומת 55.7 מיליון שקל בסוף 2025. עד לפרסום המצגת באוגוסט עלה הצבר כבר ל-118.8 מיליון שקל, בין היתר בעקבות הזמנה נוספת בהיקף של 5.6 מיליון שקל שהתקבלה לאחר חתימת הדוחות.

הרכישות שביצעה סולרום במאי אמורות לקבל ביטוי מלא החל מהרבעון השלישי. החברה רכשה את א.ח.מ, המתמחה בעיבוד שבבי וזיווד, ואת נירון, העוסקת בפיתוח, ייצור ואינטגרציה של מערכות חומרה ותוכנה לשימושים ביטחוניים. בעקבות המהלך מעסיקה הקבוצה כ-200 עובדים ופועלת בשישה אתרי פיתוח וייצור בישראל.

מעבר לתוספת ההכנסות, סולרום מציגה את הרכישות כחלק ממהלך של העמקת השליטה בשרשרת הערך. א.ח.מ מוסיפה לקבוצה יכולות עיבוד שבבי, מכניקה והרכבה, שלדברי החברה אמורות לאפשר לה להאיץ את הפיתוח והייצור הסדרתי של מוצרי הלייזר QCL, להפחית עלויות ולקצר זמני אספקה.

פעילות הלייזר עצמה עדיין קטנה מבחינה כספית: במחצית הראשונה הסתכמו ההכנסות ממנה בכ-0.3 מיליון שקל, לאחר כ-2.3 מיליון שקל בשנת 2025. עם זאת, החברה כבר השלימה ניסוי מבצעי בסמן QCL לסימון מטרות ארוכות טווח, קיבלה הזמנת מסגרת של 1.24 מיליון שקל לשני סוגי סמנים, ומדווחת כי היא מצויה בשיחות לגבי הזמנות נוספות ומוצרים חדשים בארץ ובחו"ל.

הכיוון האסטרטגי שסולרום מציגה הוא מעבר הדרגתי מקבלנות ייצור לפי שרטוט לפיתוח מערכות ומוצרים לפי דרישות הלקוח – פעילות שלדבריה מאופיינת ברווחיות גבוהה יותר. לצד המשך מיזוגים ורכישות, החברה מבקשת להשתמש בתשתית הייצור המתרחבת כדי להפוך את ה-QCL מטכנולוגיית פיתוח לקו של מוצרים ביטחוניים סדרתיים.

אקו ווייב מתקרבת לפרויקט הדגל בפורטוגל: שיקום שובר הגלים יצא לדרך

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: עבודות השיקום בשובר הגלים בפורטו. מקור: EWP]

פרויקט האנרגיה מגלי ים של אקו ווייב פאוור (Eco Wave Power) בפורטוגל קיבל דחיפה משמעותית, לאחר שרשות הנמלים המקומית APDL החלה רשמית בעבודות לשיקום שובר הגלים Barra do Douro בפורטו, שעליו מתכננת החברה להקים תחנת כוח בהספק של 1 מגה-ואט. מדובר בפרויקט הגדול ביותר של החברה עד כה, בהספק הגדול פי עשרה מהמתקן בהספק 100 קילוואט שהיא מפעילה בנמל יפו.

הפרויקט בפורטוגל הוא למעשה סיפור שנמשך כבר כשש שנים. ב-2020 חתמה אקו ווייב עם APDL, המפעילה מספר נמלים בצפון פורטוגל, על הסכם המאפשר לה לפתח מתקנים לייצור חשמל מגלי ים בהספק מצטבר של עד 20 מגה-ואט בארבעה אתרים. הזיכיון לשימוש בשוברי הגלים ניתן לתקופה של 25–30 שנה, והכוונה היא להתחיל במתקן של 1 מגה-ואט בפורטו ובהמשך, בכפוף להתקדמות הפרויקט, להוסיף עוד 19 מגה-ואט.

ב-2021 קיבלה החברה אישור ראשוני להתקנה ולחיבור של המתקן לרשת, ובמרץ 2024 השיגה אישור משמעותי נוסף מ-APDL לשימוש בשובר הגלים. במסגרת האישור העמידה החברה ערבות של 150 אלף אירו. במהלך 2025 היא השלימה עבודות תכנון וחישובי עומסים, שילמה 50% מדמי החיבור לרשת החשמל הפורטוגלית והחלה בהכנת התשתיות באתר. בינואר השנה הודיעה כי השלימה גם ניתוח של תנאי הגלים והעומסים והגישה ל-APDL את תוכנית הביצוע המלאה.

אלא שאז נתקל הפרויקט במכשול נוסף. במרץ הודיעה APDL לאקו ווייב כי שובר הגלים ספג נזק מקומי בעקבות אירוע סערה חריג וכי יהיה צורך לבדוק את המבנה ולבצע בו עבודות תיקון. למעשה, שובר הגלים סבל מבעיות עוד קודם לכן: כבר במרץ 2024 הודיעה APDL על תוכנית לשיקום ליקויים ביסודות התת-ימיים שלו. השלב הראשון הוערך ב-1.5 מיליון אירו ובמשך ביצוע של עד 18 חודשים, ולאחריו תוכנן שיקום גם של החלק שמעל פני המים.

כעת מודיעה אקו ווייב כי עבודות השיקום כבר החלו וכי APDL אישרה שהן מתקדמות גם באזור המיועד להתקנת המערכת שלה. עם זאת, עדיין אין לחברה מועד סופי שבו תוכל להיכנס לשטח ולהתחיל בהתקנת המצופים. המייסדת והמנכ"לית אינה ברוורמן צפויה להיפגש החודש עם אנשי APDL כדי לקבל לוח זמנים מעודכן, ובמקביל להיפגש עם קבלנים פורטוגליים בתחומי ההנדסה האזרחית, הפלדה, ההידראוליקה, החשמל והחיבור לרשת.

העיכוב כבר משפיע גם על לוח הזמנים הרגולטורי. אקו ווייב מבקשת מהרשויות בפורטוגל להאריך את המועד שנקבע לחיבור המתקן לרשת, ו-APDL הסכימה לתמוך רשמית בבקשה, מאחר שהתקנת המערכת תלויה בהשלמת עבודות השיקום.

עבור אקו ווייב מדובר בפרויקט אסטרטגי: בניגוד למתקני ההדגמה שהקימה עד היום, פורטו אמורה להיות ההתקנה הראשונה שלה בקנה מידה של מגה-ואט. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על מצופים המחוברים לתשתיות חופיות קיימות, כמו שוברי גלים ומזחים, ותנועתם מפעילה מערכת הממירה את אנרגיית הגלים לחשמל. אם השלב הראשון יצליח, הוא עשוי לשמש בסיס למימוש יתרת הזיכיון בפורטוגל ולהעברת הטכנולוגיה משלב הפיילוט לפרויקטים מסחריים גדולים יותר.

אפלייד: נכפיל את כושר ייצור המערכות עד 2028

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מטה אפלייד מטיריאלס ישראל (PDC) ברחובות]

חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) נערכת להמשך הגידול המואץ בביקוש לציוד לייצור שבבים, ומתכננת להעמיד עד 2028 כושר ייצור שיאפשר לה להכפיל את תפוקת המערכות הרבעונית בהשוואה לרמתה כיום. בשיחת הוועידה שקיימה החברה ביום חמישי בעקבות פרסום תוצאות הרבעון השלישי של 2026, מסר סמנכ"ל הכספים ברייס היל כי החברה כבר החלה לגייס ולהכשיר צוותי ייצור ותמיכה חדשים, ואף מתכננת הרחבת קיבולת נוספת שתאפשר לה להיענות לגידול בביקוש עד 2030. ברבעון האחרון לבדו גייסה אפלייד יותר מ-1,500 עובדים למערכי הייצור והשירות ברחבי העולם.

החברה לא פירטה היכן יתבצעו הגיוסים והרחבות הייצור העתידיות, ולכן לא ניתן בשלב זה לקבוע מה יהיה היקף ההשפעה על הפעילות בישראל. עם זאת, ישראל היא אחד ממרכזי הפיתוח והייצור המרכזיים של אפלייד מחוץ לארצות הברית. חטיבת Process Diagnostics and Control – PDC, המהווה את זרוע הפעילות המרכזית של אפלייד בישראל, פועלת כמרכז רווח עצמאי שמרכזו ברחובות, ומעסיקה כ-2,350 עובדים. החטיבה מפתחת ומייצרת מערכות מטרולוגיה, בדיקה ובקרת תהליכים עבור מפעלי ייצור שבבים.

החטיבה הישראלית צומחת ביותר מ-50%

בשיחת הוועידה סיפקה הנהלת אפלייד גם אינדיקציה משמעותית להמשך הצמיחה של פעילות PDC. מנכ"ל החברה גארי דיקרסון מסר כי החברה צופה שעסקי Process Diagnostics and Control יצמחו ביותר מ-50% בשנת 2026. לדבריו, לחברה גם צבר מוצרים חדשים שאמור לתמוך בהמשך הצמיחה ב-2027 ולאחר מכן.

הצמיחה נובעת בין היתר מהמורכבות הגוברת של שבבי לוגיקה וזיכרון מתקדמים. ייצור רכיבי לוגיקה ו-DRAM מהדורות החדשים דורש מספר הולך וגדל של שלבי בדיקה באמצעות מערכות e-beam, המסוגלות לבצע מדידות ברזולוציה תת-ננומטרית ובמבנים תלת-ממדיים מורכבים. במקביל, אפלייד משיקה מערכות בדיקה אופטיות חדשות שנועדו להרחיב את נוכחותה בשוק.

הנתון ממשיך מגמה שעליה הצביעה החברה כבר בתחילת השנה. בפברואר העריך דיקרסון כי מכירות טכנולוגיות ה-eBeam שפותחו בישראל יוכפלו במהלך 2026 ויחצו את רף מיליארד הדולר. החטיבה הישראלית אחראית בין היתר לפיתוח טכנולוגיית Cold Field Emission, המשמשת במערכות בדיקה עבור טרנזיסטורי Gate-All-Around, זיכרונות DRAM ו-HBM ורכיבים מתקדמים נוספים.

ה-AI דוחף את אפלייד לשיאים

ברמה הקבוצתית, אפלייד דיווחה על הכנסות שיא של 9.1 מיליארד דולר ברבעון, עלייה של 25% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ושל 15% לעומת הרבעון הקודם. הרווח המתואם למניה הגיע לשיא של 3.50 דולר. חטיבת Semiconductor Systems רשמה הכנסות של 7 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 27%, ואילו Applied Global Services רשמה הכנסות שיא של 1.8 מיליארד דולר, עלייה של 22%.

אחד ממנועי הצמיחה הבולטים הוא שוק הזיכרונות. מכירות החברה לתחום ה-DRAM, הכוללות גם ציוד לאריזת זיכרונות HBM, צמחו ב-52% והגיעו לשיא. אפלייד צופה האצה נוספת במחצית השנייה של השנה עם הרחבת החדרים הנקיים אצל יצרניות הזיכרונות.

גם תחום האריזות המתקדמות נמצא בזינוק. אפלייד צופה שהכנסותיה בתחום יצמחו ביותר מ-70% ב-2026, על רקע המעבר למערכות AI המשלבות מספר שבבי לוגיקה וזיכרונות HBM במארז אחד. החברה משקיעה בין היתר ב-Hybrid Bonding וב-Panel-Level Packaging, שלהערכתה יהפכו למנועי צמיחה משמעותיים בשנים הקרובות.

לדברי דיקרסון, לוגיקה מתקדמת, DRAM ואריזות מתקדמות צפויים יחד להיות אחראים לכ-80% מהגידול העולמי בהוצאות על ציוד לייצור שבבים ב-2026 וב-2027. הביקוש הגבוה גם משנה את מערכת היחסים עם הלקוחות: הגדולים שבהם כבר מספקים לאפלייד תחזיות מפורטות לשמונה רבעונים קדימה, בעוד שיחות על צורכי קיבולת מגיעות עד 2030 ודיונים על מפת הדרכים הטכנולוגית משתרעים לעיתים אפילו כעשור קדימה.

סטרטסיס: מייצרים 12 אלף חלקים ל-10 מיצרניות הרחפנים המובילות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

סטרטסיס (Stratasys) חושפת את היקף המעורבות הגובר שלה בתעשיית הרחפנים הביטחוניים. בשיחת המשקיעים שקיימה החברה בעקבות פרסום תוצאות הרבעון השני, אמר מנכ"ל החברה יואב זייף כי Stratasys Direct, זרוע שירותי הייצור של החברה, מייצרת יותר מ-12 אלף חלקים עבור מגזרי התעופה והביטחון, בעיקר עבור יצרניות רחפנים, וכי היא עובדת עם עשר מחברות הרחפנים המובילות.

Stratasys Direct משמשת למעשה כזרוע ייצור לפי דרישה: במקום שהלקוח ירכוש מדפסת וייצר בעצמו, הוא יכול להעביר לסטרטסיס את התכנון ולקבל ממנה את החלק המוגמר. פעילות הייצור שלה בארה"ב מתבצעת במספר אתרים ומבוססת על מגוון טכנולוגיות הדפסה פולימריות, בהן FDM, ‏SLA, ‏SAF ו-SLS. סטרטסיס לא חשפה את זהות עשר יצרניות הרחפנים, את סוגי החלקים שהיא מייצרת עבורן או באילו מערכות מודפסים אותם 12 אלף חלקים.

ואולם, מהשיחה עולה כי לא מדובר רק בחלקי חילוף. החברה תיארה ביקוש מצד חברות דיפנס-טק ל"ייצור רחפנים, ייצור חימוש ויישומי ייצור בפלטפורמות מהדור הבא". הפעילות הזו סייעה ל-Stratasys Direct להגדיל ברבעון את הכנסותיה ב-12.1% בהשוואה לשנה שעברה. לדברי זייף, צבר ההזמנות של החטיבה נמצא כעת ברמה הגבוהה בתולדותיה והחברה מתכוונת להשקיע בהגדלת כושר הייצור.

"אנחנו מייצרים יותר מ-12 אלף חלקים לתעופה ולביטחון, בעיקר לרחפנים. אנחנו עובדים עם עשר מחברות הרחפנים המובילות", אמר זייף. לדבריו, "אנחנו הולכים להשקיע בכושר הייצור הזה ובהעמקת החדירה לתעופה ולביטחון".

הדיפנס הופך למנוע מרכזי

פעילות הרחפנים היא חלק ממגמה רחבה בהרבה בסטרטסיס. לדברי זייף, תעופה וביטחון הם כיום "בפער גדול, הפעילות הגדולה ביותר שלנו", והכנסות החברה מהמגזר צמחו ברבעון השני ב-17% לעומת התקופה המקבילה. סטרטסיס אף מעריכה כי היא כיום השחקנית המובילה בתחום הייצור התוספתי הפולימרי לשוק התעופה והביטחון.

אחד הלקוחות הבולטים הוא חיל האוויר האמריקאי, שמרחיב את השימוש במדפסות F900 של סטרטסיס לצורכי תחזוקה וייצור חלקי חילוף. לדברי החברה, מדובר כבר בהשקעות חוזרות במספר מערכות, וההזמנות הולכות ומתרחבות לאתרים נוספים במערך התחזוקה של חיל האוויר כחלק מתוכניות ארוכות טווח.

המגמה קיבלה לאחרונה חיזוק נוסף, כאשר סטרטסיס זכתה בתוכנית בהיקף 7.8 מיליון דולר של America Makes ומשרד ההגנה האמריקאי. במסגרת הפרויקט תפתח החברה יכולות ניטור ובקרת איכות בזמן אמת עבור F900 ועבור פתרון עתידי המבוסס על F3300, במטרה להרחיב את השימוש בהדפסה תלת-ממדית לייצור חלקים קריטיים במערכת הביטחון האמריקאית.

המעבר לייצור סדרתי ניכר גם מחוץ לדיפנס. מכירות החומרים המתכלים של סטרטסיס הגיעו ברבעון לשיא של 66.3 מיליון דולר, בין היתר בשל צריכה גוברת של חומרים בעלי ביצועים גבוהים. מבחינת החברה, זהו מדד לכך שהמדפסות המותקנות אצל הלקוחות משמשות יותר לייצור בפועל ופחות ליצירת אבות-טיפוס.

Markforged תכניס את סיבי הפחמן

למגמה הזו מתחברת גם רכישת Markforged, שעליה הכריזה סטרטסיס לאחרונה. החברה תשלם 42.5 מיליון דולר במזומן עבור Markforged, שהכניסה ב-2025 כ-70 מיליון דולר. סטרטסיס צופה שהעסקה תתרום חיובית ל-EBITDA כבר במהלך השנה הראשונה לאחר השלמתה.

הנכס הטכנולוגי המרכזי שסטרטסיס מבקשת לקבל הוא יכולת ההדפסה בסיבי פחמן רציפים (Continuous Carbon Fiber), המאפשרת לייצר חלקים חזקים וקלים שעשויים במקרים מסוימים להחליף רכיבי מתכת. לדברי זייף, היתרון הוא לא רק במשקל, אלא גם בעלות ובצמצום תהליכי העיבוד הנדרשים לאחר הייצור.

"סיבי פחמן רציפים יכולים להחליף מתכת. הם קלים יותר, זולים יותר ודורשים משמעותית פחות עיבוד לאחר ההדפסה", אמר זייף. לדבריו, מאז ההכרזה על העסקה כבר פנו אליו ארבע חברות גדולות המבקשות לעבוד עם סטרטסיס על אימוץ הטכנולוגיה ועל פיתוח סטנדרטים לשימוש בסיבי פחמן רציפים.

Markforged גם תרחיב את טווח הלקוחות של סטרטסיס. בעוד סטרטסיס חזקה בחברות גדולות וביישומים תעשייתיים מתקדמים, Markforged מביאה עמה בסיס לקוחות של בתי מלאכה וחברות בינוניות, לצד רשת מפיצים וטכנולוגיית תוכנה לסימולציה ולניהול ייצור מבוזר.

מבחינת סטרטסיס, החיבור בין שתי החברות מיועד בראש ובראשונה להרחיב את סל היישומים שהיא יכולה להציע לתעשיות הביטחוניות. כפי שסיכם זייף, הרכישה תאפשר לחברה "להגיד כן ליותר עסקים חדשים, מהר יותר – במיוחד בתעופה, בביטחון וברכב".

למה אנתרופיק מוכנה לשלם 6 מיליארד דולר על דקארט?

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מראה וירטואלית ממחישה את היכולות של מודל Lucy, המאפשר לשנות ולעבד וידאו חי בזמן אמת. מקור: Decart AI

חברת הבינה המלאכותית Anthropic מנהלת מגעים לרכישת הסטארט-אפ הישראלי דקארט (Decart AI) תמורת כ-6 מיליארד דולר, כך דיווחה בלומברג. רויטרס אישרה ממקור מטעמה כי המגעים אכן מתקיימים, אך העסקה טרם הושלמה ואין ודאות שתצא לפועל. אם תושלם, תהיה זו עסקת ענק עבור חברה שרק במאי האחרון השלימה גיוס של 300 מיליון דולר לפי שווי של כ-4 מיליארד דולר. בעבר פורסמו דיווחים גם על התעניינות מצד אנבידיה ו-SpaceX. אלא שהשאלה המעניינת יותר מתג המחיר היא מה בדיוק רואה אנתרופיק בדקארט ששווה מבחינתה מיליארדי דולרים.

במבט ראשון, דקארט עשויה להיראות כחברת AI גנרטיבי שמתמחה בווידאו וב"מודלי עולם". החברה פיתחה את Lucy, שמאפשר לערוך וידאו בזמן אמת באמצעות הוראות טקסטואליות – למשל להחליף דמות או רקע, להוסיף אובייקטים ואפקטים – תוך שמירה על קצב של 30 פריימים בשנייה. היא גם פיתחה את Oasis, מודל עולם אינטראקטיבי המיועד בין היתר לסימולציות עבור רובוטים ומכוניות אוטונומיות. בניגוד למנוע סימולציה קלאסי, המודל מייצר בעצמו את העולם ואת התפתחותו בתגובה לפעולות המשתמש או הסוכן. אבל המוצרים הללו מספרים רק מחצית מהסיפור. מתחתיהם נמצאת כנראה הטכנולוגיה שמעניינת במיוחד את אנתרופיק: Decart Optimization Stack, או DOS.

דקארט יוצאת מנקודת הנחה שחלק ניכר מכוח החישוב של מאיצי AI אינו מנוצל בצורה אופטימלית. DOS היא שכבת תוכנה שמבצעת אופטימיזציה עמוקה לאורך ה-stack – מתכנון המודל בהתחשב בחומרה, דרך kernels וניהול זיכרון ועד קומפיילרים ואופטימיזציה של inference. היא פועלת על מגוון ארכיטקטורות, ובהן GPU של אנבידיה, TPU של גוגל ו-Trainium של AWS. המטרה פשוטה: להוציא יותר עבודה מאותו שבב, ולהריץ מודלים מהר וזול יותר.

דקארט כבר מציעה את היכולת הזו כשירות ליצרניות שבבים, hyperscalers ומעבדות AI, ואף מאפשרת ללקוחות להביא workloads משלהם ולבצע עבורם התאמות של kernels וקומפיילרים. במקביל היא השיקה את Cogito, שכבת inference למודלי שפה פתוחים. לטענתה, השימוש בטכנולוגיה שלה מאפשר במקרים מסוימים מהירות הגבוהה בערך פי חמישה מספק inference טיפוסי, ואף יותר מ-1,000 טוקנים בשנייה בתצורות מסוימות. אלה אמנם נתוני החברה, אך הם ממחישים היטב את הנכס שאנתרופיק עשויה לחפש.

לסחוט יותר מכל GPU

עבור אנתרופיק, זה נוגע באחת מנקודות התורפה הגדולות ביותר של עסקי הבינה המלאכותית: חשבון החשמל החישובי. ככל ש-Claude הופך ממודל שעונה לשאלה למערכת של סוכנים שמבצעים משימות ארוכות, כותבים קוד, מפעילים כלים וחוזרים שוב ושוב למודל כדי "לחשוב" על הצעד הבא, כמות ה-inference מזנקת. כל שיפור ב-throughput או ניצול המאיצים יכול לפיכך להיות מתורגם ישירות לחיסכון עצום.

רויטרס העריכה כי אם הוצאות המחשוב של אנתרופיק יגיעו לכ-56 מיליארד דולר בתרחיש שבו הכנסותיה מגיעות ל-100 מיליארד דולר, אפילו שיפור של 10% ביעילות החישוב עשוי להיות שווה תיאורטית 5.6 מיליארד דולר בשנה. במובן הזה, תג מחיר של 6 מיליארד דולר על חברה שמסוגלת לשפר באופן מהותי את יעילות התשתית כבר נראה פחות מופרך.

ויש רמז נוסף. לפי הדיווח על המגעים, עובדי דקארט צפויים להצטרף דווקא לארגון ה-Inference and Performance של אנתרופיק. אם כך יהיה, זו אינדיקציה חזקה לכך שהיעד המרכזי אינו להפוך את Claude למחולל וידאו, אלא להביא לתוכו את הידע שנצבר בדקארט באופטימיזציה של הרצת מודלים.

מ-8200 לתשתית של Claude

דקארט נוסדה ב-2023 על ידי ד"ר דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהכירו במסגרת שירותם ב-8200. לייטרסדורף, מנכ"ל החברה, הוא בוגר שלושה תארים במדעי המחשב בטכניון, לרבות דוקטורט, ואילו שלו משמש כמנהל המוצר. החברה גייסה לאורך הדרך ממשקיעים בולטים ובהם Sequoia, Nvidia, Benchmark, Radical Ventures ו-Zeev Ventures. בגיוס האחרון במאי היא הציגה במפורש את DOS כתשתית שעליה נבנים שני קווי המודלים שלה – Lucy לחוויות אינטראקטיביות ו-Oasis ל-Physical AI.

וזו אולי הדרך הטובה ביותר להבין את דקארט: לא כחברת וידאו שבמקרה פיתחה טכנולוגיית אופטימיזציה, אלא כחברת אופטימיזציה שבנתה מודלי וידאו ועולמות בזמן אמת כדי להראות מה התשתית שלה מסוגלת לעשות. האתר שלה מנסח את השאיפה בפשטות: לגרום ל-AI לפעול "במהירות של המציאות". עבור אנתרופיק, שנמצאת במרוץ שבו ביצועי המודל חשובים כמעט כמו העלות של כל תשובה שהוא מייצר, היכולת הזו עשויה להיות שווה הרבה מאוד כסף.

Informatica מקימה בישראל סביבת ענן מקומית בהשקעה של 15 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[ינאי מילשטיין, מנהל פעילות אינפורמטיקה בישראל. צילום: ניר אלון]

קבוצת Aman ו-Informatica, שנרכשה בשנה שעברה על ידי Salesforce, חתמו על הסכם להקמת סביבת PoD – Point of Delivery – של Informatica בישראל, בהשקעה המוערכת בכ־15 מיליון דולר. המהלך מגיע לאחר שפלטפורמת החברה אושרה במסגרת פרויקט נימבוס הממשלתי, ונועד לאפשר לה לספק את שירותי הענן שלה למשרדי ממשלה ולגופים נוספים תוך שמירת המידע הרלוונטי בגבולות ישראל.

למרות שבהודעת Aman מופיע גם המונח "דאטה סנטר", PoD אינו בהכרח מרכז נתונים פיזי חדש. מדובר למעשה במופע מקומי של פלטפורמת הענן של Informatica. החברה מפעילה PoDs דומים ברחבי העולם על גבי תשתיות של ספקיות ענן דוגמת AWS, Microsoft Azure ו-Google Cloud. התיעוד של Informatica מראה כי כל PoD משויך לאזור ענן ולמיקום גיאוגרפי מוגדר, ולעיתים קיימת גם סביבת Disaster Recovery באזור נוסף.  Aman לא מסרה בשלב זה על איזו תשתית יוקם ה-PoD הישראלי, ולכן לא ברור אם Informatica תרכוש ציוד מחשוב משלה או, כפי שסביר יותר בהתבסס על המודל שבו היא פועלת בעולם, תרכוש משאבי מחשוב, אחסון, תקשורת ויתירות כשירות מספק ענן ותקים מעליהם את סביבת התוכנה המקומית שלה.

נימבוס: מהתשתית ועד התוכנה

פרויקט נימבוס נועד להעביר חלק משמעותי ממערכות המחשוב של ממשלת ישראל לענן. ברובד הראשון של הפרויקט נבחרו AWS ו־Google Cloud כספקיות הענן המרכזיות של הממשלה, והשתיים הקימו אזורי ענן בישראל. אלה מספקים את שכבת התשתית – כוח מחשוב, אחסון, בסיסי נתונים, רשת ושירותי ענן נוספים.

אלא שממשלה שעוברת לענן זקוקה להרבה יותר מתשתית. כאן נכנס רובד 5, המכונה השוק הדיגיטלי הממשלתי. מטרתו להרחיב את סל השירותים שהממשלה יכולה לרכוש ולהכניס אליו פתרונות תוכנה ושירותי צד שלישי הזמינים באמצעות סביבת הענן הממשלתית.

ברובד זה כבר משולבים פתרונות בתחומי פיתוח, סייבר, ניהול מערכות, דאטה ותוכנה ארגונית. בין הפתרונות שהוצעו במסגרת הפעילות ניתן למצוא את SAP BTP, פלטפורמת OpenShift של Red Hat ופתרונות אבטחת יישומים של Checkmarx. עבור ספקיות התוכנה, הכניסה לרובד מאפשרת למשרדי הממשלה לרכוש את השירותים שלהן במסגרת מנגנוני הרכש של נימבוס.

מה Informatica יכולה לעשות עבור הממשלה?

Informatica מתמחה בשכבה שנמצאת בין מאגרי המידע השונים של הארגון לבין היישומים שעושים בהם שימוש. הפלטפורמה שלה מאפשרת, בין היתר, לחבר מידע ממערכות ומסדי נתונים שונים, לבנות תהליכי העברת נתונים, לאתר כפילויות ושגיאות, לטייב מידע ולנהל הרשאות ומדיניות Data Governance.

עבור משרד ממשלתי שמחזיק עשרות מערכות ותיקות וחדשות, המשמעות יכולה להיות, למשל, חיבור בין מאגר מקומי ישן לבין מערכת חדשה בענן, יצירת קטלוג שממפה איזה מידע נמצא בכל מערכת, או טיוב נתונים לפני שהם מוזנים למערכת אנליטיקה או AI. אלה הופכים למשמעותיים במיוחד ככל שמשרדי הממשלה מבקשים להפעיל יישומי בינה מלאכותית על מאגרי המידע שלהם.

אז למה צריך PoD אם AWS וגוגל כבר בישראל?

הסיבה היא שהימצאות הנתונים ב-Israel Region של AWS או Google אינה מבטיחה שכל רכיבי שירות ה-SaaS שמטפל בהם נמצאים בישראל. שירות כמו Informatica כולל גם שכבת ניהול משלו – שירותי ליבה, זהויות, metadata, תזמור וניהול של תהליכי העבודה. בתיעוד של Informatica ניתן לראות כי ה-PoDs כוללים שירותי Core משותפים של הפלטפורמה ונקודות תקשורת ייעודיות.

ה-PoD הישראלי אמור אפוא להוסיף מעל הענן המקומי שכבה נוספת של ריבונות מידע: לא רק התשתית שעליה נמצאים הנתונים תהיה בישראל, אלא גם סביבת Informatica שמנהלת אותם.

במובן הזה, השקעת ה־15 מיליון דולר אינה בהכרח השקעה בבניין, שרתים וגנרטורים. היא עשויה לכלול הקמת סביבת SaaS ישראלית נפרדת, משאבי ענן, אחסון, תקשורת, אבטחה, יתירות, התאמות רגולטוריות ותפעול.

ואלנס מעלה תחזית: מוצרי ה-AV החדשים מאיצים את הצמיחה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל ואלנס, יורם זלינגר, שמונה לתפקידו בחודש נובמבר האחרון]

חברת השבבים הישראלית ואלנס (Valens Semiconductor) סיימה את הרבעון השני של 2026 עם הכנסות של 18.1 מיליון דולר, עלייה של 6.5% לעומת הרבעון הקודם ושל 5.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ומעל לטווח התחזית שסיפקה החברה. בעקבות הביצועים במחצית הראשונה והשיפור בנראות להמשך השנה, העלתה ואלנס את תחזית ההכנסות השנתית מ-75–77 מיליון דולר ל-78–81 מיליון דולר. באמצע הטווח מדובר בצמיחה שנתית של כ-13%.

החברה עדיין מפסידה, אך מציגה שיפור מסוים ברמה התפעולית. ההפסד המתואם לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות (Adjusted EBITDA) הצטמצם ל-4.2 מיליון דולר, לעומת 5.5 מיליון דולר ברבעון הראשון, והיה טוב מהתחזית. ההפסד הנקי הסתכם ב-8.1 מיליון דולר. ואלנס סיימה את הרבעון עם 83.4 מיליון דולר במזומן, שווי מזומנים ופיקדונות וללא חוב.

התחזית לרבעון השלישי מצביעה על האצה נוספת: ואלנס צופה הכנסות של 21.3–21.7 מיליון דולר, כלומר צמיחה של כ-19% לעומת הרבעון השני בנקודת האמצע של התחזית. במקביל, היא צופה שהפסד ה-EBITDA המתואם יצטמצם ל-2.8–3.4 מיליון דולר.

המנוע המרכזי של הצמיחה הנוכחית אינו תחום הרכב, אלא פעילות האודיו-וידאו המקצועית. פעילות זו, הכלולה בחטיבת Cross-Industry Business, הניבה ברבעון 13.1 מיליון דולר, לעומת 11 מיליון דולר ברבעון הראשון. לדברי המנכ"ל יורם סלינגר, העלאת התחזית נובעת בעיקר מהתרחבות השימוש בשני השבבים החדשים של החברה, VS3000 להעברת HDMI 2.1 לא דחוס על גבי כבלי תקשורת, ו-VS6320 להעברת USB 3.2. מוצרים המבוססים על השבבים כבר הושקו על ידי יצרניות ציוד ובהן Crestron ו-Extron.

אחת ההתפתחויות המעניינות בשיחה עם המשקיעים נוגעת למהלך חדש סביב VS6320. עם כניסתו לתפקיד הקים סלינגר צוות פנימי שנועד לאתר הזדמנויות לייצר הכנסות חדשות מהטכנולוגיות הקיימות של ואלנס, תוך השקעת מו"פ נוספת מינימלית וקיצור זמן ההגעה לשוק.

במסגרת זו פיתחה החברה reference design המשלב את VS6320 עם שבב נוסף ותוכנה שפיתחה ואלנס, ומאפשר להעביר במקביל USB 3 ווידאו 4K על גבי כבל יחיד. לדברי החברה, הפתרון כבר הניב הזמנות בהיקף של מיליוני דולרים ממספר לקוחות, וחלקם כבר השלימו את שלבי הבדיקה וההסמכה ומתחילים בייצור סדרתי. בהמשך מתכננת ואלנס לשלב את שתי היכולות בשבב יחיד, שיפחית את מספר הרכיבים, העלות ומורכבות האינטגרציה.

ואלנס גם דיווחה על בחירת שבבי HDBaseT שלה עבור ערכת ההרחבה החוטית החדשה של מערכת ClickShare של Barco. סלינגר רואה בהחלטה של חברה המזוהה דווקא עם פתרונות קישוריות אלחוטיים עדות לכך שגם בעידן ה-Wi-Fi נשמר ביקוש לקישוריות חוטית במערכות AV הדורשות ביצועים ואמינות גבוהים.

בתחום הרכב, שהניב ברבעון 5 מיליון דולר, ממשיכה החברה לקדם ארבע זכיות תכנון המבוססות על שבבי VA7000, המיועדים לקישור מצלמות ומכ"מים במערכות ADAS ונהיגה אוטונומית. לדברי סלינגר, ואלנס כבר השלימה את חלקה המרכזי בפיתוח ומסרה את השבבים לספקיות Tier-1 המפתחות את יחידות הבקרה עבור יצרניות הרכב. ארבע התוכניות מתקדמות לפי התכנון, והחברה צופה התחלה של הכנסות מהן במהלך 2027, כאשר התרומה המשמעותית יותר צפויה עם המעבר לייצור בהיקפים גדולים.

עם זאת, פעילות הרכב עדיין מציגה רווחיות נמוכה משמעותית מפעילות ה-AV: שיעור הרווח הגולמי שלה ירד ברבעון ל-41.5%, לעומת 69.2% בחטיבה הבין-תעשייתית. בחברה ייחסו את הירידה לעלויות בדיקה נוספות ולמגבלות קיבולת, והבהירו כי העלויות הללו צפויות להמשיך בטווח הקרוב. בכך, 2027 מסתמנת כשנת מבחן מרכזית עבור ואלנס: השנה שבה היא מקווה לצרף למומנטום המתחדש ב-AV גם מנוע הכנסות משמעותי שני משוק הרכב.

יותר אנשי סייבר כבר לא מבטיחים יותר הגנה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

איך מגינים על ארגון בעידן ה-AI? בסדרה מיוחדת של TechTime, בכירי תעשיית הסייבר מציגים למנכ"לים ולמנהלי אבטחת מידע את האיומים החדשים — ואת תפיסת ההגנה הנדרשת

אמיר מיטווך, מייסד-שותף ב-CWG

אם הייתי נכנס מחר בבוקר לתפקיד CISO של חברה עם 5,000 עובדים, הייתי מתחיל במיפוי מלא של השימוש ב-AI בארגון: באילו כלים העובדים משתמשים, איזה מידע מוזן אליהם ולאילו מודלים הוא נשלח.

צריך לצאת מנקודת הנחה שהשימוש הזה כבר קיים, גם אם הוא אינו מתועד במלואו. אבל המטרה אינה לעצור אותו. היא להפוך אותו לגלוי, מנוהל ומבוקר — ולאפשר לארגון ליהנות מהיתרונות העסקיים של AI בלי לאבד שליטה על המידע ועל הסיכונים.

AI הוא לא עוד כלי תוכנה

הטעות הגדולה ביותר שאני רואה היא ההתייחסות ל-AI כאל עוד תוכנה שהארגון מכניס לשימוש.

בפועל, מדובר בטכנולוגיה שמקבלת גישה למידע רגיש, משפיעה על תהליכים עסקיים ולעיתים גם מקבלת החלטות. למרות זאת, ארגונים רבים שואלים קודם איזה כלי AI כדאי להטמיע, ורק אחר כך כיצד צריך לנהל אותו.

הסדר צריך להיות הפוך. לצד מיפוי השימוש, צריך להגדיר איזה מידע מותר להזין למודלים, אילו כלים מאושרים ומי אחראי עליהם. בלי מדיניות, הרשאות ובקרה, גם כלי AI מתקדם עלול להפוך למקור סיכון.

היתרון של הצוות הגדול נשחק

אבל AI משנה דבר עמוק יותר: את מאזן הכוחות בין התוקף למגן.

אחת מהנחות היסוד שכבר אינן תקפות היא שהיתרון נמצא אצל מי שיש לו יותר כוח אדם או יותר משאבים. AI מאפשר לצוותי אבטחה לבצע יותר בדיקות, חקירות ותגובות בפחות זמן — אבל בדיוק אותה יכולת עומדת גם לרשות הצד השני.

תוקפים יכולים לבצע מתקפות מתוחכמות יותר, בקצב גבוה יותר ובהיקף רחב יותר. כתוצאה מכך, יתרון טכנולוגי שהיה בעבר משמעותי יכול להישחק מהר מאוד.

לכן היתרון כבר לא יהיה בהכרח של הארגון שמעסיק יותר אנשי אבטחת מידע, אלא של הארגון שיודע לשלב נכון בין אוטומציה, AI ושיקול דעת אנושי.

לא להחליף את המומחה — להכפיל אותו

מכאן נגזר גם האופן שבו ארגונים צריכים לחשוב על שילוב AI במערך ההגנה.

המטרה אינה להחליף את מומחי הסייבר, אלא לאפשר להם לעשות יותר: לבצע יותר בדיקות, לחקור יותר אירועים ולהגיב מהר יותר. במקומות שבהם המכונה יכולה לבצע עבודה חוזרת או לעבד כמויות גדולות של מידע, צריך לתת לה לעשות זאת — ולהשאיר לאדם את המקומות שבהם נדרשים ניסיון, אחריות ושיקול דעת.

2027 לא תהיה השנה שבה AI יחליף את אנשי הסייבר. היא עשויה להיות השנה שבה היתרון יעבור לאנשי הסייבר שיודעים לעבוד עם AI.

זה כבר נושא למנכ"ל ולדירקטוריון

לכן AI לא יכול להישאר פרויקט של מחלקת ה-IT או הסייבר. הוא משפיע על התחרותיות של הארגון, על היעילות שלו ועל פרופיל הסיכון שלו, ולכן צריך להפוך לנושא אסטרטגי ברמת ההנהלה והדירקטוריון.

צריך להשקיע גם באנשים, לא רק בכלים. עובדים שיודעים להשתמש ב-AI בצורה נכונה ובטוחה יכולים להפוך למכפיל כוח משמעותי.

בסופו של דבר, גם התוקפים וגם המגינים מקבלים גישה לאותו מכפיל כוח. היתרון יהיה של מי שילמד להשתמש בו טוב יותר — ולחבר בין היכולת של המכונה לבין שיקול הדעת האנושי.

מצאתם אלפי חולשות? זו כבר לא השאלה החשובה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

איך מגינים על ארגון בעידן ה-AI? בסדרה מיוחדת של TechTime, בכירי תעשיית הסייבר מציגים למנכ"לים ולמנהלי אבטחת מידע את האיומים החדשים — ואת תפיסת ההגנה הנדרשת

ענר מזור, מייסד-שותף ו-CPO ב-Tenzai

אם הייתי נכנס מחר בבוקר לתפקיד CISO של חברה עם 5,000 עובדים, הדבר הראשון שהייתי משנה הוא את הדרך שבה הארגון מודד סיכון.

רוב הארגונים עדיין מסתכלים על מספר החולשות שמצאו. אבל זו כבר לא השאלה הנכונה. אם אריץ AI על כל הקוד שלי, אוכל למצוא עשרות אלפי חולשות. בפועל, רק חלק קטן מהן באמת ניתנות לניצול בסביבה הספציפית של הארגון ועלולות לאפשר לתוקף לגרום נזק.

לכן הייתי מחליף את השאלה "כמה חולשות יש לנו?" בשאלה הרבה יותר חשובה: מה באמת פריץ?

לא כל חולשה היא סיכון

אנחנו כבר רואים את השינוי הזה אצל ארגונים. הם פחות מתעניינים במספר הכולל של החולשות ויותר בשאלה: אם מישהו ינסה לפרוץ אליי מחר בבוקר, איפה הוא באמת יצליח?

זו הבחנה חשובה במיוחד בעידן ה-AI. היכולת למצוא חולשות הופכת לזולה, מהירה ונגישה יותר, ולכן עצם הגילוי שלהן כבר אינו מספיק. האתגר הוא להבין אילו חולשות באמת ניתנות לניצול, באילו תנאים ולאילו נכסים הן מאפשרות להגיע.

כך אפשר לתעדף נכון את המשאבים ולהתמקד במה שבאמת מסכן את הארגון.

התוקף הופך לסוכן

לפני שנה עוד הייתה מחלוקת אם מודלי AI באמת מסוגלים לבצע משימות סייבר מורכבות. היום אנחנו כבר יודעים שכן. ראינו את היכולות האלה אצל Anthropic ואצל OpenAI, ואנחנו רואים אותן גם במודלים פתוחים ובמודלים סיניים. המשמעות היא שהיכולות האלה כבר לא נמצאות בידיים של חברה אחת — הן הופכות לנגישות הרבה יותר.

אבל השינוי הגדול יותר בעיניי הוא המעבר מפעולה בודדת לסוכן שפועל לאורך זמן.

סוכן AI יכול לאסוף מידע, למצוא חולשה, לנסות לנצל אותה, לבדוק מה קרה, ואם נכשל — לעבור לנתיב אחר ולהמשיך. כל שלב בפני עצמו אולי אינו יוצא דופן, אבל החיבור ביניהם מאפשר מתקפה מורכבת ואוטונומית הרבה יותר.

במקביל, AI מוריד את רף הכניסה. תוקפים שפעם נזקקו לידע טכני רב יכולים להיעזר במודלים מתקדמים לביצוע משימות שבעבר דרשו מומחיות גבוהה.

חלון הזמן של המגן נסגר

AI משנה גם את המשמעות של Zero-Day ו-One-Day. בעבר, גם אחרי שפורסם עדכון אבטחה, לקח זמן להבין מה בדיוק תוקן וכיצד להפוך את החולשה למתקפה. היום מודל AI יכול לנתח את השינוי בקוד, להבין מה הייתה החולשה ולייצר עבורה קוד שמנצל אותה בזמן קצר מאוד.

גם מציאת Zero-Day כבר אינה בהכרח נחלתם של חוקרים מתקדמים בלבד. ככל שהיכולת הזאת הופכת נגישה וזולה יותר, הסיכון לארגונים גדל.

מבחינת ה-CISO, המשמעות ברורה: חלון הזמן של המגן הולך ומתקצר. לכן לא מספיק לתעדף חולשות רק לפי חומרתן. צריך לשאול איזו מהן באמת ניתנת לניצול — ועל מה צריך לרוץ קודם.

אם התוקף בודק כל הזמן, גם הארגון צריך

אנחנו נמצאים בתקופת מעבר. בני אדם עדיין מגדירים את מטרות התקיפה, אבל יותר ויותר מהביצוע עצמו עובר לסוכני AI. הם מסוגלים לעבוד ברצף, לקבל החלטות ולבדוק הרבה יותר אפשרויות ממה שאדם יכול.

לכן גם ההגנה צריכה להשתנות. אם בעבר היה מספיק לבצע מבדק חדירה פעם בכמה חודשים, היום זה כבר לא מספיק. אם תוקף יכול לנסות אלפי תרחישים חדשים באמצעות AI, גם הארגון צריך לבדוק את עצמו באופן רציף.

זו הגישה שאנחנו מאמינים בה ב-Tenzai: לא לחכות לתוקף, אלא להפעיל AI שחושב ומתנהג כמו תוקף, להבין מה באמת ניתן לנצל — ולסגור את הפער לפני שמישהו אחר עושה זאת.

[קרדיט צילום: אלעד מלכה]

RP Optical בוחנת רכישת חברת לידאר אמריקאית ב-100 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מצלמת MWIR (מימין) ומודול מעקב ממשפחת LANTIS של RP Optical]

חברת אר פי אופטיקל לאב (RPO) דיווחה היום (ה') לבורסה כי החלה בבדיקת נאותות ובמשא ומתן לרכישת מלוא הבעלות בחברה אמריקאית פרטית, המתמחה בפיתוח, תכנון וייצור מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות LiDAR עבור השוק הביטחוני האמריקאי, ובפרט עבור פלטפורמות אוויריות מסווגות. על פי מכתב הכוונות הלא מחייב, RPO צפויה לשלם כ־100 מיליון דולר במזומן, בכפוף להתאמות ולהשלמת בדיקת הנאותות. העסקה טעונה גם אישור רגולטורי בארה"ב, ואין עדיין ודאות שתצא לפועל.

אם תושלם, תהיה זו קפיצת מדרגה משמעותית עבור RPO, שהכנסותיה הסתכמו בכ־45–48 מיליון דולר ב־2025. החברה מציינת כי היא בוחנת אפשרויות למימון העסקה, ובהן הנפקת מניות ומימון חיצוני. מעבר לטכנולוגיית ה-LiDAR, הרכישה אמורה להעניק לה דריסת רגל עמוקה יותר בשוק האמריקאי. RPO מסבירה כי חלק מלקוחותיה האסטרטגיים בארה"ב מעדיפים לבצע הזמנות מספקים מקומיים, וכי הרכישה תפתח בפניה גם את חוג הלקוחות של חברת היעד.

העסקה מצטרפת לשורה של מהלכים שמשרטטים את הכיוון שאליו הולכת RPO. רק השבוע דיווחה החברה כי השלימה בדיקת נאותות ומנהלת מו"מ מתקדם לרכישת 70% מחברה פרטית במערב אירופה תמורת כ־2.2 מיליון אירו, לפי שווי של כ־3.2 מיליון אירו. החברה הנרכשת מתמחה בעדשות מדויקות באור הנראה ובהרכבה אופטו־מכנית של מערכות מורכבות עבור התעשייה הביטחונית וגופי מחקר באירופה. ל-RPO תהיה אפשרות להגיע בהמשך לבעלות מלאה.

מהלך נוסף הוא ההשקעה ברדלר טכנולוגיות הישראלית, המפתחת מערכות Motion Control וניהול הספק. RPO השקיעה בה כ־2.9 מיליון דולר וקיבלה כ־19% ממניותיה, עם אפשרות להגדיל בהמשך את אחזקתה. עוד קודם לכן רכשה RPO את Radomatics, המתמחה באלקטרוניקה קריטית למשימה ובמערכות מכ"ם ייעודיות. Radomatics מציעה שירותי פיתוח וייצור מקצה לקצה לצד מוצרים ומערכות מותאמות ללקוח.

החיבור בין המהלכים מלמד על שינוי עמוק יותר בפרופיל של RPO. החברה צמחה סביב מומחיות באופטיקה ובמיוחד בהדמיה תרמית, ומפתחת ומייצרת עדשות ומכלולים אלקטרו־אופטיים לתחומי SWIR, MWIR ו-LWIR. כיום היא כבר מספקת גם מצלמות תרמיות ומערכות מולטי־ספקטרליות עבור יישומים כגון תצפית, הגנת גבולות, מערכות נגד רחפנים, כלי טיס ולוויינים.

אלא שהאסטרטגיה החדשה היא לטפס בשרשרת הערך: במקום לספק רק את העדשה או המצלמה שבתוך מערכת ביטחונית, RPO מבקשת לספק חלק גדול יותר ממערכת החישה עצמה. המספרים כבר משקפים את השינוי. במצגת למשקיעים שפרסמה במאי הציגה החברה כי ברבעון הראשון של 2026 רק 29% מהכנסותיה הגיעו מעדשות, בעוד 47% הגיעו ממערכות אופטיות מורכבות.

הרכישות משלימות את הפאזל הזה: Radomatics מוסיפה מכ"ם ואלקטרוניקה, רדלר מוסיפה בקרת תנועה והספק, החברה האירופית אופטיקה מדויקת ויכולת ייצור מקומית, והחברה האמריקאית צפויה להוסיף LiDAR ולייזר. RPO עצמה מגדירה בדיווח החדש את היעד כחיזוק מעמדה כ"ספק של מערכות מולטי־סנסוריות".

לצד ההתרחבות הטכנולוגית מתרחשת גם התרחבות גיאוגרפית. RPO כבר מוכרת ללקוחות ביטחוניים גדולים ובהם L3Harris, Leonardo DRS, Teledyne FLIR, אלביט, התעשייה האווירית, MBDA ורפאל, ומציגה פעילות בשורה ארוכה של מדינות. כעת היא מנסה לבנות יכולות מקומיות בשני שוקי הביטחון הגדולים שאליהם היא מכוונת – אירופה וארה"ב.

המהלכים מתרחשים על רקע צמיחה מהירה בפעילות. RPO הציבה יעד להכנסות של כ־80 מיליון דולר ב־2026, 110–120 מיליון דולר ב־2027 ויותר מ־160 מיליון דולר ב־2028. מסע הרכישות מלמד שהחברה אינה מתכוונת להגיע לשם באמצעות צמיחה אורגנית בלבד: היא מנסה לנצל את הגידול בתקציבי הביטחון בעולם כדי להפוך בתוך שנים ספורות מיצרנית אופטיקה ישראלית לספקית בינלאומית של מערכות חישה ביטחוניות מורכבות.

GreenVibe נכנסת לשלושה מפרויקטי הבנייה הגדולים בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: רועי רשף, מנכ"ל GreenVibe. יח"צ]

חברת הקונטק הישראלית GreenVibe מרחיבה את פריסת מערכת ניטור הבטון שלה בישראל, ומשלבת אותה בשלושה פרויקטים גדולים בתחומי התשתיות, המגורים והרפואה. החברה, שפיתחה חיישנים המאפשרים לעקוב בזמן אמת אחר תהליך ההתקשות של הבטון, מדווחת כי השימוש בטכנולוגיה כבר מאפשר בחלק מהפרויקטים לקצר משמעותית את זמני העבודה.

אחד הפרויקטים הוא גשר 22 בירושלים, המוקם עבור מוריה – החברה לפיתוח ירושלים. מדובר בגשר זיז מאוזן באורך של כ-210 מטר, המחבר בין אזור סנהדריה והר חוצבים לכביש 1 ולרמת שלמה. במהלך הפרויקט בוצעו כ-50 סבבי יציקה, ולדברי GreenVibe, השימוש במערכת איפשר לצמצם את זמן ההמתנה בין יציקת הבטון לדריכתו מכ-5-6 ימים לכיומיים. שלב עבודות הבטון בפרויקט כבר הושלם.

המערכת שולבה גם בפרויקט מגרש 109 בשדה דב, שבו סולל בונה מקימה שני מגדלי מסחר ומגורים בני 40 קומות, הכוללים כ-324 יחידות דיור וכ-60 אלף מ"ר בנוי. החיישנים הותקנו בתקרות הדרוכות ובעמודים קריטיים כבר בשלבי המרתפים והחניות. לטענת החברה, השימוש בנתונים תרם לקצב ביצוע שהגיע לכ-4.3 קומות בחודש.

פרויקט נוסף הוא המרכז הרפואי החדש במתחם BBC בבני ברק, שמקימה הכשרת היישוב באמצעות מנרב. הפרויקט, המשתרע על כ-60 אלף מ"ר ו-22 קומות, כולל מרכז גריאטרי, בית חולים שיקומי ושטחי רפואה ומסחר. גם כאן משמשת המערכת לקביעת המועד שבו הבטון בתקרות הדרוכות הגיע לחוזק המאפשר להתקדם לשלב הבא.

לדעת מתי הבטון באמת מוכן

GreenVibe הוקמה ב-2019 על ידי רועי רשף, המכהן כמנכ"ל, ואורן וייס, המכהן כמנהל המוצר הראשי. החברה מגדירה את הטכנולוגיה שלה כספין-אוף של טכנולוגיית חישה שפותחה במקור בעולם הביטחוני.

הבעיה שהיא מנסה לפתור בסיסית מאוד בענף הבנייה: לאחר יציקת בטון צריך להמתין עד שהוא מגיע לחוזק הנדרש לפני שניתן לבצע פעולות כמו דריכת כבלים, פירוק תבניות או המשך בניית הקומות הבאות. בתהליך המסורתי נלקחות דגימות מהיציקה ונשלחות לבדיקה, תהליך הכולל דגימה, הובלה למעבדה, המתנה לבדיקה וקבלת התוצאות.

אלא שהדגימה אינה נמצאת באותם תנאים כמו הבטון שבתוך המבנה עצמו. משום שהתקשות הבטון מושפעת בין היתר מטמפרטורה ולחות, נוצר מרווח של אי-ודאות. התוצאה היא לעיתים זמני המתנה שמרניים: התקדמות מוקדמת מדי עלולה ליצור סיכון הנדסי, ואילו המתנה ארוכה מהנדרש מעכבת את הפרויקט.

GreenVibe מכניסה את החיישנים ישירות לתוך היציקה. לפי החברה, הם מודדים באופן רציף פרמטרים ובהם חוזק, טמפרטורה, לחות וצפיפות. הנתונים נאספים באמצעות יחידת IoT, מועברים לענן ומוצגים למהנדסים ולמנהלי האתר. החברה טוענת שהמערכת יכולה לעבוד עם תערובות בטון שונות ללא תהליך כיול מקדים ומציגה דיוק של 95%. (GreenVibe)

הרעיון הוא לא לגרום לבטון להתקשות מהר יותר, אלא לדעת מוקדם יותר מתי הוא כבר הגיע לחוזק הדרוש. כאשר אותו מחזור חוזר עשרות פעמים במהלך הקמת מגדל, חיסכון של יום או יומיים בכל מחזור עשוי להצטבר לקיצור משמעותי בלוח הזמנים הכולל.

GreenVibe כבר עבדה בשנים האחרונות עם כמה מחברות הבנייה הגדולות בישראל. באתר החברה מופיעים בין היתר פרויקטים של תדהר, ישראל קנדה ושיכון ובינוי, וב-2022 סיפרה תדהר כי השתמשה בטכנולוגיה בשישה אתרי בנייה.

גם בצד הפיננסי החברה נמצאת בתקופת התרחבות. ביולי 2026 דיווח Axios כי GreenVibe השלימה סבב Seed בהיקף של 12 מיליון דולר. קודם לכן השקיעו בחברה בין היתר גופים הקשורים לשיכון ובינוי, INFRALAB וישראל קנדה.

הכניסה לשלושת הפרויקטים החדשים מסמנת עבור GreenVibe מעבר נוסף מטכנולוגיה שנבחנת באתרי בנייה לשימוש כחלק מתהליך העבודה בפרויקטים גדולים, שבהם אפילו קיצור קטן במחזורי היציקה עשוי להשפיע משמעותית על לוחות הזמנים והעלויות.

דרום קוריאה משיקה תוכנית לאומית ל-7 טכנולוגיות העתיד

פורסם בתאריך ע"י Techtime

דרום קוריאה מחפשת את השבבים הבאים

דרום קוריאה רוצה להבטיח שההצלחה שלה בתעשיית השבבים לא תהיה האחרונה מסוגה. הממשלה הקוריאנית הציגה תוכנית לאומית רחבת היקף, המסמנת שבעה תחומים טכנולוגיים שבהם היא מבקשת לבנות יתרון תעשייתי בעשור הבא: כורים גרעיניים מודולריים (SMR), היתוך גרעיני, אנרגיה מתחדשת, מחשוב קוונטי, חלל ותעופה, ביוטכנולוגיה מתקדמת וחומרים ורכיבים אסטרטגיים.

התוכנית, המכונה Seven Major SEED, הוצגה באירוע ממשלתי בראשות הנשיא לי ג'ה-מיונג. SEED הוא קיצור של Strategic Emerging Engines for Disruptive Innovation, והמטרה היא לזרוע כיום את "הזרעים" לטכנולוגיות שיהפכו בעוד 10–20 שנה למנועי צמיחה ולנכסים אסטרטגיים של המדינה. לצד השקעה במחקר ופיתוח, הממשלה מתכוונת לקדם מסחור, הקמת תעשיות חדשות והסרת חסמים רגולטוריים באמצעות שיתוף פעולה בין הממשלה, התעשייה ומכוני המחקר.

אחד היעדים הקרובים ביותר נמצא בתחום המחשוב הקוונטי. קוריאה מתכננת לפתח עד 2029 מעבד קוונטי מקומי בעל 100 קיוביטים עם יכולות תיקון שגיאות. בטווח הארוך יותר היא הציבה לעצמה יעד שאפתני במיוחד: להפוך עד 2035 למובילה עולמית בייצור שבבים קוונטיים. בכך היא מקווה למנף את התשתית, הידע ושרשרת האספקה העצומים שכבר נבנו במדינה סביב תעשיית המוליכים למחצה.

גם בחלל הוצבו אבני דרך ברורות. קוריאה מתכננת לבצע נחיתה על הירח ב-2030, ולאחריה משימת נחיתה נוספת ב-2032. עד 2035 היא מבקשת להקים רשת תקשורת עצמאית המבוססת על לוויינים במסלול נמוך. לצד זאת היא מתכננת להשקיע בטכנולוגיות שעשויות לאפשר בעתיד הפעלת מרכזי נתונים בחלל ולהגדיל את מעורבות התעשייה המקומית בפיתוח מטוסי נוסעים מהדור הבא.

בתחום הגרעין פועלת הממשלה בשני מסלולים. הראשון הוא SMR, כורים מודולריים קטנים, שאותם היא מבקשת להביא למסחור עד 2035. לצד כורי מים קלים, המדינה מתכננת לקדם גם דורות מתקדמים של כורים שאינם מבוססי מים קלים. חלק מהתשתית לכך כבר קיים: תוכניות לפיתוח SMR קוריאני מקודמות בשיתוף מכוני מחקר וחברות האנרגיה המקומיות.

המסלול השני והרבה יותר ניסיוני הוא היתוך גרעיני. קוריאה, שכבר מפעילה את מתקן המחקר KSTAR ומשתתפת בפרויקט ITER הבינלאומי, הציבה יעד להתקדם לייצור חשמל באמצעות היתוך לקראת סוף שנות ה-2030. מדובר עדיין ביעד טכנולוגי ולא בהבטחה להקמת תחנת כוח מסחרית באותה תקופה.

תחום האנרגיה המתחדשת כולל שורה של יעדים נוספים: פיתוח תאים סולאריים מתקדמים, בהם תאי tandem מבוססי פרובסקייט בעלי נצילות של יותר מ-35%, טורבינות רוח ימיות בהספק של יותר מ-20 מגה-ואט, טכנולוגיות לייצור מימן ורשתות חשמל חכמות המנוהלות באמצעות AI.

אחד התחומים המסקרנים ביותר הוא Advanced Bio. עד 2030 מתכוונת קוריאה לבנות תשתית לאומית המשלבת AI וביולוגיה, שתשמש בין היתר לגילוי תרופות באמצעות בינה מלאכותית ולהקמת מעבדות אוטונומיות שבהן רובוטים ומערכות AI יבצעו ניסויים. התוכנית כוללת גם טיפולים גנטיים ותאיים מתקדמים, ומציבה יעד למסחור מוצרים המבוססים על ממשקי מוח-מחשב (BCI) עד 2035.

הזרוע השביעית נוגעת בנקודת תורפה שהתחדדה בשנים האחרונות: שרשרת האספקה. הממשלה מתכננת להשקיע עד 2030 כ-10 טריליון וון, כ-7 מיליארד דולר, בטכנולוגיות של חומרים, רכיבים וציוד. המהלך כולל הגדלת העיבוד והמיחזור המקומי של מינרלים קריטיים, הגדלת מלאים וגיוון מקורות האספקה, במטרה להפחית את התלות במדינות אחרות.

עם זאת, Seven Major SEED אינה חבילת תקציב רב-שנתית אחת שכבר אושרה במלואה בפרלמנט. מדובר במפת דרכים ממשלתית, המאחדת תחת מטרייה אחת פרויקטים שכבר תוקצבו ונמצאים בפיתוח לצד תוכניות ויעדים שיידרשו לקבל מימון בתקציבי המדינה בשנים הבאות. גם חלק מהיעדים, כמו תוכנית הירח והקוונטום, הם האצה או הרחבה של תוכניות קיימות ולא פרויקטים שנולדו כעת.

מאחורי המהלך עומד חשש כלכלי רחב יותר. קוריאה נהנית כיום מהזינוק בביקוש לשבבי זיכרון ולתשתיות AI, שמחזק חברות כמו Samsung Electronics ו-SK Hynix, אך במקביל היא מתמודדת עם הזדקנות האוכלוסייה, ירידה בכוח העבודה והאטה בפוטנציאל הצמיחה. SEED היא למעשה ניסיון להשתמש בעוצמה התעשייתית שנבנתה סביב השבבים כדי לייצר כבר עכשיו את מנועי הצמיחה הבאים — לפני שהיתרון הנוכחי יישחק.

האדם כבר לא לבד ברשת. הארגון צריך לדעת מי באמת עומד מולו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

איך מגינים על ארגון בעידן ה-AI? בסדרה מיוחדת של TechTime, בכירי תעשיית הסייבר מציגים למנכ"לים ולמנהלי אבטחת מידע את האיומים החדשים — ואת תפיסת ההגנה הנדרשת

גיא טיטונוביץ', מייסד ומנכ"ל CHEQ

כל עולם הזהויות נבנה על הנחת יסוד אחת: שבצד השני של האינטראקציה נמצא בן אדם. שם משתמש, סיסמה ואימות דו-שלבי נועדו לוודא שאדם הוא מי שהוא טוען שהוא. ההנחה הזאת קורסת לנגד עינינו.

אנחנו נכנסים לעידן שבו חלק עצום מהאינטראקציות הדיגיטליות יבוצעו על ידי סוכני AI שפועלים בשם בני אדם — מחפשים, משווים מחירים, ממלאים טפסים ואפילו מבצעים רכישות. המשמעות היא שארגונים צריכים ללמוד לא רק מי נמצא מולם, אלא מה נמצא מולם.

"מי אתה?" כבר לא מספיק

ניהול הזהויות חייב להשתנות מהשורש. במקום לשאול רק "מי אתה?", צריך לענות בזמן אמת על שלוש שאלות: האם הישות שמולי היא אדם, בוט או סוכן AI; בשם מי היא פועלת; ומה הכוונה שלה.

גם לסוכנים עצמם צריך להיות מודל זהות והרשאות, עם שרשרת האצלה ברורה: מי שלח אותם, מה מותר להם לעשות ואיזה מוניטין הם צברו לאורך זמן.

ארגון שלא יידע להבדיל בין סוכן לגיטימי שקונה עבור לקוח אמיתי לבין בוט עוין שמתחזה אליו יפסיד פעמיים: גם את הלקוח וגם את הקרב על האבטחה.

האיום נמצא בדלת הכניסה

צוותי אבטחה יודעים היום היטב מה קורה בתוך הרשת הארגונית, אבל הם כמעט עיוורים למה שמתרחש בחזית הדיגיטלית — באתרים, באפליקציות, בטפסים וב-API-ים.

תחשבו על שוד בנק: השודד נכנס דרך הסניף, המקום שבו הכסף פוגש את הקהל הרחב. הוא לא הולך למשרדי התאגיד שמחזיק בבנק. הסניף הדיגיטלי של הארגון הוא האתר והאפליקציה — ושם פועלים רבים מהאיומים החדשים.

גם דרך הזיהוי צריכה להשתנות. תקיפה שמיוצרת באמצעות AI יכולה להיות פולימורפית — כל מופע שלה נראה אחרת. לכן צריך לעבור מזיהוי המבוסס רק על חתימות וחוקים לזיהוי של התנהגות וכוונה.

וכשהתוקף אוטונומי, גם התגובה צריכה להגיע במהירות מכונה. מודל שבו אנליסט אנושי מאשר כל פעולה פשוט לא שורד את קצב האירועים. ה-SOC של השנים הקרובות יפעיל יותר סוכני הגנה אוטונומיים, והאנליסט יעבור בהדרגה ממי שמכבה שריפות למי שמנהל את המערך.

הסכנה: מציאות שלא קיימת

האיום שמדברים עליו מעט מדי בעיניי הוא דווקא זיהום הדאטה. לא מתקפה אחת גדולה, אלא הצפה שקטה של האינטרנט בישויות סינתטיות.

צבאות של בוטים וסוכנים יכולים לפתוח חשבונות, למלא טפסים ולייצר לידים, קליקים ומעורבות שנראים אנושיים לחלוטין. התוצאה היא שה-CRM מתמלא באנשים שלא קיימים, האנליטיקס מתאר קהל שלא קיים, והחלטות עסקיות מתקבלות על סמך מציאות מזויפת. גרוע מכך, ה-AI הארגוני עלול להתאמן על דאטה שנוצר בעצמו בידי AI אחר.

ככל שארגונים יפתחו את הדלת לסוכנים לגיטימיים שפועלים בשם לקוחות, יגדל גם התמריץ של תוקפים להתחזות דווקא אליהם.

מה צריך לעשות מחר בבוקר?

אם הייתי נכנס מחר לתפקיד CISO של חברה עם 5,000 עובדים, לפני תקציבים וכלים הייתי ממפה את הדלת הראשית הדיגיטלית של הארגון: אתרים, אפליקציות, טפסים ו-API-ים.

הייתי שואל שאלה פשוטה: כמה מהתנועה שם אנושית, כמה אוטומטית וכמה ממנה כבר מגיעה מסוכני AI.

אי אפשר להגן על מה שלא רואים. בעולם החדש, ארגונים יצטרכו להתייחס גם לישויות לא-אנושיות כאזרחיות מן המניין של מערך הזהויות — עם הרשאות, אחריות ויכולת לדעת מי שלח אותן ומה מותר להן לעשות.

השלב הבא כבר נראה באופק: אימות סוכנים. כפי ש-SSL הפך לסטנדרט שבלעדיו דפדפן אינו סומך על אתר, יגיע עולם שבו עסק לא יוכל לסמוך על סוכן בלי לדעת מי הוא ובשם מי הוא פועל.

העובדים כבר משתמשים ב-AI. השאלה היא אם הארגון יודע על זה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

איך מגינים על ארגון בעידן ה-AI? בסדרה מיוחדת של TechTime, בכירי תעשיית הסייבר מציגים למנכ"לים ולמנהלי אבטחת מידע את האיומים החדשים — ואת תפיסת ההגנה הנדרשת

רועי נסימי, חוקר אבטחה בכיר באורקה סקיוריטי

אם הייתי נכנס מחר בבוקר לתפקיד CISO של חברה עם 5,000 עובדים, הדבר הראשון שהייתי עושה לא היה לקנות עוד מערכת אבטחה. הייתי מתחיל ביצירת תמונת מצב מלאה של כלי ה-AI שכבר פועלים בארגון — בדגש על שרתי MCP ו-Skills. הסיבה פשוטה: אי אפשר להגן על מה שלא יודעים שקיים.

עקב אכילס החדש

כלי AI זדוניים הופכים לווקטור תקיפה פשוט ויעיל דווקא בתקופה שבה כולם רוצים לנוע מהר ככל האפשר. הרעלת שרשרת האספקה אינה תופעה חדשה, אבל היא הופכת מסוכנת יותר בעולם שבו קוד רץ בכל מקום ולעיתים ללא בקרה.

אם בעבר תוקפים החדירו נוזקות לחבילות קוד בתקווה שיגיעו לשרתים, היום עובדים מריצים סוכנים על מחשבי קצה שבהם נמצאים מפתחות למערכות ענן, שיכולים להוביל למידע ארגוני רגיש.

במחקר שפרסמנו הצלחנו ליצור Skill דמה זדוני שצבר מאות הורדות בזמן קצר. באמצעותו יכולנו, כתוקפים, להריץ קוד על מחשבי משתמשים אחרים. זו המחשה לכך שהסיכון אינו תיאורטי.

ה-Shadow AI כבר כאן

הטעות הגדולה ביותר שאני רואה היא גמישות יתר שמייצרת כאוס. עובדים מאמצים כלי AI מהר יותר מהיכולת של הארגון להבין כיצד הם עובדים ומה הם עושים. הם מחברים סוכנים לקוד, לענן ולמסמכים רגישים ללא ידיעת צוותי האבטחה — תופעה שאנחנו מכנים Shadow AI.

צריך להניח שהעובדים כבר משתמשים ב-AI. איסור גורף לא בהכרח עוצר אותם; לעיתים הוא פשוט דוחף את השימוש מחוץ לטווח הראייה של הארגון. לכן הפתרון אינו לחסום, אלא לספק חלופות מאושרות ונוחות ולאפשר לעובדים לעבוד מהר בתוך גבולות ברורים.

האתגר גדל עם AI App Builders, שהפכו כמעט כל עובד למפתח. בתוך דקות אפשר לבנות אפליקציה שמתחברת למידע ארגוני ולשירותי ענן. מבחינת ה-CISO, השאלה כבר אינה רק באילו כלי AI העובדים משתמשים, אלא אילו מערכות הם בנו באמצעותם, למי יש גישה ואילו סוכנים מחוברים אליהן.

נראות, הרשאות, ניטור

מכאן נגזרים שלושה צעדים. הראשון הוא נראות: למפות את כלי ה-AI, הסוכנים, שרתי ה-MCP והאפליקציות שנבנו באמצעות AI, ולהבין לאילו מערכות ומידע הם מחוברים.

השני הוא הרשאות: להחיל גם על סוכנים את עקרון ההרשאה המינימלית, ולהגדיר לכל סוכן או אפליקציה גורם אחראי.

השלישי הוא ניטור רציף. סוכן יכול לקבל הרשאה חדשה, Skill יכול להתעדכן ואפליקציה יכולה להתחבר לבסיס נתונים נוסף. כלי שהיה בטוח אתמול עלול להפוך למסוכן מחר.

התוקף כבר עבר לקצב מכונה

AI גם מקצר משמעותית את שרשרת התקיפה. בתור חוקר חולשות שביצע בעבר מבדקי חדירה, ראיתי משימות שדרשו מהתוקף שעות של ניתוח וחיפוש. היום Claude Code מסוגל לבצע חלק גדול מהעבודה הזאת בתוך דקות.

המשמעות היא שעד שהתראה מגיעה לאנליסט ונחקרת, התוקף כבר יכול להתקדם בין מערכות, לאתר סודות ולהרחיב הרשאות. לכן לא מספיק לשאול כיצד לזהות אותו מהר יותר; צריך למנוע ממנו מראש את האפשרות להתקדם.

זיהוי והתראה עדיין חשובים, אבל בעולם שפועל בקצב מכונה אי אפשר תמיד לחכות לאדם. במקרים מסוימים גם מערכת ההגנה צריכה לדעת לבלום פעולה בזמן אמת.

עבור המנכ"ל, השורה התחתונה היא לא לבחור בין חדשנות לשליטה. AI צריך להיות נושא הנהלה, עם בעלות ואחריות ברורות. החברות שיובילו יהיו אלה שיאפשרו לעובדים לנצל את כוחו של ה-AI — מבלי לאבד בדרך נראות, אחריות ושליטה.

סטרטסיס קיבלה 7.8 מיליון דולר להרחבת הייצור הביטחוני בארה"ב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מטוס איירבאס צבאי הכולל רכיבים המיוצרים במדפסות סטרטסיס]

חברת סטרטסיס (Stratasys) קיבלה מימון בהיקף של 7.8 מיליון דולר ממשרד המלחמה האמריקאי ומארגון America Makes, לפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו להרחיב את השימוש בהדפסת תלת־ממד בייצור הביטחוני האמריקאי. הפרויקט יימשך 24 חודשים ויתמקד בפיתוח יכולות בקרת איכות בזמן אמת עבור מערכות ה-F3300 וה-F900 התעשייתיות של החברה.

הפרויקט מתבצע במסגרת תוכנית ה-Organic Industrial Base Modernization Challenge. ה-OIB אינו ארגון נפרד, אלא כינוי למערך מתקני הייצור, התחזוקה והשיפוץ שבשליטת מערכת הביטחון האמריקאית. בצבא היבשה כולל המערך 23 מחסני תחזוקה, ארסנלים ומפעלי תחמושת, שחלק מתשתיותיהם הוקמו עוד בתקופת מלחמת העולם השנייה. הצבא האמריקאי מצוי בעיצומה של תוכנית מודרניזציה בת 15 שנה ובהיקף של יותר מ-18 מיליארד דולר, הכוללת בין היתר הכנסת הדפסת תלת־ממד, רובוטיקה ומערכות ייצור דיגיטליות.

במסגרת הפרויקט תפתח סטרטסיס יכולת לאסוף ולנתח נתונים על תהליך ההדפסה בזמן אמת. המטרה היא לאפשר לקבוע כבר במהלך הייצור אם התהליך מתבצע כנדרש, ולהפחית את התלות בבדיקות ובהליכי הסמכה יקרים המתבצעים לאחר ייצור החלק. זהו אחד החסמים המרכזיים בפני הרחבת השימוש בהדפסת תלת־ממד בתעשיות הביטחוניות והתעופתיות, שבהן גם חלק מודפס נדרש לעמוד בדרישות איכות ומעקב מחמירות.

הפרויקט החדש מצטרף לשורה של פעילויות שמבצעת סטרטסיס בשנים האחרונות עם מערכת הביטחון האמריקאית. בנובמבר האחרון השתתפה החברה בתרגיל Trident Warrior 25 של הצי האמריקאי, במה שהוגדר כהדגמת הייצור המבוזר הגדולה ביותר שביצע משרד ההגנה עד אז. שבעה אתרים שהשתרעו על פני יותר מ-8,000 מייל השתמשו במדפסות סטרטסיס, כאשר המודל שנבחן אפשר לייצר חלקים סמוך לכוחות או להעביר משימות מורכבות יותר ל-Stratasys Direct.

במרץ השנה נבחרה Stratasys Direct גם לתוכנית JAMA IV של משרד המלחמה האמריקאי, שנועדה להאיץ את ההסמכה והשילוב של חלקים מודפסים בפלטפורמות ובמערכות צבאיות.

שני הפרויקטים משלימים זה את זה: JAMA עוסק בהוכחת ההתאמה של החלק המודפס, ואילו המימון החדש נוגע לאמינות תהליך הייצור עצמו. היעד הרחב הוא לעבור מפיילוטים וייצור נקודתי למצב שבו ניתן יהיה לייצר חלקי חילוף ורכיבים צבאיים באופן מבוזר, סדרתי ומהיר יותר – ובמידת הצורך להגדיל במהירות את היקפי הייצור בעת מלחמה.

בואינג מוכרת את פעילות הרחפנים והאוטונומיה לארצ'ר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: Scan Eagle בשמיים. מקור: ויקי]

בואינג (Boeing) מבצעת מהלך משמעותי של ארגון מחדש בפעילות התעופה האוטונומית שלה, ומעבירה שלוש מחברות הבת שלה לידי חברת Archer Aviation, המוכרת בעיקר בזכות פיתוח מוניות אוויר חשמליות. במסגרת העסקה תרכוש ארצ'ר את יצרנית הרחפנים הצבאיים Insitu, מפתחת כלי הטיס האוטונומיים Wisk Aero וחברת ניהול המרחב האווירי SkyGrid. העסקה צפויה להיסגר עד סוף 2026, בכפוף לקבלת האישורים הרגולטוריים.

העסקה אינה מתבצעת כרכישה רגילה במזומן. בתמורה לשלוש החברות תקבל בואינג מניות המייצגות 19.75% ממניות Class A של ארצ'ר לפני השלמת העסקה, וכן זכות למנות דירקטור. במקביל, שתי החברות יקיימו שיתוף פעולה טכנולוגי, שבמסגרתו תשמור בואינג על גישה לטכנולוגיית הטיסה האוטונומית שפיתחה Wisk, לצורך שילובה בתוכניות המטוסים המסחריים והצבאיים שלה. במילים אחרות, בואינג אמנם מוציאה את הפעילויות הללו מהמאזן שלה, אך שומרת חשיפה כלכלית וטכנולוגית אליהן באמצעות ההחזקה בארצ'ר.

פעילות ביטחונית ב-35 מדינות

הנכס הבשל ביותר בחבילה הוא Insitu, שנרכשה על ידי בואינג כבר ב-2008 ומתמחה בכלי טיס בלתי מאוישים למשימות מודיעין, תצפית וסיור (ISR). מוצריה המרכזיים כוללים את ScanEagle ו-Integrator, והיא מספקת מערכות ושירותים לצבאות ברחבי העולם, לרבות הכוחות המזוינים האמריקאיים. לדברי בואינג, החברה ייצרה והפעילה לאורך השנים יותר מ-3,500 כלי טיס, ומערכותיה משמשות כוחות ביטחון ב-35 מדינות.

מבחינת ארצ'ר זהו גם הנכס שמעניק לעסקה משמעות פיננסית מיידית. Insitu היא חברה רווחית המייצרת כיום הכנסות שנתיות של יותר מ-200 מיליון דולר. לשם השוואה, ארצ'ר עצמה עדיין נמצאת בתחילת המסחור של פעילותה ורשמה ברבעון השני של 2026 הכנסות של 5 מיליון דולר בלבד, לצד הפסד נקי של 263 מיליון דולר. מנכ"ל ארצ'ר אדם גולדשטיין אמר לרויטרס כי הביקוש לרחפני ISR נמצא כיום ברמה גבוהה במיוחד, וכי הרכישה מאפשרת לחברה להיכנס מיידית לשוק צומח עם פעילות שכבר מייצרת הכנסות ותזרים.

שתי החברות האחרות מוסיפות בעיקר יכולות טכנולוגיות. Wisk, שהפכה לחברה בת מלאה של בואינג ב-2023, מפתחת כבר 16 שנה טכנולוגיות לטיסה אוטונומית ומוניות אוויר חשמליות. היא בנתה והטיסה שישה דורות של כלי eVTOL וביצעה יותר מ-1,700 טיסות ניסוי. SkyGrid מפתחת תוכנה לניהול אוטומטי של המרחב האווירי, שנועדה בין היתר לאפשר שילוב בטוח של מספר גדול של רחפנים וכלי טיס אוטונומיים לצד תעופה מאוישת.

למה בואינג מוכרת דווקא עכשיו?

לכאורה, ההחלטה למכור פעילות רחפנים ואוטונומיה מגיעה דווקא כאשר הביקוש הביטחוני למערכות בלתי מאוישות נמצא בעלייה. אולם המהלך משתלב באסטרטגיה רחבה יותר של בואינג לצמצם את הפורטפוליו ולהפנות הון ומשאבים לעסקי הליבה – מטוסים מסחריים ומערכות ביטחוניות גדולות. במקביל, שוק מוניות האוויר החשמליות, שאליו הזרימה בואינג השקעות במשך שנים באמצעות Wisk, מתקדם לאט מהציפיות ועדיין לא הוכיח יכולת להגיע להסמכה ולפעילות מסחרית רחבת היקף.

בואינג עצמה מדגישה כי העסקה מאפשרת לה "למקד השקעות נוכחיות ועתידיות בעסקי הליבה", מבלי לוותר לחלוטין על הטכנולוגיות שפיתחה. היא אינה יוצאת משוק הכלים הבלתי מאוישים הצבאיים בכללותו, אלא מעבירה את שלוש הפעילויות הספציפיות הללו לחברה שבה תהפוך לבעלת מניות מרכזית.

עבור ארצ'ר, לעומת זאת, מדובר בשינוי פרופיל משמעותי. החברה הוקמה ב-2018 והתמקדה עד לאחרונה בעיקר ב-Midnight, מונית אוויר חשמלית המיועדת לטיסות עירוניות קצרות. בשנים האחרונות היא החלה להרחיב את פעילותה לשוק הביטחוני, ובין היתר משתפת פעולה עם Anduril בפיתוח פלטפורמת VTOL היברידית ואוטונומית. רכישת שלוש החברות מבואינג מעניקה לה בבת אחת פעילות רחפנים צבאית קיימת, טכנולוגיית אוטונומיה וניהול מרחב אווירי – ובעיקר מקור הכנסות משמעותי בזמן שעסקי מוניות האוויר עדיין ממתינים להבשלה מסחרית.