הדמאות 4D רפואיות באמצעות מחשוב הטרוגני

הכתבה בחסות Avnet Silica Israel

מערכות הדמאה רפואיות הן אחד מהכלים החשובים ביותר המסייעים באיבחון מחלות ואיתור תופעות לא סדירות בגוף החולה. הדמאות דו-מימד (2D) ותלת-מימד (3D) מספקות מידע רפואי חיוני באמצעות מערכות דו-מימדיות כמו אולטראסאונד ומערכות תלת-מימדיות כמו CT ו-MRI, אשר מייצרות תמונות מדוייקות של גוף האדם. אולם הופעתן של מערכות ארבע-מימדיות (4D) מביאה את עולם ההדמאה הרפואית אל שלב חדש, באמצעות אספקת תמונות נעות, כלומר אספקת מידע גם על ציר הזמן. כך למשל, הן מאפשרות לבצע ניתוח מקיף של מצב הנשימה, בעוד שמערכות MRI מספקות מידע חלקי רק על מחזורי הנשימה.

אלא שהיישום של מערכות 4D דורש עיבוד מאסיביים כדי לייצר את התמונה הדרושה. מערכת MRI כוללת שני מרכיבים מרכזיים: סורק אשר אוסף את המידע הגולמי, ומערכת שיחזור המפיקה ממנו תמונה ברת-הבנה. במהלך הסריקה, המערכת אוספת דגימות מידע במישור שהוגדר מראש. הדגימות האלה הן בעלות אופי משטחי (spatial) ונקראות דגימות במימד k-space domain. בשלב השיחזור, המכשיר מייצר מהדגימות האלה תמונה הניתנת להבנה.

האתגר המרכזי: עיבוד עתיר עוצמה בזמן אמת

כלומר מערכת ה-MRI צריכה לעמוד במספר תנאים: רזולוציה גבוהה, יחס נמוך מאוד של אות ורעש, וביצוע סריקה מהירה מאוד. מורכבות השיחזור תלויה בזוויות הסריקה. כך למשל, סריקה פשוטה במתכונת קרטזיאנית מספקת דגימות k-space המותאמות לגריד המאפשרות הפקה מהירה של תמונה באמצעות התמרת פורייה (Fast Fourier Transform). אולם סריקה לא קרטזיאנית, למשל סריקה בווקטור מעגלי, מייצרת דגימות k-space המיושרות בצירים בעלי תכונות מורכבות הדורשות הפעלת אלגוריתמים מיוחדים לשיחזור התמונה.

כיום, נדרשות מספר דקות ויכולת עיבוד גדולה להמרת הסריקות לתמונה יחידה. הדבר מקשה מאוד על ייצור הדמאות 4D והתקנה רחבת היקף של מערכות 4D. אומנם ניתן להדגים את האלגוריתם (לצורכי מחקר ופיתוח) באמצעות ביצוע מטלות העיבוד בחוות שרתים, אולם מערכת מעשית דורשת שעוצמת העיבוד תהיה מקומית. פתרון אפשרי אחד הוא באמצעות שימוש שבבים מיתכנתים (programmable SoCs) דוגמת Xilinx Zynq UltraScale+ MPSoCs בזכות השילוב של מעבדים חזקים ולוגיקה מתכנתת הפועלת במקביל.

במתכונת הזאת, הלוגיקה המתכנתת יכולה לשמש כממשק אל אותות ה-RF ואל ממירי ה-ADC כדי ללכוד את המידע המגיע מהסריקה. הדבר מאפשר שימוש בתבניות מידע מקביליות כדי לייצר במהירות אותות RF וללכוד אותות חוזרים באמצעות הלוגיקה המתכנתת, כאשר המעבד הפנימי מוקדש ליישומי ממשק משתמש, תקשורת עם מערכות מידע ועוד. כדי לסייע בפיתוח האלגוריתם המורכבים האלה, חברת Xilinx מספקת את מערכת Vitis הפועלת בשפה עלית אשר מאפשרת למהנדסים לפתח אלגוריתמים באמצעות שפות התכנות C/C++ או OpenCL, בלא צורך לעבוד על שפות תיאור חומרה (Hardware Description Level).

לסיכום, רכיבי Xilinx heterogeneous Zynq UltraScale+ MPSoC וכלי פיתוח בשפה עלית מאפשרים ליישם מערכות הדמאה רפואיות מעשיות מסוג 4D.

לפרטים נוספים:

איתמר קהלני, מנהל קו מוצרי Xilinx בחברת אבנט סיליקה, 054-5206287, [email protected]

סמינר Edge Impulse לבינה מלאכותית במערכות משובצות יתקיים ב-29 בספטמבר

בתמונה למעלה: ערכת פיתוח יישומי IoT של נורדיק סמיקונדקטור הכוללת תוכנת TinyML של Edge Impulse

חברת Edge Impulse מארגנת את אחד מהכנסים המקצועיים הגדולים בעולם בתחום יישומי בינה מלאכותית במערכות משובצות (embedded ML). הכנס יתקיים במתכונת מקוונת ויימשך שלושה ימים, בתאריכים 29 בספטמבר, 30 בספטמבר וה-1 באוקטובר 2021. בארוע יינתנו הרצאות של מובילים בתעשייה בתחום המתפתח הזה, וייערכו סדנאות מקצועיות.

בין הדוברים בכנס: ראש קבוצת לימוד מכונה בחברת ARM סטיב רודי, מנהלת התחומים הצומחים בחברת אנבידיה קייט קאלוט, מנהל תחום אבזרי קצה בחטיבת סיליקון וטלקום של Azure קיט ברנרד, מנהלת Project 15 בחברת מיקרוסופט שרה מאסטון, מהנדסים בכירים של גוגל בתחום הבינה המלאכותית באבזרי קצה ועוד.

הכנס ייפתח בהרצאות של מנהלי Edge Impulse אשר יציגו את מפת הדרכים הטכנולוגית של החברה. בינה מלאכותית באבזרי הקצה (TinyML) מסתמנת כאחד ממנועי הצמיחה המעניינים של תעשיית ההייטק בשנים הקרובות. חברת ABI מעריכה שמדובר באחד מתחומי ה-IoT הצומחים ביותר: בשנת 2020 נמסרו ללקוחות כ-15.2 מיליון אבזרים מקושרים שהוטמעו בהם תוכנות TinyML, ובשנת 2030 צפוי מספרם להגיע לכ-2.5 מיליארד אבזרים.

חברת Edge Impulse מספקת תוכנות וכלי פיתוח ליישומי TinyML במתכונת מיוחדת: היא ניתנת למפתחים בחינם, כאשר המודל העסקי מבוסס על מתן שירותים לארגונים במתכונת של SaaS: הפלטפורמה, הקומפיילר והאופטימיזציה נעשים בענן של החברה, כאשר התשלום הוא עבור זמן עיבוד מיוחד, תמיכה טכנית והתאמה אישית לדרישות הלקוח.

מנהל הפעילות של החברה בישראל, אמיר שרמן, אמר שתפישת TinyML מהווה שינוי פרדיגמה בעולם ה-IoT, מכיוון שהיא מאפשרת לבצע את העיבוד באבזר הקצה עצמו ולא בענן.

למידע נוסף ורישום לכנס: Imagine

קיידנס הכריזה על מעבד Tensilica ליישומי בינה מלאכותית

חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) השיקה את פלטפורמת המעבדים Tensilica AI Platform המיועדת לשימוש במערכות בינה מלאכותית על-גבי שבב (AI SoC). הפלטפורמה כוללת שלוש משפחות מוצרים תומכים שהותאמו לנתונים משתנים ולדרישות AI באבזרי הקצה (on-device). להערכת החברה, מנוע רשת הנוירונים החדש שהיא הטמיעה צורך 80% פחות אנרגיה לכל inference ומספק יותר מפי ארבעה TOPS/W בהשוואה ל-DSPs Tensilica סטנדרטיים.

פלטפורמת Tensilica AI החדשה מיועדת לשימוש בעיקר בתחומי החיישנים החכמים, אודיו מבוסס אינטרנט של הדברים (IoT), יישומי AI ניידים לראייה/קול, IoT vision ויישומי מערכות סיוע לנהג (ADAS). פיט וורדן, מנהל טכני TensorFlow Lite for Microcontrollers בחברת Google, אמר שהצוות שלו עובד בשיתוף פעולה עם קיידנס בפיתוח פתרונות למקרים פורצי-דרך בעולמות ה-AI. "בשיתוף פעולה הדוק עם קיידנס, אנו משלבים אופרטור LSTM שהותאם במיוחד עבור Tensilica HiFi DSPs, ומאפשר רמה גבוהה ביותר של שיפורי ביצועים לשימושים מרכזיים כגון הפחתת רעשים בשיחות קוליות".

מנוע הבינה המלאכותית NNE 110 ומשפחת מאיצי ה-AI מסוג NNA 1xx צפויים להיות זמינים מסחרית ברבעון הרביעי של 2021. למידע נוסף על פלטפורמת AI Tensilica ועל AI IP, בקרו באתר החברה: www.cadence.com/go/TensilicaAI

ארבע נשים מונו להנהלת Verifone ישראל

[בתמונה, מימין לשמאל: ענבל דיין וסיגל ברננקה]

Verifone ישראל, המספקת מערכות תשלום אלקטרוניות מאובטחות, מכריזה על שורת מינויים של נשים בכירות בהנהלה. ענבל דיין מונתה לסמנכ"לית השיווק, דיין ניהלה בשנים האחרונות את מחלקת השיווק של חטיבת הפרטיות בחברת סמלת (יבואן פיאט, אלפא רומיאו, ג'יפ, אבארט). בתפקידה האחרון בחברת הדיגיטל אטומי, ניהלה את פעילות הדיגיטל של לקוחות מובילים בחברה.  היא בעלת תואר ראשון במנהל עסקים שיווק.

אורנית ברנדס, מונתה לסמנכ"לית משאבי אנוש. ברנדס שימשה לפני כן כסמנכ"לית משאבי האנוש של חברת JUUL. היא מביאה עימה ניסיון של 20 שנים בתחום משאבי האנוש בחברות גלובליות בתחומי הטק והלייף סטייל. היא בעלת תואר שני במשפטים ותואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים.

עו"ד סיגל ברננקה מונתה ליועצת המשפטית. לברננקה ניסיון של 15 שנה בייעוץ משפטי לחברות בתחומי ההייטק, תקשורת, אנרגיה ופינטק בארץ ובחו"ל. בנוסף, היא בעלת ניסיון רב בעבודה עם חברות גלובליות בתחומי מזכירות חברה, רגולציה, ציות וייעוץ משפטי שוטף בתחום המסחרי והאזרחי. יש לה תואר ראשון במשפטים ותואר שני במשפט בינלאומי מסחרי.

אירית אבני מונתה לסמנכ"לית Delivery. לפני כן, כיהנה כמנהלת פרויקטים ומוצרים בכירה בחברות פינטק, תוכנה ומסחר מקוון. היא בעלת ניסיון של למעלה מ-20 שנים בעבודה בחברות גלובליות וסטארטאפים. יש לה תואר ראשון בסטטיסטיקה וחקר ביצועים ומדע המדינה ותואר שני במנהל עסקים.

מימין לשמאל: אורנית ברנדס ואירית אבני

גבי בנד, מנכ"ל Verifone ישראל:  "אני שמח לצרף לשדרה הניהולית שלנו חבורה של נשים מרשימות ויוצאות דופן. אני סמוך ובטוח שהניסיון שלהן יתרום רבות לחברה ויתן לנו את התנופה הנדרשת כדי להגיע לכל היעדים שהצבנו לעצמנו בשנים הקרובות".

חברת Verifone מספקת פתרונות חדשניים בתחום מערכות תשלום אלקטרוניות מאובטחות. פתרונות החומרה, התוכנה והשירותים של החברה מסופקים לעסקים בכ-150 מדינות ברחבי העולם. Verifone ישראל מהווה מרכז תמיכה בחברה העולמית בתחומי ייצור, פיתוח, IT, כספים, שירות, ושרשרת אספקה בינלאומית. היא מספקת לבתי עסק בארץ מערכות תשלום מאובטחות מהמתקדמות בעולם.

[צלמת: נופר חסון הנדלמן]

חברת החשמל מנטרת את קווי המתח באמצעות פריזמה פוטוניקס

שיתוף פעולה בין חברת החשמל לבין חברת הסטארט-אפ התל-אביבית פריזמה פוטוניקס (Prisma Photonics), המפתחת פתרונות ניטור מבוססי סיבים אופטיים לתשתיות המתפרסות על פני מרחקים גדולים כדוגמת קווי חשמל, צינורות נפט וגז, מסילות רכבת, גבולות ועוד. הטכנולוגיה של פריזמה פוטוניקס משתמשת בתשתית הסיבים האופטיים הקיימת כמעין חיישן, ובאמצעות ניתוח שינויים זעירים במאפייני האות האופטי, הנובעים מהסביבה החיצונית, מסיקה על אירועים חיצוניים המתרחשים בקרבת הסיב.

במסגרת הפיילוט, חברת החשמל עושה שימוש בפתרון PrismaPower, המסוגל לזהות אירועים בטיחותיים ותחזוקתיים לאורך קווי החשמל כדוגמת ניסיונות חבלה בציוד, אנשים שמטפסים על עמודי חשמל, שיבושים נקודתיים באספקת החשמל, מעגלים מקצרים ואפילו תנאי מזג אוויר המסכנים את קווי המתח כמו רוח חזקה או פגיעות ברק בקרבת מקום.

בשלב זה, הפתרון של פריזמה פוטוניקס מנטר כ-100 קילומטרים של קווי חשמל, וזאת מבלי שחברת החשמל נדרשה להתקין חומרה נוספת לאורך התשתית. הפרויקט מתקיים ביוזמת תוכנית של רשות החדשנות המקדמת שיתופי פעולה בין חברות טכנולוגיה לגופים ממשלתיים. זהו ההסכם המסחרי הראשון שעליו מדווחת פריזמה פוטוניקס.

פריזמה פוטוניקס הוקמה ב-2017 על ידי המנכ"ל ד"ר ערן ענבר והמדען הראשי ד״ר איתן רואן. ענבר שימש כמנכ"ל במשך 18 שנה של חברת V-Gen, המפתחת ומייצרת מערכות לייזר, וורואן שימש חוקר מוביל ב-V-Gen. אחת המשקיעות האסטרטגיות בחברה היא קרן ההון-סיכון i3 Ventures, המתמקדת בהשקעה בחברות סטארט-אפ בשלבים מוקדמים המפתחות טכנולוגיה עמוקה במגוון תחומים.

הטכנולוגיה של פריזמה פוטוניקס מתבססת על תופעה פיזיקלית, שבה, כתוצאה מזיהומים זעירים בסיב, חלק קטן מהפוטונים המרכיבים את קרן האור העוברת בתוך הסיב מתפזרים, וחלק זעיר מתוך אילו חוזרים חזרה אל הסיב. הודות לכך, ניתן להשתמש בסיב כמעין חיישן אקטיבי וגלאי. מניתוח החזר האור ניתן ללמוד, ברמה התיאורטית, על מה שקורה מחוץ לסיב, במובן מסוים בדומה לאופן שבו פועל מכ"ם. הבעיה היא שעוצמת ההחזר הינה קלושה, לא יותר ממאית המיליארדית מעוצמת אות המקור, ועל כן מאוד קשה להבדיל בין רעש לאות ולבנות על סמך המידע הזה תמונה ברורה של הנעשה בחוץ. משום כך, מרבית הפתרונות הקיימים בשוק לוקים ברגישות נמוכה ומייצרים התראות שווא רבות.

"להקשיב" לסיב האופטי

הפתרון של פריזמה פוטוניקס עושה שימוש במערכת לייזר ומגברים אופטיים חדשניים ומגובי-פטנטים המייצרת את "החתימה האקוסטית" של החזר הפוטונים ברגישות גבוהה מאוד ומשלבת לימוד-מכונה בניתוח החתימות, זיהוין וסיווגן.

לדברי החברה הפתרון שלה רגיש פי 100 מהפתרונות הקיימים בשוק. הטכנולוגיה שלה מאפשרת לזהות שינויים ברזולוציה של מיליונית המילימטר בלחץ, רטט ואף טמפרטורה מחוץ לסיב, ועל סמך השינויים הללו לבנות תמונה מדויקת ומפורטת של אירועים ואובייקטים בסמוך לסיב ולהפחית דרמטית את התראות השווא.

הפתרון של פריזמה פוטוניקס מאפשר לנטר כך 100 קילומטר באמצעות מערכת חוקר אופטי אחד. על סמך הטכנולוגיה הזו פיתחה פריזמה פוטוניקס מגוון פתרונות לעולם התשתיות כגון איתור דליפות וגניבה מצינורות גז ונפט, נזקים וניסיונות חבלה בכבלים תת-ימיים, מפגעים ואנשים החוצים מסילות רכבת, הגנה היקפית על מתחמים בקרת גבולות וזיהוי הסתננויות.

Webiz מגייסת מאות מפתחים בגאורגיה על מנת לתת מענה למחסור בעובדי היי-טק בישראל

המחסור האדיר במפתחים מאיים על עתידה של תעשיית ההיי-טק הישראלית ומציב בעיות תפעוליות יום יומיות הן לחברות הגדולות והן לסטארט-אפים. אחת היוזמות המקוריות לפתרון הבעיה נבנתה על ידי יזמים ישראלים שמובילים את חברת Webiz והקימו לפני כ 3 שנים בטביליסי בירת גאורגיה מרכז גיוס והכשרת כוח אדם טכנולוגי. המיזם הישראלי בטביליסי הוא אמנם פרטי, אך צפויה לו השפעה משמעותית על היחסים בין גאורגיה לישראל. Webiz צפויה להיות גשר בין יזמים ישראלים למיזמים טכנולוגיים בגאורגיה המחפשים שיתופי פעולה עם מעצמת ההיי-טק הישראלית וגאורגיה עשויה להיות ספקית משמעותית של כוח אדם איכותי להייטק הישראלי.

Webiz פיתחה תוכנית הכשרה מעשית למקצועות ההיי-טק המבוססת על סיליבוס ישראלי. במסגרת שיתוף פעולה עם אוניברסיטת  BTU (Business and Technology University) מנותבים אליה סטודנטים בשנת הלימודים השנייה בתחומי הטכנולוגיה ונבדקת מידת התאמתם לקורס ההכשרה. הסטודנטים הנבחרים משתתפים בקורס שנמשך 6 חודשים בתחומים שונים: פיתוח במגוון שפות כגון: React, Node js DevOps, QA, UI/UX ועוד ועוברים בחינות הסמכה.

Webiz פועלת בבניין משרדים בן 5 קומות בעיר טביליסי. היא גייסה עד היום כ-180 מפתחים שהשתלבו בחברות ישראליות, מעל 70% מהם בתפקידי mid/senior level. בימים אלה היא מגייסת עשרות מפתחים נוספים בגאורגיה על מנת לעמוד בביקוש הגובר לתפקידי פיתוח בחברות הייטק ישראליות. בכוונת החברה לגייס 200 מפתחים נוספים בשנת 2022 וכ-1,000 במהלך השנים הקרובות. כיום Webiz נמנית על שתי החברות המובילות בגאורגיה בתחום גיוס והכשרת עובדי הייטק.

פעילות ההכשרה בגאורגיה היא נדבך אחד בלבד במודל העסקי של Webiz שהוא רחב הרבה יותר ומבוסס על ניסיונם היזמי העשיר של מייסדי החברה. על כן, עבור הסטארט-אפים הפונים אליה Webiz משמשת כצומת אחת לכל צרכיהם כולל: השקעות סיד, תכנון מוצר, ניהול פרויקט פיתוח, שיווק ופיתוח עסקי וכן, כאמור, Webiz מאפשרת כיום לסטארט-אפים צעירים לצרוך שירותי פיתוח תמורת אחזקות בחברות ועל פי מודל זה יש ל-Webiz אחזקות כיום ב-7 חברות סטארט-אפ ישראליות.

Webiz מיישמת מודל ייחודי גם כלפי העובדים שגייסה והכשירה ומועסקים על ידה בהזמנת חברות ישראליות. קורס ההכשרה ניתן להם ללא כל תשלום ו-Webiz מעניקה להם במסגרת חוזה העסקה 25% מהרווחים שלה שיתקבלו במקרה שסטארט-אפ יימכר או יונפק. שותפות העובדים ברווחים העתידיים היא מרכיב נוסף בביטחון התעסוקתי שמעניקה Webiz שמחזק אף הוא שביעות רצונם ונאמנותם.

לאור הביקוש הגדול של חברות ישראליות למפתחי היי-טק מגאורגיה, מתכננת Webiz להגדיל את הצוות הישראלי בגאורגיה ולהוסיף במסגרת תכנית רילוקיישן כ-10 אנשי מוצר, מנהלי פרויקטים ומפתחים ישראלים שיצטרפו לצוות הניהול של Webiz בטביליסי ויתמקדו בהרחבת הפעילות ושיפור השירות.

Webiz גאורגיה נוסדה על ידי אייל בר עוז, מני בניש ודוד זרח, שלושה יזמים סדרתיים ומשקיעי הון סיכון (אנג'לים) שעוסקים בשני העשורים האחרונים במגוון תפקידים בפיתוח והשקעות. לבר עוז ניסיון עשיר כמנהל צוותי פיתוח ופרויקטים ובין השאר הוביל צוות פיתוח שסייע לבניית מערכת המסחר האלקטרוני של חברת Wix. כמו כן היה מעורב כמשקיע במספר סטארט-אפים ביניהם Ono Apps שנמכרה לחברת מטריקס.

לדברי אייל בר עוז, מייסד משותף ומנכ"ל Webiz: "הגאורגים מתגלים כאנשי מקצוע ברמה גבוהה, בעלי מוסר עבודה גבוה ורמת נאמנות גבוהה שנמנעים מקפיצות מחברה לחברה עקב הטבות ופיתויים. עובדי החברה שגייסנו בגאורגיה מועסקים כיום על ידי כ-21 חברות ישראליות וביניהן קלטורה ו-888 וסטארט-אפים ישראליים המחפשים כוח אדם איכותי במחיר אטרקטיבי שמאפשר להם לשרוד ולהמשיך לפעול. החברות המעסיקות מביעות שביעות רצון גבוהה מהמפתחים הגאורגים והביקוש להם גדול פי כמה מההיצע הנוכחי". בר עוז הוסיף: "תוך מספר שנים נוכל לפתור חלק משמעותי מהמחסור במפתחים בישראל באמצעות ההכשרות בגאורגיה שמתגלה כמכרה זהב אנושי בלתי מנוצל. יתרה מכך, אנו פועלים גם לשדרוג ארוך טווח של אנשי המקצוע החדשים כדי למלא את הביקוש הקריטי של חברות ישראליות לאנשי מקצוע בכירים שיוכלו להוביל תהליכי פיתוח מורכבים".

רן גידור, שגריר ישראל בגאורגיה, מסר: "ישראל ידועה כאחת משותפותיה העיקריות של גאורגיה בתחומי התיירות, הנדל"ן והחקלאות, אולם בשנים האחרונות מרכז הכובד של פעילותנו עובר בהדרגה לתחום ההייטק ופיתוח תכנה. הפוטנציאל כאן הוא עצום: בגאורגיה צומח לו דור חדש של צעירים משכילים, תאבי ידע, בעלי מנטאליות מערבית ושוחרי טכנולוגיה, אשר מכיר את ישראל בראש ובראשונה כמעצמת הייטק, חדשנות ויזמות. שתי המדינות קרובות זו לזו גיאוגרפית, תרבותית ומנטאלית, בשיאה של עונת התיירות ישנן 5-7 טיסות ישירות מדי יום ופער הזמנים עומד על שעה אחת בלבד. משרד החוץ ושגרירות ישראל בטביליסי השקיעו בשנים האחרונות מאמצים רבים בהדרכות ממוקדות, סמינרים מקצועיים וגיבוש מסגרות שת"פ הייטק עם הגופים הממשלתיים הגאורגיים. לפיכך, אנו מברכים על פעילותה התקדימית של חברת Webiz ורואים בה עוגן עתידי להעמקת מכלול היחסים הבילטרליים בין שתי המדינות".

אינפיניטי השקיעה 3.5 מיליון שקל בתרניקה

בתמונה למעלה: אמיר גל יו"ר אינפינטי (מימין) והדגמת המדבקה החשמלית של תרניקה

חברת תרניקה (Theranica) מנתניה חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם שותפות המו"פ אינפיניטי מדיקל (Infinity Medical) הכולל השקעה בחברה בהיקף של 3.5 מיליון שקלים, לצורך מימון הייצור והפצת הפתרון של החברה בסין. אינפיניטי מדיקל נסחרת בבורסה של תל אביב. החברה מקדמת חברות מדיקל ישראליות בשוק הסיני באמצעות ייעוץ פיננסי ורגולטורי ובאמצעות הקשרים שלה עם יצרני ציוד ומפיצים בשוק הסיני.

במסגרת ההסכם, תוקם ועדת היגוי משותפת בהשתתפות חברות סיניות אשר תנהל את הרישוי ואת ההפצה בסין. יו"ר אינפיניטי מדיקל, אמיר גל אור, אמר שיש לחברה "פוטנציאל עסקי אדיר בסין. שיתוף הפעולה עם תרניקה הוא חלק מאסטרטגיה המשלבת השקעה הונית, פיתוח עסקי, וקידום אקטיבי של חברות המטרה בשווקים חדשים – בעיקר בסין".

מניפולציה חשמלית על המוח

חברת תרניקה הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל אלון עירוני, מנהל התיפעול רונן יאשק, סמנכ"ל המו"פ סלבה ברבש וד״ר שמעון אקהויז. היא פיתחה את מערכת Nerivio המאפשרת לטפל בכאבים כרוניים באמצעות אותות חשמליים. המערכת מבוססת על מדבקה לבישה המשדרת אות חשמלי המעורר עצבים תת-עוריים, אשר מגיעים אל גזע המוח ומעוררים תגובה מוחית הגורמת לשחרור נוירו-טרנסמיטורים אשר מפחיתים את עוצמת הכאב.

התופעה נקראת נוירו-מודולציה (Neuromodulation) ויסודותיה פותחו כבר בשנות ה-60 של המאה ה-20, אולם רק בעשור האחרון החלו לצאת לשוק אבזרים המתבססים עליה. בעבר נעשו ניסויים לטפל במיגרנות באמצעות נוירו-מודולציה, אולם הם דרשו שימוש באלקטרודות שהוכנסו לראש מתחת לעור. ככל הידוע, חברת תרניקה היא מהראשונות שהצליחו לפתח מערכת בלתי פולשנית וקלה לשימוש עבור מיגרנות. בינואר 2021 היא קיבלה אישור FDA עבור הטיפול הזה, בעקבות תוצאות ניסוי שנערך בקרב 252 מטופלים.

המערכת של החברה כוללת אלקטרודות ENS/NMES, סוללה, מעבד ייעודי ומקלט/משדר Bluetooth המשדר מידע לאפליקציה בסמארטפון, שבאמצעותה המשתמש יכול לנהל את אופן ואת עוצמת הטיפול. המערכת עוקבת אחר המשתמש, וכשהיא מזהה התקף מיגרנה היא מפעילה באופן אוטומטי את הגירוי החשמלי בזרוע הגורם להפחתת או היעלמות הכאב. עד היום החברה גייסה כ-41 מיליון דולר. סבב הגיוס הגדול ביותר שלה הושלם במרץ 2019, במהלכו היא גייסה 35 מיליון דולר בהובלת אקהויז.

TI תשלב בינה מלאכותית ברכיבי מכ"ם-בשבב

חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) מטמיעה יכולות בינה מלאכותית בטכנולוגיית המכ"ם בשבב שהיא מפתחת בשנים האחרונות, מתוך מטרה להיות חברה מובילה בתחום שבבי המכ"ם בכל השווקים, עם התמקדות מיוחדת בשוק הרכב ובשוק המוצרים התעשייתיים. כך גילה ל-Techtime מנהל החטיבה העסקית של החברה לתחום המכ"ם, יריב רוה. לדבריו, "השוק צפוי להגיע להיקף של 2-3 מיליארד דולר בשנת 2025, ואז להכפיל את היקפו עד לשנת 2030.

"החזון שלנו הוא להפוך את המכ"ם לזמין בכל השווקים". רוה הגיע לחברת טקסס אינסטרומנטס בשנת 1999, בעקבות רכישת חברת בטרפליי הישראלית. במשך כ-15 שנים הוא ניהל את קבוצת הפיתוח הישראלית שעסקה בתכנון שבבי Wi-Fi ו-Bluetooth. בשנת 2016 מונה לאחראי על התוכנה בכל מוצרי הקישוריות של TI, ובתחילת 2019 מונה למנהל חטיבת המכ"ם של החברה.

הבינה המלאכותית תגדיל את השוק

לדבריו, אחת מהיכולות החשובות בשוק המתפתח של מערכות מכ"ם בשבב היא בינה מלאכותית, אשר מתבצעת כיום מחוץ לשבב. "הבינה המלאכותית מספקת יכולות להבחין בתבניות ולסווג אותן, כמו למשל להבדיל בין כלבים לבין בני אדם. כבר היום אנחנו יכולים במעבדה לבצע את הפעולות האלה בתוך השבב, והן תהיינה חלק מהיכולת של הרכיבים העתידיים. אולם פעולות עיבוד ברמה גבוהה יותר, כמו למשל שילוב של מכ"ם ומצלמה, תמשכנה להיעשות מחוץ לחיישן עצמו".

רכיבי המכ"ם של TI מבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave – FMCW, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בעלי תדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים במערכת המכ"ם. רמת הדיוק של הרכיבים נקבעת על-ידי תדר השידור, והרכיבים של החברה עובדים בשני תחומי תדר מוגדרים: 57GHz-64GHz המכונה "60 ג'יגה", ותחום 76GHz-81GHz הקרוי "77 ג'יגה".

כרטיס פיתוח למכ"ם רכב מדגם AWR6843 הפועל בתדרי 60GHz-64GHz
כרטיס פיתוח למכ"ם רכב מדגם AWR6843 הפועל בתדרי 60GHz-64GHz

מה הם שוקי היעד המרכזיים שלכם?

רוה: "בשוק הרכב יש כיום ביקוש רב ליישומי ADAS בתחום ה-77 ג'יגה, ומערכות לניטור פנים הרכב העובדות בתחום ה-60 ג'יגה. זהו תחום חדש ובעל צמיחה מהירה. אירופה תדרוש שהחל מ-2024 יותקנו בכל המכוניות החדשות מערכות מכ"ם לזיהוי ילדים שנשכחו ברכב. בישראל תיכנס התקנה הזאת לתוקף כבר בשנה הבאה. פיתחנו את הרכיב 6843AWR במיוחד עבור השוק הזה. זוהי מערכת שלמה עם אנטנות על המארז (Antenna On Package). שני יצרני מכוניות מובילים יוציאו השנה לשוק מכוניות המצויידות במערכת הזאת.

"השוק התעשייתי של רכיבי מכ"ם הוא שוק חדש מאוד ומרתק ורק עכשיו הוא מתחיל להתפתח. לפני כשלושה חודשים הוצאנו לשוק את המערכת בשבב AOP6843IWR המיועדת ללקוחות אשר זקוקים ליכולת של המכ"ם אבל לא מעוניינים להתעסק בסוגיות הקשורות לרדיו ואנטנה. הרכיב הזה נותן פתרון של מערכת שלמה: מקמ"ש, DSP, MCU ו-7 אנטנות רדיו. זהו רכיב מהפכני מבחינתנו בהיבט של קלות שימוש. למעשה אנחנו ממציאים כיום את השוק ביחד עם הלקוחות".

מהו תהליך הייצור של רכיבי המכ"ם?

"הרכיבים מבוססים על טרנזיסטורי RFCMOS ולא סיליקון גרמניום, מכיוון שהדבר מקל על השילוב עם מודולי IP אחרים בתוך השבב. הטרנזיסטורים הוגדרו ואופיינו על-ידינו כדי לקבל ביצועים מיוחדים. כאן גם טמון חלק מהסיבוכיות של פיתוח המוצר: המודולים השונים דורשים טרנזיסטורים הפועלים בנקודות אופטימום שונות. במקביל, לקחנו על עצמנו את הטיפול בכל הנושא של בדיקות RF, כך שהלקוח מקבל מוצר שעבר הסמכה על-ידי הרגולטור".

מה היו אתגרי האמינות המרכזיים?

"אנחנו פועלים בשווקים בעלי דרישות מאוד מחמירות. הרכיבים צריכים לעמוד בתקני שילוב ואריזה תעשייתיים, למשל לעבוד בטמפרטורות של עד 125°C ולעמוד בתקני תעשיית הרכב. היום הרכיבים עומדים בתקן המכני המחמיר של תעשיית הרכב, AEC-Q100. פיתחנו גם מנגנון הגנה מרעשים כדי שהמכ"ם יוכל לעבוד בסביבה רועשת. בין השאר, הוא מאפשר לכל מכ"ם לזהות את האותות של עצמו, ועל-ידי כך מאפשר להרבה מערכות מכ"ם לעבוד בסמיכות פיזית ולא להפריע זו לזו.

"המטרה שלנו היא להמשיך לספק לשוק פורטפוליו רחב של רכיבי מכ"ם, פשוטים לשימוש ובעלי ביצועים גבוהים המתאימים לכל יישומי היעד".

ווסטרן דיג'יטל הכריזה על כונני HDD/Flash

חברת ווסטרן דיג'יטל (Western Digital) חשפה אתמול (ג') כונן דיסקים מסוג חדש, המבוסס על טכנולוגיית OptiNAND, המיועד לשימוש במרכזי נתונים ותשתיות ענן תובעניים במיוחד. הכונן החדש מספק נפח איחסון של 20TB באמצעות שימוש במערך של 9 דיסקים מגנטיים צפופים מאוד הבנויים בטכנולוגיית ePMR, שלכל אחד מהם נפח איחסון של 2.2TB. החברה הסביר שלא מדובר בדיסקים היברידיים, שבהם משתמשים בזיכרון DRAM כזיכרון מטמון של הדיסק המגנטי, אלא בגישה חדשה לגמרי, המאפשרת לנהל את הדיסק המגנטי באמצעות מידע שנישמר ברכיבי הזיכרון הנמצאים בתוך הכונן.

כיצד להתגבר על הפרעות אלקטרומגנטיות

למעשה, החברה הודתה שהרעיון של דיסקים היברידיים נכשל בשוק. הרעיון החדש מבוסס על שתי פריצות דרך טכנולוגיות: פיתוח דיסקים מגנטיים בטכנולוגיית ePMR המעניקה להם צפיפות גבוהה מאוד, והופעת רכיבי זיכרון חדשים בטכנולוגיית iNAND שהיא מהירה בהרבה מזכרונות DRAM. הבעיה המרכזית שהחברה התמודדה איתה נעוצה בהפרעות המגנטיות בין ערוצים בתוך הדיסקים המגנטיים, בשעה שהם נעשים דקים מאוד וצפופים מאוד. הדבר בא לידי ביטוי בשינוי בקצב הריענון שלהם. אם בעבר היה נהוג להניח שבכל 10,000 מחזורי קריאה/כתיבה צריך לרענן את המידע על הדיסק, הרי שבדיסקים החדשים יש לעתים צורך לרענן את המידע אחרי 10 מחזורי כתיבה/קריאה בלבד – ולעתים אף פחות מכך.

מדובר בבעיה קשה מאוד, במיוחד במרכזי נתונים גדולים המספקים שירות למיליוני צרכנים. אלא שבינתיים אין תחליף מלא וכוננים מגנטיים (HDD) ממשיכים למלא תפקיד מרכזי. להערכת IDC, הם יהיו אחראים לאיחסון 82% מכל המידע הארגוני בשנת 2025. טכנולוגיית OptiNAND מבוססת על שילוב של כרטיס זכרון iNAND בתוך הכונן, המקושר אל מעבד במערכת על שבב (SoC). הם עוקבים אחר פעילות הכונן, אוספים מידע על פעילותו, על קצב הגישה לסקטורים ועל אי-סדרויות בפעילות השוטפת. המידע הזה נשמר בכרטיס הזכרון ומשמש לניהול פעילות הכונן הקשיח. כך למשל, בכרטיס נשמרים פרטי מידע על פעולות הכתיבה והקריאה, ומאפשרים לשחזר במהירות את גושי הזיכרון שיש חשש שאיכותם נפגעה.

למידע נוסף: Technology Brief

יוסי גספר התמנה לתפקיד סגן נשיא בכיר באלביט מערכות

מנהל הכספים הראשי הוותיק של חברת אלביט מערכות, יוסי גספר (בתמונה למעלה), ייכנס בראשון באפריל 2022 לתפקיד סגן נשיא בכיר של החברה (Senior Executive Vice President) ויפעל בתחום הניהול העסקי. במקומו ייכנס לתפקיד ד"ר קובי קגן, המשמש מאז שנת 2018 כסגן נשיא ומנהל הכספים של חטיבת מערכות היבשה של אלביט.

לפני-כן שימש גספר כמנהל הכספים של חטיבת היבשה וה-C4I. גספר הוא מהנדס אלקטרוניקה בוגר הטכניון אשר הצטרף לחברת אלאופ בשנת 1978 ומילא בה תפקידי פיתוח וניהול. הוא הגיע לאלביט בשנת 2000 בעקבות המיזוג בין אלביט ואלאופ.

קגן הצטרף לאלביט בשנת 2008 לאחר 28 שנים בחיל הים ובמשרד הביטחון. נשיא ומנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, אמר שגספר מילא תפקיד מרכזי בהצלחה הפיננסית והעסקית של החברה בשנים האחרונות. ברבעון השני של 2021 דיווחה חברת אלביט על גידול של 21% במכירות להיקף של כ-1.3 מיליארד דולר ברבעון, ועל צמיחה של 26% בצבר ההזמנות, להיקף של כ-13.6 מיליארד דולר. חברת אלביט נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-6.44 מיליארד דולר.

Hailo מאיצה את התרחבותה ביפן באמצעות שיתוף פעולה עם Macnica

במסגרת התרחבותה בשוק אסיה והאוקיינוס השקט חתמה חברת הסטארט-אפ היילו (Hailo) מתל-אביב, המספקת שבבי AI למכשירי קצה, על שיתוף פעולה עם חברת מאקניקה (Macnica) מיפן, מפיצה גלובלית מובילה של מוצרים טכנולוגיים, שתמכור את מוצרי היילו ביפן. הסכם ההפצה יאפשר להיילו לשרת בצורה טובה את בסיס הלקוחות המתרחב שלה ביפן למגזרי שוק דוגמת רכב, ערים חכמות, קמעונאות חכמה, תעשייה 4.0 ועוד.

מאקניקה נוסדה בשנת 1972 בעיר יוקוהמה ומתמחה בשיווק מוצרי מוליכים למחצה ומכשירים אלקטרוניים וכן פתרונות מבוססי AI ו-IoT. פעילותה העסקית פרוסה על פני 24 מדינות ב-84 משרדים ברחבי העולם. שיתוף הפעולה החדש נחתם בעקבות ההקמה של Hailo Japan G.K, חברת בת בבעלות מלאה של היילו שמשרדיה בטוקיו והיא מנוהלת על הירו אוצ'ידה, לשעבר מנהל בכיר בחברת סוני.

בהיילו מציינים כי ההסכם החדש הוא מרכיב באסטרטגיית הצמיחה המתמשכת של היילו המתבצע באמצעות חיזוק השותפויות והיחסים עם לקוחות קיימים ביפן והמשך ההתרחבות לשווקים נוספים באזור אסיה והאוקיינוס השקט.

"שיתוף הפעולה עם מאקניקה הוא צעד גדול קדימה בחיזוק הנוכחות שלנו באזור אסיה והאוקיינוס השקט, במקומות שבהם גוברת ההתעניינות בפתרונות מבוססי AI", מסר אור דנון, מנכ"ל Hailo, והוסיף: "לכך מתלווה ביקוש גובר של לקוחות יפניים ששואפים לחזק את יכולות ה-AI של מכשירי הקצה."

היילו כבר עובדת עם מספר לקוחות במגוון מגזרים דרך ערוץ ההפצה של מאקניקה, אשר תמשיך לסייע בהפצת מוצרי היילו ללקוחות בשוק היפני ותספק להם תמיכה טכנית מקומית. בנוסף לכך, היא תסייע להאיץ את הפיתוח העסקי ולהרחיב את פעילויות השיווק ברחבי האזור.

שיתוף פעולה עם פוקסקון

החברה פיתחה ארכיטקטורה חדשה של מעבד ליישום רשתות נוירוניות. המעבד שלה, Hailo-8, מיועד לממש את שלב ההרצה, כלומר יישום ההסקות (Inference) באבזרי קצה. הוא מגיע לעוצמת עיבוד של 26 מיליארד פעולות בשנייה (26TOPS) וליעילות של 3TOPS לכל ואט. השבב בנוי מארבעה מרכיבים מרכזיים: מעבד תמונה המשפר את התמונה המגיעה מהחיישן לפני העברתה לזיהוי ברשת הנוירונית, מעבד לקבצי וידאו בתקן H.264, מעבד ARM-M4 המנהל את השבב, והרשת הנוירונית עצמה, שהחברה פיתחה, אשר מורכבת ממטריצה גמישה של יחידות עיבוד ויחידות זיכרון, אשר ניתן להגדיר את התצורה שלה באמצעות תוכנה.

על-פי הערכות שונות בתעשייה היקף השוק של שבבי בינה מלאכותית צפוי לצמוח בשנים הקרובות בשיעור של כ-37% בשנה, ולהגיע להיקף של כ-50 מיליארד דולר בשנת 2027, בהשוואה לכ-7.7 מיליארד דולר בשנת 2020. היילו פועלת במגזר ספציפי של השוק הזה: מעבדי בינה מלאכותית לאבזרי קצה ו-IoT, אשר צריכים להתמודד מגבלות קשות של גודל והספק כאשר הם מבצעים מטלות מורכבות. התחום הזה צפוי לצמיחה גדולה הודות למגמות שוק כמו תעשייה חכמה (Industry 4.0), צמיחה חזקה בתחום פתרונות ה-IoT בעקבות פריסת רשתות הדור החמישי והעניין הגובר בניטור חכם ובשירותים מנוהלים מרחוק.

לחברה כבר יש הסכמי שיתוף פעולה מהותיים, דוגמת העיסקה עם Lanner מטאיוואן, שהחליטה להתקין את המעבד של היילו בהתקן קצה המבצע אופטימיזציה של יישומי וידיאו תובעניים. מעבד ה-AI של היילו שולב במצלמת EdgeTuring ליישומי עיבוד תמונה של יצרנית המצלמות החכמות Leopard. גם קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, פוקסקון (Foxconn) הטאיוואנית החליטה להטמיע את המעבד של היילו בדגמים החדשים של מחשבי עיבוד התמונה ממשפחת BOXIedge שהיא מייצרת.

אפקט המחסור: ואריסייט צברה מלאי רכיבים בשווי 20.8 מיליון שקל

המחסור המתמשך הרכיבים המעיק על שרשרת האספקה של כל התעשיות הגדולות בעולם, ומצריך התמודדות מיוחדת במינה. חברת ואריסייט (Variscite) מלוד הנמצאת בבעלות טלסיס (70.6%) חשופה במיוחד למחסור ברכיבים, מכיוון שהיא מספקת מודולי מחשוב (SoM) בעלי צפיפות סיליקון גדולה מאוד. במסגרת הדו"ח הרבעוני של טלסיס, החברה דיווחה שכחלק מהיערכות החברה למחסור ברכיבים, הצליחה ואריסייט לאגור מלאי רכיבים בשווי של כ-20.8 מיליון שקל, כדי להבטיח את המשך הייצור והאספקה.

"הגדלת המלאים מנעה מחסור של חלק ניכר מהרכיבים. במונחים דולריים, המכירות של חברת הבת ואריסייט ברבעון השני 2021 היו הגבוהות אי-פעם". חברת ואריסייט מעסיקה כ-90 עובדים ועוסקת בפיתוח וייצור מודולי מחשוב (SoM) מבוססי ARM העומדים בתקנים צבאיים, תעשייתיים ורפואיים. המודולים שלה מספקים את ליבת המחשוב למוצרים אחרים, דוגמת מערכות רובוטיקה, מיכשור רפואי, מערכות תעשייתיות ועוד. היא שותפה אסטרטגית של NXP אשר מעניקה לה גישה ראשונית אל מעבדי i.MX עוד לפני שהם יוצאים לשוק.

מאות מתחרים בעולם

למרות שמדובר בשוק צומח שהיקפו צפוי להגיע לכ-3.5 מיליארד דולר ב-2025 בהשוואה לכ-1.5 מיליארד דולר ב-2018 (להערכת Global Market Insights), הוא כולל מאות יצרניות קטנות ואין בו חברה דומיננטית מרכזית. המתחרות הגדולות ביותר של ואריסייט הן: Technixion ,Toradex ,Phytec ו-TA. החברה נהנית מצמיחה ארוכת טווח במכירותיה. במחצית הראשונה של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-92 מיליון שקל וברווח נקי של 21.9 מיליון שקל.

טלסיס דיווחה שוואריסייט מתמודדת עם זמינות מוגבלת של מעבדים המיוצרים על-ידי NXP ושל מספר ספקים נוספים. "מחסור שעלול להוביל במקרים מסויימים לדחייה של שבועות ספורים במועדי האספקה ללקוחות. במקביל, חברת ואריסייט נערכת לגידול בכמות ההזמנות העתידיות ולגידול עתידי בייצור". בעקבות התחזית, היא החלה בפרוייקט הרחבת קיבולת היצור של מפעל הייצור שלה בקריית גת בהשקעה כוללת של כ-18 מיליון שקל. קו הייצור החדש צפוי להתחיל לעבוד במהלך הרבעון האחרון של 2021.

REE קיבלה מענק של 17 מיליון דולר מממשלת בבריטניה

חברת REE, שפיתחה פלטפורמת מרכב שטוחה לכלי-רכב חשמליים, קיבלה ממשלת בריטניה מעניק בגובה של 17 מיליון דולר לביצוע פרוייקט בבריטניה בהיקף כולל של כ-56.3 מיליון דולר, הכולל הקמת מרכז ייצור ש-REE מקימה בימים אלה בעיר נוניטון (Nuneaton) שבמחוז וורוויקשיר. REE נבחרה לקבל את המענק על-ידי מרכז ההנעה המתקדמת (Advanced Propulsion Centre), גוף הממומן בחלקו על-ידי ממשלת בריטניה ובחלקו על-ידי המגזר הפרטי. המרכז הוקם כדי לתמוך בתחרותיות של תעשיית הרכב הבריטית, ולקדם תחבורה נקייה בבריטניה. ממשלת בריטניה הציבה יעדים שאפתניים להפחית ב-78% את כמות פליטות גזי החממה עד 2035 ולהגיע עד 2050 לאיזון פליטות (net zero).

במסגרת תוכנית המענקים של APC אושרו עוד שלושה פרויקטים: פרויקט משותף של BMW ואוניברסיטת אוקספורד לפיתוח סוללה שתספיק לטווח נסיעה השקול למיכל דלק, פרויקט בהובלת חברת Cummins לפיתוח מנוע מימן לכלי-רכב כבדים, ופרויקט של חברת Sprint Power לפיתוח סוללה הנטענת במהירות. המענק שקיבלה REE היה הגבוה ביותר. ב-APC מעריכים שארבעת הפרויקטים יסייעו לחסוך פליטה של כ-32 טון פחמן דו-חמצני לאטמוספירה ולייצר כ-2,700 מקומות עבודה חדשים.

בחודש פברואר הכריזה REE על תוכניתה להקים מרכז הנדסת רכב בבריטניה בהשקעה כוללת של כ-92 מיליון דולר במתחם ההייטק MIRA Technology Park. המתחם מאכלס מרכזי פיתוח ובדיקה של כ-35 חברות מתעשיית הרכב כדוגמת בוש, יגואר, Goodyear, טויוטה, ZF ועוד, והוא כולל עשרות מעבדות בדיקה מתקדמות ושטחי ניסוי. המרכז של REE, שיעסיק כ-200 מהנדסים, ישמש לתהליכי בדיקה, וולידציה ואימות של פלטפורמות המרכב של החברה, כמו גם השגת האישורים הנדרשים לכל עיצוב שיוצא לשוק. בחודש יולי הודיעה REE על הקמת מרכז הרכבות גם בטקסט שבארצות הברית.

הכול כלול – בגלגל

חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בתוך הגלגלים עצמם. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב.

הטכנולוגיה שלה מאפשרת לייצר מכוניות בעלות ארבעה מנועים המאפשרים לרכב שטח סטנדרטי להשיג ביצועים של תאוצה מאפס ל-100 קמ"ש בתוך 3 שניות. הטכנולוגיה ישימה לכלי רכב פרטיים ולכלי רכב כבדים, כמו משאיות השוקלות 10 טון ומיועדות לנסיעה בדרכי עפר. לאחרונה חשפה REE שלוש פלטפורמות מרכב חדשות עבור שלושה סוגים של כלי-רכב חשמליים: מכונית עירונית שיכולה לשמש גם כמונית אוטונומית, רכב היסעים עירוני או רכב משלוחים, ומשאית בינעירונית קלה המותאמת לשוק האמריקאי

גידול של 147% בהכנסות יצרנית המצלמות המיוצבות נקסט ויז'ן

חברת נקסט ויז'ן (Next Vision), המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים וכטב"מים, דיווחה אתמול (ב') על הכנסות של 7.4 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה. מדובר בגידול של 147% בהשוואה למכירות של 3 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2020. הרווח הנקי של נקסט ויז'ן הסתכם ב-2.6 מיליון דולר. החברה גם מדווחת על גידול במספר הלקוחות ל-70, בהשוואה ל-43 בתקופה המקבילה אשתקד.

חברת נקסט ויז'ן מערכות מיוצבות הוקמה בשנת 2009 על-ידי חן גולן, בוריס קיפניס והמנכ"ל מיכאל גרוסמן ומעסיקה כיום 27 עובדים. היא מפתחת ומייצרת מצלמות יום ולילה (אור נראה וצילום תרמי) מיוצבות באמצעות גימבל, במשקל כולל של 90-500 גרם. המצלמות מיועדות לשימוש בכלי רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל"טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה. רוב לקוחותיה הם יצרני מערכות המוכרים את המוצרים שלהם ללקוחות סופיים.

החברה פיתחה טכנולוגיית ייצוב מוגנת בפטנט המבוססת על ייצוב מכני וייצוב אלקטרוני הפועלים בו-זמנית, המאפשרים ייצוב מצלמה בזמן אמת ותיקון עיוותים הנובעים מצילום התנועה. לדברי החברה, הטכנולוגיה שלה מאפשרת למצלמה לבצע זום עמוק מכלים בתנועה מבלי לפגוע ביציבות התמונה.

היעד: 100 מיליון דולר מכירות ב-2024

כיום כולל קו המוצרים של נקסט ויז'ן שמונה דגמי מצלמות בגדלים וביכולות שונים, אשר מורכבים במפעל החברה בישראל. המתחרות המרכזיות שלה הן חברת קונטרופ הישראלית, חברת Trillium האמריקאית וחברת Workswell הצ'כית. היעד העסקי של החברה הוא צמיחה שנתית בשיעור של יותר מ-70% אשר צפוי להביא אותה לרמת מכירות של 73-120 מיליון דולר בשנת 2024.

העמידה ביעד תלויה במידה רבה ביכולת הכניסה לשוק האמריקאי, ולכן החברה מתכננת בשנה הקרובה להקים קו ייצור של מצלמות גם בארצות הברית. מפת הדרכים האסטרטגית היא גם טכנולוגית. כיום החברה מפתחת טכנולוגיית זום לכל המצלמות שלה, בכל המשקלים, ובונה יכולת של רובוטיקה אוטומטית הכוללת שילוב בינה מלאכותית בתוך המצלמות. במקביל היא מגבירה את המאמץ במימוש אסטרטגיית הפתרון המלא: פיתוח ואספקת אבזרים ומוצרים משלימים שנועדו להקל על שילוב המצלמה במערכת היעד.

DSPG נמכרת ל-Synaptics תמורת 580 מיליון דולר

חברת DSPG מהרצליה חתמה על הסכם למכירתה לחברת Synaptics מסן-חוזה, קליפורניה, תמורת כ-580 מיליון דולר. מכיוון שבקופת DSPG יש כיום כ-130 מיליון דולר, העיסקה מעניקה לחברה שווי שוק של כ-450 מיליון דולר. בשיחת הוועידה עם אנליסטים היום (ב'), אמר נשיא ומנכ"ל סינאפטיקס, מייקל הרלסטון, שהעיסקה אינה דורשת אישורים רגולטוריים, אלא רק את הסכמת בעלי המניות של חברת DSPG. "לכן אנחנו מעריכים שהיא תסתיים עד לסוף 2021".

חברת סינאפטיקס היא יצרנית שבבים המספקת רכיבים למערכות תקשורת אלחוטיות, ראייה ממוחשבת, עיבוד קול, עיבוד תמונה מבוסס בינה מלאכותית בקצות הרשת ועוד. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-1.34 מיליארד דולר. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-7.3 מיליארד דולר. חברת DSPG היא מיצרניות השבבים הוותיקות בישראל. היא הוקמה בשנת 1987 כחברה עצמאית שיצאה מחברת DSPC, אשר נמכרה לאינטל בשנת 1999 תמורת 1.6 מיליארד דולר במזומן.

החברה מתמחה בפיתוח שבבים ליישומי תקשורת אלחוטית ועיבוד קולי. התחומים המרכזיים שלה הם קישוריות IoT ושבבים בטכנולוגיית SmartVoice האחראים לכ-69% מהמכירות, ושבבי טלפוניה אלחוטית DECT/ULE המהווים כ-31% מהמכירות ונמצאים בדעיכה מתמשכת. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-114.5 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 117.6 מיליון דולר בשנת 2019. כיום החברה מעסיקה כ-350 עובדים, מתוכם כ-200 עובדים במחקר ופיתוח.

הגדלת שוק היעד

להערכת סינאפטיקס, שילוב המוצרים שלה ושל DSPG יגדיל את שוק היעד שלה בהיקף כולל של כ-2.8 מיליארד דולר. היא אינה צופה לצמוח בתחום ה-DECT/ULE, אולם להערכתה הגודל שלה יאפשר לבלום את הירידה בתחום. הרלסטון: "הטכנולוגיות האלה נמצאות בשימוש בעיקר אצל חברות המפתחות מוצרי אבטחה, והן מעדיפות לעבוד מול ספקיות גדולות ולא מול ספקיות קטנות". הפוטנציאל הגדול ביותר הוא בשוק ה-IoT, ולכן עם השלמת המיזוג תשולב DSPG בתוך חטיבת ה-IoT של סינאפטיקס.

בתוך זה, הטכנולוגיה החשובה ביותר עבור סינאפטיקס היא טכנולוגיית SmartVoice של DSPG, והאפשרות לשלב אותה בפלטפורמת Katana של פתרונות ראיית מחשבים של החברה. "אנחנו חזקים מאוד בעיבוד תמונה ו-DSPG חזקה מאוד בעיבוד קולי. אנחנו מתכננים לשלב את שתי הטכנולוגיות ביחד ולספק פתרון עיבוד תמונה ועיבוד קול בשבב אחד. השילוב הזה מעניק לנו הזדמנות בתחום המחשבים ומוצרי הצריכה".

המיזוג צפוי להביא לחסכון של כ-30 מיליון דולר כבר בשנה הראשונה, בעקבות סינרגיה בין שתי החברות. לדברי הרלסטון, החיסכון יגיע באמצעות ייעול שרשרת האספקה, חיסכון בעלויות המסחר בבורסה (שתי החברות נסחרות בנסד"ק) וחיסכון עקב הפחתת ההשקעה בטכנולוגיות DECT/ULE. "מלבד זאת שתי החברות הן בעלות השלמה מצויינת: כמעט כל הלקוחות הגדולים ביותר שלנו בתחום ה-IoT הם גם הלקוחות הגדולים ביותר של DSPG".

ייתכן שאייפון 13 יהיה מחובר לתקשורת לוויינית

הטלפון החדש של חברת אפל, iPhone 13 אשר צפוי לצאת לשוק בשבועות הקרובים, יהיה כנראה מקושר אל לווייני תקשורת מנמיכי רום (LEO) ויאפשר לנהל תקשורת גם באזורים שבהם אין תשתית סלולרית. כך דיווח למשקיעים האנליסט Ming-Chi Kuo, אשר מסקר את אפל מטעם חברת TF International Securities. הוא נחשב לבעל מקורות טובים בחברת אפל וכמי שחשף מספר פעמים תוכניות של החברה. האתר macrumors.com דיווח אתמול שהוא ראה את ההודעה שנישלחה למשקיעים.

מינג צ'י מסר שהמכשיר כולל את המודם Snapdragon X60 של חברת קואלקום, אשר נחשף בחודש פברואר 2020. להערכתו, שירות התקשורת הלוויינית יינתן באמצעות חברת Globalstar, בהתאם להסכמים שייחתמו בין ספק שירות התקשורת הסלולרית לבין Globalstar. במתכונת הזאת, הלקוח המשתמש בטלפון ישלם על השירות לחברת התקשורת ולא לחברה המפעילה את הלוויינים. לדבריו, אפל מאמינה במגמה המתפתחת של שירותי תקשורת באמצעות לווייני LEO, והקימה צוות מחקר ופיתוח המתמקד בתחום הזה. "ככל הנראה הצוות מפתח גישה ללווייני תקשורת גם עבור אבזרים אחרים, דוגמת משקפי מציאות רבודה, כלי רכב חשמליים ואבזרי IoT נוספים".

ראוי לציין שחברת Globalstar דיווחה לא מזמן על שיתוף פעולה עם קואלקום באספקת תקשורת לוויינית למודמי הדור החמישי (5G). בפברואר 2021 היא הודיעה שקואלקום שילבה במודם החדש שלה, Snapdragon X65 שאמור לצאת לשוק ב-2022, תמיכה בערוץ התקשורת Band n53. "התמיכה של קואלקום תאפשר להרחיב את פוטנציאל השימוש בתקשורת לוויינית ולשלב אותה בטלפונים, מחשבים ניידים, טאבלטים, ציוד אוטומטי ומודולי IoT", אמר מנהל האסטרטגיה של החברה, קייל פיקנס.

חברת גלובלסטאר מפעילה כיום 48 לוויינים מנמיכי רום (בגובה של כ-1,000 ק"מ) המכסים את ארצות הברית וחלקים רבים נוספים בעולם. התקשורת הסלולרית מתבצעת באמצעות שידור ישיר מהטלפון אל הלוויין, אשר מוריד את התקשורת אל תחנה קרקעית המקשרת את הטלפון אל הרשת של הספק הסלולרי. רצועת Band n53 פותחה על-ידי גלובלסטאר במטרה לספק ערוץ תקשורת בתדר 2.4GHz וברוחב פס של 11.5MHz, אשר תומך בטלפונים הלווייניים.

 

קרופקס תסייע למגדלי תפו"א של פפסיקו לחסוך במים

חברת האגרו-טק קרופקס (CropX) חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם ענקית המזון והמשקאות האמריקאית פפסיקו (PepsiCo), שבמסגרתו תספק קרופקס את פלטפורמת ניהול השדה שפיתחה למגדלי תפוחי האדמה של פפסיקו במקסיקו, במטרה לסייע להם לחסוך במים. הפתרון של קרופקס מתבסס על חיישנים המוטמנים בקרקע במטרה לתכנן את תוכניות ההשקיה והדישון בצורה מיטבית על סמך מצב הקרקע.

פפסיקו, המייצרת חטיפי תפוח אדמה פופולאריים כמו דוריטוס, צ'יטוס ופריטוס, היא היבואנית העיקרית של תפוחי אדמה ממקסיקו. מגדלי תפוחי האדמה של החברה במקסיקו פועלים תחת חברת-הבת PepsiCo Mexico. שיתוף הפעולה עם קרופקס הוא חלק מהמאמצים של פפסיקו לצמצם את הפגיעה הסביבתית שנובעת מגידולי הענק החקלאיים. בין היתר, הציבה החברה יעד של הפחתת תצרוכת המים ב-15% עד שנת 2025. מקסיקו סובלת ממחסור חמור במים, על רקע הירידה בכמות המשקעים ודלדול האקוויפרים.  75% מתצרוכת המים של מקסיקו מיועדת לחקלאות. לשם השוואה, בארצות הברית החקלאות אחראית רק לכשליש מתצרוכת המים. מומחים מזהירים כי החרפת הבעיה תוביל לשיבושי אספקת מים לריכוזי אוכלוסיה וגם לנטישת שדות חקלאיים.

שתי החברות ערכו בשנה האחרונה פיילוט בהשתתפות שני מגדלי תפוח אדמה של פפסיקו במקסיקו, שהטמיעו את הפתרון של קרופס בשטחיהם החקלאיים וניהלו את ההשקיה והדישון בהתאם להמלצות המערכת. לדברי קרופקס, הממצאים העלו כי שני המגדלים הצליחו להפחית כ-15% מכמות המים והדשנים עבור אותה כמות תנובה, מה שגם סייע להפחית את פליטת גזי החממה.

קרופקס, שהוקמה ב-2015, פיתחה פלטפורמה הכוללת חיישנים המוטמנים באדמה ומודדים את מידת הלחות בקרקע. החיישנים יודעים לנתח את סוג האדמה ולשדר את הנתונים אל מערכת בקרה חכמה, הנותנת לחקלאי מידע מדויק על מצב ההשקיה בכל נקודה בשטח המעובד, ולתכנן בצורה מדויקת יותר את תוכניות ההשקיה והדישון. המערכת משקללת גם מידע ממקורות חיצוניים כמו תחזיות מזג אוויר, מפות וצילומי אוויר.

החברה מעסיקה 50 עובדים בישראל, בארצות הברית ובניו זילנד. בין המשקיעים בקרופקס: קרן Innovation Endeavors של אריק שמידט, לשעבר מנכ"ל גוגל, OurCrowd Finistere Ventures, ו- Greensoil Investments.

צבר ההזמנות של פי.סי.בי טכנולוגיות צמח ל-91.4 מיליון דולר

בתמונה למעלה: יניב מיידר (מימין) וראובן אבני

ברבעון השני  של שנת 2021 הסתכמו המכירות של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) בכ-31 מיליון דולר, כמעט כמו ברבעון הראשון. בסך הכל, המכירות במחצית הראשונה הסתכמו בכ-60.3 מיליון דולר, בהשוואה לכ-57.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. החברה דיווחה על ירידה ברווח הגולמי מ-6.85 מיליון דולר אשתקד לכ-5.77 מיליון דולר במחצית 2021, בעיקר עקב ירידה של כ-7% בשער הדולר מול השקל, ובגלל המחסור בשוק הרכיבים שגרם לעיכובים בשרשרת האספקה.

בדו"ח הרבעוני היא הסבירה שבמהלך הרבעון השני של 2021 החריפה בעיית המחסור ברכיבים בהשוואה לרבעון הראשון 2021, כשזמני האספקה (Lead time) מגיעים לערכים של מגיעים 30-52 שבועות, ובמקרים מסוימים עד ל-60 שבועות. "ההערכות בשוק צופות שמחסור יימשך לפחות עד הרבעון הראשון של שנת 2023. להערכת החברה, מדובר בתופעה יוצאת דופן שבו שוק נמצא בצמיחה בשעה ששרשרת האספקה נפגעת. יחד עם זאת, מגמת הצמיחה בביקוש למוצרי ושירותי הקבוצה נמשכת, צבר ההזמנות של הקבוצה עומד על כ-91.4 מיליון דולר לעומת כ- 59.6 מיליון דולר בסוף דצמבר 2020".

כיפת ברזל האמריקאית

בין השאר, במהלך הרבעון השני היא זכתה בהזמנה יוקרתית מאוד לייצור מעגלים מודפסים עבור מערכות כיפת ברזל שהוזמנו מישראל על-ידי משרד ההגנה של ארצות הברית. החברה דיווחה שמדובר בשלב הראשון בהזמנה לעבודות שיימשכו שנתיים, כאשר היא צופה שלאחר מכן יגיעו הזמנות המשך במסגרת הפרוייקט הזה.

החברה דיווחה על שני מינויים בכירים חדשים בהתאם לאסטרטגייית ההתרחבות הגלובלית: יניב מיידר מונה לתפקיד סמנכ"ל מו"פ וחדשנות וראובן אבני מונה לתפקיד מנהל טכנולוגיות המידע (CIO). מיידר מגיע עם נסיון של 20 שנה בתחום. לפני הצטרפותו לחברה שימש כסמנכ"ל מו"פ וחדשנות בחברת TeraGroup, כמנהל תחום מיזעור וטכנולוגיות בחברת אלתא וכמנהל תחום מיזעור וטכנולוגיות בחברת Modumobile. הוא מביא ניסיון רב בתעשיית המזעור ויהי אחראי בתפקידו על הובלת אסטרטגיית החדשנות הטכנולוגית של החברה.

קו ייצור המעגלים המודפסים של פי.סי.בי טכנולוגיות במגדל העמק
קו ייצור המעגלים המודפסים של פי.סי.בי טכנולוגיות במגדל העמק

אבני מגיע עם נסיון רב מתחום ניהול מערכות מידע. הוא שימש כמנהל טכנולוגיות המידע של חברת Given Imaging שנמכרה ל-Medtronic בשנת 2015. לפני-כן שימש כמנהל תחום רשויות מקומיות בחברת נס טכנולוגיות ומומחה SAP בנסטלה. בתפקידו הוא יהיה אחראי על כל תשתיות המידע של החברה והאצת יכולות האוטומציה של תהליכים עסקיים בחברה.

חברת פי.סי.בי מספקת שירותי תכנון וייצור מעגלים מודפסים (PCB) בסדרות קצרות ובינוניות, ושירותי הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות שלמות. החברה פועלת בשני אתרים: מגדל העמק וראש העין, שבה נמצאת החברה הבת AMS (100% בבעלות פי.סי.בי טכנולוגיות). היא מתמחה במתן פתרונות מלאים בעולם האלקטרוניקה בשירותי תכנון וייצור מעגלים מודפסים (PCB) בסדרות קצרות ובינוניות, ושירותי הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות שלמות.

כיום היא מעסיקה כ-750 עובדים בשני אתרים: מגדל העמק וראש העין (שבה נמצאת החברה הבת AMS). החברה נמצאת בשליטת קרן פימי (48%) ונסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-292 מיליון שקל.

 

משבר השבבים חושף חולשה צבאית של ארה"ב

בתמונה למעלה: פאב 42 של אינטל המוקם באריזונה. יעניק תשתית ייצור למשרד ההגנה

המאמצים של חברת אינטל (Intel) להקים תשתית אספקת שירותי ייצור שבבים דוגמת אלה של TSMC, קיבלו השבוע זריקת עידוד בעקבות צירוף מפעל הייצור החדש שהיא מקימה באריזונה, פאב 42, אל תוכנית RAMP-C של משרד ההגנה האמריקאי. במסגרת התוכנית, קבוצת חברות אמריקאיות הכוללת את אינטל, יבמ, קיידנס, סינופסיס ועוד, יקימו תשתית לתכנון וייצור שבבים עבור משרד ההגנה האמריקאי, אשר ייוצרו בפאב 42.

לאחרונה הודיעה אינטל על הקמת שני מפעלים באריזונה בהשקעה כוללת של כ-20 מיליארד דולר אשר יספקו שירותי ייצור שבבים (Foundry) בארה"ב. מאחורי ההסכם בין אינטל לבין משרד ההגנה עומדת בעיה שהחלה להטריד לאחרונה את משרד ההגנה האמריקאי, ואשר נחשפה במלוא היקפה בשנה האחרונה בעקבות המחסור בתעשיית השבבים: אין בארה"ב תשתית ייצור שבבים המתאימה לצורכי מערכת הביטחון האמריקאית.

"אין ייצור מתאים בארה"ב"

ההסכם נחתם עם NSTXL, שהוא גוף שהקים משרד ההגנה במטרה להבטיח שטכנולוגיות מתקדמות יעמדו לרשות מערכת הביטחון האמריקאית. באתר הארגון, מסביר משרד ההגנה האמריקאי שרוב חברות השבבים האמריקאיות הן חברות ללא מפעל ייצור (Fabless). "אין למשרד ההגנה גישה אל מפעלי ייצור בתוך ארה"ב אשר מייצרים שבבים בטכנולוגיות מתקדמות כמו 7 ננומטר ומטה, ולייצור מתקדם ברמת מיקרואלקטרוניקה.

"כיום אין לארה"ב אופציה לקבל שירותים מסחריים של ייצור מתקדם העונה לצורכי משרד ההגנה, מכיוון שרוב חברות הפאבלס האמריקאיות מייצרות את השבבים באסיה, בעיקר בדרום קוריאה ובטאיוואן. חברות הפאבלס יכולות למקד את משאביהן בפיתוח מוצרים המותאמים לשוק בלא להשקיע בתשתית ייצור, ולכן אין להן אינטרס כלכלי להיכנס לתחום הייצור עצמו. מטרת תוכנית RAMP-C היא לספק את התמריצים שיקדמו הקמת תשתית ייצור בארה"ב".

מדובר במצב מטריד במיוחד: לא רק שאין לארה"ב שליטה על הייצור והאספקה של רכיבים קריטיים למערכות הצבאיות שלה, אלא שהם מיוצרים באזור רגיש מאוד מבחינה פוליטית, המאויים על ידי סין אשר מקימה בעצמה תשתית ייצור מקומי בהשקעה ממשלתית גדולה מאוד. בטאיוואן, למשל, גובר החשש מאפשרות של פלישה סינית בשנים הקרובות. ראוי לציין שההשקעה הגדולה של סין בתעשיית השבבים החלה לפני כעשור, לאחר שהמפלגה הקומוניסטית הכריזה על יעד שאפתני: להפוך את הצבא הסיני למתקדם בעולם מבחינה טכנולוגית עד לשנת 2025.

47% מהמכירות – 12.5% מהייצור

אלא שמדובר במהלך שרק אם יושלם במלוא היקפו, יהיה מורגש בתוך כמה שנים. להערכת ארגון יצרני השבבים בארה"ב (SIA), בשנת 2020 היו חברות אמריקאיות אחראיות לכ-47% מהמכירות של תעשיית השבבים בעולם, אולם התעשייה האמריקאית מייצרת רק 12.5% מהם (בהשוואה לכ-37% בשנת 1990). כיום מיוצרים 80% מהשבבים באסיה. הארגון מזהיר שבעבר הובילה ארה"ב בתחום טכנולוגיות הייצור המתקדמות, אולם כיום היא נמצאת באותה רמה כמו המתחרות מקוריאה ומטאיוואן. "בשנת 2001 היו בארה"ב 30 חברות שייצרו שבבים בטכנולוגיה המתקדמת ביותר בשוק, בשנת 2018 ירד מספרן ל-5 חברות בלבד".

הבעיה היא שלא רק הייצור, אלא גם הייצור העתידי עובר לאסיה: "בשנת 2019 נפתחו בעולם 6 מפעלי ייצור שבבים. כולם מחוץ לארה"ב, כאשר ארבעה מהם בסין, שהוקמו בסיוע תקציבים ממשלתיים נדיבים מאוד. מקבלי ההחלטות בארה"ב צריכים לתת עדיפות גבוהה להקמת תשתית ייצור מקומית".

ממשל ביידן אימץ את ההמלצות של ה-SIA, והקציב 52 מיליארד דולר בתוכנית סיוע דחופה לעידוד הקמת מפעלי ייצור במדינה. אלא שכעת החוק הזה (CHIP) צריך לעבור משוכה פוליטית: לאחר שאושר בסנאט, הוא צריך לקבל גם את אישור בית הנבחרים, אבל המפלגה הרפובליקאית מעכבת את האישור. על הרקע הזה שלח האיגוד מכתב דחוף בחודש שעבר אל המחוקקים, וביקש מהם לאשר את החוק במהירות האפשרית. "הצורך הוא דחוף וזה הזמן לפעול במהירות".

ד"ר שי רחימי מונה לראש חטיבת מנור ברפאל

חברת רפאל (Rafael) הודיעה על מינויו של ד"ר שי רחימי לתפקיד סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת מנור וטכנולוגיות, אשר מחליף בתפקיד את איילת שפירא, אשר מילאה את התפקיד ב-8 השנים האחרונות. שי רחימי, בן 48, הוא בוגר תארים ראשון, שני ושלישי בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל מהטכניון. הוא הצטרף לרפאל בשנת 2001, ובשנים האחרונות מכהן כמנהל טכנולוגיות בחטיבת מנור. החטיבה מפתחת מנועי טילים, מערכות ונפיצים, מערכות הנעה בחלל, ראשי נפץ ופירוטכניקה, מערכות זעירות, טכנולוגיות וחומרים מתקדמים. מוצרי המפתח של החטיבה כוללים את כל ראשי הקרב וההנעה של מערכות רפאל כולל לתחומי החלל, השלב השני של הטיל חץ ומערכות נוספות.

אלטק מתכננת להקים מפעל ייצור PCB בצפון הארץ

בתמונה למעלה: בדיקת מעגלים מודפסים במפעל אלטק בפתח תקווה. צילום: אלטק

חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה מתכננת להקים מפעל ייצור מעגלים מודפסים (PCB) בצפון הארץ, אשר יפעל בנוסף למפעל הקיים בפתח תקווה. כך גילה מנכ"ל החברה, אלי יפה, בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח של הרבעון השני 2021. לדבריו, החברה פנתה למנהל מקרקעי ישראל והגישה בקשה לאיתור שטח להקמת המפעל החדש. יפה: "הקמת מפעל ייצור שני הוא מרכיב מרכזי במפת הדרכים האסטרטגית שלנו הממוקדת בהתרחבות עסקית. אנחנו גם ממשיכים בתוכנית ההשקעות בציוד מודרני שתתבצע בשנים 2021-2023. כיום, כאשר יש לנו תזרים מזומנים חיובי אנחנו מצפים להגדיל את היקף ההשקעות שלנו".

הפנייה למנהל מקרקעי ישראל נעשתה בעקבות אישור הפרוייקט על-ידי הרשות להשקעות ופיתוח התעשייה במשרד הכלכלה. מקורות המימון להקמת המפעל החדש עדיין לא ברורים לגמרי, אבל ככל הנראה החברה שוקלת לגייס חלק מההון באמצעות הנפקה בבורסה. סמנכ"ל הכספים, אלון מועלם: "ברבעון השלישי של 2019 הגשנו תשקיף להנפקת מניות, המעניק לנו אפשרות לגייס הון לצורך מימון הצמיחה. אנחנו צופים שחלק מההשקעות במתקני הייצור שלנו ימומן באמצעות המכשיר הזה".

חברת אלטק סיימה את הרבעון השני של 2021 עם מכירות בהיקף של 9.1 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 8.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד וכ-7.2 מיליון דולר ברבעון הראשון 2021. הרווח הגולמי צמח ל-2.4 מיליון דולר. במהלך הרבעון התמודדה החברה עם מחסור בחומרי גלם, במיוחד בחומר הציפוי הפולימרי Pyralux AP, המיוצר על-ידי DuPont ומשמש בייצור מעגלים מודפסים גמישים וגמישים-קשיחים, שבהם היא מתמחה.

החומר האלטרנטיבי יביא לחסכון בעלויות

המנכ"ל יפה סיפר שהחברה התגברה על המשבר באמצעות שימוש בחומר אלטרנטיבי שאותו היא הסמיכה כבר בשנת 2019. לדבריו החברה הצליחה להצטייד במלאי מספיק של החומר האלטרנטיבי, וכיום היא מציגה אותו בפני הלקוחות. "במהלך הרבעון השני 2021 קיבלנו הסכמה של רוב הלקוחות לשימוש בחומר האלטרנטיבי הזה במוצרים שלהם. ברגע שכל הלקוחות יאשרו את החומר הזה, הדבר יביא להפחתה בהוצאות שלנו שתאפשר לנו גם להפחית את העלות ללקוחות".

חברת אלטק מפתח תקווה מעסיקה כ-400 עובדים ומתמחה בייצור מעגלים גמישים קשיחים ומעגלים מודפסים מורכבים. החברה נמצאת בשליטת קבוצת ניסטק (Nistec), ונסחרת בנסד"ק לפי שווי חברה של כ-37.5 מיליון דולר.

הסוכנים החכמים של proteanTecs יוטמעו במכ"ם של Uhnder

בתמונה למעלה: שבב המכ"ם של חברת Uhnder  מטקסס

חברת proteanTecs מחיפה הודיעה שיצרנית שבבי המכ"ם לרכב, Uhnder מאוסטין, טקסס, תשלב את מערכת הניטור שלה, Universal Chip Telemetry – UCT, בתוך שבבי המכ"ם שהיא מייצרת, כדי לעקוב אחר הביצועים והאמינות שלהם לאורך כל חיי המוצר. חברת פרוטאנטקס הוקמה בשנת 2017 על-ידי חלק ממייסדי מלאנוקס ומאז הקמתה היא קיבלה השקעות בהיקף כולל של כ-95 מיליון דולר מגורמים מובילים דוגמת אביגדור וילנץ, אינטל קפיטל, קרן וולדן, ויולה ועוד.

החברה פיתחה רעיון חדש המאפשר לאסוף מידע על תהליכים המתחוללים בתוך הרכיב. לצורך זה היא הגדירה את המושג טלמטריה בתוך שבב (Universal Chip Telemetry – UCT), שהוא תהליך שבו השבב מספק נתוני מצב שונים, המשמשים לצורך ניתוח שוטף של התנהגותו. בשלב התכנון משלבים בו מעגלים זעירים (UCT Agents) המשמשים כסוכנים לאיסוף מידע כמו טמפרטורה, זמני השהייה, זרמים וכדומה.

מעקב אחר כל שבב לאורך כל מחזור חיי המוצר

לאחר יציאת השבבים הראשונים מקו הייצור (Tapeout) מתחיל תהליך למידת השבב באמצעות מערכת בינה מלאכותית הבודקת התנהגותו במאות תסריטי פעולה. התהליך ממשיך גם כאשר השבב נכנס להתקנה בכרטיסים אלקטרוניים: הטכנולוגיה מאפשרת לאסוף נתונים מהסנסורים המצויים בשבב, להזין אותם למערכת ניתוח ובינה מלאכותית, ולהפיק תובנות על תפקודו.

חברת Uhnder פיתחה מכ"ם בשבב הפועל בתדר של 77GHz ומבוסס על טכנולוגיית אפנון קוד דיגיטלי (Digital Code Modulation – DCM), המתבצע באמצעות מערך של 12 משדרים ו-16 מקלטים. שבב המכ"ם מיוצר בתהליך של 28 ננומטר, ולטענת החברה הוא מדוייק פי 100 בהשוואה לחיישני LiDAR.

טכנולוגיית DCM מתחרה בעיקר בשבבי מכ"ם המבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave – FMCW (דוגמת אלה של חברת טקסס אינסטרומנטס), שבה מתבצע שידור רציף של אותות בעלי תדר משתנה, והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר בין האותות המשודרים והאותות החוזרים. מכ"ם DCM משדר אותות רציפים בעלי מופע (פאזה) משתנה, וחישוב המרחק נעשה בהתאם להפרשי המופע בין האותות המשודרים והאותות החוזרים.

סכימה של שבב 2.5D. החברה קיבלה פטנט להשתלת סוכנים במארזי שבבים תלת-מימדיים
סכימה של שבב 2.5D. החברה קיבלה פטנט להשתלת סוכנים במארזי שבבים תלת-מימדיים

להערכת החברה, טכנולוגיית DCM קלה יותר לעיבוד ודורשת פחות מעגלים אנלוגיים בהשוואה לטכנולוגיית FMCW. שוק היעד המרכזי של החברה הוא שוק הרכב, בשלב הראשון עבור מערכות ADAS ובהמשך עבור כלי רכב אוטונומיים. לחברה יש הסכם עם יצרנית מערכות הרכב Magna, אשר התחייבה להשתמש ברכיבי המכ"ם של Uhnder החל משנת 2022.

פרוטאנטקס מכוונת לשוק הרכב ולשוק הענן

באוקטובר 2020 הקימה proteanTecs חטיבת רכב חדשה בראשות גל כרמל, ששימש לפני הצטרפותו לחברה כמנהל הייצור של מערכות ADAS/AV בחברת סמסונג, ולפני-כן מנהל צוותי פיתוח בחברת מובילאיי. מנכ"ל החברה, שי כהן, העריך שתהליך החישמול של תעשיית הרכב צפוי להגדיל את חלקו של שוק הרכב לכ-30% משוק השבבים העולמי עד לשנת 2030.

יחד עם זאת, השוק היעד הגדול ביותר של החברה הוא ככל הנראה שוק מרכזי הנתונים והענן. בחודש אפריל 2021 היא הצטרפה כחברה מלאה לקבוצת Open Compute Project שהוקמה על-ידי פייסבוק ב-2011, כדי שתוכל להתאים את הפלטפורמה שלה לצורכי ספקיות שירותי הענן, ולספק להן מערכת ניטור ובקרה של כל רכיבי הליבה במרכזי הנתונים.

אפקט הרכב החשמלי: אונסמי רוכשת את GTAT

במטרה לשפר את היכולות שלה בשוק הרכב החשמלי, הודיעה חברת חברת אונסמי (onsemi) שהיא חתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת GT Advanced Technologies מניו-המפשייר, ארה"ב, תמורת 415 מיליון דולר במזומן. החברה פיתחה טכנולוגיה לייצור פרוסות סיליקון קרביד (SiC) באיכות גבוהה ובקוטר של 150 מ"מ. סיליקון קרביד הוא מוליך למחצה מבוסס סיליקון המאפשר לייצר רכיבים העומדים בתנאי טמפרטורה גבוהים מאוד ולעבוד במתחים גבוהים מאוד – שני תנאים חיוניים עבור תעשיית הרכב החשמלי. בין השאר, הוא משמש לייצור טרנזיסטורי הספק העובדים במתחים של עד 1700V.

לשתי החברות היכרות עמוקה. בחודש מרץ 2020 הן חתמו על הסכם לחמש שנים בהיקף של כ-50 מיליון דולר, שלפיו תייצר GTAT פרוסות סיליקון קרביד מהחומר CrystX שפיתחה, עבור רכיבי הספק של אונסמי. בנובמבר 2020 היא חתמה על הסכם חמש שנתי לאספקת מוטות סיליקון קרביד לחברת אינפיניאון, אשר תחתוך אותם לפרוסות ותייצר על-גביהן את רכיבי ההספק שלה.

"אנחנו ממוקדים בבניית יכולות טכנולוגיות חדשות עבור תעשיית הרכב", אמר נשיא ומנכ"ל אונסמי (לשעבר On Semiconductor), חסאן אל-חורי. העיסקה צפויה להסתיים במחצית הראשונה של 2022. כל עובדי GTAT יצטרפו לחברת אונסמי, אשר מתכננת להרחיב את הפיתוח וקיבולת הייצור של רכיבים מבוססי SiC. המטרה היא להמשיך ולהשקיע בטכנולוגיית הייצור הקיימת של GTAT, ולפתח יכולות ייצור של פרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ"מ. חברת אונסמי הודיעה שהיא תמשיך לבצע השקעות בטכנולוגיית SiC: הגדלת קיבולת הייצור שלה בתחום הזה ופיתוח מארזים חדשים עבור רכיבי SiC.

StoreDot מאיצה את הטעינה באמצעות תקשורת

חברת StoreDot מהרצליה פיתחה מתודולוגיית תקשורת בין המטען והסוללה, המאפשרת להאיץ את מהירות הטעינה של סוללות לרכב חשמלי. הטכנולוגיה מיועדת לשימוש בסוללות שהחברה פיתחה, מסוג eXtreme Fast Charging – XFC ובסוללות מתוצרת חברות אחרות. היא תשולב בפתרונות הטעינה של החברה ותימכר לחברות אחרוץ המפתחות סוללות לרכב חשמלי.

החברה מסרה פרטים כלליים בלבד על הטכנולוגיה ודיווחה שהיא נמצאת בשלבי בקשת פטנט. היא מבוססת על שילוב של מודולי חומרה ותוכנה המצויים גם במטען וגם בסוללת הרכב. מאיץ הטעינה (Booster) עוקב אחר הסוללה ואחר המטען. הוא מנתח את הביצועים של יחידת ההטענה בזמן אמת, מווסת את יכולת הסוללה לקבל זרמים גבוהים ומגדיר את פרופיל הטעינה המהיר ביותר האפשרי בלי לגרום להתחממות הסוללה.

החברה מסרה שניתן להתקין את המערכות ביחידות טעינה הנמצאות כבר בשימוש, ועל-ידי כך לספק להן יכולת טעינה מהירה יותר בלא צורך להחליפן. מנכ"ל חברת סטור-דוט, ד"ר דורון מאיירסדורף (בתמונה למעלה), אמר שמטרת החברה היא לסייע גם ליצרניות המכוניות וגם ליצרניות התשתיות.

חברת StoreDot פיתחה את טכנולוגיית FlashBattery המאפשרת לשפר את היעילות ולצמצם את זמני הטעינה של סוללות ליתיום-יון ברכב למספר דקות. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על ייצור גבישים בשם Nanodots בגודל של 2 ננומטר כל אחד, המאופיינים בקיבוליות גבוהה, שהחברה משלבת בתוך הנוזל האלקטרוליטי בסוללה.

בתחילת 2021 היא ייצרה את סדרת הייצור הניסיונית הראשונה של סוללות לרכב חשמלי, במפעל של יצרנית סוללות הליתיום הסינית Eve Energy. הסוללות האלה שימשו להדגמת הטענה מלאה של סוללת קטנוע בתוך 5 דקות. בחודש מאי 2021 היא חתמה על הסכם מסגרת עם Eve שלפיו היא תייצר דוגמאות ראשונות ללקוחות עד סוף השנה, והחל משנת 2024 תייצר את הסוללות באופן מסחרי לצורך שילובן במכוניות חשמליות.

VisIC נכנסת לסין באמצעות השקעה אסטרטגית של HongGuang

בתמונה למעלה: מודולי מיתוג GaN בהספק גבוה של חברת VisIC

חברת VisIC Technologies מנס ציונה השלימה גיוס הון בהיקף של 35 מיליון דולר שהובל על-ידי קבוצת HongGuang Lighting Holdings הסינית הנסחרת בבורסה של הונג קונג. ההשקעה בוצעה באמצעות חברה בת: יצרנית השבבים הסינית FastSemi Holding. אל הגיוס הצטרפה גם קרן SuZhou בהשקעה בהיקף של 10 מיליון דולר. קבוצת HongGuang עוסקת בייצור ופיתוח מוליכים מחצה, עם התמקדות חזקה בתחום רכיבי LED. היא דיווחה אתמול שביצעה ב-VisIC השקעה בהיקף של 25 מיליון דולר תמורת כ-22% ממניותיה. פירוש הדבר שהחברה ביצעה את הגיוס לפי שווי שוק של כ-114 מיליון דולר.

חברת VisIC הוקמה בשנת 2010 ופיתחה ממירי כוח המבוססים טכנולוגיית D³GaN של החברה, המאפשרת למתג ביעילות הספקים גבוהים. היא מספקת מודולי מיתוג המיוצרים בחברת TSMC (בתמונה למעלה). לאחרונה החברה החליטה להתמקד בשוק הרכב החשמלי, שבו נעשה שימוש במערכות הספק גבוה במתח של מאות וולטים. השבוע היא גם הכריזה על תכנון ייחוס של מטען לרכב חשמלי המבוסס על מודולי ה-GaN שהיא מספקת, אשר עומדים במתח של עד 650V ובזרם של עד 100A.

תכנון הייחוס (בתמונה למטה) מיועד למכוניות הזקוקות להספק של עד 7.2kW ומצוייד במערכת תיקון גורם הספק (PFC) מסוג Totem Pole, המעניקה לו צפיפות הספק של 130W/inch3 ויעילות גבוהה מ-98%. התכנון מבוסס על תדר מיתוג של 140kHz ועומד בדרישות תקני G2V/V2G, כלומר הוא מאפשר להשתמש בסוללת הרכב כמאגר אנרגיה גנרי ולהזרים חשמל אל הרשת.

GaN (גליום ניטריד) הוא חומר מוליך למחצה המורכב מגליום וחנקן. בשל פס האנרגיה הגבוה שלו, GaN משמש בתעשייה בעיקר ביישומים אלקטרו-אופטיים כגון דיודות פולטות אור (LED). ואולם, בשנים האחרונות מתרחב השימוש בו לתחום הרכיבים להספק גבוה, ורבים בתעשייה מעריכים שבשנים הבאות יחליף ה-GaN את הסיליקון במערכות הספק רבות. להערכת קבוצת HongGuang Lighting שוק מטעני ה-GaN נמצא בצמיחה, וצפוי בשנים הבאות להיכנס לתחומים חדשים, כמו למשל מחשבים ניידים.

היא הסבירה את חשיבות ההשקעה בכך שהיא תקדם את הטכנולוגיה של VisIC בשוק הרכב החשמלי הסיני. בדיווח למשקיעים היא מסרה: "כל רכב חשמלי יזדקק ל-30-60 רכיבי GaN לצורך העברת אנרגיה בין הרכב והסוללה ועבור ממירי ה-DC-DC בתוך הרכב. לאור העובדה ש-VisIC היא בעלת טכנולוגיית GaN להספק גבוה, אשר קיבלה הסמכה מתעשיית הרכב הגרמנית ושהייצור של רכיביה נעשה בסין, הקבוצה יכולה להיכנס במהירות אל השוק הסיני ולהיות ספקית מרכזית של יצרניות הרכב הגדולות במדינה".

אינפינידום ו-Honeywell מפתחות מערכת ניווט מאובטחת לרחפנים

לאחר שהשתתפה כמשקיע אסטרטגי בסבב ההשקעה האחרון של חברת אינפינידום (Infinidome) הישראלית, ענקית הטכנולוגיה האמריקאית Honeywell הכריזה על פרויקט פיתוח משותף ראשון עם חברת הסטארט-אפ מקיסריה. במסגרת פרויקט הפיתוח, שתי החברות יפתחו מערכת ניווט מאובטחת לרחפנים צבאיים ומסחריים, שתכלול את רכיב ההגנה שפיתחה אינפינידום מפני שיבוש וחסימה של מקלטי GPS. בשלב הבא, שתי החברות עשויות להתאים את מערכת הניווט המוגנת גם לפלטפורמות אוויריות נוספות כמו כטב"מים ומוניות מעופפות וגם כלי-רכב קרקעיים. האניוול כבר הציגה אב-טיפוס של המוצר בביתן שלה בכנס בינלאומי שנערך לא מכבר באטלנטה, והמוצר הסופי צפוי לצאת לשוק במחצית הראשונה של 2022.

אינפינידום פיתחה רכיב להגנה על מקלטי GPS בציי רכב, כלי-טיס בלתי מאוישים ותשתיות קריטיות מפני מתקפות שיבוש וחסימה. הרכיב, המתחבר לכל מקלט GPS, מזהה ניסיונות מתקפה ומאפשר להמשיך ולקלוט אותות הלוויינים גם כשה-GPS נמצא תחת מתקפת שיבוש. היתרון התחרותי המשמעותי של החברה הוא בגודל, במשקל ובצריכת ההספק של המוצר ביחס למוצרים מתחרים.

בדרך כלל, אינטגרטורים בתחום הרחפנים בוחרים באופן פרטני את רכיבי מערכת הניווט, כדוגמת מקלט GPS, ניווט אופטי או INS, במטרה לייצר מערכת איתנה ככל הניתן. אינפינידום ו-Honeywell באות לספק עבורם פתרון הוליסטי המורכב משלוש שכבות: ההגנה מפני שיבוש וחסימת GPS שמספק הרכיב של אינפינידום, מערכת ה-INS של האניוול, המתבססת על רכיב MEMS וכוללת גם מקלט GPS מתקדם, ויכולת ניווט אלטרנטיבית מבוססת מכ"ם. השילוב הזה מבטיח כי מערכת הניווט תמשיך לתפקד באופן מדויק בכל תרחיש.

מנהל קשרי הלקוחות של אינפינידום, אמיר חיים רבינוביץ', הסביר ל-Techtime: "לכל פתרון ניווט יש חולשה. הגינו קונספט ייחודי, המבוסס על שלושה 'מעגלי אבטחה' ומספק הגנה מוחלטת. האניוול מתמחה במערכות ניווט לכלי-טיס, והיא בחרה, לאחר בדיקות רבות, להגן על המערכות שלה באמצעות טכנולוגיה של חברת סטארט-אפ ישראלית."

האניוול היא מחברות הטכנולוגיה הגדולות בארצות הברית וחולשת על מספר תחומים כמו תעשייה, תעופה, מערכות לבנייני מגורים ומשרדים, מוצרי צריכה, אנרגיה וגם פעילות בטחונית. ב-2019 הסתכמו הכנסותיה ב-36.7 מיליארד דולר. בתחום התעופה, האניוול מפתחת ומייצרת מגוון רחב של מוצרים, החל מרכיבי כוח והספק, ציוד תקשורת, מנועים, חיישנים, מדי מהירות, מכ"מים, גלגלים, פנסים ועוד. החברה גם פעילה בתחום הכטב"מים והרחפנים המסחריים, ומשתפת פעולה עם חברות מובילות בתחום כדוגמת וורטיקל אירוספייס (Vertical Aerospace), וולוקופטר (Volocopter), פייפיסטרל (Pipistrel),
Jaunt Air Mobility ודנסו (Denso).

המיזוג יוצא לדרך: סין אישרה את עסקת מאקסים אנלוג דיווייסז

חברת אנלוג דיווייסז (Analog Devices) הודיעה שהרגולטור הסיני אישר עיסקת מאקסים (Maxim Integrated Products), ובכך התקבלו כל האישורים הדרושים למימוש עיסקת הרכישה בהיקף של כ-21 מיליארד דולר במניות. בעקבות האישור, שתי החברות צופות שהעיסקה תושלם כבר השבוע, ובסיומה יחזיקו בעלי המניות של מאקסים בכ-31% ממניות החברה המאוחדת, ובעלי המניות של ADI יחזיקו בכ-69% מהמניות.

במונחי מכירות, העיסקה תיצור ענקית שבבים בהיקף מכירות משותף של יותר מ-8 מיליארד דולר (נתוני 2020). היא תהיה יצרנית הרכיבים האנלוגיים השנייה בגודלה בעולם לאחר חברת טקסס אינסטרומנטס, שמכירותיה בשנת 2020 הסתכמו בכ-10.1 מיליארד דולר. ברבעון השלישי של 2021 צמחו מכירות ADI ב-21% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, להיקף של כ-1.76 מיליארד דולר. מכירות מאקסים ברבעון הסתכמו בכ-720 מיליון דולר – צמיחה של 32% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

אנלוג דיוייסז היא אחת מהחברות הגדולות בעולם בתחום השבבים האנלוגיים, רכיבים לאותות מעורבים ורכיבי המרת אותות, מגברים ופתרונות RF. בנוסף, היא מייצרת רכיבי MEMS, חיישנים ומעבדי DSP. חברת מאקסים היא אחת מהמתחרות של אנלוג, ומתמקדת בעיקר ברכיבים אנלוגיים, מעבדי אותות ורכיבים לאותות מעורבים ולניהול הספק. למרות הדמיון בחלק מהמוצרים, אין חפיפה מלאה בין השתיים ושוקי היעד שלהן אינם זהים: מאקסים חזקה בתחומי הרכב ומרכזי הנתונים, וחברת ADI חזקה במיוחד בתחום המוצרים התעשייתיים, התקשורת והבריאות הדיגיטלית.

בתחום רכיבי ההספק יש חפיפה חלקית בין החברות, אולם בהודעה על המיזוג טענה ADI שגם בתחום הזה אין ממש תחרות משום שרכיבי ההספק של שתי החברות מיועדים אל שווקים אנכיים משלימים. בעקבות ההודעה עלתה מניית אנלוג דיווייסז בנסד"ק בכ-2% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-62.5 מיליארד דולר. מניית חברת מאקסים הגיבה בעלייה חדה של כ-5%, וכעת היא נסחרת בבורסת בנסד"ק לפי שווי חברה של כ-28.6 מיליארד דולר.

הייקון מתכננת מהפיכה דיגיטלית בשוק האריזות

הדו"ח החצי-שנתי הראשון של חברת הייקון מערכות ( Highcon Systems) מיבנה מלמד שהרעיון של החברה מתחיל לעורר עניין בשוק המסורתי מאוד של ייצור אריזות ומעמדי קרטון. החברה המוגדרת עדיין כחברת מו"פ, דיווחה על צמיחה של 420% במכירות להיקף של כ-6.45 מיליון דולר בהשוואה למכירות של כ-1.24 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. מתוכן מכירת מערכות בהיקף של כ-4.8 מיליון דולר והשאר מכירות של חומרים מתכלים ושירותים.

חברת הייקון הוקמה בשנת 2009 על-ידי אביב רצמן ומיכאל זימר, וכיום היא מנוהלת על-ידי שלמה נמרודי. החברה פיתחה טכנולוגיה דיגיטלית לייצור אריזות ומעמדי קרטון גלי וקרטון קשיח, אשר נועדה להחליף את שיטת הייצור הקיימת, שבה מיוצרות תבניות קיפול וחיתוך בעבודה ידנית מייגעת על-גבי פלטות עץ וסכיני חיתוך. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על ייצור מיידי של תבניות באמצעות קרן לייזר ופולימר מתמצק, ויצירה מיידית של קווי קיפול וחיתוך הקרטון (גלי וקשיח) ממנו מיוצרות אריזות.

המערכת של החברה מוגנת בכ-60 פטנטים ומגיעה לקצב עבודה של עד 5,000 גליונות בשעה. מאז הקמתה החברה סיפקה ללקוחות כ-65 מערכות, חלק גדול מהן ללקוחות חוזרים המשתמשים ביותר ממערכת אחת בקווי הייצור שלהם. "החזון שלנו הוא לעשות מהפיכה בשוק הזה ולהעביר חלק גדול מייצור אריזות הקרטון מייצור אנלוגי מסורתי לייצור דיגיטלי", אמר המנכ"ל נמרודי בשיחת הוועידה השבוע עם משקיעים.

שוק יעד בהיקף של 7 מיליארד דולר

שוק האריזות העולמי נאמד בכ-500 מיליארד דולר בשנה, מתוכו כ-300 מיליארד דולר שוק אריזות הקרטון הגלי וכ-200 מיליארד אריזות קרטון קשיח. להערכתו, שוק היעד של החברה נאמד בכ-7 מיליארד דולר, וכולל מכירת מכונות בהיקף של כ-1.5-2 מיליארד דולר בשנה, ועוד כ-5 מיליארד דולר – שזה שוק פלטות העץ  – אשר אמורות להיות מוחלפות בחומרים המתכלים של החברה. "השוק הזה נמצא בצמיחה בעקבות מספר תהליכים: גידול בהיקף הרכישות המקוונות, דרישה לחיסכון בזיהום סביבתי וצריכת אנרגיה ודרישה לייעול דיגיטלי וייצור בסדרות קטנות המותאמות לדרישה בכל רגע נתון".

הייקון פועלת עדיין במתכונת של חברת פיתוח בעיקר, וסיימה את התקופה בהפסד תפעולי של כ-10.1 מיליון דולר. מאז הקמתה היא גייסה כ-150 מיליון דולר, בהם 45 מיליון דולר שגוייסו בדצמבר 2020 בבורסה של תל אביב, שבה החברה נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-248 מיליון שקל. עד היום היא השקיעה כ-100 מיליון דולר במחקר ופיתוח. מתחילת 2021 היא גייסה 34 עובדים חדשים וכיום היא מעסיקה 125 עובדים. בקופת החברה יש כיום כ-24.5 מיליון דולר, בהשוואה לכ-47.5 מיליון דולר בסוף 2020, לאחר שהיא ביצעה השקעות בהרחבת הפעילות, בגיוס כוח אדם ובהחזר הלוואה בנקאית לטווח ארוך בהיקף של כ-4 מיליון דולר.

אוטוטוקס פיתחה תמרור חכם למניעת תאונות אופניים וקורקינטים חשמליים בצמתים

[בתמונה: סימולציית התמרור החכם]

חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר פיתחה תמרור חכם, הכולל שבב תקשורת V2X מתוצרתה ומיועד לסייע במניעת תאונות של אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים בצמתים מסוכנים.  החברה אף בדקה בהצלחה את השימוש בתמרור ביחד עם אוניברסיטת בן גוריון ונערכת להשקה בחודשים הקרובים של פלטפורמה מקיפה המיועדת לסייע למנוע תאונות של רכבים חשמליים דו-גלגליים בצמתים. התמרור החכם החדש שפיתחה החברה מיועד להצבה בצמתים, שבהם מתרחשות כ-75% מהתאונות שבהן מעורבים רוכבי אופניים. בשלב מאוחר יותר, תציג אוטוטוקס פתרון שיתמוך גם באופניים רגילים.

במסגרת הפתרון, שבב V2X של אוטוטוקס מותקן בתמרור חכם ומאפשר תקשורת עם שבב דומה שמותקן באופנים או בקורקינט החשמלי. התמרור יתריע בלוח המחוונים של נהג הרכב על נוכחות אופניים או קורקינט חשמליים ובמקרה הצורך אף יסייע לבלימה אוטומטית של הרכב. בנוסף, התמרור החכם יאפשר לשפר את המודעות והתגובה של נהג הרכב לרוכבי האופניים בצמתים.

אוטוטוקס חברה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב לצורך ניסוי שהתמקד בניתוח ומידול פעולות והתנהגות הנהג. במהלך הניסוי נעשה שימוש בסימולטור נהיגה מתקדם שבדק את מידת ההשפעה של התמרור החכם. תנאי הניסוי כללו תמרור אופניים חכם, תמרור רגיל ונסיעה ללא תמרור כלל. הסימולטור הציג מצבי נהיגה מגוונים וניטר את הבלימות של הנהג ואת האזור אליו מופנה מבטו.

על פי תוצאות הניסוי, ביחס לנסיעה ללא תמרור, התמרור החכם הגביר ב-70% את ההסתברות שהנהג יבלום כאשר אופניים חשמליים נמצאים בצומת. ביחס לנסיעה ללא תמרור, התמרור החכם הגביר את תשומת הלב של הנהג לרוכב האופניים החשמליים ב-20%. כל זאת מבלי לפגוע בתשומת הלב הניתנת למשתמשי דרך אחרים.

"פתרון מלא לבעיית הקטל בכבישים חייב למנוע תאונות המערבות אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים. בנוסף לכך, הבנו שפריסה עולמית של V2X צריכה להתחיל ברכבים דו גלגליים", אמר און הרן, מייסד אוטוטוקס וה-CTO של החברה.

"כחוקר של התנהגות נהג, אני מבין שיש חשיבות עליונה לחלוקת הקשב של הנהג בצומת. ביצענו מחקר מעמיק בכדי לוודא שהתמרור החכם אכן מעלה את הערנות לרוכבי האופניים", אמר ד"ר אבינועם בורובסקי, מנחה המחקר ממגמת ההתמחות בהנדסת גורמי אנוש במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון. "אנו רואים את הפוטנציאל של התמרור החכם בצמצום תאונות הדרכים של אופניים חשמליים וממליצים למדוד שיפור ביצועים בצמתים בערים".

טכנולוגיית V2X מאפשרת למכוניות להעביר ביניהן נתונים בטיחותיים כגון מהירות, כיוון נסיעה, מיקום ומצב הבלימה, כניסת מכוניות אחרות אל הצומת ועוד, ולספק לנהגים התרעה על סכנת התנגשות. אוטוטוקס פיתחה שבבי V2X הפועלים בשני תקני התקשורת המקובלים בתעשייה: תקשורת ישירה (DSRC) ותקשורת סלולרית (Cellular V2X), שבה כלי-הרכב מתקשרים אל הרשת הסלולרית ומקבלים ממנה מסרים המגיעים מכלי-רכב אחרים. להערכת אוטוטוקס, היא הראשונה בשוק שהשיקה שבבים דואליים

אפלייד מטיריאלס ישראל מגייסת 250 עובדים

מרכז הפיתוח והייצור של אפלייד מטיריאלס ברחובות

בתמונה למעלה: בניין אפלייד מטיריאלס ישראל בפארק המדע ברחובות

חברת אפלייד מטיריאלס ישראל הנמצאת בבעלות אפלייד מטיריאלס העולמית (Applied Materials), החלה בפרוייקט גיוס 250 עובדים נוספים. בשנתיים האחרונות גייסה החברה מרחובות כ-300 עובדים, וכיום היא מעסיקה כ-1,800 עובדים בישראל. חברת אפלייד מטיריאלס העולמית מספקת טכנולוגיות ומכונות לייצור שבבים וצגים. החברה בישראל אחראית על פיתוח, ייצור ושיווק מערכות בדיקה ובקרת תהליכי ייצור שבבים (Process Diagnostics and Control).

הפעילות של אפלייד בישראל מנוהלת על-ידי עופר גרינברגר ומתבצעת במתכונת של חטיבה עסקית עצמאית, היא כוללת פעילויות ותפקידים מקצועיים וניהוליים שונים התמוכים מכל שרשרת התכנון הפיתוח והמכירות, כולל: מפתחי תוכנה, אלגוריתמים, פיזיקאים, מהנדסי חומרה, מהנדסי בקרה, FPGA, מערכת, אפליקציה, GPS ואינטגרציה, אנשי תפעול וייצור, שיווק, רכש, תכנון ועוד.

ברבעון השליש של 2021 צמחו מכירות אפלייד העולמית בכ-41% והסתכמו בכ-6.2 מיליארד דולר. נשיא ומנכ"ל החברה העולמית, גארי דיקרסון, אמר שהפעילות בישראל היא אחד ממנועי הצמיחה של החברה. "אנחנו רואים ביצועים גבוהים בתחום אבחון תהליכים ובקרה, שבו אנחנו מצפים לצמוח ביותר מ-60% בשנת 2021".

למידע נוסף על אפשרויות תעסוקה בחברה: אפלייד מטיריאלס ישראל