בתמונה למעלה: שבב של אינטל שיוצר במסגרת המחקר לפיתוח מחשב קוונטי, כשהוא מונח על-גבי מחק של עיפרון. צילום: אינטל
חברת אינטל הכריזה על השלמת הפיתוח של טכנולוגיה חדשה אשר מקרבת את המיחשוב הקוונטי אל התעשייה. התהליך החדש פותח בשיתוף פעולה עם מכון QuTech ההולנדי במהלך חמש השנים האחרונות. הוא מאפשר לייצר פרוסות סיליקון במפעל ייצור שבבים סטנדרטי, הכוללות מספר גדול של קיוביט (silicon-spin qubits), שהן יחידות העיבוד הבסיסיות של מחשב קוונטי. המפעל של אינטל באורגון ייצר יותר מ-10,000 "שערים" על-גבי פרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ, ובשיעור הצלחה של יותר מ-95%.
התהליך יושם באמצעות ציוד לייצור טרנזיסטורים מתקדמים של אינטל. מנהל תחום חומרת המחשוב הקוונטי באינטל, ג'יימס קלארק, אמר שהמחקר מוכיח שניתן להשיג ייצור המוני של מחשבים קוונטיים בטכנולוגיות הקיימות היום במפעלי ייצור שבבים. הדיווח על ההישג פורסם במאמר בכתב העת המדעי nature electronics. המחקר בוצע במסגרת פרוייקט שנועד לפתח טכנולוגיות ייצור תעשייתי של מחשבים קוונטיים המכילים מיליוני יחידות קיוביט באמצעות יצירת מלכודות חלקיקים (quantum dots) בתהליך תעשייתי המבוסס על ליתוגרפיה אופטית באורך גל של 193 ננומטר.
כאשר הופעל עליהם שדה מגנטי בתנאים מוגדרים, כל צמד של quantum dots יצר יחידת קיוביט אשר ניתן להשתמש בה לצורך עיבוד קוונטי. להערכת החוקרים, היכולת לייצר יחידות קיוביט בתהליך ייצור רכיבי סמיקונדקטור תעשייתיים מעניקה לתהליך יתרון נוסף – הדבר מאפשר לייצר בעתיד רכיבי עיבוד הכוללים גם מרכיב של עיבוד קוונטי וגם מרכיב של לוגיקה אלקטרונית סטנדרטית בשבב יחיד. "כיום החוקרים עובדים בעיקר באמצעות יחידות קיוביט המיוצרות במעבדה. המחקר שלנו נועד להוכיח שניתן לתעש את תהליך הייצור שלהם", הסבירה חוקרת קיוטק, אן-מארי צוורבר.
בתמונה למעלה: מפעל ייצור שאינטל מקימה בגרמניה. השותפות עם טאואר הישראלית עשויה להתברר כנקודת תפנית
שוק שירותי ייצור השבבים (Foundry) שבו פועלות חברות כמו TSMC הטאיוואנית וטאואר סמיקונדקטור הישראלית, צפוי להמשיך בצמיחה, ולהגדיל את המכירות בשנת 2022 בשיעור של כ-20%. כך מעריכה חברת המחקר IC Insights, אשר מציינת שזו שנת הצמיחה השלישית ברציפות: בשנת 2020 צמח השוק ב-21% ובשנת 2021 הוא צמח ב-26%. החברה מייחסת את הצמיחה בעיקר לדרישה המוגברת לשבבים עקב כניסת מערכות הדור החמישי אל השוק. מלבד ירידה של 11% בשנת 2009,שוק הפאונדרי נמצא בשני העשורים האחרונים בצמיחה מתמשכת של כ-10% בממוצע.
להערכת איגוד יצרני השבבים בארה"ב (SIA) מכירות השבבים בארה"ב בינואר 2022 צמחו ב-26.8% בהשוואה לינואר 2021, והסתכמו בכ-50.7 מיליארד דולר. מכירות השבבים בכל העולם צמחו בינואר בכ-20%. הנתונים מבוססים על נתוני WSTS, שלפיהם צמחו מכירות השבבים ב-2021 בכ-26.2% והסתכמו בכ-556 מיליארד דולר. להערכת הארגון הצמיחה תימשך גם ב-2022, אם גי בשיעור נמוך יותר: המכירות יצמחו בשיעור של כ-10.5% והיקף המכירות בעולם צפוי להסתכם בכ-613 מיליארד דולר.
ההובלה עוברת לשוק הרכיבים האנלוגיים
הצמיחה הגדולה ביותר היתה בשוק הרכיבים האנלוגיים, אשר מכירותיו ב-2021 צמחו בכ-33.1%. תחומי הצמיחה הגדולים האחרים היו זכרונות (30.9%) ורכיבים לוגיים (30.8%). במהלך 2022 יחולו שינויים בתמהיל הצמיחה: תחום החיישנים יוביל עם צמיחה של 17.2% ואחריו רכיבים לוגיים (17.1%) ורכיבים אנלוגיים (14.1%). להערכת IC Insights, שוק הרכיבים האנלוגיים יגיע להיקף של כ-83.2 מיליארד דולר ב-2022, כאשר החברה צופה המשך בעליית המחירים, אולם בשיעור מתון יותר מאשר ב-2021, שבמהלכה הסתכמה העלייה הממוצעת בכ-6%. הצמיחה הגדולה ביותר בשוק הרכיבים האנלוגיים צפויה להיות בתחום הרכיבים הייעודיים לתעשיית הרכב, שמכירותיהם צפויות לצמוח בשיעור של כ-17%.
אלא שנראה שהמדיניות החדשה של הממשל האמריקאי לעודד ייצור מקומי ולצמצם את התלות בסין מתחילה להיות מורגשת: להערכת WSTS הצמיחה הגדולה ביותר ב-2022 תהיה בשוק האמריקאי (16.4%), ולאחריו אירופה (10.8%), יפן (9.7%) ודרום מזרח אסיה (8.3% בלבד). כך למשל, בשנת 2021 היו תשעה מתוך 12 קבלניות ייצור השבבים המובילות מדרום מזרח אסיה. החברות X-Fab האירופית, Tower הישראלית ו-GlobalFoundries האמריקאית היו הלא-אסיאתיות היחידות בקטגוריה הזאת.
אומנם משקלן של החברות הסיניות צמח בכ-1% בשנת 2021 והן תפסו כ-8.5% מהייצור העולמי, אולם להערכת IC Insights המגמה הזאת נבלמה. החברה מאמינה שהן לא יצליחו להגדיל את משקל בשוק, לפחות עד לשנת 2026. "הן מצפות לקבל השקעות ממשלתיות גדולות מאוד בחמש השנים הבאות, אולם הההשקעות האלה לא מספיקות כדי להתחרות בהובלה הטכנולוגיות של יצרניות מתחרות, במיוחד לנוכח הפגיעה במכירות SMIC לאחר שהיא נכנסה לרשימה השחורה של משרד המסחר האמריקאי".
השותפות אינטל-טאואר יכולה לשנות את פני השוק
ראוי לציין שייתכן ומדובר בתחזית שמרנית מאוד. לאור החלטתה של חברת אינטל מהשבועות האחרונים לרכוש את חברת טאואר הישראלית ולבצע השקעות בהיקף של 33 מיליארד אירו בהקמת תשתיות ייצור שבבים באירופה, יכול להיות שהתמונה העולמית של שוק ייצור השבבים בקבלנות-משנה תשתנה מהקצה אל הקצה. למרות היכולת הייצורית שלה, עד היום התקשתה אינטל לתפוס נתח מרכזי בשוק הזה. יכול להיות שהדבר קשור לעובדה שהיא נתפשת גם כמתחרה של לקוחותיה, ויכול להיות שחסר לה הידע העסקי הדרוש לפעול בשוק הזה. מהבחינה הזאת, שילוב המומחיות העסקית והקשרים של טאואר בתוך חטיבת שירותי הייצור של אינטל יכול להתברר כנקודת תפנית בעלת משקל גדול מאוד.
קבלנית ייצור השבבים הטאיוואנית UMC מקימה מפעל ייצור שבבים חדש בסינגפור, אשר ייצר שבבים בתהליכי 22/28 ננומטר ובפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ. החברה הודיעה שבשלב הראשון שיתחיל במהלך 2024 הוא יגיע להיקף ייצור של כ-30,000 פרוסות סיליקון בחודש. החברה מתכננת להשקיע כ-5 מיליארד דולר במתקן החדש, ולצורך הזה גדילה את תקציב הרכש שלה ב-2022 להיקף של כ-3.6 מיליארד דולר. מכיוון שמדובר בהשקעה גדולה מאוד, ההחלטה התקבלה לאחר דיונים משותפים עם מספר לקוחות גדולים אשר הבטיחו הזמנות מהמפעל העתידי, בעיקר עבור שבבים ליישומי 5G, רכב ו-IoT.
המפעל החדש יתמחה במספר טכנולוגיות מוגדרות, בהן: רכיבים משובצים להספק גבוה, זכרונות משובצים בלתי נדיפים, רכיבי RF-SOI ורכיבי אותות מעורבים (mixed signal) המבוססים על טרנזיסטורי CMOS. להערכת החברה, קיים בשוק מחסור בקיבולת ייצור בטכנולוגיות מבוססות כמו 22/28 ננומטר, אשר יש להן דרישה גבוהה ביישומי בית חכם, סמארטפונים ורכב חשמלי. הפאב החדש ייבנה בצמוד למתקן הייצור הקיים (Fab12i) של החברה בסינגפור.
חברת UMC שמרכזה בטאיוואן מספקת שירותי ייצור שבבים עבור לקוחות פאבלס, באמצעות 12 מתקני ייצור בטאיוואן ובאסיה. החברה מעסיקה כ-20,000 עובדים וכושר הייצור הכולל שלה מסתכם כיום בכ-800,000 פרוסות סיליקון בחודש. בשנת הכספים האחרונה הסתכמו מכירותיה בכ-6.3 מיליארד דולר. לאחרונה התמודדה UMC עם הפסקת ייצור במפעל הפועל בעיר Suzhou שליד מחוז וואהן, בעקבות גילוי קורונה אצל חלק מהעובדים. בהתאם למדיניות הבידוד הנוקשה של ממשלת סין, המפעל הושבת ל-10 ימים עד לאחר שכל העובדים עברו בהצלחה את בדיקת ה-PCR, והוא חזר בסוף השבוע לעבודה סדירה.
בתמונה למלעה: מצלמת רכב חדשה של DENSO לאור נראה ולקרינה אינפרה אדומה
חברת DENSO היפנית נכנסת כשותפה למפעל ייצור השבבים החדש שחברת TSMC מקימה ביפן. החברה תבצע השקעה בהיקף של 350 מיליון דולר ותקבל בתמורה כ-10% מהבעלות על המפעל. חברת DENSO נחשבת לאחת מיצרניות חלקי הרכב הגדולות. היא יצאה מחברת טויוטה המחזיקה כיום בכשליש ממניותיה, וכיום כ-50% ממכירותיה הן של תת-מערכות עבור המכוניות של טויוטה. המפעל מוקם עבור החברה החדשה, Japan Advanced Semiconductor Manufacturing – JASM, אשר הוקמה במשותף על-ידי סוני ועל-ידי TSMC. עבודות ההקמה מתוכננות להתחיל במהלך 2022, והייצור מתוכנן להתחיל בסוף 2024.
במקור המפעל תוכנן לייצר שבבים בתהליכים של 22-28 ננומטר. חברת TSMC, שהיא בעלת המניות הגדולה ביותר בחברת JASM, דיווחה בשבוע שעבר שהיא תשדרג את הטכנולוגיה של המפעל ותכדיר אותו לייצור של טרנזיסטורי FinFET בתהליכים של 12-16 ננומטר. המפעל מתוכנן להגיע לקיבולת ייצור חודשית של 55,000 פרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ. סך כל ההשקעה במפעל תסתכם בכ-8.6 מילארד דולר, כאשר עיקר ההשקעה, בהיקף של כ-5.2 מיליארד דולר, הוא מענק של ממשלת יפן.
המפעל החדש מתוכנן להעסיק כ-1,700 עובדים. הוא ייצר רכיבים עבור סוני ועבור לקוחות אחרים. עם ההכרזה על הקמת החברה, הודיעה סוני שהשותפות תעניק לה מקור אספקה יציב ובטוח של רכיבים. נראה שזה היה גם השיקול שהינחה את DENSO. נשיא ומנכ"ל החברה, קוג'י ארימה, אמר שכניסת DENSO אל השותפות מבטיחה אספקה יציבה של רכיבים עבור תעשיית הרכב, "בעידן שבו חישמול ונהיגה אוטונומית הופכים את הרכיבים האלקטרוניים למרכיב מרכזי בתעשיית הרכב".
בתמונה למעלה: החדר הנקי החדש של אפלייד מטיריאלס ברחובות
ב-12 החודשים האחרונים צמחו מכירות אפלייד מטיריאלס בישראל (Applied Materials) בכ-68%. לאור התחזית של החברה על המשך הצמיחה, היא מתכננת לגייס 300 עובדים בישראל, בנוסף לכ-2,000 העובדים שהיא מעסיקה כיום. פעילות אפלייד מטיריאלס בישראל מתבצעת באמצעות חטיבת Process Diagnostic and Control – PDC, הפועלת כיחידה עסקית עצמאית אשר מפתחת, מייצרת ומשווקת ציוד לבדיקת איכות הייצור במפעלי שבבים, ומנוהלת על-ידי רפי בן-עמי.
הצמיחה של הפעילות בארץ באה לידי ביטוי גם בהשקעות בתשתית: בסוף 2021 הודיעה אפלייד על הקמת חדרים נקיים חדשים בשטח של כ-3,200 מ"ר בקמפוס של החברה בפארק המדע ברחובות – בנוסף לחדרי הייצור הנקיים הקיימים, בשטח של כ-4,000 מ"ר. נשיא ומנכ"ל אפלייד מטיריאלס העולמית, גארי דיקרסון, אמר שחטיבת PDC הגיע ברבעון האחרון להכנסות שיא. דיקרסון: "ההכנסות ממוצרי eBeam כמעט והוכפלו בתקופה זאת. אנו מצפים לעלות שוב על ביצועי השוק ב-2022 עם צמיחה חזקה במיוחד בתחום הבדיקות האופטיות של פרוסות סיליקון, ושיפור נוסף במכירות של מוצרי ה-eBeam".
מרכז הפיתוח הגדול ביותר מחוץ לארה"ב
חטיבת PDC מהווה את מרכז המו"פ והייצור הגדול ביותר של חברת אפלייד מטיריאלס מחוץ לארה"ב. בחודש אוקטובר 2021 היא הכריזה על מכונת הבדיקות החדשה PROVision 3E, אשר מאפשרת לבדוק את איכות הייצור של שבבים מתקדמים המיוצרים בתהליך של 3 ננומטר בלבד, ושל איגות הייצור של רכיבי זיכרון תלת-מימדיים. ההכרזה בוצעה לאחר שהחברה מסרה 30 מערכות ליצרנים מהגדולים בעולם של רכיבים לוגיים ושל רכיבי זיכרון מסוג DRAM ו-NAND. המערכת כוללת אלגוריתמי בינה מלאכותית המבצעים מדידות וניתוח כמויות גדולות מאוד של מידע המגיע מקו הייצור.
בתמונה: מכונת הבדיקות החדשה מכונת הבדיקות החדשה PROVision 3E שפותחה ומיוצרת בישראל
המערכת מאפשרת לבצע גם מדידת מימדים קריטיים וגם מדידות הזחה (Overlay) ומותאמת לבקרת הייצור של טרנזיסטורים חדשים הנכנסים היום לתעשייה, מסוג Gate-All-Around. טרנזיסטורי GAA מבוססים על מבנה של “צומת צפה”, שבה השער המבקר את פעולת הטרנזיסטור מקיף את הצומת מכל הכיוונים. המערכת כוללת מיקרוסקופ אלקטרוני ייחודי (eBeam) המצוייד באלומות בעוצמות שונות: אלומה חזקה מאפשרת מדידה מהירה בעומק של כמה מאות ננומטרים ואלומות בעוצמות משתנות מותאמות לתכונות השבב, כדי שניתן יהיה למדוד מבנים וחומרים הרגישים לקרינת אלקטרונים.
המכירות של אפלייד מטיריאלס העולמית צמחו ברבעון הראשון של השנה בכ-21% והסתכמו בכ-6.27 מיליארד דולר. במהלך שנת 2021 צמחו מכירות החברה בכ-34% והסתכמו בכ-24 מיליארד דולר. דיקרסון העריך שהצמיחה תימשך גם בהמשך השנה. "התחזית שלנו ל-2022 היא חיובית מאוד מאחר ומגמותמתמשכות בתעשייה מניעות את השווקים שלנו כלפי מעלה. אנחנו מצויים בעמדה שתאפשר לנו לתפוס נתחי שוק גדולים יותר בתחומים שבהם אנחנו פועלים".
בתמונה למעלה: עובדים בקו הייצור של מפעל הזכרונות יוקאיצ'י של קיוקסיה. צילום: קיוקסיה
חברת Kioxia Corporation היפנית דיווחה שזיהום חומרים שהתגלה בסוף ינואר הביא להפרעות בייצור של רכיבי זיכרון שני מפעלים של החברה: יוקאיצ'י וקיטאקאמי. הזיהום פגע בייצור זכרונות פלאש תלת מימדיים מסוג BiCS FLASH. החברה מסרה שהיא החלה בעבודות תחזוקה שנועדו להחזיר את המפעלים לייצור שגרתי בהקדם האפשרי. הזיהום לא פגע בייצור של רכיבי זיכרון דו-מימדיים (2D NAND flash).
שני המפעלים נמצאים בבעלות משותפת של קיוקסיה (לשעבר חטיבת הזכרונות של טושיבה) ושל חברת Western Digital. אתמול היא הודיעה שהתקלה תביא להאטה באספקת רכיבי זיכרון תלת-מימדיים. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם קיוקסיה כדי להחזיר את המתקנים לייצור סדרי במהירות האפשרית". שיתוף הפעולה בין שתי החברות נמשך יותר מ-20 שנה, והחל עוד בעידן סנדיסק לפני שנירכשה על-ידי WDC בשנת 2016.
קו הייצור שהושבת אחראי על ייצור הרכיבים המתקדמים ביותר של שתי החברות אשר מיוצרים בטכנולוגיה חדשה שנחשפה לפני שנה. בחודש פברואר 2021 הכריזו WDC וקיוקסיה על טכנולוגיית 3D flash memory מהדור השישי המיוצרת באמצעות 162 שכבות. הן דיווחו שהיא ,משיגה צפיפות גבוהה ב-70% בהשוואה לטכנולוגיית הדור החמישי ומשפרת פי 2.4 את ביצועי התוכנה שרצה במחשב.
בתמונה למעלה: הרכבת מכונת ליתוגרפיה בחברת ASML האירופית
האיחוד האירופי הכריז אתמול בערב על תוכנית חדשה שנועדה להציל את תעשיית השבבים של היבשת, אשר מאבדת בהדרגה את מעמדה בעולם לנוכח התחרות מול סין, מדינות אסיאתיות כמו סין וקוריאה וכמובן ארצות הברית. תוכנית השבבים החדשה (European Chips Act) של נציבות האיחוד כוללת השקעה וגיוס הון פרטי בהיקף כולל של 43 מיליארד דולר, במטרה להכפיל את נתח השוק של אירופה עד לשנת 2030 ולהגיע למצב שבוא היא תופסת כ-20% משוק השבבים העולמי.
התוכנית נועדה להתמודד עם הדעיכה של תעשיית השבבים האירופית חלקה בשוק העולמי ירד מ-204% בשנת 2000, לכ-8% בלבד כיום. הנציבות הסביר שיש לכלכלת אירופה תלות קריטית בשבבים. אחת מהבעיות היא שאפילו תעשיית השבבים האירופית סובלת מתלות גדולה מאוד בספקים חיצוניים, וכל פגיעה בשרשרת האספקה של יצרני השבבים באירופה, תורגש מיידית לרוחב כל התעשייה האירופית: המלאי של תעשיות ליבה אירופיות, כמו תעשיית הרכב למשל, מספיק למספר שבועות ייצור בלבד.
אירופה התעורררה אחרי כולם
תעשיית השבבים האירופית סובלת מכושר ייצור נמוך מאוד בתהליכים חצי-מתקדמים ייצור כמו 45-22 ננומטר, וחסרת כל יכולת בטכנולוגיות מתקדמות כמו 7 ננומטר. בתחום המארזים היא תלויה לחלוטין בספקים זרים. מנגד, בעולם מושקעים תקציבי עתק: הממשל בארה"ב נמצא בשלבי העברת חוק להשקעת 52 מיליארד דולר בתעשייה עד 2026, סין מתקרבת לעצמאות טכנולוגית לאחר שבעשור האחרון השקיעה כ-150 מיליארד דולר בתעשיית השבבים, יפן החליטה לתמוך בייצור מקומי באמצעות תקציב של 8 מיליארד דולר וקוריאה בונה תשתית מימון ממשלתי-פרטי שנועד להזרים לתעשייה כ-450 מיליארד דולר עד 2030.
"לאור המאמץ הגדול הזה בעולם, אם אירופה לא תשקיע בתעשיית השבבים שלה, משקלה יירד במהירות לפחות מ-5% מהשוק העולמי". חברת ASML, אגב, מאמינה שהמצב חמור יותר, ומשקלה של אירופה צפוי לרדת לכ-4% מהשוק. סקר של האיחוד האירופי מגלה שדווקא בתחום המערכות לייצור שבבים, אירופה נמצאת במצב טוב יחסי ומחזיקה בכ-23% מהשוק העולמי. אולם בתעשיית השבבים עצמה, מצבה נחלש מאוד: כיום רק 7% מהייצור העולמי מתבצע על-ידי חברות אירופיות, 8% מתכנוני השבבים נעשים באירופה, ורק כ-5% מעבודות הבדיקות והרכבת מארזי השבבים נעשות באירופה.
יציאת אירופה מהקפאון היא הזדמנות ישראלית
ההפתעה הגדולה ביותר היא מצבה המזעזע של אירופה בתחומי הקניין הרוחני (IP) ותכנון אלקטרוני – היא מחזיקה בכ-2% בלבד מהשוק העולמי. המטרה המרכזית של התוכנית היא לבנות תעשיית שבבים אירופית אנכית, כלומר תעשייה שיש לה את כל היכולות – והמחקר והפיתוח, עבור לקניין הרוחני, לכל השירותים הנלווים וכלה בקניין הרוחני הדרוש. התוכנית תתמוךבפיתוח טרנזיסטורים ברוחב צומת קטן מ-2 ננומטר, חומרים חדשים, מעבדים סופר-חסכוניים באנרגיה ומארזי 3D חדשים.
מבחינת ישראל מדובר בהזדמנות מעניינת, מכיוון שחלק גדול מהתקציבים יגיע לתעשייה באמצעות תוכנית המו"פ האירופית Horizon Europe. ישראל היא חברה משתתפת בתוכנית הזאת, ועד היום הצליחה התעשייה הישראלית לגייס תקציבים רבים ולהשתתף בפרוייקטי שיתוף פעולה תעשייתיים מרכזיים שקיבלו סיוע באמצעות התוכנית הזאת.
בתמונה למעלה: מפעל אינטל באורגון, ארה"ב. צילום: אינטל
תעשיית השבבים בארצות הברית הגיעה לקצה גבול יכולת הייצור שלה, ובשנת 2021 נקלעו רוב מפעלי הייצור במדינה למצב שבו הם משתמשים ביותר מ-90% מכושר הייצור המקסימלי שלהם. מדובר בבעיה קשה, מכיוון שבתנאים כאלה אין להם שולי ביטחון לצורך ביצוע פעולות שידרוג ותחזוקה שגרתיות. מדובר במצב יוצא-דופן: בתעשייה מקובל לשמור על רמת ניצולת של עד 80% מכושר הייצור, כדי להבטיח יכולת תחזוקה ועמידה בדרישות בלתי צפויות. כך עולה מסקר שביצע לאחרונה משרד המסחר האמריקאי, אשר מתבסס על שאלון שנישלח אל 150 יצרניות שבבים בארה"ב.
ראוי לציין שהתוצאות מתייחסות לשנת 2021, מכיוון שהמידע הגולמי הגיע למשרד מהחברות בסוף נובמבר 2021. בממוצע, החברות מדווחות על עלייה של 17% בביקוש, אולם לא מצליחות לספק אותו עקב מחסור בכושר ייצור ובחומרי גלם. מהצד השני של המשוואה, הסקר מראה שהמלאי החציוני אצל הלקוחות של יצרני השבבים, התקצר מ-40 יום לכ-5 ימים בלבד. פירוש הדבר שכל הפרעה בשרשרת האספקה, אפילו עקב גורמים כמו מזג אוויר, עשויה לגרום לעצירת קווי ייצור בתעשייה האמריקאית.
שיעור הניצולת המפחיד של תשתית ייצור השבבים בארה"ב. מקור: SIA
אלא שהמחסור אינו זהה בכל קווי המוצר. מהסקר עולה שבמספר תחומים הקשורים לתעשיות קריטיות כמו תעשיית הרכב, תקשורת רחבת פס וציוד רפואי, קיים מחסור חמור ברכיבי מורשת המיוצרים בטכנולוגיות ותיקות. צוואר הבקבוק הקשה ביותר הוא בהשגת מיקרו-בקרים המיוצרים בתהליכים של 40 נומטר ומעלה וברכיבים לוגיים המיוצרים בתהליכים אפילו ישנים יותר. קיים מחסור חמור ברכיבים אנלוגיים המיוצרים בתהליכים של 40-800 ננומטר וקיים מחסור קשה בהשגרת רכיבים אלקטרו-אופטיים המיוצרים בתהליכים של 65-180 ננומטר.
בתמונה למעלה: התקנת ציוד ייצור חדש בפאב-34 של אינטל באירלנד
תעשיית השבבים העולמית מסכמת בימים אלה את אחת מהשנים המוזרות ביותר בתולדותיה: שנה של צמיחה במכירות כמעט מקיר לקיר, למרות קשיי מגיפת הקורונה והתמוטטות שרשרת אספקה העולמית. הדו"חות הראשונים שיצאו השבוע מראים תמונה כמעט זהה החוזרת על עצמה אצל רוב יצרניות השבבים: עלייה של כ-25% במכירות, ותנופה חזקה מאוד במגזרי הרכב, מרכזי הנתונים והתקשורת. אומנם IC Insights מאמינה שהצמיחה ב-2022 תתמתן לכ-11%, אולם רק בחודשים הבאים יתברר לאן השוק צועד.
תמונת ראי דומה עולה מדו"ח הרבעון האחרון של חברת אבנט, שהיא אחת ממפיצות הרכיבים הגדולות בעולם: המכירות צמחו בשיעור של 27.4% והסתכמו בכ-5.9 מיליארד דולר ברבעון האחרון. מההיבט הזה, חברת אינטל מפגרת אחרי התעשייה: אומנם היא עברה את התחזית המוקדמת שלה וסיכמה את 2021 עם מכירות של 74.7 מיליארד דולר – ב-2% בלבד יותר מאשר ב-2020.
האכזבות המרכזיות של אינטל היו בשני מגזרי הליבה שלה, שבהן היא מתמודדת עם תחרות גוברת מצד שחקניות חדשות: מכירות המעבדים למחשבים אישיים צמחו ב-1% להיקף של 40.5 מיליארד דולר, והמכירות למרכזי נתונים ירדו ב-1% להיקף של 25.8 מיליארד דולר. התחומים הצומחים ביותר היו IoT – צמיחה של 33% להיקף של 4 מיליארד דולר – וחברת מובילאיי הישראלית – שהציגה צמיחה של 43% להיקף של 1.4 מיליארד דולר.
מובילאיי היא נקודת אור בדו"ח של אינטל
מלבד אינטל, מרוב הדו"חות עולה תמונה דומה: המשך צמיחה והתמודדות עם הגדלת תשתיות הייצור. המכירות של טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) צמחו ב-2021 בכ-26% והסתכמו בכ-18.3 מיליארד דולר. מכירות הרכיבים אנלוגיים צמחו ב-29% והסתכמו בכ-14 מיליארד דולר. משקלם של המעבדים המשובצים במכירות החברה ממשיך לרדת, והסתכם בכ-2.6 מיליארד דולר (19% מהמכירות). במהלך 2020 ביצעה TI הערכה מחדש של קווי המעבדים, מתוך מטרה להגדיל את מכירותיהם.
ברבעון האחרון נבלמה הירידה במכירות המעבדים, והן צמחו בכ-6% להיקף של 764 מיליון דולר. רפאל ליזארדי, סמנכ"ל הכספים, אמר בשיחת הוועדיה שהחברה החליטה לאושש את התחום הזה: "המטרה שלנו היא לייצב את תחום המעבדים ולהחזיר אותו לצמיחה ארוכת טווח". כיום TI מייצרת בעצמה כ-80% מהמוצרים שלה והשאר מיוצר על-ידי קבלני משנה. רוב המוצרים האנלוגיים מיוצרים במתקנים של החברה, כלומר, התלות בקבלני משנה היא בעיקר בתחום המעבדים (MCU/MPU).
ST נערכת לשנת שיא
המכירות של STMicroelectronics צמחו ב-24.9% והסתכמו בכ-12.8 מיליארד דולר. התנופה הגדולה ביותר היתה בתחומי הרכב והמיקרו-בקרים. החברה צופה צמיחה של 16% במכירות הרבעון הראשון, להיקף של 3.5 מיליארד דולר. ST מתכננת להשקיע השנה 3.5 מיליארד דולר בהרחבת תשתיות הייצור, כולל המשך ההשקעה במפעל האיטלקי שהיא מנהלת בשיתוף פעולה עם טאואר סמיקונדקטור הישראלית. הנשיא ומנכ"ל החברה, ז'אן-מרק שרי, העריך שהמכירות ב-2022 יגיעו לשיא של 15.3 מיליארד דולר.
חברת זיילינקס (Xilinx) דיווחה על מכירות שיא של מיליארד דולר ברבעון הפיננסי השלישי שהסתיים בינואר 2022. עלייה של 26% בהשוואה לרבעון המקביל 2021. בתשעת החודשים הראשונים של 2022 הסתכמו המכירות בכ-2.8 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-2.3 מיליארד דולר ב-2021. בהשוואה שנתית, מגזר הדטה-סנטר צמח ב-81%, מגזר הביטחון והתעשייה צמח ב-28% ומגזרי הרכב והמוצרים הצרכניים צמחו ב-28%. משקלם של המוצרים החדשים, היקף המכירות של פלטפורמות המחשוב המסתגל של החברה (Adaptive SoC), ממשפחות Zynq ו-Versal, צמח בכ-30% והן תפסו כ-28% מכל המכירות ברבעון.
UMC מקווה וחוששת
חברת זיילינקס עדיין ממתינה לאישור עיסקת המיזוג עם AMD שנחתמה בסוף 2020, שלפיה היא תימכר ל-AMD בעסקת מניות בהיקף של 35 מיליארד דולר. קבלנית הייצור הטאיוואנית UMC דיווחה על צמיחה של 20.5% במכירות להיקף של כ-7.7 מיליארד דולר. רוב הייצור הוא בתהליכי 14-65 ננומטר האחראים לכ-60% מהייצור, כאשר רכיבי תקשורת הפכו לקטגוריית הייצור העיקרית (52%). לאור הביקוש העצום לשירותי ייצור, החברה מתכננת לבצע ב-2022 השקעה של 3 מיליארד דולר בהרחבת קיבולת הייצור, אולם למרות זאת נשיא החברה ג'ייסון וואנג העריך שהביקוש ב-2022 צפוי להיות גבוה מכושר הייצור של החברה.
חברת ואלנס (Valens) מהוד השרון החלה לספק דוגמאות ראשונות של שבבי התקשורת ממשפחת VA7000 ליצרני רכב לצורך הערכה טכנית. החברה דיווחה שהיא מסרה את הדוגמאות ל-25 יצרני רכב ול-10 ספקיות ראשיות (Tier-1) של יצרניות רכב, לצורך ביצוע הערכה ושילוב של השבבים במערכות העתידיות שלהן. משפחת השבבים החדשה מיישמת את תקן MIPI A-PHY לתקשורת מהירה בין חיישנים בתוך הרכב. הם מיועדים לסייע ליצרניות לפתוח מערכות ADAS חדשות, ולהיערך לפיתוח טכנולוגיות חדשות המבוססות על התפישה של רכב מוגדר-תוכנה (Software-Defined Vehicle).
משפחת הרכיבים החדשה מספקת רוחב פס של 8Gbps לכל חיישן המחובר אל מחשב הרכב עד למרחק של 15 מטרים. בשלב הבא החברה מתכננת לספק רכיבי תקשורת ברוחב פס של 16Gbps לכל נקודת קישור. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת להוזיל את עלות מערכות האלקטרוניקה ברכב, מכיוון שהיא מאפשרת להשתמש בכבלי תקשורת ובמחברים זולים ולא מסוככים. רכיבי Valens VA7000 הם הראשונים בשוק אשר מיישמים את תקן MIPI A-PHY החדש לחיבור חיישנים בתוך הרכב.
שוק הרכב מתחיל להתעורר
התקן שפורסם על-ידי ארגון התקינה הבינלאומי MIPI, מתבסס על טכנולוגיית HDBaseT של ואלנס, שגם היתה שותפה לקבוצת העבודה המצומצמת שגיבשה אותו. בעקבות החלטת MIPI בשנת 2020 להסתמך על הטכנולוגיה של ואלנסף מכירותיה נמצאות בצמיחה. מכירותיה ברבעון השלישי של 2021 צמחו בכמעט 50% בהשוואה לרבעון המקביל 2020 והסתכמו בכ-19.1 מיליון דולר. עדיין רובן בשוק האודיו-וידאו ורק כ-2 מיליון דולר שהגיעו משוק הרכב. במצגת למשקיעים היא העריכה שמכירותיה ב-2021 יסתכמו בכ-70 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-57 מיליון דולר ב-2020.
חברת ואלנס הוקמה בשנת 2006 על-ידי קבוצת יזמים יוצאי חברת מיסטיקום, ומעסיקה כ-350 עובדים, רובם בהוד השרון והשאר בארצות הברית, גרמניה ובמזרח אסיה. הטכנולוגיה פותחה במקור לשוק הביתי, אולם בשנת 2016 החברה ביצעה תפנית עסקית והחליטה למקד את עיקר מאמציה בתחום התקשורת בתוך הרכב. לחברה שיתופי פעולה עם יצרניות גדולות דוגמת קבוצת דיימלר (שכבר הטמיעה את שבבי הדור הקודם VA6000). בין לקוחותיה גם חטיבת הרכב של סוני, הרמן, קונטיננטל, יצרנית משאיות אמריקאית וחברת מובילאיי הישראלית.
מערכת בטיחות למשאיות
בתוך כך, הודיעה ואלנס על שיתוף פעולה נוסף בעולם מצלמות הרכב, עם חברת Stoneridge, ספקית של מערכות אלקטרוניות לכלי רכב ומשאיות. במערכת של סטונרידג' ישנה מצלמה אחורית המספקת לנהג
ראות על מה שקורה מאחורי הרכב. שבב התקשורת של ואלנס, המוטמע במערכת, מאפשר להעביר את הווידיאו מהמצלמה המרוחקת אל תא הנהג באיכות גבוהה, ללא שיהוי וללא שגיאות. זהו פיתרון שממחיש את היתרונות של שבבי התקשורת של ואלנס, מאחר שללא השבב הפיתרון אינו ישים, מאחר שכל שיהוי בהעברת הווידיאו יציב בעיה בטיחותית.
בתמונה למעלה: סטיב מקדונלד, סגן נשיא למכירות אירופה בחברת סינופסיס
השינויים העסקיים והטכנולוגיים בתעשיית השבבים משפיעים על האופן שבו יצרניות תוכנות ה-EDA עובדות מול התעשייה. בראיון ל-Techtime אמר סגן נשיא למכירות אירופה בחברת סינופסיס (Synopsys), סטיב מקדונלד, שהגידול במספר הטרנזיסטורים בשבב מייצר מגמות עסקיות חדשות ודורש מיצרניות כלי הפיתוח לספק תמיכה גדולה יותר בלקוחות. "חברות-ענק טכנולוגיות מעוניינות לפתח את השבבים שלהן בכוחות עצמן כדי להשיג שליטה מלאה בקניין הרוחני ובתהליכי הוצאת המוצר לשוק.
"ביצועים גבוהים דורשים התאמה מלאה של החומרה והתוכנה. לכן אנחנו רואים שאחת מהחברות הטכנולוגיות המובילות בשוק משתמשת במערכת הפעלה אחת על-גבי אבזרים שונים, והדבר הזה מתאפשר בזכות השליטה שלה בשבב המעבד. כבר בשנת 2015 שמנו לב שהחברות הגדולות רוצות להשיג שליטה מלאה בכל התהליך, ונערכנו לספק להן תמיכה ישירה. זוהי מגמה חזקה מאוד. אולם היעד המרכזי שלנו לא השתנה: לספק לתעשייה כלי פיתוח יעילים ובטוחים".
כיצד אתם מושפעים מתהליכי הייצור החדשים?
"בפועל, רק חברות מעטות (וגדולות) נכנסות לייצור בתהליכים המתקדמים ביותר. מודל הרישוי והתמיכה בהן הוא שונה משאר התעשייה, מכיוון שהטכנולוגיות החדשות מייצרות מורכבות גדולה מאוד של תכנוני השבבים. הדבר דורש חדשנות גם בתחום כלי הפיתוח, ואנחנו עובדים קרוב מאוד אליהן כדי לוודא שהן יכולות לבצע תיכנונים. למעשה, אנחנו נחשפים אל המידע מראש. לפני שיוצא טרנזיסטור מסוג חדש, החברות מעדכנות אותנו כדי שנתאים את כלי הפיתוח לדרישות הייחודיות של התהליך. שיתוף הפעולה הזה קיים גם עם קבלניות הייצור (foundries). קיימים קשרים הדוקים מאוד בין יצרניות הסיליקון לבין חברות ה-EDA".
מה אתה חושב על RISC-V הפתוחה?
"מדובר בארכיטקטורת פקודות, ולא במוצר ממשי. אנחנו מספקים מעבדים המבוססים על תכנון שלנו (ARC processors). החברות רוצות להוריד עלויות, אבל גם כאשר הן משתמשות בארכיטקטורת RISC-V, הן בסופו של דבר זקוקות לשירותים של מומחי תכנון שבבים, או בקניית תכנון קיים או לרכוש מעבדים שיוצרו על-ידי חברה אחרת. כך שלא ברור מהיכן יגיע החיסכון בעלויות. מבחינת סינופסיס כיצרנית כלי EDA, הכניסה של מעבדי RISC-V לשוק אינה מהותית, מכיוון שהכלים שלנו מתאימים לכל סוגי המעבדים".
מה חדש בתחום המארזים המתקדמים?
"אנחנו רואים צמיחה גדולה מאוד בתחום המארזים מרובי-השבבים. היא מתבטאת בעלייה גדולה במספר הרכיבים הבנויים במתכונת של Chiplet. התכנונים נעשים גדולים מאוד, אבל קשה מאוד לייצר שבבים גדולים, ולכן התעשייה מחפשת דרכים לפצל אותם לפיסות סיליקון קטנות העובדות ביחד במארז מאוחד. יש שוק למארזים מרובי-שבבים מבוססי PCB, בעיקר כאשר הלקוחות מעוניינים להפחית את עלויות ה-BOM (רשימת החומרים).
"בתכנונים צפופים מאוד צריך לפצל את התכנון למספר פיסות סיליקון נפרדות כדי לקבל תפוקה (Yield) טובה יותר. לדעתנו זו הגישה הנכונה יותר וזה הפתרון שבנינו. המגמה הכללית של התעשייה היתה ללכת מהכיוון של מעגלים מודפסים (PCB): למזער אותם ולשלב אותם בתוך מארזי הרכיבים. אנחנו נקטנו בגישה ההפוכה: אנחנו באים מהכיוון של השבב ומחפשים דרכים יעילות לפצל אותו לפיסות סיליקון נפרדות".
אתם מאמינים בבינה מלאכותית?
"בינה מלאכותית יכולה לממש במהירות משימות עיבוד מורכבות מאוד. בתחילת 2020 הכרזנו על פתרון DSO.ai, אשר מבצע אופטימיזציה של התכנון. למשל השגת נקודות אופטימום של הספק מול ביצועים, הספק מול תדר עבודה ועוד. בסוף אוגוסט 2021 סמסונג החליטה להשתמש גם בכלי הזה וגם במערכת PrimeShield הנעזרת בלימוד מכונה, כדי לתכנן את השבבים העתידיים שלה. אחד מהיתרונות היפים של מערכות בינה מלאכותית הוא שאלה מערכות לומדות. אנחנו יכולים להעניק להן את כל הידע שנצבר בחברה בשנים האחרונות ועל-ידי כך לשפר אותן. למעשה, אנחנו רואים שיפור מתמיד בביצועים של DSO.ai ושל PrimeShield".
בתמונה למעלה: מפעל הייצור פאב 68 שנימכר ל-SK Hynix
חברת אינטל (Intel) וחברת SK hynix הקוריאנית דיווחו היום על השלמת השלב הראשון בעיסקת הענק למכירת כל עסקי הזכרונות של אינטל לחברת SK hynix. העיסקה הושלמה עם קבלת האישורים של הרגולטור הסיני. במסגרת העיסקה, רכשה SK hynix את עסקי ייצור ה-SSD של אינטל ואת מפעל הייצור הסיני (פאב 68 הצמוד לעיר דאליאן סמוך לצפון קוריאה), המתמחה בייצור רכיבי זיכרון תלת-מימדיים, תמורת 7 מיליארד דולר במזומן. מדובר במפעל חדש מאוד שנחנך רק בחודש יולי 2016.
כל הנכסים ירוכזו בחברת הזכרונות החדשה Solidigm, הוקמה החודש ונמצאת בבעלות מלאה של SK hynix ותעסיק את כל 2,000 עובדי החטיבה. הנהלתה תפעל מסן-חוזה, קליפורניה. היא תנוהל על-ידי רוב קור מאינטל, והיו"ר יהיה לי בוק-הי, המשמש גם כיו"ר משותף של SK hynix. בשלב השני של העיסקה אשר צפוי להסתיים בחודש מרץ 2025, אינטל תעביר לידיה את כל הקניין הרוחני, המו"פ ושיטות הייצור שלה תמורת 2 מיליארד דולר נוספים.
מבחינת אינטל, העיסקה מבטאת מימוש אסטרטגיה של התמקדות בעסקי הליבה שלה: פיתוח וייצור מעבדים. מבחינת חברת SK hynix, העיסקה מכניסה אותה אל שוק הזכרונות הארגוני. כיום הפעילות העיקרית של SK היא בתחום זכרונות NAND flash לאבזרים ניידים. החטיבה שהיא רוכשת מכניסה אותה לתחום כונני הזכרונות הארגוניים, לשרתים ולמרכזי נתונים. יו"ר משותף ומנכ"ל SK hynix, פארק ג'ונג-הו, אמר שהעיסקה היא רגע של שינוי דרמטי עבור החברה. "היא מכניסה אותנו לקטגוריה של טיר-1 ומהווה צעד נוסף בהפיכתנו לספקית רכיבים גלובלית מהשורה הראשונה".
על-פי ההערכות בשוק, בעקבות העיסקה תחזיק SK ביותר מ-20% מהשוק העולמי. היא תעפיל למקום השני בעולם אחרי סמסונג, ותעקוף את היצרנית השנייה בגודלה כיום, Kioxia היפנית (לשעבר חטיבת הזיכרונות של טושיבה). כיום היא נסחרת בבורסה בקוריאה לפי שווי שוק של כ-75 מיליארד דולר.
תעשיית השבבים העולמית נמצאת בתהליך הגדלת קיבולת הייצור הגדול ביותר בתולדותיה, וכמעט כל החברות הגדולות מקימות מפעלי ייצור חדשים, מרחיבות מפעלים קיימי או נערכות לבניית מפעלים חדשים. להערכת חברת המחקר IC Insights, בשנת 2021 תירשם עלייה של 34% בהיקף ההשקעות בציוד ייצור שבבים, אשר תגיע להיקף של כ-152 מיליארד דולר.
אומנם בשנת 2017 צמחו ההשקעות ב-41%, אולם היקפן לא הגיע לזה של 2021. בשנת 2020, לשם השוואה, הסתכמו ההשקעות בכל העולם בכ-113 מיליארד דולר. כשליש מההשקעות, בהיקף של כ-53 מיליארד דולר, ייעשו על-ידי קבלניות ייצור שבבים (Foundry). חברת TSMC הטאיוואנית, שהיא קבלנית הייצור הגדולה בעולם, צפויה להיות אחראית לכ-57% מכל ההשקעות של מגזר הקבלניות. המתחרה המרכזית של TSMC היא סמסונג הקוריאנית, אשר הצליחה לסגור את הפער הטכנולוגי מול TSMC ועושה היום מאמצים רבים למשוק אליה לקוחות של TSMC.
מנגד, חברת SMIC הסינית נתקלת בקשיים והיקף השקעותיה יירד השנה בכ-25%. ממשלת סין הטילה עליה משימה לאומית: לבנות תשתית ייצור ויידע טכנולוגיה שיאפשרו לה לספק חלק גדול מתצרוכת השבבים של התעשייה הסינית. אולם הכללתה ברשימה השחורה של חברות סיניות שהממשל האמריקאי מחרים, פגעה ביכולתה לעמוד ביעד שהוגדר לה, והיקף השקעותיה ב-2021 יסתכם בכ-4.3 מיליארד דולר בלבד – שהם כ-8% מכלל ההשקעות של מגזר קבלניות ייצור השבבים.
הצמיחה מורגשת בקווי ייצור עבור כל סוגי הרכיבים. הצמיחה הגדולה ביותר היא בהשקעות לייצור מיקרו-בקרים (42%) שיגיעו להיקף של 23.5 מיליארד דולר. אחריה צמיחה של 41% בהשקעות לייצור רכיבים אנלוגיים וצמיחה של 40% בהיקף ההשקעות לייצור רכיבים לוגיים (40%). אולם מבחינת ההיקף הכספי, ההשקעות הגדולות ביותר הן בתחום הייצור של רכיבי זיכרון, אשר יסתכמו השנה בכ-51.9 מיליארד דולר, בהשוואה להשקעות בהיקף של 42.5 מיליארד דולר בשנת 2020.
סכסוך גניבת המידע בין יצרנית הזכרונות האמריקאית Micron לבין קבלנית הייצור הטאיוואנית UMC, הסתיים בפשרה שלא נחשפה לציבור. חברת מיקרון הודיעה ש-UMC תשלם לה פיצוי חד-פעמי שהיקפו לא פורסם, ובתמורה שתי החברות יבטלו את התביעות ההדדיות ביניהן. מדובר בסכסוך הנמצא בליבת תעשיית השבבים מכיוון שהוא מגלם את מערכת היחסים הסבוכה שבין חברות הטכנולוגיה לבין קבלניות הייצור שלהן, ואת המתח הגואה בין סין וארצות הברית אשר מטיל את צילו על כל התעשייה.
חברת מיקרון מאיידהו, ארה"ב, היא אחת מיצרניות רכיבי הזיכרון הגדולות בעולם ובבעלותה 47,000 פטנטים רשומים. היא מעסיקה כ-40,000 עובדים, ובשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-27.7 מיליארד דולר (שנת הכספים של מיקרון הסתיימה בספטמבר 2021). חברת UMC היא קבלנית ייצור שבבים (Foundry) טאיוואנית מהגדולות בעולם, ומפעילה 12 מפעלי ייצור שבבים בקיבולת ייצור כוללת של כ-800,000 פרוסות סיליקון בחודש. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-6.2 מיליארד דולר.
המידע הוסתר בתוך מחשב שנשמר מנותק מהרשת
הסכסוך בין שתי החברות פרץ בשנת 2018, לאחר שהתברר שבשנים 2015-2017 העבירה UMC מידע על טכנולוגיות ייצור של מיקרון לחברת Fujian Jinhua, הנמצאת בבעלות ממשלת סין. החקירה הפלילית של הפרשה הסתיימה בחודש אוקטובר 2020, לאחר ש-UMC הודתה באחריותה להעברת המידע ושילמה למשרד המשפטים האמריקאי קנס מנהלי בהיקף של 60 מיליון דולר. ההסכם מהחודש בין שתי החברות מסמן את סיומו של ההליך האזרחי. הפרשה נחקרה על-ידי ה-FBI והרשויות בטאיוואן.
מהמידע שפירסם משרד המשפטים בארה"ב, עולה שחברת UMC גייסה לשורותיה 3 בכירים מהמשרד של מיקרון בטאיוואן, ומינתה אותם לנהל פרוייקט פיתוח רכיבי זיכרון עבור חברת Fujian Jinhua. עד לאותו הרגע, חברת UMC עסקה בייצור רכיבים לוגיים בלבד, ולא היתה מעורבת בייצור רכיבי DRAM. מהחקירה התברר שהעובדים הביאו איתם מחשבים הכוללים מידע של מיקרון, והשתמשו בהם כשהם לא מחוברים אל הרשת, כדי שמחלקת ה-IT של UMC לא תזהה את גניבת המידע. מאוחר יותר מונה אחד משלושת העובדים (Stephen Chen) לנשיא חברת Fujian Jinhua, והיה אחראי על מפעל ייצור הזכרונות החדש שלה.
מיקרון תשקיע 150 מיליארד דולר בעשור הקרוב
שק רכיבי הזיכרון נחשב גם בסין וגם בארה"ב כשוק מפתח בתחרות ביניהן על השליטה בתעשיית השבבים. כיום הוא תופס כשליש משוק השבבים העולמי, ונמצא בצמיחה מהירה עם כניסת טכנולוגיות חדשות כמו 5G ובינה מלאכותית. לפרשה היתה גם השפעה רבה על האופן שבו הממשל האמריקאי תופס את התחרות בין שתי המדינות, ועל הנכונות להטיל עיצומים על חברות טכנולוגיה סיניות. מבחינת UMC, הפרשה היוותה פגיעה גם במעמדה בארה"ב וגם ברמת האמון שהלקוחות נותנים בה. לכן היא החליטה לשתף פעולה עם החקירה באופן מלא, וביטלה את שיתוף הפעולה של עם Fujian Jinhua הסינית.
בהודעה משותפת מסרו מיקרון ו-UMC שבעקבות הסכם הפשרה, הן ימשיכו לעבוד ביחד. ראוי לציין שמיקרון מחזיקה במפעלי ייצור, ונעזרת ב-UMC להשלמת הייצור בהתאם לדרישות המשתנות של השוק. בחודש אוקטובר 2021 הכריזה מיקרון על תוכנית השקעה בהיקף של 150 מיליארד דולר בעשור הקרוב לפיתוח טכנולוגיות ייצור NAND ו-DRAM חדשות, ולהגדלת קיבולת הייצור שלה. בין השאר היא שוקלת להקים מפעלי ייצור בארה"ב, למרות שלהערכתה עלות הייצור בארה"ב גבוהה בכ-35%-45% בהשוואה לאסיה.
חברת פוקסקון הנחשבת לקבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם ביצעה השקעה בהיקף של 10 מיליון דולר בחברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר. ההשקעה בוצעה באמצעות החברה הבת Foxconn Interconnect Technology – FIT, העוסקת בייצור מחברים חשמליים ואופטיים. ההשקעה בוצעה במסגרת הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגע שנחתם בין שתי החברות לקידום השימוש בשבבי ה-V2X של אוטוטוקס בתעשיית הרכב הממונע (מכוניות ואופנועים) ובתחום התחבורה הקלה (אופניים וקורקינטים).
הפעילות בתחום האחרון תתמקד בקידום פלטפורמת ZooZ של אוטוטוקס (תמונה למעלה), אשר פותחה במטרה לצמצם את התאונות שבהן מעורבים כלי רכב קלים. מדובר באבזר נייד אשר מתריע בפני רוכב האופניים כאשר הוא מתקב לצומת המתומרר באמצעות שילוט V2X או כאשר רכב מצוייד V2X נמצאת במצב המסכן אותו. הצורך בפתרון עולה בעקבות נתונים שלפיהם כ-75% מהתרונות בין אופניים וקרוקינטים לבין מכוניות, נובע מהעובדה שנהגי המכוניות לא הבחינו באופניים או בקורקינטים.
"אוטוטוקס היא ספקית פתרונות V2X בעלי הרמה הגבוהה ביותר של ביצועים, אבטחה ואמינות", אמר תומאס פאן, יועץ מיוחד ליו"ר FIT. חברת אוטוטוקס הוקמה בשנת 2008 ועד היום גייסה כ-130 מיליון דולר. היא נחשבת לחברה הראשונה בשוק שפיתחה שבבי V2X המקשרים בין הרכב לבין כלי-רכב אחרים ותמרורי הדרך. בשנת 2018 היא הייתה הראשונה שהציעה פתרון V2X ששילב בין טכנולוגיית התקשורת הייעודית DSRC ובין טכנולוגיית התקשורת הסלולרית C-V2X, בשבב אחד.
ספקית גלובלית חדשה נכנסת לתחום הרכיבים המיתכנתים (Field-Programmable Gate Array): יצרנית השבבים היפנית רנסאס (Renesas) הכריזה בסוף השבוע שהיא נכנסת לשוק הזה באמצעות משפחת רכיבי ForgeFPGA, אשר תתחרה בפלח השוק של רכיבים דלי-ספק וזולים מאוד. למעשה, החברה הגדירה יעד מחיר של 0.5 דולר ליחידה בהזמנות המוניות, כדי להכניס אותו לשימוש ביישומים רגישים למחיר כמו אבזרי IoT, ומוצרים שעד היום לא השתמשו בטכנולוגיות מיתכנתות בגלל מחירן.
כלי הפיתוח יינתנו בחינם וללא תנאים מגבילים
מכאן שהוא צפוי להתחרות ברכיבים קיימים שאינם מבוססי FPGA. הרכיבים הראשונים שייצאו לשוק כוללים 1,00LUT-2,000LUT, ובעלי צריכת זרם המתנה (Standby) נמוך מ-20 מיקרו-אמפר. במקביל, רנסאס תספק את תוכנת הפיתוח בחינם וללא דרישות רישוי כלשהן. התוכנה מספקת שני ממשקים שונים לפיתוח: ממשק גרפי בשם macrocell mode המיועד לאנשים שרק מתחילים את דרכם בתחום הרכיבים המיתכנתים, וממשק מבוסס HDL למפתחים בעלי רקע ונסיון אשר רגילים לעבוד ב-Verilog.
למעשה, מדובר במהלך צפוי. המשפחה החדשה פותחה על-ידי הצוות שפיתח את רכיבי משפחת רכיבי האותות המעורבים המיתכנתים GreenPAK של חברת Silego מעמק הסיליקון, ותתבסס על התשתיות של GreenPAK. מדובר ברכיב קטן ופשוט, אשר יכול להכיל מספר מוגבל מאוד של פונקציות אנלוגיות ודיגיטליות, שהלקוח יכול להתאים לצרכיו. זה היה רכיב מיתכנת שקל מאוד לתכנת אותו, אולם הוא מוגבל בביצועים. בשנת 2017 נמכרה Silego ל-Dialog Semiconductor הבריטית-אמריקאית, ובחודש פברואר 2021 רכשה רנסאס את דיאלוג תמורת כ-5.9 מיליארד דולר.
מסע הרכישות של רנסאס הגיע לישראל
עיסקת דיאלוג נועדה לחזק את מעמדה של רנסאס בתחומים צומחים כמו IoT, מערכות רפואיות, מחשוב ביתי, מערכות תעשייתיות ושוק הרכב. היא הושלמה לפני חודשיים. רנסאס הודיעה שהיא תפתח סדרה של פתרונות שבהם מופיעים הרכיבים המיתכנתים החדשים ביחד עם רכיבים משלימים מתוצרתה, כמו מיקרו-בקרים, רכיבים אנלוגיים, רכיבי הספק ועוד. התוכנה והדוגמאות ההנדסיות הראשונות זמינים כבר כעת. הייצור ההמוני של הרכיבים הראשונים (1K LUT) מתוכנן לרבעון השני 2022.
חברת רנסאס היא מיצרניות השבבים הגדולות בעולם. היא הוקמה בשנת 2002 באמצעות מיזוג חטיבות השבבים של NEC, היטאצ'י, ומיצובישי, ומעסיקה כיום כ-20,000 עובדים. בשנים האחרונות היא ביצעה מספר עסקאות רכש גדולות כדי לרענן את קווי המוצר שלה. בנוסף לדיאלוג, בשנת 2019 היא רכשה את יצרנית השבבים הקליפורנית IDT, תמורת 6.7 מילארד דולר.
לפני קצת יותר מחודש (אוקטובר 2021) חתמה רנסאס על הסכם לרכישת חברת סלנו מרעננה (Celeno) תמורת 315 מיליון דולר במזומן. העיסקה מרחיבה את פורטפוליו הקישוריות של Renesas לתחום פתרונות ה-Wi-Fi. העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, וצפויה להסתיים עד סוף 2021.
בתמונה למעלה: תוכנית אתר הייצור החדש בעיר שרמן שבצפון טקסס
חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) נכנסה למירוץ הגדלת קיבולת הייצור בתעשיית השבבים, והכריזה על הקמת שני מפעלי ייצור חדשים בעיר שרמן שבצפון טקסס, לייצור שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר 300 מ"מ. החברה מסרה שהאתר שהיא רכשה מתאים להקמת ארבעה מפעלי ייצור שיתמכו בצמיחה ארוכת הטווח שלה, אולם בשלב הנוכחי היא תתחיל בבניית שני מפעלים באתר. "מדובר באסטרטגיה ארוכת טווח שנועדה להגדיל את קיבולת הייצור שלנו", אמר יו"ר, נשיא ומנכ"ל החברה, ריק טמפלטון.
הייצור בשני המפעלים החדשים צפוי להתחיל בשנת 2025. להערכת החברה, עם בנית כל ארבעת המפעלים, היא תשקיע כ-30 מיליארד דולר באתר, ותייצר כ-3,000 משרות. לצד מפעל ה-300 מ"מ הקיים בדלאס, טקסס, החברה נמצאת בתהליכי הקמה והרחבה של מתקני ייצור נוספים בטכנולוגיית 300 מ"מ: מפעל RFAB1 ומפעל RFAB2 בריצ'רדסון, טקסס אשר צפויים להתחיל בייצור במחצית השנייה של 2022, ומפעל הייצור ב-Lehi, יוטה, שנרכש ביולי 2021 מחברת מיקרון תמורת כ-900 מיליון דולר.
האחרון עסק בייצור רכיבי זיכרון בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ. חברת טקסס אינסטרומנטס מחליפה חלק גדול מהציוד ומכינה אותו לייצור רכיבים אנלוגיים. הוא צפוי להתחיל בייצור סדרתי בתחילת 2023. ראוי לציין שבשבועיים האחרונים מפיצה TI מצגת בקרב הלקוחות המרכזיים שלה, שבה היא מציגה את תוכנית ההתרחבות שלה, על-מנת להראות שהחברה נמצאת בתהליך התעצמות ובניית יכולות ייצור. במצגת שהגיעה לידי Techtime, מוצג גם מפעל האריזה והבדיקות (Assembly & Testing) בשנגז'ו, סין.
טקסס אינסטרומנטס עוברת ל-300 מ"מ
מהמצגת עולה שבאתר בסין שבו פועלים מפעל ייצור השבבים CFAB ומפעל ההרכבה והבדיקות CDAT1, מקימה TI מפעל בדיקה והרכבות נוסף (CDAT2), בשטח של כ-28,000 מ"ר, אשר יכפיל את קיבולת האריזה והבדיקות באתר. חברת טקסס אינסטרומנטס מדורגת על-ידי IC Insights כיצרנית השבבים התשיעית בגודלה בעולם ברבעון השלישי של 2021 צמחו מכירותיה ב-22% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-4.64 מיליארד דולר. כ-75% מהמכירות הן של רכיבים אנלוגיים, כ-18% רכיבים לוגיים, והשאר (7%) רכיבים אחרים.
בשיחת הוועידה עם אנליסטים בחודש שעבר, הסביר סמנכ"ל הכספים של TI, רפאל ליזארדי, שכיום מתבצע כ-80% מהייצור של החברה במפעלים שלה עצמה, וכ-20% אצל קבלני ייצור חיצוניים (Foundries). מטרת תוכנית ההשקעות היא לאפשר לחברה לעמוד בדרישה ב-10-15 השנים הבאות, להגדיל את משקל הייצור העצמי ולהפחית את עלות הייצור. ליזארדי: "לכן אנחנו בונים מפעלים המייצרים בפרוסות סיליקון בקוטר 300 מ"מ. התפוקה שלהם גבוהה פי 2.3 מאשר הייצור בפרוסות של 200 מ"מ".
חברת נובה (Nova) מרחובות חתמה על הסכם לרכישת חברת ancosys GmbH הגרמנית תמורת כ-100 מיליון דולר במזומן. המחיר כולל תוספת של 10 מיליון דולר תמורת עמידה ביעדים. העיסקה צפויה להסתיים ברבעון הראשון של 2022. חברת אנקוסיס מספקת פתרונות ניטור וניתוח כימיקלים עבור תעשיית האלקטרוניקה. לקוחותיה כוללים יצרני שבבים, יצרני מעגלים מודפסים ויצרני מארזים מתקדמים. נשיא ומנכ"ל נובה, איתן אופנהיים (למעלה), אמר שהעיסקה מגדילה את שוק היעד של החברה.
אופנהיים: "העיסקה תומכת באסטרטגיה של נובה להרחבת הפורטפוליו שלה בתחום בקרת התהליכים בתעשיית השבבים. ביחד עם אנקוסיס אנחנו מספקים פתרונות למדידת מימדים, חומרים וכימיקלים". חברת נובה מספקת פתרונות מדידה (מטרולוגיה) המשמשים בבקרת תהליכי ייצור בתעשיית המוליכים למחצה (Semiconductors), המבוססים על טכנולוגיות X-ray ומדידה אופטית.
בחודש יולי 2021 היא הכריזה על תוכנית הצמיחה האסטרטגית "נובה 500", הכוללת גיוס עובדים, פתיחת משרדים חדשים בעולם, שדרוג תשתיות הייצור וביצוע עיסקת רכישה אסטרטגית. הסעיף הגדול ביותר בתוכנית הוא תקציב המיזוגים והרכישות בהיקף של 300-350 מיליון דולר. ככל הנראה פירוש הדבר שצפויות להיות רכישות נוספות.
נובה צומחת עם תעשיית השבבים
מערכות הבדיקה והמדידה של החברה נמצאות אצל יצרניות השבבים הגדולות בעולם. בין השאר הן משמשות לפיתוח תהליכי ייצור 3 ננומטר של חברת TSMC. מנוע צמיחה נוסף הוא המצב בשוק: עקב המחסור בשבבים, יצרניות רבות בונות כיום מפעלי ייצור רבים, וזקוקות לציוד בדיקה ומטרולוגיה של תהליכי הייצור. לצורך זה גם נובה צרכיה להגדיל את קיבולת הייצור שלה, ולפני מספר שבועות היא חנכה חדר נקי נוסף המשתרע על-פני שטח של 1,500 מ"ר, אשר יתחיל לפעול באופן שוטף במחצית 2022.
החברה מעסיקה כיום כ-800 עובדים. היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-3.78 מיליארד דולר. ברבעון השלישי צמחו מכירותיה בכ-62% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-112.7 מיליון דולר. בתשעה החודשים הראשונים של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-237.1 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 147.6 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים של 2021.
בתמונה למעלה: הדמיית מפעל R3 עם סיום עבודות ההקמה. מקור: IAA-NGO
חברת טאואר ממגדל העמק (Tower Semiconductor) צפויה לעמוד בתחזית המכירות שלה לשנת 2021, ולהגיע לנקודת שיא של כ-1.5 מיליארד דולר מכירות בשנה. כך עולה מדו"ח הרבעון השלישי של החברה, שבו הסתכמו המכירות בכ-387 מיליון דולר. החברה סיפקה תחזית מכירות של 410 מיליון דולר לרבעון האחרון של השנה, ובמידה והיא תעמוד בו יסתכמו מכירותיה ב-2021 בהיקף של 1506 מיליון דולר. בעקבות הדו"ח עלתה מניית החברה בנסד"ק בכ-5%, והיא נסחרת בשווי של כ-3.82 מיליארד דולר.
במהלך שיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח, גילה המנכ"ל ראסל אלוונגר, שאחד ממנועי הצמיחה העתידיים המשמעותיים של החברה, ייצור רכיבי סיליקון פוטוניקס, הגיע לראשונה ברבעון האחרון להיקף מכירות משמעותי. החברה צופה המשך הצמיחה בתחום, במיוחד בשנים הבאות, בעקבות המעבר של מרכזי נתונים למערכי קישוריות פנימיים העובדים במהירות של 400 גיגה-ביט לשנייה, אשר מבוססים על תקשורת אופטית בין השרתים.
כמו כל יצרני השבבים, גם טאואר נהנית מעלייה במחירים ומהסכמים ארוכי טווח שהלקוחות חותמים כיום כדי להבטיח ייצור עתידי. כדי לעמוד בהסכמים האלה, החברה מרחיבה את כושר הייצור שלה ומבצעת השקעה גדולה במפעל משותף עם צרנית השבבים הצרפתית-איטלית STMicroelectronics בעיירה אגראטה שבצפון איטליה (למרגלות האלפים). ביוני 2021 הצטרפה טאואר לפרויקט הקמת מפעל R3 לייצור שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ (12 אינץ'). טאואר תקבל שליש משטח החדר הנקי.
הצגים קטנים, אבל השוק גדול
בשיחה אתמול, אמר סמנכ"ל הכספים אורן שיראזי, שטאואר תרכוש ציוד בהיקף של 400 מיליון דולר עבור המפעל האיטלקי. בשלב הראשון יוזמן בשנת 2022 ציוד ייצור בהיקף של 160 מיליון דולר, ובשנת 2023 יוזמן ציוד ייצור נוסף בהיקף של 240 מיליון דולר. זאת בנוסף להזמנות בהיקף של 250 מיליון דולר שבוצעו ב-2021 להגברת כושר הייצור בישראל ובארה"ב. להערכת אלוונגר, אחד משוקי היעד המרכזיים של המפעל באיטליה יהיה ייצור צגים קטנים עבור מכשירי VR, אשר צפוי לצמוח החל משנת 2023.
טאואר מספקת שירותי ייצור שבבים בטכנולוגיות שהיא פיתחה בתחומים כמו חיישני תמונה (CMOS Image Sensor), מעגלי אותות מעורבים, MEMS, רכיבי RF, רכיבי הספק, טכנולוגיות SiGe BiCMOS לרכיבי תקשורת מהירים ועוד. החברה מעסיקה כ-5,500 עובדים ומפעילה שני מתקני ייצור בישראל (150 מ"מ ו-200 מ"מ) ושני מתקני ייצור בארה"ב (200 מ"מ). בנוסף היא מנהלת שלושה מתקני ייצור ביפן (שניים ב-200 מ"מ ואחד ב-300 מ"מ) במסגרת חברה משותפת עם Nuvoton הטאיוואנית.
בתמונה למעלה: המונית האוטונומית של מובילאיי בנסיעת מבחן ביפו. צפויה להתחיל לפעול בתל אביב ובמינכן החל משנת 2022
המכירות של חברת מובילאיי (Mobileye) מהר חוצבים, ירושלים, צמחו ברבעון השלישי של 2021 בכ-39% והסתכמו ב-326 מיליון דולר. בסך הכל, מתחילת השנה הסתכמו מכירותיה בכ-1.03 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-634 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים 2020. מדובר בהישג מרשים, שכן למרות ששוק הרכב העולמי מראה סימני התאוששות, הוא עדיין רחוק מהמגמות שאיפיינו את עידן טרום-הקורונה. להערכת Statista, בשנת 2021 צפויות להימכר בעולם כ-71.4 מיליון מכוניות בהשוואה ל-63.8 מיליון מכוניות ב-2020. שנת 2019 היתה בינתיים שנת השיא שבה נמכרו כ-74.9 מיליון מכוניות בכל העולם.
ביחד עם התאוששת תעשיית הרכב ב-2021, התאוששו גם המכירות של מובילאיי. להערכת מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, למובילאיי יש תפקיד חשוב במהפיכת הרכב האוטונומי, אשר מביאה להגדלת התוכן הסיליקוני בתוך מכוניות חדשות. לדבריו, עד סוף העשור יגיע שוק השבבים עבור תעשיית הרכב להיקף של כ-115 מיליארד דולר. מדובר בשיעור חסר-תקדים: על פי ההערכות בתעשייה, בשנת 2021 יסתכם שוק השבבים העולמי בכ-520-530 מיליארד דולר. יחד עם זאת, גם שוק השבבים יצמח בשיעור גבוה עד סוף העשור, והרכיבים לתעשיית הרכב צפויים לתפוס כ-11% מכלל מכירות השבבים.
החל מ-2022: מוניות רובוטיות בתל אביב ובמינכן
בחודש שעבר חשפה מובילאיי הסכם עם חברת השכרת הרכב Sixt להפעלת צי של מוניות רובוטיות במינכן ובתל אביב, שניתן להזמין באמצעות אפליקציית Moovit (שנירכשה על-ידי אינטל במרץ 2020 תמורת 900 מיליון דולר) ואפליקציית המוביליטי ONE של סיקסט. השירות יתחיל ברמה נסיונית כבר בשנת 2022 בשתי הערים, ויתבסס על מכוניות בבעלות מובילאיי, אשר יהיו מצויידות בערכת הנהיגה האוטונומית Level-4 של מובילאיי, Mobileye Drive.
הערכה מבוססת על מחשב הנהיגה של מובילאיי ועל מערך היקפי של 28 חיישנים: 13 מצלמות, 3 חיישני LiDAR לטווח ארוך, 6 חיישני LiDAR לטווח קצר ו-6 מערכות מכ"ם נפרדות. המחשב הוא מדגם AVKIT58 וכולל 8 רכיבים על-גבי שבב (SoC) של מובילאיי מסוג EyeQ-5. הוא מספק עוצמת עיבוד כוללת של 192TOPS בצריכת הספק של 650Watts. המחשב בנוי במתכונת של יתירות גבוהה, ויש בו לוחות מודפסים וספק כוח כפולים. הוא מיועד לבצע נהיגה אוטונומית ברמת Level-4.
מחשב הרכב של מובילאיי אשר ינהל את המוניות האוטונומיות
בתוך כך, בחודש שעבר חשפה מובילאיי את טכנולוגיית SuperVision, אשר מקרבת את הפונקציונליות של מערכות ADAS אל צורכי הנהיגה האוטונומית. המערכת מבוססת על 11 מצלמות המותקנות בכלי הרכב מכל צדדיו: שבע מצלמות למרחק גדול וארבע מצלמות למרחק קצר. המידע מהמצלמות מעובד באמצעות שני שבבי EyeQ-5 של החברה, אשר מקבלים במקביל את נתוני הדרך המגיעים מהמפה האקטיבית (Roadbook) המיוצרת על-ידי מערכת REM שהיא טכנולוגיית מיפוי אקטיבית בנסיעה. נשיא ומנכ"ל מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, גילה שהטכנולוגיה החדשה היא נגזרת של טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית המלאה של החברה.
מכירות אינטל יצמחו ל-77.7 מיליארד דולר ב-2021
המידע על מכירות מובילאיי התפרסם בסוף השבוע במסגרת הדו"ח הרבעוני של חברת אינטל, שממנו עולה כי מכירותיה ברבעון השלישי צמחו ב-5% והסתכמו בכ-18.1 מיליארד דולר. תחזית ההכנסות לרבעון הבא היא 19.2 מיליארד דולר, וסך הכל 77.7 מיליארד דולר מכירות ב-2021, בהשוואה לכ- 73.5 מיליארד דולר ב-2020. בתוך כך, גלסינגר העריך שהאסטרטגיה החדשה של אינטל, להיכנס אל שוק מתן שירותי הייצור (Foundry), תתחיל להשפיע מהותית על התוצאות של החברה רק בעוד 4-5 שנים.
גלסינגר: "תהליך הכניסה של הלקוחות אל ספק שירותי ייצור חדש נמשך מספר שנים. הלקוחות צריכים לבצע את תהליכי הבדיקה של הספק, להעביר אליו את התכנונים ולעבור בהדרגה אל שלב הייצור ההמוני. לכן בשנים הראשונות יהיה למודל הזה השפעה מינימלית על התוצאות של אינטל, אבל במחצית השנייה של העשור כבר נרגיש אותו בצורה משמעותית. אנחנו מצפים שריווחיות עסקי הייצור שלנו תהיה דומה מאוד לזו של הספק המוביל כיום בשוק (ככל הנראה הוא מתכוון ל-TSMC)".
בשוק ההון לא התלהבו מהדו"ח של אינטל. מניית החברה בנסד"ק צנחה בסוף השבוע בכ-11.7%, וקיצצה את שווי השוק של החברה לכ-201 מיליארד דולר.
חברת מיקרון (Micron) מתכננת לבצע סדרה השקעות ענק בבניית יכולות ייצור ופיתוח טכנולוגיות חדשות של רכיבי זיכרון מתקדמים, אולם רומזת שהתוכנית תצא לפועל רק אם היא תקבל סיוע מהממשל האמריקאי. השבוע (ג') החברה הכריזה על תוכנית אסטרטגית בהיקף של 150 מיליארד דולר בעשר השנים הקרובות, להגדלת קיבולת הייצור שלה ולפיתוח טכנולוגיות חדשות. החברה לא מסרה מה הם יעדי הפיתוח ומה הן התוכניות לנגדלת כושר הייצור – אולם רמזה שהיא מעוניינת להקים מפעל ייצור נוסף בארצות הברית – ושהדבר תלוי ברמת הסיוע שהיא תקבל מהממשל האמריקאי.
מיקרון היא יצרנית רכיבי הזיכרון האמריקאית היחידה, ואחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם. בשנת הכספים 2021 (שהסתיימה בספטמבר 2021 ) הסתכמו מכירותיה בכ-27.7 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של 21.4 מיליארד דולר בשנת 2020. שלוש החברות השולטות ברוב שוק רכיבי הזיכרון בעולם הן מיקרון, סמסונג ו-Samsung. מדובר בשוק הנמצא בצמיחיה כמעט עקבית. להערכת החברה שוק רכיבי הזיכרון מהווה כ-30% מכל הכנסות תעשיית השבבים העולמית, בהשוואה לכ-10% בלבד בשנת 2000.
"הייצור בארה"ב יקר מהייצור באסיה"
והוא צפוי להמשיך ולצמוח בעקבות האימוץ של מערכות 5G ובינה מלאכותית, החשיבות הגוברת של תשתיות הענן והצמיחה חזקה מאוד של כל תחום אבזרי הקצה החכמים בתחומים כמו תעשיית הרכב. "היכולת לעמוד בדרישות השוק מצריכה השקעות בקווי ייצור ובטכנולוגיות חדשות", הסביר סגן נשיא לפעילות גלובלית, מאניש בהתיה. שאלא שלהערכת מיקרון, עלויות הייצור של רכיבי זיכרון בארה"ב גבוהות ב-35%-45% בהשוואה לייצור בדרום מזרח אסיה.
מנכ"ל החברה, סנג'אי מרוטרה, הציג דילמה ברורה בפני הממשל האמריקאי: "הזיכרון נמצא בחזית הייצור בתעשיית השבבים ואחראי לצמיחת כל שאר השווקים – מסמארטפונים ועד מרכזי הענן", אמר מנכ"ל החברה, סנג'אי מרוטרה. "כאשר אנחנו בוחנים את ההתרחבות העתידית שלנו, אנחנו מצפים לעבוד בשיתוף פעולה עם ממשלות ברחבי העולם, כולל עם ממשלת ארצות הברית במסגרת תוכנית CHIPS וחקיקת FABS Act. לכן התמיכה הממשלתית במימון ובתמריצי מס היא קריטית להחלטתה של מיקרון האם להרחיב את היקף הייצור בארצות הברית".
כדי לא להשאיר מקום לספק, מיקרון פתחה מיקרו-אתר בתוך הדומיין שלה, אשר מסביר את החשיבות של תמיכה ממשלתית בהשקעות בתעשיית השבבים ושל התרומה של תמיכה כזו לחברה ולכלכלה הלאומית.
בתמונה למעלה: קבוצת קרב ימית של הצי האמריקאי בתרגיל המשותף עם הודו, יפן ואוסטרליה. צילום: US DOD
בתחילת חודש אוקטובר הפתיעה סין את העולם כאשר החליטה לציין את יום השנה הלאומי באמצעות מטס של 149 מטוסי תקיפה אשר חלפו במבנה קרבי לאורך גבול המים הטריטוריאליים של טאיוואן, ועוררו בהלה באי העצמאי. סין מעולם לא הכירה בטאיוואן, אשר הפכה ליישות עצמאית בשנת 1949 כאשר הצבא הסיני הלאומי נמלט מהיבשת לאחר הנצחון הקומוניסטי בראשות מאו דזה דונג. עמדתה הרשמית היא שיש לאחד את טאיוואן עם סין, בדרכי שלום או בכוח. אלא שהמטס האחרון הזכיר לעולם שבניגוד לשנים הקודמות, הפעם סין מתקרבת במהירות לשלב שבו יש בכוחה לבצע מהלך צבאי.
אם בשנת 2000 העריכו במשרד ההגנה האמריקאי שהצבא הסיני הוא מיושן ולא מצוייד היטב, כיום ההערכות הן שונות. סין מייצרת מטוסי קרב מתקדמים, מערכות מידע ותקשורת ואפילו בנתה נושאות מטוסים והקימה צי גדול יותר מהצי האמריקאי. בראיון לעיתון פייננשל טיימס לפני שבוע, אמר מנהל תחום התוכנה לשעבר בפנטגון, ניקולאס צ'יילן, שסין עקפה את ארה"ב בתחום הבינה המלאכותית והיא צועדת בדרך להיות המובילה העולמית בתחום. "הדבר מסכן את ארה"ב. אין לנו שום סיכוי מול סין". צ'יילן התראיין לאחר שהתפטר מתפקידו במחאה על הקצב האיטי שבו נעשה הריענון הטכנולוגי של צבא ארה"ב.
היערכות למלחמה בהיקף זירתי
בעקבות המטס בתחילת החודש, הזהיר ראש ממשלת טאיוואן, שסין נערכת לפלישה צבאית, ובתוך 3-5 שנים תהיה לה יכולת מלאה לבצע את המהלך. גם חברת TSMC, שהיא יצרנית השבבים הגדולה בעולם, נאלצה להתייחס אל החרדה הגוברת. ביולי 2021, במסגרת שיחת הוועידה על תוצאות החברה, אמר יו"ר TSMC שמלחמה בטאיוואן תשבש את שרשרת האספקה של תעשיית השבבים. "אף אחד אינו רוצה בזה – פלישה סינית לטאיוואן תפגע בתעשיית השבבים העולמית".
לפי כל הסימנים, מלחמה בטאיוואן תהיה מלחמה זירתית בכל המרחב האוקיינוס השקט. יפן מאויימת מכוונות סין להשתלט על ים סין, הודו נערכת להתמודדות מול סין ובחודש ספטמבר 2021 חתמו ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה על הסכם הגנה המיועד לייצב ברית בינלאומית לבלימת סין. כדי להסיר ספק, ארה"ב, אוסטרליה, הודו ויפן החלו באוגוסט 2021 בסדרת תרגילים צבאיים משותפים במפרץ בנגל וליד הפיליפינים, הכוללים אימונים בלוחמה ימית, תקיפות אוויריות, הפעלת נושאות מטוסים, לוחמה נגד צוללות ועוד.
קו ייצור שבבים בחברת TSMC. האם השתלטות על הנכס מצדיקה יציאה למלחמה?
כיצד ההתפתחויות האלה קשורות לעתיד תעשיית השבבים? בהרבה דרכים. להערכת חברת המחקרIC Insights, המתיחות הגוברת בים טאיוואן היא תוצאה של העיצומים שהטיל הממשל האמריקאי על חברות טכנולוגיות סיניות דוגמת וואווי ואפילו SMIC. "מלחמת הסחר דחפה את סין לשאול את עצמה כיצד היא תוכל להתחרות בתחומי האלקטרוניקה והשבבים, והתמונה המתבהרת היא שהמענה של סין לדילמה הוא איחוד עם טאיוואן".
היהלום שבכתר תעשיית השבבים
זו תהיה רעידת אדמה: טאיוואן ודרום מזרח אסיה הם הצומת המרכזית החשובה ביותר של תעשיית השבבים העולמית, המקבלת במהירות מעמד דומה לזה שהיה לנפט במאה ה-20. בטאיוואן מתגוררים 24 מיליון תושבים בלבד, אולם חשיבותה לתעשייה היא יוצאת דופן. לפי נתוני 2020, טאיוואן היתה המדינה שייצרה הכי הרבה שבבים בעולם, כאשר המשקל המשותף של תעשיות השבבים בסין ובטאיוואן היה 37% מכל ייצור השבבים בעולם – פי שלושה מהמשקל של ארצות הברית.
בעיקר בזכות TSMC, טאיוואן היא המובילה העולמית בייצור רכיבי IC (שבבים שאינם מעבדי CPU) בטכנולוגיות מתקדמות, ואחראית ל-63% מהייצור של שבבים בעלי רוחב צומת קטן מ-10 ננומטר. שאר ה-37% מיוצרים בקוריאה על-ידי סמסונג. טאיוואן מחזיקה ב-22% מהייצור העולמי של רכיבי IC בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ, ומדורגת רק אחרי קוריאה האחראית לכ-25% מהייצור העולמי שלהם. בצפון אמריקה, לשם המחשה, מיוצרים רק 11% מהשבבים האלה.
התעשייה הטאיוואנית היא מאוד פטריוטית: 90% ממפעלי ייצור השבבים נמצאים בבעלות חברות טאיוואניות. המפעלים בבעלות זרה הנמצאים בטאיוואן הם רק מפעל קטן של 150 מ"מ בבעלות חברת Diodes ושני מפעלי 300 מ"מ של Micron המייצרים זכרונות DRAM. אולם הנתונים האלה מגמדים את ההשפעה המרכזית של טאיוואן על התעשייה העולמית: כ-80% ממפעלי ייצור השבבים בטאיוואן נמצאים בידי חברות המספקות שירותי ייצור שבבים. להערכת IC Insights, קבלניות הייצור המקומיות, שהן חברות כמו TSMC, UMC, Powerchip, Vanguard ועוד, אחראיות ב-2021 לכ-80% מהייצור העולמי בקבלנות משנה (pure-play foundry).
סין תספוג נזקים לטווח קצר בלבד
הסיכום של IC Insights מבהיל: "בשורה התחתונה – אין כיום מקום שהוא יותר חשוב מטאיוואן בתחום ייצור רכיבי IC. סין לא מצליחה לייצר שבבים מתקדמים עבור מערכות האלקטרוניקה שלה, והיא מאמינה שתוכל לפתור את הבעיה הזאת רק באמצעות איחוד עם טאיוואן – שייעשה בכל אמצעי שיידרש. בטווח הקרוב, השתלטות צבאית על טאיוואן תפגע בכלכלות של סין ושל טאיוואן. השאלה היא מה הנזק שסין מוכנה לספוג כדי להבטיח שליטה מוחלטת וארוכת שנים בתעשיית השבבים העולמית".
צריך לזכור שעדיין אין פעולות איבה בטאיוואן. למרות ש-IC Insights נחשבת לחברה אמינה מאוד בתחום נתוני השוק של תעשיית השבבים, היא לא נחשבת למומחית בגיאופוליטיקה. היא גם לא מספקת מידע על המקורות שהביאו אותה למסקנות הקודרות שפירסמה השבוע. יחד עם זאת, היא מבטאת חששות כבדים המקננים בקרב רבים. לא בטוח שתעשיית השבבים היא הגורם שיעמוד מאחורי מלחמה בטאיוואן – אבל אם תפרוץ מלחמה – היא תשנה מן היסוד את תעשיית השבבים העולמית.
ספינת טילים אמריקאית מול חופי טאיוואן. אוגוסט 2021. מבחינת ארה"ב פלישה לטאיוואן היא אסון לאומי
חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) השיקה את פלטפורמת תכנון השבבין התלת מימדיים Integrity 3D-IC. הפלטפורמה משלבת תכנון, יישום וניתוח מערכות תלת-מימד (3D) מלאות מנקודה אחת. היא עומדת בבסיס פתרון הדור השלישי 3D-IC של קיידנס. הפלטפורמה ייחודית בכך שהיא מספקת תכנון מערכות ומשלבת יכולת אלקטרו-טרמית, ניתוח תזמון סטטי (STA) והזרמת אימות פיזי, המאפשרים השלמת תכנוני תלת-ממד באופן מהיר ואיכותי.
החברה מסרה שפתרון 3D-IC מהדור השלישי של קיידנס תומך במגוון רחב של תחומי יישומים כולל hyperscale computing, תקשורת 5G, מוצרי צריכה, מובייל ואוטומוטיב. מנהל קבוצת Digital & Signoff בקיידנס, ד"ר צ'ין-צ'י טנג, אמר שלאור ההתפתחות בטכנולוגיות אריזה מתקדמות, נוצר צורך לרענן את בסיס ה-3D-IC הקיים ולספק פלטפורמה אינטגרטיבית ומהודקת יותר הכוללת גם תכנון וניתוח ברמת המערכת.
אחד מהלקוחות הראשונים של המערכת הוא מכון המחקר והפיתוח האירופי imec. מנהל תוכנית שילוב ה-3D במכון, אריק ביין, אמר שבאמצעות שיתוף הפעולה עם קיידנס פותחו דרכים אוטומטיות לחלוקת תכנונים, עבור בנייה אופטימלית של 3D stack עם רוחב-פס מוגדל של זיכרון נגיש, המשפר את הביצועים ומפחית את צריכת ההספק".
חברת NeuroBlade מהוד השרון השלימה גיוס הון בהיקף של 83 מיליון דולר, שהובל על-ידי Corner Ventures האמריקאית ובהשתתפות המשקיעים הקיימים בחברה: Intel Capital, Grove Ventures, StageOne Ventures ומריוס נכט. בגיוס השתתפו גם החברות הטכנולוגיות MediaTek, Pegatron, PSMC, UMC ו-Marubeni. בסך הכל, מאז הקמתה בשנת 2018, החברה גייסה כ-110 מיליון דולר. חברת נוירובלייד מפתחת את משפחת שבבי XRAM, אשר מיועדים לספק מענה מפתיע לבעיית צוואר הבקבוק הבולמת את הנסיון להאיץ את מהירות בחוות שרתים ומערכות מחשב גדולות.
הבעיה המרכזית אינה ביצועי המעבדים או הזיכרון, אלא בצורך להעביר כמויות גדולות מאוד של מידע בין הזיכרון לבין המעבדים. התופעה קיבלה את הכינוי Compute-to-Memory Gap, ומורגשת כיום במיוחד ביישומי בינה מלאכותית, שבהן מועברות כמויות עצומות של מידע, אפילו במטלות פשוטות יחסית. כדי להתמודד עם הבעיה, החברה פיתחה אבזר להאצת חישובים המבוסס על שבבי עיבוד בשם NeuroBlade XRAM שתוכננו בארכיטקטורה עיבוד מסוג חדש: מדובר בזיכרון מסוג DRAM הכולל אלפי יחידות עיבוד לוגיות המצויות בסמיכות פיסית לנתונים המאוחסנים – בשבב יחיד.
האצה של פי 100 בביצועים
הדבר מאפשר לבצע פעולות עיבוד בסיסיות בלא צורך להעביר נתונים אל המעבד. התוצאה: רק מידע רלוונטי או כזה הדורש עיבוד מיוחד, מגיע אל המעבד. השבבים נמצאים בתוך מערכת NeuroBlade Xiphos (תמונה למעלה), הכוללת מספר שבבי זיכרון חישובי מסוג XRAM, מעבדי האצה מסוג IMPU – Memory Processing Unit של החברה, וערוץ תקשורת ייחודי שהיא פיתחה. האבזר מופיע עם תוכנה המנהלת את עיבוד המידע ומאפשרת לקשר אותו באופן חלק אל בסיסי נתונים סטנדרטיים המצויים בשוק.
חברת NeuroBlade הוקמה על-ידי המנכ"ל אלעד סיטי והטכנולוג הראשי וסמנכ"ל אסטרטגיית מוצר, אליעד הלל. שניהם בוגרי היחידה הטכנולוגית 81 של חיל המודיעין ושימשו כעובדי מפתח בסולאר-אדג'. סיטי הצטרף לסולאר-אדג' זמן קצר לאחר הקמתה, ובתפקידו האחרון שימש כסמנכ"ל תוכנה ומערכת בחברה. הלל הוביל את אחד מצוותי התוכנה והאלגוריתמים המרכזיים במחלקה של אלעד בסולאר-אדג'. כיום מעסיקה NeuroBlade כ-100 עובדים, ומגייסת בימים אלו עשרות עובדים נוספים בארץ ובעולם. הצוות המוביל של החברה כולל עובדים לשעבר מאינטל, מארוול וטקסס איסנטרומנטס.
החברה דיווחה שהיא החלה באספקה ראשונית מאיץ עיבוד הנתונים ללקוחות גדולים בעולם. להערכת המנכ"ל אלעד סיטי, הפתרון של החברה מזרז את תהליך העיבוד והניתוח בסדר גודל של פי 100 בהשוואה למערכות קיימות. "אנחנו רק בתחילת הדרך למימוש הפוטנציאל של הטכנולוגיה. ההון שגויס יסייע לנו להפוך עוד רעיונות מהפכניים למוצרים שיעזרו ללקוחות לממש את היעדים שלהם". המנהל הראשי של קבוצת הדטה סנטר ואסטרטגיית הענן באינטל, לאנס וויבר, אמר שאינטל גאה לתמוך בפלטפורמה של נוירובלייד. "אנחנו מצפים להמשך העבודה עם נוירובלייד כדי למקסם את מהירות החישוב מקצה לקצה".
חברת ואלנס מהוד השרון (Valens Semiconductor) השלימה את עיסקת המיזוג עם חברת הספאק האמריקאית PTK Acquisition Corp, לאחר שהעיסקה אושרה ביום ב' השבוע על-ידי בעלי המניות של PTK. בעקבות המהלך, היא מתחילה להיסחר ביום ה' (30 ספטמבר 2021) בבורסה של ניו יורק תחת הסימולים VLN ו-VLNW. במסגרת עיסקת המיזוג שנחתמה בחודש מאי 2021, בוצעה השקעה של כ-240 מיליון דולר בחברה, לפי שווי חברה של כ-1.1 מיליארד דולר.
הסכום הזה כולל השקעה של PTK בהיקף של 115 מיליון דולר וכניסת משקיעים אסטרטגיים בהיקף כולל של 125 מיליון דולר, בהם גם יצרנית השבבים הטאיוואנית מדיהטק (MediaTek). לאחר העיסקה לא חלו שינויים בהנהלת ואלנס. היא מנוהלת על-ידי כל צוות ההנהלה הנוכחי, כולל המנכ"ל גדעון בן-צבי. חברת ואלנס הוקמה בשנת 2006 על-ידי קבוצה של יזמים יוצאי חברת מיסטיקום, ומעסיקה כ-350 עובדים, רובם בהוד השרון והשאר בארצות הברית, גרמניה ובמזרח אסיה.
החברה פיתחה את טכנולוגיית HDBaseT המאפשרת חיבוריות קלה בין מקורות וידאו ברזולוציה גבוהה מאוד לבין מסכי התצוגה, באמצעות כבל סטנדרטי יחיד וללא צורך בדחיסת אותות. השבבים של החברה מעבירים על-גבי הכבל הזה אותות אודיו, וידאו, איתרנט, אותות בקרה, אספקת חשמל עד להספק של 100W ותמיכה ב-USB.
הטכנולוגיה פותחה במקור לשוק הביתי, אולם בינואר 2016 החברה ביצעה תפנית עסקית והחליטה להתאים את הטכנולוגיה שלה לצורכי התקשורת בתוך הרכב. שבבי התקשורת של ואלנס מאפשרים להעביר נתונים בין מערכות הרכב במהירות של עד 16 ג'יגה-ביט לשנייה על-גבי כבל יחיד. הטכנולוגיה הזאת קיבלה הכרה תעשייתיית נרחבת בעקבות החלטת ארגון התקינה התעשייתי MIPI לבסס את התקן הראשון שלו לעולם הרכב (MIPI A-PHY) על הטכנולוגיה של ואלנס.
ברבעון השני של 2021 הסתכמו מכירות ואלנס ב-17.5 מיליון דולר, עלייה של 9.5% בהשוואה לרבעון המקביל 2020. הרווח הגולמי של החברה הגיע לשיעור של 71.2% מהמכירות. להערכת החברה, בשנת 2021 כולה יסתכמו מכירותיה בכ-69 מיליון דולר. החברה מסרה שערכת השבבםי שלה לתעשיית הרכב, VA6000, נכנסה לייצור המוני וכבר מותקנת במספר כלי-רכב. לאחרונה החברה הכריזה על ערכת השבבים החדשה Valens Stello למוצרים צרכניים, אשר נמצאת כעת בתהליכי שילוטב במערכות חדשות של 30 יצרנים שונים.
חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) מטמיעה יכולות בינה מלאכותית בטכנולוגיית המכ"ם בשבב שהיא מפתחת בשנים האחרונות, מתוך מטרה להיות חברה מובילה בתחום שבבי המכ"ם בכל השווקים, עם התמקדות מיוחדת בשוק הרכב ובשוק המוצרים התעשייתיים. כך גילה ל-Techtime מנהל החטיבה העסקית של החברה לתחום המכ"ם, יריב רוה. לדבריו, "השוק צפוי להגיע להיקף של 2-3 מיליארד דולר בשנת 2025, ואז להכפיל את היקפו עד לשנת 2030.
"החזון שלנו הוא להפוך את המכ"ם לזמין בכל השווקים". רוה הגיע לחברת טקסס אינסטרומנטס בשנת 1999, בעקבות רכישת חברת בטרפליי הישראלית. במשך כ-15 שנים הוא ניהל את קבוצת הפיתוח הישראלית שעסקה בתכנון שבבי Wi-Fi ו-Bluetooth. בשנת 2016 מונה לאחראי על התוכנה בכל מוצרי הקישוריות של TI, ובתחילת 2019 מונה למנהל חטיבת המכ"ם של החברה.
הבינה המלאכותית תגדיל את השוק
לדבריו, אחת מהיכולות החשובות בשוק המתפתח של מערכות מכ"ם בשבב היא בינה מלאכותית, אשר מתבצעת כיום מחוץ לשבב. "הבינה המלאכותית מספקת יכולות להבחין בתבניות ולסווג אותן, כמו למשל להבדיל בין כלבים לבין בני אדם. כבר היום אנחנו יכולים במעבדה לבצע את הפעולות האלה בתוך השבב, והן תהיינה חלק מהיכולת של הרכיבים העתידיים. אולם פעולות עיבוד ברמה גבוהה יותר, כמו למשל שילוב של מכ"ם ומצלמה, תמשכנה להיעשות מחוץ לחיישן עצמו".
רכיבי המכ"ם של TI מבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave – FMCW, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בעלי תדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים במערכת המכ"ם. רמת הדיוק של הרכיבים נקבעת על-ידי תדר השידור, והרכיבים של החברה עובדים בשני תחומי תדר מוגדרים: 57GHz-64GHz המכונה "60 ג'יגה", ותחום 76GHz-81GHz הקרוי "77 ג'יגה".
כרטיס פיתוח למכ"ם רכב מדגם AWR6843 הפועל בתדרי 60GHz-64GHz
מה הם שוקי היעד המרכזיים שלכם?
רוה: "בשוק הרכב יש כיום ביקוש רב ליישומי ADAS בתחום ה-77 ג'יגה, ומערכות לניטור פנים הרכב העובדות בתחום ה-60 ג'יגה. זהו תחום חדש ובעל צמיחה מהירה. אירופה תדרוש שהחל מ-2024 יותקנו בכל המכוניות החדשות מערכות מכ"ם לזיהוי ילדים שנשכחו ברכב. בישראל תיכנס התקנה הזאת לתוקף כבר בשנה הבאה. פיתחנו את הרכיב 6843AWR במיוחד עבור השוק הזה. זוהי מערכת שלמה עם אנטנות על המארז (Antenna On Package). שני יצרני מכוניות מובילים יוציאו השנה לשוק מכוניות המצויידות במערכת הזאת.
"השוק התעשייתי של רכיבי מכ"ם הוא שוק חדש מאוד ומרתק ורק עכשיו הוא מתחיל להתפתח. לפני כשלושה חודשים הוצאנו לשוק את המערכת בשבב AOP6843IWR המיועדת ללקוחות אשר זקוקים ליכולת של המכ"ם אבל לא מעוניינים להתעסק בסוגיות הקשורות לרדיו ואנטנה. הרכיב הזה נותן פתרון של מערכת שלמה: מקמ"ש, DSP, MCU ו-7 אנטנות רדיו. זהו רכיב מהפכני מבחינתנו בהיבט של קלות שימוש. למעשה אנחנו ממציאים כיום את השוק ביחד עם הלקוחות".
מהו תהליך הייצור של רכיבי המכ"ם?
"הרכיבים מבוססים על טרנזיסטורי RFCMOS ולא סיליקון גרמניום, מכיוון שהדבר מקל על השילוב עם מודולי IP אחרים בתוך השבב. הטרנזיסטורים הוגדרו ואופיינו על-ידינו כדי לקבל ביצועים מיוחדים. כאן גם טמון חלק מהסיבוכיות של פיתוח המוצר: המודולים השונים דורשים טרנזיסטורים הפועלים בנקודות אופטימום שונות. במקביל, לקחנו על עצמנו את הטיפול בכל הנושא של בדיקות RF, כך שהלקוח מקבל מוצר שעבר הסמכה על-ידי הרגולטור".
מה היו אתגרי האמינות המרכזיים?
"אנחנו פועלים בשווקים בעלי דרישות מאוד מחמירות. הרכיבים צריכים לעמוד בתקני שילוב ואריזה תעשייתיים, למשל לעבוד בטמפרטורות של עד 125°C ולעמוד בתקני תעשיית הרכב. היום הרכיבים עומדים בתקן המכני המחמיר של תעשיית הרכב, AEC-Q100. פיתחנו גם מנגנון הגנה מרעשים כדי שהמכ"ם יוכל לעבוד בסביבה רועשת. בין השאר, הוא מאפשר לכל מכ"ם לזהות את האותות של עצמו, ועל-ידי כך מאפשר להרבה מערכות מכ"ם לעבוד בסמיכות פיזית ולא להפריע זו לזו.
"המטרה שלנו היא להמשיך לספק לשוק פורטפוליו רחב של רכיבי מכ"ם, פשוטים לשימוש ובעלי ביצועים גבוהים המתאימים לכל יישומי היעד".
חברת proteanTecs מחיפה הודיעה שיצרנית שבבי המכ"ם לרכב, Uhnder מאוסטין, טקסס, תשלב את מערכת הניטור שלה, Universal Chip Telemetry – UCT, בתוך שבבי המכ"ם שהיא מייצרת, כדי לעקוב אחר הביצועים והאמינות שלהם לאורך כל חיי המוצר. חברת פרוטאנטקס הוקמה בשנת 2017 על-ידי חלק ממייסדי מלאנוקס ומאז הקמתה היא קיבלה השקעות בהיקף כולל של כ-95 מיליון דולר מגורמים מובילים דוגמת אביגדור וילנץ, אינטל קפיטל, קרן וולדן, ויולה ועוד.
החברה פיתחה רעיון חדש המאפשר לאסוף מידע על תהליכים המתחוללים בתוך הרכיב. לצורך זה היא הגדירה את המושג טלמטריה בתוך שבב (Universal Chip Telemetry – UCT), שהוא תהליך שבו השבב מספק נתוני מצב שונים, המשמשים לצורך ניתוח שוטף של התנהגותו. בשלב התכנון משלבים בו מעגלים זעירים (UCT Agents) המשמשים כסוכנים לאיסוף מידע כמו טמפרטורה, זמני השהייה, זרמים וכדומה.
מעקב אחר כל שבב לאורך כל מחזור חיי המוצר
לאחר יציאת השבבים הראשונים מקו הייצור (Tapeout) מתחיל תהליך למידת השבב באמצעות מערכת בינה מלאכותית הבודקת התנהגותו במאות תסריטי פעולה. התהליך ממשיך גם כאשר השבב נכנס להתקנה בכרטיסים אלקטרוניים: הטכנולוגיה מאפשרת לאסוף נתונים מהסנסורים המצויים בשבב, להזין אותם למערכת ניתוח ובינה מלאכותית, ולהפיק תובנות על תפקודו.
חברת Uhnder פיתחה מכ"ם בשבב הפועל בתדר של 77GHz ומבוסס על טכנולוגיית אפנון קוד דיגיטלי (Digital Code Modulation – DCM), המתבצע באמצעות מערך של 12 משדרים ו-16 מקלטים. שבב המכ"ם מיוצר בתהליך של 28 ננומטר, ולטענת החברה הוא מדוייק פי 100 בהשוואה לחיישני LiDAR.
טכנולוגיית DCM מתחרה בעיקר בשבבי מכ"ם המבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave – FMCW (דוגמת אלה של חברת טקסס אינסטרומנטס), שבה מתבצע שידור רציף של אותות בעלי תדר משתנה, והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר בין האותות המשודרים והאותות החוזרים. מכ"ם DCM משדר אותות רציפים בעלי מופע (פאזה) משתנה, וחישוב המרחק נעשה בהתאם להפרשי המופע בין האותות המשודרים והאותות החוזרים.
סכימה של שבב 2.5D. החברה קיבלה פטנט להשתלת סוכנים במארזי שבבים תלת-מימדיים
להערכת החברה, טכנולוגיית DCM קלה יותר לעיבוד ודורשת פחות מעגלים אנלוגיים בהשוואה לטכנולוגיית FMCW. שוק היעד המרכזי של החברה הוא שוק הרכב, בשלב הראשון עבור מערכות ADAS ובהמשך עבור כלי רכב אוטונומיים. לחברה יש הסכם עם יצרנית מערכות הרכב Magna, אשר התחייבה להשתמש ברכיבי המכ"ם של Uhnder החל משנת 2022.
פרוטאנטקס מכוונת לשוק הרכב ולשוק הענן
באוקטובר 2020 הקימה proteanTecs חטיבת רכב חדשה בראשות גל כרמל, ששימש לפני הצטרפותו לחברה כמנהל הייצור של מערכות ADAS/AV בחברת סמסונג, ולפני-כן מנהל צוותי פיתוח בחברת מובילאיי. מנכ"ל החברה, שי כהן, העריך שתהליך החישמול של תעשיית הרכב צפוי להגדיל את חלקו של שוק הרכב לכ-30% משוק השבבים העולמי עד לשנת 2030.
יחד עם זאת, השוק היעד הגדול ביותר של החברה הוא ככל הנראה שוק מרכזי הנתונים והענן. בחודש אפריל 2021 היא הצטרפה כחברה מלאה לקבוצת Open Compute Project שהוקמה על-ידי פייסבוק ב-2011, כדי שתוכל להתאים את הפלטפורמה שלה לצורכי ספקיות שירותי הענן, ולספק להן מערכת ניטור ובקרה של כל רכיבי הליבה במרכזי הנתונים.
במטרה לשפר את היכולות שלה בשוק הרכב החשמלי, הודיעה חברת חברת אונסמי (onsemi) שהיא חתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת GT Advanced Technologies מניו-המפשייר, ארה"ב, תמורת 415 מיליון דולר במזומן. החברה פיתחה טכנולוגיה לייצור פרוסות סיליקון קרביד (SiC) באיכות גבוהה ובקוטר של 150 מ"מ. סיליקון קרביד הוא מוליך למחצה מבוסס סיליקון המאפשר לייצר רכיבים העומדים בתנאי טמפרטורה גבוהים מאוד ולעבוד במתחים גבוהים מאוד – שני תנאים חיוניים עבור תעשיית הרכב החשמלי. בין השאר, הוא משמש לייצור טרנזיסטורי הספק העובדים במתחים של עד 1700V.
לשתי החברות היכרות עמוקה. בחודש מרץ 2020 הן חתמו על הסכם לחמש שנים בהיקף של כ-50 מיליון דולר, שלפיו תייצר GTAT פרוסות סיליקון קרביד מהחומר CrystX שפיתחה, עבור רכיבי הספק של אונסמי. בנובמבר 2020 היא חתמה על הסכם חמש שנתי לאספקת מוטות סיליקון קרביד לחברת אינפיניאון, אשר תחתוך אותם לפרוסות ותייצר על-גביהן את רכיבי ההספק שלה.
"אנחנו ממוקדים בבניית יכולות טכנולוגיות חדשות עבור תעשיית הרכב", אמר נשיא ומנכ"ל אונסמי (לשעבר On Semiconductor), חסאן אל-חורי. העיסקה צפויה להסתיים במחצית הראשונה של 2022. כל עובדי GTAT יצטרפו לחברת אונסמי, אשר מתכננת להרחיב את הפיתוח וקיבולת הייצור של רכיבים מבוססי SiC. המטרה היא להמשיך ולהשקיע בטכנולוגיית הייצור הקיימת של GTAT, ולפתח יכולות ייצור של פרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ"מ. חברת אונסמי הודיעה שהיא תמשיך לבצע השקעות בטכנולוגיית SiC: הגדלת קיבולת הייצור שלה בתחום הזה ופיתוח מארזים חדשים עבור רכיבי SiC.
חברת אינטל (Intel) חשפה אתמול את שבב ה-IPU הראשון (תמונה למעלה) שהיא פיתחה בישראל ובארה"ב לאחר שלוש שנות עבודה מאומצות. הרכיב שקיבל את הכינוי Mount Evans, הוא המוצר הראשון של החברה מקטגוריית שבבים חדשה בשם Infrastructure Processing Unit – IPU, אשר מיועדים לייעל את מרכזי הנתונים ולהגביר את רמת האבטחה שלהם. בשלב הנוכחי הם יוצאים במתכונת של כרטיסים נתקעים בתוך השרת, אשר מקבלים על עצמם את כל תפקידי הניהול והתחזוקה של המשימות במרכז הנתונים, ומפנים לגמרי את מעבדי ה-CPU לעבודות החישוב שהלקוח זקוק להם.
ארכיטקט בקבוצת הנטוורקינג של אינטל ישראל, אליאל לוזון, סיפר ל-Techtime שפרוייקט הפיתוח בוצע בעיקר על-ידי מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל ובארה"ב, כאשר בארץ עבדו עליו כמה מאות מפתחים ממרכזי הפיתוח בירושלים, בחיפה ובפתח תקווה. ישראל משמשת כמרכז מצויינות של אינטל בתחומי הנטוורקינג, ומפתחת עבור החברה את כרטיסי התקשורת שלה, NICs ו-SmartNICs, עבור מרכזי נתונים. לכן היה רק טבעי שיהיה לה משקל מיוחד בפיתוח המוצר החדש. לוזון: "כל מרכיבי הנטוורקינג והקושחה פותחו בישראל, כאשר התוכנה ומרכיב המעבדים (16 ליבות ARM) פותחו בארה"ב".
מהו בעצם ההבדל בין NIC לבין IPU?
"כרטיס NIC מקשר בין רשת התקשורת לבין המעבד בשרת, ומבצע עיבוד מסויים על התוכן המועבר למעבד ה-CPU (המעבד המארח), אשר שולט בו. כרטיס SmartNIC מבוסס על שבב המספק יכולת עיבוד, זיכרון ומאיצים אשר יכולים לשחרר את המעבד מחלק מעבודת הבקרה של המעבד המארח ולהסיט ממנו עומסים. אבל גם הוא נישלט על-ידי המעבד המארח ועדיין חלק גדול מעבודות התחזוקה של בסיס הנתונים מתבצע בתוך ה-CPU עצמו".
אליאל לוזון. "ה-IPU הוא הבסיס לעתיד מרכזי הנתונים"
הדבק האלקטרוני של מרכז הנתונים
"ה-IPU מספק יכולת חדשה. הוא מטפל בעצמו בכל הסוגיות הקשורות לבקרה של הגישה לרשת, למערכי הזיכרון ולמחשבים אחרים. למעשה, הממשק החיצוני של המחשב נמצא בשליטת ה-IPU אשר מנוהל על-ידי ספקית שירותי הענן, ולעתים המחשב המארח אפילו לא יודע על קיומו". העיוורון הזה אינו מקרי, ומיועד לענות על צורך מיוחד בשוק תשתיות הענן: חברות הענן גובות תשלום לפי מחזורי העבודה של ה-CPU. אולם כיום מבוזבזים מחזורים רבים על תחזוקת הרשת, המרת פרוטוקולים ועל ניהול התנועה אל משאבים חיצוניים כמו מחשבים אחרים, תשתיות אחסון ועוד.
באמצעות ה-IPU כל הפעולות האלה מופרדות מה-CPU, והחברות חוסכות את "המס" הזה. לדברי אליאל, יש לגישה הזאת יתרונות מיוחדים: "לקוחות רבים רוכשים שירות במתכונת של Bare Metal, כלומר הם מקבלים מחשב פיסי במרכז הנתונים, לא מחשב וירטואלי. אולם כיום המחשב הזה אינו מחשב מלא, אלא מחשב שצריך לעסוק גם בניהול התשתיות.
"ה-IPU מאפשר להם גם לקבל את כל התשתיות האלה וגם לזכות ברמת פרטיות גבוהה יותר, מכיוון שלא רצות במחשב הזה תוכנות ניהול שהם לא מודעים לקיומן. הם מקבלים סביבה נקייה. הלקוח מרגיש מוגן מכיוון שהמחשב שלו נקי לחלוטין ואין תוכנה זרה השולטת בו, וחברת הענן מרגישה מוגנת מכיוון שהרשת שלה אינה חשופה אל תוכנות בלתי ידועות שהלקוח מריץ במחשב שלו".
מדוע הכרזתם גם על כרטיסי FPGA המבצעים עבודה דומה?
"אנחנו מציעים שלושה מוצרים: כרטיס מבוסס שבב IPU שלדעתנו הוא הבסיס לעתיד מרכזי הנתונים ומספק כיום מהירות תקשורת של 200Gbps גיגה ביט, ושני כרטיסים מבוססי FPGA המיועדים ללקוחות המעדיפים לעבוד על-גבי ארכיטקטורת אינטל ולא ארכיטקטורת ARM, מכיוון שהם מבוססים על מעבד Xeon. הדבר מאפשר להם העברה קלה של יישומים אל הכרטיס הזה וגם גמישות רבה יותר מזו שניתן לקבל באמצעות שבב ASIC. מצד שני, פתרון מבוסס FPGA הוא יקר יותר בשטח, בצריכת ההספק ובמחיר, ומתאים יותר לפיתוח מאשר לפריסה רחבת היקף".
מה היה האתגר המרכזי של הפרוייקט?
"מבחינתנו פיתוח Mount Evans היה קפיצת מדרגה בדרגת המורכבות. בנוסף למטלות התקשורת הרגילות נאלצנו להוסיף לשבב יכולות עיבוד רבות מאוד, ממשקים רבים כולל ממשקי תקשורת אל הזיכרון, ותשתיות. זהו שבב גדול ומורכב. עצם שהעובדה שהוא יצא מהייצור הראשוני ועבד כבר בפעם הראשונה היא עבורנו הישג גדול מאוד".
בתמונה למעלה: מייסד ומנכ"ל סלנו, גלעד רוזן. "העובדים שלנו סוגרים את המעגל המלא של המוצר – החל מהפיתוח וכלה בלקוח"
חברת סלנו (Celeno) מרעננה שייכת לקבוצה המצומצמת של יצרניות שבבים ישראליות אשר הן גם פורצות דרך טכנולוגיות, גם חברות בעלות אורך נשימה ופעילות ארוכות טווח שאינן נמצאות על המדף לצורכי מכירה או אקזיט מהיר, וגם נחשבות למתחרות בחברות המובילות ביותר בתחומן. במקרה שלה מדובר בקואלקום וברודקום, ששמותיהן מוזכרים ביחד עם סלנו בנשימה אחת, בכל פעם שהלקוחות מחפשים פתרונות Wi-Fi איכותיים. "קואלקום וברודקום הן שתי המתחרות המרכזיות שלנו", סיפר המנכ"ל גלעד רוזן בראיון ראשון מסוגו ל-Techtime.
חברת סלנו הוקמה על-ידי המנכ"ל גלעד רוזן בשנת 2005 וכיום היא מעסיקה כ-160 עובדים, מתוכם 110 בישראל והשאר במשרדיה בהודו, סין, טאיוואן, אירופה וארה"ב. מאז הקמתה היא גייסה כ-130 מיליון דולר, וכיום היא נחשבת לחברת שבבים מבוססת: היא מספקת ללקוחות כ-15 מיליון שבבים בשנה ומגיעה למחזור מכירות של כמה עשרות מיליוני דולרים. סלנו פועלת במתכונת של חברה ללא מפעל ייצור (Fabless) ושבביה מיוצרים במפעלים של TSMC, סמסונג וגלובל פאונדריז. היא נמצאת בתהליך גיוס עובדים ונערכת לקראת הנפקה עתידית בבורסה.
דויטשה טלקום פתחה את הדלת אל השוק
בראיון ראשון מסוגו לתקשורת המקצועית, סיפר גלעד רוזן שהחברה הגיעה לשוק בעקבות צורך של דויטשה טלקום אשר רצתה להשיק שירות טלוויזיה על-גבי אינטרנט (IPTV), אבל נתקלה במחסום טכנולוגי: היא הצליחה להביא את השירות אל הבית, אולם כדי להפיץ את השידורים בתוך הבית היה צורך לבצע עבודות כבילה יקרות ומסורבלות בבית הלקוח. "הפתרון המתבקש הוא תקשורת אלחוטית, אולם טכנולוגיית ה-Wi-Fi לפני 15 שנה לא עמדה בדרישות המחמירות של וידאו באיכות גבוהה".
רוזן: "החלטנו לפתור את הבעיה הזאת והצגנו את הרעיון בפני דויטשה טלקום. הם נכנסו כמשתתפים בהערכה הטכנולוגית החל מהשלב הראשון. בהמשך הם ביססו את הרשת הביתית שלהם על הפתרון שלנו, ולמעשה היו הלקוח המאסיבי הראשון. ההצלחה הזאת פתחה בפנינו את הדרך לביצוע גיוס ההון הראשון של החברה. בשנת 2011 נכנסנו לתחום חדש של הפצה אלחוטית לכל אבזר, לא רק לממירי טלוויזיה, לאחר שחברת ליברטי גלובל ראתה את הטכנולוגיה שלנו וביקשה שנתאים אותה לאבזר ה-Wi-Fi הביתי שלה. סמסונג ייצרה את המערכת, וכך נכנסנו אל השוק של פתרונות Wi-Fi גנריים לכל סוגי התקשורת הביתית, כולל וידאו".
מה הם שוקי היעד המרכזיים שלכם?
"שני השווקים המרכזיים ביותר עבורנו הם תשתיות תקשורת ביתיות וארגוניות, ו-IoT. בתחום התשתיות, אנחנו מתמקדים בעיקר בספקיות שירותי פס רחב אשר זקוקות למוצרים איכותיים מאוד. הן מספקות ללקוחות תמיכה טכנית בטלפון ובמקרים קשים גם באמצעות טכנאי המגיע אל הלקוח. מבחינתן, מדובר במתן שירות שהוא מאוד יקר ולכן הן מעדיפות לשלם יותר תמורת פתרון קישוריות אמין אשר מקטין בצורה משמעותית את היקף הפניות למרכזי התמיכה. השוק הזה נאמד בכ-300 מיליון דולר בשנה, ובו המותג שלנו מאוד חזק".
מוצר הדגל של החברה בשוק הזה הוא השבב Everest אשר יצא בשנת 2018, והיה מהשבבים הראשונים בשוק העומדים בתקן 802.11ax החדש, אשר מוכר גם בכינוי Wi-Fi 6E. הוא מאפשר להכפיל עד פי ארבעה את מהירות התקשורת הביתית ולקשר עד 250 אבזרים בו-זמנית. השבב עובד בתדרי 5GHz, 2.4GHz ו-6GHz, מיוצר מטרנזיסטורי 14nm FinFET וכולל שימוש בטכנולוגיית Elastic MIMO המאפשרת להתקשר עם הנתב באמצעות שמונה אנטנות במקביל, כדי להגדיל את רוחב הפס ולהשיג יתרונות כיווניות באמצעות עיצוב אלומה (Beamforming).
רוזן: "אוורסט פתח בפנינו שוק בהיקף כולל (TAM) של כ-1.5 מיליארד דולר, הכולל גם חברות תשתית כמו וודאפון או צ'יינה טלקום, וגם חברות שירותי ענן מתחום האלקטרוניקה הצרכנית המספקות פתרונות IoT. הצלחנו לפתח פתרון יעיל המיושם בשטח סיליקון שהוא כמחצית משטח הסיליקון של המתחרים. הפתרון שלנו מצליח לתקשר עם הרבה מאוד אבזרים בו-זמנית ולנהל את התקשורת ואת האנטנות מול ריבוי אבזרים". בעקבות הצלחת פלטפורמת אוורסט, החליטה סלנו להרחיב את הפעילות בתחום ה-IoT, אלא שכאן יש בעיה מיוחדת: זהו שוק שהוא היפר-תחרותי המהווה אבן שואבת לכל יצרני השבבים.
מכ"ם דופלר: הישג טכנולוגי והברקה שיווקית
סלנו חיפשה ערך מוסף ייחודי, וכך נולד הרעיון לשלב מכ"ם בתוך ערכת שבבי ה-Wi-Fi. בחודש מאי 2021 החברה הכריזה על ערכת שבבי Denali, אשר משלבים בסיליקון יחיד גם תקשורת Wi-Fi 6, גם תקשורת Bluetooth וגם מכ"ם דופלר המנצל את קרינת ה-Wi-Fi בתדרי 5GHz ו-6GHz כדי לחלץ ממנה מידע על אובייקטים ובני אדם המצויים במרחב הדירה או הסביבה הנבדקת. אפקט דופלר הוא שינוי בתדר או באורך הגל של קרינה המוחזרת מגוף הנמצא בתנועה, ביחס למתבונן נייח. רוזן: "המכ"ם מעניק לנו יתרון ייחודי, מכיוון שבאמצעותו רשת ה-Wi-Fi הופכת למקור חישה ולא רק לפתרון קישוריות".
זיהוי תבניות והפקת מידע מתוך האותות המתקבלים ממכ"ם דופלר של סלנו
מה היו האתגרים המרכזיים בפיתוח המכ"ם?
"האתגר הראשון היה בקליטת אותות המכ"ם. מערכת Wi-Fi היא מערכת Half Duplex, כלומר היא לא מתוכננת לשדר ולקלוט אותות בו-זמנית, בניגוד למערכת מכ"ם שהיא בעקרון מערכת Full Duplex. הפתרון נמצא באמצעות שימוש בשני מקמ"שים בלתי-תלויים שארזנו בעבר בתוך השבב. הם איפשרו לנו ליישם את התקשורת ביעילות רבה, ומאוחר יותר לממש את האלגוריתם של המכ"ם. באמצעות טכנולוגיית Elastic MIMO שפיתחנו בדורות הקודמים אנחנו יכולים לבצע מספר שידורים במספר תדרים במקביל, בהתאם לצרכים המשתנים של המערכת.
"אתגר נוסף היה בפיתוח דרך לניטרול הרעשים הסביבתיים ויכולת התמקדות בהחזרים של המטרה. עבדנו על הפתרון הזה במשך יותר משנתיים ורשמנו עליו פטנט. המטרה כאן היא לא רק להפריד את האות מהרעש, אלא גם לזהות את המטרה ואז לדעת מה היא עושה. הפתרון כרוך בהתקנת בינה מלאכותית בתוך השבב. לבני אדם קיימת חתימת דופלר מורכבת, הכוללת גם את התנועה הכללית של הגוף וגם את התנועות הנפרדות של איברים שונים (כגון ידיים ורגליים), והאלגוריתם צריך לדעת לזהות את כל הפרמטרים השונים ולספק מידע יעיל אודות המטרה.
"השבב החדש פותח בפנינו שוק ענק שהיקפו נאמד בכ-1-1.5 מיליארד דולר. הוא כולל יישומים חדשים בתחומי הבית הממוחשב ומערכות האבטחה. למשל שימוש ברמקול חכם כמערכת התראה ואזעקה, טלוויזיה חכמה אשר נדלקת כאשר נכנסים אל החדר, ויישומים חדשים נוספים מעולמות ה-IoT". בעקיפין, השילוב של מכ"ם בתוך מערכת Wi-Fi מחזק את סלנו גם בשוק המסורתי של תשתיות תקשורת, שכן הוא מעניק לספקיות שירותי התקשורת יכולת לספק שירותים חדשים המבוססים על הענן ועל התשתית הקיימת שלהן בתחום הפצת התקשורת בתוך הבית.
כיצד אתם מרגישים את משבר אספקת השבבים?
"המחסור בשבבים מדיר שינה מעינינו. הביקוש ממפעלי יצור השבבים בעולם גדול כיום בכ-30% מאשר יכולת הייצור שלהם. הבעיה היא שאנחנו נמצאים בתחום שבו יש דרישה מוגברת לשבבים וצבר ההזמנות שלנו גדול בהרבה מהיכולת של הספקים שלנו לייצר את הרכיבים. לדעתי, אם היינו מקבלים מהיצרנים את התפוקה שאנחנו זקוקים לה, המכירות שלנו השנה היו גבוהות בכ-40% לפחות. האנשים שלנו נמצאים בקשר יומיומי עם הספקים ועם הלקוחות כדי לבצע אופטימיזציה של ההזמנות ושל האספקה".
אתם מתמודדים עם במחסור בכוח אדם?
"ההון האנושי הוא אתגר מרכזי. הביקוש למהנדסים הוא אדיר ויש הרבה מאוד קשיים בגיוס מהנדסים. אנחנו נמצאים כל הזמן בתנופת גיוס עובדים, אבל עקומת ההיצע ועקומת הביקוש לא מצליחות להיפגש מכיוון שיש מחסור במהנדסים. זכינו לאחרונה במספר פרוייקטים אסטרטגיים שעבורם אנחנו זקוקים לאנשי תוכנה, אנשי אלגוריתמים, אנשי בדיקות, ומומחי ארכיטקטורה ו-RF. אנחנו מאוד מאמינים באפקטיביות ובעוצמתיות של צוותים משולבים של נשים וגברים, ושואפים מאוד להגדיל את אחוז הנשים העובדות אצלנו. עובדות אצלנו גם נשים חרדיות. העבודה כאן היא מאוד מיוחדת. האנשים שלנו מפתחים טכנולוגיות מאוד חדשניות ומורכבות, ואז עובדים מול הלקוחות ומסייעים להם לשלב אותן במוצרים שלהם. זהו תמהיל עבודה מאוד ייחודי. בזכות העובדה שאנחנו חברה לא גדולה, העובדים אצלנו סוגרים את המעגל המלא של המוצר – החל מהפיתוח וכלה בלקוח".
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
