אינטל ו-NUS פיתחו רובוט המצוייד בעור מלאכותי רגיש למגע

חברת אינטל וקבוצת חוקרים מאוניברסיטת NUS בסינגפור פיתחו יכולת מישוש עדינה לרובוטים, המבוססת על שימוש בעור מלאכותי (e-skin) מסוג חדש ועל המעבד הנוירומורפי Loihi של אינטל. במסגרת הניסוי, הם השתמשו ביד רובוטית המצויידת בעור מלאכותי על-מנת לקרוא כתב ברייל ולאחר מכן להעביר דרך הענן את נתוני החישה לשבב Loihi, שעיבד את המידע והפיק ממנו משמעות סמנטית. Loihi השיג דיוק של יותר מ-92% בזיהוי אותיות כתב ברייל, ונדרש להספק קטן פי 20 מזה שנדרש למעבד סטנדרטי (Von Neumann) כדי לבצע את אותה המשימה.

במקביל, נבחנה טכניקה לשיפור יכולת התפיסה הרובוטית באמצעות שילוב של נתונים מהעור המלאכותי וממצלמה מבוססת אירועים (בתמונה למטה). עיבוד המידע איפשר לרובוט לזהות תופעות כמו החלקה סיבובית, החשובה לאחיזה יציבה, וסיווג קטגוריות שונות מיכלים אטומים מסוגים שונים, שהכילו כמויות שונות של נוזלים (היו בעלי משקל שונה). התוצאה: שילוב של ראייה מבוססת-אירועים ומגע באמצעות רשת עצבית מגיעים לדיוק גדול יותר ב-10% בסיווג אובייקטים בהשוואה למערכת ראייה בלבד. מעבד Loihi עיבד את המידע במהירות גבוהה ב-21% מאשר שבבי עיבוד גרפי, ובהספק נמוך פי 45.

עור מלאכותי ומצלמה מוכוונת ארועים מאפשרים לרובוט להחזיק את הבקבוק בעוצמה הדרושה מבלי שייפול או יתעוות
עור מלאכותי ומצלמה מוכוונת ארועים מאפשרים לרובוט להחזיק את הבקבוק בעוצמה הדרושה מבלי שייפול או יתעוות

חיישני העור המלאכותי מחקים את מערכת העצבים הביולוגית

ליבת הניסוי היא עור מלאכותי שפותח בפקולטה להנדסה באוניברסיטה הלאומית של סינגפור (NUS). הוא מבוסס על פיתוח ארכיטקטורת עיבוד ותקשורת חדשה, המחקה את מבנה מערכת העצבים הביולוגית, בדומה לאופן שבו רשתות בינה מלאכותית נוירוניות מחקות את מבנה הנוירונים במוח. הארכיטקטורה החדשה, ACES – Asynchronously Coded Electronic Skin, מאפשרת לשלב מערכים של עד 10,000 חיישני מגע ביריעת פלסטיק גמישה, ולשדר את המידע אל מערכת עיבוד מרכזית במהירות גדולה יותר מזו של מערכת העצבים האנושית.

הרעיון של עור מלאכותי הכולל חיישני מגע אינו חדש, אולם יישומו נתקל בקשיים רבים. כדי לקבל חישה אפקטיבית יש צורך בחיישנים רבים מאוד, ביכולת עמידה בחבלות ותקלות בחיישנים בודדים מבלי שהדבר ישבש את כל המערך, במהירות תגובה גדולה ובהספק נמוך מאוד. התפישה המקובלת היא פריסת מטריצה של חיישני מגע (pressure sensors) המתחברת אל מעבד באמצעות פרוטוקול חלוקת זמן (Time-Divisional Multiple Access).

ארכיטקטורת ACES: מספר רב של חיישני מגע (בכחול) מחוברים אל הגלאי (כתום) במוליך יחיד
ארכיטקטורת ACES: מספר רב של חיישני מגע (בכחול) מחוברים אל הגלאי (כתום) במוליך יחיד

ה-TDMA נועד לצמצם את מספר המוליכים בעור המלאכותי, שכן הוא מעניק חלון שידור נפרד לכל חיישן. אלא שבגישה הזאת, ככל שגדל מספר החיישנים, יורד זמן התגובה הכולל של המערכת. כדי להתגבר על הבעיה יש צורך במהירות דגימה גדולה יותר, אולם הדבר דורש שימוש במעגלי דגימה מהירים ומעגלי דחיסת מידע חכמים. אולם הפתרון הזה מוגבל מאוד: העלות גבוהה, המעגלים דורשים הספק גבוה, ודגימה ודחיסה חכמים תלויים בידע מוקדם על סוג המגע הצפוי. בשורה התחתונה, גם הפתרון הזה מוגבל מבחינת מספר החיישנים שניתן לשלב בעור המלאכותי.

תפישת ACES שפותחה ב-NUS מבוססת על חיקוי מערכת העצבים: החיישנים מקושרים באמצעות מוליך אל ערוץ מרכזי המעביר את המידע המקובץ אל יחידת העיבוד – מעין מוח המיושם באמצעות רשת לימוד עומק נוירונית (Deep Learning Neural Network). ליבת המערכת היא ארכיטקטורת תקשורת א-סינכרונית המאפשרת תמיכה באלפי חיישנים בו-זמנית.

כל חיישן משדר פולס מידע רק כאשר רמת הגרוי שלו חוצה סף מוגדר מראש (threshold). הפולס מפוזר על-פני טווח תדרים רחב מאוד באמצעות טכניקת spread spectrum. הדבר מאפשר לשדר מיידית את כל האותות ולספק להם עמידות ברעשים גם בהספקים נמוכים מאוד. אותות החיווי של כל חיישן משוחזרים במעבד הנוירוני בהתאם לחתימת התדר שלו ולמיקומו הידוע מראש.

מוח אלקטרוני בתוך שבב

מערכת עיבוד נוירומורפית מבוססת שבבי Lohini של אינטל, הכוללת 8 מיליון נוירונים
מערכת עיבוד נוירומורפית מבוססת שבבי Lohini של אינטל, הכוללת 8 מיליון נוירונים

המוח המרכז את כל המידע הוא מחשב המבוסס על המעבד הנוירומורפי של אינטל. מעבד נוירומופרי הוא יישום ברמת החומרה של המבנה של רשתות נוירוניות, אשר מיושמות בדרך-כלל ברמת התוכנה בלבד. כל מעבד מיוצר בתהליך של 14 ננומטר ומכיל 128 ליבות המיישמות 130,000 נוירונים. להערכת אינטל, במשימות ספציפיות, מסוגל המעבד Loihi לעבד מידע במהירות גדולה פי 1,000 וביעילות גדולה פי 10,000 מאשר מעבד סטנדרטי (CPU).

בחודש יולי 2019 הכריזה אינטל על מערכת עיבוד נוירומורפית הכוללת 8 מיליון נוירונים אשר ממומשים באמצעות 64 מעבדי Loihi. החברה מסרה שמדובר בשלב הראשון של תוכנית פיתוח שאפתנית, המיועדת להרחיב את הארכיטקטורה להיקף של כ-100 מיליון נוירונים. על-פי ההערכה המקובלת כיום, במוח האנושי יש כ-84 מיליארד נוירונים. כאשר אינטל מדברת על 100 מיליון נוירונים במערכת אחת, ואולי מיליארד נוירונים בתוך מספר שנים – מדובר במוח אלקטרוני זעיר המשתווה לזה של בעלי חיים רבים…

מיטרוניקס מרחיבה את מפעל הייצור בהשקעה של 22 מיליון שקל

בתמונה למעלה: פתיחת מפעל מיטרוניקס בדלתון בשנת 2016. צילום: Maytronics

חברת מיטרוניקס (Maytronics) מקיבוץ יזרעאל, המפתחת ומייצרת רובוטים לניקוי בריכות, החליטה להרחיב את קיבולת הייצור של המפעל באיזור התעשייה דלתון שליד קיבוץ ברעם, ולבצע בו השקעה בהיקף כולל של כ-22 מיליון שקל, כדי לתת מענה לגידול המואץ בפעילות החברה. ברבעון השלישי של 2019 צמחו המכירות בכ-14% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-164.9 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו המכירות בכ-753.3 מיליון שקל, המייצגות צמיחה של כ-13% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2018.

במהלך שיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות הכספיים בסוף השבוע, גילה מנכ"ל מיטרוניקס, אייל טרייברג, שכיום המפעל מעסיק כ-200 עובדים, והרחבתו נועדה לספק לחברה קיבולת ייצור שתאפשר לו לעמוד ביעד המכירות של מיליארד דולר עד סוף 2021. ההשקעה בהרחבת מפעל הייצור תתבצע במשך שנתיים: חלקה הראשון ב-2020 והמרכיב העיקרי ב-2021.

דור חדש של רובוטים

חברת מיטרוניקס נמצאת בבעלות קיבוץ יזרעאל ורוב שנותיה היא ביצעה את הייצור בקיבוץ. בשנת 2015 היא שכרה ל-15 שנים מבנה בשטח של 4,000 מ"ר באזור התעשייה דלתון, ובסוף 2016 היא פתחה בו מפעל ייצור חדש בהשקעה של 4-5 מיליון דולר, בעקבות הצמיחה במכירות החברה. ההשקעה החדשה מהווה הרחבה של תשתית הייצור הקיימת בדלתון. כיום החברה מפתחת דור חדש של רובוטים, והגדילה את תקציב המו"פ שלה בכ-11% ליותר מ-19 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2019.

השנה היא השיקה את סדרת הרובוטים M600 הכוללים טכנולוגיית IoT, וכעת היא משלבת את הטכנולוגיה ברובוטים הוותיקים מסדרה S וברובוטים מסדרה M שאותם היא מוכרת משנת 2010. חברת מיטרוניקס נחשבת לחברה הגדולה בעולם בתחום הרובוטים האוטומטיים לניקוי בריכות, ולהערכתה היא מחזיקה כיום בנתח של כ-46% מהשוק העולמי. החברה מעריכה שמספר הבריכות הפרטיות בשוקי היעד המרכזיים (בעיקר בחצי הכדור הצפוני ובאוסטרליה) עומד כיום על כ-25.5 מיליון בריכות, ושיעור החדירה של פתרונות הניקוי הרובוטיים עומד על כ-24% בלבד, כך שפוטנציאל הצמיחה שלה הוא גדול מאוד.

מעניין לציין שהמכירות של החברה מושפעות מאוד ממצב האקלים בעולם. המנכ"ל טרייברג סיפר שעקב שינויי האקלים, הקיץ השנה החל מאוחר מהצפוי בחצי הכדור הצפוני, והדבר גרם לעיכוב במכירות, אולם אלה התאוששו וצמחו מעבר לצפוי, מכיוון שהקיץ שהגיע היה חם מהרגיל. בעקבות הצמיחה הרב שנתית, מניית החברה בבורסה בתל אביב הגיעה לערכי שיא המעניקים לה שווי שוק של כ-3.48 מיליארד דולר. טרייברג: "המטרה היא לשמור על צמיחה של 12%. לקראת 2020 כנראה נעדכן את היעד כלפי מעלה".

דארפה ביצעה ניסוי לוחמה בסיוע נחילי רובוטים

הסוכנות האמריקאית למחקרי ביטחון מתקדמים (DARPA) ביצעה ניסוי בהפעלת נחיל רובוטים אוויריים וקרקעיים כדי לבודד מתחם עוין בתרגיל המדמה לוחמה אורבנית. התרגיל בוצע במסגרת תוכנית OFFSET – OFFensive Swarm-Enabled Tactics, נחיל של רובוטים קרקעיים ורחפנים, איתרו מבנה המוגדר ביעד שבו מתבצעת פעילות עויינת ובודדו אותו באמצעות יצירת חיץ בינו לבין הסביבה, ובדיקה וניטור של כל פעילות המתבצעת באזור המוגדר.

מטרת התוכנית היא לפתח טכנולוגיית ומתודולוגיית לחימה בשטח בנוי, המאפשרת ליחידה קטנה של לוחמי חי"ר להפעיל נחילים של עד 250 רובוטים אוויריים וקרקעיים, המשמשים כתומכי לחימה. מטרת התוכנית היא לפתח רובוטים צבאיים על-בסיס מערכות אזרחיות ולפתח ממשק ידיותי בין הלוחמים לבין הנחיל, המבוסס על היכולת של הנחיל לפעול באופן אוטונומי בהתאם להוראות הכלליות שהם מקבלים מהמשתמש.

התוכנית מתמקדת בשלושה יעדים מרכזיים: פיתוח ממשק אדם-נחיל המאפשר למשתמש לנהל מאות פלטפורמות רובוטיות, בו-זמנית בזמן אמת באמצעות ימשו בטכנולוגיות ממשק חדשות כמו מציאות וירטואלית, פיקוד קולי, פיקוד בעזרת מחוות וכדומה. הדבר כולל "דיקדוק משותף אדם-רובוט", שיאפשר לספק הוראות כלליות שאינן מתוכננות מראש, המאפשרות לנהל את הנחיל בהתאם להתפתחויות בלתי צפויות בשטח. במקביל לפיתוח הטכנולוגי, הפרוייקט כולל פיתוח טקטיקות לשימוש בנחילים באמצעות בניית סביבה וירטואלית המאפשרת ניסוי צורות שימוש שונות והעברת הטקטיקות לנחילים ממשיים.

לוחמת אוויר-קרקע רובוטית

הדמיית אמן של רובוטים אוויריים במסגרת תוכנית Gremlins
הדמיית אמן של רובוטים אוויריים במסגרת תוכנית Gremlins

במקביל לתוכנית נחילי הרובוטים בלוחמה קרקעית, נערכת דארפה לניסוי הדגמה שייערך בסוף 2019 שבו ייבדקו הביצועים של נחילי רובוטים המבצעים משימות של לוחמת אוויר-קרקע במסגרת תוכנית Gremlins. הפעם מדובר במל"טים תוקפים אשר יבצעו משימות של תקיפה אווירית. הם ישוחררו לאוויר ממטוסים המצויים מחוץ לטווח הפגיעה של האוייב, ויבצעו את המשימה באופן עצמאי – אם זו תקיפה ואם זו משימת איסוף מידע.

לאחר השלמת המשימה, הם ייאספו מהאוויר על-ידי מטוסי מטען כמו C-130, ויוחזרו לבססי האם לצורך תחזוקה והכנתם למשימה הבאה. המטרה היא לבצע תקיפות אוויריות בהיקף רחב באמצעות פלטפורמות זולות מאוד המאפשרות לא לסכן את הטייסים. להערכת דארפה, מבדקים ראשוניים הראו שניתן להחזיר גרמלין למצב מוכנות בתוך פחות מ-30 דקות מהרגע שהוא מוחזר לבסיס. המטרה היא שאורך החיים של כל לטפורמה כזו תאפשר לבצע לפחות 20 משימות. דארפה מסרה שכיו היא מבצעת ניסויים בהפעלת המל"טים התוקפי מתוך מטוסי קרב כמו F-22 ו-F-35.

הרובוטים ימחקו מיליוני משרות בתוך חמש שנים

INDUSTRIAL ROBOT

מערכות רובוטיקה מתקדמת (Advanced Robotics Systems) מתחילות להגיע לשלב בהתפתחותן שבו הן מוכנות לבצע שינוי עומק במבנה תעשיית הייצור העולמית. מכון המחקר האמריקאי בוסטון קונסלטינג גרופ (Boston Consulting Group) ביצע סקר מקיף בקרב כ-1,300 מנהלי מפעלי ייצור בעולם, שבו הם העריכו שהשפעת הטכנולוגיה החדשה תורגש בתוך פחות מחמש שנים.

מערכות רובוטיקה מתקדמות הינן דור חדש של מערכות רובוטיות תעשייתיות, שהפעלה והשליטה בהן הוא מהיר וקל בהשוואה לרובוטים התעשייתיים הנמצאים כיום בשימוש. בזכות עוצמת עיבוד זמינה במחירים נמוכים, הן מנוהלות יותר באמצעות תוכנה ופחות באמצעות חומרה, ולכן קל יותר לשלב אותן במשימות ייצור גמישות ובאתרים בהם עובדים בני אדם ורובוטים זה לצד זה.

הנשאלים העריכו ששימוש במערכות רובוטיקה מתקדמות במפעליהם, לצד שינויים מבניים נוספים המתאימים את המפעלים לפעילות אוטומטית, יביאו לחיסכון של כ-40% בעלויות הייצור. זאת לצד יתרונות נוספים, כמו איכות ייצור משופרת וגמישות תפעולית. מכאן שלאור תהליך ההוזלה של רובוטים, בזכות עלייה במשקל התוכנה וירידה במחירי החיישנים והמחשבים – תהליך הרובוטיזציה המאסיבי של קווי הייצור נראה בלתי נמנע.

אלא שלתהליך הזה תהיה השפעה דרמטית על מבנה התעסוקה בתעשייה. פעילויות המבוססות על עבודה ידנית שגרתית של פועלי צווארון כחול, כמו למשל העמסת ופריקת מוצרים, צפויות להיות אוטומטיות לחלוטין. עבודות הכוללות פעילויות שגרתיות ופעילויות לא שגרתיות, כמו תחזוקה למשל, יתמקדו בפעולות הלא שגרתיות שלהן, כשהפעילות השגרתית תיהפך לאוטומטית. הדבר גם יביא לשינויים בסוג העובדים בתעשייה ובסוג ההכשרה שלהם.

מקצועות חדשים בקווי הייצור

אולם השינוי הבולט ביותר צפוי להיות הפחתה משמעותית מאוד במספר העובדים שייאכלסו את קווי הייצור. מדובר בתהליך מהיר מאוד: 56% ממנהלי החברות באסיה צופים שמספר העובדים יצטמצם בכ-5% לפחות בתוך חמש שנים בלבד. בסין ההשפעה צפויה להיות המהירה ביותר: 67% מהנשאלים הסינים העריכו שהצמצום יהיה של 5% לפחות, כאשר 21% מהנשאלים העריכו במפעליהם יצמצמו את מספר העובדים ביותר מ-20%.

התחזיות לצמצום דרמטי בכוח האדם אינם נחלתה של סין בלבד. רבע מהנשאלים בארה"ב הערכיו שם יצמצמו את מספר העובדים ב-5%-10%, ו-10% העריכו שהצמצום יהיה של יותר מ-20%, בתוך חמש שנים בלבד. תמונה דומה עולה גם באירופה המערבים ובאירופה המזרחית, כאשר בפולין השפעת הרובוטים צפויה להיות החזקה ביותר לצד סין.

ראוי לציין שבמקביל להתרוקנות קווי הייצור, כל הנשאלים צופים עלייה במספר העובדים שיועסקו במקצועות הצווארון הלבן. במקביל, מתפתח מקצוע חדש של הנדסת מערכות ייצור רובוטיות, שיתמקד בפיתוח, התאמת והתקנת מערכות רובוטיות. 62% מהנישאלים ציינו שהם מתכננים להגדיל את מספר העובדים בתחום הזה, כאשר הנשאלים הסינים היו הנלהבים והשאפתניים ביותר: הדבר קשור ככל הנראה לכך שאוטומציה ורובוטיקה הם תחומי מפתח באסטרטגיה הממשלתית Made in China 2025.

למידע נוסף על המחקר, הקליקו: Advanced Robotics in the Factory

רובוטים תספק עשרות רובוטים לצבא ניו זילנד

חברת Roboteam הישראלית, המפתחת רובוטים לשימושים צבאיים, לצרכי מודיעין והנדסה, מודיעה היום על זכייתה במכרז מטעם ממשלת ניו זילנד לאספקת כמה עשרות רובוטים לצבא ניו זילנד בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. זכיה זו מצטרפת לזכיות נוספות של רובוטים בשבועות האחרונים במכרזים שונים ביפן, קוריאה ואיטליה.

רובוטים השתתפה במכרז באמצעות חברת Trakka Tech האוסטרלית, ספקית של פתרונות טקטיים מתקדמים למשימות של כוחות הביטחון וכוחות מיוחדים. לטובת תמיכה בפרויקט ובלקוח, רובוטים תקים מעבדת תמיכה ייעודית לרובוטיקה באוסטרליה אשר, אשר תטפל גם בשאר לקוחות החברה באזור אסיה והמדינות הפסיפיות.

ראוי לציין כי המכרז שבו השתתפה החברה היה מחולק לשלוש קטגוריות שונות, והפיתרון שהציע רובוטים זכה בכל שלוש הקטגוריות.

הפתרון כולל משפחת רובוטים אחת אשר פועלת עם תקשורת MESH ונשלטת מיחידת שליטה טקטית אחת בלבד. זו הפעם הראשונה שהחברה מספקת פתרון כולל שכזה.

רובוטים תספק לצבא ניו זילנד שלוש מערכות רובוטיות שונות: TIGR, רובוט אשר הושק בשנה האחרונה ומיועד לטיפול במטענים חשודים, חומרים מסוכנים ואיסוף מודיעין, MTGR, רובוט טקטי נישא השוקל כ-10 ק"ג המסוגל לטפס גרמי מדרגות ולהתנהל בסביבה אורבאנית, ו-IRIS, רובוט זעיר וניתן להטלה, במשקל של 5 ק"ג בלבד, המיועד לפעולות במתחמים קטנים.

חברת רובוטים הוקמה ב-2009 על ידי יוסי וולף והמנכ"ל אלעד לוי, יוצאי יחידה מיוחדת של חיל האוויר. את דרכם העסקית המשותפת החלו וולף ולוי בחברות בתעשייה הביטחונית, שם לקחו חלק בפיתוח ואספקת רובוט שהיה שותף לפעילות הצה"לית במבצע צוק איתן. בעקבות זאת, החליטו השניים להקים חברה את רובוטים.

רובוטים מעסיקה עשרות עובדים בשני מרכזים – תל אביב ומרילנד. החברה מוכרת את מוצריה במעלה מ-20 מדינות ברחבי העולם, ביניהן: ארצות הברית, ישראל, אוסטרליה, תאילנד, סינגפור, בריטניה, שווייץ, יפן, קוריאה וכעת גם איטליה. בין היתר, שימשו הרובוטים של החברה במבצע חישוף מנהרות חיזבאללה לפני מספר חודשים.

רובוטים פיתחה עד היום כ-5 רובוטים קרקעיים, ולא מכבר השלימה את שלב העיצוב של רובוט מרחף (אקסקופטר) המנווט ממרחק ומיועד לשאת ולהנחית מערכות רובוטיות. כל משפחת הרובוטים של רובוטים עומדים בתקן האמריקאי JAUS/IOP, המאפשר חיבור גנרי של אמצעים על גבי המערכת בהתאם למשימה הספציפית, כמו חיישנים לאיתור חומרים מסוכנים באירועי אב"כ, אמצעי תצפית שונים וכדומה. רכיב משמעותי במערכות הוא התוכנה והאלגוריטמיקה המאפשרת למפעיל המערכות לבצע באופן אינטואיטבי פעולות מתקדמות ומורכבות בשדה הקרב, תוך היעזרות ביכולות אוטונומיות של המערכות וניהול מערך המורכב ממספר רב של פלטפורמות וסנסורים.

על פי חברת Markets&Markets שוק המערכות הרובוטיות הטקטיות צפוי לצמוח מ-2.7 מיליארד דולר ב-2018 ל-7 מיליארד דולר ב-2025.

רובוטים תספק 40 רובוטים לצבא איטליה

חברת Roboteam מתל אביב, המפתחת רובוטים טקטיים צבאיים למשימות מודיעין והנדסה קרבית, זכתה במכרז מטעם ממשלת איטליה לאספקת כ-40 מערכות רובוטיות מסוג TIGR למשטרה הצבאית של איטליה (Arma dei Carabinieri), בנוסף למטע"דים שונים, שירותי הדרכה ותחזוקה. שווי העסקה מוערך בכ- 10 מיליון דולר. זו הזכייה הראשונה של רובוטים במכרז פתוח עבור רובוט ה-TIGR.

ברובוטים מסרו כי זכייה זו מצטרפת לזכיות נוספות שהחברה בשבועות האחרונים במכרזים שונים ביפן, קוריאה ומדינות נוספות. רובוטים התמודדה במכרז מול מספר חברות רובוטיקה ותיקות וזכתה במכרז לאחר שקיבלה את הניקוד הגבוה ביותר. מנכ"ל החברה אלעד לוי: "הניצחון במכרז מוכיח כי המערכת החדשה והחדשנית הזו מאפשרת למשתמש, בצורה היעילה והאפקטיבית ביותר, יכולות מבצעיות מתקדמות אשר מצילות חיים תחת האתגרים והאיומים איתם מתמודדים הכוחות בכל רחבי העולם "

חשפו את מנהרות חיזבאללה

רובוט ה-TIGR (Transportable Interoperatble Ground Robot), שהושק בשנה האחרונה, מיועד לטיפול במטענים חשודים, חומרים מסוכנים ואיסוף מודיעין. הרובוט שוקל כ-80 ק"ג, כך ששני לוחמים מסוגלים להרימו לרכב קרבי. הוא בעל יכולות תמרון בתנאי שטח קשים ומסוגל לטפס מדרגות בגובה של 25 ס"מ ובזווית של 45 מעלות. הרובוט מצויד בזרוע מתקדמת בעלת 6 דרגות חופש (DoF), על פי ההגדרה המכאנית, כלומר, מסוגל להניע את הזרוע כלפי מעלה-מטה, קדימה-אחורה, ימינה-שמאלה בשלושה צירים. ה-TIGR מסוגל להרים משקל של כ-150 קילוגרם ולנוע למרחק של כ-1,300 מטר, והוא מופעל על ידי סוללות המספיקות ל-8 שעות. כמו כן, למערכת אמצעי צילום ותצפית מתקדמים (יום/לילה/תרמי) לצרכי חקירה ומודיעין.

חברת רובוטים הוקמה ב-2009 על ידי יוסי וולף והמנכ"ל אלעד לוי, יוצאי יחידה מיוחדת של חיל האוויר. את דרכם העסקית המשותפת החלו וולף ולוי בחברות בתעשייה הביטחונית, שם לקחו חלק בפיתוח ואספקת רובוט שהיה שותף לפעילות הצה"לית במבצע צוק איתן. בעקבות זאת, החליטו השניים להקים חברה את רובוטים.

רובוטים מעסיקה עשרות עובדים בשני מרכזים – תל אביב ומרילנד. החברה מוכרת את מוצריה במעלה מ-20 מדינות ברחבי העולם, ביניהן: ארצות הברית, ישראל, אוסטרליה, תאילנד, סינגפור, בריטניה, שווייץ, יפן, קוריאה וכעת גם איטליה. בין היתר, שימשו הרובוטים של החברה במבצע חישוף מנהרות חיזבאללה לפני מספר חודשים.

רובוטים פיתחה עד היום כ-5 רובוטים קרקעיים, ולא מכבר השלימה את שלב העיצוב של רובוט מרחף (אקסקופטר) המנווט ממרחק ומיועד לשאת ולהנחית מערכות רובוטיות. כל משפחת הרובוטים של רובוטים עומדים בתקן האמריקאי JAUS/IOP, המאפשר חיבור גנרי של אמצעים על גבי המערכת בהתאם למשימה הספציפית, כמו חיישנים לאיתור חומרים מסוכנים באירועי אב"כ, אמצעי תצפית שונים וכדומה. רכיב משמעותי במערכות הוא התוכנה והאלגוריטמיקה המאפשרת למפעיל המערכות לבצע באופן אינטואיטבי פעולות מתקדמות ומורכבות בשדה הקרב, תוך היעזרות ביכולות אוטונומיות של המערכות וניהול מערך המורכב ממספר רב של פלטפורמות וסנסורים.

על פי חברת Markets&Markets שוק המערכות הרובוטיות הטקטיות צפוי לצמוח מ-2.7 מיליארד דולר ב-2018 ל-7 מיליארד דולר ב-2025.