יצא לדרך המיזם הישראלי לבניית מחשב קוונטי

רשות החדשנות ומפא"ת, החלו לגייס את התעשייה המקומית למיזם הלאומי לבניית מחשב קוונטי ראשון בישראל. הרשות פרסמה לפני כחודש קול קורא להגשת הצעות ותוכניות (RFI), וצפויה לגבש בתקופה הקרובה קונסורציום של חברות וגופי מחקר וממשל אשר יוביל את הפרויקט. במיזם מגלות עניין חברות ביטחוניות מובילות, חברות סטארט-אפ ישראליות וגם תאגידים בינלאומיים.

המיזם הוא חלק מתוכנית הקוונטום הלאומית, שעליה הכריזה הממשלה לפני כשנתיים ותוקצבה ב-1.25 מיליארד שקל לחמש שנים. מתוך התקציב הכולל של התוכנית הוקצו כ-60 מיליון דולר לבניית תשתית החומרה והתוכנה של המעבד הקוונטי. יש לציין כי מדובר בתקציב צנוע למדי לפרויקט שאפתני מסוג זה, בהשוואה לתקציבי העתק שמשקיעות בו מדינות ארצות הברית, סין, גרמניה וצרפת, וגם חברות מסחריות כמו אינטל, גוגל ויבמ.

בקול הקורא של רשות החדשנות מוגדר היעד כ"הגעה לסף מימוש עצמאי של יכולות מחשוב קוונטי" ו-"שמירה על פער סביר מה-state-of-the-art העולמי". ההערכה בתעשייה היא כי היעד הריאלי בתקציבים הללו וברמת הידע והמומחיות המקומית, הוא לבנות בשלב ראשון תוך מספר שנים מחשב קוונטי בקיבולת של כמה עשרות קיוביט. לשם השוואה, יבמ הציבה יעד לפיתוח מחשב קוונטי בקיבולת של יותר מאלף קיוביט עד 2023.

לבנות אקוסיסטם קוונטי כחול-לבן

למרות החדשנות המאפיינת את התעשייה הישראלית, בתחום המחשוב הקוונטי ניתן למנות את החברות הישראליות על-יד אחת. אחת מהן היא חברת הסטארט-אפ Classiq, אשר מפתחת תוכנה המותאמת לתשתית של מחשב קוונטי. מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, ניר מינרבי, סבור שהפרויקט של רשות החדשנות יכול לתת זריקת מרץ משמעותית לתחום המחשוב הקוונטי בישראל. "הפרויקט הישראלי מעורר עניין רב בעולם. יש פה אקדמיה חזקה בתחום, וביחד עם החדשנות הישראלית וכוחות נוספים אני מאמין שאפשר לבנות משהו יפה".

קלאסיק השלימה לא מכבר גיוס הון בהיקף של 14.5 מיליון דולר. היא פתחת פתרונות שיאפשרו לכתוב יישומים עבור מחשבים קוונטיים, ויש לה כבר מספר לקוחות בתחומי הבנקאות, הנדסת חומרים ותרופות. ברשות מדגישים כי פיתוח המחשב הקוונטי הישראלי יכלול במקביל גם את פיתוח שכבת התוכנה. "שכבת התוכנה, לרבות הקומפילציה ותיקון השגיאות, היא חלק אינטגרלי מבניית החומרה. בסופו של דבר המטרה היא ליצור קהילה של משתמשים שיוכלו לרתום את המחשב לכל מיני יישומים, ואת זה אי אפשר לעשות בלי תוכנה מתאימה".

מאבק בין מעצמתי במרחב הקוונטי

בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים המסוגלים לבצע משימות משמעותיות. המירוץ לעליונות קוונטית עלה באחרונה מדרגה גם בזירה הבין-מעצמתית, בעקבות תוכניות חומש חדשות של סין וארצות הברית. במסגרת תוכנית החומש ה-14 במספר מאז כינון המשטר הקומוניסטי בסין, הגדיר הממשל 7 תחומים טכנולוגיים שבהם ירוכז מאמץ לאומי מיוחד: בינה מלאכותית, שבבים, חלל ומחשוב קוונטי.

במסגרת התוכנית, יגדיל הממשל את תקציב המו"פ בתחומים האלה ב-7% בכל שנה לפחות עד לשנת 2025. הבית הלבן, מנגד, אישר לאחרונה תקציב של כמיליארד דולר (שליש ממנו מהמגזר הפרטי) שיוזרם לכ-14 גופי מחקר ברחבי המדינה, וזאת במטרה להשיג יתרון בתחום הקוונטי "על פני היריבות". מינרבי: "מתפתח ממש 'מרוץ חימוש' בעולם, ואף מדינה לא רוצה להישאר מאחור. לישראל יש את היכולת להיות בחזית התחום הזה".

דרור בין מונה למנכ"ל רשות החדשנות

נשיא ומנכ"ל חברת רד (Rad) צפוי להחליף את אהרון אהרון בתפקיד מנכ"ל רשות החדשנות. היום דיווחה שוועדת האיתור בראשות היו"ר ד"ר עמי אפלבום בחרה בדרור בין לתפקיד המנכ"ל הבא של רשות החדשנות. המינוי יאושר סופית לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים לפי שהוגדר בחוק החדשנות. בין מחליף את אהרון אהרון ששימש כמנכ"ל רשות החדשנות בארבע השנים האחרונות (מאז הקמתה). דרור בין מגיע עם נסיון רב בתחום ניהול ההייטק.

משנת 2012 הוא מכהן כנשיא ומנכ"ל חברת רד, המספקת פתרונות גישה לרשתות תקשורת מהירות ופתרונות SDN/NFV ופתרונות xHaul עבור רשתות הדור החמישי. החברה מעסיקה כמה מאות עובדים ופועלת מרמת החייל בתל אביב. היא מחזיקה במפעל ייצור אלקטרוני בהר חוצבים בירושלים, מרכז פיתוח בבאר שבע ובעשרות סניפים של החברה ברחבי העולם. לפני שהצטרף לחברת רד שימש דרור בין כשותף בקרן ההון סיכון כרמל ונצ'רס, ולפני-כן עבד במשך 9 שנים בחברת קומברס בשורה של תפקידים ניהוליים, לרבות נשיא מחלקת מכירות בינלאומיות, נשיא קבוצת המוצרים ועוד.

ההייטק אחראי ל-40% מהייצוא התעשייתי

רשות החדשנות הינה רשות סטטוטורית עצמאית המופקדת על קידום חדשנות כמנוף לצמיחה כלכלית בישראל. ד"ר עמי אפלבום, ראש רשות החדשנות, עומד בראש מועצת המנהלים של הרשות, המונה שמונה חברים ובהם שלושה נציגים מהתעשייה הפועלים כנציגי ציבור. תקציב הרשות בשנת 2020 עמד על 2.25 מיליארד שקל והיא נתנה מענקים לכ-1600 מיזמים חדשניים בכל תחומי הטכנולוגיה ובכל שלבי פיתוח המוצר. תעשיית החדשנות הישראלית הינה משמעותית ביותר לכלכלה הישראלית בהיותה אחראית לכמעט 15% מהתמ"ג ולכ-40% מהייצוא התעשייתי שלה.

בחודש שעבר השיקה הרשות מסלול חדש לתמיכה בחברות מתחילות בשם מסלול Seed, במטרה לסייע לחברות סטארט-אפ הנמצאות בשלבי ההנבטה, ומפתחות מוצרים חדשניים וברמת סיכון גבוהה. חברות שישתתפו בתוכנית יוכלו לקבל מענק של 40% מסבב ההשקעה ובגובה של עד 3.5 מיליון שקל. במקביל, משקיעי הון הסיכון בסבב ההשקעה יקבלו אופציה למימוש מניות בהיקף המענק לתקופה של עד 3 שנים או עד לגיוס משמעותי. להערכת רשות החדשנות, מאז 2017 ישנה ירידה ממוצעת של כ-25% בשנה במספר חברות ההזנק המוקמות בישראל (מגמה שהתחזקה עקב משבר הקורונה). מטרת המסלול החדש היא לסייע לסטרטאפים בשלבי ההנבטה ולספק מענה לנתונים המציגים קפאון מתמשך בהשקעות Seed בשנים האחרונות בישראל.

רשות החדשנות אישרה תקציב להכשרת והסבת 9,000 עובדי הייטק

רשות החדשנות אישרה השבוע חבילת מימון בהיקף של 139 מיליון שקל שתינתן בשנת 2021 ל-62 גופים שיבצעו הכשרות והשמת כ-9,000 עובדים חדשים בתעשיית ההייטק. סמנכ"לית רשות החדשנות, אניה אלדן, אמרה שבטווח הארוך התוכניות צפויות לייצר עשרות אלפי עובדים טכנולוגיים חדשים, לקדם את הטרנספורמציה הדיגיטלית של ישראל ולספק מענה מהיר למחוסרי עבודה. "עולם התעסוקה נמצא בתהליכי שינוי. הכשרות חדשניות יקדמו תעסוקה בפריון גבוה".

התקציב ימומש באמצעות "קרן ההון האנושי" ו"תוכנית הכשרות חירום". בין השאר, הם נועדו לסייע למבקשי עבודה להשתלב בתעשייה הטכנולוגית. במסלול הכשרות החירום יוכשרו כ-6,000 עובדים בתפקידי פיתוח ובתפקידים טכנולוגיים ועסקיים תומכי פיתוח. הן יבוצעו בתקציב של כ-120 מיליון שקל על-ידי 26 גופי הכשרה ו-19 מעסיקים שהתחייבו לבצע גם הכשרה וגם השמה של הבוגרים. במסלול "קרן ההון האנושי" יוכשרו כ-3,000 עובדים באמצעות 17 גופים בסכום כולל של כ-18.8 מיליון שקל.

בחודש אוקטובר היו במשק כ-732,500 מושבתים (מובטלים, חל"ת ועובדים שאיבדו את עבודתם מאז מרץ 2020). נתוני הלמ"ס ומחקר של מכון אהרון למדיניות כלכלית מדצמבר 2020, מראים שהמשבר הכלכלי שהתפתח עקב הקורונה, הביא לכ-57,000 מבקשי עבודה בעלי פוטנציאל גבוה לביצוע הכשרה והסבה שתוכל להחזיר אותם אל מעגל העבודה במקצועות טכנולוגיים.

רובם באים משלוש קבוצות מרכזיות של מחפשי עבודה: כ-11,000 מבקשי עבודה בעלי רקע בתחומי המדע, ההנדסה וטכנולוגיות המידע (ICT), קבוצה של כ-15,000 מבקשי עבודה בעלי הכשרה של הנדסאים, טכנאים, בעלי מקצוע בתחומי העסקים' המינהל ובתחום הבריאות, וקבוצה של כ-25,000 מבקשי עבודה המגיעים מתחומים כמו משפט, חברה ותרבות ואנשי מכירות.

לרשימת חברות ההכשרה ומסלולי ההכשרה וההסבה: הקליקו כאן

רשות החדשנות פירסמה מכרז לתפקיד המנכ"ל

Innovation Authority Chairman

בתמונה למעלה: ד"ר עמי אפלבום. "ההייטק אחראי כיום לכ-43% מהייצוא התעשייתי של ישראל"

רשות החדשנות החלה היום בתהליך איתור מנכ"ל חדש אשר יחליף את אהרון אהרון, אשר הודיע בסוף אוגוסט 2020 על החלטתו לפרוש מהרשות לאחר שלוש שנים בתפקיד. אהרון הודיע שהוא יישאר בתפקיד עד סוף נובמבר, או עד שיימצא לו מחליף על-ידי ועדת האיתור. לדבריו, "רשות החדשנות גוף מקצועי, חיוני והכרחי לשמירה על יתרונה היחסי של מדינת ישראל בתעשיית ההייטק".

המועמד לתפקיד צריך להיות תושב ישראל, בעל תואר אקדמי ובעל ניסיון מצטבר של 8 שנים לפחות כמנהל חברה תעשייתית בהיקף של 80 מיליון שקל בשנה, או מנהל חטיבה עסקית של תאגיד תעשייתי בהיקף דומה, או שותף בקרן הון סיכון שהוביל השקעות בהיקף של יותר מ-200 מיליון שקל, או שמילא תפקיד מנכ"ל במשרד ממשלתי או שהיה קצין בדרגת אלוף ומעלה ביחידה טכנולוגית. ניתן להגיש את מועמדות לתפקיד עד לתאריך ה-10 בחודש נובמבר, 2020 בשעה 11:00.

המועמדים הרלוונטיים ייבחנו  על-ידי ועדת איתור שחבריה נבחרו מקרב חברי מועצת רשות החדשנות ושבראשה יעמוד ד"ר עמי אפלבום, ראש הרשות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה. לדברי אפלבום, ההייטק אחראי כיום לכ-43% מהייצוא התעשייתי של ישראל ולכ-15% מהתל"ג. "הרשות לחדשנות הפכה לגורם משמעותי וחשוב בכלכלה הישראלית. מועצת הרשות שמה לעצמה כמטרה לאתר מנכ"ל שיוביל את פעילותה של הרשות בקידום המחקר והפיתוח של החדשנות הטכנולוגית בתעשייה הישראלית".

למידע נוסף על פרטי המכרז: דרוש מנכ"ל

מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, מסיים את תפקידו

בתום כ-4 שנים בתפקיד מנכ"ל רשות החדשנות, הודיע אהרון אהרון לחברי מועצת הרשות שהוא מבקש לסיים את תפקידו. אהרון יישאר בתפקיד לכל הפחות ב-90 הימים הקרובים, או עד שיימצא מחליף על-ידי ועדת האיתור שתוקם. אהרון מסר: "כאשר קיבלתי על עצמי את ניהול רשות החדשנות עמדה לנגד עיני יכולת ההשפעה העצומה שלה על התעשייה והמשק בישראל. הרשות היא גוף מקצועי, חיוני והכרחי להמשך השמירה על יתרונה היחסי של מדינת ישראל בתעשיית ההייטק.

"נערכנו מבעוד מועד למשבר הבריאותי והכלכלי בהייטק. השקנו כלים להתמודדות עם המשבר, בהם: פרויקטי מימון וסיוע לחברות הייטק בזמן מגפת הקורונה; מסלול מענקים מהיר; כניסת המשקיעים המוסדיים להייטק לאחר 20 שנים בהן הם לא לקחו חלק בשוק ההייטק הישראלי ועוד. אני מסיים את תפקידי ברשות החדשנות בגאווה ובתחושת סיפוק".

יו״ר הרשות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, ד״ר עמי אפלבום, אמר שאהרון אהרון "הוביל את רשות החדשנות להישגים אדירים ולמיצובה כגוף ציבורי מוביל. אני מאחל לו הצלחה רבה בהמשך, ובטוח שהוא ימשיך להשפיע על החדשנות הישראלית. מועצת רשות החדשנות תפעל באופן מיידי להקמת ועדת איתור שתבחר מנכ"ל חדש".

40 שנות הייטק

אהרון הוא בעל נסיון של כ-40 בתעשיית ההייטק הישראלית והעולמית. את הקריירה המקצועית שלו החל בחטיבת המחקר של יבמ שבה עבד 14 שנים ומילא תפקידי ניהול בכירים בתחומי חומרה, תוכנה וארגון. ב-1996 מונה לסמנכ"ל בחברת Zoran, בה ניהל את מרבית פעילויות החברה ממטה החברה בארה"ב. ב-2001 מונה למנכ"ל חברת Seabridge וניהל את תהליך ההבראה שלה.

בהמשך כיהן כיו"ר Discretix שנמכרה ל-ARM, וייסד את חברת Camero שנמכרה ל-SK ב-2010. ב-2011 הקים את מרכז המו"פ של אפל בישראל ושימש כסמנכ"ל טכנולוגיות חומרה של אפל העולמית עד לשנת 2017, שבה קיבל לידין את ניהול רשות החדשנות.

רשות החדשנות מקימה שלושה מאגדי מו"פ ב-150 מיליון שקל

ועדת המחקר של חטיבת תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות אישרה הגשת תכניות מפורטות לשלושה מאגדי אקדמיה-תעשיה חדשים בתחומי מערכות השליטה ובקרה (שו"ב) בכלי-רכב אוטונומיים במטרופולין (מאגד אנדרומדה), תקשורת קוונטית, ומאגד בתחום עיבוד חומרים בלייזר רב-עוצמה. שלושת המאגדים יזכו למימון בהיקף כולל של 150 מיליון שקל לתקופה של שלוש שנים.

מאגד אנדרומדה הוא מאגד משותף לרשות החדשנות ולמנהלת תחבורה חכמה במשרד רה"מ. המאגד יתמקד בפיתוח תשתית טכנולוגית גנרית שתאפשר לנהל ציי מכוניות אוטונומיות מגוונות מריבוי יצרנים, נותני שירותים ומפעילים בסביבה אורבנית ולא אורבנית. פיתוחי המאגד יאפשרו התערבות ושליטה מרחוק (באמצעות מערכות בינה מלאכותית ו/או מפעילים אנושיים) על כלי-רכב בציי הרכב אוטונומיים. המאגד יובל על-ידי החברות Liveu, BWE, mPrest, RGO Robotics, DriveU, Cognata, התעשייה אווירית, אלביט וקבוצות מחקר מהאקדמיה.

מאגד תקשורת קוונטית יתמקד במחקר ופיתוח טכנולוגיות תקשורת קוונטית בשלושה מתארים: מערכות תקשורת לחוות שרתים; מעבר של מידע מקישור תקשורת בודד לרשת; ומערכת תקשורת מאובטחת להעברת מפתחות הצפנה. המאגד ישולב במסגרת תכנית הקוונטים הלאומית בראשות ד"ר טל דוד, שאושרה השנה על-ידי פורום תל"ם. מימונו יהיה משותף לרשות החדשנות ולמפא"ת. במאגד התקשורת הקוונטית שותפות מלאנוקס, אלישרא,   OPSys וחברת Quantum LR ומפא"ת. מהאקדמיה ישתתפו בו קבוצות מחקר מהאוניברסיטה העברית ומהטכניון.

מאגד עיבוד חומרים מתקדמים יעסוק בפיתוח כלים לתכנון תהליכי עיבוד חומרים בלייזר הספק גבוה בעזרת סימולציה מתקדמת להגדרות של מספר רב של משתני ייצור והרכבי הסגסוגות. אלו יאפשרו לחברות תעשייתיות עבודה מדויקת וגמישה יותר. משה אברהמי, מנהל סקטור תעשייה ותכנית המאגדים ברשות החדשנות, הסביר, שתוצרי המאגד יאפשרו לתכנן רובוטים הפועלים על סמך מידול משימות מדויק לביצוע פעילויות חיתוך וריתוך שלא היו יכולות להתבצע בישראל עד כה.

במאגד שותפות חברות התעשייה פלסן, סאסא, רפאל, תעשייה אווירית, מנועי בית שמש, מספנות ישראל ולורדן, לצד חברות המו"פ ריקור, סיוון טכנולוגיות ואופיר אופטרוניקה, שיספקו את המעטפת הטכנולוגית של הלייזר ואת מערכות האוטומציה. כמו כן, שותפות במאגד קבוצות אקדמיה מהטכניון ומאוניברסיטאות מובילות נוספות.

רשות החדשנות תעניק 50 מיליון שקל לפיתוח טכנולוגיות למאבק בקורונה

רשות החדשנות, משרד הבריאות ומטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי יעניקו סכום ראשוני של 50 מיליון ש"ח לחברות עבור תכניות מו"פ והדגמה של מערכות, מוצרים או פתרונות טכנולוגיים להתמודדות עם אתגרי מגפת נגיף הקורונה, ובכללם רעיונות טכנולוגיים או יישומים בשלביהם הראשונים.

מרשות החדשנות נמסר כי היא תתמוך הן בפרויקטים בטווח הזמן הקצר והן בכאלו לטווח הזמן הבינוני-ארוך, ובכל השלבים: משלב הרעיון ועד לשלבי הפיתוח, שלבי ההרצה והניסוי ושלבי ההדגמה וההטמעה (כולל הטמעת המוצר בהיקף נרחב בארגוני הבריאות או בישראל. פרויקטים שיעברו את הסינון יוכלו לקבל תמיכה מימונית של רשות החדשנות, ותמיכה בפיתוח ובתהליכי ייצור מצד מערכת הביטחון.

במסגרת התוכניות תינתן תמיכה כספית בשיעור של 50% או 75% מההוצאות לתוכנית בעלת פוטנציאל להשפעה יוצאת דופן על קידום מערכת הבריאות ובריאות הציבור בישראל ובעולם או המהווה פריצת דרך טכנולוגית בתחומה.

בנוסף, יוצאות רשות החדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה והתאחדות התעשיינים בקריאה למפעלים יצרניים להגיש תוכניות מו"פ, האצה ויישום של מוצרים תעשייתיים המקדמים תחרותיות והובלה במלחמה בנגיף. הפעילות מבוצעת בשיתוף ובתאום פעילויות מפא"ת (משרד הביטחון) וזוכה לסיוע מצדם.

אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה, אמר כי הממשלה הקצתה לנושא פיתוח והטמעת טכנולוגיות למלחמה בקורונה 50 מיליון ₪ מיידית. "הקולות הקוראים איתם הממשלה יוצאת היום מוצעים לתעשיית ההייטק באופן מיידי: כל חברה שיש לה פתרון, בין אם הוא בשלב הוכחת ההיתכנות או שכבר יש לה מוצר מוגמר אותו ניתן להטמיע מיידית בשירותי הבריאות שלנו – מוזמנת לפנות לרשות החדשנות עוד היום. במקביל אנו קוראים לגופים יצרניים שיכולים לסייע בפיתוח או בהאצת ייצור של טכנולוגיות שיכולות לסייע למערך הרפואי ולמיגון הכללי רלוונטי להיעזר בנו"

מוביליקום מפתחת פיתרון סייבר מבוזר להגנה על נחילי רחפנים

חברת מוביליקום (Mobilicom) זכתה במענק בגובה 1.2 ממיליון דולר ממשרד הביטחון ורשות החדשנות לצורך פיתוח פיתרון סייבר המיועד לעולם והרחפנים והרובוטיקה. בפיתוח הפיתרון מציגה מוביליקום גישה יוצאת דופן, המשלבת בינה מלאכותית ומחשוב-קצה (Edge-Computing) בארכיטקטורה מבוזרת – וזאת במטרה להסיט את מרכז הכובד של ההתגוננות מהענן ומרכז הבקרה לרחפן עצמו. "המטרה היא להציג תוך כשנתיים פתרונות מסחריים שיממשו את הקונספציה החדשה ויאפשרו להתמודד עם האתגרים המורכבים של הגנה על רחפנים ורובוטים אוטונומיים," כך אומר מנכ"ל מוביליקום אורן אלקיים ל-TechTime.

רחפנים צפויים למלא בשנים הקרובות תפקיד מרכזי יותר ויותר בתחומי השילוח, ביטחון הציבור והיישומים התעשייתיים. על פי תחזית של רשות התעופה הפדראלית (FAA) כבר ב-2020 ירחפו בשמיים כ-7 מיליון רחפנים, מתוכם כ-2.7 מיליון רחפנים מסחריים. מספר זה רק ילך ויגדל משנה לשנה לאור הכוונה של ענקיות סחר אלקטרוני, חברות מזון מהיר ורשתות קמעונאיות לבסס את מערך השילוחים שלהם על ציי רחפנים.

ואולם, רחפנים, כמערכת רובוטית הפועלת באופן אוטונומי או נשלטת מרחוק, טומנים בחובם סיכוני סייבר משמעותיים שטרם זכו למענה טכנולוגי הולם. מאחר שרחפנים אמורים לטוס בשטח הפתוח מעל ריכוזי אוכלוסיה, מדובר בסכנה ממשית לשלום הציבור ולשמירה על המרחב האווירי המדינתי, והדבר מעורר דאגה גדולה בקרב הרשויות הרגולטוריות בעולם ובישראל בפרט.

אלקיים מציב את נקודת התורפה בתקשורת האלחוטית המשמשת לשליטה ובקרה על נחילי רחפנים. "רחפנים מתבססים על תקשורת אלחוטית והדבר מציב אותם בסיכון גבוה. באמצעות פריצה לערוץ התקשורת ההאקר יכול להשתלט על הרחפן, לגנוב מידע ואפילו לשדר אליו הוראות מטעות שעשויות לשבש את מעופו ואף לגרום להתרסקותו." לשיטתו של אלקיים, לא מדובר באיום בלבד אלא בהכרח טכנולוגי של ממש שבלעדיו מהפכת הרחפנים לא תוכל לצאת לפועל.

בינה מלאכותית מבוזרת

כדי לתת מענה לבעיה זו, מוביליקום החלה בפרויקט לפיתוח פיתרון הגנה מפני השתלטות ושיבוש מרחוק של רחפנים, בגיבוי משרד הביטחון ורשות החדשנות ובשיתוף חוקרים וגורמים מסחריים.

פיתרונות הסייבר הקיימים מתמקדים בעיקר בהגנת מעטפת על מרכז השליטה והבקרה או הענן. ואולם, מאחר שערוץ הגישה האלחוטי אל הרחפן מאפשר להאקר לבודד את הרחפן ממערכת הבקרה המרכזית, במוביליקום מביאים גישה שונה, שממקמת את פיתרון ההגנה בנקודת הקצה, כלומר ברחפן עצמו או בנחיל. "אי אפשר לתת למערכת מרכזית לנהל את ההגנה, וזאת מאחר שניתוק הרחפן מהמוח המרכזי חושף את הכלי הבודד או הנחיל. יש צורך לבזר את הבקרה ממערכת מרכזית אל הקצוות."

יכולות AI בנקודת הקצה יאפשרו לרחפן הבודד לזהות את האיום ולקבל החלטה עצמאית כיצד להתגונן, וזאת מבלי להסתמך על מרכז הבקרה והשליטה. עם זאת, גישה זו טומנת בחובה אתגר טכנולוגי, וזאת מאחר שאלגוריתמים של בינה מלאכותית מצריכים יכולות חישוב גבוהות שאינם נמצאים בנקודת הקצה. כדי להקנות לרחפן הבודד את היכולות החישוב הנדרשות במוביליקום יעשו שימוש במעבדי-קצה ובטכנולוגיה של רשתות נוירונים במטרה לפזר את פעולות החישוב בין כל הרחפנים בנחיל ותאפשר להם לשתף מידע ולהתגונן בפני האיום באופן קולקטיבי.  "ההתגוננות תתבצע באמצעות בינה מלאכותית אוטונומית ויכולת חישוב בקצה של קבלת החלטות, ללא התערבות ממרכז הבקרה. זו גישה שונה לחלוטין ממה שמובילים ענקיות ענן כמו אמזון וגוגל."

חטיבת רחפנים ייעודית

מוביליקום, המפתחת פתרונות תקשורת אלחוטית לפלטפורמות ניידות, סימנה את שוק הרחפנים והרובוטיקה המסחריים כאחד ממנועי הצמיחה האסטרטגיים בשנים הבאות, וב-2017 אף הקימה בתוך החברה חטיבה ייעודית לשוק הרחפנים והרובוטיקה, בשם SkyHopper. היא מפתחת סל פתרונות שכולל מערכות תקשורת לשליטה, בקרה והעברת וידיאו, עיבוד וידיאו ואנליטיקה, יחידות צריכת מידע בזמן אמת ומערכות ניהול ושליטה המתבססים על ארכיטקטורות הייחודיות של החברה.

החברה כבר הצליחה לשלב את מוצריה בפלטפורמות של כ-50 יצרניות רחפנים ורובוטיקה ברחבי העולם, ובין היתר בפלטפורמת הרחפנים של חברת Airbus..

בתוך כך, בימים אלה עברה מוביליקום ממשרדיה באזור למטה חדש ב-Hi Park שבשוהם. המשרדים יתפרשו על פני שטח של 700 מ"ר ויכללו מעבדת פיתוח תוכנה וחומרה, מעבדת ייצור ומעבדת רובוטיקה ורחפנים. "שטח המטה החדש גדול פי שלושה מהמתקן הקודם והוא מבטא את הצמיחה האורגנית של החברה לתחומים החדשים," אמר אלקיים.

 

Merck חנכה חממת חדשנות ביבנה

[בתמונה, מימין: עמי אפלבאום, ג'ספר בוס, רג'ין שבח. צילום – ליאת אלדר]

תאגיד הפארמה הגרמני מרק (Merck) הודיעה חנכה בישראל חממת PMatX, מרכז חדשנות טכנולוגית לחברות סטארט-אפ ישראליות. החממה תשקיע כמיליון אירו בכל אחת מהחברות שיפעלו במסגרתה, כאשר ההשקעה הכוללת תעמוד על 20 מיליון אירו. החממה תתמקד בפיתוח חומרים מתקדמים וטכנולוגיות ייצור חדשניות לתעשיית האלקטרוניקה.

הקמתה של PMatX נתמכת על ידי הרשות לחדשנות בישראל, במסגרת תכנית מעבדת החדשנות הטכנולוגית של הרשות. מרק מובילה את התכנית, על ידי זרוע ההשקעות של החברה, M Ventures. החממה פועלת כמיזם משותף עם ענקית שירותי הייצור האלקטרוני Flex, ובתמיכת שורת שותפים נוספים מהתעשייה ומעולם ההשקעות ביניהם HP ,  BatteryVentures, וכן Siemens Helathineers.

החברה הראשונה שתצטרף לחממה כבר בתחילת מרץ היא FeelIt, המפתחת חיישנים שניתנים להדפסה על חומרים שונים באמצעות דיו ננו-מטרי ייעודי. החיישנים יכולים להפוך כל אובייקט לאובייקט חכם, ויכולים לשמש ביישומים רבים כמו שסתומים חכמים, אריזות חכמות, כולל לתרופות מרשם ועוד.

חממתPMatX שוכנת באתר המחקר והפיתוח הביוטכנולוגי של מרק ביבנה והיא כוללת מעבדות ייעודיות חדשניות,המצוידות בטכנולוגיות מתקדמות אשר מתאימות לפעילויות פיתוח מגוונות בתחום אלקטרוניקת הדור הבא. החממה מציעה תמיכה לוגיסטית, יעוץ ניהולי, מדעי ופיננסי וכן סמיכות מקומית לחברות הזנק שכבר פועלות כיום במסגרת חממת הביו-פארמה ומדעי החיים של מרק וזרוע ההשקעות שלה באופן שייתן הזדמנות לחברות הזנק חדשות ללמוד מחברות מנוסות יותר.

לדבריה דר' נוגה ירושלמי, מנהלת חממות M Ventures בישראל "זרוע הון הסיכון האסטרטגית של מרק משקיעה ברעיונות מהפכניים ולוקחת חלק פעיל בחברות בהן היא מעורבת כדי לתרגם חדשנות להצלחה מסחרית. לחברת מרק חשוב לדחוף שאיפות ורעיונות אל יישום ההיתכנות שלהם, בבריאות, במדעי החיים, בחומרים מתקדמים ועוד."

מרק מעסיקה כ-320 עובדים במתקניה ביבנה, הרצליה, רחובות וירושלים. בכל שלושת תחומי העיסוק שלה, בריאות, מדעי החיים וחומרים מתקדמים, יש לחברה מרכזי מחקר ופיתוח בישראל.