רשות החדשנות

"היפוך השרוול" מתחיל לקבל ביטוי סטטיסטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: עובדים בחברת הייטק ישראלית בתל אביב. צילום: Techtime

במלאות שנה לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ב-7 באוקטובר 2023, רשות החדשנות מפרסמת דו"ח נרחב המספק תמונת מצב עדכנית של ההייטק הישראלי, ממנו עולה יציבות מרשימה בהשקעות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אולם בעוד שבעולם הטכנולוגי מתחילים לראות ניצני צמיחה והתאוששות מהמשברים הכלכליים הגלובליים, בישראל יש קיפאון בתעסוקה ואין צמיחה משמעותית מזה כשנתיים.

ההייטק הישראלי שמר על יציבות בגיוסי הון: בין אוקטובר 2023 לאוגוסט 2024 גייסו החברות הטכנולוגיות כ-8.8 מיליארד דולר. הנתון מציב את ישראל במקום השלישי בעולם בגיוסי הון, אחרי עמק הסיליקון וניו יורק, ולפני מרכזים טכנולוגיים אחרים כמו לונדון ופריז. אולם מאז 2022 נרשמה עצירה כמעט מוחלטת בצמיחה במספר המועסקים, שנותר קבוע סביב כ-400,000 עובדים, המהווים כ-11% מהמועסקים במשק הישראלי (שגם הוא הפסיק לצמוח).

יותר טכנולוגיה פחות עסקים

הדו"ח מזהיר שללא צמיחה משמעותית בתעסוקה, צפויה פגיעה בהכנסות המדינה ממסים. יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל: "המלחמה הובילה לעצירה הצמיחה בתעסוקה. מדובר בסימן אזהרה ברור. תעשיית ההייטק הופכת להיות ממוקדת יותר בתפקידים טכנולוגיים, מה שמאותת כי הצמיחה העסקית של חברות הייטק מתבצעת מחוץ לישראל". למעשה, מדובר בהכרה רשמית בכך שהתהליך של "היפוך שרוול" שבוצע על-ידי חברות רבות בשנה האחרונה, מתחיל להתבטא בנתוני מאקרו סטטיסטיים.

מדובר בתהליך שבו לפי דרישת המשקיעים, חברות ישראליות נרשמות בחו"ל, כאשר הפעילות הישראלית שלהן מוגדרת כמרכז פיתוח הנמצא בבעלותן. הדבר מתבטא גם בשינוי תמהיל התעסוקה בהייטק: בעוד שתפקידי מו"פ המשיכו לצמוח, התעסוקה בתפקידי מוצר ובתפקידים עסקיים נחלשה. במחצית הראשונה של 2024 שיעור המועסקים בתפקידי מו"פ הגיע לראשונה ליותר ממחצית מהמועסקים בענף ההייטק. המצב הזה יוצר תעשייה הממוקדת בעיקר במחקר ופיתוח, תוך ירידה בתפקידים התומכים בפיתוח המוצר והתפעול העסקי. המצב הזה מגביל יכולת ההייטק לצמוח כענף מעסיק בישראל.

ראוי לציין שבניגוד לשנתיים האחרונות, בעשור 2012-2022 הוכפל מספר העובדים בהייטק. בעוד התעסוקה בהייטק נותרה בקיפאון, השכר בענף ממשיך לעלות: השכר הממוצע בהייטק ברבעון השני של 2024 עמד על כ-31.5 אלף שקלים, פי 2.8 מהשכר הממוצע במשק. כלומר הפער בין השכר בהייטק לשאר המשק ממשיך להתרחב. העלייה בשכר מעידה על ביקוש לכישרונות טכנולוגיים, שרק יגדל בעתיד.

יוקם מרכז מו"פ לאומי בתחום הבינה המלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין. קרדיט: חנה טייב]

מינהלת התכנית הלאומית לבינה מלאכותית הכריזה היום (ג') על "הפעימה השנייה" של התכנית הלאומית לבינה מלאכותית. במסגרת הפעימה, אשר תימשך עד שנת 2027, יושקעו כ-500 מיליון שקל בתשתיות מו"פ בתחום הבינה המלאכותית, ובכלל זה הקמת מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, פיתוח מסלולי הכשרה בצה"ל וקידום הטמעת בינה מלאכותית במגזר הציבורי. 

הפעימה השנייה מהווה המשך ליישום התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, שהוצגה לראשונה ביולי 2022 בתקציב של 2 מיליארד שקל. מינהלת התכנית הלאומית לבינה מלאכותית היא הגוף המיישם את החלטות פורום תל"מ (תשתיות לאומיות למחקר ופיתוח), והוא כולל את רשות החדשנות, מל"ג-ות"ת, מפא"ת, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד האוצר) בשיתוף עם מערך הדיגיטל הלאומי,

במסגרת הפעימה השנייה יקודמו פרויקטים להטמעת בינה מלאכותית במגזר הציבורי וברשויות המקומיות, אשר יתמקדו בשיפור איכות השירות לאזרח, חיזוק יכולות קבלת ההחלטות והפיכת המערכות הציבוריות ליעילות וחסכוניות יותר. בנוסף, יוקם מוקד ידע ומרכז מחקר שיספק ליווי מקצועי למשרדי ממשלה ולרשויות מקומיות בתחום מדיניות הבינה המלאכותית.

עוד במסגרת הפעימה השנייה, יוקם מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, שיהווה פלטפורמה למחקרים מתקדמים בשילוב חוקרים מהאקדמיה הישראלית והבינלאומית וכן מהתעשיה. בנוסף, יושקו פרויקטי אתגר (Moonshot) שיתמקדו בפיתוחים מדעיים פורצי דרך לצד יישום בתעשייה ובמערכת הביטחון. לדברי רשות החדשנות, "פרויקטים אלו יחברו בין מחקרים פורצי דרך לתחומי ההייטק והטכנולוגיה הביטחונית, מה שיאפשר לישראל להוביל בתחומים חשובים על הבמה העולמית". 

"יאפשר לישראל להישאר בשורה הראשונה"

הגדלת ההון האנושי הוא אחד המרכיבים המרכזיים בפעימה השנייה, במטרה לספק מענה לצרכי התעשייה, האקדמיה והצבא בתחום הבינה המלאכותית. במסגרת זו יגובש מסלול הכשרה ייעודי בצה"ל, שיהווה מקור מרכזי למאות מומחים טכנולוגיים שיתמחו בתחום הבינה המלאכותית. כמו כן, יתקיימו מאמצים לגיוס מומחים בינלאומיים על ידי מתן תמריצים לאקדמאים ומומחים מחו"ל להגר לישראל ולתרום להתפתחות התחום.

הפעימה השנייה תעודד את מינוף מאגרי המידע הקיימים בישראל לטובת מחקר ופיתוח (מו"פ) בתחומי הבינה המלאכותית. מאגרי מידע ממשלתיים ונתונים ייחודיים שנאספו לאורך השנים יונגשו לחוקרים ולחברות טכנולוגיות, וישמשו בסיס למחקרים חדשים ולפיתוחים חדשניים. "הצעד הזה צפוי להאיץ את תהליכי המו"פ ולהעניק לישראל יתרון תחרותי בזירה הבינלאומית", מסרו ברשות.

השקעה משמעותית תינתן למיזמים טכנולוגיים פורצי דרך בתעשיית ההייטק, אשר יתמקדו בפיתוחים שיובילו לקפיצות מדרגה טכנולוגיות בתעשייה הישראלית, ויקדמו תחומים חדשים וחדשניים בכלכלה הישראלית. מדובר על תחומים עתירי רגולציה בהם נדרשת התערבות ממשלתית לעידוד נסיינות ולהסרת חסמים.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין הדגיש את החשיבות של בינה מלאכותית בתחרות העולמית על חדשנות טכנולוגית. "הפעימה השנייה של התכנית תאפשר לישראל להישאר בשורה הראשונה בתחום זה. המיזמים והפרויקטים במסגרת התכנית הלאומית מייצרים סינרגיה מצוינת בין תעשיית ההייטק והאקדמיה וכן עם השירות הציבורי כאתר הרצה ויאפשרו להייטק הישראלי לשמור על ההובלה העולמית שלו בתחום זה".

בהקשר הביטחוני והצבאי, אמר ראש מפא"ת במשרד הביטחון תא"ל (מיל') ד"ר דניאל גולד, כי "הבינה המלאכותית משפיעה על שדה הקרב כבר בהווה. המשך ההשקעה בתכנית הלאומית לבינה מלאכותית מהווה הזדמנות אסטרטגית לחיזוק הביטחון הלאומי של ישראל. שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות במערכת הביטחון יביא לשיפור הליך קבלת ההחלטות המבצעיות והגברת היעילות בשדה הקרב המודרני. אנו רואים בשיתוף הפעולה בין מערכת הביטחון, האקדמיה, משרדי הממשלה והתעשייה מנוף חיוני להובלה טכנולוגית ולשמירה על היתרון האיכותי של צה"ל".

רשות החדשנות מרחיבה את קרן יוזמה 2.0

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין. קרדיט: חנה טייב]

רשות החדשנות ומשרד האוצר מדווחים היום (ד') כי קרן יוזמה 2.0, שהושקה בחודש אפריל, עוררה ביקוש יתר בהיקף של כ-474 מיליון דולר ובחרו לגשת אליה כמעט כל הגופים המוסדיים בישראל. הקרן נועדה לתמרץ גופים מוסדיים להשקיע בקרנות הון-סיכון ישראליות המשקיעות בחברות ישראליות, וזאת על רקע הירידה החדה בהיקף ההשקעה של משקיעים מוסדיים בהייטק הישראלי. "הביקוש לתוכנית היה גדול ביותר ומוכיח כי למוסדיים יש אמון בהייטק ובחדשנות הישראלית", נכתב בהודעה.

כדי לתת מענה לביקוש היתר, הרשות ומשרד האוצר מתכננים לבצע פעימה שניה לקרן במסגרת שנת התקציב 2025. הגופים שזכו הם: אלטשולר שחם גמל ופנסיה בע"מ, אגודה שיתופית של עובדי התעשייה האווירית לניהול קופות גמל בע"מ, אנליסט, הפניקס חברה לביטוח, הראל, הנדסאים וטכנאים – חברה לניהול קופות גמל בע"מ, החברה לניהול קרן ההשתלמות להנדסאים וטכנאים בע"מ, יהב אחים ואחיות – חברה לניהול קופות גמל בע"מ, רעות חברה לניהול קופות גמל בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ, מבטחים מוסד לבטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, מור גמל ופנסיה בע"מ, מגדל חברה לביטוח בע"מ, קרנות השתלמות למורים ולגננות – חברה מנהלת בע"מ, קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ, קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ.

שמה של הקרן מתכתב עם "קרן יוזמה" שהושקה בשנות התשעים, תחת שר האוצר דאז בייגה שוחט, והצליחה בזמנו להגביר משמעותית את היקף ההשקעה של המוסדיים בהייטק הישראלי, דבר שתרם תרומה משמעותית להתפתחות האקוסיסטם המקומי.

פחות סיכון, יותר תשואה

לפי דו"ח המשקיעים של IVC-GNY-KPMG ורשות החדשנות, שפורסם באחרונה, היקף ההשקעות של גופים מוסדיים בחברות טכנולוגיה ישראליות צנח ב-2023 בכ-70%, לסכום כולל של כ-143 מיליון דולר, בהשוואה ל-486 מיליון דולר בשנת 2022.

במסגרת מנגנון הקרן, הרשות תוסיף 30 סנט על כל דולר של השקעה מצד גוף מוסדי בקרנות הון-סיכון ישראליות, ותוותר, באופן מלא או חלקי, על חלקה היחסי בתשואה מההשקעה בקרנות. כך למעשה, התשואה הפוטנציאלית של המשקיע המוסדי מהשקעתו בקרן תהיה גבוהה יותר והסיכון נמוך יותר. תקציב התוכנית עומד על כ-160 מיליון דולר כספי מדינה, אשר צפויים להוביל להשקעות בהיקף של כ-700 מיליון דולר לפחות מצד המוסדיים.

מרכז הקוונטום הישראלי נפתח – מה הוא כולל?

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מערכת OPX1000 של Quantum Machines. מקור: Quantum Machimes]

בימים אלה נחנך באוניברסיטת תל אביב המרכז הישראלי למחשוב קוונטי (IQCC), אשר נבנה בעלות כוללת של 100 מיליון שקל במימון רשות החדשנות. המרכז ישרת את קהילת המחשוב הקוונטי וכן מכוני מחקר אקדמיים ומרכזי מו״פ של תעשיות מתקדמות בארץ ובעולם, וכן יציע שירותי מו"פ מסובסדים לחברות סטארט-אפ.

המרכז כולל שלושה מחשבים קוונטיים, המתבססים על קיוביטים מסוגים שונים, ובכלל זה מחשב קוונטי מוליך-על עם מעבד קוונטי של 25 קיוביטים מתוצרת Quantware, ומחשב קוונטי פוטוני עם 8 qumodes של ORCA. מעבדים קוונטיים ומחשבים קוונטיים נוספים יתווספו בחודשים הקרובים. זהו המרכז הראשון בעולם שמכיל מספר פלטפורמות של מחשבים קוונטיים וסוגים שונים של קיוביטים במיקום משותף.

המרכז גם משלב בין משאבי מחשוב קוונטי ומחשבי על (HPC), ויספק נגישות לענן על מנת לאפשר למשתמשים גישה מרחוק לסביבת המחשוב. בנוסף יציע המרכז testbed מתקדם שיסייע לפיתוח טכנולוגיות מחשוב קוונטי חדשות.

מי שזכתה בקול הקורא של רשות החדשנות להקמת תשתית עבור מערכות המחשוב הקוונטי במרכז היא חברת Quantum Machines הישראלית, המספקת מערכות שליטה ובקרה למחשבים קוונטיים. במסגרת השירותים ש-QM מספקת למרכז, כל המחשבים בו עושים שימוש במערכת השליטה והבקרה OPX שפיתחה QM, וכן במרכז נפרסה, בפעם הראשונה, המערכת DGX Quantum, המספקת תשתית מאוחדת למחשוב קוונטי-קלאסי, אשר פותחה במשותף על ידי Quantum Machines ואנבידיה.

המערכת משולבת באופן הדוק עם אשכול מחשוב-על המורכב ממעבדי NVIDIA GPU, ומעבדי ARM ו-AMD, כולם מחוברים לפלטפורמות ענן של AWS המאפשרות גישה מרחוק ומינוף משאבי מחשוב ענן נוספים. המרכז משתמש גם במערכת OPX1000 החדשה של QM, שמסוגלת לתמוך ב-1000 קיוביטים ומעלה.

ד"ר איתמר סיון, מייסד משותף ומנכ"ל QM הדגיש את החשיבות של נגישות למחשוב קוונטי עבור האקוסיסטם המקומי. "במרוץ העולמי לפיתוח מחשוב קוונטי מעשי, גישה לתשתיות מתקדמות היא חיונית. מרבית מתקני מחקר המחשוב הקוונטי המתקדמים בעולם סגורים או מציעים גישה מוגבלת מאוד למי שמחוץ לארגון שלהם. אי אפשר להיכנס לתחום ולהתחרות בהצלחה אם צריך לטוס חצי עולם רק כדי לקבל גישה מוגבלת. כשחשבנו מה יניע את המחשוב הקוונטי קדימה, הבנו שהאמצעי הוא בניית המתקן המתקדם ביותר מבחינת יכולת הפעולה, מודולריות ואינטגרציה עם HPC ועם הענן. גישת הארכיטקטורה הפתוחה שלנו תבטיח שניתן יהיה לשדרג ולהרחיב את המתקן באופן רציף כדי להישאר בחזית הטכנולוגיה, מה שיהפוך אותו למאיץ של כל האקוסיסטם בישראל ובעולם".

צילום: דימה קרמניצקי

ד"ר יונתן כהן, מייסד משותף ו-CTO ב-QM: "עד היום מפתח של שבב מעבד קוונטי היה צריך לבנות מערך בדיקות משלו, בעלות של מיליונים. בנינו את המתקן המתקדם ביותר שאפשר להעלות על הדעת, כדי שימשוך אליו חברות וחוקרים מרחבי העולם. כשניגשנו לפרויקט טכנולוגיות רבות שהיו נחוצות כדי לאפשר אותו עדיין לא היו קיימות, אז השקענו שנתיים בבנייתן בשיתוף עם חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם. כעת חוקרים יכולים לחבר את השבב שלהם ל-testbed שלנו, להפיק תועלת מהמתקן המתקדם ביותר בעולם, להאיץ את תהליך הפיתוח שלהם ולהפחית את העלויות באופן משמעותי."

חברת Quantum Machines הוקמה בתחילת 2018 על ידי ד”ר איתמר סיון, מנכ"ל, ד”ר יונתן כהן, CTO , וד”ר נסים אופק, סמנכ”ל מחקר, שלושתם דוקטורים לפיזיקה עם התמחות במחשוב קוונטי ואלקטרוניקה קוונטית. החברה גייסה 110 מיליון דולר מהקרנות Battery Ventures Partners, Red Dot Capital, Qualcomm, TLV Partners, Maor Investments, Claridge, אביגדור וילנץ ומשקיעים נוספים ומעסיקה 160 עובדים, מחציתם בישראל והשאר בדנמרק, גרמניה, יפן, ארה"ב ומדינות נוספות.

נבחרו 8 קבוצות להקמת מועדוני אנג'לים שישקיעו בטכנולוגיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: יו"ר רשות החדשנות, אלון סטופל. צילום: חנה טייב

רשות החדשנות הכריזה על 8 הקבוצות שזכו במכרז להקמת מועדוני אנג'לים אשר ישקיעו בחברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות עומק (דיפטק). הקבוצות נבחרו מתוך 40 הצעות שהוגשו. במסגרת הפרוייקט, הזכיינים יקבלו מענק של 900 אלף שקל בשנה, בכל אחת משלוש שנות הזיכיון. יו"ר רשות החדשנות, אלון סטופל, אמר שבשנים האחרונות חלה ירידה במספר האנג'לים המשקיעים בישראל בחברות בשלבי Pre seed ו-Seed, שהם בעלי חשיבות רבה בהנבטת חברות סטארט–אפ חדשות".

ראש חטיבת ההזנק ברשות החדשנות, חנן ברנד, הסביר מדוע הרשות יצאה למכרז: "המשקיעים הפרטיים ׁ(אנג'לים) הם משאב קריטי להקמת חברות הזנק בישראל, הן מבחינת מימון והן מבחינת הערך המוסף הרב שהם נותנים ליזמים בתחילת דרכם. עם זאת, בתחום זה ישנו כשל מובנה: ליזמים קשה מאד לאתר משקיעים פרטיים המוכנים להשקיע בחברות צעירות, ולמשקיעים פוטנציאליים קשה לנהל תהליך מובנה ומוסדר של חשיפה וניהול השקעותיהם בחברות הזנק".

הזוכים במסלול מועדון אנג'לים:

  1. טק קלאב וי.סי. בע"מ – מנכ"לית המועדון היא סתיו ארז. טק קלאב וי.סי הינו מועדון משקיעים חדש המיועד למגה–אנג'לים מהארץ ומהעולם, המעוניינים להצטרף להשקעות בטכנולוגיות פורצות דרך בשלבים מוקדמים, דרך פלטפורמת השקעות חכמה וסלקטיבית. כמו כן יעסוק המועדון בהקמת חברות הזנק והשקעות במודל Venture Creation.

  2. פורום המשקיעים בע"מ – מנכל"ית המועדון היא מיכל אתי מטרני רייטן. פורום המשקיעים הינו מועדון חדש שיוקם, בין שותפיו נמצאים איגודים מקצועיים כמו פורום מנהלי הכספים ראשיים ופורום ראשי החברות לעידוד הצמיחה והתעסוקה, אוניברסיטת בן גוריון ובכירים בעולמות ההייטק. הבסיס הרחב של בעלי המניות במועדון מאפשר חשיפה לחברות מתחומים טכנולוגיים רבים, בדגש על DeepTech.

  3. בבא מציעא ג.פ שותפות מוגבלת – מנכ"ל המועדון הוא ליאור אלקן. במועדון שותפים חברות ואנג'לים מישראל ומהעולם המנוסים מאד בהשקעות אנג'לים, בתמיכה בחברות הזנק ובעלי רשת קשרים ענפה מאד לחברות ולמשקיעים. המועדון יפעל  לייצר אימפקט נרחב, בסיס משקיעים איתן, גיוס משקיעים חדשים מהעולם, ותוכנית פעולה רבת שנים במטרה לפתור את בעיית חסם הגיוס הראשוני של חברות בתחילת דרכן.

  4. ווינגס איי.אל בע"מ – מנכ"ל המועדון הוא אלירן עזר. ווינגס איי.אל הינו מועדון משקיעים חדש שהוקם במטרה למצב את ישראל כמובילה בהשקעות ופיתוח טכנולוגיות מתקדמות. המועדון יפעל להוות "צינור החמצן" הראשון לסטארטאפים כחול–לבן עתירי טכנולוגיה, יוביל השקעות ויסייע לחברות לייצר הוכחת היתכנות מספקת לטכנולוגיה מתקדמת, למסחר אותה, ולהתקדם לסבבי גיוס נוספים.

  5. ארץ אנג'לס בע"מ – מנכ"ל המועדון הוא ניר בלזר. בין שותפיו חברות עסקיות וחברות לתועלת הציבור כמו חברת ארץ נושבת, איגוד התעשיה הקיבוצית, קרן קמ"ע התנועה הקיבוצית המאוחדת, קק"ל צמח כנרת השקעות ופיתוח ועוד. המועדון נוסד כחלק מאסטרטגיה של בעלי מניותיו להרחבת ההשפעה של החדשנות הטכנולוגית הישראלית על הכלכלה והחברה. בעלי המועדון, מנהלי המועדון, חברי ועדת ההשקעות והאנג'לים המנוסים התאגדו במטרה לסייע ליזמים וללוות אותם לא רק בסבבי הגיוס הראשוניים אלא גם בהצמחתן לחברות, שיגדלו וישפיעו על ההתיישבות, החקלאות, הכלכלה והחברה בישראל.

  6. איי.אל אנג'ל קלאב בע"מ – מנכ"ל המועדון הוא רם יוניש. במועדון שותפים משקיעים מנוסים ויזמים סדרתיים מוכרים בתעשייה. למועדון אסטרטגיה מקיפה ליצירת מכפילי כח הן למשיכת חברות, להשקעה ולמתן תמיכה מקיפה והן ביצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים לקידום החברות בהן ישקיעו. המועדון יפעל במודל ייחודי ליצירת רשת שגרירים בינלאומית, לגיוס משקיעים נוספים מהעולם ויוביל השקעות ראשוניות בחברות דיפטק.

  7. שמונה מאתיים אנג'לס בע"מ – מנכ"לית המועדון היא הדר אבטליון דגן. המועדון הוקם בשותפות של מובילים באקוסיסטם כמו עמותת בוגרי 8200, קרנות ההון סיכון Grove Ventures ו-IL Ventures, חברת הביטוח הראל ועוד. המועדון יתמקד בהשקעות בתחומי industry 4.0, אגטק, פודטק ועוד, יסייע לקידום החברות בהן ישקיע, ימשוך משקיעים ויכשיר בעלי הון המעוניינים להשקיע בטכנולוגיות חדשניות ובעלות סיכון גבוה.

  8. זיו האפט יעוץ וניהול בע"מ– מנכ"ל המועדון הוא תמיר נחמיאס. מועדון האנג'לים שמקימה BDO בשותפות SeedBiz יאגד ויפעיל רשת קשרים ענפה בישראל, ארה"ב, איחוד האמירויות, בחריין ומדינות המפרץ, סין, הודו, וייטנאם ועוד. למועדון מעגל של מאות שותפים אסטרטגיים ואלפי לקוחות, בהן חברות מובילות בתעשייה, גופים בנקאיים וקרנות. המועדון יפעל לחבר בין יזמים למשקיעים, להגדיל את היקף ההשקעות במיזמים ישראלים ולהשקיע בחברות מתחומים כגון אקלימטק, אגריטק, פודטק, בריאות ומדעי החיים.

הקניין הרוחני של ההייטק הישראלי בורח לחו"ל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

סקר האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), שפורסם היום (ג') במסגרת דו"ח "מצב ההייטק 2024", של רשות החדשנות, חושף מגמת בריחה מדאיגה של הקניין הרוחני מישראל. הסקר שנערך בשבועות האחרונים בקרב 30 קרנות הון סיכון ישראליות מגלה שרובן זיהו תהליך שבו חברות פורטפוליו שלהן מוציאות את הקניין הרוחני לחו"ל. כ-40% מהקרנות דיווחו שלפחות אחת מחברות הפורטפוליו שלהן העבירה פעילות לחו"ל עקב חוסר היציבות החברתית, הפוליטית והביטחונית בישראל.

רבע מהקרנות העריכו שכשליש מחברות הפורטפוליו שלהן כבר העבירו פעילות משמעותית לחו"ל בשנה האחרונה – או שיעשו זאת בשנה הקרובה. מדובר בהעברת פעילות שאינמה נובעת מגידול אורגני של החברות, כלומר הוצאתה מישראל. כ-23% מהקרנות שמדובר ביותר משליש מחברות הפורטפוליו שלהן. הקרנות מסבירות זאת בקושי הגובר לבצע עסקים תחת זהות ישראלית: כ-65% מהקרנות דיווחו שחברות הפורטפוליו שלהן מתקשות לקבל מימון לצורך ביצוע השקעות בישראל.

הקרנות שהשתתפו בסקר מעריכות שהיקף ההשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות צפוי להצטמצם בשנה הקרובה: כ-41% מהן מאמינות שהיקף ההשקעות של קרנות זרות יהיה ב-2024 נמוך מאשר ב-2023, וכ-15% מהן סבורות שגם היקף ההשקעות של קרנות מקומיות יצטמצם ב-2024. בשורה התחתונה, הקרנות מעריכות שאי-היציבות המקומית משפיעה לרעה על האופן שבו נתפסים סטרטאפים ישראלים, שהיא גרמה להוצאת פעילות וקניין רוחני מישראל ושהמגמה הזו צפויה להחמיר בשנה הקרובה.

ראוי להזכיר ששנת 2023 היתה שנה קשה במיוחד בתחום ההשקעות בהייטק. להערכת רשות החדשנות, באותה שנה חלה ירידה של 55% בהיקף ההשקעות בהייטק הישראלי, שהיא גבוהה משמעותית מהירידה הכללית שניצפתה במרכזי הטכנולוגיה באירופה ובארה"ב. גם הקרנות הישראליות מתחילות להתייבש: בשנת 2023 חלה ירידה של 70% בהיקף גיוסי ההון של הקרנות הישראליות ביחס לממוצע של השנים 2018-2022. זאת, בהשוואה לירידה של 30%-40% במרכזי ההייטק המובילים בעולם.

מדובר בתופעה שאם לא תיבלם, תהיה בעלת השלכות חמורות מאוד על הכלכלה. תעשיית ההייטק הישראלית מעסיקה כ-396,000 עובדים בכ-9,200 חברות, בהן 515 חברות רב-לאומיות. התעשייה הזו אחראית לכ-53% מהייצוא הישראלי השנתי, כאשר כ-40% מהצמיחה של המשק הישראלי מיוחסת לתעשיית ההייטק. מכאן ברור שמדובר בתעשיית ליבה בעלת השפעה מכריעה על הכלכלה הלאומית, ולכן שימור הקניין הרוחני של הוא בעל חשיבות לאוית ראשונה במעלה.

רשות החדשנות משיקה את קרן יוזמה 2.0

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין]

רשות החדשנות, בשיתוף משרד האוצר, מודיעה היום (א') על השקת "קרן יוזמה 2.0", שמטרתה לתמרץ גופים מוסדיים להשקיע בקרנות הון-סיכון ישראליות המשקיעות בחברות ישראליות, וזאת על רקע הירידה החדה בהיקף ההשקעה של משקיעים מוסדיים בהייטק הישראלי. הקרן החדשה היא מרכיב נוסף בחבילת התמריצים שגיבשה רשות החדשנות להייטק הישראלי כדי לתת מענה לאתגרי השעה.

שמה של הקרן מתכתב עם "קרן יוזמה" שהושקה בשנות התשעים, תחת שר האוצר דאז בייגה שוחט, והצליחה בזמנו להגביר משמעותית את היקף ההשקעה של המוסדיים בהייטק הישראלי, דבר שתרם תרומה משמעותית להתפתחות האקוסיסטם המקומי.

לפי דו"ח המשקיעים של IVC-GNY-KPMG ורשות החדשנות, שפורסם באחרונה, היקף ההשקעות של גופים מוסדיים בחברות טכנולוגיה ישראליות צנח ב-2023 בכ-70%, לסכום כולל של כ-143 מיליון דולר, בהשוואה ל-486 מיליון דולר בשנת 2022.

פחות סיכון, יותר תשואה

במסגרת מנגנון הקרן, הרשות תוסיף 30 סנט על כל דולר של השקעה מצד גוף מוסדי בקרנות הון-סיכון ישראליות, ותוותר, באופן מלא או חלקי, על חלקה היחסי בתשואה מההשקעה בקרנות. כך למעשה, התשואה הפוטנציאלית של המשקיע המוסדי מהשקעתו בקרן תהיה גבוהה יותר והסיכון נמוך יותר. תקציב התוכנית עומד על כ-160 מיליון דולר כספי מדינה, אשר צפויים להוביל להשקעות בהיקף של כ-700 מיליון דולר לפחות מצד המוסדיים.

המסלול, שיפעל למשך 20 החודשים הקרובים, יהיה מסלול ירוק לחלוטין, דהיינו, ללא התערבות הרשות בשיקולי ההשקעה של המוסדיים או של מנהלי קרנות הון הסיכון, שיוכלו להשקיע את הכסף על-פי מדיניות ההשקעה שלהם.

תמרוץ נוסף יינתן למוסדיים אשר ישקיעו בקרנות המשקיעות בחברות טכנולוגיה עמוקה, באמצעות הטבה מוגדלת לפיה יוכל המוסדי לקנות החוצה את הרשות במועד לבחירתו ללא כל ריבית, כלומר, הגופים המוסדיים, ובאמצעותו הציבור, ייהנו מהגדלה מקסימלית של התשואה על השקעתם.

רשות החדשנות החלה במכרז להקמת 3 חממות דיפ-טק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין]

רשות החדשנות הכריזה על פתיחת הליך תחרותי להקמת שלוש חממות טכנולוגיות חדשות בתחומי הטכנולוגיה העמוקה (Deep Tech), אשר ינביטו ויצמיחו חברות הזנק חדשות בעלות חדשנות טכנולוגית. המהלך הוא חלק מהאסטרטגיה של הרשות לקדם גיוון בתחומי הפעילות הטכנולוגיים של חברות הסטארט-אפ הישראליות, שנוטות במידה רבה לעולמות הסייבר, התוכנה הארגונית והפינטק. במסגרת זו, השיקה באחרונה הרשות קרן הזנק חדשה, שתשקיע כמיליארד שקל בשנה בחברות דיפ-טק.

במסגרת ההליך, ייבחרו שלושה גופי השקעה חדשים, אשר יעניקו גיבוי פיננסי ומסגרת תומכת להקמה ובנייה של חברות הזנק חדשות – ותמיכה בהם כל הדרך משלב הרעיון או מסחור הידע ועד, לכל הפחות, גיוס ההון המשמעותי הראשוני (סבב A).

הגופים שיבחרו בתכנית החממות יזכו להשתתפות משמעותית – ולדברי הרשות, חסרת תקדים בהיקפה – בסך של עד 40 מיליון שקל (מעל 10 מיליון דולר) לתקופה של 5 שנים, בדמי הניהול של החממה והקמת מעבדה מרכזית שתאפשר תמיכה במחקר והפיתוח  של המוצרים שיפותחו על ידי החברות שיונבטו בה. בנוסף, החברות שיונבטו בחממה יוכלו לקבל עוד עשרות מיליוני שקלים של השקעות לא-מדללות מרשות החדשנות בשלל מסלולים.

מהרשות נמסר כי ההליך התחרותי יהיה פתוח לכשישה חודשים. ועל המגישים להוכיח זמינות של מקורות מימון בהיקף של 120 מיליון ₪ לכל הפחות, שיוקצו ויושקעו בחממה ובחברות החממה בתקופת הזיכיון.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "אחד היתרונות המרכזיים של החממות הטכנולוגיות לאורך שנות פעילותן, הוא יכולתם לייצר חברות בעלות חדשנות עמוקה בישראל, לעיתים קרובות ממש משלב הרעיון או המחקר האקדמי, תוך השתתפות המדינה בסיכון. התוספת שאנחנו רוצים לראות מהחממות החדשות שיבחרו בהליך התחרותי, היא היכולת למשוך בעלי מניות ושותפים פיננסיים ישראלים ובינלאומיים חזקים שיאפשרו תמיכה בחברות לאורך זמן רב יותר, משיכת ההון הפרטי הנדרש לצמיחתם ולגדילתם לשווקים הבינלאומיים, והפיכתם לחברות גדולות וברות קיימא בישראל. בצורה זו אנו מאמינים כי החממות יוסיפו לחזק את  התחרותיות של ישראל מול מרכזי חדשנות עולמיים".

סרטון הסבר של רשות החדשנות על קרן ההזנק בתחום הדיפ-טק:

רשות החדשנות השיקה את קרן ההזנק לחברות דיפ-טק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין]

רשות החדשנות הכריזה היום (ב') על השקת קרן הזנק חדשה, בהיקף של מיליארד שקל בשנה, שתתמקד בהשקעה בחברות סטארט-אפ עתירות מו"פ (דיפ-טק). הקרן תבצע את המימון בחברות באופן ישיר, כחלק מסבבי גיוס ההון של החברות. חברות יוכלו להגיש בקשה לקבלת מימון החל מתאריך 4.3.24. במהלך חודש מרץ תקיים הרשות גם שורה של וובינרים על המסלולים השונים של הקרן.

היוזמה להקמת קרן ההזנק אושרה בחודש שעבר במסגרת אישור תקציב המדינה בממשלה, והיא נדבך אחד בחבילת תמריצים שנועדו לתמוך בהייטק הישראלי בתקופה המאתגרת הנוכחית של ירידה בהיקף ההשקעות הזרות. במסגרת הקרן החדשה, הרשות תזרים את ההון ישירות כחלק מסבבי הגיוס הראשונים. הקרן בנויה מ-3 מסלולי השקעה מרכזיים: מסלול פרה-סיד, שבו הרשות תעניק מענקים בגובה 60% מסך סבב גיוס של עד 2.5 מיליון שקל. מסלול סיד, שבו תעניק הרשות מענקים בגובה של 50% מסך סבב גיוס של עד 10 מיליון שקל, ומסלול סבב A, שבו הרשות תעניק מענקים בגובה 30% מסך סבב של עד 50 מיליון ש"ח.

הקרן תתמקד בחברות דיפ-טק, מתוך מטרה לעודד הקמה של חברות בתחומים הללו ולאפשר להן לגייס את ההון הנדרש כדי להוציא לפועל את תוכניות הפיתוח. כ-40% מהסטארט-אפים החדשים שנפתחים בהייטק הישראלי מתמקדים בתחומי התוכנה הארגונית, פינטק וסייבר, והן גם מושכות את מירב ההון. פעמים רבות, חברות דיפ-טק מגייסות הון נמוך מדי שלא מאפשר להן להגשים את הפוטנציאל שלהן. ברשות מאמינים כי השתתפות ישירה בסבבי גיוס תפחית את הסיכון מהמשקיעים הפרטיים ותסייע לחברות להשיג גיוסי הון גדולים יותר.

 

רשות החדשנות תשקיע חצי מיליארד שקל בחברות דיפ-טק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין

ממשלת ישראל אישרה אתמול (ב'), במסגרת התקציב ל-2024, חבילת תמריצים משמעותית מאוד להייטק הישראלי. הממשלה אישרה תוספת תקציבית של כמיליארד שקל למימון שורה של תוכניות של רשות החדשנות. בין התוכניות: המשך סיוע החירום לחברות סטארט-אפ שנקלעו למצוקה פיננסית, הקמת קרן הזנק שתשקיע ישירות בחברות דיפ-טק, תמרוץ משקיעים מוסדיים להשקיע בקרנות הון-סיכון ישראליות, הקמת חממות טכנולוגיות, מועדוני אנג'לים ועוד.

ההייטק הישראלי היה אחראי ב-2022 לכמעט מחמישית מהתוצר של המשק הישראלי. עם זאת, בשנת 2023, על רקע הנסיגה בשווקי ההון העולמיים, אי היציבות הפוליטית בישראל וכעת גם המלחמה, מגזר ההייטק חווה ירידה משמעותית בכל המדדים, ובראשם ירידה של כ-60% בהיקף השקעות ההון ב-2023.

במסגרת התוכניות החדשות, רשות החדשנות תשיק קרן הזנק חדשה שתשקיע, לצד משקיעים מהשוק הפרטי, מעל חצי מיליארד שקל בשנה בחברות מעולמות הדיפ-טק. כיום, רשות החדשנות מעניקה מענקים לחברות לסיוע במימון תוכניות פיתוח ספציפיות. במסגרת הקרן החדשה, הרשות תזרים את ההון ישירות כחלק מסבבי הגיוס הראשונים – פרה-סיד, סיד ו-A.

הקרן בנויה מ-3 מסלולי השקעה מרכזיים: מסלול פרה-סיד, שבו הרשות תעניק מענקים בגובה 60% מסך סבב הגיוס, עם תקרת מענק של 1.5 מיליון ש"ח, ותקרת תקציב של 2.5 מיליון ש"ח. מסלול סיד, שבו תעניק הרשות מענקים בגובה 50% מסך סבב ההשקעה ועד לתקרת מענק של 5 מיליון ש"ח, ותקרת תקציב של 10 מיליון ש"ח, ומסלול סבב A, שבו הרשות תעניק מענקים  בגובה 30% מסך סבב ההשקעה עם תקרת מענק של 15 מיליון ש"ח, ותקרת תקציב של 50 מיליון ש"ח.

הקרן תתמקד בחברות דיפ-טק, מתוך מטרה לעודד הקמה של חברות בתחומים הללו ולאפשר להן לגייס את ההון הנדרש כדי להוציא לפועל את תוכניות הפיתוח. כ-40% מהסטארט-אפים החדשים שנפתחים בהייטק הישראלי מתמקדים בתחומי התוכנה הארגונית, פינטק וסייבר, והן גם מושכות את מירב ההון. פעמים רבות, חברות דיפ-טק מגייסות הון נמוך מדי שלא מאפשר להן להגשים את הפוטנציאל שלהן. ברשות מאמינים כי השתתפות ישירה בסבבי גיוס תפחית את הסיכון מהמשקיעים הפרטיים ותסייע לחברות להשיג גיוסי הון גדולים יותר.

יוזמה משמעותית נוספת שאושרה אתמול היא הקמת קרן "יוזמה 2.0", כהמשך לאותה קרן ממשלתית שהוקמה בשנות התשעים על ידי שר האוצר דאז בייגה שוחט ונחשבת לאחת התוכניות הממשלתיות שסייעו להייטק הישראלי לפרוץ. מטרת הקרן החדשה היא לתמרץ משקיעים מוסדיים, כמו קרנות פנסיה וקופות גמל, להגדיל את השקעותיהם בקרנות הון-סיכון ישראליות שמשקיעות בחברות ישראליות, וכך להפחית את התלות בהון זר (שאחראי לכ-80% מהיקף ההשקעות בחברות הישראליות) ולהגדיל את נזילות ההון המקומי, בייחוד בתקופה שבה המשקיעים הזרים מגלים זהירות.

במסגרת הקרן, רשות החדשנות תבצע השקעה "צד בצד" עם משקיעים מוסדיים ישראלים בקרנות הון סיכון ישראליות. ההשקעה תתבצע ביחס של 1 ל-3, כלומר, על כל דולר שישקיעו המוסדיים בקרנות הישראליות, הרשות תוסיף כ-30 סנט. ברשות מעריכים כי המנגנון הזה יוביל להשקעה של כמיליארד דולר בשנים 2024-2026 בקרנות הון-סיכון ישראליות, שליש מתוך סכום זה (800 אלף שקל) יהיה כאמור כסף ממשלתי. 

עוד אושר אתמול: תוספת של 200 מיליון שקל לקרן החירום שהשיקה הרשות בעקבות המלחמה במטרה לתמוך בחברות סטארט-אפ שנקלעו למצוקה פיננסית בעקבות ביטול או דחייה של סבבי גיוס על רקע המלחמה ובקופת המזומנים נותרה להן יתרה שמספיקה ל-6 חודשים בלבד. הרשות חילקה בנובמבר-דצמבר מענקי סיוע בגובה של 200 מיליון שקל, והתקציב הנוסף ישמש למענקים שיחולקו עד חודש מרץ.

אלון סטופל נכנס לתפקיד יו"ר רשות החדשנות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ד"ר אלון סטופל מחליף את ד"ר עמי אפלבום בתפקיד יו"ר רשות החדשנות. הממשלה אישרה את המלצת שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, אחרי שמועמדותו לתפקיד אושרה על-ידי ועדת האיתור ונציבות שירות המדינה. סטופל מגיע מליבת הפעילות של תעשיית האלקטרוניקה הביטחונית. בשנים האחרונות הוא שימש כסמנכ״ל ומדען ראשי של חברת אלביט מערכות. לפני-כן מילא תפקידים בכירים בצה"ל ובמִנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא״ת) במשרד הביטחון.

עמי אפלבום פרש מהתפקיד באוקטובר 2023, לאחר שש שנים שבהן הוביל את רשות החדשנות שאליה נכנס בשנת 2017. הוא היה ממעצבי הרשות, שהיתה עדיין בצעדיה הראשונים (הוקמה ב-2016). לפני-כן שימש במשך 8 שנים כמנכ"ל חברת KLA Israel ותחת הנהגתו היא הגיעה להיקף מכירות של כחצי מיליארד דולר. בתקופת המעבר משמשת ד"ר עינת מגל, סגנית המדען הראשי לחדשנות וחברת מועצת רשות החדשנות, כממלאת מקום זמנית של יו"ר הרשות.

המדען הראשי של אלביט יהיה המדען הראשי של ישראל

ד"ר סטופל (בתמונה למעלה) הוא בעל תואר דוקטור (Ph.D) בהנדסת אלקטרוניקה, אלקטרוניקה–פיזיקלית ותואר שני במנהל עסקים שניהם מאוניברסיטת ת"א, ובעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מהטכניון. במסגרת תפקידיו במפא"ת הוא ניהל פרוייקטי פיתוח מרכזיים, דוגמת ניהול פרוייקט פיתוח מכ"ם Phased Array, הקמת וניהול תוכנית המיקוראלקטרוניקה לפיתוח רכיבים מיוחדים (MMIC, RF, Mix-Signal ועוד), ראש פרוייקט הפיתוח של מכ"ם SAR, מנהל תוכנית מו"פ מבוססת שיתופי פעולה ומנהל תחום החיישנים במנהלת חומה לתוכנית ההגנה בפני טילים .

סטופל נכנס לתפקיד המדען הראשי של אלביט בשנת 2016, והפעולה הראשונה שלו היתה ביצוע מיפוי מלא של כל הטכנולוגיות המצויות בידי החברה והטכנולוגיות החסרות לה. בהמשך הוא הקים וניהל את פרוייקט רכש הטכנולוגיות של אלביט, שכללה הקמת מרכזי מו"פ בארץ ובעולם וכניסה לפרוייקטי פיתוח משותפים עם ממשלות, אקדמיה וחברות בארץ ובעולם.

אלון סטופל נכנס לתפקיד בתקופה מאתגרת במיוחד: תעשיית ההייטק בישראל מצוייה במשבר עמוק כתוצאה מהקורונה, המהפיכה המשטרית והמלחמה שפרצה בעקבות מתקפת החמאס. מנתוני רשות החדשנות עצמה, עולה תמונה עגומה של ירידה חדה בהשקעות הזרות בתעשייה הישראלית, בריחת חברות סטארט-אפ לחו"ל, התמעטות במספר החברות המבוססות על טכנולוגיות עומק, ותקציב ממשלתי הנמצא תחת לחץ גובר, הן עקב צורכי המלחמה והן עקב סדרי עדיפות אחרים של הממשלה.

מחצית מחברות הסטארט-אפ במצוקת מימון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

סקר חדש של רשות החדשנות אשר פורסם היום (ד') מגלה שאופק המזומנים של יותר ממחצית מחברות ההייטק המצויות בשלבים מוקדמים הוא של פחות פחות מ-6 חודשים. בנוסף, כ-56% מהן צופות שלא יצליחו לגייס הון בסבב מימוני נוסף. פירוש הדבר שתעשיית חברות הסטארט-אפ הטכנולוגיות בישראל נקלעה למצוקת מימון שהיא כמעט חסר תקדים בתולדות התעשייה הישראלית. הסקר בוצע במחצית חודש נובמבר 2023. השאלון נישלח ל-2,800 חברות שנוסדו או שהגיעו לרמת סבב B בארבע השנים האחרונות. התקבלו קצת יותר מ-500 תשובות, כאשר כ-88% מהמשיבים היו ממייסדי החברה, והשאר ממנהלי הכספים.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין ׁ(בתמונה למעלה), אמר שענף ההייטק הישראלי סובל מזה תקופה ארוכה מירידה חדה בהשקעות ומתנהל בזירה של תחרות בינלאומית גוברת. "אנו מחויבים לעשות הכל כדי לשמר את העוצמה של ההייטק הישראלי ולמזער את הנזקים. לצד הערוץ המהיר שפתחנו בחודש הראשון למלחמה בתקציב של 400 מיליון שקל, אנו נצא במהלך המלחמה ולאחריה עם חבילה של מהלכים ופתרונות נוספים, כדי לייצר תמריצי השקעה במיזמים".

מהנתונים שהתקבלו עולה שאופק המזומנים (אורך ה-runway) של רוב החברות הוא עד כחצי שנה בלבד: 28% מהן העידו על אופק עד שלושה חודשים, 28% נוספים העידו על 3-6 חודשים. רוב החברות (59%) כבר נמצאות בשלבי גיוס, כאשר 71% צופות שיבצעו גיוס בשלושת החודשים הקרובים. יחד עם זאת, אין ביטחון שהגיוס יושלם בהצלחה: 56% מהנשאלים ענו שיש סבירות גבוהה עד גבוהה מאוד שהחברה לא תצליח לבצע סבב גיוס נוסף. שיעור דומה (55%) סבור שיש סבירות גבוהה עד גבוהה מאוד שהם לא יצליחו לבצע סבב גישור.

בגרפים למטה: תמונת מצב עדכנית מתוך סקר חברות רשות החדשנות, דצמבר 2023

היזמים הישראלים לא מאבדים תקווה

למרות המצב הקשה, רוב החברות שומרות על אופטימיות ונערכות לשיפור בפעילותן: יותר משליש מהחברות מעריך שסבב הגיוס הבא יהיה לפי שווי נמוך יותר מסבב הגיוס הקודם שלהן. יחד עם זאת, קרוב לשני שליש מהחברות (64%) השיבו שהתרחיש הסביר ביותר להמשך פעילותן בשנה הבאה הוא דווקא המשך הצמיחה. רק 12% מהחברות השיבו שהתרחיש הסביר עבורן הוא סגירת החברה או מכירתה בהפסד. האופטימיות של החברות באה לידי ביטוי גם בצפי להמשך גיוסי כוח אדם: על-פי תחזיות החברות, מספר המועסקים בישראל בחברות ההייטק בשלבים המוקדמים צפוי לעלות בכ-9% בשנה הקרובה.

רוב הגידול צפוי להתרכז דווקא בחברות קטנות (פחות מ-100 עובדים) בעוד שחברות גדולות צפויות דווקא לצמצם את מצבת כוח האדם בישראל (בשיעור של כ-3%). מספר המועסקים בחו"ל בחברות ישראליות צפוי לגדול גם הוא בכ-13% בממוצע בשנה הקרובה. שיעור הגידול עולה ככל שהחברה גדולה יותר. כך, חברות המעסיקות מעל 100 עובדים צופות שמספר המועסקים שלהן בחו"ל יעלה בכ-28%. תופעה זו גם מבטאת כניסה למכירות או הגדלת מאמצי השיווק, המכירות והתמיכה בלקוחות.

רשות החדשנות: "יש חברות בסכנת סגירה בחודשים הקרובים"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין]

רשות החדשנות ומכון המדיניות והמחקר SNPI פרסמו את ממצאיו של סקר ראשוני הצהרתי הבוחן את האתגרים עימן מתמודדות חברות ההייטק מאז פרוץ המלחמה. מהסקר, שעליו השיבו כ-500 חברות הייטק וסטארט-אפים, בסקטורים ובשלבי גיוס שונים, עולה כי המלחמה כבר נותנת את אותותיה על מגזר ההייטק.

הסקר התמקד בשני היבטים עיקריים: הפגיעה ברציפות התפקודית של החברות בעקבות גיוס עובדים משמעותיים למערך המילואים, והפגיעה בכושר המימון בעקבות ביטול ועיכוב הסכמי השקעות וקושי להגיע אל משקיעים.

הצלבה בין דיווחי החברות על אתגרי הון אנושי ומימון מעלה תמונה של פגיעה רוחבית בהייטק הישראלי – יותר מ-80% מהחברות דיווחו על פגיעה בעקבות המצב. מעל לרבע מהחברות דיווחו על פגיעה כפולה, הן בהשגת מימון והן בהון אנושי.

הפגיעה המשמעותית ביותר היא בעובדים: 70% מהחברות מדווחות על פגיעה ברציפות התפקודית בפעילות החברה בעקבות גיוס עובדים משמעותיים למילואים. ישנה התייחסות חוזרת לירידה בתפקוד גם של עובדים שאינם במילואים, אם בשל היעדר מסגרות לילדים או היעדר פניות רגשית.

ההייטק הישראלי חווה גם פגיעה משמעותית במימון, משאב הכרחי לקיומן של חברות. מעל ל-40% מהחברות המקומיות דיווחו על ביטול או עיכוב הסכם השקעה. השיעור גבוה עוד יותר בקרב חברות הנמצאות בסכנת סגירה מיידית (עד שלושה חודשי Runway), שם מעל ל-60% דיווחו על פגיעה במימון, ורק כ-10% מצליחות לייצר פגישות עם משקיעים.

המלחמה הנחיתה על ההייטק מכה נוספת בשנת משבר

חוסר הוודאות והבחירה של משקיעים רבים "לשבת על הגדר" בעקבות המצב מגיעה לאקוסיסטם שמלכתחילה התקשה לגייס, בין השאר בעקבות אי היציבות הפוליטית ערב פרוץ המלחמה לצד האטה הכלכלית הגלובלית.

בחינה לפי שלב ההשקעה האחרון של החברה אומנם מראה, כצפוי, שיעור גבוה יותר של חברות Early-Stage שחוו ביטול או עיכוב עסקת השקעה בעקבות המלחמה (47%), אך מצביעה על תופעה לא מבוטלת גם בחברות Late-Stage. כ-30% מהחברות עם סבב B ומעלה דיווחו על אתגר דומה, זאת למרות היותן חברות בשלות יותר, עם סיכון מופחת ועבר עשיר יותר של השקעות.

כמו כן, מעל ל-70% מהחברות שהשיבו על הסקר דיווחו על דחייה או ביטול פרויקטים משמעותיים והזמנות. היעדר יכולת לבצע פיילוטים וניסויים קליניים, לקדם פרויקטי מו"פ חשובים, לצד קשיים ביצוא ויבוא מחו"ל, מעידים על פגיעה רוחבית במנעד המגוון של חברות ההייטק הישראלי. כשני שליש מהחברות דיווחו על בעיות טכניות ואופרטיביות הקשורות למצב המלחמה. חברות רבות מעידות כי האתגר אינו רק מול לקוחות ושותפים מחו"ל, אלא בעיקר מול לקוחות ישראלים, המקפיאים את פעילותם בעצמם.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "היה לנו חשוב לבצע "בדיקת דופק" מקרוב של התעשייה והבנו מיידית כי הממצאים שבידינו מחייבים פעולה. הם מצביעים על מספר משמעותי של חברות הייטק, עם אופק שרידות (Runway) קצר אשר מצב המלחמה עיכב או עצר את סבב הגיוס שלהן. המשמעות היא שקיימות חברות העומדות בסכנת סגירה בחודשים הקרובים. אנו נמשיך לנטר את תעשיית ההייטק ונמשיך לספק מענים לצרכים שיתפתחו עם התארכות מצב הלחימה ולאחריו. זהו הזמן לעבודה צמודה בין הרשות לתעשייה ולגמישות מרבית של כלי ההשקעה שלנו כך שיתאימו לצרכים האמיתיים של החברות במצב הנוכחי. נעשה הכל כדי שגם ממשבר זה, כמו ממשברים קודמים, ההייטק הישראלי ייצא מחוזק יותר."

רשות החדשנות מקימה ערוץ מהיר לתמיכה פיננסית בסטארט-אפים בעת המלחמה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה: מנהל רשות החדשנות דרור בין

רשות החדשנות הודיעה על השקת ערוץ מענקים מהיר בהיקף ראשוני של 100 מיליון שקל, המיועד לתמיכה בחברות הזנק שהמלחמה פגעה ביכולתן לגייס הון. הערוץ יפעל במסגרת מסלול קרן המו"פ, ומיועד לסייע לחברות ישראליות הזקוקות למזומנים נוספים לצלוח את תקופת הלחימה. מדובר בעיקר בחברות המתמודדות עם בעיית ניצול מלא של יתרת המזומנים (Runway קצר) ומתקשות לגייס מהמשקיעים הון גישור בזמן המלחמה. הערוץ פועל במתכונת של 50% השלמה מהמשקיעים הפרטיים, כלומר שהיקף ההון הזמין בידי החברות צפוי להגיע לכ-200 מיליון שקל. הרשות הודיעה שבדיקת הזכאות ומתן התשובות יבוצעו במהירות. ההגשה תתחיל כבר בחודש נובמבר 2023.

המסלול מיועד לחברות טכנולוגיה הנמצאות בשלב פיתוח מוצר או תחילת מכירות, כולל חברות הנמצאות בסבב גיוס פעיל, אשר להן נכסים טכנולוגיים משמעותיים. מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שענף ההייטק המתמודד במהלך השנה האחרונה עם ירידה בהיקף ההשקעות, וכעת גם מושפע ממצב הלחימה. "אנו מחוייבים לתת לחברות רשת ביטחון מספקת כדי שההייטק הישראלי יצליח להתעצם ביום שאחרי. מטרת המענק ושורת ההקלות היא לספק מימון גישור להתמודדות עם האתגרים שמציב מצב החירום ולתמוך בחברות מצוינות אשר מצויות במצוקה זמנית בשל מצב הלחימה. חלקן חוות קשיים תזרימים, עיכובים וביטולים מול משקיעים פוטנציאליים והשהייה של פרויקטים משמעותיים ופיתוחים טכנולוגיים".

הקלות נוספות של הרשות

בנוסף, לאור האתגרים שמציבה מלחמת "חרבות הברזל" רשות החדשנות אישרה שורה של הקלות וצעדים תומכים לחברות הייטק כדי לסייע להן להתמודד עם הקשיים שעולים מאז פרצה המלחמה. ההקלות אושרו בתוקף מידי ולמשך 90 יום.

ההקלות הן:

  • בעקבות פניה לאיחוד האירופי ולמנהלי תכנית הורייזן לדחייה של מועדי ההגשה בעקבות המלחמה: עודכנו כי מועד ההגשה במסלול היחידני EIC Accelerator נדחה לבקשתנו בכ- 20 יום (מה 19/10 ל 8/11) , במסלול Pathfinder Challenges  נדחה מועד ההגשה מה 18/10 ל 25/10  –  מדובר בצעד משמעותי שמעניק  לחברות ההייטק הישראליות אורך נשימה של עוד כ 20 יום להגשות.  חשוב לציין כי מדובר  במסלול מענקים משמעותי מאוד לחברות, כאשר חברות זוכות צפויות לקבל מענק  של עד  2.5 מיליון יורו מענק בנוסף יכולות לקבל השקעת equity של עד 15 מיליון יורו.  עוד חשוב לציין כי רק במרץ האחרון  קיבלו 5 חברות יחד כ 50 מיליון יורו במענקים וב Equity .
  • הרחבת מועד הגשת תיקונים והבהרות: המועד להגשת הבהרות ותיקונים לבדיקת בקשות חדשות שהוגשו יוארך מעבר לחלון הסטנדרטי של 48 שעות.
  •   דחיית מועד להצגת מימון משלים לתקופה נוספת של עד 3 חודשים: חברות יהיו רשאיות לדחות את המועד להצגת מימון משלים לתקופה נוספת של עד 3 חודשים, מעבר לתקופה הראשונית של 60 הימים שנקבעה בנוהל. עיכוב בחתימה על מסמכי הפעלת תיק: לחברות יהיו 60 ימים נוספים, מעבר לתקופה הראשונית של 60 יום שנקבעה בנוהל, לחתום  על מסמכי הפעלת תיק. הקלה באימות חתימות: אימות החתימות על דוחות ומסמכים שיוגשו לרשות יתגמש וניתן יהיה לביצוע בזום. הגשת דוחות ללא עותקים סרוקים: חברות רשאיות להגיש דוחות במערכת החברות ללא צירוף עותקים סרוקים.
  •     הארכת מועד הגשת דוחות תקופתיים: המועד האחרון להגשת דוחות תקופתיים יוארך בשלושה חודשים נוספים מעבר לתקופה הראשונית של 60 הימים שנקבעה בנוהל.
  •     הרחבת המסלול הירוק: חברות יוכלו להגיש דוחות תקופתיים הכוללים חריגה עד לגובה של 20% בתת סעיף תקציבי, ללא צורך בהגשת בקשה לשינויים.
  •     דוחות תקופתיים קצרים יותר: חברות יכולות להגיש דוחות תקופתיים לתקופה קצרה משלושה חודשים מבלי להמתין לתום תקופת הדיווח על מנת לאפשר תזרים מזומנים שוטף.
  • בקשות נוספות לשינויי תכנית: מותרת בקשה נוספת לשינויים בתכנית מאושרת, בנוסף לשתי הבקשות שניתן כיום להגיש.
  •     בקשה לשינויים מעבר למועד שנקבע: בתאום עם הרשות ניתן להגיש בקשות לשינויים גם לאחר המועד הנקוב בנהלים.
  •     בקשות לשינויים מהותיים: חברות יכולות כעת להגיש בקשות לשינויים מהותיים גם במועד סגירת התיק, גמישות שלא הוענקה קודם לכן בהליך.
  •     הארכה לדוחות סופיים: המועד האחרון להגשת דוח טכני סופי ודוח פיננסי סופי מוארך בשלושה חודשים נוספים מעבר לתקופה של 90 הימים שנקבעה בנוהל.
  •     ביקורת סופית ללא ביקור רו"ח: לחברות יש אפשרות לבקש כי תבוצע ביקורת סופית ללא ביקור של רואה חשבון מוסמך (רו"ח) מטעם הרשות בחברה.
  •     הכרה בהוצאות שנצברו: בדוח הכספי הסופי יוכרו כעת הוצאות שנצברו בתקופת המחקר והפיתוח המאושרת, אשר שולמו בפועל ונפרעו לא יאוחר מ-120 יום מתום תקופת המו"פ המאושרת. בעבר, הוכרו רק הוצאות ששולמו ונפרעו תוך 60 יום מתום תקופת המו"פ.
  •     פריסה או דחיה של תשלומי תמלוגים והתחייבויות: הרשות הציגה נוהל המאפשר פריסה או דחיה של תשלומי תמלוגים והתחייבויות שוטפות אחרות, בכפוף לתשלום הפרשי ריבית והצמדה. אישור פרטני יינתן  על ידי  ועדת פריסות ייעודית.
  •     אי עיכוב תשלומים בגין חובות שאינם עולים על 10,000 ש"ח: הרשות לא תעכב תשלומים לחברות בשל חובות שוטפים לרשות אם הסכום לא יעלה על 10,000 ש"ח לתקופת הדיווח האחרונה.
  •     אי עיכוב תשלומים עקב היעדר תעודת רו"ח: תשלומים לחברות לא יעוכבו עקב אי הגשת דו"ח רו"ח

Next Silicon תקים מעבדת מו"פ לאומית בתחום מחשבי על

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין (מימין) ומייסד ומנכ"ל נקסט סיליקון, אלעד רז

חברת Next silicon מתל אביב ויקנעם, זכתה במכרז רשות החדשנות להקמת מעבדת מחקר ופיתוח לאומית בתחום המחשוב-על. המעבדה תכיל מגוון של מערכות מחשוב על, תקשורת ואחסון שיירכשו מהספקים המובילים בעולם. היא תספק לחברות טכנולוגיה וחוקרים שירותי מו"פ שייסייעו להם להאיץ את הפיתוח של טכנולוגיות לחישוב–על (HPC) וחישובים בתחום הבינה המלאכותית (AI). המעבדה תעמיד לרשות החוקרים את התשתית הפיסית הנחוצה להם לביצוע מחקרים וניסויים בתחומי החומרה ובתחומי התוכנה.

המעבדה תפעל במתכונת של מעבדת שירות שבה יש לחוקרים נגישות פיסית לציוד ולמערכות. השירותים שהיא תספק כוללים: אינטגרציה ובדיקות היתכנות של מוצרים דוגמת מאיצים, פתרונות תקשורת, תשתיות אחסון, תשתיות קירור, תוכנות scheduler וכלי ניהול ובקרה. מחקר ופיתוח ייעודי בכל שכבות החומרה והתוכנה של התשתית. סביבה נייטרלית לשיתוף פעולה במו"פ בין תאגידים ישראליים או בין תאגידים ישראליים לבין מוסדות מחקר ישראליים ואינטגרציה בין רכיבים ונתונים. שירותי ייעוץ של צוות מומחים (Professional Services) והכשרת כוח אדם למחקר, פיתוח, תמיכה ותפעול בתחום הפעילות של המעבד.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שהמעבדה נועדה לספק מענה לבעיה של מחסור בתשתיות בישראל. בין: "חברות ישראליות רבות נאלצות לבחור בין הקמת תשתית יקרה ביותר בכוחות עצמן,לבין קבלת השירות מחברות זרות, מהלך המוביל לבריחת ידע כבר בשלבים המוקדמים ולהשתלבות במסלולי פיתוח במדינות אחרות". חברת חברת נקסט סיליקון הוקמה בשנת 2018 על-ידי המנכ"ל אלעד רז ופועלת תחת מעטה של חשאיות. החברה מפתחת ארכיטקטורת חומרה ותוכנה חדשה עבור משימות מחשוב כבדות. עד היום היא גייסה יותר מ-200 מיליון דולר ממשקיעים ומעסיקה יותר מ-200 עובדים. היא פועלת מהמטה בגבעתיים עם שלוחות נוספות בירושלים, באר שבע, חיפה ויוקנעם.

כרם נבו מונתה לסמנכ"לית חטיבת הצמיחה ברשות החדשנות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כרם נבו מחברת Wix תיכנס באוקטובר 2023 לתפקיד סמנכ"לית ברשות החדשנות, ותהיה אחראית על חטיבת חברות הצמיחה ברשות, אשר מטפלת בקבוצת החברות הצומחות והגדולות בתעשיית ההייטק הישראלית. מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שכרם "מבינה לעומק את הצרכים והאתגרים הניצבים בפני חברות המבקשות להתבסס בישראל ולצמוח כאן. חברות הצמיחה מקיימות פעילות שאינה רק מו"פ, כגון שיווק, מכירות, ייצור ועוד. הן מהוות מרכיב קריטי באקוסיסטם הישראלי. הצרכים של חברות צמיחה שונים משל חברות הזנק ומתפקידנו לעזור להן על-מנת לחזק את היתרון התחרותי שלנו בעולם".

כיום כרם משמשת כראש מטה לנשיא Wix, ועוסקת בתחומים חוצי-ארגון שעליהם הוא מופקד, בהם: אסטרטגיה עסקית, תהליכי שינוי ארגוניים, שיתופי פעולה עסקיים, תפעול ובינוי, קשרי חוץ ומשקיעים, ועוד. במקביל היא אחראית על קשרי ממשל גלובליים של Wix ומטפלת בנושאי חקיקה דוגמת כלכלה דיגיטלית, מיסוי בינלאומי, שימוש בטוח ברשת וכדומה.

כרם היא מייסדת ומנכ"לית פורום חברות הצמיחה המונה כ-30 חברות הייטק ישראליות המעסיקות יותר מ-500 עובדים כל אחת. הפורום היה בפורום שותף בגיבוש מהלכים כגון: חקיקת חוק תעשיות עתירות ידע לשנת 2023, הגדרת מפעל טכנולוגי במסגרת חוק עידוד השקעות הון, העברת חקיקה בתחום הממשל התאגידי להתאמת דינים לדין האמריקאי, העברת חקיקת מס להקלה על ביצוע מיזוגים ורכישות כאשר החברה הישראלית היא הרוכשת, סיוע בעיצוב מסלול למומחים זרים להייטק ועוד.

רשות החדשנות תשקיע 113 מיליון שקל בהקמת מרכז לתשתית שירותי מו"פ לביו-התקנים

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: מנהל רשות החדשנות דרור בין]

רשות החדשנות פרסמה "קול קורא" המזמין חברות להגיש בקשות לקבלת מימון לצורך הקמת מרכז שיספק תשתית שירותי מו"פ עבור תחום הביו-התקנים מבוססי-שבבים (Bio-Convergence). ה"קול קורא" מתפרסם במסגרת התכנית הלאומית לביו-התקנים, וזאת לאחר שבשנה שעברה  המליצה המועצה למחקר ופיתוח אזרחי להגדיר את התחום כתחום עדיפות לאומית. הרשות הקצתה 113 מיליון שקלים לקידום התחום בישראל.

ברשות מסבירים כי חברות העוסקות בפיתוח ביו-התקנים, כדוגמת חיישנים דיאגנוסטיים לסביבה, שתלים חכמים, מעבדה על שבב, איברים על שבב ועוד, נדרשות לידע במגוון רחב מאוד של תחומים, מה שמייקר ומעכב את תהליך הפיתוח. לכן, מטרות המרכז שיקום הן לספק שירותי מו"פ לתעשייה ולחוקרים המפתחים ביו-התקנים, שירותי ייצור אבות טיפוס וסדרות קטנות, פיתוח ידע ייחודי, וביצוע הכשרה ופיתוח הון אנושי מתאים.

מקור התרשים: רשתו החדשנות

תחום הביו-התקנים  משלב טכנולוגיות בתחום הביולוגיה ומדעי החיים, עם טכנולוגיות מעולמות ההנדסה והתוכנה. זהו תחום חדש שגדל בקצב מואץ בתעשייה העולמית ותופס מקום חשוב בעולמות הרפואה, הסביבה, אקלים, אנרגיה, חקלאות, מזון, ביטחון וסקטורים אחרים. הצפי הוא שתחום ה-BC יהיה גורם מוביל בפיתוח וייצור בכל התחומים האלה בשנים הקרובות. 

לדברי הרשות, ישראל נמצאת כיום בעמדה ייחודית כדי לנצל את ההזדמנות הזאת ולבנות תעשייה חדשנית, תחרותית עם ערך כלכלי גבוה, הנובע משילוב של תעשיית הביוטק עם תעשיית הייטק חזקה ומבוססת.

"הנכסים שמעמידים את ישראל בעמדת זינוק מצוינת לתחרות על ההובלה בתחום ה-BC הם ענף הייטק בעל עוצמות מוכחות בתחום התוכנה והדאטה, הובלה בתחומים מסוימים של הנדסה ובמדעים מדויקים, מחקר ברמה גבוהה במדעי החיים ומיצוב חזק, שהתחזק משמעותית בתקופת מגיפת הקורונה, ככוח מוביל ברפואה בכלל ובדאטא ואינפורמטיקה במיוחד.במסגרת זו, זיהתה רשות החדשנות מחסור בתשתיות רב ובין-תחומיות, המאפשרות את השילוב של טכנולוגיות מתחומי הביולוגיה עם הנדסה ותוכנה וזהו הרקע להוצאתו של קול קורא זה."

 

ההייטק הישראלי נבלם, והוא פחות ישראלי מבעבר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ההייטק הישראלי מתמודד כיום עם מספר אתגרים שהם מהקשים ביותר בשנים האחרונות, מזהיר הדו"ח השנתי של רשות החדשנות. כיום ההייטק אחראי לכמעט חמישית מהתוצר של ישראל (18%) ולכ-48% מהייצוא. זהו הענף הצומח ביותר ובפער גדול לעומת יתר הענפים: ייצוא ההייטק הוכפל בעשור האחרון, כאשר פריונו גבוה בכ-90% מהממוצע במשק. בשנת 2022 הועסקו 401.9 אלף שכירות ושכירים בהייטק. מדובר בהצלחה גדולה מאוד – בעשור האחרון ישראל מדורגת במקום השישי בעולם בהיקף ההשקעות בחברות סטארטאפ והיקף ההייטק צמח בעשור האחרון בקצב של פי 3 מהמשק. אלא שכיום הוא נמצא בנקודת תפנית הדורשת מהמדינה מדיניות ברורה ונחושה.

ההייטק הישראלי יוצא דופן מכיוון שהוא נסמך כמעט כולו על השוק הפרטי ועל משקיעים זרים. לפי נתוני ה-OECD, ישראל היא המדינה היחידה מבין מדינות הארגון שבה גורמים מחוץ למדינה מממנים יותר מ-50% מכלל המו"פ שמבוצע במגזר הפרטי. יתר על-כן, חלקה הקטן של הממשלה בהשקעה במו"פ בולט במיוחד, כאשר רק 9% מההוצאה הלאומית למו"פ ממומנים על-ידי הממשלה. זהו השיעור הנמוך ביותר מבין מדינות ה-OECD. התופעה מתבטאת גם בתמהיל השקעות ההון סיכון: הערכה שביצעה רשות החדשנות על בסיס נתוני IVC מגלה כי משקל המשקיעים הזרים בשנים 2022-2018 הוא לפחות 75%-80%.

גיוסי ההון מתכווצים

אומנם כל המרכזים הבינלאומיים המתחרים בישראל חוו משבר בשנת 2022, אולם הם כבר מתחילים להתאושש. כאן התמונה שונה: רבעון השיא של ההייטק הישראלי נרשם בסוף 2021, שבו גוייסו כ-9.2 מיליארד דולר. במחצית 2022 המגמה התהפכה והביאה את 2022 לירידה ממוצעת של כ-50% בהשקעות הרבעוניות. הדו"ח מציין שהמגמה נמשכת גם ב-2023: על-פי הנתונים נראה שהיקף הגיוסים ברבעון הראשון יהיה כ-1.9 מיליארד דולר בלבד (ירידה של 70% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקדׂ).

הנתון האחרון מלמד שהמצב בישראל שונה מאוד בהשוואה למרכזי טכנולוגיה מתחרים: בנייר עמדה שפרסמה רשות החדשות בחודש אפריל 2023, היא הביעה חשש שהרפורמה המשפטית תרתיע משקיעים זרים ותדחוף חברות ישראליות להירשם בחו"ל. כעת היא הגיעה למסקנה שהנזק אכן נגרם, וממליצה למדינה לנקוט בצעדים למיזעור הנזקים: "חשוב שהממשלה תפעל על-מנת לצמצם את תופעת רישום החברות הישראליות בחו״ל, משום שענף ההיי-טק הישראלי אחראי לכ-30% מהצמיחה בתוצר הלאומי בחמש השנים האחרונות (2018-2022)".

הבעיה הזאת באה לידי ביטוי גם בתחום התעסוקה: במחצית השנייה של 2022 האטו החברות את הגיוסים ומספר המשרות הפנויות הלך וקטן בכל רבעון. בתחילת 2023 המשבר העמיק, כאשר ברבעון הראשון של 2023 ירד מספר המועסקים בענפי ההייטק בכ-2,250, ובחודש אפריל לבדו הוא הצטמצם בעוד כ-3,400 עובדים.

משבר כוח האדם

הדו"ח מציג נתונים חדשים על המשקל התעסוקתי של תעשיית ההייטק. כאשר מתייחסים גם לעובדים טכנולוגים במגזרים שאינם מוגדרים כטכנולוגיים, כמו למשל מתכנת ברשת סופרמרקטים, עולה שמספר המועסקים בענף ב-2022 מסתכם בכ-508.4 אלף שכירים ושכירות. אלא שלא כל החברות תורמות באותו האופן לתעסוקה במשק: מניתוח שביצעה רשות החדשנות עולה כי חברות תוכנה שלמות מעסיקות בממוצע 2.55 עובדים בתפקידים לא-טכנולוגיים על כל עובד/ת בתפקיד טכנולוגי.

יחס זה נקרא "מכפיל תעסוקתי". היחס הזה הוא הגבוה ביותר בחברות התוכנה השלמות. חברות הצמיחה (יותר מ-20% מהעובדים בענף), מעסיקות בממוצע 1.34 עובדים לא-טכנולוגיים על כל מהנדס, ומהוות את קטר התעסוקה העיקרי של ההייטק. בקצה הנגדי נמצאות חברות סטארט-אפ בנות פחות מ-10 שנים המעסיקות עד 80 עובדים, שבהן היחס הוא 0.32 בלבד. בסך הכל, כ-60% מהעובדים בהייטק מועסקים בחברות בעלות מכפיל תעסוקתי בינוני-נמוך.

 

 

וכאן נמצאת הדילמה התעסוקתית: רוב הצמיחה במספר העובדים בהייטק בשנים האחרונות התמקדה בתפקידים הטכנולוגיים, ולא בתפקידים הלא-טכנולוגיים. אם בשנת 2014 כמעט על כל שכיר/ה בתפקיד טכנולוגי היה שכיר/ה בתפקיד שאינו טכנולוגי, הרי שבשנת 2022 היה על כל שכיר/ה טכנולוגיים רק חצי שכיר/ה שאינם טכנולוג. זוהי ירידה של כ-50% בתוך פחות מעשור. לשינוי הזה יש משמעות רבה, מכיוון שהשכר בהייטק גבוה: בשנת 2022 השכר החודשי הממוצע בהייטק עמד על 28,385 שקלים – פי 2.7 מהשכר הממוצע בשאר המשק (10,452 שקלים). כלומר, מנקודת המבט של פיזור ההון במשק – יש אינטרס ברור לקדם את חברות הצמיחה וחברות התוכנה העצמאיות.

רק 2% ערבים ו-3% חרדים

הנתונים מגלים את היקפה של תופעה נוספת: מכל העובדים בתעשיית ההייטק, רק שליש הן נשים, רק 2% הם ערבים ורק 3% הם חרדים. הנתונים האלה הם גם איום וגם הבטחה. אם ישראל לא תדע לשלב נשים, ערבים וחרדים בהייטק, הדבר עשוי לשמש בלם צמיחה חזק מאוד. מנגד, אם היא תדע לפתח תרבות קולטת ולשלב את האוכלוסיות האלה בתעשייה, היא תהנה ממשאב אנושי עצום ולא מנוצל. יו"ר מועצת המנהלים של רשות החדשנות ד"ר עמירם אפלבום ומנכ"ל הרשות דרור בין, התייחסו לסוגייה הזו בסיכום המנהלים שלהם: "ההייטק לא יכול להישאר רק בתחומי אזור המרכז ולהתבסס על הון אנושי הומוגני, שאין עוד הרבה לאן להרחיבו. עליו לפרוץ גם לאזורים אחרים ברחבי ישראל, ולשלב את אותן אוכלוסיות שכיום חלקן בהייטק קטן מדי".

 

רשות החדשנות בשת"פ עם מרכז המו"פ של מדינת ניו-יורק בתחום השבבים

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. קרדיט: חנה טייב]

רשות החדשנות הודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם מרכז המו"פ המוביל של מדינת ניו-יורק, NY CREATES (מרכז ניו-יורק למחקר, צמיחה כלכלית, טכנולוגיה, הנדסה ומדע), המתמקד בפיתוח בתחום הסמינקונדקטור. במסגרת שיתוף הפעולה, רשות החדשנות תאתר עבור NY CREATES פיתוחים טכנולוגיים ישראליים שמתאימים לתחומי פעילותו, בעיקר כאלו העוסקים בתחום הסמיקונדקטור – ותעניק מימון לחברות הישראליות שישתתפו בתכנית. NY CREATES, מצדו, יחבר את החברות הישראליות עם גורמים אמריקניים רלוונטיים. 

NY CREATES הוא מרכז עולמי מוביל למחקר ופיתוח ומשמש כמנחה מסחור בטכנולוגיות שבבים דיגיטליות, אנלוגיות והספק מתקדמות. המכון מספק ליזמים תמיכה בשלבי פיתוח הרעיונות, האינקובציה ומציאת המשקיעים. עם תקציב תפעולי של כ-300,000,000 דולר בשנה שהולך וגדל,NY CREATES משמשת כמשאב לפיתוח שותפויות ציבוריות, פרטיות ואקדמיות בתוך ניו יורק, ולקידום פרויקטים של חדשנות ומסחור המושכים השקעות, יוצרים גידול במשרות טכנולוגיות מתקדמות ומסייע לקידום שותפויות ומאמצי מחקר בינלאומיים המניעים תעשיות העוסקות בננו-אלקטרוניקה ובטכנולוגיות אנלוגיות ודיגיטליות מתקדמות.

ההסכם בין הרשות לבין NY CREATES נחתם בשיתוף עם לשכת ענייני החוץ של מדינת ניו יורק ובמהלך ביקור משלחת משותפת של הלשכה ושל NY CREATES בישראל. הסכם זה נחתם במסגרת פעילות רשות החדשנות לקידום מו"פ ותוכניות הרצה בשיתוף מכוני מחקר ופיתוח בין-לאומיים.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, הסביר כי רשות החדשנות זיהתה הזדמנות לשיתוף פעולה עם מרכז המו"פ המוביל על רקע משבר שרשרת האספקה ​​העולמית בתחום המוליכים למחצה והרוח הגבית שממשלת ארצות הברית מעניקה להשקעות במגזר זה. "ההסכם יאפשר לחברות ישראליות מתחום המוליכים-למחצה לפעול בכמה מהמתקנים המובילים בעולם ולקבל חשיפה טובה יותר לשוק האמריקני ולגופים בין-לאומיים רלוונטיים".

רשות החדשנות הכריזה על החברות במאגד המחשב הקוונטי

פורסם בתאריך ע"י yochais

כחלק מהתוכנית הלאומית לבניית תשתית של מחשוב קוונטי, הכריזה היום (א') רשות החדשנות על הקמת מאגד (קונסורציום) ייעודי שמטרתו תהיה לפתח את תשתית החומרה והתוכנה של המחשב הקוונטי הישראלי. המאגד יתוקצב ב-115 מיליון שקל, התקציב הגבוה ביותר שהקצתה רשות החדשנות אי-פעם לתמיכה במאגד.

במאגד משתתפות חמש חברות ישראליות: חטיבת אלתא של התעשייה האווירית, קוונטום ארט, קלאסיק, קדמה ורפאל. במקביל, הפיתוח הטכנולוגי ייתמך על ידי קבוצות אקדמיות מהאוניברסיטה העברית, בר-אילן, הטכניון ומכון וייצמן, כמו גם קבוצת מחקר מבית החולים "סורוקה". 

המאגד ייפתח מערכות מחשוב קוונטי ברמה של עשרות קיוביטים, אשר יכללו את כל מרכיבי תהליך החישוב הקוונטי, מהמעבד הקוונטי, כלי בקרה ושליטה, ועד סביבת תוכנה אוטומטית מלאה מרמת האפליקציה ועד המימוש הפיזיקלי, כמו גם כלי תוכנה לאפיון והפחתת רעשים. המעבד הקוונטי עצמו יתבסס על שתי טכנולוגיות – יונים לכודים ומוליכי על – שלהערכת רשות החדשנות הן מהמתקדמות והבשלות יותר כיום בעולם.

ד״ר עמי אפלבום, יו״ר רשות החדשנות, מעריך כי המחשב הקוונטי ישנה מהיסוד את העולם שבו אנו חיים. "למחשבים הקוונטיים חשיבות עליונה לחוסן הלאומי של מדינת ישראל, וליכולת כלכלת ישראל להמשיך ולצמוח. עם התפתחות המיחשוב הקוונטי הוא יחדור לתחומים רבים בחיי היום יום כגון רפואה מותאמת אישית ועוד. שיתוף הפעולה הציבורי, הפרטי והאקדמי הבא לידי ביטוי במאגד זה יעמיד את ישראל בחזית המדעית והטכנולוגית העולמית בתחום המיחשוב הקוונטי".

מחשב קוונטי מבוסס על תכונות של חלקיקים המופיעות בסדרי גודל שבהם מכניקת הקוונטים קובעת את תכונות החומר. בפיזיקה של חלקיקים זעירים, אלקטרון  יכול להיות במספר מצבים שונים בו-זמנית (בהתאם להסתברויות שונות). מכאן שמחשב קוונטי המבוסס על יחידת בסיס הנקראת קיוביט (Quantum Bit) יכול להיות בו-זמנית ב-2 בחזקת n (המספר n מייצג את מספר הקיוביטים במחשב) מצבים בו-זמנית – ולספק בבת אחת מספר עצום של תוצאות לבעיה חישובית נתונה.

הדבר מאפשר לבצע במהירות עצומה חישובים רבים. מחשב קוונטי אינו מיועד להחליף את המחשב הקלאסי, אלא לתת מענה לסוגי בעיות חישוביות שמחשבים קלאסיים מתקשים לפתור, בתחומים כמו פיתוח תרופות, אופטימיזציה מרובת-משתנים והצפנה.

מאבק בין מעצמתי במרחב הקוונטי

בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים המסוגלים לבצע משימות משמעותיות. המירוץ לעליונות קוונטית עלה מדרגה גם בזירה הבין-מעצמתית, בעקבות תוכניות חומש חדשות של סין וארצות הברית. במסגרת תוכנית החומש ה-14 במספר מאז כינון המשטר הקומוניסטי בסין, הגדיר הממשל 7 תחומים טכנולוגיים שבהם ירוכז מאמץ לאומי מיוחד: בינה מלאכותית, שבבים, חלל ומחשוב קוונטי.

במסגרת התוכנית, יגדיל הממשל את תקציב המו”פ בתחומים האלה ב-7% בכל שנה לפחות עד לשנת 2025. הבית הלבן, מנגד, אישר לפני כשנה תקציב של כמיליארד דולר (שליש ממנו מהמגזר הפרטי) שיוזרם לכ-14 גופי מחקר ברחבי המדינה, וזאת במטרה להשיג יתרון בתחום הקוונטי “על פני היריבות”.

קוונטום מאשינס תקים מרכז מחשוב קוונטי לאומי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

רשות החדשנות הודיעה היום (א') שהיא בחרה בחברת Quantum Machines התל אביבית כחברה אשר תקים את מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי, בתקציב כולל של 100 מיליון שקל לשלוש שנים. מרכז המחשוב הקוונטי, יאפשר גישה לביצוע מחקר ופיתוח בכל שכבות החומרה והתוכנה בשלוש טכנולוגיות עיבוד קוונטי שונות. הוא ישרת את קהיליית המחשוב הקוונטי בתעשייה ובאקדמיה באמצעות העמדת מחשב קוונטי אוניברסלי מלא (full stack) להרצת חישובים בצורה ישירה עם אופציה עתידית לגישה בענן.

התשתית הטכנולוגית שלו תכלול את הטכנולוגיות של חברת קלאסיק (Classiq) מתל אביב אשר פיתחה פלטפורמה לכתיבת אלגוריתמים עבור מחשב קוונטי, ושל חברת קוונטום מאשינס עצמה, אשר פיתחה מערכת בקרה עבור מחשבים קוונטיים. המערכת כוללת חומרה ותוכנה. היא מקבלת אלגוריתם קוונטי בשפת תכנות של החברה ומתרגמת אותו לאותות הנשלחים למעבד הקוונטי כדי להריץ האלגוריתם בפועל על המעבד הקוונטי. המרכז מתוכנן להקים את כל התשתיות בתוך 12-18 חודשים, כולל מחשב קוונטי בעוצמה של יותר מ-50 קיוביטים.

יתרון תחרותי ב"רובד העילי"

המרכז פועל במסגרת מיזם הקוונטים הלאומי, אשר מנוהל על-ידי פורום תל"ם, רשות החדשנות ומפא"ת. במסגרתו יפותחו טכנולוגיות קוונטיות בתקציב כולל של 200 מיליון שקל. המרכז יספק שירותי מחקר ופיתוח לצורך פיתוחים דולאיים (אזרחיים וצבאיים) בתחומים כמו מעבדים קוונטים ייעודיים למגוון אלגוריתמים, פיתוח טופולוגיות מעבד ל-VQA  לפתרון בעיות אופטימיזציה, אלגוריתמיקה, הנדסת אותות הבקרה לשיפור התמודדות עם רעשים, שיפור ביצועי עיבוד אות, פיתוח טכנולוגיות קישוריות (Interconnect) בין רכיבים, פיתוח טכניקות ואלגוריתמים לתיקון שגיאות ועוד.

הפרוייקט יצא לדרך בעקבות המלצות ועדת הבדיקה של פורום תל"ם לתחום המחשוב הקוונטי בראשות ארנה ברי, שהוגשה לרשות החדשנות ולמשרד המדע בחודש מרץ 2019. הוועדה העריכה שישראל יכולה לפתח יתרון יחסי ברבדים העליים של המיחשוב והסימולציות הקוונטיות (תוכנה, אלגוריתמים, אימות ועוד), אולם כדי לעשות זאת עליה לבנות יכולות עצמאיות בתחום החומר – כלומר מימוש מעבדים קוונטיים. במקביל, היא המליצה להגדיל את ההשקעה בתחומים נוספים בהם: תקשורת קוונטית, חומרים קוונטיים ויסודות תורת הקוונטים.

חברת אלביט הודיעה שהיא שותפה אסטרטגית במיזם, ותהיה חלק מצוות ההיגוי של מרכז המחשוב הקוונטי. היא תוביל את תחום פיתוח האפליקציות הקוונטיות הביטחוניות, ותקצה כוח אדם שיעסוק בפיתוח יישומים קוונטיים לבעיות מורכבות בתחום הדיפנס.

הלחץ גובר: 33,000 משרות פנויות מחפשות עובדים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בחודש אפריל 2022 הגיעה תעשיית ההייטק הישראלית לשיא של כל הזמנים בביקוש עובדים: באותו חודש היו בתעשיית ההייטק הישראלית 32.9 אלף משרות פתוחות, לאחר שבשנת 2021 חל גידול של כ-30,000 משרות (יותר מ-12% מהיקף המועסקים בתעשייה). כך עולה מדו"ח רשות החדשנות ומכון המחקר Start-Up Nation Policy Institute אשר בדק את מצב ההון האנושי בתעשייה. עיקרי הדו"ח מסוכמים במשפט קצר: "ההייטק נמצא בטלטלה". ראוי לזכור שהסקר הזה נערך בחודש אפריל 2022, ויכול להיות שעדיין אינו מגלם את השפעת המשבר בשוק ההון שנגרם עקב המתיחות הגלובלית והמלחמה באוקראינה.

60,000 עובדים בתעשיית האלקטרוניקה

בסך הכל, תעשיית ההייטק הישראלית העסיקה כ-300 אלף עובדים בסוף 2021 (לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). הם מפוזרים בין מגזרי התעשייה בחלוקה שוויונית יחסית. חלקו של סקטור הטלקום והתקשורת הניידת הולך וקטן עם השנים, וכעת כולל רק כ-6% מהעובדים בהייטק. הסקטור התעשייתי (כלומר תעשיית האלקטרוניקה על כל נגזרותיה) מכיל הרבה מאוד חברות גדולות יחסית ומסתכם בכחמישית מכלל עובדי ההייטק (21%).

כ-84% מהחברות שהשתתפו בסקר דיווחו שהן גייסו עובדים בחודשים יולי-דצמבר 2021, וכמעט כולן (כ-85%) דיווחו על קשיים בגיוס עובדי מו"פ. מדובר בעלייה של 20% בהשוואה לסקר של שנת 2021. הקושי הגדול ביותר הוא בתחומי החומרה: כ-96% מהחברות העוסקות בייצור אלקטרוני ובפיתוח טכנולוגיות תקשורת, דיווחו על קושי למצוא עובדים. במקביל, ככל שהחברה גדולה יותר, הקושי גדל: 82% מהחברות הקטנות (עד 10 עובדים) דיווחו שהן מתקשות לגייס עובדים – אבל כל החברות שמעל 500 עובדים (100%) דיווחו לעורכי הסקר שהן מתקשות לגייס עובדים.

העדפה מובהקת לבוגרי אוניברסיטאות

בשנים האחרונות גדל מספר החברות הישראליות המוגדרות כחברות צמיחה, ואחת מהתוצאות של התהליך הזה היא גידול בהיקף המשרות הלא-טכנולוגיות בשכר גבוה. עיקר העלייה בהיקף המשרות הפתוחות בתעשייה היתה בתפקידים לא טכנולוגיים: מספר המשרות לתפקידים האלה צמח מ-כ-4,500 משרות בשנת 2020 – לכ-11,800 משרות באפריל 2022. העובדים הלא טכנולוגיים נחלקים כמעט באופן שווה בין המקצועות העסקיים (מכירות, שיווק וכדומה) ובין מקצועות התפעול (כספים, משאבי אנוש וכדומה). יחד עם זאת, כ-70% מהעובדים בתעשייה מועסקים בתפקידים טכנולוגיים.

אחת מתופעות הלוואי של ביקוש גבוה לעובדים, הוא עלייה בשיעור העובדים המתפטרים מתפקידם כדי לעבור לחברה אחרת. במחצית השנייה של 2021 התפטרו מתפקידם 10.1% מעובדי ההייטק כדי לעבור לחברה אחרת. למגמה הזאת יש השלכות נוספות: ראשי צוותים רבים דיווחו שמהסיבה הזאת הם מעדיפים להתחרות על עובדים ותיקים ויקרים, ולא להשקיע בעובדים צעירים וחסרי נסיון, מחשש שלאחר שהם יצברו נסיון, הם יעברו לחברה אחרת. הנתונים גם מראים שהתעשייה מעדיפה להעסיק בוגרי אוניברסיטאות על-פני בוגרי מכללות: למרות שמספר הבוגרים של שני המסלולים האלה הוא כמעט זהה, יותר מ-60% מהעובדים שהצטרפו לתעשייה הם בעלי תואר אוניברסיטאי, ורק 36% בלבד קיבלו תואר ממכללה טכנולוגית.

חנן ברנד מונה למנהל חטיבת ההזנק ברשות החדשנות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

רשות החדשנות הודיעה על מינויו של חנן ברנד לסמנכ"ל ומנהל חטיבת ההזנק ברשות החדשנות. בתפקידו יהיה אחראי על קידום וניהול ההשקעות ביזמים ובחברות סטראט-אפ הנמצאים בשלב פיתוח הרעיון, וכן בחממות ובתוכניות אחרות של הרשות. ברנד כיהן ב-15 השנים האחרונות כמנהל השקעות במגוון קרנות הון סיכון, בהן בחממה הטכנולוגית ניות, קרן עופר הייטק, קרן JVP ובתפקידו האחרון כשותף-מנהל של הקרן האמריקאית-ישראלית Cornerstone Venture Partners. הוא הוביל השקעות בעשרות חברות סטארט-אפ ישראליות והיה חבר בדירקטוריון של חברות טכנולוגיה רבות.

ברנד הוא ממייסדי ושימש כיו"ר עמותת Made in Jerusalem הפועלת מ-2012, לקידום האקוסיסטם היזמי-טכנולוגי בירושלים. לברנד תואר ראשון במנהל עסקים ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית, ותואר MBA מהטכניון במסלול ניהול חברות עתירות ידע. לדבריו, "היצירתיות והיזמות בישראל הם הקטר שהוביל לצמיחה אדירה ולהפיכת ישראל מודל לחיקוי בעולם. אך כדי לשמר את היתרון התחרותי, אנחנו חייבים לעודד יותר ישראלים וישראליות, ממגוון רב ככל האפשר, הן דמוגרפית והן גיאוגרפית, להצטרף לעולם הטכנולוגי, ולהאמין ביכולתם להפוך רעיונות פורצי דרך למציאות".

התעשייה מצליחה – למרות המדינה

ראוי לציין שבדו"ח השנתי שלה שפורסם בשבוע שעבר, הזהירה רשות החדשנות שההשקעה הממשלתית במו"פ עתידי פורץ דרך נמוכה מאשר במדינות ה-OECD וניכרת ירידה במדדי תחרותיות בינלאומיים. "המשך הצמיחה בענף ההייטק הישראלי אל מול התחרות העולמית נמצא בסיכון בשל השקעה ממשלתית נמוכה בצורה מהותית אל מול מדינות העולם". ישראל הידרדרה למקום ה-15 במדד החדשנות העולמי בשנת 2021 לעומת מקום 10 בשנת 2019". בנוסף, ב-2021 חלה ירידה של 6% בכמות העובדים מהחברה החרדית ונמשך הקיפאון בשיעור העובדים מהחברה הערבית.

יחד עם זאת, התעשייה עדיין מצליחה מאוד: יצוא ההייטק עבר לראשונה את רף ה-50% ועומד על 54% מהייצוא התעשייתי של ישראל, התעסוקה בענפי ההייטק עברה לראשונה את רף ה-10% מכלל המועסקים במשק וכ-19% מבני 30-34 בישראל מועסקים בתפקידים טכנולוגיים בכלל ענפי המשק. גם באקדמיה מורגש שינוי, ובשנה האחרונה המקצוע הפופלרי ביור באקדמיה ללימודי תואר ראשון היה מדעי המחשב – שכלל כ-11% מהסטודנטים.

רשות החדשנות אישרה 57 מיליון שקל לשני מאגדים רובוטיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ועדת המחקר של רשות החדשנות אישרה את תוכניות העבודה ואת התקציבים של שני מאגדי מגנ"ט רובוטיים, בהיקף של 57 מיליון שקל. התוכניות שאושרו הן של מאג"ד HRI – Human Robot Interaction המתחיל לפעול החודש, ושל מאגד Andromeda (שליטה ובקרה על ציים אוטונומיים) אשר נכנס החודש לתקופת פעילותו השנייה. מאגד HRI מתמקד בפיתוח טכנולוגיות המקנות לרובוטים "יכולות חברתיות" שיאפשרו ביצוע משימות משותפות בשיתוף עם משתמשים מסוגים שונים.

הטכנולוגיות ייושמו במסגרת Tool Kit המבוססת על מערכת ההפעלה ROS, המיועדת לרובוטים. במאגד שותפות החברות הישראליות: Deep Learning Robotics (DLR), Robotican, ReWalk, Intuition Robotics, Cogniteam, Seamless Vision וחברת אלביט מערכות (חטיבת תקשוב וסייבר). המאגד מלווה על-ידי חוקרים מאוניברסיטאות בן גוריון, בר אילן, תל אביב, הטכניון ורייכמן. מכון התקנים האמריקאי (NIST) וחברת סמסונג הביעו רצון להשתתף במאגד כמשקיפים.

מאגד אנדרומדה מתחיל את תקופת הפעילות השנייה

מאגד Andromeda לשליטה ובקרה בציים אוטונומיים מסיים החודש את תקופת הפעילות הראשונה שלו (18 חודשים) ומתחיל את תקופת הפעילות השנייה (18 חודשים). הוא מתמקד בפיתוח טכנולוגיות הפעלה ושליטה מרחוק בציים אוטונומיים, עם דגש מיוחד על כלי-רכב אוטונומיים, ביחס של מפעיל אנושי אחד לכל 1,000 כלים מנוטרים. הפרוייקט כולל התמודדות עם אתגרים טכנולוגיים כמו מגבלות תקשורת (רוחב פס), אבטחת סייבר, מגוון פלטפורמות ניידות, ממשק אדם מכונה ועוד.

במאגד שותפות החברות הישראליות DriveU, Mprest, Cognata, R-GO, וחטיבות התקשוב והתעופה של אלביט מערכות. המאגד מלווה על-ידי חוקרים מאוניברסיטאות בן גוריון, חיפה, הטכניון ואריאל. נתיבי ישראל ומספר יצרניות רכב משתתפות בו במעמד של משקיפות. סמנכ"ל תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות, ד"ר אביב זאבי, אמר שמעמד אנדרומדה יפתח בפני חברות ישראליות שווקיםנ נוספים מעבר למכוניות, בהם ציי רחפנים, רובוטים לחלוקה, כלים חקלאים ועוד.

"מאגד HRI מהווה דוגמא לשיתוף פעולה נכון בין חברות מדיסציפלינות שונות, שעשוי להניב תוצאות בעלות אימפקט כלכלי משמעותי". מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שהרשות רואה חשיבות רבה בקידום תחום הרובוטיקה, אשר עשויים להקנות לחברות הישראליות יתרון תחרותי משמעותי בשוק העולמי".

המטרה: מחשב קוונטי כחול-לבן בתוך שנה

פורסם בתאריך ע"י yochais

רשות החדשנות ומפא"ת במשרד הביטחון הכריזו היום (ג') על תוכנית למימון הקמת מחשב קוונטי לאומי ראשון למדינת ישראל, בתקציב של כ-200 מיליון שקל. במסגרת שיתוף הפעולה בין שני הגופים, מפא"ת במשרד הביטחון יקים מרכז לאומי, בשיתוף האקדמיה והתעשייה, אשר יתמקד בבניית אקו-סיסטם ישראלי של יכולת קוונטית כחול-לבן, ויעסוק בפיתוח המעבד הקוונטי, משכבות החומרה והבקרה ועד האופטימיזציה, האלגוריתמיקה, ההתממשקות ועוד.

במקביל, רשות החדשנות תתמקד בפיתוח ובבנייה של תשתית מחשוב קוונטי שתשמש לאופטימיזציה ושיפור מרכיבי החומרה והתוכנה של המחשב. בתחילת הדרך יתכן שימוש חלקי בטכנולוגיה מחו"ל לצורך הקמת והפעלת התשתית, ובהמשך ישולבו המעבדים הקוונטיים והטכנולוגיות מפיתוח ישראלי. הפרויקט עצמו אינו אמור לכלול מתקני ייצור (fabless).

ל-Techtime נמסר מרשות החדשנות כי המטרה היא לבנות מחשב קוונטי עובד תוך שנה. המחשב הקוונטי הלאומי יהיה זמין להרצה ישירה של אלגוריתמים או דרך הענן.  "יכולת חישוב קוונטי תניח את התשתית הטכנולוגית לאקו-סיסטם ישראלי שיוביל את פיתוחי העתיד בתחומי הביטחון, הכלכלה והטכנולוגיה, ההנדסה והמדע," נכתב בהודעה. המיזם הוא חלק מתוכנית הקוונטום הלאומית, שעליה הכריזה הממשלה ב-2019 ותוקצבה ב-1.25 מיליארד שקל לחמש שנים.

מחשב קוונטי מבוסס על תכונות של חלקיקים המופיעות בסדרי גודל שבהם מכניקת הקוונטים קובעת את תכונות החומר. בפיזיקה של חלקיקים זעירים, אלקטרון  יכול להיות במספר מצבים שונים בו-זמנית (בהתאם להסתברויות שונות). מכאן שמחשב קוונטי המבוסס על יחידת בסיס הנקראת קיוביט (Quantum Bit) יכול להיות בו-זמנית ב-2 בחזקת n (המספר n מייצג את מספר הקיוביטים במחשב) מצבים בו-זמנית – ולספק בבת אחת מספר עצום של תוצאות לבעיה חישובית נתונה.

הדבר מאפשר לבצע במהירות עצומה חישובים רבים. מחשב קוונטי אינו מיועד להחליף את המחשב הקלאסי, אלא לתת מענה לסוגי בעיות חישוביות שמחשבים קלאסיים מתקשים לפתור, בתחומים כמו פיתוח תרופות, אופטימיזציה מרובת-משתנים והצפנה.

מאבק בין מעצמתי במרחב הקוונטי

בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים המסוגלים לבצע משימות משמעותיות. המירוץ לעליונות קוונטית עלה באחרונה מדרגה גם בזירה הבין-מעצמתית, בעקבות תוכניות חומש חדשות של סין וארצות הברית. במסגרת תוכנית החומש ה-14 במספר מאז כינון המשטר הקומוניסטי בסין, הגדיר הממשל 7 תחומים טכנולוגיים שבהם ירוכז מאמץ לאומי מיוחד: בינה מלאכותית, שבבים, חלל ומחשוב קוונטי.

במסגרת התוכנית, יגדיל הממשל את תקציב המו”פ בתחומים האלה ב-7% בכל שנה לפחות עד לשנת 2025. הבית הלבן, מנגד, אישר לאחרונה תקציב של כמיליארד דולר (שליש ממנו מהמגזר הפרטי) שיוזרם לכ-14 גופי מחקר ברחבי המדינה, וזאת במטרה להשיג יתרון בתחום הקוונטי “על פני היריבות”.

אלביט תוביל מאגד של רשות החדשנות לעבודה משותפת של בני-אדם ורובוטים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רובוט קרקעי של אלביט המנוהל באמצעות תוכנת Torch-X

רשות החדשנות אישרה את הקמת מאגד אסימוב שיזמה חברת אלביט מערכות (Elbit), אשר יעסוק במחקר ופיתוח טכנולוגיות לאינטראקציה בין אנשים ומערכי רובוטים הפועלים ביחד לביצוע משימה משותפת. המאגד מובל על-ידי אלביט מערכות תקשוב וסייבר (Elbit Systems C4I and Cyber). מטרת המאגד היא לפתח תהליכים וטכנולוגיות לתקשורת טבעית ומהירה בין רובוטים ובני אדם, לצורך ביצוע משימות משותפות בסביבות משתנות. במסגרת פעילותו המאגד יתמקד במתן פתרון טכנולוגי למערך רובוטים המבצעים משימות שוטפות בסביבה של מחלקה בבית החולים.

חברת אלביט כבר מעורבת בפיתוח מערכות שבהן התבצע תפעול משותף של משימות על-ידי רובוטים ובני אדם, ועל ידי בני ארדם הפועלים בצוותא עם מערך היברידי של כלים אוטונומיים: רובוטים קרקעיים ורחפנים אוטונומיים הפועלים בצותא במתכונת של נחיל (Swarm). פלטפורמת Torch-X של החברה היא מערכת תוכנה מבוססת בינה מלאכותית הממוקדת בתיאום הפעולות של כלים רובוטיים מול כלים רובוטיים אחרים, ומול משתמשים אנושיים.

צבא הולנד מתעניין בטכנולוגיית העבודה השיתופית של אלביט

התוכנה מאפשרת למפקד המקומי להקצות משימות לכלים הרובוטיים וללוחמים האנושיים, ולקבל מהיחידות הרובוטיות מידע על איתור מטרות והמלצות כיצד לנטרל אותן. המפקד שולט ברמת האוטונומיות של הרובוטים השונים, ויכול להפעילם ברמות בקרה שונות: משליטה מלאה מרחוק ועד הפעלה אוטונומית מלאה. בסרטון קונספט של אלביט שעלה לרשת בחודש שעבר, ניתן לראות רובוטים קרקעיים המובילים את הכוחות אל אתרים מסוכנים, מאתרים איומים ובמקרה הצורך משגרים רחפנים שהם נושאים בקרבם, לצורך איסוף מידע מזוויות תצפית נוספות.

באמצע נובמבר 2021 ביצעה הדגימה אלביט בפני הצבא ההולנדי יכולת הפעלה מבצעית של המערך עבור תוכנית ההערכה של צבא הולנד להפעלת כלים רובוטיים אוטונומיים (Robotic Autonomous Systems – RAS). ההדגמה בוצעה בצפון הארץ, ובמהלכה ביצעו שני רחפנים רובוטיים, רכב קרקעי רובוטי ומפעיל אנושי, סדרה של פעולות מבצעיות, בהן איסוף מידע, זיהוי מטרות, ואספקת ציוד ללוחמים בשטח. מנהל קבוצת המודיעין והסייבר באלביט, גיל מעוז, הסביר שההדגמה התמקדה בהצגת היכולת של נחיל אוטונומי להיעזר בתוכנת בינה מלאכותית ולעבוד בשיתוף פעולה עם מפעילים אנושיים”.

הנושאים בהם יעסוק מאגד אסימוב:

  • שליטה ובקרה על מערך רובוטים הפועלים בסביבה הטרוגנית.
  • הרובוט כישות חברתית, מודלים התנהגותיים לאינטראקציה עם רובוטים (קודי התנהגות).
  • חיזוי כוונת המפעיל/רובוט והבטחת פונקציונליות ושימושיות הממשק לרובוט usability & sustainability.
  • מתודולוגיות לקביעת רמות האוטונומיה של פלטפורמה רובוטית (Adjustable Autonomy), החלטה על רמות ואופן שיתוף הפעולה.
  • ממשקים מתקדמים של מפעיל-רובוט ופיתוח תקשורת טבעית ומובנת seamless & natural & understandable interaction.
  • מדדים לאיכות הממשק אדם-רובוט Quality of Interaction.

למידע נוסף: אלביט הדגימה יכולת הפעלה של נחיל רובוטים

רשות החדשנות האריכה ב-3 שנים את הזיכיון של מעבדת הרכב של רנו-ניסאן-מיצובישי בישראל

פורסם בתאריך ע"י yochais

רשות החדשנות האריכה בשלוש שנים נוספות את הזיכיון שניתן למעבדת החדשנות שמפעילה רנו-ניסאן-מיצובישי בישראל. המעבדה, הפועלת מאז פברואר 2018 ממתקן ייעודי בפארק עתידים בתל-אביב, משמשת לאיתור ובחינה של טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך בתחום האוטומוטיב על מנת לשלבם במכוניות ושירותים עתידיים של קבוצת הרכב הבינלאומית.  

במסגרת הזיכיון, הנכלל במסלול למעבדות טכנולוגיות של הרשות לחדשנות, ניתן מימון ממשלתי עבור סטארט-אפים ישראלים בתחום האוטו-טק לביצוע של הוכחות היתכנות טכנולוגית (POC) במעבדת הרכב, לצורך בחינת יישומם האפשרי על ידי הקבוצה. הבחינות יתבצעו על רכבים אמיתיים במעבדת החדשנות של רנו-ניסאן-מיצובישי בישראל, ובסיוע מומחים של קבוצת הרכב הבינלאומית. 

מעבדת החדשנות של קבוצת רנו-ניסאן-מיצובישי (Alliance) בישראל בוחנת פתרונות חדשניים לעולם האוטומוטיב, ומתמקדת בין היתר בתחומי החיישנים, אבטחת סייבר, דאטה ובינה מלאכותית (AI). משימת המעבדה היא לאתר ולבחון טכנולוגיות ישראליות שיכולות להשתלב במכוניות ושירותים עתידיים של החברות בקבוצת הרכב. 

המעבדה משתפת פעולה עם סטארטאפים באקוסיסטם המקומי באמצעות עבודה משותפת על אבות-טיפוס. נכון להיום, היא הובילה יותר מ – 30 פרויקטים של שיתוף פעולה ובדיקות היתכנות (POCs) עם סטארטאפים ישראלים. המעבדה משתרעת על פני שטח של 1,600 מ"ר המספק חלל המותאם לבדיקת טכנולוגיות על גבי רכבים אמיתיים, כמו גם צוות מהנדסים ומומחים שיושבים בישראל באופן קבוע.

עמוס שצ'ופק, מנהל מעבדת החדשנות של רנו-ניסאן-מיצובישי בישראל, אמר: "מאז הקמת המעבדה בישראל האוטו טק המקומי-ממשיך להתפתח ואנו מזהים הזדמנויות רבות לשיתופי פעולה חדשים עם סטארט אפים ישראלים. הארכת הזיכיון של רשות החדשנות תסייע להרחיב את שיתוף הפעולה של המעבדה עם חברות early stage, בנוסף לפרוייקטים הרבים שהיא מובילה עם חברות בשלות יותר."

האזינו לשיחה עם מנהל המעבדה, עמוס שצ'ופק, מתוך תוכנית מס' 29 של הפודקאסט שלנו:

רשות החדשנות פתחה מסלול תמיכה לייצור טכנולוגי בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

רשות החדשנות הכריזה על תוכנית חדשה בשם "מעבר מפיתוח לייצור", אשר נועדה לתמוך בייצור מקומי של מוצרים טכנולוגיים. היא מיועדת לחברות ומפעלים אשר סיימו את תהליך הפיתוח ונמצאים בשלבי ההיערכות לייצור. מטרת התוכנית היא לקדם הקמה של מפעלים וקווי ייצור בישראל. פרוייקטים שיאושרו יהיו זכאים למענק בשיעור של 50%-30% מהוצאות הפיתוח המאושרות ולתוספת של 10% מענק לחברות הנמצאות באזור פיתוח א'. ניתן להגיש בקשות תמיכה עד יום ב', ה-13 בספטמבר 2021.

במסלול החדש יינתן סיוע לתהליכי ייצור דוגמת פיתוח קו ייצור לתמיכה במוצר חדש הנמצא בשלב המעבר ממוצר מעבדתי למוצר סדרתי, מעבר מתהליך ייצור מנתי לתהליך ייצור רציף המשלב בקרה מתקדמת במהלך שרשרת הייצור, ביצוע ניסוי על בסיס הפרמטרים שנקבעו להפעלת מתקן חצי-חרושתי, פיתוח תהליכים תרמיים או אנרגטיים המשפרים מהותית את התכונות המכניות או החשמליות של המוצר, וכדומה. התוכנית מיועדת לחברות ישראליות שמכירותיהן אינן עולות על 70 מיליון דולר בשנה, ואשר נמצאות בשלבי ההיערכות לייצור תעשייתי – לאחר שסיימו את פיתוח האב-טיפוס.

התוכנית כוללת גם סעיפי תמיכה ייעודיים כמו פיתוח מכונות ייצור מיוחדות בתקציב של עד 500,000 שקל, רכישת ידע המהווה חלק אינטגרלי של תכנית המו״פ בהיקף של עד 250,000 שקל, הוצאות עבור פעילויות לתיקוף שוק תוצרי התכנית בארץ ובחו״ל, וכדומה. ביום ב', ה-26 ליולי 2021 תקיים רשות החדשנות וובינר הדרכה על אופן הכנת בקשות ההצטרפות למסלול המעבר מפיתוח לייצור.

למידע נוסף, הקליקו: מעבר מפיתוח לייצור

מיזם הרחפנים הלאומי החל בפיילוט מעל העיר חדרה

פורסם בתאריך ע"י yochais

מיזם הרחפנים הלאומי של ישראל החל בימים אלה בניסוי רחב-היקף הכולל טיסות רחפנים מעל לבתים ותושבים בשטחה של העיר חדרה. מדובר בשלב השני מתוך סדרה של שמונה הדגמות הצפויות להתבצע במהלך השנתיים הקרובות, אשר במהלכן יבוצעו עשרות אלפי גיחות בשמי העיר חדרה.

המיזם, שמקורו בשיתוף פעולה בין רשות החדשנות, משרד התחבורה (באמצעות חברת נתיבי איילון), רשות התעופה האזרחית (רת"א) ומנהלת תחבורה חכמה, הוקם לטובת קידום היכולת להפעלת רחפנים לשימוש בתועלת הציבור. כמו כן, פועל המיזם להקמת רשת נתיבים אוויריים ארצית מנוהלת לשימוש ברחפנים לטובת שינוע תרופות, בדיקות וציוד רפואי, משלוחים בשוק הקמעונאי ועוד.

בשנה וחצי האחרונות בוצעו פעילויות שונות שמטרתן צבירת ביטחון וידע והיכרות עם דרישות הרגולציה. במרץ 2021 בוצעה ההדגמה הראשונה במסגרת סדרה בת 8 הדגמות תחת תכנית הפיילוטים של רשות החדשנות בשיתוף המיזם. בהדגמה זו השתתפו 5 קבוצות של חברות שהטיסו כ-20 רחפנים וביצעו מעל 2,000 גיחות בשמי העיר חדרה שנוהלו תחת מערכת שו"ב אחת אחודה.

המרחב האווירי מנוהל במערכת בקרה אוטונומית המופעלת ממרכז השליטה האווירי של חברת נתיבי איילון. הרחפנים ביצעו כ-300 גיחות ביום מעל שטחים פתוחים, כאשר כל רחפן מדמה ביצוע משימה מסוגים שונים: החל ממשלוחי מזון, דרך הובלת תרופות וציוד רפואי, ועד לשירותים חקלאיים שאותו הקצתה מערכת השליטה האוטונומית של החברה הספציפית.

ממנהלי המיזם נמסר כי ההישגים המרכזיים בהדגמה הראשונה היו הוכחת היכולת לניהול מרחב אווירי אחוד למספר חברות השולטות בצי רחפנים אוטונומי, טיסה בסביבה מרובת רחפנים בצורה מתואמת ובטוחה וחציית כבישים. בכך הפכה ישראל לאחד מאתרי הניסוי המתקדמים בעולם בתחום זה.

בימים אלה החלה ההדגמה השנייה בסדרה, במסגרתה משתתפות חברות לניהול ותפעול רשתות רחפנים אוטונומיים אשר זכו לתמיכת רשות החדשנות כחלק מתוכנית הפיילוטים של הרשות וכן חברות וגופים נוספים בעלי ציי רחפנים המעוניינים לקחת חלק מהניסוי המוביל בעולם.

קפיצת המדרגה בהדגמה זו הינה הטיסות המבוצעות בתוך שכונות מגורים ברחבי העיר חדרה. כמו כן, יבוצעו הדגמות של משלוחים מקצה לקצה- מרגע ההזמנה מבית העסק באמצעות אפליקציה ועד ללקוח. מדובר בפעם הראשונה בה יבוצעו טיסות משלוח בתוך שכונות מגורים ממנחתים בנקודות מפתח בעיר על כלל המשמעויות (בסמוך לעסקים, מוסדות חינוך, מוסדות ציבור ועוד.

הטיסות יבוצעו על ידי שש חברות ישראליות בתחום הרחפנים ובהן קאנדו, פלייטק, הרטק, אייווייז דרונז, היילנדר ורובוטיקה כחול-לבן. כמו כן צפויים להצטרף גם משטרת ישראל, כבאות ארצית ופקע"ר. ההטסה המשותפת תנוהל ותתועדף באופן אוטונומי ממרכז הפיקוח האווירי של חברת נתיבי איילון. במרכז זה, ניתן לראות את פעילות המערכת הממוחשבת האוטונומית לניהול ופיקוח אווירי לרחפנים הטסים בחדרה, באופן שידמה מצב בו עשרות או מאות רחפנים – בעתיד – טסים בשמי ערי המדינה במשימות שונות, תוך התנהלות במרחב אווירי אחיד. המערכת  תדע לתעדף בין הטיסות ולפנות את המרחב האווירי בעת כניסת כלי טיס גדול או כלי טיס של אחד מגופי החירום בקרות אירוע.

[מקור תמונה עליונה: רשות החדשנות]

יצא לדרך המיזם הישראלי לבניית מחשב קוונטי

פורסם בתאריך ע"י yochais

רשות החדשנות ומפא"ת, החלו לגייס את התעשייה המקומית למיזם הלאומי לבניית מחשב קוונטי ראשון בישראל. הרשות פרסמה לפני כחודש קול קורא להגשת הצעות ותוכניות (RFI), וצפויה לגבש בתקופה הקרובה קונסורציום של חברות וגופי מחקר וממשל אשר יוביל את הפרויקט. במיזם מגלות עניין חברות ביטחוניות מובילות, חברות סטארט-אפ ישראליות וגם תאגידים בינלאומיים.

המיזם הוא חלק מתוכנית הקוונטום הלאומית, שעליה הכריזה הממשלה לפני כשנתיים ותוקצבה ב-1.25 מיליארד שקל לחמש שנים. מתוך התקציב הכולל של התוכנית הוקצו כ-60 מיליון דולר לבניית תשתית החומרה והתוכנה של המעבד הקוונטי. יש לציין כי מדובר בתקציב צנוע למדי לפרויקט שאפתני מסוג זה, בהשוואה לתקציבי העתק שמשקיעות בו מדינות ארצות הברית, סין, גרמניה וצרפת, וגם חברות מסחריות כמו אינטל, גוגל ויבמ.

בקול הקורא של רשות החדשנות מוגדר היעד כ"הגעה לסף מימוש עצמאי של יכולות מחשוב קוונטי" ו-"שמירה על פער סביר מה-state-of-the-art העולמי". ההערכה בתעשייה היא כי היעד הריאלי בתקציבים הללו וברמת הידע והמומחיות המקומית, הוא לבנות בשלב ראשון תוך מספר שנים מחשב קוונטי בקיבולת של כמה עשרות קיוביט. לשם השוואה, יבמ הציבה יעד לפיתוח מחשב קוונטי בקיבולת של יותר מאלף קיוביט עד 2023.

לבנות אקוסיסטם קוונטי כחול-לבן

למרות החדשנות המאפיינת את התעשייה הישראלית, בתחום המחשוב הקוונטי ניתן למנות את החברות הישראליות על-יד אחת. אחת מהן היא חברת הסטארט-אפ Classiq, אשר מפתחת תוכנה המותאמת לתשתית של מחשב קוונטי. מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, ניר מינרבי, סבור שהפרויקט של רשות החדשנות יכול לתת זריקת מרץ משמעותית לתחום המחשוב הקוונטי בישראל. "הפרויקט הישראלי מעורר עניין רב בעולם. יש פה אקדמיה חזקה בתחום, וביחד עם החדשנות הישראלית וכוחות נוספים אני מאמין שאפשר לבנות משהו יפה".

קלאסיק השלימה לא מכבר גיוס הון בהיקף של 14.5 מיליון דולר. היא פתחת פתרונות שיאפשרו לכתוב יישומים עבור מחשבים קוונטיים, ויש לה כבר מספר לקוחות בתחומי הבנקאות, הנדסת חומרים ותרופות. ברשות מדגישים כי פיתוח המחשב הקוונטי הישראלי יכלול במקביל גם את פיתוח שכבת התוכנה. "שכבת התוכנה, לרבות הקומפילציה ותיקון השגיאות, היא חלק אינטגרלי מבניית החומרה. בסופו של דבר המטרה היא ליצור קהילה של משתמשים שיוכלו לרתום את המחשב לכל מיני יישומים, ואת זה אי אפשר לעשות בלי תוכנה מתאימה".

מאבק בין מעצמתי במרחב הקוונטי

בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים המסוגלים לבצע משימות משמעותיות. המירוץ לעליונות קוונטית עלה באחרונה מדרגה גם בזירה הבין-מעצמתית, בעקבות תוכניות חומש חדשות של סין וארצות הברית. במסגרת תוכנית החומש ה-14 במספר מאז כינון המשטר הקומוניסטי בסין, הגדיר הממשל 7 תחומים טכנולוגיים שבהם ירוכז מאמץ לאומי מיוחד: בינה מלאכותית, שבבים, חלל ומחשוב קוונטי.

במסגרת התוכנית, יגדיל הממשל את תקציב המו"פ בתחומים האלה ב-7% בכל שנה לפחות עד לשנת 2025. הבית הלבן, מנגד, אישר לאחרונה תקציב של כמיליארד דולר (שליש ממנו מהמגזר הפרטי) שיוזרם לכ-14 גופי מחקר ברחבי המדינה, וזאת במטרה להשיג יתרון בתחום הקוונטי "על פני היריבות". מינרבי: "מתפתח ממש 'מרוץ חימוש' בעולם, ואף מדינה לא רוצה להישאר מאחור. לישראל יש את היכולת להיות בחזית התחום הזה".