רשות החדשנות החלה במכרז להקמת 3 חממות דיפ-טק

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין]

רשות החדשנות הכריזה על פתיחת הליך תחרותי להקמת שלוש חממות טכנולוגיות חדשות בתחומי הטכנולוגיה העמוקה (Deep Tech), אשר ינביטו ויצמיחו חברות הזנק חדשות בעלות חדשנות טכנולוגית. המהלך הוא חלק מהאסטרטגיה של הרשות לקדם גיוון בתחומי הפעילות הטכנולוגיים של חברות הסטארט-אפ הישראליות, שנוטות במידה רבה לעולמות הסייבר, התוכנה הארגונית והפינטק. במסגרת זו, השיקה באחרונה הרשות קרן הזנק חדשה, שתשקיע כמיליארד שקל בשנה בחברות דיפ-טק.

במסגרת ההליך, ייבחרו שלושה גופי השקעה חדשים, אשר יעניקו גיבוי פיננסי ומסגרת תומכת להקמה ובנייה של חברות הזנק חדשות – ותמיכה בהם כל הדרך משלב הרעיון או מסחור הידע ועד, לכל הפחות, גיוס ההון המשמעותי הראשוני (סבב A).

הגופים שיבחרו בתכנית החממות יזכו להשתתפות משמעותית – ולדברי הרשות, חסרת תקדים בהיקפה – בסך של עד 40 מיליון שקל (מעל 10 מיליון דולר) לתקופה של 5 שנים, בדמי הניהול של החממה והקמת מעבדה מרכזית שתאפשר תמיכה במחקר והפיתוח  של המוצרים שיפותחו על ידי החברות שיונבטו בה. בנוסף, החברות שיונבטו בחממה יוכלו לקבל עוד עשרות מיליוני שקלים של השקעות לא-מדללות מרשות החדשנות בשלל מסלולים.

מהרשות נמסר כי ההליך התחרותי יהיה פתוח לכשישה חודשים. ועל המגישים להוכיח זמינות של מקורות מימון בהיקף של 120 מיליון ₪ לכל הפחות, שיוקצו ויושקעו בחממה ובחברות החממה בתקופת הזיכיון.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "אחד היתרונות המרכזיים של החממות הטכנולוגיות לאורך שנות פעילותן, הוא יכולתם לייצר חברות בעלות חדשנות עמוקה בישראל, לעיתים קרובות ממש משלב הרעיון או המחקר האקדמי, תוך השתתפות המדינה בסיכון. התוספת שאנחנו רוצים לראות מהחממות החדשות שיבחרו בהליך התחרותי, היא היכולת למשוך בעלי מניות ושותפים פיננסיים ישראלים ובינלאומיים חזקים שיאפשרו תמיכה בחברות לאורך זמן רב יותר, משיכת ההון הפרטי הנדרש לצמיחתם ולגדילתם לשווקים הבינלאומיים, והפיכתם לחברות גדולות וברות קיימא בישראל. בצורה זו אנו מאמינים כי החממות יוסיפו לחזק את  התחרותיות של ישראל מול מרכזי חדשנות עולמיים".

סרטון הסבר של רשות החדשנות על קרן ההזנק בתחום הדיפ-טק:

רשות החדשנות השיקה את קרן ההזנק לחברות דיפ-טק

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין]

רשות החדשנות הכריזה היום (ב') על השקת קרן הזנק חדשה, בהיקף של מיליארד שקל בשנה, שתתמקד בהשקעה בחברות סטארט-אפ עתירות מו"פ (דיפ-טק). הקרן תבצע את המימון בחברות באופן ישיר, כחלק מסבבי גיוס ההון של החברות. חברות יוכלו להגיש בקשה לקבלת מימון החל מתאריך 4.3.24. במהלך חודש מרץ תקיים הרשות גם שורה של וובינרים על המסלולים השונים של הקרן.

היוזמה להקמת קרן ההזנק אושרה בחודש שעבר במסגרת אישור תקציב המדינה בממשלה, והיא נדבך אחד בחבילת תמריצים שנועדו לתמוך בהייטק הישראלי בתקופה המאתגרת הנוכחית של ירידה בהיקף ההשקעות הזרות. במסגרת הקרן החדשה, הרשות תזרים את ההון ישירות כחלק מסבבי הגיוס הראשונים. הקרן בנויה מ-3 מסלולי השקעה מרכזיים: מסלול פרה-סיד, שבו הרשות תעניק מענקים בגובה 60% מסך סבב גיוס של עד 2.5 מיליון שקל. מסלול סיד, שבו תעניק הרשות מענקים בגובה של 50% מסך סבב גיוס של עד 10 מיליון שקל, ומסלול סבב A, שבו הרשות תעניק מענקים בגובה 30% מסך סבב של עד 50 מיליון ש"ח.

הקרן תתמקד בחברות דיפ-טק, מתוך מטרה לעודד הקמה של חברות בתחומים הללו ולאפשר להן לגייס את ההון הנדרש כדי להוציא לפועל את תוכניות הפיתוח. כ-40% מהסטארט-אפים החדשים שנפתחים בהייטק הישראלי מתמקדים בתחומי התוכנה הארגונית, פינטק וסייבר, והן גם מושכות את מירב ההון. פעמים רבות, חברות דיפ-טק מגייסות הון נמוך מדי שלא מאפשר להן להגשים את הפוטנציאל שלהן. ברשות מאמינים כי השתתפות ישירה בסבבי גיוס תפחית את הסיכון מהמשקיעים הפרטיים ותסייע לחברות להשיג גיוסי הון גדולים יותר.

 

רשות החדשנות תשקיע חצי מיליארד שקל בחברות דיפ-טק

בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין

ממשלת ישראל אישרה אתמול (ב'), במסגרת התקציב ל-2024, חבילת תמריצים משמעותית מאוד להייטק הישראלי. הממשלה אישרה תוספת תקציבית של כמיליארד שקל למימון שורה של תוכניות של רשות החדשנות. בין התוכניות: המשך סיוע החירום לחברות סטארט-אפ שנקלעו למצוקה פיננסית, הקמת קרן הזנק שתשקיע ישירות בחברות דיפ-טק, תמרוץ משקיעים מוסדיים להשקיע בקרנות הון-סיכון ישראליות, הקמת חממות טכנולוגיות, מועדוני אנג'לים ועוד.

ההייטק הישראלי היה אחראי ב-2022 לכמעט מחמישית מהתוצר של המשק הישראלי. עם זאת, בשנת 2023, על רקע הנסיגה בשווקי ההון העולמיים, אי היציבות הפוליטית בישראל וכעת גם המלחמה, מגזר ההייטק חווה ירידה משמעותית בכל המדדים, ובראשם ירידה של כ-60% בהיקף השקעות ההון ב-2023.

במסגרת התוכניות החדשות, רשות החדשנות תשיק קרן הזנק חדשה שתשקיע, לצד משקיעים מהשוק הפרטי, מעל חצי מיליארד שקל בשנה בחברות מעולמות הדיפ-טק. כיום, רשות החדשנות מעניקה מענקים לחברות לסיוע במימון תוכניות פיתוח ספציפיות. במסגרת הקרן החדשה, הרשות תזרים את ההון ישירות כחלק מסבבי הגיוס הראשונים – פרה-סיד, סיד ו-A.

הקרן בנויה מ-3 מסלולי השקעה מרכזיים: מסלול פרה-סיד, שבו הרשות תעניק מענקים בגובה 60% מסך סבב הגיוס, עם תקרת מענק של 1.5 מיליון ש"ח, ותקרת תקציב של 2.5 מיליון ש"ח. מסלול סיד, שבו תעניק הרשות מענקים בגובה 50% מסך סבב ההשקעה ועד לתקרת מענק של 5 מיליון ש"ח, ותקרת תקציב של 10 מיליון ש"ח, ומסלול סבב A, שבו הרשות תעניק מענקים  בגובה 30% מסך סבב ההשקעה עם תקרת מענק של 15 מיליון ש"ח, ותקרת תקציב של 50 מיליון ש"ח.

הקרן תתמקד בחברות דיפ-טק, מתוך מטרה לעודד הקמה של חברות בתחומים הללו ולאפשר להן לגייס את ההון הנדרש כדי להוציא לפועל את תוכניות הפיתוח. כ-40% מהסטארט-אפים החדשים שנפתחים בהייטק הישראלי מתמקדים בתחומי התוכנה הארגונית, פינטק וסייבר, והן גם מושכות את מירב ההון. פעמים רבות, חברות דיפ-טק מגייסות הון נמוך מדי שלא מאפשר להן להגשים את הפוטנציאל שלהן. ברשות מאמינים כי השתתפות ישירה בסבבי גיוס תפחית את הסיכון מהמשקיעים הפרטיים ותסייע לחברות להשיג גיוסי הון גדולים יותר.

יוזמה משמעותית נוספת שאושרה אתמול היא הקמת קרן "יוזמה 2.0", כהמשך לאותה קרן ממשלתית שהוקמה בשנות התשעים על ידי שר האוצר דאז בייגה שוחט ונחשבת לאחת התוכניות הממשלתיות שסייעו להייטק הישראלי לפרוץ. מטרת הקרן החדשה היא לתמרץ משקיעים מוסדיים, כמו קרנות פנסיה וקופות גמל, להגדיל את השקעותיהם בקרנות הון-סיכון ישראליות שמשקיעות בחברות ישראליות, וכך להפחית את התלות בהון זר (שאחראי לכ-80% מהיקף ההשקעות בחברות הישראליות) ולהגדיל את נזילות ההון המקומי, בייחוד בתקופה שבה המשקיעים הזרים מגלים זהירות.

במסגרת הקרן, רשות החדשנות תבצע השקעה "צד בצד" עם משקיעים מוסדיים ישראלים בקרנות הון סיכון ישראליות. ההשקעה תתבצע ביחס של 1 ל-3, כלומר, על כל דולר שישקיעו המוסדיים בקרנות הישראליות, הרשות תוסיף כ-30 סנט. ברשות מעריכים כי המנגנון הזה יוביל להשקעה של כמיליארד דולר בשנים 2024-2026 בקרנות הון-סיכון ישראליות, שליש מתוך סכום זה (800 אלף שקל) יהיה כאמור כסף ממשלתי. 

עוד אושר אתמול: תוספת של 200 מיליון שקל לקרן החירום שהשיקה הרשות בעקבות המלחמה במטרה לתמוך בחברות סטארט-אפ שנקלעו למצוקה פיננסית בעקבות ביטול או דחייה של סבבי גיוס על רקע המלחמה ובקופת המזומנים נותרה להן יתרה שמספיקה ל-6 חודשים בלבד. הרשות חילקה בנובמבר-דצמבר מענקי סיוע בגובה של 200 מיליון שקל, והתקציב הנוסף ישמש למענקים שיחולקו עד חודש מרץ.

אלון סטופל נכנס לתפקיד יו"ר רשות החדשנות

ד"ר אלון סטופל מחליף את ד"ר עמי אפלבום בתפקיד יו"ר רשות החדשנות. הממשלה אישרה את המלצת שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, אחרי שמועמדותו לתפקיד אושרה על-ידי ועדת האיתור ונציבות שירות המדינה. סטופל מגיע מליבת הפעילות של תעשיית האלקטרוניקה הביטחונית. בשנים האחרונות הוא שימש כסמנכ״ל ומדען ראשי של חברת אלביט מערכות. לפני-כן מילא תפקידים בכירים בצה"ל ובמִנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא״ת) במשרד הביטחון.

עמי אפלבום פרש מהתפקיד באוקטובר 2023, לאחר שש שנים שבהן הוביל את רשות החדשנות שאליה נכנס בשנת 2017. הוא היה ממעצבי הרשות, שהיתה עדיין בצעדיה הראשונים (הוקמה ב-2016). לפני-כן שימש במשך 8 שנים כמנכ"ל חברת KLA Israel ותחת הנהגתו היא הגיעה להיקף מכירות של כחצי מיליארד דולר. בתקופת המעבר משמשת ד"ר עינת מגל, סגנית המדען הראשי לחדשנות וחברת מועצת רשות החדשנות, כממלאת מקום זמנית של יו"ר הרשות.

המדען הראשי של אלביט יהיה המדען הראשי של ישראל

ד"ר סטופל (בתמונה למעלה) הוא בעל תואר דוקטור (Ph.D) בהנדסת אלקטרוניקה, אלקטרוניקה–פיזיקלית ותואר שני במנהל עסקים שניהם מאוניברסיטת ת"א, ובעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מהטכניון. במסגרת תפקידיו במפא"ת הוא ניהל פרוייקטי פיתוח מרכזיים, דוגמת ניהול פרוייקט פיתוח מכ"ם Phased Array, הקמת וניהול תוכנית המיקוראלקטרוניקה לפיתוח רכיבים מיוחדים (MMIC, RF, Mix-Signal ועוד), ראש פרוייקט הפיתוח של מכ"ם SAR, מנהל תוכנית מו"פ מבוססת שיתופי פעולה ומנהל תחום החיישנים במנהלת חומה לתוכנית ההגנה בפני טילים (Israel Missile Defense Organization – IMDO).

סטופל נכנס לתפקיד המדען הראשי של אלביט בשנת 2016, והפעולה הראשונה שלו היתה ביצוע מיפוי מלא של כל הטכנולוגיות המצויות בידי החברה והטכנולוגיות החסרות לה. בהמשך הוא הקים וניהל את פרוייקט רכש הטכנולוגיות של אלביט, שכללה הקמת מרכזי מו"פ בארץ ובעולם וכניסה לפרוייקטי פיתוח משותפים עם ממשלות, אקדמיה וחברות בארץ ובעולם.

אלון סטופל נכנס לתפקיד בתקופה מאתגרת במיוחד: תעשיית ההייטק בישראל מצוייה במשבר עמוק כתוצאה מהקורונה, המהפיכה המשטרית והמלחמה שפרצה בעקבות מתקפת החמאס. מנתוני רשות החדשנות עצמה, עולה תמונה עגומה של ירידה חדה בהשקעות הזרות בתעשייה הישראלית, בריחת חברות סטארט-אפ לחו"ל, התמעטות במספר החברות המבוססות על טכנולוגיות עומק, ותקציב ממשלתי הנמצא תחת לחץ גובר, הן עקב צורכי המלחמה והן עקב סדרי עדיפות אחרים של הממשלה.

מחצית מחברות הסטארט-אפ במצוקת מימון

סקר חדש של רשות החדשנות אשר פורסם היום (ד') מגלה שאופק המזומנים של יותר ממחצית מחברות ההייטק המצויות בשלבים מוקדמים הוא של פחות פחות מ-6 חודשים. בנוסף, כ-56% מהן צופות שלא יצליחו לגייס הון בסבב מימוני נוסף. פירוש הדבר שתעשיית חברות הסטארט-אפ הטכנולוגיות בישראל נקלעה למצוקת מימון שהיא כמעט חסר תקדים בתולדות התעשייה הישראלית. הסקר בוצע במחצית חודש נובמבר 2023. השאלון נישלח ל-2,800 חברות שנוסדו או שהגיעו לרמת סבב B בארבע השנים האחרונות. התקבלו קצת יותר מ-500 תשובות, כאשר כ-88% מהמשיבים היו ממייסדי החברה, והשאר ממנהלי הכספים.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין ׁ(בתמונה למעלה), אמר שענף ההייטק הישראלי סובל מזה תקופה ארוכה מירידה חדה בהשקעות ומתנהל בזירה של תחרות בינלאומית גוברת. "אנו מחויבים לעשות הכל כדי לשמר את העוצמה של ההייטק הישראלי ולמזער את הנזקיםלצד הערוץ המהיר שפתחנו בחודש הראשון למלחמה בתקציב של 400 מיליון שקל, אנו נצא במהלך המלחמה ולאחריה עם חבילה של מהלכים ופתרונות נוספים, כדי לייצר תמריצי השקעה במיזמים".

מהנתונים שהתקבלו עולה שאופק המזומנים (אורך ה-runway) של רוב החברות הוא עד כחצי שנה בלבד: 28% מהן העידו על אופק עד שלושה חודשים, 28% נוספים העידו על 3-6 חודשים. רוב החברות (59%) כבר נמצאות בשלבי גיוס, כאשר 71% צופות שיבצעו גיוס בשלושת החודשים הקרובים. יחד עם זאת, אין ביטחון שהגיוס יושלם בהצלחה: 56% מהנשאלים ענו שיש סבירות גבוהה עד גבוהה מאוד שהחברה לא תצליח לבצע סבב גיוס נוסף. שיעור דומה (55%) סבור שיש סבירות גבוהה עד גבוהה מאוד שהם לא יצליחו לבצע סבב גישור.

בגרפים למטה: תמונת מצב עדכנית מתוך סקר חברות רשות החדשנות, דצמבר 2023

היזמים הישראלים לא מאבדים תקווה

למרות המצב הקשה, רוב החברות שומרות על אופטימיות ונערכות לשיפור בפעילותן: יותר משליש מהחברות מעריך שסבב הגיוס הבא יהיה לפי שווי נמוך יותר מסבב הגיוס הקודם שלהן. יחד עם זאת, קרוב לשני שליש מהחברות (64%) השיבו שהתרחיש הסביר ביותר להמשך פעילותן בשנה הבאה הוא דווקא המשך הצמיחה. רק 12% מהחברות השיבו שהתרחיש הסביר עבורן הוא סגירת החברה או מכירתה בהפסדהאופטימיות של החברות באה לידי ביטוי גם בצפי להמשך גיוסי כוח אדם: על-פי תחזיות החברות, מספר המועסקים בישראל בחברות ההייטק בשלבים המוקדמים צפוי לעלות בכ-9% בשנה הקרובה.

רוב הגידול צפוי להתרכז דווקא בחברות קטנות (פחות מ-100 עובדים) בעוד שחברות גדולות צפויות דווקא לצמצם את מצבת כוח האדם בישראל (בשיעור של כ-3%). מספר המועסקים בחו"ל בחברות ישראליות צפוי לגדול גם הוא בכ-13% בממוצע בשנה הקרובה. שיעור הגידול עולה ככל שהחברה גדולה יותר. כך, חברות המעסיקות מעל 100 עובדים צופות שמספר המועסקים שלהן בחו"ל יעלה בכ-28%. תופעה זו גם מבטאת כניסה למכירות או הגדלת מאמצי השיווק, המכירות והתמיכה בלקוחות.

רשות החדשנות: "יש חברות בסכנת סגירה בחודשים הקרובים"

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין]

רשות החדשנות ומכון המדיניות והמחקר SNPI פרסמו את ממצאיו של סקר ראשוני הצהרתי הבוחן את האתגרים עימן מתמודדות חברות ההייטק מאז פרוץ המלחמה. מהסקר, שעליו השיבו כ-500 חברות הייטק וסטארט-אפים, בסקטורים ובשלבי גיוס שונים, עולה כי המלחמה כבר נותנת את אותותיה על מגזר ההייטק.

הסקר התמקד בשני היבטים עיקריים: הפגיעה ברציפות התפקודית של החברות בעקבות גיוס עובדים משמעותיים למערך המילואים, והפגיעה בכושר המימון בעקבות ביטול ועיכוב הסכמי השקעות וקושי להגיע אל משקיעים.

הצלבה בין דיווחי החברות על אתגרי הון אנושי ומימון מעלה תמונה של פגיעה רוחבית בהייטק הישראלי – יותר מ-80% מהחברות דיווחו על פגיעה בעקבות המצב. מעל לרבע מהחברות דיווחו על פגיעה כפולה, הן בהשגת מימון והן בהון אנושי.

הפגיעה המשמעותית ביותר היא בעובדים: 70% מהחברות מדווחות על פגיעה ברציפות התפקודית בפעילות החברה בעקבות גיוס עובדים משמעותיים למילואים. ישנה התייחסות חוזרת לירידה בתפקוד גם של עובדים שאינם במילואים, אם בשל היעדר מסגרות לילדים או היעדר פניות רגשית.

ההייטק הישראלי חווה גם פגיעה משמעותית במימון, משאב הכרחי לקיומן של חברות. מעל ל-40% מהחברות המקומיות דיווחו על ביטול או עיכוב הסכם השקעה. השיעור גבוה עוד יותר בקרב חברות הנמצאות בסכנת סגירה מיידית (עד שלושה חודשי Runway), שם מעל ל-60% דיווחו על פגיעה במימון, ורק כ-10% מצליחות לייצר פגישות עם משקיעים.

המלחמה הנחיתה על ההייטק מכה נוספת בשנת משבר

חוסר הוודאות והבחירה של משקיעים רבים "לשבת על הגדר" בעקבות המצב מגיעה לאקוסיסטם שמלכתחילה התקשה לגייס, בין השאר בעקבות אי היציבות הפוליטית ערב פרוץ המלחמה לצד האטה הכלכלית הגלובלית.

בחינה לפי שלב ההשקעה האחרון של החברה אומנם מראה, כצפוי, שיעור גבוה יותר של חברות Early-Stage שחוו ביטול או עיכוב עסקת השקעה בעקבות המלחמה (47%), אך מצביעה על תופעה לא מבוטלת גם בחברות Late-Stage. כ-30% מהחברות עם סבב B ומעלה דיווחו על אתגר דומה, זאת למרות היותן חברות בשלות יותר, עם סיכון מופחת ועבר עשיר יותר של השקעות.

כמו כן, מעל ל-70% מהחברות שהשיבו על הסקר דיווחו על דחייה או ביטול פרויקטים משמעותיים והזמנות. היעדר יכולת לבצע פיילוטים וניסויים קליניים, לקדם פרויקטי מו"פ חשובים, לצד קשיים ביצוא ויבוא מחו"ל, מעידים על פגיעה רוחבית במנעד המגוון של חברות ההייטק הישראלי. כשני שליש מהחברות דיווחו על בעיות טכניות ואופרטיביות הקשורות למצב המלחמה. חברות רבות מעידות כי האתגר אינו רק מול לקוחות ושותפים מחו"ל, אלא בעיקר מול לקוחות ישראלים, המקפיאים את פעילותם בעצמם.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "היה לנו חשוב לבצע "בדיקת דופק" מקרוב של התעשייה והבנו מיידית כי הממצאים שבידינו מחייבים פעולה. הם מצביעים על מספר משמעותי של חברות הייטק, עם אופק שרידות (Runway) קצר אשר מצב המלחמה עיכב או עצר את סבב הגיוס שלהן. המשמעות היא שקיימות חברות העומדות בסכנת סגירה בחודשים הקרובים. אנו נמשיך לנטר את תעשיית ההייטק ונמשיך לספק מענים לצרכים שיתפתחו עם התארכות מצב הלחימה ולאחריו. זהו הזמן לעבודה צמודה בין הרשות לתעשייה ולגמישות מרבית של כלי ההשקעה שלנו כך שיתאימו לצרכים האמיתיים של החברות במצב הנוכחי. נעשה הכל כדי שגם ממשבר זה, כמו ממשברים קודמים, ההייטק הישראלי ייצא מחוזק יותר."

רשות החדשנות מקימה ערוץ מהיר לתמיכה פיננסית בסטארט-אפים בעת המלחמה

בתמונה: מנהל רשות החדשנות דרור בין

רשות החדשנות הודיעה על השקת ערוץ מענקים מהיר בהיקף ראשוני של 100 מיליון שקל, המיועד לתמיכה בחברות הזנק שהמלחמה פגעה ביכולתן לגייס הון. הערוץ יפעל במסגרת מסלול קרן המו"פ, ומיועד לסייע לחברות ישראליות הזקוקות למזומנים נוספים לצלוח את תקופת הלחימה. מדובר בעיקר בחברות המתמודדות עם בעיית ניצול מלא של יתרת המזומנים (Runway קצר) ומתקשות לגייס מהמשקיעים הון גישור בזמן המלחמה. הערוץ פועל במתכונת של 50% השלמה מהמשקיעים הפרטיים, כלומר שהיקף ההון הזמין בידי החברות צפוי להגיע לכ-200 מיליון שקל. הרשות הודיעה שבדיקת הזכאות ומתן התשובות יבוצעו במהירות. ההגשה תתחיל כבר בחודש נובמבר 2023.

המסלול מיועד לחברות טכנולוגיה הנמצאות בשלב פיתוח מוצר או תחילת מכירות, כולל חברות הנמצאות בסבב גיוס פעיל, אשר להן נכסים טכנולוגיים משמעותייםמנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שענף ההייטק המתמודד במהלך השנה האחרונה עם ירידה בהיקף ההשקעות, וכעת גם מושפע ממצב הלחימה. "אנו מחוייבים לתת לחברות רשת ביטחון מספקת כדי שההייטק הישראלי יצליח להתעצם ביום שאחרי. מטרת המענק ושורת ההקלות היא לספק מימון גישור להתמודדות עם האתגרים שמציב מצב החירום ולתמוך בחברות מצוינות אשר מצויות במצוקה זמנית בשל מצב הלחימה. חלקן חוות קשיים תזרימים, עיכובים וביטולים מול משקיעים פוטנציאליים והשהייה של פרויקטים משמעותיים ופיתוחים טכנולוגיים".

הקלות נוספות של הרשות

בנוסף, לאור האתגרים שמציבה מלחמת "חרבות הברזל" רשות החדשנות אישרה שורה של הקלות וצעדים תומכים לחברות הייטק כדי לסייע להן להתמודד עם הקשיים שעולים מאז פרצה המלחמה. ההקלות אושרו בתוקף מידי ולמשך 90 יום.

ההקלות הן:

  • בעקבות פניה לאיחוד האירופי ולמנהלי תכנית הורייזן לדחייה של מועדי ההגשה בעקבות המלחמה: עודכנו כי מועד ההגשה במסלול היחידני EIC Accelerator נדחה לבקשתנו בכ- 20 יום (מה 19/10 ל 8/11) , במסלול Pathfinder Challenges  נדחה מועד ההגשה מה 18/10 ל 25/10  –  מדובר בצעד משמעותי שמעניק  לחברות ההייטק הישראליות אורך נשימה של עוד כ 20 יום להגשות.  חשוב לציין כי מדובר  במסלול מענקים משמעותי מאוד לחברות, כאשר חברות זוכות צפויות לקבל מענק  של עד  2.5 מיליון יורו מענק בנוסף יכולות לקבל השקעת equity של עד 15 מיליון יורו.  עוד חשוב לציין כי רק במרץ האחרון  קיבלו 5 חברות יחד כ 50 מיליון יורו במענקים וב Equity .
  • הרחבת מועד הגשת תיקונים והבהרות: המועד להגשת הבהרות ותיקונים לבדיקת בקשות חדשות שהוגשו יוארך מעבר לחלון הסטנדרטי של 48 שעות.
  •   דחיית מועד להצגת מימון משלים לתקופה נוספת של עד 3 חודשים: חברות יהיו רשאיות לדחות את המועד להצגת מימון משלים לתקופה נוספת של עד 3 חודשים, מעבר לתקופה הראשונית של 60 הימים שנקבעה בנוהל. עיכוב בחתימה על מסמכי הפעלת תיק: לחברות יהיו 60 ימים נוספים, מעבר לתקופה הראשונית של 60 יום שנקבעה בנוהל, לחתום  על מסמכי הפעלת תיק. הקלה באימות חתימות: אימות החתימות על דוחות ומסמכים שיוגשו לרשות יתגמש וניתן יהיה לביצוע בזום. הגשת דוחות ללא עותקים סרוקים: חברות רשאיות להגיש דוחות במערכת החברות ללא צירוף עותקים סרוקים.
  •     הארכת מועד הגשת דוחות תקופתיים: המועד האחרון להגשת דוחות תקופתיים יוארך בשלושה חודשים נוספים מעבר לתקופה הראשונית של 60 הימים שנקבעה בנוהל.
  •     הרחבת המסלול הירוק: חברות יוכלו להגיש דוחות תקופתיים הכוללים חריגה עד לגובה של 20% בתת סעיף תקציבי, ללא צורך בהגשת בקשה לשינויים.
  •     דוחות תקופתיים קצרים יותר: חברות יכולות להגיש דוחות תקופתיים לתקופה קצרה משלושה חודשים מבלי להמתין לתום תקופת הדיווח על מנת לאפשר תזרים מזומנים שוטף.
  • בקשות נוספות לשינויי תכנית: מותרת בקשה נוספת לשינויים בתכנית מאושרת, בנוסף לשתי הבקשות שניתן כיום להגיש.
  •     בקשה לשינויים מעבר למועד שנקבע: בתאום עם הרשות ניתן להגיש בקשות לשינויים גם לאחר המועד הנקוב בנהלים.
  •     בקשות לשינויים מהותיים: חברות יכולות כעת להגיש בקשות לשינויים מהותיים גם במועד סגירת התיק, גמישות שלא הוענקה קודם לכן בהליך.
  •     הארכה לדוחות סופיים: המועד האחרון להגשת דוח טכני סופי ודוח פיננסי סופי מוארך בשלושה חודשים נוספים מעבר לתקופה של 90 הימים שנקבעה בנוהל.
  •     ביקורת סופית ללא ביקור רו"ח: לחברות יש אפשרות לבקש כי תבוצע ביקורת סופית ללא ביקור של רואה חשבון מוסמך (רו"ח) מטעם הרשות בחברה.
  •     הכרה בהוצאות שנצברו: בדוח הכספי הסופי יוכרו כעת הוצאות שנצברו בתקופת המחקר והפיתוח המאושרת, אשר שולמו בפועל ונפרעו לא יאוחר מ-120 יום מתום תקופת המו"פ המאושרת. בעבר, הוכרו רק הוצאות ששולמו ונפרעו תוך 60 יום מתום תקופת המו"פ.
  •     פריסה או דחיה של תשלומי תמלוגים והתחייבויות: הרשות הציגה נוהל המאפשר פריסה או דחיה של תשלומי תמלוגים והתחייבויות שוטפות אחרות, בכפוף לתשלום הפרשי ריבית והצמדה. אישור פרטני יינתן  על ידי  ועדת פריסות ייעודית.
  •     אי עיכוב תשלומים בגין חובות שאינם עולים על 10,000 ש"ח: הרשות לא תעכב תשלומים לחברות בשל חובות שוטפים לרשות אם הסכום לא יעלה על 10,000 ש"ח לתקופת הדיווח האחרונה.
  •     אי עיכוב תשלומים עקב היעדר תעודת רו"ח: תשלומים לחברות לא יעוכבו עקב אי הגשת דו"ח רו"ח

Next Silicon תקים מעבדת מו"פ לאומית בתחום מחשבי על

בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין (מימין) ומייסד ומנכ"ל נקסט סיליקון, אלעד רז

חברת Next silicon מתל אביב ויקנעם, זכתה במכרז רשות החדשנות להקמת מעבדת מחקר ופיתוח לאומית בתחום המחשוב-על. המעבדה תכיל מגוון של מערכות מחשוב על, תקשורת ואחסון שיירכשו מהספקים המובילים בעולם. היא תספק לחברות טכנולוגיה וחוקרים שירותי מו"פ שייסייעו להם להאיץ את הפיתוח של טכנולוגיות לחישובעל (HPC) וחישובים בתחום הבינה המלאכותית (AI). המעבדה תעמיד לרשות החוקרים את התשתית הפיסית הנחוצה להם לביצוע מחקרים וניסויים בתחומי החומרה ובתחומי התוכנה.

המעבדה תפעל במתכונת של מעבדת שירות שבה יש לחוקרים נגישות פיסית לציוד ולמערכות. השירותים שהיא תספק כוללים: אינטגרציה ובדיקות היתכנות של מוצרים דוגמת מאיצים, פתרונות תקשורת, תשתיות אחסון, תשתיות קירור, תוכנות scheduler וכלי ניהול ובקרה. מחקר ופיתוח ייעודי בכל שכבות החומרה והתוכנה של התשתית. סביבה נייטרלית לשיתוף פעולה במו"פ בין תאגידים ישראליים או בין תאגידים ישראליים לבין מוסדות מחקר ישראליים ואינטגרציה בין רכיבים ונתונים. שירותי ייעוץ של צוות מומחים (Professional Services) והכשרת כוח אדם למחקר, פיתוח, תמיכה ותפעול בתחום הפעילות של המעבד.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שהמעבדה נועדה לספק מענה לבעיה של מחסור בתשתיות בישראל. בין: "חברות ישראליות רבות נאלצות לבחור בין הקמת תשתית יקרה ביותר בכוחות עצמן,לבין קבלת השירות מחברות זרות, מהלך המוביל לבריחת ידע כבר בשלבים המוקדמים ולהשתלבות במסלולי פיתוח במדינות אחרות". חברת חברת נקסט סיליקון הוקמה בשנת 2018 על-ידי המנכ"ל אלעד רז ופועלת תחת מעטה של חשאיות. החברה מפתחת ארכיטקטורת חומרה ותוכנה חדשה עבור משימות מחשוב כבדות. עד היום היא גייסה יותר מ-200 מיליון דולר ממשקיעים ומעסיקה יותר מ-200 עובדים. היא פועלת מהמטה בגבעתיים עם שלוחות נוספות בירושלים, באר שבע, חיפה ויוקנעם.

כרם נבו מונתה לסמנכ"לית חטיבת הצמיחה ברשות החדשנות

כרם נבו מחברת Wix תיכנס באוקטובר 2023 לתפקיד סמנכ"לית ברשות החדשנות, ותהיה אחראית על חטיבת חברות הצמיחה ברשות, אשר מטפלת בקבוצת החברות הצומחות והגדולות בתעשיית ההייטק הישראלית. מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שכרם "מבינה לעומק את הצרכים והאתגרים הניצבים בפני חברות המבקשות להתבסס בישראל ולצמוח כאן. חברות הצמיחה מקיימות פעילות שאינה רק מו"פ, כגון שיווק, מכירות, ייצור ועוד. הן מהוות מרכיב קריטי באקוסיסטם הישראלי. הצרכים של חברות צמיחה שונים משל חברות הזנק ומתפקידנו לעזור להן על-מנת לחזק את היתרון התחרותי שלנו בעולם".

כיום כרם משמשת כראש מטה לנשיא Wix, ועוסקת בתחומים חוצי-ארגון שעליהם הוא מופקד, בהם: אסטרטגיה עסקית, תהליכי שינוי ארגוניים, שיתופי פעולה עסקיים, תפעול ובינוי, קשרי חוץ ומשקיעים, ועודבמקביל היא אחראית על קשרי ממשל גלובליים של Wix ומטפלת בנושאי חקיקה דוגמת כלכלה דיגיטלית, מיסוי בינלאומי, שימוש בטוח ברשת וכדומה.

כרם היא מייסדת ומנכ"לית פורום חברות הצמיחה המונה כ-30 חברות הייטק ישראליות המעסיקות יותר מ-500 עובדים כל אחת. הפורום היה בפורום שותף בגיבוש מהלכים כגון: חקיקת חוק תעשיות עתירות ידע לשנת 2023, הגדרת מפעל טכנולוגי במסגרת חוק עידוד השקעות הון, העברת חקיקה בתחום הממשל התאגידי להתאמת דינים לדין האמריקאי, העברת חקיקת מס להקלה על ביצוע מיזוגים ורכישות כאשר החברה הישראלית היא הרוכשת, סיוע בעיצוב מסלול למומחים זרים להייטק ועוד.

רשות החדשנות תשקיע 113 מיליון שקל בהקמת מרכז לתשתית שירותי מו"פ לביו-התקנים

[בתמונה: מנהל רשות החדשנות דרור בין]

רשות החדשנות פרסמה "קול קורא" המזמין חברות להגיש בקשות לקבלת מימון לצורך הקמת מרכז שיספק תשתית שירותי מו"פ עבור תחום הביו-התקנים מבוססי-שבבים (Bio-Convergence). ה"קול קורא" מתפרסם במסגרת התכנית הלאומית לביו-התקנים, וזאת לאחר שבשנה שעברה  המליצה המועצה למחקר ופיתוח אזרחי להגדיר את התחום כתחום עדיפות לאומית. הרשות הקצתה 113 מיליון שקלים לקידום התחום בישראל.

ברשות מסבירים כי חברות העוסקות בפיתוח ביו-התקנים, כדוגמת חיישנים דיאגנוסטיים לסביבה, שתלים חכמים, מעבדה על שבב, איברים על שבב ועוד, נדרשות לידע במגוון רחב מאוד של תחומים, מה שמייקר ומעכב את תהליך הפיתוח. לכן, מטרות המרכז שיקום הן לספק שירותי מו"פ לתעשייה ולחוקרים המפתחים ביו-התקנים, שירותי ייצור אבות טיפוס וסדרות קטנות, פיתוח ידע ייחודי, וביצוע הכשרה ופיתוח הון אנושי מתאים.

מקור התרשים: רשתו החדשנות

תחום הביו-התקנים  משלב טכנולוגיות בתחום הביולוגיה ומדעי החיים, עם טכנולוגיות מעולמות ההנדסה והתוכנה. זהו תחום חדש שגדל בקצב מואץ בתעשייה העולמית ותופס מקום חשוב בעולמות הרפואה, הסביבה, אקלים, אנרגיה, חקלאות, מזון, ביטחון וסקטורים אחרים. הצפי הוא שתחום ה-BC יהיה גורם מוביל בפיתוח וייצור בכל התחומים האלה בשנים הקרובות. 

לדברי הרשות, ישראל נמצאת כיום בעמדה ייחודית כדי לנצל את ההזדמנות הזאת ולבנות תעשייה חדשנית, תחרותית עם ערך כלכלי גבוה, הנובע משילוב של תעשיית הביוטק עם תעשיית הייטק חזקה ומבוססת.

"הנכסים שמעמידים את ישראל בעמדת זינוק מצוינת לתחרות על ההובלה בתחום ה-BC הם ענף הייטק בעל עוצמות מוכחות בתחום התוכנה והדאטה, הובלה בתחומים מסוימים של הנדסה ובמדעים מדויקים, מחקר ברמה גבוהה במדעי החיים ומיצוב חזק, שהתחזק משמעותית בתקופת מגיפת הקורונה, ככוח מוביל ברפואה בכלל ובדאטא ואינפורמטיקה במיוחד.במסגרת זו, זיהתה רשות החדשנות מחסור בתשתיות רב ובין-תחומיות, המאפשרות את השילוב של טכנולוגיות מתחומי הביולוגיה עם הנדסה ותוכנה וזהו הרקע להוצאתו של קול קורא זה."

 

ההייטק הישראלי נבלם, והוא פחות ישראלי מבעבר

ההייטק הישראלי מתמודד כיום עם מספר אתגרים שהם מהקשים ביותר בשנים האחרונות, מזהיר הדו"ח השנתי של רשות החדשנות. כיום ההייטק אחראי לכמעט חמישית מהתוצר של ישראל (18%) ולכ-48% מהייצוא. זהו הענף הצומח ביותר ובפער גדול לעומת יתר הענפים: ייצוא ההייטק הוכפל בעשור האחרון, כאשר פריונו גבוה בכ-90% מהממוצע במשק. בשנת 2022 הועסקו 401.9 אלף שכירות ושכירים בהייטק. מדובר בהצלחה גדולה מאוד – בעשור האחרון ישראל מדורגת במקום השישי בעולם בהיקף ההשקעות בחברות סטארטאפ והיקף ההייטק צמח בעשור האחרון בקצב של פי 3 מהמשק. אלא שכיום הוא נמצא בנקודת תפנית הדורשת מהמדינה מדיניות ברורה ונחושה.

ההייטק הישראלי יוצא דופן מכיוון שהוא נסמך כמעט כולו על השוק הפרטי ועל משקיעים זרים. לפי נתוני ה-OECD, ישראל היא המדינה היחידה מבין מדינות הארגון שבה גורמים מחוץ למדינה מממנים יותר מ-50% מכלל המו"פ שמבוצע במגזר הפרטי. יתר על-כן, חלקה הקטן של הממשלה בהשקעה במו"פ בולט במיוחד, כאשר רק 9% מההוצאה הלאומית למו"פ ממומנים על-ידי הממשלה. זהו השיעור הנמוך ביותר מבין מדינות ה-OECD. התופעה מתבטאת גם בתמהיל השקעות ההון סיכון: הערכה שביצעה רשות החדשנות על בסיס נתוני IVC מגלה כי משקל המשקיעים הזרים בשנים 2022-2018 הוא לפחות 75%-80%.

גיוסי ההון מתכווצים

אומנם כל המרכזים הבינלאומיים המתחרים בישראל חוו משבר בשנת 2022, אולם הם כבר מתחילים להתאושש. כאן התמונה שונה: רבעון השיא של ההייטק הישראלי נרשם בסוף 2021, שבו גוייסו כ-9.2 מיליארד דולר. במחצית 2022 המגמה התהפכה והביאה את 2022 לירידה ממוצעת של כ-50% בהשקעות הרבעוניות. הדו"ח מציין שהמגמה נמשכת גם ב-2023: על-פי הנתונים נראה שהיקף הגיוסים ברבעון הראשון יהיה כ-1.9 מיליארד דולר בלבד (ירידה של 70% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקדׂ).

הנתון האחרון מלמד שהמצב בישראל שונה מאוד בהשוואה למרכזי טכנולוגיה מתחרים: בנייר עמדה שפרסמה רשות החדשות בחודש אפריל 2023, היא הביעה חשש שהרפורמה המשפטית תרתיע משקיעים זרים ותדחוף חברות ישראליות להירשם בחו"ל. כעת היא הגיעה למסקנה שהנזק אכן נגרם, וממליצה למדינה לנקוט בצעדים למיזעור הנזקים: "חשוב שהממשלה תפעל על-מנת לצמצם את תופעת רישום החברות הישראליות בחו״ל, משום שענף ההיי-טק הישראלי אחראי לכ-30% מהצמיחה בתוצר הלאומי בחמש השנים האחרונות (2018-2022)".

הבעיה הזאת באה לידי ביטוי גם בתחום התעסוקה: במחצית השנייה של 2022 האטו החברות את הגיוסים ומספר המשרות הפנויות הלך וקטן בכל רבעון. בתחילת 2023 המשבר העמיק, כאשר ברבעון הראשון של 2023 ירד מספר המועסקים בענפי ההייטק בכ-2,250, ובחודש אפריל לבדו הוא הצטמצם בעוד כ-3,400 עובדים.

משבר כוח האדם

הדו"ח מציג נתונים חדשים על המשקל התעסוקתי של תעשיית ההייטק. כאשר מתייחסים גם לעובדים טכנולוגים במגזרים שאינם מוגדרים כטכנולוגיים, כמו למשל מתכנת ברשת סופרמרקטים, עולה שמספר המועסקים בענף ב-2022 מסתכם בכ-508.4 אלף שכירים ושכירות. אלא שלא כל החברות תורמות באותו האופן לתעסוקה במשק: מניתוח שביצעה רשות החדשנות עולה כי חברות תוכנה שלמות מעסיקות בממוצע 2.55 עובדים בתפקידים לא-טכנולוגיים על כל עובד/ת בתפקיד טכנולוגי.

יחס זה נקרא "מכפיל תעסוקתי". היחס הזה הוא הגבוה ביותר בחברות התוכנה השלמות. חברות הצמיחה (יותר מ-20% מהעובדים בענף), מעסיקות בממוצע 1.34 עובדים לא-טכנולוגיים על כל מהנדס, ומהוות את קטר התעסוקה העיקרי של ההייטק. בקצה הנגדי נמצאות חברות סטארט-אפ בנות פחות מ-10 שנים המעסיקות עד 80 עובדים, שבהן היחס הוא 0.32 בלבד. בסך הכל, כ-60% מהעובדים בהייטק מועסקים בחברות בעלות מכפיל תעסוקתי בינוני-נמוך.

 

 

וכאן נמצאת הדילמה התעסוקתית: רוב הצמיחה במספר העובדים בהייטק בשנים האחרונות התמקדה בתפקידים הטכנולוגיים, ולא בתפקידים הלא-טכנולוגיים. אם בשנת 2014 כמעט על כל שכיר/ה בתפקיד טכנולוגי היה שכיר/ה בתפקיד שאינו טכנולוגי, הרי שבשנת 2022 היה על כל שכיר/ה טכנולוגיים רק חצי שכיר/ה שאינם טכנולוג. זוהי ירידה של כ-50% בתוך פחות מעשור. לשינוי הזה יש משמעות רבה, מכיוון שהשכר בהייטק גבוה: בשנת 2022 השכר החודשי הממוצע בהייטק עמד על 28,385 שקלים – פי 2.7 מהשכר הממוצע בשאר המשק (10,452 שקלים). כלומר, מנקודת המבט של פיזור ההון במשק – יש אינטרס ברור לקדם את חברות הצמיחה וחברות התוכנה העצמאיות.

רק 2% ערבים ו-3% חרדים

הנתונים מגלים את היקפה של תופעה נוספת: מכל העובדים בתעשיית ההייטק, רק שליש הן נשים, רק 2% הם ערבים ורק 3% הם חרדים. הנתונים האלה הם גם איום וגם הבטחה. אם ישראל לא תדע לשלב נשים, ערבים וחרדים בהייטק, הדבר עשוי לשמש בלם צמיחה חזק מאוד. מנגד, אם היא תדע לפתח תרבות קולטת ולשלב את האוכלוסיות האלה בתעשייה, היא תהנה ממשאב אנושי עצום ולא מנוצל. יו"ר מועצת המנהלים של רשות החדשנות ד"ר עמירם אפלבום ומנכ"ל הרשות דרור בין, התייחסו לסוגייה הזו בסיכום המנהלים שלהם: "ההייטק לא יכול להישאר רק בתחומי אזור המרכז ולהתבסס על הון אנושי הומוגני, שאין עוד הרבה לאן להרחיבו. עליו לפרוץ גם לאזורים אחרים ברחבי ישראל, ולשלב את אותן אוכלוסיות שכיום חלקן בהייטק קטן מדי".

 

רשות החדשנות בשת"פ עם מרכז המו"פ של מדינת ניו-יורק בתחום השבבים

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. קרדיט: חנה טייב]

רשות החדשנות הודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם מרכז המו"פ המוביל של מדינת ניו-יורק, NY CREATES (מרכז ניו-יורק למחקר, צמיחה כלכלית, טכנולוגיה, הנדסה ומדע), המתמקד בפיתוח בתחום הסמינקונדקטור. במסגרת שיתוף הפעולה, רשות החדשנות תאתר עבור NY CREATES פיתוחים טכנולוגיים ישראליים שמתאימים לתחומי פעילותו, בעיקר כאלו העוסקים בתחום הסמיקונדקטור – ותעניק מימון לחברות הישראליות שישתתפו בתכנית. NY CREATES, מצדו, יחבר את החברות הישראליות עם גורמים אמריקניים רלוונטיים. 

NY CREATES הוא מרכז עולמי מוביל למחקר ופיתוח ומשמש כמנחה מסחור בטכנולוגיות שבבים דיגיטליות, אנלוגיות והספק מתקדמות. המכון מספק ליזמים תמיכה בשלבי פיתוח הרעיונות, האינקובציה ומציאת המשקיעים. עם תקציב תפעולי של כ-300,000,000 דולר בשנה שהולך וגדל,NY CREATES משמשת כמשאב לפיתוח שותפויות ציבוריות, פרטיות ואקדמיות בתוך ניו יורק, ולקידום פרויקטים של חדשנות ומסחור המושכים השקעות, יוצרים גידול במשרות טכנולוגיות מתקדמות ומסייע לקידום שותפויות ומאמצי מחקר בינלאומיים המניעים תעשיות העוסקות בננו-אלקטרוניקה ובטכנולוגיות אנלוגיות ודיגיטליות מתקדמות.

ההסכם בין הרשות לבין NY CREATES נחתם בשיתוף עם לשכת ענייני החוץ של מדינת ניו יורק ובמהלך ביקור משלחת משותפת של הלשכה ושל NY CREATES בישראל. הסכם זה נחתם במסגרת פעילות רשות החדשנות לקידום מו"פ ותוכניות הרצה בשיתוף מכוני מחקר ופיתוח בין-לאומיים.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, הסביר כי רשות החדשנות זיהתה הזדמנות לשיתוף פעולה עם מרכז המו"פ המוביל על רקע משבר שרשרת האספקה ​​העולמית בתחום המוליכים למחצה והרוח הגבית שממשלת ארצות הברית מעניקה להשקעות במגזר זה. "ההסכם יאפשר לחברות ישראליות מתחום המוליכים-למחצה לפעול בכמה מהמתקנים המובילים בעולם ולקבל חשיפה טובה יותר לשוק האמריקני ולגופים בין-לאומיים רלוונטיים".

רשות החדשנות הכריזה על החברות במאגד המחשב הקוונטי

כחלק מהתוכנית הלאומית לבניית תשתית של מחשוב קוונטי, הכריזה היום (א') רשות החדשנות על הקמת מאגד (קונסורציום) ייעודי שמטרתו תהיה לפתח את תשתית החומרה והתוכנה של המחשב הקוונטי הישראלי. המאגד יתוקצב ב-115 מיליון שקל, התקציב הגבוה ביותר שהקצתה רשות החדשנות אי-פעם לתמיכה במאגד.

במאגד משתתפות חמש חברות ישראליות: חטיבת אלתא של התעשייה האווירית, קוונטום ארט, קלאסיק, קדמה ורפאל. במקביל, הפיתוח הטכנולוגי ייתמך על ידי קבוצות אקדמיות מהאוניברסיטה העברית, בר-אילן, הטכניון ומכון וייצמן, כמו גם קבוצת מחקר מבית החולים "סורוקה". 

המאגד ייפתח מערכות מחשוב קוונטי ברמה של עשרות קיוביטים, אשר יכללו את כל מרכיבי תהליך החישוב הקוונטי, מהמעבד הקוונטי, כלי בקרה ושליטה, ועד סביבת תוכנה אוטומטית מלאה מרמת האפליקציה ועד המימוש הפיזיקלי, כמו גם כלי תוכנה לאפיון והפחתת רעשים. המעבד הקוונטי עצמו יתבסס על שתי טכנולוגיות – יונים לכודים ומוליכי על – שלהערכת רשות החדשנות הן מהמתקדמות והבשלות יותר כיום בעולם.

ד״ר עמי אפלבום, יו״ר רשות החדשנות, מעריך כי המחשב הקוונטי ישנה מהיסוד את העולם שבו אנו חיים. "למחשבים הקוונטיים חשיבות עליונה לחוסן הלאומי של מדינת ישראל, וליכולת כלכלת ישראל להמשיך ולצמוח. עם התפתחות המיחשוב הקוונטי הוא יחדור לתחומים רבים בחיי היום יום כגון רפואה מותאמת אישית ועוד. שיתוף הפעולה הציבורי, הפרטי והאקדמי הבא לידי ביטוי במאגד זה יעמיד את ישראל בחזית המדעית והטכנולוגית העולמית בתחום המיחשוב הקוונטי".

מחשב קוונטי מבוסס על תכונות של חלקיקים המופיעות בסדרי גודל שבהם מכניקת הקוונטים קובעת את תכונות החומר. בפיזיקה של חלקיקים זעירים, אלקטרון  יכול להיות במספר מצבים שונים בו-זמנית (בהתאם להסתברויות שונות). מכאן שמחשב קוונטי המבוסס על יחידת בסיס הנקראת קיוביט (Quantum Bit) יכול להיות בו-זמנית ב-2 בחזקת n (המספר n מייצג את מספר הקיוביטים במחשב) מצבים בו-זמנית – ולספק בבת אחת מספר עצום של תוצאות לבעיה חישובית נתונה.

הדבר מאפשר לבצע במהירות עצומה חישובים רבים. מחשב קוונטי אינו מיועד להחליף את המחשב הקלאסי, אלא לתת מענה לסוגי בעיות חישוביות שמחשבים קלאסיים מתקשים לפתור, בתחומים כמו פיתוח תרופות, אופטימיזציה מרובת-משתנים והצפנה.

מאבק בין מעצמתי במרחב הקוונטי

בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים המסוגלים לבצע משימות משמעותיות. המירוץ לעליונות קוונטית עלה מדרגה גם בזירה הבין-מעצמתית, בעקבות תוכניות חומש חדשות של סין וארצות הברית. במסגרת תוכנית החומש ה-14 במספר מאז כינון המשטר הקומוניסטי בסין, הגדיר הממשל 7 תחומים טכנולוגיים שבהם ירוכז מאמץ לאומי מיוחד: בינה מלאכותית, שבבים, חלל ומחשוב קוונטי.

במסגרת התוכנית, יגדיל הממשל את תקציב המו”פ בתחומים האלה ב-7% בכל שנה לפחות עד לשנת 2025. הבית הלבן, מנגד, אישר לפני כשנה תקציב של כמיליארד דולר (שליש ממנו מהמגזר הפרטי) שיוזרם לכ-14 גופי מחקר ברחבי המדינה, וזאת במטרה להשיג יתרון בתחום הקוונטי “על פני היריבות”.

קוונטום מאשינס תקים מרכז מחשוב קוונטי לאומי

רשות החדשנות הודיעה היום (א') שהיא בחרה בחברת Quantum Machines התל אביבית כחברה אשר תקים את מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי, בתקציב כולל של 100 מיליון שקל לשלוש שנים. מרכז המחשוב הקוונטי, יאפשר גישה לביצוע מחקר ופיתוח בכל שכבות החומרה והתוכנה בשלוש טכנולוגיות עיבוד קוונטי שונות. הוא ישרת את קהיליית המחשוב הקוונטי בתעשייה ובאקדמיה באמצעות העמדת מחשב קוונטי אוניברסלי מלא (full stack) להרצת חישובים בצורה ישירה עם אופציה עתידית לגישה בענן.

התשתית הטכנולוגית שלו תכלול את הטכנולוגיות של חברת קלאסיק (Classiq) מתל אביב אשר פיתחה פלטפורמה לכתיבת אלגוריתמים עבור מחשב קוונטי, ושל חברת קוונטום מאשינס עצמה, אשר פיתחה מערכת בקרה עבור מחשבים קוונטיים. המערכת כוללת חומרה ותוכנה. היא מקבלת אלגוריתם קוונטי בשפת תכנות של החברה ומתרגמת אותו לאותות הנשלחים למעבד הקוונטי כדי להריץ האלגוריתם בפועל על המעבד הקוונטי. המרכז מתוכנן להקים את כל התשתיות בתוך 12-18 חודשים, כולל מחשב קוונטי בעוצמה של יותר מ-50 קיוביטים.

יתרון תחרותי ב"רובד העילי"

המרכז פועל במסגרת מיזם הקוונטים הלאומי, אשר מנוהל על-ידי פורום תל"ם, רשות החדשנות ומפא"ת. במסגרתו יפותחו טכנולוגיות קוונטיות בתקציב כולל של 200 מיליון שקל. המרכז יספק שירותי מחקר ופיתוח לצורך פיתוחים דולאיים (אזרחיים וצבאיים) בתחומים כמו מעבדים קוונטים ייעודיים למגוון אלגוריתמים, פיתוח טופולוגיות מעבד ל-VQA  לפתרון בעיות אופטימיזציה, אלגוריתמיקה, הנדסת אותות הבקרה לשיפור התמודדות עם רעשים, שיפור ביצועי עיבוד אות, פיתוח טכנולוגיות קישוריות (Interconnect) בין רכיבים, פיתוח טכניקות ואלגוריתמים לתיקון שגיאות ועוד.

הפרוייקט יצא לדרך בעקבות המלצות ועדת הבדיקה של פורום תל"ם לתחום המחשוב הקוונטי בראשות ארנה ברי, שהוגשה לרשות החדשנות ולמשרד המדע בחודש מרץ 2019. הוועדה העריכה שישראל יכולה לפתח יתרון יחסי ברבדים העליים של המיחשוב והסימולציות הקוונטיות (תוכנה, אלגוריתמים, אימות ועוד), אולם כדי לעשות זאת עליה לבנות יכולות עצמאיות בתחום החומר – כלומר מימוש מעבדים קוונטיים. במקביל, היא המליצה להגדיל את ההשקעה בתחומים נוספים בהם: תקשורת קוונטית, חומרים קוונטיים ויסודות תורת הקוונטים.

חברת אלביט הודיעה שהיא שותפה אסטרטגית במיזם, ותהיה חלק מצוות ההיגוי של מרכז המחשוב הקוונטי. היא תוביל את תחום פיתוח האפליקציות הקוונטיות הביטחוניות, ותקצה כוח אדם שיעסוק בפיתוח יישומים קוונטיים לבעיות מורכבות בתחום הדיפנס.

הלחץ גובר: 33,000 משרות פנויות מחפשות עובדים

בחודש אפריל 2022 הגיעה תעשיית ההייטק הישראלית לשיא של כל הזמנים בביקוש עובדים: באותו חודש היו בתעשיית ההייטק הישראלית 32.9 אלף משרות פתוחות, לאחר שבשנת 2021 חל גידול של כ-30,000 משרות (יותר מ-12% מהיקף המועסקים בתעשייה). כך עולה מדו"ח רשות החדשנות ומכון המחקר Start-Up Nation Policy Institute אשר בדק את מצב ההון האנושי בתעשייה. עיקרי הדו"ח מסוכמים במשפט קצר: "ההייטק נמצא בטלטלה". ראוי לזכור שהסקר הזה נערך בחודש אפריל 2022, ויכול להיות שעדיין אינו מגלם את השפעת המשבר בשוק ההון שנגרם עקב המתיחות הגלובלית והמלחמה באוקראינה.

60,000 עובדים בתעשיית האלקטרוניקה

בסך הכל, תעשיית ההייטק הישראלית העסיקה כ-300 אלף עובדים בסוף 2021 (לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). הם מפוזרים בין מגזרי התעשייה בחלוקה שוויונית יחסית. חלקו של סקטור הטלקום והתקשורת הניידת הולך וקטן עם השנים, וכעת כולל רק כ-6% מהעובדים בהייטק. הסקטור התעשייתי (כלומר תעשיית האלקטרוניקה על כל נגזרותיה) מכיל הרבה מאוד חברות גדולות יחסית ומסתכם בכחמישית מכלל עובדי ההייטק (21%).

כ-84% מהחברות שהשתתפו בסקר דיווחו שהן גייסו עובדים בחודשים יולי-דצמבר 2021, וכמעט כולן (כ-85%) דיווחו על קשיים בגיוס עובדי מו"פ. מדובר בעלייה של 20% בהשוואה לסקר של שנת 2021. הקושי הגדול ביותר הוא בתחומי החומרה: כ-96% מהחברות העוסקות בייצור אלקטרוני ובפיתוח טכנולוגיות תקשורת, דיווחו על קושי למצוא עובדים. במקביל, ככל שהחברה גדולה יותר, הקושי גדל: 82% מהחברות הקטנות (עד 10 עובדים) דיווחו שהן מתקשות לגייס עובדים – אבל כל החברות שמעל 500 עובדים (100%) דיווחו לעורכי הסקר שהן מתקשות לגייס עובדים.

העדפה מובהקת לבוגרי אוניברסיטאות

בשנים האחרונות גדל מספר החברות הישראליות המוגדרות כחברות צמיחה, ואחת מהתוצאות של התהליך הזה היא גידול בהיקף המשרות הלא-טכנולוגיות בשכר גבוה. עיקר העלייה בהיקף המשרות הפתוחות בתעשייה היתה בתפקידים לא טכנולוגיים: מספר המשרות לתפקידים האלה צמח מ-כ-4,500 משרות בשנת 2020 – לכ-11,800 משרות באפריל 2022. העובדים הלא טכנולוגיים נחלקים כמעט באופן שווה בין המקצועות העסקיים (מכירות, שיווק וכדומה) ובין מקצועות התפעול (כספים, משאבי אנוש וכדומה). יחד עם זאת, כ-70% מהעובדים בתעשייה מועסקים בתפקידים טכנולוגיים.

אחת מתופעות הלוואי של ביקוש גבוה לעובדים, הוא עלייה בשיעור העובדים המתפטרים מתפקידם כדי לעבור לחברה אחרת. במחצית השנייה של 2021 התפטרו מתפקידם 10.1% מעובדי ההייטק כדי לעבור לחברה אחרת. למגמה הזאת יש השלכות נוספות: ראשי צוותים רבים דיווחו שמהסיבה הזאת הם מעדיפים להתחרות על עובדים ותיקים ויקרים, ולא להשקיע בעובדים צעירים וחסרי נסיון, מחשש שלאחר שהם יצברו נסיון, הם יעברו לחברה אחרת. הנתונים גם מראים שהתעשייה מעדיפה להעסיק בוגרי אוניברסיטאות על-פני בוגרי מכללות: למרות שמספר הבוגרים של שני המסלולים האלה הוא כמעט זהה, יותר מ-60% מהעובדים שהצטרפו לתעשייה הם בעלי תואר אוניברסיטאי, ורק 36% בלבד קיבלו תואר ממכללה טכנולוגית.

חנן ברנד מונה למנהל חטיבת ההזנק ברשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על מינויו של חנן ברנד לסמנכ"ל ומנהל חטיבת ההזנק ברשות החדשנות. בתפקידו יהיה אחראי על קידום וניהול ההשקעות ביזמים ובחברות סטראט-אפ הנמצאים בשלב פיתוח הרעיון, וכן בחממות ובתוכניות אחרות של הרשותברנד כיהן ב-15 השנים האחרונות כמנהל השקעות במגוון קרנות הון סיכון, בהן בחממה הטכנולוגית ניות, קרן עופר הייטק, קרן JVP ובתפקידו האחרון כשותף-מנהל של הקרן האמריקאית-ישראלית Cornerstone Venture Partners. הוא הוביל השקעות בעשרות חברות סטארט-אפ ישראליות והיה חבר בדירקטוריון של חברות טכנולוגיה רבות.

ברנד הוא ממייסדי ושימש כיו"ר עמותת Made in Jerusalem הפועלת מ-2012, לקידום האקוסיסטם היזמי-טכנולוגי בירושלים. לברנד תואר ראשון במנהל עסקים ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית, ותואר MBA מהטכניון במסלול ניהול חברות עתירות ידע. לדבריו, "היצירתיות והיזמות בישראל הם הקטר שהוביל לצמיחה אדירה ולהפיכת ישראל מודל לחיקוי בעולם. אך כדי לשמר את היתרון התחרותי, אנחנו חייבים לעודד יותר ישראלים וישראליות, ממגוון רב ככל האפשר, הן דמוגרפית והן גיאוגרפית, להצטרף לעולם הטכנולוגי, ולהאמין ביכולתם להפוך רעיונות פורצי דרך למציאות".

התעשייה מצליחה – למרות המדינה

ראוי לציין שבדו"ח השנתי שלה שפורסם בשבוע שעבר, הזהירה רשות החדשנות שההשקעה הממשלתית במו"פ עתידי פורץ דרך נמוכה מאשר במדינות ה-OECD וניכרת ירידה במדדי תחרותיות בינלאומיים. "המשך הצמיחה בענף ההייטק הישראלי אל מול התחרות העולמית נמצא בסיכון בשל השקעה ממשלתית נמוכה בצורה מהותית אל מול מדינות העולם". ישראל הידרדרה למקום ה-15 במדד החדשנות העולמי בשנת 2021 לעומת מקום 10 בשנת 2019". בנוסף, ב-2021 חלה ירידה של 6% בכמות העובדים מהחברה החרדית ונמשך הקיפאון בשיעור העובדים מהחברה הערבית.

יחד עם זאת, התעשייה עדיין מצליחה מאוד: יצוא ההייטק עבר לראשונה את רף ה-50% ועומד על 54% מהייצוא התעשייתי של ישראל, התעסוקה בענפי ההייטק עברה לראשונה את רף ה-10% מכלל המועסקים במשק וכ-19% מבני 30-34 בישראל מועסקים בתפקידים טכנולוגיים בכלל ענפי המשק. גם באקדמיה מורגש שינוי, ובשנה האחרונה המקצוע הפופלרי ביור באקדמיה ללימודי תואר ראשון היה מדעי המחשב – שכלל כ-11% מהסטודנטים.

רשות החדשנות אישרה 57 מיליון שקל לשני מאגדים רובוטיים

ועדת המחקר של רשות החדשנות אישרה את תוכניות העבודה ואת התקציבים של שני מאגדי מגנ"ט רובוטיים, בהיקף של 57 מיליון שקל. התוכניות שאושרו הן של מאג"ד HRI – Human Robot Interaction המתחיל לפעול החודש, ושל מאגד Andromeda (שליטה ובקרה על ציים אוטונומיים) אשר נכנס החודש לתקופת פעילותו השנייה. מאגד HRI מתמקד בפיתוח טכנולוגיות המקנות לרובוטים "יכולות חברתיות" שיאפשרו ביצוע משימות משותפות בשיתוף עם משתמשים מסוגים שונים.

הטכנולוגיות ייושמו במסגרת Tool Kit המבוססת על מערכת ההפעלה ROS, המיועדת לרובוטים. במאגד שותפות החברות הישראליות: Deep Learning Robotics (DLR), Robotican, ReWalk, Intuition Robotics, Cogniteam, Seamless Vision וחברת אלביט מערכות (חטיבת תקשוב וסייבר). המאגד מלווה על-ידי חוקרים מאוניברסיטאות בן גוריון, בר אילן, תל אביב, הטכניון ורייכמן. מכון התקנים האמריקאי (NIST) וחברת סמסונג הביעו רצון להשתתף במאגד כמשקיפים.

מאגד אנדרומדה מתחיל את תקופת הפעילות השנייה

מאגד Andromeda לשליטה ובקרה בציים אוטונומיים מסיים החודש את תקופת הפעילות הראשונה שלו (18 חודשים) ומתחיל את תקופת הפעילות השנייה (18 חודשים). הוא מתמקד בפיתוח טכנולוגיות הפעלה ושליטה מרחוק בציים אוטונומיים, עם דגש מיוחד על כלי-רכב אוטונומיים, ביחס של מפעיל אנושי אחד לכל 1,000 כלים מנוטרים. הפרוייקט כולל התמודדות עם אתגרים טכנולוגיים כמו מגבלות תקשורת (רוחב פס), אבטחת סייבר, מגוון פלטפורמות ניידות, ממשק אדם מכונה ועוד.

במאגד שותפות החברות הישראליות DriveU, Mprest, Cognata, R-GO, וחטיבות התקשוב והתעופה של אלביט מערכות. המאגד מלווה על-ידי חוקרים מאוניברסיטאות בן גוריון, חיפה, הטכניון ואריאל. נתיבי ישראל ומספר יצרניות רכב משתתפות בו במעמד של משקיפות. סמנכ"ל תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות, ד"ר אביב זאבי, אמר שמעמד אנדרומדה יפתח בפני חברות ישראליות שווקיםנ נוספים מעבר למכוניות, בהם ציי רחפנים, רובוטים לחלוקה, כלים חקלאים ועוד.

"מאגד HRI מהווה דוגמא לשיתוף פעולה נכון בין חברות מדיסציפלינות שונות, שעשוי להניב תוצאות בעלות אימפקט כלכלי משמעותי". מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שהרשות רואה חשיבות רבה בקידום תחום הרובוטיקה, אשר עשויים להקנות לחברות הישראליות יתרון תחרותי משמעותי בשוק העולמי".

המטרה: מחשב קוונטי כחול-לבן בתוך שנה

רשות החדשנות ומפא"ת במשרד הביטחון הכריזו היום (ג') על תוכנית למימון הקמת מחשב קוונטי לאומי ראשון למדינת ישראל, בתקציב של כ-200 מיליון שקל. במסגרת שיתוף הפעולה בין שני הגופים, מפא"ת במשרד הביטחון יקים מרכז לאומי, בשיתוף האקדמיה והתעשייה, אשר יתמקד בבניית אקו-סיסטם ישראלי של יכולת קוונטית כחול-לבן, ויעסוק בפיתוח המעבד הקוונטי, משכבות החומרה והבקרה ועד האופטימיזציה, האלגוריתמיקה, ההתממשקות ועוד.

במקביל, רשות החדשנות תתמקד בפיתוח ובבנייה של תשתית מחשוב קוונטי שתשמש לאופטימיזציה ושיפור מרכיבי החומרה והתוכנה של המחשב. בתחילת הדרך יתכן שימוש חלקי בטכנולוגיה מחו"ל לצורך הקמת והפעלת התשתית, ובהמשך ישולבו המעבדים הקוונטיים והטכנולוגיות מפיתוח ישראלי. הפרויקט עצמו אינו אמור לכלול מתקני ייצור (fabless).

ל-Techtime נמסר מרשות החדשנות כי המטרה היא לבנות מחשב קוונטי עובד תוך שנה. המחשב הקוונטי הלאומי יהיה זמין להרצה ישירה של אלגוריתמים או דרך הענן.  "יכולת חישוב קוונטי תניח את התשתית הטכנולוגית לאקו-סיסטם ישראלי שיוביל את פיתוחי העתיד בתחומי הביטחון, הכלכלה והטכנולוגיה, ההנדסה והמדע," נכתב בהודעה. המיזם הוא חלק מתוכנית הקוונטום הלאומית, שעליה הכריזה הממשלה ב-2019 ותוקצבה ב-1.25 מיליארד שקל לחמש שנים.

מחשב קוונטי מבוסס על תכונות של חלקיקים המופיעות בסדרי גודל שבהם מכניקת הקוונטים קובעת את תכונות החומר. בפיזיקה של חלקיקים זעירים, אלקטרון  יכול להיות במספר מצבים שונים בו-זמנית (בהתאם להסתברויות שונות). מכאן שמחשב קוונטי המבוסס על יחידת בסיס הנקראת קיוביט (Quantum Bit) יכול להיות בו-זמנית ב-2 בחזקת n (המספר n מייצג את מספר הקיוביטים במחשב) מצבים בו-זמנית – ולספק בבת אחת מספר עצום של תוצאות לבעיה חישובית נתונה.

הדבר מאפשר לבצע במהירות עצומה חישובים רבים. מחשב קוונטי אינו מיועד להחליף את המחשב הקלאסי, אלא לתת מענה לסוגי בעיות חישוביות שמחשבים קלאסיים מתקשים לפתור, בתחומים כמו פיתוח תרופות, אופטימיזציה מרובת-משתנים והצפנה.

מאבק בין מעצמתי במרחב הקוונטי

בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים המסוגלים לבצע משימות משמעותיות. המירוץ לעליונות קוונטית עלה באחרונה מדרגה גם בזירה הבין-מעצמתית, בעקבות תוכניות חומש חדשות של סין וארצות הברית. במסגרת תוכנית החומש ה-14 במספר מאז כינון המשטר הקומוניסטי בסין, הגדיר הממשל 7 תחומים טכנולוגיים שבהם ירוכז מאמץ לאומי מיוחד: בינה מלאכותית, שבבים, חלל ומחשוב קוונטי.

במסגרת התוכנית, יגדיל הממשל את תקציב המו”פ בתחומים האלה ב-7% בכל שנה לפחות עד לשנת 2025. הבית הלבן, מנגד, אישר לאחרונה תקציב של כמיליארד דולר (שליש ממנו מהמגזר הפרטי) שיוזרם לכ-14 גופי מחקר ברחבי המדינה, וזאת במטרה להשיג יתרון בתחום הקוונטי “על פני היריבות”.

אלביט תוביל מאגד של רשות החדשנות לעבודה משותפת של בני-אדם ורובוטים

בתמונה למעלה: רובוט קרקעי של אלביט המנוהל באמצעות תוכנת Torch-X

רשות החדשנות אישרה את הקמת מאגד אסימוב שיזמה חברת אלביט מערכות (Elbit), אשר יעסוק במחקר ופיתוח טכנולוגיות לאינטראקציה בין אנשים ומערכי רובוטים הפועלים ביחד לביצוע משימה משותפת. המאגד מובל על-ידי אלביט מערכות תקשוב וסייבר (Elbit Systems C4I and Cyber). מטרת המאגד היא לפתח תהליכים וטכנולוגיות לתקשורת טבעית ומהירה בין רובוטים ובני אדם, לצורך ביצוע משימות משותפות בסביבות משתנות. במסגרת פעילותו המאגד יתמקד במתן פתרון טכנולוגי למערך רובוטים המבצעים משימות שוטפות בסביבה של מחלקה בבית החולים.

חברת אלביט כבר מעורבת בפיתוח מערכות שבהן התבצע תפעול משותף של משימות על-ידי רובוטים ובני אדם, ועל ידי בני ארדם הפועלים בצוותא עם מערך היברידי של כלים אוטונומיים: רובוטים קרקעיים ורחפנים אוטונומיים הפועלים בצותא במתכונת של נחיל (Swarm). פלטפורמת Torch-X של החברה היא מערכת תוכנה מבוססת בינה מלאכותית הממוקדת בתיאום הפעולות של כלים רובוטיים מול כלים רובוטיים אחרים, ומול משתמשים אנושיים.

צבא הולנד מתעניין בטכנולוגיית העבודה השיתופית של אלביט

התוכנה מאפשרת למפקד המקומי להקצות משימות לכלים הרובוטיים וללוחמים האנושיים, ולקבל מהיחידות הרובוטיות מידע על איתור מטרות והמלצות כיצד לנטרל אותן. המפקד שולט ברמת האוטונומיות של הרובוטים השונים, ויכול להפעילם ברמות בקרה שונות: משליטה מלאה מרחוק ועד הפעלה אוטונומית מלאה. בסרטון קונספט של אלביט שעלה לרשת בחודש שעבר, ניתן לראות רובוטים קרקעיים המובילים את הכוחות אל אתרים מסוכנים, מאתרים איומים ובמקרה הצורך משגרים רחפנים שהם נושאים בקרבם, לצורך איסוף מידע מזוויות תצפית נוספות.

באמצע נובמבר 2021 ביצעה הדגימה אלביט בפני הצבא ההולנדי יכולת הפעלה מבצעית של המערך עבור תוכנית ההערכה של צבא הולנד להפעלת כלים רובוטיים אוטונומיים (Robotic Autonomous Systems – RAS). ההדגמה בוצעה בצפון הארץ, ובמהלכה ביצעו שני רחפנים רובוטיים, רכב קרקעי רובוטי ומפעיל אנושי, סדרה של פעולות מבצעיות, בהן איסוף מידע, זיהוי מטרות, ואספקת ציוד ללוחמים בשטח. מנהל קבוצת המודיעין והסייבר באלביט, גיל מעוז, הסביר שההדגמה התמקדה בהצגת היכולת של נחיל אוטונומי להיעזר בתוכנת בינה מלאכותית ולעבוד בשיתוף פעולה עם מפעילים אנושיים”.

הנושאים בהם יעסוק מאגד אסימוב:

  • שליטה ובקרה על מערך רובוטים הפועלים בסביבה הטרוגנית.
  • הרובוט כישות חברתית, מודלים התנהגותיים לאינטראקציה עם רובוטים (קודי התנהגות).
  • חיזוי כוונת המפעיל/רובוט והבטחת פונקציונליות ושימושיות הממשק לרובוט usability & sustainability.
  • מתודולוגיות לקביעת רמות האוטונומיה של פלטפורמה רובוטית (Adjustable Autonomy), החלטה על רמות ואופן שיתוף הפעולה.
  • ממשקים מתקדמים של מפעיל-רובוט ופיתוח תקשורת טבעית ומובנת seamless & natural & understandable interaction.
  • מדדים לאיכות הממשק אדם-רובוט Quality of Interaction.

למידע נוסף: אלביט הדגימה יכולת הפעלה של נחיל רובוטים

רשות החדשנות האריכה ב-3 שנים את הזיכיון של מעבדת הרכב של רנו-ניסאן-מיצובישי בישראל

רשות החדשנות האריכה בשלוש שנים נוספות את הזיכיון שניתן למעבדת החדשנות שמפעילה רנו-ניסאן-מיצובישי בישראל. המעבדה, הפועלת מאז פברואר 2018 ממתקן ייעודי בפארק עתידים בתל-אביב, משמשת לאיתור ובחינה של טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך בתחום האוטומוטיב על מנת לשלבם במכוניות ושירותים עתידיים של קבוצת הרכב הבינלאומית.  

במסגרת הזיכיון, הנכלל במסלול למעבדות טכנולוגיות של הרשות לחדשנות, ניתן מימון ממשלתי עבור סטארט-אפים ישראלים בתחום האוטו-טק לביצוע של הוכחות היתכנות טכנולוגית (POC) במעבדת הרכב, לצורך בחינת יישומם האפשרי על ידי הקבוצה. הבחינות יתבצעו על רכבים אמיתיים במעבדת החדשנות של רנו-ניסאן-מיצובישי בישראל, ובסיוע מומחים של קבוצת הרכב הבינלאומית. 

מעבדת החדשנות של קבוצת רנו-ניסאן-מיצובישי (Alliance) בישראל בוחנת פתרונות חדשניים לעולם האוטומוטיב, ומתמקדת בין היתר בתחומי החיישנים, אבטחת סייבר, דאטה ובינה מלאכותית (AI). משימת המעבדה היא לאתר ולבחון טכנולוגיות ישראליות שיכולות להשתלב במכוניות ושירותים עתידיים של החברות בקבוצת הרכב. 

המעבדה משתפת פעולה עם סטארטאפים באקוסיסטם המקומי באמצעות עבודה משותפת על אבות-טיפוס. נכון להיום, היא הובילה יותר מ – 30 פרויקטים של שיתוף פעולה ובדיקות היתכנות (POCs) עם סטארטאפים ישראלים. המעבדה משתרעת על פני שטח של 1,600 מ"ר המספק חלל המותאם לבדיקת טכנולוגיות על גבי רכבים אמיתיים, כמו גם צוות מהנדסים ומומחים שיושבים בישראל באופן קבוע.

עמוס שצ'ופק, מנהל מעבדת החדשנות של רנו-ניסאן-מיצובישי בישראל, אמר: "מאז הקמת המעבדה בישראל האוטו טק המקומי-ממשיך להתפתח ואנו מזהים הזדמנויות רבות לשיתופי פעולה חדשים עם סטארט אפים ישראלים. הארכת הזיכיון של רשות החדשנות תסייע להרחיב את שיתוף הפעולה של המעבדה עם חברות early stage, בנוסף לפרוייקטים הרבים שהיא מובילה עם חברות בשלות יותר."

האזינו לשיחה עם מנהל המעבדה, עמוס שצ'ופק, מתוך תוכנית מס' 29 של הפודקאסט שלנו:

רשות החדשנות פתחה מסלול תמיכה לייצור טכנולוגי בישראל

רשות החדשנות הכריזה על תוכנית חדשה בשם "מעבר מפיתוח לייצור", אשר נועדה לתמוך בייצור מקומי של מוצרים טכנולוגיים. היא מיועדת לחברות ומפעלים אשר סיימו את תהליך הפיתוח ונמצאים בשלבי ההיערכות לייצור. מטרת התוכנית היא לקדם הקמה של מפעלים וקווי ייצור בישראל. פרוייקטים שיאושרו יהיו זכאים למענק בשיעור של 50%-30% מהוצאות הפיתוח המאושרות ולתוספת של 10% מענק לחברות הנמצאות באזור פיתוח א'. ניתן להגיש בקשות תמיכה עד יום ב', ה-13 בספטמבר 2021.

במסלול החדש יינתן סיוע לתהליכי ייצור דוגמת פיתוח קו ייצור לתמיכה במוצר חדש הנמצא בשלב המעבר ממוצר מעבדתי למוצר סדרתי, מעבר מתהליך ייצור מנתי לתהליך ייצור רציף המשלב בקרה מתקדמת במהלך שרשרת הייצור, ביצוע ניסוי על בסיס הפרמטרים שנקבעו להפעלת מתקן חצי-חרושתי, פיתוח תהליכים תרמיים או אנרגטיים המשפרים מהותית את התכונות המכניות או החשמליות של המוצר, וכדומה. התוכנית מיועדת לחברות ישראליות שמכירותיהן אינן עולות על 70 מיליון דולר בשנה, ואשר נמצאות בשלבי ההיערכות לייצור תעשייתי – לאחר שסיימו את פיתוח האב-טיפוס.

התוכנית כוללת גם סעיפי תמיכה ייעודיים כמו פיתוח מכונות ייצור מיוחדות בתקציב של עד 500,000 שקל, רכישת ידע המהווה חלק אינטגרלי של תכנית המו״פ בהיקף של עד 250,000 שקל, הוצאות עבור פעילויות לתיקוף שוק תוצרי התכנית בארץ ובחו״ל, וכדומה. ביום ב', ה-26 ליולי 2021 תקיים רשות החדשנות וובינר הדרכה על אופן הכנת בקשות ההצטרפות למסלול המעבר מפיתוח לייצור.

למידע נוסף, הקליקו: מעבר מפיתוח לייצור

מיזם הרחפנים הלאומי החל בפיילוט מעל העיר חדרה

מיזם הרחפנים הלאומי של ישראל החל בימים אלה בניסוי רחב-היקף הכולל טיסות רחפנים מעל לבתים ותושבים בשטחה של העיר חדרה. מדובר בשלב השני מתוך סדרה של שמונה הדגמות הצפויות להתבצע במהלך השנתיים הקרובות, אשר במהלכן יבוצעו עשרות אלפי גיחות בשמי העיר חדרה.

המיזם, שמקורו בשיתוף פעולה בין רשות החדשנות, משרד התחבורה (באמצעות חברת נתיבי איילון), רשות התעופה האזרחית (רת"א) ומנהלת תחבורה חכמה, הוקם לטובת קידום היכולת להפעלת רחפנים לשימוש בתועלת הציבור. כמו כן, פועל המיזם להקמת רשת נתיבים אוויריים ארצית מנוהלת לשימוש ברחפנים לטובת שינוע תרופות, בדיקות וציוד רפואי, משלוחים בשוק הקמעונאי ועוד.

בשנה וחצי האחרונות בוצעו פעילויות שונות שמטרתן צבירת ביטחון וידע והיכרות עם דרישות הרגולציה. במרץ 2021 בוצעה ההדגמה הראשונה במסגרת סדרה בת 8 הדגמות תחת תכנית הפיילוטים של רשות החדשנות בשיתוף המיזם. בהדגמה זו השתתפו 5 קבוצות של חברות שהטיסו כ-20 רחפנים וביצעו מעל 2,000 גיחות בשמי העיר חדרה שנוהלו תחת מערכת שו"ב אחת אחודה.

המרחב האווירי מנוהל במערכת בקרה אוטונומית המופעלת ממרכז השליטה האווירי של חברת נתיבי איילון. הרחפנים ביצעו כ-300 גיחות ביום מעל שטחים פתוחים, כאשר כל רחפן מדמה ביצוע משימה מסוגים שונים: החל ממשלוחי מזון, דרך הובלת תרופות וציוד רפואי, ועד לשירותים חקלאיים שאותו הקצתה מערכת השליטה האוטונומית של החברה הספציפית.

ממנהלי המיזם נמסר כי ההישגים המרכזיים בהדגמה הראשונה היו הוכחת היכולת לניהול מרחב אווירי אחוד למספר חברות השולטות בצי רחפנים אוטונומי, טיסה בסביבה מרובת רחפנים בצורה מתואמת ובטוחה וחציית כבישים. בכך הפכה ישראל לאחד מאתרי הניסוי המתקדמים בעולם בתחום זה.

בימים אלה החלה ההדגמה השנייה בסדרה, במסגרתה משתתפות חברות לניהול ותפעול רשתות רחפנים אוטונומיים אשר זכו לתמיכת רשות החדשנות כחלק מתוכנית הפיילוטים של הרשות וכן חברות וגופים נוספים בעלי ציי רחפנים המעוניינים לקחת חלק מהניסוי המוביל בעולם.

קפיצת המדרגה בהדגמה זו הינה הטיסות המבוצעות בתוך שכונות מגורים ברחבי העיר חדרה. כמו כן, יבוצעו הדגמות של משלוחים מקצה לקצה- מרגע ההזמנה מבית העסק באמצעות אפליקציה ועד ללקוח. מדובר בפעם הראשונה בה יבוצעו טיסות משלוח בתוך שכונות מגורים ממנחתים בנקודות מפתח בעיר על כלל המשמעויות (בסמוך לעסקים, מוסדות חינוך, מוסדות ציבור ועוד.

הטיסות יבוצעו על ידי שש חברות ישראליות בתחום הרחפנים ובהן קאנדו, פלייטק, הרטק, אייווייז דרונז, היילנדר ורובוטיקה כחול-לבן. כמו כן צפויים להצטרף גם משטרת ישראל, כבאות ארצית ופקע"ר. ההטסה המשותפת תנוהל ותתועדף באופן אוטונומי ממרכז הפיקוח האווירי של חברת נתיבי איילון. במרכז זה, ניתן לראות את פעילות המערכת הממוחשבת האוטונומית לניהול ופיקוח אווירי לרחפנים הטסים בחדרה, באופן שידמה מצב בו עשרות או מאות רחפנים – בעתיד – טסים בשמי ערי המדינה במשימות שונות, תוך התנהלות במרחב אווירי אחיד. המערכת  תדע לתעדף בין הטיסות ולפנות את המרחב האווירי בעת כניסת כלי טיס גדול או כלי טיס של אחד מגופי החירום בקרות אירוע.

[מקור תמונה עליונה: רשות החדשנות]

יצא לדרך המיזם הישראלי לבניית מחשב קוונטי

רשות החדשנות ומפא"ת, החלו לגייס את התעשייה המקומית למיזם הלאומי לבניית מחשב קוונטי ראשון בישראל. הרשות פרסמה לפני כחודש קול קורא להגשת הצעות ותוכניות (RFI), וצפויה לגבש בתקופה הקרובה קונסורציום של חברות וגופי מחקר וממשל אשר יוביל את הפרויקט. במיזם מגלות עניין חברות ביטחוניות מובילות, חברות סטארט-אפ ישראליות וגם תאגידים בינלאומיים.

המיזם הוא חלק מתוכנית הקוונטום הלאומית, שעליה הכריזה הממשלה לפני כשנתיים ותוקצבה ב-1.25 מיליארד שקל לחמש שנים. מתוך התקציב הכולל של התוכנית הוקצו כ-60 מיליון דולר לבניית תשתית החומרה והתוכנה של המעבד הקוונטי. יש לציין כי מדובר בתקציב צנוע למדי לפרויקט שאפתני מסוג זה, בהשוואה לתקציבי העתק שמשקיעות בו מדינות ארצות הברית, סין, גרמניה וצרפת, וגם חברות מסחריות כמו אינטל, גוגל ויבמ.

בקול הקורא של רשות החדשנות מוגדר היעד כ"הגעה לסף מימוש עצמאי של יכולות מחשוב קוונטי" ו-"שמירה על פער סביר מה-state-of-the-art העולמי". ההערכה בתעשייה היא כי היעד הריאלי בתקציבים הללו וברמת הידע והמומחיות המקומית, הוא לבנות בשלב ראשון תוך מספר שנים מחשב קוונטי בקיבולת של כמה עשרות קיוביט. לשם השוואה, יבמ הציבה יעד לפיתוח מחשב קוונטי בקיבולת של יותר מאלף קיוביט עד 2023.

לבנות אקוסיסטם קוונטי כחול-לבן

למרות החדשנות המאפיינת את התעשייה הישראלית, בתחום המחשוב הקוונטי ניתן למנות את החברות הישראליות על-יד אחת. אחת מהן היא חברת הסטארט-אפ Classiq, אשר מפתחת תוכנה המותאמת לתשתית של מחשב קוונטי. מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, ניר מינרבי, סבור שהפרויקט של רשות החדשנות יכול לתת זריקת מרץ משמעותית לתחום המחשוב הקוונטי בישראל. "הפרויקט הישראלי מעורר עניין רב בעולם. יש פה אקדמיה חזקה בתחום, וביחד עם החדשנות הישראלית וכוחות נוספים אני מאמין שאפשר לבנות משהו יפה".

קלאסיק השלימה לא מכבר גיוס הון בהיקף של 14.5 מיליון דולר. היא פתחת פתרונות שיאפשרו לכתוב יישומים עבור מחשבים קוונטיים, ויש לה כבר מספר לקוחות בתחומי הבנקאות, הנדסת חומרים ותרופות. ברשות מדגישים כי פיתוח המחשב הקוונטי הישראלי יכלול במקביל גם את פיתוח שכבת התוכנה. "שכבת התוכנה, לרבות הקומפילציה ותיקון השגיאות, היא חלק אינטגרלי מבניית החומרה. בסופו של דבר המטרה היא ליצור קהילה של משתמשים שיוכלו לרתום את המחשב לכל מיני יישומים, ואת זה אי אפשר לעשות בלי תוכנה מתאימה".

מאבק בין מעצמתי במרחב הקוונטי

בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים המסוגלים לבצע משימות משמעותיות. המירוץ לעליונות קוונטית עלה באחרונה מדרגה גם בזירה הבין-מעצמתית, בעקבות תוכניות חומש חדשות של סין וארצות הברית. במסגרת תוכנית החומש ה-14 במספר מאז כינון המשטר הקומוניסטי בסין, הגדיר הממשל 7 תחומים טכנולוגיים שבהם ירוכז מאמץ לאומי מיוחד: בינה מלאכותית, שבבים, חלל ומחשוב קוונטי.

במסגרת התוכנית, יגדיל הממשל את תקציב המו"פ בתחומים האלה ב-7% בכל שנה לפחות עד לשנת 2025. הבית הלבן, מנגד, אישר לאחרונה תקציב של כמיליארד דולר (שליש ממנו מהמגזר הפרטי) שיוזרם לכ-14 גופי מחקר ברחבי המדינה, וזאת במטרה להשיג יתרון בתחום הקוונטי "על פני היריבות". מינרבי: "מתפתח ממש 'מרוץ חימוש' בעולם, ואף מדינה לא רוצה להישאר מאחור. לישראל יש את היכולת להיות בחזית התחום הזה".

דרור בין מונה למנכ"ל רשות החדשנות

נשיא ומנכ"ל חברת רד (Rad) צפוי להחליף את אהרון אהרון בתפקיד מנכ"ל רשות החדשנות. היום דיווחה שוועדת האיתור בראשות היו"ר ד"ר עמי אפלבום בחרה בדרור בין לתפקיד המנכ"ל הבא של רשות החדשנות. המינוי יאושר סופית לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים לפי שהוגדר בחוק החדשנות. בין מחליף את אהרון אהרון ששימש כמנכ"ל רשות החדשנות בארבע השנים האחרונות (מאז הקמתה). דרור בין מגיע עם נסיון רב בתחום ניהול ההייטק.

משנת 2012 הוא מכהן כנשיא ומנכ"ל חברת רד, המספקת פתרונות גישה לרשתות תקשורת מהירות ופתרונות SDN/NFV ופתרונות xHaul עבור רשתות הדור החמישי. החברה מעסיקה כמה מאות עובדים ופועלת מרמת החייל בתל אביב. היא מחזיקה במפעל ייצור אלקטרוני בהר חוצבים בירושלים, מרכז פיתוח בבאר שבע ובעשרות סניפים של החברה ברחבי העולם. לפני שהצטרף לחברת רד שימש דרור בין כשותף בקרן ההון סיכון כרמל ונצ'רס, ולפני-כן עבד במשך 9 שנים בחברת קומברס בשורה של תפקידים ניהוליים, לרבות נשיא מחלקת מכירות בינלאומיות, נשיא קבוצת המוצרים ועוד.

ההייטק אחראי ל-40% מהייצוא התעשייתי

רשות החדשנות הינה רשות סטטוטורית עצמאית המופקדת על קידום חדשנות כמנוף לצמיחה כלכלית בישראל. ד"ר עמי אפלבום, ראש רשות החדשנות, עומד בראש מועצת המנהלים של הרשות, המונה שמונה חברים ובהם שלושה נציגים מהתעשייה הפועלים כנציגי ציבור. תקציב הרשות בשנת 2020 עמד על 2.25 מיליארד שקל והיא נתנה מענקים לכ-1600 מיזמים חדשניים בכל תחומי הטכנולוגיה ובכל שלבי פיתוח המוצר. תעשיית החדשנות הישראלית הינה משמעותית ביותר לכלכלה הישראלית בהיותה אחראית לכמעט 15% מהתמ"ג ולכ-40% מהייצוא התעשייתי שלה.

בחודש שעבר השיקה הרשות מסלול חדש לתמיכה בחברות מתחילות בשם מסלול Seed, במטרה לסייע לחברות סטארט-אפ הנמצאות בשלבי ההנבטה, ומפתחות מוצרים חדשניים וברמת סיכון גבוהה. חברות שישתתפו בתוכנית יוכלו לקבל מענק של 40% מסבב ההשקעה ובגובה של עד 3.5 מיליון שקל. במקביל, משקיעי הון הסיכון בסבב ההשקעה יקבלו אופציה למימוש מניות בהיקף המענק לתקופה של עד 3 שנים או עד לגיוס משמעותי. להערכת רשות החדשנות, מאז 2017 ישנה ירידה ממוצעת של כ-25% בשנה במספר חברות ההזנק המוקמות בישראל (מגמה שהתחזקה עקב משבר הקורונה). מטרת המסלול החדש היא לסייע לסטרטאפים בשלבי ההנבטה ולספק מענה לנתונים המציגים קפאון מתמשך בהשקעות Seed בשנים האחרונות בישראל.

רשות החדשנות אישרה תקציב להכשרת והסבת 9,000 עובדי הייטק

רשות החדשנות אישרה השבוע חבילת מימון בהיקף של 139 מיליון שקל שתינתן בשנת 2021 ל-62 גופים שיבצעו הכשרות והשמת כ-9,000 עובדים חדשים בתעשיית ההייטק. סמנכ"לית רשות החדשנות, אניה אלדן, אמרה שבטווח הארוך התוכניות צפויות לייצר עשרות אלפי עובדים טכנולוגיים חדשים, לקדם את הטרנספורמציה הדיגיטלית של ישראל ולספק מענה מהיר למחוסרי עבודה. "עולם התעסוקה נמצא בתהליכי שינוי. הכשרות חדשניות יקדמו תעסוקה בפריון גבוה".

התקציב ימומש באמצעות "קרן ההון האנושי" ו"תוכנית הכשרות חירום". בין השאר, הם נועדו לסייע למבקשי עבודה להשתלב בתעשייה הטכנולוגית. במסלול הכשרות החירום יוכשרו כ-6,000 עובדים בתפקידי פיתוח ובתפקידים טכנולוגיים ועסקיים תומכי פיתוח. הן יבוצעו בתקציב של כ-120 מיליון שקל על-ידי 26 גופי הכשרה ו-19 מעסיקים שהתחייבו לבצע גם הכשרה וגם השמה של הבוגרים. במסלול "קרן ההון האנושי" יוכשרו כ-3,000 עובדים באמצעות 17 גופים בסכום כולל של כ-18.8 מיליון שקל.

בחודש אוקטובר היו במשק כ-732,500 מושבתים (מובטלים, חל"ת ועובדים שאיבדו את עבודתם מאז מרץ 2020). נתוני הלמ"ס ומחקר של מכון אהרון למדיניות כלכלית מדצמבר 2020, מראים שהמשבר הכלכלי שהתפתח עקב הקורונה, הביא לכ-57,000 מבקשי עבודה בעלי פוטנציאל גבוה לביצוע הכשרה והסבה שתוכל להחזיר אותם אל מעגל העבודה במקצועות טכנולוגיים.

רובם באים משלוש קבוצות מרכזיות של מחפשי עבודה: כ-11,000 מבקשי עבודה בעלי רקע בתחומי המדע, ההנדסה וטכנולוגיות המידע (ICT), קבוצה של כ-15,000 מבקשי עבודה בעלי הכשרה של הנדסאים, טכנאים, בעלי מקצוע בתחומי העסקים' המינהל ובתחום הבריאות, וקבוצה של כ-25,000 מבקשי עבודה המגיעים מתחומים כמו משפט, חברה ותרבות ואנשי מכירות.

לרשימת חברות ההכשרה ומסלולי ההכשרה וההסבה: הקליקו כאן

רשות החדשנות פירסמה מכרז לתפקיד המנכ"ל

Innovation Authority Chairman

בתמונה למעלה: ד"ר עמי אפלבום. "ההייטק אחראי כיום לכ-43% מהייצוא התעשייתי של ישראל"

רשות החדשנות החלה היום בתהליך איתור מנכ"ל חדש אשר יחליף את אהרון אהרון, אשר הודיע בסוף אוגוסט 2020 על החלטתו לפרוש מהרשות לאחר שלוש שנים בתפקיד. אהרון הודיע שהוא יישאר בתפקיד עד סוף נובמבר, או עד שיימצא לו מחליף על-ידי ועדת האיתור. לדבריו, "רשות החדשנות גוף מקצועי, חיוני והכרחי לשמירה על יתרונה היחסי של מדינת ישראל בתעשיית ההייטק".

המועמד לתפקיד צריך להיות תושב ישראל, בעל תואר אקדמי ובעל ניסיון מצטבר של 8 שנים לפחות כמנהל חברה תעשייתית בהיקף של 80 מיליון שקל בשנה, או מנהל חטיבה עסקית של תאגיד תעשייתי בהיקף דומה, או שותף בקרן הון סיכון שהוביל השקעות בהיקף של יותר מ-200 מיליון שקל, או שמילא תפקיד מנכ"ל במשרד ממשלתי או שהיה קצין בדרגת אלוף ומעלה ביחידה טכנולוגית. ניתן להגיש את מועמדות לתפקיד עד לתאריך ה-10 בחודש נובמבר, 2020 בשעה 11:00.

המועמדים הרלוונטיים ייבחנו  על-ידי ועדת איתור שחבריה נבחרו מקרב חברי מועצת רשות החדשנות ושבראשה יעמוד ד"ר עמי אפלבום, ראש הרשות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה. לדברי אפלבום, ההייטק אחראי כיום לכ-43% מהייצוא התעשייתי של ישראל ולכ-15% מהתל"ג. "הרשות לחדשנות הפכה לגורם משמעותי וחשוב בכלכלה הישראלית. מועצת הרשות שמה לעצמה כמטרה לאתר מנכ"ל שיוביל את פעילותה של הרשות בקידום המחקר והפיתוח של החדשנות הטכנולוגית בתעשייה הישראלית".

למידע נוסף על פרטי המכרז: דרוש מנכ"ל

מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, מסיים את תפקידו

בתום כ-4 שנים בתפקיד מנכ"ל רשות החדשנות, הודיע אהרון אהרון לחברי מועצת הרשות שהוא מבקש לסיים את תפקידו. אהרון יישאר בתפקיד לכל הפחות ב-90 הימים הקרובים, או עד שיימצא מחליף על-ידי ועדת האיתור שתוקם. אהרון מסר: "כאשר קיבלתי על עצמי את ניהול רשות החדשנות עמדה לנגד עיני יכולת ההשפעה העצומה שלה על התעשייה והמשק בישראל. הרשות היא גוף מקצועי, חיוני והכרחי להמשך השמירה על יתרונה היחסי של מדינת ישראל בתעשיית ההייטק.

"נערכנו מבעוד מועד למשבר הבריאותי והכלכלי בהייטק. השקנו כלים להתמודדות עם המשבר, בהם: פרויקטי מימון וסיוע לחברות הייטק בזמן מגפת הקורונה; מסלול מענקים מהיר; כניסת המשקיעים המוסדיים להייטק לאחר 20 שנים בהן הם לא לקחו חלק בשוק ההייטק הישראלי ועוד. אני מסיים את תפקידי ברשות החדשנות בגאווה ובתחושת סיפוק".

יו״ר הרשות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, ד״ר עמי אפלבום, אמר שאהרון אהרון "הוביל את רשות החדשנות להישגים אדירים ולמיצובה כגוף ציבורי מוביל. אני מאחל לו הצלחה רבה בהמשך, ובטוח שהוא ימשיך להשפיע על החדשנות הישראלית. מועצת רשות החדשנות תפעל באופן מיידי להקמת ועדת איתור שתבחר מנכ"ל חדש".

40 שנות הייטק

אהרון הוא בעל נסיון של כ-40 בתעשיית ההייטק הישראלית והעולמית. את הקריירה המקצועית שלו החל בחטיבת המחקר של יבמ שבה עבד 14 שנים ומילא תפקידי ניהול בכירים בתחומי חומרה, תוכנה וארגון. ב-1996 מונה לסמנכ"ל בחברת Zoran, בה ניהל את מרבית פעילויות החברה ממטה החברה בארה"ב. ב-2001 מונה למנכ"ל חברת Seabridge וניהל את תהליך ההבראה שלה.

בהמשך כיהן כיו"ר Discretix שנמכרה ל-ARM, וייסד את חברת Camero שנמכרה ל-SK ב-2010. ב-2011 הקים את מרכז המו"פ של אפל בישראל ושימש כסמנכ"ל טכנולוגיות חומרה של אפל העולמית עד לשנת 2017, שבה קיבל לידין את ניהול רשות החדשנות.

רשות החדשנות מקימה שלושה מאגדי מו"פ ב-150 מיליון שקל

ועדת המחקר של חטיבת תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות אישרה הגשת תכניות מפורטות לשלושה מאגדי אקדמיה-תעשיה חדשים בתחומי מערכות השליטה ובקרה (שו"ב) בכלי-רכב אוטונומיים במטרופולין (מאגד אנדרומדה), תקשורת קוונטית, ומאגד בתחום עיבוד חומרים בלייזר רב-עוצמה. שלושת המאגדים יזכו למימון בהיקף כולל של 150 מיליון שקל לתקופה של שלוש שנים.

מאגד אנדרומדה הוא מאגד משותף לרשות החדשנות ולמנהלת תחבורה חכמה במשרד רה"מ. המאגד יתמקד בפיתוח תשתית טכנולוגית גנרית שתאפשר לנהל ציי מכוניות אוטונומיות מגוונות מריבוי יצרנים, נותני שירותים ומפעילים בסביבה אורבנית ולא אורבנית. פיתוחי המאגד יאפשרו התערבות ושליטה מרחוק (באמצעות מערכות בינה מלאכותית ו/או מפעילים אנושיים) על כלי-רכב בציי הרכב אוטונומיים. המאגד יובל על-ידי החברות Liveu, BWE, mPrest, RGO Robotics, DriveU, Cognata, התעשייה אווירית, אלביט וקבוצות מחקר מהאקדמיה.

מאגד תקשורת קוונטית יתמקד במחקר ופיתוח טכנולוגיות תקשורת קוונטית בשלושה מתארים: מערכות תקשורת לחוות שרתים; מעבר של מידע מקישור תקשורת בודד לרשת; ומערכת תקשורת מאובטחת להעברת מפתחות הצפנה. המאגד ישולב במסגרת תכנית הקוונטים הלאומית בראשות ד"ר טל דוד, שאושרה השנה על-ידי פורום תל"ם. מימונו יהיה משותף לרשות החדשנות ולמפא"ת. במאגד התקשורת הקוונטית שותפות מלאנוקס, אלישרא,   OPSys וחברת Quantum LR ומפא"ת. מהאקדמיה ישתתפו בו קבוצות מחקר מהאוניברסיטה העברית ומהטכניון.

מאגד עיבוד חומרים מתקדמים יעסוק בפיתוח כלים לתכנון תהליכי עיבוד חומרים בלייזר הספק גבוה בעזרת סימולציה מתקדמת להגדרות של מספר רב של משתני ייצור והרכבי הסגסוגות. אלו יאפשרו לחברות תעשייתיות עבודה מדויקת וגמישה יותר. משה אברהמי, מנהל סקטור תעשייה ותכנית המאגדים ברשות החדשנות, הסביר, שתוצרי המאגד יאפשרו לתכנן רובוטים הפועלים על סמך מידול משימות מדויק לביצוע פעילויות חיתוך וריתוך שלא היו יכולות להתבצע בישראל עד כה.

במאגד שותפות חברות התעשייה פלסן, סאסא, רפאל, תעשייה אווירית, מנועי בית שמש, מספנות ישראל ולורדן, לצד חברות המו"פ ריקור, סיוון טכנולוגיות ואופיר אופטרוניקה, שיספקו את המעטפת הטכנולוגית של הלייזר ואת מערכות האוטומציה. כמו כן, שותפות במאגד קבוצות אקדמיה מהטכניון ומאוניברסיטאות מובילות נוספות.

רשות החדשנות תעניק 50 מיליון שקל לפיתוח טכנולוגיות למאבק בקורונה

רשות החדשנות, משרד הבריאות ומטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי יעניקו סכום ראשוני של 50 מיליון ש"ח לחברות עבור תכניות מו"פ והדגמה של מערכות, מוצרים או פתרונות טכנולוגיים להתמודדות עם אתגרי מגפת נגיף הקורונה, ובכללם רעיונות טכנולוגיים או יישומים בשלביהם הראשונים.

מרשות החדשנות נמסר כי היא תתמוך הן בפרויקטים בטווח הזמן הקצר והן בכאלו לטווח הזמן הבינוני-ארוך, ובכל השלבים: משלב הרעיון ועד לשלבי הפיתוח, שלבי ההרצה והניסוי ושלבי ההדגמה וההטמעה (כולל הטמעת המוצר בהיקף נרחב בארגוני הבריאות או בישראל. פרויקטים שיעברו את הסינון יוכלו לקבל תמיכה מימונית של רשות החדשנות, ותמיכה בפיתוח ובתהליכי ייצור מצד מערכת הביטחון.

במסגרת התוכניות תינתן תמיכה כספית בשיעור של 50% או 75% מההוצאות לתוכנית בעלת פוטנציאל להשפעה יוצאת דופן על קידום מערכת הבריאות ובריאות הציבור בישראל ובעולם או המהווה פריצת דרך טכנולוגית בתחומה.

בנוסף, יוצאות רשות החדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה והתאחדות התעשיינים בקריאה למפעלים יצרניים להגיש תוכניות מו"פ, האצה ויישום של מוצרים תעשייתיים המקדמים תחרותיות והובלה במלחמה בנגיף. הפעילות מבוצעת בשיתוף ובתאום פעילויות מפא"ת (משרד הביטחון) וזוכה לסיוע מצדם.

אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה, אמר כי הממשלה הקצתה לנושא פיתוח והטמעת טכנולוגיות למלחמה בקורונה 50 מיליון ₪ מיידית. "הקולות הקוראים איתם הממשלה יוצאת היום מוצעים לתעשיית ההייטק באופן מיידי: כל חברה שיש לה פתרון, בין אם הוא בשלב הוכחת ההיתכנות או שכבר יש לה מוצר מוגמר אותו ניתן להטמיע מיידית בשירותי הבריאות שלנו – מוזמנת לפנות לרשות החדשנות עוד היום. במקביל אנו קוראים לגופים יצרניים שיכולים לסייע בפיתוח או בהאצת ייצור של טכנולוגיות שיכולות לסייע למערך הרפואי ולמיגון הכללי רלוונטי להיעזר בנו"

מוביליקום מפתחת פיתרון סייבר מבוזר להגנה על נחילי רחפנים

חברת מוביליקום (Mobilicom) זכתה במענק בגובה 1.2 ממיליון דולר ממשרד הביטחון ורשות החדשנות לצורך פיתוח פיתרון סייבר המיועד לעולם והרחפנים והרובוטיקה. בפיתוח הפיתרון מציגה מוביליקום גישה יוצאת דופן, המשלבת בינה מלאכותית ומחשוב-קצה (Edge-Computing) בארכיטקטורה מבוזרת – וזאת במטרה להסיט את מרכז הכובד של ההתגוננות מהענן ומרכז הבקרה לרחפן עצמו. "המטרה היא להציג תוך כשנתיים פתרונות מסחריים שיממשו את הקונספציה החדשה ויאפשרו להתמודד עם האתגרים המורכבים של הגנה על רחפנים ורובוטים אוטונומיים," כך אומר מנכ"ל מוביליקום אורן אלקיים ל-TechTime.

רחפנים צפויים למלא בשנים הקרובות תפקיד מרכזי יותר ויותר בתחומי השילוח, ביטחון הציבור והיישומים התעשייתיים. על פי תחזית של רשות התעופה הפדראלית (FAA) כבר ב-2020 ירחפו בשמיים כ-7 מיליון רחפנים, מתוכם כ-2.7 מיליון רחפנים מסחריים. מספר זה רק ילך ויגדל משנה לשנה לאור הכוונה של ענקיות סחר אלקטרוני, חברות מזון מהיר ורשתות קמעונאיות לבסס את מערך השילוחים שלהם על ציי רחפנים.

ואולם, רחפנים, כמערכת רובוטית הפועלת באופן אוטונומי או נשלטת מרחוק, טומנים בחובם סיכוני סייבר משמעותיים שטרם זכו למענה טכנולוגי הולם. מאחר שרחפנים אמורים לטוס בשטח הפתוח מעל ריכוזי אוכלוסיה, מדובר בסכנה ממשית לשלום הציבור ולשמירה על המרחב האווירי המדינתי, והדבר מעורר דאגה גדולה בקרב הרשויות הרגולטוריות בעולם ובישראל בפרט.

אלקיים מציב את נקודת התורפה בתקשורת האלחוטית המשמשת לשליטה ובקרה על נחילי רחפנים. "רחפנים מתבססים על תקשורת אלחוטית והדבר מציב אותם בסיכון גבוה. באמצעות פריצה לערוץ התקשורת ההאקר יכול להשתלט על הרחפן, לגנוב מידע ואפילו לשדר אליו הוראות מטעות שעשויות לשבש את מעופו ואף לגרום להתרסקותו." לשיטתו של אלקיים, לא מדובר באיום בלבד אלא בהכרח טכנולוגי של ממש שבלעדיו מהפכת הרחפנים לא תוכל לצאת לפועל.

בינה מלאכותית מבוזרת

כדי לתת מענה לבעיה זו, מוביליקום החלה בפרויקט לפיתוח פיתרון הגנה מפני השתלטות ושיבוש מרחוק של רחפנים, בגיבוי משרד הביטחון ורשות החדשנות ובשיתוף חוקרים וגורמים מסחריים.

פיתרונות הסייבר הקיימים מתמקדים בעיקר בהגנת מעטפת על מרכז השליטה והבקרה או הענן. ואולם, מאחר שערוץ הגישה האלחוטי אל הרחפן מאפשר להאקר לבודד את הרחפן ממערכת הבקרה המרכזית, במוביליקום מביאים גישה שונה, שממקמת את פיתרון ההגנה בנקודת הקצה, כלומר ברחפן עצמו או בנחיל. "אי אפשר לתת למערכת מרכזית לנהל את ההגנה, וזאת מאחר שניתוק הרחפן מהמוח המרכזי חושף את הכלי הבודד או הנחיל. יש צורך לבזר את הבקרה ממערכת מרכזית אל הקצוות."

יכולות AI בנקודת הקצה יאפשרו לרחפן הבודד לזהות את האיום ולקבל החלטה עצמאית כיצד להתגונן, וזאת מבלי להסתמך על מרכז הבקרה והשליטה. עם זאת, גישה זו טומנת בחובה אתגר טכנולוגי, וזאת מאחר שאלגוריתמים של בינה מלאכותית מצריכים יכולות חישוב גבוהות שאינם נמצאים בנקודת הקצה. כדי להקנות לרחפן הבודד את היכולות החישוב הנדרשות במוביליקום יעשו שימוש במעבדי-קצה ובטכנולוגיה של רשתות נוירונים במטרה לפזר את פעולות החישוב בין כל הרחפנים בנחיל ותאפשר להם לשתף מידע ולהתגונן בפני האיום באופן קולקטיבי.  "ההתגוננות תתבצע באמצעות בינה מלאכותית אוטונומית ויכולת חישוב בקצה של קבלת החלטות, ללא התערבות ממרכז הבקרה. זו גישה שונה לחלוטין ממה שמובילים ענקיות ענן כמו אמזון וגוגל."

חטיבת רחפנים ייעודית

מוביליקום, המפתחת פתרונות תקשורת אלחוטית לפלטפורמות ניידות, סימנה את שוק הרחפנים והרובוטיקה המסחריים כאחד ממנועי הצמיחה האסטרטגיים בשנים הבאות, וב-2017 אף הקימה בתוך החברה חטיבה ייעודית לשוק הרחפנים והרובוטיקה, בשם SkyHopper. היא מפתחת סל פתרונות שכולל מערכות תקשורת לשליטה, בקרה והעברת וידיאו, עיבוד וידיאו ואנליטיקה, יחידות צריכת מידע בזמן אמת ומערכות ניהול ושליטה המתבססים על ארכיטקטורות הייחודיות של החברה.

החברה כבר הצליחה לשלב את מוצריה בפלטפורמות של כ-50 יצרניות רחפנים ורובוטיקה ברחבי העולם, ובין היתר בפלטפורמת הרחפנים של חברת Airbus..

בתוך כך, בימים אלה עברה מוביליקום ממשרדיה באזור למטה חדש ב-Hi Park שבשוהם. המשרדים יתפרשו על פני שטח של 700 מ"ר ויכללו מעבדת פיתוח תוכנה וחומרה, מעבדת ייצור ומעבדת רובוטיקה ורחפנים. "שטח המטה החדש גדול פי שלושה מהמתקן הקודם והוא מבטא את הצמיחה האורגנית של החברה לתחומים החדשים," אמר אלקיים.