קואלקום ומיקרוסופט Azure מפתחות פלטפורמת IoT משותפת

פורסם בתאריך מאי 15, 2018מאי 15, 2018 ע"י Techtime

חברת מיקרוסופט וחברת קואלקום החלו לעבוד ביחד על פיתוח פלטפורמה ליישומי IoT מבוססי ראיית מכונה, המבוססת על המעבדים של קואלקום ועל הענן Azure של מיקרוסופט. הפלטפורמה תספק ערכת פיתוח ( Vision AI developer kit) שנועדה לספק יכולת עיבוד מבוססת בינה מלאכותית באבזרי הקצה. היא תבסס על תשתית הבינה המלאכותית (Azure Machine Learning) והאינטרנט של הדברים (Azure IoT Edge) ועל שבבי עיבוד הראייה של חברת קואלקום (Qualcomm Visual Intelligence Platform).

המטרה היא לספק פלטפורמה בכוללת את כל התוכנהו החומרה הדרושים כדי לספק יישומי בינה מלאכותית במצלמות וידאו הניתנות לניהול מנקודה אחת באמצעות הענן. במסגרת השותפות, מיקרוסופט תהיה אחראית על תחום התוכנה וקואלקום תהיה אחראית על תחום החומרה של ערכת הפיתוח. הוספת יכולת בינה מלאכותית בזמן אמת לאבזרי הקצה, כדי לנתח תמונות וקול, דורשת עוצמת עיבוד גבוהה אבל חסכונית מאוד באנרגיה. הפלטפורמה כוללת את מנוע הרשתות הנוירוניות ממשפחת Snapdragon של קואלקום. הפלטפורמה צפויה להיות זמינה בשוק לפני סוף 2018.

תאימות לחלונות, ללינוקס, לאינטל ול-ARM

מערכת Azure IoT Edge מאפשרת להתקין באבזר הקצה יכולות אנליטיקס הקיימות היום בענן. היא הוצגה לראשונה לציבור בנובמבר 2017, ומאז היא נבדקה על-ידי לקוחות נבחרים של מיקרוסופט, אשר בדקו אותו באבזרי קצה חדשים שלהם. במקביל, החל פרוייקט פיתוח משותף עם NXP ומייקרוצ'יפ בפיתוח משותף של מודל אבטחה למערכת, אשר יכולה לנהל תשתיות אבזרי קצה בכמויות של מיליוני אבזרים.

תשתית Azure IoT Edge מאפשרת לציוד הקצה לעבד את המידע הקיים במכשיר ולקבל החלטות גם ללא תקשורת אינטרנט. בנוסף, היא מפשרת העברת מסרים בין האבזרים ובינם לבין הענן. היא מותאמת למערכות ההפעלה לינוקס וחלונות, ולפלטפורמות העיבוד של חברת אינטל ושל חברת ARM. מנהל התוכנית, ארג'מנד סמואל, פירסם לפני שבוע פוסט באתר החברה ובו הודיע שהמערכת תהיה זמינה לציבור בחודשים הקרובים.

הפעילות של מיקרוסופט בענן נמצאת בצמיחה. לפני חודש היא דיווחה על הכנסות של 26.8 מיליארד דולר ברבעון הפיננסי שהסתיים במרץ 2018). מתוך זה, המכירות בתחום הענן צמחו ב-17% והסתכמו בכ-7.9 מיליארד דולר. מיקרוסופט לא מפלחת את המכירות שלה בתחום, אולם מסרה שהמכירות של הענן Azure צמחו בשיעור של 93% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. על הרקע הזה ניתן להבין את הכרזתה לפני שבוע, שהיא מתכננת להשקיע 5 מיליארד דולר בתחום ה-IoT בארבע השנים הבאות.

בואינג תדפיס חלקי מטוסים באמצעות תוכנת Assembrix

פורסם בתאריך מאי 14, 2018מאי 15, 2018 ע"י Techtime

חברת בואינג (Boeing) חתמה על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת אסמבריקס (Assembrix) התל-אביבית, שיאפשר לבואינג להעביר הזמנות ייצור בתלת-מימד לקבלני משנה, מבלי לחשוף את התוכניות של החלקים ואת הקניין רוחני שלה. במסגרת ההסכם, יפתחו שתי החברות תהליך ייצור שבואינג מתכננת להשתמש בו, אשר משלב את הידע הטכנולוגי והארגוני שלה עם הידע של אסמבריקס. מאחורי שיתוף הפעולה הזה עומדת בעיה המטרידה תעשיות רבות בעולם: חברות רבות, במיוחד בתחומי התעופה, החלל והמיכשור הרפואי, מייצרות חלקים רבים באמצעות מדפסות תלת-מימד. אולם בתהליך הזה הן מתמודדות עם בעיה קשה: הן צריכות להעביר את הקובץ הדיגיטלי אל קבלני המשנה. ומרגע שנישלח קובץ דיגיטלי, אין אפשרות להגן על הקניין הרוחני הגלום בו.

חברת אסמבריקס הוקמה בשנת 2014 על-ידי המנכ"ל ליאור פולאק והטכנולוג הראשי פרופ' דני הלפרין מהפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת תל-אביב. החברה פיתחה תהליך חדש המבוסס על גיאומטריה חישובית, המאפשר לשלוט מרחוק על מדפסת התלת-מימד ולבצע ייצור אצל קבלני משנה מבלי לחשוף בפניהם את קובץ הייצור עצמו. הטכנולוגיה של החברה מוגנת באמצעות שלושה פטנטים בתהליך רישום, ועוד מספר פטנטים בשלבי הכנה ראשוניים.

תוכנת שליטה במדפסות-העל התעשייתיות

בראיון ל-Techtime, סיפר פולאק שהחברה ביצעה גיוס סיד בלבד מאנג'לים ומהמדען הראשי ברשות החדשנות, וכבר יש לה מכירות. בימים אלה היא מתחילה להיערך לקראת סבב הגיוס הגדול הראשון (Round A). "אנחנו מייצרים וירטואליזציה של המדפסת ומאפשרים לנהל את כל התהליך מרחוק. רוב החברות הגדולות מוציאות היום את העבודה החוצה ובשביל בואינג זו היתה בעיה מכיוון שהיא זקקוה לשליטה מלאה על כל התהליך.

אתם צריכים להכיר את כל המדפסות הקיימות בשוק?

פולאק: "זה לא הכרחי מכיוון שרוב המדפסות התעשייתיות בעולם מכירות את קובץ ההדפסה STL, שהוא גם הנפוץ ביותר. אנחנו מתמקדים במדפסות האיכותיות אשר מייצרות מוצרים סופיים בעיקר מפלסטיק וממתכת ובעיקר בתהליך מבוסס אבקה. אלה מדפסות-העל של התעשייה. הן עולות חצי מיליון דולר למדפסת ועליהן מתבססות החברות הגדולות".

מהו סוג שיתוף הפעולה עם בואינג?

"אנחנו נבצע פרוייקט משותף שבו נפתח ביחד מוצר המותאם לצורך שלהם על בסיס הטכנולוגיה שפיתחנו. הם מביאים לפרוייקט הרבה מאוד ידע חשוב עבורנו. יש להם 20 מפעלי תלת מימד המבצעים ייצור עבורם. בואינג משקיעה כסף בפרוייקט ומשאבי ידע שיוזרמו אליו. לחברה כמו בואינג יש גם צורך ביכולות ניהול של התהליך. התכנון וההכנה להדפסה הם תהליך מורכב, בנוסף, החברות מדפיסות מאות חלקים בהרצה אחת, ויש צורך לוודא שהתהליך מתקדם לפי התכנון, ולנהל את חלוקת העבודה בין המדפסות השונות לבין אתרי ההדפסה השונים".

מעבר לשיתוף הפעולה עם בואינג, יש לחברה תוכניות להרחיב את מגוון המדפסות הנתמכות ולשתף פעולה עם יצרני מדפסות, על-מנת להתקין ממשק התחברות לתוכרנת הניהול כבר בשלב הייצור ולפני מסירת המדפסות. בשלב הזה, קיימת אפשרות עתידית שהפלטפורמה תוכל גם לשמש כמעין זירה עיתדית המקשרת בין ספקים ובין לקוחות. נשיא בואינג ישראל, דוד עברי, אמר שההסכם מרחיב את הקשרים של בואינג עם התעשייה הישראלית."בואינג מחפשת בכל העולם ספקים בעלי הון אינטלקטואלי, העומדים בדרישות איכות גבוהה ולוחות זמנים נוקשים. לחברת אסמבריקס יש את כל היכולות האלו".

סין מקימה קרן של 47 מיליארד דולר להשקעות בתעשיית השבבים

פורסם בתאריך מאי 14, 2018מאי 14, 2018 ע"י Techtime

המתח המסחרי בין סין לבין ארצות הברית מגביר את הנחישות של ממשלת סין להקים תעשיית שבבים מתחרה לזו האמריקאית. החולשה הסינית התגלתה בשבוע שעבר במלוא עוצמתה, כאשר משרד המסחר האמריקאי אסר על מכירת שבבים מתוצרת ארצות הברית לחברת ZTE, וזו הודיעה בתגובה שההחלטה מסכנת את קיומה. על הרקע הזה ניתן להבין את גיוס הענק של הקרן הממשלתית הסינית China Integrated Circuit Industry Investment Fund, אשר היקפו צומח מדי יום. בתחילת השנה הודיעה הקרן שהיא תגייס כ-19 מיליארד דולר. לפני כחודש דיווח אתר בלומברג שמקורות קרובים לקרן העריכו שהגיוס יוגדל לכ-32 מיליארד דולר, ובסוף השבוע מסר העיתון וול-סטריט ג'ורנל שהיקף הגיוס עומד כיום על 47 מיליארד דולר.

גיוס ההון הגדול הקודם לעידוד תעשיית השבבים הסינית בוצע בשנת 2014, כאשר הממשלה הקימה קרן בהיקף של כ-21 מיליארד דולר, במימון הון שהגיע בעיקר מהממשלות המקומיות של מחוזות שונים בסין. אלא שבגיוס הנוכחי קיים מאצץ לגייס גם הון פרטי. משרד המסחר הסיני הודיע שחברות פרטיות מוזמנות להצטרף לקרן. מקורות מסרו לעיתון שנעשו פניות ליצרניות אמריקאיות, אולם הן דחו את הבקשה, עקב המתיחות הפוליטית הנוכחית, ובגלל שמטרת הקרן היא להתחרות בתעשייה האמריקאית.

פער של 200 מיליארד דולר בין הייבוא לייצוא

תעשיית השבבים הסינית נמצאת אומנם בצמיחה מהירה, אולם היא מפגרת עדיין בהרבה מאחורי התעשייה האמריקאית. מחקר חדש שפורסם בשבוע שעבר על-ידי חברת Research and Reports, מגלה שבשנת 2017 צמחו מכירות תעשיית השבבים הסינית בשיעור של 20% להיקף של כ-80.1 מיליארד דולר. מתוך זה, הסתכם ייצור השבבים בכ-21.5 מיליארד דולר, תעשיית התכנון (חברות פאבלס) הגיעה להיקף מכירות של כ-30.7 מיליארד דולר ותעשיית אריזת השבבים הגיעה להיקף של כ-28 מיליארד דולר. בהשוואה ליצרניות השבבים המובילות בעתשייה, סין מפגרת לפחות בדור או שניים טכנולוגיים והמדינה נשענת בעיקר על ייבוא.

בשנת 2017 ייבאה סין 377 מיליארד שבבים בסכום של כ-260 מיליארד דולר – עלייה של 14.6% בהשוואה לשנת 2016. באותה שנה היא ייצאה שבבים בהיקף של כ-67 מיליארד דולר בלבד. סין היא שוק חשוב מאוד עבור התעשייה האמריקאית, בשנת 2017 הסתכמו מכירות יצרניות השבבים האמריקאיות לסין בכ-50 מיליארד דולר. כמחצית מהסכום הזה סופק על-ידי קואלקום, ברודקום, מייקרון, מארוול וסקיוורקס.

החוקרים צופים שלמרות הגידול בעלויות כוח האדם בסין, גם בשנים הקרובות היא תמשיך להיות יצרנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם ואתר הייצור האלקטרוני בקבלנות משנה הגדול בעולם. אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של תעשיית השבבים הסינית הוא תעשיית הרכב. כיום סין היא יצרנית המכוניות הגדולה בעולם והשוק הגדול בעולם של מכוניות. בשנת 2017 יוצרו בסין קצת יותר מ-29 מיליון מכוניות (צמיחה שנתית של 3.2%), כאשר מתוכם 794,000 מכוניות היו מכוניות חשמליות.

זהו נתון מעניין: התוכן הסיליקוני ברכב חשמלי הוא גדול בהרבה מאשר ברכב המבוסס על מנועי בעירה פנימית, ובתחום הזה הייצור בסין צמח ב-54% בשנת 2017. להערכת החוקרים, הנסיון הסיני להדביר את הפער בתחום תעשיית השבבים יימשך 10-20 שנה וידרוש השקעות בהיקף של יותר מ-100 מיליארד דולר.

דאסו סיסטמס ישראל עברה למשרדים חדשים ברעננה

פורסם בתאריך מאי 13, 2018 ע"י Techtime

חברת דאסו סיסטמס ישראל (Dassault Systemes) נכנסה למשרדים חדשים ברחוב התדהר 5 בפארק התעשייה ברעננה, בשטח כולל של 500 מ"ר. היא שכרה חלק מהשטח שבו פעלה עד לאחרונה חברת SAP, כדי לאפשר את הרחבת הפעילות בארץ וקליטת עובדים נוספים. לדברי מנכ"ל דאסו סיסטמס בישראל, אלי בויקיס, החברה רואה גידול בהיקף הפעילות בישראל ומעריכה שהמשרד יגדל בשיעור ניכר, מעבר ל-17 העובדים המועסקים בו כיום.

"אנחנו רוצים להתחיל לשלב מתלמדים בפעילות שלנו בארץ. באירופה מקובל מאוד שמהנדסים שסיימו את הלימודים מבצעים סטאז' של שנתיים בתעשייה, כמו שרופאים משתלמים בבתי חולים לאחר לימודיהם. אנחנו רוצים לקלוט מהנדסים במתכונת של מתלמדים בתחומים כמו סייבר, ניהול ומערכות ובכל התחומים שבהם החברה עוסקת. אנחו מציעים להם חשיפה אל אחת מחברות התוכנה המצליחות ביותר בעולם".

בישראל מוכרת דאסו סיסטמס בעיקר כספקית תוכנות התכנון (CAD) מסוג Solidworks ו-CATIA ותוכנת CST (שאותה היא רכשה ב-2016) לסימולציה של תופעות חשמליות ואלקטרומגנטיות. "יש לנו אלפי לקוחות CAD בישראל. סולידוורקס הפכה לסטנדרט תעשייתי בארץ והיא נלמדת בכל בתי הספר הטכנולוגיים. גם CST נחשבת למעין תקן מקומי ונפוצה מאוד בקרב הלקוחות שלנו. כמעט כל מוצר טכנולוגי חדשני המפותח בישראל נבדק היום באמצעות כלים שלנו".

מטוס חשמלי בענן

כיום החברה מקדמת את תחום שירותי הענן, שבאמצעותו היא מספקת שירותי כלי פיתוח ושירותי ניהול המוצר (PLM) לכל מחזור החיים. מדובר בפעילות חדשה מאוד, כאשר אחת מהקלוחות הראשונה בארץ בתחום הזה היא חברת Eviation Aircraft ממושב קדימה שבשרון, המפתחת מטוס נוסעים חשמלי. הענן משולב בתוכנית ההתנסות שהיא בנתה לחברות סטארט-אפ: "זוהי תוכנית התנסות בחינם הנמשכת מספר חודשים, שבהם חברת הסטארט-אפ מקבלת אפשרות להתנסות בכל הכלים שלנו. לאחר מכן אנחנו מגבשים ביחד רשימה ראשונית של כל הרשיונות שהחרה זקוקה להם, ומספקים לה את הכלים באמצעות הענן בתנאים מאוד נוחים.

"לאחרונה הכרזנו על זירה מסחרית המקשר בין כל הלקוחות של דאסו העובדים בסביבת הענן. כיום רוב המכירות נעשות בתחום מכירת רשיונות שימוש בתוכנה, אולם דאסו מאמינה שהענן הוא הכיוון העתידי". בויקיס מעריך שהפעילות בארץ תתרחב בין השאר בעקבות התרחבות תחומי העניין של חברת האם, אשר בונה אסטרטגיה כוללת למתן כל פתרונות התוכנה הדרושות לחברות תעשייה טכנולוגיות. "אנחנו רואים גידול בפעילות בישראל ומעריכים שהמשרד יגדל. חברת דאסו מחפשת כל הזמן טכנולוגיות חדשות, כולל טכנולוגיות ישראליות. אם תהיה רכישה צפויה, סיכוי גדול מאוד שהיא תתבצע מכאן".

סימולציה של הפרעות אלקטרומגנטיות במעגל מודפס שנעשתה בתוכנת CST

פטר בקמאייר: "תעשיית הרכב מתמודדת עם תופעת שבירת-רצף"

פורסם בתאריך מאי 13, 2018מאי 21, 2018 ע"י Techtime

"תעשיית הרכב נמצאת בפני עידן חדש שבו כמעט כל מרכיב מרכזי בה יתמודד עם שינויים גדולים מאוד", אמר ל-Techtime מנהל תחום מערכות הרכב (Automotive Systems) בחברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments), היינץ פטר בקמאייר. הדברים נאמרו במהלך הסמינר המקצועי בתחום הפתרונות של TI ליישומים בתעשיית הרכב, שהתקיים בהרצליה בשיתוף עם חברת איסטרוניקס (Eastronics). בקמאייר: "התעשייה מתקרבת לנקודה שאנחנו מכנים בשם שבירת-רצף (discontinuity).

"מבחינת מרכיבי האלקטרוניקה בתעשיית הרכב, אנחנו מזהים את השינוי המתחולל כיום בארבע קבוצות מרכזיות של מוצרים: מערכות בטיחותיות לחישה וסיוע לנהג (ADAS), אלקטרוניקה של שלדת הרכב, תאורה, מערכות בידור ומידע (Infotainment) והתפתחות הרכב החשמלי וההיברידי. כך למשל, התקנות הסביבתיות דוחפות את התעשייה לכיוון הרכב החשמלי וההיברידי, אולם הדבר יגרום לשינוי מהותי באלקטרוניקה הממונעת מכיוון שסוללות ה-12V הקיימות היום יוחלפו בסוללות 48V ברכב חשמלי, או בשילוב של סוללות 12V שיפעלו לצד סוללות 48V ברכב ההיברידי".

התהליך מלווה במגמות נוספות שהחיזוי שלהן הוא כמעט בלתי אפשרי: "הרכב האוטונומי ייצר צרכים חדשים שהתעשייה צריכה ללמוד כיצד להתמודד עימם. קיימות התפתחויות מקבילות שלא תמיד קל לחזות אותן. אנחנו רואים, למשל, עלייה תלולה ביישומי Bluetooth חסכוני באנרגיה (BLE) בתוך הרכב. מדוע? אחת מהסיבות קשורה למתקפות המתרבות מסוג Relay Attack. הן מכוונות אל המפתח האלחוטי ומתמקדות בהעתקת האות המשודר על-ידי המפתח האלחוטי, כדי לגנוב את הרכב בלא צורך לפענח את הקוד. טכנולוגיית BLE זוכה בפופלריות גוברת מכיוון שהיא מסוגלת למנוע מתקפה כזו".

הרצאת פטר בקמאייר בסמינר פתרונות הרכב של טקסס אינסטרומנטס ואיסטרוניקס

מהו תפקיד חטיבת פתרונות הרכב?

בקמאייר: "החטיבה עובדת בעיקר מגרמניה ומארצות הברית, והתפקיד שלנו הוא לחשוב על תעשיית הרכב מנקודת מבט מערכתית. אנחנו מומחי הרכב ב-TI. מכירים את הדרישות המערכתיות ועובדים צמוד מאוד אל הלקוחות ומשתתפים איתם בעיצוב מפת המוצרים העתידיים שלהם. הדבר הזה גם מאפשר לנו לפתח תכנוני ייחוס (TI Designs) עבור 175 תת-מערכות שונות הקיימות היום בתוך הרכב".

מהי האסטרטגיה המרכזית שלכם בתחום הרכב?

"טקסס אינסטרומנטס היא חברת אנלוג ומערכות עיבוד משובצות (Embedded Processing) עם 100 אלף לקוחות ו-100 אלף מוצרים. כיום כאשר אנחנו מסתכלים על המערכות האלקטרוניות השונות בתוך הרכב, אנחנו רואים שאנחנו יכולים לספק 80%-90% מכל הרכיבים הנדרשים בהן. לכן אנחנו משקיעים מאמצים רבים בייצור תכנוני ייחוס עבור התעשייה, והעלאתם לאינטרנט כדי שיהיו זמינים ללקוחות ויקצרו עבורם את זמני הפיתוח.

"בתחום הרכב יש לנו כיום יותר מ-6,000 רכיבים העומדים בתקינה המחמירה של עולם הרכב ומוגדרים Automotive Qualified. הם משולבים בכ-150 תכנוני ייחוס שפיתחנו עבור תעשיית הרכב והעלינו לאתר האינטרנט שלנו. מבחינתנו, תחום הרכב הוא חשוב וצומח. בשנת 2013 הגיעו 12% מהמכירות של TI מתעשיית הרכב. בשנת 2017 הגענו ל-19% מהמכירות ואנחנו מאמינים שהשנה נגיע לשיעור גדול יותר".

אינטל החלה בהפצת רכיבי ה-FPGA ממשפחת Cyclone 10

פורסם בתאריך מאי 11, 2018יוני 19, 2018 ע"י Techtime

בשנים האחרונות תפסו הרכיבים המיתכנתים (FPGA) מקום מרכזי בתעשיית האלקטרוניקה והפכו לאלטרנטיבה שימושית ורחבת היקף לפרוייקטי ASIC רבים, מרמת המחשבים החזקים ביותר ועד לרמת אבזרי הקצה. מחקר שוק חדש שבוצע על-ידי חברת Mordor Intelligence, מגלה שבשנת 2017 הסתכם שוק ה-FPGA העולמי בכ-5.96 מיליארד דולר. השוק צפוי לצמוח בשנים הקרובות בשיעור שנתי של כ-8.6% ולהגיע להיקף של 9.8 מיליארד דולר בשנת 2023.

החברה מציינת שהגורם המרכזי לצמיחת ה-FPGA קשור לעלויות הצומחות של תכנון וייצור רכיבים ייעודיים (Application Specific Integrated Circuits). המורכזות הגוברת של הרכיבים, הקושי לתכנן את הפריסה של מודולים מרובים המאפיינים תכנון מודרני, והאתגרים החשמליים המאפיינים את הדורות החדשים של טכנולוגיות צומת מתקדמות, מייצרים קושים בתכנון מעגלים ייעודיים.

גורם נוסף הדוחף את שוק רכיבי ה-FPGA נעוץ בעובדה שצרכים חדשים במרכזי הנתונים ובציוד הקצה דורשים יכולות עיבוד מהירות מאוד של כמויות מידע גדולות מבלי להעיק על ה-CPU, והדבר דוחף את השימוש ברכיבי FPGA בתפקיד של מעבדי-עזר המבצעים פעילויות שה-CPU הסטנדרטי מתקשה להתמודד עימן. שתי המגמות האלה דוחפות את יצרניות הרכיבים להרחיב את פורטפוליו ה-FPGA שלהן כדי לספק מגוון גדול של משפחות המתאימות לשוקי יעד נפרדים.

רכיבים מיתכנתים בדרגת הכניסה

כך למשל, חברת אינטל (Intel) הגדירה מספר רמות וקטגוריות של רכיבים מיתכנתים עבור שווקים מוגדרים, כאשר הקטגוריה העדכנית ביותר שלה היא משפחת Cyclone 10, אשר הוכרזה בשנה שעברה, אולם רק בשבועות האחרונים החלה ההפצה ההמונית שלה בשוק. מדובר במשפחה החדשה Cyclone 10, הממוקדת בשוק רכיבי דרגת המחיר הנמוך (low-cost FPGA) המיועדים ליישומי קצה כמו אבזרי IoT, חיישנים חכמים, מערכות וידאו ואודיו, אוטומציה תעשייתית, תעשיית הרכב וכדומה.

המשפחה החדשה מופיעה בגרסאות Cyclone 10 GX ו-Cyclone 10 LP, בהתאם ליישומי היעד המרכזיים. רכיבי GX תומכים בתקשורת בקצב של עד 10G ובמעבדי DSP המבצעים פעולות חישוב נקודה צפה (floating-point DSP) בהתאם לתקן IEEE 754. הם כוללים עד 220,000 אלמנטים לוגיים (Logic elements), ממשק תקשורת PCI Express, עד 80,330 יחידות לוגיקה (Adaptive logic modules) ותמיכה בזכרונות DDR3, DDR3L ו-LPDDR3.

בסך הכל, הרכיבים מגיעים לעוצמת עיבוד של עד 134GFLOP (מיליארד פעולות נקודה צפה בשנייה). הרכיבים מיועדים ליישומים דוגמת בקרת מנועים ובקרת תנועה, ראיית מכונה תעשיתיית, מוצרים תעשייתיים כמו רובוטים ומכונות עיבוד שבבי, תערכות מעקב עירוניות וכדומה. גרסת LP של Cyclone 10 מיועדת ליישומים חסכוניים מאוד באנרגיה ורגישים למחיר. הם מותאימים לשימוש במערכות עיבוד וידאו במכוניות, כמו למשל מצלמות צפייה אחורית, איסוף מידע מחיישנים במכונית הנמצאת בתנועה ועוד. הם זקוקים לשני ספקי כוח בלבד וכוללים עד 120,000 אלמנטים לוגיים. הרכיבים זמינים ביחד עם תוכנת Quartus של אינטל, המשמשת לתיכנות רכיבי FPGA.

למידע נוסף: Intel Cyclone 10 FPGA

Keysight בוחנת הקמת מרכז פיתוח בישראל

פורסם בתאריך מאי 10, 2018מאי 17, 2018 ע"י Techtime

נשיא ומנכ"ל חברת קיסייט העולמית (Keysight Technologies) רון נרססיאן בוחן הקמת מרכז פיתוח בישראל. נרססיאן נמצא השבוע בארץ בביקור בן 10 ימים, שבמהלכו למד את פעילות מרכזי הפיתוח בארץ. הוא נפגש עם יו"ר רשות החדשנות, עמי אלבום, ושמע ממנו פרטים על תוכניות הסיוע הממשלתיות. בנוסף, ביקר במרכזי הפיתוח של אינטל ושל קואלקום בישראל, ונפגש עם לקוחות של קיסייט בישראל. בשיחה עם Techtime, הוא גילה שמאוד התרשם מהפעילות בישראל, במיוחד בתחומי הדור החמישי (5G) ומהזריזות והתשוקה שמאפיינים את המהנדסים הישראלים.

"הדנא הישראלי דומה ל-דנא של קיסייט"

בתשובה לשאלה, נרססיאן אמר שעדיין לא ברור מה יהיה המיקוד של מרכז הפיתוח הישראלי, וכיצד ומתי הוא יוקם. ״אני אעביר את ההתרשמויות שלי לאנשי המקצוע בחברה, והם יבצעו את הבדיקות שלהם. רק אחר-כך נקבל החלטה". לדבריו, "הדנא של המהנדסים בישראל מתאים ל-דנא של קיסייט.

"הדנא שלנו הוא להיות ראשונים ולהאיץ את החדשנות. כיום אנחנו מגדילים את ההשקעות שלנו במחקר ופיתוח בתחומים כמו הדור החמישי והמכונית האוטונומית. המשימה שלנו היא להאיץ את החדשנות וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים לעשות בישראל. יש כאן הזדמנות. אנחנו נמצאים רק בתחילת תהליך ההערכה, אבל התרשמתי עמוקות ממה שראיתי".

צמיחה בעקבות הפיצול

נרססיאן מונה לנשיא ומנכ"ל חברת קיסייט מיד עם הקמתה בשנת 2014 בעקבות ההפרדה בין פעילות הצב"ד האלקטרוני ופעילות ציוד הבדיקה לתחום מדעי החיים והדיאגנוסטיקה הרפואית והכימיה של חברת Agilent. כיום נחשבת קיסייט לאחת מספקיות הצב"ד האלקטרוני הגדולות בעולם. היא נסחרת בבורסה של ניו יורק לפי שווי שוק של כ-9.97 מיליארד דולר. ברבעון הפיננסי הראשון של 2018 (שהסתיים בינואר 2018), צמחו מכירותיה ב-15% והסתכמו בכ-837 מיליון דולר. נרססיאן הסביר שבתחומי הליבה שלה, צמחו המכירות ב-16%, "הודות לחוזק בתחומי המיקוד המרכזיים: הדור החמישי, רכב ואנרגיה ותעשיות התעופה והביטחון".

ביקור מרגש בישראל

לקיסייט חברה בת בבעלותה המלאה בישראל המנוהלת על-ידי איציק סיטון, ומהווה את מרכז התמיכה הגדול ביותר בישראל של יצרניות צב"ד אלקטרוני. אתמול בערב (ד') אירחה קיסייט ישראל את רון נרססיאן בארוע הלקוחות והעובדים השנתי שלה. שיאו של הארוע היה הופעה של להקת תיסלם (בתמונה למטה) בפני מאות המשתתפים הנלהבים שהגיעו לארוע. גם עבור נרססיאן הביקור נחשב למלהיב: בראיון איתו הוא סיפר שביקר ברובע הארמני בירושלים (נרססיאן הוא ממוצא ארמני) ונפגש עם הפטריארך הארמני. בין השאר, ביקר גם במוסד יד ושם. בסוף השבוע הזה הוא מתכנן לטייל בצפון ולבקר בכינרת.

להקת תיסלם מלהיבה את הקהל בארוע השנתי של חברת קיסייט ישראל

האטרקטיביות של ישראל

למרכז מו"פ בישראל יכולה להיות השפעה עצומה על התעשייה המקומית. חברת קיסייט מנהלת מדיניות מוצהרת של מעורבות עמוקה בפיתוח טכנולוגיות חדשות עבור התעשייה: היא משתתפת פעילה בוועדות תקינה המגדירות תקנים חדשים, כדי לתרום מהידע שלה ולפתח ציוד בדיקה ייעודי כבר בשלבי הפיתוח של התקנים. יכול להיות שחלק מהעניין שיש לנרססיאן בהקמת מרכז פיתוח בישראל, נעוץ בעובדה שמרכזי פיתוח זרים בארץ מעורבים בפיתוח טכנולוגיות ליבה עתידיות רבות שקיסייט רוצה להיות קרובה אליהן.

סולאר-אדג' רוכשת את גמאטרוניק ב-41 מיליון שקל

פורסם בתאריך מאי 10, 2018מאי 16, 2018 ע"י Techtime

חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) מהרצליה מרחיבה את מגוון הפעילויות שלה, ורוכשת את חברת גמאטרוניק הירושלמית (Gamatronic Electronic Industries) תמורת 41 מיליון שקל. כיום נסחרת גמאטרוניק בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של כ-40.6 מיליון שקל. סולאר-אדג' הודיעה שהיא מתכננת לבנות חטיבת פתרונות UPS (פתרונות אל-פסק) גלובלית על-בסיס כוח האדם, הידע והמומחיות של גמאטרוניק. חברת גמאטרוניק מפתחת ומייצרת מערכות אל-פסק אשר מספקות גיבוי למערכות קריטיות המחוברות למערכת החשמל וצריכות להמשיך לפעול גם כאשר יש תקלות ברשת. החברה פועלת מאז שנות ה-70 ומוכרת את מוצריה בארצות הברית, סין, אירופה, דרום אפריקה ואמריקה הלטינית.

יו"ר ומנכ"ל סולאר-אדג', גיא סלע, אמר שהרכישה היא הצעד הראשון של החברה בהרחבת פעילותה אל מעבר לשוק הסולארי. "שוק ה-UPS צפוי לעבור שינויים עמוקים בשנים הקרובות. אנחנו מאמינים שהשילוב בין סולאר-אדג' וגמאטרוניק יאפשר לנו להיות מוביל עולמי בשוק ה-UPS".

העיסקה צפויה להסתיים בסוף הרבעון השני 2018, ועם סיומה ייהפכו כל 120 עובדי גמאטרוניק לעובדי סולאר-אדג'. מעניין לציין שבשבוע שעבר הכריזה סולאר-אדג' על מוצר נסף המביא אותה אל מעבר לשוק הסולארי: תוכנה לניהול וירטואלי של תחנות כוח המאפשרת לנהל את כל מקורות האנרגיה המבוזרים, כמו גנרטורים וחוות סולאריות, תחת קורת גג אחת.

סולאר-אדג', צומחת ב-82%

חברת סולאר-אדג' מפתחת מערכות למיצוי הספק של פאנלים סולאריים ונחשבת למובילה עולמית בתחום מערכות הבקרה והאופטימיזציה של תאים סולאריים. היא מתמקדת בעיקר בייצור ממירים (Inverters) ובקרים המאפשרים להשיג תפוקה מכסימלית בשוק הביתי ובשוק הארגוני, במתקנים גדולים ובחוות סולאריות בהספק גבוה. ברבעון הראשון של 2018 צמחו מכירותיה ב-82% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-210 מיליון דולר. החברה פועלת ברווח גולמי של כ-36%, וצופה כי מכירותיה ברבעון השני יסתכמו ב-220-230 מיליון דולר.

גמאטרוניק הוקמה בשנת 1971 ונמצאת בשליטת הנשיא והמנכ"ל יוסף גורן ואליהו שטיינהורן המשמש כדירקטור ומנהל פרוייקטים מיוחדים. היא מתמקדת בפיתוח וייצור מערכות אל-פסק זרם חילופין (AC) למערכות מיחשוב ומערכות אחרות, ומערכות אל-פסק זרם ישר (DC) המיועדות בעיקר לציוד תקשורת.

השוק צומח, המכירות יורדות

בשנים האחרונות החברה חווה ירידה במכירות, מכ-81 מיליון שקל ב-2015 לכ-75.4 מיליון שקל ב-2016 ו-65.7 מיליון שקל ב-2017. החברה פועלת בשוק בעל צמיחה ארוכת טווח. להערכת S&P, עד לשנת 2030 ייעשה שימוש במוצרי אלקטרוניקה הספק בכ-80% מתפוקת החשמל העולמית, הודות להתרחבות השימוש במקורות אנרגיה מתחדשת. בשנת 2017 היא החלה לפעול גם בסין באמצעות חברות בשליטתה.

בדו"ח השנתי של 2017, העריכה גמאטרוניק שהיא מחזיקה בכשליש משוק האל-פסק בישראל, כאשר שתי המתחרות המרכזיות שלה הן APC שבבעלות שניידר אלקטריק וחברת EATON. גמאטרוניק מפעילה מתקן ייצור והרכבות בהר חוצבים בירושלים בשטח של כ-4,700 מ"ר. המבנה מצוי בבעלות החברה, אולם אינו כלול בעיסקת הרכישה עם סולאר-אדג', אשר תשכיר אותו מגמאטרוניק כדי להמשיך בו את הפעילות הקיימת. קבלן הייצור האלקטרוני המרכזי של החברה הוא קבוצת ניסטק.

נובה מכפילה כנראה את שטח משרדיה בישראל

פורסם בתאריך מאי 9, 2018מאי 9, 2018 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: בניין נובה בפארק המדע ברחובות

חברת נובה מכשירי מדדיה (Nova) חתמה על הסכם עם חברת Bayside שלפיו היא תשכיר ממנה שטח של 12,000 מטר מרובע בבניין חדש הנמצא בבנייה בפארק המדע ברחובות. החברה מתכננת להעביר את הנהלתה אל הבניין החדש. בשלב הראשון החברה תשכור שטח של 10,000 מ"ר החל מהרבעון האחרון של 2019, לתקופה של 10 שנים. ההסכם מאפשר לה להאריץ את החוזה פעמיים לחמש שנים בכל פעם. כעבור שלוש שנים היא צפויה לקבל שטח נוסף של כ-2,000 מ"ר. עלות המשרדים החדשים צפויה להיות 665,000 שקל בחודש בתקופת 10 השנים הראשונות. עלות התוספת של 2,000 מ"ר צפויה להיות 175,000 שקל לחודש בתנאים העכשיוויים, כאשר המחיר הסופי יהיה צמוד למדד.

בחברת נובה סרבו למסור פרטים על המהלך, אולם ככל הנראה מדובר בהכפלת שטח הפעילות של החברה, שכן חודש מאי 2016 היא האריכה את חוזה השכירות של המבנה עד לשנת 2026. בדו"ח השנתי האחרון שלה, החברה דיווחה שכיום היא פועלת מבניין בפארק המדע ברחובות בשטח כולל של 9,200 מ"ר. השטח מחולק ל-2,400 מ"ר שמהם פועלים משדי ההנהלה, המכירות, השיווק והתמיכה. 2,000 מ"ר מוקדשים לייצור מכונות הבדיקה של החברה, והשטח הגדול ביותר, של 4,800 מ"ר, מוקדש למחקר ופיתוח וכולל גם מעבדות בשטח כולל של כ-700 מ"ר.

מכיוון שהחברה לא מוסרת מידע נוסף מעבר להודעה הלקונית שיצאה לבורסה השבוע, משמעות הידיעה נתונה לפירושים שונים. אומנם יש לה אופציה לקצר את חוזה השכירות ולסיימו ב-2021, אולם בדו"ח השנתי היא מסבירה שהמבנה במצב טוב ומתאים לשימוש הנעשה בו. חברת נובה נמצאת בצמיחה זו השנה החמישית ברציפות. בשנת 2017 צמחו הכנסות החברה ב-35% ל-222 מיליון דולר. בבית ההשקעות נידהאם צופים כי גם ב-2018 תשבור החברה שיא מכירות.

אם היא מתכננת הרחבה, יכול להיות שמאחורי תוכנית ההרחבה עומד רצון להגדיל את הפעילות בצורה דרמטית. לאחרונה החברה רמזה מספר פעמים שהיא מחפשת עיסקת רכישה משמעותית. בשיחה עם Techtime לפני שבוע, אמר סמנכ"ל הכספים של נובה, דרור דויד, שבעקבות הצלחת המיזוג עם ריביירה, החברה מחפשת רכישות נוספות: "חלק מאסטרטגיה של החברה הוא לבצע רכישות של חברות אחרות, ואנחנו מחכים להזדמנות הנכונה. אנחנו מחפשים חברות בתחום בקרת התהליך בתחום המארזים המורכבים של שבבים ובתחום טכנולוגיות ייצור הזיכרון החדשות".

Digi-Key מספקת גישה בלתי-מוגבלת לדגמי EDA/CAD

פורסם בתאריך מאי 9, 2018מאי 9, 2018 ע"י Techtime

מפיצת הרכיבים האלקטרוניים הגלובלית, Digi-Key Electronics, הודיעה על מתן גישה בלתי-מוגבלת למודלים, מימדים ודגמי 3D STEP‏ של ספריית Ultra Librarian, אשר מתבצעת באמצעות האתר שלה, digikey.com. "עבדנו עם חברת EMA Design Automation כדי להסיר את מגבלות ההורדה של מודלי EDA ו-CAD בספריית Ultra Librarian," אמר סמנכ"ל הנדסת יישומים ב-Digi-Key, ראנדל רסל. "כעת יש לנו כיסוי מודלים של יותר מ-1.25 מיליון רכיבים. המשמעות היא שהקוחות יכולים להוריד ישירות חלק גדול מהמודלים שהם זקוקים להם לצורכי התכנון".

כל מודל נבדק יותר מ-30 פעמים

ספריית Ultra Librarian מציעה מודלים ביותר מ-20 פורמטים של EDA ו-CAD כדי לכסות את רוב כלי תכנון עבור כרטיסי PCB, כולל Altium‏, Eagle‏, KiCad‏, OrCAD ו-PADS. המודלים מיוצרים באמצעות תוכנת Ultra Librarian Desktop, המשתמשת בשילוב של תבניות (Templates), מיצוי PDF ואלגוריתמי אימות, כדי לאסוף במהירות את כל פרטי הרכיבים החשובים הדרושים לתכנון. כדי להבטיח דיוק, עקביות ועמידה בתקני IPC, המודלים עוברים יותר מ-30 בדיקות אימות שונות. חלק גדול מהם גם מאומת על-ידי יצרן הרכיב.

"מתן גישה למודלים באמצעות Digi-Key מעניק ללקוחות דרך קלה לשיפור תהליך התכנון שלהם", אמר נשיא ומנכ"ל EMA Design Automation, מני מרקאנו. מאגר ®Ultra Librarian מאפשר לחפש בבסיס נתונים של יותר מ-40 מיליון רכיבים כדי לבחור ברכיב המתאים. משתמשים רשומים יכולים להוריד רכיבים עם נתונים כתובים-מראש ומאומתים מבסיס נתונים של יותר מ-14 מיליון רכיבים בפורמט נייטרליים מבחינת כלי ה-CAD. ניתן לייצא סימבולים, חתימות-שטח ומודלי 3D של יותר מע-400 יצרנים בכ-20 כלי CAD שונים. ספריית Ultra Librarian נמצאת בבעלות חברת EMA Design Automation.

כדי להבטיח דיוק, עקביות ועמידה בתקני IPC, המודלים עוברים יותר מ-30 בדיקות אימות שונות

אודות Digi-Key

חברת Digi-Key Electronics, שהמטה שלה פועל מהעיירה Thief River Falls במינסוטה, ארה"ב, היא מפיצה כלל-עולמית מורשית של רכיבי אלקטרוניים המספקת כ-6.8 מיליון מוצרים של כ-750 יצרנים, שמתכום כ-1.4 מיליון רכיבים נמצאים אצלה במלאי וזמינים למשלוח מיידי. החברה מספקת משאבים נוספים למהנדסים, בהם EDA וכלי תכנון, גיליונות נתונים, תכנוני ייחוס, תכנים להעמקת הידע וההכשרה ועוד.

למידע נוסף: Ultra Librarian, אתר Digi-Key העולמית והאתר הישראלי www.digikey.co.il/he.

סקיפיו גייסה 10 מיליון דולר בהובלת MegaChips היפנית

פורסם בתאריך מאי 8, 2018 ע"י Techtime

חברת סקיפיו (Sckipio Technologies) מרמת גן השלימה גיוס הון בהיקף של 10 מיליון דולר, בהובלת חברת הפאבלס היפנית MegaChips. בגיוס השתתפו גם הקרנות אינטל קפיטל, פיטנגו, ג'נסיס, אביב, אמיתי, CIRTech ו-Axess Ventures. בסך הכל, מאז הקנמתה בשנת 2012, גייסה החברה סכום כולל של כ-50 מיליון דולר. חברת סקיפיו הוקמה על-ידי קבוצה של מהנדסים שעבדו בעבר באורכית ולאחר מכן ייסדו את חברת CopperGate, שנמכרה ל-Sigma Designs. החברה מתמקדת בפיתוח וייצור ערכות שבבים המיישמים את תקן G.fast. כיום היא מעסיקה כ-70 עובדים.

תקן G.fast נועד לפתור את הבעייה שנוצרה עם ההכרה שלא ניתן לספק סיבים אופטיים לבתי הלקוחות בגלל עלותם הגבוהה. התקן מיועד לספק תקשורת מהירה ברמה של סיב אופטי- באמצעות תשתית כבלי הנחושת הקיימת. התקן מתאר התקנת יחידת הפצה מקומית (Distribution Point Unit) הממוקמת במרחק של 250 מטר מבניין המגורים, אשר מסוגלת לספק שירות תקשורת מהיר למספר דירות בו-זמנית. יחידות אלה מחוברות מצד אחד אל הרשת של חברת הטלקום באמצעות סיב אופטי, ומהצד השני אל בתי הצרכנים באמצעות כבל נחושת המפעיל את פרוטוקול G.Fast.

ליבת הטכנולוגיה מבוססת על ביצוע חישוב מסוג Vectoring: המעבד ביחידת ההפצה מחשב את ההפרעות ההדדיות שקווי התקשורת מייצרים בסביבתם הקרובה, ומורה למודם בבית כיצד לבטל את ההפרעות ולקבל אות נקי. חברת סקיפיו פיתחה ערכת שבבים למימוש התקן, הכוללת מעבד המנהל את כל התעבורה (אנלוגית ודיגיטלית) של נקודת ההתחברות לרשת, ומעבד המנהל את המודם בבית.

בחודש אוקטובר 2017 השיגה סקיפיו תוצאה יוצאת דופן כאשר הדגימה בתערוכת Broadband World Forum בברלין יכולת העברת נתונים בצמד חוטי נחושת, שהיא גבוהה יותר מהיעד שקבעו חברות טלקום בתיקון 3 (Amendment) לתקן G.fast. במסגרת ההדגמה, היא ביצעה תקשורת בקצב העלאת נתונים של 3.1Gbps בו-זמנית עם הורדת נתונים בקצב של 900Mbps על-גבי צמד חוטי הנחושת הסטנדרטיים הקיימים היום בתשתיות הטלפון (CAT-3). הדגמה מומשה באמצעות ערכת השבבים שלה, SCK23000, מעבד התקשורת WinPath של Microsemi ותוכנת WanStaX של חברת Civica.

סקיפיו נחשבת לחברה מובילה בשוק בעל פוטנציאל צמיחה גבוה. בסקר שנערך לאחרונה על-ידי Broadbandtrends, דיווחו 80% מספקיות שירותי התקשורת שנשאלו, כי הן מתכננות להתחיל בפריסת פתרונות G.fast לפני סוף שנת 2018. בהודעתה על הגיוס, מסרה סקיפיו שההון שגוייס ישמש לשיווק השבבים של החברה בקרב ספקיות שירותים ויצרניות ציוד לחברות תקשורת מהדרג הראשון.

בתמונה למעלה: יחידת הפצת G.fast ל-24 דירות שפותחה על-ידי סקיפיון ו-HFR הקוריאנית

קרנות ההון סיכון חוזרות להשקיע בחברות מתחילות

פורסם בתאריך מאי 7, 2018מאי 7, 2018 ע"י Techtime

לאחר תקופה ארוכה שבהן זנחו קרנות ההון סיכון את חברות הסטארט-אפ בשלבים הראשונים' והשקיעו בעיקר חברות מבוססות יותר, שהוגדרו על-ידן כ"חברות צמיחה", נראה שהמגמה מתחילה להשתנות. מנתוני סקר השקעות ההון סיכון של חברת IVC Research, עולה שברבעון הראשון של שנת 2018 חלה עלייה תלולה בהיקף ההשקעות בחברות מתחילות, שהן חברות הנמצאות בשלבי המחקר והפיתוח שלהן או חברות המבצעות גיוס ההון המשמעותי הראשון שלהן (A Round).

בסך הכל, כלל גיוסי ההון של תעשיית ההייטק הישראלית ברבעון הראשון הסתכמו בכ-1.52 מיליארד דולר, בהשוואה ל-1.06 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הנתון הזה מעורר אופטימיות רבה, מכיוון שבדרך-כלל הרבעון הראשון הוא הרבעון החלש ביותר בהיקף פעילות ההשקעות בישראל. השינוי המעניין ביותר הוא שלראשונה מאז שנת 2012 מורגשת עלייה משמעותית בהיקף הגיוסים הראשוניים: השנה גוייסו 549 מיליון דולר ב-57 עסקאות, בהשוואה ל-42 עסקאות שבוצעו ברבעון המקביל אשתקד.

מתוך זה, חלה עלייה דרמטית של 60% בהיקף ההשקעות בחברות הנמצאות בשלבי המחקר והפיתוח, להיקף כולל של 451 מיליון דולר. במקביל, חלה ירידה גדולה במספר עיסקאות ההשקעה בחברות צמיחה: מ-18 עיסקאות ברבעון הראשון 2017 ל-11 עיסקאות ברבעון הראשון 2018.

ניתוח IVC לפי אשכולות טכנולוגיים נבחרים מלמד, כי חברות הפינטק הישראליות גייסו ברבעון הראשון 328 מיליון דולר, עלייה של 141% בהשוואה ל-2017. חברות הסייבר הישראליות גייסו 328 מיליון דולר ב-34 עסקאות בהשוואה ל-18 סבבים שנעשו ברבעון הקודם. רוב גיוסי הסייבר היו בחברות צעירות (סבבי seed ו-A), נתון המצביע כנראה על גל חדש של השקעות בתחום. מספר העסקאות בחברות IoT המשיך לגדול – הן גייסו 265 מיליון דולר ב-29 עסקאות – הסכום הגבוה ביותר בחמש השנים האחרונות.

א.פ איכות רכשה 3 מדפסות הלחמה של GKG הסינית

פורסם בתאריך מאי 7, 2018מאי 7, 2018 ע"י Techtime

קבלנית הייצור האלקטרוני מטירת הכרמל, א.פ. איכות (AP Quality), רכשה שלוש מדפסות הלחמה מדגם G-Titan של חברת GKG Precision Machine ממחוז גואנדונג שבסין. מדפסות G-Titan זכו בפרס החדשנות בתערוכת פרודוקטרוניקה 2017 שנערכה במינכן, ונמצאות בשימוש נרחב בחברת פוקסקון, שבה הן מותקנות בקווים המייצרים את כל מכשירי אייפון 8 ואייפון 10. כיום החברה מייצרת את מדפסות ההלחמה בקצב של 500 מדפסות בחודש.

מדפסת G-Titan נחשבת למהירה מאוד ובעלת זמן מחזור של כ-8.5 שניות ברמת דיוק של ±10 מיקרון ב-6 סיגמה. המדפסת מצויידת בהזנת משחה אוטומטית מצנצנת סטנדרטית של 500 גרם, גליל המשחה נמדד באמצעות לייזר והמכונה מוסיפה משחה על-פי הצורך כדי למנוע בעיות של חוסר משחה בשלב ההלחמה. המערכת כוללת מספר אמצעי בקרת איכות, דוגמת מצלמת CCD הפועלת בצירי X ו-Y ומערכת Quality Print Control לבדיקה רציפה של פתחי הסטנסיל. במידה והם סתומים, מופעלת אוטומטית מערכת הניקוי המשולבת במדפסת. למדפסת אפשרות דפינת מעגלים מהצד ומלמעלה והן בעזרת ואקום.

מנכ"ל חברת א.פ איכות, אבי עובדיה, אמר שהרכישה תשפר את האיכות של הייצור בחברה. לחברת א.פ איכות יש ארבעה קווי SMT המתבססים על 8 מכונות השמה של סמסונג. בנוסף לשירותי ייצור והרכבות אלקטרוניות, החברה מספקת גם שירותי תיקוני כרטיסים הכולל עדכון כרטיסים והחלפות רכיבים לפי דרישה. א.פ איכות הוקמה בשנת 1994 וכיום היא מעסיקה כ-50 עובדים. בין לקוחותיה: אלביט, אינסייטק, פיליפס, מארוול ואינטל.

מדפסות G-Titan נמכרות בארה"ב ובאירופה תחת הלוגו של חברת JUKI היפנית. בישראל נעשים השיווק והתמיכה באמצעות חברת ASI Technologies שבבעלות קובי ונטורה.

למידע נוסף: www.asi-tech.co.il

הריכוזיות גוברת: 10 יצרני האנלוג המובילים הגדילו משקלם ב-14%

פורסם בתאריך מאי 6, 2018מאי 6, 2018 ע"י Techtime

בשנת 2017 הגיע חלקם של 10 יצרני הרכיבים האנלוגיים ל-59% מהשוק העולמי כולו, שהסתכם בכ-54.5 מיליארד דולר. להערכת חברת המחקר IC Insights, מדובר בגידול של 14% במשקלם של עשרת היצרנים הגדולים ביותר, אשר מכירותיהם הסתכמו בכ-32.3 מיליארד דולר ב-2017, בהשוואה ל-28.4 מיליארד דולר ב-2016. מתוך עשרת החברות המובילות, שמונה חברות הציגו צמיחה שהיא גבוהה מהצמיחה של 10% שאיפיינה את שוק הרכיבים האנלוגיים ב-2017.

TI מובילה את השוק

חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) ממשיכה גם השנה להוביל את השוק ולהגדיל את המרחק בינה לבין שאר החברות בקבוצה המובילה. בשנת 2017 הסתכמו מכירות הרכיבים האנלוגיים של TI בכ-9.9 מיליארד דולר: עלייה של 1.4 מיליארד דולר בהשוואה ל-2016, המייצגת צמיחה של 16% שהביאה אותה מלצב שבו היא מחזיקה בכ-18% מהשוק העולמי. למעשה, היום TI היא בעיקר חברת רכיבים אנלוגיים, האחראים לכ-71% מכל המכירות שלה.

פרוסות 300 מ"מ הוזילו את העלות

יכול להיות שההתחזקות במעמדה של טקסס אינסטרומנטס קשורה לעובדה שהיא היתה מהיצרניות הראשונות שעברו לייצור שבבים בפרוסות סיליקון גדולות יותר בקוטר של 300 מ"מ. להערכת TI, הייצור ב-300 מ"מ מוזיל בכ-40% את עלות ייצור השבבים (לפני שלבי האריזה) בהשוואה לייצור בפרוסות סיליקון של 200 מ"מ.

10 היצרניות הגדולות ביותר של שבבים אנלוגיים ב-2017

המיזוגים והרכישות שינו את פני השוק

במקום השני נמצאת חברת אנלוג דיווייסז (ADI) עם מכירות בהיקף של 4.3 מיליארד דולר. אומנם מכירותיה צמחו ב-14% בשנת 2017, אולם הפער בינה לבין TI התרחב מ-4.7 מיליארד דולר ב-2016 ל-5.6 מיליארד דולר ב-2017. התוצאות של אנלוג דיווייסז כוללת כם את המכירות של חברת Linear Technology שנירכשה על-ידיה ברבעון הראשון של 2017. חברת NXP היתה החברה היחידה שלא הציגה גידול: למעשה מכירותיה בתחום האנלוגי קטנו ב-1% והסתכמו ב-2.4 מיליארד דולר.

החוקרים סבורים שהירידה במכירות היא תוצאה של עיסקת המכירה של חטיבת המוצרים הסטנדרטיים שלה, בנימכרה בפברואר 2017 לקבוצה של משקיעים סיניים תמורת 2.75 מיליארד דולר. החברה בעלת שיעור הצמיחה המרשים ביותר היתה ON Semiconductor: היא הראתה גידול של 35% והיגעה להיקף מכירות של 1.8 מיליארד דולר. גם כאן היה משקל לעיסקת מיזוג גדולה: בחודש ספטמבר 2016 היא רכשה את חברת Fairchild Semiconductor תמורת 2.4 מיליארד דולר.

בנוסף, אחד מנועי הצמיחה החזקים של און-סמי בשנה שחלפה היה שוק הרכב שבו היו לה הצלחות רבות בתחומי רכיבי ההספק למערכות הינע, מעגלים אלקטרוניים מבניים, מערכות בטיחות ותאורה.

אפסילור תספק מטעני סוללות לצבא קנדה

פורסם בתאריך מאי 6, 2018מאי 6, 2018 ע"י Techtime

חברת אפסילור מדימונה (Epsilor-Electric Fuel) מדימונה זכתה במכרז משרד הביטחון הקנדי לאספקת פתרון טעינת סוללות וניהול אנרגיה עבור פרויקט החייל הדיגיטלי של צבא קנדה (Integrated Soldier System Suite). בשלב הראשון, אפסילון תספק 400 מטענים רב-ערוציים, שירותים וחלקי חילוף, בהיקף של כ-3 מיליון דולר רה"ב. החוזה כולל אופציה להכפלת מספר המטענים במהלך ארבע השנים הקרובות. הפתרון של אפסילור נבחר על-ידי ועדת המכרז הקנדית על סמך ניקוד טכני גבוה, תמחור תחרותי, והניסיון של החברה בפיתוח מטענים צבאיים עבור צה"ל וצבאות מערביים נוספים. חברת אפסילור תפתח עבור צבא קנדה מטען מסוג חדש שיכול לטעון בו-זמנית 12 סוללות עתירות אנרגיה של מערכת החייל הדיגיטלי.

צבא קנדה הוא אחד מהצבאות הפעילים במדינות ברית נאט"ו. הוא מילא משימות מרכזיות בכל אזורי העימות בהם פעלה הברית הצפון אטלנטית בעשורים האחרונים, כולל יוגוסלביה, עיראק, אפגניסטן ובמשימות נוספות במסגרת כוחות שמירת השלום של האו"ם. בתוכנית ISS של צבא קנדה יצויידו אלפי לוחמים במערכות חייל דיגיטלי לבישות: אמצעי שליטה ובקרה, מערכות ניהול קרב, אמצעי תצפית והרכשת מטרות, תקשורת ועוד. מאחר ורכיבי האנרגיה במערכת נדרשים לתמוך בכל הציוד האלקטרוני הלביש במשימות ממושכות, הוגדר נושא טעינת הסוללות כנושא קריטי.

צבא קנדה פרסם מכרז מיוחד לפיתוח וייצור מטען ייעודי שיעמוד בדרישות טכניות ומבצעיות מיוחדות. בהן: יכולת לטעון במקביל מספר רב של סוללות במהירות גבוהה, פעולה חלקה בשטח ותוך כדי נסיעה ברכב, התחברות והזנה ממקורות אנרגיה מגוונים (רשתות חשמל שונות, כלי-רכב שונים ואפילו סוללות חד-פעמיות). המטען החדש יהיה אטום לחלוטין למים ואבק, ויפעל באזורי אקלים שונים בעולם. המטען החדש שפיתחה אפסילור, תומך בסוללות לבישות ממשפחות LI-145/LI-80 ו-BB-2525/U הנמצאות כיום בשימוש צבא קנדה ובצבאות נוספים בנאט"ו.

חברת אפסילור דלק חשמלי פועלת במסגרת חטיבת מערכות הכוח של חברת Arotech האמריקאית, הנסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של 86 מיליון דולר. בשנת 2016 הסתכמו מכירות החטיבה (Arotech Power Systems Division) בכ-46.6 מיליון דולר. אפסילור מנוהלת על-ידי רונן בדיחי ומפעילה בארץ שני מתקני ייצור, בדימונה ובבית שמש. החברה מפתחת ומייצרת מערכות אחסון אנרגיה, סוללות ומטענים עבור התעשייה הביטחונית, תעשיית התעופה ותעשיות המיכשור הרפואי, הספנות והרכב הכבד. החברה מתמחה בפיתוח אלקטרוכימי, בפיתוח אלקטרוני, במערכות ניהול סוללות ובפיתוח וייצור מטענים ומארזי סוללות. בין לקוחותיה: צבא ארצות הברית, צה"ל בואינג, רייתאון, אלביט מערכות ותאלס.

עלייה של 40% בייצוא הביטחוני: 9.2 מיליארד דולר

פורסם בתאריך מאי 5, 2018מאי 5, 2018 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מטוס F-16 עם חימוש מתוצרת רפאל

בשנת 2017 חלה עלייה תלולה של 40% בהיקף הייצוא הביטחוני הישראלי. אגף הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון (סיבט) מסר שבמהלך 2017 נחתמו חוזי ייצוא חדשים בהיקף של כ-9.2 מיליארד דולר. "מדובר בהישג משמעותי לייצוא הביטחוני הישראלי, המעיד על הביקוש שיש למוצרי התעשיות הביטחוניות הישראליות", אמר ראש סיב"ט, תא"ל (במיל') מישל בן-ברוך.

הצמיחה נמשכת זו השנה השנייה ברציפות. בשנת 2016 נחתמו חוזים חדשים בהיקף של 6.5 מיליארד דולר, המייצגים צמיחה של 14% בהשוואה לשנת 2015. התחום המוביל בייצוא הישראלי ב-2017 היה טילאות ומערכות הגנה אווירית שתפס 31% מהחוזים. התחום השני היה מערכות מכ"ם ולוחמה אלקטרונית (17%) והתחום השלישי בהיקפו היה של השבחות ומכלולי אוויוניקה (14%).

שינויים בתפיסת הביטחון העולמית

שאר המגזרים היו: מערכות תחמושת ועמדות נשק (9%), מערכות תקשוב וקשר (9%), פתרונות תצפית ואופטרוניקה (8%), מערכות מודיעין, מידע וסייבר (5%), שירותים ושונות (3%), מל"טים (2%), מערכות ימיות (1%), לוויינות וחלל (1%). ההבדלים שבין 2016 ו-2017 מלמדים על השינויים בתפיסת הביטחון בעולם: תחום הטילאות ומערכות הגנה אוויריות תפס רק 15% מהמכירות ב-2016. גם חלקם של המכ"ם הלוחמה האלקטרונית היה נמוך יותר (12%) ואילו חלקו של מרכיב השבחת המטוסים והאוויוניקה היה גדול יותר (20%).

מבחינה גיאוגרפית לא חלו שינויים מהותיים: השוק הגדול ביותר ב-2017 הוא באסיה אשר תופס 58% מההזמנות. במקום השני מדורגת אירופה עם 21%, ואחריה באות צפון אמריקה (14%), אפריקה (5%) ואמריקה הלטינית (2%). בתוך כך, הודיעה סיבט על הסכם בין ממשלת ישראל לממשלת קרואטיה למכירת 12 מטוסי F-16 ("ברק") ישראלים לחיל האוויר הקרואטי. העיסקה כוללת השבחה שתתבצע על-ידי אלביט והתעשייה האווירית, שבה המטוסים יותאמו לתקני נאט"ו ויינתנו שירותי הכשרה ותחזוקה.

הצי השני חוזר מהמחסנים. בתמונה: תמרון של הצי האמריקאי מול חופי גיברלטר. צילום: משרד ההגנה האמריקאי

ארצות הברית וסין מתחמשות

הגדלת הייצוא הביטחוני הישראלי נעשית על רקע גידול בתקציבים הצבאיים בכל העולם. כך למשל, בסוף השבוע הודיע משרד ההגנה האמריקאי שהוא מחזיר לשירות את הצי השני, אשר היה אחראי על הביטחון באוקיינוס האטלנטי מארצות הברית ועד אירופה. הצי השני פורק בשנת 2011, ציודו אוחסן וכוח האדם פוזר ביחידות אחרות של הצי האמריקאי. משרד ההגנה הודיע שהחזרת הצי לשירות נובעת מהמתיחות הגוברת מול רוסיה. פרשנים ציינו שמאחורי ההחלטה עומדת גם ההתעצמות הגדולה של צבא סין.

מחקר חדש של חברת Research and Markets מעריך שתקציב הביטחון של ארצות הברית, שהסתכם בכ-587 מיליארד דולר ב-2017, יגדל בקצב שנתי של יותר מ-5.7% בשנים הקרובות, ויגיע להיקף של 798 מיליארד דולר בשנת 2022. ארצות הברית איננה לבד בנושא הזה: מכון המחקר השבדי SIPRI העריך בשבוע שעבר שההוצאה העולמית על צבא הגיעה בשנת 2017 לשיא של 1.74 טריליון דולר (פירוש הדבר שההוצאה האמריקאית היא כמעט שליש מההוצאה העולמית). להערכת החוקרים, העולם נכנס כעת לשלב חדש של הגדלת התקציבים הצבאיים.

במקום השני לאחר ארצות הברית נמצאת סין שהגדילה את תקציביה הצבאיים ב-5.6% ב-2017 להיקף של 228 מיליארד דולר. אחריהן באות הודו ופקיסטן. דווקא רוסיה שפעילותה הצבאית מתגברת בשנים האחרונות, הקטינה את התקציב הצבאי ב-20%, לראשונה מאז 1998. זאת בגלל המשבר הכלכלי שבו היא מצויה. אולם שכנותיה ממזרח (מדינות מרכז אירופה) הגדילו את התקציבים הצבאיים ב-12% ואילו מדינות מערב אירופה הגדילו אותם בכ-1.7% בלבד.

קיידנס עידכנה את פלטפורמת התכנון Virtuoso

פורסם בתאריך מאי 5, 2018מאי 5, 2018 ע"י Techtime

חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) הכריזה על תוספות משמעותיות לפלטפורמת התכנון של רכיבים אנלוגיים Cadence Virtuoso. בין השינויים ששולבו בסביבת התכנון: מתודולוגיות חדשות הכוללות מרכיבים אוטומטיים אשר מאיצות את תהליך התכנון של שבבים בטכנולוגיות תהליך החל מ-22 ננומטר ועד 5 ננומטר. אלגוריתמים סטטיסטים חדשים חושפים רמת שונות חריגה במעגלים המבוססים על טרנזיסטורי FinFET המקצרי את זמן התכנון בכ-20%. מערכת ייעודית המסייעת לתכנון הפריסה (Layout) של מעגלים המבוססים על צמתי 7 ננומטר ו-5 ננומטר.

החברה מסרה שתפוקת הסימולציה של ה-ADE (סביבת תכנון אנלוגי) שופרה בשיעור של עד פי שלושה, בעקבות אינטגרציה משופרת עם סימולטור המעגלים Cadence Spectre. בנוסף, בוצעו שינויים ב-Virtuoso ADE Verifier כדי למרכז את המפרטים החשמליים הכלליים (בין-תחומיים) ולייעל את המסלול לעמידה בתקנים (ISO-26262 למשל) בכ-30%.

קיידנס הכניסה שיפורים גם בניתוח ובתכנון האנלוגי. סביבת Virtuoso Layout מתפתחת מפריסה בעלת מודעות חשמלית בלבד, לפריסה המודעת גם באופן חשמלי וגם בסימולציה, תוך שימוש בסט טכנולוגיות in-design כדי להבטיח שלמות מעגלים וביצועים. הפריסה החדשה מסייעת להתמודד עם אתגרים שכיחים במעגלים קריטיים ובצמתים מתקדמים. כדי להגדיל את רמת האוטומציה של הפריסה, שולבו בסביבה טכניקות חדשות לתכנון רצפה היררכי ואוטומציית השמה וניתוב.

אחד מהאתגרים הגדולים בפרוייקטי התכנון המורכבים המתבצעים כיום, הוא חלוקת מטלות בין כל המשתתפים בצוות התכנון. מעכשיו, כוללת פלטפורמת Virtuoso יכולת של תכנון בו-זמנית בזמן אמת עבור כל הצוות. זהו כלי מועיל במיוחד לתיקון DRC (בדיקת כללי תכנון), גמר שבבים וניתוב ידני. להערכת קיידנס, סביבת הפריסה החדשנית, עם העריכה והניתוב המונעים חשמלית, עריכת תכנון בזמן אמת וטכניקות תכנון מהפכניות, תשפר את הפרודוקטיביות בשיעור של עד 50%.

טאואר-ג'אז פיתחה פלטפורמת הספק למתח נמוך

פורסם בתאריך מאי 3, 2018מאי 5, 2018 ע"י Techtime

טאואר-ג'אז (Towerjazz) ממגדל העמק הכריזה על זמינות טכנולוגיית הייצור החדשה לרכיבי הספק, BCD Power Platform המיוצרת בתהליך של 65 ננומטר בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ. הפלטפורמה מיועדת לרכיבי הספק הפועלים במתח של עד 16V עם יכולת עבודה במתח מקסימלי של 24V. פלטפורמת ניהול ההספק BCD מבוססת על מגמת ייצור חדשה התופסת תאוצה בשנים האחרונות, המשלבת טרנזיסטורים מסוגים שונים.

השם BCD נובע מכך שהיא כוללת טרנזיסטורים בי-פולאריים (Bipolar), טרנזיסטורי CMOS וטרנזיסטורי DMOS בשבב אחד (ראו איור למעלה). ההרכב הזה מיועד להתמודד עם הצורך במערכות ניהול הספק מורכבות אשר מקבלות כניסת משוב אנלוגית מחיישנים שונים (המעובדת באמצעות טרנזיטורים בי-פולאריים), אותות בקרה דיגיטליים המעובדים באמצעות מודול של טרנזיסטורי CMOS, ומוצא בעל הספק גדול להפעלת אקטואטורים, כמו מנועים למשל, אשר מקבלים דחיפה באמצעות טרנזיסטורי ה-DMOS.

לקוחות נבחרים ייכנסו לייצור המוני בסוף 2018

הטכנולוגיה הזו פותחה על בסיס ידע בתחום ייצור הרכיבים לתעשיית הרכב, שהיה בידי מתקן הייצור של טאואר-ג'אז בעיר אוזו ביפן (שנרכש מידי פנאסוניק ב-2014). להערכת חברת המחקר IHS, שוק שבבי ההספק למתח נמוך של עד 16V נמצא בצמיחה בשנים האחרונות, וצפוי להגיע להיקף מכירות כולל של כ-9.4 מיליארד דולר כבר בשנת 2018. השוק הזה צפוי לצמוח מכיוון שהוא מותאם ליישומים שהביקוש אליהם גובר, דוגמת מודולי בקרת הספק (PMIC), ממירי DC-DC, מערכות בקרת מנועים, שליטה במערכי תאורת לדים, ניהול מתח סוללות ועוד.

סגן נשיא בכיר ומנהל חטיבת Power Management בטאואר-ג'אז, שמעון גרינברג, העריך שהפלטפורמה החדשה ממצבת את טאואר-ג'אז כספקית שירותי ייצור מובילה עבור פתרונות ניהול הספק (Power Management) במתח הפעל של עד 16V. "זהו פלח שוק עצום. הטכנולוגיה זוכה להתעניינות רבה ואנחנו כבר עובדים עם מספר חברות על פיתוח מוצרים חדשים בטכנולוגיית BCD, וכניסתם לייצור המוני ברבעון האחרון של 2018".

סמינר מדידות מדוייקות של Keithley יתקיים ב-21 ביוני בהרצליה

פורסם בתאריך מאי 3, 2018מאי 3, 2018 ע"י Techtime

חברת דן-אל (Dan-el Technologies) וחברת Keithley מבית Tektronix יקיימו סמינר משותף בנושא מדידות מדוייקות של זרם מתח ועכבה (Precision Current, Voltage and Impedance Measurements) שייערך ביום ה', 21 ביוני 2018, במלון דניאל בהרצליה. בסמינר יינתנו הרצאות טכניות וייחשפו מוצרים חדשים עבור התעשייה.

בין הנושאים הנבחרים שיוצגו: מדידות במוצרי IoT, יישום מתודולוגיית Van dePauw ועבודה בסביבת המדידות האוטומטית TestEnvironment. במסגרת הסמינר ייערכו מספר הכרזות. בהן: הצגת רבי המודד הדיגיטליים החדשים DMM6500 ומכשיר איסוף ומדידת האותות בזמן אמת DAQ6510. יוצגו החידושים האחרונים ה- Source Measure Units, ויוצג המכשיר המתקדם ביותר של החברה ליישומי Parameter Analyzer, מדגם 4200A-SCS.

ההשתתפות בסמינר היא בחינם, אולם כרוכה בקבלת אישור המארגנים.

בסיום הסמינר ייערכו מפגשים אישיים עם מומחי Keithley שיגיעו לארוע.

למידע נוסף ורישום: Precision Current, Voltage and Impedance Measurements Seminar

קבוצת MTI מתמזגת לתוך החברה הבת MTI Wireless

פורסם בתאריך מאי 2, 2018מאי 2, 2018 ע"י Techtime

קבוצת MTI יוצאת מהבורסה בתל-אביב באמצעות מיזוג הפוך עם החברה הבת שלה, MTI Wireless Edge, הנסחרת כרגע בבורסת AIM בלונדון. המיזוג יאפשר לחברה לייעל את הפעילות ולהוזיל עלויות מכיוון שכיום היא נסחרת בפועל בשתי בורסות שונות תחת שני כובעים שונים. עם השלמת התהליך תימחק קבוצת MTI (הרשומה כ-"מ.ט.י מחשבים ושרותי תוכנה") מהבורסה ומספר החברות ותחדל להתקיים. הסכם המיזוג תלוי בקבלת אישור איספיות בעלי המניות של שתי החברות, קבלת אישורים רגולטוריים וביצוע תהליך פרה-רולניג של שלטונות המס ואישר של בית המשפט בישראל.

קבוצת MTI פועלת מפארק אפק שבראש העין ומעסיקה קרוב ל-200 עובדים. פעילותה המרכזית מתבצעת על-ידי חברת MTI Wireless העוסקת בפיתוח וייצור אנטנות תקשורת אלחוטיות שטוחות ומורכבות לשוק הצבאי ולשוק האזרחי. בשנת 2017 הסתכמו מכירותיה של וויירלס בכ-26.4, בהשוואה לכ-23.3 מיליון דולר ב-2016. היא מחזיקה בבעלות על חברת Mottech Water Solutions, המספקת מערכות אוטומטיות להשקיה וניהול משאבי מים לחקלאות ולרשויות מוניציפליות. למעשה, היא המפיצה העולמית של מערכת ההשקייה IRRInet שפותחה במוטורולה ישראל.

החברה הבת גדולה מהחברה האם

בישראל, מחזיקה קבוצת MTI בכל המניות של החברות הבנות Summit Electronics המפיצה פתרונות RF ומיקרו-גלים, וחברת Lighter Then Air המספקת בלוני תצפית הכוללים מטעדי מודיעין אלקטרוני, מכ"ם ומצלמות. עם השלמת המיזוג ומחיקת הקבוצה, יפעלו החברות הבנות במתכונת הנוכחית, אולם תחת הבעלות של MTI Wireless.

כיום מחזיקה קבוצת MTI בכ-53% ממניות MTI Wireless. במסגרת המיזוג, יקבלו בעלי המניות של הקבוצה מניות של MTI Wireless בהתאם ליחס בשווי השוק של שתי החברות. על-פי הערכת שווי שבוצעה בחודש דצמבר 2017, השווי של MTI Wireless הוא 18.8 מיליון דולר, ואילו שווי השוק של קבוצת MTI (ללא אחזוקתיה ב- MTI Wireless), הוא 10.7 מיליון דולר.

ראוי לציין שמבחינה תפעולית השינוי יהיה מזערי: מנכ"ל הקבוצה מנשה מני ישמש בתפקיד מנהל פעילות הנדסת מערכות של וויירלס, שאותו הוא מבצע גם כיום. יו"ר הדירקטוריון של שתי החברות הוא כיום צבי בורוביץ'. לאחר המהלך הוא יישאר בתפקיד יו"ר MTI Wireless. גם משה בורוביץ', המשמש כיום כמנהל הכספים של שתי החברות, ימשיך לאחר המיזוג לשמש בתפקיד מנהל הכספים של MTI Wireless.

Keithley עיצבה מחדש את הממשק של מכשירי DMM ו-DAQ

פורסם בתאריך מאי 2, 2018מאי 2, 2018 ע"י Techtime

חברת טקטרוניקס (Tektronix) הכריזה על שני מכשירי מדידה מעבדתיים חדשים של Keithley: המולטימטר הדיגיטלי השולחני DMM6500 ברזולוציה של ½6 סיביות ומכשיר איסוף ומדידת מידע (Data Acquisition and Logging Multimeter) מדגם DAQ6510. שני המכשירים כוללים ממשק משתמש מבוסס מסך מגע המגיע ביחד עם 15 פונקציות מדידה שונות. המהנדסים כיום נאלצים לבצע מדידות רבות יותר ומסובכות יותר בזמנים הולכים ומתקצרים.

חברת Keithley עיצבה מחדש את מסך ה-5 אינטש של המולטימטר (12.7 ס"מ) באופן המאפשר להציג את התוצאות בליווי גרפיקה, זום, סטטיסטיקה ויכולת כיוונון המכשיר באמצעות מגע. להערכת החברה, הצג החדש חוסך כ-75% מזמני הכיוונון והמדידה. "חלפו הימים שבהם המהנדסים נאלצו להתמודד עם ממשקי משתמש מסובכים רק משום שהם מהנדסים ומסוגלים לעשות את זה", אמר מנהל קו מוצרי Keithley בחברת טקטרוניקס, מייק פלהארטי. "באמצעות מכשירי מדידה המפשטים את התהליך, אנחנו מאפשרים ללקוחות להתמקד במה שבאמת חשוב – המוצר שהם מנסים לפתח".

אפשרות שליטה מה-PC

המולטימטר החדש מבצע 15 מדידות שונות, בהן: קיבוליות, דיגיטציה של אותות מתח ואותות זרם, מדידות טמפרטורות בצמדים תרמיים, מדידות של תרמיסטורים, התנגדות של גלאי טמפרטורה ועוד. תופעות מעבר ניתנות ללכידה באמצעות ממיר 16 סיביות העובד בקצב של 1Msample/s. רגישות המכשיר לזרמים ישרים מגיעה עד ל-10pA והרגישות להתנגדות מגיעה עד לרמה של 1µΩ. הוא מספק רמת דיוק של 0.0025% לשנה אחת וכולל שגרת כיוונון המתאימה לשנתיים.

זיכרון המכשיר מאפשר איחסון של עד 7 מיליון קריאות. מסך המגע מאפשר לקבל מידע סטטיסטי כמו שיא, ממוצע, ערכי מינימום וסטיית תקן במקטעים או בכל צורת הגל. כאשר יש צורך ביותר מערוץ מדידה אחד, קיימים כרטיסי הרחבה בעלי 9 ערוצים ו-10 ערוצים המתחברים אל הפנל האחורי. ממשקי התקשורת הסטנדרטיים הם LAN/LXI ו-USB-TMC, עם אופציה להתחבר אל ערוצי GPIB, RS-232 ,TSP-LINK ושישה ערוצי I/O. ניתן לשלוט ב-DMM6500 באמצעות תוכנת TSP של קייטלי, המאפשרת להפעיל אותו מהמחשב האישי ולייצר פעולות בדיקה ייחודיות.

בדיקת 80 אבזרים בו-זמנית

מכשיר איסוף ומדידת המידע DAQ6510 מיועד לביצוע מדידות כמו עמידה בתנאי סביבה, ניתוח תקלות ובקרת איכות, הדורשות איסוף מידע בכמויות בעלות משמעות סטטיסטית. גם הוא מבוסס על ממשק המשתמש הגרפי באמצעות מסך מגע, המאפשר למהנדסים לבצע תיקונים בהגדרות במהלך המדידה מבלי להמתין לסיומה. פונקציות פנימיות מאפשרות להציג 20 תרשימים מ-20 ערוצים נפרדים בגרף יחיד, ולבצע חקירה באמצעות זום מקומי.

המכשיר מתחבר אל המודולים מסדרה 7700 כדי לבצע מדידות של עד 80 אבזרים בו-זמנית. הוא מבוסס על יכולות העיבוד והממשק הקיימים במולטימטר DMM6500, וכולל גם תוכנת בקרה מסוג KickStart 2.0, המאפשרת שליטה ובקרה מהמחשב האישי.

מכשירי DMM6500 ו-DAQ6510 זמינים בישראל באמצעות דן-אל: https://danel.co.il

התעשייה דוהרת, אבל התשתיות עדיין לא מוכנות ל-V2X

פורסם בתאריך מאי 1, 2018מאי 1, 2018 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מסלול ניסויי השדה לתיפקודי V2X

מאת: שי ממן, מהנדס מעבדות ומנהל פרויקטים, המכללה האקדמית להנדסה אפקה

תעשיית הרכב העולמית נערכת למהפיכת ה-V2X, שנועדה לספק לכלי-רכב יכולת תקשורת כדי לקבל ולמסור מידע מהסביבה (כגון ממערכות שילוט ומרמזורים) ומכלי-רכב אחרים. המכונית המתוקשרת תוכל לתקשר ישירות עם כלי רכב ועם רכיבי תשתית בסביבתה או לתקשר דרך "הענן" ללא תיווך של מכשיר נייד ייעודי ברכב. מערך התקשור יוכל להציע לנהג יישומים רבים ומגוונים, כגון: תשלום בעבור שימוש בתשתיות ניווט מקוון, ניתוב דינמי המתחשב במצבי תנועה, במזג האוויר, בתנאי הדרך ובמקומות חנייה .

יישומים המסתמכים על הטכנולוגיה הזו יאפשרו לנסוע בצורה בטוחה וחלקה יותר: להתאים את המהירות לתנאי הכביש ומזג האוויר, לנהל בצורה אופטימלית את רשת הכבישים ולהגביר את ערנות הנהגים ומשתמשי הדרך לסכנות בכביש ומעבר לפינה. כדי לממש את החזון במלואו, פותחו בארה"ב ובאירופה תקני DSRC – Dedicated Short Range Communication לתקשורת ייעודית קצרת טווח. התקנות האמריקאיות שפורסמו בדצמבר 2016 על-ידי רשות התחבורה האמריקאית (NHTSA), מתייחסות למגוון נושאים: טכנולוגיות תקשורת, מבנה ההודעות, פרוטוקולים של תקשורת, שימוש בספקטרום, אבטחת סייבר ועוד.

מחקר אקדמי מעשי הראשון בישראל

בישראל, החליט משרד התחבורה לבדוק את היתכנות הטכנולוגיה, והזמין מחקר שבוצע על-ידי מכללת אפקה להנדסה. המחקר נוהל על-ידי פרופ' אראל אבינרי ובוצע בשיתוף עם חברת Mobility Insight. במחקר נבדקו תקשורת בין רכב לרכב (V2V – Vehicle to Vehicle) ובין רכב לרכיבי תשתית (V2I – Vehicle to Infrastructure). ניסויי שטח ומעבדה בחנו את העברת מידע מרכב לרכב אחר או ליחידה נייחת (המדמה רמזור או תמרור), בזמן אמת ותוך שימוש בטכנולוגיית DSRC הפועלת בתדר של 5.9GHz.

המערכת שנבדקה כללה שתי יחידות בסיסיות של חברת Commsignia, אנטנות לצורכי שידור DSRC ומערך קישוריות לרכב ולעולם. בנוסף לחומרה, פותחה גם סביבה אפליקטיבית ייעודית המדגימה את העברת הנתונים. באחד מהניסויים נסע רכב במסלול ידוע, כאשר הרכב רכב נוסף נמצא באותו מסלול מאחוריו. שניהם נעו במהירות של כ-10 קמ"ש ושמרו על מרחק הדדי של 1-5 מטר.

בתרחיש אחד התבצעה נסיעה רציפה ללא בלימות הרכב. בתרחיש השני התבצעה בלימה של הרכב המוביל. במהלך הניסויים נשלחו הודעות בפורמט תקני של הפרוטוקולים בהספקי שידור שונים. בניסוי נוסף נבחנה התקשורת כאשר רכב אחד היה בתנועה ויחידת קצה דימתה תשתית נייחת, במסלולים טופוגרפיים שונים ובמרחקים שונים בין היחידה הנייחת ליחידה הניידת.

הניסויים הראו שהודעות שנשלחו אכן התקבלו ביעד בצורה תקינה. זוהתה תלות משמעותית בטופוגרפיה של הדרך: כאשר המסלול נמצא בקו ראייה ונקי ממבנים ומגורמים מייצרי סיכוך, גדל הטווח השידור ל-130-230 מטר בתלות בעוצמת השידור 10-23dBm.

תובנות מרכזיות

אחת מהתובנות המרכזיות מסדרת הניסויים היא שלמרות שנבדקה מערכת תעשייתית שהוצגה כפתרון מוכן מהמדף לאחר שעברה את שלב ה-Proof of Concept, היא אינה מספקת הן ברמת המוצר והן ברמת האפליקציה. הברר גם שיש צורך מהותי בסטנדרטיזציה של פיתוח יישומיים שתספק ממשקים אחידים בין המפתחים השונים והתקינה הבינלאומית. כך למשל, עדיין אין תקן גלובלי המבטיח שכל המערכות, של היצרנים השונים, "ידברו" אחת עם השנייה.

במקביל, יש צורך בהיערכות ברמה המקומית: ייבוא מערכות V2X באופן נפרד או כמערכות המותקנות ברכב חדש מהיצרן (on board unit), יצריכו מרשויות המכס בישראל להקים ועדת סיווג שתאפשר ייבואו סדיר וללא עיכובים. תדר 5.9GHz משמש את מערכות הקישוריות DSRC וייעודי למערכות תקשורת V2X בעתיד, ולכן יש צורך בשחרורו על-ידי הרשויות בישראל לשימוש ולהגדירו כתדר חופשי לשימוש וייעודיי לצורכי תחבורה. גם בטיחות והפעלת היא נושא הדורש היערכות: עדיין אין שום גוף שהוא אחראי על הסמכת ציוד וקביעת קריטריונים בתחומים כמו קרינה, בטיחות המשתמש בהפעלת המוצר ועוד.

קיים צורך בהכשרת כוח אדם בהפעלת ותחזוקת הציוד בקרב – במיוחד לאור העובדה שיצרניות רכב מובילות בעולם הודיעו שהחל מ-2019 המכוניות שלהם יצוידו במערכות V2X. החוקרים הציעו להקים מוקדי ידע משותפים לאקדמיה, לתעשייה ולרשויות בתחום ה-V2X. הם המליצו להעמיק בחקירת הרכב המתוקשר. כך למשל, כדי להבין את השלכותיו על הבטיחות וזרימת התנועה, יש צורך בניסויי שדה בקנה מידה גדול (הכולל הרבה כלי-רכב) ובתנאים מורכבים, כדי לדמות מצב קרוב למציאות. בשורה התחתונה: יש צורך בהיערכות אסטרטגית של מדינת ישראל לקראת הדור הבא של רכבים מתוקשרים.

סיליקום קיבלה לקוח מרכזי חדש מתעשיית הטלקום

פורסם בתאריך אפריל 30, 2018אפריל 30, 2018 ע"י Techtime

חברת סיליקום (Silicom) הודיעה היום שספקית תקשורת מובילה מארצות הברית בחרה במוצר שלה עבור נתב תקשורת עסקי חדש (SD-WAN-based Small Business Gateway) שהיא מתכננת להשיק בקרוב. הלקוח ביצע הזמנה ראשונית בהיקף של מיליון דולר שתימסר ברבעון השני וברבעון השלישי השנה. להערכת סיליקום, המכירות ללקוח לכל אורך 2018 יסתכמו בכמה מיליוני דולרים. הלקוח מתכנן להגדיל את היצור של המוצר החדש, ולהגיע להיקף רכישות של 15-20 מיליון דולר מסיליקום בשנת 2019.

במקביל, שתי החברות משתפות כעת פעולה בהשגת אישורים רגולטוריים למוצר הקצה החדש, אשר יכולל גם תקשורת Wi-Fi וגם תקשורת LTE. במקביל, הלקוח החל בתהליך הערכה של ספקים לציוד קצה נוסף שישתלב בתוכנית ה-NFV שלו. סיליקום מסרה שפתרונות הקצה שלה הגיעון לשלב "הרשימה המצומצמת" של המתמודדים.

סיליקום תולה ציפיות בשוק הטלקום

"אנחנו נרגשים מיצירת הקשר עם ענק הטלקום הזה", אמר נשיא ומנכ"ל החברה, שייקה אורבך. "הבחירה הזו מלמדת שהתעשייה רואה בנו שותף הולם לתעשיית הטלקום. התחנלו במגעים עם חברות טלקום נוספות המתכננות להשיק פתרונות SD-WAN ו-NFV. תעשיית הטלקום נאבקת כיום עם הנפח העצום של המידע המגיע אל אבזרי הקצה, והיא זקוקה לציוד קצה שיסייע לה להכניס טכנולוגיות חדשות לצורך בניית המודל העסקי. לכן אנחנו צופים שהפתרונות שלנו לקצות הרשת יהיו מנוע צמיחה מרכזי".

הזכייה הזו ממתיקה במקצת את הגלולה המרה שהחברה נאלצה לבלוע בחודש מרץ, כאשר הלקוח הגדול ביותר שלה ביטל תוכנית הצטיידות מאסיבית עבור מוצר חדש שעבורו הזמין מסיליקום מתגי מארג בכרטיסי רשת איתרנט (Switch Fabric-on-a-NIC), במהירות של 100Gigabit לשנייה. סיליקום העריכה שהפרוייקט יניב הזמנות בהיקף של כ-75 מיליון דולר ב-2019.

המנייה מזנקת בעקבות הדו"ח הרבעוני

היום החברה דיווחה גם שמכירותיה ברבעון הראשון של 2018 צמחו ב-16% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-25.3 מיליון דולר. למרות העלייה במכירות, היא דיווחה על הפסד של 1.4 מיליון דולר בעקבות מחיקת הון פיננסית בהיקף של 5 מיליון דולר, בגלל אובדן הלקוח הגדול. החברה פירסמה תחזית מכירות של 27-28 מיליון דולר לרבעון השני של השנה.

בעקבות הדו"ח הרבעוני והדיווח על הלקוח החדש, זינקה מניית סיליקום בנסד"ק בקרוב ל-5% והעניקה לה שווי שוק של כ-287 מיליון דולר. שייקה אורבך, אמר שביטול תוכנית ההצטיידות המאסיבית של הלקוח הגדול, שהוא אחד מעשרת ספקי הענן הגדולים בעולם, "גרם אכזבה גדולה. למרות שקיבלנו התראת ביטול קצרה בלבד, אסטרטגיית הצמיחה שלנו נשארה כשהיתה. והדבר מודגם בזכייה שהכרזנו עליה היום".

למרות משבר הסמארטפונים, STMicroelectronics צמחה ב-22%

Carlo Bozotti STMicroelectronics. photo: electronica2016

פורסם בתאריך אפריל 29, 2018מאי 8, 2018 ע"י Techtime

ברבעון הראשון של שנת 2018 צמחו המכירות של חברת STMicroelectronics בכ-22.2% והסתכמו בכ-2.23 מיליארד דולר והרווח הנקי הסתכם בכ-239 מיליון דולר, כמעט כפול מ-131 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. החברה צופה שברבעון השני ישמרו המכירות על יציבות ויצמחו בשיעור של 1.5%, בשולי רווח של 40%.

בחלוקה לפי מגזרי פעילות, מסתבר שהצמיחה היתה בכל מגזרי הפעילות של החברה. המכירות בתחום המרכזי ביותר, של רכיבים דיסקרטיים ורכיבים לשוק הרכב, צמחו המכירות מ-708 מיליון דולר לכ-817 מיליון דולר. שיעור הצמיחה הגדול ביותר היה בתחום המיקרו-בקרים והרכיבים הדיגיטליים, שבו צמחו המכירות מ-593 מיליון דולר ל-750 מיליון דולר. גם תחום הרכיבים האנלוגיים, החיישנים ורכיבי MEMS הראה צמיחה גדולה: מ-518 מיליון דולר אשתקד לכ-655 מיליון דולר בתחילת 2018.

נשיא ומנכ"ל החברה, קארלו בוזוטי (בתמונה למעלה), אמר שלמרות החולשה במכירות לשוק מכשירי הסמארטפון, "אשר צפויה להימשך להערכתו לפחות לכל אורך המחצית הראשונה של השנה, החברה צופה שמכירותיה במחצית הראשונה יצמחו ב-17.5% והמכירות בשנת 2018 כולה יצמחו בכ-19.8% בהשוואה לשנת 2017".

ככל הנראה זה יהיה הדו"ח האחרון של בוזוטי, שבתחילת השנה הודיע על פרישה מהתפקיד לאחר 12 שנים כנשיא ומנכ"ל של יצרנית השבבים האיטלקית-צרפתית. בוזוטי יפרוש לאחר האסיפה הכללית של בעלי המניות בסוף מאי השנה. במקומו יתמנה סגנו, ז'אן-מרק שרי (Jean-Marc Chery), לתפקיד הנשיא והמנכ"ל.

חברת STMicroelectronics דורגה על-ידי IC Insights כיצרנית השבבים ה-11 בגודלה בעולם (לפי היקף מכירות) בשנת 2017. החברה פועלת בעיקר מצרפת ומאיטליה. היא מפעילה 11 מתקני ייצור שבבים בעולם ומעסיקה כ-43,500 עובדים. ל-ST פעילות עניפה בישראל והיא מייצרת את השבבים של ואלנס ושל מובילאיי. בינואר השנה היא הכריזה על תוכנית ST-Up Accelerator לתמיכה בחברות סטארט-אפ ישראליות בתחומי האלקטרוניקה. התוכנית פועלת במסלול בן 18 חודשים הבנוי מחמישה שלבים, שמהלכן תסייע ST לחברות הישראליות להגיע אל השוק העולמי.

ניסטק רכשה מכונות השמה של סמסונג ב-3 מיליון שקל

פורסם בתאריך אפריל 29, 2018 ע"י Techtime

קבוצת ניסטק (Nistec) ביצעה השקעה נוספת בציוד ייצור טכנולוגי עבור מפעלי ההרכבה שלה בצפון הארץ. במסגרת ההצטיידות האחרונה היא רכשה ארבע מכונות השמת רכיבים אלקטרוניים מתוצרת חברת סמסונג. שתי מכונות SM482 Plus ושתי מכונות STF-100S. מכונות SM482 Plus הן בעלות 6 ראשים כל אחת ומגיעות לקיבולת השמה של עד 30,000 רכיבים בשעה במעגלים אלקטרוניים בגודל של 460X400 מ"מ.

מערכות STF-100S מספקות פתרון לטעינה אוטומטית של מגשי רכיבים על קו ההשמה. מדובר בעיקר ברכיבים אקטיביים שמגיעים במגשים ונטענים על קו ההשמה באמצעות המכונה. במסגרת העיסקה רכשה הקבוצה גם מזינים (פידרים) חכמים המאפשרים טעינה אוטומטית של רכיבים אלקטרוניים על המכונה, וכן עגלות טעינה ייעודיות להכנת ה-Setup לקו הייצור. המזינים האוטומטיים מיועדים לקצר את זמני טעינת הפרוייקט בקו הייצור.

ארבע המכונות החדשות יותקנו וייכנסו לפעילות מלאה במהלך חודש יוני 2018. מכונת SM482 Plus אחת ומכונת STF-100S אחת יותקנו במפעל ניסטק צפון שבמעלות, ושתי המכונות האחרות יותקנו במפעל ניסטק גולן (בתמונה למעלה) שבקצרין. "צורכי הלקוחות שלנו גדלים ואנו מחויבים לתת להם מענה טכנולוגי ברמה גבוהה". אמר מנכ"ל קבוצת ניסטק, יצחק ניסן. "הציוד החדש יאפשר לנו להרחיב את קיבולת הייצור ולסייע ללקוחות לספק מוצרים איכותיים ללקוחות שלהם בכל העולם".

כיום פועלת חברת מערכות ההשמה של סמסונג תחת השם Techwin Hanwha, לאחר שבשנת 2015 רכשה חברת Hanwha הקוריאנית את חטיבת ההשמות Techwin Samsung של חברת סמסונג.

מכונת SM482 Plus (מימין) ומערכת STF-100S

MIPS ממתינה להחלטת מובילאיי על מעבד הליבה

פורסם בתאריך אפריל 28, 2018אפריל 29, 2018 ע"י Techtime

חברת MIPS, המספקת קניין רוחני של מעבדי CPU, ממתינה להחלטת אינטל, האם היא תמשיך להיות ספקית המעבדים של מובילאיי, או שזו תעבור לארכיטקטורה של אינטל. כך סיפר ל-Techtime יו"ר ומנכ"ל זמני של מיפס, דדו בנטאו, בראיון בלעדי לקראת ביקורו השבוע בישראל כדי להשתתף בכנס ChipeX2018. בנטאו: "אנחנו עובדים עם מובילאיי ארבע דורות. הדור החמישי שלהם כולל פיתוח תוכנה מאסיבי. אינטל יכולה יכולה לשנות את ה-CPU בדור החמישי של מובילאיי, אבל זה ידרוש ממנה הרבה מאוד זמן כדי לבצע את כל שינויי התוכנה הדרושים. אני לא יודע אם הם כבר קיבלו החלטה בנושא הזה או לא, אבל בסופו של יום יש למובילאיי הרבה מאוד יתרונות בהיצמדות לארכיטקטורה הנוכחית של מיפס".

דדו בנטאו, מנהל קרן Tallwood Venture Capital ינצל את הביקור כדי להיפגש עם לקוחות ישראלים של החברה. למרות שזה לא ביקורו הראשון בארץ, הוא לא מפסיק להתפעל. "ישראל מרשימה מאוד", סיפר בראיון בלעדי ל-Techtime. "יש כאן אוכלוסיה של מדינה קטנה עם היקף חדשנות מדהים. צפיפות הטכנולוגיה בישראל היא כמו של עמק הסיליקון. אני לא יודע אם יש מדינה דומה בעלת שיעור כזה של יזמויות טכנולוגיות. זה מדהים. המהנדסים מבריקים מאוד. אני אוהב לעבוד עם מהנדסים מישראל".

המחמאה הזו מגיעה מאחד מאושיות תעשיית השבבים העולמית. למרות שנולד ב-1946 בכפר עני ליד מנילה שבפיליפינים, הוא הצליח ללמוד טיסה שבאמצעותה הגיע לעבודה בחברת בואינג. משקיבל אישור שהייה בארצות הברית למד הנדסת אלקטרוניקה והיה אחראי לכמה מהתכנונים החשובים בתחום המחשב האישי. בחברת קומודור הוא פיתח את המחשבון 16 סיביות הראשון המבוססת על מעבד CPU. ב-1981 הוא תכנן את שבב האיתרנט CMOS הראשון של 10Mbit, את הלוגיקה של ערכת השבבים במחשבי ה-PC הראשונים (XT ו-AT) ואת המאיץ הגרפי הראשון במחשבים אישיים.

לקוחות מרכזיים: קואלקום, ברודקום ומובילאיי

כיום האתגר החשוב ביותר העומד בפניו הוא הגדרת עתידה של חברת מיפס, שאותה רכשה טאלווד מחברת אימג'יניישן הבריטית בסוף 2017 תמורת 65 מיליון דולר בלבד. חברת מיפס היא יצרנית קניין רוחני של מעבדי CPU בעלת מסורת ארוכה מאוד. היא החלה את דרכה כפרוייקט מחקר באוניברסיטת סטאנפורד בשנות ה-60 שבמהלכו פותחה ארכיטקטורת MIPS – Microprocessor without Interlocked Pipeline Stages, שהיא סט פקודות למעבדי RISC.

החברה מספקת קניין רוחני (IP) של מעבדי מחשבים, במודל עסקי דומה לחברת ARM. שתיהן מספקות את המעבדים למגוון יישומים, בדגש מיוחד על מערכות חסכוניות בהספק. לחברה לקוחות גדולות מאוד כמו חברת ברודקום וחברת קואלקום. בישראל, הלקוחה המפורסמת ביותר של MIPS היא מובילאיי הישראלית, שמעבדי הראייה EyeQ שלה מבוססים על ארכיטקטורת MIPS.

"זה יהיה משהו שאנשים לא ראו ולא עשו בעבר"

בראיון בלעדי ל-Techtime, סיפר בנטאו שחלק מהשיקולים לעיסקת הרכישה היו רגשיים. בנטאו: "בעבר תכננתי שבבי CPU ויש לי חיבה לעולם הזה. כאשר מיפס היתה זמינה לרכישה, זו היתה הזדמנות לחזור אליו". אולם הסיבה המרכזית נעוצה בכך שהגיע למסקנה שמיפס יכולה לבצע מהפיכה חדשה. "בתחום הבינה המלאכותית יש צורך ביכולת חישוב מהירה.

אומנם ה-CPU הוא איטי בהרבה מרשתות נוירוניות, אבל הרשתות הנוירוניות זקוקות לשירות הכנה מהירה של הנתונים המתבצע על-ידי ה-CPU. לכן יש הזדמנות בתחום הבינה המלאכותית, שבה יש צורך במעבד מהיר בקצות הרשת (Edge Devices) היושב לצד הרשת הנוירונית. אנחנו נציג ארכיטקטורה שונה שהיא מותאמת לאלוגריתמים מהירים מאוד וליישומי AI. כשנבוא עם המוצר נהיה תחרותיים מאוד. יהיה לנו מוצר מוצר שיתן הרבה יותר יכולות מיחשוב ונוכל לספק עיבוד מהיר של בינה מלאכותית ושל אלוגריתמים מסובכים בו-זמנית. זה יהיה משהו שאנשים לא ראו ולא עשו בעבר. לא הייתי מבזבז הרבה כסף אם לא הייתי מאמין שמיפס תהיה חברה משפיעה בתעשייה".

מהו ההבדל המרכזי ביניכם לבין ARM?

"ההבדל הוא בארכיטקטורה של ה-CPU. מיפס היתה הראשונה שתכננה קניין רוחני למעבדים ושילבה בהם הרבה תכונות שהגיעו מעולם המחשבים המרכזיים ולכן הארכיטקטורה שלנו קרובה יותר למחשבים מרכזיים מזו של ARM. בעקרון, חברת ARM התפתחה מסביב להתמקדות בפונקציות בקרה, ואנחנו התפתחנו מסביב לפעולות הקשורות לנתונים (Dataplane Execution). לכן למשל יש לנו יכולות Multi Thread המאפשרות לטפל במספר פקודות בו-זמנית. לדבר הזה יש חשיבות גדולה בתחום הבינה המלאכותית. כיום הלקוחות של מיפס הן בעיקר חברות גדולות בעלות טכנולוגיה גבוהה, והלקוחות של ARM מגוונים יותר".

לא צפויות השקעות בישראל

קרן טאלווד של בנטאו מכירה את ישראל. בעבר היא השקיעה בחברת Wilocity הישראלית שנמכרה לקואלקום, ובשנת 2017 הצטרפה כמשקיעה לקרן Grove Ventures הפועלת בישראל ובארה"ב, שאותה הקים דב מורן מייסד M-System. בנטאו לא שולל השקעה נוספת בישראל, אולם הודה שבתור משקיע פעיל, לא נוח לו להשקיע בחברה המרוחקת אלפי קילומטרים מקליפורניה.

הקרן מתמקדת בהשקעה בחברות שבבים דוגמת Wave Computing האמריקאית, שבחרה במעבדי חברת MIPS מרובי נימות 64 סיביות להרצת מעבדי בינה מלאכותית מסוג חדש שהיא מפתחת. לדברי בנטאו אין כוונה לבצע מיזוג של מיפס עם חברות פוטרפוליו של הקרן. "כרגע אני מתפקד כמנכ"ל פעיל ויו"ר של מיפס, אבל אנחנו מחפשים מנכ"ל לחברה. הרעיון הוא שאני אהיה בעורב בהחלטות האסטרטיות ולא בניהול של מיפס".

התמונה למעלה מתוך פרוייקט של PhilDev Foundation
כנס השבבים ChipEx2018 יתקיים ביום ג', 1 במאי 2018 במרכז הכנסים של מרכז הירידים והקונגרסים בתל-אביב, ויתמקד השנה בנושאי בינה מלאכותית ולימוד מכונה. הכנס מאורגן על-ידי חברת ASG בשיתוף איגוד תעשיית השבבים האמריקאי (SIA) והאיגוד הבינלאומי של תעשית השבבים (SEMI).
למידע נוסף והרשמה: www.chipex.co.ilלפרטים נוספים: לימור אהרוני, 09-7454007, [email protected]

ה-LiDAR של אינוויז יותקן במכוניות במוו

פורסם בתאריך אפריל 26, 2018אפריל 26, 2018 ע"י Techtime

אינוויז טכנולוגיות (Innoviz Technologies) הודיעה שחברת במוו (BMW) בחרה בגלאי ה-LiDAR הייחודי שלה, InnovizOne (בתמונה למעלה), עבור הייצור הסדרתי של דגמי כלי-רכב אוטונומיים של החברה לשנת 2021. מטרת במוו היא להשתמש בחיישן הלייזר הישראלי כדי לאפשר יכולות נהיגה אוטונומיות בשלבים המתקדמים 3-5. חיישן הלייזר של אינוויז סורק את המרחב שבו נע הרכב ומייצר מפה תלת מימדית של סביבת הרכב בדיוק גבוה, בכל תנאי התאורה ובכל תנאי מזג האוויר.

פירוש הדבר שברכב האוטונומי העתידי של במוו יהיו לפחות שתי טכנולוגיות ישראליות מרכזיות: מערכת האתראות מבוססת מצלמה של מובילאיי, וחיישני הלייזר של אינוויז.

החברה מסרה שהבחירה נעשתה לאחר שבמוו בדקה פתרונות LiDAR מתחרים וקבעה שהטכנולוגיה של אינווויז עומדת ברף הגבוה של בטיחות, אמינות וביצועים שהיא קבעה. בנוסף לביצועי החיישנים עצמם, אינוויז נבחרה בזכות מעטפת אלגוריתמית מבוססת לימוד עומק (deep learning) שהיא פיתחה, אשר מנתחת את הסביבה ומזהה את האובייקטים, המכשולים ותוואי הנסיעה. מדובר בפתרון רב-שכבתי הכולל את החיישן, מערכת החומרה, תוכנה ושכבת פיענוח. הגלאים מסוג InnovizOne יוטמע בדגמי BMW על-ידי ספקית המערכות לרכב Magna, שביצעה בעבר השקעה אסטרטגית בחברה אינוויז.

"חברת BMW מתווה קווים מנחים ברורים בנוגע לבטיחות, אמינות ורמת ביצועים בכלי-רכב אוטונומיים", אמר מנכ"ל ומייסד חברת אינוויז, עומר כילף. "הבחירה באינוויז היא פועל יוצא של עבודה מאומצת של הצוות שלנו, שבמהלך השנה האחרונה השקיע מאמצים רבים לענות על מכלול הדרישות שהציבה במוו ולעמוד ברף הביצועים והבטיחות המחמיר שהיא העמידה בפנינו. אנו גאים לפעול ביחד עם במוו בהפיכת חזון הרכב האוטונומי למציאות בת זמננו".

הרכבת מעגל ה-LiDAR בקו הייצור של אינוויז

חברת אינוביז הוקמה בתחילת 2016 על-ידי עומר כילף, אורן רוזנצווייג, אורן בוסקילה ועמית שטיינברג. כולם יוצאי יחידה טכנולוגית של חיל המודיעין, שגם מילאו תפקידי מפתח בחברות סטארט-אפ ובחברות רב-לאומיות. עד היום גייסה כ-82 מיליון דולר, כאשר הגיוס האחרון נעשה לפי שווי של כמה מאות מיליוני דולרים. לחברה שותפים פיננסיים ואסטרטגיים מובילים בשוק הרכב, בהם: דלפי, מאגנה וסמסונג. כיום היא מעסיקה כ-150 מהנדסים בתחומי ההנדסה, אופטיקה, מכניקה, הנדסת מערכת, עיבוד אותות ותוכנה. החברה מתכננת לצאת בקמפיין גיוס כמה עשרות עובדים נוספים, במיוחד בתחומי למידה עמוקה, פיתוח תוכנה וראייה ממוחשבת.

הרעיון המהפכני של Innoviz

טכנולוגיית LiDAR מאפשרת להשתמש במכשיר לייזר כדי למדוד מרחקים. השם הוא קיצור של הביטוי Light Detection And Ranging. בעקרון, מערכת LiDAR משדרת אותות לייזר קצרצרים לעבר אובייקט נבחר, וקובעת את מרחקו בהתאם לזמן הדרוש לאותות לחזור אל המכשיר. כיום מתחרים שלושה סוגי חיישנים על מקומם ברכב האוטונומי. חיישני LiDAR, חיישני מכ"ם ומצלמות. מצלמות הן החיישן הזול והזמין ביותר, אולם קשה לחלץ מהן מידע תלת-מימדי. מערכות מכ"ם נמצאות כיום בשלבי התפתחות מזורזים ויצרניות שבבים מיישמות אותן במתכונת של רכיבי CMOS הכוללת מערכות מכ"ם שלמות.

מערכות LiDAR מספקות יכולת חישה תלת מימדית מדוייקת מזו של מכ"ם, אולם עד היום הן נחשבו ליקרות מאוד. הרעיון של אינוויז היה לפתח שבב High Definition Solid State LiDAR שיאפשר להוזיל את עלות החיישן מתחת ל-100 דולר כדי שיוכל להיות חיישן סטנדרטי בכל סוגי הרכב. לצד החיישן, היא מספקת גם יישומים מוכנים מראש, דוגמת זיהוי עצמים, מעקב אחר עצמים, היתוך מידע מכל החיישנים ברכב ועוד. החיישן הראשון שהחברה השיקה היה InnovizPro שיצא לשוק בתחילת 2018. חיישן InnovizOne שבו בחרה במוו צפוי לצאת לשוק במהלך 2019.

אתרי ניסוי אוטונומיים בישראל

לאינוויז כבר יש מספר שותפויות עם ספקיות מובילות של מערכות לרכב, דוגמת Aptiv, Magna ו-HARMAN-Samsung, המתכננות להטמיע את חיישני InnovizOne במערכות הרכב האוטונומיות שלהן. נראה שכעת גם משרד התחבורה מתחיל להכיר במהפיכת התחבורה העיתדית היום אמר שר התחבורה והמודיעין ישראל כץ, אמר שמשרד התחבורה מקדם הקמה של אתרי ניסויים אוטונומיים שונים בכל רחבי הארץ, בהם חניון האצטדיון העירוני בנתניה, הכביש המוביל למטמנה באשדוד, חניון הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב, מנהרות כביש 6 שנכרו צפונית לעין תות וכן בקטעי דרך נוספים בתל אביב ובאילת.

הסתיים בהצלחה ניסוי הטעינה האלחוטית למכוניות

פורסם בתאריך אפריל 25, 2018אפריל 25, 2018 ע"י Techtime

חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) השלימה בהצלחה ניסוי שבדק בתנאי אמת העברת אנרגיה אלחוטית לכלי רכב חשמליים בטכנולוגיית הכביש החכם של החברה (Dynamic Wireless Power Transfer). החברה מפתחת מערכת המאפשרת לתחבורה ציבורית חשמלי לנוע בעיר בלא צורך בעצירות ממושכותל צורך טעינת סוללות, באמצעות העברת אנרגיה מהכביש ישירות אל נרכב. הניסוי החל בשנת 2016 ונערך במקטע באורך של 25 מטרים. הוא בוצע על-ידי החברה הבת אלקטריק רואד (ElectRoad) מקיסריה בשיתוף עיריית תל-אביב והטכניון. במסגרתו נבדקה עמידות תשתית הסלילים בתנאי אמת שבהם נעים כלי-רכב מעל הסלילים המוטמנים בקרקע. במקביל, אומתה היכולת של הסלילים להעביר אנרגיה באופן אלחוטי למקלט חיצוני הממוקם מעל הכביש. בעתיד יוטמן המקלט בגחון של רכב חשמלי.

במסגרת הניסוי הוטמנו בחודש מרץ 2016 סלילים לאורך המקטע מתחת לשכבת האספלט של כביש ברחוב פעיל בעיר תל-אביב ומוקם מקלט שפיתחה אלקטרואד במרחק של כ-20 ס"מ מעל הסלילים המוטמנים. התשתית שהוטמנה נבדקה אחת לחודש על-ידי חיבורה למקור אנרגיה חיצוני והתבצעה בדיקה של העברת האנרגיה באופן אלחוטי מהתשתית למקלט. לאחר כשנתיים נמצא שהמערכת פועלת על-פי התכנון ומעבירה אנרגיה למקלט באופן אלחוטי ביעילות של יותר מ-80%. היום (ד') החברה מסרה שהיא מקימה אתר ניסויים חדש שיושלם בתוך מספר חודשים. האתר יכלול כביש חכם טבעתי באורך של כמה מאות מטרים, וישמש להדגמת הנעה וטעינת כלי-רכב חשמליים. הוא מתוכנן להתחיל לפעול כבר במחצית השנייה של 2018.

מערכת ההטענה האלחוטית: סלילים מתחת לפני הכביש (בירוק) ןמנגנון הטעינה והסוללה הניטענת שבתוך האוטובוס

על-פי התוכנית, כלי-הרכב החשמליים יצויידו בסוללה קטנה שתאפשר נסיעה של כ-5 קילומטרים בקטעי כביש שאינם כוללים את תשתית ההטענה. הסוללה תיטען לסירוגין כאשר הרכב יחזור לנסוע על תשתית הסלילים. בנוסף לטכנולוגיה הזאת, הקבוצה מפתחת יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיבי התנועה שבהם יותקן הכביש החכם, וכן יחידת מקלט שתותקן בגחון כלי הרכב. יחידת הניהול אמורה לתקשר באופן רציף ואלחוטי עם כלי הרכב הנעים על הכביש החכם, ומערכת המקלט אמורה לקלוט אנרגיה מהתשתית התת קרקעית באופן אלחוטי, ולהעביר אותה אל הסוללה המצויה בתוך כלי הרכב.

התחבורה הציבורית מובילה את מהפיכת החשמל

חברת אלקטרון וויירלס נסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של 89.5 מיליון שקל. בעבר היא עסקה בתחום הביוטכנולוגיה ונסחרה בשם ביומדיק. כיום היא מחזיקה ב-100% ממניות חברת אלקטריק רואד (מאז פברואר 2018), ועיקר פעילותה נעשית כיום באמצעות אלקטריק רואד. בתחילת השבוע העבירה דן לחברה 5 מיליון שקל תמורת רכישת אופציות. עד היום השקיעה דן תחבורה כ-8.1 מיליון שקל בחברה, והיא מחזיקה בכ-14.7% מהמניות. החברה מתמקדת במגזר ספציפי של שוק התחבורה הציבורית החשמלית: שירות הסעת נוסעים במסלול קבוע ברחבי העיר, המתאפיין באוטובוסים חשמליים באורך של 8.9-14.5 מטר.

ההתמקדות בתחבורה הציבורית תואמת למגמות גלובליות. מחקר שוק של חברת פרוסט אנד סאליבן משנת 2017 העריך כי שוק התחבורה ההציבורית מאמץ את פתרונות ההנעה החשמלית מהר יותר משוק המכוניות הפרטיות. להערכת החברה, בשנת 2022 רק 4.7% מהמכוניות הפרטיות יהיו חשמליות, בהשוואה לכ-35% מכלי הרכב הציבוריים. מדובר בשוק גדול מאוד: כיום יש יותר מ-4 מיליון אוטובוסים המשרתים נוסעים בכל העולם.

ד"ר צבי מרום נבחר ליו"ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים

פורסם בתאריך אפריל 25, 2018ספטמבר 5, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מירב קינן (מימין) וד"ר צבי מקום

האסיפה הכללית של איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים בחרה בפעם השנייה בד"ר צבי מרום, מנכל חברת באטמ, לתפקיד יו"ר האיגוד. במקביל, בחרה האסיפה את חברי נשיאות האיגוד. החברים החדשים הם: גלית לוי סמנכ"לית רגולציה בחברת אינטל, ערן מאייר סמנכ"ל כספים בפיליפס, רפי חדד מנהל פיתוח עסקי בחברת פלקס, מוטי גלברמן מנכ"ל אופיר אופטרוניקה, עופר גרינהרג מנכ"ל אפלייד מטיריאלס וחיים מר יו"ר קבוצת מר.

חברים נוספים בנשיאות: אסף שמש מנכ"ל סנמינה ישראל, אלישע ינאי יו"ר חברת ביפר, דרור בין מנכ"ל רד תקשורת מחשבים, גיא פרי מנכ"ל NCR, ארז בוגנים סמנכ"ל פיתוח עסקי סינאל מלל, רן גלזר מנכ"ל תבור אלקטרוניקה, טל קאופמן נשיא סימטל ציפויים, ערן עוז סמנכ"ל כספים CPC, שי לוי מנכ"ל AVX, דורון בירגר מנכ"ל ובעלים דורון בירגר ניהול ויעוץ, שמיר שטיין מנכ"ל פיברולן, עמירם שור יו"ר אי.אנ.טי, יצחק ניסן מנכ"ל ניסטק ודב רפסון מנכ"ל אורם.

אתגר התחרות מהמזרח

איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים מאגד יותר מ-200 חברות ישראליות ורב-לאומיות הפעילות בתחומי ההייטק והאלקטרוניקה. מרום אמר אחרי הבחירה שההייטק הישראלי מתמודד מול תחרות גדולה של מדינות כמו סין, הודו ואחרות. "הדרך היחידה להתחרות היא לייצר ערך מוסף גבוה של חדשנות וקבלת החלטות אסטרטגיות באשר לכיוון העתידי של המדינה. עד היום מה שקידם את הטכנולוגיה היה הנושא הביטחוני, אך מאז המשק צמח והעולם נע למקומות אחרים".

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר שבתוך כעשור סקטור תהיה תעשיית ההייטק הסקטור הדומיננטי ביותר במשק. "הממשלה צריכה לפעול באופן ממוקד על-מנת לפתח תעשייה זו, ולהקים קרן ממשלתית ייעודית לפיתוח תעשיית ההייטק בישראל. זאת בשונה מתעשיית האקזיטים, שאינה תורמת לטווח הארוך לתעשייה הישראלית. תעשיית הייטק שתתרום לכלכלה הישראלית היא תעשייה יצרנית אשר יוצרת מקומות עבודה לישראלים".

מנהלת האיגוד, מירב קינן: "ביחד נפעל כדי לקדם הגדלת תקציבים לפעילות רשות החדשנות על-מנת לתמוך בקידום הפעילות בענף. תעשיית ההייטק ניצבת בפני אחד מהאתגרים הגדולים שעמדו לפניה: גישור בין כלכלת ההייטק לבין שאר הכלכלה הישראלית. זהו אתגר לטווח הארוך אני מזמינה את כל החברות להצטרף אלינו".

קיידנס פיתחה מעבד טנסיליקה ייעודי לבינה מלאכותית

פורסם בתאריך אפריל 24, 2018אפריל 24, 2018 ע"י Techtime

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על מעבד חדש בסדרת מעבדי ה-DSP ממשפחת Tensilica, מדגם Tensilica Vision Q6 DSP. המעבד מבוסס על ארכיטקטורת עיבוד חדשה שנועדה להריץ יישומי ראייה במערכות משובצות, ויישומי בינה מלאכותית (AI) באבזרי קצה כמו סמארטפונים, מכוניות, מערכות ראייה וירטואלית ורבודה (AR/VR), רובוטים, רחפנים ועוד.

הארכיטקטורה החדשה כוללת יכולת חלוקת משימות ל-13 צעדים שונים (stage processor pipeline). פירוש הדבר שכאשר המעבד מבצע פעולות חוזרות על רצף גדול של מספרים, הוא מבצע אותן מהר יותר מכיוון ש-13 מהפעולות הכרוכות בהבאת המספרים וחישובן נעשות במקביל. החברה הודיעה שהארכיטקטורה החדשה (הנמכרת כקניין רוחני) מאפשרת להגיע לקצב עבודה מירבי 1.5GHz ולמהירות טיפוסית של 1GHz, כאשר הוא מיוצר בתהליך של 16 ננומטר. בנוסף, קיידנס פיתחה פקודות חדשות המאפשרות להקטין בכ-20% את מספר המחזורים הנדרשים לביצוע פעולות עיבוד תמונה.

השוק דורש עיבוד בקצה הרשת

מעבדי Q6 DSP תומכים ביישומי בינה מלאכותית אשר פותחו בפלטפורמות פופולריות כמו Caffe, TensorFlow ו-TensorFlowLite, באמצעות המהדר של טנסיליקה Xtensa Neural Network Compiler. המעבד מספק תמיכה גם בממשק הפיתוח של Android Neural Network ליישומי בינה מלאכותית על-גבי אבזרי קצה. סביבת התוכנה שלו הותאמה לתמיכה בכ-1,500 פונקציות הנמצאות כיום בספריות OpenCV ו-OpenVX.

המעבד החדש נבנה על בסיס מעבד Vision P6 DSP, שתוכנן במקור לשמש באבזרים ניידים. הוא מספק יכולת חיבור-הכפלה בעוצמה של עד 384GMAC/sec, כאשר ליישומי בינה מלאכותית תובעניים יותר ניתן לצמד אותו אל מעבד Vision C5 DSP. מנהל תחום Tensilica IP בחברת קיידנס, לזאר לואיס, הסביר שהמוצר החדש מיועד לענות לדרישה הגוברת בשוק ליכולות ביצוע עיבוד תמונה ובינה מלאכותית באבזרי הקצה במקום בענן. "בתחום הזה ביצועים וחסכון באנרגיה הם קריטיים. מעבד Q6 הוא מעבד ה-DSP הראשון שלנו מאז שמעבד P6 יצא לשוק, המספק ביצועים גבוהים יותר עם צריכת אנרגיה נמוכה יותר".

המעבד החדש נמסר למספר לקוחות נבחרים וכעת הוא יוצא להפצה אצל כל הלקוחות.

מכירות של 525 מיליון דולר ברבעון הראשון

חברת קיידנס מתמקדת בתחומי התכנון האלקטרוני. השבוע החברה דיווחה על מכירות של 525 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018, בהשוואה לכ-477 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. נשיא ומנכ"ל קיידנס העולמית, ליפ בו טאן, אמר שהכלכלה המודרנית היא מבוססת נתונים ומונעת על-ידי גלים טכנולוגיים מרכזיים של ניידות, ענן, מחשוב קצה, אוטומוטיב, והמשמעותי ביותר – למידת מכונה. מנהל הכספים של קיידנס, ג'ון וול, אמר שעל-פי תוצאות הרבעון הראשון, אנו החברה מעלה את התחזית השנתית. קיידנס צופה שמכירותיה ברבעון השני יסתכמו ב-510-520 מיליון דולר, והמכירות בשנת 2018 כולה יסתכמו בכ-2 מיליארד דולר.

למידע נוסף: Tensilica Vision Q6 DSP