הממשלה החליטה בישיבתה השבועית אתמול (א') לאשר את השתתפות המדינה בהוצאות הפיתוח והבנייה של הלוויין עמוס 8, שייעשו בישראל. במסגרת ההחלטה נקבע גם תקציב למימון הפרוייקט, אולם לא נמסרו פרטי התקציב. שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, שבמשרדו פועלת סוכנות החלל הישראלית, אמר לאחר ההחלטה שהיא בעלת משמעות אסטרטגית ארוכת טווח ועונה על צרכים חיוניים של מדינת ישראל. "פיתוח וייצור הלוויין בישראל יאפשרו שמירה על עצמאות בתחום התקשורת הלוויינית. בניית הלוויין בישראל תשמר ידע ומומחיות בתחום החלל, שנרכשו במשך עשרות שנים".
מהלך של הרגע האחרון
ההחלטה מגיעה כמעט ברגע האחרון: בסוף מרץ השנה החליטה חברת חלל תקשורת (Spacecom) להזמין את הלוויין עמוס 8 מחברת SSL (לשעבר לוראל) האמריקאית, וחתמה על הסכם בהיקף של 112 מיליון דולר לייצור הלוויין ומערכות השליטה. עלותו הכוללת של הפרוייקט תסתכם בכ-220 מיליון דולר. הלוויין עמוס 8 מיועד לספק שירותי תקשורת למזרח התיכון, אירופה ואפריקה ולהיות מוצב בנקודת השמיים 4W לצד הלוויין עמוס 3. המטעד יכלול 48 מקטעי חלל בתחום התדר Ku ושני משיבים (טרנספונדרים) בתחום התדר Ka. הלוויין מתוכנן לשיגור ב-2020 על-גבי משגר של SpaceX.
אלא שההסכם ייכנס לתוקף רק לאחר תשלום מקדמה, שהמועד האחרון שלה הוא בעוד שבועיים, ב-25 בספטמבר 2018. בפרק הזמן הקצר הזה, המדינה צריכה להשיג הסכמות עם כל הגורמים הקשורים לפרוייקט, כולל חברת חלל וכולל התעשייה האווירית שתבנה אותו, בדבר מימון ותצורת הפרוייקט, כדי להבטיח שהלוויין ייוצר בישראל.
פעולת חירום ואיום גלוי
ראוי לציין שמלבד תקציב, יש בידי המדינה גם שוט. נקודת החלל 4W היא בבעלות המדינה ולא בבעלות חברת חלל תקשורת. כבר בחודש אפריל, מיד לאחר ההחלטה להזמין את הלוויין בחו"ל, הודיע מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, פרץ וזאן, שהמשרד פועל לקידום בניית לוויין תקשורת בישראל שיהיה בבעלות מדינת ישראל. המשרד מסר שהוא מוכן להשתתף מתקציבו במימון בניית הלוויין בהתאם לחלקו היחסי בפרוייקט, כלומר הוא ינסה לצרף לפרוייקט גופים ממשלתיים נוספים.
המהלך הזה הוא תוצר של מסקנות הוועדה הלאומית לבדיקת תעשיית החלל הישראלית, שהוקמה במשרד המדע בעקבות התפוצצות הלוויין עמוס 6 בחודש ספטמבר 2016. הלוויין עמוס 6 נבנה על-ידי התעשייה האווירית ונחשב לאחד מלווייני התקשורת המתקדמים בעולם. הוא התפוצץ רגעים ספורים לפני השיגור לחלל באמצעות משגר פאלקון של חברת SpaceX, עקב תקלה במשגר. בחודש דצמבר 2016 התחוללו שני אירועים חשובים: חלל החליטה להזמין מחברת בואינג את הלוויין עמוס 17 (בתמונה למעלה) תמורת 161 מיליון דולר, והוועדה הלאומית לבדיקת תעשיית החלל הגישה את המלצותיה.
עדיין קיימים סימני שאלה
הוועדה קבעה באופן חד-משמעי שיש סכנה ממשית להמשך קיומו של הידע והיכולות הישראליות, קיימת סכנה לאובדן ההקצאה של ישראל בחלל (נקודות שמים), ושהסתמכות על יצרן זר תביא לפגיעה ממשית בתשתיות התקשורת ובתשתיות החירום של מדינת ישראל. זה היה הגורם המרכזי שדחף את היוזמה הממשלתית הנוכחית.
משרד המדע סרב למסור פרטים על האופן שבו ימומש הפרוייקט: האם יוקם קונסורציום ישראלי שימכור לוויין לחברת חלל, האם התעשייה האווירית תגיש הצעה מתחרה לזו של SSL שתהיה זולה יותר בזכות המימון הממשלתי, או, במידה והמהלכים האלה ייכשלו, תוקם חברה ממשלתית שתשתלט על נקודת החלל ותייצר לוויין תקשורת ממשלתי.
חודש אוגוסט 2018 מייצג נקודת תפנית חברת ראדא (RADA Electronic Industries) מנתניה. עלייה של 24% במכירות ברבעון השני לכ-6.6 מיליון דולר, תחזית מכירות שנתית של 27 מיליון דולר, הזמנות למערכות טקטיות בהיקף של 4 מיליון דולר ברבעון, אספקת מערכות מכ"ם טקטיות לפרוייקט הגנה בפני כטב"מים ורחפנים של הצבא הבריטי והזמנה מהשבוע של מכ"מים עבור הצבא האמריקאי לגילוי רחפנים וכטב"מים בהיקף של 3.5 מיליון דולר. בפגישה מיוחדת עם Techtime גילה המנכ"ל דב סלע (בתמונה למעלה) כיצד החברה נכנסה כמעט במקרה לשוק המכ"ם הטקטי שבו היא תולה כעת את עתידה.
מערכות מכ"ם טקטי הן מערכות מכ"ם ניידות וקטנות המשמות להגנה אקטיבית על כלי-רכב באמצעות איתור איום והוראת שיגור חימוש מונחה להשמדת האיום, איתור כטב"מים ורחפנים, ואיתו איומים נוספים, כמו פצמ"רים בשדה הקרב. למעשה, עצם מינויו של סלע למנכ"ל החברה בנובמבר 2016 מייצג את השינוי שעבר עליה בשנים האחרונות. סלע הגיע לראדא מחברת אלביט מערכות, שבה כראש מינהל תכניות ראש מינהל הנדסת אוויוניקה בחטיבת האוויר של אלביט. בתחילה שימש כמנהל התפעול של ראדא ובאמצע 2007 מונה לסמנכ"ל פיתוח עסקי, תפקיד שבמסגרתו היה אחראי על פרוייקטי פיתוח המכ"ם הטקטי.
חברה על סף הקיום
באותן שנים החל לדעוך השוק המסורתי של ראדא, של מערכות אוויוניקה למטוסים, והיא חיפשה תחליפים. ראדא נכנסה לתחומים כמו מערכות הקלטה דיגיטליות למטוסים, מערכות אוויוניקה לכטב"מים, ומערכות ניווט אינרציאליות. אולם כל הנסיונות האלה לא עלו יפה. התברר שאלה שווקים של ענקים שבהם היא לא יכולה לשחק. בשנת 2016 היא הגיעה כמעט לסוף דרכה.
החברה סיימה את 2015 עם ירידה במכירות, הפסד של 6.4 מיליון דולר, ושווי שוק שהצטמק ב-90% לכ-5.8 מיליון דולר בלבד. החברה עמדה על סף חידלון. בחודש מאי 2016 רכשה חברת ההשקעות הפרטית DBSI שבבעלות יוסי בן שלום וברק דותן את השליטה בחברה בהשקעה ראשונית של 4 מיליון דולר בלבד. כעבור כחצי שנה התקבלה סוף סוף ההזמנה ראשונה לאספקת מערכות מכ"מ עבור לקוח אסיאתי בהיקף של כ-1.1 מיליון דולר. הזמנה ששינתה את פני החברה ואת ההגדרה העצמית שלה.
מכ"ם טקטי נייד של ראדא בתצורת הגנה היקפית, מהסוג הקיים בעוטף עזה
כיצד בכלל הגעתם לתחום הזה?
דב סלע: "זה היה כמעט במקרה. ניצול של הזדמנויות. אחרי מלחמת לבנון השנייה (2006), זכתה חברת רפאל במכרז לפרוייקט מעיל רוח שנועד לספק הגנה לטנקי המרכבה. היא קיבלה הזמנה של 100 מערכות ראשונות עם אופציה להרחיב אותה לעוד 100 מערכות. באותה תקופה שימש אלתא כספקית המכ"מים של רפאל, אולם המכ"ם של אלתא גדול ויקר מדי, ולכן אינו מתאים לייצור המוני. רפאל חיפשה אלטרנטיבה ופנתה אלינו בבקשה לפתח עבורה את המכ"ם וגם הפגישה אותנו עם עם קבוצה של מפתחי מכ"ם מומחים שיכולים לבצע את העבודה".
קיבלה טכנולוגיה, איבדה לקוח
"נכנסנו מיד לפרוייקט אבל אחרי כשנה וחצי של עבודה, רפאל חברה עם התעשייה האווירית (הבעלים של אלתא) בפרוייקט מעיל רוח, והפסיקה לעבוד איתנו. פתאום נשארנו בלי לקוח מרכזי. אבל במקביל לרפאל, גם תע"ש החלה לפתח את מערכת ההגנה האקטיבית שלה, חץ דורבן. גם היא עבדה עם מכ"ם של אלתא ונתקלה באותן בעיות: המכ"ם היה גדול ויקר מדי. בשנת 2008 התחלנו לעבוד עם תע"ש, ושוב היה לנו לקוח מרכזי. בתוך 9 חודשים המוצר היה כבר מוכן לניסויי השדה. אומנם השוק עדיין לא היה קיים, לא ידענו שיעברו עוד 8 שנים ללא לקוחות עבור המכ"ם הטקטי שפיתחנו".
מהו הייחוד הטכנולוגי של המערכות שלכם?
"למדנו את הלקחים של הצבא האמריקאי מעיראק ואפגניסטן, והגדרנו את המוצר כמכ"ם רב-משימתי מוגדר תוכנה לטווחים קצרים. פיתחנו תפיסה שלפיה מערכת הגנה אקטיבית אינה מיועדת לספק הגנה לרק"ם בלבד, אלא פתרון גנרי הסוגר את הוואקום הקיים בשדה הקרב בין ההגנה על רק"ם לבין מערכות ההגנה האווירית".
מכ"ם CHR למערכות הגנה אקטיבית. מאתר RPG בתוך פחות מחצי שנייה
"לכן המשכנו לפתח מוצרים עבור הגנה אקטיבית כוללת שיענו לכל הצרכים של הכוח המתמרן (נייד). כדי לשמור על עלות נמוכה, אנחנו משתמשים ב-100% רכיבים מסחריים מהמדף, כמו FPGA ו-CPU. השיטה הזאת מאפשרת לנו להוזיל את המוצר ולשפר את הביצועים. כך למשל, כיום אנחנו משתמשים בכרטיס i7 של אינטל, ובכל חצי שנה כשיוצא מוצר חדש, אנחנו יכולים להחליף אותו ולהכפיל את הביצועים בלא לשנות את המחיר".
דווקא הרוסים פתחו את השוק
"ההתפתחות החשובה ביותר החלה בשנת 2014, כאשר הרוסים נכנסו לאוקראינה. במדינות המערב ראו את היעילות של הטנקים הרוסיים באזורי הלחימה, כשהם נמצאים תחת מעטפת של הגנה סביבתית וחמושים בטילי נ"ט בכל טנק, כדי לנטרל את איומיה- RPG בסביבתם. בעקבות זאת האמריקאים החלו לזוז, ובשנת 2017 החליטו לצייד 3 חטיבות טנקים באירופה בחליפות הגנה אקטיבית. בינתיים בישראל הפכה מערכת מעיל רוח למבצעית והוכיחה את יעלות הרעיון של הגנה אקטיבית".
עד כמה מדובר בשוק צעיר ניתן ללמוד מהמכרז האחרון של צבא ארצות הברית לאספקת הגנה אקטיבית לנגמ"שי הלחימה סטרייקר ובראדלי. הצבא האמריקאי הוציא מכרז שהתחרו עליו רק תע"ש והחברה האמריקאית ארטיס (Artis) עם המערכת Iron Curtain. בשבוע שעבר פורסמה הודעה רשמית לפיה המערכת של ארטיס נכשלה בבדיקות, וכעת המועמדת היחידה היא תע"ש. מבחינת ראדא התוצאה היא טובה בכל מקרה, שכן שתי המתחרות הצטיידו במערכות המכ"ם הטקטי שלה. "האסטרטגיה שלנו היא למכור לכולם. אנחנו חברת מוצרים ולא חברת מערכות המתחרה בלקוחות שלנו, שהן ספקיות של מערכות".
"ב-2017 מכרנו יותר מ-100 מערכות מכ"ם טקטי למארינס בהזמנה דחופה. הן עובדות תוך כדי תנועה ומספקות התראה בפני איומים כמו רחפנים ואיומים אחרים. היקף העיסקה היה 10 מיליון דולר. מהשנה הכי גרועה שלנו, שהיתה 2016, עברנו לשנה הכי טובה של ראדא. כאשר צבאות המערב יתחילו בהצטיידות המאסיבית של מערכות הגנה המבוססות על מכ"ם טקטי, יסתכם השוק העולמי בהיקף של כ-300 מיליון דולר בשנה. זהו שוק מצויין, ומספיק קטן כדי שלא ייכנסו אליו המתחרים הגדולים".
טכנולוגיה גנרית המותאמת לכל תרחיש
מערכות המכ"ם של ראדא מבוססות על שתי קטגוריות מרכזיות: Compact Hemisphare Radar-CHR, שהוא מכ"ם קצר טווח עבור מערכות הגנה אקטיביות המסוגל לאתר טילי RPG ממרחק של 40 מטר, ולבצע חישובי מסלול ואיתור מקור הירי בתוך פחות מחצי שנייה. הקטגוריה השנייה היא של מערכות Multi-mission Hemispheric Radar – MHR, שהן גדולות וחזקות יותר ומבצעות משימות רבות ומגיעות לטווחים של עד עשרות קילומטרים. כל המערכות של ראדא מגיעות בתוך קופסא סגורה ומשוריינת. הן מצויידות באנטנת Active Electronically Scanned Array המבוססת על טכנולוגיית GaN, ומבצעות סריקה באמצעות טכניקת עיצוב אלומה (Beamforming).
מערכת ההגנה בפני רחפנים של רפאל. מצויידת במכ"ם טקטי של ראדא
המערכות הן מוגדרות תוכנה כאשר ההבדל העיקרי ביניהן, מלבד עוצמת האות וגודל האנטנה, הוא באלגוריתם. "הדבר מאפשר לנו לשנות במהירות את אופן הפעולה של המכ"ם ולהתאים אותו לאיומים שונים מטווחים שונים. את חלק מהרכיבים, כמו האנטנה, אנחנו מפתחים ומייצרים בעצמנו כדי לשמור על מימדים קטנים ומחיר נמוך". למחיר הנמוך יש חשיבות מיוחדת. כיום ראדא מוכרת מכ"ם אקטיבי במחיר של כ-100 אלף דולר ליחידה. מעבר לצורך לשכנע את הלקוח הסופי להצטייד במערכות הגנה אקטיבית, ככל שחלקו של המכ"ם במחיר המערכת השלמה הוא קטן יותר, מצטמצמים הסיכויים שחברות הבטחון הגדולות ינסו להיכנס לתחום.
היערכות לייצור המוני בישראל ובארה"ב
כיום נערכת ראדא להופעת השוק שלו היא ממתינה כבר יותר מעשור. היא מציגה פורטפוליו של פיילוטים מוצלחים והזמנות ראשונות בעולם: מכ"ם המתוקן במערכת מעיל רוח של רפאל שהוזמן עבור טנקי אברהמס של צבא ארצות הברית, מערכות מכ"ם שהוזמנו על-ידי צבא בריטניה ומערכות מכ"ם בעוטף עזה: הן מספקות את נקודת הנפילה המדוייקת של פצמ"רים בתוך 5 שניות מרגע השיגור. "אנחנו נמצאים בשלב שבו השוק מתחיל להתעורר. שנת 2018 תהיה קצת יותר טובה מ-2017. היצרניות יתחילו להזמין ציוד ב-2019 ובשנת 2020 השוק יתעורר לגמרי".
במסגרת ההיערכות הזאת היא מכינה את קווי הייצור שלה: ראדא הקימה תא אל-הד באורך של 15 מטר לביצוע בדיקות וכעת נערכת להוצאת ייצור אלקטרוני במיקור חוץ. עד היום הייצור של הכרטיסים נעשה בקו SMT של החברה, מכיוון שהיה מדובר בכמויות קטנות מאוד. כעת היא מתחילה להוציא כרטיסים לייצור אצל קבלני משנה, כאשר ההרכבה והבדיקות יישארו תמיד אצלה.
לפני קצת יותר משבוע היא מינתה את אופיר אידלמן, שהגיע אליה מווישיי ישראל, לתפקיד מנהל מפעל הייצור בבית שאן, והיא מכינה גם את המפעל שלה לייצור בכמויות גדולות. במקביל, היא מתחילה להכין את החברה הבת האמריקאית שלה להקמת קו ייצור בארצות הברית, אשר ייצר מערכות מכ"ם עתידיות עבור צבא ארצות הברית. החברה אפילו מגייסת עובדים במטרה להגיע למצבת של 140 עובדים. כיום היא מעסיקה כ-120 עובדים, מהם כ-60 עובדים במפעל ההרכבות בבית שאן. מבחינת שווי השוק היא נסחרת כיום בכ-87 מיליון דולר – פי 15 מאשר בשנת 2016 האומללה.
חברת און סמיקונדקטור (ON Semiconductor) תתקין את מערכת בקרת הביצועים של חברת אופטימל פלוס מחולון (Optimal Plus) בכל מפעלי ייצור השבבים שלה. ההחלטה התקבלה לאחר השלמת פיילוט מוצלח שהדגים את יכולות איסוף וניתוח המידע של אופטימל פלוס במתקני הייצור של החברה. חברת און סמי הודיעה שהמערכת של אופטימל פלוס תותקן בכל קווי הייצור שלה, ותאפשר לאסוף מידע, לנתח אותו ולהפיק ממנו תובנות שיאפשרו לשפר את הייצור ולהפחית את שיעור הרכיבים הפגומים.
אחת מהמטרות של חברת און סמי היא להשתמש בתוכנה הישראלית ככלי מרכזי שיאפשר לה לשפר את התפוקה ולצמצם את מספר הרכיבים הפגועים מכל מיליון רכיבים מיוצרים (Defective Parts Per Million) למספר חד-ספרתי. "אנחנו מצפים להפחתת העלויות, ולשיפור היעילות והאיכות של הייצור", אמר מנהל מפעל הייצור של און סמי בעיר נמפה, אידהו, ארה"ב.
התוכנה של חברת אופטימל פלוס אוספת מידע ממערכות בקרת הייצור ( Manufacturing Execution System), ממערכות הבדיקה בקצה קו הייצור (Wafer Acceptance Test) וממערכות בדיקת האיכות והתיפקוד של הרכיבים המיוצרים (Final Test and System Level Test). חברת אופטימל פלוס הוקמה בשנת 2005 על-ידי דן גלוטר וניר ארז וגייסה מאז הקמתה כ-70 מיליון דולר. היא היתה אחת מהחברות הראשונות בשוק שהמוצר שלה מתבסס על אנליטיקס וביג דטה. לחברה יש מספר לקוחות מתחום תעשיית השבבים, בהן קואלקום, מארוול, AMD ואנבידיה.
בעשור האחרון נראה היה ששוק רכיבי ה-FPGA המיתכנתים תקוע סביב היקף מכירות ממוצע של כ-5 מיליארד דולר בשנה, ולא מצליח לצאת מהגטו הטכנולוגי שגבולותיו מסומנים על-ידי מחיר גבוה ומתחרות מול רכיבי ASIC ייעודיים. אלא שבשנה האחרונה מסמן שינוי מהותי בשוק, בעקבות משקלם הגובר של הרכיבים המיתכנתים בשוקי צמיחה חדשים כמו מערכות ADAS בכלי-רכב, האצת הביצועים של שרתים, בינה מלאכותית ושוק ה-IoT.
להערכת חברת המחקר Mordor Intelligence, בשנת 2017 הסתכם שוק ה-FPGA העולמי בכ-5.9 מיליארד דולר, אולם הוא צפוי לצמוח בשנים הקרובות בקצב של כ-8.6% בשנה ולהגיע להיקף של כ-9.8 מיליארד דולר בשנת 2023. רכיבי FPGA הם רכיבים המאפשרים לממש פעולות לוגיות באמצעות תוכנה במקום באמצעות חומרה.
ליבת הטכנולוגיה מבוססת על שימוש באלמנטים יסודיים הכוללים טבלת אמת מצומצמת (lookup table – LUT). ה-LUT הוא מעין זכרון זעיר המגדיר מה יהיה המוצא לכל כניסה מוגדרת. על-ידי כך הוא יכול לספק אלטרנטיבה לשער לוגי. הקישור והגדרת הקשר בין בלוקי LUT רבים, מייצרת התנהגות זהה לזו של מעגל דיגיטלי ייעודי (ASIC). ההבדלים ביו הרכיבים השונים מתבטאים בעיקר בגודל ה-LUT, מספר אלמנטי ה-LUT, טכנולוגיית הזיכרון, גודל הצומת ומעגלי התמיכה מסביב למערך הליבה של ה-FPGA.
תפקיד חדש בשווקים חדשים
עד לשנים האחרונות שימשו רכיבי FPGA בעיקר לצורך אימות תכנוני ASIC או לייצור בכמויות קטנות שבהן לא היתה כדאיות בכניסה לפרוייקט ASIC יקר, אלא ששינויים טכנולוגיים שהתחוללו לאחרונה משנים את פני שוק ה-FPGA. יצרניות שרתים גדולות גילו שהתקנת רכיב FPGA לצד ה-CPU בשרתים הגדולים מאפשרים להאיץ את פעולות החיפוש והאנליטיקה באמצעות הפחתת העומס על ה-CPU. התחום הזה נמצא בהתפתחות מהירה, וכיום מתפתחת תחרות בין רכיבי FPGA לבין מעבדי GPU בשוק האצת הביצועים של שרתים.
התפתחות שוק ה-IoT מספק הזדמנות נוספת, מכיוון שרכיבי FPGA קטנים יכולים לספק מענה תפור לדרישות העיבוד המוגבלות של אבזרי הקצה, ללא צורך בהתקנת רכיבים מהמדף שבמקרים רבים מספקים ביצועי-יתר. שוק הבינה המלאכותית מעניק דחיפה נוספת לתחום ה-FPGA, במיוחד בתחום הרשתות הנוירוניות ולימוד עומק. יישומים אלה דורשים עיבוד מהיר, וגמיש מאוד.
ארכיטקטורת עיבוד גמישה
הרכיבים המיתכנתים מאפשרים להתאים את ארכיטקטורת העיבוד לדרישות המשתנות של הרשת הנוירונית ולספק מיחשוב מותאם לצורך, ובזכות המבנה שלהם מסוגלים לספק יכולות של חישוב מקבילי. יכולת המאיצה את הרחבת השימוש בהם גם במערכות תקשורת אופטיות וגם במערכות הדורשות עיבוד נתונים מקבילי, כמו למשל עיבוד מידע המגיע מהחיישנים ברכב אוטונומי, ומערכות הדור החמישי הדורשות עיבוד מקביל של המידע המגיע ממערך גדול מאוד של אנטנות (MIMO).
שתי החברות הגדולות ביותר בשוק הן אינטל וזיילינקס (Xilinx). אינטל נכנסה לתחום הרכיבים המיתכנתים בשנת 2015 כאשר היא רכשה את Altera תמורת 16.7 מיליארד דולר. עד היום זוהי עיסקת הרכישה הגדולה ביותר בתולדותיה. העיסקה הזו נולדה מהצורך לספק תשתיות מיחשוב מסוג חדש לעולם הענן והשרתים, אשר דרשו יכולות עיבוד מהירות שמעבדי CPU סטנדרטיים אינם מסוגלים לספק. חברת זיילינקס נחשבת למי שהמציאה את תחום ה-FPGA. בשנת הכספים 2017 הסתכמו מכירותיה בכ-2.3 מיליארד דולר, ב-2018 הן צמחו לכ-2.5 מיליארד דולר, ולשנת הכספים 2019 היא חוזה מכירות של 2.7-2.8 מיליארד דולר.
חברת בקרמוס טכנולוגיות (Beckermus Technologies) מקיסריה תייצר את האנדוסקופים לניתוחי מוח של ענקית הציוד הרפואי מדטרוניק (Medtronic). כך נודע ל-Techtime. ההחלטה התקבלה לאחר שמדטרוניק ביצעה תהליך בדיקה מלא של יכולות הייצור של בקרמוס, והחליטה לבצע אצלה הזמנות ייצור בסדר גודל תעשייתי. במסגרת ההיערכות של בקרמוס לתחילת העבודה, היא הקימה מחסן ייעודי עבור מדטרוניק ורכשה ציוד בדיקה חדש שיאפשר לבצע את כל הבדיקות לפני משלוח, כולל הבדיקות החשמליות. במקביל, בקרמוס מקימה מערך שרשרת אספקה אשר יאפשר לה לספק פתרון Turnkey מלא עבור הפרוייקט.
מייצור עבור סטארט-אפ, לייצור בקנה מידה תעשייתי
מנכ"ל משותף של בקרמוס, עודד בקרמוס, סיפר שמערך שרשרת האספקה שהחברה מקימה, יאפשר לה לספק שירותי Turnkey מלאים גם ללקוחות אחרים שלה, ולמעשה מרחיב את היקף שירותי הייצור שהיא מספקת. כיום, החברה נמצאת בשלבים האחרונים של תהליך קבלת אישור ספק מורשה של מדטרוניק, שבסיומו היא תתחיל בייצור המוני של האנדוסקופים. שיתוף הפעולה בין בקרמוס לבין מדטרוניק העולמית הוא תוצאה של העיסקה מחודש אפריל השנה, שבה רכשה מדטרוניק את חברת המכשור הרפואי הישראלית ויז'ן-סנס (Visionsense) תמורת כ-65 מיליון דולר.
מכונת Active Alignment החדשה בחדר הנקי של בקרמוס. נרכשה במטרה לייצר את המכלולים האופטיים של מדטרוניק
ויז'ן-סנס פיתחה מצלמה תלת-מימדית זעירה המותקנת על-גבי אנדוסקופ בקוטר של 4 מילימטרים, המוחדר למוח ומספק תמונה דינמית המאפשרת לתכנן ולבצע ניתוחי מוח בדיוק רב. בניגוד לפתרונות קיימים בשוק, המספקים תמונה דו-מימדית, האנדוסקופ של ויז'ן-סנס מספק ראייה תלת-מימדית (סטריאוסקופית). הטכנולוגיה מבוססת על מבנה העין של הדבורה: המידע מגיע ממספר רב של חיישנים המוצבים בזוויות שונות, באופן המאפשר לשחזר את המבנה התלת-מימדי של האובייקט המצולם. המוצר קיבל אישור שיווק בארה"ב (FDA) ובאירופה (CE) ונמצא כיום בשימוש בבתי חולים בעולם.
בקרמוס היא יצרנית המצלמה של ויז'ן-סנס כבר מימיה הראשונים של החברה, לפני כ-10 שנים. למעשה, הבדיקה הראשונית של בקרמוס נעשתה על-ידי מדטרוניק כאשר היא התלבטה בכדאיות הרכישה של ויז'ן-סנס. בחברת בקרמוס מאמינים שאיכות הייצור שלה תרמה להשלמת העיסקה. עד היום היה מדובר בייצור של המרכיב האופטי ובכמויות קטנות בלבד. כיום מדטרוניק מעוניינת להעביר לבקרמוס את הייצור של המכלול המלא, הכולל ידית מכנית ואלקטרוניקה, ולעבור לייצור בקנה מידה גדול.
מעבר לחדר נקי ברמת ISO 5
עודד בקרמוס: "כדי לעמוד בדרישות של מדטרוניק ביצענו השקעה של כמה מאות אלפי שקלים בהקמת המחסן בלבד. בנוסף השקענו ברכש המבדקים וכעת אנחנו קולטים מנהל שרשרת אספקה שינהל את הרכש לפרוייקט, ויספק שירות דומה גם ללקוחות אחרים שלנו. בנוסף, מינינו את אלי פריד למנהל הפרוייקט. אלי הוא בעל נסיון של כ-15 שנה בניהול פרוייקטים בתחום המיקרו-אופטיקה ומומחה עולמי במכונות Active Alignment.
"מדובר בייצור מערכות אלקטרו-אופטיות מאוד מתוחכמות המתבצע בחדרים נקיים ברמת ניקיון של איזו חמש (ISO 5), שבהם יש פחות מ-832 חלקיקים בגודל של עד 1 מיקרון בכל מטר מעוקב. בעקבות הייצור למדטרוניק, העברנו את כל ההרכבה של חלקים אופטיים לרמת ISO 5".
המכלול האופטי-אלקטרוני במערכת האנדוסקופיה של ויז'ן-סנס
בקרמוס היא חברה משפחתית המספקת שירותי קבלנות משנה בהרכבות מיקרואלקטרוניקה ומיקרו-פוטוניקה, ומנוהלת על-ידי האחים אורן ועודד בקרמוס. קו הייצור של החברה משתרע על-פני שטח של כ-1,500 מ"ר ומעסיק כ-40 עובדים. יכולת ההשמה של החברה מגיעה לרמת דיוק של 0.5 מיקרון (Die Attach), והיא מספקת שירותי ייצור של אבות טיפוס וייצור סדרתי בכמויות ביניים (עשרות עד מאות אלפים). היא גם בונה אבות טיפוס למרכזי הפיתוח הבינלאומיים הגדולים בארץ ולתעשייה הישראלית. חלק מקבלניות המשנה הגדולות מעבירות אליה כרטיסים אלקטרוניים שהן הרכיבו, כדי שהיא תוסיף להם הרכבת Chip on Board (הרכבת שבב ישירות על המעגל המודפס).
בתמונה למעלה: פאב-1 של גלובל-פאונדריז בדרזדן, גרמניה
חברת גלובל-פאונדריז (GlobalFoundries) מסנטה קלרה, קליפורניה, הקפיאה את תוכנית הפיתוח של תהליך לייצור טרנזיסטורי FinFET ברוחב צומת של 7 ננומטר. למעשה, החברה מפסיקה לנסות ולפתח תהליכי ייצור מתקדמים וממוזערים יותר, ומגדירה אסטרטגיה עסקית חדשה. גלובל-פאונדריז היא אחת מקבלניות ייצור השבבים הגדוליות בעולם ומתחרה בחברות כמו TSMC ו-UMC. ההודעה של החברה מלמדת על הקושי הגובר של יצרניות השבבים להתמודד עם הסיבוך והעלות העצומים הכרוכים במעבר לתהליכי ייצור מתקדמים. זוהי הוכחה נוספת לכך שחוק מור מתחיל לבלום את התפתחות תעשיית השבבים.
RF והספק נמוך במקום 7 ננומטר
אתמול (ג') החברה הודיעה שבמקום להתמקד בתהליכי ייצור חדשים, היא תגדיל את הבידול שלה בשווקים צומחים. במסגרת הזאת היא תישאר ברמת הייצור הנוכחית של טרנזיסטורי FinFET בגודל של 14 ננומטר ו-12 ננומטר, אולם תתאים אותם לצרכים הרלוונטיים של הלקוחות באמצעות כניסה לתחומים כמו RF, זיכרונות משובצים, ורכיבים בהספק נמוך. התוכנית כוללת ארגון מחדש של מערך המחקר והפיתוח, והעברתו מפיתוח טכנולוגיות 7 ננומטר לפיתוח הפורטפוליו הטכנולוגי החדש. החבדה דיווחה שהשינוי יהיה כרוך בפיטורי עובדים, אולם לא מסרה את היקף הפיטורים הצפויים.
פרידה מחטיבת ה-ASIC
מנכ"ל החברה, טום קולופילד, שנכנס לתפקיד רק בחודש מרץ השנה, אמר שהלקוחות לא מחפשים טכנולוגיית ייצור חדשה, אלא יותר ערך מהטכנולוגיות הקיימות. "למרות שהביקוש לשבבים גדול מאי פעם, יש ירידה במספר הלקוחות הזקוקים לייצור תכנונים הדורשים תהליכים בחזית חוק מור. הגדלים הקיימים היום ישרתו יותר תעשיות מבעבר, ויהיו בעלי אורך חיים גדול יותר. לכן אנחנו מסיטים את המשאבים לפיתוח טכנולוגיות חדשות עבור התהליכים הקיימים היום בחברה".
במקביל, גלובל-פאונדריז הופכת את פעילות ה-ASIC שלה לחברה עצמאית בבעלותה הנפרדת מפעילות הפאב, אשר תספק שירותי תכנון ללקוחות. חברת ה-ASIC תתמקד בפיתוח רכיבי RF בטכנולוגיות SOI ו-SiGe, רכיבים אנלוגיים ורכיבי אותות מעורבים. סגן נשיא למחקר בחברת גרטנר, סמואל וואנג, אמר שהשינוי יאפשר לחברה לבצע השקעות בתחומים צומחים כמו RF, IoT, 5G, השוק התעשיית ושוק הרכב. "רק לקוחות מעטים יכולים להרשות לעצמם לרדת לרוחב ומת של 7 ננומטר. טכנולוגיות הייצור של 14 ננומטר ומעלה יהיו טכנולוגיות הייצור המרכזיות בשנים הבאות".
גלובל-פאונדריז בעקבות טאואר-ג'אז
חברת GlobalFoundries נחשבת לקבלנית ייצור השבבים השניה בגודלה בעולם אחרי TSMC. בשנת 2017 הסתכמו מכירותיה בכ-6 מיליארד דולר. TSMC המדורגת ראשונה בעולם סיימה את 2017 עם מכירות של 32 מיליארד דולר, ו-UMC המדורגת שלישית הגיעה להיקף מכירות של כ-4.8 מיליארד דולר ב-2017. הקבלנית הישראלית TowerJazz מדורגת שמינית בעולם עם מכירות בהיקף של כ-1.4 מיליארד דולר. מעניין לציין שהאסטרטגיה החדשה של גלובל-פאונדריז דומה מאוד לאסטרטגיה של טאואר-ג'אז בשנים האחרונות – יצירת תהליכים בעלי יתרון מוגדר בתעשיות יעד, כמו רכיבים אנלוגיים בהספק גבוה, חיישני תמונה ורכיבי RF מהירים – במקום התמקדות בגודל הצומת.
ארבה רובוטיקס מדגימה את האסטרטגיה החדשה
דוגמא מובהקת לאסטרטגיה החדשה היא עיסקת הייצור של גלובל פאונדריז עם חברת ארבה רובוטיקס (Arbe Robotics) הישראלית. בחודש אפריל השנה היא דיווחה שהיא תייצר את מכ"ם הרכב החדשני של ארבה באמצעות תהליך 22 ננומטר. החברה מפתחת מכ"ם לכלי-רכב במתכונת של מערכת על-גבי שבב (SoC). המכ"ם יפעל בכל תנאי מזג האוויר ויבנה 25 תמונות תלת מימדיות בשנייה בטווח של עד 300 מטר וברמת דיוק מרחק של 10-30 ס"מ, בזווית ראייה של 100 מעלות.
ארבה רובוטיקס הישראלית מתכננת להגדיר קטגוריה חדשה בתחום המכ"ם לכלי-רכב
זהו סוג הפרוייקטים החדשים שהחברה מעדיפה: מוצר מהפכני המתבסס על תהליך ייצור קיים, שיש בו פוטניצאל לעבור לייצור המוני בקנה מידה גדול מאוד. תהליך הייצור שלו, GF’s 22FDX, אחראי לכ-50 נצחונות תכנון של גלובל-פאונדריז בשנה האחרונה, בהיקף כולל של כשני מיליארד דולר. נתון המסביר מדוע החברה החליטה לפרוש מהמירוץ היקר להחריד של ייצור טרנזיסטורים זעירים. שכן תחומי הצמיחה המרכזיים, כמו רכב אוטונומי או הדור בחמישי, לא זקוקים לטרנזיסטורים זעירים. הם תלויים בטרנזיסטורים מהירים וחסכוניים בהספק.
בתמונה: נשיא רפובליקת אזרבייג'ן מבקר במפעל הממשלתי להרכבת מל"טים מסוג אורביטר
חקירת ההתנהגות של אירונאוטיקס מיבנה (Aeronautics) בתהליך השיווק והמכירה של מל"ט מסוג Orbiter 1K למדינה זרה, מתקרבת אל ההליך הפלילי. אתמול (ג') שלחה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה מכתב אל החברה ובו הודיעה על כוונתה לזמן מנהלים בכירים בחברה לשימוע בגין עבירות על חוק הפיקוח על ייצוא בטחוני וקבלת דבר במרמה.
הליך השימוע הוא שלב מקדים שלאחריו צריכה הפרקליטות להחליט האם יש מקום לנקוט בהליך פלילי. בין המוזמנים לשימוע, מנכ"ל החברה עמוס מתן, סמנכ"ל החטיבה העסקית, מנהל השיווק האזורי ומנהל חטיבת הפיתוח לשעבר. בעקבות ההודעה ירדה מניית החברה בבורסה בתל-אביב בכמעט 3% למחיר של 850 אגורות, המעניק לחברה שווי שוק של 476 מיליון שקל.
מאירונאוטיקס, המיוצגת על-ידי עוה"ד נתי שמחוני ואסף קליין, נמסר: ״לאחר שקיבלנו את הודעת הפרקליטות ודבר זימונם של החברה ונושאי משרה בה לשימוע, אנו משוכנעים כי לאחר שנשטח לראשונה את עמדתנו בשימוע, תגיע הפרקליטות להחלטה מושכלת לפיה אין מקום להעמיד את החברה או מי מנושאי המשרה בה לדין, ותורה על סגירת התיק".
מדובר בנושא המעיב על החברה בשנה האחרונה: באוגוסט 2017 חסם משרד הביטחון עסקה של החברה למכירת המל"ט למדינה זרה, בעקבות בדיקה שמבצע אגף הפיקוח על ייצוא ביטחוני. בית המשפט הוציא צו איסור פרסום על החקירה, אולם מפרטים שפורסמו בעיתונות ביוני 2017 עולה שמדובר ככל הנראה מדובר בחוזה עם אזרבייג'אן, שנבלם בעקבות תלונה שלפיה אירונאוטיקס ביצעה הדגמה "חיה" של מל"ט חמוש כנגד עמדה מאוישת של הצבא ארמניה. אזרבייג'אן וארמניה נמצאות בסכסוך מזוין במובלעת הארמנית הבדלנית נגורנו-קרבאך, הנמצאת בשטח אזרבייג'אן.
אזרבייג'ן מייצרת מל"טים של אירונאוטיקס
מדינת אזרבייג'ן בדקה את האפשרות לרכוש מערכות Orbiter 1K בהיקף כולל של כ-20 מיליון דולר בשנים 2017 ו-2018. המל"ט מתבסס על משפחת מטוסי האורביטר של החברה ומשמש כמל"ט משוטט לאיסוף מידע ותקיפה. הוא מסוגל לשאת חימוש נפיץ במשקל של 1-2 ק"ג. תקנות אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון אוסרות על הדגמת כלי טיס תוך שימוש בתחמושת חיה.
משרד הבטחון של אזרבייג'ן הוא לקוח חשוב של אירונאוטיקס. בחודש דצמבר 2016 דיווח משרד הביטחון של אזבייג'ן שהחברה הבטחונית הממשלתית AZAD Systems עוסקת בהרכבת מל"טים מסוג Orbiter אשר קיבלו את שם הקוד המקומי Zarba. בין השאר, המשרד מסר שהמפעל מרכיב מל"ט בשם K1-Zarba (בתמונה למעלה), אשר נראה דומה מאוד למל"ט Orbiter 1K של אירונאוטיקס, שהמשגר שלו מותקן מנושא על-גבי רכב רך או משוריין, "אשר מסוגל להשמיד את האויב בכל זמן".
אינטל השיקה בתערוכת IFA השבוע בברלין שתי סדרות חדשות של מעבדים מהדור השמיני שפותחו בהובלת מרכז הפיתוח של החברה בחיפה. המעבדים החדשים, מסדרה U – Whiskey Lake ומסדרה Y -Amber Lake, יאפשרו חיבור Wi-Fi מהיר במיוחד למחשבים ניידים דקיקים ומחשבי 2 ב-1. חברת אינטל מסרה שמחשבים המצויידים במעבדי סדרה U כוללים לראשונה חיבור Gigabit Wi-Fi המיושם באמצעות כרטיסי הרשת Intel Wireless AC. המעבדים החדשים כוללים עד ארבע ליבות ושמונה תהליכונים (threads). הם מציעים חיי סוללה של עד 19 שעות בתצורה אופטימלית. גם מעבדי סדרה Y יספקו חיבור Gigabit Wi-Fi, באמצעות מודמי Gigabit LTE של אינטל. הם יותקנו במחשבים בעובי של 7 מילימטר ובמשקל של פחות מ-450 גרם.
"המהנדסים שלנו עבדו בשיתוף פעולה קרוב עם התעשייה בכדי להבטיח שכל הרכיבים החשובים במערכת יתנהגו כהלכה", הסביר סגן נשיא אינטל העולמית, רן סנדרוביץ', סיפר שהמחשבים החדשים יעברו במבהירות בין מצבי צריכת חשמל נמוכה לבין פעולה רגילה. ניתן יהיה "להעיר" את המחשב בפקודה קולית ולבצע פעולות קוליות נוספות "כדי להגדיל את התפוקה תוך כדי תנועה". אינטל הוסיפה למעבדים החדשים את פלטפורמת Audio DSP, התומכת בשירותים קוליים רבים כגון אלקסה וקורטנה.
עולם התקשורת האלקטרו-אופטית עומד בפני מהפיכה טכנולוגית שעשויה לשנות את פני תשתיות התקשורת, באמצעות פיתוח ממשקים חשמליים המנהלים ישירות אותות אופטיים. כדי להוביל את המהפיכה, יזם האיחוד האירופי את פרוייקט plaCMOS אשר קיבל מימון בהיקף של כ-4 מיליון אירו עד לשנת 2020.
מטרת הפרוייקט היא לפתח מתג אופטי בשבב המיוצר בתהליך ייצור סטנדרטי של מוליכים למחצה, אשר מסוגל לאפנן אותות בקצב של 200Gbps. מכיוון שרוב ערוצי האיתרנט האופטיים הם בכפולות של ארבע ושל שמונה, פירוש הדבר שהשבב העתידי ישמש לבניית מקמ"ש אופטי המגיע למהירויות העברת נתונים של 800Gbps ו-1600Gbps.
האופטיקה מתעלמת מחוק מור
האיחוד האירופי בחר בחברת מלאנוקס (Mellanox) להוביל את הפרוייקט. מבחינת האיחוד, מלאנוקס היא שותפה מוצלחת אשר קיבלה עד היום את ההובלה של כ-10 פרוייקטי מחקר של האיחוד. בראש הפרוייקט עומד ד"ר אלעד מנטוביץ', ראש ענף פיתוח טכנולוגיות סיליקון חדשות בחברת מלאנוקס. בשיחה עם Techtime, הסביר מנטוביץ' שעד היום התעשייה לא הצליחה לקשר ישירות בין מעגלים אופטיים לבין מעגלים חשמליים.
מנטוביץ': "קשה מאוד לחבר בין אופטיקה מהירה מאוד לבין אלקטרוניקה מהירה מאוד. בנוסף, האלקטרוניקה חיה את חוק מור ואילו הפוטוניקה עדיין כלואה במגבלות אורך הגל של הפוטון". פירוש הדבר, שמצד אחד ניתן לייצר טרנזיסטורים בגודל של ננומטרים בודדים, אולם הרכיבים האופטיים הקטנים ביותר הם בגודל של מספר מיקרונים והפער ביניהם הוא של 3 סדרי גודל (פי 1,000).
האלקטרון משפיע ישירות על הפוטון
הפתרון שמסתמן כעת באופק הוא שימוש באפקט הפלסמוניקה (Plasmonics) שיאפשר לייצר שבב מונוליטי בתהליך ייצור סטנדרטי, הכולל מעגלים אופטיים ומעגלים אלקטרוניים המתקשרים ישירות אחד עם השני. חומר פלסמוני הוא חומר דוגמת כסף, זהב או חומרים פיאזו אלקטריים, שכאשר הם מיוצרים בשכבה דקה מאוד, האלקטרון מתנהג כמו גל אלקטרומגנטי המתפזר על פני החומר. כאשר מעבירים פוטון בחומר, התנהגותו מושפעת מהשדה האלקטרומגנטי המיוצר על ידי הפוטון.
"מכאן שבאמצעות שדה חשמלי אנחנו יכולים לשלוט על התנהגות הפוטון ולאפנן את האותות האופטיים בקצב גבוה מאוד. השדה החשמלי מיוצר על-ידי מעגל אלקטרוני הנישלט על ידי מעגל דיגיטלי המיוצר בטכנולוגיית BiCMOS, ועל-ידי כך נוצר שבב יחיד המאפשר שליטה דיגיטלית על אותות אופטיים".
שיתוף פעולה בין המובילים העולמיים בתחום הפלסמוניקה
בקבוצת plaCMOS משתתפות קבוצות מובילות באירופה בתחום הפלסמוניקה: מכון ETHz מציריך יפתח את המודולטור הפלסמוני, חברת IBM בציריך חוקרת את הייצור והתכונות האלקטרו-אופטיות החדשניות בשימוש חומרים פרואלקטריים תואמי CMOS. אוניברסיטת סארלנד מגרמניה וחברת MICRAM מפתחות משדר/מולטיפלקסר ומקלט /דה-מולטיפלקסר. מכון המחקר הגרמני IHP יהיה אחראית על ייצור שבב ההדגמה ואוניברסיטת אריסטו מסלוניקי חוקרת מבנים אופטיים מרובי שכבות.
מתג המדגים הסופי ייוצר בחברת מלאנוקס במתקן הייצור שלה ביקנעם, ובתוך כשנתיים צפויים לצאת מדגימי הטכנולוגיה הראשונים, כאשר חברת מלאנוקס מתכננת להיות הראשונה בעולם שתספק מתגים פלסמוניים מהירים למרכזי נתונים. להערכת אלעד מנטוביץ', הדבר יעניק למלאנוקס יתרון משמעותי מאוד בשוק, מכיוון שאירופה מובילה את המחקר בתחום הפלסמוניקה, ורוב הגופים המחקריים החשובים בתחום, משתתפים בקונסורציום שהיא מובילה.
חברת קולורצ'יפ (ColorChip) מיקנעם, המפתחת טכנולוגיית תקשורת אופטית, נמצאת בשלבים סופיים של מכירתה לחברה סינית תמורת כמיליארד שקל בעסקת מזומן. כך דיווח היום העיתון דמרקר. העיתון לא מסר מהו מקור הידיעה, אולם העריך שהמרוויחות הגדולות מהעסקה צפויות להיות הקרנות BRM של אלי ברקת, ו–IGP של חיים שני ומשה ליכטמן. מאז הקמתה גייסה החברה כ-100 מיליון דולר וכיום היא מעסיקה כ-200 עובדים. קולורצ'יפ הוקמה בשנת 2001 על-ידי אלי ארד, כיום סמנכ"ל הפיתוח בחברה, ועל-ידי יזמים נוספים, בהם שמעון אקהויז מייסד לומניס וסינרון ופרופ' שלמה רושין מבית הספר להנדסה באוניברסיטת תל אביב. כיום המנכ"ל הוא יגאל עזרא.
החברה פיתחה מקמ"שים אופטיים המבוססים על תהליך ייצור ייחודי בשם Ion-Exchange, המאפשר לייצר מוליכי אור בתוך זכוכית. תהליך הייצור מתבצע במתקן הייצור של החברה ביקנעם ובמפעל אריזות ובדיקות בתאילנד הנמצא בבעלותה. על-בסיס הטכנולוגיה פיתחה החברה את פלטפורמת SystemOnGlass המאפשרת לספק מודולים הכוללים כמות גדולה מאוד של רכיבים אופטיים צפופים.
בחודש מרץ השנה החברה חשפה קו מוצרים חדש המאפשר ליישם תקשורת אופטית ברשתות איתרנט המגיעה עד לקצב של 100Gbps באמצעות שימוש בלוגיקת non-return-to-zero שבה הביטוי "אפס" הוא כל מתח שאינו "אחד", ובאמצעות איפנון בטכניקת PAM4, שבה ניתן לבצע מודולציה של אמפליטודה הבמוססת על העובדה שלאות יש ארבעה מצבים שונים. הטכנולוגיה הזו מאפשרת לשדר את המידע באמצעות סיב יחד עד למרחק של 40 ק"מ.
גיוס ההון האחרון של החברה הושלם בחודש אפריל 2017, כאשר היא גייסה 17 מיליון דולר מהקרנות CIRTech ו-Scale-Up fund. הגיוס הושלם לאחר שהחברה גייסה 100 עובדים נוספים בחודשים שקדמו לגיוס, כאשר ההון שגוייש נועד להרחיב את תשתית הייצור ולגייס 50 עובדים נוספים.
חברת פולקסווגן (Volkswagen We) בונה זהות חדשה ליצרנית הרכב החדשה, כדי להפוך אותה מיצרנית מכוניות לחברה המספרת שירותי ניידות (mobility service provider). בסוף השבוע היא הכריזה על השקעה בהיקף כולל של 3.5 מיליארד אירו (כ-4 מיליארד דולר) עד לשנת 2025 בהקמת תשתית תוכנה ויכולת תוכנה פנימית שתאפשר מתן שירותי ניידות.
החזון שלנו ברור: נמשיך לייצר מכוניות מצויינות, אולם המוצרים שלנו ייהפכו בהדרגה לאבזרים דיגיטליים על גלגלים. אמר מנהל המכירות של התאגיד, יורגן סטוקמן. הלקוחות יהיו חלק מאקוסיסטמס בשם Volkswagen We, שיאפשר להם להכניס את עולמם לתוך הרכב. בין השאר, הכוונה היא לייצר ממשקים פתוחים שייאפשרו לצדדים שלישיים לשלב פתרונות תוכנה משל עצמם בתוך המערך החדש. מנהל חטיבת האסטרטגיה בתאגיד פולקסווגן, מיכאל יוסט, הסביר שהמיתוג של חברות הרכב בעתיד ייקבע על-ידי תוכנה ושירותים משלימים. "כדי להתמודד עם השינוי הזה אנחנו צריכים להמציא את המכונית מחדש".
שירות ענן ומערכת הפעלה של פולקסווגן
הדבר כולל פיתוח ארכיטקטורת IT חדשה ופשוטה יותר בתוך כלי-הרכב. התשתית הזאת תצטרך לנהל יחידות בקרה רבות ושנות, שכל אחת מהן פועלת על-גבי תוכנה ייעודית של יצרן התת-מערכת. כיום יש כ-70 מערכות מהסוג הזה במכונית ממוצעת. במסגרת הזטת מתכננת חברת פולקסווגן לתכנןן מערכת הפעלה ייעודת משל עצמה עבור מחשבי הרכב, בשם vw.OS. יורגן: "הפרדת החומרה מהתוכנה היא המהלך החשוב ביותר שיבטיח עידכוני תוכנה שוטפים, ויסייע בקידום הנהיגה האוטונומית".
החברה הודיעה שלהערכתה שנת 2020 צפויה להיות שנת תפנית של פולקסווגן: עד היום היא מכרה 1.5 מיליון ערכות שהוספתן לרכב מאפשרת לקשר אותו לאינטרנט. החל משנת 2020 כל המכוניות שייוצרו על-ידי פולקסווגן יהיו מקושרות לאינטרנט. "החל מ-2020 יצטרפו לעולם ה-IoT כ-5 מיליון מכוניות חדשות בשנה". במקביל, פולקסווגן מערכנת את ההסכמים שלה עם היבואנים והמפיצים בעולם, באופן שישאפשר לה ליצור קשר ישיר עם לקוחות הקצה.
תיאור סכמטי של אסטרטגיית Volkswagen We
התשתית שעליה תתבסס החברה במתכונת החדשה היא פלטפורמת ענן שפולקסווגן תקים בשם One Digital Platform. היא תשמש כדי לקשר את המכונית, את הלקוח ואת ספקי השירות. מנהל תחום המוביליטי בפולקסווגן, כריסטוף הרטונג, אמר שפלטפורמת ODB כבר נמצאת בפיתוח בשיתוף פעולה בין כל המותגים של קבוצת פולקסווגן. "אנחנו מחפשים תמיכה נוספת מגופים חיצוניים, ובקרוב נכריז על שיתופי פעולה והפרוייקטים בתחום הזה".
2,000 מכוניות חשמליות חונכות את פרוייקט We Share
ביחד עם ההכרזה על הקמת חטיבת תוכנה ופיתוח מערכת הפעלה לכלי-רכב, חשפה פולקסווגן את שירותי המוביליטי שהיא מתחילה להקים. המותג הראשון במסגרת מערך האקסיסטם החדש הוא We Share. ZVU זהו שירות רכב שיתופי שיתחיל לפעול בברלין ברבעון השני של שנת 2019 ויתבסס על 1,500 מכוניות חשמליות מדגם e-Golf שאליהן יצורפו בהמשך 500 מכוניות חשמליות מדגם e-up.
השירות יופעל על-ידי חברת UMI Urban Mobility International, שהיא חברה בת של פוקלסווגן שתנהל את שירותי הרכב השיתופי של התאגיד. מנכ"ל החברה, פיליפ רט, אמר שעל-פי התחזיות השמרניות ביותר, הביקוש לשירותי רכב-לפי דרישה צפויה לעלות בקצב של 15% בשנה. "אנחנו נמשיך לפתח את השירות הזה לקהלים נוספים". לאחר ברלין, פולקסווגן מתכננת להשיק שירותי We Share בערים נוספות בגרמניה. החל משנת 2020 היא תרחיב אותו לערים גדולות במדינות אחרות באירופה ובצפון אמריקה, תוך התמקדות בערים שאוכלוסייתן מונה לפחות מיליון תושבים.
מפיצת הרכיבים הגלובלית Digi-Key הרחיבה בשנה האחרונה את פעילותה בתחום האוטומציה התעשייתית (Industrial Automation) והוסיפה 14,000 רכיבים חדשים לפורטפוליו הרכיבים שלה בתחומים כמו חיישנים, כבלים, אבזרי בטיחות, פתרונות ניטור ובקרה, ממסרים (Relays), מתגים, בקרים ועוד. החברה מסרה השבוע שבמנסף לספקים תעשייתיים ותיקים אצלה, כמו OMRON, TE, Panasonic, Molex ואחרים, היא הוסיפה למלאי 15 קווי מוצר חדשים מיצרנים כמו Altech, SICK, IDEC, Carlo Gavazzi ו-Belden.
"אנחנו רוצים להיות מקור לכל מוצרי ה-IA שהלקוחות זקוקים להם", אמר מנהל תחוטם פתרונות האוטומציה התעשייתית ב-Digi-Key, אריק וונדט. "תעשיית האוטומציה התעשייתית היא תעשייה עצומה המשלימה את התחומים שבהם אנחנו פעילים כיום והיא מהווה מרכיב קריטי בפיתוח ובבניית מפעלי ייצור בהתאם לרעיון ה-Industry 4.0". במקביל להרחבת המק"טים והמלאי בתחום, החברה חשפה לאחרונה אתר אינטרנט ייעודי לתחום האוטומציה התעשייתית, הכולל מידע גרפי רב והתאמה לאבזרים ניידים (mobile-friendly), כדי לאפשר השלמת הרכישה תוך כדי תנועה, ולא רק מהמשרד.
חברת Digi-Key Electronics, שהמטה שלה פועל מהעיירה Thief River Fallsבמינסוטה, ארה"ב, היא מפיצה כלל-עולמית מורשית של רכיבי אלקטרוניים המספקת כ-6.8 מיליון מוצרים של כ-750 יצרנים, שמתכום כ-1.4 מיליון רכיבים נמצאים אצלה במלאי וזמינים למשלוח מיידי. החברה מספקת משאבים נוספים למהנדסים, בהם EDA וכלי תכנון, גיליונות נתונים, תכנוני ייחוס, תכנים להעמקת הידע וההכשרה ועוד.
חברת זיילינקס (Xilinx) רכשה את חברת הסטארט-אפ DeePhi Technology מהעיר בייג'ינג. חברת דיפ-פיי מתמחה בייעול אלגוריתמים של מערכות לימוד עומק. החברה עוסקת בדחיסה של הרשתות ופיתחה יכולות אופטימיזיצה של רשתות נוירוניות באמצעות "גיזום" (pruning), שהיא טכניקה לצמצום ענפי משנה מיותרים בעץ קבלת ההחלטות של האלגוריתם.
מאז הקמתה בשנת 2016, פיתחה החברה את טכנולוגיית הבינה המלאכותית שלה על-גבי רכיבי FPGA של חברת זיילינקס, אשר נכנסה בחודש מאי 2017 לשותפות בחברה באמצעות השקעת הון. לא נמסרו פרטים על היקף העיסקה. חברת דיפ-פיי מעסיקה כיום כ-200 עובדים, שימשיכו לעבוד ממשרדי החברה הנוכחיים. מנהל תחום התוכנה בחברת זיילינקס, סאליל ראג', אמר שזיילינקס תמשיך להשקיע בחברה, כדי לממש את החזון המשותף של שתי החברות של "האצת יישומי לימוד מכונה בענן ובמכשירי הקצה".
חברת דיפ-פיי הוקמה על-ידי ארבעה חוקרים מאוניברסיטת צ'ינגואה הסינית ומאוניברסיטת סטאנפורד, אשר התמחו בתחום הבינה המלאכותית. החברה חשפה לראשונה את הטכנולוגיה שלה בכנס FPGA2017, כאשר היא הראתה שהרצת האלגוריתם שלה על-גבי FPGA משפר את יעילות העיבוד הקולי (speech recognition) פי 43 בהשוואה ל-CPU ופי 3 בהשוואה ל-GPU. הפתרון היה חסכוני בהספק ביחס של פי 40 ביחס לעיבוד מבוסס CPU ופי 11 בהשוואה לעיבוד מבוסס GPU.
מבחינת זיילינקס מדובר בהשקעה מעניינת מאוד, שכן דיפ-פיי מאפשרת לה לשווק את הרכיבים המתיכנתים לשווקים חדשים לגמרי, שבהם נמכרים מוצרים שעד היום לא היו מבוססים על רכיבי FPGA בגלל שיקולי עלות. במסגרת המאמץ להיכנס לשווקים חדשים, חשפה החברה לפני כחודשיים את ערכת הפיתוח ZCU104 Evaluation Kit (בתמונה למעלה) ליישומי ראיית מכונה.
הערכה מבוססת על רכיבי Zynq UltraScale, MPSoC EV, מעבד גרפי ממשפחת Mali ומעבד יישומים מבוסס ARM Cortex-A53. היא גם כוללת את תוכנת עיבוד התמונה reVISION. הכרטיס מיועד לאפשר פיתוח מיידי של יישומי ראייה משובצים, כמו מערכות עזר לנהג (ADAS), ראיית מכונה, מערכות ראייה מרובדת (Augmented Reality) ועיבוד תמונה במיכשור רפואי.
ביום שני, ה-3 בספטמבר 2018 יתקיים מפגש ההתנעה של המאגד החדש "עיבוד מידע ברכב אוטונומי" אשר מוקם על-ידי רשות החדשנות. המפגש יתקיים במשרדי רשות החדשנות, ברחוב הירדן 4 בקריית שדה התעופה. מוזמנים אליו נציגי חברות תעשייתיות, מוסדות אקדמיים ומוסדות מחקר שיש להם עניין להצטרף למאגד. מטרת המאגד היא לפתח פלטפורמה גנרית חסכונית בהספק המורכבת מחומרה ומתוכנה המאפשרת להפעיל אלגוריתמים של היתוך מידע, למידה, ניתוח מודעות מצבית והתמצאות במרחב, על מנת לאפשר יכולת נהיגה אוטונומית בסביבה אורבנית.
כעת המאגד מובל על-ידי חברת סיווה מהרצליה ועל-ידי חברת אלביט מערכות. הפעילות המרכזית של המאגד מתוכננת להתמקד במספר תחומים: פיתוח פלטפורמת חומרה/תוכנה משובצת מחשב (Embedded) להאצת ביצועים של אלגוריתמים רלוונטיים (היתוך מידע, למידת מכונה, מודעות מצבית והתמצאות במרחב). פיתוח אלגוריתמים לפיענוח תמונה בזמן אמת באמצעות הנתונים המתקבלים מחיישני הרכב, הפקת תובנות ופיתוח שיטות אימון לאלגוריתמים של לימוד מכונה ומדידת ביצועים לאלגוריתמים.
מיצרני חיישנים ועד יצרני רכיבים
השותפים הפוטנציאליים למאגד הם גופים הפיעלים כיום כמעט בכל התחומים הקשורים לרכב אוטונומי: מפתחי חיישנים לתחום הרכב בעלי יכולת עיבוד המידע המתקבל מהסביבה, יצרני רכב או ספקי שבבים לתחום הרכב האוטונומי, מפתחי תוכנה למיפוי והבנת הסביבה (כמו למשל SLAM), חברות המפתחות מעבדים או מאיצים לתחום הרכב האוטונומי ויצרני חומרה ו/או שבבים ייעודיים לעיבוד נתונים ברשתות נוירוניות. המאגד יפעל במסגרת תוכנית מגנ"ט של רשות החדשנות במתכונת של שיתוף פעולה בין תאגידים תעשייתיים ומוסדות מחקר אקדמיים, לביצוע מו"פ של טכנולוגיות גנריות טרום תחרותיות.
במקביל לתוכנית הזאת, פועלת רשות החדשנות מול משרד התחבורה במטרה לייצר רגולציה שתאפשר לבצע ניסויים ברכב אוטונומי והטמעת טכנולוגיות חדשות. יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבום, אמר שכדי לעלות רכב אוטונומי על הכביש צריך את אישור הרגולטור במשרד התחבורה. "ברגע שאנחנו מייצרים רגולציה יותר מתקדמת, שתדע לעבוד עם טכנולוגיות חדשות, אנו פותחים פתח לחברות הטכנולוגיה לבצע ניסויים שלא היו אפשריים בעבר".
לאחר הכנות רבות, נסגר מכרז הטילים האוסטרלי ובעקבותיו נחתם ההסכם להקמת חברה בת של רפאל (Rafael) באוסטרליה, אשר תייצר טילים עבור הצבא האוסטרלי. שרת ההגנה האוסטרלית מאריס פיין, ושר התעשיות הביטחוניות של אוסטרליה, כריסטופר פיין הכריזו היום (ד') שרפאל נבחרה לספק לצבא היבשה של אוסטרליה טילי נ"ט אלקטרו-אופטיים מדגם Spike LR2, אשר ישולבו במשגר ייעודי על-גבי נגמ"שים מסוג Boxer של חברת ריינמטל, אשר הצבא האוסטרלי ירכוש בשנים הבאות.
בעקבות הזכייה במכרז, הושקה היום חברה חדשה שהוקמה על-ידי רפאל וחברת Varley האוסטרלית. החברה פועלת מהעיר מלבורן. היא נקראת VRA – Varley-Rafael, ותהיה אחראית על ייצור טילי הספייק המיועדים לצבא האוסטרלי. שרת ההגנה האוסטרלית אמרה שטילי ספייק, "הם טילי הנ"ט המונחים הטובים ביותר עבור הבוקסר, ויעניקו לו את הטווח והקטלניות הנדרשים בכדי להילחם ולנצח בשדה הקרב".
מנכ"ל רפאל, יואב הר-אבן, רמז שיש לחברה כוונות להתחרות על פרוייקטים נוספים באוסטרליה: "הבחירה בטילי ספייק מהווה צעד משמעותי וחשוב עבור רפאל בשוק הביטחוני האוסטרלי". בין השאר, רפאל מנסה למכור לאוסטרליה מערכות הגנה מורכבות, ובהן מעיל רוח, מיירטי מערכת ההגנה בפני טילים כיפת ברזל, מערכות הגנה כנגד טילי טורפדו ועוד.
הנגמ"ש החדש ריינמטל בוקסר של צבא אוסטרליה, שעליו יותקנו טילי ספייק
הטיל ספייק LR2 הוא בעל טווח של עד 5.5 ק"מ (בשיגור קרקעי), המהווה הארכת טווח של כ-35% מהגרסה הקודמת של טיל זה. בירי ממסוק-קרב, הטווח של הטיל מגיע עד 10 ק"מ, כשהוא נישלט באמצעות ערוץ תקשורת אלחוטי. כמו שאר הטילים במשפחת הזו, ספייק LR2 הוא טיל רב-משימתי בעל יכולת פגיעה במגוון רחב של מטרות. הטיל שוקל 12.7 ק"ג בלבד ומותאם לירי ביבשה, באוויר ובים. טילי ספייק נמצאים כיום בשימוש מבצעי בצה"ל וצבאות רבים בעולם. עד היום מכרה רפאל כ-30,000 טילים ממשפחת ספייק ל-30 מדינות. לאחרונה היא זכתה בחוזה לאספקת כ-1,000 טילי גיל-2 (הכינוי הצה"לי של ספייק) לצה"ל.
חברת VRA תעסיק בשלב הראשון כ-70 עובדים מקומיים שיעסקו בייצור הטילים. על-פי התוכנית של רפאל, היא תהיה אחראית על הטיפול בפרוייקטים עיתדיים נוספים שהחברה עשויה לזכות בהם באוסטרלי.ה להערכת רפאל במקרה כזה היא עשויה לצמוח להיקף של כמה מאות עובדים.
חברת טקטרוניקס (Tektronix) הרחיבה את ביצועי משפחת נתחי הספקטרום RSA500 עם תוספת של שני נתחים חדשים, RSA513A לתדרי 13GHz, ו-RSA518A לתדרי 18GHz. משפחת RSA500 היא קבוצה של נתחי ספקטרום זמן-אמת המופיעים במארז נייד ומוקשח שניתן להתחבר אליו באמצעות USB.
הם מיועדים לביצוע מדידות שטח מדוייקות, כמו למשל מדידות Ku של מערכות מכ"ם, בדיקת תחנות בסיס 5G LTE וביצוע מדידות של ציוד צבאי של נזקי קרינה (RADHAZ) או מדידות של רמת הדממת האלחוט (EMCON) בציוד. המכשיר מאפשר לשדר את נתוני ה-I & Q אל מחשב חיצוני לצורך ניתוח התיפקוד של הציוד האלחוטי. הוא מקליט את הנתונים שאסף ומאפשר להריץ אותם מחדש לצורך ניתוח התוצאות.
משפחת נתחי הספקטרום RSA500 מספקת רוחב פס של 40MHz בזמן-אמת. המכשירים מנוהלים באמצעות תוכנת SignalVu, אשר אחראית על ניהול כל נתחי הספקטרום זמן אמת של טקטרוניקס. החברה הגדירה 26 תוספות מיוחדות לתוכנה, אשר מכסות את תחומי ניתוח האפיון, ניתוח פולסים, Bluetooth 5 וניתוח אותות תקשורת מסחריים. כדי להקל על ניתוח ועיבוד מדידות השטח, המכשיר כולל מפה ו-GPS פנימיים, הממקמים את המדידות בנקודה הגיאוגרפית המדוייקת ומקילים על ניתוח התוצאות.
בתמונה למעלה: מקמ"ש מיקרוגל של סיקלו שהותקן על-ידי DigitalC בארה"ב
שתי החברות הישראליות סקיפיו (Sckipio) וסיקלו (Siklu) ביצעו פרוייקט יוצא דופן בעיר קליבלנד, אוהיו, שנועד לספק תקשורת אינטרנט מהירה לתושבים שאינם מחוברים לאינטרנט. הן שילבו את טכנולוגייות התקשורת האלחוטית EtherHaul של חברת סיקלו מפתח תקווה ביחד עם המודם המיוחד של חברת סקיפיו מרמת-גן, הפועל בטכנולוגיית Gfast ומסוגל להביא לבתים תקשורת במהירות של סיב אופטי על-גבי צמד כבלי נחושת סטנדרטיים. הפרוייקט בוצע במרכז העירוני של קליבלנד, אוהיו, ביחד ביחד עם העמותה האמריקאית DigitalC הפועלת לצמצום הפער הדיגיטלי בארצות הברית ואספקת אינטרנט מהיר לאוכלוסיות מנותקות.
הבעיה המרכזית היא שבאיזורים העירוניים המנותקים קשה מאוד להתקין כבלים או סיבים אופטיים: הדבר יקר מאוד, ממושך מאוד וחברות התקשורת לא ממהרות להתקין תשתיות יקרות באיזורים שבהן האוכלוסיה חלשה. הפתרון שגובש באמצעות שתי החברות מבוסס על משדרי mmWave של חברת סיקלו, אשר מתחברים מצד אחד אל תשתית הסיבים האופטיים, ומפיצים את התקשורת באמצעות משדרים אלחוטיים אל הרחובות והבתים הסמוכים. מכיוון שסיקלו מייצרת מקמ"שים הפועלים בתצורת נקודה לנקודה (PtP) ונקודה למספר נקודות (PtMP), ניתן להשתמש בהן ליצירת רשת תקשורת מקומית שכונתית.
ביצועים של סיב אופטי
ברמת הבניין, הרשת האלחוטית מביאה תקשורת בקצב של עד 10Gbps. בנקודה הזטת נמצא מודם Gfast של סקיפיו: מצד אחד הוא מתחבר אל המקמ"ש האלחוטי, ומהצד השני הוא מפיץ את השידורים אל הדירות בתוך הבניין, באמצעות כבלי הנחושת הקיימים. בהודעה של שתי החברות אתמול נמסר שהן הצליחו לספק לבתים תקשורת בקצב הורדה של עד 650Mbps וקצב העלאת נתונים של עד 160Mbps. מדובר בנתון יוצא דופן, לאור העובדה שקצב התקשורת הממוצע של הבתים בארצות הברית הוא כיום כ-20Mbps בלבד. למעשה, החברות מגדירות את הפתרון כ-Fiber-like Solution.
יחידת הפצת Gfast ל-24 דירות שפותחה על-ידי סקיפיו ו-HFR הקוריאנית
ביטול יזום של רעשים בכבל הנחושת
חברת סקיפיו הוקמה בתחילת 2012 על-ידי קבוצה של מהנדסים שעבדו בעבר באורכית ולאחר מכן ייסדו את חברת CopperGate, שנמכרה ל-Sigma Designs. החברה מתמקדת בפיתוח וייצור ערכות שבבים המיישמות את תקן Gfast לאספקת תקשורת מהירה על-גבי כבלי נחושת. הבעיה המרכזית שבה היא מטפלת היא של הפרעות הדדיות הנוצרות על-ידי אותות בתדרים גבוהים. ליבת הטכנולוגיה מבוססת על ביצוע חישוב מסוג Vectoring: המעבד ביחידת ההפצה מחשב את ההפרעות ההדדיות שקווי התקשורת מייצרים בסביבתם הקרובה, ומורה למודם בבית כיצד לבטל את ההפרעות באופן אקטיבי על-מנת לקבל אות נקי.
מאז הקמתה החברה גייסה 50 מיליון דולר, כאשר בחודש מאי האחרון היא גייסה 10 מיליון דולר בהשתתפות MegaChips ו-Intel Capital. בחודש אוקטובר 2017 היא שברה שיא תעשייתי עולמי, כאשר הדגימה יכולת העברת נתונים בצמד חוטי נחושת בקצב העלאת נתונים של יותר מ-3.1Gbps וקצב הורדת נתונים בקצב של 900Mbps, באמצעות ערכת השבבים שלה SCK23000. סקיפיו היא החברה הראשונה בעולם שהשיגה את התוצאה הזאת.
תשתית מיקרוגל אורבנית
חברת סיקלו נחשבת לאחת המחלוצות העולמיות בתחום מערכות התקשורת המילימטריות לתאים אורבניים. המוצרים של החברה מיוצרים בישראל, בעיקר בחברת פלקס, ועד היום החברה סיפקה יותר מ-60,000 מקמ"שים ללקוחותיה בעולם. החברה פועלת קבוצת תדרי מיקרוגל מיוחדת: פס E-band בתדרי 81GHz-86GHz, 71GHz-76GHz ו-92GHz-95GHz, ופס V-band בתדרי 57GHz-66GHz. כאשר פס תדרי ה-E מיועד לשידור וקליטה לטווח רחוק של עד מספר קילומטרים, ופס תדרי ה-V מיועד לטווח קצר של כמה מאות מטרים.
החברה הוקמה לפני כ-10 שנים על-ידי יוצאי יחידה טכנולוגית של צה"ל ומעסיקה כיום כ-85 עובדים. המוצרים שלה מיוצרים בישראל, בעיקר בחברת פלקס, ועד היום היא סיפקה יותר מ-60,000 מקמ"שים ללקוחות בעולם. בתחילת החודש היא הכריזה על מקמ"ש PtP חדש בפס V-band המגדיל את טווח השידור והקליטה ב-50% באמצעות עבודה בתדרי 64GHz-71GHz שבהם נחלשת השפעת בליעת האנרגיה על-ידי אטומי החמצן, האחראים להגבלת טווח השידורים בתדרים הקרובים ל-60GHz.
חברת אנלוג דיווייסז (Analog Devices) הכריזה על מייצב מתח ממותג חדש מדגם ADP5138 הפועל בתדר של 3.2MHz ומיועד לשימוש בעיקר בתעשיית הרכב. הממיר כולל ארבע יציאות ובנוי במתודולגיה חדשה הכוללת שימוש בתדר קבוע, מגבלת זרם שיא וארכיטקטורת PWM המפחיתה את ההפרעות האלקטרומגנטיות הסביבתיות.
המייצב מספק מתח מינימלי של 0.8V וזרם קבוע של עד 1A בכל אחת מהיציאות. בנוסף, הרכיב כולל יציאת LDO לאספקת מתח לרכיבים הרגישים לרעשים, המספקת ביצועי רמת רעש של 20µVRMS from 10Hz to 100kHz. הרכיב מיע במארז LFCSP בגודל של 4 מ"מ על 4 מ"מ, המותאם ליישומים עבור תעשיית הרכב, מערכות תעשייתיות ומיכשור.
תדר המיתוג הפנימי של הממיר הוא כאמור 3.2MHz, אולם ניתן לסנכרן אותו אל שעון חיצוני הפועל בטווח התדרים 2.8MHz-3.5MHz. השימוש בתדר מיתוג גבוה מקטין את גודל הרכיבים החיצוניים וצמצם את הגודל הכולל של המעגל. ארבעת המייצבים ברכיב (four buck regulators) פועלי בהפרשי פאזה של 90 מעלות זה מזה, לצמצום זרמי האדווה בכניסה, גודלו של הקבל בכניסה וההפרעות האלקטרומגנטיות של המערכת.
רכיב ADP5138 עוקב אחר מתחי הכניסה והיציאה, ומספק הגנה בפני תופעת זרם כניסה גבוה מדי או נמוך מדי, ומספק אות power-on reset בהתאם למצב שהוא מנטר. הגנות נוספות כוללות הגנה בפני זרם-יתר ובפני התחממות-יתר של הרכיב.
חברת סינופסיס (Synopsys) הכריזה על גרסה חדשה של תוכנת Seeker, לבדיקת אבטחת מידע אינטראקטיבית של יישומים (Interactive Application Security Testing). החברה מסרה שהיא ביצעה שינויי עומק משמעותיים כדי לאפשר פיתוח במתכונת DevSecOps, שבה שיקולי אבטחה מהווים מרכיב מרכזי בפיתוח כבר משלבי ההתחלה. ה-Seeker מנטר יישומי web במהלך מחזורי בדיקה המתבצעים לפני שלב הייצור, ומזהה באופן אוטומטי אם חולשות (vulnerabilities) בקוד ניתנות לניצול לרעה בפועל.
המטרה של Seeker היא לצמצם את סיכוני אבטחת המידע בלולאת משוב קצרה, כפתרון משלים לבדיקות מסוג DAST – Dynamic Application Security Testing ובדיקות המתבצעות בשלב מאוחרים ודורשות לעיתים קרובות מחזורי בדיקה ייעודיים ותהליך ידני של אימות תוצאות ומיון ראשוני. בכדי לטפל בסיכוני תלות בתוכנה, Seeker משלב את תהליך Black Duck Binary Analysis (לשעבר Protecode SC) המאבחן באופן אוטומטי נקודות תורפה ידועות וקונפליקטים של רישוי ברכיבי קוד פתוח. בנוסף, Seeker מספק מעקב אחרי נתונים רגישים בכדי להשיג ציות לתקנים כמו PCI DSS ו-GDPR.
"פתרון Seeker מתוכנן באופן ספציפי עבור ארגונים המאמצים DevOps וממנפים אוטומציה בכדי לספק ללקוחות שיפורים שוטפים בתוכנה", אמר אנדראס קולמן, מנכ"ל קבוצת ה-Software Integrity בסינופסיס. "ניטור שוטף, דיוק והכוונה מבוססת הקשר, מאפשרים ל-Seeker לבטל את האלמנטים הידניים של בדיקות אבטחת מידע". בין התכונות המרכזיות בגרסה 2018.07:
אימות אקטיבי של חולשות בקוד: האימות מושג באמצעות טכנולוגיה מוגנת בפטנט שמפעילה מחדש בקשות HTTP-S מקוריות עם פרמטרים פגועים ומנטרת את זרימת הנתונים שנוצרת ביישום כתוצאה מבקשות אלה.
מעקב אחר נתונים רגישים: Seeker מזהה ועוקב אחרנתונים דוגמת מספרים של כרטיסי אשראי, שמות משתמש וסיסמאות, בכדי להבטיח שהם מטופלים באופן מאובטח ולא מאוחסנים בקובצי לוג או מסדי נתונים עם הצפנה חלשה.
אינטגרציית CI/CD: הכלי מתאים באופן רציף לתוך CI/CD pipelines עם התקני פלאג-אין ילידיים ו-web APIs קלים לשימוש עבור מעקב אחרי שגיאות תוכנה, build וכלים לאוטומציה של בדיקות. Seeker תומך בארכיטקטורות יישומים תקניות מבוססות מחשוב ענן ומיקרו-שירותים (microservices). ניתן להגדיל את היקפו כך שיתאים לדרישות של ארגונים גדולים.
חברת Skyworks Solutions מקליפורניה, רכשה בסוף השבוע את חברת הפאבלס Avnera Corporation תמורת 425 מיליון דולר, שמהם היא שילמה 405 מיליון דולר במזומן ותשלם עד סוף השנה עוד 20 מיליון דולר בהתאם לעמידה באבני דרך.
חברת סקייוורקס מתמחה בפיתוח וייצור שבבי תרשוקת אנלוגיים אלחוטיים, והלקוחה הגדולה ביותר שלה היא חברת אפל, שלה היא מספקת רכיבי RF למכשירי הטלפון שלה. לפני שנתיים דיווחה טאואר-ג'אז הישראלית שבקייוורקס היא אחת מחמש הלקוחות הגדולים ביותר שלה, עבורה מייצרת טאואר מודולי תקשורת אלחוטיים הכוללים מגבר הספק ומתג RF בשבב יחיד.
חברת אבנרה מאורגון הוקמה בשנת 2004 וגייסה עד היום כ-78 מיליון דולר. החברה מתמחה בפיתוח רכיבי אותות משובצים (אנלוג ודיגיטל) בעלי הספק נמוך מאוד הנמכרים בתצורה של Analog System on Chip. פלטפורמת ASoC של החברה כוללת יחידה אנלוגית לקליטת אודיו, מעבד אותות, ממשק תקשורת אלחוטית, יחידת בקרת הספק, מודול אותות מעורבים ומודול RF – הכל ברכיב יחיד. הפיתוח הביא ליצירת 100 פטנטים חדשים. בין לקוחות החברה: הרמן, פיליפס, פיוניר, פנאסוניק, סאמסונג, סוני ועוד.
המסר הרועם של הפיקוד הקולי
העיסקה מרחיבה את משקלה של סקייוורקס בשוק ה-IoT, ובמיוחד בשווקים הצומחים של מוצרים המבוססים על שליטה באמצעות עיבוד קול וחיישנים. חברת סקייוורקס מתכוונת לנתב את הטכנולוגיה החדשה לשימוש ברמקולים ומיקרופונים בעלי בינה מלאכותית, עוזרים אישיים, ממשקים חכמים למשחקי מחשב, אוזניות אלחוטיות ועוד. להערכת החברה, העיסקה מכניסה אותה לשוק יעד חדש בהיקף כולל של כ-5 מיליארד דולר.
"הקול נעשה ממשק מרכזי בתחום הבינה המלאכותית והאינטרנט של הדברים", אמר נשיא ומנכ"ל סקייוורקס, ליאם גריפין. "אנחנו מתכננים לנצל את הידע של אבנרה כדי לחזק את מעמדנו בשווקים כמו שוק הרכב, שוק ה-IoT, הבעת האוטומטי והשוק הצרכני". העיסקה קשורה להיחלשות השוק המרכזי של סקייוורקס, שהוא שוק הסמארטפונים (בתמונה למעלה).
סקייוורקס נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של 16.4 מיליארד דולר. מכירותיה ברבעון האחרון (שהסתיים ביוני) הסתכמו בכ-894 מיליון דולר, בהשוואה לכ-901 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. מדובר בבלימת הצמיחה של החברה, שבשנת 2017 כולה צמחו מכירותיה ב-24% בהשוואה לשנת 2016. מתוך זה, 70% ממכירותיה מתבצעות ליצרניות טלפונים ורק 30% הן מכירות לשווקים שאינם מובייל. וזה המרכיב בעל הצמיחה של החברה. על הרקע הזה ניתן להניח שעיסקת הרכישה של אבנר, היא עיסקת הצלה שנועדה לצמצם את תלותה של סקייוורקס בשוק רווי שאינו צומח.
הסדנא האירופית הנודדת של חברת STMicroelectronics בתחום בקרת המנועים באמצעות המיקרו-בקרים STM32, מגיעה לתל-אביב ביום ד', ה-17 באוקטובר 2018. מדובר בסדנא מעשית של יום אחד המכשירה את המפתחים להשתמש בערכת הפיתוח החדשה STM32 Motor Control SDK v5.x. הערכה משמשת כדי לאפיין, לשלוט ולכוון מנועי BLDC תלת-פאזיים המחוברים אל לוח הבקרה באמצעות המיקרו-בקר STM32F303 MCU ודרגת ההספק הגבוה STSPIN830.
ההשתתפות בסדנא דורשת ידע בסיסי בנושא מנועי BLDC/PMSM, ובנושא Field Oriented Control, והגעה עם מחשב לפטופ שעליו מותקנת תוכנה שתימסר למשתתפים עם המייל המאשר את השתתפותם. הסדנא מחולקת לשני חלקים: בבוקר תתקיים הרצאת מבוא על מוצרי הבקרה וכלי הפיתוח של ST ומיד לאחריה ייערכו ייערכו שלוש הדרכות על השימוש ב-ST Motor Profiler, השימוש בכלי התכנון Motor Control Workbench PC ותכנון בעזרת STM32CubeMX ו-TrueSTUDIO.
לאחר ארוחת צהריים ייערכו סדנאות נוספות בתחומים כמו השימוש בספריות API, אינטגרציה של IP נוספים בתוך הפרוייקט, בקרת וכיוונון התכנון והמנועים והצגת פתרונות תחום דרגת ההספק.
ההשתתפות סדנא היא ללא תשלום, אך דורשת רישום מוקדם וקבלת אישור.
חברת קומטקט מיבנה (Commtact) מפתחת פלטפרומת תקשורת צבאית אוניברסלית, המבוססת על מעגל ליבה אחיד הכולל FPGA ו-DSP, ומספקת את כל צורכי התקשורת הצבאית מרמת החייל הבודד ועד הרכב המקושר והפלטפורמה הרובוטית המוטסת (מל"ט). כך נודע ל-Techtime בראיון עם המנכ"ל הנכנס של החברה, אריאל קנדל (בתמונה למעלה). חברת קומטקט פועלת במתכונת ייחודית. היא נמצאת בבעלות חברת אירונאוטיקס, שרכשה אותה בשנת 2004, אולם פעילותה עצמאית לחלוטין, מכיוון שהיא מספקת ציוד קריטי לחברות ישראליות הנחשבות למתחרות של אירונאוטיקס, כמו התעשייה האווירית, אלביט ורפאל.
"קיים בידוד מוחלט", קנדל מסביר. "אני מדווח לדירקטוריון על מספרים ולא על התכולה של העסקאות". קנדל הצטרף לחברה בשנת 2015, ובחודש מרץ השנה מונה למנכ"ל קומטקט. "אנחנו נמצאים ברוב המל"טים הישראליים בצורה כזו או אחרת. אם כערוץ ראשי, כערוץ תקשורת משני או כמטעד". חברת קומטקט מפתחת ומייצרת מערכות תקשורת RF דיגיטליות במגוון תדרים, מערכות ניידות בפס רחב ופתרונות הצפנת והגנת סייבר לתקשורת. המערכות מיועדות לשימוש בכלי-טיס, טילים, כלי-שיט ויישומים נוספים, ותומכות גם בשידור וקליטה של ערוצי וידאו.
כל חייל הוא משדר
לאחרונה החברה חשפה שני מוצרים חדשים: מקמ"ש Mini-Micro Data Link בשם M2DLS המספק יכולת תקשורת נתונים דיגיטלית עבור פלטפורמות זעירות וסנסורים רגישים לגודל ומשקל. הוא תומך בעד 6 אנטנות בו-זמנית, שוקל 60 גרם בלבד וזמין לשימוש כמסוף נתונים מוטס וכמסוף נתונים קרקעי. בתחילת השנה היא חשפה מערכת Point to Multi-Point חדשה, המאפשרת לשרת פלטפורמות שונות ומייצרת תקשורת לטווח של עד 120 ק"מ ב-360 מעלות.
מה הן המגמות המרכזיות התחום התקשורת צבאית?
קנדל: "יש כיום נושא המטריד את כל תעשיית התקשורת הביטחונית: בעוד שבחמש השנים האחרונות התקשורת האזרחית דוהרת קדימה ומאמצת כיום את טכנולוגיות הדור החמישי, כיום התקשורת הבטחונית מנסה לרדוף אחר השוק האזרחי, לאמץ טכנולוגיות המגיעות ממנו ולהקשיח אותן. גם אופי התקשורת הצבאית השתנה: בעבר, למשל, התמקדנו בתקשורת אוויר/אוויר או אוויר/קרקע. כיום אנחנו פותחים את הטכנולוגיה לכל מקום שיש בו צורך: ספינות, כלי-רכב, כלים בלתי מאויישים וכמובן החייל הבודד".
מקמ"ש M2DLS החדש של חברת קומטקט
טכנולוגיה מהפכנית לצבא המקושר
"בתוך 4-5 שנים תהיה על כל חייל לפחות יחידת תקשורת אחת. רעיון ה-IoT זולג לעולם הצבאי, וכולם רוצים לראות מה החייל רואה ומה הוא מרגיש. זה הכיוון של התעשייה ולשם קומטקט צריכה ללכת. לכן נכנסנו לתהליך פיתוח של קו המוצרים הבא שלנו, במטרה לספק ליבה טכנולוגית אחת שממנה ניתן לייצר מוצרים שונים, בגדלים שונים ולצרכים שונים. אנחנו מדברים על טכנולוגיית תקשורת חדשה, שתהיה גנרית ותתמוך בכל צורכי הצבא המקושר העתידי". הטכנולוגיה החדשה שהחברה מפתחת תתבסס על מודם ליבה שהחברה מפתחת כיום, שממנו יהיה ניתן לגזור ביצועים המותאמים למתארי פעילות שונים, כמו למשל תקשורת קצרת טווח או תקשורת ארוכת טווח, תקשורת בסביבה אורבנית, תקשורת במרחבים פתוחים ועוד.
מדובר עדיין בטכנולוגיה סודית, אולם קווי המתאר הכלליים שלה מבוססים על שימוש במעבד DSP לצורך דגימת והזרמת וידאו ויישומי זמן אמת, ועל שימוש ברכיב FPGA שישמש כמוח המרכזי המנהל את המקמ"ש, כאשר שניהם מופיעים ביחד על-גבי כרטיס יחיד. הטכנולוגיה כוללת מעטפת הגנת סייבר, המבוססת על העובדה שבניגוד לעבר שבו מערכות התקשורת הצבאיות היו מבודדות מהמערכות האזרחיות, כיום כל תשתית תקשורת צבאית מגיע בסופו של דבר אל רשתות תקשורת מחשבים.
ייצוא באמצעות הלקוחות הישראלים
לטכנולוגיה החדשה יש עוד דרישה שהיא ייחודית לעולם התקשורת הצבאית: בניגוד לשוק האזרחי שבו הרגולציה מבוססת על סטנדרטים ידועים, בעולם התקשורת הצבאית לכל מדינה יש דרישות ייחודיות, שלא תמיד ניתן להכיר אותן מראש. הפלטפורמה החדשה צריכה להיות מספיק גמישה כדי להתמודד עם המצב הזה.
כיום פועלת קומטקט במתכונת של ייצור מעורב. החברה מפתחת את המוצרים שלה ומייצרת את הכרטיסים והמארזים אצל קבלני משנה. ההרכבה הסופית והבדיקות נעשים בחברה. מתוך 70 עובדי קומטקט, כ-30 עובדים נמצאים במחלקת הייצור ואחראים על ההרכבה והבדיקות, כולל העברת המוצרים במסלול מכשולים הכולל תנורים, מרעדים ועוד. "רוב המכירות שלנו הן בישראל. כ-80% מהמכירות הן לחברות ישראליות המייצאות את המוצרים שלהן לחו"ל".
כיצד מיזוג אפשרי בין אירונאוטיקס ורפאל צפוי להשפיע עליכם?
אריאל קנדל: "מיזוג כזה לא צפוי להשפיע על הפעילות שלנו. כיום למשל, אירונאוטיקס ורפאל מחזיקות ביחד בבעלות על חברת קונטרופ העוסקת בתחום האלקטרו-אופטיקה ומוכרת מוצרים לכולם – גם למתחרים של רפאל וגם למתחרים של אירונאוטיקס. אחד מהיתרונות של קומטקט הוא הנייטרליות שלה המאפשרת לנו לעבוד עם כל השוק. אם המצב הזה ייפגע, לא יהיה לנו תפקיד בשוק ולכן עיסקת רפאל, אם היא תתקיים, לא תשפיע על קומטקט".
יצרנית השבבים הענקית ברודקום (Broadcom) לא מצליחה לשכנע את המשקיעים שהיא נמצאת בדרך הנכונה. לפני חודשיים נסחרה מניית החברה בנסד"ק ביותר מ-270 דולר. היא עדיין נהנתה מאמון מלא של המשקיעים גם לאחר שבחודש מרץ השנה בלם הנשיא טראמפ את נסיונה לבצע השתלטות עויינת על חברת קואלקום תמורת 117 מיליארד דולר. לאחר פרסום תוצאות הרבעון השני של 2018 חלה ירידה ראשונה במחיר המנייה, למרות שברודקום דיווחה על צמיחה של כ-20% במכירות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והיקף מכירות של כ-5 מיליארד דולר.
אלא שבתחילת יולי היא דיווחה על עיסקה לרכישת חברת התוכנה CA Technologies תמורת 18.9 מיליארד דולר, והמנייה צנחה למחיר קצת נמוך מ-210 דולר, המעניק לה שווי שוק של 85.7 מיליארד דולר. הבעיה היא שהמשקיעים לא מבינים את העיסקה. חברת CA Technologies היא אחת מחברות התוכנה הוותיקות בעולם שנוסדה בשנת 1976, לאחר שהרגולטור אילץ את יבמ להפריד בין עסקי התוכנה ועסקי החומרה של מחשבים מרכזיים. מאז היא מתמקדת בתוכנות למחשבים מרכזיים ובתשתיות IT לארגונים גדולים. שוק שונה לחלוטין משוק השבבים שבו פעילה ברודקום.
חמש עיסקאות רכישה בישראל
חברת CA צמחה לאורך השנים באמצעות מיזוגים ורכישות, כולל בישראל: בשנת 2008 היא רכשה את חברת Eurekify שפיתחה תוכנה בקרה על גישה למתקנים ארגוניים. בשנת 2009 היא רכשה את חברת Orchestria שפיתחה תוכנה להגבלת הגישה למידע ארגוני רק למשתמשים מורשים, במטרה להגן עליו מפני דליפות. בשנת 2013 היא רכשה את חברת Nolio שפיתחה מערכת להפצת יישומים בארגון, תמורת כ-40 מיליון דולר. בשנת 2015 היא רכשה את חברת התוכנה IdMlogic שפיתחה מערכת לניהול ואימות זהות משתמשים ברשת הארגונית, ובסוף שנת 2016 היא רכשה את חברת BlazeMeter אשר פיתחה תוכנה לבדיקת עומסים על יישומים חדשים במהלך הפיתוח שלהם.
פורטפוליו הרכישות בישראל מסביר את הפתעת המשקיעים של ברודקום: חברת CA מתמקדת בתשתיות מידע ארגוניות, כולל תוכנות למחשבים מרכזיים. מה הקשר בינה לבין יצרנית השבבים? הסבר אחד יכול להיות פיננסי טהור: המכירות של CA מסתכמות בכ-4 מיליארד דולר בשנה, וברודקום פשוט קונה קופה רושמת עם רווח נטו של כ-800 מיליון דולר בשנה. אלא שמדובר בקופה מיוחדת במינה: רוב המכירות של CA הן מכירות חוזרות ללקוחות קיימים, והדבר מבטיח יציבות פיננסית לאורך שנים.
שוק בעל צמיחה יציבה
להערכת חברת גרטנר, שוק תשתיות התוכנה הארגוניות שבו פעילה CA צפוי לצמוח בקצב שנתי של 5.6% בארבע השנים הבאות, ולהגיע להיקף של כ-268 מיליארד דולר בשנת 2022. נשיא ומנכ"ל ברודקום, הוק טאן, הסביר את העיסקה בכך שאמר שהיא מהווה אבן בניין מרכזית "ביצירת אחת מחברות תשתיות הטכנולוגיה המובילות בעולם". יכול להיות שהוא מרמז ליצירת חברת תוכנה חדשה, בשוק חדש לגמרי, ולהחלטה של ברודקום לא להסתמך יותר על שוק הסמיקונדקטורס בלבד.
כך או אחרת, יש לעיסקה גם היבט טריטוריאלי: בחודש אפריל השנה השלימה ברודקום את המעבר של הנהלתה מסינגפור לסאן חוזה, קליפורניה (בתמונה למעלה). וכעת נראה שלאחר שנכשלה בנסיון לרכוש את יצרנית השבבים האמריקאית קואלקום, היא משתלטת על חברת ענק אמריקאית אחרת. האם פירוש הדבר שטאן מתכנן עסקאות השתלטות נוספות בארצות הברית? אף אחד לא יודע, ולכן, עושה רושם המשקיעים ממשיכים להמתין.
הדירקטוריון של חברת אירונאוטיקס (Aeronautics) מיבנה דחה את הצעת הרכש של חברת רפאל (Rafael). החברה הודיעה היום בבוקר (ה') שאחת מהסיבות לדחייה היא סכום ההצעה. בדיוק לפני שבוע הגישו חברת רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו הצעה לרכוש את מלוא מניות החברה לפי שווי כולל של 430 מיליון שקל. כיום החברה נסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של כ-443 מיליון שקל. ההודעה של אירונאוטיקס לא סוגרת לגמרי את הדלת בפני העיסקה – שכן היא משאירה פתח להצעה טובה יותר.
במידה והעיסקה תצא לפועל, היא תתבצע בדרך של מיזוג משולש הופכי: חברת רפאל מציעה להקים חברה חדשה שתהיה מוחזקת בחלקים שווים בידי רפאל ובידי אביחי סטולרו, כך שעם השלמת המיזוג מניותיה של אירונאוטיקס יימחקו מהמסחר בבורסה בתל אביב וחברת אירונאוטיקס תהפוך לחברה פרטית.
אירונאוטיקס מייצרת מערכות בלתי מאוישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. הפעילות העיקרית שלה היא בתחום המל"טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של מוצרים חדשים, כולל מל"טים תוקפים. שוק המל"טים (UAV) הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק הבטחוני העולמי, וזאת בשל השימוש ההולך וגובר בכלים בלתי מאוישים במערכי ההגנה והתצפית ובשדה הקרב.
ירידה של 55% בשווי השוק
מאז הנפקתה של החברה ביוני 2017 לפי שווי של מיליארד שקל קרסה מניית החברה ביותר בכ-55% ונסחרת כיום לפי שווי שוק של 443 מיליון שקל, וזאת על רקע ביצועיה כספיים מאכזבים של החברה ועל רקע חקירה שנפתחה נגדה לפני מספר חודשים על ידי משרד הביטחון ויחידת להב 433 בחשד להפרת נהלים בעסקה למכירת מל"ט ל"לקוח מהותי". ירידת הערך התלולה הפכה את אירונאוטיקס ליעד אטרקטיבי לרכישה על ידי רפאל, שמעוניינת להיכנס לשוק המל"טים העולמי, המצוי בצמיחה חדה בשנים האחרונות, ולהתחרות בחברות כמו אלביט ותע"א.
הכנסותיה השנתיות של אירונאוטיקס, עמדו ב-2017 על 142 מיליון דולר, צמיחה של 4% בהשוואה ל-2016, ונראה כי בדירקטוריון אירונאוטיקס סברו כי לאור פוטנציאל הצמיחה העתידי של החברה ההצעה של רפאל וסטולרו היתה נמוכה מדי ולא גילמה שום פרמיה משמעותית לבעלי המניות.
בתחילת החודש היא חתמה על הסכם משמעותי למכירת כלי טיס בלתי מאויישים מדגם Dominator (בתמונה למעלה) למדינה באסיה בהיקף של כ-27 מיליון דולר. העיסקה כוללת אספקת ציוד ושירותים נלווים וביצוע שינויים והתאמות במערכת דומינייטור לפי צורכי הלקוח.
מערכת דומינייטור היא תופעה יוצאת דופן בעולם כלי-הטיס הבלתי מאויישים: היא מבוססת על פלטפורמה של המטוס הדו-מנועי Diamond DA42, שהוסבה על-ידי החברה לפלטפורמה בלתי מאויישת. הדומינייטור יכול לשהות יותר מ-20 שעות ברציפות באוויר ולשאת מטעד במשקל של עד 373 ק"ג. השימוש בפלטפורמה מסחרית קיימת קיצר את זמני הפיתוח ואיפשר לחברה להיכנס במהירות לשוק כלי-הטיס בגודל בינוני (Medium Altitude Long Endurance). הפלטפורמה יכולה לשאת מגוון גדול של מטעדים, לטוס למרחק של כ-1,900 ק"מ ולשהות באוויר עד 20 שעות ברציפות.
חברת אנלוג דיוייסז (Analog Devices) מפתחת ביחד עם חברת B-Secur מבלפאסט, אירלנד, פתרון זיהוי ביומטרי מלא לשימוש בתוך כלי-רכב. שתי החברות ישלבו טכנולוגיות זיהוי אותות של חברת אנלוג ביחד עם תוכנה של B-Secur המבוססת על אלגוריתמים ייחודיים לזיהוי אותות א.ק.ג (ECG). המטרה היא לאפשר לכלי-רכב לבצע זיהוי ואימות של הנהג והנוסעים.
הטכנולוגיה מתוכננת לזהות את מצב הנהג ואת בריאותו באמצעות מעקב אחר אותות חיוניים ותופעות חריגות באותות האלה. בנוסף, יכולת הניתוח של אותות א.ק.ג מאפשרות להפיעיל יישומים ייעודיים בתוך הרכב, כמו למשל השבתת האימובילייזר, הפעלת פרופיל אישי של מערכת המידע והבידור, תשלומים מקוונים ביישומי נסיעה שיתופית, הפעלת תוכניות ביטוח אישיות ועוד. מנהל המיסחור של חברת B-Secur, בן קרטר, אמר שהטכנולוגיה של החברה מאפשרת שימוש באותות הא.ק.ג לא רק לצורך זיהוי ואימות, אלא גם לצורך יצירת תובנות משמעותיות על מצב הנהג והנוסעים, כולל לחץ או נמנום.
אותות הא.ק.ג של הנהג נלכדים באמצעות אלקטרודות (הנמצאות עדיין בתהליך הפיתוח) אשר ממוקמות על-גבי ההגה. האותות המיוצרים בגוף הם חלשים מאוד, לרוב במתח של 0.5mV-2.0mV, ולכן האלקטרודות מחוברות אל מעגל הגברה אנלוגי אשר משמש גם כמסנן רעשים. לאחר מכן הם מומרים לאותות דיגיטליים ומועברים לעיבוד באמצעות תוכנת B-Secur. התוכנה מזהה מצבי נמנום, שינויים בקצב הלב, לחץ וסימני לתופעות לבביות. המידע הזה, ביחד עם מקורות מידע נוספים וחיבור אל מערכות הרכב, יכול לשמש כבסיס ליישומים חדשים בתוך הרכב.
חוקרים בטכניון ועמיתיהם בחו"ל הצליחו למוטט את חומת האבטחה החדשנית של אינטל מסוג Intel SGX. אבטחת SGX – Software Guard Extensions, היא הרחבת-אבטחה המוטמעת בתוך מעבדי אינטל, ומיועדת להגן על פרטיות המידע והחישובים במחשבים פרטיים ובשירותי מחשוב ענן. החולשה שהתגלתה כעת קיבלה את הכינוי Foreshadow. היא מנצלת פירצה באחד ממנגנוני האבטחה של מעבדי אינטל ומאפשרת לתוקף לחשוף את הנתונים הפרטיים ולזייף חישובים שאובטחו על ידי SGX.
החוקרים דיווחו על החולשה לאינטל בינואר 2018. מאז ניתחה החברה את השלכותיה של Foreshadow וגילתה כי חולשה זו מאפשרת מתקפות הרסניות נוספות, שקיבלו את הכינוי Foreshadow-NG, כלומר Next Generation. הן מסכנות את הפרטיות של כל המשתמשים במערכות ענן המבוססות על מעבדי אינטל. עדכוני אבטחה לכל הפרצות הללו כבר הופצו.
סדקים בחומת ההגנה של "המובלעת"
החוקרים שגילו את Foreshadow הם פרופ'-משנה מרק זילברשטיין מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי ומרינה מינקין, שהיא סטודנטית לתואר שני בפקולטה למדעי המחשב בהנחייתו. הם ערכו את המחקר יחד עם עמיתיהם מהאוניברסיטאות אדלייד (אוסטרליה), מישיגן (ארצות הברית) ו-KU Leuven (בלגיה). במחקר היו מעורבים גם בוגרי הטכניון אופיר וייס וד"ר דניאל גנקין. הפירצה תוצג בכנס USENIX Security 18 שיתקיים בחודש אוגוסט בבולטימור.
אבטחת SGX היא יכולת חדשה ומהפכנית המספקת ללקוח מעטפת הגנה חזקה במיוחד. לדברי פרופ'-משנה זילברשטיין, "ההרחבה הזאת רלוונטית למגוון יישומים. נניח שנטפליקס רוצה לאפשר ללקוחותיה לראות את הסרטים שלה אבל רק דרך האפליקציה שלה, כך שהמשתמש לא יוכל לשמור ולהפיץ אותם. איך אפשר לוודא שהלקוח – שהמחשב נמצא בשליטתו המלאה – לא פרץ לאפליקציה ולא החליף אותה בגרסה פרוצה? זה מה שמאפשרת SGX – היא מאפשרת לנטפליקס להריץ את האפליקציה ב'מובלעת בטוחה' (Enclave) ולוודא שהסרט נשלח רק לאפליקציה אמיתית שלא עברה שינויים."
בנוסף, SGX מצפינה את כל המידע במובלעת עם מפתח ייחודי המוגן על ידי חומרה, כך שרק לתוכנה של נטפליקס יש גישה לתוך המובלעת, לפעילויותיה ולזיכרון שבתוכה. פירוש הדבר שהמובלעת חסומה לכל תוכנה אחרת במחשב ואפילו למנהל המערכת. יכולת זאת של SGX שימושית גם למחשוב ענן, מאחר שהיא מאפשרת למשתמשי קצה לסמוך על החישובים שמתבצעים במחשבים מרוחקים שאינם נמצאים בבעלותם. לכן, כמה חברות מחשוב ענן כגון IBM, Google ו-Microsoft כבר הכריזו על מוצרים שמסתמכים על SGX.
סרטון וידאו המסביר את אופן הפעולה של Foreshadow:
למרות זאת, פירצת Foreshadow עקפה את אבטחת SGX וסיפקה לחוקרים גישה למידע פרטי במובלעת – מידע שהמשתמש מניח שהוא מוצפן וחסוי לגמרי. יתר על כן, החולשה אפשרה להם לפרוץ למנגנוני האבטחה של המובלעת עצמה וכך להחליף את התוכנות שרצות בתוכה – וכל זה מבלי שהמשתמש המורשה יוכל לזהות את השינוי. במילים אחרות, הם מוטטו את כל ההגנות ש-SGX אמורה לספק למשתמש. לדברי פרופ'-משנה זילברשטיין, "המתקפה חושפת את הפגיעוּת של SGX ואת העובדה שחולשת חומרה קריטית בודדת מאפשרת לתוקף ולהפיל את רוב חומת האבטחה של SGX."
ראוי לציין שד"ר דניאל גנקין וד"ר יובל ירום, שניים מהחוקרים שגילו את Foreshadow, היו מעורבים גם בגילוי פירצת Spectre ו-Meltdown שהסעירו את העולם בינואר 2018. אותו גילוי חייב את אינטל להפיץ עדכוני אבטחה לכ-90% מהמעבדים שמכרה בחמש השנים האחרונות. גם המתקפה הנוכחית היא למעשה מתקפה מסוג של Meltdown – המתקפה הראשונה מסוג זה על Intel SGX. המחקר הנוכחי נתמך על ידי מרכז המחקר לאבטחת סייבר ע"ש הירושי פוג'יווארה בטכניון, הקרן הלאומית למדע בארה"ב (NSF), משרד המסחר האמריקאי, מכון התקנים האמריקאי, תוכנית אריאן דה רוטשילד לתלמידות דוקטורט והסוכנות הצבאית לפרויקטים מחקריים מתקדמים (DARPA).
חברת ארבה רובוטיקס (Arbe Robotics) התל-אביבית בחרה במודוךים המרכזיים עבור המכ"ם הממונע שהיא מפתחת עבור כלי-רכב אוטונומיים. בין השאר, היא תשלב במכ"ם את מעבד הראייה המשובץ EV62 של חברת סינופסיס (Synopsys) ואת טכנולוגיית הזיכרון LPDDR4 של חברת INVECAS מקליפורניה. כך עולה מהודעת שתי החברות.
חברת Arbe Robotics נוסדה ב-2015 על-ידי קובי מרנקו, ד"ר נועם ארקינד ועוז פיקסמן. בתחילת דרכה היא התמקדה בתחום הרחפנים ופיתחה מכ"ם מבוסס גלי רדיו שנועד למנוע התנגשות אווירית בין רחפנים. בשנת 2017 היא החליטה לעבור לתחום הרכב האוטונומי, והתאימה את המוצר שלה לתעשיית הרכב. בתחילת חודש יולי השנה היא גייסה 10 מיליון דולר, שנועדו בין השאר למימון פיתוח הדור הבא של מערכות המכ"ם במתכונת של מערכת על-גבי שבב (SoC).
הפתרון של החברה מיועד לייצר תמונה תלת מימדית התומכת בהפעלת רכב אוטונומי ברמות 4 ו-5. המכ"ם יפעל בכל תנאי מזג האוויר ויבנה 25 תמונות תלת מימדיות בשנייה בטווח של עד 300 מטר וברמת דיוק מרחק של 10-30 ס"מ בזווית ראייה של 100 מעלות. חברת סינופסיס דיווחה שהמכ"ם החדש יכיל מספר בלוקי IP מתוצרתה (DesignWare IP). בהם כאמור מעבד EV62 המספק עוצמת עיבוד של עד 4.5TeraMACs לשנייה באמצעות שתי ליבות עיבוד שכל אחת מהן כוללת מעבד RISC CPU בעל 32 סיביות ומעבד DSP וקטורי בגודל של 512 סיביות. מערך בדיקת זיכרון מסוג Self-Test and Repair Memory System, מעבדים מאובטחים ייעודיים ליישומי רכב מסוג ARC EM Safety Island, בקרים עבור ממשק רשת האיתרנט אבטחה ואת מערך הבדיקות האוטומטיות STAR Hierarchical System.
בנוסף ארבה החליטה להשתמש בערכת הפיתוח ARC MetaWare EV המאפשרת למפתחי תוכנה ליצור קוד התואם לדרישות ISO 26262. מכ"ם הדימות החדשה של ארבה רובוטיקס מתוכנן לשימוש במערכות ADAS – Advanced Driver Assistance Systems ובכלי-רכב אוטונומיים. לדברי מנכ"ל החברה, קובי מרנקו, מוצרי ה-DesignWare ARC EM Safety Island ומעבד EV62 מספקים את היכולות הנדרשות למימוש הפעולות המורכבות של מכ"ם הדימות. "סינופסיס מספקת את קו מוצרי ה-IP הרחב שאנחנו זקוקים לו בכדי לפתח פתרון רכב העומד בדרישות ISO 26262 עבור System on Chip".
חברת פוטורו (Photuru) משכונת התקווה חשפה אתמול בקניון איילון ברמת גן את עמדת הסריקה המיידית הראשונה בעולם המבצעת סריקה תלת-מימדית מלאה של בני-אדם בתוך 3 שניות, ושולחת אליהם למייל את הקובץ בתוך 2 דקות. המערכת פותחה בשנתיים האחרונות ביחד עם חברת מאנטיס ויז'ן (Mantis Vision) מפתח תקווה, אשר פיתחה טכנולוגיית צילום וחישה בתלת-מימד (3D) המבוססת על העיקרון של אור מובנה (Structured Light): כאשר מקרינים פס אור על משטח עקום, פס האור נראה עקום. מדידת העקמומיות הזו מספקת מידע על עקמומיות המשטח שעליו הוטל. הטכנולוגיה של מאנטיס מתאימה לשימוש במגוון יישומים, החל מסמארטפונים, עבור לאולפנים מקצועיים וכלה בסורקי תלת-מימד תעשייתיים. לאחרונה החליטה שיאומי הסינית לשלב מצלמת 3D של מאנטיס בטלפון הדגל העתידי שלה.
פוטורו ומאנטיס פיתחו עמדת סריקה המבוססת על שימוש ב-22 סורקים תלת-מימדיים המבצעים סריקת וידאו מלאה של גוף האדם. עם השלמת הסריקה המשתמש מקבל את הקובץ וממנו הוא יכול לייצר אינסוף תמונות של עצמו, מכל זווית שהוא בוחר. בנוסף, החברה מספקת כלים לשימושים חדשים ומפתיעים בקובץ התלת-מימדי. היא יודעת לייצר אוואטר תלת-מימדי המאפשר לאנשים להיכנס כדמויות במשחקי מחשב של סוני, כמו GTA למשל.
רונן חכימי: "כמו שלא שואלים מדוע יש צורך בתמונת צבע, לא ישאלו מדוע יש צורך במודל תלת מימדי"
תוכנה אחרת מבצעת מניפולציה על המודל התלת מימדי יכולה לייצר הנפשות שבה הדמויות מבצעות פעולות שונות. ניתן לשלוח את הקובץ למדפסת תלת-מימד כדי לקבל פסלון של הדמות המצולמת, וניתן אפילו לנתח את קובץ הווידאו כדי לאפיין תנועות או לזהות בעיות רפואיות הקשורות לשלד ולתנועה. מכיון שהקבצים תואמים לסטנדרטים התעשייתיים OBJ ו-COLLADA, מפתחי צד שלישי יכולים לעשות בהם שימוש ליישומים חדשים ובלתי צפויים.
החברה הוקמה לפני קצת יותר משנתיים על-ידי גיל בן-דורי ועל-ידי המנכ"ל רונן חכימי, לאחר שהם הגיעו למסקנה שיש פער בעולם סריקות התלת-מימד: קיימות טכנולוגיות מתקדמות מאוד אולם הן לא יוצאות מחדרי המעבדה ולא מקבלות ביטוי בשוק. בשיחה עם Techtime, סיפר חכימי שהמערכת שהוןצבה אתמול (ב') בקניון איילון היא עדיין מערכת אבטיפוס, מתוך כוונה להתחיל בייצור המוני בשנת 2019, כדי לרשת את ישראל בעמדות סריקה באמצעות מודל של זכיינות, ולאחר מכן להרחיב את השיווק גם לחו"ל.
לדבריו, פרוייקט הפיתוח היה כרוך בייצור ראשי סריקה מסוג חדש של מאנטיס, אשר עוצבו במיוחד לצורך עמדות הסריקה הציבוריות. בנוסף, פותחה טכנולוגיה המתיכה את המידע המגיע מכל הסורקים לכדי קובץ אחד המבטא דמות תלת-מימדית שלמה, ולאחר מכן, פיתוח התשתית המכנית והמיחשובית המסתתרת בתוך עמדת הסריקה.
"מרגע שהצגנו את הקונספט קיבלנו פניות מגופים רבים שביקשו פתרונות ייעודיים. חברות אופנה פנו אלינו לצורך פיתוח יישומים לקניית בגדים באינטרנט, גופי בריאות מעוניינים במודלים התלת-מימדיים לצורך טיפול בפציינטים, ואפילו יש יבואן רכב שביקש לפתח עמדת המחשה מיוחדת לשיווק מכוניות יוקרה".
ראש הסריקה הייעודי שמאנטיס ויז'ן פיתחה עבור פוטורו
מכל מקום, הוא מאמין שהרעיון החדש ישנה את שוק הצילוןם האישי. "כאשר יצאה המצלמה הצבעונית הראשונה אף אחד לא שאל מדוע צריך צבע. בקרוב אף אחד לא ישאל מדוע צריך צילום תלת-מימדי. במקביל, שיתוף הפעולה עם מאנטיס ויז'ן נמשך, וכעת שתי החברות עובדות על פיתוח נגזרות נוספות של הטכנולוגיה, כמו למשל יישומי מציאות רבודה: שילוב האובייקט התלת מימדי בתוך מציאות הנקלטת על-ידי מכשיר הסמארטפון. כדי להמחיש את הפוטנציאל הטמון הטכנולוגיה מביא חכימי כדוגמא את עולם החתנות: "באמצעות סריקה תלת מימדית של טקס הנישואין מתחת לחופה ושידורו באינטרנט, אנשים יכולים לחוש שהם משתתפים בחתונה, ולהיות במרכז העניינים יותר מאשר אנשים שהיגעו פיסית לארוע, ונמצאים 20 מטר מהחופה".
בשנתיים האחרונות נחשב שוק רכיבי הזיכרון לאחד מהמנועים הדוחפים את תעשיית השבבים העולמית אל שיאי מכירות חדשים. אולם בתוך הרעב הגובר לזיכרונות גדולים ומהירים יותר, קיים מגזר אחד אשר לא רק צומח, אלא גם משנה בהדרגה את פניו. מדובר בשוק כרטיסי הזיכרון (SD Cards או Micro SD Cards או microSD Cards), אשר החל כמוצר המיועד בעיקר לשוק הצרכני, ומתחיל להיכנס לשוק התעשייתי ביחד עם הצמיחה של שוק ה-IoT. כרטיסי SD הינם אבזרי זיכרון בלתי נדיף אשר מגיעים בתצורת כרטיס נתקע למחבר ייעודי, ולא בתצורת רכיב המיועד להרכבה על הכרטיס האלקטרוני.
להערכת חברת המחקר Global Info Research בשנת 2017 הסתכם שוק כרטיסי ה-microSD בכ-5.1 מיליארד דולר, והוא צפוי לצמוח בקצב שנתי של 1.5% להיקף של כ-5.58 מיליארד דולר בשנת 2023. להערכת חברת מיקרון (Micron), אחד מהשווקים בעלי שיעור הצמיחה המהירה ביותר בתוך הקבוצה הזו שייך לשוק המוצרים התעשייתיים. ליתר דיוק, שוק אבזרי הקצה של הרשתות החכמות, ובמיוחד שוק מצלמות הקצה. בעבר המצלמות התמקדו בהעברת השידורים מרכז ובו נעשה העיבוד המרכזי.
מצלמות המעקב זקוקות לזיכרון שאינו תלוי ברשת
כיום, חלקים גדולים יותר של העיבוד נעשים במצלמה, ובנוסף הזיכרון במצלמה משמש כמנגנון איחסון וגיבוי המאפשר לשחזר את הצילומים המקוריים במקרה שיש צורך לפענח את כל המידע שהוביל לארוע קריטי. במקרה של מצלמות מעקב, יש בכך חשיבות מרכזית. כך גם בכלי רכב, בעבר, שימשו כרטיסי הזיכרון לאיחסון מידע שהגיע מצלמות הרכב. בעתיד, הם ישמשו לאיחסון כל המידע המיוצר ברכב, כולל נתוני טלמטקריה ומידע המגיע מחיישנים נוספים שאינם מצלמות. איסוף המידע מאפשר להפוך את הכרטיסים למעין קופסא שחורה כדי לתחקר ארועים כמו תאונות או גניבת רכב. במקרים אחרים, מצלמות המעקב נתקלות בהאטה בלתי צפויה בקצב התקשורת ולכן הן זקוקות לכרטיסים שיאגרו את המידע וישלחו אותו אל מרכז הרשת כאשר תשתית התקשורת מתאוששת.
התוצאה: היווצרות מגזר חדש של יישומים הדורשים כרטיסי זיכרון העומדים בתקנים תעשייתיים מחמירים, כמו למשל הבטחת פעילות אמינה ברמת 24/7 במשך שלוש שנים לפחות, וזמן עבודה של לפחות 3 מיליון שעות לפני הופעת תקלה (Mean Time To Failure), בהשוואה ל-1.0-1.5 מיליון שעות הנדרשים בשוק הצרכני. מדובר עדיין במגזר שוק קטן מאוד, להערכת חברת המחקר IHS Markit, בשנת 2017 תפס השוק הצרכני 98% מהמכירות. אלא ששני האחוזים הנותרים לא קופאים על שמריהם ובשנת 2018 צפויות לצאת לשוק 130 מיליון מצלמות מעקב מצויידות בכרטיסי זיכרון, בהשוואה לכ-100 מיליון מצלמות ב-2016.
מיקרון הכריזה על כרטיסי זיכרון תעשיתיים
חברת מיקרון הגדירה את השוק המתפתח כשוק יעד אסטרטגי והכריזה על סדרת כרטיסי זיכרון תעשייתיים בנפח של 32GB עד 256GB המיוצרות בטכנולוגיית 3D TLC NAND בעלת 64 שכבות. הכרטיסים האלה מיועדים מיועד ליישומים תעשייתיים משובצים (Embedded) הדורשים אמינות גבוהה וביצועים טובים ויציבים לאורך זמן רב בהרבה מאשר כרטיסים צרכניים המיועדים בעיקר לטלפונים סלולריים ומצלמות בעיקר.
כך למשל, במצלמות IP הם מאפשרים לאגור את כל המידע הנצבר במצלמה במשך 30 יום – על-גבי המצלמה עצמה. לדברי מנהל שיווק מוצרים משובצים במיקרון, עמית גטאני, בגלל מחסור בפתרונות תעשייתיים, הלקוחות משתמשים בכרטיסי microSD שאינם מותאימים לעבודה במתכונת 24/7.
"התוצאה היא איבוד של כ-30% מהפריימים בממוצע. המגמה התעשייתית לשימוש גובר בכלי אנליטיקה ובינה מלאכותית (AI), דורשת יכולת איחסון אמינה יותר ובצפיפות גדולה יותר. כרטיסי microSD התעשייתיים בנפח של 256GB מיועדים לענות לצורך הזה בדיוק". במסגרת הזאת היא גם חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם קבוצה של יצרני מצלמות מעקב ובילות, אשר יקדמו את השימוש בכרטיסי זיכרון תעשיתייים. הקבוצה כוללת חברות כמו Infinova, VIVOTEK ו-GeoVision.
חברת מיקרונט (Micronet) מאזור התעשייה אזור, נכנסת לתחום מערכות העזר לנהג (Automatic Driving Assitance Systems) עבור שיוק ניהול ציי הרכב. בשלב הראשון החברה תתמקד בפיתוח וייצור מצלמת רכב פנימית חכמה המבוססת על מערכת הפעלה אנדרואיד, אשר תשמש כפלטפורמה להפעלת יישומים שונים, דוגמת ניטור מצב עייפות הנהג, זיהוי פנים, ספירת נוסעים ברכב ועוד.
החברה דיווחה שהיא חתמה על מזכר הבנות עם ספק תוכנה מארה"ב בתחום מערכות ה-ADAS, לפיתוח משותף של המוצר החדש: מיקרונט תהיה אחראית על פיתוח החומרה, והספק האמריקאי יהיה אחראי על פיתוח פתרונות תוכנה ויישומים עבור המערכת. שתי החברות נכנסו למשא ומתן מתוך כוונה לחתום על ההסכם בתוך שלושה חודשים. מיקרונט מעריכה שעד אמצע 2019 היא תשיק את המצלמה החכמה בשוק בצפון אמריקה, ותמכור את הפתרון ביחד עם שירותי תוכנה נלווים. המטרה היא לבנות מוטדל עסקי שבו החברה נהנית מההכנסות החד-פעמיות של מכירת החומרה, ומהכנסות חוזרות המבוססות רישוי תוכנה ושירותים.
מסופונים חכמים זקוקים לתוכנה חכמה
ההסכם הוא תוצר של אסטרטגיה חדשה של החברה, שנועדה לייצב את הכנסותיה ולהרחיבן באמצעות מכירת שירותי תוכנה ואפליקציות. חברת מיקרונט מפתחת ומספקת מערכות מחשב ומסופונים לניהול ציי רכב ועובדי שטח. היא מספקת מערכות טלמטריה ותקשורת עבור שוק ניהול ציי הרכב. המערכות של החברה המותקנות בתוך תא הנהג, ומאפשרות לאסוף נתונים מסביבת הרכב, להעבירם באמצעות תקשורת סלולרית אל סביבת הענן של הלקוחות, לבצע עיבוד לנתונים, ולספק שרותים לציי הרכב.
החברה ממוקדת בשוק ניהול ציי הרכב (Management Fleet) ובשוק ניהול המשאבים הניידים (Mobile Resource Management) הכולל ארגונים המפעילים ציי רכב כדי לבצע עבודות מרוחקות מסביבת מטה הארגון, כמו למשל משאיות, רכבי הצלה, רכבי גרר, אוטובוסים, מוניות וכדומה. המוצרים כוללים טאבלטים ו/או מחשבים מוקשחים המתחברים למערכות הרכב ולתקשורת אלחוטית מסוגים שונים, ולפתרונות התוכנה של החברה.
כיום החברה מעסיקה קרוב ל-80 עובדים, העוסקים בפיתוח ובייצור המערכות, כאשר חלק מהייצור נעשה באמצעות קבלני משנה וחלק באתר היצור של החברה באזור. בימים אלה החברה נמצאת נמצאת בתהליך של עידכון המודל העיסקי ומעבר מאספקת פלטפורמות סגורות במודל של פיתוח ממוקד לקוח (מוצרים המתוכננים ומיוצרים על-פי מפרט ספציפי של לקוח), למודל של פיתוח ממוקד שוק. כלומר פיתוח פלטפורמות טלמטריה פתוחות מבוססות Android, הניתנות להתאמה לתצורות שונות ופועלות עם פתרונות תוכנה של צדדים שלישיים.
בין השאר, היא עוסקת בהוספת שכבות אפליקטיביות לפלטפורמות החומרה הפתוחות שלה, שניתן יהיה לרכוש אותן באמצעות חנות אפליקציות ייעודית לתחום ה-MRM. החברה נסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של כ-29.6 מיליון שקל. בשנת 2017 הסתכמו מכירותיה בכ-61 מיליון דקל.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
