מחבר: Techtime

40% מהשקעות הסייבר הפרטיות בארה"ב – בחברות ישראליות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

למעלה: שיעור ההשקעות הפרטיות בסייבר (כחול) כאחוז מכלל ההשקעות בהייטק הישראלי. מקור: Startup Nation Central

היקף ההון הפרטי שהוזרם לחברות סייבר ישראליות בשנת 2024 כמעט והוכפל בהשוואה לשנת 2023. כך עולה מדו"ח סקטור הסייבר של ארגון Startup Nation Central. הדו"ח מבוסס על נתונים שנאספו באמצעות פלטפורמת המידע העסקי Finder. מהדו"ח עולה שכ-40% מכלל השקעות הסייבר הפרטיות בארה"ב, יועדו למימון חברות ישראליות. זאת בשעה שהיקף השקעות הסייבר באירופה ובאסיה דווקא התכווץ. הנתונים מצביעים על מעמד ישראל כמובילה עולמית בתחום אבטחת המידע.

הדו"ח מתייחס לכ-500 חברות פעילות בישראל בתחומי אבטחת מערכות AI, הגנת ענן, יישומים ארגוניים מאובטחים וניהול סיכוני מידע. חברות הסייבר מהוות רק כ-7% מכלל כ-7,000 חברות ההייטק הישראליות, אולם הן משכו 38% מכלל ההשקעות בהייטק בשנת 2024. מספר חברות הסייבר צמח בכ-86% בעשור האחרון: מ-272 חברות בשנת 2014 ל-505 בשנת 2024. כ-60% מהחברות בתחום נמצאות בשלבים מוקדמים. כ-16% מהחברות נמצאות בשלב הצמיחה.

מומחיות צבאית ואקוסיסטם חזק

זהו שיעור גבוה מאוד בהשוואה לשאר מגזרי ההייטק (7%). כ-20% מחברות הסייבר מעסיקות בין 51-200 עובדים (בהשוואה ל-12% בשאר ההייטק), כאשר עוד 11% מעסיקות מעל 200 עובדים (בהשוואה לכ-5% בהתאמה בשאר ענפי ההייטק. מיזוגים ורכישות הם אפיק האקזיט המרכזי בענף: 11% מחברות הסייבר נרכשות בשלבים מוקדמים ׁׁ(7% בשאר הענפים) – אולם 1% מהן מגיע להנפקה ציבורית בהשוואה לכ-4% בממוצע בענפי ההייטק האחרים.

סמנכ"ל מוצר ודאטה ב-Startup Nation Central, יריב לוטן: "2024 ותחילת 2025 היו שנים חזקות לסייבר הישראלי, עם כמעט הכפלה של המימון הפרטי. ישראל ממצבת את עצמה כמעצמה עולמית בתחום הסייבר, בזכות מומחיות צבאית עמוקה, אקוסיסטם חזק ואמון גבוה מצד משקיעים". מנכ"ל Startup Nation Central, אבי חסון: "הסייבר הוא חזית עולמית. ה-AI והענן מצמיחים איומים חדשים וביקוש עצום לפתרונות מתקדמים, וזוהי הזדמנות עצומה לסייבר הישראלי".

לקריאת הדו"ח המלא: Israel’s Cybersecurity Sector

אינטל מוכרת מניות מובילאיי בכמיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בסוף השבוע הזה תשלים חברת אינטל ׁׂ(Intel) מהלך פיננסי המיועד להשיג גיוס מיידי של כמיליארד דולרים, אשר יתבצע באמצעות מכירה של מניות מובילאיי (Mobileye). חברת מובילאיי הודיעה שאינטל העמידה למכירה 50 מיליון מניות במחיר 16.5 דולר למנייה, שהוא נמוך יותר ממחיר המסחר של מניות מובילאיי בבורסת נסד"ק, המסתכם בכ-17.3 דולר למנייה. בנוסף, היא תעניק לרוכשים אופציה לרכישת 7.5 מיליון מניות נוספות. ביחד, מדובר בסכום הנאמד בכ-950 מיליון דולר. חברת מובילאיי עצמה הסכימה לרכוש 6.23 מיליון מניות נוספות בסכום כולל של כ-103 מיליון דולר.

המהלך מקטין את אחזקות אינטל במובילאיי, אולם אינו פוגע במעמדה כבעלת המניות הגדולה בחברה. בעקבות ההודעה אתמול, ירדה מניית מובילאיי בכ-7% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-14 מיליארד דולר. מניית אינטל הגיבה במהלך הפוך: היא זינקה אתמול (ד') ביותר מ-7.2% והביאה את החברה לשווקי שוק של כ-102 מיליארד דולר. בשוק העריכו שהדבר מבטא את אמון המשקיעים בתוכנית ההתייעלות של החברה, בעקבות הודעתה על פיטורי יותר מ-500 עובדים במתקני החברה באורגון, ארה"ב.

בשבועות האחרונים החלה אינטל ליישם את תוכנית ההתייעלות הגדולה שלה, הכוללת הפחתה של 15%-20% ממספר העובדים בעולם. בסוף 2024 החברה העסיקה כ-100,000 עובדים. בתקשורת הישראלית התפרסמו לאחרונה דיווחים שבין המפוטרים יהיו גם כמה מאות עובדים בישראל, גם במרכזי הפיתוח וגם במפעלי הייצור. מכירת מניות מובילאיי נתפשת ככל הנראה כמהלך שנועד לגייס הון לצורך מימון הקיצוץ החיוני הזה בהוצאות התפעוליות של החברה.

מובילאיי חוזרת לצמיחה

ברבעון הראשון של 2025 הסתכמו מכירות מובילאיי בכ-438 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 239 מיליון דולר ברבעון הראשון 2024. רוב הצמיחה נבע מחזרת הלקוחות למאפייני רכש רגילים, לאחר התרוקנות המלאי העודף שאיפיין את תחילת 2024. החברה דיווחה על שיפור ברווח הגולמי בעקבות שינוי בתמהיל ההזמנות בין רכש מעבדי EyeQ SoC לבין רכש פתרונות SuperVision. במקביל, המעבד החדש EyeQ6 Lite זכה במספר נצחונות תכנון חדשים עבור מערכות ADAS. החברה צופה שמכירותיה בשנת 2025 יסתכמו בכ-1.7-1.8 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-1.65 מיליארד דולר בשנת 2024.

TSMC יוצאת מ-GaN, אינפיניאון נכנסת לוואקום

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קבלנית הייצור TSMC הודיעה לפני מספר ימים כי תפסיק בהדרגה את פעילותה בתחום שבבי GaN (גאליום ניטריד), עד להפסקה מוחלטת של הפעילות בסוף יולי 2027. מדובר בהחלטה אסטרטגית, שמטרתה לפנות משאבים לטובת טכנולוגיות רווחיות יותר כמו מארזים מתקדמים (CoWoS ו-WoW) וייצור שבבים בתהליכים של 3 ננומטר ומטה.

גאליום ניטריד (GaN) הוא חומר מוליך-למחצה המשמש לייצור טרנזיסטורים ורכיבים אלקטרוניים בעלי יעילות גבוהה. בזכות יכולתו לפעול במתח גבוה, בתדרים גבוהים ובטמפרטורות קיצון, הוא נפוץ במיוחד במטענים מהירים, ממירי חשמל, מערכות תקשורת 5G ואפילו ברכיבי לייזר ותאורה (LED).

המהלך של TSMC כולל הסבת מפעל Fab 5 שבעיר סינצ'ו (Hsinchu) לטובת ייצור אריזות מתקדמות כבר ביולי 2025. TSMC הסבירה כי "לאחר בחינה מקיפה של שיקולים עסקיים החלטנו להפסיק את שירותי ה-GaN שלנו עד יולי 2027", והוסיפה כי תעבוד "בצמוד ללקוחות כדי להבטיח מעבר חלק לאורך התקופה".

אחת הסיבות המרכזיות להחלטה היא לחץ תחרותי מצד יצרניות סיניות, המציעות שבבי GaN במחירים נמוכים בזכות ייצור מסובסד ושימוש בפרוסות 300 מ״מ, בעוד ש-TSMC מייצרת שבבי GaN מפרוסות של 200 מ"מ. התוצאה היא שחיקת רווחיות, שדחפה את TSMC לוותר על התחום. נראה כי TSMC כבר עדכנה את לקוחותיה במהלך, ועל כן בתחילת החודש הלקוחה המרכזית שלה בתחום, Navitas, הודיעה כי תעביר את הייצור שלה ליצרנית Powerchip במהלך 2026.

במקביל, ענקית השבבים הגרמנית Infineon תופסת את ההזדמנות – והיא הודיעה בתחילת החודש כי תשיק שבבי GaN על פרוסות 300 מ"מ ולספק דגימות ללקוחות כבר ברבעון הרביעי של 2025. חרף יציאתה של TSMC, שוק ה-GaN דווקא צפוי לצמוח בקצב נאה בשנים הקרובות, על רקע צמיחת שוק המכוניות החשמליות ופריסת רשתות 5G. גם השימוש בפרוסות 300 מ"מ צפוי להגדיל את התפוקה ולהוזיל עלויות. היותה של אינפיניאון היצרנית המערבית היחידה שמייצרת GaV ב-300 מ"מ עשויה להעניק לה יתרון תחרותי משמעותי, בעיקר מול לקוחות שיעדיפו שלא להסתמך על ייצור סיני.

בסיכומו של דבר, TSMC מחדדת את אסטרטגיית הליבה שלה: להתמקד בתחומים בעלי רווחיות גבוהה, עם יתרון טכנולוגי ברור וביקוש גובר מצד תעשיות כמו AI ושרתים עתירי ביצועים.

בתוך כך, הלילה פרסמה TSMC את דו"ח ההכנסות החודשי שלה לחודש יוני 2025. הכנסות החברה  בחודש יוני עמדו על  כ-9.02 מיליארד דולר), עלייה של 26.9% לעומת יוני 2024. מדובר בירידה של 17.7% בהשוואה לחודש מאי, אך היא מוסברת בעיקר בגורמים עונתיים. במחצית הראשונה של 2025 הגיעו ההכנסות ל-60.8 מיליארד דולר, עלייה של 40% לעומת ינואר–יוני 2024.

 

פאברינט החלה בייצור הסדרתי של InnovizTwo

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מכוניות ID. Buzz AD אוטונומיות בנסיעת מבחן של Uber בארה"ב

חיישני ה-LiDAR הראשונים מפלטפורמת InnovizTwo של חברת אינוויז (Innoviz), החלו לצאת השבוע מקו הייצור הדרתי של חברת פאברינט (Fabrinet). שתי החברות מסרו שהמעבר לייצור ההמוני נעשה לאחר מספר חודשים שבהם הוקמו קווי הייצור הייעודיים, בוצעו הכשרות לעובדים, ולאחר שקו הייצור של פאברינט עבר את כל המבדקים וקיבל הסמכה לעמידה בדרישת תקן VDA 6.3 של תעשיית הרכב הגרמנית. למעשה, ההסכם בין אינווויז ופאברינט נחתם סופית לאחר שההסמכה התקבלה. בשלב הנוכחי, פאברינט תייצר שתי פלטפורמות: InnovizTwo Long-Range ו-InnovizTwo Short- to Mid-Range LiDAR.

תחילת הייצור בפאברינט מגיעה בשלב קריטי עבור אינוויז: בחודש שעבר היא הכריזה על הרחבת שיתוף הפעולה עם חברת פולקסווגן, אשר מתכננת להתחיל לשווק את המיניבוס החשמלי האוטונומי שלה, ID. Buzz AD במספר ערים באירופה ובארה"ב כבר בתחילת 2026. לצורך זה היא החליטה לקצר את לוחות הזמנים של התקנת מערכות InnovizTwo במכוניות החדשות, ולהתחיל בייצור הסדרתי של המערכות כבר השנה, לפני ההשקה הבינלאומית שתתבצע בשנה הבאה.

אלפי חיישנים יגיעו לכביש

המיניבוסים החדשים מיוצרים על-ידי MOIA, שהוא המותג המסחרי של קבוצת הרכב האוטונומי בפולקסווגן. במסגרת תוכניות ההשקה, נחתם גם הסכם בין פולקווגן לבין קבוצת Uber, שלפיו כבר ב-2025 יבוצעו נסיעות המבחן  של המיניבוס בארה"ב. מתחילת 2026 הן יופעלו על-ידי אובר באזור לוס-אנג'לס, במטרה להגיע לפריסה של אלפי מוניות אוטונומיות עד סוף העשור. מבחינת אינוויז זוהי בשורה חשובה ביותר, שכן בכל מכונית מדגם ID. Buzz AD, יהיו תשע מערכות  InnovizTwo LiDAR שונות, במטרה להעניק לו מודעות סביבתית מלאה באזורים אורבניים צפופים ומורכבים.

חברת אינוויז מראש העין נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-280 מיליון דולר. ברבעון הראשון 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-17.4 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-7.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. היעד של החברה הוא להגיע השנה להיקף מכירות של 50-60 מיליון דולר – שהוא יותר מפי שניים מהיקף המכירות של שנת 2024.

גלובלפאונדריז רוכשת את MIPS

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל MIPS סמיר וואסון

חברת גלובלפאונדריז (GlobalFoundries) רוכשת את יצרנית המעבדים MIPS. שתי החברות הודיעו היום (ג') על חתימת הסכם סופי מחייב לביצוע העיסקה. הניקף העיסקה לא נמסר. מנכ"ל MIPS, סמיר וואסון, מסר ששתי החברות יספקו מעבדי RISC-V מותאמים ללקוח, בהתבסס על יכולות הייצור של גלובלפאונדריז ועל הקניין הרוחני והתוכנות של מיפס. לאחר העיסקה, מיפס תמשיך לפעול במתכונת של חברה עצמאית הנתמכת על-ידי גלובלפאונדריז, ותמשיך לתמוך בלקוחותיה הקיימים.

לאחר ההודעה על העיסקה עלתה מניית גלובלפאונדריז בנסד"ק ביותר מ-6%, והיא נסחרת היום לפי שווי שוק של כ-23 מיליארד דולר. העיסקה נועדה להגדיל את משאבי הקניין הרוחני (IP ) שקבלנית ייצור השבבים גלובלפאונדריז מספקת ללקוחותיה. נשיא ומנכ"ל גלובלפאונדריז, נילס אנדרסקוב, אמר שהמהלך תואם למגמה הכללית של השוק, שבו יש צמיחה בדרישה לפלטפורמות AI המותאמות לשווקים ולצרכים שונים.

לאחרונה הכריזה מיפס על משפחת מעבדי ה-RISC-V החדשה, Atlas, המיועדת ליישומי זמן אמת ולתמיכה בעיבוד AI בקצות הרשת. במקביל, היא הכריזה על פלטפורמת הפיתוח Atlas Explorer שנועדה להאיץ את תהליך הפיתוח וההתאמה של תכנונים במוצרים חדשים. השלמת העיסקה תלויה בקבלת אישורים רגולטוריים, וצפויה להסתיים לפני תום שנת 2025.

חברת MIPS היא אחת מהחברות הוותיקות בשוק הקניין הרוחני למעבדים ׁ(הוקמה בשנת 1985), ונחשבה שנים רבות למתחרה המרכזית של חברת ARM באספקת מעבדים המבוססים על ארכיטקטורת RISC – reduced instruction set computer שפותחה באוניברסיטת סטאנפורד בשנות ה-60. עם השנים היא נקלעה לסדרת משברים שהובילו למכירתה לסיליקון גרפיקס, לאימג'יניישן הבריטית, ול-Wave שפשטה את הרגל ב-2020.

היא יצאה מתהליך פשיטת הרגל בשנת 2021 והחלה לפעול תחת השם המסורתי MIPS ועם אסטרטגיה חדשה: התמקדות בארכיטקטורת RISC-V הפתוחה. המנכ"ל וואסון שימש כמנהל חטיבת המעבדים והמיקרו-בקרים של Texas Instruments עד לבואו לחברה ב-2023, המשימה שהוטלה עליו: להוביל אותה למעמד מוביל בשוק מעבדי ה-RISC-V החזקים. עיסקת גלובלפאונדריז  מלמדת שהמהלך הזה נכשל.

שליש מתעשיית השבבים עלול להיפגע ממחסור בנחושת עד 2035

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הייעוץ הבינלאומית PwC פרסמה היום דו"ח חדש המתריע מפני נקודת תורפה הולכת ומחריפה בשרשרת האספקה של תעשיית השבבים העולמית. להערכת מחברי הדו"ח, כ-32% מהשבבים המיוצרים בעולם יתמודדו עד שנת 2035 בקשיי ייצור בגלל בעיות באספקת נחושת, בעקבות שיבושים חמורים בהיקף הייצור הנובעים משינויי האקלים. הבעיה העיקרית נעוצה במחסור הגובר במים זמינים, שיש להם חשיבות רבה בתהליך הפקת הנחושת. אם לא תתרחש הפחתה משמעותית בפליטות גזי חממה, שיעור זה עלול להגיע ל-58% מהשבבים כבר בשנת 2050.

להערכת PwC, תעשיית השבבים נמצאת בצמיחה מואצת וצפויה להגיע לשווי של כטריליון דולר עד סוף העשור. עם זאת, תלותה הגוברת בנחושת – בעיקר עבור חיבורי המעגלים הפנימיים של השבב – הופכת אותה לפגיעה במיוחד לתנודות גיאו-אקולוגיות. הנחושת אינה ניתנת להחלפה בקלות, שכן אין כיום חומר אחר המציע שילוב דומה של יעילות, מוליכות חשמלית ועלות נמוכה. במסגרת הדו"ח, מסביר גלן בורם, ראש תחום שבבים גלובלי ב-PwC קוריאה, שככל שטכנולוגיות כמו בינה מלאכותית יאיצו את המעבר לעולם דיגיטלי, "החשיבות של אבטחת הגישה למשאבים קריטיים כמו נחושת רק תלך ותגבר".

על פי הדו"ח, כיום רק מדינה אחת – צ'ילה – עומדת בפני סיכון גבוה מבחינת יכולת אספקת הנחושת לתעשיית השבבים. אך עד 2035, כמעט כל 17 המדינות המרכזיות המספקות נחושת לתעשייה הזו, בהן פרו, סין, קונגו, ארה"ב, קנדה, ברזיל ואחרות, יימצאו באזורים המוגדרים כבעלי חשיפה גבוהה לבצורת.

ב-PwC מזכירים כי מחסור בשבבים בשנים האחרונות – בעיקר בתקופת מגפת הקורונה – פגע משמעותית בכלכלה העולמית. הנזק הכלכלי שנגרם עקב שיבוש בשרשראות אספקת שבבים הגיע, לפי ההערכות בדו"ח, לכדי ירידה של אחוז שלם בתוצר המקומי הגולמי של ארצות הברית, וכ-2.4% בתוצר של גרמניה. המשבר הנוכחי, אם יתרחש, עלול להיות עמוק ומורכב אף יותר, כיוון שהוא מושפע ישירות מהתדרדרות אקלימית ארוכת טווח ולא רק מהפרעה זמנית.

ב-PwC מציינים כי חלק מהמדינות כבר נוקטות צעדים להגנה על תעשיית הכרייה. כך למשל, צ'ילה ופרו השקיעו במתקני התפלה ובהגברת היעילות של השימוש במים במחצבים. עם זאת, פתרונות אלה אינם זמינים לכל המדינות, בייחוד כאלה שאין להן גישה ישירה למי-ים. אנליסטים בחברה מזהירים כי ללא השקעות רחבות היקף, הפגיעות של תעשיית השבבים תמשיך לגדול.

בלי מים, אין נחושת

כאמור, יחסי הגומלין בין משבר האקלים לתעשיית השבבים קשור במחסור במים. משבר האקלים גורם לשינויים חריפים בדפוסי המשקעים והטמפרטורות, וזה מוביל לעלייה בשכיחות ועוצמת בצורות באזורים רבים בעולם, כולל במדינות שמובילות בייצור נחושת. כריית נחושת דורשת מים רבים: לשטיפת העפרות, להפרדת המתכת מהסלע ולפעילויות קירור בתהליכים תעשייתיים. באזורים שכבר היום הם צחיחים, כמו צ’ילה ופרו, שבהם כרייה תלויה במקורות מים מתדלדלים – המחסור מחמיר.

"השפעות האקלים אינן אחידות – אך המגמה הכללית ברורה: ככל שהטמפרטורות עולות, מאגרי מים מתכווצים, והתחרות בין שימושים שונים, כדוגמת חקלאות, תעשייה ותושבים – מתעצמת", נכתב בדו"ח. " לכן, ההשלכה הישירה היא שחוסר יציבות באספקת מים שווה חוסר יציבות באספקת נחושת, מה שגורר אחריו פגיעות של כל התעשיות שתלויות בה – ובראשן תעשיית השבבים".

 

קרן הון-סיכון ישראלית חדשה בתחום הביטחון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קרן הון-סיכון חדשה בשוק הביטחוני, בשם "קינטיקה", יצאה לאור. הקרן, המוקדשת להשקעה בחברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות דואליות לשוק הביטחוני ולשוק האזרחי, כבר ביצעה השקעות בשלוש חברות סטארט-אפ ביטחוניות ישראליות, אך החליטה כעת להיחשף תקשורתית כחלק מתהליכי גיוס של כ-150 מיליון דולר להון הקרן. 

מקימי הקרן הם היזמים אהרון אפלבאום ויואב קנול מקרן ההון-סיכון Mizmaa Ventures, ופרדריק לנדאו, מנכ"ל חברת הייעוץ PLC Global Services. יו"ר הקרן הוא איץ אפלבאום, יזם ומשקיע בינלאומי עם עשרות שנות ניסיון בארה"ב וישראל וממקימי ליייטספיד ישראל. אליהם מצטרפים שני בכירים מאוד שהשתחררו לאחרונה מצה"ל – אלוף במיל' סער צור, לשעבר מפקד הגיס הצפוני ותא"ל במיל' עמית קוניק, לשעבר מפקד בכיר בקהיליית המודיעין.

הקרן כבר גייסה משקיעים אסטרטגיים בינלאומיים והובילה השקעות בחברות Particle , Line5 ו-Limitless CNC. היא מתמקדת בסטארטאפים ישראליים בשלבים מוקדמים של Pre-Seed עד סבבי Series A הפועלים בשילוב בין עולמות הביטחון והטכנולוגיה האזרחית בתחומים כמו ייצור מתקדם, בינה מלאכותית, לוחמה אלקטרונית, מערכות בלתי מאוישות וחלל. 

בוועד המייעץ לקרן נמנים מספר בכירים בארה"ב בהם ג'ו לונסדייל, מייסד-שותף של פלנטיר ומייסד קרן ההון-סיכון הביטחונית הגדולה בעולם 8VC (שהשקיעה בחברות אנדוריל וסרוניק), מזכיר הצי האמריקאי ושגריר ארה"ב בנורווגיה לשעבר קנת' ברייתווייט, והסנאטור האמריקאי לשעבר נורם קולמן, המחובר מאוד למערכת הביטחון האמריקאית. 

[בתמונה: יזמי הקרן. קרדיט: קארין לנדאו]

סולרום: הסכם לרכישת מוצרי לייזר QCL בהיקף של כ-24 מיליון שקל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מתן רבין, מנכ"ל סולרום. קרדיט: סולרום]

חברת סולרום (Solrom) הודיעה היום (ג') בדיווח לבורסה כי חתמה על הסכם מסגרת לרכישת מוצרי לייזר QCL ("לייזרי מפל קוונטי") מחברת ביטחונית ישראלית בסך כולל של כ-24 מיליון ש"ח על פני תקופה שצפויה להתפרש על פני חמש שנים. יצוין כי, כאמור, מדובר בהסכם מסגרת, אשר מותנה בתנאים שונים ואינו כולל התחייבות מצד הלקוח להיקף הזמנות מינימלי. עד כה דיווחה סולרום על מספר עסקאות בתחום הלייזרים בהיקף של כמה מיליוני שקלים. בחברה ציינו כי ההזמנה החדשה התקבלה מלקוח חדש.

אף על פי כן, מדובר בהסכם משמעותי ובעל פוטנציאל מסחרי גדול עבור סולרום, בתחום שמסומן עבור החברה כמנוע צמיחה עתידי. מניית החברה מזנקת בעקבות הדיווח בשיעור של יותר מ-20% במסחר בתל אביב (נכון לשעה 10:30). מתן רבין, מנכ"ל סולרום, מסר: "אנו רואים בכך הבעת אמון חזקה בטכנולוגיה שלנו ובפוטנציאל המסחרי שלה. אנו מצויים במגעים לשיתופי פעולה מסחריים עם לקוחות נוספים, קיימים וחדשים בשוק הבטחוני בישראל ובחו"ל, במגוון רחב של יישומיים צבאיים באוויר, ביבשה ובים,  ורואים בטכנולוגיה פורצת דרך זו מנוע צמיחה משמעותי לחברה בשנים הקרובות."

קו הפעילות הראשי של סולרום, שלפי שעה אחראי למירב הכנסותיה, הוא פיתוח, ייצור ומכירה של מערכות אלקטרוניקה וחשמל המיועדות בעיקר לשימוש צבאי. עם זאת, בעקבות מיזוג עם חברת 3DM, שהוביל גם לרישום החברה בבורסה, החלה החברה לפתח נישה חדשה של רכיבי לייזר מפל קוונטי למערכות צבאיות. לייזר מפל קוונטי (Quantum Cascade Lasers) הוא סוג מיוחד של לייזר המייצר קרינה בתחום התת-אדום. יתרונותיו של הלייזר טמונים ביכולתו לייצר אורכי גל בטווח רחב, הספק גבוה ויעילות גבוהה, והוא משמש ביישומים כמו ספקטרוסקופיה, חישה מרחוק, רפואה ותקשורת. בשל היתרונות הללו גובר האימוץ של QCL בשוק הביטחוני למגוון יישומים כמו זיהוי מטרות וחישה מרחוק במערכות כגון שבשים (DIRCM), סנסורים, סמני לייזר ומערכות תצפית במגוון כלים באוויר, ביבשה ובים.

באחרונה אף הכריזה החברה כי הצליחה להגדיל את ההספק של הלייזר ב-30%, שיפור שיכול להוזיל את העלויות של המערכת השלמה שבה משולב הלייזר. בחברה אף מייחסים את ההזמנה השנייה שקיבלו בתחום לשיפור שהושג בביצועים.

 

סמסונג מדווחת: הפסד תפעולי ב-Foundry, עיכובים ב-HBM ופיגור במרוץ ה-AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הדו"ח של סמסונג לרבעון השני של 2025, שפורסם הלילה, חושף תמונה מורכבת עבור ענקית הטכנולוגיה הקוריאנית. על אף עלייה קלה בהכנסות הכלליות, חטיבת השבבים – ובעיקר פעילות ה-Foundry – ממשיכה לרשום הפסדים, זאת על רקע מגבלות רגולטוריות, תחרות עזה ושיבושים בשרשרת האספקה הגלובלית.

סמסונג ציינה בדוחותיה כי חטיבת ה-Foundry, האחראית על ייצור שבבים עבור חברות חיצוניות, סבלה מהפסד תפעולי של כ־670 מיליארד וון (כ־485 מיליון דולר) ברבעון השני של השנה. הכנסות החטיבה הסתכמו בכ־4.33 טריליון וון (כ־3.14 מיליארד דולר), ירידה לעומת רבעונים קודמים. הגורמים המרכזיים לכך הם שיעור ניצול נמוך של קווי הייצור, ירידה בביקוש מצד לקוחות מובילים, והמשך ההגבלות על ייצוא טכנולוגיות מתקדמות לסין. ארצות הברית הגבילה את האפשרות של סמסונג לספק שבבים מתקדמים ללקוחות סיניים, מה שפגע קשות בהכנסות מהשוק האסייתי שהיה עד לאחרונה מהותי במיוחד לחברה.

אחד הנושאים המרכזיים בדו"ח הוא תחום ה-HBM – שבבי זיכרון מהירים במיוחד הנדרשים לפיתוח מערכות בינה מלאכותית. סמסונג משקיעה רבות בדור החדש של HBM3E ואף החלה בייצור ראשוני של HBM4, אך לפי דיווחי החברה, טרם התקבלה הסמכה מלאה מצד לקוחות מרכזיים כמו אנבידיה. המשמעות: סמסונג עדיין לא מספקת את השבבים בכמויות משמעותיות, בזמן שמתחרותיה, ובראשן SK hynix הקוריאנית ומיקרון האמריקאית, כבר מיישמות ייצור ואספקה שוטפת של HBM3 ללקוחות הדגל בשוק.

היחסים עם אנבידיה הם נקודה רגישה נוספת בדוח. בעוד אנבידיה מהווה לקוח מרכזי בשוק ה-AI העולמי, היא נוטה להעדיף את SK hynix בזכות אמינות אספקה ויעילות אנרגטית של הדורות האחרונים של שבבי HBM. סמסונג, למרות יתרונה בגודל ובהיקף ייצור, טרם הצליחה להשיג יתרון תחרותי טכנולוגי מובהק בתחום הקריטי הזה. החברה מציינת כי הבדיקות מול אנבידיה עדיין בעיצומן, וכי היא שואפת להתחיל אספקה מסחרית של HBM3E כבר במחצית השנייה של השנה.

ההקשר הרחב יותר מציב את סמסונג בצומת דרכים. מצד אחד, החברה משקיעה השקעות ענק בהרחבת תשתיות ה-Foundry בטקסס, בקוריאה ובאירופה, מתוך מטרה למשוך לקוחות נוספים ולשפר את ניצול הקיבולת. מצד שני, היא נאלצת להתמודד עם ירידה כללית בביקוש לשבבים לשימושים מסורתיים, כמו סמארטפונים, ועם עלויות קבועות גבוהות שהופכות את כל פרויקט הייצור לפי הזמנה (Foundry) למאתגר מבחינה כלכלית.

בתוך כך, המתחרות לא מחכות: TSMC מטייוואן, המתחרה הגדולה ביותר של סמסונג בתחום ה-Foundry, ממשיכה לחזק את מעמדה כבחירה המועדפת של חברות אמריקאיות ואירופיות, בעיקר בזכות ייצור שבבי 3 ננומטר בהיקפים גדולים יותר. SK hynix מצדה הופכת לשם הנרדף ל-HBM מהדור החדש, וביססה לעצמה מוניטין איתן אצל הלקוחות המרכזיים של מהפכת הבינה המלאכותית.

סמסונג מציינת כי היא מצפה לצמצם את ההפסדים בחטיבת השבבים במחצית השנייה של 2025, בין היתר בזכות קווי ייצור חדשים, אופטימיזציה של עלויות וחזרה הדרגתית בביקושים לשבבי AI מתקדמים. עם זאת, על מנת לחזור ולהוביל את התחום, החברה תידרש לא רק לטכנולוגיה פורצת דרך – אלא גם לשיקום האמון עם הלקוחות, לוגיסטיקה מדויקת והסתגלות גמישה לגיאופוליטיקה המשתנה.

השוק הביטחוני מוביל את רכש הגומלין בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בשנת 2024 נרשמו 259 התחייבויות חדשות של שבע חברות זרות בהיקף כולל של 1.14 מיליארד דולר. ההתחייבויות התקבלו בעקבות התקשרויות עם 12 גופי ממשלה שונים, כאשר ההצטיידות הביטחונית בשנה זו היוותה את הרוב המוחלט (85% מסך המחוייבויות). בסך הכל, בשנת 2024 הסתכם רכש הגומלין בכ-5.8 מיליארד דולר שמומשו באמצעות הזמנות שבוצעו מ-1,118 חברות. בשנת 2023 נרשמו 186 התחייבויות חדשות בהיקף של 628 מיליון דולר, ובוצע רכש הגומלין בהיקף של כ-6 מיליארד דולר, 45% ממנו בעקבות עסקאות ביטחוניות. 

הנתונים האלה ממחישים את השפעתו של המאמץ המלחמתי על התעשייה בישראל ואת הצמיחה הדרמטית בהיקף הרכש הביטחוני:  הגוף הגדול ביותר אשר מוביל את ההתקשרויות לרכש גומלין הוא משרד הביטחון. בשנת 2023 הוא היה אחראי ליצירת התחייבויות חדשות בהיקף של כ-286 מיליון דולר. בשנת 2024 זינקה תרומת משרד הביטחון להיקף שיא של 887 מיליון דולר. לשם השוואה: בשנת 2019 משרד הביטחון היה אחראי לכ-32% מההתחייבויות, ושאר ה-68% היו בעקבות רכש ממשלתי של מוצרים אזרחיים. בשנת 2022 צמח חלקו של משרד הביטחון ל-88%, ובשנת 2023 היתה תופעת מעבר: משקל הרכש הביטחוני ירד לכ-45% בעקבות ביצוע עסקאות מהעבר שהתעכבו בגלל הקורונה. 

הנתונים האלה נמסרו היום (ג') על-ידי הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) במשרד הכלכלה והתעשייה, אשר אחראית על שת"פ תעשייתי ורכש גומלין במדינת ישראל. במסגרת החוק, רשפ"ת זכאית לדרוש מספקי חוץ של גופים ממשלתיים לבצע בארץ שיתופי פעולה תעשייתיים בשיעור קבוע מערך העיסקה: היקף של 50% בעסקאות ביטחוניות של משרד הביטחון, היקף של 18% בעסקאות אזרחיות מול חברות ממדינות החתומות על הסכם GPA (הסכם הרכש הממשלתי בארגון הסחר העולמי), הכולל את מדינות האיחוד האירופי ו-13 מדינות נוספות בהן ארה"ב וקנדה, והיקף של 35% מחברות ממדינות שאינן חתומות על ההסכם.

ריסטור מגייסת 23 מיליון דולר לפיתוח שתל חדשני לטיפול באי ספיקת לב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: צוות החברה. קרדיט: יעל אילן]

חברת ריסטור מדיקל (Restore Medical) הישראלית הודיעה על גיוס של 23 מיליון דולר, אשר יאפשר לה לקדם את הפיתוח הקליני של שתל חדשני ובלתי פולשני לחולי אי ספיקת לב, אחת המחלות הכרוניות הקשות והקטלניות ביותר בעולם הרפואה.

את סבב הגיוס הובילו קרן פיטנגו הלת׳טק הישראלית ותאגיד בריאות בינלאומי מוביל, ובהשתתפות קרן החדשנות של האיחוד האירופי (EIC Fund), לצד משקיעים קיימים כמו פרגרין ונצ'רס, שתומכת בריסטור מיום הקמתה, ושתי חברות בריאות אסטרטגיות בינלאומיות נוספות.

ריסטור פיתחה שתל ייחודי המושתל בעורקי הריאה של החולה. השתל משנה את מפל הלחצים בחדר ימין ובעץ הריאתי, ובכך מפחית את העומס על חדר שמאל, אשר אחראי על הזרמת הדם לכלל הגוף, ואשר לרוב נפגע במחלת אי ספיקת לב. בזכות שינוי הלחצים, השתל תורם לשיפור בתפקוד ההמודינמי של הלב, מפחית לחצים ריאתיים גבוהים, ותורם לעלייה באיכות החיים וביכולת התפקוד של המטופלים.

המערכת נמצאת בשלב ניסוי קליני מתקדם באירופה, כאשר תוצאות המעקב ארוך הטווח – שנתיים ויותר – מראות שיפור משמעותי באיכות החיים של המטופלים לצד פרופיל בטיחות נקי מסיבוכים. על בסיס הצלחה זו, ובזכות קבלת מעמד Breakthrough Device מה-FDA האמריקאי ב-2024, ריסטור מתכוננת לפתיחת ניסוי קליני בארה"ב.

גם בישראל כבר טופלו מספר חולים, במסגרת ניסוי קליני שבוצע בבית החולים קפלן, ובכוונת החברה להרחיב כעת את פעילותה גם למרכזים רפואיים נוספים בארץ.

ריסטור מדיקל נוסדה על ידי סטיבן בלומו (CTO), ד"ר אלחנן ברוקהיימר (מנהל רפואי) ואהרון פלדמן, ומנוהלת כיום על ידי המנכ"ל גלעד מרום. החברה החלה את דרכה בחממת Incentive של קרן פרגרין, וצברה מאז תמיכה משמעותית מגופים אסטרטגיים ומשקיעים מובילים.

אי ספיקת לב היא מחלה כרונית בה הלב אינו מצליח להזרים דם בכמות מספקת לצורכי הגוף. מדובר באחת הסיבות המובילות לאשפוזים ולמוות במדינות רבות, כאשר גם הטיפולים התרופתיים המתקדמים אינם מצליחים תמיד לבלום את התקדמות המחלה. השתלים והמכשור הרפואי החדשני נחשבים כיום לדרך המרכזית להתמודד עם שלבים מתקדמים של המחלה, ולהאריך את תוחלת ואיכות החיים של החולים.

הושלמה עסקת SatixFy: תשולב בחטיבת הלוויינים של MDA

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הרכבת לוויין אורורה במתקן הייצור של MDA במונטריאול

הושלמה עסקת המכירה של חברת סטיקספיי (SatixFy) מרחובות ובריטניה, לחברת MDA Space הקנדית. בימים הקרובים ייפסק המסחר במניות סטיקספיי בבורסת ניו יורק, וכל עובדיה ופעילויותיה ישולבו בתוך חטיבת מערכות הלוויין (Satellite Systems) של MDA. ההיקף הסופי של העיסקה מסתכם בכ-356 מיליון דולרים, הכוללים 280 מיליון דולר שווי חברה ועוד 76 מיליון דולר שהן החובות של סטיקספיי ש-MDA התחייבה לשלם. מגובר בעסקת-המשך: בספטמבר 2023 רכשה MDA את חטיבת מטעדי החלל הבריטית (Digital Payload Division) של סטיקספיי, תמורת כ-40 מיליון דולר.

חברת סטיקספיי הוקמה על-ידי יואל גת זכרונו לברכה בשנת 2012, והשקיעה כ-270 מיליון דולר בפיתוח שבבי ASIC לתקשורת לוויינים דיגיטלית (RFIC). מתוכם התקבלו כ-75 מיליון דולר באמצעות מענקים של סוכנות החלל הבריטית. השבבים של החברה תומכים בטכנולוגיות תקשורת מודרניות, כמו אנטנות כיוון אלקטרוני מרובות אלומה (Electronically Steered Multibeam Antennas), טכנולוגיות עיצוב אלומה (beamforming ), דילוג אלומה (beam-hopping) ומודמים דיגיטליים (SDR). בידי החברה 60 פטנטים רשומים ובשלבי רישום, וכיום היא מעסיקה כ-165 עובדים.

בשנת 2022 היא נקלעה משבר ולירידה של 50% במכירות. למרות התאוששות במכירות בשנת 2024, החברה המשיכה לדווח על הפסד נקי וצמיחה בהיקף החובות. ברבעון הראשון 2025, למשל, צמחו המכירות בכ-158% והסתכמו בכ-4.9 מיליון דולר, אולם החברה דיווחה על הפסד נקי של 10.3 מיליון דולר. תמהיל המכירות של הרבעון מבטא את מצבה המיוחד של החברה: היא מכרה מוצרים בהיקף של כ-900 אלף דולר בלבד, כאשר שאר ההכנסות היו תמורת פרוייקטי ושירותי מחקר ופיתוח שהיא סיפקה.

ענקית החלל הצומחת של קנדה

הטכנולוגיות של סטיקספיי מיועדות לשוק הצומח של לוויינים דיגיטליים מוגדרי תוכנה (Software Defined Digital Satellite). חברת המחקר NSR העריכה לאחרונה שמגמת המעבר ללוויינים הדיגיטליים החדשים מתגברת במהירות, ובמהלך העשור הקרוב, 89% מכל לווייני התקשורת שייבנו יתבססו או ישתמשו בטכנולוגיות SDDS. העיסקה נועדה לחזק את MDA בדיוק בשוק הזה. חברת MDA החלה את דרכה בשנת 1969 כספקית של מערכות רובוטיות חלליות עבור נאס"א. לאורך השנים היא עברה מספר גלגולים, ואפילו ניסתה לעבור לארה"ב ללא הצלחה, כדי להתחרות על פרוייקטי חלל ממשלתיים.

כיום החברה שמרכזה במונטריאול, מעסיקה כ-3,400 עובדים. מכירותיה בשנת 2024 הסתכמו בכ-1.1 מיליארד דולר. להערכת החברה, מכירותיה ב-2025 יסתכמו ב-1.5-1.65 מיליארד דולר. כ-60% ממכירותיה מגיעות מייצור לווייני MEO/LEO, כ-23% מהמכירות מגיעות מייצור זרועות רובוטיות ומערכות רובוטיות ליישומי חלל, והשאר (17%) מגיע ממתן שירותי אנליטיקס ותחנות קליטה קרקעיות עבור לווייני תצפית. מוצר הדגל של החברה הוא משפחת הלוויינים הדיגיטליים AURORA, שתהיה המוצר העיקרי שייהנה מהטכנולוגיות של סטיקספיי. בין השאר, היא מייצרת כיום 198 לווייני אורורה עבור תוכנית Lightspeed של חברת Telesat Canada, בהיקף כולל של כ-2.4 מיליארד דולר.

קיידנס חשפה קטגוריה חדשה: מעבדי-עזר לרשתות נוירוניות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על מעבד-העזר לרשתות נוירוניות, Tensilica NeuroEdge 130 AI Co-Processor (AICP), אשר מהווה קטגוריה חדשה בתחום מעבדי ההאצה של מטלות בינה מלאכותית (AI). המעבד מופיע במתכונת של קניין רוחני (IP) ומבוסס על משפחת מעבדי Vision DSP של טנסיליקה. האנליסט הראשי של חברת Cambrian AI Research, הסביר בהודעה של קיידנס, שהמעבדים הנוירוניים (NPU) מבצעים היום את רוב עבודות העיבוד במערכות AI/ML המשמשות ברובוטים, מכוניות אוטונומיות, רחפנים ומעארכות אוטומציה תעשייתיות.

"אולם פעולות העיבוד האלה דורשות הכנה של הקבצים לפני ואחרי העיבוד הנוירוני, ולכן כדאי להפנות את הפעולות האלה אל מאיצים חיצוניים שהם יעילים יותר ממעבדי GPU או CPU, ועל-ידי כך לשחרר את ה-NPU למשימות הליבה העיקריות". המעבד החדש עובד באופן חלק מול מעבד ה-NPU ממשפחת Cadence Neo ומול מעבדי NPU מתוצרת חברות אחרות.

החברה מסרה שהוא מספק שיפור של 30% בביצועים והפחתה של 20% בצריכת ההספק, בהשוואה למעבדי Tensilica Vision DSP סטנדרטיים. המעבד ניתמך על-ידי חבילת פיתוח התוכנה NeuroWeave, המאפשרת לבצע אופטימיזציה של היישום לתכונות החומרה. מנהל קבוצת Silicon Solutions בקיידנס, בויד פלפס, הסביר את הרעיון מאחורי ההכרזה: "ככל שעומסי העבודה בתחום הבינה המלאכותית הופכים פחות ייחודיים לתחום מסוים ויותר מגוונים, הלקוחות מחפשים מעבד–משנה קומפקטי, יעיל וממוקד–AI לשיפור יחס הספק–ביצועים–שטח (PPA) ולמוכנות עתידית".

IBM משקיעה ב-QEDMA הישראלית, המפחיתה שגיאות בחישובים קוונטיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: צוות קדמה. קרדיט: אייל טאוג]

חברת קדמה (QEDMA), שפיתחה פתרון תוכנה לצמצום שגיאות במעגלים קוונטיים, השלימה גיוס הון בגובה של 26 מיליון דולר בסבב A. הסבב הובל על ידי קרן גלילות קפיטל פרטנרס. המשתתפת הבולטת ביותר בסבב היא ענקית המחשוב IBM, אחת החברות המובילות בעולם בתחום המחשוב הקוונטי ואשר משתפת פעולה עם קדמה כבר מספר שנים בפרויקטים שונים.

עם השלמת סבב הגיוס, קדמה גם מצהירה כי היא צפויה להדגים "יתרון קוונטי" בחודשים הקרובים במסגרת שיתופי פעולה עם מספר חברות מחשוב קוונטי ומוסדות מחקר. יתרון קוונטי הוא הרגע שבו מחשב קוונטי יוכל לבצע משימת חישוב, כגון הרצת אלגוריתם, מהיר יותר ויעיל יותר מכל מחשב קלאסי אחר, לרבות מחשבי-על עוצמתיים.

בקדמה מספרים על נסיבות הקמת החברה: רצף מפגשים אקראיים הוביל להקמת QEDMA בשנת 2020. במהלך ארוחת צהריים, פרופ' נתנאל לינדנר, פיזיקאי מהטכניון המתמחה במערכות קוונטיות, שיתף עם ד"ר אסיף סיני, פיזיקאי ובכיר בתעשיית ההייטק, בתובנה שלו כי הבנת דפוסי הרעש הייחודיים של כל מכשיר קוונטי עשויה להיות המפתח להפחתת שגיאות.

במקביל, פרופ' דורית אהרונוב – ידועה בזכות עבודתה פורצת הדרך בנושא משפט סבילות שגיאות קוונטיות, שהוכיחה שתיקון שגיאות אפשרי תיאורטית – שיתפה עם סיני חזון דומה. סיני חיבר בין השניים לשיחות שבועיות, שהתפתחו במהרה להקמת QEDMA, על בסיס ההבנה כי שילוב של גישות תיאורטיות ומעשיות להתמודדות עם שגיאות קוונטיות יכול להוביל לפריצת דרך.

האתגר המרכזי: שגיאות במחשוב קוונטי

שגיאות הן מכשול יסודי בדרך למחשוב קוונטי מעשי רחב-היקף. ככל שמחשבים קוונטיים גדלים וככל שהחישובים נעשים מורכבים יותר, השגיאות נוטות להצטבר והאות נבלע בתוך הרעש. קיימות שיטות לתיקון שגיאות שיכולות, תיאורטית, לדכא שגיאות באופן משמעותי, אך הן דורשות משאבים כבדים: ייתכן שיידרשו עד 1,000 קיוביטים כדי לתקן שגיאות של קיוביט בודד.

התוכנה של QEDMA פותחה כדי להאיץ את הדרך למחשוב קוונטי מעשי על ידי צמצום, הפחתה ותיקון שגיאות. הפתרון משתלב עם חומרה קיימת ומשפר את ביצועי המחשבים הקוונטיים, ומאפשר חישובים קוונטיים הגדולים עד פי 1,000.

כאשר משתמש מבקש להריץ אלגוריתם קוונטי, הפתרון של QEDMA מפעיל פרוטוקול שלומד את מאפייני הרעש של המכשיר הספציפי. לאחר מכן הוא מתאים את האלגוריתם הקוונטי כדי לדכא סוגים מסוימים של שגיאות ומשתמש בעיבוד לאחרי החישוב כדי להתמודד עם השפעת השגיאות שנותרו על התוצאה הסופית. עם התקדמות החומרה, QEDMA מתכננת לשלב גם תיקון שגיאות באמצעות שיטות קנייניות שמשלבות אותו עם הפחתת שגיאות לאמינות גבוהה יותר. הפתרון של QEDMA נתמך על ידי מובילי תעשייה מרכזיים, כולל השקה כאחד מהפונקציות הראשונות של IBM Qiskit.

“הפתרון של QEDMA ייחודי בכך שהוא מפחית שגיאות בצורה בלתי מוטה וביעילות חסרת תקדים, ומאפשר הרצת אלגוריתמים קוונטיים שבעבר לא ניתן היה לבצע,” אמר ד"ר אסיף סיני, מנכ"ל ומייסד-שותף של QEDMA. “בעוד שהתעשייה משקיעה משאבים אדירים בתשתיות מחשוב קוונטי ובהגדלת מספר הקיוביטים, הגישה האגנוסטית-לפלפורמה שלנו מאפשרת לנו להפיק ערך מקסימלי מהחומרה הקיימת בכל הארכיטקטורות של מחשוב קוונטי. בכך שאנו מאיצים את הדרך למחשוב קוונטי מעשי, אנו מניחים יסוד שיהפוך להיות קריטי עוד יותר ככל שהמערכות הקוונטיות יגדלו.”

Dell סיפקה שרתים ראשונים מבוססי Blackwell Ultra

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Dell הודיעה השבוע כי השלימה את אספקת מערכת השרתים GB300 NVL72 הראשונה בעולם, המבוססת על מעבדי העל החדשים של אנבידיה מדגם Blackwell Ultra. המערכת נמסרה לחברת CoreWeave, אחת השחקניות הבולטות כיום בעולם הענן בהיותה ספקית של שירותי עיבוד ייעודיים לבינה מלאכותית. זהו ציון דרך עבור קורוויב, שמקדימה בכך את ענקיות הענן כמו גוגל, אמזון ומיקרוסופט.

המערכת שנמסרה כוללת 72 יחידות GPU מסוג Blackwell Ultra ו־36 מעבדי Grace ARM, משולבים בארון שרתים אחוד (Rack-Scale) מדגם PowerEdge XE9712, המיועד לקירור נוזלי. מדובר בארכיטקטורה עתירת ביצועים, המספקת מעל 1.1 אקזאפלופס (ExaFLOPS) לעיבוד הסקה (Inference) מדויק ומהיר בפורמט FP4 – ומאפשרת מהירויות תגובה חסרות תקדים בהרצת מודלים גנרטיביים.

זהו גם ביטוי נוסף לשיתוף פעולה ההדוק בין דל לאנבידיה, שצבר תאוצה בשנתיים האחרונות. דל, כספקית חומרה ותשתיות IT , לקחה על עצמה את האתגר לבנות מערכת אינטגרטיבית שלמה הכוללת GPU, CPU, אחסון, תקשורת וקירור – ולספק אותה ללקוח כמוצר שלם, מותאם ונבדק מראש (Turnkey System). המערכת מבוססת על רשתות NVLink מהדור החמישי וחיבורים פנימיים בקצב של עד 130TB/s – שמנצלים עד תום את פלטפורמת Blackwell של אנבידיה.

קורוויב מצידה, ממשיכה לבסס את מעמדה כשחקנית מפתח בענן ה-AI. החברה, שהוקמה ב־2017, מפעילה עשרות מרכזי נתונים המוקדשים ל-GPUs בלבד, ומספקת שירותים לסטארטאפים בתחום מודלים גנרטיביים, תעשיית הסרטים, ביוטכנולוגיה, מסחר כמותי ועוד. היא נחשבת כיום לצרכנית GPU הגדולה ביותר מחוץ לענקיות הטכנולוגיה – והייתה הראשונה להתחייב לרכישת מערכות מבוססות GB200 ו-GB300 בקנה מידה רחב. בקורוויב מדגישים כי המערכת החדשה מאפשרת מהירות תגובה גבוהה פי 10, יעילות אנרגטית טובה פי 5, וביצועים גבוהים פי 50 בהרצת מודלים לעומת הדור הקודם – תוצאה ישירה של הארכיטקטורה הריכוזית והקירור המתקדם.

[מקור תמונה: Dell]

 

AIR חנכה מתקן ייצור בפרדס חנה להאצת אספקת ההזמנות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: כלי התעופה בדגם להובלת מטען, מדגם AIR One Cargo]

חברת AIR, המפתחת כלי-תעופה eVTOL ליישומי תעופה אזרחיים וליישומי תובלה, חנכה השבוע בפרדס חנה מפעל לייצור והרכבה של כלי התעופה שלה. המפעל, המשתרע על פני 3,000 מ"ר, יוכל לייצר ולהרכיב כ-6 כלים בו-זמנית, והוא מסמן למעשה את המעבר של החברה לייצור סדרתי בקנה מידה מסחרי משמעותי, במטרה להאיץ את אספקת צבר ההזמנות הגדל של החברה מלקוחות במגזר האזרחי, במגזר התובלה ובמגזר הביטחוני.

לדברי AIR, מדובר במתקן ייצור מתקדם, הכולל קו הרכבת כלי-טיס, מעבדת הנדסה, סדנת חומרים מרוכבים, סדנת פחחות ועוד. המתקן החדש אמור לשמש גם כבסיס למתקן הייצור הגדול יותר שהחברה מתכוונת להקים בארצות הברית, שיהיה מצויד בקו ייצור אוטומטי. מי שינהל את המתקן יהיה רועי פלג, סמנכ"ל התפעול של החברה. באחרונה דיווחה החברה על שיתוף פעולה עם חברת ההנדסה הגרמנית EDAG לייצור השלדות של כלי הטיס, ועל השלמת ניסוי שטח בשעת לילה של הדגם הלוגיסטי של החברה בצפון הארץ.

פלטפורמת AIR ONE משתייכת לקטגוריה של כלים תעופתיים חשמליים בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכית (eVTOL). המערכת מבוססת על שימוש בארבעה מדחפים כפולים במתכונת של רחפן, ובכנפי עילוי קצרות לצורך שיוט במצב תעופה אופקית. סוללות הכלי פותחו ומיוצרות על ידי חברת "עמיסל" מאשדוד. הכלי מיועד לשימוש אישי ושוקל כ-970 ק"ג. בהתאם, הוא יכול לשאת עד שני נוסעים (או משקל כולל של 250 ק"ג) למרחקים קצרים של עד כ-180 ק"מ ולשייט באוויר במהירות מקסימלית של עד 250 קמ"ש. הוא מיועד לשימוש ככלי תחבורה אישי בדומה לשימוש במכונית, למשל לצורך נסיעה מהבית לעבודה, מעל הפקקים שבכבישים. בהתאם, הוא מופיע בגודל המאפשר לאחסן אותו במוסך הביתי או במגרש חנייה. על-פי הערכות של החברה, הפוטנציאל בשוק האמריקאי צפוי להסתכם בכ-15,000 כלי-רכב בשנה. כאמור, החברה גם פיתחה גרסה בלתי מאוישת, AirCargo, שמיועדת להובלת מטענים.

 

 

קיסייט זכתה בפרוייקט שדרוג מערכות הבדיקה של ציי נאט"ו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: סכימה כללית של פלטפורמת הדמיית איומי EW. מקור: קיסייט

חברת קיסייט (Keysight Technologies) זכתה בפרוייקט לשדרוג מערכות הבדיקה והכיול של מערכות המכ"ם והלוחמה האלקטרונית (EW) של ציי ברית נאט"ו. ההזמנה התקבלה מחטיבת FORACS, האחראית על פרוייקט המודרניזציה של מערכות הל"א והחיישנים של ציי הברית. כתב העת ג'יינס (Janes) העריך את הפרוייקט בכ-15.9 מיליון דולר. במסגרת הפרוייקט קיסייט תספק מערכות בדיקה מודרניות ומערכות להדמיית מטרות מכ"ם (Radar Target Generator) ולהדמיית אותות לוחמה אלקטרונית, המייצרת אותות סינתטיים לצורכי בדיקת ואימון המערכות המבצעיות.

מנהל אזור EMEA בקיסייט, תיירי לוקט, גילה שמערכת Radar Target Generator פותחה באירופה, בשיתוף פעולה הדוק עם שותפים טכנולוגיים אירופאים, במיוחד עבור נאט"ו. היא מבוססת על מוצרי מדף קיימים של החברה בתוספת קושחה מותאמת אישית ייעודית וממשק משתמש גרפי שפותח עבור הפרוייקט, במטרה לעמוד בדרישות המיוחדות של נאט"ו. מערכת הבדיקה של פתרונות הל"א מייצרת אותות סינתטיים, של איומים, ושל אמצעי נגד דוגמת אותות שיבוש והטעיייה אלקטרוניים המיועדים לפגוע ביכולת הלחימה של הציים.

חברת קיסייט האמריקאית הינה ספקית פתרונות בדיקה ומדידות בכל תחומי תעשיית האלקטרוניקה. במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-2.6 מיליארד דולר. היא נסחרת בבורסה של ניו יורק לפי שווי של כ-28.5 מיליארד דולר. מטה החברה ממוקם בעיר סנטה רוזה בקליפורניה, היא מעסיקה כיום למעלה מ-15 אלף עובדים ברחבי העולם.

ההייטק הישראלי חוזר לצמיחה: המחצית הראשונה חזקה במיוחד

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ההייטק הישראלי רושם התאוששות מרשימה: במחצית הראשונה של שנת 2025 נרשמה הפעילות החזקה ביותר מאז 2021, עם גיוסי הון פרטיים בהיקף של 9.3 מיליארד דולר – זינוק של 54% לעומת המחצית הקודמת. גם שוק ההנפקות הציבוריות התעורר, עם עסקאות בשווי כולל של 1.6 מיליארד דולר. על פי דוח ביניים שפרסמה Startup Nation Central, הנתונים מצביעים על שיפור רוחבי בכל שלבי הגיוס, למרות ירידה כללית במספר העסקאות.

הגידול המרשים התרחש במיוחד ברבעון השני של השנה, שבו גויסו שישה מיליארד דולר, לעומת 3.3 מיליארד ברבעון הראשון. מעניין לציין כי העלייה בהיקפי הגיוס לוותה דווקא בירידה במספר הסבבים – מ-214 ל-151 – מה שמעיד על מגמה של סלקטיביות והשקעות גדולות יותר בחברות שנחשבות מבטיחות במיוחד. הגודל החציוני של סבב השקעה עלה משמעותית, והגיע ל-9 מיליון דולר – עלייה של 28% בהשוואה לחציון הקודם.

התחום המוביל בגיוסים היה תוכנה לארגונים, עם 3.19 מיליארד דולר, אחריו תחום הסייבר, שגייס 1.98 מיליארד דולר. הפינטק גייס 751 מיליון דולר, בעיקר בזכות סבב מרשים של 500 מיליון דולר לחברת Rapyd. גם תחום הבריאות הדיגיטלית (Healthtech) רשם גיוסים גבוהים – 623 מיליון דולר – כשהדגש היה בעיקר על שלבים מוקדמים. אחת העסקאות הבולטות בתקופה הייתה סבב ענק של שני מיליארד דולר לחברת Safe Superintelligence, שנחשב יוצא דופן בהיקפו.

גם השוק הציבורי החל להראות סימני חיים. 13 חברות ישראליות גייסו יחד 1.6 מיליארד דולר באמצעות הנפקות, לעומת 0.2 מיליארד בלבד במחצית הקודמת. בין ההנפקות הבולטות – זו של eToro, שיצאה לדרך בנאסד"ק וזכתה לעלייה של יותר מ-30% במחיר המניה ביום המסחר הראשון.

בזירת המיזוגים והרכישות נרשם שיא היסטורי: היקף עסקאות ה-M&A הגיע ל-39.2 מיליארד דולר, בעיקר הודות לרכישת Wiz על ידי גוגל בסכום חסר תקדים של 32 מיליארד דולר. גם ללא העסקה הזו, סכום הרכישות עומד על 7.2 מיליארד דולר – נתון גבוה לכל הדעות. למעלה ממחצית העסקאות בוצעו על ידי רוכשים זרים, בעוד כ-42% מהעסקאות הובלו על ידי חברות ישראליות.

לצד כל אלה, הדוח מצביע על התאוששות גם בשלבי הגיוס המוקדמים. גיוסי pre-seed ו-seed עלו ב-50%, והיקף הסבבים בשלבי Series B ו-C עלה ב-60%, גם אם לא כוללים את עסקת הענק של SSI. מדובר במגמה עקבית: פחות עסקאות, אך משמעותיות ומרוכזות יותר. משקיעים מעדיפים כיום להשקיע סכומים גדולים יותר בחברות מבוססות, מה שמעיד על אמון גובר ביכולתן לצמוח ולהניב תשואה גבוהה בטווח הארוך.

מבחינת פרופיל המשקיעים, נרשמה ירידה קלה במספר הכולל של משקיעים – 447, לעומת 509 במחצית הקודמת – אך עלייה בשיעור ההשתתפות של קרנות זרות, שהיו מעורבות ב-69% מהסבבים. בין הקרנות המקומיות הפעילות ביותר נמצאות iAngels ו-Pitango, כל אחת מהן השתתפה ב-15 סבבים שונים.

לדברי אבי חסון, מנכ"ל Startup Nation Central, הנתונים מהווים הוכחה שהשוק ממשיך להאמין בפוטנציאל של החדשנות הישראלית, גם בעיתות של חוסר יציבות ביטחונית וכלכלית. "המשקיעים לא מתעלמים מהאתגרים", אמר חסון, "אבל הם רואים את הערך ארוך הטווח שמציע ההייטק המקומי".

גם יריב לוטן, ראש מערך המחקר של הארגון, ציין שהמגמה של פחות עסקאות אך עם גיוסים משמעותיים יותר נמשכת – ומעידה על התבגרות השוק והתחזקות תהליכי הסינון. בסך הכול, הדוח משרטט תמונה אופטימית יחסית של חזרת השוק הישראלי לפעילות ערה ומשמעותית, עם עוצמה חדשה בשלבים המתקדמים של חיי החברות, והמשך קיומו של אקו-סיסטם תוסס ואטרקטיבי גם בעיני השחקנים הבינלאומיים".

Xtend חנכה מפעל לייצור אלפי רחפנים בארה"ב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: טקס חנוכת המפעל בהשתתפות נציגי החברה ונציגים מקומיים. מקור: Xtend

חברת אקסטנד (Xtend) מתל אביב חנכה השבוע מתקן לייצור רחפנים על אדמת ארצות הברית, בעיר טמפה שבמדינת פלורידה. מדובר במפעל המשתרע על-פני של 8,000 מ"ר, אשר יהיה בעל כושר ייצור של כמה אלפי רחפנים בשנה, מכל דגמי החברה. המפעל צפוי להעסיק כמה עשרות עובדים. Xtend תוכל בעתיד להכפיל את שטח המפעל. החברה כבר החלה לייצר במפעל רחפנים כחלק ממימוש הזמנה שהתקבלה ב-2023 מצד משרד ההגנה האמריקאי לרכש של מאות רחפנים מתוצרת החברה.

המפעל הוקם באתר סמוך לבסיס חיל האוויר מק'דיל, שבו נמצאת מפקדת המבצעים המיוחדים (SOCOM) של צבא ארצות הברית, שהיא אחת מהלקוחות של אקסטנד. בכתבה לערוץ הטלוויזיה Channel 13 באזור Tampa Bay, אמר המנכ"ל אביב שפירא שהקירבה למפקדת SOCOM אינה מקרית ומובנת מאליה: "מפקדת המבצעים המיוחדים היתה הלקוח הראשון שלנו, והיא גם הלקוח הגדול ביותר של החברה מיום הקמתה".

למעשה, זהו יהיה מתקן הייצור הראשי של Xtend, שיתן מענה לביקושים לא רק מלקוחות ביטחוניים בארצות הברית, אלא גם מצד מדינות נאט"ו נוספות. "זו תהיה זרוע שתוכל לספק הזמנות לכל העולם", מסר ל-Techtime מייסד החברה, רובי ליאני. החברה מסרה שבשלב הראשון המפעל יתמקד בייצור רחפנים שכבר הוזמנו מהחברה על-ידי משרד הביטחון בארה"ב. בהמשך הוא יתרחב לייצור רכיבים קריטיים לרחפנים, דוגמת מודולי תקשורת, מנועים ובקרים אשר ישווקו ליצרני רחפנים בארה"ב.

בטקס החניכה הדגישו נציגי החברה גם את החשיבות של מתקן הייצור לבטחונה הלאומי של ארצות הברית, וזאת מתוך המאמץ של הממשל הנוכחי להבטיח את שרשרת האספקה על אדמת ארצות הברית. "אנחנו לא רק מייצרים רחפנים – אנחנו בונים יכולות, חוסן ואמון. זהו ציון דרך עבור Xtend בארצות הברית", אמר בטקס מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה אביב שפירא. ב-Xtend גם הדגישו את התמיכה שקיבלו מצד הרשויות המקומיות.

שליטה ברחפן באמצעות מחוות גוף

פורטפוליו הרחפנים של Xtend כולל שלושה דגמים, כולם הוזמנו על ידי משרד ההגנה האמריקאי. רחפן ה-Wolverine הוא רחפן רב-משימתי טקטי, המצויד ביכולות תצפית ותמרון גבוהות. הרחפן גם מצויד בזרוע רובוטית המסוגלת להרים ולסלק מטענים חשודים מבלי לערער את שיווי המשקל של הרחפן. הרחפן מדגם Griffone הוא רחפן נישא (שוקל כ-1 ק"ג בלבד) המשמש ליירוט של רחפנים קטנים ובינוניים. הוא מסוגל לרחף למרחק של 5 קילומטר במהירות של 130 קמ"ש וליירט את המטרה באמצעות זרוע ניגוח. הרחפן מתממשק עם מערכות שו"ב ויירוט חיצוניות.

הרחפן השלישי קרוי Xtender, רחפן מיקרו-טקטי המיועד לתמרון בסביבות אורבניות מורכבות. ייחודו של הרחפן ביכולתו להסתנן לתוך מבנים, לאסוף מידע ולהסתלק מהזירה. השילוב של שלוש הפלטפורמות מאפשר ביצוע משימה מלאה מגוונת מקצה לקצה. שלושת הדגמים מופעלים מרחוק על ידי מערכת ההפעלה שפיתחה Xtend ומאפשרת למשתמש להפעיל בקלות את הרחפן באמצעות מחוות יד פשוטות, גם במשימות תמרון מורכבות.

כך למשל,  כדי לפקוד על הרחפן להיכנס למבנה דרך חלון מסוים או לפנות מהדרך מטען חבלה, המפעיל צריך רק להצביע על חלון במבנה או לסמן לעבר המטען ולהורות על הפעולה. הממשק מתבסס על טכנולוגיות מעולם הגיימינג ו-VR, והוא מעניק למפעיל תחושה שהוא צופה במתרחש דרך “עיני הרחפן”. הודות למערכת ההפעלה הנגישה, גם משתמשים לא מיומנים יכולים לתפעל את הרחפן לאחר הכשרה קצרה של שעות או ימים ספורים.

מאוזר חתמה על הסכם הפצה עם Ampleon ההולנדית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ההפצה הגלובלית מאוזר (Mouser Electronics) חתמה על הסכם הפצה עולמי עם יצרנית הרכיבים ההולנדית Ampleon, המתמחמה בתחום פתרונות RF מבוססי GaN ו-LDMOS ליישומי תקשורת תובעניים. בין הרכיבים שניתן להזמין כבר באמצעות מאוזר: טרנזיסטורי הספק מבוססי צומת Silicon LDMOS ממשפחת Advanced Rugged Technology (ART), המאפיינים במתח פריצה גבוה מאוד ובקיבוליות מוצא נמוכה. הטרנזיסטור ART1K6FH מיועד להספק של עד 1600W ולעבודה בטווח התדרים 1MHz-425MHz. טרנזיסטור ART2K0FE מיועד להספקים של עד 2000W ולעבודה בתדרי 1MHz-400MHz.

טרנזיסטורי ההספק BLF981 ו-BLF981S מיועדים ליישומים תעשייתיים ותעופתיים. הם מגיעים ברמת הקשחה המאפשרת להם לשמש במערכות שידור אנלוגיות בטווח התדרים HF-1400MHz. הם תומכים בניהול תרמי ומיועדים לשימושים הדורשים אמינות גבוהה לטווח הארוך. טרנזיסטור CLP24H4S30P הוא טרנזיסטור HEMT מבוסס GaN-SiC, העובד בהספק של 30W ומיועד ליישומי continuous wave (CW) בתדרי 2400MHz-2500MHz. הוא מופיע במארז SMT מסוג 7x7mm DFN ומיועד לתכנון מגברי RF בהספק גבוה.

חברת מאוזר האמריקאית מעסיקה כ-2,500 עובדים ומספקת כ-6.8 מיליון רכיבים אלקטרוניים מתוצרת 1,200 יצרנים בעולם. היא תומכת בלקוחות באמצעות 28 משרדים בעולם, כולל משרד בישראל. אחד מהמתקנים המרכזיים שלה הוא מחסן הפצה רובוטי בדלאס,קסס, המשתרע על-פני שטח של כ-93,000 מ"ר.

למידע נוסף ואיתור רכיבים: Ampleon in Mouser

ניוריאליטי הטמיעה את המודלים הגדולים בשרת ההיסק שלה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[מייסד משותף ומנכ"ל ניוריאליטי, משה תנך. צילום: יוסי זליגר]

חברת ניוריאליטי (NeuReality), המפתחת ארכיטקטורת היסק (Inference) ייעודית לבינה מלאכותית, הודיעה כי שרת ההיסק של החברה, NR1 Inference Appliance, יכלול מעתה, באופן מובנה, את מודלי השפה הגדולים (LLMs) הפופולריים, כדוגמת Qwen, Mistral, Llama ו-Granite. לדברי החברה, ההטמעה תאפשר להאיץ פריסת מודלים של בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) וסוכני בינה מלאכותית (agentic AI) גם בענן פרטי וגם באתר הלקוח.

השרת מבוסס על שבב ה-NR1, מעבד ייעודי שפיתחה החברה לביצוע משימות היסק. היסק הינו הפעולה שבה המודל מפיק תשובה במענה לשאילתא (prompt) של משתמשים. כיום, ככל שאימוץ יישומי AI הולך ומתרחב, יותר ויותר משאבי עיבוד מוקצים למשימות היסק, וזאת לעומת תחילת מהפכת ה-AI, שבה עיקר עומס העיבוד היה קשור לתהליכי אימון המודלים.

בשרת של ניוריאליטי, שבב ה-NR-1 משולב בתוך מערכת חומרה מלאה הכוללת תקשורת רשת, ממשקי ניהול, תמיכה בפריסה בענן או ב-Edge. ה-Appliance נועד לארגונים שזקוקים לעיבוד מהיר של כמויות גדולות של בקשות AI – בתחומים כמו שירות לקוחות, בריאות, פיננסים ותחבורה. הוא מותאם לשימוש ישיר, ללא צורך באינטגרציה מורכבת, וכולל כלים לניהול, ניטור ואוטומציה של עומסי עבודה מבוססי AI. השרת ניתן להפעלה בתוך פחות מ-30 דקות.

לדברי ניוריאליטי, מבחני ביצועים אחרונים חושפים שיפור דרמטי: עד פי 6.5 יותר יחידות מידע (Tokens) בהשוואה לפתרונות מבוססי מעבדי x86 – וכל זאת באותה עלות ובצריכת אנרגיה זהה. בניסוי השוואתי מול שרתי x86, מערכת NR1 Inference Appliance השיגה חיסכון ניכר בעלות לכל מיליון טוקנים בעת הרצת מודל Llama 3.3B-70B על אותו מאיץ גרפי.

משה תנך, מייסד משותף ומנכ"ל NeuReality: "הפוטנציאל של בינה מלאכותית ברור לכולם – האתגר האמיתי הוא להפוך אותה לכלכלית ונגישה מספיק כדי לאפשר הטמעה פשוטה ושימוש רחב בשירותי ההיסק (inference)  בתוך ארגונים". לדברי תנך, "המערכת שלנו מספקת את תוספת הביצועים הדרושה כדי למצות את מלוא הפוטנציאל של המעבדים הגרפיים, תוך ניהול חכם של שאילתות ופלט. כך אנו מאפשרים לחברות להפיק את המירב מהשקעותיהן במערכות AI יקרות בדטה סנטרים".

הפתרון של ניוריאליטי כבר נמצא בשימוש אצל לקוחות בענן ובענף הפיננסים. לחברה שיתוף פעולה עם קוואלקום, המאפשר שילוב עם מאיצי Qualcomm Cloud AI 100 Ultra.

רפאל שילבה את סנטריקס ב-Drone Dome

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סנטריקס (Sentrycs) דיווחה היום (ג') כי חברת רפאל (RAFAELl) תשלב במערכת ההגנה מפני רחפנים מתוצרתה, Drone Dome, את הפתרון של סנטריקס לזיהוי, מעקב ויירוט רחפנים, המתבסס על יירוט תשדורת ה-RF בין הרחפן למפעיל. Drone Dome היא מערכת רב-שכבתית, הן ברמת הגילוי והן ברמת היירוט, והפיתרון של סנטריט ישתלב כשכבה נוספת בכל היבטי המערכת של רפאל, ויעצים הן את יכולות הזיהוי של רחפנים והן את יכולות היירוט.

בין היתר, בסנטריקס מסבירים כי האינטגרציה תוסיף "שכבה קריטית של אינטליגנציה לארכיטקטורת ההגנה של Iron Dome". בפועל, הפיתרון ישפר את יכולתה של המערכת להבדיל בין רחפנים מורשים לבלתי-מורשים, יפחית את התראות השווא, יסייע לאתר את מיקום הרחפן ומפעילו, ולזהות את התדרים של ערוץ התקשורת, שזהו היבט משמעותי כאשר המפעיל עושה שימוש בדילוג תדרים. "Drone Dome מספקת כעת יכולות זיהוי ויירוט מהירות ומדויקות יותר, וזאת מבלי לסכן כלים ידידותיים ולייצר הפרעות למערכות בסביבה".

ניטרול "רך" וניטרול "קשה"

מערכת Drone Dome היא מערכת הגנה מפני רחפנים עוינים (Counter-UAS), המיועדת לאיתור, זיהוי וניטרול רחפנים בודדים או להקות רחפנים באזורים רגישים,אזרחיים וצבאיים. המערכת מבוססת על שילוב של חיישני גילוי שונים, בהם מכ"ם RPS-42 מתוצרת DRS RADA, המספק כיסוי מלא של 360 מעלות בטווחים של עד כ-3.5 קילומטר, מערכות אלקטרו-אופטיות תרמיות מבית Controp, ויכולות עיבוד מתקדמות המבוססות על בינה מלאכותית ללמידת תבניות והתראות שווא.

עם זיהוי האיום, המערכת מפעילה מנגנון ניטרול רך (soft-kill) באמצעות שיבוש תקשורת ה-GPS והשליטה של הרחפן, או לחלופין מנגנון ניטרול קשה (hard-kill) המבוסס על קרן לייזר מדויקת המפילה את הרחפן מבלי לסכן את הסביבה. Drone Dome פועלת ביום ובלילה, ובכל תנאי מזג אוויר, ומתאימה לפריסה מהירה ופעולה עצמאית או כחלק ממערך הגנה רחב. היא הוכחה כמבצעית במספר מדינות, ובהן בריטניה (למשל בעת פסגת G7), ארה"ב ואיחוד האמירויות. יתרונה המרכזי הוא בשכבתיות – היכולת לזהות, לעקוב ולנטרל באמצעות אמצעים לא קטלניים או קטלניים.

יכולות מעולם הסייבר

כאמור, כעת יתווסף לארכיטקטורה הרב-שכבתית הזו הפתרון של סנטריקס. מערכת הדגל של סנטריקס עושה שימוש בטכנולוגיית Protocol Analysis הלקוחה מעולמות רשתות התקשורת והסייבר. טכנולוגיה זו מאפשרת ליירט ולפענח את תשדורות ה-RF בין המפעיל לרחפן ובבקר הטיסה של הרחפן – וכך ללמוד במדויק, על סמך התקשורת הפנימית של הרחפן, על מיקומו ומהירותו וכן את המספר הסידורי שלו.

במידה ומדובר ברחפן שאינו מורשה לטוס במרחב, המערכת מנתקת את התקשורת בין הרחפן למפעיל ו"משכנעת" את בקר הטיסה כי היא המפעיל האמיתי, מה שמאפשר לה לנווט את הרחפן ולהנחיתו בבטחה באזור ייעודי. באחרונה הכריזה על מערכת חדשה, Horizon, לזיהוי ויירוט רחפנים שמסוגלת לזהות ולעקוב בשמיים אחר כל סוג של רחפן, גם רחפנים שנבנו בהרכבה-עצמית (DIY) או רחפנים חדשים שרק יצאו לשוק..

יוסי וולף מונה למנכ"ל Roboteam Defense

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Roboteam Defense המפתחת ומייצרת מערכות רובוטיות מתקדמות למשימות צבאיות וביטחוניות, הודיעה על מינויו של יוסי וולף לתפקיד מנכ"ל החברה. וולף, ממייסדי החברה, יזם ומנהל עתיר ניסיון, יוביל את המשך הצמיחה הגלובלית של החברה, אשר מערכותיה משמשות כיום לקוחות בלמעלה מ-30 מדינות – בהם צה"ל, המארינס וחיל האוויר האמריקני.

וולף נחשב לדמות מובילה בזירת הרובוטיקה הישראלית והבינלאומית. בין היתר הקים את חברת TEMI הפועלת בתחום הרובוטיקה האזרחית והרפואית, וגייסה למעלה מ-100 מיליון דולר לפיתוח רובוטים אוטונומיים לשימושים כמו רפואה מרחוק, ניטור מבנים ומשלוחים פנימיים. בנוסף, ייסד יחד עם עודד טהורי את חברת Jeen.AI, המפתחת פלטפורמה מאובטחת להטמעת יישומי GenAI בארגונים גדולים. החברה הונפקה השנה בהצלחה, והפכה לחברת הבינה המלאכותית הראשונה שנסחרת בבורסה. מפתחת מערכות רובוטיות קרקעיות (UGVs) שמרחיבות את היכולות המבצעיות של הלוחמים במגוון רחב של משימות, משפרות את בטיחות הכוחות, ומאפשרות עליונות טקטית – באיסוף מודיעין, טיפול במטענים, התמודדות עם איומים תת קרקעיים, ועוד.

 

הוסרה התנגדות הממשל למיזוג ג'וניפר ו-HPE

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: נשיא ומנכ"ל HPE, אנתוניו נרי, בכנס Discover 2025 בשבוע שעבר בלאס וגאס. צילום: HPE

חברת Hewlett Packard Enterprise (HPE) וחברת ג'וניפר נטוורקס (Juniper) הודיעו בסוף השבוע שהגיעו להסכם עם משרד המשפטים האמריקאי (DOJ) אשר הסיר את התנגדותו לעסקת המיזוג בין שתי החברות, שנחתמה בתחילת 2024. נשיא ומנכ"ל HPE, אנטוניו נרי, אמר ששילוב הטכולוגיות של שתי החברות, יאפשר לספק "ארכיטקטורת רשת מודרנית שיכולה לתמוך בצורה הטובה ביותר בדרישות של עומסי עבודה מבוססי AI".

"השילוב של HPE Aruba Networking ו-Juniper Networks יספק ללקוחות פורטפוליו מקיף של פתרונות רשת מאובטחים, ויאיץ את יכולתה של HPE לצמוח במגזרי מרכז הנתונים של הבינה המלאכותית, ספקי השירות והענן". שתי החברות ממתינות זמן רב לאישור של משרד המשפטים: ב-9 בינואר 2024, הודיעה HPE על הסכם לרכישת ג'וניפר בעסקה מזומנים לפי מחיר מנייה של 40, המייצג שווי חברה של כ-14 מיליארד דולר.

בעקבות ההודיעה זינקה מניית ג'וניפר בנסד"ק בכ-11% והביא את החברה לשווי שוק של כ-13.35 מיליארד דולר. מניית HPE בבורסה של ניו יורק עלתה בכ-13% והחברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-26.83 מיליארד דולר.

קאטו נטוורקס מתל אביב גייסה 359 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קאטו נטוורקס (Cato Networks) הישראלית הודיעה על השלמת סבב גיוס G בהיקף של 359 מיליון דולר לפי שווי של 4.8 מיליארד דולר. את הסבב הובילו הקרנות Vitruvian Partners ו־ION Crossover Partners, והשתתפו בו גם משקיעים ותיקים של החברה, ביניהם Lightspeed Venture Partners, Acrew Capital ו־Adams Street Partners. לפי דיווח ב"כלכליסט", כ־240 מיליון דולר מהווים השקעה חדשה בחברה, בעוד שכ־120 מיליון דולר נוספים שימשו לרכישת מניות מידי עובדים ובעלי מניות מוקדמים – מהלך שנועד לתגמל את אנשי החברה. עם הסבב הנוכחי, סך הגיוסים של קייטו חצה את רף מיליארד הדולרים מאז הקמתה.

קאטו נטוורקס, שהוקמה בשנת 2015 על-ידי שלמה קרמר וגור שץ, מפתחת פלטפורמת SASE – Secure Access Service Edge – המשלבת רשת תקשורת גלובלית (SD-WAN) עם שירותי אבטחת מידע מתקדמים בענן, כגון חומת אש, מניעת חדירות, ZTNA, סינון גלישה ואבטחת גישה ליישומי SaaS. הייחוד של קייטו טמון בכך שכל רכיבי התקשורת והאבטחה משולבים בפלטפורמה אחת שנבנתה מראש כפתרון אחוד בענן, ולא כאוסף של מוצרים ממקורות שונים.

הפלטפורמה פועלת כיום בלמעלה מ־85 נקודות נוכחות (Points of Presence – PoPs) ברחבי העולם. מדובר במרכזי קצה גאוגרפיים שדרכם מתחברים המשתמשים לרשת של קייטו, והם משמשים כנקודת כניסה מאובטחת לתעבורת מידע ארגונית. כל PoP מבצע עיבוד, ניתוב ואכיפת מדיניות אבטחה על התעבורה, כך שהעובדים, הסניפים והאפליקציות מתחברים לרשת הפרטית של קאטו בצורה מהירה, יציבה ומאובטחת – בלי לעבור באינטרנט הציבורי וללא תלות בתשתיות מורכבות. PoPs אלה מהווים את התשתית הגלובלית שמאפשרת לחברה להציע שירות אחוד, גמיש ויעיל לארגונים בכל מקום בעולם.

קאטו מספקת פשטות בפריסה ובתפעול. במקום לנהל תשתיות מרובות ופתרונות אבטחה מבוזרים, הלקוחות מקבלים שירות מאוחד דרך ממשק ניהול יחיד, עם יכולות ניטור, תגובה בזמן אמת והפחתת עלויות משמעותית. בנוסף, הפלטפורמה עושה שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידת מכונה כדי לזהות איומים, להפעיל מדיניות אבטחה חכמה ולבצע ניתוחי תעבורה מתקדמים. על פי נתוני החברה, קצב ההכנסות השנתי (ARR) עמד בסוף 2024 על למעלה מ־250 מיליון דולר, עלייה של 46 אחוז לעומת השנה שקדמה לה. כיום קייטו משרתת מעל 3,500 לקוחות ארגוניים, בהם שמות מוכרים כמו קבוצת הבירה קרלסברג, ענקית התעופה הקרקעית Swissport, וחטיבת המרוצים TAG Heuer Porsche.

בהודעה הרשמית שפורסמה עם הגיוס צוטט מנכ"ל החברה שלמה קרמר: "עם יותר מ־3,500 לקוחות ארגוניים, צמיחה מואצת ועקבית, ומעל 18,000 סניפים ויישומי ענן המחוברים לפלטפורמה הגלובלית שלנו, קייטו היא ספק הפלטפורמה העצמאי הראשון והיחיד בעולם בתחום ה־SASE". החברה מתכוונת לנצל את ההון החדש להרחבת הצוותים, להעמקת יכולות הפיתוח בתחומי הבינה המלאכותית, לפיתוח שירותים נוספים כמו אבטחת רשתות מקומיות (LAN security) ו־XDR, ולהרחבת הנוכחות בשווקים בינלאומיים.

[בתמונה למעלה: שלמה קרמר. קרדיט: Eclipse Media and Leonid Yakobov] 

PTC משיקה את Creo 12 וחושפת: כיפת ברזל פותחה בסיוע הפלטפורמה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת PTC העולמית הכריזה על השקת Creo 12, הגרסה החדשה לתוכנת התיב"ם (CAD) שלה. מדובר בשדרוג מקיף שמביא עמו מאות שיפורים בתכנון תלת-ממד, סימולציות וייצור – עם דגש על פרודוקטיביות, חומרים מתקדמים, בינה מלאכותית וחשיבה סביבתית.

לראשונה, חושפת החברה כי תוכנת Creo שימשה ככלי תכנון הנדסי בפרויקט פיתוח מערכת כיפת ברזל – מידע שלא פורסם עד כה בפומבי. התוכנה, שמפותחת גם בישראל, משמשת מהנדסים ברחבי העולם, ונמצאת בשימוש של גופים כמו נאס"א, לוקהיד מרטין, ריית׳און, אינטל, פיליפס, וצבא ארצות הברית.

שני מרכזי הפיתוח של PTC בישראל – בחיפה ובהרצליה – מילאו תפקיד אסטרטגי בפיתוח ליבת התוכנה, כולל המנוע הגיאומטרי, מודולי AR ואינטגרציה עם מערכות PLM.

בין השדרוגים המרכזיים בגרסה החדשה: יכולות תכנון חומרים מרוכבים (Composite Materials), הכוללות שילוב מדויק של כלים חדשים שמאפשרים ייצור מבנים קלים וחזקים יותר, וכן תכנון גנרטיבי מבוסס AI עם פיזיקת חום, כאשר הגרסה מביאה לראשונה תכנון מונחה אלגוריתמים שמדמה גם מעבר חום, לצד יצירת מגעים אוטומטית בסימולציה באמצעות Ansys.

כמו כן, המערכת מציעה שדרוג בתכנון רתמות חשמליות (Harness Design), כאשר לראשונה בתוכנה, ישנה תמיכה מלאה בתכנון רתמות ברמת מערכות שלמות, ולא רק כחלקים בודדים, וכן חיבור ל‑PLM Windchill ומעקב סביבתי, לרבות אינטגרציה חדשה מאפשרת קבלת החלטות טובות יותר בבחירת חומרים – כולל ניתוח טביעת פחמן והשפעות סביבתיות.

PTC גם השיקה גם את Creo+, גרסה מבוססת ענן (SaaS) הכוללת יותר מ־85 שיפורים בתחום שיתוף הפעולה, ניהול הרשאות, ואוטומציה. הגרסה החדשה מיועדת לארגונים גלובליים שזקוקים לכלי תכנון מתקדמים וגמישים בענן.

 

גרמניה רוצה שישראל תעזור לה להקים "כיפת סייבר"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

שר הפנים של גרמניה, אלכסנדר דוברינט, ביקר בישראל בסוף השבוע האחרון, ובמהלך ביקורו הכריז על יוזמה לשיתוף פעולה עם ישראל בתחום הגנת הסייבר. לדברי השר, גרמניה מבקשת להקים עם ישראל מערכת "כיפת סייבר" שתעניק לה הגנה דיגיטלית לאומית – בדומה למערכת "כיפת ברזל" הישראלית בזירה האווירית.

השר צוטט בדיווח ב-Bild באומרו: "הגנה צבאית לבדה אינה מספיקה ברגע המכונן הזה. שדרוג משמעותי בהגנה האזרחית הוא גם חיוני כדי לחזק את יכולות ההגנה הכוללות שלנו".

על פי אותו פרסום, דוברינט הציג תוכנית חמש‑שלבית להקמת Cyber Dome – כיפה סייברית גרמנית, שתישען על מומחיות ישראלית והעברת ידע ביטחוני וטכנולוגי מתקדם: 1. הקמת מרכז מחקר גרמני–ישראלי בתחום הסייבר. 2. שיתוף מוגבר של מודיעין בין שירותי הביטחון של המדינות. 3. הגנה על תשתיות אזרחיות קריטיות כמו מים, חשמל, תחבורה ובריאות. 4. פיתוח מערכת התרעה לאומית בזמן אמת. 5. בניית יכולות תגובה מהירה מול מתקפות, עם מיקוד באיומים ממדינות עוינות ובראשן רוסיה.

תוקפנות הסייבר הרוסית

היוזמה הגרמנית־ישראלית מגיעה בעיצומו של גל גובר של מתקפות סייבר רוסיות על מדינות אירופה. בשבועות האחרונים דיווחו ממשלות בבריטניה, צרפת והולנד על ניסיונות תקיפה של קבוצות האקרים המזוהות עם הקרמלין – ביניהן Fancy Bear ו‑Sandworm, שפועלות תחת שירותי המודיעין הצבאי של רוסיה (GRU).

הולנד דיווחה על מתקפות מסוג DDoS על רשויות מקומיות הקשורות לפסגת נאט"ו, ואילו בצרפת ייחסו לרוסיה ניסיונות לחדור למערכות ממשלתיות ולתשתיות הקשורות לאולימפיאדת פריז 2024 – מתקפות שכוונו נגד גופים אזרחיים ומערכות מידע במהלך ההיערכות לאירוע ואף במהלכו. בבריטניה פורסמה התרעה רשמית כחלק מהסקירה האסטרטגית המשולבת 2025 – מסמך מדיניות שמפורסם מטעם ממשלת בריטניה – ובה נכתב כי יש להיערך לאפשרות ממשית למתקפות סייבר בשטח המדינה, לרבות פגיעה בתשתיות קריטיות כמו כבלי תקשורת תת־ימיים. על רקע ההתפתחויות האלה, מדגישים בברלין כי הסייבר הפך לחזית עימות של ממש.

שיתוף הפעולה עם ישראל נתפס כהכרחי, הן לצורכי הגנה טכנולוגית והן בשל ניסיון קרבי מוכח של ישראל בהתמודדות עם מתקפות סייבר מורכבות. —

אורביט: הזמנה ב-2.7 מיליון דולר מאינטגרטור אירופי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדמייה של אורביט להתקנת מערכות התקשורת שלה בספינת קרב מודרנית

חברת אורביט (Orbit) מנתניה קיבלה הזמנה בהיקף של 2.7 מיליון דולר לאספקת מערכת תקשורת לוויינית עבור פלטפורמה צבאית ימית מאינטגרטור מוביל ממערב אירופה, הכוללת את מערכות OceanTRx7-Mil החדשות.

המערכות מיועדות לספק לצי אירופי מהגדולים ביבשת, יכולת קישוריות לוויינית רציפה בפס רחב. אספקת המערכות צפויה להתחיל במהלך שנת 2026. מערכת OceanTRx7-Mil היא גרסה צבאית חדשה של מערכת OceanTRx7 הימית, אשר נוספו לה תכונות ויכולות הנדרשות בשוק הצבאי. היא תומכת במגוון תצורות של מערכות אנטנה בקוטר של 2.2 מטר ו-1.15 מטר, אשר פועלות בתדרי Ku, C, X ו-Ka, מאפשרת הפעלה בו-זמנית של מספר תדרים ומותכננת להתקנה, תחזוקה ושדרוג מהירים.

מערכות OceanTRx כוללות הגנת סייבר מובנית ואלגוריתמים בתחום לימוד מכונה ובינה מלאכותית, וטכנולוגיה מוגנת פטנט המאפשרת למערכות לעבור באופן חלק בין מערכים של לווייני LEO ולווייני MEO.

מניית חברת אורביט נסחרת בבורסה של תל אביב, ובשנה האחרונה היא כמעט והכפילה את מחירה בעקבות דרישה גוברת לפתרונות תקשורת לוויינית ולפתרונות תקשורת צבאיים, במיוחד בקרב מדינות ברית נאט"ו. החברה פועלת בשלושה תחומים מרכזיים: מערכות ניהול תקשורת מוטסות המשמשות במטוסי קרב, תובלה, מסוקים ומטוסים לא מאויישים; מערכות עקיבה עבור תקשורת לוויינית ופתרונות תקשורת למל"טים ורחפנים, ומערכות תקשורת לוויינית ניידות, המשמשות בציים ימים אזרחיים וצבאים, מטוסים ופלטפורמות יבשתיות ניידות דוגמת כלי-רכב משוריינים.

כיום החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-426 מיליון שקל. בשנתיים האחרונות החברה נמצאת בתהליך צמיחה עקבי: מכירותיה ב-2024 צמחו בכ-11% והסתכמו בכ-70 מיליון דולר. צבר ההזמנות צמח ב-24% והסתכם במרץ השנה בכ-120 מיליון דולר.

 

השווי של קרדיאקסנס נחתך בתוך שנה בכ-85%

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קרדיאקסנס (CardiacSense), שפיתחה אביזר לביש דמוי שעון לניטור מדדים פיזיולוגיים חיוניים, השלימה באחרונה גיוס הון בהיקף של 1-5 מיליון דולר. כך דיווח היום (א') חברת האחזקות מרחביה, המחזיקה בכ-4.3% ממניות החברה ותרמה לגיוס כ-250 אלף דולר. בהודעה נמסר שגיוס ההון הובל על-ידי חברת שבבים עולמית מובילה, כחלק ממגעים מתקדמים בינה לבין קרדיאקסנס להסכם מסחור אסטרטגי.

זהות חברת השבבים לא נחשף, אך ישנם שני רמזים שמהם אולי ניתן לשער את זהותה. בדו"ח השנתי של מרחביה צויין שהכנסותיה השנתיות של חברת השבבים נעות סביב 15 מיליארד דולר, ושבתערוכת CES 2025 שהתקיימה בתחילת השנה בלאס וגאס, ביצעה הדגמה משותפת עם קרדיאקסנס של פיתרון משותף באירוע סגור לכמה מאות לקוחות פוטנציאליים. שתי פיסות המידע הללו מצביעות על כך שייתכן ומדובר בחברת NXP, אשר הדגימה ב-CES פתרונות בית חכם המשלבים ניטור מדדים גופניים, והכנסותיה בשנת 2024 נאמדות בכ-15 מיליארד דולר.

כמו-כן, צוין כי שיתוף הפעולה עם חברת השבבים כרוך במיקוד עסקי מחדש. ואומנם, הפתרון שהציגה NXP בלאס וגאס קשור לעולמות הבית החכם ולא לשוק המכשור הרפואי המסורתי שבו התמקדה קרדיאקסנס. אף שהדבר לא נמסר, ייתכן כי שיתוף הפעולה עם יצרנית השבבים קשור לקניין הרוחני של קרדיאקסנס בתחום האלגוריתמיקה ולא למוצר השלם. חברה נוספת שהציגה ב-CES פתרונות דומים היא חברת OSRAM, המפתחת חיישנים אופטיים ליישומים שונים, אך הכנסותיה נאמדות בכמה מיליארדי דולרים בשנה.

העובד היחיד: המנכ"ל

עוד דבר שבלט בגיוס ההון הוא הירידה החדה בשווי החברה של קרדיאקסנס. עם פרוץ משבר הקורונה, נחשבה קרדיאקסנס להבטחה גדולה מאוד על רקע הביקוש לניטור רפואי דיגיטלי. אם ב-2017 התבצע סבב גיוס הון לפי שווי חברה של 6 מיליון דולר, ב-2020 סבב נוסף של גיוס הון התבצע כבר לפי שווי של 35 מיליון דולר. בתחילת 2021 עלה שווי החברה ל-70 מיליון דולר ובסבב גיוס הון שבוצע ברבעון האחרון של אותה שנה הגיע שווי החברה לשיא של 125 מיליון דולר.

מכאן ואילך, שווי החברה צנח מסבב לסבב, ובחלק מהסבבים ההשקעה ניתנה כהלוואה. חרף עשרות הסכמי הפצה בכל העולם, החברה לא הצליחה לרשום הכנסות משמעותיות, בין היתר על רקע תחרות מול חברות כמו אפל. לאור קצב שריפת המזומנים, נאלצה קרדיאקסנס לקצץ בכוח האדם ולבצע תוכנית התייעלות. למעשה, לפי הדו"ח של מרחביה לשנת 2024, נכון לאותה עת השכיר היחיד בחברה היה המנכ"ל.

טכנולוגיה חדשנית

קרדיאק-סנס פיתחה אבזר ניטור רפואי אישי המאפשר לנטר הפרעות בקצב הלב ולזהות מראש התפתחות של תופעת פרפור עליות, שהיא הפרעת הלב הנפוצה ביותר אשר מביאה למותם של כ-130 אלף בני אדם בשנה בארצות הברית בלבד. האבזר מתבסס על חיישן אופטי ייחודי ואלגוריתם המאפשר לעקוב אחר פעילות הלב וכלי-הדם באמצעות ניטור שינויים בנפח כלי-הדם (PPG).

הוא יכול לשמש כחלופה לבדיקת א.ק.ג, המבוצעת בבית חולים או במרפאה, וכך לנטר את פעילות הלב של חולים בסיכון מרחוק ובאופן רציף, 24 שעות ביממה, ולאורך שגרת חייו של המטופל. בחברה מייעדים אותו לשני צרכים עיקריים: ניטור חולים כרוניים מרחוק וניטור מאושפזים בבית חולים, למדידה במכשיר אחד של מספר פרמטרים רפואיים הנמדדים היום על-ידי מספר מכשירים.

הכנסות שיא למיקרון על רקע הביקוש הגואה לזיכרונות AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יצרנית הזיכרונות מיקרון (Micron Technology) דיווחה היום (ה') על הכנסות שיא ברבעון הראשון של 2025, שהסתכמו ב-9.3 מיליארד דולר – זינוק של 37% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי המתואם הגיע ל־2.21 מיליארד דולר, עם רווח למניה של 1.91 דולר, כמעט פי שלושה לעומת הרבעון המקביל. בכך עקפה החברה את התחזיות המוקדמות של האנליסטים, שעמדו על הכנסות של 8.86 מיליארד דולר ורווח של 1.60 דולר למניה.

הזינוק ברווח מיוחס בעיקר לביקוש אדיר לשבבי HBM, זיכרון cgk רוחב פס גבוה, שמיועד לשימוש גובר במרכזי נתונים, מאיצי AI וכרטיסים גרפיים. לדברי הנהלת החברה, ההכנסות ממערכות AI וממרכזי נתונים הוכפלו ואף שולשו לעומת שנה קודמת, והן צפויות להמשיך ולצמוח בקצב מהיר. גם זיכרונות מסוג NAND רשמו גידול, אם כי מתון יותר. בהסתכלות קדימה, מיקרון צופה כי ברבעון הבא הכנסותיה יגיעו ל-10.7 מיליארד דולר, עם רווח מתואם של כ-2.50 דולר למניה – התחזית הגבוהה ביותר בתולדות החברה.

מבחינה טכנולוגית, מיקרון האיצה את הפיתוח והייצור של שבבי DRAM מהדור הבא בטכנולוגיית 1-gamma (1γ) – הדור הראשון של זיכרונות DRAM של החברה שנעשה בו שימוש בליתוגרפיית EUV (אולטרה-סגול קיצוני). המעבר לתהליך זה מאפשר צריבה מדויקת במיוחד של תבניות מעגלים זעירים, ומביא לשיפור של כ־30% בצפיפות הזיכרון לצד ירידה בצריכת החשמל.

בכך,מיקרון משיגה יתרון טכנולוגי מול המתחרות סמסונג ו‑SK hynix, שגם הן מתחרות על הובלה בתחום ה-DRAM המתקדם. את השבבים מייצרת מיקרון בקווי הייצור החדשים שלה בארה"ב, כחלק מהרחבת פעילותה באיידהו ובווירג’יניה ובמסגרת התמיכה הממשלתית שמעניק חוק השבבים האמריקאי.