מכסי טראמפ החדשים יפגעו בתעשיית השבבים הישראלית

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז על כוונה להטיל מכס של 100% על יבוא שבבים מתוצרת זרה, במסגרת מהלך דרמטי שנועד לעודד חברות בינלאומיות להקים מתקני ייצור בארצות הברית. עם זאת, טראמפ הדגיש כי חברות שכבר בונות מפעלים במדינה או התחייבו לכך, יזכו להחרגה מהמכס החדש. ההחלטה צפויה להשפיע באופן מהותי על שרשראות האספקה העולמיות ועל יחסי הסחר בין ארצות הברית לבין מדינות אסיה.

במרכז ההודעה עמדה חברה דוגמת אפל, שהודיעה על הרחבת ההשקעות שלה בארצות הברית בהיקף של כ-100 מיליארד דולר נוספים, ותזכה לפטור. טראמפ הבהיר כי חברות שלא יעמדו בהתחייבויות הבנייה שלהן, צפויות להיכלל בהמשך ברשימת המכס ולהיקנס רטרואקטיבית. דרום קוריאה מיהרה להבהיר כי חברות כמו סמסונג ו‑SK Hynix לא ייפגעו מהמכסים, בשל הסכמים קודמים והשקעות נוכחיות במדינה.

מנגד, מדינות כמו מלזיה והפיליפינים הביעו חשש עמוק. שרי הכלכלה שם התריעו מפני אובדן יתרון תחרותי ומהשלכות חמורות על תעשיות ההרכבה והבדיקה המקומיות. בטאיוואן, לעומת זאת, המצב חיובי יותר: חל זינוק במניית TSMC אשר בונה מתקני ייצור באריזונה. אנליסטים העריכו שהצעד הזה יחזק את החברות הגדולות אשר יכולות להרשות לעצמן לבצע השקעות תשתית כבדות, ויעניק להן יתרון רגולטורי משמעותי. חברות כמו אפל, אנבידיה ו‑TSMC צפויות לצאת נשכרות מהמהלך, לפחות בטווח הקצר.

טראמפ מעצב מחדש את שרשרת האספקה

למרות ההצהרה התקיפה, לא ברור בשלב זה האם מדובר בצו נשיאותי מחייב או ברעיון מדיני שממתין לעיגון חוקי ופרטים מעשיים. שאלות רבות נותרו פתוחות, ובהן כיצד תוגדר "השקעה מספקת" לעניין ההחרגות, כיצד יתמודדו חברות קטנות עם הדרישות, ואילו סנקציות יוטלו על חברות שיחליטו שלא לשתף פעולה. המהלך צפוי לעצב מחדש את מפת הייצור הגלובלית בתעשיית השבבים, ולשמש כלי לחץ נוסף במאבק הגיאו-כלכלי בין ארצות הברית לאסיה.

לכוונה להטיל מכסים של 100% על יבוא שבבים לארצות הברית צפויה להיות השפעה רחבה על תעשיית השבבים העולמית, ולסבך את מצבן של מדינות המבוססות על ייצור, הרכבה וייצוא שבבים. בשלב זה, נשקלות התגובות של מספר מדינות גדולות שמייצרות שבבים, בהן: טאיוואן, הפיליפינים ויפן, אשר עלולות להיתקל בקשיים עצומים בעקבות הצעד האמריקאי.

השפעת המהלך על התעשייה הישראלית

המהלך החדש ישפיע עמוקות על חברות שבבים הישראליות, שרבות מהן אינן מייצרות בעצמן את הרכיבים אלא מתמקדות בתכנון ופיתוח, תוך הסתמכות על ייצור אצל קבלני משנה באסיה, בעיקר בטאיוואן, בדרום קוריאה ובמלזיה. מדובר בחברות כמו סיליקום, סיוה, מובילאיי, Inuitive, אוטוטוקס, Wiliot ואחרות. חברת ואלנס, למשל, כבר הודיעה אתמול, במסגרת פרסום הדו"ח הרבעוני, על השפעה שלילית של המכסים על הכנסותיה. גם ענקיות זרות המפעילות מרכזי פיתוח בישראל, כמו אינטל, אנבידיה, אפל ואמזון – עשויות להידרש להתאמות אם חלק מהרכיבים אותן הן מפתחות בארץ ייוצרו בעתיד במדינות שאינן מוחרגות מהמכס.

במצב כזה, חברות ישראליות הפועלות מול שוק אמריקאי עלולות להידרש להעתיק חלק מתהליכי הייצור למפעלים בארה"ב או לגורמים שיזכו בפטור מהמכס. המשמעות היא עלייה צפויה בעלויות, עיכובים בפיתוח ואולי גם הסטת שיתופי פעולה – יתרון לשחקנים גדולים שיכולים לספוג את העלות – אך קושי ממשי עבור שחקנים ישראלים קטנים ובינוניים שמתבססים על מיקור חוץ גמיש ועל שרשראות אספקה זולות. במובן זה, ייתכן שהמדיניות החדשה לא רק תגביל גישה לשוק האמריקאי, אלא גם תשפיע על יכולתה של ישראל לשמר את מעמדה כמובילה טכנולוגית בפיתוח שבבים.

השפעה על חברות קטנות ובינוניות

המהלך של טראמפ גם עשוי להוביל להתרכזות חזקה יותר של תעשיית השבבים בארצות הברית, ולהגדיל את הריכוזיות בשוק, להפחית את התחרותיות ולהעלות את המחירים. מנגד, היכולת של ארצות הברית להיות עצמאית יותר בתחום ייצור השבבים עשויה להבטיח את יתרונה הגיאופוליטי והטכנולוגי בשנים הקרובות. אולם ההשלכות האפשריות על חברות קטנות ובינוניות בתעשיית השבבים נראות חמורות במיוחד. על פי הערכות, חברות שאין להן את המשאבים לפתח מתקני ייצור אמריקאיים או להתחייב להשקעות עצומות עלולות למצוא את עצמן פגיעות יותר למכסים החדשים. הדבר עשוי להקשות על חברות שעוסקות בפתרונות תוכנה, שירותים טכנולוגיים או עיבוד נתונים, שלא תמיד יכולות להשקיע בתשתיות ייצור חדשות בארה"ב. מכאן שחברות קטנות שכבר התבססו במדינות כמו הפיליפינים, וייטנאם או סין, עשויות להיתקל בקשיים עצומים עקב עלויות נוספות.

הפיליפינים

הפיליפינים היא אחת ממדינות המפתח בעולם בתחום ההרכבה והבדיקה של רכיבי שבבים, ועלולה להיקלע למצב בעייתי מאוד. תעשיית השבבים המקומית תלויה רבות בהזמנות מארצות הברית, ושחקנים בתעשייה המקומית כבר הביעו חשש שהמהלך הזה יביא לנפילה חדה בהכנסות ולפיטורים נרחבים. מכיוון שמרבית המפעלים הפיליפינים לא עוסקים בייצור השבבים עצמם אלא במיון, בדיקה ואריזות, ייתכן שהחברות המקומיות לא יעמדו בתנאים למתן פטור מהמכסים. בכך, עלולה להתערער אבן היסוד של תעשיית השבבים במדינה, אשר מתבססת על כוח העבודה הזול והמיומן שלה כדי להתמודד עם דרישות שוק גלובלי. כל שינוי במאזן הסחר עשוי להזיק לא רק לחברות גדולות כמו SMIC ו-TSMC, אלא גם לחברות הקטנות המספקות להן שירותים טכנולוגיים, תשתית ותחזוקה.

טאיוואן

המהלך גם ישפיע באופן מיידי על טייוואן, שהיא מדינת הבית של אחד מהשחקנים הגדולים ביותר בתעשיית השבבים, TSMC. החברה, שנמצאת כיום במרכז תעשיית השבבים העולמית, נהנתה במשך שנים רבות מההזדמנות לייצא רכיבים לארצות הברית ללא מכסים. מאז ההכרזה על המהלך, מניות TSMC זינקו, שכן המתקנים החדשים שלה באריזונה עשויים להעניק לה פטור מהמכסים. עם זאת, למרות ששחקנים גדולים כמוה לא צפויים להיפגע ישירות מהמכסים, שאר חברות השבבים במדינה, כולל חברות בינוניות וקטנות המתמקדות בהיבטים נוספים בתעשייה (כגון עיבוד, אריזה או ייצור אביזרים), עשויות להיתקל בקשיים כלכליים עצומים. ייתכן כי השפעת המהלך על טאיוואן תהיה רחבה ביותר.

יפן

היפנים מהווים גם הם שחקנים מרכזיים בתעשיית השבבים העולמית, במיוחד בתחומים של ייצור רכיבים מתקדמים וטכנולוגיות תעשייתיות כגון יצירת מערכות ליתוגרפיה ושבבים עמידים בטמפרטורות קיצוניות. יפן מצויה כיום בעיצומם של מאמצי רה-ארגון של תעשיית השבבים המקומית, אך הצעד של טראמפ עשוי להחמיר את מצבה של התעשייה המקומית, שכן מכסים על רכיבים יפניים ישפיעו ישירות על שוק האלקטרוניקה והביצועים של חברות כגון Renesas ו-Sony. יפן, כמו טאיוואן, עלולה למצוא את עצמה בסיטואציה שבה היא תפסיד את המעמד שלה בשוק השבבים בארה"ב, במיוחד בהתחשב בצורך הגובר בפתרונות ייצור מקומיים.

אלתא חשפה את מכ"ם C‑Catcher למשימות סיור ומודיעין מהאוויר

חברת אלתא (ELTA) מערכות, חטיבת המכ"מים של התעשייה האווירית, הודיעה על יציאה רשמית לשיווק מסחרי של מערכת המכ"ם האווירית החדשה שפיתחה – C‑Catcher (ELM‑2025) – הפועלת בטכנולוגיית סריקה אלקטרונית (AESA). קיומה של המערכת נחשף לראשונה בתחילת השנה עם מסירתה ללקוח אסטרטגי במסגרת פיילוט מבצעי. כעת, עם הבשלת הפיתוח, C‑Catcher הופכת למוצר מדף מבצעי המוצע ללקוחות צבאיים ואזרחיים ברחבי העולם.

המערכת החדשה פותחה כתשובה לצרכים ההולכים וגדלים של ציים אוויריים ומשימות ביטחוניות מורכבות: מעקב אחר כלי-שיט קטנים בתנאי ים קשים, גילוי מטרות ניידות על הקרקע, סיור לאורך גבולות, ומשימות חילוץ והצלה. בגרסתו הקלה ביותר, המכ"ם מותאם לשימוש במל"טים קטנים ובמערכות VTOL, שניהם מייצגים שוק הנמצא בצמיחה מהירה. המערכת פותחה כמענה לצורך גובר של גופי ביטחון, משמר חופים וסוכנויות מודיעין בכלים גמישים, בעלי חתימה לוגיסטית קטנה אשר יכולים לפעול גם ממטוסים מוסבים וגם מכלים טקטיים בלתי מאוישים.

שימוש ברכיבי GaN

מכ"ם C‑Catcher מבוסס על טכנולוגיית AESA מהדור החדש, המבוססת על שימוש ברכיבי GaN המעניקים עוצמה גדולה יותר, משקל מופחת וצריכת חשמל נמוכה – עד חצי קילוואט בגרסת המיני. המערכת מצוידת במצבי פעולה מתקדמים, ובהם SAR, ISAR ומעקב אחר אלפי מטרות בו-זמנית – יכולות שבעבר היו שמורות למערכות גדולות בהרבה. אלתא מציעה שלוש גרסאות: קבועה למטוסים גדולים, סובבת למסוקים, וקומפקטית במיוחד למל"טים וטכנולוגיות VTOL.

תכנון חסכוני במשקל ובאנרגיה מאפשר לשלב אותה במגוון פלטפורמות, החל ממטוסי King Air ו־Dash-8 ועד כטב"מים טקטיים דוגמת Hermes 900 ו-Heron. באלתא רואים ב-C‑Catcher לא רק שיפור טכנולוגי, אלא גם מנוע צמיחה מסחרי: המערכת פותחה באופן המאפשר לה להשתלב במגוון רחב של פלטפורמות קיימות ולענות על צרכים ביטחוניים אזוריים, במיוחד במדינות עם רגישות ימית גבוהה או גבולות נרחבים. ההשקה הרשמית באה לאחר תקופה של ניסויים מבצעיים.

יתרונות טכנולוגיים בשוק רווי

מערכת C‑Catcher מתחרה בשוק עמוס, שבו פועלות מערכות מתקדמות של תאגידי ענק דוגמת Raytheon, Saab ו-Thales. כך למשל, SeaVue האמריקאית נחשבת סטנדרט במערכות אמריקאיות, ו-Searchmaster הצרפתית מביאה עמה רזולוציה גבוהה אך במשקל גבוה יותר. היתרון היחסי של אלתא טמון בשילוב בין טכנולוגיית GaN, חתימת משקל-גודל-כוח (SWaP) אופטימלית, ומודולריות המאפשרת פריסה רחבה בעלות נמוכה יחסית.

בדומה לקודמתה המצליחה ELM‑2022, שנמכרה ביותר מ-1,000 יחידות ללקוחות ב-35 מדינות, אלתא שואפת להפוך את C‑Catcher לתקן החדש של מערכת מכ"ם סיור אווירי מודרני. ככל שמערכי ISR (מודיעין, תצפית וסיור) הופכים מבוזרים, רב-שכבתיים וניידים יותר, המערכת מציבה את אלתא בקדמת השוק העולמי.

מינויים בהיילו: מקס גלובר יהיה סמנכ"ל הכנסות, אורי כץ יהיה סמנכ"ל מוצר

בתמונה למעלה מימין לשמאל: אורי כץ (צילום: דוד גארב) ומקס גלובר (צילום: עוז שכטר)

חברת היילו (Hailo), המפתחת ומספקת מעבדי בינה מלאכותית למכשירי קצה (Edge AI), מודיעה על מינויים חדשים בהנהלתה: מקס גלובר מונה לתפקיד סמנכ"ל הכנסות (CRO), ואורי כץ לתפקיד סמנכ"ל מוצר (VP Product). מהחברה נמסר שהמינויים נעשים על רקע הצמיחה המואצת, ומיועדים לסייע במתן מענה לביקוש הגובר לפתרונות Edge AI ולהיערך לשלב הצמיחה הבא.

למקס גלובר ניסיון של יותר מ-20 שנה בתעשיית השבבים והטכנולוגיה. לפני הצטרפותו להיילו שימש כסגן נשיא בכיר למכירות גלובליות ב-Allegro Microsystems. בתקופת כהונתו הוכפלו הכנסות החברה והיא הגיעה להיקף מכירות של יותר ממיליארד דולר בשנה. הוא גם מילא תפקיד מרכזי בהובלת החברה להנפקה ציבורית בשנת 2020.

לפני-כן מילא תפקידים בכירים בחברת אינטל, בהם: הקמת מערך גלובלי למכירות וחדירה לשוק הרכב, בניית צבר הטמעות בתכניות מוצר (design wins) בשווי מיליארדי דולרים ועוד. במסגרת תפקידו בהיילו גלובר אחראי על  הפעילות המסחרית של החברה: מכירות גלובליות, פיתוח עסקי ושירות לקוחות.

סמנכ"ל המוצר הנכנס, אורי כץ, יהיה אחראי על תחום ניהול המוצר בחברה, כולל גיבוש מפת דרכים, כיווני פיתוח והטמעת פתרונות מותאמים ללקוחות. אורי הצטרף להיילו עם הקמתה ב-2017, ומילא שורה של תפקידים ניהוליים. בתפקידו האחרון שימש כראש תחום מצלמות חכמות מבוססות AI. לפני הצטרפותו להיילו, כיהן במשך כ-9 שנים בתפקידי פיתוח וניהול בחברת Mellanox Technologies, שם עסק בתכנון ואימות רכיבי חומרה בתחום התקשורת

ולנס מנמיכה את התחזית בשל מכסי טראמפ

מנייתה של חברת ולנס (Valens) יורדת בכ-8% עם פתיחת המסחר היום (ד') בניו יורק, וזאת לאחר שהחברה הודיעה על הורדת תחזית הצמיחה לשנת 2025 בעקבות סביבת מכסי המגן הגלובלית. ולנס הציגה גידול משמעותי בהכנסות ועלייה ברווחיות הגולמית, אך נאלצת להתמודד עם לחצים חיצוניים שחותכים את קצב הצמיחה הצפוי.

ברבעון השני רשמה החברה הכנסות של 17.1 מיליון דולר – צמיחה נאה לעומת 13.6 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד – וכן רווח גולמי של 63.5% לפי כללי GAAP – שיפור עקבי לעומת רבעונים קודמים. ההפסד הנקי עמד על 7.2 מיליון דולר, שיפור לעומת הפסד של 8.9 מיליון דולר ברבעון המקביל. החברה סיימה את הרבעון עם יתרת מזומנים של כ-103 מיליון דולר, למרות שביצעה רכישת מניות עצמית בהיקף של 10.2 מיליון דולר.

המכסים מכבידים על שרשרת האספקה

אך כאמור עם פרסום הדוחות, ולנס עדכנה מטה את תחזית ההכנסות לשנת 2025 – כעת היא צופה טווח של 66 עד 71 מיליון דולר, לעומת התחזית הקודמת שעמדה על 71 עד 76 מיליון דולר. העדכון נובע בעיקר מהשפעת המכסים על רכיבים מיובאים, שהכבידו על שרשרת האספקה של החברה והעלו משמעותית את העלויות. כך, שיעור הצמיחה השנתי החזוי ירד מ-25%–33% לעבר טווח מתון יותר של 14%-23%.

המכסים שהובילו לעדכון התחזיות אינם נוגעים לייצוא של ולנס, אלא דווקא לצד היבוא: כחברה הפועלת במודל fabless – כלומר מפתחת שבבים אך לא מייצרת אותם בעצמה – ולנס נעזרת בשרשרת אספקה גלובלית שכוללת ייצור והרכבה במדינות כמו סין, טאיוואן או וייטנאם. בארה"ב חלים מכסים משמעותיים על רכיבים שמיובאים מאזורים אלו, ולעיתים אף על מוצרים שעברו הרכבה במדינות שלישיות.

עבור ולנס מדובר בעליית עלויות ישירה ברכיבים וחומרי גלם – מה שמצמצם את המרווח התפעולי, מחריף את הלחצים הכלכליים, ודורש עדכון של תחזיות הצמיחה השנתיות, גם כאשר הביקושים עצמם נותרו יציבים. המנכ"ל גדעון בן צבי הדגיש כי "למרות השפעת המכסים על התוצאות בטווח הקצר, אנחנו מחויבים להמשיך ולצמוח בשווקים האסטרטגיים שלנו", והצביע על ביקוש מתמשך בטכנולוגיות הקישוריות של החברה לתחום ה-ProAV והתעשייה החכמה.

ניתוח לפי מגזרים מראה כי תחום ה-Cross-Industry Business (ובפרט ProAV – מערכות אודיו-וידיאו מקצועיות) היווה 75% מהכנסות הרבעון, כ-12.8 מיליון דולר, בעוד שתחום הרכב אחראי ל-25% הנותרים – ירידה קלה לעומת רבעונים קודמים. עם זאת, החברה מציינת שיפור מהותי ברווחיות המוצרים לתעשיית הרכב, בעקבות מהלכי אופטימיזציה ושיפור ביעילות הייצור.לתוך הרבעון השלישי נכנסת ולנס עם תחזית זהירה יותר: הכנסות של 15.1–15.6 מיליון דולר, רווח גולמי של 58%–60% ו-EBITDA מתואם שלילי בטווח של 6.8–7.4 מיליון דולר.

לקיסייט דרושים מהנדסי יישומים ותמיכה

לחברת קיסייט טכנולוגיות בישראל (Keysight Technologies) דרושים מהנדסי יישומים בשני התחומים הבאים:

דרוש/ה Digital Application/Solution Engineer

תפקיד מאתגר ומשמעותי הכולל שיתוף פעולה הדוק עם צוותי המכירות, עבודה ישירה מול לקוחות, הדגמות ויישום פתרונות מתקדמים המבוססים על ציוד Keysight – בהתאמה לצרכי הלקוח.

דרישות:

  • תואר ראשון או שני בהנדסת חשמל
  • ניסיון של 8 שנים ומעלה בתחום העיצוב/אינטגרציה/תמיכה טכנית במערכות דיגיטליות מהירות
  • הבנה עמוקה בפרוטוקולים כמו PCIe, USB, DDR, PAM-4 ועוד
  • ניסיון עם ציוד בדיקה: אוסילוסקופים, BERT, AWG וכו'
  • יכולות פרזנטציה, פתרון בעיות ותקשורת מצוינות
  • אנגלית ברמה גבוהה – כתיבה ודיבור

ב־Keysight תיחשפו לטכנולוגיות פורצות דרך, ותהיו חלק מחברה גלובלית, מקצועית ודינמית – ששמה דגש על מצוינות, חדשנות ולמידה מתמדת.

לפרטים נוספים והגשת קורות חיים – [email protected]

דרוש/ה Digital Application Engineer

התפקיד דורש הבנה עמוקה במוצרי Keysight, תמיכה והדרכת לקוחות החברה בתחום הדיגיטלי לאחר מכירת פתרונות ציוד הבדיקה והמדידה המתקדמים של Keysight.

דרישות:

  • תואר ראשון/שני בהנדסת חשמל או תחום מדעי.
  • לפחות 5 שנות ניסיון רלוונטי כמהנדס אפליקציה, מהנדס ולידציה או בדיקות בתחום הדיגיטלי ו/או בתקן אחד או יותר: HDMI, USB, DDR, MIPI, Ethernet
  • ניסיון מעשי בעבודה עם ציוד בדיקה כגון: אוסילוסקופים במהירות גבוה,  BERT, AWG.
  • הבנה טובה של יצירה, דמודולציה וניתוח של אותות תקשורת דיגיטליים, כולל Signal Integrity
  • יכולת תקשורת טובה בכתב ובעל פה – כולל תמיכה טלפונית ודיגיטלית
  • אנגלית ברמה גבוהה – כתיבה ודיבור
  • יכולת לעבודה ישירה מול לקוחות בסביבה טכנולוגית מורכבת
  • יכולת לביצוע מספר משימות במקביל, סיוע ללקוחות מרובים מדי יום, תוך מתן ייעוץ ותמיכה טכניים למוצרים וליישומים.
  • מוטיבציה ללמידה עצמאית של מוצרי Keysight ויישומיהם

יתרון:
ניסיון תכנות בשפות – .NET, C#, C++, VB, Python

לפרטים נוספים והגשת קורות חיים – [email protected]

מניות AMD ו-Super Micro נופלות על רקע הבלימה בשוק ה-AI

[בתמונה למעלה: מנכ"לית AMD, ליסה סו, בהשקת המוצרים החדשים. מקור: AMD]

מניית AMD יורדת בכ-6.5% במסחר המקדים היום בנסד"ק, וזאת לאחר שאתמול דיווחה על צמיחה מתונה בלבד של 14% בהכנסות מתחום מרכזי הנתונים – אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים בעידן הבינה המלאכותית. ההכנסות בתחום זה עמדו על 3.2 מיליארד דולר ברבעון השני, נתון שעמד בציפיות אך לא הצליח להרשים את המשקיעים, במיוחד כשמשווים אותו לזינוק של 73% שרשמה המתחרה העיקרית אנבידיה באותו תחום. כלל ההכנסות עמדו על 6.6 מיליארד דולר – עלייה של 4% לעומת השנה שעברה.

AMD ציינה כי הרווחים נפגעו משמעותית כתוצאה מהגבלות ייצוא חדשות שהטיל ממשל ארה"ב על שבב ה‑MI308 – מוצר הדגל שלה לאימון מודלים של בינה מלאכותית. השבב פותח בין השאר עבור לקוחות סיניים, אך מאז אפריל כל מכירה לסין מחייבת רישיון מיוחד ממשרד המסחר האמריקאי.

בניגוד לאנבידיה, שפיתחה את שבב ה‑H20 במבנה מותאם לרגולציה האמריקאית וקיבלה התחייבות מוקדמת לרישיון, AMD לא קיבלה אישור דומה – והדבר הביא לעצירת אספקות לשוק שהיה אחראי לכ-24% מהכנסותיה. החברה מעריכה כי כתוצאה מכך תפסיד הכנסות בהיקף של עד 1.5 מיליארד דולר השנה.

בהנהלת AMD ניסו להרגיע, וציינו כי החברה צפויה לעבור בהדרגה לשבבי MI350 המתקדמים, וכי ביקוש לשבביהם מצד חברות כמו OpenAI ו-Meta ממשיך לגדול. עם זאת, האנליסטים הביעו חשש משחיקה ברווחיות, בעיקר בשל עיכובים באספקה ואי ודאות רגולטורית. התחזית לרבעון הבא כוללת הכנסות של כ-8.7 מיליארד דולר, אך הרווחיות צפויה להישחק לשיעור של כ-48 סנט למניה בלבד.

במקביל, חברת סופר מיקרו (Super Micro) – ספקית שרתים ופתרונות קירור מותאמים למערכות בינה מלאכותית – דיווחה על תוצאות רבעוניות מאכזבות במיוחד. החברה רשמה הכנסות של 5.76 מיליארד דולר, מתחת לתחזיות שעמדו על כ-6 מיליארד דולר, והורידה את התחזית השנתית שלה ל-33 מיליארד דולר – ירידה חדה מהיעד הקודם שעמד על 40 מיליארד דולר. המניה הגיבה בצניחה חדה ומאבדת יותר מ-17% לפני פתיחת המסחר.

Super Micro הסבירה כי העיכוב בביצועים נובע בעיקר מקשיים באספקת שבבים – בעיקר מצד Nvidia – לצד אתגרים תפעוליים והתחזקות התחרות מצד שחקניות מבוססות כמו Dell ו-HPE. למרות זאת, בחברה מנסים לשדר אופטימיות ומציינים כי הביקוש לשרתים מותאמים ל-AI נותר גבוה, וההשקעות בטכנולוגיות כמו קירור נוזלי וארכיטקטורות מודולריות צפויות להניב פירות בטווח הארוך.

שתי החברות מסמנות את המציאות החדשה של שוק הבינה המלאכותית: אמנם ההייפ נמשך, אך הדרך למימוש מלא של הפוטנציאל רצופה אתגרים תפעוליים, רגולטוריים ותחרותיים. עבור המשקיעים – זהו תמרור אזהרה לגבי קצב הצמיחה בטווח הקצר.

כיצד הפכה קמטק לחברה הצומחת ביותר בתעשיית המטרולוגיה

חברת קמטק (Camtek) ממגדל העמק פרסמה היום (ג') את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2025 והציגה שיאים חדשים בשורת ההכנסות, הרווח והתחזיות להמשך השנה. ההכנסות הסתכמו ב-123.3 מיליון דולר – עלייה של כ-20% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אז עמדו ההכנסות על 102.6 מיליון דולר. מדובר ברבעון החזק ביותר בתולדות החברה.

הרווח הנקי על בסיס GAAP עמד על 33.7 מיליון דולר, עלייה של 21% לעומת הרבעון המקביל. על בסיס non-GAAP, הרווח הסתכם ב-38.8 מיליון דולר. היקף המזומנים בקופתה של קמטק הגיע ל-543.9 מיליון דולר.

בהנהלת החברה הביעו שביעות רצון מהתוצאות וציינו כי הצמיחה נובעת מביקושים מוגברים למערכות בדיקה מתקדמות בתעשיית השבבים, בעיקר עבור אריזות מתקדמות לשבבים המשמשים ביישומי בינה מלאכותית. לדברי מנכ"ל החברה רפי עמית, קמטק נמצאת במסלול לעבור השנה לראשונה את רף חצי מיליארד הדולר בהכנסות שנתיות. לרבעון השלישי צופה החברה הכנסות של כ-125 מיליון דולר, תחזית שמשקפת צמיחה שנתית של 20% לכל הפחות.

מיקוד טכנולוגי וזיהוי נכון של מגמות בשוק

בעשור האחרון עברה קמטק מהפך דרמטי שהפך אותה משחקנית נישתית לחברה מובילה עולמית בתחום המטרולוגיה ובדיקת אריזות מתקדמות לשבבים. בעוד שבשנת 2020 הסתכמו הכנסותיה בכ-130 מיליון דולר בלבד, הרי שב-2024 היא כבר חצתה את רף ה-420 מיליון דולר, והשנה – אם התחזיות יתממשו – היא תעקוף לראשונה את חצי מיליארד הדולר. מדובר בצמיחה של כמעט פי ארבעה בתוך חמש שנים בלבד. באותן חמש שנים, עלתה מנייתה ביותר מ-470% לשווי שוק של 4 מיליארד דולר.

הצמיחה הזו לא התבססה רק על מגמות המאקרו של תעשיית השבבים, אלא גם ובעיקר על מיקוד טכנולוגי ואסטרטגי. קמטק זיהתה מוקדם את המעבר הגלובלי לאריזות מתקדמות, ריבוי שכבות תלת-ממדיות וזיכרונות HBM – הסגמנטים הצומחים ביותר כיום בתעשייה, שמזינים את הביקושים לאינטליגנציה מלאכותית ולחישוב עתיר ביצועים.

המיקוד המדויק הזה הוביל את החברה לפתח מערכות בדיקה ייעודיות – בהן משפחות המכשירים Eagle ו-Hawk – שזכו לאימוץ נרחב בקרב יצרני השבבים המובילים. בזכות הבחירה האסטרטגית בסגמנט הנכון, קמטק נהנית כיום מקצב צמיחה שמאפיל על מרבית מתחרותיה. במקביל, היא שמרה על מדיניות זהירה אך עקבית של השקעה בפיתוח וחיזוק קשרים עם לקוחות מפתח.

השילוב בין טכנולוגיה תחרותית, שוק צומח והובלה מקצועית ממוקדת הפך את החברה הישראלית לגורם משמעותי בשוק עולמי הנשלט עד לא מזמן על ידי ענקיות אסיה וארה"ב – והציב אותה בעמדה שממנה תוכל להמשיך ולהתרחב גם בשנים הבאות.

חשד לריגול תעשייתי: עצורים בטאיוואן בגין גניבת סודות מ-TSMC

הרשויות בטאיוואן עצרו שלושה חשודים בחשד למעורבות בגניבת טכנולוגיה סודית מיצרנית השבבים TSMC – כך דווח הבוקר (ג') על ידי סוכנות הידיעות רויטרס. בין החשודים, עובד לשעבר ב-TSMC אשר לפי החשד תכנן להקים חברה מתחרה בסין תוך שימוש בידע ובקניין הרוחני של החברה הטאיוואנית.

לפי הודעת משרד התביעה המקומי בעיר שינְגְ'וּ (Hsinchu), החשוד המרכזי – מהנדס בכיר לשעבר – הוריד באופן לא מורשה מאות מסמכים הקשורים לטכנולוגיית ייצור שבבים מתקדמת, טרם עזיבתו את החברה ב-2023. לאחר מכן, על פי החשד, הקים חברת שבבים חדשה בגיבוי הון סיני, תוך ניסיון לגייס אליו עובדים נוספים מ-TSMC. המעצר מגיע על רקע מאמץ מתמשך מצד טאיוואן להגן על היתרון הטכנולוגי שלה בתחום השבבים, ובמיוחד מול הניסיונות הסיניים להאיץ את פיתוח תעשיית הסמיקונדקטור המקומית.

משרד המשפטים הטאיוואני הדגיש כי ינקוט יד קשה נגד ניסיונות לגנוב טכנולוגיה בעלת ערך אסטרטגי, וציין כי ימשיך לפעול נגד כל מי שמסייע לגופים זרים בפגיעה בתעשייה המקומית, כך לפי הדיווח.

מהתקשורת המקומית עולה כי המידע שנגנב לכאורה קשור לטכנולוגיית הייצור העדכנית ביותר של TSMC – שבבים בתהליך של 2 ננומטר – שעתידים להיכנס לייצור המוני כבר בסוף 2025. לפי הדיווחים, המעורבים בתקרית צילמו מאות עמודים של חומרי פיתוח ונתונים כימיים מסווגים, תוך ניסיון להעבירם למהנדס בחברת Tokyo Electron, ספקית ציוד יפנית הפועלת גם בטאיוואן. החומרים נחשבים לרגישים במיוחד, שכן הם נוגעים ליכולת התחרותית של TSMC מול שחקנים גלובליים – ובעיקר מול המתחרות הסיניות שמנסות לגשר על הפער הטכנולוגי.

TSMC, אשר שולטת בשוק ייצור השבבים המתקדמים, נחשבת ליעד אסטרטגי גם מצד מדינות מערביות וגם מצד בייג’ינג, המבקשת לצמצם את תלותה בטכנולוגיה זרה. TSMC עצמה לא הגיבה לפרסום, אך בעבר התריעה כי היא נתונה לאיומים גוברים מצד שחקנים סינים שמנסים לגייס את עובדיה ולרכוש ידע ייצור קריטי. לפי דו"ח של חברת הסייבר Proofpoint, שפורסם בחודש שעבר,  קבוצות סייבר המזוהות עם סין הגבירו בחודשים האחרונים באופן שיטתי את התקיפות כלפי חברות הקשורות למגזר השבבים בטאיוואן, בהן TSMC, באמצעות שיטות מתקדמות, לרבות דרך שרשרת האספקה.

סין גילתה פירצה בחומת ההגבלות של ארה"ב

במהלך כנס RISC-V Summit שהתקיים לפני כשבועיים בסין התבררה עובדה מפתיעה: סין הפכה למעצמת RISC-V גדולה ודינמית, בעלת השפעה עמוקה על ההתפתחות העולמית של ארכיטקטורת המחשוב הפתוחה. לכנס הגיעו 4,000 משתתפים מכל העולם, רובם מסין עצמה. במהלך הצגת הרכב הוועדות המקצועיות של ארגון RISC-V In International, התברר שנציגים סינים ממלאים בהן תפקידים בכירים ביותר, ומשמשים כיו"רים של ועדות מרכזיות כמו AI/ML SIG, Android SIG, Datacenter SIG, Platform Management Interface ועוד, ומשמשים סגני יו"ר בוועדות רבות נוספות.

הגילוי הזה חשף מהלך רחב היקף המתבצע בהובלה של ממשלת סין: הכוונת תעשיית הסמיקונדקטורס המקומית להיות המובילה העולמית בארכיטקטורת RISC-V הפתוחה, ולקדם אותה כתשתית מרכזית שתתחרה בארכיטקטורות הקנייניות מובילות היום בתעשייה, במיוחד x86 של אינטל ו-Arm של חברת ARM. המלחמה המסחרית הקרה המתנהלת בשני העשורים האחרונים בין המערב בראשות ארצות הברית לבין סין על השליטה בשק הסמיקונדקטורס העולמי, פגעה קשה ביעד שסין הציבה לעצמה לפני 15 שנים: להיות מעצמת שבבים עצמאית עד לשנת 2025.

אלא שכעת מתברר שסין מצאה מסלול עוקף סנקציות שיאפשר לה לממש את החזון הלאומי: התמחות בפיתוח וייצור שבבים המבוססים על ארכיטקטורת RISC-V הפתוחה. בחודש מרץ 2025 דיווחה סוכנות רויטרס שממשלת סין מתכננת לפרסם עוד השנה הנחייה גורפת שנועדה לעודד יצרניות שבבים וספקיות שירותי תכנון ותוכנה, לאמץ את ארכיטקטורת RISC-V. ההנחיות ותקציבי העידוד הנלווים, גובשו בקבוצת עבודה שכללה 8 סוכנויות ממשלתיות, בהן: מנהלת הגנת הסייבר, משרד התעשייה, משרד המדע והטכנולוגיה ומנהלת הקניין הרוחני הלאומית של סין.

בשורת מעבדי הקוד הפתוח

ארכיטקטורת RISC-V פותחה לפני כ-15 שנים על-ידי מספר חוקרים מאוניברסיטת ברקלי, ארה"ב, אשר פירסמו גרסת קוד פתוחשל ממשק ISA אשר שיכול להריץ מחשבים חזקים מאוד בעלי אורך מילה של עד 128 סיביות. המטרה הייתה לספק אלטרנטיבה זולה לעלויות הגבוהות של השימוש בארכיטקטורות הקנייניות המסחריות המצויות בשוק. בשנים האחרונות נוצרה תעשייה גדלה ומתפתחת סביב RISC-V, וכעת הנתונים מראים שהיא עושה את דרכה אל ליבת השוק.

The SHD Group: Market Unit Shipments for All RISC-V SoCs by Application 2021–2030

להערכת חברת המחקר The SHD Group, ההכנסות ממכירת שבבי RISC-V בשנת 2023 הסתכמו בכ-123 מיליון דולר, אולם הן יצמחו בקצב שני של 39% עד 2030. באותה שנה יימכרו בשוק 16.5 מיליארד רכיבי SoC מבוססי RISC-V, בהיקף של כ-92 מיליארד דולר.  מהמחקר עולים נתונים מעניינים נוספים: השוק הגדול ביותר של הארכיטקטורה הזו בשנת 2030 יהיה של רכיבים להאצת AI, שוק היעד הגדול ביותר יהיה שוק מוצרי הצריכה, והמגזר המרכזי יהיה תעשיית הרכב, שהוא מגזר צמיחה מרכזי של סין.

The SHD Group: Total RISC-V SoC Regional Revenues 2021-2030

האם סין תטיל מגבלות על ארה"ב?

כללית, עד 2030 סין צפויה להיות הספקית הגדולה בעולם של פתרונות מבוססי RISC-V. אלא שהמחקר הזה פורסם בינואר 2024, והוא לא לוקח בחשבון את השפעת המדיניות החדשה של סין ואת עוצמת התגובה שלה להגבלות המחמירות של ממשל טראמפ. משמעות המדיניות החדשה היא לא שסין תוביל את שוק רכיבי ה-SoC מבוססי RISC-V, אלא שהיא תהפוך את הארכיטקטורה הזו לאבן יסוד של תעשיית שבבים עלית' שתאפשר לה לייצר מעבדי NPU, CPU ו-GPU מבוססי RISC-V וסביבת פיתוח תוכנה ייעודית עבורם (בעבר היא ניסתה לבצע מהלך דומה על בסיס ארכיטקטורת PowerPC  הישנה, אולם נכשלה).

הדבר מייצר מציאות מעניינת: המירוץ המערבי אחר טכנולוגיות מתקדמות התבטא בהשקעות גדולות מאוד בטכנולוגיות ייצור חדשות ברוחב צומת של פחות מ-10 ננומטר, אולם לא ניתן לייצר ציוד אלקטרוני ללא רכיבים נלווים המיוצרים בתהליכים ישנים יותר של 28, 65 ואפילו 130 ננומטר. ברמת הייצור הזו, סין היא אחת מהיצרניות הגדולות בעולם. פירוש הדבר שאם אסטרטגיית ה-RISC-V תביא לה את הטכנולוגיות המתקדמות, היא תהיה זו שתוכל להטיל מגבלות על המערב – באמצעות הגבלות על מכירת רכיבים המיוצרים בתהליכי ייצור ישנים.

Jericho-4 של ברודקום מספק לה יתרון מול אנבידיה בתחום הקישוריות

[בתמונה: שבב Tomahawk 6. מקור: ברודקום]

חברת ברודקום (Broadcom) הכריזה אתמול (ב') על השקה מסחרית של Jericho-4 – שבב תקשורת חדש המיועד לתמוך בתעבורת נתונים בקנה מידה עצום. מדובר בשבב הדגל החדש בסדרת Jericho של ברודקום, אשר תוכנן לאפשר קישוריות בין מרכזי נתונים מרוחקים, כחלק ממערכות AI מבוזרות המשלבות עד מיליון יחידות עיבוד (XPU). בעקבות ההכרזה, עלתה אתמול מניית החברה ביותר מ-3% לשווי שוק של 1.4 טריליון דולר.

Jericho-4 מציע קצב העברה של 51.2 טרה-ביט לשנייה (Tbps) ומעבד עד 77 מיליארד חבילות מידע בשנייה – שיפור משמעותי ביחס לדור הקודם, Jericho-3, שתמך בקצב מקסימלי של 28.8 Tbps. מלבד קצב ההעברה, הדור החדש כולל גם שילוב של זיכרון HBM ישירות על השבב, המשמש כ"חיץ" פנימי שמאפשר ספיגת עומסים פתאומיים מבלי לאבד מידע או להוריד ביצועים – תכונה קריטית במערכות AI עתירות תעבורה. כחלק מהתכנון, השבב תומך גם בתעבורה מוצפנת (MACsec) בקצב מלא וללא פגיעה בביצועים, וכן מאפשר שימוש ב-HyperPort – פורמט חדש המאגד ארבעה חיבורי 800GbE לקישור אחד של 3.2 Tbps, לצמצום מורכבות התקשורת והריווח במרכזי נתונים. Jericho-4 בנוי על טכנולוגיית ייצור 3 ננומטר של TSMC – מהלך שמבטיח יעילות אנרגטית ושיפור משמעותי בצפיפות הארכיטקטונית.

אסטרטגיית "שלושת השבבים"

ההכרזה על Jericho-4 משלימה את אסטרטגיית שלושת השבבים של ברודקום, המציעה כיסוי לכל שלוש שכבות הקישוריות במרכזי נתונים מודרניים: Tomahawk Ultra לטווח קצר (בתוך שרתים וארונות), Tomahawk-6 לקישוריות בתוך הדאטה סנטר, ו-Jericho-4 לטווחים גיאוגרפיים בין מרכזי נתונים. כל שלושת השבבים פועלים בפרוטוקול Ethernet פתוח, ומבוססים על עקרונות יוזמת OpenTIME – יוזמה שמקדמת שקיפות וסטנדרטיזציה בתחום הרשתות למערכות AI. האסטרטגיה של ברודקום מספקת מענה מקצה לקצה – בניגוד לאנבידיה, שמציעה פתרונות תקשורת חזקים אך מוגבלים יותר בהיקף הפריסה. בעוד אנבידיה מתמקדת במערכות NVLink ו-NVSwitch, המיועדות בעיקר לחיבור בין GPU-ים בתוך מערכות DGX ובין שרתים סמוכים, ברודקום מציעה חלופה פתוחה וגמישה, הפועלת גם בקנה מידה עולמי, בין אתרים מרוחקים.

השילוב בין רוחב פס גבוה, יכולת הצפנה מתקדמת, קנה מידה אקסה-סקיילי והאחידות של Ethernet – הופך את Jericho-4 לאחד הרכיבים הקריטיים בפאזל התשתיות לעולם ה-AI. הוא צפוי להשתלב במערכות של ענקיות מחשוב ענן, ספקיות GPU, וחברות הבונות דאטה סנטרים חדשים עם קיבולת חישוב של מאות אלפי יחידות עיבוד מואצות. —

חברת QuamCore גייסה 26 מיליון דולר לבניית מחשב קוונטי עם מיליון קיוביטים במקרר אחד

חברת הקוונטים הישראלית QuamCore הודיעה היום (ב') על השלמת סבב גיוס בהיקף של 26 מיליון דולר. הסבב הובל על ידי קרן ההון סיכון האמריקאית Sentinel Global, ואליה הצטרפו משקיעים נוספים ובהם Arkin Holdings ומשקיעים קיימים כמו Viola Ventures ו-Rhodium. מדובר בסבב גיוס משמעותי שמעלה את סך ההשקעות בחברה לכ-35 מיליון דולר, כולל מענק של רשות החדשנות. הכספים שגוייסו ישמשו את החברה להאצת הפיתוח, הקמת מעבדת קוונטים ייעודית, ותחילת ייצור של שבבים ניסיוניים.

QuamCore מפתחת ארכיטקטורה חדשה למחשבים קוונטיים, המבוססת על קיוביטים סופר-מוליכים ולוגיקה דיגיטלית משובצת. הפיתוח המרכזי של החברה מאפשר שילוב של עד מיליון קיוביטים בתוך "cryostat" (מערכת קירור קוונטית) יחיד – פריצת דרך משמעותית לעומת מגבלות הסקיילינג של מערכות קיימות בשוק.

כיום, מחשבים קוונטיים מובילים מסוגלים להכיל לכל היותר אלפי קיוביטים בקריסטט, ומחייבים אלפי חיבורים חשמליים שמקשים על הרחבה. QuamCore מציעה פתרון שמבטל כמעט לחלוטין את הצורך בחיבורים חיצוניים, בזכות שילוב רכיבי שליטה ובקרה בלוגיקה סופר-מוליכה הפועלת בטמפרטורות נמוכות במיוחד, בתוך הקריסטט עצמו. מעבר לצפיפות הקיוביטים ולחיסכון התרמי, הארכיטקטורה של QuamCore נבנתה מראש כדי לתמוך בתיקון שגיאות – מרכיב קריטי בדרכו של המחשב הקוונטי להפוך למוצר מסחרי עמיד, ולא רק לכלי ניסוי. החברה מיישמת גישה כוללת שבה תכנון החומרה והלוגיקה מתבצע במקביל, מתוך מטרה להגיע לסקיילינג אמיתי כבר בשלבים הראשונים של הפיתוח.

בחברה מאמינים כי היתרונות האדריכליים של הפלטפורמה יאפשרו לה להגיע ליתרון קוונטי משמעותי בתחומים כמו סימולציה של מולקולות, פתרון בעיות אופטימיזציה, וחישובי בינה מלאכותית.

החברה הוקמה על ידי שלושה דמויות מובילות מעולמות ההייטק והאקדמיה: אלון כהן, מנכ"ל החברה, הוא מהנדס בכיר לשעבר במובילאיי וביחידת 8200, עם ניסיון בפיתוח מערכות רדאר ושבבים מתקדמים. פרופ' שי הכהן-ג'ורג'י, המשמש כ-CTO, הוא חוקר בטכניון המתמחה בקיוביטים סופר-מוליכים וחתום על מאמרים מובילים בתחום. לצידם מכהן כמדען הראשי פרופ' סרג' רוזנבלום ממכון ויצמן, הנחשב לאחד החוקרים הבולטים בתחום האופטיקה הקוונטית. ליועץ המדעי הבכיר של החברה מונה פרופ' אבי פרידמן מאוניברסיטת רוצ'סטר, מומחה עולמי ללוגיקה סופר-מוליכה.

עם סיום סבב הגיוס ותחילת השלב ההנדסי, QuamCore מצטרפת לשורה מצומצמת של חברות קוונטום בעולם השואפות להגיע למחשוב קוונטי מעשי בקנה מידה גדול. בישראל היא נחשבת כיום למובילת התחום, ולכזו שמביאה גישה הנדסית-מערכתית המהווה אלטרנטיבה אמיתית לענקיות כמו גוגל, IBM ואינפיניטי קיו.

[קרדיט צילום: תומר אפלבאום]

ארמיס חוצה את רף ה-300 מיליון דולר במכירות שנתיות חוזרות

חברת הסייבר הישראלית Armis דיווחה היום (ב') כי הגיעה להכנסות חוזרות שנתיות (ARR) של למעלה מ־300 מיליון דולר – זינוק של 100 מיליון דולר בתוך פחות משנה. מדובר באבן דרך משמעותית עבור החברה, שמבססת את עצמה כאחת השחקניות המרכזיות בעולם בתחום ניהול החשיפה לסיכוני סייבר.

Armis נוסדה ב-2015 על ידי יוצאי יחידת 8200, יבגני דיברוב ונדיר ישראל, וממשיכה לשמר זיקה חזקה לישראל עם מרכז פיתוח בתל אביב. החברה פיתחה פלטפורמה בשם Armis Centrix, שמאפשרת לארגונים לזהות, לנהל ולהגן על כלל הנכסים הדיגיטליים והפיזיים שלהם – כולל מחשבים, מצלמות, מכונות רפואיות, מערכות תעשייתיות, רכיבי IoT, ציוד רשת ואפילו מכשירים בלתי מנוהלים. הפלטפורמה מספקת תמונת מצב בזמן אמת של כל מה שמחובר לרשת – ומעניקה שכבת אבטחה מקיפה שמונעת פרצות עוד לפני שהן מתרחשות.

החברה משרתת אלפי לקוחות ברחבי העולם, בהם יותר משליש מהחברות המדורגות ב-Fortune 100. בין הלקוחות נמנים גופים בתחומי התעופה, הפיננסים, הבריאות, הקמעונאות, והמגזר הציבורי. בשנים האחרונות הפכה Armis לשותפה טכנולוגית של ענקיות כמו Google, AWS, Accenture ו-KPMG, כחלק מהתרחבות גלובלית מואצת.

בחברה מציינים כי העלייה בביקוש נובעת מעלייה מתמשכת במספר ובמורכבות האיומים, לצד מגמה של מעבר לארגונים מבוזרים הפועלים בענן ובמכשירים מחוברים. המוצרים של Armis נתפסים כיום כפתרון קריטי להתמודדות עם נראות חלקית, סיכוני ציות, ופערים בהגנה על נכסים מבוזרים.

הגיוס האחרון של החברה התקיים בסוף 2024, אז גייסה Armis סכום של 200 מיליון דולר לפי שווי של 4.2 מיליארד דולר. בעקבות הגיוס, החלו לעלות בשוק הערכות שלפיהן החברה מתקרבת לקראת הנפקה ראשונית לציבור (IPO), ייתכן כבר במהלך 2026. בחברה לא אישרו רשמית את לוח הזמנים, אך ההצהרות על כוונה להגיע ל-500 מיליון דולר ARR בשנתיים הקרובות – לצד שורת רכישות אסטרטגיות ועסקאות סקנדרי לעובדים – תומכות בהערכה שמדובר במהלך שהולך ומתרקם.

יובל גונן מונה למנכ"ל חברת iMDsoft

[בתמונה: יובל גונן, המנכ"ל החדש. קרדיט: יח"צ]

חברת iMDsoft, המתמחה במערכות המידע הקליניות, הודיעה על מינויו של יובל גונן לתפקיד מנכ"ל החברה, שיוביל את כלל פעילותה. פתרונות החברה, ובראשם מוצר הדגל MetaVision, הוטמעו בלמעלה מ-400 בתי חולים ב-27 מדינות ברחבי העולם.

יובל גונן צבר ניסיון עשיר של למעלה מ-20 שנה בהובלת ארגוני טכנולוגיה ו-SaaS בזירה הבינלאומית. לפני שהצטרף ל-iMDsoft כיהן יובל בתפקידי ניהול בכירים ב-Oracle, לרבות ניהול לקוחות אסטרטגיים במגזר האנטרפרייז, והיה אחראי על סל פתרונות מוסיפי ערך כמו: תשתיות ענן, דאטה, בינה מלאכותית ופתרונות SaaS. לפני כן שימש כסמנכ"ל התפעול של SYNELL PayWay MLL, כמנכ"ל SYNEL UK בבריטניה, תפקידים שבהם הצליח לקדם שיתופי פעולה ארגוניים אסטרטגיים, לייעל את המערכים התפעוליים ולהקים צוותים רב-לאומיים מצטיינים.

יובל מחליף את שחר סרי, אשר כיהן ב-iMDsoft במשך 22 שנים בתפקידי ניהול מגוונים, מתוכן כמנכ"ל בשמונה השנים האחרונות. שחר היה דמות מפתח שהוביל מהלכים אסטרטגיים משמעותיים בחברה, ובמיוחד בתקופת המעבר שלאחר רכישתה על ידי N. Harris Computer Corporation בשנת 2016.

כעת, שחר יוצא לדרך חדשה בתפקיד בכיר נוסף בקבוצת Harris כמוביל פורטפוליו – תפקיד במסגרתו ינהל מספר חברות בתוך הקבוצה.

הפתרונות של iMDsoft מעצימים את היכולות של צוותים רפואיים ומשפרים את תוצאות הטיפול במחלקות טיפול נמרץ, טיפול אקוטי והרדמה. כמו כן הם מייעלים את הביצועים הכלכליים של הארגונים הרפואיים.

מיה דינמיקס מכרה רכבים ראשונים למשטרת ישראל

חברת מיה דיינמיקס (MIA Dynamics) דיווחה היום (ב') לבורסה כי קיבלה הזמנה ממשטרת ישראל לרכישת מספר רכבים מדגם Mia Four X4. הכלים שנרכשו אמורים לשמש את המשטרה לצורך ביצוע פיילוט שיבחן את השימוש בהם כחלק ממשימות שיטור מבצעיות. ההזמנה התקבלה דרך המפיץ של מיה בישראל, "מאיר יוטיליטיס" מקבוצת מאיר. בעקבות הדיווח עולה מניית החברה בבורסת תל אביב, נכון לשעות הצהריים, ביותר מ-7%, לשווי שוק של כמעט 120 מיליון שקל.

ההזמנה הזו מצטרפת להזמנה שקיבלה מיה בחודש אפריל ממשטרת מיאמי, גם כן לרכישת מספר כלים לצורך פיילוט ראשוני. שתי ההזמנות הללו מסמנות את שוק ביטחון הפנים כאחד משוקי היעד העיקריים שאליהם מכוונת החברה. הדגם המשטרתי של החברה מיועד לנוסע אחד. במקביל, מפתחת החברה גרסה לשוק הצבאי, שתהיה ניתנת לשליטה מרחוק ובעתיד תפעל אוטונומית. החברה כבר דיווחה על הזמנה מצה"ל לצורך פיילוט ראשוני.

ליבת החדשנות של MIA Dynamics טמונה בפלטפורמה הניידת שהיא מפתחת – מערכת רכב זעירה חשמלית בעלת ארבעה גלגלים עצמאיים, שכל אחד מהם נשלט באופן נפרד (Independent Wheel Drive and Tilt). בניגוד לרכבים חשמליים רגילים או לקורקינטים תלת-גלגליים, הפלטפורמה עושה שימוש במנגנון מתלה נוטה (Tilting Suspension) ייחודי, המאפשר לכל גלגל להטות את עצמו באופן עצמאי בהתאם לשיפוע הדרך, מהירות הפנייה ותנאי השטח – בדומה לרכיבה על אופנוע, אך עם יציבות של רכב. כל גלגל מצויד במנוע חשמלי עצמאי ובמערכת בלימה הידראולית דיסקית כפולה, מה שמקנה שליטה ברזולוציה גבוהה במיוחד, שיכולה להיות קריטית בתנאי שדה, פניות חדות, או תגובה לאיומים פתאומיים.

הפלטפורמה כוללת חיישני ייצוב, מערכות בקרת מומנט לכל גלגל, תוכנה לניהול זוויות נטייה (lean angle) בזמן אמת, וקפיצים ייעודיים לכל גלגל עם טווח תנועה משולב של זעזועים והטייה. כל זה מרוכז בשלדת אלומיניום מחוזקת קלת משקל, עם מרכז כובד נמוך במיוחד, מה שמאפשר שמירה על איזון גם במהירויות של 50–60 קמ"ש ובזוויות חדות. בזכות ההנדסה הייחודית הזו, הכלי של MIA Dynamics פועל באפקטיביות יוצאת דופן גם בשטחים לא סלולים, מדרכות עירוניות, מדרגות נמוכות, או מעברים צרים – ומאפשר גם יכולות טקטיות כמו כניסה למבנים, סיור באזורי ספר, או ניוד מהיר באירועים עמוסי קהל.

כלי הרכב של MIA Dynamics זוכה לביקוש גובר בקרב כוחות משטרה בזכות שילוב ייחודי של ניידות גבוהה, יציבות טכנולוגית ונוכחות לא מאיימת. הפלטפורמה הקומפקטית מאפשרת תמרון קל במרחבים צפופים – סמטאות, מדרכות או אזורי קהל – תוך שמירה על מהירות ותגובה חדה למצבי חירום. הכלי החשמלי שקט, חסכוני וקל לתפעול, ומתאים הן לפעילות סיור שגרתית והן למבצעים נקודתיים, כולל אבטחה שקטה, נוכחות מרתיעה באירועים ציבוריים או מרדפים קצרים. בניגוד לרכבים כבדים או אופנועים מסורתיים, הוא מציע לשוטר שילוב בין יכולת שליטה מלאה ובטיחות גבוהה, מבלי להסלים את האינטראקציה עם הציבור – מה שהופך אותו לכלי אידיאלי למשטרות מודרניות בשטח העירוני.

דגם MIA Four X4 הוא הדגם המתקדם ביותר של חברת MIA Dynamics, ומשלב ביצועים גבוהים עם יציבות יוצאת דופן בזירה העירונית והמבצעית. מדובר ברכב חשמלי אישי עם מערכת הנעה כפולה 4×4, שכל אחד מארבעת הגלגלים שבו נשלט ומונע באופן עצמאי. הסוללה מספיקה לנסיעה של עד 100 ק"מ.

רובוט הניקיון Scrubber 50 Pro של Gausium הושק בישראל על ידי י.א. מיטווך

[בתמונה:  Scrubber 50 Pro של Gausium. מקור: Gausium]

י.א. מיטווך חברת י.א. מיטווך, באמצעות חטיבת הרובוטיקה שלה Robotize, השיקה בישראל את הרובוט Scrubber 50 Pro של יצרנית הרובוטים הבינלאומית Gausium. מדובר ברובוט ניקיון עצמאי המשלב טכנולוגיות מתקדמות של בינה מלאכותית, ומסוגל לזהות לכלוך, כתמים או נזילות בזמן אמת – ולנקות אותם באופן ממוקד ללא צורך בהתערבות אנושית.

המערכת החכמה עושה שימוש במצלמות תלת-ממד, חיישני LiDAR, מצלמות RGB ואלגוריתמים של Deep Learning, שמאפשרים לה לבנות מיפוי דינמי של החלל, לזהות שינויים בסביבה ולהגיב אליהם תוך כדי תנועה. הרובוט מצויד גם במצב פעולה ייחודי בשם Spot Cleaning שמאפשר לו לסטות מהמסלול המתוכנן, לבצע ניקוי ממוקד, ולחזור להמשך העבודה.

בין היתר, הרובוט מצויד בתחנת טעינה עצמאית, מערכת סינון מים שממחזרת עד 80% מהמים, וסוללת LFP עמידה לזמן פעולה ארוך. בכך הוא מאפשר הפעלה רציפה וללא צורך בכוח אדם ייעודי להפעלה שוטפת.

הרובוט כבר מותקן בישראל בבית קרדן ובמגדל אלון בתל אביב, וצפוי להיפרס בקרוב גם באתרים נוספים במגזר העסקי והציבורי. בעולם, פועל Scrubber 50 Pro במתחמים כמו נמל התעופה הית'רו בלונדון, רשת Walmart ובמרכזים לוגיסטיים, בתי מלון ואצטדיונים בסין, אירופה וארה"ב.

לדברי אמנון אבי גיא, מנכ"ל Robotize, מדובר בפתרון שמאפשר שיפור דרמטי באיכות הניקיון וביעילות העבודה מבלי להחליף את כוח האדם, אלא להעצים אותו באמצעות טכנולוגיה. הפתרון מגיע בתקופה שבה מגזר התחזוקה עובר אוטומציה מואצת על רקע המחסור הגובר בעובדי ניקיון, והביקוש לפתרונות מבוססי AI בתחום הרובוטיקה צפוי להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות.

DigiKey הגדילה את המלאי ב-236,000 מוצרים

מפיצת הרכיבים המקוונת שמרכזה בארה"ב, DigiKey, דיווחה שבמהלך הרבעון השני של 2025 היא הגדילה את פורטפוליו הרכיבים שלה הניתנים למשלוח ביום ההזמנה בכ-236,000 מוצרים, בהם כ-32,000 מוצרים חדשים. בסך הכל, החברה הוסיפה למלאי שלה 127 ספקים חדשים. ההרחבה האחרונה של הפורטפוליו מביאה את החברה לרמת של אספקת 16.5 מיליון רכיבים באמצעות הזמנות מקוונות, היוצאות מהמחסן מייד ביום ההזמנה.

סגן נשיא לעסקים גלובליים ב-DigiKey, מייק סלייטר, אמר שהרחבת הפורטפוליו של החברה במהלך הרבעון השני מתרחשת במקביל לצמיחה במספר הלקוחות. "הצמיחה שראינו במחצית הראשונה של 2025 גורמת לנו להיות אופטימיסטיים בנוגע למומנטום העסקי של התעשייה". בין הספקים החדשים: יצרנית פתרונות הבינה המלאכותית DeGirum, חברת Minew המספקת פתרונות IoT, יצרנית הציפויים המיוחדים NanoFlowX, יצרנית פתרונות הקישוריות וההספק Shelly USA, ועוד.

בין המוצרים החדשים שרק הגיעו לשוק: מודול u-blox לתקשורת לוויינית ZED-X20P, סוללות CR2032 של Jauch העובדות בטמפרטורות של עד 125°C, בקרי תנועה מבוססי ESP32 של חברת Adafruit, מוצרים חדשים של Microchip, KYOCERA AVX, STMicroelectronics, סימנס ועוד.

למידע נוסף: https://www.digikey.co.il

 

סוכנות החלל תקים מעבדת פיתוח ושיגור מטעדים ישראלים

בתמונה למעלה: מבט מהחלל על ישראל. מקור: NASA

סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, פירסמה ביחד עם רשות החדשנות קול קורא להקמת מעבדה לאומית למחקר ופיתוח מטעדים חדשניים לחלל אשר יפותחו בטכנולוגיות ישראליות. המדינה תקצה למעבדה תקציב של כ-40 מיליון שקל במתכונת של השתתפות במימון בשיעור של 55%-66% מהתקציב המאושר. כלומר ההשקעה הכוללת צפויה להיות כ-100 מיליון שקל.

בסוכנות החלל הישראלית צופים כי חברות בינלאומיות מהגדולות בתחום יתחרו בקול הקורא, והדבר יבטיח כי המעבדה תספק שירותים במחיר תחרותי ונגיש גם לסטארט-אפים קטנים. מנהל סוכנות החלל הישראלית, אורי אורון: "המעבדה שתוקם תנגיש את החלל לא רק לתאגידים גדולים, אלא גם ליזמים ולאקדמיה". ניתן להגיש בקשות עד ה-17 בספטמבר 2025.

זריקת עידוד לחלל

המענק ישמש להקמת או הרחבת תשתית שתעניק שירותי מו"פ, תכנון, אינטגרציה, שיגור, תפעול לוויינים וניתוח נתונים תחת קורת גג אחת שתאפשר לחברות ישראליות להעביר את הטכנולוגיה משלב האבטיפוס למוצר ממשי הנבדק בחלל. המטרה היא להגיע לכ-15 מטעדים שישוגרו לחלל (יותר מ-100 ק"מ מפני כדור הארץ)  במהלך שלוש שנות הפעילות המאושרות, בהנחה של כ-35% ממחיר השוק.

הדבר נועד לסייע לחברות סטארט-אפ ישראליות להגיע למסלול שיגור טכנולוגיות לחלל ולהתחרות בשוק החלל הגלובלי. מעבר לפעולות השיגור, התשתית החדשה תקדם אקוסיסטם שלם סביב תעשיית החלל ובכלל זה תמיכה בחברות סטארט-אפ, בניית שותפויות אסטרטגיות, ייעוץ רגולטורי, שילוב ניסויים בתחנת החלל הבינלאומית וחיזוק הקשרים עם האקדמיה.

בהצגת הקול קורא הוסבר: "חברות הזקוקות לשירותי שיגור לחלל מגיעות ממגוון רחב של תחומים, מתעשיית החלל הקלאסית המפתחת לוויינים וטכנולוגיות ניווט, דרך חברות תקשורת המעוניינות להציב מערכות בחלל, ועד לסטארטאפים בתחומי חישה מרחוק, חקלאות מדייקת, ניטור אקלימי, אנרגיה מתחדשת, ביטחון, תחבורה ואפילו פארמה וביוטכנולוגיה, המבצעות ניסויים בתנאי מיקרו-כבידה. עבור חברות אלה, היכולת לשגר טכנולוגיה לחלל אינה רק יוקרתית – היא קריטית להוכחת היתכנות, איסוף נתונים בזמן אמת, והשגת יתרון תחרותי בשוק העולמי".

 

טלטלה נוספת במערך הייצור: שלושה מבכירי אינטל פורשים

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): קאייזאד מיסטרי, גארי פאטון וראיין ראסל. מקור: לינקדאין

שלושה מבכירי קבוצת הפיתוח הטכנולוגי של אינטל – קאייזאד מיסטרי, ראיין ראסל וגארי פאטון – צפויים לפרוש מתפקידם, על רקע הרה-ארגון המקיף שמוביל המנכ"ל החדש של החברה, ליפ־בו טאן. לפי דיווח בלעדי של רויטרס, אינטל הודיעה לעובדים כי השלושה יעזבו את תפקידם כבר בשבועות הקרובים, במסגרת מה שמסתמן כצעדים ניהוליים דרמטיים שנועדו לייעל את פעילות הייצור של אינטל, לאחר שנים של תקלות, עיכובים ואובדן יתרון טכנולוגי.

המהלך מתיישב עם ביקורת חריפה שהשמיע טאן כלפי ההנהלה הקודמת של אינטל. בשיחה עם משקיעים לפני כעשרה ימים טען כי "התנהלות החברה בתחום הייצור לא הייתה נבונה", והבהיר כי בכוונתו "לתקן טעויות" ולבצע מהפכה במבנה ובתרבות של קבוצת הפיתוח הטכנולוגי (TD) – הליבה ההנדסית של אינטל, האחראית על פיתוח תהליכי ייצור שבבים.

שלושה עמודי תווך של קבוצת הפיתוח הטכנולוגי

קאייזאד מיסטרי, מהנדס ותיק באינטל, שימש מאז 2017 כסגן נשיא בכיר וראש תחום פיתוח תהליכי ייצור. מיסטרי היה בין הדמויות המרכזיות מאחורי תכנון המעבר לדורות ייצור חדשים, ובמהלך כהונתו ניהל צוותים רחבים שפיתחו את טכנולוגיות 7 ננומטר ו-5 ננומטר של אינטל. ראיין ראסל, ששימש אף הוא כסגן נשיא בכיר ושותף לניהול תחום ה-Logic Technology Development, היה ממונה על פיתוח הליבה הטכנולוגית שמאפשרת ייצור טרנזיסטורים זעירים ויעילים – רכיב מפתח בשבבים מתקדמים. שמו נקשר למספר פרויקטים ארוכי־טווח שנועדו להדביק את הפער מול TSMC וסמסונג.

גארי פאטון, שהצטרף לאינטל ב-2019 לאחר כהונה כ-CTO ב-GlobalFoundries, הוביל את פלטפורמת פיתוח העיצוב של אינטל. תפקידו היה קריטי בגישור בין עולמות עיצוב השבב לבין היתכנות ייצורית – תחום שבו נרשמו בעבר פערים קריטיים שתרמו לעיכובים בפיתוחים של אינטל. שלושתם נחשבים לדמויות מפתח במערך ההנדסה והטכנולוגיה של אינטל בעשור האחרון, ובפרט בתקופה שבה החברה ניסתה להחזיר לעצמה את ההובלה התעשייתית שאיבדה לטובת המתחרות מהמזרח.

הביקורת החריפה של טאן

העובדה שכל שלושת הבכירים עוזבים כמעט במקביל, על רקע מהלך רה-ארגון, מעידה על שינוי עומק שמוביל טאן. לדברי מקורות בחברה, מדובר בהחלטה הדדית, לאחר שהתגבשה תחושת אי-שביעות רצון מצד ההנהלה החדשה בנוגע לאופן שבו נוהל תחום הפיתוח בעשור האחרון. המהלך מלווה גם בקיצוצים נוספים וצמצום דרמטי במצבת כוח האדם של קבוצת TD, שעשוי להגיע עד 30% עד סוף השנה.

העזיבה של שלושת המנהלים מצביעה על מעבר מניהול מדורג וזהיר לאסטרטגיה חדה וממוקדת יותר, המתנה כל השקעה חדשה ביכולת להביא לקוחות חיצוניים או יתרון תחרותי ברור. פרישת הדמויות הללו עשויה להתפרש כניתוק מסוים מהמומנטום והידע ההיסטורי של קבוצת TD, אך בחברה מדגישים כי המטרה היא דווקא ריענון המודל – צמצום שכבות ניהול, הגדרת אחריות חדה יותר, ויישום תרבות של עמידה ביעדים. בשלב זה לא פורסם מי יחליף את השלושה.

המהלך משתלב עם שורת צעדים נוספים שמוביל טאן, כולל ביטול הקמה של מפעלים חדשים באירופה, החזרת מהנדסים לעבודה פיזית במשרדים, ושינויי סדר עדיפויות בתחום ה-AI. לטענתו, השינויים הללו חיוניים להחזרת אמון המשקיעים ולשיקום מעמד החברה כחלוצה טכנולוגית.

בקרוב צפויה טלטלה גם בחטיבת המוצר

כאמור, בשיחת הוועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני, טאן לא חסך ביקורת מהתנהלות חטיבת הייצור, שהתבטאה בליקויים בתהליך הפיתוח של תהליך הייצור 18A, שהיה אמור להשיב את אינטל לעמדת הובלה בתעשיית הפאונדרי. טאן: "יש לנו הרבה מה לתקן כדי לקדם את החברה. למדנו הרבה מהטעות שעשינו עם תהליך 18A, ועכשיו אנחנו מיישמים את הלקחים בתהליך הבא, 14A". לדבריו, ההשקעות בתהליך 14A יצדיקו את עצמן רק אם יהיה לתהליך הייצור ביקוש ממשי מצד חברות חיצוניות, והוסיף אזהרה: "אשקיע רק כשאהיה משוכנע שהתשואות הללו קיימות".

שלושת הבכירים שצפויים לעזוב אחראים באינטל על פיתוח תהליכי הייצור, ולא על פיתוח המוצרים של חטיבות המעבדים. עם זאת, טאן הפנה ביקורת נוקבת גם על חטיבת המוצר ורמז כי גם בה צפויים בקרוב שינויים ניהוליים. בפרט, ציין כי יכריז ברבעון הקרוב על מינויים חדשים להובלת חטיבת השרתים, שלטענתו תוכננו באופן מסורבל ויקר, וכן הכריז כי מעתה כל תכנון שבב יאושר על ידו באופן אישי.

 

אנבידיה וגוגל במו"מ להשקעה ב-Vast Data לפי שווי של 30 מיליארד דולר

בתמונה למעלה: הצוות של Vast Data. מקור: אתר Vast Data

סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה בסוף השבוע (ו') כי ענקית השבבים אנבידיה וקרן ההשקעות של גוגל, CapitalG, נמצאות במשא ומתן מתקדם להשקעה בחברת תשתיות הבינה המלאכותית Vast Data, לפי שווי של עד 30 מיליארד דולר. אם העסקה תצא לפועל, מדובר בזינוק דרמטי מהשווי האחרון של החברה, אשר עמד על 9.1 מיליארד דולר בלבד לפני כשנתיים.

לפי הדיווח, Vast Data כבר רושמת תזרים מזומנים חיובי, ומציגה צמיחה מרשימה – עם הכנסות שנתיות חוזרות (ARR) של כ-200 מיליון דולר בשנה בינואר 2025, וצפי להכנסות של כ־600 מיליון דולר בשנת 2026. העסקה הנבחנת כוללת השקעה הונית משמעותית, לצד שותפות אסטרטגית.

חברת Vast Data נוסדה ב-2016 על-ידי רנן הלק ושחר פינבליט, יזמים ישראלים שצמחו מתוך תחום האחסון והחומרה. אף שמטה החברה ממוקם כיום בניו יורק, הליבה ההנדסית שלה נמצאת בישראל, ובחברה עובדים מאות מהנדסים מקומיים. היא נחשבת היום לאחת מהחברות הישראליות הפרטיות בעלות השווי הגבוה ביותר בעולם.

ביטול צוואר הבקבוק

הטכנולוגיה של Vast מתמודדת עם אחד האתגרים הגדולים של עידן ה-AI: אחסון וניהול נתונים עצומים במהירות גבוהה מאוד, בסביבות המערבות עשרות ואף מאות אלפי מעבדי GPU. הפתרון שהיא מציעה: תשתית אחודה של אחסון, מסד נתונים ויכולת חישוב, המאפשרת למערכות AI לגשת אל מידע בקצבים של טרה-בייט לשנייה, ללא צווארי בקבוק.

הארכיטקטורה של החברה, DASE (Disaggregated and Shared Everything), מתוכננת במיוחד לתמוך בתשתיות מבוזרות – ובכך משתלבת היטב עם סביבות רשת מהירות כמו אלו שיצרה מלאנוקס (Mellanox) הישראלית, שנרכשה על-ידי אנבידיה בשנת 2019, וממשיכה להיות חלק מרכזי בפורטפוליו החומרה והצלחה העסקית של אנבידיה.

Vast Data כבר משתפת פעולה עם CoreWeave, אחת מחברות הענן המתמחות ב-AI שצומחות במהירות עצומה, ואשר גם היא נתמכת על ידי אנבידיה. CoreWeave עושה שימוש בתשתיות האחסון של Vast לצורך הרצת מודלים בקנה מידה עצום. בכך, Vast הופכת לחוליה חיונית באקוסיסטם החדש של מחשוב מבוזר, המוביל על-ידי גופים כמו OpenAI, xAI ואנבידיה עצמה. במובן הזה, Vast Data משלימה את החזון של אנבידיה: לא רק כוח חישוב (GPU), אלא גם שכבת גישה מהירה לנתונים – בדיוק מה שנדרש כדי להאיץ אימון מודלים גדולים והפעלת מערכות AI בזמן אמת.

הפלטפורמה המרכזית של החברה, VAST Data Platform, מאגדת תחת ממשק אחד שלוש שכבות תפעול נפרדות: אחסון, גישה לנתונים ומסד נתונים. אחד מהרכיבים המרכזיים במערכת נקרא VAST DataSpace. הוא מאפשר ליצור "מרחב נתונים אחוד", כלומר, אפליקציות ומערכות AI יכולות לגשת לקבצים, אובייקטים ומידע לא־מובנה מכל מקום, בלי לדעת איפה הוא באמת מאוחסן. רכיב נוסף, VAST DataBase, נותן מענה לצרכים של עיבוד ושאילתות, כך שאין צורך להוציא את המידע החוצה אל בסיסי נתונים חיצוניים.

מערכת מוכוונת AI ו-GPU

המערכת נבנתה במיוחד לעולם של AI ו-GPU, ומותאמת לעבודה עם סביבות כמו DGX של אנבידיה, CoreWeave, או שירותי ענן ייעודיים ל-LLM. הפלטפורמה של Vast מציגה ביצועים גבוהים במיוחד, שמאפשרים להזרים נתונים למודלי AI בקצבים של עשרות ומאות ג׳יגה-בייט לשנייה, תוך שהיא שומרת על זמינות של "שישה תשיעיות" (99.9999%). במקביל, היא יודעת לנהל פטה-בייטים של נתונים בצורה Vמאפשרת גישה מהירה גם לאחסון קבצים רגיל, גם לאובייקטים, וגם למידע שמוזן למודלים גדולים בזמן אמת. הממשק תומך בפרוטוקולים כמו NFS, S3 ו־RDMA, כלומר היא יכולה להשתלב כמעט בכל סביבה – מארגון מסורתי ועד מרכזי נתונים גדולים המפעילים מערכות כמו GPT או מודלי ראייה. השעלוב בין ביצועים, גמישות וארכיטקטורה חכמה הפך את Vast לפלטפורמה חשובה בשוק תשתיות ה-AI.

סיליקום ממשיכה לדשדש אך מספקת למשקיעים סיבות לאופטימיות

חברת סיליקום (Silicom), המפתחת פתרונות תקשורת לרשתות, דיווחה על תוצאות הרבעון השני לשנת 2025 – והצליחה להפתיע את השוק לטובה, למרות שהמשיכה לרשום הפסדים. ברבעון האחרון הסתכמו הכנסות החברה בכ-15 מיליון דולר, עלייה קלה לעומת 14.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בשורת הרווח, לעומת זאת, סיליקום רשמה הפסד נקי של 3.3 מיליון דולר לפי כללי GAAP, לעומת הפסד של 1.5 מיליון דולר בשנה שעברה.  גם לפי מדדי Non-GAAP נרשם הפסד, אם כי קטן יותר – 2 מיליון דולר.

למרות הנתונים הלא מזהירים – מניית החברה זינקה אתמול ב-7.6% במסחר בנסד"ק. הסיבה נעוצה ככל הנראה בתמונה העתידית שסיליקום מציגה: הנהלת החברה ציינה כי היא צפויה לסיים את 2025 עם בין 7 ל-9 זכיות תכנון (Design Wins), כלומר זכייה במכרזים לפיתוח והטמעה של פתרונות טכנולוגיים. חמישה כאלה כבר הושגו במהלך המחצית הראשונה של השנה, קצב שמעיד על מומנטום חיובי.

בנוסף, החברה חזרה על יעדיה לשנת 2026: הכנסות של 150-160 מיליון דולר ורווח נקי של מעל 3 דולר למניה. מדובר בקפיצה משמעותית שתשקף גידול שנתי דו-ספרתי במכירות – ושינוי לטובה בכיוון העסקי לעומת השנתיים האחרונות, שהיו מורכבות מבחינה מסחרית ופיננסית. כמו כן, סיליקום נהנית מיתרות מזומנים גבוהות, שהופכות אותה ליציבה פיננסית ומאפשרות לה להמשיך להשקיע בפיתוח ובשיווק גם בתקופה של הפסדים.

השוק שבו פועלת סיליקום נמצא בעיצומו של שינוי: ההוצאה הגלובלית על טכנולוגיות מידע ממשיכה לגדול, בעיקר בתחומי ענן, AI וסייבר. עם זאת, נרשמים שינויים בהרכב ההוצאות: מעבר משימוש בחומרה ייעודית לפלטפורמות תוכנה ושירותים מנוהלים, וכן דחייה מסוימת בפרויקטים של תשתיות תקשורת מצד לקוחות מסורתיים. עבור חברות כמו סיליקום, שמספקת רכיבי תקשורת ייעודיים, מדובר בתקופה מאתגרת והצלחתה להשיג זכיות תכנון מהווה מנוע צמיחה קריטי בטווח הארוך.

המנכ"ל שי בסון ציין כי החברה עדיין צופה גידול דו-ספרתי בהכנסות בשנת 2026, גם אם הצמיחה השנה תהיה צנועה יותר. לדבריו, "צבר זכיות התכנון שלנו מעולם לא היה מגוון יותר – הן מבחינת סוגי הלקוחות, הן מבחינת סוגי הפתרונות, והן מבחינת התעשיות והשימושים". בסון הדגיש כי גיוון זה מהווה תשתית חשובה לצמיחה עתידית ולביסוס חזק של מיצוב החברה בשוק.

ברבעון האחרון הכריזה החברה על זכיית תכנון חשובה עם לקוח אמריקאי בתחום הרשתות הארגוניות, שיבסס את הפתרון שלו על התקן קצה חדש של סיליקום. הפרויקט צפוי להתחיל להניב הכנסות כבר בסוף השנה, והיקפו הראשוני נאמד במיליון דולר לשנה, עם פוטנציאל להתרחבות של מיליוני דולרים נוספים. החברה הדגישה כי מדובר בזכייה אסטרטגית שמבססת את מעמדה כשותף טכנולוגי מוביל ליישומי תקשורת קריטיים.

סיליקום מפתחת פתרונות תקשורת ותשתיות נתונים מתקדמים עבור מרכזי נתונים, ענן ותשתיות רשת מבוזרות. מוצרי החברה כוללים כרטיסי רשת מהירים, התקני קצה (Edge Devices), רכיבי האצה מבוססי FPGA, ופתרונות לניהול תעבורה ואבטחת סייבר בארכיטקטורות מבוזרות.

מרכז נתונים עם 100,000 מעבדי אנבידיה

חברת האנרגיה הנורבגית Aker ASA הודיעה על הקמת מרכז נתונים תעשייתי חדש לצורכי בינה מלאכותית, בשיתוף עם חברת Nscale Global Holdings ו-OpenAI. המיזם, שיוקם בצפון נורבגיה תחת השם Stargate Norway, יהפוך עד סוף 2026 לאחד ממתקני המחשוב הגדולים באירופה. לפי ההודעה, המתקן יופעל כולו באמצעות אנרגיה הידרואלקטרית מתחדשת, ויכיל כ-100,000 מעבדים של Nvidia. ההשקעה בשלב הראשון נאמדת בכמיליארד דולר, אולם התכונית כוללת אופציה להכפלת ההשקעה עד פי עשרה. השותפות בין Aker ל-Nscale תתבסס על חלוקה שווה, כאשר OpenAI תהיה בתחיל משתמש מרכזי, ובשלב מאוחר יותר ייתכן שתצטרף גם כבעלת מניות.

המתקן יפעל בהספק של 230 מגה-וואט, עם תכנון להרחבה נוספת של 290 מגה-וואט. הוא יתבסס על טכנולוגיות קישוריות מהדור החדש כמו NVLink ורכיבי GB300 Superchips ASA. הקמת המתקן היא מהלך אסטרטגי שעשוי לסמן נקודת מפנה עבור אירופה, שבמשך שנים נותרה מאחור ביחס לארצות הברית וסין בכל הנוגע לתשתיות מחשוב בקנה מידה תעשייתי. בעוד שבארה"ב מוקמים מרכזי עיבוד עצומים על ידי ענקיות כמו מיקרוסופט וגוגל, מדינות אירופה התמודדו עם חסמים של עלויות אנרגיה גבוהות, רגולציה מחמירה ופיצול פוליטי.

תאגיד Aker הנורבגי פועל בתחומי התעשייה, האנרגיה והטכנולוגיה, ומשקיע בשנים האחרונות בתחום התשתיות הדיגיטליות. Nscale Global Holdings היא חברה אמריקאית המתמחה בפיתוח והקמת מרכזי נתונים עתירי ביצועים (HPC), בדגש על יישומי בינה מלאכותית בקנה מידה גדול. אף שנורבגיה איננה חברה מן המניין באיחוד האירופי, היא מציעה מענה לחסמים אלו באמצעות אנרגיה מתחדשת זולה, אקלים קר שמתאים לקירור טבעי, ותמיכה ממשלתית במיזמים טכנולוגיים. המהלך משתלב בשאיפה של האיחוד האירופי להשיג "ריבונות דיגיטלית". כלומר, להקים תשתיות AI עצמאיות בתוך אירופה, לצמצם את התלות בשירותים חיצוניים והבטחת נגישות ליכולות חישוב מתקדמות עבור מוסדות מחקר, חברות מקומיות וממשלות. Stargate Norway עשוי להיות הראשון בסדרה של מתקנים דומים, שיחזקו את מעמד היבשת בתחרות העולמית על השליטה בטכנולוגיות בינה מלאכותית.

AIR גייסה 23 מיליון דולר על רקע "פתיחת השמיים" לרחפנים בארה"ב

בתמונה למעלה: כלי התעופה מדגם AIR One Cargo להובלת מטען

חברת AIR, המפתחת כלי תעופה eVTOL ליישומי תובלה ותעופה אישית, השלימה גיוס הון של 23 מיליון דולר, בהובלת קרן ההון-סיכון Entrée Capital, ובהשתתפות ד"ר שמואל חרל"פ, מראשוני המשקיעים בחברת מובילאיי, וכן מראשוני המשקיעים ב-AIR. מטרת הגיוס היא להאיץ את הפעילות המסחרית בארצות הברית, שוק היעד העיקרי, שבו החברה גם מתכוונת להקים קו ייצור. לדברי AIR, היא צפויה לספק בשנה הקרובה כ-15 כלים מדגם התובלה הבלתי מאויש. כמו כן, היא צברה כ-2,500 הזמנות מוקדמות, בלתי מחייבות, לכלי התעופה האישי המאויש.

בתחילת יולי חנכה AIR מתקן ייצור והרכבה בגדרה, שבו ניתן להרכיב כ-6 כלי תעופה במקביל. החברה מייחסת רבה לרפורמות הרגולטוריות בארצות הברית, אשר צפויות לתת דחיפה משמעותית לענף. ב-11 ביולי 2025 חתם הנשיא דונלד טראמפ על צו נשיאותי רחב היקף בתחום התעופה האוטונומית, שמטרתו להאיץ שילוב טכנולוגיות מתקדמות כמו רחפנים וכלי טיס חשמליים ממריאים אנכית (eVTOL) במרחב האווירי של ארצות הברית. במסגרת הצו, תושק תוכנית הניסוי הלאומית eVTOL Integration Pilot Program, שבמסגרתה ייבחרו לפחות חמישה פרויקטים שיתמקדו ביישומים אזרחיים מתקדמים: מוניות אוויריות באזורים אורבניים, הובלת ציוד רפואי במקרי חירום, גישה תחבורתית לאזורים כפריים, ושירותים לוגיסטיים מונעי בינה מלאכותית.

ב-22 ביולי 2025 הודיע מזכיר התחבורה של ארה"ב, שון דופי, על כלל רגולטורי חדש של סוכנות התעופה הפדרלית (FAA), במסגרת רפורמת MOSAIC (Modernization of Special Airworthiness Certification), המיועדת לקדם את תעופת הספורט (Light Sport Aviation – LSA). הרפורמה הסירה מגבלות משקל מיושנות, הרחיבה את קטגוריית כלי הטיס הקלים לכלים בעלי ביצועים גבוהים יותר עם מושבים נוספים וטכנולוגיות מתקדמות, ותאפשר שימוש בכלי טיס קטנים מסוג eVTOL בעלי שני מושבים – כמו הכלי של AIR – תחת הקטגוריה של LSA.

פוטנציאל של 15,000 כלי-טיס בשנה

חברת AIR מעריכה שכלי התעופה האישי של החברה עומד בדרישות ה-LSA החדשות, ושהוא צפוי להיות אחד מהכלים הראשונים שזוכים לרישוי בארצות הברית בקטגוריה זו. פלטפורמת AIR ONE משתייכת לקטגוריה של כלים תעופתיים חשמליים בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכית. המערכת מבוססת על שימוש בארבעה מדחפים כפולים במתכונת של רחפן, ובכנפי עילוי קצרות לצורך שיוט במצב תעופה אופקית. סוללות הכלי פותחו ומיוצרות על ידי חברת "עמיסל" מאשדוד.

הכלי מיועד לשימוש אישי ושוקל כ-970 ק"ג. בהתאם, הוא יכול לשאת עד שני נוסעים (או משקל כולל של 250 ק"ג) למרחקים קצרים של עד כ-180 ק"מ ולשייט באוויר במהירות מקסימלית של עד 250 קמ"ש. הוא מיועד לשימוש ככלי תחבורה אישי בדומה לשימוש במכונית, למשל לצורך נסיעה מהבית לעבודה, מעל הפקקים שבכבישים. בהתאם, הוא מופיע בגודל המאפשר לאחסן אותו במוסך הביתי או במגרש חנייה. על-פי הערכות של החברה, הפוטנציאל בשוק האמריקאי צפוי להסתכם בכ-15,000 כלי-רכב בשנה. כאמור, החברה גם פיתחה גרסה בלתי מאוישת, AirCargo, שמיועדת להובלת מטענים.

סנסראד מספקת מערכות מכ"ם-רכב ראשונות מבוססות ארבה

בתמונה למעלה: רכב השטח של דטהספיד ומכ"ם Hugin D1 שהותקן בו

יצרנית מערכות המכ"ם השוודית סנסראד (Sensrad) החלה לספק ללקוחות סדרה ראשונה של מערכות מכ"ם 4D המבוססים על שבבי המכ"ם של חברת ארבה רובוטיקס (arbe) מתל אביב.מערכות המכ"ם החדשות מיועדות לשימוש ברכבי שטח אוטונומיים במגזר הביטחוני ובפרוייקט תשתיות כביש חכמות. ארבה מסרה שהיא קיבלה לאחרונה "הזמנה משמעותית" של ערכות שבבים מארבה. הם מיועדים לרכבי שטח אוטונומיים של לקוח אסטרטגי במגזר הבטחוני בארצות הברית, לפרוייקט התחבורה החכמה של חברת Tianyi Transportation Technology בסין, ולמספר לקוחות פוטנציאליים אחרים.

חברת Tianyi נמצאת בבעלות חברת התקשורת הממשלתית China Telecom ומשקיעים פרטיים, והוקמה במטרה לסייע ביישום המדיניות הממשלתית של בניות תשתיות תחבורה לאומיות חכמות ומקושרות. בחודש סמפטמבר 2024 היא חתמה עם סנסראד על הסכם להזמנת מערכות מכ"ם בהיקף של כ-7 מיליון אירו, המבוססים על שבבי ארבה. הלקוחה האמריקאית היא חברת Dataspeed ממישיגן, המתמחה בפיתוח ואספקת ערכות שליטה ובקרה לכלי-רכב, כולל רכבי שטח של משרד ההגנה.

במאי 2025 היא זכתה במקום הראשון בתחרות Uncrewed Triple Challenge של משרד הביטחון האמריקאי בקטגוריית ניהוג אוטונומי ביבשה של כלי-רכב צבאיים. היא ניגשה לתחרות עם רכב השטח פולאריס ריינג'ר מצוייד במערכות בקרה ובמכ"ם הדמייה Hugin D1 4D מתוצרת סנסראד, המבוסס על ערכת השבבים של ארבה. המכ"ם מעניק לרכב יכולת "ראייה" בזווית רחבה בטווח של עד 300 מטר. הוא תומך במערכת ראייה מבוססת מצלמות המספקת טווח ראייה של עד 1,000 מטר. 

על רקע ההתקדמות הזאת נחתם הסכם תמיכה ותחזוקה מקיף בין ארבה לבין סנסראד, שבמסגרתו ארבה תספק סקירות תכנון, פתרון תקלות מערכת, תמיכה בכיול, עדכוני תוכנה וחומרה, אופטימיזציה של ביצועים, וסיוע בעמידה בתקנים ובאישורים בינלאומיים. צוותי ארבה ילוו את סנסראד לאורך כל תהליך הפיתוח והייצור של מערכות המכ"ם המבוססות על טכנולוגיית ארבה. מנכ"ל סנסראד, מרקוס הסלבלאד, מסר ששיתוף הפעולה עם ארבה "הוא מרכזי ביכולתנו לספק את טכנולוגיית מכ"ם ההדמיה (4D Imaging Radar) ללקוחות שלנו".

הסכם משמעותי לסולאראדג' בשוק הגגות המסחריים בארה"ב

חברת סולאראדג' (SolarEdge) הודיעה היום (ד') על שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Solar Landscape האמריקאית, להתקנת מערכות סולאריות על מאות גגות מסחריים ותעשייתיים ברחבי ארצות הברית. במסגרת ההסכם, סולאראדג' תספק ממירים ורכיבים למיצוי הספק, המיוצרים במפעל החברה בארצות הברית, ליותר מ-500 פרויקטים שיתפרשו על פני מספר מדינות, וייבנו לאורך השנים 2025–2026. בעקבות הדיווח, מניית החברה עולה ביותר מ-10% במסחר התוך-יומי בנסד"ק. מאז תחילת השנה, השלימה מניית סולאראדג' עלייה של יותר מ-85%.

על פי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, קיבולת ההתקנות המתוכננת במסגרת שיתוף הפעולה תגיע לכ-630 מגה-ואט, מה שעשוי להפוך את היוזמה לאחת הגדולות ביותר בארצות הברית בתחום התקנות הסולאר על גגות מסחריים. עוד צוין בדיווח כי כיום רק כחמישה אחוזים מהגגות המסחריים בארצות הברית מנוצלים לייצור אנרגיה סולארית, אף שלפי הערכות, ניצול מלא של פוטנציאל הגגות יכול היה לספק עד 16 אחוז מהצריכה הביתית במדינה.

נראה שאי-אפשר לנתק את לוחות הזמנים של הפרויקט לשינויים בסביבת התמריצים בארצות הברית. חוק המס החדש בארצות הברית, שאושר באחרונה בהובלתו של דונלד טראמפ, מצמצם את מסגרת התמריצים לפרויקטים של אנרגיה מתחדשת, ובפרט מחמיר את לוחות הזמנים לקבלת זיכויי מס בשוק הסולארי המסחרי. על פי הכללים המעודכנים, פרויקטים יידרשו להתחיל עבודות עד יולי 2026 כדי לזכות בזיכוי מס של 30%. בהקשר זה, השותפות בין סולאראדג' ל-Solar Landscape, שכוללת תכנון של מאות התקנות סולאר על גגות מסחריים כבר בשנים 2025–2026, מתוכננת בעיתוי אופטימלי: היא מאפשרת לשני הצדדים למקסם את ההטבות הפיננסיות עוד לפני כניסת ההגבלות לתוקף.

השוק האמריקאי להתקנות סולאר על גגות מסחריים חווה בשנים האחרונות צמיחה מואצת, אך נותר רחוק ממימוש הפוטנציאל הטמון בו. שטחים עצומים של גגות מחסנים ומבני תעשייה נותרים לא מנוצלים, בין היתר בשל חשש של בעלי הנכסים מהשפעה אפשרית על תשתית המבנה, עלויות התקנה גבוהות וסרבול רגולטורי. עם זאת, חברות גדולות כבר מובילות מגמה של שינוי, עם מאות מגה-ואטים שכבר הותקנו ויעדים שאפתניים לשנים הקרובות.

חברת Solar Landscape היא אחת המובילות בארצות הברית בתחום האנרגיה הסולארית הקהילתית, ומתמקדת בהתקנת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות מסחריים ותעשייתיים לטובת אספקת חשמל לקהילות מקומיות. החברה מנהלת כיום פרויקטים בהיקף של כ-3.7 מיליון מטרים רבועים של גגות מושכרים או בבעלותה, ומשתפת פעולה עם חברות נדל"ן גדולות להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת. עד כה הקימה החברה מאות מערכות סולאריות, עם יעד לספק חשמל לעשרות אלפי בתים, תוך דגש על שילוב קהלים מוחלשים במודל ההפצה וההטבה.

שתפו בלינקדאין את הגרסה באנגלית של הכתבה.

רשמית: פאלו אלטו רוכשת את סייברארק ב-25 מיליארד דולר

בתמונה למעלה: מייסד פאלו אלטו ניר צוק (משמאל) ומייסד ויו"ר סייבארק אודי מוקדי

לאחר הדיווחים הראשוניים השבוע על מגעים מתקדמים למיזוג בין חברת אבטחת המידע האמריקאית Palo Alto Networks, לבין חברת CyberArk Software, פירסמו שתי החברות הודעה רשמית על חתימת הסכם רכישה מחייב, שלפיו תרכוש פאלו אלטו את סייברארק תמורת כ-25 מיליארד דולר. העסקה תתבצע ברובה במניות ובחלקה במזומן. בעלי המניות של סייברארק יקבלו כ-45 דולר במזומן עבור כל מניה שברשותם, ועוד כ-2.2 מניות של פאלו אלטו עבור כל מניה שברשותם.

שווי העסקה מגלם פרמיה של כ-26% לבעלי המניות בהשוואה למחיר הממוצע של מניית סייברארק ב-10 הימים האחרונים. לאחר ההודעה הרשמית אתמול, עלתה מניית סייבארק בנסד"ק בכ-3.5% והעניקה לה שווי חברה של כ-22 מיליארד דולר. זוהי עסקת הרכישה השנייה בגודלה בתולדות הסייבר הישראלי, אחרי שגוגל רכשה את Wiz תמורת כ-32 מיליארד דולר.

העסקה אושרה פה אחד על-ידי מועצות המנהלים של שתי החברות וצפויה להיסגר במחצית השנייה של שנת הכספים 2026 של Palo Alto Networks. כעת היא ממתינה לקבלת אישורים רגולטוריים ולתמיכת בעלי המניות של CyberArk. פאלו אלטו נחשבת לחברה מובילה בתחום אבטחת הסייבר, וחברת CyberArk נחשבת למובילה בתחום אבטחת הזהויות (Identity Security). העיסקה מסמנת את כניסתה של פאלו אלטו לתחום אבטחת הזהויות. אחד מיעדי העיסקה הוא לשלב את פלטפורמות האבטחה של פאלו אלטו עם פתרונות אבטחת הזהויות וניהול גישה מורשית (PAM) של סייברארק.

פתרונות הגנת הזהות ישולבו בפלטפורמת האבטחה

חברת פאלו אלטו היא אחת מענקיות אבטחת הסייבר בעולם. החברה האמריקאית נוסדה על-ידי הישראלי ניר צוק. יש לה מרכז מו"פ משמעותי בתל אביב, אך המטה ועיקר הפעילות מצויים בקליפורניה. היא מספקת פלטפורמות מקיפות לאבטחת רשתות, ענן, נקודות קצה ויישומי AI. סייברארק היא אחת מחברות הסייבר הוותיקות והמצליחות שיצאו מישראל. היא נוסדה בשנת 1999 על-ידי היו"ר הפעיל אודי מוקדי, ומאז ביססה את עצמה כשחקן מרכזי בתחום הגנת הזהויות הארגוניות. החברה נסחרת בנסד"ק מאז 2014 ומעסיקה כיום כ-4,000 עובדים, חלקם הגדול במרכז הפיתוח שלה בפתח תקווה.

רכישת סייברארק מעניקה לפאלו אלטו דריסת רגל עמוקה בתחום אבטחת הזהויות, הנחשב לאחד מהתחומים המרכזיים כיום בהתמודדות עם איומי סייבר מתקדמים. סייברארק נחשבת לאחת מהחברות המובילות בעולם בפתרונות לניהול זהויות והרשאות משתמשים בארגונים (Privileged Access Management). היא מספקת שירותים ליותר מ-8,000 לקוחות, בהם ממשלות, בנקים וחברות טכנולוגיה גלובליות. תחום אבטחת הזהויות בעולם אבטחת המידע מתמקד בהגנה על זהויות דיגיטליות של משתמשים, מערכות ושירותים, ובשליטה על הרשאות: מי מקבל גישה למה, מתי, ובאילו תנאים. המטרה היא למנוע גישה בלתי מורשית למידע רגיש או למערכות קריטיות, גם אם התוקף הצליח להשיג סיסמה או פרטי התחברות.

נקודת מפנה בשוק הגנת הזהויות

התחום הזה כולל שימוש בטכנולוגיות כמו אימות רב-שלבי (MFA), ניהול זהויות והרשאות (IAM), ניהול גישה פריבילגית (PAM) ועוד. הוא הפך קריטי במיוחד בעידן הענן והבינה המלאכותית, שבו זהויות רבות פועלות באופן אוטונומי ובמבוזר. מנכ"ל פאלו אלטו, ניקש ארורה, הדגיש את חשיבות עסקת המיזוג: "אסטרטגיית הכניסה שלנו לשווקים מתבססת על כניסה לקטגוריות מוגדרות ברגעי המפנה שלהן. אנחנו מאמינים שזה רגע המפנה של תחום אבטחת הזהויות. סייברארק מובילה בתחום הזה. הטכנולוגיה שלה עמידה, יסודית וחיונית לאבטחת עידן הבינה המלאכותית. ביחד נגדיר את הפרק הבא של תחום הסייבר".

מגמה של איחוד כוחות

בשוק הסייבר ניכרת לאחרונה מגמה מואצת של קונסולידציה, כאשר חברות מובילות בונות מערכות מקיפות ומאוחדות להגנת סייבר, במקום פתרונות נקודתיים. עסקת פאלו אלטו־סייברארק משתלבת במגמה הזו, ומתמודדת בין היתר מול מהלכים דומים של חברות כמו CrowdStrike, Zscaler, ואף גוגל (שרכשה לאחרונה את Wiz הישראלית). המהלך עשוי לעורר בחינה רגולטורית בארצות הברית ובאירופה. עסקה בסדר גודל שכזה מהווה נקודת ציון נוספת להצלחת תעשיית הסייבר הישראלית, שצברה בשנים האחרונות קצב רכישות מרשים — אך מעטות מהן חצו את רף ה-10 מיליארד הדולר. את פאלו אלטו בישראל ייצגו בעסקה עורכי-הדין בן סנדלר, לירון הכהן, מיכאל פורטמן ואופיר לוי ממשרד ארנון, תדמור-לוי.

זינוק בפעילות של תאת מול מערכת הביטחון וחיל האוויר

בתמונה למעלה: מטוס F-35 של חיל האוויר מתוצרת לוקהיד מרטין. צילום: דו"צ

חברת תאת טכנולוגיות (TAT Technologies) דיווחה אתמול (ג') על חוזה בהיקף של 10 מיליון דולר עם חברה ביטחונית ישראלית לאספקת רכיבים מתוצרת תאת המיועדים למטוסים צבאיים של חיל האוויר. בעקבות החוזה, סך החוזים של תאת עם התעשייה הביטחונית הישראלית מאז תחילת השנה, הן עבור אספקת רכיבים מתוצרתה – והן עבור מתן שירותי תחזוקה – מגיע כבר ל-22 מיליון דולר.

מדובר בזינוק דרמטי בהיקף הפעילות המקומית של תאת בהשוואה לשנים שלפני פרוץ המלחמה. לפני המלחמה, הכנסותיה של תאת מלקוחות בישראל היו יציבות למדי, ועמדו על כ-7.7 מיליון דולר ב-2021, 7.2 מיליון דולר ב-2022, ו-7.7 מיליון דולר גם ב-2023. מדובר ביחס קבוע של כ-7%-10% מכלל הכנסות החברה. לגבי 2024, אין נתונים פרטניים לגבי ההכנסות בישראל. החלוקה בתוך ההכנסות מישראל מצביעה על איזון בין מכירת רכיבים (כ-3.5 מיליון דולר ב-2023) לבין שירותי תחזוקה, תיקון ושדרוג (MRO) – כ-4.2 מיליון דולר.

כלומר, ההכנסות עד כה ב-2025 מהשוק הישראלי מייצגות גידול של פי 3 בפעילות, והשנה עוד בעיצומה. הזינוק הניכר מעיד על האצה דרמטית בביקוש המקומי לפתרונות של תאת, על רקע הגידול בתקציב הביטחון וההתבססות של החברה כספק אסטרטגי. מניית החברה, הנסחרת בתל אביב ובנסד"ק, עלתה מאז תחילת השנה ב-26%, לשווי שוק של 439 מיליון דולר.

תאת מספקת רכיבים מתוצרתה (OEM) עבור תעשיית התעופה והביטחון, עם התמחות בפתרונות לניהול חום, זרימה ובקרת סביבה. בין מוצרי הדגל שלה ניתן למצוא מחליפי חום, תבניות קירור (cold plates), מערכות קירור לאלקטרוניקה ושסתומים ייעודיים לזרימת דלק ונוזלים. הרכיבים מיוצרים במפעל החברה בגדרה ומשולבים בפלטפורמות אוויריות וקרקעיות ברחבי העולם.

במקביל לפעילות הייצור, תאת מפעילה מרכזי MRO המספקים שירותי תחזוקה, תיקון ושיפוץ לרכיבי תעופה שונים, בהם מחליפי חום, מערכות נחיתה, מערכות בקרת סביבה ויחידות כוח עזר (APU). שירותים אלה ניתנים באתרי החברה בארצות הברית ובישראל, ומיועדים להבטיח כשירות מבצעית, הארכת חיי מדף ועמידה בתקנות בטיחות מחמירות.

פאלו אלטו במגעים לרכישת סייברארק ב-20 מיליארד דולר

חברת אבטחת המידע האמריקאית Palo Alto Networks מנהלת מגעים מתקדמים לרכוש את CyberArk Software הישראלית, בעסקה שעשויה להסתכם ביותר מ־20 מיליארד דולר — כך דווח היום (ג') בוול סטריט ג'ורנל (WSJ). ככל הנראה, אם תושלם, זו תהיה אחת העסקאות הגדולות ביותר אי פעם בתחום הסייבר, עם פוטנציאל להשפיע על מפת התחרות בענף. על פי הדיווח, שתי החברות טרם הגיעו להסכם סופי, אך העסקה עשויה להתגבש כבר בימים הקרובים. בעקבות הפרסום זינקה מניית סייברארק ביותר מ-11% במסחר בוול סטריט, והגיעה לשווי שוק של יותר מ-20 מיליארד דולר. מניית פאלו אלטו ירדה בכ-3%, ככל הנראה עקב חשש מהיקף ההשקעה.

שילוב של פתרונות זהות ואבטחת ענן

רכישת סייברארק עשויה להעניק לפאלו אלטו דריסת רגל עמוקה יותר בתחום אבטחת הזהויות, אחד התחומים המרכזיים כיום בהתמודדות עם איומי סייבר מתקדמים. סייברארק נחשבת לאחת מהחברות המובילות בעולם בפתרונות לניהול זהויות והרשאות משתמשים בארגונים (Privileged Access Management). היא מספקת שירותים למעל 8,000 לקוחות, כולל ממשלות, בנקים וחברות טכנולוגיה גלובליות.

חברת פאלו אלטו היא אחת מענקיות אבטחת הסייבר בעולם. החברה האמריקאית נוסדה הישראלי ניר צוק. יש לה מרכז מו"פ משמעותי בתל אביב, אך מרכזה בקליפורניה. היא מספקת פלטפורמות מקיפות לאבטחת רשתות, ענן, נקודות קצה ויישומי AI. בשנים האחרונות היא צמחה באופן עקבי הן דרך פיתוח פנימי והן באמצעות רכישות אסטרטגיות. ואולם, עסקה בהיקף כזה תהווה צעד יוצא דופן גם עבורה. את פאלו אלטו בישראל ייצגו עורכי-הדין בן סנדלר, לירון הכהן, מיכאל פורטמן ואופיר לוי ממשרד ארנון, תדמור-לוי.

מגמה של איחוד כוחות

בשוק הסייבר ניכרת לאחרונה מגמה מואצת של קונסולידציה, כאשר חברות מובילות בונות מערכות מקיפות ומאוחדות להגנת סייבר, במקום פתרונות נקודתיים. עסקת פאלו אלטו־סייברארק משתלבת במגמה זו, ומתמודדת בין היתר מול מהלכים דומים של חברות כמו CrowdStrike, Zscaler, ואף גוגל (שרכשה לאחרונה את Wiz הישראלית). המהלך עשוי לעורר בחינה רגולטורית בארצות הברית ובאירופה,

סייברארק היא אחת מחברות הסייבר הוותיקות והמצליחות שיצאו מישראל. היא נוסדה בשנת 1999 על-ידי היו"ר הפעיל אודי מוקדי, ומאז ביססה את עצמה כשחקן מרכזי בתחום הגנת הזהויות הארגוניות. החברה נסחרת בנסד"ק מאז 2014, ומעסיקה כיום כ-4,000 עובדים, חלקם הגדול במרכז הפיתוח שלה בפתח תקווה. עסקה בסדר גודל שכזה תהווה נקודת ציון נוספת להצלחת תעשיית הסייבר הישראלית, שצברה בשנים האחרונות קצב רכישות מרשים — אך מעטות מהן חצו את רף 10 מיליארד הדולר, ובוודאי לא את רף ה-20 מיליארד.

טרמאונט גייסה 50 מיליון דולר בהובלת AMD, סמסונג ו-KDT

חברת טרמאונט (Teramount) מירושלים הודיעה על השלמת סבב גיוס בהיקף של 50 מיליון דולר, שנועד לתמוך בהתרחבות משמעותית של החברה ובהיערכות לייצור תעשייתי רחב. את הגיוס הובילה קרן Koch Disruptive Technologies (KDT), זרוע ההשקעות של תאגיד הענק Koch, ואליה הצטרפו כמה מהשמות הבולטים ביותר בעולם הטכנולוגיה: AMD, Samsung Catalyst, Hitachi, Wistron וקרנות הון סיכון קיימות דוגמת Grove Ventures של היזם דב מורן.

מדובר באחד הסבבים הבולטים ביותר שנרשמו השנה בתחום החומרה בישראל – לא רק בשל היקפו, אלא בעיקר בגלל הפרופיל המרשים של השותפות האסטרטגיות, המייצגות את כלל שרשרת הערך של תעשיית המוליכים למחצה והדאטה סנטרים: יצרניות שבבים, קבלניות חומרה, חברות תעשייתיות וטכנולוגיות ענק.

קישור ישיר בין סיבים אופטיים לשבבים

טרמאונט הוקמה על ידי ד"ר הישאם טאהא ו־ד"ר אבי ישראל, במטרה לפתור את אחת הבעיות המורכבות ביותר של עידן הדאטה – חיבור מהיר, אמין ואוטומטי בין סיבים אופטיים לרכיבי סיליקון. החברה מפתחת את פלטפורמת TeraVerse, אשר מאפשרות יישור מדויק ואוטומטי בין הסיבים לשבבים, תוך שמירה על תאימות מלאה לקווי הייצור הקיימים של תעשיית השבבים.

כלומר, טרמאונט לא מייצרת את השבבים הפוטוניים עצמם, אלא מציעה פתרון ביניים. המערכת של החברה היא פלטפורמה שלמה לחיבור בין סיבים לשבבים באמצעות רכיבים פיזיים שנקראים PhotonicPlug ו-PhotonicBump. אלו הם מעין "מחברים אופטיים מזעריים" המאפשרים חיבור סיב אופטי בקלות ובמדויק מאוד לשבב פוטוני, תוך התאמה לקווי ייצור סטנדרטיים של תעשיית השבבים (fabs). מדובר בחיבור אוטומטי, ללא צורך בכיוונון ידני מתיש תחת מיקרוסקופ (כפי שנעשה עד היום).

במילים פשוטות, הם פיתחו את המחבר, את התווך, את "השקע והתקע" שמאפשרים סוף סוף להרכיב סיבים אופטיים על שבבים בקנה מידה תעשייתי, בלי עלות יקרה לכל יחידה.  בתעשייה כיום, חיבור סיבים אופטיים לשבבים פוטוניים הוא תהליך ידני, יקר, איטי ורגיש, שמהווה צוואר בקבוק להפצת סיליקון פוטוניקס. החברה מסרה שהפתרונות שלה מאפשרים צמצום צריכת האנרגיה במערכות עיבוד, הגדלת רוחב הפס, הורדת זמן השהייה (latency), פישוט תהליכי ההרכבה של רכיבי פוטוניקה וחשוב מכל – שילוב מלא בייצור תעשייתי מסורתי של מוליכים למחצה.

עמוד השדרה החדש של תשתיות הבינה המלאכותית

הפיתוחים של טרמאונט משתלבים בתחום הסיליקון פוטוניקס (Silicon Photonics) – טכנולוגיה המשלבת רכיבי תקשורת אופטיים עם שבבי סיליקון סטנדרטיים. במקום להעביר מידע באמצעות זרם חשמלי בכבלי נחושת, סיליקון פוטוניקס משתמש באור המועבר דרך סיבים אופטיים, מה שמאפשר קצב תעבורה גבוה הרבה יותר, חיסכון בחשמל והפחתת חום. הטכנולוגיה נתפסת כמרכיב חיוני בעידן ה-AI: מערכות בינה מלאכותית צורכות כמויות עצומות של דאטה בזמן אמת, והתלות בתקשורת חשמלית מסורתית הופכת לחסם משמעותי.

העתיד – כפי שמבינים היטב ב-AMD, סמסונג והיטאצ’י – שייך לתקשורת אופטית בתוך מערכות עיבוד. לפי התחזיות, שוק הסיליקון פוטוניקס צפוי לצמוח בקצב שנתי דו-ספרתי ולהגיע לשווי של עשרות מיליארדי דולרים תוך חמש שנים, עם חדירה מהירה לעולמות של דאטה סנטרים, מחשוב עתיר ביצועים (HPC), רכב אוטונומי, תקשורת 6G ועוד

לדברי ד"ר טאהא, "הגיוס הזה, המאחד שחקנים מובילים בכל שרשרת האקוסיסטם, מהווה הבעת אמון יוצאת דופן בפוטנציאל של הפלטפורמה שפיתחנו. ההון שגוייס ישמש אותנו לגיוס כוח אדם, הקמת קווי ייצור והתרחבות גלובלית".

מייסדי טרמאונט, ד״ר השאם טאהא (ימין), וד״ר אבי ישראל (שמאל)

תעלומת אבזר החומרה המסתורי של חברת OpenAI

בתמונה למעלה: מנכ"ל OpenAI סם אלטמן (מימין) ביחד עם ג'וני אייב. צילום: OpenAI

בחודש מאי 2025 הכריזה OpenAI על רכישת חברת io Products תמורת כ-6.5 מיליארד דולר. החברה הוקמה על-ידי ג'וני אייב (Jony Ive) בשנת 2024, במטרה לפתח אבזרי חומרה מבוססי AI. היא עבדה בשיתוף פעולה הדוק עם קולקטיב המעצבים LoveFrom, שגם הוא הוקם ונוהל על-ידי אייב לאחר שפרש מחברת אפל בשנת 2019. לפני-כן שימש אייב כמעצב הראשי של חברת אפל במשך כמעט 27 שנים. הוא נחשב לשני בחשיבותו בחברה אחרי המנכ"לים סטיב ג'ובס ואחר-כך טים קוק.

במכתב שהם שלחו לעובדים לפני שבועיים דיווחו אלטמן ואייב שהעיסקה הסתיימה: "עובדי חברת io Products שולבו בתוך חברת OpenAI, ג'וני ו-LoveFrom נשארים עצמאים, אולם קיבלו אחריות על תכנון מעמיק ועיצוב מוצרים של OpenAI". הם גם הסבירו חלק מהמהלכים שקדמו לעיסקה: לפני כשנתיים החלו מפגשים בין אלטמן לבין אייב וחברי LoveFrom, שבהם ניסו להתמודד עם בעיה ספציפית: כיצד ניתן לשנות מהיסוד את חוויית המשתמש אשר כמעט ולא השתנתה ב-15 השנים האחרונות, למרות התקדמות עצומה בעוצמת המחשוב וזמינות הרשתות.

ה-AI יורד מהענן ומגיע לכל משתמש

הם העלו מספר רעיונות למוצרים חדשים, והחליטו שכדי לממש אותם יש צורך בחברה ייעודית. לצורך זה הוקמה io Products לפני שנה. היא גייסה מהנדסים, פיסיקאים ומדענים והחלה לפתח מוצרים הנשענים על הרעיונות החדשים. במכתב הם מסבירים ששילוב הצוות של io Products בתוך OpenAI, "יאפשר להם להמשיך בפיתוח מתוך קשר הדוק אל המוצרים של OpenAI". הבעיה היא שבאף מקום לא נמסרו פרטים על מהות המוצרים חדשים.

יחד עם זאת, רמזים המגיעים מכיוונים שונים מתחילים לצייר תמונה כללית: מדובר במוצר צרכני המוני אשר יהיה "מוצר בסיסי שלישי, לצד המחשב השולחני והטלפון הנייד". חלק מהפרטים התברר במסגרת מסמכים שהוגשו לבית המשפט, לאחר שגוגל תבעה את OpenAI ודרשה ממנה להסיר את השם io מאתרה, בטענה שיש בו הפרת זכויות יוצרים של חברת iyO הנמצאת בבעלות גוגל. חברת iyO מפתחת אבזר לביש המותקן באוזן ומיועד לשמש לפי הגדרתה כ"מחשב ללא מסך". הוא פועל בסיוע בינה מלאכותית ומאפשר להפעיל יישומים באמצעות הוראות קוליות, ולספק את התוצאות באמצעות ממשק שמע.

בתשובת OpenAI לבית המשפט, היא מסבירה מהי מטרת החומרה. המטרה היא "לייצר משפחה של מכשירים המשנים את האופן שבו בני-אדם משתמשים ב-AI". במסגרת הזאת היא ביצעה בדיקות של סוגי מכשירים שונים: נייחים, ניידים, קוויים ואלחוטיים, ואפילו מוצרים לבישים. במסמך מופיעה גם עדותו של מייסד משותף של io ומהנדס בכיר לשעבר באפל, טאנג טאן, שלפיה המוצר של io "שונה מאוד" מהמוצר של iyO. פרשנים העריכו שהדבר מלמד כי לא מדובר במוצר לביש.

100 מיליון יחידות במכת שיווק אחת

בסרטון תדמית של OpenAI מחודש מאי (מאז ירד מהאתר שלה, אבל חלקים ממנו עדיין זמינים ברשת), הסבירו אייב ואלטמן שכיום אנחנו מתחברים אל תשתיות העיבוד באמצעות טכנולוגיה שפותחה לפני יותר מ-10 שנים. גם בשיחה הזו הם לא חשפו את מהות המוצר, אבל ציינו שכיום ההתחברות אל ChatGPT "היא מאוד לא נוחה ולא אינטואיטיבית, ומתבצעת באמצעות מחשב אישי או פתיחת אפליקציה בענן". אלטמן אמר שהמטרה היא לספק מוצר שכל אדם ישתמש בו (בדומה לטלפון הנייד). בין השאר הוא צוטט בסוכנויות הידיעות שהכוונה היא להגיע לשוק מתישהוא בשנת 2026, ולמכור 100 מיליון יחידות כבר בשלבים הראשונים של השקת המוצר.

אז במה מדובר? המיסתורין חוגג. בראיון לפודקסט של אחיו, ג'ק אלטמן, הוא אמר שהאבזר החדש יספק יכולות מעבר לזה של סמארטפון או מחשב. הוא אמר שזה לא יהיה סמארטפון או משקפיים חכמות, ותאר אותו כסוג של עוזר אישי, או בן לוויה (Companion). "עדיין אין לי מילה לתיאור המכשיר החדש. הכינוי הטוב ביותר שאני יכול לתת לו הוא: My AI companion". הוא חשף פרטים נוספים בראיון ל-Nikkei Asia מפברואר השנה, שבו גילה שהוא מקווה לבטל את הצורך בסמארטפון באמצעות שילוב חזק של בינה מלאכותית באבזר החומרה החדש. החזון שגובש ביחד עם ג'וני אייב, הוא של התרחקות ממכשירים המבוססים על רעיון המסך והאפליקציות השולט שנים רבות בשוק המובייל. המכשיר החדש יתבסס על עבודה חלקה מול ChatGPT כדי לאפשר למשתמשים להיעזר ב-AI במגוון של מטלות שונות, כולל מטלות אוטומטיות ותקשורת.

 

דסקטופ מטאל פשטה רגל, עוה"ד שלה תובע את ננו דיימנשן

בתמונה למעלה: עובדי דסקטופ מטאל בקו ייצור המדפסות התעשייתיות במסצ'וסטס, ארה"ב. מקור: דסקטופ מטאל

מאת יוחאי שויגר

חברת דסקטופ מטאל (Desktop Metal), שהיתה בעשור האחרון אחת מהשחקניות הבולטות בעולם הדפסת התלת-מימד, הגישה אתמול (ב') בקשה להגנה מפני נושים (Chapter 11) בבית המשפט הפדרלי בטקסס. החברה, שנרכשה לפני חודשים ספורים בלבד על ידי ננו-דיימנשן הישראלית, מבקשת כעת לארגן מחדש את חובותיה תוך שמירה על פעילות עסקית שוטפת.

מהמסמכים הרשמיים שהוגשו לבית המשפט ול־SEC, מתברר שמצב החברה קשה: היא דיווחה על חובות בלתי מובטחים בהיקף של יותר מ-100 מיליון דולר. בקופת החברה היו בספטמבר 2024 כ-30.6 מיליון דולר במזומנים, ועוד כ-22.8 מיליון דולר בחשבונות חייבים, אך תחזיות פנימיות הצביעו על כך שיתרת המזומנים תצנח מתחת ל-10 מיליון דולר במהלך 2025, בעוד שההוצאות התפעוליות החודשיות נעות בטווח 3-6 מיליון דולר. במסגרת מהלך ההתייעלות, החברה מתכננת למכור את החברות־הבנות ExOne ו-EnvisionTEC בהליך מכירה מבוקר שיפוקח על ידי בית המשפט.

Chapter 11 הוא הליך משפטי בארצות ברית המיועד לסייע לחברות חדלות פירעון ובעלות פוטנציאל כלכלי. מטרתו היא לארגן מחדש את החוב ולאפשר לחברה להמשיך לפעול, תוך הגנה זמנית מפני נושים. במסגרתו החברה ממשיכה לפעול כ-Debtor in Possession, כלומר היא ממשיכה להפעיל את עסקיה תחת פיקוח בית המשפט, וזקוקה לאישורו לביצוע פעולות מהותיות כמו מכירת נכסים או חתימת חוזים. במקרה של דסקטופ מטאל, המעמד הזה מאפשר לה להמשיך לספק שירותים ומוצרים ללקוחותיה. אולם קיים במהלך סיכון, שכן יכולת החברה לשמר פעילויות תלויה בתזרים מזומנים מוגבל, בהתנהלות מול ספקים ובאישור שיפוטי.

הדרמה המשפטית: עורך הדין שניצח – ונענש

אחת מהסוגיות יוצאות הדופן בהתרסקותה של דסקטופ מטאל קשורה לעורכי הדין שנלחמו עבורה, ונשארו ללא תשלום. פירמת עורכי הדין האמריקאית Quinn Emanuel, המעסיקה יותר מ-1,000 עורכי דין, ייצגה לפני מספר חודשים את דסקטופ מטאל במאבק המשפטי שניהלה מול ננו-דיימנשן, לאחר שזו ניסתה לבטל את הסכם הרכישה שנחתם ביניהן. באפריל 2025 פסק בית המשפט של דלאוור כי ננו-דיימנשן חייבת להשלים את רכישת דסקטופ מטאל בתוך ימים ספורים. בננו-דיימנשן נאלצה להשלים את הרכישה תמורת כ-179 מיליון דולר. בשביל משרד קווין עמנואל היה זה ניצחון גדול, אך אז התחיל פרק חדש ומעט קפקאי.

זמן קצר לאחר השלמת המיזוג, קווין עמנואל לא קיבלה את שכר הטרחה שהגיע לו, סכום של כ-30 מיליון דולר. לטענת הפירמה, ננו דיימנשן השתלטה על דסקטופ מטאל וכעת משתמשת בשליטתה כדי למנוע את התשלום, אף שבזמן הרכישה החזיקה ביותר מ־845 מיליון דולר במזומן. בתביעה נגד ננו דיימנשן שקווין עמנואל הגישה לפני מספר ימים, היא טוענת שמדובר במהלך נקמני. "ננו דיימנשן מנסה להעניש את עורכי הדין שגרמו לה להפסיד במשפט".

כעת, לאחר שדסקטופ מטאל נכנסה ל-Chapter 11, גובר החשש בקרב משרד עורכי הדין שננו דיימנשן תוכל בפועל להתחמק מתשלום שכר הטרחה של קווין עמנואל. מאחר שהחוב נרשם על שם החברה הנרכשת, וזו נמצאת כעת תחת הגנת פשיטת רגל, ייתכן שהחוב יטופל כמו כל יתר החובות הבלתי מובטחים – כלומר ייגרע, ייפרס, או פשוט לא יוחזר כלל. אם אכן כך יקרה, יהיה זה מצב משפטי כמעט אבסורדי: עורכי הדין שניצחו בתיק – הם בדיוק אלה שלא יקבלו דבר.

ההבטחה שהכזיבה

חברת Desktop Metal נוסדה בשנת 2015 במסצ'וסטס, כסטארט־אפ פורץ דרך עם חזון להפוך את הדפסת התלת-ממד המתכתית לנגישה, מהירה ותעשייתית באמת. היא זכתה להשקעות של מאות מיליוני דולרים ממשקיעים בולטים כמו פידליטי, פודג'ט פאנדס, וג'נרל אלקטריק, והציגה לעולם את המדפסות Studio System ו-Production System, שהבטיחו מהפכה בתחום הייצור הדיגיטלי של חלקי מתכת. ב-2020 היא התמזגה עם חברת SPAC והונפקה לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר – רגע שיא שסימל את גל ההתלהבות מהטכנולוגיות התעשייתיות החדשות.

אך השוק לא הבשיל בקצב שציפו לו. הביקוש לדפוס מתכתי לא צמח כפי שייחלו, והרווחיות לא הושגה. החברה נאלצה לרכוש מתחרות כמו ExOne ו־EnvisionTEC כדי להתרחב, תוך שהיא שורפת מזומנים ומעמיסה חוב. המותג, שסימל את החזון של ייצור מותאם אישית "בלחיצת כפתור", מצא עצמו עד 2024 עם נזילות מדלדלת, תביעות תלויות ואובדן אמון מהשוק.

הקריסה אל תוך Chapter 11 מסמלת לא רק את נפילת החברה עצמה, אלא את ההתרסקות של נרטיב רחב יותר: שהדפסת תלת־ממד תעשייתית, ובעיקר מתכתית, בשלה להחליף את הייצור המסורתי. דסקטופ מטאל לא הייתה סתם עוד יצרנית מדפסות – היא הייתה הסמל של תקווה למהפכה תעשייתית שנייה. כעת, הסיפור שלה משמש תמרור אזהרה: גם טכנולוגיה מבריקה זקוקה למודל עסקי בר־קיימא, שוק בשל ויכולת לעמוד במבחן הזמן.

הרכישה הכושלת שהוביל המנכ"ל המודח

קריסתה דסקטופ מטאל זמן קצר לאחר שנרכשה על-ידי Nano Dimension מציבה סימן שאלה כבד על עצם מהות העסקה שהושלמה באפריל 2025, ולא שרדה אפילו שלושה חודשים עד כניסת החברה להגנה מפני נושים. העובדה שננו דיימנשן רכשה חברה כה ממונפת, מדממת תזרימית, וכזו שכבר הייתה במצב של חוסר ודאות פיננסית חמור, מעלה תהיות נוקבות על תהליך הבדיקה המקדימה (Due Diligence) ועל שיקול הדעת של ההנהלה הקודמת של ננו דיינשן שהובילה את העסקה.

בתוך זמן כה קצר הפכה הרכישה לעול תפעולי, תדמיתי ומשפטי מהדרגה הראשונה. יש לזכור שהמהלך כולו התרחש תחת כהונתו של המנכ"ל הקודם של ננו דיימנשן, יואב שטרן, שפעל בקו אגרסיבי של רכישות ומיזוגים. הנהלת החברה הנוכחית, שמונתה זמן קצר לאחר מכן, נותרה כעת עם ירושה עסקית רעילה: תביעה משפטית מתוקשרת על שכר טרחה שלא שולם, חטיבה כושלת המוגנת תחת Chapter 11, וחשש גובר בשוק מהאופן שבו החברה מקבלת החלטות אסטרטגיות.