מחבר: Techtime

צמיחה של 68% במכירות TSMC

פורסם בתאריך ע"י Techtime

המכירות של חברת TSMC צמחו בחודש יוני בכ-68% והסתכמו בכ-13.8 מיליארד דולר. מבדיקת דיווחי החברה, עולה ששנת 2026 היא שנת תפנית עבור החברה: בכל החודשים הקודמים במהלך השנה היא הציגה צמיחה דו-ספרתית במכירות בהשוואה לשנת 2025. כך למשל, המכירות במאי 2026 צמחו ב-50.1% בהשוואה למאי 2025, המכירות באפריל צמחו ב-17.5%, במרץ ב-54%, בחודש פברואר החברה דיווחה על צמיחה של 22.2%, ובינואר 2026 צמחו המכירות ב-19.8% בהשוואה לינואר 2025.

החברה עדיין לא דיווחה על תוצאות הרבעון השני, אולם ניתן לראות את התנופה הזו כבר ברבעון הראשון: המכירות ברבעון צמחו בכ-40.6% בהשוואה לרבעון הראשון 2025, והסתכמו בכ-35.9 מיליארד דולר. מפילוח המכירות של החברה לפי שווקים, טכנולוגיות ואזורים גאוגרפיים, מתברר שהשוק המרכזי אשר מניע את הצמיחה הזו הוא שוק הענן והבינה המלאכותית. השוק הגדול והמרכזי ביותר של החברה הוא שוק מערכות המחשוב עתירות הביצועים, שהיה אחראי לכ-61% מכל המכירות ברבעון.

בטבלה: פילוח המכירות של TSMC ברבעון הראשון 2026

השוק השני בחשיבותו היה שוק הסמארטפונים, שהיה אחראי לכ-26% מהמכירות ברבעון, לא מעט בזכות הזמנות הייצור של חברת אפל. שאר מגזרי השוק היו יחסית קטנים מאוד: שוק ה-IoT תרם 6% למכירות, שוק הרכב היה 4%, השוק הצרכני היה 1% מהמכירות בלבד. ההתמקדות בשווקים התובעניים ביותר מתבטאת גם בפילוח הטכנולוגי של מכירות החברה: 74% מכל המכירות הן של רכיבים המיוצרים בטכנולוגיות מתקדמות, כלומר 7 ננומטר, 5 ננומטר ו-3 ננומטר.

חברת TSMC היא בעצם מונופול גלובלי בתחום שירותי ייצור השבבים (Pure-Play Foundry). להערכת חברת המחקר Counterpoint, ברבעון הראשון 2026 היא החזיקה בכ-73% מהשוק העולמי. המתחרות הישירות נמצאות רחוק מאוד ממנה: חברת Samsung Foundry המדורגת שנייה אחרי TSMC, מחזיקה בכ-7% מהשוק העולמי, ו-SMIC הסינית מחזיקה בכ-5% מהשוק. בדירוג כללי הכולל את כל יצרניות השבבים הגדולות, כולל חברות IDM כמו אינטל, טקסס אינסטרומנטס, אינפיניאון, NXP וחברות דומות, היא מחזיקה בכ-38% מהשוק העולמי.

מהטבלה למטה עולה מסקנה מעניינת: נתח השוק של TSMC לא צומח בקצב המהיר שבו צומחות המכירות שלה. המסקנה היא שגם המתחרות המרכזיות שלה נהנות כנראה מצמיחה של עשרות אחוזים במכירות – וככל הנראה מאותן סיבות.

השחקניות המרכזיות בשוק העולמי של שירותי ייצור שבבים. מקור: Counterpoint
השחקניות המרכזיות בשוק העולמי של שירותי ייצור שבבים. מקור: Counterpoint

NetZero ממנה את אבינועם רובינשטיין לשותף ומרחיבה את פעילותה בתחום האנרגיה וה-AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קרן ההון סיכון NetZero Tech Ventures הודיעה על מינויו של היזם הסדרתי ואיש ההון סיכון אבינועם רובינשטיין לתפקיד Venture Partner. במסגרת תפקידו יוביל רובינשטיין את הרחבת פעילות הקרן בתחומי האנרגיה והתשתיות עבור יישומי בינה מלאכותית, כחלק מהאסטרטגיה החדשה של הקרן בתחום Energy Tech for AI.

לדברי הקרן, תחום ההשקעות החדש מתמקד בטכנולוגיות שנועדו להתמודד עם אתגרי האנרגיה, הקירור ותשתיות המחשוב הנלווים להתרחבות המואצת של מרכזי הנתונים ל-AI. בין התחומים שבהם תתמקד הפעילות: ייצור ואגירת אנרגיה, ניהול תרמי, וחומרה ותשתיות מחשוב לדאטה סנטרים.

רובינשטיין מביא עמו ניסיון של עשרות שנים ביזמות ובהובלת חברות Deep-tech. בעבר ייסד את חברת Atrica, שפיתחה פתרונות Carrier Ethernet, גייסה יותר מ־200 מיליון דולר ונרכשה בהמשך בידי Nokia Siemens Networks. בהמשך היה ממייסדי חברות נוספות ובהן my6sense ו-NiceCom, כיהן כמנכ"ל Carrar ושימש כיועץ לחברת ZutaCore, המפתחת מערכות קירור לדאטה סנטרים.

מנכ"ל הקרן, שמואל קדמי, אמר כי התרחבות תשתיות הבינה המלאכותית יוצרת צווארי בקבוק חדשים בתחומי האנרגיה, היעילות והקירור, וכי ניסיונו של רובינשטיין בעולמות ה-AI, התשתיות והניהול התרמי צפוי לסייע לקרן באיתור ובהקמת חברות הפועלות בתחום.

NetZero Tech Ventures הוקמה בשנת 2021 ומתמקדת בהקמה ובהשקעה בחברות Deep-tech בתחומי האנרגיה והאקלים. הקרן פועלת במודל Venture Builder ומשלבת הקמת מיזמים חדשים עם השקעות בחברות קיימות. בין משקיעיה נמנים TotalEnergies, Eren Group, Benhamou Global Ventures, DelekUS ורשות החדשנות. בשנים האחרונות הרחיבה הקרן את פעילותה גם לתחומים הנמצאים במפגש שבין תשתיות אנרגיה לבינה מלאכותית, ובפורטפוליו שלה חברות המפתחות פתרונות לאספקת אנרגיה, קירור ותשתיות עבור עומסי AI.

[קרדיט צילום: אייל טואג. *תמונה ערוכה]

TSG: בחודש הקרוב נציג מערכת אוטונומית שלמה ליירוט רחפנים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת יוחאי שויגר

חברת TSG צפויה להציג בחודש הקרוב מערכת חדשה להגנה מפני רחפנים, שלדבריה תדע לסגור את כל מעגל הפעולה – החל מאיתור האיום, דרך היתוך המידע וקבלת ההחלטות, ועד להפעלת אמצעי היירוט. אם אכן תוצג כמתוכנן, תהיה זו אחת ההמחשות הראשונות לאסטרטגיית ההתרחבות שעליה הכריזה החברה בחודשים האחרונים, שבמסגרתה הרחיבה את פעילותה מעבר לעולמות השליטה והבקרה המסורתיים לעבר פתרונות Counter-UAS שלמים.

"היום אנחנו יודעים לתת אינטגרציה של מערכת שליטה ובקרה מול חיישני האיסוף," אמר ל-TechTime גולן מלכה, סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של TSG. "בחודש הקרוב תהיה לנו מערכת עובדת שיודעת לסגור מעגל – מרגע איכון של רחפן תוקף ועד להפעלת מיירט רשת שינטרל אותו. אנחנו נמצאים בשלב מתקדם של הצגת פתרון שלם."

מלכה הצטרף ל-TSG לאחר שכיהן כראש המנהלת הדואלית במפא"ת, גוף שתפקידו לחבר בין טכנולוגיות אזרחיות לבין צורכי מערכת הביטחון. לדבריו, הניסיון שצבר שם, לצד הלקחים ממלחמת רוסיה–אוקראינה ומהלחימה בישראל, חיזקו את ההבנה שהחדשנות בשדה הקרב מגיעה כיום במידה רבה מהעולם האזרחי.

"באוקראינה הבינו שכדי להביא פתרונות במהירות צריך לאמץ טכנולוגיות אזרחיות," הוא אומר. "גם אצלנו אנחנו רואים שימוש הולך וגובר ברובוטיקה ובאוטונומיה. הלחימה הופכת לאורבנית ולא־סימטרית, ובכל מקום שאפשר להכניס כלי רובוטי – באוויר, על הקרקע, בתת־הקרקע או בים – יכניסו כלי רובוטי. לשם שדה הקרב הולך."

לדבריו, מערכת ההגנה של TSG מבוססת על היתוך מידע ממגוון רחב של חיישנים, בהם מכ"מים, חיישני RF, מערכות אלקטרו־אופטיות וחיישנים אקוסטיים. המערכת מסננת את הרעש המבצעי, בונה תמונת מצב אחודה, מתעדפת איומים ומקצה את אמצעי היירוט המתאים מתוך מגוון פתרונות אפשריים. "הכול חייב לקרות במהירות גבוהה מאוד," הוא מסביר. "זמן האבחון, האיכון והסיווג חייב להיות במילישניות."

המערכת החדשה נשענת על מהלך ההתרחבות שביצעה החברה בשנים האחרונות. TSG הרחיבה את סל היכולות שלה באמצעות רכישת חברת מבט 3D, המתמחה במערכות LiDAR ומיפוי תלת־ממדי, רכישת Production Floor, העוסקת בייצור ובאינטגרציה של מערכות ביטחוניות, ורכישת Puzzle, המספקת יכולות בתחום הניסויים וההטמעה. בנוסף השקיעה החברה ברובוטיכן, המפתחת רחפנים אוטונומיים ורחפני יירוט. יחד, מהלכים אלה נועדו לאפשר ל-TSG להציע מערכת אינטגרטיבית מלאה ולא רק מערכת שליטה ובקרה.

לדברי מלכה, החברה כבר מזהה ביקוש ראשוני למערכת החדשה במספר שווקים. לצד הגנה על גבולות, כוחות צבא ותשתיות קריטיות, הוא מצביע גם על שוק יעד חדש יחסית: מרכזי נתונים.

גולן מלכה. קרדיט: TSG

"אנחנו נכנסים גם לעולמות הדאטה סנטרים," הוא אומר. "תרחישי הייחוס מגוונים מאוד – מהגנה על תשתיות קריטיות ועד ביטחון מולדת. יש לנו פעילות בישראל, באירופה ובארצות הברית."

אירופה, לדבריו, היא אחד מיעדי הצמיחה המרכזיים של החברה. "האירופים מגדילים משמעותית את תקציבי הביטחון בעקבות השינויים בשדה הקרב, ועדיין אין להם פתרונות שמשתווים ליכולות שפיתחנו בישראל. לכן אנחנו רואים באירופה שוק יעד אסטרטגי ופועלים שם בשיתוף שחקנים מקומיים."

טאואר מקימה מוקד ייצור ביפן ב-3 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פאב-7 בעיר אוזו ביפן. אבן הפינה של תוכנית ההשקעות החדשה. צילום: טאואר סמיקונדקטור

חברת טאואר (Tower) ממגדל העמק הופכת יפן למוקד ייצור ופיתוח מרכזיים שיניעו את צמיחת החברה בשנים הבאות. החברה דיווחה על תוכנית השקעות בהיקף כולל של כ-3 מיליארד דולר שתתבצע בסיוע משרד המסחר והתעשייה היפני (METI), אשר יספק לחברה מענקים בהיקף של מיליארד דולר. ההשקעה של טאואר עצמה תסתכם בכ-2 מיליארד דולר. במסגרת המהלך, יקומו קווי ייצור חדשים לרכיבי Silicon Germanium (SiGe), רכיבי Silicon Photonics (SiPho) ומארזים מתקדמים.

מסלול ההתרחבות הראשון מתמקד בהסבת מפעל הייצור Arai (לשעבר פאב 6), למתקן ייצור ייעודי של רכיבי סיליקון פוטוניקס ומארזים מתקדמים בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ. כיום הדבר מתבצע רק במפעל Fab 7 בעיר אוזו ביפן. המתקן המחודש צפוי להיכנס לייצור סדרתי בסוף 2027. לאור פוטנציאל הצמיחה הצפוי במסגרת המסלול הראשון, עידכנה טאואר את המודל העסקי שלה, והציבה יעד מכירות של 3.6 מיליארד דולר ורווח נקי של 1.2 מיליארד דולר בשנת 2028. לשם השוואה, ב-2025 הסתכמו מכירותיה בכ-1.57 מיליארד דולר.

במקביל, תקים טאואר מתקן ייצור נוסף לפרוסות 300 מ"מ, אשר יהיה צמוד למפעל פאב-7 הקיים (המייצר גם הוא בפרוסות של 300 מ"מ). המתקן החדש זה צפוי להגדיל משמעותית את כושר הייצור של החברה בתחומי Silicon Photonics ו-Silicon Germanium, ולמצב אותה כספקית מרכזית ללקוחות בתחומי הבינה המלאכותית ומרכזי הנתונים, המניעים את הצורך בדור הבא של פתרונות קישוריות אופטית. המהלך הזה יוכל להתבצע רק לאחר השלמת מספר הסכמים, שהעיקרי שבהם הוא עם חברת TPSCo הנמצאת בבעלות משותפת של טאואר (51%) ושל Nuvoton.

פירוק TPSCo

בחודש מרץ 2026 נחתם הסכם בין טאואר ונובוטון המפרק למעשה את חברת TPSCo ומחלק את הנכסים בין שתי השותפות. במסגרתו יעבור פאב-7 לבעלותה המלאה של טאואר, ואילו המפעל המשותף השני, פאב-5 בעיר טונאמי, יעבור לבעלותה המלאה של נובוטון. המהלך צפוי להסתיים בתחילת אפריל 2027, ולאחריו TPSCo תפסיק להתקיים. זהו המרכז של תוכנית ההשקעות החדשה: טאואר תרכוש שטחים צמודים לפאב-7 ותמקד את המפעל בייצור רכיבי Silicon Photonics בכמויות גדולות מאוד.

במקביל, היא מחזירה ליצור את פאב-6 שהושבת ב-2022 על-ידי TPSCo, והופכת אותו למרכז ייצור של מארזים מתקדמים וחלק מרכיבי הסיליקון פוטוניקס, כדי לפנות קיבולת ייצור במפעל פאב-7. הלחץ מצד הלקוחות מורגש כבר כעת: במאי 2026 דיווחה טאואר על חתימת חוזי Silicon Photonics עם לקוחותיה הגדולים ביותר, בהיקף של כ-1.3 מיליארד דולר להכנסות בשנת 2027. בנוסף, היא קיבלה מקדמות של כ-290 מיליון דולר לצורך שמירת כושר ייצור עבור לקוחות. החברה מסרה שיש בידה התחייבות חוזית גדולה אף יותר לאספקת פרוסות סיליקון בשנת 2028, שבגינה צפויות להתקבל מקדמות נוספות עד ינואר 2027.

מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, אמר שטאואר וממשלת יפן "מקימים מרכז מצוינות ייחודי בקנה מידה עולמי. המסלול הראשון מביא לגידול משמעותי ביעדים המעודכנים שלנו לשנת 2028. הוספת כושר ייצור במהירות וביעילות למפעל קיים ורווחי מאפשרת למסלול השני להימנע מעיכובים ומחזורי הלמידה המאפיינים הקמת מפעל חדש או העברת מוצרים ממפעל אחד לאחר. אנו צופים שהמסלול השני יסלול את הדרך להמשך הצמיחה של החברה הרבה מעבר לשנת 2028".

אינטל משקיעה 5 מיליארד אירו בהרחבת מפעל הייצור באירלנד

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קמפוס פאב של 34 באירלנד. צילום: אינטל

חברת אינטל הודיעה היום על השקעה בהיקף של 5 מיליארד אירו (5.7 מיליארד דולר) בקמפוס הייצור שלה בלייקסליפ שבאירלנד (Fab 34), כדי לעמוד בקצב הביקוש למעבדים עבור שוק ה-AI Factories. קו המשודרג ייצר את מעבדי Intel Xeon 6 ואת הדור הבא של מעבדי Xeon, המבוססים על תהליך הייצור Intel 3. הפרויקט כולל שדרוג מתקני הייצור הקיימים והתקנת ציוד חדש. בין השדרוגים המרכזיים: הרחבת מערכת השינוע האוטומטית, שתאחד את מודולי הייצור השונים בקמפוס לכדי סביבת ייצור אחת ורציפה.

קמפוס לייקסליפ נחשב לאחד מאתרי הייצור החשובים של החברה בעולם. באתר מועסקים כ-4,900 עובדים. האתר הזה עבר תהפוכות בשנים האחרונות: בחודש יוני 2024 ביצעה אינטל העולמית מהלך הפחתת סיכונים בהיקף גדול, לאחר שהחוב הכולל של החברה צמח להיקף של כ-52.5 מיליארד דולר: היא חתמה על הסכם עם קרן אפולו (Apollo) על השקעה של 11.2 מיליארד דולר במפעל הייצור פאב 34 באירלנד, אשר פועל ממיתחם אינטל בעיר לייקסליפ שליד דבלין, והוקם בהשקעה כוללת של 18.4 מיליארד דולר. בעקבות ההסכם, הופרד המפעל מאינטל והפך לחברה עצמאית שאינטל מחזיקה ב-51% ממניותיה. באפריל השנה, לאחר שמצבה הפיננסי התייצב, רכשה אינטל את מניותיה בחזרה בסכום של כ-14.2 מיליארד דולר.

מההודעה ניתן ללמוד שתהליך Intel 3 הופך לסוס העבודה המרכזי של אינטל בשוק שרתי Xeon. התהליך הזה נחשב לגרסה משופרת של תהליך Intel 4, ומבוסס על שימוש בטרנזיסטורי FinFET ברוחב צומת של 7 ננומטר. הוא מספק שיפור של כ-18% בביצועים לאותו הספק, צפיפות טרנזיסטורים גבוהה יותר, ושיפורים בספריות התאים (Standard Cell Libraries) ובקישוריות החשמלית (Interconnect). זהו גם התהליך הנפוץ ביותר המוצע ללקוחות שירותי הייצור (Intel Foundry).

מכאן שרק בדורות הבאים אינטל תשתמש באופן המוני בטכנולוגיות הייצור החדשות שעליהם מתבססים תהליכי Intel 20A ו-Intel 18A: שימוש בטרנזיסטורי RibbonFET שהם הגרסה של אינטל לטרניזסטורי Gate-All-Around, ושימוש בטכנולוגיית PowerVia לאספקת מתח דרך גב השבב (Backside Power Delivery). יחד עם זאת, גם אינטל 3 דורש שימוש בליתוגרפיית Extreme Ultraviolet – EUV מתקדמת.

מחיר הזכרונות ממוטט את שוק הסמארטפונים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: Spidey Tracker powered by Samsung Galaxy as seen in the upcoming “Spider-Man: Brand New Day” film. © & ™ 2026 MARVEL. ©2026 CPII & TSG

מהפכת הבינה המלאכותית מתחילה להשפיע גם על אחד ממוצרי האלקטרוניקה הנפוצים בעולם. שני דוחות שפרסמו בימים האחרונים חברות המחקר Counterpoint Research ו־Omdia מצביעים על היחלשות בשוק הסמארטפונים העולמי, כאשר אחת הסיבות המרכזיות לכך היא העלייה במחירי שבבי הזיכרון, שנובעת בין היתר מהביקוש הגובר לתשתיות AI.

לפי נתוני Counterpoint Research שפורסמו בסוכנות רויטרס, משלוחי הסמארטפונים בעולם ירדו ב־11% ברבעון השני של 2026 לעומת התקופה המקבילה אשתקד – הרמה הנמוכה ביותר שנרשמה ברבעון שני מאז 2013. ב־Omdia מציגים תמונה מעט מתונה יותר, עם ירידה של כ־4% במשלוחים, אולם גם שם מצביעים על אותה מגמה: שוק הסמארטפונים מתמודד עם שילוב של ביקוש צרכני חלש ועלייה בעלויות הייצור, ובראשן התייקרות רכיבי הזיכרון.

הפגיעה החריפה ביותר נרשמה אצל יצרניות המתמקדות בשוק הביניים והמכשירים הזולים. לפי Counterpoint, Xiaomi, Oppo ו־Vivo רשמו ירידות דו־ספרתיות במשלוחים, לאחר שעלויות הייצור הגבוהות הקשו עליהן לשמור על רמות המחירים שאפיינו אותן בשנים האחרונות.

מנגד, אפל הייתה אחת החריגות הבולטות. החברה הגדילה את משלוחי האייפון בכ־3% והגיעה לנתח שוק של כ־20% – שיא היסטורי עבורה ברבעון שני. גם סמסונג שמרה על מעמדה כיצרנית הסמארטפונים הגדולה בעולם עם נתח שוק של כ־24%, אם כי Counterpoint לא פרסמה בשלב זה את השינוי במספר היחידות ששלחה.

כשהזיכרון מתייקר

לדברי Omdia, אחת הסיבות המרכזיות ללחץ על השוק היא העלייה החדה במחירי שבבי ה־DRAM וה־NAND, המשמשים כמעט כל סמארטפון מודרני.

ברקע לכך עומד שינוי עמוק בתעשיית הזיכרונות. יצרניות מובילות ובהן Samsung Electronics, SK hynix ו־Micron מקצות חלק הולך וגדל מקיבולת הייצור שלהן לזיכרונות HBM (High Bandwidth Memory), המשמשים את מאיצי הבינה המלאכותית במרכזי נתונים. כתוצאה מכך, קיבולת הייצור הזמינה לזיכרונות המשמשים סמארטפונים גדלה בקצב איטי יותר, בעוד שהביקוש נותר גבוה – שילוב שהוביל לעליית מחירים.

ב־Omdia מעריכים כי ההשפעה מורגשת במיוחד במכשירים שמחירם עד 400 דולר. לפי החברה, משלוחי סמארטפונים בפלח שוק זה צפויים לרדת השנה בכ־22%, בעוד ששוק מכשירי הפרימיום צפוי דווקא לצמוח בכ־5.6%.

הסיבה נעוצה במבנה העלויות. במכשירי ביניים, רכיבי הזיכרון מהווים חלק משמעותי מעלות החומרה הכוללת, ולכן כל התייקרות של DRAM או NAND פוגעת ישירות ברווחיות היצרנית. חברות הפועלות בשולי רווח נמוכים מתקשות לספוג את העלייה ונאלצות לגלגל לפחות חלק ממנה לצרכנים.

שוק שנחלק לשניים

שני הדוחות מצביעים על מגמה רחבה יותר: שוק הסמארטפונים מתחיל להתפצל לשני מסלולים. מצד אחד ניצבות יצרניות הפרימיום, ובראשן אפל, שנהנות מביקוש יציב יחסית ומיכולת גבוהה יותר לספוג עלויות או לגלגל אותן לאורך זמן. מצד שני נמצאות יצרניות המתחרות בעיקר על המחיר, שנפגעות באופן משמעותי יותר מהתייקרות הרכיבים ומהאטה בביקושים.

במובן זה, שוק הסמארטפונים מספק הצצה לאחת ההשלכות הראשונות של מהפכת ה־AI על שוק האלקטרוניקה הצרכנית. בעוד ההשקעות במרכזי נתונים ממשיכות להאיץ את הביקוש לזיכרונות מתקדמים, ההשפעה מתחילה לחלחל גם למוצרים יומיומיים – וממחישה כיצד המרוץ לבינה מלאכותית משנה לא רק את תעשיית השבבים, אלא גם את הכלכלה של שוקי הצריכה.

וובינר סינופסיס לתכנון שבבים במודל Agile CI/CD יתקיים ב-4 באוגוסט 2026

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ג' ה-4 באוגוסט 2026 בשעה 19:00 לפי שעון ישראל, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) את הוובינר Enabling Agile CI/CD in Chip Design: Running Synopsys EDA Flows from GitHub. ההדרכה תתמקד בדרך להאיץ את תכנון השבב באמצעות אפליקציות Synopsys Cloud GitHub, ומתודולוגיית Agile CI/CD שהובאה מעולמות התוכנה וצינורות עבודה אוטומטיים (Continuous Integration / Continuous Deployment). המעבר ל-Agile CI/CD נועד להאיץ את זמן היציאה לשוק ולשפר את איכות התכנון.

Hardware teams are moving to GitHub, CI/CD, and Pull Request-driven workflows, but EDA tools often sit outside that loop – breaking collaboration and slowing agentic automation. This Synopsys webinar demonstrates how Synopsys Cloud GitHub Apps bring chip design and verification flows directly into GitHub events such as pull requests, pushes, and slash commands.

See how EDA runs as ephemeral cloud workloads with results posted back as PR checks and comments, enabling continuous verification without leaving GitHub. We’ll also cover security models for IP-sensitive environments and how GitHub-native EDA unlocks agent-driven workflows where AI can trigger, interpret, and act on design tool results – closing the gap between software-style hardware development and traditional EDA execution.

Speakers:

Achim Nohl (left) is a Distinguished Architect at Synopsys, where he co-architects and develops the Synopsys Cloud platform. With over 25 years of experience spanning EDA, embedded systems, and cloud-native architecture, his career has evolved from processor design and prototyping all the way to SaaS platform development. He holds multiple patents in Embedded Processor Design Automation, was part of the founding team of LISATek in 2000.

Varun Shah (right) is on the product management team of Synopsys Cloud, responsible for technology roadmap and cloud enablement of EDA software. Prior to joining the cloud team, Varun was in Application Engineering for design verification software for over a decade. Varun holds a master's degree in electrical engineering and is a certified product management professional from the Kellogg School of Management.

למידע נוסף ורישום, הקליקו:

Enabling Agile CI/CD in Chip Design: Running Synopsys EDA Flows from GitHub

אלקטריאון השלימה הפיתוח של מטען אלחוטי לרכב פרטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדגמהת אלקטריאון לטעינה סטטית של רכב מסחרי במהלך העמסת הסחורה

‫חברת אלקטריאון (Electreon) השלימה את פרוייקט הפיתוח של תחנת טעינה אלחוטית סטטית לרכב פרטי ומסחרי, שעליו היא דיווחה לראשונה לפני כשנתיים. החברה הודיעה שהמוצר החדש, בשם Charging while parking, יושק בחודש ספטמבר הקרוב במהלך כנס IAA Mobility בגרמניה. המוצר מיועד לשוק המכוניות החשמליות הפרטיות ולשוק המכוניות החשמליות המסחריות. הוא יאפשר טעינה אלחוטית בבית או במשרד כאשר הרכב חונה. המערכת החדשה בנויה ממטען אלחוטי עילי (מעל פני הקרקע) הניתן להתקנה מהירה ללא צורך בעבודות תשתית כמו חפירה ובינוי, ומקלט טעינה אלחוטית המותקן ברכב ומסופק על-ידי החברה או על-ידי שותפים ויצרני רכב.

החברה דיווחה שהיא הצליחה לייצר מערכת טעינה המאפשרת‬ שימוש ב‫תצורות‬ ‫שונות‬ ‫של ‫משטחי ‬‫טעינה כדי שניתן יהיה ‫להתאימו‬ ‫לסוגי‬ ‫רכב‬ ‫ולמקלטים‬ ‫שונים. היא מתאפיינת ‫בסבילות‬ ‫גבוהה‬ ‫לכיווני‬ חנייה ‫וסטיות‬ בזוויות ה‫חנייה במטרה לספק תהליך נוח‬ ‫ופשוט לשימוש‫‪.‬‬ החברה מעריכה שיש ‫עניין‬ ‫גובר‬ של ‫יצרני‬ ‫רכב‬ ‫ויצרני‬ ‫‪Tier-1‬‬ ‫גלובליים‬ ‫בפתרונות‬ ‫טעינה‬ ‫אלחוטית‬ ‫סטטית לכלי הרכב הקלים. "‬‬‫בכוונת‬ ‫החברה‬ ‫להמשיך במגעים עם ‬‫יצרני‬ ‫רכב‬ ‫אשר‬ ‫הביעו‬ ‫עניין‬ ‫במוצר‪,‬‬ ‫וכן‬ ‫עם‬ ספקיות ‫‪Tier-1‬‬ ‫לתעשית ‫הרכב‪,‬‬ ‫המעוניינות‬ ‫לייצר‬ ‫את‬ ‫רכיב ‫המקלט".

"מה שיכול להיות אלחוטי – חייב להיות"

התפישה של החברה היא שכל מה שיכול להיות אלחוטי בעולם הטעינה החשמלית – חייב להיות אלחוטי. באתר החברה היא מסבירה שטעינת רכב חשמלי באמצעות חיבור פיזי (Plug-in) אינה יעילה. "כמעט מחצית מתחנות הטעינה אינן פועלות כראוי, בעיקר בשל תקלות חומרה ובעיות במערכות התשלום. הכבלים מבזבזים את זמנם של הנהגים, תופסים שטח יקר, וחשופים לפגעי מזג האוויר ולהשחתה". מנגד, "עמדות טעינה אולטרה-מהירות יקרות מאוד ומטילות עומס כבד על רשת החשמל. הגדלת קיבולת הסוללות אינה פותרת את הבעיה – היא רק מגדילה את העלות, המשקל וההשפעה הסביבתית".

תחנות טעינה אלחוטיות מאפשרות ביזור שלבי הטעינה לרגעים שבהם אין עומס ברשת החשמל, הן עמידות יותר בפני תקלות ודורשות מעט מאוד תחזוקה. "התוצאה היא עלות בעלות כוללת (TCO) נמוכה יותר, בלאי מופחת של הסוללה ואספקת אנרגיה אמינה בדיוק במקום ובזמן שבהם היא נדרשת". חשיבות תחום הפעילות החדש באה לידי ביטוי בעיסקת רכישת נכסי חברת InductEV האמריקאית, שנחתמה בינואר השנה.

החברה פיתחה פתרונות טעינה אלחוטית סטטית בהספקים גבוהים של עד 300 קילוואט. אלקטריאון תשלם תמורת הנכסים האלה, כולל חלק מהעובדים, כ-6 מיליון דולר בשלוש פעימות של 2 מיליון דולר כל אחת, כאשר לאחר השלמת העסקה ישולבו שתי הטכנולוגיות – הטעינה הדינמית של אלקטריאון והטעינה הסטטית של InductEV – בפלטפורמה משותפת המכוונת לשוק העולמי של ציי רכב מסחריים ותחבורה ציבורית.

מטא השיקה בישראל תוכנית צמיחה לסטארטאפי AI; 15 חברות נבחרו למחזור הראשון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מטא (Meta) השיקה בישראל את Meta Startup Growth Program, תוכנית חדשה שנועדה לסייע לסטארטאפים ישראליים בתחילת דרכם להאיץ את הצמיחה העסקית ולהתרחב לשווקים בינלאומיים באמצעות כלי הפרסום והעסקים מבוססי הבינה המלאכותית של החברה.

למחזור הראשון של התוכנית נבחרו 15 חברות, שנבחרו על ידי ועדה שכללה בכירים ממרכזי הפיתוח והעסקים של Meta בישראל לצד נציגים מקרנות הון סיכון. התוכנית מיועדת לחברות B2C דיגיטליות שכבר מציגות אחיזה ראשונית בשוק ושואפות להתרחב מחוץ לישראל.

החברות המשתתפות ייקחו חלק בבוטקאמפ בן שלושה ימים במשרדי Meta בתל אביב, שבמסגרתו יעבדו עם מומחי החברה על גיבוש אסטרטגיית צמיחה, שיווק דיגיטלי, פרסום מבוסס AI, מדידה, קריאייטיב ואסטרטגיה עסקית. בנוסף יתקיימו סדנאות מעשיות, פגישות ייעוץ אישיות ומפגשים עם שותפים ומשקיעים מהאקוסיסטם הישראלי. לפי Meta, מטרת התוכנית היא לסייע לסטארטאפים לנצל את פלטפורמות החברה כדי להגיע לקהל הגלובלי של יותר מ־3.5 מיליארד המשתמשים היומיים באפליקציות שלה.

רשימת החברות שנבחרו משקפת מגוון רחב של תחומי פעילות, אך כמעט כולן פונות ישירות לשוק הצרכני. בין המשתתפות נמצאות חברת המסחר החברתי Tedooo, פלטפורמת ניהול ההוצאות לעסקים קטנים WellyBox, חברת הביוטי־טק Dafni, אפליקציית לימוד האנגלית מבוססת ה־AI Lexi Teach, חברת ה־SleepTech Kimba, חברת ה־PropTech Owlue, וכן חברות הפועלות בתחומי הפינטק, הבריאות, המסחר המקוון, ההורות, השיקום והרווחה. לצד חברות בעלות פעילות מבוססת יחסית, הרשימה כוללת גם מספר סטארטאפים צעירים שעליהם קיים עדיין מידע ציבורי מצומצם.

התוכנית החדשה מסמנת גם שינוי מסוים במיקוד של Meta בישראל. בשנים האחרונות הפעילה החברה תוכניות שונות לסטארטאפים, ובהן AI Accelerator TLV שהתמקד בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית ובחיבור למומחי המחקר של Meta. לעומת זאת, Meta Startup Growth Program אינו מתמקד בפיתוח המודל או המוצר, אלא בשלב המסחרי – כיצד להשתמש בכלי הפרסום, השיווק והמדידה של Meta כדי להגדיל את בסיס המשתמשים ולהאיץ את ההתרחבות הבינלאומית.

לדברי נעמה להב, סמנכ"לית לקוחות ומובילת פעילות ה־Early Stage Startups של Meta בישראל, החברה ליוותה לאורך השנים יותר מאלף סטארטאפים ישראליים, וכעת מבקשת לסייע לדור החדש של חברות ה־AI להפוך את יכולות הבינה המלאכותית שלהן לעסקים גלובליים כבר מהשלבים הראשונים.

הרכב החברות שנבחרו מעיד גם על המיקוד של התוכנית. אף שהן כולן משלבות בינה מלאכותית במוצריהן, רובן אינן חברות תשתית AI או Deep Tech, אלא סטארטאפים הפונים ישירות לצרכנים בתחומים כמו בריאות, חינוך, מסחר דיגיטלי, פינטק ולייף סטייל. הבחירה משקפת את האופן שבו Meta ממקמת את עצמה באקוסיסטם: לא כספקית של מודלי AI לסטארטאפים, אלא כשותפה לשלב המסחרי של הצמיחה, באמצעות כלי הפרסום, השיווק והמדידה שלה והגישה לקהלים גלובליים.

[קרדיט צילום: שלומי מזרחי]

הגידול במכירות אלטרה מרמז על התאוששות בשוק ה-FPGA

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדור החדש של Agilex 9 Direct RF-Series

יצרנית השבבים המתכנתים אלטרה (Altera) צומחת בקצב שנתי של כ־20% והכנסתה התפעולית יותר מהוכפלה, לאחר שנים של ירידה במכירות ואובדן נתחי שוק. כך אמר מנכ"ל החברה, רגיב חוסיין, בריאיון לרויטרס. לדבריו, החברה צמחה ביותר מ־20% בשנה שעברה וצופה קצב צמיחה של כ־25% גם השנה, אם כי כחברה פרטית היא אינה מפרסמת נתונים כספיים מלאים.

חוסיין מייחס חלק מהשינוי לקיצור המרחק בין צוותי הפיתוח ללקוחות. "אני מאמין בשיחה ממהנדס למהנדס", אמר, והוסיף כי החברה קירבה את אנשי ההנדסה ללקוחות וכבר מזהה שיפור במעורבותם. במקביל, אלטרה ייצרה בשנה האחרונה אבות-טיפוס עובדים של שישה שבבים חדשים, וצמצמה מ־125 ל־15 את מספר הסכמי השירות שבאמצעותם הייתה תלויה באינטל לאחר הפיצול ממנה – נתון הממחיש את קצב התנתקותה מהחברה האם ואת הפיכתה מחדש לחברה עצמאית.

הנתונים מסמנים תפנית לאחר תקופה קשה. הכנסות אלטרה ירדו מ־2.9 מיליארד דולר ב־2023 לכ־1.5 מיליארד דולר ב־2024. ברויטרס ייחסו את הירידה הן להעברת תקציבים מצד לקוחות לרכישת מעבדים גרפיים עבור AI, הן לאובדן נתח שוק ליריבה הוותיקה Xilinx, שנרכשה בידי AMD, והן לתיקון מלאי ממושך בשוק השבבים המתכנתים, לאחר שנות ביקושים חריגות בתקופת המחסור העולמי. אלא שכעת טוענת אלטרה שמהפכת ה-AI שפגעה בה בתחילתה – עשויה להיות מנוע הצמיחה הבא שלה.

חברה שהמציאה את עצמה מחדש — פעמיים

אלטרה נוסדה בעמק הסיליקון ב־1983, ובשנה שלאחר מכן הציגה התקן לוגי שניתן לתכנת, למחוק ולתכנת מחדש. היא הייתה מחלוצות שוק ה-FPGA — שבבים שאת מבנה החומרה שלהם ניתן להגדיר מחדש גם לאחר הייצור, בהתאם ליישום שבו הם משולבים. במשך עשרות שנים התחרתה ב-Xilinx על שווקים כמו תקשורת, תעשייה, תעופה, ביטחון ומרכזי נתונים.

ב־2015 רכשה אינטל את אלטרה תמורת 16.7 מיליארד דולר. החזון היה לשלב בין מעבדי השרתים של אינטל לבין רכיבי FPGA, ולהשתמש בהם להאצת עומסי עבודה ולניהול תנועת הנתונים במרכזי נתונים. אלא שהפריצה של ה-GPU כבסיס לעידן ה-AI, לצד הקשיים העסקיים והטכנולוגיים של אינטל, מנעה מהחזון להתממש במלואו.

באוקטובר 2023 הודיעה אינטל כי תפריד את פעילות השבבים המתכנתים, ובמרץ 2024 החזירה לה את השם אלטרה והפעילה אותה כחברה עצמאית. בספטמבר 2025 הושלמה מכירת 51% ממנה לקרן ההשקעות Silver Lake תמורת 4.46 מיליארד דולר, לפי שווי חברה של 8.75 מיליארד דולר. אינטל נותרה עם 49%, ואלטרה החלה להיערך להנפקה אפשרית בעתיד.

לחברה גם פעילות פיתוח בישראל, שמרכזה בפארק ההייטק הר חוצבים בירושלים. המרכז עוסק בפיתוח חומרה ותוכנה עבור מוצרי ה-FPGA של החברה, בין היתר עבור מערכות תקשורת, AI ומרכזי נתונים.

לא להחליף את ה-GPU — אלא לעבוד לצדו

הטענה המרכזית של חוסיין היא שה-FPGA אינו צריך להתחרות ב-GPU על אימון מודלים או על החישוב המרכזי. מקומו נמצא בשכבות המקיפות אותו: קישוריות, עיבוד מקדים של נתונים, התאמת פרוטוקולים, תזמון ו-Sensor Fusion.

"אם ה-GPU הוא המוח, ה-FPGA הוא מערכת העצבים", אמר. ההבחנה הזאת רלוונטית במיוחד לרובוטיקה ולמערכות Physical AI. בניגוד ל-GPU, שמותאם לביצוע מקבילי של עומסי חישוב גדולים, FPGA מאפשר ליישם בחומרה זרימות נתונים ייעודיות, לעדכן אותן גם לאחר הייצור ולבצע עיבוד דטרמיניסטי בהשהיה נמוכה במיוחד. רובוט נדרש לקבל במקביל מידע ממצלמות, מכ"ם, LiDAR, חיישני תנועה ומערכות בקרה, לסנכרן את הנתונים ולהעבירם למעבד ה-AI בזמן אמת. FPGA יכול לבצע את הפעולות האלה, ובניגוד ל-ASIC – להשתנות כאשר היצרן מחליף חיישן, מוסיף ממשק או מעדכן את ארכיטקטורת המערכת.

אלטרה אינה מוותרת גם על מרכזי הנתונים. שיתוף פעולה שהרחיבה עם Arm מכוון לשילוב FPGA לצד מעבדי Arm במערכות AI, שבהן השבב המתכנת יכול לשמש לעיבוד נתונים, תקשורת, SmartNIC, האצה ייעודית וניהול התנועה בין המעבדים והמאיצים. אבל מרכז הכובד השיווקי עובר בבירור גם אל ה-Edge: רובוטים, מערכות אוטונומיות, תעשייה ויישומים המחייבים תגובה דטרמיניסטית בזמן אמת.

ההתאוששות אינה מוגבלת בהכרח לאלטרה. חטיבת ה-Embedded של AMD, הכוללת את פעילות Xilinx, דיווחה ברבעון הראשון של 2026 על צמיחה שנתית של 6%, לאחר תקופה ממושכת של חולשה. הנתונים עדיין אינם מוכיחים ששוק ה-FPGA כולו נכנס לגל צמיחה חדש, אך הם מצביעים על התייצבות בביקושים.

השאלה, לכן, אינה אם ה-FPGA חוזר לתפקיד שיועד לו לפני עשור כתחליף אפשרי למאיצי חישוב. הוא כנראה אינו חוזר לשם. אם שוק ה-FPGA אכן חוזר לצמוח, הוא עושה זאת בתפקיד שונה: לא כמאיץ החישוב המרכזי, אלא כשכבת חומרה גמישה המחברת בין חיישנים, רשתות, מעבדים ומאיצי AI. ככל שה-AI יוצא ממרכז הנתונים ונכנס לרובוטים, מכונות, כלי רכב ומערכות תעשייתיות – דווקא היכולת לשנות את החומרה לאחר הייצור עשויה להפוך מחדש ליתרון האסטרטגי של השבבים המתכנתים.

מייקרון תשקיע 250 מיליארד דולר בתשתיות ייצור בארה"ב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: יציקת הבטון הראשונה במפעל הייצור החדש של מייקרון בעיירה קלאי, ניו יורק. צילום: מייקרון

חברת מיקרון (Micron) הכריזה על השקעת ענק בתשתיות הייצור בארה"ב בהיקף של כ-250 מיליארד דולר עד לשנת 2035. מטרת המהלך היא להעביר חלק מרכזי מייצור רכיבי הזכרון בעולם בחזרה אל אדמת ארצות הברית. היעד ארוך הטווח של החברה הוא להחזיר לארה"ב לפחות 40% מהייצור של רכיבי DRAM מתוצרתה, ורכיבי זיכרון נוספים. יעד אסטרטגי נוסף הוא לוודא שרכיבי ופתרונות אחסון עבור מערכות הבינה המלאכותית הקריטיות, יהיו בארה"ב ולא במדינות זרות.

ההכרזה נעשתה במהלך טקס יציקת הבטון הראשונה של פרוייקט הקמת מפעל ייצור חדש בעיירה Clay שבמדינת ניו יורק. מדובר למעשה בקמפוס מפעלים אשר עשוי להגיע עד 4 מפעלי ייצור. הפרוייקט נחשב להשקעה הפרטית הגדולה ביותר במדינת ניו יורק, אשר צפוי לייצר כ-50,0000 מקומות עבודה חדשים, מהם כ-9,000 משרות ישירות בחברת מייקרון. התוכנית הכוללת של החברה היא לייצר כ-100,000 מקומות עבודה חדשים בארה"ב. הקמת קמפוס המפעלים בניו יורק היא אבן הפינה של התוכנית.

השקעה אסטרטגית בספקית פרוסות הסיליקון

בנוסף למפעלים האלה, היא תרחיב את קמפוס המפעלים בעיירה Boise באיידהו, אשר צפויים להתחיל לייצר לפני סוף 2028, והרחבת פעילות הפיתוח והייצור בקמפוס החברה בווירג'יניה, במטרה לספק טכנולוגיות זיכרון ייעודיות לשווקים ביטחוניים, רפואיים ותעשייתיים. במסגרת התוכנית, היא תבצע השקעה כוללת בהיקף של יותר מ-3 מיליארד דולר החיזוק שרשרת האספקה של בארה"ב. אחד מהמהלכים הראשונים בפרוייקט הזה הוא הסכם הסכם אספקה בלעדי ל-10 שנים עם חברת GlobalWafers, אשר כולל השקעה אסטרטגית בהיקף של כ-500 מיליון דולר ב-GlobalWafers הטאיוואנית.

מדובר ביצרנית פרוסות הסיליקון (Silicon Wafers) השלישית בגודלה בעולם, עם נתח שוק של כ-17%. לחברה יש פעילות עניפה בארה"ב: היא מפעילה את החברות המקומיות GlobalWafers America ו-MEMC Electronic Materials שבסיסה במיזורי, ובימים אלה היא מקימה מפעל ייצור בשרמן, טקסס, הנחשב לאחד מאתרי ייצור פרוסות סיליקון הגדולים בארה"ב. החברה אף זוכה  לתמיכה ומימון מהממשל האמריקאי במסגרת חוק השבבים (CHIPS Act).

מנוע הצמיחה: מרכזי נתונים וענן

חברת מייקרון דוהרת על גלי הגאות בשוק הזכרונות העולמי. ברבעון השלישי של השנה הפיננסית 2026 (שהסתיים בחודש מאי), היא דיווחה על מכירות שיא בהיקף של כ-41.5 מיליארד דולר – בהשוואה למכירות של כ-23.9 מיליארד דולחר ברבעון המקביל אשתקד. מנכ"ל ויו"ר החברה, סנג'אי מרוטרה, אמר שהחברה צופה תוצאה אפילו טובה יותר ברבעון האחרון של השנה. רוב המכירות, כ-25.3 מיליארד דולר, היו לשוק תשתיות הענן, מרכזי הנתונים והשרתים, שוק המחשבים והאבזרים הניידים היה אחראי למכירות של כ-11.5 מיליארד דולר, ושוק הרכב והמערכות המשובצות היה אחראי למכירות בהיקף של כ-4.6 מיליארד דולר. החברה צופה שמכירותיה ברבעון האחרון יסתכמו בכ-50 מיליארד דולר.

רשות החדשנות משיקה מאגד לאומי לפיתוח AI ביולוגי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. יח"צ]

רשות החדשנות הודיעה על הקמת מאגד חדש בשם IBFI (Israel BioToken Factory Initiative), אשר יעסוק בפיתוח תשתית לאומית לבינה מלאכותית בתחום הביולוגיה והרפואה. היקף ההשקעה במיזם, במימון משותף של רשות החדשנות והחברות המשתתפות, עומד על כ־70 מיליון שקל.

המאגד מאחד חברות טכנולוגיה, תעשיית התרופות, מערכת הבריאות והאקדמיה במטרה להתמודד עם אחד האתגרים המרכזיים בתחום ה-AI הביולוגי: היכולת לייצג ולעבד מידע ביולוגי מורכב, רב-שכבתי ודינמי באופן שיאפשר לפתח מודלים מתקדמים לחיזוי מחלות, גילוי תרופות, התאמת טיפולים ותמיכה בקבלת החלטות רפואיות.

בין השותפים במיזם נמנות אנבידיה, טבע, המרכז הרפואי שיבא, חברות הביוטכנולוגיה CytoReason, TerraCyte Analytics ו-MeMed, לצד חוקרים ממכון ויצמן למדע, הטכניון ואוניברסיטת בן-גוריון.

במסגרת המאגד יפותחו שני רכיבי ליבה. הראשון, Bio Tokens, ישמש כשכבת ייצוג אחידה לנתונים ביולוגיים מסוגים שונים, בדומה לאופן שבו מודלי שפה מייצגים טקסט באמצעות טוקנים. השני, Factory Model, יהיה פלטפורמה לפיתוח, שילוב והרצה של מודלי בינה מלאכותית ביולוגיים. שילוב שני הרכיבים נועד לאפשר עיבוד משותף של נתונים מולקולריים, תאיים, קליניים ודינמיים במסגרת חישובית אחת.

הרכב השותפים במאגד מספק גם רמז לאופן שבו צפויה להיבנות התשתית. CytoReason מתמחה בפיתוח מודלים חישוביים של מחלות, המסייעים לחברות תרופות להבין מנגנונים ביולוגיים ולחזות תגובות לטיפולים. TerraCyte מפתחת טכנולוגיה לייצוג דיגיטלי של תהליכים תאיים דינמיים באמצעות "Bio Tokens" – מושג שאומץ גם כשמו של אחד מרכיבי הליבה של המאגד. MeMed מביאה ניסיון בניתוח תגובת מערכת החיסון ובפיתוח בדיקות קליניות מבוססות בינה מלאכותית. יחד עם תשתיות המחשוב של אנבידיה, הידע התרופתי של טבע והנתונים הקליניים של שיבא, נראה כי המאגד מבקש לחבר בין שכבות הנתונים, הידע והמחשוב הדרושות לפיתוח מודלי יסוד (Foundation Models) בתחום הביולוגיה.

לדברי רשות החדשנות, התשתית שתפותח תהיה תשתית מחקר ופיתוח משותפת וטרום-תחרותית, שתשרת חברות, מוסדות מחקר וגופי בריאות ותאפשר להאיץ את פיתוחם של יישומי AI בתחום מדעי החיים.

בשלב הראשון יתמקדו יישומי המאגד בחיזוי תגובה לטיפולים אונקולוגיים, בהערכת פעילות מערכת החיסון, בחיזוי רגישות לתרופות, בתמיכה בהחלטות רפואיות במקרי ספסיס, בהערכת דחיית שתלים, במחקר מחלות אוטואימוניות ובפיתוח תרופות חדשות.

לדברי מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, האתגר המרכזי כיום אינו רק פיתוח מודלים מתקדמים יותר, אלא בניית תשתיות שיאפשרו להם ללמוד מתוך המורכבות של הביולוגיה האנושית. יו"ר המאגד ומנכ"ל TerraCyte, יואב ניסן כהן, הוסיף כי מטרת המיזם היא ליצור את "השפה" שתאפשר ל-AI להבין ביולוגיה באופן עמוק יותר, ובכך לקדם את חזון הרפואה המותאמת אישית.

איך מנהלים את חשבון ה-AI התופח בארגונים?

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת יוחאי שויגר

בשנתיים האחרונות עודדו חברות הבינה המלאכותית את הלקוחות הארגוניים לעשות דבר אחד: להשתמש. כמה שיותר. להעלות מסמכים, לכתוב קוד, להריץ סוכנים אוטונומיים, להטמיע את ChatGPT, Claude או Codex בכל תהליך עבודה אפשרי. המדד המרכזי היה שיעור האימוץ (Adoption), והמסר היה ברור – ככל שהעובדים ישתמשו יותר ב-AI, כך הארגון יהיה פרודוקטיבי יותר.

אלא שבחודשים האחרונים מתחיל להסתמן שינוי חד. לא ביכולות של המודלים, אלא בדרך שבה הם נמכרים ובאופן שבו ארגונים נדרשים לנהל אותם. השינוי הזה כמעט אינו זוכה לכותרות, אבל הוא עשוי להיות אחת מנקודות המפנה המשמעותיות ביותר במהפכת ה-AI.

סקר עולמי חדש של KPMG ממחיש עד כמה השינוי כבר מורגש בשטח: כמעט מחצית מהארגונים דיווחו כי דחו או צמצמו יוזמות AI לאחר שהתבררו העלויות בפועל. במקביל, ה"וול סטריט ג'ורנל" דיווח כי חברות ענק כמו Priceline, Qualcomm ו-Bristol Myers Squibb כבר מקימות מנגנוני בקרה חדשים לניהול הוצאות AI – החל מלוחות מחוונים לניטור צריכת המודלים ועד לתקציבים ייעודיים ומנגנוני חיוב פנימיים בין מחלקות. במילים אחרות, השאלה כבר אינה רק מה המודלים יודעים לעשות – אלא כמה באמת עולה להשתמש בהם בקנה מידה ארגוני.

כשהבופה נסגר

במהלך השנה האחרונה OpenAI, Anthropic וספקיות נוספות החלו להעביר את מרכז הכובד של התמחור הארגוני למודלים המבוססים על שימוש בפועל. טוקנים, הרצות (Inference), סוכנים אוטונומיים, כלי קידוד וכלי מחקר הופכים בהדרגה ליחידות החיוב המרכזיות. ככל שהארגון משתמש יותר – כך החשבון גדל.

מבחינת ספקיות ה-AI, מדובר במהלך כמעט בלתי נמנע. העלות העיקרית שלהן היא כוח המחשוב. ככל שהלקוחות מריצים יותר סוכנים, יותר Reasoning ויותר משימות מורכבות, כך גם חשבון ה-GPU שלהן גדל. המעבר לחיוב לפי שימוש הוא הדרך שלהן לשקף טוב יותר את עלות ה-Compute ולשפר את הרווחיות.

אבל עבור הארגונים המשמעות שונה לחלוטין. אם עד לאחרונה AI נתפס כמעט כמו עוד רישיון תוכנה, הוא הופך כעת למשאב תפעולי, בדומה לענן. כל שאילתה, כל מסמך שמצורף לחלון השיחה, כל Agent שמריץ עשרות קריאות למודל – הופכים לשורת הוצאה בתקציב. AI מתחיל להתנהג פחות כמו תוכנת SaaS ויותר כמו שירות ענן, שבו כל שימוש מתורגם לצריכת משאבים.

דווקא כאן מסתתר אחד השינויים המעניינים ביותר. לא משום שמחירי המודלים עולים, אלא משום שהיקף השימוש מתפוצץ. סוכני AI, כלי קידוד ומודלי Reasoning צורכים הרבה יותר כוח מחשוב מכלי הצ'אט של הדור הראשון. התוצאה היא שגם כאשר מחיר הטוקן יורד, החשבון הכולל של הארגון ממשיך לטפס.

כשהחשבונית הגיעה

המשמעות של השינוי כבר מתחילה להיראות בשטח. באפריל חשף סמנכ"ל הטכנולוגיות של Uber, Praveen Neppalli Naga, כי החברה ניצלה בתוך ארבעה חודשים בלבד את תקציב 2026 שהוקצה לכלי הקידוד מבוססי ה-AI שלה, ובראשם Claude Code. זמן קצר לאחר מכן הודה נשיא ומנהל התפעול של החברה, Andrew Macdonald, כי Uber מתקשה להוכיח שהזינוק בצריכת הטוקנים מתורגם לעלייה דומה במספר הפיצ'רים והשיפורים שמגיעים ללקוחות. "קשה מאוד למתוח קו ישיר", אמר. בתוך החברה אף נטבע המונח Tokenmaxxing – שימוש אינטנסיבי במודלים מתוך הנחה שככל שצורכים יותר טוקנים כך גדלה הפרודוקטיביות.

גם ארגונים אחרים מתחילים לשנות כיוון. בטסלה, שעודדה בעבר שימוש נרחב במודלי AI חיצוניים ואף ניהלה לוחות דירוג פנימיים, הונהג תקציב של 200 דולר בשבוע לעובד עבור שירותים חיצוניים. כל חריגה מחייבת אישור מנהל. במקביל החברה מעודדת שימוש ב-Grok, המודל של xAI.

גם מטא מעודדת יותר ויותר עובדים להשתמש במודלים הפנימיים של החברה במקום בשירותים חיצוניים. לכאורה מדובר בהחלטות שונות. בפועל כולן משקפות את אותו שינוי: ארגונים מפסיקים לשאול רק "איזה מודל הכי טוב", ומתחילים לשאול "איזה מודל מצדיק את העלות שלו".

גם נתוני KPMG מצביעים על אותה מגמה. יותר ויותר ארגונים כבר מקימים מנגנונים למדידת עלויות AI ולהערכת ההחזר על ההשקעה, בעוד שחלק גדול מהמנהלים מודים שהם עדיין מתקשים להבין את דפוסי צריכת המודלים והעלויות האמיתיות של AI בארגון.

מהפכת ה-ROI

עד לא מזמן מנהלים מדדו הצלחה במספר העובדים שהשתמשו ב-AI. כעת השאלות שונות לחלוטין. כמה עולה כל משימה? כמה עולה כל Agent? כמה זמן באמת נחסך? כמה מהפלט עדיין דורש עריכה אנושית? והאם החיסכון מצדיק את חשבון ה-Compute? במילים אחרות, הבינה המלאכותית עוברת מהמבחן הטכנולוגי למבחן הכלכלי.

המשמעות היא שגם מדדי ההצלחה משתנים. במקום למדוד Adoption, ארגונים מתחילים למדוד ROI. לא כמה עובדים משתמשים במודל, אלא כמה ערך עסקי הוא מייצר ביחס לעלותו.

נולדת דיסציפלינה חדשה

כמו שבעשור הקודם נולד תחום Cloud FinOps כדי לנהל את עלויות הענן, כך מתחיל להיווצר כיום תחום חדש שאפשר לכנות AI FinOps.

מנהלי IT, מנהלי מערכות מידע ו-CFO מתחילים לבנות לוחות מחוונים לצריכת AI, לקבוע תקציבים למחלקות, לעקוב אחר שימוש לפי צוותים ולמדוד את העלות לכל משימה עסקית.

אחד ממנהלי הטכנולוגיה שצוטטו בוול סטריט ג'ורנל סיכם את השינוי במשפט אחד: "עם AI, אתה בעצם שם את כרטיס האשראי בידיים של כל עובד". כל שאילתה, כל Agent וכל חלון שיחה הופכים להוצאה, ולכן ארגונים נדרשים לפתח מנגנוני בקרה שלא היו קיימים לפני שנתיים.

אבל זה לא נגמר שם. מתחילות להופיע גם שכבות תוכנה חדשות – AI Gateways או AI Routers – שתפקידן לנתב כל בקשה למודל המתאים ביותר. סיכום פגישה? מודל קטן וזול. תרגום מסמך? מודל אחר. כתיבת קוד מורכב? Claude. מחקר? GPT. העובד כבר לא אמור להחליט באיזה מודל להשתמש. הארגון יחליט עבורו, בהתאם לאיכות הנדרשת, למהירות הביצוע – ובעיקר לעלות.

גם הסינים נכנסים למשוואה

כאן נכנסים גם המודלים הפתוחים והסיניים. אם לפני שנה השאלה הייתה מי בנה את המודל החכם ביותר, היום השאלה משתנה. אם DeepSeek או מודל פתוח אחר מספקים 90% מהתוצאה במחיר נמוך משמעותית, ייתכן שמבחינת הארגון דווקא הם הבחירה הכלכלית הנכונה.

הנתונים כבר מצביעים על שינוי. לפי נתוני OpenRouter, שכבת הניתוב הפופולרית בין עשרות מודלים, משקלם של המודלים הפתוחים והסיניים נמצא בעלייה מתמדת. ככל שהארגונים עוברים לחשיבה מבוססת ROI, הם בוחנים פחות מי המודל החזק ביותר ויותר מי מספק את היחס הטוב ביותר בין איכות למחיר.

זו גם הסיבה שיותר ויותר ארגונים מאמצים ארכיטקטורת Multi-Model. במקום לבחור מודל אחד לכל המשימות, שכבת הניתוב מפנה כל בקשה למודל שמספק את האיזון האופטימלי בין מחיר לאיכות.

ומה עם העובדים?

השינוי הזה יוצר גם מתח חדש. במשך שנתיים עודדו עובדים להעביר כמה שיותר מהעבודה אל ה-AI. להשתמש בו לכתיבה, לתכנות, למחקר, לסיכום מסמכים ולניתוח מידע. נוצרה צורת עבודה חדשה של Cognitive Offloading – העברת חלק מהמאמץ הקוגניטיבי למודל.

כעת מגיעה החשבונית. הפרדוקס הוא שככל שעובד נעשה מיומן יותר בשימוש ב-AI, כך הוא עלול גם לצרוך יותר טוקנים. חלונות שיחה ארוכים, מסמכים גדולים, סוכנים אוטונומיים והרצות חוזרות משפרים לעיתים את איכות התוצאה – אבל גם מגדילים את העלות.

האתגר של המנהלים כבר אינו רק להגדיל את השימוש ב-AI, אלא להבטיח שהוא נעשה בצורה כלכלית. האתגר של העובדים הוא ללמוד להשתמש במודלים בצורה חכמה יותר, לאו דווקא פחות – לבחור את המודל המתאים, להימנע מהרצות מיותרות ולנצל את כוח המחשוב במקום שבו הוא באמת מייצר ערך.

מהפכת הניהול

ייתכן שבעוד כמה שנים יתברר שהשינוי הגדול ביותר במהפכת ה-AI לא היה הופעתם של מודלים חכמים יותר, אלא רגע הרבה פחות דרמטי: המעבר מחיוב כמעט בלתי מורגש לחיוב לפי שימוש.

זהו הרגע שבו הבינה המלאכותית הפסיקה להיות רק כלי טכנולוגי והפכה למשאב עסקי.

אם השנתיים הראשונות של מהפכת ה-AI נוהלו בעיקר על ידי מנהלי הטכנולוגיה, השלב הבא שלה יעבור יותר ויותר דרך מחלקות הכספים. החשבונית הופכת לחלק בלתי נפרד מאסטרטגיית ה-AI של הארגון.

ומי שינצח לא יהיה בהכרח הארגון שמשתמש בהכי הרבה AI – אלא הארגון שמצליח להפיק את הערך הגבוה ביותר מכל טוקן שהוא צורך.

סטארבקס מפתחת חלופות AI למערכות של מיקרוסופט ו-IBM

פורסם בתאריך ע"י Techtime

רשת בתי הקפה סטארבקס בוחנת מהלך שעשוי לסמן מגמה חדשה בעולם התוכנה הארגונית: במקום לרכוש חלק ממערכות התוכנה שלה מספקיות חיצוניות, היא מתכננת לפתח חלופות פנימיות בעזרת בינה מלאכותית. המהלך נחשף השבוע בדיווח של Bloomberg, שהתבסס על מצגת פנימית וראיונות עם בכירי החברה, ובהמשך זכה לסיקור נרחב בכלי תקשורת נוספים.

לפי הדיווח, סטארבקס מוציאה כיום כ־400 מיליון דולר בשנה על תוכנה. ה-CTO של החברה, אנאנד וראדראג'אן, אמר כי קיימות "הזדמנויות ברורות להפחית את ההוצאה על תוכנה", וכי החברה בוחנת כל חוזה תוכנה מחדש כחלק מתוכנית התייעלות רחבה יותר. על פי הדיווח, יעד החברה הוא לחסוך כ־10 מיליון דולר כבר השנה בהוצאות תוכנה, כחלק מחיסכון כולל של כ־30 מיליון דולר בתקציב הטכנולוגיה.

המערכות שעל הכוונת אינן יישומים כלליים כמו מעבד תמלילים או תוכנת עריכת וידאו, אלא תוכנות תפעול ארגוניות. לפי Bloomberg, סטארבקס מפתחת חלופות פנימיות למערכת של Microsoft לניהול מלאי ולמערכת של IBM לניהול תחזוקת הציוד בסניפים. בנוסף, היא ממשיכה בפיתוח מערכת קופות (POS) פנימית שאמורה להחליף בעתיד את Oracle Simphony – פרויקט שהחל עוד לפני פריצת ה-Generative AI, אך שכעת עשוי ליהנות מקיצור משמעותי של זמני הפיתוח.

המהלך אינו מגיע מחברה חסרת יכולות פיתוח. לסטארבקס ארגון טכנולוגי גדול, שבנה לאורך השנים מוצרים דיגיטליים מרכזיים ובהם אפליקציית ההזמנות והתשלומים, מערכת המועדון Starbucks Rewards, מערכות חיזוי ביקושים ופלטפורמות נתונים. במילים אחרות, החברה כבר מזמן אינה רק לקוחה של תעשיית התוכנה – היא גם מפתחת תוכנה בעצמה.

עם זאת, לא כל ניסוי מצליח. בחודש מאי דיווחה רויטרס כי סטארבקס החליטה להפסיק את השימוש בכלי AI לניהול מלאי לאחר שלא עמד ברמת הדיוק שנדרשה. הדוגמה הזו ממחישה שהחברה אינה מאמצת AI בכל מחיר, אלא בוחנת כל מערכת לפי תוצאותיה בפועל.

מעבר לחיסכון הכספי, למהלך עשויה להיות משמעות רחבה יותר עבור שוק התוכנה הארגונית. במשך שנים ההנחה הייתה שכמעט תמיד זול ומהיר יותר לרכוש תוכנת SaaS מאשר לפתח מערכת פנימית. אולם אם AI מקטין את עלות הפיתוח ומקצר משמעותית את זמני העבודה, ייתכן שחברות גדולות יתחילו לבחון מחדש את המשוואה הזו – לפחות עבור מערכות ייעודיות המותאמות לתהליכי העבודה הייחודיים שלהן.

זו גם הסיבה שהמהלך של סטארבקס עשוי להפוך למעין פיילוט עבור התעשייה כולה. האיום על ספקיות התוכנה אינו מגיע במקרה הזה מחברה מתחרה, אלא מהלקוחות עצמם, שמגלים כי בעזרת AI הם מסוגלים לבנות חלק מהכלים שבעבר נאלצו לרכוש. אם המודל יוכיח את עצמו, ייתכן שחברות תוכנה ארגונית יידרשו בעתיד להציע ערך גבוה בהרבה מזה של "עוד מערכת" – משום שחלק מהלקוחות הגדולים כבר יוכלו לייצר אותה בעצמם.

Infineon חונכת מפעל שבבי הספק ב-5 מיליארד אירו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מתוך טקס חניכת המפעל. מקור: אינפיניאון]

חברת השבבים הגרמנית Infineon חנכה השבוע את מפעל Smart Power Fab החדש בדרזדן, בהשקעה של כ־5 מיליארד אירו – ההשקעה הגדולה ביותר בתולדות החברה ואחת מהשקעות השבבים המשמעותיות ביותר שבוצעו באירופה בשנים האחרונות. המפעל, שהוקם בסיוע של כמיליארד אירו מכספי "חוק השבבים האירופי" (European Chips Act), נפתח מספר חודשים לפני לוח הזמנים המקורי, ומוגדר על ידי החברה כמתקן ייצור השבבים המתקדם והגמיש ביותר באירופה בטכנולוגיית 300 מ"מ.

המפעל החדש יתמקד בייצור שבבי הספק (Power Semiconductors) ושבבים אנלוגיים ומעורבי־אות (Analog/Mixed-Signal), המשמשים בין היתר במרכזי נתונים, כלי רכב חשמליים, מערכות אנרגיה מתחדשת ויישומים תעשייתיים. עם הגעה לתפוקה מלאה צפוי המפעל להעסיק כ-1,000 עובדים מיומנים ולהוסיף עד כ־5 מיליארד אירו להכנסות החברה בשנה. עבור אירופה, מדובר גם באבן דרך ביישום חוק השבבים האירופי, שנועד לחזק את עצמאות היבשת בתחום ייצור השבבים ולהפחית את התלות בייצור באסיה.

Infineon, יצרנית השבבים הגדולה בגרמניה ואחת המובילות בעולם בתחום שבבי ההספק והמיקרו־בקרים לרכב, נהנתה במשך שנים בעיקר מהצמיחה בשוק הרכב החשמלי ובתחומי האנרגיה והתעשייה. אולם בדומה לחברות שבבים רבות אחרות, גם היא מתמודדת בתקופה האחרונה עם האטה בחלק משווקי הליבה שלה. במקביל, החברה מזהה במרכזי הנתונים ובתשתיות הבינה המלאכותית מנוע צמיחה חדש, וממקמת את עצמה כספקית של אחד המרכיבים הקריטיים ביותר בארכיטקטורת שרתי AI.

בניגוד לחברות כמו NVIDIA או AMD, Infineon אינה מפתחת מאיצי AI. היא מייצרת את שבבי ההספק שאחראים להמיר, לווסת ולנהל את אספקת החשמל לכל רכיבי השרת – החל ממערכות אספקת הכוח, דרך ממירי מתח ועד לרכיבי ה־Voltage Regulation המזינים את המעבדים והזיכרונות. ככל שההספק של שרתי AI ממשיך לעלות, גם הדרישות משבבי ההספק הופכות מחמירות יותר: הם נדרשים להתמודד עם זרמים גבוהים יותר, יעילות אנרגטית גבוהה במיוחד ואובדן אנרגיה מינימלי.

מגמה זו בולטת במיוחד בדורות החדשים של שרתי AI, שבהם צריכת החשמל של כל ארון שרתים מגיעה לעשרות ואף למאות קילוואט. לצד המרוץ לפיתוח מאיצים חזקים יותר, הולך וגדל גם הצורך בשבבי הספק מתקדמים, המסוגלים לספק חשמל באופן יציב ויעיל למאות המאיצים ולמערכות הזיכרון והקישוריות הפועלות בכל שרת.

ההשקעה של Infineon משתלבת במגמה רחבה יותר בתעשיית השבבים. בעוד שהכותרות מתמקדות בדרך כלל במעבדי AI ובזיכרונות HBM, יותר ויותר חברות מזהות הזדמנויות דווקא בשכבות התשתית של מרכזי הנתונים – החל ממערכות אספקת החשמל, דרך רכיבי הקירור ועד לטכנולוגיות האריזה המתקדמת. עבור Infineon, מפעל Smart Power Fab אינו רק הרחבת קיבולת ייצור, אלא גם הצהרה אסטרטגית שלפיה הגל הבא של צמיחת החברה צפוי להגיע מתשתיות ה־AI לא פחות מאשר מהרכב החשמלי ומהתעשייה.

DriveNets מחברת לראשונה שני דאטה סנטרים מרוחקים לאשכול AI אחד

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת DriveNets הישראלית הודיעה על פריסה מסחרית ראשונה של טכנולוגיית Scale-Across, המאפשרת לחבר שני מרכזי נתונים המרוחקים זה מזה עשרות קילומטרים כך שיתפקדו כאשכול AI אחד. לדברי החברה, מדובר בפריסה המסחרית הראשונה בעולם מסוג זה. המערכת הוטמעה במסגרת Project Redwood של חברת WhiteFiber האמריקאית, יוזמה להקמת תשתית AI מבוזרת, ומחברת שני דאטה סנטרים המרוחקים כ־84 ק"מ זה מזה באמצעות רשת Ethernet מהירה, כך שעומסי העבודה יכולים להתייחס אל כלל המעבדים הגרפיים כאילו היו מותקנים באתר אחד.

המערכת מספקת רוחב פס של 111.2Tbps והשהיית תקשורת של 0.9 מילישנייה בלבד בין שני האתרים. לדברי WhiteFiber, מדובר בזמן השהיה הקרוב מאוד למגבלה הפיזיקלית שמכתיבה מהירות האור בסיב אופטי. בנוסף ל-DriveNets משתתפת בפרויקט גם חברת WEKA, המספקת את שכבת הנתונים והאחסון, כך שהמערכת כולה מתפקדת כמערכת לוגית אחת ולא כשני מרכזי נתונים נפרדים המחוברים ביניהם.

ההכרזה מגיעה ימים ספורים לאחר ש-DriveNets הרחיבה את היצע פלטפורמות ה-AI Fabric שלה עם מערכות חדשות המבוססות על שבב Tomahawk 6 של ברודקום, התומכות גם בארכיטקטורות Scale-Across. הפרויקט עם WhiteFiber הוא היישום המסחרי הראשון שעליו דיווחה החברה ליכולת זו.

הגישה הזו מנסה לפתור אחת הבעיות המרכזיות של תעשיית ה-AI. כיום, בניית אשכולות ענק כבר אינה מוגבלת רק במספר ה-GPU שניתן לרכוש, אלא בעיקר בזמינות חשמל, שטחי קרקע ומערכות קירור באתר בודד. במקום להמשיך ולהגדיל דאטה סנטר יחיד, ניתן לפזר את משאבי המחשוב בין מספר מתקנים ועדיין לאמן מודלים על תשתית לוגית אחת.

האתגר הטכנולוגי אינו מבוטל. במהלך אימון מודלי AI, אלפי מאיצים מחליפים ביניהם מידע בקצב גבוה מאוד, וכל השהיה או אובדן חבילות עלולים לפגוע בביצועי המערכת. לדברי WhiteFiber, מטרת Project Redwood אינה רק לחבר שני מרכזי נתונים באמצעות קו תקשורת מהיר, אלא לגרום להם לפעול כמערכת אחת, כך שמסגרות העבודה של ה-AI "רואות" אשכול GPU יחיד ולא שני אתרים נפרדים.

לשם כך עושה הפרויקט שימוש בטכנולוגיית Fabric Scheduled Ethernet (FSE) של DriveNets, המנהלת את תעבורת הרשת באופן המונע אובדן חבילות ומאפשר להתמודד עם עומסי התקשורת הכבדים שמייצרים אלפי מאיצי AI. WhiteFiber אף טוענת כי הצליחה להשיג קיבולת של 111.2Tbps תוך שימוש רק בחלק מספקטרום הסיב האופטי – ביצועים שלדבריה גבוהים פי שניים מהקיבולת שפורסמה בניסויי שדה דומים. החברה מסרה כי בכוונתה להרחיב את הפרויקט לקיבולת גבוהה אף יותר וכי הגישה בקשות לפטנטים על הארכיטקטורה.

WhiteFiber היא חברת תשתיות AI אמריקאית המפעילה שירותי GPU-as-a-Service ומקימה תשתיות מחשוב עבור ארגונים. החברה, הנסחרת בנאסד"ק תחת הסימול WYFI, מפעילה מתקנים בארצות הברית, איסלנד ואירופה, ובחודשים האחרונים דיווחה על חוזה רב-שנתי בהיקף של יותר מ-160 מיליון דולר להקמת תשתית AI באזור פריז. באתר החברה היא מציגה חזון של AI Factory מבוזר, שבו ניתן לאחד משאבי מחשוב הפזורים במספר אתרים לכדי מערכת אחת.

מבחינת DriveNets, מדובר ביותר מלקוח חדש. בחודש שעבר גייסה החברה 410 מיליון דולר כדי להרחיב את פעילות ה-AI Fabric שלה, וטענה כי הדור הבא של תשתיות AI יתבסס יותר ויותר על Ethernet כחלופה ל-InfiniBand. הפרויקט עם WhiteFiber מספק לה אתר ייחוס ראשון לאחת היכולות השאפתניות ביותר בפורטפוליו שלה. אם מודל ה-Scale-Across יאומץ על ידי מפעילי תשתיות AI נוספים, הוא עשוי לשנות את האופן שבו מוקמים סופר-אשכולות AI, ולאפשר להם להתרחב מעבר לגבולות של מרכז נתונים יחיד.

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

בעידן הבינה המלאכותית, ישראל חייבת לייצא שותפויות, לא רק חדשנות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

לימור נקר-וינסנט, סמנכ"לית קרן BIRD

במשך עשרות שנים הוכיחה ישראל שמדינה קטנה יכולה להפוך למעצמת חדשנות באמצעות הון אנושי, מחקר ויזמות. אולם מהפכת הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק ומציבה סימן שאלה חדש: האם יתרונות אלה יספיקו בעולם שבו מחשוב, שבבים, נתונים ואנרגיה הופכים למשאבים האסטרטגיים החשובים ביותר?

בניגוד למהפכות טכנולוגיות קודמות, עידן הבינה המלאכותית אינו נשען רק על רעיונות מבריקים וכישרון אנושי. הוא דורש משאבים עתירי הון, תשתיות מחשוב מתקדמות, מאגרי נתונים רחבי היקף וגישה לשרשראות אספקה מורכבות של שבבים, יכולות ענן מתקדמות ואנרגיה. משאבים אלה מרוכזים כיום בידי מספר מצומצם של מדינות וחברות ענק גלובליות, ובראשן ארצות הברית.

לכן, השאלה האסטרטגית אינה האם ישראל יכולה להתחרות בארצות הברית או בסין. התשובה לכך ברורה. השאלה האמיתית היא כיצד ישראל יכולה להפוך לשותפה חיונית באקוסיסטם הגלובלי המרכז את המשאבים ומעצב את עתיד הבינה המלאכותית.

יתרונה היחסי של ישראל טמון דווקא בגודלה. לאורך השנים היא למדה להשתלב ברשתות בינלאומיות של ידע, הון, תעשייה וחדשנות. בעידן הנוכחי, יכולת זו הופכת לחשובה מאי פעם. הצלחתן של מדינות לא תיקבע רק על פי היקף המשאבים שברשותן, אלא גם על פי איכות השותפויות שיצליחו לבנות והערך שיוכלו להוסיף לשותפיהן.

כאן נכנסת לתמונה השותפות האסטרטגית בין ישראל לארצות הברית, שהופכת בעידן הנוכחי לא רק לנכס מדיני וביטחוני, אלא גם לתשתית טכנולוגית וכלכלית. ארצות הברית מובילה את מהפכת הבינה המלאכותית באמצעות חברות כמו Amazon, Google ו-NVIDIA. ישראל, מצדה, מביאה לאקוסיסטם הזה מומחיות עמוקה בתחומי הסייבר, המוליכים למחצה והבינה המלאכותית היישומית. יתרון נוסף טמון בריכוז הגבוה של מרכזי המחקר והפיתוח של חברות רב-לאומיות בישראל, המחברים בין החדשנות המקומית לשווקים הגלובליים ומאפשרים לידע הישראלי להשתלב בליבת הפיתוח של הדור הבא של הטכנולוגיות.

הדוגמאות לכך רבות. רכישת מלאנוקס על ידי NVIDIA אינה רק סיפור הצלחה עסקי, אלא המחשה לכך שחדשנות ישראלית הפכה לאבן יסוד בתשתיות הבינה המלאכותית העולמית. גם מרכזי הפיתוח של Intel בישראל מילאו לאורך השנים תפקיד משמעותי בפיתוח שבבים מתקדמים והיו מעורבים ברכישות אסטרטגיות כגון Habana Labs ו-Mobileye. במקביל, חברות טכנולוגיה גלובליות רבות, ובהן Microsoft, Google, Amazon, Oracle, Qualcomm ו-Broadcom, ממשיכות להרחיב את פעילות המחקר והפיתוח שלהן בישראל בתחומי השבבים, הענן והבינה המלאכותית.

ישראל ממשיכה גם לבסס את מעמדה כמעצמת סייבר עולמית, עם חברות מובילות כמו Check Point, Palo Alto Networks, SentinelOne, Wiz, CyberArk, Cato Networks ו-Orca Security, המפתחות פתרונות אבטחה לתשתיות הענן, הנתונים והיישומים שעליהם נשענות מערכות הבינה המלאכותית בעולם. הצלחה זו משקפת אקוסיסטם ייחודי שבו חדשנות טכנולוגית, ניסיון מבצעי, יכולת מסחור מהירה ושיתוף פעולה עם שותפים בינלאומיים מתלכדים לתעשייה גלובלית מובילה.

במקביל, העולם מתפצל לגושי טכנולוגיה מתחרים. מגבלות ייצוא על שבבים מתקדמים, מאבקי שליטה בשרשראות אספקה והתחרות בין ארצות הברית לסין הופכים את הטכנולוגיה לכלי מדיני. במציאות זו, גם שותפויות טכנולוגיות הופכות לנכס אסטרטגי.

זו גם הסיבה שמסגרות מוסדיות לשיתוף פעולה הופכות לחשובות יותר. קרן BIRD, הקרן הדו-לאומית למחקר ופיתוח תעשייתי בין ישראל לארצות הברית, היא דוגמה בולטת לכך. הקרן מאפשרת לחברות משתי המדינות לפתח יחד טכנולוגיות חדשניות, להפחית סיכוני פיתוח ולהאיץ את המעבר ממעבדה לשוק. מודל זה אינו רק מנגנון מימון, אלא פלטפורמה אסטרטגית המחברת בין החדשנות הישראלית לבין התעשייה והשוק האמריקאיים ומייצרת ערך לשני הצדדים.

כדי לשמר את יתרונה היחסי, ישראל נדרשת לפעול בשלושה כיוונים מרכזיים. ראשית, למקד השקעות בתחומים שבהם יש לה עומק טכנולוגי מובהק. שנית, להעמיק את השתלבותה באקוסיסטם האמריקאי לא רק כספקית טכנולוגיה, אלא כשותפה בעיצוב תקנים, ארכיטקטורות ומסגרות פעולה. שלישית, להמשיך ולחזק את ההון האנושי, תוך שילוב בין מדעים, הנדסה, מדעי הנתונים, פיזיקה וחשיבה מערכתית, לצד טיפוח תרבות של חדשנות, ניסוי מהיר ויזמות.

בעידן הבינה המלאכותית, חדשנות לבדה כבר אינה מספיקה. היתרון התחרותי עובר למדינות שמצליחות להשתלב במערכות גלובליות של מחשוב, נתונים, תעשייה והון. ישראל אינה צריכה להיות המדינה הגדולה ביותר כדי להיות אחת המשפיעות ביותר. עליה להיות המדינה שהשותפות עמה מעניקה ערך אמיתי.

בסופו של דבר, עוצמתה של ישראל לא תימדד במספר מרכזי הנתונים שתקים או בכמות השבבים שתייצר, אלא ביכולתה לבנות, להעמיק ולתחזק שותפויות אסטרטגיות שימקמו אותה בלב מוקדי החדשנות וקבלת ההחלטות של הכלכלה העולמית. זהו האתגר האמיתי של ישראל, אך גם ההזדמנות הגדולה שלה.

[קרדיט צילום: אייל טואג]

ישראל משיקה ארגז חול רגולטורי ראשון ל-AI רפואי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

משרד הבריאות ורשות החדשנות השיקו היום את ארגז החול (Regulatory Sandbox) הראשון בישראל לבינה מלאכותית בתחום הבריאות, ובחרו את שלוש החברות הראשונות שישתתפו בתוכנית: פלסאנמור (Pulsenmore), קורדיו מדיקל (Cordio Medical) וסימהוק (SimHawk). במסגרת התוכנית ייבחנו טכנולוגיות AI רפואיות בעלות רמות אוטונומיה גבוהות בסביבת אמת, במטרה לגבש את מסלולי הרגולציה שיאפשרו את שילובן במערכת הבריאות.

ארגז חול רגולטורי הוא מסגרת המאפשרת לחברות לבחון טכנולוגיות חדשניות שעדיין אינן משתלבות ברגולציה הקיימת. במקום להמתין לעדכון חקיקה או נהלים, הפיילוטים מתבצעים בליווי צמוד של הרגולטור, כדי לבחון את בטיחות המערכות, לזהות חסמים רגולטוריים ולגבש מדיניות שתאפשר את הטמעתן בישראל ובהמשך גם בשווקים בינלאומיים.

שלוש החברות שנבחרו מייצגות שלושה יישומים שונים של AI רפואי. פלסאנמור תבצע במרכז הרפואי בילינסון פיילוט למערכת המנתחת באופן אוטונומי בדיקות אולטרסאונד ביתיות של נשים בהיריון, במטרה לאפשר למערכת לקבל החלטות קליניות ללא צורך בפענוח של רופא בכל בדיקה שגרתית.

קורדיו מדיקל תקדם באיכילוב מערכת לניהול ביתי של חולי אי-ספיקת לב, המשלבת ניתוח קול, שאלונים רפואיים, נתוני סמארטפון, שעון חכם והתיק הרפואי כדי לזהות הידרדרות ולהתאים טיפול תרופתי בהתאם לפרוטוקולים שהוגדרו מראש על-ידי הרופא המטפל. במסגרת הפיילוט תיבחן גם הרגולציה למערכות AI המבצעות התערבות טיפולית.

סימהוק תבחן במרכזים הרפואיים הדסה עין כרם והדסה הר הצופים מערכת המנחה בזמן אמת צוותים רפואיים לבצע הערכת משקל עובר באמצעות אולטרסאונד. מטרת הפיילוט היא לבחון כיצד ניתן להרחיב את ביצוע הבדיקות גם לאנשי צוות שאינם מומחי אולטרסאונד, תוך שמירה על רמת דיוק ובטיחות גבוהה.

ברשות החדשנות ובמשרד הבריאות מציינים כי עד היום התמקדו רוב מערכות ה-AI ברפואה בתמיכה בהחלטות של רופאים. לעומת זאת, הדור החדש של המערכות צפוי לבצע באופן עצמאי חלק מהמשימות הקליניות, לקבל החלטות בהתאם לפרוטוקולים רפואיים ולהשתלב באופן פעיל בתהליך הטיפול. מגמה זו עשויה לסייע בהתמודדות עם המחסור בכוח אדם רפואי, לייעל תהליכים ולהרחיב את הנגישות לשירותי בריאות.

עם זאת, לטכנולוגיות מסוג זה עדיין אין מסגרת רגולטורית סדורה ברוב מדינות העולם. בין הסוגיות שיעמדו במרכז הפיילוטים: אחריות מקצועית במקרה של החלטות אוטונומיות, בטיחות המטופלים, ניהול סיכונים, שילוב מודלים גנרטיביים בתהליכים רפואיים וחלוקת האחריות בין הצוות הרפואי למערכת הבינה המלאכותית.

החברות המשתתפות יקבלו ליווי רגולטורי לצד מימון במסגרת קרן הפיילוטים של רשות החדשנות. המטרה היא להאיץ את המעבר מפיתוח למסחור, לצבור ניסיון קליני ורגולטורי, וליצור תשתית שתסייע גם באישורים מול רגולטורים בינלאומיים.

סלברייט מחזקת את פעילות חקירות הרחפנים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סלברייט (Cellebrite) הודיעה על הרחבת שיתוף הפעולה הבלעדי שלה עם חברת SkySafe, חברה אמריקאית המתמחה בזיהוי רחפנים ובמודיעין מרחב אווירי. במסגרת שיתוף הפעולה ישולבו יכולות הזיהוי והמעקב של SkySafe בפלטפורמת החקירות הדיגיטליות של סלברייט, כך שחוקרים יוכלו לנתח באותו ממשק הן ראיות ממכשירים דיגיטליים והן נתונים על פעילות רחפנים בזמן אמת ולאחר האירוע.

SkySafe אינה מפתחת מערכות ליירוט רחפנים, אלא מתמקדת בשכבת המודיעין. המערכת שלה אוספת מידע באמצעות חיישני RF, מזהה רחפנים מסחריים, עוקבת אחר מסלולי הטיסה שלהם, מאתרת את נקודת ההמראה ולעיתים גם את מיקום המפעיל. בנוסף היא שומרת היסטוריית פעילות ומפיקה דוחות פורנזיים המיועדים לשמש כראיות בחקירות ובהליכים משפטיים.

לכאורה מדובר בטכנולוגיה המזוהה בעיקר עם תחומי ה-Homeland Security וההגנה על תשתיות, אולם השילוב עם סלברייט מכוון דווקא לעולם החקירות הפליליות. בשנים האחרונות הפכו רחפנים לכלי עבודה נפוץ של ארגוני פשיעה, החל מהברחות סמים, טלפונים סלולריים ונשק לבתי כלא, דרך הברחות גבול ועד איסוף מודיעין וצילום מתקנים רגישים. במקרים כאלה, זיהוי הרחפן הוא רק תחילת החקירה – האתגר האמיתי הוא לקשור אותו למפעיל.

כאן נכנסת סלברייט לתמונה. בעוד SkySafe מספקת את "סיפור הטיסה" – מתי המריא הרחפן, היכן טס והיכן נחת – סלברייט יכולה לחלץ מהטלפון או מהמחשב של החשוד נתונים כמו יומני טיסה, קואורדינטות GPS, תמונות, סרטונים, אפליקציות שליטה ברחפן והתכתבויות. שילוב שני מקורות המידע מאפשר לחוקרים לבנות שרשרת ראיות חזקה יותר, המחברת בין פעילות הרחפן לבין האדם שהפעיל אותו.

דוגמה לסוג חקירה כזה פרסמה לאחרונה סלברייט עצמה. יחידת הפורנזיקה הדיגיטלית של East Region Special Operations Unit (ERSOU) בבריטניה השתמשה בכלי החברה כדי לחלץ נתונים מטלפונים, מבקרי רחפנים ומרחפנים שנתפסו במסגרת חקירה של רשת שהבריחה ציוד אסור לבתי כלא באמצעות רחפנים. הראיות הדיגיטליות שנאספו סייעו להרשעת המעורבים, ואחד מהם נידון לשש שנות מאסר.

המהלך משתלב באסטרטגיה הרחבה של סלברייט להרחיב את פעילותה מעבר לפורנזיקה של טלפונים חכמים. לאחר שרכשה במרץ השנה את חברת SCG Canada, שפיתחה יכולות פורנזיקה לרחפנים, מוסיפה כעת החברה גם את שכבת מודיעין המרחב האווירי של SkySafe. התוצאה היא פלטפורמת חקירות רחבה יותר, המשלבת נתונים מטלפונים, רחפנים וחיישני זיהוי במערכת אחת.

Skapion גייסה 36 מיליון דולר לפיתוח מערכת נגד נחילי כטב"מים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[מייסדי Skapion, מימין: גל גורן, ירון קרפ, פיני יונגמן, צפריר יואלי, עדו בר-און. קרדיט צילום: Nicholas Pfosi]

חברת הדיפנס-טק הישראלית Skapion השלימה גיוס סיד של 36 מיליון דולר לפיתוח מערכת להתמודדות עם נחילי כטב"מים. את הסבב הובילו UP.Partners ו-Khosla Ventures, מהמשקיעות הראשונות ב-OpenAI, בהשתתפות Fusion VC, Stratos Ventures, TBD VC ו-q Fund.

מעבר לסכום המרשים, ההודעה מספקת הצצה לאסטרטגיה של החברה הצעירה: מהבעיה המבצעית שהיא מבקשת לפתור, דרך הרכב צוות המייסדים ועד למבנה הארגוני, שמרמז כי יעדה המרכזי נמצא כבר עכשיו בארצות הברית.

Skapion הוקמה רק בסוף 2025, ולכן גיוס של 36 מיליון דולר בסבב סיד בולט גם ביחס לסטנדרטים של תעשיית הדיפנס-טק. מדובר בהבעת אמון משמעותית מצד המשקיעים, במיוחד בתקופה שבה שוק הביטחון מתמקד יותר ויותר באיומי כטב"מים ובפתרונות אוטונומיים.

החברה מסרה כי הכסף ישמש להרחבת צוותי ההנדסה, פיתוח המערכת, אינטגרציה, ניסויים ועבודה מול גופי ביטחון וממשל בישראל, בארצות הברית ובמדינות נוספות.

צוות שמגיע מלב תעשיית ההגנה האווירית

גם רשימת המייסדים מספקת רמז לאסטרטגיה של החברה.

הארכיטקט הראשי הוא תא"ל (מיל') פיני יונגמן, לשעבר מנהל חטיבת מערכות ההגנה האווירית והטילים ברפאל, שהיה מעורב בפיתוח מערכות דוגמת כיפת ברזל וקלע דוד. המנכ"ל עדו בר-און מגיע מחברת XTEND, שבה הוביל את הפעילות מול גופי ביטחון וממשל בשווקים בינלאומיים.

אליהם מצטרפים ה-CTO גל גורן, צפריר יואלי, ממייסדי Enlight Renewable Energy, וירון קרפ. השילוב בין אנשי הגנה אווירית, יזמי דיפ-טק ואנשי עסקים בעלי ניסיון בהקמת חברות מצביע על ניסיון לבנות כבר מהיום הראשון חברה שתפתח מערכת שלמה, ולא רכיב טכנולוגי בודד.

לא עוד מערכת נגד רחפנים

המונח שחוזר שוב ושוב בהודעת החברה ובאתר שלה הוא "Native Counter-Swarm System". זהו כנראה גם הבידול המרכזי של Skapion.

בעוד שמרבית מערכות ה-Counter-UAS הקיימות פותחו במקור כדי להתמודד עם רחפן בודד או מספר קטן של מטרות, Skapion טוענת שהיא בונה מערכת שתוכננה מראש עבור תרחישים של נחילי כטב"מים — מתקפות הכוללות עשרות ואף מאות כלים הפועלים במקביל.

מאז המלחמה באוקראינה והתרחבות השימוש בכטב"מי תקיפה חד-כיווניים במזרח התיכון, הפכה שאלת ההתמודדות עם נחילים לאחד האתגרים המרכזיים של מערכי ההגנה האווירית. הבעיה אינה רק מבצעית אלא גם כלכלית: שימוש במיירטים יקרים נגד מטרות זולות עלול ליצור שחיקה מהירה של מערך ההגנה.

גם ההודעה של Skapion ממקדת את הפתרון בשלושה ממדים: היכולת להתמודד עם מספר גדול של איומים בו-זמנית, הורדת עלות היירוט, ויכולת פעולה אוטונומית גם כאשר התקשורת מוגבלת.

מנגד, החברה כמעט שאינה חושפת פרטים על הטכנולוגיה עצמה. היא אינה מפרטת כיצד מתבצע היירוט, האם מדובר בלייזר, בלוחמה אלקטרונית, ברחפני יירוט או בשילוב של כמה טכנולוגיות, וגם אינה מפרסמת נתוני ביצועים או הדגמות.

ישראל לפיתוח, וושינגטון לעסקים

פרט נוסף שמספק רמז לאסטרטגיה העסקית הוא מבנה החברה. מרכז המו"פ של Skapion ממוקם ברמת גן, אולם המטה שלה נמצא בוושינגטון.

הבחירה הזו מעידה כי החברה מכוונת כבר בשלביה הראשונים לשוק האמריקאי ולגופי הרכש של מערכת הביטחון בארצות הברית, הנחשבים לשוק המרכזי בעולם עבור טכנולוגיות מסוג זה.

במקביל מעסיקה החברה כיום יותר מ-20 עובדים בישראל וממשיכה לגייס עשרות מהנדסים בתחומי האלקטרוניקה, התוכנה, הרובוטיקה, האוטונומיה והתעופה.

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

Ion Flux פיתחה טכנולוגיית ייצור מימן מהפכנית לתאי דלק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): עומר חירם ועופר זוהר. צילום: Techtime

חברת ION FLUX החיפאית פיתחה טכנולוגיית ייצור מימן אשר עשויה לשנות את כלכלת השימוש בתאי דלק לייצור חשמל. תאי דלק מייצרים אנרגיה חשמלית באמצעות יצירת אינטראקציה כימית בין מימן לבין חמצן המגיע מהאטמוספירה. התהליך גורם ליצירת מים הנפלטים מתאי הדלק כתוצר לוואי (Zero Tailpipe Emisson), ולשחרור אלקטרונים חופשיים המספקים חשמל לתא הדלק. הטכנולוגיה הזו מוכרת שנים רבות, אולם השימוש בה עדיין מוגבל מאוד בגלל הקושי באספקת מימן אל תאי הדלק.

כיום מיוצר הגז במתקנים גדולים שמהם צריך לשנע אותו אל הצרכן (תא הדלק) בלחץ גבוה. אלא שמדובר בגז עתיר אנרגיה ודליק מאוד, ולכן השינוע מסוכן ויקר מאוד. הטכנולוגיה של ION FLUX קיבלה השראה ממחקרים שבוצעו על-ידי פרופ' אלון גני בטכניון, ומיועדת להתגבר בדיוק על הבעיה הזו: היא מבוססת על יצירת מימן באמצעות חלקיקי אלומיניום ממוחזר, זול ובטוח להובלה. החלקיקים עוברים הכנה מיוחדת מראש, וכאשר היא מוכנסים באמצעות פוד סגור אל מכשיר ייצור החשמל, המימן נוצר במקום ומוזן אל תא הדלק (בדומה למכונת קפה ביתית).

החברה הוקמה בשנת 2024 על-ידי פרופ' עופר זוהר, שהגיע מתחום מדעי המוח במכון המחקר של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ארה"ב, ועל-ידי מהנדס כימי ומומחה למימן, עומר חירם, אשר הגה את הרעיון. השניים נפגשו  מספר ימים לאחר פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, לאחר שעומר הקים את משמר שכונת הכרמל הוותיק בחיפה, כדי לסייע לתושבי השכונה להתמודד עם החששות לביטחונם. עופר הצטרף למשמר השכונתי, ונפגש עם עומר במהלך המשמרות המשותפות.

מכונית RC הכוללת פוד אלומיניום, גנרטור לייצור מימן ותא דלק המפעיל את מערכות הרכב
מכונית RC הכוללת פוד אלומיניום, גנרטור לייצור מימן ותא דלק המפעיל את מערכות הרכב

עומר: "סיפרתי לו על הקשיים שהתמודדתי איתם בהובלת מימן אל אתרי יעד בארץ, ועל כך שצריך גישה חדשה: במקום להוביל מימן – צריך לייצר אותו באתרי היעד. המימן הוא כל-כך נפיץ, שגם היום, 100 שנים לאחר אסון התפוצצות ספינת האוויר 'הינדנבורג' עדיין יש פחד מהמימן". השיחות הפכו לתוכנית פעולה והשניים הקימו את ION FLUX שגיבשה כיוונים חדשים לטכנולוגיה שהציג פרופ' גני. עופר זוהר: "אלומיניום היא מתכת מאוד נפוצה בטבע וקל מאוד לעבד אותה ולהשתמש בה. היא נחשבת למתכת לא מחלידה מכיוון שהיא מתחמצנת במהירות עצומה בשכבה דקה. התוצאה: גוף האלומיניום מתכסה בתוך שניות בשכבת הגנה המונעת את הרס המתכת, ולכן האלומיניום נראית כמתכת לא-מחלידה".

פתרון חדש לרעיון ישן

"כל מולקולת מים מכילה שני אטומי מימן ואטום חמצן אחד. כבר לפני יותר מ-100 שנה העלו את הרעיון שההתחמצנות החזקה של האלומיניום יכולה לתלוש את אטומי החמצן מהמים, ועל-ידי כך לייצר מימן. הבעיה היתה כיצד לפרוץ את שכבת ההגנה שעל פני שטח האלומיניום. גני הראה שאם מצפים את האלומיניום בליתיום הידריד (LiH), הוא מחליש את שכבת ההגנה הזו ומאפשר לאלומיניום לפרק את מולקולת החמצן. המוצר שפיתחנו בנוי משני מרכיבים משלימים: דלק-אלומיניום בשם ALF, וגנרטור המייצר את המימן בפועל, בשם המסחרי HyGen".

הדלק של החברה (ALF) מגיע במתכונת של חלקיקי אלומיניום מצופים ליתיום הידריד, ארוזים בתוך פודים סגורים. זהו חומר מוצק ויציב, נוח לאיחסון ולשילוח. הפודים האלה מוזנים לתוך הגנרטור, ושם הם מתערבבים במים ומפיקים גז מימן המוזן ישירות לכל סוגי תאי הדלק. לאחר הפקת המימן, פתיתי האלומיניום הופכים לאלומינה, שהיא אלומיניום מחומצן שניתן למחזר כדי לייצר מוצרים חדשים מבוססי אלומיניום.

עומר מציג את פוד הדלק-אלומיניום של מכונית ה-RC. שינוע קל ובטוח
עומר מציג את פוד הדלק-אלומיניום של מכונית ה-RC. שינוע קל ובטוח

מפא"ת הזמינה מערכת

הרעיון של החברה מעורר עניין רב. החברה ביצעה גיוס הון ראשוני באמצעות חממת Road-2 של עיריית חיפה וחברת אנבידיה, קיבלה מימון מקרן CreationsVC באמצעות Craetion-Space וקיבלה הזמנת מוצר ממפא"ת עבור מטעני סוללות בשטח. עומר חירם: "שוק היעד שלנו כולל את כל מצבי ה-Off Grid: אתרים מרוחקים, כלי-רכב חשמליים, כלי עבודה, מערכות ייצור חשמל מרוחקות ועוד. הטכנולוגיה גמישה לגמרי, ומתאימה למערכות בהספק נמוך ולמערכות בהספק גבוה. לאחרונה הדגמנו הפעלת רכב RC קטן באמצעות הגנרטור שלנו, ובתוך כשנתיים נספק גנרטור בהספק של 5kW, אשר יכול להפעיל מנוע של מלגזה, להטעין רכב חשמלי או לספק גיבוי חשמל לבית ממוצע".

עופר זוהר: "פיתחנו תהליך מעגלי לחלוטין, ולכן מבחינת הפליטה של חומרים מסוכנים, מדובר בתהליך מסוג Zero Emission. הטכנולוגיה שלנו תפתח את שוק המימן, אשר תקוע כעת בגלל תקרת הזכוכית של הובלת מימן במצב צבירה מסוכן מאוד".

למידע נוסף, הקליקו: ION FLUX

Verstill ממנה מנכ"לית חדשה על רקע התרחבות הפעילות בישראל ובחו"ל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[תמונה: יח"צ]

חברת Verstill, המפתחת טכנולוגיה לייצור משקאות אלכוהוליים, הודיעה על מינויה של נטעלי הררי למנכ"לית החברה. הררי מחליפה את מייסד החברה מתן עדוי בניהול השוטף, בעוד עדוי ימשיך לכהן כנשיא החברה.

לדברי החברה, המינוי מגיע בתקופה של התרחבות עסקית, לאחר שבחצי השנה האחרונה הוכפל מספר לקוחותיה לכ-70. החברה פועלת כיום בישראל ובארצות הברית, ובמקביל החלה להתרחב גם לשוק ההודי. עוד מסרה כי עד כה גייסה כ-10 מיליון דולר.

Verstill מפתחת מערכת שלדבריה מאפשרת לייצר משקאות אלכוהוליים כגון ויסקי, ג'ין וברנדי בפרקי זמן של שבועות במקום שנים, באמצעות תהליכי ייצור ויישון מואצים. החברה טוענת כי הטכנולוגיה עשויה להפחית את עלויות פיתוחם של מוצרים חדשים בעד 90% ולאפשר למותגים, מבשלות בירה, יקבים ומסעדות להשיק מותגי אלכוהול במהירות רבה יותר.

הררי מגיעה ל-Verstill לאחר שכיהנה כמנכ"לית הפעילות בישראל של חברת BeeWise, שם הובילה את פעילות החברה בארץ. קודם לכן עסקה בעריכת דין מסחרית ובהמשך עברה לתפקידי ניהול ואסטרטגיה בחברות טכנולוגיה. היא בעלת תואר במשפטים ובוגרת יחידה מודיעינית בצה"ל.

Verstill נוסדה במטרה לפתח תהליכי ייצור מהירים יותר עבור תעשיית המשקאות האלכוהוליים, באמצעות התקנת הטכנולוגיה שלה במזקקות מקומיות המייצרות עבור מותגים שונים.

כניסת אינוויז לשוק הרחפנים מרמזת על תפישה חדשה בתחום ההגנה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: יוחאי שויגר

חברת אינוויז (Innoviz) הודיעה השבוע על שיתוף פעולה נוסף בתחום מערכות ההגנה מפני רחפנים (Counter-UAS), הפעם עם חברת AeroNous הישראלית, המפתחת פלטפורמת שליטה ובקרה (C2) פתוחה להגנה על תשתיות, מתקנים ואתרים אסטרטגיים. במסגרת שיתוף הפעולה תשולב טכנולוגיית ה-LiDAR של אינוויז במערכת השליטה של החברה כדי לשפר את יכולות ה-Real-Time Localization – איכון תלת־ממדי מדויק של מטרות אוויריות בזמן אמת. זוהי לכאורה עוד הודעה על שילוב טכנולוגי, אך כאשר בוחנים אותה לצד סדרת ההכרזות האחרונות של החברה, מתגלה תמונה רחבה הרבה יותר על האופן שבו משתנה כיום הארכיטקטורה של מערכות ההגנה מפני רחפנים.

ההכרזה מצטרפת לשורת שיתופי פעולה שעליהם דיווחה אינוויז בשבועות האחרונים. חברת Regulus משלבת את הליידאר שלה לשיפור המעקב אחר רחפנים בסביבות מורכבות; Givon Defense משתמשת בו לשיפור יכולות Precision Localization; Cogniteam משלבת אותו במודול AI חדש לסיווג מטרות אוויריות; וכעת גם AeroNous מחברת אותו לפלטפורמת C2 פתוחה. למרות שמדובר בשותפים שונים ובמערכות שונות, כמעט כל ההודעות משתמשות באותם מושגים: Localization, Perception, 3D Spatial Awareness, Classification ו-Situational Awareness. המכנה המשותף הזה מרמז על שינוי עמוק יותר מהכניסה של אינוויז לשוק הביטחוני – הוא משקף את הופעתו של דור חדש של מערכות Counter-UAS.

מגילוי נקודתי למערכת תפיסה רב-חיישנית

עד לפני מספר שנים, מערכות נגד רחפנים נבנו בדרך כלל סביב חיישן מרכזי אחד. לעיתים היה זה מכ"ם שסיפק גילוי ראשוני, לעיתים מצלמות אלקטרו־אופטיות, ולעיתים מערכות RF שזיהו את הקשר בין הרחפן למפעיל. לאחר הזיהוי הופעל אמצעי השיבוש או היירוט המתאים.

אולם שדה הקרב השתנה. רחפני FPV קטנים, רחפנים אוטונומיים שאינם משדרים כלל, נחילי רחפנים וטיסה בגובה נמוך בתוך סביבה עירונית הפכו את הגישה הזאת לפחות מספקת. האתגר כבר אינו רק לגלות שקיים אובייקט באוויר, אלא להבין במהירות ובדיוק מהו, היכן בדיוק הוא נמצא, לאן הוא נע, ומה צפוי להיות מסלולו בשניות הקרובות.

כתוצאה מכך, מערכות Counter-UAS מתחילות לאמץ ארכיטקטורה חדשה המזכירה מאוד את מערכות החישה של הרכב האוטונומי. במקום להסתמך על חיישן אחד, הן בונות שכבת Sensor Fusion המשלבת מספר מקורות מידע: מכ"ם מספק גילוי ראשוני וטווח; חיישני RF מזהים אותות תקשורת כאשר הם קיימים; מצלמות EO/IR מספקות מידע חזותי וסיווג; מערכות AI משלבות את הנתונים; ומערכת השליטה והבקרה מייצרת תמונת מצב אחת שעל בסיסה מתקבלות ההחלטות המבצעיות.

בתוך הארכיטקטורה הזאת, תפקידו של ה-LiDAR שונה מזה של שאר החיישנים. כמעט בכל ההודעות של אינוויז הוא אינו מתואר כחיישן Detection אלא כחיישן Localization ו-Perception. כלומר, הוא אינו נועד רק להצביע על קיומו של איום, אלא לספק את שכבת התפיסה המרחבית של המערכת.

הליידאר מוסיף מידע שאינו קיים בחיישנים האחרים: ענן נקודות תלת־ממדי של הסביבה, מיקום מדויק במרחב, מרחק, גובה, צורה ותנועה. מידע זה מאפשר לחשב את מיקומו המדויק של הרחפן ברמת דיוק גבוהה, לעקוב אחריו ברציפות, ולהזין את מערכת השליטה בנתוני מיקום עדכניים בזמן אמת. במקרה של Cogniteam, למשל, ענן הנקודות הזה אף משמש בסיס למודול AI המסוגל להבחין בין רחפן, ציפור או אובייקטים מעופפים אחרים ולהפחית התרעות שווא.

במובן הזה, ה-LiDAR הופך להיות שכבת ה-Perception של מערכת ה-Counter-UAS. הוא אינו מחליף את המכ"ם, המצלמות או חיישני ה-RF, אלא משלים אותם ומספק את המידע המרחבי שעליו נשענים אלגוריתמי המיזוג והמעקב. מעניין במיוחד לראות שרוב השותפים של אינוויז אינם מפתחים אמצעי יירוט. AeroNous, Cogniteam ו-Regulus בונות שכבות תוכנה, מערכות שליטה ובקרה או מנועי תפיסה. כלומר, מרכז הכובד של התחום עובר בהדרגה מהאפקטור עצמו אל שכבת התוכנה שמאחדת את כל החיישנים לכדי מודל אחיד של המרחב האווירי.

למה דווקא LiDAR – ומה הקשר לרכב האוטונומי?

הדמיון לעולם הרכב האוטונומי כמעט מתבקש. גם שם התברר לפני שנים שלא ניתן להסתמך על חיישן יחיד. מכ"ם מצטיין במדידת מרחק ומהירות אך מתקשה בזיהוי צורה; מצלמות מספקות מידע חזותי עשיר אך תלויות בתנאי תאורה; ו-LiDAR מוסיף מיפוי תלת־ממדי מדויק. כל המידע מוזן למנוע Sensor Fusion שמייצר מודל אחד של העולם, ועל בסיסו מתקבלות החלטות הנהיגה.

מערכות Counter-UAS מתחילות כיום לפעול באופן דומה מאוד. ההבדל הוא שבמקום לזהות הולך רגל או רכב, הן צריכות לזהות רחפן קטן, מהיר ולעיתים אוטונומי, הטס בין עצים, מבנים או קווי חשמל. גם כאן נדרשת תמונת עולם תלת־ממדית המתעדכנת עשרות פעמים בשנייה ומאפשרת לקבל החלטות בזמן אמת.

ייתכן שזו גם הסיבה לכך שטכנולוגיית ה-LiDAR של אינוויז משתלבת באופן טבעי במערכות הללו. במשך יותר מעשור פותחה הטכנולוגיה של החברה עבור אחד מיישומי התפיסה המורכבים בעולם – הרכב האוטונומי. מעבר לחומרה האופטית עצמה, החברה פיתחה מערך שלם של קושחה, עיבוד אות, עיבוד ענני נקודות, אלגוריתמי Perception ותוכנה המייצרים נתוני אובייקטים מדויקים בזמן אמת. במקום להעביר למערכת מיליוני נקודות לייזר גולמיות, ניתן להפיק מידע ברמת אובייקט – מיקום, מהירות וכיוון תנועה – המוכן לשילוב במערכות שליטה ובקרה.

גם ברמת החומרה יש לכך יתרון. חיישני הרכב של אינוויז תוכננו לעבודה רציפה בתנאי סביבה קשים, עם אמינות גבוהה, צריכת הספק נמוכה ועמידות בפני רעידות וטמפרטורות קיצון – מאפיינים החשובים גם במערכות ביטחוניות.

בסופו של דבר, סדרת ההכרזות האחרונה של אינוויז מלמדת פחות על שוק ה-LiDAR ויותר על הכיוון שאליו מתפתחות מערכות ההגנה מפני רחפנים. נראה שהדור החדש שלהן כבר אינו בנוי סביב חיישן אחד או סביב אמצעי יירוט בודד, אלא סביב שכבת תפיסה רב־חיישנית, שבה כל רכיב תורם חלק אחר של תמונת העולם. אם בעבר המטרה הייתה "לגלות רחפן", כיום המטרה היא לבנות מודל תלת־ממדי מדויק ומתעדכן של המרחב האווירי כולו – וה-LiDAR הופך בהדרגה לאחד המרכיבים המרכזיים בארכיטקטורה הזאת.

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

Exodigo רכשה חברת הנדסה מקליפורניה: מה עומד מאחורי הרכישה?

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת יוחאי שויגר

חברת Exodigo הישראלית, המפתחת פלטפורמת בינה מלאכותית למיפוי תת-קרקעי וניהול סיכונים בפרויקטי תשתית, הודיעה על רכישת חברת ההנדסה הקליפורנית V&A, Inc. תנאי העסקה לא פורסמו.

על פי הודעת החברה, V&A תמשיך לפעול תחת המותג הקיים – V&A, Inc., powered by Exodigo – והנהלתה תישאר בתפקידה. החברה, הפועלת יותר מ-18 שנה, מספקת שירותי הנדסה אזרחית, הנדסת תנועה, תיאום תשתיות, ניהול בנייה ושירותים אדריכליים. היא מעסיקה עשרות עובדים ומדווחת על שיעור לקוחות חוזרים של כ-90%.

בין לקוחותיה נמנים כמה מגופי התשתית הגדולים בארצות הברית, ובהם Caltrans, רשות הרכבת המהירה של קליפורניה, עיריית לוס אנג'לס, LA Metro, חברת החשמל Southern California Edison, חברת הגז Southern California Gas ותאגיד המים והחשמל של לוס אנג'לס (LADWP).

לדברי Exodigo, הרכישה נועדה להרחיב את יכולות ההנדסה של החברה ולחזק את נוכחותה בדרום קליפורניה – אחד משוקי התשתיות הגדולים והפעילים בארצות הברית. שתי החברות כבר שיתפו פעולה בעבר בפרויקטים במדינה, וכעת הן מבקשות לשלב את יכולות ההנדסה של V&A עם פלטפורמת ה-AI של Exodigo, במטרה לצמצם אי-ודאות, לזהות סיכונים מוקדם יותר ולשפר את קבלת ההחלטות לאורך כל מחזור החיים של פרויקט תשתית.

הרבה יותר ממיפוי תת-קרקעי

Exodigo הוקמה בשנת 2021 ומפתחת מערכת המשלבת חיישנים, אלגוריתמים של בינה מלאכותית ומודלים הנדסיים כדי ליצור תמונה מדויקת של מה שנמצא מתחת לפני הקרקע. המערכת מסוגלת לאתר תשתיות תת-קרקעיות, יסודות מבנים, חללים ותנאים גיאוטכניים, ומספקת למהנדסים ולבעלי פרויקטים מידע שנועד להפחית הפתעות יקרות בזמן הביצוע.

החברה גייסה עד היום כ-214 מיליון דולר. בסבב הגיוס האחרון, שנערך ב-2025, גייסה 96 מיליון דולר, ולפי פרסומים זרים הוערכה אז בכ-700 מיליון דולר.

אז מה עומד מאחורי הרכישה?

מעבר להרחבת הפעילות בקליפורניה, נראה שהמהלך עשוי להעיד על שינוי רחב יותר באסטרטגיה של החברה.

אפשרות אחת היא ש-Exodigo מבקשת להרחיב את שרשרת הערך שלה. עד היום היא סיפקה בעיקר מערכת המייצרת מידע תת-קרקעי, ואילו כעת היא עשויה להציע גם שירותי הנדסה ותכנון. במילים אחרות, לא רק לספק למהנדסים מידע, אלא להפוך לחלק אינטגרלי מתהליך התכנון עצמו.

אפשרות נוספת היא שהנכס המרכזי ברכישה כלל אינו הטכנולוגיה של V&A, אלא בסיס הלקוחות שלה. החברה הקליפורנית עובדת במשך שנים עם גופי תשתית ציבוריים מהגדולים בארצות הברית – שוק שקשה מאוד לחדור אליו כחברת טכנולוגיה צעירה. רכישת חברה מקומית בעלת מוניטין וקשרים ארוכי שנים עשויה לקצר משמעותית את הדרך אל אותם לקוחות.

יש גם היבט גיאוגרפי מעניין. בניגוד לחברות תוכנה, חברות הנדסה פועלות בדרך כלל בשווקים מקומיים, שבהם היכרות עם הרגולציה, נהלי המכרזים והלקוחות היא נכס משמעותי. במובן הזה, הרכישה מחזקת בראש ובראשונה את מעמדה של Exodigo בדרום קליפורניה. מנגד, אם המודל יוכיח את עצמו, ייתכן שזהו רק הצעד הראשון, ובהמשך החברה תנסה לשכפל אותו באמצעות רכישת חברות הנדסה אזוריות נוספות בארצות הברית.

גם העיתוי אינו מקרי. בהודעתה מדגישה Exodigo כי ענף התשתיות עובר למודלים של התקשרות שמעניקים משקל רב יותר לוודאות תקציבית ולעמידה בלוחות זמנים, ובהם חוזים במחיר קבוע (Fixed Price). במציאות כזו, כל הפתעה תת-קרקעית עלולה לגרור עיכובים ועלויות של מיליוני דולרים. שילוב של מיפוי מתקדם, בינה מלאכותית, מומחיות הנדסית וניהול סיכונים תחת קורת גג אחת עשוי להפוך ליתרון תחרותי משמעותי.

אם אכן זו האסטרטגיה, הרי שהרכישה של V&A אינה רק הרחבת פעילות מקומית בקליפורניה. היא עשויה להעיד על שאיפה של Exodigo להפוך מחברת תוכנה המספקת כלי AI לחברת הנדסה מבוססת AI, המלווה פרויקטי תשתית משלב התכנון ועד הביצוע. אם המהלך יצליח, סביר שזו לא תהיה הרכישה האחרונה של החברה, אלא מודל שיכול לשמש אותה גם בשווקי תשתית נוספים ברחבי העולם.

דירוג המעסיקים: אנבידיה מובילה בהייטק, התעשייה האווירית בביטחוני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת CofaceBDi, המספקת מידע עסקי, דירוגי אשראי ומחקרי שוק, פרסמה את דירוג המעסיקים לשנת 2026, שממנו עולה כי חברת אנבידיה ממשיכה להוביל את דירוג חברות ההייטק שהכי טוב לעבוד בהן בישראל, בעוד שהתעשייה האווירית דורגה במקום הראשון בענף התעשיות הביטחוניות.

בדירוג ההייטק דורגה אנבידיה במקום הראשון, לפני גוגל ומיקרוסופט. את החמישייה הראשונה משלימות אפלייד מטיריאלס ישראל ו-SAP. עוד עולה מהדירוג כי NICE ו-Apple רשמו את אחת ההתקדמויות הבולטות השנה, לאחר שטיפסו כל אחת שבעה מקומות.

לראשונה פרסמה CofaceBDi גם דירוג נפרד לחברות הייטק המעסיקות עד 100 עובדים. בראש הרשימה ניצבת Fitness22, אחריה חברת הסייבר Mind ובמקום השלישי חברת הסייבר Ionix.

מעבר לדירוג החברות, הסקר מצביע על שינוי במאפייני שוק העבודה בענף. לאחר כמה שנים של גלי פיטורים והאטה בגיוסים, היציבות התעסוקתית הפכה לשיקול מרכזי יותר עבור עובדים. בדירוג הגורמים החשובים בבחירת מקום עבודה עלתה היציבות מהמקום החמישי למקום הרביעי, בעוד שיחסי העבודה, איכות המנהל הישיר וגמישות העבודה ממשיכים להוביל את סדר העדיפויות.

הסקר מצא גם פער משמעותי בהטמעת כלי בינה מלאכותית בארגונים. בעוד 74.1% מעובדי ההייטק משתמשים בכלי AI במסגרת עבודתם, רק 45.6% דיווחו כי קיבלו הכשרה מסודרת מהמעסיק לשימוש בטכנולוגיות אלו.

בענף התעשיות הביטחוניות דורגה התעשייה האווירית במקום הראשון, לפני אלביט מערכות ורפאל. ב-CofaceBDi מייחסים את הבולטות של הענף לגידול החד בביקוש למערכות ביטחוניות בעקבות מלחמת חרבות ברזל, המלחמה באוקראינה והעלייה בתקציבי הביטחון במדינות רבות.

אחד הנתונים הבולטים בסקר הוא רמת המחוברות של עובדי התעשיות הביטחוניות: 85.3% מהם דיווחו על חיבור ערכי גבוה למקום עבודתם, לעומת 76% בלבד בכלל המשק. לפי CofaceBDi, תחושת השליחות, לצד היציבות התעסוקתית והעיסוק בפיתוח טכנולוגיות ביטחוניות מתקדמות, מסייעות לחברות למשוך ולשמר עובדים.

עם זאת, גם התעשיות הביטחוניות מתמודדות עם אתגרי כוח אדם. הרחבת קווי הייצור וההאצה בפיתוח מערכות חדשות מגדילות את הביקוש למהנדסים, אנשי ייצור, מומחי סייבר, רכש ואיכות, והופכות את גיוס העובדים המיומנים לאחד האתגרים המרכזיים של הענף.

הדירוג של CofaceBDi מבוסס על סקרי עובדים אנונימיים ועל המלצות עובדים לגבי מקומות עבודה, ומשקלל היבטים כגון איכות הניהול, תנאי העבודה, התרבות הארגונית, שביעות הרצון והאטרקטיביות של החברות כמעסיקות בשוק העבודה הישראלי.

צוואר הבקבוק הבא בשוק ה-AI אורב בקצה שרשרת האספקה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת יוחאי שויגר

במשך שלוש השנים האחרונות נדמה היה שהאתגר הגדול ביותר של תעשיית ה-AI הוא לייצר מספיק מאיצים גרפיים. אלא שכעת יותר ויותר אנליסטים מזהירים כי צוואר הבקבוק הבא עשוי להופיע דווקא ברכיבים הרבה פחות מוכרים: מצעים, לוחות מעגלים, רכיבי אריזה, קבלים וחומרי גלם – אותם חלקים “אפורים” שבלעדיהם גם השבב המתקדם ביותר לא יכול להגיע ללקוח.

בדוח מקיף שפרסם בית ההשקעות היפני Nomura בסוף יוני, והוצג בהרחבה בתקשורת הפיננסית, הזהירו אנליסטי החברה מפני מה שהם הגדירו כ"חוסר התאמה חסר תקדים" בין הביקוש להיצע ברכיבי שרשרת האספקה של תעשיית השבבים. לפי הדוח, השוק מתמקד בעיקר ב-GPU ובקיבולת הייצור המתקדמת של TSMC, אך בפועל המחסור עלול לנדוד לשכבות אחרות: מצעים מתקדמים, PCB, חומרי CCL (חומרי גלם למעגלים מודפסים), רכיבי אספקת מתח, קבלים ויכולות אריזה מתקדמת.

הטענה הזו מתחברת לשינוי טכנולוגי עמוק שעוברת התעשייה. שבבי AI כבר אינם רכיב יחיד שנמכר ליצרן שרתים, אלא חלק ממערכת גדולה ומורכבת בהרבה: מאיצים, זיכרונות HBM, רשת תקשורת מהירה, קירור נוזלי, אספקת מתח, מצעים, מארזים ולוחות חיבור צפופים במיוחד. ככל שהמערכת גדלה, כך גדל גם מספר הרכיבים שעלולים להפוך לצוואר בקבוק.

מפת הדרכים של TSMC ואנבידיה תלויה יותר ויותר בתחתית הפירמידה

TSMC היא הדוגמה הבולטת לכך. החברה כבר אינה מסתפקת בהגדלת קיבולת הייצור בתהליכים מתקדמים כמו 2 ננומטר, אלא מרחיבה במהירות גם את קיבולת האריזה המתקדמת שלה, בעיקר CoWoS ו-SoIC. לפי דיווחים מתערוכת הטכנולוגיה של החברה, TSMC מקימה ומרחיבה שורה של מתקני ייצור ואריזה מתקדמת כדי לעמוד בביקוש של מאיצי AI ומערכות HPC.

הסיבה ברורה: במערכות AI מודרניות, האריזה היא כבר לא שלב טכני בסוף התהליך, אלא חלק מרכזי בביצועים. CoWoS מאפשרת לשלב את המאיץ יחד עם ערימות HBM ברוחב פס גבוה, ולחבר ביניהם בצפיפות גבוהה מאוד. בלי קיבולת אריזה מספקת, גם שבב שיוצר בהצלחה אינו יכול להפוך למוצר מסחרי בכמות הנדרשת.

אותה מגמה ניכרת גם אצל אנבידיה. הדורות הבאים של החברה, ובראשם Rubin ו-Rubin Ultra, דורשים לא רק GPU חדש, אלא תשתית שרתים חדשה סביבו. דיווח של SemiAnalysis טען כי ארון השרתים Kyber NVL144 המיועד ל-Rubin Ultra נדחה ל-2028 בשל אתגרים הנדסיים בלוח PCB מורכב במיוחד, הכולל עשרות שכבות נחושת וקווי תקשורת מהירים מאוד. אנבידיה הגיבה בקצרה כי “מפת הדרכים נותרה ללא שינוי”, ולכן יש להתייחס לדיווח בזהירות.

גם אם הדיווח אינו מלמד על דחייה רחבה של Rubin עצמו, הוא ממחיש את הבעיה: בדורות החדשים, האתגר כבר אינו רק לייצר את המאיץ, אלא לחבר מאות ואלפי רכיבים במהירויות גבוהות, בצפיפות עצומה, עם צריכת חשמל וקירור חסרי תקדים. זה בדיוק סוג האתגר שמסביר מדוע אנליסטים מפנים את תשומת הלב ל-PCB, מצעים, רכיבי הספק וקירור.

אחת הדוגמאות לכך מגיעה מגרמניה. חברת Siltronic, אחת משלוש יצרניות פרוסות הסיליקון (Silicon Wafers) הגדולות בעולם, המייצרת את פרוסות ה־300 מ"מ שעליהן מיוצרים בהמשך השבבים במפעלי TSMC, Intel ו־Samsung, מצביעה אף היא על שינוי בתמהיל הביקושים. בעוד שהחברה עדיין מתמודדת עם חולשה בשווקי הרכב והתעשייה, היא מסרה כי הביקוש לפרוסות המיועדות ליישומי AI ולמרכזי נתונים ממשיך להתחזק. במילים אחרות, גל ההשקעות בבינה מלאכותית כבר אינו מורגש רק אצל יצרניות המאיצים והזיכרונות, אלא מתחיל לחלחל גם אל אחת השכבות הראשונות והבסיסיות ביותר בשרשרת הייצור של תעשיית השבבים.

Siltronic אינה לבד. שוק פרוסות הסיליקון נשלט בידי מספר מצומצם של שחקניות, בהן Shin-Etsu ו-SUMCO היפניות. מעליהן נמצאות ספקיות מצעים, PCB, חומרי אריזה וכימיקלים, רבות מהן בטייוואן, יפן ודרום קוריאה. חלק מהשמות הללו כמעט אינם מוכרים מחוץ לתעשייה – Unimicron, Kinsus, Nan Ya PCB, Ibiden, Shinko, Resonac ואחרות – אך הן עשויות להפוך לחוליות קריטיות בגל הבא של ה-AI.

כאן מופיעה גם נקודת תורפה גיאופוליטית חדשה. ארצות הברית ואירופה משקיעות עשרות מיליארדי דולרים בהקמת מפעלי שבבים, אך חלק משמעותי מהאקוסיסטם התומך – מצעים, PCB, חומרים ואריזה מתקדמת – עדיין מרוכז במזרח אסיה. בארה"ב מוקמים מתקני אריזה של TSMC ו-Amkor באריזונה, אך לפי רויטרס, גם שבבים שמיוצרים כיום בארה"ב עדיין נשלחים לעיתים לטייוואן לצורכי אריזה מתקדמת.

המשמעות היא שהמערב עשוי לגלות כי בניית מפעלי שבבים אינה מספיקה. כמו בסיפור המינרלים הקריטיים, גם כאן נקודת התורפה אינה בהכרח במוצר הסופי, אלא בשכבות בסיסיות, מתמחות ופחות נוצצות של שרשרת הערך.

לכן ייתכן שהשאלה הגדולה של השנים הקרובות כבר אינה מי יפתח את מאיץ ה-AI המהיר ביותר, אלא מי יצליח להבטיח אספקה יציבה של כל אותם רכיבים קטנים, אפורים ואלמוניים שבלעדיהם גם המאיץ המתקדם בעולם לא יוכל להישלח ללקוח.

DriveNets משיקה פלטפורמות AI Fabric המבוססות על שבב החדש של Broadcom

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת DriveNets הישראלית הרחיבה את פורטפוליו פתרונות התקשורת שלה לתשתיות בינה מלאכותית והשיקה את פלטפורמות S2601 ו-SL2600, המיועדות לחיבור קלאסטרי AI בקנה מידה של מאות אלפי מעבדי XPU. הפלטפורמות החדשות מבוססות על שבב המיתוג Tomahawk 6 של Broadcom, מספקות קיבולת של 102.4Tbps עם 64 פורטים בקצב של 1.6Tbps, ויהיו זמינות החל מהרבעון השלישי של 2026 בגרסאות קירור אוויר וקירור נוזלי מלא.

מעבר למפרט הטכני, ההכרזה משקפת מגמה רחבה יותר בשוק תשתיות הבינה המלאכותית. בעוד שבשנים האחרונות תשומת הלב התמקדה בעיקר במאיצי ה-AI עצמם, ככל שהקלאסטרים גדלים לעשרות ואף מאות אלפי מאיצים, רשת התקשורת המחברת ביניהם הופכת לאחד המרכיבים הקריטיים ביותר בביצועי המערכת. כל עיכוב בהעברת הנתונים עלול להשאיר מאיצים יקרים במצב המתנה ולפגוע בניצול התשתית.

זו בדיוק הבעיה ש-DriveNets מנסה לפתור. החברה אינה מפתחת שבבי תקשורת, אלא בונה סביב שבבי המיתוג של Broadcom מערכת תקשורת שלמה הכוללת חומרה, תוכנת ניהול וארכיטקטורת Fabric, המאפשרת לאלפי מתגים לפעול כרשת אחת. התוצאה היא תשתית תקשורת המסוגלת לחבר קלאסטרים עצומים תוך שמירה על השהיה נמוכה, אמינות גבוהה ויכולת התרחבות הדרגתית.

לדברי מנכ"ל ומייסד-שותף החברה, עידו סוסן, "המשאב היקר ביותר בעולם כיום שעומד ללא שימוש הוא מעבד XPU שממתין לרשת התקשורת שתעביר לו מידע". לדבריו, הפלטפורמות החדשות נועדו למקסם את ניצול המאיצים ולשפר את היעילות האנרגטית של תשתיות AI, צורך שהופך משמעותי עוד יותר עם המעבר לארכיטקטורות AI הטרוגניות.

הקרב על רשתות ה-AI

הבחירה של DriveNets להסתמך על Tomahawk 6 של Broadcom אינה מקרית. שבב המיתוג של Broadcom מבוסס על תקן Ethernet, ומאפשר לבנות תשתיות פתוחות שבהן ניתן לשלב רכיבים ומאיצים של יצרנים שונים. מעל שכבת הסיליקון מוסיפה DriveNets את תוכנת הניהול שלה, ההופכת את אוסף המתגים ל-Fabric אחיד המנהל את זרימת הנתונים בין אלפי מאיצים.

הגישה הזו שונה מהמודל האנכי שמקדמת NVIDIA. ענקית ה-AI מציעה ללקוחותיה אקוסיסטם משולב הכולל מאיצים, רכיבי תקשורת, תוכנה וכלי פיתוח, המותאמים לעבוד יחד. מנגד, DriveNets ו-Broadcom מהמרות על עתיד שבו לקוחות יעדיפו תשתיות Ethernet פתוחות, שיאפשרו לשלב באותו מרכז נתונים מאיצים של NVIDIA, AMD, Intel ואף שבבים ייעודיים שמפתחות חברות הענן הגדולות.

המעבר הזה מקבל תאוצה ככל שיותר ספקיות ענן בוחרות לפתח מאיצי AI משלהן ומבקשות להימנע מתלות ביצרן יחיד. כתוצאה מכך, רשת התקשורת הופכת לשכבה אסטרטגית בפני עצמה, ולא רק לרכיב תשתית משלים.

הפלטפורמות החדשות תומכות בארכיטקטורות Scale-Up, Scale-Out ו-Scale-Across, וכן בחיבורי Front-End ובמערכות אחסון. הן מאפשרות פריסה של קלאסטרים בני מאות ועד מאות אלפי מאיצי XPU, תוך תמיכה במגוון תצורות רשת ובקצבי תקשורת של עד 1.6Tbps לפורט.

המשך ישיר לגיוס הענק

ההשקה מגיעה כחודש לאחר ש-DriveNets השלימה גיוס של 410 מיליון דולר, שנועד להרחיב את פעילות החברה בתחום תשתיות ה-AI. באותה עת ציינה החברה כי הביקוש לרשתות תקשורת עבור מרכזי נתונים של בינה מלאכותית גדל במהירות, וכי בכוונתה להרחיב את היצע הפתרונות שלה לשוק זה.

ההכרזה הנוכחית ממחישה כיצד החברה מתרגמת את ההשקעה להרחבת סל המוצרים ולחיזוק מעמדה בשוק תשתיות ה-AI. גם ב-Broadcom רואים בכך חלק ממגמה רחבה יותר. נשיא חטיבת פתרונות השבבים של החברה, צ'רלי קוואס, אמר כי ככל שמערכות AI צומחות למאות אלפי מאיצים, רשת התקשורת הופכת לגורם מכריע בביצועים ובניצול התשתית. במקביל, חברת המחקר 650 Group מעריכה כי Ethernet הולכת ותופסת את מקומה כרשת הדומיננטית עבור תשתיות AI, וכי השוק כולו עשוי לצמוח להיקף של יותר מ-100 מיליארד דולר בשנים הקרובות.

קאנדו ואלפו סיסטמס מפתחות פלטפורמת ירי מבוססת רחפן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קאנדו דרונס (Cando Drones) השלימה היום הנפקה ראשונה בבורסה בתל אביב וגייסה כ-19 מיליון שקל לפי שווי של כ-102 מיליון שקל לאחר הכסף. התשקיף שפרסמה לקראת ההנפקה חושף גם את אחד מפרויקטי הפיתוח המסקרנים ביותר של החברה: פלטפורמת ירי מבוססת רחפן, המפותחת בשיתוף עם חברת אלפו סיסטם עבור השוק הביטחוני.

הפרויקט ממחיש את אחד הכיוונים המרכזיים שאליהם מתפתח כיום שדה הקרב המודרני – שילוב מערכות נשק על גבי פלטפורמות בלתי מאוישות, המסוגלות לספק כוח אש מדויק תוך צמצום החשיפה של הכוח הלוחם. לדברי החברה, מדובר ב"פריצת דרך עולמית בשילוב חימוש על רחפנים".

לפי התשקיף, החברה מפתחת בשיתוף עם אלפו סיסטם מערכת נשלטת מרחוק, המיועדת לשאת מקלע בקוטר 5.56 מ"מ או 7.62 מ"מ המותקן על גבי רחפן. המערכת מיועדת לביצוע ירי חיפוי נקודתי או ירי אוטומטי מרחוק ובגובה, ומכוונת לתת מענה למצבים שבהם נדרש להפעיל כוח אש מבלי לחשוף את הלוחמים עצמם.

אחד האתגרים ההנדסיים המרכזיים בפיתוח מסוג זה הוא התמודדות עם הרתע הנוצר בעת הירי, העלול לערער את יציבות הרחפן ולפגוע בדיוק הפגיעה. בקאנדו מציינים כי המערכת כוללת מנגנון איזון עצמי ומערך מכני לייצוב הרחפן, המסוגלים, לדבריה, לספוג יותר מ-90% מהרתע הנוצר בעת הירי.

מהתשקיף עולה כי בשנת 2025 הוצגה המערכת בפני מפא"ת, ובהמשך עברה "הרצה מבצעית" ביחידות רלוונטיות בצה"ל. בעקבות הניסויים בוצעו במערכת שינויים והתאמות, וכיום, לדברי החברה, היא ואלפו סיסטם הגישו הצעת מחיר למפא"ת, הנמצאת בתהליך בחינה לקראת אישור הזמנה ראשונה.

אלפו סיסטם, שותפתה של קאנדו בפרויקט, היא חברה ישראלית המתמחה בפיתוח מערכות אלקטרו-מכניות, פתרונות ייצוב ומערכות נשק נשלטות מרחוק עבור השוק הביטחוני. שיתוף הפעולה בין שתי החברות משלב את הידע של קאנדו בתחום הפלטפורמות הבלתי מאוישות והפעלת מערכי רחפנים, עם יכולות הפיתוח של אלפו בתחום מערכות הנשק והמכלולים האלקטרו-מכניים.

מהמצגת שפרסמה קאנדו לקראת ההנפקה עולה כי שתי החברות אף החלו בתהליך להקמת תאגיד ייעודי שירכז את פעילות הפתרונות הצבאיים. במצגת מוצגות מספר תצורות של פלטפורמות ירי, לצד ציון מפורש כי בכוונת הצדדים לרכז במסגרת החברה החדשה את הפעילות הביטחונית המשותפת. אם המהלך יושלם, הוא עשוי להפוך את התחום הביטחוני לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של קאנדו בשנים הקרובות.

מאסיבית פתחה מרכז שירות ראשון באירופה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל מאסיבית, יוסי עזרזר. צילום: מאסיבית]

חברת מאסיבית (Massivit) הודיעה היום (ג') על פתיחת מרכז השירות הראשון שלה מחוץ לישראל, בברצלונה שבספרד, כחלק מהרחבת פעילותה בשוקי הביטחון והתעופה באירופה. בתגובה להודעה, מניית החברה עלתה במהלך המסחר בבורסה בתל אביב בכמעט 10%.

המרכז החדש יתמקד בייצור תבניות וכלי עבודה מחומרים מרוכבים עבור יצרני מערכות ביטחוניות, תעופה, רחפנים וכטב"מים באירופה. הוא מבוסס על טכנולוגיית Cast-In-Motion (CIM) של החברה, ומיועד לספק תבניות בתוך פחות משבוע – קיצור של עד 90% בזמני האספקה וחיסכון של 40%-70% בעלויות בהשוואה לשיטות ייצור מסורתיות. לדברי החברה, עוד לפני תחילת פעילותו נרשמה התעניינות מצד לקוחות פוטנציאליים.

פתיחת המרכז מהווה צעד נוסף במימוש האסטרטגיה שעליה הכריזה מאסיבית בחודשים האחרונים. החברה, שפיתחה את פעילותה סביב מערכות הדפסה תלת-ממדיות בפורמט גדול, משנה בהדרגה את המודל העסקי שלה ומבקשת להפוך לספקית שירותי ייצור גלובליים באמצעות פלטפורמת RapidWings. במסגרת זו היא אינה מסתפקת עוד במכירת מערכות ללקוחות, אלא מקימה רשת מרכזי ייצור אזוריים שתספק שירותי ייצור מהירים לתעשיות הביטחון והתעופה.

RapidWings נועדה לתת מענה לאחד האתגרים המרכזיים בתעשייה – זמני האספקה הארוכים של תבניות וכלי ייצור למכלולים מרוכבים. לפי החברה, תהליכים שנמשכו בעבר חודשים יכולים להתקצר לימים ספורים בלבד, תוך חיסכון משמעותי בעלויות. מאסיבית מסרה כי כבר השלימה פרויקטים עבור חברות ביטחוניות מובילות בישראל, וכי המרכז בברצלונה ישמש בסיס להקמת מרכזי שירות נוספים בשווקים מרכזיים מחוץ לישראל.

מנכ"ל החברה, יוסי אזרזר, אמר כי פתיחת המרכז מהווה "אבן דרך בטרנספורמציה העסקית של מאסיבית" וכי היא מסמנת את המעבר ליישום בפועל של אסטרטגיית ההתרחבות הבינלאומית. לדבריו, אירופה מתמודדת כיום עם צווארי בקבוק בשרשראות האספקה של תעשיות הביטחון והתעופה, והחברה מבקשת לספק מענה באמצעות יכולות ייצור מהירות וגמישות.

מאז ChatGPT: שיעור דורשי העבודה מההייטק כמעט שולש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

שירות התעסוקה מפרסם הבוקר דוח מיוחד על שוק העבודה בהייטק, שמצביע על שינוי משמעותי במאפייני התעסוקה בענף מאז פריצת הבינה המלאכותית הגנרטיבית. לפי הדוח, שיעור דורשי העבודה מההייטק מכלל דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה כמעט שולש מאז השקת ChatGPT בנובמבר 2022.

בתחילת 2022 ועד השקת ChatGPT עמד שיעור דורשי העבודה מההייטק על כ-4% בלבד מכלל דורשי העבודה. בתקופה שלאחר מכן עלה שיעורם לכ-9%, וכיום הוא כבר מגיע לכ-11%. במאי 2026 עמד מספר דורשי העבודה מההייטק על כ-16.3 אלף — שיא היסטורי, בניכוי תקופות חירום כמו הקורונה והמלחמה.

עם זאת, בשירות התעסוקה מדגישים כי העלייה החלה עוד לפני כניסת ChatGPT לשוק, ולכן לא ניתן לקבוע קשר סיבתי ישיר בין הבינה המלאכותית לבין העלייה במספר דורשי העבודה. הדוח מצביע על מתאם ברור: ככל שהשימוש בבינה מלאכותית התרחב, כך נמשכה העלייה במספר דורשי העבודה, בעיקר במקצועות החשופים ביותר ל-AI.

הפגיעה הבולטת ביותר נרשמת בקרב עובדי תוכנה. נכון למאי 2026, כמחצית מדורשי העבודה בהייטק הם עובדי תוכנה — כ-7,900 מתוך כ-16.3 אלף. מספר דורשי העבודה בקרב עובדי תוכנה במקצועות בעלי חשיפה גבוהה ל-AI עלה מאז 2022 בכ-18%, לעומת עלייה של כ-3% בלבד בקרב יתר מקצועות ההייטק בעלי חשיפה גבוהה לבינה מלאכותית.

ממצא נוסף בדוח הוא שהמשבר כבר אינו מוגבל לעובדים בתחילת דרכם. אף שהג'וניורים עדיין מהווים את רוב דורשי העבודה בענף, משקלם היחסי נמצא בירידה. מאז 2023 עלה מספר דורשי העבודה בעלי יותר משמונה שנות ניסיון בכ-181%, ומספרם של בעלי 5-8 שנות ניסיון עלה בכ-138%. לעומת זאת, בקרב עובדים בעלי עד ארבע שנות ניסיון נרשמה עלייה מתונה בהרבה, של כ-43%.

ברקע לכך, הדוח מצביע גם על האטה רחבה יותר בצמיחת הענף. ב-2025 עמד מספר המועסקים בהייטק על כ-404 אלף, לאחר ירידה ב-2024 ועלייה מחודשת בשנה שלאחר מכן. לפי שירות התעסוקה, מדובר בבלימה של מגמת הצמיחה שאפיינה את ההייטק בעשור הקודם, ולא בקריסה של הענף.

לפי תחזית שירות התעסוקה, מספר דורשי העבודה בהייטק צפוי להמשיך לעלות בחודשי הקיץ, בין היתר בשל השפעות עונתיות, ועשוי להגיע לשיא נוסף באוגוסט. לאחר מכן ייתכן שתירשם התמתנות לקראת סוף השנה.

מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש, מסרה כי "שוק העבודה בהייטק נמצא בעיצומו של שינוי עמוק. הבינה המלאכותית, לצד תמורות כלכליות ומבניות בענף, משנה את הביקוש למיומנויות ואת דפוסי התעסוקה". לדבריה, שירות התעסוקה פועל לפיתוח מענים שיסייעו לעובדים לבצע קפיצת מדרגה מקצועית ולהשתלב מחדש במוקדי הצמיחה של הכלכלה הישראלית, בין היתר כעובדי טק בענפים שאינם טכנולוגיים.