וובינר DigiKey ו-Arduino יתקיים ב-12 בפברואר 2026

פורסם בתאריך פברואר 4, 2026פברואר 5, 2026 ע"י Techtime

ביום ה', ה-12 לפברואר 2026, יקיימו חברת DigiKey וחברת Arduino וובינר משותף שיתמקד בפיתוח אבות טיפוס למוצרים חדשים באמצעות פלטפורמת UNO Q החדשה של ארדואינו וסביבת הפיתוח החדשה של החברה, App Lab. הוובינר, בשם מהלוח למוצר: From board to build: Using UNO Q and App Lab, יתחיל בשעה 17:00 לפי שעון ישראל ויימשך 60 דקות. נרשמים שלא יוכלו להצטרף לשידור החי, יקבלו במייל הקלטה של ההדרכה.

הוובינר יתקיים בחסות Arduino ויתמקד בדרכים שבהן UNO Q ו-App Lab פועלות יחד כדי להאיץ פיתוח אבות-טיפוס, לאפשר בינה בקצה הרשת (Edge Intelligence) ולפשט את תהליכי פיתוח היישומים. הוא יעניק למשתתפים הצצה מעמיקה לזרימות עבודה, יכולות ודוגמאות יישום מהעולם האמיתי. ההדרכה מתאימה במיוחד למפתחי מערכות חכמות, פתרונות IoT ואבות-טיפוס להוכחת היתכנות (Proof of Concept).

אוונגליסט המוצר הראשי של Arduino, אנדראה ריקטה, שעיצב כמה מהיוזמות האסטרטגיות המרכזיות של החברה, יהיה הדובר הראשי. אליו יצטרף צ'אד דזיינגל, מנהל מוצר לתחום ה-IoT והאלחוט ב-DigiKey, שינחה את הדיון. "‏DigiKey גאה לשתף פעולה עם Arduino בוובינר זה, שיסייע למעצבים לממש פוטנציאל חדש באמצעות הרב-גוניות של השילוב העוצמתי בין UNO Q ל-App Lab", אמר דייוויד סנדיס, סמנכ"ל בכיר להעצמה ומעורבות טכנית בחברת DigiKey. למידע נוסף על הספקים והמוצרים בפורטפוליו של DigiKey, הקליקו: DigiKey.com.

למידע נוסף והרשמה לוובינר:

From board to build: Using UNO Q and App Lab

עסקת ענק ל-HP Indigo: תמכור ל-ePac מכונות דפוס ב-150 מיליון שקל

פורסם בתאריך פברואר 4, 2026פברואר 4, 2026 ע"י Techtime

[בתמונה: מכונת Indigo 200K. מקור: HP Indigo]

חברת HP Indigo הישראלית, מובילת שוק הדפוס הדיגיטלי העולמי, חתמה על עסקה רחבת היקף עם חברת האריזות הגמישות ePac, בהיקף מוערך של כ-150 מיליון שקל. במסגרת ההסכם תרכוש ePac ציוד דפוס מתקדם, מתכלים ושירותים טכניים לתקופה של שלוש שנים. העסקה נחתמה במהלך ביקור הנהלת ePac העולמית בישראל לציון עשור של שותפות אסטרטגית בין החברות.

במרכז ההסכם עומדת רכישת 12 מכונות דפוס דיגיטליות מתקדמות מדגם HP Indigo 200K – מכונות שפותחו במרכז המו"פ של החברה בנס ציונה ומיוצרות במפעל בקריית גת. היקף הרכישה המיידי של המכונות עומד על כ-60 מיליון שקל, ואילו הכנסות נוספות משירותים וחומרים צפויות להסתכם בכ-90 מיליון שקל נוספים במהלך שלוש השנים הקרובות.

מכונת Indigo 200K מבוססת על הדור החמישי של טכנולוגיית HP Indigo ומציעה שיפור של כ-30% במהירות ההדפסה וזינוק של עד 45% בפריון הכולל בהשוואה לדור הקודם. המכונות משלבות מערכות בינה מלאכותית לאבחון איכות הדפסה בזמן אמת, המאפשרות הדפסה רציפה, חיסכון בפסולת ועמידה ביעדי קיימות מחמירים.

המכונות החדשות יותקנו בפריסה גלובלית בצפון אמריקה ובאירופה, ועם השלמת המהלך יתבסס כשליש מצי המכונות של ePac על דגם ה-Indigo 200K. החברה מפעילה כיום מעל 50 מכונות Indigo ברחבי העולם, והעסקה מהווה חלק מתוכניתה לרענן את כלל צי המכונות בשנים הקרובות.

העסקה מדגישה את משקלה הכלכלי של HP Indigo בישראל. לפי נתוני החברה, פעילותה אחראית לכ-0.5% מהתמ"ג ולכ-2% מכלל יצוא ההייטק הישראלי. החברה מעסיקה מעל 2,000 עובדים בישראל ומייצאת את מוצריה ל-115 מדינות.

נועם זילברשטיין, מנכ"ל HP Indigo, אמר כי "העסקה שנחתמה היום היא הרבה מעבר להסכם מסחרי. היא מבטאת אמון עמוק בחדשנות הישראלית וביכולת האספקה הגלובלית שלנו".

ePac Flexible Packaging היא חברה אמריקאית שנוסדה ב-2016 ונחשבת לחלוצה עולמית בתחום האריזות הגמישות בהדפסה דיגיטלית. החברה מפעילה עשרות אתרי ייצור ברחבי העולם ומתמחה בייצור מהיר של אריזות מותאמות אישית בכמויות קטנות ובינוניות.

כבר מראשית דרכה ביססה ePac את פעילותה על טכנולוגיות הדפוס של HP Indigo, והשותפות בין החברות הפכה למנוע צמיחה מרכזי עבורה. במהלך העשור האחרון הטמיעה ePac עשרות מכונות Indigo ברשת הגלובלית שלה, ובכך הובילה מעבר רחב בתעשייה מהדפסה אנלוגית מסורתית לייצור דיגיטלי לפי דרישה, עם קיצור זמני אספקה, גמישות תפעולית גבוהה וצמצום פסולת – מגמות שעומדות בלב המהפכה הדיגיטלית בשוק האריזות העולמי.

ARM מרחיבה את תוכנית הנגישות לחברות סטארט-אפ

פורסם בתאריך פברואר 4, 2026פברואר 4, 2026 ע"י Techtime

חברת Arm הכריזה על הרחבת תוכנית Arm Flexible Access, המאפשרת לצוותי פיתוח לגשת לפורטפוליו רחב של טכנולוגיות, כלים ואמצעי למידה, במודל של "נסה לפני שתקנה". המשתמשים משלמים דמי רישוי רק עבור הטכנולוגיות המשולבות במוצר הסופי המגיע לייצור. החברה מרחיבה את הזכאות גם לחברות שגייסו עד 50 מיליון דולר (במקום עד 20 מיליון דולר עד כה). בנוסף, תקרת ההכנסות לחברות סטארט-אפ עלתה מעד 1 מיליון דולר הכנסות, לעד ל-5 מיליון דולר.

התוכנית המעודכנת שמה דגש מיוחד על תחום ה–Edge AI. בין התוספות הטכנולוגיות הזמינות כעת עבור החברים בתוכנית: יחידת NPU מדגם Arm Ethos-U85 ותמיכה במודלים מבוססי Transformer, פלטפורמת Corstone-320, המאפשרת למפתחי SoC לבנות במהירות מערכות בינה מלאכותית, Cortex M52 ליישומי עיבוד אותות (DSP) ולמידת מכונה (ML). במקביל, החברה הכריזה על תהליך הצטרפות פשוט יותר לגופי פיתוח שאינם מוגדרים כחברות סטארט–אפים: תשלום שנתי אחיד של 85,000 דולר המעניק גישה לכל הפורטפוליו וכולל מספר בלתי מוגבל של העברות תכנון לייצור (Tape Outs).

דירקטור מכירות Arm בישראל, ניר שפיר, אמר שחברות סטארט-אפ ישראליות הגבירו בשנים האחרונות את השימוש בתוכנית Flexible Access. "ישראל מהווה שוק פעיל וצומח עבור תכנית Arm Flexible Access. מספר חברות בשלבי פיתוח שונים כבר הצטרפו לתוכנית, וחברות רבות המביעו רצון להצטרף לתוכנית החדשה. אנחנו מקבלים משוב חיובי מהשוק. המעטפת הייחודית של שירותים בתוכנית, והליווי הטכני המקיף שהיא כוללת, מאפשרים לחברות לרכז את עיקר מאמץ בפעילות הפיתוח נטו, בלא צורך בהשקעות פיננסיות כבדות בראשית הדרך".

למידע נוסף על התוכנית: Arm Flexible Access, או צרו קשר במייל: [email protected].

מעבר מניסויים למציאות: תחזיות ה-AI של Boomi לשנת 2026

פורסם בתאריך פברואר 4, 2026פברואר 4, 2026 ע"י Techtime

בתמונה ךמעלה: אן מאיה, CTO של Boomi,לאזור EMEA. קרדיט: Boomi

אחרי שנתיים של התלהבות ראשונית, ניסויים אינטנסיביים ופרויקטי פיילוט אינסופיים – 2026 מסתמנת כשנה שבה הבינה המלאכותית עוברת סוף-סוף משלב ההבטחות לשלב המימוש. ארגונים ברחבי העולם כבר מבינים שהשאלה אינה האם לאמץ AI, אלא איך להטמיע אותו בליבת הפעילות העסקית בצורה חכמה, בטוחה ומדידה.

לפי Boomi, ספקית של פתרונות אינטגרציה ואוטומציה, השנה הקרובה תתאפיין בשינוי תפיסתי עמוק: מעבר לאוטומציה אג’נטית, דרישה גוברת להסבריות ולממשל נתונים, ושימוש בתשתיות Low-Code כדי להפוך את ה-AI למנוע תפעולי אמיתי. ארבע התחזיות הבאות משרטטות את מפת הדרכים הטכנולוגית והארגונית של 2026.

תחזית 1: Software 3.0 עובר מקונספט למציאות בארגונים

אן מאיה, CTO לאזור EMEA, Boomi

בשנת 2026 נראה את המעבר המשמעותי הראשון לעידן שמוגדר כ-Software 3.0 – עידן שבו שפת הקידוד החדשה היא אנגלית, ויכולות ה-backend מופעלות באמצעות סוכני AI. ככל שפרוטוקולים כמו MCP, A2A, ACP ו-ACN יהפכו לדומיננטיים יותר, ארגונים יוכלו לשלב רכיבי תוכנה בקלות רבה מאי פעם. עבור ארגונים גדולים, אינטגרציה מונחית-AI בסביבות Low-Code תהפוך לתשתית חיונית המחברת בין מערכות חדשות וישנות.

בשנה הקרובה, החזר השקעה (ROI) אמיתי יגיע מארגונים שישקיעו בתכנון מחדש של תהליכים עסקיים כך ש-AI יתמוך בשלבים שבהם הוא מייצר את הערך הגבוה ביותר – ולא ייושם באופן תגובתי או ניסיוני. פלטפורמות אינטגרציה ב-Low-Code יאפשרו לארגונים לנהל בצורה יעילה APIs, נתונים עסקיים מהימנים ותהליכי עבודה מבוססי חוקים – לצד סוכני AI.

כך ייווצר מודל תפעולי חדש: AI יטפל במשימות מורכבות ועתירות עבודה במסגרת גבולות ברורים, בעוד שתהליכים דטרמיניסטיים יספקו את השקיפות והשליטה הנדרשות לאמינות ארגונית. כתוצאה מכך, 2026 תהיה השנה שבה ארגונים יעברו מניסויים בפיצ’רי AI לבניית תהליכים עסקיים המונעים על ידי AI. ארגונים שיאמצו גישה זו יהפכו לגמישים ויעילים יותר, וימוצבו טוב יותר לחדשנות – ככל ש-Software 3.0 יהפוך לסטנדרט.

תחזית 2 : השנה שבה AI חייב להיות ניתן להסבר

בשנת 2026 מסגרות רגולציה מרכזיות בתחום ה-AI יעברו משלב התיאוריה לשלב היישום בפועל, ובראשן חוק ה-AI של האיחוד האירופי וחוק השימוש והגישה לנתונים בבריטניה. במקביל, ארגונים רבים באזור EMEA ינסו להעביר פרויקטי פיילוט של AI ג’נרטיבי לסביבות ייצור. השילוב הזה יוביל להתמקדות גוברת בהערכת סיכונים, עקיבות, איכות נתונים ויכולת להבין ולנטר כיצד AI פועל בתוך הארגון. ככל שהציפיות יעלו, ארגונים יזנחו כלי ממשל מיושנים ונוקשים ויעברו לגישה דינמית ומבוססת נתונים.

גישה זו כוללת יכולות תצפית (observability) בזמן אמת על נתונים ו-APIs, אכיפת מדיניות בזמן ריצה בהתאם לשינויים, וממשל פדרטיבי שמבטיח יישום עקבי של כללי עסק ודרישות רגולציה בין דומיינים שונים. יכולות אלו יוצרות תשתית נתונים מהימנה הנדרשת כדי שסוכני AI יוכלו לבצע משימות באופן בטוח ואחראי – תנאי הכרחי להפיכת AI למנוע צמיחה ארגוני אמיתי.

תחזית 3: המנצחים יהיו מפעילי ה-AI – לא רק המשקיעים בו

סטיב לוקאס, יו״ר ומנכ״ל Boomi

כבר ברור לחלוטין שהעולם השתנה. שלוש שנים לאחר השקת ChatGPT של OpenAI, שהציתה שינוי גלובלי, AI כבר אינו רק כותרת אלא צורך אסטרטגי ברמת הדירקטוריון. אמון המשקיעים נותר גבוה: לפי IDC, ההוצאה העולמית על AI צפויה לעבור את רף 500 מיליארד הדולר עד 2027. אך אופטימיות לבדה אינה מייצרת תוצאות. האתגר האמיתי של 2026 יהיה לתרגם את הניסויים והפיילוטים שבוצעו ב-2025 לערך תפעולי ממשי.

כדי להפעיל AI באמת, ארגונים חייבים להתקדם מעבר למודלים מבודדים ולשלב AI במערכות הליבה שלהם, בנתונים מהימנים ובתהליכי עבודה אמיתיים. כאן נכנסת לתמונה האוטומציה האג’נטית (Agentic Automation). לא מדובר בהטמעת AI לשם החידוש, אלא ביכולת לאפשר לסוכנים חכמים לשתף פעולה, להסיק מסקנות ולפעול בהקשר מבוקר. בשנת 2026, החברות שיתקדמו קדימה יהיו אלו שיעבירו את המיקוד מהוכחת היתכנות לאסטרטגיית פלטפורמה, ויציעו AI מתוזמר, מאובטח וסקיילבילי המוטמע בליבת הארגון. אלו יהיו החברות שיובילו את העידן החדש.

תחזית 4: עולם עסקים אוטומטי

בשנת 2026 היתרון התחרותי לא ינבע רק מאוטומציה מהירה יותר – אלא מניהול חכם יותר. אנו נכנסים לעידן האוטומציה האג’נטית, שבו סוכני AI אינם רק מבצעים הוראות, אלא משתפים פעולה, מסיקים מסקנות ומתאימים את עצמם בזמן אמת כדי להאיץ קבלת החלטות והשגת תוצאות. לפי IDC, כ-85% מהארגונים יאמצו סוכני AI עד סוף 2025, ואלו שידעו להפעיל אותם באופן אפקטיבי יובילו בגמישות, בחוסן ובחדשנות. עם זאת, מימוש הפוטנציאל הזה דורש יותר מ-AI בלבד. הוא מחייב תשתית מאוחדת שבה נתונים, יישומים וסוכנים פועלים יחד בצורה חלקה ומאובטחת. רק כך ניתן להפוך את ה-AI מכלי טקטי ליתרון אסטרטגי אמיתי.

מהפיכת ה-AI המקומי: "קטן וקרוב" משבש את מודל הענן

פורסם בתאריך פברואר 4, 2026פברואר 4, 2026 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הרכבת מערכות מחשב ברצפת הייצור של הייפר גלובל בראש העין. צילום: HIPER Global

מאמר אורח מאת: יואל יעקבסן, ה-CTO של חברת הייפר גלובל

השיח סביב בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) נשלט עד 2025 על-ידי מודלי שפה גדולים (LLMs) מונוליטיים ומבוססי ענן, אשר דורשים משאבי מחשוב עצומים. שנת 2025 סימנה נקודת מפנה משמעותית, עם העלייה הדרמטית באיכות וביכולות של מודלים קטנים עד בינוניים, הניתנים להטמעה מקומית. ההתקדמות הזו מאיצה במהירות את המעבר למודל מבוזר ומקומי יותר של GenAI, המספק יתרונות משמעותיים ביעילות, בפרטיות ובעלויות.

הסדק הראשון במבצר "הענן–בלבד" הודגם באופן בולט על-ידי המודלים של DeepSeek. החברה הסינית הציגה בתחילת 2025 מודל בגודל בינוני, אך בעל איכות מפתיעה, שהדגימה את הערך של מתודולוגיות אימון המאפשרות לחרוג מן הצורך במודלים גדולים מאוד. באמצעות למידה מבוססת חיזוקים וזיקוק מודלים, הוכיחה DeepSeek שביצועים מעולים אינם תלויים אך ורק בגודל המודל. בתהליך ה"זיקוק" מעבירים ידע ממודל "מורה" גדול ועתיר משאבים, למודל "תלמיד" קטן ויעיל. הטכניקה הזו מאפשרת לארגונים לשמור על דיוק גבוה תוך קיצוץ דרסטי בעלויות ושיפור משמעותי בביצועי ה-AI, בהם זמני תגובה מהירים וקצב הפקת טקסט גבוה. האיכות שהציגה DeepSeek הדהימה את העולם, והייתה זרז לשיפור המודלים הקטנים והבינוניים בהמשך השנה.

הופעת ה"מודל-מומחה"

התקדמות משמעותית נוספת הייתה התפשטות המודלים הקטנים יותר מסוג "תערובת מומחים" (MoE). מודלי שפה גדולים מסורתיים מפעילים את כל מערך הפרמטרים שלהם עבור כל שאילתה, ולכן התקורה החישובית שלהם גבוהה. לעומתם, ארכיטקטורת MoE מחלקת את המודל לרשתות "מומחים" קטנות וממוקדות. עבור כל קלט נתון, מופעלת רק תת–קבוצה רלוונטית של מומחים אלה. בשנת 2025 עברו כל המודלים הגדולים להתבסס על MoE, ולצדם שוחררו מודלים בינוניים וקטנים איכותיים מאוד, בארכיטקטורה זו. בהטמעה מקומית, השינוי הזה הופך GenAI מתוחכם לנגיש גם ליישומים בעלי משאבים מוגבלים. התוצאה: חיסכון משמעותי בתשתית המחשוב הנדרשת לקבלת תוצאות איכותיות.

במהלך 2025 נרשמה פריצת דרך בגזרת המודלים הקטנים וכיום קיימים מודלים זעירים בגודל של 600 מיליון פרמטרים בלבד, המציגים יכולות חשיבה מרשימות ומספקים ביצועים מעולים בשימוש חכם. גודל כזה מאפשר שימוש מקומי יעיל במחשבים אישיים רגילים, בטלפונים חכמים ועוד. מגמה חשובה נוספת שניצניה נראו כבר בסוף 2024 עם השקת מודל o1 של OpenAI, היא המעבר למודלי חשיבה (Reasoning models). מודלים אלו מבצעים תהליך היסק הכולל בקרה עצמית, המאפשרים לספק תוצאות איכותיות ומדויקות יותר.

עוצמתם המפתיעה של מודלים רב–אמצעיים (Multi-Modal)

במקביל, בשנה האחרונה חלה התפתחות גדולה מאוד בנושא המודלים הרב–אמצעיים (Multi-Modal). הם מטפלים בו–זמנית בטקסט, תמונות, וידאו, קול ודיבור. מודלים כאלו משנים מהיסוד את עולם התוכן ותחומים תעשייתיים ומסחריים רבים, כגון בקרת וידאו בזמן-אמת, ניתוח מציאות על-ידי רובוטים ומוצרים בתחום הרפואי. כולם מתאפשרים הודות להתקדמות זו. ההתקדמות המהפכנית במודלים רב אמצעיים היא מדידה. לאורך שנת 2025, הראו מבחני ביצועים כגון MMMU (מבחן ההבנה הרב–משימתי והרב–אמצעי) שנועד להעריך הבנה עמוקה של מודלים על פני מדיות שונות, שיפורים מדהימים. מודלים אלה הפגינו השנה יכולת להסיק ולייצר מידע בתחומים שונים ברמת דיוק שהייתה בעבר בלתי אפשרית.

הם הוכיחו שמודלים בינוניים וקטנים שהופיעו בסוף השנה, מספקים תוצאות טובות יותר ממודלי הענק שיצאו בתחילתה. היכולת לשלב בצורה חלקה נתונים טקסטואליים, חזותיים ושמיעתיים באופן מקומי, מבלי לשלוח מידע רגיש לספק ענן חיצוני, פותחת אפיקים מסחריים חדשים בסביבות מאובטחות כגון מכשור רפואי, רצפת ייצור ומוצרי אבטחת מידע. סקירת השינוי לאורך השנה מציגה התקדמות נוספת: מבחן MMMU משווה את המודלים גם לביצועי מומחים אנושיים. בעוד שבתחילת השנה לא היו מודלים רב–אמצעיים ברמת מומחה אנושי, הרי שבסוף 2025 דורגו שבעה מודלים ברמה שבין מומחים אנושיים בינוניים לגבוהים. התקדמות מהירה זו מרחיבה משמעותית את ההזדמנויות העסקיות.

המודלים החדשים מייצרים תפנית עסקית

להשלכות המסחריות של מעבר זה ל-GenAI מקומי יש משמעות מהפכנית. ראשית, מודל העלות משתנה באופן מהותי: הפעלת מודלים קטנים ואיכותיים בתשתית מקומית או פרטית מפחיתה משמעותית את התלות בשירותי ענן יקרים. שנית, השמירה על הפרטיות והיכולת לציית לרגולציה ולתקנים ארגוניים משתפרות באופן דרסטי. הדבר מאפשר למידע ארגוני או אישי רגיש להישאר במכשיר או בתוך רשת הארגון. יתרון זה חשוב במיוחד לתעשיות מפוקחות, ועשוי לסייע לארגונים להתמודד עם הרגולציה הגוברת, דוגמת חוק ה-AI החדש של האיחוד האירופי.

למגמה הזו של מודלים קטנים וחזקים יש השפעה עמוקה גם על התחום המתפתח במהירות של בינה מלאכותית סוכנית (Agentic AI), שהפכה לטכנולוגיה מכוננת ב-2025. מוצרי Agentic AI מנהלים משימות מורכבות בפיתוח תוכנה, תפעול, אבטחה ורובוטיקה. הם מסתמכים על יכולת המודל להסיק, לתכנן צעדים ולפעול בדיוק גבוה. נקודת ציון חשובה הייתה הפיכת טכנולוגיית MCP לסטנדרט דה–פקטו. הטכנולוגיה הזו הוכרזה על-ידי חברת Anthropic בנובמבר 2024 במטרה להקל על בניית והפעלת סוכנים, ואומצה במוצרים ארגוניים רבים במהלך השנה.

הגיע עידן המודל הקטן והחכם

הודות ליכולות הסקה מתקדמות של צריכת משאבים נמוכה, GenAI מקומי מאיץ פריסת מערכות סוכנים אמינות ועתירות ביצועים, המציגות עלות הפעלה צפויה ואבטחת מידע גבוהה. שינוי זה קריטי במיוחד לתחום פיתוח התוכנה, שהופך יותר ויותר מבוסס Agentic AI כברירת מחדל. העתיד של GenAI טמון ביכולת לספק אינטליגנציה נגישה ויעילה. ההתקדמות ב-2025 ממודלים חסכוניים ועד ליכולות הרב אמצעיות של ארכיטקטורות MoE מוקטנות, מסמנת עתיד שבו בינה מלאכותית איכותית אינה בהכרח שירות מרוחק, אלא כלי רב עוצמה ופרטי, הפועל בדיוק היכן שהמשתמש זקוק לו. עידן המודל הקטן והחכם הגיע, והוא מבטיח יישום עמוק ומשולב יותר של AI בחיינו המסחריים והטכנולוגיים.

אודות חברה:

הייפר גלובל עוסקת במתן פתרונות מחשוב לחברות טכנולוגיות המפתחות מוצרים. החברה מלווה ומיישמת את תהליך הפיכת הרעיון של הלקוח למוצר מוחשי משלב התכנון ועד להגעה לשוק בזמן. החברה פועלת בישראל ובעולם (באמצעות חברות בנות באנגליה ובארה"ב) ומספקת ללקוחותיה פתרונות גלובליים. הפעילות בתחום זה כוללת עבודה משותפת עם גופי הפיתוח של הלקוחות והתאמת פתרונות טכנולוגים מורכבים בהתאם לצרכיהם. בשלבים שלאחר מכן החברה מייצרת ומספקת את המערכות שתכננה לכל רחבי הגלובוס בהתאם לצרכים העסקיים של לקוחותיה.

רייזור לאבס משנה מודל עסקי וצופה הכנסות של עשרות מיליוני שקלים ב-2026

פורסם בתאריך פברואר 3, 2026פברואר 3, 2026 ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: משאית קטרפילר שעליה הותקנה מערכת DataMind AI. צילום: רייזור לאבס]

חברת רייזור לאבס (Razor Labs), המפתחת פלטפורמת בינה מלאכותית לתחזוקה חזויה של מכונות כבדות, הציגה היום במצגת משקיעים מודל עסקי חדש שמתבסס על מעבר ממכירות פרויקטליות חד-פעמיות למודל הכנסות חוזרות מבוסס רישוי תוכנה שנתי. במסגרת המצגת חשפה החברה לראשונה תחזית פיננסית מפורטת לשנת 2026, הכוללת יעד להכנסות חוזרות (ARR) של עד כ-36 מיליון שקל.

עד כה פעלה רייזור לאבס בעיקר במתכונת של פרויקטים ייעודיים ופיילוטים עם לקוחות בענפי הכרייה והתעשייה הכבדה. החברה סיפקה ללקוחותיה מערכות ניטור מבוססות AI, שכללו התקנת חומרה, אינטגרציה באתר הלקוח ופיתוח אלגוריתמים מותאמים. מודל זה אמנם אפשר לחברה להוכיח את יכולות הטכנולוגיה, אך התאפיין במחזורי מכירה ארוכים ובהכנסות בעלות אופי חד-פעמי.

האסטרטגיה החדשה שמציגה החברה מבוססת על מוצר הדגל שלה – DataMind AI – שהפך בשנה האחרונה לפלטפורמה סטנדרטית המיועדת לפריסה רחבה בציי ציוד כבד ומשאיות מכרה. במקום מכירת פרויקט נקודתי, החברה מציעה כעת ללקוחות רישיון שנתי מתמשך עבור כל משאית או מכונה המחוברת למערכת. החומרה וההתקנה הופכות לרכיב משני בעסקה, בעוד שעיקר ההכנסה מגיע משירותי תוכנה במודל SaaS.

המהלך קיבל תאוצה משמעותית בעקבות חתימה על מספר חוזים אסטרטגיים גדולים במהלך 2025. המרכזי שבהם הוא הסכם רב-שנתי עם תאגיד כרייה בינלאומי גדול להטמעת מוצר ניטור המשאיות של החברה בצי המשאיות של תאגיד הכרייה, בהיקף פוטנציאלי של עד 78 מיליון דולר. לפי הנתונים שהציגה החברה, כ-95% מהיקף העסקה מוגדרים כרישוי תוכנה ארוך טווח, מה שהופך אותה למנוע מרכזי בצמיחת ההכנסות החוזרות.

הסכם זה הוא למעשה הרחבה של שיתוף הפעולה עם אותו תאגיד כרייה, לאחר שב-2023 נחתם הסכם אסטרטגי עם תאגיד הכרייה, הכולל פריסה של אלפי סנסורים בעשרות אתרים ברחבי העולם. גם הסכם זה בנוי במודל המשלב התקנה חד-פעמית לצד רישוי שנתי מתמשך, וצפוי להתרחב בהדרגה לאתרים נוספים וליכולות נוספות במערכת.

המעבר למודל החדש משנה לא רק את מבנה ההכנסות של רייזור לאבס, אלא גם את האופן שבו היא פועלת מול לקוחותיה. במקום פרויקטי הטמעה נקודתיים, החברה מאמצת אסטרטגיית “Land & Expand” – תחילה התקנה מצומצמת באתר אחד, ולאחר מכן הרחבה הדרגתית לציוד נוסף, לאתרים נוספים ולמודולים מתקדמים יותר של המערכת. מודל זה מאפשר בניית קשר ארוך טווח עם הלקוח והגדלה מתמשכת של ההכנסה ממנו.

מבחינה תפעולית, השינוי מחייב את החברה להתמקד פחות באינטגרציה בשטח ויותר בפיתוח מוצר תוכנה סקלאבילי, במערכי תמיכה גלובליים ובשיתופי פעולה עם אינטגרטורים מקומיים המבצעים את ההתקנות. לדברי החברה, רווחיות גולמית במודל החדש צפויה להיות דומה לזו של חברות SaaS, ולהשתפר ככל שהיקף הפריסות יגדל.

על פי התחזית שהוצגה, ההכנסות החוזרות של החברה עמדו במחצית השנייה של 2025 על כ-4.2 מיליון שקל בלבד. אולם בזכות החוזים החדשים והרחבת הפעילות אצל לקוחות קיימים, צופה רייזור לאבס זינוק חד ב-ARR במהלך 2026 – לרמה של כ-18 מיליון שקל בתרחיש הבסיס, ועד כ-36 מיליון שקל בתרחיש שבו ההסכמים ייושמו במלואם.

עבור רייזור לאבס מדובר בנקודת מפנה אסטרטגית: מחברה המתמקדת בהוכחת יכולות טכנולוגיות ובפיילוטים נקודתיים, לחברת פלטפורמה השואפת להפוך לסטנדרט בתעשיית הכרייה העולמית. אם התחזיות יתממשו, המעבר למודל ההכנסות החדש עשוי להפוך אותה משחקן טכנולוגי קטן לספק תוכנה תעשייתי גלובלי בעל בסיס הכנסות יציב וצומח.

טלסיס קיבלה את נציגות גלובלפאונדריז

פורסם בתאריך פברואר 3, 2026פברואר 3, 2026 ע"י Techtime

חברת טלסיס (Telsys) חתמה על הסכם הפצה עם GlobalFoundries ‏ומתחילה לשמש כנציגה שלה בישראל. במסגרת ההסכם, טלסיס תשמש נקודת הקשר המקומית של GF בישראל, ותציע תמיכה מקומית שתסייע ללקוחות להביא תכנונים חדשים לשוק. מדובר בתחום פעילות חדש עבור חברת טלסיס, המוכרת בעיקר כמפיצה ונציגות טכנולוגית של יצרני רכיבים ומערכות עבור תעשיית האלקטרוניקה בישראל. מנכ"ל החברה, אמיר ציוני, סיפר ל-Techtime שמדובר בשיתוף פעולה אסטרטגי בין שתי החברות. ציוני: "המטרה היא להעניק ללקוחות ישראלים המפתחים שבבים ו-ASICs גישה מהירה אל משאבי הייצור והקניין הרוחני של גלובלפאונדריז.

"קיבלנו את הטיפול בלקוחות הישראלים הקיימים של GF, ובמקביל אנחנו מאתרים לקוחות חדשים. המטרה שלנו היא לספק ללקוחות מענה מלא בפיתוח וייצור שבבים, החל משלבי הפיתוח, עבור לייצור וכלה בשירותי הבדיקות והאריזה. גלובלפאונדריז החילטה להרחיב את היקף הפעילות שלה בישראל, והשותפות עם מפיצה ותיקה כמונו מעניקה לה גישה ישירה אל צוותי הפיתוח בתעשייה הישראלית". טלסיס תטפל בכל הטכנולוגיות של גלובל פאונדריז. להערכתה, השווקים המרכזיים צפויים להיות השוק הרפואי, תקשורת אלחוטית ויישומי תעופה וביטחון.

קידום MIPS בישראל

ציוני סיפר שבמקביל לקידום שירותי הייצור, טלסיס תקדם גם את הקניין הרוחני של מעבדי MIPS, שנרכשה על-ידי GF ביולי 2025. כיום MIPS מתמקדת בעיקר בפיתוח מעבדים חזקים בארכיטקטורת RISC-V הפתוחה. "ישראל היא מוקד חדשנות בצמיחה. השותפות זו מדגישה את מחויבותנו להצלחת הלקוחות בישראל", אמר סמנכ"ל לקוחות ראשי ב-GlobalFoundries, סמואל ויקארי. "באמצעות השותפות עם Telsys אנו מסירים חסמים של זמן ומרחק, ומעניקים לחברות טכנולוגיה הישראליות גישה ישירה לטכנולוגיות הייחודיות שלנו במטרה לקצר מחזורי פיתוח מוצרים ולהביא לשוק תכנונים חדשים במהירות גבוהה".

חברת טלסיס פועלת בשני מגזרים מרכזיים: מגזר ההפצה ומגזר ה-SoM. מגזר ה-SoM מתייחס לפעילות של חברת ואריסייט המפתחת ומייצרת בישראל כרטיסי מחשוב. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-207 מיליון שקל. מכירות טלסיס במגזר הפצת הרכיבים והפתרונות צמחו בכ-63% והסתכמו ביותר מ-135 מיליון שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025. המגזר הזה נמצא כעת בצמיחה לאחר שפל שנמשך לאורך מספר שנים. ברבעון השלישי של 2025, צמחו מכירות מגזר ההפצה ב-146% בהשוואה לתקופה המקבילה 2024, והסתכמו בכ-49.6 מיליון שקל.

MS Tech מפתחת חיישן ביולוגי לניטור זיהומים בקרקע

פורסם בתאריך פברואר 2, 2026פברואר 4, 2026 ע"י Techtime

מאת יוחאי שויגר

חברת MS Tech מהרצליה זכתה במענק מחקר ופיתוח בהיקף של כ-1.7 מיליון דולר מרשות החדשנות, לצורך פיתוח דור חדש של ביו-סנסורים (חיישנים ביולוגיים) לניטור ואבחון מזהמי קרקע ומי תהום בזמן אמת. המענק ניתן במסגרת המאגד הלאומי “אדמה ירוקה”, שהוקם ב-2025 ומובל בידי חברת אלביט וכולל 16 חברות תעשייה וגופי אקדמיה, אשר נועד לפתח וליישם טכנולוגיות ביולוגיות מתקדמות לטיפול במזהמי קרקע ומי תהום

מטרת הפיתוח היא לספק פתרון שיאפשר למפות אזורי קרקע מזוהמים בדלקים, כימיקלים תעשייתיים, מזהמי PFAS (כימיקלים עמידים וקשים לפירוק) ושאריות חומרי נפץ. כיום תהליך האבחון מבוסס כמעט כולו על בדיקות מעבדה יקרות ואיטיות, המחייבות איסוף דגימות רבות ושינוען למעבדות ייעודיות. הדבר מוביל לפרויקטים ממושכים, עלויות גבוהות ולעיתים עיכובים של חודשים ואף שנים בפיתוח אזורים אורבניים חדשים.

“היום קיים פער טכנולוגי אמיתי,” אומר דורון שלום, מנכ״ל MS Tech, בשיחה עם Techtime. “אין כמעט מערכות שיודעות לבצע אנליזה של קרקע בשטח עצמו. הכל מבוסס על מעבדות, וזה תהליך מסורבל ויקר. היכולת לבצע בדיקה במקום, בזמן אמת, היא מהפכה שתשנה את הדרך שבה מטפלים בקרקעות מזוהמות.”

החיישנים החדשים שמפתחת החברה במסגרת הפרויקט אמורים לאפשר בדיוק זאת – אבחון מהיר של מזהמים בתוך שניות, ללא צורך במכשור מעבדתי כבד. שוק ניטור וטיהור הקרקעות נחשב לאחד התחומים הצומחים בעולם הסביבה, ומוערך בעשרות מיליארדי דולרים בשנה, עם מוקדי פעילות מרכזיים בארה״ב, אירופה, סין וקנדה. מאות אלפי אתרים תעשייתיים לשעבר ובסיסים צבאיים מפונים מחייבים מיפוי מדויק לפני שניתן להכשירם לבנייה, והצורך בפתרונות מהירים וזולים הולך וגובר. גם בישראל שוק זה מוערך במאות מיליוני דולרים.

רגישות החיישן תלויה בציפוי

כדי להבין את המשמעות של הפרויקט החדש, צריך לרדת אל לב הטכנולוגיה של MS Tech. החברה אינה מפתחת “חיישן כימי” במובן המסורתי – מערכות המבוססות על כימיה אנליטית, תגובות אלקטרו-כימיות או קרינה מייננת, המחייבות לרוב ציוד מעבדתי כבד, ריאגנטים ותהליכי בדיקה ארוכים ויקרים. במקום זאת, MS Tech פיתחה פלטפורמת חישה פיזיקלית מתקדמת המבוססת על גבישי קוורץ. גבישים אלה מצטיינים ביציבות תדר יוצאת דופן וברגישות גבוהה במיוחד לשינויים זעירים במסה, ולאחר עיבוד וכיול הם רוטטים בתדרים מדויקים מאוד. כאשר מולקולות של חומר מסוים נקשרות לפני השטח של הגביש, נוצר שינוי מזערי אך מדיד בתדר הרטט – שינוי שניתן לזהות בזמן אמת ובדיוק גבוה.

על גבי הגבישים מצפה החברה שכבות ייעודיות של פולימרים, אנטיגנים וחומרים מולקולריים אחרים, המשמשות כ“מסננים” כימיים סלקטיביים. כל ציפוי מגיב לסוג אחר של מולקולות, וכך הופך את הגביש לחיישן המתמחה בזיהוי חומר מסוים. שילוב של כמה גבישים מצופים שונים במערכת אחת מאפשר לזהות תמהיל רחב של מזהמים, להבחין ביניהם ולספק תמונת מצב כמעט מיידית – ללא צורך בתהליכים כימיים מורכבים וללא שימוש בציוד מעבדה.

MS Tech הוקמה כבר בשנת 1998 על ידי יוצאי תעשיות הביטחון, והחלה את דרכה בפיתוח חיישנים לגילוי חומרי נפץ עבור מערכת הביטחון הישראלית והפנטגון האמריקאי. באותן שנים רוב מערכות הגילוי התבססו על כימיה אנליטית כבדה ועל קרינה מייננת, ואילו החברה בחרה במסלול שונה – פיתוח ננו-חיישנים זעירים וביוסנסורים המבוססים על חישה פיזיקלית.

“במשך שנים, רוב הטכנולוגיות בתחום היו מבוססות על כימיה אנליטית ושימוש בקרינה מייננת,” אומר שלום. “השיטות האלה לא יכולות להתחרות בעולם של ננו-טכנולוגיה וביו-סנסורים שניתנים למזעור ולעבודה בשטח – ושם נמצא היתרון שלנו. החיישנים שלנו מתבססים על גבישי קוורץ טבעיים שמייצרים רגישות וזמני תגובה גבוהים, ועליהם שמים ציפויים סלקטיביים מסוגים שונים. כל ציפוי הופך את הקריסטל לחיישן ייעודי, כי הוא מגדיר את התדרים ואת הרגישות שלו. עם השנים התרחבנו לתחומים נוספים, והפכנו למוקד ידע בתחום הביו-חיישנים."

בידוק ביטחוני בשדות תעופה בהודו

לצד השוק הביטחוני וביטחון המולדת, MS Tech פועלת בתחומי הדיאגנוסטיקה הרפואית, בטיחות המזון וניטור סביבתי, ומוכרת את מוצריה ביותר מ-72 מדינות. אחד ממנועי הצמיחה הבולטים שלה בשנים האחרונות הוא תחום הבידוק הביטחוני בשדות תעופה, ובמיוחד במזרח הרחוק. רק לאחרונה דיווחה החברה על חוזים גדולים לפריסת מערכות זיהוי מתקדמות במספר נמלי תעופה בהודו, שוק שהפך למוקד פעילות מרכזי עבורה.

“אנחנו מאוד חזקים בתחום הביטחוני, במיוחד בבידוק כבודה בנמלי תעופה,” אומר שלום. “הגל הגדול שלנו כרגע הוא המזרח הרחוק, בעיקר הודו. במקביל אנחנו נכנסים ליישומים חדשים כמו רחפנים, רובוטים ואפילו מכשירים ניידים שיוכלו בעתיד לבצע בדיקות חישה כימיות.”

לדבריו, הכניסה לתחום הקרקעות המזוהמות היא הרחבה טבעית של יכולות הליבה של החברה. “הטכנולוגיה שלנו היא דואלית – מתאימה גם לשימושים ביטחוניים וגם אזרחיים. שוק הקרקעות המזוהמות הוא שוק של מיליארדי דולרים. כשאתה יודע בזמן אמת מה תמהיל הזיהום בקרקע, אתה יכול לקבל החלטות נכונות על שיקום ופיתוח. זה חוסך זמן וכסף."

הפרויקט במסגרת מאגד “אדמה ירוקה” מסמן עבור MS Tech מעבר אסטרטגי מעולמות הביטחון לעולמות הסביבה והאגריטק, תוך הישענות על אותה פלטפורמה טכנולוגית שפיתחה במשך קרוב לשלושה עשורים. אם יצליח, הוא עשוי להפוך את ניטור הקרקע מפעולה מעבדתית ממושכת לכלי שטח מהיר וזמין – ולפתוח בפני החברה שוק גלובלי חדש ומשמעותי.

[תמונה ראשית: באדיבות MS Tech]

בינה מלאכותית והצפנה קוונטית דוחפות את מכירות סיליקום

פורסם בתאריך פברואר 2, 2026פברואר 2, 2026 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: נשיא ומנכ״ל סיליקום, לירון איזנמן

ברבעון האחרון של 2025 צמחו המכירות של חברת סיליקום (Silicom) מכפר סבא בכ-17% בהשוואה לרבעון המקביל 2024, והסתכמו בכ-14.5 מיליון דולר. המכירות לשנת 2025 כולה צמחו בכ-7% והסתכמו בכ-61.9 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 58.1 מיליון דולר ב-2024. בתחזית המכירות של החברה לשנת 2026 היא צופה את המשך הצמיחה: המכירות ברבעון הראשון יצמחו בכ-18% וצפויות להסתכם ב-16.5-17.5 מיליון דולר, כאשר המכירות לשנת 2026 כולה צפויות לצמוח בשיעור דו-ספרתי. בתגובה לדו"ח זינקה מניית סיליקום בנסד"ק בכ-20% והחברה נסחרת לפי שווי של כ-103 מיליון דולר.

חברת סיליקום מפתחת פתרונות לקישוריות מהירה, הסטת עומסים והאצת תשתיות נתונים עבור מרכזי נתונים, ענן ותשתיות רשת מבוזרות. מוצרי החברה כוללים כרטיסי רשת מהירים (Smart NIC), התקני קצה (Edge Devices), רכיבי האצה מבוססי FPGA, ופתרונות לניהול תעבורה ואבטחת סייבר בארכיטקטורות מבוזרות. נשיא ומנכ״ל סיליקום, לירון איזנמן, אמר שב-2026 החברה מצפה להשיג 7-9 נצחונות תכנון (Design Wins) חדשים, לאחר שב-2025 היא השיגה 8 נצחונות תכנון. "לקוח גלובלי בתחום security-as-a-service הכפיל לאחרונה את היקף הפעילות עם החברה, והפך ללקוח בהיקף של 8-10 מיליון דולר בשנה".

השוק משנה את פניו, טכנולוגית ושיווקית

הוא הסביר את תחזית הצמיחה הדו-ספרתית ב"שלוש תמורות טקטוניות המתרחשות כעת בשוק": התפתחות שוק ה-AI Inference, דרישה להצפנה פוסט-קוונטית וכניסה למכירות עבור לקוחות "מיתוג-לבן" (White-Label). לדבריו, ההשקעות ב-AI עוברות כיום מאימון (Training) להסקה (Inference). השינוי מייצר שוק יעד של פתרונות חומרה להסקות בהיקף צפוי של כ-80 מיליארד דולר עד 2030. "הצורך של שוק מתפוצץ זה בפתרונות רשת המבטלים צווארי בקבוק מהווה הזדמנות עצומה.

"אחד מלקוחותינו מבצע PoC תוך שימוש בפתרון מבוסס FPGA המותאם להסקה, עבור משתמש-קצה מסוג hyperscaler. אנחנו גם מפתחים כרטיס AI-NIC ייעודי עבור לקוח גדול בתחום ה-AI Inference, ואנו מצויים בדיונים מתקדמים עם ספקי שבבי AI Inference נוספים".

נושא חדש הוא התפתחות מהירה של דרישה לקבלת פתרונות הצפנה עבור העידן שבו יהיו מחשבים קוונטיים בשוק (קריפטוגרפיה פוסט-קוונטית – PQC): "אומנם מחשבים קוונטיים לא יוטמעו בהיקף רחב עוד מספר שנים, אולם כבר היום החברות מתמודדות עם אסטרטגיות תקיפה מסוג 'קצור עכשיו, פענח אחר-כך'. שוק ה-PQC להגיע להיקף של כ-3 מיליארד דולר עד 2030. סיליקום מספקת פתרונות האצה חומרתיים ובשלים עבור PQC. העובדה ששני לקוחות מובילים כבר בחרו בנו מאמתת את הטכנולוגיה ואת התזמון שלנו".

המגמה השלישית היא שיווקית: החברה מתחילה לספק פתרונות חומרה של מתגים עבור יצרני ציוד (OEM) אשר מוכרים אותם במתכונת של White-Label. פירוש הדבר שהמוצר משווק כמותג של הלקוח, למרות שהוא פותח ומיוצר על-ידי סיליקום. בשוק הזה היצרן נשאר “מאחורי הקלעים”, והלקוח מציג את המוצר כשלו. איזנמן: "כבר תכננו ושלחנו דגמים לדוגמה של שלוש פלטפורמות מיתוג ללקוח מוביל בתחום הסייבר, ואנו מקיימים דיונים פעילים עם לקוחות נוספים בתחום הזה".

AIR ו-ST Engineering חשפו כטב"ם תובלה לשוק האירופי

פורסם בתאריך פברואר 2, 2026פברואר 2, 2026 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כטב"ם התובלה DrN-600. צילום: ST Engineering

חברת AIR הישראלית וחברת ST Engineering הסינגפורית הכריזו בתערוכת התעופה בסינגפור על השקת כלי טיס חדש מסוג eVTOL בלתי מאויש בשם DrN-600 ועל שותפות אסטרטגית לשיווקו באירופה ובאסיה. ההכרזה מסמנת מהלך משמעותי עבור שתי החברות וממקמת את הכלי החדש כפתרון ייעודי למשימות מטען ולוגיסטיקה אווירית בשווקים מסחריים.

ה-DrN-600 הוא כלי טיס חשמלי במשקל המראה מרבי של 600 ק"ג, שתוכנן במיוחד לעמוד בדרישות הרגולציה האירופית לכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההודעה הרשמית, הכלי מיועד לטיסות לטווח קצר עד בינוני, להפעלה אוטונומית אמינה ולמשימות לוגיסטיות באזורים מרוחקים או בסביבות בעלות תשתיות מוגבלות. הוא נבנה על בסיס הארכיטקטורה הטכנולוגית של AIR, ומשלב מערכות בקרה מתקדמות, אמינות תפעולית גבוהה ותצורה המותאמת לפעילות מסחרית אינטנסיבית.

אחד הנתונים המרכזיים בהכרזה הוא הדגש על התאמת הכלי לתקני רשות התעופה האירופית EASA. בניגוד לרחפני מטען רגילים, ה-DrN-600 פותח מראש מתוך תפיסה של כלי טיס תעופתי לכל דבר, כזה שאמור לעבור תהליכי הסמכה רשמיים הדומים לאלו של מטוסים מאוישים. המשמעות היא דרישות מחמירות בתחומי בטיחות מערכתית, אמינות, מערכות גיבוי, בקרה אוטונומית מתקדמת ותיעוד הנדסי ברמה גבוהה. ההתאמה הזו מצביעה על כוונה ברורה של AIR להציע לא רק מדגים טכנולוגי, אלא פלטפורמה תעשייתית שתוכל לפעול באופן חוקי ומסחרי בשמי אירופה.

בתמונה למעלה: מייסדי AIR ׁ(מימין לשמאל): נתנאל גולדברג, רני פלאוט וחן רוזן. צילום: AIR

אירופה פותחת את השמים

בהשוואה לגרסת המטען הקודמת של AIR, שנועדה בעיקר לשוק האמריקאי ולפעילות ניסויית ומבצעית מוגבלת, נראה כי ה-DrN-600 מייצג התפתחות משמעותית. בעוד הדגם הקודם התמקד בהוכחת היתכנות ובפריסה ראשונית של משימות מטען אוטונומיות, הכלי החדש מתוכנן מראש לעמוד בדרישות רגולטוריות קפדניות יותר ולפעול בסביבה תפעולית מוסדרת. מכך ניתן להסיק כי הוא כולל שיפורים במערכות הבקרה, ברמות הבטיחות, במנגנוני היתירות וביכולת להשתלב במערכות ניהול תעבורה אווירית אירופיות.

הבחירה להתמקד בשוק האירופי אינה מקרית. אירופה נחשבת כיום לאחד האזורים המתקדמים ביותר בעולם בכל הנוגע לרגולציה של כלי טיס בלתי מאוישים ולוגיסטיקה אווירית. מדינות רבות ביבשת מקדמות מסגרות חוקיות להפעלת רחפנים וכלי eVTOL מעל אזורים מיושבים, ומפתחות תשתיות לניהול תעבורה אווירית ייעודית. עבור AIR, עמידה בדרישות EASA פותחת דלת לשוק רחב של מפעילים מסחריים, חברות לוגיסטיקה ושירותי משלוחים מתקדמים.

שת"פ ישראלי סינגפורי

חברת AIR הוקמה בישראל בשנת 2018 ומתמחה בפיתוח כלי טיס חשמליים מתקדמים לשימושים מסחריים. בשנים האחרונות היא השלימה גיוס הון משמעותי, קיבלה אישורים רגולטוריים ראשוניים בארה"ב וביצעה הדגמות טיסה רבות. החברה פועלת הן בתחום המטען האוטונומי והן בפיתוח כלי טיס מאוישים קלים, ומבקשת למצב את עצמה כשחקנית מרכזית בעולם הניידות האווירית המתקדמת. השותפה הסינגפורית בפרויקט, ST Engineering, היא אחת מקבוצות ההנדסה והטכנולוגיה הגדולות באסיה ובעולם. החברה פועלת בתחומי התעופה, הביטחון, האלקטרוניקה והתחבורה, ומחזיקה בניסיון רב בפיתוח ותחזוקה של מערכות אוויריות מתקדמות.

במסגרת שיתוף הפעולה, ST Engineering תספק מומחיות תעשייתית, יכולות ייצור ושילוב מערכות, וכן תפעל לשילוב מערכת השליטה הקרקעית שלה DroNet בפלטפורמה החדשה. השותפות עם ST Engineering והשקת ה-DrN-600 מסמנות עבור AIR מעבר משלב החדשנות הטכנולוגית לשלב המסחור הגלובלי. אם הכלי יעמוד בהבטחות הרגולטוריות והמבצעיות, הוא עשוי להפוך לאחת הפלטפורמות הראשונות שמביאות לוגיסטיקה אווירית חשמלית ואוטונומית לשימוש מסחרי נרחב באירופה.

סולאראדג' שולחת לאירופה ממירים ביתיים המיוצרים בארה"ב

פורסם בתאריך פברואר 1, 2026פברואר 2, 2026 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פורטפוליו הפתרונות של סולאראדג'

חברת סולאראדג' (SolarEdge) הגבירה את קצב הייצור בשלושת מפעליה בארצות הברית, והחלה בשבועות האחרונים לבצע את המשלוחים לאירופה של מוצרים המיוצרים בארה"ב. מדובר בתהליך המתבצע בהדרגה כבר יותר משנה, אולם כעת נראה שהוא הושלם. החברה סגרה את מפעלי הייצור שפעלו בסין, במקסיקו ובהונגריה. היא עדיין מחזיקה יכולת ייצור מסויימת באסיה, בעיקר באמצעות קבלן בווייטנאם. בישראל פועל מפעל הייצור סלע-1 (באזור התעשייה ציפורית), אשר משמש לייצור סדרות קצרות ולביצוע אופטימיזציה של הייצור בזכות קרבתו למרכז הפיתוח של החברה הפועל בישראל.

המפעל בטקסס עוסק בייצור ממירים חד-פאזיים, המפעל ביוטה מתמקד בייצור סוללות ביתיות והמפעל בפלורידה מייצר ממירים תלת-פאזיים ומערכות שיפור תפוקה (optimizers) של פנלים סולאריים. היקף המהלך נחשף בשיחת הוועידה עם משקיעים בחודש ספטמבר 2025, מייד לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני. המנכ"ל שוקי ניר גילה שבכוונת החברה לבסס את עיקר הייצור שלה בארצות הברית – לא רק עבור השוק המקומי – אלא גם עבור הלקוחות שלה ברחבי העולם. "אנו מתכוונים לייצר בארה"ב ולהפיץ מוצרים מתוצרת ארה"ב הן בשוק המקומי והן ברחבי העולם, לשנים רבות קדימה".

כיום החברה מעסיקה כ-3,400 עובדים. היא לא מוסרת כמה מהם מועסקים בישראל וכמה בארה"ב, אולם ביוני 2025 היא דיווחה ששלושת מפעלי הייצור בארה"ב מעסיקים כ-2,000 עובדים. השבוע החברה מסרה על השגת אבן דרך במימוש אסטרטגיית הייצור החדשה: היא שלחה לאירופה את הממירים הביתיים הראשונים מתוצרת ארצות הברית, אשר נשלחו לאיטליה, צרפת והולנד. כעת היא נערכת למשלוחים הראשונים לאירופה של המערכות המסחריות והתעשייתיות מתוצרתה. הן מתוכננות לצאת מהמפעל בפלורידה בתחילת 2026.

אסטרטגיית הפתרון הגנרי

ביחד עם השינוי בפיזור הייצור העולמי שלה, סולאראדג' מבצעת הגדרה מחודשת של המוצרים באופן שיסייע לה גם לשווק אותם וגם לייעל את תהליך הייצור, הלוגיסטיקה ושרשרת האספקה. בגישה החדשה, החברה מאחדת קווי מוצר כדי לייצר מספר קטן יותר של מק"טים, שכל אחד מהם יכול לשמש למספר מטרות או שווקים. החברה העניקה לאסטרטגיה הזו את הכינוי Single SKU. כלומר, שאיפה להשגת דגם אחיד (או מספר מצומצם מאוד של דגמים) אשר יכול לשרת מגוון רחב של יישומים ושווקים. זאת, במקום ריבוי גדול של דגמים שונים. באירופה החברה משווקת את התפישה הזו תחת השם MultiRange.

כך למשל, במקום לייצר ממיר נפרד לאירופה, ממיר נפרד לארה"ב וממיר ייעודי לאגירת אנרגיה, החברה שואפת להגיע למצב שבו היא יכולה לייצר ממיר יחיד, כאשר ההתאמה לשוק או ליישום מתבצעת באמצעות תוכנה, הגדרות או אבזרים נלווים. החברה מסרה שהתפישה הזו תיושם במוצרים חדשים העומדים לצאת לשוק, דוגמת SolarEdge Nexis Solution, שהוא פתרון משולב לייצור אנרגיה סולארית ואגירתה בשוק הביתי. המטרה היא לספק מערכת אחת אחידה המספקת ייצור חשמל סולארי, אגירה, שימוש עצמי וגיבוי בעת הפסקות חשמל. כעת החברה מגדירה גם את המוצרים התעשייתייים והמסחריים שלה, במטרה להגיע למצב שבו הם תואמים לתפישת Single SKU.

דו"ח סיגניה: תקיפות שרשרת האספקה הפכו לווקטור חדירה מרכזי בסייבר

פורסם בתאריך פברואר 1, 2026פברואר 2, 2026 ע"י Techtime

[בתמונה: עומר קדרון, סיגניה. קרדיט: סיגניה]

דו"ח חדש שפרסמה חברת הסייבר הישראלית סיגניה (Sygnia) מצביע על שינוי מדאיג בדפוסי הפעולה של תוקפים מתוחכמים: ברבעון האחרון של 2025 הפכו תקיפות שרשרת האספקה של תוכנה – דרך רכיבי צד שלישי, תוספים לסביבות פיתוח וקוד פתוח – לווקטור חדירה משמעותי ולרכיב מרכזי בארסנל התקיפה.

לפי הדו"ח, קמפיינים שנחשפו לאחרונה, בהם שלושה גלי תקיפה של קבוצת Shai-Hulud, פעילות של GlassWorm ופריצה למערכות הפנימיות של יצרנית מוצרי הרשת והאבטחה F5, לא נשענו על חולשות Zero-Day, אלא על ניצול האמון המובנה שמעניקים ארגונים למנגנוני עדכון, מרקטפלייסים ותוספים לגיטימיים.

התוקפים השתמשו בחבילות רשמיות לכאורה – בין היתר דרך npm ותוספים ל-IDE – כדי לעקוף כלי הגנה מתקדמים, לחדור ישירות למערכות פנימיות, להדביק תשתיות קריטיות ולפגוע ביכולת הזיהוי והתגובה של הארגון.

עומר קדרון, מקבוצת Proactive Services בסיגניה, מסר כי תקיפות שרשרת האספקה אינן עוד איום תיאורטי. לדבריו, מדובר בווקטור תקיפה שמתממש בקצב הולך וגובר ומשמש הן לחדירות רחבות היקף והן למתקפות ממוקדות על יעדים ספציפיים. קדרון הדגיש כי אף שלא ניתן לוותר על שימוש בקוד פתוח, ארגונים חייבים לצמצם את רדיוס הפגיעה ולשמר יכולת התאוששות באמצעות בקרות על תחנות מפתחים, תשתיות CI/CD, ניהול הרשאות ואימות מקור לעדכונים.

הדו"ח מציין כי האתגר משמעותי במיוחד עבור ארגונים המאמצים תהליכי פיתוח מהירים ותשתיות IT מודרניות, אך מדגיש גם כי ניתן לצמצם את הסיכון. בין היתר, הוא מציג המלצות מעשיות להפחתת מה שמכונה “חוב האמון” – אמון לא־מודע ברכיבי צד שלישי שמוביל לאובדן שליטה במקרה של חדירה – ולחיזוק החסינות וההתאוששות של ארגונים מתקיפות מסוג זה.

שני יצרני שבבים בחרו במערכת Metrion של נובה

פורסם בתאריך פברואר 1, 2026 ע"י Techtime

חברת נובה (Nova) דיווחה כי פלטפורמת המטרולוגיה שלה Nova Metrion נבחרה על ידי שני יצרנים גלובליים מובילים בתחום המעבדים ושבבי הזיכרון. על פי הודעת החברה, המערכת נרכשה לשימוש בקווי ייצור מתקדמים של התקני Gate-All-Around וכן שבבי DRAM, תחומים שבהם בקרת תהליך מדויקת נחשבת לקריטית ליכולת הייצור ולתפוקה.

העסקה משקפת את התרחבות השימוש בפתרונות מדידה המשולבים ישירות בקווי הייצור עצמם, על רקע המורכבות ההולכת וגוברת של תהליכי ייצור שבבים בצמתים מתקדמים. מערכת Nova Metrion מבוססת על טכנולוגיית Secondary Ion Mass Spectrometry ומאפשרת ניתוח כמותי של הרכב חומרים ודופנטים בעומק שכבות הסיליקון. בניגוד לבדיקות SIMS מסורתיות המתבצעות לרוב בסביבת מעבדה מנותקת מקו הייצור, המערכת של נובה מיועדת לפעול כחלק מתהליך הייצור עצמו ולספק משוב מהיר יותר לצורך בקרת תהליך.

השימוש במדידות מסוג זה הופך משמעותי יותר ככל שהתעשייה עוברת לארכיטקטורות טרנזיסטורים מתקדמות כמו Gate-All-Around, שבהן סטיות קטנות בהרכב החומרים או בעומק השכבות עשויות להשפיע באופן ישיר על ביצועי הרכיב הסופי. גם בשוק הזיכרון, ובפרט בייצור DRAM מתקדם, הדיוק בתהליכי הדופינג והמבנה החומרי הפך לגורם מרכזי בשיפור התפוקה ובהפחתת שיעור הפרוסות הפסולות.

המכירה עליה דיווחה נובה משתלבת במגמות רחבות יותר בתעשיית המוליכים-למחצה, הכוללות מעבר לצמתים טכנולוגיים מתקדמים, גידול בהיקפי הייצור של שבבים עבור יישומי בינה מלאכותית ומחשוב עתיר ביצועים, וכן דרישה לקיצור זמני משוב ולבקרה הדוקה יותר לאורך תהליך הייצור. מגמות אלו מחזקות את מעמדן של מערכות מטרולוגיה שמסוגלות לספק נתונים תפעוליים בזמן אמת או קרוב לכך, כחלק אינטגרלי מקווי הייצור עצמם.

קיידנס השיקה את מעבד Tensilica HiFi iQ DSP ליישומי AI

פורסם בתאריך פברואר 1, 2026פברואר 1, 2026 ע"י Techtime

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על מעבד האותות Tensilica HiFi iQ DSP IP, אשר מבוסס על ארכיטקטורה חדשה שתוכננה במיוחד ליישומי בינה מלאכותית קולית (Voice AI). בהשוואה למעבד הדור הקודם, Tensilica HiFi 5s DSP, המעבד החדש מספק עוצמת עיבוד גולמי כפולה ושיפור של פי 8 בביצועי בינה מלאכותית, במקביל לחיסכון של כ-25% בצריכת האנרגיה ברוב עומסי העבודה, ושיפור של כ-40% בביצועים של מקודדי שמע.

החברה מסרה שאלגוריתמים לעיבוד אותות, כמו זיהוי מילת מפתח (KWS), ביטול רעשים אקטיבי (ANC), זיהוי כיוון באמצעות מיקרופונים (Beamforming), וזיהוי דיבור אוטומטי (ASR), פועלים על המעבד בצורה חלקה. תמיכה בהשמעת אודיו מרובה–ערוצים וזרמים מאפשרת יצירה של אזורי שמע תלת–ממדיים ו"מעטפות סאונד", לחוויית האזנה ריאליסטית ומלהיבה. מעבד HiFi iQ מריץ מודלי שפה קטנים (SLM) ומודלי שפה גדולים (LLM) ולכן מתאים גם לעיבוד כל יישומי הבינה המלאכותית הקוליים (all-in-one). ניתן לשלבו עם מעבדי Cadence Neo NPU או עם מעבדים נוירוניים (NPU) ייעודיים שפותחו על-ידי הלקוחות.

"קלט קולי יהפוך למקלדת החדשה"

המעבד תואם לערכת הפיתוח NeuroWeave SDK של קיידנס ולסביבות הרצת מודלים כמו TensorFlow Lite for Micro (TFLM), LiteRT ו‑ExecuTorch. הוא כולל ספריות תוכנה, קומפיילרים, חבילות מקודדים, מסגרות פיתוח (frameworks) ועוד, שפותחו על-ידי השותפים העסקיים של קיידנס, בהם יצרני ציוד מקוריים (OEM). הדבר מסייע בשילוב קל ומהיר של יישומים וקיצור זמן היציאה לשוק. הוא מיועד להשתלב בתוך שבבי סמארטפונים, מערכות רכב, טלוויזיות, אוזניות ומכשירי קצה חכמים. הוא מתמחה בהבנה, עיבוד ויצירת קול ושמע חכמים בתוך מכשירים יומיומיים.

התפקיד שלו הוא להקשיב, להבין ולפעול בזמן אמת. לזהות קול אנושי, להבין פקודות, לבטל רעשים, לייצר חוויית שמע תלת-ממדית, ולהריץ בינה מלאכותית קולית ישירות על המכשיר, בלי לשלוח מידע לענן. מנכ"ל קבוצת Silicon Solutions בקיידנס, בויד פלפס, אמר שכדי לאפשר אינטראקציה חלקה עם יישומי Physical AI העדכניים ביותר, ספקי SoC זקוקים ל-IP חסכוני באנרגיה וקל לתכנות, שמסוגל להריץ SLMs במכשיר תוך ביצוע עיבוד קול ושמע רציף. "קלט קולי יהפוך למקלדת החדשה".

מעבד Tensilica HiFi iQ DSP יהיה זמין ללקוחות אסטרטגיים ולשותפים החל מהרבעון הראשון 2026. ברבעון השני הוא יהיה זמין לציבור הרחב. המעבד צפוי לעבור הסמכת ISO 26262 Functionality Safety (FUSA) שיאפשר לו להשתלב ביישומים קריטיים מבחינת בטיחות תפעולית.

בעקבות ההסכם עם TI, וויביט ננו צופה זינוק בהכנסות ב-2026

פורסם בתאריך פברואר 1, 2026פברואר 1, 2026 ע"י Techtime

חברת וויביט ננו (Weebit Nano) פרסמה, לראשונה מאז הפיכתה לחברה ציבורית, תחזית הכנסות שנתית. החברה הודיעה, במסגרת פרסום הדו"ח הרבעוני בסוף השבוע, כי היא צופה הכנסות של לפחות 10 מיליון דולר אוסטרלי (כ-6.5 מיליון דולר) ב-2026 – קפיצה של יותר מפי שניים לעומת הכנסות של 4.4 מיליון דולר אוסטרלי ב-2025. פרסום התחזית מסמן נקודת מעבר משמעותית: מחברה שמדווחת בעיקר על אבני דרך טכנולוגיות והסכמי רישוי, לחברה שמבקשת לעגן ציפייה לצמיחה מדידה בהכנסות. מנייתה של וויביט ננו, הנסחרת בבורסה של אוסטרליה (ASX), עלתה ב-140% ב-12 החודשים האחרונים ונסחרת לפי ששוי שוק של 1.12 מיליארד דולר אוסטרלי.

הדלק המרכזי מאחורי התחזית הוא ההסכם המסחרי הגדול בתולדות החברה: רישוי טכנולוגיית ה־ReRAM של וויביט לטקסס אינסטרומנטס (TI), אחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם. ההסכם כולל רישוי קניין רוחני, העברת טכנולוגיה ותכנון והסמכה של ה־ReRAM של וויביט בצמתי ייצור מתקדמים של TI עבור שבבי Embedded Processing.

מנכ״ל החברה, קובי חנוך, אמר כי ההסכם מסייע לבניית המוניטין של החברה כספקית ReRAM עצמאית מובילה, והוסיף כי ״האימוץ של TI כבר מאיץ את השיחות המסחריות שלנו עם פאונדריז, יצרני שבבים וחברות מוצר, והמומנטום ממשיך להיבנות״. לדבריו, אף שהסכם יעד נוסף עם מפעל ייצור שתוכנן ל־2025 נדחה ל־2026, המגעים עם מספר גורמים מתקדמים והחברה מחויבת לסגור עסקאות נוספות במהלך השנה.

במקביל, וויביט הודיעה כי הקימה חברת־בת בבעלות מלאה בארה״ב. החברה מסבירה שהמהלך נובע מהתרחבות ההתקשרויות שלה בצפון אמריקה ומהצורך לתמוך מקרוב בתהליכי המכירה והפיתוח העסקי מול לקוחות באזור. במילים אחרות, לצד האפקט התדמיתי והמסחרי של העסקה עם TI, וויביט מתאימה את המבנה הארגוני שלה כדי להעמיק חדירה לשוק האמריקאי, שבו יושבות רבות מחברות השבבים והלקוחות הרלוונטיים ביותר.

גדעון אינטרטר יעמוד בראש תחום ה-AI

מעבר לניוז המסחרי, הדו״ח כולל התקדמות טכנולוגית שנועדה לתמוך בשלב הבא: מעבר מהדגמות והסכמים – להטמעות במוצרים ולייצור. במהלך הרבעון הודיעה החברה כי השלימה הסמכה טכנולוגית (Qualification) של ה־ReRAM שלה בפאונדרי הדרום־קוריאני DB HiTek, לפי תקני JEDEC המקובלים בתעשייה לזיכרון לא־נדיף. תהליך זה כולל בדיקות תובעניות כגון עבודה בטמפרטורות גבוהות, עמידות למחזורי כתיבה/מחיקה ושמירת מידע לאורך זמן, על גבי פרוסות סיליקון ממספר לוטים נפרדים. בחברה מציינים כי כעת היא עובדת עם DB HiTek כדי להגיע למוכנות לייצור בהיקף גבוה.

עדכון טכנולוגי נוסף קשור לשבבי הדגמה שיוצרו במפעל הייצור של onsemi: וויביט מדווחת כי הבדיקות הפונקציונליות אישרו שהשבבים “מתפקדים כמצופה”, כולל תכנות וקריאה של מערכי הזיכרון תוך שימוש באלגוריתמים חכמים ובמנגנוני תיקון שגיאות (ECC). השבבים נמצאים כעת בתהליך הסמכה נוסף, שהחברה מצפה להשלים במהלך השנה, והפלטפורמה שעליה יוצרו – 65 ננומטר BCD Treo – מיועדת בעיקר ליישומים תעשייתיים, רכב ודאטה־סנטרים שבהם נדרשת עמידות בסביבה חמה ומאתגרת.

בתחום המסחור מול “לקוחות מוצר” – כלומר חברות שמטמיעות את ה־ReRAM כחלק משבב סופי – החברה מדווחת כי מספר מוצרים כבר נמצאים בשלבי תכנון עם הטכנולוגיה שלה, והיא מצפה לבצע tape-out ראשון של לקוח מוצר ב־2026. בנוסף הודיעה וויביט על חתימה על הסכם עם לקוח מוצר חדש מארה״ב, כחלק ממגמה שהיא מדגישה בדו״ח: מעבר תעשייתי הדרגתי שבו ReRAM נתפסת כיורשת של זיכרון פלאש משובץ בדור הבא של יישומים.

בהקשר זה וויביט מצטטת תחזית של חברת המחקר Yole, שלפיה ReRAM צפויה לצמוח פי 45 בשש השנים הקרובות ולהוות יותר ממחצית משוק ה־Embedded Emerging NVM שמוערך ב־3.26 מיליארד דולר עד 2030. מבחינת וויביט, הנתון הזה הוא לא רק רקע שוק – אלא ניסיון למסגר את העסקה עם TI ואת ההתקדמות מול DB HiTek ו־onsemi כחלק מ”גל אימוץ” רחב יותר.

עוד מהלך שמאותת על הרחבת המיקוד הוא מינויו של גדעון אינטרטר לתפקיד סמנכ"ל מערכות ובינה מלאכותית (VP Systems and AI). החברה מציינת שלאינטרטר ניסיון של כ־40 שנה בתעשיית השבבים, כולל תפקידי הנהלה בחברות IP ותפקידים בכירים ב־Adesto וב־MIPS, וכן מעורבות בעולם התקינה דרך JEDEC. וויביט מצהירה כי היא מתכוונת לגבש “היצע AI” סביב היתרונות של ReRAM ליישומי Edge AI, עם פתרון ראשוני שצפוי לצאת בהמשך השנה.

מהפך בהשקעות הקליימטק: פחות אידאולוגיה ירוקה, יותר תשתיות לאנרגיה ובינה מלאכותית

פורסם בתאריך פברואר 1, 2026פברואר 1, 2026 ע"י Techtime

השקעות הקליימטק והאנרגיה צפויות לעבור ב-2026 שינוי תפיסתי עמוק: מהתמקדות כמעט בלעדית בהפחתת פליטות גזי חממה – להשקעות בתשתיות אנרגיה יציבות, אמינות ובעלות קיבולת גבוהה, הנדרשות לכלכלה עתירת מחשוב. כך עולה מסקירה חדשה שפרסמה NetZero Tech Ventures, מהמשקיעות הפעילות בישראל בשלבים מוקדמים בתחום האנרגיה והקליימטק.

לפי הסקירה, הביקוש הגובר לבינה מלאכותית, חוות שרתים ותשתיות מחשוב עתירות אנרגיה משנה את האופן שבו משקיעים, ממשלות ותאגידים מסתכלים על טכנולוגיות אקלים. הנרטיב החדש אינו מתעלם מהמאבק בהתחממות הגלובלית – אך מציב במרכז את הצורך באספקת אנרגיה נקייה, יציבה ושופעת, שתאפשר צמיחה כלכלית, ריבונות אנרגטית וחוסן תעשייתי.

הנתונים ממחישים את הלחץ: לפי ה-International Energy Agency, הביקוש לחשמל ממרכזי נתונים גדל בקצב מהיר פי ארבעה מהביקוש העולמי לחשמל, וצפוי להכפיל את חלקו בצריכה העולמית עד סוף העשור. בארצות הברית, רגולטורים כבר מזהירים כי שיאי ביקוש חדשים צפויים כבר ב-2026 – בעיקר בשל עומסי עבודה של AI.

על רקע זה, NetZero מסמנת את “הכוכבים” של 2026: אנרגיה גיאותרמית וגרעינית, אגירת אנרגיה בקנה מידה גדול, שדרוגי רשת החשמל וטכנולוגיות קירור מתקדמות לדאטה סנטרים. לצידן, בולטת גם מגמה של השקעה בייצור מקומי, במינרלים קריטיים ובפתרונות כלכלה מעגלית – מתוך רצון לצמצם תלות בשרשראות אספקה גלובליות, ובראשן במזרח.

הסקירה מחלקת את שוק ההשקעות לשלוש רמות חום. בקטגוריית “חם” נמצאות תשתיות אנרגיה שמאפשרות AI. ב“פחות חם” – תחומים כמו דלקים בני קיימא לתעופה, לכידה והסרה של פחמן ויעילות אנרגטית בבניינים ותעשייה, שבהם ההשקעות נמשכות אך בזהירות רבה יותר. לעומת זאת, תחומים כמו ייצור סוללות לרכב חשמלי ואנרגיה סולארית מוגדרים כ“מתקררים”, בשל שליטה של תאגידי ענק ויצרנים סיניים שמקשים על חדשנות בשלבים מוקדמים.

“משקיעי קליימטק לא נוטשים את הפחתת הפליטות – הם פשוט משנים זווית הסתכלות”, אמר ד"ר גדעון פרידמן, CTO ב-NetZero Tech Ventures והמדען הראשי לשעבר במשרד האנרגיה. לדבריו, השילוב בין AI, ביטחון אנרגטי וייצור מקומי מעלה את רף הדרישות מחברות קליימטק: טכנולוגיה לבדה כבר לא מספיקה – היא חייבת להיות גם כלכלית, ניתנת להרחבה ועמידה לשינויים במדיניות.

אבחון סיכון להתקפי לב ב-4 דקות: AccuLine השלימה ניסוי קליני בישראל

פורסם בתאריך ינואר 30, 2026ינואר 30, 2026 ע"י Techtime

חברת AccuLine הודיעה אתמול (ה') על השלמתו המוצלחת של ניסוי קליני רב־מרכזי בישראל, שבחן את מערכת CORA שפיתחה לאבחון מוקדם של מחלת לב כלילית – הגורם המרכזי להתקפי לב. לפי נתוני החברה, הבדיקה אורכת כארבע דקות בלבד ומיועדת להתבצע במרפאה, ללא צורך בצנתור, קרינה או הזרקת חומרי ניגוד.

הניסוי הקליני בוצע בשבעה מרכזים רפואיים בישראל:
המרכז הרפואי איכילוב, המרכז הרפואי פוריה, אסותא תל אביב, המרכז הרפואי שמיר, המרכז הרפואי וולפסון, אסותא אשדוד ו־המרכז הרפואי הלל יפה.

המחקר כלל 305 נבדקים, ותוצאותיו הושוו לבדיקת צנתור – הנחשבת ל־Gold Standard בתחום. על פי הנתונים, מערכת CORA הציגה רגישות של 94% בזיהוי חולים עם היצרויות משמעותיות בעורקי הלב, לצד ערך ניבוי שלילי (NPV) של 99% לשלילת המחלה. בחברה מציינים כי מדובר בשיפור משמעותי ביחס לבדיקות מאמץ מקובלות בקהילה.

“אבחון מוקדם ומדויק בשלבים ראשוניים עשוי להציל את חייהם של מיליוני בני אדם שאינם מאובחנים בזמן”, אמר משה בראל, מנכ״ל ומייסד־שותף ב־AccuLine. “לראשונה אנו מספקים לרופאי המשפחה כלי שמאפשר בתוך דקות להבחין בין מטופלים הזקוקים להמשך בירור לבין כאלה שאינם בסיכון – ולחסוך בדיקות יקרות ומיותרות”.

בלי קרינה, עם AI

מערכת CORA מבוססת על אלגוריתם בינה מלאכותית המנתח בו־זמנית אותות חשמליים מהלב, רמות חמצן בדם, קצב נשימה ונתוני רקע רפואיים של המטופל. הפלט הוא דו״ח מיידי על מצב עורקי הלב – ללא צורך בפרוצדורות פולשניות או ציוד דימות מתקדם.

מעבר להיבט הקליני, בחברה מדגישים גם את הפוטנציאל הכלכלי: תחום הקרדיולוגיה אחראי להוצאות של מאות מיליארדי דולרים בשנה, וטכנולוגיה שמסוגלת לצמצם בדיקות יקרות וטיפולים מורכבים לאחר התקף לב עשויה להשפיע משמעותית על מערכות הבריאות וחברות הביטוח.

בעקבות תוצאות הניסוי בישראל, AccuLine נערכת לניסוי קליני רחב היקף בארה״ב, שייערך ב־20 מרכזים רפואיים ויכלול כ־2,000 מטופלים. הניסוי יבוצע בשיתוף Mayo Clinic, ויהווה שלב מרכזי בדרך לקבלת אישורי ה־FDA והחדרת המערכת לשוק האמריקאי והעולמי.

AccuLine נוסדה בתחילת 2022 וגייסה עד כה כ־5.5 מיליון דולר, בהובלת קרן eHealth Ventures ובשיתוף מכבי שירותי בריאות. המימון כולל מענקים מרשות החדשנות ומ־Google, וכן השקעה ושיתוף פעולה אסטרטגי עם Mayo Clinic.

צוות החברה כולל את המנכ״ל משה בראל, ד״ר עמית רכס (CTO), דון קרופורד (CBO), פרופ’ אהרון פרימרמן (CMO) – מנהל יחידת הצנתורים בהלל יפה, ופרופ’ שי רבזון (CSO) מאוניברסיטת מישיגן. החברה מעסיקה כיום שבעה עובדים במשרדיה בפתח תקווה.

"AI זה כמו קסם, אבל גם יוצר הרבה בלאגן בארגונים"

פורסם בתאריך ינואר 29, 2026ינואר 29, 2026 ע"י Techtime

במשך יותר מעשור מלווה חברת שירותי הפיתוח קודווליו (CodeValue) ארגונים וחברות טכנולוגיה ברגעים שבהם טכנולוגיה טרנספורמטיבית משנה את כללי המשחק. תחילה היו אלה פרויקטי מיגרציה לענן, אחר כך פיתוח אפליקציות בקנה מידה ארגוני, ארכיטקטורות מודרניות ושיטות פיתוח מתקדמות. היום, כשה-AI הופך משכבת ניסוי לכלי ליבה, החברה מוצאת את עצמה שוב בקדמת הבמה – אבל הפעם מול שינוי עמוק עוד יותר.

קודווליו מעסיקה למעלה מ-400 מפתחים, ארכיטקטים ואנשי טכנולוגיה, ופועלת מול מגוון רחב של לקוחות: ארגוני אנטרפרייז, סטארט-אפים, בנקים, חברות ביטוח, וכן גופים מהמגזר הביטחוני. פעילותה משלבת שירותי פיתוח, ייעוץ והדרכה – שילוב שמקבל משנה תוקף בעידן שבו ארגונים מנסים להבין לא רק איך להשתמש ב-AI, אלא איך לבנות סביבו תהליכי פיתוח ותפעול יציבים וברי-קיימא.

לדבריו של שי פרידמן, שמונה באחרונה ל-CTO של קודווליו, לאחר שאמיר צוקר, ממייסדי החברה, עבר לתפקיד הארכיטקט הראשי של החברה, מצביע על פער הולך וגדל בין קצב האימוץ של כלי AI בארגונים לבין הבשלות התהליכית הנדרשת להפעלתם בקנה מידה רחב. “חברות רוצות לפתח סוכנים, להטמיע מודלים, לאמן מערכות פנימיות – אבל עדיין לא ברור להן איך זה אמור להיראות בפרודקשן”.

פעילות בתחום טיוב הדאטה

כחלק מכך, קודווליו מפתחת בשנה האחרונה מומחיות חדשה: ליווי ארגונים באימון מודלים פנימיים, הקמת תשתיות AI ארגוניות, והכשרה של צוותים. במקביל, החברה מקימה צוות ייעודי לתחום הדאטה וטיוב הדאטה (Data Curation), ומנסה לגבש פרקטיקות פיתוח חדשות שמתאימות לעולם לא-דטרמיניסטי.

“קודווליו שונה מחברת מוצר,” מדגיש פרידמן. “אנחנו נותנים שירותי פיתוח, ייעוץ והדרכות. המוצר שלנו זה האנשים שלנו. ולכן בתור CTO, המטרה שלי היא שכל העובדים יתקדמו ברמה הטכנולוגית כל הזמן. אם הם לא בחזית – אין לנו מה למכור”.

לדבריו, עידן ה-AI מחדד את האתגר הזה. “AI משנה תהליכים בארגונים. פתאום לא צריך מאות עובדים כדי לבצע עבודה מסוימת – עובד אחד עם הכלים הנכונים יכול לעשות עבודה של כמה. זה יוצר חשש, אבל גם מדגיש דבר אחד: אנשים חזקים ומנוסים תמיד צריך. היתרון שלנו הוא שאנחנו חיים את הטכנולוגיה כשהיא עוד בהתהוות”.

לחץ, מגבלות וכאוס במגזר הארגוני

מהניסיון שלו בחודשים האחרונים, פרידמן מתאר מגזר ארגוני שנמצא תחת לחץ מתמיד. “גם הארגונים הכי גדולים מבינים ש-AI זה משהו שחייבים לאמץ. מי שלא – יישאר מאחור. אבל הדרך לשם מאוד לא אחידה”.

פרידמן מוסיף: "בארגונים מסורתיים, כמו בנקים, ביטוח וביטחון, הבעיה לעיתים פיזית. “אין חיבור לאינטרנט חיצוני, צריך להקים תשתיות פנימיות, וזה מאט הכול. גם כשמנסים להרים צ’אטבוט פנימי, מאמנים אותו רק על דאטה ארגוני. הדאטה יכולה להיות גדולה, אבל אין מה להשוות אותה למידע שברשת – ולכן יש יותר הזיות, והמודלים פחות יציבים”.

גם בארגונים שכן מחוברים, התמונה רחוקה מלהיות מסודרת. “זה לרוב כאוס. קשה לגבש אסטרטגיה אחת, אז כל חטיבה וכל צוות עושים מה שנראה להם. פטריות אחרי הגשם. הבעיה היא שכלי AI שואבים קוד מהקוד-בייס הקיים, ואם הקוד ישן, גדול ולא מתוחזק – האיכות הרעה פשוט מתפשטת. זה סיכון אמיתי, ואני מעריך שיהיה צורך להתמודד עם ההשלכות בעוד חצי שנה-שנה”.

דאטה, הדרכות והמעבר לפרודקשן

כאן נכנס, לדבריו, תחום הדאטה. “אנחנו מרימים עכשיו אצלנו את תחום טיוב הדאטה. זה בתחילת הדרך, אבל זה יגדל, כי צוואר הבקבוק הוא הדאטה – במיוחד כשחברות מאמנות מודלים בעצמן. במקרה הזה, דאטה הוא הכול”.

גם ההדרכות הופכות לקריטיות. “הרבה אנשים עובדים עם כלים כמו Claude Code ולא מנצלים אפילו חצי מהפוטנציאל. הדרכה טובה הופכת כל עובד למומחה בכלי, וזה משנה את הארגון מבפנים”.

אחת הסוגיות המורכבות ביותר, הוא אומר, היא המעבר מסביבת ניסוי לפרודקשן. “קל מאוד לייצר באמצעות AI. פרומפט אחד וזה נראה כמו קסם. אבל AI הוא לא דטרמיניסטי – הוא פרובביליסטי. מבינים את זה ב-QA, כשיש באג ואף אחד לא יודע מאיפה הוא הגיע. זו מציאות חדשה”.

לכן, CodeValue מפתחת הדרכות ופרקטיקות סביב נושאים כמו בטיחות, ביצועים ועלויות. “יש חברות שרצות עם AI ואז מגלות שעלויות השימוש אינן ברות-קיימא. כולם נתקלים בזה עכשיו. זה שלב החיתולים”.

להיות CTO כשהמוצר הוא האנשים

עבור פרידמן, תפקיד ה-CTO בחברת שירותי פיתוח שונה מהותית מזה שבחברת מוצר. “המטרה שלי היא שלכל עובד יהיה אופק מקצועי ברור. שכולם יכירו את הכלים והטכנולוגיות המתקדמות ביותר”.

המודל הזה, לדבריו, גם מסביר את היציבות הארגונית. “כל אחד יכול להתייעץ עם כל אחד. עובדים על מגוון פרויקטים, זה כמו לעבור בין חברות בלי לעזוב. השחיקה נמוכה יותר”.

ובמבט קדימה, הוא מסכם, דווקא חוסר הוודאות הוא המנוע. “זה כיף להיות בחזית, כשיש אתגר ואז מוצאים פתרון. אלה אתגרים שלא היו לפני שנה או שנתיים – וזו בדיוק הסיבה שאנחנו כאן. אנחנו מצויים בתקופה היסטורית”.

הקופסה הצבאית המפתיעה של קוגנטה

פורסם בתאריך ינואר 29, 2026ינואר 29, 2026 ע"י Techtime

מאת: יוחאי שויגר

חברת קוגנטה (Cognata) מרחובות חשפה מוצר חדש ומפתיע, אשר מסמן תפנית מהותית של החברה וכניסה לשוק הצבאי, שהוא חדש לגמרי עבורה. החברה החלה את דרכה בפיתוח סימולטור לאימון ובדיקה של מערכות נהיגה אוטונומיות והיתה ממוקדת עד היום בשוק הרכב המסחרי. אלא שבתערוכת CES האחרונה שהתקיימה החודש בלאס וגאס, היא הציגה חומרה ותוכנה בשם AVBox: ערכה קומפקטית ושלמה המעניקה לכלי רכב צבאיים סטנדרטיים, קלים וכבדים, יכולות של תנועה אוטונומית בשטח.

מערכת AVBox היא יחידה עצמאית המותקנת על גג הכלי וכוללת מערך חיישנים, יחידת מחשוב ואלגוריתמים לראייה ולניווט. המערכת מיועדת לפעול במתארי Off Road – שטח פתוח ולא סלול, ללא סימוני כביש, רמזורים או תשתיות אזרחיות – ומתמקדת בביצוע משימות מוגדרות מראש. מדובר באוטונומיה מצומצמת ומשימתית: ניווט עצמאי של הכלי למרחק של כמה קילומטרים, בעיקר לצרכים לוגיסטיים ותפעוליים, גם כאשר אין קליטת GPS, מפות דיגיטליות או כל סוג של תקשורת רציפה עם המפעיל.

מנגנון גישור בין שליטה מרחוק לבין אוטונומיה

זהו אינו אב־טיפוס אלא מוצר מסחרי מוגמר. למעשה, מערכת AVBox כבר נמצאת בשלבי בדיקה מתקדמים על-ידי לקוח פוטנציאלי. הוא בדק את תיפקודה במסגרת ניסויי פיילוט שבהם היא הותקנה על-גבי רק"ם מבצעי במטרה להסב אותו למתכונת פעילות של שליטה מרחוק או הפעלה בלתי מאוישת. הדבר חשוב בעיקר כאשר מדובר במשימות מסוכנות ו/או לוגיסטיות. הפתרון של קוגנטה מספק שכבת גישור בין שליטה מרחוק לבין אוטונומיה. כיום, כלי רכב צבאיים רבים מופעלים בשליטה מרחוק, אך ברגע שהקשר עם המפעיל נקטע – עקב טופוגרפיה, הפרעות או מרחק – הכלי מאבד יכולת תנועה.

במצב כזה, המערכת לוקחת את השליטה ודואגת להשלים את המשימה באופן עצמאי, בהתאם ליעד שהוגדר מראש. כך מתקבל רצף תפעולי, מבלי להידרש לאוטונומיה מלאה ורציפה. ראוי לציין שהרעיון מיושם גם במסגרת לוחמת המל"טים של אוקראינה. המערכת מיועדת להתקנה קלה בפלטפורמות קיימות, במטרה לבצע שדרוג מהיר של צי קיים בלא צורך להיכנס לתהליכי פיתוח ורכש ארוכים ויקרים. קוגנטה פועלת לשיווק המוצר גם באירופה ובארצות הברית, ולכן הציגה את AVBox בתערוכת CES.

התקנת מערכת AVBox על גג רכב שטח, הופכת אותו לרובוט צבאי. המחשה של חברת Cognata

המערכת מוצעת בשלוש תצורות חישה: הגרסה הבסיסית בשם Scout, מבוססת על שימוש במצלמות יום. גרסה מתקדמת יותר משלבת גם מצלמות תרמיות המאפשרות פעילות גם בלילה. בתצורת החישה המתקדמת, המערכת כוללת גם חיישן LiDAR המאפשר התמודדות עם מתארי שטח מורכבים. תכנון מודולרי של המערכת מאפשר להתאים אותה לאופי המשימה, לתנאי השטח ולתקציב. הוא ממוקד בפריסה רחבה ולא בשימוש נקודתי ויקר.

המוצר הצבאי נולד כמדגים אזרחי

המעבר לפיתוח מערכת אוטונומית מבצעית נולד מתוך שני תהליכים מקבילים שהתפתחו בשנים האחרונות. מצד אחד, הסימולטור של החברה החל להתרחב לעולמות הנהיגת-שטח, כולל אימון רובוטים וסימולציה של מתארי שטח פתוח. הלקוחות עבור היכולות האלה מגיעים בעיקר מתחומי ההחקלאות והכרייה אזרחית, אולם בשנתיים האחרונות היא החלה לספק אותם גם לצה"ל. הדבר חשף את החברה לצרכים המעשיים של השוק הצבאי ולפערים הקיימים היום בין טכנולוגיה לבין פעילות מבצעית.

סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק בחברת קוגנטה, שי רוטמן, סיפר ל-Techtime שהחברה התמודדה עם ספקנות של חלק מיצרניות הרכב לגבי מהימנות השימוש בסימולציה ומידע סינתטי לאימון מערכות ראייה ממוחשבות. רוטמן: "כדי להוכיח שהטכנולוגיה יעילה ועובדת, פיתחנו בשנת 2023 מערך ראייה ממוחשבת הכולל חיישנים, מעבדים ואלגוריתמיקה. בתחילה חשבנו על מדגים טכנולוגי שיוכל להראות ללקוחות פוטנציאליים כיצד ניתן לבנות מערכות ראייה מתקדמות על בסיס מידע סינתטי בלבד".

במסגרת זו פיתחה קוגנטה טכנולוגיה של עומק מונוקולרי המאפשרת להעריך מרחקים ומבנה תלת־ממדי מתוך תמונה בודדת. הטכנולוגיה אומנה על מאות אלפי תמונות שנוצרו כולן בסימולציה. “הפיתוח נולד בתחילה מתוך הכאב שלנו והרצון להראות שהסימולציה שלנו טובה, אבל בשלב מסוים הבנו שיש כאן בסיס למערכת מלאה מסוג חדש".

הבחירה להתמקד באוטונומיה מצומצמת ולא באוטונומיה מלאה היא, לדבריו, גם תוצר של לקחים משוק הרכב. "שוק הרכב האזרחי שואף לאוטונומיה מלאה, אבל זה עדיין רחוק ודורש משאבים עצומים. בעולם הצבאי, ובמיוחד בנסיעת בשטח, אפשר לפתור בעיות אמיתיות עם אוטונומיה משימתית". גישה זו השפיעה גם על התמחור. לדברי רוטמן, המטרה היתה לפתח מערכת נגישה. “בצבאות יש לעיתים פער בין פיתוח להצטיידות בשל העלויות הגבוהות של מערכות מתקדמות מסוימות. רצינו להציע משהו זמין במחיר המאפשר פריסה רחבה – ולא מערכת הנשארת במעמד של ניסוי".

שוק צומח המפצה על שוק תקוע

המוצר החדש נולד על רקע מציאות מאתגרת בענף שממנו היא צמחה. בשנים האחרונות חלה ירידה עקבית בהיקף ההשקעות בשוק הרכב העולמי. יצרניות הרכב הגדולות, בעיקר באירופה ובארצות הברית, מתמודדות עם קשיים עסקיים גוברים. "שוק האוטוטק היום איננו קל. "הרבה מהיצרניות מתמודדות עם אתגרים תחרותיים ופיננסיים ומשקיעות פחות בפיתוח מערכות נהיגה אוטונומיות". על רקע התנאים האלו צמצמה קוגנטה בשנתיים האחרונות את מצבת כוח האדם שלה בהיקף גדול מאוד, במסגרת היערכות למציאות של פרויקטים נדחים, התעכבות השקעות והתארכות הדרך למסחור בשוק הרכב האזרחי.

"זהו שוק עם רגולציה כבדה, מחזורי פיתוח ארוכים ועלויות מאוד גבוהות. לא כל חברה יכולה להרשות לעצמה לרוץ קדימה באותו קצב כמו בעבר". כעת, עם AVBox, קוגנטה ממצבת את עצמה כחברה שפועלת בשני עולמות במקביל: סימולציה, שבה היא ממשיכה לשרת פיתוח ואימון של מערכות אוטונומיות, ואוטונומיה מבצעית המכוונת לצרכים מוגדרים וברורים של השוק הביטחוני. “עברנו מלהיות ספק סימולציה לחברה עם שני מוצרים,” מסכם רוטמן. “ובדיפנס יש היום פתיחות, צורך והזדמנות אמיתית".

וובינר סינופסיס לעמידות שבבים בפריקה חשמלית יתקיים ב-9 לפברואר 2026

פורסם בתאריך ינואר 29, 2026פברואר 5, 2026 ע"י Techtime

ביום ב', ה-9 בפברואר 2026, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר שיוקדש לבדיקות באמצעות סימולציה של עמידות השבב המתוכנן בפני תופעות של פריקת חשמל סטטי (ESD). התופעות האלה יכולות להרוס את השבב או מעגלים מסויימים בתוכו, ולכן חשוב לזהות ולאפיין אותן לפני המעבר לייצור. ההדרכה תתמקד בשימוש ב-Synopsys PathFinder-SC, אשר משמש לסימולציה והערכה של המערכת כולה (Full-Chip ו-Multi-Die), ולא רק של הטרנזיסטור הבודד או התת-מערכת הנפרדת.

ההדרכה המקוונת תשודר בשעה 18:00 לפי שעון ישראל ותימשך 60 דקות. היא תתקיים תחת הכותרת:

Accelerating Static ESD Simulation for Full-Chip and Multi-Die Designs with Synopsys PathFinder-SC.

הסבר מורחב:

PathFinder-SC uses the same extraction and EM calculation engine with Synopsys RedHawk-SC certified by major foundries which can help detect potential silicon failures. Its layout-based debugging and compact modeling extend reliability from die to package to board. Seamlessly integrated into modern verification flows, PathFinder-SC empowers teams to accelerate signoff, mitigate risk, and deliver future-proof designs for HPC, AI/ML, and 5G/6G systems.

Join our PathFinder-SC webinar to see how you can:

Perform pre-LVS, cell-based ESD checks early in the flow
Handle full-chip and multi-die designs with cloud-native capacity
Use a foundry certified solution and layout-based debugging for reliability from die to board
Accelerate signoff, reduce risk, and future-proof your designs

דוברים:

Peter Tsai (left) is a Product Manager at Synopsys. He is focusing on ESD and reliability signoff for advanced designs. Prior to Synopsys, Peter held technical and customer-facing roles at Cadence, Siemens EDA, and AUO, developing expertise in analog/mixed-signal design, physical verification, and signoff flows.

Marc Swinnen (center) is a Product Marketing Manager at Synopsys. Before joining Synopsys, Marc worked at Ansys, Cadence, Azuro, and Sequence Design, where he gained experience with a wide array of digital and analog design tools.

John Alwyn, Product Specialist at Synopsys, works closely with R&D and Application Engineering teams. He has contributed to key milestones of development and deployment of PathFinder-SC. With over two decades of experience in custom design and simulation CAD flows, John continues to contribute to AMS simulation workflows at Synopsys.

למידע נוסף ורישום:

Static ESD Simulation for Full-Chip and Multi-Die Designs

מאסיבית מחזקת את השדרה הניהולית ומעמיקה את המיקוד בשוק הביטחוני

פורסם בתאריך ינואר 29, 2026ינואר 29, 2026 ע"י Techtime

חברת מאסיבית (Massivit), המתמחה בהדפסת תלת-מימד בפורמט גדול, הודיעה השבוע על צירופם של שני מינויים חדשים להרכב הוועדה המייעצת של החברה: דניאל בירנבאום, לשעבר מנכ"ל SodaStream, ותא"ל (מיל') גבריאל שחור, טייס קרב ומפקד בסיס פלמחים לשעבר. המהלך מהווה צעד מרכזי ביישום האסטרטגיה העסקית החדשה של החברה, המבקשת להעמיק את פעילותה בשוק הביטחוני, התעופתי והחללי.

המינויים מגיעים לאחר שמאסיבית הודיעה בחודשים האחרונים על שינוי מיקוד מפעילות תעשייתית-אזרחית מסורתית לפלטפורמת ייצור טכנולוגית מהירה, המותאמת לצרכים, לסטנדרטים וללוחות הזמנים של התעשיות הביטחוניות. במקביל, החברה מצויה בעיצומו של תהליך התייעלות וארגון מחדש תחת המנכ"ל יוסי אזרזר.

לדברי החברה, מינויו של בירנבאום נושא עימו משמעות אסטרטגית כפולה: מעבר לניסיונו בהובלת חברות גלובליות ובפיתוח שווקים חדשים, הוא חוזר לשתף פעולה עם אזרזר – השניים הובילו יחד את תהליך ההבראה והצמיחה של SodaStream, שהסתיים בשנת 2018 במכירת החברה לפפסיקו בעסקה של כ־3.2 מיליארד דולר. במאסיבית מעריכים כי הניסיון המשותף צפוי לתרום להאצת הצמיחה ולחדירה לשווקים ביטחוניים חדשים.

לצידו מצטרף לוועדה תא"ל (מיל') גבריאל שחור, בעל היכרות עמוקה עם מערכות ביטחוניות ותהליכי רכש והטמעה, לאחר ששימש כמפקד בסיס פלמחים והיה מעורב בפיתוח מערכות כלי טיס בלתי מאוישים. שחור מביא גם ניסיון יזמי, לאחר שהקים ומכר את חברת הרחפנים Sky Sapience.

המינויים משתלבים במהלך רחב יותר של בניית שדרה ניהולית חדשה במאסיבית, שהחל לפני כשנה עם מינויו של אזרזר למנכ"ל. אזרזר כיהן בעבר בין היתר כ־COO של Stratasys, כסמנכ"ל תפעול גלובלי בפרוטרום וכחלק מצוות ההקמה והניהול של מפעלי אינטל בקריית גת.

בליבת האסטרטגיה החדשה של מאסיבית עומדת טכנולוגיית Cast-In-Motion (CIM), המאפשרת ייצור מהיר של תבניות וכלי עבודה גדולים לחלקים מרוכבים – רכיב קריטי בפיתוח מערכות תעופה, כטב"מים ואמצעי הגנה. בעוד שייצור תבניות בשיטות מסורתיות עשוי להימשך שלושה עד שישה חודשים, הטכנולוגיה של מאסיבית מקצרת את התהליך לימים ספורים בלבד.

לדברי החברה, קיצור זה מאפשר האצה משמעותית במחזורי הפיתוח, בהתאם למציאות הביטחונית הדינמית. במסגרת זו פיתחה מאסיבית, בשיתוף חברת הכימיה הבינלאומית Sika, חומרים ייעודיים העומדים בתנאי קצה ובתקנים ביטחוניים מחמירים, שחלקם כבר הוטמעו בתעשיית הכטב"מים המקומית.

יוסי אזרזר, מנכ"ל מאסיבית, מסר כי "צמד המינויים מהווה נדבך חשוב בבניית השדרה הניהולית וביישום האסטרטגיה העסקית החדשה. אנו מרכיבים צוות עם ניסיון וידע שיאפשרו לנו לפרוץ לשווקים חדשים ולהציע פתרונות פורצי דרך לשוק הביטחוני, המקומי והגלובלי".

בירנבאום ציין כי "היכולת לייצר כנפיים של מזל"ט בתוך ימים ולא חודשים היא לא רק הישג הנדסי, אלא אירוע אסטרטגי עבור תעשיית הביטחון". שחור הוסיף כי טכנולוגיית ה־CIM "משנה את כללי המשחק בייצור רכיבים ביטחוניים ומעניקה למאסיבית יתרון תחרותי ברור".

במקביל, מאסיבית מרחיבה את המודל העסקי שלה ומקימה מרכזי שירות המספקים פתרון מקצה לקצה – מתכנון והנדסה ועד ייצור – ללא צורך בהשקעת הון מצד הלקוח. בישראל פועל מרכז כזה בשיתוף חברת Comparts, המעניק מענה מיידי לגופי ביטחון ולתעשיות תעופה מקומיות.

ואלנס מצמצמת כ־10% מכוח האדם

פורסם בתאריך ינואר 28, 2026ינואר 28, 2026 ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל ואלנס, יורם זלינגר, שמונה לתפקידו בחודש נובמבר האחרון]

חברת ואלנס סמיקונדקטור (Valens) מהוד השרון, המפתחת שבבי תקשורת לשוק האודיו-וידיאו ולשוק הרכב, הודיעה היום (ד') על תוכנית התייעלות תפעולית הכוללת צמצום של כ־10% מכוח האדם שלה. לפי הערכות בשוק, ואלנס מעסיקה טרם המהלך כ-250 עובדים, כך שמדובר בפיטוריהם של כ־25 עובדים, שיתבצעו במהלך החודשים הקרובים.

המהלך נועד להפחית הוצאות תפעוליות ולמקד את פעילות החברה בתחומי הליבה שלה, והוא צפוי להניב חיסכון שנתי של כ־5 מיליון דולר. בחברה מציינים כי הצעד ננקט על אף שיפור מסוים בביצועים העסקיים, כחלק מהיערכות לשוק מאתגר ומתוך רצון לחזק את המבנה הפיננסי לטווח הארוך.

ואלנס סמיקונדקטור פועלת בתחום שבבי התקשורת להעברת נתונים במהירות גבוהה, ומתמקדת בפתרונות קישוריות לשוק האודיו־וידאו המקצועי ולתעשיית הרכב. החברה מוכרת בעיקר בזכות תרומתה לפיתוח תקן HDBaseT, וכן בפעילותה הגוברת בתחום הרכב המחובר, שם היא מספקת שבבים להעברת מידע בין מצלמות, חיישנים ומערכות סיוע מתקדמות לנהג.

ברבעון השלישי ב-2025 הציגה ואלנס הכנסות של כ־17 מיליון דולר, נתון המשקף יציבות יחסית בפעילות, אך לצד זאת היא ממשיכה לרשום הפסדים תפעוליים. על רקע תנודתיות בשוק השבבים והאטה בביקושים בחלק מהשווקים, בחרה הנהלת החברה לנקוט צעדי התייעלות מוקדמים במטרה לשפר את קצב שריפת המזומנים ולהאריך את אופק הפעילות שלה.

הדו"ח הזניק את מניית TI ביותר מ-15%

פורסם בתאריך ינואר 28, 2026ינואר 28, 2026 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חביב אילן, יו"ר, נשיא ומנכ"ל טקסס אינסטרומנטס (TI). צילום: TI

מניית חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) בנסד"ק זינקה אתמול (ג') ביותר מ-15% מייד לאחר פרסום הדו"ח לרבעון האחרון ולשנת 2025 כולה, והביאה את החברה לשווי שוק של כ-179 מיליארד דולר. החברה דיווחה שהמכירות ברבעון האחרון של השנה צמחו בכ-10% בהשוואה לרבעון המקביל 2024, והסתכמו בכ-4.42 מיליארד דולר. המכירות בשנת 2025 כולה הסתכמו בכ-17.7 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-15.6 מיליארד דולר ב-2024. החברה שיפרה את שולי הרווח שלה בכ-10% במהלך השנה, ודיווחה על רווח שנתי נקי של כ-5 מיליארד דולר.

יו"ר, נשיא ומנכ"ל טקסס אינסטרומנטס, הישראלי חביב אילן, אמר שהתוצאות "ממחישות את חוזקו של המודל העסקי שלנו, את איכות המוצרים ואת היתרון שבייצור בפרוסות 300 מ״מ. ב-12 החודשים האחרונים השקענו 3.9 מיליארד דולר במחקר ופיתוח ובהוצאות שונות, וכ-4.6 מיליארד דולר בציוד ותשתיות". החברה פירסמה תחזית מכירות של 4.32-4.68 מיליארד דולר לרבעון הראשון 2026, בהשוואה למכירות של 4.07 מיליארד דולר ברבעון הראשון 2025".

קטר מרכזי הנתונים

טקסס אינסטרומנטס היא אחת מיצרניות השבבים החשובות בעולם, ונחשבת לספקית הגדולה בעולם של שבבים אנלוגיים. לכן הנתונים שלה מלמדים על מגמות כלליות בתעשייה, ולא רק על ביצועי החברה עצמה. מהדו"ח עולה שהמכירות של רכיבים אנלוגיים צמחו בשנה האחרונה בכ-15% והסתכמו בכ-14 מיליארד דולר. המכירות בתחום המעבדים המשובצים (Embedded Processing) שבעבר היה המנוע העיקרי של החברה, הסתכמו בכ-2.7 מיליארד דולר בלבד (צמיחה שנתית של כ-6%).

בשיחת הוועידה עם אנליסטים לאחר פרסם הדו"ח מסרה החברה שמכירותיה ברבעון האחרון בתחום מרכזי הנתונים צמחו בכ-70% בהשוואה לרבעון האחרון 2024, והסתכמו בכ-1.5 מיליארד דולר. המכירות לשוק התעשייתי צמחו ב-12% ברבעון, והסתכמו בכ-5.8 מיליארד דולר. גם המכירות לשוק הרכב הסתכמו בכ-5.8 מיליארד דולר ברבעון. המכירות בתחום האלקטרוניקה הצרכנית הסתכמו בכ-3.7 מיליארד דולר. בסך הכל, שוקי התעשייה, הרכב, ומרכזי הנתונים נמצאים היום במוקד הפעילות של החברה: הם היו אחראים לכ-75% מהמכירות בשנת 2025 (בהשוואה ל-43% לפני כ-10 שנים).

חביב: "במהלך השנה חלה התאוששות בשוק התעשייתי, כאשר שוק מרכזי הנתונים ממשיך להתחזק כבר 7 רבעונים ברציפות". לדבריו, התחזית האופטימית של הרבעון הראשון אינה מבוססת על ציפיה להעלאת מחירים, "אלא על גידול בהיקף ההזמנות לשוק התעשייתי ולשוק מרכזי הנתונים".

המצלמה של UVeye תזמין לרכב צמיג חדש

פורסם בתאריך ינואר 28, 2026פברואר 24, 2026 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מערכת UVEye מבצעת בדיקה אוטומטית בסוכנות של סובארו בארה"ב. צילום: UVEye

בדיקה אוטומטית חברת UVeye הפועלת מתל אביב ומניו ג'רזי, ארה"ב, השלימה את האינטגרציה של מערכת בדיקת הרכב האוטומטית (MRI for Vehicles) שלה, עם מערך השירות וההזמנות של Tire Rack Wholesale, שהוא אחד ממפיצי הצמיגים הגדולים בארה"ב העובד מול סוכנויות הרכב של היצרניות (OEM). מערכת הבדיקה של UVeye כוללת מצלמות ותוכנות עיבוד תמונה מבוססת בינה מלאכותית אשר מבצעת בדיקה אוטומטית של תחתית הרכב, הצמיגים ושל שלמות המבנה והחלקים החיצוניים שלו תוך כדי נסיעה (Drive-Thru) דרך הסורק.

המערכת מפיקה דו"ח הכולל צילום והדמיה ב-360 מעלות ביחד עם תיעוד של כל הממצאים. כאשר סורקי ה-Drive-Thru של UVeye מזהים בעיות בצמיגים, דוגמת עומק חריץ נמוך, שחיקה לא אחידה, צמיגים שאינם תואמים או נזק לדופן הצמיד, יועצי השירות יכולים פשוט ללחוץ על כפתור המופיע לצד תוצאות הבדיקה. הפעולה הזו מפעילה את פורטל Tire Rack Wholesale שבו מצוי מידע כמו מזהה הסוכנות, יצרן הרכב ושנת הדגם. לאחר מכן המערכת מציגה תמחור וזמינות של הצמיג הדרוש ומספקת הצעות מחיר של צמיגים אמיתיים המאושרים על-ידי יצרני ה-OEM וזמינים במלאי הסוכנות הקרובה של Tire Rack Wholesale.

האינטגרציה בין UVeye ל-Tire Rack Wholesale תהיה זמינה תחילה עבור קמעונאי Subaru המעוניינים לייצר הזדמנויות מכירת צמיגים ישירות בנתיב השירות (Service Lane Drive). השבוע הודיעה UVeye שהיא מתחילה בפרוייקט אספקת משאבים מורחבים ליותר מ-600 מפיצי וסוכנויות Subaru בארצות הברית שבמסגרתה היא תספק למחלקות השירות של Subaru את טכנולוגיות בדיקת הרכב האוטומטית ביחד עם כלים לשיפור היעילות התפעולית של השירות.

חברת סובארו היתה מהלקוחות הראשונים של החברה בארצות הברית. התוכנית המורחבת כוללת יכולות צילום והדמיה ב-360 מעלות, התומכות בפעילות השירות והמכירה כאחד באמצעות תיעוד חזותי איכותי, אינטגרציה עם מערכות של סובארו המאפשרות חיבור של UVeye ל-Tire Rack Wholesale, לצורך ייעול המלצות על צמיגים ונתיבי רכישה והתחברות אוטומטית אל מערכי חיוב והזמנת חלפים של סובארו.

ביקור נשיא בואינג בישראל: דלק תעופתי נקי בטכניון ומרכז סייבר תעופתי באונ' בן-גוריון

פורסם בתאריך ינואר 27, 2026ינואר 27, 2026 ע"י Techtime

ביקורו של נשיא Boeing Global, ד"ר ברנדון נלסון, בישראל הגיע לשיאו אתמול (ב') בשני מהלכים אסטרטגיים שמעמיקים את שיתופי הפעולה של בואינג עם האקדמיה הישראלית. במהלך הביקור הוכרז בטכניון על מעבר לשלב היישומי בפרויקט לפיתוח דלק סילוני בר־קיימא, ובמקביל הושקה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב יוזמה חדשה להקמת מרכז מחקר ייעודי לאבטחת סייבר בתעופה וחלל. שני המהלכים משקפים את האופן שבו בואינג רואה בישראל שותפה מרכזית בהתמודדות עם אתגרי העתיד של התעופה – אנרגיה נקייה מצד אחד, והגנה על מערכות דיגיטליות ואוטונומיות מצד שני.

המהלך הראשון בביקור התרחש בטכניון, שם הודיעו בואינג והאוניברסיטה על מעבר לשלב היישומי בשיתוף הפעולה ביניהן לפיתוח דלק סילוני בר־קיימא. ההחלטה התקבלה לאחר השלמת שלב המחקר והוכחת ההיתכנות, ומסמנת שינוי ממיקוד מחקרי להבשלה טכנולוגית עם יעד תעשייתי. הפרויקט מתקיים במסגרת מרכז החדשנות המשותף Boeing–Technion SAF Innovation Center, שהוקם ב־2023 ביוזמת בואינג, כחלק מהמאמץ הגלובלי של ענף התעופה להפחתת פליטות פחמן.

בשלב החדש יתמקד הפרויקט בפיתוח תהליכים מעשיים לייצור דלק תעופתי המבוסס על מימן ירוק ופחמן דו־חמצני, תוך שיפור היעילות הכלכלית וההנדסית לרמה שתאפשר ייצור מסחרי בקנה מידה גדול. החוקרים עוסקים בין היתר בפיתוח קטליזטורים, בבחינת תכונות בעירה ובטיחות, בניתוח מחזור החיים המלא של הדלק ובהקמת מתקן ניסויי לבדיקת דלקים תעופתיים בטכניון. בפעילות משתתפים חוקרים וסטודנטים ממספר פקולטות, והיא משתלבת בפעילות רחבה יותר של הטכניון בתחום, הכוללת גם את מרכז הידע הלאומי לדלקי תעופה בר־קיימא iSAF.

העניין בדלק סילוני בר־קיימא נובע מהעובדה שהתעופה היא אחד הענפים הקשים ביותר להפחתת פליטות. דלק סילוני קונבנציונלי, המבוסס על נפט, הוא עדיין מקור האנרגיה המרכזי למטוסים אזרחיים, ולענף אין כיום חלופה ריאלית כמו סוללות או הנעה חשמלית לטיסות ארוכות. דלקי SAF נועדו לשמש כתחליף תואם, כזה שניתן להשתמש בו במטוסים קיימים ללא שינוי תשתיות, אך עם טביעת פחמן נמוכה משמעותית. בעולם כבר נעשה שימוש מוגבל בדלקים ביולוגיים, אך היקפם קטן והעלות גבוהה, ודלקים סינתטיים המבוססים על מימן ירוק ו־CO₂ נתפסים כשלב הבא שיכול לאפשר הרחבה תעשייתית אמיתית. בואינג הציבה יעד שלפיו מטוסיה יוכלו לפעול עם 100% SAF עד 2030, ורואה בפרויקטים כמו זה שבטכניון תנאי הכרחי לעמידה ביעדי האקלים של התעשייה.

אבטחת מערכות טיסה אוטונומיות

החלק השני של ביקור נלסון בישראל התמקד באתגר מסוג שונה, אך לא פחות קריטי לעתיד התעופה: אבטחת סייבר. באוניברסיטת בן־גוריון בנגב הוכרז על הקמת מרכז מחקר חדש לאבטחת סייבר בתעופה וחלל, במסגרת הסכם מחקרי רב־שנתי בין בואינג לאוניברסיטה בהיקף של למעלה מ־10 מיליון דולר. המרכז יפעל במסגרת Cyber@BGU, מרכז המצוינות לאבטחת סייבר של האוניברסיטה, ויעסוק בפיתוח פתרונות הגנה למערכות תעופה וחלל אוטונומיות, דיגיטליות ומקושרות.

המחקר יתמקד בהתמודדות עם סביבות סייבר־פיזיות מורכבות, בפיתוח מערכות תקשורת מאובטחות, פלטפורמות אוטונומיות עמידות וטכנולוגיות הגנה לדור הבא של מערכות תעופה. בבואינג מדגישים כי המעבר למטוסים חכמים ומקושרים מגדיל את שטח התקיפה הפוטנציאלי, ומחייב שילוב הדוק בין ידע תעופתי, סייבר ובינה מלאכותית כבר בשלבי התכנון. באוניברסיטת בן־גוריון רואים במהלך חיזוק נוסף למעמד הנגב כמרכז ידע עולמי בתחום הסייבר, וחיבור ישיר בין מחקר אקדמי מתקדם לצרכים של תעשייה גלובלית.

שני המהלכים יחד מציירים תמונה ברורה של סדרי העדיפויות של בואינג בישראל: שילוב של פתרונות אנרגיה נקיים שיאפשרו לתעופה להמשיך לצמוח בעידן של מגבלות אקלים, לצד חיזוק ההגנה על מערכות תעופה עתידיות בעולם שבו הדיגיטציה והאוטונומיה הופכות אותן לפגיעות יותר. עבור האקדמיה הישראלית, מדובר בהעמקת תפקידן של האוניברסיטאות לא רק כמרכזי מחקר, אלא כשותפות אסטרטגיות בעיצוב עתיד התעופה העולמית.

[בתמונה למעלה: מימין לשמאל: נשיא Boeing Global ד"ר ברנדון נלסון, נשיא בואינג ישראל אלוף (מיל') עידו נחושתן ונשיא הטכניון פרופ' אורי סיון ליד מודל הקמפוס. קרדיט: דוברות הטכניון]

אלקטריאון חתמה על ההסכם לרכישת InductEV

פורסם בתאריך ינואר 27, 2026ינואר 27, 2026 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: עמדת טעינה אלחוטית של InductEV בניסוי המשותף עם וולוו בשבדיה. צילום: InductEV

מזכר ההבנות שנחתם בחודש נובמבר 2025, הפך השבוע להסכם מחייב: חברת אלקטריאון (Electreon) הודיעה בדיווח לבורסה בתל-אביב על חתימת ההסכם הסופי נכסי InductEV האמריקאית, אשר פיתחה פתרונות טעינה אלחוטית סטטית בהספקים גבוהים במיוחד של עד 300 קילוואט. למעשה, אלקטריאון רוכשת את הפעילות של החברה המקורית. בפועל היא רוכשת חברה בשם InductEV NewCo, שהיא חברה שהוקמה לצורך אחזקת כל הנכסים של החברה המקורית, כאשר הם נקיים מכל חוב.

אלקטריאון תשלם תמורת הנכסים האלה, כולל חלק מהעובדים, כ-6 מיליון דולר בשלוש פעימות של 2 מיליון דולר כל אחת. לאחר השלמת העסקה ישולבו שתי הטכנולוגיות – הטעינה הדינמית של אלקטריאון והטעינה הסטטית של InductEV – בפלטפורמה משותפת המכוונת לשוק העולמי של ציי רכב מסחריים ותחבורה ציבורית. חברת InductEV הוקמה ב־2009 ופועלת מ-King of Prussia, בפנסילבניה. היא נחשבת לחלוצה בתחום הטעינה האלחוטית לכלי-רכב כבדים דוגמת אוטובוסים, משאיות ורכבי שירות.

הטכנולוגיה שלה ממוקדת בטעינה אוטומטית ללא כבלים, המבוססת על לוחות טעינה המוטמעים בקרקע ויחידות קליטה המותקנות בכלי הרכב. מאז הקמתה היא ביצעה מספר פרויקטים מסחריים בצפון אמריקה ובאירופה, בהם הפעלת צי אוטובוסים חשמליים במספר ערים בארה״ב, פרויקטים בנמלי-ים, ופרויקט משותף עם וולוו בעיר גטבורג, שבו אוטובוסים חשמליים של החברה נטענים אלחוטית במהלך עצירות קצרות לאיסוף נוסעים.

היערכות להקמת תשתיות ייצור באזורים שונים בעולם

השבוע גם נחתם הסכם העברת ידע עם חברת Seamless Energy הגרמנית, אשר יאפשר לאלקטריאון להקים מפעלי ייצור סלילי העברת אנרגיה אלחוטית. שתי החברות משתפות פעולה לאורך מספר שנים בפיתוח ואופטימיזציית סלילי הטענה הטמונים בקרקע. שיתוף הפעולה הזה מבוסס הן על ידע של אלקטריאון והן על ידע של סימלס. אלקטריאון מסרה שההסכם מאפשר לה לעשות שימוש בהליכי ייצור הסלילים שפיתחה ביחד עם סימלס, כדי להקים מתקני ייצור במקומות שונים בעולם שיאפשרו ייצור תעשייתי המוני שיתמוך בגידול בפעילות המסחרית של החברה.

ההסכם כולל מודל תגמול המשלב תשלומים עבור שירותים תפעוליים לצד תמלוגים על ייצור. במידה והייצור יבוצע על–ידי החברה עצמה או על–ידי צדדים שלישיים מורשים, סימלס תהיה זכאית לקבלת תמלוגים עבור יחידות המיוצרת. בנוסף, ההסכם מסדיר מנגנוני תשלום עבור שירותי מו"פ והקמת קווי ייצור חדשים. בעקבות שתי ההודעות החדשות, זינקה מניית אלקטריאון בבורסה של תל אביב ביותר מ-22%, וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק כמיליארד שקל.

מיקרוסופט חשפה את מאיץ הבינה המלאכותית Maia 200

פורסם בתאריך ינואר 27, 2026ינואר 28, 2026 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שבב Maia 200 של מיקרוסופט. קרדיט: מיקרוסופט

חברת מיקרוסופוט (Microsoft) הכריזה על שבב ההאצה Maia 200 עבור תשתיות בינה מלאכותית, אשר תוכנן ייעודית לשמש כמאיץ הסקות (inference) עבור מודלי AI הפועלים בזמן אמת. השבב כולל יותר מ-100 מיליארד טרנזיסטורים ומיוצר בתהליך 3 ננומטר של חברת TSMC. הוא כולל ליבות Tensor ייעודיות לפורמטים המספריים FP8 ו–FP4 המשמשים ברשתות עומר נוירוניות. הוא כולל זכרון פנימי מסוג HBM3e בנפח של 216GB המעביר מידע בקצב של 7Tbps, וזכרון SRAM בנפח של 272MB.

מיקרוסופט ביצעה את ההכרזה לאחר שהיא כבר החלה לפרוס אותו בשרתי Azure בארצות הברית, ובהמשך הוא יגיע לאתרי הענן של Azure באזורים נוספים בעולם. להערכת החברה, המאיץ החדש מספק ביצועי FP4 גבוהים פי שלושה מאלה Amazon Trainium דור שלישי, וביצועי FP8 טובים יותר בהשוואה למאיץ TPU מהדור ה-7 של גוגל. הוא מספק עוצמת עיבוד של כ-10petaFLOPS ברמת דיוק של 4 ביט (FP4), ויותר מ-5petaFLOPS ברמת דיוק של 8 ביט (FP8), במעטפת הספק של 750W.

פתיחת צווארי בקבוק

במסגרת הפיתוח, שיפרה מיקרוסופט את תהליך הזנת הנתונים, המהווה גם הוא צוואר בקבוק בהפעלת מודלים גדולים. לצורך זה תוכננו מחדש מנוע העברת נתונים בין הזכרון למעבד (Direct Memory Access) ורשת תקשורת פנימית בתוך השבב (NoC), ושולב זכרון ה-SRAM כחלק בלתי נפרד מאריח הסיליקון. פירוש הדבר שהמאיץ יכול לשמור חלק גדול ממשקלי המודל והנתונים קרוב לחישוב עצמו, ובכך להפחית את הצורך להעבירם בין ההתקנים השונים.

במקביל להכרזה, מיקרוסופט השיקה גירסה ראשונה של ערכת הפיתוח Maia SDK, שנועדה לסייע למפתחים לבצע אופטימיזציה של הקוד הקיים והתאמתו ל–Maia 200. הערכה כוללת תוכנה אינטגרטיבית ומודל תכנות מרחבי, המעניקים למשתמשים יכולת שליטה מדויקת ברמה החומרה של המאיץ.

בתמונה: Maia 200 server blade של מיקרוסופט

פיתוח בגישה מערכתית

חברת מיקרוסופט דיווחה שהיא ביצעה את הפרוייקט במסגרת תהליך שכלל פיתוח פתרון מלא, שמאיץ הסיליקון הוא רק מרכיב אחד ממנו. היא החלה בפיתוח מערכת שלמה וביצעה אימות של האופן שבו החומרה, התוכנה והרשת יעבדו ביחד. החל משלבי הפיתוח הראשונים של Maia 200, נעשה שימוש מאסיבי בסימולציות המדמות את דפוסי החישוב והתקשורת של מודלי שפה גדולים. הדבר סייע לייעל במקביל גם את תכנון השבב וגם את מערך התקשורת ותוכנת המערכת, עוד לפני שהשבב יוצר בפועל.

במקביל, מיקרוסופט פיתחה סביבת אמולציה רחבת היקף המאפשרת להריץ מודלי AI אמיתיים, לכייל ביצועים ולבדוק עומסים על תשתית המדמה באופן נאמן את החומרה העתידית. מאיץ Maia 200 תוכנן מראש למרכזי הנתונים של Azure, וכולל תאימות מלאה למערכות הניהול של Azure המבצעות ניטור, אבטחה וניהול רציף ברמת השבב וברמת התשתית כולה.

קודם צוותי מיקרוסופט, אחר-כך הלקוחות

המשתמשים הראשונים בשבב החדש יהיו צוותי Microsoft Intelligence, שיפעילו את המאיץ לצורך יצירת נתונים סינתטיים ולמידה, במסגרת פיתוח הדור הבא של מודלי AI הפנימיים של מיקרוסופט. בהמשך, ישולב Maia 200 ישולב גם בהפעלת עומסי AI של Microsoft Foundry ושל Microsoft 365 Copilot, כחלק מתשתית ה–AI של מיקרוסופט בענן הגלובלי. מיקרוסופט הודיעה שלאחר מכן צפויה פתיחה הדרגתית של היכולת הזו גם ללקוחות.

קבוצת EMET תשווק בישראל מחשב AI טקטי לביש ללוחמים

פורסם בתאריך ינואר 27, 2026ינואר 27, 2026 ע"י Techtime

קבוצת EMET הודיעה על שותפות עם חברת c5i2 לשיווק בלעדי בישראל של EDGETAK, מחשב בינה מלאכותית טקטי לביש לשדה הקרב, שפותח בארצות הברית ומיועד לספק ללוחמים יכולות עיבוד מידע וקבלת החלטות בזמן אמת, ישירות בקצה הלחימה. במסגרת ההסכם, תוביל EMET את פעילות השיווק, ההטמעה והתמיכה של המערכת בשוק הביטחוני הישראלי.

EDGETAK פותח על ידי חברת EDT האמריקאית, חברת־בת של תאגיד HEICO, והוא מוצג כשרת בינה מלאכותית טקטי זעיר, שניתן לנשיאה על גוף הלוחם. המערכת מיועדת לפעול בסביבות מבצעיות שבהן הקישוריות מוגבלת או משובשת, ומאפשרת עיבוד מקומי של מידע רגיש ללא תלות בענן. זהו מחשב קצה טקטי, שתפקידו לשמש שכבת עיבוד חישובית בין חיישנים, מערכות תקשורת ומערכות שו"ב (C2). הוא אינו מפעיל אמצעי לחימה, אלא תומך בקבלת החלטות באמצעות ניתוח, סינון והיתוך מידע בזמן אמת.

המערכת משקפת תפיסה הולכת ומתחזקת בלוחמה המודרנית, שלפיה עיבוד מידע והפקת תובנות אינם מתבצעים רק במפקדות עורפיות או בענן, אלא מועברים קדימה, קרוב ככל האפשר ללוחם ולמקור הנתונים. גישה זו נועדה להתמודד עם הצפת חיישנים, עומסי מידע ואתגרי קישוריות בשדה הקרב.

מעבד אנבידיה בארכיטקטורה מבצעית

בליבת EDGETAK נמצא מודול NVIDIA Jetson Orin NX, פלטפורמת מחשוב קצה מתקדמת המציעה יכולת עיבוד של עד כ-100 טרה-פעולות לשנייה ביישומי בינה מלאכותית. שילוב זה מאפשר להריץ מודלים מתקדמים של זיהוי אובייקטים, סיווג מטרות, ניתוח וידאו והיתוך חיישנים בזמן אמת, ובזמן השהיה נמוך במיוחד.

המערכת כוללת זיכרון עבודה של 16 גיגה־בייט ואחסון NVMe בתצורת M.2, בנפחים גבוהים המאפשרים עבודה עם כמויות גדולות של נתונים וזרמי וידאו. היא מצוידת בממשקי USB-C מהירים, חיבור רשת קווי וחריצי הרחבה למודולי תקשורת שונים, בהם Wi-Fi, LTE, 5G ו-GPS, וכן מחברי אנטנה חיצוניים. התוכנה מבוססת על מערכת הפעלה לינוקס ותומכת בהרצת יישומים וקונטיינרים, מה שמאפשר התאמה למשימות שונות ללא נעילה לספק תוכנה אחד.

EDGETAK מגיע במארז מוקשח, ללא מאווררים, עם פיזור חום פאסיבי, ומיועד לנשיאה בפאוצ'ים הסטנדרטיים של האפוד הצבאי. המערכת מופעלת באמצעות סוללות קיימות בשימוש צה״לי, ותוכננה מראש לאיזון בין גודל, משקל וצריכת חשמל, בהתאם לעקרונות SWaP המקובלים בציוד לחימה.

בשימוש מבצעי בצבא ארה"ב

הייעוד המרכזי של EDGETAK הוא עיבוד מידע בקצה, סמוך למקור הנתונים. בין היישומים האופייניים ניתן למנות ניתוח וידאו מרחפנים וממצלמות קרקעיות, זיהוי איומים וסיווג מטרות, היתוך נתונים ממספר חיישנים כגון אופטיקה, שמע ונתונים ספקטרליים, וכן הפקת תובנות טקטיות לצורך תמיכה בקבלת החלטות.

במקום להעביר זרמי מידע גולמיים וכבדים ברשתות מוגבלות, המערכת מאפשרת עיבוד מקומי ושליחת תוצרים ממוקדים בלבד, כגון התראות, מטא־דאטה או המלצות טקטיות. לפי החברה, המערכת כבר נמצאת בשימוש מבצעי ובתרגילים בצבא ארצות הברית וביחידות מיוחדות, בין היתר בהקשרים של שליטה בנחילי רחפנים ועיבוד מידע סנסורי מתקדם.

EDT, שפיתחה את EDGETAK, פועלת עשרות שנים בתחום האלקטרוניקה המתקדמת, מחשוב קצה, פתרונות FPGA ומערכות RF, ומשרתת לקוחות בשווקים ביטחוניים, תעשייתיים ומדעיים. רכישתה על ידי HEICO Corporation, תאגיד אמריקאי ציבורי גדול הפועל בתחומי התעופה, הביטחון, החלל והאלקטרוניקה, מעניקה למוצר גב תעשייתי ופיננסי רחב.

הרקע למהלך הוא שינוי עמוק באופי הלחימה, המתאפיין בריבוי חיישנים, שימוש נרחב ברחפנים, עומסי מידע חסרי תקדים ופעולה בסביבות שבהן תקשורת ו-GPS אינם מובטחים. במציאות זו, היכולת לעבד מידע מקומית, במהירות וללא תלות בתשתיות עורפיות, הופכת לגורם מבצעי מכריע.

EDGETAK מגלם את המעבר משדה קרב שמבוסס על פלטפורמות בודדות לשדה קרב שמבוסס על נתונים, עיבוד והבנה בקצה. זהו לא שינוי טכנולוגי בלבד, אלא שינוי תפיסתי, שבו הלוחם הופך מצרכן מידע לשחקן פעיל בעיבוד ובהבנת התמונה הטקטית.

IonQ רוכשת את יצרנית השבבים SkyWater

פורסם בתאריך ינואר 26, 2026ינואר 26, 2026 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מערכת הצפנת תקשורת של IonQ המבוססת על Quantum key distribution (QKD)

חברת IonQ ממרילנד, ארה"ב, חתמה על הסכם מחייב לרכישת יצרנית השבבים האמריקאית SkyWater במניות ומזומן בסכום כולל של כ-1.8 מיליארד דולר. מדובר בעיסקה יוצאת דופן מסוגה: IonQ עוסקת בפיתוח טכנולוגיות קוונטיות, דוגמת פתרונות תקשורת, חיישנים ומחשבים קוונטיים, על בסיס טכנולוגייית יונים כלואים (Trapped Ions). בדרך כלל מתייחסים אל התחום הזה כאל טכנולוגיה שעתידה עדיין רחוק. אלא שהעובדה שיצרנית טכנולוגיית מחשוב קוונטי רוכשת יצרנית שבבים מלמדת שהטכנולוגיה שלה מתקרבת במהירות אל השוק ושהחברה בעצם נערכת לייצור מסחרי של מחשבים קוונטיים כבר בעתיד הקרוב.

חברת סקייווטר ממינסוטה, ארה"ב, היא יצרנית שבבים עצמאית (pure-play) המשמשת כספקית של משרד הביטחון בארה"ב. היא מחזיקה בהסמכת 1A של מחלקת המיקרואלקטרוניקה במשרד ההגנה האמריקאי (DMEA), כלומר היא נחשבת לספק ממשלתי בטוח המבצע את כל תהליכי התכנון, הייצור, האריזה והבדיקות במתקנים מאובטחים בארצות הברית. יו"ר ומנכ"ל IonQ , ניקולו די מאסי, הסביר שהעיסקה מעניקה לחברה יכולת ייצור אנכית מלאה של מחשביע קוונטיים בסביבה מאובטחת בארצות הברית. "הטכנולוגיה שלנו והיכולות של סקייווטר יאפשר לארה"ב להצטייד בטכנולוגיות קוונטיות ליישומים קריטיים". לדבריו, הטכנולוגיה והארכיטקטורה הקנייניות של IonQ, בשילוב יכולות מו״פ וייצור של SkyWater מייצרים אקוסיסטם קוונטי מלא.

יצרנית אנכית של מחשבים קוונטיים עבור משרד ההגנה האמריקאי

מנכ"ל סקייווטר, תומאס סונדרמן, אמר שהעיסקה מבטאת שלב שבו המחשוב הקוונטי והיציור התעשייתי מתחילים להתקרב זה לזה. "השילוב עם IonQ יאיץ כיווני התפתחות חדשים של שבבים קוונטיים מהדור הבא. החברה נשארת מחויבת במלואה לכל לקוחותיה, ותמשיך לפעול כספקית מועדפת, עם מערך רחב יותר של פתרונות חישה קוונטית ורישות קוונטי". לאחר השלמת העסקה תפעל סקייווטר כחברה-בת בבעלות מלאה של IonQ. סונדרמן יישאר בתפקיד המנכ"ל וידווח לניקולו די מאסי.

העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, וצפויה להסתיים ברבעון השני או השלישי של 2026 לאחר אישור אסיפת בעלי המניות של סקייווטר וקבלת האישורים הרגולטוריים. עם השלמתה, יחזיקו בעלי המניות של סקייווטר ב-4.4%-6.7% ממניות החברה הממוזגת. החברה העריכה שהכנסותיה בשנת 2025 יסתכמו בכ-106-110 מיליון דולר.

החברה הסבירה שעם השלמת העיסקה תהיה IonQ החברה היחידה בארה"ב עם יכולת ייצור אנכית מקצה לקצה של פלטפורמות קוונטיות. המיזוג יאפשר לה לקצר את לוחות הזמנים ולהקדים כבר לשנת 2028 את בדיקות התפקוד של מעבדים קוונטיים (QPU) מתוצרתה, הכוללים 200,000 קיוביטים. "אנחנו סבורים ש-IonQ תהיה ספקית ליבה של מחשוב קוונטי, רישות קוונטי, אבטחה קוונטית וחישה קוונטית עבור ממשלת ארה״ב ובעלי בריתה, כולל תמיכה במספר תוכניות מרכזיות של משרד ההגנה. במקביל, סקייווטר תוכל להציע ללקוחותיה חיישנים קוונטיים ואת פתרונות הרישות הקוונטי של IonQ".

טכנולוגיית ReRAM ישראלית

לסקייווטר יש גם קשר ישראלי: היא רכשה את זכויות השימוש בטכנולוגיית הזכרון ההתנגדותי (ReRAM) של חברת וויביט ננו (Weebit Nano) הישראלית. בשנת 2023 היא השלימה את תהליך ההכשרה (qualification) לייצור רכיבי ReRAM בגיאומטריה של 130 ננומטר בפאב של סקייווטר בארה״ב. במסגרת תהליך הבדיקה וההכשרה יוצרו מאות שבבים שעמדו בהצלחה במבחני תקן הזיכרון התעשייתי של JEDEC, שבדקו את הביצועים, העמידות ותוחלת החיים בטמפרטורות של עד 150 מעלות צלסיוס.

חברה חדשה בבורסת ת"א: Stark Power תקים מיזמי אנרגיה למרכזי נתונים בארה"ב

פורסם בתאריך ינואר 26, 2026ינואר 26, 2026 ע"י Techtime

[בתמונה, מימין לשמאל: צפריר יואלי, שחר גרשון ונדב טנא]

שלושה מהיזמים הבולטים בשוק האנרגיה הישראלי מקימים פעילות תשתיות חדשה בארצות הברית, אשר תתמקד באספקת חשמל לדאטה סנטרים: נדב טנא ושחר גרשון, מנכ״לי נופר אנרגיה לשעבר, חוברים לצפריר יואלי, ממייסדי אנלייט, ומקימים את Stark Power – חברה ציבורית בעלת אוריינטציה גלובלית.

הפעילות תתבצע באמצעות רכישת שליטה בשלד הבורסאי א.א.א.מ.א, ששימש בעבר את פעילות חברת אקופיה, אשר פעלה בתחום הרובוטים לניקוי פאנלים סולאריים. במסגרת הפעילות החדשה, שמה של החברה יהיה Stark Power, והיא תיסחר בבורסה בתל אביב. מטרת ההנפקה היא גיוס הון לצורך קידום הקמת פרויקטי ייצור ואגירת אנרגיה עבור דאטה סנטרים במספר שווקי חשמל ברחבי ארה״ב, בהיקף של מאות מיליוני דולרים.

להנהלת החברה יצטרפו מיכאל אבידן, לשעבר נשיא אנלייט ארה״ב, שימונה למנכ״ל Stark Power, ויוסף לבקוביץ, לשעבר סמנכ״ל מימון תאגידי, מיזוגים ורכישות באנלייט, שימונה לסמנכ״ל הכספים. השניים הובילו את רכישת Clēnera בארה״ב ואת הנפקת אנלייט בנאסד״ק, ונחשבים לבעלי ניסיון משמעותי בשוק האנרגיה והתשתיות האמריקאי.

בשלב הראשון ישקיעו טנא, גרשון ויואלי כ-20 מיליון שקל בחברה, מתוכם כ-5 מיליון שקל יועמדו כהלוואה לאבידן ולבקוביץ לצורך רכישת מניות. לאחר השלמת העסקה צפויים טנא, גרשון ויואלי להחזיק בכ-70% מהחברה, ואילו אבידן ולבקוביץ בכ-20%. השלמת העסקה כפופה לאישורי בעלי המניות.

הקמת החברה מתבצעת על רקע הזינוק בביקוש לחשמל מצד דאטה סנטרים בארה״ב, המונע מהתרחבות תשתיות ה-AI. לפי הערכות, הביקוש לחשמל מצד דאטה סנטרים צפוי להגיע עד 2030 לכ-70 ג׳יגה־ואט, לעומת כ-20 ג׳יגה־ואט כיום – פער היוצר צווארי בקבוק, מחירי חשמל גבוהים והזדמנויות ליזמי אנרגיה.

Stark Power תתמקד בקידום מתחמים משולבים לייצור ואגירת אנרגיה, בסמיכות לאתרי דאטה סנטרים, במטרה לקצר את זמני החיבור לרשת (Time to Power). פעילות החברה תכלול פרויקטים בטכנולוגיות מגוונות – מתחדשות וקונבנציונליות – בשלבי פיתוח מתקדמים ובאזורים בעלי ביקוש גבוה.