ישראל משיקה אתגר לאומי למינרלים קריטיים

רשות החדשנות ומשרד האנרגיה והתשתיות הכריזו היום על השקת “אתגר תנופה” — יוזמה לאומית לעידוד הקמה של סטארטאפים בתחום המינרלים הקריטיים, הנחשבים לרכיב מפתח בתעשיות האנרגיה, הבינה המלאכותית והביטחון. במסגרת התחרות יוצע פרס ראשון של מיליון שקל, לצד ארבעה פרסים נוספים של 200 אלף שקל כל אחד, במטרה להאיץ פיתוח פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך.

המינרלים הקריטיים — ובהם ליתיום, קובלט, ניקל ויסודות אדמה נדירים — הפכו בעשור האחרון לנכס אסטרטגי, על רקע הביקוש הגובר לאנרגיה ירוקה ולמערכות מתקדמות. במקביל, שרשראות האספקה שלהם ריכוזיות ותלויות בגורמים גיאופוליטיים, מה שמחדד את הצורך בפיתוח חלופות ושיפור היעילות.

התחרות מתמקדת בשלושה תחומים: טכנולוגיות Deep Tech לאיתור והפקה, פתרונות לעיבוד, זיקוק ומחזור, ופיתוח חומרים חלופיים שיפחיתו תלות וישפרו נצילות. בנוסף, היא פתוחה גם לפתרונות שיחזקו את חוסן שרשראות האספקה ויאפשרו ייצור יעיל ואחראי יותר. לדברי מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, היתרון במירוץ הגלובלי אינו תלוי עוד רק בהיקף המשאבים, אלא ביכולת לפתח טכנולוגיות להפקה, עיבוד והחלפה שלהם. בישראל, שאינה מעצמת מחצבים, רואים בכך הזדמנות למנף את יתרונות המחקר והפיתוח ולבנות אקו־סיסטם טכנולוגי סביב התחום.

במשרד האנרגיה מדגישים כי המינרלים הקריטיים הם רכיב מרכזי בביטחון האנרגטי ובמעבר לאנרגיה נקייה, וכי התחרות נועדה לצמצם תלות בייבוא ולבסס יתרון בשרשרת הערך הגלובלית. במבט רחב יותר, השליטה בחומרי גלם הופכת לגורם מכריע בקצב החדשנות — וישראל מבקשת למצב עצמה בחזית, לא דרך משאבים, אלא דרך טכנולוגיה.

הגשת המועמדות פתוחה עד 25 ביוני 2026 ומתבצעת באופן מקוון במסגרת מסלול “תנופה”. מדובר בבקשת מענק הכוללת תיאור טכנולוגי, תוכנית מו״פ והיתכנות עסקית, ומיועדת ליזמים בשלבים מוקדמים. הבקשות ייבחנו לפי חדשנות, ישימות ופוטנציאל שוק.

אתגר טכנולוגי וסביבתי

כדי להבין את עומק האתגר, ניתן לחלק את שרשרת הערך לשלושה שלבים עיקריים. השלב הראשון הוא האיתור וההפקה. מינרלים נדירים מצויים לרוב בריכוזים נמוכים, ולכן נדרשת כרייה בהיקפים גדולים כדי להפיק כמויות קטנות יחסית — תהליך יקר ובעל השלכות סביבתיות משמעותיות. כאן מתפתחות טכנולוגיות מבוססות AI, חישה מרחוק ושיטות כרייה מדויקות יותר. השלב השני הוא העיבוד והזיקוק — צוואר הבקבוק המרכזי. החומר המופק הוא תערובת מורכבת, והפרדת יסודות אדמה נדירים, בעלי תכונות דומות, דורשת תהליכים כימיים מורכבים, עתירי אנרגיה ולעיתים מזהמים — תחום שבו נוצרה תלות במדינות ספציפיות.

השלב השלישי הוא תחליפים וייעול: פיתוח סוללות ללא קובלט, מגנטים ללא יסודות נדירים, ושיפור ניצול החומר. במקביל מתפתח תחום המחזור, המאפשר חילוץ מינרלים מפסולת אלקטרונית וסוללות משומשות. שלושת השלבים הללו הם מוקדי החדשנות שיכולים להפחית עלויות, לצמצם תלות גיאופוליטית ולהגדיל זמינות דרך טכנולוגיה.

המינרלים בתוך מטוס הקרב

האיור ממחיש עד כמה מינרלים קריטיים משולבים במערכות ביטחוניות מתקדמות. לפי הערכות בתעשייה, מטוס קרב כמו F-35 Lightning II עושה שימוש נרחב במינרלים קריטיים לאורך מערכותיו. במכ״ם ובמערכות הלוחמה האלקטרונית נעשה שימוש בגליום (למשל בטכנולוגיות GaN), במנועים ובמערכות ההנעה סגסוגות ניקל וקובלט לעמידות בחום, ובמערכות בקרה ואקטואטורים מגנטים מבוססי נאודימיום ודיספרוזיום. רכיבים אלקטרוניים וחיישנים כוללים יסודות נדירים נוספים.

ההערכות הן שמדובר בעשרות עד מאות קילוגרמים של מינרלים קריטיים במטוס אחד, תלוי בתצורה. התלות הזו אינה רק הנדסית אלא גם אסטרטגית: ריכוז יכולות העיבוד והזיקוק במדינות ספציפיות הופך את שרשרת האספקה לנקודת חיכוך גיאופוליטית — בדיוק מסוג האתגרים שהיוזמה מבקשת להתמודד איתם.

הייטק תחת אש: 71% מהחברות נפגעו בגיוסי הון ו-87% לא עומדות באבני הדרך

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. יח"צ]

ארבעה שבועות לתוך מבצע "שאגת הארי", סקר חדש של רשות החדשנות מציג תמונת מצב כפולה של תעשיית ההייטק: מצד אחד פעילות נמשכת גם תחת לחימה, ומנגד פגיעה עמוקה בכוח האדם, בגיוסי ההון ובקצב הפיתוח — עם סימנים ראשונים לשינוי מבני בענף.

הסקר, שנערך בקרב 637 חברות הייטק, בעיקר סטארטאפים וחברות בצמיחה, מראה כי הענף ממשיך לפעול ואף נמנע מצעדי קיצוץ חדים: כ־89% מהחברות לא הוציאו עובדים לחל"ת כלל. עם זאת, מתחת לפני השטח ניכרת פגיעה רחבה בכוח האדם — כ־48% מהחברות מדווחות על היעדרות של מעל רבע מהעובדים.

הנתונים מחדדים כי הפגיעה אינה נובעת רק משירות מילואים: היעדר מסגרות חינוך ומגבלות ביטחוניות הן גורם מרכזי לא פחות, ולעיתים אף משמעותי יותר. המשמעות היא פגיעה מתמשכת ביכולת העבודה של החברות, גם הרחק מהחזית.

במקביל, הפעילות העסקית הבינלאומית נפגעת באופן נרחב. כ־75% מהחברות מדווחות על השפעה של מגבלות טיסות, הכוללת ביטול פגישות, כנסים והזדמנויות מכירה. הפגיעה הזו מתורגמת גם להאטה במנוע הצמיחה המרכזי של הענף — גיוסי הון: 71% מהחברות מדווחות על פגיעה בתהליכי הגיוס, כולל עיכובים, דחיות ואף ביטולים.

השלכות אלו ניכרות במיוחד בפיתוח מוצרים: 87% מהחברות מדווחות על עיכובים בעמידה ביעדי פיתוח או בהשקות, כאשר 42% מציינות עיכובים משמעותיים. כ־67% כבר דחו בפועל השקות או אבני דרך.

בקרב חברות ייצור, התמונה מורכבת אף יותר: 76% מדווחות על פגיעה ביכולת הייצור, לצד קשיים בייבוא רכיבים וחומרי גלם — עד כדי עצירה חלקית של אספקה.

אחד הממצאים הבולטים נוגע לפערים בתוך הענף: חברות קטנות נפגעות באופן חריף יותר, הן בפיתוח והן בגיוסי הון. בנוסף, חברות בצפון ובדרום מדווחות על שיעורי ביטול גיוסים גבוהים יותר לעומת המרכז.

בהסתכלות קדימה, התמונה נעשית מורכבת עוד יותר: רק 13% מהחברות מעריכות כי לא יחול שינוי בפעילותן אם המצב יימשך. מנגד, 34% צופות האטה, 22% דחיית פרויקטים, ו־18% צמצום פעילות או כוח אדם. כ־12% אף מעריכות כי התמשכות הלחימה עלולה להביא לסגירת החברה.

לצד זאת, עולה מגמה מדאיגה של בחינת חלופות מחוץ לישראל: כ־31% מהחברות שוקלות להעביר פעילות לחו"ל — בעיקר אלו שנפגעו יותר מהמצב או שפועלות מלכתחילה בשווקים בינלאומיים.

ברשות החדשנות מדגישים כי ההייטק הישראלי כבר הוכיח בעבר יכולת התאוששות ממשברים, אך מזהירים כי התמשכות המצב הביטחוני עשויה לדרוש צעדי מדיניות ממוקדים כדי לשמור על יציבות הענף.

ההייטק הישראלי ממשיך לתפקד גם בזמן מלחמה, אך הנתונים מצביעים על לחץ גובר בשכבת החברות הצעירות והקטנות — ועל סיכון ממשי להאטה ואף ליציאת פעילות לחו"ל אם המצב יימשך.

מיקרוסופט ואנבידיה משלבות כוחות: נתונים ארגוניים יהפכו למודלים תלת־ממדיים חיים

חברת Microsoft מרחיבה את שיתוף הפעולה עם NVIDIA, במהלך שממחיש את הכיוון שאליו נע שוק הבינה המלאכותית הארגונית: מעבר מכלי ניתוח נתונים למערכות שמחוברות ישירות לעולם הפיזי ופועלות בתוכו. במרכז ההכרזה עומדת אינטגרציה בין פלטפורמת הדאטה Microsoft Fabric לבין סביבת הסימולציה NVIDIA Omniverse.

החיבור בין שתי הפלטפורמות מאפשר להזרים נתונים תפעוליים ממערכות ארגוניות אל תוך מודלים תלת־ממדיים של סביבות אמיתיות — כמו מפעלים, קווי ייצור או תשתיות — ולנתח אותם בהקשר מרחבי ודינמי. במקום להסתמך על דשבורדים וטבלאות, המשתמשים יכולים לראות את הנתונים כחלק ממודל חי שמתעדכן בזמן אמת.

המשמעות המעשית היא הרחבת היכולת לבצע סימולציות, לבחון תרחישים ולקבל החלטות תפעוליות בצורה אינטואיטיבית יותר. מעבר לכך, המערכת מאפשרת להפעיל מודלים של AI שמגיבים בזמן אמת לשינויים בשטח — לא רק מנתחים נתונים בדיעבד.

בפיתוח האינטגרציה השתתפו גם צוותים ממרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל, ובהם קבוצת Fabric Eventhouse, שהתמקדה בניתוח נתונים בזמן אמת ובהיקפים גדולים — רכיב קריטי עבור יישומים תעשייתיים מסוג זה.

לצד ההיבט הטכנולוגי, המהלך משקף שינוי רחב יותר בגישת ארגונים ל-AI: פחות דגש על הפקת תובנות בלבד, ויותר על שילוב של מודלים בתוך תהליכים תפעוליים עצמם. כלומר, מעבר ממערכות שמסבירות מה קרה — למערכות שמסייעות להחליט מה לעשות, ולעיתים גם לבצע זאת בפועל.

Synaptics השיקה מעבדי Edge AI התומכים ב-Wi-Fi 7 ו-Bluetooth 6

חברת Synaptics הכריזה על סדרת המעבדים החדשה SYN765x עבור יישומי Edge AI, אשר משלבת מעבד בינה מלאכותית (NPU) ותקשורת Wi-Fi 7 יחד עם בתוך מיקרו-בקר יחיד (MCU). הדבר מאפשר לבצע עיבוד נתונים מורכב ישירות באבזר הקצה עצמו בלא צורך לשלוח את המידע לעיבוד בענן, ועל ידי כך להשיג רמת אבטחה וצריכת הספק משופרות של מערכות קצה חכמות ויישומי IoT. המעבד מבוסס על ארכיטקטורת Arm Cortex-M52 ומאיץ בינה מלאכותית בעוצמת עיבוד של עד 50 מיליארד פעולות בשנייה (Giga Operations Per Second-GOPS).

הדבר מאפשר להריץ מודלים מורכבים על-גבי ההתקן, דוגמת זיהוי פנים, זיהוי קול וזיהוי תנועה. מעבדי סדרה SYN765x מספקים תמיכה בקישוריות אלחוטית מהירה, דוגמת Wi-Fi 7, Bluetooth 6.0 ו-Thread. המעבד מיועד למערכות מבוססות סוללה ובעלות צריכת חשמל נמוכה במיוחד, דוגמת חיישנים חכמים, פעמוני דלת חכמים, מנעולים חכמים, מצלמות אבטחה ביתיות, רובוטים ועוד. הפלטפורמה כוללת מנגנוני אבטחת מידע דוגמת הצפנה חומרתית מובנית, מנגנון אתחול מאובטח (Secure Boot) וניהול זהויות מאובטח של ההתקנים.

למידע נוסף והזמנות: יחיאל גיל, 054-4562670, [email protected]

חוקרים בטכניון מדדו את מהירות "נקודות החושך" בגלי אור

בתמונה למעלה: פרופ' עדו קמינר מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

קבוצת מחקר מהטכניון הצליחה להגיע להישג חסר תקדים במיקרוסקופיית אלקטרונים: מדידה ישירה של "נקודות חושך" בתוך גלי אור. המדידה הזו מאשרת ניבוי המוכר משנות ה-70, שלפיו מהירותן של אותן נקודות גבוהה ממהירות האור. מאמר המתאר את המחקר פורץ הדרך פורסם בכתב העת המדעי Nature. המחקר הובל על-ידי חוקרי הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון, פרופ' עדו קמינר, הדוקטורנטים תומר בוכר ואלכסיי גורלך, וד"ר שי צסס שעשה את הדוקטורט שלו במעבדה של פרופ' גיא ברטל מהטכניון וכיום הוא פוסטדוקטורנט ב-MIT.

"נקודות החושך" הן מעין "חורים" זעירים במבנה הגל, או מערבולות. מערבולות הן תופעה נפוצה בטבע, ואנו פוגשים אותן בגלי הים, בזרמי אוויר בשמיים ואפילו בקפה – כשאנחנו מערבבים אותו וכשאנו שופכים אותו לכיור. כבר בשנות ה-70 הועלתה תחזית תאורטית מפתיעה בנושא זה: מערבולות עשויות לנוע מהר יותר מהגל שבו הן נוצרות. כך למשל, מערבולת בנהר יכולה לנוע מהר יותר מזרם המים שבתוכו היא מתקיימת. המחקר שבוצע בטכניון הוכיח שהתופעה זו אינה רק אפשרית – אלא שהיא מתקיימת בטבע. כיצד זה ייתכן? הרי איינשטיין קבע שמהירות האור בריק היא גבול המהירות המוחלט.

זהו שלא בדיוק; תורת היחסות קבעה כי גבול המהירות הזה תקף רק לחומר בעל מסה ולאותות הנושאים אנרגיה או מידע. המערבולות שנמדדו הן חסרות מסה ואינן נושאות אנרגיה או מידע, ולכן אינן סותרות את ה"איסור" של איינשטייןמערבולות האור האלה, מסבירים חוקרי הטכניון, הן מעין "נקודות אפס" או "שקעים" הנוצרים בתוך גלי האור – נקודות שבהן משרעת הגל מתאפסת. בשפה ציורית יותר, אלה הן נקודות של חושך מוחלטהתופעה נחזתה לפני כ-50 שנה בעקבות ניתוח תיאורטי של התאבכות גלים אקראיים. מאז נעשו ניסיונות רבים להדגים אותה באופן ניסויי, אולם ללא הצלחה.

התגלית תסייע בפיתוח טכנולוגיות חדשות

חוקרי הטכניון בנו מתקן ייחודי לאינטרפרומטריה של אלקטרונים במרכז למיקרוסקופיית אלקטרונים בטכניון (מיק"א), המשלב מערכת לייזר עם מערכת אופטומכנית בתוך מיקרוסקופ אלקטרוני, אשר שברה שיא בשילוב בין רזולוציה זמנית ומרחבית. המערבולות, או "נקודות החושך", נמדדו בחומר מיוחד (hBN) שהוכן על-ידי פרופ' חנן הרציג שיינפוקס מאוניברסיטת בר אילן. בחומר זה, גלי האור הופכים לגלי "אורקול" מיוחדים (פולריטונים). ניתן לדמות אותם לגלי אור הנעים לאט במיוחד (איטיים פי 100 ממהירות האור בריק), או לגלי קול הנעים במהירות גדולה במיוחד (בהשוואה לגלי קול).

דווקא בתוך הגלים ה"מואטים" האלה עשויות מערבולות האור "לזנק" ולחצות את מהירות האור. לדברי פרופ' קמינר, "התגלית שלנו חושפת חוקי טבע אוניברסליים המשותפים לכל סוגי הגלים – החל בגלי קול וזרמי נוזלים ועד למערכות מורכבות של מוליכיעל. פריצת הדרך הזו מעניקה לנו כלי טכנולוגי רבעוצמה: יכולת למפות תנועה של תופעות ננומטריות עדינות בחומרים. אנחנו מאמינים ששיטות המיקרוסקופיה החדשניות האלה יאפשרו לחקור תהליכים נסתרים בפיזיקה, בכימיה ובביולוגיה, ולגלות כיצד הטבע מתנהג ברגעים המהירים והחבויים ביותר שלו".

המדידה של מערבולות האור עשויה לייצר נתיבי מחקר ופיתוח חדשים ולתרום לפיתוח טכנולוגיות מיקרוסקופיה, אופטיקה מבוססת מבנים ננומטריים, מוליכיעל, ושיטות לקידוד מידע קוונטי בחומרים. המחקר קיבל תמיכה של האיחוד האירופי (תוכנית Horizon 2020), קרן מור (Moore Foundation) ומרכז הקוונטום ע"ש הלן דילר בטכניון. דר' ארתור נידרמאייר, הראל נהרי, פרופ' קנגפנג וואנג, דר' יובל אדיב, ותום לנקייביץ', בהובלת ד"ר מיכאל ינאי בנו את מערכת הניסויי וביצעו את הניסויים. דר' צ'ינגהווי יאן ורון רוימי תמכו בניתוח התיאורטי.

למאמר המלא ב-Nature הקליקו כאן

קמטק, נובה ו-U.P.Pro זכו בפרס הספקים של אינטל

חברת אינטל פרסמה את רשימת הזוכים בפרס הספקים EPIC לשנת 2026 — אות ההוקרה הגבוה ביותר שהיא מעניקה לשותפיה העסקיים. מתוך אלפי ספקים ברחבי העולם, נבחרת מדי שנה קבוצה מצומצמת של חברות שמפגינות ביצועים יוצאי דופן בארבעה מדדים מרכזיים: מצוינות, שותפות, הכלה ושיפור מתמיד. השנה התברגו לרשימה הזו שלוש חברות ישראליות: קמטק, נובה ו-U.P.Pro. לצידן מופיעות שחקניות גלובליות מובילות, דוגמת אפלייד מטיריאלס, KLA, Lam Research, אינפיניאון, ASML ואחרות.

פרס EPIC, שהושק במתכונתו הנוכחית כחלק מתוכנית ההוקרה ההיסטורית של אינטל לספקים, נחשב לאחד הסמנים הברורים למי הם הגורמים הקריטיים מאחורי תהליכי הייצור המתקדמים של החברה. הזוכים מגיעים ממגוון תחומים — החל מיצרניות ציוד ייצור ובדיקה, דרך חברות חומרים וניקוי תעשייתי, ועד פתרונות תפעול ולוגיסטיקה. בין הזוכות ניתן למצוא גם חברות בינלאומיות מתחומי ציוד הבדיקה והייצור, שממחישות את הרוחב התעשייתי של שרשרת האספקה שעליה נשענת אינטל.

בתוך המערך הזה, שלוש החברות הישראליות מייצגות שלושה רבדים שונים אך משלימים. קמטק פועלת בתחום בדיקות ומדידות לשבבים, ומספקת מערכות inspection שמנטרות את הווייפרים במהלך הייצור ומאפשרות לזהות פגמים ולשפר תפוקה. נובה, אחת החברות המובילות בעולם בתחום המטרולוגיה, מספקת פתרונות מדידה מתקדמים שמאפשרים שליטה מדויקת בתהליכי הייצור עצמם — מרמת החומרים ועד מבנה השכבות. הקשר בין נובה לאינטל עמוק במיוחד, ונמשך כבר עשרות שנים, כולל השקעות מוקדמות ושיתוף פעולה טכנולוגי הדוק.

U.P.Pro פועלת בזירה שונה: ניהול ואופטימיזציה של שרשרת אספקה. החברה מספקת כלים לניהול זרימת רכיבים, ספקים ותהליכים תפעוליים מורכבים, ומסייעת לאינטל לשמור על רציפות תפעולית בסביבה שבה כל עיכוב קטן עלול להשפיע על קווי ייצור שלמים. יחד, שלוש החברות ממחישות את עומק המעורבות של התעשייה הישראלית בליבת הפעילות של אינטל — לא רק כספקיות נקודתיות, אלא כשותפות אסטרטגיות בתהליכים הקריטיים ביותר של ייצור שבבים בעידן ה-AI.

[מקור תמונה: אינטל]

גלובלפאונדריז תובעת את טאואר

חברת גלובלפאונדריז (GlobalFoundries – GF) האמריקאית תובעת את חברת טאואר סמיקונדטור ממגדל העמק (Tower Semiconductor) בטענה שהיא הפרה פטנטים של GF באמצעות "רכיבה חופשית" על עשרות שנות חדשנות של GF. התביעות הוגשו לנציבות הסחר הבינלאומית של ארצות הברית (ITC) ולבית המשפט הפדרלי המחוזי מערב טקסס. החברה מסרה שבתביעות שהוגשו היא טוענת שחברת Tower עושה שימוש בלתי חוקי בטכנולוגיות תהליכי ייצור של GF שהן מוגנות בפטנט, במקום לבצע בעצמה את ההשקעות במחקר יקר וארוך טווח הנדרש לפיתוח היכולות האלו באופן עצמאי. התביעות מייחסות הפרה של 11 פטנטים אמריקאיים של GF המשמשים בתהליכי ייצור של רכיבים המיועדים לשווקים כמו RF, חיישנים ותקשורת.

היא מבקשת פיצוי בגין אובדן רווחים והטלת צווי מניעה שיחסמו יבוא ומכירה בארצות הברית של מוצרי Tower המפירים את הפטנטים של GF. מדובר בפוטנציאל לנזק משמעותי, מכייון שככל הנראה מדובר בטכנולוגיית ליבה של תהליכי ייצור. חברת טאואר לא פירסמה תגובה רשמית, אולם במענה לפניית סוכנות רויטרס היא מסרה "שהחברה דוחה בתוקף את הטענות שהועלו על-ידי גלובלפאונדריז ותגן בנחישות על הקניין הרוחני שלה. החברה מחזיקה ברקורד ארוך שנים של השקעות משמעותיות במחקר ופיתוח, הן בארצות הברית והן ברחבי העולם, הנתמך על-ידי שני מתקני ייצור בארה״ב ומרכזי מו״פ מתקדמים".

מודלים עסקיים שונים

"תעשיית ייצור המוליכים למחצה היא אחת התעשיות המורכבות והעתירות בהון בעולם," אמר סמנכ"ל הטכנולוגיות הראשי ב-GF, גרג בארטלט. "אין קיצור דרך לחדשנות אמיתית. הפעולות שלנו נחוצות כדי להגן על הקניין הרוחני שלנו, לשמור על החדשנות שעומדת בבסיסו, ולהבטיח שהמתחרים פועלים לפי אותם כללים". חברת GF מחזיקה בפורטפוליו חזק של יותר מ-8,000 פטנטים רשומים. להערכתה, טאואר מחזיקה בפחות מ-500 פטנטים. ביוני 2025 התחייבה GF להשקיע עד 16 מיליארד דולר נוספים במפעלי ייצור בארצות הברית, כולל כ-3 מיליארד דולר המוקדשים למחקר ופיתוח בטכנולוגיות מוליכים למחצה מתקדמות.

כמו טאואר הישראלית, גם גלובלפאונדריז היא קבלנית ייצור אשר מייצרת שבבים שתוכננו על-ידי הלקוחות. כיום החברה מפעילה 6 מפעלי ייצור הפרוסים בארה"ב, סינגפור וגרמניה (דרזדן). החברה מעסיקה קרוב ל-14,000 עובדים בעולם, ונחשבת ליצרנית שבבים מרכזית. בשנת 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-6.79 מיליארד דולר, המייצגות צמיחה של 1% בלבד בהשוואה לשנת 2024.  גלובלפאדריז פועלת במתכונת של כלכלת גודל ומייצרת שבבים בטכנולוגיות מגוונות עבור שווקים רבים, כולל השוק הצרכני.

ההבדל העיקרי בין שתי החברות הוא בגודל ובמודל העסקי. המכירות של טאואר הסתכמו ב-2025 בכ-1.57 מיליארד דולר (צמיחה של 9% בהשוואה ל-2024). החברה מעסיקה כ-4,500 עובדים, ונהנית מנגישות ל-7 מתקני ייצור, חלקם בבעלותה וחלקם בבעלות משותפת עם Nuvoton היפנית (חברת TPSCo) ו-ST. טאואר היא חברת גומחה המתמחה במספר טכנולוגיות ספציפיות, דוגמת חיישני תמונה, סיליקון פוטוניקס, רכיבי RF ורכיבי ניהול הספק. המיקוד העסקי של הוא בעיקר לקוחות מהשוק התעשיית, דגוגמת תעשיית הרכב ותעשיות התעופה והביטחון.

טאואר מפצלת את TPSCo

בתוך כך, בשבוע שעבר נחתם הסכם מסגרת בין טאואר ו-Nuvoton (באמצעות החברה הבת NTCJ) לארגון מחדש של TPSCo שמרכזה ביפן. TPSCo מספקת שירותי עיבוד וייפרים והרכבה, ומפעילה כיום מפעל ייצור (fab) בקוטר 12 אינץ' באוזו, ומפעל בקוטר 8 אינץ' בטונאמי, יפן. כיום מחזיקה טאואר ב־51% מהחברה ו-NTCJ ב־49% הנותרים. עם השלמת העיסקה, טאואר תקבל בעלות מלאה ושליטה תפעולית בפאב ה־12 אינץ' ובפעילות הפאונדרי שלו, בעוד שפעילות הפאב והפאונדרי בקוטר 8 אינץ' תישאר במסגרת TPSCo שתהיה חברה-בת בבעלות מלאה של NTCJ. בתמורה להעברת הבעלות, NTCJ תשלם לטאואר סכום של כ-25 מיליון דולר.טאואר מסרה שהארגון מחדש יתאים את הנכסים של כל חברה לאסטרטגיה העסקית ארוכת הטווח שלה וישפר את המיקוד התפעולי. העיסקה צפויה להסתיים ב־1 באפריל 2027, בכפוף לעמידה בתנאי הסגירה וקבלת אישורים רגולטוריים.

אימקו: צמיחה דו-ספרתית וצבר הזמנות של מעל חצי מיליארד שקל

חברת אימקו תעשיות פרסמה היום את הדוח השנתי ל-2025 לצד מצגת למשקיעים, ומהם עולה תמונה של המשך צמיחה מואצת בפעילות, לצד שינוי הדרגתי במיצוב העסקי של החברה. ההכנסות הסתכמו בכ-354.6 מיליון שקל, עלייה של כ-17% לעומת 2024, בעוד הרווח התפעולי טיפס לכ-40.3 מיליון שקל והרווח הגולמי הגיע לכ-86 מיליון שקל – שיפור משמעותי גם בשיעורי הרווחיות.

עיקר הצמיחה ממשיך להגיע מהמגזר הביטחוני, שהיווה כ-86% מהכנסות החברה. פעילות זו כוללת אספקת מערכות חשמל, אלקטרוניקה ואלקטרו-אופטיקה לפלטפורמות לחימה ביבשה, באוויר ובים, והיא נשענת במידה רבה על הזמנות ממשרד הביטחון ומחברות ביטחוניות מובילות. לצד זאת, המגזר האזרחי נותר קטן יחסית ואף הציג רווחיות נמוכה יותר.

אחד הנתונים הבולטים הוא צבר הזמנות של כ-614 מיליון שקל, המעניק לחברה נראות עסקית לשנים הקרובות. מתוך סכום זה, כ-330 מיליון שקל צפויים להתממש כבר ב-2026, והיתרה בשנים שלאחר מכן. במקביל, החברה מדווחת על קצב צמיחה שנתי ממוצע של יותר מ-16% בשנים האחרונות.

לצד הצמיחה, החברה מדגישה אסטרטגיה רחבה יותר: מעבר ממודל של קבלנות ייצור לספקית פתרונות מערכתיים מקצה לקצה. אימקו משקיעה בפיתוח מערכות מתקדמות הכוללות יכולות עיבוד נתונים, וידאו ו-AI, מערכות מודעות מצבית לכלי רכב קרביים ופתרונות לניטור תפקוד מערכות בזמן אמת – תחומים הנתפסים כמנועי צמיחה מרכזיים בשוק הביטחוני.

במקביל, החברה ממשיכה להרחיב את פעילותה הבינלאומית, עם אתרי ייצור בארה"ב וברומניה ונוכחות בשווקים אירופיים. מהלכים אלה נועדו להפחית תלות בשוק המקומי ולשפר את יכולתה להשתלב בפרויקטים גלובליים. באימקו מעריכים כי מגמת הצמיחה בשוק הביטחוני המקומי והעולמי תמשיך לתמוך בהתרחבות הפעילות גם בשנים הקרובות.

PTC משלבת ב-Creo מודולי "תכנון בעזרת AI"

בתמונה למעלה: מנכ"ל חברת PTC ישראל, אלכס שקבסקי

חברת PTC האמריקאית פיתחה מודולי בינה מלאכותית אשר משולבים בתוכנת התיב"ם Creo המפותחת ברובה בישראל ומהווה מוצר הדגל של החברה. בראיון עם Techtime סיפר מנכ"ל PTC ישראל, אלכס שקבסקי, שהמודול הראשון יהיה מסוג Advisor ויתמקד בעזרה למהנדס להתמודד עם בעיות תכנוניות. במקביל, החברה נמצאת בתהליכי שילוב של מודול מתקדם יותר, Assist, אשר כבר יוכל לבצע שינויים בתוך תוכנת ה-CAD בהתאם להנחיית המהנדס. המודולים החדשים צפויים לצאת לשוק בחודש הבא, במסגרת העדכון הקרוב של תוכנת Creo. המודול המתקדם (אסיסט) ייצא לשוק במתכונת של תוכנת ביטא, במטרה לקבל משוב מהתעשייה ולהביא אותו בתוך כשלושה חודשים לרמה של מוצר מוגמר.

עוזר חכם – אבל רק עוזר

שקבסקי: "הרעיון שלנו הוא שמודול הבינה המלאכותית ישמש בתחילה כיועץ למהנדס, אחר-כך עוזר ובסוף הוא יעניק אוטומציה מלאה. הנדסה היא דבר מאוד מדוייק ולכן הפתרון שלנו יספק למהנדס סביבה בטוחה. ה-AI לא יעשה שום דבר ללא אישור סופי של המהנדס – ולמהנדס תהיה אפשרות להחזיר את הדברים לקדמותם. אנחנו מתכננים לבצע את המהלך באיטיות מכוונת ובזהירות. בשלבים הראשונים נלמד את המערכת לבצע דברים בסיסיים, ובשלבים הבאים נבנה לעצמנו בסיס נתונים מייצג שעליו אפשר להתחיל ללמד את המודול לבצע תכנון.

"אנחנו נספק את היכולות האלה באמצעות הענן, אולם ברור שיש הרבה לקוחות שלא יתנו לנו את הנתונים שלהם, והם יוכלו להריץ את המערכת על-גבי הענן הארגוני הפרטי שלהם. לדבריו, לקוחות רבים מבקשים שהחברה תספק להם מודולי AI אשר לומדים את בסיס הנתונים הארגוני שלהם. "אחד מהכיוונים העתידיים של הטכנולוגיה החדשה הוא איסוף ידע ארגוני. החברות מתמודדות עם בעיית אובדן ידע של מהנדסים מנוסים אשר יוצאים לפנסיה. המטרה היא לספק ללקוחות מערכת AI שתאפשר לאסוף ידע הקיים בראשם של אנשים, ועל-ידי כך להשתמש בו בתכנונים חדשים".

מרכז הפיתוח הישראלי של חברת PTC מעסיק כ-300 עובדים ופועל ממשרדים בהרצליה וממרכז מחקר בקמפוס הטכניון בחיפה. זהו מרכז המו"פ השני בגודלו בעולם של PTC (לאחר המרכז בארה"ב), ואחראי על מוצר הדגל המרכזי של החברה: תוכנת התיב"ם Creo. היא נחשבת לסטנדרט בתעשיות "כבדות" כמו תעופה, ביטחון ורכב הזקוקות לדיוק קיצוני, ניהול אלפי חלקים בהרכבה אחת, ויכולות סימולציה פיזיקלית עמוקות. בשוק הזה יש לה שתי מתחרות מרכזיות: דאסו סיסטמס הצרפתית וסימנס הגרמנית. בין לקוחותיה: HP, רייתאון, רפאל הישראלית, ג'ון דיר, נאס"א, לוקהיד מרטין, וולוו, פולקסווגן וטויוטה.

שקבסקי הצטרף לחברה לפני 33 שנים כמהנדס תוכנה. כיום הוא סגן נשיא בכיר למחקר ופיתוח. בחודש שעבר הוא מונה למנכ"ל במקומו של זיו בלפר שניהל אותה ב-20 השנים האחרונות. לצד הניהול של PTC ישראל, הוא ימשיך לשמש כמנהל מערך הפיתוח של תוכנת התיב"ם Creo, אשר מפותחת ברובה בישראל, כולל מודולי ה-AI החדשים המשולבים בה בהדרגה.

ג’ין מכוונת לביטחון: פעילות AI חדשה עשויה להפוך למנוע צמיחה מרכזי

חברת ג’ין טכנולוגיות בינה מלאכותית מסמנת את המגזר הביטחוני כאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שלה לשנים הקרובות, כך עולה מהדוח השנתי ל-2025 ומהמצגת למשקיעים שפרסמה החברה היום (ה'). לצד הרחבת הפעילות האזרחית, החברה מקימה זרוע ייעודית – Jeen Defense – וממקדת מאמצים בפיתוח פתרונות בינה מלאכותית עבור גופים ביטחוניים וממשלתיים.

ג’ין פועלת בתחום פלטפורמות ה-GenAI הארגוניות, ומפתחת מערכת תוכנה המאפשרת לארגונים גדולים להטמיע מודלים לשוניים מתקדמים (LLM), לייצר סוכני AI אוטונומיים ולבצע ניתוח מידע ותהליכים עסקיים באופן אוטומטי. הפלטפורמה מותאמת לפריסה גמישה – בענן או בסביבת on-prem – ומיועדת בעיקר לארגונים עם דרישות אבטחת מידע מחמירות, בהם בנקים, חברות ביטוח וגופים ממשלתיים.

במגזר הביטחוני, החברה מדגישה יתרון מרכזי: יכולת הפעלה בסביבה סגורה (“Sovereign AI”), ללא תלות בענן ציבורי וללא חשיפת מידע רגיש. פתרונות אלו מיועדים בין היתר לניתוח מידע מודיעיני, הפקת תובנות בזמן אמת ואוטומציה של תהליכים מבצעיים, תוך אינטגרציה עם מערכות קיימות בארגון.

במצגת מציינת החברה כי כבר התקשרה בעסקה ראשונית עם לקוח ביטחוני, לצד פוטנציאל להסכמי מסגרת בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים. עם זאת, חלק ניכר מהנתונים מבוסס על צבר הזמנות שאינו מחייב, והחברה מדגישה כי מדובר בהערכות עתידיות שעשויות שלא להתממש במלואן.

הכניסה למגזר הביטחוני משתלבת בתמונת צמיחה רחבה יותר שמציגה החברה בדוחות: הכנסות ג’ין הסתכמו ב־2025 בכ־9.7 מיליון שקל, לעומת כ־2.2 מיליון שקל בתקופת הפעילות ב־2024, בעוד ההפסד הנקי העמיק לכ־29.6 מיליון שקל, בין היתר בשל הוצאות השקעה והוצאה חשבונאית חד־פעמית של כ־17 מיליון שקל בגין הרישום למסחר. לצד זאת, החברה מדווחת על זינוק בצבר ההזמנות (שאינו מחייב) לרמה של עשרות מיליוני שקלים, ועל הרחבת פעילות אצל לקוחות קיימים וחדשים. בהתאם לכך, בג’ין מעריכים כי ההכנסות עשויות לזנק לכ־60 מיליון שקל ב־2026, על בסיס הצבר הקיים והמשך התרחבות הפעילות — אך מדגישים כי מדובר בתחזית התלויה במימוש עסקאות ובהמשך קצב הצמיחה.

ניוריאליטי ממנה את בכירת ה-AI מגוגל כיועצת אסטרטגית

[בתמונה, משמאל לימין – שאליני אגרוואל ומשה תנך]

חברת הסטארט־אפ הישראלית ניוריאליטי (NeuReality), הפועלת בתחום תשתיות ה-AI, הודיעה על מינויה של שליני אגרוואל ליועצת אסטרטגית בכירה. אגרוואל, לשעבר מבכירות תחום המוצר ב-Google, תלווה את הנהלת החברה בגיבוש אסטרטגיית המוצר ובהרחבת פלטפורמת NR-NEXUS עבור ארגונים המפעילים מערכות AI בקנה מידה רחב.

אגרוואל מביאה עמה יותר מ-16 שנות ניסיון בפיתוח והובלת מוצרי AI גלובליים. במהלך תקופתה בגוגל הובילה יוזמות מוצר ב-Google Cloud וב-Google Workspace, כולל שילוב יכולות Generative AI מבוססות Gemini במוצרים כמו Gmail, Docs, Slides ו-Sheets. קודם לכן פעלה במסגרת חממת Area 120 של גוגל והובילה פרויקט בתחום conversational AI, ובהמשך דרכה הייתה שותפה לפיתוחים מוקדמים של מערכות AI במעבדות MIT.

המינוי מגיע על רקע שינוי עמוק בשוק ה-AI, שעובר משלב הפיתוח לשלב היישום. ארגונים נדרשים כיום להתמודד עם מערכים מורכבים של מודלים, APIs ותשתיות מגוונות, כאשר האתגר המרכזי הוא לא עוד בניית מודלים – אלא הפעלה, תזמור וניהול יעיל שלהם בסביבת פרודקשן.

בניוריאליטי מנסים לתת מענה לפער הזה באמצעות NR-NEXUS – פלטפורמה אגנוסטית לחומרה שמאחדת תהליכי אינפרנס על פני CPUs, GPUs ותשתיות רשת. המערכת נועדה לייעל את זרימות המידע, לשפר ניצול משאבים ולהפחית את עלויות ההפעלה של שירותי AI, תוך עמידה ביעדי ביצועים ורמות שירות.

מנכ"ל החברה, משה תנך, אמר כי "האתגר של ארגונים הוא כבר לא לבנות AI אלא להפעיל אותו נכון. מי ששולט בשכבת ההפעלה שולט בכלכלת ה-AI". לדבריו, הניסיון של אגרוואל בפיתוח מוצרי AI לשימוש רחב היקף צפוי לתרום להתאמת הפלטפורמה ליישומים ארגוניים בפועל.

אגרוואל ציינה כי "ה-AI הארגוני נכנס לשלב חדש, שבו הערך נמדד ביכולת להפעיל מערכות בסביבות מורכבות ובדרישות משתנות", והוסיפה כי NR-NEXUS נועדה להתמודד בדיוק עם האתגר הזה.

ניוריאליטי, שהוקמה ב-2019, מפתחת תשתיות ייעודיות לאינפרנס וממקדת את פעילותה במה שמכונה “AI Factories” – מערכות להפעלה יעילה של שירותי AI בקנה מידה רחב. החברה מעסיקה כ-80 עובדים בישראל, פולין וארה״ב, וממשיכה לגייס עובדים נוספים.

כמחצית מהאנג'לים משקיעים בחברות של יזם יחיד

[בתמונה: קרן פיוז'ן, מימין, יאיר ורדי, עמית שכטר, גיא קצוביץ – קרדיט סטודיו מאיסה]

מודל "היזם הבודד" תופס תאוצה בשוק ההשקעות הראשוניות: 48% ממשקיעי האנג'ל ביצעו ב-2025 לפחות השקעה אחת בסטארטאפ שהוקם על ידי יזם יחיד, וכ-20% השקיעו במודל זה יותר מפעם אחת. המגמה מתחזקת על רקע התבססות כלי AI בפיתוח תוכנה, ובמיוחד בעקבות האקזיט של Base44 שנרכשה על ידי Wix תמורת 80 מיליון דולר – עסקה שהמחישה את היכולת של יזם יחיד לייצר ערך במהירות.

עם זאת, התופעה בולטת בעיקר בקרב אנג'לים, בעוד קרנות הון סיכון ממשיכות להעדיף צוותים: למעלה מ-75% מהקרנות לא ביצעו כלל השקעה ביזמים בודדים, ורק כ-15% דיווחו על השקעה אחת כזו במהלך השנה.

הנתונים עולים מדוח הפרה-סיד השנתי של קרן Fusion, הסוקר את שוק ההשקעות הראשוניות בישראל. מהדוח עולה כי שווי הסטארטאפים התחרותיים ביותר בסבבי פרה-סיד עלה ב-17% לעומת 2024, והגיע לכ-13.5 מיליון דולר בממוצע. במקביל, שיעור האנג'לים המוכנים להשקיע לפי שווי של 15 מיליון דולר ומעלה עלה מ-27% ל-34%, ואילו בקרב הקרנות נרשמה קפיצה חדה – מ-3% ל-18% מהקרנות.

הדוח מבוסס על נתונים מ-33 אנג'לים שדיווחו על 151 עסקאות, לצד 37 קרנות סיד עם 181 עסקאות, וכן מידע על כ-1,200 סטארטאפים. הוא מתמקד בהשקעות של עד 2 מיליון דולר – שלב שמייצג לרוב את כניסת ההון החיצוני הראשונה לחברה.

במקביל לעלייה בתמחור, נרשמה גם הקשחה משמעותית בדרישות מהיזמים. כ-68% מהקרנות ו-91% מהאנג'לים מצפים לראות מוצר עובד כבר בשלב הפרה-סיד, ולמעלה מ-60% מהאנג'לים דורשים גם אינדיקציה למכירות ראשוניות. מדובר בהמשך למגמה משנת 2024, שבה משקיעים החלו להתרחק מהשקעות בצוותים שמבקשים לגייס על בסיס מצגת בלבד.

השפעת ה-AI ניכרת גם בציפיות לקצב ההתקדמות: 51% מהקרנות מצפות שחברות יגיעו לסבב סיד בתוך 6–12 חודשים, יותר מכפול מהשיעור בשנה הקודמת. גם בקרב האנג'לים, 46% מצפים ללוחות זמנים דומים.

מבחינת היקף הפעילות, הדוח מצביע על עלייה במספר ההשקעות: מספר הקרנות שביצעו יותר מ-8 השקעות בשנה הוכפל, ואילו מספר האנג'לים שביצעו יותר מ-5 השקעות זינק פי ארבעה לעומת 2023. בנוסף, 42% מהשקעות האנג'לים בוצעו בטווח של 100–250 אלף דולר, לעומת 27% בלבד שנה קודם לכן – עדות לעלייה בגודל הצ'קים.

לצד זאת, הדוח מצביע על פער תמחור מול השוק האמריקאי: בעוד שבארה"ב סטארטאפים בשלבים מוקדמים מתומחרים סביב 10 מיליון דולר לאחר הכסף, בישראל החציון עומד על 6.8 מיליון דולר בלבד – דיסקאונט של כ-30%–40%.

עמית שכטר, Principal ומנהל פעילות הקרן בישראל, ציין כי "המסר ברור: משקיעים רוצים לראות הוכחה ליכולת להגיע לשוק – ומהר. בעידן שבו ניתן לבנות מוצר ראשוני במשאבים מוגבלים, הפוקוס עבר ממצוינות טכנולוגית ליכולת לבדל, להגיע ללקוחות ולהציג סיגנלים עסקיים מוקדמים".

קרן Fusion, שמנהלת כ-50 מיליון דולר, השקיעה עד כה בלמעלה מ-140 סטארטאפים, עם שווי מצרפי של כ-3 מיליארד דולר. בין האקזיטים הבולטים בפורטפוליו שלה: מכירת Innplay Labs לפלייטיקה בכ-300 מיליון דולר ומכירת DigitalOwl ביותר מ-200 מיליון דולר בתחילת השנה.

AIR מדווחת על צבר הזמנות של מיליארד דולר לכלי טיס חשמליים

חברת AIR הישראלית, המפתחת כלי טיס חשמליים מסוג eVTOL, מדווחת כי חצתה רף של מיליארד דולר בצבר הזמנות. לפי החברה, הצבר כולל כ־3,290 הזמנות למטוס האישי AIR ONE, לצד יותר מ־25 הזמנות לכלי מטען בלתי מאוישים.

במקביל, AIR מדווחת על הכנסות של יותר מ־35 מיליון דולר, בעיקר ממכירה ואספקה של מערכות מטען כבדים (Heavy-Lift UAS), תחנות שליטה קרקעיות, חבילות שירות וחלפים — תחום שבו החברה כבר מבצעת מסירות בפועל ללקוחות.

ה־AIR ONE הוא כלי טיס דו־מושבי חשמלי המיועד לשימוש אישי. הוא מתוכנן לטווח של כ־160 ק"מ, מהירות של עד כ־250 קמ"ש, וכושר נשיאה של עד כ־250 ק"ג. החברה ממצבת את הכלי כפתרון תחבורה אישי בין-עירוני, עם דגש על תפעול פשוט, מערכות בטיחות מרובות ושכבת שליטה דיגיטלית שמטרתה להנגיש את ההטסה למשתמשים שאינם טייסים מקצועיים.

ההזמנות למטוס האישי מבוססות על מודל של הזמנות מוקדמות (pre-orders). במסגרת זו, לקוחות משלמים מקדמה של כ־1,000 דולר לצורך שמירת מקום בתור לרכישה עתידית, כאשר המקדמה ניתנת להחזר. מסירת הכלים תלויה בהתקדמות הליכי רגולציה ובמעבר לייצור סדרתי.

לצד הפעילות בשוק הצרכני, AIR פועלת גם בתחומי המטען האווירי והיישומים הביטחוניים. החברה כבר סיפקה כלי מטען ללקוחות, בהם גופים ביטחוניים ולוגיסטיים, ומקדמת פיתוחים נוספים בתחום. בחודשים האחרונים השלימה החברה הקמה של קו ייצור ראשון בישראל, המאפשר הרכבה של מספר כלי טיס במקביל, כחלק מהיערכות להרחבת הייצור.

בנוסף, החברה מתקדמת בהליכים רגולטוריים בארצות הברית, כולל פעילות מול רשות התעופה הפדרלית האמריקאית (FAA), ובמקביל פועלת להרחבת נוכחותה בשוק האמריקאי. לדברי מנכ"ל ומייסד החברה, רני פלאוט: “ההתרחבות המהירה של שוק כלי הטיס החכמים, לצד היכולות של AIR, צפויה לשנות את עתיד התחבורה היעילה והנוחה. המשימה שלנו היא להפוך את התעופה לנגישה ושגרתית, תוך חיבור בין שימושים פרטיים, מסחריים וביטחוניים.”

אוטונומוס גארד: הזמנה ביטחונית באירופה בהיקף 10.3 מיליון שקל

[בתמונה: מערכת התצפית Bee 3 שי ביסנס. מקור: ביסנס]

חברת אוטונומוס גארד, הפועלת בתחום מערכות טכנולוגיות לגילוי והגנה מפני איומים בשוק הביטחוני, מדווחת על קבלת הזמנה חדשה מלקוח ביטחוני באיחוד האירופי, בהיקף של כ-10.3 מיליון שקל (כ-3.3 מיליון דולר). ההזמנה התקבלה באמצעות חברת הבת ביסנס מערכות סנסורים, ותכלול אספקה ואחזקה של מערכות תצפית שישולבו במערכות הלקוח לצורך התמודדות עם איום הרחפנים.

מדובר בהזמנת המשך מצד אותו לקוח, לאחר הזמנות קודמות בהיקף מצטבר של כ-4 מיליון דולר. לפי החברה, אספקת המערכות צפויה להתבצע עד סוף שנת 2026.

ההזמנה הנוכחית מצטרפת לשורת עסקאות שעליהן דיווחה החברה במהלך החודש. מוקדם יותר עדכנה אוטונומוס גארד על שתי הזמנות ממשרד הביטחון בישראל למוצרי ביסנס בהיקף כולל של כ-11.2 מיליון שקל. בנוסף, חברת הבת סקיילוק קיבלה הזמנת המשך מלקוח ביפן לאספקת חלקי חילוף למערכות משולבות גילוי ושיבוש רחפנים, בהיקף של כ-600 אלף דולר.

בסך הכול, היקף ההזמנות שעליהן דיווחה החברה מתחילת מרץ עומד על כ-24 מיליון שקל, בשוק המקומי והבינלאומי.

אוטונומוס גארד פועלת באמצעות שתי חברות בנות מרכזיות: סקיילוק, המתמחה בזיהוי, גילוי ונטרול רחפנים; וביסנס, המתמקדת בפתרונות תצפית והגנת גבולות לגילוי איומים קרקעיים, אוויריים וימיים. בחברה מציינים כי שילוב היכולות בין שתי החברות נועד להציע ללקוחות פתרון משולב להתמודדות עם איומי רחפנים, תחום שבו נרשמת בשנים האחרונות עלייה בביקוש על רקע ההתפתחויות הגיאופוליטיות.

פיוניר מאחדת פעילות בגלילות ומרחיבה גיוסי AI בישראל

[בתמונה: המשרדים החדשים. קרדיט: רותי מנדיל חלבי]

חברת הפינטק Payoneer הודיעה על מעבר למשרדים חדשים במתחם גלילות ועל הרחבת פעילותה בישראל, הכוללת גיוס עשרות עובדים בתחומי הפיתוח, הבינה המלאכותית, הדאטה, הציות והתפעול. המהלך מגיע כחלק מהאצת תהליך אסטרטגי רחב יותר, שבמסגרתו פועלת החברה להפוך לארגון המבוסס באופן עמוק על טכנולוגיות AI.

המשרדים החדשים ממוקמים במגדל Allied Cities ברמת השרון, ומשתרעים על פני כ-12 אלף מ"ר בשבע קומות. המעבר מסמן סיום תקופה של כ-19 שנים בפתח תקווה, ובמסגרתו מאחדת החברה את כלל צוותיה בישראל תחת קורת גג אחת. לפי החברה, המהלך נועד לשפר את שיתופי הפעולה בין הצוותים ולהאיץ את פיתוח המוצרים.

במקביל, החברה ממשיכה בתהליך טרנספורמציה טכנולוגי שמבוסס על שילוב רחב של יכולות בינה מלאכותית. לפי ההודעה, השימוש ב-AI כבר מוטמע כיום בתחומים מרכזיים בפעילות החברה, בהם פיתוח תוכנה, מניעת הונאות, מערכי ציות ושירות לקוחות. בין היתר, נעשה שימוש בסוכני אוטומציה פנימיים ובכלים לקיצור מחזורי פיתוח, כחלק ממעבר ממודל של בניית מוצרים למודל של מערכות שמייצרות ומפעילות מוצרים.

Payoneer פועלת כפלטפורמה פיננסית לעסקים הפועלים בזירה הבינלאומית, ומספקת שירותי תשלומים וניהול כספים לעסקים קטנים ובינוניים, בעיקר בשווקים מתעוררים. לפי נתוני החברה, הפתרונות שהיא מפתחת משפיעים על פעילותם של כ-2 מיליון לקוחות בלמעלה מ-190 מדינות וטריטוריות.

הרחבת הפעילות בישראל משקפת, בין היתר, את תפקידה של השלוחה המקומית בפיתוח מוצרי הליבה של החברה. במקביל, הגיוסים החדשים צפויים לחזק את יכולות הפיתוח בתחומי ה-AI והדאטה, שנמצאים במרכז האסטרטגיה הטכנולוגית של החברה בשנים הקרובות.

ה-AI מחזיר את המהנדס אל תפקידו האמיתי

מאת: חיים גרון, מייסד ומנכ"ל משותף של חברת Infinity Labs R&D

חברות תוכנה וגופי מחקר ופיתוח נמצאים בימים אלו בעיצומה של סערה. חברות התוכנה סופגות צניחות בשערי המניות בבורסה בשל תחזית לירידה משמעותית בהכנסות ממודל ה-SaaS, והן מקצצות במספר המועסקים בתפקידי פיתוח לטובת מחוללי קוד מבוססי בינה מלאכותיתה-AI משנה את חוקי המשחק: הוא מקצר זמנים, מוריד חסמי כניסה ומייתר שכבות שלמות של מוצרים שהיו עד אתמול עסק לגיטימי. צעירים הבוחנים כיום מה ללמוד ובמה לעסוק, חוששים לפנות לכיוון של פיתוח תוכנה בשל תחזיות שה-AI ייתר את כתיבת הקודג, ויפגע עוד בחברות התוכנה.

לכל ברור שלא מדובר באירוע זמני, אלא במגמה. אבל בתוך הרעש הזה יש אמת חשובה ששמעטים לומר בקול רם: הפיתוח לא מת, הוא פשוט חוזר להיות מקצוע רציני. בעידן שבו ניתן לייצר את הקוד במהירות, ערכו של המהנדס לא נבחן במספר שורות הקוד שהוא מייצר או במהירות הסגירה של משימה (טיקט) – הערך חוזר להיות משהו עמוק בהרבה: יכולתו לבנות מערכות קריטיות שקשה מאוד להחליף באמצעות אוטומטעתיד המפתחים עובר לשכבות עמוקות יותר של טכנולוגיה: למערכות קריטיות, למערכות משובצות מחשב (Embedded Systems) ולמערכות זמן אמת (Real-Time). אלו המקומות שבהם כל שורת קוד נבחנת לא לפי מהירות כתיבתהנת – אלא לפי האמינות, האבטחה ויכולתה לעמוד באילוצים של משאבים מוגבלים ותנאי קיצון.

אלו התכונות והיכולות הדרושות כיום ממהנדס פיתוח הרוצה להשתלב בתפקיד משמעותי בתעשייה (מתגמלת מאוד):

חשיבה מערכתית: בעולם שבו ה-AI יכול לייצר פונקציות בודדות בשניות, תפקיד המהנדס הוא לראות את התמונה המלאה. להבין כיצד חלקי המערכת מתחברים זה לזה, כיצד היא תגיב תחת עומסי קיצון ומה יקרה כשנקודת כשל אחת תאיים על המבנה כולו. ה-AI יודע לכתוב קוד, אבל המהנדס צריך לתכנן ארכיטקטורה טובה ויעילה.

משמעת הנדסית: הקלות שבה ניתן לייצר "פיצ'רים" גרמה לתעשייה לשכוח לעיתים את היסודות. מהנדס טוב מחזיר לשולחן את המתודולוגיה: בדיקות קפדניות, תיעוד מעמיק וניהול גרסאות דקדקני. במערכות קריטיות שבהן אין אפשרות לבצע "כיבוי והדלקה מחדש", המשמעת ההנדסית היא ההבדל בין הצלחה לאסון.

אחריות על התוצאה: – קוד המיוצר על-ידי מכונה הוא חסר אחריות. מהנדס כיום לא צריך להסתפק ב"זה עובד אצלי", אלא לקחת בעלות מלאה על העמידה בדרישות הקצה. בעידן החדש, האחריות הופכת למטבע היקר ביותר בשוק העבודה. ה-AI יחליף הרבה תוכנות, אולם הוא לעולם לא יחליף את האחריות האנושית על מערכת שחיי אדם או כלכלה של מדינה שלמה תלויים בה.

חיים גרון הוא מייסד ומנכ"ל משותף של Infinity Labs R&D, חברת מחקר ופיתוח העוסקת בהכשרת הדור הבא של מהנדסי הייטק בישראל
חיים גרון הוא מייסד ומנכ"ל משותף של Infinity Labs R&D, חברת מחקר ופיתוח העוסקת בהכשרת הדור הבא של מהנדסי הייטק בישראל

שליטה בכלי AI ללא תלות בהם: השימוש ב-AI מעניק יתרון תחרותי אדיר, אך מהנדס טוב חייב לדעת לאמת ולתקף את התוצרים שלו. הוא משתמש בטכנולוגיה כעזר לצורך האצת תהליכים, אך הוא נשאר הסמכות המקצועית העליונה, אשר בודקת, מקבלת החלטות וקובעת מה נכון, מה בטוח ומה "מחזיק מים" מבחינה לוגית.

הבנת מערכות מורכבות: העתיד המקצועי היציב נמצא במקום שבו ה-AI עדיין מתקשה לספק מענה, שהוא החיבור שבין מערכות תוכנה לחומרה, מערכות זמןאמת וסביבות מוגבלות במשאבים. אי-אפשר להחליף מערכות כאלה בלחיצת כפתור או לשכפל אותן בקלות. שם נדרשת הבנה עמוקה של אבטחה, אמינות ודיוק. אלה התכונות שהופכות מפתח טוב למהנדס חזק.

לסיכום, אנו רואים היום תנועה של מפתחים מנוסים, כאלו שצברו קילומטראז' ב-Full-Stack אשר שמבינים שהקרקע זזה מתחת לרגליהם. הם לא מחפשים רק עבודה, הם מחפשים חוסן מקצועי. המציאות החדשה מחייבת אותנו לחשב מסלול מחדש גם בדרך שבה אנו מכשירים את מהנדסי העתיד. עלינו להפסיק להכשיר אנשים לעולם של "עוד דשבורד" או "עוד אפליקציה". זהו שוק ההולך ומצטמצם. אנחנו צריכים להתמקד בהסבת כוח אדם איכותי לתעשיות הליבה הדורשות אמינות, איכות ומשמעת, כמו תעשיות הביטחון, התשתיות הקריטיות והמערכות המורכבות.

HP Indigo חותמת על העסקה הגדולה בתולדותיה במאות מיליוני שקלים

[מקור תמונה: HP Indigo]

חברת HP Indigo הישראלית מדווחת על העסקה הגדולה בתולדותיה – הסכם בהיקף של מאות מיליוני שקלים עם חברת Shutterfly האמריקאית, במסגרתו תשדרג האחרונה את כלל צי מכונות הדפוס התעשייתיות שלה בפורמט B2 לדגם HP Indigo 120K, מהדור החמישי של החברה. העסקה כוללת לא רק את המערכות עצמן, אלא גם אספקת מתכלים ושירותים לתקופה של שלוש שנים.

ההסכם נחתם בתקופה רגישה, כאשר ביקור הנהלת Shutterfly בישראל בוטל בשל המצב הביטחוני. למרות זאת, הצדדים השלימו את העסקה כמתוכנן – מהלך שנתפס בענף כהבעת אמון ביכולת של החברה הישראלית להמשיך לפעול ולספק גם תחת תנאי אי־ודאות.

המהלך צפוי להביא לשדרוג משמעותי ביכולות הייצור של Shutterfly, בעיקר בהיבטי פריון, קיבולת ואיכות הדפסה, תוך התאמה לביקושים עונתיים גבוהים. דגם 120K נועד לאפשר דפוס תעשייתי רציף בקנה מידה רחב, והוא מהווה את אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של HP Indigo בשנים האחרונות.

Shutterfly, שהוקמה ב־1999, היא אחת החברות הבולטות בארה״ב בתחום הדפוס הדיגיטלי והמוצרים המותאמים אישית. פעילותה מתמקדת במודל print-on-demand, שבמסגרתו משתמשים מעלים תמונות ותוכן אישי, והחברה מייצרת מהם מוצרים פיזיים – מאלבומים וספרי צילום ועד מתנות ומוצרי דקורציה. לצד הפעילות הצרכנית, לחברה גם זרוע B2B המספקת פתרונות דפוס ושיווק לארגונים, וכן פעילות בתחום צילום בתי ספר (Lifetouch). מאז 2019 היא פועלת כחברה פרטית בבעלות קרן ההשקעות Apollo.

העסקה הנוכחית נשענת על שותפות ארוכת שנים בין החברות, שנמשכת כ־25 שנה, מאז התקנת המכונה הראשונה של Indigo ב־Shutterfly בתחילת שנות ה־2000. לאורך השנים התפתח הקשר לכדי שיתוף פעולה אסטרטגי, שבמסגרתו אימצה Shutterfly באופן עקבי את טכנולוגיות הדפוס של החברה הישראלית.

המהלך מצטרף לעסקה גדולה נוספת שעליה הודיעה HP Indigo מוקדם יותר השנה עם חברת ePac, בהיקף של כ־150 מיליון שקל. במסגרת אותה עסקה רכשה ePac 12 מכונות דפוס מדגם Indigo 200K, לצד חומרים ושירותים לשלוש שנים. בהשוואה לעסקה זו, העובדה שההסכם עם Shutterfly מוגדר כגדול יותר, ולצד שדרוג מלא של צי קיים, מרמזת על פריסה רחבה משמעותית יותר של מערכות – גם אם מספר היחידות המדויק לא נמסר.

HP Indigo נחשבת לשחקנית מובילה בשוק הדפוס הדיגיטלי העולמי, עם נתח שוק מוערך של כ־70% ויותר מ־7,500 מכונות המותקנות בלמעלה מ־115 מדינות. פעילותה בישראל – הכוללת פיתוח וייצור בנס ציונה ובקריית גת – מהווה רכיב משמעותי בכלכלה המקומית, עם תרומה של כחצי אחוז מהתמ״ג וכ־2% מיצוא ההייטק.

Arm משיקה לראשונה מעבד AI משלה

מניית Arm Holdings מזנקת היום (ד') במסחר בוול-סטריט לאחר שהחברה הכריזה על מעבד חדש לעולמות הבינה המלאכותית, במהלך שהיא מגדירה כראשון מסוגו בתולדותיה – פיתוח ואספקה של שבב מלא מתוצרתה.

בהודעה שפרסמה הציגה Arm את ה-AGI CPU – מעבד המיועד לסביבות ענן ודאטה סנטרים, עם דגש על עומסי עבודה של AI, בעיקר בתחומי inference ותזמור מערכות. בניגוד למודל הפעילות המסורתי של החברה, שהתבסס על רישוי ארכיטקטורות וליבות עיבוד ליצרניות שבבים, מדובר במוצר שלם שהחברה עצמה מתכננת ומביאה לשוק.

בריאיון לרויטרס העריך מנכ"ל Arm, רנה האס, כי המעבד החדש עשוי להניב הכנסות של עד כ־15 מיליארד דולר בשנה בתוך מספר שנים, כחלק מיעד רחב יותר להכנסות של כ־25 מיליארד דולר. הכנסותיה של Arm נעות כעת סביב מספר מיליארדי דולרים בשנה, כך שאם התחזית הזו תתגשם השבב החדש יהווה את מקור ההכנסות הראשי לש החברה, דבר הממחיש את החשיבות האסטרטגית של המהלך.

Arm מציינת כי הפיתוח נעשה בשיתוף פעולה עם Meta, וכי המעבד מותאם לצרכים של מפעילות ענן גדולות. לצד זאת, החברה מדגישה כי המהלך אינו מתמקד רק בשבב עצמו, אלא בפלטפורמה רחבה יותר – הכוללת שילוב של חומרה, תוכנה ואקוסיסטם של שותפים, סביב עומסי עבודה של בינה מלאכותית.

לפי דיווחים בתקשורת הטכנולוגית, השבב ייוצר באמצעות TSMC בתהליך ייצור של כ-3 ננומטר, ומיועד לפעול לצד רכיבי האצה כמו GPU. עוד עולה כי הארכיטקטורה משלבת מספר רכיבים בתוך מארז אחד, כחלק מהתאמה לעומסי עבודה בקנה מידה גדול.

שינוי מודל: מעבר מרישוי לשבבים מלאים

המהלך מסמן שינוי באופן הפעילות של Arm. החברה, שנחשבה לאורך השנים לספקית טכנולוגיה ניטרלית עבור יצרניות שבבים, התבססה בעיקר על מודל של רישוי ארכיטקטורות ומתן שירותי תכנון, מבלי לפעול כשחקן ישיר בשוק השבבים.

כעת, עם כניסתה לפיתוח שבבים מלאים, Arm מרחיבה את תחום הפעילות שלה מעבר למודל הרישוי המסורתי. מהלך זה עשוי להציב אותה, לפחות בחלק מהתחומים, בתחרות עם חברות המשתמשות בטכנולוגיה שלה, בהן Qualcomm ו־Nvidia.

המעבד החדש מיועד להשתלב בתשתיות מחשוב המותאמות לבינה מלאכותית, שבהן נעשה שימוש בשילוב של רכיבי עיבוד שונים. במסגרת זו, CPU משמש בין היתר לניהול עומסי עבודה, תזמור משאבים והפעלה של שירותים מבוססי AI, לצד מאיצים ייעודיים.

ב-Arm מציינים כי המוצר פותח מתוך דרישות של מפעילות ענן גדולות, וכי הוא חלק מגישה רחבה יותר לבניית תשתיות מחשוב מותאמות לעידן ה-AI.

Aman תפיץ את פלטפורמת eOS בישראל

[בתמונה: בן פסטרנק, מנכ"ל ובעלים קבוצת Aman. ציילום: ניר אלון]

בנק esh מודיע על פתיחת פלטפורמת הליבה הטכנולוגית שפיתח לשימוש חיצוני, במסגרת שיתוף פעולה עם קבוצת Aman, שתשמש כנציגה הבלעדית להפצה והטמעה של המערכת בישראל. מדובר במהלך שבו הבנק מבקש למצב את עצמו גם כשחקן טכנולוגי, ולא רק כמוסד פיננסי מסורתי.

הפלטפורמה, eOS, פותחה לאורך שנים בתוך הבנק ומשמשת כתשתית הליבה לפעילותו. כעת היא מוצעת לגופים פיננסיים נוספים, לצד ארגונים שאינם בנקאיים, המעוניינים להציע שירותים פיננסיים כחלק מפעילותם.

לפי הודעת החברה, המערכת מרכזת תחתיה את כלל התהליכים הבנקאיים – טכנולוגיים, רגולטוריים ועסקיים – ומאפשרת ניהול אחוד במקום שילוב בין מערכות שונות. היא מבוססת ענן ותומכת במודל של “בנקאות כשירות” (Banking-as-a-Service), שמאפשר לגופים לבנות ולהשיק מוצרים פיננסיים במהירות יחסית.

המהלך מגיע על רקע חסמים מבניים בשוק הבנקאות המקומי, ובראשם הפער בין דרישות רגולטוריות למורכבות הטכנולוגית. בדוחות קודמים של גורמי פיקוח צוין כי מערכות “לשכה בנקאית” מסורתיות יוצרות תלות גבוהה בספקים ומכבידות על כניסת שחקנים חדשים. ב-esh טוענים כי הפלטפורמה החדשה נועדה לצמצם חסמים אלו באמצעות שילוב מובנה של רכיבי רגולציה בתוך המערכת עצמה.

בקבוצת Aman צפויים להתמקד בהטמעת הפלטפורמה בגופים פיננסיים קיימים וכן בארגונים מתחומים נוספים – בהם קמעונאות וטכנולוגיה – על רקע מגמת “בנקאות רזה” והתרחבות שירותים פיננסיים מחוץ למערכת הבנקאית המסורתית.

עבור esh, מדובר בצעד אסטרטגי שמרחיב את פעילותו מעבר לשירותים בנקאיים ישירים, לעבר מודל של אספקת תשתיות טכנולוגיות לשוק הפיננסי כולו.

vPro החדש מתקן את המחשב באופן אוטומטי

בתמונה למעלה: עובדי אינטל בירושלים האחראים על פלטפורמת vPro

חברת אינטל (Intel) הכריזה על הדור החדש של פלטפורמת מחשבים ארגוניים, המבוססת על מעבדי Intel Core Ultra Series 3 המיוצרים בתהליך 18A (שני ננומטר) או Xeon 600, הכרטיסים הגרפיים החדשים Arc Pro B-series ופלטפורמת vPro חדשה המבטיחה רמות הגנה, ניהול והתאוששות לשוק הארגוני והממשלתי, שאינה נמצאת במחשבים צרכניים. מבחינת אינטל ישראל מדובר באבן דרך: בדיוק היום לפני 20 שנה יצאה לשוק פלטפורמת vPro מהדור הראשון, אשר הוגדרה ופותחה על-ידי מהנדסי אינטל בישראל. גם כיום אינטל ישראל אחראית על ההגדרות, אבני הדרך, התמיכה והפיתוח של רוב מרכיבי הפלטפורמה. כמעט 200 מהנדסים בישראל עוסקים בפיתוח ותחזוקת המערכת.

פלטפורמת vPro היא תופעה יוצאת דופן בעולם האבטחה, מכיוון שהיא מאפשרת להגן על המחשב או לטפל בו מרחוק גם לאחר שהותקף. רוב תוכנות ההגנה פועלות בתוך מערכת ההפעלה (למשל Windows), מכאן שכאשר התוקף פוגע במערכת האיתחול (BIOS) או בקושחת המחשב (Firmware), תוכנת ההגנה לא תראה את המתקפה. מערכת vPro מבוססת על מרכיבי חומרה ותוכנה הפועלים בשכבה עצמאית הנפרדת ממערכת ההפעלה.

הם כוללים מיקרו-בקר עצמאי ומערכת הפעלה עצמאית המאפשרים לנטר את המחשב ולנהל אותו גם ללא מערכת ההפעלה, או כשהיא מושבתת לחלוטין. כך למשל, בזמן הדלקת המחשבה, עוד לפני שמערכת ההפעלה נכנסת לפעולה, יש רכיבי vPro הבודקים שהקוד העולה בזמן הדלקת המחשב לא שונה או זוהם. במקרים רבים הם מאפשרים לנהל את המחשב כשהוא כבוי לחלוטין, מכיוון שחלק ממרכיבי המערכת פועלים באמצעות הסוללה הפנימית בלוח האם עצמו.

פלטפורמה טכנולוגית שהיא אסטרטגיה עסקית

אלא שמאחורי הטכנולוגיה קיימת גם אסטרטגיה עסקית: מדובר במותג. בסוג של תקן אינטלי לאופן התפקוד המומלץ של מחשבים ארגוניים, שזהו אחד מהשווקים החשובים ביותר של אינטל. במסגרתו יצרני המחשבים צריכים להתקין את החומרה והקושחה של אינטל ולהשתמש ברוב המקרים ברכיבים של אינטל דוגמת המעבד המרכזי (CPU), ערכת השבבים, המעבד הגרפי וכרטיסי התקשורת. היצרנים צריכים לספק לאינטל את תוצאות מבחני הפעילות של המחשבים ובמידה והם עומדים בתנאי התקן של אינטל, הם מקבלים הסמכה המאפשרת להם למכור אותם כמחשבי vPro.

בגרסה החדשה היוצאת כעת לשוק, אינטל מתאמת את פעילות המערכת גם עם יצרני תוכנות כדי לוודא שהיישומים שלהן לא מבזבזים משאבי מחשב. היא הוסיפה הצפנת אחסון כוללת (Total Storage Encryption), ושילבה יכולות בינה מלאכותית אשר אוספות מידע טלמטריה מהמחשב עצמו. הדבר מאפשר לזהות תקלות ולתקן אותן לפני שהמשתמש נפגע מהן, ולגלות פעילות של תוכנות זדוניות באמצעות זיהוי "טביעת האצבע" שלהן. היא גם שיפרה את יכולות קבלת שירות ניהול מרחוק (vPro Fleet Services). החידוש העיקרי כאן הוא במודל ההפעלה: מערכת מבוססתSaaS המאפשרת למנהלי IT לחבר פלטפורמות vPro ישירות לענן.

פרוייקט ישראלי

בשיחה של Techtime עם מנהל צוות פיתוח התוכנה של המעבד הפנימי, אסף השכל, ועם ציפי מנדלסון המשמשת כמהנדסת הראשית ואחראית על ארכיטקטורת מוצרי הניהול בפלטפורמות הארגוניות של אינטל, הם הסבירו שמאחורי המותג vPro לא מסתתר מעבד ייעודי פנימי בלבד, אלא מערך שלם של הגדרות טכנולוגיות המבטיחות דרישות מוגדרות של ניהול ביצועים, חיבוריות ואבטחה. הצוות הישראלי אחראי כל מעגל הפיתוח, החל משלב התכנון ועד הגדרות החומרה והתוכנה. החומרה מפותחת בעיקר באינטל חיפה והקושחה מפותחת כולה באינטל ירושלים. יש מרכיבים נוספים המפותחים מחוץ לישראל, כמו למשל תוכנת הבינה המלאכותית.

הלקח של אסון CrowdStrike

אסף השכל: "בשנה האחרונה יש עלייה גדולה בהתעניינות ביכולות הניהול של vPro. ביולי 2024 הופיעו בבת אחת "מסכים כחולים" (Blue Screens) במיליוני מחשבים בעולם, בגלל תקלת בתוכנת סייבר של חברת CrowdStrike. הנזק היה עצום: אלפי טיסות בוטלו, בתי חולים נאלצו לדחות ניתוחים ומערכות תשלום בהרבה בנקים הפסיקו לעבוד. היו מחשבים שהושבתו למשך שבועות, אבל מחשבים שהותקנה בהם מערכת הניהול שלנו חזרו לתפקוד מלא בתוך מספר שעות, מכיוון שניתן היה להתחבר אליהם ולמחוק את הקובץ התקול".  

לדברי ציפי מנדלסון, מערכת הניהול המעודכנת מקילה על תהליך ההתאוששות: "בעבר הפתרונות שלנו דרשו גישה פיסית אל המחשב כדי לתקן את התקלה ולהחזיר אותו לתיפקוד. כעת יש לנו כלים היכולים להבטיח את התהליך כבר ברמת שרשת האספקה, כולמר באמצעות יצרניות המחשבים (OEM), או באמצעות שירות הענן של אינטל. התהליך הזה מתבצע לאחר קבלת אישור ניהול מרחוק והזדהות באמצעות תעודות דיגיטליות ובהתאם לתקנים המחמירים ביותר של אימות זהות".

נו-טראפיק גייסה 90 מיליון דולר להרחבת פעילותה בצפון אמריקה

חברת נו-טראפיק (NoTraffic), המפתחת פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית לניהול תנועה בצמתים מרומזרים, השלימה סבב גיוס מסדרה C בהיקף של 90 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן PSG Equity, בהשתתפות M&G Investments, Grove Ventures, LifeX, Next Gear Ventures ומיטב בית השקעות. בעקבות הגיוס מגיע סך ההון שגייסה החברה מאז הקמתה ב-2017 ל-165 מיליון דולר. לפי החברה, עד אמצע 2026 צפויה המערכת שלה לפעול בכ-10% מהערים וממחלקות התחבורה בארה״ב ובקנדה.

נו-טראפיק מפתחת פלטפורמה המשלבת חיישני IoT, מחשוב ענן ובינה מלאכותית, במטרה להחליף את מודל הרמזורים המסורתי—המבוסס לרוב על תזמון קבוע—במערכת דינמית המגיבה בזמן אמת לתנועה בפועל. הפלטפורמה מותקנת בצמתים, מזהה ומסווגת משתמשי דרך שונים—מרכבים פרטיים ועד הולכי רגל ואמצעי מיקרו־מוביליטי—ומבצעת אופטימיזציה של הרמזורים בהתאם לעומסים, למדיניות העירונית ולצרכים משתנים.

המערכת כבר פרוסה במאות ערים בצפון אמריקה, לרבות אזורים מטרופוליניים מרכזיים כמו פיניקס, יוסטון ואוקלהומה, ומאפשרת בין היתר תעדוף לרכבי חירום ולתחבורה ציבורית. לפי נתוני החברה מפרויקטים שונים, השימוש בפלטפורמה הוביל לשיפור דו־ספרתי בזרימת התנועה, לקיצור זמני נסיעה ולהפחתה בעיכובים ובהמתנה להולכי רגל, לצד שיפור במדדי בטיחות והפחתת פליטות.

מרכיב מרכזי במודל של נו-טראפיק הוא “Mobility Store” — מעין חנות אפליקציות המאפשרת לערים להוסיף יכולות חדשות על גבי אותה תשתית, כגון ניתוח תנועה מתקדם, תעדוף תחבורה ציבורית או זיהוי אירועי בטיחות, ללא צורך בשדרוג חומרה. בכך, הפלטפורמה הופכת מתשתית פיזית קשיחה למערכת תוכנה גמישה הניתנת לעדכון מתמשך.

הגישה הזו משתלבת במגמה רחבה יותר של מעבר ל־Software-Defined Infrastructure — מודל שבו גם תשתיות פיזיות, כמו רמזורים וצמתים, מנוהלות באמצעות שכבת תוכנה המתעדכנת באופן שוטף. עבור ערים, המשמעות היא יכולת לנהל מדיניות תנועה דינמית ולהגיב בזמן אמת לשינויים בעומסים ובדפוסי התנועה, מבלי להידרש לפרויקטי תשתית מורכבים ויקרים בכל שינוי.

הכנסות סולרום ב-2025 צמחו ב-22% ל-80 מיליון שקל

 

חברת סולרום (Solrom) מסכמת את 2025 עם שיפור ניכר במדדי הרווחיות וממשיכה ליישם אסטרטגיה המשלבת התרחבות טכנולוגית ורכישות. הכנסות החברה ב-2025 הסתכמו בכ-79.6 מיליון שקל, עלייה של כ-22% לעומת השנה הקודמת, בעוד הרווח התפעולי יותר מהכפיל את עצמו לכ-11.1 מיליון שקל. ה-EBITDA הסתכם בכ-36.9 מיליון שקל, גידול של כ-75%.

סולרום פועלת בתחום הפיתוח, התכנון והייצור של מערכות אלקטרוניקה, אלקטרומכניקה ואלקטרואופטיקה לשוק הביטחוני, כאשר מוצריה משולבים במערכות אוויר, יבשה וים. החברה מעסיקה כ-150 עובדים בארבעה אתרים בישראל ומספקת פתרונות ללקוחות ביטחוניים, הן כקבלנית משנה והן בפיתוח מערכות מותאמות.

במצגת שפורסמה היום למשקיעים מדגישה החברה מעבר אסטרטגי ממודל של קבלנות ייצור למודל של פיתוח רכיבים, תתי-מערכות ומוצרים מורכבים יותר, המאפשרים רווחיות גבוהה יותר ומעורבות עמוקה בפרויקטים ארוכי טווח. החברה מגדירה מהלך זה כ"צמיחה ממוקדת רווחיות", ומבקשת לטפס בשרשרת הערך של התעשייה הביטחונית.

במקביל, סולרום ממשיכה להשקיע בפעילות הלייזר מסוג QCL (לייזר מפל קוונטי), אותה היא מגדירה כמנוע צמיחה מרכזי. בשנת 2025 רשמה החברה הכנסות של כ-2.3 מיליון שקל בתחום זה – זינוק של פי חמישה לעומת השנה הקודמת – לצד קבלת הזמנת מסגרת בהיקף של כ-1.24 מיליון שקל והזמנות ראשוניות למוצרים מבצעיים. החברה כבר הציגה שני מוצרים מבוססי הטכנולוגיה, בהם סמן מטרות ארוך טווח ומערכת למניעת ירי דו-צדדי.

לצד הצמיחה האורגנית, סולרום מקדמת גם מהלכי רכישה. אתמול חתמה החברה על מזכר הבנות לרכישת חברה ביטחונית העוסקת בפיתוח ואינטגרציה של פתרונות חומרה ותוכנה. היקף העסקה נאמד בכ-3.2 מיליון שקל, עם אפשרות לתשלום נוסף של כ-2 מיליון שקל בהתאם לעמידה ביעדים. החברה הנרכשת, שזהותה טרם נחשפה, מציגה הכנסות של כ-6 מיליון שקל בשנה וצבר הזמנות של כ-15 מיליון שקל, לצד תחזית לצמיחה של כ-50% בשנים הקרובות.

לדברי מנכ"ל החברה, מתן רבין, מדובר במהלך "העולה בקנה אחד עם אסטרטגיית הצמיחה והרווחיות", אשר צפוי להרחיב את סל הפתרונות של סולרום ולחזק את יכולות הפיתוח והייצור שלה.

התמונה העולה מהדוח היא של חברה הנמצאת בעיצומו של תהליך שינוי: מעבר מקבלן ייצור לשחקן טכנולוגי ואינטגרטיבי, תוך הימור על תחום הלייזר הקוונטי ועל הרחבת הפעילות באמצעות רכישות.

TSG בגל רכישות: בונה פתרון זיהוי ויירוט רחפנים

חברת TSG, המתמחה בפיתוח מערכות שליטה ובקרה (שו"ב), מאיצה את כניסתה לעולם ההגנה מפני רחפנים, עם סדרת עסקאות שממחישות שינוי עומק באסטרטגיה שלה. בהודעה שפרסמה היום (ב') לבורסה בתל אביב עדכנה כי חתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת מבט טכנולוגיות בתלת־מימד, ובמקביל חתמה על מזכרי הבנות להשקעה בחברת הרחפנים Robotican ולרכישת חברת הייצור הביטחוני Production Floor. לדבריה, שלוש החברות משתלבות במהלך לחיזוק פעילותה בסקטור הביטחוני, בדגש על פתרונות להתמודדות עם איומי כטב"מים ורחפנים.

במצגת למשקיעים שפרסמה במקביל לדו"ח השנתי, TSG מציגה את המהלכים כחלק מתוכנית לבניית מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים — פתרון משולב הכולל תוכנת שו"ב מבוססת בינה מלאכותית, חיבור למכ"מים וסנסורים, וכן רחפנים מיירטים ולוכדים ואמצעי יירוט נוספים.

חישה, אפקטור וייצור

רכישת מבט מוסיפה ל־TSG שכבת חישה ומיפוי. החברה, מהרצליה, עוסקת במיפוי ותיעוד תלת־ממדי באמצעות טכנולוגיות LiDAR, וכן באספקת מערכות בתחום זה ללקוחות ביטחוניים. ב־TSG מסבירים כי היכולות הללו ישתלבו במערכות יירוט כטב"מים באמצעות יצירת תמונת מצב מרחבית מדויקת התומכת בגילוי, ניתוח ותכנון פעולה. מבט סיימה את 2025 עם הכנסות של כ־17.8 מיליון שקל ורווח תפעולי של כ־4 מיליון שקל, בעוד התמורה הראשונית בעסקה עומדת על כ־14.4 מיליון שקל, עם מנגנוני תמורה מותנית שעשויים להעלות את היקפה עד לכ־45 מיליון שקל.

המהלך השני, ההשקעה המתוכננת ב־Robotican, מוסיף את שכבת האפקטור. לפי מזכר ההבנות, TSG תשקיע 9 מיליון דולר תמורת כ־26% מהחברה. Robotican, מהיישוב עומר, מפתחת רחפנים ורובוטים אוטונומיים למשימות מודיעין ויירוט, כולל רחפנים ייעודיים ללכידת רחפנים עוינים. מהלך זה מצביע על אימוץ קונספט של יירוט רחפנים באמצעות רחפנים — גישה שצוברת תאוצה בשל היכולת לספק מענה מדויק וזול יחסית לאיום זול, תוך הפחתת התלות באמצעי יירוט יקרים.

העסקה השלישית, מזכר ההבנות לרכישת Production Floor תמורת 5 מיליון דולר, מוסיפה את שכבת הייצור והאינטגרציה. החברה מטירת הכרמל מספקת שירותי ייצור קצה־אל־קצה, לרבות תכנון, ייצור, הרכבה ואינטגרציה של מערכות מורכבות, בעיקר בתחום הביטחוני. בכך מבקשת TSG לשלוט לא רק בתוכנה ובאלגוריתמיקה, אלא גם ביכולת להביא מערכת מלאה לייצור ולהטמעה.

הליבה: השו"ב של TSG

היסוד שמחבר את המהלך הוא תחום השו"ב — ליבת הפעילות של TSG. החברה מפתחת מערכות שליטה ובקרה לניהול התמונה האווירית הלאומית, שו"ב ימי, הגנת גבולות, כוחות מיוחדים ומערכות מודיעין. המערכות מתחברות למכ"מים, לוויינים וחיישנים נוספים, ומבצעות היתוך מידע לכדי תמונת מצב אחודה בזמן אמת. בין היתר, הן משמשות גם להערכת מסלולי איומים במערך ההתרעה של פיקוד העורף.

בשיחה שנערכה לאחרונה עם Techtime, נשיא החברה פיני יונגמן תיאר מעבר מחברה המספקת רכיבי ליבה — ובראשם מערכות שו"ב — לחברה השואפת לספק פתרון מבצעי מלא. לדבריו, מערכות השליטה והבקרה מורחבות כך שלא רק ינהלו את התמונה האווירית, אלא גם יפעילו אפקטורים, ובהם רחפנים מיירטים. "החברה עוברת ממערכת שמנהלת תמונה אווירית למערכת שמסוגלת גם לזהות, גם לעקוב וגם להפעיל אמצעי יירוט כחלק אינטגרלי מהמערכת", אמר.

במקביל, יונגמן הדגיש כי אחד מנכסי הליבה של החברה הוא הדאטה שנצבר במערכות השו"ב שלה, המשולבות במערכים מבצעיים ובהגנה האווירית בישראל, וכולל היקפים גדולים של מידע על זיהוי, מעקב ויירוט איומים, ובפרט כטב"מים. "לחברה יש מאגר דאטה שאין לשום חברה אחרת, המבוסס על פעילות מבצעית ועל היקפים גדולים של מידע שנצבר בשנים האחרונות", אמר, והוסיף כי "המערכות מחברות מידע ממגוון סנסורים, מסננות רעשים ומבצעות חיזוי מדויק — וזה מה שמאפשר לבינה המלאכותית לייצר יתרון מבצעי".

הדגש על בינה מלאכותית עולה גם מהמצגת, שבה מציינת החברה כי היא מאיצה פיתוח יכולות AI תוך מינוף יכולות היתוך המידע הקיימות, ואף פיתחה מודל שפה ייעודי למערכות מודיעין ושו"ב מבצעיות. החיבור בין דאטה מבצעי, ניסיון מצטבר ואלגוריתמים מתקדם מוצג כאחד ממנועי היתרון המרכזיים שלה.

זינוק בהכנסות בזכות התנופה הביטחונית

המהלך האסטרטגי מגיע על רקע שנה חזקה במיוחד. בשנת 2025 רשמה TSG הכנסות של כ־430.3 מיליון שקל, עלייה של כ־33.6% לעומת השנה הקודמת. הרווח התפעולי עלה ל־37.2 מיליון שקל, הרווח הנקי ל־16.3 מיליון שקל, וה־EBITDA המתואם ל־63.8 מיליון שקל. המגזר הביטחוני היווה את מנוע הצמיחה המרכזי והסתכם בכ־336.5 מיליון שקל — כ־78% מההכנסות.

במצגת הדגישה החברה גם התפתחויות עסקיות נוספות, ובהן אספקה ראשונה של רישיונות להגנה אווירית בגובה נמוך עבור צבא ארה"ב, הרחבת פעילות באירופה באמצעות שיתופי פעולה עם תעשיות ביטחוניות, כניסה לשווקים באסיה ובאפריקה והזמנות חדשות בתחום הבינה המלאכותית. מכלול המהלכים מצביע על כך ש־TSG רואה בשוק ההגנה מפני איומים בגובה נמוך לא רק כיוון טכנולוגי — אלא מנוע צמיחה גלובלי.

HiCenter Ventures נכנסת לדיפנס-טק וממנה את אילנה אברקין מתע"א

[בתמונה: אילנה אברקין. קרדיט: הייסנטר]

קרן ההשקעות HiCenter Ventures הודיעה על כניסתה לתחום הדיפנס-טק ועל מינויה של אילנה אברקין למנהלת התחום. המהלך מגיע לאחר החלטה אסטרטגית שהתקבלה בסוף 2025 להרחיב את פעילות הקרן לכיוון טכנולוגיות ביטחוניות ודואליות, תוך הסתמכות על האקו-סיסטם התעשייתי והאקדמי הקיים בחיפה ובצפון.

אברקין מגיעה עם ניסיון של כ-20 שנה בתפקידי ניהול בתחומי חדשנות, יזמות ופיתוח עסקי, מתוכן 13 שנים בתעשייה האווירית. בתפקידה האחרון שימשה כראש מינהל החדשנות וניהול המו"פ (Chief Innovation Officer and R&D Director), והייתה אחראית על השקעות של כ-200 מיליון דולר בשנה בטכנולוגיות חדשות, תוכניות מחקר ופיתוח ושיתופי פעולה עם סטארט-אפים ואקסלרטורים. במסגרת תפקידה הקימה את מרכז החדשנות הבינלאומי של החברה והובילה שיתופי פעולה עם עשרות חברות בתחומי הדיפנס-טק, לצד השתלבות בקונסורציום בינלאומי בתחום ה-New Space בארה"ב.

לפני הצטרפותה לקרן, שימשה אברקין כמנהלת אסטרטגיה ו-BI בחברת Orbia ובחברת הבת Dura-Line, והיא גם מכהנת כמנכ"לית ארגון בוגרי מפא"ת (XMAFAT). בנוסף, היא מחברת הספר Map all Bugs and Turn Them into Features, המציג גישה ניהולית להפיכת כשלים להזדמנויות צמיחה.

במסגרת פעילותה החדשה, מתכננת HiCenter Ventures להשקיע במהלך השנה הקרובה בכ-10 סטארט-אפים בשלבי POC בתחומי הדיפנס-טק והטכנולוגיות הדואליות, לרבות סייבר, רובוטיקה, ספייס-טק, אירו-ספייס, חומרים מתקדמים וחיישנים. כל סטארט-אפ צפוי לקבל השקעה של כ-300 אלף שקל למו"פ, לצד מענק לא מדלל של 100 אלף שקל לצורך מעבר לחיפה.

הקרן מציעה לסטארט-אפים מעטפת הכוללת ליווי בגיוס הון, פתיחת דלתות לפיילוטים וניסויים בתעשיות ביטחוניות בישראל ובעולם, וכן סיוע בתחומים רגולטוריים כגון רישיונות ייצוא ביטחוני ותהליכי רכש. בנוסף, היא פועלת בשיתוף פעולה עם אקסלרטורים מובילים בישראל לצורך איתור חברות רלוונטיות.

לדברי אברקין, “הכסף החכם והידע שאנו מציעים יסייעו להבשלת הטכנולוגיות הצבאיות או הדואליות של סטארט-אפים בשלבים מוקדמים ולהכשיר אותם ל-POCs ופיילוטים בתעשיות הביטחוניות, בדרך למימוש מסחרי”.

מנכ"ל הקרן, ליאור חנוכה, ציין כי המהלך נועד למצב את חיפה גם כמרכז דיפנס-טק, בהמשך למיצוב העיר בתחום הכלכלה הכחולה, והדגיש את היתרונות האזוריים הכוללים תעשיות ביטחוניות, מוסדות מחקר ותשתיות ייצור מתקדמות.

HiCenter Ventures הוקמה ביוזמת החברה הכלכלית לחיפה ועיריית חיפה, ובין השנים 2021–2025 השקיעה ותמכה ב-104 סטארט-אפים שגייסו יחד מעל 300 מיליון דולר. בשנת 2025 לבדה השקיעה הקרן ב-24 חברות, כאשר חברות הפורטפוליו גייסו כ-90 מיליון דולר בהשקעות המשך.

מאסק הכריז על פרוייקט Terafab לייצור שבבי AI

אילון מאסק חשף בסוף השבוע את פרויקט Terafab: שהוא מבצע משותף של חברת טסלה ושל SpaceX להקמת מפעל ייצור שבבים בטקסס בהשקעה של כ-20 מיליארד דולר, אשר ייצר שבבים עבור הדור הבא של יישומי בינה מלאכותית, רובוטיקה ומערכות אוטונומיות. ההכרזה נעשתה באירוע פומבי באוסטין ושודרה בפלטפורמת X וביוטיוב. היא כללה פרטים ראשוניים על התפיסה ההנדסית של המיזם ועל היקפי הפעילות המתוכננים. לדברי מאסק, זהו הפרוייקט השאפתני ביותר בהיסטוריה לבניית שבבי בינה מלאכותית. הוא הסביר שתוכנית הצמיחה של SpaceX נועדה לאפשר איכלוס רחב-היקף בחלל, ולצורך זה החברה זקוקה לעוצמת לשבבים בעלי עוצמת עיבוד של 1 טרה-ואט לשנה, שזה להערכתו פי חמישה מהיכולת העולמית כיום.

בשלב הראשון החברה תקים מתקן ייצור אוניברסלי בטקסס בשם Advanced Technology Fab, אשר יוכל לייצר את כל סוגי הרכיבים הדרושים לטסלה ול-SpaceX, דוגמת רכיבים לוגיים וזכרונות. המפעל יעבוד במתכונת אנכית ויבצע בעצמו את כל שלבי הייצור, החל מבניית המסיכות, בדיקות סופיות, וחזרה לייצור לצורך שיפור התוצר. מאסק גילה שהמפעל יתמקד בשתי קטגוריות של רכיבים: טקטגוריה אחת תהיה רכיבים המיועדים למטלות הסקה ויישומי קצה (EdgeAIׂ) בעיקר עבור שימוש במכוניות טסלה וברובוטים ההומנואידיים ממשפחת Optimus, שלהערכת מאסק יצרכו שבבים בכמות גדולה בהרבה מהרכב האוטונומי.

הקטגוריה השנייה תהיה של רכיבי הספק גבוה ליישומי חלל, אשר ייהנו מהזמינות הכמעט בלתי מוגבלת של אנרגיה מהשמש. התפישה העומדת מאחורי הרעיון הזה היא שייצור אנרגיה בחלל הוא זול ויעיל בהרבה בהשוואה לייצור אנרגיה על פני כדור הארץ, ולכן מרגע ש-SpaceX תצליח להוזיל את עלויות העלאת המטענים לחלל, יהיה כדאי להקים את מרכזי ה-AI הגדולים בחלל ולא על-פני כדור הארץ. מאסק: "אספקת אנרגיה על-פני האדמה נעשית קשה יותר ויקרה יותר מיום ליום, אבל בחלל היא תהיה קלה יותר וזולה יותר מיום ליום".

רכב, רובוטיקה וחלל

כאן גם מתחדד ההיבט החדשני של המיזם. בניגוד למודל המסורתי, שבו תכנון השבבים, הייצור והשימוש בהם מתבצעים בגופים נפרדים ובמחזורים ארוכים, Terafab שואף להפוך את התהליך ללולאה סגורה. השבב מתוכנן, מיוצר ונבדק באותו מתחם, ולאחר מכן מופעל מיידית על גבי תשתיות חישוב מקומיות. הנתונים שנאספים מהשימוש בפועל מוזנים חזרה לתהליך הפיתוח, מה שמאפשר לבצע שיפורים בדורות הבאים בקצב מהיר יותר.

בהקשר זה, שילוב מרכזי הנתונים אינו רק תוספת תשתיתית אלא חלק מהותי מהמודל. מעבר להפעלת יישומי AI, הם משמשים גם ככלי לפיתוח ואופטימיזציה של השבבים עצמם. ניתן להשתמש בהם לצורך סימולציות, בדיקות עומס וניתוח ביצועים בזמן אמת, וכן לשיפור תהליכי הייצור באמצעות מודלים שמזהים פגמים ומייעלים את התפוקה. כך נוצרת מערכת שבה החישוב אינו רק תוצר של השבבים, אלא גם גורם פעיל בעיצובם.

בשלב זה לא נמסרו פרטים לגבי לוחות זמנים, טכנולוגיות ייצור ספציפיות או שותפים תעשייתיים, והמידע הקיים מתבסס בעיקר על ההצגה של מאסק עצמו. יחד עם זאת, באתרי החדשות בעולם דווח על השקעה ראשונית בהיקף של כ-20 מיליארד דולר. פרוייקט Terafab, כפי שהוצג, אינו רק ניסיון להקים מפעל שבבים נוסף, אלא לבנות תשתית משולבת שבה תכנון, ייצור וחישוב מתקיימים יחד כמערכת אחת. בהרצאה שנתן, אמר מאסק שלהקמת המערך הזה יש יעד ארוך טווח: יצירת טכנולוגיות שיאפשרו הקמת מושבות רובוטים בתחילה על הירח, ולאחר מכן על כוכבים אחרים.

 

תאת ממשיכה לצמוח, אך בעיות בשרשרת האספקה מכבידות על הקצב

[בתמונה למעלה: מנכ"ל תאת, יגאל זמיר, לצד מודולי כוח שהחברה מספקת למטוסי F-16]

חברת תאת טכנולוגיות ( TAT Technologies) סיימה את 2025 עם תוצאות שיא, ומציגה המשך מגמת צמיחה בהכנסות, ברווחיות ובצבר ההזמנות – אך מתריעה כי בעיות מתמשכות ואף מחמירות בשרשרת האספקה עלולות להעיב על קצב הצמיחה בטווח הקצר.

לפי הדו"ח השנתי שפרסמה ביום חמישי האחרון, הכנסות החברה ברבעון הרביעי הסתכמו בכ־46.5 מיליון דולר – עלייה של 13% בהשוואה לרבעון המקביל. בסיכום שנתי רשמה החברה צמיחה של יותר מ־17% בהכנסות ל-178 מיליון דולר, לצד עלייה חדה ברווחיות: הרווח הנקי גדל בכ־50% והסתכם ב־16.8 מיליון דולר, וה־EBITDA המתואם עלה ל־25.5 מיליון דולר, המהווים כ־14.3% מההכנסות.

גם בצד הביקוש מציגה החברה תמונה חיובית: צבר ההזמנות וההסכמים ארוכי הטווח טיפס לכ־550 מיליון דולר – לעומת 429 מיליון דולר בלבד בסוף 2024. לדברי החברה, הגידול בצבר נובע בעיקר מחוזים חדשים והסכמים ארוכי טווח, ולא רק מדחייה של עבודות קיימות.

במקביל, נמשכת מגמה אסטרטגית של מעבר לפעילות תחזוקה ושירותים (MRO), שהגיעה כבר ליותר מ־71% מההכנסות – מגמה הנתמכת בהמשך השימוש בציי מטוסים קיימים ובהתארכות חיי המטוסים, על רקע עיכובים באספקת מטוסים חדשים.

צוואר הבקבוק: שרשרת האספקה

אלא שמתחת לתמונה החיובית מסתתר אתגר תפעולי משמעותי. בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדוחות הדגישה הנהלת החברה כי שיבושי האספקה – שנראו כמשתפרים במהלך השנה – החמירו שוב ברבעון הרביעי ונמשכים גם לתוך 2026.

לדברי המנכ"ל, יגאל זמיר, הבעיה מורגשת במיוחד בשני תחומים מרכזיים: יחידות כוח עזר (APU) וכני נסע (Landing Gear) – שני תחומים מורכבים הנשענים על זמינות גבוהה של רכיבי משנה וחלפים.

“ברבעון האחרון ראינו היפוך מגמה”, אמר זמיר. “פתאום אנחנו מתמודדים שוב עם עיכובים, במיוחד ב־APU ובכני נסע, עם זמני אספקה שהתארכו משמעותית וללא התרעה מוקדמת”.

לדבריו, הבעיה אינה בהכרח במחסור כולל, אלא באי־זמינות של רכיבים ספציפיים – שלעתים מעכבים מערכות שלמות:
“במנוע יש מאות חלקים שונים. כל מה שצריך זה בורג אחד או אטם אחד שחסר – ואי אפשר לשחרר את המנוע ללקוח”.

השלכות השיבושים אינן רק תפעוליות אלא גם פיננסיות. החברה נאלצת לעיתים לרכוש חלקים בשוק החופשי במחירים גבוהים יותר מהמחירים החוזיים, דבר שפוגע בשולי הרווח. בנוסף, זמני תיקון ארוכים יותר עלולים לדחות את מועד ההכרה בהכנסות.

לצד זאת, ציינה החברה גם גורם נוסף שפוגע בזמינות חלקים: מחסור במטוסים היוצאים משירות (teardowns), שמספקים חלפים משומשים לאחר שיפוץ – רכיב חשוב במודל הכלכלי של תחזוקת APU. כל עוד חברות תעופה ממשיכות להחזיק מטוסים ישנים בשירות, היצע החלפים הזה נותר מוגבל.

מבט קדימה: ביקוש חזק, אך תלות בשרשרת האספקה

תאת פועלת בתחום התחזוקה, התיקון והשיפוץ (MRO) של מערכות תעופה, לצד ייצור רכיבים לתעשיית התעופה. החברה מתמחה בין היתר בתחזוקת יחידות כוח עזר (APU), כני נסע ומחליפי חום, ומספקת שירותים ללקוחות אזרחיים וביטחוניים ברחבי העולם. פעילותה נשענת על שילוב של שירותי תחזוקה, ייצור OEM ופתרונות מסחר והחכרה, והיא נהנית מביקוש גובר על רקע הארכת חיי המטוסים והצמיחה בתעבורה האווירית.

למרות האתגרים, החברה משדרת אופטימיות לגבי 2026. לדברי ההנהלה, הביקוש לשירותי תחזוקה נותר חזק מאוד, ואף נרשמה עלייה חדה בכמות העבודה הנכנסת בתחילת השנה.

התחזית החיובית נשענת על מספר גורמים: צבר הזמנות גבוה, חוזים ארוכי טווח חדשים, ושוק תעופה עולמי שממשיך לצמוח תוך הארכת חיי הצי הקיים. בנוסף, החברה מציינת כי מצבה הפיננסי – עם מזומנים של יותר מ־50 מיליון דולר וחוב נמוך – מאפשר לה להמשיך להשקיע בצמיחה ואף לבחון רכישות.

עם זאת, המסר המרכזי של ההנהלה ברור: הביקוש אינו מהווה מגבלה, אך היכולת לממש אותו תלויה במידה רבה בהתייצבות שרשרת האספקה.

“אנחנו לא רואים עדיין התאוששות רחבה בביצועי שרשרת האספקה”, אמר זמיר. “אבל אנחנו נכנסים ל־2026 מעמדת כוח”.

EMET משנה את שמה ל־peax ומרכזת את פעילותה בקמפוס חדש בפתח תקווה

[בתמונה: מנכ"ל EMET/peax אנדרס ריכטר. קרדיט צילום: עמרי מירון. *תמונה ערוכה]

קבוצת EMET, הנסחרת בבורסה תחת הסימול EMCO, הודיעה על מיתוג מחדש תחת השם peax, במהלך שנועד לשקף את התרחבותה בשנים האחרונות ואת המעבר למבנה קבוצתי מאוחד יותר.

במקביל למיתוג החדש, השלימה הקבוצה מעבר לקמפוס חדש במגדל אמות פלטינום בפתח תקווה. במסגרת המהלך אוחדו משרדי החברות שפעלו עד כה בפתח תקווה, רמת גן, תל אביב וראש העין, למתחם אחד המשתרע על פני כ־5,800 מ"ר ו־4.5 קומות.

לפי החברה, המיתוג מחדש הוא חלק ממהלך אסטרטגי רחב יותר שנמשך בשנתיים האחרונות, ובמסגרתו היא פועלת לחיזוק מנועי הצמיחה, העמקת הסינרגיה בין החברות הבנות והרחבת פעילותה. בקבוצה מציינים כי בשנים האחרונות בוצעו גם רכישות אסטרטגיות שסייעו להרחיב את סל היכולות שלה ולבסס נוכחות בשווקים נוספים.

פעילות peax מתמקדת בארבע חטיבות מרכזיות: תוכנה, תשתיות, דאטה וסייבר. בחברה מתארים את המבנה החדש כבסיס לפעילות אינטגרטיבית רחבה יותר מול ארגונים הזקוקים לפתרונות טכנולוגיים במספר תחומים במקביל.

מנכ"ל הקבוצה, אנדרס ריכטר, מסר כי המהלך נועד לשקף את היקף הפעילות והיכולות של הקבוצה תחת זהות אחת, וכי איחוד הפעילות בקמפוס משותף נועד לתמוך בשיתוף פעולה בין היחידות השונות ובהמשך הצמיחה בשוק המקומי והגלובלי.

הקבוצה נוסדה ב־1986, וכיום היא כוללת קרוב ל־30 חברות, בהן יוניטסק, אמת דורקום, ספיידר, BE2SEE, סיטאדל, סייברקום ואמת ברמור. לפי החברה, היא מעסיקה למעלה מ־1,700 עובדים בישראל ובחו"ל ומשרתת יותר מ־1,500 ארגונים, בהם מוסדות בנקאיים, משרדי ממשלה, גופים ביטחוניים וחברות בתחומי הביטוח, הבריאות וההייטק. עוד נמסר כי הקבוצה פועלת בשיתוף עם כ־50 ספקי טכנולוגיה בינלאומיים.

Shahaf PY נערכת להקמת מערך ייצור בתחום הדפסת הבטון

מאת יוחאי שויגר

חברת Shahaf PY מקיבוץ מורן, הפועלת בתחום הדפסת הבטון בתלת־ממד לענף הבנייה, מכוונת להרחיב את המודל העסקי שלה מעבר לאספקת מערכות הדפסה, ולהקים מערך ייצור מלא – מלשכות שירות להדפסת אבות-טיפוס וסדרות ייצור, ועד פריסה עתידית של רובוטים באתרי בנייה וביישומים ביטחוניים.

לדברי המנכ"ל והמייסד ערן כרמי, בשיחה עם Techtime, המהלך נשען על צורך הולך וגובר בענף הבנייה בפתרונות שיקצרו תהליכים, יפחיתו תלות בכוח אדם ויאפשרו חופש תכנוני גדול יותר. "יש חוסר כוח אדם בבינוי, והצורך בבנייה רק עולה. הדור הצעיר פחות רוצה להיכנס לעבודות בניין, ומנגד הפרויקטים נעשים מורכבים יותר. זה בדיוק המרחב שבו אוטומציה והדפסת בטון יכולות לייצר ערך אמיתי".

"בטון הוא חומר חי"

שורשי החברה נמצאים בעולם הפרויקטים האדריכליים המורכבים. לפני כחמש שנים החליטה החברה להיכנס לתחום האדריכלות המודפסת, לאחר שזיהתה פער בין החזון העיצובי של אדריכלים ומהנדסים לבין יכולות הייצור הקיימות בשוק. "יצאנו לעולם לחפש מדפסות שיכולות להדפיס חזיתות ואלמנטים אדריכליים מורכבים, והבנו שאין מדפסות שבאמת מיועדות לעולם האדריכלות, העיצוב והבינוי", מספר כרמי. "הבעיה היא גם הגודל וגם חומר הגלם, ושם הבנו שהיתרון שלנו יהיה דווקא בתחום הדפסת הבטון".

המערכת של Shahaf מבוססת על מערכות ערבול והזנה, ראשי הדפסה ותוכנה שפיתחה החברה לצורך הדפסת בטון בתלת־ממד בקנה מידה גדול ובגיאומטריות מורכבות. שיטת ההדפסה היא FDM, כלומר הדפסה שכבתית, אך היישום שלה בעולם הבטון מציב אתגרים שונים לחלוטין מאלה המוכרים מעולמות הפלסטיק או המתכת. לצורך הביצוע הפיזי של תנועת ההדפסה, המערכת משולבת בזרועות רובוטיות של KUKA ו־ABB, שעליהן מותקנים רכיבי ההדפסה שפיתחה החברה.

לדברי כרמי, לב הטכנולוגיה אינו רק המכונה עצמה, אלא היכולת לנהל חומר שמשתנה בזמן אמת. "בטון הוא חומר חי. מהרגע שהוא פוגש מים, מתחילים תהליכים כימיים והתכונות שלו משתנות באופן דינמי. לכן צריך קשר חזק מאוד בין החומרה, התוכנה והחומר. צריך לדעת לנהל באופן מדויק את מהירות ההדפסה, את הגיאומטריה ואת התנהגות החומר". סביב האתגר הזה פיתחה החברה גם תוכנה שמנהלת את תהליך ההדפסה, מתכננת מסלולי עבודה, תומכת באינטגרציה עם BIM ומבקשת לתרגם תכנון מורכב לביצוע תעשייתי.

קירות לניהול חום בדאטה-סנטר ועד ביצורים

היתרון המרכזי של הטכנולוגיה, לפי כרמי, הוא היכולת להשתחרר מהמגבלות של טפסנות ותבניות מסורתיות. במקום לייצר כל רכיב לפי תבנית קשיחה, ניתן להדפיס צורות שונות ומורכבות בהתאמה אישית, עם מעבר מהיר יחסית בין גרסה לגרסה ובין מוצר למוצר. "אדריכלים היום לא רוצים להישאר נאמנים לתבנית. גם בגלל כלי AI שמאפשרים לעצב במהירות, נוצר צורך ביכולת ביצוע הרבה יותר גמישה". לדבריו, השילוב בין תכנון דיגיטלי, הדפסה רובוטית ובקרה חומרית מאפשר לפתוח מרחב חדש של חופש צורני לצד ייצור פונקציונלי.

היכולת הזו אינה מיועדת רק לאסתטיקה. Shahaf מכוונת ליישומים שבהם הגיאומטריה עצמה מייצרת ערך הנדסי או כלכלי. כך, למשל, ניתן לייצר קירות עם חללים פנימיים שיכולים לסייע בניהול חום בדאטה סנטרים, קירות אקוסטיים שבאמצעות מבנה פנימי מותאם יכולים להפחית משמעותית את כמות הבטון, תבניות בטון מורכבות, אלמנטים לאדריכלות נוף, רכיבי תשתית, כבישים, מיכלים גדולים לתעשייה, וכן פתרונות לאדריכלות ימית ולמערכות תת־ימיות. לדברי כרמי, "אנחנו לא משועבדים לתבנית", ולכן ניתן לחשוב מחדש לא רק על הצורה של האלמנט, אלא גם על הפונקציה שלו.

הכיוון הזה משתלב בצרכים רחבים יותר של שוק הבנייה העולמי. הענף סובל ממחסור כרוני בכוח אדם, מעלויות עולות, מלוחות זמנים ארוכים ומדרישות הולכות וגוברות לייעול ולהפחתת פסולת ופליטות. תעשיית המלט היא גם אחת התעשיות המזהמות בעולם, ולכן כל פתרון שמאפשר אופטימיזציה מבנית, פחות חומר ופחות תלות בעבודת טפסנות ידנית מושך עניין גובר. מבחינת Shahaf, זו אינה רק הזדמנות טכנולוגית אלא גם הזדמנות עסקית: להציע לענף הבנייה דרך לייצר רכיבים מורכבים מהר יותר, בגמישות רבה יותר ובשימוש מדויק יותר בחומר.

פלטפורמה שלמה, מתכנון מבוסס AI ועד הדפסה באתר היעד

קרדיט: Shahaf PY

על רקע זה, החברה מנסה לבנות מודל עסקי רחב יותר ממכירת מערכות בלבד. אחד הכיוונים המרכזיים הוא הקמה של חוות רובוטים שישמשו כלשכות שירות להדפסת בטון. במודל כזה, לקוחות יוכלו להביא תכנון, להזמין אב־טיפוס, ובהמשך גם לייצר סדרות קטנות או רכיבים מורכבים, מבלי להקים בעצמם מערך ייצור מלא. "הפריצה הגדולה בין ייצור אבות־טיפוס לייצור סדרתי, לדעתי, תקרה דווקא בתחום הבטון", סבור כרמי.

לצד הפעילות האזרחית, Shahaf מזהה גם פוטנציאל בשוק הביטחוני. לדברי כרמי, הפעילות במגזר הזה החלה לאחר 7 באוקטובר, עם הדפסה מהירה של ביצורים ליישובים. מאז החברה בוחנת גם יישומים של מיגון בליסטי והדפסה ישירה בשטח. החזון, לדבריו, הוא מערכת שתוכל לנוע על גבי פלטפורמה זחלית, להתחבר למקור בטון ולהדפיס בשטח לפי הגיאומטריה הנדרשת, ברמת אוטונומיה גבוהה ככל האפשר. "המטרה היא שמשתמש הקצה יוכל לבצע הכול בשטח", אמר.

בהמשך הדרך, כרמי רואה את Shahaf כחברה שמחברת בין עיצוב דיגיטלי, AI וייצור תעשייתי. אחת היכולות שהחברה מפתחת היא תוכנה שתדע להמיר תכנון שנוצר בכלי AI לתכנון שמותאם לביצוע במדפסת. אם הכיוון הזה יבשיל, Shahaf תנסה למצב את עצמה לא רק כספקית של מערכות הדפסה, אלא כפלטפורמת ייצור לבטון מודפס – כזו שמחברת בין אדריכלות, הנדסה, רובוטיקה וחומרים, ומכוונת לתת מענה לשוק הבנייה, התשתיות והביטחון.

[תמונה ראשית: Shahaf PY]

 

Niv-AI מייצרת "חתימה אנרגטית" של עומסי ה-AI

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): אדוארד קיציס ותומר טימור. צילום: ניר סלקמן

חברת Niv-AI מתל אביב יצאה משלב הפיתוח החשאי של מערכת ייחודית להערכת צריכת החשמל האמיתית של מרכזי AI, והשלימה גיוס הון בהיקף של 12 מיליון דולר מקרנות Glilot Capital, Grove Ventures, Arc VC, Encoded VC, Leap Forward ו-Aurora. ההון שגוייס מיועד לממן את השקת פלטפורמת Power-Compute AI Stack של החברה, אשר מעניקה פתרון לבעיה יוצאת דופן הגורמת לצריכת חשמל עודפת של מרכזי הנתונים המריצים עומסי AI כבדים.

הטכנולוגיה של החברה מיועדת להתמודד עם צוואר הבקבוק האנרגטי המעיק על מרכזי הנתונים. ככל שמעבדי ה-GPU נדרשים להתמודד עם עומסים גדולים יותר, הם הופכים לצרכני אנרגיה כבדים יותר. הבעיה נעוצה בכך שאין להם פרופיל הספק קבוע. תהליך העבודה שלהם כולל זינוקים קצרים וגבוהים מאוד בצריכת האנרגיה.לעתים מדובר בתופעת צריכת שיא הנמשכת מילישניות בודדות בלבד. גם האופי, או "הפרופיל" שלהם, משתנה בין מטלות עיבוד שונות. הבעיה נעוצה בכך שמערכות ניטור ההספק לא מצילחות לנטר את השינויים המהירים האלה. הן "עיוורות" ביחס אליהם. לכן מפעילי מרכזי הנתונים לא יודעים לזהות את מאפייני הצריכה של היישומים השונים ונאלצים לרכוש אנרגיה בהספק גבוה בהרבה מהצורך האמתי שלהם.

להערכת החברה, כ-30% מקיבולת החשמל שלהם היא כיום בלתי מנוצלת וגורמת להפסדים של מאות מיליוני דולרים בשנה לכל מתקן. פלטפורמת Power-Compute AI Stack של Niv-AI מבטלת את הבזבוז הזה באמצעות תיאום בזמן אמת בין אספקת האנרגיה לעומסי העבודה. החברה פיתחה חיישני הספק העובדים בתדר גבוה המאפשר לקלוט ולתעד את השינויים הרגעיים בצריכת החשמל. המערכת מייצרת פרופיל צריכה של העומסים השונים, מעין "טביעת אצבע חשמלית". המידע הזה מעובד במודל מבוסס AI המנבא תנודות הספק נכנסות ומבצע הסטה מדורגת (micro-staggering) של עומסי החישוב. המערכת מחליקה את תנודות ההספק עוד לפני שהן מתרחשות, ומאפשרת למרכזי נתונים למקסם את קיבולת החישוב הקיימת.

חברת Niv-AI הוקמה לפני פחות משנה, במאי 2025, על-ידי המנכ"ל תומר טימור וה-CTO אדוארד קיציס. בחברה מועסקים יוצאי יחידת 81 וסיירת מטכ"ל, בעלי נסיון נרחב בפיזיקה יישומית, הנדסת חשמל וארכיטקטורת מערכות מורכבות. החברה משתפת פעולה עם מספר שותפים בפיתוח המוצר על מנת להבטיח אינטגרציה חלקה בסביבות GPU אמיתיות. כספי ההשקעה ישמשו להרחבה מהירה של צוות הפיתוח ולהקמת מעבדת מחקר בתל אביב, אשר נבנית במיוחד כדי לדמות תרחישי עומסי AI בתנאי חשמל מציאותיים. טימור: "תעשיית ה-AI הגיעה לחסם משמעותי והפתרונות הקיימים של סוללות, קבלים או צמצום יזום של פעילות GPU לא מספקים. הגיע הזמן לבנות קשרחדש בין אספקת החשמל לכוח המחשוב. בנינו שכבות המייצרות נראות גבוהה ויכולת תיאום בזמן אמת אשר פותרות את האתגר של התיאום בין רשתות החשמל ומרכזי הנתונים. אנחנו משתמשים בהן כדי להחזיר למפעילי המרכזים את הביצועים שעבורם הם כבר משלמים".

אורביט חושפת מסוף תקשורת לוויינים קרבי

חברת אורביט (Orbit) מנתניה הנמצאת בבעלות קראטוס (Kratos) האמריקאית, תחשוף החודש תצורה חדשה של מסוף תקשורת לווייינים ממוזער, המיועד לשימוש מיידי בכלי-רכב ופלטפורמות קרביות. החשיפה תתבצע בתערוכת Satellite 2026 שתתקיים ב-23-26 במרץ בוושינגטון, ארה"ב. המסוף החדש, מדגם MPT40, מוגדר על-ידי החברה כ"קומפקטי, בעל ביצועים גבוהים ומוכן ללחימה". המסוף מאופיין במשטח התקנה קטן במיוחד של 50 ס"מ על 50 ס"מ. הוא קל משקל וניתן לפירוק מהיר ולהעברה בשטח בין פלטפורמות שונות. הוא תומך בכל סוגי קונסטלציות הלוויינים בכל הגבהים: GEO, MEO, HEO ו-LEO.

החברה מסרה שהמערכת עומדת בתקנים צבאיים מחמירים (810H ו-461G), תומכת בעבודה עם כמעט כל מודם, כוללת מיתוג קיטוב נשלט אלקטרונית. היא בנויה במתכונת של יחידה מודולרית הניתנת להחלפה בשטח (Line Replaceable Unit – LRU) ומיועדת להתקנה על כלי-רכב קרקעיים וכלי שיט קטנים. מנכ"ל אורביט, דניאל אשחר, אמר שהחברה פיתחה את המערכת לאחר שהיא זיהתה צורך מבצעי של הכוחות המתמרנים במערכת SATCOM רב־תכליתית אחת, המסוגלת לתמוך במספר משימות ופלטפורמות. "מערכת MPT40 יכעולה לנוע עם הכוח ולהסתגל לדרישות מבצעיות משתנות".

עדיין לא נמסר מידע מדוייק על המערכת, אולם מכיוון שהיא מוגדרת כמערכת שלמה, ניתן להניח שהיא כוללת אנטנה, מודם, מעגלי RF ובקר בתוך קופסא אחת. מידע שהחברה פירסמה על גרסאות קודמות של המערכת מספק אינדיקציה על הביצועים של המשפחה: קליטת מידע בקצב של עד 126Mbps ושידור מידע מהמסוף בקצב של עד 29Mbps. אנטנות בקוטר של 30 ס"מ עד 90 ס"מ, משקל בין 10 ק"ג ל-90 ק"ג ועבודה בתדרי Ku-band של 11GHz-14GHz ותדרי Ka-band של 19GHz-31GHz.

משפחת המסופים הזו נחשפה לראשונה בחודש מרץ 2024. החברה לא מסרה על מכירות של המוצרים האלה, אולם בתחילת החודש שעבר היא דיווחה על קבלת הזמנת המשך ממשרד הביטחון הישראלי בהיקף של כ-3.2 מיליון דולר לאספקת מערכות תקשורת לווייניות ממשפחת MPT.